Hebrew   العربية   English
Email Email Email Email

פיתוח כלכלי – נתונים, פערים, פוטנציאל ותוכניות

יש לכם ילדים קטנים? תראו בכמה גדל המינוס שלכם מדי חודש. נתונים חדשים של הלמ"ס [כאן] מראים עד כמה קשה למשפחות עם ילדים קטנים 'לגמור את החודש' – עם פער של 1,000 שקל בין ההכנסות וההוצאות…שיעורי העוני גדולים במיוחד בקרב משפחות חרדיות 62% ו-72% בקרב ערבים. על פניו זה נראה כמעט כמו מובן מאליו. ההכנסות של המשפחה החרדית והערבית היא גם כך קטנה יותר מאשר בקרב משפחה יהודית לא-חרדית (שמכניסה פי 2 יותר מאשר החרדית והערבית), וכאשר מדובר בהורים צעירים לילדים קטנים אז על אחת כמה וכמה. אך מדובר בנקודה קריטית, משום שהילדים של שתי האוכלוסיות הללו עתידים להיות חלק ניכר מאוד מהאוכלוסיה בישראל בעשרות השנים הקרובות, והחיים בעוני גם כך מכניסים אותם בנקודת זינוק נמוכה יותר לשוק העבודה העתידי, מה שיפגע גם ביכולת ההשתכרות שלהם וגם ברמת החיים הכלכלית של כלל המשק…", מיקי פלד, כלכליסט, 03.09.17 ♦

מחשבים מסלול מחדש. "זה ה–8200 של המגזר", אומרים בגאווה בכנס מיוחד שאליו הגיעו זיאד ורפיק, כרים ודונה המטרה: להצמיח מתוך ערביי ישראל את מפתחי ווייז ומובילאיי הבאים למרות התלונות על אי–שוויון, היעדר פרגון, גניבת ציוד, והעובדה שההורים בסביבתם עדיין מעדיפים בנים רוקחים על פני סטארטאפיסטים, המשתתפים אופטימיים: "אנחנו רוצים להגיע למצב ש'אמרת ערבי–ישראלי – אמרת איש היי–טק'. זה אפשרי", עינב שיף, ידיעות אחרונות, 3.8.2017 ♦

המתחרים של קופיקס במגזר הערבי: "נשאיר את המוצרים במחיר של 5 שקלים – ונרוויח כסף טוב". ארבעה חברים ערבים ויהודים פתחו בנצרת את קפה קהוותי, המציע מוצרים ב-5 שקלים, ובקרוב ייפתחו סניפים נוספים בסכנין ושפרעם ■ "בישראל יש מיליון וחצי ערבים ואין אף רשת בית קפה שנועדה להם ומדברת אליהם. להערכתנו, יש מקום ל-30–40 סניפים של הרשת שלנו", עדי דברת-מזריץ, דה מרקר, 23.7.2017 ♦

בר: הגדלת מספר הסניפים במגזר הערבי בולטת על רקע הצמצום בערים הגדולות. המפקחת על הבנקים ביקרה בסניפי הבנקים בכפר קאסם; "המיקוד של הבנקים במגזר הערבי פועל להגברת התחרות שממנה נהנים לקוחות פרטיים ועסקים"| מערכת ספונסר, 23/07/2017 | 16:13♦

הסטארט-אפ היהודי-ערבי מנצרת מגיע להודו: חתם על הסכם ב-20 מיליון דולר. הסטארט-אפ MindoLife הוקם על ידי ארבעה יזמים, יהודים וערבים, במסגרת תוכנית ההאצה Hybrid בנצרת ■ מדובר בעסקה משמעותית עבור החברה הקטנה מנצרת, אלירן רובין, דה מרקר, 17.07.2017 ♦

לשלב ערבים במוקדי קבלת ההחלטות. קידום אזרחים ערבים ייצור תשתית לחברה שוויונית וסובלנית יותר, יקדם את הכלכלה בישראל ויאפשר ליישם מדיניות של צמצום פערים ושוויון הזדמנויות, נסרין חדאד חאג'-יחיא, דה מרקר, 12.07.2017♦

שיתוף פעולה ושאיפה לשוויון: אזור תעשייה ערבי-יהודי בשפרעם. בטכניון ובעיריית שפרעם הגיעו למסקנה (האמיצה, מסתבר) שמה שנכון לעיר זה הקמת פארק תעשייה מעורב. זו עדות ראשונה למעבר מתפיסה של "ייהוד" להעצמה ושיתוף פעולה, בדרך לצמצום פערים ושאיפה לשוויון, גיא נרדי, גלובס, 10/07/20♦

זינוק בהשקעות המדינה במחקר ופיתוח בחברה הערבית. הסכום צפוי לגדול בשנה הבאה ל-159 מיליון שקלים – כמעט פי שלושה לעומת 2014, אמר שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס ● לדבריו, מדובר בחלק מהפעילויות שעושה המשרד לצמצום הפער הדיגיטלי, מאת יהודה קונפורטס , אנשים ומחשבים,10  ביולי 2017 ♦

מסעדות ערביות שכדאי לכם להכיר. הרבה יותר מחומוס: סצינת האוכל הערבי בארץ מגוונת, ולצד מסעדות בלאדיות עם תבשילים וירקות ממולאים, אפשר למצוא מסעדות שף ערביות שמאתגרות את המטבח המסורתי ומגישות מנות אותנטיות, אבל קצת אחרת. יצאנו לחיפוש אחר המסעדות הערביות הטובות בארץ, לין לוי, YNET, 08.07.17 ♦

סיליקון ואדי: כך נראית סצנת ההייטק הערבי הצומחת בישראל. אם יש היום כותרת שמצליחה לאחד תחתיה ישראלים מבלי לעורר ויכוח היא "סטארט־אפ ניישן", אבל מי באמת נכלל בהגדרה הזו? בנצרת ו-ואדי ערה, ירושלים והנגב, חיפה ותל אביב: בפרויקט מיוחד בחנו כיצד תרבות היזמות הטכנולוגית מכה שורש במגזר הערבי, יובל הירשהורן, פורבס ישראל, 6.7.2017 

אירוע בחסות האיחוד האירופי מפגיש בין הקהילות העסקיות של המגזר הערבי והמגזר החרדי. הכנס נתמך על ידי משלחת האיחוד האירופי למדינת ישראל, ומארח אותו ראש עיריית בית שמש, מר משה אבוטבול. בעקבות ניסוי ראשוני מוצלח בשנה שעברה, האיחוד האירופי מארח אירוע עסקי ייחודי – כנס העסקים הערבי-חרדי – בשיתוף עם עיריית בית שמש. אירוע יוצא דופן זה יביא יחדיו כמאה עסקים משני המגזרים, ב-6 ביולי בבית שמש (רחוב יצחק רבין 2), החל מן השעה 14:00. השר יעקב ליצמן מסיעת יהדות התורה וחבר הכנסת איימן עודה מהרשימה המשותפת יכבדו את הכנס בנוכחותם ויישאו דברי ברכה.  מערכת טלנירי | 5/7/17 

ח”כים: המיזוג בין לאומי לבנק הערבי-ישראלי יפגע קשות בלקוחות. ועדת הכלכלה תדון בשבוע הבא בחשש לפגיעה בלקוחות לאומי, במיוחד ביישובים הערביים, בעקבות סגירת עשרות סניפים כחלק מהחלטת הבנק למזג לתוכו את הבנק הערבי ישראלי,  מערכת ספונסר |29/06/2017 ♦

במהירות ניכרת מצמיחה החברה הערבית בישראל מעמד ביניים משכיל המאמץ אורח חיים מערבי. פרופ' אלקרינאווי ומירב ארלוזורוב אצל ירון לונדון, 13.6.2017 ♦

הערבים הם היאפים החדשים של ישראל. עלייה בהשכלת נשים, עלייה בשיעור הגירושים, התרחבות תעשיית הפנאי וירידה דרמטית בשיעור הילודה ■ מעמד הביניים העולה בחברה הערבית בישראל משנה את פניו – ומשפיע גם על העמדות הפוליטיות בציבור הערבי, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 12.06.2017 ♦

רק 50% מהצרכנים הערבים מחזיקים בכרטיס אשראי. מסקר שנערך עבור אתר Panet והלא TV לקראת חודש הרמדאן, עולה כי הנתון לא גדל בשנתיים האחרונות ■ עוד עלה כי רבע מהצרכנים הערבים כלל אינם מחזיקים בחשבון בנק ■ מותג הסמארטפון הבולט בקרב בני המגזר הערבי הוא סמסונג, מיכל רז חיימוביץ, גלובס, 5.6.2017 ♦

הרשות הממשלתית עוסקת בפיקוח על הכלכלה הערבית, לא בפיתוח שלה. לאורך השנים הציגו ממשלות ישראל שורה של תוכניות שמטרתן לכאורה לשפר את מצבם הכלכלי של האזרחים הערבים. בפועל, הפערים העמוקים בין המגזר היהודי למגזר הערבי נשמרים בצורה עקבית, ולא במקרה, ד"ר אמטאנס שחאדה (מזכ"ל בל"ד), שיחה מקומית,  25.5.2017 

השקת האקסלרטור היהודי ערבי בנצרת. "היום (ג') יתקיים בנצרת אירוע השקת האקסלרטור דו קיום של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה באמצעות מעוף לעסקים, מערך השטח של הסוכנות…. אחד מתנאי הסף לקבלה לתכנית הוא העובדה כי אחד היזמים הוא מהמגזר הערבי, בתכנית כל 8 הסטרטאפים מקבלים מנטור צמוד וחבילת הדרכות וייעוץ קבועות שבועיות, העלות הכוללת נאמדת במעל למיליון שקלים…", עמי רוחקס דומבה, IsraelDefence | 23/05/2017 ♦

תוכנית לשילוב מתמחים מהאוכלוסייה הערבית בתעשייה עתירת ידע (הוראת מנכ"ל 4.20. שירות זה מאפשר למעסיקים בתעשייה עתירת ידע להגיש בקשה לקבלת סיוע להגברת שילוב סטודנטים מהאוכלוסיה הערבית הלומדים מקצועות טכנולוגיים. ​במטרה לסייע בהגברת שילוב סטודנטים וסטודנטיות ואקדמאים ערבים, דרוזים, בדואים וצ'רקסים, הלומדים מקצועות טכנולוגיים בתעשייה עתירת ידע, גיבשה הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה מסלול סיוע לשילוב מתמחים בתעשייה זו, משרד הכלכלה והתעשייה ♦

המיליונרים הבדואים יוצאים לקרב. פורום אנשי העסקים הבדואים מנסה להציל את המגזר: לקדם עסקים, להקים אזורי תעשייה, לצמצם את האפליה, להסדיר את הבנייה הלא חוקית, לשפר את החינוך. כוונות טובות יש כמו חול, אבל מחלוקות פנימיות, מסורות עמוקות וקושי בעבודה מול המדינה והבנקים מכרסמים אפילו באופטימיות של האליטה הכלכלית שאמורה למשוך את הבדואים אל העתיד, דיאנה בחור ניר, כלכליסט, 20.4.2017 

צעירים ערבים מקבלים מענק דחיפה לעולם העסקי. קבוצה מהמגזר הערבי מסיימת חלק ראשון של הכשרה לקידום לעמדות ניהול/ קבוצה של 26 צעירים מהמגזר הערבי מכל רחבי ישראל התאספו הערב (חמישי) 30.3.2017, במעונו של שגריר ארה"ב בישראל לציין את סיומו של החלק הראשון של תכנית הכשרה ייחודית [בשיתוף עמותת קוו משווה ותוכנית להב של האוניברסיטה בתל אביב] שמטרתה להקנות כלים ניהוליים שיסייעו למשתתפים לטפס בסולם הניהול העסקי בישראל. כל המשתתפים הם צעירים ערבים מוכשרים אשר מועסקים בחברות שונות במשק, אך חסרים את הכלים המתאימים להגיע לעמדות ניהול, מערכת THE-PULSE 30.03.2017  ♦

בנק ישראל: הממשלה לא עושה מספיק לצמצום העוני. "…לפי הדו"ח [כאן], מצבה של ישראל מבחינת אי השוויון והעוני, בהתבסס על הכנסה פנויה, לא השתפר ביחס לעולם ובהשוואה למצבה לפני שלוש שנים, וזאת בגלל התרומה הנמוכה של הממשלה לצמצום העוני ואי השוויון יחסית למקובל ב-OECD….מאפייניהם החברתיים-כלכליים של ערביי ישראל חזקים יחסית בישובים היהודיים ובשכונות היהודיות של הערים המעורבות, והם חלשים בהרבה בשכונות הערביות שבערים המעורבות וביישובים הערביים. "מכאן שיש להשקיע משאבים ציבוריים נוספים בחיזוק היישובים הערביים ותושביהם", נכתב…", מיכל מרגלית, YNET, 29.03.17 ♦

פירמת רוה"ח זיוהאפט מיזגה לתוכה את משרד דיביני הערבי. המשרד בראשות רוה"ח אסעד טאנוס ועימאד קאסם פועל בנצרת ובצפון ומונה 10 עובדים, כולם מהמגזר הערבי ■ ב-2008 פירמת BDO זיו-האפט זיהתה את הפוטנציאל בכוח העבודה החרדי ופתחה שלוחה מקצועית בבני-ברק, אלה לוי-וינריב, גלובס, 13.3.2017 

האם כפר קאסם בדרך להפוך למרכז היי-טק משגשג? כנס היי-טקיסטים ויזמים שנערך בעיר הראה את הפוטנציאל שגלום בחברה הערבית בישראל ● בעמותת צופן, שקיימה את האירוע, מבטיחים לספקנים שכמו שנצרת מתפתחת כמרכז טכנולוגי, כך גם כפר קאסם תעלה על מפת ההיי-טק של המדינה, מאת גלי פיאלקוב, אנשים ומחשבים, 22 בפברואר 2017 

תוכנית האצה חדשה תסייע לסטארט-אפים בוגרים במגזר הערבי. בכל אחד מהסטארט-אפים שלוקחים חלק בתוכנית יש לפחות יזם ערבי אחד ■ בארגון PresenTense מעריכים כי בישראל פעילים כ-100-150 שהיזמים שלהם הם ערבים, עידן רבי, גלובס, 20.2.2017 ♦

לקרב את הערבים למרכזי התעסוקה. לפי דו"ח הביטוח הלאומי, יותר ממחצית מהערבים בישראל חיים בעוני. המדינה יודעת בדיוק מה צריך לעשות כדי לפתור את הבעיה ויודעת כיצד לצמצם את הפערים הכלכליים בין ערבים ליהודים בישראל: שיפור התחבורה הציבורית מיישובים מרוחקים למקומות התעסוקה (שנמצאים רובם ככולם בישובים יהודיים), על ידי הכנסת מספר רב יותר של קווי אוטובוסים לשימוש והעלאת תדירותם, הקמת אזורי תעשייה משותפים ליישובים יהודים וערבים, ועידוד ארגונים ועסקים יהודיים להעסיק עובדים ערבים. כל אלה יביאו לעלייה ישירה בשיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה, ויקטינו בהתאמה את שיעור העוני…", אמנון בארי סוליציאנו  תאבת אבו ראס (מנכ"לי יוזמות קרן אברהם), דה מרקר, 02.01.2017 

אנשי השופוני. מעמד הביניים הערבי רחב מזה היהודי; לצד מותגים ונסיעות לחו"ל, המעמד שומר על הצביון הכפרי, לא תמיד מבחירה… בחג הקורבן שחל בספטמבר האחרון נסעו לחו"ל 170 אלף ערבים ישראלים, אחד מכל חמישה ערבים… מעמד הביניים הערבי, שצמח עם השנים, עומד כיום על 27% מהאוכלוסייה הערבית, לעומת 25% במגזר היהודי ..", שחר אילן, כלכליסט, 28.12.16 ♦

מאיץ חדש יסייע לסטארט-אפיסטים ערבים לצלוח את הסבב השני. התוכנית של ארגון PresenTense מיועדת ליזמים וחברות מהמגזר הערבי שכבר עברו סבב השקעה אחד ● האקסלרטור יתקיים בחיפה ויחל בחודש הבא, מאת יניב הלפרין , אנשים ומחשבים, 26  בדצמבר 2016  ♦  tzofe

התאחדות התעשיינים בצפון: יום עיון לתעשיינים בכירים מהמגזר הערבי. מטרת יום העיון הייתה להציג כלי סיוע ושירותים תומכים של ההתאחדות למפעלי התעשייה במגזר הערבי ומגוון פתרונות מימון הקיימים כיום, port2port, 25.12.2016 ♦

מרכז מוסאוא מאשים את מדיניות האפלייה הממשלתית בהעמקת העוני בקרב משפחות וילדים ערבים וזאת בעקבות פרסום דוח העוני של הביטוח הלאומי ממנו עולה כי תחולת העוני של משפחות ערביות הוסיפה לעלות מ 52.6%- ב 2014- ל 53.3%- ב 2015- ….  "העוני בחברה הערבית הוא מדיניות מכוונת. הסחבת באישור תכניות מתאר יישוביות גורמת לבנייה ללא היתר, הבנקים לא מעניקים משכנתאות. חוק האזרחות, מונע מאלפי בני זוג לעבוד. היעדר אזורי תעשיה ביישובים הערבים היא החלטה מכוונת של משרדי האוצר והכלכלה. החברה הערבית, לרבות הנשים מחפשות עבודה אך המדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל מתעלמת מהפוטנציאל של נשים וצעירים ערבים"., מרכז מוסאוא 15.12.2016 ♦

דוח העוני: ישראל ממשיכה להוביל בשיעור העניים ובאי שוויון ב-OECD.  [דוח ממדי העוני – להורדהשיעור העוני בקרב משפחות עלה ב-2015, אך שיעור האנשים העניים ירד וכך גם שיעור הילדים העניים – זאת בין השאר על רקע ירידה משמעותית בעוני בקרב חרדים…גם עומק העוני בישראל עלה: כלומר, העניים הפכו לעניים יותר. הפער בין ההכנסה הממוצעת של משפחה ענייה לבין קו העוני גדל מ-34.6% ב-2014 ל-35.7% ב-2015…העוני בקרב ערבים הוסיף לעלות מ-52.6% ב-2014 ל-53.3% ב-2015. מנגד, תחולת העוני של החרדים ירדה באופן משמעותי – מ-54.3% ל-48.7%%. ירידה זו  נובעת לא רק מהגידול בקצבאות הילדים אלא גם מגידול בהכנסה מעבודה. ירידה חדה במספר העניים, של כ-13%, נרשמה גם בקרב המשפחות החד-הוריות…", לי ירון, הארץ, 15.12.2016♦

העניים התחלפו: פחות חרדים, יותר ערבים ומשפחות קטנות. "דו"ח העוני של הביטוח הלאומי מראה עלייה בשיעור המשפחות החיות בעוני ב-2015, אך ירידה בעוני בקרב פרטים… דו"ח הביטוח הלאומי קובע כי "העניים נעשו עניים יותר", וכי ההכנסה הממוצעת של העניים המשיכה לרדת באופן משמעותי,… כיום יותר ממחצית מהתושבים הערבים בישראל עניים, ושיעורי העוני בציבור הערבי עלו מ–52.6% ב–2014 ל–53.3% בשנה שעברה. בביטוח הלאומי בוחנים אפשרות ששיעור העוני בקרב ערבים עולה כתוצאה מבעיה במדגם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה… לפי הביטוח הלאומי, ב–2015 37.4% מהמשפחות העניות היו מהציבור הערבי,… המדינה לא שמה את הטיפול בעוני בראש סדר העדיפויות שלה…", ליאור דטל, דה מרקר, 15.12.2016 ♦

האם העוני בישראל הוא קונספירציה של שמאלנים? דו"ח העוני האלטרנטיבי [להורדה] מציג: כך מידרדר מעמד הביניים ■ מנכ"ל ארגון לתת, ערן וינטרוב: "יש הטוענים שאין עניים בישראל. אלה הם מכחישי העוני. די לתקוף את העמותות ודי להאשים את הנתונים", ליאור דטל ו טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 12.12.2016 ♦

OECD: "ישראל מובילה בטכנולוגיה, אבל 99.8% מהמעסיקים – עסקים קטנים". "…דו"ח מיוחד של ה-OECD על מצב העסקים הקטנים בישראל הזמין משרד הכלכלה… הדו"ח מותח ביקורת על ביצועיה החלשים בהרבה מהממוצע של האוכלוסייה הערבית-ישראלית, המהווה 20% מהאוכלוסייה בישראל. "כמחצית מהערבים-ישראלים חיים מתחת לקן העוני", נכתב, "ופחות ממחצית האוכלוסייה בגיל העבודה (18-64) משתתפת בשוק העבודה. נשים ערביות-ישראליות סובלות משיעור האבטלה הגבוה ביותר מבין כל קבוצות האוכלוסייה בישראל. חוסר השוויון הזה הוא הגורם המרכזי לביצועיה הנמוכים יחסית של ישראל ברמת הפריון ובמדדי לכידות חברתית. "חלק גדול מהבעיה נובע ממיעוט הזדמנויות העבודה בעסקים קטנים ובינוניים בבעלות ערבית ומביצועי יזמות נמוכים..", [הדוח המלא] מיכל מרגלית ונורית יוחנן, YNET, 11.12.2016 ♦

המשנה לנגידת בנק ישראל: "בחברה הערבית טמון הרבה מפוטנציאל הצמיחה העתידי של ישראל". מכללת אל קאסמי להנדסה ומדע קיימה בפעם הראשונה ועידה כלכלית שעסקה במצב האזרחים הערבים בשוק התעסוקה הפרטי והציבורי בישראל, ז'נאן בסול, דה מרקר, 08.12.2016 .  [לעיקרי דבריה ולמצגת שהציגה בכנס

הנשיא ריבלין בכנס החינוך: "שינוי המציאות מתחיל באנשי החינוך". נשיא המדינה אמר כי "הכלכלה הישראלית לא תוכל להמשיך ולשגשג ללא השתלבות אפקטיבית של הציבור הערבי והחרדי בשוק העבודה אך זו קודם כל שאלה מוסרית ולא כלכלית"; לדבריו, "רק בעתיד שבו נוותר על הפחד ונשמש דוגמה למערכת הבנויה על שותפות נוכל לחנך את ילדינו לשותפות", מיקי פלד, כלכליסט, 07.12.16 ♦

"אי אפשר לדבר על טובת הפריפריה בלי לדאוג לטובת הערבים". ח"כ עודה בכנס שדרות: "צריך לבנות ברית של המוחלשים – יהודים וערבים", אורי תומר, דה מרקר, 29.11.2016 

הועידה הכלכלית של החברה הערבית בישראל – כנס  דה מארקר, סיכוי וצופן:kenes

יישום המלצות ועדת אלאלוף: תמונת מצב. המחקר מראה כי כמחצית מהמלצות ועדת אלאלוף אומצו באופן מלא או חלקי. לצד זאת, החוקרים מתריעים כי בשל העובדה שטרם הוקם מטה מרכזי למלחמה בעוני ובשל תקצוב חסר, העומד על כרבע מעלות היישום שהוערכה בוועדה, יהיה קשה לצמצם את העוני באופן משמעותי, ג'וני גל ושביט מדהלה-בריקת, מרכז טאוב, 21.11.2016 ♦

חברה מבאקה אל-גרבייה תקים חממות בקולומביה תמורת 76 מיליון דולר. אגרונגוסיוס, שחברות בנות שלה רשומות במדינות המפרץ הפרסי ובעיראק, חתמה על הסכם ראשון מתוך חמישה עם ממשלת קולומביה, ותקים חממות לגידול עגבניות ופלפלים ■ מנכ"ל אגרונגוסיוס: "העסקה הופכת את החברה לשחקנית מרכזית בשוק החקלאות הבינלאומי", אורה קורן, דה מרקר, 07.11.2016 ♦

תוכנית החומש למגזר הערבי: עם וידויים לא הולכים למכולת. במסמך שנחשף ב"כלכליסט" ביום שני האחרון מתוודה המדינה כיצד היא מקפחת כבר עשרות שנים את המגזר הערבי כרקע לתוכנית הפיתוח הכלכלי שתוקצבה בתחילה ב-15.5 מיליארד שקל. בינתיים, תקציב התוכנית צומצם ורשימת המכשולים התנפחה, שחר אילן, כלכליסט, 16.10.2016 

תוכנית החומש למגזר הערבי: עם וידויים לא הולכים למכולת. במסמך שנחשף ב"כלכליסט" ביום שני האחרון מתוודה המדינה כיצד היא מקפחת כבר עשרות שנים את המגזר הערבי כרקע לתוכנית הפיתוח הכלכלי שתוקצבה בתחילה ב-15.5 מיליארד שקל. בינתיים, תקציב התוכנית צומצם ורשימת המכשולים התנפחה, שחר אילן, כלכליסט, 16.10.2016 ♦

האוצר רוצה לעזור לרשויות הערביות – אבל מנציח את האפליה. הבעיה של הרשויות הערביות היא שאין להן כמעט הכנסה מארנונה לא ממגורים – כמו מאזורי תעשייה ונכסי ממשלה… לקראת אישור תקציב 2017, אנחנו אומרים בצורה ברורה: כל השקעה עקיפה, שלא תכלול הגדלה משמעותית ומיידית של תקציב הרשויות המקומיות הערביות, תנציח את האפליה — ותותיר אותן בלי יכולת לספק לתושביהן שירותים מינימליים. הגדלה משמעותית ביותר של מענקי האיזון ליישובים הערביים וחלוקה שוויונית של הארנונה מנכסי המדינה, הן צעדים הכרחיים לא רק כדי לתקן אפליה של שנים..", רון גרליץ וראונק נאטור (סיכוי), דה מרקר, 12.10.2016 ♦

האפליה המתמשכת של המגזר הערבי גוררת את כל המשק לאחור. הממשלה מודה שהפלתה לרעה את המגזר הערבי שנים ארוכות. ההיגיון שמנחה אותה כעת הוא שחיוני לחלץ את המגזר מהקיפוח בחינוך, בתעסוקה ובתחבורה הציבורית כדי שכולנו נחיה יותר טוב. אז למה היא בכל זאת לא עושה את זה, שחר אילן, כלכליסט, 11.10.2016, [תכנית לפיתוח ושילוב כלכלי של החברה הערבית דצמבר 2015, וכן תכנית מערכתית לשילוב כלכלי של החברה הערבית באמצעות תיקון עיוותים במנגנוני ההקצאה הממשלתיים, ממשלת ישראל, יולי 2016].  ♦  cal

ג'מיל מזאווי, מנכ"ל אופטימה במועדון השבבים: כולם מחפשים היום מהנדסים ערביים, אך עדיין חסרים יזמים במגזר, מאת אבי בליזובסקי, צ'יפורטל, ראשון, 09 אוקטובר 2016 ♦

דמוגרפיה של עסקים על פי מאפיינים של בעלי העסקים (בשנים 2012 ו-2015), למ"ס, 25.9.2016

  • מתוך אוכלוסיית העסקים בשנת 2012, כ-84% היו בבעלות יהודים, כ-14% – בבעלות ערבים וכ-2% – בבעלות אחרים.
  • האחוז הגבוה ביותר של עסקים בבעלות יהודים נמצא בענפי מידע ותקשורת ובענפי אמנות, בידור ופנאי, כ-96% בכל אחד מן הענפים.
  • האחוז הגבוה ביותר של עסקים בבעלות ערבים נמצא בענפי הבינוי ובענפי שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות, כ-29% וכ-24%, בהתאמה.
  • כ-82% מהעסקים שבבעלות גברים נמצאים בבעלות יהודים וכ-16% בבעלות ערבים. לעומת זאת, 90% מהעסקים שבבעלות נשים נמצאים בבעלות יהודיות וכ-7% בבעלות ערביות. ♦

ר' גם: סוגיות תעסוקה בחברה הערבית

קרן רוטשילד קיסריה משקיעה כמיליון ש"ח ביוזמת ארגון צופן להשתלבותם של סטודנטים מהחברה הערבית בתעשיית ההיי-טק. בין החברות המשתתפות בפרויקט: אמדוקס, HP, אינטל ועוד. קרן רוטשילד קיסריה הודיעה כי תשקיע מיליון ש"ח בתכנית המנטורים שבמסגרתה מהנדסים יהודים וערבים עם ניסיון בעולם ההיי טק מלווים סטודנטים ערבים שמעוניינים להיכנס לחברות ההיי טק בישראל. תכנית המנטורינג החלה לפעול לפני 4 שנים ביוזמת ארגון צופן ומענטק, ומפגישה בין סטודנטים וסטודנטיות ערבים להיי-טקיסטים ותיקים החושפים אותם לתעשייה.  מנחם מרום, IT-PORTAL, 20.9.2016 ♦

אושרה הקמת פארק תעשייה חדש בוואדי ערה. היקף ההכנסות הצפוי מארנונה במתחם עדיין אינו ידוע, אך נקבעה חלוקת ההכנסות בין שש הרשויות והמועצות השותפות, לפי גודל הרשות ■ אום אל־פחם תקבל את הנתח הגדול ביותר מהכנסות הארנונה, רז סמולסקי, דה מרקר, 12.09.2016

סיטיבנק תשקיע כ-1.5 מיליון שקלים ביזמות בחברה הערבית בישראל. החברה תסייע לתוכניות לקידום היזמות במגזר הערבי – בחיפה, ביפו ובבקה אל גרביה ● ניל קורני, מנכ"ל סיטיבנק ישראל, יצטרף כחבר דירקטוריון ב-PresenTense, המקיימת את התוכניות האלה, מאת יניב הלפרין, אנשים ומחשבים PC,11 בספטמבר 2016 

נגידת בנק ישראל בכפר קאסם: פיתוח המגזר הערבי חשוב ביותר לכלכלה. נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג בביקור בכפר קאסם: "פיתוח כלכלי של המגזר הערבי הינו בעל חשיבות רבה לעתידה של כלכלת ישראל. שילוב בענפים בעלי פריון גבוה יביא לעלייה בכושר ההשתכרות וברמת החיים במגזר". ח"כ עיסאוי פריג' שיזם את הסיור: "הנגידה ראתה היום יישוב ערבי שבמאמצים גדולים מצליח לעמוד על הרגליים, ראתה דוגמא כיצד שילוב החברה הערבית בכלכלה הישראלית והעצמתה, יש בהם בכדי לתרום לפיתוח המשק הישראלי כולו.", מערכת THE PULS , 05.09.2016

כך מסייעים ליצוא ישראלי מהמגזר הערבי. "תוכנית תבל" לקידום היצוא של חברות במגזר הערבי, פועלת מזה מספר שנים על ידי מכון היצוא, מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי – ובינתיים רושמת הצלחות ומחמאות. אז מה בתכנית, למי היא מיועדת וכיצד היא פועלת? צפו, אלכסנדרה לוקש, YNET, 25.08.16 ♦

זמן נשים: המגוון שמחזק את החברה הישראלית. זה עידן הנשים חברים, ואתם יודעים את זה. גם בתחום ההסברה והדיפלומטיה הציבורית, יוזמות שמובילות נשים מצליחות לפרוץ דרך ולייצר קשרים וחיבורים החיוניים לישראל ולתדמיתה… "פרלמנט הנשים", גוף שמטרתו לחבר בין נשים ממקומות שונים בחברה הישראלית; יהודיות, נוצריות, מוסלמיות, צ'רקסיות, דרוזיות, מהמרכז ומהפריפריה, חילוניות, דתיות וחרדיות – כולן ביחד…", שי זבדי |מאקו- Love Israel | פורסם 25/08/16 ♦

שילוב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בתעסוקה. בדף זה תמצאו את תכניות משרד הכלכלה והתעשייה לשילוב החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בשוק העבודה. התכניות מציעות ייעוץ, ליווי, הכשרה והשמה, תוך שיתוף ותיאום עם הרשויות המקומיות הערביות. ♦

שכני מפעל "טחינה הנסיך" משוכנעים: מאחורי סערת הסלמונלה מסתתרת גזענות. תושבי עילבון, שבו ממוקם המפעל שמעסיק מאות מתושבי המקום ומהווה מקור לגאווה, מייחסים את הסנקציות של משרד הבריאות לעובדה שמדובר במפעל בבעלות ערבית. "פגיעה בו תקפיץ את האבטלה ביישוב ליותר מ-13%. נילחם בכל כוחנו", אלי אשכנזי, וואלה, יום שלישי, 16 באוגוסט 2016 

היוזמה הערבית: ביקרנו בתעשיית ההיי-טק של כפר קאסם. בשורת ההיי-טק הגיעה בשנים האחרונות גם לערים הערביות בישראל, ואחרי ההצלחה של נצרת המקום הכי חם כיום הוא כפר קאסם. יצאנו לבקר כמה יזמי היי-טק ערבים ומוכשרים בעיר שנמצאת רק רבע שעה נסיעה מתל אביב, אבל מרוחקת שנות אור מהתעשייה. ואף מילה על גזענות, מייקי לוי, וואלה, יום חמישי, 04 באוגוסט 2016 ♦

מבט- נצרת בירת ההייטק. העיר נצרת הפכה בשלוש השנים האחרונות לבירת ההיי-טק של המגזר הערבי: יותר מארבעים חברות פועלות בה היום, עם שמונה מאות מהנדסים, והביקוש לאנשי מקצוע גבוה מתמיד. הכתבה של מיכל וסרמן, הערוץ הראשון, 3.8.2016 ♦

ועדת הכספים קוראת להקמה מיידית של אזורי תעשייה במגזר הערבי. ח"כ אחמד טיבי: "על הממשלה להכין תכנית רב-שנתית לחיזוק כלכלי של המגזר הערבי ולהגדיל משמעותית את התקציב להגדלת הצמיחה במגזר כבר בתקציב 2017-2018", מערכת THE PULSE, 02.08.2016 ♦

עם צופן למען המגזר הערבי בהיי-טק. עשרות בכירים מתעשיית ההיי-טק השתתפו באחרונה בכנס טכנולוגי בנצרת שאותו יזם ארגוןצופן, שפועל לשילוב המגזר הערבי בהיי-טק הישראלי, מאת דיילי ציפי 2, אנשים ומחשבים,  2 באוגוסט 2016 ♦

תוכנית החומש הערבית יצאה לדרך: 9.7 מיליארד שקל לפיתוח כלכלי ו-5.8 מיליארד שקל לחינוך. זוהי תוכנית ההשקעות הגדולה ביותר בחברה הערבית אי פעם ■ ההערכה היא כי תצליח לצמצם רק חלק קטן מהפערים הקיימים ■ התוכנית נתקבלה בחשדנות בחברה הערבית, אך ח"כ איימן עודה התייצב מאחוריה, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 27.07.2016 ♦

האתר ליישום ומימוש החלטת הממשלה מספר 922 לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2016-2020 ♦

סטארט-אפ מנצרת אשר מטפל בשבץ ובדימומים גייס 7 מיליון ד'. בחברה הושקעו עד כה שלושה מיליון שקל על ידי NGT3 ועל ידי המדען הראשי, מאז הקמתה באוגוסט 2014 ■  המשקיע בחברה, שבחר שלא להזדהות, הוא משקיע פרטי בעל ניסיון בתחום הפארמה, גלי וינרב, גלובס, 18.7.2016 ♦

הייטקיסט ערבי והייטקיסט יהודי עולים על מטוס – לפינלנד. שגרירות פינלנד בישראל וארגון "צופן" יזמו משלחת של יזמים ישראלים – ערבים ויהודים להלסינקי שבפינלנד, במטרה להגביר את שיתופי הפעולה המסחריים בין המדינות ולמצוא הזדמנויות עסקיות חדשות. חרם, מישהו? ניצן סניור שניאור, קשת TV 10/07/16 

על החשיבות של בתי מלון במגזר הערבי. הממשלה התחייבה כבר כמה פעמים בעבר לחסל את האפליה הנמשכת מאז קום המדינה כלפי היישובים הערביים ואפילו הבטיחה 15 מיליארד שקל למגזר הערבי; אז למה ענף התיירות הרלוונטי דווקא לתושבי הצפון הערבים – נשכח? ליאת לבנת, דה מרקר, 04.07.2016 ♦

למרות החשדנות: תוכנית הענק לפיתוח היישובים הערביים מתקדמת כמתוכנן. תוכנית החומש כוללת 9.5 מיליארד שקל, שמהם כ-2 מיליארד שקל מתוקצבים על ידי משרדי הממשלה כבר ב-2016 ■ ההשקעה כוללת מענקים חד־פעמיים של משרד הפנים, וכן השקעה בתחבורה ציבורית, כבישים, תשתיות מים וביוב, חינוך ועידוד תעסוקה, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 04.07.2016 ♦

התוכנית לפתוח היישובים הערביים:  סטטוס דיווח של הממשלה, המשרד לשוויון חברתי, יוני 2016 ♦

בעלי הקניונים החדשים: איש המודיעין שנכנס למגזר הערבי. מצב ביטחוני מעורער לא מרתיע את כולם: שותפות חדשה מתכננת לפתוח רשת של 10 קניונים במגזר הערבי תוך 5 שנים ובהשקעה של כחצי מיליארד שקלים. בראיון מיוחד לאולפן וואלה! NEWS מסביר יואב קפלן, סא"ל במילואים ומבעלי השותפות כי "המגזר הערבי היא מנוע הצמיחה של המדינה", יעל דראל, וואלה, יום שישי, 03 ביוני 2016 ♦

יוצאי 8200 הקימו מאיץ סטארט-אפים למגזר הערבי. עמותת בוגרי 8200 השיקה אקסלרטור שמקדם את הדו קיום ומארח תשע חברות מהמגזר הערבי: "מחפשים יזמים שלא נראים כמו יזם ההיי-טק הקלאסי", שירי דובר, גלובס, 16.5.2016 ♦

אדישות ערביי ישראל פוגעת במצבם הכלכלי. קל להאשים את התקשורת ואת ההנהגה בהדרה של הציבור הערבי, אבל צריכים לשים יד על הלב ולומר: לא פעם אנחנו, הציבור הערבי, אדישים למתרחש ומתנהלים באנמיות, רמזי חלבי, דה מרקר, 15.05.2016 ♦

אורחים בבודפשט: תכנית לקידום יזמות ערבית. בין הדוברים המרכזיים בועידת הסטארטאפים הראשונה בבודפשט – מקימי תוכנית Hybrid לקידום יזמים ישראלים ערבים: "שותפות לא רגילה עם שותף לא רגיל"..מקימי תוכנית Hybrid לקידום יזמים ערבים סטארטאפיסטים הוזמנו על ידי שגריר ישראל בהונגריה, אילן מור, להיות בין הדוברים המרכזיים בועידת הסטארטאפים הראשונה בבודפשט. הסיבה – השקת תוכנית הדגל של הרשות פיתוח כלכלי של המגזרים ומשרד הכלכלה לקידום סטארט-אפים במגזר הערבי בשבע שעבר בנצרת. איתמר אייכנר, YNET, 15.03.16 ♦

מיקרוסופט מקימה מרכז פיתוח בנצרת; תגייס עשרות עובדי הייטק ערבים. מרכז הפיתוח, הסמוך לכנסיית הבשורה במרכז העיר, ייחנך בחודש הבא ויעסיק בשלב הראשון 50-30 עובדים ■ מנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל: "המניע לפתיחת המרכז הוא עסקי לחלוטין – אנחנו צריכים עוד מהנדסים", ענבל אורפז, דה מרקר, 08.03.2016 ♦

עלאא עאלם מונה לראש תחום המגזר הערבי בהתאחדות התעשיינים במרחב צפון, פורט2פורט, 21.2.2016 ♦

בוגרי 8200 ילמדו יזמים ערבים להקים סטארט-אפים. עמותת בוגרי 8200 זכתה במכרז של משרד הכלכלה להפעלת תוכנית יזמות במגזר הערבי ■ מטרת התוכנית היא להגדיל את מספר היזמים במגזר ולסייע להם להתחבר לסצנת הסטארט-אפים הישראלית, ענבל אורפז, דה מרקר, 03.03.2016 ♦

הבו חומר ולבנים ונבנה – היי-טק בערים ערביות. הפתרון למחסור העובדים בהיי-טק נמצא במקום אחר. וכמו במקרים רבים – דווקא מתחת לפנס, פז הירשמן וסאמי סעדי (צופן), 2.3.2016, YNET ♦

מרכז יזמות היי-טק הערבי הראשון נפתח בכפר קאסם. "בית ההיי-טק" הוקם בעלות 6 מיליון שקל, וכולל בית ספר ליזמות ומאיץ למיזמים טכנולוגיים… הקמת מרכז ההיי-טק, היא חלק מאסטרטגיית הפיתוח העיסקי של כפר קאסם, שמוביל ראש העירייה עו"ד עאדל בדיר במטרה להגדיל את הכנסות העירייה מארנונה ולהעלות את רמת השירותים לתושב. במקביל, כפר קאסם אף ממשיך לפתח ולהרחיב את איזור התעשייה לב הארץ, בו יוקם מרכז ההיי-טק, אשר גודלו מוכפל במסגרת שלב ב'..", ז'נאן בסול, דה מרקר, 12.02.2016 ♦

"אין במגזר הערבי מספיק מסגרות עבור אנשי היי-טק". היום יושק בכפר קאסם בית ספר ליזמות שפונה למגזר הערבי: "הופתענו. יש פול של יותר מ-1,500 אנשים, טאלנטים, רובם עובדים בחברות כמו אפל, אמדוקס, מיקרוסופט וסטארט-אפים", שירי דובר, גלובס, 10.2.2016 

בקשה לייצוגית בסך 700 מיליון שקל: "האוכלוסייה הערבית סובלת מנגישות מופחתת לשירותים בנקאיים". הבקשה לתביעה הוגשה נגד חמישה בנקים מרכזיים: הבנק הבינלאומי, בנק אוצר החיל, מזרחי טפחות, בנק יהב ובנק אגוד. העותרים: "האפליה פוגעת בתחרות ומביאה לעלייה במחירי העמלות, הריביות ויתר השירותים הבנקאיים", הדר קנה, דה מרקר, 08.02.2016 ♦

מזכ"ל OECD בנגב: האתגר – החרדים והערבים. למחרת פרסום הדוח על מצב הכלכלה בישראל ביקר אנחל גורייה ביישוב חורה. "הערבים, הבדואים, האתיופים והחרדים הם המפתח לזינוק ביצרניות ובתחרותיות", הוא אמר. על הדוח: "לא אומרים לישראל מה לעשות, אלא מה מדינות אחרות עושות עם אותם אתגרים", נעמה אנגל משאלי , NRG, | 1/2/2016 

איך הופכת התוכנית הכלכלית למגזר הערבי לעוד כלי דיכוי של הממשלה? התוכנית הממשלתית לתקצוב החברה הערבית צמחה מלחץ בינלאומי ומהדרג המקצועי באוצר, בניגוד לרצון הממשלה. התוכנית עצמה אמנם תיטיב עם הערבים, אבל המחיר שהממשלה נערכת לגבות הוא כבד, דליה חלבי (דיראסאת),  שיחה מקומית,   27.1.2016 ♦

למי קראת פריפריה? תוכנית החומש למגזר הערבי כוללת בתוכה הבטחה עצומה, פוטנציאל אמיתי לשינוי דרמטי במצב הכלכלי – ומעבר לכך במארג היחסים בין ערבים ליהודים בישראל. אבל כגודל ההבטחה – כך גודל הסיכון, פז הירשמן וסאמי סעדי (צופן), דה מרקר, 26.01.2016 ♦

התוכנית הכלכלית לערבים – זכות בסיסית ללא תנאים. התבטאויות של שרי ימין שונים לגבי ההתניות, שצצו רק לאחר הפיגוע בתל אביב, לא קשורות לצרכים הכלכליים והחברתיים של האזרחים הערבים או למשק הישראלי, אלא בעיקר לצרכים הפוליטיים של השרים עצמם, שרואים בתוכנית איום על עתידם הפרלמנטרי, ראונק נאטור ועבד כנאענה (סיכוי), YNET, 25.01.16 ♦

אסור להחמיץ את התוכנית למגזר הערבי. התוכנית החדשה לפיתוח כלכלי לחברה הערבית עלולה להיקבר בדפי ההיסטוריה – לכן יש להיערך לעבודת מעקב מקצועית, שתכלול שיתוף פעולה בין הממשלה לראשי רשויות, פקידים בכירים, ארגונים אזרחיים ומומחים, איל קנץ (אינג'אז), דה מרקר, 25.01.2016 

עוד התוכנית הכלכלית ראו גם ב: תקציב המדינה 

תכנית מבורכת או ישראבלוף? תכנית החומש לתקצוב המגזר הערבי בהיקף של 15 מיליארד שקלים, שאושרה בממשלה היא צעד מבורך בדרך לצמצום פערים ושילוב ופיתוח כלכלי במגזר הערבי. עם זאת בימים האחרונים עולים כמה סימני שאלה מטרידים בנוגע ליישום התכנית, כמו: האם התכנית בכלל תצא לפועל בעקבות ההודעה שהשרים לוין ואלקין יגבשו התניות למימושה? האם חלוקת המשאבים נעשתה בצורה המיטבית? סאמי מיעארי, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 06 בינואר 2016 

תוכניות חומש – תרופה לא יעילה למחלה כרונית. כל תוכניות החומש לא יועילו אם לא ישנו כאן תפיסות עולם ביחס לאופן תקצוב הישובים הערבים. יש לדאוג לסל שירות אחיד לכל אזרחי מדינת ישראל, מאלק בדר, וואלה, יום רביעי, 06 בינואר 2016 ♦

נתניהו מעכב את תכנית החומש לסיוע למגזר הערבי: אלקין ולוין יגבשו עקרונות חדשים. התוכנית שעלותה עומדת על כ-15 מיליארד שקלים נועדה להזרים תקציבים שהוחסרו מיישובים ערביים במשך שנים ואושרה כבר בממשלה. שר התיירות הסביר בשיחה עם "כלכליסט" את העיכוב: "אנחנו לא רואים טעם להשקיע כסף בתשתיות במקום שבו אין אכיפת חוק וסדר", רוני זינגר, כלכליסט, 4.1.2016 ♦

"מי שרוצה להיות ישראלי, שיהיה ישראלי עד הסוף": כך נשמר את הערבים מודרים ומוחלשים. ראש הממשלה דורש מהאזרחים הערבים להיות "ישראלים עד הסוף", אבל יודע היטב שאינם כאלה, והרבה בזכות ממשלתו. ככה זה כשהאוכולסיה הערבית מופלת לרעה כמעט בכל סעיף תקציבי, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 04.01.2016 07:06 ♦

התוכנית לקידום הציבור הערבי: התקציבים יגדלו, אבל האפליה כנראה תישאר. עלותה המוערכת של התוכנית שתובא היום לאישור הממשלה היא 15 מיליארד שקלים, אך היא אינה מעוגנת בבסיס התקציב ונמנעת מלנקוב סכומים מדויקים. מנהיגים ערבים שסייעו לגיבושה מטילים ספק ביכולתה להביא לשוויון, ג'קי חורי ו לי ירון, הארץ, 27.12.2015 ♦

פרסום ראשון: משרד האוצר יעביר מיליארדי ש"ח למגזר הערבי. על רקע גל הטרור שלא נפסק, לחדשות 10 נודע כי בשבועות האחרונים נועדו שר האוצר כחלון ויו"ר הרשימה המשותפת עודה, במטרה להוציא לפועל תכנית חומש במסגרתה יועברו מיליארדי שקלים ליישובי המגזר. מטרת התכנית היא לעודד תעסוקה של נשים ערביות, לשקם תשתיות, להוסיף תחבורה ציבורית באותם יישובים, עקיבא נוביק, נענע10, 27.10.2015 

איך אומרים סטארט-אפ ניישן בערבית? יותר מ-100 מפתחים ומהנדסים ערבים ויהודים עבדו במשך 36 שעות רצופות במסגרת תחרות מייקאתון שנערכה בנצרת ● סאמי סעדי, מנכ"ל משותף בצופן: "זו הזדמנות לשותפות אמיתית ולקידום ההיי-טק בחברה הערבית", מאת מערכת אנשים ומחשבים  19 באוקטובר 2015 

הנשיא ריבלין השיק תוכנית מנטורינג עסקית יהודית-ערבית. מטרת התוכנית היא להשפיע על היקף המועסקים בחברה הערבית – כאשר זו תכלול מפגש חודשי בן שעה בין מנהלים בכירים לצעירים יותר, טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 09.10.2015 ♦

בדרך לאקזיט: הדרך לשוויון בין יהודים לערבים בהייטק רחוקה מלהתקדם. החממה הטכנולוגית בנצרת מצרפת ארבע חברות תרופות בשנה, המדינה מסבסדת העסקת ערבים ישראלים בהייטק, ואפליקציית ווייז רישתה את העיר טייבה. ועדיין, מעטים מבני המגזר, בוגרי מקצועות הטכנולוגיה, מתקבלים לעבודה, צביקה גוטליב, מעריב און ליין, 16/09/2015 ♦

למה לא מאשרים לערבים הלוואות? בדיקה מיוחדת של תוכנית חיסכון מעלה כי קיימת אפליה בין יהודים וערבים כשהם ניגשים לבקש הלוואה. שלחנו נציג יהודי ונציג ערבי עם אותה משכורת לבקש הלוואה – היהודי קיבל ללא בעיה, הערבי סורב, חדשות 2 | חדשות 2 | פורסם 09/09/15 

שילוב מיעוטים לא רק כשכירים. לצד שילוב עובדים ערביים בעסקים יהודיים, יש להסיר חסמים בפני התפתחות עסקים עצמאיים במגזר הערבי… מצב התעסוקה של ערביי ישראל קשור באופן הדוק לתשתית העסקים בבעלות הערבים…., איימן סייף, כלכליסט, 9.9.2015 

להשקיע בערבים על חשבון ההתנחלויות. על מנת לפעול לקידום חברה שוויונית יותר, לא די בחלוקת הכנסות נכונה יותר. צריך להביא גם לביטולם של עיוותים הפוכים, דוגמת זה שיוצרת החטיבה להתיישבות, גאידא רינאוי זועבי, דה מארקר, 07.09.2015 

"תפישת העולם של ורטהיימר ברורה – תמהיל של חברות שעוסקות בייצור וביצוא". גן התעשייה בנצרת, שהקים לפני כשנתיים סטף ורטהיימר בעלות של 85 מיליון שקל, אמור היה להכיל 1,000 עובדים ערבים ויהודים ולהוות כר צמיחה למפעלים נוספים שיוקמו בסמוך – אך מעסיק 300 עובדים בלבד, ז'נאן בסול ו טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 03.09.2015 

"אם ערבים וחרדים לא ישולבו בכלכלה ובבורסה, יהיה פיאסקו כלכלי". עו"ד אמיר עסלי, שותף בפירמת ש. הורוביץ, קורא לפעול להכנסתן לבורסה של חברות ישראליות בבעלות ערבית, ומתריע כי אם הדבר לא ייעשה – הכלכלה הישראלית תגיע בסופו של דבר לפשיטת-רגל, חן מענית, גלובס, 20/08/2015 ♦

תיירות ביישובים הערביים – זה לא חלום. עמותת סיכוי פיתחה מיזם לפיתוח תיירות בישובים הערביים במימון של ממשלת ארה"ב באמצעות זרוע הסיוע שלה – USAID ■מדוע המפגש הבלתי-אמצעי בין יהודים לערבים חשוב, והאם הוא נידון לכישלון?רון גרליץ, דה מארקר, 04.08.2015  ♦

תשכחו מ-8200, רמת החייל והרצליה פיתוח: מרכזי ההיי-טק הבאים של ישראל. סמדר נהב, מייסדת ארגון צופן שמטרתו לחבר את החברה הערבית להיי-טק: "כשיצאנו לדרך 350 ערבים עבדו בחברות היי־טק, ובסוף 2014 כבר עבדו 2,200", רותם שטרקמן ו ענבל אורפז, דה מארקר, 10.07.2015 

לבטל את החרם הבנקאי. מתבקשת רגולציה שתגדיר סיווג ואי-הענקת אשראי לחמישית מאוכלוסיית המדינה, תוך ניצול אוכלוסייה זו, כעבירה פלילית, זיאד אבו חבלה, הארץ, 21.06.2015 ♦

3  יזמיות ערביות מנצרת חולמות לכבוש את עולם ההיי-טק. מינרווה מאזאווי פיתחה אפליקציה שעוזרת לפתור מחלוקות בין בני זוג, אווה נג'ר הקימה אתר סאטירה הפונה לעולם הערבי, ורים חלףפיתחה אפליקציה לניהול פיננסי ■ כולן פעילות במאיץ הסטארט-אפים NaserahTech, שירי דובר, גלובס, 28/04/2015 ♦

הסיפור המוזר על קרן ההון-סיכון של חמי פרס: 50 מיליון שקל השקעה, 22 מיליון שקל דמי ניהול. קרן אל־בוואדר יצאה לדרך כשבקופתה 177 מיליון שקל, כמחציתם מהממשלה, להשקעה בחברות מסורתיות ובסטארט־אפים במגזר הערבי ■ אחרי חמש שנים מתברר שלמרות דמי הניהול הגבוהים, היא השקיעה רק 50 מיליון שקל בשמונה סטארט־אפים בלבד, טלי חרותי-סובר ו ענבל אורפז, דה מארקר, 24.05.2015 ♦

אושר המיזוג בין בנק לאומי לבנק ערבי ישראלי. המיזוג העתידי מהווה פתרון לאחת היוזמות של כחלון לפיה יש לפרק קבוצות בנקאיות גדולות – כך שבנק הפועל כחברה בת של בנק גדול יפוצל מפעילותו.. בלאומי, כמו מרבית הבנקים במערכת, מתכננים להעמיק ולהגדיל את פעילותם במגזר הערבי שיכול להוות עבור המערכת הבנקאית כמנוע צמיחה…", תומר ורון, כלכליסט, 4.5.2015 ♦

יהודים מוציאים 1.5 מיליארד שקל בשנה בקניות בישובים הערביים. אומדנים כלכליים של גיאוקרטוגרפיה מעלים כי 28% מהציבור היהודי מבקרים בישובים ערביים, מהם מחצית לצורכי קניות, מוטי בסוק, דה מארקר, 15.03.2015 ♦

סאמי סעדי, מנכ"ל משותף בצופן: "ההיי-טק מקדם את הדו-קיום בין יהודים לערבים". "יש בפעילות במגזר הערבי פוטנציאל מצוין לתעשייה", אמר סעדי ● הוא הביע תמיהה מדוע מובילים בתעשייה "טסים ללונדון ולמזרח אסיה כשהם יכולים לנסוע שעה ולהגיע למגזר הערבי", מאת יניב הלפרין,  PC  אנשים ומחשבים,  11   במרץ 2015 ♦

יוזמי תוכנית לשוויון בין יהודים לערבים: לפערים יש מחיר כלכלי כבד. צוות בראשות ד"ר דני גרא ופרופ' אבי ספיבק, גיבש לאחרונה תוכנית המתמקדת בתחומי תעסוקה, רשויות מקומיות, חינוך ורווחה. להערכתם, שיפור ההעסקה של ערבים יביא לעליית התמ"ג בישראל, אור קשתי, הארץ, 08.03.2015 ♦

כאלף מהנדסים ערביים גויסו בשנים האחרונות לחברות הייטק. בתום פעילות מאומצת של 4 שנים הצילח פרויקט מענטק להוביל למהפכה בענף ההייטק במסגרתו חלה עלייה דרמטית בגיוסם של מהנדסים מהמגזר הערבי, אסף גולן, NRG,  5/2/2015 ♦

משרד הכלכלה ישקיע 10 מיליון שקל בהכשרת ערבים להיי-טק. שני הגופים שזכו במכרז הם ארגון צופן ועמותת ITworks ■כמו כן, קרן Merage תקיים תחרות יזמות בין אנשי היי־טק בני 45+,מאתטלי חרותי-סובר, דה מארקר, 29.01.2015 ♦

למה רק למחצית מהצרכנים הערבים יש כרטיס אשראי? האוכלוסיה הערבית בישראל מונה 1.7 מיליון איש, אך נראה שהם אינם נתפסים כקהל יעד עם פוטנציאל שיווקי משמעותי ■ הם ממעטים לרכוש אונליין ומשוועים למועדון צרכנות עבורם ■ וגם: מדוע רק ל-40% ממנה יש חשבון בנק,  מיכל רז חיימוביץ', גלובס,  28/01/2015 ♦

הממשלה מודה באפליה כלכלית של הערבים – ותשקיע כ-600 מיליון שקל בפיתוח. הממשלה צפויה לאשר תוכנית רב־שנתית לפיתוח היישובים הערביים ■ מההצעה עולה כי קיים אי־שוויון חמור בסובסידיה לתחבורה הציבורית ובהקצאת שטחי תעסוקה עירוניים. מאת: מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 13.12.2014 ♦

סטרטאפים מהמגזר הערבי יזכו לסיוע ממשלתי. הסיוע, בגובה של עד שני מיליון שקלים, הינו ייעודי לצרכי מחקר ופיתוח ומטרתו לעודד חברות ויזמים בקרב מגזרי המיעוטים, אסף גולן, NRG,  | 7/12/2014 ♦

נצרת אליטה. סטארט־אפ נגד סטריאוטיפ: סוף שבוע בנצרת עם צעירים ערבים שופעי רעיונות טכנולוגיים מבריקים חושף את הסצנה הכי מבעבעת של ההייטק הישראלי, אמיר זיו, כלכליסט, 31.10.14 ♦

ארצות הברית תעביר ארבעה מיליון שקלים לשילוב ערבים בהיי-טק הישראלי. הכסף, שיועבר לארגון צופן, ישמש להרחבת פעילות הארגון לאזורים חדשים בישראל, ובהם שפרעם והנגב ● סמדר נהב וסאמי סעדי, מנכ"לים משותפים ומייסדי צופן: "שילוב ערביי ישראל בהיי-טק צריך להיות משימה לאומית", מאת מערכת אנשים ומחשבים 22 באוקטובר 2014 ♦

משרד הכלכלה ישקיע 10 מיליון בשילוב ערבים בתעשיית ההיי-טק.  התוכנית יוצאת לדרך בעקבות דו"ח במשרד הכלכלה שהציג תמונה עגומה ביחס להעסקת ערבים משכילים בתעשייה עתירת הידע. שר הכלכלה בנט: "כישרונות מקרב האוכלוסייה הערבית, הם כר פורה לפוטנציאל אנושי מדהים". ג'ון בן זקן, מעריב השבוע,  5.10.14 ♦

חממת Takwin גייסה 4.5 מיליון ד' להשקעה בסטארט-אפים של ערבים ישראלים. איש העסקים עימאד תלחמי יכהן כיו"ר מועצת המנהלים של Takwin Labs ■הקרן מתכננת לגייס 20 מיליון דולר להשקעות בסטארט-אפים של יזמים ערבים. מאת: ענבל אורפז, דה מארקר, 21.09.2014 ♦

"הנתק בין שני הצדדים. פיראס (שם בדוי), יזם ערבי־ישראלי מצליח: "היהודים זקוקים לאיש שיבנה להם את הבית ואנחנו חייבים תעסוקה. אי אפשר לעשות הפרדה בינינו, ולכן השגרה תהיה חייבת לחזור".מאת: ענת ג'ורג'י, דה מארקר, 11.7.14 ♦

נפילות חדות בהכנסות: הדו־קיום התרסק, ואתו העסקים. המצב הביטחוני משאיר את הישראלים בבית, אלה שיוצאים נמנעים מלהגיע ליישובים מעורבים וערביים ■ התוצאה: אזורי המסחר באבו גוש, עכו, יפו ונצרת, כולן סמלים לדו־קיום שנהנו בשנים האחרונות מתנופות נדל״ניות, תיירותיות ומסחריות, שוממים. אשר שכטר, דה מארקר, 11.07.2014 ♦

היי-טק ערבי בישראל? יש דבר כזה?רוני פלוֹמן יצאה בספרה "כוונות טובות: היי-טק ערבי בישראל
" למסע בין אנשים, סטטיסטיקות ודעות קדומות בניסיון לברר אם יש מקום לאופטימיות. ביקורת ספר. גיא הורוביץ, הארץ, 05.06.2014 ♦

הבעיה המובנית של העסקים הערביים. בהיעדר גלי עלייה באופק, הנחת העבודה של הממשלה היא שהמגזר הערבי הוא אחד ממנועי הצמיחה העתידיים של המשק הישראלי. אלא שצעדי הממשלה יתקשו להתגבר על בעיות מובנות במגזר: התמקדות בענפים מסוכנים כמו בניין, מוסכים והסעדה, ורמת כישלון הגבוהה ב-12% בהשוואה לכלל המשק. ואולי מקור הבעיה הוא בכלל פוליטי?אביטל להב , YNET,  30.05.14 ♦

הם עניים יותר, עם חינוך כושל ומתים צעירים יותר – לפיד ממשיך להפלות את הערבים. הצעד האחרון של שר האוצר בנושא המע"מ רק מגביר את האפליה הממוסדת נגד ערבים, מירב ארלוזורוב,  דה מארקר, 15.05.2014 ♦

"האבק והלכלוך הולכים לסכנין, הכסף הולך למשגב". רבים מאמינים שהיישובים הערביים סובלים מהזנחה
 "כי ערבים לא משלמים מסים", אבל מחקר חדש מגלה שהבעיה האמיתית של הרשויות הערביות היא מחסור באזורי תעשייה – ששייכים כמעט תמיד לרשויות היהודיות הסמוכות.  שוקי שדה, דה מארקר, 18.04.2014 ♦

הפוטנציאל הכלכלי העצום של הציבור הערבי. הדרך להתמודד עם הבעיות הכלכליות של היישובים הערביים היא להציב את החברה הערבית כיעד לפיתוח כלכלי. ג'ידא רינאוי זועבי, דה מארקר, 06.04.2014 ♦

שילוב ערבים בהיי-טק: הכוונות טובות, הביצועים עדיין חלשים. רק 1,500 מיותר מ-100 אלף עובדי ההיי-טק בישראל באים מהמגזר הערבי, אולם יש קרן אור: עמותת צופן פועלת לשילוב עובדים ערבים בתעשייה ונוחלת הצלחות, מאת יהודה קונפורטס,  אנשים ומחשבים, ‏17 במרץ 2014 ♦

אומת הסטארט-אפ אינה מכירה בערבים. כדי שתהיה קהילה פורחת צריכה להיות מערכת אקו־כלכלית וחברתית שלמה ■ עידוד מהנדסים ערבים ושילובם בהיי־טק מחזק אבן בניין אחת; עידוד יזמים היא אבן בניין נוספת; ויצירת מערכת קשרים, מערכת פיננסית תומכת, חינוך ללקיחת סיכונים מחושבים שסיכוי בצדם הוא נדבך נוסף, גיא חצרוני, דה מארקר, 10.03.2014 ♦

ההתחזקות הכלכלית של הערבים מושכת אש. היהודים בישראל כבר אינם תמיד למעלה בכל סולם, בכל מדרג ובכל מצב, וזה מערער את סדרי העולם של הימין הלאומני, החושש משבירת ההגמוניה המוחלטת של היהודים. רון גרליץ, דה מארקר, 4.3.14 ♦

פלוג: "משהו משתנה במגזר הערבי. אני אופטימית". "נושא השתלבות האוכלוסייה הערבית בחברה ובכלכלה הישראלית נמצא אצלנו גבוה בסדר העדיפויות", אמרה נגידת בנק ישראל במסגרת סיור עבודה בנצרת וסכנין ■ נציג משרד רה"מ: "הפיתוח הכלכלי במגזר הערבי עומד בראש מעייני הממשלה", מוטי בסוק, דה מארקר, 4.2.14 ♦

אומת הסטארט־אפ, ארבעה יזמי סטארט־אפ צעירים מכסייפה, עכו וחיפה מספקים הצצה מרתקת לעולם הפורח של ההייטק הערבי בישראל, קרן צוריאל הררי, כלכליסט, 16.01.14 ♦

איך אומרים סטארט אפ ניישן בערבית? חמי פרס, JVP ותלחמי יקימו חממה ליזמים ערבים. החממה תוקם בעיר התחתית בחיפה ותתמקד בסטארט־אפים צעירים מאוד בתחומי האינטרנט, המדיה והמובייל המיועדים לשוק דובר הערבית ■ בחממה יושקעו כמה מיליוני דולרים. מאת: ענבל אורפז, דה מארקר, 23.01.2014 ♦

בלי עבר ביחידה 8200: הפספוס הענק של ההיי-טק הישראלי. למרות העלייה במספר הערבים בענף ההיי-טק בשנים האחרונות, ייצוגם עדיין נמוך בהרבה מחלקם היחסי באוכלוסייה ■ הדרך לשוויון: התגברות על מרחק גיאוגרפי, הבדלים בתרבות העסקית ודעות קדומות ■ כתבה אחרונה בסדרה. מאת: ענבל אורפז,  דה מארקר, 22.01.2014 ♦

נתניהו: "לנצל את המשאב האדיר שקיים במגזר הערבי". שירות גלובס, 29.10.13 ♦

"המגזר הערבי נמצא מתחת לרדאר של המפרסמים. הדיגיטל יסגור פערים". הם מחוברים לאינטרנט, גולשים בפייסבוק ועוקבים אחרי בלוגים וחדשות ברשת, אבל הפרסום הדיגיטלי דילג עד כה על ערביי ישראל ■ שארק מדיה, תנסה לסייע למותגים להגיע באופן מפולח לאוכלוסייה הערבית – גם ברשות הפלסטינית ובמדינות ערב ■ מה לא יהיה שם? "לא נפרסם אלכוהול. נכבד את המסורת", נתי טוקר, דה מארקר, 21.10.13 ♦

היקף היצוא במגזר הערבי צמח בשנתיים האחרונות בכ-350%. נתונים מעודדים על היקף היצוא במגזר הערבי ■ הסיבה: גידול בסיוע ובהדרכה ליצואנים מהמגזר ■ הערכה: מגמת הצמיחה תימשך.  אורה קורן, דה מארקר,    09.10.2013 ♦

נצרת: חונכים אודיטוריום חדש בגן התעשייה. מדובר בגן התעשייה הערבי ישראלי הראשון שהוקם בתוך עיר ערבית על פי מודל גן התעשייה הקיים בתפן. הגן נועד לספק אפשרויות תעסוקה לאוכלוסייה המקומית ולשמש כבית ליזמים צעירים לחברות מקומיות. ורד לוי, YNET, 1.10.2013 ♦

מי מפחד מעבודה ערבית. קבוצה של מעצבים ישראלים עצמאיים התארחה בשבוע שעבר במפעלי ביגוד ברשות הפלסטינית כדי לבחון אפשרויות לשיתוף פעולה. אחרי שעמדו על היתרונות ונפטרו מכמה חששות עדיין נותר לראות לאן זה יתקדם מכאן. שחר אטואן, דה מארקר,26.08.2013 ♦

בביטוח הרכב במגזר הערבי אין תחרות – והנהגים משלמים יותר. זיאד אבו חבלה, מנכ"ל המועצה לפיתוח המגזר הערבי, בדק את ביטוח החובה לכלי רכב במגזר וגילה כי בשל מיעוט החברות הפועלות בו, הוא יקר ב-10% בהשוואה לממוצע במגזר היהודי ■ המפקח על הביטוח באוצר: "הנתונים אינם מוכרים לאגף שוק ההון, ולא ברור כיצד חושבו". צבי זרחיה, אסא ששון, דה מארקר, 21.8.2013 ♦

בנק ערבי ישראלי מציג תשואה על ההון של 23%: "גובים פרמיות סיכון הניזונות מסטיגמות מוטעות. ערבי ישראלי חתם על הסכם עם בנק לאומי לפיו יגדיל את התשלומים בגין שירותי המחשוב ב-10% רטרואקטיבית ■ המהלך יקטין את רווחיות ערבי ישראלי ויסייע, אולי, למתן את הביקורת הציבורית הבנק הפועלים במגזר הערבי. סיון איזסקו, דה מארקר, 12.08.2013 ♦

כנס הפנסיה בחברה הערבית שתי ידיעות של ערן אזרן, הארץ, 23.06.2013:

  • "ההבדל בתוחלת החיים בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי גורם לכך שלכל הקשור בקרנות פנסיה – המגזר הערבי מסבסד למעשה את היהודי", כך הסביר היום רג'ואן גרייב, סגן הממונה על אגף שוק ההון במשרד האוצר.

חברת מארוול העולמית הודיעה כי תצטרף לתכנית "מענטק"- יוזמתו של הנשיא פרס, טלקום-ניוז, 20.6.2013 ♦

לסגור את הפער. מאמר מערכת הארץ: "..כך מתקיימת לה מדינת ישראל כשתי מדינות נפרדות, אחת ערבית ואחת יהודית,  והפער בין שתי המדינות מבחינת רמת החיים, רמת ההכנסה, איכות ההשכלה ושיעור התעסוקה הוא עצום… עכשיו באים שני חוקרים בכירים – פרופ' ערן ישיב, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, וד"ר ניצה קסיר מבנק ישראל – ומכמתים את המחיר העצום שמדינת ישראל משלמת בשל היותה שתי מדינות בתוך מדינה אחת..". 13.6.2013 ♦

"ערביי ישראל חיים בגטאות גיאוגרפיים וכלכליים – להקים להם יישובים חדשים". מחקר של ערן ישיב וניצה קסיר מאוניברסיטת תל אביב ממליץ על השקעת ענק בשיפור מערכת החינוך הערבית ועל פיזור האוכלוסייה הערבית ■ החוקרים: "התוספת לתוצר תהיה עצומה – כ-123 מיליארד שקל עד 2050". מירב ארלוזורוב, 11.6.2013 [הנה מחקר דומה שלהם מ- 2009] ♦

שלמה מעוז: ערבים משלמים יותר ריבית מה"לבנים" בת"א. הכלכלן רמז לאפליה במערכת הפיננסית על רקע דתי ועדתי, בכנס במרכז האקדמי רופין ■ "בנק ישראל דואג רק לעצמו והבכירים שם דואגים רק למקום העבודה שלהם". גיא קצוביץ', גלובס, 22.5.2013 ♦

גירעון של 10.5% עד 2050: "בלי שילוב החרדים והערבים כלכלת ישראל לא תשרוד". על פי תחזית שהוצגה לממשלה, ללא תפנית דרמטית ישראל תשקע כבר ב-2014 בגירעון מבני של 3%, והוא יתרחב ל-10.5% עד 2050: "לא ניתן להמשיך במדיניות של 'עסקים כרגיל'" ■ במוקד החזון האסטרטגי: שיפור ניכר באיכות ההשכלה הערבית והחרדית ושימור כוח האדם האיכותי. מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 19.5.2013 ♦

הסיפור: חרדים וערבים. יש להתייחס בכובד ראש לדוח ה-OECD על מצב העוני בישראל • במקביל, יש לקחת בחשבון את שני המגזרים שחיים כאן ומולידים מספר רב של ילדים מסיבה תרבותית • עד שלא נשלב אותן במעגל העבודה – נמשיך לככב בצמרת המצעד. חזי שטרנליכט, ישראל היום, 16.5.2013 ♦

כבוד למגזר: הדרוזי שמכר את פרולור ב-480 מיליון דולר. פרופ' פואד פארס עבר דרך ארוכה מהילדות בכפר הדרוזי חורפיש ועד לאקזיט הביומד הענק בפרולור ■ בראיון מיוחד הוא מספר שצפו לו קריירה צבאית; על הסטטיסטיקה שניבאה לו תואר ראשון לכל היותר; על הקולגה באוניברסיטה שהתבטא כלפיו בגזענות ועוד. שלומית לן, גלובס, 9.5.2013 ♦

רק 1% מגביית הארנונה על תעשייה ועסקים – במגזרי המיעוטים. המבקר מצא כשלים בפעילות משרד התמ"ת ולפיה אין למשרד תוכניות עבודה רב-שנתיות לפיתוח אזורי תעשייה במגזרי המיעוטים . דותן לוי, כלכליסט, 8.5.2013 ♦

דוח המבקר: רק 2.4% משטחי התעשייה – ביישובים ערביים. מבקר המדינה יוסף שפירא מצא כי ביישובים ערביים שבהם קיימים אזורי תעשייה, שטחם הכללי קטן ביחס לשטחם של אזורי תעשייה ביישובים אחרים. יובל אזולאי, גלובס, 8.5.2013 [דוח מבקר המדינה: פרק הרשות לפתוח כלכלי במגזר המיעוטים, ופרק נוסף העוסק ב"פיתוח אזורי תעשייה ברשויות מקומיות במגזרי המיעוטים"]♦

 

מידע נוסף – ראו גם ב תעסוקה

ובאתר הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי

בוטלה הקמת אזור תעשייה חרדיבדואי בסמוך ליישוב רכסים. התקבלו מרבית ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית להקמת אזור התעשייה בין היישוב רכסים לכפר הבדואי אבטין, בין היתר של החברה להגנת הטבע ותושבי רכסים שטענו כי הפרויקט יגרום להם יותר נזק מתועלת. דותן ךוי, כלכליסט, 30.4.2013 ♦

"פיתוח המדינה תלוי בערבים; הפוטנציאל עצום ולא מנוצל". ראש עיריית שפרעם נאהד חזאם: "צריך להבין שבלי המגזר הערבי והחרדי, הכלכלה לא תפרח כמו שמצופה. אני מקווה ששר האוצר יאיר לפיד שדיבר על מעמד הביניים, יתייחס גם לשכבות החלשות ולמגזר הערבי בפרט". אורי חודי, גלובס, 29.4.2013 ♦

ורטהיימר: "יש יותר מדי עורכי דין בארץ שמפריעים לפרנסה של אחרים". היזם והתעשיין סטף ורטהיימר חנך היום (ג') את פארק התעשייה היהודי-ערבי שלו בעיר נצרת. בארוע השתתפו נשיא המדינה, שמעון פרס, נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ראש עיריית נצרת מר ראמז ג'רייסי, רים יונס, מייסדת ושותפה של חברת אלפא אומגה, והמנכ"ל העולמי של חברת אמדוקס, אלי גלמן.  אורה קורן, טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 23.4.2013 ♦

לידיעת בנט: שיעור העסקים הערבים במשק – 7% בלבד. רק 53 חברות מעסיקות יותר מ-200 עובדים, ורובן מרוויחות פחות מ-100 אלף דולר בשנה ■ אייל ינאי מנכ"ל משותף ב-BDI: "מדובר בהזנחה ובאובדן תוצר משמעותי. אורן מג'ר, דה-מארקר, 17.3.2013 ♦

בעקבות ועדת טרכטנברג, 150  מיליון ש"ח לפיתוח אזורי תעסוקה ביישובי המיעוטים. הרשות לפתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי, פברואר 2013 ♦

עתיד החברה הערבית תלוי בדור ה-Aכותבת יעל קאהן-שרון (קו משווה): "…הפוטנציאל שגלום בדור הצעיר של החברה הערבית הוא אדיר, ועתיד החברה הערבית תלוי במימושו", דה מארקר, 12.2.2013 ♦

תיירות חדשה בעכו העתיקה – בבעלות התושבים הערבים. לנכסי הערבים בעכו העתיקה אין מחיר. כ-30 מיזמי תיירות חדשים כבר נמצאים בשלבי הקמה שונים. אלה יונגמן התבקשה על-ידי החברה הכלכלית ללוות הקמת עסקים של ערבים בעכו העתיקה, הקשורים למורשת עכו. חדווה ליבנת, דוגרינט, 11.12.2012 ♦

ח"כ קירשנבאום מטעה את הציבור. כותב רואה חשבון זיאד אבו חבלה: "…בדיקת ההכנסות החודשיות למשק בית, לפי נתוני הלמ"ס, מראה כי תשלומי החובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות) של האוכלוסייה הערבית מסתכמים בכ-250 מיליון שקל בשנה. בחישוב שמרני, סך תשלומי המסים של האוכלוסייה הערבית מגיעים לכ-700 מיליון שקל בשנה – כמעט כפול מהסכום שבו נקבה קירשנבאום. לעניות דעתי, זהו סכום עתק – מעבר ליכולתה של אוכלוסייה ש-58% מהמשפחות בה חיות מתחת לקו העוני. …", דה מארקר, 19.11.2012 ♦

שיוויון זכויות עפ"י ח"כ פאינה קירשנבאום. ח”כ קירשנבאום בעד שוויון במסים, פחות בדברים אחרים… בלתי אפשרי להסביר את הפער הזה בלי לציין אי־שוויון מתמשך בתקציבי הרווחה והחינוך הניתנים לרשויות הערביות – אי־שוויון שבין היתר, אחראי לכך שאזרחים ערבים הם משכילים פחות, מרוויחים פחות ומשלמים פחות מסים." מאיה לקר, מוסף הארץ, 16.11.2012 ♦

בסוף השבוע: מרתון סטארט אפ במגזר הערבי. במסגרת "סטארט אפ וויקנד" שמגיע לנצרת, במשך 54 שעות מנסים יזמים לגבש פרויקט – והשופטים בוחרים את שלושת המוצלחים. בין המטרות: לצמצם את הפער בתעוסקה בין יהודים לערבים בהיי-טק הישראלי. קריאה נוספת. YNET, 8.11.2012 ♦

שולחן עגול במשרד ראש הממשלה. כותבים רון גרליץ ועו"ד עלי חיידר, מנהלים שותפים של עמותת סיכוי: "ב-16 ביולי 2012 הוביל מנכ"ל משרד רוה"מ, באמצעות הרשות לפיתוח כלכלי שולחן עגול ראשון בהשתתפות מנכ"לי משרדי ממשלה, הנציגים הבכירים של השלטון המקומי הערבי, אנשי אקדמיה ואנשי עסקים ערבים וכן נציגות מצומצמת של ארגוני החברה האזרחית. זהו כיום הפורום הבכיר ביותר שאמור לדחוף לכיוון של פיתוח כלכלי ושוויון לאזרחים הערבים. סיכוי הוזמנה להשתתף בשולחן ובעקבות הזמנתנו נטלנו חלק פעיל בהכנת התכנים של השולחן. בפגישה הראשונה הוחלט ש"קידום שוויון בהקצאת משאבים ממשלתיים" יהיה אחד מיעדי השולחן. אנו מייחסים חשיבות רבה לכך שמשרד רוה"מ משתמש בטרמינולוגיה של שוויון כיוון שבעבר השיח נסב בעיקר סביב צמצום פערים ופיתוח כלכלי." ניוזלטר, אוגוסט, 2012

היצוא הערבי מישראל נלחם בחסמים: ערק לאמריקאים ופיתות לשווייצים. המגזר הערבי הוא 20.6% מאוכלוסיית ישראל, אך ב-2011 הסתכם היצוא מהמגזר בכ-0.1% בלבד מהיקף היצוא הישראלי – כ-33 מיליון דולר ■ למרות תמיכה מצומצמת של המדינה ומחסור באזורי תעשייה, כמה עסקים משפחתיים במגזר הצליחו לפרוץ את החומות ולייצא את מרכולתם לעולם, דה מארקר, 17.7.2012 ♦

כך ישגשג ההיי-טק בחברה הערבית. כותב עבד עסאלה ממכון ראות: "יזמים ערבים לא ימהרו לעשות אקזיט וישאפו לבניית חברות שיצמחו לכדי חברות גדולות", דה מארקר, 2.7.2012 ♦

היזמים מהר תבור ושפרעם מציגים: כך נגמול את העולם מנפט. החברה המובילה בעולם בייצור דלק צמחי מעסיקה 200 עובדים למרגלות הר תבור ■ משלחות בינ"ל נוהרות למעבדה של ד"ר בשיר בשפרעם ■ TheMarker, 1.7.2012 ♦

היזמים שרוצים להביא את תל אביב לאום אל פחם. רני צים, הבעלים של רשת מרכזי הקניות צים סנטר, הוא היזם היהודי הראשון שיקים מרכז קניות גדול בעיר ערבית. לשם כך הוא חבר לעו"ד ויסאם אגבאריה להשקת פאוור סנטר חדש באום אל פחם בהשקעה של 50 מיליון שקל. לרשתות הוא ממליץ לרוץ לפרויקט החדש כדי לנצל את היתרונות של הצרכן הערבי. מעריב, 19.5.2012 ♦

ועידת העסקים הערבית 2012: "אם לא נגביל את עצמנו נגיע רחוק". קרוב ל-1,000 איש התכנסו אתמול במלון גולדן קראון בנצרת ולקחו חלק בוועידת העסקים הערבית 2012. הוועידה, שמתקיימת זאת השנה השלישית ומושכת אליה את בכירי העסקים במגזר, היא יוזמה של באסל גאטס, המוציא לאור של המגזין הכלכלי היחידי במגזר הערבי, "מלאקום".  דה מארקר, 31.5.2012 ♦

אלישע ינאי: ההיי-טק הישראלי זקוק לכוח האדם הערבי. בוועידת הכלכלה והעסקים הערבית הנערכת בנצרת זו השנה השלישית קראו יזמים ישראלים וערבים לשילוב החברה הערבית בתעשיית ההיי-טק הישראלית. דה-מארקר, 30.5.2012 ♦

יו"ר הפועלים: "לאוכלוסייה הערבית פוטנציאל צמיחה גבוה" . יאיר סרוסי נאם בוועידת העסקים הערבית בנצרת: "בשנים האחרונות שילשנו את מספר הסניפים בקרב האוכלוסייה הערבית ונמשיך במגמה" , מעריב, 30.5.2012 ♦

ערבים להצלחה כלכלית. היום נפתחת במלון גולדן קראון בנצרת ועידת העסקים הערבית השלישית – הכנס הכלכלי הגדול של המגזר הערבי, שנועד לפיתוח והעצמת העסקים במגזר. הוועידה תשלב גם השנה הרצאות ופאנלים בהנחייתם של בכירי הקהילה העסקית הישראלית והערבית מישראל, הרשות הפלסטינית ומדינות האזור.  דה מארקר, 30.5.2012 ♦

נתניהו: מעמד הביניים לא טועה – הוא באמת מממן את הערבים והחרדים. "אנשי המעמד הבינוני שיצאו לרחובות מרגישים שהם מממנים את שני הסקטורים – הערבי והחרדי, לא תמיד הם טועים" ■ "השקענו 2 מיליארד שקל במגזר הערבי. הם אזרחים שווי זכויות ויש שם הזנחה גדולה מאוד" , דה-מארקר, 5.4.2012 ♦

בראיון מיוחד אומר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "אם ננכה את הערבים והחרדים ממדדי האי שוויון – נהיה במצב מצוין בלעדיהם", הארץ, 5.4.2012 ♦

ועידת ראש הממשלה של הרשות לפיתוח המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי – חיפה, מרץ 2012;

» ראיון עם איימן סייף, ראש הרשות לפיתוח, בערוץ היוטיוב של יוזמות קרן אברהם ♦

לראשונה: חקלאים ערבים קיבלו מכסות יצור חלב וביצים. "..הרשות לתכנון ופיתוח במשרד החקלאות פרסמה הודעה לפיה 12 רפתנים ערבים קיבלו היתרים לייצר חצי מיליון ליטר בשנה לכל רפת ו-24 לולנים יקבלו בקרוב היתרים לייצר 250 אלף ביצים בשנה כל אחד… יצוין שלראשונה מאז הקמת מדינת ישראל, אושרו לחקלאים ערבים מכסות ייצור בענפים אלו. עדיין מדובר במכסות ייצור סמליות בלבד – כ-0.02% מהחלב וכ-0.03% מהביצים המיוצרים בישראל…", דה מארקר, 18.3.2012 ♦

שמחון: אמדוקס במגעים עם מרכז ההשקעות בתמ"ת להקמת מרכז פיתוח בנצרת. לדברי שר התמ"ת, החברה תשקיע עשרות מיליוני שקלים בהקמת מרכז הפיתוח ובנוסף תעסיק 200 עובדים מהמגזר הערבי. אמדוקס צפויה לקבל ממרכז ההשקעות מענק על סך 55 מיליון שקל. כלכליסט, 13.3.2012 ♦

בנק ערבי ישראלי: "הלקוח הערבי כבר לא רוצה רק פק"מ". השינוי המואץ שעובר על האוכלוסייה הערבית בישראל בא היטב לידי ביטוי גם בתוצאותיו של בנק ערבי ישראלי, ודני גיטר שעומד בראשו בטוח שיש כאן הזדמנות גדולה ■ "היעד הוא להגיע לרווח שנתי של מעל 150 מיליון שקל", הוא אומר בראיון ל"גלובס", 7.3.2012;

החלטת הממשלה 4193 מיום 29.1.2012: הגדלת שיעור ההשתתפות בכח העבודה ושיעור התעסוקה;

אפליה מובנית? הקיפוח אינו מאלוהים. "כל חיינו הפנמנו שהעובדה שמפעלים בישראל מוקמים רק בתחום היישובים היהודיים, היא גזירה משמים. לפי מידע שמביאה מרב ארלוזורוב  (משרד הפנים דופק ערבים ויהודים", 19.1), בין היתר ממרכז המחקר של הכנסת, מתברר שזו אכן גזירה, אבל לא בדיוק משמים, אלא מנציג השמים במדינת ישראל, שר הפנים אלי ישי. הוא הפוסק הבלעדי בתחומי השיפוט, איפה יירד גשם של מפעלים והיכן תהיה בצורת..." עודה בשאראת, הארץ, 20.2.2012 ♦

להפוך את ברטעה לקטר הצמיחה הפלסטיני. שיקום הכפר הניצב על הקו הירוק יהיה טוב גם לישראל וגם לפלסטינים. יואב שטרן, דה מארקר, 29.1.2012 ♦

מרכז מאקרו: המשפחה הערבית משקיעה פחות כסף בחינוך, הרבה יותר במזון. ניתוח של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה הבדלים תהומיים בהוצאות משק הבית בין יהודים לערבים-ישראלים. " ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, מסביר כי "הדרך לשילוב האוכלוסייה הערבית בחברה הישראלית עוברת דרך יצירת הזדמנויות שוות. לכך דרושה גם היכולת של אותו מגזר לנצל את הסיכויים לקידום כלכלי ופוליטי. ." NRG 25.1.2012 ♦

כנס דה-מארקר הכלכלי – ערבי למגזר העסקי 2012, נצרת (10.1.2012):

"הלאום לא משפיע על דירוג האשראי". ראש החטיבה הבנקאית בלאומי ברוך לדרמן, וסגנו מוחמד עווד – שמשמש ראש אגף אשראי, ניהול סיכונים ובקרה – אומרים כי המגזר הערבי צריך לשפר את רמת הדו"חות הכספיים. עווד ידבר מחר (10.1.2012) בכנס הכלכלי-ערבי למגזר העסקי על הפעילות הבנקאית בקרב האוכלוסייה הערבית"המודל שלנו הוא התנהגותי אוניברסלי. אם מודל אומר שסטטיסטית תוכל לפרוע את האשראי, הוא ימליץ על מתן האשראי. אין שום קשר לשכונת מגורים, לדת או לגזע. המודל הוא רק התנהגותי. שם המשחק שלנו הוא לדעת לתמחר נכון את הסיכון, כשמעל רף סיכון מסוים אתה לא רוצה לעבוד..". דה מארקר, 9.1.2012 ♦

עסקים במגזר הערבי מתלוננים על תחרות גוברת – ולא על המצב הביטחוני או אפליה. קשיים בקבלת מכרזים, קשיים בנגישות לשיווק במגזר היהודי והמצב הביטחוני – שלושת הגורמים האלה, המייצגים את האפליה של המיעוט הערבי בישראל, כמעט שאינם מטרידים את בעלי העסקים הערביים. ממצא מפתיע זה עולה מסקר של מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת שסקר את החסמים להתפתחות הפעילות העסקית בקרב האוכלוסייה הערבית. מירב ארלוזורוב, דה-מארקר, 30.10.2011.         דברי שר התמ"ת, שלום שמחון,  בכנס ♦
 
פרס ראש הממשלה מוענק לגליל סופטוואר המעסיקה מהנדסים ערבים שטרם השתלבו בהיי-טק.מגזר המיעוטים מונה 1.3 מיליון איש אך תרומתו לתל"ג היא רק 7%; בגליל סופטוואר מנצרת מנסים להגיע לפתרון – אך צריך גם את הירתמות המעסיקים מהמרכז. דה מארקר, 14.10.2011; ♦
תועלת הכלכלית של שילוב ושוויון בין ערבים לבין יהודים בישראל, יוזמות קרן אברהם, עורך: אורי גופר, ספטמבר 2009, אסופת מאמרים אשר גובשה ביוזמות קרן אברהם לקראת מושב מיוחד שנערך בנושא בכנס שדרות לחברה בשנת 2008. המאמרים עוסקים בסוגיית ההשתלבות הכלכלית של האוכלוסייה הערבית ומאירים תחומי תוכן מרכזיים המבטאים את פוטנציאל התועלת הכלכלית של שילוב ושוויון יהודי-ערבי. מסמך (נוסף) בנושא של יוזמות קרן אברהם לכנס שדרות 2008 ♦

אם תשאלו אותו, יום אחד כל האזור הזה יהיה עמק הסיליקון של ישראל. קיפוח של הפריפריה? ניכור בין רשויות מקומיות עשירות לעניות? מאבקים פוליטיים? עשרה יישובים יהודים וערבים בגליל המערבי שמו בצד את כל הקלישאות והקימו על דעת עצמם תאגיד כלכלי-אזורי.  המטרה: לבצע קפיצת מדרגה של האזור שתציב אותו על המפה הבינלאומית, כשעל הדרך כולם מרוויחים גם דו-קיום. המהפכה בשלטון המקומי, מסתבר, מגיעה מלמטה. דה מארקר, 28.9.2011 ♦

צדק חברתי למגזר הערבי: מצפון תיפתח הטובה מאת ליאור מעיין : כיום, מתקיימות בישראל שתי כלכלות באותו מרחב: כלכלה יהודית מפותחת, מתקדמת ודוהרת קדימה לצד כלכלה ערבית שאינה מפותחת כפי יכולתה. נושא התעסוקה של אוכלוסיות המיעוט בישראל מהווה אתגר משמעותי וחשוב למדינה ולחוסנה הכלכלי. 23.8.2011  *הכותב הינו מנכ"ל פארק תעשיות משגב ♦

התמ"ת יממן עד 40% משכר בני מיעוטים בהיי-טק. תוכנית פיילוט לשילוב בני מיעוטים בהיי-טק תופעל לשנתיים והיקפה התקציבי יעמוד על 10 מיליון שקל. בשלב ראשון היא אמורה להביא לקליטת 200 סטודנטים בחברות טכנולוגיה. שמחון: "העלאת שיעור התעסוקה בקרב המגזר הערבי הוא תנאי לצמיחה בשנים הבאות". YNET 14.8.2011 ♦

מנוף הצמיחה האותנטי של המגזר הערבי. ב-2006 החליטה הממשלה לטפל בשיעור התעסוקה הנמוך במגזר הדרוזי והערבי בעידוד יזמות בענף האירוח; 5 שנים אחרי – הצימרים מלאים, המוצרים נמכרים והיוזמות מתרבות. דה-מארקר, 24.7.2011 ♦

מערכת הבנקאות היא אחד החסמים העיקריים בפני הצמיחה של כלכלת המגזר הערבי כותב רואה חשבון זיאד אבו חבלה (דה מארקר, 5.7.2011) ♦

הסיכון במתן אשראי למגזר הערבי פוחת, ערביי ישראל לווים מסוכנים, אבל משתפרים במהירות,מירב ארלוזורוב, דה מארקר 12.5.2011 ♦

"קרן חדשה תעניק הלוואות של עד 20 אלף שקל לבנות מיעוטים. הקרן הושקה במסגרת הסכם שיתוף פעולה בין משרד התמ"ת, קרנות קורת ישראל והרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה". כלכליסט, 14.2.2011 ♦

נגיד בנק ישראל פישר הציג נתונים עגומים על מצבם הכלכלי של הערבים והחרדים. "אנחנו צריכים לעודד העסקת עובדים ערביים", אמר. "למשל, לנסות להקים מקומות עבודה איפה שהסקטור הערבי נמצא" . YNET, 22.3.2011 ♦

קואליציית המנכ"לים של פרס תנסה לשלב ערבים וחרדים בשוק העבודהדה מארקר 8.2.2011 ♦
שילוב המגזר הערבי בכלכלת ישראל – מאפיינים וחסמים. עבודה שהוכנה ע"י ד"ר יעקב שיינין וחן הרצוג עבור "המכון הישראלי לתכנון כלכלי" והוצגה בכנס הרצליה ב-פברואר 2010. המאמר המלא. ♦

מחקר מציע כמה מנופים לשינוי: השכלה, צמצום מספר העובדים הזרים במשק בישראל ושיפור תשתית תחבורתית, יחד עם הגדלת מקורות מימון לעסקים ועידוד עסקים עצמאיים. מטרת העבודה הינה לבחון את האפשרויות לקידום ושילוב כלכלי של המגזר הערבי בכלכלת ישראל, באמצעות ניתוח המאפיינים והחסמים הקיימים היום במגזר הערבי. "פוטנציאל הגידול בתוצר משילוב המגזר הערבי במשק הוא כ-26 מיליארד שקל בשנה" – ידיעה בדה מארקר 29.1.2010 ♦

משרד התמ"ת יקים קרן הלוואות חדשה לפיתוח עסקים קטנים במגזר הבדואי. כך הוכרז היום בכנס יסמין; "יעד שהגדרתי ל-2011 הוא קידום נשים ויזמים במגזר הערבי", אמר שר התמ"ת. דה מארקר, 24.11.2010 ♦

פעולות המשרד לעידוד מגזר המיעוטים – אתגרים ויעדים, מצגת של משרד התמ"ת, נובמבר 2010 ♦

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מקימה קרן הלוואות לנשים מהמגזר הערבי. הקרן, אשר מוקמת בשיתוף עם הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי וקרן קורת, תתוקצב ב-21 מיליון שקל. דה מארקר, 16.6.2010 ♦

שילוב הערבים אזרחי ישראל בחזון ישראל 15 – מכון ראות 2009 ♦

המשק הישראלי מפסיד 40 מיליארד ₪ בשנה כתוצאה מאי-שילוב האזרחים הערבים במשק – דיון בכנס הרצליה 2008 ♦

עידוד הפעילות העסקית המגזר הערבי מצגת של שוקי אורן, החשב הכללי 2008 ♦

אזרחי ישראל הערבים אינם שותפים לצמיחה, שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס וטטיאנה קולובוב, מרכז אדווה, מאי 2008 ♦

אסטרטגיה לפיתוח תעסוקתי – פתוח המעמד הבינוני הערבי , יוסף ג'בארין מוסד נאמן 2007 ♦

הקרן לסיוע לעידוד עסקים קטנים במגזר הערבי (משרד התמ"ת) בסך של 40 מיליון שקל החלה לפעול בימים אלו. הקרן פועלת באמצעות בנק מרכנתיל דיסקונט, שלו 11 סניפים במגזר. YNET 18.1.2006 

קרן קורת  –   הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים ♦

דוח ביצוע – מתן הלוואות 2006, הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, התמ"ת ♦

האפלייה התקציבית המתמשכת של המגזר הערבי – יורם רבין ומיכל לוצקי-ארד, המשפט 11, 2001 ♦

על הקשר בין אי–שוויון לצמיחה כלכלית, יוסף זעירא, מכון ון ליר ♦

הערבים בישראל: חסמים בפני שוויון, קובץ מאמרים בעריכת שלמה חסון ומיכאיל קרייני, מכון פלורסהיימר, 2006 ♦

חסמים ביישום מדיניות ממשלתית שוויונית לערבים, נייר לדיון לכנס הרצליה מאת ד"ר אלי רכס ודורון נבות ♦

הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי הוקמה על פי החלטת ממשלה (מס' 1204 (ערב13/) מיום 15.02.07.  הרשות מהווה גוף שמטרתו להביא למיצוי הפוטינציאל הכלכלי של האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בדרך של עידוד הפעילות הכלכלית היצרנית והעסקית בתוך היישובים הערבים, הדרוזים והצ'רקסים ושילובם בכלכלה הלאומית. בנוסף, הרשות תשמש גוף תיאום, אינטגרציה, חשיבה ומעקב אחר הפעילות הממשלתית לקידום כלכלי של האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית. ♦

הערבים בישראל: דיוקן האוכלוסייה, מאפייני תעסוקה, רמת חיים, הכנסות והוצאות,  1980 – 2008, מצגת של משרד התמ"ת, נובמבר 2010 ♦

דוחות העוני והפערים החברתיים – הביטוח הלאומי ♦

עסקים במגזר הערבי מתלוננים על תחרות גוברת – ולא על המצב הביטחוני או אפליה. קשיים בקבלת מכרזים, קשיים בנגישות לשיווק במגזר היהודי והמצב הביטחוני – שלושת הגורמים האלה, המייצגים את האפליה של המיעוט הערבי בישראל, כמעט שאינם מטרידים את בעלי העסקים הערביים. ממצא מפתיע זה עולה מסקר של מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת שסקר את החסמים להתפתחות הפעילות העסקית בקרב האוכלוסייה הערבית. מירב ארלוזורוב, דה-מארקר, 30.10.2011 ♦

"סטארט אפ ערבי? יש פחד מכישלון" ♦

 

אהבתם? שתפו:

פרסומת

אפשר להזמין את היומנים דרך הלינק במחיר של 60 ₪

blog-shatil

ידע – תובנות – כלים

manifoncamera

Collective Impcat

מיזם Collective Impact 

השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות, פיזורן, התנהלות המשטרה, עיכוב ומעצר ועוד

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות

 

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של OnePlace

יומן ארועים

21.9.2017: ראש השנה ההיג'רית (راس السنة الهجرية) חל בראשון לחודש מוחרם ("החודש המקודש"), החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. וגם ראש השנה העברי, הוא החג הראשון בחגי תשרי והוא מציין את תחילתה של שנה עברית חדשה.

פגישה ראשונה של המועצה הציבורית לקידום הלשון הערבית, שתתקיים במכון ון ליר ביום ראשון, 15.10.2017, בשעה 15:00 – עדיין אין פרטים ברשת (לינק)

הוועידה הכלכלית של החברה הערבית, 15.11.2017, מלון גולדן קראון, נצרת, 08:30-15:00 (לרישום > הקליקו)

נפתחה ההרשמה לבית הספר מנדל למנהיגות חינוכית – (עד 15.11.2017)

כנס "דיאלוג בעיר מעורבת – נפגשים ומחדשים"; 15-14 בנובמבר 2017, כ"ה-כ"ו בחשוון תשע"ח, שיתקיים השנה לראשונה במרכז ציפורי, יער ירושלים. הקרן לירושלים, מדרשת אדם ועמותת בסוד שיח

(תשעז) 3.5-2 לוח החופשות והחגים בבתי הספר הערביים בשנת הלימודים התשע"ח

ועידת יסמין השנתית לעסקים בבעלות נשים יהודיות וערביות. הועידה תתקיים ביום שני, ה-27/11/17

רוצים לעקוב אחרי החלטות הממשלה? הורידו את האפליקציה EzGOV של המרכז להעצמת האזרח, לנייד והצטרפו למקבלי ההחלטות!

30 בינואר יוכרז כיום עולמי להביע הזדהות עם ערביי ישראל

מאי 2011 – מאי 2017, שש שנים ל OnePlace – מרחב מידע אינטרנטי. יומולדת שמח

התפרסם: מדריך נגישות לכנסים ע"י קבוצת לימודי מוגבלות, מכון ון ליר בירושלים. אדוה איכנגרין, נטע זיו ושגית מור, מאי 2013

לעדכון ולהוספת אירועים editor.oneplace@gmail.com

עמודים

קישורים למרכזי מידע ומחקר

ארכיון

Login

Copyright © 2009 NewsPress - Designed by Michael Clarke