Hebrew   العربية   English
Email Email Email Email

מעמדה של השפה הערבית בישראל

 The sudden, surprising rise of Arabic on Israeli street signs. The Economist, Tel Aviv, Dec 6th, 2017

מפתיע: אורן חזן שר על שלום בערבית. הח"כ השנוי במחלוקת משיק מהלך יוצא דופן, והפעם כחלק מהצעת חוק אותה מנסה להעביר בכנסת. השיר של ג'ון לנון בוצע בערבית על ידי חזן ומורתו מבית הספר במטרה לעודד לימודי השפה הערבית מכיתה א'. האם חזן הוא זה שיביא את השלום? צפו בכתבה המלאה. מערכת ערב טוב עם גיא פינס | ערב טוב עם גיא פינס | פורסם 10/12/17 20:32  ♦

זרים בשפתם. הידלדלותה של השפה הערבית בפי דובריה לא מטרידה רק ערבים בישראל — במצרים נחקק חוק נגד התופעה, אך ללא הועיל..הסלט הלשוני הזה, שבו מלופפות העברית והערבית זו בזו, מוכר היטב לכל מי שמסתובב בחברה ערבית. ה"עגה" הזאת מאפיינת ערבים ישראלים וערבים שגרים בשטחים ללא יוצא מן הכלל. מרתקת במיוחד היא השפה שבה משתמשים סטודנטים ערבים, שלומדים בישראל..", צבי בראל, הארץ, 10.12.2017 ♦

הצעה לריכוך חוק הלאום: מעמדה של השפה הערבית לא ייפגע. יו"ר ועדת החוק מציע שעברית תוגדר כשפה הרשמית במדינה, "מבלי לגרוע מתוקף ההסדרים הקיימים ביחס לשפות האחרות". לצד זה, נמשכת המחלוקת על הכפפת הדמוקרטיה לאופיה היהודי של המדינה, יהונתן ליס, הארץ, 12.11.2017 ♦

להסתערב או לחיות. כל עוד יתמיד היחס הישראלי הרווח כלפי העולם הערבי ולא ישתנו המתווכים הישראלים למזרח התיכון, כל עוד נלמד ערבית כמקצוע בחירה מתוך כוונה לשרת במודיעין, וכל עוד התמהיל של חשש וחשאיות, ביטחוניזם וניכור, אקזוטיקה ורומנטיזציה יימצא בכל מפגש בין יהודי וערבי — תמשיך לרבוץ עלינו קללת המסתערבים. טלו כאפיה מבין עיניכם, ד"ר יוני מנדל, הפורום לחשיבה אזורית (ומכון ון ליר), 3.11.2017 

לענות לקופאית הערביה בסופר "שוקראן" – זה לגיטימי? הקופאית במרכז תל אביב תעריך את הנסיון שלי לדבר בשפה שלה, או שזה יראה מתנשא ומגוחך? וביפו? מחלק מוסר, הארץ, 31.10.2017 

בסוף כל כוס קפה ערבית יש מסר: הצצה לקורס הטיס של השב"כ. שירי הריצה מוחלפים במהירות לפלייליסט של "ערב איידול", הח' וה-ע' נטמעות בשטח וכל ישיבה על הקרקע עלולה להפיל את הפעולה. הכירו את "אולפן" הרכזים, כיתת הלימודים החשובה ביותר במלחמת הטרור הישראלית, אמיר בחובוט, וואלה, 26.10.2017 ♦

בין הערבית של ליברמן לערבית של הפועל שכתב בוקר טוב ונעצר. צעיר מהנגב נעצר בגלל שהמשטרה לא הבינה את האירוניה בסטטוס שכתב, במשפטה של דארין טאטור מתווכחים בשאלה למה התכוונה המשוררת, ועכשיו מסתבר שאפילו ברכת בוקר טוב פשוטה בפייסבוק אנחנו לא מבינים. כשהערבית פוגעת בלכידות החברתית, מאת אורלי נוי, שיחה מקומית,  23.10.2017 

המשטרה הסתמכה על תרגום שגוי של פייסבוק ועצרה פלסטיני שכתב "בוקר טוב". פועל פרסם תמונה שלו לצד דחפור עם ברכת בוקר טוב, אך שגיאה של פייסבוק תרגמה אותו ל"לפגוע בהם". המשטרה עצרה את הפועל לשווא, בלי שדובר ערבית קרא את הפוסט, יותם ברגר, הארץ, 22.10.2017 

מזרחי במוזיאון: התערוכה המבריקה של תמיר צדוק. בתערוכת יחיד במוזיאון תל אביב בוחן האמן תמיר צדוק את הקשר בין מזרחיות לערביות. "מעניין אותי לבדוק את היחס שלי לעולם הערבי שאינו אויב", הוא אומר… רוב הדמויות בסרט דוברות עברית וערבית, והמעבר ביניהן נחווה כטבעי. ”אני רואה את השפה הערבית כשרשרת שמחברת למרחב. סבא שלי, אבא שלי, אחיין שלי, כולם דוברי ערבית. אני מרגיש בשרשרת הזאת כחוליה החלשה, כי הערבית שלי לא מספיק טובה", הוא אומר. ענת ברזילי, כלכליסט, 18.09.17 ♦

השפה הערבית אינה שפה כלכלית. לתלמידים אין מוטיבציה ללמוד ערבית – הגיע הזמן שייתנו להם כזו. משה בן עטר, הארץ, 17.09.2017 ♦ 

יצא לאור בימים אלה (עדיין אין לינק לרכישה)

יצא לאור בימים אלה – כאן

באזור אילת הטבע מגיע בכל השפות. בעקבות טור ביקורתי במוסף עיתון 'הארץ' יצאנו לבדוק האם מקפידה רשות הטבע והגנים לתקשר גם מול דוברי שפות זרות שאינן עברית ● ובמיוחד עם דוברי הערבית אשר על פי הטענה מופלים תדיר בתחום זה ● חזרנו מרוצים. מאת: איה פלשקס ● צילום: מערכת ערב ערב ● 16/9/2017 14:46 ● ערב ערב 2828 ♦

לטיול יצאנו, ערבית לא מצאנו. בשבוע שעבר פורסם, כי רשות הטבע והגנים מקפחת את השפה הערבית בפרסומיה השונים. אם נבחן גם את התכנים, ולא רק את הצורה, נמצא, כי למעשה מדובר בהדרה והשכחה של התרבות והמורשת של 20% מאזרחי המדינה., עודי זהבי, הארץ, 10.09.2017 ♦

ברשות הטבע והגנים נזכרו באיחור שיש פה אזרחים ערבים. למה בשמורות הטבע והגנים הלאומיים אין הסברים בשפה הערבית? צפריר רינת, הארץ, 7.9.2017 ♦

מידע אודות לימודי ערבית בבתי ספר דוברי עברית. התנועה לחופש המידע ביקשה ממשרד החינוך מידע על בתי הספר בהם לומדים ערבית, כמה שעות מוקצות ללימודי השפה, כמה מורים מלמדים אותה ועוד נתונים שיאירו את הפינה החשוכה הזאת. הנה המידע. 4.9.2017 ♦

יהודי, דבר ערבית. הופעה צפויה של משרוע לילה בקהיר גרמה ללב שלי להתעטש, אולי זו האלרגיה לאביב הערבי, אולי זו סתם שפעת מזגנים…  בהכללה די גסה ניתן לומר שהאוכלוסייה היהודית בארץ ישראל לא יודעת ערבית. לא מלמדים אותנו ערבית, ובהתחשב בכך ש-20% מהאזרחים ו-100% מהמדינות והטריטוריות השכנות מדברים ערבית, אי אפשר שלא לחשוד שמדובר בהחלטה מכוונת…"  אוהד (מילצ') מילכגרוב, הארץ, 03.09.2017 ♦

פרויקט מדרסה – המיזם החברתי ללימוד ערבית מדוברת בחינם באינטרנט, שהוקם לפני כשנתיים על ידי קבוצה של שותפים אמיצים מעלה קמפיין גיוס המונים בהדסטרט. בשנתיים האחרונות המיזם זכה לפופולריות והשתתפות מדהימות – התגבשה קהילה של עשרות אלפי תלמידים שלומדים דרך האתר ובמפגשים ממשיים, מאות מורים ומורות באקדמיה ובמערכת החינוך משלבים את התכנים שלנו בשיעורים שלהם, ומאות אנשים פונים אלינו כדי להוקיר את המענה הנגיש, הכיפי והחינמי שאנחנו נותנים לצורך ללמוד ערבית מדוברת, וברצון שלהם שנרחיב את המיזם וניתן להם עוד.  כל זה הוביל אותנו לאחרונה להחלטה מרגשת – להעז ולקחת את מדרסה לשלב הבא! לפתח קורס משולב, עם ארבע רמות לימוד מלאות, שמבוסס על חיבור בין הטכנולוגי לקהילתי – לומדה מתוחכמת ברשת, אפליקציה לסמרטפון ומיסוד המפגשים הלימודיים בכל הארץ. בנינו תכנית עבודה מפורטת לשנה הקרובה, והגענו למסקנה שהדרך הכי טבעית למימון החלום הזה – היא בשיתוף עם הציבור והקהילה שלנו. 

סרט ערבי: ישראלים רבים מנסים ללמוד את השפה הערבית. מפונט מיוחד המשלב עברית וערבית, דרך מדרשה מקוונת חינמית ללימוד השפה ועד לעמוד פייסבוק שעוקב אחר פסיקת בג"ץ המחייבת שילוט עירוני בשתי השפות ■ ישראל תהפוך למדינה דו-לשונית? צאלה קוטלר, גלובס, 2.9.2017 ♦

מערכת החינוך מתעלמת: איך הערבית הפכה ל"שפה של פיגועים"? השפה השנייה הכי מדוברת בישראל היא הערבית, שזוכה למעמד נמוך בהרבה מצרפתית או אנגלית. חלק גדול מכך בגלל שהערבית, שפה רשמית במדינת ישראל, הפכה להיות שפה שנואה. מדוע מערכת החינוך מתעלמת? ולמי יש אינטרס, שלא נבין את השפה השלטת במזרח התיכון? עמרי מניב, "המגזין", חדשות 10, עודכן 22:47 02/09/2017 ♦

5 יחידות בערבית. במשך שנים נמנע משרד החינוך מחיזוק מעמד הערבית. לימוד אמיתי, המשלב שפה ותרבות, בבתי ספר במגזר היהודי יכול להיות כלי חשוב בהנמכת חומות ההסתגרות וגלי האיבה בין הרוב היהודי למיעוט הערבי, ולשמש כנוגדן למגמות המאיימות להרוס את החברה בישראל. לימודי הערבית נמצאים במעמד שולי מערכת החינוך העברית, הארץ – מאמר המערכת, 01.09.2017 ♦

זכויות להמונים: שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה ל"כל זכות". השרות שקד וגמליאל הודיעו היום (ב') על השקתו של מיזם בשיתוף ג'וינט ישראל, לפיתוח משמעותי של אתר "כל זכות" ויצירת שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה לעמותה המפעילה את האתר… בנוסף, במסגרת המיזם צפוי האתר להיות מתורגם במלואו לשפה הערבית, כחלק מהתפישה הממשלתית שמובילות שרת המשפטים והשרה לשוויון חברתי שעניינה הנגשת המידע הממשלתי לשפות המדוברות המרכזיות בישראל, ובהן השפה הערבית המשמשת כ-20% מאזרחי ישראל…", שירות גלובס, 7.8.2017 ♦

אפשרויות לימוד השפה הערבית ♦

יום השפה הערבית בכנסת. ראיון עם חה"כ ד"ר יוסף ג'בארין, ערוץ הכנסת, 12.7.2017 ♦

שפה שעושים לה טובה. "…לחוק הלאום יש משמעויות רבות, הקשורות מן הסתם לסדרת החוקים המבקשים לחדד את היותה של מדינת ישראל יהודית יותר ודמוקרטית פחות, אבל כאן איני מבקש לנתח את החוק, שכנראה יעבור, אלא דווקא את הסעיף שכנראה יוסר ממנו: סעיף השפה הערבית….הסרת סעיף השפה מחוק הלאום אין פירושה הענקת כוח אמיתי למעמד של הערבית, אלא השארתה תלויה על חוט דק, ממתינה לפעם הבאה שבה יצטרך הממסד לאיים בגזירה ולהראות לאחר מכן את "טוב לבו". זהו מצב כרוני של חולשה…", יונתן מנדל (מכון ון ליר והפורום לחשיבה אזורית), הארץ, 9.7.2017 ♦

חידון הערבית של צה"ל: "השפה נחוצה". 15 תלמידים מרחבי הארץ שיננו מילים בערבית, למדו על מנהגי האסלאם וקיוו לקטוף את המקום הראשון בחידון הארצי...  יוזמת מדור טל"ם (טיפוח לימודי מזרחנות) שבחיל המודיעין.… המועמדים, שהגיעו נרגשים לשלב האחרון והסופי, נדרשו להיחשף כמה שיותר לתכנים אקטואליים בעולם הערבי, ונבחנו בנושאים שעל סדר היום, על התרבות הערבית ועל דת האסלאם. כך, למשל, נשאלו התלמידים אודות יחסי הכוחות בסוריה, וכן אודות מוקדי שליטת ארגון חיזבאללה בלבנון… אווירת סובלנות הייתה חשובה לנו. מטרת החידון בכל שלביו הייתה להעביר את המסר שהשפה הערבית נחוצה לנו בחיינו כאן",., (אתר צה"ל), ערוץ 7,  כ"ח בסיון תשע"ז,  22/06/17♦

יום השפה הערבית בכנסת יתקיים ב- 11.7.2017 ♦

בעקבות פנייה ליועץ המשפטי של חברת עמידר, התחילו לפרסם מכרזים בשפה הערבית, טרם הפנייה התקיים מצב אבסורדי במסגרתו מכרזים לשיווק נכסים, שחלקם בשכונות ערביות, לא פורסמו בשפה הערבית. ביום 30.4.2017 פנתה עו"ד נורה אשקר-זהר בשם השותפים בפרויקט להגנת זכויות דיור בעיר חיפה, המבוצע ע"י האגודה לצדק חלוקתי, העמותה לקדמה חברתית חיפה והקליניקה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה, ובמימון האיחוד האירופי, ליועץ המשפטי של חברת עמידר בדרישה לפרסם המכרזים לשיווק נכסים בתחומי העיר חיפה ובכלל, גם בשפה הערבית. (תודה לעוה"ד דן יקיר על ההפניה). 22.6.2017 ♦

בבית היהודי ובליכוד זעמו, החוק ירד מסדר היום. לאחר הפרסום ב-360, לפיו ח"כ דוד ביטן מקדם חוק של הרשימה המשותפת, איימו בבית היהודי במשבר. גם בליכוד תקפו את יו"ר הקואליציה, והשר לוין הבהיר לביטן כי הוא מתכוון להתנגד לחוק… על פי הצעת החוק שיזמו חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסמה סעדי, כל גוף רשמי או מסחרי בישראל יהיה חייב להעניק שירות בשפה הערבית. חרף הדחייה של החוק, אמר ביטן בוועדה שהוא יפעל להעברתה. "לא נתתם לי להעביר את זה פה אני אעביר את זה בכנסת". , אריאל כהנא ושירית אביטן , nrg, כהן | 21/6/2017 ♦

תרגום לערבית של חוזרי מנכ"ל משרד החינוך. פנייה של האגודה לזכויות האזרח, 3.5.2017 [דיון בוועדת החינוך של הכנסת, 21.6.2017, 10:00] ♦

האפליקציה החדשה ללוחמים ביהודה ושומרון. לצד וואטסאפ ופייסבוק תופיע בקרוב על מסכי הסמארטפון של המשרתים באיו"ש אפליקציה חדשה בפיתוח צה"לי שבעזרתה ילמדו החיילים משפטים שימושיים בערבית, הוראות למתן עזרה ראשונה ועל התרבות והמנהגיים הערביים, אתר צה"ל | פורסם במאקו 07/06/17 

"לילות תחריר בעתיקה" – חגיגת שפה ותרבות ערבית בכיכר המוריסטאן. כיכר המוריסטאן תארח בכל יום חמישי בחודש יוני סדרת הרצאות שיפתחו צוהר לשפה והתרבות הערבית ולאחריהם מופע מוסיקלי – בילוי באחד המקומות היפים בעיר העתיקה בירושלים וללא עלות: 'אהלן וסהלן', חדשות סרוגים, 06.06.17, י"ב בסיון תשעז ♦

חוק הלאום החדש נלחם בשיקום שפת האם של היהודים המזרחים. לא רק נגד הפלסטינים מכוון חוק הלאום, שעובר בתמיכת פוליטיקאים שרוממות המזרחיות בגרונם – אלא גם בשיבה אל השפה של סבתי ודודתי, תוך שהוא מנסה להפוך את הערבית לשפת עבר לצורכי מודיעין בלבד, נטע עמר-שיף, שיחה מקומית,  17.5.2017 ♦

עמידר דוחה מכרזים לשיווק נכסים בחיפה כי לא פורסמו בערבית. בתגובה לפניות, תפרסם החברה מודעה עדכנית בשפה הערבית לגבי המכרזים בעיר, כך שהמועד האחרון להגשת הצעות יידחה וייערכו סיורים נוספים בנכסים המוצעים למכירה, | מערכת ספונסר, 15/05/2017

האם מדינת ישראל תצליח למחוק את הערבית מיפו? חוק הלאום מבקש להוריד את השפה הערבית למעמד נחות התואם את היחס המפלה אליה זוכים האזרחים הערבים. ערים מעורבות, בעצם קיומן בשולי החברה, חותרות תחת פרויקט טיהור השפה וייהוד המרחב, דניאל מונטרסקו, הארץ, 14.05.2017 ♦

בתגובה לחוק הלאום: קדמו לימודי ערבית בבתי הספר! ממחקר חדש עולה כי מי שלמדו ערבית ביסודי מפתחים גישה שיוויונית יותר מאלו שלא למדו. דווקא משום שהממשלה שואפת להשפיל ולגמד את נוכחות השפה והחברה הערבית, הורים ואנשי חינוך צריכים לקדם לימודי ערבית מדוברת, מאת ד"ר גיל גרטל, שיחה מקומית,  12.5.2017♦

חוק הלאום הרסני: שפה כבסיס לסולידריות. חיזוק הזהות הלאומית של היהודים בישראל אינה יכולה לבוא על חשבון ערעור מעמדם של אזרחיה הערבים… כשהמסר השלילי הזה מעוגן בחוק יסוד, הנזק כפול ומכופל. לחוקי היסוד בישראל יש מעמד נורמטיבי גבוה יותר מחוקים "רגילים", שאין להם מעמד מיוחד..", ד"ר מיטל פינטו, מקור ראשון, 12.5.2017 

ביטול מעמד הערבית יהיה טעות פטאלית. מה ההשלכות של ביטול מעמד הערבית כשפה רשמית? … פיוס היסטורי בין יהודים וערבים מחייב את ידיעת השפה הערבית ורחישת כבוד לה ולתרבותה מצד היהודים בארץ. הערבית היא חלק חיוני מהאינטרס ההיסטורי של העם היהודי וערובה להישארותם באזור הזה… הגישה השלילית לטיפול בשפה הערבית כשפה ביטחונית חושפת כי באזור הזה ישנה התעלמות מנוכחותו של הערבי, ויש חוסר כבוד כלפיו וכלפי תרבותו. ….. ביטול מעמדה של הערבית כחלק מחקיקת חוקים, כמו חוק הלאום, שהם חוקים אתניים וגזעניים, מבטא לכאורה את הסתגרותם של היהודים וההתנכרות שלהם לאוכלוסייה הערבית…", פרופ' מוחמד אמארה (יו"ר שותף בסיכוי), הארץ, 11.5.2017 

מתאבדים במרחב. "…יותר מכל דבר אחר, חוק הלאום שאישרו השבוע שרי הממשלה מצטייר כפעולה של פחד ואוזלת יד. איזו מדינה שבטוחה בעצמה ובזהותה צריכה לקבע בחוק שהיא באמת היא?…בתהליכים כאלה יש לסמלים משמעות עמוקה. ביטול מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית בישראל, למשל, הוא פעולה סמלית כזאת, בוטה ואווילית…שום אזרח ערבי בישראל לא האמין להגדרת "השפה הרשמית השנייה". המדינה מעולם לא יישמה את הסעיף הזה בחוק ברצינות, ולא הפנימה אותו…יושבת לה, אם כן, קבוצה אתנית קטנה ומפוררת בלב מרחב שחי, מדבר ונושם ערבית, ומתחפרת במציאות המקומית המסוכסכת שלה. מבחינתה, הים אותו ים, הרוח לא נושבת, והשמש זורחת במערב, ובטיפשותה הטרגית היא מתאבדת במרחב.", אבירמה גולן (יו"ר שותף, סיכוי), הארץ, 10.5.2017 ♦

פיצה היא פיצה. גם בערבית. אבל מי מקבל את כל התוספות? למה מפריע לממשלה שהערבית מוגדרת כשווה לעברית? אולי בגלל שדוברי הערבית רוצים שוויון לא רק בשפה אלא בחלוקת כל המשאבים, שולי דיכטר (יד ביד), שיחה מקומית,  11.5.2017

לימוד ערבית מכיתה א' [עצומה]. אנו, החתומים מטה, אזרחי ישראל, הרואים חשיבות רבה ללימוד השפה והתרבות הערבית בקרב כלל הציבור הישראלי, קוראים לממשלת ישראל בכלל, ושר החינוך בפרט, לאמץ ללא דיחוי וליישם כבר בשנת הלימודים הבאה (תשע"ח) לימודי חובה של השפה הערבית מכיתה א' בכל בתי הספר דוברי העברית. 

"אין מוטיבציה ללמוד ערבית": תלמידים מעדיפים ספרדית, רוסית וסינית. לא צריך את חוק הלאום שיקבע שהיא כבר לא שפה רשמית בישראל. בתי הספר מעדיפים להציע שפות אחרות ולא את שפתם של חמישית מתושבי הארץ, כרמית ספיר ויץ, מעריב און ליין, 10/05/2017 ♦

הודאה בגזענות. זהו, עם אישורו של חוק הלאום החדש, לפיו לשפה הערבית אין מעמד של שפה רשמית, ישראל הודתה באופן רשמי שהיא נוהגת בגזענות כלפי אזרחיה הערבים. אנחנו מכירים את זה מאז הכרזת המדינה ועד היום, בכל תחומי החיים, ועכשיו אישרה הממשלה שהגזענות כלפי אזרחיה הערבים היא חוקית ומקובלת. מבחינתנו, אין מה להתרגש ואין לנו על מה להתרעם. עם קבלת החוק שיזם אבי דיכטר, העמדת הפנים והשקר הסתיימו. עבד ל.עזב, הארץ, 08.05.2017 ♦

מתנגדי חוק הלאום מקבעים מצב מנדטורי. יוזם הצעת החוק המקבע את מעמדה של העברית כשפת הלאום דוחה את הביקורת משוללת היסוד הנובעת לטעמו מאג'נדת 'מדינת כל אזרחיה'. , שמעון כהן  ערוץ 7, י"ב באייר תשע"ז 08/05/17 

השרים אישרו את חוק הלאום, אך בתוך חודשיים יוצג נוסח חדש. לפי נוסח החוק שאושר פה אחד בוועדת השרים, השפה הערבית תהיה "בעלת מעמד מיוחד", ולא שפה רשמית. לדברי בכירים בקואליציה, ההצבעה על הנוסח הנוכחי היתה מנוף להתחלת קידום המהלך, יהונתן ליס, הארץ, 07.05.2017 12 ♦ 

ידיעות אחרונות, 7.5.2017

         ידיעות אחרונות, 7.5.2017

אנחנו כאן. סבאח אלח'יר, התעוררו והריחו את הקפה השחור. אין חדש תחת השמש באחד הסעיפים הבעייתיים ביותר ב"חוק הלאום". אני מתכוון לסעיף שכביכול מנמיך את מעמדה של הערבית משפה רשמית בישראל לשפה בעלת "מעמד מיוחד". ואני אומר כביכול, משום שמדובר בסך הכל בשיאו של תהליך בן שני עשורים לפחות של הדרת השפה הערבית מהמרחב הציבורי, איימן סיכסק, ידיעות אחרונות, 7.5.2017 

חיי עם הערבית. "זה היה בקיץ 1950, בסך הכל שנה אחרי חתימת הסכמי שביתת הנשק. הגענו לאום אל־פחם והתחלנו לדבר ערבית". זיכרונותיו של מזרחן, מנחם מילסון, הארץ, 3.5.2017 

למה צריך לבחור בין ערבית לעברית? לצד ניסיונות המחיקה של הערבית, שנתפסת כשפה עויינת, מהמרחב הציבורי, מתרחש גם תהליך של התערבבות בין שתי השפות האחיות: כולנו משחילים מילים בערבית לעברית ולהיפך, מאת יאסר אבו ערישה, שיחה מקומית,  22.4.2017 ♦

לימודי ערבית – בפקודה! במשטרה פועלים להקמת יחידה ללימוד השפה • אחת המטרות: לאפשר חקירת חשודים בשפתם, איציק סבן, ישראל היום,  23.04.2017 ♦

משרד התחבורה: הכריזה בערבית תופעל מחדש באוטובוסים בבאר שבע. בנובמבר הורה המשרד להפסיק את הכריזה בטענה שהדבר נעשה לבקשת ראש העיר רוביק דנילוביץ'. עם זאת, בתגובה לעתירה בנושא אמר המשרד כי הורה על כך בשל טעויות שנפלו בקבצי הקול בערבית, אלמוג בן זכרי, הארץ, 19.04.2017 ♦

לראשונה: הצגה בערבית בפסטיבל הצגות הילדים בחיפה. ההצגה “קולות” היא שיתוף פעולה בין תיאטרון זיקית מהגליל המערבי והתזמורת של תרשיחא. “המסר הוא לא בתוכן של ההצגה אלא בעשייה עצמה”, אומר מקים התיאטרון פבלו אריאל, מאת: שי אילן, כלבו, חיפה והצפון, 8.4.17 ♦

אבד בתרגום: רמ"י נמנעת מלתרגם מכרזי בנייה לערבית. ל"כלכליסט" נודע כי למרות החלטת ממשלה לתרגם את המכרזים לערבית, רמ"י נמנעת מכך מחשש לטעויות תרגום, אמיתי גזית, כלכליסט, 04.04.17 

קול ישראל בערבית: "היו כאלה שאמרו לי שאני כמו תחנת רדיו שלמה". רוב הסיכויים שלא שמעתם את שמו אף פעם, אך יצחק אביעזר, המכונה אסחאק אבו אליעיז, יקבל היום את פרס אקו"ם על תרומתו להטמעת המוזיקה הערבית במדינת היהודים, יעקב בר-און, מעריב און ליין, 29/03/2017 ♦

סניף "ארומה" אסר על העובדים לדבר ערבית מול הלקוחות. העובדים הערבים בסניף ארומה כפר סבא קיבלו הודעת ווטסאפ וזומנו לשיחות הבהרה בדרישה להימנע משיחות בערבית ליד לקוחות. עו"ד שדא עאמר מהאגודה לזכויות האזרח: מדובר בהפרה של הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. ארומה בתגובה: הרשת אוסרת על כל גילויי גזענות, לרבות איסור לדבר בערבית. חידדנו את ההוראה לזכיינים, מאת יעל מרום, שיחה מקומית, 29.3.2017 ♦

מה קרה כשהעזתי לכתוב בערבית. "גם כאן אתם מנסים להשתלט?", "מה הקטע הדפוק הזה לכתוב בערבית?" – ח'ולוד ח'מיס לא ציפתה לתגובות גזעניות משתיקות כאלה דווקא בקבוצה שמחשיבה עצמה פמיניסטית, ח'ולוד ח'מיס, העוקץ,  26.03.17 

מד"א ירושלים: קורס ערבית לפרמדיקים. 30 מעובדי ומתנדבי מד"א בירושלים החלו באחרונה בקורס ללימודי ערבית, במטרה לגשר על פערי השפה עם תושבי מזרח ירושלים, מאת: עדי זורע, קול העיר, 14.3.17 10:54 

מוציאים לאור את המילון הערבי-עברי החדש של יוחנן אליחי! לומדים ערבית? מלמדים ערבית? חושבים שמוזר לחיות במזה"ת בלי לדעת ערבית? בואו לקחת חלק בהוצאתו לאור של כלי עזר חיוני לכלל שוחרי השפה הערבית המדוברת. חברות וחברים, תנו כתף והצטרפו לתומכים בפרוייקט החשוב והמיוחד הזה! HeadStart 

מחוץ לקופסה: למה כדאי לבחור במגמת ערבית? רגע לפני שאתם מחליטים מה יהיו המגמות שילוו אתכם בתקופת התיכון, נתנו לכתבי פרוגי לכתוב ולספר על המגמות שלהם. הפעם: מגמת ערבית – מה כל כך מיוחד בה ולמה כדאי לבחור דווקא בה? טור אישי, ספיר ליפקין , פרוגי, 5.3.2017 

משרד החינוך לא מנפיק תעודות בגרות בערבית: "קיים קושי בכתיבת השמות הערביים". שר החינוך הודיע כי לא ניתן לתרגם את התעודות, כי רשימת התלמידים מבוססת על מרשם האוכלוסין בשפה העברית. אלפי בוגרי החינוך הערבי הזקוקים להן מתרגמים את התעודות באופן פרטי, ירדן סקופ, 01.03.2017 

SAFA

ערברית לירון לביא טורקניץ׳ (שנקר 2012)

התלמידה הערביה רצתה לדבר ערבית בוועדת החינוך. ח"כ מירב בן ארי: "את במדינת ישראל. דברי עברית", ערוץ הכנסת, 16.2.2017 ♦

"ערבית זאת זכותי"? לא בגנים של נעמ"ת.  סייעות ערביות בגנים של נעמ"ת התבקשו לדבר ביניהן רק בעברית – גם כשהיו בהפסקה; הסיבה – זה עלול לבלבל את הילדים ■ עמותת סיכוי לקידום שוויון אזרחי: "מדובר בפגיעה בזכויות העובדות באופן הנוגד את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה", ז'נאן בסול, דה מרקר, 13.02.2017 ♦

איך אומרים את זה בערבית? לעיתים זה חוסר דיוק, לעיתים זו הגייה אחרת לגמרי, ולפעמים זה פשוט ג'יבריש. הטעויות המביכות בערבית בשלטי החוצות, כתבה של רשת, 2.2.2017 ♦

אתם יודעים ששיתפתם שלט על ברווזים ומנטוס? הפרודיה על קמפיין שתי המדינות "בקרוב נהיה הרוב" עפה ברשתות החברתיות ודווקא הצליחה לאחד בין ימין לשמאל בנושא חשוב: אף אחד מאיתנו לא יודע לקרוא ערבית, NEXTER | מאקו, 16/01/17 14:53 

הטעות של חברת פלאפון שעוררה בהלה במשרד הביטחון. בחברה רק רצו לברך את דוברי הערבית לקראת השנה החדשה, אך ההודעה זלגה לכלל הלקוחות וגרמה לסאגה במסגרתה יצאה אזהרה מפני מתקפת סייבר. בפלאפון מיהרו להבהיר: "ההודעה נשלחה בשוגג גם ללקוחות שאינם דוברי השפה", אסף גולן, NRG,   28/12/2016 20:59 

טרנד חדש במודיעין: לימודי ערבית מדוברת. הפתעה: לימודי ערבית מדוברת הפכו לאחרונה לטרנד במודיעין כשיותר ויותר תושבים מצטרפים לשיעורים בבית הספר 'מדוברת' שנפתח בעיר. המנהל: "אנחנו מנסים להפחית את הפחד הקיים בין היהודים לערבים", רותי בוסידן , MYNET, 25.12.2016 ♦

אין תקווה, רק ייאוש, אבל ספרי הילדים בערבית פורחים. בשנים האחרונות חלה עלייה במספר ספרי הילדים המקומיים בערבית, שהובילה להשקעה באיור ובעריכה שלהם… ותד מציין ארבעה כותרים בולטים בשנה החולפת: "לאן אני הולך כשאני כועס" (כתבה: מלאק פרוג'ה-אבו ריא, איירה: שארלוט שאמא), "בית הבתים על עץ התותים" (כתבה: מייסון חנא, איירה: שארלוט שאמא), "סיפור עץ השקדים" (כתב: ג'אוודת עיד, איירה: אמירה דיכ). כולם נקיים ממסרים חינוכיים במופגן ומתאמצים להתייחס לערכים אוניברסליים יותר מאשר לאקטואליה המקומית,..", גילי איזיקוביץ, הארץ, 19.12.2016 ♦

הצעה: כריזה בערבית – בכל האוטובוסים. חברת הכנסת תמר זנדברג הגישה הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה כפי שהיא מנוסחת כיום – הדורשת לשלב כריזה בשפה הערבית באוטובוסים בכל הארץ. "היעדר השימוש בשפה הערבית במערכות הכריזה יוצר אפליה לא מידתית בציבור הערבי", נכתב בהצעה שהדגישה כי בישראל שתי שפות רשמיות, ולא רק אחת, תמיר סטיינמן | חדשות 2 | פורסם 18/12/16 ♦

דובר צה"ל בערבית עם יותר ממיליון עוקבים: "נוכחים בסלון הערבי". רס"ן אביחי אדרעי, ראש מדור תקשורת ערבית בדובר צה"ל, נחשב למקור שעליו מסתמכים אמצעי תקשורת ערביים, ומצד שני זוכה לקללות, חיקויים ואזהרות. "אני רק הדמות שמובילה את הפלטפורמה שמגיעה למיליוני קוראים וצופים בעולם הערבי", רועי קייס, YNET, 11.12.16 ♦

מדוע השפה הערבית מפחידה את תושבי באר שבע?  במטה המאבק נגד גזענות סבורים, כי השיח הציבורי נגד ערבים שהובילו ראש הממשלה ושריו בעקבות גל השריפות, הוא שהוביל לביטול הכריזה בערבית בתחבורה הציבורית בבאר שבע על אף שרבים מנוסעיה הם בדואים תושבי העיר והסביבה,  שלומי אלדר, אל מוניטור, דצמבר 2, 2016 

ב"ש: נוסעים זעמו, הכריזה בערבית באוטובוס "דן" הוסרה. פרסום ראשון: נוסעים שעלו על הקו החדש של חברת האוטובוסים בבירת הנגב התלוננו על הכריזה בשפה הערבית שנשמעת בעת העצירה בתחנות. בעקבות התלונות, פנו בדן למשרד התחבורה שהורה על ביטול הקריינות בערבית: "הכריזה הופעלה טרם זמנה", תמיר סטיינמן | חדשות 2 | פורסם 29/11/16 ♦

"עדיין בהלם, תלמדו לקרוא ערבית". המשטרה עצרה ביום חמישי עיתונאי מרהט שכתב פוסט שהגדיר כסאטירי בעמוד הפייסבוק שלו. במהלך חקירתו שב והסביר כי דבריו לא תורגמו כהלכה, אך למרות זאת מעצרו הוארך פעמיים. על אף שהיה אמור להישאר במעצר עד מחר, במשטרה הוחלט בצעד חריג לשחררו. "כתבתי פוסט כמו כל בן אדם שכואב לו על מה שקורה כאן", הסביר, תמיר סטיינמן | חדשות 2 | פורסם 27/11/16 ♦

בתי הדין השארעים בערבית בלבד. למה? התרגלנו (ולא ברור מדוע) לכך שבבתי דין בישראל מדברים וכותבים רק בערבית. ומה יעשה עו"ד יהודי? איך ייצג לקוחות? יש מי שעותר לבג"צ, שמעון כהן , ערוץ 7, כ"א בחשון תשע"ז 22/11/16 ♦

האפליקציה החדשה של הכנסת: בעברית בלבד. היישומון החדש שהכנסת השיקה רשמית השבוע לא תומך כלל בערבית, למרות החלטת ממשלה המחייבת שכל האתרים יציעו גרסה בערבית; מהכנסת נמסר בתגובה כי בעתיד תישקל גרסה ליישומון בשפות נוספות, עודד ירון, הארץ, 17.11.2016 ♦

עובדים ערבים בסניף "קפה קפה" בחיפה קיבלו הוראה לא לדבר בערבית. לדברי העובדים, לסניף לקוחות ערבים רבים ומרבית המועסקים במקום הם ערבים. מרכז עדאלה: האיסור לעשות שימוש בשפת אם הוא בלתי חוקי, ג'קי חורי, הארץ, 14.11.2016 ♦

עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיב, משרד החינוך, לבוא וליתן טעם מדוע לא יכיר בשפה הערבית הספרותית כשפה "זרה" עבור תלמידים דוברי ערבית, ומדוע לא יאשר תוספת זמן לתלמידים דוברי ערבית במבחן הפסיכומטרי ובמבחני הבגרות, או יפחית ממספר השאלות שהאחרונים נשאלים במסגרת בחינות אלה…..  את חלקה הראשון של העתירה, שעניינו בקשת העותר להכרה בשפה הערבית הספרותית כשפה "זרה" שאינה שפת אם, יש לדחות בהיעדר עילה להתערבות בית משפט זה….  ואחרי שאמרנו את שאמרנו, גם אם אין להכיר בשפה הספרותית כשפה זרה, הרי שאין להתעלם מכך שמדובר בשפה "גבוהה" יותר מהשפה המדוברת. לכן, יש להניח כי קריאת הטכסט של מבחני הבגרות בערבית, דורש מהתלמיד יותר זמן מקריאת טכסט של שפת אם "רגילה", שאליה נחשף דובר השפה במהלך היום-יום. לאור זאת, אני סבור כי טוב יעשה המשיב אם יתן דעתו פעם נוספת, לסעד השני בעתירתו של העותר, שמא יש מקום לתוספת זמן, ולו של מספר דקות, למבחני הבגרות הנערכים בשפה הערבית…",  ♦

חולמת בערבית למצוא שפה משותפת לשלום. עידית בר ממודיעין נחשפה בילדותה לשפה הערבית כשביקרה אצל סבתה, ומאז מסלול חייה נע סביב התרבות ומנהגי העולם הערבי. אחרי שנים בהן לימדה ערבית בתיכונים ובאוניברסיטה, היא מנסה לחבר את הקהל הרחב לסוגיית האיסלאם והשפעותיו. מנהלת בלוג עם קריקטורות מכלי תקשורת במזרח התיכון ומרצה בכל הזדמנות איך השפה יכולה לחבר בין אנשים ולהביא לדו־קיום,רותי בוסידן, MYNET, 22.8.2016 

בתי הספר היסודיים נערכים להוראת ערבית. משרד החינוך פועל ליישום תכנית הלימוד החדשה להוראת השפה המדוברת לתלמידי כיתות ה'-ו'. השיעורים צפויים להתמקד בנושאים יומיומיים ובהכרת התרבות הערבית, ולהתנהל בצורה חווייתית, שני ארנהיים רובינשטיין, NRG, 14/8/2016 

הקמפוס, השפה הערבית והסיכוי לשינוי. בשנתיים וחצי האחרונות התקיים מיזם מיוחד לקידום השפה הערבית כשפה אקדמית באוניברסיטאות בישראל. דו"ח מחקר שהתפרסם לאחרונה מדגיש את הפוטנציאל של האקדמיה לייצר שינוי, ואת המרחק שבין הפוטנציאל על הנייר לבין קרקע המציאות, יוני מנדל, הפורום לחשיבה איזורית – מולד, 11.8.2016 ♦

יש כל הסיבות שבעולם שהיהודים בישראל יהיו דולשוניים: ריאיון עם פרופ' מוחמד אמארה, ירון לונדון מראיין את פרופ' מוחמד אמארה, נשיא האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה  וראש היחידה ללימודים מתקדמים במכללת בית ברל, בעקבות הכנס השנתי בנושא שפה, זהות וקונפליקט בישראל, שבו הציג אמארה את תוצאות המחקר על הערבית באקדמיה הישראלית. הכנס נערך ב-3.7.16 בבית ברל בשיתוף מכון ון ליר בירושלים, עמותת סיכוי ומרכז  דיראסאת ובתמיכת האיחוד האירופי בישראל, לונדון את קירשנבאום, נענע10 5.7.2016 ♦

כריזה בשפה הערבית תהפוך את הנסיעה ברכבת ל"קולנית ורועשת". כך אומר שר התחבורה במסגרת תשובות במליאה לשאילתות שהוגשו לו   שאלות חברי הכנסת נענו באיחור ניכר, וחלקן זכו להתחמקות או לאי-מענה, עידן יוסף, מחלקה ראשונה, 9.7.2016 ♦

מחקר חדש: להפוך את הערבית לשפה שנייה. מחקר ראשון מסוגו קובע כי הערבית מופלית באקדמיה ובחינוך, ומציע לחייב כל תלמיד ללמוד את השפה מהיסודי עד י"ב… יש לחייב כל תלמיד ישראלי ללמוד את השפה הערבית כמקצוע חובה החל מביה"ס היסודי, כך קובע מחקר חדש, ראשון מסוגו, שהוצג אמש בכנס של המכללה האקדמית בית ברל ונערך ביוזמת מכון ון ליר, עמותת סיכוי ומרכז דיראסאת במימון האיחוד האירופי…", מערכת ישראל היום,   04.07.2016 ♦

לימוד ערבית: תוכניות ומחקרים

איך אומרים בערבית בירוקרטיה? כל אחד נדרש בשלב זה או אחר בחייו להגיש בקשה למשרד הפנים, ללשכת התעסוקה או לביטוח הלאומי וחווה על בשרו את העומס המילולי שנוחת עליך תוך כדי קריאת הטופס, על שלל סעיפיו ותת סעיפיו. שערו בנפשכם את הקושי העומד בפני אזרח שנדרש לנווט את דרכו בנבכי ה"טופסולוגיה" בשפה שהיא שפה שנייה ואף שלישית עבורו, יעקוב אברהים, YNET, 02.07.16  ♦

המפעל הציוני זימן ליידיש ולערבית גורל דומה. בעוד שהערביות נצבעת בבז'-מדבר ובירוק-חמאס, היידישקייט נצבע באפור. ביקורת על "בערבית זה נשמע יותר טוב", אוסף של פתגמים ומשלים ערביים, הארץ, עמרי לבנת, 30.06.2016 ♦

הצגת מידע בשפה הערבית באתרי האינטרנט של משרדי הממשלה מוגש לוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור, מרכז מחקר ומידע, הכנסת, מאי 2016 ♦

לימוד ערבית כמקצוע חובה הוא גשר חינוכי. דמיינו מורות ומורים ערבים עומדים בפני התלמידים היהודים, תרבותם ולשונם מובאות לכל כיתה בארץ ומתנגנת בכל חדר מורים, כשגרירים של החברה הערבית. מיזם יא-סלאם עושה את זה בהצלחה בצפון הארץ, ומקווה שמשרד החינוך יפיץ יחד איתו את הבשורה, אמנון בארי־סוליציאנו, (יוזמות קרן אברהם), דה מרקר, 06.06.2016 ♦

מילה טובה. מערכת החינוך העברית חייבת להתחיל ללמד ערבית בצורה אפקטיבית ורצינית. כך שהבוגרים שלה יהיו דוברי ערבית מדוברת ברמה טובה. זה תנאי הכרחי לחיים שלנו כאן ביחד, לירון סגינר (יוזמות קרן אברהם), YNET, 24.05.16 ♦

היום על דוכן המליאה: ח"כים מהליכוד ומכולנו ינאמו בערבית. זה קורה היום: יום השפה הערבית בכנסת. ניסיון ראשון מסוגו להעלות מודעות בבית המחוקקים לחשיבותה של השפה הרשמית השנייה, וכמה שהיא רחוקה מליהנות מהמעמד שמגיע לה, מאת יוני מנדל, שיחה מקומית,   24.5.2016 ♦

יום השפה הערבית בכנסת: "אירוע היסטורי, יכול לקרב לבבות". בית המחוקקים הקדיש לראשונה בתולדותיו יום מיוחד למעמד השפה הערבית, מתוך מטרה לקדם ולחזק את מעמדה. "השפה יכולה לקדם קירוב לבבות וחיים משותפים", אמר ח"כ ג'בארין לאולפן וואלה! NEWS, דב גילהר, וואלה, 24.5.2016 ♦

משרד החינוך יוזם: לימודי ערבית מדוברת חובה כבר מכיתה ה'. פרסום ראשון: המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך אישרה תכנית לימודים חדשה שתפעל בשנת הלימודים הבאה במסגרת פיילוט בכמה בתי ספר שיבחרו בכך. בהמשך תפעל כתכנית חובה בכל בתי הספר בארץ, משה שטיינמץ, הארץ, יום שלישי, 24 במאי 2016 ♦

בניגוד להחלטת הממשלה: יותר ממחצית מהאתרים הרשמיים בישראל לא נגישים בשפה הערבית. דו"ח מבקר המדינה הדגיש כבר לפני למעלה מעשור שהמצב בו אתרים של משרדי ממשלה אינם נגישים לדוברי ערבית אינו סביר. החלטת הממשלה בנושא אינה מיושמת, הארץ, לי ירון, 24.05.2016 ♦

"למה לך ערבית? תלמדי שפה נורמלית!" ככל שהערבית נוכחת במרחב היהודי בישראל, היא מתבטאת יותר ב'עצור או שאני יורה' שיודע לומר החייל במחסום מאשר ביכולת לקרוא את כתבי נג'יב מחפוז. האם קברניטי המדינה יודעים אילו מדינות גובלות בישראל? קסניה סבטלובה, שיחה מקומית,    17.5.2016 

כשמדברים ערבית בכנסת. "…מבחינה זו עצוב לגלות שהגל העכור סחף דתיים וחילונים, אשכנזים ומזרחים. לא משנה אם הערבית נשמעה בבית ההורים או נלמדה במרתפי השב"כ, בישראל של המאה ה–21 תפקידה, למעט מקרים יוצאי דופן, הוא לא חיובי ולא פרקטי, לא תרבותי ולא מחבר. הח"כים היהודים, כמייצגי החברה היהודית בישראל, אינם יכולים להקשיב לנאום שלם בערבית וגם לא להשמיע אותו, ולכן נותר להם רק לתור אחר כמה משפטי מחץ, שמוטב אם יכללו את המלים בוגד, בוגדנות, סוס או גמל, ואז להתכונן היטב, לטעון אותם במחסנית הלשון, לעלות לדוכן, לירות את צרורות המשפטים בערבית, ולברוח…", יונתן מנדל (מכון ון ליר והפורום לחשיבה איזורית), הארץ, 14.05.2016 

העליון: להצמיד כתוביות בערבית לשידור הציבורי. בעקבות בקשה לתביעה ייצוגית: בית-המשפט העליון פסק כי רשות השידור תמלא את חובתה למרות שהיא נמצאת בפירוק, אורן פרסיקו, העין השביעית,  08.05.2016 ♦

31% מהישראלים למדו שפה שנייה מהאינטרנט. סקר שנערך לרגל עשור לגוגל טרנסלייט חושף מספר תובנות מעניינות: אנגלית, ערבית ורוסית – מהוות 88% מהתרגומים הנעשים מעברית ו-60% מהתרגומים נעשים מאנגלית לעברית. התובנה העיקרית שעולה מתשובות המשתמשים היא שכולנו אוהבים עברית – כ-95% מאיתנו ליתר דיוק. אבל 19% גם מוכנים שכולנו נדבר שפת אם אחרת. זאת ועוד, רבע מהציבור (היהודי מן הסתם) היה רוצה לדבר גם ערבית ברמת שפת אם. מעל למחצית מהנסקרים (58%) חושבים שצריך ללמד ערבית כשפה שנייה בבתי הספר (מלבד עברית), רפאל קאהאן, כלכליסט, 8.5.2016 ♦

"מכריחים אותנו": תיכוניסטים נגד לימודי הערבית. תלמידי תיכון ברחבי הארץ תוקפים את תכנית לימודי השפה, בטענה שמדובר בערבית ספרותית שאינה שימושית. "ההתנהלות של משרד החינוך מאוד רשלנית", טוען אחד התלמידים. "זה מסריח מהשינויים הפוליטיים וזה מרגיז כי זה בא על חשבון החינוך שלנו", שני ארנהיים רובינשטיין, NRG,   2/5/2016 ♦

בניגוד לחוק: אין שילוט בערבית בעיר. הארגונים עדאלה והאגודה למען האזרח בישראל פנו במכתב לעיריית נצרת עילית בו הם מאיימים בהליכים משפטיים בטענה כי לא פעלו על פי חוק ולא דאגו לכיתוב בערבית בשלטי רחוב המוצבים בעיר. "מדובר בביזיון בית המשפט", האשימו, פוראת נסאר | חדשות 2 | פורסם 13/04/16 

עובדי קבלן. בלשכת הפרסום הממשלתית לא יכולים לאכוף את הנוהל שהם עצמם קבעו, לפרסום שוויוני בשפה הערבית • השר הממונה: בנימין נתניהו, אורן פרסיקו, העין השביעית,  20.04.2016 ♦

מעבר לשפת עבר. לקט המאמרים הדו-לשוני של פרופ' עוזי אורנן הוא תזכורת לאפשרות אחרת במציאות הישראלית שבה העיתונות העברית והערבית חגות במעגלים נפרדים… הממד הדו-לשוני של הספר, שראה אור בהוצאת רסלינג וכותרת המשנה שלו היא "על החברה המגוונת בישראל בימינו", אינו מקרי. פרופ' אורנן אינו מסתפק בהפצת מסריו לציבור קוראי העברית. רוב המאמרים פורסמו בעבר בשבועון הערבי-ישראלי "א-סינארה"..", רפי מן, העין השביעית, 17.4.2016♦

"מישהו שרבט משהו": שגיאות כתיב בשלטים שתלתה עיריית תל אביב-יפו. שיבושים בוטים בשפה הערבית בשלט הבטיחות שהציבה העירייה סמוך לבריכה בכיכר הבימה. העירייה: נסיר את השלטים ונציב בהקדם שלטים מתוקנים, מירב שלמה-מלמד , MYNET, 6.4.2016 ♦

'דו קיום' או 'דע את האויב'? בהתנחלויות בוחרים ללמוד ערבית. טרנד חדש סוחף את תושבי היישובים שמעבר לקו הירוק – קורסים ללימוד ערבית. בשמונה יישובים ברחבי השומרון כבר מתרגלים את השפה של השכנים מן ההר ממול, והמגמה רק מתרחבת. זאת למרות שבמדינת ישראל, בה רבים מן האזרחים דוברים ערבית כשפת אמם, אין שום חוק המחייב זאת. האם מדובר בצעדים למען קיום משותף? רועי שרון, נענע10, 14/03/2016♦

שפה ערבית יהודית. בתגובה על "לייק מהחידקל"  מאת אינס אליאס ("הארץ", 4.3), המאמר על תחייתה, לכאורה, של השפה "היהודית העיראקית" מעניין וחשוב. הוא שופך אור על תופעה שהציבור אינו מודע לה: רבים מאזרחי ישראל היהודים דוברים ערבית כשפת אם. במאמר משתמע כאילו השפה הדבורה בפי יהודים יוצאי עיראק איננה, למעשה, ערבית. שמה של קבוצת הפייסבוק העוסקת בשפה זו קרוי "משמרים את השפה העיראקית", בהשמט משתמשיה את המלה "ערבית", כאילו מלת גנאי היתה. אולם אין ספק בקרב בלשנים וחוקרים אחרים, כי הערבית היהודית העיראקית הינה דיאלקט ערבי לכל דבר. אורי חורש, הארץ, 14.03.2016 ♦

על אף פסיקת בג"ץ, רוב השלטים בתל אביב לא כתובים גם בשפה הערבית. על פי האגודה לזכויות האזרח וארגון עדאלה, בגינות הציבוריות, בחופים, בחניונים, בבית החולים איכילוב, במוזיאון תל אביב ובמוסדות חינוך, נותרו השלטים בעברית בלבד או בעברית ובאנגלית, אילן ליאור, הארץ, 14.03.2016♦

כך מדינת ישראל קוברת את לימודי הערבית בבתי הספר. יוזמות החקיקה בכנסת לא עברו מעולם, רק כרבע מבתי הספר ממלאים את חובתם ללמד ערבית, וכל גל טרור ומבצע צבאי מעוררים עוינות של תלמידים כלפי "שפת המחבלים". אז למה, בעצם, כולנו מפסידים מהמצב? סדרת כתבות חדשה ב-nrg, שירית אביטן כהן  21/2/2016 ♦

ערבית באוטובוס זה הרבה יותר מסתם שלט. מפעילות התחבורה הציבורית, פרט לאחת, טוענות שמשרד התחבורה לא מחייב אותן להנגיש מידע בערבית, חסיה חומסקי פורת, (סיכוי), YNET, 18.02.16 ♦

'פיקוד התחת': השגיאה המביכה של פיקוד העורף. חבר הכנסת אחמד טיבי צייץ שגיאת תרגום של פיקוד העורף המופיעה על ערכות המגן. במקום "פיקוד העורף" נכתב "פיקוד התחת", nrg חדשות | 22/1/2016 ♦

בית ברל: סטודנטים ילמדו את המרצים ערבית. יוזמה ייחודית במכללת "בית ברל" מאפשרת לסטודנטים מהמגזר הערבי ללמד ערבית מדוברת את המרצים שלהם. "המרצים מאוד קשובים וזה מקרב בינינו", אומרים הסטודנטים. "הם לומדים להכיר את התרבות שלנו", נועם לנדמן, MYNET, 12.1.2016 ♦

נהרי, בן צור ואייכלר לומדים בכנסת את השפה הערבית. בכנסת נפתח קורס בשפה הערבית המדוברת, מקרב חברי הכנסת החרדיים, רק שלושה הצטרפו לקורס – חברי הכנסת משולם נהרי ויואב בן צור מש"ס וישראלי אייכלר מ'יהדות התורה', כיכר השבת, א' בשבט תשעו, 11.1.2016 ♦

לראשונה בבית המחוקקים: קורס בערבית מדוברת לחברי הכנסת. 17 ח"כים הגיעו לשיעור הראשון ולמדו מילים בסיסיות כמו "בוקר טוב" ו"ערב טוב". ח"כ באסל גאטס, אחד מיוזמי הקורס: אחרי הקורס הזה אני מקווה לפחות שיתחילו לפחות לבטא את השמות שלנו נכון", אריק בנדר, מעריב און ליין, 29/12/2015 ♦

ערבית בישראל: למה רוב היהודים לא יודעים לקרוא את הכיתוב בתמונה? רק 10 אחוז מהיהודים אומרים שהם יודעים ערבית טוב, אבל רק קצת יותר מאחוז יכולים לקרוא עיתון. הבעיה היא פחות מחסור בהוראת השפה בבתי הספר, ויותר בצורה שבה מלמדים אותה, ובסיבות ללימוד, מאת מייסלון דלאשה,  שיחה מקומית,   28.12.2015 ♦

רק מעט יהודים רוצים בכלל לדעת ערבית, ולאו דווקא מהסיבות הנכונות. בשביל מה יהודים בישראל צריכים לדעת ערבית — כדי להכיר את האויב או כדי 
להשתלב במרחב? יש גם אפשרות שלישית…. העברית והערבית הן שתי שפות אחיות, שמלבד מוצאן המשותף קיימו ביניהן יחסי גומלין משך מאות שנים: אם בהשפעות ההדדיות בשירת ימי הביניים, אם ביצירתה של ערבית־יהודית שבה כתב הרמב"ם, למשל…", איל שגיא ביזאוי, הארץ, 10.12.2015 

הישראלים לא מבינים ערבית. מחקר ראשון בסוגו מגלה את היקף ידיעת הערבית בקרב יהודים — 10% בלבד, הצונחים דרמטית כשנבחנת קריאה או הבנת טקסטים. היעלמות כמעט מוחלטת של ידיעת השפה נרשמה תוך שני דורות, אור קשתי, הארץ, 03.12.2015 

מה המשמעות של כיתוב בערבית על תפריט של מסעדה טרנדית בתל אביב? עבור מי מסעדה של היפסטרים שהופכים ליאפים ויאפים 
שמתחזים להיפסטרים בדרום תל אביב בוחרת להגיש חשבון 
ותפריט עם כותרת בערבית? עבור ההמונים הפלסטינים 
שנוהרים למסעדה מבית לחם בשאטלים? שלי ברנר, הארץ, 04.11.2015  

לימודי ערבית כבר מכיתה א': הכנסת בעד ההורים חלוקים. בקרוב כשילדכם ילמדו שא' זה אוהל, יצטרכו לדעת גם שא' היא אליף, וב' היא با. הצעת החוק ללימודי ערבית מכתה א' קיבלה אור ירוק ראשון, ובקרב ההורים יש מי שמתנגד, תמר פלד, גלי צה"ל, 29.10.2015 ♦

השרים אישרו: לימודי ערבית כבר בכיתה א'. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק של ח"כ אורן חזן ללימוד חובה של השפה הערבית החל מכיתה א', עוזי ברוך, ערוץ 7, י"ב בחשון תשע"ו, 25/10/15 ♦

הצעת חוק: רכבת ישראל תחויב לכרוז גם בערבית. חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית – מסיעות ישראל ביתנו, כולנו, יש עתיד, המחנה הציוני והרשימה המשותפת – מבקשים לחייב את רכבת ישראל לכלול כריזה ושילוט בערבית, ולא רק בעברית ואנגלית. חברי הכנסת קוראים "לשים קץ להפליית הציבור הערבי, הצ'רקסי, הדרוזי והבדואי", שחר הזלקורן, TheCar, 14.10.2015 ♦

האוניברסיטאות רוצות למשוך סטודנטים ערבים, אבל משאירות את השפה הערבית בחוץ. האוניברסיטאות מושכות סטודנטים כדי למלא אולמות, ובה בעת מתחמקות שילוט בערבית ולא דואגות לתרגום ערבי ראוי באתרי האינטרנט שלהן. הייצוג הערבי בסגל כמעט אפסי, ירדן סקופ, הארץ, 27.09.2015 ♦

קרן אברהם מעוניינת לגייס מורים לשפה הערבית. בקרן אברהם המפעילה תוכנית ללימודי השפה הערבית כתוכנית העשרה בבתי הספר היהודיים ברחבי הארץ קיים מחסור במורים, חדיד רשי ,MYNET 2.9.2015 

דע את האויב: לימודי השפה הערבית בבתי הספר מגויסים לצרכי צה"ל. הקשר ארוך השנים בין חיל המודיעין ומערכת החינוך הוליד את ה"ערבית הביטחונית" הנלמדת בבתי הספר היהודיים — שפה שאינה מדוברת ומשמשת בעיקר לתכנון פעולות טרור (או לסיכולן)….נדמה שבמשרד מעדיפים להצניע את שיתוף הפעולה ההדוק עם הצבא. "המטרה של הוראת הערבית במדינת ישראל היא להכיר את התרבות, השפה, המורשת וההיסטוריה של העם הערבי",  , אור קשתי, הארץ, 28.08.2015 ♦

כך לא מלמדים ערבית. דבר לא משתווה לכישלון של לימודי הערבית. דור אחרי דור של תלמידים יהודים מסיימים את בתי הספר בלי לדעת ערבית. המועצה להשכלה גבוהה ביטלה את מעמדה של הבגרות בערבית ככזאת שמעניקה בונוס בכניסה לאוניברסיטה. מה הסיבה לכישלון?מירי ישמעאל ששון, וואלה, יום שני, 24 באוגוסט 2015 

לראשונה זה שנים: לא יהיו הצגות בערבית בפסטיבל עכו. הפסטיבל אינו מציע השנה הצגות או תוכן אמנותי אחר בשפה הערבית, וגם התוכנייה באתר אינה מתורגמת לערבית. גיל אלון, המנהל האמנותי: "השיקולים היחידים לבחירת הצגות לפסטיבל עכו הם אמנותיים", יאיר אשכנזי, הארץ, 23.08.2015 ♦

בשבחי המילון המקוון לערבית, המילון הערבי־עברי המקוון מאת מנחם מילסון הוא מילון מעולה לערבית המודרנית, שיוכל לתרום באופן משמעותי לשיפור הוראת הערבית בארץ, מאיר מ' בר־אשר, הארץ, 20.08.2015 ♦

השר בנט: "כל ילד יהודי צריך ללמוד ערבית". לאחר שהוציא לפועל את תוכנית לימודי השפה העברית במגזר הערבי וזכה לביקורת בעיקר ממחנה הימין הקיצוני, מספר בנט על התוכנית לעתיד: לימודי השפה הערבית במגזר היהודי, יאיר קראוס18/8/2015, NRG 

"לתרגם מכרזים לערבית, שאנשים יבינו מה הם קונים". עבד כנאענה מעמותת סיכוי לקידום שוויון אזרחי: "כאשר המדינה משווקת קרקעות ביישובים הערביים, היא עושה את זה באותה מתכונת של שיווק קרקע ביישובים היהודיים – וכך זה לא ילך לעולם", אודי שישון, גלובס, 11.8.15 ♦

למה אין שילוט וכריזה בערבית ברכבת? אחרי מאבק ארוך, חלק מהשלטים הוחלפו אבל עדיין יש בעיות: "מהרכבת אמרו שהכריזה הממושכת מפריעה לנוסעים", אומר רון גרליץ, מנכ"ל סיכוי, אך ברכבות לנתב"ג דווקא יש כריזה דו-לשונית – בעברית ובאנגלית, טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 14.07.2015  ♦

שוויון על הנייר: מערכת הבריאות עדיין לא נגישה לדוברי ערבית. המסמכים הרפואיים כתובים בעברית ויש חוסר במתורגמנים. כך נותרים חולים דוברי ערבית תלויים בסיוע של קרובי משפחה דוברי עברית שמתווכים בינם לבין הצוות הרפואי. למרות שהחקיקה כבר קיימת, היא לא מיושמת בשטח, מאת רואן דחאברה ויאסמין זבידאת, שיחה מקומית,   | 30.6.2015 ♦

מישהו מדבר ערבית? תחקיר חדשות 2 (לינק לכתבה בפייסבוק, הכוללת תגובות), 12.6.2015 

בניגוד לחוק: מוסדות ציבוריים ופרטיים נמנעים מהעסקת נציגים בשפה הערבית. עבור קרוב לחמישית מאוכלוסיית ישראל קבלת שירות ממוסדות ציבוריים ופרטיים – קשה עד בלתי אפשרית. בדיקת חדשות 2 מעלה שלמרות החוק המחייב מתן שירות בשפה הערבית, מקומות רבים בוחרים להתעלם מכך ולא להעניק שירות, פוראת נסאר | חדשות 2 | פורסם 10/06/15  ♦

התלמידים נרתעים, המערכת מזלזלת: למה לא לומדים ערבית? רק קומץ תלמידים בוחרים ללמוד את השפה השנייה המדוברת בארץ. מורים מתריעים על זלזול מצד משרד החינוך בנושא, ותלמידים מתקשים להתנער מההקשר הפוליטי. "הם לא מבינים שידיעת השפה משרתת אותם"…ראש הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, ניסח השבוע הצעת חוק שתחייב תלמידיתיכון יהודים ללמוד ערבית. אף שבמשרד החינוךטוענים שתומכים בלימודי השפה, שכרגע נלמדת כמקצוע רשות בתיכונים, הנתונים מצביעים על מספר זעום של תלמידים שבוחרים בה, ומוריםרבים תולים זאת בזלזול מצד המשרד…", רויטל בלומנפלד, וואלה, יום שלישי, 02 ביוני 2015 ♦

הצעת החוק של ח"כ חזן: לימודי ערבית חובה החל מכתה א'. אחרי האמירות הססגוניות הרבות של הח"כ הטרי, אתמול הוא הפשיל שרוולים והגיש הצעת חוק ללימודי ערבית חובה מכתה א' ועד יב'. ח"כים מהשמאל ומהימין ברכו, בעולם החינוך יש מי שמתנגד, תמר פלד, גלי צה"ל, 27.5.2015 ♦

חיים של אבא: למה הילדים שלי לא רוצים ללמוד ערבית? ארז מיכאלי צפה בסדרה "פאודה" ונזכר בגעגוע לערבית ששמע בבית סבו שפעם גם איכשהו התגלגלה לו על הלשון. היום, הוא יודע, הסיכוי שהילדים שלו ירצו ללמוד את "שפת האויב" היא כמעט בלתי אפשרית, וואלה, 13.5.2015 ♦

אם ערבים מבינים רק שפה אחת, בוא נדבר בה. עידן ישראלי רק בן 17 אבל שמו כבר הולך לפניו בכל הקשור לידיעת השפה הערבית. באחרונה זכה בפרס יוקרתי על הצטיינותו בתחום ותרומתו ללימוד השפה והתרבות הערבית, רותי בוסידן ,MYNET, 28.4.2015 ♦

התאחדות המלונות בישראל ו'נגישות ישראל' פיתחו לומדת מחשב בערבית להענקת שירות לאורחים עם מוגבלויות. הלומדה בערבית היא המשך ללומדה בעברית שהועברה כבר למלונות בנושא נגישות השירות. הזווית השלישית, 26.4.2015 ♦

עתירה: ספרים בערבית לספריות בנצרת עילית. בהמשך להגירה הגוברת של ערבים מנצרת לעיר היהודית הסמוכה, נצרת עילית, דורשים כעת התושבים הערבים שירותי ספריה בשפתם. ידידיה בן אור, ערוץ 7,  י' בניסן תשע"ה, 30/03/15 ♦

הבית היהודי: היצע התכנים בערבית באתרי המפלגות השונות ממחיש את יחסם לבוחר הערבי. "…כמה מפלגות הפעילו במהלך מערכת הבחירות אתרי אינטרנט בשפה הערבית? אם נוציא מהכלל את הרשימה-המשותפת, שמלכתחילה מכוונת לציבור דוברי הערבית בישראל, נוכל להסתפק באצבעות כף יד אחת. …בדומה להדרת הערבית מאתרי המפלגות העבריות, סופגת העברית יחס דומה באתר האינטרנט הרשמי של הרשימה-המשותפת….", שלומי דסקל, העין השביעית,   15.03.2015 ♦

ככל שהאפשרות של חלוקת ירושלים מתרחקת, כך גוברת הדרישה בעיר ללימוד שפתו של הצד השני. במערב העיר גוברת הדרישה ללימודי ערבית ובמזרחה ללימודי עברית, ועוד כיתות לימוד נפתחות. המניעים של התלמידים שונים, אבל הכיוון ברור – ירושלים צועדת צעד נוסף לעבר הדו־לאומיות, ניר חסון, הארץ, 22.02.2015  ♦

מודעה עירונית תורגמה לערבית עם טעויות מביכות. לא ייאמן: ברחבי יפו נתלו מודעות המזמינות את ההורים ליום פתוח לרישום לבית ספר, שהיו רוויות שגיאות כתיב ותחביר קשות. תושבים: זה מלמד על כך שבעירייה לא ממש סופרים אותנו. עשו צחוק מהשפה. מביך מאוד… זה ביזיון. הם מחקו לי את הזהות הערבית. העירייה: אנו מתנצלים. הלקחים יילמדו, מירב שלמה מלמד ,MYNET, 10.2.2015 ♦

דו לשוני ביפו: העירייה מזמינה בערבית. או אולי זה בפרסית? שפה היא תרבות. תרבות היא חיים אנושיים. כאשר עיריית תל אביב יפו מפרסמת הזמנה ליום פתוח במוסד חינוכי בתרגום לערבית קלוקלת, כה קלוקלת שהיא בלתי מובנת בעליל, היא לא באמת מזמינה ערבים. היא ממשיכה לשדר להם שהם צריכים לוותר על תרבותם ולהיכנע לתרבות העברית, זהייה קונדוס, העוקץ,  02.02.15 ♦

איך הפכה ישראל את הערבית לשפת האויב? כשערבים שומעים יהודים מדברים ערבית טובה הם מיד חושדים בהם שמקור השליטה בשפה הוא בשירותי הביטחון. זה לא תמיד היה ככה. ערבית הייתה, ויכולה להיות שוב, שפה של תרבות, אמנות וחיבור לאזור, יוני מנדל, שיחה מקומית. 2.2.2015 ♦

הערבית בישראל: שפת החיבור וההפרדה.השפה הערבית נשכחה והושכחה בחברה היהודית בישראל כשפה חיה ועצמאית, המדברת ונושמת ומרצה הרצאות וכותבת מאמרים. גם במרחב הערבי קשה אף לדמיין את המציאות האחרת, שבה יהודים התגאו בשפה הערבית, חלקו עם ערבים ידע ועניין בשפה, וראו בה חלק מזהותם ומהותם. רשמיו של מארגן הכנס "רוחות של שינוי", יוני מנדל, אפשר לחשוב, 1.2.2015 ♦

מי מימן את הכנס לחיזוק השפה הערבית? באוניברסיטת בן גוריון התקיים כנס אקדמי ראשון לחיזוק מעמד הערבית בישראל כמו גם חגי האיסלאם באקדמיה. איזה גוף מימן את האירוע? שמעון כהן,  ערוץ 7, ו' בשבט תשע"ה , 26/01/15 ♦

שילוט חדש בתחנות האוטובוס: לא בערבית. לעמותת סיכוי הגיעו תלונות: השלטים החדשים שנתלו בתחנות אוטובוס ברחבי הארץ, מציגים את המידע על הקווים בעברית בלבד, אפילו ביישובים ערביים. משרד התחבורה: "תרגום כל מאגר המידע לערבית יסתיים במחצית 2015 ולאחריו יוטמע בכל מערכות המידע, כולל שילוט קבוע ואלקטרוני", מירב קריסטל,YNET  18.01.15 ♦

מדברים באותה השפה. בזמן שיש מי שקוראים לבטל את מעמדה הרשמי של הערבית בישראל, יחסי הגומלין שלה עם העברית מעולם לא היו הדוקים יותר. לקראת כנס "לשון ראשון", ד"ר עבד אלרחמן מרעי מסביר. יעקב בראון, מעריב, 12.1.2015 ♦

יום עיון במכון ון ליר בירושלים לסיכום עבודתה של קבוצת המחקר "הערבית בישראל: שפה, ידע, כוח" –  ביום שישי 09/01/15, 09:30 עד 13:30. הדיון על השפה הערבית בישראל מעורר סוגיות כבדות משקל הנראות מכריעות מתמיד בימים אלו. השפה הערבית קשורה לתרבות הערבית ולערבים אזרחי ישראל, לזכויות קולקטיביות ולערכים פוליטיים וסימבוליים, וגם להיסטוריה של רבים מהיהודים. הערבית, המעוגנת כשפה רשמית בישראל, מהווה נקודת מוצא לדיוננו זה שבמרכזו השפעתה של שפה על חברה ושל חברה על שפה. בין השאר נעמוד על שאלות הנוגעות למעמדה הרשמי של השפה ולהשפעתה על יחסי יהודים–ערבים; על מקומה של השפה הערבית ביצירה התרבותית של הערבים בישראל ובזהות הערבית לנוכח הסכסוך; ועל החסמים העומדים בפני הערבית ועל נתיבים אפשריים לקידומה. ♦

נוכחוֹת נפקדוֹת. הקמפוס הישראלי ויחסו אל השפה והתרבות הערבית – תמונת מצב. حارضتان غائبتان, الحرم الجامعي اإلرسائييل وتعامله مع اللغة والثقافة ْ العربيتي ـ صورة الوضع. עריכה אקדמית: יעל מעין, תחקיר: ת'אאר אבו ראס, כתיבה: ת'אאר אבו ראס ויעל מעין, סיכוי, דיראסאת, מכון ון ליר, דצמבר 2014 ♦

אולי פונטים חדשים יובילו לשוויון בין יהודים לערבים. על רקע הצעת החוק שהוגשה לכנסת לא מכבר לבטל את מעמדה של הערבית כשפה רשמית בישראל, התערוכה "דבר המלך" שמציגה פונטים שמערבים בין הערבית לעברית, היא הדבר הנכון בזמן הנכון, אסתר זנדברג, הארץ, 31.12.2014  ♦

יותר צדיקים מהאפיפיור. סמדר שיר מגבבת טיעונים בעד הצעת החוק לביטול מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית, אייל אביב, העין השביעית, 03.12.2014 ♦

ערבי דבר ערבית.כחלק מהדה־לגיטימציה של האזרחים הערבים, המונים כחמישית מאוכלוסיית המדינה, בשנים האחרונות נהפכה השפה הערבית לשק חבטות חביב, המשמש לפיתוח שרירי הימין הישראלי. ההתעמרות בשפה הערבית איננה רק מצד הממסד הימני, אלא גם, לצערי, מצד הערבים עצמם, סלמאן מצאלחה, הארץ, 11.09.2014 ♦

העיר שלי. "ערביית בעברית", לובנה קאדרי, סטודנטית לרפואה וחברה בארגון שגרירי רוטשילד, מובילה בפקולטה לרפואה בירושלים מיזם ייחודי "ערבית בעברית", במסגרתו סטודנטים ערבים מלמדים סטודנטים יהודים ערבית מדוברת, תמי מאור, LOCAL 8.9.14 ♦

מדינה אחת — שתי שפות. "… לא רק כדי להקל על חייהם של האזרחים, שאינם שולטים בשפת הרוב, אלא — וזה לא פחות חשוב — כדי לאפשר לבני המיעוט להרגיש שהם אינם זרים במדינה…", משה ארנס, הארץ, 10.09.2014 ♦

אימת השפה הערבית, "… רק מדינה שאינה בטוחה בזהותה בונה חומות הגנה תרבותיות ולשוניות. רק עם מפוחד יראה בשפת המיעוט איום. רק ממשל גזעני ייאחז בשפה כתירוץ להדרת כחמישית מאוכלוסיית המדינה…." צבי בראל, הארץ, 03.09.2014 ♦

למה מתנפלים על "חוק השפה"?"..החוק המבקש להכריז על העברית כשפת המדינה לא נועד, חס וחלילה, לפגוע בשפה הערבית. אני עצמי מלמדת ערבית, וחלק חשוב במורשת היהודית ובתרבות העברית שאוב ממנה. הצעת החוק מבקשת לקדם שפה משותפת, שיש בה כדי לטפח הבנה הדדית בחברה הישראלית ולקדם לכידות חברתית. טיפוח העברית אינו צריך לבוא על חשבון הערבית, או על חשבון שפות אחרות. למען הסר ספק אדגיש, כי הגיעה העת שתלמידינו כולם ילמדו גם את השפה הערבית ואת תרבותה ויעמיקו את ידיעותיהם בתחומים חשובים אלה, דבר שאינו נעשה כיום…", נטלי אקון, הארץ, 03.09.2014 ♦

ריבלין נגד ביטול הערבית כשפה רשמית."דווקא בימים אלה למדנו על ניסיון מתריס נוסף לבטל את מעמדה המיוחד של השפה הערבית בישראל, ולקבוע את העברית כשפה הרשמית היחידה"., עדו בן פורת,, ערוץ 7,  פרסום ראשון: ז' באלול תשע"ד, 02/09/14 ♦

דו-קיום – לא בשפת הכוח. מציעי החקיקה המבקשת לבטל את מעמד הערבית כשפה רשמית בישראל מבטאים את האסטרטגיה הכוחנית שבה נוקטים חלקים מהקואליציה הזו, אמנון בארי סוליציאנו ות'אבת אבו ראס  ,   YNET 02.09.14  ♦

הצעת חוק: לבטל את מעמדה של הערבית כשפה רשמית בישראל. ההצעה מבקשת להפוך את העברית לשפה הרשמית היחידה. יוזם ההצעה, ח"כ שמעון אוחיון מישראל ביתנו, יזם גם את החוק שאוסר על הכינוי "נאצי", יהונתן ליס, הארץ, 26.08.2014 ♦

פירון, אתה עדיין רוצה לבטל את לימודי הערבית?בין אם מדובר ברצון לדו-קיום או ב'דע את האויב', החיוניות של ידיעת ערבית ליהודים בישראל היא קריטית. חבל שמשרד החינוך מעודד זלזול, נירית צוק, NRG,  | 24/7/2014 ♦

מורה לערבית זומנה לשימוע במשרד החינוך בשל מאמר שפרסמה ב"הארץ". איריס מימון הזהירה מפני הרפורמה בבגרויות ומ"הכחדת לימודי הערבית". בזימון שקיבלה צוין כי הפרה את הוראות התקשי"ר בכך שפרסמה ביקורת פוגעת, ירדן סקופ, הארץ, 06.07.2014 ♦

סבאח אל חיר: לימודי הערבית כמקצוע חובה?ועדת השרים לחקיקה תדון בהצעת חוק המבקשת לקבוע לימודי חובה של השפה הערבית בתיכונים בניגוד להחלטת שר החינוך שי פירון שהורה לבטל את חובת הלימוד. "כל בוגר מערכת החינוך בישראל צריך לדעת ערבית", מורן אזולאי, YNET, 29.06.14 ♦

ילען דין באבור אילי ג'בהום. "…היכרות עם השפה הערבית היא ביטוי לקשר שלנו עם השורשים של יהודי ארצות ערב וגם הזדמנות לשכנות טובה. למרבה הצער, במקום לחזק את לימוד הערבית…", איריס מימון, הארץ, 17.06.2014 ♦

קול קורא להצלת לימוד השפה הערבית – עצומה ♦

ערברית: השפה שערביי ישראל מדברים בה. תכירו: ערברית. שפה חדשה שהפכה לשגורה בפי ערביי ישראל ומשלבת בתוכה אלמנטים ותחביר מהשפה העברית. קבלו את: כרטיסומאת (כרטיסים) מחסומאת (מחסומים) ופקקאילטריק (הדרך פקוקה). חוקר התופעה הלשונית, ד"ר עבד אלרחמן מרעי ממכללת בית ברל, מסביר מדוע אימוץ השפה העברית הפך לכרטיס כניסה לעולם עבור ערביי ישראל, ותוהה למה התהליך אינו קורה גם בכיוון ההפוך, ג'ני אלעזרי, MYNET, 20.5.14 ♦

מי לא יכול לסבול ערבית על המדרכה? ואיך האפיפיור מנקה את ירושלים?הבלוג של ניר חסון, הארץ, 19.5.2014 ♦

ועדת החינוך: להרחיב את הוראת השפה והתרבות הערבית לתלמידי בתי הספר היסודיים לכל הארץ. 13 במאי 2014, י"ג באייר תשע"ד ♦

שטבון נגד קרן אברהם. סערה בוועדת החינוך בדיון על הוראת השפה הערבית, ח"כ יוני שטבון: להפסיק את שיתוף הפעולה עם קרן אברהם שמעודדת לימוד הנכבה. חזקי עזרא, ערוץ 7, י"ג באייר תשע"ד13/5/14 ♦

ואללה בסדר: מה קורה כשמערבבים בין עברית לערבית. מחקרו של עבד אלרחמן מרעי בוחן את השפה החדשה שמתהווה כאן ועכשיו, "הערבית הישראלית", ואת השפעותיה מרחיקות הלכת על הפוליטיקה והחינוך, יאיר אשכנזי, הארץ, 09.05.2014 ♦

שלוש השפות שיעמדו לרשות האזרח הערבי בישראל. הקהילה הערבית בישראל היא דו-לשונית, ערבית-עברית. כתוצאה מכך נוצרת שפה מעורבת חיה ושימושית, שהיא כמעט ישות שלישית בפני עצמה, מרזוק אלחלבי, הארץ, 08.05.2014 ♦

התקשורת בשפה הערבית. כתב עת. במת ון ליר: מגזין אלקטרוני ליחסי יהודים ופלסטינים בישראל/גיליון שלישי, אפריל 2014 ♦

ללמוד ערבית ברצינות."…מן הראוי שמדינת ישראל תראה בערבית שפה רשמית לא רק על הנייר ותגבה את ההצהרה על כך בצעדים מעשיים….", מאמר מערכת הארץ, 17.04.2014 ♦

שפה שסועה || למה אין סיכוי שהילדים שלכם ילמדו ערבית. זו שפה רשמית בארץ, אך בחינוך העברי אין לערבית ביקוש רב. הלימוד מתמקד בצרכי מערכת הביטחון והמשלב הספרותי דוחק הצדה את המדובר, ירדן סקופ, הארץ, 16.04.2014 ♦

לימודי הערבית בישראל: אל תדע את האויב. מי שרואה ב"זועבי'ז" אויב, חייב ממילא לדחוק את שפתם ואת תרבותם אל מחוץ ספרי הלימוד של יהודים, צבי בראל, הארץ, 16.04.2014 ♦

איך לומדים שפה דרך כוכב נולד?קשה לכם ללמוד שפה שנייה או שלישית? במרכז שלם מנסים ללמד ערבית בשיטה ייחודית: על ידי צפייה בתכניות ריאליטי מהעולם הערבי, האזנה למואזין במסגדים וגם בקריאה בכתבי הקודש האיסלאמיים. במרכז אומרים: "אנחנו רוצים שהם ילמדו לדבר ולכתוב בערבית באופן טבעי, ולא בצורה מאולצת", חדשות 2 | חדשות 2 | פורסם 07/04/14 ♦

"המנהל אמר לי 'אנחנו חיים בישראל, למה לדבר בערבית, מה אתה ערבי?'א' ערך קניות בסניף רמי לוי בני ברק בחמישי האחרון, וכשוחח עם העובדים בערבית, הם השיבו לו שוב ושוב בעברית: "מנהלת המחלקה אמרה לי 'זו הוראה של הרשת'" ■ רמי לוי מכחיש: "אין שום הוראה כזו. מי שלא יודע עברית, שידבר ערבית – אהלן וסהלן", הילה ויסברג, דה מארקר, 30.03.2014 ♦

עברי, דבר ערבית. איך זה שאנחנו, אפילו אלה שמאמינים בדו־קיום, לא טורחים ללמוד את שפתם של שכנינו הערבים? נרי ליבנה, הארץ, 01.03.2014 ♦

מאות מורים חתמו על עצומה נגד ביטול לימוד ערבית. המחאה מגיעה גם לביה"ס: מאות מורים חתמו על עצומה נגד ביטול חובת לימודי הערבית בכיתה י'. "איך ייתכן ששכנינו לומדים את עברית מכיתה ג', ואנחנו נוהגים בזלזול מוחלט כלפי השפה של אלה שאיתם אנו רוצים שלום". גלי צה"ל, 24.2.14 ♦

ביטול הערבית – הפוך, גוטה. ביטול חובת לימודי הערבית בכיתה י' יוצר מדרון חלקלק במעמד השפה כמקצוע חובה. במקום לקצץ בשנות הלימוד, יש לחזק את המקצוע. דדי קומם,   , YNET 27.02.14 ♦

עוברים ללמידה משמעותית של ערבית. אם ברצונו של שר החינוך לעבור ללמידה משמעותית גם בערבית, עליו להרחיב, ולא לצמצם, את לימוד השפה במערכת החינוך. זאת יש לעשות באמצעות הקדמת שיעורי הערבית לגילאי בית הספר היסודי והוראת השפה המדוברת לצד השפה הכתובה, אלון פרגמן, אפשר לחשוב/מולד, 24.02.2014

קבלו את "פיהרסט" הספרייה המקוונת הראשונה בערבית. לראשונה בישראל הועלו לרשת אלפי כותרים בשפה הערבית לנוחות התלמידים והחוקרים. ספריית פיהרסט פותחה במטח ומטרתה להעמיד לרשות תלמידים, מורים, סטודנטים ושוחרי דעת את מיטב מקורות המידע שפורסמו בשפה הערבית. אסף גולן, מעריב,  | 23/2/2014 ♦

גם לספרות בערבית מגיע פרס. "… במדינת ישראל נכתבת ספרות ענפה וחשובה גם בשפה הערבית… על פי רוב ספרות זו אינה מגיעה לידיעת הציבור שאינו קורא ערבית, למרות שזו שפה רשמית בישראל, שפתם של 20% מאזרחיה הערבים של המדינה ושל יהודים רבים…", חסיה חומסקי פורת ועאזר דקואר, הארץ, 16.02.2014 ♦

פירון: ערבית כמקצוע בחירה תביא לגידול במספר הניגשים לבגרות. שר החינוך ציין שחלק גדול מהתיכונים לא יישם את הדרישה ללמד ערבית כמקצוע חובה. ארגון המלמד ערבית: הנימוק תמוה ומשדר מסר קשה לערבים, ירדן סקופ, הארץ, 13.02.2014 ♦

פירון צריך להבין שלימוד ערבית זה אינטרס לאומי. עלינו להבין ערבית לא רק כדי להכיר את המתרחש בירדן ובמצרים או להבין את שידורי אל-ג'זירה, אלא כדי להבין את המרחב בו אנו חיים, אלי אבידר, מעריב,   | 12/2/2014 ♦

למה הם לא רוצים שתדעו ערבית? שואל גונן גינת, "…מפלגתו של שר החינוך נמנית עם מה שמכנים מסיבות לא ברורות, "מחנה השלום". ידיעת השפה הערבית היא האויב הגדול ביותר של המחנה הזה. יותר דוברי ערבית – זה פחות תומכים…", ישראל היום, 10.2.14 ♦

סערה בכוס שי: כרוניקה של החלשה בלימודי הערבית בישראל. "… הוטנטוטית על הירח אכן נראית כמו דרך נאותה להמשיך ולתאר את מצבם של לימודי הערבית בישראל. שפה שכבר מזמן נשכח עד כמה קרובה היא לעברית, שהורחקה מהערבים, ושהתקרבה למודיעין. שפה שכבר שכחנו שהיא שפת הפלסטינים אזרחי ישראל, שהיא שפה רשמית בארץ, שהיא שפת האזור, שהיא שפה שפעם – לפני משרדי החינוך בישראל – יכולה היתה לקרב בין יהודים לערבים, לשמש כמכנה משותף ביניה…", יונתן מנדל, הארץ, 6.2.2014 ♦

הישג מרשים לתיכון אוסטרובסקי. עומר שחר, תלמיד תיכון "אוסטרובסקי" ברעננה, זכה במקום הראשון בחידון הארצי בערבית לשנת 2014, רעננה 4.2.2014 ♦

אז שלא ילמדו ערבית. קשה להזדעזע מצמצום לימודי הערבית. הרמה ירודה והבזבוז חוגג, מירי ישמעאל-ששון  YNET , 31.01.14 ♦

ריבלין: לימודי ערבית – הבסיס לכל הסדר. יו"ר הכנסת לשעבר הטרף לעצומה נגד צמצום לימודי הערבית. "התנכרות לשפה הערבית מבטאת ניכור שלנו לסביבה שבה אנו חיים"., חזקי עזרא, ל' בשבט תשע"ד, 31/01/14 09 ערוץ 7 ♦

חומות של בורות מפרידות בין יהודים לערבים. כ-1.6 מליון אזרחים ערבים חיים בישראל, כרבע מיליארד מסביב, אבל היהודי הסביר מבין אותם בערך כמו שהוא מבין את הסינים. אביב לביא, מעריב, 28/1/2014 ♦

גשר לשלום וכלי מלחמה. פירון, דבר עֲרָבִית, במסגרת גל של "הנחות" לתלמידים כדי למצוא חן בעיניהם, מבקש שר החינוך לצמצם את לימודי השפה הערבית, המצומצמים גם כך. למה זה יפגע בישראל? ד"ר ירון פרידמן  YNET   26.01.14 ♦

צמצום הוראת הערבית יפגע קשות בחינוך לחיים משותפים, יוזמות קרן אברהם, 23.1.2014 ♦

שר החינוך שי פירון מצמצם את לימודי הערבית. עוד רפורמה במשרד החינוך: לימודי החובה בערבית יצומצמו מארבע שנים לשלוש שנים בלבד, ויועברו רק בכיתות ז'-ט'. "הקטנת מספר הלומדים יפגע אנושות בקשר בין האנשים העמים והתרבויות" כתבו חברי ועדת מקצוע הערבית שהתריעו מפני פגיעה קשה במעמד השפה, יערה ברק, גל"צ, 23.1.2014 ♦

כנסיית השכל: ערבית כבר לא השפה של האויב. חברי "כנסיית השכל" הגיעו לאולפן של קוטנר עם שירי אלבומם האחרון ושוחחו על ההשפעות הערביות במוזיקה הישראלית בכלל, ובזו שלהם בפרט: "יש לנו שיר במרוקאית שהקהל מת עליו. זה מזמן טבעי באוזן". צפו בראיון ובביצוע המיוחד ל"מעל הים", ynet  06.01.14  ♦

ערבים מדברים עברית.השליטה בעברית בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל הולכת וגוברת. לאט אבל בטוח נוצרת שפה חדשה, מעורבת, שבה העברית היא מרכיב משמעותי,  עבד אל רחמן מרעי, אלכסון, 30.12.13  ♦

סלאם כיתה ה' || התוכנית שמקרבת את הערבית ומרחיקה את השנאה. בעוד בני הנוער הולכים ומקצינים בדעותיהם כלפי הציבור הערבי, תוכנית לימודים ליסודי בולמת את התהליך, אבל משרד החינוך לא ממהר להפוך אותה למחייבת, אור קשתי, הארץ, 21.12.2013 ♦

השפה כגשר תרבותי – "יא סלאם": מודל חינוך לחיים משותפים, דדי קומם, יוזמות קרן אברהם, נובמבר 2013 ♦

"אלכל כלול": חדירת העברית לשפה הערבית. קוראים לה ערברבית, אלערברייה או פשוט: ערבית ישראלית. זוהי השפה הערבית מהולה בעברית שחדרה לכל תחומי החיים במגזר. רוביק רוזנטל, מעריב, | 10/11/2013 ♦

ביום 9.10.13 נתן ביהמ"ש העליון פס"ד עקרוני על מעמדה של השפה הערבית, וקבע שהיתה חובה לפרסם טיוטה של תקנות המים (היטל הפקה) להערות הציבור גם בערבית וגם במדיום שקוראיו קוראי ערבית. בין היתר נדונה בפסה"ד ההלכה שנקבעה בבג"ץ עדאלה והאגודה לזכויות האזרח לגבי שילוט בערבית בערים המעורבות. יחד עם זאת ובהתאם לדוקטרינת הבטלות היחסית לא בוטלו התקנות. הגיע באמצעות הדן-נט, דן יקיר, האגודה לזכויות האזרח בישראל ♦

"ווייז" – עכשיו בגרסה הערבית. עד כה שירותיה של אפליקציית הניווט הישראלית היו חסומים בפני מיליוני ערבים ברחבי העולם – עד היום. חברת ההיי טק מרעננה העלתה גרסה חדשה למשתמשים בשפה הערבית. ומי תרמה את קולה? אלון שני | חדשות 2 | פורסם 24/10/13 23:20 ♦

השפה הערבית בישראל: בין קונפליקט לאומי למציאות פוליטית, במת ון ליר: מגזין אלקטרוני ליחסי יהודים ופלסטינים בישראל/גיליון שני. אסופת מאמרים בעריכת ד"ר שרה אוסצקי לזר, אוקטובר 2013 ♦

לימוד ערבית בבתי הספר – בזבוז של 100 מיליון שקל בשנה. כל מי שניהל אי־פעם חטיבת ביניים מכיר את הלחצים הקבועים של תלמידים והורים לקבל "פטור" מלימודי ערבית. מאת: אברהם פרנק, דה מארקר, 24.09.2013 ♦

חדש בהדסה: עובדי המינהל והמשק ילמדו ערבית. העובדים יעברו קורס על מנת לתקשר בצורה טובה יותר עם החולים ומשפחותיהם דוברי הערבית. ו"ר מועצת העובדים: "רוצים לתת שירות טוב לכל האוכלוסייה". מעריב 17.9.2013 ♦

עליונות עברית. על שילוט פוליטי. לא בכדי השם בעברית נמצא מעל לשם בערבית בשלט הכניסה לטורעאן. זה ביטוי לעליונות העברית ולנחיתות הערבית. עאמר דהאמשה,  09.08.13 ynet ♦

"אין לפנות לסטודנטים בכל שפה שאינה עברית – לא בזמן שיעור ולא בזמן בחינה, גם לא בבדיחות הדעת". אור קשתי, הארץ, 24.7.2013 ♦

 

33% מהציבור: מפריע לנו לשמוע את השפה הערבית בטלוויזיה. כך עולה מסקר על התוכנית "עבודה ערבית" של קשת שהוצג במכון לדמוקרטיה. לי-אור אוורבוך, גלובס, 22.7.2013 ♦

מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך אסרה על מורים ערבים להתכתב בערבית. בתגובה למכתב בערבית, שבו סיפר רכז השפה על הקמת אתר אינטרנט ש"יגשר עם אחינו היהודים", הורתה ד"ר אורנה שמחון לכתוב בעברית בלבד. ירדן סקופ, הארץ, 20.6.2013 ♦  מכתב האגודה לזכויות האזרח למנ"כלית משרד החינוך ♦

חוזרי מנכ"ל משרד החינוך לא מתורגמים לערבית. ועדי הורים ערבים התלוננו שגם אתר המשרד נגיש רק לדוברי עברית: "כיצד יוכלו הורים ערביים לוודא שביה"ס של ילדם לא גובה תשלומים מופרזים"?, ירדן סקופ, הארץ, 20.6.2013 ♦

לראשונה בגל"צ: פרסומת בערבית, דניאל סיריוטי, ישראל היום, 13.6.2013 ♦

"המיית היונה". במהלך שנת 2011 צולם בבית ספר "לפיד" סרט שנכתב ובויים ע"י גנית אילוז. הסרט מתעד את הוראת הערבית במסגרת התכנית "בא נדבר" ובו מתוארת מערכת היחסים בין המורה הדיל לצוות המורים התלמידים וההורים. ♦

אתר הכנסת בערבית – השוויוני ביותר בין אתרי הממשל, 28 במאי 2013, אתר הכנסת ♦

לשדרג את הוראת הערבית במערכת החינוך, ברוריה הורביץ, אפשר לחשוב, 9.5.2013 ♦

לבטל את חובת הוראת הערבית במערכת החינוך, "…אם אנשי משרד החינוך מוטרדים מניתוקו של התלמיד הישראלי-יהודי מסביבתו הערבית והמוסלמית, יתכבדו נא להעניק חשיבות לא רק לערבית אלא גם לערבים. מעמדה של ה"ערבית כשפה רשמית שניה" בישראל אינו יכול להיות מנותק מיחסו של התלמיד היהודי לערבי..", אסף דוד, אפשר לחשוב, 7.5.2013 ♦

הממשלה: קנס לחברות תרופות שלא יסמנו האריזות ברוסית וערבית. למרות שתי דחיות, לא הצליחו החברות לעמוד בלוח הזמנים ולסמן את התרופות; הן ייקנסו ב-60-30 אלף שקל לכל תרופה. רוני לינדר-גנץ, דה מארקר, 21.4.2013 ♦

השפה הערבית נעדרת מאתרי ממשלה. ממחקר של יוזמות קרן אברהם, עולה כי אתר הכנסת הוא השוויוני יותר, ואילו 11 אתרי רשויות וממשל נוספים מתעלמים מהערבית לגמרי. מעריב, 21.4.2013. והידיעה בכלכליסט ובאתר בוקרא, בערבית ♦

בג"ץ 2775/11 אלעארג' הוא במוקד מבזק הארות הפסיקה החדש של "'המשפט' ברשת: זכויות אדם". השאלה המשפטית שלגביה התבקשה הכרעה הייתה האם החובה להבטיח הליך הוגן מחייבת תרגום לערבית של מסמכים הנוגעים להליכים הפליליים (כגון חומרי חקירה, כתבי אישום, פרוטוקולי דיון והחלטות בית המשפט). לאחר דיון מוקדם בעתירה הוחלט על ידי המדינה לקבוע את חובת תרגום כתבי האישום בתיקון לצו בדבר הוראות ביטחון. לנוכח התיקון החליט בג"ץ  כי העתירה מיצתה את עצמה עם קביעת חובת תרגום כתבי האישום. הקתדרה לזכויות אדם ע" אמיל זולא: מבזק הארות פסיקה 6 | נופל על לשון. המבזק כולל 2 הארות פסיקה שנכתבו ע"י עו"ד סמדר בן נתן ועו"ד נטע פטריק . לקישור לחץ/י כאן ♦

מורים ערבים: לא ניתן ללמד את החומר באזרחות. במגזר הערבי טוענים שהחומר תורגם בחופזה וברשלנות ולא ניתן ללמדו. משרד החינוך הכיר במחדל של אי תרגום חומרי לימוד ומבטיח "להתחשב". טלילה נשר, הארץ, 7.4.2013 ♦

שפה שאינה זרה. כילדה שגיתי כשבחרתי ללמוד צרפתית ולא ערבית. אם שר החינוך פירון יחייב ללמוד ערבית ביסודי, העוול כלפי תלמידי המדינה יתוקן. טל לאור, מעריב, 3.4.2013 ♦

השתלמות ייחודית למורים ערבים בבתי ספר עבריים. כ 60 מורים ומורות ערביים המלמדים ערבית בבתי"ס עבריים בתכנית "יא סלאם" בהשתלמות ייחודית בעכו. פעילויות ההשתלמות היא חלק ממערך ההכשרה וההדרכה של התכנית בשיתוף של הפיקוח על הוראת ערבית במשרד החינוך וקרן אברהם.TAFI-TV, 23/3/2013 ♦

בינתיים, האדמה מדברת אנגלית. כותב עודה בשאראת על הצעת "חוקהלאום:"… בינתיים, בנוסף לערבית, אני נהנה לקרוא ולכתוב עברית, שפה יפה ופועמת. מסכנים קורבנות הפוליטיקה החדשה, שנגזר עליהם להמשיך לחיות בגלות, מנותקים מהסביבה".  הארץ, 24.3.2013 ♦

פנייה לפסטיבל הצגות הילדים בחיפה: פרסמו גם בערבית. העמותות שותפות-שראקה וסיכוי פתחו עצומת רשת הקוראת לפסטיבל הנודע להשתמש גם בערבית בשלטי החוצות ובאתר הרשמי שלו. בפסטיבל טוענים כי הופיעו פרסומים בתקשורת הערבית. מערכת וואלה-חדשות, 17.3.2013 ♦

לא יודעת ערבית אבל יודעת. ובכל זאת לא יודעת, צופה בסרט ערבי כל שישי בילדות. כמעט שלושים שנה יעברו עד שאגלה שסבתא שלי ופריד אל אטרש היו חברים. אין לי מושג, זה עובר מתחת לרדאר. ובכל זאת הן שם, המלים. תמר קלפנסקי, העוקץ, 15.2.2013 ♦

המורים הערבים נאלצו ללמד בעברית. משרד החינוך לא תרגם תוכנית לימוד באזרחות. לימודי האזרחות זהים במגזר היהודי והערבי בבתי הספר הממלכתיים. למרות שלא תורגמה, משרד החינוך דורש מהתלמידים להיבחן עליה. טלילה נשר, הארץ, 7.2.2013 ♦

ביהמ"ש המחוזי דחה עתירה לתרגום לערבית של תוכנית להקמת גן לאומי בירושלים (עת"מ 34577-01-12). ביהמ"ש המחוזי בירושלים דחה עתירה לחיוב הועדה המחוזית לתכנון ובנייה לתרגם לשפה הערבית את כל מסמכי התוכנית להקמת גן לאומי באזור הר הצופים. העותרים, מרכז ירושלים לזכויות אדם ומספר תושבים, טענו שחובת התרגום נובעת מתוך מעמד השפה הערבית כשפה רשמית, מתוך זכותם לשפתם ולהבטחת השוויון, ומתוך כך שתרגום התוכנית יאפשר להם לממש ביעילות את זכותם להתנגד לה. השופטת בן אור קבעה שהמשיבה עמדה בחובת הפרסום והתרגום לערבית הקבועה בחוק התכנון והבנייה. צוין שהמדובר בהסדר מאוחר וספציפי, ומשכך, שהוראותיו גוברות על הוראות סימן 82 לדבר המלך במועצה ופקודת הפרשנות. הובהר שעצם הקניית המעמד הרשמי לשפה כלשהי אינה גוררת, בהכרח, תובנה ברורה ומיידית בדבר ההשלכות הנובעות מכך. עוד צוין שבמקרה דנן, עיקרה של התוכנית ומהותה הובאו לידיעת העותרים, ובשפתם. לאור כל האמור, העתירה נדחתה. (ניתן 23.12.12) להורדת המסמך לחץ/י כאן ♦

אף מילה בערבית באתרי העבודה, הליכוד וש"ס. בניגוד לליכוד והעבודה, דווקא המפלגה שאין לה מועמד ערבי, "יש עתיד", בחרה להציב באתרה חלון בערבית שמציג את מצעה ורעיונותיה. ג'קי חורי, הארץ, 18.1.2013 ♦

ערביי ישראל – צאו והצביעו. מאמר מערכת הארץ [התפרסם בעתון המודפס בעברית ובערבית, זו לצד זו]: "…. הבחירות לפרלמנט הן ליבתו של המאבק האזרחי,…. לכן אין אלטרנטיבה טובה יותר לציבור הערבי ממאבק אזרחי, הדורש אורך רוח… על האזרחים הערבים לצאת ולהצביע, למען שלום, שוויון ודמוקרטיה..", 15.01.2013 ♦

מי הוסיף כיתוב בערבית לתחנות אוטובוס ביפו? מיזם חדש: פעילים למען דו-קיום ביפו מסתובבים ברחבי העיר ומוסיפים בתחנות האוטובוס תרגום לערבית: "חלק מהערבים החיים בעיר לא קוראים עברית ומתקשים להתמצא", סיוון שדמון, זמן תלאביב-מעריב, 2.1.2013 ♦

לדבר עברית כערבית. ערבי בישראל מוצא עצמו ניצב בפני השניוּת הלשונית. זוהי שניות המתחילה מהכורח, או מהצורך לרכוש בקיאות בשפת התרבות השלטת. צורך היוצר מערכות של כפיפות לשפה השלטת. יחסים שאינם יחסי אהבה כי אם יחסים כפויים הנובעים מן הדומיננטיות של העברית, ומן המונופול שלה על האלימות. מרזוק אלחלבי, העוקץ, 12.12.12 ♦

החינוך הדתי נלחם על השפה הערבית. תוכנית חדשה תעודד את התלמידים הדתיים ללמוד את השפה ותתמרץ מורים. מורה לערבית: "חשוב להכיר את השכנים". עמרי מניב, מעריב, 6.12.2012  ♦

בתוכנית הלימודים: חבר ארגון טרור. משרד החינוך הקפיא תוכנית ללימודי תרבות ערבית – בגלל סיפור מאת דובר "החזית העממית" בשנות ה-70….יצירה בשם "העששית הקטנה" מאת ע'אסן כנפאני, שהיה דובר החזית העממית ונהרג ב 1972 בפיצוץ מכוניתו בביירות..מנכ"ל קרן אברהם מסר כי הקרן לא היתה ערה לפעילותו של כנאפני בחזית העממית, וכי בתוכנית עצמה אין כל עיסוק בכותב…כמו כן הוא מסר כי הסיפור אושר על ידי משרד החינוך מאז 2009", תמר טרבלסי-חדד, ידיעות אחרונות, 5.12.2012 (במהדרות הדפוס בלבד). ♦

 

פיקוד אנא עארף. מה קורה כאשר אזרח מחפש מידע בשפה הרשמית השנייה בישראל באתר פיקוד העורף? מה קורה כאשר פיקוד העורף מקבל שיחה בערבית ונידרש לספק מידע בנושא התגוננות? כתבה של הטלויזיה החברתית, 21.11.2012 ♦

עברית אחרי ערבית. בכנסים אקדמיים רבים מופיעה שפה אחרת לפני העברית, אבל כמעט תמיד זו אנגלית. בכנס "שפה בעין הסערה" (במכון ון ליר) היתה זו ערבית. על ערעור יחסי כוח ואובדן פריבילגיות הכרוכים בוויתור על שליטה, וגם ניסיון לענות על השאלה: למה אנשי המחלקות למזרח תיכון הדירו רגליהם? יונתן מנדל, העוקץ, 19.11.12 ♦

בעלי דין דוברי ערבית נדרשים לממן מכספם מתורגמן. מדובר בנוהל של הנהלת בתי המשפט שבעבר נעתר נגדו בבג"ץ והשימוש בו הופסק. שורת החלטות מהעת האחרונה החיו הנוהל, למרות שנטען שהוא מפלה. רויטל חובל, הארץ, 19.11.2012 ♦

מוזיאונים לא יחויבו לכלול מידע בערבית בתערוכות מתחלפות. על פי טיוטת התקנות החדשות בעניין, אם לא יעמדו בדרישות בתערוכות קבע יישלל מהם מימון מהמדינה. חיים לוינסון, הארץ, 13.11.2012 ♦

האתגר: מרחב משותף לעברית ולערבית. "…ב-8 וה-9 בנובמבר התקיים במכון ון ליר בירושלים, בשיתוף עם מרכז דראסאת, כנס שככל הידוע לי הוא הראשון מסוגו במוסד אקדמי ישראלי: כנס שהוקדש למעמדה של השפה הערבית בישראל… מכון ון ליר ומרכז דראסאת הציבו בפנינו אתגר…", ליאת קוזמא, אפשר לחשוב, 12.11.2012 ♦

נער ישראלי פרסם אנתולוגיה לספרות ערבית. "מישהו צריך לעשות זאת, ואם אף אחד לא מתכוון להרים את הכפפה באופן רציני, אני אעשה זאת", מסביר אור-אל ביילנסון הוא נער ישראל בן שש עשרה שחוקר את השפה הערבית ואת ספרותה והוא מוסיף: "לספרות הערבית יש גוון ייחודי שלה, אך באותה העת גם משתלבת בקונספט האוניברסלי של הספרות, וזה דבר שיכול מאוד למשוך את העין הישראלית". שושנה ויג, מחלקה ראשונה, ספטמבר 2012 ♦

מאות אקדמאים יגויסו ללימוד השפה הערבית. לאור הדעיכה המתמשכת של המקצוע, תיכנס השנה תוכנית להגדלת מספר בוגרי התיכון הדוברים את השפה. "אנחנו במזרח התיכון, לא בשווייץ". מעריב, 27.9.2012 ♦

מדוע דחתה הרכבת פנייה להוסיף כריזה בערבית? הרכבת: הוספת כריזה בשפה נוספת תהפוך את הנסיעה לקולנית ורועשת, ובכך תטריד את הנוסעים והנוסעות בה ותפגע בחוויית הנסיעה, גלובס, 10.9.2012 ♦

ערבית ברכבת. קמפיין ציבורי של שותפות שאראקה: לצפייה בסרטון בנושא- אני בדרך انا عالطريق "..שבמספר ימים קצר זכה כבר ללמעלה מ-4000 צפיות ולסיקור באמצעי התקשורת ונראה שאמירתו צוברת תאוצה. כאלף אישה ואיש הצטרפו לעמוד הקמפיין שלנו בימים האחרונים והיד עוד נטויה. אז מה אנחנו רוצות/ים לבקש מכם? פשוט. הצטרפו אלינו, שתפו חברות וחברים בקליפ שהכנו, הרשמו גם אתם לעמוד הפייסבוק של הקמפיין, וכמובן, עקבו איתנו על שלביו השונים של המאמץ המשותף, שיכלול פעולות נוספות…" ♦

ערבית באוניברסיטת חיפה. "באוניברסיטת חיפה לומדים כמעט 4,000 סטודנטים ערבים, אבל אתר האוניברסיטה לא מתורגם לערבית. אפשר למצוא אותו באנגלית, וחלקים ממנו אף מתורגמים להולנדית, צרפתית, רוסית וספרדית. אבל ערבית – אף מילה.  חושבים שזה מוזר ולא הוגן? גם אנחנו", מה יהיה? גלי צה"ל, 3.9.2012 ♦

خطأ، أخطأنا، مخطئين [טעות, טעינו, טועים]. כותב עו"ד יעקוב איברהים: "טעויות מביכות בשלטים, בטפסים ואינספור שגיאות בספרי לימוד בערבית. המצב הזה מייצר חוסר אמון. מתי הממשלה תלמד ותפעל להטמעה של ערבית תקנית?" YNET 3.9.2012 ♦

האחיות בבית החולים "פוריה" מיילדות עכשיו גם בערבית. במשך שלושה חודשים, נשארו אנשי צוות בבית החולים שעות לאחר תום יום העבודה כדי ללמוד לתקשר עם האוכלוסיה הערבית שבאה למקום. הארץ,28.8.2012 ♦

מועצת תל אביב קבעה: בלי ערבית בסמל העיר. חבר המועצה אחמד משהראוי ביקש להוסיף לסמל העברית הראשונה כיתוב בשפה הערבית. המועצה דחתה את הבקשה. חולדאי: "יש בעיר רוב יהודי, 90% מול 4% ערבים. זו התנגחות פוליטית". משהראוי: "מתעלמים מהאוכלוסייה הערבית" . YNET 6.8.2012 ♦

ערבית? אתה לא מדבר אלי, מאת הרב גלעד קריב, השפה הנפקדת. ידיעות אחרונות, 2.8.2012 ♦

השפה הערבית במערכת החינוך: "השפה הערבית היא שפה רשמית במדינת ישראל ומהווה חלק מתוכנית הליבה ואחת ממטרות החינוך כפי שהוגדרו בחוק הממלכתי . השפה הוכרזה כמקצוע חובה בבתי הספר העבריים הממלכתיים והממלכתיים הדתיים בכיתות ז'-י' (חוזר מנכ"ל תשס"ז 9.7-12). כמו כן הוכרזה השפה הערבית כמקצוע ראוי לעידוד מיוחד בכיתות י"א – י"ב.". מתוך אתר הפיקוח על הוראת הערבית, משרד החינוך (יולי 2012) ♦

ביטאון המורים לערבית ולאסלאם, משרד החינוך ♦

הוראת הערבית מניין ולאן? דוח ממפגשים לימודיים 2012 , דוח מסכם מסדרת מפגשים לימודיים שקיים צוות המומחים להוראת ערבית בחינוך העברי, עורכים: לנדאו-טסרון, מילסון, אולשטיין, אפרתי, רון-גלבע, האקדמיה הישראלית למדעים , אפריל 2012♦

הוראת ערבית במערכת החינוך העברית: צוות מומחים באקדמיה הישראלית למדעים, שעסק בשינויים אפשריים בהוראת הערבית בחינוך העברי. בראש הצוות עמדה פרופ' אלה לנדאו-טסרון מהאוניברסיטה העברית. הצוות פעל בזיקה לוועדת התחום בנושא שפה ואוריינות. הצוות, בהתייעצות עם משה"ח, העלה סוגיות רלוונטיות לדיון, והזמין בהן סקירות מדעיות. על בסיס זה כינס הצוות סדרת מפגשים לימודיים שבהם השתתפו חוקרים מתחומים שונים, אנשי מקצוע, ובעלי עניין אחרים. מפגשים אלה נועדו לשמש תשתית לעיצוב מדיניות משופרת בתחום. הצוות החל את פעילותו בחורף תשע"א (2010), ובאביב תשע"ב (2012) פרסם את הדוח "הוראת ערבית מניין ולאן" שמסכם את הידע שנאסף. הדוח וחומרים אחרים נגישים באתר היזמה. ♦

המילון הערבי-עברי המקוון החדש של מנחם מילסון ♦

ביהמ"ש השלום: לא ניתן לחייב מתדיין דובר ערבית לממן מתורגמן. נקבע כי על המדינה לשאת בעלות שכר המתורגמן כשהצדדים אינם דוברים עברית. גלובס, 27.6.2012 ♦

האם הכנס לעידוד לימודי הערבית הפך למופע של גזענות? תלמידי עירוני א' בתל אביב טוענים: "בכנס לעידוד לימודי ערבית הוצגה ידיעת השפה רק כאמצעי למלחמה בטרור, תוך תיאור גזעני של ערבים". מורה קמה במחאה באמצע, תלמיד ערבי ביקש לעזוב. זמן תל אביב, 19.6.2012 ♦

שיעור בטירוף לאומי, שהם סמיט מספרת על קמפיין בית ספרי לעידוד למידת השפה הערבית, הארץ, 15.6.2012 ♦

ימנים או שמאלנים, אתם חייבים ללמוד ערבית. כותב ירון פרידמן: "אנחנו מגדלים דור שמהלך כעיוור במזרח התיכון. הירידה במספר תלמידי הערבית וברמתה מציבה את המדינה בסכנה חמורה ומנציחה את האדישות של החברה הישראלית כלפי סביבתה". YNET, 8.6.2012 ♦

הקשר בין השפה הערבית לשפה העברית – מתוך האתר שפה עברית ♦

العربية صعبة لغة؟* לימודי הערבית במשבר. פחות ופחות יהודים יכולים לקרוא את הכותרת הזו (*ערבית קשה שפה). הוראות משרד החינוך לא נאכפות, מורים לא ממש יודעים ערבית, התוכניות מיושנות, המעורבות הצבאית שנויה במחלוקת – ומנגד בצה"ל מזהירים מ"בעיה קשה מבחינת ביטחון המדינה". אולי בגרות חובה תעזור? Ynet, 1.6.2012 ♦

הדרכות בערבית לקהל הרחב במוזיאון ישראל. יוזמה חדשה במוזיאון ישראל תאפשר הדרכות פתוחות לקהל הרחב בשפה הערבית. זאת, לאחר תקופה ארוכה שבה התקיימו במוזיאון הדרכות בערבית לקבוצות בלבד. המוזיאון גם מספק מדריך קולי בשפות שונות – ובהן ערבית.  ליוזמה זו נודעת חשיבות במיוחד לנוכח הפרסום ב"הארץ", בינואר השנה, כי בניגוד לחוק, מחצית מהמוזיאונים בישראל אינם מספקים למבקרים מידע מלא בערבית (מוזיאון ישראל אינו נכלל ברשימה זו), הארץ 23.5.2012 ♦

בעקבות הביקורת: אוניברסיטת חיפה מוסיפה ערבית ללוגו. נשיא המוסד, פרופ' אהרון בן זאב, הודיע לחברי הסגל כי הם חופשיים להשתמש בלוגו עם או בלי ערבית, לפי בחירתם. לדבריו, הערבית "הושמטה". הארץ, 23.5.2012 ♦

אוניברסיטת חיפה הסירה את הכיתוב הערבי מהלוגו. במלאות 40 שנה להיווסדה, הפיצה הנהלת המוסד לוגו שכותרתו "ישראליות משותפת". האוניברסיטה: "זה הנוהל זה שנים. לא חל שום שינוי במדיניות", הארץ, 21.5.2012 ♦

התורמים היהודים יכולים להשפיע על המאבק של השפה הערבית בישראל, מאמר של רון גרליץ (מנהל שותף בסיכוי), שתורגם מ"הארץ" באנגלית, 16.3.2012 ♦

בפס"ד מיום 9.2.12 המליץ ביהמ"ש המחוזי בירושלים לתרגם את טופס בדיקת השכרות של נהגים לערבית. השופט משה יועד הכהן: "18. בשולי הדברים, ראיתי להעיר, לאור הטענות שהועלו בבית המשפט קמא בנושא מידת ידיעתו של המערער את השפה העברית ומידת יכולתו להבין את הטופס ת/4 "דו"ח פעולה ואכיפת איסור נהיגה בשכרות", שהוא הדו"ח הסטנדרטי שבו מצויידים שוטרי משטרת התנועה, לצורך פעילות אכיפה כנגד הנוהגים בשכרות, כי ראוי שטופס זה יתורגם גם לשפה הערבית ויימצא בידי שוטרי התנועה, כך שניתן יהיה להציגו לחשודים דוברי ערבית. בעניין אחר,  תפ (י-ם) 333/09 מדינת ישראל נ' סיאד חסין בן זכי, מיום 5.1.10, כבר הבעתי את דעתי כי טפסים רשמיים של המדינה ובעיניי הטופס האמור, הוא אכן טופס רשמי, צריכים להיות כתובים גם בשפה הערבית, שהיא אחת משתי שפותיה הרשמיות של המדינה (עברית וערבית) וזאת לאור הוראת סעיף 82 לדבר המלך במועצתו משנת 1922 שהוא עודנו דבר חקיקה תקף במדינת ישראל. סעיף זה קובע כי "כל הפקודות, המודעות הרשמיות והטופסים הרשמיים של הממשלה… יפורסמו באנגלית, בערבית ובעברית" (הדגש שלי-מ.ה.), כאשר חובת הפרסום באנגלית בוטלה בסעיף 15(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948. תרגום הטופס גם עשוי למנוע טענות ומענות בנושא ידיעת השפה ולפיכך יש בו גם תועלת ברורה לרשויות האכיפה" ♦

בניגוד לחוק, מחצית המוזיאונים הגדולים אינם מספקים מידע בערבית. מחצית מהמוזיאונים המחויבים לספק למבקרים מידע מלא בערבית, כתנאי סף לקבלת סיוע כספי ממשרד התרבות והספורט, אינם עומדים בכך – כך עולה מבדיקת "הארץ". רק עשרה מתוך 49 המוזיאונים הנתמכים, מחויבים בכיתוב בערבית לפי נוסח הקריטריונים לקבלת תמיכה מהמשרד, שנקבע ב-2005. בין המוזיאונים שמחויבים בכיתוב בערבית ואינם ממלאים את התקנה במלואה נמצאים גם מוזיאון ארץ ישראל ומוזיאון תל אביב. הארץ, 1.1.2012 ♦

בחינוך הערבי לומדים עברית בכל בתי הספר היסודיים, אך ערבית לומדים רק ב 29%- מבתי הספר היסודי בחינוך העברי, למ"ס – לקט ממצאים מתוך סקר שירותי חינוך ורווחה (שח"ר), 14.12.2011 ♦

השפה הערבית בישראל: בין עבר מפואר להווה מורכב, ד"ר ישראל בן דור, דוגרינט, "…מן ההכרח לסקור את מערכת היחסים שבין העם היהודי, מדינת ישראל והשפה הערבית כדי להבין מדוע הגיעו פני הדברים לשפל הנוכחי…" ♦

ערבית שפה קשה: "…בקרוב תונחת מכת מוות על לימודי הערבית בתיכונים, וכך יחידות המודיעין ומכוני המחקר ייובשו מכוח אדם איכותי.. בהמלצת משרד החינוך, הוחלט להוציא מספר גדול של מקצועות מהרשימה המזכה את הניגשים לבחינת הבגרות בבונוס מקסימלי של 25 נקודות בתהליך הקבלה לאוניברסיטה. בין המקצועות שייפגעו מצויים לימודי השפה הערבית וכן "לימודי עולם הערבים והאיסלאם…. אל הנזק הזה מצטרפת המלחמה שחברי כנסת מסוימים החליטו להכריז על השפה הערבית. יוזמת החקיקה של ח"כ אבי דיכטר מקדימה למשל, שביקשה לבטל את מעמדה של הערבית כשפה רשמית במדינת ישראל..". אלי אבידר, NRG, 21.112011 ♦

האמנם הערבית שפה רשמית בישראל? אביעד בקשי, המכון לאסטרטגיה ציונית, נובמבר 2011 ♦

משה ארנס מתנגד לשינוי במעמד השפה הערבית: "ההצעה שהעלו כמה חברי כנסת, לבטל את המעמד של השפה הערבית כאחת השפות הרשמיות של מדינת ישראל, היא צעד מטופש. יותר מכך, היא ביטוי לחוסר כבוד כלפי יותר ממיליון אזרחי ישראל ששפת האם שלהם היא ערבית.."  הארץ, 15.11.2011 ♦

הצעת חוק חדשה: ערבית אינה שפה רשמית. ההצעה השנויה במחלוקת עליה חתמו 40 ח"כים, מהאופוזיציה והקואליציה, תביא לשינוי הגדרת ישראל ליהודית לפני דמוקרטית.  על שולחן הכנסת הונחה אתמול הצעת חוק שנויה במחלוקת לפיה תשונה ההגדרה המקובלת של ישראל כ"מדינה יהודית דמוקרטית". לפי נוסח ההצעה, ישראל תוגדר כמדינת הלאום של העם היהודי, ומצוין בה במפורש כי המשטר הדמוקרטי בישראל יהיה כפוף להגדרתה של המדינה כ"בית לאומי לעם היהודי". על ההצעה חתומים 20 מבין 28 חברי הכנסת של קדימה.    יהונתן ליס, הארץ, 4.8.2011 ♦

מעמדה של השפה הערבית נקבע כשפה רשמית וזאת מכוח הוראת סעיף 82 לדבר המלך במועצתו 1922, אשר כותרתה "שפות רשמיות", אשר קובעת, בתרגום מלשון המקור (אנגלית), כדלקמן: "כל הפקודות, המודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים של הממשלה וכל המודעות הרשמיות של רשויות מקומיות ועיריות באזורים שייקבעו על פי צו מאת הנציב העליון יפורסמו באנגלית, בערבית ובעברית. בהתחשב עם כל תקנות שיתקין הנציב העליון,אפשר להשתמש בשלוש השפות במשרדי הממשלה ובבתי המשפט [הדגש לא במקור – ו.מ].אם תהא כל סתירה בין הנוסח האנגלי של כל פקודה או מודעה רשמית או טופס רשמי ובין הנוסח הערבי או העברי שלהם, הולכים אחר הנוסח האנגלי."לשון הסעיף מדברת בעד עצמה ולפיה, דין השפה הערבית כדין השפה העברים והאנגלית – שלוש השפות בעלות מעמד של שפה רשמית. יוער, כי לימים, מעמדה של השפה האנגלית כשפה רשמית בוטלמכוח סעיף 15 (ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט התש"ח 1948. נותרו אפוא שתי שפות רשמיות במדינת ישראל, השפה העברית והשפה הערבית. מעמדה של השפה הערבית, כשפה רשמית, הוכר אף בשורה של פסקי דין. (בית המשפט המחוזי בבאר שבע) ♦

נתניהו, דבר ערבית (דוד ברזילי, הארץ, 27.6.2011): "בישראל, הערבית היא שפת המדינה מתוקף חוק מנדטורי שאומץ על ידי כנסת ישראל. אך בניגוד למה שקורה בקנדה, כאן השוויון הוא להלכה בלבד. אין כבוד והערכה לשפה הערבית – שפה עשירה שנכתבו בה יצירות מופת.  היתה זו מחווה יפה אם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, היה משלב כמה משפטים בערבית בנאומו בקונגרס האמריקאי. לא כשירות לערבים אלא מתוך אמונה שישראל, שיותר מ-% 20 מאזרחיה ערבים, היא במהותה מדינה דו-לשונית. " ♦

בפסק דין תקדימי בעתירת האגודה לזכויות האזרח ועדאלה קבע בג"צ ב-25.7.02, כי חובה על העיריות בערים המעורבות לדאוג שהשילוט העירוני יהיה הן בעברית והן בערבית. עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, בירך על פסק הדין, וציין כי הוא מהווה צעד חשוב בדרך ארוכה להשגת שוויון זכויות מלא לכל אזרחי ישראל. עו"ד יקיר הדגיש, כי זו הפעם הראשונה שבית-המשפט קובע באופן חד-משמעי, כי הערבית היא שפה רשמית במדינת ישראל. ♦

משאבי התודעה – מעמד התרבות, השפה והזהות הערבית במדינת הרוב היהודי, חמייסי, סיכוי, 2010 ♦

על מעמד השפה הערבית בישראל, מתוך אתר משרד החינוך – לימודי אזרחות, כתבו מיכל ברק ועירית הרבון ♦

הפגנה בבי"ס ביפו: המנהל אסר לדבר ערבית. עשרות הפגינו מול ביה"ס המעורב, שבו לומדים הן תלמידים יהודים והן תלמידים ערבים. "נראה אתכם אוסרים על ליברמן לדבר רוסית בכנסת", אמר חבר מועצת העיר, YNET 29.12.2010

לימוד השפה הערבית – תמונת מצב לחטיבות הביניים במגזר הערבי,לקראת ישיבת הועדה לשפה ואוריינות, משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, אגף החינוך הערבי, הפיקוח על הוראת הערבית  (22.12.10)

השפה הערבית והילידות של הערבים בישראל, עלאא מחאג'נה, עדאלה, 2010 ♦

מהפכת הלשון: המורים ילמדו ערבית מדוברת. חשיפת מעריב: משרד החינוך משנה את תוכנית הלימודים בערבית ומתמקד בשפה המדוברת. תשכחו מ"מרחבא" ותתחילו לשנן "סלאם עליכום", מעריב, 31.3.2010 ♦

הוראת השפה הערבית כשפת אם בבתי הספר הערביים, דו"ח שפורסם במכון לחקר מדיניות הלשון, אוניברסיטת בר אילן (לא מצויינת השנה) ♦

אתר האקדמיה ללשון ערבית, הוקמה על פי חוק בשנת 2007 , פרטים גם באתר משרד החינוך

מרכז קונראד אדנאור באוניברסיטת תל אביב פרסם קובץ מאמרים בנושא מעמד השפה הערבית בישראל, וקיים בעקבות זאת כנס -(2011) English: The status of the Arabic language in Israel

ד"ר איילת שלו-הראל, פירסמה מחקר השוואתי בין הודו וישראל (חוקתית, הודו היא מדינת כל אזרחיה; הפרסום הוא במדינה וחברה כרך 7 גיליון מס 1 אוקטובר 2010), וב – 2005 פירסמה מחקר על השוואה במעמד שפת המיעוט בין ישראל להודו ♦

Minority Languages and Language Policy: The Case of Arabic in Israel, a PhD Thesis By Dafna Yitzhaki, Department of English, Bar-Ilan University, 2008 ♦

דיון בבית המשפט המחוזי בנצרת על מעמד המשפטי של השפה הערבית בישראל ♦

"מעמד השפה הערבית בישראל: משפט, מציאות, וגבולות השימוש במשפט לשינוי מציאות", אילן סבן ומוחמד אמארה, מדינה וחברה (2004-4)  909-885  ♦

מאמר של מיטל פינטו (ממשל ומשפט י') – זכויות שפה, הגירה ומיעוטים בישראל

זכויות מיעוטים לאומיים ושפה במשפט הבינלאומי – לינקים לאמנות ולמקורות שונים ♦

מיזם לטיפוח עתודת מחקר ופיתוח להוראת השפה הערבית כשפת אם בישראל, האקדמיה הישראלית למדעים, 2009 ♦

נדחתה הצעה לשלילת מעמד השפה הערבית. ועדת השרים דחתה הצעה של ח"כים מהימין, שביקשו לבטל את מעמד הערבית כשפה רשמית. ח"כ לוין: מדובר בהחלטה אנטי-ציונית. מעריב 29.11.2009.

בשנת 2008, גם לימור לבנת עמדה להציע הצעה דומה

כתב במרחב הישראלי, גיל בר היחידה להיסטוריה ותיאוריה, בצלאל // גיליון מספר 20קריאות תערוכה וירטואלית

שתיקה נוגה, על מעמד לימוד הערבית בבתי הספר העבריים, רן לוסטיגמן , 2007

חינוך דו-לשוני במדינת ישראל, נייר מדיניות של ארגוני חברה אזרחית, כנס יפו 2007

מדיניות לשונית – יצירה ויישום של מדיניות לשונית במערכת החינוך הישראלית, דורון נרקיס וענת סטבנס, הד האולפן החדש | גיליון 87 | אביב תשס"ה – 2005 ♦

 

חדירת האנגלית אל העברית ואל הערבית מנקודת מבט השוואתית, יהודית רוזנהויז, המאמר הוא הרחבת הרצאה שנישאה במסגרת הכנס השנתי של האגודה הישראלית לחקר לשון וחברה, בית ברל, יוני 2004 ♦

מעמד השפה הערבית בישראל – ריכוז נושאים באתר עדאלה ♦

מעמדה של השפה הערבית במדינה, חבר הכנסת ד' צוקר שאל את ראש הממשלה, ביום כ"ה בחשוון התשנ"ד (‎9 בנובמבר ‎1993): (ותושבת שר המשטרה משה שחל). ♦

————-

לימוד השפה הערבית – פרוייקטים

אהבתם? שתפו:

פרסומת

אפשר להזמין את היומנים דרך הלינק במחיר של 60 ₪

blog-shatil

ידע – תובנות – כלים

manifoncamera

Collective Impcat

מיזם Collective Impact 

השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות, פיזורן, התנהלות המשטרה, עיכוב ומעצר ועוד

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות

 

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של OnePlace

יומן ארועים

האקתון חיים משותפים هاكتون حياة مشتركة, 28.12.2017,9AM – 7PM, המרכז הקהילתי ערבי-יהודי, תל אביב-יפו, רחוב קדם 109 المركز الجماهيري العربي- يهودي، شارع كيدم 109، تل ابيب- يافا

החג של החגים ואירועי חנוכה – חיפה דצמבר – 2017

חושבים על הקמת סטארטפ? بتفكر في Startup? אנחנו שמחים להכריז על פתיחת אקסלרטור חדש באיזור המשלוש انضم الان الى مُسرع المبادرات Tsofen Accelerator של Tsofen تسوفن צופן, בשיתוף עם PresenTense Israel. אקסלרטור ייחודי שיתקיים בכפר קאסם, המיועדת ליזמים/ות בעלי סטארטאפ טכנולוגי בשלבים ראשונים. לפרטים נוספים והרשמה, לחצו כאן.

Application for the 2018 MEPI Student Leaders Program is Now OPEN! deadline: December 14th, 2017

עיד אל מילד – כריסטמס מקומי סיורי חג המולד בשפרעם – אנו מציעים שלושה סוגי סיורים במהלך חודש דצמבר. דרכים שלובות دروب متداخلة >>

(תשעז) 3.5-2 לוח החופשות והחגים בבתי הספר הערביים בשנת הלימודים התשע"ח

רוצים לעקוב אחרי החלטות הממשלה? הורידו את האפליקציה EzGOV של המרכז להעצמת האזרח, לנייד והצטרפו למקבלי ההחלטות!

30 בינואר יוכרז כיום עולמי להביע הזדהות עם ערביי ישראל

מאי 2011 – מאי 2017, שש שנים ל OnePlace – מרחב מידע אינטרנטי. יומולדת שמח

התפרסם: מדריך נגישות לכנסים ע"י קבוצת לימודי מוגבלות, מכון ון ליר בירושלים. אדוה איכנגרין, נטע זיו ושגית מור, מאי 2013

לעדכון ולהוספת אירועים editor.oneplace@gmail.com

עמודים

קישורים למרכזי מידע ומחקר

ארכיון

Login

Copyright © 2009 NewsPress - Designed by Michael Clarke