Hebrew   العربية   English
Email Email Email Email

דת ומוסדות דת

לראשונהאישה תכהן בתפקיד קאדית שרעית. חבר הוועדה למינוי קאדים ח"כ עיסאוי פריג' (מרצ): מדובר בהחלטה היסטורית. חשוב להודות לשרת המשפטים איילת שקד…. "זו בשורה גדולה לאישה הערבית ולחברה הערבית בכלל. אני נרגשת על הבחירה הזו ומקווה שזוהי רק סנונית ראשונה לבחירתן של נשים נוספות לתפקיד", הוסיפה שרת המשפטים…", חזקי ברוך , ערוץ 7, כ"ט בניסן תשע"ז 25/04/17  ♦

ח"כים ערבים לשקד: "העשייה שלכם למגזר הערבי הפתיעה". שרת המשפטים איילת שקד חתמה הבוקר על הקמתו של בין דין שרעי חדש בסכנין. ח"כים ערבים שהשתתפו בטקס החמיאו: " שנים לא קם בית דין שרעי אחד, ואת בתקופה כל כך קצרה עשית את זה", נטעאל בנדל, NRG,  23/6/2016 ♦

התנועה האיסלאמית משתלטת על סידנא עלי, יונתן שרון, לוקל הרצליה, 6.3.14 ♦

תקציב האגף לדתות לא יהודיות בשנים האחרונות, מסמך של מרכז המחקר והמידע בכנסת, יולי 2013 ♦

משרד הבריאות יקים בתי תפילה למוסלמים בבתי החולים הגדולים. בתשובת לעתירת מוסלמי שלא מצא מקום תפילה באיכילוב, הורה מנכ"ל המשרד להקים בתי תפילה בביה"ח התל אביבי וגם בבילינסון, שיבא ועין-כרם. דן אבן, הארץ, 26.6.2013 ♦

הכנסת בחרה את נציגיה לוועדות הבחירה של נושאי משרות שיפוטיות, 3 ביוני 2013 ♦

 

Christians luckier than Muslims. Christian Arabs who are Israeli citizens are getting some of their churches back. The Economist, June 8th, 2013 ♦

טרנספורמציות דתיות בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל, יום עיון במכון ון ליר: "החברה הפלסטינית בישראל זוכה לעניין רב בקרב חוקרים מקומיים ובין-לאומיים. חוקרים רבים דנים בשאלות הנוגעות ליחסים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים בין האזרחים הפלסטינים לבין האזרחים היהודים. ברם, מעטים המחקרים אשר עוסקים במקומה של הדת ובפרקטיקות הדתיות בקרב הפלסטינים בישראל, וביחסים המורכבים בין הקבוצות הדתיות – נוצרים, דרוזים ומוסלמים – לבין מדינת ישראל.  יום העיון יעסוק בהיבטים החברתיים, התרבותיים והפוליטיים של הקבוצות הדתיות בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל ולביטויים בשדות שונים: רעיוניים ואמנותיים. בשלושת מושבי יום העיון יידונו שלושה נושאים מרכזיים: דת ומדינה, תהליכי הדתה בקרב הקבוצות הדתיות הפלסטיניות בישראל, ודת באומנות." ♦

ראו גם: יחסים בינדתיים בתוך החברה הערבית בישראל

האגף לעדות דתיות במשרד הפנים אחראי לטיפול בעדות הלא יהודיות: מוסלמים, דרוזים, נוצרים, צ'רקסים, בדואים, שומרונים, בהאים ואחמדים (ר' דוחות ופרסומים). המשרד לענייני דת, עוסק ביהודים בלבד, וזאת על פי ההסכם הקואליציוני.  ♦

הלשכה המשפטית של משרד המשפטים – העדות הנוצריות והמרות דת, החל ממאי 2005 הועברה היחידה העוסקת בהמרות דת ממשרד הדתות למשרד המשפטים. בהתאם להחלטת ממשלה שהעניקה לשר המשפטים את הסמכות לעניין המרות דת שאינן גיור על פי פקודת העדה הדתית ♦

שירותי דת לאוכלוסיה המוסלמית – הצעה לסדר היום, דיון בישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה, 7.3.2005 ♦

מבקר המדינה התייחס בעבר לטיפול משרד הדתות, עת עסק לא רק ביהודים, בבתי הדין השרעיים ובבתי העלמין. גם בג"צ נדרש לכך מעת לעת.

  • מתוך דוח מבקר המדינה 46 לשנת  1995:  המשרד לענייני דתות (להלן – המשרד) מופקד, בין השאר, על מתן שירותי דת למוסלמים בישראל. המחלקה המוסלמית במשרד מעסיקה אימאמים ומואזינים, וכן מעניקה תמיכות כספיות לתחזוקה ולשיפוץ של מבני דת ומקומות קדושים למוסלמים. עדיין יש פער בין חלקם של המוסלמים בתקציב המשרד לבין חלקם באוכלוסייה. תמיכות המשרד לפיתוח מבני דת מוסלמיים מועברות באיחור רב, ושלא על פי נוהל מתן תמיכות.
  • בתי הדין השרעיים משרתים את האוכלוסייה המוסלמית בארץ, וסמכויות השיפוט שלהם הן בעיקרן בתחום המעמד האישי. ערכאת השיפוט הראשונה מונה שבעה בתי דין אזוריים, ובית הדין לערעורים משמש ערכאה עליונה. המשרד לענייני דתות (להלן – המשרד) מופקד על ניהולם של בתי הדין השרעיים… בתי הדין השרעיים מנוהלים ועובדים בשיטות מיושנות. כל תכניות המשרד משנת 1990 ואילך למחשב את בתי הדין לא מומשו… חלק מהמבנים של בתי הדין מוזנחים ואינם מתאימים לייעודם, והדבר פוגע בעבודתם של בתי הדין. בניגוד להוראות התכ"ם והתקשי"ר, המשרד מעסיק בבתי הדין השרעיים באמצעות חברות לכוח אדם, עובדים שעל פי טיב התפקיד שהם ממלאים ומהותו הם עובדי המשרד לכל דבר.
  • תגובת משרד ראש הממשלה והמשרד לענייני דתות:  הערות ראש הממשלה. ועדת השרים לענייני תיאום ומינהל קיימה ביום 19 למארס 1996 דיון בנושא. בדיון נטלו חלק בין היתר: נציגים בכירים מן המשרד לענייני דתות וממשרד האוצר. הוועדה קיבלה החלטה, שמספרה תמ/23 כדלקמן:

1. להשוות את רמת השירותים לציבור הניתנים על ידי בתי הדין השרעיים לזו הניתנת על ידי בתי המשפט האחרים;

2. להטיל על המשרד לענייני דתות ומשרד האוצר לגבש תכנית פיתוח לבתי הדין השרעיים לאור ההערות וההמלצות שבדו"ח מספר 46 של מבקר המדינה;

3. לרשום את הודעת השר לענייני דתות על פעולותיו לתיקון חוק הקאדים התשכ"א – 1961, כך שהכישורים הנדרשים ממי שרוצים להתמנות לקאדים, לא יהיו פחותים מאלה הנדרשים מהטוענים לפניהם;

4. להטיל על המשרד לענייני דתות לקיים בחינה ארגונית מקיפה של מינהל בתי הדין השרעיים, במגמה להביא לשיפור הניהול והארגון, ולמניעת תופעות חריגות. מסקנות הבחינה הארגונית יחד עם לוח זמנים לביצוען, יוגשו לאגף לביקורת המדינה בתוך שישה חודשים.♦

בעניין אי שוויון ביחסו של משרד הדתות כלפי המיעוט הערבי בהקצאת כספים לצורך החזקת בתי עלמין, הגישה עדאלה בג"צ 1113/99 ובו נקבע, כי התקציבים שהוקצו לבתי עלמין בתקציב המשרד לענייני דתות לשנת 1999 לא חולקו באופן שוויוני. נקבע, כי על המשרד לענייני דתות לפעול על פי עקרון השוויון בתחום זה, וניתן צו שהורה למשרד לענייני דתות להקצות את הכסף שנקבע בתקציב המשרד לשנת 2000, לצורך בתי עלמין של בני דתות שונות באופן שוויוני. עתירה זו באה כהמשך לעתירה קודמת נגד השר לענייני דתות, בה נטען, כי המגזר הערבי מופלה לרעה בקבלת תקציבים מן המשרד, שעה שחלקו בתקציב המשרד עומד על 1.86%, בעוד שחלקו באוכלוסייה עומד על כ-20%. בית המשפט קבע, כי "אין כיום שוויון בהקצאתם של משאבי כסף בידי משרד הדתות לעדות השונות בישראל … הנה כי כן, העדות הערביות מהוות כ-20% מאוכלוסיית המדינה, אך משרד הדתות אינו מקציב לצורכי הדת שלהן אלא כ-2% מתקציבו בלבד. על פער זה ייאמר כי הדבר מדבר בעדו." עם זאת, העתירה נדחתה, שכן הסעד שנתבקש בה היה כללי באופיו. ♦

בג"צ 240/98 עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' השר לענייני דתות "… טיעונם העיקרי של העותרים הוא זה, שחלקן היחסי של העדות הערביות בתקציב משרד הדתות אינו משקף את חלקן היחסי באוכלוסיה, וממילא אין די בו כדי לענות על צורכיהן. הפליה זו בהקצאת משאבים, כך מוסיפים העותרים וטוענים, פוגעת בזכותו של המיעוט הערבי לכבוד, לחופש הדת והמצפון..". פסק הדין


עתירה להכרה במקומות הקדושים של מוסלמים
בג"ץ 10534/04.  ביום 21.11.2004, הגיש ארגון עדאלה עתירה לבג"ץ נגד השר לענייני דתות, ראש הממשלה ושר המשפטים בדרישה להורות לשר הדתות להתקין תקנות לשמירה על המקומות הקדושים של המוסלמים בישראל, לאחר התייעצות עם אנשי דת מוסלמים, כפי שהתקין תקנות לשמירה על המקומות הקדושים של היהודים.♦

המדינה מודה לראשונה: מינויים של אנשי דת מוסלמים מותנה באישור השב"כ, הארץ, 7.12.2008


"חסם דו-צדדי – המקרה של שירותי דת למוסלמים בישראל" , יצחק רייטר,  בתוך שלמה חסון ומיכאיל קרייני (עורכים) חסמים לפיתוח ושיוויון הערבים בישראל, ירושלים, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 2006, עמ' 166-182. ♦

חקיקה בנושאי העדות הדתיות, מתוך פורטל זכויות האדם של המכללה למשפט ולעסקים, רמת גן ♦

אהבתם? שתפו:

פרסומת

manifoncamera

Collective Impcat

מיזם Collective Impact 

השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית

תיירות יהודית-ערבית משותפת

     תיירות יהודית-ערבית משותפת

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות, פיזורן, התנהלות המשטרה, עיכוב ומעצר ועוד

זכותון למפגין/ה – כל מה שרציתם לדעת על רישוי הפגנות

 

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של OnePlace

יומן ארועים

הרשמה לקורסי ערבית 2017-2018 (טופס ההרשמה לקורסים מצורף בזה) הקרן לירושלים והמרכז הבין תרבותי לירושלים מודיעים על פתיחת התוכנית: לימודי ערבית לאנשי מקצוע – קורסי ערבית מדוברת לשנת 2017-2018

צעדת הקו הירוק אירוע לציון 50 שנה למלחמת ששת הימים ולכיבוש במטרה להחזיר את הקו הירוק לתודעה הלאומית.ביום חמישי ה – 8 ליוני בשעה 15:30 נתחיל בצעידה אל גבעת חביבה לאורך הקו הירוק מהגבעה יהיו הסעות מאורגנות אל נקודת ההתחלה החל מהשעה 14.30. אורך הצעדה כ 7 ק"מ. והמסלול כולו יהיה מאובטח. ***נא להצטייד בכובע, מים ונעלי הליכה*** החל מהשעה 17.30 ועד 21.00 נערוך אירועים שונים בגבעת חביבה הכוללים תערוכות , מופעים , תצוגות , טקס ועוד. האירוע מופק על ידי מחסום ווטש, גבעת חביבה, וארגון "50 סוף".

רצח על כבוד המשפחה – סדנת חוקרים לרגל צאת "ספר קרמניצר" (הוצאת נבו), יום חמישי 25.5.2017, מצפור עופר, מגדל אשכול, אוניברסטית חיפה

חמסין, ימי התעוררות. 50 שנה עברו. 23 אמנים ערבים ויהודים יצרו עבודות המציגות היבטים שונים של פרשנות שלהם את הכיבוש בשנת 2017, ביניהם: פליטות, משמעותו של בית, חברה בחרדה, הכיבוש כפעולה אוטואימונית. תערוכה בגבעת חביבה. 20.5-30.6.2017

הכנס השנתי של המגזר השלישי יתקיים ב- 23 במאי במרכז דוהל בת"א, ישראל תורמת. הגדלת הכנסות העמותה, חידושים טכנולוגיים וגיוס תרומות מקנדה הם רק חלק מהנושאים שיועלו

כשירות תרבותית בקמפוס: פורום האחראים והרכזים של תוכנית המל"ג לקידום החברה הערבית באקדמיה, יום חמישי 25/05/17, 09:00 עד 15:00, אולם 1120, בניין 6, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

יום ירושלים האחר – 23-24.5. גם השנה, נדגיש ביום ירושלים את העשייה הסובלנית בעיר למען כל הזהויות והקבוצות שבה. כמו בשנה שעברה, נעצב מחדש את יום ירושלים באמצעות מארג אירועי סובלנות ברחבי העיר שימלאו את העיר באור אחר

כנס גופים מפעילים במגזר בני המיעוטים, בשירות הלאומי-אזרחי, 30.5.2017, 09:30 – 14:45, מלון חוף התמרים-רימונים עכו

הזמנה לתכנית גיוון תעסוקתי עמותת ITWorks מקדמת גיוון בתעסוקה בתעשיות הייטק ותעשיות מתקדמות אחרות מזה שנים רבות, במגוון תכניות ותהליכים. בשותפות עם MEPI של שגרירות ארה”ב, אנו משיקים בימים אלו תכנית גיוון תעסוקתי.

הפגנת ענק: שתי מדינות – תקווה אחת. 50 שנה של כיבוש. (שלום עכשיו + עומדים ביחד + ארגוני שלום, חיים משותפים וזכויות אדם רבים ומפלגות.) בשעה שמונה בערב, מוצ"ש, 27.5.2017 בכיכר רבין

כנס נצרת השנתי של "צופן", ייערך ביום חמישי ה- 25 במאי 2017, 16:30 – 20:00, בפארק התעשייה נצרת (יש רישום. כניסה חופשית)

השנה חודש רמדאן יתחיל החל מיום שבת בתאריך 27.5.2017. צום הרמאדן יימשך 30 ימים ויסתיים ביום ראשון בתאריך 25.6.2017

50סוף: לוח פעילויות בינ-ארגוני לרגל שנת היובל לכיבוש

סיורי לילות רמדאן 2017 – הרישום החל! ("דרכים שלובות" מיוזמות עמותת סיכוי)

30 בינואר יוכרז כיום עולמי להביע הזדהות עם ערביי ישראל

מאי 2011 – מאי 2017, שש שנים ל OnePlace – מרחב מידע אינטרנטי. יומולדת שמח

התפרסם: מדריך נגישות לכנסים ע"י קבוצת לימודי מוגבלות, מכון ון ליר בירושלים. אדוה איכנגרין, נטע זיו ושגית מור, מאי 2013

לעדכון ולהוספת אירועים editor.oneplace@gmail.com

עמודים

קישורים למרכזי מידע ומחקר

ארכיון

Login

Copyright © 2009 NewsPress - Designed by Michael Clarke