ערבים בישראל

מרחב מידע רב תחומי

ערבים בישראל מרחב מידע רב תחומי

קולנוע

שאדי סרור: "יש ריקבון בחברה הערבית. אנחנו תמיד בורחים מאחריות וזה מכעיס אותי". עם עליית הסדרה "פאדיה" על רצח נשים בחברה הערבית, מדבר היוצר שאדי סרור על הייאוש, על טראומה דורית ועל הגירה… "יש בי כעס על החברה הערבית שעדיין מגדלת את הדור הצעיר על רעיונות הרסניים — למשל שאפשר לרצוח כדי לשמור על כבוד המשפחה…", שירין פלאח סעב, הארץ, 24.3.24

השחקנית היאם עבאס חוזרת לעבר המשפחתי בטבריה בסרט שביימה בתה. סרט הדוקו Bye Bye Tiberias מביא את סיפורה של עבאס, שעזבה את משפחתה בגליל לטובת קריירה בינלאומית בצרפת…הסרט שהעבודה עליו החלה כבר לפני כמה שנים, לא יוצג בישראל אף שהוא מצולם ברובו בטבריה ובבית הוריה של עבאס בכפר דיר חנא שבגליל התחתון. מי שעומדת מאחוריו היא בתה הבכורה של עבאס, הבמאית לינה סואלם, צרפתייה ממוצא פלסטיני מצד אימה ואלג'יראי מצד אביה…", אמנון דירקטור, הארץ, 13.3.24

פסטיבל הקולנוע ברהט מסמן תקווה חדשה לחיבור עם הישראליות. "אני רוצה לסייע לילדים לחלום על דברים שלא היו אפשריים בעבר", אומר פואד אלזיאדנה, מנהל היכל התרבות בעיר, נירית אנדרמן, הארץ, 15.2.24

יוצרי "מנאייכ" בראיון על סערת מונא חוא: "לא נעבוד איתה יותר לעולם". "מנאייכ" נהנתה מפרגון מקיר לקיר וזכתה בכל פרס אפשרי מטעם האקדמיה הישראלית לטלוויזיה, אבל העונה החדשה התקבלה עד עתה בביקורות מעורבות. שלום אסייג והיוצר רועי עידן בראיון…סערה שהתחוללה סביב דבריה של השחקנית מונא חוא, שמגלמת בסדרה את היבא אל־נאסר. חוא הכחישה את מעשי חמאס כשכתבה: "הם לא אנסו ולא ערפו. אין הוכחות שזה מה שהיה, זאת פרופגנדה כדי שהעולם יזדהה אתכם". "מעבר לזעזוע, יש בזה משהו מעליב", משתף אסייג בתחושות הקשות בעקבות דברי חוא. "זו מישהי שנמצאת איתך בצילומים שלושה חודשים אינטנסיביים. כולם שם כמו משפחה, נמצאים ביחד כל הזמן מהבוקר עד הלילה, דואגים זה לזה. היה קשה פתאום לראות אותה לוקחת צד בסיפור, ואת הצד הלא נכון, ומכחישה את המעשים המזעזעים והאכזריים האלו. זה בן אדם שישבתי איתו ואכלתי איתו..",   אביטל אינדיג, מקור ראשון,  כ״ט בשבט ה׳תשפ״ד 08/02/2024 ♦

סינמה רהט: הכאב הגדול הוא הזדמנות לצמיחה ויצירה משותפת. למרות המצב, בגלל המצב ולמען שינוי המצב, פסטיבל הקולנוע ברהט ייפתח בשבת הקרובה ובמשך שמונה ימים יסמל את השותפות הערבית-יהודית ואת הצורך להמשיך קדימה בסולידריות משותפת, כבוד הדדי, שכנות טובה וחיים משותפים. פואד אלזיאדנה מאמין שזה המפתח לתקווה וקורא לכם להצטרף, פואד אלזיאדנה, טיים אאוט תל אביב, 6 בפברואר 2024 ♦

"כנראה יש בעיה עם ערבים": שחקני "משמר הגבול" זועמים. פרסום ראשון: יממה לאחר שבחברת HOT חילקו את "פרס הצפיות" לחלק מכוכבי הסדרה "משמר הגבול" – שהוענק לה בעקבות נתוני צפייה יוצאי דופן – מתברר כי לא כולם הוזמנו למעמד החגיגי. ל-mako נודע כי הפרס המדובר לא חולק לאף אחד מהשחקנים הערבים בקאסט, מה שעורר את תסכולם. "עצוב שבתקופה כזאת הם מפלגים במקום לאחד", אומר אחד מהם. HOT: "הסדרה היא דוגמה לדו-קיום", גיל משעלי|tvbee|  מאקו, 07/02/24 ♦

"נכון, אני מדבר עברית בלי מבטא ערבי ואני בטלוויזיה, אבל גם אליי הימין הקיצוני יגיע". מפחד מהכהניסטים בממשלה ("הפשע במגזר נוח להם"), שוקל לעזוב את ישראל ("זה הופך ליותר ויותר פרקטי"), מבוהל משכחת הקהל ("הכי נורא זה להגיע גבוה ואז להיעלם"): השחקן עלא דקה המככב ב"גן קופים" החדש של אבי נשר, מדבר על בנות הזוג היהודיות והתגובות על פאודה. ריאיון, שגיא בן נון, וואלה, 28.9.2023 ♦

מכרם חורי: "מה זה משנה, מדינת הציונים או מדינת הערבים? זו מדינה שמחרבים לנו אותה". חתן פרס ישראל מכרם חורי האמין כל חייו בדו-קיום והפך לסמל של תקווה. השנה הוא נשבר. "נמאס לי לשמוע 'מוות לערבים' כל יום. וכל מה שקורה עכשיו מבחינת ההרג והפשע בסקטור הערבי – ברור לי מי היד המכוונת", נירית אנדרמן, הארץ, 27.9.23 ♦

העליון דחה סופית את בקשתו של יוצר הסרט שמשמיץ את צה"ל "ג'נין ג'נין". נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות דחתה את בקשת מוחמד בכרי לדיון נוסף בעניין שידור הסרט בישראל וחייבה לפצות קצין צה"ל במיל' ב-175 אלף ₪, ערוץ 7, ד' באלול תשפ"ג, 21.08.23 ♦

השחקנית סמר קופטי: "בתל אביב מפגינים על דמוקרטיה שאף פעם לא היתה וגם לא תהיה". התפקיד שלה בסרט "העתיד", כצעירה שנשבר לה מהכיבוש והחליטה להרוג את שר החלל והתיירות, מציב את סמר קופטי בחזית הדור החדש של הכוכבות הפלסטיניות המקומיות, גם בקו האש של הקרב על ישראל, נירית אנדרמן, הארץ, 2.8.23 ♦

אמיר שורוש לא רגוע ותמים כמו ראמזי, אבל דומה לו יותר ממה שנראה. הוא שובר סטריאוטיפים, ממציא מחדש את העברית ואוהב ללא תנאי את המדפים עמוסי המצרכים: לאמיר שורוש יש יחס חם לדמות הקאלט הטלוויזיונית שלו, אבל מתעקש לשכנע אותנו שהוא וראמזי עבד ראמזי הם לא בדיוק אותו אדם, מאת   אריאל שנבל, מקור ראשון,  י״ד בסיון ה׳תשפ״ג, 03/06/2023 ♦

"חיים ומוות בלוד": יש שותפות גורל יהודית-ערבית, אבל אין נחמה. בסרט "חיים ומוות בלוד" מתמקדת הילה מדליה בשלושה אנשים שהמהומות בעיר חרצו את גורלם. היא מתעדת באיפוק את הסיפור הקשה הזה, שסופו עדיין רחוק. דוקאביב 2023, שני ליטמן, הארץ, 19.5.23 ♦

הישג מרשים: סלים דאו מועמד לפרס באפט"א לטלוויזיה. השחקן סלים דאו ("עבודה ערבית", "פאודה"), שמגדיר את עצמו פלסטיני שחי בישראל, מועמד לפרס באפט"א לטלוויזיה. דאו מועמד לפרס לשחקן המשנה הטוב ביותר בסדרת דרמה, על תפקידו בסדרה של נטפליקס "הכתר" – בה גילם את מוחמד אל פאייד, אביו של דודי אל פאייד. "מעולם לא עבדתי בשביל פרסים, אבל אם אזכה אשמח מאוד מאוד", אמר בשיחה עם  mako, גיל משעלי|tvbee| פורסם 22/03/23 ♦

עבודה ערבית. נורמן עיסא, שחקן ובמאי ערבי-ישראלי שזכה בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה על תפקידו בסדרה הקומית "עבודה ערבית" משוחח איתנו על גזענות והעתיד המשותף בישראל. פורסם ב"נקודת מבט" של היחידה הממשלתית לתאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים, 17.3.23 ♦

ג'ורג' אסקנדר שחקן ובמאי, בן 43. גר בחיפה עם אשתו רנין, בנם האני בן ה-13 וחצי, הכלבה בלה שמס בת החמש והאוגר הקטן חומוס, ענייני פנים – מוסף הארץ, ינאי יחיאל ושי פוגלמן, 15.03.2023 ♦

מחאת הקולנוענים צלחה: קרן רבינוביץ מושכת את דרישתה ל"הצהרת נאמנות". בתום תהליך הידברות ולאחר שקולנוענים בכירים קראו להחרימה, הקרן לקולנוע החליטה להסיר את סעיף התנאי למימון שמחייב יוצרים "להימנע מפגיעה בסמלי המדינה". יו"ר איגוד הבמאים, לימור פנחסוב, שהובילה את המו"מ: "אנחנו היוצרים לא חשודים בהפרת נאמנות ולא צריכים לחתום על נאמנות למדינה". הבמאי נדב לפיד: "זה צריך לתת השראה לשורת מאבקים שמתנהלים בישראל", אמיר בוגןנעמה ברקן, YNET, 8.3.23 ♦

"תלאתה": הסדרה לנוער שמנרמלת ערבית על המסך. … "תלאתה", תוכנית חדשה לבני נוער שיצרו מיכל קופר קרן וליאור ירון, היא אולי סדרה על שלוש גיבורות יפות ומוכשרות (ולארי חמאתי, פרפילוב מונגוזה וליהי מיירה טולדנו) שמשתתפות בריאליטי, אבל הסיטואציות החברתיות והפוליטיות שהיא מביאה אל המסך תופסות לא פחות נפח מקו העלילה המרכזי… "תלאתה".  הוט, גילי איזיקוביץ, הארץ, 20.2.23 ♦

סמינר "דיאלוג דרך קולנוע" בגבעת חביבה. ביום רביעי השבוע הגיע לשיאו פרוייקט "דיאלוג דרך קולנוע". במשך החודשים האחרונים נפגשה קבוצה מתלמידי מגמת הקולנוע של י"א עם קבוצה מבית הספר אחווה נעורה למפגשים של הכרות, התקרבות ויצירה משותפת. בסמינר השתתפו בתי ספר מכל הארץ ובמהלכו הפיקו התלמידים סרטים קצרים בקבוצות משותפות והתמודדו עם מחסומי שפה, חוו אתגרי הפקה, עבדו בשיתוף פעולה וצברו חוויות משותפות. פוסט פייסבוק של ביה"ס הרב-תחומי עמק חרוד, 16.2.23 ♦

משרדי הממשלה נגד פסטיבל הסרטים ברהט: "נוגד את מדיניות השר לממן סרטים שמכפישים את מדינת ישראל". פסטיבל הקולנוע ברהט יציג סרטים שעוררו בעבר סערות פוליטיות בטענה להצגה מוטה של מדינת ישראל כלפי הסכסוך הערבי ופעילות חיילי צה"ל ביהודה ושמרון ועזה, מאת   עטרה גרמן, מקור ראשון,  י״ח בשבט ה׳תשפ״ג, 09/02/2023 ♦

אחרי הלהיט בנטפליקס: יוסף סוויד חוזר לישראל. סוויד, שכיכב לאחרונה בסדרה הגרמנית "המתים של בלום", יגיע לישראל לטובת צילומי דרמה חדשה בשם "טיפול לילי". הסדרה תציג את סיפורו של פסיכולוג שאיבד את אשתו, מה שמשאיר לו זמן למטופליו רק בשעות הקטנות של הלילה, גיל משעלי, N12, 08/02/23 ♦

הבמאי הפלסטיני אליה סולימאן: "תמיד היה לי ברור שישראל היא מקום שעוזבים". לבכיר הבמאים הפלסטינים אליה סולימאן יש משפחה בנצרת, אבל אין לו שום פינה חמה בלב למולדת. היום הוא אפילו מרחם על חבריו היהודים, שלדבריו מבינים שהמרחב שלהם הולך ומצטמצם במדינה ש"היא כבר לא רק פאשיסטית, אלא גם מפלצתית",נירית אנדרמן, הארץ, 2.2.23 ♦

יוצרי קולנוע קוראים להחרים את קרן רבינוביץ: "לא נחתום על הצהרת נאמנות". הדרישה באה בעקבות הצהרותיו של שר התרבות מיקי זוהר, ולפיהן משרדו ידרוש מיוצרים לחתום על התחייבות שסרטם לא יפגע בשמה הטוב של מדינת ישראל. קרן רבינוביץ התנדבה להכניס לחוזים שלה סעיף דומה כבר לפני כמה שנים, נירית אנדרמן, הארץ, 26.1.23 ♦

שר התרבות זוהר: "יוצרים יחתמו על מסמך ויתחייבו לא לפגוע בשם המדינה כדי לזכות במימון". אחרי שהודיע כי יפעל לשלול תקציבים מסרטים ש"מוציאים את דיבתה של ישראל", הכריז השר זוהר שיוצרים יקבלו מימון מקרנות רק אם יחתמו על מסמך שבו הם מתחייבים לא לפגוע בשמה של המדינה או בצה"ל: "מותר ליצור איזה סרטים שרוצים במסגרת החוק, אך אנו לא מוכרחים לממן אותם", עינב שיף, YNET, 16.01.23 ♦

מדרסה" – דרמה קומית על בי"ס דו-לשוני יהודי-ערבי (כאן חינוכית) היא עוסקת באתגרים ובדילמות איתם מתמודדים התלמידים, צוות המורים וההורים. הם יתמודדו עם גיל ההתבגרות ועם שאלות של זהות, שיעמיקו ויאיימו להפריד ביניהם, כאן חינוכית, 1.1.2023 וגם >> גורי אלפי על הצעד הדרמטי בקריירה: "הזדמנות שהיא חלום". גורי אלפי שוב נכנס לנעליים של הבמאי בסדרה החדשה של כאן חינוכית – מדרסה, ודיבר על הקשיים עם השפה הערבית, שיוף הפעולה עם סייד קשוע, הקושי לצלם סדרה בישראל ודו הקיום שהוא מקווה שהסדרה החדשה תביא איתה: "יכול להרגיע את הרוחות המאוד סוערות במדינה שלנו", מערכת אייס, 1.1.23 ♦

הקרן החדשה לישראל גאה להציג כאן במלואו את "אֻםּ אַל-חִירָאן" – הסרט הקצר (11 דק') של רוקיה אבו אל קיעאן ועאישה אבו אל קיעאן. הסרט זכה השנה במקום הראשון בתחרות הסרטים הישראליים הקצרים של פסטיבל סולידריות/ مهرجان تضامن לקולנוע ואקטיביזם… הסרט הופק בשיתוף פורום דו-קיום בנגב | منتدى التعايش السلمي في النقب הפועל בתמיכת הקרן החדשה לישראל, 22.12.22 ♦

המוסריות של צה"ל היא דבר שאין לערער עליו. מה זה אומר על עתיד הקולנוע? מ"פוקסטרוט" ועד "ג'נין ג'נין". הרבה לפני סערת הסרט הירדני "פארחה", היסטוריית פסילת הסרטים בישראל מלמדת על סף הרגישות של הישראלים בסוגיות הנוגעות לקום המדינה ולמוסריות צה"ל, שירין פלאח סעב, הארץ, 17.12.22 ♦

מכרז פומבי להקמת סינמטק בחברה הערבית [מס' 31/2022]. מינהל התרבות במשרד התרבות והספורט, כחלק מיישום החלטת הממשלה בעניין תוכנית חומש למגזר הערבי, פונה בזאת לקבלת הצעות להקמת סינמטק בחברה הערבית, וזאת בהתאם לתנאים, לדרישות ולהוראות המפורטות במסמכי המכרז ונספחיו, המפורסמים בעמוד. מספר31/2022 –  תאריך אחרון להגשה  22.03.2023 12:00, מינהל התרבות תרבות ערבית, תאריך פרסום 11.12.2022 ♦

העליון דחה את הערעור: האיסור על הקרנת הסרט "ג'נין ג'נין" נותר על כנו. בית המשפט דחה את ערעורו של הבמאי מוחמד בכרי על פסק הדין שקבע כי עליו לשלם פיצויים לסא"ל שהופיע בסרט שתואר ע"י העליון כ"שקרי ומכיל כזבים ובדיות". בכרי טען להתיישנות על ההקרנות שבגינן נתבע, אך השופטים דחו את טענתו פה אחד. עורך דינו של התובע: "צדק למשפחות חללי חומת מגן", גלעד מורג| YNET, 24.11.22 .♦

הקרנת בכורה של Aswat Acherim – קולות אחרים בסינמטק ירושלים (11.10.22) ותל אביב (13.10.22).  סרט מרגש המספר את סיפורם של תושבים בעוטף עזה וברצועת עזה אשר מתמודדים עם מציאות בלתי אפשרית באזורם, ואעפ"כ נמצאים בקשר של תקווה.♦

הרומן בין נטפליקס לעולם הערבי מגיע לשיאו בסדרה "מוֹ". חברת הסטרימינג מנסה כבר זמן מה להביא לצופה הערבי תכנים מותאמים, ומספקת מקלט אמנותי ליוצרים ערבים שעוסקים בנושאים מאתגרים. הסדרה הקומית "מוֹ", שמגוללת את קורותיו של פלסטיני חסר מעמד בטקסס, מצליחה להציג את ההיסטוריה של העם הפלסטיני בצורה אנושית ומרגשת, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  6.10.2022 ♦

חיים בצל המוות. לצפייה. 220 נרצחים מ- 2019 ועד היום ואירועי ירי יום-יומיים, הפכו את החיים בישובים ערביים בישראל לבלתי נסבלים. יוסף בילאל ומשפחתו חיים בחוסר ביטחון, בתחושה שהמדינה מפקירה אותם לבדם במאבק בפשיעה. בילאל יוצא למסע אקטיביסטי בו הוא פוגש דמויות שמתמודדות עם האלימות, סובלות ממנה או נלחמות בה. ההריון של אישתו מניע אותו לנסות לעבור לג'נין בגדה המערבית בה חיים כשלושה מיליון פלסטינים אבל נרצחו בה בשנה האחרונה רק 28 בני אדם. האם בגדה המערבים יוסף יזכה לגדל את ילדו בשלווה? כאן דוקו |  1.10.2022 ♦

יוצאים מהסרט. אין מימון מקומי, בתי קולנוע כמעט אינם בנמצא, והקהל עסוק בסוגיות אחרות. הקולנוע הפלסטיני מנסה להחזיק את הראש מעל למים, ובכירי הקולנוענים והקולנועניות מספרים על הנעשה בתעשייה. "אין לנו בית", אומר השחקן סלים דאו, "אין לנו אבא ואמא", מאת נטלי אלז, מגזין ליברל, 21/09/2022 ♦

מכוכבת בעולם הערבי למנקה בתל אביב: סיפורה הבלתי יאמן של הזמרת היהודייה מצריה. בשנות ה־30 וה־40 של המאה הקודמת הייתה סועאד זכי היהודייה זמרת מצליחה במצרים, שכבשה במות בעולם הערבי ועבדה עם גדולי המלחינים ואפילו עם אום כולתום. בשבת הקרובה בכאן 11, חוזר בנה משה זכי לסיפורה..נכדתה של זכי, איריס זכי, יצרה בעקבות סיפורה את הסרט "מצרים, שיר אהבה", שישודר במוצאי השבת הקרובה בכאן 11, ובו פרופ' משה זכי, בנה של סועאד ואביה של איריס, מספר לראשונה את סיפורה הלא ייאמן של אמו…", קיץ ברבנר, מעריב, 21/09/2022 ♦

"סינמה סבאיא" זכה בפרס אופיר; ששון גבאי וריטה שוקרון זכו בפרסי השחקנים הראשיים על הופעותיהם ב"קריוקי". בפרסי שחקני המשנה זכו ג'ואנה סעיד ושמואל וילוז'ני. "סינמה סבאיא" זכה בסך הכל בחמישה פרסים, ביניהם גם פרס הבימוי. שר התרבות חילי טרופר אמר בנאומו: "נכון שיוצרים יפרידו בין אמנות לפוליטיקה", נירית אנדרמן, הארץ, 18.9.22 ♦

"הופעלו עליי לחצים שלא לעשות את הסדרה, זה יצר לחץ נפשי". צפו. בעקבות הסערה החברתית שעוררה הסדרה "הנערים", היוצר חגי לוי הוציא ספר בשם "הנערים: פולמוס" – אנתולוגיית מאמרים שעוסקים בסדרה אותה יצר עם יוסף סידר ותאופיק אבו ואיל. הספר עוסק בזווית הפוליטית, החברתית, הדתית והתרבותית של הסדרה, שהייתה מדוברת מאוד בישראל בעקבות עיסוקה בחטיפתו ורציחתו של הנער מוחמד אבו ח'דיר. זהו אחד מפרקיו, ובו שיחה בין אבו ואיל לסייד קשוע,  |mako| פורסם 14/09/22 ♦

"סינמה סבאיא" הוא אחד משיאי הקולנוע הישראלי השנה. סדנה לצילום בהשתתפות נשים יהודיות וערביות היתה יכולה להיות סתם עוד משל על החברה הישראלית. בסרט הביכורים של אורית פוקס רותם האותנטיות חזקה להדהים, מלאכת מחשבת של התסריטאית־במאית וצוותה, שיצרו תחושה של צפייה בסרט כמו־תיעודי, אורן שמיר, הארץ, 4.9.22 – לצפייה בטריילר

שגרירי הדו-קיום: הסרט "ילדי השלום" מציג חינוך לפנטזיה בלתי ניתנת להגשמה. הסרט של מעיין שוורץ, שישודר בכאן 11, הוא סרט רגיש ויפה, המראה בדייקנות את החיים בתוך משבר זהות עמוק. מה שבטוח הוא ששלום אין במקום הזה, דורון ברוש, מעריב,  03/09/2022 – לצפייה בסרט

סרטים של שני במאים מישראל התקבלו לפסטיבל טורונטו. "טעם התפוחים אדום", הפקה ישראלית של הבמאי ממוצא דרוזי איהאב טרבייה, ו"סוף שבוע בעזה" של באסיל חליל יליד נצרת יוקרנו בפסטיבל הקנדי במסגרת תגליות המוקדשות לבכורות בימוי מובחרות, אמיר בוגן, YNET, 5.8.22 ♦

עוכב בדרך להשקה: השחקן של "פאודה" חושף את התקרית המשפילה. ראיק פרג' מהכפר הדרוזי יאנוח שבגליל חלם במשך שנים לגלם תפקיד חשוב בסרט או בסדרת טלוויזיה. עכשיו זה קורה לו בגיל 52, כשהוא מגלם תפקיד של מפקד בשירותי הביטחון הפלסטיניים בעונה החדשה של "פאודה". פרג', קבלן עבודות עפר, מספר על החלום שהתגשם, על התגובות בעדה וגם על עוגמת הנפש כשמאבטח דרש לבצע חיפוש ברכבו בערב הקרנה חגיגי של "פאודה" בתל אביב. הכתבה של ערן זינגר, מתוך כאן חדשות הערב 27.07.22 #קול_איסראיל

"בגלל שאני ערבי, מצפים ממני לעשות סרטים בסגנון המאמרים של גדעון לוי". תאופיק אבו ואיל הפך לסנסציה של הקולנוע המקומי לפני כעשור וחצי הודות ל"עטאש – צימאון". לקראת הקרנת עותק מחודש של הסרט בפסטיבל ירושלים במסגרת חגיגות חמישים שנה לבית הספר לקולנוע באוניברסיטת ת"א, הוא מספר כיצד הקומוניזם הציל את חייו ולמה לא יעשה יותר סרטים, אבנר שביט, וואלה, 27/07/2022 ♦

בילאל יוסף: "אני יכול לנחש מה המדינה היתה עושה אם הנרצחים היו יהודים". בסרט "חיים בצל המוות" צולל הבמאי בילאל יוסף לבעיית האלימות בחברה הערבית, שגובה את חייהם של מאות צעירים. "אני לא רוצה לחיות במקום שבו חיי הילדים שלי מופקרים", הוא אומר בראיון ומסביר למה הקהילה שלו איבדה את האמון במשטרה, שירין פלאח סעב, הארץ, 26.7.22 ♦

حياة في ظل الموت | חיים בצל המוות. ישראל 2022 | 80 דקות | תרגום לעברית, ערבית, אנגלית. הקרנה בפסטיבל הסרטים בירושלים, 23.7.22 (17:00). 382  אזרחים ערבים נרצחו בישראל מאז 2019. אוזלת היד של הרשויות לנוכח האלימות בחברה הערבית בישראל ואי-יכולתו לספק למשפחתו הצעירה ביטחון בסיסי מובילות את הבמאי לשקול מעבר לג'נין שבשטחים הכבושים. זאת, לאחר שנסיונותיו לגור ביישובים יהודיים סמוכים נכשלו. העיר שוכנת לא רחוק מכפר הולדתו, דבוריה שבגליל התחתון, ונראה שהחיים בשטחי הרשות הפלסטינית בטוחים בהרבה ♦

סלים דאו "אינטימי" אצל רפי רשף. שיחה אישית עם השחקן סלים דאו, על קריירת המשחק ועד כמה הוא מריר שלא זכה בפרסי האקדמיה, איך התייצב לצד אחותו כשאחיו התנגדו לאורח חייה ומה דעתו על מנסור עבאס? מאקו 12,  21/07/22 ♦

"איימו אשכרה לפגוע פיזית": סתימת הפיות לאומנים במגזר הערבי. מארגני פסטיבל סרטים בטייבה נאלצו באחרונה לבטל הקרנה של סרט קצר שעסק בהומוסקסואליות, בטמרה שבגליל בוטלה הופעה של סטנדאפיסט ערבי, ובאום אל פחם סערו הרוחות לאחר שבוטלה הופעה של ראפר מפורסם. בחברה הערבית חוששים מהמשך הכניעה לגורמים קיצוניים, מאשימים את ההנהגה הערבית שאינה ממלאת את תפקידיה, ומזהירים שסתימת הפיות של אוֹמנים ואנשי תרבות – רק תיגבר. הכתבה של ערן זינגר, מתוך #קול_איסראיל  כאן חדשות הערב 06.07.22 ♦

יוצא בקרוב: טריילר הסרט "חיים בצל המוות" של הבמאי בילאל יוסף ראו גם כאן: "סרטי החדש ״חיים בצל המוות״ שעוסק בנושא כאוב מנשוא, הפשיעה בחברה הפלסטינית בישראל. ושופך אור על העניין מנקודות מבט חדשות ו״מפתיעות״!  24.6.22 ♦

הישאם סלימאן: "גידלו אותנו על זה שיש פה שני עמים שצריכים לשנוא אחד את השני". הישאם סלימאן פרץ לתודעה הישראלית והעולמית עם תפקיד ב"פאודה", ומאז הפך לאחד השחקנים הערבים העסוקים בישראל. בראיון הוא טוען שהקונפליקט הישראלי־פלסטיני פתיר, מספר איך מגלמים איש דת קיצוני בלי להיות שיפוטי ומסביר למה הוא לא רואה חדשות, איתי שטרן, הארץ, 20.6.22 ♦

כמאל זאיד: "רציתי לשבור את הטאבו על הקורבנוֹת בחברה הערבית". …סדרת הטלוויזיה התיעודית "טאבו" שעלתה לפני חודש בערוץ מכאן (ערוץ 33), מותחת את גבולות השיח וסודקת בעדינות את חומות השתיקה סביב כמה מנושאי הטאבו בחברה הערבית. כמאל זאיד, הבמאי ועורך הסדרה, מקלף בהדרגתיות אך בנחישות את כל האיסורים העתיקים…", שירין פלאח סעב, הארץ, 14.6.22 ♦

האם יהודיה וערביה יכולות להיות באמת חברות? "אויבת יקרה שלי" – סרטה של היוצרת ציפי טרופה עוסק בחברות ילדות יהודיה וערביה האם חבית אבק השריפה שדואגים לפזר קיצוניים משני הצדדים ומקיפה אותן, תהרוס את החברות ביניהן? בטור אישי היא משתפת בתחושות שהביאו ליצירת הסרט ומציעה פתרון לשאלה שבכותרת, פרופ' ציפי טרופה, YNET, 13.6.22 ♦

פרס התסריט הטוב הוענק לסרט הפלסטיני "חום ים תיכוני" בפסטיבל קאן הבינלאומי בתחרות "מבט מסוים". הבמאית החיפאית נצרתית מהא אלחאג' עושה זאת שוב, וסרט שכתבה וביימה, זכה לפרס התסריט הטוב לאחר שהתקבל לתחרות לפסטיבל הבינלאומי שמתקיים בעיר "קאן" בצרפת. הסרט התקבל לתחרות "מבט מסוים", שש שנים לאחר שסרט אחר של אלחאג' זכה לכבוד הבינלאומי.  SOWTNA, 28.5.22 ♦

"שירין אבו עאקלה נרצחה. ההקרנה בקאן מוקדשת לה". הבמאית החיפאית מהא חאג' הציגה בפסטיבל קאן את "Mediterranean Fever", שצולם בחיפה, אבל אין בו שום נוכחות או מעורבות ישראלית ומציג את עצמו כסרט פלסטיני. הבמאית הקדישה את ההקרנה לשירין אבו עאקלה, והיא וסרטה התקבלו בתשואות בריביירה, אבנר שביט, קאן, וואלה, 26/05/2022 ♦

הבמאית החיפאית מהא חאג' חוזרת לקאן, עם סרט פלסטיני. הדרמה "חום ים תיכוני" של הבמאית הפלסטינית תושבת ישראל יוקרן במסגרת מבט מסוים בפסטיבל היוקרתי, שש שנים אחרי שבכורת הבימוי שלה רשמה הישג דומה…עלילת "חום ים תיכוני" מתחוללת בחיפה, שם הגיבור וואליד מתגורר עם אשתו וילדיו וחולם על קריירה כסופר בעודו מתמודד עם דכאון כרוני…", אמיר בוגן, YNET, 22.4.22 ♦

מ"פאודה" ל"הכתר" | סלים דאו מגיע לשיא בגיל 71. השחקן המוערך יופיע בעונה החדשה של אחת הסדרות המצליחות בתולדות נטפליקס, ויגלם את אביה של המאהב של הנסיכה דיאנה • הפרימיירה של "ויהי בוקר", סרט חדש בכיכובו, הוקרנה בימים האחרונים • דאו מגדיר עצמו פלסטיני, ולא מפחד לומר את האמת הכואבת שלו: "אני לא שייך לשום צד ושום צד לא רוצה אותי. זאת האמת המרה שלי", ציון נאנוס|המהדורה המרכזית – חדשות 12, 06/04/22 ♦

קייס נאשף: "תקופה כזאת ממש חוצה אותי מבפנים, חוצה את הישות שלי, את הלב שלי". הוא שונא לדבר על פוליטיקה, משועמם משיחות על זהותו הערבית ומיואש מדיונים על הכיבוש. קייס נאשף, שפרץ בתפקיד מחבל מתאבד וכעת חוזר בסרט החדש "אבו עומאר", בסך הכל רוצה להיות שחקן תל אביבי ולחיות עם זוגתו היהודייה, אבל המציאות לא נותנת לו, נירית אנדרמן, הארץ, 5.4.22 ♦

הנשים הללו חיות בשולי השוליים, שקופות ומופלות – אך לא נשברות. "בסדרה הדוקומנטרית החדשה המשודרת בערוץ "מכאן 33", "יומנה של פועלת" בבימויה של סוהא עראף, נשים פועלות מספקות הצצה לחייהן הלא פשוטים ומספרות כיצד צלחו את הקשיים, המשברים והנפילות. כל אחד משמונת פרקי הסדרה מפנה זרקור לסיפורה של אישה אחרת, כך שנוצר פסיפס של נשות הצללים שמתנהלות בשולי השוליים של החברה הערבית…", שירין פלאח סעב, הארץ, 24.3.22

אלכס בכרי: "אני לא רוצה שישתמשו בפרצוף שלי בשביל להלבין את הפשעים שקורים פה". אלכס בכרי, זוכה פרס אופיר על תפקידו ב"ויהי בוקר" של ערן קולירין, לא מתחרט לרגע על סירובו לייצג את ישראל על השטיח האדום בקאן. עם עליית הסרט הוא מסביר את המלכוד הבלתי אפשרי של אמנים פלסטינים, מגן על יצירתו של הדוד מוחמד בכרי ומחבק את קרובי משפחתו האוקראינים בקו האש, נירית אנדרמן, הארץ, 18.3.22 ♦

ויהי יופי: האם ראוי שבמאי יהודי יבקר את החברה הפלסטינית? "ויהי בוקר", שמבוסס על ספרו של סייד קשוע, מלא ביופי הומניסטי ובהומור מעודן, אך ככל שהוא מתקדם הוא נעשה יותר נטול תקווה. אחרי ההצלחה האדירה של "ביקור התזמורת", ערן קולירין שוב מצדיק את פרסי האופיר שהוענקו לתסריט, לבימוי ולסרט הטובים ביותר, מאת יעל שוב, טיים אאוט, 17 במרץ 2022 ♦

"ויהי בוקר" הוא סרט יפה, חכם ואחד המורכבים שנראו על המסך לאחרונה. סרטו החדש והבוגר מעיד על מרכזיותו של ערן קולירין בקולנוע הישראלי. הוא מתרחש בכפר ערבי הנתון למצור, שהופך לדימוי עשיר לחברה הישראלית על כלל רבדיה, אורי קליין, הארץ, 17.3.22 ♦

סדרה חדשה מביאה גיבורות שוליים ערביות למרכז הבמה. הערב יוקרן ב"מכאן" הפרק הראשון בסדרה "יומנה של פועלת", של הבמאית והעיתונאית סוהא עראף. "תמיד כשמדברים על נשים ערביות, הולכים לסיפורי ההצלחה. אותי עניינו דווקא הנשים השקופות. הן מעוררות השראה", מאת: אורלי נוי, שיחה מקומית,  7.3.2022 ♦

השחקן טארק קובטי ("ביקור התזמורת") הלך לעולמו בגיל 77. לאורך ארבעת העשורים האחרונים גילם קובטי שלל תפקידים ביותר מ-30 סרטים ישראלים ופלסטינים ושיתף פעולה עם טובי הבמאים, ביניהם ערן ריקליס, ערן קולירין, אסי דיין והאני אבו-אסעד..", רן בוקראמיר בוגן, YNET, 24.2.22 ♦

לא מכירים בנכבה? הסרט "טנטורה" עוזר להשלים עם העבר האפל שלנו. הסרט, שהוקרן בבכורה בפסטיבל סאנדנס, חוזר לטבח שהתרחש בכפר הפלסטיני טנטורה בימי מלחמת העצמאות. דרך ראיונות מצולמים עם הלוחמים עצמם, הבמאי אלון שוורץ מכריח אותם ואותנו להיזכר בעבר האפל של מדינת ישראל, ולנסות להתמודד איתו. התוצאה הכנה והמאוזנת היא היצירה התיעודית המוצלחת ביותר שנעשתה כאן, ולבטח אחת החשובות שבהן, אמיר בוגן, YNET, 21.1.22 – ראו גם: "טנטורה" הישראלי יפתח את תחרות הדוקו העולמית של סאנדנס,  רועי אבן, מאקו, 19.1.22 ♦

סינמה סבאיא. ישראל 2021 | 91 דקות | עברית, ערבית | תרגום לעברית, אנגלית. שמונה נשים יהודיות וערביות, עובדות עירייה מאיזור חדרה והמשולש, נפגשות בסדנה ללימוד צילום וידאו שמתקיימת כחלק מגמול השתלמות ♦

השחקן עלא דקה: "אני שכחן. זה לא בהכרח רע". דקה מופיע בסרטו החדש של אבי נשר ומוציא אלבום היפ הופ. הוא היה רוצה להאריך את הפתיל הקצר שלו, מקדיש את ימי שישי לבורקס, וחושב שהאנשים הכי סקסיים הם אלה שלא מודעים ליופיים, מאיה נחום שחל, כלכליסט, 21.12.21 ♦

"אני לא עושה יותר סרטים בישראל. האמנים פה משתפים פעולה עם הממשלה הפשיסטית". עלי סולימאן, שנולד וגדל בנצרת, נחשב לכוכב הקולנוע הפלסטיני הגדול ביותר. לצד הופעותיו ההוליוודיות, הוא משתתף בדרמה הירדנית "אמירה", שעוררה סערה ומועמדותה הוסרה מהאוסקר..", אמיר בוגן, YNET, 18.12.21 ♦

סרט חדש מביא למסך את אירועי מאי מהזווית הפלסטינית. עם תחילת המאורעות בחודש מאי האחרון, קבוצות של פעילים בלוד וביפו יצאו לתעד את האלימות שחוו התושבים הערבים. כעת העדויות מאוגדות בסרט חדש, שמביא לראשונה את הנרטיב הפלסטיני לאירועים שטלטלו את הערים…הסרט הזה, בעיניי, הוא הסרט החשוב ביותר שתראו השנה, שיוכל לפתוח לכם את העיניים למה שקורה כאן יום יום, רק בצורות ובמינונים מעט שונים.", איאת אבו שמיס , שיחה מקומית,11.12.2021 [הסרט מוקרן בימים אלה בפסטיבל סולידריות בסינמטק תל אביב, סרטים נוספים, ראו בהמשך >>] ♦

נבחר לסאנדנס: דוקו ישראלי על חורבן הכפר הפלסטיני טנטורה. במסגרת התחרות התיעודית הבינלאומית בפסטיבל סאנדנס יוצג "טנטורה", סרטו התיעודי של האחים אלון ושאול שוורץ, שחוזר לפרשת הריסתו של הכפר שלמרגלות הכרמל במהלך מלחמת העצמאות. "שמחים מאוד על הבחירה ומצפים לפסטיבל, אחרי שנים של עבודה קשה", אמיר בוגן, ניו יורק|09.12.21 , YNET ♦

***********

פסטיבל סולידריות:

עדויות מאי 2021 Testimonies from May 2021. ישראל, 2021. במאי 2021 דוכאו הפגנות המחאה של הפלסטינים אזרחי ישראל על ידי המשטרה באלימות חסרת תקדים. מסע ההפחדה כלל מעצרים אלימים, התנכלויות יומיומיות ושימוש ברימוני הלם, כדורי גומי וגז מדמיע. במקביל, כנופיות של מתפרעים יהודים, לעתים חמושים, השליטו טרור ברחבי הערים המעורבות, בחסות כוחות הביטחון. בעקבות דיכוי חופש הביטוי והסיקור המוטה והמסית של התקשורת העברית, אספה קבוצת פעילות ופעילים עדויות של תושבים מותקפים ביפו ולוד. פסטיבל סולדריות, בתום ההקרנה שיחה בהשתתפות הקהל.יום א', 12.12.21, 19:30 סינמטק תל אביב ♦

הבשורה על פי אליאס The Gospel According to Elias ישראל, 2021, 10 דק׳. בימוי: יסמין שפט. אליאס, שוטר ערבי צעיר, מגיע לישוב קהילתי מנומנם בצפון הארץ למשימתו הקשה הראשונה. המפגש עם תושבי המקום היהודים, יוצרת סדרה של מצבים קומיים טראגיים שילמדו אותו דבר על יחסי שכנות וקהילה. פסטיבל סולידריות, תחרות סרטי סטודנטים, הקרנה: יום ג' 14.12.21, 21:45, סינמטק תל אביב ♦

מחווה לעמוס גיתאי בפסטיבל סולידריות (2021):

  • לילה בחיפה Laila in Haifa ישראל, 2020, 99 דק׳. בימוי: עמוס גיתאי, משחק: חנה לסלאו, מריה זריק, קלרה חורי, צחי הלוי, נעמה פרייס. "לילה בחיפה" היא דרמה קומית סאטירית המתרחשת במהלך לילה אחד במועדון "פטוש" בחיפה. לאורך הלילה אנחנו עוקבים אחר סיפורי אהבה, תשוקה, רוך ואלימות של הדמויות המבלות במקום. הוקרן בפסטיבל ונציה האחרון במסגרת התחרות הרשמית. ♦
  • אנה ערביה Ana Arabia צרפת, ישראל, 2013, 81 דק׳. בימוי: עמוס גיתאי, משחק: יובל שרף, יוסוף אבו ורדה, שרה אלדר, אסי לוי, אורי גבריאל. הסרט "אנה ערביה" מביא את  סיפורה של  קהילה קטנה בשולי החברה הישראלית, יהודים וערבים המתגוררים יחד במובלעת נשכחת ב"גבול" שבין יפו לבת-ים. ♦
  • בית House ישראל, 1980, 51 דק׳. בימוי: עמוס גיתאי, הפקה: הטלוויזיה הישראלית. סיפורו של בית במערב ירושלים כמיקרוקוסמוס. בית שהיה שייך לרופא פלשתיני ד״ר דגאני עד 1948 והוכרז עם קום המדינה כ״נכסי נפקדים״, התגוררו במשך שנים רבות זוג עולים מ אלג’יריה ובאחרונה, הוא נרכש ע״י פרופסור לכלכלה שהחליט לשפצו. תוך התחקות אחר תהליך השיפוץ, הסרט מפגיש את הצופים עם דיירי הבית לאורך השנים ועם העוסקים בשיפוצו, מהארכיטקט היהודי ועד לפועלים ולסתתים הפלשתיניים. ♦

נטפליקס השיקה רצועת סרטים פלסטינים. מה חושבים עליה פלסטינים? 32 סרטי דרמה ותעודה מבקשים להדהד את הסיפור הפלסטיני בעולם. חלק מברכים על כך, אחרים מתלוננים ש"ג'נין ג'נין" למשל אינו נכלל, ושחלקם של הבמאים הפלסטינים בישראל מקופח… הבמאי בילאל יוסף מהיישוב דבוריה מרחיב את הדיון וטוען כי הרצועה של נטפליקס לא כוללת סוגיות המעסיקות את הפלסטינים בתוך גבולות ישראל, ואינה מתייחסת לשיח הזהויות בקולנוע..", שירין פלאח סעב, הארץ, 28.11.21 ♦

השחקנים הפלסטינים כבשו את המירוץ לאוסקר הזר. כמות מכובדת של שחקנים פלסטינים אזרחי ישראל נמצאים השנה במירוץ לאוסקר הזר. אשרף ברהום ומוחמד בכרי משתתפים בנציג פלסטין, עלי סולימאן מככב במועמד הירדני, סאלח בכרי מוביל את הדרמה שתייצג את לבנון, ולכל אלה מצטרפים גם הכוכבים הפלסטינים של "ויהי בוקר", נציג ישראל לאוסקר, אמיר בוגן, YNET, 25.11.21 ♦

"כוכבי המדבר": הסדרה חדשה על החברה הבדואית בישראל. 'כוכבי המדבר' היא סדרת דוקו-ריאליטי חדשה של כאן 11 העוסקת בחברה הבדואית בישראל | הסדרה מתמקדת בחמישה צעירים הניצבים בפני שאלות שיעצבו את עתידם, קשת ברגסון, חדשות סרוגים, 14.11.21, 09:48  י' בכסלו תשפב ♦

The dilemma of Palestinian representation in Israeli cinema. The cast of Israel's Oscars pick, ‘Let It Be Morning,’ open up about the conflict of sharing a Palestinian story in a country that erases their identity. By Natalie Alz +972, October 21, 2021 ♦

הנציג הפלסטיני לאוסקר: במאי דרוזי מרמת הגולן. הסרט "הזר" שביים הבמאי הישראלי דרוזי, אמיר פאחר א-דין ובו משחקים שורה של שחקנים פלסטינים אזרחי ישראל – נבחר לייצג את הרשות הפלסטינית במירוץ לאוסקר הזר. הוא צולם ברמת הגולן, עלילתו עוסקת בחקלאי מהאזור ובניגוד לתבנית הקבועה, מציגה את חיילי צה"ל כבני אדם במדים, אמיר בוגן, YNET, 22.10.21 ♦

תאופיק אבו ואיל: "ישראלי שאני חי איתו ואוהב אותו שווה פי מיליון מערבי זר בארץ אחרת". בסדרה החדשה שלו "עלומים" עוסק תאופיק אבו ואיל לראשונה רק ביהודים — כאלה אלימים, שונאי ערבים ושמאלנים, דומים לאנשים עמם גדל בשכונת עוני באום אל פחם, בה "האופציות היחידות הן להיות פושע, פועל בניין או בקבר". אחרי שנחלץ ממנה, והפך לקולנוען תל אביבי שיצר את "הנערים" המעוטרת, הוא מסביר מדוע אמנים ערבים שמתנתקים מהממסד הישראלי לוקים בטמטום, ולמה הגזענות שהוא מזהה בכל מקום מרתקת אותו, איתי שטרן, ה ארץ, 7.10.21 ♦

המנצח הגדול בטקס פרסי אופיר: "ויהי בוקר" של ערן קולירין. הסרט "ויהי בוקר" הוא המנצח הגדול בטקס פרסי אופיר ויהיה נציג ישראל לאוסקר. הסרט זכה בכל הפרסים הגדולים בהם הסרט הטוב ביותר, הבימוי, התסריט והשחקנים. אבי נשר, שהיה מועמד ל-15 פרסים והחרים את הטקס בעבר, הסתפק רק בשלושה, רן בוקר, אינה טוקר, YNET, |05.10.21 ♦

כוכבת הסרט הזוכה "ויהי בוקר": "קשה לי לשמוח במצב של טיהור אתני". "ויהי בוקר" של ערן קולירין זכה בפרס אופיר לסרט הטוב, ושחקניו, ובראשם ג'ונא סולימאן, נשאו נאומים פוליטיים בטקס. הסרט, שגרף הכי הרבה פרסים, ייצג את ישראל באוסקר. נירית אנדרמן, הארץ, 7.10.21 ♦

"ויהי בוקר" הוא הזוכה הגדול בפסטיבל חיפה. YNET, 26.9.21 ראו גם >> "ויהי בוקר": הקשר שניסינו להדחיק בין הכיבוש לאלימות בחברה הערבית. העיבוד של ערן קולירין לספרו של סייד קשוע מלפני 17 שנה, המביא מזווית פלסטינית ייחודית סיפור של זוג שמצליח לכאורה — אבל רק לכאורה — להשתלב בחברה הישראלית, הוא רלוונטי אף יותר כיום, שני ליטמן, הארץ, 24.9.21 [פרטים על הסרט – כאן] ♦

דיוקן. כאשר שעון החול לקראת שחרורו של בעלה האלים מהכלא הולך ואוזל, כיפאיה עיאיטי, תושבת עכו, שהותקפה באכזריות מספר פעמים, מחפשת דרך לשרוד. היא מציירת נשים שנפגעו ונרצחו על ידי בני זוגם ופוגשת אחיות, אימהות וילדות. כל מפגש הופך לדיוקן של נרצחת ולכתב אישום נגד החברה, המשטרה ובתי המשפט בישראל. סרטם של יעל קיפר, רונן זרצקי, כיפאיה עיאיטי, 2021. וראו גם: "דיוקן", זוכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים בחיפה, ספטמבר 2021.♦

קרובים ורחוקים: ערבים פלסטינים אזרחי ישראל מבעד למסך הטלוויזיה ולצידו.  בשנים האחרונות אנו עדים לגידול בייצוג של ערבים פלסטינים אזרחי ישראל על מסך הטלוויזיה הישראלי, זה הדובר עברית. … אלה ביקשו להעמיד במרכז הדיון סוגיות פנים חברתיות כמו גם את מערכת היחסים המורכבת עם החברה היהודית ההגמונית. לרוב היו אלו יוצרים ערבים פלסטינים ישראלים שהביאו את נקודת המבט הייחודית, וכמובן גם את השפה הערבית, אל הפריים טיים, והפכו את שתיהן לשוליות ונדירות קצת פחות משהיו. עלייה במספר המשתתפים הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל בז'אנר הריאליטי מעידה אולי גם היא על אותה מגמה…", ד"ר צמרת לוי-דפני, מכון ון ליר, 17.8.21

בהוראת הפרקליטות: נסגר תיק החקירה נגד יוצר ג'נין-ג'נין בחשד לעבירות טרור. "אנחנו נערער על ההחלטה למרות שלצערנו פרקליטות המדינה כבר שנים רודפת יהודים ומזכה ערבים", אמר מנכ"ל ארגון "בצלמו" על סגירת תיקו של הבמאי מוחמד בכרי, מאת   שילה פריד, מקור ראשון, ז׳ באלול ה׳תשפ״א,  (15/08/2021 10:23) ♦

סערה בקאן: השחקנים הערבים של הסרט הישראלי מחרימים את הפסטיבל. הקאסט הערבי של הסרט הישראלי "ויהי בוקר" של ערן קולירין החליט להחרים את פסטיבל קאן בשל מה שהשחקנים מכנים "מדיניות אפרטהייד בשטחים". "אנחנו גאים בהשתתפות שלנו בסרט, אבל אנחנו לא יכולים להתעלם מהסתירה שהוא קוטלג תחת התגית 'סרט ישראלי'", נכתב בין השאר במכתב ששיגרו להנהלת הפסטיבל, אמיר בוגן (קאן), YNET, 8.7.21 ♦

״קרוב רחוק״: סדרה חדשה מביאה למסך העברי את עולמם הפנימי של צעירים ערבים. הסדרה התיעודית החדשה ״קרוב רחוק״ (قربة غربة) שתשודר החל מהלילה ב״כאן 11״ חושפת ומלווה את ההתמודדויות של צעירים ערבים המתרחקים, פיזית ומטאפורית, מהמקום בו גדלו…סדרה שיצרו אחלאם כנעאן, ניקולאס יעקוב ואיילת בכר הופקה במקור עבור ״מכאן״ – חטיבת המדיה בערבית בתאגיד השידור הישראלי – בתמיכת קרן מקור, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה והחממה האינטלקטואלית לפיתוח יצירה תיעודית במכון ון ליר בירושלים. אולם ב״כאן 11״ החליטו באופן תקדימי לשדר אותה במלואה גם אצלם…הסדרה כוללת שישה פרקים שישודרו בטלוויזיה, שלושה פרקים קצרים יותר שישודרו ברשת ושלושה פרקי פודקאסט – כולם בערבית מדוברת על גווניה השונים…", נטלי אלז, הארץ, 28.6.21 [לצפיה בסדרה] ♦

"המושג 'קולנוע פלסטיני' הוא ניצחון על מי שמנסה למחוק אותנו". האני אבו אסעד הוא אחד הבמאים הפלסטינים המצליחים בעולם. בריאיון מקיף הוא מספר על הקושי לגייס כספים לקולנוע פלסטיני, מסביר למה הוא מאניש את האויבים שלו, ואומר: עצם העובדה שהמאבק הפלסטיני קיים הוא נס…״אני האחרון שיבקר במאי ערבי שמקבל מימון ישראלי״, אבו אסעד אומר. ״אני בפוזיציה אחרת היום ואני מודה שאני לא צריך אותן (קרנות ישראלית. ר.י). כל במאי אמור להחליט בעצמו ולהעריך את הסיכונים הנלווים. יכול להיות שמדינות ערב יחרימו אותך אם תקבל מימון ישראלי. מצד שני, הרי זה גם הכסף שלנו ואנחנו זכאים לו״… "הרי מאבק בכיבוש זה לא רק התנגדות חמושה, אלא גם שימוש באומנות. מה זה להתנגד לכיבוש? זה גם להתנגד לרעיון שזו אדמתם של היהודים בלבד. אומנות היא הכלי הטוב ביותר לכך…", מאת: רמי יונס, שיחה מקומית,  22.6.202 ♦

"הסרט הזה הוא בעיטה לבטן של החברה הבדואית". צעיר מרהט נישא נגד רצונו ולמאהבת שלו הוא מספר על אדישות הוריו לאונס שעבר בילדותו. בביקור באתר הצילומים של הסרט "עיד" מסביר הבמאי הבדואי יוסף אבו מדיעם למה הוא עוסק בשחרור הגבר…בשונה מרוב הבמאים שזוכים לצלם את סרט הביכורים שלהם בגיל צעיר יחסית, אבו מדיעם כבר בן 51. הוא בוגר לימודי קולנוע בספיר, סיים שם לימודי תואר ראשון ושני וכיום הוא ממשיך את לימודי הקולנוע שלו באוניברסיטת תל אביב. עד היום ביים בעיקר סרטי תעודה.", נירית אנדרמן, הארץ, 28.4.21 ♦

מדוע עוזבים הכישרונות הגדולים של הקולנוע הפלסטיני את ישראל? קרנות התמיכה מגבילות, השלטונות מצנזרים, בתי המשפט מאשימים, ההפקות המשותפות נעלמו, הקהל היהודי לא מגיע והעולם הערבי מודד אותם בחשדנות: המלכוד של יוצרי הקולנוע הפלסטינים גובר ודוחק את מרביתם אל מחוץ לגבולות המדינה…בעבור קולנוענים רבים, זהותו של הסרט שיוצא תחת ידיהם שלובה בזהותם שלהם. לכן, כשיוצרים פלסטינים נדרשים להציג את סרטם כישראלי בלבד – זו דרישה שהם אינם מסוגלים לעמוד בה…", נירית אנדרמן, הארץ, 22.4.21 ♦

Self-categorization, intersectionality and creative freedom in the cultural industries: Palestinian women filmmakers in Israel, Amal Jamal & Noa Lavie, in: Ethnic and Racial Studies Volume 44, 2021 – Issue 6: Special Issue: Culture and Conflict in Israel/Palestine

"לא כל יצירה פלסטינית צריכה לשאת על כתפיה את סבל העם". השחקן והזמר ריאד סלימאן נולד וגדל בחיפה ומשתייך לסצנה היצירתית שלה. בסדרה החדשה "נאפס" הוא מגלם סטודנט ערבי היפסטר שנהפך לסוחר סמים תל־אביבי, והתפנית העלילתית הזאת מפתיעה גם את החברה שממנה בא "כי אפילו לערבים יש טייפקאסט על איך נראה ערבי", רותה קופפר, כלכליסט, 08:38 , 17.03.21 ♦

גם אם "נאפס" צולעת לפעמים, הקסם והכוכבת הראשית שלה מחפים על הכול. הדרמה הקומית החדשה של HOT עוקבת אחר שלושה שותפים לדירה שמסתבכים בסחר בסמים, וכמוהם מפגינה בוסריות ניכרת בכל הנוגע לעולם הפשע. על הבעיות האלה היא מפצה באמצעות דמויות חינניות עם כימיה נהדרת, ומבט פוקח עיניים על עולם זר ומעניין שמתקיים בלבה של תל אביב, עידו ישעיהו, וואלה, 10.3.21 ♦

יסמין בכריה: "אני לא מייצגת אף אחד, אבל מביאה קול שלא מספיק נשמע". הסבים הערבים שלה דיברו יידיש, היא למדה בבית ספר יהודי וחגגה את פורים וחנוכה. כיום יסמין בכריה, ערבייה מוסלמית, משתמשת בקולנוע כדי לגשר על התהום בין שני העמים. "היה חשוב לי להראות גם את הביקורת הפנימית ולהקצין סטריאוטיפים", היא אומרת על סרטה "פניית פרסה", נירית אנדרמן, הארץ, 3.3.21 ♦

בית המשפט אסר את הקרנת "ג'נין ג'נין" בישראל, בכרי יפצה את חייל המילואים. אחרי שנות מאבק, בית המשפט המחוזי בלוד פסק כי הבמאי ישלם 175 אלף שקל לניסים מגנאג'י, שהגיש נגדו תביעת דיבה. עוד נקבע כי כל עותקיו של הסרט בארץ יוחרמו, נירית אנדרמן, הארץ, 12.1.21 ♦

"לא לכולם היה פשוט לחיות לצדי, ולא לכולם פשוט לראות את הסרט הזה". "רציתי שיראו עד כמה פלסטיניות להט"ביות צריכות להתפשר בשביל להתקיים כאן", אומרת סמירה סרייה על סרטה "פוליגרף", המבוסס על מערכת יחסים שהיתה לה עם קצינה בצה"ל. עם הקרנתו בפסטיבל הקולנוע הגאה היא מסבירה למה נאלצה ללהק את עצמה ומדוע נמאס לה מהייצוג של ערביות בקולנוע הישראלי, נירית אנדרמן, הארץ, 16.11.20 ♦

השחקן עלי סלימאן: "הח"כים הערבים צריכים לפרוש מהכנסת ולבקש אוטונומיה". ממושבו בנצרת הפך עלי סלימאן לאחד השחקנים הפלסטינים המצליחים בארה"ב. "רוב חיי חייתי באופטימיות ולצערי היום אני לא רואה אור בקצה המנהרה", הוא אומר בראיון לוחמני ומספר מדוע סירב להצעות לשחק ב"פאודה" ואיך תפקידו החדש כאיש־זאב ב"ג'ודה" קשור לגזענות כלפיו, הרמתי ידיים, אין לי אפילו סוכנת בארץ", אומר השחקן הפלסטיני עלי סלימאן, "או שנותנים לך תפקיד של מחבל או כלום. לא תראה תפקיד של ערבי עורך דין או רופא. כדי לשנוא צריך לצייר את הערבי כמפלצת, זה עוזר לביבי לשטוף למיליונים את המוח". ,  איתי שטרן, גלריה הארץ, 7.10.20 ♦

ערבי טוב חייב לספר רק את הסיפור הישראלי, אחרת הוא בוגד ועוכר ישראל. היועץ המשפטי לממשלה אמור להיות זה שעומד על עקרונות הצדק והדמוקרטיה במדינה מתוקנת — מוחמד בכרי מגיב לדבריו של מנדלבליט על סרטו "ג'נין ג'נין … נולדתי בכפר אלבענה בגליל. אבי סאלח ואמי סעידה. שפת אמי ערבית והדת היא האיסלאם. לא בחרתי להיות מי שאני, והיכן יהיה ביתי, ומה תהיה זהותי. נולדתי שמי מצאצאי אברהם. זה לא עושה אותי יותר או פחות טוב מאחרים…בהיותי פלסטיני החי בישראל שמעתי שני סיפורים שונים — את הסיפור הישראלי ואת הסיפור הפלסטיני.. אני אזרח ששמע וגם סיפר את הסיפור הישראלי בתיאטרון ובקולנוע עד גיל 30 ולאחר מכן החליט לספר גם את הסיפור הפלסטיני כדי להיות נאמן לעצמו…", מוחמד בכרי, הארץ, 3.10.20 ♦

מאז שביים את "ג'נין ג'נין" התהפכו חייו של מוחמד בכרי. זה לא אומר שהוא מתחרט. 18 שנה הוא מתגלגל בין בתי משפט. 18 שנה שהוא סופג קיתונות של כעס, שנאה, הכפשות וקללות. 18 שנה שהוא לא עובד כמעט בישראל, אף שהיה בעבר אחד השחקנים העסוקים והמוערכים ביותר בתעשיית הקולנוע. לרגל עוד דיון בתביעה שהוגשה נגדו ונגד סרטו "ג'נין ג'נין", מספר מוחמד בכרי איך הוא חי בתוך הסיוט המתמשך הזה ומדוע, למרות הכל, הוא אופטימי, נירית אנדרמן, הארץ, 13.4.2020 ♦

"תמיד צחקו על ה'ערבי'": אמיר שורוש כובש את הסופר והמסך. שורוש פרץ לתודעה בזכות דמותו של ראמזי – עובד הסופר המסור ביותר בסדרה "קופה ראשית" המשודרת בכאן 11. על אף הזהות הערבית על המסך, במציאות החיים מורכבים בהרבה: בן לאב ערבי-נוצרי ואם יהודייה, ובזוגיות עם שחקנית יהודייה. כתבתה של דנה הרמן, מתוך השבוע עם ירון דקל 06.03.20 ♦

משרד החינוך יסיר מתוכניות הלימוד סרט שיוצרו השתוקק "להטביע את ישראל". הנחיית ההסרה של הסרט היא חלק מעדכון תוכנית הלימודים "אומנות הקולנוע" מטעם משרד החינוך…הנחיית ההסרה של הסרט היא חלק מעדכון תוכנית הלימודים "אומנות הקולנוע" מטעם משרד החינוך. זו כללה עד כה המלצת צפייה בסרטו של של סולימאן לתלמידי כיתות י' ומעלה במסגרת תת-התכנית "קולנוע פוליטיקה וחברה".,  מאת  ישי פרידמן, מקור ראשון,  י״ד בכסלו ה׳תש״ף (12/12/2019)

כיבוש הנפש. "קולנוע של עם ללא מדינה, ללא שוק מוגדר, ללא מוסדות וקרנות לאומיים שיתמכו בו" • "יש עשייה, לא תעשייה, אבל מאוד קשה להגדיר אותה. זה תהליך שמתהווה. כל שנה יש יותר סרטים. יש דור חדש שרוצה לעשות קולנוע" • "אם אתה מסתכל על העולם הערבי, הסרטים הפלסטינים מובילים בפסטיבלים" • העיתונאי שאדי בלאן, מחבר הספר "סרט עלילתי פלסטיני", בשיחה על קולנוע פלסטיני, שלומי דסקל, העין השביעית,  06.11.2019 ♦

סרטים קצרים על זכות השיבה והסרט שהסעיר את ישראל: "פסטיבל הנכבה" חוזר. למרות כל האיומים, פסטיבל 48 מ"מ שוב יתקיים בסוף החודש הבא, בסמוך לכ"ט בנובמבר, ויציג שלל סרטים המציגים את המתרחש באזורנו מנקודת מבט פלסטינית. בתפריט: דוקו על עזה, הקרנה מיוחדת של "חרבת חזעה" ודרמה עטורת פרסים בכיכובה של משפחת בכרי, אבנר שביט, וואלה, יום רביעי, 30 באוקטובר 2019 ♦

לראשונה: פסטיבל סרטים ערביים ופלסטיניים יתקיים ביפו. פסטיבל יאפא פילם, שיתקיים בסוף החודש ויימשך שלושה ימים, יקרין סרטים מלבנון, מצרים, מרוקו ועוד לצד הופעות ודוכני אוכל, מאת מערכת טיים אאוט, 23 באוקטובר 2019 ♦

הפתעה: בסרטים הישראלים האלה גם ערבים הם בני אדם. "קולו של אחמד", מקבץ של שישה סרטים קצרים המוקרן עתה, מתכתב עם הסרט "אני אחמד" של רם לוי מ-1966. זהו חלקו האחרון של מיזם רב חשיבות לקולנוע הישראלי, הקושר בין הווה לעבר, אורי קליין, הארץ, 5.9.2019 – מופיע בדוקאביב 2019

באגדה היפה הזאת מסתמנות לא מעט נקודות חיכוך. "מאה אחוז", סרטם של יעל קיפר ורונן זרצקי שהוקרן בפסטיבל הקולנוע ירושלים, חושף את פגיעותה של ההצלחה של תיכון בית ג'אן ושל החברה הדרוזית בכללותה, שני ליטמן, הארץ, 4.8.2019 ♦

לראשונה: ענקית הכבלים HBO תשדר סדרה שכולה בעברית וערבית. גאווה ישראלית: ענקית הכבלים האמריקנית HBO תשדר בחודש הבא לראשונה בארה"ב סדרה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני שכולה בעברית וערבית, ציון נאנוס, החדשות 12, 30.7.2019 ♦

"פונים אליי רק לדמות של ערבי": הישאם סלימאן מחכה שיציעו לו תפקיד אחר. השחקן, שמגלם קצין בדואי בעונה השנייה של "כבודו", מדבר על מאחורי הקלעים של הסדרה, האווירה על הסט והחלומות לעתיד הקרוב, איריס ז'ורלט, מעריב,  29/07/2019 ♦

"הפלסטינים מאוד מצחיקים. כמו הומור הגטו של היהודים". הבמאי סאמח זועבי הסתכל מסביב, ראה איך עמיתיו הקולנוענים הפלסטינים נבחנים בזכוכית מגדלת וסופגים אש מכל הכיוונים, והחליט לעשות על זה סרט, "תל אביב על האש". בשיחה מפוכחת הוא מסביר למה העדיף להפוך את המציאות העגומה לסאטירה, מה לאופרות סבון ולסכסוך הישראלי־פלסטיני, ואיך זה קשור לתחושת האחריות שלו לדימוי של הפלסטיני, נירית אנדרמן, גלריה הארץ, 7.6.2019 ♦

ילדות בגטו לוד, גרסת טריינספוטינג לנוער הערבי. הסרט ״פתח את הפה״ שהוקרן בפסטיבל "דוקאביב" שולח הבזקים של יופי ותום על תלאות חייהם של ילדים ערבים בעיר המעורבת. מעל לכל, מרחפת התחושה שבעוד כמה שנים הם יימצאו בשולי החברה, במובלעת של עוני וזרות, דניאל מונטרסקו, הארץ, 5.6.2019 ♦

בעיר של ד'יקרא מקאלדה לא מקובל שבחורה תרכב על אופניים. אז היא עשתה על זה סרט, ד'יקרא מקאלדה * קולנוענית * בת 23 * גרה בבאקה אל גרביה, מאי פלטי, הארץ, 24.5.2019 ♦

לעשות סרט על סבתא, להבין את השורשים שלי. ג׳ונה סולימאן עקבה במשך שבע שנים אחרי סבתה ומצאה אשה עם סיפור חיים שבתוכו מקופלת ההיסטוריה הפלסטינית. התוצאה המרגשת, הסרט ״האחות של מוסוליני״ תוקרן בפסטיבל דוקאביב בסוף השבוע הקרוב, אינס אליאס, הארץ, 24.5.2019 ♦

מה משך את זהר וגנר לתעד אשה בדווית שנחשדה ברצח בנה. זהר וגנר עשתה סרט על תינוק בדווי שנמצא מת בבור מים, אמא שלאיש לא אכפת מה עברה בחדר החקירות, וחוקרי משטרה שבעיקר רצו לסגור את התיק. מה גרם למי שעשתה עד כה סרטים אישיים על חייה ועל דימוי הגוף שלה ללחום בסרט הזה את מלחמתה של רתיבה אבו אלקיעאן, אשה שתוקה משולי החברה הישראלית? סיון קלינגבייל, הארץ, 23.5.2019 ♦

מונא כאן, שם ובכל מקום. הסדרה "מונא" היא דבר חדש במקומותינו, עם גיבורה פלסטינית חושבת ומרתקת בלב ההוויה הישראלית-יהודית-תל אביבית. היא מצליחה להנכיח את האיוולת שבאי-ידיעת הערבית, לצד הרהיטות התרבותית של הדור הזקוף פי שלוש – צעירים פלסטינים בגבולות 48' שעדיין פוגשים גזענות חריפה, אבל מתנווטים במודעות בין עולם יהודי ועולם פלסטיני, אפי בת-אילן, העוקץ, 04.03.19 ♦

"מונא": החיים בתל אביב הם אשליה של ליברליות. "מונא", הסדרה שיצרה מירה עווד וכתבה מאיה הפנר, היא מהטובות שבתכניות הדרמה המקוריות של השנים האחרונות. יש לה גרוב שמצליח להחליק בגרון גם את הרגעים הפוליטיים הדוקרים יותר שבה, גילי איזיקוביץ, הארץ, 6.1.2019 

איך מצא עצמו הבמאי שאדי סרור על הכוונת של BDS. "אוויר קדוש", סרטו הארוך הראשון של שאדי סרור מנצרת (כתבה של אורי קליין, הארץ, 16.7.2017), חדשני ביחס שלו כלפי החברה הפלסטינית בישראל. עם צאתו מסביר הבמאי איפה טועים פעילי ה־BDS שקוראים להחרים אותו, אינס אליאס, הארץ, 04.10.2018 ♦

בית"ר ירושלים לא צריכה שחקן ערבי. היא צריכה שלושה. הזכייה של הסרט "טהורה לעד" בפרס אמי מזכירה שבבית"ר י-ם עוד לא שיחק שחקן ערבי. הבעלים החדש משה חוגג רוצה כנראה לשנות את זה. אבל אסור לו להסתפק בצירוף שחקן ערבי אחד. השינוי צריך להיות עמוק הרבה יותר, יואב בורוביץ, שיחה מקומית, 2.10.2018 ♦

"טהורה לעד" זכה בפרס בטקס האמי הדוקומנטרי. סרטה התיעודי של מאיה זינשטיין "טהורה לעד", העוקב אחד אוהדיה של בית"ר ירושלים, זכה בפרס בטקס האמי התיעודי, אינה טוקר, YNET,  02.10.18 ♦

פסטיבל ונציה: קייס נאשף זכה בפרס השחקן המצטיין. השחקן הפלסטיני-ישראלי קייס נאשף זכה הערב בפרס השחקן המצטיין ב"אוריזונטי", המסגרת השנייה בחשיבותה בפסטיבל ונציה, על משחקו בסרט "תל אביב על האש". בפרס הסרט המצטיין זכה "רומא" של הבמאי המקסיקני אלפונסו קוארון, אמיר קמינר, YNET, ונציה, 08.09.18 

סרט אש. שיתוף פעולה ישראלי־פלסטיני מתברר כשילוב מנצח בפסטיבל הקולנוע בוונציה. "תל־אביב על האש", קומדיה ישראלית־פלסטינית שעושה צחוק מהסכסוך במזרח התיכון, מעוררת הרבה צחוק וכובשת את פסטיבל הקולנוע ה־75 של ונציה. בסוף הקרנת הבכורה שנערכה אתמול הריעו הצופים ממושכות והחמיאו ליוצרי הסרט ולכוכבים שלו. הסרט, שבוים על ידי סאמח זועבי, בוגר החוג לקולנוע באוניברסיטת תל־אביב, משתתף ב"אוריזונטי", המסגרת השנייה בחשיבותה של הפסטיבל, אמיר קמינר, ידיעות אחרונות, 2.9.2018 ♦

"אין סיבה להתגאות בי כערבייה ישראלית, אני פלסטינית". השחקנית לים לובאני גדלה בנצרת אבל מעדיפה להתרחק מהזהות כאזרחית המדינה – ובכל זאת מגלמת מתנקשת ישראלית בסדרה "קונדור". בריאיון עמה היא מספרת איך הפכה לכוכבת של סרטים הוליוודיים וגם מפרגנת לגל גדות: "היא מהווה השראה", אמיר בוגן, אוסטין, YNET, 18.06.18 ♦

רגב נגד פסטיבל "קולנוע דרום" בגלל סרטים על אפליה בכפרים בדואים. פרויקט תיעודי של נשים בדואיות מהנגב בפסטיבל, המעלה לדיון פגיעה בזכויות אדם, הקפיץ את שרת התרבות הטוענת להסתה וחתרנות ומאיימת לעצור את האירוע. מארגני הפסטיבל: זה לא כצעקתה, הדברים כבר פורסמו בדו"חות מבקר המדינה, נירית אנדרמן, הארץ, 31.5.2018 ♦

הריבון החליט בשבילי. הקולנוע התיעודי הישראלי נהפך למעצמה תרבותית ופוליטית, אבל ברוב המוחץ של הסרטים המספר הוא הישראלי היהודי האשכנזי והפריבילגי. כן, הוא תמיד אנושי מאוד, קשוב, דמוקרט ומוסרי. עם פתיחתו של פסטיבל הקולנוע דוקאביב, אבתיסאם מראענה, הארץ, 8.5.2018 ♦

הסרט "מחוץ למגרש", שיעלה ביום ראשון ב"כאן 33" – מלווה את שחקני הכדורגל הבולטים במגזר הערבי, ביניהם מגן בני סכנין שמנסה לתמרן בין חיי המשפחה לקריירה, ynet ספורט,  27.04.18 ♦

לנהד בשיר נמאס לגלם מחבל, אז הוא כתב את הסדרה הערבית הראשונה בתאגיד. בקיץ הקרוב תעלה בערוץ מכאן "ד"ר קראז'" – הסדרה הראשונה של החטיבה בערבית. בביקור על סט הצילומים בגליל מסביר היוצר והשחקן הראשי נהד בשיר מדוע מאס בעיסוק בפוליטיקה ולמה צעק על מנכ"ל קרן הקולנוע הישראלי, איתי שטרן, הארץ, 25.04.2018 

הסרט "אחרייך" מאתגר את השיח הפלסטיני מהמקום הכי לא צפוי. דרך הטיפול העדין בסיפור המשפחתי יוצא הדופן שלה מצליחה הבמאית רנא אבו פריחה לפתוח לדיון שאלות של זהות, לאומיות ומגדר שהן בבחינת טאבו בחברה הפלסטינית השמרנית והמדירה, רג'אא נאטור, שיחה מקומית, 26.2.2018 ♦ 

רוג'ר ווטרס מצטרף להפקת סרט חדש על ההיסטוריה של לוד. מייסד להקת פינק פלויד ופעיל זכויות האדם רוג'ר ווטרס החליט לתמוך בסרטם של שרה פרידלנד ושל בלוגר שיחה מקומית רמי יונס ויהפוך למפיק הראשי. הסרט "לוד בגלות" מספר את סיפורה של העיר שחיברה פעם את פלסטין לעולם. יוצרי הסרט: "זה חלום ילדות שמתגשם", מאת יעל מרום, שיחה מקומית,  14.12.2017 ♦

לא, תודה: הבמאים הפלסטינים כבר לא זקוקים לישראל כדי להצליח. במאים פלסטינים רבים כמו איליה סולימאן ("כרוניקה של היעלמות"), סקנדר קופטי ("עג'מי") ואחרים, עזבו את הארץ כדי ליצור קולנוע מוצלח בניכר – היכן ששאלת המימון והנאמנות לישראל לא מעניינת אף אחד. האני אבו-אסעד ("גן עדן עכשיו") אף ביים לאחרונה סרט הוליוודי בכיכובם של קייט וינסלט ואידריס אלבה. "ישראלים יכולים להיות גאים בי", הוא אומר בריאיון מיוחד ל-ynet ומודה שדווקא בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות חופש היצירה נפגע, אמיר בוגן, YNET, 12.12.17 ♦

סלט ישראלי. הסרט "אחרייך": בשורה לאמנות העוסקת בשיח הזהויות. רנא אבו פריחה עוסקת בסרטה הראשון בסיפור משפחתה – אמה ערבייה מוסלמית מג'ת, אביה בדואי מתל שבע, ומשפחתה מתגוררת בעומר | הסרט עוסק באופן עדין ומורכב בשאלות של זהות ישראלית, תוך יצירת משמעות ולא פירוקה, מאת ראם שמואלביץ , דבר ראשון, 08.12.2017 ♦

"למרכז כבר אין שום דבר להציע": ריאיון עם קאיד אבו-לטיף על פסטיבל קולנוע דרום. פסטיבל הקולנוע שייפתח היום בדרום הארץ יציג תוכנית סרטים קצרים מן הגבול הצפוני שלה, אותה אצר קאיד אבו-לטיף. בריאיון עם וואלה! תרבות הוא לא מהסס לתקוף הן את החברה הישראלית והן את זו הערבית, אבנר שביט, וואלה, 11.6.2017 ♦

אישה ערבייה, מי יידע חייך. באיחור אופנתי משחרר הקולנוע הישראלי את האישה הערבייה מסדר היום של "הכיבוש", בשני סרטים חדשים ומדוברים. רק אחד מהם, דווקא זה שיצרה במאית יהודייה, משחרר אותה גם מתפקיד הפרזנטורית של הבעיטה במסורת | יעל ניצן )רובינשטיין(, השילוח, אייר תשע"ז, מאי 2017 ♦

"אוויר קדוש", סרט הביכורים הקומי של שאדי סרור, יתחרה בפסטיבל טרייבקה. הדרמה הקומית, על ערבי־נוצרי שמוכר לצליינים בקבוקי אוויר קדוש, יתמודד בתחרות הבינ"ל לסרטים עלילתיים. גם "לעבור את הקיר" של רמה בורשטין יוקרן בפסטיבל, נירית אנדרמן, 29.3.2017 ♦

קולנוע: ערביות רוקדות. הקולנוע הישראלי מציג לרוב ערבים כדמויות סובלות, אבל גל חדש של סרטים שנוצרו בידי ערבים חושף סצינה מסעירה של צעירים שפשוט רוצים לכייף, אור סיגולי, כלכליסט, 01.01.17 ♦

החתרנות של "סופת חול". סרט הביכורים המרתק של עילית זקצר פורש מול עינינו אט־אט את הטרגדיה הכפולה של משפחה בדואית, שמתחוללת במרחב סגור, מנותק וחסר תקווה,  רעיה מורג, הארץ, 30.9.2016 [טריילר] ♦

השחקנית הערבייה סמאר קופטי היא כל מה שלא ציפיתם. סמאר קופטי לא ידעה שהיא שחקנית, אבל איכשהו היא הגיעה לתפקיד הנשי הראשי בסרט הישראלי "ג'נקשן 48". עם פירסינג באף, לוק אופנתי ואפילו סצנת אמבטיה היא מנפצת דעות קדומות. "מאוד קל לקבוע איך אישה ערבייה צריכה להיראות", היא אומרת בראיון. ומה הסיכוי לזוגיות עם גבר יהודי? ערן רחמני, YNET, 07.07.16 ♦

הקרנת סרטי דיאלוג דרך קולנוע והצגת תוכנית מדריכי דיאלוג דרך קולנוע, סדנה בסינמטק חיפה ל"סרטי מפגש" בין יהודים לערבים, מכללת אורנים, 8.3.2016 ♦

היוצרות הערביות כובשות את הקולנוע הישראלי. דווקא בתקופה בה העמיק השבר בין החברה היהודית לחברה הערבית בישראל, כשראש הממשלה מזהיר את מצביעיו מפני המצביעים הערבים ה"נוהרים לקלפיות" ויותר ממיליון אזרחים ערבים חשים כאזרחים סוג ב', כובשים כעת את מסכי הקולנוע בישראל שלושה סרטים הפותחים צוהר מרתק לתוככי החברה הערבית [אוקטובר 2016]. המחבר שלומי אלדר , אל מוניטור, אוקטובר 28, 2016 ♦

המשתכנז: שאדי מרעי מוכיח שהוא לא רק שחקן ערבי. שאדי מרעי, המוכר מ"בית לחם ו"פאודה", שובר הכי רחוק מהטייפקאסט של הערבי הצעיר ונוחת במחזה "הלוויה חורפית" של חנוך לוין. ריאיון, עופר מתן, טיים אאוט, יום שלישי, 17.5.2016 ♦

קטגוריה:במאי קולנוע ערבים ישראלים, במאיות קולנוע ערביות בישראל, ויקיפדיה שחקנים/יות ♦

אודי אלוני במאי "ג'נקשן 48" בראיון מיוחד: "בין הקצוות של השנאה חיים יהודים וערבים יחד". הסרט "ג'נקשן 48" שנולד וגדל בלוד יצא השנה לטיול מוצלח במיוחד בחו"ל השבוע הוא חזר הביתה לפריימריה חגיגית עבור המשפחה שגידלה אותו – ערביי לוד, חן ליברמן, נענע10, עודכן 22:38 07/05/2016 ♦

 "ג'נקשן 48": כתב אישום בעטיפה של סרט. הסרט "ג'נקשן 48" מלא פוטנציאל: שחקנים מוכשרים וכריזמטיים ומוזיקה מעולה אבל עודף במניפולציות פוליטיות הופך אותו לקשה לצפייה ולא מהסיבות הנכונות • ביקורת סרט וטריילר, מיכל קליינברג, נענע10, עודכן 16:51 05/05/2016 ♦

 "ג'נקשן 48" של אודי אלוני זכה בפרס הסרט הבינלאומי בפסטיבל טרייבקה. בנאום הזכייה הקדיש אלוני את הפרס לרונית אלקבץ וג'וליאנו מר־חמיס, הארץ, נירית אנדרמן, 22.04.2016 ♦

 לא פה לא שם, הסרט 

  • ממציאות את עצמן ואת שפתן בתוך תל אביב הלבנה. סלמה, לילה ונור, גיבורות הסרט ״לא פה, לא שם״, יוצרות שפה חדשה והיברידית המתנגחת בשפת אימן ומאתגרת אותה. אבל הזרות שלהן לא מוצאת את מקומה, מיטל אבוקסיס, העוקץ, 03.17 ♦
  • לא פה, לא שם: לאן נעלמה העיר הערבית? הדמויות בסרט "לא פה, לא שם"הן צעירות, חיות את תל אביב – כמו ישראליות רק בערבית. אבל הסיפור שלהן יכל להתקיים בעוד הרבה ערים בעולם הערבי, בהן ישנם חיי תרבות ואנדרגראונד בועטים, מאת הימת זועבי שיחה מקומית | 14.2.2017♦
  • למה לא הצלחתי להזדהות עם גיבורות "לא פה, לא שם". צופים יהודים רבים התלהבו לגלות בסרטה של מייסלון חמוד נשים ערביות מקללות ומעשנות סמים, אבל נמנעים ממבט מעמיק על ההוויה התרבותית הערבית הרחבה, ראידה אדון, הארץ, 02.2017 ♦
  • צפה בעיר הגדולה.יש קווי דמיון בולטים בין השחקנית מונא חווה, החיה בתל-אביב, ובין לילא, בת דמותה בסרט "לא פה, לא שם". שיחה פתוחה וחשופה עם חווה על הכול. תל אביב לא מחבקת ערבים – ראיון. נחום מוכיח, הבמה, 2.2017 ♦
  • מעולם לא נראו כך פלסטינים על המסך. במשך שנים שלט הכיבוש בקולנוע הפלסטיני וכל התמודדות של הפלסטינים עצמם עם דיכוי פנימי וחיצוני נדחקה מפאת צו השעה. סרטה של מייסלון חמוד "לא פה, לא שם" מסתכל לתוך החברה פנימה, מבלי לקיים דיאלוג עם יהודים, ומערער בשיטתיות על סטריאוטיפים, אסנת טרבלסי, העוקץ, 01.17 ♦
  • כל השפמים רעדו. איימו עליה, קיללו אותה, קראו לה כופרת והוציאו עליה פתווה. ראש עיריית אום אל פאחם נאם נגדה במסגד, אמרו שהיא ציונית ומשת"פית, וההורים ביקשו שתחזור הביתה כדי שיוכלו לשמור עליה. הכל בגלל שמייסלון חמוד העיזה לעשות את "לא פה לא שם", סרט ערבי פמיניסטי חזק ומטלטל. וזה עוד לפני שהם שמעו אותה מדברת, תחיה ברק| מגזין mako | פורסם 25/01/17 21:26 ♦
  • אומץ ודעות קדומות: "לא פה, לא שם" הוא סרט לבוגרים בלבד. מייסלון חמוד, במאית "לא פה, לא שם" פתחה תיבת פנדורה בצורה נועזת וגסה, שבאה איתה תהילה של חלוציות וגם ביקורת ציבורית. למרות נפילה במלכודת האיסלמפוביה, הסרט מציג מורכבות ומעמת אותנו עם בעיות חברתיות שצריך להתמודד איתן. במקום להיעלב מראש – לכו לראות… הסרט הזה חזק במיוחד, עד כדי כך שסחף סביבו דעת קהל רבה, עורר עניין, וכל מי ששמע עליו הרגיש שיש לו דעה ועמדה, בעיקר אלו שלא ראו כלל את הסרט. רק לסייד קשוע היושתי דעות שונות על אותו הסרט..", מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית, 1.2017 ♦
  • התנצלות בפני במאית הסרט "לא פה, לא שם". "…כמה פתטי מצדי לקוות לדיון פורה שהסרט מעורר בחברה הפלסטינית בתוך ישראל. שכחתי, או שניסיתי לשכוח, את טיב השיח שעלול להתפתח… טוב יעשו אותם מוחים מהעירייה ומהתנועה אם יתנערו בתוקף מכל גילויי אלימות, גידופים והפגנות אלימות כנגד הסרט. כי זו כבר לא ביקורת אלא הסתה פרועה ואלימה… בבקשה לכו לראות את הסרט, כי הוא חשוב ומעורר מחשבה. לכו לראות את הסרט בשביל להשתיק את האלימות, בשביל שאריות של תחושת חופש, בשביל לעמוד לצד היוצרים…", סייד קשוע, הארץ, 01.2017 ♦
  • מה חשוב לדעת על הסרט "לא פה, לא שם". גם אני נזעקתי תחילה להגן על האמנות כששמעתי את דרישתה של עיריית אום אל־פחם להחרים את הסרט "לא פה, לא שם". אבל אז צפיתי בו, סייד קשוע, הארץ, 01.2017 ♦
  • "לא פה, לא שם" הוא ייצוג נאמן של מציאות מדכאת. עבור נשים פלסטיניות המחפשות חיים ליברליים, "משבר זהות" הוא מלחמת הישרדות בעולם שלא מעוניין להכיל אותן – עובדה שהסרט מיטיב לבטא. אבל "לא פה לא שם" מכיל גם את דרך לפתרון… הסרט משרטט את חייהן של בנות הדור שלי בדיוק, החיות בעידן שבו המונח "זהות" הולך ונהיה מופשט יותר ונזיל יותר. אחד הדברים שהסרט מיטיב כל כך לשקף הוא שעבור אותן נשים פלסטיניות, משבר הזהות משול למאבק הישרדותי של ממש..", ז'נאן בסול, הארץ , 01.2017 ♦
  • נשים פלסטיניות באנדרגראונד התל אביבי:ראיון עם הבמאית מייסלון חמוד. הבמאית מייסלון חמוד מציגה נשים פלסטיניות כפי שמעולם לא נראו על מסך הקולנוע בישראל: חזקות, חופשיות, מורדות. עם עלייתו לאקרנים של סרטה "לא פה, לא שם" מסבירה חמוד, שחיה בעצמה בלבה של סצינת האנדרגראונד הפלסטינית הרוחשת ביפו־תל אביב, איזה מחיר משלמות נשים שאינן נכנעות לציפיות החברתיות מהן ולמה הגיבורות שלה לא מפסיקות לעשן סיגריות, נירית אנדרמן, הארץ, 29.12.2016 ♦ 

קולנוע בעיר המעורבת – משקף או יוצר מציאות, דיון בכנס "לחיות בעיר מעורבת", 17.11.2016 ♦

פורצות מחסום: הבמאיות הערביות השתלטו על פסטיבל הקולנוע בחיפה. פסטיבל חיפה ננעל עם מפגן של עוצמה נשית של יוצרות ככלל וערביות-ישראליות בפרט. סיפורן של המשפחות במגזר מנקודת מבט רגישה, מורכבת, לא שגרתית ועדיין ביקורתית הפכו את סרטי מהא חאג', מייסלון חמוד ועביר זייבאק-חדאד לחביבי הקהל והשופטים. תמונת מצב, אמיר בוגן, YNET, 24.10.16

תביא לה תפקיד, מה היא ערבייה? למה מלהקים יהודים לתפקידי ערבים בקולנוע הישראלי. ב"ארבע על ארבע", רוני דלומי מגלמת בדואית וב"ג'רוזלם" תום גרציאני מגלם ערבי. המפיצים והמלהקים מתרצים – "הקהל הבינלאומי ממילא לא מבדיל בין יהודים לערבים" ו"חיפשנו כוכבים", ויש הסבורים כי התופעה מעידה על הגזענות של החברה המקומית, טלי קיים, וואלה, 11.7.2016 ♦

על תבונה ורגישות: סרטה של הבמאית הפלסטינית מהא חאג' הוקרן בקאן. "עניינים אישיים", הפקה ישראלית שעוסקת במשפחה פלסטינית, היא דרמה צנועה ורגישה – שזכתה למחיאות כפיים מיהודים וערבים לאחר ההקרנה בפסטיבל קאן. מתחת לאף שלנו צומחת לה עשייה מפתיעה של יוצרות קולנוע מהמגזר הערבי. את סוהא עראף, התסריטאית והבמאית הוותיקה, זכינו להכיר בנסיבות בעייתיות משהו כשזעזעה את הממסד הישראלי עם סרטה "וילה תומא" שהוגש לפסטיבל ונציה 2014 כסרט פלסטיני אף שנתמך כולו על ידי כספי משלם המסים הישראלי. אבל מלבד עראף, פועלות בישראל כאמור עוד כמה במאיות פלסטיניות, כמו מייסלון חמוד (שבקרוב יושלם "לא פה ולא שם" שלה בהפקת שלומי אלקבץ), אבתסאם מרעאנה וגם מהא חאג', שהציגה אמש (ה') בבכורה בפסטיבל קאן את סרטה "עניינים אישיים".אמיר בוגן, קאן, YNET, 13.05.16 ♦

לא סתם בין 982 חברי האקדמיה לקולנוע אין אף ערבי. כמו האמנים שחיים בבתים פלסטינים על חורבות עין חוד, כך גם חברי האקדמיה בוחרים ליהנות מהכיבוש ולא לנקוט עמדה נגדו. לכן אין שם חברים ערבים, ולכן לסרט כמו "ג'נקשן 48" אין שם סיכוי, מאת רמי יונס, שיחה מקומית,  23.8.2016 ♦

הסיפור על האשה שהקימה סינמטק בנצרת. בדרך להקמת הסינמטק, שברה ספאא דבור כמה תקרות זכוכית: היחס בחברה הערבית לאשה יזמית, הראשוניוּת של המוסד, הקושי של ישראלית לייבא סרטים ערביים והכסף. "האשה מהסינמטק", שביימה נורית יעקבס־ינון ויוקרן בפסטיבל הסרטים בחיפה, מגולל סיפור על אשה עם חלום בוער, נירית אנדרמן, הארץ, 20.09.2015 ♦

למה נשים ערביות כבר לא מנהלות בתי קולנוע בארץ? סרט חדש שעולה בפסטיבל חיפה מציג את סיפורה של אישה מנצרת שהחליטה לפתוח סינמטק בעיר. אבל מה שכיום הוא חידוש היה פעם טבעי יותר, כשלפחות שתי נשים ניהלו בתי קולנוע. ואז באה 1948 ושינתה הכל, אלי אמינוב, שיחה מקומית,  26.9.2015 ♦

״האשה מהסינמטק״ اسطورة سيدة السينماتك, סרטה של נורית יעקובס יינון ♦

פרשת "וילה תומא": האם הבמאית סוהא עראף באמת צריכה להזדהות כישראלית? יחסו של הממסד הישראלי לסרטה של סוהא עראף "וילה תומא" יצר פארסה עלובה, החושפת את החולשה שבדרישה להציג סרט על פי זהות מממניו, אורי קליין, הארץ, 21.11.2014 ♦

"ערבים רוקדים": עזבו פופוליזם, צפו בסרט. הקשיים להפיץ את הסרט "ערבים רוקדים – זהות שאולה" מסמלים אולי את המסר שלו – אבל אסור לוותר על הצפייה בו. העלילה שלו מבדרת, כתובה ומבוימת היטב, ותמונת הסיום רבת העוצמה תותיר אתכם מבולבלים רגשית, שמוליק דובדבני, YNET, 30.11.14 ♦

חוצה ישראל עם קובי מידן – אבתיסאם מראענה מנוחין. קובי מידן משוחח עם היוצרת הדוקומנטרית אבתיסאם מראענה מנוחין, שסרטה החדש "תרשום אני ערבי" מתמודד בתחרות הישראלית של פסטיבל "דוקאביב" ה-16. הסרט משרטט את דיוקנו של המשורר הלאומי הפלסטיני מחמוד דרוויש באמצעות שירתו, מכתבי אהבה שכתב וסיפור הקשרים האינטימיים שלו עם נשים. הסרט מצייר דיוקן היסטורי, פוליטי ואישי של חייו של אחד מהמשוררים החשובים במאה ה-20. אבתיסאם היא במאית ותסריטאית עטורת פרסים, העוסקת בסרטיה בנושאים של זהות ערבית-פלסטינית, מעמדן של הנשים בחברה הערבית ועוד. Published on May 8, 2014 ♦

השחקן סלאח בכרי: אפסיק להופיע בהצגות וסרטים ישראלים. המדינה פאשיסטית. השחקן שזכה בפרסים על הופעתו ב"ביקור התזמורת" מוחה על ניצול הסרט להפצת שקרים המציגים את ישראל כ"דמוקרטיה מלבלבת", ועל יחס הממשלה והעיתונות לאביו, מוחמד בכרי. נירית אנדרמן, הארץ, 22.10.2013 ♦

סרטים תיעודיים מהנגב-נקאב:

  • סומוד, בימוי: ג'יליאן קסטלר ד'אמור – SUMOUD Dir: Jillian Kestler-D’Amours ♦
  • אל מסעודין (ברי המזל), בימוי: יוסף אבו מדיעם – AL-MASUODIN, Dir: Yosef Abu-Mediam ♦


עבודה ערבית avodabig

עבודה ערבית: ייצוג שגוי בטלוויזיה שלנו

  • עבודה ערבית: ייצוג שגוי בטלוויזיה שלנו. בזכות תכניות הריאליטי, יותר ויותר בני מיעוטים מככבים על המסך…זה צעד הכרחי, אך לא מספיק, בדרך לייצוג, . ד"ר עלינא ברנשטיין מבית הספר לתקשורת, המכללה האקדמית למינהל ♦

 תרשום, אני ערבי – טריילר – سجل انا عربي, אבתיסאם מראענה מנוחין. ♦

שאלה של זהות – טיפול קולנועי ביחסי ערבים יהודים, מאמר של נועם פיינהולץ, 28.11.2014 ♦

בין אחווה לאיבה: יחסי יהודים וערבים בראי הקולנוע הערבי – סילבוס, קורס של אייל שגיא ביז'אווי, בצלאל ♦

"קשה להיות כאן ערבי, אבל אין לי ארץ אחרת". הוא לקח לעצמו פסק זמן בצרפת, אולם תאופיק אבו ואיל אינו מתכוון להגר מפה כמו סכנדר קובטי וסייד קשוע. "הישראליות היא חלק ממני, אבל אני יכול להבין את המצוקה שלהם", הוא אומר בראיון לקראת הקרנת סרטו הקצר בפסטיבל חיפה, "באירופה פלסטיני הוא אוטומטית פוליטי, וגם תפיסת הערבים שטחית", שמוליק דובדבני, YNET, 09.10.14

גן עדן אחר כך: ראיון עם במאי "עומאר". בקרוב ייצג האני אבו אסעד את פלסטין בפעם השנייה בטקס פרסי האוסקר. בראיון מיוחד מדבר במאי הסרט "עומאר" על המוטיבציה ליצור תחת הכיבוש, מסביר למה אין סיכוי שישב לכתוב בביתו שבנצרת ומספר מדוע בחר בשחקן ערבי לגלם איש שב"כ, נחום מוכיח, nrg, | 24/1/2014 ♦

המורה הערביה שעשתה חיל בבי"ס בהוד השרון. מהרגע הראשון הדיל עזב (30) מכפר קרע ידעה שהיא רוצה להיות מורה שפועלת לקירוב לבבות. לשם כך היא החליטה ללמד דווקא במגזר היהודי ונשלחה לבית ספר בהוד השרון. קראו לה "ערבייה מסריחה" והורי הילדים כעסו עליה כשביקשה מתלמידיה לבנות דגם של מסגד, אבל היא לא נשברה. בסרט חדש מתעדת הבמאית גנית אילוז את רגעי הקושי וגם את הרגעים שבהם חדרה הדיל ללב הילדים. כרמית ספיר ויץ, מעריב, | 17/9/2013 ♦

סלמא. (2013). ז'אנרים: עלילתי, סטודנטים. בימוי: מייסלון חמוד. תסריט: מייסלון חמוד. סיפור של קסם האהבה הראשונה. בזמן אירועי אוקטובר 2000, סלמא – צעירה שמנמנה וחולמנית כבת 16, נמצאת באחת ההפגנות בגליל. כמו שאר האוכלוסיה, גם היא בורחת מפצצות הגז המדמיע והירי, ומוצאת מחסה בבית קרוב, אליו מגיע בחור יפה תואר, אך פצוע… סלמא מטפלת בו עד שמגיע האמבולנס, ומאותו רגע חייה משתנים. היא נחושה למצוא את הבחור, אך הקשר בין השניים מתפתח טלפונית בלבד, ובהסתר. סלמא דוחה את המפגש עם הבחור שוב ושוב, עד שאין לה ברירה…

סרטה של נעמי לב-ארי על ערבי-ישראלי המתגייס לצה"ל זכה בפרס הראשון בפסטיבל FIPA, הנערך מזה 25 שנים בצרפת. "בני דודים לנשק", סרטה התעודי של נעמי לבארי זכה בסוף השבוע בפרס הראשון בפסטיבל FIPA הנערך בביאריץ שבצרפת. הסרט זכה בפרס הראשון בקטגורית ה-Reportages. בחבר השופטים כיהנה גם הבמאית הישראלית ענת צוריה. Walla 29.1.2012 ♦

המכללה האקדמית בית ברל מציגה סדרת ימי עיון בנושא: "החברה הישראלית בראי הקולנוע היהודי והקולנוע הפלסטיני".יום העיון הראשון בסדרה יתקיים ביום רביעי, 24.11.10 ♦

עג'מי , במאים: ירון שני, סכנדר קובטי, 2009. "אני לא יכול לייצג מדינה שלא מייצגת אותי", אמר הבמאי סכנדר קובטי, שעות ספורות לפני טקס האוסקר. שרת התרבות: "עצוב שבמאי שנתמך על ידי המדינה, מתנכר למי שאפשרו לו ליצור, " YNET 7.3.2010 ♦

הערבי הטוב. מתא הכלא של ארנון צדוק ומוחמד בכרי, דרך מרחץ הדמים של אסי דיין ועד קשיי התקשורת של "ביקור התזמורת", סרטים ישראלים רבים לפני "עג'מי" בדקו את מורכבות הקיום היהודי-ערבי. הנה הטובים שבהם, אבנר שביט, וואלה, 6.3.2010 ♦

עג'מי – סרט, מאת דן לחמן, 10.4.2009 ♦

החוויה הערבית ישראלית בפסטיבל הקולנוע בירושלים. במסגרת פסטיבל הקולנוע שייפתח ב-10 ביולי בירושלים, יתמודדו שישה סרטים עלילתיים על מענק של 150,000 דולר, nrg מעריב | 7/7/2008  ♦ 

עבודה ערבית, סדר טלויזיה  ב"קשת", מאת סייד קשוע, 2007, 2010 ♦

 מאז שהלכת (אמיל חביבי) במאי: מוחמד בכרי, 2005 ♦

בדל, במאית איבתיסאם מרענה, 2005 ♦

 הכלה הסורית, במאי ערן ריקליס, 2004 ♦

"עטאש – צימאון", סרט ישראלי של הבמאי תאופיק אל ואיל שעשה כבוד בפסטיבל קאן וזכה בפרס של האגודה הבינלאומית של מבקרי הקולנוע במסגרת שבוע המבקרים. 2004 ♦

פארדיס, גן עדן אבוד. במאית: איבתיסאם מרענה, 2003 ♦

הטיול הפנימי – מסע הפוך בארץ ישראל, במאי: רענן אלכסנדרוביץ 2002 

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

ארועים קרובים

◄ הקודם

מאי 2021

הבא ►
אבגדהוש

1


2


3


4


5


6


7


8


9


10


11


12


13


14


15


16


17


18


19


20


21


22


23


24


25


26


27


28


29


30


31


למידע על:

OnePlace הוקם במאי 2011 במטרה לעודד את העברת הדיון ביחסים שבין המיעוט הערבי-פלסטיני לרוב היהודי למישור החברתי-אזרחי. האתר פועל להעמיק ולשפר דיון זה ולבססו על ידע ועובדות, להבין טוב יותר את מרכיבי הסוגיה והקשריה, לחזק את העוסקים בתחום ולהעצים את עשייתם כחלק מתמונה רחבה ומערכתית, וכן להעניק להם את כלי הידע הטובים ביותר להתמודדות עם התהליכים והקשיים השונים בניסיון להביא למציאות חיים הוגנת ושוויונית במדינת ישראל.

נושאי רוחב

המערכת הציבורית

הסכסוך

ניווט מהיר

Copyright © 2019 oneplace