Hebrew   العربية   English
Email Email Email Email

נשים ערביות בישראל

אהבה ודעות קדומות. היא זמרת ערבייה מחיפה, הוא יהודי מעכו שמקפיד להניח תפילין. עכשיו נסרין קדרי ואביעזר בן מוחא מדגימים מה קורה כשהאהבה מנצחת למרות כל הסיכויים, סמדר שיר, ידיעות אחרונות, גיליון ראש השנה, 16.9.2017 עדכון: נסרין קדרי ביטלה את החתונה, צחי קומה, ידיעות אחרונות, 27.9.2017 ♦

לוסי בארץ הפלאות. עם אבא ערבי ואמא יהודייה שהתנצרה, סבא וסבתא ניצולי שואה מצד אחד, וסבתא שנשארה לבד במנזר כשמשפחתה ברחה במלחמת העצמאות מהצד השני, לוסי איוב התחבטה בשאלות זהות בסרטונים מעולים ברשת כל הדרך לכיסא הכוכבת העולה של תאגיד השידור 'כאן'. עכשיו היא מסבירה מדוע החליטה להתגייס לצה"ל ולמה אין טעם לבקש ממנה לבחור צד, נבו זיו, ידיעות אחרונות, 18.9.2017

אחרי שמטפלת נורתה למוות במג'ד אל-כרום: מאות במצעד נגד רצח נשים. היבא מנאע נרצחה ביישוב בתחילת השבוע, כשעשתה את דרכה ממעון הילדים לבית הוריה. בתהלוכה משתתפים חברי כנסת מהרשימה המשותפת וראשי ועדת המעקב ובולטת בה נוכחות נשים, ג'קי חורי, הארץ, 16.9.2017 ♦

הסטודנטית ששמה סוף לבידוק הביטחוני באוטובוסים על רקע אתני. תלמידה בבית הספר לרפואה בי-ם עוכבה לטענתה לבדיקה רק בגלל החיג'אב שלבשה. בעקבות תלונתה, שונו נהלי הבדיקה, והמאבטחים הונחו שלא לערוך חיפוש על בסיס מוצא הנבדק. "אין מדובר באירוע חריג אלא במציאות חיים יומיומית של אזרחים ערבים", נכתב בתלונה, אמרי סדן, וואלה,  16.9.2017 ♦

מייסלון חמוד: "דארין מפחידה את המדינה כי היא גורמת לאנשים לחשוב". חמוד, במאית קולנוע ותסריטאית: "דארין במעצר בית כבר שנתיים בגלל שיר שפרסמה. למה? כי הוא תורגם מנקודת מבטו של הכובש, שהטרמינולוגיה שלו לפירוש השיר שונה מזו של משוררת שהיא בת לעם תחת דיכוי", רותה קופפר, כלכליסט, 12.09.17 ♦

רצח במג'ד אל-כרום: אדם המתין למטפלת במעון בסמטה וירה בראשה. קרובי משפחתה של היבא מנאע, בת 35, סיפרו כי בימים האחרונים סיימה להתגרש מבעלה השני. לדבריהם, היורה וידא שהיא נהרגה לפני שנמלט מהמקום ברכב, נעה שפיגל, הארץ, 10.9.2017 ♦

"גבר דרוזי לא יכול להרשות לעצמו שמישהו יראה אותו תולה כביסה. הוא מתבייש". שבע נשים עובדות כיום במעבדות דבור בבית ג'אן – עסק חברתי שמעסיק נשים דרוזיות בלבד, ומייצא 70 מוצרי קוסמטיקה מצמחי מרפא מסורתיים בפיתוח מדעי ■ המטרה: להעסיק 30 נשים תוך 5 שנים ■ ד"ר זיאד דבור: "רוצים להיות מותג בינלאומי שמספק עבודה לכמה שיותר נשים", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 31.08.2017 ♦

קפה מר, נשים פלסטיניות וצלקת הדיכוי הכפול. בפרידיס עדיין מכינים את הקפה בסיר, אך באזור בתי הקפה בכניסה לכפר – יושבים גברים בלבד. על הקפה המיוחד של הכפר שלי, ועל נשות הכפר שמביטות בו מרחוק, מאת יאסר אבו ערישה, שיחה מקומית,  28.8.2017 ♦

ראו גם:

דארין טאטור: "היה שם קור נורא. המילה הזאת, מחבלת. היה בזה כאב עמוק". המשוררת דארין טאטור, שנעצרה בעקבות שיר שפרסמה בפייסבוק, מספרת בראיון לשיחה מקומית על השירים שלה, על מאורעות השנתיים האחרונות מאז פשטו השוטרים על ביתה באישון ליל, על המשפט הקפקאי המתוקשר ומעצר הבית. "קשה להיות אופטימית, אבל אני משתדלת", מאת אורלי נוי, שיחה מקומית,  28.8.2017 ♦

החיג'אב ואני: איך מטר וחצי של בד שינה לי את החיים. כשהחלטתי להתחיל ללכת עם חיג'אב, לא תיארתי לעצמי את התגובות מהסביבה – עשיתי המון החלטות "תקדימיות" בחיי, אך דווקא זו הפכה להיות אתגר. ועוד משהו לא תיארתי לעצמי: כך החיג'אב שינה אותי, סירין חטיב-שחברי,  שיחה מקומית,  26.8.2017 ♦

אישה בת 39 נפצעה קשה מדקירות ברמלה, בן משפחה נעצר. האישה פונתה לבית החולים עם דקירות בכל חלקי גופה. בתום מצוד נעצר הדוקר, קרוב משפחה בן 21, כשהסתתר על גג מבנה, אלי סניור ורותם אליזרע, YNET, 21.08.17 ♦

"זלזול בוטה בחיי אדם". בת 15 התמוטטה בזמן שעבדה בחממה, מותה נקבע יומיים מאוחר יותר. הנערה, תושבת תל שבע, הועסקה בחממות במושב שקף והתמוטטה, ככל הנראה, ממכת חום , ניצן צבי כהן, דבר ראשון, 21.8.2017 

נשים בחזית: הנשים פורצות הדרך בנצרת שמובילות לשינוי בחברה הערבית, תמר איש שלום, חדשות 10, 17.8.2017 ♦

כך נוצלו הנשים הבדואיות לקמפיין בעד ייהוד הנגב והגליל. בתנועת אור, זו שאמונה על יהוד הנגב, הציגו את רקמת השמלה על ידי האמן שעיצב את שמלתה של מירי רגב בתור מופת לדו קיום. מבדיקת שיחה מקומית עולה כי הנשים הולכו שולל בידי התנועה, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  11.8.2017 ♦

מעמד אישי ומגדר: נשים פלסטיניות בישראל. עורכות: היבא יזבק וליאת קוזמא, הוצאת פרדס, 2017 ♦

נשים זה כוח !! עוד בשורות טובות .. אמל סאנע אלחג'וג' תושבת הנגב קבלה דוקטורט בהצטיינות יתרה מאוניבריסטית מקגיל בקנדה. האנאדי שאער, פוסט פייסבוק, 5.8.2017 ♦

פורצות דרך. בין עבודה על מכשיר הקרנות מיניאטורי לחולי סרטן, מדבקה שמזהה שחפת ויצירת שינוי חברתי באמצעות חינוך – פועלות רותם וישינקין, אבתסאם מרעי־סרואן ועדי חנוכה למען שוויון בין המינים, מרצות על תחומי המחקר שלהן ואפילו נפגשות עם מנהיגי העולם, ביל קלינטון למשל… אבסתאם מרעי־סרואן בת ה־53 היא אמא לארבעה וסבתא לנכדה בת שנה וחצי. את שני התארים הראשונים שלה סיימה בהצטיינות בשנות ה־20 שלה, ואל הדוקטורט התפנתה רק לקראת סוף העשור החמישי לחייה, ב־2011. כיום היא עובדת כמרצה במכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה ובמכללה הערבית בחיפה.", גל בן-חיים, ישראל היום, 03.08.2017 ♦

ח"כית שלישית לרשימה המשותפת? "אני מאמינה בהגינות ההנהגה הערבית". הרוטציה המתבוששת מציבה בפני הרשימה המשותפת את אחד האתגרים הגדולים שידעה: האם הפעם נעשה היסטוריה וארבעה גברים ערבים יפנו את מקומם עבור אישה? מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  19.7.2017 ♦

בזמן שהערבים מטיילים: הנשים הפלסטיניות עושות מהפכה. החברה והמשפחה הפלסטינית משתנה לנגד עינינו: פחות ילדים, יותר השכלה, יותר נשים שמצטרפות לשוק העבודה. אפילו בעיד אל פיטר, במקום סיבוב אלולאיא בין נשות המשפחה, כולם נמצאים בחו"ל, מאת יאסר אבו ערישה, שיחה מקומית,  29.6.2017 

אחרייך وَراءكِ. "..באישון לילה, הורי עזבו את הבית שאבי בנה בתל שבע הבדואית ועברו, אולי "ברחו", לעומר הבורגנית, יישוב יהודי הממוקם במרחק חמישה קילומטרים מתל שבע..  הסרט חודר לתוך האינטימיות המשפחתית, הסודות והדילמות, ומעלה שאלות נוקבות על זהות נשית ולאומית ועל שייכות לבית..", [סרט] ישראל 2017 | 70 דקות | עברית, ערבית | תרגום לערבית, עברית, אנגלית. בימוי: רנא אבו פריחה ♦

הרשאות בינוי מעונות בוטלו ו-110 מיליון ₪ הוחזרו לאוצר במקום לעבור למעונות אחרים – כך נחשף היום בוועדה למעמד האישה. עוד נחשף: נבנו רק 5 מעונות יום לאוכלוסייה הערבית בשלוש השנים האחרונות • ח״כ תומא- סלימאן: ״יש להסיר את החסמים העומדים בפני הרשויות. כסף המוחזר לאוצר יילך בסוף השנה לדילים פוליטיים במקום לבינוי מעונות״, 19 ביוני 2017, כ"ה בסיון תשע"ז, [פוסט של "סיכוי" בעניין זה] 

המשימה הקשה שלנו: מאבק פלסטיני-יהודי משותף נגד רצח נשים. יוזמת המחאה בתל אביב הערב לא הביאה בחשבון את הפמיניסטיות הערביות, שעומדות בחזית המאבק נגד רצח נשים. גברים מכל הסוגים רוצחים אותנו, הנשים. בדיוק בגלל זה אני אהיה שם, ולכן אנחנו צריכות לדבר, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  17.6.2017♦

הרצח פוענח: חנאן התגרשה, יצאה לעבוד – ושילמה על כך בחייה. המשטרה פענחה את רצח חנאן אלבחירי, בת 19 מלקיה, שנעדרה מתחילת מאי: על רקע גירושיה והחלטתה לצאת לעבוד, רצחו אותה שלושה בני משפחתה "כי פגעה בכבוד המשפחה". היום יוגשו נגדם כתבי אישום, אילנה קוריאל, YNET, 18.06.17 ♦

עצרת המחאה בת"א נגד רצח נשים הפכה לצעדת זעם וחסימות כבישים.  הפגנות נגד מחדלי המשטרה ושתיקת הממשלה על רצח נשים התקיימו בערים בכל הארץ. מרכז תל אביב נחסם לתנועה בשל צעדת מחאה. כ-20 נשים נרצחות בשנה על ידי בני זוג וקרובי משפחה, מאת חגי מטר, שיחה מקומית,  18.6.2017 ♦

בלחץ המשפחות, עשרות נשים ערביות מתחתנות עם גברים מוגבלים שכלית. זה קורה בעיקר ביישובים ערביים בצפון: אשה מגיעה לשנות ה-20 המאוחרות לחייה כשהיא רווקה, ואז נמצא עבורה "פתרון" – שידוך לגבר מוגבל שכלית. אולם, את זאת היא תגלה רק אחרי החתונה, לי ירון, הארץ,16.06.2017 06:00 עודכן ב: 07:24 ♦

הטרור המגדרי נגד נשים ערביות בישראל: המספרים. אלימות נגד נשים בכלל, ורצח נשים, בפרט, אינם בשום מובן בעיה ייחודית לחברה הערבית: 131 נשים ישראליות נרצחו בין השנים 2011-2016. נתון זה, יש לציין, לוקה ככל הנראה בהערכת חסר, משום שאינו כולל נשים שגופותיהן לא נמצאו, המוגדרות כנעדרות, כמו גם מקרים שבהם סיבת המוות שנרשמה בתיק שונתה. תחקיר: איכראם חוג'יראת / אינפוגרפיקה: אלעד ארגמן, המקום הכי חם בגיהנום, 5.6.2017 ♦

יממה לאחר סיום לימודיה: בת 18 נדקרה למוות. פרמדיקים של מד"א ושוטרים הגיעו לדירה ברמלה ומצאו את גופתה של הצעירה מוטלת במטבח הדירה. היא נדקרה בצווארה כמה פעמים ומותה נקבע במקום. כלי הרצח טרם אותר. אתמול חגגה הצעירה במסיבת סיום בבית הספר, אלי סניור, YNET, 13.06.17 ♦

הזמרת נסרין קדרי: דו קיום זה הדבר הכי חשוב. בחירתה של הזמרת נסרין קדרי לשיר במופע הפתיחה החגיגי של פסטיבל ישראל [18-1 ביוני] אינה עניין של מה בכך. קדרי, בת 30, זמרת ערבייה שנולדה בחיפה להורים מוסלמים ומתגוררת היום בראשון לציון, תעמוד על הבמה הגדולה שתוקם סמוך לחומות העיר העתיקה, ותשיר בפתיחת הפסטיבל היוקרתי ביותר של ישראל אשר יעמוד בסימן יובל שנים לאיחוד העיר ירושלים. שלומי אלדר, אל מוניטור, 29.5.2017 ♦

"לשבור את קשר השתיקה": עשרות הפגינו בנגב נגד אלימות כלפי נשים בחברה הבדואית.  ההפגנה התקיימה על רקע מותן של שתי צעירות בדואיות שקרוביהן נעצרו בשבוע שעבר בחשד למעורבות ברציחתן. המפגינים מתחו ביקורת על התנהלות המשטרה ולשכות הרווחה, אלמוג בן זכרי, הארץ, 30.5.2017 ♦

"…נפלה בחלקי הזכות לגדול בבית עם שני הורים, אמא ואבא אנאלפביתים. לא קראו ולא כתבו….", הנאום שלי מאתמול, בשם עמיתות ועמיתי תואר הכבוד, של האוניברסיטה הפתוחה, איבתיסאם מאראענה (פייסבוק),  21/05/2017 ♦

לונא אבו נסאר מאחדת את העברית והערבית למשהו גדול משתיהן. אלבומה החדש של הזמרת, שיוצא ארבעה שנים אחרי הקודם, מושר בשתי השפות. בשתיהן, יחד עם שפת המוזיקה, מצליחה אבו נסאר לתת ביטוי יוצא דופן לבדידות הקיומית, ילי ורדי, טיים אאוט, יום שני, 22.5.2017 ♦

צילום: תומר אפלבאום

צילום: תומר אפלבאום

גם ירו בו, גם השאירו אותו למות, גם החזיקו את הגופה וגם הכפישו אותו. ד"ר אמל אבו סעד, בת 42, ראש תוכנית הכשרה לגננות במגזר הבדואי במכללת קיי, מתגוררת בחוּרה… ועדיין זה היה קשה. לא רק לי, לכל הבנות מהכפר שרצו להמשיך ללמוד. אחרי שסיימנו את כיתה ו' ישבנו בבית, כי ההורים שלנו לא הרשו לנו לצאת. לא הרשו לנסוע ללימודים בתל שבע. זה לקח זמן אבל בסוף הצלחנו לשכנע אותם, אני ועוד בנות שרצו ללמוד והמורים שלנו מהיסודי שחלקם עברו בעצמם לתל שבע. הם הבטיחו שישמרו עלינו. בגיל 16 סיימתי חטיבת ביניים ותיכון בהצטיינות. רציתי ללמוד רפואה אבל לא התקבלתי. בכלל לא ידעתי מה זה בדיוק פסיכומטרי, לא ידעתי שמתכוננים לזה, אז קיבלתי ציון טוב, אבל לא מספיק לרפואה. לא ידעתי מה לעשות. מנהל בית הספר היסודי שבו למדתי אמר לי — אל תשבי בבית. אל תתחתני, כי אז לא תלמדי בחיים. לכי תלמדי הוראה במכללה, העיקר שתלמדי משהו. וכך עשיתי. ..", איילת שני, הארץ, 11.5.2017 ♦

ביקורת בחברה הערבית על מינוי אישה לקאדית: "לא להתערב לנו בדת". סגן יו"ר הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בישראל תקף את החלטת חברי הוועדה למנות את עו"ד הנא חטיב לשופטת בבית הדין השרעי: "הקשר של חלק מהם להלכה האיסלאמית הוא כמו הקשר שלי למדע החלל". יו"ר הוועדה, השרה שקד: "גאה מאוד במינוי. היא בוודאי לא האחרונה", חסן שעלאן, YNET, 27.04.17 

לראשונה-אישה תכהן בתפקיד קאדית שרעית. חבר הוועדה למינוי קאדים ח"כ עיסאוי פריג' (מרצ): מדובר בהחלטה היסטורית. חשוב להודות לשרת המשפטים איילת שקד…. "זו בשורה גדולה לאישה הערבית ולחברה הערבית בכלל. אני נרגשת על הבחירה הזו ומקווה שזוהי רק סנונית ראשונה לבחירתן של נשים נוספות לתפקיד", הוסיפה שרת המשפטים…", חזקי ברוך , ערוץ 7, כ"ט בניסן תשע"ז 25/04/17 

האם הפמיניסטית מעילבון הורישה ביתה רק לבנותיה – לדאוג לעתידן. בצעד יוצא דופן השאירה האם פאטמה דגש את חמשת בניה מחוץ לירושה, והשאירה את ביתה הענק לארבע בנותיה, שיפרנס אותן. בתכנון: עסק שתכליתו 'אהבת אדם', תמי שמש קריץ, לאשה, 13.4.2017

נרצחות ללא כבוד: "המוות רודף". 104 נשים ערביות נרצחו תוך עשור, ו-80% מתוכן הגישו תלונה קודם לכן. רק תיקים מעטים פוענחו מול ההשתקה בחברה הערבית. ע', שהורשע בהריגת אחותו: "אמרו לי שאסור שאישה תחליט על עצמה". איך נמנע את הרצח הבא? דנה ויס | חדשות 2 |8.4.17 

עוד אשה נרצחה בלוד והנשים בעיר חיות בפחד. "הרצח של סיהאם אזברגה בלוד בשבוע שעבר מציף את הבעיות הבוערות בעיר, שאוכלוסייתה מעורבת והאלימות בה גואה. פעילות זכויות הנשים מפנות אצבע מאשימה כלפי המשטרה וגורמי הרווחה. המשטרה, מצדה, מגלגלת את האשמה חזרה אל התושבים — ובינתיים נשות העיר חיות תחת איום מתמיד והגופות ממשיכות להיערם", שני ליטמן, הארץ, 6.4.2017 ♦

איך עוצרים את הקטל?  פרויקט מיוחד על אלימות נגד נשים בחברה הערבית | קדימון לכתבה של דנה ויס בחדשות2,  סוף השבוע, 7.4.2017 

רצח נשים לא יעבור: עשרות הפגינו במחאה על אלימות נגד נשים. זאת לאחר שארבע נשים נרצחו בשבועיים האחרונים | המפגינים קראו למדינה לעשות יותר על מנת למגר את התופעה | ח"כ עאידה תומא-סלימאן: "אנחנו לא מוכנות להמשיך בספירת גופות", מאת יהל פרג' ודבר ראשון , דבר ראשון, עדכון אחרון: 06.04.2017 ♦

"הנשים הבדואיות התרגלו למצב שבו הגבר הוא המוח ולהן אין זכות לחשוב". הנשים ביישוב הבדואי לקיה שבנגב החליטו שהגיע הזמן לצאת מהבית והקימו עסק לאריגה, שמושך אליו עוד ועוד נשים שמבקשות לעצמן עצמאות כלכלית וחולמות לייצר אופק לדור הבא, גילי מלניצקי, דה מרקר, 07.04.2017 ♦

"זו זעקה של נשות לוד": עשרות הפגינו במחאה על רצח סיהאם אזבארקה. אזבארקה נורתה בביתה בשבוע שעבר, ומתה כעבור יומיים מפצעיה. ח"כ עאידה תומא־סלימאן: אי אפשר להתעלם מהעובדה כי רק 50% ממקרי רצח נשים ערביות מפוענחים, לי ירון ו ג'קי חורי, הארץ, 05.04.2017 

בעקבות רצח לינה וסיהאם: הפגנה היום (ד') נגד רצח נשים בלוד. שלוש נשים נרצחו בשבוע האחרון בישראל על ידי גברים. [היום] יצאו פעילות ופעילים למחות בלוד נגד הרצח, נגד התעלמות הרשויות מהכתובת על הקיר ונגד האלימות שגברים מפעילים כלפי נשים, מאת שיחה מקומית | 4.4.2017 

מלחמת השחרור של הנשים הערביות. מאיה איידן וסמאח סלאיימה ב"לונדון וקירשנבאום", בעקבות הרצח בלוד ובראמה, ערוץ 10,  3.4.2017 ♦

לאחר הרצח בלוד ובראמה: מחאה על "טבח נשים בחברה הערבית". סמאח סלאימה, מנהלת עמותת "נשים ערביות במרכז", אומרת כי בשנה האחרונה יש מספר שיא של נרצחות: "אין לנשים ביטחון". ח"כ תומא-סלימאן: "אזלת היד של המשטרה מעודדת רוצחים", דנה ירקצי, וואלה, יום שלישי, 04 באפריל 2017 ♦

רצח הנשים במגזר: "אי אפשר לחכות בשקט מול ספירת הגופות".  יותר ממחצית מהנשים שנרצחו בישראל בעשור האחרון היו ערביות ישראליות – מתוך 173 נשים שנרצחו, 93 הן ערביות. רק הבוקר נרצחה לינה אחמד בת 35, אם לשניים מהכפר ראמה שבגליל. "החברה הערבית מדכאת את הנשים, לכן כשנשים נופלות קורבן הן חוששות לחייהן", מיה איידן, חדשות 10, עודכן 21:05 03/04/2017 ♦

הירי בפעילת זכויות הנשים בלוד: חמישה מקרובי משפחתה נעצרו בחשד למעורבות ברצח. סיהאם אזבארקה, בת 29, נורתה למוות בביתה בשבוע שעבר. העצורים חשודים בעבירות של רצח, קשירת קשר לפשע, שיבוש הליכי משפט וסיוע לאחר מעשה, ג'קי חורי ו יניב קובוביץ, הארץ, 03.04.2017 12:33 ♦

חשד לרצח בצפון: אישה בת 35 נורתה למוות בזמן שנהגה ברכבה. חובשים ופרמדיקים של מגן דוד אדום שהגיעו לזירת הירי בכפר ראמה, הנמצא סמוך לכרמיאל, מצאו את האישה כשהיא ללא רוח חיים – ונאלצו לקבוע את מותה במקום. כוחות משטרה רבים הגיעו לזירת הירי, ופתחו בחקירות נסיבות המקרה, סמי עבד אל-חמיד, חדשות 10, 03/04/2017 

"לנשים הערביות נמאס להיות קורבן, יש שינוי ביחס לאלימות". הרצח של סיהאם אזבארקה בביתה שבלוד בשבוע שעבר, המקרה ה־56 במספר מאז 2012, רק דרבן את הפעילות שנלחמות באלימות נגד נשים במגזר הערבי להחריף את מאבקן, אורלי בויום, מעריב, 02/04/2017  

נשים בלוד הפכו למטרה ותוהות איפה המשטרה. בעיניים כלות רואות פעילות חברתיות בלוד כיצד מועברים מיליוני שקלים לגרעינים תורניים בעיר, אבל הן "לא רואות אפילו שקל ממשלתי אחד". הן ממשיכות להזהיר מפני הנשק הלא חוקי שמסתובב ברחובות ומהעובדה שהפכו למטרה קלה, חסן שעלאן, YNET, 29.03.17  ♦ women

סיהאם איננה. מה בכוונתכם לעשות מחר? עוד אישה נרצחה. עוד רעול פנים שם קץ לחייה של צעירה ערביה בנשק שלא האזרחים הערבים מייצרים. משתיק הקול על אקדחו של הרוצח ואדישותה של המשטרה לא ישתיקו את המחאה שלנו, אבל כדאי שתפנימו – זה גם המאבק שלכם, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית, 29.3.2017 ♦

מתה מפצעיה פעילת זכויות נשים שנורתה בידי רעולי פנים בביתה בלוד. האישה, סיהאם זבארגה כבת 30, נורתה ביום ראשון בדירתה. על פי החשד, רעולי פנים הגיעו לביתה שברחוב רמת אשכול וירו בפלג גופה העליון מטווח אפס, בעוד אחיה מנסה לגונן עליה. צו איסור פרסום הוצא על פרטי החקירה, רויטל בלומנפלד ואבי אשכנזי, וואלה, יום שלישי, 28 במרץ 2017 

מנאל שלבי, מייסדת עמותת "אדאר" מתראיינת בלונדון וקירשנבאום, (לפני שנודע על פטירתה של סיהאם ז"ל בלוד), 27.3.2017 ♦

פעילה למען זכויות נשים נורתה בביתה בלוד ונפצעה באורח אנוש. האשה, בת 29, היתה פעילה בעמותה למען זכויות נשים. מהמשטרה נמסר כי רעול פנים ירה בה בביתה כשהיתה עם בן משפחתה, יניב קובוביץ ו ג'קי חורי, הארץ, 26.03.2017 ♦

האמנות תנצח במקום שהמו"מ נכשל. "אמנות היא שפה בינלאומית. העובדה שלא הבנתי את השפה שלהן לא הפריעה לי כי התחברנו דרך היצירה". עשרות נשים יהודיות וערביות נפגשו ליצירה משותפת ביום האישה הבינלאומי מטעם עמותת "סינדיאנת הגליל", ניצן סניור שניאור | Mako | פורסם 12/03/17 11:51  ♦

במקום מהגרים שלבו בדואים בהיי־טק. השקעה בחברה הישראלית תמלא את החוסרים בהיי־טק – ותשלב אנשים מרוחקים מעולם העבודה במשרות החסרות, יפעת ברון, דה מרקר, 12.03.2017 ♦

על גניזת תיקים על אלימות נגד נשים [ערביות ויהודיות]. סמאח ותד, כאן – תאגיד השידור הישראלי, (1.36 דק'), 8.3.2017 ♦

שיעור בגזענות: אמנית שהזדהתה כפלסטינית סולקה מבית ספר. הרצאה של האמנית והשחקנית ראידה אדון בפני תלמידי כיתה ד' נקטעה כיוון שהזדהתה כפלסטינית, ענת ברזילי, כלכליסט, 08.03.17 

המורדת. בגיל 20 הייתה מאיסה עבד אלהאדי נשואה טרייה, בתחילתו של היריון — אבל בודדה ומיואשת. דווקא אז החליטה להפנות עורף לחינוך שקיבלה, עזבה את הבית ועברה הפלה. היום, יותר מעשר שנים אחר כך ואחרי שצעדה פעמיים על השטיח האדום בקאן, היא מככבת בסרט "עניינים אישיים", מסבירה למה היא מגדירה את עצמה כפלסטינית ולא כערבייה ישראלית, ונזכרת בנשיקה הטלוויזיונית עם עפר שכטר, אלון הדר, ידיעות אחרונות, 1.3.2017 

"אני עושה מוזיקה אסלית". בקרוב נראה אותה בגרסה הנשית של "גולסטאר", אבל עד שהיא עולה על המגרש נסרין קדרי מוציאה שיר ראשון מאלבום חדש וממשיכה להתמודד עם אותה שאלה: איך משתלבים כערבייה בתעשיית המוזיקה הישראלית, רז שכניק, ידיעות אחרונות, 1.3.2017 

אז מי באמת מייצג את ״ערביי ישראל״? "…חלק גדול מדי מהציבור הישראלי רואה בערבים כדוגמת לוסי אהריש או אנט חסקיה (נו, זאת שלא קיבלו אותה אפילו למקום ריאלי בבית היהודי) כמייצגיו האמיתיים של הציבור הפלסטיני בישראל. למה? כי הן נוחות להם…", רמי יונס, שיחה מקומית, 27.2.2017 ♦

משפיעות, חזקות, ערביות. לוסי אהריש ועאידה תומא סלימאן (צילום ארכיון: הדס פרוש ונתי שוחט / פלאש 90).

משפיעות, חזקות, ערביות. לוסי אהריש ועאידה תומא סלימאן (צילום ארכיון: הדס פרוש ונתי שוחט / פלאש 90).

סרט על צעירה ערבייה בתל אביב זכה בתחרות ליצירה דוקומנטרית ע"ש פרלוב. "חלומות" ("אחלאם") של עביר אבו זהיא, תלמידת מכללת סמינר הקיבוצים, זכה אמש בתחרות ליצירה דוקומנטרית צעירה על שם דוד פרלוב. הפרס בשווי 40 אלף שקל הוענק לה באירוע ההוקרה השנתי לדוד פרלוב שהתקיים בסינמטק תל אביב.",  נירית אנדמן, הארץ, 22.2.2017 ♦

מהא חאג' רצתה שסרטה "עניינים אישיים" יהיה לא פוליטי. אז היא רצתה. רק בשנות ה-40 לחייה יצרה מהא חאג' סרט קולנוע ראשון, "עניינים אישיים" – והוא התקבל לפסטיבל קאן. בראיון עמה מתארת הבמאית תושבת נצרת את ההתמודדות עם היותה יוצרת פלסטינית שסרטהּ מוגדר אך ורק כישראלי וכיצד, אף שהסרט מציג סיפור של משפחה ושל דמויות המתחבטות בסוגיות של זוגיות, אהבה ובדידות, בכל זאת חדרה לתוכו הפוליטיקה, נירית אנדרמן, הארץ, 16.02.2017 

באולפן: רדיר כמאל מריח. תתרגלו? לראשונה בתולדות הטלויזיה הישראלית, אשה דרוזית תגיש מהדורת חדשות בעברית, בערוץ הראשון, ויש לה עוד המון תקרות זכוכית לנפץ, אריאנה מלמד, הארץ, 15.02.2017 ♦

"הבועה הפלסטינית": איך מתמודדות הצעירות הערביות עם המעבר לעיר הגדולה? , חן ליברמן, חדשות 10, 15.2.2017 ♦

תמונות במדבר: כך נראים חייהן של הנשים הבדואיות בנגב. מציאות עגומה ותנאי חיים קשים, וגם בנייה עצמית של אלטרנטיבות וגילויי אופטימיות. האלבום החדש "יֻסַֿוִרֻנַה – מְצַלְּמוֹת למען זכויות אדם", מציג את עבודתן החזותית של נשים בדואיות משבעה כפרים בלתי מוכרים בנגב, ורד לי, הארץ, 6.2.2017 ♦

האישה השנייה. אמאל אבו סעד, דוקטור ברפואה והוראת מדעים, הייתה אשתו השנייה של יעקוב אלקיעאן, שנהרג בפינוי אום אלחיראן. מפגש איתה בבית המשפחה מגלה סיפור חיים מורכב של אשת קריירה שהתאלמנה מאהבת חייה, נישאה בלית ברירה לאחיו. אף שלא אהבה אותו, היא משוכנעת שלא היה מחבל, ורד לוי-ברזילי, המקום הכי חם בגהינום, 30 ינו', 2017 

קטע קצר מראיון שערכו תמי ריקליס ויונית נעמן להעוקץ באום אל-חיראן עם אלמנתו הטרייה של יעקוב  אבו-אלקיען, אמאל אבו סעד, ראש תוכנית חינוך לגיל הרך במגזר הבדווי במכללת קיי בבאר שבע. אשה שכל מפעל חייה – זכרונות, חפצים, ספרים, הדוקטורט שלה – הפך בן רגע לגל הריסות, והיא וילדיה הקטנים איבדו עם שחר בעל, אבא ובית. כרגע אי אפשר בכלל לחשוב על איך ממשיכים, היא אומרת, ישנה רק הדרישה המיידית מהמשטרה לשחרר את גופתו של יעקוב לקבורה – ללא שום תנאים. העוקץ, 25.1.2017 ♦

הממשלה אישרה את הצעת החלטת הממשלה בתופעת הפוליגמיה, אשר גיבש צוות בראשות שרת המשפטים, 29.1.2017 ♦

לא פה לא שם, הסרט:

  • ממציאות את עצמן ואת שפתן בתוך תל אביב הלבנה. סלמה, לילה ונור, גיבורות הסרט ״לא פה, לא שם״, יוצרות שפה חדשה והיברידית המתנגחת בשפת אימן ומאתגרת אותה. אבל הזרות שלהן לא מוצאת את מקומה, מיטל אבוקסיס, העוקץ,  09.03.17 ♦
  • לא פה, לא שם: לאן נעלמה העיר הערבית? הדמויות בסרט "לא פה, לא שם"הן צעירות, חיות את תל אביב – כמו ישראליות רק בערבית. אבל הסיפור שלהן יכל להתקיים בעוד הרבה ערים בעולם הערבי, בהן ישנם חיי תרבות ואנדרגראונד בועטים, מאת  הימת זועבי שיחה מקומית | 14.2.2017 
  • למה לא הצלחתי להזדהות עם גיבורות "לא פה, לא שם". צופים יהודים רבים התלהבו לגלות בסרטה של מייסלון חמוד נשים ערביות מקללות ומעשנות סמים, אבל נמנעים ממבט מעמיק על ההוויה התרבותית הערבית הרחבה, ראידה אדון, הארץ, 12.02.2017 ♦
  • צפה בעיר הגדולה.יש קווי דמיון בולטים בין השחקנית מונא חווה, החיה בתל-אביב, ובין לילא, בת דמותה בסרט "לא פה, לא שם". שיחה פתוחה וחשופה עם חווה על הכול. תל אביב לא מחבקת ערבים – ראיון. נחום מוכיח, הבמה, 1.2.2017 ♦
  • מעולם לא נראו כך פלסטינים על המסך. במשך שנים שלט הכיבוש בקולנוע הפלסטיני וכל התמודדות של הפלסטינים עצמם עם דיכוי פנימי וחיצוני נדחקה מפאת צו השעה. סרטה של מייסלון חמוד "לא פה, לא שם" מסתכל לתוך החברה פנימה, מבלי לקיים דיאלוג עם יהודים, ומערער בשיטתיות על סטריאוטיפים, אסנת טרבלסי, העוקץ, 30.01.17 
  • כל השפמים רעדו. איימו עליה, קיללו אותה, קראו לה כופרת והוציאו עליה פתווה. ראש עיריית אום אל פאחם נאם נגדה במסגד, אמרו שהיא ציונית ומשת"פית, וההורים ביקשו שתחזור הביתה כדי שיוכלו לשמור עליה. הכל בגלל שמייסלון חמוד העיזה לעשות את "לא פה לא שם", סרט ערבי פמיניסטי חזק ומטלטל. וזה עוד לפני שהם שמעו אותה מדברת, תחיה ברק | מגזין mako | פורסם 25/01/17 21:26 

    מתוך: "לא פה לא שם", צילום: יבני ברמן

    מתוך: "לא פה לא שם", צילום: יבני ברמן

  • אומץ ודעות קדומות: "לא פה, לא שם" הוא סרט לבוגרים בלבד. מייסלון חמוד, במאית "לא פה, לא שם" פתחה תיבת פנדורה בצורה נועזת וגסה, שבאה איתה תהילה של חלוציות וגם ביקורת ציבורית. למרות נפילה במלכודת האיסלמפוביה, הסרט מציג מורכבות ומעמת אותנו עם בעיות חברתיות שצריך להתמודד איתן. במקום להיעלב מראש – לכו לראות… הסרט הזה חזק במיוחד, עד כדי כך שסחף סביבו דעת קהל רבה, עורר עניין, וכל מי ששמע עליו הרגיש שיש לו דעה ועמדה, בעיקר אלו שלא ראו כלל את הסרט. רק לסייד קשוע היו שתי דעות שונות על אותו הסרט..", מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  26.1.2017 ♦
  • התנצלות בפני במאית הסרט "לא פה, לא שם". "…כמה פתטי מצדי לקוות לדיון פורה שהסרט מעורר בחברה הפלסטינית בתוך ישראל. שכחתי, או שניסיתי לשכוח, את טיב השיח שעלול להתפתח… טוב יעשו אותם מוחים מהעירייה ומהתנועה אם יתנערו בתוקף מכל גילויי אלימות, גידופים והפגנות אלימות כנגד הסרט. כי זו כבר לא ביקורת אלא הסתה פרועה ואלימה… בבקשה לכו לראות את הסרט, כי הוא חשוב ומעורר מחשבה. לכו לראות את הסרט בשביל להשתיק את האלימות, בשביל שאריות של תחושת חופש, בשביל לעמוד לצד היוצרים…", סייד קשוע, הארץ, 15.01.2017 ♦ 
  • מה חשוב לדעת על הסרט "לא פה, לא שם". גם אני נזעקתי תחילה להגן על האמנות כששמעתי את דרישתה של עיריית אום אל־פחם להחרים את הסרט "לא פה, לא שם". אבל אז צפיתי בו, סייד קשוע, הארץ, 12.01.2017 ♦ 
  • "לא פה, לא שם" הוא ייצוג נאמן של מציאות מדכאת. עבור נשים פלסטיניות המחפשות חיים ליברליים, "משבר זהות" הוא מלחמת הישרדות בעולם שלא מעוניין להכיל אותן – עובדה שהסרט מיטיב לבטא. אבל "לא פה לא שם" מכיל גם את דרך לפתרון… הסרט משרטט את חייהן של בנות הדור שלי בדיוק, החיות בעידן שבו המונח "זהות" הולך ונהיה מופשט יותר ונזיל יותר. אחד הדברים שהסרט מיטיב כל כך לשקף הוא שעבור אותן נשים פלסטיניות, משבר הזהות משול למאבק הישרדותי של ממש..", ז'נאן בסול, הארץ , 14.01.2017 ♦ 
  • נשים פלסטיניות באנדרגראונד התל אביבי: ראיון עם הבמאית מייסלון חמוד. הבמאית מייסלון חמוד מציגה נשים פלסטיניות כפי שמעולם לא נראו על מסך הקולנוע בישראל: חזקות, חופשיות, מורדות. עם עלייתו לאקרנים של סרטה "לא פה, לא שם" מסבירה חמוד, שחיה בעצמה בלבה של סצינת האנדרגראונד הפלסטינית הרוחשת ביפו־תל אביב, איזה מחיר משלמות נשים שאינן נכנעות לציפיות החברתיות מהן ולמה הגיבורות שלה לא מפסיקות לעשן סיגריות, נירית אנדרמן, הארץ, 29.12.2016 

אני ערביה פריבילגית? שני הסבים של אביה כיהנו בשעתם כראשי העיר נצרת, אביה איש עסקים אמיד, אמה היתה מנהלת הסהר האדום בג'נין ובעלה שופט בית המשפט המחוזי. אבל בשאיר פאהום-ג'יוסי עו"ד בעלת משרד עצמאי ויו"ר יוזמות קרן אברהם מתעקשת ששום דבר לא בא לה בקלות, ורד לוי-ברזילי, לאישה, 16.1.2017 ♦

"שוק העבודה הוא פלטפורמה מצוינת ליצירת חברה שוויונית ומכילה". מרים כהבא, האשה הערבייה הבכירה בשירות הציבורי, מסיימת שנה ראשונה בתפקידה כנציבת שוויון הזדמנויות בעבודה ■ היא מספרת על החשדנות מצד החברה הערבית, האתגר בשילוב אוכלוסיות מודרות בשוק העבודה, והצורך לשלב בין הסברה והכשרה לסנקציות על מעסיקים, ז'נאן בסול, דה מרקר,12.01.2017 ♦

אל תשתקי. ח'ולוד ח'מיס קוראת לנשים לזעוק נגד האלימות המינית במגזר הערבי. מקימת עמוד הפייסבוק 'אל תשתקי' בערבית ח'ולוד ח'מיס מביאה את הנתונים של מספר נפגעות תקיפה מינית במגזר הערבי, מסבירה מה הביא אותה לפתוח את העמוד ומה היו התגובות,  דנה ספקטור ורן שריג, 103 FM, 08/01/2017 ♦

רצח ליאן נאסר חשף את המאבק היומיומי של האשה הערביה בישראל. מותה המזעזע של ליאן נאסר בת ה-19 מטירה בפיגוע דאעש במועדון באיסטנבול העיר את השדים מרבצם, ונתקל בתגובות נגד מעוררות תקווה. להלווייתה היום הגיעו אלפים, האם אנחנו עדים לתחילתו של שינוי? מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  3.1.2017 ♦

"אני ישראלי, אבל יודע שזאת אשליה". הם צעירים משכילים ומתקדמים, אבל הם ערבים ■ איך הם מרגישים כשהם הולכים ברחוב, שוכרים דירה, או משתתפים בשיעור באוניברסיטה? האם הדמוקרטיה הישראלית מפספסת יותר ממיליון איש?…. "הגדרת הזהות שלי תלויה בצד שבו אני קמה בבוקר. אני ערבייה ישראלית, וגם פלסטינית — תלוי באיזה יום", אומרת חנין מג'אדלה, 27, מתל אביב…",  עדי הגין, דמוקרטיה – מוסף דה מרקר, 29.12.2016 ♦

נערות וצעירות בסיכון בחברה הערבית והמענים הניתנים להן כתיבה: ד"ר נורית יכימוביץ-כהן, מרכז המחקר והמידע בכנסת, מוגש לוועדה לזכויות הילד ולוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, 28.12.2016 

שוברות שתיקה: נשות אקדמיה ואנשי רווחה מדברים על מקומה של הנערה בחברה הבדואית. ביום העיון שהפיקה עמותת יחדיו בשיתוף משרד הרווחה שהתקיים אתמול (א') עלו הנושאים הרגישים ביותר בחברה הבדואית ביחס למקומה של הנערה בחברה הבדואית, מערכת THE-PULSE, 20.12.2016  

חשד לרצח: גופת בת 15 עם סימני אלימות נמצאה בפארק בצפון. הנערה נמצאה סמוך ליישוב כסרא-סמיע. נסיבות האירוע אינן ברורות. מוקדם יותר היום נמצאה גופתה של צעירה כבת 20, גם היא עם סימני אלימות, ליד צומת מגדל, נעה שפיגל, הארץ, 20.12.2016 

ההרוגה בתאונה ליד עפולה הובאה למנוחות: "היא הייתה מנהיגה". מותה של אימאן זועבי בת ה-53 גרם לתחושת אובדן גדולה בכפר סולם בו התגוררה. "היא הייתה אישה מיוחדת", אמרה מנכ"לית עמותת "כיאו",  בה הייתה פעילה זועבי לקידום מעמדן וזכויותיהן של נשים ערביות בישראל. בסורוקה מת מפצעיו פעוט בן שנה שנפצע בתאונה בכביש 6 בשבוע שעבר, אלי אשכנזי, וואלה, יום שני, 19 בדצמבר 2016 ♦

120 ושתיים סדרת רשת, נפגשות עם חה"כ עאידה תומא-סלימאן. פייסובק, 17.12.2016 ♦

על אלימות גברית, סוריה והמפלגה הקומוניסטית הישראלית. רג’א זעאתרה, פעיל מרכזי במפלגה הקומוניסטית ותומך אסד, איים על אישה שיחשוף את עברה המיני. הוא הושעה מיידית מהמפלגה. אך קולה לא נשמע על אינספור מקרי האונס ורציחות הנשים שמבצע המשטר בסוריה.  מאת לילך בן דוד, שיחה מקומית, 17.12.2016 ♦

גילה גמליאל: "המדינה זקוקה לחברה ערבית חזקה יותר חברתית וכלכלית" . השרה גמליאל בכנס בנצרת: "שילוב נשים ערביות בשוק העבודה זוכה הפך בשנים האחרונות ליעד לאומי בעל השלכות חשובות והשפעה ישירה על שיעורי הצמיחה", ז'נאן בסול, דה מרקר, 13.12.2016 ♦ wwp

ערביות ויהודיות תופרות שמיכת שלום במודיעין. 15 פעילות בתנועת "נשים עושות שלום" ממודיעין נפגשו ברעות עם נשים ערביות מלוד ורמלה ויחד הן יצרו "טלאים" במסגרת פרויקט אומנות בינלאומי ליצירת "שמיכת השלום", רותי בוסידן, MYNET, 12.12.2016 ♦  

אחריכן. מפגש נשים ערביות ויהודיות הצליח לפרוץ את חומות הגזענות. בסוף שבוע גשום במיוחד נפגשו 40 נשים לסמינר של נעמ"ת בנושא "אנטי גזענות". הן גילו כי מעבר לחומות ישנן נשים אמיצות שיכולות לחולל יחדיו שינוי ענק, מאת מיכל רוזן, דבר ראשון, 09.12.2016 

"רווקה בערבית זה 'עאנס' – ענף שמתייבש ונהפך לחסר שימוש". ד"ר מהא כרכבי סבאח, מרצה באוניברסיטת בר־אילן ומרכזת מחקר במרכז שוות במכון ון ליר: הגברים לא מעוניינים בשוויון בין המינים. אתה חושב שיש גבר שירצה לוותר על פריווילגיות כאלה? רותם שטרקמן, דה מרקר, 08.12.2016 ♦

ד"ר יסמין אבופריחה. מייסדת ומנכ"לית ארגון ג'נסיס, מלכ"ר שאותו הקימה לאחרונה ושאותו היא מנהלת, שם לו למטרה להפחית באופן דרמטי את שיעור המחלות הגנטיות והמומים המולדים באוכלוסייה הבדואית..", 40 הצעירים המבטיחים 2016, גלובס, 8.12.2016 ♦

אלף לילה ולילה: המפיקה שמחיה את חיי הלילה בערבית. קאהרה עינין, סוכנת ביטוח שנהפכה למפיקת מסיבות, עומדת מאחורי פריחת המוזיקה הערבית בחיפה, ויודעת גם איך להשתמש בה כדי למשוך יהודים לסצינה המקומית, אלעד בילו, כלכליסט, 07.12.16 ♦

פרס "נשים בחזית 2016" של סלונה הוענק לד”ר סוהיר אסדי מנהלת המחלקת הנפרולוגיה בבית חולים רמב”ם בחיפה ולנורה נסייר – קטגוריית יזמות טכנולוגית. ד"ר אסדי היא הרופאה הראשונה מהמגזר הערבי אשר מונתה לראש מחלקה בבית חולים בישראל…במדינה בה מערכת הבריאות קורסת, ד”ר אסדי היא מופת לנשים פורצות דרך בתחום המחקר לצד העבודה מצילת החיים בשטח….נורה אסייר היא מהנדסת ביו רפואית, מייסדת ומנהלת הפיתוח של חברת נוראמי מדיקל, חברה המתמחה בפיתוח תחליפים חדשניים לרקמות רכות בגוף האדם. .",    מערכת סלונה, 6.12.2016 ♦

ח"כ תומא-סלימאן: "יש מחסור חמור בעובדות סוציאליות בשטח שיטפלו בנשים נפגעות אלימות". יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, למשרד הרווחה: "יש מחסור חמור בעובדות סוציאליות בשטח, שיאתרו ויטפלו בנשים נפגעות אלימות". הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת) קיימה היום (ב') דיון במחסור במסגרות טיפוליות עבור נערות ונשים ערביות הסובלות מאלימות, במסגרת הצעה לסדר של ח"כ חנין זועבי (הרשימה המשותפת).מערכת החדשות ThePulse, 05.12.2016 ♦

לא שותקות יותר. כל עוד נציית לקשר השתיקה, גברים מהסוג הנבזי הזה ימשיכו להשתמש בכוח ובסמכות הממסדית שלהם עלינו רק כי הם יכולים… והגיע הזמן שנאחד את המאבק שלנו באלימות כלפי נשים: גם מבחינת סוגי האלימות, וגם שנפעל יחד – נשים ערביות ויהודיות. אני מזמינה את כולכן לשתף עדויות של אלימות שחוויתן בעמוד הפייסבוק החדש והדו-לשוני #לא_נשתוק #لن_نسكت כדי להציף את המרחב הציבורי ולשבור את קשר השתיקה כחלק מהמאבק נגד אלימות כלפי נשים על כל סוגיה. .. לקראת ההפגנה מחר (א') מול קריית הממשלה בקריאה "די לאלימות מינית ודי לכסתוח", ח'ולוד ח'מיס, העוקץ,  03.12.16 ♦

נוף עתאמנהאיסמעיל: אני לא מחפשת 15 דקות של תהילה. אחרי שלושה וחצי תארים בביולוגיה, החליטה נוף עתאמנה-איסמעיל להגשים חלום ישן ולהתחיל לבשל. היא נכנסה ל"מאסטר שף" במטרה לעשות שינוי קריירה, וכעת, אחרי שזכתה בעונה הקודמת, היא כבר מוכנה לכבוש את היעד הבא :בית ספר לבישול שיצליח לחבר בין יהודים לערבים, מורן מימוני, OnLife,   01.12.16 

הפסקות היריון בישראל: זינוק בקרב האוכלוסייה הערבית. על פי דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (כאן), שיעורי ההפלות בקרב האוכלוסיות שאינן יהודיות זינקו בעשור האחרון. יחד עם זאת, שיעור ההפלות באוכלוסייה הכללית רשם ירידה משמעותית ב-30 השנים האחרונות… זינוק דרמטי של הפלות אצל מוסלמיות, נוצריות ודרוזיות,  רותם אליזרע, YNET, 29.11.16 ♦

אנשי הביטחון בנתב"ג החלו לחבב את השחקנית הפלסטינית מ"תאג"ד". סמר קופטי, כוכבת הסרט "ג'נקשן 48" ומגישה בערוץ טלוויזיה מרמאללה, זוכה לתגובות מפתיעות על תפקידה בדרמה "תאג"ד". בראיון היא מסבירה מה הרגישה בצילומי הסדרה, המתרחשת בבסיס צבאי, ולמה היא מסויגת מלוסי אהריש, איתי שטרן, הארץ, 29.11.2016 ♦

אין באלימות כבוד או רומנטיקה. לפחות 15 נשים נרצחו השנה בידי בן זוג או קרוב משפחה. מתוכן שמונה נשים ערביות. בחודש אוקטובר נרצחו שתי נשים יפואיות, ונשות העיר ערכו בתגובה הפגנה בהשתתפות מאות נשים וגברים נגד אלימות ורצח נשים בחברה הערבית. כתבה של הטלויזיה החברתית, 28.11.2016 ♦

"בעלי איים לשרוף אותי ואת הילדים". נשים מהמגזר הערבי מול המצלמה. אישה בשנות ה-20 לחייה ששוהה במקלט לנשים מוכות מספרת כי למרות האיומים והאלימות, בעלה עדיין מסתובב חופשי: "אני והילדים מרגישים בסכנה תמידית". צעירה אחרת סיפרה איך משפחתה סגרה אותה בחדר במשך שנתיים וחצי לאחר שעזבה את בעלה האלים שעמו אולצה להתחתן כנערה. מנהלת המקלט: "זו בעיה חברתית", חסן שעלאן, YNET, 28.11.16 ♦

זרקור – אלימות כלפי נשים, ריכוז נתונים לשנת 2016, מרכז המחקר והמידע, כנסת, 25.11.2016  

עולמן המסויט של הנשים בג'סר א־זרקא. בין מעגן מיכאל לקיסריה עומד כפר שהמדינה שכחה מקיומו: בג'סר א־זרקא, השסוע בין שתי חמולות יריבות, הילדים מסתובבים ברחובות, האמהות עובדות והאבות – רובם הגדול מובטלים – הם אלה ששולטים בכסף. תופעות נפוצות שם, כמו גילוי עריות ואלימות במשפחה, מושתקות בסולחות ובעסקאות בין הגברים. נשק וסמים מצויים בשפע ברחובות ושיעור הבערות מרקיע שחקים. בשנים האחרונות החלו לצמוח יוזמות שונות לשיפור המצב. האם הן יצליחו לשנות את מציאות החיים הבלתי־נסבלת? בילי מוסקונה לרמן, הארץ, 24.11.2016 ♦

"מרבית הנשים שנרצחו על ידי קרוב משפחה – ממוצא ערבי". משרד העבודה והרווחה פרסם את הדוח השנתי על קורבנות האלימות במשפחה. בין שלל הנתונים המטרידים החושפים את גודל התופעה בישראל, בולט מקומה של החברה הערבית ששיעור הקורבנות מקרבה גבוה במיוחד, גם ביחס לשיעורה באוכלוסייה. הנתון משקף במיוחד מקרים של רצח על ידי קרוב משפחה שאינו בן זוג, יונה לייבזון | חדשות 2 | פורסם 24/11/16 06:04 ♦

פסיקה לטובת קורבנות הפוליגמיה: אשה שחיה בנפרד מבעלה תקבל גמלה נפרדת. אשה בדואית שחיה בקשר פוליגמי רצתה להתגרש, אך נמנעה מכך עקב איומים של הבעל כי ינתק אותה מתשעת ילדיהם ■ הביטוח הלאומי סירב להעניק לה גמלה בנפרד, אך בית הדין הארצי לעבודה פסק לטובתה, ז'נאן בסול, הארץ,23.11.2016 ♦

"לעשות ולשנות". השגרירות שיסייעו לנשים למצות את זכויותיהן בעבודה. המחזור הראשון של קורס "שגרירות זכויות נשים בעבודה" שיזמו נעמ"ת במרחבי המשולשים הדרומי והצפוני, האגף לקידום שוויון בהסתדרות והמכון הבינלאומי למנהיגות, עומד בפני סיום. 22 המשתתפות למדו כיצד להעביר הדרכות ולייעץ בנושאי זכויות במקומות העבודה והתאגדות, מאת ניצן צבי כהן, דבר ראשון, 17.11.2016 ♦

“המאבק לימד אותו שלנשים יש כוחות עצומים והן באמת יכולות לשנות את העולם”. שלום, שמי מיסם ג’לג’ולי ואני יו”ר נעמת במרחב משולש דרומי. אני בת 44, נשואה ואמא לשלושה ילדים. יש לי תואר ראשון בקרימינולוגיה וסוציולוגיה ותואר שני במנהיגות חינוכית. אז איך הגעתי לאן שאני נמצאת היום? …הבנו שרק אם נהיה בעמדת קבלת החלטות נוכל להוביל לשינוי. נבחרתי לכהן כיו”ר הוועד ושתי חברותיי נבחרו לכהן כחברות ועד…", סאלונה, 11.11.2016 ♦

הגינקולוגית הבדואית הראשונה מתחילה מהפכה. כמה קשה, רגישה וחשובה עבודתה של הגינקולוגית הבדואית הראשונה, ד"ר ראניה עוקבי… עוקבי (37) היא הרופאה הבדואית הראשונה בישראל, שפרצה דרך לאחרות. היא גדלה בבאר שבע וחיה בה גם כיום, גרושה ואם לשתי בנות. היא עובדת כגינקולוגית בכירה בסורוקה, במרפאה של שירותי בריאות כללית בבאר שבע וגם בקליניקה פרטית שפתחה ברהט, שמציינת כעת שנה לפעילותה…", דיאנה בחור ניר, כלכליסט, 11.11.16 ♦

אנחנו לא באותה סירה. מכתב לפמיניסטיות ישראליות. "..לפמיניסטיות ופעילות ישראליות אגיד באופן מוצהר וברור: לא, אנחנו לא באותה סירה, ואיננו שותפות לאותו מאבק.. אנחנו נמצאות בשתי סירות, שונות מהותית. אנחנו, הפמיניסטיות הפלסטיניות, לא צריכות נשים שיטיפו לנו מוסר, שיגידו לנו איך כדאי לנו לנהל את המאבק שלנו…", איה זינאתי, פוליטיקליקוראת, 6.11.2016 

נשות החופש, אחרי עשרות שנים שהסיפור הזה לא נותן לה מנוח, יוצאת עביר לפרק את המושג "רצח על כבוד המשפחה", טריילר, עבּיר זייבק־חדד – במאית, יס דוקו ♦

רציחות נשים במגזר הערבי. בסיפור הבא יש הרבה אשמים, והרבה קורבנות וכמעט אפס פתרונות. והגיע הזמן לשים אותו בחזית. לא עוד סיפור מגזרי, לא עוד אמירה כללית כמו חילול כבוד המשפחה. ריאד עלי עם משפחתה של דועאא אבו שאראח שנרצחה בלוד, עם מי שחוששת שהיא הבאה בתור וגם עם אלה במגזר הערבי שהחליטו להאבק., כתבה של ריאד עלי, יומן, ערוץ 1, 30.10.2016 ♦

"אם הם רוצים לרצוח אותי, שזה יהיה בירייה". כמעט מאה נשים ערביות נרצחו בעשר השנים האחרונות על רקע מה שמכונה באופן מעוות "חילול כבוד המשפחה". רוב המקרים לא פוענחו. יצאנו עם הבמאית עבּיר זייבק חדד למסע מזעזע בין משפחות שחייהן נחרבו לבין נשים שנמלטו מהמוות ברגע האחרון. סרטה המטלטל שישודר הערב ב־yes דוקו מציג תמונה קשה של אלימות, אדישות חברתית וכישלון של רשויות החוק בישראל, יהודה שוחט, ידיעות אחרונות, 01.11.16 ♦

סערה בעצרת בכפר קאסם: "בואי בלי איפור". עלון פרסומי שקרא להגיע בלבוש צנוע ו"לא מגונדר" לעצרות הזיכרון לטבח באנשי כפר קאסם עורר מחלוקת. "זו סטירת לחי לכל המאבק הנשי של פלסטיניות בישראל", טענו מצד אחד, ומנגד היו מי שקראו "לכבד דעות אחרות", חסן שעלאן, YNET, 29.10.16 

הודא אוהבת האדם, לא עזר לה איש. הכתובת הייתה על הקיר. האלימות בחייה של הודא אבו סרארי לא נפסקה לרגע, ואנחנו אכזבנו אותה ולא הצלנו אותה. אבל המאבק לא אבוד ואנחנו נמשיך להיאבק ולצרוח למען החירות, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  28.10.2016 ♦

היוצרות הערביות כובשות את הקולנוע הישראלי. את הקולנוע הישראלי כובשות כעת יוצרות ערביות מוכשרות – בימאיות ושחקניות, המגלות עשייה קולנועית מקורית, משוחררת ומתירנית. סרטיהן מתמקדים לראשונה בחייהן של נשים ערביות בישראל וגורפים פרסים נחשבים, שלומי אלדר, אל מוניטור, 28.10.2016 

ד"ר דליה פדילה: החזון שלי הוא להוביל תהליך של שינוי חברתי חיובי בחברה הערבית. "אני בונה הצלחות קטנות שמראות לאלה שמתנגדים שחבל שהם התנגדו", מורן מימוני, Onlife, 27.10.2016 

תקשיבו לי. לוסי אהריש רגילה לחטוף אש מכל כיוון אבל כשהדודים שלה איימו עליה ברצח – היא התפרקה. עכשיו היא מחזירה לכולם: לערביי ישראל שמתבכיינים, לתל אביבים שמשחקים אותה נאורים, ולכל אלה שמצפים ממנה להתגייר, יהודה נוריאל, ידיעות אחרונות,   26.10.16 ♦

נשים ביפו מחפשות פתרון לרציחות בעיר: "זה כמו וירוס, אנחנו חייבות לפעול". כ-25 נשים ערביות ויהודית השתתפו במפגש בו הוסכם כי שני מקרי הרצח בימים האחרונים מחייבים פעולה, אך הדעות חלוקות בשאלה מי אחראי למצב, אילן ליאור, הארץ, 26.10.2016 ♦   women

מחדל רצח הערביות בישראל: "נשים מסתובבות עם מטרה על הגב". תוכנית למאבק באלימות לא יושמה, תקציבים לא נוצלו, תקני עובדים סוציאליים לא אוישו ועשרות מאוימות ללא הגנה. אל מול המספרים המבהילים, מעלה בדיקת ynet טיפול רשלני במניעת רצח נשים ערביות. אחרי 3 נרצחות בחודש אחד מזהירה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה: "המדינה מפקירה אותן", עומרי אפרים וחסן שעלאן, YNET, 27.10.16 ♦

בתוך שלושה ימים, שתי נשים תושבות יפו נרצחו על ידי קרוביהן. הערב נדקרה למוות אם לארבעה בת 37 ואחיה, החשוד ברצח, נעצר לאחר מרדף. שלשום נמצאה מתה הווידה שאווה בת ה-44 במכונית בצפון הגדה, בעלה נעצר בחשד לרציחתה, אילן ליאור, ג'קי חורי ו יותם ברגר, הארץ, 25.10.2016 

פורצות מחסום: הבמאיות הערביות השתלטו על פסטיבל הקולנוע בחיפה. פסטיבל חיפה ננעל עם מפגן של עוצמה נשית של יוצרות ככלל וערביות-ישראליות בפרט. סיפורן של המשפחות במגזר מנקודת מבט רגישה, מורכבת, לא שגרתית ועדיין ביקורתית הפכו את סרטי מהא חאג', מייסלון חמוד ועביר זייבאק-חדאד לחביבי הקהל והשופטים. תמונת מצב, אמיר בוגן, YNET, 24.10.16 

מה בין הצלחה נשית לדרוויש. כאמא, כאשה וכמנכ"לית ערבייה, אני מוצאת את עצמי בקונפליקט תמידי מול הצרכים הבסיסיים ביותר של החיים, שהם לכאורה דבר מובן מאליו ■ נשים שמצליחות בתפקידים ניהוליים נהפכות להיות מודל לחיקוי ולכן אני נלחמת למען "חמש דקות של הפסקת קפה", ג'ידא רינאוי זועבי, דה מרקר, 16.10.2016 ♦

40 נשים ערביות נרצחו בלוד וברמלה ב-30 השנים האחרונות; יו"ר הוועדה למעמד האישה: "לא מוכנות להמשיך לספור גופות", שירותי הרווחה בלוד: ידוע לנו על 60 נשים ערביות שמאיימים על חייהן, הודעות הכנסת, 6 אוקטובר 2016, ד' בתשרי תשע"ז ♦

כנס בנושא תכנון ובניה בחברה הערבית ביוזמת בוגרות קורס מנהיגות נשים של קרן אברהם: "בחברה הערבית בישראל 2016, נשים מודרות באופן כמעט מוחלט מתכנון הבנייה והפיתוח העירוני בישוביהן"זאת על אף שנשים מהוות 51% מהאוכלוסייה והן המשתמשות העיקריות במרחב הציבורי ברשות המוניציפאלית, מאת: שמעון בן עמי, זה-פה, 9.10.2016 ♦

40 נרצחות ב-30 השנים האחרונות: הטיפול הכושל באלימות נגד נשים ערביות. עשרות נשים ברמלה ובלוד נרצחו מאז 1986, רובן בהכוונת קרובי משפחה, אולם המשטרה ושירותי הרווחה לא מספקים כלים להתמודד עם התופעה הקשה. "שנים אמרו שנשים ערביות לא מגישות תלונות, אבל עכשיו אנו מתלוננות ולא קורה כלום", דנה ירקצי, וואלה, יום חמישי, 06 באוקטובר 2016 ♦

מחאה בלוד: האלימות קרובה אלינו יותר מאי פעם. בהפגנה הגדולה ביום שישי נדהמתי לראות נשים רבות שלא ראיתי קודם. זה רק מעיד על חומרת המצב: האלימות מתקרבת יותר ויותר לזירות הקטנות שלנו, נהיית חלק שגרתי בחיינו, אך הפחד ששיתק אותנו מתחיל דווקא להוביל לפעולה. איה זינאתי, פעילה פמיניסטית פלסטינית מלוד, על המאבק בעקבות הרצח של דועאא׳ אבו שרך, איה זינאתי, העוקץ,  05.10.16 ♦

ערבייה ויהודייה קוראות להידברות בין העמים. חגית לביא ממצפה חרשים ואולפת חיידר מחיפה יובילו את צעדת התקווה שתחל במוצאי החג בראש הנקרה ותסתיים כעבור שבועיים בעצרת המונית מול בית ראש הממשלה בירושלים, מירית קושניר סטרומצה, MYNET, 2.10.16 ♦

גברים מתחנכים לאלף נשים שמעזות. מאחורי הרצח של דועאא אבו שרך עומדת חברה שלמה, הסובלת מעיוות ערכי קשה ומעניקה לגברים שלה זכויות יתר רק בגלל מינם. הם מתחנכים לראות נשים כפחותות ערך ונאבקים באלימות על מה שנתפס ככבודם הרמוס כשהחברה מתקדמת לקראת שוויון, דליה חלבי, העוקץ,  01.10.16 ♦

אפילו בהפגנה נגד רצח נשים בלוד נאלצו הנשים להיאבק על קולן. מאות צעדו ברחובות לוד לציון שבוע לרצח של אמא מול ילדיה. בעוד שמספר גברים ניסו למקד את המחאה רק במשטרה, בחוסר אכיפה ובגזענות, הנשים התעקשו לדבר גם על מגמות פנימיות בחברה הערבית שמאפשרות את האלימות, מאת חגי מטר, שיחה מקומית, 30.9.2016 ♦

צריפים ארעיים חשובים יותר מחיי הנשים הערביות. רצח נשים במגזר מושרש עמוק בתרבות שמקדשת את הגבר ומותירה את האישה צלע חסרת ישע. גם אחרי הרצח האחרון בלוד, הרחוב הערבי ומנהיגי הציבור שתקו. אם היה מדובר בפינוי צריף בעיר, כנראה היינו שומעים אותם, סעיד אזברגה, וואלה, יום שלישי, 27 בספטמבר 2016 ♦

הפגנת נשים בלוד, צילום: גסאן מונייר. שיחה מקומית

הפגנת נשים בלוד, צילום: גסאן מונייר. שיחה מקומית

אינתיפאדה של נשים: שבוע מאבק בלוד בעקבות רצח אם מול ילדיה. לא היה פה כזה דבר מעולם קודם לכן. אם לפני כמה שנים עמדנו חמש נשים לבד במשמרת נגד הרציחות, השבוע יצאו כל יום מאות נשים וגם גברים כדי להגיד "לא עוד". יומן מסע של התעוררות, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,   29.9.2016 ♦

תופעה: רצח נשים בחברה הערבית באמצעות רוצח שכיר. בסוף השבוע שעבר [23 בספטמבר] נרצחה בישראל עוד אישה ערבייה. מתחילת השנה [2016] נרצחו בישראל 13 נשים, חמש מהן ערביות. החמש נרצחו כולן, לפי החשד, על ידי קרוב משפחה או על ידי רוצח שכיר בהזמנת אחד מבני המשפחה, שלומי אלדר, אל מוניטור, 28.9.2016 ♦

הבת צעקה: "ירו באמא שלי". סמאח, אחותה של דועאא שנרצחה בלוד, מספרת על הכאב והכעס. "אנחנו לא פרימיטיבים. זה לא 'כבוד המשפחה'." אומרת סמאח, "אנחנו מתפללים שהיא תהיה האחרונה. הרבה נשים מפחדות." אמש שחררה המשטרה את האחים למעצר בית, והאריכה את מעצרו של הגרוש של דועאא, מאת יהל פרג' ,  דבר ראשון, 28.9.2016 ♦

אנהאר מסראווה נלחמת בשוביניזם ובמוסכמות חברתיות במגזר הערבי. בגיל 25 כבר החזיקה אנאהר מסראווה בעסק עצמאי והייתה נחושה להתקדם בזכות עצמה. היא נלחמה במנגנונים שוביניסטיים, הדפה מוסכמות חברתיות והצליחה. עכשיו – בגיל 52 עם תארים אקדמיים ופעילות ציבורית עניפה היא מנהלת פרויקטים לנשים במרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה ונלחמת את מלחמתן לשוויון זכויות. "נשים צריכות לשנות את המנטליות ולהבין שהן חזקות. לא נוכל לשנות את המצב מבלי להאמין בעצמנו", ג'ני אלעזרי, MYNET, 26.9.2016 

"הילדה צרחה: 'הרגו את אימא'": משפחת הנרצחת מלוד דורשת תשובות. יומיים לאחר שנרצחה ליד אולם שמחות בלוד לעיני ארבעת ילדיה, משפחתה של דועאא אבו שרח מנסה לאסוף את השברים. עיקר הזעם הוא על המשטרה, שעצרה את אחיה אף שהמשפחה מצביעה על יחסים אלימים דווקא עם הגרוש שלה. "כשיהודייה נרצחת, באותו היום מביאים את הרוצח", אור רביד ודב גיל-הר, וואלה, יום ראשון, 25 בספטמבר 2016 ♦

לעיני ילדיה: אם ל-4 נרצחה בלוד עם משתיק קול. דועאא אבו שרך, גרושה בת 32, בילתה עם ילדיה וחיבקה אותם בתום המפגש. אז הגיע רעול פנים וירה בה מטווח קצר עם אקדח משתיק קול. מותה נקבע בבית החולים. ארבעה חשודים, בהם שלושה מאחיה של הנרצחת, נעצרו, אלי סניור וחסן שעלאן, YNET,  24.09.16 

משפיעות, חזקות, ערביות.  הדס חפץ הרוש מזכירה ל'גלובס' שיש גם נשים ערביות בישראל. "בחרתי 10 נשים, מספר שמהווה 20% מתוך 50, ועל כן ייצוג ראוי לפי היחס של האזרחים הערבים באוכלוסייה הישראלית. כל אחת ואחת ברשימה הזו יכלה בקלות להיכנס לרשימה של ליידי 'גלובס'." מאת הדס חפץ הרוש , דבר ראשון, 21.09.2016 

מיהן הנשים שלא נמצאות ברשימת המשפיעות של ליידי גלובס? "ליידי גלובס" לא הצליחו למצוא אשה ערביה אחת שתכנס לרשימה. בין הפוליטיקאיות ונשות האוצר, המשפטים, ההייטק והבנקים לא היה מקום גם לאף אשה שהובילה מאבק פמיניסטי או חברתי. ורק הפוטושופ עבד שעות נוספות, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,   18.9.2016 ♦

"סופת חול" הוא סרט יפה, חכם ואמיץ. "סופת חול", שיצרה עילית זקצר, הוא אחת היצירות הקולנועיות הטובות ביותר שהופקו כאן בעת האחרונה… הסרט, המתרחש בכפר בדואי בנגב, מתחיל בסצינה שבה ליילה (למיס עמאר), גיבורתו, נוהגת במשאית…. אך רושם זה מתערער מול עינינו במהרה, כאשר בהתקרבם לכפר.." אורי קליין, הארץ, 15.09.2016 ♦

נשים מתמרה: "אנחנו נמנע את הרצח הבא". דיאב היאם ודועאא דיאב, שתי נשים צעירות מתמרה, עומדות בראש התארגנות חברתית למיגור רצח של נשים במגזר. לפני שבועיים נרצחה תושבת תמרה על ידי בעלה. כמה שעות אחר כך עמדו השתיים בראש הפגנה גדולה בכיכר העיר, דיקלה שחף, MYNET, 12.9.2016 

מדוע התעצבן אבי הכלה. "…בתוך עמי אני חי, ולכן לא אגלה סודות כמוסים אם אומר בפה מלא: החברה הערבית בתוך מה שמכונה הקו הירוק היא חברה שוביניסטית, שהאשה ממלאת בה תפקיד משני, אם בכלל…", זוהיר אנדראוס, הארץ, 04.09.2016 ♦

מארגנת מפגשים בין יהודיות וערביות וחושבת שהשלום יכול לעבור במטבח. כיסוי הראש שלה גורם למאבטחים להעביר אותה בידוק משפיל, אבל אנהאר מסארווה מגבעת חביבה ממשיכה לטפח דיאלוג בין העמים. היא גם מאמינה שהסכסוך פתיר, מאיה בניטה, XNET, 17.8.2016 ♦

"לא פה, לא שם" התקבל לפסטיבל הקולנוע סאן סבסטיאן. סרטה של מייסלון חמוד יוקרן בפסטיבל הספרדי היוקרתי במסגרת תחרות "במאים חדשים" על סך 50 אלף יורו… "לא פה, לא שם" מביא את סיפורן של שלוש צעירות פלסטיניות ישראליות, החיות בתל אביב: עורכת דין יפהפייה וחדת לשון, מוזיקאית לסבית וצעירה דתייה, המעמתת את שותפותיה עם החיים שהותירו מאחור. הסרט מציע נקודת מבט נשית לעולמו של דור שטרם נראה על המסך, ומתאר את החיים המתקיימים בפער הבלתי אפשרי שבין המסורת לבין אשליית החיים המשוחררים בעיר הגדולה….", נירית אנדרמן, הארץ, 27.07.2016 ♦

ספא אבו רביעה, חוקרת אשר הקדישה את הדוקטורט שלה לתיעוד וחקר ההיסטוריה הערבית הבדואית בנגב מנקודת מבט מגדרית. בקרוב היא נוסעת לאוניברסיטת הרווארד ומקווה שם אולי "לנוח" קצת מהסכסוך ולהשתחרר מהתיוגים שיש עליה פה. פרויקט 100 קולות – פלסטיניות ופלסטינים אזרחי ישראל מספרים על עצמם, דעותיהם וחוויותיהם. הטלויזיה החברתית, 4.8.2016 ♦

נשים ערביות פורצות דרך: סיפורה של ד"ר דאליה פדיילה מטירה. ערוץ 1, יומן שישי, 29/7/2016 ♦

הסטודנטית לאמנות שחולמת על המונדיאל שיתקיים בפלסטין בשנת 2034. ספאא ח'טיב – בוגרת בצלאל ובתו של כמאל ח'טיב, ממנהיגי התנועה האיסלאמית בארץ – יצרה עבודת גמר שבמרכזה משחקי גביע העולם בכדורגל הממוקמים בירושלים בעוד כשני עשורים. בראיון היא מספרת על שנותיה כסטודנטית לאמנות מוסלמית דתייה ועל הצורך שלה ליצור משהו חדש לגמרי, איל שגיא ביזאוי, הארץ, 28.07.2016 ♦

השחקנית הערבייה עוכבה בנתב"ג: "תודה על היחס". סאמר קופטי, כוכבת "ג'נקשן 48", הייתה בדרכה לפסטיבל סרטים בקולומביה אבל הבודקים הרשו לה להמריא רק עם מעיל וספר. "תודה שמזכירים לי כמה אני לא רצויה", כתבה. רשות שדות התעופה: "הבדיקה נעשתה על פי הנהלים", איתי בלומנטל, YNET, 28.07.16 ♦

שרות שלום: מקהלת ראנה – דו קיום יצירתי ומרגש. שרות תקווה: מקהלת ראנה פועלת ביפו והחברות בה הן נשים יהודיות, מוסלמיות ונוצריות, שמציגות שיתוף פעולה אמנותי שעולה על כל הסטריאוטיפים שלימדו אתכם על "הצד השני". "בשירתן מבטאות נשות המקהלה את תחושת שותפות הגורל ואת התקווה לחיים ולשלום", ניצן סניור שניאור | מאקו, 14/07/16 ♦

המתנדבות שמבקשות לשנות את חייהם של משפחות ערביות נזקקות. היוזמה החלה ברמלה לוד לקראת הרמדאן, אך הכוונה היא להמשיך אותה לאורך כל השנה. הן מבקרות בבתים של אמהות חד הוריות ואוספות עבורן מצרכים, בגדים וכלי בית. "מה שעומד לנגד עינינו הוא חיזוק והעצמה של הנשים במגזר הערבי וחיזוק החברה הערבית בכלל", שי אלבלינג, MYNET, 7.7.2016 

אמאל ברכה משפרעם. אמאל רוצה שיכירו בזיכרון האינדיבידואלי והקולקטיבי ובטרגדיה של עקורי הנכבה. פרויקט 100 קולות – פלסטיניות ופלסטינים אזרחי ישראל מספרים על עצמם, הטלויזיה החברתית, 27.6.2016 ♦

מירה מהכפר מועאוויה. פרויקט 100 קולות – פלסטיניות ופלסטינים אזרחי ישראל מספרים על עצמם, דעותיהם וחוויותיהם. הטלויזיה החברתית, 26.6.2016 

"את לא נראית ערבייה": חיי סטודנטיות ערביות בין הכפר לעיר הגדולה. הצלמת איריס חסיד סגל, מציגה תערוכה המתעדת את חייהן של סטודנטיות ערביות שחיות ברמת אביב. "הבנתי כמה אנחנו, כחברה, בורים עיוורים ובעלי דעות קדומות", רואי פרסול, מעריב און ליין, 23/06/2016 ♦

סיפורה של מונא מארון: הערביה הראשונה שהפכה לפרופסור למדעי המוח, קוראים לה מונא מארון, והיא האישה הראשונה שהיא פרופסור למדעי המוח מהמגזר הערבי. לא מכבר פירסמה מחקר עולמי פורץ דרך בנושא זיכרון ורגשות, והשאיפה שלה: לפתח גלולה שתמחק זיכרונות טראומטיים מבני אדם. ערוץ 1, יומן, 17.6.2016 ♦

אדון לעצמה. לשחקנית הישראלית-פלסטינית ראידה אדון יש בטן מלאה: על ראש הממשלה ("לא יכולה להגיד שהוא רה"מ שלי"), על שרת התרבות ("עושה את עצמה גיבורה"), על התיאטראות בישראל שלא נותנים לה תפקידים ("אם אין תפקיד של ערבי, אני לא שווה"), על הישראלים ועל הפלסטינים. ראיון על עבר מרשים, הווה עגום ועתיד מעורפל, בן בירון | mako | פורסם 19/06/16 ♦

"יש לי וידוי, נולדתי ערבייה": כוכבת הרשת החדשה לא מוכנה ליישב את הסתירות בזהות שלה. אביה של לוסי איוב ערבי נוצרי, אמה בת לניצולי שואה שהתנצרה, ואם יש משהו שמכעיס את הבת זה הניסיון לקטלג אותה ולשים מעל כותרת. ובכל זאת, זה מה שקרה לה אחרי שקראה בערב פואטרי סלאם את שירה "יש לי וידוי", על ערבייה "שנראית בסדר". שיחה עם מי שהפכה בין לילה לכוכבת רשת ולמושא חיזורים של ערוצי השידור,  שחר אטואן, הארץ, 16.06.2016 ♦

מרתון הערביות הראשון בוטל עקב איומים: "אקים חדר כושר לנשים". גם היריות שנורו לעבר חנין ראדי לא עצרו אותה. האיומים אמנם הובילו אותה לביטול המרתון שיזמה, אבל כעת היא מתכוונת להקים חדר כושר לנשים: "יש פחות התנגדות מבעבר", חסן שעלאן, YNET, 02.06.16 ♦

איפה הדו־קיום בין יהודים לערבים משגשג ופורח? רק בעולם התחתון. סמאח סלאימה אגבריה, בת 40, עובדת סוציאלית, מייסדת נעם — נשים ערביות במרכז, 
ומנהלת את פרויקט המאבק באלימות ופשיעה בחברה הערבית בעמותת סיכוי. מתגוררת בנווה שלום.  איילת שני, הארץ, 26.05.2016 ♦

לשבור את האזיקים: הסרט ג׳נקשן 48 דרך עיניה של אישה ערבייה. ג'נקשן 48 מביא את הפרדוקס שבו חיות נשים פלסטיניות בישראל למרכז הבמה. הסרט, שבועט בכל המוסכמות המגדריות והמסורתיות, מעיז לחלום בשביל חברה מפורקת שהאבק שלה לפעמים חונק את יופיה,  מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,   21.5.2016 ♦

בתקשורת הישראלית לא אוהבים נשים ערביות. לפי "מדד הייצוג", רמת החשיפה של נשים ערביות בטלוויזיה וברדיו בישראל עומדת על פחות מאחוז. בתוכניות האקטואליה של ערוץ 2 נרשם הנתון הנמוך ביותר וב"אולפן שישי", לא היתה ולו אשה ערביה אחת בין 155 המרואיינים בחודשים מארס־אפריל, איתי שטרן, הארץ, 15.05.2016 ♦

על תבונה ורגישות: סרטה של הבמאית הפלסטינית מהא חאג' הוקרן בקאן. "עניינים אישיים", הפקה ישראלית שעוסקת במשפחה פלסטינית, היא דרמה צנועה ורגישה – שזכתה למחיאות כפיים מיהודים וערבים לאחר ההקרנה בפסטיבל קאן. מתחת לאף שלנו צומחת לה עשייה מפתיעה של יוצרות קולנוע מהמגזר הערבי. את סוהא עראף, התסריטאית והבמאית הוותיקה, זכינו להכיר בנסיבות בעייתיות משהו כשזעזעה את הממסד הישראלי עם סרטה "וילה תומא" שהוגש לפסטיבל ונציה 2014 כסרט פלסטיני אף שנתמך כולו על ידי כספי משלם המסים הישראלי. אבל מלבד עראף, פועלות בישראל כאמור עוד כמה במאיות פלסטיניות, כמו מייסלון חמוד (שבקרוב יושלם "לא פה ולא שם" שלה בהפקת שלומי אלקבץ), אבתסאם מרעאנה וגם מהא חאג', שהציגה אמש (ה') בבכורה בפסטיבל קאן את סרטה "עניינים אישיים". אמיר בוגן, קאן, YNET, 13.05.16 ♦   

מנהיגת תאוריית החלאס: האשה שמנסה להצמיח דור חדש של ערבים ישראלים. "חלאס, מספיק, תתבגרו ותתחילו להשקיע" . "אני רוצה להצמיח פה דור חדש של מנהיגים ערבים שלא רוצה לחזור אחורה: אני קוראת להם 'הערבים החדשים'" . ד"ר דליה פדילה, מנהלת רשת בתי הספר קיו סקולס, מציעה שיח ערבי־יהודי חדש, רוני לינדר-גנץ, רותם שטרקמן, הארץ, 11.05.2016 ♦

לוסי איוב "יש לי וידוי", פואטרי סלאם, 10.4.2016 ♦

"בכל מערך יחסי הכוחות הזה הנשים ממולכדות". ד"ר סראב אבו-רביעה-קווידר, החוקרת את מצבן של נשים בקרב מיעוטים מודרים, על קליטת הפלשמורה בישראל, אורן פרסיקו , העין השביעית, 21.04.2016 ♦

יצא לדרך באזור חיפה: פרויקט מנהיגות משותף לנשים יהודיות וערביות. 24 נשים, 12 יהודיות ו-12 ערביות, משתתפות בתכנית מנהיגות יוקרתית בחיפה. המטרה: יצירת שיתופי פעולה וחברה שוויונית.. תכנית המנהיגות הנשית נולדה ומתבצעת כשותפות של העמותות "יוזמות קרן אברהם ו"כ"ן", במטרה לסייע לנשים החותרות להשפיע על המרחב הציבורי המשותף ליהודים ולערבים בישראל. דורון סולומון, MYNET, 18.4.2016 ♦

מנהלת התיכון הערבי בלוד לא מפחדת מאף אחד. בתיכון אורט הערבי בלוד התירוץ הוא לא "הכלב אכל את המחברת" אלא "היס"מ ערך חיפוש בבית", והנושרים מגיעים למעגל האלימות ולא לאבטלה. זה לא ימנע מהמנהלת שירין נאטור חאפי להישאר מלאת תקווה, אפילו כשזגוגיות הרכב שלה כבר שילמו את המחיר, יאיר שלג, מקור ראשון-NRG, 15/4/2016 ♦

"אני מאמינה שהדו קיום יכול להתחיל מנשים". נשים יהודיות, ערבית, נוצריות ודרוזיות מביעות מחאה בדרכים שונות נגד ההפרדה בין יולדות בבתי חולים בארץ ודבריו מעוררי המחלוקת של ח"כ בצלאל סמוטריץ. מסכימים איתן? חיתמו על העצומה שבמאמר, ynet-אקטיביזם, 07.04.16 ♦

דרוזית מעכו: "אקים מפלגת נשים מכל הדתות". אמה היתה האשה הדרוזית הראשונה בארץ שניהלה בית ספר. אחיה, אחיותיה וילדיה מחזיקים בקריירות מרשימות בתחומי האקדמיה, המשפט והרפואה. ד"ר ג'נאן פלאח פראג' מעכו, כלת פרס רפפורט על פעילותה למען נשים, חושבת ליצור משהו דרך הכוח הנשי, מירת קושניר סטרומצה, יפה ברנס  , MYNET, 3.4.2016 ♦

הצעירה שלימדה את המגזר הערבי והבדואי לעזור לילדים עם מוגבלויות. חיתאם אבו-בדר פתחה סניפים של תנועת "כנפיים של קרמבו" בכל הארץ ועזרה בכך לילדים ערבים ובדואים עם שיתוק מוחין להתחיל לחייך. וכשהם מחייכים, היא מאושרת, עדי בטאן מאירי, XNET, 20.03.16 ♦

הסנסציה הדרוזית: המורה שהפכה לכוכבת תקשורת ועשתה מהפכה. ספאא פרחאת היא מעצמת מדיה בעדתה, וזה לא מספיק לה: מי שבעטה במוסכמות והלכה נגד הזרם רוצה שגם דוברי עברית יידעו על פגישותיה עם מנהיגי האזור, טל ליברגל קדר, XNET, 15.03.16 ♦

סגירת תיק רצח סוהא מנצור: זלזול בחייהן של נשים ערביות. יש מדינות בהן קיים חוק לפיו מי שמבצע רצח על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה" אינו נשפט. בפועל זה מה שמדינת ישראל עושה כשאזרחיות פלסטיניות נרצחות, אבל בתואנה של חוסר ראיות, מאת אסיל אבו ורדה,  שיחה מקומית,  29.3.2016 ♦

דתייה ומוסלמית אופות אוזני המן: הסיפור העצוב של הסינמטק הערבי. זה סיפורה של ספאא דבור, ערבייה מנצרת שנאבקת עשר שנים בחברה שלה וברשויות הישראליות – למען הסינמטק היחיד במגזר הערבי. אבל זה גם סיפורה של נורית יעקבס-ינון, קולנוענית דתייה, שליוותה את מאבקה הדון-קישוטי. יצאה מזה חברות נפש, אוזני המן כשרים – וסרט שיוקרן השבוע בבכורה, מיכל ברגמן ואטילה שומפלבי, אולפן ynetפורסם:  16.03.16♦

הדתיה ההריונית שנדקרה הגיעה לחגוג בבאקה אלע'רביה. יוזמה של תושבת באקה ותושבת פרדס חנה, יצרה חגיגה של כ-700 נשים ערביות ויהודיות. השתתפו גם הרבנית הדסה פרומן וכלתה מיכל שנדקרה לפני כמה שבועות,פאוזי אבו טועמה ,  MYNET, 9.3.2016 ♦

30% מהנשים הערביות חוששות שבן משפחה יפגע בהן או בילדיהן. זאת לעומת 6% ביחס לכלל הנשים בישראל. ממחקר שנערך בכנסת ובחן את תחושת הביטחון האישי בישראל, עולה כי כמחצית מהנשאלים חוששים מהתנהגות פוגענית כלפיהם מצד מוסדות המדינה, ג'קי חורי, הארץ, 08.03.2016 ♦

בחילו וברעדה. בזכות הסדרה "פאודה" השחקנית חנאן חילו כבר לא מוכרת רק במגזר. בראיון טעון היא מסבירה איך המצב המדמם והמתוח כל כך במדינה יכול גם להצחיק, מפתיעה בבדיחות על קרום הבתולים וחוששת ממה שיקרה להצגה "חצוצרה בוואדי", שבה היא מככבת בתיאטרון חיפה – בימים שבהם פוסלים יצירות שבמרכזן סיפורי אהבה בין יהודים וערבים, יואב בירנברג | צילומים: גבריאל בהרליה, ידיעות אחרונות,  19.02.16 ♦

עיר מקלטאילו פתרונות מוצעים לנשים בדואיות שחוות אלימות? נשים מוכות מהמגזר הבדואי בדרום איבדו את אמונן ברשויות המדינה. כ80% מהן לא מגיעות למחלקות הרווחה לקבלת סיוע, ובחלק מהמקרים, אותם מקלטים שנועדו לתת להן מחסה ראשוני זמני אחרי אירוע האלימות כלל אינם ערוכים לקבלתן, אחמד אבו סוויס, וואלה, יום חמישי, 04 בפברואר 2016 ♦

מכת רצח נשים: גופה נמצאה בכפר ראמה. במשטרה פתחו בחקירת האירוע לאחר שמצאו גופה עם סימני אלימות. תושב: "היא הייתה מאוימת, חבל שהגענו למצב הזה". מדובר בנרצחת הערבייה השלישית תוך תקופה קצרה, חסן שעלאן, YNET, 31.01.16 ♦

עיתונאיות, מחנכות ורופאות מחוץ לחוק: תכירו את הנשים של התנועה האסלאמית. למרות ההנחה כי תנועה דתית תדיר משורותיה נשים, רבבות הפעילות של התנועה האסלאמית היוו מההתחלה חלק אינטגרלי ממנה. עכשיו הן מוצאות את עצמן מחוץ לחוק – יחד עם יתומים, תלמידות וגניקולוגיות – נסמכות על כספי האבטלה של המדינה שלא יכולה ולא מתכוונת למלא את החלל שהן משאירות, סמאח סלאימה, שיחה מקומית,   30.12.2015 ♦

קול באישה מהפכה: אמל מורקוס חובקת אלבום חדש. לרגל צאת אלבומה החמישי "פתח אל-ורד", מדברת הזמרת אמל מורקוס בראיון ל"שיחה מקומית" על זהותה כאישה, כפלסטינית, כאומנית וכקומוניסטית, על ניסיונות התיוג מהצד היהודי וניסיונות ההשתקה מהצד הפלסטיני, על זכרו של אביה, ועל התקווה שעל שמה היא נקראת, מאת אורלי נוי, שיחה מקומית,  24.12.2015 

לשבור שתיקה על אלימות מינית – בערבית .על רקע גלי אלימות נגד נשים ערביות בישראל, קמה יוזמה מהפכנית לשיתוף חוויות ועדויות על תקיפות והטרדות מיניות. המסר: תוסקותיש. אל תשתקי, אינה מיכאלי, שיחה מקומית,  | 11.12.2015 ♦

רצח נשים בחברה הערבית – מצב חירום לאומי. הסטטיסטיקה המזעזעת של רצח נשים ערביות בשנה האחרונה מבהירה כי מדובר במצב חירום שיש לטפל בו מיידית. השינוי הדרמטי שנחוץ כאן יתרחש רק באמצעות פעולה מיידית של המדינה – כפי שמתחייב ממנה, ראונק נאטור, YNET (סיכוי), 09.12.15 ♦

פמיניזם בדואיבין קדמה למסורת. פאנל על פמניזם ערבי-בדואי שהתקיים באוניברסיטת בן גוריון בשתתפות: רינאל שלאבנה-בהותי, אינסף אבו שארב, יאסר אל עמור,ופאא אבן ברי ושיפא סאנע. הטלויזיה החברתית, 26.11.2015 ♦

הדרך למעלההצעירות הבדואיות כובשות את ספסלי האקדמיה. מהפיכת ההשכלה: רוב מוחץ לנשים בדואיות בשורות האקדמיה בדרום ובכלל. מכללות ההוראה, האוניברסיטאות בישראל, ירדן ואיו"ש שינו את פניה של החברה הבדואית בשנים האחרונות. על פי נתוני המוסדות, כ60% מהסטודנטים הבדואים הן נשים, רובן מעדיפות את מקצוע ההוראה, אחמד אבו סוויס, וואלה, 19.11.2015 

רמלה: שתי נשים נמצאו ירויות בתוך רכב. שתי נשים נורו למוות בפלג גופן העליון בכביש 44 בין רמלה ללוד. במשטרה בודקים חשד לרצח כפול, ירון דורון, NRG,  | 17/11/2015 ♦

לאלימות נגד נשים אין תרבות ולאום. לפחות 18 נשים, פלסטיניות ויהודיות, נרצחו ב-2015 בישראל בידי גברים. מתי נבין שבחברה אלימה וגזענית לא ניתן להבחין בין הקורבנות, ושהציפייה של גברים שניתן להם לסיים את המלחמות שלהם בזמן שאנחנו נרצחות היא מקור האלימות? מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  | 15.11.2015♦

לזכרה של סוהא מנצור: מאות הפגינו בטירה נגד רצח נשים. סוהא מנצור, מורה ואם לארבעה מטירה, נורתה מטווח קצר ונמצאה ללא רוח חיים ביום חמישי. כשבוע קודם הגישה תלונה במשטרה על כך שחייה בסכנה. המפגינים, ביניהם ראשי ערים, חברי וחברות כנסת, קראו לפעול כדי להגן על נשים, מאת יעל מרום, שיחה מקומית , | 7.11.2015 ♦

4 נשים-יזמות מהמגזר החרדי והערבי משתפות בסוד ההצלחה שלהן. לא מדובר רק בנשים בעולם גברי, אלא בנשים שמגיעות מהמגזר הערבי והחרדי ונאלצו להתמודד עם לא מעט אתגרים בדרך ליעדים שהציבו לעצמן. ראיון עם 4 נשים מעוררות השראה, GeekTime, 5.11.2016  – 

10-20 נשים נרצחות בשנה בידי בני זוגן – והמדינה לא עושה הרבה. הוועדה לקידום מעמד האישה בראשות ח"כ עאידה תומא סלימאן קיימה היום דיון דחוף בנושא ■ "מחלקים כסף לכל מיני מטרות, אבל נושא האלימות במשפחה כמעט שלא מטופל", הלית ינאי לויזון, גלובס, 26.10.2015 ♦

סטודנטית ערבייה שנחשדה כמחבלת הורדה מאוטובוס בכביש 6 והושארה בצד הדרך. חייל שניגש לנהג טען שהוא מזהה נוסעת כ"מחבלת שהמשטרה דורשת לאתר", והזעיק שוטרים. אלה דרשו ממנה לרדת מהאוטובוס לתשאול קצר, ובינתיים הנהג המשיך בנסיעה, אלמוג בן זכרי, הארץ, 18.10.2015 ♦

למה נשים ערביות כבר לא מנהלות בתי קולנוע בארץ? סרט חדש שעולה בפסטיבל חיפה מציג את סיפורה של אישה מנצרת שהחליטה לפתוח סינמטק בעיר. אבל מה שכיום הוא חידוש היה פעם טבעי יותר, כשלפחות שתי נשים ניהלו בתי קולנוע. ואז באה 1948 ושינתה הכל, מאת אלי אמינוב,  שיחה מקומית,  | 26.9.2015 ♦

הסיפור על האשה שהקימה סינמטק בנצרת. בדרך להקמת הסינמטק, שברה ספאא דבור כמה תקרות זכוכית: היחס בחברה הערבית לאשה יזמית, הראשוניוּת של המוסד, הקושי של ישראלית לייבא סרטים ערביים והכסף. "האשה מהסינמטק", שביימה נורית יעקבס־ינון ויוקרן בפסטיבל הסרטים בחיפה, מגולל סיפור על אשה עם חלום בוער, נירית אנדרמן, הארץ, 20.09.2015 ♦

שחאדה: "כן, אני גם אשה ערביה וגם פמיניסטית". עשר בדואיות קיפחו את חייהן בחמש השנים האחרונות. ספא שחאדה (50), מנהלת "מען", ארגון הגג של ארגוני הנשים הערביות בנגב, לא מוכנה לקבל את ההגדרה של רצח בשל חילול כבוד המשפחה: "זו פשוט מכבסת מילים, רצח הוא רצח". ויש לה גם הסבר למצבן העגום של הנשים בחברה הבדואית, עודד בר-מאיר ,  MYNET, 3.9.2015 ♦

המתנה של איילת שקד לטלב אבו עראר על פוליגמיה: קדנציה נוספת.  ארגוני נשים בחברה הערבית מנהלים שנים מאבק נגד פוליגמיה, ולא זוכים לתמיכה של המדינה. להיפך. אפילו עכשיו שרת המשפטים מתעלמת מהארגונים, ופועלת בדרך שעלולה להזיק לנשים עצמן מאת מקבולה נאסר,  שיחה מקומית | 26.8.2015 ♦

שקד והיועמ"ש נגד פוליגמיה – מה אומרים במגזר? שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה מבקשים לאכוף את החוק לגבי התופעה שנפוצה מאוד במגזר הבדואי. בין היתר, יוטלו סנקציות פליליות ויישללו הטבות כמו קצבאות ילדים. "אבסורד לתת פרס למפרי חוק", אמרה שקד. נשות המגזר חלוקות באשר לצעד, ובעיקר באשר לדרך יישומו, טובה צימוקי וחסן שעלאן, YNET  20.08.15 ♦

שקד ווינשטיין הכריזו על יוזמה "למיגור הפוליגמיה", יינקטו צעדי אכיפה פליליים. החוק הקובע חמש שנות מאסר על פוליגימיה לא נאכף כיום. לדברי היועמ"ש, רשויות שנחשפות למידע על ריבוי נשים יחויבו להעבירו לרשויות האכיפה. ארגוני נשים ערביות הביעו ספק ביעילות הצעדים' רויטל חובל   ו שירלי סיידלר, הארץ, 19.08.2015 

שטח ההפקר: מדוע הרשויות לא מגינות על נשים בדואיות בנגב?  אותן רשויות שיודעות לאתר כל מבנה בכפר בלתי מוכר כשהן רוצות להרוס, מגלות אזלת יד מבישה כשמדובר בהגנה על חייהן של הנשים בנגב. נראה שכל עוד רצח נשים אינו מהווה איום ביטחוני, "כבוד המשפחה" ימשיך להוות תירוץ לגיטימי להפקרתן על ידי החוק,  מאת סראב אבורביע,  שיחה מקומית | 7.8.2015 ♦

הכניסה לגברים אסורה: בית קפה לנשים בסחנין מציע בילוי משוחרר מדאגות. בלי נרגילות, אך עם תערוכות, ספרים והרצאות, "ניסא קפה" מאפשר לנשים ערביות לבלות בחופשיות, מבלי לקבל מבטים נועצים מגברים. לאנשי הדת בעיר לא לקח הרבה זמן להתחיל לשאול שאלות, נעה שפיגל, הארץ, 31.07.2015 ♦

ארגוני נשים ערביות הפגינו במחאה על טיפול המשטרה בתיקי רצח של בדואיות. המחאה פרצה בעקבות חשד לרצח צעירה בדואית מכפר לא מוכר בנגב שגופתה נמצאה בשבוע שעבר. לדברי מנהלות בארגונים, לגורמים רבים במשטרה וברווחה יש חלק בהפקרות גדולה ביחס לבדואיות, שירלי סיידלר, הארץ, 29.07.2015 ♦

חטאתי, פשעתי, הקמתי ארגון נשים ערביות.  בכיר בתנועה האסלאמית מאשים את פעילות ארגוני הנשים שהן מחבלות שמקבלות כספים מחו"ל. כשהוא מטיף מוסר, אנחנו מצילות קורבנות של גברים מכים ונלחמות באלימות מינית. אם זה חטא, תעמידו אותי למשפט, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  | 9.7.2015 ♦

עאידה תומא סלימאן מחויבת לנשים החלשות. ושדיילות אל-על יחכו. בכנסת יש מי שמכנים אותה טרוריסטית, וגם מבין אלה שתומכים בה, מעטים מאמינים שתצליח לחולל שינוי. 
אבל עאידה תומא סלימאן, חברת 
הכנסת הערבייה הראשונה העומדת בראש הוועדה לקידום מעמד האשה, 
לא נרתעת מימנים קיצונים שרוצים לקחת לה את תעודת הזהות ולא מאנשי דת מוסלמים שהוציאו נגדה פתווה, נעמי דרום, הארץ, 09.07.2015 ♦

באה כדי לשנות. חברת הכנסת החדשה מטעם הרשימה הערבית המשותפת, עאידה תומא-סלימאן, פרצה מסגרות בפוליטיקה ובפעילות הציבורית הערבית הרבה לפני שנכנסה לכנסת. כאישה הערביה הראשונה בהיסטוריה לעמוד בראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, היא יכולה לסלול את הדרך לנשים ערביות רבות בפוליטיקה הישראלית, ארנה כהן, אפשר לחשוב – הפורום לחשיבה אזורית, מולד, 8.7.2015 ♦

וואפא טיארה, הפמיניסטית הראשונה של כפר קרע. כשיכתבו יום אחד את קיצור תולדות הפמיניזם במגזר הערבי, וופא טיארה תזכה למקום של כבוד בצמרת הרשימה. בעידן שבו לכל גורם בעל אינטרס כלכלי במשק יש לוביסט שנלחם למענו, טיארה היא לוביסטית נמרצת ויחידה במינה שנלחמת באומץ כדי להעניק לנשות המגזר הערבי את ההזדמנות לצאת לעבוד ואת הזכות להתפרנס בצורה הוגנת. טל מילר, 2.7.2015, MYNET ♦

הקיבוצניקיות ושכנותיהן הערביות: מבשלות שלום. הן מבשלות ואוכלות יחד, מארחות ומתארחות זו אצל זו, לומדות להכיר וחולקות מכאובים ופחדים. קיבוצניקיות ושכנותיהן הערביות מבשלות שלום בקורס משותף של גבעת חביבה, ארנון לפיד , 2.7.2015, MYNET ♦

גילוי דעת של ארגוני נשים ערביות. גילוי דעת אמיץ ויוצא דופן של ארגוני נשים ערביות, היוצא נגד תופעות ההשתקה והטלת אימה על נשים ערביות, ונגד הקיצוניות והטלת צנזורה פנימית על מגוון רחב של פעילויות חברתית ותרבותית בחברה הערבית – התפרסם בעיתונות הערבית ב- 10 ליוני. גילוי הדעת קורא לדיון דמוקרטי בין הזרמים המובילים בחברה הערבית, וכיבוד כל ההשקפות כחלק מהמארג החברתי והתרבותי, הנשען על העיקרון של כיבוד זכויות הפרט וחרותו. הטלויזיה החברתית, יונתן עשת, 22.6.2015 ♦

מנהיגות ערביות ויהודיות נפגשו לסופ’’ש של דו קיום בנצרת. כ-60 נשים ערביות ויהודיות מכל רחבי הארץ נפגשו ליומיים של היכרות, דיונים ויצירת חוויות וקשר משותף מתוך רצון ושאיפה לדו קיום. מטרת הקבוצה לייצג את הקול הנשי הקורא לעשיית שלום עם שכנינו, להבטחת איכות חיים הוגנת לכל קבוצות האוכלוסייה בישראל יהודים כערבים ולהשוואת זכויותיהן של נשים, יואב איתיאל, מגזין המושבות, 14.6.2015 ♦

בדרכי: קבלו את האישה שהמציאה מחדש את החינוך הערבי־ישראלי. 25  שנה אחרי שיצאה מהכפר ללימודים גבוהים על אף התנגדות חריפה של המשפחה, ממשיכה ד"ר דאליה פדילה לנפץ עוד ועוד תקרות זכוכית, טל בשן, מעריב און ליין, 08/06/2015 ♦

הסערה שחוללה קריאתה של חנין זועבי ל"פיקוח חברתי" על המסגדים. היציאה של ח"כ זועבי נגד תופעת האלימות כלפי נשים והטלת האימה על תושבי היישובים הערביים באמצעות נשק, היא אמיצה. אבל הדרישה שהציבה ל"פיקוח חברתי" על המסגדים, היא צעד אחד רחוק מידי, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  13.5.2015 ♦

עושות סדר – הנכבה מזווית פמיניסטית , כתבה של הטלויזיה החברתית, ב-12/05/2015, 20:26 משך: ‏20:47 דקות ♦

העולם שנחשף כשנשים בדואיות מקבלות לידיהן מצלמה דיגיטלית, כ–30 נשים בדואיות קיבלו לידיהן מצלמות ויצאו לתעד את החיים בכפרים הלא מוכרים. בגלל מגבלות המסורת הן השאירו גברים מחוץ לפריים, ובדרך כלל נמנעות גם מצילום נשים וילדים. דרך העדשה הן גילו מחדש את סביבתן ואת זכויותיהן, ורד לי, הארץ,  11.5.2015 ♦

ציון לשבח פמיניסטי לחברי הכנסת של הרשימה המשותפת. כשאלמונים ירו על רכבה של חנין ראדי, ספורטאית מטירה שביקשה לקיים מרתון נשים בעיר, חברי הכנסת של הרשימה המשותפת היו הראשונים להגיע לביקור סלוידריות בביתה. זהו צעד מבורך, אך הדרך במאבק לשוויון מגדרי בחברה הערבית עוד ארוכה ומתישה, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  | 8.5.2015 ♦

3 יזמיות ערביות מנצרת חולמות לכבוש את עולם ההיי-טק. מינרווה מאזאווי פיתחה אפליקציה שעוזרת לפתור מחלוקות בין בני זוג, אווה נג'ר הקימה אתר סאטירה הפונה לעולם הערבי, רים חלף פיתחה אפליקציה לניהול פיננסי ■ כולן פעילות במאיץ הסטארט-אפים NaserahTech, שירי דובר, גלובס, 28.4.2015 ♦

נשות בקה אל-גרבייה נאבקות מהיציע. בזמן שקבוצת הכדורגל של העיר ניצחה ועלתה לליגה א', התחולל מאבק מעניין לא פחות ביציע, שם הצטרפו אל האוהדים הקבועים גם נשים אוהדות. לא כולם אהבו את זה: "מעדיפים שנשים לא יהיו במקום צפוף עם גברים", חסן שעלאן , YNET  27.04.15 ♦

הדרת נשים פלסטיניות. נבילה אספניולי מבקרת את הדרת הנשים הפלסטיניות תושבות המדינה, מהתכנית ליישום החלטת האו"ם 1325 בישראל. היא מצביעה על הסתירה הקיימת בין הדיבור על ייצוג נשים ממגוון קבוצות באוכלוסייה ושמירה על ביטחונן, לבין התעלמות תכנית הפעולה מהנשים הפלסטיניות. את דבריה היא נשאה בכנס שדן בהמשך יישום החלטת האו"ם 1325 בישראל, שנערך במכון ון-ליר ב-19 באפריל 2015, הטלויזיה החברתית ♦

"רעה, נחותה, זונה". גרושה בחברה הערבית. הילדים נשארים עם האב, והאמהות נותרות נתונות תחת עינה הביקורתית, המסורתית ולעיתים אף האלימה של החברה. במקרים מסוימים זה מגיע עד כדי סכנת חיים. "המציאו עליי שמועות, העירו לי על הלבוש, על החיים שלי, אני ממליצה לנשים לא להתגרש", אומרת ריאן. הסיפור המושתק של ערביי ישראל, חסן שעלאן ,08.04.15 ,YNET ♦

עאידה תומא סלימאן: "למה לא משווים אותי לתמר גוז'נסקי?"בקרב ערביי ישראל עאידה תומא סלימאן היא מודל לאישה עצמאית, חזקה ודעתנית, אך עבור ישראלים רבים, היא הייתה דמות אלמונית כמעט, עד שנבחרה למקום השני במפלגת חד"ש ולמקום החמישי ברשימה הערבית יהודית המשותפת, שלומי אלדר, אל מוניטור, 26.3.2015 ♦

נלחמות לשוויון: ערביות נגד בתי הדין המוסלמים. הן רוצות שהמדינה תכפה על ביה"ד שלהן את חוקי השוויון לנשים אך מאשימות אותה בקולוניאליזם ובכיבוש. הפרדוקס של ערביות בישראל, יהודה יפרח, מקור ראשון ו NRG,  | 24/3/2015  ♦

בעיה בוערת במגזר הערבי: רווקות מאוחרת. לא תוצאות הבחירות, לא האלימות וגם לא יוקר המחיה: הסוגיה הבוערת במגזר הערבי היא מספרם הגדל והולך של הרווקים, ובעיקר של הרווקות. יותר ויותר בנות ערביות מגיעות לגיל 30 בלי שיתחתנו, והן נאלצות להתמודד עם הלחץ המשפחתי הכבד, עם הסטיגמה השלילית וכינויי הגנאי, ועם היצע של חתנים שאינם מספיק משכילים, אבי כפירי, מקור ראשון, | 20/3/2015 ♦

הפוליגמיה בחברה הבדואית מפלגת משפחות ואת המגזר כולו. כמעט שליש מהבדואים בנגב מנהלים אורח חיים פוליגמי, לפי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. חוקרים אומרים שלא מסתמנת ירידה בנוהג והוא נפוץ כיום גם בקרב צעירים ומשכילים, שירלי סיידלר, הארץ, 13.03.2015 ♦

השבט אמר את דברו – מגמת התחזקות לריבוי הנשים בעדה הבדואית. תופעת הפוליגמיה בעדה הבדואית מתרחבת, למרות ההנחה שההיטמעות בחברה המודרנית וההשכלה הגוברת תפחית את ריבוי הנשים. הכתבה של אחמד אבו סוויס, וואלה, 12 במרץ 2015 ♦

הצדדים הבעייתים של הרשימה הערבית. רבות דובר על כך, שבכנסת הבאה ייצגו רק שתי נשים ערביות אוכלוסייה שלמה. ואולם, מעיני הציבור הערבי נעלמה גם העובדה, כי בין חברי הרשימה המשותפת, מאלה המייצגים את הנגב, יש נציגים פוליגמיים — אחד מטעם התנועה האיסלאמית ואחד מטעם חד"ש, אינסאף אבו שארב ורינאל שלאבנה-בהותי, הארץ, 8.2.2015 ♦

שתי מועמדות ערביות במקום ריאלי: "מי שדורש שוויון, שיקיים שוויון לנשים". עד היום ייצגו את נשות המגזר רק שלוש חברות כנסת. בבחירות לכנסת ה-20 צפויות לעשות זאת שתי נשים בלבד. הדרך לייצוג שוויוני עוד ארוכה: "מפלגה או רשימה שאין בה שוויון – אין בה היגיון", קובלות פעילות חברתיות בשטח, חסן שעלאן YNET, 29.01.15 ♦

"אנחנו לא שקופות": תערוכה למען נשים ערביות. חרף מצב היחסים הנפיץ בין יהודים וערבים, תתקיים בפעם התשיעית ברציפות תערוכת "לחם ושושנים", שעיקרה הפגנת סולידריות ותרומה למאבק לשוויון של נשים ערביות בשוק העבודה בישראל, רותי קדוש, NRG,  | 24/12/2014 ♦

מחקר: תלמידות ערביות מצמצמות פערים מול המגזר היהודי. מחקר מראה כי הציונים של הבנות הערביות מתקרבים לציוני בנים יהודים, ולעתים אף עוברים אותם. תוכנית של משרד המדע מעודדת לימודי מדעים בקרב בנות שני המגזרים, ירדן סקופ, הארץ, 25.12.2014 ♦

פוסטים נוספים בנושאי נשים

איזה הסבר לרצח מצאה המשטרה במקום כבוד המשפחה? החדשות הטובות הן שנתפסו חשודים ברצח ביסאן אבו גאנם, ושהמשטרה למדה לא לתרץ רציחות ב"רקע כבוד המשפחה". החדשות הרעות הן שהתירוץ החדש לרצח נשים גרוע עוד יותר: התנהלות עצמאית, סמאח סלאימה אגבאריה, שיחה מקומית  ,  10.12.2014 ♦

"אל תשתקי": כך יסייעו לנשים ערביות הסובלות מאלימות. 14 מתוך 19 הנשים שנרצחו בשנת 2013 הן נשים ערביות. פרויקט חדש שהוקם לאחרונה מבקש להתמודד עם הבעיה באופן שיותאם למידותיה. "לחברה הערבית נורמות שהתיאוריה המערבית לא מצליחה לספק להן מענה", דנה ויילר-פולק, וואלה, 5.12.2014 ♦

למנוע את רצח הערבייה הבאה. יותר מדי נשים ערביות לא רואות במשטרה כתובת בטוחה במקרים של סכנה ואלימות, ולכן הן נאלצות לשתוק ולוותר על זכותן לחיות בביטחון ובכבוד, הודא דראושה , 27.11.14 ♦

בעקבות רצח בוסאינה אבו גאנם: 4 נשים למקלט. במשטרת רמלה חוששים כי הן היו עדות לרצח. גורם במשטרה אומר על הקושי בפיענוח מקרי רצח במגזר הערבי: "מי שייתן עדות במשטרה פוגע בחוקי החמולה ובמקרה הטוב לא יוכל לחזור לחמולה לעולם", שי אלבלינג  , MYNET, 16.11.2014 ♦

על רקע כבוד הכתבה.משהו מוזר קרה לצוות חדשות ערוץ 10 שיצא לסקר עוד רצח של אשה "על רקע כבוד המשפחה '"סמאח סלאימה אגבאריה, העין השביעית, 10.11.2014 ♦

רצח עשר הנשים ומדרג הכבוד של גברים. למרות שאותן נשים פנו אלינו, למשטרה, לרווחה ולארגוני נשים, לא הצלחתו להציל אותן. נכשלנו כחברה. נכשלנו בשמירה על חיי נשים. נכשלנו בקבלת העובדה שנשים הן ייצור אנושי עצמאי וחופשי שיש לו זכויות בלעדיות על עצמו. מאת, סמאח סלאימה אגבאריה, שיחה מקומית | , 28.10.2014 ♦

הקורבן העשירי במשפחת אבו גאנם: "נשים שבחרו דרך חדשה – נרצחו". תיקי רצח הנשים מרמלה ממשיכים להיערם ואין מי שיעצור את מסע הקטל. קרובה מספרת: "סכנת חיים נשקפת לרוב הנשים מהמשפחה", חסן שעלאןYNET, 26.10.14  ♦

מועדון ארוחת הפסחא. עשרות החברות במועדון הנשים של הכפר ראמה מתכנסות 
בכל שבוע, אבל השבועות שלפני הפסחא הם הצפופים 
והעסוקים ביותר – אם לשפוט לפי צבא האופות שמתגלה 
למי שנמשך כסהרורי לריח הבצק החם, רונית ורד, הארץ, 17.04.2014 ♦

עורכת הדין הבדואית ראויה אבורביעה לא מוכנה שתכניסו אותה לאוהל. ראויה אבורביעה, 33, עורכת דין באגודה לזכויות 
האזרח ודוקטורנטית למשפטים, מתגוררת בבאר שבע. 
איפה: בבית קפה בתל אביב מתי: שלישי, 11:00. איילת שני , צילום: גלי איתן. הארץ, 13.03.2014 ♦

הגיעו לבקש את ידי, בפעם הראשונה ישבנו יחד והתחלנו לבנות חלומות. פנים ושמות – נשים מספרות על החיים בצל התיקון לחוק האזרחות: פרויקט צילומים דו-לשוני, שירז גרינבאום, אקטיבסטילס & רופאים לזכויות אדם-ישראל, העוקץ,  25.12.13 ♦

נשים של שכונת ג'ואריש מתגנבות ללימודים. בכל יום שהיא משננת אותיות חדשות, מסמנת לעצמה ס' עוד ניצחון קטן. ב' פותחת את הספרים ומצליחה לשכוח לכמה שעות מהצרות. מ' מקווה למצוא עבודה טובה, "לא רק בניקיון" ואת ר' הופכים הלימודים ל"אמא חזקה יותר". כ־20 נשים ערביות מוסלמיות מרמלה ומלוד מגיעות לשכונת ג'ואריש כדי להשתתף בפרויקט ייחודי של רכישת השכלה ומציאת תעסוקה, איילה רוטה-גבאי, MYNET, 24.12.13 ♦

בין מחשופים לשמרנות: תחרות מלכת היופי של המגזר הערבי. בשבוע שעבר נערכה תחרות מלכת היופי הערבייה של ישראל. ארוע שמנסה ללכת בין הטיפות: דתי-חילוני, ערבי-ישראלי, שמרני-חושפני, פמינסטי-שובינסטי. ליווינו את הטוענות לכתר ואת הגיבורות האמיתיות של התחרות – השופטות. אוהד חמוחדשות 2 | פורסם 20/12/13 ♦

הנשים הבדואיות מנושלות פעמיים. הנשים הבדואיות ייפגעו פגיעה כפולה מתוכנית פראוור־בגין, שתנשל עשרות אלפי בני אדם מביתם ואדמתם בנגב. באפלה הזאת יש בכל זאת קרן אור אחת: המאבק בעוול הזה נותן קול לנשים, והן תופסות מקום בחזית ההתנגדות. צפי סער, הארץ, 02.12.2013 ♦

הישראלי הבא עם נובל בכימיה יהיה אישה ערבייה. הישגי החינוך במגזר הערבי נמצאים בנסיקה, כשהמוקד במגמות המדעיות – שם יש רוב של בנות. אלי הורביץ מברך על השינוי העמוק במגזר – וקורא למדינה לאפשר לפוטנציאל להתממש. מאמר אורח, וואלה, 2.11.2013 ♦

סיפורה המרגש של האישה שקראו לה 'עבד' בבי"ס. תהאני אבו עליון (33), בת קהילת הבדואים השחורים, זוכרת היטב את ההצקות, העלבונות ושמות הגנאי שחבריה לספסל הלימודים הטיחו בה רק בשל צבע עורה השונה. כשגילויי הגזענות לא פסקו גם כשבגרה, היא החליטה לא לשתוק והחלה להוביל פרויקט ייחודי למלחמה בתופעה המכוערת. עודד ברמאיר,MYNET , 10.10.13 ♦

הבנאליות של רצח נשים ערביות. אדלה ביאדי שלון, הארץ, 03.10.2013 ♦

הבחירות ברשויות הערביות: הנשים עוברות קדימה. יותר ויותר ערביות מעורבות בפעילות פוליטית וייצוגן במועצות צפוי לגדול באופן ניכר לאחר הבחירות. "צריך לשבור כמה מוסכמות", אומרת אחת המועמדות. ג'קי חורי, הארץ, 02.10.2013 ♦

נשות ג'סר א-זרקא קוראות לשינוי. כשבני גילן למדו קרוא וכתוב, הן נאלצו לעזוב את הלימודים. כעת משלימות נשות הכפר את החסר ולומדות להאמין בעצמן. שני ליטמן, הארץ, 27.09.2013 ♦

סשה נסאר מעצבת קולקציית סתיו היישר מהאביב הערבי. אחרי שעמדה על שלה ולא שינתה את קולקציית הגמר שלה שבהשראת האביב הערבי, כפי שהמליץ צוות מומחים, זכתה סשה נסאר מיפו בתחרות בינלאומית של בוגרי בתי ספר לאופנה בלונדון. עכשיו היא מציגה בשבוע האופנה בפריז. שחר אטואן, גלריה – הארץ, 27.09.2013 ♦

אלבום בכורה מרגש ללונא אבו נסאר. אקוסטי ורוקיסטי, רך ומחוספס, ערבית ועברית – לונא אבו נסאר, כמו כל אמן מצוין, מתעלה מעל לחלוקות האלה באלבום הנהדר שלה, “אספר לך”. בן שלו, גלריה – הארץ, 27.09.2013 ♦

בהצלחה לנשות הברזל הערביות. הנה עוד אייטם שהחברה הישראלית לא תתעניין בו והתקשורת לא תסקר אותו: נשים ערביות רצות לבחירות ברשויות המקומיות בחודש אוקטובר הקרוב.  חאלד תיתי, הארץ, 10.09.2013 ♦

חנין זועבי יש רק אחת. בינתיים. ח"כ חנין זועבי הודיעה לפני מספר ימים כי היא שוקלת להתמודד על ראשות עיריית נצרת. אם תעשה כן ותנצח בבחירות, היא תהיה האשה הערבייה הראשונה שמכהנת כראשת עיר. הבעיה היא, שאם זועבי תתמודד ותתפטר מהכנסת, נישאר ללא כל ייצוג נשי ערבי בבית המחוקקים. ראויה אבורביעה, הארץ, 18.08.2013 ♦

נשים ערביות בפוליטיקה? במגזר עדיין לא בשלים למהפכה. רק 22 נשים מהמגזר הערבי והדרוזי ייקחו חלק בבחירות המוניציפליות הקרובות. למרות הכישורים והניסיון הענף שלהן, שיעור ההתמודדות של הנשים בבחירות נמצא במגמת ירידה והדרך לשבירת ההגמוניה הגברית ושלטון החמולות עדיין ארוכה. אריק בנדר, מעריב, 18.8.2013 ♦

משכילות, מתקדמות, מנודות: במגזר הערבי לא רוצים נשים בפוליטיקה המקומית. הנשים במגזר רוצות להתמודד בבחירות ולהשפיע, אבל נתקלות בשלטון גברי ובחמולות שלא מוכנות לקבל שינוי. חלקן מוותרות מראש ויש כאלה שהולכות עד הסוף כדי להוכיח שהן שוות. האם יש לזה סיכוי?  חסן שעלאן, YNET, 2.8.2013 ♦

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ויו"ר ועדת הפנים יקיימו דיון משותף על הגנה על נשים בדואיות בסיכון,23  במאי 2013 ♦

אהלן רפיק. "רפיק חלבי מראיין את מהא זחאלקה-מסאלחה, סוציולוגית, אשה אסרטיבית וחזקה המתקוממת נגד נישואין בגיל צעיר", הטלויזיה החינוכית, 16.5.2013 ♦

שקופות: הנשים הערביות שנפגעו מחוק האזרחות יוצאות לאור, ליאת שלזינגר, מעריב, 3.5.2013 [עלה באתר רופאים לזכויות האדם[ ♦

נשים ערביות על הכוונת. שתי נשים נרצחו בתוך שבוע במגזר הערבי. יותר רציחות מתבצעות בידי רוצחים שכירים, ובארגוני הנשים חוששים: הרצח הבא הוא עניין של זמן, או הזמנה. ג'קי חורי, הארץ, 30.4.2013 ♦

פעילות הפגינו נגד אלימות כלפי נשים בחברה הערבית. שיירות יצאו מהצפון ומהדרום, ועצרת נערכה בקפר קרע. הן קראו לחברי הכנסת הערביים לפעול בתקיפות רבה יותר: "החברה והמשטרה לא עושים די". ג'קי חורי, הארץ, 26.4.2013 76 נרצחות – כתבה בטלויזיה החברתית ♦

הדיבור החדיש של חלוצות הראפ הערבי. בתחילת הדרך העירו להן על הלבוש, אבל נהוא אל 
עאל וסאפא חתחות לא ויתרו. כעת, כשהן משמשות השראה לראפריות ערביות אחרות, מספרות חברות "עראפיאת” למה הן כותבות על המצב החברתי ולא על פוליטיקה. בן שלו, הארץ, 11.4.2013 ♦

רשימת 50 הנשים החזקות בישראל מזמנת גם היא ספירה. את הרשימה, שהרכיב המגזין “פורבס”, פותחת שרה נתניהו, אשת ראש הממשלה, בשל ההשפעה הגדולה שיש לה על מינויים פוליטיים בישראל, לדברי המגזין. עוד ברשימה, החשודות הרגילות: נשות עסקים ופיננסים, פוליטיקאיות ועוד בעלות תפקידים, גם עיתונאיות ודוגמניות…ועוד יותר מדכדך, שיש ברשימה פחות מעשר נשים מזרחיות ורק אשה ערבייה אחת (פרידה ג’אבר בראנסי, עורכת ראשית בקבוצת התקשורת פנורמה, במקום הלפני-אחרון). כל השאר – יהודיות אשכנזיות. לא הפתעה גדולה, כך זה בכל רשימה של בעלי כוח בישראל. אבל לאלה המעדיפים לטמון ראשם בחול זו תזכורת חשובה. צפי סער, גברת מג'ודנרת, הארץ, 2.4.2013 ♦

רקע
  • נשים ערביות חוות אפליה משולשת: כערביות ביחס ליהודים, כנשים ביחס לגברים, וכנשים בחברה הערבית בפרט. הן נמצאות בתחתית הסולם בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ובגובה השכר. רשויות המדינה אינן מספקות להן את ההגנה הראויה במקרים של פרקטיקות פנים-חברתיות דכאניות, כגון פוליגמיה והשאת קטינות. מתוך: האגודה לזכויות האזרח
  • מעמדה של האישה הערבייה בפרט עמד במוקד של מחקרים פמיניסטיים בשנים האחרונות. מחקרים אלו מצביעים על הצורך לקשור את מעמד האישה לא רק לתרבות המשפחתית הפטריארכלית, אלא גם לתפקיד שהמדינה ומוסדותיה ממלאים בשימור מעמדה של האישה ובהעצמת ערכים פטריארכליים. בשני העשורים האחרונים התקיימה פעילות מגוּונת של העצמת נשים ערביות בישראל. על-אף שינויים אלה, בתחומים מסוימים נשמרים דפוסים שמרניים יותר. מתוך: נשים ערביות בישראל, מאת: פייסל עזאיזה, ח'אולה אבו–בקר, רחל הרץ–לזרוביץ, אסעד גאנם, הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב, 2009. לקריאת המבוא
  • לא מזוהות" – סיפורן של ערביות ישראליות בין שני עולמות. סרט הדוקו, "לא מזוהות", מביא את סיפורן של ערביות ישראליות שבחרו להתנתק מהמוסכמות ומחיי המסורת ולהשתלב בחברה הישראלית. הן מדברות על החברה הערבית והקשיים והאתגרים הכרוכים בחיים בין שני העולמות. ולצפייה בסרט (48 דק'). קשת | פורסם 13/10/11
  • נשים במגזר המיעוטים, הרשות למעמד האישה במשרד ראש הממשלה
כניסה לפוסטים נוספים בנושאי נשים

נשים ערביות בישראל: מדיכוי להעצמה, שלומי אלדר, אל מוניטור, 7.3.2013 ♦

לקט נתונים לרגל יום האישה הבין-לאומי. הלמ"ס, 6.3.2013 ♦

יום האישה במגזר הערבי: "מרגישה בבית סוהר". ערב יום האישה הבינ"ל נראה כי מעמד הנשים הערביות התחזק, אך בכל הקשור לתעסוקה מצבן עדיין בכי רע. ברקע מהדהד נושא הרציחות במשפחה. צעירה שגברה על המכשול: "איימו עליי שאשאר בבית, אבל סיכנתי את חיי כדי להגשים את השאיפות". חסן שעלאן, YNET, 7.3.2013 ♦

אמאל מישראל תרצה באו"ם על העצמת נשים ערביות. אמאל אבו סיף, דוקטורנטית מאוניברסיטת בן גוריון הוזמנה להרצות באו"ם במסגרת אירועי יום האישה הבין-לאומי. אבו סיף: "המשטרה חייבת להתייחס לרצח נשים ערביות כרצח לכל דבר ולהעניש את העבריינים על פי החוק של המדינה". משה פריאל, מגפון, 5.3.2013 ♦

"הכריחו אותי להתחתן בגיל 15, ראיתי את המוות". איומים, אלימות וחיים שלמים בצל האב והבעל שכופים חתונה בגיל ההתבגרות – הנערה שהתארסה בגיל 16 וספגה חומצה משכן קנאי בן 51 לא לבד. "זה כמו בית סוהר ואין מי שישמע אותנו", מספרות ל-ynet נשים ערביות. והרשויות לא מתערבות . חסן שעלאן ואילנה קוריאל, 23.2.2013 ♦

המהפכה הנשית במגזר הערבי מתחילה בטירה וקלנסואה. במשך שנים סבלו העובדות בעיריות טירה וקלנסואה מקיפוח – עד שכמה מהן החליטו לקחת את גורלן בידיהן. כיום ועדי העובדים בשתי העיריות הם כמעט על טהרת הנשים, שנאבקות להעצמת העובדות ולשיפור מעמדן של הנשים במגזר הערבי. אשה בראשות עיר ערבית? בקלנסואה חושבים שזה רק עניין של זמן. חיים ביאור, דה מארקר, 24.1.2013 ♦

עלייה גורפת באי-השוויון בין גברים לנשים בישראל. "על פי מדד חדש, המאפשר בחינת של מגמות אי-שוויון מגדרי בישראל, בין השנים 2004-2010, למרות העלייה בהשכלה, האפלייה המגדרית גדלה…. בחברה הערבית ראינו מצב מעניין בשוק העבודה, כמו משק אחר, מדינה בתוך מדינה", מספרת צמרת, "זו תמונה הפוכה מזו שבחברה היהודית. גברים ערבים עובדים קצת יותר מיהודים, נשים ערביות עובדות בשיעורים מאוד נמוכים בהשוואה ליהודיות. אולם אלה שכן עובדות עושות זאת ללא פערי שכר עם הגברים הערבים". , טלילה נשר, הארץ, 21.1.2013

מסייעים לערביות מאוימות: "מגלים אפס סובלנות". ב-2012 לא אירעו בלוד מקרי רצח של נשים על-רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". במשטרה מייחסים את הנתון לתוכנית לאבטחת נשים מאוימות במגזר. "החיכוך עם המאיים תמידי" . אלי סניור, YNET, 3.1.2013 ♦

הקול הנשי ינצח. כותבת דורית אברמוביץ': "ביטול פסילתה של חנין זועבי מלרוץ לכנסת מוכיח כי לא ניתן למחוק מיעוטים פוליטיים או להדיר נשים שנאבקות להשמיע את דעתן", מעריב, 1.1.2013 ♦

אח רצח את אחותו. כולם ידעו ושתקו. רצח ידוע מראש: המשטרה הוזהרה, הגורמים טיפלו – הנערה נרצחה. אתמול הוגש כתב אישום נגד אח שרצח את אחותו על הרקע המכונה "חילול כבוד משפחה". החבר התריע במשטרה וזעק לעזרה. כולם שמעו, ידעו ולא עשו דבר. אליק מאור, מגפון, 16.12.2012 ♦

תעודה כחולה במקום אהבה: נישואי אינטרס של גברים פלסטינים עם נשים מוסלמיות בישראל. מאת לילה עבד רבו. "עוד ועוד נשים מוסלמיות בישראל מוצאות את עצמן צועדות לבדן, מרומות, לבתי הדין הדתיים (השרעיים), בבקשה לתמיכה כספית או גירושין. הן נפלו קורבן לתרמית של פלסטינים מהשטחים, שמציגים עצמם כגברים אוהבים אך למעשה מעוניינים להשיג באמצעות הנישואין תעודת זהות ישראלית". מגדר, גיליון מס 1, 2012 ♦

המרכז לנפגעות תקיפה מינית ערביות בסכנת סגירה. משרד הרווחה הציע לעמותה המפעילה את המרכז סכום של 30 אלף ש"ח במקום 200 אלף בשנים קודמות, וטוען: הם לא הגישו בקשת סיוע כנדרש. ג'קי חורי, הארץ, 28.11.2012 ♦

רצח הנערה: "לחקור מדוע לא הועברה למקלט. גורם ברשויות הרווחה בדרום אמר ל-ynet שמשפחתה של הנערה ביקשה להשיא אותה לגבר שאינה מעוניינת בו. על פי החשד, אחיה רצח אותה. בארגוני הסיוע מתחו ביקורת על משרד הרווחה: "הבדואיות לא מקבלות מענה". עמרי אפרים, YNET 27.11.2012 ♦

שלוש נשים ערביות כיהנו בכנסת ישראל מאז קום המדינה. אישה ערבייה אחת הייתה ראש רשות מקומית. מחקר חדש של קרן אברהם שבדק את ההשתתפות הפוליטית של האזרחים הערבים בישראל, הקדיש פרק להשתתפות הנשים הערביות בבחירות. ממצאי הפרק הוצגו ביום עיון שנערך בעיר סחנין בהשתתפות עשרות נשים ערביות. פרטים נוספים בכתבה של TAFI TV, נובמבר  2012 ♦

יוזמה חדשה בעכו: מועצת נשים ערביות. הנשים יוצאות בגלוי נגד מעמד האשה הירוד, הבורות והאלימות במשפחה, ומקימות מועצת נשים, שתעמוד מול הממסד הגברי ותדרוש שינוי. בעתיד הן אולי ירוצו גם למועצת העיר. MyYNET עכו ונהריה, 15.10.2012 ♦

סקר חדש: מהם הרגלי הצריכה של נשות המגזר הערבי? הנשים הערביות הצעירות מתנהלות על הקו שבין שמרנות לקדמה: רק מחציתן גולשות באינטרנט, הן מעדיפות ערוצים ערביים, והן עדיין קונות בחנויות שכונתיות, גלובס, 11.6.2012 ♦

הפגינו נגד רצח נשים ערביות: "מי הבאה בתור?" שבועיים אחרי רצח נסרין עלי בכפר יאסיף התקבצו פעילות מול בית המשפט ברמלה ומחו נגד אוזלת היד של הרשויות. גם אחותה הגיעה. אחת הפעילות תהתה: "איפה הח"כים הערבים?" , YNET 10.6.2012 ♦

המרחבהפלסטיני, הישראליוהעצמי: מבטמחודשעל זירותהתמודדותשלנשיםפלסטיניותבישראל, סראב אבורביעה-קוויד ונעמי וינר-לוי, המשפט ט"ז, תשע"א ♦

בתי הדין הכנסייתיים בישראל – מבט מגדרי, עו"ד שירין בטשון, כיאן – ארגון פמיניסטי, 2012 ♦

ערביות שהותקפו פונות יותר לסיוע, אך לא מתלוננות במשטרה. העלייה במספר הפונות מצביעה על ביסוס מודעותן של הנשים בחברה הערבית לפגיעה בהן ועל האומץ שלהן לשבור שתיקה. הארץ, 13.2.2012 ♦

חייה הכפולים של סארה: מאום בטין להרווארד. היא בת 34, אמא לשישה ודוקטור לפסיכולוגיה ■ כיצד הצליחה סארה אבו כף להגיע עד הרווארד מיישוב קטן בפזורה הבדווית שעדיין לא חובר לחשמל ולמערכת הביוב ■ לא המסורת הבדווית היא שמונעת השכלה והתקדמות – הבעיה היא שאין תשתיות", היא אומרת, ומבטיחה לחזור לכפר לאחר לימודי הפוסט-דוקטורט בבוסטון, דה מארקר, 28.9.2011

עדיין כפופות, ייצוג האשה בעיתונים הערביים הארציים, אמל ג'מאל וסמאח בסול, אעלאם 2011. "…בחינת ייצוג הנשים בעיתונים הערביים המרכזיים נועד לאפשר לנו להבין לא רק את שיקולי העריכה בעיתונים, אלא גם את המוסכמות החברתיות והתרבותיות הרווחות בחברה הערבית בכללותה…

המרחב הפלסטיני, הישראלי והעצמי: מבט מחודש על זירות ההתמודדות של נשים פלסטיניות בישראל, סראב אבורביעה-קווידר ונעמי וינר לוי, המשפט, ט"ז, תשע"א, 2011

עד ראייה, יגאל סרנה פוגש נשים אקטיביסטיות ערביות, ינואר 2011

כנס רב תחומי: מעמדן וזכויותיהן של נשים ערביות בישראל, 27 אוקטובר, 2010, אוניברסיטת חיפהתוכנית הכנס

נשים במגזר הערבי: נתונים בנושא בריאות, תעסוקה והשכלה, מרכז מידע ומחקר בכנסת, מרץ 2009

לדובב את הקירות: זהותן של הנשים הפלסטיניות יושבות הבתים הפלסטיניים במרחב היפואי, עמאנה עת'מנה, אוניברסיטת בן גוריון 2009

נשים פלסטיניות בישראל: זהות, יחסי כוח והתמודדות, עורכות: סראב אבו רביע-קווידר ונעמי וינר לוי, מכון ון ליר

המאבק באלימות נגד נשים ערביות, נייר עמדה, נשים נגד אלימות WAVO, דצמבר 2009

כנס נגישות ומגדר במגזר הערבי של   כייאן, ארגון פמיניסטי

קיפוח כפול: מעמד האשה הערבייה כפרט בקהילה וכחלק מהקולקטיב הלאומי הלוחם על זכויותיו, סמר חמיס, גיליון אלקטרוני 20, עדאלה, נובמבר 2005

על האופי הפטריארכלי של החברה, אי-שוויון בין נשים לגברים ואלימות נגד נשים במשפחה, המקרה של החברה הפלסטינית, מוחמד חאג' יחיא, גיליון אלקטרוני 20, עדאלה, נובמבר 2005

גיבוש זהות והתמודדות עם ציפיות חברתיות של נשים ערביות צעירות במצב בין תרבותי, קרן סגל, מרכז שאשא

יחסים זוגיים, אסטרטגיות התמודדות עם קונפליקט בית-עבודה ורווחה נפשית: ניתוח משווה בין נשים יהודיות לנשים ערביות , ליאת קוליק ופייסל ריאן, מגמות, מרץ 2005

בריאות ורווחה של נשים בדואיות בנגב, מכון ברוקדייל

 

אהבתם? שתפו:

פרסומת

אפשר להזמין את היומנים דרך הלינק במחיר של 60 ₪

blog-shatil

ידע – תובנות – כלים

manifoncamera

Collective Impcat

מיזם Collective Impact 

השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות, פיזורן, התנהלות המשטרה, עיכוב ומעצר ועוד

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות

 

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של OnePlace

יומן ארועים

יום עיון: השפעת נשים בקבלת החלטות [בשפה הערבית], יום חמישי, 19.10.2017, 17:00-20:00, מכללת אל קאסימי – ע"י מוסאווא. רישום ותוכנית – כאן

דיון בתכנית החומש במגזר הבדואי. יום שני , 23 באוקטובר 2017 , ג' בחשוון תשע"ח, בשעה 11:15 ועדת החינוך, התרבות והספורט, אגף הוועדות (קדמה), קומה 2, חדר 2720

מפגש של נשים עושות שלום עם פרוייקט "מפת הדרכים לחברה משותפת" בגבעת חביבה, 20.10.2017, 10:00-14:00

גלריית אום אל פאחם: אירוע חגיגי של נעילת התערוכות והשקת קטלוג לאמנית פאטמה אבו רומי שיתקיים ביום שבת, ה-21 באוקטובר, בשעה 11:00. האירוע יכלול הרצאת אורח, שיחה עם האוצרים וסיור בתערוכות עם האמנים, וכן שיח עם האמנית פאטמה אבו רומי והאוצרת יעל גילעת לרגל השקת הקטלוג החדש של האמנית.

שעון חורף 2018 יחל בתאריך 29/10/2017 בשעה 02:00 , (בלילה שבין שבת לראשון), השעון יוזז אחורה לשעה 01:00

כנס פעילים ופעילות נגד גזענות مؤتمر الناشطين والناشطات ضد العنصر, 20.10.17, 10:00-15:00, במרכז הערבי-יהודי ביפו, מארגנים: המטה למאבק בגזענות בישראל الائتلاف لمناهضة العنصرية في إسرائيل

Educational Inequality in Israel: from Cradle to University, Taub Center. November 20, 2017 / 8:30 am – 6 pm / Mishkenot Sha'ananim, Heinrich Heine St., Jeusalem The Herbert M. Singer Annual Conference The conference will be conducted in Hebrew and English with simultaneous translation Please register here.

הוועידה הכלכלית של החברה הערבית, 15.11.2017, מלון גולדן קראון, נצרת, 08:30-15:00 (לרישום > הקליקו)

נפתחה ההרשמה לבית הספר מנדל למנהיגות חינוכית – (עד 15.11.2017)

כנס "דיאלוג בעיר מעורבת – נפגשים ומחדשים"; 15-14 בנובמבר 2017, כ"ה-כ"ו בחשוון תשע"ח, שיתקיים השנה לראשונה במרכז ציפורי, יער ירושלים. הקרן לירושלים, מדרשת אדם ועמותת בסוד שיח

(תשעז) 3.5-2 לוח החופשות והחגים בבתי הספר הערביים בשנת הלימודים התשע"ח

ועידת יסמין השנתית לעסקים בבעלות נשים יהודיות וערביות. הועידה תתקיים ביום שני, ה-27/11/17

רוצים לעקוב אחרי החלטות הממשלה? הורידו את האפליקציה EzGOV של המרכז להעצמת האזרח, לנייד והצטרפו למקבלי ההחלטות!

30 בינואר יוכרז כיום עולמי להביע הזדהות עם ערביי ישראל

מאי 2011 – מאי 2017, שש שנים ל OnePlace – מרחב מידע אינטרנטי. יומולדת שמח

התפרסם: מדריך נגישות לכנסים ע"י קבוצת לימודי מוגבלות, מכון ון ליר בירושלים. אדוה איכנגרין, נטע זיו ושגית מור, מאי 2013

לעדכון ולהוספת אירועים editor.oneplace@gmail.com

עמודים

קישורים למרכזי מידע ומחקר

ארכיון

Login

Copyright © 2009 NewsPress - Designed by Michael Clarke