Hebrew   العربية   English
Email Email Email Email

יחסים בינ(ע)דתיים בתוך החברה הערבית

רצח הנערה בכסרא־סמיע פוענח, אך הקרע בין תושבי הכפרים מעמיק. ויג'דאן אבו חמיד, בת 17, נרצחה לפני כחודש על ידי תלמיד בן גילה שלדברי מכרים היה מאוהב בה. אתמול הוגש נגדו כתב אישום, אך המתח בין שני הכפרים מאיים לפרק את בית הספר המשותף..הכפרים כסרא, שגרים בו היום כ–6,000 תושבים, וסמיע, שגרים בו כ–3,000 תושבים, אוחדו לרשות מקומית אחת בשנת 1990, למרות התנגדות חלק מהתושבים. על אף שעברו שנים רבות מאז האיחוד, נדמה כי חלק מהתושבים לא התגברו על הפערים בין הכפרים. כיום הכפרים מתנהלים כמעט בנפרד בפועל, והמתח מתנקז לחצר בית הספר. ..", נעה שפיגל ו ג'קי חורי, הארץ, 24.01.2017 

סערה ותלונה במשטרה: סטודנטית ערבייה כתבה "אלוהים מת". צעירה מאום אל פחם הציגה באוניברסיטת חיפה שטיח ועליו הכיתוב המתסיס בערבית. היא התלוננה על איומים לפגוע בה ואמרה: "לא מתחרטת, פירשו אותי לא נכון". האוניברסיטה: "נשמור על הזכות לחופש הביטוי", חסן שעלאן, YNET, 10.01.17 ♦

עיריית אום אל פאחם קראה לציבור הערבי להחרים את הסרט "לא פה, לא שם". בימים האחרונים עורר סרטה של מייסלון חמוד ויכוחים ערים, בעיקר בין פלסטינים ליברלים ושמרנים. בהודעה שפירסמה העירייה נטען כי מדובר בסרט "זול" שאינו אובייקטיבי, נירית אנדרמן ג'קי חורי, הארץ, 09.01.2017 

הפיגוע באיסטנבול חשף את הקרע בחברה הערבית בישראל. ביום שלישי [3 בינואר] התקיימה בעיר טירה הלווייתה של ליאן זאהר נאסר, בת 19, שנרצחה בפיגוע התופת במועדון "ריינה" באיסטנבול עת מחבל דאע"ש ירה בעשרות חוגגים במסיבת סילבסטר, הרג 39 מהם ופצע רבים אחרים. החברה הערבית ישראלית נתונה בשנים האחרונות במאבק רגיש וטעון נוכח רצונם של צעירות וצעירים מוסלמים להשתחרר מכבליה של החברה המסורתית, הדתית והשמרנית. התגובות המתלהמות לרצח הצעירה ליאן נאסר במסיבת סילבסטר מדגישות את עומק הקרע…,, שלומי אלדר, אל מוניטור, 4.1.2017 ♦

אלפים בהלוויית הישראלית שנרצחה בפיגוע באיסטנבול: "אהבה את החיים". נשים רבות הגיעו להלוויה בטירה והביעו את מחאתן נגד הביקורת על הבילוי של ליאן נאסר וחברותיה בליל השנה החדשה… עבור רבים ההשתתפות ההמונית בהלוויה מהווה מעין מחאה נגד מי שיצאו על נאסר וחברותיה על כך שחגגו על פי המסורת הנוצרית במועדון מעורב המוכר אלכוהול. .. הרשימה המשותפת מזהירה ומתריעה מגרורות הדאעשיזם בשולי החברה הערבית וקוראת לציבור הרחב ולחברה האזרחית לפעול ביתר שאת למיגור תופעות אלה, אשר מסכנות את הציבור הערבי כולו, את זהותו, את הווייתו ואת מאבקיו הצודקים",ג'קי חורי, הארץ, 03.01.2017 

ישראל של הימין מקבלת רק נוצרים ישראלים. בחירתו של האב גבריאל נדאף להדליק משואה ביום העצמאות מסמנת לקהילה הנוצרית בארץ כי מנוי וגמור עם ממשלת הימין לפצלה מהאוכלוסיה הערבית, ולהתנות את הזכות לייצוג שוויוני לנוצרים בהתנערות מהזהות הערבית-פלסטינית, מעיין רווה, הפורום לחשיבה אזורית, 22.5.2016 ♦

ביישוב שהיה מופת לדו-קיום, השלום לא מתחיל בבית. דווקא בנוה שלום פרץ סכסוך קרקעות עם שכנים – משפחה בדואית שיושבת על אדמות המיועדות לבנייה. כמו בכל סכסוך קרקעות טוב, גם כאן כל צד בטוח בצדקתו. גישור? בתי משפט? הפתרון לא נראה לעין עד כה, הארץ, עפרה אידלמן, 01.04.2016 ♦

"קשה להיות נוצרי תומך גיוס במדינת ישראל". ערבים-נוצרים מכפר יאסיף מספרים על התנכלויות ואלימות על רקע תמיכתם בגיוס לצה"ל, בעוד הממסד היווני-קתולי מפנה להם כתף קרה: "זה אבסורד שמי שפועל למען גיוס בישראל צריך להביט לאחור כל הזמן",ישי פרידמן, מידה,   31/03/2016 ♦

טענה בצפון: ישראל מסכסכת בין ערבים לדרוזים. פעילים בכירים בקרב ערביי ישראל טוענים, כי ישראל מנסה לסכסך בין דרוזים לבין פלסטינים ולגרום למתיחות בינעדתית. דלית הלוי, ערוץ 7,  כ' בשבט תשע"ו, 30/01/16 ♦

ממשלת ישראל בוחרת בשביל האזרחים הערבים באסלאם סטייל סעודיה. כמעט בכל רחבי העולם המוסלמי מכהנות נשים כקאדיות. אבל בישראל נוצרה ברית בין הממסד הדתי היהודי לבין הקאדים הגברים, שביחד החליטו שכאן לא יהיו נשים שופטות, מאת מקבולה נסאר, שיחה מקומית,  | 10.12.2015 

החברה הערבית צריכה לבחור: חילוניות או ח'ליפות. האסלאם הפוליטי לא מפחד להגיד בדיוק מה שהוא רוצה. אנחנו, לעומת זאת, מתביישים להתגאות בחילוניות כמטרה. על הביישנות הזאת צריך להתגבר, ולהבין שאנחנו במאבק על העתיד שלנו. ולא, לא אכפת לי מה ישראל תגיד על זה, מאת עלאא חליחל,  שיחה מקומית,    1.10.2015 ♦

מלחמת תרבות בין חילונים לדתיים מפלגת את החברה הערבית בישראל. אירועי רמדאן בטירה ואום אל־פחם חוללו סערה, מחזה סאטירי הורד בשל "פגיעה במוחמד" ומרתון בהשתתפות נשים נגדע בירי למכוניתה 
של היוזמת. האם המאבק המתלהט מבשר על אביב חילוני, ג'קי חורי, הארץ, 31.07.2015 ♦

השד העדתי של אבו סנאן מרים ראש. כשהחזון הכלל־ישראלי מתברר כהבטחה ריקה וכשהמציאות צבועה באפליה, לא צריך להתפלא על ההסתגרות של התושבים בתחומי השבט והעדה, אור קשתי, הארץ, 18.11.2014 ♦

הכתובת הייתה על הקיר.  לאחר אירועי הלילה, תושבי אבו סנאן מזהירים מנקמה: "נגמרו ימי הדו קיום בכפר" • חברי הכנסת הערבים ליבו את האש בישיבת המועצה שהתקיימה הערב…השכנים הדרוזים שלי שטובחים בי ובבני העדה שלי עם הנשק שקיבלו מהצבא ,גמרו אצלנו את הסיפור. עוד תהיה נקמה והשקט לא יישמר זמן רב"….מי שרוקד וצוהל עם דגלי פלשתין אחרי שמחבלים הורגים דרוזים ויהודים – לא מגיע לו לחיות בינינו. שילכו לפלשתין אם כל כך טוב שם"…, דניאל סיריוטי, ישראל היום, 15.11.2014 ♦

אבו סנאן: סכסוך על כאפיות בבית הספר שהסלים עקב קללות נגד נשים בסיקרט, חסן שעלאן, YNET,  15.11.2014 ♦

על רקע המתיחות הביטחונית: 41 פצועים בעימותים בין דרוזים למוסלמים באבו סנאן. פצוע אנוש ושמונה פצועים קשה במהומה גדולה בגליל, כנראה על רקע האירועים האחרונים במגזר הערבי. כוחות גדולים של משטרה פיזרו את המתפרעים, ויישארו בכפר בימים הקרובים כדי לשמור על השקט, חסן שעלאן, YNET, 15.11.14 ♦

האם הכפייה הדתית בחברה הערבית תגבר על ישו. פעילים איסלאמיים עצרו החודש בכוח ובאיומים שני אירועי תרבות, בהם סרט על מחולל הנצרות. הם טענו לפגיעה בדת, אך בציבור הערבי החילוני חוששים מהקצנה, רועי צ'יקי ארד, הארץ, 25.04.2014 ♦

ממשיכים לסכסך. "…הצעד שעליו הכריז צה"ל מוכיח, כי המוטיווציה ותפישת העולם של ח"כ לוין ביחס לערבים אינה בלעדית לו ולחבריו בימין הקיצוני. מדיניות זו, החותרת תחת מושג האזרחות, שבמשטר דמוקרטי אינו צריך ואינו יכול להפריד בין דת, גזע ומין, מאומצת על ידי הממשלה ונהפכת למדיניותה המוצהרת. את המדיניות הזאת יש להפסיק…", מאמר מערכת הארץ, 24.04.2014 ♦

אושר החוק המבדיל בין אזרחי ישראל הנוצרים והמוסלמים. יוזם החוק, ח"כ יריב לוין, הבהיר כי מדובר במהלך ראשון מתוך רבים, שמטרתם להעמיק את מעורבות האוכלוסייה הנוצרית בחברה הישראלית, יהונתן ליס, הארץ, 24.02.2014 ♦

יו"ר הקואליציה מקדם: זכויות לערבים נוצרים על פני מוסלמים. רישום ערבים נוצרים בתעודת הזהות כ"נוצרים" בלבד, ייצוג נפרד ברשויות מקומיות ושוויון הזדמנויות בעבודה. חקיקה שמקדם ח"כ יריב לוין כדי לצמצם את כוחו של הרוב המוסלמי. לוין: "הם לא באמת ערבים, נהפוך אותם לבעלי ברית שלנו". שלום ירושלמי |מעריב,  8/1/2014 ♦

משבר הזהות של הערבים הנוצרים בישראל. בין הכנסייה לבקו"ם: החיים כמיעוט בתוך המיעוט הערבי, אחוז המשכילים המאמיר וחופש הדת יצרו קרע בין הנוצרים למוסלמים. יאיר קראוס, מעריב | 29/12/2013 ♦

כי בנפשם היא. "…"גדלנו במפלגות הערביות", אמר, "הקומוניסטים ואחר כך בל"ד. עם הזמן ראיתי לאן מובילות אותנו המפלגות הערביות – רק נגד ישראל". עוד אמר שהאיסלאם כופה את נוכחותו על הנוצרים בשטח….", דרור אידר, ישראל היום, 3.10.2013 ♦

The neglected minority. No, not the haredi community, but the Christian Arab community, YISRAEL MEDAD, ELI POLLA, JPost, June 26, 2013 ♦

פלסטינים נוצרים נגד הנרטיב המוסלמי וחיזוק הזהות הדתית-קבוצתית. מחקר של אוניברסיטת בן גוריון ניסה לבחון כיצד בונים חברי קבוצות את היחסים ביניהן בקונטקסט של קונפליקט משותף עם קבוצה שלישית ומצביע על כך שהקונפליקט בין מוסלמים ונוצרים קיים במקביל לקונפליקט של שתי הקבוצות עם הקבוצה היהודית. נראה כי הקונפליקט המשותף עם היהודים מאפשר לחוש שייכות, במציאות חברתית בה הן נוצרים והן מוסלמים חשים מודרים ממעגלים שונים [על-ידי החברה היהודית, המוסלמים הפלסטינים על ידי החברה הערבית, וגם הפלסטינים הנוצרים על-ידי החברה הנוצרית המערבית. אוניברסיטת בן גוריון, אפריל 2011 ♦

בזרם הסופי מתפללים נגד הזרם. פרשנות דתית עדכנית לצד השפעות מיסטיות הקימו על הזרם הסופי אויבים רבים, גם בישראל. בימים אלה מתמודדים הסופים המעטים החיים בנצרת עם הקצנת האלימות מצד הזרם הסלאפי השמרני, אולם נחושים להמשיך בדרכם המתונה. הארץ, 16.8.2012 ♦

פרסום חדש של מכון ירושלים לחקר ישראל: נוצרים בירושלים, מאת ד"ר אמנון רמון, 2011 ♦

החוק הישראלי מכיר בקיומן של עדות דתיות שונות ומעניק לממשלת ישראל את הסמכות להכריז על עדה דתית כעדה דתית מוכרת בהתאם לשיקול דעתה. היהודים והמוסלמים אינם נחשבים לעדות דתיות, אך כל הדתות האחרות המוכרות על ידי המדינה מאורגנות כעדות דתיות. עדות דתיות מוכרות זוכות לאוטונומיה בניהול ענייניהן הפנימיים אך המדינה מסדירה בחקיקה את ארגונן ולרובן בתי דין עצמאיים המוקמים מכח חוק ודנים בענייני המעמד האישי של בני העדה. בית המשפט דן בעניינים שונים הנוגעים לעדות דתיות ובכללם תביעות להכרה בעדות דתיות, סמכויות בתי הדין של העדות השונות, מינוי נושאי תפקידים בעדה ואפליה תקציבית בין עדות.  מתוך פורטל זכויות האדם, של המכללה האקדמית למשפט ולעסקים, רמת גן. ♦

תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (אגרות), תשי'ז – 1957. בתקנות אלה מסמיך שר הדתות את המועצות הדתיות היהודיות להטיל אגרות בעד השירותים שניתנים על ידם.  להורדת המסמך לחץ/י כאן

הגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ע' 23):

  • ההגדרה קבוצת אוכלוסייה בדוח כוללת "יהודים ואחרים" "ו ערבים".
  • "יהודים ואחרים" = יהודים, נוצרים לא ערבים ואלה שאינם מסווגים לפי דת במשרד הפנים  .
  • "ערבים" = מוסלמים נוצרים ערבים ודרוזים.

מוסלמים. בסוף שנת 2009 נאמדה האוכלוסייה המוסלמית ב- 1.286.5 מיליון נפש, גידול של כ-32 אלף תושבים לעומת סוף שנת 2008.   המספר הגדול ביותר של תושבים מוסלמים מתגורר בעיר ירושלים – כ 264 אלף, והם מהווים % 20.5 מכלל המוסלמים בישראל [רובם אינם אזרחי ישראל אלא תושבי קבע – ד.ש.] ו  – % 34.2 מכלל תושבי העיר. היישוב השני מבחינת מספר תושביו המוסלמים הוא רהט, בה מתגוררים 51.6 אלף מוסלמים, נצרת (49.6 אלף) ואום אל-פחם ( 46 אלף).  יותר ממחצית מהאוכלוסייה המוסלמית מרוכזת באזור הצפון (%37.1 במחוז הצפון ו-% 14.3 במחוז חיפה). עוד % 21.3 גרים במחוז ירושלים.  היתר גרים במחוז המרכז (%11.2)  ובמחוז הדרום (%15.0). רק % 1.1 גרים במחוז תל אביב.  למ"ס 15.11.2010

נוצרים. ערב חג המולד 2010 חיים בישראל כ-153.2 אלף נוצרים, המהווים % 2 מאוכלוסיית מדינת ישראל. הישובים בעלי האוכלוסייה הנוצרית הערבית הגדולה ביותר הם נצרת (כ-22.3 אלף), חיפה (13.7 אלף), ירושלים, (אלף 9.2) ושפרעם (אלף 11.5). למ"ס 25.12.2010

דרוזים. בסוף שנת 2010, מנתה אוכלוסיית הדרוזים בישראל כ-127 אלף נפש. בסוף שנת 2009 היישוב עם מספר הדרוזים הגדול ביותר במחוז חיפה הוא  דאלית אל כרמל (14.9 אלף) ובמחוז הצפון הוא ירכא – 14.5 אלף. למ"ס 26.4.2011

מתיחות בין מוסלמים לנוצרים בקרב ערביי ישראל, ממר"י, יוני 1999, ביטויים פומביים של מתיחות ועימות בין מוסלמים לבין נוצרים הם נדירים ביותר בתקשורת הערבית. משום ששני הצדדים, כמו גם כלי התקשורת, משתדלים להימנע מהסלמה ציבורית. ♦

מוסלמי, נוצרי ודרוזי נפגשו ברשימה, על מלאכת המחשבת של הרכבת רשימת מועמדים לכנסת מטעם מפלגה ערבית, יואב שטרן, הארץ, 23.12.2008

פקיעין: מלחמת פיתות בין דרוזים למוסלמים, YNET 23.6.2011 וארוע אחר ב- 2003

נוצרים ברחו ממרר מפחד הדרוזים; המשטרה: "זה פוגרום" מאת ג'קי חורי ואלי אשכנזי הארץ, 13.02.2005

הערבים הנוצרים חשים נרדפים ומקופחים, יואב שטרן וג'קי חוגי, הארץ , 20.3.2005

מחקר על יחסים בין פלסטינים נוצרים ומוסלמים בישראל ובגדה המערבית, אוניברסיטת בן גוריון 2011

 

 

 

 

אהבתם? שתפו:

פרסומת

manifoncamera

Collective Impcat

מיזם Collective Impact 

השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית

תיירות יהודית-ערבית משותפת

     תיירות יהודית-ערבית משותפת

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות, פיזורן, התנהלות המשטרה, עיכוב ומעצר ועוד

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות

 

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של OnePlace

יומן ארועים

הרשמה לקורסי ערבית 2017-2018 (טופס ההרשמה לקורסים מצורף בזה) הקרן לירושלים והמרכז הבין תרבותי לירושלים מודיעים על פתיחת התוכנית: לימודי ערבית לאנשי מקצוע – קורסי ערבית מדוברת לשנת 2017-2018

צעדת הקו הירוק אירוע לציון 50 שנה למלחמת ששת הימים ולכיבוש במטרה להחזיר את הקו הירוק לתודעה הלאומית.ביום חמישי ה – 8 ליוני בשעה 15:30 נתחיל בצעידה אל גבעת חביבה לאורך הקו הירוק מהגבעה יהיו הסעות מאורגנות אל נקודת ההתחלה החל מהשעה 14.30. אורך הצעדה כ 7 ק"מ. והמסלול כולו יהיה מאובטח. ***נא להצטייד בכובע, מים ונעלי הליכה*** החל מהשעה 17.30 ועד 21.00 נערוך אירועים שונים בגבעת חביבה הכוללים תערוכות , מופעים , תצוגות , טקס ועוד. האירוע מופק על ידי מחסום ווטש, גבעת חביבה, וארגון "50 סוף".

רצח על כבוד המשפחה – סדנת חוקרים לרגל צאת "ספר קרמניצר" (הוצאת נבו), יום חמישי 25.5.2017, מצפור עופר, מגדל אשכול, אוניברסטית חיפה

חמסין, ימי התעוררות. 50 שנה עברו. 23 אמנים ערבים ויהודים יצרו עבודות המציגות היבטים שונים של פרשנות שלהם את הכיבוש בשנת 2017, ביניהם: פליטות, משמעותו של בית, חברה בחרדה, הכיבוש כפעולה אוטואימונית. תערוכה בגבעת חביבה. 20.5-30.6.2017

הכנס השנתי של המגזר השלישי יתקיים ב- 23 במאי במרכז דוהל בת"א, ישראל תורמת. הגדלת הכנסות העמותה, חידושים טכנולוגיים וגיוס תרומות מקנדה הם רק חלק מהנושאים שיועלו

כשירות תרבותית בקמפוס: פורום האחראים והרכזים של תוכנית המל"ג לקידום החברה הערבית באקדמיה, יום חמישי 25/05/17, 09:00 עד 15:00, אולם 1120, בניין 6, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

יום ירושלים האחר – 23-24.5. גם השנה, נדגיש ביום ירושלים את העשייה הסובלנית בעיר למען כל הזהויות והקבוצות שבה. כמו בשנה שעברה, נעצב מחדש את יום ירושלים באמצעות מארג אירועי סובלנות ברחבי העיר שימלאו את העיר באור אחר

כנס גופים מפעילים במגזר בני המיעוטים, בשירות הלאומי-אזרחי, 30.5.2017, 09:30 – 14:45, מלון חוף התמרים-רימונים עכו

הזמנה לתכנית גיוון תעסוקתי עמותת ITWorks מקדמת גיוון בתעסוקה בתעשיות הייטק ותעשיות מתקדמות אחרות מזה שנים רבות, במגוון תכניות ותהליכים. בשותפות עם MEPI של שגרירות ארה”ב, אנו משיקים בימים אלו תכנית גיוון תעסוקתי.

הפגנת ענק: שתי מדינות – תקווה אחת. 50 שנה של כיבוש. (שלום עכשיו + עומדים ביחד + ארגוני שלום, חיים משותפים וזכויות אדם רבים ומפלגות.) בשעה שמונה בערב, מוצ"ש, 27.5.2017 בכיכר רבין

כנס נצרת השנתי של "צופן", ייערך ביום חמישי ה- 25 במאי 2017, 16:30 – 20:00, בפארק התעשייה נצרת (יש רישום. כניסה חופשית)

השנה חודש רמדאן יתחיל החל מיום שבת בתאריך 27.5.2017. צום הרמאדן יימשך 30 ימים ויסתיים ביום ראשון בתאריך 25.6.2017

50סוף: לוח פעילויות בינ-ארגוני לרגל שנת היובל לכיבוש

סיורי לילות רמדאן 2017 – הרישום החל! ("דרכים שלובות" מיוזמות עמותת סיכוי)

30 בינואר יוכרז כיום עולמי להביע הזדהות עם ערביי ישראל

מאי 2011 – מאי 2017, שש שנים ל OnePlace – מרחב מידע אינטרנטי. יומולדת שמח

התפרסם: מדריך נגישות לכנסים ע"י קבוצת לימודי מוגבלות, מכון ון ליר בירושלים. אדוה איכנגרין, נטע זיו ושגית מור, מאי 2013

לעדכון ולהוספת אירועים editor.oneplace@gmail.com

עמודים

קישורים למרכזי מידע ומחקר

ארכיון

Login

Copyright © 2009 NewsPress - Designed by Michael Clarke