Hebrew   العربية   English
Email Email Email Email

יישובים ואזורים "מעורבים"

סערת הקואליציה בחיפה:

  • תלונה במשטרה נגד זעאתרה: "בן אדם מסוכן". יו"ר העמותה הארמית-נוצרית, שפועל לגיוס בני המגזר הערבי-נוצרי לצה"ל, הגיש תלונה נגד רג'ה זעאתרה בעקבות האיומים נגדו ונגד פעילים שכמותו. חלול לאתר מקור ראשון: "במקום לפעול לחיים משותפים הוא פועל להסית נגדנו",  מאת  יאיר קראוס, מקור ראשון,  ח׳ בטבת ה׳תשע״ט (16-12-2018) ♦
  • פרשת זעאתרה מוכיחה: חיפה בורחת מבשורה. השמאל השפוי בארץ ובחיפה מסרב להישיר מבט אל המציאות ולהכיר במותו של ה"דו קיום" המיתולוגי בעיר. כאילו שהבעיה היא אדם קיצוני אחד שדעותיו חורגות מהקונסנזוס, גרשון הורוביץ, הארץ בלוג, 16.12.2018 ♦
  • פשיטת רגל מוסרית: פרשת זעאתרה היא שפל חדש בשמאל הישראלי. הנקודה המזעזעת באמת בסערת סגן ראש עיריית חיפה היא שתמיכה בארגוני טרור אנטישמיים ורצחניים הפכה להיות עמדה לגיטימית מבחינת מנהיגי השמאל, משה איפרגן, מידה,  | 16/12/2018  ♦
  • מה חד"ש: הרוח שתוביל את זעאתרה לכנסת. מנויו של רג'א זעאתרה לסגן ראש עיריית חיפה סוכל לאחר שנחשפה באתר 'מקור ראשון' פעילותו למען חרם על ישראל ותמיכתו באסד ובחיזבאללה. האם בעתיד נראה אותו בבית המחוקקים?  מאת  ישי פרידמן, מקור ראשון,  ח׳ בטבת ה׳תשע״ט (16-12-2018) ♦
  • קליש-רותם על ההחלטה לאבטח אותה: "מסרבת עדיין להיכנס ללחץ". ראשת העיר הנכנסת של חיפה סיפרה על "אמירות קשות" שמגיעות מצד אנשי ימין בנוגע להתנהלותה. במקביל, עשרות מפגינים מחוץ לביתה ודורשים לבטל ההסכם עם סיעת חד"ש, המטה המרכזי, חדשות 10, 15.12.2018♦
  • למה רג'א זעאתרה כל כך מאיים על הימין? דווקא שיתוף הפעולה בין עינת קליש רותם לרג'א זעאתרה הקפיץ את הימין כולו. חיבור בין ערבים שלא חוששים להביע דעות פוליטיות לשמאל הציוני, למרות ההבדלים ביניהם, יכול לשנות את כללי המשחק. את זה גם נתניהו יודע,מאת: מירון רפופורט, שיחה מקומית,  13.12.2018 ♦
  • "זו לא התקפלות, זו התנהגות אחראית להרגעת הרוחות". עבור שהירה שלבי, חברת מועצת העיר מסיעת חד”ש, סערות פוליטיות הן לא דבר חדש. היא התמודדה עם ניסיונות דיכוי של נשים בחברה הערבית, עשתה מהפכות חברתיות במגזר ורגילה להיות בשוליים. ריאיון ראשון עם האשה הפלסטינית הראשונה שתשמש בעוד שנתיים וחצי סגנית ראש העיר, מאת: חגית הורנשטיין, כלבו חיפה והצפון, 13.12.18 ♦
  • קליש: "דברי השר – סחיטה באיומים". כהן בתגובה: "היא לא ראש עיר בלבנון". ראש העיר חיפה דיברה על פרשת מינוי הסגן מחד"ש, ותקפה את שר הכלכלה שאיים "לנתק את חיפה ממשאבים". כהן לא נשאר חייב: "היא התבלבלה, במקום לגלות מנהיגות חיכתה למוצא פיו של זעאתרה",מורן אזולאי, YNET, פורסם:  13.12.18 ♦
  • טיבי: "הניסיון למנוע את מינוי זעתארה – איום על יסודות הדמוקרטיה". חבר הכנסת אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) מגיב לסערה סביב מינוי בגן ראש עיריית חיפה: "מסע ההסתה והניסיון להכשיל את מינויו של רג'א זעאתרה שנבחר באופן דמוקרטי הוא תהליך מסוכן והוא הוא האיום על יסודות הדמוקרטיה וזכויות המיעוט הלאומי. אפשר לסכים ואפשר לא עם זעאתרה, אבל הוא בעל משנה סדורה שלא ייותר עליה". , אריק בנדר, מעריב,  12/12/2018 ♦
  • אני לא איש חיזבאללה, לא חמאס ולא דאעש. "…אני קומוניסט ערבי מחיפה שהבטיח לבוחריו בית ספר אנתרופוסופי, מדרכות נורמליות, מעונות יום, שדרוג מרכזים קהילתיים, קצת פחות פקקים, מלגות לסטודנטים, כיכר על שם מחמוד דרוויש וסמיח אל־קאסם וטיפול בחובות הארנונה. יש לי גם דעות משלי. אני, למשל, חושב שהכיבוש הוא אסון לשני העמים. אני מאלה שצועקים בהפגנות "גזענות היא אסון בשירות שלטון ההון" ואמשיך להפגין למען הדברים שאני מאמין בהם…", רג'א זעתרה, הארץ, 14.12.2018 ♦
  • הסיפור הוא לא זעאתרה; הסיפור הוא פניהן של חיפה ושל המדינה. מול החזון של ממשלת נתניהו עבור חיפה – עיר שטובת תושביה משועבדת לאינטרסים של הכסף הגדול – קליש-רותם הציגה חזון של שוויון ופלורליזם, וניצחה בענק. החלטתה להשאיר מחוץ לקואליציה את סיעת הליכוד עשויה להתברר כאחת ההחלטות הטובות בהיסטוריה של העיר, מאת: עמר צנגוט, שיחה מקומית,  12.12.2018 ♦
  • מינוי רג'א זעאתרה: את הדו־קיום בחיפה אי אפשר לשבור. למקהלת הפוליטיקאים שקפצה במחאה אין סיכוי: ערבים ויהודים מנהלים את חיי התרבות והבידור בעיר בלי לספור את רגב וסמוטריץ', רן אדליסט, מעריב,  12/12/2018 ♦
  • המגזר הערבי היה במשך ההיסטוריה, וישאר גם בתקופתנו, חלק מהנהגת חיפה. הודעה בטוויטר של ראשת עיריית חיפה, עינת קאליש רותם, 12.12.2018 ♦
  • הכרזתו של רג'א זעאתרה על כך ששהירה שלבי תהיה סגנית ראש עיריית חיפה: "אנו מובילים קו אמיץ של חיים משותפים ודו קיום בגובה העיניים, ולא של סוס ורוכבו", ערן זינגר, כאן חדשות, 12.12.2018 ♦
  • הפיילוט החיפאי. "…לאזרחים הערבים יש זכות לבחור את נציגיהם. זעאתרה מונה באופן דמוקרטי, במסגרת הסכם קואליציוני, ואין שום עילה חוקית לפסול אותו. הוא צפוי לכנס היום מסיבת עיתונאים וכנראה להציע לקליש־רותם שמספר שתיים ברשימתו, שהירה שלבי, תמונה לסגנית ראשת העיר במקומו. זה אולי פתרון חכם, אבל לא צודק…", מאמר מערכת הארץ, 12.12.2018 ♦
  • גורמים בעיריית חיפה: זעאתרה יודיע על ביטול ההסכם הקואליציוני. לאור בקשתה של עינת קליש רותם מסגן ראש העירייה המיועד להתנער מאמירותיו, זעאתרה צפוי לסרב וכתוצאה מכך לא להתמנות לתפקיד. ייתכן שמספר 2 בחד"ש תמונה במקומו, אלי לוי, חדשות 10, 11.12.2018 ♦
  • הפגישה הלילית – והאולטימטום: סערת הסגן בעיריית חיפה עולה שלב. על רקע הלחצים, דרשה ראשת עיריית חיפה הנכנסת עינת קליש-רותם מסגנה המיועד רג'א זעאתרה שהואשם כי הוא "תומך בחיזבאללה וחמאס", להבהיר את עמדותיו: "אם הדברים לא נכונים, צא ותגיד". במקביל, ולאחר איומים בעקבות הפרשה, תוגברה האבטחה סביב קליש-רותם, יואב איתיאל, וואלה, יום שלישי, 11 בדצמבר 2018 ♦ 
  • ריבלין ברקע הסערה בחיפה: "אסור לנבחר ציבור לתמוך בטרור". נשיא המדינה התייחס לפרשת מינוי רג'א זעאתרה לסגן ראש העירייה: "מצפים מכל נבחר ציבור בישראל להביע אפס סובלנות לטרור". גבאי: "מגנה ומתקומם נגד דבריו… בתגובה לדברים, אמר אתמול זעאתרה: "אני לא חבר לא בחמאס ולא בחזבאללה, אלא במפלגה הקומוניסטית הישראלית ובתנועת חד"ש שדוגלות בשלום, בשוויון ובאחוות העמים..", אלי לוי, חדשות 10, 10.12.2018 
  • סיכוי מגנה בתוקף את הניסיונות הפוליטיים לבטל את מינויו של רג'א זעאתרה לתפקיד סגן ראש עיריית חיפה. تستنكر سيكوي بشدة المحاولات السياسية لإبطال تعيين رجا زعاترة في منصب نائب رئيسة بلدية حيفا…. הניסיון של גורמים בממשלה לפסול את זעאתרה ואת הציבור הרחב שבחר בו על בסיס דעותיו ומעשיו – הוא בלתי לגיטימי בעליל..", פוסט פייסבוק של עמותת סיכוי,  9.12.2018 ♦
  • עינת קליש רותם סירבה לבקשת נתניהו למנוע את מינוי נציג חד"ש לסגנה. לפי מקורב לראשת העיר חיפה, שבחרה ברג'א זעאתרה לסגנה, היא אמרה שאינה מתכוונת להפר הסכמים קואליציוניים. זעאתרה: "אני לא בחמאס וחיזבאללה, כשאהיה סגן נתניהו ודרעי כבר ישבו בכלא… קליש רותם כתבה בשבוע שעבר בעמוד הפייסבוק שלה כי "חיפה היא עיר מעורבת, רב-גונית, מורכבת. סוד יופיה טמון בדיוק בזה, בפסיפס האנושי יוצא הדופן שיש בה…", נעה שפיגל, נעה לנדאו וג'קי חורי, הארץ, 9.12.2018 ♦
  • דרעי מבקש למנוע מינוי נציג חד"ש לסגן ראש עיר בחיפה בטענה שתמך בחמאס. מינויו של רג'א זעאתרה עורר זעם בקרב תושבים, ובעקבותיו פנה דרעי פנה ליועץ המשפטי במשרדו בנושא. זעאתרה ל"הארץ": נבחרתי לשרת את הציבור שבחר בי. ראשת העיר קליש-רותם: הציבור הערבי הוא חלק מהעיר שלנו, נעה שפיגל, הארץ, 7.12.2018 ♦
  • חד"ש הצטרפה לקואליציה, גם זעאתרה ישמש סגן. ראש העיר עינת קליש רותם צירפה לקואליציה שלה את סיעת חד"ש, ויו"ר הסיעה יכהן כסגנה ברוטציה עם הרב דובי חיון מסיעת מר"צ. בסביבתו של יו"ר סיעת הליכוד שמשון עידו כבר מדברים על כך שהוא ידאג לסגור בפניה את הדלתות למשרדי הממשלה, מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והצפון, 2.12.18 14:23 
  • האם לראשונה זה 25 שנה לא יהיה לחיפה סגן ערבי? אמנם הדרך לצירוף הליכוד לקואליציה עוד לא סלולה, אך אם כך יהיה יישאר המגזר הערבי ללא נציגות בצמרת קבלת ההחלטות. חבר מועצת העיר לשעבר ד"ר אליאס מטאנס, ח"כ איימן עודה והמזרחן ד"ר עידו זלקוביץ' קוראים לעינת קליש רותם למנות סגן ראש עיר ערבי, מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והצפון, 26.11.18 ♦
  • "המודל של חיפה צריך להיות ביירות, לא רק ברלין וברצלונה". הניצחון של עינת קליש בחיפה עורר חשש אצל רבים מהפלסטינים בעיר. לא אצל עורווה סוויטאת, מתכנן ערים ותושב חיפה. קליש הולכת בכיוון הנכון, הוא אומר, אבל השיקום של חיפה לא יצליח בלי הפלסטינים שלה, מאת: רמי יונס, שיחה מקומית,  21.11.2018 ♦
  • בחירות בחיפה: בעיר הדו-קיום לא סופרים את קולות הערבים. 12% מבעלי זכות הבחירה בחיפה הם ערבים, אבל בעיני המועמדים המובילים הם לא ממש קיימים. אפילו שעמותות ערביות באו עם הצעות ממשיות לשיפור המצב, המועמדים זילזלו. הדו קיום מעולם לא נראה יותר חד-צדדי, ארי רמז, שיחה מקומית,  27.10.2018 ♦

בנצרת עילית קבעו: זו הרשימה ממנה יבחר שמה החדש של העיר. המהלך לשינוי שמה של העיר הגלילית עולה שלב. הוועדה הציבורית גיבשה רשימה ממנה ייבחר שמה החדש. אחרי אישור הוועדות השונות, השם יוחלף במסגרת משאל בין התושבים. בין השמות שעלו לגמר – "נוף הגליל", "נווה עילית" ו"קריית הגליל"…"נצרת עילית הוקמה על קרקעות שהופקעו מהתושבים הערבים, ושטחה הפך לגדול יותר מנצרת", הוסיף ח"כ יוסף ג'ברין. "הושקעו בה משאבים רבים על חשבון נצרת שנותרה מאחור בכל מדד חברתי-כלכלי. אני רואה בחיוב את שינוי השם ככל שמטרתו למנוע בלבול, שכן נצרת יש רק אחת והיא נצרת הערבית. מקווה שהשינוי לא יביא להעמקת הפערים"…, אלי אשכנזי, וואלה, יום שני, 10 בדצמבר 2018 ♦

סכסוכי משפחות ופערים כלכליים: תוכנית הבנייה שמטלטלת את יפו. מחירי הנדל"ן משתוללים ומצוקת הדיור, שמבעבעת מתחת לפני השטח, עלולה להתפוצץ אם המגמה תימשך. לטענת המקומיים מדובר בניסיון לייהד את העיר • Jaffa – הפרק הראשון, דורון הרמן, חדשות 10, 9.12.2018 [ כל פרקי הסדרה JAFFA]  ♦

"1948" במוזיאון חיפה: "גם בתערוכה הביקורתית הזו מפחדים לכתוב את המלה 'נכבה'". "נגעתי בתפוח אדמה לוהט", אומרת עינבר דרור־לקס, שאצרה עם ד"ר מאג'ד ח'מרה את התערוכה "1948", העוסקת ביחסי היהודים והערבים אחרי המלחמה ההיא. איך משלבים 42 אמנים, שתי נקודות ראות וכעסים הדדיים לתערוכה אחת, ועוד בימי "החג של החגים" בעיר ? נעמה ריבה, הארץ, 9.12.2018 ♦

"הסתה נוראית": כך הפכה עפולה לזירה אלימה בין יהודים לערבים. ראש העיר הנבחר הבטיח במהלך הקמפיין שלו לשמור על צביונה היהודי של העיר, וקרא לסגור פארק בפני מי שאינו תושב העיר. מתנגדיו אומרים: "מדובר בגימיק בחירות, אריק וייס, חדשות 10, 8.12.2018 ♦

בין פחד לדו-קיום: עפולה מתקדמת במסלול לעבר הסתגרות. התושבים לא רוצים שכנים ערבים, מה שמעורר זעם בקרב הערבים שרכשו דירה בעיר. אך בפארק יושבות זו לצד זו נשים עטויות כיסויי ראש – יהודית לצד ערביות. עובד עירייה: "המאבק משרת אג'נדה פוליטית", נעה שפיגל, הארץ, 30.11.2018 ♦

העיר לוד רצופת מלחמות על השליטה בה, על דמותה ועל צביונה. עיריית העיר העתיקה, ששליש מתושביה ערבים, מסייעת לאלה ש"פלשו" אליה ולמעשה מעודדת הכשרת שוד קרקעות ומניעת אכיפת של החוק, פרופ' אריה אלדד, מעריב,  27/11/2018 ♦

חברי מועצת העיר עפולה נשבעו "לשמור על צביונה היהודי של העיר. טקס ההשבעה נערך ביום חמישי האחרון, במהלך ישיבת המועצה. בנוסף, עיריית עפולה סגרה ביום שבת את הפארק העירוני לתושבים בלבד, בצל תלונות על ביקורי ערבים במקום. העירייה: "העיר היתה יהודית ותישאר יהודית", נעה שפיגל, 25.11.2018 ♦

"ערבים מורידים את ערך הדירות." בעל דירה בלוד שהשכיר אותה לערבייה ספג קללות ואיומים בדיון בקבוצת הוואטסאפ של הבניין שכלל הודעות גזעניות – והומופוביות. "חייבים לעצור את זה, ערבי זה אויב". הדיירת לא נשברת: "לא אעזוב". תלונה הוגשה, פוראת נסאר | חדשות 2 | פורסם 22/11/18 12:34 ♦

לאיזה סיפור נאמנים החיפאים? "פסטיבל “סיפור חיפאי – مهرجان حكاية حيفاوية” השמיני בנושא אקטיביזם של זהויות בהפקתו של בית הגפן הסתיים בהצלחה מרובה, ושמחתם של החיפאים היתה רבה. אז זהו, שלא. יום לפני פתיחתו של הפסטיבל הודיע המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, שתקצב אותו בשנתיים האחרונות, כי הוא שולל מהפסטיבל את תקציבו… הפסטיבל יצר מודל עבודה שיתופי וייחודי שמזמין ארגונים, קבוצות וקהילות מקומיות להשמיע את קולם האוטנטי בשפות שבהן העיר מדברת – עברית, ערבית, רוסית, אמהרית ואקטיביסטית… התמיכה בפסטיבל הופסקה מפני שהוא מהווה חלופה להפרד ומשול של שלטון הנאמנות הימני. זוהי התקפה אלימה על האופציה החיפאית של חיים משותפים ותרבות מקומית…", מאת: רפי קמחי, כלבו חיפה והצפון, 17.11.18 ♦

נצרת, זה השם. אי אפשר למחוק אותו. התואר 'עלית' בשם נצרת עלית לא מסמן את העובדה שהיא גבוהה מהעיר נצרת, אלא שהיא עדיפה עליה. עכשיו מבקש ראש העיר להסיר את השם 'נצרת'. הכל כדי להעלים את העבר הערבי, מאת: עאמר דהאמשה, שיחה מקומית,  11.11.2018 ♦

עיר מעורבת? רק שישה רחובות בתל אביב-יפו קרויים על שם אישים ערבים. החיבור בין תל אביב ליפו עוזר לתל אביב להתהדר בליברליות ופתיחות, אבל בפועל התרבות הערבית בעיר רק הולכת ונמחקת. זה ממש לא חייב להיות ככה, נדב נוימן, טיים אאוט תל אביב, 8.11.2018 ♦

מעורבים אך לא שווים – ייצוג התושבים הערבים בעיריות הערים המעורבות. הערים המעורבות בישראל בהן חיים זה לצד זה ערבים ויהודים הן מרחבים בהם מתקיימת מערכת יחסים מורכבת. בדיקה של הייצוג של הערבים בתוך המערכת העירונית מראה מצד אחד על עליה בייצוג בקרב עובדי העיריות וכן בקרב נבחרי הציבור. עם זאת, גם בערים אלו ייצוגם של הערבים עדיין נמוך ביחס לחלקם באוכלוסייה, מאת: עו"ד עודד רון , נסרין חדאד חאג'-יחיא, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 14 באוקטובר 2018 ♦

ברמלה טוענים: לא משכירים לערבים. משפחת רזאק מנסה כבר חצי שנה לשכור דירה בעיר אך ללא הצלחה. לטענת בת המשפחה ג'נאן, משכירים טרקו למשפחתה את הדלת כאשר הבינו שמדובר במשפחה ערבית. "כואב לי שמתייחסים אליי כמו אל סוג ב', אבא שלי מתוסכל", שש עם רינה מצליח | חדשות 2 | פורסם 26/10/18 10:11 ♦

22.5% – שיעור הערבים בקרב תושבי רמלה. המסר המרכזי בשלטי התעמולה המנותצים של "הבית היהודי" ברמלה אינו נוגע לחשש מהתבוללות, אלא להבטחה להפוך אותה מעיר מעורבת לעיר יהודית. איך עושים זאת? איילת שקד יודעת, אריאנה מלמד, הארץ, 18.10.2018 ♦

בחירות לרשויות המקומיות 2018 (ראו גם כאן):

עפולה:

רביבו בכנס לוד: “ישנם אתגרים גדולים במגורים מעורבים”. כנס לוד הראשון, שהופק ע”י מרכז סיור ולימוד בשבילוד ונערך ביום חמישי האחרון, בהשתתפות ראש עיריית לוד יאיר רביבו וחבר מועצת העיר עבד אזברגה ניפק לא מעט התבטאויות ונתונים מפתיעים על הדו-קיום והיחסים המאתגרים בערים המעורבות, אך גם הצהרה משותפת: “אירועים בטחוניים לאומיים אינם מצליחים לזעזע את מרקם החיים בערים שלנו”,  אביחי טבק, מקומונט לוד,  18 יוני, 2018 ♦

חיפה – מאי-יוני 2018:

  • מריח בחירות? יונה יהב מגבה את ג'עפר פרח ואת חד"ש. חקירת מח"ש בעיצומה, אבל יונה יהב שביקר בשבוע שעבר את ג'עפר פרח, שיגר מכתב לסיעת חד"ש ובו כתב: "אינני מצדיק בשום אופן אלימות משטרתית" * גורמים פוליטיים בעיר: "יהב מתרפס בפני המצביעים הערבים' אלירן טל, ערוץ 20,  10/06/18 ♦
  • מלחמת המפרץ: כיצד השפיעו ההפגנות על הדו קיום בחיפה? העיר שמסמלת יותר מכל את החיים המשותפים במדינה הפכה למוקד הפגנות ועימותים. מסע בין הפעילים שמאשימים זה את זה לתושבים שמסרבים להכנע לפילוג • "קרוב לבית" – חדשות 10, 6.6.2018 ♦
  • חיפה מציגה: דו קיום בצלחת, ברוטב פריחה קולינרית. חומוס ערבי מעורבב עם תבשיל הונגרי, שבירת צום ברמדאן במסעדות שף: העיר שעל הכרמל משאירה את הפוליטיקה מחוץ למטבח – ופורצת קדימה בתוכו, • "קרוב לבית" – חדשות 10, 6.6.2018 
  • מחר (יום ד' 6.6, חדשות 10): "קרוב לבית" – כיצד מתמודדת חיפה עם הקרע בדו הקיום? השבוע נחדש בחדשות עשר את מבצע השידורים המיוחד, והפעם נשדר מהעיר המעורבת על מנת לבדוק את יחסי יהודים-ערבים, בעקבות ההפגנות האלימות שם בחודש האחרון. {הלינק כאן הוא לפרומו – בהמשך, נעלה לינק לשידור כולו] 
  • האם דו הקיום החיפאי בסכנה? גם ביום שישי האחרון נערכו הפגנות של תמיכה בצה"ל לעומת תמיכה בתושבי עזה זו מול זו בחיפה, בימים כתיקונם עיר שידועה דווקא בדו-קיום מופתי. בעקבות ההפגנות, נגרמה גם ירידה במספר המבקרים במתחמי הבילוי הערביים בעיר. האם דו הקיום בסכנה? פוראת נסאר | החדשות | פורסם 04/06/18 ♦
  • בחיפה מזכירים ליהב: "העתיד של העיר טמון בפלסטינים". ההצהרות של ראש עיריית חיפה נגד הפגנות ההזדהות עם עזה הרגיזו פלסטינים רבים בעיר. העיר הזו, מזכירים לו חוקרים ופעילים פוליטיים, שמרה תמיד על זהות פלסטינית, ופריחת התרבות הערבית בה תורמת לעיר יותר מכל פסטיבל אוכל, רמי יונס, שיחה מקומית, 4.6.2018 ♦
  • יונה יהב — המושל הצבאי של חיפה. "…ובכן, נכון שיהב הוא סחבק כזה שאוהב ערבים, אך בשעת אמת הוא נחשף כאיש חסר רחמים; עד כדי כך, שאפילו גלעד ארדן, השר לביטחון פנים, נראה יונה צחורה מול יונה הנץ בתמיכתו הבלתי מסויגת במשטרה. "טוב עושה המשטרה שלא מאפשרת הפגנות לא חוקיות", אמר יהב…", עודה בשאראת, הארץ, 28.5.2018 ♦ 
  • דו קיום של חומוס ופול. "…סמלי הדו קיום – מסחר משותף, בתי אוכל משותפים, אפילו מקומות בילוי משותפים – אינם מספיקים. “דו קיום הוא לא שוויון”, אמר אחד מהמרואיינים במאמר ב”גארדיאן”. במבט מפוכח, האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית הן בעיקר מופרדות…", מאת: שי אילן, כלבו חיפה והצפון, 26.5.18 09:07 
  • לא דו קיום. רב קיום. "…במעטפת של הקיום המשותף בולטת תופעה של בעלי דעות קיצוניות שמשתמשים במרחב הציבורי – הפיזי והווירטואלי – כדי להצית את להבות השנאה כפי שקרה השבוע ברשתות החברתיות… היחסים בין יהודים לערבים בישראל הם מורכבים, ולא אני ולא אף מועמד אחר לראשות העיר לא יצליח לפתור את הסכסוך, ואפילו לא את חוסר האמון בין הצדדים. אבל אזרחי ישראל הערבים הם חלק אינטגרלי מהעיר ומהמדינה – אזרחים שווי זכויות וחובות – שצריכים להרגיש שותפות גורל איתנו ולשאת בחלק שלהם בנטל. שוויון אזרחי אמיתי מתבטא גם בחובות. אין ספק שזכויות התושבים הערבים בעיר הן פחותות מאלה של התושבים היהודים…", מאת: ניר שובר (מועמד לראשות העיר ופעיל מפלגת העבודה בחיפה), כלבו חיפה והצפון, 24.5.18 

עכו העתיקה פונה לתיירות ומנסה לא להתרוקן מתושביה הערבים. העיר העתיקה היפהפייה והמתפוררת של עכו עוברת שיקום והמשקיעים, לצד העירייה, מקווים לצרף למהלך את התושבים הערבים ולא לחזור על מקרה יפו העתיקה, שדחקה את תושביה למען רובע אמנים. אז למה הסופר העכואי עלא חליחל פסימי? משה גלעד, הארץ, 15.5.2018 ♦

סערת בית העלמין המוסלמי ביפו: העירייה פינתה בטונדות שהוצבו. עבודות הפינוי בוצעו תחת אבטחה משטרתית כבדה. במקום התקהלו כמה צעירים שקראו קריאות נגד המהלך. צעיר שהתפרע במקום עוכב לחקירה. עיריית תל אביב-יפו: לא נסכים להשתלטות בלתי חוקית בשטח עירוני, אבי אשכנזי ודנה ירקצי, וואלה, יום רביעי, 16 במאי 2018 ♦

ראש עיריית לוד: "החשוד בירי הזיקוקים הוא מוסלמי עם שורשים יהודים". יאיר רביבו התייחס למעצר של תושב העיר בעקבות ירי הזיקוקים בזמן צפירת יום הזיכרון: "גורם קיצוני שמחבל בדו קיום בין יהודים לערבים וחיפש בכל דרך לחבל בלוד", מעריב אונליין, 18/04/2018 ♦

"הגיע הזמן להתעורר": תושבים בכפר ורדים נגד מגורי ערבים במקום. תושב המקום הביע בפייסבוק חוסר שביעות רצון מהעובדה שכ-50% מאלה זכו במכרז קרקעות בכפר ורדים הם ערבים. הפוסט זכה לתמיכה. תושב אחר של המקום מבהיר: "הם לא הרוב, חדשות 10, 13.3.2018 ♦

הממד המרחבי הפונקציונלי של יחסי יהודים ערבים: מערים מעורבות למרחבים מעורבים, פרופ' ראסם ח'מאיסי, פרופ' יצחק אומר, המרכז היהודי ערבי, אוניברסיטת חיפה, יולי 2017 ♦  

הממד המרחבי הפונקציונלי של יחסי יהודים ערבים: מערים מעורבות למרחבים מעורבים, פרופ' ראסם ח'מאיסי, פרופ' יצחק אומר, המרכז היהודי ערבי, אוניברסיטת חיפה, יולי 2017

number-arabs-mixed-cities

יום אחרי הפיגוע בעכו: "הערבים והיהודים בעיר – אחים". תושבי עכו לא התרגשו מפיגוע הדריסה אתמול, שבו נדרסו שלושה חיילים ושוטרי מג"ב, על-ידי נהג ערבי. סעיד מחומוס סעיד סיכם: "עכו זו עיר שהיא דוגמה לעולם לדו קיום", רועי רובינשטיין, YNET, 05.03.18 ♦

תושבי שכונת עין הים פתחו בעצומה להחזרת שם השכונה בערבית “ואדי אל ג’מאל” על שלטי האבן. מאת סמר עודה, המקומון חי פה, 4.3.2018 ♦

לא להתבוללות: ערבי תושב לוד ביקש לרשום את בנו לבית ספר מעורב וסורב. עלי עוקבי שבנו וביתו למדו בבית הספר רצה לרשום לשם גם את בנו הצעיר. בבית הספר ובעירייה התנגדו בטענה שהמוסד הפך לבית ספר לתגבור לימודי יהדות. אחת המורות הסבירה: "יש פה התבוללות", לירן כוג'הינוף, כאן – השידור הצבורי, 18 בפברואר 2018 ♦

מחקרים:

שלט פרידה מעכו הערבית. שילוט הדרכים בישראל מוצג בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית. אולם מגמת נישול השפה הערבית ממעמדה הרשמי, ומחיקת ההיסטוריה הערבית של מקומות יישוב בישראל, הולכת ומתרחבת, עאמר דהמשה, הפורום לחשיבה אזורית, 12.1.2018 ♦

עיריית לוד חייבה עובדים להפגין נגד הזיהום מהכפר הלא מוכר דהמש. עיריית לוד יזמה הפגנה נגד זיהום האוויר כתוצאה משריפת הזבל בכפר השכן דהמש, ישוב לא מוכר שלא זוכה לתשתיות או לשירותים מוניציפאליים בסיסיים כגון איסוף אשפה. תושבים: מדובר בפרובוקציה של עונת בחירות. עיריית לוד: צעד אמיץ של ראש העיר, מאת אורלי נוי, שיחה מקומית, 22.1.2018 ♦

לוד: ה'פרדס' המיתולוגי הפך לזירת הפגנה של תושבי שכונת חב"ד. עשרות רבות מתושבים ועובדי עיריית לוד מפגינים יחד עם קבוצה מחסידי חב"ד, תושבי השיכון, נגד תופעת שריפת המתכות המסוכנת הפועלת משדה הנמצא בסמוך לבניין ה'פרדס' המקורי – המקום בו שכנה ישיבת תות"ל בלוד ● בראש המפגינים: ראש העיר יאיר רביבו ● לדיווח המלא >>> כתב שטורעם נט, ו' בשבט, תשע"ח ♦

זוהי יאפא: למה הסצנה התרבותית ביפו מדירה את הערבים? אנחנו רגילים כל כך לחשוב על מקומות כמו האנה לולו כמייצגי התרבות היפואית החדשה, אבל גם כשברקע פורחות בועות של דו קיום, האוכלוסיות המוחלשות נדחקות לפינה| מאת: ז'נאן בסול, טיים אאוט, יום חמישי, 11.1.2018 ♦

למה שלא תעשו קצת חגיגות דו-קיום גם בשכונות היהודיות? אירועי חג החגים בחיפה היו אמורים להוות אבן דרך במאבק למען פלורליזם ודו-קיום בעיר. בפועל הם צמחו למימדים מבהילים שמשביתים את חיי התושבים בשכונות הערביות לשבועות. קיום משותף יכול להתקיים רק כאשר יש שותפות אמיתית במרחב, לא בזכות צלחת חומוס פעם בכמה חודשים, בשיר מנסור, שיחה מקומית, 10.1.2018 ♦ 

נשים עושות שינוי בלוד מתארחות בערב חדש. 2 נשים מקבוצת המנהיגות העירונית של אפשר אחרת בלוד מתארחות בערב חדש לספר על השנה שהייתה ועל האירוע TED לנשים שהן הפיקו , פרוייקט של "אפשר אחרת –  A New Way", ערב חדש, 7.1.2018 ♦

ערביי יפו נתבעים לפנות קברים מבית הקברות טאסו. החברה שרכשה את הקרקע דורשת 15 מיליון שקל, הפסקת הקבורה ופינוי של מאות הקברים ■ "אפילו למות בכבוד אתם לא נותנים. זה מאבק שאלוהים יודע איך ייגמר", גיא נרדי, גלובס, 8.1.2018 ♦

אושר תקציב מיוחד לפיתוח השכונות הערביות בלוד. לפני כשנה, קיבלה ממשלת ישראל החלטה היסטורית לקדם תוכנית חומש להשקעה חסרת תקדים עבור פיתוח היישובים במגזר הערבי בישראל בתחומי החינוך, הרווחה, הדיור והתשתיות, אך הערים המעורבות לא שותפו בתוכנית. לאחר התערבות עיריית לוד והעומד בראש – גם לוד הוכנסה לתוכנית, עידן הראל , מקומונט לוד, 2 ינואר, 2018 ♦

הממד המרחבי הפונקציונלי של יחסי יהודים ערבים: מערים מעורבות למרחבים מעורבים. מחקרם של פרופ' ראסם ח'מאיסי מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה ופרופ' יצחק אומר מהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב, המרכז היהודי-ערבי, אוניברסיטת חיפה, יולי 2017 ♦

הערים בערים המעורבות היבטים פוליטיים השוואתיים, סלים בריק, המרכז היהודי-ערבי, אוניברסיטת חיפה,  2017 ♦

יהב נגד רגב: "לא אתערב בפסטיבל הנכבה". ראש עיריית חיפה יונה יהב דחה את בקשתה של שרת התרבות מירי רגב לבטל את פסטיבל הנכבה המתקיים בעירו: "אין זה מתפקידה של עיריית חיפה", עדי דניאל , ערוץ 20, 14.12.2017 

עיר הדיסוננס הקיומי. "…אז רגע אחרי פסטיבל המוזיקה בתחתית ושנייה לפני פסטיבל האוכל הערבי המגוחך, אפשר לדבר על עניין הפרסום? אתחיל מהראשון, כי הוא יותר קרוב ללבי וכי מיטב המוחות עבדו עליו, ובכל זאת – בלי אף מילה בערבית. בשום מדיום. חוץ מהמילה “חיפה” בתמונה של האירוע, ואפילו שם יש טעות. יעני יותר SoLow מזה אין… ", מאת: מייסה מטר, כלבו חיפה והצפון, 9.12.17 20:02 ♦

ביישובי הגליל, אין כניסה לערבים, מזרחים ומיעוטים אחרים. "זו השאלה שתמיד עולה: 'תגיד, אתה לא רוצה ערבים?' אני משתדל לא ליפול למוקש הזה, אלא לדבר על המרחב הציבורי. יש לי דעה בשאלה אם אני רוצה שביישוב שלי יגורו ערבים, אבל היא לא רלוונטית, משום שאין שום סעיף בחוק שמונע מערבי להתגורר ביישוב קהילתי. נרתמתי למהלך משום שהיה לי חשוב שהצביון היהודי והציוני יבוא לידי ביטוי…", הילו גלזר, הארץ, 7.12.2017 ♦

חרף התנגדות משרד התרבות: עיריית חיפה אישרה העברת כ–1.2 מיליון שקלים לאל־מידאן. בעירייה הבהירו כי ההחלטה להעביר את התקציב התקבלה מאחר שהתיאטרון עמד בכל התבחינים הנדרשים, מיה אשר, הארץ, 06.12.2017 

תוכנית פיתוח רחבת היקף בעכו מתעלמת מהתושבים המוסלמים. הדמיות של תוכניות בנייה לרובע עירוני חדש בעכו הופצו לציבור ואינן כוללות מסגדים, אף ששליש מתושבי העיר מוסלמים ■ מינהל התכנון: "משאירים גמישות להחליט לאיזה דת יוקצו המבנים" ■ עיריית עכו: "האחריות לנושא נמצאת בידי משרד הדתות", מירב מורן, דה מרקר, 29.11.2017 

זה מה שמחכה לכם בפסטיבל "החג של החגים". הפסטיבל, שייערך בפעם ה-24, יכלול מופעי מוזיקה וסיורי אוכל. בנוסף יוקם מתחם קרקס בחצר האחורית של מוזיאון חיפה, בית הגפן יארח יריד עתיקות ותושבי ואדי ניסנאס יפתחו את בתיהם למבקרים, מאת: שי אילן, כלבו חיפה, 3.12.17 ♦

אות הנשיא לתקווה ישראלית בחינוך לעיר רמלה. חיבור בין בתי ספר יהודיים וערביים עמד במרכז נימוקי ועדת הפרס. ראש העיר וידל: "חשיבות רבה בקידום החיים המשותפים", שחר חי, YNET, 23.11.17 ♦

הכנס  “דיאלוג בעיר מעורבת – נפגשים ומחדשים" [15-14 בנובמבר 2017, מרכז ציפורי, יער ירושלים] , הינו יוזמה משותפת של הקרן לירושליםמדרשת אדם, ועמותת בסוד שיח. זהו הכנס החמישי בסדרה על חיים בערים מעורבות. השנה הכנס יתמקד בחברה הישראלית כחברה רב-תרבותית ורב-לאומית, ובחידוש דרכי המפגש והשיח בין חבריה

פסטיבל הסרטים [בחיפה] מציג: סרטים בתרגום לערבית. בפעם הראשונה ב-33 שנות פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה מוקרנים סרטים בתרגום לערבית. מדובר בסרטים תיעודיים בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה, והם יוקרנו בבית הגפן, מאת: שי אילן, כלבו חיפה והצפון, 8.10.17 

למה יום כיפור ביפו מעורר אלימות, משחק וחציית גבולות? בין קדושה למשחק, יום כיפור מקבל בערים מעורבות משמעות של קרנבל, המאפשר היפוך סדרים וזמנים. לעתים ערעור הגבולות מביא לאלימות, דניאל מונטרסקו, הארץ, 29.09.2017 

מנכ"ל העירייה הורה לבטל כנס של 'עוצמה יהודית'. מנכ"ל עיריית לוד, הורה להנהלת מרכז הפיס בלוד לבטל כנס של 'עוצמה יהודית' ולהפר חוזה עם התנועה. הכנס היה אמור להתקיים בבית ספר אורט, במרכז הפיס, כאשר אנשי עוצמה יהודית חתמו עם חוזה עם הנהלת המקום ובחוזה נכתב מפורשות כי מדובר בכנס של תנועת עוצמה יהודית, גיא עזרא, חדשות סרוגים 24.09.17 ♦

לוד עדיין מלקקת את הפצעים מפרובוקציית ראש העיר במסגד. קבוצות דיאלוג משותפות עברו טלטלה קשה השבוע מאז ההסתערות של ראש עיריית לוד על מסגד בתחילת חג הקורבן. את כל הכאב הזה אפשר היה למנוע אם היינו לומדים משהו מלונדון, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  8.9.2017 ♦

ראש עיריית לוד שהותקף במסגד התנצל בפני המוסלמים. שבוע לאחר שביקש להנמיך את עוצמת הרמקולים של המסגד הגדול בעירו והותקף, ראש עיריית לוד יאיר רביבו חוזר בו ומתנצל: "הגעתי למסגד גרמה לפגיעה ברגשות אחינו המוסלמים", בת אל בנימין, ערוץ 20,  08/09/17 

חג הקורבן. ראש העיר לוד התפרץ למסגד בעיר ודרש להפסיק את השימוש במערכת הכריזה. ראש העיר רביבו נכנס למסגד בעקבות רעש מהמסגד, ובינו לבין המתפללים התפתח עימות מילולי. המשטרה הפרידה בין הצדדים וטענה כי רביבו חולל פרובוקציה במטרה לזכות באהדת בוחריו היהודים, יניב קובובי, 01.09.2017 17:25 עודכן ב: 21:03 ♦

בלי בית ספר או בית קברות לתושביה הערבים, נצרת היא עיר מעורבת בהכחשה. כמעט רבע מתושבי נצרת עילית הם ערבים, שיעור גדול יותר מבחיפה, אך רק רחוב אחד נקרא על שם אישיות ערבית והאתר הרשמי של העירייה כתוב בעברית, אנגלית ורוסית. כך נראה מאבק דמוגרפי, נעה שפיגל, הארץ, 17.8.2017 ♦

הצלחה לקול הקורא של משרד הפנים: 93 רשויות מקומיות ביקשו להתאגד באשכולות יישובים. במסגרת המהלך, חלק גדול מהפעילות המוניציפלית ייעשה במסגרת הרחבה של האשכול ■ בין האשכולות שהוגשו: "השרון", שמאגד את רעננה וכפר סבא עם טייבה וקלנסאווה, ו"ואדי ערה", שמאגד את פרדס חנה וקיבוצי מנשה עם אום אל פאחם, נמרוד בוסו, דה מרקר, 13.08.2017 ♦

בית המשפט העליון אישר חלק מהמכרזים שאליהם ניגשו תושבים ערבים. שנתיים לאחר שבית המשפט המחוזי בנצרת ביטל את המכרז בו זכו תושבים ערבים ב-27 מגרשים בשכונת "מורדות עפולה הצעירה". אישר העליון את מרבית העסקאות, מור שמעוני, מעריב, 07/08/2017 

בין חסן בק למגדל השעון: היסטוריה של עימותים ביפו. העימותים שהתרחשו בסוף השבוע האחרון בעיר על רקע מותו של צעיר ערבי, מהווים תזכורות למהומות שפורצות מעת לעת בין תושבי העיר היהודים והערבים. עם זאת, העיר ידעה מאורעות קשים הרבה יותר בעברה על רקע המתח בין התושבים, אלי אשכנזי, וואלה, 31.7.2017 ♦

יועץ ראש העיר יפו לענייני ערבים: "מבין ללב הצעירים המוחים". כמאל אגבריה, יועץ ראש העיר לענייני המגזר הערבי ביפו אמר ל'לפני כולם' בעקבות המהומות בשבת: "יש הצטברות של דברים בתקופה טעונה, וחלק מהצעירים יצאו לרחוב בצורה ספונטני.. אמנם אני מבין ללבם" הבהיר, אך לא את ההתנהגות". "כמובן שאנחנו נגד הוונדליזם, אבל אבל התחברו שם כמה דברים ביחד לתקופה ארוכה והאירוע עם המשטרה היה סוג של זרז להוצאת אותם צעירים לרחובות"., ערוץ 20, 30.7.2017 

ביום 13.7.2017 עתרה האגודה לזכויות האזרח יחד עם הורים מנצרת עילית ומרכז "מוסאוא" לביהמ"ש לעניינים מינהליים בנצרת בדרישה להקים ביה"ס ערבי בנצרת עילית. המצב הוא שכיום יותר מ-20% מהתושבים ויותר משליש מתלמידי נצרת עילית הם ערבים. למעשה, למעלה מאלפיים מתלמידי נצרת עלית נאלצים לנדוד לעיר אחרת בכדי ללמוד. ♦

נתונים על מועסקים ערבים בערים מעורבות, מסמך של מרכז המחקר והמידע בכנסת, לבקשת חה"כ יוסף ג'בארין, 29.6.2016 ♦

לבקשת הגרעין התורני: עיריית לוד שקלה לבטל את חגיגות העיד אל-פיטר. ראש העיר יאיר רביבו שקל לבטל את החגיגות המסורתיות בשל זעם שהתעורר עקב תפילה ציבורית שערכו עשרות מוסלמים במתחם השוק שבעיר. לקראת הערב, הודיעה העירייה כי החגיגות מתקיימות כמתוכנן, אור רביד, וואלה, יום שני, 26 ביוני 2017 ♦

רעש המואזין: ״המשטרה לא עושה כלום״. חבר מועצת העיר לוד מסכם חודש ללא שינה. ״אתה יכול לשבת בבית, להפעיל מזגן ולסגור חלונות ותריסים והרעש יכנס", בני טוקר , ערוץ 7, ב' בתמוז תשע"ז,  26/06/17 ♦

השימוש ביחסי יהודים־ערבים בעכו כתירוץ לפסילת הצגה הוא שפל חדש. אין כל קשר בין השתקת ההצגה "אסירי הכיבוש" לבין דרדור היחסים בין יהודים לערבים בעכו. הדבר היחיד שנמנע באי העלאתה הוא האפשרות שיתקיים כאן שיח ציבורי על מצב האסירים הפלסטינים, ג'וזף אטרש, הארץ, 19.06.2017 20:11 עודכן ב: 20:29 ♦

ביקור מבקר המדינה בעיר לוד. מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא וצוות בכיר ממשרדו, התארחו אתמול (יום ג' -6.6.2017) בעיר לוד. מתוך אתר מבקר המדינה ♦

נצרת עילית החדשה תצטרך להתמודד עם המציאות של נצרת עילית הישנה. בטקס חגיגי הציגה השבוע עיריית נצרת עילית תוכניות פיתוח, הכוללות בנייה של אלפי דירות, שטחי תעסוקה, מוזיאון, אמפי תיאטרון, קאנטרי קלאב ואולם הוקי קרח ■ בינתיים, עד שיבואו כוחות חדשים ויצטרפו לחזון, ראש העיר דאג לתעסוקת הדור הוותיק באיסוף פסולת וגינון… כמה ערבים מתגוררים בנצרת עילית? בין ראש העיר, רונן פלוט, לסגנו ושותפו בקואליציית מועצת העיר, הד"ר שוכרי עוואדה, יש חילוקי דעות בעניין. פלוט טען השבוע כי 16% מ–40 אלף תושבי העיר הם ערבים, ואילו סגנו דיבר על רבע מהם..", מירב מורן, דה מרקר, 8.6.2017 

של מי העיר הזאת, לעזאזל? המאבק של שמות הרחובות ביפו. התושבים הערבים נאבקים על המורשת הפלסטינית של העיר, ומתנגדים לשמות רחובות יהודיים מובהקים כגון "שבטי ישראל". התושבים היהודים, כך נראה, אובדי עצות, דניאל מונטרסקו, הארץ,22.05.2017 ♦

לא מוכרים דירות לערבים? זוגות מיפו ולוד תובעים 300 אלף שקל. האגודה לזכויות האזרח הגישה השבוע 2 תביעות נזיקין על סך 150 אלף שקל כל אחת, בשל אפליית לקוחות ברכישת דירות למגורים בעקבות מוצאם. לדברי עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח "האפליה הסמויה חמורה מאוד דווקא מכיוון שקשה לחשוף אותה והיא לרוב עוברת מתחת לרדאר", מיכל מרגלית, YNET, 22.05.17 ♦

יוצרים מרחב אחד לשני: פיתוח מרחב משותף בחברות משוסעות. יחד עם מכון ירושלים לחקר מדיניות ערכה קרן קונרד אדנאואר את המפגש הרביעי של "תכנית קולק-אנדאואר" ליצירת מרחבים משותפים בירושלים. הדובר במפגש היה פרופסור פרנק גפיקין מאוניברסיטת קווינז בבלפסט, אשר נתן מבט מקיף מעבודתו על תכנון עירוני לפיתוח מרחבים משותפים בערים מחולקות כמו בלפסט. זמין גם ב DeutschEnglish, 11.5.2017 ♦

עיר בהכחשה: כרמיאל הופכת להיות עיר מעורבת. העיר שנועדה לקטוע את הרצף הערבי בגליל, הופכת לעיר מעורבת ■ "כרמיאל הפכה מעיירת פיתוח הומוגנית ל'עיר אומנה' – עיר שבה אוכלוסיות שבחרו לגור בה, אך העיר לא בחרה בהם", גיא נרדי, גלובס, 2.5.2017 

כבוד הדדי: בעכו תיאמו את המואזין עם אירועי יום הזיכרון. ראשי הוואקף בעיר המעורבת פעלו ביחד עם ראש העיר ורב העיר, על מנת שקולות המואזין לא יפריעו למתייחדים. "אני לא חושב שצריך חוק מואזין, ולא צריך לעשות שום דבר במלחמה או במאבק. דברים שקטים ומכובדים נשמעים ומוערכים", אמר רב העיר, יאיר קראוס nrg,  1/5/2017 

חרדים, חילונים וערבים מצטופפים יחד – וזה טוב לכולם. דוח בנק ישראל: לפי שפע מדדים כלכליים, חברתיים ולאומיים, יש לעודד חיים משותפים בשכונות ובערים מעורבות ■ אף עפ"י כן, המדינה מתפתה שוב ושוב להקים ערים נפרדות לחרדים…"הבידול עשוי להוליך להשלכות שליליות מפני שהוא מרחיק את קבוצות המיעוט ממרכזי תעסוקה וממשרות מתאימות ומתגמלות, מפריע להן לרכוש מיומנויות, ולכן מצמצם את סיכוייהן להשתלב בשוק העבודה וליהנות מרווחה כלכלית. כן מצמצם מיעוט קשרי הגומלין את סיכויי ההשתלבות עם אוכלוסיית הרוב במרחב הציבורי, במקומות העבודה, באתרי המסחר והבילוי, וכדומה", נאמר במחקר, אורי חודי, גלובס, 1.5.2017 

מצבות הושחתו בבית קברות ביפו. הציבור והתקשורת הישראלים מזדעקים במקרים של ונדליזם בבתי קברות יהודיים ברחבי העולם, אך כאשר הדבר קורה בבית קברות מוסלמי ביפו, ועוד בערב יום השואה? ובכן, השתיקה רועמת, עבד אבו שחאדה, העוקץ,  27.04.17 ♦

עוד אשה נרצחה בלוד והנשים בעיר חיות בפחד. "הרצח של סיהאם אזברגה בלוד בשבוע שעבר מציף את הבעיות הבוערות בעיר, שאוכלוסייתה מעורבת והאלימות בה גואה. פעילות זכויות הנשים מפנות אצבע מאשימה כלפי המשטרה וגורמי הרווחה. המשטרה, מצדה, מגלגלת את האשמה חזרה אל התושבים — ובינתיים נשות העיר חיות תחת איום מתמיד והגופות ממשיכות להיערם", שני ליטמן, הארץ, 6.4.2017 

יחסי יהודיםערבים בערים המעורבות, אידיאולוגיה מול חיי היוםיום. כנס לרגל השקת ספרו של ד"ר אילן שדמה, מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, אוניברסיטת תל אביב, 19.3.17 [הצגת המחקר והממצאים העיקריים.  ד"ר אילן שדמה, מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, אוניברסיטת תל-אביב החוג לשירותי אנוש, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

ערביי עכו מאיימים: "לא נקיים את חוק המואזין". אנשי ציבור ערבים בעכו, בהם אחמד עודה, ממנהיגי תנועת חד"ש, מוחים על ההחלטה להחזיר את חוק המואזין לוועדת השרים לענייני חקיקה, יפה ברנס, MYNET, 19.2.2017 ♦

יש תקווה בלוד: גם הפרדה היא סוג של דו קיום. מתנ"ס 'שיקגו' בלוד משרת בנפרד אוכלוסייה יהודית וערבית. מרחוק קל אולי לצקצק, אך גם שיתוף הפעולה הזה איננו מובן מאליו והוא הושג במאמץ רב, אלישיב רייכנר, מקור ראשון ו nrg, 13/2/2017 ♦

"חבלה בדמוקרטיה": סערה בלוד עקב ניסיונות ראש העיר למנות סגן ערבי. על רקע תמיכתו של ראש עיריית לוד בהצעת חוק המבקשת למנות סגן ערבי בערים מעורבות, חברים במועצה תוקפים בטענה שמדובר ב"שיקול פוליטי זול". מנגד, העירייה התנערה: "הנושא אינו על הפרק כרגע", אור רביד, וואלה, 06 בפברואר 2017 ♦

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון סגן ראש רשות ברשות מעורבת), התשע"ו–2016, יוזמים: חברי הכנסת דוד אמסלם ואוסאמה סעדי, פ/2939/20. מוצע כי ברשות מקומית בה קיים מיעוט דתי או לאומי של למעלה מ-20% אך פחות מ-50%, יתווסף סגן ראש רשות נוסף הנמנה עם המיעוט. כמו כן, מוצע כי ברשות מקומית בה קיימים שני מיעוטים דתיים או לאומיים כאמור יתווספו שני סגנים הנמנים עם כל קבוצת מיעוט שיחלקו בכהונה. 

תגיד לראש העיר שפשוט יבקש להחזיר את הכרזות בערבית. למשרד התחבורה נמאס מקרב גרסאות התגובה של עיריית באר שבע אשר ביקשה להורות ל"דן באר שבע" להסיר כרזות בערבית ועברית מהאוטובוסים והתחנות. "תמסור להם שרק יבקשו, שיכתבו מכתב בקשה". בעירייה מתעקשים: לנו אין סמכות לפעול. ההוראה להסיר כרזות היא של משרד התחבורה". "אנחנו לא חיים בעזה עכשיו זה כריזה באוטובוס עוד כמה שנים זה יהיה מסגד ורעש של מואזין", כתב תושב העיר. באר שבע – עיר מעורבת ולכאורה הגזענות חוגגת, כך זה נראה, אליק מאור, מגפון, 2 בדצמבר 2016 

ערביי כרמיאל רוצים הכרה ושוויון זכויות. בית ספר ערבי ראשון, התעלמות העירייה, הדרת ערבים והחשש שכרמיאל, כעיר מעורבת, תהפוך למוקד של מתח ואלימות. הדוברים בכנס לעידוד דו קיום בערים מעורבות, שנערך בעיר, שירטטו תחזית מדאיגה, רותם אטיאס, MYNET, 6.11.2016 ♦

לגדול בעיר מעורבת – כנס 2016. 15-16.11.2016, משכנות שאננים בירושלים. הכנס “לגדול בעיר מעורבת” הינו הרביעי בסדרת כנסים העוסקים בנושא החיים בערים מעורבות שהקרן לירושלים ומדרשת אדם מקיימות בירושלים. הכנס יוקדש לעיון ולמחקר של חווית הילדות, הנעורים והבגרות המוקדמת בערים המעורבות ולהצגת מודלים שיאפשרו להפיק את המיטב ממציאות זו בהווה ובעתיד. בנוסף תוצג בו העשייה המתרחשת בערים מעורבות בכלל ובכל הקשור לנושאי חינוך לחיים משותפים של שונים, תוך יצירת חיבורים בין עולם המעשה לבין העולם האקדמי והתיאורטי. מדרשת אדם. 

יחסי יהודים ערבים בערים המעורבות לוד ורמלה. "…בוחן את מערכת היחסים בין יהודים וערבים בעיר מעורבת בתקופתנו, תוך שימוש בגישה מחקרית ייחודית. המחבר רואה במערכת היחסים רקמה המשלבת גורמים "אנכיים", כאלה שמקורם ברשויות ונובעים בבסיסם במדיניות, מול גורמים "אופקיים", הנובעים מהאוכלוסיות והמשתקפים בחיי היום-יום. המחקר מתייחס לשלושה שחקנים במערכת היחסים: האוכלוסיות היהודית והערבית, הרשויות (בהתייחס למשרדי הממשלה והעיריות) וארגוני החברה האזרחית..", אילן שדמה, הוצאת כרמל ומרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, אוגוסט 2016 ♦

ארז ביטון במסע אל החצר האחורית של מדינת ישראל. במסגרת סדרת כתבות לוואלה! NEWS יצא המשורר זוכה פרס ישראל למסע מרגש בעיר נעוריו לוד כדי לבחון אם העיר המוזנחת מסוגלת לצאת לדרך חדשה. למסעו הצטרפו ראש העירייה והראפר תאמר נפאר. עורך אורח, מיוחד לסוכות. צפו, ארז ביטון, וואלה, יום רביעי, 19 באוקטובר 2016 ♦

הפתרון של ראש העיר לוד לרעש המואזין: השמעת "שמע ישראל". באירוע הקפות שניות שנערך בעיר הצהיר יאיר רביבו כי בכל פעם שיופעלו הרמקולים מהמסגדים יפעיל בתגובה הקלטה של חבר מועצה אריה לוי מקריא את מילות הפסוק "שמע ישראל". בנוסף לכך, התחייב לקיים תפילות מנחה וערבית במהלך ישיבות המועצה, יקי אדמקר, וואלה, יום שלישי, 25 באוקטובר 2016 ♦

פנייה לנתניהו: עצור את הירי בחתונות ערביות בלוד. ראש עיריית לוד מחה על המשך הירי בחתונות ערביות בעירו ושלח מכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבו טען: "תושבי העיר בהיסטריה. בלוד קיימת אווירת פחד, אווירת טרור, 'מערב פרוע'", אסף גולן, NRG,  9/10/2016 ♦

העמותה לייהוד יפו. איך הגיעו לגור בלב יפו היהודית-ערבית יותר מ-100 בני ישיבת "שירת משה", שמקבלת מיליונים מהמדינה וקשורה לעמותות שפועלות לייהוד מזרח ירושלים?   יואל הרצברג, המקום הכי נמוך בגיהנום, 30.9.2016 

"לעצור את ההתבוללות": מתרחב המאמץ לייהד את יפו. בקיץ נכנסו תלמידי ישיבת הסדר אל בית בלב שכונה ערבית־יהודית. התושבים, שכבר השלימו עם הגרעין התורני הפועל בעיר בחסות המדינה, נחושים להילחם במה שהם מכנים התנחלות מסוכנת, אור קשתי, הארץ, 30.09.2016 ♦

פקחי עיריית לוד קנסו תושב ערבי שפתח את החנות שלו בערב ט' באב. האיזון העדין שמאפשר לתושבים הערבים והיהודים לחיות יחד בלוד הופר כשיאסר אזברגה קיבל קנס של 600 שקל כי פתח את המרכול שלו אמש. "מנסים להרוס את הסטטוס-קוו", טען. העירייה: "מצפים להתחשבות מהציבור המוסלמי", אור רביד, וואלה, יום ראשון, 14 באוגוסט 2016 

מאבק שכונתי ביפו נגד הרחבת הישיבה התורנית בעג'מי. הישיבה התורנית בעג'מי מקימה שלוחה ברחוב ציונה תג'ר 15 ביפו, והשבוע נכנסה משפחה ראשונה לבית. דיירי הרחוב, ערבים ויהודים, הקימו מטה מאבק: הדו קיום בסכנה. מדובר בקבוצה בדלנית שמפיצה גזענות ושנאה. מנהל הישיבה: "כל נתיבותינו שלום. צר לי על החששות", נעמי רייכמן, מירב שלמה־מלמד, MYNET, 18.7.2016 

האגודה לזכויות האזרח בישראל ומרכז מוסאוא עתרו לבית המשפט לעניינים מנהלים בנצרת בדרישה להקים בית ספר ממלכתי ערבי ראשון בעיר נצרת עלית. [ידיעה ב MYNET15.6.2016 ♦

עיתונות מטעם, גרסת הדו-קיום. מדוע הריץ אתר חדשות ערבי את המועמד היהודי שזכה בראשות עיריית נצרת-עילית? שלומי דסקל , העין השביעית, 9.6.2016 ♦

השכנים הסתכסכו – הערבי נעצר. ויכוח שהחל בגלל מוזיקה רועשת הוביל לקטטה המונית בין שכנים, יהודים וערבים. זה קרה דווקא בחיפה, העיר המעורבת שידועה ביחסי השכנות הטובים בין כל בני הלאומים. לטענת חלק מהמעורבים, המשטרה מיהרה לעצור את מי שהותקף ונפצע – רק בגלל שהוא ערבי, פוראת נסאר | חדשות 2 | 30/05/16  ♦

בשירות הגזענות: מוכרים ליהודים, לא לערבים. בבנייני יוקרה בלוד המעורבת לא רוצים למכור דירות לערבים. איך עושים זאת? למשל באמצעות פרויקטים של מועדון "בהצדעה", המיועדים לאנשי מילואים. כשרחל, חרדית שלא עשתה צבא, ביקשה לקנות – נמצאה קומבינה. לנסרין מסרו שאי אפשר. האגודה לזכויות האזרח: "ניסיון שקוף להסוואת האפליה", יהודה שוחט, YNET, 29.05.16  ♦

הקימו רעש: עימות בסוגיית המסגדים בלוד. "אתה ראש בדואי", "המואזין בבוקר מפריע". ברקע הדו-קיום השברירי בלוד התעמתו חברי מועצה יהודים וערבים בנושא הרעש מהמסגדים. האזינו לוויכוח, חסן שעלאן, MYNET, 27.05.16 ♦

עכו: ערבים סירבו לשלוח ילדים לטקס עצמאות בגן. הרשת געשה בעקבות פוסט שהעלתה חברת מועצת עכו לשעבר, עו"ד רמאל עיסא, אשר קראה לאמהות לילדי הגנים ערביים שלא לשלוח את הילדים לטקס העירוני, ובמקום זאת, לציין את הנכבה, יפה ברנס , MYNET, 10.5.2016 ♦

המאבק על הקמת בית ספר דו לשוני קורע את ההורים ביפו. קבוצות יריבות: ישי שכטר, יו"ר ועד הורי קריית חינוך: אין צורך בבית הספר הזה. ביפו יש כבר מספיק בתי ספר בדלניים, אתם משאירים את החינוך הציבורי רק עם אוכלוסייה חלשה. לובנה ריפי ואסף רונאל, נציגי קהילת יד ביד: לא נוותר. כולם מוזמנים להצטרף אלינו, אשר קשר , MYNET, 20.3.2016 ♦

"הזדמנות אמיתית לייהד את הגליל". שדולת ארץ ישראל בכנסת ביקרה היום בנצרת עילית והצהירה על תמיכה בהפניית תקציבים לעיר. ראש העיר: יש חלון הזדמנויות שאסור לפספס' בני טוקר, ערוץ 7, ז' באדר ב תשע"ו 17/03/16 ♦

"הטרור לא מבחין בין ערבים ליהודים": יפו מנסה להתאושש מערב הדמים. אחרי הפיגוע שבו נרצח תייר אמריקני, העיר המעורבת חוותה יום שקט במיוחד ובעלי העסקים חוששים מההמשך: "האווירה השתנתה. ואולם, היו מי שבחרו לטייל ביפו למרות הכל: "נמשיך להסתובב גם במקומות שיש פיגועים", דנה ירקצי, וואלה, 10.3.2016 ♦

האם פיגועי הדקירה הצליחו לפצוע את דו-הקיום? סיור בעיר המעורבת רמלה. התושבים מסרבים להתרגש משבוע בו ארעו שני פיגועי דקירה, ומתעקשים שהחיים המשותפים בין ערבים ליהודים יימשכו: “לא היה ולא יהיה כאן מתח", אייל לוי, מעריב און ליין, 10/02/2016 ♦

התושבים דורשים בי"ס ערבי – ראש העיר מסרב. למרות העובדה שהתושבים הערבים מהווים כבר 20 אחוז מאוכלוסיית נצרת עילית, הבהיר גפסו למשרד החינוך שהתנגדותו הנחרצת עומדת בעינה. האגודה לזכויות האזרח הודיעה בשבוע שעבר שהצעד הבא יהיה עתירה לבג"ץ. העירייה: "יש לפעול לשילוב האוכלוסייה הערבית באורח החיים הישראלי ולא להבדילה במסגרות חינוך מיוחדות", ורד לוי, MYNET, 9.2.2016 ♦

תושבים ברמלה: "הפיגוע לא מייצג, יש דו קיום אמיתי". יהודים וערבים ברמלה הגיבו בעקבות הפיגוע בו דקרו תלמידות מאבטח בכניסה לתחנה המרכזית: "למרות זאת, התחושה בעיר לא נפגעה". ראש העיר: "זו עיר רב תרבותית, נמשיך לחיות בשכנות טובה, ללא הבדל בין המגזרים", אסף גולן ושירית אביטן כהן, NRG,  | 4/2/2016 ♦

מתח ברמלה אחרי הפיגוע: "נהיה מפחיד כאן". בבית הספר ובמשפחתן של בנות ה-13 מרמלה התקשו לעכל שהן חשודות בפיגוע דקירה בעיר שדוגלת בדו-קיום. תושב העיר: "יש פחד, אבל אין פתרון עירוני, זה משהו שצריך לבוא מגבוה", חסן שעלאן ונועם (דבול) דביר, YNET, 4.2.2016 

שכנות טובה- משפחות בדואיות מתגוררות ביישובים יהודים. באופקים התקיימה לאחרונה הפגנה סוערת לאחר שהתברר כי משפחות בדואיות זכו במכרזים לבניית דירות בעיר, אך מתברר כי חלק מערי הדרום הפכו בשנים האחרונות הלכה למעשה לערים מעורבות. בדואים ויהודים גרים בשכנות טובה בערד, באר שבע, דימונה וערים נוספות, אחמד אבו סוויס, וואלה, יום חמישי, 24 בדצמבר 2015 ♦

תושבי אופקים נגד בדואים בעירם: "יבנו לנו מסגד". 14 משפחות משבט טראבין זכו במכרזים של רשות מקרקעי ישראל ורכשו מגרשים לבנייה בעיר. תושבים שהפגינו הערב מתנגדים: "לא ניתן לאופקים להתאסלם". רשות מקרקעי ישראל: "משווקים מגרשים ללא הבדלי דת וגזע", אמיר אלון, YNET,  20.12.15 ♦

הערבים נוהרים מבית חנינא לרמת אביב. ההפגנות בעפולה נגד הקמת שכונה ערבית בעיר הן רק חלק מתהליך המתרחש בשנים האחרונות ברחבי ישראל – הגירת ערבים מהמעמד הבינוני היוצאים מהכפרים ומתיישבים בערים יהודיות, שלא ערוכות לקליטתם, שוקי שדה, דה מרקר, 18.12.2015 

למה אנשים מפחדים לאכול בעכו? אף על פי שבעכו לא נשלפה עד עתה ולו סכין אחת, הקהל מתרחק מהעיר המעורבת. שיחה עם מסעדנים שמתמודדים עם המכה, וגם עם כאלה שהתייאשו, רוני קשמין, הארץ, 09.11.2015 ♦

היא עיר מעורבת, אבל לא פשוט להציג תערוכה על העבר הערבי של חיפה. בניגוד לתל אביב-יפו, שכיסתה חלקים מהעבר הערבי בפארקים ומתחמי בנייה, שכבות הזמן לא אבדו כאן. הדו-קיום בין יהודים וערבים לא מנע התנגדויות לקיום התערוכה משני הצדדים, מיכאל יעקובסון, 27.10.2015 ♦

"בלי דאווין של הורה, חומוס וגפילטע פיש": הכירו את המקום הכי שפוי במדינה. זה היה יכול להיות מתכון לפיצוץ, אך הקשרים שנוצרו סביב המתנ"ס בשכונת רמת אשכול שבלוד מוכיחים את עצמם בימים אלה של מתיחות ביטחונית וגזענות, מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 26.10.2015  ♦

לוד: יש סיכוי לדו קיום, צריך ללמוד איך עושים זאת. בין מלחמה אחת לרעותה ובין גל טרור אחד למשנהו, אפשר לחיות יחד בארץ הזו. רוצים הוכחה? תראו את העיר לוד, שבה שני ערבים ויהודים משלימים עם חייהם המשותפים בעל כורחם, אסף גולן, NRG,  | 20/10/2015 ♦

לחיות בעיר מעורבת. לקראת כנס "עיר המחר – לחיות בעיר מעורבת בעתיד" במשכנות שאננים ירושלים 20-22.10.15, מתארחים ד"ר אודי שפיגל מקרן ירושלים ושמעון לנקרי ראש עירית עכו בתכונית "הערב בשש" כדי לדבר על החיים עצמם – כלומר על המציאות בערים מעורבות ♦

בערים המעורבות כבר מרגישים פגיעה בפרנסה. כשבוע לאחר תחילת גל פיגועי הדקירה, המתח בין יהודים וערבים מורגש ביתר שאת ומזכיר לחלק מתושבי הערים המעורבות את ימי האינתיפאדה השנייה. "עכשיו על כל דבר קטן ישר עושים חרם", נעה שפיגל, הארץ, 11.10.2015 

לא לוקחים סיכון: ממחר – שלוש פלוגות מג"ב יוצבו בערים המעורבות. הדרג המדיני אישר גיוס שלוש פלוגות מילואים שיוצבו ברמלה, לוד ונצרת החל ממחר, בעקבות המחסור שנוצר לאחר העברת שוטרים רבים למוקדי החיכוך בבירה. דסק הסייבר יפעל לאיתור כוונות פיגוע, יוסי אלי, וואלה, 10.10.2015 

ביחד ולחוד: הסכנה שמציב גל הטרור לדו קיום בערים המעורבות. גל האלימות הפלסטיני סוחף אחריו את ערביי ישראל ומאיים על העל החיים המשותפים. “אין לציבור הערבי אינטרס לחצות את הקווים", מעריכים גורמים במגזר, אייל לוי, מעריב און ליין, 08/10/2015 

אחרי המהומות, לילה מתוח ביפו; בקבוקי תבערה על כביש 6. בתום המהומות הראשונות בעיר מאז אוקטובר 2000, שאירעו במחאה על אירועי אל-אקצא, בעלי העסקים הערבים בעיר חוששים מהרס הדו-קיום – ומאובדן הכנסה: "זו העיר של כולנו". באירוע בסמוך לקלקיליה, לא נרשמו נפגעים, אבי אשכנזי ואמיר בוחבוט, וואלה, יום רביעי, 07 באוקטובר 2015 ♦

"עיר המחר" – לחיות בעיר מעורבת בעתיד.  כנס. 22-20 באוקטובר  2015, מרכז הכנסים ע"ש קונרד אדנאואר, משכנות שאננים, ירושלים. הכנס השלישי בסדרת כנסים העוסקים בנושא החיים בערים מעורבות שהקרן לירושלים, ומדרשת אדם מקיימות בירושלים ♦

"לולא הגרעין התורני, לוד הייתה היום עיר ערבית". ראש העיר יאיר רביבו בונה גשרים עם האוכלוסייה הערבית, קורא לצעירים חילונים להצטרף וחולם על שינוי תדמית, שמתחיל כבר לקרום עור וגידים. אבל עד אז, מודה גם רביבו: "יש עוד הרבה מה לעשות", אלישיב רייכנר, מקור ראשון – NRG,  | 23/9/2015 ♦

גטו עג'מי: הקש ששבר את גב הגמל. מדיניות הנישול המתמשכת כלפי ערביי יפו מגיעה לנקודת שבירה עם ההתנחלויות היהודיות שמוקמות בלב עג׳מי. שנים של אפליה וקיפוח הפכו לפצצה מתקתקת, שחובה למצוא לה פתרון, עבד סטל, העוקץ,  30.08.15 ♦

באחת השכונות הקשות בלוד מסתתרת דוגמה לדו-קיום מסוג אחר. במתנ"ס בן שלוש קומות בשכונת אשכול מתקיימת פעילות של בני העדה האתיופית, ערבים ואנשי הגרעין התורני – אך בנפרד. השר בנט, שהגיע לבקר במקום, הבטיח בין ליטוף מכרסמים והרמת משקולות כי מכאן תצא הבשורה: "לומדים לחיות ביחד", משה שטיינמץ, 29.7.2015 

תושבים בשכונת עכברה בצפת: צה"ל עורך אימונים בחצרות הבתים שלנו. לדברי התושבים, האימונים באזור מתקיימים זה כשנה וחצי בשעת לילה וכוללים שימוש בטנקים ובנגמשים וקולות ירי. לטענתם, באחת הפעמים צה"ל אף סגר את הכביש היחיד המוביל לשכונה, נעה שפיגל, הארץ, 08.07.2015 ♦

בשכונה הערבית של כפר סבא קונים חשמל מקלקיליה, ועדיין סובלים מחברת החשמל הישראלית. שני קווי מתח של חברת החשמל לא מאפשרים בנייה על פני 42 דונם בשכונת אבו סניינה, וקו שלישי מתוכנן לעבור קרוב יותר לבתי התושבים: "חשבו איך לחסום אותנו, שלא נתרחב", רועי צ'יקי ארד, הארץ, 06.07.2015 ♦

סערה בנצרת עלית: מונה סגן יו"ר ערבי. הרוחות סערו השבוע בעיר המעורבת בצפון בעקבות מינויו של ד"ר עוואודה כסגן ראש העיר. "במצבה של העיר כיום, המהלך רק ידרדר אותה". תושבים דורשים בחירות, יהודה פרל, הקול היהודי, 18.6.2015 ♦

גזענות בעיר שסימלה דו-קיום: "לא מוכרים דירות לערבים, אם הם מתעניינים אנחנו 'עסוקים".  עדות אפשרית נוספת לאפליה גזענית של ערבים ישראלים בשיאו של משבר הדיור בציבור הערבי. זוג שביקש להתגורר בשכונה חדשה במעלות-תרשיחא חשף בפינת "המפצח" הקלטה שבה הודתה החברה המשווקת: "אנחנו לא מוכרים דירות לערבים". "בהתחלה לא רצינו להאמין שזה המצב", אבי עמית, "המפצח", חדשות 10, 6.6.2015 ♦

עכו: "אין ייצוג הולם לערבים במחלקות העירייה". חברת המועצה עו"ד מדיחה רמאל-עיסא טוענת לאפליה בין יהודים לערבים בתחום התעסוקה בעירייה. עוד היא טוענת, ש-104 עובדים, רובם בכירים, לא מתגוררים בעכו. העירייה: "אנחנו דוגמה ומופת לשילוב האוכלוסייה הערבית", יפה ברנס, MYNET, 1.6.2015 ♦

תושבי עכו, יהודים וערבים לומדים ערבית ועברית. קיבוץ המחנכים של תנועת דרור ישראל, בשיתוף עם רשת המתנ"סים, מוטב יחדיו ועיריית עכו מפעילים בעכו את תכנית "מילה במילה"- תכנית ללימוד עברית וערבית שמטרתה ליצור נק' חיבור בין תושבי העיר, תמי מאור, LOCAL  עכו 1.6.2015 ♦

כרמיאל: הפגנה נגד סרטון של מוחמד בכרי "לא נסבול ערבים לא נאמנים בעיר"עשרות תושבי העיר כרמיאל בהם סגן ראש העיר, חברי מועצה ופעילי ימין מחו נגד הקרנת סרטו של מוחמד בכרי שכינה את חיילי צה"ל ב'צוק איתן' "כלבים משוסעים", חדשות סרוגים, 26.05.15 19:25  ח' בסיון תשעה ♦

מחאה חריפה: לא רוצים סגן ראש עיר ערבי. ד"ר שוכרי עוואדה, רופא משפחה, מונה לתפקיד סגן ראש עיריית נצרת עילית ללא שכר ועורר כלפיו זעם יוצא דופן. חברי מליאה שהתנגדו למינויו דרשו "לשמור על הצביון היהודי", והרשתות החברתיות התמלאו בסטטוסים זועמים נגד "מכירת העיר לערבים". ראש העיר תקף בחזרה: "ערבים זכאים להיות שותפים בנעשה בעיר". ד"ר עוואדה: "שהגזענים יישבו בצד וייתנו לעבוד", ורד לוי ,MYNET, 21.5.2015 ♦

עתירה: ספרים בערבית לספריות בנצרת עילית. בהמשך להגירה הגוברת של ערבים מנצרת לעיר היהודית הסמוכה, נצרת עילית, דורשים כעת התושבים הערבים שירותי ספריה בשפתם. ידידיה בן אור, ערוץ 7,  י' בניסן תשע"ה, 30/03/15 ♦

איזו ממשלה תקום לפי הבחירות בתיכוני לוד? לבחירות בתיכון דרכא בלוד הגיעו מועמדים זוטרים יותר מאשר אלו שבאים לבליך, אבל האווירה כיפית. כאן לוקחים את הבחירות בפרופורציות. רועי צ'יקי ארד במסע הבחירות 2015, רועי צ'יקי ארד, הארץ, 20.02.2015 ♦

הריסות הבתים בלוד מראות שהנכבה לא נגמרה, רק החליפה צורה. ב-1948 טבחו בפליטים שהסתתרו במסגד בלוד. עשרות שנים אחרי זה כבר אי אפשר לגרש את הפלסטינים באותן דרכים, ובמקומן שוללים היתרי בנייה ושולחים משטרה ודחפורים. אלה פניה של הנכבה המודרנית, מאת רמי יונס, שיחה מקומית,  | 11.2.2015 ♦ 

עיר בלי אלוהים. אורי רוזנווקס ואייל בלחסן, צמד היוצרים שהביא למסך הקטן את הסדרה התיעודית המרתקת "לוד – בין ייאוש לתקווה", חוזרים מלב המאפליה עם עונה שנייה, לא פחות קשה, אלימה ומייאשת, ענת אלויבייר, מעריב און ליין, 2.1.2015 ♦

אידיאליזציה של מציאות בעייתית. כתב "מקור ראשון" מסייר ברמלה ומשוחח עם יהודים |אורן פרסיקו, העין השביעית, 12.12.2014 ♦

התמוטטות הריבונות? הערים המעורבות סובלות מריבונות מזניחה. יפו ולוד לא נשלטות על ידי התנועה האסלאמית והבעיה שלהן היא לא תת-אכיפה. הערים המעורבות הופקרו למשך עשורים, ועכשיו המדינה משתמשת בגזענות כדי לנשל את יושביהן עוד יותר. תגובה לארז תדמור, מאת אלמה ביבלש, שיחה מקומית,    | 16.11.2014 ♦

התמוטטות הריבונות בערים המעורבות.נהיגה פרועה, נפצים, תקיפות פיזיות, אלימות קשה, הפרת חוקי בניה והשתלטות על המרחב הציבורי – כל אלה הם הרקע להתמוטטות החוק והסדר ביפו ובלוד • התושבים היהודיים מדווחים על דאגה ואבדן הביטחון האישי, בעוד התנועה האסלאמית מחנכת את הנוער שחובה להילחם באויב הציוני • משבר הריבונות בערים המעורבות – דו"ח מצב, ארז תדמור, מידה, 10.11.2014 ♦

"17% מתושבי נצרת עילית הם ערבים, אך הם אינם מועסקים בעירייה". על אף ש-17% מאוכלוסיית נצרת עילית הם בני המגזר הערבי, בעירייה עובדים רק 4 אנשים מתוך 77 עובדי המחלקות המרכזיות ■ מרכז עדאלה מנסה לקבל מאז 2011 תשובה לשאלה – מדוע העירייה לא מכבדת את חוק ייצוג הולם ■ מהעירייה נמסר: "אין בידינו נתונים מספריים", מאת: טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 21.10.2014 ♦

גרינברג: "צריך לשלול לזועבי את האזרחות". כרמיאל. 400 איש התייצבו ביום שישי שעבר בשני מחנות, בהפגנה הגדולה ביותר עד כה בפרשת ראמיה. סגנית ראש העיר למפגינים: "או שתהיו נאמנים למדינת ישראל, או שתעופו קיבינימט", רותם אטיאס , MYNET, 7.4.14 ♦

"זה היה אירוע לאומני": בגרעין התורני לא מתכוונים לוותר על לוד. הסטטוס-קוו השביר בלוד נסדק השבוע עם ניקוב המוני של צמיגי מכוניות והעלה אל פני השטח את המתחים הסוציו-אקונומיים והתרבותיים. חברי הגרעין התורני לא מתרגשים ומתעקשים שהם כאן כדי להציל את העיר, גם אם יש למישהו בעיה עם זה, אלקנה שור, מעריב, 31/1/2014 ♦

כנס בירושלים: "איך חיים בעיר מעורבת"?אנשי אקדמיה מובילים ינתחו את התהליכים הקשורים לדפוסי החיים וניהול של ערים מעורבות בכנס שייערך במשכנות שאננים. הכניסה ללא תשלום, מעריב, 18.11.2013 ♦

"עיר מעורבת היא לא בהכרח נטל". קבוצה מעורבת של יהודים וערבים מעכו מארחת מפגשי פוליטיקה ותרבות. ביום שבת ה-23.11.13 תקיים הקבוצה "שבתתרבות". אורחים: ירון לונדון ועמי אילון. מנחה: זוהיר בהלול. כתב LOCAL 12.11.2013 ♦

"אמשיך בפעולות לייהוד נצרת עלית". ראש העיר נצרת עלית, שמעון גפסו, נבחר לקדנציה נוספת חרף כתב האישום שהוגש נגדו. "הציבור אמר את דברו, כולם מחזקים אותי".. בני טוקר, ערוץ 7, 24.10.13 ♦

מחקר בדק מה טוב לערביי ישראל? ערים נבדלות או מעורבות. מחקר שנערך באוניברסיטת אריאל מלמד כי ההתרכזות של המיעוט הערבי בערים נפרדות בתוך המדינה פוגעת בו. התושבים חשים מנותקים מהרוב הישראלי ומשום כך לא מסייעים לעצמם ומגלים פאסיביות. אסף גולן, מעריב, | 17/10/2013 ♦

"בית ספר ערבי בעכו יוריד את ערך הדירות". ישראל בן עזרא, המתמודד על ראשות העיר, הודיע שאם ייבחר, יבטל את ההחלטה להקים בית ספר ערבי חדש: "יש לפתור את בעיית המגזר הערבי בכפרים שלהם". לנקרי: לא ראוי להתייחסות". דיקלה שחף, MYNET, 18.8.2013 ♦

העיר שחולקה לה יחדיו: מה חושבים בנצרת עילית על הקמפיין של ראש העיר. קמפיין "נצרת עילית יהודית לנצח" של שמעון גפסו העלה שוב לסדר היום את המתיחות בעיר. התושבים היהודים בטוחים שאם גפסו לא ייבחר תהפוך העיר לבעלת "רוב ערבי", והלא־יהודים מתארים "אווירה של מלחמה". אלי אשכנזי, הארץ, 09.08.2013 ♦

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ עמרם מצנע: אם בנצרת עלית קיימים תושבים המעוניינים בבית ספר ממלכתי ערבי על המדינה לכפות הקמת בית ספר כזה. 23 ביולי 2013, ידיעות הכנסת ♦

"עכו היא עיר יהודית עם ערבים, ולא עיר מעורבת". יפה ברנס,  Mynet, 27.6.2013 ♦

יפו לכל המרבה במחיר. "חוק רשות מקרקעי ישראל ופסיקות בג"צ מנחים את הרשות לשקול שיקולים של צדק חברתי וצדק חלוקתי, ובכל זאת, הרשות מפרסמת מכרזים שכל עניינם הוא רווח פיננסי, כאילו מדובר בחברה בע"מ. על מכרז אחד יותר מדי", יוסי לוס, העוקץ, 21.06.13 ♦

לוד: יהודים וערבים עושים יד אחת להצלת העיר, דניאל בן סימון, אל מוניטור, 23.5.2013 ♦

ראש העיר נצרת עילית: שימרנו את הרוב היהודי בדרכים שהשתיקה יפה להם. במסמך שהפיץ לתושביו כתב שמעון גפסו כי "עשינו את הבלתי ייאמן: בלמנו את הנסיגה הדמוגרפית", ותקף את דו"ח מבקר המדינה: "תמוה וקטנוני". אלי אשכנזי, הארץ, 15.4.2013 ♦

הדור התוסס בחברה הפלסטינית-ישראלית. תערוכה וספר חדשים מציגים את הקול הפלסטיני בערים הדו־לאומיות בישראל – אלה שמכונות לרוב בשם המכובס “ערים מעורבות”, אף כי המרחב הפלסטיני ממשיך להימחק בהן. הדור החדש דורש שוויון גם בחיים האורבניים. אסתר זנדברג, הארץ, 11.4.2013 ♦

תערוכה.  תסיסה // דיור, שפה, היסטוריה 11.4.13 – 17.8.13  אוצרת: ד"ר רונה סלע, מוזיאון נחום גוטמן, יפו ♦

כנס: אקטיביזם בערים מעורבות (מלווה תערוכה בנושא), מוזיאון נחום גוטמן, יפו. 9.5.2013 ♦

כנס: ערים מעורבות והפוליטיקה הלאומית בישראל, המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה, 24-25.4.2013 ♦

ראש העיר נצרת עילית מתנגד להקמת בית ספר ל-1,900 תלמידים ערבים בעיר. לדברי שמעון גפסו, "נצרת עילית היא עיר שנוסדה על מנת לייהד את הגליל. זה ייעודה בימים ההם וזה ייעודה בזמן הזה". בינתיים לומדים הילדים מחוץ לעיר. ג'קי חורי, הארץ, 17.1.2013 ♦

קול קורא: כנס בנושא ערים מעורבות והפוליטיקה הלאומית בישראל, אוניברסיטת חיפה. תאריך אחרון להגשה: 31 בינואר 2013 ♦

כנס. לחיות בעיר מעורבת. סרט (23 דק') מתוך הכנס שנערך מטעם מדרשת אדם לדמוקרטיה ושלום בנובמבר 2012, בו מרצים ודוברים בתחומי חינוך וקהילה, אדריכלות וסביבה, חקר דתות, אמונות ושפות, מגדר ופתרון סכסוכים, שתפו את הקהל בידע תיאורטי ומעשי על הפוטנציאל לשינוי חברתי, פוליטי וגלובלי בערים מעורבות. פורסם ב-10 בינואר 2013, > אתר הכנס

לוד:

עכו: עימות בין פרו-פלסטינים לפעילי ימין. הפגנה שהתארגנה בעיר נגד ביקורם של ח"כ בן ארי, ברוך מרזל ואיתמר בן גביר התפתחה במהרה למהומה שכללה יידוי אבנים מצד המפגינים ושליפת נשק מצד המאבטחים. "כמעט ביצעו בנו לינץ'", אמרו אזרחים שנקלעו למקום. פוראת נסאר | חדשות 2 | 20/11/12 ♦

האם יוקם ביה"ס ערבי בנצרת עילית? כאלפיים תלמידים ערבים גרים בנצרת עילית. אך בגלל היעדר ביה"ס ערבי בעירם, הם נאלצים מדי יום לנסוע לבתי הספר בעיר הסמוכה נצרת או ביישובים הערביים באזור. אמנם העירייה משתתפת בהוצאות הנסיעות אך זה לא מקל על ההורים הערבים, משלמי המסים, שמתארגנים לפנות לבג"ץ.  פרטים נוספים בכתבה של TAFI TV, יוזמות קרן אברהם, 17.10.2012 ♦

Devout Israeli Jews moving to Arab-Jewish cities, "Orthodox Jewish Israelis, the driving force of the West Bank settlement movement, have begun to turn their attention inward to Israel itself, moving into Arab areas of mixed cities in an attempt to cement the Jewish presence there. Activists say that in recent years, several thousand devout Jews have pushed into rundown Arab areas of Jaffa, Lod, Ramle and Acre, hardscrabble cities divided between Jewish and Arab neighborhoods. Their arrival has threatened to disrupt fragile ethnic relations with construction of religious seminaries and housing developments marketed exclusively to Jews", Associated Press, 4/10/2012 ♦

Israel's historic city of Acre faces tourist and settler tensions. Mixed Arab-Jewish 'sleeping beauty' city awakes to gentrification and influx of nationalist-religious Jews, The Guardian, 24/6/2012 ♦

גרעין הקונפליקט בערים מעורבות. בעשור האחרון מתרבים הגרעינים התורניים בערים המעורבות, מתוך מטרות אידיאולוגיות,  ובראשן ייהוד הערים. מוחמד דראושה סבור כי מדובר בהתרסה הנובעת ממדיניות ממשלתית תומכת. מוחמד דראושה, וואלה חדשות, 4.4.2012 ♦

מה למדת היום בבית הספר? עם החזרה ללימודים מבקשים אנשי חינוך ביפו להחיל תוכניות לימוד הקשורות לרב-תרבותיות וסובלנות בבתי הספר בעיר. זאת בעקבות האירועים האלימים שהתרחשו בחגים, מאת: גיל מועלם דורון, פורטל יפו, 26.110.2011 ♦

כשהעסקים רועמים, התותחים שותקים. השחתת המצבות בבית הקברות המוסלמי ביפו ביום כיפור היתה יכולה להצית מחאת רחוב אלימה; סיור בעיר שנהנית משגשוג כלכלי מגלה למה זה לא קרה. דה-מארקר, 27.10.2011 ♦

מעגל נקמה ביפו: בקבוק תבערה על בית כנסת, YNET, 9.10.2011

מתיחות ביפו: הממשלה תדון היום בפעולות "תג מחיר", גלובס 9.10.2011 ♦

חשד ל"תג מחיר" ביפו: קברים נותצו ורוססו. מצבות נותצו וכתובות "מוות לערבים" ו"תג מחיר" רוססו בשני בתי עלמין ביפו – של מוסלמים ושל נוצרים. המשטרה חוקרת וטרם נעצרו חשודים. בעקבות הפצת התמונות בפייסבוק, מתארגנת הפגנת מחאה הערב ביפו.   YNET 8.10.2011  ♦

עכו, ערב יום הכיפורים 2011: שלוש שנים אחרי המהומות ביום הכיפורים, התושבים חוששים משידור חוזר בעקבות ההצתה בטובא-זנגריה , YNET 7.10.2011 ♦

רב תרבותיות ולאומיות בערים מעורבות, סיכום סדנא, פברואר 2010, מרכז תמי שטיינמץ וקבוצת גבים ♦

ערים מעורבות הן תופעה גאוגרפית-חברתית ייחודית, שבבסיסה חיים משותפים של אוכלוסיות בעלות זהויות לאומיות שונות. בישראל 5 ערים המוגדרות רשמית כמעורבות, ובהן חיים כ-10% מכלל האזרחים הערביים במדינה. בשנת 2002 ערך ארגון שתי"ל סקר כללי בשלוש מערים אלו: ביפו, בלוד וברמלה. דוח זה הצביע על מצוקה והזנחה רבת שנים של האוכלוסייה הערבית בערים אלו בתחומי חיים שונים. בהמשך לכך, ארגון שתי"ל יחד עם 'המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי', ו'במקום – מתכננים למען זכויות תכנון', שיתפו פעולה בעריכת סקר תכנוני בשכונות הערביות והמעורבות בעיר רמלה, גן- חק"ל, ג'ואריש, המיעוטים ואזור העיר העתיקה. מטרת הסקר היא ליצור בסיס מידע על השכונות הערביות והמעורבות ברמלה בתחומי האוכלוסייה, החברה, הדיור, השירותים הציבוריים והנגישות, והצבעה על כיווני תכנון עבור תושבי שכונות אלה. הסקר מיועד לסייע לוועדי שכונות ולפעילים חברתיים ברמלה לגבש עמדה בתחומי תכנון שונים. מתוך אתר במקום, סקר תכנוני רמלה – דף מידע

"באופן רשמי, בישראל שבע "ערים מעורבות" אשר לפחות  % 10  מתושביהן הם ערבים:  עכו, חיפה, רמלה, לוד, יפו (למרות שכחלק מ"תל-אביב-יפו" מדובר בשיעור נמוך יותר), מעלות-תרשיחא ונצרת-עילית. בערים אלה חיים כמאה אלף אזרחים ערבים המהווים כ-% 9 מכלל האזרחים הערבים בישראל.  . ואולם, כשם שנצרת-עילית, אשר הוקמה כחלק מ"ייהוד הגליל", הפכה לעיר מעורבת במרוצת השנים, ערים  נוספות עוברות תהליך דומה בעיקר עקב מצוקת דיור חריפה ביישובים הערביים, הקיימת בין השאר משום שמדינת ישראל טרם הקימה ולו ישוב אחד עבור האוכלוסייה הערבית, אף כי זו צמחה פי שמונה בשישים השנה האחרונות. מדובר על ערים כגון כרמיאל, באר-שבע, נהרייה, צפת,  ירוחם, אילת ועוד. נתוני הלמ"ס בדבר שיעור האוכלוסייה הערבית בערים הללו מספקים תמונה חלקית מאד, שכן  האזרחים הערבים  מעדיפים במקרים רבים שלא לשנות את כתובתם ליישוב החדש הן כעניין סמלי והן בשל הרצון להמשיך לשלוח את ילדיהם ליישוב המוצא. בעיר הקולטת, לעומת זאת, מעדיפים להפחית מהצגת מימדי התופעה הנתפסת כאיום על זהותה ותדמיתה של העיר, בעיקר מתוך מחשבה שחשיפת התמונה במלואה עשויה להפחית מכוח המשיכה שלה עבור האוכלוסייה היהודית ולהוזיל את ערך הנדל"ן בעיר…".  אמנון סוליציאנו, יוזמות קרן אברהם, הארץ, 13.3.2009

הניסיון הבינלאומי לקידום ערים משותפות, שתיל 2009 ♦

 

 

 

פרסומת

אפשר להזמין את היומנים דרך הלינק במחיר של 60 ₪

blog-shatil

ידע – תובנות – כלים

manifoncamera

Collective Impcat

מיזם Collective Impact 

השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות, פיזורן, התנהלות המשטרה, עיכוב ומעצר ועוד

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של OnePlace

יומן ארועים

עמודים

קישורים למרכזי מידע ומחקר

ארכיון

Copyright © 2009 NewsPress - Designed by Michael Clarke