Hebrew   العربية   English
Email Email Email Email

האוכלוסיה הערבית והתקשורת בישראל

אתיקה בימי לחימה. ארגון העיתונאים מערער על פסק-דין שקבע כי זכותה של הנהלת עיתון לאסור על דיווחים ביקורתיים בזמן מלחמה…העיתונאי יאסר עוקבי, שפוטר מעריכת המקומון "שבע" לאחר שפרסם כתבה על קורבנות בדואים בזמן מבצע "צוק איתן", ערער על החלטת בית-הדין האזורי לעבודה שקבעה כי פיטוריו היו כדין..", אורן פרסיקו, הין השביעית,  28.09.2017 ♦

הערוץ בערבית ישדר ביום הכיפורים. המדינה הודיעה לבג"ץ כי תתיר את השידור בעקבות עתירה שהוגשה בשם הערוץ נגד שר התקשורת, איוב קרא, ונגד המועצה לשידורי כבלים ולווין. ערוץ 7 , ו' בתשרי תשע"ח, 26/09/17 ♦

המשימה: שילוב מומחים ערבים בנושאים מרכזיים. נתוני חודש אוגוסט מחדדים את הצורך בשילוב מומחים ערבים באייטמים על הנושאים שעומדים בראש סדר היום התקשורתי • בצמרת הטבלה החודשית: "שישי עם אילה חסון" (12.3%), "חדשות השבוע" (9.8%) ו"לונדון את קירשנבאום" (8.7%) • "חמש מקורי" ו"פגוש את העיתונות" עם אפס אחוזי ייצוג • מדד הייצוג, סיכום חודשי, אורן פרסיקו, העין השביעית, 27.09.2017 

מפנים מקום לאזרחים הערבים סביב מדורת השבט. המיעוט הערבי כמעט אינו קיים בזירה התקשורתית. מדד ראשון מסוגו, של עמותת "סיכוי" ושל אתר "העין השביעית", מנהל מעקב אחר שיעור הייצוג הערבי בתוכניות אקטואליה מובילות בטלוויזיה וברדיו, ומחולל שינוי במצב., עידן רינג (סיכוי), פרלמנט, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 29.8.2017 ♦

עיוותים ברייטינג: המדגם סובל מייצוג חסר של ערבים ומסורתיים. מנתונים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי המחסור בנדגמים ערביים החריף משמעותית בשנה האחרונה ■ המשמעות: ערוצים ייעודיים כמו הלא TV וערוץ 20, שפונים לאוכלוסיות מוגדרות, סובלים מרייטינג תנודתי יותר – בעוד ערוצי הברודקאסט נהנים מרייטינג יציב, יונתן כיתאין, גלובס, 5.9.2017 

תישלל תעודת כתב אל ג'זירה: "שותף בהתנגדות הפלסטינית". אליאס כראם מנצרת אמר בראיון כי "כעיתונאי באזור כבוש העבודה העיתונאית היא חלק מההתנגדות". בלשכת העיתונות הממשלתית ציינו כי דבריו מעמידים בסימן שאלה את יכולתו לסקר את האזור באיזון והחליטו לשלול ממנו תעודת עיתונאי, איתמר אייכנר, YNET, 16.08.17 ♦

לוסי אהריש: "ואם הייתי אתיופית, היה לי קל יותר?" עם עליית "המשפיעים", תוכנית הפריים טיים הראשונה בהגשתה, מסבירה לוסי אהריש מדוע בחרה בבוגי יעלון למרואיין הראשון שלה ומדברת על השינוי המבורך בייצוג האוכלוסייה הערבית על המרקע, איתי שטרן, הארץ, 16.08.2017 ♦

דרור זרסקי: "ברור שיש יותר שמאל בתקשורת, זה קורה בכל העולם". בין המאמצים להגדיל את מספר המרואיינים הערבים להתמודדות עם ההאשמות על אליטיזם, מסביר דרור זרסקי, עורך "לונדון את קירשנבאום", איך עושים תוכנית אקטואליה אינטלקטואלית, איתי שטרן, הארץ, 16.8.2017 ♦

לאן נעלמה ההנהגה הערבית המתונה? בכל פעם כשיש מעצר כזה אנחנו שומעים ש"הוא לא מייצג הוא הרי קיצוני" – "לערביי ישראל יש גם מנהיגים מתונים". אז איפה הם? אז אולי יש הנהגה ערבית מתונה איפה שהוא – אנחנו מחכים בסבלנות שתרים את ראשה ותוכיח כי לא כל ערביי ישראל קיצונים...", דנה סומברג, ערוץ 20, 15/08/17 ♦  

"צריך לא להיות בכיינים ולא אגרסיביים, צריך לנהל שיח מתון". בכנס בכנסת על הסתה פוליטית דיברו ח"כים ערבים על הכישלון בחדירה לתקשורת ובפנייה לציבור דובר העברית: "חלק מהפתרון זה שהאוכלוסיה הערבית תיקח אחריות", אורן פרסיקו, העין השביעית,  03.08.2017 ♦

לכל איש יש שם, אלא אם הוא צעיר ערבי "מוכר למשטרה". מה שידוע לצופים במהדורות החדשות הוא שהיה "מוכר למשטרה". למה שאר הפרטים על זהותו לא מפורסמים? כנראה כי במשטרה לא מעוניינים שתהיה לו אחת כזאת, אריאנה מלמד, הארץ, 30.07.2017 ♦

המלכוד התקשורתי של החברה הערבית בישראל. "..בשבועות ללא אירועים ביטחוניים או אלימים חריגים, כמעט ולא יהיה לערבים בישראל ייצוג בתוכניות החדשות והאקטואליה של הערוצים המרכזיים (כ-2%-3%). לעומת זאת, בשבועות שבהם יש להם ייצוג גבוה יותר, לעתים עד פי שניים, המסגור של האייטמים התקשורתיים ושל הדוברים הערבים שמופיעים בהם יתמקד באופן מובהק בנושא ביטחוני או פלילי, ויהיה כמעט בלתי אפשרי למצוא באותו שבוע דוברים ערבים שמופיעים באייטמים המתמקדים בנושאים אזרחיים…", מדד הייצוג, אורן פרסיקו , העין השביעית (בשיתוף עמותת סיכוי ואוניברסיטת בן גוריון), 29.7.2017 ♦

הדיון בפאנלים המרכזיים על רצח שוטרים דרוזים בידי אזרחים ערבים התנהל בין יהודים בלבד. "אולפן שישי" (22%), "לונדון את קירשנבאום" (15%), ו"חדשות השבוע" (13%) בראש הטבלה • "חמש מקורי" ו"שש כלכלי" נחלצות מטבלת האפסים • מגמת ירידה בשיעור הייצוג במהדורה המרכזית של חדשות 10.• מדד הייצוג, בשיתוף עמותת סיכוי ואוניברסיטת בן-גוריון, אורן פרסיקו, העין השביעית,  20.07.2017 ♦

חברי הרשימה המשותפת סירבו אתמול להתראיין לתקשורת בעברית…"חבל", כתב זינגר לפני שעזב, "זו שעת המבחן האמיתית של הרשימה המשותפת ושל הקבוצה הזאת. לא יום השפה הערבית בכנסת ולא חומרי העזר בבגרות באנגלית. מי מכם שרוצה לדבר איתי, יודע את המספר שלי. שבת שלום",, יואב איתיאל, העין השביעית,  15.07.2017 ♦

סיקור "האחר". מחקר: גילויי דה-לגיטימציה באתרי החדשות המקוונים בישראל לפני "צוק איתן" ובמהלכו… השאלה כיצד התקשורת הישראלית מַבנה תופעות של דה-לגיטימציה כלפי "האחר" הערבי במצבי קןנפליקט שונים..", שגיא אלבז, העין השביעית, 04.07.2017 ♦

מחכה לרפורמה: מאבק ההישרדות של הערוץ המסחרי היחיד בערבית. ערוץ הלא טי.וי כמעט לא קיים במפת הרייטינג, וסובל מאפליה בהיקפי הפרסום המסחרי והממשלתי – אך נאלץ לפי תנאי המכרז שלו להשקיע מיליוני שקלים כל שנה בתוכן מקורי ■ יו"ר מועצת הכבלים: "כל הערוצים הייעודיים נלחמים על חייהם. הרגולציה סביבם פשטה את הרגל", נתי טוקר, דה מרקר, 04.07.2017 ♦

הפרה-פריים של כאן11 מדיר ערבים. מהדורות סוף השבוע של ערוץ 2 בראש הטבלה: "חדשות סוף השבוע" עם 40%, "אולפן שישי" עם 28% • "הבוקר הזה", "קלמן ליברמן" ו"סדר יום" במגמת שיפור • שבוע רביעי ברציפות ל"פגוש את העיתונות" עם אפס אחוזי ייצוג • מדד הייצוג, בשיתוף עמותת סיכוי ואוניברסיטת בן-גוריון, אורן פרסיקו, העין השביעית,  09.06.2017 ♦

ערבי טוב, ערבי מת. "…ונניח שהמפגין שנורה למוות בידי המאבטח היה יהודי….אבל איתרע מזלו של מוחמד טאהה, והוא נולד ערבי. לא מתנחל, לא חרדי, אפילו לא אתיופי; איתרע מזלו להיות ערבי בחייו וגם במותו. לכן הריגתו טושטשה בתקשורת הישראלית ולא נחשבה לאסון. …. האזרחים הערבים רכים ויקרים לנו הרבה פחות. לכן הריגה של מפגין ערבי נדחקה לקרן זווית. לא להאמין: משטרה שהורגת מפגין זה סיפור משני, רק כי הוא ערבי…", גדעון לוי, הארץ, 08.06.2017 ♦

עו"ד יורם שפטל: "איימן עודה הוא נבל אנטישמי, השונא ישראל בכל רמ"ח איבריו". השדר אמר כי את האסיפה ארגן 'שלום עכשיו' שממומן ב-70%-80% בכסף של השפלים, הבזויים והנאלחים בשונאי ישראל כמו נורבגיה, צרפת שווצריה, יורם שפטל,   103FM, 01/06/2017 

שאדי בלאן הוא גיא פינס של הציבור הפלסטיני בישראל. עם הגעתו לתאגיד השידור, מספר השדרן שאדי בלאן – גיא פינס של הציבור הפלסטיני בישראל – על המעבר מתוכניות אקטואליה בערבית גבוהה לסיקור תרבות ובידור בשפה יומיומית, ועל האתגרים שמלווים את חייו של עיתונאי ערבי בימים של חוקי לאום גזעניים, ז'נאן בסול, הארץ, 18.05.2017 

"צריך להשתמש במרפקים". עלי ואקד מסביר למה שמח שהשב"כ צותת לשיחה שקיים עם טרוריסט • אין ספק שערבים מתאימים יותר לשמש כתבים לענייני ערבים, אמר ערן זינגר, כתב לענייני ערבים בקול-ישראל • הישאם נפאע: הממסד והשלטון לוחצים על כפתור ההפחדה, ויוצרים גטו יהודי • קולות מכנס "מדד הייצוג", אורן פרסיקו, העין השביעית,  17.05.2017 ♦

הבדואים: פושעים ועבריינים. למה רוב מה שאנחנו שומעים בתקשורת על הבדואים קשור לפשע, פוליגמיה או הריסת בתים? פרק שלישי בסדרה על מיתוסים ועובדות בנוגע לאוכלוסייה הבדואית בנגב. פרק שלישי בסדרה "הבדואים – מיתוסים ועובדות" של הטלויזיה החברתית, עלה 10.5.2017 (7:47 דקות) ♦

התאגדות חדשה של עיתונאים במגזר הערבי. קבוצה של כ-200 עיתונאים מהמגזר הערבי הודיעה אתמול על התאגדותה. תפקידה לשמור על זכויותיהם של העיתונאים תוך מיגור ניסיונות להשפילם, חסן שעלאן, YNET, 04.05.17 ♦

הבלתי מוכרים. העיתונים מדווחים בהבלטה על תאונה טרגית שגבתה את חייהם של ילדים ישראלים (אם הם יהודים)…. אולם הבוקר אף כותרת ראשית בעיתונים לא הוקדשה לכך. תצלומי שני הילדים ההרוגים לא מופיעים בשערים. סיפורם נותר עלום…", אורן פרסיקו, העין השביעית, 26.04.2017 

שבוע רביעי ברציפות: יהודים בלבד בפאנלים של מהדורות שישי. "יומן" במקום הראשון בטבלת התוכניות – 50% – שיעור ייצוג גבוה במידה נדירה • כרבע מכלל הדוברים והמרואיינים הערבים – קיבלו את זכות הביטוי כדי לדבר על קוריוזים • מתוך 3,264 מרואיינים ודוברים בתוכניות הנבדקות – רק 91 ערבים • מדד הייצוג בשיתוף עמותת סיכוי ואוניברסיטת בן-גוריון, אורן פרסיקו, העיו השביעית,  13.03.2017 ♦

הרייטינג של הלא TV עולה – אך הפרסום במגזר הערבי תקוע. סקרים מגלים כי הערוץ שהתקשה להתרומם מאז הקמתו, רושם גידול בחשיפה, אבל עדיין לא יכול להתחרות באל ג'זירה ו-MBC. במקביל, המפרסמים עדיין לא ששים להשקיע בפרסום במגזר – בגלל גודלו, בעיית מדידה אפקטיבית והעדפה של הדיגיטל, אלכסנדר כץ, אייס,   14.3.2017 ♦

בעקבות הפרסום: עיתונאית התאגיד הושעתה. סמאח ותד, תחקירנית בתאגיד השידור הציבורי "כאן", שיתפה בטוויטר ציוץ על פלסטיני שחוסל על ידי הימ"מ. על פי צה"ל, המבוקש עמד בראש חוליית טרור. "כאן": "העובדת זומנה לבירור", מערכת ערוץ התרבות | mako | פורסם 14/03/17 18:38  | עודכן 14/03/17 18:49 ♦

המטה למאבק בגזענות: "הכותרת ב'וואלה' – דה לגיטימציה מסוכנת למגזר הערבי". האתר הציג סקר לרגל יום האישה הבינלאומי שבחן את מידת ההתאמה של נשים לתפקיד רה"מ ■ כותרת הסקר שהופיעה בידיעה "שקד היא האישה המתאימה ביותר לכהן כראשת ממשלה" – למרות שבקרב כלל הציבור (יהודים וערבים) המובילה היא ציפי לבני, נתי טוקר, 08.03.2017  ♦

אפס בחשבון. לונדון את קירשנבאום כובשים שוב את טבלת התוכניות • "חשבון יומי" עם אפס אחוז ייצוג שבוע שלישי ברציפות • ירידה בנוכחות התקשורתית של חברי הכנסת הערבים • מתוך כ-3,300 מרואיינים ודוברים בתוכניות הנבדקות – רק 123 ערבים • מדד הייצוג בשיתוף עמותת סיכוי ואוניברסיטת בן-גוריון, אורן פרסיקו, העין השביעית,  07.03.2017 

מדד הופעת ערבים בתקשורת, פברואר 2017, העין השביעית

מדד הופעת ערבים בתקשורת, פברואר 2017, העין השביעית

נדחה ערר לשידור פרסומת העוסקת בזכות להינשא למי שבוחרים. המשפטים שבעטיים נפסל התשדיר הם משפט שאומרת מירה עוואד, זמרת ושחקנית ערביה, לגבי הזכות לדבר ערבית בלי לחשוש; ומשפט שאומר סלב נוסף המתייחס לזכות להתחתן עם מי שרוצים, גם אם מדובר בהומו ■ התשדיר נפל על קולות נציגי המגזר הערבי והמגזר הדרוזי, ענת ביין-לובוביץ, גלובס, 5.3.2017 

מהצד של החיג'אב. ערן זינגר מספר על תוכניתו "מרחאבית" המשודרת ברשת ב' ומוקדשת לערבים בישראל • "האתגר פה הוא לעקוף את המחסום הפוליטי" • ראיון, כתב "העין השביעית, " 28.02.2017 ♦

אחרי חמש שנים: מערך עידן פלוס הורחב כולל ערוץ 20. במסגרת ההרחבה נוספו חמישה ערוצים חדשים בחלקים נרחבים בארץ ■ הערוצים הייעודיים ערוץ 20, ערוץ מוסיקה 24, ערוץ 9 ברוסית, ערוץ "הלא" בערבית וגם גרסת HD של הערוץ הראשון, נתי טוקר, דה מרקר,28.02.2017 ♦

באולפן: רדיר כמאל מריח. תתרגלו? לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית, אשה דרוזית תגיש מהדורת חדשות בעברית, בערוץ הראשון, ויש לה עוד המון תקרות זכוכית לנפץ, אריאנה מלמד, הארץ, 15.02.2017 ♦

לראשונה: דרוזית תגיש מהדורת חדשות מרכזית. רדיר כמאל מריח תגיש את חדשות השבת בערוץ הראשון לצד המגיש אמיר איבגי. בכך תהיה המגישה הדרוזית השנייה בטלוויזיה, אך הראשונה שתגיש מהדורה מרכזית. יו"ר חטיבת החדשות בערוץ: "ראוי שעיתונאית מבני המיעוטים בישראל תגיש מהדורות חדשות בעברית", רן בוקר, YNET,14.02.17 

"מדיניות השרה הינה הגברת הפרסומים לאוכלוסייה הערבית". מירי רגב, השרה האחראית על לשכת הפרסום הממשלתית: נצרף שלושה עובדים דוברי ערבית, אורן פרסיקו, העין השביעית,  13.02.2017 ♦

פער בלתי ניתן לגישור. אלמוג בן-זכרי, כתב "הארץ" בדרום, מספר מדוע פקפק בהודעת המשטרה על פיגוע באום אל-חיראן • "פיגוע על רקע לאומני – אני בטוח ב-99% שזה לא היה" • "קול העין", כתב "העין השביעית, " 12.02.2017 ♦

הומואים וערבים – הטלוויזיה לא מעוניינת בכם. מיעוטים בישראל זה נהדר לטלוויזיה – כל עוד הערבים מצחיקולים כאלה וההומואים מוחצנים. אבל בלי שאיפות מוגזמות, אריאנה מלמד, הארץ, 07.02.2017 ♦

לא מצאו ערבי. "ידיעות אחרונות" שוב מפרסם סקר ליהודים בלבד – הפעם של חברת גוגל, אורן פרסיקו, העין השביעית,  07.02.2017 ♦

מחקר: "הצל" מוביל בשנאת ערבים בפייסבוק; זועבי הכי מאוימת. מחקר שבוצע ברשתות החברתיות מגלה כי 60 אלף ישראלים כתבו באינטרנט לפחות פוסט אלים אחד נגד ערבים. הראפר "הצל" מוביל בשנאה. גם ההנהגה הערבית גרמה לעלייה, יאסר עוקבי, מעריב און ליין, 07/02/2017 

כיצד דיווחו אתרי החדשות על אירוע הדמים באום אל-חיראן. "הארץ", נענע10 ו-mako הציגו תמונה מורכבת של האירוע • ynet נע בתזזיתיות בין דיווח זהיר לבין גרסת המשטרה • "וואלה" העלה והוריד את הטענה לקשר בין אבו-אלקיעאן לדאע"ש • "מעריב", "ישראל היום" ו-nrg אימצו באופן גורף את גרסת המשטרה, אורן פרסיקו, העין השביעית, 26.01.2017 ♦

שיאן החשיפה: פייסבוק. סקר הרגלי התקשורת של הערבים בישראל: בעיקר כלי תקשורת בערבית, בעיקר אינטרנט • כשליש נחשפים ל"ידיעות אחרונות" ולמהדורות החדשות של ערוצים 2 ו-10, אורן פרסיקו, העין השביעית, 24.01.2017 

כשהתקשורת מוסיפה מלח ופלפל להסתה של הממשלה נגד ערבים. רוב העיתונאים התייצבו לצד המשטרה ודיקלמו את הודעותיה בנוגע לאירועים בכפר אום אל חיראן, גם כאשר זו שינתה והפיצה גרסאות סותרות. בקלות הם מאמצים מדיניות של "נשקר עכשיו ונתקן אחר כך". רק שאחר כך אף אחד כבר לא זוכר שיש כאן בני אדם שנותרו ללא בית וללא אב, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  22.1.2017 

הר ההסתה מוליד עכברים של הפחדה. "..אין לי אשליות או ציפיות שכל התקשורת הישראלית תנהג באירועים מתוחים בעלי אופי לאומי כוועדת בדיקה ניטרלית של האו"ם. אינני מצפה מפלטפורמות תקשורתיות מסוימות לא לנהוג כתקשורת יהודית, ישראלית ואפילו ציונית פטריוטית (לכאורה, שכן פטריוטיות צריכה להיות בעיקר קריאה להרגעה). אך האם זה פותר את אותם עיתונאים מלבי שנאה מחובתם הציבורית לפעול באובייקטיביות ולשאול את השאלות המקצועיות המתבקשות בזמנים כאלה?..", אמג'ד שביטה (סיכוי), הארץ, 19.01.2017 ♦

סיקור התקרית באום אל חיראן: ההוכחה שיש אפרטהיידחודשים שמע הציבור מהתקשורת על מצוקת מתנחלי עמונה. לעומת זאת, הפשיטה המשטרתית על אום אל חיראן נעשתה ללא כל הודעה מוקדמת. זה המצב בחוות החיות הישראלית… לאור שתיקת התקשורת בעניין המגעים לפינוי אום אל חיראן, אפשר להשתיק את הוויכוח אם יש או אין אפרטהייד בתקשורת הישראלית, שמשקף כמובן את האפרטהייד בחברה. לא יכול להיות שום ספק שתושבי אום אל חיראן הבדואים הופלו לרעה, באופן שיטתי, בסיקור התקשורתי של מצוקתם בעקבות הוראת בית המשפט לפנותם. קווי דמיון כה רבים יש בין סיפורם לסיפור עמונה, עד שזה תשליל מדויק כמעט…", רוגל אלפר, הארץ, 19.01.2017 ♦

למה עיתונאים הפסיקו לעשות את העבודה שלהם? "..טרור ההצתות, אם כך, שהיה כותרת ראשית בכל כלי התקשורת כמעט – לא היה ולא נברא… אבל אלה לא עובדות. ולא, זה לא ״פייק ניוז״ – זאת פשוט לא עיתונות…", חיים הר-זהב (עורך חדשות בקול ישראל), המקום הכי חם בגהינום, 12  ינואר 2017 

תינוקת של מישהו אחר. "השבוע האחרון של 2016 כלל יותר דוברים ומרואיינים ערבים מהממוצע, אבל ההחלטה העיתונאית הראשונה של השנה החדשה היתה להדיר ערבים ולמנוע את הופעתם בתקשורת… הסיקור בשבוע שעבר היה גבוה יחסית הודות למאורע חריג כמו מעצר של חבר-כנסת ערבי, אך עם זאת כדאי לשים לב כי בחצי השנה האחרונה נרשמה עלייה עקבית בשיעור הייצוג הממוצע בחמשת הערוצים המרכזיים..", אורן פרסיקו, העין השביעית,  07.01.2017 ♦

בלי ערבים: התינוקות הראשונים של 2017, כמעט. עיתוני ישראל שבחרו לדווח על "התינוק הראשון של 2017" התעלמו ממי שזכאי באמת לתואר הזה, משום שהוא לא נולד למשפחה הנכונה. במקרה הזה, התקשורת היא תמונת מראה של קוראיה, אלישיב רייכנר, NRG ומקור ראשון,  6/1/2017 ♦

אחרי 22 שנה – לראשונה מכרז לתחנת רדיו ארצית בשפה הערבית. על אף שהחברה הערבית מהווה 20% מכלל האוכלוסייה במדינה, רק תחנת רדיו אחת מופנית לציבור הערבי – רדיו א-שמאס, וגם היא אזורית ■ מבדיקות שערכה הרשות השנייה עולה כי אכן קיימת היתכנות כלכלית להקמת תחנת רדיו נוספת בשפה הערבית, נתי טוקר, דה מרקר,29.12.2016 ♦

אני מתבייש בלוסי אהריש. במונולוג שנהפך לוויראלי ברחבי העולם כינתה אהריש את המתרחש בחאלב "שואה" והאשימה את בריטניה, ארה"ב וצרפת באזלת יד. רק בישראל היא לא מתביישת. היא באמת ערבייה טובה, רוגל אלפר, הארץ, 23.12.2016 ♦

הקריטריון הרביעי. ב"כלכליסט" וב"ידיעות אחרונות" פתרו את בעיית העוני במגזר הערבי, אורן פרסיקו, העין השביעית,  14.12.2016 ♦

בין חוק המואזין ל"מאסטר שף". שיעור הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה של ערוץ 1 של רשות השידור גדול פי ארבעה משיעור הייצוג בתחנת הרדיו הצבאית גלי-צה"ל • מדד הייצוג בשיתוף עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון: שבוע 41, אורן פרסיקו, העין השביעית,  15.12.2016 

תעמולה במקום עיתונות. כיצד מדווחים ב-nrg על נאום של ח"כ ערבי, …והנה הפכנו ידיעה שהיתה יכולה להישאר בשולי החדשות, אם בכלל (מדובר בנאום מעניין שכמעט ולא זכה לאזכורים בתקשורת העברית), לעוד טיעון מנצח בשיח הפוליטי הימני…", שלומי דסקל, העין השביעית, 04.12.2016 ♦

גנבים, עברייניים וסוחטי אדמה: כך רואים צעירים ערביםבדווים את הדימויים התקשורתיים שלהם בתקשורת הישראלית, מר אבו- גוידר ערף, אוניברסיטת בר-אילן, 2016 

תג מחיר להדרת ערבים מהתקשורת. בחודשים האחרונים ישנה עליה משמעותית במספר הערבים שמרואיינים כמומחים בתקשורת בעברית. לחלק גדול בשינוי אחראי "מדד הייצוג" שמנטר את תוכניות האקטואליה המובילות במדינה ויצר ביניהן תחרות בריאה. כך עשינו את זה, עידן רינג, שיחה מקומית,   24.11.2016 

ומה עם שידור ציבורי טוב בערבית? "…אני סבור כי השידור הציבורי עדיין הכרחי ונחוץ למדינה באופן כללי, ועל אחת כמה וכמה לציבור הערבי… לתומי חשבתי כי המהפכה של תאגיד השידור הציבורי תביא בשורה לחברה הערבית בישראל. אבל בפועל נראה כי זה לא בתוכניות של הממשלה ולא מספיק חשוב לראש הממשלה.. יש חשיבות גדולה מאוד לערוץ פתוח וחופשי, שיהיה בו מפגש בין ערבים ויהודים. הערוץ המשדר כיום בערבית (33) הוא בושה וחרפה.", מוסא חסדייה, הארץ, 21.11.2016 

חתרנות בטלוויזיה: תוכנית חדשה מנסה ללמד ילדים ישראלים לא לשנוא ערבים. עם עליית "בין השורות", אוהד חמו  (לצפייה), הכתב לענייני ערבים של חדשות 2, מספר איך התמודד עם מושג הנכבה, למה אף פרק לא עוסק בכיבוש ומדוע אין סיכוי שתוכנית כזו תשודר בטלוויזיה הפלסטינית, איתי שטרן, הארץ, 21.11.2016 ♦

גם התקשורת הערבית על הכוונת של נתניהו. עיתונאים ערבים טוענים שנתניהו פועל להחליש גם את התקשורת בשפה הערבית. לטענתם, ראש הממשלה מקדם הקמת תחנה רדיו ערבית נוספת בצפון שתתחרה בתחנה הפופולרית "א-שמס", ומשתמש בתקציב הפרסום הממשלתי ככלי להענשת התקשורת הערבית הכתובה, שלומי אלדר, אל מוניטור, 10.11.2016 

teenk מקימה קהילה של מובילי דעה ויוטיוברים במגזר הערבי. סוכנות הפרסום והתוכן לנוער ולצעירים מקימה מחלקה בראשות חאדר אבו-סייף ■ 30% מכלל בני-הנוער הישראלים הם ערבים, ענת ביין-לובוביץ, גלובס, 8.11.2016 ♦

"אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה". אתר "העין השביעית" זכה בפרס דרור לשינוי חברתי ע"ש דרור שטרנשוס…על עשייתה העיתונאית ופעילותה לשיתוף החברה הערבית בישראל בתקשורת בעברית, תומר פרסיקו, העין השביעית, 6.11.2016 ♦

שיא חדש ל"לונדון את קירשנבאום". כ-24.1% מכלל המופיעים בתוכנית בשבוע שעבר היו ערבים • "אולפן שישי", "שישי עם אילה חסון" ו"הכל דיבורים" לא ראיינו אף ערבי אחד • מדד הייצוג בשיתוף עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון: שבוע 34, אורן פרסיקו, העין השביעית,  29.10.2016 ♦

שיא חדש לייצוג מרואיינים ערבים בגלי-צה"ל. תחנת הרדיו הצבאית משתפת יותר ערבים בשידוריה • ומושכת יחד איתה את שיעור הייצוג הממוצע של כלי התקשורת לשיא חדש • מדד הייצוג בשיתוף עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון: שבוע 32, אורן פרסיקו, העין השביעית,  15.10.2016 ♦

הדו-קיום של אחמד טיבי ורוני דניאל. חילופי המהלומות בין אחמד טיבי ורוני דניאל ממחישים את התלות הבעייתית בין השניים: קושמרו תלוי בטיבי שיכיר בו ובבית המקדש שלו, וטיבי תלוי בדניאל שייתן לו להראות כמה הוא לא מתכופף, רוית הכט, הארץ 15.10.2016 

משרד התקשורת מוותר ל-HOT על פריסת תשתיות בפריפריה. בעקבות החלטת השר הממונה צחי הנגבי, 350 אלף איש נוספים יוכלו לקבל שירותים של HOT, על גבי תשתית בזק, אלירן מלכי, כלכליסט, 9.10.16 ♦

מחיר ההדרה – האזרחים הערבים בתקשורת העברית בתקופת ההסלמה הפוליטית-ביטחונית של אוקטובר 2015, עידן רינג, עמותת סיכוי, ספטמבר 2016 

ערוץ הכנסת – ערוץ ההדרה. "…ערוץ הכנסת. הערוץ משדר תוכניות מתוכניות רבות, אבל מעסיק כיום עיתונאים יהודים בלבד… המצב הזה מוכיח, כי "מעוז הדמוקרטיה הישראלית" הוא שחקן אקטיבי בהשרשת הגזענות נגד הערבים…  למען הסר ספק יובהר ויואר, כי גם בכלי התקשורת הישראליים האחרים בשפה העברית המצב איננו מזהיר, בלשון המעטה, אולם העיתונות המסחרית אינה מחויבת לקלוט לא־יהודים ולהעסיק אותם…. ערוץ הכנסת ה"דמוקרטי" תורם תרומה משמעותית למידור הפלסטינים אזרחי ישראל מהשיח הציבורי..", זוהיר אנדראוס, הארץ, 06.10.2016 ♦

מצ'פרים את ערוץ 20: יעלה לעידן פלוס במקום ערוץ בערבית. תאגיד השידור הציבורי "כאן" לא יוכל להעלות לאוויר בעידן פלוס את הערוץ בערבית, על אף שלפי החוק הערוץ אמור להיכלל בעידן פלוס, נתי טוקר, דה מרקר, 6.10.2016 

תדהמה בקושמרולנד: לפעמים ערבים לא חושבים אותו הדבר! רוני דניאל מאוכזב, קושמרו כועס ואודי סגל לא מבין: החלטתו של יו"ר הרשימה המשותפת שלא להגיע להלוויית פרס נפלה כפרי בשל בידי צוות הפרשנים של אולפן שישי, המייצג את היחס הילדותי לערבים, רוית הכט, הארץ, 01.10.2016 ♦

החמצתם הזדמנות להיות בני אדם. הטון המתנשא והגערני והשאלות המקנטרות שהופנו לאיימן עודה כילד הסורר שהגיע לאולפן שישי, שיקפו את מהותה של התקשורת בישראל: מקהלה של שיח מגויס שאין בו לגיטימציה לעוד נקודת מבט, דליה חלבי, העוקץ,  01.10.16 ♦

אוקטובר 2015: 49% מהאייטמים על ערביי ישראל היו שליליים. כך עולה ממחקר של עמותת "סיכוי" ויפעת מחקרי מדיה ■ אחוז כה גבוה של אייטמים שליליים נחשב לחריג ■ הח"כים הערבים זכו לסיקור שלילי במיוחד, יונתן כיתאין, גלובס, 28.9.16 ♦

גוף ראשון חיובי. מחקר של עמותת סיכוי: אם התקשורת מדברת עם הערבים ולא עליהם, אופי הסיקור משתנה באופן מובהק, אורן פרסיקו, העין השביעית, 28.9.2016 ♦

מועצת התאגיד להנהלה: "מספר הנשים העובדות יעמוד על 50%". כיום מועסקים בתאגיד 430 עובדים, מתוכם כ-56% גברים ו-46% נשים. ההנהלה הבכירה מונה 7 גברים ו-5 נשים (42%). ….בתאגיד אומרים כי הם שמים דגש על שילוב עובדים מהמגזר הערבי ב"כאן בהקמה": בחטיבת המדיה בערבית עובדות 31 נשים ו-40 גברים ובהם נציגי כלל המגזרים והדתות (דרוזים, מוסלמים, נוצרים ויהודים). כלומר, יש כ-71 עובדים מהמגזר הערבי מתוך 430 החתומים בתאגיד בסך הכל. יאסר עטילה, סמנכ"ל חטיבת המדיה בערבית "כאן בהקמה", מסר: "שילוב נשים ערביות כמגישות ובתפקידים בכירים בתחום התקשורת יקדם את המגזר הערבי ואת החברה הישראלית כולה…", דוד ורטהים, וואלה, 22.9.2016 ♦

נתוני המשטרה: עשרות כתבי אישום נגד ערבים על הסתה, אפס נגד יהודים. אפליה באכיפה: בשנת 2016 הוגשו 37 כתבי אישום נגד ערבים בעבירות הסתה. לא הוגש אף כתב אישום נגד יהודים. לפי דו"ח השנאה של קרן ברל כצנלסון בשנה האחרונה נרשמו 175 אלף קריאות מסיתות בעברית, מאת ג'ון בראון, שיחה מקומית,   18.9.2016 ♦

רשות השידור: מתנצלים בפני האוכלוסייה הערבית. סקר ליהודים בלבד בערוץ 1 • הרשות: לא מדובר בסקר של חטיבת החדשות, כל הסקרים הנעשים בעבור הערוץ הראשון מתבצעים בקרב כלל האוכלוסייה, אורן פרסיקו, העין השביעית,  11.09.2016 ♦

הנטל לפתרון – על השלטון. ארגונים חברתיים פנו ללשכת הפרסום הממשלתית: "פערי תוכן והיקף פרסום מהותיים בין השפה העברית לשפה הערבית"….נקודת המוצא של הארגונים היא שכיום היקף הפרסום הממשלתי בערוצי התקשורת בשפה הערבית מצומצם ביותר…", אורן פרסיקו, העין השביעית,  29.08.2016 

האם התקשורת הישראלית תפסיק להתעלם מהאזרחים הערבים? הם מבריזים כרוניים, גרים רחוק ומתקשים להגיע לאולפנים, הם לא עונים לטלפון, מסרבים לדבר בעברית, מסרבים להופיע בכלי תקשורת יהודיים, הם מורידים רייטינג – אלה הם התירוצים העיקריים שישמיעו עיתונאים יהודים מדוע אין כמעט מרואיינים ערבים בכלי התקשורת המרכזיים בעברית, אף ששיעורם באוכלוסייה הוא קרוב ל-20%. נורית קנטי (מה בוער, גל"צ), אל מוניטור, 19.8.2016 ♦

הסחבת ברשות השנייה מעכבת הקמה של תחנת רדיו חדשה למגזר הערבי. בישראל יש 16 תחנות רדיו אזוריות, אך למגזר הערבי – המהווה 20% מהאוכלוסייה בישראל – יש רק תחנה אחת ■ דו"חות שמוכיחים 
את הצורך והפוטנציאל הכלכלי של תחנה נוספת נקברו במגירות הרשות השנייה, שהחליטה רק באחרונה לקדם את הנושא, נתי טוקר, דה מרקר, 17.08.2016 ♦

"שדר ערבי מגיש מבזקים – לא נראה לי שמישהו דמיין את זה". לפני כשבוע צורף לראשונה למגישי המבזקים בערוץ 2 כתב ערבי – פוראת נסאר ■ בראיון ל"גלובס" הוא אומר: "היום הרבה יותר אנשים בחברה הערבית נחשפים לתקשורת הישראלית", יונתן כיתאין, גלובס, 16.8.2016 ♦

הרשות השנייה: רדיו אזורי חדש בשפה הערבית ‏יוקם בקרוב. המלצות הוועדה מסתמכות על תהליך שכלל סקרי דעת קהל ובחינה מקיפה של נתוני ‏האזנה בקרב האוכלוסייה הערבית והדרוזית בישראל.זאת לצד בדיקת היתכנות כלכלית לקיומן ‏של שתי ‏תחנות אזוריות, משה בנימין, אייס,   11/08/16 ♦

בעלי "הלא TV": "המפרסמים לא סופרים את הציבור הערבי". לפי סקר שערך מכון מחקר פרטי, צופים בערוץ 28% מערביי ישראל ■ באסם ג'אבר: "אנחנו רוצים שהם יראו אותנו ולא את אל-ג'זירה או אל-מנאר", יונתן כיתאין, גלובס, 2.8.2016 ♦

פרסום בערבית הוא מהלך שיווקי נבון. לא ניתן להתעלם מחמישית מהקונים בישראל, ומי שיעשה זאת – לא ימצה את יכולתו הכלכלית ויפסיד לקוחות, מיכאלה אלרם, דה מרקר, 01.08.2016 ♦

75% מהראיונות: על ענייני ביטחון. כיצד התקבעה התפיסה המוטעית לפיה הח"כים הערבים עוסקים בעיקר בסכסוך? פשוט מאוד – זה הנושא עליו התקשורת הישראלית מוכנה לדבר איתם, אורן פרסיקו, העין השביעית,  31.07.2016 ♦

המגזר הערבי זקוק לזמן מסך. 20% מהאזרחים בישראל הם ערבים. אך הייצוג שלהם ושל שפתם בכלי תקשורת – בתוכניות האקטואליה, בתוכניות דוקומנטריות או בסדרות דרמה וקומדיה – מזערי, גל זרביב, דה מרקר, 25.07.2016 ♦

אמג'ד שביטה: "האידיאל הוא שעיתונאי יבין שהוא צריך אותי, לא רק אני צריך אותו", תפקיד: מנהל תקשורת ערבית בארגון סיכוי, ז'נאן בסול, דה מארקר, 21.7.2016 ♦

תכנית בגל"צ תוקדש ל"משורר הנכבה" הפלסטיני. תכנית שעוסקת ב"טקסטים מכוננים של הישראליות" בתחנה הצבאית, תקדיש פרק למשורר הפלסטיני הלאומי. בין היתר תעסוק בשירו "תרשום אני ערבי", שבו נכתב: "אם אהיה לרעב, בשרו של הכובש יהיה לי למאכל", [להאזנה לתכנית] נריה ארנון, NRG | 19/7/2016 ♦

השרה רגב נגד גלי צה"ל: "לשדר תכנית על מחמוד דרוויש? ירדו מהפסים". שרת התרבות שוב עולה למתקפה נגד התחנה הצבאית – והפעם, על רקע הפרסום לפיו תופק בתחנה תכנית שתוקדש למשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש. "לא ייתכן שהציבור יממן תחנת שידור שנותנת במה לנרטיב פלסטיני המתנגד לעצם קיומה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית", תקפה. גלצ בתגובה: "החופש האקדמי מחייב אותנו לאפשר עושר רעיוני", חדשות 2 | חדשות 2 | פורסם 19/07/16 20:49 ♦

המדיניות מאחורי הפערים. נחשף אופי ההדרה של הציבור הערבי משידורי התקשורת הישראלית • מדד הייצוג בשיתוף עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון: שבוע 19, אורן פרסיקו, העין השביעית,  14.07.2016 ♦

הפרסומת בגמר היורו:

  • "אנחנו 20% מהציבור, מגיע לנו פריים טיים". יום למחרת שידור הבכורה של סרטון הפרסומת למשביר לצרכן בערבית, מגיבה כוכבת הפרסומת על הסערה שהתעוררה ברשתות החברתיות. "התגובות הגזעניות בישראל 2016 צפויות", היא אמרה לחדשות 2 Online. "חשוב שהיהודים ייחשפו לשפה הערבית", פוראת נסאר | חדשות 2, 11.07.16 ♦
  • חוויה מטלטלת בפריים טיים של ישראל. הפרסומת של "המשביר לצרכן" בגמר היורו לא הייתה גימיק שיווקי או תקלה בשיבוץ הפרסומת, אלא חלק מאסטרטגיה פרסומית חדשה של הרשת, המעוניינת לפנות לכשני מיליון לקוחות פוטנציאלים – ערבים אזרחי ישראל – ואף לעשות זאת בשפתם, אמג'ד שביטה ועידן רינג, YNET, 12.07.16 ♦
  • 'בזיון': זעם על הפרסומת בערבית ששודרה בערוץ 2. גולשים רבים הביעו את זעמם ברשת בעקבות פרסומת של המשביר לצרכן ששודרה בשפה הערבית בפריים טיים של ערוץ 2. "פרסומת בערבית???!!! תתביישו לכם הפסדתם הרבה לקוחות!" חדשות סרוגים, 11.07.16, ה' בתמוז תשעו ♦
  • נפילה למקאן והמשביר: הגמר בערוץ 2 נחסם למגזר הערבי – הפרסומת בקושי נצפתה. מדובר בסוג של מחדל שכן כל הנורות האדומות נדלקו כבר בשלב חצי הגמר של הטורניר. הפתרון היה חסימת השידור בערוצים 2 ו-10 לכל מי שאינו מנוי על HOT, yes או עידן פלוס – למעלה מ-90% מבתי האב במגזר הערבי, משה בנימין, אייס, 11/07/16 ♦
  • רמי שביט פונה למגזר: לראשונה פרסומת בערבית בפריים-טיים בערוץ 2. הערב, במהלך ברייק הפרסומות בגמר היורו בין צרפת לפורטוגל, בלב הפריים-טיים של ערוץ 2, הצופים במשחק יתקלו בדבר שנדיר לראות על המסך – פרסומת בערבית. מאחורי הרעיון עומד לא אחר מאשר בעליו של המשביר לצרכן, רמי שביט, שהעלה את השיבוץ הייחודי כאופציה במהלך ישיבה עם אנשי מקאן תל אביב, משה בנימין, אייס,  10/07/16 

ערוץ התקווה. "..השר לביטחון פנים גלעד ארדן חתם ביום חמישי לפני כשבועיים על צו' האוסר על הפעלת ערוץ התקשורת הערבי "מוסאווא"…הוא [ארדן] יודע שגם אם יצליח להפסיק את שידורי הערוץ, האזרחים הערבים ימצאו דרכים יצירתיות לא פחות להמשיך לשדר את תקוותיהם ושאיפותיהם לעולם כולו…שנית, הוא יודע שהחלטה זו לא תתרום לביטחון ישראל..", אמג'ד שביטה (סיכוי), הארץ, 09.07.2016 ♦

צופים ערבים נגד אדיר מילר: "לא הגעתי מנצרת על חמור". הפרק השני בסדרה הקומית החדשה של אדיר מילר, "צומת מילר", פגע ברגשותיהם של צופים ערבים. "הבורות והגזענות מעליבה ומעצבנת כי הוא לא באמת מכיר אותנו". מילר בתגובה: "כל כוונתי היא להצחיק ולעשות טוב על הלב", טלי קיים, וואלה, יום רביעי, 06 ביולי 2016 

ארדן סגר את הערוץ הערבי "מוסאווא". השר לביטחון הפנים חתם על צו האוסר על פעילותו של הערוץ הפלסטיני ״מוסאווא״, אשר ממומן על ידי הרשות הפלסטינית ופועל בתחומי ישראל. חזקי ברוך, י"ח בסיון תשע"ו, ערוץ 7,  24/06/16 ♦

בכמה עולות הוצאות הפרסום במגזר הערבי בתקופת הרמאדן? החברות הישראליות מנצלות את חג הרמאדן ויוצאות בקמפיינים למזון ושתייה לשבירת הצום לאחר השקיעה, ליווי רפואי לצמים ואפילו הלוואות מיוחדות לחג. נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "בתקופה זו החברות מגדילות את מחזורי המכירות", נועה פרייס, וואלה, יום רביעי, 22 ביוני 2016 

"יש לי וידוי, נולדתי ערבייה": כוכבת הרשת החדשה לא מוכנה ליישב את הסתירות בזהות שלה. אביה של לוסי איוב ערבי נוצרי, אמה בת לניצולי שואה שהתנצרה, ואם יש משהו שמכעיס את הבת זה הניסיון לקטלג אותה ולשים מעל כותרת. ובכל זאת, זה מה שקרה לה אחרי שקראה בערב פואטרי סלאם את שירה "יש לי וידוי", על ערבייה "שנראית בסדר". שיחה עם מי שהפכה בין לילה לכוכבת רשת ולמושא חיזורים של ערוצי השידור,  שחר אטואן, הארץ, 16.06.2016 ♦

ערבים כבני אדם. ערוץ 2 הוביל במהלך חודש מאי במספר הערבים שרואיינו בשל מומחיותם ולא בשל ערביותם • מאז השקת המדד: עלייה עקבית בשיעור המרואיינים הערבים ב-19 תוכניות החדשות והאקטואליה המובילות • מדד הייצוג: בדיקת עומק חודשית, אורן פרסיקו, העין השביעית,  08.06.2016 ♦

לוקיישן מדיה מסמנת טריטוריה חדשה: נכנסת לשוק ה-Indoor באילת ובמגזר הערבי. החדירה של החברה למגזר הערבי תהיה בשת"פ עם משרד הפרסום סמא בבעלות באסל זועבי. פריסת החברה באילת מתמקדת ב-50 מיקומים מרכזיים ביעדי פנאי ונופש, משה בנימין, אייס,   07/06/16 ♦

תתחילו לראיין פרופסורים ערבים. אתר A-List, שהושק על ידי עמותת סיכוי וארגון אנו, מרכז מומחים ערבים בתחומי דעת שונים, במטרה להנגישם לעיתונאים הישראלים, גיל קליאו, כלכליסט, 25.5.2016 ♦

נגמרו התירוצים: אתר אינטרנט חדש ירכז מומחים ערבים. לידיעת עורכי תוכניות האקטואליה: הארגון החברתי "אנו" ועמותת סיכוי השיקו את אתר A-List – שיכלול מידע מקיף ומעמיק על מאות מומחים ערבים ישראלים בנושאי משפט, חברה, מדע, טכנולוגיה, תרבות ויצירה, נועה פרייס, וואלה, יום ראשון, 22 במאי 2016 ♦

בתקשורת הישראלית לא אוהבים נשים ערביות. לפי "מדד הייצוג", רמת החשיפה של נשים ערביות בטלוויזיה וברדיו בישראל עומדת על פחות מאחוז. בתוכניות האקטואליה של ערוץ 2 נרשם הנתון הנמוך ביותר וב"אולפן שישי", לא היתה ולו אשה ערביה אחת בין 155 המרואיינים בחודשים מארס־אפריל, איתי שטרן, הארץ, 15.05.2016 ♦

העליון: להצמיד כתוביות בערבית לשידור הציבורי. בעקבות בקשה לתביעה ייצוגית: בית-המשפט העליון פסק כי רשות השידור תמלא את חובתה למרות שהיא נמצאת בפירוק, אורן פרסיקו, העין השביעית,  08.05.2016 ♦

"הכל דיבורים" בראש הטבלה השבועית. "המוסף" עולה מן המקום האחרון • בשבוע שלפני החג: שיעור נמוך של ייצוג ערבים, במיוחד בערוץ 2 – פחות מאחוז אחד • מדד הייצוג בשיתוף עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון: שבוע 8, אורן פרסיקו, העין השביעית,  26.04.2016 ♦

"הציבור הערבי-ישראלי רואה את התקשורת העברית כעוינת". ב-8 החודשים מאז השתלט בסאם ג'אבר על הלא טי.וי, נכנסה רוח חדשה לערוץ בערבית ■ בתקופה זו גם פרצה האינתיפאדה, והערוץ מהלך בין הטיפות במציאות לא פשוטה ■ ג'אבר: "אני לא מתעסק בפוליטיקה אלא מחפש את הדברים המשותפים", לי-אור אברבך , גלובס, 13/04/2016 ♦

הממשלה כמעט ולא מפרסמת בתקשורת הערבית. מרכז המחקר של הכנסת: כ-20 אחוז מהציבור מקבלים כ-4 אחוז מתקציבי הפרסום הממשלתי • לפ"מ: "הנתונים אינם משקפים את המציאות" • ח"כ עודה: אגיש הצעת חוק לחלוקה תקציבית הוגנת, אורן פרסיקו, העין השביעית,  13.04.2016 ♦

"סדר יום" בראש הטבלה. עלייה יחסית במספר ובשיעור המרואיינים הערבים בתקשורת העברית • מדד הייצוג בשיתוף עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון: שבוע 6, אורן פרסיקו, העין השביעית,  12.04.2016[פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" ‒ בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון ויחד עם יפעת מחקרי מדיה] ♦

עלייה דרמטית בשיח השנאה ברשת בעיקר נגד ערבים. מספר השיחות שכוללות קללות וקריאות לאלימות עלה ב-2015 ב-20% ועומד על 15 אלף שיחות בכל יום – כך עולה מדו"ח חדש. הערבים סובלים מכמעט מחצית מהן, מאת יניב הלפרין, אנשים ומחשבים,7 באפריל 2016 ♦

אפס כפול עשר. עשר תוכניות אקטואליה מובילות סוגרות שבוע ללא מרואיין ערבי אחד • "לונדון את קירשנבאום" מובילה, "נכון להבוקר" שוב סוגרת את הטבלה • מדד הייצוג בשיתוף עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון: שבוע 3, אורן פרסיקו, העין השביעית,  24.03.2016 ♦  madad

המובילים והמעניינים. תוכנית האקטואליה המובילה של גלי-צה"ל, "נכון להבוקר", מובילה גם בהדרת ערבים: אפס מרואיינים בשבעה שבועות • התחנה הצבאית היא כלי התקשורת בעל השיעור הנמוך ביותר של מרואיינים ערבים • "אולפן שישי": שני מרואיינים בשבועיים • מדד הייצוג בשיתוף עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון: שבוע 2, אורן פרסיקו, העין השביעית,  17.03.2016 ♦

ההפרד ומשול שמשחקת התקשורת עם היהודים של הרשימה המשותפת. בעוד חברי הכנסת הפלסטינים מוזמנים לאולפני החדשות כדי לעבור סוג של חקירת שב"כ, חבר הכנסת היהודי של הרשימה המשותפת מגיע כדי שקושמרו יוכל לברר מה בחור טוב כמוהו עושה עם "האנשים שלא רוצים לראות יהודים". חבל שחנין בחר לשתף עם זה פעולה, אורלי נוי, שיחה מקומית,  12.3.201 ♦

"מבחינת התקשורת בישראל, אין דבר כזה אזרח ערבי. התקשורת מועלת בתפקידה". בסוגיות הקשורות לסיקור המגזר הערבי, התמונה שמתקבלת חד־ממדית: ערבים הם תמיד חלק מהקונפליקט או יודעים להכין אחלה חומוס ■ מחקר חדש, ראשון מסוגו, חושף כמה עמוקה הדרת הערבים מהתקשורת המרכזית בישראל, נתי טוקר, דה מרקר, 11.03.2016♦

20% מהאוכלוסייה -2% מהסיקור. התקשורת המשודרת בישראל מדירה את הציבור הערבי • בראש כלי התקשורת המדירים: גלי צה"ל • יומני סוף השבוע ו"לונדון את קירשנבאום" מובילים, אבל ערוץ 10 צולע מאחור • בולטות לרעה: "שש עם", "הכל דיבורים" ו"נכון להבוקר" • מדד הייצוג בשיתוף עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון, אורן פרסיקו, העין השביעית,  11.03.2016 ♦

גבולות הסובלנות: ההיגיון של "הישרדות", "האח הגדול", "מאסטר שף", "דה-ווייס" ולהב"ה. "…יצוגם של ערבים בישראל על המסך, ובכלל זה בתוכניות ריאליטי – ז'אנר הזוכה לשיעורי צפייה גבוהים ולהשקעה כספית ניכרת – נמוך משיעורם באוכלוסייה…", אלעד הרלב, העין השביעית, 14.2.2016 ♦

כשקרן מרציאנו חקרה את איימן עודה. יו"ר הרשימה המשותפת, שהתראיין שלשום למהדורה המרכזית, הוא דמוקרט בכל רמ"ח אבריו. מרציאנו המגישה, העורך שלחש לה באוזן וציבור הצופים העצום של מדורת השבט – כבר מזמן לא, רוגל אלפר, הארץ, 09.02.2016 ♦

מעתה: הציבור הערבי יוכל לקלוט ערוץ הכנסת (99) באמצעות צלחות לוויין. שידורי ערוץ הכנסת (ערוץ 99) יוכלו מעתה להיקלט באמצעות צלחות לוויין, כך אישרה מועצת הכבלים והלוויין, הכנסת, 3 בפברואר 2016, כ"ד בשבט תשע"ו ♦

מחיר הדמוקרטיה. סוף לסקרי האפרטהייד ב"פגוש את העיתונות"….בעקבות הביקורת הציבורית על סקרי האפרטהייד של חדשות ערוץ 2 שינתה מינה צמח את עמדתה והודיעה כי לא תערוך עוד עבור כלי תקשורת סקרי דעת קהל בקרב יהודים בלבד, כשנושא הסקר נוגע לכל האוכלוסיה בישראל…., אורן פרסיקו, העין השביעית, 24.01.2016  ♦

היכן מתחיל שוויון הזכויות. גלי-צה"ל: מתנצלים שערכנו סקר ליהודים בלבד, מתחייבים לפעול לתיקון • עמותת סיכוי: "קיום סקר על מצב הדמוקרטיה שמדיר מתוכו 20% מהאזרחים הוא לא רק אבסורדי, אלא גם מייצר תמונה מעוותת של המציאות בישראל", אורן פרסיקו, העין ה-7,  20.01.2016 

מינה צמח: "השבוע לא היה שבוע טוב לראיין ערבים". על הקו עם מינה צמח  "…את אומרת בעצם, שאת יודעת יותר טוב מהערבים מה טוב בשבילם ומה נכון להם לחשוב….בוא תקשיב: כשיש דבר כזה, זה יכול לנבוע משתי סיבות. סיבה אחת, שמתראיינים אצלי רק מהמיינסטרים. אנשים כאלו שהם בחלק הקרוב יותר ליהודים, וסיבה שנייה היא שיש פה רצייה חברתית. אז כשיש לי בעיה כזו, ואני לא יודעת, אז אני לא מציגה את הנתונים…", ניר גונטז', הארץ, 14.01.2016

מתנות של אלפי שקלים לערבים שיסכימו לשמש מדגם לרייטינג. בני המגזר לא נוטים לשתף פעולה עם מכשירי הפיפל מיטר המודדים את הרגלי הצפייה בשל חוסר אמון במערכת וחששות כי מכשירי המדידה מצפינים בתוכם מערכי ציתות וריגול, איתי שטרן, הארץ, 12.01.2016 

גם בערוץ הערבי "הלא טי.וי" נערכים לשידור חדשות. הערוץ יעלה בקרוב תוכנית ספורט, תוכנית בריאות ותוכנית צרכנות ■ בסך-הכול הציג הערוץ 8 תוכניות חדשות מאז הושק במתכונתו החדשה, לי-אור אברבך, גלובס, 11.1.2016 ♦

ערבי אחד לעונה וגם זה לא באמת. משתתף ערבי נותן לזכייניות ולצופים בריאליטי להרגיש נאורים ודמוקרטים, אבל בתנאי שלא יהיו שם עוד כמוהו. בדרך לניצחון האפשרי והכוזב, הוא יספוג גזענות וייקרא "בנאדם", רוגל אלפר, הארץ, 07.01.2016 ♦

"הרשות השנייה מסתירה פרוטוקולים". שלומי דסקל, מחבר המחקר על תחנת הרדיו הערבית א-שמס, מספר על המורכבות של שידור ערבי בישראל והאופן בו בוחר הרגולטור לפקח עליו • מתוך "קול העין", תוכנית הרדיו של "העין השביעית" וקול-הקמפוס, כתב "העין השביעית", 22.12.2015 ♦  daskal

הסדרה החדשה "התסריטאי" הופכת את סייד קשוע ללואי סי-קיי הישראלי. "התסריטאי" מציגה ממד חדש בכתיבה הטלוויזיונית של סייד קשוע: אחרי "עבודה ערבית" הפארודית, הסדרה החדשה מתקלפת מהקומדיה ונשארת 
עם החיים עצמם, ניב הדס, הארץ, 11.12.2015 ♦

ערוץ הטלוויזיה שרוצה לנצח את אל-ג'זירה. אחוזי הצפייה של ערוץ 'הלא TV' מזנקים, והבעלים מתכונן לחנך את הצעירים לדו-קיום: "לא נצנזר את נתניהו, ולא את אבו־מאזן", אסף גבור, מקור ראשון,  | 10/12/2015 ♦

חשיפת ערוץ 10: הח"כים הערבים לא נחמדים. הכתבה ששודרה בסוף השבוע במגזין של אושרת קוטלר לא סיפרה לנו שום דבר שלא ידענו על בל"ד. פסקול האימה שנלווה לה הוא גם מוזיקת הרקע של ליברמן, רוית הכט, הארץ, 29.11.2015 ♦

ארגון העיתונאים פנה לנתניהו במחאה על סגירת כלי תקשורת ערבים. עיתון ואתר שפעלו תחת אחד מגופי התנועה האסלאמית נסגרו בשבוע שעבר. גם במשרד רה"מ מודים שכלי התקשורת לא עסקו בהסתה. ארגון העיתונאים: "סגירה של כלי תקשורת על ידי כוחות הביטחון היא צעד קיצוני שאין לו כמעט אח ורע במשטרים דמוקרטיים", מאת חגי מטר, שיחה מקומית,  | 26.11.2015 

"מי ידבר על הבחירות בבאקה אל גרבייה בתקשורת הישראלית?" ערוץ הטלוויזיה הערבי "הלא TV" הושק לאחרונה במתכונת מחודשת ומתכנן לגלות מחדש את המגזר. שידורי חדשות עדיין אסורים על פי הרישיון, אבל זה לא אומר שאין אקטואליה, מערכת ערוץ התרבות | mako | פורסם 25/11/15 15:40 

סקר: גברה החשיפה לערוץ הייעודי בערבית הַלָא טי־וי. הערוץ השיק היום את לוח השידורים המלא שלו. מנהליו מספרים על הניסיון להימנע מהטיה פוליטית ועל ההתמודדות הסבוכה עם סיקור הוצאת הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית מחוץ לחוק, איתי שטרן, הארץ, 24.11.2015 ♦

כנס אילת ה-9 לעיתונות. ח"כ מגל פרש במחאה מפאנל על ערביי ישראל לאחר סירוב לגנות רצח מתנחלים. הפאנל שעסק בערביי ישראל על רקע המתיחות במדינה גלש לוויכוחים סוערים הן בקרב המשתתפים והן בקרב הקהל. השיא היה בפרישתו של מגל לאחר סירובה של מקבולה נאסר מרדיו א-שמס לגנות רצח יהודים מתנחלים, משה בנימין, אייס,  15/11/1 

מה עלה בגורל התחייבות ערוץ 2 להעסיק דתיים, ערבים ועולים חדשים? הזכייניות קשת ורשת התחייבו להעסיק אחוז מסוים של ישראלים שאינם יהודים חילונים צברים מגוש דן – אך כבר שנים שבדו"חות הרשות השנייה אין זכר להבטחה • קשת, רשת והרשות השנייה סירבו להתייחס לנושא, אורן פרסיקו , העין השביעית,  12.11.2015 ♦

ערבים טובים, ערבים רעים. "התקשורת הישראלית מתעלמת מאזרחי ישראל הערבים שנמצאים במרווח שבין לוסי אהריש לשיח' ראאד סלאח… התקשורת הישראלית מחמיצה את התמונה המורכבת יותר ומזניחה אזרחים ישראלים רבים שמעוניינים להיות שותפים בחברה ובמשק הישראלי, דורשים את זכויותיהם החוקיות והחומריות ומעוניינים לחיות בשוויון ובשגשוג כלכלי, אך גם אינם מוכנים לוותר על זהותם הפלסטינית ועל הזיקה הלאומית והפוליטית שלהם לפלסטינים בגדה ובעזה – בני עמם ולעתים קרובות גם בני משפחתם וקרוביהם..", עידן רינג, העין השביעית, 04.11.2015 

הטרגדיה של סייד קשוע הפוכה מזו של לוסי אהריש. בעוד אהריש לא מסוגלת להרגיז את היהודים של ערוץ 2, קשוע לא מסוגל לגרום להם להפסיק להיות מאוהבים בו. גם כשהוא שונא את עצמו, ובסדרה החדשה שלו יש הרבה שנאה עצמית, הם מתים עליו, רוגל אלפר, הארץ, 23.10.2015 ♦

הטרגדיה של לוסי אהריש. אהריש ניחנה בתכונות נדירות שהפכו אותה למנחה הערבייה היחידה בערוץ 2. אך גם אם תחווה בעתיד הארה לאומית, כדי לשמור על מקומה תמיד תהיה מחויבת להישאר ערבייה מנוטרלת, רוגל אלפר, הארץ, 22.10.2015 

אתה פושע משמע אתה קיים. התקשורת כולאת את הבדואים בתדמיתם השלילית. "…התקשורת ממעטת לחשוף את הציבור דובר העברית לבדואים בישראל, וכשהיא עושה זאת העילה היא בדרך כלל מעורבותו של מי מחברי הקהילה במעשה פלילי זה או אחר, או כשהבדואים מעוררים "מהומות". כי הלא בדואים המביעים את מחאתם במרחב הציבורי אינם מפגינים, אלא מתפרעים. ענת סרגוסטי, העין השביעית,, 21.10.2015 ♦

לוסי אהריש: "כולם יוצאים נגדי, אני לא מפחדת". אצל ערביי ישראל יש מי שקורא ללוסי אהריש בוגדת, בימין יש מי שקורא לה מחבלת ובקצוות השמאל טוענים שהיא ערביית מחמד. זה קרה ב"צוק איתן", זה קרה כשהדליקה משואה ביום העצמאות וזה קרה גם השבוע אחרי שתקפה את הח"כים הערבים. העיתונאית שגדלה במשפחה המוסלמית היחידה בדימונה, מתעקשת להשמיע קול ולחלום על דו קיום, רותי שילוני | חדשות 2 | פורסם 17/10/15 22:37 ♦

תפסיקו לדבר על תקשורת שמאלנית. כלי תקשורת ועיתונאים ימנים ממלאים את העיתונות הישראלית, אבל הטענה הממוחזרת על ההטיה הפוליטית של התקשורת מסרבת להיעלם. בואו נזרוק לפח את קלישאות קיפוח הימין ונתחיל לדבר על המגזר שבאמת לא מיוצג בתקשורת הישראלית… רק שכדאי לשים לב שאם יש קבוצה אחת באוכלוסייה שמקומה נפקד כמעט לחלוטין מכלי התקשורת של הזרם המרכזי אלה לא הימנים, אלא הערבים. האזרחים הערבים מהווים כ-20% מהציבור הישראלי; …", אביב לביא | mako | 15/10/15 12:31 ♦

איך אפשר לגרום לצופי ערוץ 2 להזדהות עם ערבים? ערבים לא מביאים רייטינג, את זה כל עורך חדשות יודע. אבל באוקטובר 2000 היינו חייבים לדבר על ערבים, ולתת זווית אנושית לסיפור של ההרוגים. ואז מצאנו את אסיל עאסלה, ענת סרגוסטי, שיחה מקומית,  | 8.10.2015 ♦

התקשורת מחמיצה את ההקשר הרחב של מחאת בתי-הספר הנוצריים. "…חרף שביתתם של 33 אלף תלמידים ב-47 בתי-ספר, התקשורת הידהדה את ההכרזה הרשמית על "פתיחת שנת הלימודים כסדרה". הפגנת האלפים (11 אלף, לדברי המארגנים) מול משרד ראש הממשלה החודש (6.9.15) סוקרה באופן סמלי ובקמצנות, והתקשורת בכללותה אינה מנסה להתמודד באופן רציני עם השאלות והסוגיות שעולות מהמהלך ומשמעותן לחברה הישראלית, או עם ההשוואה ליחס הממשלתי לחינוך החרדי...", גילה לבני זמיר, העין השביעית, 23.09.2015 ♦

מחקר חדש בודק את האופן משתקף המיעוט הערבי בישראל בתקשורת הספורט העברית, "בין שילוב להדרה" בעריכת ד"ר חן קרצ'ר, בהוצאת מרכז שטיינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל-אביב, שלמה מן, העין השביעית,  01.09.2015 ♦

חוזרים לאופציית תחנת רדיו ערבית נוספת – הרשות ה-2 תצא בבדיקה. ברשות מעוניינים ליצור תחרות עם הקמת תחנה נוספת בשפה הערבית, ויוצאים בבדיקה נוספת בנושא, שנה לאחר הבדיקה הראשונה. היום הוארך הזיכיון של א-שמס, אלכסנדר כץ , אייס,  21/07/15 ♦

לרדת למצולות עם הדייגים של יפו. אפשר להצביע על שינוי בטלוויזיה הישראלית: אחרי "עבודה ערבית" ו"פאודה" עלתה כעת עוד סדרה דוברת ערבית, העוסקת בערביי יפו. יוצרי "לכודים בתוך הרשת" מסבירים למה העדיפו להתחמק מהמצב הפוליטי המורכב של התושבים ולהתרכז בסיפורים האישיים, ואיך התמודדו עם המתח על סט הצילומים שנערכו בזמן מבצע צוק איתן, איתי שטרן, הארץ, 20.07.2015  ♦

אחמד טיבי: "הכתבות של צבי יחזקאלי נגועות בהסתה ובאיסלאמופוביה". ח"כ מהרשימה המשותפת הגיש מחאה למנכ"ל ערוץ 10, בשל סדרת הכתבות של פרשן הערוץ לענייני ערבים: "מדובר בהמשך ישיר לסדרה של יחזקאלי ׳אללה אסלאם׳ רווית הסטיריאוטיפים והעריכה המגמתית", אריק בנדר, מעריב און ליין, 16/07/2015 ♦  israel-media-map

שידור חי מהמרפסת: בערוץ הטלוויזיה הפלסטיני בנצרת שואפים להצליח, גם בלי אולפן. ללא חדר הלבשה, מזגן או הגנה מהשמש, רוצים בערוץ לייצר תוכן לערביי ישראל, כולל גרסה של המעגל של דן שילון "אבל באאוט-דור"; בינתיים מוקדם להעריך את הרייטינג, ג'קי חורי, הארץ, 03.07.2015 ♦

נתניהו נגד "פלסטין 48": פועל לסגירת הערוץ החדש של ערביי ישראל. שעות לאחר השקת הערוץ אתמול בנצרת הורה רה"מ, שמשמש גם שר התקשורת, למנכ"ל משרדו לפעול לסגירת התחנה. שר התקשורת הפלסטיני ריאד חסן הגיב: "נתניהו יכול לסגור אותנו רק אם יבוא עם כוחותיו לרמאללה", חסן שעלאן ורן בוקר,YNET,18.06.15 ♦

מצבה של התקשורת הערבית בישראל היה צריך להשפיע על דירוגה במדד חופש העיתונות העולמי. "..רק מעטים מבין אלו הנמנים עם הרוב היהודי יודעים כי כלי התקשורת הערביים עוסקים, בדיוק כמו כלי התקשורת היהודיים, בנושאים כמו תרבות, ספורט, אופנה וכלכלה, וכי קשת הדעות הפוליטיות הבאה בהם לידי ביטוי רחבה יחסית וכוללת לצד הנציגים הערבים גם נציגים יהודים מימין ומשמאל..", סוהיל כראם, העין השביעית, 11.6.15 ♦

מחקר: התקשורת כמעט מתעלמת מחלק מהקבוצות באוכלוסייה. יפעת מחקרי מדיה: האוכלוסייה הערבית והמגזר החרדי מסוקרים בתקשורת בעיקר מהיבטים פוליטיים ■ יוצאי אתיופיה מסוקרים בהיקף דל במיוחד,  לי-אור אברבך  , גלובס, 01/06/2015 ♦

הסרט הערבי – האירוע המכונן של ימי שישי. בימים בהם היה פה רק ערוץ אחד, האירוע המרכזי של יום שישי בערב היה הסרט הערבי. סיפורי אהבה מופרכים, רגשות שתמיד מגיעים למקסימום, זוגות שמדברים ושרים כשהם מחבקים עצי דקל. איך ישראל השמרנית של אז הסכימה בכלל לשדר סרטים ממה שהוגדר מדינות אויב? איך הסרטים האלו בכלל הגיעו לכאן? אז עשו על זה סרט שמסביר הכל, אילן לוקאץ' | חדשות 2 | 15/05/15 22:36 ♦

ברנרד טאנוס מונה לעורך התוכניות של הערוץ הערבי. טאנוס שימש בעבר כעורך, כתב ומגיש במגוון כלי תקשורת, לי-אור אברבך, גלובס, 29.4.2015 ♦

באיזה עולם אנחנו חיים. עורך המקומון הדרומי של קבוצת ה"פוסט" תובע את העיתון בדרישה לפיצויים בסך 200 אלף שקל. לטענתו, פוטר רק משום שפירסם כתבה אמפתית כלפי בדואים שנפגעו מירי חמאס, אורן פרסיקו, העין השביעית,  27.04.2015 ♦

עברית עם תרגום לעברית. גם כשעורכי האקטואליה בטלוויזיה המסחרית עוסקים בערביי ישראל הם עושים זאת מעל ראשם… על אף שהשפה שדוברה בכתבה היתה עברית, הכתוביות שליוו אותה תורגמו גם הן לעברית. על אף שהם היו מושא הכתבה, לא זכו ערביי ישראל צופי ערוץ 10 לתרגום לשפתם. לפני כשבוע ימים שודר ב"עובדה" סרט על אודות הגירתו של הסופר הערבי סייד קשוע לארה"ב. גם הכתוביות שליוו את דבריו של קשוע, שנאמרו בעברית, תורגמו לעברית…", ניר גונטז', העין השביעית,12.04.2015 ♦

רפלקס התקווה. הכנסת ה-20 הושבעה הערב, ובערוצי הטלוויזיה, כמו גם באתרי החדשות ואפילו בחשבונות הטוויטר והפייסבוק של עיתונאים, היו מי שנטפלו לפרט אחד: חברי-הכנסת הערבים שבחרו שלא להשתתף בשירת "התקווה". , ניר גונטז', העין השביעית, 31.03.2015 ♦

במהדורת השבט מתפלאים למה הילדים מפחדים מערבים. הכתבה ששודרה באולפן שישי נועדה להמחיש כיצד סטריאוטיפים מושרשים בילדים, אלא שגם לערוצי החדשות, המציגים ערבים כמעט באופן בלעדי כקנאים דתיים או כחשודים, יש יד בדבר, רוית הכט, הארץ, 29.03.2015 ♦ 

הבחירות ע"פ מקור ראשון

הבחירות ע"פ מקור ראשון

"חזר היחס החשדני". גודלה הצפוי של הרשימה הערבית המאוחדת ואישיותו של העומד בראשה שיפרו את סיקור ערביי ישראל במערכת הבחירות הנוכחית, אומרים ראשי עמותת סיכוי, אבל הכישלון העיתונאי בהבנת מנהיגי הרשימה משחק לידיהן של מפלגות הימין, אורן פרסיקו , הארץ, 12.03.2015 ♦

"מה ליברמן עושה בראמה? את המשחק הכפול הזה צריך לחשוף". הנפגע הראשון מתת-הסיקור של הציבור הערבי בישראל במערכת הבחירות הוא דווקא הבוחר היהודי, שנותר בור בכל הנוגע לשחיתות הפוליטית שמתרחשת מחוץ לאור הזרקור התקשורתי. ראיון עם מנהל מרכז מוסאוא ג'עפר פרח, אורן פרסיקו, העין השביעית,   26.02.2015  ♦

למה אין ערבים ב"ארץ נהדרת"? דמות ערבית מעוררת אמפתיה בתוכנית בידור, זה נחמד. 
עכשיו הגיע הזמן לשלב קומיקאים ערבים, נעמי דרום, הארץ, 24.02.2015 ♦

בכל יום מימות השנה. בתגובה לפנייה בדבר ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית בסיקור הבחירות • ועדת הבחירות: לא המנדט שלנו • מועצת הכבלים והלוויין: לא באחריותנו • הרשות השנייה: אין תגובה • רשות השידור: אין תגובה. אורן פרסיקו, העין השביעית, 25.02.2015 ♦

חיפושיה של התקשורת הישראלית אחר הערבי הנכון. התקשורת מחפשת ערבים שמתנגדים לרשימה המשותפת. עדיף כאלה ש"חנין זועבי לא מייצגת אותם". אבל הרשימה, שקוראת לעצמה המחנה הדמוקרטי ודוגלת בשוויון מלא לכולם, מצליחה בינתיים למצב את עצמה כאלטרנטיבה אמיתית, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,   | 23.2.2015 ♦

מי שצריך גם להסיק מסקנות. כמו בסיקור הרשימה-המשותפת, גם סיקור הניסיון לפסול את מועמדותה של ח"כ חנין זועבי ממחיש את הניכור של מהדורות חדשות ערוצים 2 ו-10 מתושבי ישראל הערבים, אורן פרסיקו , העין השביעית, 19.02.2015 ♦

דעת הקהל הלא-יהודי אינה קיימת. סקרי אפרטהייד, שמתבססים על מדגם של האוכלוסייה היהודית בלבד, הם מעשה עיתונאי מגונה, תומר פרסיקו, העין השביעית, 10.02.2015 ♦

מחוץ לתמונה. על הרובד העמוק של שגרת ההתעלמות התקשורתית מאזרחי ישראל הלא יהודים, אורן פרסיקו, העין השביעית, 2.2.2015 ♦

עצומה: להוציא מכרז רדיו חדש להפעלת תחנה בשפה הערבית. אנשי ציבור ועיתונאים ערבים מבקשים מהרשות השנייה שלא להאריך את זיכיון הרדיו האזורי "א-שאמס", לי-אור אברבך, גלובס,  26/01/2015 ♦

רדיו חזק: השדרן שמצליח לעצבן את המגזר הערבי. ג'לאל איוב, הפופולרי מתחנת רדיו א-שמס המצליחה, מנצל את הבמה כדי לשטוח את עמדותיו יוצאות הדופן בענייני הדת, המדינה הפלסטינית, חברי הכנסת הערבים והלאומנות הגוברת בקרב היהודים, אייל לוי, מעריב און ליין, 15.1.2015 ♦

אחרי יותר משנתיים: ראפרים ערבים שנחקרו על הסתה הצליחו לשנות את עילת סגירת התיק. ולאא סבית וג'ואן ספדי מחיפה טענו כי המשטרה לא בחנה את מלות השיר שבעטיו נחקרו, והתבססה על דיווחים בעיתון מקומי. בתום מאבק משפטי ממושך הסכימו בפרקליטות לקבוע חוסר אשמה, ג'קי חורי, הארץ, 24.12.2014  ♦

שוק התקשורת מחמיץ את המגזר הערבי. חברות הטלוויזיה אינן משקיעות בערוצים ערביים, ובענף הסלולר אין חבילות המיועדות לערבים ישראלים ■ מדוע חברות התקשורת 
הישראליות אינן מתאימות את מוצריהן לצרכים של מגזר לקוחות שלם? אולי מפני שבאף אחת מהן אין חבר הנהלה ערבי, אמיתי זיו, דה מארקר, 13.01.2015 ♦

באסם ג'אבר יהפוך לבעל השליטה בערוץ הערבי. זכיינית ערוץ 2 רשת, חברת ענני תקשורת, ואיש העסקים זיאד עומרי יתחלקו ב-25% הנותרים, לי-אור אברבך, גלובס, 9.12.2014 ♦7

חומת המידע. מדוע בהוט אין ערוץ פלסטיני, כיצד הפך אל-גז'ירה לערוץ מגזרי, בכמה נארטיבים צריך לשלוט עיתונאי ערבי בכלי תקשורת ישראלי ובמה מתרכז עיקר העניין של התקשורת הערבית בישראל, אורן פרסיקו, העין השביעית,  01.12.2014 ♦

אושר בטרומית: שידורים גם בשפה הערבית. מליאת הכנסת אישרה בטרומית: שידורים בשפה הערבית בשידור הציבורי ישקפו את הנושאים שעל סדר היום של החברה הערבית.חזקי עזרא, ערוץ 7, כ"ו בחשון תשע"ה, 19/11/14 ♦

גבולות ההסכמה הלאומיתכיצד נוצר והתפתח מנגנון הדה-לגיטימציה בתקשורת כלפי הערבים בישראל, שגיא אלבז, העין השביעית, 10.11.2014  ♦

ערב רב של בעיות: הערוץ הערבי הייעודי מתקשה לשרוד.‎ אפילו רגע אחד של נחת לא נרשם בערוץ הערבי הייעודי, הלא טי.וי, מאז החל לשדר לפני כשנתיים: אין בו פרסום, החובות נערמים, הרייטינג נמוך, ובעלי המניות לא רואים את הדברים עין בעין ■ האם הפתרון יגיע מעבר לקווי האויב? לי אור אורבך, גלובס, 30.10.2014 ♦

בגלל חוב של 400 אלף שקל – הערוץ בערבית הורד משידור. הערוץ "הלא" שעלה לאוויר ב-2012 שרוי בקשיים כלכליים ובמאבק בין בעלי המניות הרבים שלו ■ כמו כן, הערוץ אינו עומד במחויבויות ההפקה שלו, וכמעט ואינו זוכה לצפייה, מאת: נתי טוקר, דה מארקר, 28.10.2014 ♦

שפה אחת ודברים אחדים. הרשות השנייה מטילה על הטלוויזיה החינוכית חובת שידורים בשפה הערבית – רק 26 שעות בשנה. אבל כבר שנים שגם ביעד הזה לא מצליחים לעמוד בתחנה הציבורית. לקנסות שמטילה הרשות אין השפעה. החינוכית: השנה נעמוד בדרישות, אורן פרסיקו  , העין השביעית, 22.10.2014 ♦

בחדשות 2 יש כתב עם כיפה גדולה ופאות. ועכשיו, איפה הערבים? חמישית מאוכלוסיית ישראל כמעט אינה מיוצגת על המסך: כשצריך לדבר על ערבים קוראים ליהודים, ותפקיד הכתב הערבי מתמצה בהפרות סדר ובפשע, קובי ניב, הארץ, 15.09.2014 ♦

התפרצות רגשות."….יונית לוי עושה עוול גדול לערביי ישראל כאשר היא מתייחסת אליהם, ללא יוצא מן הכלל, כפורעים.. ראוי היה שלוי, כעיתונאית בעלת ניסיון רב מול מצלמה, תדע לברור את מלותיה בקפידה, על אחת כמה וכמה כשהמצב הבטחוני מעורער. כמו שהתקשורת יודעת לעשות הפרדה ברורה בין נוער הגבעות למתנחלים ובין ימנים לקיצוניים, כך רצוי שהיא תנהג גם כלפי האוכלוסייה הערבית…", אלירן מלכי, העין השביעית, 08.07.2014 ♦

לוסי אהריש מגיבה על המתקפה: "אנחנו כאן כדי להישאר". מנחת הטלוויזיה כתבה לחבריה הקרובים בפייסבוק על התחושות הקשות שליוו אותה לאחר שהותקפה בשידור חי ע"י פעיל הימין הקיצוני בנצי גופשטיין. "בכיתי על שינאה תהומית שאותה לא אצליח להבין לעולם", מאת: וואלה! 7/7/2014 ♦

הכביסה המלוכלכת – מה שהעיתונות הערבית ממאנת לראות! ".. הגרוע מכל הוא שהכפלת מספרם של כלי התקשורת בערבית ופריחת העיתונות האלקטרונית לא הביאו בהכרח לפלורליזם רעיוני או לרנסנס מחשבתי. ריבוי האמצעים לא תורגם לריבוי דעות או גישות, קרי, אין חופש ביטוי בכל מה שנוגע לענייני פנים.", מרזוק אלחלבי, המאמר "הכביסה המלוכלכת" פורסם לראשונה במסגרת "מַנבּר", מגזין אלקטרוני ליחסי יהודים ופלסטינים בישראל, היוצא לאור על-ידי מכון ון-ליר, ומובא כאן באדיבות המכון. ♦

מדוע רינה אינה מצליחה לראיין את חנין? הכיצד ראיונות עם ח"כ חנין זועבי מתגלגלים לאקורדים צורמים וחילופי מהלומות מילוליות בינה לבין המראיינים? אולי משום שטרם נמצא מראיין מקצועי אשר מיטיב לכבוש את רגשותיו מול המרואיינת. דן כספי, הארץ – בלוגים, | 30.06.2014  ♦

אין ח"כ ערבי בוועדה לניסוח חוק רשות השידור. בראש הוועדה תעמוד ח"כ קארין אלהרר מ"יש עתיד" ויהיו חברים בה שמונה חברי כנסת, חמישה מהאופוזיציה ושלושה מהקואליציה. חזקי עזרא,  ערוץ 7, ד' בסיון תשע"ד, 02/06/14 ♦

התקשורת בשפה הערבית. כתב עת. במת ון ליר: מגזין אלקטרוני ליחסי יהודים ופלסטינים בישראל/גיליון שלישי, אפריל 2014 ♦

"נתקלתי בהמון גזענות פנים מול פנים". נוף עתמאנה איסמעיל לא הופתעה לקרוא את הטוקבקים הגזעניים רגע אחרי הזכייה במאסטר שף ("לקחתי בחשבון שזה יקרה"), אבל זה לא מה שימנע ממנה להמשיך לקדם את האג'נדה שלה ("אני רוצה לנפץ סטיגמות"). הערב (21:00) ישודר סרט דוקומנטרי שעקב אחריה מרגע הזכייה והאופריה, ועד שנחתה למציאות הישראלית האכזרית. מאסטר שף | מאקו, 09/04/14 ♦

הנחיות חדשות: משרדי הממשלה יחויבו לפרסם גם למגזר הערבי. בקווים המנחים החדשים נקבע כי כל קמפיין פרסומי המופנה לאוכלוסייה הכללית יכלול גם תוכנית פרסום בערבית, למעט מקרים חריגים של חוסר רלוונטיות ■ ההוראות החדשות מבהירות כי היעדר תקציב מספיק לא יהיה נימוק להימנעות מפרסום בשפה הערבית.  נתי טוקר, דה מארקר, 03.04.2014 ♦

גם ערבי מת כבר לא טוב. "….שלום לכם וערב טוב, כאן המהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 2. הנה החדשות, ועיקרן תחילה: הן מיועדות ליהודים בלבד. למענם, ברור שלמענם, …", גדעון לוי, הארץ, 20.02.2014 ♦

 

תקשורת עברית וחברי כנסת ערבים. שולחן עגול בכנסת, מגמות, חסמים ויחסי גומלין. יום שלישי, 4.3.14, אולם ירושלים, הכנסת, ביוזמת ח"כ גאטס ויוזמות קרן אברהם (לינק פייסבוקי בלבד, לפי שעה) ♦
yes הורידה את הקידוד – והערוץ הערבי עלה בלוויין. ההערכה היא כי אם לערוץ הלא טי.וי תהיה גישה לבתי האוכלוסייה שאותה הוא נועד לשרת, מצבו הכספי ישתפר, לי-אור אברבך, גלובס, 12.2.14 ♦

שי באב"ד: "הזכייניות מפלות את הערבים בנתוני הרייטינג". מנכ"ל הרשות השנייה תוקף את זכייניות הטלוויזיה, קשת, רשת וערוץ 10, על כך שהן מציגות את נתוני הצפייה שלהן על בסיס משקי-בית יהודיים: "זו גזענות". לי אור אברבך, גלובס, 13.1.2014 ♦

הכיסוי בעיתונות העברית הכתובה לאירועים בעקבות "בגין-פראוור", העין השביעית, 6.12.2013 ♦

ערבייה מדוברת: אליך, פרידה ג'אבר. יותר ממיליון וחצי גולשים ביום, שליחים בכל רחבי העולם וחשיפה של קרוב ל-100 אחוז בקרב המגזר הערבי הפכו את פרידה ג'אבר, האישה שמאחורי פורטל "פאנט", לאישה החזקה בתקשורת הערבית בישראל. בראיון מיוחד היא מסבירה מדוע לא תנקוט עמדה אפילו בנוגע למתרחש בסוריה, איפה בעולם מתייחסים אליה כאל יהודייה ומה הסיכוי לראות את יהודה ונינט בעמוד הבית. אלקנה שור, מעריב, 30/8/2013 ♦

בקרוב: רוב הערבים בישראל לא יוכלו לצפות בערוצים 2 ו-10. מרבית הערבים בישראל מחוברים לטלוויזיה דרך הלוויין "עמוס", אשר בדצמבר יפסיק לשדר את ערוצים 2 ו-10 ■ ח"כ עיסאווי פרג': "טעות קשה ועוול צרכני". לי-אור אברבך, גלובס, 26/08/2013 ♦

עבודה ערבית בפריים-טיים: בין קומדיה למציאות. יום עיון של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ביוטיוב (1.30 ש'), 23.7.2013

ערוץ פראנס 24 בערבית עולה בחברת הכבלים הוט. הערוץ יהיה חלק מחבילת הבסיס בהוט ויצטרף לערוצי הרשת באנגלית ובצרפתית. לי-אור אברבך, גלובס, 23.7.2013 ♦

"התקשורת הערבית בישראל", ד"ר טל פאבל, בתוך:דוח שנתי – התקשורת בישראל 2012, אריאל. ♦

דו-קיום: "ישראל היום" מזועזע מגילויי גזענות | נחום ברנע אינו מצליח להסתיר את ערוות "ידיעות אחרונות", אורן פרסיקו, ביקורת תקשורת, העין השביעית, 19.6.2013 ♦

רדיו א-שאמס חגג ביום הזיכרון וחטף קנס מוגדל. רדיו א-שאמס עירער נגד העיצומים הכספיים שהוטלו עליו בגין "שידור בלתי הולם ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל" וחטף קנס מוגדל. את שידורי יום הזיכרון פתחה התחנה בברכות לאסירי הכיבוש. אורה עריף כץ' מגפון,  19 ביוני  2013 ♦

ועדת הכלכלה: מנהלי גופי תקשורת בשפה הערבית: לפ"מ לא משקיעה מספיק בפרסום בערבית, 19 ביוני 2013 ♦

הערוץ הערבי מתגבש לבעלים דומיננטיים: רשת, ענני ופנורמה. בעלי המניות השותפים ב"הלא טי.וי" יגבשו תוכנית פעולה להמשך הפעלת הערוץ. לי-אור אברבך, גלובס, 28.5.2013 ♦

בין סכנה קיומית לקורבנות. כותבת ד"רספא אבו-רביעה (העוקץ 28.05.13 ): "התדמית שלהם ברורה: חסרי זיקה למקום, בעלי תרבות נחותה, זקוקים למדינה המודרנית שתארגן ותתרבת אותם במרחב. בעקבות האירועים האחרונים, כמה מלים על מעמדם של ערבים בדואים וייצוגם בתקשורת". ♦

תכנון אגרסיבי. "מדוע נעדר סיקור הרצח של שתי הילדות הבדואיות משערי העיתונים, ובמיוחד משערי "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום"? מאחר שהעיתונים – ובמיוחד השניים האמורים – נוהגים תדיר לפרסם רציחות מזעזעות בהבלטה והדגשה"? שוקי טאוסיג, העין השביעית, 22.5.2013 ♦

היוצרים לרשות השידור: עצרו "קול קורא" להפקת סרטי תעודה בערבית. פורום היוצרים הדוקומנטריים טוען כי ההליך "מציב שיאים חדשים לחוסר השקיפות וחוסר התקינות" שבהם מתנהלת רשות השידור. לי-אור אברבך, גלובס, 21.5.2013 ♦

כיצד התקשורת מגדירה את הערבים כ"סטייה" פלילית. [ביקורת ספרים של יצחק לאור]: שגיא אלבז מסביר בספרו כיצד אנחנו מסוגלים לחיות עם מיעוט ערבי שאין לו כמעט נוכחות בחיינו. והתשובה היא: דרך הקרימינליזציה שלו. הארץ, 10.5.2013 ♦

הצפוי, הרצוי והמצוי. ספר חדש מדגים היטב את הכשל התפקודי של "ידיעות אחרונות" ו"הארץ" בסיקור החברה הערבית בישראל, אך מצמצם את ההקשר. שלומי דסקל, העין ה-7, 7.5.2013 ♦

דעת מיעוט בעיתונות העברית : ייצוג האוכלוסייה הערבית במרחב ציבורי משתנה. ד”ר שגיא אלבז, דיונון, 2013 ♦

הערוץ הערבי לא עמד במחויבויות: עלול לאבד את הרישיון. עפ"י הדוח השנתי המסתמן, הערוץ השקיע בשנת הפעילות הראשונה שלו 4.26 מיליון שקל בהוצאות ההפעלה השנתיות – 6.76 מיליון שקל פחות מהנדרש ממנו. לי-אור אברבך, גלובס, 25.4.2013 ♦

בוני סולומון מקים את שופוני – רשת פרסום לאתרים ישראליים בערבית. סולומון שימש בעבר כמנהל פעילות פייסבוק בישראל וכסמנכ"ל הסחר של תפוז ■ רשת שופוני תאפשר למפרסמים גישה ישירה לגולשי האינטרנט הערביים. רועי גולדנברג, גלובס, 25.4.2013 ♦

רשת וקבוצת פנורמה נאבקות על שליטה בערוץ הערבי. הגישו בנפרד הצעות לרכישת רוב המניות בערוץ תמורת מיליוני שקלים בודדים. ל-אור אברבך, גלובס, 11.4.2013 ♦

הצופים מזועזעים: סיקור שלילי לחרדים, מתנחלים, עולים מאתיופיה וערבים. ל-77% מהנשאלים בסקר שערכה הרשות ה-2, חשוב גיוון תרבותי בטלוויזיה. שליש סבורים שקיימות קבוצות שההתייחסות אליהם היא שלילית או פוגעת. ICE, 13.3.2013 ♦

עובדי הטלוויזיה בערבית: מתעללים בנו. עובדים בטלוויזיה בערבית מצפים לפרישת מנהלם, אלא שבהנהלה כנראה חושבים אחרת. אורה עריף, מגפון, 10.3.2013 ♦

מפת הבעלויות בתקשורת בישראל 2013 (כוללת גם את התקשורת בערבית), העין השביעית, מרץ 2013 ♦

מה השפעת הערבים בריאליטי, ומה חושב המגזר על נציגיו? סלמה פיומי מכפר קאסם,  המתמודדת בגמר "מאסטר שף", ושני השחקנים המוסלמים שמצטרפים לבית"ר ירושלים, יצרו השבוע גל הדף גזעני ביציעים ובאינטרנט ■ האם יש תקווה לקשר טוב יותר בין יהודים לערבים – בזכות התייצבותם בפריים-טיים? רועי גולדנברג, גלובס, 2.2.2013 ♦

המובן מאילו. "…במשך ערב שלם של שידורי הבחירות, בזפזופ בין שלושה ערוצי טלוויזיה, לא שמעתי מלה על ערבים. לא שמעתי נציג ערבי, לא שמעתי על מפלגות ערביות, לא שמעתי על בוחרים ערבים. הדבר היחיד שנשמע הוא כמה קיבלו "המפלגות הערביות"…, נועם יורן, העין השביעית, 23.1.2013 ♦

ערביי ישראל: המציאות – והריאליטי, כותב שלומי אלדר: "…המקומות היחידים שבהם ניתן לראות ערבים ולהתחבר אליהם באופן רגשי הפכו להיות תוכניות הריאליטי. מאחר שהתוכניות הללו מתיימרות להציג את הפסיפס האנושי הישראלי ולתת ביטוי לכלל גווני האוכלוסיה – לעולם ילוהק ערבי כחלק מהקאסט. כאשר יש ערבי בנבחרת יש גם סיכוי לעימותים או, לחילופין, לסיפורים אנושיים ומרגשים. כך הפך הריאליטי למקום היחיד בתקשורת בו ניתן להיחשף לערבים…", Al Monitor, 16.1.2013 ♦

"שכן קרוב" תוכנית דו-שבועית ברשת ב' (יום שני, 19:05), על החברה הערבית בישראל עורכת: רחל ריינפלד. מגיש: נפתלי מנשה ♦

איך להגיד ערבייה בלי להגיד ערבייה? איילה פנייבסקי, עכבר העיר, 04 בינואר 2013 ♦

"לכל הכתבים לענייני ערבים יש השקפות של יוצאי שב"כ. מו”ל ה”דה מרקר” של המגזר הערבי ”מאלכום”, ד”ר באסל גטאס, הרץ לכנסת מטעם בל”ד: ”יש בורות אדירה של אנשי תקשורת במה שקורה בחברה הערבית בתחום הכלכלי”. ראיון. דוד אברהם, וואלה, 1.1.2013 ♦

סיקור סלקטיבי – המהלך לאחד רשימות ערביות לא סוקר בתקשורת הכללית בעברית. הדס אמה קדר, הטלויזיה החברתית, (0:55 ד'), 12.12.2012 ♦

פאנט משקיעה 2 מיליון ש"ח באולפן לקראת הבחירות, לצורך שידור יומי, אלכסנדר כץ, אייס, 11.12.2012 ♦

ביקורת ספרים: האחת שלד"ר מארי תותריושניה שלד"ר אמל ג'מאל, לספרם של כספי וכבהא The Palestinian Arab in/outsiders: Media and Conflict in Israel (2011) בתוך: "מסגרות מדיה", כתב עת לתקשורת ישראלית, גיליון 8, אביב  2012 ♦

The Arab Public Sphere in Israel: Media Space and Cultural Resistance (review), by Matt Sienkiewicz ,From: Cinema Journal ,Volume 52, Number 1, Fall 2012 ,pp. 179-181 | 10.1353/cj.2012.0101♦

שיח זכויות האדם בתקשורת הישראלית. מחקר זה בוחן את סיקור זכויות האדם והאזרח בתקשורת הישראלית באופן כמותי ואיכותני. מחקר ד"ר אמאל ג'מאל וחולוד מסאלחה, אעלאם,2012

קול קורא להגשת הצעות להפקת תוכניות לערוץ 33 בערבית, של רשות השידור, ספטמבר 2012 ♦

זעם בקול ישראל בערבית: כתב ערבי לא הורשה להיכנס לטקס פרס ביטחון ישראל, ויסאם ג'אבר, כתב קול ישראל בערבית המכסה את בית הנשיא, לא הורשה לסקר את טקס פרס ביטחון ישראל שהתקיים אתמול (יום ב') בבית הנשיא בירושלים. בקול ישראל בערבית החליטו בעקבות כך להחרים את בית הנשיא ולא לסקרו בשלב זה. אייס, 7.9.2012 ♦

קול ישראל בערבית משדר מהשטח, 28.8.2012 ♦

"לא ייתכן של-1.5 מיליון ערבים ישראלים תהיה רק תחנת רדיו אחת".איש התקשורת בסאם ג'אבר, מייסד קבוצת התקשורת פנורמה, ביקש באחרונה משר התקשורת משה כחלון לפרסם מכרז לתדרי רדיו נוספים למגזר הערבי. גלובס, 16.8.2012 ♦

צריכת מדיה במגזר הערבי – מחקר על תפיסת הציבור את הרשת החברתית "פייסבוק" והשפעתה על הציבור, איגוד האינטרנט הישראלי, יוני 2012 ♦

מחקר: העיתונאים הערבים בישראל סובלים משכר נמוך, תנאי עבודה בעייתיים, צנזורה מסחרית ומפלגתית, אילוצים דתיים, איומים מצד עבריינים, יחס מזלזל מהרשויות ותוקפנות מצד כוחות הביטחון. אורן פרסיקו (העין ה-7) בעקבות מחקר של א-עילם, 15.7.2012 ♦

מה עשתה סכנין: הערוץ הערבי החדש מחפש את השייכות. היתרון של הלא טי.וי בתחרות מול מאות ערוצי לוויין מארצות ערב, אומר המנכ"ל ג'וזף אטרש, הוא בהיותו הבבואה הטלוויזיונית היחידה של הציבור הערבי בישראל, מעריב, 11.7.2012 ♦

לאחר עיכובים: הושק לוח השידורים של הערוץ הערבי הייעודי "הלא" . הערוץ, המשודר בערוץ 30 בממירי חברות הכבלים והלווין, החל בחודשים האחרונים בשידורי ניסיון, והוא פתוח גם במסגרת שידורי הלווין "עמוס". בשבועות הקרובים תתקבל החלטה האם להעבירו גם באמצעות הממיר הדיגיטלי "עידן +". הערוץ נמצא בבעלותם של זכיינית ערוץ 2 רשת, חברת ענני תקשורת, חברת הפרסום SECTORS, בעלי קבוצת "פנורמה" בסאם ג'אבר ואיש העסקים זיאד אלעומרי (שמשמש גם יו"ר הערוץ(, הארץ,  12.7.2012 ♦

"הַלָא סיים שידורי הניסיון: נהיה ערוץ 2 הערבי". כ-16 מיליון שקלים הושקעו בהפקות המקור שהערוץ ישדר המנכ"ל מעוניין בהפיכת הערוץ למדורת שבט: "נגיע לשם לא דרך ריאליטי גרנדיוזי אלא דרך תכנים אמיתיים ומשקפים".  NEWS 1, 10.7.2012  ♦

ערוץ הלא יצא לדרך: "הערוץ יהיה מדורת השבט של הציבור הערבי". הערוץ הערבי המסחרי הראשון יצא לדרך בהשקה חגיגית: "זה הערוץ היחיד שמטפל באוכלוסייה של מיליון וחצי אנשים". וואלה, 10.7.2012 ♦

התקשורת כאמצעי לקידום שותפות יהודית-ערבית. פרוייקט של שותפות-שארקה, 8.7.2012 ♦

הצצה לערוץ הערבי המסחרי הראשון. בשביל הצופה הישראלי הממוצע, המונח טלוויזיה בערבית מסתכם כנראה בזיכרונות מיתולוגיים על הסרט בליל שישי. אבל המגזר הערבי בישראל ברח במשך שנים דווקא לשידורי לוויין בחו"ל. עכשיו, הערוץ הערבי-ישראלי המסחרי הראשון מנסה לשנות את התמונה הזאת. חדשות 2, 1.7.2012 ♦

פרסומאים במגזר על הערוץ הערבי שיושק בקרוב: "זה תוהו ובוהו; השידור מביך". מוסא חסדייה, שמונה לדירקטור מלווה עם סיום תפקידו של המנכ"ל הקודם, סופג את רוב האש: "ביטלנו קמפיינים של לקוחות משום שחסדייה חשוף לכל". אייס, 25.6.2012 ♦

מנחי תוכניות הפריים טיים: יותר נשים, פחות מזרחים. כך עולה ממחקר שערכה הרשות השנייה. שיעור הנשים המנחות עלה מ-24% בשנת 2004 ל-37% ב-2011. שיעור המזרחים ירד מ-27% ל-15%….ערבים, חרדים ועולים כלל אינם נמצאים בעמדות הנחייה – נתון שנותר ללא שינוי מהדוח הקודם". הארץ, 10.6.2012 ♦

חוות [אברי] גלעד. כותב עופר שלח: "כשאברי גלעד קובע שכל המוסלמים נושאים וירוס, עולה השאלה: האם כשגלי צה"ל מאפשרת את דברי הבלע, קיומה חדל להיות מוצדק?, מעריב, 13.6.2012 ♦

לילך סגין כותבת ש"ההתנפלות על אברי גלעד גרועה יותר מדבריו.המסקנה היחידה מהמתקפה חסרת הפרופורציות על השדרן בעקבות דבריו על האסלאם היא שהמיאוס מהשיח הציבורי ההיסטרי בישראל הולך וגובר", מעריב, 13.6.2012 ♦

ח"כ טיבי מזמין את המפרסמים להיחשף לקהל ערבי "תוסס ודעתן" באינטרנט. בכנס "מיליון וחצי ערבים רוצים להיות חברים שלך" שערך איגוד השיווק בשיתוף משרד הפרסום סקטורס אל בוסתאני מרגז, הזמין חבר הכנסת את המפרסמים להעלות מודעות בערוץ היוטיוב שלו. מסקר שנערך לקראת הכנס עולה כי 70% מהערבים גולשים באינטרנט מדי יום, דה-מארקר,  11 ביוני 2012 ♦

"והגר אשר בקרבך" חקיקת התקשורת וזכויות המיעוט הערבי-פלסטיני בישראל במבט מבקר, ד"ר עמית שכטר, אוניברסיטת פנסילבניה (2006) ♦

במאי "עבודה ערבית": "בקשת פחדו ממינון השפה הערבית בסדרה", לא מעט אמוציות ושאלות קשות עלו בפאנל "עבודה ערבית", שהתקיים היום (ראשון) במסגרת פסטיבל "שובר מסך" של מכללת עמק יזרעאל, העוסק בטלוויזיה ותקשורת בנושאים שונים. במאי הסדרה, שי קפון, השתתף בפאנל לצד כוכביה, נורמן עיסא וסלים דאו, שעסקו בשאלות הרבות שהסדרה מעלה ביחס בין ערבים ויהודים.  וואלה, 15.5.2012 ♦

השתתפות אזרחים והבטחת מגוון בשיח הציבורי המתקיים באמצעי התקשורת של מדינה דמוקרטית, יואב המר, משפט וממשל י"ג, 1-2, נובמבר 2010 ♦

השר ראלב מג'אדלה ב"שבוע סוף"

אושרה רפורמת 'עידן פלוס': החינוכית, הערוץ הערבי ותחנות הרדיו יצורפו מיידית. בקרוב יצורפו ערוץ 9 ו-24, וערוץ המורשת שנמצא בשלבי מכרז. יותר גם 'ערוץ נושאי' – למשל ספורט – במיוחד עבור 'עידן פלוס', שימומן באמצעות פרסומות, אייס 8.4.2012 ♦

הערוץ הערבי: נתניה וקיסריה הן התנחלויות. דוח מיוחד של רשות השידור קובע: הערוץ הערבי החדש הלא טי.וי משתמש בתכנים ובביטויים קיצוניים. כך הפכו הישראלים ליהודים ונתניה וקיסריה להתנחלויות. מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם: "זה מדאיג מאוד" מנכ"ל הלא טי.וי ג'וזף אטרש: "זה ניסיון הכפשה". מעריב, 4.4.2012 ♦

עוד קשיים בדרך לערוץ הערבי: המנכ"ל עוזב את תפקידו. עזיבתו של ג'וזף אטרש מגיעה על רקע מערכת יחסים מתוחה בין בעלי המניות, גלובס, 26.3.2012 ♦

הערוץ הערבי עלה לשידור. הערוץ אותו מפעילה קבוצת "הלא טי.וי" עלה לשידור בכבלים ובלוויין. יו"ר מועצת הכבלים והלוויין: "על ראשי הערוץ להוכיח כי ביכולתם להעמיד ערוץ מקצועי. " וואלה, 13.3.201 ♦

זוהיר בהלול: "הציבור היהודי לא רוצה ערבי בפריים-טיים". בהלול מאמין כי תוכניות עם תכנים קלילים ולא מאיימים לא יפתרו את בעיית הדרת הערבים מהמדיה הישראלית ■ "רייטינג גבוה ל'עבודה ערבית'? זו לא פריצת דרך". גלובס, 8.3.2012 ♦

הערוץ הייעודי בערבית פתח בשידורי ניסיון לקראת השקה בתוך חודש, דה-מארקר, 27.2.2012 ♦

הרשות השנייה בודקת תלונות נגד עו"ד שפטל. עורך הדין מגיש תוכנית שבועית ב"רדיו ללא ההפסקה", בה הוא נוהג לכנות אנשי שמאל אנטישמים ולהשוות ערבים לנאצים ולחיות. הארץ 23.2.2012 ♦

מרכז מוסאוא דורש מינוי ערבים במועצת הרשות השניה לטלויזיה ולרדיו. "במכתב שנשלח למשרד התקשורת, דרש מרכז מוסאוא מינוי דירקטור ערבי למועצת הרשות השניה לטלויזיה ולרדיו, לאור בחירתם של 13 דירקטורים מתוך 15, ללא כל התייעצות עם המרכז בנושא, למרות קביעת החוק כי יש לדאוג לייצוג הולם לאוכלוסיה הערבית בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות ותאגידים אחרים שהוקמו בחוק. מרכז מוסאוא גם הבהיר כי בית המשפט העליון קבע חובת מינוי נציגים ערבים במועצת הרשות השניה, אולם ניכר היה כי רשימת המועמדים לא כללה אף מועמד ערבי. מרכז מוסאוא הביע במכתבו את התנגדותו הנחרצת לאי מינוי של ערבים בדירקטוריון הרשות, כאשר ברשימת המועמדים נעדרה נוכחות ערבית, למרות שישנם אנשי ציבור ערבים, בעלי מקצוע, ידע, ניסיון, והבנה למצב החברתי בישראל, כפי שדורש החוק. בנוסף החוק קובע כי"בעת המינוי ישקף הרכב המועצה, במידת האפשר, את מיגוון הדעות הרווחות בציבור". מרכז מוסאוא, הפועל למען זכויות האוכלוסיה הערבית הפלסטינית בישראל, הזהיר כי אם הרכב המועצה הנבחר, לא יכלול נציג או נציגה של הציבור הערבי, ובכך יתעלם מיותר מ- 20% מהציבור בישראל, אזי המרכז יחל בהליכים משפטיים. המרכז חתם את מכתבו במשפט הבא: "נשמח להעביר לעיונכם רשימה של עשרות ערבים, מומחים ומצוינים שניתן למנות אותם לתפקיד חשוב זה"! , המטה למאבק בגזענות, 13.2.2012; ידיעה באייס 15.2.2011

סקירת התקשורת הערבית בישראל – מתוך "העין השביעית":    24/1/2012;     27.1.2012; 7.2.2012;

הגידו שלום ל"הַלַא טי.וי." אם לא תהיינה הפתעות ודחיות של הרגע האחרון, בראשית שנת 2012 אמור להצטרף ערוץ טלוויזיה חדש לרשימת הערוצים הישראליים. אתגרים רבים רובצים לפתחו של הערוץ, וראוי להעלותם לדיון ציבורי עוד בזמן הישיבה אל שולחן הסרטוטים ולא כחוכמה לאחר מעשה אם הערוץ יקרוס, מאת תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 21.12.2011;

מילים מהלב, יאסר עוקבי:   ".. אין להפריד בין שירתו של סאלם ג'ובראן ובין עבודתו העיתונאית. את שתיהן הקדיש לעיסוק בצדק חברתי…ההיסטוריה של המלחמות לימדה אותי לחפש תמיד נוסחאות שיהיו טובות גם לצד השני. איני רוצה בשלום שבו עם אחד מנצח ועם אחר מושמד, ואני מציע ליהודים ולערבים לבחור בחיים". כך כתב לפני עשור המשורר והעיתונאי הפלסטיני-ישראלי סאלם ג'ובראן, שנפטר ב-20 בדצמבר 2011 בנצרת והוא בן 71. הצעה זו ליוותה את חייו של מי שהאמין עד יומו האחרון בדו-קיום בין ערבים ליהודים…"  העין השביעית, 21.12.2011; סאלם ג'ובראן התפטר מהוועד של רשות השידור. אורי אילון, הארץ, 28 במאי 2002;

"..לתקשורת הישראלית השפעה מכריעה בעיצוב היחס לערבים, במדינה, ברשות הפלסטינית ובאזור. ניתוח רב שנתי מראה שינויים מפליגים ביחס לקבוצות הערבים השונות, הנע בין סטריאוטיפים שליליים וחיוביים, התעלמות מוחלטת וגילוי מחודש של הפן האנושי אפילו אצל שכנינו מעבר לקו הירוק.." הטוב, הרע והנעדר פרופ' ענת פירסט, מבית הספר לתקשורת, המכללה האקדמית נתניה;

;The Palestinian Arab In/Outsiders, Media and Conflict in Israel, By  Kabha, Mustafa and Caspi, Dan, 2011

ועדת המכרזים בחרה פה אחד בשלמה גנור לתפקיד מנהל הטלוויזיה בערבית וביאסר עטילה לתפקיד מנהל קול ישראל בערבית. גנור עליו נמתחה בעבר ביקורת בדו"ח מבקר המדינה, הודח לפני 4 שנים מתפקיד מנהל הטלוויזיה בערבית. גלובס, 25.9.2011

"היברידיות בטלוויזיה הישראלית: "עבודה ערבית", הסיטקום הערבי-ישראלי הראשון" ,עדיה מנדלסון-מעוז וליאת שטייר-ליבני, "מסגרות מדיה", כתב עת לתקשורת ישראלית, גיליון 6, 2011 ♦

הערוץ הייעודי בערבית קיבל רישיון שידורים. על פי כללי הרישיון על "הלא.טי.וי" להתחיל לשדר כבר בחודש ינואר 2012. העבודה על לוח השידורים, בהשקעה של כ-13 מיליון שקלים בעיצומה. וואלה, 12.9.2011 – עוד על הערוץ בהמשך העמוד למטה.


פורום שותפות-שאראקה דורש לפטר את אברי גלעד, מגיש התוכנית "המילה האחרונה" בגלי צה"ל, זאת בעקבות התבטאויות גזעניות ומסיתות לכאורה שהשמיע בתוכנית. וואלה, 30.8.2011

אי-הדיווח על צו בג"ץ בעניין העדפת חיילים בשיווק קרקעות של המדינה מדגים את היחס לערביי ישראל בתקשורת העברית, רלוקה גנאה, העין ה-7, 16.7.2011


פער דיגיטלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל,  אסמאא גנאיים, שיזף רפאלי ופייסל עזאיזה, מגמות 1-2, פברואר 2009  (עמ' 196-164). [25 ש"ח להורדת המאמר..]  מחקר זה מתאר ומנתח את תמונת המצב של השימוש במחשב ובאינטרנט בחברה הערבית בישראל. ממצאי המחקר מעידים על פערים דיגיטליים ברמות שונות בתוך החברה הערבית ובין החברה הערבית לחברה היהודית במדינת ישראל.

הנוכחים והנעדרים בזמן צפיית שיא – מחקר מעקב – הרשות השנייה פברואר 2006

הדרה ודימוי שלילי – אי-שוויון בתקשורת הישראלית: חוברת מאמרים בהוצאת האגודה לזכויות האזרח,יולי 2001, בנושא יחסה של התקשורת הישראלית לקבוצות מיעוט שונות. כתיבה: נעמה ישובי, אלי אברהם, ויקי שירן, עיסאם אבו-ריא, ענת פירסט, יולי חרומצ`נקו, דפנה למיש, דודי זילברשלג, גייל אוסלנדר, עמית קמה. עריכה: נעמה ישובי

לאן נעלמו הערבים, הרוסים והאתיופים? התקשורת מתעלמת מקבוצות שלמות באוכלוסייה, ומציגה תמונה מעוותת של החברה הישראלית, מאמר מאת מיכל אהרוני, מעריב 15.6.2011

כתבים ערבים בתקשורת העברית "משתלבים במבנה היחסים הקיים בלי לערער עליו כדי לשמור על משרתם" ו"מפנימים את הדיכוי הנהוג כלפיהם", נטען במחקר חדש של מרכז אעלאם. "שטויות", מגיב כתב ערבי  הכתבה המלאה בעין השביעית

מדיניות ההדרה והקיפוח של רשות השידור כלפי החברה הערביתמחקר של א-עלאם על רשות השידור. חיבור זה [של א-עלאם] בא להציג סקירה של חלק מהנתונים, שנאספו במסגרת פעילותו של מרכז אעלאם לקידום זכויותיה של החברה הערבית על מפת התקשורת הישראלית, ואשר יש בהם כדי להשליך אור על מצבה העגום של החברה הערבית ועל מדיניות האפליה המונהגת כלפיה ברשות השידור

נקודה עיוורת, העין השביעית (אוגוסט 2009): כתבים לענייני ערביי ישראל עוזבים את המערכות, על אלו שנותרו מטילים תחומי סיקור נוספים, העורכים רוצים רק סיפורים שליליים, אם בכלל. בסוף יקרה במגזר משהו שהתקשורת לא תוכל להתעלם ממנו, אבל אז כבר יהיה מאוחר מדי….ועוד על סיקור ערביי ישראל בתקשורת העברית

גלובס מדווח על מחקר שאג'נדה (בשיתוף מוסאוא וקשת) עשו בנושא ב- 2007: מה השתנה מאז? לא הרבה. "…מהמחקר שביצעה "אג'נדה" לפסטיבל ראש-פינה, עולה בנוסף כי רוב גופי התקשורת כמעט ואינם מעסיקים ערבים…"  לצפייה בפאנל מהכנס, וכאן ניתן לקרוא פרסום נוסף של אג'נדה בנושא: תפיסות של ערבים ויהודים בישראל לגבי התקשורת הישראלית

דימוי המגזר היהודי ומוסדות המדינה בתקשורת הערבית בישראל, חליל רינאווי, מכון חיים הרצוג לתקשורת, אוניברסיטת תל אביב, דצמבר 2007

העיתונות הערבית בישראל 2006-1984, כמכשיר לעיצוב זהות חדשה, מוסטפא כבהא, מכון חיים הרצוג, אוניברסיטת תל אביב, 2005

מירושלים הקדושה ועד המעיין, פרופ' דן כספי וד"ר מוסטפא כבהא: "…מהפך רב שלבי והדרגתי התחולל בעיתונות הערבית בישראל, מעיתונות פוליטית מגויסת לעיתונות מתגייסת מתוך הכרה לאומית למאבק המיעוט הפלשתיני. נראה שאירועי אוקטובר 2000 ואינתיפאדת אל אקצה מסמנים פרק חדש בתולדות העיתונות הזו….",  פנים – הסתדרות המורים, גיליון 16, מרץ 2001

 

תקשורת יהודית או תקשורת ישראלית? תפקוד כלי תקשורת בישראל בסיקור האירועים האלימים בין האזרחים הערביים למשטרה באוקטובר 2000, קשב, מרץ 2001 'פאנט' ישדר דיוני ועדות הכנסת הנוגעים לערביי ישראל באינטרנט, הידיעה המלאה 14.6.2011

הלא טי.וי הפקידה ערבויות והון עצמי: הערוץ הערבי הייעודי יעלה בינואר 2012. ערוץ שצפוי לקבל את רשיון ההפעלה בתקופה הקרובה, נפגשים עם מפרסמים ופרסומאים ומציגים את לוח השידורים. בקשה לצירוף הועברה לוועדה למדרוג, אלכסנדר כץ, אייס |4/08/11 |

האם ערוץ תקשורת ערבי ייעודי הוא התשובה? הערוץ יקלט בצלחות לוויין ובמקביל נמצא במגעים לשידורו באפיק אטרקטיבי ב-הוט וב-יס. בשנתיים הראשונות ישקיע בתוכן 4 מיליון ש' בשנה. לערוץ הייעודי החדש יש 8 בעלי מניות, בהם זכיינית ערוץ 2 "רשת", "ענני תקשורת", מו"ל מגזין "פנורמה" בסאם ג"אבר, וחברת הפרסום הגדולה במגזר הערבי "3 סקטורס". את תפקיד מנהל התוכן של הערוץ ימלא סלימאן אלשאפעי, לשעבר כתב חברת החדשות של ערוץ 2 ברצועת עזה ושטחי הרשות הפלסטינית. כתבות: כתבה באייסבכלכליסטבגלובס בדה-מארקר Jerusalem Post ,The Associated Press | The Canadian Press –  Sun, 8 May, 2011 .. רשימת הדירקטורים של חברת הלא טי וי

"לערביי ישראל אין תקשורת שתייצר גיבורים מקומיים – פה ההזדמנות שלנו", שבע שנים לאחר שענני תקשורת ויתרה על הבעלות על הערוץ הערבי הראשון, היא חוזרת כחלק מקבוצה ש-% 80  מבעליה הם ערבים. אודי מירון, מנכ"ל החברה: "יש פה % 22 מהאוכלוסייה שעד היום כמעט לא התייחסו אליה מבחינה צרכנית, והיא הולכת וסוגרת פערים", דה מארקר, 5.7.2011

_________________________

שם הקורס:  התקשורת והקולנוע הפלסטיניים בישראל (התקשורת בשפה הערבית במדינת ישראל)

שם המרצה: ד"ר מוסטפא כבהא, אוניברסיטתת בן גוריון

קריאה:

איילון, ע. (2000). תולדות העיתונות הערבית. תל אביב, משרד הביטחון, האוניברסיטה המשודרת.

ג'ובראן, ס. (1999) "העיתונות הערבית בישראל: תוצר של שינוי, זרז של שינוי" קשר 25, ע"ע 88-83.

דנין, ע. (1987). ציוני בכל תנאי. ירושלים .

כבהא, מ . עיתונות בעין הסערה: העיתונות הפלסטינית  1929 – 1939. הוצאת יד בן צבי , ירושלים , 2004

כבהא, מ. וכספי ד. (2001) "מירושלים הקדושה עד המעין, מגמות בעיתונות הערבית בישראל" פנים. מס' 16.

כספי, ד. וי. לימור (1992) המתווכים: אמצעי התקשורת בישראל, 1990-1948. תל אביב, עם עובד.

ליסק, מ. (2000) "יחד שבטי ישראל? שסעים עיקריים בחברה הישראלית", בתוך קופ, י. עורך: פלורליזם בישראל מכור היתוך למעורב ירושלמי. ירושלים, המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל.

לנדאו, י. (1993).  המיעוט הערבי בישראל, 1991-1967 היבטים פוליטיים. תל אביב, עם עובד.

מיכאל, ס. (2000) גבולות הרוח. תל אביב, עם עובד.

עבאסי, מ. (1998). תטור אל-רואיה ואל-קצה אל-קצירה פי אל-אדב אל-ערבי פי אסראאיל,1948 – 1976 .  חיפה, דאר אל-משרק.

שטנדל, א. (1992) ערביי ישראל בין הפטיש לסדן. ירושלים, הוצאת אקדמון.

Boyd,D. (1993),Broadcasting in the Arab world: A Survey of the electronic Communication in the Middle East .Iowa State Press.

Kabha, M. Attitudes of Palestinian – Israelis to Arab Satellite TV. TBS 12,Spring- Summer 2004.

Kubersky-Geffner, E. (1973). Attitudes of Arab Editorialists in Israel, 1948-1967. A dissertation Submitted in partial fulfillment of therequirements for the degree of Doctor of Philosophy in the University of Michigan

Al-Nawawy,M. (2002) ,Al-Jazeera:How the freeArab News Scooped the world and changed the Middle East. Westview Press.

Shinar ,D.&Rubinstien,D. (1988) ,Palestinian Press in the West Bank: The Politiocal Dimension.Perseus Books.

Yahya,B.(1985),Development of communicationin in the Arab States: Needs and Priorities.

 

אהבתם? שתפו:

פרסומת

אפשר להזמין את היומנים דרך הלינק במחיר של 60 ₪

blog-shatil

ידע – תובנות – כלים

manifoncamera

Collective Impcat

מיזם Collective Impact 

השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות, פיזורן, התנהלות המשטרה, עיכוב ומעצר ועוד

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות

 

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של OnePlace

יומן ארועים

יום עיון: השפעת נשים בקבלת החלטות [בשפה הערבית], יום חמישי, 19.10.2017, 17:00-20:00, מכללת אל קאסימי – ע"י מוסאווא. רישום ותוכנית – כאן

דיון בתכנית החומש במגזר הבדואי. יום שני , 23 באוקטובר 2017 , ג' בחשוון תשע"ח, בשעה 11:15 ועדת החינוך, התרבות והספורט, אגף הוועדות (קדמה), קומה 2, חדר 2720

מפגש של נשים עושות שלום עם פרוייקט "מפת הדרכים לחברה משותפת" בגבעת חביבה, 20.10.2017, 10:00-14:00

גלריית אום אל פאחם: אירוע חגיגי של נעילת התערוכות והשקת קטלוג לאמנית פאטמה אבו רומי שיתקיים ביום שבת, ה-21 באוקטובר, בשעה 11:00. האירוע יכלול הרצאת אורח, שיחה עם האוצרים וסיור בתערוכות עם האמנים, וכן שיח עם האמנית פאטמה אבו רומי והאוצרת יעל גילעת לרגל השקת הקטלוג החדש של האמנית.

שעון חורף 2018 יחל בתאריך 29/10/2017 בשעה 02:00 , (בלילה שבין שבת לראשון), השעון יוזז אחורה לשעה 01:00

כנס פעילים ופעילות נגד גזענות مؤتمر الناشطين والناشطات ضد العنصر, 20.10.17, 10:00-15:00, במרכז הערבי-יהודי ביפו, מארגנים: המטה למאבק בגזענות בישראל الائتلاف لمناهضة العنصرية في إسرائيل

Educational Inequality in Israel: from Cradle to University, Taub Center. November 20, 2017 / 8:30 am – 6 pm / Mishkenot Sha'ananim, Heinrich Heine St., Jeusalem The Herbert M. Singer Annual Conference The conference will be conducted in Hebrew and English with simultaneous translation Please register here.

הוועידה הכלכלית של החברה הערבית, 15.11.2017, מלון גולדן קראון, נצרת, 08:30-15:00 (לרישום > הקליקו)

נפתחה ההרשמה לבית הספר מנדל למנהיגות חינוכית – (עד 15.11.2017)

כנס "דיאלוג בעיר מעורבת – נפגשים ומחדשים"; 15-14 בנובמבר 2017, כ"ה-כ"ו בחשוון תשע"ח, שיתקיים השנה לראשונה במרכז ציפורי, יער ירושלים. הקרן לירושלים, מדרשת אדם ועמותת בסוד שיח

(תשעז) 3.5-2 לוח החופשות והחגים בבתי הספר הערביים בשנת הלימודים התשע"ח

ועידת יסמין השנתית לעסקים בבעלות נשים יהודיות וערביות. הועידה תתקיים ביום שני, ה-27/11/17

רוצים לעקוב אחרי החלטות הממשלה? הורידו את האפליקציה EzGOV של המרכז להעצמת האזרח, לנייד והצטרפו למקבלי ההחלטות!

30 בינואר יוכרז כיום עולמי להביע הזדהות עם ערביי ישראל

מאי 2011 – מאי 2017, שש שנים ל OnePlace – מרחב מידע אינטרנטי. יומולדת שמח

התפרסם: מדריך נגישות לכנסים ע"י קבוצת לימודי מוגבלות, מכון ון ליר בירושלים. אדוה איכנגרין, נטע זיו ושגית מור, מאי 2013

לעדכון ולהוספת אירועים editor.oneplace@gmail.com

עמודים

קישורים למרכזי מידע ומחקר

ארכיון

Login

Copyright © 2009 NewsPress - Designed by Michael Clarke