Hebrew   العربية   English
Email Email Email Email

תעסוקת נשים ערביות בישראל: תמונות מצב

וונדר וומן קטנה עליהן: מהפכת הנשים העובדות הערביות בפייסבוק. אלפי נשים ערביות בפייסבוק משתפות בקבוצות שונות ובכנות מרגשת את סיפורי הגבורה הנשית שלא מגיעים לכותרות. האם מתפתח גבר ערבי חדש? מהו פמיניזם ערבי? הנשים שלא מוותרות לעצמן ומשנות את הנורמות החברתיות, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  9.10.2017 ♦

היתה מישהי שהיתה מגיעה ללשכה עם סימנים של מכות על כל הגוף. מהא דקא, 50, מנהלת לשכת התעסוקה בטייבה, מתגוררת ביישוב זמר… את מנסה לשנות את הגישה של הציבור הערבי לעבודה של נשים, ואחוזי ההצלחה שלך בלשכת התעסוקה שאת מנהלת יוצאי דופן. מאז שנכנסת לתפקיד כ–70% מהנשים בטייבה שחיו על הבטחת הכנסה יצאו ממעגל הקצבאות.", איילת שני, הארץ, 29.9.2017 ♦

עובדות הסיעוד הערביות הראשונות. טקס הסיום של קורס ראשון להכשרת עובדות סיעוד ערביות לבתי אבות, יתקיים ביום א' הקרוב, 1.10.17, במרכז הרפואי הלל יפה. 29 נשים מג'יסר א-זרקא וכפרי ואדי עארה סיימו את הקורס בהצלחה, ובטקס הסיום הן תקבלנה תעודות של משרד הבריאות. הצלחת הפיילוט, והפניות המרובות מצד נשים נוספות להשתתף בפרויקט, מראים שפוטנציאל הגיוס של נשים ערביות לעבודה בסיעוד הוא עצום,  אוהד גבירץ, הטלויזיה החברתית, 28.9.2017 ♦

נשים בדואיות משתלבות בתעשיית ההיי טק במגדל העמק. לראשונה בצפון נשים מהמגזר הבדואי עברו הכשרה ותהליך השמה בסופו שולבו בהצלחה בחברת יצור מעגלים מודפסים. יניב אעידן, עמקניוז, 18.7.2017, צילום: אלפאנד ♦

המפנה בתעסוקת נשים ערביות כבר התרחש. יש להתאים את ההכשרות למקצועות העתיד, שבהם הסיכוי למציאת עבודה גבוה, השכר מכבד ויש אופק קריירה… נשים בחברה הערבית נוטלות חלק גדל והולך בשוק העבודה הישראלי. שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בגילי 64–25 בשוק העבודה הוא 33% — לעומת 20% לפני כעשור. זהו הישג משמעותי… חסמים ואתגרים רבים עומדים בפתחן של ממשלת ישראל והחברה הישראלית בתחום התעסוקה של נשים מהחברה הערבית, ביניהם המגוון המצומצם של ההכשרות המוצעות לאוכלוסייה זו והיעדר תחבורה ציבורית נגישה למקום העבודה. בשני ההיבטים האלה מתרחשת רפורמה בשנים האחרונות. אף שהרפורמה עודנה בתחילתה, אנו מאמינים כי בסופה היא תוביל לפריצת דרך אמיתית ולשינוי מהותי בכל הקשור לתעסוקת הנשים הערביות בישראל…", ד"ר יאסר חוגיראת (אלפנאר), דה מרקר, 20.06.2017 ♦

המעז מנתח: הכירורגית הבדואית הראשונה שוברת מוסכמות. אחרי שסבתה נזקקה לטיפול רפואי מיידי ולא קיבלה אותו, מיי מזאריב הבינה שהמחסור ברופאים בחברה הבדווית חייב להשתנות. כיום היא מקווה לגרום לצעירות נוספות לשבור את תקרת הזכוכית, ורק עם הדעות הקדומות מהמגזר היהודי היא עדיין מתקשה להתמודד, אתי שילה בן-ישר, מקור ראשון  nrg | 2/6/2017 ♦

זו המשכורת שתרוויחו אחרי קורס הכשרה מטעם המדינה. משרד העבודה והרווחה פרסם היום כי כ-78% מבוגרי הקורסים של המשרד היו מועסקים ב-2016. השכר הגבוה ביותר היה בקרב בוגרי קורסים בענפי הבניין, הסביבה והמחשבים. 60% מהנשים הערביות שסיימו את הקורס היו מועסקות, ynetפורסם:  25.05.17 ♦

תחקיר חדשות 10: רשתות הפארם מפלות מחפשות עבודה שלובשות חיג'אב. עובדים מדווחים על נוהל פסול, בעיקר באזורי היוקרה. לטענתם, לעבודה לא מתקבלות עובדות שעוטות כיסוי ראש, מכיוון שזה מרגיז את קהל הלקוחות באזורים אלו. מצלמה נסתרת מתעדת את הגישה השונה שמקבלת מחפשת עבודה בעלת מראה חילוני לעומת זו שמגיעה לשאול על עבודה אפשרית כשלראשה חיג'אב, עמרי מניב, חדשות 10, 16.5.2017 ♦

זהות מעמדית בהתהוות: נשים ערביות פרופסיונליות בנגב, מהם הכוחות המעכבים נשים בדוויות פרופסיונליות להתקדם בשווקי העבודה בישראל? מהם גורמי ההצלחה המאפשרים להן לתמרן בין עבודה למשפחה? מדוע זהותן המעמדית החדשה מסתכסכת עם זהויות אחרות? מתי זהותן המעמדית מסייעת להן בקידום מעמדן הציבורי ומתי היא מהווה חסם בפני התקדמותן?  אבורביעה-קווידר סראב, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, אפריל 2017 ♦

לראשונה: דיפלומטית מוסלמית בקורס הצוערים של משרד החוץ. ראשה עת'מני מבאקה אל גרבייה תהיה המוסלמית הראשונה בקורס, לאחר שכבר ייצגה את ישראל: "סוריה, ערב הסעודית, איראן, עיראק, ומצרים גינו את 'הפרת זכויות הנשים הסיסטמטית' של ישראל, בזמן שאני, ערבייה מוסלמית ממוצא פלסטיני, ייצגתי את ישראל במועצה לזכויות אדם באו"ם", איתמר אייכנר, YNET, 22.03.17 ♦

אכיפת זכויות נשים ערביות בעבודה. דיון בנושא אכיפת זכויותיהן של נשים ערביות בעבודה באיזור המשלוש התקיים היום בטייבה. הדיון התקיים לאור פניות של נשים ערביות הנוגעות להפרות זכויותיהן החוקיות. בדיון לקחו חלק חברות כנסת, ראש עיריית טייבה ונציגות ארגוני נשים, הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה ונציגי משרד הכלכלה. דיווח של חן פטר, הטלויזיה החברתית, 2.4.2017 ♦

"דוקטור או עובד ניקיון, עבודה היא עבודה". אינעאם חמזה מסארוה עשתה היסטוריה כשהפכה לערבייה הראשונה בישראל שמונתה למנהלת לשכה בשירות התעסוקה • מאז היא מובילה מהפכה שקטה שתפקידה להוציא נשים מוסלמיות ממעגל העוני: החל מסדנאות להעלאת הביטחון העצמי ועד לשיחות אישיות עם הבעלים • ראיון, נועם (דבול) דביר, ישראל היום, 30.03.2017  ♦

הזדמנות ייחודית. לראשונה: שתי נשים בדואיות הוכשרו כטכנאיות סלולר.  אני חולמת לפתוח את המעבדה הראשונה בטובא זנגריה בהנהלת אישה בדואית", אמרה מרים הייב מטובא זנגריה, שסיימה בהצלחה את הקורס | הפרוייקט נוצר כחלק מ"מרכז ריאן", לקידום תעסוקה בחברה הערבית בישראל | היעד הבא: קורס מלחימות, מאת ניצן צבי כהן, דבר ראשון,  עדכון אחרון: 27.03.2017 ♦

מנוע הצמיחה הנסתר. הקמת אוניברסיטה ערבית תזניק את ישראל ואת האזרחים הערבים קדימה. אחוז הנשים אזרחיות ישראל העובדות עומד על 33% – מתוכו רובן מעוניינות לעבוד. אחוז התעסוקה בקרב אקדמאיות יהודיות וערביות בישראל דומה – המסקה היא שיש להנגיש את ההשכלה הגבוהה כך שנשים ערביות ימצאו בה את מקומן, מאת יאסר עוואד , דבר ראשון, עדכון אחרון: 22.03.2017, 16:31 ♦

"המצב ישתפר כשבשירות התעסוקה יתחילו לראות בבדואיות בני אדם". הנשים הבדואיות בנגב סובלות מאבטלה, עוני ופוליגמיה ■ מרביתן גרות בכפרים לא מוכרים, ללא תחבורה ציבורית נגישה, מעונות יום לילדים או אזורי תעשייה קרובים – מה שמקשה על השתלבותן בשוק העבודה ■ שירות התעסוקה: "אנו מנסים לגבש מבחן תעסוקה חברתי", ז'נאן בסול, דה מרקר, 23.03.2017 ♦

הנשים הקפיצו את שיעור התעסוקה בישראל מעל ל-OECD. שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בישראל עומד על 80% – גבוה מממוצע ה-OECD. לפי נתוני האוצר הפער לטובת ישראל נובע משיעור השתתפות גבוה של נשים בכוח העבודה. עם זאת, בין קבוצות האוכלוסייה קיימים פערים גדולים – בזמן ששיעור השתתפותם של גברים יהודים לא חרדים עומד על כ-90%, שיעור ההשתתפות של נשים ערביות מגיע ל-35% בלבד, מיכל מרגלית, YNET, 06.03.17 ♦

"השוק דורש מוכרת ללא כיסוי ראש". "..ראוי לבדוק למה חברה הרואה עצמה כפלורליסטית, כפי שהחברה הישראלית סבורה על עצמה, לא מקבלת נשים עם כיסוי ראש. ..", ראמא בדיר, הארץ, 16.02.2017 ♦

נשים ערביות בשוק העבודה. הקצאת משאבים לפיתוח התשתיות ביישובים הערביים היא צעד הכרחי, שהממשלה ומשרדיה חייבים לבצע כדי ליצור תנאים חדשים ושוויוניים שיאפשרו השתלבות קלה יותר של נשים ערביות בשוק העבודה, לנא פריג, מחלקה ראשונה, 8.2.2017 ♦

מצוקת החברה הבדואית מתחילה באי־תעסוקת נשים. על המדינה להקים אזורי תעשייה, מסחר ומלאכה בתוך היישובים הבדואים, ולקרב את מקומות העבודה אל הנשים… 18% בלבד מהנשים הבדואיות בדרום משולבות בשוק התעסוקה הישראלי. בשעה שהשיעור הארצי של נשים ערביות המועסקות גבוה מ–30% — 82% מהנשים הבדואיות בדרום אינן עובדות מחוץ לבית. הנשים הבדואיות בנגב הן קבוצה מוחלשת בתוך הקבוצה המוחלשת של הנשים הערביות. ..", יאסר חוג'יראת ומחמוד אלעמור, דה מרקר, 22.01.2017  ♦

הנשים הערביות ששוברות מחסומים: "אם הייתי גבר – הכל היה קל יותר". שלוש נשים החליטו בשנים האחרונות לצאת לדרך עצמאית – ולהקים מיזמים פרטיים ■ הן מספרות על הקושי בגיוס ההון הראשוני, על החשדנות מצד החברה הגברית השמרנית, אך גם על סיפוק רב ■ השרה גילה גמליאל: "מדינה בריאה מעודדת יזמות – זה אינטרס לאומי", ז'נאן בסול, דה מרקר,05.01.2017 ♦

"צריך להבין שעוד אישה ערבייה עובדת זה טוב לכולם". ח"כ איימן עודה אמר את הדברים בפאנל שעסק בפריון העבודה בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" ■ פרופ' צביקה אקשטיין, מנהל מכון אהרון למדיניות כלכלית טוען כי הממשלה לא נקטה בצעדים משמעותיים כדי להתמודד עם בעיית הפריון, אבי לוי, גלובס, 11.12.2016 ♦

רה”מ: עושים מאמצים לרתום גברים חרדים ונשים ערביות לשוק העבודה. "נתניהו ציין בישיבת הממשלה כי שיעור העבודה בקרב נשים חרדיות וגברים ערבים כבר זהה ליתר האוכלוסייה;… רציתי להגיד הציבור הערבי והציבור החרדי אך זה לא נכון: של נשים ערביות וגברים חרדים. משום שנשים חרדיות וגברים ערבים כבר משתתפים בשוק העבודה ברמה זהה ליתר האוכלוסייה, שהיא רמה גבוהה מאוד, ולכן יש לנו מאמץ מיוחד לרתום גברים חרדים שנמצאים כרגע ב-50% שיעור השתתפות לעומת 80% בציבור, ונשים ערביות שנמצאות ב-32% לעומת 80% של יתר האוכלוסייה", משרד ראש הממשלה, 20.11.2016 

נתונים: מכון מאיירס - ברוקדייל-ג'וינט

נתונים: מכון מאיירס – ברוקדייל-ג'וינט

עוצמה נשית. במפעל קטן בגליל נשים ערביות קושרות סלים ומערכות יחסים חדשות. חרף האתגרים של שיתוף הפעולה היהודי-ערבי, השפה והאתגר המגדרי – עוד ועוד נשים מצטרפות 'עמותת סינדיאנת' הקיימת 20 שנים. סלאח עיישה, עובדת במפעל כבר 4 שנים "הקשרים יותר חזקים אחת עם השניה, מאת מיכל רוזן , דבר ראשון, 18.10.2016 ♦

מה בין הצלחה נשית לדרוויש. כאמא, כאשה וכמנכ"לית ערבייה, אני מוצאת את עצמי בקונפליקט תמידי מול הצרכים הבסיסיים ביותר של החיים, שהם לכאורה דבר מובן מאליו ■ נשים שמצליחות בתפקידים ניהוליים נהפכות להיות מודל לחיקוי ולכן אני נלחמת למען "חמש דקות של הפסקת קפה", ג'ידא רינאוי זועבי, דה מרקר, 16.10.2016 

הסיכוי של אישה בדואית למצוא עבודה – קלוש. אני אישה ערביה, משכילה ומנהלת, אבל נאבקת על זכותי אפילו בתוך החברות הממשלתיות, שמעסיקות אחוז נמוך של נשים וערבים. אם המדינה שאחראית למשרות האלו תיתן בנו אמון – היא רק תרוויח, ראניה פראירה, YNET, 06.10.16 ♦

רק 32% מהנשים הערביות מועסקות. ראיון עם רועי ג'רופי, רכז פרויקט יצוג הולם בעמותת סיכוי, ב"עושים סדר" עם גל גבאי, ביחד עם סאוסן תומא-שוקחה מעמותת "נשים נגד אלימות". 10.8.2016 ♦

זמן נשים: המגוון שמחזק את החברה הישראלית. זה עידן הנשים חברים, ואתם יודעים את זה. גם בתחום ההסברה והדיפלומטיה הציבורית, יוזמות שמובילות נשים מצליחות לפרוץ דרך ולייצר קשרים וחיבורים החיוניים לישראל ולתדמיתה… "פרלמנט הנשים", גוף שמטרתו לחבר בין נשים ממקומות שונים בחברה הישראלית; יהודיות, נוצריות, מוסלמיות, צ'רקסיות, דרוזיות, מהמרכז ומהפריפריה, חילוניות, דתיות וחרדיות – כולן ביחד…", שי זבדי |מאקו- Love Israel | פורסם 25/08/16 ♦

קבלנית שיפוצים בחברה הערבית: "אם אקשיב לביקורת לא אתקדם בחיים". לפני ארבע שנים בחרה סוזאן גאנם, אם לארבעה מזימר, להתעלם מהדעות הקדומות ולסלול לעצמה קריירה כקבלנית. כעת היא מתגאה בלו"ז מלא בפרויקטים ושיתופי פעולה עם ערבים ויהודים, ומבהירה: "אני שומעת הרבה ביקורת, אבל מתעלמת ממנה ומתמקדת במה שחשוב לי – להגשים את החלומות שלי ולהתקדם". צפו בראיון, חסן שעלאן, YNET, 21.08.16 

תעסוקה בקרב נשים ערביות, "…בשנת 2015 שיעור התעסוקה של נשים ערביות בנות 25-64 היה 31.5%.למרות המשך מגמת העלייה ההדרגתית בשיעור התעסוקה של הנשים הערביות, עדיין מדובר בשיעור נמוך במיוחד לעומת השיעור בקרב נשים יהודיות )%%79.7 )ובקרב גברים ערבים )%74.2…", שלי מזרחי סימון, מרכז מידע ומחקר, כנסת, 31.7.2016 ♦

למרות תוכניות הממשלה, רק 31.5% מהנשים הערביות מועסקות. מיליארדי שקלים הושקעו מאז 2010 בהגברת התעסוקה בחברה הערבית, אך הם אינם מצליחים להביא לשינוי. שיעור המועסקות במשרה חלקית שלא מרצונן גבוה פי שלושה בקרב ערביות, ג'קי חורי, הארץ, 01.08.2016 ♦

היעד לתעסוקת נשים ערביות חייב לעלות. "המשק מפסיד מיליארדי שקלים מאי־תעסוקה של נשים ערביות, הנשים הערביות מוכנות ויוצאות לעבוד – אבל יעד התעסוקה ל–2020 נשאר סטטי…מנתונים שהציג משרד הכלכלה בכנסת מתברר כי שיעור התעסוקה של נשים ערביות ב–2015 היה 32.3%, בעוד שהיעד המתוכנן ל–2020 הוא 41% בלבד. רבים בוועדה התקשו להבין את היעד הנמוך שהוצב להעסקת נשים ערביות…", ירון סוקולוב, דה מרקר, 31.07.2016 

טוני בלייר? אולי דווקא שרי בלייר תשנה את המזרח התיכון . אשתו של ראש ממשלת בריטניה, העומדת בראש קרן סיוע ליזמיות מהאזור – ובהן פלסטיניות, חרדיות ודרוזיות – מנסה להשפיע על העולם בדרכים אחרות, תמר גולן, דה מרקר, 19.07.2016 ♦

הפרסומת שחשפה את נקודות התורפה של יהודים וערבים כאחד. מצד אחד הזדעקו מפרסומת בערבית בפריים-טיים. מצד שני קפצו להגן על כבוד האישה הערבית שמוצגת בתור "פשוטה". באמצע ניצבת אום מונא, הדמות הפמיניסטית מהמופע למבוגרים בלבד, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  13.7.2016♦

משרד החינוך העמיד את המורים הערבים בפינה. סטודנטים ומרצים זועמים על התוכנית להפחית תקציבים לסטודנטים ערבים להוראה, שנחשפה ב"הארץ". לדבריהם, ההחלטה תפגע בעיקר בנשים, ויש לשלב מורים במסגרות יהודיות, נעה שפיגל ו ירדן סקופ, הארץ, 8.7.2016 ♦

חגיגה בג'סר: עורכת דין ורופאת שיניים ראשונות. תושבי ג'סר א-זרקא מתאחדים בשמחתן של שתיים מבנות הכפר, שמסיימות את לימודיהן בעריכת דין וברפואת שיניים. "בטוחה שבתעודה הזו אוכל לשנות את התדמית השלילית של הכפר", חסן שעלאן, YNET, 04.07.16 

"ללא תקציב נוסף – לא נגיע ליעד תעסוקת הנשים הערביות ב-2020". ארגון אלפאנר מפעיל 21 מרכזי השמה בחברה הערבית ■ יאסר חוג'יראת, המנכ"ל החדש, מספר כי בשנים האחרונות עברו במרכזים 30 אלף איש, מהם 60% השתלבו בעבודה ■ למרות הצלחת התוכנית, הוא קובל על התקציב המוגבל – ונאלץ להשיב בשלילה לראשי יישובים שמבקשים להקים מרכזים נוספים בתחומם, ז'נאן בסול, דה מרקר, 30.06.2016 ♦

המלכוד הכפול של הנשים הדרוזיות. רק 32% מהנשים הדרוזיות עובדות, ורובן מועסקות בתחום ההוראה ■ למה זה קורה ומה חושבים בחברה הדרוזית על תוכניות הממשלה? ז'נאן בסול, הארץ, 09.06.2016 ♦

קטע מדוח בנק ישראל לשנת 2015 שיתפרסם בקרוב: השפעת הסבסוד של המסגרות לטיפול בילדים בגיל הרך על תעסוקת האימהות. "…סבסוד מעונות יום ומשפחתונים הנו כלי מדיניות אפקטיבי להגברת תעסוקה של אימהות לילדים בגיל הרך….משפחות רבות הזכאיות לסבסוד אינן מקבלות אותו בשל מחסור במקומות במסגרות שבהן ניתן לקבל את המחיר המסובסד.",  בנק ישראל, 29.3.2016 ♦

עובדות ללא תמורה , משאל רחוב לכבוד יום האישה 2016 על תעסוקת נשים ערביות בישראל. כתבה של הטלויזיה החברתית,  10/03/2016 ♦

נשים ערביות בהיי-טק הישראלי: תמונת מצב. נתונים לא מעודדים על השתלבותן של נשים מהמגזר הערבי בענף נחשפו במהלך דיון בוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, מאת נחמה אלמוג , PC אנשים ומחשבים, 8 במרץ 2016 ♦

"אני נותנת מעצמי 1,000% כי אני עושה משהו למען הקהילה שלי". ארבע נשים ערביות מצליחות משתפות במסע שלהן לשבירת תקרת הזכוכית – ובתובנות שיעודדו נשים נוספות ללכת בדרכן, ז'נאן בסול, דה מרקר, 08.03.2016 ♦

"על משרד הכלכלה לוודא שאזורי התעשייה בערים ערביות מאפשרים משרות לנשים". הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת), קיימה דיון בנושא "קידום העסקת נשים ערביות בתעשיית ההיי-טק", ז'נאן בסול, דה מרקר, 07.03.2016 ♦

פתרון מבית: הדרך לפיתוח הכלכלה הישראלית עוברת בטייבה, בסכנין ובנצרת. רגע לפני שמייבאים מהנדסים מחו"ל, הייתי מציעה לראש הממשלה להעיף מבט בנסיעה מירושלים לקיסריה לאזור המשולש, שמייצר מהנדסים מוכשרים, נסרין חדאד חאג׳־יחיא, מעריב און ליין, 07/03/2016 ♦

ההזדמנות הבאה: העסקת נשים ערביות. לפי נתוני בנק ישראל, תעסוקת נשים ערביות חיונית לצמיחה הכלכלית ולהתפתחות העתידית של מדינת ישראל, יאיר סאקוב (אל פנאר), דהמרקר, 03.02.2016

סולידריות עם לחם ושושנים. המחלקה לאמנות רב-תחומית בשנקר מארחת בימים אלה את תערוכת המכירה "לחם ושושנים". לצד יצירות האמנות ניתן לרכוש מיטב התוצרת של "סינדיאנת הגליל". אמנות למען חברתיות, ענת מנדל | 27 , מגפון, בנובמבר 2015 ♦

מעדיפים תאילנדים על נשים ערביות. אין ספק שענף החקלאות זקוק לרפורמה מקיפה. כמו באירופה, גם בישראל הממשלה צריכה לסבסד את החקלאות…ההסכם פוגע באפשרות להעסיק ישראלים בחקלאות, בעיקר נשים ערביות, שרק 30% מתוכן משולבות בשוק העבודה. ..", ופא טיארה ואמאני קעדאן, דה מארקר, 02.11.2015 ♦

למה הערביות יושבות בבית. אתחיל בבשורות טובות: ב–15 השנים האחרונות הוכפל אחוז הנשים הערביות העובדות, וכיום כ–20% מהנשים הערביות משתלבות בשוק העבודה. ואולם, למרות הגידול, זהו שיעור נמוך בהשוואה למגזר היהודי, שם 60% מהנשים משתתפות בכוח העבודה, סונדוס סאלח, הארץ, 28.10.2015 ♦

בגני הילדים זקוקים לעוד סייעות, רק שיהיו יהודיות בבקשה. שנת הלימודים נפתחה השנה עם בשורת הסייעת השנייה 
בכל גן, מה שהגדיל עוד יותר את הביקוש לסייעות. למרות זאת, הרבה סייעות ערביות לא מתקבלות לעבודה בגני ילדים יהודיים, טל לאור, הארץ, 22.10.2015  

נשים ערביות – אפליה כפולה ביציאה לעבודה ובהיחלצות מעוני. השבוע צוין יום המאבק בעוני בשורה של אירועים ודיונים. עמותת "סיכוי" לקידום שיוויון אזרחי פרסמה נייר עמדה בנושא תעסוקת נשים ערביות , רביב נאוה, עבודה שחורה, 20.10.2015 ♦

"ההסכם המקל על העסקת עובדים זרים פוגע בתעסוקת נשים ערביות בחקלאות". ארגון מען טוען כי ההסכם בין שרי האוצר והחקלאות לבין החקלאים על פטור מתשלום אגרות על העסקת עובדים זרים הוא כניעה ללובי החקלאי, אורה קורן,  דה מארקר, 12.10.2015 ♦

במשרד הכלכלה מבינים: בלי חרדים ונשים ערביות – שיעור התעסוקה יירד. במשרד האוצר כבר לא סומכים על צמיחה בתעסוקה כגורם לצמיחה במשק. מהצעת התקציב שאושרה עולה כי במשרד הכלכלה מכוונים לגידול בתעסוקת גברים חרדים ונשים ערביות, שבלעדיו תתקיים "ירידה משמעותית ברמת התוצר לנפש, והתרחבות משמעותית בפערים החברתיים ובאי השוויון", אביטל להב, YNET,  08.09.15  

דרעי פותח פרויקט: לשלב ערביות בתעסוקה. "בראש סדר העדיפויות – שילוב נשים ערביות בתעסוקה", כך אמר היום (ה') שר הכלכלה אריה דרעי, הקול היהודי, 16.7.2015 ♦

אנחנו לא רוצים דמי אבטלה. שורה של קשיים לא מאפשרים לנשים ערביות לצאת לעבודה, בעיקר משום שאין מקומות עבודה בסביבת מגוריהם. לגבי הגברים מהמגזר – אם אתה אקדמאי תתקשה למצוא עבודה, מוסא חסדייה, כלכליסט, 12.6.2015 ♦

3  יזמיות ערביות מנצרת חולמות לכבוש את עולם ההיי-טק. מינרווה מאזאווי פיתחה אפליקציה שעוזרת לפתור מחלוקות בין בני זוג, אווה נג'ר הקימה אתר סאטירה הפונה לעולם הערבי, ורים חלף פיתחה אפליקציה לניהול פיננסי ■ כולן פעילות במאיץ הסטארט-אפים NaserahTech, שירי דובר, גלובס, 28/04/2015 ♦

מאה נשים ערביות השתתפו בכנס יזמיות בטכניון. מטרת הכנסת הכיתה לחשוף את הנשים במגזר הערבי לתחומי המדע והמחקר, אסף גולן, NRG,  | 13/5/2015 ♦

צילום: עופר ועקנין

צילום: עופר ועקנין

הכירו את נהגת האוטובוס המוסלמית הראשונה בישראל: "לא הייתי צריכה אישור מאף אחד". "תמיד אהבתי לנהוג. כשבעלי עשה רישיון על אוטובוס, חשבתי: למה לא אני?", אומרת סוהילה פדילה מטירה ■ ואם הנוסעים מציקים? "אני מחייכת", טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 13.04.2015 ♦  

בקרב הנשים הערביות חלה עלייה בשיעור התעסוקה , ובשנת 2013 הוא – הגיע ל %33. כלומר, אחת מתוך שלוש נשים ערביות בגיל 64-25 הייתה מועסקת בשנים 2012 – ו 2013, לעומת שיעור התעסוקה בשנים 2011-2002 נש ע בין %16 – ל %25 .  למ"ס, סקר חברתי 2013, ינואר 2014 ♦

תקרת האבן של הערביות. הממשלה הצהירה בחגיגיות שהחליטה סוף סוף לקדם תעסוקת נשים ערביות כיעד ממשלתי. אבל איך הן יפרצו את כל החסמים שבדרך?סמאח אלחטיב-איוב, YNET,  08.03.15 ♦

100 אלף נשים עובדות בהיי-טק הישראלי, רק 100 הן ערביות. ח'יר עבד-אל ראזק, סמנכ"לית עמותת "קו משווה", מספרת ל"גלובס" על הקשיים הרבים הניצבים בפני נשים מהמגזר שרוצות להשתלב בתחום, אך מפנה את חצי הביקורת גם לאוכלוסייה הערבית עצמה, שירי דובר, גלובס, 8/03/2015 ♦

סלמה הרוקחת לא לבד. עוד ועוד נשים ערביות שוברות את המסגרת המסורתית ויוצאות מהבית לעבודה בחוץ. המצב בו 50% מהאוכלוסייה הערבית בישראל איננה יצרנית חלף מן העולם, אולם יש עוד עבודה לעשות, מוסא חסדייה, וואלה, יום חמישי, 05 במרץ 2015 ♦

נשים ערביות רוצות לצאת לעבוד. על הממשלה לקדם במהרה תוכנית מלאה לקידום תחבורה ציבורית בכל היישובים הערביים ולהזרים תקציבים כפולים ומשולשים לטובת העניין. סמאח אלח'טיב־איוב ועבד כנאענה (סיכוי), דה מארקר, 03.02.2015 ♦

רווח זו לא מילה גסה // "אי־אפשר לבסס עסק חברתי על חמלה". אט־אט צומח בישראל מגזר רביעי: עסקים חברתיים למטרות רווח ■ אחד מהם הוא אלסנאבל, מפעל המכין 7,000 מנות חמות ביום לילדי בתי הספר בחורה, ומעסיק נשים בדואיות ■ המפעל כבר עמד על סף פשיטת רגל, אבל ניהול נכון העביר אותו לרווחיות ■ "יזמים חברתיים צריכים להבין הוא שעסק חברתי הוא קודם כל עסק", אומר אחד היזמים. "החברתיות שבו באה לידי ביטוי בייעוד הרווחים". מאת: הילה ויסברג, דה מארקר, 10.07.2014 ♦

למה אין מספיק מעונות יום ברשויות הערביות. כדי לשלב נשים ערביות בשוק התעסוקה, המדינה נדרשת לספק תשתיות מינימליות, מאת: סמאח אלחטיב־איוב ושירלי רקח (סיכוי), דה מארקר,19.01.2015 ♦

ערביות רוצות לעבוד – אז תנו להן. דעה. מתקשים למצוא עבודה? לנשים בחברה הערבית יש קשיים גדולים יותר בשל מחסור באזורי תעשייה, היעדר מסגרות לילדים, שכר שלא מתקרב למינימום ואי יציבות תעסוקתית. את ההשפעות השליליות מרגיש כל המשק הישראלי, אסלאם חאג' יחיא 1, YNET'  07.05.14 ♦

"מעסיקים מבהירים שלא יעסיקו עובדת עם כיסוי ראש, אף שדרישה כזאת אינה חוקית".נשים ערביות מתגברות אט־אט על הקשיים בדרך להשתלבות משמעותית יותר בשוק העבודה: "המשפחות הערביות מבינות שכדי להתפרנס, שני בני הזוג חייבים לעבוד" ■ עם זאת, שליטה לא מספקת בעברית, חסמים תרבותיים ואפליה הם עדיין משוכות גבוהות שיש לעבור ■ הבשורה הטובה: יש כבר יותר סטודנטיות מסטודנטים ערבים במוסדות להשכלה גבוהה ■ משתלבים בשוק העבודה, כתבה רביעית בסדרה. מאת: חיים ביאור, דה מארקר, 10.04.2014 ♦

5 שקלים לשעה: אפליית נשים ערביות בעבודה. מחקר ראשון מסוגו חושף הפרות זכויות נשים ערביות המועסקות במגזר הפרטי בחברה הערבית: 88% לא מקבלות שכר מינימום, כאשר 60% מקבלות 15 שקל לשעה, 85% לא מקבלות דמי הבראה ול-92% לא הופרשו כספים לפנסיה. עורכות המחקר: "מעמדה של האישה הפלסטינית בשוק העבודה, זהה למעמדה הנחות שנובע מאי-השוויון על רקע מגדרי בחברה הערבית", חסן שעלאן,  YNET  , 09.04.14 ♦

האישה הערביה יוצאת לעבודה. יותר ויותר נשים ערביות יוצאות לעבודה דבר המשפיע על המשפחה והחברה הערבית. חלימה ערו מעיריית ג'ת מסבירה על התופעה והשלכותיה. מערכת וואלה, 6.3.2014 ♦

״לתת לבנות שלי את מה שאני לא זכיתי לו״. מבשלות את השוויון: יום יום, יוצאות נשים מהעיר הבדואית חורה, לעבוד בקייטרינג הקהילתי שהקים המרכז הערבי-יהודי ״אג׳יק״ ומכינות אוכל ביתי לילדים בבתי הספר באזור. ״העבודה מחזקת את השאיפות שלי״. ynet  פורסם:  27.02.14 ♦

אבטלת הנשים הערביות עולה למדינה 1.6 מיליארד שקל בשנה. מחקר של אוניברסיטת ת"א קובע: ישראל מפסידה עשרות מיליארדי שקלים מכיוון שרק 27% מהנשים במגזר הערבי רוצות לעבוד, מה שפוגע במשק כולו. השקעה במגזר תעלה הרבה מאוד כסף – אך תשתלם עם תשואה של 7% על כל שקל שיושקע, מיקי פלד, כלכליסט, 27.1.14 ♦

הנשים הערביות כבר מגדלות יותר עסקים מילדים. "..העסקים הקטנים במגזר הערבי מתרבים בקצב מהיר ועוברים לשליטת נשים יוזמות, חזקות, ודווקא אמהות. אחד הגורמים למגמה הוא הקיפאון בשכרן, שלא מספק לצד משכורת הבעל. כתוצאה מהפער הנראה לעין בין משכורות הגברים לנשים במדינה, החלו הנשים להוביל שינוי משמעותי בתפישה הרווחת לגביהן, ולפיה נשים צריכות להיות בבית בשעה שתיים..", דוניא מחלוף, דה מארקר, 22.12.2013 ♦

הקרב על החקלאות: הערביות נגד התאילנדים. יותר נשים ערביות מעוניינות לעבוד מחוץ לבית בגלל המצב הכלכלי הקשה אך מספר מקומות העבודה לנשים ללא השכלה גבוהה נמוך, יעל פרידסון, מעריב,  | 22/12/2013 ♦

כנס באוניברסיטת ת"א: על המצוקה והעוני מהם סובלים נשים ערביות. הכנס נערך ביוזמת ארגון העובדים מען, עמותת סינדיאת הגליל לסחר הוגן ותערוכת "לחם ושושנים" ■ המארגנים: "הכנס בא להתריע על המצוקה הגדולה והעוני המחפיר ממנו סובלת האוכלוסיה הערבית, ובעיקר הנשים, שכמעט 80% מהם אינן משולבות בשוק העבודה 18.12.2013  דה מארקר, מאת: הילה ויסברג

נשים ערביות משוועות לעבודה והממשלה רק מדברת. נשים ערביות המעוניינות להשתלב בשוק העבודה מוצאות בעיקר עבודות זמניות ועונתיות. החלטה ממשלתית על צמצום העובדים הזרים תוכל לאפשר כניסה של אלפי נשים נוספות, אולם הממשלה נמנעת ממנה. מאת מיכל שוורץ, עבודה שחורה, 3.12.13 ♦

התמונה הקשה של אבטלת הנשים הערביות. 320 אלף נשים ערביות בישראל לא משתתפות בשוק העבודה, זהו מספר עצום שפוגע בביטחונן, בבריאותן ובעתידן. מיכל שורץ מארגון העובדים מען, קוראת לפעולה דחופה, עבודה שחורה, 12.11.13 ♦

"המנטליות” כבר לא עובדת. היא מובטלת. כבר מתחילת שנות ה–90 הפטריאכליות הערבית הובסה מול המצוקה הכלכלית ■ אין פתרון קסם לבעיה של תעסוקת נשים ערביות, פרט ליצירת מקומות עבודה חדשים. מקבולה נסאר , דה מארקר, 18.09.2013 ♦

הסבה. 20 מנהלות מעונות יום ו-21 מטפלות במגזר הערבי, שעברו במחצית השנה האחרונה הסבה מענף הטקסטיל לענף הטיפול בילדים, סיימו את הכשרתן באמצעות אגף ההכשרה של משרד הכלכלה ויפתחו את שנת הלימודים הקרובה במעונות יום ומשפחתונים בצפון. תמ"ת (12.6.13)

פישר: רפורמה מהירה בתעסוקת ערבים וחרדים עשויה להיות הרסנית, "…עוד הדגישו פישר ופלוג כי הכשרת אלפי נשים ערביות בגליל לעבודה, מבלי שיהיו מקומות עבודה לקלוט אותן באזורי מגוריהן, תהיה בבחינת שגיאה גדולה, שעשויה למוטט את כל פרויקט שילוב נשים ערביות בשוק העבודה…." מוטי בסוק, דה מארקר, 1.5.2013 ♦

העלאת גיל הפרישה – בניכוי ערביות וחרדיות מצבנו מצוין. ניכוי החרדיות והערביות מאופק ראייתם של חוקרי בנק ישראל ושל עיתונאים משפיעים מייצר אצלם תפיסה מעוותת של החברה הישראלית ומביא אותם לניסוח של פתרונות מחוללי בעיות. ברברה סבירסקי, העוקץ, 28.04.13 ♦

 

נייר עמדה בדבר העסקת נשים ערביות במשרות ציבוריות , עו"ד סאוסן זהר, עדאלה, 2013 ♦

רקע
  • אפליית הנשים הערביות. מאמר מערכת "הארץ": "…שיעור ההשתתפות של הנשים הערביות בכוח העבודה עומד על 28% בלבד, לעומת 80% – שיעור ההשתתפות של נשים יהודיות חילוניות בשוק העבודה. המחסומים המונעים מנשים ערביות לצאת לחפש עבודה הם רבים, אבל אחד המרכזיים שבהם הוא הדרתן משוק העבודה. כך עולה מניתוח של נתוני האבטלה החדשים – לאחר השינוי שנעשה במדגם הלשכה המרכזית לססטיסטיקה – שפירסם השבוע פרופ' ערן ישיב ממרכז טאוב. ..", 12.10.2012 ♦

 

ראו גם: נשים ערביות בישראלוכןתעסוקת נשים: פרוייקטים שוניםוגםאפלייה וגזענות בתעסוקה
הנושאות בנטל. נשים חרדיות וערביות. רחל אברהם, הארץ, 13.3.2013

נציגות ממיזם "שריקאת חיאה" (יוזמות קרן אברהם) שמטרתו לשלב נשים ערביות בשוק התעסוקה השתתפו באירוע השקת "השדולה לשוויון תעסוקתי" בכנסת בראשות ח"כ מיכל רוזין. TAFITV, 6.3.2013 ♦

חלקן של נשים ערביות בשוק העבודה בארץ קטן מבמדינות מוסלמיות. כך מעלה מחקר שהוצג היום בדיון על תעסוקה במגזר הערבי בכנס שדרות ■ איימן סיף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי: "קמפיין 'וואליד אבו כרים' הביא 600 פניות של חברות יהודיות להעסקת בני מיעוטים. נמרוד בוסו, דה מארקר, 19.12.2012 ♦

הממשלה משאירה את הערביות בבית. כותבת אסמא אגבארייה זחאלקה:  "…כ- 80% מהנשים הערביות בישראל אינן עובדות מחוץ לבית. ממשלות ישראל לדורותיהן מאשימות את הנשים הערביות על היותן נטל על החברה. ואכן נשים שאינן משתכרות מהוות נטל כפול: עול על המדינה, שצריכה לשלם להן גמלות הבטחת הכנסה, ועול על המשפחות שלהן, שנאלצות להתמודד עם עוני ופיגור כלכלי אדיר (למעלה ממחצית מהמשפחות הערביות נמצאות מתחת לקו העוני). אלא שאותן ממשלות רק שוכחות לציין, כי אין מדובר בבחירה, אלא בגזירה…", הארץ,  11.12.2012 ♦

ככה לא יוצרים שוויון בנטל. שיעור התעסוקה של נשים ערביות בישראל גדל בהתמדה, אך הוא עדיין הנמוך ביותר באיזור. כלכליסט, 9.7.2012 ♦
מתקשות לצאת מהכפר. כותבת מירב ארלוזורוב: "היעדר תחבורה ציבורית ומסגרות לילדים מקשים על נשים ערביות להשתלב בעבודה", דה מארקר, 7.6.2012 ♦

הצעה: מורות ערביות ישולבו בבתי ספר יהודיים. נייר עמדה שהוצג היום בכנסת וטען כי 11,000 ערביות בעלות תעודת הוראה אינן מועסקות במערכת החינוך, בעיקר בשל מחסור בתקנים. הארץ, 7.6.2012 –   [והנה דיון, בדיוק בנושא זה, שהתקיים בועדת החינוך של הכנסת באוגוסט 2011]

"הממשלה משיגה מטרותיה בתחום החברתי-כלכלי – פרט לתעסוקת ערביות".המשנה לנגיד בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג: ההכנסה מעבודה של החמישון העליון גדלה ל-47% מסך ההכנסה, מה שמעיד על השתלבות מוגברת בתעסוקה, דה-מארקר, 16.4.2012 ♦
נשים ערביות בשוק העבודה בישראל: מאפיינים וצעדי מדיניות, ערן ישיב וניצה (קלינר) קסיר, בנק ישראל, אפריל 2012 ♦

"הבנקים נמנעים מלתת אשראי לעסקים של נשים – ובעיקר של ערביות". שלוש נשים ערביות שישבו בבית במשך שנים החליטו לצאת לדרך חדשה ולפתוח עסק עצמאי .  את ההון הראשוני והליווי העסקי הן קיבלו מקרן קורת, המעניקה הלוואות אשראי זעיר כדי לטפח יזמות באוכלוסייה עם שיעור האבטלה הגבוה בישראל , דה-מארקר, 15.3.2012 ♦

בשנת 2011 הוציאו ועדת האו"ם לזכויות חברתיות-כלכליות וועדת האו"ם למיגור סוגי ההפליה נגד נשים מסקנות בדבר הפרת זכויות נשים ערביות וקריאה למדינת ישראל לנקוט בצעדים לאכיפת המסקנות הנ"ל. אתמול 7.3.12 פנה ארגון עדאלה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפעול לפרסום הנחיות מטעמו למשרדים הממשלתיים הרלוונטיים שיורו על אכיפת המלצות ומסקנות ועדות האו"ם הנוגעות למימוש זכויות הנשים הערביות בישראל ♦

הנשים הערביות מנסות להיחלץ ממעגל האבטלה. רק 22% מהנשים הערביות בישראל מחזיקות במשרה כלשהי. את המציאות הזאת, שמעיבה על ההתפתחות של המגזר הערבי ושל המשק הישראלי כולו, מנסה מיזם של "קרן אברהם" לשנות. למעלה מ-500 נשים ערביות לוקחות חלק בפרויקט מדי שנה בניסיון להיחלץ ממעגל האבטלה ובדרך להתגבר על המכשולים.  טל יחזקאלי, גל"צ, 08/03/2012 ♦

"נשים ערביות משקיעות בלימודים – ועובדות בחנות או במוסך". מספר האקדמאיות במגזר הערבי עולה בהתמדה, אך כ-40% מהן אינן עובדות או מחפשות עבודה בתחום לימודיהן. במגזר היהודי,  לעומת זאת, מדובר ב-20% בלבד ."האם למדנו באוניברסיטה לחינם? אנחנו ראויות ליותר נשים במגזר הערבי", דה-מארקר, 8.3.2012 ♦

שכר הרעב של נשים ערביות: "אין אומץ להתלונן". שמונה שקלים וחצי לשעה. זה שכרה של עובדת במשרה מלאה במשרד של מהנדס בוואדי ערה. כמוה יש עוד אלפי נשים במגזר הערבי שמנוצלות על-ידי מעסיקיהן: אחת מכל 4 נשים מרוויחה פחות ממינימום. "עברתי לעבוד בניקוי בתים כי זה משתלם יותר" . טמקא 7.3.2012 ♦

הכירו ארבע היי-טקיסטיות ערביות. רק 700 מבני המגזר הערבי השתלבו בתעשיית ההיי-טק הישראלית, ובתוכם מצבן של הנשים רע במיוחד – ההערכות הן כי 70 ערביות בלבד עובדות כיום בתעשייה ■ על החסמים הרבים ועל הדרכים לפתרון. דה מארקר, 23.2.2012 ♦

שני סרטים על תעסוקת נשים:

נשים בחברה הערבית בישראל, פרופ' עוזי רבי ואריק רודניצקי, תכנית קונראד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי, אוניברסיטת תל אביב, נובמבר 2011 ♦

נשות המגזר הערבי משנות גישה – עכשיו המעסיקים צריכים להצטרף. שלוש נשים ערביות המכהנות בתפקידי ניהול מבהירות: "רוח חדשה מנשבת במגזר הערבי. החסמים העיקריים העומדים בפנינו הם דווקא בקרב המעסיקים היהודיים". דה מארקר, 25.8.2011 ♦

נדיה איסמעיל רכזת תעסוקה ביוזמות קרן אברהם, כותבת בספטמבר 2010: תתנערו מהסטריאוטיפים – הנשים במגזר הערבי, 10% מהאוכלוסיה, כבר פחות כבולות לחברה מסורתית, ורוצות לצאת לעבוד.דרושה מדיניות ממשלתית לשילובן בשוק העבודה ♦

הסיסמאות הריקות מאחורי השיח על תעסוקת נשים ערביות, ד"ר שלמה סבירסקי, מרכז אדווה 2011 ♦

תעסוקת נשים – פרוייקטים שונים

הסיכוי של נשות המגזר הערבי, עירית תמיר (מנכ"לית קו משווה), דה מארקר, 24.07.2011 ♦

מנוף הצמיחה האותנטי של המגזר הערבי. ב-2006 החליטה הממשלה לטפל בשיעור התעסוקה הנמוך במגזר הדרוזי והערבי בעידוד יזמות בענף האירוח; 5 שנים אחרי – הצימרים מלאים, המוצרים נמכרים והיוזמות מתרבות. דה-מארקר, 24.7.2011 ♦

תעסוקה בקרב אקדמאיות ערביות, אורלי אלמגור- לוטן, מרכז מחקר בכנסת, פברואר 2010 ♦

תעסוקת נשים ערביות בישראלמצגת עם נתונים כלליים מאת ד"ר יוסף ג'בארין, מוסד שמואל  נאמן, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון 2009 ♦

תעסוקת נשים פלסטיניות בישראל , מאת הימת זועבי, הוצאת מדה, אוקטובר 2009  English version

מסגרות טיפול לגיל הרך: חסם מרכזי לתעסוקת נשים ערביות מאת עו"ד עולא שתיווי, פורום נשים לתקצוב הוגן, 2010  English version

נשים ערביות בישראל, מאת: פייסל עזאיזה, ח'אולה אבו–בקר, רחל הרץ–לזרוביץ, אסעד גאנם 2009,  "ספר זה מתאר את תהליכי השינוי שהתרחשו במעמדן ובמצבן של הנשים הערביות במדינת-ישראל. תהליכים אלה דומים בחלקם למה שהתרחש אצל נשים ערביות בכלל, וחלקם ייחודיים בשל המסגרת הפוליטית הישראלית. פרקי הספר מתייחסים לתהליכים פוליטיים, חברתיים ותעסוקתיים, וכן לתהליכים בתחומי החינוך והבריאות. הדיון מתמקד בדרכים שבהן נשים ערביות מפלסות את דרכן בין המבנים המסורתיים לבין המודרניוּת, תוך התמודדות עם הדילמות חסמים הניצבים בפניהן, ושם דגש בתחומים שבהם ניכרים שינויים במעמדן." ♦

תעסוקת נשים במגזר הערבי, – ריכוז נתונים,  מרכז מחקר ומידע, כנסת, 2007: מסמך שהוגש לוועדה לקידום מעמד האשה ומוצגים בו נתונים על היקף התעסוקה של נשים ערביות בישראל ועל מאפייניה. המסמך הוא עדכון של מסמך בנושא תעסוקה ויזמות של נשים במגזר הערבי מ-12 ביולי 2005, שמוצגת בו גם סקירה של תוכניות לקידום תעסוקת נשים ערביות. רוב המידע במסמך מתבסס על נתוני סקר כוח אדם לשנת 2005 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהוא המקור העדכני ביותר בעניין זה. ♦

מצב התעסוקה של נשים ערביות בגלאי 18 – 65לשנת 2006, מינהל מחקר וכלכלה, תמ"ת,שעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב ערביות עמד על כ- 22.4% בהשוואה ל – 70.6%  בקרב יהודיות בגילאים אלה. ♦

תעסוקת נשים ערביות במשק הישראלי – רקע, חסמים, פתרונות. אבראהים כתאנה, יוזמות קרן אברהם, 2007 ♦

השתלבותן של נשים ערביות בשוק העבודה הישראלי – מכשולים והצעות לפתרון , מאמר מאת: עו"ד סוניה בולוס, האגודה לזכויות האזרח 2006 ♦

השתתפות נשים ערביות בכח העבודה בעשור האחרון מאת אסנת פיכטלברג, משרד העבודה והרווחה יוני 2004. "השתתפות נשים ערביות בכח העבודה צמחה בכ- 40% בעשור באחרון, בהשוואה לגידול של 16% בקרב נשים יהודיות. אולם שיעור ההשתתפות של נשים ערביות עדיין נמוך מאד, ומהווה כשליש משיעור ההשתתפות של נשים יהודיות, המגיע לכ-   54%. " ♦

מחקר על אקדמאיות ערביות בשוק העבודה מאת יאסר עואד, המחקר מתייחס לבעיית האבטלה של אקדמאיות ערביות, ומבקש לברר את סיבותיה ונסיבותיה: מדוע תעודה אקדמית אינה מבטיחה עבודה, ואילו צעדים יכולים להביא לשילוב אקדמאיות ערביות בשוק העבודה ♦

ניידות של נשים ערביות בישראל, מחקר של עמותת כיאן (2007) הבוחן מחסום מרכזי העומד בפני נשים ערביות להשתלבות בשוק העבודה – חוסר היכולת להתנייד בשל מגבלות תחבורה ציבורית לקויה

Mobilty among Arab Women in Israel, Tamar Keinan and Dorit Bar, Editor: Tagreed Alahmad. Kayan 2007 ♦

הערבים בישראל בשוק העבודה, מאת נח לוין-אפשטיין, מאג’ד אלחאג’  ומשה סמיונוב, מכון פלורסהיימר, 1994.  English version (1999) ♦

גיבוש זהות והתמודדות עם ציפיות חברתיות במצב בין תרבותי, מאת קרן סגל, מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים, האוניברסיטה העברית. [מחקר על נשים ערביות צעירות] ♦

לא כמו אמי – נשים מעצימות את עצמן, המקרה של כפר קרע, מחקרה של שרה אוסצקי-לזר (מרכז שאשא) ♦

תקציר מאמר כללי על תעסוקת נשים: המפרנסת השנייה' בעידן הגלובליזציה : נשים בשוק העבודה בישראל, מאת  ד"ר סילביה פוגל-ביז'אווי ♦

מחיר האי-שיוויון המגדרי, נעמת, אי שוויון בין המינים בתוך שוק העבודה עדיין שריר וקיים . פערים לרעתן של הנשים, משתקפים בכלהמדדים המרכזיים של שוק העבודה,  מצביעים על כך שעדיין קיים פוטנציאל אדיר ובלתי מנוצל של הוןאנושי-נשי,  אשר אי-מימושו מונע התפתחות וצמיחה נוספת של המשק. ♦

עובדות בשוק עבודה מעורער, מחקר של מרכז מהות 2008, ובמיוחד ר' פרק על תעסוקת נשים ערביות-פלסטיניות מאת אומיימה דיאב, עמ' 135- 147 ♦

העצמת נשים בדואיות בנגב, מאת מירי מונק, הביטוח הלאומי, מינהל מחקר ותכנון   2005דו"ח מחקרי המסכם פיתוח שתי תוכניות ייחודיות לנשים בעיר רהט ♦

תעסוקת נשים ערביות במשק הישראלי – רקע, חסמים ופתרונות, מאת אבראהים כתאנה, יוזמות קרן אברהם לכנס שדרות 2007 ♦

עצמאות ויזמות של נשים ערביות,כפריות ובדואיות בישראל – קרק, גלילי ופויירשטיין, פלורסהיימר 2009 ♦

מעונות יום ומשפחתונים מוכרים במגזר הערבי, מוגש לוועדה לקידום מעמד האשה, המרכז למחקר ומידע, כנסת, יולי 2008 ♦

אהבתם? שתפו:

פרסומת

אפשר להזמין את היומנים דרך הלינק במחיר של 60 ₪

blog-shatil

ידע – תובנות – כלים

manifoncamera

Collective Impcat

מיזם Collective Impact 

השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות, פיזורן, התנהלות המשטרה, עיכוב ומעצר ועוד

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות

 

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של OnePlace

יומן ארועים

יום עיון: השפעת נשים בקבלת החלטות [בשפה הערבית], יום חמישי, 19.10.2017, 17:00-20:00, מכללת אל קאסימי – ע"י מוסאווא. רישום ותוכנית – כאן

דיון בתכנית החומש במגזר הבדואי. יום שני , 23 באוקטובר 2017 , ג' בחשוון תשע"ח, בשעה 11:15 ועדת החינוך, התרבות והספורט, אגף הוועדות (קדמה), קומה 2, חדר 2720

מפגש של נשים עושות שלום עם פרוייקט "מפת הדרכים לחברה משותפת" בגבעת חביבה, 20.10.2017, 10:00-14:00

גלריית אום אל פאחם: אירוע חגיגי של נעילת התערוכות והשקת קטלוג לאמנית פאטמה אבו רומי שיתקיים ביום שבת, ה-21 באוקטובר, בשעה 11:00. האירוע יכלול הרצאת אורח, שיחה עם האוצרים וסיור בתערוכות עם האמנים, וכן שיח עם האמנית פאטמה אבו רומי והאוצרת יעל גילעת לרגל השקת הקטלוג החדש של האמנית.

שעון חורף 2018 יחל בתאריך 29/10/2017 בשעה 02:00 , (בלילה שבין שבת לראשון), השעון יוזז אחורה לשעה 01:00

כנס פעילים ופעילות נגד גזענות مؤتمر الناشطين والناشطات ضد العنصر, 20.10.17, 10:00-15:00, במרכז הערבי-יהודי ביפו, מארגנים: המטה למאבק בגזענות בישראל الائتلاف لمناهضة العنصرية في إسرائيل

Educational Inequality in Israel: from Cradle to University, Taub Center. November 20, 2017 / 8:30 am – 6 pm / Mishkenot Sha'ananim, Heinrich Heine St., Jeusalem The Herbert M. Singer Annual Conference The conference will be conducted in Hebrew and English with simultaneous translation Please register here.

הוועידה הכלכלית של החברה הערבית, 15.11.2017, מלון גולדן קראון, נצרת, 08:30-15:00 (לרישום > הקליקו)

נפתחה ההרשמה לבית הספר מנדל למנהיגות חינוכית – (עד 15.11.2017)

כנס "דיאלוג בעיר מעורבת – נפגשים ומחדשים"; 15-14 בנובמבר 2017, כ"ה-כ"ו בחשוון תשע"ח, שיתקיים השנה לראשונה במרכז ציפורי, יער ירושלים. הקרן לירושלים, מדרשת אדם ועמותת בסוד שיח

(תשעז) 3.5-2 לוח החופשות והחגים בבתי הספר הערביים בשנת הלימודים התשע"ח

ועידת יסמין השנתית לעסקים בבעלות נשים יהודיות וערביות. הועידה תתקיים ביום שני, ה-27/11/17

רוצים לעקוב אחרי החלטות הממשלה? הורידו את האפליקציה EzGOV של המרכז להעצמת האזרח, לנייד והצטרפו למקבלי ההחלטות!

30 בינואר יוכרז כיום עולמי להביע הזדהות עם ערביי ישראל

מאי 2011 – מאי 2017, שש שנים ל OnePlace – מרחב מידע אינטרנטי. יומולדת שמח

התפרסם: מדריך נגישות לכנסים ע"י קבוצת לימודי מוגבלות, מכון ון ליר בירושלים. אדוה איכנגרין, נטע זיו ושגית מור, מאי 2013

לעדכון ולהוספת אירועים editor.oneplace@gmail.com

עמודים

קישורים למרכזי מידע ומחקר

ארכיון

Login

Copyright © 2009 NewsPress - Designed by Michael Clarke