Hebrew   العربية   English
Email Email Email Email

זהות. לאומיות. מנהיגות

אחמד טיבי – משפיעים 2017, "…על פניו איימן עודה, כיו"ר הרשימה המשותפת, היה אמור להיות המוביל הרשמי והבלתי רשמי של ערביי ישראל בציבור הערבי בפרט והישראלי בכלל… זה לא קרה (ראו הרחבה על עודה ברשימת "הלא משפיעים", מאת נחמה דואק). האיש שעדיין מוביל את מדדי הפופולריות הוא אחמד טיבי…",  רן אדליסט, ליברל, 15.9.2017♦

"כמו שאני לומד את טשרניחובסקי, הישראלים צריכים ללמוד את מחמוד דרוויש". מוביל הקמפיין "האלימות אינה שפתנו" פועל נגד האלימות במגזר הערבי, רוצה לשקם את תדמית המגזר – ומאמין שהשינוי אפשרי. ראיון עם ראזי טאטור, אחד מ-18 בני הנוער המשפיעים של מעריב לנוער 2017, דניאל שירין | מעריב לנוער | פורסם  מאקו, 19/09/17 12:58 ♦

ערביי ישראל והעולם הערבי. "…ערביי ישראל הם היוצא מן הכלל. יש להם הזדמנות לחיות בחברה דמוקרטית, במדינת חוק, לנצל את ההזדמנויות שמדינה מודרנית מציעה לאזרחיה וליהנות מהנורמות של חברה מערבית, כולל שוויון בין המינים. הם בוודאי היו מעדיפים להיות הרוב, אבל התופעה של מיעוט החי במדינה דמוקרטית שכיחה בעולם. זו אינה טרגדיה. לערביי ישראל יש טענות, ורבות מהן מוצדקות, אבל בהשוואה לחלופות — מצבם, כפי שרבים מהם נאלצים להודות, טוב בהחלט…", משה ארנס, הארץ, 19.09.2017 ♦

ניצחונם של השורדים. ההיסטוריון עאדל מנאע על אלו שלא ברחו בנכבה. כשההיסטוריון עאדל מנאע ממג'ד אל־כרום החליט לחקור את הנכבה, הוא בחר להתמקד באלה שלא ברחו, שאותם הוא מכנה "השורדים". בראיון הוא מספר על הדרכים של הממשל הישראלי להביא לטיהור אתני ועל הילדים שלו, שבאופן אירוני עזבו כולם את הארץ, דליה קרפל, הארץ, 13.9.2017 

המדינה בוחנת קיצוץ בתקציב תיאטרון יפו בשל "הסתה לטרור". באופן תקדימי, משרד האוצר מסר למשרד התרבות כי ניתן להפחית את תקציב התיאטרון בגין הפרת חוק הנכבה, בעקבות אירוע התמיכה במשוררת דארין טאטור והאירוע "מחברות הכלא" של עינת ויצמן. החלטה סופית תתקבל בכפוף לשימוע ולאחר אישור שר האוצר, יאיר אשכנזי, הארץ, 6.9.2017 ♦

נכבה והישרדות: סיפורם של הפלסטינים שנותרו בחיפה ובגליל, 1948—1956 , ד"ר עאדל מנאע, מכון ון ליר, הקיבוץ המאוחד/ספרית הפועלים, 2017 ♦adel-book

ברית דמים • העדה הדרוזית בישראל. סיפורו המרתק של המיעוט הדרוזי, שהחל לפני כאלף שנה במצרים ועלה לכותרות בשבוע שעבר, כששני שוטרים בני העדה נרצחו בהר הבית • האמונה בבורא אחד ובגלגול נשמות, החובה להזדהות עם המדינה בה הם חיים והקשר הסבוך עם ישראל • וגם: הפוליטיקאי שנכנס לכנסת בעקבות רצח, ארגוני הסירוב והטענות לקיפוח חברתי, חיים בנשק, כל הזמן, ז' אב התשע"ז 10:00 30.07.2017♦

גם אחדות פלסטינית וגם מחנה דמוקרטי. בפני מנהיגיו הפוליטיים של הציבור הערבי בישראל עומדות שאלות אסטרטגיות מכריעות: האם הרחבתה של הדמוקרטיה הפנים-פלסטינית סותרת את החתירה לעבר קואליציה עם גורמי שמאל ציוני? מתן קמינר סבור שייצוג המתח הזה בידי זרמים פוליטיים שונים הוא ביטוי לחיוניות דמוקרטית, ולא סכנה שיש לדוחקה אל מחוץ לזירה הציבורית, מתן קמינר, העוקץ,  27.07.17 ♦

ההפללה נכשלה. מה הלאה? לפני כשנה וחצי הוצא הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית מחוץ לחוק. אולם מנהיגי הפלג מצאו דרך לעקוף את רוע הגזירה באמצעות ועדת המעקב, מפלגת הנאמנות והרפורמה וגורמי חברה אזרחית, ד"ר רונית מרזן, הפורום לחשיבה אזורית, 21.7.2017 ♦

תושבים באום אל פאחם: הפיגוע הוא תוצאה של הסתה. ..אחרי הפיגוע בהר הבית השתלטה אווירת נכאים על אום אל פאחם, ממנה יצאו שלושת המפגעים. "השלושה הללו, על מסרי השנאה שספגו, גרמו נזק בל יתואר. תושבים רבים בעיר מתביישים וכואבים", אומר לאל-מוניטור אחד מתושבי העיר…תושבים מאום אל פאחם, שאינם נמנים על תומכיו של סאלח, חששו אחרי הפיגוע לדבר עם אל-מוניטור. "יש פה אווירה של טרור כלפי מי שמשמיע ביקורת נגד התנועה האסלאמית", אומר א', תושב העיר…", שלומי אלדר, אל מוניטור, 18.7.2017 ♦

חברי הרשימה המשותפת לא הצליחו לנסח הודעה משותפת בעקבות הפיגוע. חילוקי הדעות בין המפלגות שמרכיבות את הרשימה נסובו סביב מידת הגינוי של הפיגוע בנוסח ההודעה. בעדה הדרוזית תקפו את חברי הרשימה ואמרו כי בהודעות אין גינוי של ממש לפיגוע, ג'קי חורי ו יהונתן ליס, הארץ,  15.07.2017 17:31 עודכן ב: 20:08 ♦

מגנים את הפיגוע – וגם את ישראל. תגובות מעורבות במגזר הערבי. ועדת המעקב ופעילים חברתיים גינו את האירועים בהר הבית ואת הפיגוע. "האלימות לא עוזרת למאבק שלנו", מסרו והזהירו מפני הסתה נגד המגזר בעקבות הפיגוע. חברי הכנסת טיבי וסעדי מהרשימה המשותפת קראו לצעירים לא להשתמש בנשק, אך הוסיפו: "כיבוש אל-אקצה הוא שורש כל רע", חסן שעלאן, YNET, 15.07.17 ♦

ח"כ עודה מגנה את הפיגוע: "המאבק פוליטי ובשום אופן לא חמוש". יו"ר הרשימה המשותפת יצא נגד הירי בהר הבית, שהביא למותם של שני שוטרים: "מתנגדים לשימוש בנשק של הצעירים שלנו, על הממשלה לכבד את קדושת אל-אקצא". פורום ראשי הרשויות הערביים דחה את בקשת שר הפנים לפרסם הודעת גינוי, טל שלו, וואלה, 14.7.2017 ♦

ריבלין: זו שעתה של המנהיגות הערבית. נשיא המדינה קראה למנהיגות הערבית בישראל להתנער מהפיגוע הרצחני בירושלים. "אנו חבים חוב חיים לבנים שאיבדנו"., חזקי ברוך, ערוץ 7, כ' בתמוז תשע"ז 14/07/17 ♦

נתניהו ממתין לגינוי מסכנין. שר הפנים אריה דרעי ביקש מראש עיריית סכנין לגנות את הפיגוע הרצחני הבוקר בירושלים. חזקי ברוך , ערוץ 7, כ' בתמוז תשע"ז 14/07/17 ♦

מהנוער תחל השיבה. נערות ונערים בני 13-17 לא מוכנים שישתיקו אותם, לא מוכנים שיעלימו להם את ההיסטוריה המשפחתית, ולא מוכנים שיקבעו להם את הזהות הלאומית. קבוצת צעירים פלסטינים מאום אל פחם, צאצאים למשפחות שנעקרו ב-48 מכפריהם, נפגשת בכל שבוע לשיחה בנושא זהות, דיכוי לאומי ונכבה. הם חלק מפרויקט- "עודנא"- שבנו בעברית, שעוסק בקידום ותכנון של שיבת הפליטים הפלסטינים, כתבה של הטלויזיה החברתית, 11.7.2017 ♦

יש מנהיגים ערבים, אין דאגה לערבים • דעה. רוב מוחלט של תושבי ישראל הערבים הם אזרחים שומרי חוק • תושבי כפר קאסם חיים בחוסר ביטחון אישי ובחשש משווע….לכך יש לצרף את חוסר האפקטיביות של הנהגת המגזר אשר לרוב פועלת משיקולים פופוליסטיים ובעיקר אלקטורליים. ערביי ישראל מודים כי הסוגיה הפלשתינית בראש מעייניהם לא פחות מאשר אצל הפוליטיקאים הערבים, אולם רובם היו מעדיפים לראות את יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה וחבריו לסיעה עושים יותר למען אלו ששלחו אותם לכנסת. לפלשתינים יש את אבו מאזן ומדינות ערב, לנו אין אף אחד – טוענים רבים במגזר – הממשלה מתנכרת לנו וההנהגה הערבית דואגת יותר למחנות הפליטים בג'נין ובשכם ופחות ליישובי המגזר בישראל, דניאל סיריוטי, ישראל היום, 07.06.2017 ♦

יש חיים אחרי הנכבה: הספרות הפלסטינית יוצאת לדרך חדשה. הם גדלו על תרבות שהוקדשה לזיכרונות מהמולדת האבודה ונרתמה למאבק בכיבוש, אך הבינו כי העיסוק הבלעדי בסכסוך ניוון את היצירה של בני עמם. למרות שהממסד הציוני לא תומך בשפתם ועל אף החשדנות כלפיהם במדינות ערב, נחושים הסופרים הפלסטינים הצעירים בישראל לפתוח דף חדש, ז'נאן בסול, הארץ, 30.5.2017 

מייסד התנועה האסלאמית בישראל הלך לעולמו בגיל 69. עבדאללה נימר דרוויש התחיל את דרכו הפוליטית במפלגה הקומוניסטית, אך שינה את דרכו והחל ללמוד הוראת דת. בשנות ה-80 הוא ריצה עונש מאסר בשל חברותו בארגון טרור, אך לאחר התפלגות התנועה האסלאמית בשנות ה-90 הוא עמד בראש הפלג הדרומי המתון יותר, אלי אשכנזי, וואלה, 14.5.2017 ♦

שהשמאל הציוני יאכל את התבשיל שלו. על פריווילגיות לא מוותרים מרצון. הרגשת העדר מחממת, מגוננת ומחבקת. נהג לא יעצור באדום אם אין קנס כספי או שלילת רישיון. כמה מחשבות בעקבות חוק הלאום, חוק קמיניץ, הטורטית של ברגותי וכל השאר, אבו לילא (סמיר אלאחמד) , העוקץ, 09.05.17 

סדר יום חדש לישראל: הכוח ההרסני של "חוק הלאום" החדש. חוק הלאום שאושר בוועדת שרים לחקיקה מאיים על הסדר השברירי שבין הירדן לים, ושומט את סמכותו של בית המשפט. על רקע ההתפתחויות העולמיות לאחרונה, הוא טומן בחובו סכנה לאלימות משולחת רסן, מאת מרזוק אלחלבי,  שיחה מקומית | 9.5.2017 ♦

גם אני רוצה להדליק משואה. את המשואה שלי אדליק לכבוד האזרחים הפלסטינים שלמרות הרדיפה והדיכוי מצליחים ליצור פה תרבות ואמנות… אדליק משואה לכבוד דור ההורים שהייתי עד למצוקתו,… ואני רוצה להדליק משואה זו לדור החדש, שלמרות המדינה משכיל להצמיח חוקרים, מדענים, מהנדסים, פעילים פוליטיים, ולמרות הרדיפה וצמצום המרחב..", סייד קשוע, הארץ, 04.05.2017 ♦

"האמת לא חשובה רק עבור מי שיש לו מה להסתיר". "המדינה הציונית מעולם לא הכירה באזרחיה הפלסטינים: היא לא הכירה בהם כאזרחים ולא הכירה בהם כפלסטינים". דברים שנשאה ענת מטר בצעדת העקורים השנתית לציון יום הנכבה, שנערכה השנה בכפר העקור אלכאברי, בסמוך לקיבוץ כברי בגליל, מאת ענת מטר, שיחה מקומית,  3.5.2017 

לשמור על הנכבה מחוץ לזיכרון. היא נוכחת בעצי בוסתן, במבני אבן ולעתים גם בתושבים, אך ההיסטוריה הפלסטינית נעדרת לחלוטין מהסיפור הישראלי. כמה חבל שגם המועצה לשימור אתרים, גוף א־פוליטי בהצהרתו, בוחר להתעלם ממנה, אסתר זנדברג, הארץ, 3.5.2017 ♦

הערבי המדליק של השנה. גם השנה מצאו פלסטיני שילבין את הרפש הגזעני של מירי רגב, את האפליה וההסתה נגד ערבים – פרופסור אחמד עיד הוא הערבי שנבחר להדליק משואה. אבל מי יכול לכעוס על רופא שמציל חיים בעיר הקודש? מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית , 22.4.2017 ♦

התרבות הפלסטינית העצמאית עולה כיתה: כך בונים סצינת תרבות אלטרנטיבית. בחיפה פסטיבל הקולנוע הפלסטיני העצמאי חגג שנה שנייה. ברמאללה השקנו פסטיבל מוזיקה בינלאומי שעלו אליו לרגל מרחבי תעשיית המוזיקה העולמית. מתחת למגפי הכיבוש, הדור השלישי לנכבה בונה תרבות עצמאית ואלטרנטיבית, מאת רמי יונס, שיחה מקומית,  17.4.2017 ♦

יום הנכבה 2017:

  • הכרה ושיבה משני צדי הקו. אלפים השתתפו באירועים משני צדי הקו הירוק לציון הנכבה ולמען זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים, בקריאה כי בשביל להגיע לפיוס בין שני העמים חייבים להכיר בעוול שנעשה.  כתבה של הטלויזיה החברתית, 18/05/2017, (4:08 דקות) 
תהלוכת הנכבה סמוך לקיבוץ כברי בגליל, הארץ. AMMAR AWAD/רויטרס

תהלוכת הנכבה סמוך לקיבוץ כברי בגליל, הארץ. AMMAR AWAD/רויטרס

זכות להבעת רגשות גם לפלסטינים. "…בעבור אזרחי ישראל הערבים, הרואים את עצמם כפלסטינים החיים כמיעוט אתני במדינת־לאום יהודית, השוויון אינו מתמצה בקבלת ערבים למקומות עבודה, או במתן זכויות בנייה… הערבים אזרחי ישראל אינם מיעוט אתני של מהגרים, אלא מיעוט ילידי. כלומר, כאן נולדנו, כאן נולדו הורינו וילדינו. שוויון מלא בזכויות האזרח הבסיסיות, לרבות שוויון בהזדמנויות, ותחושת הבית שהשוויון נועד ליצור, לא יוכלו להתקיים במלואם במדינת לאום יהודית. אך גם אם מסתפקים בפחות, יש עוד כברת דרך לעשות… מדינת לאום אינה חייבת להיות מדינה מפלה. יש פתרונות נוספים… אלא בשינוי תפישתי והתייחסות למיעוט הערבי כבעל זהות לאומית, הזכאי לאוטונומיה בכל הנוגע לזהותו. רק כך נוכל לחיות ביחד, רוב ומיעוט, מתוך כבוד הדדי…", נסרין חדאד חאג' יחיא (המכון הישראלי לדמוקרטיה), הארץ, 02.04.2017 ♦

אילפו אותנו להריע לכל מנהיג. "…אם כבר לבקר את מנהיגינו, שהוא מעשה על גבול ההפקרות ממש, אז יש לעשות זאת בינינו לבין עצמנו, בעדינות, ובתחינה ממש. ואין זה משנה שמי ששלח אותם לכנסת זה אנחנו. ברגע שהם הגיעו לשם, הם כבר מורמים מעם (אנחנו), ואסור בתכלית האיסור לחשוב על ביקורת נגד מעשיהם….", עבד ל.עזב, הארץ, 01.04.2017 ♦

התערוכות בגלריה אום אל פחם משקפות איך יראה המוזיאון הפלסטיני הראשון. שתי תערוכות מוצגות כעת בגלריה: עבודותיו של פריד אבו שקרה מעמיד דפוס צורני של יצירה פוליטית, ואילו תצלומיו של עמאר יונס מייצרים ארכיון של הקהילה בוואדי ערה, שאול סתר,21.03.2017 

אחמד טיבי כבר מוכן להיות ראש ממשלת המדינה האחת. ראיון חגיגי. אחרי שהכריז שאם תהיה פה מדינה אחת, הוא יהיה ראש הממשלה שלה, ביקשנו מחבר הכנסת אחמד טיבי לצקת תוכן לרעיון המופשט. איזו מין מדינה זו תהיה? מה יהיה הדגל שלה? וההמנון? ומה לגבי חוק השבות ויום העצמאות? מה שבטוח, האוטופיה שטיבי מעלה בעיני רוחו לא דומה בשום צורה למדינת ישראל, קרולינה לנדסמן, הארץ, 02.03.2017 ♦

איימן עודה והאתגר של יהדות ארצות הברית.  עם התפוררות "מחנה השלום" הישראלי ופזילתו המתמשכת למרכז, הקהילה היהודית הליברלית באמריקה זקוקה לפרטנר ישראלי חדש. הנאום של איימן עודה בכנס האחרון של ג'ייסטריט הפך אותו למועמד הטבעי לתפקיד. הבעיה: הוא לא יהודי וציוני, מאת מיכאל שפר עומר-מן, שיחה מקומית  1.3.2017 ♦

כנס המנהיגות הפוליטית הערבית במדינת ישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 28 בפברואר 2017, ב' אדר תשע"ז : [ סיכום דברים מהכנס ] ♦

אז מי באמת מייצג את ״ערביי ישראל״? ״אתה לא מייצג את שאר ערביי ישראל״, הוא משפט שכל פלסטיני שומע מיהודים, ברגע שזה מעצבן אותם בויכוח פוליטי. על הסיבות מדוע הם מרגישים כך, הם מעדיפים לא לשאול, מאת רמי יונס, שיחה מקומית,  27.2.2017 ♦

עכשיו הוא הולך על הרוח: שנה למותו של סלמאן נאטור. קשה להגדיר את הייחודיות של סלמאן נאטור, מגדול הסופרים הפלסטינים שקמו כאן. רשמים מערב השקת תרגום חדש לכתביו השבוע בירושלים, ושני קטעים פרי עטו, זהייה קונדוס, שיחה מקומית,  25.2.2017 ♦

הפלסטינים חוגגים: יעקוב הוא "ערב איידול". ריאליטי השירה החשוב בעולם הערבי הסתיים בניצחון פלסטיני שני: יעקוב שאהין מבית לחם גבר על הערבי-ישראלי אמיר דנדן, שייצג גם כן את הרשות ושר "הדם שלי פלסטיני", ועל התימני הפייבוריט, אליאור לוי, YNET, 25.02.17 ♦

מי מפחד מהסלמה. האירועים האחרונים ומצבה ההולך ומידרדר של החברה הערבית מובילים למסקנה אחת בלתי נמנעת: לא עוד סטטוס קוו, לא עוד נאומים, הגיע הזמן להעלות הילוך במאבק… כל ניתוח של ״מצב החברה הערבית״ חייב לשקף תמונה הוליסטית הכוללת את העוני, המחסור בתקציבים, הגזענות הממוסדת וכוח משטרתי המתנהל כמו אחרוני העבריינים. כך שבלי קשר לאירועים הקשים האחרונים, יש להעביר הילוך במאבק… אינני רוצה ליצור רומנטיזציה של המאבק. אבל הסלמה יכולה גם ליצור תקווה ולכוון את תסכולם של הצעירים הערבים לעבר מי שבאמת אשם במצבם – המדינה..", עבד אבו שחאדה, העוקץ,  24.01.17 

תגידו, הנהגת הציבור הערבי, לא הגיע הזמן לשלוף שפן חדש? שוב התעמרות ממשלתית באוכלוסיה הפלסטינית, ושוב ההנהגה הערבית מודיעה על שביתה כתגובה. יופי, אבל חשבתם במי זה באמת פוגע? מאת יאסר אבו ערישה, שיחה מקומית,  17.1.2017 ♦

הערבים הפלסטינים במדינת ישראל – דוח אסטרטגי – תרחישים לעתיד, צוות כתיבה: באשיר באשיר, אמל ג'מאל, ראיף זרייק, ראסם חמייסי, מרזוק אלחלבי, מראם מסארווי וארין האווארי, ספטמבר 2016 באנגלית: Strategic-Report-english  ובערבית:  Strategic-Report-arabic 

אזרחי ישראל הערבים: התנתקות והתכנסות? אזרחי ישראל הערבים נדחקים בלית ברירה לאסטרטגיה שהיא תמונת ראי של מדיניותה של ממשלת הימין כלפיהם. התהליך ברור אולם אינו בלתי-הפיך, משום ששחקנים שונים בפוליטיקה הערבית עדיין מעוניינים בהעמקת השתלבותו של המיעוט הערבי במדינה, ד"ר דורון מצא, הפורום לחשיבה אזורית, 15.1.2017 

חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה ועאידה תומא-סלימאן בהפגנה בקלנסווה

חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה ועאידה תומא-סלימאן בהפגנה בקלנסווה

זהות כפולה. כבר לפני שנה הזמין ח"כ באסל גטאס את הציבור להעביר מסרים "ישירות לאסירים" במסגרת דף פייסבוק שפתח בעצמו • ח"כ זחאלקה נפגש עם בכירי חמאס, וח"כ זועבי סירבה להשתתף בטקס יום השואה • כך הפכה שאלת נאמנותם של הח"כים הערבים לסוגיה בוערת בציבוריות הישראלית, נדב שרגאי, ישראל היום,  12.01.2017 

ההריסות בקלנסווה ומשבר ההנהגה הערבית. הגיע הזמן לשינוי תרבות ההתנגדות בחברה הערבית. פרישה מהכנסת, למשל, תאפשר בניית פלטפורמה חדשה למאבק, כזאת שמקבלת את הלגיטימציה שלה מהרחוב הערבי הפלסטיני בתוך ומחוץ לקו הירוק – בלי קשר למוסדות הרשמיים עבד אבו שחאדה, העוקץ,  12.01.17 ♦

המשטרה ממליצה להעמיד לדין את ראאד סלאח בחשד להסתה. סלאח, מנהיג הפלג הצפוני בתנועה האיסלאמית, הוא הבכיר שנחקר באזהרה בחודש האחרון בחשד להסתה. הוא כלוא כעת בגין הסתה לאלימות ואמור היה להשתחרר בפברואר, שרון פולבר ו ג'קי חורי, הארץ, 12.01.2017 

די לשביתות האוטומטיות, החברה הערבית זקוקה לאסטרטגיה חדשה. המלחמה שהכריזה ממשלת הימין על האזרחים הפלסטינים הולכת ומסלימה, והיא צפויה אף להחריף ככל שהלחץ על נתניהו יגבר. במקום לפתח חשיבה אסטרטגית חדשה שתתמודד עם המציאות, מנהיגי הציבור הערבי מקובעים בתוך דפוסי מחשבה מיושנים המנותקים אפילו מההתפתחויות בתוך החברה הערבית עצמה, מאת מרזוק חלבי, שיחה מקומית,   12.1.2017 ♦

כבוש הזהות מחדש. מה גורם לצעירים ערבים שחיים במדינת ישראל להגדיר את עצמם כפלסטינים? ולמה זה חשוב? וכיצד ההפרדות שמייצרת מדינת ישראל מקשות על גיבוש זהות אחידה? רמי יונס, הטלויזיה החברתית, כתבה שניה בסדרה, 11.1.2017 

כך נולדה ההגדרה ״ערביי ישראל״. עם ביטול הממשל הצבאי ולאחר מלחמת ששת הימים, החלה המדינה בתהליכים מקבילים במערכת החינוך שנועדו לייצר זהות יהודית-ישראלית משותפת לאשכנזים ולמזרחים, ולשמר את הייחוד והבידוד של הפלסטינים אזרחי ישראל, ד"ר גל לוי, הסדנה להיסטוריה חברתית, הארץ, 10.01.2017 

צילום: דוד רטנר

            צילום: דוד רטנר

השלדים בארון של סבא (חלק א) החודש ימלאו 60 שנה להגשת מסקנות הוועדה לבחינת סיום הממשל הצבאי על ערביי הגליל והמשולש. רוב החומר עוד מוגדר (משום מה) כסודי. מאחר שסבא שלי עמד בראש הוועדה, ומאחר שהבטחתי לסבתי לפני מותה לנסות לגלות מה באמת היה שם, יצאתי למסע היסטורי. החדשות הרעות – מה שחשבו רבים על ערבים לפני 60 שנה, נכון גם היום ולמרות שמדובר באירוע שהתרחש עמוק במאה הקודמת – כנראה שאי אפשר בלי שמעון פרס כדמות מרכזית, דוד רטנר, בלוג בהארץ, 25.01.2016 ♦

ערבי ישראלי – האמנם? מוסלמי? נוצרי? בדואי? דרוזי? זה לא באמת משנה. מבחינת רוב הציבור הישראלי הם נחשבים ערבים ישראלים, אלא שבציבור הערבי יותר ויותר צעירים מגדירים עצמם בכלל כפלסטינים, ולא הולכים לפי המוסכמות במיינסטרים הישראלי. אז מה עומד בבסיס השינוי בהגדרת הזהות? כתבה של הטלויזיה החברתית (5.37 דק'), 5.1.2017 ♦

סכנה: מותו המתקרב של השיח הלאומי הפלסטיני. הקרע המסתמן ברשימה המשותפת סביב סיפור באסל גטאס מתחיל להראות מסוכן. בחד"ש מתנערים, בבל"ד תוקפים, וכולם ביחד שוכחים את הדרך המשותפת שלפנינו, מאת רמי יונס, שיחה מקומית,  30.12.2016 ♦

התשובה לחוק המואזין: דרישה להכיר באזרחים הפלסטינים כמיעוט לאומי. למרות התלהבותו של יו"ר הרשימה המשותפת, התגייסותו של השר ליצמן לעכב את חוק המואזין לא נבעה מתחושה של שותפות אלא מראיה צרה ואינטרסנטית. על נציגי האזרחים הערבים לנצל את המומנטום כדי לגייס את הציבור לדרישה חד משמעית לשימור זכויות המיעוט הילידי בארצם, לפני שניבלע כליל באתנוקרטיה היהודית, יאסר אבו ערישה, שיחה מקומית,  20.11.2016 

מי במחנה הציוני רוצה פרלמנט נפרד לערביי ישראל? "..עלתה להצבעה במליאת הכנסת "הצעת חוק יסוד: המיעוט הערבי כמיעוט לאומי". דיון ציבורי בהצעת החוק חסרת התקדים הזו כמעט ולא נערך. אולי מאחר והיא חושפת את שאיפותיהם האמיתיות של ערביי ישראל, וישנם אצלנו כאלו שמבקשים להסתיר זאת מהציבור הרחב. על הצעת החוק חתומים כל 13 חברי הכנסת של הרשימה הערבית המשותפת, והיא מבקשת (תקשיבו טוב) לעגן באופן רשמי "את מעמדו של המיעוט הערבי בישראל כמיעוט לאומי הזכאי לזכויות קולקטיביות ולשוויון אזרחי מלאים". למי שלא מבין את המשמעות של צמד המילים "זכויות קולקטיביות", הכוונה היא לסוג של אוטונומיה. אם תרצו, מדינה בתוך מדינה. בדיון סביב השולחן בארוחת שישי בערב יש כאלו שבוודאי יבחרו במילה "פסיכי" כדי לתאר את התחושה שעולה בעקבות קריאת סעיפי הצעת החוק.  סעיף 7 בהצעה הוא ההזוי מכולם. וכך נכתב בו: "בני המיעוט הלאומי הערבי זכאים להקים ולייסד מוסדות ייצוגיים בכל תחום שמייחד אותם כמיעוט לאומי". מוסדות ייצוגיים, כפי שנכתב בסעיף, זו שפה מכובסת על מנת להגיד – פרלמנט ערבי בלב ליבה של מדינת ישראל. רוצים עוד סעיף שמלמד על הכוונות הנסתרות של יוזמי החוק? סעיף 12 בהצעה קובע כי "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה הנדרש". תקראו שוב: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית".  איפה היהודית? ישראל כמדינה יהודית נעלמה לחלוטין מהסעיף. נשארה רק הדמוקרטית. אלא שמתברר שההצעה המוטרפת הזו עלתה לדיון גם בישיבת הסיעה של המחנה הציוני. …", זאב קם, NRG,  10/11/2016

נדחה בטרומית: חוק-יסוד: המיעוט הערבי כמיעוט לאומי. "…מוצע לקבוע שהמיעוט הערבי בישראל הוא מיעוט לאומי ערבי הזכאי לזכויות קולקטיביות כקבוצה ולשוויון זכויות אזרחי מלא של האזרחים הערבים כיחידים. מוצע לאפשר למיעוט הערבי כקולקטיב לנהל את ענייניו התרבותיים, להשתלב כשווי זכויות בכל מוסדות המדינה ולהקים ולייסד מוסדות ייצוגיים בכל תחום שמייחד אותם כמיעוט לאומי. עוד מוצע לקבוע את השפה הערבית כשפה רשמית שנייה. עוד מוצע לקבוע כי מדינת ישראל תכיר בזיקה המיוחדת של המיעוט הערבי לעם הפלסטיני ולשאר עמי ערב וכן תאפשר לאזרחים הערבים להביע את זהותם הערבית…", הודעות הכנסת,  9 בנובמבר 2016, ח' בחשון תשע"ז ♦ [להצעת החוק] ♦

ההיעדרות של מנהיגים ערביים ישראליים מהלוויית פרס: התרסה מקומית או ביטוי לשינוי מגמה? היעדרות אנשי הרשימה המשותפת מהלוויית פרס עלולה להעיד על עדכון מגמה, שעיקרה טעינה של האסטרטגיה החברתית ברובד חדש: בנוסף לנתיב ההשתלבות ושיתוף הפעולה עם הממשלה וזרועותיה, מובלטת כאן עתה גישה של בדלנות והתכנסות החברה הערבית לתוך עצמה. ניתן לראות בהחלטת הרשימה המשותפת שלא להשתתף בהלוויית הנשיא פרס משום קריאת תגר, המבטאת תמונת ראי למדיניות הממשלה כלפי הערבים בישראל. ככזו, היא מעידה על אימוץ תפיסה של הכלה כלכלית, בצד נטייה להדרה פוליטית מצד הערבים עצמם. כך, הם מוכנים לשתף פעולה עם הממשלה בכל הנוגע למימוש מרבי של תוכניות הסיוע הכלכליות לאוכלוסייה הערבית, ובמקביל הם מבקשים, תוך הפגנת עצמאות פעולה, לבדל עצמם מכל מה שנתפס בעיני אוכלוסיית הרוב כליבת המרחב של הקונצנזוס הלאומי, שהוא יהודי במובהק, דורון מצא אפרים לביא, מוחמד אבו נסרהמאיר אלרן, המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מבט על, גיליון 865, 1 בנובמבר 2016 ♦ 1

הדם שלא נשפך. "…כל פעם שמתפרסם סקר המצביע על מתינותו של רוב הציבור הערבי במדינת ישראל — כמו הסקר האחרון שלפיו רובו בדעה שהיה ראוי להשתתף בהלוויה של שמעון פרס — עולה השאלה הטבעית: אז למה הם מצביעים כפי שהם מצביעים?…", אלכסנדר יעקובסון, הארץ, 29.10.2016 ♦ 

כן, זה היה מרד ערבי אנטי ציוני. מותו של שמעון פרס חידד את הבלתי אפשרי בתפישות הרווחות של "דו-קיום" ו"השתלבות". ישראלים שגינו את החלטת הרשימה המשותפת לא להשתתף בלוויה, ניסו להגן על הערכים היפים שהם חושבים שהם מייצגים וציפו להצהרת אמונים של הערבים. אבל אלה סירבו להתפקד, עמר אלע'בארי, העוקץ,  26.10.16 ♦

ד"ר דליה פדילה: החזון שלי הוא להוביל תהליך של שינוי חברתי חיובי בחברה הערבית. "אני בונה הצלחות קטנות שמראות לאלה שמתנגדים שחבל שהם התנגדו", מורן מימוני, Onlife, 27.10.2016 ♦

60 שנה לטבח כפר קאסם: 

250px-Kafr_Quasim_Memorial,_Israel

  • אלפים ציינו 60 שנה לטבח בכפר קאסם: "הממשלה מזלזלת". המונים צעדו ברחובות כפר קאסם והניפו תמונות של 49 תושבי הכפר שנרצחו בשנת 1956 על ידי לוחמי משמר הגבול. "הממשלה מזלזלת בהרוגים", זעמו המוחים. "לא מספיק רק להתנצל, על הממשלה לחשוף את המניע לרצח", חסן שעלאן, YNET, 29.10.16 ♦
  • איך קרה מה שקרה – 60 שנה לטבח כפר קאסם. כך נולדה חוברת ושמה "הכל על כפר קאסם", שיצאה לאור בתקופת האיפול הארוכה, שבה הגבילה הצנזורה הצבאית את הפרסומים על הטבח. פרק ראשון,  דן לאור, 28.10.2016 
  • 60 שנים לטבח: איך לדבר עם תלמידים על מה שקרה בכפר קאסם. איך מגיעים חיילים לכפר ורוצחים 49 אזרחים חפים מפשע? במלאת 60 לטבח כפר קאסם אנחנו חייבים לשאול את עצמנו מה הוביל לזה ואיך ניתן למנוע את הטבח הבא. לא מספיק לדבר על פקודה בלתי חוקית בעליל, ד"ר גיל גרטל, שיחה מקומית, 28.10.2016 ♦
  • אות קין. מחר ימלאו 60 שנה לטבח המזעזע בערבים אזרחי ישראל, תושבי כפר קאסם, שהפרו את פקודת העוצר שהוטלה על האזור עם פתיחת מלחמת סיני…. הטבח מוסיף להטיל צל כבד על יחסי יהודים וערבים בישראל. כמו קין, הרוצח הראשון בתנ"ך, גם מדינת ישראל מסתובבת מאז עם "אות קין" על מצחה…", ידידיה שטרן ונסרין חדאד חאג'־יחיא, הארץ, 27.10.2016 ♦
  • מורשת כפר קאסם: לזכור ולא לסלוח. 60 שנה אחרי הטבח, בכפר קאסם כבר לא מחכים להתנצלות אלא דורשים פיצויים ופותחים תערוכה אור־קולית שכוללת גופות, דם וחיילים אכזריים, כדי להעביר את המסר: קחו אחריות למה שקרה כאן, עופר אדרת, הארץ, 28.10.2016 ♦
  • שישים שנה לטבח כפר קאסם: יחסי המדינה עם אזרחיה הערביים. המכון הישראלי לדמוקרטיה: רב שיח יהודי-ערבי שיעסוק ביחסי המדינה עם החברה הערבית בצל הטבח, האם הופקו לקחים מאז הטבח; איך בונים יחסי אמון בין המדינה והחברה הערבית בישראל.  *משתתפים מוזמנים בלבד, 30 באוקטובר 2016 | כ"ח בתשרי תשע"ז | 18:00 – 20:00, מתנ"ס כפר קאסם ♦
  • 60 שנה לטבח כפר קאסם: "הפצע עדיין בלב". במסיבת עיתונאים לציון שישה עשורים לטבח שבו נרצחו 49 תושבים, קראו המשתתפים לממשלה להכיר בטבח: "לא נשכח ולא נסלח". לכבוד המאורע נחנכה תערוכת ציורים, חסן שעלאן, YNET, 25.10.16 

ההכרעה האסטרטגית הניצבת בפני הפלסטינים בישראל. אל מול ההתחזקות העקבית של הימין הקיצוני ותהליכי ההדרה, הציבור הפלסטיני בישראל מתמרן את דרכו על הציר שבין שיח של זהות לשיח של זכויות. אבל המציאות דורשת הכרעות מאת מרזוק אל חלבי, שיחה מקומית, 26.10.2016 ♦

תרשום: "אני פלסטיני עם אזרחות ישראלית". תאמר נפאר, הראפר הכי פוליטי שיש, מסרב ליפול להגדרות הידועות. הוא נלחם בשלטון כאילו לא קיבל פרסים ונאבק בדת כאילו אינו מוסלמי. בין ההופעות ברמאללה ומיליוני צפיות ביוטיוב, הוא לא מוצא את עצמו בפריחת סצינת ההיפ הופ הישראלית. למה? תשאלו את לוסי אהריש, מאת: איתן לשם, עכבר העיר, יום ראשון 16 באוקטובר 2016 ♦

צעדת ערביי ישראל למהומות אוקטובר: "ישראל לא למדה את הלקח". בסכנין התקיימה היום עצרת לזכר 12 המפגינים מהמגזר הערבי שנהרגו במהלך המהומות באוקטובר 2000. יו"ר ועדת המעקב מוחמד ברכה: "פתאום חשוב למדינת ישראל אם אנחנו משתתפים בהלוויה של שמעון פרס", גואל בנו, YNET, 01.10.16 ♦  

הפלסטינים בישראל עיונים בהיסטוריה, בפוליטיקה ובחברה עורכים אריז’ סבאע’-ח’ורי נדים רוחאנא, מדה אל-כרמל המרכז הערבי למחקר חברתי-יישומי, 2015 (כרך שני) ♦

יום הנכבה, 2016:

  • אימת הנכבה לא חלפה. "הבשורה הטובה היא, שמדינת ישראל כבר מכירה בנכבה. היא מבינה שמשהו קרה לפלסטינים שגרו בשטח המדינה בעת מלחמת השחרור, אפילו משהו טרגי…", צבי בראל, הארץ, 18.05.2016 ♦
  • יום הנכבה באוניברסיטת חיפה: "ממשיכה עד היום". כמאתיים סטודנטים יהודים וערבים ציינו את יום הנכבה באוניברסיטת חיפה. ההנהלה הבהירה כי מי שיפגין נגד האירוע בשטח הקמפוס יעמוד בפני ועדת משמעת. במוקד עמדה "פרשת גזילת הספרים הפלסטינים ב-48'", אסף גבור ויאיר קראוס, NRG, 16/5/2016 ♦
  • טקס הנכבה: "הצעירים לא שוכחים". כ-200 בני אדם השתתפו בטקס באוניברסיטת תל אביב לציון הנכבה הפלסטינית, כשממול הפגינו כ-30 פעילי ימין שמחו על ההחלטה לקיים את הטקס בשטח האוניברסיטה. "אני מבין את הרתיעה של הישראלים מהתכנים האלו, זה תהליך, זה לוקח זמן", אמר יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה, שלקח חלק באירוע, עזרי עמרם | חדשות 2 | פורסם 15/05/16 ♦
  • קיצור תולדות הנכבה. באופן מפתיע, הראשונים להשתמש במושג "נכבה" היו דווקא חיילי צה"ל. הכיבוש של 1967 העלים את הנכבה מהשיח בישראל. ודווקא היום, על רקע הקיטוב בחברה הישראלית, חזר האסון של העם הפלסטיני לסדר היום, איתן ברונשטיין אפריסיו, וואלה, יום ראשון, 15 במאי 2016 ♦
  • אלפי ערבים-ישראלים צעדו לציון "יום הנכבה" בדרום: "זאת האדמה שלנו". כ-3,000 משתתפים התכנסו ליד רהט. מרבית חברי הכנסת מטעם "הרשימה המשותפת" הצטרפו לאירוע המחאה: "בתנועה הציונית חושבים שהמבוגרים ימותו והקטנים ישכחו, אבל נעביר את הזיכרון מדור לדור", יאסר עוקבי, מעריב און ליין, 12/05/2016 

צעירים ערבים, החברה הערבית בזה לכם. מיפו ועד רמאללה, החברה הערבית רואה בנו, הצעירים הערבים, בעיה ומטרד – אלא אם כן אנחנו מלומדים, נאורים, עשירים והיפסטרים… אנחנו לא פה כדי שתשתמשו בנו לצרכיכם הפוליטיים. כמוכם, גם לנו יש חלומות, גם לנו יש שאיפות לחיים נורמליים בהם כניסה למקומות בילוי היא לא מאבק; ..", עבד אבו שחאדה, העוקץ,  27.04.16 ♦

יום האדמה 2016:

  • "יום האדמה – מיתוס פלשתיני בתוך ישראל". כמו בכל שנה מציין המגזר הערבי את "יום האדמה" כשהשנה הנהגת הציבור הערבי הכריזה על יום בסימן "התנגדות להריסת בתים לא חוקיים" , פרשנות באולפן "ישראל היום", מערכת ישראל היום,  30.03.2016 ♦
  • מצוקת הדיור ביישובים הערביים מחריפה. לקראת יום האדמה ה-40, מפרסם מרכז עדאלה דו"ח המנתח את מדיניות שיווק הקרקעות והמכרזים אשר פורסמו על ידי רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי בשנת 2015, יעל נודלמן, הטלויזיה החברתית, 30.3.2016 ♦
  • אלפים מהמגזר יצאו להפגנות יום האדמה: "לא נשתוק". בגליל ובנגב ציינו 40 שנה ליום האדמה בהפגנות עם דגלי פלסטין וכרזות שעליהן נכתב: "אדמה לחיים או למוות". היו גם מי שהתנגדו להשבתה במסגרת יום האדמה: "רק נואמים בלי מאבק". בעזה ציינו את יום האדמה עם "הגדר המצוירת הארוכה בעולם", חסן שעלאן וליעד אוסמו, YNET, 30.03.16 ♦
  • "יום האדמה" והטרגדיה הפלסטינית. ב"יום האדמה" מציין הציבור הערבי את העוול שנגרם לו לכאורה בידי מדינת ישראל. אך האמת היא שמדובר במפגן של שנאה וצרות עין כלפי השגשוג הציוני, שמתוכו משתקף הכישלון הפלסטיני הצורב, פרופ' מרדכי קידר, מידה, 30.3.2016 ♦ 
    "ברוח ובדם": אלפים במגזר הערבי ציינו 40 שנה ליום האדמה.
    התאריך צוין בשורת הפגנות ובשביתה כללית – כבכל שנה מאז שהופקעו 20 אלף דונם לשם "ייהוד הגליל". בעראבה הפגינו נגד הירי במחבל מחברון. ח"כ עודה: "דרושה תגובה חזקה", אילן זלאיט, וואלה, יום רביעי, 30 במרץ 2016 ♦

הקשר המפתיע בין הודעת חד"ש על חיזבאללה ופיטורי המורה מבאקה. ההודעה של חד"ש נגד ערב הסעודית קשורה ישירות למאבק נגד הפונדמנטליזם הסלפי בתוך החברה הפלסטינית בישראל. במאבק הפנימי הזה סעודיה מקושרת למגמת הפנייה לדאעש, ודווקא חיזבאללה מייצגת את הסיכוי לפלורליזם מאת עבד כנעאנה,  שיחה מקומית,   16.3.2016 ♦

האופציה הגרעינית של ערביי ישראל. פרלמנט ערבי-ישראלי נבדל: השלב הבא בקעקוע הלגיטימציה של מדינת ישראל. עם רוח גבית מהבית הלבן ובתמיכת השמאל הישראלי, איימן עודה ואחמד טיבי רוכבים על גל הבדלנות הערבית, אמנון לורד, מידה, 5.3.2016 ♦

אדוני ראש הממשלה, אנחנו פלסטינים. "אדוני ראש הממשלה, סליחה על כך שאיננו יהודים, וסליחה עוד יותר גדולה על כך שאיננו ציונים. סליחה על כך שאנו מזדהים עם בני עמנו, העם הפלסטיני, אשר נעקר מאדמתו ההיסטורית ב–1948 וממשיך לשלם את מחיר הנכבה עד היום. סליחה שאנחנו מזדהים עם הכאב של בני עמנו, שהמדיניות של ממשלות ישראל הפכה אותם לנתינים תחת משטר קולוניאלי בשטחים הכבושים. סליחה על כך שיש לנו קרובי משפחה במחנות הפליטים בעולם הערבי ובשטחים הכבושים ועל כך שאנחנו מביעים דאגה לגורלם. סליחה על כך שיש לנו נציגי ציבור המייצגים את הסוגיה הפלסטינית, תוך כדי ערעור על ההגמוניה היהודית המשיחית של ממשלתך.. אדוני ראש הממשלה, אנחנו פלסטינים ואין בכוונתנו להתנצל על כך..", ראויה אבורביעה, הארץ, 11.2.2016

אחמד טיבי בבית הלבן: "מצאתי חוסר ידע על מצבנו". חבר הכנסת נועד בוושינגטון עם יועצים בכירים של אובמה, אנשי מחלקת המדינה ושגרירי מדינות ערב, חסן שעלאן, YNET, 07.02.16 

כך גילו הפלסטינים בישראל שגם להם יש יום בינלאומי. מברוק! קצת אחרי הסילבסטר ובסמוך לתחילת עונת העכוב, קבעה ועדת המעקב את ה-30 בינואר כיום הבינלאומי לסולידריות עם האזרחים הפלסטינים בישראל. כעת נותר להחליט לאן ממשיכים מכאן, ואולי גם להקים סוף סוף אתר אינטרנט לוועדת המעקב עצמה, מקבולה נסאר, שיחה מקומית,  | 1.2.2016 

ב-35 ערים בעולם נענו ליוזמה לציון יום בינלאומי לתמיכה בזכויות פלסטינים אזרחי ישראל. את היום יזמה ועדת המעקב של ערביי ישראל. הוא צוין באירופה ובאמריקה הלטינית, וכן בעזה וברמאללה. יו"ר ועדת המעקב מוחמד ברכה: שאלות הדמוקרטיה והשוויון אינן לוקאליות, ג'קי חורי, הארץ, 31.01.2016 ♦

ח"כ ברכה: "נפנה לדעת הקהל העולמית נגד הממשלה". ועדת המעקב העליונה של ערבי ישראל התכנסה לדון בנושא הוצאת עמותות ערביות מחוץ לחוק: "לא מוכנים להישאר כלואים בכלוב ששמה אותנו בו ממשלת ישראל", אסף גבור, NRG,  24/1/2016 ♦

חודשיים להפללת הפלג הצפוני: שקט על פני תהום. הפללת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית לא הייתה החלטה משפטית, אף לא בטחונית. היא הייתה החלטה של פוליטיקאים יהודים מהימין. כדאי לזכור זאת כדי להבין לאן צועדים יחסי יהודים וערבים במדינת ישראל, ד"ר יוני מנדל, הפורום לחשיבה איזורית-מולד, 24.1.2016 ♦

ריבלין: "דאעש כבר כאן וזוכה לתמיכה במגזר הערבי בישראל". נשיא המדינה נשא נאום בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי, וגינה את התגובה הרפה של מנהיגים ערבים בארץ לרצח חפים מפשע: "אות קלון לחברה הזקוקה יותר מכל לקול ברור", אריק בנדר, מעריב און ליין, 18/01/2016 ♦

הפלסטינים בישראל עיונים בהיסטוריה, בפוליטיקה ובחברה, עורכים:  אריז' סבאע'-ח'ורי נדים רוחאנא, מדה אל-כרמל, 2015 ♦

מרטין לותר קינג של הערבים הפלסטינים בישראל. איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, מבקש להוביל את המיעוט הערבי-הפלסטיני בישראל להשתלבות בקבוצת הרוב היהודי ההגמונית, תוך שמירת תרבותו של המיעוט ובחירת האלמנטים הפחות מתנגשים עם קבוצת הרוב, רונית מרזן, הפורום לחשיבה אזורית – מולד, 15.12.2015 ♦

דאעש בתוכנו? כ-50 ערבים ישראלים הצטרפו בשנים האחרונות לארגון דאעש, אבל אוהדי האידיאולוגיה רבים פי כמה • האם גם בחצר שלנו צומח הארגון המפלצתי? נדב שרגאי, ישראל היום, 20.11.2015 

בזכות ההתבדלות מהחברה היהודית. השיח הפוליטי של החברה הערבית צריך להציג אלטרנטיבה חברתית, כלכלית ופוליטית שבמסגרתה אנו פורצים את הגטו היהודי במזרח התיכון ומתנתקים ממנו, בכדי לחזור להשתלב באופן טבעי עם עמי האזור, עבד אבו שחאדה , העוקץ, 29.10.15 

מוחמד ברכה נבחר ליו"ר וועדת המעקב של ערביי ישראל. יו"ר חד"ש נבחר לעמוד בראש הוועדה הכוללת נציגים מכלל המפלגות והתנועות הפוליטיות בחברה הערבית. ברכה: "אנחנו חיים במציאות של היעדר ביטחון אישי, דמו של האזרח הערבי מופקר", ג'קי חורי, הארץ, 24.10.2015 ♦

מי מניע את המאבק הזוחל בציבור הערבי. במגזר הערבי לא צופים שחזור של אוקטובר 2000. הממשלה מוטרדת מהתנועה האיסלאמית, אך ראאד סלאח איבד מהשפעתו בציבור. אלא שצעירים הפועלים ללא הכוונה עשויים לשנות את התמונה, ג'קי חורי, הארץ, 12.10.2015 ♦

ראש עיריית נצרת על הח"כים הערבים: "הם פחדנים – באים להצטלם וללכת". עלי סלאם, שבעירו נערכה התפרעות בסוף השבוע, טען בריאיון לאולפן וואלה! NEWS כי חברי כנסת מגיעים רק בשביל הסיקור התקשורתי. "הפוליטיקאים לא יכולים להשפיע, הם עושים תהלוכה ומשאירים את הצעירים לשרוף צמיגים ופחי אשפה", דב גיל-הר, וואלה, יום ראשון, 11 באוקטובר 2015 ♦

האויב שבפנים. אצלנו עוסקים ב"הרגעת הרוחות" ומוכרים את השקר על "אלימות משני הצדדים", ואיש אינו מגיש לציבור הערבי ולמנהיגיו את החשבון, קלמן ליבסקינד, מעריב און ליין, 10/10/2015 ♦

מי יהיה הנשיא החדש של הפלסטינים בישראל? ועדת המעקב העליונה לענייני הציבור הערבי היא הפרלמנט של הפלסטינים בישראל, מבחינה סימבולית. יושבים בה נציגי כל הזרמים והמפלגות וגם אלו המחרימים את הבחירות, דתיים וחילוניים, יש שריון לנשים, וההחלטות מתקבלות פה אחד. בסוף אוגוסט יתקיימו בחירות לתפקיד יו"ר הוועדה, מאת מקבולה נסאר,  שיחה מקומית, 22.7.2015 ♦

מיעוט חזק: גם לאום וגם אזרחות. מיעוטים בעולם החיים במציאות של מחסור בדמוקרטיה, אפליה והדרה לא מתחזקים מוויתור על זהותם אלא מפיתוחה. אם המיעוט הערבי בישראל מבקש לפצח את השיח החמקמק של הימין עליו לדבר הן בשפה הלאומית הן בשפה האזרחית. מרזוק אל חלבי, אפשר לחשוב – מולד, 20.7.2015 ♦

בכיוון הרוח: שיחות על דו קיום ולאומנות בחברה הערבית בישראל. מתחת לרדאר צומחת בישראל תנועה חילונית־לאומית ערבית. צריך לומר את האמת: מי שיתמוך כספית בתרבות הזאת בונה במו ידיו פצצת זמן שתהרוס את הדו־קיום, שרה ב"ק, מעריב און ליין, 11/07/2015 ♦

"הדרך השלישית" בפוליטיקה הערבית בישראל. המהפכות במדינות ערב והמחאה החברתית בישראל הציבו, מבחינת הציבור הערבי בישראל, את השיח החברתי-כלכלי כחלופה פוטנציאלית לשיח הדתי של התנועה האסלאמית מחד, ולשיח הלאומי שרווח בפוליטיקה הערבית בישראל מאידך. איימן עודה מתבלט כמנהיג בציבוריות הישראלית גם מכיוון שהוא מייצג את ה"דרך השלישית" החדשה בפוליטיקה הערבית. דורון מצא, אפשר לחשוב – מולד, 5.7.2015 ♦

יום הנכבה בת"א: "זה אסון אנושי שבו הובס הצדק". תא חד"ש ערך טקס לציון "67' שנות נכבה". מארגני הפגנת נגד מטעם תנועת "אם תרצו": "הם טוענים שרצחנו, גנבנו וגירשנו – כדי לטעון שמדינת ישראל הוקמה בחטא ולשלול את קיומנו", רעות וילף, NRG | 20/5/2015 

מרוב ערבים לא רואים את היער.עשרת אלפים איש הגיעו ליער עופר לאירוע התנועה האיסלאמית לציון "יום הנכבה". בניגוד לאזהרות המועצה האיזורית התקיים האירוע בסדר מופתי בלב שרידי "המשולש הקטן" של ג’בע, (היום גבע כרמל), עין ר’זאל (עין אילה) ואיגזים (כרם מהר"ל). איך זה שקשה כל כך לקבל שהעלמותם מהמפה היא טרגדיה, גם אם כזו שהפלסטינים הביאו על עצמם, יואב איתיאל, מגזין המושבות, 17.5.2015 ♦

קמפיין ה'נכבה' של ערביי ישראל. ערביי ישראל מחזקים את מורשת ה'נכבה' והמחויבות למימוש תביעת השיבה באמצעות קמפיין מתמשך הכולל ביקור בכפרים הנטושים.דלית הלוי,  ערוץ 7, כ"ז באייר תשע"ה, 16/05/15 ♦

איך לטפל בפצע הפתוח של בתי הערבים ביפו שהולאמו. פרופ' טובי פנסטר העוסקת בתכנון קהילתי גילתה להפתעתה כי בית ילדותה 
ביפו שייך לערבים שגרים כיום ממול. במחקרה היא 
מחפשת דרכים להפיכת בתים במחלוקת ל"אזורי מגע" והידברות. בעמותת "זוכרות", לעומת זאת, מטפלים בנושא בדרך רדיקלית יותר, אסתר זנדברג, הארץ, 14.05.2015 ♦

אלפים השתתפו בתהלוכה לציון יום הנכבה בגליל התחתון.  בצעדה הונפו דגלי פלסטין ונשמעו קריאות נגד הריסת בתים במגזר הערבי. הצעדה הסתיימה על חורבות הכפר הפלסטיני חדת'א, ששכן מעל יבנאל עד שנת 1948. "לא נשכח ולא נסלח ואין שום פתרון ללא זכות השיבה", אלי אשכנזי, וואלה, יום חמישי, 23 באפריל 2015 ♦

עושות סדר הנכבה מזווית פמיניסטית , כתבה של הטלויזיה החברתית, ב-12/05/2015, 20:26 משך: ‏20:47 דקות ♦

לא כמו באיראן: לערביי ישראל אין ביקורת עצמית. דווקא הטרגדיה במחנה אל־ירמוכ הייתה צריכה לזעוק את כל ההבדל התרבותי המדיני שבעולם בין ישראל לבין שכנותיה, המובילות תרבות אלימה ונקמנית. אבל האינטלקטואלים הערבים אינם מסוגלים לומר את האמת, כולם תמיד אשמים במצבם הרע, רק לא הם עצמם, אמנון לורד, מקור ראשון NRG/, 1.5.2015 ♦

מדוע חייבים לחוקק חוק שיאסור הנפת דגלי פלסטין בישראל. הנפת דגלי אש"ף מצד ערביי המדינה איננה אקט תמים, היא מבטאת הזדהות עם האחים מעבר לגבול השואפים להשמיד את ישראל. יש למגר תופעה זו, יוסי אחימאיר, מעריב און ליין, 28/04/2015  ♦

"הייתי מעדיפה שבמקום אוניברסיטת תל אביב יהיה כפר ערבי". שי שטרן הלך לבדוק מי הם הערבים שמציינים את יום הנכבה, האם היהודים באמת אוהבים לכבוש ומה יש לבעלים של המאפייה הכי מפורסמת בעכו, "אבולעפיה", להגיד על כל זה  ?מערכת נענע 10 , 26/04/2015 ♦

אלפים השתתפו בתהלוכה לציון יום הנכבה בגליל התחתון. הצועדים הניפו דגלי פלסטין ושלטים עם שמות הכפרים שפונו ב-1948, וקראו למימוש זכות השיבה. ח"כ טיבי: "סיום הכיבוש וחירות לכולם הם התקווה", ג'קי חורי, הארץ,23.04.2015 ♦

ערביי ישראל ויום העצמאות. הרשימה הערבית המשותפת פרסמה הודעה לקראת יום העצמאות ה-67 המתארת אותו כיום הנכבה והבטחה כי הערבים לא ישכחו ולא יסלחו, יוני בן מנחם, מחלקה ראשונה, 23.4.2015 ♦

תפסיקו לקרוא לנו "ערביי ישראל". אז איך עם חוגג חירות בזמן שהוא כולא מבקשי מקלט ומסרב לדבר על כיבוש הגדה והמצור על עזה? ההסבר טמון בביטוי שמסמל יותר מכל את חוסר היכולת של הישראלים להבין איך זה שהם מוכנים לקבל אותנו בתור הערבים שלהם, ואנחנו מתעקשים להגדיר את עצמנו אחרת, מאת רמי יונס,  שיחה מקומית,  | 9.4.2015 ♦

מערכת הביטחון: 35 ישראלים הצטרפו לדאע"ש לאחרונה. 16 נעצרו עם שובם לארץ, והרשויות נערכות לשובם האפשרי של היתר. לאחר פרסום ריאיון עם מרגל ישראלי לכאורה שהסתנן לשורות האיסלאמיסטים, הכחיש אביו בשיחה עם וואלה חדשות את הטענות: "הוא ניסה לברוח אז עשו ממנו מרגל",  13/02/2015 וואלה! חדשות ♦

"אני מקווה שהצופים בסרט שלי ראו שהפלסטינים הם אנושיים".הבמאי מהדי פלייפל, שסרטו "עולם שאינו עולמנו" הוצג בפסטיבל "48 מ"מ", המוגדר כ"פסטיבל בינלאומי לסרטי נכבה ושיבה": "נראה שישראל מעדיפה לחיות בהכחשה ולהאמין לנרטיב מפוברק שהיא מספרת לעצמה", עופר מתן, גלובס, 03/12/2014 ♦

הו שלום: המוזיאון הערבי הראשון בישראל ייפתח בקרוב. המוזיאון הערבי לאמנות עכשווית ומורשת, הראשון מסוגו בארץ, יפתח בסכנין בדצמבר הקרוב ויכלול מעל 2,000 פריטי מורשת ערבית פלסטינית ויצירות אמנות. מאת: מערכת וואלה!יום רביעי, 1 באוקטובר 2014 ♦

אירגוני ימין מוחים על הקמת מרכז לתרבות ערבית בחיפה. ביום שלישי יפגינו חברי ארגוני ימין מול מבנה קולנוע חן הישן בהדר, שם ייפתח המרכז החדש….באחרונה נודע כי אגודת נאמני מכבי חיפה מכרה את המבנה של קולנוע חיפה לאגודה לתרבות ערבית מייסודה של תנועת בל"ד. נציגי הימין בעיר מסבירים את התנגדותם למרכז בכך שיוצג בו הנרטיב הפלסטיני והצד שלו לסכסוך. ..", תמר רותם, הארץ, 29.06.2014  (ובישראל היום – כאן) ♦

רגע האמת של אזרחי ישראל הערבים מתקרב. "… הם חייבים להחליט למי מסורה נאמנותם; למדינה שהם אזרחיה או לכוחות האופל, שבמשך שנים רבות מנסים להלך אימים על מדינת ישראל בפעולות טרור וחבלה. אין נאמנות כפולה, וקיימת סתירה מובנית בין הנאמנויות…", ד"ר ישראל שיין, ישראל היום, 29.6.2014 ♦

הנכבה, המשפט והנאמנות: הרגע ההובסיאני של הפלסטינים בישראל, מאת חסן ג'בארין,  עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל; הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים (תיאוריה וביקורת 42 עמ' 13 (2014) ♦

נזילות הלקסיקון הפוליטי הפלסטיני בישראל בצל האביב הערבי, כותב ד"ר אמל ג'מאל (ארץ אחרת, מאי 2014): "רוח האביב הערבי חדרה עמוק ללבותיהם ולהכרתם של בני הדור הצעיר הערבי בארץ. מראה המיליונים היוצאים לרחובות כדי להתקומם נגד משטר מקפח יצק תוכן בפוטנציאל המחאה הערבי נגד מדיניות המדינה הישראלית. ההשוואה הנעשית עם הסביבה הישראלית מעוררת תסכול וניכור, ולכן היא פוטנציאל להתקוממות, אבל השוואה נעשית גם עם הסביבה הערבית. תוצרי חוסר היציבות, ובעיקר השתלטות כוחות אופורטוניסטים על מוקדי הכוח בעקבות נפילת המשטרים הישנים, ציננו במידת-מה את ההתלהבות הצעירה מאפשרות ההתקוממות". ♦

מלחמה למען השם || מחיקת השמות הערביים בישראל כאמצעי שליטה והשכחה. מה מאפיין את שלטי הכניסה ליישובים ערביים בארץ ומדוע החליט אבשלום קור לקרוא לתחנת הרכבת הקלה בשייח ג'ראח על שם שמעון הצדיק. יום עיון על בחירת שמות של מקומות המחיש כיצד הטיהור הלשוני מתדלק את הסכסוך הלאומי, אסתר זנדברג, הארץ, 21.05.2014 ♦

מזכ"ל חד"ש: אנו חלק מהעם הפלסטיני. באירוע לציון יום הנכבה בשכם אמר מזכ"ל מפלגת חד"ש כי דבקות ערביי ישראל בזהותם תהפוך את ישראל ברבות הימים למדינה דו לאומית. דלית הלוי, ערוץ 7, ט"ו באייר תשע"ד 15/05/14 ♦

"ערבים מבקשים לממש את זכות השיבה בשלומי". שתי כנסיות באזור התעשייה שלומי, שחזרו לאחרונה לפעילות על ידי ערבים-נוצרים, מעלות את החשש מניסיונות השתלטות, איציק וולף, NRG, | 11/5/2014 ♦

38 שנה ליום האדמה: הציבור הערבי ממתין שהמסר יחלחל. במקום להפנים את המסרים שלמענם הפגינו ערביי ישראל ב-1976, מדיניות הממשלה דוחקת את הערבים לפינה וממדרת אותם מסדר היום הציבורי, ג'קי חורי, הארץ, 30.3.14 ♦

ערביי ישראל הפגינו: "נקריב חיינו לפלשתין". "נשחרר את כל האסירים", קראו המפגינים, ביניהם גם חברי כנסת, דניאל סיריוטי, ישראל היום, 30.03.2014 ♦

The Story of a Monument: Land Day Sakhneen 1976-2006, Abed Abdi and Gershon Knispel. Photographs: Nikola Abdo, Rafik Bachri, AminBashir, ♦ Yaron    Kaminski, Gidon Gitai, Salam Munir Diab, Al-Ittihad Archive and others. Curator: Tal Ben-Zvi

בנט: "צריך לגלות אפס סובלנות לרצונות הלאומיים של ערביי ישראל". השר אמר את הדברים בכנס של "פורום קהלת" בירושלים. עוד אמר בנט כי "ייהוד הארץ הפך להיות מגונה, כי לא הגדרנו אותו כיעד חוקתי … יו"ר הבית היהודי טען כי "צריך לגלות אפס סובלנות למאוויים לאומיים של ערביי ישראל. אני יכול להבין ערבים שרואים בישראל מולדת משותפת…", יאיר אטינגר, הארץ, 23.02.2014 ♦

"מי שמשחק בישראל, שלא יניף דגלי אש"ף". שרת הספורט, לימור לבנת, מבקשת כי ההתאחדות תטפל בהתנהגות אוהדי בני סכנין, שהניפו דגלים פלסטיניים מול בית"ר: "זאת מדינה יהודית". דובר סכנין: "חשוב גם שמכובדתינו תפנה להתאחדות ותבקש טיפול שורש לשריפת ספר הקוראן על ידי אוהדי בית"ר", בן שימול, שורץ  YNET :  18.12.13 , ♦

אללה היפסטר || תרבות השוליים הפלסטינית-ישראלית החדשה. פלסטינים תושבי ישראל מגדירים מחדש את זהותם בסצנה מתעוררת של תרבות אלטרנטיבית, שמתנערת מהתדמית המסורתית. רועי צ'יקי ארד, הארץ, 29.11.2013 ♦

אמנים, מרצים וסופרים בכנס בנצרת לקידום התרבות הערבית. "אפליית התרבות הערבית-פלסטינית בישראל, הדרך לקידום היצירה ולגיוס תקציבים והשיח הרב-תרבותי כאן יעמדו במרכז הכנס ביום שישי… הכנס מתקיים במסגרת פרויקט רחב יותר שיוזם מרכז מוסאווא בשיתוף ארגוני תרבות ערבים שונים ונועד לחזק את מפעלי התרבות הערבים…", מיה סלע, הארץ, 12.11.2013 ♦

תהלוכות ביישובים ערביים לציון 13 שנה למהומות אוקטובר. התהלוכה המרכזית תתקיים בכפר מנדא. ועדת המעקב לא הכריזה הפעם על שביתה כללית ותישמר שגרת החיים ביישובים, ובעיקר בבתי הספר. ג'קי חורי , הארץ, 01.10.2013 ♦

אנחנו לא ערבים – אנחנו ארמים. הם כאן כבר אלפי שנים: אזרחותם ישראלית, דתם נוצרית, עדתם מרונית, ואת לאומם הם מבקשים לשנות מערבי לארמי • עכשיו הם מתכוונים ללכת עם זה לבג"ץ. אמילי עמרוסי, ישראל היום, 9.08.2013 ♦

פוסטמודרניזם ורציונאליות: המיעוט הערבי והממסד הישראלי. "הערבים הישראלים החיים במדינת ישראל רואים את "האחרות" שלהם כאחד מגורמי הזהות שלהם". נופר ריבל, אי-מאגו, 1.8.2013 ♦

המלחמה על המיעוטים, כותב משה ארנס: "…בלי שאיש כמעט הבחין בכך. בראש המאמצים להביא להתנערות האוכלוסייה הלא־יהודית ממדינת ישראל ולמניעת התערותה בחברה הישראלית ניצבו חברי הכנסת הערבים – קואליציה של נציגים מהתנועה האיסלאמית, הקומוניסטים והפאן־ערביים, שמנהיגם עזמי בשארה נמלט מישראל..", הארץ, 30.7.2013 ♦

יוזמה לחוק יסוד: ערביי ישראל יקבלו אוטונומיה. הצעת החקיקה של בל"ד מבקשת גם להכיר באזרחים הערבים כ"אוכלוסיית ילידים", ח"כ זחאלקה: "ייתכן שבעתיד נדרוש זכויות לאומיות ומדיניות". אריק בנדר, מעריב 11.6.2013 ♦

ראיון רדיו של בן כספית ומירב בטיטו עם ח"כ זחלאקה, 103FM, 11.6.2013 ♦

הצעת חוק-יסוד: המיעוט הערבי כמיעוט לאומי, פ/1338/19,   יוזמים: חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי ובאסל גטאס, 3.6.2013 ♦

ממשלת צ'צ'ניה הפכה מסגד באבו גוש לאחד הגדולים בארץ. תושבי אבו גוש ונשיא צ'צ'ניה רואים בפרויקט חידוש של קשרים היסטוריים שנותקו לפני 500 שנה. הצ'צ'נים משקיעים בפרויקט יותר משלושה מיליון דולר. ניר חסון, הארץ, 28.5.2013 ♦

די לשכתוב ההיסטוריה. "… הנכבה הפלסטינית דורשת הכרה ישראלית. בלעדיה אין דרך להבין את מקור הסכסוך עם הערבים ולהגיע לפיוס היסטורי. זו איננה רק משימה לשר החינוך כי אם גם לראש הממשלה….", מאמר מערכת הארץ, 19.5.2013 ♦

המחקר שהיה אמור להוכיח שהערבים ברחו ב-48', שנים לפני שה”היסטוריונים החדשים” חשפו את גירוש הפלסטינים מבתיהם במלחמת העצמאות, הבין ראש הממשלה בן גוריון שהוא בצרות. הלחץ האמריקאי להשיב את הפליטים הוביל אותו להזמין מחקר כביכול אקדמי שיספר לעולם שהערבים עזבו מרצונם. שי חזקני, הארץ, 17.5.2013 ♦

עשרות פעילים ציינו את יום הנכבה באוניברסיטת תל אביב. צעירים שבני משפחותיהם גורשו ב-48 הקריאו עדויות בכניסה לאוניברסיטה. מנגד, פעילי ימין הניפו דגלי ישראל ושלטים עליהם נכתב "נכבה חרטא", ירדן סקופ, הארץ, 13.5.2013, הידיעה ב YNET♦

מדוע אנו מפחדים מה"נכבה"? הפחד מהנכבה נובע לא מגאווה לאומית, אלא מחוסר בטחון. הפחד הזה משתק אותנו. הוא הופך אותנו, את הישראלים היהודים, לפחות אנושיים. פרופ' ויקטור פרידמן, דוגרינט, 7.5.2013. בערבית: فقط عندما نستطيع -نحن اليهود- الاعتراف واحترام الفقدان والالم الحقيقيين اللذان ذاقهما الشعب الفلسطيني، فقط عندها نستطيع البدء ببناء حياة مشتركة..♦

כעשרת אלפים איש השתתפו באירועים לציון יום הנכבה. לצד הצועדים שהניפו דגלי פלסטין, הונפו גם כמה דגלי סוריה. ח"כ זחאלקה: "ממשלת ישראל אחראית על המשך האסון ושפיכות הדמים". ג'קי חורי, הארץ,   16.4.2013♦

Still Waiting for the Dawn by Atallah Mansour: " An updated version of Atallah Mansour's book provides a unique, first-hand look into the experiences of Arab citizens of Israel."  A book review by Daoud Koutab, Al Monitor, 2/4/2013 ♦

היום והבעיה שמאחדת גם את הקיצונים וגם את המתונים. ערביי ישראל מציינים היום את "יום אל־ארד", יום האדמה, אירוע שנחקק בזיכרון הקולקטיבי הישראלי כנקודת השבר המהותית ביותר ביחסי הערבים והמדינה. חמיס אבולעפיה, 30.3.2013, The Post

ישראל מימין, הרשות משמאל: ערביי ישראל מפסידים תמיד בקרב הזהות. בכל פעם שסכסוך הדמים מתפרץ, ערביי ישראל מואשמים על ידי אחיהם הפלסטינים כמי שאינם עושים די למען מאבקם, ואילו עבור הישראלים הם מקור תמידי לחשדנות. חמיס אבולעפיה, The Post, 4.3.2013 ♦

Israeli-Arab pols fomenting extremism. Prof. Efraim Karsh: "Militant leadership" radicalizing their communities. …An article published this month argues, based on economic and other data, that Israeli Arabs’ standard of living has risen dramatically, while Israeli Arab leaders have increasingly radicalized their community." By ARIEL BEN SOLOMON, The Jerusalem Post, 01/09/2013 ♦

מחקר: תוכנית הלימודים לדרוזים מוחקת זיקה לערבים. ד"ר יוסרי ח'יזראן, חוקר במכון ון ליר טוען כי משרד החינוך העלים מלימודי הספרות כל תוכן ערבי. "תוכניות הלימודים יוצרות אצל הנער הדרוזי משבר זהות". טלילה נשר, הארץ, 26.12.2012

The Arab Minority in Israel; Challenges and Limits in Recent Disciplinary Approaches , pp. 124-145 | DOI: 10.1353/is.2013.0001 , Oded Haklai , HTML Download PDF (138 KB),  Israel Studies, Volume 18, Number 1, Spring 2013 ♦

Shaping Israeli-Arab Identity in Hebrew Words—The Case of Sayed Kashua , pp. 146-169 | DOI: 10.1353/is.2013.0002 , Batya Shimony , HTML Download PDF (149 KB) , Israel Studies, Volume 18, Number 1, Spring 2013 ♦

"במקום לטפל בבעיות הבוערות, הח"כים הערבים עולים על משטים או יוצאים עם אבו מאזן לאו"ם".בני הדור הצעיר והמשכיל במגזר הערבי כבר לא רוצים לעסוק רק ברגשות לאומיים וברשות הפלסטינית – הם רוצים להצמיח את הכלכלה ולגשר על הפערים בין המגזרים ■ רו"ח זיאד אבו חבלה, שמקים בימים אלה את המועצה הכלכלית הערבית, זוכה לכתף קרה (ולכינוי "ציוני") מהממסד הערבי,  אבל נחוש להצליח. טלי חרותי-סובר, דה-מארקר, 9.12.2012 ♦

Israeli Arabs want a binational state: In an interview, Oded Haklai, a Queen’s University political scientist – the author of Palestinian Ethnonationalism in Israel published recently by the University of Pennsylvania Press – said that more than 50 per cent of Israeli Arabs regard themselves as “Palestinian citizens of Israel.”     The Canadian Jewish Press, 24/11/2012

הרכב ההיפ־הופ “DAM” רוצה להגיע לירח. מחאה על הכיבוש אבל גם ביקורת חריפה על החברה הערבית. חברי הרכב ההיפ־הופ הלודאי “DAM”, משיקים אלבום חדש, ולא מאמינים. בן שלו, הארץ, 21.11.2012 ♦

חלקות האלוהים הקטנות שליד ציפורי. בכל העולם מבקשים לחזור לחיים פשוטים המתנהלים על פי מחזור עונות השנה וחוקי הטבע. בשדות של מגורשי ציפורי לא פסקו החיים מלהתנהל לאורם. רונית ורד, מוסף הארץ, 20.11.2012 ♦

לא למדו לקח. כותב יוסף שדאד (עורך ראשי של האתר כל אל ערב): "…מהומות אוקטובר 2000 לא היו מרד, הן פרצו כתוצאה מתחושת תסכול שנמשכה שנים, שבהן המדינה לא השכילה לקבל את האזרח הערבי כשווה. 12 שנים לאחר מכן, שום דבר לא השתנה". מעריב, 3.10.2012 ♦

יום השנה ה-12 לאירועי אוקטובר: "לא נשכח ולא נסלח". אלפי בני אדם השתתפו בתהלוכה השנתית בסכנין לזכר 13 האזרחים הערבים שנהרגו מאש כוחות הביטחון במהלך המהומות ב-2000, בהם השייח' ראאד סלאח וח"כ טיבי, שאמר: "שכל הורה בת"א או בחדרה יתאר לעצמו שבנו נרצח והיורה לא יעמוד לדין", מעריב, 1.10.2012 ♦

סקר: רוב הערבים מעוניינים להשתלב במדינת ישראל כולל שירות אזרחי חובה. סקר של מכון ירושלים לחקר ישראל וקרן פרידריך נוימן על יחסי יהודים וערבים בישראל מצביע על רצונם של רוב מכריע של האזרחים הערבים להשתלב במדינת ישראל על בסיס אזרחות מלאה ומכלילה ובכלל זה שירות אזרחי חובה. הסקר מגלה שהאזרחים הערבים מעוניינים להיות ישראלים שווים ומשתלבים במדינה על אף העובדה שהיא מגדירה את עצמה כיהודית ודמוקרטית, ובלבד שהמדינה לא תפלה אותם לרעה בזכויות האזרח. הסקר מגלה גם שרוב היהודים מעוניינים להעניק לאזרחים הערבים שוויון אזרחי ומוכנים אף לתת להם ביטוי מסויים של זכויות קבוציות כנובע מהיותם מיעוט לאומי. לקריאת ממצאי הסקר: אנא הקליקו כאן, לקריאת הסקר המלא אנא הקליקו כאן ,  25.5.2012 ♦

יום הנכבה 2012:

עוד לא אבדה נכבתנו. כותב סלמאן מצאלחה: "..העיסוק הגובר בסוגיית ה"נכבה" מעיד יותר מכל שזהו אירוע חי הן בקרב הערבים והן בקרב היהודים. העבר הטעון של הארץ הוא בצה טובעני…יש לומר בפה מלא: כל האסונות הקשורים לארץ הזאת משותפים ליהודים וערבים. הם משותפים כי הם מדידים שינה מעיני כולם ומשפיעים על מהלך החיים של כל תושבי הארץ בלא הבדל דת, גזע ומין.  הארץ, 31.5.2012 ♦

הנכבה היא שאלה של אחריות. חנן חבר עונה ליהודה באואר (ר' למטה): "הטיעון המרשים של באואר מחמיץ את השאלה ההיסטורית שהעלה בכרי, והיא שאלת האחריות של המדינה לנכבה..". הארץ, 31.5.2012 ♦

גיבורי הנכבה. כותב פרופ' שלמה אבינרי: "העיסוק המתרחב בנכבה הוא תופעה חיובית. אך בראש ובראשונה צריך לנסות, מעל ומעבר לאמוציות הקשורות באורח טבעי בנושא, לנסות ולקבוע מה היתה הנכבה ומה היא לא היתה.."  הארץ, 30.5.2012 ♦

יוֹם אֶ(ל) נַכְּבָה, כותב עמיקם אסם ב"דף הירוק" :  "…. לו היה מתקיים כיום שיח אמתי בין הציבור היהודי לציבור הערבי, היה מקום לברר איך מתמודדים עם האסון הזה בלי להפוך אותו לאירוע אנטי ישראלי מובהק…" 24.5.2012 ♦

לדבר על הנכבה עכשיו,כותב דימיטרי שומסקי: "…בעשור השביעי לחורבנם הלאומי מבקשים הפלסטינים אזרחי ישראל לציין את יום הזיכרון לחורבנם במרחב הציבורי של המדינה הציונית. במובן העמוק של הדברים, זהו סימן מובהק של השלמה עם תוצאות הנכבה….", הארץ, 23.5.2012 ♦

לא בגלל השואה – למרות השואה. פרופ' יהודה באואר במכתב גלוי למוחמד בכרי, בעקבות דבריו על הקשר בין השואה לנכבה בטקס יום הנכבה באוניברסיטת תל אביב, הארץ, 23.5.2012 ♦

האסון האמיתי של ערביי ישראל. כותב ד"ר צ'לו רוזנברג: "יום הנכבה צריך לסמל עבור ערביי ישראל לא רק את הטרגדיה שפקדה אותם אלא את האיוולת וחוסר התבונה של ההנהגה הפלסטינית לדורותיה", מעריב 21.5.2012 ♦

הנכבה של ישראל. כותבת אסמא אגברייה זחאלקה: "… כבר 64 שנים שיום העצמאות של מדינת ישראל מגיע בעקביות אחרי יום הזיכרון, אך מיד מגיח בעקשנות יום האסון (הנכבה) ומשבית את השמחה…למעשה, הנכבה אינה זיכרון, היא המציאות היומיומית העגומה של העם הפלסטיני בגלות, בשטחים ובתוך ישראל…" 2nd opinion, 18.5.2012 ♦

ערביי ארץ ישראל גרמו לאסונם, כותב דן מרגלית:  "…שכל ערבי ישראלי יודע כי הטרגדיה שפקדה את בני עמו ב-1948 נגרמה בראש ובראשונה, למעשה אך ורק, באשמת הנהגתו…" , ישראל היום,  18.5.2012 ♦

תזכורת: הכנסת אישרה את "חוק הנכבה" . המליאה אישרה אתמול – בקריאה שנייה ושלישית – גרסה מרוככת של החוק, שהוא למעשה תיקון לחוק יסודות התקציב. הארץ, 23.3.2011 ♦

"דוגמניות ערביות זאת לא הוכחה לחברה מפותחת". כתבת "הערבים החדשים" שהתפרסמה במגזין סוף השבוע של mako עוררה גל אדיר של תגובות בקרב הגולשים. לצד תגובות שעודדו את מגמת המערביזציה של צעירי החברה הערבית בישראל, היו גם רבים שרואים בה תופעה שלילית שאינה מעידה בהכרח על קדמה. "מה שהכתבה מציגה זה מרדנות שתביא לשחיתות", מזהירה הגולשת ג'וליאנה, מאקו, 13.5.2012 ♦

הערבים החדשים. הם רוצים להיות חופשיים, מערביים, מבוססים כלכלית ומפורסמים. כמו באמריקה, אם תרצו. צעירי המגזר הערבי בישראל מתנערים מהמסורת ופונים לחיים הטובים, לשופינג, בילויים וסקס חופשי לפני הנישואים. תודעה פוליטית? לא תודה. הרבה יותר מעניין להכיר בחורות בפייסבוק, מגזין מאקו (קשת – ערוץ 2), 10.5.2012 ♦

מחקר: ערביי ישראל לא מזדהים עם הישגי המדינה. מחקר שנערך בקרב צעירים ערביי ישראל מעלה תוצאות מדאיגות: כמעט מחציתם מרגישים שהישגי המדינה לא מייצגים אותם וכי הם חשים בגזענות במוסדות לימוד. יוזם המחקר: "אין פלא". המחקר נערך על-ידי צוות חוקרים מארגון "מדה-אלכרמל" למחקרים יישומיים בחיפה, ולקחו בו חלק כאלף צעירים וצעירות ערבים-ישראלים, כולל תשע קבוצות מיקוד, בגילאים 17-28 מכל רחבי הארץ.  ניר יהב, מערכת וואלה! חדשות. 3 במאי 2012 ♦

ביום העצמאות – מה איתנו? מאת: הודא אבו חמיד, סוציולוגית ופעילה חברתית: "מה דעתכם אם ביום העצמאות הבא, ה-65, יערך כנס שישודר ברשתות הטלוויזיה בעברית ובערבית, של יוצרים יהודים ופלסטינים שיציגו תוצרים בכותרת "בונים מדינה משותפת"?, על צד שמאל, 25.4.2012 ♦

"יום האדמה" בישראל: "יש לנו זכויות על הארץ".אלפים מפגינים ביישובי הגליל, המשולש והדרום, במסגרת "יום האדמה" ומניפים דגלי פלסטין. ח"כ מוחמד ברכה הזהיר כי מדיניות הממשלה עלולה להביא ל"פיצוץ אדיר". ח"כ אחמד טיבי הגיע לוואדי אל-נעם בנגב ומחה נגד "גל החקיקה הקיצונית" . YNET 30.3.2012 ♦

לראשונה: שירי דרוויש יילמדו בחינוך הערבי. יצירותיו של המשורר הלאומי הפלסטיני ישולבו בספרי הלימוד בשפה הערבית בשנה הבאה. יוצרים אחרים שנויים במחלוקת נותרו בחוץ. מעריב NRG 21.3.2012 ♦

"מטרתנו, הערבים הפלסטינים בישראל, הינה יצירת הגדרת זהות עצמית הכוללת את כל תחומי הקיום – הפוליטי, התרבותי, הכלכלי, החינוכי, המרחבי והחברתי, אותה מגבשים מרבית הזרמים והגישות הפוליטיים, התרבותיים והמחקריים. מובן מאליו כי על מנת לעשות כן אנו נדרשים לקבץ יחדיו את הניסוחים השונים הקיימים בהגדרת הזהות העצמית של ישותנו ושל יחסנו עם עמנו הפלסטיני ועם המדינה, ולחברם בכדי לייצר ראיה מגובשת והומוגנית ככל האפשר". שאוקי חטיב, יו"ר ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל ויו"ר ועדת המעקב העליונה לערבים בישראל, הקדמה לחזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל, 2006 ♦

יום הנכבה בקרב ערבים בישראל, פרופ' עוזי רבי ואריק רודניצקי, תכנית קונראד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי, אוניברסיטת תל אביב, יולי 2011 ♦

לאומיות, הנצחה, זיכרון ופולקלור: המוזיאונים והאוספים בחברה הערבית בישראל, ד"ר עודד שי, אופקים כגאוגרפיה, כרך 77, 2011 ♦

זהותם של בני נוער פלסטינים אזרחי ישראל, מידת הזדהותם עם המדינה ועם התרבות היהודית וההשתמעויות למערכת החינוך, חאלד אבו-עסבה , ג'יוסי וורוד , נעמה צבר-בן יהושע,  דפים , כתב עת לעיון ולמחקר בחינוך של מכון מופ"ת ) מס' 52, תשע"א, 2011. עמ' 11- 46.   תקציר

ישראליות ״הצופה פני העתיד׳ של הערבים  לפי זמן יהודי־ציוני, במרחב בלי זמן פלסטיני, חסן ג׳בארין, ממשל ומשפט (ו) תשס"א ♦

הדרוזים בישראל: שאלה של זהות, אזרחות ופטריוטיות, מרדכי ניסן, המכללה למדינאות ע"ש עדו זולדן, 2011  ♦

לבנות אומה מחדש: אינטלקטואלים פלסטינים בישראל, הוניידה גאנם, ירושלים, ספריית אשכולות, מכון אשכול, האוניברסיטה העברית ומאגנס.2009 .  ביקורת של יהודה שנהב על הספר, 2010 ושל עלא חליחל, הארץ, 20.4.2010 ♦

מפתחים תחושת זהות אזרחית משותפת בישראל, מאת מייק פרשקר, מכון מרחבים,  22  יולי 2011 ♦

מתבגרים דרוזים בין זהות לנאמנות,  אסתר סיקורל-ענבל וטל ליטבק-הירש, "פנים", גליון 46 (2009) – נמצא באתר מט"ח ♦

החינוך הערבי בישראל: בין שיח הזהות המועד לבין הכישלון בהישגים, ד"ר ח'אלד אבו עסבה, הירחון האלקטרוני של עדאלה, גיליון מספר 63, אוגוסט 2009 ♦

זהות ערבית במדינה יהודית ודמוקרטית
, קרין תמר שפרמן,
פרלמנט, 2008, המכון הישראלי לדמוקרטיה ♦
העיתונות הערבית בישראל 2006-1984, כמכשיר לעיצוב זהות חדשה, מוסטפא כבהא, מכון חיים הרצוג, אוניברסיטת תל אביב, 2005 ♦

אזרחים שווי חובות, זהות דרוזית והמדינה היהודית, רבאח חלבי, 2006 ♦

קהילת יפו הערבית ומסגד חסן בכ, גיבוש זהות קולקטיבית, העצמה עצמית והתנגדות, נמרוד לוז, מכון פלורסהיימר, 2005 ♦

לראשונה: זהות ערבית קיבוצית, דני רבינוביץ, הארץ, 16.5.2005 (בעקבות דוח דברת לרפורמה בחינוך) ♦

הדור הזקוף, רבינוביץ דני וח'אולה אבו-בקר, כתר 2002. הפרק הראשון ♦

לאן נעלם הדור הזקוף? חולוד בדווי, YNET 25.4.2004 ♦

זהותם החדשה של הח"כים הערבים, דן שיפטן, תכלת (13)  2002 ♦

דיאלוג בין זהויות, חלבי רבאח, הקיבוץ המאוחד 2000. ♦

זהות ואוריינטציה בקרב הערבים בישראל: מצב של פריפריה כפולה, מאג'ד אלחאג', בתוך השסע היהודי-ערבי, מקראה בעריכת רות גביזון ודפנה הקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה 2000. מצגת

על שאלת המיעוט הפלסטיני בישראל , עזמי בשארה, תאוריה וביקורת (3), 1993

זרים באוטופיה:מעמדם האזרחי של הפלסטינים בישראל, יואב פלד,, תאוריה וביקורת (3), 1993

נוסטלגיה מזרחית: איך הפכו הפלסטינים ל"ערביי ישראל", דני רבינוביץ, תאוריה וביקורת (4), 1993

עשרים שנים של סקרי עמדות במגזר הערבי בישראל כבסיס לקביעת מגמות שינוי של זהות ואוריינטציה פוליטית, סמי סמוחה, 1998


על זהות ונאמנות, פרוייקט דמוקרטיה, האגודה לזכויות האזרח בישראל

זהות. ערביי ישראל. תוכנית חינוכית של מנהל חברה ונוער, משרד החינוך , תשס"ו

שיח מוגן על שייכות וזהות, הצעות לשיחות בעקבות המלחמה בדרום, לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה, משרד החינוך, פברואר 2009


אהבתם? שתפו:

פרסומת

אפשר להזמין את היומנים דרך הלינק במחיר של 60 ₪

blog-shatil

ידע – תובנות – כלים

manifoncamera

Collective Impcat

מיזם Collective Impact 

השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות, פיזורן, התנהלות המשטרה, עיכוב ומעצר ועוד

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות

 

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של OnePlace

יומן ארועים

יום עיון: השפעת נשים בקבלת החלטות [בשפה הערבית], יום חמישי, 19.10.2017, 17:00-20:00, מכללת אל קאסימי – ע"י מוסאווא. רישום ותוכנית – כאן

דיון בתכנית החומש במגזר הבדואי. יום שני , 23 באוקטובר 2017 , ג' בחשוון תשע"ח, בשעה 11:15 ועדת החינוך, התרבות והספורט, אגף הוועדות (קדמה), קומה 2, חדר 2720

מפגש של נשים עושות שלום עם פרוייקט "מפת הדרכים לחברה משותפת" בגבעת חביבה, 20.10.2017, 10:00-14:00

גלריית אום אל פאחם: אירוע חגיגי של נעילת התערוכות והשקת קטלוג לאמנית פאטמה אבו רומי שיתקיים ביום שבת, ה-21 באוקטובר, בשעה 11:00. האירוע יכלול הרצאת אורח, שיחה עם האוצרים וסיור בתערוכות עם האמנים, וכן שיח עם האמנית פאטמה אבו רומי והאוצרת יעל גילעת לרגל השקת הקטלוג החדש של האמנית.

שעון חורף 2018 יחל בתאריך 29/10/2017 בשעה 02:00 , (בלילה שבין שבת לראשון), השעון יוזז אחורה לשעה 01:00

כנס פעילים ופעילות נגד גזענות مؤتمر الناشطين والناشطات ضد العنصر, 20.10.17, 10:00-15:00, במרכז הערבי-יהודי ביפו, מארגנים: המטה למאבק בגזענות בישראל الائتلاف لمناهضة العنصرية في إسرائيل

Educational Inequality in Israel: from Cradle to University, Taub Center. November 20, 2017 / 8:30 am – 6 pm / Mishkenot Sha'ananim, Heinrich Heine St., Jeusalem The Herbert M. Singer Annual Conference The conference will be conducted in Hebrew and English with simultaneous translation Please register here.

הוועידה הכלכלית של החברה הערבית, 15.11.2017, מלון גולדן קראון, נצרת, 08:30-15:00 (לרישום > הקליקו)

נפתחה ההרשמה לבית הספר מנדל למנהיגות חינוכית – (עד 15.11.2017)

כנס "דיאלוג בעיר מעורבת – נפגשים ומחדשים"; 15-14 בנובמבר 2017, כ"ה-כ"ו בחשוון תשע"ח, שיתקיים השנה לראשונה במרכז ציפורי, יער ירושלים. הקרן לירושלים, מדרשת אדם ועמותת בסוד שיח

(תשעז) 3.5-2 לוח החופשות והחגים בבתי הספר הערביים בשנת הלימודים התשע"ח

ועידת יסמין השנתית לעסקים בבעלות נשים יהודיות וערביות. הועידה תתקיים ביום שני, ה-27/11/17

רוצים לעקוב אחרי החלטות הממשלה? הורידו את האפליקציה EzGOV של המרכז להעצמת האזרח, לנייד והצטרפו למקבלי ההחלטות!

30 בינואר יוכרז כיום עולמי להביע הזדהות עם ערביי ישראל

מאי 2011 – מאי 2017, שש שנים ל OnePlace – מרחב מידע אינטרנטי. יומולדת שמח

התפרסם: מדריך נגישות לכנסים ע"י קבוצת לימודי מוגבלות, מכון ון ליר בירושלים. אדוה איכנגרין, נטע זיו ושגית מור, מאי 2013

לעדכון ולהוספת אירועים editor.oneplace@gmail.com

עמודים

קישורים למרכזי מידע ומחקר

ארכיון

Login

Copyright © 2009 NewsPress - Designed by Michael Clarke