Hebrew   العربية   English
Email Email Email Email

שלטון מקומי – תמונת מצב, דוחות ותוכניות

נצרת – שידור מיוחד של חדשות 10, 18/08/2017:

לראשונה: המדינה תעביר כספי ארנונה משטחים ציבוריים גם ליישובים ערביים. תיקון עוול היסטורי ליישובים הערביים בצפון: שר הפנים אריה דרעי הודיע שיועברו לראשונה כספי קרקעות מדינה גם לרשויות ערביות. עד כה כספים אלה חולקו רק לרשויות יהודיות, שצפויות להיפגע מההחלטה ולמחות עליה, אלי לוי, "לונדון את קירשנבאום" | עודכן 22:17 12/07/2017 ♦

שטח ההפקר: מקור האירועים בכפר קאסם נמצא בהתעלמות הממסד. בעיר הצעירה חלה תופעה זהה לזאת המתרחשת בכל המגזר הערבי וזאת למרות השוני שלה. הסיבה למקרה טמונה גם בידי המשטר , שיוצר תחושה של אפלייה וניכור… כפר קאסם חלה תופעה זהה לזו המתרחשת בכל המגזר הערבי בישראל כבר לאורך עשורים. מקורה בהתעלמות רבת שנים של הממסד ושלטונות החוק מהמתרחש ברחובות הערים והכפרים..", ליאור אקרמן, מעריב, 09/06/2017 

ההישג הראשון של ביקור טראמפ: האפליה של ערביי ישראל תצטמצם מעט. מענק האיזון הוא הקצבה מצמצמת הפערים החשובה בישראל, אלא שבפועל הנוסחה מפלה לרעה את הרשויות הערביות ■ השבוע העבירה הממשלה יותר מ-300 מיליון שקל נוספים לרשויות הערביות ■ זהו צעד ראשון בכיוון הנכון – אך עדיין לא מספק, מירב ארלוזורוב, 24.05.2017 ♦

הרשויות המקומיות בישראל, 2015, למ"ס, 4.5.2017 ♦

"נפעיל חוקרים פרטיים במטרה לגבות ארנונה ביישובים בדואים". בשנת 2014 הגישה עמותת רגבים עתירה לבג"ץ, בדרישה להורות למועצות האזוריות נווה מדבר ואל קסום לפעול לראשונה לגביית ארנונה ביישובים בדואים, שתושביהם מעולם לא שילמו ארנונה, שלומית צור, גלובס, 1.5.2017 

מענקי האיזון גורמים לאפליה של הרשויות הערביות. אף שהרשויות הערביות הן 98% מהרשויות החלשות בישראל, מענקי האיזון אינם מסייעים להן, ואפילו להפך.. הפער הוביל לכך שהשירות שניתן על ידי רשות מקומית ערבית לתושב ביישוב ערבי אינו איכותי ושונה מזה שניתן לתושב יהודי. כך מגיעה האפליה לרמת היומיום של חיי האזרחים הערביים מבלי להיראות, מכיוון שהיא מופיעה במסווה של קריטיונים "ניטרליים"., סאוסן זהר, (עדאלה), דה מרקר, 14.03.2017 ♦

דרעי לראש המועצה הערבי: הסר את השלט 'ערפאת' תוך 48 שעות. סערת ערפאת: שר הפנים אריה דרעי, שיגר היום מכתב לראש מועצת ג'ת שבו הוא דורש ממנו לפעול בתוך 48 שעות להסרת שלט הרחוב "יאסר ערפאת" • נתניהו בישיבת הממשלה: "במדינת ישראל לא יקראו רחוב על שמם של רוצחי ישראלים ויהודים", יעקב גרודקה, בחדר חרדים, 5.3.2017 ♦

לראשונה נבחר ישוב ערבי בתחרות הערים הירוקות. בתום תהליך שנמשך למעלה מ-4 חודשים, נבחרו עשר הרשויות הירוקות שיוצגו בתערוכת קלינטק לשנת 2016. השנה לראשונה זכה ישוב ערבי בתחרות- טורעאן, שפותח אותנו למהפכה המתרחשת בשנים האחרונות גם בישובים הערביים בישראל. כבכל שנה, גם השנה יוצגו בתערוכת קלינטק 10 הרשויות הירוקות של ישראל במעמד השר להגנת הסביבה , זאב אלקין. לראשונה מאז הקמת התחרות, זכה ישוב ערבי- הישוב טורעאן שבגליל התחתון אשר הצטיין בתחומי איכות הסביבה והמחזור, מערכת THE-PULSE, 21.02.2017 ♦

הקצבה החברתית ביותר בישראל משתפרת. הסכמה בין משרדי האוצר והפנים הגדילה את מענק האיזון לרשויות החלשות ב-400 מיליון שקל, ביטלה עיוותים בחלוקת המענק ומסייעת לצמצום הפערים בין רשויות יהודיות לערביות… 14.3% מאזרחי ישראל גרים ביישובים ערביים (שאר האזרחים הערבים גרים ביישובים מעורבים). לפי נתוני מרכז המחקר של הכנסת, ב-2014 נהנו תושבי היישובים הערביים רק מ-3.5% מהכנסות הארנונה של השלטון המקומי בישראל. מכאן עולה כי כל תושב ערבי בישראל מקבל רבע מההכנסה מארנונה שמקבל תושב יהודי…", מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 15.02.2017 ♦

המדינה תיתן תקציבים – ראשי הרשויות צריכים לדעת לנצל אותם. כל עוד המדינה לא תפשיר קרקעות לנדל"ן מניב ארנונה ביישובים הערביים – הם ייוותרו תלויים בתקציבי המדינה, איל קנץ (אינג'אז), דה מרקר, 07.11.2016 

אפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בשנת 2013 , הניתוח נערך עבור 255 רשויות מקומיות, מתוכן 201 עיריות ומועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות, הרשויות המקומיות לפי סדר עולה של המדד החברתי-כלכלי 2013 – ערך מדד, דירוג וסיווג לאשכול, שינוי אשכול לעומת 2008, למ"ס, 2.11.2016 ♦

ועדת הכספים אישרה העברה של 750 מיליון ₪ לרשויות הערביות. "…ועדת הכספים אישרה העברה של 750 מיליון ₪ לרשויות הערביות לשנת 2016, כאשר 650 מיליון ₪ מתוכם הם מענקי פיתוח לרשויות ו- 100 מיליון הם מענקי איזון שיועברו באמצעות משרד הפנים. ..", איתי שלוסברג, פאנדר, 30.10.2016 ♦

מחקר לבדיקת המדיניות הממשלתית כלפי האוכלוסייה הערבית במסגרת עבודת הרשויות המקומיות בחברה הערבית (דו"ח סופי), מרכז השלטון המקומי, דצמבר 2015

"יש חסמים, ביורוקרטיה ופוליטיקה – אבל פשוט צריך לקום ולעשות". במגזר הערבי קם בשנים האחרונות דור חדש של ראשי רשויות: אקדמאים, שולטים ברזי הביורוקרטיה, ופועלים ללא רגשי נחיתות ■ המוטו המשותף לכולם הוא: "אם אנחנו רוצים, אנחנו יכולים", טלי חרותי-סובר, דה מרקר,26.07.2016 ♦

מועדים לפורענות: חוסר מעש של הצעירים מאיים על החברה הערבית. 60 אלף צעירים וצעירות ערבים בגילאי 18-22 מוגדרים כ"חסרי מעש" – לא לומדים ולא עובדים. חיים של עוני, שעמום וייאוש שמובילים לאלימות. אלו לא בעיות משפחתיות אלא מדיניות. במקום לתייג אותם כבריונים הרשויות המקומיות צריכות להשקיע משאבים ולהתמודד עם התופעה,מקבולה נסאר, שיחה מקומית, 13.6.2016 ♦

בין השלטון למקומי: על השלטון המקומי בחברה הפלסטינית בישראל, פרק המבוא. מתוך: השלטון המקומי בחברה הפלסטינית בישראל – היבטים פוליטיים, ניהוליים ומשפטיים, עורכים: יוסף ג'בארין ומוהנד מוסטפא, פרדס הוצאה לאור, 2013 ♦

שר הפנים דרעי הכריז על הפיכת המועצה המקומית עראבה שבגליל לעיר. ההחלטה התקבלה בעקבות המלצת ועדה ציבורית שהוקמה לפני חצי שנה. ראש המועצה המקומית, עלי עאסלה: "אנחנו מקווים שההחלטה תתורגם גם לתקציבים ולמשאבים", ג'קי חורי, הארץ, 17.01.2016 ♦

עו"ד גלית לוי: האישה היהודייה הראשונה שניהלה עירייה ערבית. כשהיא החלה לכהן כמנכ"לית העירייה בטייבה, היו תושבים שהתנגדו לה, אבל בתום הקדנציה הצטערו על עזיבתה. כעת, אחרי מאבק בסרטן, בכוונתה לכבוש את הכנסת, מאיה בניטה, XNET, 30.3.2016 ♦

משהו טוב קורה ברשויות הערביות בישראל. האם המגזר הערבי בישראל מתחיל לקבל את שלטון החוק הישראלי? אם נבחן את מה שמסתתר מאחורי נתוני הארנונה ברשויות הערביות, התשובה עשויה להיות חיובית, דביר שוורץ , מידה, | 13/03/2016 ♦

לחקור את מחדל משרד הפנים בפיקוח. מינוי ועדת חקירה וכינוס ועדת ביקורת המדינה לחקירת התנהלותן של הוועדות הקרואות הוא הכרחי, זיאד אבו חבלה, דה מרקר, 18.01.2016 

קרן ארנונה ממשלתית תצמצם פערים. הרציונל העומד מאחורי הקמת קרן ארנונה ממשלתית הוא שמקור ההכנסה המשמעותי של רשויות מקומיות הוא לא ארנונה ממגורים, אלא ארנונה מאזורי תעסוקה ותעשייה וארנונה שמשלמים מוסדות ממשלתיים, עבד כנאענה (סיכוי), דה מרקר, 22.12.2015

טייבה: עו"ד מנצור נבחר לראשות העירייה. אחרי 8 שנים של ועדה קרואה בחרו התושבים את עו"ד שועאע מסארווה מנצור לראשות עיריית טייבה. הוא התחייב: לא ניתן לעבריינים להשפיע על קבלת ההחלטות. לראשונה נבחרה אישה למועצת העיר, חסן שעלאן,  YNET,  20.10.15 ♦

למה אין מספיק מעונות יום ברשויות הערביות. כדי לשלב נשים ערביות בשוק התעסוקה, המדינה נדרשת לספק תשתיות מינימליות, סמאח אלחטיב־איוב ושירלי רקח, דה מארקר, 19.01.2015 ♦

תקציבים לבדם לא יושיעו את הרשויות הערביות. בעשור האחרון הממשלה מפנה תקציבים משמעותיים לפיתוח כלכלי בחברה הערבית. אך תקציבים לבדם אינם הפתרון. ללא מערכת המאפשרת את ניצולם – הם כלא היו, מאת: איל קנץ, דה מארקר, 30.12.2014 ♦

זינוק חד בתשלום מסי המים במגזר הערבי. מדובר בעלייה של כ-40% בגבייה על צריכת המים. ירידה משמעותית נרשמה באחוז ניתוק המים במגזר הערבי; "שיפור גם בתשתיות", דליה מזורי, NRG, 21/10/2014 ♦ 

עיריית טייבה מציגה: אישור פרויייקט תוך 7 דקות ובלי מסמכים? מה הקשר בין יו"ר הוועדה הממונה, אריק ברמי, לעמותה בראשות ח"כ אחמד טיבי? ואיך קורה שעו"ד גלית לוי ובני משפחתה מככבים בתפקידים בכירים בכל רשות מקומית שברמי מגיע אליה? קלמן ליבסקינד, מעריב, 9.6.14 ♦  

המדינה הכירה ב-11 כפרים בדואיים בנגב, אבל זה לא אומר שהם זוכים לשירותים. בעוד היישובים היהודיים החדשים באזור מקבלים מגוון שירותים ותשתיות, הבדואים נאלצים להתמודד ללא היתרי בנייה, שירותי ניקיון וחיבור לחשמל ולמים, צפריר רינת, הארץ, 29.05.2014 ♦

הנוסחה של הד"ר לכימיה הצילה את אחד היישובים העניים בישראל. איך לוקחים יישוב בדואי עני – והופכים אותו לתקווה הגדולה של הנגב? ■ הנוסחה של ראש מועצת חורה, ד"ר מוחמד אלנבארי, כוללת ניקוי אורוות ("פיטרתי את האדונים במועצה"), גביית ארנונה ("שינוי תרבותי") וגיוס תרומות מיהודי העולם ("אני המגייס הגדול במגזר"), דפנה לוצקי, ליאור דטל, דה מארקר, 20.04.2014 ♦

מתהלכים בפיג'מות, מתחמקים ממס."…וכך, במחקר אחד, נפלה התיאוריה נגד הערבים, שכאילו כל היום הם מתהלכים בפיג'מות, מתחמקים מלשלם ארנונה ובכך דנים את עצמם לעוני. הנה במחקר אחד נפל הטרנד האהוב – האשמת הקורבן – שהוא הבן התאום של האפליה. כך מנקים את המצפון וממשיכים באפליה…", עודה בשאראת, הארץ, 31.03.2014 ♦

האוצר בוחן חלוקה שוויונית של הארנונה הממשלתית בין רשויות ערביות ויהודיות. סגן הממונה על התקציבים: "אנחנו בוחנים הקמת קרן ארנונה ממשלתית שתאפשר לממשלה להעביר תשלומי ארנונה על מבניה גם לרשויות חלשות" ■ מחקר: מצבן הכלכלי הקשה של הרשויות הערביות נובע מהיעדר תעשייה ומסחר בישובים הערבים.מוטי בסוק, מירב ארלוזורוב, דהמארקר, 18.03.2014 ♦

הרשויות הערביות כושלות, לא רק באשמתן. רק למעטים מראשי הרשויות הערבים מהם ניסיון ניהולי בגלל שוק העבודה הישראלי. מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 12.3.14 ♦

ערבי מקבל 60% פחות איכות חיים מיהודי. בעוד שהרשויות היהודיות מוסיפות סכום גבוה לתקציבי החינוך שהן מקבלות – הרשויות הערביות מוסיפות מעט מאוד ■ יש לכך כמה סיבות, לא כולן קשורות לקשיים כלכליים, אבל מה שבטוח: היישובים שזקוקים יותר מכולם לתקציבי החינוך – מוציאים עליו פחות. מירב ארלוזורוב, הארץ, 10.03.2014 ♦

הממונה על התקציבים מודה: המשאבים המוקצים לערבים אינם שוויוניים. לפי אמיר לוי, יש פערים גדולים בהקצאה תקציבית לרעת האזרחים הערבים בתחומי החינוך, התחבורה, אזורי תעסוקה וחלוקת הכנסות מארנונה עסקית ■ ביום חמישי סיירו שרי האוצר והמדע בסכנין, לראשונה זה שנים ארוכות. מירב ארלוזורוב, הארץ, 9.03.2014 ♦

טייבה: הושקה התוכנית שאמורה להציל את העיר. הממשלה אישרה שורת צעדים במטרה לשפר את איכות חיי התושבים. שר הפנים גדעון סער: "ניתן לתושבים תשתית לעתיד טוב יותר". nrg מעריב | 11/2/2014 ♦

רוב ראשי הרשויות הערבים התחלפו :" ההתבכיינות נגמרה", בממשלה, במגזר הערבי ובאקדמיה רואים בכך איתות נוסף לצורך להניע בהקדם שינויים כלכליים, חברתיים ותכנוניים רדיקליים, הלית ינאי-לויזון, גלובס, 27.1.2014 ♦

ראש אגף תקציבים לראשי רשויות ערביות: "תכירו אותנו – יהיה לכם קל יותר". ראש אגף תקציבים באוצר, אמיר לוי: אחד האתגרים שלנו הוא לשכנע את החברה העסקית לקלוט את המגזר הערבי והחרדי.  מוטי בסוק, דה מארקר, 21.01.2014

השיטה לדיכוי הרשויות הערביות. שיפור מעמדן של הרשויות החלשות בכלל והערביות בפרט מחייב ביטול מיידי של שיטת המימון המשלים ■ רק לאחר פיתוח אזורי תעשייה ותעסוקה וביטול התלות של הרשויות בשלטון המרכזי, ניתן יהיה לחשוב על יישום מחודש של השיטה, זיאד אבו-חבלה, דה מארקר, 09.01.2014 ♦

ר' גם מצב התשתיות בישובים הערבים

וכן תכנון ובנייה ברשויות המקומיות הערביות


טייבה קרסה – ואיש לא שילם על כך. הגורם האנושי הוא שאחראי למצבה של העיר, ובכל זאת לא ננקטו מצד השלטון המרכזי הליכים המתבקשים במקרים אלה. מאת: זיאד אבו-חבלה, הארץ, 09.12.2013 ♦

ספר חדש. השלטון המקומי בחברה הפלסטינית בישראל – היבטים פוליטיים, ניהוליים ומשפטיים, עורכים: יוסף ג'בארין ומוהאנד מוסטפה, דיראסאת, 2013 ♦

היישובים הערבים: כל הלכלוך יוצא החוצה. פסולת ברחובות, הררי אשפה מובערים באש, וביוב שעולה על גדותיו. בשל המצב הכלכלי, הרשויות הערביות לא מצליחות לטפל באשפה ובשפכים. אביב לביא, מעריב,17/11/201 ♦

הדשא של השכן: הכישלון הספורטיבי של ערביי ישראל. למרות שהמדינה מעבירה תקציבים למתקני ספורט, הרשויות המקומיות הערביות לא מצליחות להקימם והפספוס הוא בפירוש שלנו. ראלב מג'אדלה: "זה מה שקורה בחברה ש-50 אחוז ממנה נמצאים מתחת לקו העוני – הספורט בפיגור מוחלט", אייל לוי, מעריב, 3.11.2013 ♦

אין ממשלה: בעיית הארנונה במגזר הערבי. במשך שנים העדיפה המדינה לא לבנות משרדי ממשלה ומסחר ותעשייה ביישובים הערביים, אבל מאשימים את התושבים במצב ישובייהם. יובל גורן, מעריב, | 27/10/2013 ♦

הרשויות הערביות גרועות? ליהודים יש חלק משמעותי בכך. המדינה לא התקדמה מספיק כדי להעביר לידי הערבים משאב חשוב – שליטה בקרקע. מאת: מירב ארלוזורוב , דה מארקר, 24.10.13 ♦

המפתח לחוזק כלכלי של רשויות מקומיות הוא היקף שטחי המסחר והתעשייה שפועלים בהן. ישראל קורץ ורינה דגני, דה מארקר, 3.10.2013 ♦

אל תחכו עם הרפורמה. כותב אסעד גאנם: "…למען הגילוי הנאות, אינני מומחה בשלטון המקומי בכללו אלא בשלטון המקומי ביישובים הערביים, ועיקר עיסוקי לא היה אקדמי, אלא מעשי, בפיתוח כמה תוכניות להתערבות שהובילו לשיפור באיכות הניהול בשלטון המקומי הערבי. הרעיונות שאעלה להלן הם על רקע ניסיוני זה, שהוא אמנם רלוונטי יותר לשלטון המקומי הערבי, אבל עשוי להתאים גם לשלטון המקומי בכל הארץ. ..", הארץ, 13.6.2013

"שמתם אותנו בכלוב, אפילו אוטובוס או גישה לכביש 6 אין; לכלבים שלכם יש גינות שלילדים שלנו אין". ברחובות נערם הזבל ■ בכבישים נוהגים בני 12 ■ העירייה פועלת מתוך המתנ"ס המקומי, לאחר שמשרדיה נשרפו ■ על בחירות אין מה לדבר ■ ורק הכדורים השורקים של מלחמת החמולות נפסקו לפני כמה חודשים ■ עוד יום בטייבה. דרור פוייר, גלובס, 18.5.2013 ♦

בטייבה לא היו בחירות מ-2007, אך סער פועל להאריך את כהונת הוועדה הקרואה. ועדת הפנים של הכנסת קיבלה את עמדתו של סער, הועדה הקרואה תפעל בטייבה לפחות עד 2015. ח"כ טיבי: מה ישיגו ב-3 שנים שלא הושג עד היום? ג'קי חורי, הארץ, 23.4.2013 ♦

  • מסמך של מממ בכנסת על ועדות ממונות/קרואות, 2008 ♦
  • ועדות קרואות לרשויות הערביות אינן פתרון. כותב עו"ד עלי חיידר (סיכוי): "…לפי נתוני משרד הפנים, מתוך 84 רשויות מקומיות ערביות, 16 מנוהלות על ידי ועדות קרואות (כ-19%); ואילו ברשויות המקומיות היהודיות רק 6 מתוך 172 רשויות מנוהלות על ידי ועדות קרואות (כ-3.5%). המשמעות היא שיותר מ-72% מהרשויות שפועלות בהן ועדות קרואות הן ערביות. .. על משרד הפנים לתת לראשי הרשויות הערביות תמיכה וגיבוי ולסייע להם במילוי תפקידם ללא מינוי ועדות קרואות. ניתן לעשות זאת בדרכים שונות…", דה מארקר, 18.10.2012 ♦

מפת הפערים: ת"א מתבססת על ארנונה, דו"חות ואגרות – דימונה, שדרות וטירה תלויות בממשלה, ליאור דטל, דה מארקר, 9.4.2013 ♦

יש אזור תעשייה – אין גירעון. במשך שנים רבות היו ראשי יישובים בטוחים שאין להם כל סיכוי לנהל רשות ללא גירעון. טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 9.4.2013 ♦

הרשויות המקומיות בישראל 2011 – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 8.4.2013 ♦

לא כיף להיות תושב ערבי בישראל. מירב ארלוזורב (ממשיכה) וכותבת: "אפשר לתמרץ רשויות ערביות להשתפר ניהולית, אם מספקים תמריצים סבירים… אם לא הבנתם, הרשויות הערביות הן עניות יותר, מנוהלות פחות טוב, והתושבים שלהן מקבלים הרבה פחות שירותים עירוניים מכפי שמקבלים התושבים ברשויות היהודיות. לא כיף להיות תושב ערבי במדינת ישראל.  דה מארקר, 7.3.2013 ♦

הערבים אשמים במצבם, אז מה? כותבת מירב ארלוזורוב: "אם הרשויות הערביות ימשיכו לפגר אחר הרשויות היהודיות, איש לא ייצא נשכר מכך… הנתונים מלמדים כי המדינה עשתה הכל כדי לא לעזור לרשויות הערביות לבסס את עצמן. 15% מאזרחי ישראל מתגוררים ברשויות ערביות, אבל הן מחזיקות רק 1.5%-3.4% משטחי התעסוקה…", דה מארקר, 6.3.2013 ♦

האוצר מתכנן: חלק מהכנסות הרשויות החזקות יעבור לשכנות העניות. האוצר גם מקדם הצעה להגדיל את תקציבי החינוך והרווחה ברשויות העניות על חשבון החזקות. במשרד הפנים מתנגדים ליוזמה וטוענים שנועדה רק כדי להימנע מהגדלת המענקים שמעבירה המדינה לרשויות. מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 5.3.2013 ♦

כך מפסידות הרשויות החלשות בפריפריה מיליוני שקלים בשנה מארנונה. אף ש-90% מאוכלוסיית ישראל מתגוררים בערים, יותר מ-80% מקרקעות המדינה מצויים בשטחי השיפוט של המועצות האזוריות – ומניבים להן הכנסות של מאות מיליוני שקלים בשנה מארנונה ■ המפסידות הגדולות הן הרשויות החלשות ■ למה דבר לא משתנה? 
"כי כל ניסיון לרפורמה גורר לחצים פוליטיים", עידו אפרתי, דה מארקר, 2.3.2013 ♦

המהפכה הנשית במגזר הערבי מתחילה בטירה וקלנסואה. במשך שנים סבלו העובדות בעיריות טירה וקלנסואה מקיפוח – עד שכמה מהן החליטו לקחת את גורלן בידיהן. כיום ועדי העובדים בשתי העיריות הם כמעט על טהרת הנשים, שנאבקות להעצמת העובדות ולשיפור מעמדן של הנשים במגזר הערבי. אשה בראשות עיר ערבית? בקלנסואה חושבים שזה רק עניין של זמן. חיים ביאור, דה מארקר, 24.1.2013 ♦

באיזו רשות מקומית כדאי לעבוד – בישוב חרדי, ערבי או במועצה אזורית? "…פערי שכר גדולים בין 256 רשויות מקומיות , חברות עירוניות ותאגידים… בעלי תפקידים ברשויות המקומיות הערביות בולטים ממאוד בשכרם. בעל תפקיד בעיבלין – שיאני הטבלה – עולה לא פחות מ-43 אלף שקל, בפרדיס : 41 אלף שקל,  במאג'ר 40 אלף שקל בחודש , בכפר יפיע עלות השכר היא 41,256 שקלים בחודש.  בכאבול -39,725 שקל, כפר קנא וכפר קאסם כ-36 אלף שקל בלבד. .."   טלי חרותי, דהמארקר, 6.1.2013 ♦

ועדות קרואות לרשויות הערביות אינן פתרון. כותב עו"ד עלי חיידר (סיכוי): "…לפי נתוני משרד הפנים, מתוך 84 רשויות מקומיות ערביות, 16 מנוהלות על ידי ועדות קרואות (כ-19%); ואילו ברשויות המקומיות היהודיות רק 6 מתוך 172 רשויות מנוהלות על ידי ועדות קרואות (כ-3.5%). המשמעות היא שיותר מ-72% מהרשויות שפועלות בהן ועדות קרואות הן ערביות. .. על משרד הפנים לתת לראשי הרשויות הערביות תמיכה וגיבוי ולסייע להם במילוי תפקידם ללא מינוי ועדות קרואות. ניתן לעשות זאת בדרכים שונות…", דה מארקר, 18.10.2012 ♦

לא מחכה עד שהמדינה תתעורר. ג'ידא רינאוי-זועבי מאשימה במצבן של הרשויות המקומיות הערביות את המדינה – אבל לא פחות מכך, גם את ההתנהלות של הרשויות עצמן. העמותה שבראשה היא עומדת עוזרת להן להתגבר על הכשלים הכלכליים והניהוליים שמהם הן סובלות, דה-מארקר, 16.9.2012 ♦

הנושים של טייבה אמרו לא לתספורת של עו"ד אבנר כהן. "תבוסה מהדהדת לנאמן של עיריית טייבה: אחרי חמש שנים ושכר טרחה של 14 מיליון שקל – 91% מהנושים דחו את ההסדר…. כהן, שמונה ב־2007 להפעיל ולנהל את עיריית טייבה, שקרסה עקב חובות של מאות מיליוני שקלים, וגבה עד כה תמורת פועלו סכום עצום של 14.1 מיליון שקל כשכר טרחה – הודיע לפני חודשיים לבית המשפט כי סוף סוף עלה בידיו לגבש הסדר נושים שיכלול תספורת קצוצה.." כלכליסט, 4.9.2012 ♦

מחקר: הוועדות הקרואות במגזר הערבי – בזבוז של כספי ציבור. רואה החשבון זיאד אבו חבלה בדק לעומק את התנהלות הוועדות שמונו לרשויות גירעוניות במגזר הערבי. מסקנותיו: התוצאות הטובות שהן מציגות נובעות מתרגילים חשבונאיים ומתמיכה ממשלתית, מעריב, 29.7.2012 ♦

הרשויות המקומיות בישראל 2010, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 28.6.2012 ♦

הצגת פעילות מינהל קשרי חוץ בפני נציגי פורום ראשי הרשויות הערביות. מפגש בשיתוף ובהובלת ועד ראשי הרשויות הערביות, יוני 2012 ♦

תחקיר: כך הונו עשרות רשויות ערביות את המדינה. תשלומים פיקטיביים. כותב קלמן ליבסקינד: "שיתופי פעולה עם מקורבים שדיווחו על עבודות בהיקף של מיליונים שכלל לא בוצעו. אי התייצבות בבתי משפט כדי להתפיח חובות סרק. כך הונו עשרות רשויות ערביות את המדינה בהיקף בלתי ייאמן של למעלה מרבע מיליארד שקל. את המחיר הציבור ישלם", מעריב, 23.6.2012 ♦

נצרת היא כבר מזמן לא רק ניגובי חומוס וממתקי בקלאווה. העיר הערבית הגדולה בישראל חווה בימים אלה מהפכה. צעירי נצרת הביאו את המקצוענות מתל–אביב ומלונדון והציפו אותה במלונות בוטיק, במסעדות ביסטרו ובאספרסו–ברים מרשימים שנתנו לעיר דחיפה ענקית קדימה. בזכות תמהיל של חדש וישן, אותנטי ומפנק – אין פלא שהיוזמות החדשות זוכות למחמאות חמות מהתנ"ך של המטיילים, הלונלי פלנט. מעריב, 15.6.2012 ♦

הרשויות הערביות דורשות 20% מתקציב התרבות. ועד ראשי הרשויות הערביות ומסאווא עותרים לבג"ץ: אנחנו מופלים, אין לנו היכל תרבות אחד, תיאטראות ותזמורות נאלצים לנדוד ליישובים יהודיים, הארץ, 3.6.2012 ♦

הרשויות המקומיות בישראל 2010, מקבץ נתונים ראשוני, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 4.4.2012 ♦

טוויזר מ"ישראל ביתנו" ימונה לראש עיריית טייבה. שלמה טוויזר, שהיה פעיל במפלגתו של אביגדור ליברמן לפני ארבע שנים, צפוי להיות ראש הוועדה הקרואה בטייבה. ח"כ טיבי זועם: "המחשבה שמנהל כלא ינהל יישוב ערבי, ועוד כשמדובר בנציגו של ליברמן, היא מחשבה חולנית". משרד הפנים: המינוי מקצועי. YNET 4.4.2012 ♦

מחקר: התקציבים ליישובים הערביים גדלו, אך חלק ממשרדי הממשלה עדיין מפלים. דו"ח של מרכז מוסאוא טוען כי על אף שב-2012 חלה עלייה בתקציבים לאוכלוסיה הערבית, יישובים רבים נותרו ללא מענה. מחקר מקיף על השקעת הממשלה ביישובים הערביים בשנה הנוכחית מצביע על עלייה בתקציבים הייעודיים בהשוואה לשנה שעברה. עם זאת, לפי המחקר, אין בעלייה כדי להצביע על שוויון וסגירת פערים. הארץ, 6.3.2012 ♦

משרד הפנים דופק ערבים ויהודים: "…מרכז המחקר של הכנסת בדק לפני שנה את תשלומי הארנונה הממשלתיים. מדי שנה משלמים מוסדות ממשלתיים – משרדי ממשלה, בתי חולים, בסיסי צה"ל, חברת החשמל, מקורות וכן הלאה – ארנונה בסך 1.1 מיליארד שקל. מדובר בסכום נכבד, שיכול ליצור את ההבדל בין רשות מקומית מבוססת לרשות ענייה….. מרכז המחקר של הכנסת מצא כי חלוקת כספי הארנונה הממשלתית הביאה לכך שהרשויות הערביות, המשרתות 15% מאזרחי מדינת ישראל, נהנות מ-0.2% בלבד מכספי הארנונה (2.2 מיליון שקל מתוך 1.1 מיליארד שקל). מאחר שאין קריטריון מחייב בנוגע לחלוקת הגבולות וההכנסות בין הרשויות, אין גם בעיה חוקית בכך שאזרחי ישראל הערביים כמעט אינם נהנים מכספי הארנונה של משרדי הממשלה…", מירב ארלוזורוב, דה-מארקר, 19.2.2012 ♦

" רפורמת תאגידי המים והביוב לא מותאמת לחברה הערבית", ביוזמת מרכז אינג'אז – מרכז מקצועי לקידום הרשויות המקומיות הערביות בישראל נערך ב- 16.01.2012  דיון בכנסת  בנושא תאגידי המים וביוב; ♦

הגדרת תפקיד מנכ"ל לענייני המגזר הערבי במרכז השלטון המקומי, 30.11.2011 ♦

המדינה דוחפת את ערביי ישראל להקצנה, מירב ארלוזורוב, דה-מארקר, 3.6.2010 "..אף לא יישוב ערבי אחד הוקם מאז קום המדינה – אף כי   האוכלוסייה הערבית גדלה ב-60 שנים האחרונות פי שבעה, ואף כי באותן שנים הוקמו מאות יישובים יהודיים חדשים (חלקם על קרקעות שהופקעו מהכפרים הערביים). צפיפות הדיור הממוצעת בכפרים הערביים, לפי נתוני משרד השיכון, גבוהה ב-70% מזו של היישובים היהודיים במונחי מספר נפשות לחדר, או גבוהה ב-25% בממוצע במונחי שטח בנוי לנפש גרוע עוד יותר, אין בנמצא מענה לצפיפות הדיור הגבוהה מאחר שבכפרים הערביים אין עתודות קרקע פנויות לבנייה. המדיניות המכוונת של צמצום שטחם של הכפרים הערביים – במסגרת מדיניות ייהוד הגליל – הותירה את הכפרים בלי עודפי קרקעות.."

מדד חברתי כלכלי של הרשויות המקומיות בישראל, למ"ס 2006 ♦

היישובים והרשויות הערביות בישראל, מסד נתונים של המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי (2008) ♦

שיווק קרקעות מדינה לפיתוח ובנייה ביישובים ערביים, חגית נעלי-יוסף,עמותת סיכוי ספטמבר 2011 ♦

הרשויות הערביות לא ערוכות למשבר, כותבת ג'ידא רינאוי-זועבי, מנכ"לית עמותת אינג'אז. המחקר שערכה העמותה מעלה כי בשני העשורים האחרונים חל שיפור בהעברת תקציבים ומענקים ממשלתיים לרשויות מקומיות ערביות, המאפשר מענה הולם יותר לצרכים הנוכחיים. עם זאת, השיפור לא מסייע לסגירת הפערים שנוצרו עקב שנים ארוכות של אפליה.  המאמר המלא בדה-מארקר 3.1.2011 ♦

מסמך נוסף של אינג'אז עוסק בפיתוח הרשויות המקומיות הערביות

סקר צרכים בשלטון המקומי במגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי ♦

השלטון המקומי הערבי בישראל, פרוייקט מחקר של מכון ון ליר. מטרתו של פרויקט המחקר להכין מחקרים אנליטיים על מאפייני הרשויות המקומיות הערביות והתנהלותן העצמית.♦

משבר ברשויות המקומיות – יעילות מול יצוגיות, מומי דהאן ואבי בן בסט,המכון הישראלי לדמוקרטיה. נתונים והערכות ♦

האם אפשר לצאת מהמשבר? השלטון המקומי הערבי בתחילת המאה ה-21, עורכים: אסעד גאנם ופייסל עזאייזה, 2008 ♦

מוכנות העורף: הסופר אמיר גוטפרוינד מבקר בסחנין. בעקבות חלומו להיות כתב החרדות של העיתון, יצא אמיר גוטפרוינד, תושב יובלים, לברר כיצד נערכים שכניו בסכנין, לקראת תרגיל העורף השנתי של צה"ל – "נקודת מפנה 5". למרות התיאורים על מצוקה ומחסור בכספים וכוח אדם, הוא מצליח לחזור מעודד, הארץ 15.6.2011          >  לקריאת המאמר המלא

המחקר מראה כבר שנים רבות מה הבעיות, החסמים ודרכים אפשריות לפתרון, למשל – לקראת חיזוק השלטון המקומי ביישובים הערביים בישראל, מאת ראסם חמאיסי, מכון פלורסהיימר 2004, כמו גם: דוח בימקוםמשנת 2003.

מצגת של משרד ראש הממשלה לועידת ראש הממשלה לרשויות המקומיות הערביות 2008

תכנון ובנייה ברשויות המקומיות הערביות. מסמך [מרכז מחקר ומידע] זה נכתב לקראת דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא התכנון והבנייה במגזר הערבי. המסמך נכתב בזמן קצר, והוא מתמקד בנושא תוכניות מיתאר ותוכניות מפורטות ליישובים הערביים. המסמך מתמקד בפעילות מינהל התכנון במשרד הפנים לקידום התכנון המיתארי המקומי הכולל יישובי המגזר הלא-יהודי. כמו-כן עוסק המסמך בקידום תוכניות מפורטות ליישובי המגזר הערבי, מאחר שנושא זה נתפס בידי גורמים אחדים בעייתי ובעל השפעה על הבנייה הלא-חוקית – מסמך מרכז מחקר ומידע בכנסת פברואר 2008 ♦

כנס סח'נין לחדשנות תכנונית: עירוניות בישוב הערבי, مؤتمر سخنين للتخطيط المبتكر: التمدن بالبلدات العربية   دوغري نت , כנס סח'נין בנושא תכנון הישוב הערבי, שיערך בתאריכים 28-29.4.10, יעסוק בעירוניות מתחדשת בישובים ערבים ויהודים בגליל הכנס מאורגן ע"י עיריית סח'נין, עמותת "שכנים" שעיקר עיסוקה בפיתוח כלים להתמודדות עם התכנון בישובים הערביים בישראל, ועמותת "מרחב" שעוסקת בהעלאת המודעות לסביבה עירונית טובה יותר. ♦

מתווה לשיתוף פעולה יהודי-ערבי בין רשויות מוניציפליות, מקרה ואדי עארה, סיכוי, 2009 ♦

תגובת המטה לתכנון אחראי על הצעת הרפורמה 2010

בין מנהגים לחוקים: תכנון וניהול הקרקע ביישובים הערביים, מאת פרופ' ראסם חמייסי, מכון פלורסהיימר 2007,  תקציר, ובו לינק למאמר כולו

השלטון המקומי הערבי : דילמות ואתגרים, מחבר: ראסם חמאיסי. המאמר מציג  את חלק ממאפייני השלטון המקומי הערבי בישראל, את הסיבות והביטויים של הפערים ואי-השוויון בין הרשויות הערביות ליהודיות. כמו כן, מוצגות מספר דילמות ואתגרים העומדים בפני השלטון המקומי הערבי ♦

המשבר החברתי-כלכלי ברשויות המקומיות הערביות:מאפיינים ודרכי ההתמודדות עם המשבר, נייר עמדה של סנאט 223, מרכז מאקרו, 2004 ♦

סגירת פערים בין יישובים יהודיים לישובים ערביים בתחום הרווחה, פרופ יוסי קטן, סיכוי, 2007 ♦

הבחירות המוניציפליות 2003 בישובים הערביים והדרוזים בעריכת אלי רכס ושרה אוסצקי לזר, מרכז קונראד אדנאואר, אוניברסיטת תל אביב  2005 ♦

אהבתם? שתפו:

פרסומת

אפשר להזמין את היומנים דרך הלינק במחיר של 60 ₪

blog-shatil

ידע – תובנות – כלים

manifoncamera

Collective Impcat

מיזם Collective Impact 

השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות, פיזורן, התנהלות המשטרה, עיכוב ומעצר ועוד

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות

 

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של OnePlace

יומן ארועים

יום עיון: השפעת נשים בקבלת החלטות [בשפה הערבית], יום חמישי, 19.10.2017, 17:00-20:00, מכללת אל קאסימי – ע"י מוסאווא. רישום ותוכנית – כאן

דיון בתכנית החומש במגזר הבדואי. יום שני , 23 באוקטובר 2017 , ג' בחשוון תשע"ח, בשעה 11:15 ועדת החינוך, התרבות והספורט, אגף הוועדות (קדמה), קומה 2, חדר 2720

מפגש של נשים עושות שלום עם פרוייקט "מפת הדרכים לחברה משותפת" בגבעת חביבה, 20.10.2017, 10:00-14:00

גלריית אום אל פאחם: אירוע חגיגי של נעילת התערוכות והשקת קטלוג לאמנית פאטמה אבו רומי שיתקיים ביום שבת, ה-21 באוקטובר, בשעה 11:00. האירוע יכלול הרצאת אורח, שיחה עם האוצרים וסיור בתערוכות עם האמנים, וכן שיח עם האמנית פאטמה אבו רומי והאוצרת יעל גילעת לרגל השקת הקטלוג החדש של האמנית.

שעון חורף 2018 יחל בתאריך 29/10/2017 בשעה 02:00 , (בלילה שבין שבת לראשון), השעון יוזז אחורה לשעה 01:00

כנס פעילים ופעילות נגד גזענות مؤتمر الناشطين والناشطات ضد العنصر, 20.10.17, 10:00-15:00, במרכז הערבי-יהודי ביפו, מארגנים: המטה למאבק בגזענות בישראל الائتلاف لمناهضة العنصرية في إسرائيل

Educational Inequality in Israel: from Cradle to University, Taub Center. November 20, 2017 / 8:30 am – 6 pm / Mishkenot Sha'ananim, Heinrich Heine St., Jeusalem The Herbert M. Singer Annual Conference The conference will be conducted in Hebrew and English with simultaneous translation Please register here.

הוועידה הכלכלית של החברה הערבית, 15.11.2017, מלון גולדן קראון, נצרת, 08:30-15:00 (לרישום > הקליקו)

נפתחה ההרשמה לבית הספר מנדל למנהיגות חינוכית – (עד 15.11.2017)

כנס "דיאלוג בעיר מעורבת – נפגשים ומחדשים"; 15-14 בנובמבר 2017, כ"ה-כ"ו בחשוון תשע"ח, שיתקיים השנה לראשונה במרכז ציפורי, יער ירושלים. הקרן לירושלים, מדרשת אדם ועמותת בסוד שיח

(תשעז) 3.5-2 לוח החופשות והחגים בבתי הספר הערביים בשנת הלימודים התשע"ח

ועידת יסמין השנתית לעסקים בבעלות נשים יהודיות וערביות. הועידה תתקיים ביום שני, ה-27/11/17

רוצים לעקוב אחרי החלטות הממשלה? הורידו את האפליקציה EzGOV של המרכז להעצמת האזרח, לנייד והצטרפו למקבלי ההחלטות!

30 בינואר יוכרז כיום עולמי להביע הזדהות עם ערביי ישראל

מאי 2011 – מאי 2017, שש שנים ל OnePlace – מרחב מידע אינטרנטי. יומולדת שמח

התפרסם: מדריך נגישות לכנסים ע"י קבוצת לימודי מוגבלות, מכון ון ליר בירושלים. אדוה איכנגרין, נטע זיו ושגית מור, מאי 2013

לעדכון ולהוספת אירועים editor.oneplace@gmail.com

עמודים

קישורים למרכזי מידע ומחקר

ארכיון

Login

Copyright © 2009 NewsPress - Designed by Michael Clarke