Hebrew   العربية   English
Email Email Email Email

מצב התשתיות ביישובים הערביים

תאונות דרכים במגזר הערבי – פי 10 יותר הרוגים לעומת המגזר היהודי. כך על פי נתונים של הרשות הלאומית במסגרת דיון שעסק בקטל בדרכים בקרב האוכלוסייה הערבית. מוחמד ברכה: "עוני משליך גם על איכות הרכבים. הנהגים במגזר מגיעים מהעבודות השחורות, הקשות, שמעייפות ומקשות על ריכוז בנסיעה, ניר בן טובים, וואלה, 3.5.2017 [מחקרים וסקרים בנושא המגזר הערבי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים] ♦

הילדים הנשכחים: המוות שהיה נמנע עם תשומת לב ותקציב. תשתיות רעועות, מחסור בכבישים וגני שעשועים, וחוסר מודעות ותשומת לב, הם רק חלק מהסיבות לכך שהסיכוי של ילד בדואי למות בתאונה גבוה פי 7 מזה של ילד יהודי שגר בדרום. מוחמד, שאיבד את בתו: "המשטרה יודעת ומזלזלת", אילנה קוריאל וחסן שעלאן, YNET, 25.02.17 

האם מחאתו של ראש עיריית קלנסואה תוביל למרי אזרחי? התפטרותו של ראש עיריית קלנסואה במחאה על הריסה נרחבת של בתים בעירו עשויה להוביל להתפטרות המונית של ראשי הרשויות הערביות בישראל נוכח מצוקת הדיור ביישוביהם. "נתתי קריאת כיוון נואשת לכולם ללכת בעקבותיי", הוא אומר. שלומי אלדר, אל מוניטור, 13.1.2017♦

הנתונים העגומים של המגזר הבדואי: 30 ילדים נספו בתאונות ביתיות בשנת 2016. הסיכון של ילד בדואי המתגורר בנגב לקפח את חייו כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת הוא פי שבעה משל ילד יהודי. 55 אחוז ממקרי התמותה מתרחשים בבית המשפחה ובחצר הבית. למרות מאמצי ההסברה שמתקיימים במרכזי בריאות קהילתיים, במוסדות חינוך ובבתי התושבים, מספר המקרים של ילדים שנפגעו במגזר הולך ועולה. "כשיש סביבה לא בטוחה ובצד זה גם אי נטילת אחריות הורית, אז זו התוצאה", אומרים בארגון 'בטרם', עודד בר־מאיר , MYNET, 12.1.2017 

יומן תרבות הנהיגה במגזר הערבי גובה מחיר כבד, בלי חגורות בטיחות, בלי קסדות, ובהתעלמות מתמרורים ומחוקי התנועה – תרבות הנהיגה במגזר הערבי הפכה לפצצה מתקתקת. כשליש מההרוגים בתאונות הדרכים הם ערבים- הרבה מעבר לחלקם באוכלוסייה. ריאד עלי יצא לשטח ומצא שגם בתוך המגזר הערבי החל חשבון הנפש. האם זה יצמצם את גודל הטרגדיה? ערוץ 1, 8.1.2017 ♦

האוצר רוצה לעזור לרשויות הערביות – אבל מנציח את האפליה. הבעיה של הרשויות הערביות היא שאין להן כמעט הכנסה מארנונה לא ממגורים – כמו מאזורי תעשייה ונכסי ממשלה… לקראת אישור תקציב 2017, אנחנו אומרים בצורה ברורה: כל השקעה עקיפה, שלא תכלול הגדלה משמעותית ומיידית של תקציב הרשויות המקומיות הערביות, תנציח את האפליה — ותותיר אותן בלי יכולת לספק לתושביהן שירותים מינימליים. הגדלה משמעותית ביותר של מענקי האיזון ליישובים הערביים וחלוקה שוויונית של הארנונה מנכסי המדינה, הן צעדים הכרחיים לא רק כדי לתקן אפליה של שנים..", רון גרליץ וראונק נאטור (סיכוי), דה מרקר, 12.10.2016 ♦

"מניעים חשוכים וגזעניים": ההסתבכות של HOT. בקשה לתביעה ייצוגית בסך 10 מיליון שקל נגד HOT: לא מחברת יישובים ערביים לתשתית תקשורת, אמיתי זיו, דה מרקר, 05.10.2016 

שילוט בערבית בתחנות בערים מעורבות. החל מהחודש, תחל פרישה ארצית של שילוט דו-לשוני, בערבית בנוסף לעברית, בתחנות האוטובוס ובאוטובוסים בערים מעורבות. זאת לאחר שנים בהן השילוט, גם בחלק מהישובים הערבים, היה בעברית בלבד. לכך מתלווה גם יישומון חדש של משרד התחבורה, שיתן בערבית מידע בזמן אמת על הגעת הקווים.  עידן יוסף, מחלקה ראשונה, 6.10.16 ♦

ראו גם : תכנון ובנייה ברשויות המקומיות הערביות

ביישובים הערביים עדיין מחכים לאוטובוס. 35 קווי אוטובוס חדשים התחילו לפעול אתמול בין הערים הגדולות ליישובים הערביים בצפון – ואולם הצעד החיובי בנושא עדיין אינו מספיק כדי לסגור את הפער העצום בשירותי התחבורה הציבורית ביישובים הלא יהודיים, אורן דורי, הארץ,26.09.2016  [הודעת משרד התחבורה, 25.9.2016] ♦

לראשונה בעיר ערבית: היכל תרבות ענק עם 700 מקומות ישיבה יבנה בנצרת. ההיכל החדש והמפואר, שייקרא 'בית הפיס לתרבות', יחליף את האולם הקיים שיכול להכיל רק עד 200 איש. הוא יאובזר במערכות במה, תאורה וסאונד מתקדמות, ויכיל לובי שישמש כגלריה לתערוכות. צפוי להיות מוכן בתחילת 2018, ורד לוי, MYNET, 28.4.2016 ♦

הקטל בכבישים: המיעוטים בישראל נפגעים יותר. ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, קיימה היום שני דיונים במסגרת השימוע הציבורי לבלימת הקטל בכבישים • בשנת 2015 שלושים אחוזים מההרוגים היו מהמגזר הערבי • רוב הנפגעים החרדים: הולכי רגל, חיים בוזגלו, כל הזמן,  ה' אדר ב' התשע"ו,  15.03.2016 ♦

הקטל בדרכים – למרות ההשקעה עלייה בכמות ההרוגים במגזר הערבי. שלושת הבדואים הצעירים שנהרגו בתאונה בצומת חורה בשבוע שעבר הצטרפו לסטטיסטיקה לפיה כל הרוג שלישי בתאונות דרכים בישראל הוא מהחברה הערבית. משרד התחבורה טוען כי השקיע באופן בפיתוח תשתיות ופעילויות חינוכיות במגזר אך המספרים המבהילים מדברים בעד עצמם, אחמד אבו סוויס, וואלה, יום חמישי, 18 בפברואר 2016 ♦

300 מיליון שקלים הוקצו לטיפול בזיהום סביבתי ביישובים ערביים. המשרד להגנת הסביבה הודיע על תחילת ביצועה של תוכנית לטיפול במפגעים סביבתיים ושיפור תשתיות הפסולת ביותר מ-70 רשויות ערביות, דרוזיות ובדואיות. על התוכנית הוחלט כבר לפני כשנתיים, צפריר רינת, הארץ, 03.02.2016 

כנס מיוחד בחברה הערבית: נאבקים להציל חיים. עמותת אור ירוק בשיתוף המועצה המקומית מג'אר ערכה כנס מיוחד לנשים בחברה הערבית בנושא תמונת המצב המדאיגה של כמות ההרוגים בתאונות דרכים במגזר… ד"ר מטר הצביעה על נושא התשתיות והחינוך בחברה הערבית כנושאים המרכזיים שגורמים להיפגעות הילדים. …", nrg חדשות | 24/1/2016 ♦

סטודנטים ערבים: מערך התחבורה הציבורית מקפח אותנו. מרוב היישובים הערביים למכללות יש רק מספר קטן של נסיעות אוטובוס ביום, לעומת עשרות נסיעות מיישובי יהודיים למוסדות אקדמיים. באף יישוב ערבי בישראל אין תחנת רכבת, ירדן סקופ, הארץ, 24.01.2016 ♦

ערבים? שישחו בים. ביישובי המגזר הערבי נדיר למצוא גינות ציבוריות, מוסדות תרבות או בריכות שחייה. מדוע שירותים שנתפשים כבסיסיים במגזר היהודי, כמעט לא קיימים בפריפריה החברתית בישראל? טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 12.01.2016 ♦

בתים במגזר הערבי חוברו לחשמל. אלפי בתים ביישובים ערביים ודרוזיים לא חוברו עד היום לחשמל, למרות שניבנו כחוק, רק משום שהוקמו באזורים ללא תכנית מתאר מאושרת. אתמול החלו העבודות, אחרי ששר האוצר כחלון חתם על צו שמורה לחבר אותם לרשת החשמל, פוראת נסאר | חדשות 2 | פורסם 23/09/15 22:54  ♦

"יש 150 יישובים ערביים בלי קניונים". מיזם חדש להקמת רשת מרכזים מסחריים ביישובים ערביים ודרוזיים ינסה לתת מענה לפוטנציאל הצמיחה במגזר. שני המתחמים הראשונים מוקמים בירכא ובאום אל־פחם והיזמים מעריכים ש־30% מהלקוחות יהיו מבקרים יהודים, אמיתי גזית, כלכליסט, 27.8.2015 ♦

שאלה של תרבות: מי באמת אשם במצבה של ג'סר א-זרקא. "נישול", "קולוניאליזם תכנוני" וקיפוח שיטתי של המגזר הערבי, כך כינו ב'הארץ' את מצבה הרעוע של המועצה המקומית ג'סר א-זרקא • פרופ' ארנון סופר, דמוגרף ותיק, עונה על כך בחריפות ומבהיר: "ודאי שתושבי ג'סר א-זרקא היו יכולים להפוך את אזורם לפנינה, אבל בשביל זה הם צריכים להפסיק להאשים את המדינה ולהביט אל עצמם" • על הכתבה: "שילוב של שמאל רדיקלי, השמצות חסרות בסיס, היתממות וחוסר הבנה במציאות מסביב", ישי פרידמן, מידה, 20.8.2015 ♦

הרשויות הערביות יבקשו מנתניהו 6.4 מיליארד שקל לחיזוק היישובים הערביים. ועד ראשי הרשויות הערביות יגיש לרה"מ תוכנית עבודה רב-שנתית. הוועד הודיע כי אם הממשלה לא תסייע בצמצום הפערים מול היישובים היהודיים, בכוונתם להשבית את הרשויות ב-1 בספטמבר, ג'קי חורי, הארץ, 27.07.2015 ♦

הרשויות הערביות דורשות 5.5 מיליארד שקלים מתקציב הפיתוח הממשלתי. המחלקה הכלכלית חברתית במרכז מוסאוא גיבשה מסמך לפיו הממשלה נדרשת להעביר את הכספים לטובת פיתוח אזורי תעשיה, הקמת שכונות ויישובים חדשים, טיפול בעוני ואבטלה ועוד, אריק בנדר, מעריב און ליין, 15/06/2015 ♦

59 שנה אחרי הטבח: כפר קאסם רוצה להיכנס שוב לדפי ההיסטוריה – בלי עזרה מהמדינה. הבחירה במנכ"ל יהודי לעיר ערבית נועדה להעביר את המסר של עידן חדש בכפר קאסם, עידן של התנהלות עסקית נקייה… מי שינסה להיכנס לעיר בשעות הבוקר ימצא עצמו מזדחל בלחצי התנועה הכבדים של הכניסה לפארק התעשייה אפק — פארק היי־טק הממוקם ממש בכניסה לעיר. פארק אפק הוא סממן אופייני לרבות מהרשויות הערביות — אזור תעשייה נוצץ עם הכנסות ארנונה של 45 מיליון שקל, שיושב על הקרקעות של כפר קאסם, צמוד לכפר קאסם ופוקק את הכניסה לעיר. אבל פארק אפק אינו שייך לכפר קאסם, אף שהוא מחובר גיאוגרפית ופיזית לה, ואף שהוא יושב על אדמות שהופקעו מתושבי הכפר. הפארק שייך לעיר היהודית הסמוכה ראש העין — המנותקת ממנו גיאוגרפית — וכל הכנסות הארנונה ממנו זורמות לראש העין…", מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 16.06.2015 ♦

הרשויות הערביות לא מצליחות לבנות אפילו מעונות יום. "הכאוס התכנוני ברשויות הערביות הוא עמוק כל כך, שאפילו לצרכים רגישים כמו כבישים ובתי ספר אין די מקום…לתפישה כי הבעיות של האזרחים הערבים אינן שלהם בלבד אלא של המדינה כולה, שותפים כבר רבים מהמשרדים המקצועיים בממשלה — לרבות ההבנה המחלחלת שכדי לפתור את הבעיות הללו לא מספיק לעשות את המובן מאליו. מורכבות הבעיות של האוכלוסייה הערבית, כמו גם הבדלים תרבותיים וניהוליים, מביאים לכך שצעדים שהממשלה נוקטת דרך שגרה בקרב האוכלוסייה היהודית נכשלים לעתים קרובות באוכלוסייה הערבית...", מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 15.06.2015 

מירי רגב תקעה מיפוי צרכי התרבות הערבית שבג"צ דרש, מרכז מוסאוא, 10.6.2015 ♦

דו"ח משרד התרבות: אין אף מוזיאון, סינמטק או בי"ס לאמנות ביישוב ערבי. לפי עתירה שהוגשה לבג"ץ, רק 3% מתקציב משרד התרבות מועבר לאוכלוסייה הערבית ועתה קובע דו"ח שהוכן עבור המשרד כי אוכלוסייה זו אכן סובלת מהיעדר מימון. המשרד ממאן בינתיים לפרסם את הממצאים, ג'קי חורי, הארץ, 14.06.2015 ♦

אנחנו ב 2015, ותחבורה ציבורית כאן היא בגדר חלום. 20 אלף מתושבי אום אל־פחם תקועים כל בוקר בפקק ענק ביציאה מהיישוב. בערה־ערערה הסמוכה אין אוטובוסים ■ בשני היישובים מתמודדים עם מחסור במעונות יום, ומקווים שמתישהו יוקמו שם אזורי תעשייה ■ בינתיים הם מסתכלים בקנאה על ההשקעה ביישובים היהודיים הסמוכים, טלי חרותי סובר, דה מארקר,3.04.2015 ♦

בקרוב: היכל תרבות ראשון בוואדי ערה. בעוד רוב התושבים במדינה יכולים לצפות בהצגות ובמופעים ליד הבית, תושבי ואדי ערה נאלצים לנסוע למרכז הארץ או ליישובים יהודיים סמוכים כדי לעשות זאת. בשבוע שעבר הונחה בבאקה אל-ע'רביה אבן פינה להיכל התרבות הראשון בוואדי ערה, בתקווה שהתיאטרון יקרב לבבות כשיוצגו בו מחזות ישראליים וייתן גם ביטוי לתרבות הערבית. שחקנים ואנשי תרבות במגזר שמחים על המהלך, גם אם נעשה באיחור גדול, ואומרים: "חיכינו ליום הזה", פאוזי אבו טועמה, 26.1.2015, MYNET ♦

"900 מ' ש' כדי לסגור את פער התחבורה עם המגזר הערבי". מחקר חדש חושף פערים משמעותיים בשירות התחבורה הציבורית בין ישובים ערביים לכל הארץ. ח״כ ג'מאל זחאלקה:"הסקטור הערבי סובל משיעור גבוה של תאונות דרכים עם נפגעים. תחבורה ציבורית תחסוך חיי אדם". מירב מורן  עמירם ברקת, גלובס, 29/06/2014 ♦

"האבק והלכלוך הולכים לסכנין, הכסף הולך למשגב". רבים מאמינים שהיישובים הערביים סובלים מהזנחה
 "כי ערבים לא משלמים מסים", אבל מחקר חדש מגלה שהבעיה האמיתית של הרשויות הערביות היא מחסור באזורי תעשייה – ששייכים כמעט תמיד לרשויות היהודיות הסמוכות.  שוקי שדה, דה מארקר, 18.04.2014 ♦

90% מהפעוטות שנדרסים הם ערבים. בשאילתה שהגיש לשר התחבורה, טוען חבר הכנסת טיבי כי מספר הפעוטות שנדרסים בחצר ביתם גבוה במיוחד. השר כץ: משרד התחבורה פועל למען הסברה במגזר, nrg מעריב | 17/3/2014 ♦

שני שלישים מהילדים שנהרגו בתאונות ב-2013 הם ערבים. " נתוני "אור ירוק" העלו כי אחד מכל שלושה הרוגים בתאונות לא היה יהודי. עלייה חדה חלה גם במספר הצעירים בני 24-18 שנהרגו בתאונות… מנתוני הדו"ח עולה כי 69 אחוז מהילדים שנהרגו בתאונות הם אזרחים ערבים או דרוזים.. אחת הבעיות המרכזיות שנפוצות במגזר הערבי קשורה בדפוסי חגירת חגורת בטיחות. …בניתוח הסיבות לאחוז ההרוגים ולסיכויי ההיפגעות עולה שאחד הגורמים המרכזיים הוא רמה נמוכה של תשתית או היעדר תשתית…". ג'קי חורי, הארץ, 12.02.2014 ♦

גם בחירום מפלים את האוכלוסייה הערבית. אם במתן שירותים בשגרה הם מופלים לרעה כמעט בכל תחום, הרי שבשירותי חירום הם פשוט לא על המפה… יתה זו עדות נוספת לכך שבשעת חירום, זהותם הלאומית עלולה לסכן את בריאותם, ואולי גם את חייהם…", אמנון בארי־סוליציאנו, דה מארקר, 15.1.2014 ♦

למה נצרת הערבית צריכה לשאול אולם קונצרטים מהקיבוץ השכן?איך ייתכן שרק 1% מתקציב המוזיקה של המדינה מועבר למגזר הערבי ולנצרת הערבית אין אפילו אולם קונצרטים? בג"צ ידון מחר בעתירה של מרכז מוסאוא הטוענת לקיפוח כולל מצד משרד התרבות, אלי אליהו, הארץ, 22.12.2013♦

תאונות דרכים: 45% מההרוגים הם ערבים. נתוני הרוגי המגזר הערבי בקרב כלל נפגעי תאונות הדרכים על כבישי ישראל, נחשפו היום בכנס בטיחות שנערך בבקה אלגרביה. הסיבות לאחוז הגבוה לטענת ראש העיר בקה – מצב כלכלי קשה ותשתיות גרועות. חסן שעלאן  , ynet , 18.11.13 ♦

תעסוקת אקדמאים ערבים בישראל סקר ייעודי – מאפייני הסדרי התחבורה בין מקום מושבם של האקדמאים הערבים בישראל למקומות העבודה שלהם/ גלי ליסגינסבורג, משרד הכלכלה, מינהל מינהל וכלכלה, אוגוסט 2013 ♦

"תחבורה ואזרחי ישראל הערבים", מתוך דוח אדוה "יותר כבישים, יותר גודש – על מדיניות התקצוב של תשתיות תחבורה בישראל 2000-2012", יוני 2013, עמ' 12-13 ♦

בוטלה בניית כ-200 כיתות ביישובים ערביים ובפריפריה. ליאור דטל, דה מארקר, 20.6.2013 ♦

איך מגיעים לרחוב ערפאת פינת פריד אל-עטראש? בסכנין ממפים כעת את העיר כדי שיהיו לה שמות לרחובות ומספרים לבתים. בקרוב אפשר יהיה להזין את הג'י-פי-אס בכתובות החדשות, אם משרד הפנים יאשר אותם כמובן. אור קשתי, הארץ, 9.5.2013 ♦

סליחה, איפה זה רחוב הדמוקרטיה?מסיבות היסטוריות ופוליטיות שונות, בערים הערביות אין מיפוי מדויק ואין גם כתובת לאזרחים. המדינה לא נרתמת להעלות אותם על המפה, וזכות האזרחים לשרותים נפגעת. בבחירות לרשויות המקומיות, העדר הכתובת מעודד הצבעה חמולתית ופוגע בדמוקרטיה ובחופש ההצבעה. דפנה בן ברוך, דוגרינט, 23.4.2013 ♦

מחסמים לסיכויים: תחבורה ציבורית ביישובים הערביים. מסמך מדיניות מס' 5. כתיבה: חגית נעלי-יוסף וטובי כהן. עורך: רון גרליץ, עמותת סיכוי, נובמבר 2012 ♦

מספר יעדי התחבורה הציבורית ביישובים יהודיים גדול עד פי 14 מביישובים ערביים. מחקר שבדק את מצב התחבורה הציבורית ביישובים ערביים חושף פערים ואי שוויון חריפים בזמינותה ובתדירותה לעומת היישובים היהודיים. ג'קי חורי, הארץ, 29.11.2012 ♦

איך נפתור את מצוקת התחבורה בישובים הערביים בישראל?כשבכל העולם קובלים על עודף כבישים ומחלפים, ביישובי הערבים בישראל מתלוננים שאין מספיק ■ כך מסבירים שם את שיעור התאונות הקטלניות הגבוה, אך צרות יש גם בתחבורה ציבורית וברחובות המוזנחים. שירי דובר, גלובס, 23.10.2012 ♦

דוחף כפר קאסם. כיצד הצליחה העיר הערבית לחסוך מיליוני שקלים בתוך שנה וחצי באמצעות השקעה מינימלית. מה עושים ילדי רהט בשביל הכיף. למה אין דרישה לתחבורה ציבורית בחברה הערבית, והבשורה שבפתח: עד סוף 2013 תיכנס תחבורה ציבורית למרבית היישובים הערביים. מחלקה ראשונה, 15.9.2012 ♦

מדוע ערביי ישראל מחזיקים פי 2 מכוניות מהיהודים? בכפר קאסם הגיע לעיר לראשונה קו אוטובוס לפני כשנה וחצי ■ בשהם, הדומה בגודלה, יש 98 נסיעות בינעירוניות ביום לעומת אפס בכפר קאסם ■ חוסר הנגישות התחבורתית פוגע בשילוב המגזר הערבי בשוק התעסוקה. דה מארקר, 12.9.2012 ♦

תחבורה ציבורית ביישובים הערביים: בין תוכניות ממשלתיות למציאות בשטח, מאיסה תותרי פח'ורי ולירון פרחי, יוזמות קרן אברהם, מאי 2012 ♦

100 מיליון שקל לשיפור הכבישים ביישובים ערביים. משרד התחבורה ישקיע במוקדי סיכון, ובעיקר בהתקני בטיחות ובסימון כבישים ומעברי חציה ליד בתי ספר. מנתוני תאונות הדרכים עולה כי המגזר הערבי מעורב בתאונות פי שלושה מחלקו היחסי באוכלוסייה. על רקע נתונים אלה הודיע שר התחבורה והתשתיות ישראל כץ על העברת 100 מיליון שקל לשיפור התשתיות והבטיחות ביישובי הערביים. סכום זה מתווסף לתקציב של 110 מיליון שקל שהושקעו בשנה שעברה בפרויקטים בטיחותיים במגזר הערבי, הדרוזי והבדואי במסגרת תוכנית "דרך חיים" של משרד התחבורה. מעריב, 23.8.2012

"במגזר הערבי אין מספיק אוטובוסים". מחקר חדש [של יוזמות קרן אברהם]: ביישובים שבהם גרים אלפי ערבים, דרוזים וצ'רקסים אין תחנות אוטובוס, והסמטאות לא מאפשרות גישה לאוטובוסים. כלכליסט, 19.7.2012 ♦ קידום שוויוני של תחבורה ציבורית ביישובים ערבים – פרוייקט של עמותת סיכוי ♦

סקר: במגזר הערבי שורפים זבל – כי אין פינוי. 36% מתושבי היישובים הערביים היו עדים לשריפת זבל ו-50% טענו: הסיבה העיקרית היא ש"אין פינוי אשפה מהרחוב". בכנס שנערך בנושא בנצרת אמר השר להגנת הסביבה: התופעה מזיקה במיוחד לילדים ולקשישים ופוגעת בתוחלת החיים. YNET 16.3.2012 ♦

המועצה האזורית מטה אשר: "פרויקט שיקום התשתיות מפלה ישובים ערביים". הממשלה הקציבה מיליארד שקל לפרויקט שיקום תשתיות שיכלול 300 ישובים כפריים. תנאי הסף שקבעה הממשלה לכניסה לפרויקט שיקום התשתיות בישובים הכפריים הוותיקים בישראל מעלה חשש לאפליה לרעה של הכפרים הערביים לעומת הישובים היהודיים, דה מארקר, 2.12.2011 ♦

ג'סר א-זרקא מנותקת ממים כבר שבועיים. חברת מקורות מנתקת את זרם המים במועצה המקומית לעשר שעות בכל יום, לאחר שבשנה האחרונה טיפס החוב ל-5 מיליון שקלים. הארץ, 7.10.2011♦

30.  אי השוויון בטיפול המדינה באזרחיה הערבים עולה גם מהחלטת הממשלה, סמוך לאחר אירועי אוקטובר, לאשר תכנית רב שנתית המתייחסת למגזר הערבי. בהחלטה עצמה צוין, כי "ממשלת ישראל רואה חובה לעצמה לפעול למתן תנאים שווים והוגנים לערביי ישראל בתחום החברתי-כלכלי ובפרט בחינוך, דיור ותעסוקה … הממשלה תפעל לפיתוח ולקידום חברתי-כלכלי של יישובי המגזר הערבי ולצמצום הפערים בינם לבין היישובים והמגזר היהודי, בהתאם לתכנית דלהלן…"[33]. בהודעה רשמית, בה הובא בפירוט הרקע להחלטה נאמר, כי "התכנית מבקשת לצמצם את הפערים הקיימים בין יישובי המגזר הערבי למגזר היהודי … כמו גם להאיץ מגמות של שינוי, אשר יחשפו את יישובי המגזר הערבי להטבות כלכליות ממשלתיות שמיעטו להינות מהן עד כה, כמו סיוע במשכנתאות לזוגות צעירים, עידוד השקעות הון ועוד"[34]. אף דברים אלה מלמדים על מודעות לאי שוויון ביחס כלפי האוכלוסייה הערבית. מתוך דוח ועדת אור, ספטמבר 2003 ♦

"…במהלך השנים מאז קום המדינה נוצר בישראל פער חברתי כלכלי בין האוכלוסייה היהודית לבין האוכלוסייה הערבית,  שבא לידי ביטוי במגוון של אינדיקטורים סוציו-אקונומיים כמו למשל רמת הכנסה למשק בית ושיעור תעסוקה.  פער זה נוצר בין היתר בגלל השקעה נמוכה יותר של משרדי הממשלה במגזר הערבי במהלך השנים. בשל פער זה נוצר צורך לפתח מדיניות נפרדת בכל הקשור למגזר הערבי בתחומים כלכליים וחברתיים שעשויים להביא לעלייה ברמת החיים של האוכלוסייה הערבית.  שניים מהכלים האלו נמצאים בתחומי האחריות של משרד התמ"ת ñ פיתוח ועידוד אזורי תעשייה ופתרון בעיות תעסוקה…", מתוך מסמך רקע של מממ (כנסת) "מדיניות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בנושא פיתוח התעשייה והתעסוקה במגזר הערבי", 6 ביוני 2004 ♦

השלכות המחסור באזורי תעסוקה ותעשייה ביישובים הערביים, מאת ד"ר חנא סוויד, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי: כידוע, אזורי תעסוקה מהווים מקור ומנוף כלכלי לתושבים ולרשות המקומית. היעדר אזורי תעסוקה ביישובים הערביים מונע טיפוח חוסן כלכלי עצמי, וגורם להמשך השוליות והמצוקה הכלכלית-חברתית של האוכלוסייה הערבית במדינה. ♦

תחבורה ציבורית: פער עצום בין יהודים לערבים. המגזר הלא יהודי אחראי רק למחצית האחוז מסך הנסיעות בתחבורה הציבורית. משרד התחבורה מעוניין להקטין את הפער, ומשקיע כ-400 מיליון שקל בתשתית ותחבורה ציבורית במגזר הלא יהודי. שר התחבורה ישראל כץ: הוצאות נראות כבר בשטח. Ynet 22/3/2011

השר ישראל כץ: השקענו בתשתיות ובתחבורה הציבורית בישובים הלא יהודים למעלה מ-400 מיליון שקלים והתוצאות נראות בשטח: כבישים חדשים וכ-3.5 מיליון נוסעים בתחבורה הציבורית בשנה. משרד הצחבורה, 22.3.2011

פערים בתשתיות – תשתיות תחבורה המאפשרות הנגשה למקומות עבודה ותשתיות מימוניות המאפשרות יזמות והקמת עסקים משמעותיים, מתוך סיכום הדיון פיתוח כלכלת ערביי ישראל, כנס הרצליה ה-10, 2010 ♦

ראש הממשלה נתניהו אומר כי הממשלה משקיעה כ-2 מיליארד שקל במיזמים במגזר הערבי. כ-800 מיליון שקל כבר הועברו לפיתוח תשתיות בתחומי התחבורה, השיכון והתעסוקה ב-13 ישובים ערבים, ועוד כ-680 מיליון יועברו ב-4 השנים הקרובות לתכניות פיתוח במגזר הדרוזי. נתניהו דיבר ביפו בוועידת ראש הממשלה לפיתוח כלכלי. קול ישראל, 22.3.2011

תשתיות כלכליות מקומיות בלתי מפותחות. מתוך מצגת תוכנית לפיתוח כלכלי של יישובים במגזר המיעוטים, של הרשות לפתוח כלכלי במגזר הערבי, הבדואי והצ'רקסי, במשרד ראש הממשלה ♦

יום עיון בנושא ההטבות והסיוע הניתנים לפיתוח אזורי תעשייה בישובים הערבים,  30.10.2007, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי: "אפליה ממנה סובלים אזורי התעשייה ביישובים הערביים לעומת אלה שביישובים היהודיים" ♦

דו"ח עמותת סיכוי: חמש תוכניות פיתוח גדולות אושרו בעשור האחרון, במטרה לצמצם את הפערים מול אוכלוסיות המיעוטים; משרדי התשתיות והתחבורה יישמו את מרביתן, אך משרדי השיכון והתמ"ת השאירו מאות מיליונים בקופותיהם, גלובס, 21.5.2006

שר התמ"ת [אולמרט] מבטיח: הממשלה תשקיע בהקמת אזורי תעשייה חדשים בנצרת, באום אל פחם ובכפר כנא, תכלול את נצרת בתוכנית ויסקונסין ותקים מרכז תקשוב בדליית אל-כרמל YNET 22.7.2004

שרת התעשייה והמסחר, דליה איציק, אמרה בדבריה בכנס כי מדיניותה היא הענקת עדיפות למגזר הערבי משום שמגזר זה נפגע יותר במשבר הזה ומשום שהמגזר קיבל פחות במשך כל השנים. "המגזר הערבי הופלה לרעה לצערי בימי ממשלות ישראל לדורותיהם" אמרה השרה איציק, "ואני, לפחות בתוך המשרד שאני מופקדת עליו, אעשה הכל כדי לתקן ככל האפשר את העוול". אתר התמ"ת 12.2.2002

דו"ח המבקר [המדינה]בדק, בפעם הראשונה, את פיתוח התשתיות הפיסיות ביישובי המיעוטים, במיוחד במגזר הערבי. מצב הכבישים הירוד גורם לריבוי תאונות דרכים ונפגעים; תשתיות הביוב הלקויות גורמות לזיהום מי התהום ולמפגעים תברואתיים. ההזנחה החמורה ביותר היא ביישובי הבדווים בנגב. אורי ניר, הארץ אפריל 2002 ♦

יישובים רבים במגזר הערבי אינם מחוברים לתשתית של HOT ובזק, על אף שהחוק מחייב את החברות להגיע לכל נקודה בישראל ■ ועדה שמשרד התקשורת צריך להקים תוכל לכפות עליהן לחבר את היישובים, אך בגלל מחלוקת ביורוקרטית – הוועדה נשארת על הנייר, דה מארקר, 3.3.2010

מוסאווא: להוסיף 3.8 מיליארד ש' למגזר הערבי.  לפי נייר עמדה שהכין המרכז והועבר לממשלה לקראת דיוני התקציב, מדובר בסכום שעיקרו מיועד לגישור על פערי פיתוח תשתיות ביישובים הערבים מאת יואב שטרן, הארץ 9.8.2007

משרד התשתיות השלים העברת תקציב שנתי מיוחד של 105 מיליון שקל לרשויות המקומיות במגזר הלא-יהודי, להקמת מערכות ביוב מרכזיות ולשדרוג התשתיות הקיימות ביישובים הלא יהודיים ברחבי הארץ….היישובים הערבים והדרוזים סובלים מליקויים קשים בתשתית הביוב. לרשויות ערביות ודרוזיות רבות אין כל תשתית, ולאחרות יש תשתיות לקויות. YNET 15.12.2005

בנייה ציבורית במגזר הערבי – במדינת ישראל קיימת אפליה מתמשכת רבת שנים בכל הנוגע למימוש זכויותיהם של אזרחי מדינת ישראל הערבים, בכל הנוגע לתכנון ופיתוח ביישוביהם, לעומת היישובים במגזר היהודי. נייר העמדה מעלה מספר שאלות מפתח שיש לדון בהן, ברמה העקרונית, ומתוכן מוצע לגבש קווי מדיניות קונקרטיים, שניתן יהיה לפעול לקידומם .מסמך של במקום,♦

משאבים ותשתיות בחינוך לגיל הרך: דוח על מצב החינוך בגיל הרך במגזר הערבי בישראל … ,מוביל את העוסקים בתחום לתחושה חד-משמעית של אפליה וחוסר שוויון כבר ברמת הקצאת המשאבים בתקציב, לרעת הערבים. תחושה זו מתחזקת על אחת כמה וכמה מניתוח של הקצאה וניצול, בדיעבד, של המשאבים בשנים עברו." ♦

"….לא גובשה תוכנית לצמצום הפער ברמת השירותים הרפואיים. ליקויים בטיפול בסילוק השפכים ובתשתיות הביוב ביישובי המיעוטים, וכן ליקויים באספקת המים ובתשתית הכבישים, YNET 29.4.2002

מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל טוען, כי בשנת 2001 החזירו משרדי הממשלה לאוצר עשרות מיליוני שקלים שהיו מיועדים למגזר הערבי. כספים אלה לא הועברו לפרויקטים, למרות שאושרו בהחלטת ממשלה וסומנו בתקציב המדינה. מנתונים שאספה המחלקה הכלכלית במרכז עולה, כי מינהל הביוב במשרד התשתיות ניצל בשנת 2001 רק 48 מיליון שקל, מתוך 170 מיליון שהוקצבו למגזר הערבי. גלובס, 24.1.2002

סיבסוד הוצאות פיתוח תשתיות במגזר הערבי (לחיילים משוחררים), החלטה מס.  ערב4/ של  ועדת  שרים  לענייני  המגזר  הלא-יהודי  מיום 15.08.2006  אשר  צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של  החלטת ממשלה ביום 31.08.2006 ומספרה הוא 415(ערב4). ♦

אהבתם? שתפו:

פרסומת

manifoncamera

Collective Impcat

מיזם Collective Impact 

השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית

תיירות יהודית-ערבית משותפת

     תיירות יהודית-ערבית משותפת

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות, פיזורן, התנהלות המשטרה, עיכוב ומעצר ועוד

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות

 

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של OnePlace

יומן ארועים

הרשמה לקורסי ערבית 2017-2018 (טופס ההרשמה לקורסים מצורף בזה) הקרן לירושלים והמרכז הבין תרבותי לירושלים מודיעים על פתיחת התוכנית: לימודי ערבית לאנשי מקצוע – קורסי ערבית מדוברת לשנת 2017-2018

צעדת הקו הירוק אירוע לציון 50 שנה למלחמת ששת הימים ולכיבוש במטרה להחזיר את הקו הירוק לתודעה הלאומית.ביום חמישי ה – 8 ליוני בשעה 15:30 נתחיל בצעידה אל גבעת חביבה לאורך הקו הירוק מהגבעה יהיו הסעות מאורגנות אל נקודת ההתחלה החל מהשעה 14.30. אורך הצעדה כ 7 ק"מ. והמסלול כולו יהיה מאובטח. ***נא להצטייד בכובע, מים ונעלי הליכה*** החל מהשעה 17.30 ועד 21.00 נערוך אירועים שונים בגבעת חביבה הכוללים תערוכות , מופעים , תצוגות , טקס ועוד. האירוע מופק על ידי מחסום ווטש, גבעת חביבה, וארגון "50 סוף".

רצח על כבוד המשפחה – סדנת חוקרים לרגל צאת "ספר קרמניצר" (הוצאת נבו), יום חמישי 25.5.2017, מצפור עופר, מגדל אשכול, אוניברסטית חיפה

חמסין, ימי התעוררות. 50 שנה עברו. 23 אמנים ערבים ויהודים יצרו עבודות המציגות היבטים שונים של פרשנות שלהם את הכיבוש בשנת 2017, ביניהם: פליטות, משמעותו של בית, חברה בחרדה, הכיבוש כפעולה אוטואימונית. תערוכה בגבעת חביבה. 20.5-30.6.2017

הכנס השנתי של המגזר השלישי יתקיים ב- 23 במאי במרכז דוהל בת"א, ישראל תורמת. הגדלת הכנסות העמותה, חידושים טכנולוגיים וגיוס תרומות מקנדה הם רק חלק מהנושאים שיועלו

כשירות תרבותית בקמפוס: פורום האחראים והרכזים של תוכנית המל"ג לקידום החברה הערבית באקדמיה, יום חמישי 25/05/17, 09:00 עד 15:00, אולם 1120, בניין 6, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

יום ירושלים האחר – 23-24.5. גם השנה, נדגיש ביום ירושלים את העשייה הסובלנית בעיר למען כל הזהויות והקבוצות שבה. כמו בשנה שעברה, נעצב מחדש את יום ירושלים באמצעות מארג אירועי סובלנות ברחבי העיר שימלאו את העיר באור אחר

כנס גופים מפעילים במגזר בני המיעוטים, בשירות הלאומי-אזרחי, 30.5.2017, 09:30 – 14:45, מלון חוף התמרים-רימונים עכו

הזמנה לתכנית גיוון תעסוקתי עמותת ITWorks מקדמת גיוון בתעסוקה בתעשיות הייטק ותעשיות מתקדמות אחרות מזה שנים רבות, במגוון תכניות ותהליכים. בשותפות עם MEPI של שגרירות ארה”ב, אנו משיקים בימים אלו תכנית גיוון תעסוקתי.

הפגנת ענק: שתי מדינות – תקווה אחת. 50 שנה של כיבוש. (שלום עכשיו + עומדים ביחד + ארגוני שלום, חיים משותפים וזכויות אדם רבים ומפלגות.) בשעה שמונה בערב, מוצ"ש, 27.5.2017 בכיכר רבין

כנס נצרת השנתי של "צופן", ייערך ביום חמישי ה- 25 במאי 2017, 16:30 – 20:00, בפארק התעשייה נצרת (יש רישום. כניסה חופשית)

השנה חודש רמדאן יתחיל החל מיום שבת בתאריך 27.5.2017. צום הרמאדן יימשך 30 ימים ויסתיים ביום ראשון בתאריך 25.6.2017

50סוף: לוח פעילויות בינ-ארגוני לרגל שנת היובל לכיבוש

סיורי לילות רמדאן 2017 – הרישום החל! ("דרכים שלובות" מיוזמות עמותת סיכוי)

30 בינואר יוכרז כיום עולמי להביע הזדהות עם ערביי ישראל

מאי 2011 – מאי 2017, שש שנים ל OnePlace – מרחב מידע אינטרנטי. יומולדת שמח

התפרסם: מדריך נגישות לכנסים ע"י קבוצת לימודי מוגבלות, מכון ון ליר בירושלים. אדוה איכנגרין, נטע זיו ושגית מור, מאי 2013

לעדכון ולהוספת אירועים editor.oneplace@gmail.com

עמודים

קישורים למרכזי מידע ומחקר

ארכיון

Login

Copyright © 2009 NewsPress - Designed by Michael Clarke