"יכול להיות שהמעצר היה הדבר הכי אפקטיבי שעשיתי בחיים שלי". עם ערימה של סרטוני מעצרים שלא פורסמו, עוזב את הארגון שהקים אך מחכה עם הכנסת, ג'עפר פרח לא יורד על הברכיים. "התקלה שלהם הייתה מכה אחת יותר מדי, לאדם הלא נכון", עינת פישביין, המקום הכי חם בגיהנום,  05.06.2018 ♦

החברה האזרחית והדמוקרטיה בישראל, כנס דו-לשוני בעברית ובערבית בליווי תרגום סימולטני, 19.12.2017, 10:00-16:00, באוניברסיטה העברית בירושלים, קמפוס הר הצופים, בית מאירסדורף, אולם 503 (מכון ון  ליר) ♦

"הגיע הזמן למצעד גאווה בעיר הערבית הגדולה בישראל". להט"בים במגזר הערבי חשופים כיום גילויי אלימות, השפלה, נידוי, איומים ובידוד. מצעד גאווה בנצרת יכול להוות צעד משמעותי במסע להקל על המצוקה ממנה סובלים להט"בים ערבים. ערן רוזנצויג סבור שמצעד שיעורר דיאלוג ולא אנטגוניזם, מסוגל לנפץ את מסך השתיקה בעניין ולשבור את דלתות הארון בחברה הערבית, עו"ד ערן רוזנצויג | mako גאווה | פורסם 22/08/17 07:00 ♦

נפקדים נוכחים בקידום השלום. יום עיון של פורום ארגוני השלום הישראלי וארגוני חברה אזרחים ערבים בישראל. כתבה של הטלויזיה החברתית (4.46 דק'), 30.4.2017 (With English Subtitles) ♦

החברה האזרחית הערבית בישראל, אמל ג'מאל, קו אדום – הקיבוץ המאוחד, ספרית הפועלים, 2017 [השקת הספר: 21.4.2017, בשעה 10:30, בצוותא תל אביב]  ♦

חיים משותפים – מאגר הארגונים ♦

ראו גם: רשימת ארגוני חברה אזרחית (בסדר א"ב)  ♦

לציון 20 שנה לעדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, מפרסם הארגון תרשים הממפה על ציר הזמן שני עשורים של מאבק משפטי וציבורי למען זכויותיהם של הפלסטינים בארץ ♦

בעקבות חשיפת העמותות שמזכות בהטבת מס: ח"כ עיסאוי פריג' דורש מכחלון את פירוט העמותות שנדחו. פריג': "עמותות יהודיות מאושרות למכביר, עמותות ערביות נדחות, ורשות המיסים מוצאת טיעונים מטיעונים שונים מדוע לא לפרסם את הדחיות ואת הנימוקים להן", אפרת נוימן, דה מרקר, 21.12.2015 ♦

ממגזר שלישי למגזר אזרחי, לשאלות הזהות הקולקטיבית של ארגוני המגזר האזרחי, נייר עמדה. בני גדרון, ניסן לימור, אסתר זיכלינסקי, מכון ון ליר, 2015 ♦

המחאה בקרב ערביי ישראל – מאפיינים, סיבות ומגמות, מאת ר"ז, עשתונות גיליון מס 7, יולי 2014, המכללה לביטחון לאומי, מרכז המחקר ♦

הצהרה של ארגוני החברה האזרחית הערבית במדינת ישראל [בעקבות הצעות חוק וחקיקה גזענית], עדאלה, 24/02/2011 ♦

כנסים:

• "אקטיביזם בקרב נשים ערביות בנגב: עשרים שנים לאן?" , ד"ר סארב אבו-רביע קווידר, מרצה בכירה במכונים לחקר המגדר, אוניברסיטת בן גוריון וחוקרת מגדר בחברה הפלסטינית בישראל, 27.4.2015 ♦
• החברה האזרחית בחברה הערבית בישראל: אתגרים והזדמנויות, כנס. מכון ון ליר, מרץ 2014 ♦
• פנל: החברה האזרחית בישראל במאבק על אופייה של המדינה – ד"ר ריקי טסלר, כנס שדרות 2005 ♦

ראו גם:

• המחאה החברתית והאוכלוסיה הערבית – קיץ 2011/2 ♦
• מאגר המידע של "שיתופים": חברה אזרחית ♦

ארגון הנוער הגאה מבין שגם צעירים ערבים צריכים אוזן קשבת. התהליך יחל בהקמה של פורומים ואתר אינטרנט בערבית, מאחר שבארגון הרגישו שהשטח אינו בשל עדיין לקבוצה. "במגזר הערבי יש פחדים שלא קיימים במגזר אחר", העיד אחד המקימים, ירדן סקופ, הארץ, 24.04.2015 ♦

קרן פילנתרופית לשילוב בעלי מוגבלות מחפשת את "רוטשילד" הערבי. בעלי ההון ואנשי העסקים בחברה הערבית מעדיפים לתרום למוסדות דת, ולא לעמותות חברתיות ■ קרן מסירה ‏(מסע בערבית‏), הפועלת לשילובם של בעלי מוגבלויות ערבים בחברה, הצליחה לרתום עד כה 50 אנשי עסקים – אבל גייסה רק 120 אלף שקל ■ "יש שכבה גדולה של אנשי עסקים ערבים שצברו הון – הגיע הזמן שנדאג לעצמנו". הילה ויסברג, דה-מארקר, 25.4.2013 ♦

פרופ' אסעד גאנם מנתח את תוצאות הבחירות 2013, ואת החברה האזרחית הפלסטינית בישראל: "…החברה האזרחית שהתעצמה בשנות התשעים והקימה גופים חוץ-פרלמנטריים שדאגו לשאלות לאומיות התפוררה לאט-לאט לאוסף של סניפי מפלגות המקדמות סדר יום פלגני ולא מתחדשות. כספים רבים שנאספו בחוץ לארץ ובעולם הערבי תחת הססמה של סיוע לפלסטינים בישראל לבנות את מוסדותיהם הלאומיים נעלמו, ורובם שולשלו לחשבונות אישיים של העוסקים בדבר. השחיתות גברה והפוליטיקה פינתה את מקומה לאופורטוניזם שיעדו קידום פלוני או אלמוני מבין הפוליטיקאים, המבקשים בעיקר לשמר את מקומם ואת ציבור אומרי ההן שלהם במפלגות ומחוצה להן…", "הבחירות מאחורינו, מה הלאה?", במת ון ליר, גיליון מס. 1, אפריל 2013  ♦

העמותות וארגוני החברה האזרחית בישראל,  עדכן, יוזמות קרן אברהם 2013 ♦

Arab civil society and education in Israel: the Arab Pedagogical Council as a contentious performance to achieve national recognition, Ayman K. Agbaria, Race Ethnicity and Education, March 2013 ♦

גורמים המשפיעים על קבלת אישור לפי סעיף 46 לזיכוי מס לתורמים במוסדות ציבור במגזר הערבי, ארקדי רודמן, אוניברסיטת בן גוריון, מאי 2011 (מלגאי של עמותת סיכוי) ♦

יזמות חברתית בישראל 2011 – יזמות וכיוונים להמשך, גיא אברוצקי ורותם אשכנזי, עבור שיתופים, מרץ 2011 ♦

חברה אזרחית ומגזר שלישי בישראל, פורום קיסריה להתוויית מדיניות כלכלית לאומית בישראל, יוני 2010, ניסן לימור (ראש הצוות). פרק העוסק בחברה האזרחית הערבית בישראל – ר' עמ' 26 ♦

"State Mutability and Ethnic Civil Society: the Palestinian Arab Minority in Israel". Haklai, Oded, Ethnic and Racial Studies, 32, 5 (June 2009), 864-882.

לא על הפילנתרופיה לבדה – מיזמים חברתיים עיסקיים בישראל, רחל בנזימן, 2009 ♦

מיפוי ארגונים ערביים לסיוע במזון בישראל, חאלד אבו עסבה, אמירה קראקרה איברהים (מכון מסאר), ברוך רוזן ואדר שץ (מכון ברוקדייל), אוגוסט 2009 ♦

"..ככל שגוברת השפעתו של המשבר הכלכלי,  יותר ויותר ארגוני חברה אזרחית הפועלים בקהילה הערבית פלסטינית בישראל מגלים שהעתיד הקרוב טומן להם סיכונים משמעותיים, שבמקרים מסוימים מאיימים על עצם קיומם."   חברה אזרחית, פיתוח בר קיימא ואסטרטגיות אי-תלות, ד"ר באסל גטאס, הירחון האלקטרוני של עדאלה, גיליון מס' 62, יולי 2009 ♦

הממשלה תומכת בהצעת חוק שתכליתה לפגוע בחברה האזרחית בישראל, נייר עמדה של ארגוני חברה אזרחית בישראל, 2009 ♦

שיתוף ארגוני חברה אזרחית בתהליך קבלת החלטות – מחקרים ופרוייקט של משרד ראש הממשלה, 2009 ♦

Arab NGOs and the Political Question in Israel (November, 2009), Mada Al-Carmel ♦

The counter-hegemonic role of civil society: Palestinian–Arab NGOs in Israel, Amal Jamal, Citizenship Studies , Volume 12, Issue 3, 2008

ארגונים פמיניסטים יהודים ויהודים-פלסטינים בישראל, מאפיינים ומגמות. דורית אברמוביץ, קרן היינריך בל, תל אביב, 2008 ♦

המדריך לשותפויות בין המגזרים (ציבורי, עסקי ושלישי), אלכ"א 2007 ♦

החברה הפלסטינית בישראל במצב חירום, נביה בשיר, אגודת הגליל, 2007. פרק העוסק בחברה האזרחית ובשלטון המקומי – ע' 39 ♦

30 Arab NGO's Debated EU Policy at the Mossawa Center, Mossawa, 1/7/2007 ♦

"…ארגוני החברה האזרחית מהווים עמוד התווך ביישום החזון הקולקטיבי של כל חברה ממודרת ממוסדות המדינה כמו החברה הערבית הפלסטינית בישראל. בשביל לפתח מוביליות פוליטית, תרבותית, כלכלית וחברתית נדרש פיתוח המבנה הארגוני של הארגונים הלאומיים באופן שיתאים את יכולת הפעולה במסגרת מוסדות המדינה ליכולת פעולה עצמאית כחברה בעלת מוסדות ומנהיגות פוליטית וחברתית…" מתוך הפרק על עשייה ציבורית ופוליטית, בחזון העתיד לערבים הפלסטינים בישראל, 2006, ועד ראשי הרשויות הערביות בישראל, כתב ג'עפר פארח, ע'  35 ♦

Even-Chorev, Nadav. "Arab NGOs for Civic and Social Change in Israel – Mapping the Field. The Van Leer Jerusalem Institute, UJA Federation of New York, February 2006, 1-185: "The author summarizes findings of a 2005-6 survey on Arab NGOs in Israel, in areas of social change, and of Jewish philanthropic involvement in this field. The main findings are: a) Most of the NGOs focus on culture and leisure. b) Arab organizations constitute about 5% of all registered organizations (284 out of 2,118), and about 5% of active ones (172 out of 1,348). c) Most of the Arab NGOs concentrated in the northern part of the country. The author also includes a detailed list of all Arab NGOs activate in Israel.♦

פיתוח אסטרטגיה ותמיכה בארגוני חברה אזרחית ערבים-פלסטינים בישראל – שתיל ♦

PalestinianNGOs in Israel: A Campaign For Civic Equality in a Non-Civic State, Payes, Shany. Israel Studies, Volume 8, Number 1, Spring 2003

" ….ארגוני מגזר שלישי ערביים בישראל הם ספק מרכזי של שירותי רווחה, חינוך ובריאות לאוכלוסיה הערבית. כתוצאה מהדרתה של אוכלוסיה זו מהשירותים הממלכתיים לאורך שנים, התפתחו השירותים האלה כתחליף או כהשלמה לשירותי המדינה …המדינה מתייחסת אל רבים מבין ארגונים אלה כאל "גורם עוין"..",  ארגוני מגזר שלישי בקרב הערבים בישראל, בתוך דוח מסכם של הועדה לבדיקת תפקידי המגזר השלישי בישראל והמדיניות הננקטת כלפיו, בראשות פרופ' יצחק גלנור, המרכז לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן גוריון 2003, עמ' 47 – 50 ♦

יחסי משרד התמ"ת והמגזר השלישי – נייר מטה, 2002 ♦

לקראת שנת 2005: התיתכן חברה אזרחית משותפת ליהודים ולערבים בישראל? אלוף הראבן, (2000), בתוך: גביזון רות ודפנה הקר (עורכות), השסע היהודי-ערבי בישראל: מקראה. ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ' 87-106. ♦

הארגונים הלא ממשלתיים בחברה הערבית-פלסטינית בישראל, בתוך "תרומה והתנדבות בחברה הערבית-פלסטינית בישראל", אליאס זידאן (מכון אלמד-יעוץ ארגוני ותכנון אסטרטגי) וד"ר אסעד גאנם (המחלקה למדעי המדינה אוניברסיטת חיפה), במסגרת המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן גוריון, בנגב. פברואר 2000 ♦