Hebrew   العربية   English
Email Email Email Email

סוגיות תעסוקה בחברה הערבית

הנציבות שמחנכת אותנו ל"ערכים נכונים" וכופה אפליה מתקנת. בעזרת מימון וסמכות ממשלתית, "נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה" מתערבת מיוזמתה בהליכים משפטיים וכופה השקפה פרוגרסיבית, אלון תובל, מידה,  | 29/11/2017 ♦

 צמצום פערי השכר בין ערבים ליהודים הוא אינטרס לאומי וכלכלי. השכר הנמוך בחברה הערבית מפחית את המוטיבציה של הנמצאים מחוץ למעגל העבודה לנסות לחזור ולהשתלב בו, יוסי תמיר, דה מרקר, 27.11.2017 ♦

עובדים על זה. מה קורה כשהבוס אוסר לדבר על פוליטיקה? מי מגיע לחתונה של מי? ואיך מתנהגים במשרד ביום של פיגוע? • מחקר חדש של מריק שטרן ואחמד אסמר ממכון ירושלים למחקרי מדיניות נוגע לראשונה במערכת היחסים הטעונה בין יהודים וערבים, בזירת התעסוקה בירושלים המורכבת, נדב שרגאי, ישראל היום, 23.11.2017 

60 אלף שקל בחודש להייטקיסט יוצרים בעיה – הנה הפתרון. יש להגדיל מאוד את מספרם של לומדי מדעי המחשב, הנדסת חשמל וכדומה, ובעיקר בציבור הערבי, שבו רמות השכר נמוכות במיוחד. כמה נמוכות? הפער בין יהודים לערבים גדול יותר מאשר הפער בין גברים לנשים..אז מה עושים כדי לשלב ערבים בשוק ההיי־טק המתגמל? פשוט מכשירים כמה שיותר מהם למקצועות ההיי־טק. טוב, זה לא כזה פשוט. ..נ.ב. יש חסם מרכזי נוסף בשילוב הערבים בהיי־טק. הוא אינו מדובר כל כך, וגם עליו גם קשה להתגבר: חלק מתעשיית ההיי־טק מצוי בזיקה עמוקה ליחידות הטכנולוגיות של צה"ל. ..", סמי פרץ, דה מרקר, 17.11.2017 

הטרור התעסוקתי של הימין נגד הערבים אזרחי ישראל. בשנים האחרונות הופך כל מכרז לתפקיד בשירות המדינה המיועד לאזרח ערבי, למבחן נאמנות אישי. מקבולה נסאר חשבה שהפעם המקצועיות תתעלה מעל הפוליטיקה, אך שוב בחר השר להעביר לפלסטינים בישראל מסר מרתיע, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  11.11.2017 ♦

שירות התעסוקה לא יידע דורשי עבודה דוברי ערבית בדבר זכויותיהם להגשת ערר. בעקבות התערבות נציבות תלונות הציבור פועל שירות התעסוקה להנגשת שירותיו לאוכלוסייה דוברת הערבית, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, 25.10.2017 ♦

מה עושים עם עודף של 10 מיליארד שקל? הנה רעיונות משתלמים יותר מהגדלת תקציב הביטחון. תמריצים לתעסוקת חרדים וערבים | מאת טלי חרותי־סובר. "עלות: כמה מאות מיליוני שקלים… קשה להעריך כמה משקיעה המדינה בתמריצים להעסקת חרדים וערבים מכיוון שמדובר בתוכניות רבות ומפוזרות. עם זאת, ברור שהשקעה כזאת, שמניבה פירות טובים לאורך זמן ומכניסה רבים למעגל העבודה האיכותית בשכר גבוה יחסית, דורשת הרחבה..". דה מרקר, 22.10.2017 ♦

השופטת: "עבודה עברית" זו אפלייה פסולה. עתירה שהגישו המרכז הרפורמי ו[מוסאוא] ארגון זכויות הערבים בישראל, נגד אתר המעודד העסקת יהודים בדווקא, נענתה בחיוב ע"י שופטת בימ"ש בירושלים – שגזרה עליו קנס כספי, אלי רוטמן, כיכר השבת, כ"ז בתשרי תשעח,  17.10.17 ♦

בנק ישראל בלי ערבים וחרדים. בפעם הבאה שבנק ישראל יטיף לתעסוקת חרדים וערבים, ראוי שיעודד זאת בעצמו באמצעות מינויים לוועדה המוניטרית, אלכסנדר צימרמן, דה מרקר, 17.10.2017 

יש ערבים בממשלה – אך לא במשרות בכירות חלילה. במשרדי הממשלה ויחידות הסמך, ערבים הם רק 3% מהסגל הבכיר – ובמשרדים רבים אין כלל בכירים ערבים… מדובר בסימפטום של בעיה רחבה, שעליה עמדו השופטים בפסק הדין: הדרתה הכרונית של האוכלוסייה הערבית מהצמרת הניהולית של משרדי הממשלה… מעבר להשלכות של תקרת זכוכית זו על השוויון התעסוקתי, משמעותה גם שלילת זכותו של המיעוט הערבי — מיעוט לאומי, המודר באופן מתמיד מהפוליטיקה הקואליציונית — מהשתתפות אפקטיבית בזירה מרכזית שבה מתקבלות הכרעות מדיניות חשובות…., לילה מרגלית (המכון הישראלי לדמוקרטיה), דה מרקר, 15.10.2017 ♦

ר' גם : שוק עבודה רב-תרבותי כיעד אסטרטגי ♦

הדלת להיי־טק סגורה בפני ערבים. כתוצאה מפער תרבותי, מראיין בחברת היי־טק יכול לשבת מול מועמד ערבי מצוין, וחוסר הבנה הדדי עשוי לגרום לאי־קבלתו לעבודה, אחמד מואסי (קרן אדמונד דה רוטשילד), דה מרקר, 09.10.2017 

האוצר: כניסת ערבים וחרדים לשוק העבודה גרמה לקיפאון בפיריון. לפי סקירת הכלכלן הראשי באוצר מאז 2015 חל קיפאון בגידול בפריון במגזר העסקי בישראל. בין הסיבות: הגדלת חלקן של אוכלוסיות המאופיינות במיעוט כישורים הרלוונטיים לשוק העבודה, מיכל מרגלית, YNET, פורסם:  02.10.17  ♦

דב לאוטמן ראה בי אדם, לא ערבי. "בעלי עסקים צריכים להבין שגיוס עובדים מאוכלוסיות שונות מקדם את החברות שלהם ומביא לרווחים גבוהים יותר. בתחילת דרכי המקצועית עבדתי בחברת דלתא הגליל. הייתי בר מזל, והתקבלתי לאחת החברות הגדולות בעולם בתחום ההלבשה התחתונה. היה שם אדם שהאמין בי, ראה בי אדם ולא רק "ערבי", אהב אותי ופתח לי הזדמנות — דב לאוטמן, הבעלים והמנכ"ל של החברה… החברה הישראלית צריכה לעשות הכל כדי ליצור שוק עבודה שוויוני, יעיל ומפותח.." , עימאד תלחמי, דה מרקר, 01.10.2017 ♦

יעדי התעסוקה שיקבלו מועד ב' ב-2030: ערביות וחרדים. נכון לסוף 2016 רק שליש מהנשים הערביות וחצי מהגברים החרדים משתתפים בשוק העבודה, שיעור נמוך משמעותית מיעדי הממשלה ל2020. כך עולה מהנתונים שהוצגו ב"ועדת תעסוקה 2030" שהתכנסה השבוע לראשונה, צחי שדה, YNET, 26.09.17 ♦

מנכל בנק ישראל: לקדם ולשלב החברה הערבית בכלכלת ישראל. חזי כאלו המנהל הכללי של בנק ישראל; אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לקרוא אל בוגרי כלכלה, חשבונאות, מקצועות טכנולוגיית המידע והמקצועות הרלוונטיים הנוספים, להתעניין במשרות שבנק ישראל, מציע ולבחון ברצינות את האפשרות לקריירה ב'בנק ישראל' קריירה שמשלבת בצידה עשייה מקצועית, התפתחות, תרומה משמעותית למדינה וסיפוק רב, המנהל הכללי של בנק ישראל, מר חזי כאלו, נשא אתמול (רביעי, כ”ב באלול, תשע”ז) דברים בכנס אקדמאים ”Academy way” בעיר טירה (الطـّيرة) אחד מיישוביי המשולש  והכריז, כי; “צו השעה; קידום ושילוב החברה הערבית בכלכלת ישראל”. כאן נעים, 14/09/2017 ♦

ריבלין: "החברה הערבית והחרדית סובלות מתת ייצוג בתעשיית ההייטק". נשיא המדינה הצביע על מדד בלומברג לחדשנות לפיו ישראל נמצאת במקום הראשון בחדשנות, אך מדורגת נמוך בפיריון העבודה ומערכת החינוך. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשמר את הפער הזה", ספי קרופסקי, כלכליסט, 13.09.17 ♦

אלי כהן: "לא אביא ערבי לבית"ר ירושלים". היועץ המקצועי החדש חוזר לפרשת השחקנים המוסלמים ("זה פגע בי בריאותית"), מבהיר את מעמדו ("בחוזה שלי כתוב שאני המאמן, המילה האחרונה שלי") ומתנער מתדמית השריף ("זה כבר לא רלוונטי"), נדב צנציפר, YNET, 13.09.17  [בית"ר טהורה לעד לצפייה – הסרט המלא (וידאו) ]  

"על הממשלה לתת תמריצים להעסקת ערבים בהיי-טק". אביטל ינובסקי, מנהלת הפיתוח העסקי של עמותת צופן, מסבירה מה צריך לעשות כדי לשנות את הנתון שלפיו פחות מ-1.5% מעובדי ההיי-טק בעלי השכר הגבוה הם ערבים, ומציינת שהאפליה לא מגיעה לקומת ההנהלה, מאת יהודה קונפורטס , אנשים ומחשבים, 31 באוגוסט 2017 ♦

אפשר לשכנע להעסיק עובדים ערבים. עובדה. כדי שמעסיק יהודי יחפש את העובד הערבי, צריך להפעיל כלים רגולטוריים יעילים כפי שנעשה בשירות הציבורי, רועי ג'רופי (סיכוי), דה מרקר, 28.08.2017 ♦

השתלבות עובדים ערבים בתעשיית ההייטק, משרד האוצר, סקירה שבועית, 27.8.2017: 

  • "אתה ערבי, איך תשתלב פה?" דו"ח משרדי העבודה והאוצר שפורסם אתמול הראה כי אמנם מספר הסטודנטים הערבים שלומדים מקצועות הייטק גדל משמעותית אך כמות עובדי ההייטק הערבים עדיין אפסית. כארים פאנדקה, אחד מהמעטים שכן עובדים בתחום, סיפר באולפן ynet על הדרך שעבר, אלכסנדרה לוקש, אטילה שומפלבי וצחי שדה, 28.08.17 ♦
  • סטודנט ערבי למדעי המחשב? יש לך 30% סיכוי להתקבל לעבודה. מסקירת משרד האוצר עולה כי מספר הערבים שלומדים את מקצועות ההיי-טק עולה בחדות ■ עם זאת, סיכויי הקבלה שלהם נותרו נמוכים, נדב שכטר, 27.8.2017, גלובס ♦
  • גם פסיכומטרי גבוה לא עוזר לערבים להשתלב בהיי־טק: שיעורם בענף רק 1.4%. שיעור העובדים הערבים מכלל עובדי ההיי־טק בישראל הוא נמוך מאוד אף שהם מהווים 17.5% מכלל העובדים במשק ■ סקירת הכלכלן הראשי באוצר מדגישה כי גם כשסטודנטים ערבים משיגים ציון פסיכומטרי גבוה ולומדים את המקצועות הנכונים – סיכוייהם להשתלב בהיי־טק נמוכים, חגי עמית, דה מרקר, 28.8.2017 ♦
  • שילוב ערבים בהייטק: יותר סטודנטים אך עדיין מעט מאוד עובדים. דו"ח של משרדי העבודה והאוצר: שיעור הערבים מקבלי שכר גבוה בתעשיית ההייטק נותר נמוך בשנים האחרונות ועומד על 1.4% בלבד. אך מבחינת כמות הסטודנטים חל זינוק – בשנת 2016 לבדה למדו יותר ערבים לתארים במקצועות ההיי טק מאשר כלל מקבלי התארים הרלוונטיים בשנים 2014-1985, צחי שדה, YNET, פורסם:  27.08.17 ♦
  • דו"ח חדש: רק 1.4% מבעלי השכר הגבוה בהייטק – ערבים. לפי נתוני משרד האוצר והמשרד לעבודה ורווחה, על אף פוטנציאל השתלבות הערבים בתעשיות הטכנולוגיה והיותם 20% מאוכלוסיית המדינה, בפועל הם לא מצליחים לתפוס משרות מבוקשות. זאת, בגלל אפליה והיעדר קשרים מתאימים, עמרי מילמן, כלכליסט, 27.08.17 ♦
  • למה ערבים מתקשים להשתלב בהייטק? נתונים שפרסם בצהריים משרד האוצר מעידים על מגוון סיבות המקשות על בני המגזר הערבי להשתלב בתעשיית ההייטק. שלמה פיוטרקובסקי , ערוץ 7, ה' באלול תשע"ז,  27/08/17 ♦

למה אין מספיק עורכי דין ושופטים ערבים? עד 1966 כיהנו בישראל רק שלושה שופטים ערבים, והפרקליטה הערבייה הראשונה מונתה רק ב-1996 ■ ד"ר גיא לוריא מצא שהגידול בשיעור הערבים בבתי המשפט היה מתון ויציב לאורך השנים, ואילו בפרקליטות הוא הואץ בעשור האחרון, בזכות יוזמות אקטיביות לאיתור מועמדים, יסמין גואטה, דה מרקר, 23.08.2017 ♦

חבל ההצלה של המשק: ערביי ישראל. מורה צעיר צריך לחיות עם שכר נמוך בתחילת דרכו המקצועית, ולמורה ותיק ושחוק קשה לעזוב את המערכת כששכרו בשיאו, סאמי סעדי ופז הירשמן (מנכלים שותפים בצופן), דה מרקר, 21.8.2017 ♦

מתקדמים להייטק. משרד העבודה והרווחה יקצה 15 מיליון ש"ח לשילוב עובדים ערבים בהייטק.המשרד פרסם מכרז במסגרתו תבוצע תוכנית חומש בה ישולבו כ-1,500 עובדים ערבים בתעשיית ההייטק | התוכנית תופעל בשנים 2018-2020 | יושם דגש על קידום נשים ערביות בתעשייה, מאת ניצן צבי כהן, דבר ראשון, 20.08.2017 ♦

88 מיליון שקל למעסיקים בפריפריה שיקלטו עובדים מאוכלוסיות מוחלשות. מעסיקים שישלבו בעלי מוגבלויות, חרדים, ערבים, בדואים וחד־הוריים, יוכלו לקבל מימון של עד 20% מעלות השכר החודשי לעובד למשך 30 חודשים ■ ב-2016 נקלטו במסלול כ–1,650 עובדים – ותקציב המסלול, שהיה בתחילה 70 מיליון שקל, הוגדל בעקבות הביקוש, אורה קורן, דה מרקר, 15.08.2017 ♦

השבוע יחנך מרכז הכוון תעסוקתי “ראיון” לאוכלוסייה הערבית בטירה. ".. מרכז הכוון תעסוקתי מעניקים הכשרות לעיסוקים כגון: קונדיטוריה, טבחות, אומנות בקהילה, יעוץ ארגוני ועוד. עוד מקיימים המרכזים קורסים ללימוד השפה העברית ובכך מורידים חסמים מהאוכלוסייה הערבית בעת חיפוש מקום עבודה..", עמי אטינגר, בלב החדשות,  14/08/2017 

המשימה הראשונה של נציב שירות המדינה החדש: יעד אפקטיבי לייצוג ערבים. ייצוג משמעותי ואפקטיבי של האזרחים הערבים יוכל להבטיח קידום שותפות אמיתית שלהם בעיצוב מדיניות וקבלת החלטות, סמאח אלחטיב איוב (סיכוי), דה מרקר, 07.08.2017 

בנק ישראל מתקשה לגייס עובדים מהחברה הערבית: "הם מגלים את השכר – והולכים למקום אחר". בבנק ישראל טוענים שמאז 2012 נעשה מאמץ גדול לקלוט עובדים מאוכלוסיות מגוונות כמו החברה הערבית, החרדית והקהילה האתיופית ■ המצב היום אמנם טוב משהיה בעבר, אך הבנק עדיין רחוק מייצוג הולם, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 26.07.2017 ♦

ייצוג לא הולם: הגופים שלא מעסיקים אתיופים ודרוזים. דו"ח בנושא ייצוגם של יוצאי אתיופיה ובני העדה הדרוזית קובע כי תאגידים סטטוטוריים רבים אשר מעסיקים למעלה מ-50 עובדים, כמו בנק ישראל ומכון התקנים, אינם עומדים בחוק המחייב ייצוג הולם למגזרים אלה. ברשות לני"ע אשר בה מועסקים 252 עובדים בסה"כ, לא מועסק אף עובד דרוזי או אתיופי, צחי שדה, YNET, 23.07.17 

הכלכלן הראשי: הגברת התעסוקה בקרב ערבים וחרדים תפחית ב-21% את רמת העוני בישראל. לפי הסקירה השבועית של הכלכלן הראשי, אם רמת ההשכלה ואיתה התעסוקה בקרב החברה החרדית והערבית תהיה שווה לזו שבקרב האוכלוסייה היהודית הלא חרדית, יעלו שיעורי התעסוקה במשק ב-8.4%, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 24.07.2017 ♦

עושים הייטק בדואי: הצעירים ששוברים את מחסום התודעה. לרבים במגזר הבדואי אין אינטרנט פעיל, ובודדים נרשמים לפקולטות למדעי המחשב בשל החשש שלא ימצאו תעסוקה בתחום אחרי לימודיהם. אך בית תכנה חדש שהוקם על ידי אנשי הייטק ואקדמיה מהדרום ומבוסס על מהנדסי תכנה בדואים, מנסה ליצור מציאות חדשה, אילנה קוריאל, YNET, 23.07.17 ♦

הדרך לשילוב ערבים בשוק העבודה – ליווי של מנטורים. לצעירים ערבים מדובר בתנאי הכרחי, לא מכיוון שהם פחות מוכשרים או חסרי מוטיבציה, אלא בגלל היעדר רשת קשרים ומודל מקצועי לחיקוי, שמקביליהם היהודיים נהנים מהם, יפעת ברון (ITWorks), דה מרקר, 18.7.2017 ♦

"אוכלוסיה איכותית בעלת יכולות אדירות": יריד תעסוקה ראשון לאנשים עם מוגבלויות בחברה הערבית. היריד נערך בירכא עבור החברה הדרוזית והצ'רקסית, בהשתתפות החברות הגדולות במשק, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 19.07.2017 

שנה לפיילוט לקידום תעסוקה בחברה הערבית: עלייה של 200% בקליטת עובדים. מיזם Collective Impact במסגרתו משתפים פעולה משרדי ממשלה, בית הנשיא ו-13 חברות מובילות במשק מסכם שנת פעילות ומוכיח עמידה ביעדים עם קליטה של מעל ל-500 עובדים ערבים בשנת 2016. ריבלין: "שוק העבודה הוא הדוגמא הטובה ליכולתנו לחיות כאן יחד", שירות כלכליסט, 18.07.17 ♦ 

"מהלך חיוני והכרחי לשגשוגה של ישראל". נשיא המדינה נפגש עם בכירי החברות במשק, המשתתפות במיזם של קולקטיב אימפקט לקידום העסקת ערבים במשק במסגרת "תקווה ישראלית בתעסוקה"., ערוץ 7 , כ"ג בתמוז תשע"ז 17/07/17 

מענק של 5,000 שקל לבני מיעוטים שיעבדו במלונות ים המלח. משרד התיירות יזם מהלך להורדת החסמים בענף המלונאות, במטרה להוזיל את מחירי הנופש בארץ ■ בכדי להתמודד עם המחסור בעובדים בים המלח, הוחלט על מענק של 5,000 שקל שיעניק משרד העבודה והרווחה לעובדים שיתמידו במשך שנה במקצועות המשק והניקיון בבתי המלון באזור, גילי מלניצקי, דה מרקר, 06.07.2017 ♦

נתונים על מועסקים ערבים בערים מעורבות, מסמך של מרכז המחקר והמידע בכנסת, לבקשת חה"כ יוסף ג'בארין, 29.6.2016 ♦

"קפיצת מדרגה"פרויקט של משרד העבודה הכשיר ושילב צעירות וצעירים בדואים במקצועות ההנדסה. במסגרת פרויקט 'אשבאל' הוכשרו 259 הצעירים מהדרום בתחומי הנדסאות שונים במסגרת מכללות מפוקחות | הממשלה אישרה את תקצוב הפרויקט גם לחמש השנים הבאות | רק 18% מהנשים הבדואיות בגילאים 64-25 ו-44% מהגברים בדרום מועסקים, מאת ניצן צבי כהן , דבר ראשון, 06.07.2017 ♦

רופא או מהנדס? המיזם שימשוך את הבדואים מהרפואה להיי־טקהנוער הבדואי המצטיין, שמסיים בגרות ריאלית, לא פונה לעבודה בהיי־טק אלא לרפואה ■ קבוצה של יזמים הקימה בית תוכנה בבאר שבע, ונחושה למשוך אותם לתעשייה ■ "הם טוענים שהלימודים קשים ואין עבודה, לכן הקמנו יהלום שינצנץ וימשוך אליו צעירים", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 06.07.2017 ♦

חודש הרמדאן מצויין על ידי המאמינים המוסלמים במשך חודש ימים, שבמהלכם נהוג לצום בכל יום…דף זה נועד לסייע לכם בכל הקשור לזכויות עובדים ולזכויות סוציאליות אחרות הקשורות לחודש הרמדאן. כל זכות, מאי 2017 ♦

משרד הכלכלה אישר מענק להעסקה של סטודנטים ואקדמאים ערבים בענף ההיי־טק. חברת גליל סופטוור מנצרת תקבל 1.6 מיליון שקל כמענק להעסקת 13 סטודנטים ושבעה בעלי תארים אקדמיים ■ המענק ניתן במסגרת מסלול חדש לשילוב מתמחים ערבים, אורה קורן, דה מרקר, 22.5.2017 ♦ 2016aflaya

"חשש לגזענות": עורכי דין מהמגזר הערבי טוענים שלאומי סיים ההתקשרות איתם משיקולים לא ענייניים. מדובר בעורכי דין שהועסקו במתן שירותים משפטיים לבנק ערבי ישראלי. ב־2016, בעקבות מיזוג הבנק לתוך לאומי, הם טוענים כי הבנק הודיע להם על סיום ההתקשרות עמם, בניגוד ליתר נותני השירות שאינם שייכים למגזר הערבי. לאומי: "שקר מוחלט", ענת רואה, כלכליסט, 14.5.2017 ♦

תוכנית לשילוב מתמחים מהאוכלוסייה הערבית בתעשייה עתירת ידע (הוראת מנכ"ל 4.20. שירות זה מאפשר למעסיקים בתעשייה עתירת ידע להגיש בקשה לקבלת סיוע להגברת שילוב סטודנטים מהאוכלוסיה הערבית הלומדים מקצועות טכנולוגיים. ​במטרה לסייע בהגברת שילוב סטודנטים וסטודנטיות ואקדמאים ערבים, דרוזים, בדואים וצ'רקסים, הלומדים מקצועות טכנולוגיים בתעשייה עתירת ידע, גיבשה הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה מסלול סיוע לשילוב מתמחים בתעשייה זו, משרד הכלכלה והתעשייה ♦

מחקר: הגידול בתעסוקה לא התרחש בשל כניסת ערבים וחרדיות לשוק העבודה. לפי מכון אהרון, הגורמים המרכזיים לגידול בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה על פי נתוני המכון למדיניות כלכלית: שיפור בהשכלה, העלאת גיל הפרישה, ירידה בילודה בקרב ערביות וקיצוצים בקצבאות ■ לטענת החוקרים פערים בהכנסה מעבודה הם המקור המרכזי לעוני ולאי שוויון, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 04.05.2017 

פוטר כי הוא ערבי – "אלבר" תפצה. חברת השכרת הרכב חויבה לשלם פיצויים לעובד לשעבר, לאחר שטען כי פוטר בשל מוצאו. בית המשפט קיבל את טענותיו ואף הפציר באנשי החברה למשוך את ערעורה בנושא. עורך דינו של העובד: "מקווים שפגיעה בכיס תרתיע מעסיקים מביצוע מעשים כאלו". פוראת נסאר | חדשות 2 | פורסם 25/04/17 17:53 [" עו״ד שירי לב רן לביא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה מחוז תל אביב והמרכז, הצטרפה כידיד בית משפט לתביעתו של איהאב נופל, תושב לוד בן 23 שטען כי פוטר בשל היותו ערבי."] 

כך נכנעה הממשלה לחרם נגד ישראל. "….בתחילת השבוע ממשלת ישראל עצמה נכנעה לחרם על ההתנחלויות, כשאישרה את ההסכם עם סין על גיוס 20 אלף עובדים סינים לענף הבנייה בישראל… ברור מדוע קבלני הבניין ותאגידי כוח האדם מעוניינים בעובדים זרים … מי שלא נהנה מייבוא מהגרי עבודה, לעומת זאת, הם העובדים הישראלים, בעיקר עניים, חסרי השכלה, רבים מהם ערבים אזרחי ישראל, שיבוא העובדים הזרים יוצר עבורם תחרות לא הוגנת המבוססת על הפרת חוקי עבודה והורדת שכר. זה לא מקרי שיבוא עובדים זרים מתרחש בענפים כמו בנייה, חקלאות וסיעוד, שהמועסקים בהם שייכים לקבוצות מוחלשות…", ד"ר יוסי דהאן, ידיעות אחרונות, 24.4.2017 ♦

היעד לייצוג ערבים בשירות המדינה הושג — באיחור של ארבע שנים. 10.6% מהעובדים בשירות המדינה ב–2016 היו בני מיעוטים — ואולם הממוצע מורכב מיחידות שבהן שיעורם גבוה, כמו משרד הפנים ובתי החולים הממשלתיים, לצד כאלה שבהן שיעורם נמוך מ-2%, כמו משרד ראש הממשלה והמשרד לביטחון פנים, ע"פ דו"ח של המרכז להעצמת האזרח, קרן אברהם וארגון מעש, [כאן],  טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 12.04.2017

נוהרים להייטק: הצצה לכנס תעסוקה לחברה הערבית. 400 אקדמאים ערבים הגיעו לאצטדיון סמי עופר לכנס השמה בתקווה לשבור את תקרת הזכוכית ולהתברג בתעשיית ההייטק. במקום דיכאון של לשכת תעסוקה, מוסף "כלכליסט" מצאה רק חיוכים מקיר לקיר, אופטימיות עיקשת ואף מילת ביקורת על אומת הסטארט־אפ שעדיין מתנהלת כמועדון חברים יהודי וסגור, ויקי אוסלנדר, כלכליסט, 30.03.17 ♦

מנהל המו"פ של מיקרוספוט ישראל: "יש נהירה של ערבים להייטק. יש הבדל תרבותי שצריך לעבור". יורם יעקבי בוועידה לעסקים וצמיחה בצפון של כלכליסט: "המגזר היהודי הולך פחות ללמוד הייטק ויותר למשפטים ואדריכלות. המגזר הערבי הוא הצומח ביותר בהייטק". אריק מימרן, מנכ"ל קוואלקום ישראל, "הרבה יותר קל לנו לקבל עובד ערבי מאשר עובד סיני או הודי", אורן פרוינד, כלכליסט, 28.03.17 ♦

לראשונה: נציג ערבי במועצת מקרקעי ישראל. בעקבות עתירת האגודה לזכויות האזרח ועמותת "איתך-מעכי" – משפטניות למען צדק חברתי, אושר אתמול (14.3.17) בקריאה שנייה ושלישית בכנסת תיקון לחוק רשות מקרקעי ישראל המחייב מינוי חבר ערבי במועצת מקרקעי ישראל. התיקון לחוק נחשף לראשונה במסגרת הדיונים בעתירה שהוגשה כבר בשנת 2010 בדרישה לייצוג ערבים ונשים ועדיין מתנהלת. זוהי לא העתירה הראשונה שהוגשה לבית המשפט בנושא. כבר בשנת 1998 עתרה האגודה לזכויות האזרח בדרישה לייצוג הולם לערבים במועצת מקרקעי ישראל, שלום בידרמן, רדיו קול חי,  16:08 י״ח באדר תשע״ז 16.03.2017 ♦

שילוב האוכלוסייה הערבית בתעסוקה: שיפור במגזר הפרטי, אי עמידה ביעדים במגזר הממשלתי. יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה ח"כ קארין אלהרר: "למרות שהממשלה הגדירה את העידוד לתעסוקה כמשימה לאומית – אין קפיצת מדרגה. הנתונים מאכזבים במיוחד שיעור העסקת אוכלוסייה ערבית במגזר הממשלתי, הודעות הכנסת, "14 במרץ 2017, ט"ז באדר תשע"ז, בשעה 17:00 ♦

ר' גם: תעסוקת נשים ערביות בישראל – תמונות מצב ♦

דוחות ומחקרים: 

במקום מהגרים – שלבו בדואים בהיי־טק. השקעה בחברה הישראלית תמלא את החוסרים בהיי־טק – ותשלב אנשים מרוחקים מעולם העבודה במשרות החסרות, יפעת ברון, דה מרקר, 12.03.2017 ♦

הנשים הקפיצו את שיעור התעסוקה בישראל מעל ל-OECD. שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בישראל עומד על 80% – גבוה מממוצע ה-OECD. לפי נתוני האוצר הפער לטובת ישראל נובע משיעור השתתפות גבוה של נשים בכוח העבודה. עם זאת, בין קבוצות האוכלוסייה קיימים פערים גדולים – בזמן ששיעור השתתפותם של גברים יהודים לא חרדים עומד על כ-90%, שיעור ההשתתפות של נשים ערביות מגיע ל-35% בלבד, מיכל מרגלית, YNET, 06.03.17 

חשיפה לטכנולוגיה תעודד תעסוקה. במקום לנסות להביא את תושבי הפריפריה למרכזי התעסוקה באזור המרכז, אפשר להביא את ההזדמנויות אל סף דלתם…האתגר המשמעותי מכל היה ונותר שיעור ההשתתפות הנמוך של אזרחי ישראל הערבים בכוח העבודה — כ–50% בלבד, לעומת 70% מהיהודים בישראל. כאשר רק 30% מהנשים הערביות עובדות, ההשלכות הן עצומות מבחינת רמת החיים, פערי ההכנסות והנגישות לשירותים ציבוריים. הדבר מוביל אף לחלוקה בלתי־שוויונית בנטל בין אזרחי המדינה, שצפויה רק להחריף. החדשות הטובות הן שבאחרונה מיושמים בפריפריה מודלים חדשים לשילוב אוכלוסיות מוחלשות בתעסוקה…", אסף ברימר (מרכז מונא), דה מרקר, 26.02.2017 ♦

זיקה אב-צוק, סיסקו: אנחנו רחוקים מלמצות את הפוטנציאל אצל הערבים והחרדים. אנחנו רחוקים מלמצות את הפוטנציאל בהייטק אצל אוכלוסיות הערבים והחרדים. כך אמרה זיקה אב-צוק בפאנל בכנס iNNOVEX2017. בפאנל שעסק בחדשנות חוצת מגזרים השתתפו גם מנכ"ל מלאנוקס אייל ולדמן, יו"ר באבקום עימאד תלחמי, מנכ"לית מרכז פרס לשלום אפרת דובדבני, היזם החרדי משה פרידמן ומנכ"ל רשת אורט אלי אייזנברג. אבי בליזובסקי, צ'יפורטל, 8.2.2017 

24 כדורגלנים ממוצא ערבי שיחקו במכבי חיפה. עם שיחרורם של עטאא ג׳באר ופיראס מוגרבי, בחלון ההעברות, כולל סגל הקבוצה 4 כדורגלנים ערבים. מי היה הכדורגלן הערבי הראשון של הקבוצה, שהגיע לליגת העל? מי היה הכובש המצטיין? וכמה כדורגלנים ערבים משחקים בהפועל חיפה? אורי ירון, חדשות הקריות,6.2.2017 ♦

משרד העבודה: עלייה חדה בתלונות על אפליה בעבודה על רקע מין ולאום. מהנתונים שפרסמה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מתברר כי שיעור התלונות על אפליה על רקע מין ולאום הכפיל את עצמו מאז 2009. 63% מהתלונות הוגשו על ידי נשים ורק 30% על ידי גברים… גם שיעור התלונות בגין אפליה על רקע לאום זינק מאז 2009: בשנה זו 4.2% מהתלונות שהוגשו לנציבות היו על רקע לאום, כאשר בשנת 2016 תלונות על רקע זה היו 9.3% מסך הפניות…" , לי ירון, הארץ, 5.2.2017 

27% מהצעירים הערבים עובדי קבלן: "רבים מנוצלים לרעה". שיעור העסקת עובדים צעירים כעובדי קבלן גבוה פי שלושה במגזר הערבי מאשר במגזר היהודי, וערבים מועסקים פחות במקצוע אותו למדו, כך קובע סקר חדש הבוחן את תעסוקת הצעירים. בנוסף, ערבים מעידים כי חוו פחות פגיעה בזכויות והם שומרים על מקום העבודה לאורך זמן, מיכל מרגלית, YNET, 18.01.17 ♦

בבנק ישראל שכחו את המיעוטים. ועדת למברגר יכולה להכניס לבנק ישראל נציגים מתאימים גם מקרב מיעוטים, במטרה לשלבם בחברה ובכלכלה… עיון באתר בנק ישראל ובדו"חות הוועדה והמועצה מגלה שאין נציגי מיעוטים — ערביי ישראל (20.7%), חרדים (10%) ואחרים (3%) — בקרב הגופים שאמורים לייצג את כלל הציבור בישראל.." , אלכסנדר צימרמן, דה מרקר, 17.01.2017 ♦

"שוק העבודה הוא פלטפורמה מצוינת ליצירת חברה שוויונית ומכילה". מרים כהבא, האשה הערבייה הבכירה בשירות הציבורי, מסיימת שנה ראשונה בתפקידה כנציבת שוויון הזדמנויות בעבודה ■ היא מספרת על החשדנות מצד החברה הערבית, האתגר בשילוב אוכלוסיות מודרות בשוק העבודה, והצורך לשלב בין הסברה והכשרה לסנקציות על מעסיקים, ז'נאן בסול, דה מרקר,12.01.2017 ♦

כחלון מפריח סיסמאות. הבאת 20 אלף עובדים סינים לבנייה רק תייקר את מחירי הדירות … ענף הבנייה הוא הענף שמספק הכי הרבה תעסוקה לעובדים לא מיומנים, קרי עובדים חלשים … התוצאה היא שיבוא העובדים הסינים בא על חשבון העובדים העניים ביותר בישראל (ואם נקרא לילד בשמו, בעיקר על חשבון ערביי ישראל), ובכך הוא מעמיק את העוני…", מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 04.01.2017 

לראשונה: קורס נאמני בטיחות בשפה הערבית. זאת כחלק מהאסטרטגיה אותה גיבשה הנהלת המוסד לבטיחות ולגהות בנוגע לפעילותו בחברה הערבית, נוכח מקרי תאונות העבודה הרבים גם בקרב עובדים ערבים, ז'נאן בסול, דה מרקר, 03.01.2017 ♦

לקרב את הערבים למרכזי התעסוקה. לפי דו"ח הביטוח הלאומי, יותר ממחצית מהערבים בישראל חיים בעוני. המדינה יודעת בדיוק מה צריך לעשות כדי לפתור את הבעיה ויודעת כיצד לצמצם את הפערים הכלכליים בין ערבים ליהודים בישראל: שיפור התחבורה הציבורית מיישובים מרוחקים למקומות התעסוקה (שנמצאים רובם ככולם בישובים יהודיים), על ידי הכנסת מספר רב יותר של קווי אוטובוסים לשימוש והעלאת תדירותם, הקמת אזורי תעשייה משותפים ליישובים יהודים וערבים, ועידוד ארגונים ועסקים יהודיים להעסיק עובדים ערבים. כל אלה יביאו לעלייה ישירה בשיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה, ויקטינו בהתאמה את שיעור העוני…", אמנון בארי סוליציאנו  תאבת אבו ראס (מנכ"לי יוזמות קרן אברהם), דה מרקר, 02.01.2017 ♦

כבוד למגזר. יותר ויותר כדורגלנים ערבים משתלבים ומתבלטים במחלקות הנוער של מועדונים מרכזיים וכן בנבחרות הצעירות. האם זהו בסך הכל עניין מקרי-תקופתי או שמדובר בתהליך טבעי? צביקה נעים, YNET, 28.12.16  

סטודנט ערבי למשפטים שמחפש מקום להתמחות? תמשיך לחפש. בעוד עמיתינו היהודים מברכים זה את זה על הזימונים שקבלו ממשרדי הענק התל-אביביים, אנחנו, הסטודנטים הערבים, עם ממוצע ציונים מרשים, קורות חיים עשירים בעשייה חברתית ושליטה בשלוש שפות, ממשיכים לחכות. החגיגה הישראלית נטולת הערבים לא פוסחת גם עלינו, מוחמד קדח,  שיחה מקומית,  26.12.2016 ♦

החמולה הורגת את עובדי הבניין. כל עוד עובדי הבניין לא יתנערו מהתלות במשפחתם המורחבת – הם ובני משפחותיהם ימשיכו להיות קורבנות..", [ראו גם הקואליציה למאבק בתאונות בניין] , אסף אדיב, דה מרקר, 20.12.2016 ♦

משרד המשפטים: 10% מהעובדים ערבים רק 3% חרדים. משרד המשפטים מפרסם דו"ח מצב מקיף ביחס להעסקה של אוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם. מהדו"ח עולה כי 10.3% מעובדי המשרד הינם ערבים ורק כ-3% בלבד הינם בני המגזר החרדי • [כנס 28.12.2016  וכן דוח העסקה שוויונית ורב גונית במשרד המשפטים, 21.12.2016], חיים בנשק, 20.12.2016, כל הזמן ♦

נשים, ערבים ויוצאי אתיופיה מרוויחים פחות. הסקר שפרסם משרד העבודה והרווחה מראה כי אוכלוסיות שלמות מודרות מענפים בעלי רמת השתכרות גבוה, נועם (דבול) דביר, ישראל היום, פורסם ב: 18.12.2016 ♦

התפרסם: דו״ח מדד הגיוון 2016 , נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה, 18.12.2016 ♦

מצבם של העובדים האתיופים – החמור ביותר. מדד "גיוון", הבודק את ייצוגן של חמש קבוצות דמוגרפיות שונות: נשים, ערבים, ילידי אתיופיה, חרדים ועובדים בני 45 ומעלה בענפים שונים במשק, מציג תמונת מצב עגומה של אי שוויון בשכר. המדד פורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הרווחה והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב…", נורית יוחנן, YNET, 18.12.16 ♦

ר' גם: תעסוקת נשים ערביות בישראל – תמונות מצב ♦

משרד הכלכלה: אפליה על רקע לאום בקניוני עזריאלי. בעקבות דיווחים על דחיית מועמדים בדואים לעבודה באבטחה, פנתה נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה להנהלת עזריאלי: "אין לדחות מועמדים פוטנציאלים שעשויים להתאים לתפקיד רק משום השתייכותם לקבוצה מסוימת", ז'נאן בסול, דה מרקר, 08.12.2016 ♦

לא גומרים את החודש: מחצית מהשכירים מרוויחים פחות מ-7,000 שקל. השכר החציוני של השכירים במשק הוא 6,884 שקלים וההכנסה הממוצעת עומדת על 9,503 שקלים. מנתוני הלמ"ס עולה כי הפערים בין המינים הצטמצמו בהשוואה לשנים קודמות, אך שכר הנשים מהווה 68% משכר הגברים. פערים חמורים נרשמו בין האוכלוסייה היהודית לערבית, והעשירון העליון מרוויח פי 44 יותר מאשר העשירון התחתון, נורית יוחנן,  23.11.16 ♦

מכרזי מדינה – המפתח לפריצת הדרך בתעסוקת ערבים בשוק הפרטי, שילוב עובדות ועובדים ערבים באמצעות מכרזי מדינה לקידום שוויון בשוק התעסוקה, מסמך מדיניות, ניצן תנעמי ורועי ג'רופי, סיכוי, 2016 ♦

"עד לפני 10 שנים היי-טק וערבית לא השתלבו במשפט אחד". בפאנל בנושא קידום האוכלוסיה הערבית בהיי-טק הישראלי, הציגו נתונים מעודדים על עלייה בהיקף הסטודנטים שלומדים מקצועות שיובילו להיי-טק, אבל גם קשיים משמעותיים: היעדר פתיחות לנשים ערביות ומחסור במימון וחממות טכנולוגיות, אלירן רובין, דה מרקר, 28.11.2016 ♦

"חייב להיות ביקוש לעובדים ערבים גם בשוק הפרטי". רון גרליץ, מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי: "קולות ההסתה חודרים גם לחדר במשרד עו"ד או רו"ח שבו מתקבלת ההחלטה האם לראיין או לקבל מועמדים ערבים לעבודה", אלירן רובין, דה מרקר, 28.11.2016 ♦

"על המעסיקים לסלול לעובדים מהחברה הערבית נתיב לשדרות הניהול". אילן בירנפלד, יו"ר ומנהל עסקים ראשי של פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte: "אני פונה גם לעובדים בחברה הערבית ומבקש – תהיו עקשנים, תהיו אקטיביים, תתעקשו להיות חלק מרכזי יותר", ערן אזרן, דה מרקר, 28.11.2016 ♦

פערי ההכנסות בין יהודים לערבים גדלו מאוד ב-2015 – בעיקר בקרב משכילים. סקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס [כאן] מצא כי ההכנסה החציונית לשכיר ב-2015 היתה כ-6,900 שקל בחודש עלייה של 3.4% לעומת 2014 פערי השכר בין גברים לנשים הצטמצמו מעט ב-2015, אחרי מגמה של יציבות בחמש השנים האחרונות – אבל הם עדיין גבוהים, מוטי בסוק, דה מארקר, 24.11.2016 ♦

"כל צעירה ערבייה שנייה נמצאת במצב של חוסר מעש – לא עובדת או לא לומדת". 37% מהצעירים הערבים בני 19-23 בישראל מוגדרים כ"חסרי מעש" – מצב שעלול להוביל לדיכאון, עוני ועבריינות ולהגדלת הנטל על המשפחה ועל המדינה ■ נסרין חדאד חאג' יחיא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "צעירים ערבים חיים במציאות של הזדמנויות מוגבלות", ז'נאן בסול, דה מרקר, 22.11.2016 

לבני זוג שעובדים בהיי־טק קשה. לבני זוג ערבים בהיי־טק – קשה יותר. שעות עבודה ארוכות, היעדר מסגרות מתאימות לילדים בשפת האם והתמודדות עם אווירה מתוחה – אלה רק חלק מהאתגרים שעמן מתמודדות משפחות ערביות שבהן שני בני הזוג עובדים בהיי־טק, ז'נאן בסול, דה מרקר, 17.11.2016 ♦

עובדים ערבים בסניף "קפה קפה" בחיפה קיבלו הוראה לא לדבר בערבית. לדברי העובדים, לסניף לקוחות ערבים רבים ומרבית המועסקים במקום הם ערבים. מרכז עדאלה: האיסור לעשות שימוש בשפת אם הוא בלתי חוקי, ג'קי חורי, הארץ, 14.11.2016 

"עברית תעסוקתית": משרד החינוך בתכנית מהפכנית לנוער הערבי-ישראלי. "עברית על הרצף" תכלול היקף לימודים של 30 שעות בשנה שתתבצע בהדרכת מורים דוברי השפה העברית, ותגרום לעידוד התעסוקה של הנוער, בעוד ניסיון לשילוב בשוק העבודה, עפר לבנת, מעריב און ליין, 13/11/2016 

"מדיניות טבע – לא להעסיק ערבים". מנהל מטבחים מנוסה, ערבי-ישראלי, ביקש להתמודד על תפקיד מנהל מתחם המזון בחברת התרופות. אלא שאז הוא נתקל בתגובה מקוממת שבה נאמר לו כי מדיניות החברה היא לא להעסיק ערבים. "זו מדיניות החברה כבר שנים", הסביר נציג הזכיין המפעיל את מרכז המזון.. טבע: "דוחים בשאת נפש את הטענות". האזינו, גיא פלג, חדשות 2, 30/10/2016 ♦

"מאמינים בכוחות הפנימיים". כנס לקידום תעסוקת אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית ייפתח היום. את הכנס, שיימשך עד יום שבת, עורך האגף לקידום שוויון בהסתדרות. לדברי יו"ר האגף, סוהיל דיאב, אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית סובלים מהעדר תשתיות שיסייעו בכניסתם לשוק העבודה, כמו גם מדעות קדומות בחברה הערבית עצמה, מאת ניצן צבי כהן, דבר ראשון, 27.10.2016 

התוכנית לסיוע בשכר: 150 חברות מתעניינות בהעסקת ערבים וחרדים. מנהל מרכז ההשקעות, נחום איצקוביץ': "ביקוש חסר תקדים – ייתכן שנידרש לתוספת תקציבית" ■ התוכנית הורחבה לעובדים בענפי הביטוח והמלונאות, יובל אזולאי, גלובס, 19.10.16 ♦

ר' גם : תעסוקת נשים ערביות ♦

Collective Impact-לקידום תעסוקה בחברה הערבית- لتعزيزالعمل في المجتمع العربيמיזם קולקטיב אימפקט -השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית, הוקם בספטמבר 2013 מתוך מטרה לייצר פריצת דרך בתעסוקה הולמת בחברה הערבית תוך רתימה של המעסיקים לשינוי אקטיבי בדפוסי ההעסקה של החברה הערבית. ♦

המגזר שממודר ממוסדות התכנון והבנייה. יכולות להיות סיבות רבות להיעדרם של מומחים ערבים מתפקידי מפתח במוסדות התכנון והבניה, אלא שהמבחן המכריע הוא מבחן התוצאה, והממשלה צריכה לעשות יותר על מנת להבטיח ייצוג הולם, עו"ד קייס נאסר, כלכליסט, 13.9.2016 ♦

תלונה לשרת המשפטים: הזמנה להגשת מועמדות לתפקיד שמאי מכריע לא פורסמה בציבור הערבי. לטענת עו"ד קייס נאסר, "המודעה לא פורסמה בעיתונות הערבית או בשפה הערבית בכלל", ורק אחד מתוך 23 שמאים מכריעים המכהנים כיום הוא ערבי ■ משרד המשפטים: "הפרסומים נשלחו לאוכלוסיית יעד מצומצמת שעונה על הקריטריונים. נבחן את הנושא להבא", נמרוד בוסו, הארץ, 05.09.2016 ♦

מפיקי פסטיבל בירושלים ביקשו מאמבולנסים של חברה ערבית לעזוב את האירועחברת "חיאן" מהצפון נשכרה על ידי ההפקה שפעלה מטעם עיריית ירושלים, אולם לאחר כמה שעות נתבקש הצוות לעזוב את האירוע בטענה ש"עושים לנו פה מלחמה". חברת ההפקות: חלה טעות בחישוב העלויות, ג'קי חורי, הארץ, 31.08.2016 ♦

משרד הכלכלה מציע  תמריצים לטובת העסקת עובדים מהאוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית,  במטרה להרחיב את שיעור השתתפותה בתעסוקה. להלן מסלולי וכלי הסיוע, שמעמיד לרשותך משרד הכלכלה,  לקליטת והכשרת עובדים מהאוכלוסייה הערבית:​

תקרת הבטון. נתונים עדכניים שהגיעו לוועדה לביקורת המדינה בכנסת חושפים תמונה עגומה ומקוממת: שיעור הערבים המועסקים במשרדי הממשלה בקושי מגרד את ה־10% בממוצע, כאשר שיעור הערבים באוכלוסייה מזמן כפול מזה ויותר, ענת סרגוסטי, ידיעות אחרונות, 09.08.16 ♦

שילוב ערבים בהיי-טק: המציאות מאחורי הסיסמאות. הקריאה של נתניהו לציבור הערבי להשתלב יותר בחברה הישראלית מעלה את אחת הסוגיות שהענף מתעסק איתן כיום: תעסוקת הערבים בו ● יש אמנם מגמת שיפור, אבל המצב רחוק מלהיות טוב ● איך פותרים את המצב? מאת יהודה קונפורטס , אנשים ומחשבים,  26 ביולי 2016 ♦

דוח ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזים והצ'רקסים בשירות המדינה – לשנת 2015, "נציב שירות המדינה רואה חשיבות רבה בשילובם ותרומתם של בני האוכלוסייה הערבית לרבות הדרוזים והצ'רקסים בשירות המדינה. כחלק ממדיניות זו בוצעו בשנה האחרונה מספר מהלכים על מנת להגביר את שילובם בשירות המדינה. בשנת 2015 נקלטו 983 מבני אוכלוסייה זו בשירות המדינה, שיעורם בקרב עובדי המדינה עומד על 13.44 אחוז. עם השנים נשמרת מגמת הגידול בשיעורם בכלל עובדי המדינה. אנו פועלים להגעה ליעדים שקבעה הממשלה ולקדם את שילובים של בני האוכלוסייה זו בשירות המדינה. אנו צפויים לפעולות נוספות בשנה הקרובה על מנת להמשיך ולהגביר את ייצוגם של בני האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה..", נציבות שירות המדינה, 7.7.2016 ♦

בני נוער מסכנין יסייעו לבני המגזר הערבי למצוא עבודה.  שמונה תלמידי תיכון, בני 16 עד 17, הקימו את הסטארט-אפ R-M שמוביל מיזם ששמו Jib Job , עידן רבי, גלובס, 17.7.2016 ♦

המגזר הציבורי השתפר בהעסקת ערבים – עכשיו תורו של המגזר הפרטי. למרות הצלחות הממשלה בשירות המדינה, שינוי משמעותי בשוק התעסוקה חייב לכלול את המגזר הפרטי. בדיון שהתקיים באחרונה בוועדה לביקורת המדינה בישרו נציגי נציבות שירות המדינה כי הגיעו ליעד של 10% בייצוג האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה, כפי שקבעה הממשלה ב-2007. אמנם היעד הושג באיחור של ארבע שנים, אבל בסך הכל מדובר בחדשות טובות על עלייה בשיעור העובדים הערבים בשירות המדינה. רועי ג'רופי, דה מרקר, 10.07.2016 ♦

♦ ראו גם שוק עבודה רבתרבותי – יעד אסטרטגי 

משרד החינוך העמיד את המורים הערבים בפינה. סטודנטים ומרצים זועמים על התוכנית להפחית תקציבים לסטודנטים ערבים להוראה, שנחשפה ב"הארץ". לדבריהם, ההחלטה תפגע בעיקר בנשים, ויש לשלב מורים במסגרות יהודיותנעה שפיגל ו ירדן סקופ, הארץ, 8.7.2016 ♦

הנהגים המוסלמים של חברת 'קווים' בביתר: דורשים חופשת חג. 70 מתוך 120 נהגי אוטובוס מוסלמים בעיר ביתר, לא מסכימים לעבוד בעיד-אל-פיטר, החג המוסלמי, אך חברת 'קווים' המעסיקה אותם מסרבת לבקשתם. הנהגים המוסלמים: זה מגיע לנו על פי חוק, אלי רוטמן, כיכר השבת, כ"ז בסיון תשעו, 03.07.16 ♦

"האבטלה במגזר הערבי גורמת להפסד של מיליארדים למשק". רים יונס, מייסדת ובעלי אלפא אומגא: "ילדיי יכולים לעזוב את המדינה וללכת, אבל אני רוצה שהם יישארו כאן מבחירה ומתוך רצון לעשות את ישראל למקום טוב יותר", רעות שפיגלמן, כלכליסט, 19.6.2016 ♦

האפליה מתחילה כבר בקורות החיים. המצב המשפחתי, מקום המגורים והמגדר הם אולי פיסות מידע שיכולות לעזור בחיזוי ההשתלבות של מועמד בצוות – אך אינם בהכרח חיוניים להערכה של מידת התאמתו לביצוע המטלות הכרוכות בתפקיד, זאב רוט, דה מרקר, 05.06.2016 ♦

מספר הערבים שעובדים בבניין זהה למספר היהודים. כמה הם מרוויחים? שכרו הממוצע של יהודי שעובד בענף הבנייה הוא כ–12 אלף שקל בחודש, לעומת כ-6,000 שקל בחודש לעובד ערבי.  בענפי תעסוקה כמו אדריכלות, פיתוח תוכנה ופרסום, ייצוג הערבים הוא כמעט אפסי [נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה], ז'נאן בסול, הארץ, 31.05.2016 ♦  

73% מערביי ישראל: אנחנו מופלים לרעה בהייטק. מחקר חדש שמראה כי רק 20% מהמגזר הערבי מכירים באופן אישי אדם שעובד בתחומי ההייטק והיזמות, ורק 40% שמעו על תחומים אלו לעומת 90% בקרב האוכלוסייה היהודית. עוד עולה מן המחקר כי 73% מאמינים שקיימת אפליה שמעכבת או מונעת הצלחה של ערבים בתחום, אסף גולן, NRG,  29/5/2016 ♦

דוח מבקר המדינה, מאי 2016:

ארגוני עובדים, ערביי ישראל זקוקים לכם. רוב העובדים בחברה הערבית בישראל, בדומה לאוכלוסיות מוחלשות אחרות בישראל, אינם מאוגדים ואינם יודעים לשמור על זכויותיהם, נסרין חדאד חאג'־יחיא, דה מרקר, 23.5.2016 ♦

זהירות, כאן בונים ערבים. כשיותר מ–50% מהמשפחות הערביות מתכרבלות בעוני וכ–80% מהאזרחים הערבים מתגוררים ביישובים נפרדים בפריפריה, שאין בהם כמעט מרכזי תעסוקה, הצווארון הכחול הוא מנת חלקם של רוב הגברים הערבים. סונדוס סאלח, הארץ, 12.05.2016 ♦

כשהמכסה הופכת לתקרה בשירות המדינה. כשכוונות טובות מיושמות בצורה רעה והמכסה הופכת לתקרה – נפגעים ערבים, אתיופים ובעלי מוגבלויות שניגשים למכרזים בשירות המדינה. צעירים ערבים רבים שואפים לעבוד במגזר הציבורי: השילוב של השפעה על קבלת ההחלטות במדינה לצד אתגר מקצועי ויציבות תעסוקתית קוסם לרבים. אמנם, רבים מהם לא מאמינים שביכולתם להתקבל לעבודה בשירות המדינה אך גם אלו שמנסים נתקלים בחסמים לא מעטים, יעקוב אברהים (יוזמות קרן אברהם), YNET, 10.04.16 ♦

אפליית האזרחים הערבים. האפליה מתבטאת בעקיפין: בדרישות לסיווג המתבססות על סטטיסטיקה ולא על מבדק אישי־פרטני, בהצבת תנאי־סף של שירות צבאי, בשימוש במבחנים המקשים על מועמדים ששפת אמם אינה עברית, ובחסרונם העקבי של מראיינים ערביים, ליאת לבנת, מארקר, 05.04.2016 ♦

85% מסוכני הביטוח הערבים לא יכולים להפיק פוליסות ביטוח חובה, זו אפליה. בדיון ייצרי בכנסת טענו סוכנים מהמגזר כי החברות סוגרות בפניהם הנפקת פוליסות, בשל ריבוי מקרי הביטוח | גיל ספיר: 25% מתיק ביטוח החובה שלנו במגזר, וכנראה בגלל זה הוא ניזוק | האוצר: לא מצאנו הבדלים מגזריים ", פורטל עדיף, 5.4.2016 ♦

פיצוי לעובד שפוטר בגלל שהוא ערבי. בית הדין לעבודה בת"א פסק כי חברת השכרת הרכב אלבר תפצה את העובד בסכום של 80 אלף ש"ח עקב האפלייה. שלמה פיוטרקובסקי, ערוץ 7,  כ"ד באדר ב תשע"ו 03/04/16 ♦

מה מפריד בין ערבים למעסיקים היהודים? כ–30% בלבד מהמועמדים הערבים מאמינים כי מעסיקים יהודים מעוניינים בכנות לקבלם כעובדים שווים ■ ההתגברות על חסם זה היא פשוטה ובעלות נמוכה, יאיר סאקוב (אל פנאר), דה מרקר, 23.03.2016 ♦

"בדרגים הבכירים בשירות המדינה אין כמעט ערבים". ועדת הכספים דנה בשילוב ערבים לשירות המדינה ■ ח"כ אחמד טיבי שניהל את הוועדה: "היעד הממשלתי של 10% לא תואם את שיעור הערבים באוכלוסייה, שהינו 20%" ■ נציב שירות המדינה: "יש התקדמות ניכרת ויש העדפה מתקנת", ז'נאן בסול, 22.03.2016 ♦

קריאה למשרדי עו"ד: קבלו מתמחים ערבים – אך לא כאפליה מתקנת. משרדי עורכי דין רבים השרישו תבנית עבודה של "אפליה מתקנת", הקובעת כי המשרד יעניק משרת התמחות לערבי ישראלי ■ אך הכוונה הטובה מנציחה אפליה, כי ברגע שנבחר בן מיעוטים אחד – קורות-החיים של שאר בני המגזר מושלכים לפח, דני גל, גלובס, 20.3.2016 ♦

אפלייה מתקנת במשרד המשפטים: 10% מהמתמחים יהיו ערבים. יו"ר הועדה, חה"כ תומא-סלימאן: " קיים פער בלתי-נסלח בייצוג הולם לנשים ולקבוצות מיעוט במשרדי ממשלה". מנכ"לית משרד המשפטים: "רב-גוניות בהעסקה תגביר את אמון הציבור בממשלה", מערכת THE PULSE , 16.3.2016 ♦

הצד השני של שוויון הזדמנויות בעבודה. כשזה מגיע לקבוצות מודרות – המעסיקים אינם שואלים שאלות בראיון עבודה ומסיקים מקסקנות לבדם על אורח החיים של המועמד, יובל אלבשן, קה מרקר, 16.03.2016  ♦

אין קשרים, אין עבודה; המלכוד של אקדמאים ערבים. י', עו"ד בן המגזר הערבי, סיים התמחות במשרד מוביל – אך עבר 50 ראיונות עבודה ללא הצלחה. בדומה לו, אקדמאים רבים בני המגזר מגלים שהם מתקשים לפתח קריירה מצליחה. סקר חושף כי סיבה מרכזית לכך היא היעדר קשרים, ממליצים וקולגות שיכולות לסייע בחיפוש עבודה. מהו הפתרון למלכוד הזה? בילי פרנקל, YNET, 04.03.16 ♦

תוכנית החומש במגזר הערבי: יותר הסבות להיי־טק – ועדיין לא מספיק נשים עובדות. כיצד תיושם תוכנית החומש למגזר הערבי ב-2016 והאם היא קרובה להשיג את יעדייה? טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 28.02.2016 ♦

הערבים (לא) נוהרים להיי-טק. מאות מהנדסים ערבים שסיימו מוסדות מוכרים בישראל לא מצליחים להשתלב בהיי־טק – כמו בני 45 שהתעשייה פלטה בשל "גילם המתקדם" ■ ראוי שהמדינה תדע לנצל כוחות מקומיים לפני שהיא רצה להביא מהנדסים מחו"ל, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 27.02.2016 ♦

רוצים לעודד העסקת ערבים? תנו עדיפות במכרזי ממשלה למי שמעסיקים אותם. כבר כיום יש למדינה דרך יעילה וזולה לקדם העסקת ערבים: שימוש בכוח הקנייה. מדינות רבות בעולם מגדילות את הביקוש להעסקת קבוצות מוחלשות באמצעות דרישה להעסקתן במכרזי מדינה היוצאים לשוק הפרטי, רועי ג'רופי (סיכוי), דה מרקר, 21.02.2016 ♦

הנהלת בתי המשפט עוררה סערה: "דרוש ערבי, אתיופי – או נכה". מודעת דרושים שהפיצה הנהלת בתי המשפט עוררה תגובות נזעמות ברשתות החברתיות, כשהכלילה קבוצות מיעוט שונות והשוותה את חבריהן לבעלי מוגבלויות. "נו, תזרקו להם נכה, ערבי, משהו", הגיב אחד הגולשים. תגובת מערכת בתי המשפט: "נוסח הדברים נלקח מהוראת החוק", יהושע בריינר, וואלה, יום ראשון, 31 בינואר 2016 ♦

"אובר תיתן לכל אחד לעבוד אצלה. בבאר שבע יעבדו כל הבדואים". ארגון ועד נהגי המוניות פירסם, במסגרת קמפיין נגד הכניסה של אובר, תגובה שמתייחסת לנהגים הערבים והכעיסה גולשים. הארגון: מתנצלים, התגובה נמחקה, שמעון איפרגן, מאקו, 31/01/16 ♦

סקר: 18% מהעובדים הערבים בהיי-טק "לא מרגישים בנוח". ממחקר שערכה לאחרונה פוזיטים עבור סיסקו בקרב 100 עובדים ערבים עולה כי 56% מהם דיברו על קשיי קליטה, ו-26% ציינו כי הם מבצעים עבודה שלא מממשת את כישוריהם, שירי דובר, גלובס, 28.1.2016 ♦

מורים ערבים לא מוצאים עבודה. משרד החינוך: כ-12,000 מורים ערבים חדשים מחפשים עבודה בהוראה מדי שנה, רק 30% מהם משובצים. חזקי עזרא, ערוץ 7, י' בשבט תשע"ו 20/01/16 ♦

כדי לשלב את הערבים – על המעסיקים להתאים את תהליכי הקבלה. המעסיק היהודי מבין שהמועמד הערבי מגיע מרקע שונה, אך עדיין מצפה שהוא יתנהג כמו כל מועמד אחר המגיע לחפש עבודה. ציפייה זו היא בסיס הקושי של מעסיקים יהודים להצליח ולגייס מועמדים מהחברה הערבית, יאיר סאקוב, דה מרקר, 18.01.2016 ♦

2015: גידול בהצטרפות ערבים להיי-טק – "אבל זה עדיין לא מספיק". יותר מ-200 אקדמאים ערבים הצטרפו השנה לתעשייה באמצעות צופן ● בעמותה מציינים כי שיעור בני המגזר המועסקים בהיי-טק נמוך וכי המטרה שלהם היא לשלש אותו עד 2025, מאת יניב הלפרין , אנשים ומחשבים, 14 בינואר 2016 ♦

ערבים וחרדיות בהיי-טק: "אחוז זעום ממאות אלפי עובדים". רק 200 אקדמיים ערבים השתלבו אשתקד בחברות היי-טק – הישג שנחשב לשיא שנתי. עם זאת, שיעור העובדים הערבים בענף עומד על 3% בלבד. במקביל, שיעור הנשים החרדיות בענף מוערך בכ-3,500, מתוך 5,500 עובדים חרדים. חוקרת באולפן ynet: "זה פיפס מתוך 300 אלף עובדי ההיי טק בישראל, אבל זו רק ההתחלה". צפו, בילי פרנקל ואטילה שומפלבי, YNET, פורסם:  14.01.16

הוכפלו הדיווחים על גזענות כלפי ערבים בעבודה. בדיון מיוחד בכנסת עלו עדויות שונות למקרי גזענות כלפי עובדים, ביניהם מועסק אתיופי שהממונה עליו כינה אותו "כושי". סקר שנערך לפני גל הטרור קבע כי 39% מהמועסקים הערבים חשו שהזהות הערבית פגעה בסיכוי שלהם להתקבל למקום עבודה, nrg חדשות | 23/12/2015 

דרושה: הזדמנות שווה לעובדים ערבים. ישראל, כמדינה דמוקרטית, צריכה להפעיל אפליה מתקנת חוקית למען העסקת ערביי ישראל ומניעת אפליה, שהיא סוג בזוי של פגיעה כלכלית, שאסורה לפי חוק, ליאת לבנת, דה מארקר, 20.12.2015 

הנציבות חזרה לפרסם דו"חות: המדינה כשלה בשילוב ערבים במגזר הציבורי. שיעור קליטת ערבים ב־2014 ירד ל־12.5% ושיעור העסקתם הכללי הגיע ל־9.3% – פחות מהיעד של 10% שנקבע ל־2012. ב־2013 לא נאספו נתונים, גיל קליאו, כלכליסט, 9.12.2015 > הדוח המלא. ♦

עלייה בתלונות של ערבים על אפליה בשוק העבודה. במשרד הכלכלה מסבירים את העלייה, משתי תלונות בממוצע לחודש ב-2013 לחמש ב-2015, בהסלמה במצב הביטחוני. סקר: 20% מהערבים העובדים אצל יהודים חשים לא בנוח בתקופות רגישות ביטחונית..מהנתונים עולה כי 39% מהמועסקים באוכלוסייה הערבית סבורים כי הזהות הערבית פגעה בסיכוי שלהם להתקבל למקום עבודה, 34% העידו שזהותם פגעה בסיכוי שלהם להתקדם במקום העבודה ו–21% מאמינים שהזהות הערבית פגעה ביחסים עם עובדים אחרים, עם הממונה ועם לקוחות החברה. כמו כן, 39% מהנשים שהעידו שהן עוטות חיג'אב דיווחו שהן סובלות מאפליה בקבלה לעבודה בגלל לבישתו…", לי ירון, הארץ, 08.12.2015 

גם בצל הטרור צריך לבטוח בבני אדם. חובה על נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה להשמיע קול ציבורי ברור בדבר איסור פגיעה בעובדים בשל השתייכותם הלאומית או השקפתם הפוליטית, סמאח אלח'טיב־איוב, גילי רעי, דה מארקר, 16.11.2015 ♦

ירידה באחוזי האזרחים הערבים המועסקים בשירותי המדינה. דו"ח שהוציאה הנציבות לשוויון הזדמנויות בעניין הייצוג מעיד על ירידה באחוזי קליטת והעסקת עובדים ערבים בשירותי המדינה ■ ביחידה אחת בלבד מהווים הערבים כ-20%, ז'נאן בסול, דה מארקר, 11.11.2015 הדוח המלא ♦  

מתוך דוח נציבות שירות המדינה, 2015

מתוך דוח נציבות שירות המדינה, 2015

המדינה צריכה להשקיע יותר. אדם עובד רוצה באופן טבעי לשמור על פרנסתו ולחיות בשיתוף פעולה עם שכניו ■ שביעות רצון כלכלית תוביל ישירות לשקט ביטחוני….הפער הזה נובע בעיקרו מאפשרויות התעסוקה המוגבלות במגזר הערבי. גם שיעור נמוך של השתתפות נשים ערביות מהמגזר בשוק העבודה אינו מסייע למציאת פתרונות תעסוקה. לפני שנה הכריזה הממשלה על תוכנית חומש כלכלית למגזר הערבי, אך מימושה אטי ואינו מורגש בפועל — מס שפתיים בלבד…", ליאת לבנה, דה מארקר, 11.11.2015 ♦

ארבעה מיתוסים על ערבים בהיי-טק. כדי לשפר את המצב יש לעבור מחשיבה של הכוונה תעסוקתית והכשרה, לפעולה של יצירת מקומות עבודה והנגשה…. במסגרת עבודתנו בארגון צופן, שמענו הסברים רבים לכשל השוק הזה, חלקם רק מיתוסים שהגיעה העת לנפץ…", פז הירשמן וסאמי סעדי (צופן), דה מארקר, 11.11.2015 ♦

למה אף אחד לא מקבל את הבחור הזה לעבודה? מהנדסים בוגרי אוניברסיטאות מהמגזר הערבי, שמנסים להתקבל לחברות היי־טק ואחרות, נתקלים בכתף קרה ■ סטודנט להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב: "שלחתי 150 קורות חיים. אף חברה לא חזרה אלי, אפילו לא עם תשובה שלילית", חיים ביאור, דה מארקר, 22.10.2015  ♦

בגני הילדים זקוקים לעוד סייעות, רק שיהיו יהודיות בבקשה. שנת הלימודים נפתחה השנה עם בשורת הסייעת השנייה 
בכל גן, מה שהגדיל עוד יותר את הביקוש לסייעות. למרות זאת, הרבה סייעות ערביות לא מתקבלות לעבודה בגני ילדים יהודיים, טל לאור, הארץ, 22.10.2015 ♦

אדמו"רים ורבנים בקריאה: לא להעסיק ערבים. ידועים דברי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, כי מטעמי פיקוח נפש, אין לדבר ואין לנהל מו"מ עם הערבים וכיוצא בזה • בימים אלה יצאו אדמורי"ם ורבנים בקריאה שלא להעסיק פועלים ערבים • אתר הגאולה מגיש סקירה מיוחדת, שניאור גרינפלד, 21.10.2015 ♦

רק משום שהם ערבים. אין הבדל מהותי בין פיטורים, הרחקה או הזזת העובדים הערבים לסוף יום העבודה רק משום שהם ערבים. המסר שעובר לילדים ברור לחלוטין: כשמצב הופך מתוח והפחד משתלט, צריך להעלים את העובדים הערבים ולהתחיל עם המוחלשים ביותר — עובדי הניקיון..", רון גרליץ וראונק נאטור, (מנכ"לים שותפים בסיכוי), הארץ, 19.10.2015 ♦

לא נתפש: גבר ערבי משתכר 40% פחות מיהודי – הפער בין גברים ונשים מתרחב. מחצית מהישראלים מרוויחים 6,707 שקל בחודש, עלייה של 1.5% בשנה. שכיר יהודי מרוויח כ-12 אלף שקל, לירן סהר , ביזפורטל, 19/10/2015 ♦

למרות הקריאות ברשת – אין דיווחים. הורים מרחבי הארץ קוראים בקבוצות ווטסאפ לפיטורי עובדים ערבים וברשתות החברתיות מספרים שמעסיקים מבקשים מחברות השמה "לא לשלוח עובדים ערבים" ■ עם זאת, הנתונים בשטח מצביעים על שגרה תקינה, ז'נאן בסול, דה מארקר, 15.10.2015 ♦

עובד ערבי נדרש לשנות את שמו לגנאדי – ובכל זאת פוטר. עבדאללה סביח השלים תואר בהנדסת תעשייה וניהול בהצטיינות – אולם לא מצליח להשיג עבודה בתחום, לדבריו בגלל שמו. בראיון לאולפן ynet סיפר על עשרות ראיונות עבודה קצרים שהסתיימו בדחייה, ועל מעסיק שדרש ממנו לשנות את שמו – ופיטר אותו לאחר יום עבודה אחד: "לשוק העבודה אין מה להציע לי". צפו בראיון. אטילה שומפלבי, YNET, 07.09.15 ♦

תרופה למכה: רוקחים שהוסמכו לא מוצאים עבודה בגלל היותם ערבים. בעלי בתי מרקחת טוענים שיש מחסור בעובדים. איך זה קורה? כי הרוקחים הערבים לא נספרים. על המדינה למצוא דרכים להרחבת המגוון התעסוקתי של אוכלוסיית המשכילים הערבים שרק תמשיל לגדול, פרופ׳ אלכסנדרה קלב, מעריב און ליין, 06/09/2015 ♦

מחקר: ערבים מתקשים למצוא עבודה שתהלום את השכלתם. לפי המחקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, לערבים סיכוי טוב יותר מליהודים להתקבל למשרה שהשכלתם גבוהה מהדרוש לה – אך נמוכים פי 4 לקבל משרה כשהשכלתם אינה עומדת בדרישות, אור קשתי, הארץ, 25.08.2015 ♦

מחקר חדש של מרכז טאוב עוסק ברוקחים ערבים בשוק העבודה בישראל, [המחקר]  עידו אסייג, Funder, 24.8.2015 ♦

הערבים נוהרים אבל לא לעבודה בשירות המדינה. "נציבות המדינה נמנעת כבר שלוש שנים מלפרסם נתונים בדבר קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי, אף שהיא נדרש/ת לכך על פי חוק…", גילי קליאו, כלכליסט, 19.8.2015 ♦

למנות נציבת שוויון הזדמנויות ערבייה. בפועל, וחרף המאמצים שהשקיעה הנציבות בנושא בשנים האחרונות, טרם התחוללה מהפכה בעיסוק בנושא הלאום…במבחן התוצאה, עד היום מעולם לא נדון בבית הדין הארצי לעבודה או בבית המשפט העליון תיק העוסק באפליה על בסיס לאום, ואין קנה מידה משפטי ברור להכרעות בנושאים [אלה]…", טליה שטיינר, דה מארקר, 4.8.2015 

דו"ח חדש של ה-OECD: ישראל עושה לשילוב ערבים בשוק העבודה – אבל זה לא מספיק. הקמת מרכזי ההכוונה למגזר הערבי הם צעד מבורך אך יש ללוותו בלא מעט צעדים משלימים כדי לשלב ערבים בשוק העבודה, כך קובע דו"ח מיוחד של ה- OECD שבדק מה עושה המדינה כדי לשלב ערבים בשוק העבודה ■ המסקנה: הדברים נעשים, אך צריך לעשות הרבה יותר, טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 28.07.2015 ♦

דרושה מדיניות מכוונת להעסקת ערבים. הקושי של מועמדים להשתלב במשרה ההולמת את כישוריהם נובע במידה רבה מחוסר היכרות עם תהליכי המיון ודרישות שוק התעסוקה, אלחאן גנאיים, דה מארקר, 13.07.2015 ♦

פיתוח ישראלי חדש יאפשר גיוס עובדים חרדים וערבים. "חבר מביא חבר" היא שיטת הגיוס הפופולרית ביותר בחברות היי-טק, אלא שהיא מותירה מחוץ למעגל העבודה אוכלוסיות נטולות קשרים ■ אפליקציה שקרויה Game Changer מנסה לרתום את העובדים בחברות ההיי-טק לתקן את העיוות הזה, דפנה ברמלי, גלובס, 13.7.2015 

אפליה בקפה קפה: תפצה מלצר ערבי ב-30 אלף שקל. בית הדין לעבודה קבע כי מסעדת "קפה על הים" בת"א, מרשת קפה קפה, תפצה מלצר לאחר שלא קיבלה אותו לעבודה בטענה כי "המסעדה כשרה", בילי פרנקל, YNET, 09.07.15 ♦

משרד הכלכלה חוקר את בית"ר ירושלים על אפליה נגד ערבים ושוקל תביעה. אנשי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד קיבלו החלטה תקדימית לחקור את הימנעות הקבוצה מהעסקת כדורגלנים ערבים, ואף להגיש נגד ראשי המועדון כתב אישום, יואב בורוביץ, הארץ, 09.07.2015 ♦

לפני שבתיאטרון תוקפים את מירי רגב, אולי שייקחו בעצמם שחקנים ערבים? מישהו ראה לאחרונה את יוסף סוויד? קלרה ח'ורי? הם ורבים כמותם התייאשו מעולם התיאטרון הישראלי ועברו לחו"ל. לא בגלל שרת התרבות, אלא בגלל הדלתות שסגרתם בפניהם. דברים שאמרתי בכנס החירום של האמנים, מאת ראידה אדון,  שיחה מקומית,  | 15.6.2015 ♦

אנחנו לא רוצים דמי אבטלה. שורה של קשיים לא מאפשרים לנשים ערביות לצאת לעבודה, בעיקר משום שאין מקומות עבודה בסביבת מגוריהם. לגבי הגברים מהמגזר – אם אתה אקדמאי תתקשה למצוא עבודה, מוסא חסדייה, כלכליסט, 12.6.2015 ♦

"מינוי שופטים ערבים לבתי המשפט בישראל",  גיא לוריא,  משפט וממשל טז 307 (2015) ♦

מחקר: 7.7% מהשופטים בישראל ערבים, למרות הבטחות מערכת המשפט לשלבם. ב–2008 הצהיר מנהל בתי המשפט שהמערכת עושה "מאמץ כביר לגייס בני מיעוטים", והתלונן ש"עורכי דין ערבים לא רוצים לבוא לשפיטה", רויטל חובל, הארץ, 02.06.2015 ♦

נבחרת הדירקטורים 2015: 50% נשים ו-10% ערבים. לאחר חודשים של מיונים, גובשה נבחרת הדירקטורים השנייה – שיוצאת בימים אלה לדרך ■ למאגר הדירקטורים נבחרו 500 איש – כאשר כ–250 מתוכם ימונו לחברות הממשלתיות, טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 02.06.2015 ♦

תוכנית התעסוקה הממשלתית מדשדשת: רק 45% מהחרדים ו-32% מהערביות עובדים. על פי נתונים שפרסם האוצר היום הגידול שנרשם בתעסוקת נשים ערביות וגברים חרדים עוד רחוק מלהתקרב ליעדים שהציבה לעצמה הממשלה לקראת 2020; נקודות האור היחידות עליהן ניתן להצביע – שילוב נשים חרדיות וגברים צעירים במגזר הערבי, מיקי פלד, כלכליסט, 10.5.2015 ♦

נציבות שוויון הזדמנויות נגד בית"ר ירושלים: אין להפלות לרעה בקבלת ערבים לקבוצה. עו"ד ציונה קניג יאיר: "דבריו של מאמן הקבוצה הנוכחי מעידים כי לכאורה מתקיימת בה מדיניות של אפליה בקבלה לעבודה על רקע לאום ודת", חיים ביאור, דה מארקר, 20.04.2015 ♦

בעקבות צוק איתן: זינוק במספר המעסיקים החוששים מהעסקת אקדמאים ערבים. הממצא המרכזי במחקר עמדות מעסיקים עמותת קו משווה: 52% מהמעסיקים חוששים להעסיק אקדמאים ערבים לאור המצב הביטחוני-פוליטי, לעומת 20% בשנת 2013 ■ ארגונים המעסיקים אקדמאים ערבים מדווחים על חוסן וחזרה מהירה לשגרה, טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 19.04.2015 ♦

הכדורגל הישראלי: מופת לשוויון תעסוקתי של יהודים וערבים. בזמן שמאמן בית"ר ירושלים גיא לוי מצהיר כי הוא מעדיף להמתין עם צירוף ערבים לקבוצתו, המצב בליגת העל הוא נדיר מבחינת שוויון ההזדמנויות: 62 שחקנים ערבים ובני מיעוטים נמצאים בסגלי הליגה הבכירה, כולל שניים מששת הכובשים הבכירים, שרון בורנשטיין, גלובס, 15.4.2015 ♦

עשרת הדברות לשוויון בתעסוקה. ארגונים עסקיים יכולים ליהנות מהעסקת עובדים ערבים מתוך תפישה ארגונית המקדמת גיוון…תעסוקת הערבים בשוק העבודה בישראל מתאפיינת בייצוג חסר. כך, בעוד האוכלוסייה הערבית מהווה 20% מאוכלוסיית המדינה, מהווים הערבים 13% מכוח העבודה ותרומתם לתמ"ג היא 8% בלבד. הרחבת שילוב הערבים בשוק העבודה אמור להיות אינטרס לאומי, כלכלי וערכי של המדינה…", סאמי אסעד, דה מארקר, 13.04.2015  ♦

♦ ראו גם שוק עבודה רבתרבותי – יעד אסטרטגי ♦

פרופ' יוסף ג'בארין, הטכניון: "אי קליטה של ערבים בהיי-טק תחזור כבומרנג". "סטודנטים ערבים למקצועות המחשוב שולחים 20-30 פעמים קורות חיים לחברות גדולות וכלל לא נענים; האחריות למצב היא גם של החברות", אמר פרופ' ג'בארין, עוזר המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, מאת יניב הלפרין, אנשים ומחשבים, 12 באפריל 2015 ♦

האפליה בתעסוקת ערבים מתחילה כבר בראיון. מערכת הבחירות שוב הזכירה לנו את הפערים התפיסתיים בין יהודים לערבים, וגם בשוק התעסוקה הם מקבלים ביטוי. עוד בראיון העבודה מועמד ערבי עלול לא לעבור את המסננת – ולכן על המעסיקים לערוך ראיון מובנה והוגן תרבותית, יעל קאהן-שרון YNET  21.03.15 ♦

הגורמים המרכזיים לאי-שוויון בעבודה: הריון, גיל ומילואים. נציבות שויון הזדמנויות בעבודה מסכמת את 2014 במהלכה טיפלה ב-781 פניות ■ גידול חד נרשם בפניות על רקע לאום ,שירות מילואים ודת,  מאת: טלי חרותי סובר, דה מארקר, 18.01.2015 ♦

יורם יעקבי, מיקרוסופט: "קליטת עובדים ערבים – המענה למצוקת כוח האדם בהיי-טק". "ניתן לפתור את המצוקה על ידי שילוב של אוכלוסיות שכיום לא נמצאות מספיק בתעשייה: נשים, חרדים וערבים", אמר יעקבי, מנהל מרכז הפיתוח של החברה בישראל, מאת יניב הלפרין , אנשים ועסקים, 15 במרץ 2015 ♦

עבודה ערבית: אלה הקשיים של עובדים ערבים בשוק התעסוקה. מחקר של עמותת קו המשווה בדק את הסיבות לכך שערבים ויהודים אינם עובדים יחד – וליתר דיוק, מדוע ערבים מתקשים להשתלב בשוק העבודה הישראלי ולהתקדם בו, דפנה ברמלי, גלובס, 16/03/2015 ♦

ד"ר רואיאת מרעי, צופן: "התעשייה צריכה להתעורר – ולהיפתח לאוכלוסיה הערבית". "כמות הסטודנטים הערבים לטכנולוגיה יותר מהוכפלה – אבל התעשייה עוד לא פתחה מספיק את שעריה אליהם", אמר ד"ר מרעי, חבר הנהלה בעמותה, שעוסקת בקידום סטודנטים מהמגזר בהיי-טק, מאת יניב הלפרין , אנשים ומחשבים, 12 במרץ 2015 ♦

בנט מזיק לתעסוקת ערבים. הגדלת התעסוקה בציבור הערבי היא אינטרס מובהק של שני הצדדים – שיש בו פוטנציאל עצום לתרומה לצמיחה במשק.מאת: יעל קאהן־שרון (קו משווה), דה מארקר, 16.02.2015 ♦

השוק צמא למהנדסים ערבים. "בעוד שהאוכלוסייה הערבית מהווה כ–22% מסך האוכלוסייה בישראל, רק כ–1% בתעשיית ההיי־טק מגיעים ממגזר זה…במגזר הערבי עדיין מתקשים סטודנטים ובוגרים להשתלב בתעשייה ממגוון סיבות, בהן: מרחק גיאוגרפי, חוסר היכרות עם התעשייה ועובדיה וקשיי שפה. ..",מאת: גיא חצרוני, דה מארקר, 11.02.2015 ♦

רק אל תגידו שאתם פלסטינים. ה"שקט התעשייתי" – השתיקה או ההשתקה – של אנשי מקצוע ערבים במקומות עבודה יהודים הוא קריטריון מרכזי, אולי אף תנאי, לאי-הדרה חברתית גלויה מצד אוכלוסיית הרוב היהודי. אולם נשים מבטאות, בהקשר זה, תודעה פוליטית ביקורתית גבוהה יותר מזו של גברים, תוויבה מג'דוב, אפשר לחשוב – מולד, 10.02.2015  ♦

רק 0.3% ממנהלי הביניים בחברות – ערבים. מחקר שנערך בקרב 50 חברות מובילות במשק קובע: שיעור העובדים הערבים בתפקידי ניהול ביניים או תפקידי מטה הוא כ-0.3% בלבד – לעומת שיעורם באוכלוסיית המדינה שעומד על 20%. הנשיא ריבלין: "שילוב הציבור הערבי בתעסוקה איננו מתמצה בשילובם כפועלים בפס היצור", רועי ינובסקי, YNET' 8/2/15 ♦

ריבלין מקדם העסקת ערבים: "משימה לאומית". נשיא המדינה השיק את שיתוף הפעולה בין מיזם "Collective Impact" לקידום התעסוקה בחברה הערבית, לבית הנשיא.עדו בן פורת, י"ט בשבט תשע"ה, ערוץ 7, , 08/02/15 ♦

קליטת עובד ערבי לצוות – הוראות הפעלהבאיזה שלב כדאי לכם להעלות סוגיות קריטיות כמו חומוס וכנאפה? ובמקרה של אירוע ביטחוני – האם מותר לכם לדרוש הבהרות באופן מיידי? דליה חלבי עם כמה טיפים שחילצה מניסיון רב-שנים, דליה חלבי, העוקץ,  31.01.15 ♦  [וראו גם את דיאלוג בין יהודים לערבים במקום העבודה: למי זה כדאי, למה חשוב לעשות זאת ואיך בכלל מתחילים? הכותבים התנסו בתהליכי הידברות דיאלוגיים במסגרת עבודות ייעוץ מטעם "שתיל" ומטעם "צפנת" , תאריך פרסום: 12.11.2013] ♦

עת למעשים: הגידול בשוויון מתחיל בתעסוקת ערבים. המתיחות והחששות יפחתו כשיותר יהודים יכירו ערבים פנים אל פנים, הוצאות המדינה על קצבאות ירדו והכנסותיה ממסים יגדלו. אז מי ירים את הכפפה? יעל קאהן שרון, כלכליסט, 26.12.2014 ♦

די לפיטורים על רקע נרטיבי. במהלך הלחימה בעזה בקיץ האחרון פוטרו עובדים ערבים שהתבטאו באופן שצרם לאוזני מעסיקיהם. רון גרליץ קורא להבנה שמדובר בפיטורים פסולים, רון גרליץ, וואלה, 7.10.14 ♦

אל תעסיקו ערבים. אנחנו נדאג לעצמנו. אנחנו כבר לא חוסכים כסף לפנסיה ולא מחפשים קביעות במקומות העבודה, אלא יוצרים מקומות עבודה, בונים שוק חדש ומייצרים צרכים חדשים לקהל הרחב ■ מדובר בקהל שחוצה את הקו הירוק, את האי הקטן והמצומצם שחיים בו, ופורצים דרכים חדשות – עם אופק חדש וחשיבה מחוץ לקופסה, מאת: דוניא מחלוף, דה מארקר, 16.07.2014 ♦

"מעסיקים מבהירים שלא יעסיקו עובדת עם כיסוי ראש, אף שדרישה כזאת אינה חוקית". נשים ערביות מתגברות אט־אט על הקשיים בדרך להשתלבות משמעותית יותר בשוק העבודה: "המשפחות הערביות מבינות שכדי להתפרנס, שני בני הזוג חייבים לעבוד" ■ עם זאת, שליטה לא מספקת בעברית, חסמים תרבותיים ואפליה הם עדיין משוכות גבוהות שיש לעבור ■ הבשורה הטובה: יש כבר יותר סטודנטיות מסטודנטים ערבים במוסדות להשכלה גבוהה ■ משתלבים בשוק העבודה, כתבה רביעית בסדרה. מאת: חיים ביאור, דה מארקר, 10.04.2014 ♦

שר הקואוצ'ינג. בנושא אי שיוויון בתעסוקה, הציבור הערבי אינו זקוק לשיחת מוטיבציה – הוא זקוק למובילי מדיניות אמיצים.יעל קאהן־שרון, דה מארקר, 06.04.2014 ♦

צמצום פערים בשלושה צעדים פשוטים.הפתרונות קצרי הטווח הם פשוטים ליישום, ההשקעה הכספית בהם נמוכה יחסית ואם אפילו יבוצעו בחלקם, הם יאיצו באופן משמעותי את הקידום של הערים הערביות והחברה הערבית. פז הירשמן, דה מארקר, 31.03.2014 ♦

משרד הכלכלה: 42% מהמעסיקים מעדיפים שלא להעסיק גברים ערבים. על פי סקר של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, 37% מהמעסיקים הביעו חוסר רצון להעסיק עובדים חרדים ו-13% מהמעסיקים הביעו חוסר רצון להעסיק נשים נשואות שהן אמהות לילדים קטנים. הילה ויסברג, דה מארקר, 30.03.2014 ♦

לערבי יש סיכוי לעבור אצלכם ראיון עבודה? המועמד לא מישיר מבט? הוא בטח חסר ביטחון. הוא לוקח את הזמן בתשובות? כנראה שהוא חושב לאט. אבל אולי זה נובע מהבדלי תרבות, כי הוא ממוצא ערבי? גם המראיינים הכי ליברליים מפלים קבוצות מיעוט בקבלה לעבודה בגלל פרשנות שגויה. טור מיוחד לרגל יום המאבק בגזענות, גיא חצרוני , YNET   21.03.14 ♦

לפיד ופרי בסכנין: פוטנציאל עצום בציבור הערבי. שר האוצר ושר המדע סיירו בסכנין ונועדו עם ראשי רשויות מהמגזר הערבי במטרה לקדם תכנית להגדלת השתלבות ערביי ישראל בשוק העבודה. חזקי עזרא,  ערוץ 7, ד' באדר ב תשע"ד, 06/03/14 ♦

בנט: "אם לא נשתמש באנשי ההיי-טק הערבים – נצא פראיירים". "הכנסת המגזר הערבי להיי-טק נמצאת בעדיפות גבוהה מאוד", אמר שר הכלכלה בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת שעסקה בבעיות של המגזר בהיי-טק ● סגנית המדען הראשי סיפרה כי בשנה האחרונה השקיעה הממשלה שבעה מיליון שקלים בחברות היי-טק מהמגזר ● ח"כ חנין זועבי: "אם סגנית המדען הראשי לא תופסת את הבעייתיות המיוחדת של היזמים הערבים, זו הסיבה שיש בעיה", נורית רוט,  אנשים ומחשבים, ‏17 בפברואר 2014 ♦

דרושים חברים מהסיירת: לערבים אין נטוורקינג. על אף שענף ההיי-טק משווע לעובדים – מהנדסים ובוגרי הטכניון ממוצא ערבי לא מצליחים למצוא עבודה. מנהלת השמה בארגון 'צופן' קוראת להניח בצד את הסטריאוטיפים ומספרת על פעילותם לשילוב ערבים בשוק העבודה, וואלאא' איברהים,   YNET   17.02.14 ♦

"מחצית מהאקדמאים הערבים בתחום ההייטק עוסקים בהוראה – זה פספוס אדיר". מנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים: "שילוב הערבים בשוק העבודה יכול לתרום 60 מיליארד שקל בשנה. רק 2% מהעובדים בהיי טק הם ערבים", דה מארקר ♦

חייבים דירקטורים ערבים. האוכלוסייה הערבית בישראל מהווה כ–20% מאוכלוסיית המדינה, אך למרות משקלה היא מהווה מיעוט פריפריאלי, כאשר אינה מיוצגת בצמרת הכלכלית והשלטונית של המדינה. זיאד אבו-חבלה, דה מארקר, 03.02.2014 ♦

חטיבת עצים, שאיבת מים, היי־טק. "…מי שהועיד את הערבים בשנות ה–50 לחטיבת עצים ושאיבת מים מקבל אותם היום כאנשי היי־טק מעולים. …", עודה בשאראת, הארץ, 27.01.2014 ♦

"רופא ערבי יכול לטפל ביהודים, ערבי בהייטק נחשב מסוכן". החברה הערבית סובלת במשך שנים מאפליה בשוק העבודה הישראלי, אבל בשנים האחרונות מתחילים הצעירים להבין את חוקי המשחק ומצליחים להשתלב בחברות גדולות ומצליחות, לעתים בתפקידי מפתח ■ האם המגמה מסמנת תחילתה של מהפכה? דפנה ברמלי, גלובס, 3.1.2014 ♦

למה אין מנהלים ערבים. הקהילה העסקית צריכה להבין ששילובם של ערבים ישראלים בשורותיה הינו אינטרס שלה ושל החברה הישראלית בכללותה. ח"כ עיסאוי פריג', כלכליסט, 1.1.2014 ♦


לאן הלכו 800 מליון ש"ח שהוקצו למגזר הערבי?המדינה השקיעה כ-800 מיליון ש"ח בעידוד התעסוקה במגזר הערבי. המשנה למבקר המדינה: איש אינו יודע היכן הכסף. חזקי עזרא, ערוץ 7, ח' בכסלו תשע"ד, 11/11/13 ♦

שירות התעסוקה מלמד ערבים עברית. קורס "עברית תעסוקתית" נפתח בשירות התעסוקה במטרה לסייע למובטלים מהמגזר הערבי לשפר את הסיכוי למצוא עבודה. שלמה פיוטרקובסקי, ערוץ 7, א' בכסלו תשע"ד, 04/11/13 ♦

בנט: "מנהלי היי-טק – תהיו סוציומטים, דאגו לחברות – והעסיקו ערבים". כך אמר שר הכלכלה נפתלי בנט בוועידת ראש הממשלה באוניברסיטת תל אביב ■ "לפי נתוני משרדנו, רק 2% מצעירי המגזר שלומדים את מקצועות התוכנה מועסקים בחברות שבהן המנכ"לים יהודים – זה הזוי". מאת: הילה ויסבר, דה מארקר, 29.10.2013 ♦

בנט קורא להעסיק ערבים – ופועל להדרתם מתעסוקה. זמן שבנט מדבר על תעסוקת נשים ערביות, הרשימה שבה היתה שותפה מפלגתו, הבית היהודי, בתל אביב־יפו הריצה קמפיין שסיסמתו “ביחד נשמור על תל אביב יהודית”. אמנון בארי־סוליציאנו, דה מארקר, 29.10.2013 ♦

תעסוקת אקדמאים ערבים בישראל – סקר ייעודי – מאפייני הסדרי התחבורה בין מקום מושבם של האקדמאים הערבים בישראל למקומות העבודה שלהם/ גלי ליס-גינסבורג, משרד הכלכלה, מינהל מינהל וכלכלה, אוגוסט 2013 ♦

"החרדים מרתיעים יותר מערבים בגלל הלבוש; עבודה איתם מפילה החסמים". משרד הכלכלה ישיק פרויקט תמרוץ מעסיקים להעסקת חרדים ■ "אני אובססיבי לגבי תעסוקת חרדים ונשים ערביות", אמר השר נפתלי בנט ■ "אנחנו לא מציעים לנגב טקסטיל מענק, אלא ערבות מדינה להלוואות", הוסיף.  הילה ויסברג, אורה קורן , הארץ, 28.08.2013 ♦

מה מסתירה אינטל בקרית גת?החברה דבקה בעמדתה שלא להנהיג העדפה מתקנת בעניין קבלת עובדים ערבים.  מאת: רון גרליץ [סיכוי], דה מארקר, 8.7.2013 ♦

הערבים מתדפקים על הדלתות, אך הן נשארות סגורות. כותבת יעל קאהן-שרון (קן משווה): "…שוק התעסוקה חסום בפניהם בתחומים רבים ואין באפשרותם להתקדם ולהגיע לתוצאה הרצויה לכולם. הם מתדפקים על דלתות המגזר העסקי, ונחשו מי לא פותח את הדלת. ..", דה מארקר, 17.6.2013 ♦

מסלולי סיוע לקליטת עובדים נוספים בעסקים בישראל בהתאם להוראת מנכ"ל 4.17 מיום 07.11.2012 מיועד רק למסלול אוכלוסיות ששיעור השתתפותן בתעסוקה נמוך. תמ"ת ♦

העדפה מתקנת.  פסק דין של בית הדין לעבודה בחיפה [הרכב בראשות השופטת עפרה ורבנר] קובע כי על הגורמים בשירות המדינה לקבוע כללים ברורים ומחייבים באלו מקרים יש להפעיל עיקרון של העדפה מתקנת וזאת על מנת שלחברי ועדות המכרזים יהיה ברור מראש, כיצד לשקול את עניין ההעדפה המתקנת. בית הדין מפנה לחוות דעת של נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה בעניין זה: ה"פ 7781-07-12 אברהם לחיאני נ' נציבות שירות המדינה ♦

עלייה של 40% בשיעור ההשתתפות של ערבים בחברות המדורגות. שטראוס והבנקים הגדולים מובילים את דירוג האחריות החברתית לעסקים של ארגון מעלה. שיעור הנשים במשרות בכירות נותר נמוך. כלכליסט, 10.6.2013 ♦

שוק העבודה של ערביי ישראל: סקירת מאפיינים וחלופות למדיניות, ערן ישיב (אוניברסיטת תל אביב) וניצה קלינר- קסיר (בנק ישראל), יוני  2013 ♦

שוברים אי-שוויון: התמודדות עם אפליית ערבים בשוק העבודה הישראלי, עו"ד טליה שטיינר, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2013 ♦

צעירים בדואים לא נלהבים לגשת לקורסי הכשרה מקצועיים בחינם, כתבה של אחמד אבו סוויס, חדר החדשות דרום, (2:31 דק'), 6.6.2013 ♦

משרד הכלכלה משיק מדד חדש העוקב אחר תחושת האפליה של מעסיקים ערבים בישראל. מינהל המחקר במשרד הכלכלה, בשיתוף הרשות לפיתוח המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה, משיקים מדד רבעוני חדש העוקב אחר תחושת האפליה של מעסיקים ערבים. המדד נבנה על בסיס  מדגם מייצג בן 1,000 מעסיקים ערבים שהשיבו לשאלה "האם אתה סבור שמפלים לרעה עסקים ערביים בישראל?". 2.6.2013 ♦

תעסוקת חרדים – חוברת מידע, ד"ר ראובן גל ואיליה זטקובסקי, מכון נאמן-הטכניון, 2013 ♦

“ערבים לא מתלוננים על אפליה בעבודה בגלל אי אמון כלפי הרשויות”. המכון לדמוקרטיה: רק 3% מהתלונות שהוגשו לנציבות שוויון הזדמנויות ב-2011 היו על רקע לאום; שיעור הערבים במשרדי הממשלה: 11%. חיים ביאור, דה מארקר, 29.5.2013 המחקרשל המכון הישראלי לדמוקרטיה. ♦

"החילונים מפחדים מהחרדים יותר מאשר מהערבים… גיא חצרוני, מנהל האחריות התאגידית של סיסקו ישראל, הילל השבוע באוזנינו את פרויקט מענטק – לשילוב עובדים ערבים בחברות ההיי־טק הישראליות. הפרויקט, הפועל תחת חסותו הפעילה של נשיא המדינה ‏(30 החברות שגויסו לפרויקט צריכות לדווח לנשיא אחת לשנה על התקדמותן בגיוס עובדים ערבים – ולדברי חצרוני, "אף אחד לא רוצה לפשל בפני שמעון פרס, כך שזה תמריץ חזק במיוחד"‏), נחשב להצלחה. מספר עובדי ההיי־טק הערבים גדל תוך שלוש שנים מ–850 ל–1,450, ועוד היד נטויה…  מירב ארלוזורוב (מתוך מאמר שבעיקרו עוסק בתעסוקת חרדים), 23.5.2013 ♦

בשבוע שעבר פנתה נציבות שויון ההזדמנויות בעבודה לנציבות שירות המדינה והגישה חוות דעת לפיה הגבלת פניה של מבקשי עבודה ערבים למשרות כלליות בשירות המדינה בשל קיומן של משרות יעודיות באותו משרד– אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק ומהווה הפליה, 14.4.2013 ♦

רקע
נושא התעסוקה של האזרחים הערבים בישראל, שהם כחמישית מאוכלוסיית המדינה, הוא אחד האתגרים החשובים לחברה הישראלית ולכלכלת המדינה. שיעור ההשתתפות של הערבים בישראל בשוק העבודה נמוך משיעור ההשתתפות של שאר אוכלוסייתה,  והוא מהשיעורים הנמוכים בעולם.  מאחר שפערים אלה מבוססים על שסעים לאומיים-דתיים קיימים, להעלאת שיעורי תעסוקת הערבים וסגירת הפערים בינם ובין היהודים בישראל השפעות כלכליות, חברתיות ופוליטיות-לאומיות.הבעיה: אפליית הציבור הערבי בשוק התעסוקה ובחברה הישראלית. הפתרונות: * פיתוח אזורי תעשייה במגזר הערבי, הגדלת ההשקעה בחברות היי-טק במגזר. * פיתוח תשתיות ותחבורה מהכפרים הערביים. * קידום החינוך הטכנולוגי בבתי הספר במגזר הערבי. מתוך : המלצות צוות המומחים של כנס ישראל 2021 של דה-מארקר (8.9.2011) לועדת טרכטנברג תעסוקת נשים ערביות בישראל, תת-נושא העומד בפני עצמו: כאן
תזכורת: –  "הפליית אזרחים ערבים בקבלה לעבודה ובמקומות עבודה במגזר הפרטי", מסמך של מרכז מחקר ומידע בכנסת, יוני 2006–  אתר נציבות השוויון בעבודה – בערבית

עדכונים – המשך:

Bennett: Employment More Important Than Equal Burden. Economy and Trade Minister says that ensuring employment for all Israelis is more important than equal burden in army service. Arutz 7, 5/4/2013 ♦

Bennett: Arabs are discriminated against in labor market, Jerusalem Post, April 2nd, 2013 ♦

Israel Arab Education Plan to Boost Growth,"… Israeli Arabs have lagged behind the Jewish majority economically and have accused the government and Jewish employers of discrimination. The state has pledged to narrow the gap and sees promoting higher education among Arabs as key…", . By Alisa Odenheimer & Gwen Ackerman , Bloomberg, Mar 14, 2013 ♦

עמלקום אתר של נציבות המדינה: ייצוג הולם ♦

3 עובדים לשעבר בחנות קרוקר שפוטרו בגלל מוצאם הערבי יזכו לפיצוי בגובה 120 אלף שקלים. השופטת קיבלה את טענותיהם של הצעירים מטייבה שנחשפו בחדשות 2, וקבעה כי סיבת הפיטורים הייתה אפליה. פוראת נסאר | יוסי מזרחי | חדשות 2, 13.2.2013 ♦

שוק התעסוקה פותח דלת לצעירי המגזר הערבי. פרויקט "הכוון קריירה" של עמותת "קו משווה" מעניק לתלמידי תיכון מהמגזר הערבי כלים לבחירת מקצוע ותחום לימודים. "הם מבינים כי שוק העבודה הישראלי לא סגור בפניהם". ניר יהב, וואלה, 30.12.2012 ♦

עולים אקדמאים מבריה"מ משתכרים כ-66% יותר מאתיופים. שוק העבודה בישראל מתאפיין באפליה עמוקה על בסיס צבע עור ולאום. מחקר חדש, שבחן את השכר הממוצע של אקדמאים על פני עשור, מצא כי יהודים ילידי ישראל מקבלים שכר גבוה יותר בממוצע כמעט בכל המקצועות ורמות השכר. העולים מבריה"מ לשעבר קרובים ליהודים ילידי הארץ ברמת השכר – והרחק מאחור נמצאים העולים מאתיופיה והערבים. הילה ויסברג, דה-מארקר, 17.12.2012 ♦

כנגד עמדה מייאשת. כותבים רון גרליץ (סיכוי) ובתיה קאלוש (קרן מוריה): "…לצד הביקורת על מדיניותה המסוכנת של הממשלה כלפי אזרחיה הערבים, חייבים לזכור כי ישנן גם מגמות חיוביות בעשור האחרון לצמצום האי-שוויון ולהנעת פיתוח כלכלי…", אפשר לחשוב, 19.10.12 ♦

הם רוצים לעבוד – אנחנו לא רוצים להעסיק אותם. חלק גדול מהמעסיקים במשק לא עושים שימוש במשאב האנושי הקיים בחברה החרדית והערבית. זיו מנדל, דה מארקר, 18.10.2012 ♦

תכנית לשילוב אזרחים אקדמאים מבני המיעוטים בעבודה. במטרה להרחיב את שילובם של דורשי העבודה האקדמאים מבני המיעוטים ולצמצם את פערי התעסוקה הקיימים עם האוכלוסייה היהודית, חברו הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי והמועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, משרד האוצר, מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת ושירות התעסוקה הישראלי לביצוע תכנית ניסיונית, לשילוב בעבודה של כ- 500 דורשי עבודה. מעסיקים אשר ישתתפו בתכנית יזכו בתמרוץ כספי, דורשי עבודה יקבלו ליווי וייעוץ להשמה.שירות התעסוקה הישראלי, ספטמבר 2012 ♦

שיעור האבטלה האמיתי של ישראל. שטייניץ מתהדר ב"שוק העבודה שמתפקד היטב" – אך זה לא המצב, כותבת מירב ארלוזורוב: "…בקרב הערביות הבעיה כנראה מורכבת יותר, ונובעת גם ממגבלות תרבותיות שמקשות על הנשים לצאת לעבוד מחוץ לכפר, גם מבעיית השכלה של הנשים הערביות,  וגם מבעיות תשתית קשות של היעדר תחבורה ציבורית, היעדר מעונות יום לילדים והיעדר אזורי תעסוקה סמוכים – כך שלנשים הערביות קשה מאוד למצוא עבודה מתאימה. לכן, עיקר הפתרון במקרה של הערביות מחייב את המדינה להשקיע בתשתיות תחבורה, תעסוקה ומעונות יום… מדוע הערבים בישראל מתייאשים ממציאת עבודה?…. הערבים נתקלים במציאות של היצע משרות לא מתאימות – ואפשר רק לנחש אם הדבר נובע מאפליה של שוק העבודה נגדם. באווירה כזו אין תמה שהם ממהרים להתייאש ממציאת עבודה בכלל או עבודה מתאימה בפרט. .." דה מארקר, 10.9.2012 ♦

דרושים: יותר ערבים בשירות המדינה. כותב עו"ד עלי חיידר (עמותת סיכוי): "באחרונה התבהר כי הממשלה לא תשיג את היעד שקבעה לעצמה – שעד 2012 הייצוג של האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה יהיה בשיעור של 10%… דו"ח רשות החברות הממשלתיות ליוני 2012, מצא כי באחרונה חלה ירידה בשיעור הדירקטורים הערבים בחברות הממשלתיות", דה מארקר, 15.8.2012 ♦

"כשלא הבאתי תרופה כי לא היה מרשם – אמרו לי: 'צריכים לזרוק אתכם לעזה". צעירים ערבים רבים, ששוק העבודה חסום בפניהם, פונים ללימודי רוקחות ■ אם הם לא מתקבלים לאחד משני בתי הספר בישראל, הם פונים ללימודים בירדן, בארה"ב או באירופה ■ התוצאה: השוק מוצף, אפשרויות התעסוקה מצטמצמות והשכר יורד. דה-מארקר, 26.7.2012 ♦

גיוס לערבים? תתחילו מזכותם לעבוד במחסן. ערבים המחפשים עבודה נתקלים בגזענות שקטה, לא רשמית, לא מדווחת, שבהקשרים אחרים היתה גורמת לשערותינו לסמור. כך תקועה הכלכלה הישראלית בסמטאות של כפר קרע. אביב לביא, פורבס ישראל, 24.7.2012 ♦

כשאמצא עבודה במקצוע שלי אחיה מהדמוקרטיה. התשובות שקיבלתי במהלך כל חיי לשאלה – למה לא קיבלנו אותך לעבודה היו תמיד "מאחורי הקלעים". אף אחד לא יעז להגיד לי בפנים: "אני לא מקבל אותך כי אתה ערבי" ,  מתאני יחיא, YNET , 5.7.2012 ♦

נאה דורש אך לא מקיים: הממשלה לא עומדת ביעדיה להעסקת ערבים. אפליית ערבים לא רק במגזר הפרטי: נציבות שירות המדינה מאיימת בסנקציות על משרדים שלא יעמדו ביעדים להעסקת מיעוטים – אך בעצמה לא רחוקה מלעמוד ביעד. דה מארקר, 27.6.2012 ♦

הדרת ערבים משוק התעסוקה במימון המדינה. כותב רון גרליץ (סיכוי): "….למרות הקמפיין להעסקת מיעוטים, למדינה ספקים רבים שמעסיקים אלפי עובדים, ואף אחד מהם לא ערבי… המדינה יכולה להחליט שכל מי שרוצה להתמודד במכרז יהיה חייב להעסיק שיעור מינימלי של עובדים ערבים. זהו כלי מדיניות אפקטיבי ביותר….". דה מארקר, 25.6.2012 ♦

רק 6% מעובדי משרדי הממשלה הם ערבים ודרוזים. בעוד שהיא יוצאת בקמפיין לעידוד תעסוקת בני מיעוטים, ממשלת ישראל לא עומדת ביעדי ההעסקה שקבעה לעצמה כבר ב–2007…… דו"ח נציבות שירות המדינה ל–2011 מגלה כי שיעור העובדים הערבים והדרוזים בכלל משרדי הממשלה הוא 6.1% בלבד. …  דה-מארקר, 21.6.2012 ♦

Cisco CEO hopes to create jobs for Israeli Arabs. Cisco Systems Inc. CEO and Chairman John Chambers on Wednesday introduced a campaign to help create 12,000 high-tech jobs in Israel's distressed Arab sector over the next four years. JERUSALEM (AP), 20/6/2012 ♦

תוך שבוע מהקמפיין: כ-300 מתעניינים בהעסקת מיעוטים. איימן סייף, ראש הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי הדרוזי והצ'רקסי: "אנו מעודדים את המעסיקים להסתכל מעבר לשמו של המועמד ולשפוט אותו לפי כישוריו"  ישראל היום 19.6.2012 ♦

על שוויון הזדמנויות וחלומות אחרים. אני לא בא ממקום של בכי ומרמור על המצב של החברה הערבית, ממש לא. אני לא מבקש יחס מועדף או שונה. אני רק מבקש יחס שווה ככל האפשר. עם הניסיון שלי אני לא מוצא עבודה אפילו ככלכלן מתחיל. צבא? אתם חושבים שהשירות של אחי עזר לו? סעד חלף, 17.6.2012, YNET ♦

די לקיפוח האקדמאים הערבים, מאמר מערכת הארץ, 15.6.2012 ♦

משה דיין בביקור בשפרעם: על אקדמאים ערבים להצטרף לשרות המדינה. המפגש בשפרעם נערך בעקבות יוזמה משותפת של עמותת "קו משווה" והרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד רה"מ. דה מארקר, 12.6.2012 ♦

קמפיין ממשלתי: העסיקו אקדמאים לא-יהודים. רק 1.3% מבני המיעוטים שלמדו מקצועות היי-טק מועסקים בתחום ו-50% מהם מועסקים בהוראה. בממשלה מאמינים כי דעות קדומות ואפליה מונעים את שילובם של אקדמאים לא יהודים בשוק העבודה ופוצחים במסע הסברה למיגור התופעה, 10.6.2012, YNET ♦

נתניהו בממשלה: במדינת ישראל אין מקום לאפליית ערבים. "המגזר הערבי הוא מנוע צמיחה מרכזי של המשק הישראלי, שעדין לא בא לידי מיצוי" אמר. הקמפיין שנפתח אתמול ע"י משרד רה"מ ומשרד התמ"ת, נועד להעלות מודעות לנושא תוך שבירת סטיגמות. דה מארקר, 10.6.2012 ♦

המגזר הערבי: גם אנחנו רוצים היי-טק. במגזר הערבי רוצים להדביק את הפערים ולגייס בכירים במשק בכדי להיכנס לתעשיית ההיי-טק. "20% מהאוכלוסייה בישראל היא ערבית, אך רק 1.5% מתעשיית ההיי-טק הוא במגזר. במקרים רבים מנכ"לים של שלוחות ישראליות לחברות בינלאומיות, כדוגמת אפל, כפופים לבוס ערבי ישראלי לשעבר שאחראי עליהם" . Ynet, 30.5.2012 ♦

שליש מערביי ישראל: לא שולטים בעברית. 35%  מהערבים בישראל: לא שולטים מספיק בשפה העברית. כך מגלה מחקר שערך פרופ' דגני הקובע: "זהו מחסום חמור בפני שילובם…. את הממצא המדאיג הזה מגלה פרופ' אבי דגני, נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה, בעקבות מחקר שערך בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל בקשר עם הצורך להגדיל את שילוב האוכלוסייה הערבית….", ערוץ 7, 30.5.2012 ♦

מנהלים, העסיקו עובדים ערבים, כותבים עלי חיידר ורון גרליץ (סיכוי): "…בדיוק כמו בקרב הציבור היהודי, גם בקרב הציבור הערבי יש נשים וגברים מוכשרים ומשכילים בכל תחומי התעסוקה. עם מעט מאמץ ותושייה וסיוע של ארגונים העוסקים בכך אפשר להגיע אליהם. אנחנו קוראים לכל מנהלת ומנהל: העסיקו אזרחים ערבים בארגונים שלכם…." דה מארקר, 22.5.2012, לקראת  פאנל בכנס ישראל 2021

ערבים רוצים לעבוד; אך לא רוצים להעסיק אותם, כותב תאאר אבו ראס, מנהל פרויקט ייצוג הולם ושוויון בתעסוקה לאוכלוסייה הערבית בעמותת סיכוי: "העמדת האוכלוסיות הערבית והחרדית באותה הקטגוריה פוסחת על האמת הבסיסית שהאוכלוסייה החרדית מעדיפה לימודי תורה – בניגוד לאזרחים הערבים", דה-מארקר, 7.5.2012 ♦

להפוך את הערבית לשפת לימוד חובה. היכרות ומגע אמיתי בין הרוב למיעוט יהפכו את שאלת שילוב הערבים בשוק העבודה למיושנת ומיותרת, דה-מארקר, 24.4.2012 ♦

בנק ישראל: נשים ערביות רוצות לעבוד, זו החברה שמונעת מהן. מחקר חדש של בנק ישראל ממליץ למדינה להשקיע בהגדלת נגישות נשים ערביות לשוק העבודה, ולהפסיק את האפליה נגדן בקרב מעסיקים יהודים. כלכליסט, 4.4.2012 ♦

אי-העסקת אקדמאים ערבים היא פשע אנושי. בישראל מתקיימות שתי כלכלות: יהודית ומתקדמת לצד ערבית ולא מפותחת. רו"ח זיאד אבו חבלה, דה-מארקר, 29.3.2012 ♦

עתירה: מועצות אזוריות מפלות חברות ערביות במכרזים. "לאחרונה נתקלות חברות ערביות שניגשות למכרזים בתנאי מפלה ולכאורה לא חוקי, לפיו המועצה שומרת על זכותה לבחור במציע שמתגורר בתחום שיפוטה שלה", גלובס 5.2.2012 ♦

הארכה הודעה על נוהל עבודה לסימון משרות לבני האוכלוסיה הערבית לרבות הדרוזית והצ'רקסית, נציבות שירות המדינה, חוזר מס. 1/2012, 5.1.2012 ♦

9.5% מהמועסקים במערכת הבריאות הממשלתית הם ערבים; רק כרבע אחוז מהם בעמדות ניהול. הודעה לעיתונות מטעם ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי, 19.12.2011 ♦

תעסוקה במגזר הציבורי.  ח"כ טיבי זועם: "בכירי האוצר התחמקו מלהופיע בפני". יו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית של קליטת עובדים ערביים בשירות הציבורי הגיש תלונה ליו"ר הכנסת ולשר האוצר, על כך שראש אגף התקציבים לא הופיע לדיון של הוועדה שאליו הוזמן ושלח במקומו את רכז המאקרו של האגף, ולא את אחד מסגניו. האוצר: "הוא הודיע מראש שלא יוכל להגיע" . YNET 6.12.2011;

ישראל 2011: פערי השכר בין ערבים ויהודים עומדים על 50%. 27%  מהנשים הערביות עובדות לעומת 66% מכלל הישראליות ■ 57% מהמשפחות הערביות הן עניות… כך עולה מדברי המשנה לנגיד בנק ישראל, קרנית פלוג, היום (א') בכנס החברה הערבית בישראל במכון ון ליר. דה מארקר, 27.11.2011,   והידיעה בגלובס;

מחקרים: פערי השכר בין יהודים לערבים בישראל – עד 67%. חוסר הסובלנות של שוק העבודה כלפי מיעוטים אינו תופעה חדשה, אך נתונים חדשים המתפרסמים ב"גלובס" מעוררים דאגה. שני מחקרים (האחדהשני)  שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, מעלים כי פערי השכר בין יהודים לערבים – המועסקים באותו תחום, באותו משלח יד ובעלי אותה השכלה – נעים בין 40% ל-60%, לטובת היהודים. עוד עולה, כי בתקופות מיתון העובדים הערבים הם הראשונים להיות מפוטרים. גלובס, 24.11.2011;  >>>  תוכנית יום העיון של המכון הישראלי לדמוקרטיה 23.11.2011;

תכנית פרס לשילוב ערבים בהייטק: נקלטו 125 עובדים ערבים-ישראליים. נשיא המדינה חושף את המספרים מאחורי התוכנית: בתשעה החודשים האחרונים, 31 עובדים נקלטו באינטל, 13 באמדוקס ו-22 ב-HP. כלכליסט, 14.11.2011;

נושא התעסוקה של האזרחים הערבים בישראל, שהם כחמישית מאוכלוסיית המדינה, הוא אחד האתגרים החשובים לחברה הישראלית ולכלכלת המדינה. שיעור ההשתתפות של הערבים בישראל בשוק העבודה נמוך משיעור ההשתתפות של שאר אוכלוסייתה,  והוא מהשיעורים הנמוכים בעולם.  מאחר שפערים אלה מבוססים על שסעים לאומיים- דתיים קיימים, להעלאת שיעורי תעסוקת הערבים וסגירת הפערים בינם ובין היהודים בישראל השפעות כלכליות, חברתיות ופוליטיות-לאומיות, כפי שצוין בדוחות השונים של ה-OECD.  תעסוקה בקרב הערבים הישראליים: מסמך עמדה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לועדת טרטנברג, 2011; שולחן עגול במכון הישראלי לדמוקרטיה: האתגרים והסיכויים בשילוב האזרחים הערבים בשוק העבודה הישראלי, 23.11.2011 יהיה שידור חי באינטרנט;

המלצות צוות המומחים של כנס ישראל 2021 של דה-מארקר (8.9.2011) לועדת טרכטנברג: החברה הערבית – "חלוקת משאבים לפי מצב כלכלי – ולא לפי זהות לאומית": בדיונים בנושא הדרך לשיתוף החברה הערבית בישראל בכלכלה הוחלט כנקודת מוצא להמליץ לוועדות העוסקות כיום בתחום לשתף את נציגי הציבור הערבי בעבודתם. עוד הוצע בדיון למנף יוזמות מקומיות, להגדיל השקעות בחברות היי-טק ערביות בישראל גם באמצעות המדען הראשי ולפתח אזורי תעשייה בציבור הערבי לצד פיתוח תשתיות ותחבורה. בדיון השתתפו, בין השאר, סמי סעד שותף מייסד עמותת צופן, געפר סבאח מקרן הגליל לקידום השקעות הון סיכון של חברות ערביות וענבל כהן אמיתי מעמותת יעוד אמיתי לישראל. המשתתפים בדיון המליצו על "חלוקת משאבים לפי מצב חברתי-כלכלי ולא לפי זהות לאומית", בטענה כי חלוקת התקציבים כיום על ידי המדינה מפלה את הציבור הערבי. עוד נטען בדיון כי יש לפעול לקראת חזון אזרחי משותף, שיכלול מערכת חינוך ברמה אחידה לכל אזרחי המדינה. המשתתפים המליצו על קביעת מנגנון "שוויון בכוח", שיפעל לתעדוף של הציבור הערבי באמצעות מדיניות חדשה גם מבחינה תקציבית. "האזרחים הערבים יראו את עצמם מחויבים לחלוקה בנטל רק כשייראו את השוויון בהתנהלות ברמת הממשלה ומטה", אמרו השותפים לדיון. עוד עלה בדיון הצורך בקידום החינוך ולימודי המדעים בבתי הספר בציבור הערבי, והגברת שילוב עובדים ערבים בארגונים קיימים.

הבעיה: אפליית הציבור הערבי בשוק התעסוקה ובחברה הישראלית

הפתרונות: * פיתוח אזורי תעשייה במגזר הערבי, הגדלת ההשקעה בחברות היי-טק במגזר. *פיתוח תשתיות ותחבורה מהכפרים הערביים. * קידום החינוך הטכנולוגי בבתי הספר במגזר הערבי


עובדים על ערביי ישראל בעיניים. שילוב של האוכלוסייה הערבית במשק הוא תנאי סף לקפיצת מדרגה כלכלית…מפעל אינטל יוקם לבסוף בבית שאן, בניגוד להבטחות…גם אם נזנח לרגע את הטיעונים של צדק חברתי וכלכלי כלפי האוכלוסייה הערבית, על הטעמים הרבים למדיניות של עידוד התעשייה בכלל וההיי-טק בפרט, נדמה שאין צורך לחזור: שילוב של האוכלוסייה הערבית במשק הוא תנאי סף לקפיצת מדרגה כלכלית, ובלעדיו – כפי שהדגיש לא פעם OECD – הכלכלה הישראלית לא תוכל להיות בין המובילות בעולם; דה מארקר, 7.9.2011

"המיעוטים והחרדים – הפתרון לבעיית התעסוקה".שר התמ"ת שלום שמחון בדיון במסגרת השולחן העגול: "אני רואה בשני המגזרים האלה ובשילובם בשוק העבודה הזדמנות כלכלית לחברה הישראלית. מאמצינו מתמקדים בשילוב גברים חרדים ונשים ערביות בשוק העבודה"  YNET 5.9.2011. והידיעה בגלובס

נשות המגזר הערבי משנות גישה – עכשיו המעסיקים צריכים להצטרף. שלוש נשים ערביות המכהנות בתפקידי ניהול מבהירות: "רוח חדשה מנשבת במגזר הערבי. החסמים העיקריים העומדים בפנינו הם דווקא בקרב המעסיקים היהודיים". דה מארקר, 25.8.2011,

עם הנתונים קשה להתווכח: % 11 מכלל האקדמאים הם ערבים, אבל הייצוג שלהם במגזר העסקי מגרד בקושי את ה-% 2. לא צריך להיות אקדמאי בשביל להבין למה זה קורה, אבל צריך אקדמאים בשביל לשנות את זה. זה מה שעושים בעמותת קו משווה, ורד קלנר, גלובס 17.7.2011;


נציב שירות המדינה, עו”ד משה דיין אמר בועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי בראשות ח”כ אחמד טיבי: ”משרד ממשלתי שייכשל בקליטת עובדים ערבים – יטופלהמצב בכללותו אינו טוב, ועלינו לשאוף ליותר מ- 10% עובדים ערבים בשירות הציבורי…"12/7/2011

עם תואר בהנדסת חשמל אני עובד כמתדלק. מלכתחילה ידעתי שלא יהיה קל למצוא עבודה – למעסיקים חסרה ההיכרות עם החברה הערבית. הם מעדיפים שלא להתעסק עם מועמד ממנטליות אחרת. מחפש עבודה מהמגזר, אחמד זידאן, YNET 26.7.2011

בחודש פברואר השנה (2011), קיבץ נשיא המדינה שמעון פרס 20 מנכ"לים של חברות היי-טק גדולות למסיבת עיתונאים. מבין החברות המשתתפות: IBMסיסקו ו-HP. הם הצהירו מפורשות שכל ערבי יזכה להתמודד על משרה בתעשייה.  מה עלה מחזונו של פרס לשלב ערבים בהיי-טק? 3 בלבד התקבלו לעבודה. דה מארקר, 10.7.2011

בעקבות דוח מסכם של נציבות שירות המדינה לשנת 2010, ביום שלישי, 14.6.2011 יתקיים כנס בכנסת בנושא זה בשעה 10:00 בנוכחות יו"ר הכנסת

ועדת החוקה של הכנסת אישרה עוד חוק מסדרת חוקי "נאמנות-אזרחות". מדובר בהצעת חוק של חה"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו), המעניקה עדיפות ליוצאי צבא או שירות לאומי בקבלה לעבודה בשירות המדינה. הנוסח הנוכחי צפוי לפגוע בקבוצות מיעוט רבות אשר סובלות ממילא מאפליה בקבלה לעבודה ומתת-ייצוג בשירות המדינה: חרדים, ערבים, נשים דתיות, נשים שנישאו לפני גיל צבא, עולים ובעלי מוגבלויות. אושר לקריאה ראשונה חוק של ישראל ביתנו המפלה אזרחים שלא שירתו בצה"ל , מאת יהונתן ליס, הארץ, 23.5.2011

תגובות להצעה:

היועץ המשפטי לממשלה נגד הצעת החוק המעניקה יתרון לבוגרי צבא בקבלה לעבודה בשרות הציבורי – הארץ, 16.6.2011.

יו"ר הכנסת רובי ריבלין: לתגמל את המשרתים, אך לא להפלות בשירות הציבורי, הארץ, 14.6.2011

מאג'ד אלחאג', אילו חסמים קיימים באוניברסיטאות בפני ערביםהארץ, 28.6.2011

חדש: מענק שחרור מאפלייה, מאמר של פרופ' אלכס יעקובסון, הארץ 12.6.2011

אלוף בן כותב – זהו חוק נומרוס קלאוזס שייפגע לא רק בערבים, הארץ 1.6.2011

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים, תיקון, אפליה מתקנת), שאושרה השבוע בוועדת חוקה, חוק ומשפט, היא ביטוי נוסף להידרדרות ביחסה של מדינת ישראל כלפי אזרחיה בכלל, וכלפי אזרחיה הערבים בפרט, ושלב נוסף בהפיכת ספר החוקים לאמצעי מובהק של הדרה. אבירמה גולן, הארץ, 25.5.2011  המאמר המלא בעברית

העדפה לא מתקנת, הצעת החוק של "ישראל ביתנו", שאמורה לתת העדפה למשרתי צבא בקבלה לעבודה, תעניק גושפנקא לנורמה פסולה ותפגע בייצוג ערבים וחרדים בשירות הציבורי, כפאח עבד אל-חלים YNET  27.5.2011

ואפשר בכלל לחשוב שיש ייצוג הולם לאוכלוסיה הערבית – להלן נתונים שמפרסמת המדינה מ- 2009 המצביעים על תת-ייצוג של האוכלוסיה הערבית במערכת הציבורית והרי אפילו את הוראת החוק (ייצוג הולם + שוויון בעבודה), החלטות הממשלה והוראות בג"צ לא הצליחו מעולם לממש – הנה למשל מכתב של מוסאוא בנושא זה מ- 2007 והודאה של הממונה על ייצוג הולם בנציבות המדינה, שלא יעמדו ביעד – מרץ 2010

הצעת החוק עומדת בניגוד למדיניות מוצהרתולהחלטות של ממשלות ישראל, בניגוד לחוק ייצוג הולם

ובניגוד להוראות ולפסקי בג"צ


ומה לגבי מימוש חוק ייצוג הולם לאוכלוסיה הערבית בשירות הציבורי?  המשך כשלון מימוש חוק ייצוג הולם לאוכלוסיה הערבית במגזר הציבורי גם בשנת 2011.

היוזמה של ח"כ חנא סוויד (חד"ש), החברות יחויבו להעסיק בכל פרויקט לפחות 20% עובדים מהמגזר הערבי, במטרה לקדם את שילובם בתעשייה. כלכליסט 14.6.2011

מדריך לשוויון בעבודה – של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, ספטמבר 2008, תמ"ת,  והנה גם בערבית


עמותת סיכוי מפעילה פרוייקט ייצוג הולם


הערות האגודה לזכויות האזרח בנוגע לחוק ייצוג הולם- נובמבר 2006,  ועתירה לבג"צ, יחד עם עם עמותת איתך


מאמר של ד"ר יוסף ג'בארין (המשפטן) על ייצוג הולם


ומסמך לפורום קיסריה 2010 של ד"ר יוסף ג'בארין (המתכנן)


דוח ביניים של ועדת החקירה הפרלמנטרית בראשות ח"כ טיבי – 2008


מסמך של עמותת במקום על חוסר ייצוג הולם במוסדות התיכנון בישראל


העדפה מתקנת למיעוט הערבי בישראל – נייר עמדה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, נכתב על ידי פרופ' קרמניצר והילי מודריק אבן חן

חסמים חיצוניים ופנימיים המעכבים קליטה  ושילוב בוגרים ערבים בחברות היי-טק, ד"ר ח'אלד אבו-עסבה, המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי


אהבתם? שתפו:

פרסומת

אפשר להזמין את היומנים דרך הלינק במחיר של 60 ₪

blog-shatil

ידע – תובנות – כלים

manifoncamera

Collective Impcat

מיזם Collective Impact 

השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות, פיזורן, התנהלות המשטרה, עיכוב ומעצר ועוד

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות

 

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של OnePlace

יומן ארועים

האקתון חיים משותפים هاكتون حياة مشتركة, 28.12.2017,9AM – 7PM, המרכז הקהילתי ערבי-יהודי, תל אביב-יפו, רחוב קדם 109 المركز الجماهيري العربي- يهودي، شارع كيدم 109، تل ابيب- يافا

החג של החגים ואירועי חנוכה – חיפה דצמבר – 2017

חושבים על הקמת סטארטפ? بتفكر في Startup? אנחנו שמחים להכריז על פתיחת אקסלרטור חדש באיזור המשלוש انضم الان الى مُسرع المبادرات Tsofen Accelerator של Tsofen تسوفن צופן, בשיתוף עם PresenTense Israel. אקסלרטור ייחודי שיתקיים בכפר קאסם, המיועדת ליזמים/ות בעלי סטארטאפ טכנולוגי בשלבים ראשונים. לפרטים נוספים והרשמה, לחצו כאן.

Application for the 2018 MEPI Student Leaders Program is Now OPEN! deadline: December 14th, 2017

עיד אל מילד – כריסטמס מקומי סיורי חג המולד בשפרעם – אנו מציעים שלושה סוגי סיורים במהלך חודש דצמבר. דרכים שלובות دروب متداخلة >>

(תשעז) 3.5-2 לוח החופשות והחגים בבתי הספר הערביים בשנת הלימודים התשע"ח

רוצים לעקוב אחרי החלטות הממשלה? הורידו את האפליקציה EzGOV של המרכז להעצמת האזרח, לנייד והצטרפו למקבלי ההחלטות!

30 בינואר יוכרז כיום עולמי להביע הזדהות עם ערביי ישראל

מאי 2011 – מאי 2017, שש שנים ל OnePlace – מרחב מידע אינטרנטי. יומולדת שמח

התפרסם: מדריך נגישות לכנסים ע"י קבוצת לימודי מוגבלות, מכון ון ליר בירושלים. אדוה איכנגרין, נטע זיו ושגית מור, מאי 2013

לעדכון ולהוספת אירועים editor.oneplace@gmail.com

עמודים

קישורים למרכזי מידע ומחקר

ארכיון

Login

Copyright © 2009 NewsPress - Designed by Michael Clarke