Hebrew   العربية   English
Email Email Email Email

השיח על אופי המשטר בישראל – החזון

רעיון האוטונומיה השלטונית לפלסטינים בישראל אקטואלי מתמיד. כאשר מנהיגי הרוב היהודי בישראל מתעקשים להדגיש את יהדותה של המדינה על חשבון הדמוקרטיה, הדרישה לאוטונומיה צריכה להיות מעבר לרמה התרבותית ועליה לכלול תחומים אחרים שעיקרם האדמות, ומה שעליהן, ד"ר סעיד זידאני,  שיחה מקומית,  19.4.2017 

מדורת השבטים בוערת. "תוצאות של סקר חדש על החברה הישראלית [כאן]. את ממצאיו אפשר לסכם במשפט שאמר אחד המרואיינים במחקר – "השנאה לאחר היא מדורת השבט הישראלית"….בעוד ריבלין השתמש בביטוי הרך יחסית "עוינות" לתיאור היחסים בין השבטים השונים, המרואיינים בסקר מבטאים דעות קדומות ורגשות שליליים עזים, כמו פחד, כעס ושנאה כלפי האחר. הגורם המרכזי המלכד את חברי הקבוצות הנציות הוא האיום מבחוץ, וההגדרה שלהם כקבוצה נסמכת על הניגוד בין הזהות של הקבוצה שלהם לזהות של הקבוצות האחרות…. לא די במפגשים מזדמנים בין אנשים כדי לגבור על סטריאוטיפים…. מה שגורם לקיומן של שנאה, בורות ודעות קדומות היא המציאות החברתית, הפוליטית, הכלכלית והתרבותית…", פרופ' יוסי דהאן, ידיעות אחרונות, 3.4.2017 ♦

זכות להבעת רגשות גם לפלסטינים. "…בעבור אזרחי ישראל הערבים, הרואים את עצמם כפלסטינים החיים כמיעוט אתני במדינת־לאום יהודית, השוויון אינו מתמצה בקבלת ערבים למקומות עבודה, או במתן זכויות בנייה… הערבים אזרחי ישראל אינם מיעוט אתני של מהגרים, אלא מיעוט ילידי. כלומר, כאן נולדנו, כאן נולדו הורינו וילדינו. שוויון מלא בזכויות האזרח הבסיסיות, לרבות שוויון בהזדמנויות, ותחושת הבית שהשוויון נועד ליצור, לא יוכלו להתקיים במלואם במדינת לאום יהודית. אך גם אם מסתפקים בפחות, יש עוד כברת דרך לעשות… מדינת לאום אינה חייבת להיות מדינה מפלה. יש פתרונות נוספים… אלא בשינוי תפישתי והתייחסות למיעוט הערבי כבעל זהות לאומית, הזכאי לאוטונומיה בכל הנוגע לזהותו. רק כך נוכל לחיות ביחד, רוב ומיעוט, מתוך כבוד הדדי…", נסרין חדאד חאג' יחיא (המכון הישראלי לדמוקרטיה), הארץ, 02.04.2017 ♦

מפת דרכים לחברה משותפתשיתוף הציבור וכתיבת מסמכי חזון. גבעת חביבה, מרץ 2017 – [פרוייקט שיתוף הציבור ב YNET

דו"ח הוועדה הציבורית בנושא חינוך לחיים משותפים בין יהודים לבין ערבים בישראל  [2011] تقرير اللجنة الجماهيريّة في موضوع التربية من أجل الحياة المشتركة بين اليهود والعرب في إسرائيل ♦

צועדים יחד לפיוס – מכנה משותף לערבים ויהודים בישראל, מסמך חזון של תנועת צועדים יחד לעתיד משותף نسير معاً نحو مستقبل مشترك, 2017 [עברית-ערבית-אנגלית] ♦

 

הצצה לשנות העשרים של המאה הקודמת:

  • יוזמת השלום המזרחית: כשערבים ומזרחים תיכננו לחיות יחד במדינת ישראל. "לפני קום המדינה היו ערבים ויהודים מזרחים שראו אלה באלה "אחים לגזע", וניסחו חזון אוטופי לחיים משותפים. מחקר מנער את האבק מהמגעים הכושלים למזרח תיכון חדש, שתמו במלחמת העצמאות…שיתופי הפעולה הפוליטיים, החברתיים, התרבותיים והכלכליים בינם [יהודי המזרח שחיו בארץ ישראל]  ובין ערביי הארץ, אשר מתועדים בספר החדש, מצביעים על השאיפה של חלקם ליצירת "מזרח תיכון חדש", שבו יהודים מזרחים מנצלים את שתי הזהויות שלהם — היהודית והערבית — כדי לתווך, לפשר ולגשר בין שני העמים ושתי התנועות… לפני כחודשיים ראה אור ספרם של השניים, Oriental Neighbors ("שכנים מזרחים", , עופר אדרת, הארץ, 17.3.2017 ♦
  • 'ברית שלום' והציונות הדו-לאומית : השאלה הערבית כשאלה יהודית. "…בשיח הפוליטי בארץ עולה חזון המדינה הדו-לאומית בדרך כלל כאיום, כתרחיש קטסטרופלי שחובה למנוע כמעט בכל מחיר. באמצע שנות העשרים, לעומת זאת, הועלה חזון זה בידי אגודת 'ברית שלום' כמתווה ציוני חלופי. עם חברי האגודה, שהתגבשה בירושלים בשלהי שנת 1925, זמן מה לאחר הקונגרס הציוני הי"ד, נמנו כמה מהאינטלקטואלים המרתקים של התנועה הציונית וה'יישוב' בארץ ישראל, בהם ארתור רופין, גרשם שלום, ר' בנימין, שמואל הוגו ברגמן, יצחק אפשטיין ועקיבא ארנסט סימון.  'ברית שלום' חרתה על דגלה את הרעיון של הקמת מדינה דו-לאומית יהודית-ערבית בארץ ישראל, כמתווה לפתרון סכסוך הלאומים בארץ המריבה וכחלופה רדיקלית לחזון מדינת הלאום היהודית. אחרי שנים שבהן הלכה 'ברית שלום' מדחי אל דחי, לא הגיעה לכל הישג משמעותי ולא הרחיבה את בסיס התמיכה בה, התפזרה האגודה בראשית שנות השלושים. עם זאת, רעיון המדינה הדו-לאומית וזכר האגודה ממשיכים ללוות את השיח הפוליטי הציבורי בישראל ולרתק חוקרים מכל העולם, גם בחלוף למעלה משבעים שנה.
    באסופה זו מקובצים מאמרים מפרי עטם של תריסר חוקרים מדיסציפלינות, ארצות ודורות שונים, המתחקים, כל אחד בדרכו, אחר האגודה, אישיה ובעיקר אחר הרעיון הדו-לאומי ושורשיו. את האסופה חותם נספח הכולל עשרים מקורות היסטוריים מגוונים שנכתבו בידי חברי האגודה ומתנגדיה..", מחבר: עדי גורדון, הוצאת כרמל, תשס"ט – 2008 ♦
  • מה באמת קרה בתרפ״ט? בחזרה לשורשי הסכסוך. המתקפה הערבית על יהודי ארץ ישראל בתרפ”ט היא אירוע מעצב בתודעה הציונית, שבין השאר השפיע על דור מפקדי תש”ח. ההיסטוריון הלל כהן טוען שלמעשה אי אפשר להבין את הסכסוך מבלי לחזור לאותה שנה ששינתה הכל. בספר חדש  [תרפ"ט – שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי] מגולל כהן, לשעבר תלמיד ישיבה מבית אל וחבר בגוש אמונים, את אירועי 1929 ולא מתעלם מנקודת המבט הערבית ומתקיפות יהודיות שטושטשו עם השנים. בסופו של דבר, ייתכן שהאירוע המכונן של הסכסוך היהודי־הערבי התחיל בגלל קישוא קטן", דליה קרפל, הארץ, 24.10.2013 ♦

כנסת ללא ערבים. "השבוע, כמה ימים לאחר העלאת יוזמתו של ח"כ מיקי זוהר לספח את שטחי יהודה ושומרון מבלי להעניק לפלסטינים זכות הצבעה, תעלה לוועדת השרים לחקיקה הצעה שעלולה לפגוע בזכותם של  הערבים אזרחי ישראל לבחור ולהיבחר… עבור חלק גדול מחברי הכנסת הערבים, נוסח זה מבקש מהם לעשות שקר בנפשם: המונח "מדינה יהודית" שימש לאורך שנים ביטוי שמשמעותו הדרה ואפליה..", הארץ מאמר המערכת, 12.03.2017 ♦

טיבי: "במדינה דו לאומית אתייחס אליכם כמו שאתם מתייחסים אלינו". חבר הרשימה המשותפת התייחס לנאומו של ג'ון קרי ולחוק המואזין: "עדיף לשלם את הקנס מאשר לכבד את החוק. נתניהו באטרף. אין צורך בחוק הזה", אריק בנדר, מעריב און ליין, 29/12/2016  

לקראת אזרחות משותפת. "..השיתוף האזרחי בין יהודים וערבים בישראל, מלבד ביטוייו הפורמליים והמשפטיים, איננו עמוק דיו. חוויית האזרחות היא עניין לטיפוח מתמשך; יש לעודדה ולקדמה באופן יזום ומודע. דו־קיום יהודי־ערבי בישראל יוכל להתקיים רק אם נעבה את המכנה המשותף האזרחי בינינו…" , ידידיה שטרן ומייקל לויטס, הארץ, 12.11.2016 

רמיסת הדמוקרטיה ברגל 'נאור'ה. מזה זמן רב אני מהרהר בהחלפת הביטוי 'יהודית ודמוקרטית' בסיסמא אחרת, נאה הימנה – מדינה לאומית ודמוקרטית. הרב ישראל רוזן, ערוץ 7, ז' בחשון תשע"ז,  08/11/16 ♦

בעקבות נאום השבטים של הנשיא ריבלין: RIVLIN

וכן, פעילויות נוספות בנושא "חברה משותפת":

מוכנים לוותר על המוחלט. אנחנו שניים. שותפים שעדיין אינם שווים. דומים ושונים. אחד בן לחברת הרוב שיש לה הכל, ואחת בת למיעוט שנותר כמעט בחוסר כל. ובכל זאת אנחנו יחד, למען עתיד אנושי צודק והוגן, לנו ולילדינו. אברהם בורג וג'אידא רינאווי-זועבי, הארץ, 12.05.2016 ♦

לא יהיה שוויון ללא חיסול הכיבוש. "….הדרך להיחלץ ממלכוד זה היא אחת — בלי לזנוח לחלוטין את חזית המאבק הפנים־ישראלי על זכויות המיעוט הלאומי שלהם, על אזרחי ישראל הפלסטינים להקים תנועה אזרחית, שתילחם בגלוי בזירה הישראלית והבינלאומית, נגד המשך הכיבוש וההתנחלות ולמען הקמת מדינה פלסטינית ריבונית בגבולות 67'….", דימיטרי שומסקי, הארץ,19.04.2016 ♦

פתרון "מדינה אחת לשני עמים" – הייתכן או מקסם שווא?  [11 סרטונים], אירוע שנתי לזכרו של ד"ר רון פונדק ז"ל, מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום ופורום ארגוני השלום, אוניברסיטת תל אביב, 14/4/16 ♦

להעיר את התקווה: פעילים מזרחים בתמיכה ברשימה המשותפת. בפגישה מיוחדת עם חברי כנסת מהרשימה המשותפת הציגה קבוצת פעילים מזרחים מסמך חזון חדש הקורא לשיתוף פעולה פלסטיני-מזרחי, הרחק מ"הווילה בג'ונגל" של הציונות, מאת אורלי נוי, שיחה מקומית,  15.3.2016 

ראו גם: השיח על מדינה יהודית

מה יש לימין להציע לקבוצות מיעוטים בישראל. האמירות של ראש הממשלה נתניהו ביום הבחירות אודות ערבים "הנוהרים בהמוניהם" להצביע אישרו לכאורה את הדעות הקדומות של השמאל הישראלי והאמריקני נגד הימין • במקום להתנצל, יש לנתניהו ולממשלתו המתגבשת הזדמנות לצאת למתקפת-נגד פוליטית המתבססת על חזון למיעוטים הלא-יהודיים בישראל, אבי וולף, מידה, 5.4.2015 ♦

הנשיא ריבלין: מדינה דמוקרטית – לא רק ליהודים. במושב פתיחת ועידת ישראל לדמוקרטיה של עיתון "הארץ", אמר נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין: ״הערבים צריכים להבין שאנו היהודים שבנו לארצנו למולדתנו והקמנו מדינה יהודית, ואילו היהודים צריכים להבין שזו גם מולדתם של ערביי הארץ. זה לא עניין של גזירה, אנחנו חיים יחד. כל הסדר מדיני לא ישנה טופוגרפיה גיאוגרפיה או דמוגרפיה", צבי זינגר |  מגפון,  17בפברואר 2015 ♦

הצעה לציונות חדשה: חיים משותפים ושוויוניים עם הפלסטינים בישראל. "…חיים אזרחיים משותפים ושוויוניים עם הפלסטינים הם בעיניו המימוש הציוני הנכון ביותר. השוויון הזה חייב לכלול חלוקה חדשה ושוויונית של משאבים חומריים. חלוקה זו אינה יכולה לפסוח על "אדמות המדינה", כולל אדמות קיבוצים שהשתלטו על אדמות פלסטיניות…", עקיבא אלדר, אל מוניטור, 11.2.2015 ♦

מדינה דו־לאומית: אסון – או אולי פתרון? " כדרכם של רעיונות חדשניים, גם הרעיון של מדינה דו־לאומית, על ביטוייו השונים, משוּוק בלהיטות רבה על ידי הוגיו ותומכיו. בחסות היעדר דיון ציבורי בשנים האחרונות על כל מה שמריח מתהליך מדיני, רוחשים כמה רעיונות חלופיים לפתרון המסורתי של שתי מדינות..", מאת נורית קנטי, ליברל,  18 בינואר 2015 ♦

גבריאלה שלו: שוויון וכבוד למיעוט שחי בתוכנו. "משפט אחד יהיה לכם, לגר ולאזרח הארץ", מזכירה פרופ' שלו, לשעבר שגרירת ישראל באו"ם: המדינה היהודית דורשת מתן זכויות שוות למיעוט הערבי, גם אם כרגע הם לא מסוגלים לשרת בצבא "בגלל הכיבוש", מיכאל טוכפלד, NRG,   4/5/2014 ♦

הצעת חוק-יסוד: מדינת ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. חוות דעת שהוגשה לועדת השרים לענייני חקיקה, "…הצעת חוק זו תגרום לנזקים בלתי הפיכים ליחסי יהודיםערבים בישראל, בדמותה של המדינה כלפי חוץ, ובעיקר תהפוך את המדינה למקום בלתי נסבל לכל מי שהשקפת עולמו יהודית-ליברלית…", עו"ד עמיר פוקס | פרופ’ מרדכי קרמניצר, המכון הישראלי לדמוקרטיה,02  במאי 2014 

מהי מדינה יהודית בעינך? המנהיגים משיבים. רה"מ נתניהו: "ללא הכרה בה, לא יוכל להתקיים שלום". ח"כ הרצוג: "חייבת להכיל גם סובלנות למיעוטים". השר בנט: "צבא יהודי וכלכלה המושתתת על ערכים יהודיים" ח"כ קלדרון: "בית שקושר אותנו בעושר של מונחים אהובים". פרויקט מיוחד: "מדינה יהודית" חלק א', nrg חדשות | 2/5/2014 ♦

מוחמד בכרי: "מדינה יהודית? הייתם מיעוט". חברי כנסת, פעילים ואמנים ערבים מגיבים על החלטתו של ראש הממשלה, להגדיר בחוק יסוד את ישראל כבית הלאומי של העם היהודי. מוחמד בכרי: "המדינה הזו היא לא ליהודים אלא לכל האזרחים", חסן שעלאן  , 02.05.14 ♦

הפלסטינים: "מדינה יהודית בתמורה לגבולות 48", גורם פלסטיני בכיר הגיב בביטול להכרזת נתניהו כי יעגן בחוק יסוד את היותה של ישראל כמדינה יהודית: "הוא דוחק אותנו לפינה", אסף גבור | 2/5/2014 ♦

נתניהו: אעגן בחוק יסוד את ישראל כמדינה יהודית. בביקור בהיכל העצמאות הודיע ראש הממשלה כי יקדם חקיקה שתבסס את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום היהודי, וזאת חרף הביקורת על המהלך. "ישנם אלה שאינם מכירים בזכות טבעית זאת". עמרי נחמיאס, מערכת וואלה! חדשות, 1 במאי 2014 ♦

ישראליזציה ופלסטיניזציה: הפכים שמשלימים. על שיבתה של הדמוקרטיה האתנית לטוב ולרע. קריאה ביקורתית בספרו החדש של יואב פלד. גל לוי, העוקץ,  15.12.13 ♦

גופים יהודיים ייעצו לגביזון בהגדרת "מדינה יהודית ודמוקרטית". לפני כ-4 חודשים מינתה לבני את פרופ' רות גביזון לנסח את הביטוי החוקתי לישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית" ■ "המכון למדיניות העם היהודי" יסייע לה. יובל יועז, גלובס, 8.12.13 ♦

הרב ליאור: מתמודדים מול מערכה קשה המטשטשת את צביונה היהודי של ישראל. הרב דב ליאור טוען כי למרות גל החקיקה האחרון בתחומי דת ומדינה, עדיין לא הגיעה השעה להפרדת הדת מהמדינה: "אלו רק חולשות זמניות, לא נתייאש מהמאבק לשינוי צביונה של המדינה". יונתן אוריך, כיפה, י"ז כסליו תשע"ד, 20/11/2013 ♦

לפיד: "איך אפשר לטעון שכולם שווים פה כשהיהדות היא הבסיס למדינה". בנאום בוועידת רה"מ לפיתוח מגזר המיעוטים, אמר שר האוצר כי "צריך לתת לצעירים מהמגזר הזדמנות לשירות אזרחי, צריך לפתור את בעיית האדמות במגזר ואת בעיית התעסוקה הנמוכה של נשים ערביות", אופיר דוד, כלכליסט,  29.10.13 ♦

העותרים מבקשים דיון בהרכב מורחב בפסיקת הלאום הישראלי. עוזי אורנן ושותפיו טוענים שלפסק הדין השלכות נרחבות על לא-יהודים שחיים בישראל. לדבריהם, אם הלאום לא קיים אין בעיה להתיר הרישום. רויטל חובל, הארץ, 19.10.2013 ♦

ההבדל בין ישראל לבלגיה, פרופ' אייל גרוס, הארץ, 10.7.2013 ♦

בישראל כמו בבלגיה, פרופ' אלכס יעקובסון, הארץ, 24.6.2013 ♦

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. נייר עמדה. כתבה ד"ר נעמי זוסמן, מולד, יוני 2013 ♦

מדינה אחת, כותב אורי אליצור "…ובכן, ואיך אפשר לספח מיליון וחצי ערבים ולא להפוך למדינה דו-לאומית? להגדיל את מספר הח"כים, לחוקק חוקה ולהשקיע בקליטת הערבים החדשים? קודם כל לא אמרתי שזה קל. זה אתגר עצום וקשה…", מעריב, 14.6.2013 ♦

הסדר עם הפלסטינים: הסיכוי. כותב שאול אריאלי :"..דוח כאילו-יבש, מפורט מאוד, סעיף אחרי סעיף. ויש ספוילר…", פהשם, כתבנט, יוני 2013 ♦

הדרך השלישית. כותב אורי אליצור :"צריך להתחיל לחשוב באופן יצירתי על השאלה איך ישראל קולטת עוד מיליון וחצי פלסטינים, אך נשארת מדינת העם היהודי ודמוקרטית. זה אפשרי", מעריב, 7.6.2013 ♦

ר' גם: כנסת – חקיקה

דני דנון [סגן שר הביטחון]: הממשלה מתנגדת לפתרון שתי המדינות.בראיון לאתר "The Times of Israel" אמר סגן שר הביטחון כי נתניהו ממשיך לקרוא לשיחות עם הפלסטינים משום שהוא יודע כי ישראל לא תגיע איתם להסכם. אריק בנדר, מעריב, 8.6.2013 ♦

שתי מדינות לשני עמים – האם איחרנו את המועד? כתבה של דני קושמרו, חדשות 2, 31.5.2013 ♦

מי מפחד ממדינה דו לאומית? שואל משה ארנס, "…ואולם העובדה היא, שישראל היא כבר מדינה דו־לאומית, שבה חיים שני עמים יהודים וערבים…", הארץ, 13.5.2013 ♦

Israel’s Security and Its Arab Citizens, Professor Hillel Frisch, Cambridge University Press (2011). A book Review in Foreign Affairs, March-April 2013, by John Waterbury. ♦

כתב העת "המרחב הציבור" של החוג למדע המדינה באוניברסיטת ת"א, גיליון קיץ 2012: "מדינה אחת בין הים התיכון לנהר הירדן — חלומות באספמיה או מציאות מתהווה?"

  • יואב קפשוק (עורך הגיליון) – מבוא: על חשיבות הדיון בהסדרים אפשריים בין הים לנהר ♦
  • אלכסנדר יעקובסון – החשבון הדו־לאומי: סקירת המצב בעולם, באזור ובארץ
  • אמל ג'מאל – ריבונות משותפת כברירת מחדל: סכסוכים לאומיים ופתרונות דיפרנציאליים
  • זיו רובינוביץ וג'ראלד שטיינברג – תכנית האוטונומיה של מנחם בגין: בין ריאליזם מדיני ואידיאולוגיה
  • הונידה ע'אנם – לא ממש אפרטהייד: על הדינמיקה בין קולוניאליזם התיישבותי לכיבוש צבאי
  • אורן ברק – הצעה לחזון משותף יהודי־ערבי במדינת ישראל
  • ראיף זריק – מדינה אחת או שתי מדינות: אנטומיה של שיח
  • לב לואיס גרינברג – לא אחת ולא שתיים: מחשבות על עתיד משותף בישראל־פלסטין
  • אורן יפתחאל – בין אחת לשתיים: דיון בפתרון 'המדינה האחת' מול רעיון הקונפדרציה לישראל/פלסטין

רוב הציבור היהודי תומך באפרטהייד אם ישראל תספח את השטחים. סקר חדש חושף עמדות גזעניות של היהודים בישראל: 69% נגד זכות הצבעה לפלסטינים אם הגדה תסופח, ורובם מצדדים באפליית האזרחים הערבים. גדעון לוי, הארץ, 23.10.2012

ככה בונים חוקה. כותב פרופסור אדרעי: "…תקצר היריעה מלפרט את כל התופעות הציבוריות והשלטוניות שהציבור הישראלי נחשף אליהן בתדהמה…לדרך היציאה מהמילכוד שני רבדים: האחד, איתור מושכלות ראשונים ועקרונות בסיסיים, והשני, יצירת לחץ ציבורי שיגרום לכנסת לפנות את הזירה החוקתית, ולהטיל על גוף נייטרלי את מלאכת חקיקת חוק הבחירות לאסיפה מכוננת; יש להקים מנגנון ("מסך הבערות") שיבחין בין חברי הכנסת (הכוהנים) מחד גיסא, לבין כותבי החוקה (הנביאים) מאידך גיסא, שינסחו חוקה, שתעצב את החזון, זכויות האדם, וחלוקת הסמכויות והכוחות בין רשויות הממשל. ..", הארץ, 27.7.2012

התנועה הרפורמית מציגה: עקרונות יסוד מצע למציאות ישראלית חדשה, לקראת יום הרצל מפרסמת התנועה הרפורמית, באמצעות המרכז לדת ומדינה, מצע עקרונות לארגונם המחודש של יחסי הדת והמדינה בישראל. מצע זה מבקש לממש את חזונו של חוזה המדינה בנושא זה ולהבטיח את תפקידן של הקהילות הדתיות בחברה הישראלית דווקא באמצעות הפרדתם של הממסדים הדתיים מרשויות השלטון, קידום חופש הדת וביסוסם של חיי הדת בישראל על התארגנות עצמית והתנדבותית. מאי 2012 ♦

שגרירי אירופה: ללחוץ על ישראל בנושא המיעוט הערבי. במסמך חסוי שחיברו שגרירויות מדינות האיחוד האירופי נרשמה המלצה על שינוי במדיניות האיחוד בנוגע למיעוט הערבי בישראל… המסמך מתייחס גם לדרישת ראש הממשלה בנימין נתניהו להכיר בישראל כמדינה יהודית. "איננו מאמינים שהכרה בישראל כמדינה יהודית צריכה להפחית כהוא זה מהחזון של שוויון לכל אזרחיה, שקודש במגילת העצמאות", נכתב במסמך. "זה האינטרס של כל הישראלים להראות שישראל אינה רק יהודית ודמוקרטית, אלא סובלנית ומשתפת"…הארץ, 16.12.2011 ♦

חיסולה ההכרחי של הדמוקרטיה. האידיאולוגיה של גוש אמונים רואה ביצירת משטר אפרטהייד ישראלי כלי הכרחי למימושה. על רקע זה מתבצע מסע החקיקה נגד בית המשפט העליון, ארגוני זכויות האדם והעיתונות. עמוס שוקן , הארץ, 25.11.2011 ♦

סדר חברתי-כלכלי חדש: 19 הצעות חוק שישנו את פני החברה בישראל, האגודה לזכויות האזרח, אוקטובר 2011 ♦

תאוריית השלבים של הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל, כותב ישראל הראל בהארץ, 17.6.2011:  "…הפלסטינים בישראל אינם מסתפקים עוד בהשגת זכויות שוות במדינה היהודית-הדמוקרטית, [אמר פרופ' משה הלברטל] … יעדם האסטרטגי הוא לשנות את אופיה של ישראל וזהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית. בשנים האחרונות גם אינטלקטואלים מהאגף הליברלי יותר נאלצים להודות בשינויים הדרמטיים העוברים על הקהילה הפלסטינית בישראל. האמונה-קונצפציה רבת השנים, ששוויון זכויות מלא יסדיר את מערכת היחסים, פינתה את מקומה לפיכחון כואב ולחששות מהעתיד…" ♦

הצעות לשינוי שיטת הממשל ושיטת הבחירות בישראל: סקירה. מרכז מחקר ומידע בכנסת, אוקטובר 2010 ♦

בסופה של המאה העשרים, החלה בקרב הציבור היהודי בישראל מגמה של חשיבה על המבנה ואופי המשטר והחברה במדינת ישראל, בעקבות זאת פורסמו גם מסמכים של ארגונים ערביים. מסמכים, תוכניות ומהלכים חברתיים ופוליטיים רבים יצאו לאור ולדרך. כותב יאיר שלג (באין חזון,  הארץ  29.12.2010), "מה שדרוש הוא היפוך מגמה כולל בשיח הישראלי: עיצובו של חזון חיובי הכולל גם את הציבור הערבי;  והנחלת החזון הזה באמצעות אכיפת תוכנית ליבה חינוכית על כלל הקבוצות החברתיות." ♦


ההצעות העיקריות שעל סדר היום:

מסמכים של ארגונים יהודיים

מסמכים של ארגונים ערביים

  1. אמנת כנרת – הפורום לאחריות לאומית – מרכז רבין

  2. חוקה בהסכמה רחבה – ועדת חוקה של הכנסת

  3. חוקה בהסכמה – המכון הישראלי לדמוקרטיה

  4. חוקה למדינת ישראל – המכון לאסטרטגיה ציונית

  5. חוקה בהסכמה רחבה – הצעת נציבות הדורות הבאים

  6. עקרונות יסוד חוקתיים למדינת ישראל, הצעת המרכז לפלורליזם יהודי, 2008

  7. אמנת גביזון-מדן

  8. דוח נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל – ועדת מנחם מגידור

  9. משטר נשיאותי לישראל – גדעון דורון

  10. עם ככל העמים, לקראת הקמתה של רפובליקה ישראלית – משה ברנט

  11. הצעות שונות לשינוי שיטת הממשל – מתוך וויקיפדיה

  12. לקראת אזרחות ישראלית מכלילה – מכון ירושלים לחקר ישראל יוני 2011

  1. חוקה שוויונית לכל – 10 הנקודות של ארגון מוסאוא, כתב ד"ר יוסף ג'בארין

  2. החזון העתידי, ועד ראשי הרשויות הערביות בישראל

  3. החוקה הדמוקרטית – עדאלה

  4. הצהרת חיפה, מכון מדה

  5. הצעת חוק יסוד: המיעוט הערבי כמיעוט לאומי, 7.7.2003 , 12.10.09,

 

 

אהבתם? שתפו:

פרסומת

manifoncamera

Collective Impcat

מיזם Collective Impact 

השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית

תיירות יהודית-ערבית משותפת

     תיירות יהודית-ערבית משותפת

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות, פיזורן, התנהלות המשטרה, עיכוב ומעצר ועוד

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות

 

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של OnePlace

יומן ארועים

הרשמה לקורסי ערבית 2017-2018 (טופס ההרשמה לקורסים מצורף בזה) הקרן לירושלים והמרכז הבין תרבותי לירושלים מודיעים על פתיחת התוכנית: לימודי ערבית לאנשי מקצוע – קורסי ערבית מדוברת לשנת 2017-2018

צעדת הקו הירוק אירוע לציון 50 שנה למלחמת ששת הימים ולכיבוש במטרה להחזיר את הקו הירוק לתודעה הלאומית.ביום חמישי ה – 8 ליוני בשעה 15:30 נתחיל בצעידה אל גבעת חביבה לאורך הקו הירוק מהגבעה יהיו הסעות מאורגנות אל נקודת ההתחלה החל מהשעה 14.30. אורך הצעדה כ 7 ק"מ. והמסלול כולו יהיה מאובטח. ***נא להצטייד בכובע, מים ונעלי הליכה*** החל מהשעה 17.30 ועד 21.00 נערוך אירועים שונים בגבעת חביבה הכוללים תערוכות , מופעים , תצוגות , טקס ועוד. האירוע מופק על ידי מחסום ווטש, גבעת חביבה, וארגון "50 סוף".

רצח על כבוד המשפחה – סדנת חוקרים לרגל צאת "ספר קרמניצר" (הוצאת נבו), יום חמישי 25.5.2017, מצפור עופר, מגדל אשכול, אוניברסטית חיפה

חמסין, ימי התעוררות. 50 שנה עברו. 23 אמנים ערבים ויהודים יצרו עבודות המציגות היבטים שונים של פרשנות שלהם את הכיבוש בשנת 2017, ביניהם: פליטות, משמעותו של בית, חברה בחרדה, הכיבוש כפעולה אוטואימונית. תערוכה בגבעת חביבה. 20.5-30.6.2017

הכנס השנתי של המגזר השלישי יתקיים ב- 23 במאי במרכז דוהל בת"א, ישראל תורמת. הגדלת הכנסות העמותה, חידושים טכנולוגיים וגיוס תרומות מקנדה הם רק חלק מהנושאים שיועלו

כשירות תרבותית בקמפוס: פורום האחראים והרכזים של תוכנית המל"ג לקידום החברה הערבית באקדמיה, יום חמישי 25/05/17, 09:00 עד 15:00, אולם 1120, בניין 6, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

יום ירושלים האחר – 23-24.5. גם השנה, נדגיש ביום ירושלים את העשייה הסובלנית בעיר למען כל הזהויות והקבוצות שבה. כמו בשנה שעברה, נעצב מחדש את יום ירושלים באמצעות מארג אירועי סובלנות ברחבי העיר שימלאו את העיר באור אחר

כנס גופים מפעילים במגזר בני המיעוטים, בשירות הלאומי-אזרחי, 30.5.2017, 09:30 – 14:45, מלון חוף התמרים-רימונים עכו

הזמנה לתכנית גיוון תעסוקתי עמותת ITWorks מקדמת גיוון בתעסוקה בתעשיות הייטק ותעשיות מתקדמות אחרות מזה שנים רבות, במגוון תכניות ותהליכים. בשותפות עם MEPI של שגרירות ארה”ב, אנו משיקים בימים אלו תכנית גיוון תעסוקתי.

הפגנת ענק: שתי מדינות – תקווה אחת. 50 שנה של כיבוש. (שלום עכשיו + עומדים ביחד + ארגוני שלום, חיים משותפים וזכויות אדם רבים ומפלגות.) בשעה שמונה בערב, מוצ"ש, 27.5.2017 בכיכר רבין

כנס נצרת השנתי של "צופן", ייערך ביום חמישי ה- 25 במאי 2017, 16:30 – 20:00, בפארק התעשייה נצרת (יש רישום. כניסה חופשית)

השנה חודש רמדאן יתחיל החל מיום שבת בתאריך 27.5.2017. צום הרמאדן יימשך 30 ימים ויסתיים ביום ראשון בתאריך 25.6.2017

50סוף: לוח פעילויות בינ-ארגוני לרגל שנת היובל לכיבוש

סיורי לילות רמדאן 2017 – הרישום החל! ("דרכים שלובות" מיוזמות עמותת סיכוי)

30 בינואר יוכרז כיום עולמי להביע הזדהות עם ערביי ישראל

מאי 2011 – מאי 2017, שש שנים ל OnePlace – מרחב מידע אינטרנטי. יומולדת שמח

התפרסם: מדריך נגישות לכנסים ע"י קבוצת לימודי מוגבלות, מכון ון ליר בירושלים. אדוה איכנגרין, נטע זיו ושגית מור, מאי 2013

לעדכון ולהוספת אירועים editor.oneplace@gmail.com

עמודים

קישורים למרכזי מידע ומחקר

ארכיון

Login

Copyright © 2009 NewsPress - Designed by Michael Clarke