ערבים בישראל

מרחב מידע רב תחומי

ערבים בישראל מרחב מידע רב תחומי

נשים ערביות בישראל

"פרצנו דרך לנשים בחברה הבדואית, אך המאבק לא מפסיק לרגע". סראב אבורביעה-קוידר היא הפרופסורית הראשונה בחברה הבדואית, וסגנית נשיא למגוון והכלה באוני' בן גוריון. שייפא אלסאנע-אלהוזייל היא הסטודנטית הבדואית הראשונה באונ' בן גוריון, פעילה חברתית ומנהלת שירותי רווחה בלקייה. הן נפגשו לדבר על חופש, הקרבה והגשמה בחברה פטריאכלית ומסורתית | פרויקט "אחריה" מפגיש בין נשים מובילות לדמויות ההשראה שבחרו. צפו, קובי ליברמן | YNET, 28.3.24 ♦

תעלומה: נתיחת הגופה קבעה כי אסמהאן לא נרצחה, התיק ייסגר. נתיחת המכון לרפואה משפטית קבעה כי אסמאהן קדורה בת ה-45, שנמצאה ברכב מונע, ללא בגדים ועם סימני אלימות ליד צומת יאסיף – לא נרצחה. תיק החקירה ייסגר, מבלי שנמצאה סיבת המוות: "לעולם לא נדע", שמעון איפרגן​|mako| פורסם 26/03/24 ♦

שאדי סרור: "יש ריקבון בחברה הערבית. אנחנו תמיד בורחים מאחריות וזה מכעיס אותי". עם עליית הסדרה "פאדיה" על רצח נשים בחברה הערבית, מדבר היוצר שאדי סרור על הייאוש, על טראומה דורית ועל הגירה… "יש בי כעס על החברה הערבית שעדיין מגדלת את הדור הצעיר על רעיונות הרסניים — למשל שאפשר לרצוח כדי לשמור על כבוד המשפחה…", שירין פלאח סעב, הארץ, 24.3.24 ♦

בנה נורה למוות בידי כיתת כוננות, היא גורשה: "24 שנים היא כאן, מה קרה עכשיו?" סאמח, אמו של ג'ומעה אלדנפירי שנורה למוות בחודש שעבר ברתמים בתקרית שעדיין נחקרת, נעצרה במלון בשדה בוקר – שם עבדה ללא אישור עבודה. בבית המשפט הוחלט כי תגורש לשטחי הרשות הפלסטינית – ובעלה טען לקשר לירי בבנם: "נמשיך עד שיהיה צדק", אילנה קוריאל, YNET, 23.3.24 ♦

סוזאן על-חלל: הכירו את אחת הנשים המשפיעות במגזר הערבי. אשת הפרסום והתקשורת הערבייה-ישראלית, סוזאן מזאוי, היא אחת הנשים החזקות והמשפיעות בחברה הערבית. בריאיון ל"את" היא מדברת על קהילת המשפיעניות שהקימה, על ארבע ההפלות שעברה, על מקרי הרצח במגזר והאם יש כיוון לפוליטיקה, מאת דליה בן ארי, מגזין את, 20 במרץ 2024 ♦

המלחמה בעזה מחזירה את המאבק הפמיניסטי שנים אחורה. הזוועה הזאת התחילה במתקפה מזעזעת נגד האנושות בכלל ונגד נשים ישראליות בפרט. אך ההתמקדות ב-7 באוקטובר, תוך התעלמות ממה שעובר על נשים בעזה, מחזירה אותנו לתפיסת האישה כרכושו של הגבר, שעליו מוטלת המשימה לנקום את כבוד הפטריארכיה שנרמס, מאת: סמאח סלאימה , שיחה מקומית, 10.3.2024 ♦

Can We Talk? The JWA Podcast: Episode 106: A Pocket of Hope: Israeli Women Building a Shared Future.  Sally Abed, Hanan Alsanah, Ayesha Ziadna, Khitam Abu Bader, and Racheli Geffen talk about how the war has affected their lives, work, and identity; the unique qualities women bring to social justice work; and their vision for a shared future. 5/3/24 ♦

אתגרי הדיור של נשים ערביות גרושות בישראל. מחקר זה בוחן את משבר הדיור בקרב נשים ערביות גרושות בישראל ואת מידת התאמתן של תוכניות הדיור הממשלתיות לצרכיהן, לאור העלייה בשיעורי הגירושין בקרב האוכלוסייה הערבית המעלה את הביקוש לדיור בקרב אוכלוסייה זו. פהימה עבאס, מרכז אדוה,  11.3.2024 ♦

תושב שפרעם נעצר בחשד לרצח אשתו; גופת אישה נמצאה בבית עסק בנהריה. בתוך שעה התקבלו במד"א ובמשטרה שני דיווחים על נשים שנמצאו בלא רוח חיים. באעבלין נמצאה גופת אישה ברכב, ובמשטרה מסרו כי החשוד הסגיר את עצמו וסיפר כי דקר את אשתו…", עדי חשמונאי ודיאא חאג' יחיא, הארץ, 3.3.24 ♦

"נשים אומרות לי 'הנשק שלנו הוא השכלה', בלעדיה אנחנו תלויות בחסדי גברים'". מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית באוניברסיטת רייכמן, ד"ר מריאן תחאוכו, היא אחת המומחיות הבכירות לתעסוקה בציבור הערבי. אחרי כ־20 שנות מחקר, היא משוכנעת שמעמד הנשים הערביות לא ישתפר אם המדינה לא תקדם את הגברים, שחר אילן, כלכליסט – "מובילות את ישראל",  26.02.24 ♦

אחים מרמלה נעצרו בחשד שדקרו את אימם ושתי אחיותיהם. אחים בני 18 ו-20 חשודים בניסיון רצח, לפי המשטרה הרקע לאירוע הוא ככל הנראה סכסוך בתוך המשפחה. צוות מד"א שהוזעק לזירה ברחוב השומר בעיר העניק לאישה כבת 31 ונערה כבת 13 טיפול רפואי ראשוני ופינה לבית החולים אסף הרופא, אלי סניור | חדשות 13, 24.2.24 ♦

לשאדיה נמאס מהמחירים שדפקו לה במוסך, אז היא הפכה למוסכניקית. "אולי אני עוד אהיה הבוסית שלך": לשאדיה נמאס מהמחירים המוגזמים שדפקו לה במוסך בגלל שהיא אישה, אז היא החליטה להפוך למוסכניקית בעצמה – והיא ממש לא מנסה להוכיח שהיא "יכולה גם", חמוד שרוף, כאן חדשות דיגיטל, 14.02.2024 ♦

3 חודשים לירי: מתה מפצעיה תושבת לוד שנורתה, הרוצח טרם נתפס. סאמיה אבו גאנם (50) נורתה ואושפזה בבית החולים שמיר אסף הרופא, וכעת נאלצו הרופאים לקבוע את מותה. "אני עד היום לא יודעת למה ירו בה", סיפרה חברתה. אלה המספרים מאחורי הפשיעה בחברה הערבית מתחילת השנה, חסן שעלאן, YNET, 10.2.24

היום שבו קינאתי בסייד קשוע. לפני כשלוש שנים, במאי 2021, כשנכנסתי לבניין "הארץ" בפעם הראשונה, לא שיערתי לעצמי שאצא משם עם הצעה למאמר שבועי… בעקבות המאמרים שלי מצטיירת תמונה של פלסטינית לאומנית קיצונית לא רק במחוזות המיינסטרים הישראלי הימני ברובו, גם בחוגי המרכז והשמאל. מתי הבנתי את זה? כשהפסיקו להזמין אותי לפאנלים של חיים משותפים ודו־קיום של מחנה השלום..", חנין מג'אדלה, הארץ, 8.224

פאטמה שנאן: "לא יכולתי לגעת במכחול. הייתי חייבת לצאת". האמנית הדרוזית פאטמה שנאן עברה לציריך אחרי אסון 7 באוקטובר. בראיון היא מסבירה למה נלחצה מהדרישה מערבים לגנות את הטבח…"אף פעם לא התעסקתי בפוליטיקה. לא נגעתי בה והיא גם לא עניינה אותי. הרגשתי שאני ישראלית ושזה מובן מאליו שאני כזו", אומרת שנאן. "מעולם לא היו לי שאלות לגבי זה, ומעולם לא הרגשתי שאני צריכה לתת על זה דין וחשבון, עד שהגיע חוק הלאום. הוא היה סטירה בפנים של כל דרוזי…", אופיר חובב, הארץ, 6.2.24

"אם אפול בשבי? אוריד את הסרבל ואשחק אותה ערבייה מעזה": החיים הכפולים של סרן ב'. סרן ב' לא יכולה לצאת הביתה עם המדים והכנפיים שבהם היא כל כך גאה. ביישוב הערבי שבו היא מתגוררת יש גם אוכלוסיות עוינות, וזה עלול להיגמר בדם. אבל לא זה ולא שום מכשול אחר עצרו אותה מלהגשים חלום – ולהפוך למכונאית המוטסת הערבייה הראשונה בהיסטוריה של צה"ל. רגע לפני שתמריא למשימות בלב עזה, היא מספרת על חייה הכפולים, מה ענתה לקרוב המשפחה שהטיח בה שהמטוסים שלה הורגים ערבים, איך פגישה עם איזנקוט שינתה הכול, ומה היא מתכננת לעשות אם חלילה תיפול בשבי חמאס, שוש מולא, YNET+, 2.2.24

"ביקשו שאוכיח את חפותי על לא עוול בכפי": ואלרי חמאתי על הקשיים כערבייה-ישראלית. מההופעות לחיילים ולמפונים ועד לשיתוף הפעולה עם האנדלוסית אשדוד, הזמרת ואלרי חמאתי מחברת בעזרת המוזיקה את שני העולמות שהיא חיה בהם..",  אביגיל זית, מקור ראשון,  כ״ב בשבט ה׳תשפ״ד  (01/02/2024 10:19)

"בן זוגי התעלל בי כמו שחמאס התעללו בקורבנות ב-7.10". לפני 5 שנים השתחררה דלאל דאוד מהכלא, אחרי שריצתה מאסר של 18 שנה בגין רצח בן זוגה, שהתעלל בה ואנס אותה לכל אורך שנות נישואיהם. זוועות השבעה באוקטובר מחזירות אותה לטראומה הפרטית שלה, תומי שטוקמן, את, 31  בינואר 2024

צמצום ומניעה של אלימות במשפחה באוכלוסייה הבדואית בנגב. מאת עירית אייזיק, דלאל אסדי, מכון ברוקדייל-מאיירס-ג'וינט, ינואר 2024

"כל משבר גורר את השוויון בתעסוקה 10 צעדים אחורה". "בין אוקטובר לנובמבר חל זינוק של 53% במספר הפניות בנושא אפליה במקומות עבודה"; "ארגונים עשויים לחשוב פעמיים מאיזו אוכלוסייה לגייס עובדים". מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, מתארת את השפעת המלחמה על התחום, ואיך זה תפס אותה באופן אישי…"לצערי, לא. הייתי לאורך כל השנים האלה האשה הערבייה הבכירה ביותר במגזר הציבורי, וכך המצב גם כעת. אם יש משהו שאני מצרה עליו, זה שחשבתי שהבחירה בי לתפקיד תפתח דלתות לעוד הרבה נשים ערביות שישתלבו במשרות בכירות, וזה לא קרה. הדלתות האלה לא נפתחו"…יובל אזולאי, כלכליסט, 22:02, 25.01.24

דלאל אבו אמנה היא זמרת מצליחה וחוקרת מוח מעפולה. המדינה החליטה להרוס לה את החיים. החיים של אבו אמנה הפכו לגיהנום ברגע. הכל התחיל מפוסט עמום שפירסמה לאחר 7 באוקטובר, שתהתה שמא ייתפס בכלל כביקורת על חמאס. אלא שלא כך פירשו אותו בישראל. הלינץ' הציבורי נגדה וצרור האיומים ברצח התחילו מיד. שוטרים אזקו אותה בידיה וברגליה והשליכו אותה למעצר בן שלושה ימים. בהמשך נשלחה למעצר בית. מאז, כבר יותר מחודשיים וחצי, היא סובלת מטקס התנכלות יומי מתחת לביתה בעפולה…הילו גלזר, הארץ, 24.1.24

ראו גם:   תעסוקת נשים ערביות בישראל: תמונות מצב ♦    פוליגמיה  ♦

בבחירות לרשויות המקומיות נשים הן רק 10% מהמתמודדים. ובכל זאת זה שיא. ב-15 רשויות נשים מתמודדות בפעם הראשונה על ראשות הרשות בבחירות הקרובות. אבל המספרים עדיין נמוכים מבבחירות הארציות…הנתונים מעודדים מעט יותר כשמביטים ביישובים יהודיים בלבד, משום שבחברה הערבית נשים כמעט אינן רצות לראשות הרשות. ברשויות מקומיות יהודיות ומעורבות, נשים הן 17.2% מהמועמדים בבחירות הקרובות, לעומת 7% ב-2003…", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 23.1.24

הפודקסט של שלומי אלדר עם סמירה סראיה. זמרת, שחקנית, בימאית, יוצרת.  ובפן האישי : אשה, ערביה, מוסלמית , לסבית. ולא צריך להסביר כמה הכול קשה.  הרבה דמעות זלגו בפודקסט הזה.  21.1.24

בן גביר, סמוטריץ', אני לא הולכת לשום מקום. זו גם המדינה שלי. החלטתי לכתוב בתור אזרחית, בתור אמא, לשים בצד את הממלכתיות המנומקת ולומר שחייבים הנהגה חדשה. החברה הערבית מושתקת. לפי השר לבטחון לאומי הדעות שלנו אסורות. השר שכשל בטיפול בנושאים החשובים ביותר, שמאז שנכנס לתפקיד הבטחון האישי והקיומי ביותר שלנו ירד לשפל שאין כמותו…במקום לשתף פעולה עם המנהיגות בחברה הערבית ולפעול יחד למען הסרת החסמים כדי להתמודד עם האתגרים השונים, הממשלה הנוכחית מתעקשת להחליש אותנו… שותפיי לתקווה, שמאמינים שרק יחד, ערבים ויהודים, נוכל לבנות כאן עתיד טוב יותר, אנחנו חייבים מנהיגות חדשה. אנחנו חייבים ממשלה שמשלבת בתוכה ערבים, נשים, ושפויים בתפקידי מפתח..", וידאד זייד, הארץ, 21.1.24

כמו לביאה: האישה שחקרה את המחבלים והצילה יישוב שלם בשבת השחורה. מחבלי חמאס היו בחצר ביתם של משפחת יוסף מהיישוב יתד. בזכות קור הרוח של האם נסרין, ובזכות היכולת שלה לדבר בערבית – עשרות מחבלים נבלמו וחייהם של רבים ניצלו…נסרין ואיאד יוסף גדלו בעוספיא. בעקבות שירותו הצבאי של איאד השניים הגיעו ליישוב הפסטורלי יתד, שממקום קילומטרים בודדים מרצועת עזה ומהגבול עם מצרים. הם התאהבו בסביבה ובאנשים והחליטו להישאר. מאז עברו 15 שנה שהמשפחה הדרוזית היא חלק מהקהילה של יתד, אבל אפילו הם לא האמינו שיצילו אתת החיים של שכניהם בבוקר הנורא ב-7 באוקטובר. גיא פינס|mako| פורסם 13/01/24

המוטיבציה שלי היא הילדים שלי. חשבתי שיהיה להם עתיד טוב משלי, וזה לא קורה. ראוְיה חנדקלו, הפרויקטורית החדשה למאבק בפשיעה בחברה הערבית [של הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות], נכנסת לתפקיד הקשוח בלי ליפול לאף סטריאוטיפ. בשיחה עם מוסף כלכליסט היא מספרת כיצד הפגנה שארגנה כילדה נגד אביה סללה את דרכה לאקטיביזם, מזהירה מהייאוש בחברה הערבית ומודעת לסיכון שלקחה: "הייעוד שלי הוא לעסוק בדברים קשים. קל זה משעמם. כל דבר במדינה הזו קשה, אבל אני כנראה צריכה לחץ דם גבוה, כי גם יהודים וגם ערבים מעלים לי אותו", מוסף כלכליסט, 12.1.24

חשד לאונס ורצח בגליל: גופת אישה עם סימני אלימות בתוך רכב בשטח פתוח. גופתה של אסמהאן קדורה, תושבת נחף, נמצאה ברכב מונע סמוך לצומת יאסיף שבגליל המערבי כשהיא ללא בגדים. המשטרה פתחה בחקירה בחשד לאונס ורצח – הראשון בחברה הערבית לשנת 2024, אחרי שהשנה החולפת הסתיימה עם מספר שיא של 244 נרצחים, כשרק 10% מהמקרים פוענחו, חסן שעלאן|  YNET | 5.1.24, 11:06♦ 

.

 ♦ ♦ 2024 התחילה ♦ ♦

.

שיא ברצח נשים בישראל: 29 נרצחו ב-2023. זאת לעומת 16 נרצחות ב-2021, ו-24 ב-2022 | 13 מהנרצחות הן נשים ערביות, 20 נרצחו ע"י קרוב משפחה, ו-9 מקרים עדיין לא פוענחו.. לא קיים גוף ממשלתי האחראי על איסוף נתונים לגבי אלימות כלפי נשים ורצח נשים. לכן, אין נתונים רשמיים בנושא זה, והמספרים שונים מעט בין הגופים השונים…", הדס יום טוב, דבר, 31.12.23

נשים, בואו נכריז על הפסקת אש. אין לי ספק שנשים ישראליות נפגעו מינית במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. אך פמיניסטיות מהעולם רואות גם את אלפי הנשים הפלסטיניות המתות, הפצועות והשכולות, לידות במאהלים, ונערות במחזור בלי גישה לאמצעי היגיינה או לבגדים. סבלה של כל אישה הוא עולם ומלואו,  סמאח סלאימה , שיחה מקומית, 18.12.2023

לוחמות של תקווה: דווקא עכשיו – דו־קיום נשי הוא הצעה לפתרון. באזור התעשייה של כפר כנא, כמו ביקום מקביל, נמצא מרכז המבקרים ומפעל הייצור של "סינדיאנת הגליל" • סירופ חרובים מהגדה וסבונים משכם על המדפים, ושיתוף פעולה ערבי־יהודי על טהרת הנשיות נתפס כדרך חיים • "המצב קשה", אומרת המייסדת הדס להב, "אבל מה שחשוב הוא למצוא את הדרך לחיות יחד. אם לא עכשיו, אז מייד אחר כך", הילה אלפרט, ישראל היום, 7/12/2023

ארגוני נשים בחברה הערבית: הפמיניזם לא ניתן לחלוקה; מתנגדות לכל צורה של אלימות והשתקה. בגילוי הדעת שפרסמו הודגש כי: "גופן של נשים אינו זירה לפשע ותקיפה מינית איננה עניין של רווח פוליטי"..“אנו מתנגדות לתקיפות מיניות, הטרדה ואונס, ומאמינות לכל בת אדם שאומרת שהיא הוטרדה  או עברה תקיפה. לא אכפת לנו מה השתייכות והזהות הלאומית, הדתית או המינית שלה. אנחנו גם לא מפקפקות בדיווחים של עמותות ישראליות העוסקות במאבק בתקיפות מיניות שאירעו ב-7 באוקטובר נגד נשים ישראליות. אך יחד עם זאת, אנו קוראות לנשים הישראליות…", מערכת זו הארץ, 2.12.23

אישה בהריון מתקדם נדקרה למוות בלוד; שני בני משפחתה נעצרו. האישה, בת 24, עברה ניתוח קיסרי חירום בניסיון להציל את העובר, אך לבסוף נאלצו הרופאים לקבוע את מותם. מהחקירה נראה כי האישה נדקרה כ-20 פעמים לעיני ילדים שעשו את דרכם לבית ספר… המשטרה מעריכה כי הרקע למעשה פלילי ועצרה שני גברים, בני משפחה של הנדקרת. אח מהם הוא אחיה למחצה…שני העצורים, תושבי הפזורה הבדואית ולוד, הועברו להמשך חקירה ובהמשך יוחלט אם להביא אותם לבית המשפט לדיון בהארכת מעצרם…", רן שמעוני, הארץ, 30.11.23

"עאישה חטופה כמו כולם": הבדואים שוב נשארו מאחור. [עדכון: עאישה שוחררה עם אחיה] בכל רשימה שמופיעים עוד ועוד מבוגרים ולא מופיעה עאישה אל-זיאדנה בת ה-17 הסיפורים על גורל משותף ואחדות מקבלים טעם מר • דודה עלי אל-זיאדנה: "יש לי את הרשימה של היום, אין בה ילד אחד, למה להוציא מישהי בת 36 ולא להוציא את הילדונת?" איליה יגורוב, ישראל היום, 28/11/2023

שחרור אסירות ערביות יכתים את כל החברה הערבית. … ההיגיון מאחורי רעיון הכללתן בעסקה הוא הימנעות משחרור אסירים פלסטינים "עם דם על הידיים". … רעיון הכללת אזרחי ישראל בעסקה עם חמאס הוא רע מכל בחינה. הוא צובע את המשוחררות כמי שתמכו בחמאס, מזדהות עמו ותמכו בפשעיו. המשוחררות, שלא נשאלו אם ברצונן להשתחרר בתנאים כאלה, הוכתמו לתמיד..", עוה"ד טליה ששון, הארץ, 30.11.23

ישראליות שנעצרו אחרי 7 באוקטובר ברשימת המועמדות לשחרור בעסקה עם חמאס. בוועדת המעקב של החברה הערבית מתנגדים להכללתן ברשימה של נשים שנעצרו בגין פרסומים ברשת, מחשש שהמהלך יוביל לרדיפתן. בין 33 האסירים ששוחררו הלילה תושבת מזרח ירושלים שדקרה את שכנתה היהודייה, כתבי הארץ, 28.11.23

מונא חליל וכיפאח אגבריה לוחמות בפשיעה הערביתאמהות למען החיים. הנשים הערביות שראו את בני משפחתן נרצחים בגל אלימות חסר תקדים ואת אדישות המשטרה, יצאו להביא את השינוי בעצמן, חיים שדמי, 100 המשפיעים/ות של כלכליסט 2023

יו"ר מרחב נצרת בנעמת ריהאם אלעסל: "נשים ערביות נמצאות במקום קשה ומסוכן". על הירידה במקרי הרצח והאלימות: "אווירת המלחמה מכסה על הכל, אבל אני חוששת ממה שקורה מאחורי הדלתות" | על החוויה במקומות העבודה: "שמענו על סירוב לקבל טיפול מאחות ערבייה" | למרות זאת היא חושבת שהחיבור בין הקושי הלאומי לקושי המגדרי עשוי להוליד כוחות מרפאים: "בזמן מלחמה נשים יכולות לבנות", יניב שרון, דבר, 25.11.23

"צריך לשים בצד את הדת, אשמח להיות קפטנית". מריאן עווד הערבייה-נוצרייה שריגשה את המדינה לפני משחק הנשים בראיון: מה הוביל לנאום, האם חוותה גזענות והאומץ לדבר בידיעה שהיא משחקת בטורקיה. מריאן עווד, שחקנית נבחרת ישראל, ריגשה השבוע כאשר לפני משחק הניצחון של הנבחרת על קזחסטן נאמה בחדר ההלבשה של הנבחרת ואמרה בין השאר לחברות שלה לנבחרת: "נרקוד כמו שרקדו במסיבה, נילחם כמו שהצבא שלנו נלחם", גידי ליפקין, One, | 25/11/2023

הסתירה תמונת ילד חטוף – ושוחררה ממכבי חיפה. ג'ואן מוחמד, שחתמה בקבוצת הנשים של הירוקים לפני שבוע, החזיקה במהלך טקס למען השבת החטופים תמונה הפוכה – כך שלמעשה הציגה דף לבן. במועדון זימנו אותה לשיחת בירור, שם טענה כי העניין נעשה מחוסר תשומת לב. למרות זאת, הוחלט לשחררה. למרות פניות ynet,  את תגובתה של השחקנית לא ניתן היה להשיג, רענן וייס, YNET, 23.11.23

המשרד לשוויון חברתי דואג לצרכי הנשים הערביות בצל המלחמה. במפגש בין מוקד החירום לבין המשרד לקידום מעמד האישה הוצגו הצרכים לתקופת החירום ומתן המענים לנשים… במפגש השתתפו נציגות מעמותות ״איתך מעכי", ״ריאן בעצמי״ ו״צופן״, היועצת לקידום מעמד האישה בעיריית כפר קאסם, נציגה מעיריית דיר אל אסד, מירב שטרן, מנכ"לית המשרד לקידום מעמד האישה ואושרה פרידמן, סמנכ"לית המשרד לקידום מעמד האישה. בסוף המפגש, התקיים שיח בין נציגות החברה האזרחית והמשרד לקידום מעמד האישה, לבין נציגי מוקד החירום לתמיכה ומידע בחברה הערבית, על מנת להציף את הצרכים לתקופת החירום ומתן המענים לנשים…", דוברות המשרד לשוויון חברתי, 22.11.2023

"מי שניסח את חוק הלאום צריך לא לישון בלילה". במשך שישה שבועות היתה המסעדה של השפית הכוכבת נאיפה מולא סגורה. אף שהיא מתרחקת מתיוגים, עכשיו היא תלתה את דגלי ישראל והעדה הדרוזית בכניסה וחזרה לארח. "העם הזה, שאני חלק ממנו, צריך ריפוי, ואוכל מאז ומתמיד זה ריפוי וחיבור", היא אומרת, גם אם לפעמים היא נשברת באמצע הסרוויס, חיליק גורפינקל, כלכליסט, 22.11.23

בתול דאר חליל: "אם אני אדבר, אולי יתקפו אותי? זה לא כמו יהודי שיכול לעשות מה שבא לו". בתול דאר חליל רק בת 19, אך כבר כעת מאמניה סבורים שהיא צפויה להיות מהכדורגלניות הטובות בארץ. למרות היותה שחקנית בנבחרת ישראל, מוצאה הפלסטיני מערים עליה קשיים בחיי היום-יום. "קשה לאנשים עם זה שאני ערבייה-ישראלית", היא אומרת בריאיון ל"הארץ", "הם רק רואים שאני ערבייה", עדי רקובסקי ושאול גרינפילד, הארץ, 22.11.23

המחבלים לא חסו על אף אחד: חטפו בת 17 עם חיג'אב. יוסף אלזיאדנה ושלושת ילדיו, בילאל, חמזה ועאישה עבדו ברפת של קיבוץ חולית בשבת השחורה. במשפחה חששו שנרצחו, עד שהצבא הציג להם סרטון שבו נראו ארבעתם נחטפים. "כל בום שאנחנו שומעים בעזה, אנחנו מפחדים שהם ייהרגו, אפילו מאש כוחותינו", אומרים במשפחה. "אנחנו זועקים לממשלה תעצרו את המלחמה, תחזירו קודם את החטופים", אביבית מיסניקוב|N12| פורסם 20/11/23

הרגשתי שאני חלק מהגיוס למילואים, תחושה שלא הייתה לי במבצעים קודמים. תחושת השייכות למקום הזה התעצמה. ד״ר יסמין אבו פריחה, מומחית ברפואה פנימית בבי״ח סורוקה, טיפלה בנפגעי מתקפת 7 באוקטובר ומתארת את חדר המיון באותו יום כ״שדה קרב״ ואת ההתגייסות של אנשי הצוותים הרפואיים מהמגזר הערבי כ״צו 8 שלנו״ ■ לצד התקווה והתחזקות תחושת השייכות, היא מביעה חשש מהידרדרות לשיח גזעני ולסתימת פיות, ומצביעה על הקושי של אנשים לקבל את המורכבות של החברה הערבית בישראל ■ ״הלב שלנו מספיק גדול כדי להכיל את הכאב״, רותם שטרקמן, דה מרקר, 17.11.23

מכתב לפמיניסטיות ישראליות. לפמיניסטיות ופעילות ישראליות אגיד באופן מוצהר וברור: לא, אנחנו לא באותה סירה, ואיננו שותפות לאותו מאבק. שותפות זו בלתי ישימה כי אנחנו לא עוברות את אותו הדיכוי. לא נוכל להיות שותפות כי אתן (וכדי להיות הוגנת אגיד, רובכן המוחץ), לא מכירות בעוול הנכבה ובדיכוי הכיבוש שהתחיל מאז שנת 1948, המשיך ב-1967 ועד היום… אנחנו נמצאות בשתי סירות, שונות מהותית. אנחנו, הפמיניסטיות הפלסטיניות, לא צריכות נשים שיטיפו לנו מוסר, שיגידו לנו איך כדאי לנו לנהל את המאבק שלנו – ממש כמו שאתן לא תהיו מוכנות לקבל גברים שיגידו לכן איך לנהל את המאבק שלכן… איך אפשר להעז ולדרוש מהפלסטיניות לשים בצד את כאבן הלאומי והפוליטי, כדי לשוט איתכן במסע חירות מזויף שמנציח את הכיבוש?..", איה זינאתי, פוליטקלי קוראת, 16.11.23

"אנחנו יוצרות את התקווה": הנשים המדהימות שמאחורי החמ"ל היהודי-ערבי. ערבות הדדית, רוחב לב וחיבוק חם – זה בדיוק מה שישראל צריכה עכשיו. חנאן אלסאנע ושיר נוסצקי הקימו יחד את החמ"ל היהודי-ערבי ברהט, ופועלות למען החברה הבדואית שנפגעה קשות במלחמה, תומי שטוקמן, את, 7  בנובמבר 2023

אני רוצה להצליח לחלום על תקווה.  אני מתפללת שמהאסון הנורא תצמח ישועה. אני רואה סביבנו המון חושך, כאב מפלח לב אשר כולנו חשים לשמע עדויות ניצולי הטבח. קוראת וצופה בעוד ועוד סיפורים על הנרצחים ועל הניצולים. כמה מקרי הוא ההבדל בין המוות האכזרי לבין המעטים שיד האלוהים הצילה. כל אדם וסיפור חייו, שפגשו מולם את השטן. אני יודעת כמה קשה לעצור את רגש הנקמה. האמינו לי, גם אני, מרגישה כאב עצום, אך בקשה אחת לי מכם, זכרו שהאזרחים בעזה, ברובם המוחלט, הם קורבנות משטר הטרור הנפשע גם הם. עונשם הוא לא מוות, כי אם שחרור משנות השליטה והדיכוי…", גאדיר האני, פוסט פייסבוק, 6.11.23

"לא שחטו תינוקות": הח"כית מרע"ם הכחישה את הזוועות, במפלגה דרשו שתתפטר. חברת הכנסת אימאן ח'טיב-יאסין הודתה בריאיון בערוץ הכנסת כי לא צפתה בסרט של דובר צה"ל על טבח 7 באוקטובר, אבל שמעה שלא מראים אונס נשים או "שחיטת תינוקות" • לדבריה, אם זה היה, "זה היה מביש" • בעקבות הריאיון הנהגת רע"ם דרשה מחברת הכנסת להתפטר • שעות אחרי הריאיון – ח'טיב-יאסין התנצלה: "טעיתי, אני מצרה על כך ומתנצלת", מוחמד מג'אדלה|N12|  פורסם 05/11/23 15:58 | עודכן 05/11/23 22:07

תוצאות ההסתה: צעירות עטויות חיג'אב סופגות הטרדות ועלבונות. נשים ערביות שזהותן ברורה מספרות על הצקות, חסימות, השפלות בחנויות ופחד כללי. "הפסקתי ללכת לכל מקום חוץ מהעבודה. אנחנו חיים במציאות אחרת, וזה מעייף ומפחיד מאוד", מאתבכר זועבי , שיחה מקומית, 5.11.2023

חשד לרצח: צעירה נמצאה ללא רוח חיים במכונית שרופה באזור קלקיליה. גופתה של סעידה דבאח, בשנות ה-20 לחייה, נמצאה על ידי עוברי אורח בתוך רכב שעלה באש באזור קלקיליה. עדי ראייה: "הייתה קשורה ונשרפה למוות"…דבאח, תושבת המקור בצפון, הייתה נשואה לגבר מאחד הכפרים באזור המשולש, ובתקופה האחרונה התגוררה באזור קלקיליה. עדיין לא ידוע מי אחראי למעשה ומדוע. מתחילת השנה נרצחו 201 בני אדם בחברה הערבית.", חסן שעלאן| YNET, 17.10.23

אישה נורתה בשפרעם, מצבה אנוש. אישה כבת 40 נפצעה באורח אנוש מירי בשפרעם. צוות מד"א פינה אותה לבית חולים. (חסן שעלאן) מבזק YNET, 4.10.23, 22:21

יאסמין נרצחה 400 מטר מתחנת המשטרה בוואדי ערה, פצועה אנוש מירי בשפרעם. יאסמין ג'בארין (26) הגיעה לחתונה באולם אירועים בוואדי ערה, ועוד לפני שירדה מרכבה – נורו לעברה 7 כדורים דרך השמשה הקדמית. חשודים לא נעצרו – אף שתחנת המשטרה ממוקמת מעבר לכביש, וחרף העובדה שהצעירה התלוננה לפני כ-4 חודשים על איומים. היא הותירה אחריה שני ילדים, חסן שעלאן, YNET, 4.10.23, 22:14

הייצוג המעליב לנשים בבחירות לרשויות הערביות. מבין 900 חברי מועצה ברשויות הערביות רק 27 הן נשים, וחודש לפני הבחירות לרשויות המקומיות – רק 45 מתמודדות. "המצב נהיה יותר גרוע בגלל האלימות ורוח התקופה", מעריכים בארגונים החברתיים. למרות זאת, המתמודדות המעטות לא מאבדות תקווה: "ראויות להוביל מהלכים ולהשפיע", עינב חלבי, YNET, 1.10.23

איך אומרים כח נשי בערבית? בבחירות לרשויות המקומיות שהולכות ומתקרבות, יש מספר מרשים של מועמדות לחברות המועצה בחברה הערבית, כח נשי שהולך ומתעצם, נשים מבטיחות, חלקן כבר חברות מועצה מכהנות, וחלקן מתמודדות בפעם הראשונה. תכירו חלק מהן:…", פוסט של אקט- ACT, 28.8.23

אישום: השכן רב עם טאליה – והסית את ילדיה שירצחו אותה. המשטרה פיענחה את רצח טאליה חאטיב בסוף אוגוסט בעיר חיפה | כל הפרטים’ מערכת כאן חדשות’ ’  28 ספטמבר’ 2023

מספרים במקום שמות: אימהות של נרצחים בחברה הערבית מדברות. מקרי הרצח בחברה הערבית הפכו לעניין שבשגרה, עד שבמקום שמות הקורבנות מציינים מספרים. כך קל לשכוח שמדובר באנשים, קל לשכוח שמאחורי כל מספר יש אמא שעולמה חרב עליה. המקום הכי חם מביא את כאבן של חמש אמהות שנכנסו לסטטיסטיקה. כאב שרואים על הפנים,  איתי רון, המקום הכי חם,  27.09.23

קריסטין חון רצה לראשות כפר-כמא: "העובדה שאני אישה ומתמודדת היא לא אישו". עורכת הדין הצ'רקסית הראשונה והמוסלמית הראשונה שמתמודדת על רשות מועצה בישראל מסבירה למה חשוב לה כל כך לחולל שינוי בכפר-כמא שבו היא חיה ואיך מקבלים שם את התעוזה שלה, דינה חלוץ, לאישה,26.09.23

"ילדים בכיתה ג' צעקו 'מוות לערבים'": מי מפחד ממורה ערבי בבית הספר? בזמן שמערכת החינוך היהודית משוועת למורים, הפתרון עשוי להיות במערכת החינוך הערבית — שם 10,000 מורות מחפשות עבודה. שלוש מורות ערביות מספרות על חוויותיהן בבתי ספר יהודיים. "שינינו להמון סטיגמות של שנים", נדין אבו לבן ושירין פלאח, דה מרקר, 24.9.23

צעירה דרוזית ראשונה התגייסה לצה"ל – מנהיג העדה זעם: "רואים זאת בחומרה". המנהיג הרוחני של העדה דרש משר הביטחון והרמטכ"ל לדחות בקשות גיוס של נערות דרוזיות, בעקבות גיוסה של צעירה אחרת. לדבריו, "הרעיון פסול ואינו נתון לדיון כלל". בהמשך מכתבו איים השייח: "אם המדינה חפצה בהמשך הברית עם העדה הדרוזית – עליה להתיישר עם עמדתה", אמיר בוחבוט ואלי אשכנזי, וואלה, 22.9.2023

נשים ערביות על הכוונת. בעיית הפשיעה תיעלם רק כשנתחיל לכנותה "בעיית הפשיעה בישראל" ולא "בעיית הפשיעה בחברה הערבית", וכשמשטרת ישראל תהיה משטרת כל אזרחיה, ג'לאל בנא, ישראל היום, 21.9.23

"מי שאומר שערבים לא אוהבים לגור בבניין – לא מבין; כולם חולמים על וילה עם גינה – רובנו לא יכולים להרשות את זה לעצמם". הערבייה הראשונה שסיימה תואר בתכנון ערים בטכניון היא כיום מהנדסת העיר כפר קרע. מה היה חלקה של אינאס ח'ורשיד פאהום בהפיכת המקום מיישוב לעיר, ולמה היא מאמינה שבשנים הקרובות יותר ויותר יישובים בחברה הערבית יעברו תהליך דומה? נדין אבו לבן, הארץ, 20.9.23

שוברות קירות: הנשים הערביות בבחירות המקומיות – שלא נותנות לאיומים לעצור אותן. עוד ועוד נשים ערביות שוברות בשנים האחרונות תקרות זכוכית, באקדמיה, בעולם העסקים וגם בכנסת. אבל בשלטון המקומי, נשים ערביות הן עדיין תופעה די נדירה. ועכשיו האלימות המשתוללת מרחיקה גם את מי שכבר אזרו אומץ להיכנס לפוליטית המקומית. אבל ביניהן, יש גם את אלו שהחליטו שלא יוותרו, אריג' שאטויש וערן זינגר, קול איסראיל כאן חדשות, 19.09.2023

ביהמ"ש: זקני השבט יערבו לחייה של הצעירה הבדואית המסרבת לשהות במקלט לנשים. השופטת ציינה בהחלטתה כי לא ניתן לכפות על אישה שאיננה מעוניינת בכך לשהות במקלט, על אף הסכנה הנשקפת לחייה לשיטת המשטרה, וקיבלה את ההצעה שהוצעה למתן הערבויות לשלומה,  שלמה פיוטרקובסקי, מקור ראשון,  ד׳ בתשרי ה׳תשפ״ד  (19/09/2023 16:03)

נקבע מותה של צעירה בת 25 שנורתה ליד אום אל-פחם. אלאא ג'עו אגאבריה, תושבת העיר, נפצעה באורח אנוש בירי שאירע בצומת מושירפה ביום חמישי האחרון. אביה נרצח לפני כמה חודשים, ואמה נורתה לפני שבועיים ועדיין מאושפזת במצב קשה, עדי חשמונאי, הארץ, 18.9.23

שירין נטור חאפי ילדת אור הירח. האורחת בפרק החדש של "רלוונס" היא אשת חינוך מהמעלה הראשונה. לא רק שהיא הייתה מורה לספרות ואחר כך ניהלה בית ספר בלוד, היום היא ראש אגף החינוך הערבי במשרד החינוך. חשוב לה במיוחד לדבר על העוצמה והמקום שיש לאנשי חינוך להשפיע על הדור הבא. היכונו לשיחה מלאת אופטימיות ועוצמה עם שירין נטור חאפי…", הגיע זמן חינוך, 13.9.23

כשהבוס צרח עליי, החלטתי שככה זה לא יכול להימשך": הנשים שמנסות לעשות היסטוריה. כשאחד הבוסים צרח עליה, החליטה קריסטין צוצחא־חון מכפר כמא להירשם ללימודי משפטים ■ סלוואה חניף־הדהוד משעב מתמודדת עם אלה שאומרים "יש יריות, בשביל מה להסתכן" ■ סמירה עזאם מעספיא מתעלמת ממי שטוען כי "פוליטיקה זה דבר לא ראוי, בעיקר לנשים" ■ שלוש נשים מנסות לעשות היסטוריה בזירה המוניציפלית, טלי חורתי-סובר, דה מרקר, 15.9.23

רצח נשים בחברה הערבית: "אוזלת היד מזמנת את האירוע הבא". בעקבות חשד לרצח נוסף של אישה בידי בעלה, ד"ר ג'נאן פראג' פלאח אמרה בשיחה עם מעריב כי "מי שחושב שירידה במקרי הרצח תבוא רק בזכות צעדי שיטור וענישה משלה את עצמו ולא מכיר את המנטליות, המאפיינים הייחודיים של החברה הערבית, ואת הניגודיות בין הפזילה לאורח חיים מערבי לבין שמרנות״.  שקד שדה, מעריב,  12/09/2023

חשד: רצח ביריות את אשתו ברהט – וניסה להתאבד. לפי החשד, הגבר ירה בראשה של אשתו, גרם למותה – ואז ניסה להתאבד בירי לראשו. הוא נפצע באורח קשה מהירי, פונה לבית החולים סורוקה ובהמשך יועבר למעצר. השוטרים מצאו בסריקות אקדח עם מחסנית וכדורים. מתחילת השנה נרצחו 21 נשים, אילנה קוריאל, YNET, 11.9.23, 15:22

מדוע לא מתקיימים שיעורי ספורט לבנות בחברה הבדואית? יותר משני-שליש מהתקנים של המורות לספורט לבנות בבתי הספר הבדואים בנגב אינם מאוישים. יוזמה מקומית של מפקח ספורט במשרד החינוך הולכת לשנות את התמונה…מחסור בהוראת ספורט לתלמידות החברה הבדואית מרחיב פער מגדרי הקיים ממילא ומייצר גם חוסר מודעות גופנית ובריאותית. ההקשר התרבותי רק מחדד את הצרכים המיוחדים של החברה בכל הקשור לחשיבות הפעילות הגופנית ועידוד אורח חיים בריא…", וואלה! מקומי, 05/09/2023

שלטון גברים ואלימות. למה נשים ערביות לא רצות לרשויות המקומיות. מספר הנשים ברשויות המקומיות הערביות נמוך ממילא. בבחירות הקרובות, כך נראה כרגע, הוא עלול להגיע לשיא שלילי. הרשימות המשפחתיות לא סופרות נשים, אומרות פעילות, והעלייה באלימות רק מחמירה את המצב,  בכר זועבי, שיחה מקומית,  5.9.2023

"הקבוצה שלנו לא גזענית": הערבייה הראשונה בבית"ר מדברת | אצל קבוצת הנשים של המועדון, כך מסתבר, הסיפור שונה לחלוטין. החולצה ראג'ד באיר בת ה-25, ערבייה שגדלה בכפר עין מאהל שבצפון ומתגוררת בשנים האחרונות בירושלים, הייתה בעונה החולפת אחת מכוכבות הקבוצה. "התמונה שניסו לצייר לי בראש – אותה תמונה שכבר בנויה אצל הרבה אנשים – פשוט לא נכונה",  מיני-סדרה "הבית"ריסטיות" , שרון אטיאס, 2.9.23,  ynet Original

שניים מילדיה של תושבת חיפה שנורתה למוות בביתה חשודים ברצח. המשטרה עצרה ארבעה חשודים במעורבות בירי בנור ריאן, בת 40, בהם גם שני מכרים שלה. בעבר שהתה ריאן במקלט בשל איומים מבני משפחתה, ובמשטרה חושדים כי היא נרצחה בשל אורח חייה. מתחילת השנה נרצחו בחברה הערבית 165 בני אדם, מהם 21 נשים, עדי חשמונאי, הארץ, 1.9.23

נור נרצחה 5 שנים אחרי שיצאה מהמקלט, משפחתה המומה: "לא יודעים על מה". נור (טאליה) ריאן, אם לשבעה בנים, התגוררה ב-2018 במקלט לנשים בחיפה – ואז עברה לדירה שבה נרצחה. "לא יודעת איך נתאושש", אמרה אמה עישה ל-ynet. במשפחתה דחו כל קשר למעשה: "האחיות ביקשו להתקשר אליה כדי שנירגע, נודע לנו מהגרוש", חסן שעלאן, YNET, 31.8.23

שיחת היום: הזמנו את ח"כ לשעבר ויוצרת הקולנוע אבתיסאם מראענה, ואת גדיר האני חברת הנהגת 'עומדים ביחד' ו'נשים עושות שלום' לשיחה מרתקת על המלחמה נגד הייאוש בחברה הערבית. צפו. לוסי אהריש, חדשות 13, 28.8.23

מתחברות: המפגש המרגש של נשים יהודיות וערביות מסובב כנרת. קבוצה של 20 נשים נפגשות פעם בחודש ליד מקורות מים באזור, מכירות זו את זו ולומדות יחד מלאכה. "יש נשים בנות 50 ו־60 מוואדי חמאם שמעולם לא היו בחוקוק ונשים מגינוסר שמעולם לא ביקרו בבית בוואדי חמאם. המטרה שלנו היא שהנשים ישמשו כגשר אל הקהילות", דניאל דדון, מיינט קיבוצים, 25.08.23

ד"ר נסרין גאנם-זועבי המנהלת החדשה בשירות זיהומים אנדמיים ברמב"ם. ד"ר גאנם מנהלת את עבודת צוות אנדוקרדיטיס ברמב"ם ובשנת 2017 הובילה את הקמת המרפאה למחלות זיהומיות בבית החולים אשר לצד מגוון השירותים שהמרפאה מספקת, היא נחשבת כיום למובילה ארצית בתחום המחלות הזיהומיות האנדמיות. ד"ר גאנם-זועבי מרצה קלינית בכירה בפקולטה לרפואה בטכניון ועוסקת בהוראת סטודנטים ומתמחים במסגרת הפקולטה לרפואה ובבית החולים, ושותפה בבניית וריענון תוכנית ההתמחות במחלות זיהומיות במסגרת האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות. מאת רמב"ם הקריה הרפואית לבריאות האדם,  15 אוגוסט 2023 ♦

"הייתי חוזרת לאום אל־פחם עם בגדים מלוכלכים משטח החפירות. זה לא מקובל". שרין מחאג'נה גדלה באום אל־פחם, במשפחה של רועי צאן ■ הקשר הצמוד עם אביה וסיפוריו מהשטח גרמו לה לצאת לאקדמיה וללמוד ארכיאולוגיה – למרות כל ההתנגדויות מהמשפחה ■ היא עבדה ברשות העתיקות במשך שנים, אך החליטה לצאת לדרך עצמאית – ולהשקיע את חייה במקום שבו גדלה, אסנת ניר, דה מרקר, 6.8.23 ♦

טרגדיה בהרצליה: טבעה למוות האישה הערבייה הראשונה שייסדה רשת חינוך. ד"ר דליה פדילה, שקיבלה לפני פחות משנה מהרצוג את עיטור הנשיא, טבעה בחוף השרון בהרצליה. היא הגיעה לחוף עם בעלה, נסחפה ונמשתה על ידי עוברי אורח, 100 מטר מהמקום שבו נכנסה למים. ד"ר פדילה, שהתחילה כמורה בתיכון, ייסדה רשת ללימודי אנגלית, וכיהנה כראש מכללה וכמנכ"לית שותפה ב"עתידנא", חסן שעלאןרענן בן צור, YNET, 4.8.23 ♦

השחקנית סמר קופטי: "בתל אביב מפגינים על דמוקרטיה שאף פעם לא היתה וגם לא תהיה". התפקיד שלה בסרט "העתיד", כצעירה שנשבר לה מהכיבוש והחליטה להרוג את שר החלל והתיירות, מציב את סמר קופטי בחזית הדור החדש של הכוכבות הפלסטיניות המקומיות, גם בקו האש של הקרב על ישראל, נירית אנדרמן, הארץ, 2.8.23 ♦

"להשיב את המרחב הציבורי לציבור": קולות מצעדת הנשים בנצרת. מאות נשים ערביות צעדו ביום שישי בדרישה למרחב ציבורי בטוח ובמחאה על הפערים בשירותי הבריאות | פרופ' בשארה בשאראת, מיוזמי הצעדה: "בחברה עם הרבה שירותי רווחה, תהיה פחות אלימות", יניב שרון, דבר, 30.7.23

"כל החיים גדלתי עם יהודים. אני בטח ארגיש זרה בסביבה של ערבים". כבת למשפחה מוסלמית המתגוררת בעומר, ליאן אגבאריה בת ה-18 מפלסת את דרכה בין דרישות המסורת ובין חייה העצמאיים. היא ואביה ישתתפו בעונה החדשה של "משפחה בהסעה" של כאן 11, נטע הלפרין, הארץ, 31.7.23

איך אומרים "כלב מביט מטה" בערבית. מיה עודה השתוקקה למצוא מרחב לתרגול יוגה שיאפשר לה לבטא את החוויות שלה כאישה פלסטינית שחיה תחת האפרטהייד הישראלי. אז היא יצרה אותו, מאת: ורה סג'ראווי, שיחה מקומית,  30.7.2023

אירם אגבאריה מציגה: אמנות שנולדה מתוך בריונות. אלימות שחוותה מצד תלמידים בילדותה והניסיון ההרואי והכושל של אביה להגן עליה, נמצאים במוקד העבודות של אירם אגבאריה המוצגות בתערוכת הבוגרים של "המדרשה"…מתחת לחוויה האישית מסתתרת הדינמיקה הבעייתית בין המשטרה לאזרחי החברה הערבית. לא במקרה נאלץ האב לבסוף להתמודד עם הבעיה לבד. "המשטרה לא עשתה את תפקידה. דמייני לעצמך — ילדה בכיתה ג' נכנסת לתחנת המשטרה. חיכיתי בחדר ההמתנה ואז נפגשתי עם השוטר וסיפרתי לו את מה שעברתי. אבל גם שם, כמו בבית הספר, אבי לא קיבל מענה"., שירין פלאח סעב, הארץ, 30.7.23

רק 2 מתוך 8 מקרי רצח של נשים ערביות פוענחו השנה: "בן גביר לא יזם כלום, חיות בפחד". נשים רבות בחברה הערבית מתמודדות עם סכנה יומיומית לחייהן: "אני חיה בפחד נוראי שהבנות שלי ייצאו מהבית וייפגעו מכדור". במציאות הקשה הזו, הן נותרות בתחתית המדרג החברתי. פידא שחאדה, רכזת קואליציית נשים נגד נשק, מאשימה את הממשלה: "בן גביר לא יזם פעולה משמעותית אחת", הדר גיל-עד, YNET, 26.7.23

ראו גם:   תעסוקת נשים ערביות בישראל: תמונות מצב ♦    פוליגמיה  ♦

מחאת הנשים הערביות. מחאה נכונה של הנשים הערביות תוכל להעלות את נושא האלימות בחברה הערבית לסדר היום ולגרום למקבלי ההחלטות לתעדף את הטיפול באלימות • זו הזדמנות לחזק אותן במאבקן, ג'לאל בנא, ישראל היום, 20/7/2023

נסרין מורקוס היא המזכ”לית החדשה של תנועת הנשים הדמוקרטיות בישראל. כמו כן, מועצת התנועה בחרה במזכירות בת 21 חברות ואישרה החלטות פוליטיות, חברתיות וארגוניות… מזכירות תנועת הנשים הדמוקרטיות בישראל (תנד”י) בחרה אתמול (שבת) בנסרין מורקוס למזכל”ית לתנועה במקום פתחייה סגיר הפורשת…המועצה קראה לחברות תנד”י להשתתף בפעילות של הגוש נגד הכיבוש בהפגנות להגנת הדמוקרטיה. מועצת תנד”י שבה והדגישה, כי הכיבוש הנמשך בגדה המערבית והמצור על עזה הם הגורם העיקרי לתהליכי הפשיזציה שמובילה ממשלת נתניהו. תנד”י גם הוקיעה את התופעה הגוברת של רצח נשים ערביות ויהודיות ודרשה שהמשטרה, מערכת המשפט ושירותי הרווחה יגנו על חיי הנשים. מערכת זו הארץ, 16.7.23

נשיא המדינה הרצוג נפגש עם נשים שאיבדו את יקיריהן בגל האלימות בחברה הערבית. צפו בשידור מבית הנשיא (1.26).  25.6.23

"יש דברים שאף אחד לא מדבר עליהם": ברוכים הבאים ללוד, החצר האחורית של ישראל. בן גביר וסמוטריץ' הם "חלק מהבעיה, לא מהפתרון", הצעירים שמסיימים בית ספר "נקלטים בשוק הפשע", בלילות יש קרבות ירי בגלל ריב על חשמל, ורוב המתנ"סים מנוהלים על ידי הגרעין התורני ■ פידא שחאדה מלוד, רכזת קואליציית נשים נגד נשק ופורום אמהות למען החיים, מותחת ביקורת על הממשלה שמזניחה את העיר — וגם על הקהילה שלה, רותם שטרקמן, ענייני פנים – הארץ, 23.6.23

הרצח ביפיע מייאש את הנשים הערביות. אחרי האירוע ביאפת אל־נאסרה (יפיע) משהו השתנה. הפחד והאיום קרובים מתמיד, אומרות הנשים בקבוצת המתנדבות בעמותת "מהפך תע'ייר", שפועלת זה 20 שנה לשינוי חברתי. הקבוצה הצליחה במאבקים שונים ותחושת הייאוש מעולם לא השתלטה עליה, למרות המצב הקשה במקומות שבהם היא פועלת וחרף אירועים שונים שפגעו בחברה לאורך השנים. אבל הפעם התחושה שונה…", עו"ד רע'דה עואד, הארץ, 22.6.23

"16 אנשים נרצחו רק ברחוב שלי. אני קוראת לו רחוב המוות". איך נראים חייה של נערה בצל הפשיעה המשתוללת בחברה הערבית? ראיון עם אדיאן אל־הנדי…"רצח זה לא משהו חדש בשבילי, זה לא משהו שהתחיל פתאום באמצע החיים שלי, מאז שנולדתי זה ככה…", איילת שני, מוסף הארץ, 21.6.23

בן 14 נרצח ברחוב, המצלמה "לא עבדה": העיר הכי מדממת בישראל. "אין פה רחוב שאין בו ירי": בעיר לוד נרצחו הכי הרבה תושבים השנה, והסוף לשפיכות הדמים לא נראה באופק • ההזנחה, היריות ברחוב והטענות הקשות: "הרוצחים כבר לא טורחים לכסות את הפנים" • האימהות שחוו את האלימות והפשע בביתן שלהן, ושילמו את המחיר הגבוה מכול, מדברות • ביקור בשטח ההפקר, יוגב כרמל |חדשות 12, 15/06/23

האלימות בחברה הערבית: הבנות חיות בפחד, זה נמצא בכל מקום. מתנדבות השירות הלאומי במגזר הערבי מעלות את המודעות לאלימות נגד נשים במגזר באמצעות מיצג אומנותי, יוני קמפינסקי, ערוץ 7, ג' בתמוז תשפ"ג, 22.06.23

הקורבן ה-99 בחברה הערבית השנה: בת 19 נורתה למוות בגליל המערבי. מהמשטרה נמסר כי הצעירה נורתה בצומת כישור, סמוך לדיר אל-אסד. היא פונתה במצב אנוש לבית החולים בנהריה, אך שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותה. שוטרים פתחו בסריקות באזור הרצח. מתחילת השנה נרצחו 99 בני אדם בחברה הערבית, 14 מהם מתחילת החודש, חסן שעלאן, YNET, 9.6.23, 17:21

החשד: הנערה נמלטה לאחר שנאנסה, אותרה על ידי קרובי משפחתה – והם ניסו לרצוח אותה. תושבת רהט בת 17 ברחה מהעיר לאחר שעל פי החשד נאנסה על ידי קרוב משפחתה. כשאחיה ושלושה קרובים נוספים איתרו אותה בבאר שבע, הם חטפו אותה, תקפו אותה באלימות ועל פי החשד אף דקרו אותה. היא העמידה פני מתה והצליחה להינצל: "בכוחותיה האחרונים זחלה לכביש ואותרה על ידי אזרחים", אילנה קוריאל, YNET, 30.5.23

מכון אדווה: משבר הדיור פוגע יותר בנשים – והממשלה מתעלמת. נשים נדרשות לעבוד ארבע שנים וחצי יותר מגברים כדי לקנות דירה ממוצעת, כך עולה מניתוח של מרכז אדווה ■ אמהות חד־הוריות, נשים ערביות ונשים הנמצאות בהליך פרידה וגירושים סובלות יותר ממצוקת הדיור — ותקציב המדינה שאושר באחרונה עלול להחמיר את המצב, קים לגזיאל, דה מרקר, 31.5.23

המיזם שיכול להציל נשים ערביות: "גם אם המדינה טורקת דלת – יש מי שיעזור". "נשים בחברה הערבית מופקרות", סיפרה אמל, שספגה אלימות קשה מבעלה במשך יותר מ-20 שנה. בימים אלה, כשהיא "כלואה" כבר חודשים בביתה בשל איומיו, היא פיתחה בוט ייחודי שיוכל לסייע לנשים מוכות: "יש אוזן קשבת"..המיזם של אמל, שמשתתף בימים אלה בהאקתון מיכל סלה, מקנה לאישה המוכה בחברה הערבית מענה אוטומטי ואנושי לתמיכה והכוונה. באמצעות הטלגרם, הוא מסייע להן לייצר רשת קשרים עם נשים מוכות אחרות שיסייעו להן במידע, בכלים ובתמיכה – בתקווה למנוע את הרצח הבא…", הדר גיל-עד, YNET, 28.5.23

אולי לסגור חומוסיות בשבת. "..אווירת חוסר אונים ניכרה בין הנשים, ופחד וכעס עלו בדבריהן לרוב, לצד ניסיון למצוא את האשמים וגם למצוא פתרונות. "יש אלוהים", חזרו ואמרו — אמירה שהיה בה כדי להעיד על חוסר האמון של האמהות, הרואות את אזלת היד של המשטרה בטיפול בפשיעה בחברה הערבית…", נאסרין מורקוס, הארץ, 22.5.23

המורה הבדואית שהצליחה נגד כל הסיכויים: "נשקיע בילדים – נמגר את האלימות". אחרי שסייעה לפרנס מגיל קטן את בית המשפחה, עתידה על חזנה טעאון מביר אל מכסור לא היה מעודד. אבל היא התעקשה על לימודים, שברה את המוסכמות והייתה לראשונה שחזרה לכפר שלה עם התואר האקדמי ובחרה לעבוד כמורה ולעודד בנות נוספות ללכת בדרכה: "הכול מתחיל ונגמר בחינוך"…חזנה היא השביעית בין שמונה ילדים, שנולדה וגדלה למשפחת חוג'יראת בכפר הבדואי ביר אל מכסור שבגליל התחתון, בין שפרעם לנצרת. היה עוני. בבית רב הערכים והדל באמצעים לא היו אפילו שולחן או כיסא…", יואב איתיאל, וואלה, 20/05/2023

הרצח שלנו כנשים פלסטיניות לא קשור לכיבוש. זו פרופגנדה פמיניסטית שפלה. לאיש לא אכפת מבראאה ג'אבר מסארווה שנרצחה עם שני התינוקות שלה, לא לגברים הפלסטינים שמיהרו להגן על "כבודם" ולא לפמיניסטיות שבעיניהן מדובר ברצח לאומי…הרצח שלנו כנשים פלסטיניות אינו רצח לאומי. אין לו שום קווים לאומיים. הוא רצח מגדרי, נקודה. אנחנו נרצחות על ידי גברים פלסטינים כי אנחנו נשים ולא כי אנחנו פלסטיניות. ..", רג'אא נאטור, הארץ, 15.5.23

בת 19 נרצחה בגליל המערבי. דימה בושנאק נורתה ברכבה סמוך למסגד ביישוב ואדי סלאמה שבמועצה האזורית משגב. מספר הנרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה עמד על 50 לפני חודש – וכעת כבר טיפס ל-78, חסן שעלאן| YNET, 15.5.23, 00:19

סמירה עזאם הקימה מפלגה של נשים בלבד, והדהימה את הגברים מסביב. היא לא היחידה. קו ברור מחבר בין ההישג של עזאם — ושל שורה של פוליטיקאיות בחברה הערבית — לבין עלייתן של מנהיגות כמו אלכסנדריה אוקסיו־קורטז בארה"ב..ב–2017 הקימה עזאם את תנועת הנשים "מעוספיה אני", וב–2018 נבחרה למועצה המקומית — האישה הדרוזית הראשונה ממפלגה עצמאית בישראל. היום היא סגנית ראש המועצה, וממש לא במצב רוח למנוחה…", איתי משיח, 10.5.23

איאת אבו שמיס חושפת את הסיפור הנשי הפלסטיני שלא סופר. המשוררת והאקטיביסטית איאת אבו שמיס החלה לאסוף ולפרסם את סיפורן של נשים פלסטיניות שהפעילות שלהן נמחקה ונשכחה. כאשר הציעו לה לאצור תערוכה על נשים, היה לה ברור שהן יעמדו במרכזה: "לי הן נותנות באופן מיוחד השראה גדולה, תקווה וכוח"… התערוכה "התנגדות פמיניסטית פלסטינית: 1910–1970" שעלתה בתחילת החודש בתיאטרון יפו כחלק מפסטיבל "הוויה" (זהות) בשיתוף תיאטרון אל-סאריא, מתארת את חייהן של טוקאן, אלשהאבי ונשים פלסטיניות נוספות שחוללו מהפכה במאבק הלאומי והצליחו לכונן את יסודות המאבק הפמיניסטי הפלסטיני…", שירין פלאח סעב, הארץ, 8.5.23

בניהן נרצחו והפכו למספרים. הן יצאו לקרב על עתיד החברה הערבית. כבר שנתיים שזוהי שגרה עבור קבוצת "אמהות למען החיים": הן מסייעות למשפחות הנרצחים, מוחות על ההרג שלא נגמר וגם מבהירות לכל מי שרוצה לשמוע שהן מוכנות לשתף פעולה עם המשטרה. בינתיים, הן חוות בעיקר אכזבה: "בכל יום אנחנו קמות לאמא חדשה שהילד שלה פשוט נעלם מהחיים", רן שמעוני ודיאא חאג' יחיא, הארץ, 8.5.23

רצח בחיפה: אם לילד בן 5 נורתה למוות ברכב, מטרים מפתח ביתה. הנרצחת ה-72 בחברה הערבית מתחילת השנה: חנאן אבו חיט (24) אותרה ללא רוח חיים ברכבה, לאחר שחנתה סמוך לביתה. השכנים סיפרו ל-ynet כי שמעו צרור יריות – וצעקות. "זה היה מפחיד. שמעתי הכול", שחזר אחד מהם. החשד במשטרה: נרצחה במסגרת הסכסוך בין משפחת חרירי לבכרי, שגבה 19 קורבנות, ליאור אל-חי, YNET, 8.5.23, |02:07

הפנים שמאחורי המספרים: פאדי מספר על רצח אשתו לעיני ילדיהם. 72 נשים וגברים מהחברה הערבית נרצחו מתחילת השנה, ונראה כי לאלימות אין גבול. בממשלה הקודמת אישרו תוכנית שהביאה לירידה של 16% במעשי הרצח, אך נראה כי הנושא לא נמצא בראש סדר העדיפויות של השר בן גביר – וכי אף אחד בממשלת נתניהו לא לוקח אחריות. פאדי עבאס, בעלה של ביאן שנורתה למוות בכפר כנא, משוכנע: "היה אפשר למנוע את המוות של אשתי" | פרויקט מיוחד של חדשות 13, אודי סגל |  7.5.23, 21:41

"חשוב שצעירות ייבדקו לפני החתונה, כי ברגע שהן בהריון זה מאוחר מדי". סיהם שילבי אלחאוסה התחילה לעבוד כאחות לפני 11 שנה, כשהמרפאה בשגב שלום שירתה 2,500 מבוטחים. היום, עם יותר מ-10,000 מטופלים, היא מנסה להתמודד עם בעיות ייחודיות לאוכלוסייה הבדואית – מחלות תורשתיות בשל נישואי קרובים, סוכרת בשיעור גבוה מאוד וירידה בפעילות גופנית. "האוכל המסורתי נשאר שמן, אבל אנשים כבר לא הולכים ברגל כמו פעם", עידו אפרתי, הארץ, 7.5.23

ג'וליה זהר שתמכה בקהילת הלהט"ב במגזר הערבי – תקבל תואר כבוד מהאקדמית ת"א-יפו. טחינה עם כבוד • אשת העסקים שעומדת בראש מפעל אל-ארז יחד תקבל את התואר בזכות תרומה משמעותית לחברה בעשייה ציבורית • יחד איתה יקבלו את התואר העיתונאית ענת סרגוסטי, חוקרת מדעי המוח פרופ' מונא מארון ונשיא המכללה לשעבר פרופ' נחמיה פרידלנד, נועם (דבול) דביר, ישראל היום, 4/5/2023

צעירה ושני בניה, בני שנתיים וחצי שנה, נרצחו בביתם בטייבה; הבעל נעצר. הבעל חשוד כי דקר את שני ילדיו הקטנים בעודם במיטותיהם, ואת אשתו בעת שהייתה במטבח בביתם. פרמדיק מד"א סיפר: "המראה היה מזעזע ביותר. ניסינו להציל אותם, אך הם היו ללא סימני חיים ולצערנו לא נותר לנו אלא לקבוע את מותם", חסן שעלאןרענן בן צור, YNET, 1.5.23, 03:44 

הדקירה בכפר ברא: המשטרה עצרה את בעלה של הקורבן. המשטרה עצרה תושב כפר ברא שחשוד בדקירה ובתקיפה של אשתו מוקדם יותר הערב. האישה, כבת 60 שנפצעה באורח קשה, פונתה על ידי צוות מד"א לבית החולים בילינסון בפתח תקווה. בהתאם לממצאי ההחקירה, תבחן המשטרה את הבאתו של החשוד, כבן 60, לדיון בבית המשפט מחר בבקשה להאריך את מעצרו. זאת נוכח חומרת העבירות והנסיבות. חסן שעאלן, YNET, 28.4.23, 23:12

אם לשלושה נרצחה בביתה ביישוב ערערה שבנגב; טרם נעצר חשוד. המשטרה מחפשת אחר חשודים ברצח האישה, שהיא הנרצחת ה-57 בחברה הערבית מתחילת השנה. נתי יפת ורן שמעוני, הארץ, 27.4.23

לאישה אצלנו אסור היה להחליט על שום דבר. לא הסכמתי לחיות את החיים האלה. במבצע חשאי, כשהייתה רק בת 13, הבריחה רוזאן שחאדה את עצמה ואת שתי אחיותיה מהבית האלים שבו גדלו בכפר קאסם. היא קיוותה למצוא עתיד בטוח וחסר פחד, אבל האלימות המשיכה לרדוף אותה, ואחרי שהתגברה גם על בן זוג שהיה אלים כלפיה – שחאדה לא מפחדת יותר. היום, כשהיא מתנדבת בפורום מיכל סלה, היא מנסה לחלוק את העוצמות שלה גם עם נשים אחרות, יפית פרץ-פוקס|מגזין mako| פורסם 20/04/23

חשד לרצח בנגב – גרונה של צעירה שוסף, אחיה נעצר: "שחטתי אותה". תושבת כסייפה הובאה לתחנת מד"א בערד על ידי אחיה כשהיא ללא סימני חיים, והפרמדיקים נאלצו לקבוע את מותה. המשטרה פתחה בחקירה בחשד לרצח, אילנה קוריאל, YNET, 16.4.23

מדד הייצוג 2022: תמורות בייצוג החברה הערבית בתקשורת. ירידה בשיעור ההשתתפות של נשים ומומחים מהחברה הערבית בערוצים המרכזיים • רק 17.9% מכלל הדוברים הערבים היו נשים ורק 14% הופיעו בשל מומחיותם • המופיעים הבולטים ביותר: חברי וחברות הכנסת הערבים • מדד הייצוג, העין השביעית בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק, אורן פרסיקו,  15.04.2023

מחיר השתיקה: נשים ערביות שהותקפו מינית מפחדות להתלונן. בעוד שמספר הנשים המתלוננות על תקיפה והטרדה מינית גדל משנה לשנה, נשים ערביות נותרות בחשיכה לבדן. אלו שכן בוחרות לחשוף את סיפורן נאלצות להתמודד בדרך כלל עם בני משפחה שמאשימים אותן במה שקרה, עם תוקפים שממשיכים לאיים, עם משטרה שלא עושה את עבודתה ועם שירותים סוציאליים ופסיכולוגיים רשלניים. שלוש נשים הסכימו באומץ לספר ל"שומרים" את סיפורן. פאדי אמון, 30.3.23

50 הנשים המשפיעות של ישראל לשנת 2023 של העיתון גלובס:

חנינה לישראלית שנשלחה למאסר עולם באמירויות בגין סחר בסמים. נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד העניק חנינה לפידא כיוואן, שנתפסה במרץ 2021 עם קוקאין באבו דאבי. היא נידונה תחילה לעונש מוות שהומר למאסר עולם – וכמחווה לנשיא הרצוג, החליט בן זאיד לשחררה ברמדאן. היא הגיעה לארץ,איתמר אייכנר, YNET, 25.3.23

"נעות" – רקדניות ערביות ויהודיות מבטאות חירות והתנגדות דרך היצירה. פסטיבל "נעות" הנשי והדו־לשוני מציג מופעי מחול שנוצרו בשותפות ערבית־יהודית. לא פחות משהעבודות מאתגרות את הקונבנציות של מחול, הן מאתגרות באומץ ובאינטליגנציה קונבנציות פוליטיות, חברתיות וזהותניות, רן בראון, הארץ, 21.3.23

בעת שהייתה בביתה: בת 29 נורתה למוות בכפר כנא מכדור תועה. פחות משנה לאחר שהנערה רזאן עבאס נהרגה מירי בכפר כנא בעת ששהתה בחדר שלה, נפגעה ביאן עבאס (29) מירי תועה. היא פונתה לבית חולים תוך כדי פעולות החייאה, ושם נקבע מותה, חסן שעלאן, YNET, 12.3.23

הנשים הערביות בישראל סובלות מדיכוי משולש בהיותן נשים, חלק ממיעוט לאומי מופלה וחלק מחברה פטריארכלית. זה משפיע באופן ישיר על האופן שבו זכויותיהן יפגעו כתוצאה מההפיכה המשטרית, והיכולת להתגונן ולהיאבק כנגד פגיעות אלה״ – כך לפי ד״ר ראויה אבו רביעה. לכבוד יום האשה ביקשנו מד״ר אבו רביעה, משפטנית מעוררת השראה, לספר לנו איך ההפיכה המשטרית תשפיע על עבודתה ועל נשים פלסטיניות בישראל בכלל, ועל האתגרים שחוותה כאישה ערביה במערכת המשפט. פוסט של עמותת סיכוי-אופוק, 9.3.23

על האסון של הממשלה הזאת ישלמו הנשים המוחלשות ביותר. נכון שמצב הנשים בישראל לא היה מזהיר גם לפני הקמת הממשלה הנוכחית, אבל אין ספק שצפויה עוד הידרדרות. אחרי שהנשיא שלח אותנו להידבר עם מישהו אחר, הלכתי לשמוע מפמיניסטיות מובילות עד כמה המצב חמור, ומה עלינו לעשות עכשיו, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  9.3.2023

הקשיים, ההזדמנות והדרך מהמחסום למגרש: מירנה אל-סאיח, הפלסטינית הראשונה בליגת העל, מכוונת גבוה. מירנה אל-סאיח עשתה היסטוריה בשבוע שעבר כשהפכה לפלסטינית הראשונה בליגת העל הכדורסל. בריאיון ל"הארץ" היא משתפת בקשיים שנתקלה בהם בתחילת הדרך, הרגע בו עלתה להופעת הבכורה והתגובות שהגיעו בעקבותיה, נדין אבו לבן ואריה לבנת, הארץ, 8.3.23

ראו גם:   תעסוקת נשים ערביות בישראל: תמונות מצב ♦    פוליגמיה  ♦

משפיעניות הרשת נותנות קול לאישה הערבייה. לפעמים זה נגמר ברצח. המשפיענית העיראקית טיבה אל־עלי נרצחה לאחרונה בידי אביה למרות שברחה לטורקיה. איך אושיות רשת מאיימות על המסורת הערבית, למה בחרו בכל זאת לחיות תחת סיכון ומדוע בישראל מצבן טוב יותר, שירין פאלח סעב, הארץ, 7.3.23

יום האישה הבינלאומי: זעקה נגד רצח נשים בתיאטרון הערבי. הצגת היחיד "עיישה" של התיאטרון הערבי מעמידה במרכזה את נושא רצח הנשים בחברה הערבית, אסמהאן חלאיילה, זו הדרך, 7.3.23

חנאן אבו חוסיין ומריה סלאח מחאמיד הן הזוכות בפרס רפפורט. אבו חוסיין נולדה באום אל פחם וזכתה בפרס לאמנית בכירה. כיום היא עוסקת בנושאי מיניות וחופש מיני – הטעונים מאוד בחברה הפלסטינית. בפרס אמנית מבטיחה זכתה סלאח מחאמיד. זו הפעם הראשונה שהפרס מוענק לאמן.ית פלסטיני.ית, נעמה ריבה, הארץ, 8.2.23

גזענות בבית חולים: יולדת יהודייה סירבה להתאשפז לצד יולדת ערבייה. צוות בית החולים העמק הבהיר ליהודייה כי "זו לא תוכנית כבקשתך", אך היא המשיכה להתעקש ובסופו של דבר בני הזוג מנצרת עברו לחדר אחר: "יודעת מה, גם אנחנו לא רוצים להיות איתך". "סמוטריץ' ואשתו יכולים להתגאות באווירה הגזענית שהפיצו", יואב איתיאל ואלי אשכנזי, וואלה, 01/02/2023

האישה מרהט שמקדמת מפגשים עם החברה הבדואית: "לא קל להקים עסק חדש בישראל, הכל נופל עלי". חוסניה אבן ברי, רהט, בת 54 • נשואה פלוס 8 • בעלת "הבית של חוסניה", אירוח בדואי המציג היסטוריה משפחתית ותרבותית, הרצאות וסדנאות שונות • "בזכותי ובזכות הארגונים שסייעו לי הצלחתי להביא רגל זרה לרהט ושגשוג למקום שאני חיה בו" , אריאל ויטמן, גלובס, 1.2.2023

יוזמה חדשה: לודאיות למען דו קיום. כמו לא מעט ערים, גם העיר לוד עברה טלטלה ביחסים בין ערבים ליהודים, כעת מנסים בעיר לאחות בין הצדדים בפרויקט מיוחד ומרגש בין נשים ערביות ויהודיות, וואלה! כסף, 19/01/2023

וידא משעור עשתה מהפכה נשית בחברה הערבית, אבל לעשירות בלבד. וידא משעור, העורכת של המגזין בערבית לנשים "לילכ", מתה השבוע בגיל 70. היא תיזכר כמי שפרצה דרך, אבל רק לנשות האליטה בחברה הערבית בישראל, שירין פלאח סעב, הארץ, 17.1.23

מה קורה לאישה ערבייה שרוצה להיות עצמאית? בתרבות שבה הכבוד הגברי מכתיב את אורח החיים, לא מובן מאליו לראות נשים שמנהלות עסק משלהן • פגשנו שלוש עצמאיות מהמגזר הערבי שמגשימות את החלומות של עצמן – למרות לא מעט פרצופים עקומים מצד הסביבה, אבל גם עם הרבה תמיכה משפחתית • בסוף, הן היחידות שקובעות מה טוב להן, יפעת ארליך, ישראל היום, 12/1/2023

מחצית מהנרצחות היו ערביות. כל אשה שנייה שנרצחה בישראל במקרי "פמיסייד" היא ממוצא ערבי (פמיסייד מוגדר כרצח נשים על ידי גברים בשל היותן נשים. רצח על רקע פלילי לא כלול בכך). נתון זה, שהתגלה השבוע על ידי "התצפית הישראלית על רצח נשים", מסכם שנה אלימה במיוחד בחברה הערבית בישראל. .. בשנת 2022 נרצחו 24 נשים בישראל. בדיוק 50% מהנרצחות היו מהחברה הערבית… העלייה במספר הנרצחות והרוצחים בחברה הערבית משקפת את העלייה הכללית במספר מקרי פמיסייד בישראל בשנה החולפת ..",  ד"ר שלוה וייל, הארץ, 8.1.23

פידא ג'יריס: "לעולם לא אסכים שיתייחסו אלי כאל סוג ב', מי אתם בכלל?" פידא ג'יריס היתה אחת מ–50 פלסטינים שקיבלו עם הסכמי אוסלו זכות שיבה לכפר פסוטה שהוריה עקרו ממנו. על חוויותיה כתבה בממואר Strangers in my own land. "אני לא אומרת לפליטים שיוותרו על זכות השיבה, אבל כן חשוב לי שיוציאו מהדמיון את התמונה הוורודה על פלסטין", היא מספרת, מאת שירין פלאח סעב, הארץ, 5.1.23

"פנייה לטיפול אחרי תקיפה מינית היא קשה לכולן, ובחברה הערבית הרבה יותר". החדר האקוטי בבית החולים האנגלי בנצרת הוא הראשון בישראל שמיועד לנפגעות תקיפה מינית מהחברה הערבית. מנהלת החדר, ד"ר סובחיה מרואת רבאח, מספרת על הטיפול וההנגשה לאוכלוסייה שעבור חלקים ממנה, עצם העיסוק בנושא הוא טאבו מוחלט, עידו אפרתי, הארץ, 26.12.22

פורצת גבולות: המוזיקאית הפלסטינית שעורגת ללבנט של פעם. ההשראה לתקליט החדש של הָיָא זעאתרה היא הסבתא-רבתא שלה, שנולדה בדמשק, עברה לחיפה והתיישבה בנצרת. זעאתרה יוצרת אמנות מודעת, נשית, שקוראת תיגר על גוונים רבים של דיכוי. ראיון עם ורה סג'ראווי, שיחה מקומית,  11.12.2022

לראשונה באקדמיה בישראל: חברת סגל ערביה מונתה לסגנית נשיא למחקר ופיתוח. פרופ' מונא מארון התמנתה לסגנית הנשיא ודיקנית למחקר ופיתוח של אוניברסיטת חיפה: "אני מתרגשת על סגירת המעגל, לאחר שאת התארים שלי כסטודנטית עשיתי באוניברסיטת חיפה", מעריב אונליין, 07/12/2022

נשים ערביות: החינוך בחברה הערבית אחראי גם הוא לאלימות נגד נשים. נשים ערביות הפעילות בארגונים נגד אלימות מטילות אחריות גם על החברה הערבית הגברית והחינוך כגורמים חשובים באלימות כלפי נשים. נשים ערביות הפגינו נגד האלימות והפשע בחברה הערבית מול משטרת עירון ובצומת מג'ד אל-כרום, כך מדווח אתר "הלא"…. דלית הלוי, ערוץ 7, ד' בכסלו תשפ"ג, , 28.11.22

אמם נרצחה. הם ממשיכים לשלם את המחיר. מחצית מתיקי רצח הנשים בחברה הערבית לא מפוענחים, כך שבני זוגן זכאים לקבל את הילדים גם כשברור לכל שהם מעורבים בתיק. משפחות הקורבנות לעיתים נלחמות על המשמורת, אך גם הן נכנעות למסכת האיומים והאלימות..", בר פלג, גיאא חאג' יחיא ורן שמעוני, הארץ, 25.11.22

גופתה של אישה בת 36 נמצאה באתר בנייה בתל מונד, גבר בשנות ה-40 לחייו נעצר... האישה היא פאטמה קטאווי, תושבת זמר שבמשולש ואמא לחמישה ילדים. מהמשטרה נמסר כי תושב היישוב בשנות ה-40 לחייו נעצר "במסגרת בחינת נסיבות מותה" של קטאווי. דיא חאג' יחיא, הארץ, 25.11.22, 15:47

חברת הכנסת לשעבר ופעילת ההסתדרות נוזהת קצב נפטרה אמש בגיל 90. קצב, ילידת עיראק בלטה בפעילותיה לקידום נשים ערביות ודרוזיות | היא כיהנה כחברת כנסת מטעם המערך בשנות ה-70' ועמדה 16 שנים בראש הרשות המרכזית לצרכנות, יניב שרון, דבר העובדים, 22.11.22

"אני יודעת שאני חד–קרן – גם אישה, גם ערבייה, וגם מסקרת ספורט". רגע אחרי שהחלה לשדר את משחקי גביע העולם בכדורגל מקטאר, נדין אבו לבן, הפרשנית הערבייה הראשונה של המונדיאל מטעם תאגיד "כאן11", מדברת על הדרך שעברה עד לקבלת התפקיד, ועל הדעות הקדומות שבהן היא נתקלת, טליה לוין, מעריב, 22/11/2022

הדו"ח חושף: המשטרה לא מפענחת תיקי רצח נשים בחברה הערבית. לקראת ציון יום המאבק באלימות נגד נשים בכנסת ובעולם, מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג את דו"ח הנתונים המלא לשלושת השנים האחרונות, וחושף את ההבדלים העצומים בטיפול באלימות ורצח בין החברה היהודית לחברה הערבית, מערכת אייס, 20.11.22 ראו גם: 33 נשים מהחברה הערבית נרצחו תוך שנתיים – ב-18 מהמקרים לא הוגש אישום. מדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בשנים 2021-2020 נרצחו 22 נשים יהודיות – וב-16 מהתיקים הוגשו כתבי אישום. מנגד, באותה תקופה נרצחו 33 נשים ערביות – אך רק 14 מהמקרים הבשילו לכדי אישום. "בחברה הערבית יש שיעור נמוך של פענוח תיקים בכלל ושל תיקי רצח בפרט", הסבירו כותבי הדוח, הדר גיל-עד, YNET, 20.11.22

מנאל מג'דלה: בגיל 37 עברתי לאילת והפכתי לצלמת תת-ימית. חברות הפסיקו לדבר איתי. אחרי שנים כמנהלת חשבונות, מנאל מג'דלה, שמציגה עכשיו בתערוכת צילום מתחת למים, עשתה שינוי אישי ומקצוע משמעותי: "במגזר הערבי לא קל לרווקה לעבור לגור לבד בעיר אחרת", דינה חלוץ, YNET-לאשה,  17.11.22

אישה נרצחה בגליל, בנה החשוד נעצר בתום מרדף לאחר שהיה מעורב בתאונה. הרצח ה-19 של אישה מתחילת השנה: אבתסאם אבו עואד, בת 57 מעין אל אסד, נדקרה למוות. בנה, בן 26, נמלט מהמקום ונתפס בתום מרדף משטרתי, לאחר שהיה מעורב בתאונה, חסן שעלאןדניאל סלאמה, YNET, 17.11.22

שנה אחרי ניסיון הרצח: למיס אבו לאבן שעזבה את הארץ בגלל הסיכון הגבוה לחייה ל- @nataliemetuko : "יצאתי לבד והשארתי הודעה לרווחה. אני עדיין בקשר עם הילדים. אף אחד מהמדינה לא עוזר לי", כטן חדשות בטוויטר, 10.11.22

המלכוד הכפול והמשולש של הנשים הפלסטיניות בירושלים. שתי תוכניות חומש לחברה הפלסטינית בישראל ותוכנית ייעודית לפלסטינים בירושלים לא הצליחו למצוא פתרונות שמותאמים לנשים. אם הן לא משתלבות בעבודה אז הסיבה "תרבותית", ואם הן כן – זה לא עוזר להן לצאת מעוני ולהימנע מהעסקה פוגענית, מאת: שהרזאד עודה (עמותת "איתך-מעכי – משפטניות למען צדק חברתי"), שיחה מקומית,  3.11.2022

לראשונה התקיים טקס סיום קורס מדריכות שחייה ומצילות בחברה הערבית הבדואית. הקורס הינו הראשון מסוגו באזור הדרום, במהלכו הוכשרו כ-15 משתתפות. דוברות זרוע העבודה, משרד הכלכלה, 27.10.2022

ראו גם:   תעסוקת נשים ערביות בישראל: תמונות מצב ♦    פוליגמיה  ♦

מנהל מחלקה בסורוקה: "הילודה היא זאת שמכריעה אותנו – הרחם הערבי". פרופ' גדעון סהר, מנהל המחלקה לניתוחי לב, אמר את הדברים בחוג בית של איילת שקד בעומר. אגודת הרופאים הערבים בנגב דורשת לפטר אותו: "מי שרואה ברחם הערבי איום לא יכול לטפל בלבבות". מנהל בית החולים: דבריו אינם מייצגים אותנו, הוא התנצל, נתי יפת, הארץ, 24.10.22

"לפני שרציתי להיות זמרת רציתי להיות פוליטיקאית והבנתי כמה זה מלוכלך". הזמרת המוכשרת ואלרי חמאתי התארחה ב-ynet radio אצל אבי שושן ורנין בולוס וסיפרה על קשרי האהבה-שנאה שלה עם עולם הפוליטיקה: "אין אדם שהוא לא פוליטי, אבל הבנתי שאומנות זו הדרך הטובה ביותר לגעת באנשים", אבי שושן, רנין בולוס, YNET, 14.10.22 – ראו גם: "באים לאבא במסעדה ושואלים, 'איך אתה נותן לבת שלך להופיע ככה בלילות?'" חדשות הבוקר מאקו, 20.7.22

סרטן השד בנשים ערביות: למה שיעור התמותה גבוה יותר? חוסר מודעות לביצוע בדיקות מוקדמות, מגורים באזורים מרוחקים שבהם רמת השירותים הרפואיים נמוכה יותר – וגם הרגלי תזונה לא בריאים. במשרד הבריאות פרסמו נתונים על מספר החולות והנפטרות מסרטן השד, ומסבירים מדוע נשים בחברה הערבית פגיעות יותר מנשים יהודיות, אדיר ינקו, YNET, 16.10.22 ♦

"הסיכויים של נשים מהפריפריה לנצח את סרטן השד – נמוכים יותר בהשוואה למרכז". היעדר מודעות לאבחון מוקדם ולחשיבות בדיקות שגרתיות, זמינות נמוכה לרופאים ולבדיקות, ושעות נסיעה ארוכות לטיפולים – אלה הסיבות שפוגעות בסיכויי ההחלמה של חולות סרטן השד החיות בפריפריה. נמצא גם פער ביחס לנשים חרדיות וערביות… לדברי ד"ר הדיל אלסאנע, מומחית לרפואה פנימית, פעילה חברתית ומשתתפת בחממה של קרן בריאה, פעמים רבות הסיכוי למות מסרטן גדל כשאתה תושב פריפריה, גם זו החברתית… קיים פער משמעותי גם בין נשים יהודיות לערביות. "יש פחות נשים ערביות שמאובחנות מאשר יהודיות, אבל הסיכוי של אישה ערבייה לשרוד חמש שנים לאחר האבחנה נמוך משל אישה יהודייה'.., הדר גיל-עד, YNET, 12.10.22

"לא האמנתי שזה קורה לי, שאני אהיה הנרצחת הבאה". רצח ואלימות כלפי נשים בחברה הערבית עומדים במרכז ההצגה "קולות" בפסטיבל עכו. בראיון דן הבמאי הישאם סלימאן גם בפגיעות מצד המשפחות ומערכת האכיפה, ונזכר בתגובות של אלה שחלקו עמו את סיפוריהן, וראו אותם לראשונה על הבמה, שירין פלאח סעב, הארץ, 11.10.22

חשד לרצח בדרום: אמא נפגעה מירי שכוון לבנה בעקבות סכסוך חמולות. זיינב א-צאנע נורתה למוות בזמן שהייתה ברכב עם בנה. על פי החשד, האש כוונה אליו כחלק מניסיון חיסול. היא הובאה למרפאה בלקיה ופונתה לבית החולים סורוקה בבאר שבע, שם נקבע מותה…על פי נתוני המעקב של עמותת "יוזמות אברהם", בשנת 2022 קיפחו את חייהם 87 ערבים-פלסטינים בישראל בנסיבות הקשורות לאלימות ופשיעה, מהם 83 אזרחים ו-4 שאינם אזרחים, 73 מהם נורו למוות. מבין כלל הקרבנות, 11 הן נשים.", יניר יגנה, וואלה, 09/10/2022

הכירו את נאילה חאיק, האחות הראשית הנכנסת למשרד הרווחה והביטחון החברתי. נאילה מילאה מגוון תפקידים במרוצת השנים. בתפקידה האחרון במרכז הרפואי הדסה ניהלה את מערך הסיעוד בחטיבת טיפולי נמרץ, קרדיולוגיה והמלר"ד. משרד הבריאות, 7.10.22

נשארות מחוץ למשחק. מנגנון שמקשה על נשים להשתלב, ייצוג נמוך מדי ותפיסות שמרניות הובילו לכך שייצוגן של הנשים הערביות בכנסת נמוך במיוחד. התוצאה: שיעור הצבעה נמוך יותר בקרב נשים ערביות, שחלקן מחרימות את הבחירות באופן מוצהר, מאת מריה ראשד (בחירות 2022), ליבראל, 21/09/2022

הרופאה הבדואית שפרצה את תקרת הזכוכית: "כשמחנכים אישה, מחנכים אומה". רגע אחרי ששבה מלימודי תואר שני בארצות הברית, ד"ר יסמין אבו פריחה, רופאה בבית החולים סורוקה ומהנשים פורצות הדרך של החברה הבדואית של ימינו, מספרת על הדרך האישית שלה לשנות את תחלואי החברה שבה היא חיה, טליה לוין, מעריב,  20/09/2022

אישה נורתה לעיני ילדיה בגן שעשועים בשפרעם: "היו שם משפחות. המצב חמור". האמא, בשנות ה-30 לחייה, שהתה עם ילדיה בגן שעשועים בעיר ונפצעה בינוני מהירי. נבדק אם היא הייתה המטרה – או שמדובר בירי תועה. "לא ידענו מאיפה זה מגיע", סיפרה אישה אחרת שהייתה בגן. הנערה שנפצעה קשה מירי תועה בראמה מאושפזת מורדמת ומונשמת: "פתאום פגע בה קליע",חסן שעלאן, YNET, 21.9.22, 20:56

בת 15 נורתה סמוך לכרמיאל, מצבה קשה. צוות מד"א שהוזעק לזירה, בכפר ראמה שבצפון, העניק לנערה טיפול רפואי ופינה אותה למרכז הרפואי לגליל בנהריה כשהיא מחוסרת הכרה, מונשמת ומורדמת. המשטרה הוזעקה אף היא למקום והחלה באיסוף ממצאים וראיות לבירור הנסיבות. חקירה נפתחה, אלי אשכנזי, וואלה, 21/09/2022

אישה כבת 50 נדקרה למוות בגליל, בנה נעצר בחשד לרצח. צוותי רפואה קבעו את מותה של האישה, תושבת היישוב אבו סנאן. המשטרה עצרה את בנה בן ה-25 כעבור זמן קצר. הרקע לאירוע עוד לא ידוע, יואב איתיאל, וואלה, 20/09/2022

אחרי הרצח: האיומים על אימה ואחותה של רבאב אבו סיאם. אמינה אבו-סיאם סיפרה לשר בר לב שבן הזוג לשעבר של רבאב, ומי שנעצר בחשד למעורבות ברצח ולאחר מכן שוחרר, עוקב אחריה ואחרי בנותיה וכי היא חוששת לחיי משפחתה • השר העביר את המידע למשטרה והאבטחה עליה צפויה להיות מתוגברת, נופר משה, כאן חדשות, 12 בספטמבר 2022

אמהות, צאו להצביע, קולנו חשוב. "…בעוד פחות מחודשיים יש בחירות. בשל הייאוש שהולך וגובר, אחוזי ההצבעה צפויים להיות נמוכים בבחירות האלה. האמון של הציבור הערבי בממשלה נמצא בשפל, והפוליטיקאים — אלו שמבקשים להילחם על הקול הערבי — בכלל לא כאן. הם לא מדברים אתנו על הנושאים הכואבים והחשובים באמת… האם ראש הממשלה הנוכחי, יאיר לפיד,ידבר אלינו? האם הוא יקשיב לנו?.. בעקבות הייאוש יש קולות גוברים בחברה הערבית שקוראים להחרים את הבחירות,.. אני קוראת לכל האמהות: לנו יש אחריות לעתיד של הילדים שלנו, והקול שלנו יכול להשפיע ולהכריע איזו ממשלה תקום כאן, והאם תהליכים חיוביים שהתחילו ימשיכו או לא..", וידאד זייד, הארץ, 10.9.22

רבאב אבו סיאם העבירה למשטרה הקלטות איומים של הגרוש שלה לפני הרצח. בהקלטות נשמע בן הזוג לשעבר, החשוד שפעל לרצוח אותה, מאיים על משפחתה ומתכנן איך ישים ידיו על הרכוש המשותף…", נופר משה, כאן חדשות, 08 בספטמבר 2022

הרצח הכפול בלוד: מרים שוהה בדירת מסתור, אימה ואחותה נטמנו. מרים אבו חג'אג', שניצלה באירוע הירי בלוד, הועברה לדירת מסתור לזמן בלתי מוגבל • מאות הגיעו להלוויה, למשטרה אין קצה חוט לעת עתה, הדס גרינברג, כאן חדשות, 07 בספטמבר 2022

רצח בלוד: בת 14 ואמה נורו למוות, אחותה התאומה במצב בינוני. התקרית אירעה ברחוב הרב קוק בעיר. השלוש פונו לבית החולים אסף הרופא כשהן סובלות מפצעי ירי – שם נקבע מותן של האם, מנאר חג'אג' בת 34, ובתה חדרה. המשטרה החלה בחקירת המקרה והרקע בבדיקה, קרין שגיא, וואלה, 5.9.22

המדינה מתחילה לשנות גישה במאבק ברצח נשים. אולי זה גם יתורגם למעשים. "..לפיד אף כינס מפגש ביום רביעי האחרון עם נציגות מארגוני נשים בישראל, בהשתתפות שר הרווחה כהן, השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, וצמרת משרד הרווחה. נכחתי במפגש הזה, נציגה יחידה של החברה הערבית. לצערי, חברותי הפמיניסטיות מארגונים מובילים במאבק בחרו שלא להשתתף, על רקע המתקפה בעזה והרג נשים וילדים בה.. כנציגה של יותר מ-20% מאזרחי ישראל, 58% מהנרצחות במדינה וכ-40% מקורבנות הפשיעה המגזרית, הצעתי לראש הממשלה לפיד ללמוד ממי שפועלות בשטח בתוך החברה הערבית והחברה האזרחית…עמותת נשים נגד אלימות חקרה את כל מקרי הרצח של נשים ערביות בעשור האחרון, והמגמות שעולות מהמחקר ברורות: רק 28% מהנשים נרצחו על ידי בני זוגן. עוד עולה מהמחקר כי המעורבות של הפשיעה המאורגנת ברצח נשים גוברת, וניכר כי התחום עובר הפרטה (רצח על ידי שליח)…", סמאח סליימה, שיחה מקומית, 28.8.22

עביר שרדה לבד את ההתעללות – עכשיו לנפגעות הערביות יש מענה. חברה הערבית תקיפות מיניות הן בגדר טאבו. נשים וגברים מהססים לספר שהותקפו לחוקרי משטרה, אבל גם לקרובים אליהם ביותר. החשש הוא שיזכו בחוסר אמון, או גרוע מכך – יואשמו באחריות לתקיפה. בימים אלו נחנך בבית החולים האנגלי בנצרת חדר אקוטי ראשון באזור, מונגש לשונית ותרבותית. שוחחנו עם עביר, אישה ערבייה שבעצמה נפגעה מינית, שמתארת באומץ עד כמה נחוץ מקום כזה. כתבתו של ערן זינגר מתוך חדשות כאן הערב 17.08.22 #קול_איסראיל

המרחק הנוכחי מהקלפיות: לפחות 40 ק"מ התוצאה: כ-80% מהנשים הבדואיות אינן מממשות את זכות הבחירה שלהן. הבחירות מתקרבות וזה הזמן לדרוש הצבת קלפיות בכפרים הבדואים הלא-מוכרים בנגב. קמפיין של עמותות איתך-מעכי, האגודה לזכויות האזרח והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי. 17.8.22

אישום: דקר את קרובי פרודתו בגלל שיצאה ללמוד בת"א בניגוד לרצונו. הסטודנטית, תושבת כפר בגליל, פרסמה באינסטגרם תמונות מתל אביב – מה שגרם לפרוד להגיע בזעם לבית הוריה ולתקוף את בני המשפחה שניסו להגן עליה. לפי האישום שהוגש נגדו, הוא דקר את אחים שלה, חתך את אביה ופצע את הסבתא בת ה-87. "בנס זה לא נגמר ברצח", אמרו במשטרה, ישראל מושקוביץ, YNET, 16.8.22

הותר לפרסום: ראש מועצת לקיה חשוד בתקיפת אשתו ובעבירות פוליגמיה. אחמד אלאסד הוא ראש המועצה שלפי החשד תקף את אשתו, וחשוד גם בפוליגמיה, פגיעה בפרטיות והדחה בחקירה. ביהמ"ש הורה לשחררו למעצר בית, אך המשטרה תערער, אילנה קוריאל, YNET, 15.8.22

ייצוג הנשים הערביות בכנסת הקרובה צפוי להגיע לשפל. הימין לא מעוניין בהן, השמאל היהודי נרתע מהן אחרי פרשת רינאווי-זועבי, והמפלגות הערביות דוחקות אותן הצידה. לנשים הערביות צפויה להיות בכנסת ה-25 נציגה אחת, שתיים במקרה הטוב. בחירתה המחודשת של עאידה תומא סלימאן בחד"ש היא נקודת אור בתוך חושך גדול, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  15.8.2022

מראענה הורידה ראש, רינאוי־זועבי הרימה. שתיהן נשארו בחוץ. ניקח, למשל, את אבתיסאם מראענה וג'ידא רינאוי־זועבי. שתי חברות כנסת ערביות משתי מפלגות שמאל ציוני — אחת ממרצ ואחת מהעבודה. הן עברו מסלול הפוך בקריירה הפוליטית הקצרה שלהן, אך סופו צפוי להיות דומה: צאו בחוץ…", חנין מג'אדלה, הארץ, 11.8.22

יחס, חום וכסף: כך מגויסות ערביות צעירות לארגוני הפשיעה. הם מפתים אותן באהבה, מותגים וחברות ואז כשהן חלק מהארגון משתמשים בהן לכל מטרה: העברת סמים, הלבנת כספים וגם ניצול מיני. בין הקורבנות של הפשיעה הגואה בחברה הערבית נמצאות גם נשים צעירות, שפעמים רבות מסתבכות עם החוק מרצונן – כדי לשרוד…", דיאא חאג' יחיא, הארץ, 10.8.22

פריימריז ברע"מ ובבל"ד בצל המבצע בעזה: נציג חדש לנגב. … אחרי עבאס, גם על משבצת המרכז לא היה מתמודד מול ח"כ וליד טאהא. במקום השלישי ששמור למשבצת הנגב נבחר וליד אלהוואשלה, מנהל סיעת רע"מ בכנסת ויו"ר האסיפה הכללית של התנועה האיסלאמית…במקום הרביעי (משבצת הנשים) זכתה ח"כ אימאן חטיב יאסין, גם מולה לא הייתה מתמודדת…גם במפלגת בל"ד, שהיא חלק מהרשימה המשותפת, נערכו היום בחירות מקדימות, בהשתתפות מאות חברי הוועדה אשר מייצגים את אלפי חברי המפלגה. ח"כ סמי אבו-שחאדה נבחר שוב ליו"ר…במקום השני נבחר ח"כ לשעבר אמטאנס שחאדה ובמקום השלישי שמיועד לנשים נבחרה דועאא חוש טאטור…", עינב חלבי, YNET, 7.8.22

"למלחמה יש אף גדול": ספרות פלסטינית מצחיקה, מקורית ושובת לב. העלילות שטווה שיח'ה חליווה יצירתיות ומשכנעות, ואף שהן מטפלות בנושאים "רציניים" כמו מקומן של נשים בחברה, הן מלאות הומור, שמוביל את סיפוריה למקום על-זמני ואוניברסלי…חליווה היא סופרת ומשוררת פלסטינית ממוצא בדואי החיה ביפו. היא זוכת פרס אלמולתקא, אחד הפרסים היוקרתיים בעולם הערבי. זהו קובץ הסיפורים השני שלה המתורגם לעברית..", עדי אנגרט, הארץ ספרים , 2.8.22

ככל שהנשים הערביות משכילות יותר, הן נרצחות יותר – והממשלה חייבת להתערב. הנשים הערביות בישראל עוברות תהליך מבורך של רכישת השכלה ומקצוע ויציאה לשוק העבודה, שמגדיל את הערכתן העצמית והמודעות לזכויותיהן, בעוד הגברים שנותרו מאחור ומתוסכלים ממעמדם המדרדר מגיבים באלימות רצחנית…עלייה בהכנסה הכספית הפרמננטית עם היציאה לשוק העבודה, צבירת הון, אפילו מעטה, וטיפוס בסולם ההשכלה והמודעות (וההכרה העצמית במעמדה) של האישה המוסלמית גוררים תוצאות, כמו אלו בחברות אחרות שעברו תהליך כזה. אחת התוצאות היא ששיעור הגירושים בחברה המוסלמית בעלייה. בתוך עשור עלה מספר המתגרשות בחברה המוסלמית ב־85% ל־2,581 בשנת 2019 – השנה האחרונה שיש לגביה נתונים מעודכנים…", שלמה מעוז, מעריב,  05/08/2022

"אמר לי – המשטרה לא תעזור לך": עשרות נשים מאוימות בלוד וברמלה. צפו. עשרות נשים ערביות מאוימות מלוד ומרמלה, חיות בידיעה שבכל רגע זה עלול להגיע גם אליהן. כתבת כאן חדשות דיברה עם שתיים מהן ומביאה תיעוד של גבר שניסה לפי החשד להצית את ביתה של גרושתו בלוד. הכתבה של נופר משה פרדו מתוך כאן חדשות הערב 31.07.22

39% מדיירות המקלטים המוגנים ערביות – ויש רק שני מקלטים עבורן: "זה לא פתרון". 190 ערביות היו השנה במקלטים לנשים נפגעות אלימות, אבל מתוך 16 מקלטים – רק שניים ייעודיים לאוכלוסייה הערבית ועוד 3 לאוכלוסייה מעורבת. "זה להיכנס לכלא בלי הגבלת זמן כי ביקשת להיות חופשייה ומוגנת", אמרו פעילות חברתיות לאחר ששופט כפה זאת על תושבת לוד. "מי שצריך להרחיקו זה הגבר האלים", הדר גיל-עד, YNET, 31.7.22

הקשר בין רצח רבאב אבו סיאם למאוימת הנוכחית מלוד. במסגרת חקירת הרצח של רבאב, תפסו החוקרים בבית של חשודים טאבלטים שהובילו לשני מכשירי GPS • אחד מהם הוביל את החוקרים לרכב של י', האישה מלוד שמאוימת כעת • כשנשאלה מי יכול לאיים עליה – הצביעה רק על הגרוש שלה, שכבר ניסה לפגוע בה בעבר. כעת מתברר שהאיום לא מגיע ממנו, הדס גרינברג, כאן חדשות, 31 ביולי 2022

בהחלטת שופט השלום שמה עצמה מערכת המשפט, גם אם לא מרצון, לצד המקרבנים. הצלת חייה של האישה היא אינטרס עליון, אבל עליה להיעשות בדרך הולמת. שלילת חירותה היא פתרון קל אך פוגעני, בלתי מוצדק ובלתי סביר, המשליך על מעמדן של נשים, פרופ' מרדכי קרמניצר, הארץ, 1.8.22

מרב מיכאלי דורשת ממפכ"ל המשטרה: "מי שצריכים להיות סגורים הם הפוגעים – לא הנפגעות". בעקבות הפרסום ב"חדשות סוף השבוע" כי בית במשפט כפה על אישה מאוימת להיכנס למקלט לנשים מוכות – יו"ר העבודה פנתה למפכ"ל המשטרה • מיכאלי דרשה משבתאי לבצע מעצרי מנע של המאיימים – ולהגן על האישה מחוץ למקלט • מיכאלי: "לא יכול להיות שתימנע מהן האפשרות לחיות את חייהן ולגדל את הילדות והילדים שלהן" • גורם במשרד הרווחה: "המשרד מתנגד לפעולה כזו באופן נחרץ", מיכל פעילן |N12|  פורסם 31/07/22, 19:26

פרקליטה של האישה המאוימת שנשלחה למקלט: "המשטרה מקדמת אג'נדת שליטה בנשים". עוה"ד שאדי כהבא, פרקליטה של האישה שהועברה למקלט לנשים בניגוד לרצונה, תוקף את החלטת המשטרה ואומר: "השופט הציע להוציא צו מעצר לתוקף והמשטרה סירבה" • מנכ"ל המשרד לבט"פ בתגובה: "מקרה קיצוני וחירומי שנובע מתמונת מודיעין מאוד מסוכנת ומיידית. אין מספיק ראיות לעצור את המאיים", סדר יום עם קרן נויבך, כאן חדשות, 31 ביולי 2022

הפגנה מול משטרת לוד בעקבות רצח תושבת: "הרוצח לא מפחד כי הוא יודע שלא ייענש". פעילים חברתיים הפגינו הערב (חמישי) בלוד בדרישה מהמשטרה לפעול כדי למנוע רצח נשים. זאת, בעקבות הרצח של תושבת העיר רבאב אבו סיאם השבוע. הפעילים הקימו סוכת אבלים מול תחנת המשטרה בעיר, ותלו עליה תמונות של נשים שנרצחו בשנים האחרונות בחברה הערבית…", דיאא חאג' יחיא, הארץ, 31.7.22

שופט הורה להכניס אישה למקלט לנשים בסיכון חרף התנגדותה: "קדושת החיים קודמת לכל". לדברי השופט מנחם מזרחי, החוק למניעת אלימות במשפחה מקנה לו את הסמכות לנקוט צעדים לא רק בעניין הצד המאיים, אלא גם לגבי הצד המאוים. הוא הוסיף שהציע למשטרה לעצור את החשודים באיומים על האישה על בסיס הראיות שהוצגו לו, ושהצעתו נדחתה.. עורך דינה של האישה, שאדי כבהא, אמר לאחר הדיון כי "פגיעה באדם חייבת להיות לפי חוק, ולא הגיוני שאנשים חפים מפשע ימצאו עצמם תחת הגבלות חירות כפויות"….אתמול הודיעה המשטרה כי פתחה בחקירה מ"חשש שמתבצע מעקב אחר האישה, ובעקבות ירי לעבר בית משפחתה". בר פלג, הארץ, 30.7.22

"ידעתי מראש שהיא תמות": אמה של רבאב אבו סיאם מדברת לראשונה. צפו | האלימות שהתפרצה בלוד במהלך מבצע "שומר חומות" היתה קשה לעיכול, אבל לפחות התחברה למסכת שלמה של יחסי יהודים-ערבים בארץ הזאת. אבל מה עושים עם רצח של אישה צעירה, מורה בבית ספר, שנורתה למוות מטווח אפס בבית הוריה, בעוד בתה הקטנה יושבת על ברכיה ואמה, הסבתא, יושבת לצדן? אמה של רבאב אבו סיאם מספרת בריאיון בלעדי איך זה מרגיש לראות את בתך מוצאת להורג לנגד עינייך, ועיני נכדותייך. הכתבה של ערן זינגר מתוך "השבוע", כאן חדשות, 29.07.22

"אין לי על מי לסמוך, אולי גם יומי יגיע?" | מצוקת הנשים הגרושות בחברה הערבית. הפחד ממשיך ללוות גם אחרי הפרידה, ונשים רבות בחברה הערבית מצאו את עצמן מופקרות לגורלן. ה', שהוריה התנגדו לגירושיה: "אם יקרה לי משהו זה באחריות של כל האנשים שידעו והעלימו עין". ע', שעזבה את ביתה לאחר שבן הזוג התעלל בה: "קיבלתי מכות רק בגלל שהעזתי לדבר עם המשפחה", עינב חלבי, YNET, 29.7.22

הנשים מאוימות, המשטרה מתקשה: הרצח הבא של אישה ברמלה ולוד הוא עניין של זמן. 20 נשים ערביות היו יעד לרצח בשתי הערים בעשור האחרון, רק רבע מהמקרים פוענח. כשהמשטרה מתקשה לתת מענה לאיומים, והרוצחים מרחיקים את עצמם מהפשע, אין סיבה לצפות לשיפור בנתונים, בר פלג, רן שמעוני ודיאא חאג׳ יחיא, הארץ, 29.7.22

ראו גם:   תעסוקת נשים ערביות בישראל: תמונות מצב ♦    פוליגמיה  ♦

תכירו: הכוח הנשי העולה בחברה הערבית. במפגש מיוחד עם נשים מובילות במכללת אלקאסמי, בדקנו מה סוד הקסם של המכללה שמצמיחה נשים כל כך מרשימות, המהוות מודל לחיקוי לצעירים וצעירות בחברה הערבית בישראל, מעריב בשיתוף אקדמיית אלקאסמי, 28/07/2022

אימה של רבאב אבו סיאם, שהייתה עדה לרצח, בריאיון ראשון. האם שחזרה: "היא גוננה על הבת שלה ואמרה 'תירה'. הוא דחף אותי והמשיך לירות בה" | הריאיון המלא – הערב ב"השבוע" בכאן 11, ערן זינגר, 28 ביולי 2022

בחייה ובמותה היתה רבאב אבו סיאם קורבן בלי מקרבן, מאוימת בלי מאיים. ".. "משטרת ישראל פעלה בכל הכלים העומדים לרשותה על מנת לשמור על חייה של המנוחה", מסרה המשטרה לכלי התקשורת/.. עם כל הכבוד לרשימה המנומקת של המשטרה, דבר אחד אין בה: טיפול בגורם המאיים. הרי זה לא שהרצח הגיע משום מקום…", תמר קפלנסקי, הארץ, 28.7.22

ההבדל בין רצח נשים יהודיות לבין רצח ערביות. "מתוך שבע הנשים הערביות שנרצחו השנה, רק שני מקרים פוענחו. לפי מחקר שבוצע על ידי עמותת נשים נגד אלימות, מרכז אלטופולה ושדולת הנשים, בעוד ששיעורן של הנשים הערביות באוכלוסייה עומד על 19% מכלל הנשים מגיל 18 ומעלה – שיעורן מבין הנרצחות עומד על פי שלושה כמעט ומגיע לכדי58%. הנשים הערביות מהוות 40% מהשוהות במקלטים לנשים נפגעות אלימות במשפחה. השוואה בין הטיפול בתיקי רצח בין נשים יהודיות לערביות במהלך עשור, בין השנים 2018-2008 חושפת אפליה קשה… הפער נשמר גם בנוגע לגזרי דין..", הדר גיל-עד, YNET, 28.7.22

למה שהאש לא תשתולל ושנשים לא ירצחו?": חברת הכנסת תוקפת לאחר דו"ח המבקר. ח"כ איבתיסאם מרעאנה שוחחה עם ענת דוידוב, והתייחסה לדוח המבקר שחשף ליקויים קשים בנוגע לאכיפה בערים המעורבות בזמן מבצע שומר החומות, והזנחה האוכלוסיה הערבית במקומות אלו, מעריב, 103FM 27/07/2022 

7 נרצחות ערביות מתחילת השנה – ורק שני פענוחים: "כל מילה עלולה לעלות בחיי". סכסוכי גירושים, ירי תועה והתנקשויות מתוזמנות: שבע נשים מהחברה הערבית איבדו את חייהן השנה – וברוב המקרים המשטרה אפילו לא מצאה חשודים. משפחתה של ג'והרה שנהרגה בפיצוץ מטען לא קיבלה עדכונים על החקירה, חברתה של סוהילה חוששת שגם היא תירצח ללא סיבה: "אין לנו ביטחון אישי". המשטרה: "מתייחסים בכובד ראש", חסן שעלאן, YNET, 27.7.22

רבאב אבו סיאם נורתה לעיני בתה, רכב ששימש לפי החשד את הרוצח אותר שרוף. תושבת לוד התגרשה לאחרונה, הייתה מאוימת – ושהתה במקלט. היא הייתה אם לשלוש בנות ומורה בבית ספר יסודי • קודם לכן נורה בן 45 למוות ברכבו בעוספיא. לנרצח אין עבר פלילי, הדס גרינברג וסיון סיסאי, כאן חדשות, 27 ביולי 2022 

לראשונה: נשים ערביות מבקשות סיוע בנושא פגיעה מינית בקטינים. אימהות בנוג'ידאת שבצפון עברו סדנה להתמודדות עם התופעה • גורמי טיפול: מספר התקיפות במגזר – פי 3 מהמדווח • אלמזה, סבתא ל-16 נכדים: "אם אשמע על ילד שנפגע, אהיה הראשונה לסייע", איציק סבן, ישראל היום, 25/7/2022

לוסי איוב: "יש לי יכולת להזדהות עם שני הצדדים, להבין שהנראטיב מורכב". אחרי שכבשה את המסך כמנחה, לוסי איוב עוברת לשלב הבא: תפקיד מרכזי ב"פאודה", כבת למשפחה מג'נין שהופכת לקצינת משטרה ישראלית. בראיון היא מסבירה מה הקשר בין הדמות לסיפורה האישי, כבת לאב ערבי ואם יהודייה (שהתנצרה), ולמה בילתה את ירח הדבש שלה בשחייה עם מדוזות, תחיה ברק, לאישה,  25.07.22

בלי תקרות זכוכית: הנשים הופכות לפנים של החברה הערבית בישראל. בחינוך, ברפואה, בהנהלה ואפילו בספורט – נשות החברה הערבית מובילות את תהליך ההשתלבות בחברה הישראלית • זה קורה בשקט, מתחת לפני השטח. יש דוגמה אחת שמציגה זאת באופן ברור • וגם: אם חשבתם שרידא רינאווי-זועבי היא לא יותר מכישלון פוליטי, אתם כנראה לא מכירים נשים ערביות…", מאמר דעה של פוראת נסאר |חדשות 12|  18/07/22

"סבתא אומרת 'אום כולתום יש אחת'. אני עונה לה: 'את צודקת, אבל אני לא מתיימרת להיות. אני ואלרי חמאתי'". העימות עם מנהלת בית ספר שהגיע עד לכנסת, ההחלקה על הבמה מול כל המדינה בטקס המשואות והנשיקה הבלתי נשכחת עם מירי מסיקה. ואלרי חמאתי מסבירה למה אין לה בעיה להיזכר כערבייה ששרה ב"הכוכב הבא", רז שכניק, YNET+, 19.07.22

תְנָאפַאסִי: המיזם שיעזור לרופאים יהודים ויולדות ערביות לתקשר טוב יותר בחדר הלידה. יאן חדד, סטודנטית לרפואה, שמה לב לקשיי התקשורת בחדרי הלידה בסורוקה ופיתחה שיחון ערבי-עברי עם מונחים ומשפטים נפוצים בלידות. המטרה: להגיע לכל חדרי הלידה בישראל. אז, תְנָאפַאסִי, דָ'איְל בָּאס שְׁוַוַאֵיי – תנשמי, נשאר לך עוד קצת, עינב חלבי, YNET, 17.7.22

חטפו את אחותם, הכניסו לתא מטען, לקחו למערה, שפכו חומר דליק – והיא ברחה. בת 19 מהפזורה הבדואית סיפרה על אירוע שבמשטרה כינו "מזעזע": החקירה העלתה ששני אחיה חטפו אותה מהבית, הכניסו אותה לתא מטען של רכב, הביאו אותה למערה באזור ואיימו לשרוף אותה בעודה בחיים. לאחר שאילצו אותה לשתות בנזין ושפכו עליה חומר דליק, היא הצליחה להימלט. רק אחד מהם נעצר. אילנה קוריאל, YNET, 13.7.22

חשד לרצח בדרום: "מצאתי את אשתי תלויה". ביום ראשון התקבל דיווח על בת 22 ששמה קץ לחייה בכפר בפזורה הבדואית בנגב, לאחר שגופתה נמצאה תלויה. חוקרי המשטרה שהגיעו למקום חשדו שלא מדובר בהתאבדות וכי הצעירה נרצחה ועצרו את בעלה, שמעון איפרגן​ |mako| פורסם 12/07/22

תושב באקה אל גרבייה דקר את בת זוגו – ופצע את השוטרים שהוזעקו. האישה, בת 26, נפצעה באורח בינוני, השוטרים נפגעו באורח קל. התוקף עוכב לחקירה, חן ביאר, כאן חדשות, 07 ביולי 2022, 16:24

אנחנו על המפית – עונה 4 | הבית של חוסנייה – רהט. חוסניה התגוררה עד גיל 12 באוהל ואז עברה משפחתה לרהט. היא נישאה בגיל צעיר ועשתה את ״המסלול הטבעי״ שמצופה ממנה. בעקבות לידת תאומים, כשהבן שרד והבת נפטרה, היא עברה משבר שבסופו החליטה שעליה להתפתח ולעזור בכלכלת הבית. היא למדה עברית, עשתה קורס מטפלות לגיל הרך, עבדה כגננת ותופרת ובסוף התחילה לארח בבית, כדי להפגיש את הציבור הישראלי עם התרבות הבדואית. … הדיאלוג על מעמד האשה: חוסנייה היא חלק מקבוצת נשים בדואיות שמתרכזות במתנ״ס ברהט. הקבוצה נועדה לטפח ולהעצים נשים באמצעות חינוך, הדרכה עסקית ופיתוח מנהיגות נשית. הקבוצה פועלת כ״פירמידה״, נשים שנעזרו בקבוצה ושיפרו את מעמדן בבית ובחברה, תומכות וחונכות בנשים נוספות, כאן חדשות 4.7.22

תופאחה סאבא. "אני מעדיפה רווקות מאושרת מאשר זוגיות אומללה". אחרי שנים שבהן הובילה פרויקטים חינוכיים בחברה הדרוזית, תופאחה סאבא התחברה לפמיניסטית שבתוכה והחלה לכתוב שירה מנקודת מבט נשית. עם צאת ספרה החדש היא מסבירה מדוע היא מתנגדת לחרם תרבותי על ישראל, שירין פלאח סעב, הארץ, 4.7.22

"רוצה להתגרש? מועמדת לרצח": נשים מהמגזר הערבי חושפות את שגרת הפחד. רשא הפסיקה לנסוע באוטו עם הילדים, סועאד גילתה את המטען שכוון נגד משפחתה רק בזכות ערנות השכנים. נשים מהמגזר הערבי מספרות: מה המחירון לחיסול אישה, מתי השתנו הקודים והתחילו לפגוע במתכוון בנשים, ואיך אפשר להתנהל כשבכל יום את נפרדת מהילדים שלך – כי אולי לא תראי אותם יותר, רתם איזק, YNET, 2.7.22

"רוצות להילחם בכוחות החושך": הקמפיין שנלחם באלימות נגד נשים במגזר. סמאח סלאימה, מסיידת עמותת "נע"ם – נשים ערביות במרכז", סיפרה לג'ודי שלום ניר מוזס על קמפיין מימון ההמונים "מי הבאה בתור?", המבקש להקים גוף שיערוך מלחמת חורמה נגד האלימות המגדרית במגזר, מעריב, 103FM,  01/07/2022

נשים בעולם הערבי נאבקות על עצם זכותן לחיות. באחרונה שטף גל של מקרי רצח מחרידים של נשים במצרים, ירדן, איחוד האמירויות וישראל/פלסטין, שזכו לגיבוי ולתמיכה מפי שמרנים רבים. במקביל, החלו נשים רבות לפרסם איומים שקיבלו, המזהירים אותן מגורל דומה, ומתארגנת שביתת נשים כללית בעולם הערבי, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  28.6.2022 – ראו גם: האם יכול להיות פמיניזם איסלאמי? נטע איפרגן, העוקץ, 23.6.22 

בשפרעם מתרחשת מהפכה בתחום הרכיבה. הרבה בזכות נערה שאפתנית בת 16. מונירה יאסין בת ה-16 החלה לרכוב על אופני הרים רק לפני שנה וחצי, אך כבר הספיקה להגיע להישגים רבים. ההצלחה שלה היא החזון שעמד לנגד עיניו של מוחמד סובח, מייסד עמותת הספורט של שפרעם: "רוצה לראות עוד רוכבים כמוה", איתי גודר, הארץ, 22.6.22

גידלו אותה להיות מורה, אבל היא הפכה לספקית האינטרנט של המגזר הערבי. חולוד אבו חרפה גדלה במשפחה בת 9 נפשות במעלות תרשיחא, וכבר בתיכון חלמה להקים חברה משלה. את העסק הראשון פתחה לבדה בחדר של 3X4 מטרים, עד שצמחה להיות ספקית האינטרנט המרכזית של המגזר הערבי. עכשיו היא פועלת להעניק כלים עסקיים לנשים נוספות • "יש חסמים רבים לאישה ערבייה", היא אומרת, "אבל מי שיבוא אליי לחברה יראה ישיבות הנהלה שבהן כולן נשים", דורון אביגד, גלובס, 23.06.2022

בהסדר טיעון: תושב לוד הודה שרצח את אחותו וקבר אותה ביער. פרסום ראשון: מוחמד אל-עמורי שרצח את אחותו נג'לא ב-2019, ואז קבר אותה ביער הודה והורשע במעשים. בדיון טען: "נכון שגרמתי למותה, אבל לא בכוונה". עם זאת העבירה שמיוחסת לו בהסדר, שעליו חתם: רצח בכוונה. בין הצדדים לא הושגה הסכמה על העונש, גלעד מורג, YNET, 20.6.22

"אולי יכולתי להציל אותה": אמה של ג'והרה מדברת. ג'והרה חניפס, בת 28 משפרעם, נרצחה כשמטען הוצמד למכוניתה. אימה בדיעה מספרת לראשונה מאז הרצח על בתה – אישה פמיניסטית ועצמאית, ולא מצליחה להבין מי יכול היה לרצות במותה. היא חוששת מאוד שהרוצחים לא יתפסו וטוענת – לא ממהרים לפענח מקרי רצח בחברה הלא יהודית, גאולה אבן סער, יומן השבוע כאן חדשות, 17 ביוני 2022 

הפגנת נשים ערביות בחיפה: "ישראל אינה מגינה עלינו". תנועת נשים ערביות ערכה הפגנה נגד האלימות והרצח של נשים בחברה הערבית, שכללה הנפת דגל אש"ף וקריאות נגד ישראל. דלית הלוי, ערוץ 7, י"ז בסיון תשפ"ב, 16.06.22 ♦

אלימות במשפחה 2020-2011: חצי מהנפגעות שאושפזו – מהמגזר הערבי. מחקר – במכון גרטנר שבמרכז הרפואי שיבא – : 20% מהנשים שנזקקו לאשפוז בבית חולים היו בהיריון בעת התקיפה • "נשים ערביות ומהגרות פגיעות יותר", מיטל יסעור בית-אור, ישראל היום, 14/6/2022 ♦

הרוב הנשי בין תלמידי הפיזיקה בחינוך הערבי עדיין לא הגיע לחברה היהודית. מחקר חדש מגלה שדווקא העידוד לבחירה חופשית בבתי הספר דוברי העברית, הוא זה שמנציח את הפערים המגדריים. "הדגש שניתן בבתי הספר דוברי העברית על בחירה, מעצים את ההשפעה של סטריאוטיפים חברתיים על ההחלטה", הסביר אחד החוקרים, שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 12.6.22 ♦

חשד לרצח וניסיון התאבדות בחיפה: גבר דקר את אשתו ואת עצמו. צוות מד"א שהוזעק לדירה בחיפה דיווח על אישה בת 51 במצב אנוש וגבר בן 54 במצב קשה – שניהם עם פצעי דקירה. בבית החולים נקבע מותה, במשטרה חושדים כי בעלה רצח אותה ולאחר מכן ניסה לשים קץ לחייו. שכנה: "הם היו מסוכסכים לאחרונה, אבל לא חשבנו שזה יגיע לדבר כזה", ליאור אל-חי, YNET, 12.6.22, 09:53 ♦

היא התריעה שאין מי שיגן על נשים מאלימות. אתמול היא נרצחה. ג'והרה חניפס פעלה במשך שנים למען זכויותיהן של הנשים בחברה הערבית, ומתחה ביקורת על אוזלת ידן של הרשויות בהגנה עליהן. מטען שהתפוצץ אתמול במכוניתה הרג אותה. "אנחנו חברה מוחלשת, וכל יום הפחד בתוכנו גובר", אמרה תושבת העיר לאחר הרצח, דיאא חאג' יחיא, הארץ, 8.6.22 ♦

הנרצחת החמישית ב-2022, קורבן האלימות שנגדה פעלה: "אין מי שיגן עלינו". ג'והרה חניפס הצטרפה אמש לסטטיסטיקה העגומה של מקרי הרצח בחברה הערבית בכלל, ושל נשים ערביות בפרט. למרות הירידה במספר מקרי הרצח, האלימות ברחובות עדיין משתוללת. אם הנרצחת פנתה לנשים שהגיעו לנחם אותה: "אני מקווה שלא יקרה לכם אסון כמו שקרה לנו", חסן שעלאן, YNET, 8.6.22 ♦

בת דודתה של ג'והרה שנרצחה בשפרעם: "הרסו לה את החיים, היא רצתה להיות עצמאית". בת דודתה של ג'והרה שנרצחה בשפרעם לכאן רשת ב: "בגלל השובניזם הם חושבים שמותר" • בחברה הערבית מגיבים לרצח בתו של סגן ראש עיריית שפרעם • אביה לכאן רשת ב: "לא הייתי מאוים, בתי לא הזיקה לאף אחד", חן ביאר, ערן זינגר ואורלי אלקלעי, כאן חדשות, 08 ביוני 2022

"מתקיימת שכנות טובה בין הקיבוצים לישובים הערבים שסביבם" . מאז לימודיה בגבעת חביבה ח"כ אבתיסאם מראענה (עבודה) מרגישה שיש לה ולקיבוצניקים הרבה ערכים משותפים. לדבריה, זה אחד מהדברים שמפחידים את אנשי הימין, בנוסף לכך שהיא אישה ערבייה, עצמאית, נשואה ליהודי ומגדלת איתו בת משותפת.  ריאיון על אומץ ודו-קיום, מאת: נחמן גלבוע, זמן קיבוץ – עיתון הקיבוצים,  7 ביוני , 2022

פורצת דרך: הדיינית הראשונה מהמגזר הערבי. וופא זועבי פאהום, ששברה כל תקרת זכוכית עד לבית הדין של ההתאחדות לכדורגל, מספרת על הדרך, התגובות, ההבדלים בין המינים, השאיפות, הקולגות והמסר לעתיד, הדר אקריש, YNET, 4.5.22

מייסם ג'לג'ולי מונתה למנכ"לית משותפת בארגון צופן. יחד עם רביטל דואק, תשתלב בהובלת יישום אפקטיבי של תכנית החומש הממשלתית שהקצתה 600 מיליון שקל לפיתוח הייטק וחדשנות בחברה הערבית: "מהארגונים החשובים בישראל בכל הנוגע למימוש חזון העבודה המשותפת של ערבים ויהודים", מערכת ice , 31/5/2022

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה: "צעקת הנשים צריכה להישמע תמיד, לא נרפה". הוועדה לקידום מעמד האישה התכנסה היום (שני) לדיון בנושא השפעת הפשיעה על נשים ערביות, בהשתתפות סגן השר לביטחון הפנים, יואב סגלוביץ. יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן, אמרה בפתח הישיבה כי ההיבט המגדרי נעלם מן השיח על הפשיעה. עוד ציינה כי מעורבות נשים בפשיעה נמוכה, אולם הפגיעות שלהן כתוצאה מהפשיעה היא גבוהה מאוד. דנה זילברמן , חדשות מבזק לייב, 30 במאי 2022

רשא נחאס: "למה את שואלת אותי על פיגועים?" נחאס בחרה לעזוב את חיפה לטובת קריירה בינלאומית כזמרת ויוצרת בברלין. לרגל יציאת אלבום חדש שלה היא מדברת על ההחלטה לחזור לשיר בערבית, המאבק בדיכוי הכפול שהיא חווה כאישה וכפלסטינית ולמה לא נוח לה עם ההגדרה "מוזיקאית פוליטית", שירין פלאח סעב, הארץ, 29.5.22

"עברתי מטייבה לשנחאי כדי ללמוד, הספיקו לי 2,000 שקל בחודש כדי לחיות שם". פיירוז נאשף עבדה בחנות המשפחתית של אביה בטייבה, אבל היה ברור לה ולמשפחתה שאין תחליף להשכלה אקדמית. היא השלימה תואר ראשון בלימודי אסיה, וטסה לשנחאי.  "רציתי להישאר שם, אבל אפשרויות התעסוקה במסגרת החוקים הנוקשים של הממשלה לא היו מספיק אטרקטיביות", שלי קלינג, דה מרקר, 25.5.22

רינאווי זועבי אינה סילמן. היא תיזכר כחסרת אחריות, לא גיבורה. התקציבים לחברה הערבית ייחרטו לכאורה על שמה של רינאווי-זועבי. אבל עם כל הערכתי אליה, היא לא באמת משקפת את ההחלטיות של נשים ערביות, בטח לא כמו ההצהרה שנתנה ללוי לנגד עיני הצופים. היא פשוט למדה שכדי לשמר את תוחלת החיים הפוליטיים שלה היא חייבת קלף כלשהו ביד. שירין פלאח סעב, הארץ, 23.5.22 [עוד על חה"כ רינאוי-זועבי – ראו כאן]

שירין נאטור חאפי מונתה לתפקיד מנהלת האגף לחינוך ערבי במשרד החינוך. לאורך העשור האחרון כיהנה כמנהלת בית הספר הערבי למדעים ולהנדסה "אורט לוד" וחברת הנהלה בבית הספר אורט ע"ש זייל לוד. אורלי הררי, ערוץ 7, י"ז באייר תשפ"ב, 18.05.22

החוק אומר לי "את כמעט ישראלית, את לא שייכת". לפי חוק הלאום, ילדיי ואני איננו אזרחים שווים במדינה. מחד אנחנו הדרוזים נחשבים חלק מישראל המכילה והמגוונת ומאידך מציבים בפנינו תמרור עצור. אני דרוזית גאה, אני אוהבת את המדינה, והישראליות הוטמעה בי מאז שנולדתי. לא היו ספקות או שאלות לגבי היותי ישראלית. כך חונכתי וכך רבים מבני ובנות העדה, עינב חלבי, YNET, 18.5.22

היום הלכה לעולמה פאתן אל-זינאתי, המנהלת של מתנ"ס שיקאגו, המרכז המעורב, היהודי-ערבי בשכונת רמת אשכול בלוד. פאתן, בת לפליטים מעאקר (עקרון של היום), נולדה בלוד וחייתה שנים רבות בפחון בסמוך לבית הקשתות הקדום…לוד איבדה היום עוד פתיל של תקוה ושל נכונות לפעול לא למען דו-קיום, אלא בפשטות למען הקיום, קיום של אדם באשר הוא אדם. יהי זכרה של פאתן ברוך. פוסט של יותם יעקבוסון, פייסבוק 8.5.22 – ראו גם: נעים להכיר: פאתן זינאתי, מנהלת המרכז הערבי-יהודי בלוד, הג'וינט, 11.1.2018 –הלוחמת החברתית שצוואתה חיים משותפים בלוד המעורבת. פאתן אל זינאתי הלכה לעולמה והיא רק בת 44, אך הספיקה להנחיל לסובביה את המחויבות העמוקה לשותפות בין ערבים ויהודים. בפעילותה החברתית סייעה לכל ילד ונער בעיר המעורבת, וקראה להימנע מאלימות. הנשיא ספד לה: "דוגמה ומופת לעשייה למען החברה ולשותפות", אלי אשכנזי, וואלה, 14/05/2022 

אל-הורות בחברה הערבית: "לא אשעבד את חיי כדי להפוך לאמא טובה". נור הבינה מגיל צעיר שהיא לא רוצה להיות אמא. מדלן קיבלה את ההחלטה בעקבות שידוך שנכפה עליה. שתיהן גדלו בסביבה שרואה את ייעודן כנשים בהקמת משפחה, ולמרות זאת הן בחרו שלא לעשות זאת. "חלק מן הדיכוי כלפי נשים נובע מהציפיות המובנות מראש שיש לחברה הערבית כלפינו. אנחנו לא מתאימות לקובייה" , מוחמד זועבי, YNET, 6.5.22

"אם בגלל זה שאני מקבלת את כולם אנשים קוראים לי ערביית מחמד אז מהמם – זאת מחמאה ענקית". ההשתתפות של ואלרי חמאתי בטקס המשואות זכתה לתשומת לב מיוחדת – גם בזכות העובדה שהיא ערבייה נוצרייה • בטקס היא מעדה וקמה כמו גדולה וגם לא שברה כלום, מלבד עוד תקרת זכוכית בטקס הכי ישראלי שיש: "עכשיו אני זו שנפלה בטקס המשואות" • ליווינו אותה מאחורי הקלעים של טקס המשואות, לפני ואחרי הנפילה, וגם בפיצרייה של הוריה ביפו – ושמענו מה יחשבו אם תביא הביתה בן זוג יהודי, אורלי מירקין|אולפן שישי|חדשות 12, 06/05/22

רהט:

אובדן לתנועות מתקדמות רבות. לזכרה של האלה אספניולי. האלה אספניולי היתה מחלוצות תחום הייעוץ החינוכי בחברה הערבית בישראל, עמוד תווך בתנועה הפמיניסטית הפלסטינית, ושותפה לייסוד ארגוני חברה אזרחית חשובים כמו עדאלה ומרכז דיראסאת. עשייתה הרבה תמשיך להשפיע גם אחרי מותה, בתקווה שנגיע יום אחד לחוף המבטחים שעליו חלמה, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  27.4.2022

הלכה לעולמה ד"ר האלה אספניולי  نبيلة اسبنيولي בת נצרת.  נפטרה 25/4/2022, היתה אשת אקדמיה וחוקרת בתחום החינוך הערבי בישראל. סמנכ"ל המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל – חיפה. אספניולי הקדישה רבים ממחקריה לפערים במערכת החינוך בין יהודים וערבים בישראל.. הפתרון, להשקפתה, טמון בשוויון בחינוך, שוויון הזדמנויות, שוויון בחלוקת המשאבים, ואף אפליה מתקנת, כאשר המסגרת לכך תהיה הקמת מינהל חינוך ערבי בישראל. 26.4.22 (OnePlace)

המטרה החדשה של ארגוני הפשע: נשים. אם עד לאחרונה האלימות כלפי נשים בחברה הערבית "הסתכמה" באיום שנשקף להן מבני זוגן או בני משפחה אחרים, כיום הן מאוימות בשני אופנים נוספים, ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא (המכון הישראלי לדמוקרטיה), YNET, 25.4.22

בת 33 נורתה למוות בחניית ביתה בקלנסווה. צוות מד"א פינה את הצעירה לבית החולים מאיר בכפר סבא, שם נקבע מותה • מדובר בקורבן האלימות ה-22 בחברה הערבית מתחילת השנה, הדס גרינברג ודנה ירקצ, כאן חדשות, 23 באפריל 2022, 19:23

חיסולי נשים תמורת כסף | ארגוני הפשע נכנסו לסכסוכי הגירושים במגזר הערבי. "פחדתי לברוח כי גיליתי שהוא חמוש", "כל פעם שברחתי הוא החזיר אותי בכוח ובאיומים": נשים בחברה הערבית מעידות על אלימות קשה מצד בן הזוג, בחסות ארגוני פשיעה. על האיומים בבית, התיקים שנסגרים והפושעים שממשיכים מבלי לעמוד לדין. "בעיות במשפחה זה פלח שוק חדש לארגוני הפשע", נדירה סעדי, YNET, 22.4.22

הבמאית החיפאית מהא חאג' חוזרת לקאן, עם סרט פלסטיני. הדרמה "חום ים תיכוני" של הבמאית הפלסטינית תושבת ישראל יוקרן במסגרת מבט מסוים בפסטיבל היוקרתי, שש שנים אחרי שבכורת הבימוי שלה רשמה הישג דומה…עלילת "חום ים תיכוני" מתחוללת בחיפה, שם הגיבור וואליד מתגורר עם אשתו וילדיו וחולם על קריירה כסופר בעודו מתמודד עם דכאון כרוני…", אמיר בוגן, YNET, 22.4.22

סליחה, אבל אתם יודעים מה זה להיות אשה בדואית? אם צפיתם בתוכנית "סליחה על השאלה — בדואים" ב"כאן 11", וגם לכם יש שאלות ומחשבות על פוליגמיה, אז תדעו שאני המרואיינת שציחקקה ואמרה שזה נראה כמו החלום של כל גבר, להתחתן עם יותר מאשה אחת. אני זאת שהוסיפה, שגברים טוענים שזה חלק מהדת, אבל אם תשאל אותם על משהו אחר בדת — לא יידעו..", רואן כעבייה,  הארץ, 17.4.22

נמצאה מוטציה בקרב נשים ערביות נוצריות שחושפת אותן לסיכון מוגבר לסרטן השד והשחלות. הסיכון לנשאות של סרטן השד והשחלות בקרב יהודיות אשכנזיות עומד על שיעור גבוה בהרבה מיתר הנשים. במחקר חדש שנערך בבית החולים רמב"ם נמצאה מוטציה בקרב נשים ערביות נוצריות שחושפת גם אותן לסיכון מוגבר למחלה. "יכול להיות שבעקבות ממצאי המחקר יהיה צורך להרחיב את הבדיקה הגנטית גם לערביות נוצריות", מערכת ערוץ הבריאות|mako בריאות| פורסם 12/04/22

ייצוג נשים בשלטון המקומי: עדכון וניתוח נתוני בחירות 2018 ….יותר משליש מהסיעות ברשויות יהודיות לא חרדיות ויותר מרבע מהסיעות בערים המעורבות קיבלו תוספת מימון בגין ייצוג נשים (לעומת חמישית הסיעות בכלל הרשויות, כאמור). ברשויות ערביות רק 2% מהסיעות נמצאו זכאיות לתוספת המימון. השוואה לשיעור הסיעות שלפחות שליש מחבריהן היו נשים אחרי בחירות 2013 ,לפני מתן התמריץ הכלכלי לייצוג נשים, מעלה כי בכלל הרשויות גדל שיעור הסיעות עם שליש נשים בשלוש נקודות האחוז; ברשויות יהודיות לא חרדיות נרשם גידול ניכר יותר של חמש נקודות האחוז. הגידול בנקודות האחוז ברשויות הערביות אומנם אינו גדול אך הוא מבטא גידול נומינלי לא מבוטל במספר הסיעות בהן שליש נשים – משתי סיעות אחרי בחירות 2013 לתשע סיעות אחרי בחירות 2018..", עמ' 7-8. כתיבה: עדו אבגד, מממ – מרכז המחקר והמידע בכנסת, 14.4.22

תוכנית הריאליטי הראשונה בערבית מציבה אתגר לחברה הישראלית. יוצרי "האתגר", הריאליטי הערבי הראשון שבו משתתפות עשר נשים מהמגזר, מבטיחים שבניגוד לתוכניות כמו "הישרדות" הפרובוקציות יישארו בחוץ, אסף גבור, מקור ראשון,  י׳ בניסן ה׳תשפ״ב , 11/04/2022

ירו לעבר בית קפה ברהט – בגלל שאיפשר לנשים לשבת. בעל בית הקפה סיפר לכאן חדשות על התקיפה שביצעו רעולי פנים: "הם עושים את זה בכל מקום שיש בו בנות. התווכחתי איתם והם לא אהבו את זה". תושב רהט בן 25 נעצר בחשד למעורבות במעשה, אסף פוזיילוב, כאן חדשות, 07 באפריל 2022, 14:13

"אם אתם ממש מתעקשים להגדיר אותי, יאללה אני בדואית". סברין חוג׳יראת בת 33 לא מרגישה ערביה. היא לא גדלה בזהות הפלסטינית. היא אוהבת להיות בדואית. אוהבת את האותנטיות והאמיתיות ואת הערכים ששמרו אותם. במקור מביר אל-מכסור בצפון. היום חיה בירושלים. לפני חמש שנים עברה לירושלים לתכנית צוערים לשירות המדינה. הייתה במשרד רו״הם בזמן חוק הלאום. עובדת היום במשרד התרבות". סליחה על השאלה – הסכת (פודקאסט) פרק 10 : בדואים. עורך ומגיש : אהוד עזריאל, כאן חדשות (42:30 דק)

תל אביב-יפו: טקס קריאת שם רחוב ע"ש חברת הכנסת ואשת הציבור נאדיה חילו ז"לناديا حلو 2015-1953). רון חולדאי: … אישה מעוררת השראה. את הקול של נאדיה לא נצליח להחזיר, אבל על התקווה שהיא העניקה לנו, ועל הדרך שהיא סללה אסור לנו לוותר. הרחוב הזה שאנו קוראים על שמה הוא רחוב של תקווה, רחוב של השראה.", ערוץ 7, כ"ח באדר ב תשפ"ב, 31.03.22

גברים שרוצים לשמור על הפטריארכיה. לא "תא אסלאמיסטי" רדום. העובדה שבאוניברסיטת בן גוריון התקיימה "משמרת צניעות" שפיקחה על סטודנטיות ערביות היא מספיק גרועה. אבל לנשיא האוניברסיטה היה חשוב לתאר אותה כמעין פעולת טרור. ככה מזינים את דחפור ההסתה נגד הבדואים, מאת: סמאח סלאימה, סמאח סליימה,  27.3.2022

הנשיא טען שהתגלה באוני' תא איסלאמיסטי, אך הוגשה תלונה על תקרית אחת. לפי מקור באוניברסיטת בן גוריון, שלושה סטודנטים זרים צילמו סטודנטיות בדואיות בטענה שלבושן לא צנוע, ומאז נאסרה כניסתם לקמפוס. האוניברסיטה: "הנשיא מבקש להבהיר שהשימוש שעשה במושג 'תא איסלאמיסטי' לא תיאר נכונה את כוונותיו", שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 27.3.22

נשיא אוניברסיטת בן גוריון: חשפנו תא איסלאמיסטי ששימש כמשמרת צניעות. פרופ' דניאל חיימוביץ' חשף כי חברי התא צילמו סטודנטים וסטודנטיות מהחברה הבדואית שלא התלבשו באופן "צנוע" ואיימו לשלוח את התמונות למשפחות. לדבריו, הנושא טופל לאחר שהאוניברסיטה איימה על חברי התא. הוא סירב לומר אם המתעדים עוד לומדים במוסד: "יש דברים שאנחנו סוגרים בתוך הבית", אילנה קוריאל, YNET, 26.3.22

עיריית רהט דרשה מנשים בדואיות לשבת מאחור במופע – חלקן מוחות על ההפרדה. הדרישה היתה ככל הנראה על רקע לחץ של התנועה האיסלאמית, שהתנגדה לקיום מופע משותף לנשים וגברים. בהתארגנות ראשונה מסוגה, כ-20 נשים וגברים בדואים חתמו על דרישה שלא לאפשר עוד הפרדה באירועי תרבות, אור קשתי, הארץ, 18.3.22

נשים פורצות דרך במגזר הבדואי בנגב נאבקות לשוויון: "לעמוד חזקה כדי לקדם צדק". שלוש נשים מהמגזר הבדואי שממלאות תפקידים בכירים בקהילה מדברות על השינויים שחלו בחברה הבדואית, והניסיון שלהן לחולל שינויים ולנהל מאבקים שתרומתם לדור הצעיר משמעותית ביותר. הן מודות שמה שהניע אותן הן תחושות חזקות של חוסר שוויון, עודד בר־מאיר, מיינט באר שבע והדרום, 10.3.22

בתה נהרגה מול עיניה, מירי תועה: "שאלה 'אמא, מה זה כל הירי הזה?' – ונפלה עליי". אמה של רזאן עבאס, בת ה-17 שנורתה למוות בביתה בעקבות כדור תועה בחילופי אש בכפר כנא, סיפרה על רגעיה האחרונים של בתה: "ביקשתי ממנה לעבור לחדר ממוגן יותר, תוך שניות היא הפסיקה לדבר ונפלה עליי". האחות הקטנה, בת ה-10: "לא מאמינה שאיבדתי אותה, כל יום חיבקה ונישקה אותי", חסן שעלאן, YNET, 11.3.22

חשד לרצח: בת 17 נורתה למוות בביתה בכפר כנא. רזאן עבאס, בת 17, נפגעה מכדור תועה כשהייתה בביתה ופונתה במצב אנוש לבית החולים האיטלקי בנצרת, שם נקבע מותה • מדובר בקורבן ה-15 במספר בחברה הערבית מתחילת השנה, אורלי אלקלעי, כאן חדשות, 09 במרץ 2022, 03:25

כדאי להתעקש על האישה הערבייה בפוליטיקה. 15 נשים יהודיות עומדות בראש רשויות מקומיות, לעומת הנשים הערביות שעודן מחכות. יחד עם זאת, ניתן לראות מגמה המבשרת שינוי מסורתי ופוליטי, ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא (המכון הישראלי לדמוקרטיה), YNET, 8.3.22

ועידת המשפיעות של ישראל: חגיגה של ניתוק חברתי ופמיניסטי. בוועידה של קשת לציון יום האישה הבינלאומי עלו על הבמה 35 נשים חשובות ומרשימות, אם כי לא תמיד כאלה שמייצגות ערך פמיניסטי כלשהו. המארגנים הצליחו למצוא רק אישה ערביה משפיעה אחת, כמובן שמתחום האלימות המגדרית, שאליו מסתבר מתנקזים כל ההישגים שלנו, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  8.3.2022

מברוק לפמיניסטית (ממקימות תנועת ״צעקת הנשים״) סמירה עזאם מעוספיא, שלפני כשנתיים ייסדה מפלגה (״מעוספיא אני״) והיתה הראשונה להיבחר כחברת מועצה בישוב דרוזי, ושוב עושה היסטוריה כשלראשונה בחברה הדרוזית נבחרה הערב, יום האשה הבינלאומי, לתפקיד סגנית ראש המועצה המקומית. יואב איתיאל (וואלה), בטוויטר, 8.3.22

5 הנשים שעשו לנו את השנה נחשפות. וופאא אבן ברי פורצת דרך עבור נשים בחברה הבדואית. לינוי אשרם היא הישראלית הראשונה שמחזיקה במדליית זהב אולימפית. ד"ר ריי ביטון דואגת לשיפור תנאי הרופאים המתמחים. ספיר ברמן עשתה היסטוריה כשופטת הטרנסג’נדרית הראשונה בליגת העל בכדורגל. וניב סולטן כבשה את המסך בארץ ובעולם בסדרה "טהרן". חמש נשים שהפכו את השנה הזו לטובה יותר…" קורין אלבז-אלוש, ידיעות אחרונות (עמוד השער) ו YNET, 8.3.22

לקט נתונים לרגל יום האישה הבין-לאומי 2022. למ"ס, 6.3.22

עוצמה נשית: סיירת נשים לחיזוק הביטחון האישי בדלית אל כרמל. יום האישה הבינלאומי נחגג בשיא הפאר והכבוד תחת כנפיהם של הנשים המצליחות בחברה הדרוזית בדלית אל כרמל, אבל לא רק. גם הגברים מצטרפים לציון יום האישה הבינלאומי ומספרים בגאווה על כוח נשי עוצמתי שפועל מטעם הרשות לביטחון קהילתי של המשרד לביטחון הפנים במועצת דלית אל כרמל.  המשרד לביטחון פנים, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, 07.03.2022

חוק האזרחות הוא אלימות מדינה נגד נשים פלסטיניות. 60% עד 70% ממקרי איחוד המשפחות נוגעים לנשים מהגדה המערבית או עזה הנשואות לבן זוג שהוא אזרח ישראל. חוק האזרחות, הנדון מחדש בימים אלה, מונע מהן מעמד של קבע, שולל מהן זכויות יסוד וכובל אותן למעשה לבני זוגן, איילה אוליר (ארגון אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה), שיחה מקומית, 6.3.22

הנשים הערביות נפקדות מהדיון על הנפקדים בבית המשפט העליון. בתוך ים המלל שנכתב אודות ה"דו-שיח" בין ח"כ דודי אמסלם לנשיאה אסתר חיות אודות הייצוג בביהמ"ש, קולן של הנשים הערביות לא נשמע • הגיעה העת לעשות מאמץ כדי שיותר נשים מהחברה הערבית יתברגו בבתי המשפט…הייצוג של המרצות הערביות בפקולטות למשפטים, שלהן פוטנציאל להיות מועמדות למשרת השיפוט ובפרט בבית המשפט העליון, הוא עודנו דל מאוד…חסמים אלה מקבלים משנה תוקף ככל שמדובר בנשים הערביות המשתייכות לחברה פטריארכלית, אשר בצד תהליכי המודרניזציה שהחברה הערבית עוברת, היציאה של נשים לשוק העבודה ועלייה בשנות ההשכלה שלהן, עדיין עיקר העול המשפחתי והביתי מוטל על כתפיהן. ..", ד"ר מנאל תותרי-ג'ובראן, גלובס, 01.03.2022

החברה הערבית: עשור של ירידה בילודה ועלייה באלימות. מהן הסיבות לתופעות שמטלטלות את החברה הערבית בישראל, שרושמת קיטון בגודלה אבל חווה יותר אלימות ופשיעה..הסיבות שהביאו לירידה בשיעור הילודה במגזר הערבי דומות לאלה שהביאו לאותה מגמה במדינות המתועשות. גם החברה הערבית עברה שינויים מבניים במהלך העשור האחרון…ללא ספק החברה הערבית עברה תמורות רבות ושינוי מבני כלכלי וחברתי. העלייה המשמעותית בשיער ההשכלה במיוחד בקרב נשים שינה והשפיע בצורה משמעותית על אורח החיים בחברה הערבית, מה שגרם לירידה בשיעור הילודה בעשור האחרון…", אחמד איאד, גלובס, 02.03.2022

"אני עומדת מול קהל ערבי ויהודי בזכות נשים בדואיות פורצות דרך". וופאא אבן ברי, יועצת אסטרטגית במקינזי, מגיעה ממשפחה בדואית מוסלמית מתל שבע בת 14 אחים ואחיות • "כשגדלתי והתחלתי את חיי האקדמיים, הבנתי שאני צריכה לפלס את דרכי", שירה ספיר, גלובס 40 המבטיחים מתחת ל-40, 01.03.22

הקונסולית הבדואית שמחלצת סטודנטים מאוקראינה. סגנית הקונסול באיסטנבול, יארה שיבלי (27)… בדואית מהכפר שיבלי בצפון… הוזעקה לפני שבועיים לתגבר את הצוות בקייב, שעבר מאז מערבה לפולין. בין השאר היא סייעה בחילוץ של 150 סטודנטים ערבים שהתפנו עם פרוץ הלחימה, כולל כאלה ממזרח ירושלים…היא סייעה בחילוץ של 150 הסטודנטים הערבים שהתפנו מאוקראינה, כולל כאלה ממזרח ירושלים. "זאת אחת הסיבות שמשרד החוץ דאג לשלוח אותי לכאן, כדי שיהיה מישהו דובר ערבית", אמרה…", איתמר אייכנראדיר ינקו, YNET, 28.2.22

"כשאני גאיידה הדרוזית בכפר אני מתלבשת צנוע בלי עגילים. בתל אביב, אני כמו שבא לי". היא הודחה מ"אקס פקטור", אך בחוץ לקחה את כל הקופה. גאיידה מסתערת על העולם עם הופעות בדובאי, חיקוי ב"ארץ נהדרת" ותפקיד ב"פאודה". כעת נותר לה למצוא בחור דרוזי טוב שלא יגיד לה מה לעשות, דליה בן ארי, את, 24.2.22 

איפה להתנדב: מי רוצה להעניק סיוע משפטי לנשים מוחלשות? העמותה ״איתך–מַעַכִּי״ מעניקה סיוע וייצוג משפטי חינם לנשים מעוטות יכולת ומנגישה עבורן כלים משפטיים. כמו כן, היא פועלת לייצוג מגוון ברשויות המקומיות ובמוקדי קבלת ההחלטות. ״את מצליחה לאפשר לנשים חסרות כל לעמוד על הרגליים״, מספרת אחת המתנדבות…"עמותת ׳איתך–מַעַכִּי — משפטניות למען צדק חברתי' הוקמה בשנת 2001 על ידי משפטניות פמיניסטיות כדוגמת קלריס חרבון, שרון אברהם וייס, דפנה הקר, רחל בנזימן, ענת סרגוסטי ומרים שלר", … ב–2008 שונה שם העמותה מ"איתך" ל“איתך–מעכי״ לאחר הצטרפות משפטניות ערביות לעמותה. הבחירה בשם דו־לשוני משקפת כי כיום בעמותה יש ייצוג זהה למשפטניות ערביות ויהודיות. כך לדוגמה, יושבות הראש של העמותה הן עו"ד הזאר אלחאד ועו"ד דבי גילד־חיו…", ורד לי, הארץ, 23 בפברואר 2022 ♦

השרה מירב כהן הורתה להסיר סרטון עם תאמר נפאר מהפעלה של המשרד לשוויון חברתי. הסרטון, שהופק במסגרת קמפיין נגד אלימות כלפי נשים בחברה הערבית, הוסר מהפעלה לבני נוער של הרשות לקידום מעמד האישה לאחר פניות של עמותת הימין "בצלמו" ואתר "סרוגים". כהן: "לא לתת במה לאנשים שדבריהם מסיתים לאלימות", בר פלג, הארץ, 23.2.22 ♦

ראו גם:

הטמעת חשיבה מגדרית בתוכנית החומש לחברה הערבית, דיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, 23.2.22, 09:00. ראו נייר רקע לדיון: "הטמעת חשיבה מגדרית בתוכנית החומש 923", – נייר עמדה של עמותת איתך מעכי, לכנסת,  29.9.21 ♦

הוכרזו הזוכות בפרס רות רפפורט לעשייה נשית פורצת דרך ומחוללת שינוי בחברה הישראלית לשנת 2022: נאילה עואד ראשד – הזוכה בפרס בקטגורית עשייה נשית רבת שנים. נאילה עואד ראשד היא פעילה חברתית מרכזית למען נשים בכלל, ולמען נשים בחברה הערבית בפרט. לאורך שנים רבות, מהווה נאילה דמות מפתח במאבק לשוויון מגדרי וצמצום אלימות מינית ואלימות במשפחה נגד נשים, תוך העלאת המודעות לנושא, במקביל לטיפול ותמיכה בקורבנות. מאקו 12, 21.2.22 ♦

מהפך דמוגרפי: ערביות יולדות פחות ילדים מיהודיות. נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [ראו כאן] מלמדים כי לראשונה מקום המדינה שיעור הפריון הערבי שעמד על 9 ילדים לפני ששים שנה, צנח אל מתחת ל-3 וירד לראשונה מתחת לשיעור הפריון של היהודיות,אריה יואלי,  חדשות סרוגים, 21.02.22,  כ' באדר א' תשפב ♦

"נשים ערביות פורצות דרך משלמות מחיר יקר, לפעמים בחייהן". המשפחה שלה כיוונה אותה ללימודי מתמטיקה ומחשבים, אבל עאישה עראר החליטה למרוד והפכה לאמנית. עכשיו, עם תערוכה חדשה, היא יוצאת נגד דיכוי הנשים בחברה הערבית, מסרבת להשתמש במילה "ישראל" בתיאור העבודות שלה, מסבירה למה לא תסיר את החיג'אב ונזכרת ביהודי שירק לה בפנים כשביקשה עזרה במציאת כתובת, שירין פךאח סעד, הארץ, 20.2.22 ♦

האמא ששלושה מבניה נהרגו: "המשטרה אשמה, לא הרוצחים". הבן הראשון חוסל ביריות, פחות משנה אחריו נרצח אחיו – ולפני כשבוע בן נוסף נהרג בפיצוץ שנסיבותיו טרם ברורות. מלבד האבל הכבד, לוודעה דויקאת יש גם זעם רב על המשטרה: "רואה את הסכנה, ויושבת ומסתכלת". היא חוששת שגם את שני הבנים הנותרים "לא ישאירו", ומספרת: "אין לי חיים, אין לי אמונה באיש", חסן שעלאן, 19.2.22, YNET ♦

רק רבע מהפעוטות בחברה הערבית נמצאים במסגרת חינוכית. הפער העצום בין יהודים לערבים בהשתתפות במסגרות לגיל הרך, עידן ארץ, גלובס, 15.02.2022 ♦

מנהלת התיאטרון הערביה הראשונה במדינה: "יש לנו פער עצום לסגור". ח'אולה דבסי מונתה לפני שלושה חודשים בלבד למנהלת תיאטרון אנסמבל פרינג' בנצרת, וכבר מתמודדת עם משבר סביב הורדת הצגה על רצח נשים בג'ת. בראיון ל"שיחה מקומית" היא מספרת על תוכניותיה להפוך את התיאטרון לחלק משגרת החיים בחברה הערבית, מאת: סמאח סלאימה , שיחה מקומית, 15.2.2022 ♦

כרואן חלבי ניפצה שיא ישראלי בן 25 שנה בריצת 1,000 מטר. הרצה עצרה את השעון אחרי 2:43.99 דקות, מחקה את שיאה של עדנה לנקרי ב-1997 וגם הפכה לדרוזית הראשונה שמחזיקה בשיא ישראלי באתלטיקה, יניב טוכמן, וואלה, 15/02/2022 ♦

שלח נערים לירות בגרושתו: תיעוד ניסיון הרצח. כתב אישום הוגש נגד תושב אבו סנאן, ששילם 80 אלף שקלים לשני בני 17 כדי שירצחו את גרושתו, שניהלה נגדו הליכים משפטיים במטרה לקבל חצי מרכושם המשותף. השניים ירו בה בחצר ביתה, והיא נפצעה קשה, ליאור אל-חי, YNET, 14.2.22 ♦

פמיניסטיות עם חיג'אב: צניעות, געגועים או תגובת נגד? מה גורם לנשים עצמאיות שמתנגדות לפטריארכיה המוסלמית, לעטוף עצמן בסממן המובהק ביותר של שמרנות, דיכוי ואיסלמופוביה? הזמרת נעמה חסן: "אם הייתי מורידה את החיג'אב העולם היה מוצא דבר אחר שיגרום לי להרגיש חסרת ביטחון לגבי המקום ממנו באתי. חיג'אב הוא הביטוי המובהק ביותר של איסלאמופוביה במערב. למרות כל כללי התקינות הפוליטית הנהוגים כיום,…"  שירין פלאח סעב, הארץ, 12.2.22 ♦

מוזות | אמל מורקוס. אמל מורקוס היא זמרת, שחקנית ומנחת טלוויזיה פלסטינית המתגוררת בכפר יאסיף שבגליל. הסרט משרטט את דיוקנה של אמל כילדה חולמת ואישה לוחמת. כאמנית מצליחה ופופולרית אשר מופיעה על במות חשובות בעולם, בעוד חלק גדול מהציבור הישראלי כלל לא מודע ליצירתה, מערכת כאן, 10 בפברואר 2022 ♦

מדריך להטמעת חשיבה מגדרית [ערבית] הרשות לקידום מעמד האישה הכינה מדריך להטמעת חשיבה מגדרית אשר כולל התייחסות לתכנון מדיניות וגיבוש תכניות לפעולה, 10.2.22 ♦

ראש מועצת ג'ת ביטל הצגה שעוסקת באלימות נגד נשים בחברה הערבית. חאלד ג'רה אסר להציג ביישובו את ההצגה "קולות" של השחקן הישאם סלימאן, בטענה כי היא פוגעת במרקם החברתי ומעודדת אלימות בכך שהיא נותנת לגיטימציה לנשים למרוד. ח"כ סלימאן: "נשים נרצחות כי יש מי שמנרמל את זה ומבקש מהן לשתוק", שירין פלאח סעב, ג'קי חורי, נטלי אלז ודיאא חאג' יחיא, הארץ, 5.2.22 ♦

למיס בת ה-26 נורתה ונאבקת על חייה: "עברה ימים קשים, ניסו לחסל אותה". בבית החולים עדיין נאבקים על חייה של למיס אבו לבן, שנפצעה קשה מירי בלוד. חבריה סיפרו כי בתקופה האחרונה היא עברה לגור בחיפה עם שלושת ילדיה: "לא כולם בסביבתה היו מרוצים מההחלטה הזו. לא יודעים למה חזרה ללוד, אבל אחרי שהגיעה לשם ירו בה". בעלה לשעבר ואחיה נעצרו, חסן שעלאן, YNET, 5.2.22 ♦

"כתב אישום לחברה ולמשטרה": סערה בדיון על הטיפול ברצח נשים פלסטיניות בישראל. הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה דיון בנושא טיפול המשטרה במקרי רצח פלסטיניות אזרחיות ישראל, והרוחות התלהטו עם הצגת נתוני המשטרה. יו"ר הוועדה: "נשים נרצחות בהיותן נשים והטיפול בהן נכשל בהיותן ערביות", אריק בנדר, מעריב,01/02/2022 :  – ראו גם הודעת הוועדה ושידור הדיון. ♦

הצגת מחקר – טיפול המשטרה במקרי רצח נשים פלסטניות אזרחיות ישראל. וועדת הכנסת לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, יום שלישי , 01 בפברואר 2022, ל' בשבט תשפ"ב, בשעה 09:30, הדיון ישודר ♦

"אבא דקר את אמא, ואמא בכתה ונפלה". רסמיה ברבור, סוהילה ג'רושי, רשא סיתאווי – תוך חודשיים, נרצחו שלוש נשים ערביות מול הילדים שלהן. כשמספר הנרצחים בחברה הערבית מטפס לשיא, התחושה היא של אבדן שליטה. "זה כמו כדור שלג", מאת: בכר זועבי, שיחה מקומית,  30.1.2022 ♦

אירוע זיכרון לנשים שנרצחו – הרבה דוברות, הרבה נותני חסות – אך ללא דוברת אחת מהחברה הערבית (מעל 50% מהנרצחות ב 2021 היו מהחברה הערבית):

עדכון: לאחר גל מחאות נוספו שתי דוברות ערביות לרשימת הדוברות. 

 

לא כולם רואים בעין יפה את המהפך של הנשים הערביות. משכילות יותר, מרוויחות יותר, מתגרשות יותר, ולמרבה הצער – גם נרצחות יותר. המהפך המדהים שעובר על הנשים הערביות בכל הקשור לרכישת השכלה ומקצוע מתחולל ממש לנגד עינינו…שיעור הנשים מכלל מקבלי התארים האקדמיים במגזר הערבי היה 66.2% לשנה האקדמית 2020/2021, לעומת 59.2% בקרב היהודיות מכלל מקבלי התואר האקדמי בקבוצה זו. על כל סטודנט ערבי שסיים לימודים וזכה לרכוש תואר אקדמי, סיימו את התואר שתי סטודנטיות ערביות….כ ל האמור לא יביא לשוויון כל עוד ישנה אפליה כלפי ערבים ונשים במגזר הציבורי…", שלמה מעוז, מעריב, 28/01/2022 ♦

40 עד 40 לשנת 2022, נבחרת המנהיגות המבטיחה של של עיתון גלובס:

"אם לא היה לי אופי חזק הייתי מתמוטטת. האמת, התמוטטתי. אבל קמתי". אחרי שג'וליה זהר איבדה את אבא שלה כנערה ואת בעלה כאשה צעירה, היא הבינה שהיא הכבשה שמוטל עליה להיות אריה, מוסף כלכליסט, 27.1.22 ♦

לראשונה – שופטת ערביה במחוזי | מינויי הוועדה לבחירת שופטים. …השופטת אוסילה אבו אסעד תכהן כשופטת הערביה הראשונה בבית המשפט המחוזי [בתל אביב] … מנתונים שקיבל לבקשת חופש מידע ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, בשנת 2019 כיהנו 63 שופטים ערבים בערכאות השונות, שהיוו 8.3% מתוך 754 השופטים שכיהנו אז במערכת. שליש מהם נוצרים, 52% מוסלמים ו-14% דרוזים. עם זאת, הייצוג לשופטות ערביות נמוך יותר ועד כה הן כיהנו רק בבתי משפט שלום או בבתי דין שונים אך לא במחוזי ובעליון…", יובל אראל, YNET, 27.1.22 ♦

אחרי חודשיים: פוענח רצח האישה שנורתה לעיני בתה בצפון. נידאל דאגר, תושב ראמה, מכחיש שרצח ביריות את רשא סיתאווי (30) לעיני בתה בת ה-10 ביישוב מרר – אולם כתב אישום שהוגש נגדו מייחס לו את המעשה ואף וידוא הריגה כשהמנוחה הייתה שרועה על הרצפה. הרצח פוענח הודות לאיסוף הראיות של היחידה המרכזית במשטרת מחוז צפון, חסן שעלאן, YNET, 27.1.22 ♦

רסמיה ברבור נרצחה, ולא מפני שהיא ערבייה. .. לרסמיה ברבור כבר לא משנה באיזו טבלה ישימו אותה. הרוצח שלה הודה במעשה. המשטרה תוכל כנראה לסמן "וי" בסיפוק, תיק סגור. לכל מי שמבקשים לסמן את רצח הנשים כ"בעיה של ערבים", זה סידור מצוין. אבל לנשים המאוימות, הערביות והיהודיות, שעלולות להירצח על ידי בני הזוג שלהן כתוצאה מתפישה פטריארכלית רקובה ואדנותית, כתוצאה מדחפים אלימים בלתי נשלטים ובלתי מטופלים, וכתוצאה מאזלת היד וחוסר ההבנה המשווע של רשויות האכיפה והרווחה — ולא בגלל שהן ערביות — זה משנה מאוד.  שני ליטמן, הארץ, 25.1.22 ♦

יו״ר הוועדה לקידום מעמד האישה: ״בחדרי חקירות נחרצים גורלות, וזכותה של האישה הערביה לדבר בהם בשפתה״ כולנו יודעים כמה חשוב כאשר מגיעים למשטרה בעיקר מתלוננות עם טראומה קשה ומצב נפשי מעורער. במצב כזה האישה הערבייה צריכה לדבר בשפה המוכרת לה. אחת הבעיות של נשים ערביות לספר על תקיפה זו השפה שהיא משתמשת בה כדי לתאר ספציפית את המעשה עצמו. אני רוצה לדעת כמה חוקרים וחוקרות ערביים נמצאים במשטרה, לא דוברי השפה. כי זה לא מביא את המכלול של עומק התרבות". חדשות הכנסת, 25 בינואר 2022, כ"ג בשבט תשפ"ב ♦

ג'אדה זועבי: לאישה ערביה קשה יותר לספר שהיא חולה בסרטן השד. נשים בחברה הערבית מתמודדות עם מסורתיות וחשש לספר לסביבה על כך שחלו בסרטן השד. מה התמיכה הנכונה לתת לה בתקופה הזאת? ג'אדה זועבי, מייסדת ומנכ"לית קבוצת בוקרא תקשורת משתתפת בקמפיין און לייף #תנו_להן_גב להעלאת המודעות לנשים חולות סרטן השד במקומות העבודה, מערכת און-לייף, 24.1.22 ♦

הפערים בטיפול ובענישה במקרי רצח בין ערביות ליהודיות – והתוצאות הקטלניות. סוף השבוע האחרון והעקוב מדם שבו נרצחו רסמיה ברבור וסוהילה ג'רושי, חשף שוב את האפליה הכפולה של נשים הסובלות מאלימות בחברה הערבית – כנשים, וגם כערביות. התוצאות, כפי שמגלה מחקר חדש (ער+עב), הרסניות: רשלנות משטרתית וענישה קלה מובילים לפי שלושה מקרי רצח של נשים ערביות מיהודיות, הדר גיל-עד, YNET, 24.1.22 ♦

רצח נשים בחברה הערבית: הכל מתחיל בחינוך. הרצח המזעזע של רסמיה ברבור בנוף הגליל אינו הראשון בישראל ונראה כי גם הוא לא יהיה האחרון • הרצח יכול להיות הרצח האחרון אם נחליט כבני אדם, כיחידים, שאלימות היא אף פעם לא הדרך • המדינה צריכה לעורר שיח בנושא..על אף שהרצח הזה אינו קשור באופן ישיר לפשע המשתולל בחברה הערבית, קשה לנתק אותו מהאווירה הכללית של האלימות הקשה במגזר. נכון, גם בחברה היהודית וגם בחברה הערבית קיימת התופעה מזעזעת של רצח נשים, אך בחברה הערבית היא קשה ונפוצה יותר. הדבר קשור במנטליות ובעובדה שמדובר בחברה פטריארכלית יותר…", ג'לאל בנא, ישראל היום, 22/1/2022 ♦

חשד לרצח ברמלה: סוהילה ג'רושי בת ה-36 נורתה למוות ברכבה – לעיני ילדיה. בתוך משפחת ג'רושי מתנהל סכסוך שגבה בשנה האחרונה יותר מ-5 קורבנות • סוהילה היא קרובת משפחתה של סיהאם אבו עישבה, שנרצחה בסוף החודש שעבר ממטען חבלה שהונח ברכבה, הדס גרינברג, כאן חדשות, 22 בינואר 2022, 22:13 ♦

רצח שישי בחברה הערבית מתחילת השנה: רסמיה ההרה נדקרה למוות על ידי בעלה. סמוך לשעה 01:30 התקשר תושב נוף הגליל למשטרה והודיע שרצח את אשתו, שהייתה בחודש החמישי להריונה. רסמיה אותרה בביתם דקורה וללא רוח חיים, בנם בן ה-3 ישן בחדרו. בני הזוג לא מוכרים לשירותי הרווחה, חסן שעלאן, YNET, 21.1.22, 09:27 ♦

"הדחפורים באו אלינו הביתה". הנשים הבדואיות בנגב בחזית המאבק. 26 נשים מהנגב נעצרו במחאות נגד הדחפורים של קק"ל, עדות למעורבות הפוליטית הגוברת של נשים ונערות בדואיות. המהפכה בהשכלה ובתעסוקה, האינסטגרם והטיקטוק, ובעיקר ההשראה שקיבלו משייח' ג'ראח, מסבירים את השינוי מול החברה השמרנית, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  17.1.2022 ♦

חה"כ איבתיסאם מראענה "עניין אישי" עם מורן אזולאי, ערוץ הכנסת, 12.01.2022 ♦

גינקולוג ערבי הורשע באונס, ובחברה הערבית נפתח דיון סוער. גורמים איסלאמיים תמיד הסתייגו מכך שנשים יטופלו על ידי גינקולוגים גברים. ההרשעה של ד"ר אליאס ח'ורי, רופא ידוע מהצפון, רק החריפה את החשדנות. הפתרון: יותר נשים ערביות פונות להתמחות בגינקולוגיה, מאת: סמאח סלאימה , שיחה מקומית, 11.1.2022 ♦

הוא רוצה שדרוזיות ייאבקו על זכותן לנהוג, אבל "לא יותר מדי". … [איבדו אותי] גם חלק מהגברים הפמיניסטים שמפגינים את מאמציהם כדי להצטייר כ"בעד זכויות נשים" ושוחרי שוויון, אך בתוך תוכם חוששים מהביקורת הפנימית הנוקבת על אי השוויון החברתי בין נשים לגברים ויחסי הכוח המופעלים על נשים דרוזיות, ולא רק דתיות…", שירין פלאח סעב, הארץ, 10.1.22 ♦

היעד עוד רחוק, אך 2021 רשמה כמה הצלחות פמיניסטיות מרשימות. זאת היתה שנה שבה הכנסת הפכה ליותר פמיניסטית, מערכת המשפט החלה להתנער מאדישותה מול רצח נשים, וניצנים של איחוד מאבקי נשים נרשמו בשטח. עם זאת, כל פמיניסטית יודעת היטב: לפנינו עדיין עבודה מרובה וקשה ,  סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  28.12.2021 ♦

אישה בת 52 נרצחה אתמול. המשטרה חושדת כי היא חוסלה בכוונת מכוון ע"י מטען שהונח במכונית שלה. ככה. בבוקר בהיר אחד בעיר רמלה. קראו לה סיהאם אבו עשבה. הבת שלה, בת ה-20 ונכדתה בת השנה, עמדו בסמוך לרכב ונפצעו קל. וזה לא הזיז למי שהפעיל את המטען…", קרן נויבך – סדר יום כאן חדשות, טוויטר, 27.12.21 ♦

דירקטוריות לשלום: המיזם העסקי החדש בירושלים. מיזם חדש מכשיר יהודיות וערביות לדירקטוריות במשק הישראלי. המיזם שמפגיש את הנשים מצדיה השונים של העיר נועד לקדם את הנשים לתפקידי מפתח תוך הכרת הנרטיב של האחרת…במסגרת הפרויקט, אותו יזם והוציא לפועל המכון היהודי ערבי שליד ההסתדרות, השייך להסתדרות העובדים בישראל, למדו הנשים נושאים מגוונים בהם: הממשל התאגידי, יחסים פיננסיים, אתיקה, הכרת שוק ההון, התנהלות הדירקטור ותפקידו המרכזייים וכמו כן תכנים של קירוב ושיתוף בין היהודים לערבים…", וואלה! כסף, 23/12/2021 ♦

אלהאם אלכמלאת מדריכה טיולים ברהט: "היום אני גאה להיות אפרו-בדואית". אלכמלאת רוצה להפוך את רהט ליעד תיירותי, לא חושבת שמדובר ב"מערב הפרוע", כמו שאמר בנט, ומבטיחה שאם תתארחו אצלה, לא יגנבו לכן את האוטו. סיפור חייה מרתק לא פחות מהסיורים שלה: היא פילסה לעצמה קריירה כנגד כל הסיכויים, הצליחה ללדת אחרי שנים של ניסיונות (ודווקא אז בעלה החליט לקחת אישה שנייה) והתגרשה בגלל בדיקת קורונה, תחיה ברק, לאישה ו YNET,  24.12.21 ♦

נגד הכפר וההורים: גאיידה חולמת לייצג את ישראל באירוויזיון. גאיידה אבו עוואד היא אחת ממשתתפות אקס פקטור השנה, זמרת בת 25 מבוקעאתא שחולמת להיות הדרוזית הראשונה בתחרות השירים האירופאית ונלחמת בדרכה לא רק על ייצוג המדינה, אלא גם בלא מעט דעות קדומות, טליה פלד קינן, חדשות 13, 24.12.21 ♦

"כשלמדתי לדוקטורט בהדסה, אני והמנקים היינו הערבים היחידים שם". פרופ' ניהאיה דאוד כבר רגילה להרמות גבה מהסביבה. כך קרה כשנסעה ללמוד שנתיים בחו"ל בלי ילדיה, כשהפכה לפרופסורית הערבייה הראשונה לבריאות הציבור, וכשנטשה בזעם ועדה שהיא עצמה יזמה — כבר בישיבה הראשונה. אין פלא שהיא לא מהססת לחטט בפצעים הכי עמוקים של החברה שבה היא חיה, הילו גלזר, הארץ, 22.12.21 ♦

הערביה החיפאית שלא כדאי לפספס. נג'מה החיפאית מביאה מטבח ערבי מודרני שחוטא מידי פעם להגזמות אבל מביא חומרי גלם מדהימים ושירות מתוקתק לכדי ארוחה כיפית.אסנת גואטה, מעריב,  19/12/2021 ♦

ד"ר שרה אבו כף מקבלת תואר פרופסור מאוניברסיטת בן-גוריון, וכך תהיה הערבייה השנייה מהדרום שתקבל תואר פרופסור אחרי סראב אבו רביעה. ינאל ג'אברין, טוויטר, 14.12.21  [על פרופ' אבו כף רא גם כאן] ♦

״הגיע הזמן להתקדם״: בממסד הדרוזי גוברים הקולות נגד האיסור על נשים לנהוג. השנה היא 2021 ובעדה הדרוזית עדיין נאסר על נשים דתיות לנהוג ברכב. התנגדות לאיסור שהביע באחרונה בפומבי איש דת דרוזי בכיר מעוררת כעת תקווה לשינוי. רוב ההנהגה הדתית עדיין שמרנית יותר, אבל אפילו שם אמרו ל״הארץ 21״: ״קיימת בחינה מתמדת של הפסקים״, פאדי אמון, הארץ 21, 13.12.21 ♦

מקרי הרצח לא עוצרים את המהפכה הנשית בחברה הערבית. בין מקרי הרצח האחרונים של נשים בחברה הערבית מתגלים סיפורים שונים מבעבר: הימלטות ממערכות יחסים אלימות, עצמאות כלכלית ומשפחות שלא מעלימות עין … איך אפשר להבין את הרצח של 15 נשים מתחילת השנה? התשובה טמונה בפרשנות. ..",  מוחמד מג'אדלה, גלובס, 10.12.2021 ♦

"אף פעם לא ניסיתי לשחק את יונת השלום ואני מסרבת לכך גם כיום". רגע לפני שתקבל פרס מפעל חיים על פועלה “למען דיאלוג ישראלי־פלסטיני", הזמרת והשחקנית אמל מורקוס חוזרת להופעה הבלתי נשכחת שלה עם ג'ואן באאז ומדברת על האלימות נגד נשים בחברה הערבית…", יעקב בר-און, מעריב,  07/12/2021 ♦

האסלאם הפמיניסטי מגיע לארץ? إسلام نسوي يولد في البلاد؟ מחקר חלוצי בקרב נשים מוסלמיות בישראל, הוא חושף הן את הפרקטיקות הדתיות והן את חוקי השריעה האסלאמית מנקודת מבטן של הנשים המוסלמיות עצמן, נאהד אשקר שרארי, הזירה – الساحة הארץ, 7.12.21 ♦

ד"ר מנאל שלבי זכתה לאות הוקרה מנשיא המדינה על פעילותה כנגד רצח נשים בחברה הערבית. ד"ר מנאל שלבי היא מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית ומנכ"לית ומייסדת עמותת "אד'אר", פורום של עובדים סוציאליים ופסיכולוגיים למאבק כנגד רצח נשים. בי"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב, דצמבר 2021 ♦

אף פעם לא חשבתי להסתיר את הערביות שלי. למה שזה יפריע? ואלרי חמאתי חשבה להיות פוליטיקאית, אבל דווקא המסע לפולין ("כשערבייה שרה במחנה השמדה יש לזה משמעות אחרת") שינה עבורה את המסלול והוביל אותה עד למקום השני ב"הכוכב הבא". אחרי הצלחת הסינגל הראשון, "ככה לוותר", היא מספרת מתי הבינה שהיא צריכה לשיר בערבית בפריים-טיים, למה מנהלת תיכון גרמה לה לבכות, ואיך הקשר עם גבר מבוגר ממנה נותק לבקשת ההורים: "בשבילי הם לפני הכל", אפרת וכטל|מגזין mako| פורסם 02/12/21 ♦

מכה לסטיגמות: הנשים הערביות שמובילות את ענף הקיקבוקסינג. מוניה הנו ונעמה עלי הן שתי ערביות צעירות שעושות היסטוריה בענף הקיקבוקסינג הישראלי. השתיים מצליחות לרשום הישגים, גם בזירה הבין-לאומית..", יואב בורוביץ', כאן חדשות, 2.12.21 ♦

שיעור הילודה הממוצע של נשים בדואיות ירד בחצי בתוך 20 שנה. ב–1998 ילדה אישה בדואית 10.6 ילדים בממוצע ובשנה שעברה פחות מחמישה, לראשונה בתולדות המדינה. מחקר מצא שככל שהשכלת הנשים עולה כך מספר הילדים שהן יולדות יורד, אור קשתי, הארץ, 2.12.21 ♦

היום בכפר קרע: כנס של פרלמנט נערות לציון יום המאבק הבינלאומי באלימות כלפי נשים ונערות. באירוע השתתפו כ-200 נערות מהיישובים כפר קרע, ירכא, נצרת, אום אל-פאחם, ערערה, בקעה, ג'ת, זמר. השתתפו גם מנהלות מחלקות נוער ויועצות למעמד האישה, מנהלות בתי ספר מהיישובים בהם מתקיימת פעילות של פרלמנט נערות. קבוצה של כ-20 נערות ונערים הגיעה מגימנסיה הרצליה בתל אביב..", פוסט FB של פרופ' אסתר הרצוג, 28.11.21 ♦

האמנית הערבייה שמחפשת את השייכות בתוך אי־השייכות. הציירת נירוונה דבאח אסדי, ילידת עכו, חושפת ביצירתה את עולמה של האישה הערבייה־הפלסטינית מנקודת מבטה של בת הדור החדש. בציוריה היא מתארת את המתח שבין הזהויות והמרחבים שמבטאים תפישות ערכיות־מוסריות לבין הנפש והכמיהה לרצון אישי ובחירה חופשית…", שירין פלאח סעב, הארץ, 28.11.21

מירה עווד. אמנית, בת 46. גרה בתל אביב עם בן זוגה קוסטה ושני חתוליםף שי פוגלמן וינאי יחיאל, ענייני פנים – מוסף הארץ, 25.11.2021 ♦

"לובנא לימדה את האנשים בטירה לקנות פרחים. היא בעלת העסק ואני פועל שלה". יחיא ולובנא פתחו לפני 18 שנה את חנות הפרחים הראשונה בטירה. הם מרוצים מחיי התרבות בעיר אבל דורשים לטפל בבעיית הנשק: "שכל אחד ישמור על הילדים וגם שהמשטרה תיכנס". מינוס? "עכשיו כבר אין. אני אחראית על החשבון", אומרת לובנא. משפחת עבד אלחי על הספה, אסי חיים, YNET, 27.11.21 ♦

חדיג'ה דסוקי לא חוששת שפאייטים יתייגו אותה כ"סטייליסטית של ערבים". דימוי גוף וסטיילינג הם לא בדיוק הנושאים המקובלים לשיחה בציבור הערבי ביפו, אבל לסטייליסטית חדיג'ה דסוקי חשוב שמעגל העוקבות ההולך ומתרחב שלה ידע שגם במשקלה, 80 ק"ג, ובמידה 42, אפשר להיות אופנתית ואטרקטיבית. הבחירה של ווג האיטלקי בכמה מעבודותיה מצדיקה בעיניה את הדרך שעשתה מהג'וב הנוח באקדמיה להלבשת אמנים ודוגמניות, איאת אבו שמיס, YNET, 25.11.21 ♦

הרצח במראר ביום המאבק באלימות נגד נשים מחייב אותנו להביט במראה. אישה צעירה נרצחה אתמול בבית הוריה בנוכחות בתה, בעוד נשים מפגינות נגד אלימות ביישובים ערביים. עשרות שנות הזנחה ואפליה הובילו למצב הנורא, אבל גם בחברה הערבית צריכים לערוך חשבון נפש, ג'קי חורי, הארץ, 26.11.21 ♦

תערוכה חדשה עוסקת כולה באלימות גד נשים בחברה הערבית. התערוכה שתיערך ברחובותיה של העיר העתיקה של שפרעם נקראת "בתוך הבית שלנו", כוללת ציורים, צילומים וטקסטים בהשתתפות 14 אמניות ערביות מישובים שונים ברחבי הארץ..התערוכה תינעל ב-31 בדצמבר 2021 , העיר העתיקה של שפרעם, ליד מרכז התרבות האפיסקופלי, רותי קדוש, מעריב, 25/11/2021 ♦

ביום המאבק באלימות נגד נשים: אישה נורתה למוות במרר שבגליל. רשא סיתאווי (32), נמצאה מחוסרת הכרה בבית הוריה בעיר הסמוכה לכרמיאל, כשלצדה בתה בת ה-6 שלא נפגעה. צוותי מד"א קבעו את מותה של האם במקום. המשטרה חוקרת חשד לרצח, סריקות אחר חשודים במעשה. מתחילת השנה נרצחו 22 נשים, חסן שעלאן, YNET, 25.11.21, 16:05 ♦

ניצני Me Too בחברה הערבית והפלסטינית מעוררים תקווה זהירה בארגוני הסיוע. מבנה חברתי שמרני, חוסר אמון ברשויות והתמקדות במאבק הלאומי לפני המגדרי הם רק חלק מהחסמים שעומדים כיום בפני תנועת Me Too בחברה הערבית-פלסטינית. ״הארץ 21״ שוחח עם פעילות בולטות לרגל יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים…״אחת הסיבות העיקריות לכישלון תנועת Me Too בחברה הערבית בישראל היא הנורמות החברתיות והמסורת שמהוות חסם משמעותי בפני נשים שרוצות להתלונן…", ז'נאן בסול ושירין פלאח סעב, הארץ 21, 25.11.21 ♦

"בעלי מסוגל להכל ואפילו המשטרה לא מוכנה להתקרב". כשהפשיעה המאורגנת משתוללת והנשק נוכח בכל מקום, נשים נלכדות במעגלי אלימות וקשה עוד יותר לחלץ אותן מגזר דין מוות. "עד מתי", קמפיין חדש שהושק לרגל יום המאבק באלימות כלפי נשים, מנסה לפרק את התמונה המורכבת ולהוציא את מקבלי ההחלטות מאזור הנוחות שלהם, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  25.11.2021 ♦

"יש לנו יכולת לשנות": הכירו את הפעילות למניעת אלימות נגד נשים בחברה הערבית. רגע לפני שיקבלו מהנשיא אות הוקרה לפועלן, עולא נג'מי־יוסף, אמל אלנסאסרה ומנאל שלבי מספרות על פעילותן למיגור רצח נשים במגזר, על האתגרים ועל התרגשותן לקראת הטקס מחר, שיזמה הרשות לקידום מעמד האישה, סיגל בן דוד, מעריב, 24/11/2021 ♦

"אל תטיפי מוסר, שבי בשקט""اقعدي عَ السكت" . סצנות השתקת חכי״ות ערביות חוזרת על עצמה שוב ושוב בדיונים בכנסת. "אל תטיפי מוסר- שבי בשקט״, כך נזף ח"כ אחמד טיבי בח"כ ג'ידא רינאוי זועבי בדיון בנושא חוק החשמל של מפלגת רע"מ. … ברור שלרינאוי יש זכות להביע את דעתה, אבל חופש הביטוי כנראה לא תקף לגבי נשות חברה הערבית. כי נשים ערביות ולא משנה אם הן חכי״ות, חייבות ליישר קו עם הדעות הגבריות שקובעות את הטון במרחב הציבורי. .. איזה מזל שיש לנו את רינאוי זועבי ותומא סלימאן, כדי להזכיר לכולנו את חשיבות השתלבותן של נשים ערביות בפוליטיקה, ובכל זירה חברתית תרבותית אחרת..", שירין פלאח סעב, הזירה – الساحة  הארץ, 24.11.21 ♦

האלימות כלפי הנשים הערביות: המדינה צריכה להתייחס לבעיה הזו כאל אתגר לאומי.  אסור להפקיר את הנשים הערביות הסובלות מאלימות במשפחה. צריך להפעיל תוכניות ייעודיות, להקים מקלטים ולהגביר את האכיפה כך שידעו שאינן לבד…", אוה מדז'יבוז' (מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה), מעריב,  23/11/2021 ♦

אם ובנה נעצרו בחשד שהכו וכלאו בת משפחה בכסייפה בשל אורח חייה. המשטרה עצרה היום (שלישי) אישה כבת 90 ואת בנה כבן 40 בחשד שהכו וכלאו את בת משפחתם בחדר בבית בכסייפה עקב חוסר שביעות רצונם מאורח חייה. האישה, בת 43, אחותו של החשוד ובתה של החשודה, חולצה בידי המשטרה כשעל גופה חבלות רבות והיא פונתה במצב בינוני לבית החולים סורוקה בבאר שבע…", ג'וש בריינר, הארץ, 23.11.21 ♦

ריכוז נתונים על אלימות במשפחה בדגש על אלימות כנגד נשים. "בשנת 2020 נרצחו 26 נשים: 15 נשים ערביות ו-11 יהודיות…בשנת 2021 (עד ה-8 בנובמבר) נרצחו בישראל 23 נשים: 9 יהודיות (מהן 3 עולות), 11 נשים ערביות ו-3 נשים מקבוצות אוכלוסיה אחרות…", ג'רי אלמו, מרכז המחקר והמידע בכנסת, 22.11.21 ♦

מנהלת נורתה בכניסה לבית ספר: "עבריינים איימו עליה". שוב אלימות נגד נשים בחברה הערבית, יממה אחרי הרצח בג'דיידה מכר: המנהלת רודינה שלאעטה נורתה בעראבה מכמה קליעים בפתח יום הלימודים, ונפצעה בינוני. המשטרה: "עבריינים איימו עליה בגלל פעילות שעשתה בבית הספר למיגור האלימות". מחר: שביתה בבתי הספר בעראבה, חסן שעלאן, YNET, 23.11.21 ♦

חשד לרצח בגליל: בת 55 נמצאה עם סימני דקירות, בעלה נעצר. עאישה עבאדי נמצאה ללא רוח חיים בבית בג'דיידה מכר, והמשטרה חושדת שנרצחה על-ידי בעלה שנמלט ונתפס. בני משפחתה ניסו לתקוף את החשוד ופוזרו ברימוני הלם. מאוחר יותר ניסו עשרות להיכנס בכוח לבית החולים נהריה – שם הוחזקה הגופה – ושני מאבטחים נפצעו. זוהי האישה ה-21 שנרצחת מתחילת השנה, חסן שעלאן, אחיה ראב"ד, YNET, 21.11.21, 20:12 ♦

"סיכוי מאוד גדול שלא אהיה בחיים": כיפאיה וסימונה בשיחה על המכות, הפחד מבן הזוג והעתיד. כיפאיה עיאטי, שהתגרשה מבעלה האלים וסימונה מורי, שרצחה את בן זוגה המתעלל בריאיון לגאולה אבן סער בכאן 11… כיפאיה עיאטי, שהתגרשה לבסוף מבעלה אך עדיין חוששת ממנו, עומדת במרכזו של סרט תיעודי חדש, "דיוקן", שישודר בכאן 11 בשבוע הבא. "אני פוחדת. יש סיכוי מאוד גדול שלא אהיה בחיים, אין ביטחון בשבילי, מי יגן עליי?", סיפרה עיאטי בריאיון שנערך לקראת שבוע המאבק באלימות כלפי נשים. הסרט "דיוקן", זוכה פסטיבל חיפה, ישודר ביום רביעי הקרוב בכאן 11 ובמכאן 33. 19 בנובמבר 2021 ♦

צעירות בדואיות מתועדות בטיקטוק: "עלול להיגמר ברצח". זה הפך לתופעה: אלמונים מצלמים נערות בדואיות ומעלים את הסרטונים לטיקטוק בליווי כתוביות מכפישות. "ההורים רואים את הילדה כאשמה במקום לראות בה קורבן, במקרי קיצון זה עלול להיגמר ברצח", אומר פסיכולוג שעובד בלקייה. צעירה שצולמה: "ההורים שלי בסדר, אבל למישהי אחרת היו מרביצים", אילנה קוריאל, YNET ,19/11/21 ♦

עזבה תפקיד ממשלתי כדי להקים מרכז תרבות ואירוח על טהרת נשות יפו. העובדת הסוציאלית ספא יונס ניהלה את תחום התעסוקה בחברה הערבית במשרד הרווחה, הקימה עמותות לקידום העצמאות של נשים ערביות וצברה פרסים רבים, אבל החליטה להניח הכל מאחוריה לטובת הגשמה של חלום ישן: היא איתרה מבנה עות'מאני ששימש בעבר כאורווה, והפכה אותו למרכז אירוח והיכרות עם התרבות המקומית ביפו. הייחוד שלו: הוא מנוהל ומופעל אך ורק בידי נשות העיר. אפילו את השליחויות עושה שליחה על אופנוע, איאת אבו שמיס, YNET, 18.11.21 ♦

מאסר עולם לתושב לוד שרצח את בתו בת ה-17 כי ביקשה להינשא למוסלמי. לפי המתואר בכתב האישום, הנרייט אמרה לקרובת משפחתה כי בכוונתה להתאסלם ולהינשא לצעיר שעמו היתה בקשר. הדבר נודע לאביה, והוא הגיע לדירה שבה שהתה באותה תקופה בשל חשש לחייה, ודקר אותה שלוש פעמים עד שמתה….", ג'וש בריינר, הארץ, 15.11.21 ♦

40.40 הצעירים המבטיחים 2021: רנין אנקר אבו–עיאדה, 30, מנהלת כספים באורקה סקיוריטי | גרה בתל אביב, נשואה: "אני רואת החשבון הבדואית הראשונה בנגב",  קורין דגני, דה מרקר, 9.11.21 ♦

40:40 הצעירים המבטיחים 2021: חולוד חרוב עיוטי, 31; אריאלה רוזן, 39, מנכ"ליות ארגון PresenTense | חרוב עיוטי גרה ביפו, נשואה ואם לשניים. רוזן גרה בירושלים, טלי חרותי־סובר, דה מרקר, 9.11.21 ♦

נרמין נקלעה לתקרית ירי בילדותה, ומאז הקדישה את חייה לילדים שחוו טראומה. הפסיכולוגית הרפואית נרמין עבדאלגאפר טוחי מיפו נשאה עימה כל חייה את זיכרון האירוע המצלק מילדותה, כאשר אדם החל לירות לכיוונה במטרה לפגוע באדם אחר שהיה לידה. בגלל האירוע ההוא בחרה להיות פסיכולוגית ולסייע לילדים שעברו חוויות קיצוניות, איאת אבו שמיס, YNET, 4.11.21 ♦

סמירה סרייה. שחקנית ויוצרת, בת 46. גרה ביפו עם הכלבה לולו בת התשע..בערבית נוהגים לכנות את יפו אום אל־ע'ריב, אם הזרים. היא באמת העיר הכי קוסמופוליטית שיש, הרבה יותר ממה שתל אביב אי־פעם תדמיין שתהיה. יפו אפילו מכילה את הנוכחות שלי כלסבית עם גופייה ושערות בבית השחי וברגליים, שיודעת את הדיבור של השכונה. זו נוכחות טקסטואלית, שמורכבת מחלקי הזהות שלי ומביעה את מה שאני רוצה לומר במרחב..", שי פוגלמן וינאי יחיאל, ענייני פנים, מוסף הארץ, 28.10.2021 ♦

אמנית המחאה שחיה בין אום אל פחם לקייב. מריה סאלח מחאמיד • אמנית • בת 31 • גרה בעין מאהל. … אבא שלי ערבי ואמא שלי אוקראינית. למדתי להנות מהמורכבות הזו. זה מאתגר לחיות באום אל-פחם עם מנטליות אוקראינית ובאופן מוזר להרגיש בבית כשאני מגיעה לקייב…", מאי פלטי, הארץ מגזין תרבות, 28.10.21 ♦

אנחנו באמת רוצים לגרש את השדים מהפזורה? אני קוראת על מאי אל-נאבארי, הצעירה הבדואית שנחנקה למוות במהלך טקס גירוש שדים שערך לה מנהיג רוחני, וחושבת עליה ועל שאר אחיותיה – הנשים המושתקות והשקופות שגרות שם, באוהלים ובפחונים של הפזורה הבדואית בנגב… נראה כי ייבוא נשים מהרשות והאיום הדמוגרפי בנגב מטרידים אותה יותר מכבודן ושלומן של הרעייה מספר 2, מספר 3, מספר 4 וכן הלאה – נשים שחיות בעוני ובבורות, מוכפפות לבעליהן, נעדרות כלים לדרוש את זכויותיהן או לזכות בטיפול רפואי שאינו טקס כישוף כשהן חשות ברע. המצב הזה עדיין נמצא תחת אחריותה של שקד, הפעם כשרת פנים….", תחיה דב, הארץ, 26.10.21 ♦

מאי בת ה-26 מתה אחרי "גירוש שדים": שייח בדואי מוכר חשוד שחנק אותה. בית המשפט האריך את מעצר השייח, שלפי החשד חנק את מאי אלנבארי מתל שבע כחלק מטקס "גירוש שדים" – אך אסר לפרסם את שמו. בחקירתו טען כי היא מתה לפני שה"טיפול" החל. גם מעצרו של הרופא שניסה להציל את חייה הוארך: חשוד שניסה לשבש את החקירה. גם הבעל עצור, האם שוחררה, אילנה קוריאל, YNET, 25.10.21 ♦

סינדרלה הכפולה מיפו: האחיות מהבית העני שפתחו בוטיק מצליח בכיכר השעון. העוני בבית ילדותן של האחיות ראניה וג'ינה חורי מיפו היה כה גדול, שהן למדו לייצר לעצמן בגדים מבגדים ישנים. כשגדלו, זכו שמלות הערב שתפרו בחדרון צפוף להצלחה רבה, ואחרי שפתחו בוטיק במיקום הכי יוקרתי ביפו, הן מתכננות לכבוש את האמירויות ואח"כ את העולם, איאת אבו שמיס, YNET, 21.10.21 ♦

"הייתי הערבייה היחידה מהדרום": הפרקליטה הבדואית שעשתה היסטוריה. מילדות ידעה מיי אלחג'וג' מרהט שהיא רוצה להיות עורכת דין. לפני כשנה היא ניפצה את תקרת הזכוכית והפכה לפרקליטה הראשונה מהחברה הבדואית. כעת היא מספרת על הדרך להגשמת החלום – שלא הייתה קלה: "החינוך במגזר ברמה מאוד נמוכה, הייתי חייבת להתאמץ כפליים". והחלום? "להיות שופטת בעליון", אילנה קוריאל, YNET, 14.10.21 ♦

נחטפה שוהה במקלט לנשים מוכות בגליל: שני אחיה נעצרו לאחר מרדף. דרמה בצפון: האישה יצאה להליכה ליד המקלט עם חברתה, ואז שני כלי רכב הגיעו למקום – והגברים שיצאו מהם הכניסו אותה בכוח למכונית. לאחר מרדף בסיוע מסוק נעצרו החשודים בטורעאן ובמרר, ובמשטרה אמרו כי האישה נמצאה באחד מכלי הרכב "נסערת ובוכה". פרט לאחים, נעצרו גם חמושים באיירסופט, חסן שעלאן, ישראל מושקוביץ, YNET, 12.10.21 ♦

האישה שעושה היסטוריה: ד"ר מריאן חטיב מונתה למנהלת מרכז השד באיכילוב. ד״ר חטיב היא כירורגית השד הערביה הראשונה בישראל, והיא היחידה שעושה גם את ניתוחי הכריתה וגם את השחזור – והכל ברפואה הציבורית באיכילוב.  YNET ב FB, 12.10.21 ♦

כולם צחקו על דוריס שאירחה תיירים בחינם בעג'מי. ואז באה שרה ג'סיקה פרקר. גל התיירים, שנהר אל שכונת עג'מי ביפו בעקבות הסרט באותו שם, שינה לעד את חייה של דוריס חיפאווי, שהחלה לארח אצלה בסלון קבוצות מטיילים לקפה, בקלאווה וסיפורים. אף אחד לא התייחס לכך כאל עסק רציני, עד שיום אחד היא עמדה במטבח שלה וגלגלה עלי גפן ביחד עם אחת הנשים המפורסמות בעולם, איאת אבו שמיס, YNET, 7.10.21 ♦

בלי פסיכולוג, בלי הסברים, בלי חוקרת נוער: 3 יתומות נעצרו בחשד לרצח אימן. שעה לאחר שסומאיה אל-טלאלקה נורתה למוות בפתח ביתה, בנותיה מצאו עצמן במעצר ללא אף גורם שיסביר להן איך הגיעו לשם. הסנגורים נדהמו לגלות שהן הוחזקו ללא חשד סביר שקושר אותן לרצח: "ככה לא משיגים פרטים". אחרי כמעט יממה הן שוחררו, ואחת מהן התמוטטה ואושפזה. בנה של הנרצחת נעצר, אילנה קוריאל, YNET, 27.9.21 ♦

דיוקן. כאשר שעון החול לקראת שחרורו של בעלה האלים מהכלא הולך ואוזל, כיפאיה עיאיטי, תושבת עכו, שהותקפה באכזריות מספר פעמים, מחפשת דרך לשרוד. היא מציירת נשים שנפגעו ונרצחו על ידי בני זוגם ופוגשת אחיות, אימהות וילדות. כל מפגש הופך לדיוקן של נרצחת ולכתב אישום נגד החברה, המשטרה ובתי המשפט בישראל. סרטם של יעל קיפר, רונן זרצקי, כיפאיה עיאיטי, 2021. וראו גם: "דיוקן", זוכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים בחיפה, ספטמבר 2021 ♦

אישום: רצח את אימו לאחר שהמירה את דתה. רצח רשה מוקלשה: בנה של תושבת נוף הגליל בת 46 מואשם ברצח • מהחקירה עולה: היא נרצחה לפני כחודש וחצי על ידי בנה בן ה-27 • לאחר שחנק אותה למוות, כך לפי כתב האישום, הוא פרץ מחסום משטרתי ונמלט: "חשש מגילוי גופת אימו" • לאחר מכן הסתיר את גופתה באזור הירדן ההררי וכיסה אותה בחול ועלים, N12,  27.9.21 ♦

מהפכת הטחינה | כך הפכה ג'וליה זוהר לאחת הנשים המשפיעות בישראל. את מפעל הטחינה אל-ארז קיבלה ג'וליה בירושה מבעלה לאחר שנפטר • עם הזמן המפעל צבר תאוצה והפך להצלחה מסחררת, אולם צעד אחד, שעשתה כמעט במקרה, הפך את הקערה על פיה: "ראיתי בטלוויזיה שלוקחים את הטחינה שלי וזורקים אותה לפח. רציתי למות" • כעת היא נזכרת בהחלטה לתרום לקהילת הלהט"ב, בחרם הצרכנים הענק שנלווה לה – ובתמיכה שהגיעה מיד אחריו, אוהד חמו|חדשות 12 אולפן שישי| פורסם 25/09/21 ♦

מסיים פגישה עם פורום האימהות השכולות בהובלת @JaljuliMaisam.  הסיפורים שלהן שוברי לב, חמש נשים שאיבדו את היקר להן מכל. הקשבתי לכולן והבטחתי להן שיש אוזן קשבת וחבר למאבק במשרד לביטחון הפנים. אנחנו לא נרתע ולא נוריד את הרגל מהגז עד שנצליח להוריד משמעותית את מקרי האלימות. עומר בר-לב, שר לבט"פ, טוויטר, 26.9.21 ♦

האימהות שאיבדו את ילדיהן זועקות לעזרה: "חוסר אונים". בעקבות התגברות מעשי הרצח, הנשים שיצאו למחות מול ביתו של השר לביטחון הפנים קוראות לממשלה לפעול למיגור הפשיעה: "הצעקה שלנו היא של כל אימא" • אחת ממארגנות ההפגנה תקפה את המשטרה: "ניסו למנוע מאיתנו להפגין, שימנעו את הרצח הבא" • סבתו של בן ה-6 שנורה באום אל פחם קראה להתפלל לשלומו וטענה שמדובר ב"מצב של כאוס וטרור", פוראת נאסר, N12, 26.9.21 ♦

נרצח רביעי ביומיים: אישה בת 43 נורתה למוות בלקיה שבנגב. האישה הובאה למרפאה מקומית עם סימני אלימות קשים, ומותה נקבע במקום. כוחות משטרה הוזעקו לזירה והרקע בבדיקה. מתחילת השנה נרצחו 93 בני אדם בחברה הערבית, בהם 12 נשים, יניר יגנה ויואב איתיאל, וואלה, 25.9.21 ♦

בת 18 נהרגה בנפילה מהקומה השנייה בכפר יאסיף; שני אחיה עוכבו לחקירה. הצעירה נפצעה אנוש בעקבות הנפילה ופונתה לבית החולים לגליל בנהריה, שם נקבע מותה בתום פעולות החייאה. המשטרה פתחה בחקירה ועיכבה את אחיה, שניהם בשנות ה-20 לחייהם. נסיבות האירוע עדיין נבדקות, יואב איתיאל, וואלה, 22.9.21 ♦

רינה מצליח ראיינה חברת כנסת פמיניסטית, אבל ראתה רק חיג'אב. ח"כ אימאן ח'טיב־יאסין מרע"ם רצתה לדבר על קידום נשים בחברה הערבית, ונאלצה להצדיק את הלבוש שלה. הראיון מבטא תפיסה נפוצה ומתנשאת, לפיה נשים ערביות — ובטח מוסלמיות — הן בהכרח מדוכאות… מצליח לא באמת התעניינה בפמיניזם בראיון, מטרתה בשאלות אלו היתה לחנך את ח'טיב־יאסין בנוגע לאיך נשים פמיניסטיות צריכות להיראות במרחב הציבורי, במיוחד תחת עיניים יהודיות…", שירין פלאח סעב, הארץ, 5.9.21 ♦

“אני רוצה שנשים כאן ירימו את עצמן ויתאמנו". לאימוני הריצה המשותפים של קבוצות הנשים מבנימינה ומג'סר א־זרקא יש מטרה שהיא הרבה מעבר לספורטיבית: ליצור סוף סוף "קשר אמיתי בין שכנות שלפעמים נדמה שכאילו הן חיות בעולמות נפרדים", אילן גולדמן, כלכליסט,  31.08.21 ♦

זה לא רק ספורט: קבוצות כושר בשולי הכפרים צוברות פופולריות בקרב נשים ערביות. מוסכמות חברתיות, היעדר תשתיות וכעת גם התגברות הפשיעה מונעים מנשים ערביות רבות בישראל לעסוק בספורט – ובכך גם גובר הסיכון שלהן לחלות. הפתרון שצובר תאוצה: יצירת מרחב נשי בטוח באמצעות קבוצות הליכה וריצה בפתאי היישובים, חנין שיבלי ושירין פלאח סעב, הארץ 21, 29.8.21 ♦

בורקיני תוצרת הארץ: הפתרון הצנוע לנשים ערביות בים. צנוע, קליל וצבעוני: בצרפת אסור ללבוש אותו, אבל בישראל טרנד הבורקיני צובר תאוצה. דיאלה אפילו מייצאת אותו לנשים מוסלמיות ברחבי העולם, ערן זינגר, כאן חדשות, 29.8.21 ♦

אחרי מותו של אלחרומי: זו המחליפה שלו בכנסת. אימאן ח'טיב יאסין צפויה לחזור לכהן בכנסת מטעם סיעת רע"מ, לאחר מותו המפתיע של ח"כ סעיד אלחרומי. היא מכהנת היום בתור סגנית יו"ר מועצת השורא, בנצי רובין, חדשות סרוגים25.08.21 09:19  י"ז באלול תשפא ♦

מתמודדת "הכוכב הבא": "רציתי להיחשף בשביל לשבור את הסטיגמה שקיימת על ערבים". נותנת את הקול: ואלרי חמאתי היא אחת המתמודדות הכי מסקרנות בעונה הנוכחית של הריאליטי, וכבר מכוונת הכי גבוה שרק אפשר • "יש בי משהו שרוצה למרוד ולא ללכת אחרי העדר", ערן סויסה, ישראל היום, 25.8.21 ♦

היסטוריה של אלימות: לורין נרצחה ברחוב בו חוסל בעלה הראשון. לורין מסראתי בת ה-28 היא הצעירה שנורתה הערב ברמלה. בעלה הראשון של מסראתי נרצח לפני שש שנים. בעלה הנוכחי נמצא בכלא…לפני שנתיים וחצי נרצחה ברמלה קרובת משפחתה של לורין, שאדיה מוסראתי. לורין היא האישה הרביעית במשפחת מוסראתי שנרצחת בעשור האחרון. מעמותת יוזמות אברהם נמסר כי מדובר ברצח ה-11 של אישה מהחברה הערבית מתחילת השנה, וכי 71 ערבים נהרגו בשנת 2021 בנסיבות הקשורות לאלימות ולפשיעה…", הדס גרינברג ואיתי שיקמן, כאן 11, 20 באוגוסט 2021 ♦

אישה כובשת: אלהאם מחאמיד-רוזין לא נותנת למגבלות לעצור אותה. לענף הכדורשער היא הגיעה במקרה, אבל ההתאהבות הייתה מיידית. שם היא גם הכירה את בן זוגה ואב בנה, שאף התאסלם עבורה. למרות ליקוי ראייה גנטי חמור, מחאמיד-רוזין מתנהלת באופן עצמאי ובטוקיו היא תנסה להוביל את המשפחה השנייה שלה – שחקניות נבחרת ישראל – הכי גבוה שאפשר…מחאמיד-רוזין, שנולדה עם ליקוי ראייה גנטי, שמעה את הבנים במועדון העיוורים אליו השתייכה באום אל פאחם מדברים על משחק שהם נהנים ממנו. מופתעת מקיומו, היא פנתה למאמן במקום וביקשה גם להצטרף…", קרן נתנזון ויץ, YNET, 19.08.21 ♦

ראו גם:   תעסוקת נשים ערביות בישראל: תמונות מצב ♦    פוליגמיה  ♦

"שיח פוגעני כלפי האישה הערבייה": סרטון החיסונים שסיבך את השרה כהן. השרה לשוויון חברתי מנסה לזרז את קצב ההתחסנות במגזר הערבי, ופרסמה סרטון הומוריסטי בטיקטוק שבו ליוותה גבר מחופש לאישה ערבייה, החוששת לכאורה מקבלת הזריקה – ופוצחת בצהלולים אחרי שמגלה שהיא מהירה כל כך. שותפה לממשלה, השר עיסאווי פריג', תקף: "ניסיון לעשות כותרות על גבנו", איתמר אייכנר, YNET, 13.8.21 ♦

גולשת מג׳סר א-זרקא בקמפיין חדש של אדידס. חמאמה ג׳רבאן בת ה-42 – דייגת, מצילה, גולשת וגם שחקנית כדורגל לשעבר – הפכה בשנים האחרונות למודל לחיקוי פמיניסטי בחברה הערבית-פלסטינית בישראל. כעת גויסה לניסיונות המותג להצטרף לטרנד בגדי הים הצנועים ולשווק אותם לקהל מסורתי-מקומי, נטלי אלז, זינה אבו-זרקא ו שירין פלאח סעב, הארץ 21, 11.8.21 

זעקת הנשים הערביות: "רצח נשים הוא לא גזירה משמיים". אמש פורסם רצח נוסף בחברה הערבית, כשהרקע לרצח הוא סגנון החיים של האישה – שלא מצא חן בעיני משפחתה. עינב חלבי עם שני סיפורים שממחישים את הסיפור כולו: סיפור על נשים שחטפו מכות ואיומי רצח, אזרו אומץ כדי להתגרש, ומאז הן מבלות את חייהן בפחד מצמית שכל יום יהפוך ליומן האחרון, עינב חלבי, YNET, 9.8.21 ♦

העצמת נשים בחברה הערבית. כתבתן של מירי שיינפלד ונאוה גלעד שלומוביץ הכוללת ראיונות עם נשים ערביות בישראל. הכתבה הוכנה מסגרת התוכנית עיתונות שלום בליווי מדרשת אדם והטלוויזיה החברתית, 4.8.21 ♦

אבתיסאם מראענה היא המינוי הנכון לוועדת החוץ והביטחון. המינוי של מראענה-מנוחין עורר גל של ביקורות מהימין, אך כבת לקבוצת המיעוט הערבית וכאישה, היא תוכל להביא לוועדה את קולם המושתק של אלה שמשלמים את המחיר היקר ביותר על המשך הסכסוך, פרופ'  פרנסס רדאי, שיחה מקומית,  4.8.2021 ♦

"היו אנשים בכפר ששאלו מה זה הצרחות האלה". נור דרוויש, שגדלה בכפר איכסאל ליד נצרת, היא אחת מזמרות האופרה הערביות היחידות בישראל. בריאיון היא מספרת על תחילת דרכה הייחודית, התגובות של השכנים בכפר ("הם כבר התרגלו"), החלומות קדימה וההופעה הקרובה בעכו, אחרי המהומות שפילגו את העיר: "התפקיד של המוזיקה הוא לחבר בין עמים, דתות ולאומים. לא להפריד ולזרוע איבה ושנאה", יואב בירנברג, YNET, 1.8.21 ♦

"17% מהנשים הבדואית רואות רופא בפעם ראשונה רק בחדר לידה": הפערים ברפואה בדרום. רופאת הנשים ד"ר זויא אזברגה-נעמני סיפרה ל"סדר יום" על החוסר בתשתיות הבריאות בדרום, ועל הקושי למנוע מחלות ומומים מולדים בקרב האוכלוסייה הבדואית, קרן נויבך, סדר יום – כאן חדשות, 27 ביולי 2021 ♦

מעמד האישה בראי האומנות. "..רזאן שאמי, ציירת ואמנית וידאו ארט, סיפרה שחקרה את מעמד האישה הערבייה במשפחה בתהליך היצירה של העבודות שלאחר מכן הציגה, ושאלה נשים רבות בעיר עכו בה היא מתגוררת שאלות שלא תמיד היה נוח לענות עליהן: "כשאני מתחילה לפתוח את הנושא הן נבהלות. מי שיש לה ילדים יודעת שהיא אמא ולא מעבר, וכשאני שואלת מה את יכולה לעשות מעבר, אז יש מצב של שקט מוחלט, היא משתדלת לענות אבל לא מעיזה". ..", {בתוך התוכנית} מרחאבית גאן חדשות 23.7.21 ♦

אבתיסאם, אל תברחי לפטריארכיה. תתמודדי עם הטיעונים. "הפעם אני פונה אלייך אבתיסאם מראענה בקול הנשי שלי, הפמיניסטי, מאשה לאשה, ואני שואלת: למה בחרת להתעלם מהביקורת שכתבתי ("הארץ", 13.7) על דרכך הפוליטית המתפשרת? הרי שתינו יודעות שהחברה הערבית פטריארכלית, מדירה נשים ואפילו אינה סלחנית כלפינו. אבל יש ציפייה שתגיבי באופן ענייני ותתמודדי עם ביקורת, לא רק זו של עודה בשאראת ("הארץ", 19.7) כפי שעשית במאמרך אתמול.…", שירין פלאח סעד, הארץ, 22.7.21 ♦

עודה בשאראת מכנה אותי עלה תאנה. "… איש לא "שם" אותי בוועדת החוץ והביטחון, אני בחרתי לכהן בה. במהלך חיי למדתי, שהדלת שרוצים לסגור בפנייך בדיוק היא הדלת שאת צריכה לפתוח. ולאחר שכל חיי פתחתי לעצמי עוד דלת ועוד דלת — את הדלת הזאת אינני מתכוונת לסגור בשום אופן, ודאי שלא בגלל ביקורת בניחוח שוביניסטי…." חה"כ איבתיסאם מראענה, 21.7.21 ♦

״לדבר בלי מילים״: הרקדנית מטירה ששוברת את המוסכמות בגופה. למיסאן (מיסו) סמארה בת ה-24 לא הייתה מגמת תיאטרון או מחול בבית הספר, אז היא למדה לרקוד בכפר סבא. בימים אלה היא חוזרת לשם כמורה ומופיעה ביצירה שעוסקת בנכבה. זינה אבו זרקא, הארץ 21, 4.7.21 ♦

איום מבית: המלכוד שבו חיות נשים ערביות שרוצות להיפרד מהבעל. מחקר של אוניברסיטת בין גוריון מצא קשר בין העלייה במקרי הגירושים במגזר הערבי להתגברות האלימות בתוך המשפחה. "נשים ערביות מקריבות את עצמן בשביל מוסד הנישואים", אמרה עורכת המחקר… על פי המחקר, מקרי הגירושים בקרב המוסלמים בישראל יותר מהוכפל בין השנים 1995 ל-2017: מ-922 ל-2,140 מקרים מדי שנה… "קיים קשר בין העלייה במקרי אלימות לעלייה בגירושים", הסבירה ד"ר מהא כרכבי-סבאח מאוניברסיטת בן גוריון, שביצעה את המחקר יחד עם פרופ' עדיטל בן ארי מאוניברסיטת חיפה.", הדר גיל-עד, YNET, 5.7.21 ♦

למי אכפת מאלימות של ערבים נגד נשים? אבל דבר אחד בולט חסר בהודעות ארגוני הנשים: ביקורת על תרבות האלימות כלפי נשים במגזר הערבי. ארגוני הנשים ולוחמות הצדק הפמיניסטיות טומנות את ראשן בחול כשמבוצעים פשעים נגד המין הנשי במגזר הערבי: פוליגמיה, רצח על כבוד המשפחה, אלימות במשפחה ועוד שלל רעות חולות הפושות במגזר. כשזה קורה במגזר הערבי זה נראה לנו כמעט לגיטימי. התרגלנו, ככה זה. אם אמא לארבעה מהמגזר היהודי היתה נורה לעיני ילדיה לאור יום, הסיפור הזה היה פותח מהדורות. במגזר הערבי? נסתפק בתמונה של המנוחה וציטוט מהשכנים….", ליטל שמש, ישראל היום, 4.7.21 ♦

"בחברה שלנו יש מפלצות שרוצות להרוג אותנו": הנשים הערביות שנרצחו. 8 נשים, תוך 3 חודשים: מייסר שהתגרשה נורתה למוות בחיפה לעיני ילדיה. את רונית, שגם היא התגרשה, הכה למוות אחיה באלה. האח של ג'ומענה נאשם שחנק אותה בשרוך נעל באילת, כי התנגד לאורח חייה אחרי שנפרדה מבעלה. סוהא נורתה למוות בעסק שבבעלותה. "במשטרה אמרו שיגנו – אז איך זה קרה?" חסן שעלאן, YNET, 1.7.21 ♦

מחדל הטיפול באלימות בין בני זוג: הממשלה אימצה את התוכנית, אבל נתנה רק 43% מהכסף. לפי דו"ח מבקר המדינה בנושא [ראו הדו"ח], רק 38% ממי שהוגדרו כנזקקים לטיפול בשל אלימות במשפחה טופלו בפועל במרכזים המתאימים; בנוסף, התגלו פערים חברתיים קשים: התקציב הממוצע של משרד הרווחה לנפגע אלימות במשפחה ברשויות מקומיות חזקות, גבוה ב-120% מהתקציב הממוצע לנפגע ברשות חלשה…רוב המרכזים למניעת אלימות במשפחה, 62 מתוך 110 (55%), פועלים ברשויות של המעמד הבינוני עד גבוה במגזר היהודי…", שחר אילן, כלכליסט, 30.06.21 ♦

מייסר נרצחה לעיני ילדיה: "זה גורלה של מוסלמית גרושה בישראל". עם הרצח של מייסר עותמאן לעיני ילדיה בחיפה עלה לשמונה מניין הנרצחות במגזר הערבי מתחילת השנה.  צוות YNET, 30.6.21 ♦

נרצחה לעיני ילדיה: בת 27 נורתה למוות בדירה בחיפה. מייסר עותמאן, גרושה ואם לארבעה ילדים, נורתה למוות בביתה בזמן ששניים מילדיה שהו שם. במשטרה חושדים שהרקע לרצח הוא סכסוך עם הגרוש שלה • כתב אישום נגד פלאח קייסי בגין רצח אחותו באילת בחודש מאי, חן ביאר, איציק זוארץ ואסף פוזיילוב, כאן חדשות, 30.6.21 ♦

אישה נורתה למוות בקטטה בין שתי משפחות בערערה שבנגב. … נג'אח אבו עראר בת 49 נורתה אמש (חמישי) למוות בקטטה בין שתי משפחות בערערה שבנגב. המשטרה פתחה בחקירה בחשד לרצח ועצרה שני חשודים במעורבות באירוע…", אלמוג בן זכרי, הארץ, 24.6.21 ♦

היא עומדת בראש אחד מבתי הספר המורכבים בארץ. סיפורה האישי מורכב לא פחות. סבתה של מנאר חיאדרי היתה יהודייה, אבל היא גדלה כערבייה מוסלמית. היא חונכה באווירה חילונית, אבל הקימה משפחה בסכנין השמרנית. וכיום, רק בת 37, היא מנהלת את אחד ממוסדות הלימוד המאתגרים בארץ, בית הספר היהודי־ערבי בגליל… במודל שאנחנו מקדמים, במרחבים של השפה ושל הזהויות שאנחנו מאפשרים, השאיפה היא לשוויוניות. להגיד לך שזה מתקיים במאה אחוז? ממש לא. זה יהיה שקר"., הילו גלזר, הארץ – מוסף שבת, 17.6.21 ♦

"בדואית לא תבוא לטיפול רפואי בערב, מצפים ממנה לדאוג לילדים ולבעל". נשים בדואיות נתקלות בקשיי נגישות, שפה ותרבות כשהן צריכות לקבל שירותי רפואה. שורת ראיונות שערכה חוקרת באוניברסיטת בן גוריון שופכים אור על החסמים שעלולים לפגוע בבריאותן, אלמוג בן זיכרי, הארץ, 17.6.21 ♦

ח"כ ג'ידא רינאוי זועבי ממרצ תמונה לסגן יו"ר הכנסת ותהיה האישה הערביה הראשונה שתכהן בתפקיד הזה. סולימאן מסוודה, (חדשות כאן) בטוויטר, 12.6.21 ♦

"השבר ביפו עצום ולא מטפלים בו, אבל במהקהלה הזאת שום דבר לא יכול לגעת". גם בימי מלחמות ופיגועים, חברות "ראנה" לא העזו לבטל חזרה. בחודש שעבר, לראשונה בתולדות המקהלה היפואית המונה נשים ערביות ויהודיות, האלימות ברחובות שיבשה את פעילותה. בראיון הן מספרות על האתגר בהופעות במוסדות ממלכתיים ועל הבנת האחרת ש"לא מגיעה מניגוב חומוס", אלא מהקשבה לשירתה ..", בן שלו, הארץ, 13.6.21 ♦

עסק עם ערך: פרויקט סיוע לעסקים חברתיים בתחילת הדרך. בנק מזרחי-טפחות ו-IVN, העוסקת בהשקעות חברתיות, שילבו כוחות והקימו את פרויקט "עסק עם ערך", במטרה לסייע למיזמים עסקיים-חברתיים בתחילת דרכם, לצמוח כעסק חברתי מניב…המיזם האחרון שזכה להיבחר השנה, הינו מיזם "דה יאפא", מרחב אירוח קסום ביפו העתיקה שמטרתו, לקדם העסקה והעצמת נשים ערביות מקומיות… את המיזם הקימה ספא יונס, יזמת חברתית, אשר ייסדה וניהלה במשך שנים את 'ערוס אלבחר', ארגון נשים שמפעיל פרויקטים שונים בתחום הפיתוח הכלכלי והקהילתי של נשים ביפו… מדי ערב מתקיימות במקום סדנאות והרצאות עבור נשים מהמגזר הערבי והמקום נחשב ייחודי לגישור על הפער המגדרי הקיים במגזר.", לי סביליה, וואלה, 11.6.21 ♦

מעיין ורוואן חולקות דירה וכלב בת"א: "דו קיום – האופציה היחידה". מעיין מעצבת פנים, רוואן עוסקת בתחום הטיפול המשלים. כשהזוגיות התקדמה היה ברור להן שיגורו בתל אביב כי "זה המקום שבו יקבלו אותנו". והן לא נותנות לעניין הלאומי להפריע: "היא מבית ערבי ואני מבית מרוקאי, תכל'ס יש בינינו הרבה משותף", אומרת מעיין. אנשים מרחבי הארץ מספרים על החיים עצמם, אסי חיים, YNET, 12.6.21 ♦

הן מרדו במוסכמות החברה הערבית – וכעת הן חוששות לחייהן. א' ו-ע' סבלו משמועות שקריות שגררו התנכלות לחייהן, עד שנאלצו לעזוב את הארץ. שני סיפורים על שתי בחורות ערביות, שמתגוררות כרגע בחו"ל, ממחישים באופן עמוק ומטריד את המצוקה הקשה שאליה נקלעות נשים ערביות שהחברה שהן חיו בה כל חייהן רמסה אותן, עינב חלבי, YNET, 4.6.21 ♦

אוניברסיטת בן גוריון העניקה לראשונה תואר פרופ׳ לחוקרת ערבייה מהנגב. פרופ׳ סראב אבו רביעה קווידר, מרצה בכירה ופעילה חברתית, חקרה במשך שנים רבות את השתלבותן של נשים בדואיות במערכת החינוך והאקדמיה – עד שרשמה השבוע מפנה היסטורי בעצמה כשקיבלה תואר פרופסורה, נדין אבו לבן, הארץ 21, 1.6.21 ♦

"אני רוצה לקחת בבניית דמותה העתידית של המדינה" – ח"כ ג'ידא רינואי זועבי בנאום הבכורה. צפו. "אני רוצה לקחת בבניית דמותה העתידית של המדינה" – ח"כ ג'ידא רינואי זועבי בנאום הבכורה: "אישה שהחלומות שלה והדאגות שלה דומים בהרבה מובנים לאלו של אישה חרדית בבני ברק, אישה שנלחמת ומשלמת מחירים כבדים, מחירים שגם נשים יהודיות, מסורתיות או חילוניות, מירוחם ומחדרה וגם נשים ערביות – משלמות", ערוץ הכנסת, 31.5.21 ♦

"הדור המבוגר כבר לא יכריע מה יהיה פה, אלא הצעירים". עד לא מזמן היא בעיקר חלקה באינסטגרם תצלומים מהפקות אופנה, אך כעת הדוגמנית הפלסטינית שרן רוז בנסון, בת 24, מפיצה לאלפי עוקביה תיעוד מהפגנות לצד קריאות לסיום הכיבוש. מצחיק אותה שהתקשורת העולמית התעוררה רק כשהאחיות חדיד התחילו לקדם את הסוגיה, אך היא מסכימה שאופנה היא אמנות שדרכה אפשר לשחק עם הזהות: "גיליתי שאני יכולה להיתפש גם כאמריקאית חמודה וגם כפלסטינית", אופיר חובב, הארץ, 24.5.21 ♦

מדד הייצוג רבעון ראשון 2021: מגדר, מומחים והקשרים. המספר עדיין נמוך: מתוך כ-37,300 דוברים שהופיעו בתוכניות האקטואליה ברבעון הראשון של 2021 רק 309 היו נשים ערביות, כ-0.8% בלבד • חלקן של נשים ערביות באוכלוסיה עומד על כ-9% • גלי-צה"ל מובילים בייצוג נשים ערביות, "נכון להבוקר" מצטיינת • כאן ב' מובילה בשיעור המומחים, "שלי וגואטה" ו"סדר יום" מצטיינות • עוד בולטת לטובה בשיעור נשים ומומחים: "המטה המרכזי" • מדד הייצוג, העין השביעית בשיתוף סיכוי, אורן פרסיקו,  25.05.2021 ♦

"קריירה יותר חשובה לי מחתונה": רשא זובידאת בדרך להיות הקפטנית הבדואית הראשונה. את הים היא הכירה בעיקר מרחוק, כשנסעה לבקר בחיפה. לראיון הקבלה לקורס התייצבה יחד עם אמא, והמפקדים לא האמינו שתשרוד את הפלגת הבכורה. אבל רשא זובידאת נחושה להפוך לקפטנית הבדואית הראשונה בצי הסוחר, גם כשהיא פוגשת גלים בגובה שתי קומות וחברות ששואלות מי יתחתן איתה ככה. "כל אחת יכולה להביא ילדים לעולם", מצהירה הצעירה מבסמת טבעון, "מה שאני עושה זה פורץ דרך", עודד שלום, זאב אברהמי, YNET+, 03.05.21 ♦

מובילה בריצה: "היא פורצת דרך במגזר הדרוזי". לצד לימודים תובעניים בטכניון, ולמרות שהיא מגיעה מחברה שהאתלטיקה רחוקה ממנה, כרואן חלבי (26) מצליחה לשלב כישרון גדול עם מוטיבציה אדירה ומשיגה תוצאות בריצות הבינוניות. אביה: "גאים בדברים שהיא עושה תוך שמירה על הערכים של העדה", אבינעם פורת, YNET,  01.05.21 ♦

שירין באה לשנות: "היה להורים קשה לקבל מחנכת ערבייה עם כיסוי ראש". שירין אבו סנינה, מחנכת כיתה ב' ורכזת שכבה בבית ספר צומח c בראש העין מספרת כיצד הצליחה להתגבר על דעות קדומות ומחסומים בין יהודים וערבים. בעקבות הצטיינותה היא מועמדת לתואר המורה של המדינה, מתן דויטש, ראש העין YNET, 30.04.21  ♦

"הבת שלי אומרת לי: אמא תפסיקי כבר עם הפעילות, את רוצה לחטוף שוב יריות?" הפעילה החברתית מייסם ג'לג'ולי מספרת על החיים בצל האלימות הגואה בחברה הערבית…"אנחנו חיים באימה. כל יום יורים על בית של מישהו, שורפים עסק של מישהו. אלה חיים שקשה לתאר. גם לי ירו על הבית. זה הולך וצובר תאוצה. את יושבת בבית קפה ומפחדת שמישהו יתחיל לרסס. אדם נורמלי לא אמור לחשוב מחשבות כאלה", איילת שני, הארץ, 29.4.21 ♦

נאום הבכורה הרשמי שלי בכנסת – خطابي الرسمي بالكنيست, חה"כ איבתיסאם מראענה, פייסבוק, 28.4.21 ♦

לראשונה בתולדות האוניברסיטה העברית: סגנית נשיא ממוצא ערבי. פרופ' מונא חורי-כסאברי נבחרה לכהן כסגנית נשיא האוניברסיטה ותהיה אחראית על נושאי אסטרטגיה והמגוון האנושי. "זוהי זכות עבורי להוביל שני תחומים", מסרה פרופ' חורי-כסאברי…בתפקידה הנוכחי, פרופ' חורי-כסאברי מכהנת כדיקנית ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, תפקיד אותו תמלא עד סוף השנה האקדמית, שלוש שנים בסך הכל…", , חנית ריקן,  MYNET ירושלים, 28.04.21 ♦

הנשים של ג'סר א-זרקא: מרים עמאש. בכיתה י' המורה ביקשה ממנה לכתוב את החלום שלה וזה מה שהיא כתבה: "אני צריכה להיות פסיכולוגית כדי לטפל באנשים בכפר". חלפו שנים ובימים אלו מרים עמאש, תושבת ג'סר א-זרקא מסיימת דוקטורט והיא בדרך למימוש החלום. כיום היא מתכננת לפתוח מרכז טיפולי שיסייע מבחינה נפשית ורגשית לתושבי ג'סר. עד שזה יקרום עור וגידים, היא פועלת במרץ כדי לשנות את הדימוי השלילי של הכפר, ע"י עידוד הגעה של מבקרים לכפר למפגשי היכרות. כתבה זו היא חלק מתוצרים שהפיקו משתתפי/ות תוכנית הכשרה "תקשורת – ערוץ לישוב הסכסוך", בהנחיה וליווי של הטלוויזיה החברתית ומדרשת אדם, 22.4.21 ♦

סטודנטית מהטכניון גילתה שני אסטרואידים בחלל. והפעם במבזק החדשות הטובות: אסיל נעמה מדיר אל אסד זיהתה שני אסטרואידים – שלא היו מוכרים עד כה והם ייקראו על שמה. בריאיון לאולפן ynet היא סיפרה על ההתרגשות וגם על השאיפות לעתיד, משי אייד וניר (שוקו) כהן, YNET,  18.04.21 ♦

"אנחנו אומרים לתלמידים שגוגל מחכה להם". עמותת סיראז' קמה במטרה לשלב את צעירי וצעירות החברה הבדואית בהיי–טק הישראלי, ובדרך פועלת מול אתגרים כמו אחוזי נשירה גבוהים מהלימודים, הימנעות מלמידת מקצועות מדעיים וקושי ליצור קשרים ולהיקלט בתעשייה… פהימה אל-עטאונה, מנכ"לית העמותה, היא כנראה האישה שתעשה את זה, למרות שמלחמה וכוחניות אינם חלק מהטרמינולוגיה שלה.. לפעמים נדמה שהיא שגרירה של המגזר הבדואי מול החברה היהודית ולפעמים להפך: מסבירה את היהודים לקהילה שלה…שום דבר בסיפורה של פהימה אל-עטאונה, ילידת חורה, לא משקף את הנתונים הסטטיסטיים האלה. היא גדלה עם אחות ושני אחים ("אנשים היו אומרים 'אתם לא באמת משפחה בדואית', ציפו לחמולה") ועם הורים שעודדו את הילדים לרכוש השכלה… אמא שלי עקרת בית, לא יודעת לקרוא ולכתוב, אבל כל הזמן אמרה לנו, גם כשהיינו משחקים: 'עשיתם שיעורי בית? איך התעודות?'….", טל שחף, YNET,  17.04.21 ♦

לוסי אהריש תוקפת את כל המבקרים: "נישאר לכם תקועים כמו עצם בגרון". "ואם אבא שלי היה עושה פיגוע, חס וחלילה, מישהו היה לוקח אותי לעבודה? אני לא הייתי מנקה את הבלטות בחדשות 12"… אשת התקשורת שהביאה לאחרונה ילד עם צחי הלוי שיתפה במה שעברה בשנתיים הקשות בחייה האישיים • על הביקורת שספגה כמוסלמית שנישאה ליהודי ("למה כל הרוע הזה?"), על ההפלות שעברה, על אובדן מקום העבודה – ועל ההחלטה להצטלם ל"מחוברים" ("הרגשתי שאני צריכה רגע לחשוף את הנשמה שלי") • לוסי אהריש בריאיון חושפני, אילן לוקאץ', N12, אולפן שישי, 16.4.21 ♦

מונא מארון – הפרופסורית הערבייה הראשונה למדעי המוח בישראל – רוצה למחוק לכם את הפחד. פרופ' מונא מארון עשתה את כל הדרך מעספיא לפוסט־דוקטורט בנויורוביולוגיה בצרפת, ופיתחה טיפול למחיקת הרגש השלילי של הטראומה. כעת היא מספרת על הדרך הארוכה, ומעריכה שהשוויון יושג גם ללא עזרת נבחרי הציבור הערבים.. מארון מגדירה את עצמה "ערבייה, נוצרייה, מארונית ואישה", ולכל אחת מהזהויות האלה יש משמעות מבחינתה. "זה חלק מהמורכבות שבה אני חיה. אני מיעוט בתוך מיעוט…"אבל אני חיה במדינת ישראל, אז אני ישראלית; בתוך המעגל הזה אני ערבייה; בתוך המעגל של הערבים אני נוצרייה; בתוך המעגל של הנוצרים אני מארונית; ובתוך זה — אני אישה. ..",  יעל בלקין, דה מרקר, 14.4.21 ♦

"המדינה מתייחסת לאלימות נגד ערביות כמו שהיא מתייחסת לערבים". דו"ח חדש של הארגון הפמיניסטי כיאן בוחן את תופעת רצח הנשים בין השאר דרך עיניהן של משפחות הקורבנות. לצד גילויים של שמרנות חברתית מתגלה גם תמונה עגומה של אוזלת יד מצד המשטרה והרשויות. וגם התקשורת הערבית לא יוצאת נקייה, מאת: סוהא עראף, שיחה מקומית,  12.4.2021 ♦

אישה נורתה למוות בבית עסק בטירה. סוהא מנסור (38) נורתה במכון היופי שפתחה בעיר שבמשולש וצוות מד"א קבע את מותה במקום. היא האדם הרביעי שנרצח בטירה מתחילת השנה. הרוצח ירה לפחות חמישה כדורים, תושבים האשימו את המשטרה: "אם שוטר היה נורה תוך שעה היו עצורים", חסן שעלאן, YNET, 12.04.21 , 17:46 ♦

גבר השליך את אשתו מהקומה השנייה בטובא זנגרייה, מצבה בינוני. כוחות משטרה הגיעו לביתם של בני הזוג לאחר שבתם בת ה-12 התקשרה למוקד 100 והתריעה על מעשי האב. צוות מד"א שהגיע למקום פינה את האישה במצב בינוני לבית החולים זיו. השוטרים עצרו את הגבר החשוד, בן 38, סמוך לזירת האירוע, אלי אשכנזי, וואלה, 9.4.21 ♦

"אם מישהו פגע בך, אל תשתקי": הכירו את סאפאא, הראפרית הפלסטינית מעכו. היא בת 34, מוסלמית רווקה מעכו, מאמנת כושר וגם ראפרית מוכשרת ששרה על הטרדות מיניות והחיים כאישה פלסטינית. התלווינו לסאפאא חתחות בעכו, שם היא חיה, כותבת וחולמת להוציא אלבום שיחצה גבולות. צפו, קרן קוזלוב, YNET, 02.04.21 ♦

ספר החוזר אל פרשת אונס ורצח של בדואית על ידי חיילי צה"ל מועמד לפרס בוקר.  Minor Detail, ספרה של עדניה שיבלי, סופרת פלסטינית אזרחית ישראל, מועמד ברשימה הארוכה של פרס בוקר הבינלאומי. הספר, שנכתב בערבית ותורגם לאנגלית, מבוסס על "פרשת נירים" מ-1949, שבה הואשמו מספר חיילי צה"ל באונס ורצח של נערה בדואית סמוך לגבול ישראל-מצרים, ynet, 31.03.21 ♦

מהפכה על גלגלים: הנשים בחברה הערבית שלא מוותרות על האופניים. בעבור רובנו הרכיבה על אופַניים היא פעילות טריוויאלית, אבל בחברה הערבית קשה מאוד למצוא נשים פעילות בענף הספורט הזה. עכשיו אישה אחת מנסה לפרוץ דרך בתחום הזה בעבור נשים נוספות. כתבתו של ערן זינגר, מתוך כאן חדשות | #קול_איסראיל, 31.03.21 ♦

"אני לובשת מה שמרגיש לי טוב, גם אם זה לא מתאים למלאה או חומה": הסטייליסטית מיפו. חדיג'ה דסוקי התחילה לעבוד כסטייליסטית היא ברחה מכל מה שהתאים לסטריאוטיפ הערבי. היום, אחרי שעיצבה לוקים במגזין ווג, היא מאמינה שתפקידה הוא שליחות לדימוי גוף בריא: "אם את לא אוהבת את מה שאת רואה במראה, את לא תאהבי את מה שתקני", מערכת כאן 11, 29 במרץ 2021 ♦

ה"דינמו" שהוציאה את מצביעות רע"מ לקלפיות. הפעילה מכפר קאסם חרשה את השטח בשבועות האחרונים וארגנה חוגי בית לנשות החברה הערבית. "היינו אוזן קשבת לבעיות שלהן – ובראשן האלימות והפשיעה", סיפרה ל-ynet נסיבה עיסא, בתו של מייסד התנועה האיסלאמית. מול המבקרים השמרנים שטוענים כי הפוליטיקה היא מרחב גברי – היא ומתעקשת: "נשים יכולות להוביל בכל מקום", חסן שעלאן, YNET,  25.03.21 ♦

"המחיר היה לכתוב בעברית והייתי מוכנה לזה. איני מתחרטת". המשוררת איאת אבו-שמיס שוזרת מילים כמו מנגינה מסתורית מוכרת אך לא ממש ידועה, ושואבת את הקורא אל המורכבות בחיי הכלאיים של אישה ערבייה במרחב הישראלי, ואל עמקי הנשיות בכלל, שירין פאלח סעב, מיעוטלנד  – בלוג הארץ, 22.3.23 ♦

922 לא שם על נשים!  – لا يكترث مخطط 922 بقضايا النساء. "…משבר הקורונה היכה חזק בציבור הישראלי, ובנשים במיוחד. ובתוך ציבור הנשים, קבוצות מוחלשות נפגעו יותר, וביניהן בלטו הנשים הערביות… לצערנו, מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת לא הקדישו תשומת לב ובוודאי לא משאבים מיוחדים לכך.. נשים ערביות נמצאות בתחתית סולם השכר, עם אחוזי תעסוקה נמוכים ביחס למקבילותיהן היהודיות, חילוניות וחרדיות כאחד. אבל הן עדיין שקופות בעיני מקבלי ההחלטות …", לנייר העמדה המלא – "השפעת משבר הקורונה על תעסוקת נשים ערביות וחרדיות, מיכל גרא מרגליות ומייסאם ג'לג'ולי (צוות המומחיות של המשבר), הזירה – الساحة הארץ, 22.3.21 ♦

ח"כית סונדוס סאלח קוראת למוחלשים בחברה הערבית והיהודית להתאחד. חברת הכנסת הראשונה מטעם תע"ל סבורה כי הקבוצות שסובלות מאפליה צריכות לקבוע את סדר היום החברתי-פוליטי-תרבותי..סונדוס סאלח היא חברת הכנסת הראשונה, והיחידה עד כה, מטעם מפלגת תע"ל, ולמשך זמן קצר הביאה אל המשכן רוח של לוחמת צדק פמיניסטית…סאלח סיימה באחרונה את לימודי התואר השני במדע וטכנולוגיה בטכניון, ובעבודת המוסמך שלה עסקה בנושא של חסמים בפני נשים משכילות ערביות בעולם ההייטק…", אינס אליאס, הארץ, 18.3.21 ♦

זה הריקוד שלי. בין דבקה למחול מודרני: נור גראבלי (24) רקדנית ומורה למחול מיפו: "מאד חשוב לי שיכירו אותי בזכות האישה שאני ולא בגלל שאני ככה או ככה או ככה", רז רותם, דבר1, 18.3.21 ♦

נשות המגזר הערבי קמות על רגליהן. הנשים הערביות הפסיקו לשתוק. על אף הפחד הנשקף, הן אוזרות אומץ ומדברות על האלימות הגואה במגזר…הן החליטו שהן הופכות לקבוצה, לכוח נשי שמתכוון להפגין נוכחות במרחב הציבורי הישראלי והן אף מתכננות הפגנה גדולה בחמישי הקרוב בתל-אביב. מדובר באמירה פורצת דרך, בעיקר כי במידה רבה הן חונכו לשתוק ולהשלים עם הרציחות…", מאת   מאיה פולק, מקור ראשון,  ג׳ בניסן ה׳תשפ״א (16/03/2021 08:3

זעקת האמהות: מפגש עם הנשים שנלחמות באלימות בחברה הערבית. מתחילת השנה נרצחו 24 אנשים בחברה הערבית, בהם גם ילדים. בעקבות כך, קבוצה של נשים ערביות שכולות פתחה במאבק גלוי נגד העבריינים, אבל גם מול האדישות והמשטרה. "אין לנו יותר מה להפסיד", תמר איש שלום ואודי סגל, חדשות 13, 15.3.21, 22:50 ♦

קולה של אימא (ערבייה). הרצח הנורא של הנער מוחמד עדס בג'לג'וליה ופציעתו הקשה של חברו בן ה-12 מחייבות לשים על סדר היום את איבוד תחושת הביטחון של משפחות רבות בחברה הערבית • כאשר האלימות והפשע הם חלק בלתי נפרד מהמרחב, אלו מחלחלים גם אל הילדים • אין דין ואין דיין ביישובים הערביים, וזה מחריד את האזרחים הנורמטיביים שחוששים לגורלם • הגיע הזמן לשלב ידיים • טור מיוחד, ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא (המכון הישראלי לדמוקרטיה)|N12| 12/03/21 ♦

ראו גם:   תעסוקת נשים ערביות בישראל: תמונות מצב ♦    פוליגמיה  ♦

"הקרקע בשלה, יותר נשים ערביות מוכנות היום לדבר". כבר יותר מעשרים שנה לילא ג'רושי-חסן פועלת למען קרבנות אלימות והטרדה מינית בחברה הערבית והיא רואה שינוי גדול, במיוחד בתקופה האחרונה. "הבעיה שלמשטרה יש עדיין סטיגמה לגבי נשים ערביות", היא אומרת, מאת: סוהא עראף , שיחה מקומית, 8.3.2021 ♦

לקט נתונים לרגל יום האישה הבין-לאומי 2021. בסוף שנת 2018 בקרב בנות 25-29 ,50.4% מהנשים באוכלוסיית היהודיות והאחרות היו נשואות, לעומת 73.0%   מהנשים הערביות בקבוצת גיל זו. בשנת 2008 ,עמד הנתון על 53.8% בקרב יהודיות ואחרות ועל 80.7% בקרב ערביות.ניתן לראות כי עד גילי 45-49 אחוז הרווקות הערביות נמוך יותר לעומת היהודיות, והחל מגילי 45-49 חלה מגמת היפוך ואחוז היהודיות היה נמוך יותר. ניתן לראות כי הנשים הערביות נישאות בגיל מוקדם יותר מהיהודיות, אך יחד עם זאת, אחוז הערביות הרווקות גבוה יותר בסוף גיל הפריון.", למ"ס , 7.3.21 ♦

מי צריך נשים ערביות ביום האישה הבינלאומי!  – لا حاجة للنساء العربيات في يوم المرأة العالمي! "…אין דבר יותר מצער ומאכזב מהידיעה שאנחנו הנשים הערביות נשכחות ונעלמות מעינה של האקדמיה הישראלית. ועל אף שאנו מנסות בכל כוחנו להשתלב ולקחת חלק פעיל בעשייה האקדמית, פשוט "שכחו אותנו" ואולי "לא שמו לב לנוכחות שלנו"….אין לפספס במקרה זה, את ההתעלמות הכמעט טוטאלית מאוכלוסיה שלמה, שנשים ערביות הן גם נציגותיה באקדמיה. אנחנו הנשים הערביות כנראה לא עומדות בקרטיונים שמזכים אותנו במושבים מרכזיים, ולכן אנחנו בחוץ….", שירין פלאח סעב, הזירה – الساحة הארץ, 4.3.21 ♦

50 הנשים המשפיעות 2021 – גלובס:

  • מרים כבהא. נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה, והאישה הערבייה הבכירה ביותר במגזר הציבורי, דרור פויר ♦
  • עולא נג'מי יוסף. ראשת מיזם "קהילות בטוחות" ביוזמות אברהם, לשיפור הביטחון האישי של אזרחים ערבים בישראל, ליאת רון ♦
  • ג'וליה זהר. מנכ"לית טחינה אל ארז שהביעה תמיכה פומבית בקהילת הלהט"ב וספגה קריאות לחרם – שהובילו בסופו של דבר לעלייה במכירות, זהרה רון ♦
  • נורה נוסייר־מנסא. מייסדת נורמי מדיקל, סטארט-אפ שמפתח תחליפים לרקמות רכות בגוף, גלי ויינרב ♦

הישראליזציה של אבתיסאם מראענה. ".. ניכר כי מראענה מתחבטת בין שתי חלופות קוטביות: שלילת הישראליות, המגולמת באורח סימבולי בדימוי ההשמדה המצמרר של זכרון יעקב, או השתלבות והתערות בהוויה הישראלית. לקראת סוף הראיון מתברר מעבר לכל ספק, באיזה נתיב מהשניים היא עומדת לפסוע. …", דימיטרי שומסקי, הארץ, 4.3.21 ♦

יסמין בכריה: "אני לא מייצגת אף אחד, אבל מביאה קול שלא מספיק נשמע". הסבים הערבים שלה דיברו יידיש, היא למדה בבית ספר יהודי וחגגה את פורים וחנוכה. כיום יסמין בכריה, ערבייה מוסלמית, משתמשת בקולנוע כדי לגשר על התהום בין שני העמים. "היה חשוב לי להראות גם את הביקורת הפנימית ולהקצין סטריאוטיפים", היא אומרת על סרטה "פניית פרסה", נירית אנדרמן, הארץ, 3.3.21  

כך הפכו האסלאמיסטים את עאידה תומא לאויבת הדת. במקום דיון פנימי אמיתי על הפוליטיקה הפלסטינית בישראל, האסלאמיסטים מתמקדים במתקפה נגד "ההפקרות הדתית", המאיימת לכאורה לפרק את החברה הערבית. תומא סלימאן, כפמיניסטית ונוצריה, היא מטרה נוחה, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  28.2.2021 ♦

אפשרות יפואית. למדתי בבתי ספר יפואיים לצד תלמידים שלא היה להם סנדוויץ' לארוחת הצהריים, שהתעייפו מניסיונותיהם לפצח את האלף-בית הערבי. בשנות התיכון החלה להירקם בתוכי כמיהה להתחבר למעגלים שבעים וקוראים. עם הגיעי לאוניברסיטה העברית חברתי לחוגים החילוניים, ששאפתנותם הפוליטית והביטחון שבו נעו בקרב הרוב היהודי בקמפוס הקסימו אותי. החבאתי אז את שטיח התפילה במעמקי ארון הבגדים בחדרי במעונות וזנחתי את הערבית היפואית השזורה בעברית לטובת ערבית צחה. כשחזרתי לביקורים בעיר הולדתי גיליתי שבעיני חלק ממכריי השתכנזתי; נהייתי יותר פלסטינית, אבל איכשהו גם פחות יפואית", זהייה קונדוס, "הזמן הזה", מכון ון ליר, פברואר 2021 ♦

מהפכת "בום ריצה" במגזר הערבי: גם אלפי נשים משתתפות. במשך תקופה ארוכה היה הכדורגל הספורט העממי האהוד במגזר הערבי. אולם בשנים האחרונות מתחוללת שם מהפכה; מאמן הריצה ראיד חיג’זי: “כשהתחלתי לרוץ בשנות ה־90, הכרתי כל רץ מהמגזר. היום אין שום סיכוי שאכיר את כולם", אילן גולדמן, כלכליסט,  10.02.21 ♦

כמו ארבע אמהות, ננצח את הפשיעה במגזר הערבי. "…החלטנו להקים את פורום "אמהות למען החיים" — ארגון גג למשפחות השכולות, שישמיע את קולנו בכל מקום: בבתים, בבתי הספר, ברחוב ובכנסת, בקרב מקבלי ההחלטות במדינה. אנחנו דורשות מעשים, לא דיבורים. אנחנו דורשות להכריז על מצב חירום לאומי. אנחנו דורשות פענוח מלא של כל הפשעים, דורשות לאסוף את עשרות אלפי כלי הנשק הבלתי חוקיים שלפי דו"ח מבקר המדינה מקורם בצבא, ואת הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לבחינת תפקוד המשטרה במיגור הפשיעה. המשטרה לא רק מפגינה אזלת יד מוחלטת, אלא חשודה בשיתוף פעולה עם ארגוני הפשיעה ביישובינו…", מייסם ג'לג'ולי ווטפא ג'באלי, הארץ, 7.2.21 ♦

נמשכת הירידה בתחלואה בסרטן בכל האוכלוסיות, למעט נשים ערביות. שיעור התמותה יורד בקרב כל האוכלוסיות בשני העשורים האחרונים. סרטן השד הוא הקטלני ביותר בקרב נשים יהודיות וערביות, וסרטן ריאות בקרב יהודים וערבים, הארץ, 4.2.21 ♦

2,000 שקל או תמונות עירום: ניסיון התאבדות הוביל לאישום. כתב האישום שמייחס לצעיר (20) מהנגב סחיטה באיומים, מפרט כיצד הוא ניסה לנצל את השתייכות הקורבן (19) לחברה הבדואית. הנאשם כתב לצעירה שאותה הכיר כי יספר להוריה שראה אותה עם שני גברים. היא ניסתה להתאבד, והוא נעצר לאחר שנמלט ממארב כושל, אילנה קוריאל, YNET, 01.02.21  

"לכל רוצח יש אמא ואחות, אולי אנחנו צריכות לעצור אותם בגופנו" . לגברים שיורים בחופשיות ברחובות יישובים ערבים קמות עכשיו אויבות נחושות: אמהות שכולות | אחרי שאיבדו בני משפחה בגל האלימות במגזר, הן מכריזות על הקמת חמ"ל נגדי וקוראות לממשלה ולחברה היהודית להצטרף למאבק | "האמהות היהודיות הוציאו צבא שלם מלבנון", הן אומרות, "גם אנחנו מסוגלות לשנות סדרי עולם"…את כל הדרך הארוכה, שישה ימים בחום הכבד של יולי, הן צעדו יחד, ואליהן התלוו עוד מאות. את הכאב הן הביאו עד לירושלים, במפגש שנערך עם הנשיא ראובן ריבלין…", חן ארצי סרור , ידיעות אחרונות המוסף לשבת, 28.1.21 ♦

שתי נשים ערביות בצמרת ה"דמוקרטית": "כתובת לנפגעי השלטון". חנאן א-סאנע ו-וורדה סעדה הגיעו לרביעייה המובילה בפריימריז שנערכו ב"דמוקרטית", המפלגה שנולדה ממחאת בלפור. המחאה, הן אומרות, עזרה לאנשים להבין שאין כאן דמוקרטיה. "יהודים בחרו בערביות להוביל", הן אומרות, מאת: אורן זיו, שיחה מקומית,  27.1.2021 ♦

היא זכתה בפרס אופיר וכיכבה בטלוויזיה, כעת היא עולה על הבמה. השחקנית מונא חוא מספרת על ההצלחה החדשה בהצגה "מאחורי העיניים" מאת נאוה סמל, ומספרת על תפקידה הנוסף – כמתרגמת המחזה לערבית, יעקב בר-און, מעריב,  23/01/2021 

ראו גם:   תעסוקת נשים ערביות בישראל: תמונות מצב ♦    פוליגמיה  ♦

המועמדת של יעלון תומכת בפוליגמיה? בראיון מהעבר אמרה אמאל אבו אלקום שהיא בעד "הרעיון של נישואין לאישה שנייה" • במפלגת תל"ם הגיבו: "אנו דוחים כל ניסיון להטיל בה דופי", דניאל רוט-אבנרי, ישראל היום,  21.01.2021 ♦

Divers-IT; והפעם: הזאר גראבלי, מייסדת ומנהלת Hazura.a. " מהיכן את? – "יפו". – ספרי על המיזם שלך. – "Hazur.a הוא מותג אונליין פרטי לגלאביות בעבודת יד. המיזם מקדם שיתופי פעולה בין מעצבות ואמניות ערביות…", מערכת אנשים ומחשבים, 13.1.21 ♦

החרם והחיבוק: בעלת מפעל הטחינה שנאבקת למען הלהט"ב בחברה הערבית. ג'וליה זהר, הבעלים של טחינת אלארז, החליטה לסייע לקהילת הלהט"ב בחברה הערבית, ונאלצה להתמודד עם קריאות לחרם. היום היא מספרת על המשבר שחוותה שפגע בבריאותה, על גלי ההזדהות עם מאבקה ועל הפוליטיקה. כתבתו של ערן זינגר, מתוך #קול_איסראיל, חדשות הערב 13.01.21 ♦

המחזרים החדשים של הנשים הערביות בבחירות 2021. אישה ערבייה היא המוצר הפוליטי המבוקש ביותר כיום. קשה להאשים נשים שאפתניות, שהפוליטיקה הפנים-ערבית חסומה בפניהן, שמנצלות את ההזדמנות כדי להשתלב במפלגה ציונית. אבל המאבק בפטריארכיה ובגבריות הערבית הכוחנית לא יעבור דרך העליונות היהודית הליברלית, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  11.1.21 ♦

רקטורית אישה וערביה: ההזדמנות של אוניברסיטת חיפה. אסור לאוניברסיטת חיפה להחמיץ הזדמנות לבחור לראשונה בתולדות ישראל רקטורית שהיא אישה ערבייה – וזה נכון היום יותר מאי פעם. בחירתה של פרופ' מונא מארון תהיה סמן דרך משמעותי באקדמיה, פרופ' רבקה כרמי, וואלה, 6.1.21 ♦

ההפקרות בחיי נשים ערביות היא כפולה: פעם אחת כי הן נשים, ופעם שנייה כי הן ערביות. סוגיית האלימות בחברה הערבית צריכה להיות בראש סדר העדיפויות של המדינה. מקבלי ההחלטות צריכים לקחת על עצמם את האחריות על רצח נשים ולהפנים כי מדובר בטרור שרק הולך ומתגבר, עוה"ד מייסא גראבלי (שדולת הנשים), גלובס, 5.1.21 ♦

גלובס 40 עד 40 – נבחרת המנהיגות הצעירה 2020 (דצמבר 2020): 

  • ד"ר ח'וזימה ח'מאיסי אבו סיביה, זיהומולוגית המחוז ומנהלת חמ"ל הקורונה של קופת חולים כללית במחוז צפון, הפכה לדמות מפתח בהתמודדות עם המחלה ♦
  • ווידאד אלטוחי, שותפה ומקימת האשכול הפיננסי ב–BDO ישראל, הייתה הנציגה הישראלית בפורום בינלאומי של BDO, שבחן כיצד לשרוד את משבר הקורונה הכלכלי ♦
  • סוהיר ניג'ם  מנהלת אשכול בתים חמים, מרחבים לקידום תעסוקה ומעגלי צעירות בחברה הערבית, ומרתה נסאר, מנהלת תוכנית דורוב לקידום צעירים מהחברה הערבית בעזרת שירות אזרחי, טיפלו בדור הצעיר של המגזר הערבי ורתמו אותו לפעולות התנדבות במהלך הקורונה ♦

צומוד: נשים בדואיות מבעד לעדשה. בלב תל אביב הוצגה תערוכה מעבודתן של נשים מהכפרים הלא מוכרים בנגב, שמתעדות את חיי היומיום שלהן. המצלמה היא פעמים רבות הנשק של הנשים האלה נגד בולדוזרים שמגיעים להרוס את בתיהן ושלילת זכויותיהן הבסיסיות… הפרויקט של פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי, שבו נשים מצלמות בווידיאו וסטילס את חייהן, ממומן על ידי האיחוד האירופי, קרן רוזה לוקסמבורג ומשרד החוץ השווייצרי. התערוכה תוצג גם בערים אחרות במהלך השבועיים הקרובים, והיא מוצגת במלואה ברשת.…", מאת: לילא אלסאנע , שיחה מקומית, 22.12.2020 ♦

אמל מורקוס: "יש ייאוש, אבל ייאוש זה פריבילגיה". אמל מורקוס היא אחת הזמרות הטובות בארץ, שכמעט ואינה מושמעת ברדיו. "אני אדם חופשי ושילמתי על כך מחיר", היא אומרת לקראת אלבום חדש, ומסבירה מדוע למרות תמיכתה בתנועת החרם על ישראל, סירבה לבטל הופעה לצד אמנים יהודים. השנה אפילו הפגינה עמם מול בית שר התרבות … הנרטיב שמורקוס מבטאת באמנות שלה מצוי בחיכוך מתמיד עם הנרטיב הישראלי, אבל זה לא המאבק היחיד שהיא מנהלת. במשך שנים היא התעמתה עם הכוחות האיסלאמיים בחברה הערבית, ובשנים האחרונות היא נקלעה לקונפליקט גם עם תנועת החרם הפלסטיני….", בן שלו, הארץ, 21.12.20 ♦

מישהי יכולה להגיד הוטרדתי מינית?تحرشوا فيّ، أنجرؤ على قولها؟. מישהי מאתנו הנשים הערביות יכולה להגיד הוטרדתי מינית? מישהי יכולה להגיד בפומבי חוויתי אלימות בבית? כולנו יודעים שמעטות הנשים אשר יאזרו אומץ ויעשו זאת. ופאא עבאהרה עשתה זאת ונרצחה. כולנו יודעים שנשים חוששות לשתף, לספר, כי המלה "כבוד" חונקת אותן, וזה כמו שאומרים "עיב"!, שירין פלאח סעב, הזירה – الساحة |הארץ, 16.12.20 ♦

עבור הרשויות הנשים בחברה הערבית שסובלות מאלימות הן שקופות. סיפורה של ופאא עבאהרה הוא דוגמה קלאסית לרצח שיכל להימנע בקלות ומספר את סיפורן של הנשים בחברה הערבית • מדובר באישה שפנתה לכל גורם אפשרי על מנת להציל את חייה, מהשוטרים קיבלה יחס עוין, התחננה לקבל הגנה ובסוף נרצחה, נאילה עוואד (עמותת נשים נגד אלימות), גלובס, 12.12.20 ♦

פרידה ג'אבר-בראנסי: "יבוא סמוטריץ' וירצה להתראיין? הוא יתראיין". פרידה ג'אבר-בראנסי משמשת כעורכת הראשית של קבוצת התקשורת פנורמה, הגדולה ביותר בחברה הערבית • ל"גלובס" היא מספרת על ההזדמנות שהקורונה סיפקה לה, ומסבירה למה הייצוג הנשי בתקשורת המגזרית עדיין מזערי, שירי דובר, 11.12.20 ♦

מתי האלימות נגד נשים בחברה הערבית תעלה לראש סדר יומה? כמי שמבקשים עצמאות לעם הפלסטיני, לא נוכל להביא הישגים פוליטיים במנותק מפרויקט שיבטיח לנשים ולכלל הציבור הגנה, חיים בכבוד וחירויות אישיות. הגיע הזמן לחולל שינוי (ח"כ לשעבר) ניבין אבו רחמון, YNET דעות, 10.12.20 ♦

הערבייה הראשונה שרוצה להיות נשיאה: "לייצג את כולם". אלהאם חאזן, אשת עסקים מהצפון, הכריזה על התמודדותה לתפקיד נשיאת המדינה. "רבים רואים בי את הקול השפוי של המגזר", אמרה ל-ynet, "אפשר להשתלב בחברה הישראלית", חסן שעלאן, YNET,  08.12.20 ♦

"לא הכרת מקרוב ערבים לפני שפגשת אותנו. מה שסיפרו לך בביה"ס לא קרוב לאמת". ארבע צעירות ערביות שלומדות באוניברסיטה ומתגוררות בתל אביב אפשרו לצלמת איריס חסיד להיכנס לחיי היום-יום שלהן, למחשבות, להתלבטויות ולשאיפות – ולחשוף תמונה השונה מאוד מהדימוי המקובל של אישה ערביה בישראל. הצצה לספר הצילומים החדש "מקום משלנו", איריס חסיד | mako | פורסם 07/12/20 ♦

המורה למתמטיקה שהפכה מפעל טחינה קטן לאימפריה: ג'וליה זהר מדברת על הדרך, הסערה והצלקת. "בבבנק הסתכלו עליי כאילו אני אישה שלא יודעת כלום ועושה את עצמה 'אבו עלי' כשהיא באה לנהל מפעל של גברים", מספרת מנכ"לית טחינה אל ארז, שאחרי מותו של בעלה לקחה על עצמה את המפעל המשפחתי – והפכה אותו לאימפריה, ערן גפן, גלובס – פודקאסט, 05.12.20 ♦

עאליה של ישראל. פגשתי אותה בבוקר יום ראשון בשוק של אחד הכפרים. פירוש שמה "המקום הגבוה המכובד". היא בת 22, עם בטן הריונית וזה עתה התגרשה. היא שייכת למיעוט שבתוך המיעוט, וכולה להט והתקוממות… בתוכי כעסתי על כל העסקות הפוליטיות עם האליטות של קבוצות המיעוט שמשליכות צעירות כמו עאליה לשוליים. אף אחד לא יודע מי היא. קולה מושתק…", שירין פלאח סעב, מיעוטלד-בלוגים, הארץ, 2.12.20 ♦

נשות המשפיעות ב- 2020 של מגזין פורבס:

הגברים הערבים שרואים את האור הפמיניסטי בקצה המנהרה. איבראהים החל להתנדב בארגון פמיניסטי עוד בתיכון, מוחמד ראה אשה נרצחת מול עיניו, עבד אלרחים למד פמיניזם מסבתא שלו, ובליע' גילה את כוח הרשתות החברתיות. שיחות עם ארבעה גברים שמאמינים שהחברה הערבית בדרך לשינוי מגדרי, מאת: סמאח סלאימה , שיחה מקומית, 26.11.20 ♦

השקעה בחינוך תמנע את רצח האישה הבאה בחברה הערבית. בכל המגזרים, גם ובעיקר בחברה הערבית – ללא פחד ומתוך אמונה ואחריות גדולה שמה שהיה עד כה לא סייע מספיק, ונדרשת פריצת דרך, גם בחינוך, דינא נסר אלדין, גלובס, 25.11.20 ♦

כולם יודעים שהרצח הבא כבר כאן, ואף אחד לא עושה שום דבר. מצב של נשים מוכות כיום איננו נסבל • בשם איזה היגיון צריך להרחיק את הקורבן מביתה ולא את התוקפן? למה צריך ללחוץ על האישה להתפשר ולעשות "סולחה " או "שלום בית"? עד מתי תמשיך המדינה לשמר מנגנונים פטריארכליים שתכליתם שימור מעמדן הנחות של הנשים? מייסם ג'לג'ולי, גלובס, 25.11.20 ♦

הקורונה כלאה אותן בבית עם גברים מתעללים. יוזמה חדשה מספקת להן תמיכה. לא רק שמגפת הקורונה והסגרים גררו עלייה משמעותית במספר הפניות מצד נשים הסובלות מאלימות בביתן – הם גם הותירו אותן ללא פרטיות מספקת על מנת לפנות לעזרה. בעקבות הצורך הגובר, הוקם שירות צ'אט חדש המאפשר להן לקבל סיוע באופן דיסקרטי ומאובטח: "כשהחברה מסתגרת בבית מאימת המגיפה, עבור הנשים שסובלות מאלימות, הבית לא רק שאינו מקום בטוח, הוא הופך למקום המסוכן ביותר"… שירות הצ'אט החדש פועל מטעם עמותת "נשים נגד אלימות", הממוקמת בנצרת. מאז שנת 2015 מפעיל הארגון, בין היתר, גם את קו הסיוע הטלפוני הארצי לנפגעות אלימות בחברה הערבית. ..", ורד לי, הארץ, 26.11.20 ♦

" גברת אל תלמדי אותי, את העבודה שלי"ما تعلميني شغلي! "…המקרה של ופאא עבאהרה הוא רק קצה הקרחון, והוא חושף רק במקצת את האלימות היומיומית אליה נחשפות הנשים הערביות. אבל הוא בעיקר חושף את המחירים הכבדים שהן משלמות. הרעד והפחד שנשמעו בקולה של ופאא, רק מעצימים את כוחם של הגברים שמאמינים שהם יודעים מה הכי טוב בשבילנו כנשים. אבל במקביל ובמקום להמשיך להילחם, אנחנו מתנצלות ומתכפלות. ..כל עוד גברים ערביים בחברה הערבית, ימשיכו לקדש ולהגן על "כבודם" ועל "גאוותם", נשים ערביות יירצחו…", שירין פלאח סעד, הזירה – الساحة הארץ, 24.11.20 ♦

נדרשת ועדת חקירה ממלכתית לרצח נשים. "…אך בין 2017 ל-2019 נרצחו בישראל 67 נשים ערביות ויהודיות ומתחילת 2020 כבר הגיע מספר הנרצחות ל-19, רובן מאז פרוץ משבר הקורונה. עשרות נשים נמצאות תחת איום, מאות נשים שוהות במקלטים, ועשרות אלפי נשים עדיין סובלות מאלימות מגדרית מאחורי דלתיים סגורות. תוכניות מובטחות נשארו במגירות, לא מיושמות, והכסף מטפטף לו אט אט…", מאת: נאילה עוואד  (עמותת נשים נגד אלימות), שיחה מקומית, 24.11.20 ♦

עורכי החדשות, מעלימים נשים ערביות. لا وجود للنساء العربيات، في عالم محرري الأخبار في البلاد. "…קולן של הנשים הערביות כמעט נעדר לחלוטין מהשיח הציבורי. אם עמדת הזינוק הכלכלית של החברה הערבית בכללותה בתחילת המשבר הייתה נמוכה בהשוואה לחברה הישראלית, כעת החברה הערבית קורסת כלכלית לחלוטין….  התקשורת הישראלית בעיניי מועלת בתפקידה לא רק מפני שהיא מציגה תמונה חלקית ומעוותת של החברה הערבית. אלא מפני שהיא מתעלמת מסיבותיה, מאוכלוסיות, תופעות וסוגיות אשר חובה להעלותן לסדר היום החברתי פוליטי בארץ. …", ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא (המכון הישראלי לדמוקרטיה), הזירה – الساحة , הארץ, 23.11.20  

ריכוז נתונים לקראת יום המאבק באלימות כלפי נשים. "…לפי נתוני משטרת ישראל, בשנים 2018–2020 (עד ה-8 בנובמבר) היו 69 מקרי רצח של נשים …. רוב הנרצחות )%58) היו לא-יהודיות…. ברוב מוחלט ממקרי הרצח שבוצעו על ידי זר או שטרם פוענחו, הנרצחת אינה יהודייה, ורוב מקרי הרצח של נשים לא-יהודיות בוצעו על ידי זר או שטרם פוענחו…. תלונות קודמות למשטרה טרם הרצח בלטו במיוחד בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית…", עדו אבנר,  מרכז המחקר והמידע מממ בכנסת, 22.11.2020 ♦

אלינור לאון-ימין וראדה חסייסי נבחרו לסגניות מזכירת הכנסת. "…חסייסי נשואה ואם לשלושה, דרוזית ילידת דלית אל-כרמל, שלמדה ספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה ותואר שני בלימודי תרבות באוניברסיטה העברית בירושלים – החלה את דרכה בכנסת כחוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת ולאחר מכן התקדמה לתפקידה האחרון והמסווג בועדת החוץ והביטחון. חסייסי המתגוררת בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים עברה דרך ארוכה עד לזכייה בתפקיד הבכיר ביותר לאישה דרוזית בשירות המדינה..", חזקי ברוך, ערוץ 7, ד' כסלו תשפ"א, 20.11.20 ♦

החינוך של הגבר הערבי מתנגש במציאות. התוצאה טרגית. ילד ערבי מתחנך על מאצ'ואיזם ומקבל היתר לשלוט בחייהן של אחיותיו. ואז הוא יוצא לעולם, פוגש נשים עצמאיות ומאבד את האיזון. עד שהחברה הערבית לא תתעשת, הרציחות ימשיכו, עו"ד שקיב (שכיב) עלי, YNET,  18.11.20 ♦

אח הנרצחת מעראבה: "היו לה שתי ברירות – לברוח לחו"ל או לחכות לגורל". ופאא נרצחה בידי הגרוש שלה באמצע הרחוב, 150 מטר מנקודת המשטרה – אך הרוצח עדיין לא נתפס. המשטרה מנהלת מצוד, 10 מקרובי משפחת החשוד נעצרו עד כה. אחיה סיפר ל-ynet בפירוט מצמרר על המחדלים שהובילו לרצח אחותו: "חיים בהפקר, אין דין ואין דיין. היה לה קלסר מלא בהבטחות מהרשויות – ושום דבר", חסן שעלאן, YNET, 17.11.20  ♦

שירותי רפואת משפחה, בריאות האישה ותחנות טיפות חלב ביישובים הבדואיים בנגב, פלורה קוך דבידוביץ', מממ – מרכז המחקר והמידע בכנסת, 16.11.20

16 נשים ערביות נרצחו מתחילת השנה, ברוב המקרים כלל לא נעצרו חשודים. ופאא נרצחה על-ידי הגרוש שלה למרות שהייתה תחת צו הגנה, והמשטרה טרם הצליחה לאתר את החשוד שנמלט מהמקום. מתחילת השנה הצליחה המשטרה לעצור חשודים רק בשישה מקרי רצח נשים, ובחברה הערבית מתריעים מהמקרים הרבים שאפילו לא מדווחים ומהאדישות המתפתחת: "הקורבנות הפכו לסטטיסטיקה, זה כמו קורונה – חייבים התערבות של כלל הגורמים", חסן שעלאן, YNET,  16.11.20  ♦

גבר חשוד כי דקר למוות את גרושתו בעראבה ונמלט, המשטרה פתחה בסקירות אחריו. תחילה העריכו המשטרה וכוחות ההצלה כי היא היתה מעורבת בתאונת דרכים, אלא שאז התברר כי הגרוש דקר אותה ברחוב, ככל הנראה לאחר שהתנגש בה במכוניתו. הוא ריצה בעבר שני עונשי מאסר בגין עבירות של אלימות במשפחה, נעה שפיגל וג'קי חורי, הארץ, 16.11.2020, 12:46 ♦

הטרדה מינית בחברה הערבית, כתיבה: רמי שוורץ, ממ"מ – מרכז המחקר והמידע בכנסת, 8.11.20 ♦ 

"לא לכולם היה פשוט לחיות לצדי, ולא לכולם פשוט לראות את הסרט הזה". "רציתי שיראו עד כמה פלסטיניות להט"ביות צריכות להתפשר בשביל להתקיים כאן", אומרת סמירה סרייה על סרטה "פוליגרף", המבוסס על מערכת יחסים שהיתה לה עם קצינה בצה"ל. עם הקרנתו בפסטיבל הקולנוע הגאה היא מסבירה למה נאלצה ללהק את עצמה ומדוע נמאס לה מהייצוג של ערביות בקולנוע הישראלי, נירית אנדרמן, הארץ, 16.11.20 ♦

המציאות שהכתיבה הקורונה קשה יותר עבור נשים ערביות נפגעות אלימות. אלימות כלפי נשים נוטה להחריף במצבי חירום ואסונות בגלל אובדן התמיכה החברתית, הקושי לקבל שירות ציבורי, מגע קרוב עם התוקפן ועוד, כך גם בחברה הערבית, הנאא חסן, (המרכז לניעת אלימות המזרח ירושלים),‎ 10/11/2020♦

בת 46 נורתה למוות במהלך נסיעה ברכב. צוות מד"א פינה את עאידה אבו חסין, שנורתה במהלך נסיעה ברכב, לבית החולים הלל יפה בחדרה – שם נקבע מותה. היא קורבן הירי הרביעי במשפחתה, ועל פי החשד גם הפעם כוון הירי לבן משפחה אחר. ..", יואב איתיאל ולירן לוי, וואלה, 28.10.20 ♦

רופאת הנשים שמטפלת בחסרות המעמד. פעם בחודש מתנדבת דוקטור מושירה אבודיה במרפאה לזכויות אדם ביפו, כאן היא גם האחות, גם הרופאה ואפילו הלבורנטית. היא מעניקה טיפול לכל מי שאין לה מעמד – פלסטיניות, פליטות ותיירות ללא אשרת תיירות וראתה הכול ממילה נשית ועד נשים שעברו התעללות קשה ולא קיבלו טיפול הולם, דוקותיים – כאן, 27.10.20 ♦

חשד לניסיון רצח בגליל: אישה נפצעה קשה מדקירות – בעלה נעצר. ברקע עליית מקרי האלימות כלפי נשים, המשטרה עצרה תושב אבו סנאן, בן 54, שעל פי החשד, דקר את אשתו. היא פונתה במצב קשה למרכז הרפואי גליל שבנהריה. נסיבות האירוע נחקרות, עלי מוגרבי, חדשות 13, 25.10.20 ♦

צריך לדבר על זה: רוב הנרצחות ע"י בני זוגן – ערביות. 13 מתוך 19 נשים שנרצחו השנה הן ערביות. אבל התקשורת כמעט ומתעלמת ממוצאן, אולי בגלל חשש מתקינות פוליטית. הצבעה על בעיה מוכחת אינה גזענות, לא הטלת סטיגמה בציבור שלם ובטח לא משהו שאפשר להתעלם ממנו – חייבים לדבר על התופעה, כדי להציל את האישה הבאה, מאת  אריאל שנבל – מקור ראשון, ג׳ במרחשון ה׳תשפ״א (21/10/2020 ♦

אחוז הפיענוח במקרי רצח נשים בחברה היהודית עומד על 100%. בחברה הערבית השיעור הוא 40%. חה"כ אעידה תומא סלימאן, טוויטר, בדיון בועדת הכנסת, 21.10.20 ♦

ארגוני נשים נגד שחרור מוקדם לאסיר שהרג את אחותו: "דורשות צדק". מאות הודעות דואר אלקטרוני נשלחו במסגרת המאבק ליועמ"ש, בקריאה לערער על החלטת ועדת השחרורים לקצר את מאסרו של מוחמד אבו גאנם. הוא הורשע יחד עם כמה מאחיו בהרג אחותו רים ב-2006. "מה המסר שאנחנו שולחים לנערות ולנשים בסיכון?" דניאל דולב, וואלה, 20.10.20 ♦

החשוד ברצח בת זוגו בחיפה: מרואן סמרי. "..בית משפט השלום בקריות התיר היום (שלישי) לפרסום את שמו החשוד ברצח נג'אח מנסור בת ה-35, אתמול בדירתה בקריית חיים. החשוד בן זוגה מרואן סמרי בן ה-28. מעצרו הוארך בשמונה ימים…", מיכל וסרמן וחן ביאר, כאן חדשות, 20 באוקטובר 2020 ♦

יום בחיי זינה נסאר, כדי לעזור לתרבות לצמוח צריך להתחיל בנשים. בת 35, נשואה ואם לשלושה, גרה בכפר מנדא, רכזת בתוכנית לשילוב נשים מחברות מסורתיות בשוק העבודה, מחנכת את הילדים לקחת חלק במשימות הבית, סיון קלינגבייל, דה מרקר, 4.10.20 ♦

שתי הח"כיות שמשקפות את המהפך הפמיניסטי בחברה הערבית. סונדוס סאלח ואימאן ח'טיב יאסין הן פוליטיקאיות בעלות תודעה מגדרית שצמחו מתוך מאבקים חברתיים. כעת צריכה הרשימה המשותפת לנצל את כהונתן כדי להניף דגלים נוספים, שירין פלאח סעב, מיעוטלנד הארץ, 1.10.20 ♦

בת 20 נמצאה ללא רוח חיים ביישוב אל פורעה בנגב. כוחות רפואה קבעו את מותה. כמה מבני משפחתה עוכבו לחקירה, אסף פוזיילוב, כאן 11, 29 בספטמבר 2020 ♦

בין סגר לסגר, שלושה ימים של יצירה נשית פלסטינית. נשים שהפכו את האוכל הביתי למנוף לשינוי, מחזה מקומי המתבסס על חוויות נשים ביפו, ומופע שמשחזר את ימי המוזיקה ביפו לפני 1948. פסטיבל יאפאוויה העניק הפוגה מרוממת רוח, למרות החום והמסכות , מאת: סמאח סלאימה , שיחה מקומית, 15.9.20 ♦

חשד לרצח בנגב: אישה כבת 30 נורתה למוות ברהט. מותה של האישה נקבע בתום פעולות החייאה בזירה. המשטרה פתחה בחקירה לבירור האירוע ונסיבותיו. "כשהגענו למקום ראינו אישה מחוסרת הכרה עם פציעה קשה בגופה", סיפר פרמדיק מד"א, יניר יגנה, וואלה, 10.9.20 ♦

"עצוב לי שהגענו רק ל־98.7 אחוז זכאות לבגרות". בכל בוקר ד"ר לילא עבאס בודקת מי מתחמק ממבטה או מדיף ריח סיגריות | אחר כך התלמידים שלה נפרדים מהסלולרי, שנכנס לכספת עד סוף היום | בהתחלה נרשמה התנגדות, אבל האהבה הקשוחה של מנהלת התיכון בפקיעין השתלמה השבוע, כשבית הספר הגיע לראש טבלת הזכאות לבגרות | עכשיו היא מספרת למה לא נבהלה כשהמינוי שלה התקבל ביריות, איך הפכה מתלמידה ש"עשתה חפלה מציון 55" לאשת חינוך הישגית, ומה אמרה לתלמידות כיתה ח' שהתארסו, סמדר שיר, מוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 4.9.2020 ♦

שיח'ה חליווה: "עצוב שיש לך זיכרונות ילדות, אבל מקום ילדותך נמחק". כברת דרך עשתה שיח'ה חליווה מהילדה שחיה בצריף ללא חשמל ועד לסופרת והמשוררת זוכת הפרסים, שמתעמתת עם דיכוי הנשים בחברה הבדואית. עם תרגום יצירותיה לראשונה לעברית, היא נזכרת ברגע שהרגישה כמו אום כולתום ולא שוכחת את האחריות המוטלת על כתפיה, ורד לי, 3.9.20 ♦

קו אחד מחבר בין האונס באילת לרצח "על כבוד המשפחה". אלימות נגד נשים היא לא נחלתו של מגזר מסוים או שכבה מסוימת בחברה – זו תופעה לאומית שפוגעת בכולנו, שירין פלאח סעב, מיעוטלנד – בלוג הארץ, 1.9.20 ♦

אישה נורתה למוות בבית ברמלה. מחקירת המשטרה עולה כי זמן קצר לפני הירי התרחשה קטטה בין שתי חמולות. בשלב מסוים נורו יריות ואחד הכדורים שניתז לעבר הקומה השנייה של בית בשכונה פגע באישה, כבת 30, אלי סניור, YNET, 31.8.20 ♦

עתירה: הפסיקו להחביא את חקירות רצח הנשים הערביות. 105 נשים ערביות נרצחו בעשור – לגבי 62 מהן סטטוס החקירה לא ידוע. עתירה של האגודה לזכויות האזרח דורשת מהמשטרה לחשוף את הנתונים, ולהפסיק להסתתר מאחורי תירוצים של "תיוג אוכלוסיות" וצווי איסור פרסום,  מאשה אברבוך, המקום הכי חם,  27.08.20 ♦

במחאה על רצח אשה בדואית בצפון מצאתי סולדיריות ותקווה. עשרות נשים וכמה גברים הפגינו השבוע מול בית המשפט בנצרת במחאה על אוזלת היד שהביאה לרצח נורא כעבייה מטובה זנגריה…השתתפותם של גברים ערבים ויהודים, הגעתן של קרובות המשפחה של נורא שדיברו עם התקשורת באומץ רב, הנאום של חברת המועצה הבדואית הראשונה וכן גם נוכחתן של שתי נשים מהעדה האתיופית, שבה בה מספר הנרצחות עולה על חלקה של העדה באוכלוסייה הכללית, בדיוק כמו בחברה הערבית – כל התמהיל האנושי הפמיניסטי הזה נתן לי מנת אופטימיות…", סמאח סליימה, שיחה מקומית, 27.8.20 ♦

"הפושעים לא מקבלים עונש": הוריה של ערוב בת ה-16 שנדרסה למוות יוצאים למאבק. לפני כחודשיים נדרסה למוות, ערוב חביב אללה, במעבר חצייה בנוף הגליל על ידי שני רכבים. לאחר שאחד הנהגים הדורסים קיבל אישום מקל והשני לא הואשם כלל, החליטו הוריה לפעול להחמרת עונשם של נהגים חסרי רסן. "ילדה נדרסה למוות על ידי פושעים שמסתובבים חופשי", אמרה האם, אלי אשכנזי, וואלה, 27.8.20 ♦

החיים בחברה הערבית מבעיתים אותיترعبني فكرة العيش بالمجتمع العربي. "….ברגע שבוחנים מקרוב את הרבדים התרבותיים – פמיניסטיים בחברה הערבית, מבינים שהדרך לשחרור עוד ארוכה…. ועדיין אם נחצה את גבול המותר, החרם החברתי ינחת עלינו כמכת ברק. לחצות את הגבול משמעו לפגוע בתדמיתה של החברה הערבית שאין בה כל פגם… התוצאה הישירה של הענישה וההשתקה הזו על רבדיה, שיתוק עמוק של חברה שלמה…", שירין פלאח סעב, הזירה – الساحة הארץ, 26.8.20 ♦

גבר רצח את אשתו בטובא זנגריה. גבר כבן 60 נעצר בחשד שרצח את אשתו, כבת 50, בכפר טובא זנגריה שבצפון. הגבר הורחק מביתם שברומת אל-הייב על רקע מעשי אלימות, ושהה אצל בני משפחתו. אשתו הגיעה לביקור בכפר – והוא ניצל את ההזדמנות ורצח אותה, חסן שעלאן, YNET,  21.08.20 ♦

נשים בחזית: צעדת האימהות נגד הפשיעה משנה את פני המאבק. הנשים שאיבדו את יקיריהן לגל האלימות בחברה הערבית הפכו את כאבן למסר פוליטי-חברתי, באקט מהפכני ופמיניסטי. אסור לנו, כחברה וכנשים, להתעלם מההזדמנות להפוך את הזעקה הזאת לתנועה גדולה ורחבה של נשים נגד אלימות, מאת חה"כ עאידה תומא סלימאן , שיחה מקומית, 18.8.20 ♦

הרצח של בנה גרם לה לארגן "צעדת אמהות" נגד אלימות. היום היא תגיע לירושלים. תהלוכת המחאה על האלימות בחברה הערבית לא הוציאה הפעם המונים מהבתים, אבל האשה שמאחוריה לא מתרגשת: "החלטתי להביא את הזעקה של הבן שלי למקום שבו מקבלים החלטות", ג'קי חורי, הארץ, 15.8.20 ♦

נקודות לדיון הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית בנושא רצח נשים, עדו אבגר, מרכז המחקר והמידע בכנסת, 11.8.2020

למי יא אללה, אנחנו כותבות? על כתיבה, אקטיביזם, פמיניזם, דו לשוניות וקהל קוראים מעורב – אירוע שנה ל – הזירה – الساحة – הארץ.  צפו (שעה). 10.8.20 

חלל חדש ביפו מקדם נשים ומסורת ערבית מקומית. ספא יונס, עובדת סוציאלית ויזמית מיפו, פתחה ב"דה יאפא" חלל להרצאות, מפגשים וסעודות שיקדמו נשים וישמרו מסורות ומעדנים מקומיים. "אני לא רוצה להיות רק מסעדה, אלא לקיים כאן דו־שיח אמיתי", רעות ברנע, כלכליסט, 10.08.20

אמהות ששכלו את בניהן כתוצאה מהפשיעה בחברה שלנו החליטו לא לשתוק יותר. הן יצעדו מחיפה לירושלים. أمهات ثكالى جراء الجريمة في مجتمعنا قررن أن لا بصمتن. سيسرن من حيفا الى القدس مشبًا على الأقدام! יצעדו מחיפה לירושלים., פוסט FB של חה"כ איימן עודה, 9.8.2020

"הרגשנו שמנסים לרמוס אותנו". מריה סוידאן, נצר לאחת מהמשפחות הערביות-נוצריות הידועות והמכובדות בחיפה, היתה נושאת הדגל במאבק של בעלי העסקים בעיר התחתית נגד החלטתה של העירייה להפוך את רחוב נתנזון למדרחוב. אחרי שהמאבק הצליח היא התפנתה לדבר על החיים עצמם..אמי אווה נולדה בעכו ולמדה בבית ספר ערבי כי כך זה התגלגל. היא לא מוגדרת כערבייה, היא פשוט נשואה לאבא שלי שהוא ערבי-נוצרי ממשפחת סוידאן – משפחה שנמצאת דורי דורות פה בחיפה..", מאת: חגית הורנשטיין, כלבו חיפה והקריות, 8.8.20

הייטק – הזווית החברתית: "קידום נשים בעלות זיקה טכנולוגית – משימה מאתגרת". ג'ומאנה נסייר חכים, מנהלת קהילות טכנולוגיות מגוונות במיקרוסופט, שואפת לקדם עובדים ועובדות מהחברה הערבית, וטוענת: "הם פוטנציאל אדיר לענף – צריך להצמיח את דור העתיד", ספיר פולק, מעריב, 06/08/2020

"בין זהות לאומית, אזרחית ומגדרית: פער מגדרי בעמדות ובהצבעה בקרב האוכלוסייה הפלסטינית בישראל", מהא כרכבי־סבאח וחנה הרצוג, בתוך: פערים מגדריים בפוליטיקה בישראל, בעריכת מיכל שמיר, חנה הרצוג ונעמי חזן, ון ליר, 2020

האקטיביסטית הבדואית שבועטת במוסכמות: "אנחנו חיים בחוסר כבוד תחת ממשלה גזענית". עאישה זיאדנה, מנהלת מכון מנהיגות בנגב, מספרת על העשייה החברתית רבת שנים, על ההתמודדות עם הביקורת בכפר ומחוצה לו, ומגנה בחריפות את הסרטונים הגזענים שתפסו תאוצה ברשתות, ספיר פולק, מעריב, 14/07/2020

בעלי מותג הטחינה שתמכה בלהט"ב: "ירו עליי שנאה, חשבתי שהחיים נגמרו". ג'וליה זהר, מנכ"לית חברת טחינת אל-ארז, הכריזה על תרומה לאגודה למען חברי הקהילה הגאה במגזר הערבי – ומאז סוערות הרוחות. למרות שהנזק הכלכלי מסתמן כזניח, החרם והתגובות הקשות גבו מחיר נפשי. למחרימים היא אומרת: "שיירגעו קצת, אחר כך נוכל לדבר", יואב איתיאל, וואלה, יום שלישי, 14 ביולי 2020

היוצרת שחושפת את הפצעים הפתוחים של עשרות נשים. יצירותיה של האמנית האלה אבו קישק בת ה-24 מבוססות על שיחות עם עשרות נשים, יהודיות וערביות, שעברו תקיפה מינית במשפחה. בהתחלה הן מזעזעות את הצופה אבל בהמשך, היא מקווה, הן יביאו שינוי. רעות ברנע, YNET,  14.07.20

דוח הכנסת: כמחצית הנרצחות בישראל מאז 2017 הן נשים לא יהודיות. מנתונים שהוצגו בוועדה למיגור הפשיעה בחברה הערבית עולה, כי מאז 2017 לא נרשם שיפור בטיפול גורמי רווחה ומשטרה בנשים בסיכון. יו"ר הוועדה ח"כ מנסור עבאס: "אנחנו נדרשים להפסיק לדבר על סטטיסטיקה ומספרים, וחייבים להתמקד במחדל המתמשך ברמת תפקוד רשויות המדינה. בשנים 2017-2019 נרצחו בישראל 67 נשים, יותר ממחציתן (54%) ערביות, יותר מפי שניים וחצי משיעור הערבים באוכלוסייה בישראל (כ-21%). ".. יואב איתיאל, וואלה, יום רביעי, 08 ביולי 2020

הפגנות מחאה נגד רצח נשים:

אישה נרצחה בטייבה, בעלה נעצר. ופאא ג'והר, אישה בת 40, נרצחה בדקירות בביתה שבטייבה. מותה נקבע במקום. במשטרה חושדים שבעלה אחראי למעשה ועצרו אותו בחשד לרצח. זו האישה השלישית שנרצחת בטייבה מתחילת השנה, וה-12 בישראל כולה, חסן שעלאן, YNET, פורסם:  02.07.20

ערבים, רצח הנשים מראה שהחברה שלנו חולה. איננו פוטרים את ממשלת ישראל מאחריותה לטפל ברצח נשים, אבל אנו יודעים כי הזוועות הן ברובן תולדה של התרבות והמורשת של החברה שלנו, עו"ד ג'ואד בולוס, YNET, פורסם:  29.06.20

נישואי נערות הן כלי לשליטה בנשיםتزويج القاصرات هو أداة للسيطرة على النساء. "..נישואי קטינות הם תופעה שקיימת מאז ומתמיד…. נישואי קטינות נעשים בדרך כלל בכפייה… קשה לאמוד את ההיקף של נישואי קטינות בחברה הערבית במדינת ישראל מפני שקיימים תת – דיווח והסתרה.. במשפחות קשות יום נישואי הילדה הקטינה מעבירים את האחריות לפרנסתה מאביה לבן זוגה…", ד"ר נוזהה אלאסד אלהוזייל, הזירה – الساحة הארץ, 28.6.20

הפתרון לאלימות במגזר הערבי עשוי להגיע דווקא מצידן של האמהות. כשהמדינה וההנהגה הערבית לא מספקות פתרונות מעשיים למיגור האלימות במגזר, הכוח עובר לידיים של הנשים, שהרי פחד הוא מנוע אימתני, ופחד של אם על ילדיה חזק יותר מכל, רות וסרמן לנדה, מעריב, 27/06/2020

הכבוד של מחמוד דרוויש משתיק את קולן של הנשים הפלסטיניות. הפרסום על בת שנולדה למחמוד דרוויש מאשה נשואה מחולל סערה עצומה: גדודים של גברים יצאו להגן על כבודו של המשורר הלאומי ובכך המחישו עד כמה הנרטיב הפלסטיני, בעיצובו של דרוויש, מבוסס על השתקת הנשים…כן, סיפור הנכבה הוא סיפור גברי נעדר תוכן, ניתוח ופרשנות נשיים פלסטיניים. גברים פלסטינים הפקיעו מאיתנו את הנרטיב לא רק באמצעות השתקה, הדרה ומחיקה היסטורית של סיפורן של אמהותינו הפלסטיניות…", רג'אא נאטור, פן ערביסטית فنعربيستيت הארץ,  25.6.20

מאות פעמים! תערוכה חדשה במרכז לאמנות עכשווית "CACR" ברמלה. בתחילת יולי תפתח במרכז החדש לאמנות עכשווית ברמלה התערוכה "מאות פעמים" – בה יציגו 4 אמניות מסקרנות, עבודות המעוררות שאלות ותהיות בהקשר של נשיות. האמניות יציגו בתערוכה עבודות רישום, ניאון, מיצבים ועוד, חלקן ענקיות, הממחישות את הרב גוניות הקיימת בעיר רמלה הרב תרבותית המורכבת ממגוון דתות וקהילות. חדשות ישראל, 24.6.20

12 תלונות על אלימות במשפחה במגזר הערבי בקורונה: "אין מספיק פרסום". בדיון בוועדת העבודה בכנסת עלה כי יותר מ-3,000 תלונות הוגשו בנושא למוקד משרד הרווחה בחודשים מרץ-מאי. רק 6% מהתקציב הקמפיין להעלאת מודעות ועידוד פניות על אלימות – הופנה לחברה הערבית. ח"כ יזבק: "הפער עצום". משפחתה של מיכל סלה: "טרור בתוך הבית", מאיה הורודניצ'אנו, וואלה, יום שני, 22 ביוני 2020

הקורונה החזירה את החרדיות והערביות לאחור. האוכלוסייה הערבית והחרדית צפויה להגיע לשיעור של מחצית מהאוכלוסייה בישראל בעשורים הקרובים. אם מצבן הכלכלי יורע וההשתלבות הכלכלית שלהן במשק תידרדר — כולנו נשלם את המחיר. בעשור האחרון חלה מהפכה בשוק התעסוקה בישראל, עם יציאתן של יותר ויותר נשים ערביות וחרדיות לעבודה. כיום, כתוצאה ממשבר הקורונה, קיים חשש שההתקדמות הרבה שנרשמה בשנים האחרונות תימחק כמעט לחלוטין. מייסאם ג'לג'ולי ומיכל גרא מרגליות (צוות המומחיות של משבר הקורונה), דה מרקר, 21.6.20

"העובדת הסוציאלית אמרה לי 'תשתקי. גם הבעל שלי מרביץ'". כשח' התלוננה על בעלה האלים אמרו לה שהיא צריכה להסתגל: "אמרו שאני הורסת את הבית ואני חייבת לקבל את זה כי כולם חיים ככה". נשים רבות מהמגזר הבדואי לא מוכנות לשתוק עוד, אך ללא תמיכה, הן מתקשות לצאת ממעגל האלימות. "בכל פעם שרציתי לעזוב לא היו לי כלים, כסף או תמיכה", ריקי כרמי, YNET, פורסם:  18.06.20 ♦ 

מה יהיה עם " יש לי חברים ערבים"بعدين مع جملة " عندي أصحاب عرب"!. נולדתי כגדיר, ערביה, פלסטינית, אזרחית ישראלית. … אני אהיה תמיד הערבייה הפלסטינית שעושה הכול כדי לשנות את התודעה והתדמית שהתקשורת והפוליטיקאים מקבעים ביחס לערבים. אעשה זאת דרך עבודתי, ברחוב, בפעילות הפוליטית שלי ובכל מקום. מה שצריך להשתנות זה שיח ההתנשאות והעליונות שלכם, מי שצריך להשתנות  זה אתם….", גאדיר האני, הזירה – الساحة הארץ, 18.6.20

נאומי בכורה בכנסת ה-23:

במאבק נגד הטרדה מינית בעבודה הרשויות הערביות גררו רגלייםبين التغافل والتجاهل – فشل السلطات المحلية العربية في مكافحة التحرش الجنسي. "…הרשויות המקומיות, כולל הערביות, מעסיקות עשרות עד מאות עובדים ולעתים אף יותר, ומחובתן ליישם את כל מה שנקבע בחוק ובתקנות. ואולם, מבדיקה שערכו עמותות "עורכי דין לקידום מנהל תקין" ו"כייאן – ארגון פמיניסטי", התברר כי מרבית הרשויות המקומיות הערביות – 50 מתוך 85 – לא מינו אחראית על מניעת הטרדה מינית ולא קבעו תקנון כמתחייב בחוק. ..", עוה"ד רימאז חטיב (עמותת "עורכי דין לקידום מנהל תקין"), הזירה – الساحة הארץ, 17.6.20

מלחמת ההישרדות של הדייגת הפלסטינית שהפכה לאייקון פמיניסטי. חמאמה ג'רבאן פרצה לתודעה לאחר שהתגייסה לחיפושים אחרי הרקדן איימן סאפיה שטבע בים. עכשיו היא נאבקת בניסיונות של רשות הטבע והגנים להרוס את כפר הדייגים שסמוך לג'סר א-זרקא, שאת מקומה שם ירשה מסבא שלה. "אני כמו דג. אם תוציא את הדג מהמים, הוא ימות", מאת: סוהא עראף, שיחה מקומית,  14.6.20

האישה ההרה שעל פי החשד הוכתה בידי בעלה – מתה בביה"ח. החשוד, בן 32 מרהט, נעצר ביום שישי. האב שלל עימות עם משפחת החשוד: אנחנו מתאפקים, יש חוק במדינה, אסף פוזיילוב, חדשות כאן 11, 14 ביוני 2020

שני תושבי טייבה נעצרו בחשד שרצחו את אחותם לפני שלושה חודשים. במשטרה מעריכים כי האחים, בני 21 ו-30, רצחו את נסרין ג'בארה בשל מערכת יחסים שניהלה. בית המשפט האריך את מעצרם עד ל-14 ביוני, בר פלג, הארץ, 11.6.20

מחיר החופש – דם על בטוןثمن الحرية – دماء على الباطون. עוד אישה נרצחה. גופתה לא נמצאה ואולי לא תימצא לעולם… הרצח הזה מספר קודם כל על מעמדן של נשים בחברה הערבית בכלל ובחברה הבדואית בפרט, ועל האפשרות שלהן (או ליתר דיוק האפשרות שאין להן) לחיות את חייהן בדרך שבה הן בוחרות. ///האלימות הקשה כלפי נשים ערביות מתאפשרת גם בגלל הזנחה מצד המדינה, שעשרות שנים עומדת מנגד ונמנעת מפיתוח מסגרות רווחה ותמיכה לנשים הללו…", עולא נג'מי-יוסף ורות לוין חן (יוזמות אברהם), הזירה – الساحة , הארץ, 10.6.20

תושב נוף הגליל הורשע ברצח אשתו ההרה והעלמת גופתה ב-2016. עאווני זיאדאת הורשע גם בשיבוש מהלכי חקירה ומסירת ידיעה כוזבת, אך זוכה מאשמת חטיפה לשם רצח. בכתב האישום נכתב כי הוא החליט להמית את אשתו כי חשד שהיא רוצה לעזוב אותו ולמנוע ממנו לגדל את ילדם המשותף, ג'קי חורי, הארץ, 8.6.20

היינו ילדות טובות, ולא קיבלנו כלום. מהיום לא נפחד מהכוח שלנו. על אשה ערביה שנרצחת אומרים שזו תרבות רצחנית, על אתיופית אומרים: זה משבר עלייה. על רוסיה שואלים מה בעלה שתה. זו אלימות מגדרית ולא נסכים לה יותר. דברים שנשאתי בהפגנה נגד רצח נשים, מאת: סמאח סלאימה , שיחה מקומית, 2.6.20

שתי הח"כיות שמשקפות את המהפך הפמיניסטי בחברה הערבית. סונדוס סאלח ואימאן ח'טיב יאסין הן פוליטיקאיות בעלות תודעה מגדרית שצמחו מתוך מאבקים חברתיים. כעת צריכה הרשימה המשותפת לנצל את כהונתן כדי להניף דגלים נוספים, שירין פלאח סעב, הארץ, 1.6.20

יום בחיי הילין זעריר-נזאל, עוברת כל יום בג'לג'וליה עבור "ברכת הדרך". בת 38, נשואה ואם לשלוש, גרה בכפר קאסם, מורה לערבית בבית ספר בהוד השרון, הקשר עם המשפחה מהשטחים דווקא התחזק בקורונה, לא מראה לתלמידים "פאודה" ויש לי סיבה, סיון קלינגביל, הארץ, 31.5.20

חשד: רצחו את בת משפחתם והעלימו את גופתה. 3 בני משפחה נעצרו בחשד למעורבות ברצח • לפי החשד, הם העלימו את גופתה ויצרו יציקת בטון במקום הרצח כדי לטשטש ראיות • אחיה שהיה במקום סיפר לשוטרים שבני משפחתו תקפו אותו מחשש שיספר למשטרה על הרצח, תמיר סטיינמן|N12| פורסם 24/05/20

למה ח"כ כאמל ויתרה על תפקיד בממשלה? כתבתו של יגאל מוסקו, יומן שישי, N12, 22.05.20

"נשים נרצחות מפני שהן מאיימות על מעמדם של הגברים " "تقتل النساء لأنهن يهددن مكانة الرجا " . הכבוד לא נמצא בין ירכי הנשים; יש משפחות רוצחות ויש משפחות תומכות; הסתה סוללת את הדרך לרצח; כרגע מאבק משותף לא על הפרק; ראיון עם עאישה סידאוי מנהלת חשבונות ב"קואליציית נשים לשלום", רג'אא נאטור, הארץ, 20.5.20

"בת 33 בחברה הערבית? את כבר לא תתחתני". שירין מרגישה שלאיש אסור להתערב בסטטוס החברתי שלה. מרווה נעזרת בידידים כדי להרגיע את המשפחה הרחבה, וואל כבר התרגל למבטים העקומים ופאדי לא מוכן שההורים ישדכו לו: צעירים בחברה הערבית-ישראלית מבקשים להתמודד עם רווקותם המאוחרת, תוך ידיעה שהיא מעמידה אותם באור יוצא דופן מבחינה משפחתית וחברתית, טל גטרייטמן, YNET, 15.05.20

בתחילה התעלמו ממנה, אחר כך זלזלו בה ולבסוף ניסו להשתיק אותה – האתגר של ע'דיר מריחفي البداية تجاهلوها، من ثم انتقصوا منها وأخيرًا حاولوا إخراسها- التحدي الذي تواجهه غدير مديح. " בבחירות לכנסת ה-21 באפריל אשתקד התחוללה מהפכה שקטה בקרב הדרוזים בישראל – לראשונה הגיעה אישה דרוזית לכנסת… הייצוג המגדרי ברשויות הדרוזיות, כמו בכל הרשויות הערביות, המשיך להיות אפסי ונטול השפעה. .. הדרת הנשים ברמה המוניציפליות בחברה הערבית ובכללה הדרוזית, היא חלק מהתרבות הפוליטית הלוקאלית, שיש לה שלושה מאפיינים בסיסיים:… המאמר מתבסס על מחקר של ד"ר בריק על תהליכי דמוקרטיזציה בקרב המיעוט הערבי בישראל, שיראה אור בקרוב.", ד"ר סלים בריק, הזירה – الساحة, הארץ, 11.5.20

ראו גם:   תעסוקת נשים ערביות בישראל: תמונות מצב ♦    פוליגמיה  ♦

מחאת הנשים: הפגנות נגד אלימות מגדרית נערכו ברחבי הארץ . מאות מפגינות התאספו בתל אביב, בבת ים, בחיפה ובמוקדים נוספים. המחאה התחדשה על רקע חמישה מקרי רצח של נשים בחודשיים האחרונים וגידול בפנייה למקלטים וקווי הסיוע בתקופת סגר הקורונה… יו"ר נעם – נשים ערביות במרכז, סמאח סליימה, ממארגנות ההפגנה בלוד, אמרה: "הפגנו היום הפגנת חירום בכל המוקדים וערים בארץ כי נמאס לנו מההתעלמות המוחלטת של הממשלה המקרטעת בכל תחום – בכלכלה, תעסוקה, חינוך, בריאות ורווחה – ולנו הנשים זה עולה ביוקר"… לי ירון, בר פלג ונעה שפיגל, הארץ, 6.5.20 ♦

החיג'אב כבחירה רגשית ואופנתיתالحجاب اختيار العاطفة والأزياء. "…בבחירות האחרונות נבחרה לכנסת בפעם הראשונה נציגה מוסלמית עוטה חיג'אב – אימאן אל – ח'טיב. היא גם האישה הראשונה שמייצגת את התנועה האיסלאמית בכנסת בישראל.. מאחורי החיג'אב לא מסתתרת דרמה אלא מורכבות; לא דמות גנרית של אישה פאסיבית ומדוכאת המייחלת להצלה מכבלי תרבותה הדכאנית, אלא נשים עם מנעד רחב של חוויות, רגשות, חלומות ויוזמות….", יפעת בן דרור,  הזירה – الساحة |הארץ, 5.5.20 ♦

נשים ערביות? אז תישארו בבית ותכינו עלי גפן. "…ככה הם רואים את תפקידה של האשה הערבייה? להישאר בבית ולשקוד על הכנת תבשילים? האם הנשים הערביות כל כך בורות שהן מבינות רק שפה עממית פשוטה?…", מייסם ג'לג'ולי, הארץ, 5.5.20 ♦

"אמרתי לגנץ שאני לא לוזרית ושזאת ממשלת חסינות ושחיתות. נתניהו יפרק אותם". ע'דיר כמאל מריח, הח"כית הדרוזית הראשונה, יוצאת במתקפה חריפה נגד מי שהכניס אותה לפוליטיקה – בני גנץ ■ "האמנתי בקוקפיט, האמנתי שבאנו לשנות מהיום הראשון, ובסוף כל מה שאמרנו היה בולשיט" ■ ולאילו ח"כים היא קראה ליצנים?, רותם שטרקמן וחגי עמית, , דה מרקר, 1.5.20 ♦

הנשים הערביות בישראל: ביתן איננו מבצרן. "…שלוש סוגיות מהותיות, הנגזרות מהשיח המגדרי בתקופת הקורונה, מקבלות משמעות מורכבת יותר בחייהן של הנשים הערביות בישראל: הנזקים הכלכליים והעמקת האי־שוויון התעסוקתי, חידוד חלוקת התפקידים המגדריים המסורתיים במשפחה והתגברות האלימות נגדן. ..", ד"ר מהא כרכבי סבאח, הארץ, 1.5.20 ♦

שחקנית "הנערים" ויתרה על זכייתה בפרס האקדמיה לטלוויזיה כי שודר ביום העצמאות. רובא בלאל־עספור, שגילמה בסדרה אם של שאהיד, כתבה בפייסבוק כי החלטתה נובעת מהבחירה להעניק את הפרס דווקא ביום הנכבה, יום של אי צדק היסטורי עבורה. "אנו חיים במרחב ישראלי שעסוק בסתימת פיות הקוראים לשלום ולסוף הכיבוש", הוסיפה. האקדמיה: "מכבדים את החלטתה", איתי שטרן, 30.4.20 ♦

עמותת "נשים נגד אלימות" על הרצח בלוד: "המשבר יצר עלייה ברמת האלימות". בעקבות רצח האישה בלוד, פרסמה עמותת נשים נגד אלימות את ההודעה הבאה: "מאז תחילת משבר הקורונה התרענו מההשלכות של המשבר על הנשים בכלל ונשים ערביות בפרט. בעניין, פנינו לשר ביטחון הפנים, ועוד שורת שרים ויחידות סמך למיניהם, כולל מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות הערביות וראשי הרשויות הערביות. לצערנו, למרות זאת קבלנו בעמותה שמנהלת קו סיוע לנשים פניות רבות, המעידות על עלייה במצב האלימות נגד נשים. לציין שבשנת 2019, נרשמה עלייה ב 19% במקרה האלימות שהגיעו לקו הסיוע, בעוד שהשנה 2020, נרשמה היום עלייה של יותר מ-20%! די להפקרות!". אלון חכמון, מעריב, 18/04/2020 09:42 ♦

רצח בלוד: נכנס לסלון וירה למוות באישה לעיני בעלה. לביתה של האישה, בת 45, נכנס רעול פנים. הוא ירה בה באקדח מטווח קצר, ונמלט. מותה נקבע במקום. המשטרה פתחה במצוד ועצרה חשוד במעורבות, קרוב משפחתה של האישה, אלי סניור, חסן שעלאן ורועי רובינשטיין, YNET, פורסם:  17.04.20 ♦

הפטריארכיה דווקא תומכת: איך הפכו הנשים במגזר הבדואי למסבירות נגד הנגיף? במציאות של מחסור במים זורמים, בתשתיות בריאות ובחיבור לאינטרנט, איה אבן פרג' ואחלאם אבו קרן נלחמות בהתפשטות נגיף הקורונה בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב באמצעות צוות הסברה ליישום הנחיות משרד הבריאות, טליה לוין, מעריב,  12/04/2020 ♦

مظاهرة رقمية ضد قتل النساء מחאה דיגיטאלית נגד הרצח. יום ראשון 22.3.20 בשעה 17:00 – איוונט בפייסבוק. של נאעם, קאייאן ונשים נגד אלימות ♦

הרצח האכזרי של בת ה-19 באום אל-פחם מעיד על הסכנה הכפולה של נשים ערביות בסגר. מכריה של זמזם מחאמיד מספרים שעזבה את ביתה לאחר שסבלה מאלימות, אך שבה בשל ההסגר: "שכנעו אותה לחזור תוך ניצול משבר הקורונה, וכך ארבו לה וירו בה". בארגוני הנשים מוצפים בפניות של קורבנות הסגורות עם בן משפחה אלים, ג'קי חורי, הארץ, 20.3.20 ♦

רצח באום אל-פחם: בת 19 נורתה למוות מטווח קצר ברחוב. אלמוני יצא מרכב וירה בצעירה כשהלכה בסמוך לביתה. הנרצחת, זמזם מחאמיד, שבה באחרונה להתגורר בעיר. היא פונתה לבית החולים העמק בעפולה, שם נקבע מותה, יואב איתיאל, וואלה, יום חמישי, 19 במרץ 2020 ♦

ארגוני נשים בחברה הערבית נגד בכיר בתנועה האיסלאמית. היעדר התמיכה של ח"כית מהמשותפת בפעילה בתנועה, הביא לוויכוח סוער בין הצדדים שחלוקים בסוגיות מעמד האישה והקהילה הגאה… בעקבות הביקורת שלו על תומא סלימאן קוראים מספר ארגוני נשים בחברה הערבית להדיחו מוועדת המעקב…",  מאת  ישי פרידמן, מקור ראשון,  כ״א באדר ה׳תש״ף, 17/03/2020 ♦

בלוגרית שיחה מקומית סמאח סלאימה זוכת פרס רפפורט לעשייה נשית פורצת דרך. סלאימה, פעילה פמיניסטית ותיקה ומייסדת עמותת 'נעם', המובילה מזה שנים מאבקים למען קידום נשים ונגד אלימות מגדרית, זכתה בפרס בקטגוריית עשייה רבת שנים. "בזכות היותה מובילה חברתית מעוררת השראה, תקווה וחזון בחברה הערבית ובכלל", מאת: שיחה מקומית,  16.3.2020 ♦

עזבו את החיג'אב, באתי לעבוד.  – اتركوا حجابي، يدي ممدودة للجميع. כיסוי הראש שלי, כמו היותי אישה מוסלמית דתייה, ממלאים אותי גאווה ועל כך לא אבוש, אך הם אינם חזות הכל. לא פחות חשובים בעיני הערכים והמטרות לשמם אני אקדיש את פעילותי הציבורית והפרלמנטרית. חה"כ אימאן יאסין ח'טיב (הרשימה המשותפת), הארץ הזירה – الساحة , 11.3.20 ♦

לראשונה: אישה תייצג את התנועה האיסלאמית בכנסת. אימן חטיב צפויה לעשות היסטוריה ולהיות האישה הראשונה שתייצג את התנועה האיסלאמית כחלק מהרשימה המשותפת. אחרי ספירת כ-90 אחוזים מהקולות, חטיב שממוקמת במקום ה-15 צפויה להישבע לכנסת ה-23. חטיב: "החברה הערבית התלכדה וידעה מי באמת הכתובת שלה", כרמל ליבמן|N12| פורסם 03/03/20 ♦

מורה למדעים ועובדת סוציאלית: הח"כיות החדשות מהחברה הערבית. אם לא יהיה שינוי עם סיום ספירת קולות האמת, הרשימה המשותפת תקבל 15 מנדטים – מה שיביא לכניסתן לכנסת של שתי נשים חדשות: סונדוס סאלח, בת 33 ממשהד, ואימאן חטיב, בת 55 מיפיע – אשר צפויה להיות הח"כית הראשונה מהמגזר שעוטה כיסוי ראש, חסן שעלאן, YNET, פורסם:  03.03.20 ♦

רצח בטייבה: פתח את דלת הרכב וירה למוות באם לחמישה. מתנקש ירה מטווח קצר בנסרין עבד אלחפיד ג'בארה, בת 36. הוא נמלט, מותה נקבע במקום, חסן שעלאן, YNET, פורסם:  01.03.20 , 07:33 ♦

"מגדלים למציאות בלי הגדרות" – המורה הערבייה שמתפללת עם התלמידים היהודים. האם מפגשים בין מורים ערבים לתלמידים יהודים או בין תלמידים יהודים לערבים באמת יכולים לשנות את המציאות בישראל? הילין מנסה להראות לתלמידים היהודים שלה [תל"י הוד השרון] צורת הסתכלות קצת אחרת ממה שהם מכירים. את דרך המחשבה של משפחתה שלה כבר הצליחה לשנות. כתבתו של ערן זינגר, מתוך חדשות הערב 19.02.20 ♦

זרוּת. האמנית והשחקנית ראידה אדון (ילידת 1972) מציגה בפעם הראשונה במוזיאון ישראל את עבודת הווידאו החדשה שלה "זרוּת" – יצירה אפית ופיוטית העוסקת בזהות, בפליטות ובחיפוש אחר בית.  קדימון של הסרט ״ זרות ״, מוזיאון ישראל בירושלים (התערוכה נפתחת ב 21.2.20) ♦

סיפור כיסוי. בדרך למינוי היסטורי: היא מתגוררת בכפר ערבי, גדלה בבית דתי ומתפללת חמש פעמים ביום • רס"ר סברין סעדי היא המוסלמית הראשונה עם חיג'אב שתצא לקורס קצינים במשטרה • על אף שבעבר ספגה איומים על חייה, זה לא מנע ממנה לטפס במעלה הארגון • "המסר שלי לבנות מוסלמיות דתיות כמוני: אתן יכולות להוכיח את עצמכן ולהרגיש שוות", ישראל מושקוביץ, ידיעות אחרונות, 16.2.2020 ♦

זו לא בדיחה: אמנית פלסטינית רוקמת "אינשאללה" בעברית על משטחי תפילה. האמנית והמעצבת החזותית נואל ערפאת פרמה שטיחי תפילה ורקמה עליהם בין השאר שאלות שהפנו אליה הוריה, כמו מתי תתחתני? בראיון היא מסבירה את הקשר הסבוך בין הערבית לעברית המתבטא בעבודותיה, אינס אליאס, מזרחית מדוברת, הארץ, 13.2.20 ♦

חוזר מפתיחת מטה הנשים בחברה הערבית שלנו. אותו חנכנו הערב בכפר בענה עם עשרות נשים משפיעות ומעצבות דעת קהל בחברה הערבית – אנחנו מתכוונים להוות כתובות לפניות ולמצוא פתרונות לסוגיות המטרידות את הנשים במגזר. בתמונה: עם אלהאם חאזן, ראש המטה החדש שלנו. בני גנץ, טוויטר, 11.2.20 ♦

זרקור על עינב חלבי. מסגרת המדור זרקור פגשנו את עינב חלבי – עיתונאית פרילאנסרית ופעילה פמיניסטית וחברתית. הכירו את עינב חלבי, עיתונאית פרילנסרית, עובדת עבור רשתות זרות ומקומיות. יזמית עם 2 שותפים בפרוייקט לימודי מדיה "מימדיה", גרה בדלית אל כרמל, נשואה למרואן מהנדס בתעשייה האווירית ואימא של לים והתאומים טליה וריף. פעילה פמיניסטית וחברתית…", גלי מאירי, תעשייה.הום, 10.02.2020 ♦

לוסי אהריש ולוסי איוב על החיים המורכבים כערביות ישראליות. שתיהן ערביות ישראליות שנולדו אל תוך הקונפליקט הישראלי-פלסטיני. איוב פרצה בגדול כמנחת האירוויזיון, אהריש היא עיתונאית ושחקנית מובילה שגם הדליקה משואה. שתי הלוסיות בשיחה מלב אל לב, לוסי אהריש|החדשות 12| פורסם 01/02/20 ♦

חנין זועבי אאוט. היבא יזבק היא המכשפה החדשה. היבא יזבק מדברת את השיח הפלסטיני בלי לנסות להתאים את עצמה לקהל היהודי. ובגלל זה היא כל כך מפחידה אותנו, צפי סער, הארץ, 22.1.2020 ♦

יום בחיי מרתה נסאר – כל יום אותה שיחה מאמא: "תחליפי עבודה, תני לי את בעלך". בת 34, נשואה ואם לשניים, גרה בג'יש, עוסקת בקידום צעירים ערבים ומנהלת מכון למנהיגות נשית, כל יום מתחרטת שלא הכינה לעצמה קופסת אוכל, הכישלון בפיז"ה? שישקיעו בחינוך בלתי פורמלי, סיון קלינגבייל, הארץ, 21.1.2020 ♦

כלואות בתוך הרחם של עצמנו. החברה הערבית רואה בגוף הנשי ככלי קיבול לילודה בלבד. הנשים הערביות שקופות בתודעתם של הגברים ולכן גם הדיון במצבן הבריאותי הגרוע מנותק מההקשר התרבותי של החברה הערבית, שירין פלאח סעב, הארץ, 20.1.2020 ♦

פסילת יזבק: אחרי עזיבת זועבי, מייצרים את בובת הוודו החדשה. אורלי נוי, שיחה מקומית, 20.1.2020 ♦

זוהי יפו, ילדה – ויש כאן נשים מצליחות שאף אחד לא מכיר אותן. איאת אבו-שמיס ביקשה להוכיח שבעיר מגוריה יש לא רק אלימות ומסעדות, והקדישה פרויקט לתושבות בולטות. גם היא מתגאה בהצלחות, כמשוררת וכפעילה חברתית… . בפרויקט הפייסבוקי שלה, "נשים ערביות יפואיות מצליחות", היא מביאה סיפורי חיים מרגשים ומפתיעים, שרובנו מעולם לא שמענו עליהם. זהר אליה טוריאל, XNET, 20.1.2020 ♦

הנשים של רהט – מסע אל נשים חזקות ואל אוכל שכולו קסם מדברי. אריאלה אפללו כותבת על מסע מרתק ברהט – העיר הבדואית היחידה בישראל, אותה ראתה דרך עינן של נשות העיר. הן חזקות, מעזות ומעוררות השראה והאוכל שלהן משגע, אריאלה אפללו, פודי, 15.01.20♦

[חיג'אב] – חופש בחירה או חופש מאולץ?   حريّة اختيار أم حريّة مزيّفة؟ . "…על אף שבמדינת ישראל אין כל הגבלה חוקית על כיסוי הראש, שמתי לב שהדיון סביב החיג'אב מעורר לא מעט "אי נוחות" במרחב היהודי-הישראלי, וגם במרחב הערבי-הישראלי… כאן נשאר הוויכוח הנצחי על חופש הבחירה בעניין כיסוי הראש וכיסוי הגוף. ומה בכלל יודעים עלינו המערביים והישראלים בפרט? חוץ מללטוש מבטים שהם אולי מבטים  אוריינטליסטיים, בדיוק כמו אלה שננעצו בי כשעשיתי קניות בסופר.", שירין פלאח סעב, הארץ | הזירה – الساحة, 17.1.2020 ♦

בקרוב היא תהיה מודל לחיקוי בחברה הערבית. מילאניה מטר * בת 26 * שחקנית ואחות * גרה בתל אביב, מאי פלטי, הארץ, 16.1.2020 ♦

חשד לרצח בנגב: התקשר ואמר כי חנקו את אשתו. אישה כבת 35 מפזורת ערוער נמצאה מחוסרת הכרה ובמצב אנוש לאחר שבן זוגה התקשר למשטרה וסיפר כי חנקו אותה. בבית החולים סורוקה נקבע מותה. 4 בני משפחה עוכבו לחקירה, אילנה קוריאל, YNET, עדכון אחרון:  14.01.20 ♦

הזוכה בפרס טראמפ להוראה איכותית: מג'דולין ח'יזראן. מג'דולין מלמדת מתמטיקה מזה 17 שנים, רכזת תחום מתמטיקה ורכזת פדגוגית בחטיבת הביניים ב' סריסה במועצה המקומית הדרוזית ירכא.  הגיע זמן חינוך, 9.1.2020 ♦

מחזקים את השותפות עם הציבור הערבי: מרצ רוצים אישה ערביה למקום השישי ברשימה. המשמעות ההחלטה הזו היא סגירה כמעט ודאית של הדלת בפני חברת הכנסת סתיו שפיר, השותפה למחנה הדמוקרטי, דני זקן, גלובס, 7.1.2020 ♦

שיח'ה חליווה: "אני רוצה שהקורא העברי יתנער מההתנשאות שלו כלפי ערבים". שיח'ה חליווה, סופרת ומשוררת פלסטינית מיפו, זכתה בחודש שעבר באחד הפרסים הכי יוקרתיים בעולם הערבי. שלושים ומשהו שנה אחרי שברחה מהכפר הבדואי שבו גדלה היא מסבירה למה היא לא סובלת כתיבה נשית בכיינית, מדוע סירבה למלגה מהספרייה הלאומית, ומה הייתה עושה אם מירי רגב הייתה מצלצלת לברך אותה, אלעד בר-נוי, YNET+, עדכון אחרון : 05.01.20 | 12:23 ♦

נוחי בשלום אחותי, איש לא יפגע בך עוד.  للمقالة بالعربية: ارقدي بسلام . "הבשורה הכתה בנו כברק בלילה אפל ושחור, ושיבשה באחת את כל מחשבותיי – מי מעז לבצע פשע נורא כל כך?! …  הלכנו יחד לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונות על הטרדה ופגיעה ועל אלימות חוזרת ונשנית נגדה. אלא שכמו תמיד – המשטרה לא עשתה דבר… אחותי נרצחה בדם קר. ..", עו"ד אמירה אל באבא, הארץ | הזירה – الساحة, 25.12.2019 ♦

MeToo בחברה הערבית :

מתעוררות: נשות החברה הערבית נושאות את דגל המאבק האזרחי. מהמחאה למיגור האלימות במשפחה ועד הפגנות נגד הקמת תחנת כוח סמוך לכפר קאסם, נשים ערביות יוצאות לרחובות ומובילות מאבקים חברתיים. "לא יכולה לשבת בחיבוק ידיים", עלי מוגרבי, חדשות 13, 16.12 ♦

החוקרת מטמרה שרוצה להשיב לנשים המוסלמיות את כבודן. זה קורה בסתר, בקבוצות ואטסאפ מחתרתיות שמנוהלות מסעודיה, ממרוקו או מירדן: נשים ערביות־ישראליות מתעמקות באסלאם, ומחפשות בו צדדים פמיניסטיים. נאהד אשקר שרארי, דוקטורנטית באוניברסיטת בן־גוריון, היא אחת המעטות שמעיזות גם להשמיע בגלוי פרשנות אחרת ליחס הקוראן לגרושות, לבעלים מכים ולרצח על רקע כבוד המשפחה. ואת בשורת ההעצמה הנשית היא נחושה להפיץ בהרצאות ובוויכוחים עם שייח'ים, גם כשבתגובה מתקבלים איומים על חייה,  מאת  ישי פרידמן, מקור ראשון,  כ״ו בכסלו ה׳תש״ף (24/12/2019)

יום בחיי רנין סלאמה-סמור, נשים לא צריכות לחשוש מההייטק בגלל השעות. בת 39, נשואה ואם לשלושה, גרה בחיפה, מנהלת מוצר במיקרוסופט ישראל, מנהלת בקפידה את הזמן (אחרת טובעים), מתה על דאטה, בעלת מיומנות מדהימה בהתעלמות מטלפונים באמצע הלילה, סיוון קלינבייל, הארץ, 24.12.2019 ♦

יום בחיי מייסא גראבלי, אין דבר כזה יום שבו הוריי לא רואים את הנכדים. בת 32, נשואה לפאדי ואם לשלושה, גרה ביפו, עורכת דין ומנהלת הקו הפתוח בערבית לזכויות נשים בעבודה של שדולת הנשים, מתפללת חמש פעמים ביום, דברנית גדולה (וזה מפריע לספורט), סיון קלינגסבייל, הארץ, 15.12.2019 ♦

ממגורשת לפורצת דרך.  من مُطلَّقة إلى مُنطلقة. "…התחתנתי. והחשוב מכל – הצלחתי להתחמק מהתואר המפוקפק "עאנס" (רווקה זקנה). במלים אחרות, לא פספסתי את הרכבת. בגיל 23 התחתנת,… ביום בהיר אחד אותה רכבת שהספקתי לעלות עליה ברגע האחרון, התרסקה ואני בתוכה… אני זוכרת שכאשר פניתי למשרד הפנים לשנות את הסטטוס שלי, נדהמת לגלות שהסטטוס שלי כבר הפך ל"מוטלקה" (גרושה). זאת מלה איומה ונוראה, והיא בשום אופן לא מגדירה את מי שאני…", גמילה סקסק, (עמותת מונטליקה), הארץ | הזירה – الساحة, 15.12.2019 ♦

סיפורה של שורדת אלימות מבן זוגה. נ', תושבת יישוב ערבי בצפון הארץ, ספגה אלימות פיסית, מינית ונפשית מבן זוגה למעלה מעשור. חודש לאחר שיצאה ממקלט לנשים מוכות בו שהתה שנה עם בנותיה, קיימנו איתה ראיון אישי. למעלה מ-140 נשים נרצחו בחברה הערבית ב-15 השנים האחרונות. משרד הרווחה מפעיל בארץ 14 מקלטים, אך רק שניים מהם מיועדים לנשים ערביות. 250 מיליון ₪ שהובטחו למקלטים התפוגגו לאחר פירוקה של הממשלה. נאילה עואד, מנכ"לית עמותת נשים נגד אלימות: 89% ממקרי האלימות כלפי נשים ערביות שמגיעים למשטרה, התיקים נסגרים מחוסר עניין ציבור. על איזה ציבור המשטרה מדברת? אורלי בוים, הטלויזיה החברתית, 6.12.2019 ♦

חיפא גזלה ממני את צמתי. הסופרת והמשוררת שיח'ה חליוא, תושבת יפו, זכתה במקום הראשון בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר שנערכה בכוויית. לכבוד הזכייה, בחרנו להביא לכן סיפור קצר פרי עטה שפורסם כעת באסופה "בלשון כרותה", שיח'ה חליוא, מערבית: יהודה שנהב–שהרבני. עריכת תרגום: איאד ברגותי, העוקץ, 04.12.19 ♦

הצצה אל המסעדה הפלסטינית המצליחה בניו יורק. ראווייה בשארה, אחותו של חבר הכנסת לשעבר, הייתה מועמדת לפרס ג'יימס בירד בניו יורק, האוסקר של האוכל בזכות "תנורין", המסעדה הפלסטינית המצליחה שלה בעיר… בשארה גדלה בנצרת. במקור אביה מתרשיחא, שם יש לה עדיין בית ואימה מכפר ראמה. השיחה בינינו מתנהלת באנגלית. קצת יותר קשה לה לדבר עברית אם כי היא עדיין יכולה לצטט פסוקים מהתנ"ך, שלמדה בבית הספר בישראל…, חיים הנדוורקר, הארץ, 1.12.2019 ♦

"לתת לילדים אוכל של בית": מהפכת האוכל המוכן בחברה הערבית. על רקע השינויים בחברה, יותר נשים ערביות יוצאות ללמוד ולא מוצאות זמן להכין אוכל. הן קונות אוכל מוכן – אבל כזה שיעמוד בסטנדרים שלהן והמשפחות וישמור על המסורת, בלי לדבר על מזון מעובד. כתבתו של ערן זינגר, מתוך חדשות הערב – כאן 11, 27.11.19 ♦

"נשים ערביות פוחדות להתלונן פן יותקפו שוב או יגורשו מהבית". העובד הסוציאלי הראשי של בית החולים האנגלי בנצרת סיפר בראיון ל"מעריב" על קורבנות האלימות הרבות מהמגזר: "הפחד לספר את האמת משפיע על הסטטיסטיקה", יובל בגנו, מעריב, 26/11/2019 ♦

המאבק באלימות נגד נשים הוא גם מאבק על מקורות הכוח. היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים הוא יום עצוב, אבל גם יום שבו כולנו יכולים להירתם למאבק בתופעה – שאינה גזירה משמים. התופעה קשה, מתישה ומתמשכת וההתנגדות הגברית לשינוי יסודי של העולם עזה. אך יש הרבה מה לעשות, ויש גם הרבה מקורות להשראה, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  25.11.2019 ♦

המחזאית והשחקנית פִדאא זידאן מייצגת דור חדש של דרוזים שמזדהים עם הפלסטינים. מותם של שניים מאחיה בעת שירותם הצבאי, והחברוּת של משפחתה בפורום המשפחות השכולות הישראלי־פלסטיני, יצרו אצל יוצרת התיאטרון בת העדה הדרוזית פדאא זידאן קונפליקט זהות. לרגל עליית הגרסה העברית של "בסוף האביב", ההצגה שכתבה ובה היא משחקת, זידאן מתארת את החיים החצויים בין שכול ישראלי להזדהות עם הפלסטינים ומסבירה למה ההצגה שלה מרגיזה (ומרגשת) את כולם, יאיר אשכנזי, הארץ, 22.11.2019 ♦

היא ירושלמית כבר 30 שנה, ניהלה בית ספר בגיל 24 והאישה הראשונה שעומדת בראש ימקא. רנא פאהום (46), מנכ"לית ימקא ירושלים, מפיקת חודש הכריסטמס שיוצא לדרך בשבוע הבא. 30 שנה בעיר, ירון לופו מוסקוביץ, ירושלים-YNET, 22.11.2019 ♦

מנכ”ל משרד החינוך ביקר במכון ‘אנטלאקה’ למנהיגות נשית ערבית בחיפה. "…בתכנית הייחודית לוקחות חלק, 21 בנות ערביות מחיפה והסביבה, כאשר החזון הוא יצירת אלטרנטיבה מעצימה עבור צעירות ערביות בעלות פוטנציאל מנהיגותי, אשר שואפות להנהיג ולהוביל בתחומים שונים ומבקשות לייצר שינוי תפיסתי בחברה הערבית בישראל. מאת סמר עודה – כרנתינג'י , חי פה, פורסם 5 נובמבר 2019 ♦

השחקנית הערבייה של בית"ר: סיפורה של רגד באיר. "גזענות? אני יכולה להגיד בלב שלם שאני גאה להיות שחקנית ערבייה בבית"ר ירושלים". רגד באיר (21) נלחמת בסטיגמות, אבל גם בבירוקרטיה שמונעת מהקבוצה שלה לפתוח את העונה: "תנו לנו את הזכות לעשות את מה שאנחנו אוהבות",מיקי שורץ, YNET, פורסם:  30.10.19 ♦

36 שנות מאסר נגזרו על תושב מלבורן שאנס ורצח את הישראלית איה מסארווה. הארץ, 29.10.2019 ♦

אם הנשים יישארו מאחור, לא תהיה קדמה. النساء أولا .בפוליטיקה הערבית בישראל נושבות רוחות של שינוי והנשים הערביות הן שמובילות את השינוי הזה. בבחירות האחרונות לכנסת התמודדו ארבע נשים ערביות במקומות ריאליים, לעומת שתיים בבחירות 2015. בבחירות לרשויות המקומיות הערביות בשנת 2015 התמודדו 214 נשים לעומת 165 נשים בבחירות המקומיות ב-2013, ו-47 נשים בשנת 2009. בחמש השנים האחרונות גדל בצורה משמעותית מספרן של הנשים הערביות בתפקידי מפתח בשלטון המקומי הערבי: מנכ"ליות, מהנדסות וגזבריות. ג'ידא רינאוי זועבי, הארץ | הזירה – الساحة, 28.10.2019 ♦

ראו גם:   תעסוקת נשים ערביות בישראל: תמונות מצב ♦    פוליגמיה  ♦

בן זוגי תמיד אומר שהילדים שלנו יהיו קצת יותר יהודים ממני וקצת יותר ערבים ממנו. היא צפתה לראשונה באירוויזיון שהנחתה רק לפני חודשיים, וגם זה אחרי שהחבר שלה הכריח אותה. היא סבלה מסיוטים חוזרים על מוות וויתרה על עבודה כמהנדסת בעקבות רעידת האדמה בנפאל. לוסי איוב מספרת איך מתמודדים עם העובדה שבגיל 27 כבר סימנה וי על מה שנראה כמו שיא הקריירה שלה, רז שכניק, 7 ימים – ידיעות אחרונות, 23.10.2019 ♦

מירכא לתל אביב: השפית המפתיעה שמשדרגת את המטבח הדרוזי לגורמה. בגיל 30 ועם שתי בנות, נאיפה מולא, בת העדה הדרוזית, מונתה להיות השפית של מסעדת L28. האוכל שלה נשען על מסורות מבית אמא – לצד לא מעט חידושים. "לא רוצה להיות יוצאת דופן – שיהפוך להרגל", עמית אהרונסון, חדשות 13, 24.10.2019 ♦

גרושות مُطلقات.  סליחה על השאלה  بلا مؤاخذة . במאית: איבתיסאם מרעאנה, "מכאן | 33", 18.10.2019

יום בחיי ג'ומאנה נסייר חכים, היום הרבה יותר קל להיות ערביה בהייטק. נשואה ואם לשתיים, גרה בנצרת, מנהלת פרויקט הצפון של "מיקרוסופט מחקר ופיתוח", מציירת, מעדיפה סטודיו על חדר כושר, פרנסה טובה משמעותה להיות עצמאית וחזקה, סיון קלינגסבייל, הארץ, 15.10.2019

"אחת מהאחיות שלי הוציאה אותי מהארון בפני אמא שלי". סמירה סמייה גדלה בבית אלים ובסביבה של טרור רגשי ופיזי. היום, בגיל 43, כשהיא שחקנית מוערכת וזוכת פרסים, סמייה משתפת בקשיים שעברה כשרק יצאה מהארון ("חטפתי הרבה מהאחים שלי ועם הזמן פיתחתי יכולת הגנה עצמית"), ופותחת פה על יחס הקהילה הגאה בישראל למגזר הערבי ("יש כאלה שמבטלות לי דייטים בגלל שאני ערבייה"), תומר אלדובי | mako גאווה | פורסם 13/10/19 08:00 

"השפים הישראלים לא המציאו שום דבר". חמש שנים אחרי הזכייה ב'מאסטר שף', נוף עתאמנה–אסמעיל בעיקר כועסת. על כוכבי המסעדות בתל–אביב שמבשלים מנות ערביות קלאסיות ומתייגים אותן כ"מטבח ישראלי". על המנהלים בטלוויזיה שסירבו לתת לה תוכנית גם כשהפכה מוכרת בכל סלון. ועל כל האנשים בארץ שבטוחים שיהודים המציאו את השקשוקה והחריימה. עכשיו, עם סרט תיעודי חדש על דמותה שיוצג בפסטיבל חיפה, היא נאבקת להחזיר לבישול הפלסטיני את המעמד שנגזל ממנו וכבר לא חולמת להיות קונצנזוס, אלון הדר, ידיעות אחרונות, 11.10.2019

"ישראל נעה לימין הקיצוני, ולכן לא נצליח לחסל את חוק הלאום". הח"כית מיישרת קו עם גנץ, ומצהירה כי תפעל ל"תיקון" חוק הלאום – ולא לביטולו ● היא תוקפת את הרשימה המשותפת על כך שחבריה מתעסקים בפלסטינים ולא בבוחרים שלהם, וחיה בשלום עם העובדה שבכחול לבן אין ח"כים נוצרים או מוסלמים ● "אני נציגה של כל הערבים".."אישה דרוזית בפוליטיקה זה לא מובן מאליו. חששתי שהחברה סביבי לא תקבל את זה שאני מתמודדת לתפקיד, אבל בסוף החלטתי לעשות את זה, ושמחתי לראות שאפילו האנשים הדתיים בעדה הדרוזית הצביעו עבורי".., מאת אדם רזגון, זמן ישראל, 9.9.2019

"כשאני שומעת על מישהי מהמגזר שנרצחה, אני אומרת 'בפעם הבאה תורי'". על רקע המחאה נגד גל האלימות במגזר הערבי, החליטה רובא חאסקיה לחשוף באומץ ובפנים גלויות את סיפור ההתעללות המינית שעברה כדי לשבור את מעגל השתיקה. הילדה שהוקעה וננטשה, מקדישה היום את חייה למען נפגעות אחרות: "אני יודעת שההחלטה להיחשף מסכנת אותי, אבל אם לא אפעל נישאר באותו מצב", הדר גיל־עד , ידיעות אחרונות, 6.10.2019

163 נשים נרצחו: רק כמחצית היו מוכרות לרווחה. מנתוני משרד הרווחה בנושא אלימות במשפחה ב-15 השנים האחרונות [ראו כאן] עולה כי 45% מהנשים שנרצחו בידי בני זוגן היו עולות חדשות. 45% מהנשים ששוהות במקלטים הן מהמגזר הערבי. וגם: עלייה של 160% תוך ארבע שנים בדיווחים על אלימות מצד בן זוג.. 25% מהנרצחות בידי בני זוג בשנים 2004-2018 היו עולות חדשות מחבר העמים. 20% מהן היו עולות חדשות מאתיופיה, 20% ערביות ו-34% נשים יהודיות שנולדו בארץ…", אמיר אלון, YNET, פורסם:  06.10.19

"לא מסתכלים על דת בספורט": הכדורסלניות הערביות שכובשות את הליגה. בפעם הראשונה ארבע שחקניות דוברות ערבית ישחקו בקבוצה בליגת העל של כדורסל הנשים – אסא רמת השרון. בזמן שאחרים חוגגים את הייצוג המגוון בקבוצה – הן עסוקות בעיקר בלשחק כדורסל טוב ומעדיפות להשאיר את העיסוק בלאום ודת מחוץ למגרש. כתבתו של יובל אגסי, מתוך "השבוע", כאן חדשות |  04.10.19

غريبة זרה בביתי. "…ההרגשה של חוסר שייכות למולדת, לחברה ולמדינה מתגברת משנה לשנה. עם אישור חוק הלאום החברה הערבית נכנסה למצב של ייאוש. הרי החוק אומר שלי, לזהות שלי ולשפה שלי אין מקום כאן…", גאדיר אבו האני, הארץ | הזירה – الساحة, 3.10.2019

מייסאם ג'לג'ולי זוכה בפרס גאלאנטר – "מגינת הדמוקרטיה" של הקרן החדשה לישראל. "…ביום ראשון שעבר- 22.9 הוענק לי בטקס מרשים בעיר סן פרנסיסקו פרס ״ מגן הדמוקרטיה״ על שם גאלאנטר, מטעם הקרן החדשה לישראל. עבורי וכפי שאמרתי בדבריי בפני הקהל הגדול באולם, הפרס מהווה הכרה ותקווה, הכרה בחשיבות הפעילות שלי ושל חברותי וחברי למען השלום, השוויון והצדק החברתי. ותקווה שהמאבקים בהם אני לקוחת חלק בארגונים השונים בהם אני פעילה יכולים להביא את השינוי…", (הנהלת נעמ"ת, עומדים ביחד, סיכוי ועוד) מתוך פוסט FB, 30.9.2019

"אני לא מאמינה במזל. מי שיודעת לתכנן את חייה, מצליחה". חג'א עזיה ייסדה ועומדת בראש המכללה האקדמית אופק, המכשירה סטודנטים וסטודנטיות ערביים למקצועות חופשיים • לה עצמה יש שמונה לימוד בלבד • בראיון לגיליון 50 המשפיעות של 'ליידי גלובס' היא מגלה מה הכוח שמניע אותה, ציפי צ'אושו, 30.9.2019

סליחה על השאלה בשפה הערבית بلا مؤاخذة | משפחות של נרצחות. איבתיסאם מראענה-מנוחין, מכאן 33, 29.9.2019

"סובלות בכל מקום": מאות הפגינו בחיפה נגד רצח נשים פלסטיניות. לצד ההפגנה בחיפה התקיימו מחאות בשורת ערים בישראל ובעולם, בהן ירושלים, רמאללה ביירות וברלין. אחת המפגינות: "המצב קשה. את שומעת כל יום על רצח של מישהי אחרת, זה לא משהו שאפשר להתמודד איתו לבד", יסמין בכריה, הארץ, 27.9.2019

"האלימות נגד נשים היא בגלל הכיבוש". עשרות נשים ערביות שהפגינו היום בחיפה הניפו דגלי אש"ף ובחרו להאשים: "האלימות כלפי נשים בחברה הערבית היא תוצאת ההסתה של נתניהו", דניאל סיריוטי, ישראל היום, פורסם ב- 26.09.2019

מרפיח עד ביירות: הפלסטיניות יוצאות למאבק באלימות נגד נשים. طالعات-טאלעאת-יוצאות, יוזמה של נשים פלסטיניות, מארגנת ביום חמישי הפגנות ב-11 מוקדים שונים בישראל ומחוצה לה, תחת הכותרת "אין מולדת חופשיה בלי נשים חופשיות". בעמוד הפייסבוק של היוזמה נכתב: "אנחנו יוצאות לרחובות ונושאות על כתפינו את נושא שחרור הנשים", מאת: סוהא עראף , שיחה מקומית, 24.9.2019

"כפלסטינית בישראל, גם אם אצייר פרח אחשב לפוליטית". בניסיון לחשוף את סודות בית הגפן בחיפה האמנית נרדין סרוג'י קילפה קירות, עקרה רצפות והתחילה לשאול שאלות, נעמה ריבה, הארץ, 25.9.2019

יום בחיי גאדיר האני, מצאתי עצמי עומדת באמצע כביש עם מגאפון. בת 42, רווקה, גרה בבאר שבע, כלת פרס סמי מיכאל לחיבור בין קהילות שונות בחברה הישראלית, הצבעת נשים בדואיות הוא צעד ראשון בדרך להשתלבות במוקדי קבלת ההחלטות, סיון קלינגבייל, הארץ, 23.9.2019

פגשתי אמא שהבן שלה רצח את שתי בנותיה. הרגשתי שבעיניה, לאחת מהן זה הגיע. מאז שנחשפה לסיפורי רצח של נשים, הבמאית אבתיסאם מרעאנה לא מצליחה לישון בשלווה. אבל דבר אחד שגילתה בכל זאת נטע בה אופטימיות, איילת שני, מוסף הארץ, 18.9.2019

שתי נוצריות, מוסלמית ודרוזית ישחקו השנה בקבוצה אחת. אולי זה מה שיחזיר לה את הכיף. ארבע שחקניות דוברות ערבית ישחקו העונה בליגת העל בכדורסל לנשים – כולן ברמת השרון. בליגה שנמצאת בהידרדרות ובקבוצה שנעה מכוח האינרציה, ייתכן שחבל ההצלה נמצא הרחק מהעין הציבורית, אריה ליבנת, הארץ, 19.9.2019

"אני עדיין מחפשת בית ולא מוצאת". רישומיה של סמאח שחאדה מפעימים בשקט המכונס שבהם, בתיאורי הפליטות הפלסטינית ובביקורת על מעמד האשה. "זה מתחיל לחנוק אותי", היא אומרת על תערוכתה במוזיאון תל אביב, ומסבירה מדוע החליטה ליצור אמנות פוליטית ומהם השינויים האטיים שהיא מזהה בחברה הערבית, ורד לי, גלריה הארץ, 17.9.2019

אחרי שנים של הדרה, יש אשה מהתנועה האיסלאמית שרצה לכנסת. נגד כל הסיכויים נבחרה אימאן ח'טיב־יאסין מהתנועה האיסלאמית למקום הרביעי ברשימת רע"מ. עכשיו היא רוצה לשנות את מעמדה האשה בתוך החברה הערבית ומחוץ לה, אינס אליאס, הארץ, 11.9.2019

הליכוד יבדוק מתחת לרעלות של נשים ערביות בקלפיות? "זה אובדן שפיות מוחלט". פרסום ראשון | 12 יום לבחירות, בליכוד נחושים להיאבק בזיופים בקלפיות – ומכשירים עשרות נשים במטרה שיבדקו נשים ערביות בקלפיות במגזר. אם יהיה צורך – הן יבדקו נשים עם רעלות. ביום ראשון יעלה חוק המצלמות להצבעה בממשלה, אך סיכוייו לעבור – קלושים. הרשימה המשותפת: "נתניהו מלבה הסתה גזענית", דפנה ליאל | החדשות 12 | פורסם 06/09/19

הפטריארכיה בשירות הדמוקרטיה. במציאות שבה הן מודרות מהחיים הפוליטיים והציבוריים, בסך הכל די הגיוני שנשים יממשו את זכות ההצבעה שלהן פחות מגברים • סמאח סלאימה על ההדרה הכפולה והמכופלת של נשים ערביות בישראל: מהתקשורת בעברית, מזו שבערבית ומהפוליטיקה עצמה, נוכחים נפקדים" של "העין השביעית"  בשיתוף עמותת סיכוי ויפעת מדיה, 04.09.2019

לונא מנסור: "אם הצד הפלסטיני לא רואה בי את הצד הישראלי — שיתמודד". לונא מנסור כיכבה ב"הישרדות", הופיעה ב"פאודה" ובקרוב תשתתף ב"דוקטור קראז'". בעבר ציינה שאינה מתעניינת בפוליטיקה — עד חוק הלאום. למה היא לא חוששת, כערבייה, להיראות בבגד ים ואיך ליהיא גרינר, הצ'ילבה מהריאליטי, חתמה לה ערבות לדירה, איתי שטרן, הארץ, 4.9.2019

"רנא בחרה להשמיע את קולה, למרות הפחד ממחיר החשיפה". "השנה יצא סרטה הראשון של רנא אבו פריחה, "אחרייך", שבו היא מכניסה אותנו פנימה אל המשפחה שלה, בתקופה שבה התמודדה אמה עם מחלת הסרטן, ומשאלתה היחידה היתה להיקבר בעומר — יישוב שמעולם לא התמודד עם הסוגיה היכן לקבור את תושביו שאינם יהודים. בזמן תהליך הפרידה מהאם, עמוד התווך של הבית, הסרט חודר לתוך האינטימיות המשפחתית, הסודות והדילמות, ומעלה שאלות נוקבות על זהות נשית ולאומית ועל שייכות לבית. רותה קופפר, 3.9.2018

רצח נשים ואלימות מגדרית במשפחה – סקירת ידע על הטיפול המערכתי בישראל. מחבר/ת: יסמין רובין קופר וד"ר מיכל רום sheatufim.org.il

הקרב החשוב ביותר שלנו, הנשים הערביות. "…הדיון על השתתפות בבחירות או החרמתן הוא דיון אידיאולוגי שמעורבות בו קבוצות אידיאולוגיות ומפלגתיות, אבל נעדרים ממנו אנשים רבים, כמו למשל נשים. במאמר זה אני מעוניינת לעמוד על חשיבות ההצבעה בעבור נשים ובאופן יותר ספציפי נשים ערביות…. אין לנו את הפריבילגיה להיעדר מהזירה הפוליטית, הזירה המשפיעה ביותר על חיי היומיום שלנו. ..", ד"ר רנא זהר, הארץ | הזירה – الساحة, 3.9.2019 ______ בערבית: لا تفرطي في حقك، فقد كلفنا غالياً , رنا زهر

بطلة – גיבורה (בת'לֶה) פודקאסט. "אני חושבת שלפח האשפה התרבותי אפשר לשפוך כל רצח מגדרי… ואז יגידו לרוסיות זה בגלל רקע של אלכהול, והמזרחיים על רקע של עבריינות וסמים ו… מתי איפה נגמור עם זה? הקיטלוג הזה של רקעים לרצח נשים צריך להיגמר". את הדברים האלה אומרת סמאח סליאמה – פמיניסטית, אקטיביסטית, בלוגרית ומנהלת עמותת נעם – נשים ערביות במרכז – שנאבקת באפליה ודיכוי של נשים. מתוך פודקאסט שתיל, 30.8.2019

החברה היהודייה ובן הזוג העבריין – חקירת מותה של סאמר חטיב. צלילה לפרטים ולאירועים שהקדימו את הרצח של סאמר חטיב, שנורתה ברכבה יחד עם חברתה הטובה, לא מותירה הרבה מקום לסימני שאלה: ביומיים שקדמו לירי נמצא מתחת למכוניתה מטען קטלני והשוטרים הזהירו אותה כבר אז שחייה נתונים בסכנה. אך חטיב, אם ל-3 ילדים, לא יכלה לשעות לאזהרות, והרוצחים הגיעו אליה במהירות. הכתבה המלאה של גיא פלג | חדשות 12 | פורסם 31/08/19 

וידוא הריגה. ” מראה הגעת גופתה של איה נעאמנה, קבלתה ולאחר מכן הלוויה שהייתה ריקה מנוכחות נשים, הזכירה לי את לווייתה של סבתי מצד אבי… אני עדיין זוכרת את ההחלטה שהתקבלה אז על ידי גברים במשפחתי לא לאפשר לנשים להתלוות ללוויה. מישהו החליט להדיר אותי ואת נשות המשפחה הקרובה מלוויית סבתי…. ולגבי תפקידנו בתור נשים פלסטיניות. ובכן, תפקידנו המרכזי הוא להמריד. כן, להמריד דורות שלמים של צעירות ונשים פלסטיניות. להגיד להן לא ללכת בתלם, לא לקבל את הקונצנזוס החברתי-דתי שמוחק ומשתיק אותן; .." , ראגאא נאטור, הזירה – الساحة, הארץ, 27.8.2019 _________ בערבית: مشان ما تنسي تموتي، بتنطخي مرتين! , رجاء ناطور

ההרוגה בירי ביפו: סבריה אבו סיף בת 68. אבו סיף לא הייתה היעד לירי ובמשטרה אומרים כי הרקע למעשה הוא סכסוך במשפחה. שני בני משפחה נוספים, ילד בן 11 ואישה בת 45, נפצעו באירוע, דניאל אלעזר, חדשות כאן, 26 באוגוסט 2019

מרוב גזענות, ארדן שכח שהוא עצמו קידם מקלטים לנשים ערביות. גלעד ארדן הזהיר שממשלה עם איימן עודה עלולה להביא לנו הקמת "עוד מעונות לנשים מוכות" במגזר הערבי. הוא לא זכר שוועדה שהוא עומד בראשה אישרה הצעה דומה. אבל כשההצעה באה מעודה, אין לו בעיה לזלזל בביטחון הנשים הערביות, מאת: רענן שמש-פורשנר, שיחה מקומית,  22.8.2019

ח"כ מהתנועה האסלאמית: חוששים מהתערבות בחיינו. ח"כ מנסור עבאס, נציג התנועה ברשימה הערבית, מביט בדאגה על החלטת השופט שאסר להפריד בין נשים לגברים בעפולה,  מאת  ישי פרידמן, מקור ראשון,  ט״ז באב ה׳תשע״ט (17/08/2019)

כובשות את הנרטיב: אמניות פלסטיניות עכשוויות מספקות נקודת מבט חדשה. ואדי סאליב שלא הכרתם, דם מחזור במקום דם של מלחמות ופירוק דימוי האישה כמולדת – כל אלה ועוד הם מוטיבים בתערוכה חדשה בחיפה שבה אמניות פלסטיניות נאבקות על מקומן במאבק הלאומי, צאלה קוטלר הדרי, גלובס, 16/08/2019

בת 39 מג'דיידה-מכר נרצחה, בעלה נעצר. האישה נמצאה כשהיא דקורה בכל חלקי גופה וללא רוח חיים. בעלה, בן 48, נעצר והועבר לחקירה במשטרת עכו, אחיה ראב"ד, YNET, 17.08.19

“תראו מה קורה בנצרת ובכפרים מסביב. יש כאן תרבות של שופוני”. סוזן מזאווי, מנכ"לית משרד הפרסום הבולט במגזר הערבי, מארחת את החברות לארוחת ערב בביתה שבנצרת, שירה ברק, גלובס,  16/08/2019

האמנית חנאן אבו חוסיין: "אני לוקחת את מה שהוטח בי ומשתמשת בזה באמנות שלי". כנערה ניסתה חנאן אבו חוסיין להסתיר כל סממן נשי. רק בלימודי האמנות למדה לאהוב את מי שהיא, והיתה לאחת האמניות הראשונות בארץ שעסקו במיניות האשה ובדיכויה בחברה הערבית. "אני זרה מכל הכיוונים", היא אומרת לרגל תערוכה חדשה… אבו חוסיין, בת 46, ילידת אום אל־פחם המתגוררת כיום בבית צפאפא בירושלים, היא אמנית פמיניסטית, הפעילה בסצנה האמנותית מסוף שנות ה–90..", , ורד לי, גלריה הארץ, 15.8.2019

הנשים הבדואיות מתגייסות לער"ן: "אין אצלנו מודעות למשאבים של בריאות הנפש". כדי לספק מענה למיעוט הבדואי, ולמגזר הערבי בכלל, הוכשרו בקו של ער"ן 11 נשים בדואיות וגבר אחד, שמכירים מקרוב את המצוקות הייחודיות, וינסו לספק מענה רגשי, אילנה שטוטלנד, מעריב, 07/08/2019

האישה הערבייה עדיין מחכה למשטרת ישראל. בזמן שהאלימות על רקע מגדרי מתפשטת ומשנה צורה, המשטרה מקימה יחידה שתפעל "לפי תרבותה של האוכלוסייה". אלה לאו דווקא חדשות טובות עבורנו, מייסם ג'לג'ולי, YNET, 31.07.19

בתו של הלוחם האגדי שעשתה היסטוריה. כל חייה היא חצויה בין תרבויות אך מעולם לא הסכימה לוותר על שאיפותיה. היא הלכה בדרך של אביה, מייסד יחידת הגששים בצה"ל, ולמרות הגזענות בחברה וההתנגדות במגזר הבדואי – היא עמדה בגאווה ברחבת המסדרים של בה"ד 1: "עברתי דרך ארוכה כדי להגיע לכאן", תמיר סטיינמן | החדשות 12 | פורסם 28/07/19 23:05

"אומרים לנו 'תגידו תודה שאתן לא בעזה'". בהירה וכאמלה הודחו לפני רגע מ"המירוץ למיליון" אבל לא מתכוונות לתת לאף אחד לעצור אותן: בריאיון ל-ynet הן מסבירות למה צריך שיהיו 20 אחוז ערבים בטלוויזיה, מה ההבדל בין פוליטיקאים יהודים וערבים ואיך הן מרגישות כשאומרים להן "את לא נראית ערבייה", רן בוקר, YNET, 28.07.19 

לראשונה נבחרה אישה לרשימת התנועה האיסלאמית לכנסת. רע"מ בחרה את נציגיה לכנסת: ח"כ מנסור עבאס נבחר שוב למקום ה-1; ח"כ עבד אלחכים חאג' יחיא הודח בהפרש של 3 קולות לטובת וליד טהה. ‫למקום ה-3 נבחר ח"כ לשעבר סעיד חרומי שגבר על ח"כ לשעבר טלב אבו עראר; לראשונה בהיסטוריה של התנועה האיסלאמית נבחרה אימאן חטיב-יאסין למקום הרביעי. אריק בנדר ויאסר עוקבי, מעריב, 20/07/2019

מאמנה של חנין נאסר: "כולם במגזר הערבי אוהבים אותה". אנטולי שפרן דיבר באולפן ynet והתייחס לאיומים על חיי חניכתו, אלופת ישראל בקפיצה לגובה [ בת למשפחה מוסלמית מעראבה], ברשתות החברתיות: "מנסים להתנתק ולא לחשוב על זה",ynet ספורט, 11.07.19

נסרין מסארווה תשוחרר אחרי 17 שנה. אחרי שריצתה 17 שנה על שידול לרצח בעלה המתעלל, עונשה של נסרין מסארווה יקוצר. האישה שעברה התעללות קשה על ידי בעלה שנרצח עברה הליך שיקומי בכלא ותצא לחופשי. עורכת דינה: "מקווים שתוכל להשתקם", החדשות 12 | פורסם 10/07/19 12:19

"אבא אמר שהכין אקדח": עדות הצעירה שנחטפה ברהט ע"י הוריה. חודשיים לאחר שהוגש כתב אישום נגד זוג מרמלה, נחשפת עדותה של הבת: "אמא אמרה לי שהיא רוצה לחתוך לי את הרגליים". הפרמדיק שהגיש לה סיוע: "אמרה שאם תלך איתם, היא לא תישאר בחיים", אלמוג בוקר, חדשות 13, יום שני, 1.7

"אמרתי לעצמי: 'לונא, הכי חשוב שתהיי לונא'". לונא מנסור הודחה מ"הישרדות VIP" אחרי ריב מפואר עם ליהיא גרינר, ול"פאודה" היא לא חוזרת למרות שזכתה בשבחים על הופעתה. בראיון לא מתנצל מסבירה מלכת היופי של המגזר במיל' כמה נמאס לה מהצעות לתפקידי אשת מחבל, למה היא לא מוכנה לשחק לסבית, כמה קשה לה לשכור דירה בתל־אביב, וגם למה אין לה זמן לאהבה, סמדר שיר, ידיעות אחרונות, 30.6.2019

נתונים מתוך סקר חברתי 2018 – מוביליות במצב משפחתי. (למ"ס, 18.6.2019).

  • 35% מהנשים היהודיות נישאו עד גיל 21 לעומת 59% מהנשים הערביות.
  • 19% מהנשים היהודיות ילדו ילד ראשון עד גיל 21 לעומת 41% מהנשים הערביות.
  • 30% מהיהודים הנשואים גרו יחד לפני שנישאו, לעומת פחות מאחוז אחד מהזוגות הערבים.
  • 18% מהנשים היהודיות ו-33% מהנשים הערביות הפכו לסבתות עד גיל 49

"כשרצה לשכב איתי ולא רציתי, הוא היה מרביץ לי עד שהתעלפתי ועושה מה שהוא רוצה". כבר 18 שנים שדלאל דאוד יושבת בכלא לאחר שנאלצה להגן על עצמה מגבר סדיסט שהכה אותה, התעלל בה ואנס אותה במשך 5 שנים. היא הגישה 26 תלונות למשטרה ולרשויות הרווחה – אך לא זכתה לעזרה. השבוע תתכנס ועדת השחרורים לדון בבקשת השחרור שלה. "היו לוקחים אותי לרופאה, חברה של המשפחה. חלק הייתה תופרת וחלק לא יכלה לתפור מרוב שהיו עמוקות. ונשארו בגוף שלי צלקות", מערכת ערוץ הנשים | mako קשת | פורסם 16/06/19

"אשה סופרת נתפשת כמאיימת, ובמיוחד כשהכתיבה אמיצה". עאידה נסראללה נאבקת כל חייה בדיכוי הנשים בחברה הערבית — ולא מוכנה לוותר. לקראת השתתפותה בפסטיבל המשוררים היא מדברת על תחושת ההחמצה על כך שיצירתה לא תורגמה לעברית, ואומרת מה הדבר היחיד שהיא עדיין נהנית ממנו, ורד לי, הארץ, 5.6.2019

כתב אישום נגד תושב לוד בגין רצח אחותו: התעלם מההפצרות והביא באכזריות למותה. לפי האישום, מוחמד אלעמורי התעלם מבקשותיו של אחיו הקטן שהיה בחדר, וחנק למוות את אחותו נג'לאא לנגד עיניו "בשל תחושתו כי היא פגעה בכבוד המשפחה", בר פלג, הארץ, 5.6.2019

גירושים, טבעונות וזכויות נשים: הבדואית שעושה היסטוריה. זינאב אבו סוויד הפכה לחברת המועצה הראשונה בתולדות המדינה במגזר הבדואי. בשיחה עם ynet היא מדברת באומץ על מעמד האישה בחברה שלה ("הייתי הראשונה ביישוב שהתגרשה") על בנה בעל הצרכים המיוחדים ("המשפחות מתביישות ומסתירות אותם") ועל הגזענות ("אין ספרייה, פארקים או בריכה בשום יישוב"), שני זהר שדמה, YNET, 31.05.19

צעדת השרמוטות מדירה אותי משורותיה. צעדת השרמוטות מזעזעת את החברה הערבית. למעשה, לא מעט נשים פלסטיניות חשות שזו סטירה מצלצלת מטעם נשים יהודיות פריבילגיות, איאת אבו שמיס, העוקץ,  28.05.19

שערי צדק: טיפולי פוריות? לא לרווקות, ערביות ולהט"בים. רבקי והילה התכוננו וחיכו אבל הרופאה סירבה לטפל בזוג נשים, לרוית הודיעו שהרופאה לא מעניקה טיפול לרווקות, ערביות ולהט"בים, ומרים הרווקה קיבלה סירוב נחרץ. עכשיו מוגשות תביעות נגד ביה"ח שערי צדק וקופת חולים כללית. שערי צדק: "כל אישה המעדיפה לקבל טיפולי הפריה חוץ־גופית בשערי צדק, נענית", הדר גיל-עד, YNET, 29.05.19

אישה נרצחה ברמלה: "הגיעה לאסוף את בנה, ונורתה". אנתסאר אל-עיסאווי בת 48 הובהלה לבית החולים אסף הרופא, שם נקבע מותה. מבדיקת המשטרה עולה כי לא התלוננה על אלימות. קרוב משפחתה: "היא הגיעה לקחת את בנה שהיה מעורב כנראה בקטטה, ואז ירו בה". שני חשודים נעצרו, אלי סניור וחסן שעלאן, YNET, 26.05.19  ♦

בעיר של ד'יקרא מקאלדה לא מקובל שבחורה תרכב על אופניים. אז היא עשתה על זה סרט, ד'יקרא מקאלדה * קולנוענית * בת 23 * גרה בבאקה אל גרביה, מאי פלטי, הארץ, 24.5.2019 ♦

לעשות סרט על סבתא, להבין את השורשים שלי. ג׳ונה סולימאן עקבה במשך שבע שנים אחרי סבתה ומצאה אשה עם סיפור חיים שבתוכו מקופלת ההיסטוריה הפלסטינית. התוצאה המרגשת, הסרט ״האחות של מוסוליני״ תוקרן בפסטיבל דוקאביב בסוף השבוע הקרוב, אינס אליאס, הארץ, 24.5.2019 ♦

מבצע אוגנדה של סלדה ומייס. שתי מהנדסות מים צעירות מישראל יצאו לשכונות העוני של אוגנדה והקימו בהן ברזים, כיורים ומתקני טיהור שהפכו את מי הביצות ראויים לשתייה • "האושר בעיניו של הילד שפתח את הברז לשטוף ידיים וראה מים זורמים, מלווה אותנו כל הזמן"…אדריס, בת הכפר הצ'רקסי ריחאנייה, ומורד מהיישוב הדרוזי בית ג'אן, שבו בימים אלה ארצה לאחר שהגשימו את חלומן והתקינו לטובת ילדי אוגנדה יחידות לטיהור מי הביצות, כדי שיהיו ראויים לשתייה…", תמר טרבלסי חדד, ידיעות אחרונות, 22.5.2019 ♦

חה"כ הדרוזית הראשונה: "האם אני אזרחית לא שווה מספיק"?. ע'דיר כמאל מריח נשאה נאום הבכורה בכנסת בו קראה לתקן את חוק הלאום ולהכניס לתוכו את ערך השוויון: "אני מתביישת. הצעת החוק הראשונה שלי תהיה תיקונו", אריק בנדר, מעריב,   21/05/2019 ♦

בעית האלימות בחברה הערבית התחילה מאלימות נגד נשים. כבר שנים שארגונים פמיניסטיים מתריעים בפני הנהגת הציבור הערבי כי אם לא יעשו מספיק כדי למנוע אלימות על רקע מגדרי, זה יגיע לפתח ביתם של כולם. בהיעדר טיפול אמיתי של המדינה ומוסדותיה בבעיה, על המנהיגות הערבית לעשות הרבה יותר ממה שנעשה עד כה, מאת: מנאל שלבי , שיחה מקומית, 20.5.2019 ♦

לוסי איוב, המנצחת האמיתית של אירוויזיון 2019. איוב הציגה במהלך אירוויזיון 2019 רצף של בחירות לבוש נהדרות, בין חזות ברבורית לפשטות קולית, בעוד שבר רפאלי נצמדה בעקשנות לאותו סגנון פרובוקטיבי לכאורה. דנה אינטרנשיונל הייתה בשיאה, ואילו מדונה נראתה כניצבת אומללה של "משחקי הכס", שירה פור, הארץ, 19.5.2019 ♦

מציאת הגופה במרכז: קרובי משפחת הנעדרת הורשעו בעבר בניסיון לכלוא אותה. במשטרה מעריכים שהגופה שנמצאה אתמול שייכת לנג׳לאא אלעמורי בת ה-19 מלוד שנעדרת זה כשבועיים. אלעמורי נראתה בפעם האחרונה החודש, סמוך למועד שחרורו של קרוב משפחתה ממאסר, שהורשע בניסיון לכלוא אותה, בר פלג וג'וש בריינר, הארץ, 29.4.2019

יום בחיי מראם עאזם, לא קל עם עבריינים אבל במים שקטים – אטבע. בת 42, גרה בטייבה, אם לארבעה, בעלת קליניקה לשיקום ויועצת לסנגוריה הציבורית, נרגעת מלחשוב שהבית מסודר (במחילה מהפמיניסטיות), קולם של הוריה הוא קולה הפנימי, סיון קלינגסבייל, הארץ, 25.4.2019

גובר החשש לחיי צעירה מלוד שנעדרת כשבועיים; קרובי משפחתה תוחקרו. גורם המקורב למשפחתה של נג'לאא אלעמורי בת ה-19 סיפר כי בני המשפחה נהגו בה באלימות בעבר והפנו כלפיה איומים. במשטרה מבקשים את עזרת הציבור במציאתה, יהושע (ג'וש) בריינר ו בר פלג, הארץ, 24.4.2019

לאחר שנתבעו, שלושה בתי חולים מודים בהפרדת יולדות יהודיות וערביות לבקשתן. בתשובת בתי חולים לביהמ"ש נטען שהפרדת יולדות היא חלק מהחיים בארץ, אך שזו אינה מדיניות. הדסה: אפילו בתו של רה"מ שובצה עם יולדת ערבייה, רויטל חובל, הארץ, 25.4.2019

צילום: עדו ארז, YNET

"נתניהו, תלמד מבל"ד מהו צדק". ריאיון עם "היורשת של חנין זועבי". הכנסת? "מקום עוין". הממשלה הבאה? "ימנית, קיצונית, גזענית". שיעור ההצבעה הנמוך? "עקב ההסתה". ח"כ היבא יזבק בת ה-33, האישה היחידה ברשימת רע"ם-בל"ד, עונה לנתניהו ומגיבה על ההשוואה לחנין זועבי, חסן שעלאן, YNET, 20.04.19

"הישראלי הממוצע סולד משוויון אמיתי ואף נלחם בו" | הכנסת נפרדת מחנין זועבי. חנין זועבי היא חברת הכנסת שמועררת הכי הרבה אמוציות וכעס בקרב רוב חברי הכנסת, אבל זה לא עוצר אותה להמשיך להתגאות בפעילותה למען עצמאות הפלסטינים, כולל בהשתתפות במשט המרמרה • בקרוב היא תיפרד מהכנסת לאחר 10 שנים, ולא נראה שהיא תתגעגע: "חייתי ונשמתי אווירה מסיתה וגזענית", סטלה קורין ליבר, גלובס,  08/04/2019 ♦

חשד לרצח: נמצאה גופת הנעדרת מהמשולש. גופתה של סוזאן ותד, שנעדרה מאז יום שלישי, אותרה בשטח מיוער סמוך ליישוב חריש. בעלה נעצר טרם מציאת גופתה, וקרובי משפחתה הביעו חשש כי נרצחה: "בטוחים שמישהו פגע בה", חסן שעלאן, YNET, 30.03.19 ♦

הצעירות הערביות כובשת את פסגת ה-OECD בחינוך הטכנולוגי. הבנות הדתיות מגיעות מחברה שמרנית יותר – אך כך גם הבנות הערביות, שכאמור לומדות כיום מדעים וחינוך טכנולוגי בשיעורים גבוהים מאוד, הדס פוקס, דה מרקר, 30.03.2019 ♦

כשמירה עווד פגשה נהג מונית יהודי: "הערבים עושקים את המדינה אבל עושים לך מחיר על התיקון של האוטו". היא ישראלית, תל אביבית, ערבייה ומופיעה באחת הסדרות האהובות ביותר בטלוויזיה – אבל לא עוצרת ■ מירה עווד מחכה שבני עמה יתפסו את מקומם הראוי בפריים־טיים, ולא רק באמצעות בדיחות, ומסבירה למה אין לה בעיה ללכת עם הראש בקיר ■ פרויקט מיוחד – המוסף השנתי של Markerweek, שוקי שדה, 25.12.2013 ♦

האקטיביסטית הכי אופטימית מבטיחה מהפכה. דווקא בתקופת הבחירות המייאשת ומלאת הגזענות, מייסם ג'לג'ולי, יו"ר סיעת חד"ש בנעמת ויו"ר נעמת במרחב המשולש הדרומי, מצליחה לעורר השראה ולהפיח תקווה. בשבוע הבא היא תקבל את אות "האיש ההולך" לאקטיביזם, ואין ראויה לו ממנה, אינס אליאס, מוסף הארץ, 21.3.2019 ♦

מכפר ערבי לכיכר רבין ולקהילת הלהט"ב: מירה עילבוני עושה שלום. הזמרת מהכפר עילבון שבגליל עשויה מחומרים שמהם עשויים סמלים, אבל בורחת מהגדרות וגם מפוליטיקה. שנאה וגזענות לא מפחידות אותה: "זה מגיע מתוך פחד", זהר אליה, XNET, 21.3.2019 ♦

[קרדיט תמונה: הפגנת נשים בלוד, צילום: גסאן מונייר. שיחה מקומית]

משמרת מחאה בלוד: "המשטרה מסרה את דיאנה לרוצחיה". עשרות הפגינו בעקבות רציחתה של דיאנה אבו קטיפאן. הן מחו על התנהלות המשטרה שכשלה בהגנה עליה, והחזירה אותה לקרובי משפחתה שחתמו על התחייבות שלא לפגוע בה. "הסכמים מפוקפקים בין גברים-שוטרים לגברים ערבים", מאת: אורן זיו, שיחה מקומית,  19.3.2019 ♦

נשות העתיד: מגמות בחינוך הטכנולוגי בקרב תלמידות תיכון. "…  באוכלוסייה הערבית חלה עלייה ניכרת במספר הבנות שבחרו במסלול הטכנולוגי הגבוה. למעשה, בחינוך הערבי התלמידות הן רוב בקרב תלמידים במסלול הטכנולוגי הגבוה – בניגוד לחינוך העברי, שבו שיעור הבנות במסלול זה עודו נמוך בהרבה משיעור הבנים. השינוי המשמעותי ביותר התחולל באוכלוסייה הדרוזית והבדואית. במגזר הבדואי הפער בין שיעור הבנות הלומדות במסלול הטכנולוגי הגבוה לשיעור הבנים הוא הגבוה ביותר מכל המגזרים: 21 לעומת 12 אחוזים, בהתאמה. העלייה הגדולה בחלקן של הבנות בכל זרמי חינוך הערבי במסלול הגבוה מלווה בהתרחבות גדולה של שיעורי הזכאות לבגרות בקבוצה זו ובעלייה במספר הנשים הערביות הרוכשות השכלה אקדמית", צוות מרכז טאוב, 17.3.2019 ♦

"יש לנו פלסטיניות שנרצחות, ויהודיות שלא מספיק אכפת להן״. לסמאח סלאימה נמאס לבוא להפגין בכיכר רבין על נשים נרצחות, והיא רוצה שאחיותיה למאבק יבואו לעמוד לצדה בלוד. "משתמשים בשיעור הנרצחות נגדנו, כאילו שהבעיה היא תרבותית. הגיע הזמן שיבינו: אנחנו נרצחות יותר כי אין מספיק שיטור ויש יותר נשק בלתי חוקי", ❘ עינת פישביין, המקום הכי חם בגיהנום,  14/03/19 ♦

ימים לפני חתונתה: בת 18 הוצאה להורג בלוד. לפני ימים ספורים עזבה הצעירה את בית המשפחה, על רקע החתונה המתוכננת. הבוקר היא חזרה למקום, ואלמוני ירה בה ממרחק של מטרים ספורים. הסבא שלה, בן 64, נפצע באורח קל. אמה נרצחה לפני שמונה שנים, אלי סניור וחסן שעלאן, YNET, 13.03.19 ♦

פוענח החיסול בצומת עין הקורא: רצחו אם ל-3 עקב קשר רומנטי. במאי שעבר נורתה סמר חטיב למוות במכונית ליד ראשון לציון. המשטרה תגיש הצהרת תובע נגד בני משפחה מלוד, שלכאורה היו מעורבים ברצח. הרקע: התנגדו ליחסיה עם קרוב משפחתם, אלי סניור, הארץ, 13.03.19  ♦

כוכבת "פאודה" ו"הישרדות VIP": "רותם סלע אמרה את האמת. גם לערבים יש זכויות". לונא מנסור לא נכנסת לוויכוחים פוליטיים, אבל רוצה שיפסיקו ללהק אותה רק לתפקיד הערבייה עם החיג'אב. ומה אמרה המשפחה שלה על בגד הים שהיא לובשת על האי ב"הישרדות"?, רן בוקר, YNET, 13.03.19 ♦

גוש הימין נחלש, ש"ס נמחקת: מה היה קורה בבחירות לנשים בלבד? | סקר וואלה! NEWS פילוח סקר הבחירות האחרון מאפשר הצצה לאיך הייתה נראית המפה הפוליטית אילו רק נשים היו קובעות אותה. בנוסף לחיזוק משמעותי למרצ ולאורלי לוי אבקסיס, כחול לבן הייתה נחלשת – אך לנתניהו היה קשה עוד יותר להרכיב ממשלה… בקרב המפלגות הערביות, חד"ש-תע"ל בראשות איימן עודה ואחמד טיבי היו מקבלות 9 מנדטים ואילו רע"מ-בל"ד לא עוברת את אחוז החסימה. טל שלו, וואלה, 8.3.2019 ♦

הכירו את ארבע הפמיניסטיות הערביות שרצות לכנסת. אימאן ח'טיב יאסין רוצה להיות הח"כית הראשונה עם חיג'אב. סונדוס סאלח מאמינה בשיתופי פעולה. היבא יזבק הדעתנית תאתגר את הימין. וח"כ עאידה תומא סלימאן, למודת ניסיון בכנסת גזענית, מוכנה להיות "המאמא" של כולן. מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  8.3.2019 ♦

פורצת דרך: הדיינית הראשונה מהמגזר הערבי. וופא זועבי פאהום, ששברה כל תקרת זכוכית עד לבית הדין של ההתאחדות [לכדורגל], מספרת על הדרך, התגובות, ההבדלים בין המינים, השאיפות, הקולגות והמסר לעתיד, הדר אקריש, one, 8.3.2019 ♦

יום האישה הבינלאומי: מצבן העגום של ערביות ישראל. על פי מחקר של הכנסת, כאחת מתוך ארבע נשים במגזר הערבי חוותה בשנה האחרונה אלימות מילולית או פיזית. מהטרדה ברשת החברתית ועד רצח על רקע כבוד המשפחה,  מאת  אסף גבור, מקור ראשון,  ל׳ באדר א׳ ה׳תשע״ט (07-03-2019) ♦

האקטיביסטיות של ישראל 2019 (ליידי גלובס):

נשים שהן השראה עבורי – סלונה:

  • אלקס ריף, משוררת, זמרת, פעילה חברתית ופעילה ב-ROI, בחרה באימאן חטיב יאסין -שיזמה קשר עם הנהגת התנועה האסלאמית הדרומית בכנסת במטרה לקדם תהליך פתיחת הגשת מועמדות של נשים מוסלמיות לתנועה ברמה המקומית והארצית ♦

סארה אבו כף גדלה בכפר בלי חשמל וביוב וסיימה פוסט דוקטורט בהרוורד. הפסיכולוגית הקלינית הראשונה במגזר הבדואי גדלה בכפר אום־בטין. שם היא מגדלת את ששת ילדיה, ומשם היא יוצאת לעבודתה כמרצה בכירה באוניברסיטת בן־גוריון, דפנה ארד, XNET, 4.3.2019 ♦

עבריינים מהמגזר מסרבים שתחקור אותם: השוטרת שהלכה נגד המוסכמות. המשפחה ניתקה איתה את הקשר והארוס ביטל את הנישואים, אבל רס"ר מורין בענאויה לא מתחרטת. היא משרתת כחוקרת בתחנת מסובים ותצא בקרוב לקורס קצינות, אלון חכמון, מעריב, 06:41 07/03/2019 ♦

מונא:

  • מונא כאן, שם ובכל מקום. הסדרה "מונא" היא דבר חדש במקומותינו, עם גיבורה פלסטינית חושבת ומרתקת בלב ההוויה הישראלית-יהודית-תל אביבית. היא מצליחה להנכיח את האיוולת שבאי-ידיעת הערבית, לצד הרהיטות התרבותית של הדור הזקוף פי שלוש – צעירים פלסטינים בגבולות 48' שעדיין פוגשים גזענות חריפה, אבל מתנווטים במודעות בין עולם יהודי ועולם פלסטיני, אפי בת-אילן, העוקץ, 04.03.19 ♦ 
  • "בדרך כלל נשים ערביות בטלוויזיה הן או מנקות או מחבלות". מירה עווד, יוצרת הסדרה "מונא", מספרת על תהליך היצירה ("מסע של עשר שנים"), והמסר אותו ניסתה להעביר: "הגיע הזמן שנתחיל לדון בנשיות מהסוג הזה", ניצן זלצמן, מעריב,  30/01/2019 ♦
  • מירה עווד: "כשאני אומרת שאני פלסטינית, אנשים קמים והולכים". השכנים בכפר לא הבינו את הנערה עם הנזם, במשפחה כעסו בגלל שמועות על כך שהיא מבלה עם גברים באוניברסיטה, ומהצד השני, ריססו על האוטו של בן זוגה "מוות לערביות". מירה עווד הפכה את כל החוויות שצברה לסדרה "מונא" ומספרת למה להיות ערבייה משוחררת מינית זה כמו לצאת מהארון. צפו. גבי בר-חיים, YNET, 10.01.19 ♦
  • "מונא": החיים בתל אביב הם אשליה של ליברליות. "מונא", הסדרה שיצרה מירה עווד וכתבה מאיה הפנר, היא מהטובות שבתכניות הדרמה המקוריות של השנים האחרונות. יש לה גרוב שמצליח להחליק בגרון גם את הרגעים הפוליטיים הדוקרים יותר שבה, גילי איזיקוביץ, הארץ, 6.1.2019 ♦

בשם המסורת הבדואית: המדינה מונעת מנשים לרכוש קרקעות. בעתירה של משפחות באום אל חיראן נטען כי המדינה מאפשרת לקטינים לרכוש מגרש ביישוב חורה, אך מונעת זאת מקטינות. המדינה טוענת ש"כך מקובל בחברה הבדואית". מנגד, היא מתעלמת מהמסורת ומקימה בהר הנגב יישוב שמערבב בין מספר שבטים, דותן לוי, כלכליסט, 28.02.19  ♦

הכר את המועמד: סאאידה סדיק מסארוה תילחם למען זכויות אדם. בחירות 2019: אחות מוסמכת בכירה שמאסה במפלגות הלאומניות הקיצוניות מתמודדת מטעם מרצ ותילחם על זכויות נשים, קשישים, ילדים ושאר בני האדם, אריק בנדר, מעריב, 13/02/2019 ♦

הייצוג הנשי בחלק מהרשויות הערביות והחרדיות – 0 אחוז. בבדיקה בקרב 77 מועצות ערים בישראל עולה כי ב-12 מועצות, כולן במגזר הערבי והחרדי, אין ולו אישה אחת במועצה. העיר המובילה בייצוג הנשי – באר שבע, יובל בגנו, מעריב,04/03/2019 ♦

"אני, דארין טאטור": טעם מר נותר מהצפייה, בגלל הסיפור שמאחורי הקלעים. "…סיפור האלימות המתמשכת בין העמים הוא סיפור של גברים. גברים ערבים וגברים יהודים שנלחמים זה בזה. אך מה בדבר הנשים הערביות? ובכן, הנשים הן אלו שסובלות גם מהאלימות הגברית מצד הכובש, אך גם מהאלימות הגברית מבית…", ננו שבתאי, הארץ, 3.3.2019 ♦

כשאת רוצה לעשות משהו, אל תחכי לאף אחד שייתן לך את האפשרות. תעשי. אחלאם אלצענא היא מקור השראה מהלך. כמנהלת האישה הראשונה של תיכון בדואי, היא מלמדת הלכה למעשה כיצד נראית התמדה, נחישות, יוזמה ומנהיגות, אימאן ספדי, onlife, 17.2.2019 ♦

איך גורמים לצעיר לרצוח את אחותו? חמישה גברים שדקרו למוות בנות משפחה מספרים כיצד פועל המנגנון שמוביל לרצח נשים בחברה הערבית [וראיונות גם עם חה"כ תומא – סלימן ועם סמאח סליימה], הילו גלזר, מוסף הארץ, 20.02.2019 18:49 עודכן ב: 23.02.2019 ♦

"אני מרגישה כמו גורו קולינרי לנשים ערביות". עם קבוצת פייסבוק שמונה 180 אלף נשים מהמגזר הערבי, ועם הרבה מוטיבציה, הצליחה מיאדה מוראר לנפץ את תקרת הזכוכית של נשים במגזר ולהפוך לגורו קולינרי. עכשיו היא פותחת בבאקה אל גרבייה מכללה לבישול, נעה חסלוביצר קולודני, YNET, 22.02.19 ♦

הנה מוטלות גופותינו. סואר ואורי – שתי נשים צעירות – נרצחו עם החלומות שלהן. הרצח של זו כמו של זו הולאם ונוצל לצרכים פוליטיים. ואני? אני לא מצליחה לישון, איאת אבו שמיס, העוקץ, 10.02.19 ♦

החשד לרצח הישראלית בטורקיה: "האח הודה שחנק את הצעירה". העיתונאי הטורקי איסמעיל קאיה דיווח כי האח הודה שביצע את המעשה על רקע "כבוד המשפחה", וכי על הגופה נמצאו סיני חניקה. בתיעוד ממצלמות אבטחה, שפורסם בטורקיה, נראים האב והאח החשודים עם גופתה של סיוואר זכריא קבלאווי בת ה-20 מאום אל-פחם, נמרוד ליכטנשטיין ואורלי אלקלעי, חדשות כאן, 07 בפברואר 2019 ♦

לחלק מהיהודים קשה לקשר בין רופאה טובה לבין ערבייה". ד"ר מושירה אבו־דיא היא הערבייה הראשונה שנבחרה לעמוד בראש עמותת רופאים לזכויות אדם. בראיון היא מספרת על ההתמודדות שלה עם העובדה שבזמן שהיא מסייעת לפלסטינים בשטחים, חמישה אחים שלה בחרו להתגייר ואחת אף מתגוררת בהתנחלות, נטע אחיטוב, מוסף הארץ, 06.02.2019 ♦

היבה יזבק, שנבחרה למקום השני ברשימת בל"ד: "נאבק בכל הכוח בגזענות, באפרטהייד ובציונות. נפעל להמשך פרויקט מדינת כל אזרחיה, המבוסס על צדק פוליטי", סמי עבד אלאחמד, חדשות 13 (טוויטר), 2.1.2019 ♦

המסעדה הנצרתית החדשה שאתם צריכים להכיר. המסעדה של לונא זרייק בנצרת היא תמונת מראה של האשה שהקימה אותה, ומגישה תפריט השואב מהמסורת הערבית בלי להיכבל אליה… זרייק, שובת לב בכנותה ובתאוותה לאוכל טוב, חולשת ביד רמה על צוות העובדים הגדול ("יש פה פרדוקס תרבותי, אשה במקצוע שנחשב לגברי בתרבות שלנו")..", רונית ורד, הארץ, 31.1.2019 ♦

מדד הייצוג 2018: עלייה בשיעור הנשים הערביות.נשים ערביות מהוות כ-9% מהאזרחים אך חלקן בשידורי האקטואליה עומד על 0.6% • עם זאת, שיעור הייצוג שלהן מתוך כלל ייצוג החברה הערבית נמצא במגמת עלייה מאז השקת המדד • כלי התקשורת המובילים: כאן ב' וערוץ עשר, בין היתר בזכות "סדר יום" ו"לונדון את קירשנבאום" • הדוברות הפופולריות: ח"כ עאידה תומא-סלימאן, ואחריה ח"כ חנין זועבי, אשת התקשורת לוסי אהריש, הזמרת נסרין קדרי והפעילה החברתית סמאח סלאימה • מדד הייצוג, בשיתוף עמותת סיכוי, אורן פרסיקו, העין השביעית,  30.01.2019 ♦

גשר מעל מים סוערים: גלריית אמנות ראשונה בג'סר א-זרקא. בגלריה דיוקנאות של נשים מהכפר לצד עבודות רקמה שיצרו. "אמרו לי 'את האמא, תבשלי וזהו'", אומרת וואח'ידה האלב, "עכשיו אנחנו משנות את החברה מבפנים", ענת ברזילי, כלכליסט, 27.01.19 ♦

מהעיר התחתית בחיפה לסצנת המוזיקה הלוהטת של אירופה: הכירו את רשא נחאס. אפילו שבשנה וחצי האחרונות היא גרה בברלין, המוזיקאית רשא נחאס היא תוצר מרתק של סצנת האנדרגראונד הפלסטינית, שפועלת בעיר התחתית בחיפה, ושכבר מזמן לא בונה על מימון או שיתוף פעולה מכל סוג שהוא עם המדינה, ליאת רון, גלובס, 25/01/2019 ♦

רשימת הצעירים המבטיחים "under 30" של מגזין פורבס לשנת 2019:

לראשונה: רצה דרוזית אלופת ישראל באתלטיקה. כרואן חלבי האלמונית (23) מדלית אל כרמל (מכבי חיפה) עשתה הבוקר (שישי) היסטוריה כשהפכה לדרוזית הראשונה שזוכה בתואר אלופת ישראל באתלטיקה. חלבי ניצחה באליפות ישראל במרוצי שדה לנשים,", אבינועם פורת, YNET, 25.1.2019 ♦

שלוש הערות על הרצח של איה מסארווה. על התגובות הסוערות במלבורן ואלה שכאן בישראל, כולל הבהרה נחוצה: הרצח הזה יכול היה להימנע רק אם הרוצח היה מחליט לא לרצוח, איאת אבו שמיס, העוקץ, 20.01.19 ♦

שירין יונס, 39, עורכת ומגישה ב I24News  בערבית, 40 הכוכבים של 40Under forty, אייס דצמבר 2018 ♦

הבדיחה על קמפיין הסברה פמיניסטי במסגדים. התוכנית החדשה למיגור אלימות נגד נשים בחברה הערבית סובלת לא רק מבעיות תקצוב. היא כוללת גם כמה רעיונות מופרכים ומנותקים במיוחד…על פי הפרסומים, התוכנית אינה מתוקצבת בפועל. לפי השרה גמליאל, כל אחד ממשרדי הממשלה יתבקש להקצות משאבים מתקציבו השוטף… אם כן, מה הפתרון? איזו תוכנית ראוי להשיק כחלק מהמאמץ למיגור האלימות? ראשית, יש לשתף את הארגונים הפמיניסטיים הערבים, לשמוע מניסיונם ולגבש דרכי התערבות בסיועם…", רפאה ענבתאוי (כיאן), YNET, 08.01.19 ♦

רצח הנערה יארה איוב: צעיר ונער יעמדו השבוע לדין. נגד השניים, בני 17 ו-27, הוגשה הצהרת תובע לקראת כתבי אישום. הם חשודים ברצח הנערה בת ה-16 שגופתה נמצאה בחודש נובמבר בגוש חלב אחרי שלושה ימי חיפושים. דודתה של יארה איוב: "הרגו אותה פעמיים – פעם כשהרגו אותה ופעם כששמו אותה בפח זבל", אורלי אלקלעי, כאן חדשות, 07 בינואר 2019 ♦

מתמקדים במגזר הערבי: 20 מיליון שקל תוספת למאבק באלימות בנשים. הממשלה אישרה תכנית שתתמקד במגזר הערבי וכוללת לצד פתרונות שונים, גם הרחבת מענים לטיפול בגברים אלימים, הקמת מרכזי חירום והגנה לנפגעים והקמת מרכז מחקר. מקור התקציב – קיצוץ רוחבי. נתניהו: "כפי שמטפלים בטרור, נטפל בתוקפים". שדולת הנשים: "זה פשוט לא מספיק", דנה ירקצי, וואלה, יום ראשון, 06 בינואר 2019 ♦

חנין זועבי פורשת: לא באתי להתייפייף, באתי לערער מציאות. אחרי 10 שנים בכנסת, ואחרי שהפכה למושא התקפות מרוב הפוליטיקאים היהודים, חנין זועבי הודיעה שלא תתמודד על מקום בכנסת הבאה. "הכנסת היתה מקום עוין כלפי, כפלסטינית וכאשה, אבל זה המאבק שהייתי חייבת לנהל", מאת: שיחה מקומית,  5.1.2019 ♦

מרימות ראש. מחאת הנשים של 2018 הגיעה לשיאה עם השביתה הנשית הראשונה בתולדות המדינה, שאירגנו שלוש צעירות אנונימיות עם לב בוער. למחאה הצטרפו גם פעילות פמיניסטיות מהמגזר הערבי, שגייסו את הרשויות המקומיות והביאו את הקולות הנשיים מאום אל־פאחם לכיכר רבין, אמיר אלון, סיכום השנה 2018, ידיעות אחרונות, 31.12.2018 ♦

"אני רוצה לדעת מי רצח את אמא שלי, לא רוצה להגיד לה שלום". רגע לפני הלוויה, בנה הבכור של שאדיה מוסראטי, שנרצחה ברמלה, לא רצה להיפרד. הוא רק רצה לדעת מי רצח את אמא שלו ולקח אותה לנצח. "מה אעשה עם אחותי בת השלוש? איפה אמא שלנו?", הוא זעק. ולנו לא נותר אלא לבכות ולבקש סליחה, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  29.12.2018 ♦

הרצח ברמלה: אביה ואחיה של בת ה-29 שנורתה למוות נעצרו בחשד למעורבות במעשה. קרוביה של שאדיה נאיף עסיווי-מוסראתי, שנורתה מטווח קצר בעיר, הובאו לדיון בבית משפט השלום בפתח תקווה. במשטרה חושדים שהרקע למעשה הוא סכסוך משפחתי, אלון חכמון, מעריב, 28/12/2018 ♦

רצח ברמלה: בת 29, אם לשלושה, נורתה למוות מרכב חולף. הצעירה נמצאה כשהיא ירויה בראשה ברחוב איינשטיין שבעיר. צוות מד"א פינה אותה לבית החולים אסף הרופא, שם נקבע מותה. המשטרה פתחה בחקירת האירוע • 26 נשים נרצחו השנה, מאור צור, חדשות 10, 27.12.2018 ♦

חמישים גוונים של גזענות. "…גם התוכנית לטיפול באלימות בחברה הערבית טרם אושרה ולא תוקצבה. האם מדובר שוב באחיזת עיניים? מצער גם שהשרה האמונה על השוויון החברתי נקטה לשון פטרונית וחסרת רגישות, כאשר במהלך הצגת התוכנית אמרה כי בכוונתה "להציל את כבודה של המשפחה הערבית", ואף הצמידה לה את השם "כבוד המשפחה" — דבר המעיד על תפישה מיושנת ומעוותת של התופעה;", מייסם ג'לג'ולי (נעמת), הארץ, 26.12.2018 ♦

הרופאה הצעירה בישראל: הנערה הבדואית המצטיינת שלמדה במולדובה. עביר וקילי עזבה בגיל 17 את בית הוריה ללימודי רפואה במולדובה – יעד פופולרי לאלפי ישראלים לאור מצוקת התקנים בארץ ■ שבוע לאחר שעברה את מבחן הרישוי, הודיע משרד הבריאות כי לא ניתן להתחייב על איכות ההוראה במדינה בשל התנסות קלינית מועטה, רוני לינדר-גנץ, דה מרקר, 23.12.2018 ♦

"אתם הגברים שולטים ואתם לא דואגים לבנות ולנכדות שלכם. זו מדינה של גברים בלבד, זה נורא". בפאנל "כמה עולה שוויון" במסגרת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס" דנו המשתתפות בסוגיות חוסר השוויון במגזרים ובמגדרים השונים בישראל ● סארה אבו-כף, חברת דירקטוריון סיראז': "החברה הישראלית מאוד דינמית והשכבה הצעירה מובילה מהפכה", קובי ישעיהו, גלובס,    20/12/2018 ♦

40 הצעירים המבטיחים 2018: ד"ר ראויה אבורביעה, גלובס, דצמבר 2018 ♦

שדולת הנשים תוקפת את הממשלה: הציגה תוכנית למאבק באלימות נגד נשים במגזר הערבי בלבד. לטענת השדולה, התוכנית שמציעה הממשלה לטיפול באלימות במשפחה מפלה בין דם לדם: "התוכניות שהוצעו הן חלקיות בלבד, תמוה שהתוכניות נותנות מענה חלקי המיועד רק לאוכלוסיה אחת מתוך כלל החברה". השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: "שיעור הנרצחות בחברה הערבית גבוה לאין שיעור מחלקן באוכלוסיה", שחר אילן, כלכליסט, 20:29 19.12.18 ♦

הרחקת גברים מכים והחמרת ענישה: התכנית למיגור אלימות כלפי נשים במגזר הערבי. השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, הציגה את התכנית שתעלה 295 מיליון שקל לשנתיים הקרובות. לפי התכנית, יוקם מערך הסברה ומועצת אנשי דת תעסוק בנושא. שדולת הנשים: הממשלה מחלקת פירורים, ורד פלמן, כאן, 19 בדצמבר 2018 ♦

עבד, בחייאת, תפסיק לדבר על רצח נשים. "…. נראה שהניתוחים שלך מתאימים לעולם שלפני 30 שנה, ואתה זקוק לעדכון לגבי המצב בחברה הערבית בישראל היום…. אני וחברותי, עבד, נאלצות לצערי להיאבק גם בגברים כמוך — מלומדים, ליברלים, הזוכים למחמאות על אומץ לבם כשהם מבקרים את השמרנות, את המנהגים ה"ערביים" כביכול ואת הפטריארכייה וקוראים ל"שחרור מיני", אבל מרשים לעצמם לשבת בבית קפה ששום אשה לא יכולה לשבת בו.", סמאח סלאימה, הארץ, 18.12.2018 ♦

סגנית ראש העיר חיפה המיועדת: לא מסכימה עם עמדת זעאתרה. שהירה שלבי, שתכנס בקרוב לתפקיד במועצת העיר במקום המועמד בעל ההתבטאויות השנויות במחלוקת, התייחסה לכך ב"לונדון את קירשנבאום". על אלימות כלפי נשים: "באחריות החברה". שהירה שלבי, שתהפוך לסגנית ראש העיר הערבייה הראשונה בחיפה, במקום המועמד זעאתרה, התראיינה היום (רביעי) ל"לונדון את קירשנבאום" ואמרה שאינה יכולה להסביר את דעותיו של עמיתה למפלגה: "כדאי שהוא יענה על זה. אני לא מסכימה עם עמדתו", אמרה שלבי. לונדון את קירשנבאום, חדשות 10, 12.12.2018 ♦

הסטטיסטיקה המרה על רצח הנשים הערביות משקפת הזנחה פושעת של הממשלה. הרצח של אימאן אחמד עוואד יכול היה להימנע. מחצית מהנשים הערביות שנרצחו בישראל היו מוכרות לרווחה. נתניהו מפזר הבטחות, אך בינתיים פועלים בארץ רק שני מקלטים לנשים ערביות, ורד לי, הארץ, 11.12.2018 ♦

הנרצחת ה-25 השנה: אישה נדקרה למוות בדירתה בעכו; בעלה נעצר. אימאן עווד, אם לשתי ילדות בת 29 אותרה בדירתה כשהיא דקורה בפלג גוף עליון. לאחר מאמצי החייאה, צוות מד"א שהוזעק למקום קבע את מותה בזירה. המשטרה פתחה בחקירת נסיבות האירוע ועצרה את בעלה בחשד למעורבות במעשה, יואב איתיאל ודנה ירקצ'י, וואלה, 11.12.2018 ♦

הזמרת החיפאית שלא חוששת מפיוז'ן של אהבה ופוליטיקה. היא מחברת במוזיקה שלה רוק אקוסטי ומתקתק עם מוזיקה מדברית ופולק. את ההשראה שלה היא מוצאת בזמרות הענק סועאד מאסי וג'וני מיטשל. הכירו את הייא זעאתרה, היוצרת שלא מוכנה שהמוזיקה שלה תעזור להלבין את הכיבוש…היא נולדה בנצרת ומתגוררת בחיפה כבר תשע שנים. בעלת תואר ראשון בארכיטקטורה מהטכניון, שם היא עדיין לומדת לקראת תואר שני, באותו חוג. נושא המחקר שלה הוא התחדשותה של העירוניות הפלסטינית בחיפה..", מאת: רמי יונס, שיחה מקומית,  6.12.2018 ♦

רק לא לרדת מהבריקדות: הפמיניסטיות בחברה הערבית מסרבות לתת למאבק לדעוך. הרצח האחרון, של יארא איוב, ישנה את היחס לאלימות נגד נשים בחברה הערבית — כך מקוות הפעילות. הן מודות שהופתעו מעוצמת התגובה וכעת הן מחפשות דרכים לשמר ולתרגם אותה לפעולה ממושכת, ג'קי חורי, הארץ, 7.12.2018 ♦

מניעים זרים ותקינות פוליטית מזוייפת: הסיבוב על רצח הנשים. הקמפיין נגד התופעה הנוראה מחמיץ את הבעיה האמיתית, חוטא לפתרון הנדרש, ונראה כמו עוד אמצעי ניגוח נגד הממשלה…הנתונים מלמדים שלפחות מחצית ממעשי הרצח של נשים בישראל מתבצעים בתוך החברה הערבית־מוסלמית. אף על פי שערביי ישראל מונים רק כ־20% מהאוכלוסייה, הם מבצעים פי שניים וחצי רציחות נשים יותר מיתר התושבים. לכן ברור שעיקר בעיית רצח הנשים נמצא בתוך החברה הערבית. בכלל החברה, מעבר לערביי ישראל, הבעיה מצומצמת בהרבה..", נדב העצני, מעריב,  07/12/2018 ♦

הצלחה לממשלה: המהפכה החברתית של האשה הערבייה יצאה לדרך. מחצית מהנשים הנרצחות מדי שנה בישראל הן ערביות, אך הדבר לא יכול להסתיר את העלייה במעמד האשה הערבייה ■ 70% מהסטודנטים הערבים הם נשים, חלקן באוכלוסיית הסטודנטים גבוה מחלקן באוכלוסייה הכללית, ושיעורי התעסוקה שלהן זינקו השנה וחצו לראשונה את רף ה-40%, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 06.12.2018 ♦

"אני רוצה להגיד לכל מי שהפקירו אותנו – היום אתם תקשיבו למה שאנחנו אומרות ואנחנו אומרות שהגיע זמן שינוי. שהגיע הזמן לשים סוף לאלימות הזאת, לרצח, לאפליה בתקציבים ובתעסוקה. שהגיע הזמן לחברה שוויונית. ואנחנו אומרות את זה בערבית, ובעברית, וברוסית, ובאמהרית, ובכל שפה – אנחנו רוצות שוויון. ותבינו טוב טוב, אנחנו לא מבקשות שוויון – אנחנו מובילות אותו, ערביות ויהודיות ביחד" – מייסם ג'לג'ולי, יו"ר סיעת חד"ש בנעמת (תנועת נשים עובדות ומתנדבות), בנאומה בהפגנה בכיכר רבין. לי לירון, הארץ, 4.12.2018 [וידאו] ♦

תיעוד מהפגנות נשים ביישובים הערביים:

למה נשים פלסטיניות צריכות למלא הערב את כיכר רבין. זה לא אידיאלי. גם לי קשה להפגין היום בכיכר רבין בה רבבות חגגו עם נטע ברזילי באותו זמן בו חרב עולמן של כל כך הרבה אימהות בעזה. ובכל זאת, אולי אלפי נשים ערביות ויהודיות בלב תל אביב יעשו את הצעד הראשון לקראת עתיד בטוח לכולנו? מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  4.12.2018 ♦

הציבור הערבי בשל למגר מתוכו את האלימות, ועל מנהיגיו לפעול. רצח הנערה יארה איוב, על אכזריותו המטלטלת, עשוי להיות נקודת המפנה ביחס לאלימות נגד נשים בחברה הערבית. השלב הבא צריך להתמקד בצעדים שימנעו מהמאבק לדעוך, ג'קי חורי, הארץ, 04.12.2018 05:56 עודכן ב: 08:02 ♦

צילום: תומר אפלבאום, הארץ

הנשים הפלסטיניות עושות מהפכה, עכשיו גם הגברים מצטרפים. לקראת השביתה מחר, שוחחנו עם נאילה עוואד. 22 שנה היא פעילה בארגוני נשים, אבל בתקופה האחרונה היא רואה שינוי אמיתי. לא רק הנשים הפלסטיניות, גם הגברים מתחילים להבין שהם משלמים מחיר על האלימות נגד נשים, מאת: רמי יונס, שיחה מקומית  3.12.2018 ♦

השביתה הגדולה: מחרתיים צפויה שביתת מחאה בשל הטיפול הכושל באלימות נגד נשים, סמאח סליימה וסתיו ארנון, בשיחת היום עם לוסי אהריש, ערוץ 13, 2.12.2018 ♦

לזכור את סילבנה ואת יארא שנשכחה. "…בעוד הסיפור של סילבנה פתח את מהדורות החדשות ותצלומים גדולים שלה הופיעו על גבי העמודים הראשונים של עיתונים, הדיווח על יארא הופיע רק בעמודי החדשות האחוריים,… מתברר, שיארא נולדה בסביבה הלא מתאימה ובעידן הלא מתאים..", עודה בשאראת, הארץ, 3.12.2018 ♦

"האחריות עלינו הגברים, אנחנו צריכים לחנך את עצמנו מחדש". החברה הפלסטינית סוערת בעקבות הרצח של יארה איוב בת ה-16. 24 נשים נרצחו מתחילת השנה, חצי מהן ערביות. החלטנו לפנות לכמה גברים ולשאול – מה אנחנו יכולים לעשות כדי להיאבק באלימות בחברה שלנו, מאת: רמי יונס, שיחה מקומית,  28.11.2018 ♦

חשד לרצח: נמצאה גופת הנעדרת מגוש חלב. בחיפושים משטרתיים נמצאה סמוך לכפר גופה שזוהתה כגופתה של יארה איוב בת ה-16, שנעדרת מאז יום שישי. צו איסור פרסום הוטל על פרטי החקירה, חסן שעלאן ואמיר אלון, YNET, 26.11.18 ♦

החוליה הכי חלשה והכי שקופה בחברה הישראלית. כמחצית מהנרצחות השנה הן ערביות. 70% ממקרי הרצח – לא מפוענחים, מייסם ג'לג'ולי, גלובס  25/11/2018 ♦

השליט ורעייתו רבי החסד מתירים גם לערביות לשהות במקלטים לנשים מוכות, "שש עם", חברת החדשות, 18:00 שני ליטמן ביקורת טלויזיה, הארץ, 26.11.2018 ♦

"אני לא רוצה להפוך למספר בסטטיסטיקה של רצח נשים". החבל על צווארי מתהדק. למרות פניותיי המשטרה לא עושה דבר. אם בסוף ארצח, יציינו ש"הנרצחת הייתה מוכרת למשטרה". כמו 50 אחוז מהנשים שנרצחו על ידי בני משפחתן. מכתב פתוח לשר ארדן לקראת יום המאבק באלימות נגד נשים, מאת: ס' מצפון הארץ, שיחה מקומית,  22.11.2018 ♦

"המילה גרושה בעדה הדרוזית היא כמו קללה". רונה סאלח מכפר מרר לא נכנעת לתכתיבי אנשי הדת בעדה, ובריאיון לערן זינגר בכאן רשת ב' היא מבהירה: "אנחנו במדינת ישראל לא בעזה. מה שמגיע לגבר בישראל מגיע גם לנו". האזינו לריאיון המלא, ערן זינגר, כאן, 22 בנובמבר 2018 ♦

בהיסוס ובצל איומים, בדואיות שהותקפו מינית מפסיקות לשתוק. משרד הרווחה פתח שני מרכזי סיוע לנפגעות אונס בפזורה הבדואית, שמיקומם נשמר בסוד. העובדות בהם מספרות על התחלה של שינוי, אבל מאמינות שזה רק קצה הקרחון, ורד לי, הארץ, 23.11.2018 ♦

האמניות הפלסטיניות מובילות מהפכה ולא חוששות לעסוק בזהות שלהן. "…אחת המגמות הבולטות לאחרונה היא פריחתה של האמנות הפלסטינית בארץ. אמנם היא מנהלת כבר שנים מערכת יחסים סבוכה עם החברה והתרבות הישראלית, אבל כל זה לא מפריע לעשרות אמנים פלסטינים וערבים, בייחוד נשים, לזכות בפרסים יוקרתיים ולהציג בגלריות ובמוזיאונים המרכזיים. סמאח שחאדה, ראידה אדון, פאטמה שנאן, נרדין סרוג'י ופאטמה אבו רומי – רשימה חלקית של אמניות..", מיטל רז,טיים אאוט, 21.11.2018 ♦

חשד לרצח: אישה נורתה למוות בנגב – 14 שנים לאחר רצח אחותה. תושבת תל שבע פונתה עם פצעי ירי למרפאה מקומית, שם נאלץ הצוות הרפואי לקבוע את מותה. המשטרה פתחה בחקירה. אחותה נרצחה על ידי שניים מאחיה, שמרצים עונש מאסר, אלמוג בוקר, חדשות 10, 21.11.2018 ♦

למשטרה היה מודיעין על הרצח של דועאא' – אז מדוע הוא לא נמנע? דועאא' אבו שרך התגרשה לאחר שנים שסבלה מאלימות במשפחה, ובכל זאת נרצחה לעיני ילדיה. הרוצח מעולם לא נתפס. "המשטרה לא פועלת עם ערבים כמו עם יהודים" • לכל אישה יש שם, מיה איידן, חדשות 10, 19.11.2018 ♦

למדתי לחיות בחצאים. היא ערבייה שכותבת בעברית. דתייה עם קעקועים וטוסטוס. פמיניסטית שהתארסה בגיל 15. איאת אבו שמיס מוציאה ספר שירים שני ומסבירה למה היא לא מתרגשת מחוק הלאום ולמה צריך לקרוע את הרעלה של בר רפאלי, אנה זטרברג, ידיעות אחרונות שבעה לילות, 13.11.2018 ♦

האם יש סיכוי שב–2023 נראה ראשת מועצה ערבית בישראל? רק כ–25 נשים נבחרו בבחירות האחרונות לכהן במועצות של רשויות ערביות ■ אפס נשים נבחרו לראשות מועצה או עיר, נסרין חדאד חאג' יחייא (המכון הישראלי לדמוקרטיה), דה מרקר, 12.11.2018 ♦

"בכל מעגל בישראל הדירו אותי, עכשיו אני במועצה". המהפכה הנשית ברחוב הערבי הגיעה גם לבחירות המקומיות. 340 נשים התמודדו, 26 נבחרו, ארבע מהן בתור ראש רשימה. "אנחנו לא מתכוונות להיעלם", אומרת פעילה ברהט שלא הצליחה להכניס מועמדת למועצה, "אם לא הפעם, בפעם הבאה", סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  3.11.2018 ♦

בציבור הערבי הבחירות המקומיות התנהלו בצל תקריות אלימות, אך הביאו בשורה לנשים. שיעור ההצבעה בחברה הערבית היה גדול בהרבה מבקרב יהודים, ותוצאות הבחירות מסמנות את היחלשות החמולות והמפלגות הארציות. בסכנין הודח ראש העיר הוותיק, מקבילו בנצרת רשם ניצחון מוחץ ורק עשרות יצאו להצביע ביישובי הגולן, ג'קי חורי, הארץ, 3.11.2018 ♦

למה לא התלוננתי? כי הייתי בת 7. נמאס לי לשתוק. על השירה שכתבה נגד הכיבוש שילמה דארין טאטור במאסר. על המאבק שלה באלימות נגד נשים בחברה הערבית היא עלולה לשלם בחייה, נטע אחיטוב, מוסף הארץ, 1.11.2018 ♦

נשים ערביות שנבחרו ברשויות המקומיות הערביות, ציוץ של עפיף אבו מוך, 1.11.2018 (ראו גם: #פיד_בחירות_ערבי) ♦

אישה בדואית, גרושה ואם לשניים, מתמודדת על מושב במועצתו של ישוב בדואי בגליל. זינאב חסן אבו סוויד ב"לונדון וקירשנבאום", 28.10.2018 ♦

הזינוק במספר הנשים שמתמודדות בבחירות המקומיות — אינו מקרי. יותר מ-4,000 נשים יתמודדו השנה בבחירות לרשויות המקומיות, עליה מרשימה ממספרן בבחירות 2013 ■ השאלה היא האם המספר הגבוה יוכל להביא גם לשיוויון מגדרי באותן רשויות ■ קידום השוויון אינו תפקידן של נשים בלבד, כי אם נחלתם של כולם, דנה מירטנבאום, דה מרקר, 27.10.2018 ♦

"עד שיהיה שוויון, אין מה לדבר בכלל על שיתוף פעולה". מיהו יפואי? למה החליטו לרוץ בנפרד מרשימות אחרות? איך מתמודדים עם האלימות בעיר ואזלת היד של המשטרה? ליסה חנניה, מתמודדת ברשימת "יאפא", רוצה להיות האשה הפלסטינית הראשונה במועצת תל אביב יפו, מירון רפופורט, שיחה מקומית,  26.10.2018 ♦

נוהרים לאקדמיה: המהפכה שלא הכרתם בחברה הערבית בישראל. הנשים הערביות עומדות לעבור את מקבילותיהן היהודיות במספר שנות הלימוד, מספר הסטודנטים יותר מהכפיל את עצמו תוך עשור. ממה זה נובע? ד"ר יוסוף ג'בארין מסביר, אור הלר, חדשות 10, 24.10.2018 ♦

הכירו את סאלי קדרי, כוכבת הרשת של המגזר הערבי. היא דוגמנית, סטודנטית לסיעוד ומנהלת חשבון אינסטגרם של יותר מ-70,000 עוקבים. איך היא עושה זאת בלי לחשוף את גופה ומה דעתה על נישואין עם יהודי? קטיה אגינוב, חדשות 10, 24.10.2018 ♦

המועמדת הדרוזית הראשונה לראשות הכפר: "משלמת מחיר כבד". סמירה רדא עמראן מתמודדת לראשות המועצה הדרוזית עין קנייא שברמת הגולן. תושבי הכפר, לדבריה, מחרימים את מי שמתכנן להצביע: "התושבים לא מאמינים כלל בבחירות", לונדון את קירשנבאום, 25.10.2018 ♦

מי יצא להפגין על רצח אישה ערבייה? "…הקריאה להפגין ולמחות נגד רצח נשים ונגד אוזלת ידן של רשויות החוק נכונה ומוצדקות מאין כמוה. אבל משהו לא נתן לי מנוחה – למה המחאה התעוררה רק לאחר שנרצחו שתי נשים יהודיות תוך זמן קצר?…", מייסם ג’לג’ולי (יו”ר נעמ”ת במרחב המשולש הדרומי ופעילה למען מעמד וזכויות האישה בחברה הערבית ובישראל), ידיעות אחרונות, 22.10.2018 ♦

הנשים בטורעאן ירדו לרחובות: די לאלימות בבחירות. מערכת הבחירות בכפר שנולדתי בו הפכה מפחידה. קטטות המוניות, מכוניות שבורות, עצורים. שלושת המועמדים הגברים לא הצליחו להרגיע את ההידרדרות. ואז הנשים ירדו לרחובות, סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  21.10.2018 ♦

באנו להתמודד מול שלטון החמולות במגזר: הכירו את הנשים בבחירות ברשויות הערביות. תוך החברה הפטריארכלית יוצאות עשרות נשים המוחות נגד המציאות שבמסגרתה פוליטיקה היא עניין גברי שנקבע על פי מפתח חמולתי. שלוש מהן – זיינב אבו סוויד (35) מכעביה-טבאש-חג'אג'רה, ברוין עזב מחאמיד (41) מכפר קרע וסמירה רדא עמרן (45) מעין קנייא – מייצגות שינוי במגזר, חסן שעלאן, YNET, 20.10.18 ♦

انا ايضا*, האומנם? "… עד כמה המאבק הזה, של נשים פריווילגיות מערביות, יכול לחלחל לזירות נוספות…שבירת קשר השתיקה בקרב נשים מוסלמיות עורר בי תקווה, שהחברה הפלסטינית בישראל היא הבאה בתור, ושנתחיל לשמוע גל עדויות של נשים אשר הוטרדו מינית. ואולם, הדבר לא קרה למרות שידועים מקרים של הטרדות מיניות מצד גברים בעמדות כוח בחברה הפלסטינית — לרבות מפלגות, עמותות, ארגונים דתיים, והרשימה ארוכה… הטאבואים כל כך חזקים…", ד"ר ראויה אבורביעה, הארץ, 18.10.2018 ♦

בעקבות חוק הלאום – ראו בהמשך ⇓

"רוצים להראות למגזר הערבי שאפשר גם אחרת". למכבי בנות נצרת יש חלומות להצליח בליגת העל בכדורעף, שתיפתח מחר, אבל השאיפות הגדולות באמת קשורות לדברים שמעבר לספורט, כמו ניפוץ דעות קדומות מגזריות, מגדריות וחברתיות, איתמר קציר, הארץ, 11.10.2018 ♦

In First, Arab Women to Run in Their Own Parties in Israeli Local Elections. Record number of Arab women also top their party slate ahead of municipal ballot across Israel on October 30,  Judy Maltz  , Haaretz, Oct 09, 2018 6:52 PM ♦

הדוקטורנטית מסחנין שהחליטה לשנות את מעמד הנשים הגרושות. בעשור האחרון עוסקת מייסון אבו ריא בחקר מעמד הגרושות בחברה הערבית, מירית קושניר סטרומצה, mynet כפר סבא, 9.10.2018 ♦

מורות לחיים בצל טרור וסכסוך: יהודייה, נוצרייה ומוסלמית מחפשות דיאלוג. אחותה של יונת פורטוגז נרצחה בפיגוע בקו 300, אחיה של חנין מזאוי נהרג מכדור של חייל צה"ל, והילין זעריר-נזאל שנשואה לפלסטיני מרמאללה מתמודדת עם השפלות במחסומים. ובכל זאת שלושתן, מורות במערכת החינוך, פועלות יחד להפגיש ילדים יהודים, מוסלמים ונוצרים. "מאמינות שזה יצליח", אדיר ינקו, YNET, 29.09.18 ♦

פורצת דרך: הערבייה הראשונה בשירות לאומי בבית הנשיא. חנאן דבאח היא הערבייה המוסלמית הראשונה שעזבה את הבית לטובת שירות אזרחי והראשונה לשרת בבית הנשיא. בירושלים – היא הערבייה היחידה בדירת השותפות, בדיר אל-אסד – חבריה צחקו עליה. "היום אני מרגישה גיבורה", היא אומרת. הכתבה המלאה מחר ב"ידיעות אחרונות", הדר גיל-עד, ידיעות אחרונות,29.09.18 ♦

שיעור התמותה של יהודיות מסרטן השד בישראל ירד ב-25% בתוך עשור. לפי נתוני משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, בתקופה המקבילה חלה עלייה בשיעור התמותה בקרב ערביות. בישראל חיות 22,481 חולות בסרטן השד, 78% מהן מעל גיל 50…לעומת זאת, בקרב נשים ערביות שיעור התמותה עלה בשיעור של כאחוז אחד בשנה בין השנים 1995-2015, עלייה המשקפת גידול בשכיחות המחלה אצל ערביות. הסיבות לעלייה בשכיחות קשורות לפי ההערכות לשינויים באורח החיים ולשימוש רווח יותר בבדיקות לגילוי מוקדם…", עידו אפרתי, הארץ, 25.09.2018 15:03 עודכן ב: 16:31 ♦

"כוכב נולד", הקריירה מעבר לים וחוק הלאום: מרים טוקאן מדברת על הכל. עשור אחרי שפרצה לתודעה בריאליטי המוזיקלי, הזמרת שועטת לאלבום בכורה ובינתיים מתארחת באלבומו החדש של הצלם והמשורר דויד מונסונגו ומספרת על העבודה כעורכת דין, הבחירה להתגורר בחיפה והתקווה לשלום, דודי פטימר, מעריב, 25/09/2018  ♦

קול באישה תקווה: אלפי נשים שרו יחד למען השלום. במסגרת יום השלום צעדו יחד אלפי נשים ערביות ויהודיות ● "מבקשות להזכיר שסכסוכים מסתיימים, ולא עוצרות עד הסכם מדיני", טל שניידר , גלובס,   21/09/2018 ♦

"לא לגיטימי לדבר על הנשים הבדואיות מעל הראש". ההנהגה המקומית מתנכרת לה והיא סופגת נאצות ואיומים, אבל עו"ד אינסאף אבו־שארב נאבקת בלהט למען הנשים במגזר הבדואי ונגד הפוליגמיה ש"מרסקת את האישה". כחברה בצוות משרד המשפטים למיגור התופעה, היא אופטימית: "שבעים שנה לא נעשה כלום, עכשיו מתחיל שינוי",  מאת  בתאל קולמן, מקור ראשון,  י״ב בתשרי ה׳תשע״ט (21-09-2018) ♦

"להחזיר את האשה הבדואית למרכז העניינים". מחצית מהעובדים בחווה החקלאית של ואדי עתיר הם נשים בדואיות, כולל המנכ"לית, ובמקום מקפידים גם על גיוון שבטי. החווה הייחודית משלבת ידע עתיק עם שיטות גידול מתקדמות, מאת  אלישיב רייכנר מקור ראשון, י״ב בתשרי ה׳תשע״ט (21-09-2018 11:17)  ♦

נשים, רדו ממגדל השן ורוצו למועצה. "..אם הנשים הערביות אינן פעילות בפוליטיקה, אין זה מפני שהן אינן ראויות לזירה הזו, אלא מפני שהזירה אינה ראויה להן — אם היא ראויה בכלל לבני תמותה רגילים…כניסת הנשים הכרחית גם בשבילן, מפני שמדובר בדמות החברה שבה הן חיות, ואם נשים חושבות על בניהן יותר מאשר על גברים, כפי שסוברים רבים, הצורך הוא קריטי: להתערב בעיצוב פני החברה כדי שתהיה אנושית יותר…", עודה בשאראת, הארץ, 20.09.2018 20:00 ♦

עשרות ארגוני נשים בישראל זכו במענקים בסך מיליון דולר. המענקים, מטעם קרן פרס בראשית, יחולקו לארגונים הפועלים למען נשים יהודיות, ערביות, חילוניות ודתיות, וכן בקרב קהילת הלהט"ב…בין הארגונים שנבחרו ניתן למצוא את עמותת אחותי; איגי; מובילות; she codes; מרכז צדק לנשים;שדולת הנשים בישראל; מבוי סתום; איתך – מעכי; בת קול; בזכות; מהפך – תע'ייר; נשים לגופן; איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית; ועוד..", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 04.09.2018 ♦

ואלאא איברהים: משלבת מאות אקדמאים ערבים במשרות פיתוח. מנהלת תחום ההשמות בצופן, עמותה המסייעת למהנדסים ערבים שאינם מצליחים להשתלב בהייטק. אחראית על השמת 700 אקדמאים בשלוש השנים האחרונות, TheMarker Women, 20.08.2018 ♦

"ההורים שלי תמיד היו אומרים לי שאם מישהו תוקף אותך, אל תעמדי, תגיבי". בתעשייה שבה כולן מנומסות, לונא מנסור היא משב רוח פראי ומרענן, גם אם פעם אחת זה כמעט הסתיים בתאונה – בריב עם מיכל אנסקי במונית שהכניס אותה למדורי הרכילות. השחקנית הערבייה מ"פאודה" לא מתכוונת לזוז מהמסך שלנו בקרוב, אולי רק לטובת הוליווד, חוק הלאום לא מזיז לה ("אני אדבר ואשיר בערבית") וגברים לא מפחידים אותה ("מי שחושב שהוא מנצל אותי, אני אנצל אותו"). סופת מנסור, הדס בשן | מגזין mako | פורסם 23/08/18 14:52 ♦

צעירה, פמיניסטית, לאומית: הכירו את חברת הכנסת החדשה של המשותפת. בעיכוב של יותר משנה הושבעה לכנסת ניבין אבו רחמון, הנציגה הרביעית של בל"ד בסיעת הרשימה המשותפת. כעת היא נחושה להשאיר מאחוריה את משקעי משבר הרוטציה ולנער את הפוליטיקה הפלסטינית, ומזכירה: הכנסת היא רק כלי, לא המטרה, אורלי נוי, שיחה מקומית,  22.8.2018 ♦

בסוף כולם חוזרים לאוכל של אמא. האחיות שירין פארג' ואחלאם סיף נקטו צעד נועז בחברה הדרוזית המסורתית, ולמרות הקשיים והסטריאוטיפים פתחו מסעדה בכפר הולדתן יאנוח, רונית ורד, הארץ, 16.08.2018 10:28 עודכן ב: 17.08.2018 15:12 ♦

"גם אובמה היה נשיא ארה"ב — זה אומר שהבעיות של השחורים נגמרו?" היא ניקתה את בית הספר הפרטי שבו למדה כדי לשלם את שכר הלימוד, יצאה לפוסט דוקטורט בארה"ב לבד — עם תינוקות בת שנה, ופעם נעצרה בכניסה לאוניברסיטה העברית, שבה היא עובדת שנים, כי תא המטען במכונית שלה לא נפתח ■ פרופ' מונא חורי כסברי עושה היסטוריה לאחר שמונתה לדקאנית הערבייה הראשונה,  טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 16.08.2018 ♦

נשים ומגדר במרחבים מזרח תיכוניים, עורכות מירה צורף ותמי רזי, המזרח החדש, האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאיסלם, תשע"ח 2018 ♦

תושבי כסייפה חשודים כי כלאו את אחותם והכו אותה; בית המשפט: "זכתה ליחס של שפחה". השניים חשודים כי הכו את אחותם, נשואה ואם לשניים, כיוון שחשדו שיצרה קשר עם גברים. שופטת השלום בבאר שבע אמרה כי "העובדה שמדובר באשה השייכת למגזר הבדואי, אין בה כדי להצדיק את הניסיונות להצר את צעדיה", אלמוג בן זכרי, הארץ, 14.08.2018 14:27 עודכן ב: 16:26 ♦

הנשיא הקל בעונשה של צעירה בדואית שרצחה גבר שאנס אותה לאחר שנישאה לו בכפייה. ריבלין קצב את עונשה של הצעירה, שרצחה את בעלה השני כשהיתה בת 17, כך שתוכל להשתחרר בחודש הבא ממאסר בתום חמש שנים וחצי. בגזר הדין נכתב כי היא "נוצלה כשפחה" והוריה מכרו אותה לגברים תמורת תשלום, רויטל חובל, הארץ, 14.08.2018 20:55 עודכן ב: 21:01 ♦

חשד לרצח בנגב: בת 36 נורתה למוות מחוץ לביתה. האשה, אם לשבעה ילדים, נמצאה ליד כביש 25, מדרום-מזרח לבאר שבע. בעלה מרצה עונש מאסר על אלימות במשפחה, אלמוג בן זכרי, הארץ, 12.8.2018 ♦

שוברות שתיקה: עבודת גמר מטלטלת על האלימות נגד נשים בחברה הערבית. בין עבודות הבוגרים הבולטות השנה מסתתר סרטה המטלטל של ניירוז עוקלה, שחושף את האלימות וההשפלה שסופגות נשים ערביות שהתגרשו, ענת ברזילי, כלכליסט, 08:0408.08.18 ♦

תגובות לחוק הלאום:

  • מנהיגה נולדה. סביל חטאר בת ה־23 מכפר ירכא זכתה לתגובות מרגשות רבות בעקבות נאומה בעצרת המחאה — וכבר חולמת על היום שבו תילחם למען השוויון כחברת כנסת. פחות מיממה לאחר שייצגה את בני הדור הצעיר הדרוזי בכיכר רבין וכבשה בנאומה את הלבבות, ליוותה אמש סביל חטאר (23) מכפר ירכא את חברתה הטובה כשושבינה — וזכתה לתגובות מרגשות רבות על הופעתה בעצרת, גואל בנו, ידיעות אחרונות, 5.8.2018 ♦
  • דבריה של סביל חטאר (ירקא) בהפגנה, ידיעות אחרונות, 4.8.2018 ♦
  • הקול הכי חשוב במאבק הדרוזי שעוד לא שמעתם. מאז שנחקק חוק הלאום אתם שומעים עוד ועוד ועוד קולות דרוזים, מוחים, צועקים, מתנגדים, מאיימים, ובצדק. אבל יש קול אחד שלא שמעתם. אותנו. את הנשים הדרוזיות. נכון שלא שמעתם אותנו? כי אנחנו לא אלוף משנה בצה"ל, אימאן ספדי (עיתונאית, פעילה חברתית, חברה בתא העיתונאיות ופורום דבורה), onlife 1.8.2018 ♦
  • "החוק הגזעני ביותר בהיסטוריית המדינה עירער אותי לחלוטין". רנא אבו פריחה * בת 27 * במאית ודוקומנטריסטית * גרה בתל אביב… "קשה לי לדבר על חלומות ותקוות בשבועות הקשים שעוברים כאן על החברה הערבית ועל המדינה בכלל. החוק הגזעני ביותר בהיסטוריית המדינה עירער אותי לחלוטין ושתה ממני את כל האנרגיה והתקווה שגדלתי עליה, לחיים משותפים..", מאי פלטי, הארץ,31.07.2018 ♦
  • לעבור את הקיר: קולן המושתק של נשות המגזר הדרוזי. הצילומים שלה מוצגים בגלריות בינלאומיות, אבל אסור לה לטוס לראותם. בארץ היא סוחבת את התמונות באוטובוסים, כי אין לה רישיון נהיגה. ובכל זאת הצלמת הדרוזית אמירה זיאן בחרה באמנות, גם אם זה אומר להיאבק במוסכמות החברה שבתוכה היא חיה. "זהו סיפור של נשים רבות שאין להן קול", היא אומרת בביתה בכפר ירכא. "אני סופגת כאן את הביקורת, אבל דווקא החיים שלי בתפר בין העולמות מייצרים אמנות מורכבת", מאת  עינת קפאח, מקור ראשון בתוך דיוקןמגזין,  י״ח באב ה׳תשע״ח (30-07-2018) ♦
  • לעבור את הקיר: קולן המושתק של נשות המגזר הדרוזי. הצילומים שלה מוצגים בגלריות בינלאומיות, אבל אסור לה לטוס לראותם. בארץ היא סוחבת את התמונות באוטובוסים, כי אין לה רישיון נהיגה. ובכל זאת הצלמת הדרוזית אמירה זיאן בחרה באמנות, גם אם זה אומר להיאבק במוסכמות החברה שבתוכה היא חיה. "זהו סיפור של נשים רבות שאין להן קול", היא אומרת בביתה בכפר ירכא. "אני סופגת כאן את הביקורת, אבל דווקא החיים שלי בתפר בין העולמות מייצרים אמנות מורכבת", מאת  עינת קפאח, מקור ראשון בתוך דיוקןמגזין,  י״ח באב ה׳תשע״ח (30-07-2018) ♦
  • בעקבות חוק הלאום, פעילה חברתית מחורה משיבה את האופטימיות. בעקבות חוק הלאום, פעילה חברתית מחורה מעודדת יהודים להוסיף בפייסבוק תעתיק של שמם בערבית ומשיבה את האופטימיות, רועי צ'יקי ארד, הארץ, 25.07.2018 ♦
  • תרשמו, אני ערבייה
    ילידת הארץ הזאת
    אני פלסטינית
    הוריי פלסטינים
    ואבות אבותיי פלסטינים

אמי ומשפחתה גורשו מביתם ב-1967, כשהיא הייתה רק בת 8, על מנת שאפשר יהיה להשתמש בו כמוצב צבאי…." ד"ר יסמין אבו-פריחה, פוסט פייסבוק, 21.7.2018 ♦

  • פלסטינית פמיניסטית בישראל בצל חוק הלאום. "…שאלתי את עצמי ממה היהודים פוחדים כל כך ולמה הם מרגישים נרדפים. האם השכנים היהודים שלי באמת צריכים חוק לאום?… קטונתי מלפתור את בעיית הלאום היהודי, הזהות שלי ברורה דיה כדי לבנות שותפות חיים עם מי שחפץ בה כאן. מי שבחרו לחיות כאן לעולם לא ייפטרו ממני, מההיסטוריה שלי ומהסיפור של בני משפחתי, שהם פליטים פלסטינים שנאלצו לברוח ממלחמת האזרחים בסוריה לגולה המודרנית שנוצרה למענם על אדמת אירופה השואתית והרחוקה…", סמאח סלאימה, הארץ, 19.07.2018 ♦

משוררת לכלא: דארין טאטור נשפטה לחמישה חודשי מאסר. בית משפט שולח לכלא משוררת. דארין טאטור תרצה בפועל כחודשיים בכלא, לאחר שינוכה מעונשה הזמן בו כבר שהתה במעצר מלא. טאטור: "נעצרתי ונשפטתי בגלל השפה הערבית. קוראת לכל הציבור הערבי להמשיך לכתוב ולהתבטא בשפה שלנו", אורן זיו, שיחה מקומית,  31.7.2018 ♦

♦חנין נאסר לא מפסיקה להגביה את הרף. אלופת ישראל הטרייה והמפתיעה בקפיצה לגובה מגיעה ממשפחה מוסלמית מעראבה שבגליל. אל התחום נקלעה במקרה אחרי שהתחילה בכלל בכדורסל, ועד שתמצא ספונסר היא נאלצת להתפרנס כקופאית. החלום? להכניס את האתלטיקה לחברה הערבית, בה יש לדבריה המון פוטנציאל מבוזבז, איתמר קציר, הארץ, 18.7.2018 ♦

הנשים הערביות בישראל – לקראת יותר ייצוג והשפעה ברשויות המקומיות. "… כאשר בוחנים את ייצוגן של הנשים הערביות בשלטון המקומי, בתוך החברה הערבית עצמה, מגלים תמונה עגומה במיוחד. החברה הערבית בישראל הדירה בעבר וממשיכה להדיר נשים מתהליכי קבלת החלטות ועיצוב מדיניות מתוך תפישה מסורתית שמדובר בתחום גברי, שאין לנשים מה לתרום בו. תפישה זו היוותה חסם בפני הנשים הערביות להגיע לתפקידי מפתח, עמדות הנהגה או משרות בכירות…", ופאא' שאהין טראדח'דר סואעד, הדים, גיליון 3, יולי 2018, המכון למחקרי ביטחון לאומי ♦

בצער רב אנו מודיעים על פטירתה של ד”ר מרי תותרי, חברת הנהלת האגודה הסוציולוגית הישראלית. "…היתה פעילה חברתית ופמיניסטית, לוחמת צדק, חוקרת ומורה אהובה ב”אורנים” ובאוניברסיטת חיפה…", מאת נגה כרמי, חי פה – מקומון,  14 יולי 2018 [כמו כן היתה חברת ועד המנהל של עמותת סיכוי ומרכז דיראסאת (מרכז ערבי למשפט ומדיניות) וחברת דירקטוריון של הספרייה הלאומית.] ♦

ד"ר סארה אבו-כף: בין הנשים המשפיעות של מגזין פורבס ישראל.  חדשות אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 11.7.2018 ♦

In an Israeli Town, Two Arab Women Compete to Make Electoral History. One is a former beauty pageant contestant, the other a traditional, hijab-wearing mother of six. Haaretz visits Kafr Qara to hear about a unique mayoral race, Judy Maltz, Haaretz (English), 9-July- 2018, Kafr Qara ♦

האמהות יישארו בבית. מדוע 100 מיליון ש"ח למעונות ביישובים ערביים וחרדיים יוחזרו לאוצר?  בדיון בכנסת חשף שר העבודה והרווחה כץ כי הרשויות המקומיות אינן מנצלות את התקציב הייעודי לבניית מעונות יום חדשים | ח"כ חאג' יחיא: "הממשלה לא מאשרת תכניות מתאר להרחבות. אני לא עבריין בניה, ולא אבנה בלי היתר", מאת ניצן צבי כהן, דבר ראשון, 03.07.2018 ♦

"רוצה שאחרות יידעו”: נשים במגזר הערבי מנסות לעורר מודעות לסרטן השד. הסטיגמה, מחסום השפה והפערים הסוציו־אקונומיים גורמים למודעות לגילוי מוקדם של המחלה להיות נמוכה במיוחד במגזר הערבי. כעת יותר ויותר נשים מתגייסות כדי להעיר את השיח בסוגיה, מעיין הרוני, מעריב, 01/07/2018 ♦

מחפשת את השוויון: האישה שנאבקת על ההזדמנות השווה שלכם בעבודה. "אנחנו צריכים יותר פסיקות פיצויים נגד מעסיקים, יותר תמיכה ממשלתית ויותר חינוך לקבלת האחר" – עשר שנים לאחר שנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הוקמה, מספרת הנציבה הנוכחית, [עו"ד]  מָרים כבהא, מה יכול לגרום למעסיקים להפסיק להפלות עובדים, ומביעה ספק בסיכוי לשוויון אמיתי בישראל 2018, צחי שדה, YNET, 24.06.18 ♦

"אין סיבה להתגאות בי כערבייה ישראלית, אני פלסטינית". השחקנית לים לובאני גדלה בנצרת אבל מעדיפה להתרחק מהזהות כאזרחית המדינה – ובכל זאת מגלמת מתנקשת ישראלית בסדרה "קונדור". בריאיון עמה היא מספרת איך הפכה לכוכבת של סרטים הוליוודיים וגם מפרגנת לגל גדות: "היא מהווה השראה", אמיר בוגן, אוסטין, YNET, 18.06.18 ♦

"על כל יהודי שכותב לי 'עוכרת מדינת ישראל', יש ערבי שקורא לי 'ציונית'". בתור נערה, שמס מרעי אבומוך אהדה את בית"ר ירושלים, עד שהסבירו לה מה צועקים שם בקהל נגד ערבים. היא חשבה שיכול להיות מעניין להתגייס לצה"ל, עד שהבינה שזה לא מתיישב עם הזהות שלה. ואז היא נכנסה לבית 'האח הגדול', מוסלמית עם כיסוי ראש, כדי לגלות שוב שהיא כנראה לא תצליח לצאת טוב מול אף אחד מהצדדים. עכשיו היא מספרת איך קיבלו אותה בחזרה בבית, המחזות קורעי הלב שראתה בעבודתה במחנה פליטים ביוון, ומה הייתה הבעיה שלה עם הדיירים האחרים, נבו זיו, ידיעות אחרונות, 11.6.2018 ♦

רציחות ללא הפסקה: "כאישה, מפחיד ללכת ביפו". נורית וחיה נרצחו לעיני האם: "צרחתי לשכנים שיעזרו, וכולם פחדו". אמא של סמר שנורתה למוות "מרגישה כמו בג'ונג'ל. החזק אוכל את החלש". פאדיה נרצחה 6 שנים אחרי בעלה. אחרי החודש המדמם: איך עוצרים את הפשיעה המשתוללת ביפו? חסן שעלאן, YNET, 15.06.18  ♦

"בשם כל הנשים שאין להן זהות, שמתייחסים אליהן כמו אל חפץ". סמאח שחאדה היתה אמורה להיות מורה ולחזור לכפר ללמד, כמו כולן. במקום זה היא התחילה לרשום, רק בשחור־לבן, בעיקר נשים ערביות, כדי לתת להן קול, ועברה לחיות לבד בחיפה. כעת היא זכתה בפרס שיף, קיבלה תערוכה במוזיאון תל אביב, וסוף סוף מתחילה לגלות את הצבע, דנה גילרמן, כלכליסט, 14.06.18 ♦

טשטוש הקו הירוק בחקר נשים פלסטיניות בישראל: ייצור ידע מוסרי וצדק מחקרי,  סראב אבו רביעה-קווידר, גיליון המיוחד של מגדר וחקר סכסוכים, המכון לחקר יחסים בינלאומיים ע"ש ליאונרד דיוויס, האוניברסיטה העברית, יוני 2018 ♦

6 שנים אחרי רצח בעלה: פאדיה נדקרה למוות ביפו. גבי קדיס, יו"ר האגודה האורתודוכסית ביפו, נרצח על ידי אדם שהתחפש לסנטה קלאוס בינואר 2012. אמש נדקרה למוות בביתה אלמנתו פאדיה. גופתה התגלתה שעות לאחר מכן במקלחת, המשטרה עצרה חשוד במעשה. בני משפחה שהגיעו למקום מיררו בבכי, איתי בלומנטל ואלי סניור, YNET, 08.06.18 ♦

פרופ' מונא חוריכסאברי נבחרה לדיקנית ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית. {פוסט ברכה מהפקולטה, 3.6.2018) ♦

התנערות המדינה מרצח הערביות נמשכת. עוד אישה ערבייה נרצחה והרוצח מסתובב חופשי. רצח נשים ערביות הופך להיות מעין סטטוס קוו שאני אישית כערבייה, כפלסטינית, כאישה, וכצד החלש במאזן הכוחות אינה יכולה לקבל או להתרגל אליו,יארה גראבלה, העוקץ, 30.05.18 ♦

אלמונים התנקשו באם לשלושה: "מה יגידו לילדים?" נמשך המצוד המשטרתי אחר רוצחיה של סמר חטיב שנורתה למוות בעת שישבה ברכב עם חברה סמוך לראשון לציון. החברה בת ה-23 נפצעה קשה. הרקע לאירוע אינו ברור. חברתה סיפרה: "רק רצתה לעזור לאחרים ולהעניק את החיים הכי טובים לילדים שלה", חסן שעלאן, YNET, 29.05.18 ♦

אלבום ההתנגדות של רים בנא: לשיר גם אחרי שהקול אובד. כשהזמרת רים בנא, שנפטרה לפני חודשיים, התחילה להקליט את אלבומה האחרון, היא ידעה כבר שמיתרי קולה שותקו. זה לא מנע ממנה להקליט אלבום שכולו התנגדות. סיפור על קשר יוצא דופן בין זמרת פלסטינית ומפיק מוזיקה נורבגי, איל הראובני , שיחה מקומית, 29.5.2018 ♦

פער של חיים ומוות. דו"ח טאוב [להורדת הדוח]: תוחלת החיים של נשים ערביות נמוכה ב-4 שנים משל נשים יהודיות.כותבי הדו"ח: "לו המצב החברתי-כלכלי בשתי הקבוצות היה זהה, רמת הבריאות שלהן הייתה צפויה להיות דומה" | עוד ע"פ הדו"ח: ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל נמוכה בכ-2% מממוצע מדינות ה-OECD, מאת יונתן קירשנבאום, דבר ראשון, 29.05.2018 ♦

בין שמרנות ערבית לאטימות ציונית: המסע של שמס בבית האח הגדולהציבור הערבי כועס על בעלה של שמס מרעי אבומוך, המשתתפת הפלסטינית בעונה הנוכחית של האח הגדול, על שאיפשר לאשתו להיכנס לבית הפריצות. שותפיה היהודים לתוכנית לא מסוגלים לדמיין אפילו בחלל מציאות שבה גם לפלסטינים יש מקום. בעמידה הפמיניסטית הזקופה שלה, שמס מאתגרת את אלה ואלה. זה הזמן לתמוך בה, סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  25.5.2018 ♦

הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה ישיבת חירום בעקבות רצח שתי האחיות ביפו ומקרי רצח רבים של נשים. 13 נשים נרצחו בישראל מתחילת השנה, לפחות חלק מהמקרים ניתן היה למנוע. יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ח"כ עאידה תומא סלימאן: "אי אפשר לעבור בשקט על העובדה שנרצחת מספר 14 מתהלכת בינינו", חדשות הכנסת, 22 במאי 2018, ח' בסיון תשע"ח, בשעה 17:45 ♦

עוצרות את הרצח הבא. "המשטרה לא יכולה הכל. כל אשה תגיד – בבית שלי לא יהיה נשק". 21 בני אדם נרצחו במגזר הערבי מתחילת השנה – מרביתם מנשק בלתי חוקי | כותר אל-סנע וסוראייה נוג'ידאת, יועצות לקידום מעמד האישה בשלטון המקומי, דורשות מהממשלה, מהמשטרה וגם מהנשים במגזר להתעורר ולשנות גישה, מאת מיכל רוזן, דבר ראשון, 18.05.2018 ♦

"לא משכיבים ביחד יהודים וערבים": תביעת ענק מבקשת לעצור את הפרדת היולדות. שורת עדויות מעלה כי למרות הסערה הציבורית, ההפרדה השיטתית והיזומה בין יולדות יהודיות וערביות ממשיכה להתקיים, תחת עינו הפקוחה של משרד הבריאות. כעת פונות ארבע יולדות לנתיב המשפטי ותובעות מאות מיליונים מבתי החולים ומהמשרד, בתקווה להביא לשינוי, רויטל חובל עידו אפרת, הארץ, 18.05.2018 06:05 עודכן ב: 19.05.2018 21:03 ♦

שתי אחיות נרצחו ביפו, האח דיווח למשטרה ונעצר. האחיות, כבנות 20, נדקרו למוות בביתן. צוות מד"א שהוזעק למקום קבע את מותן. על פי המשטרה אחיהן התקשר למוקד 100 ודיווח שרצח אותן. שכנה: "גרו 13 אנשים בבית הזה, כל הזמן היו ריבים וצרחות, פנינו למשטרה", אלי סניור, YNET, 17.05.18 ♦

ד"ר ספא אבו רביע, אנתרופולוגית, עוסקת בזהותם של הערבים הבדואים בנגב ועיצוב תודעת המאבק על האדמה בקרב דור 1948 מהיבטים מגדריים ובין-דוריים – ייצוג מוכפפים וייצור קול פוסט-קולוניאלי של חברה במעבר… לטענת אבו-רביעה, גם שבעים שנים אחרי הנכבה, חייהם תחת נישול מתמשך של הבדuאים, ואיום תמידי של הרס בתיהם ועקירת יישוביהם (אום אלחיראן לדוגמא), ממשיכים הבדואים להתנגד לעקירתם מהאדמה ולהדרתם מההיסטוריה… לטענת אבו-רביעה, גם שבעים שנים אחרי הנכבה, חייהם תחת נישול מתמשך של הבודאים, ואיום תמידי של הרס בתיהם ועקירת יישוביהם (אום אלחיראן לדוגמא), ממשיכים הבדואים להתנגד לעקירתם מהאדמה ולהדרתם מההיסטוריה…", אנתרופולוגיה בישראל ובעולם, 14.5.2018 ♦

רצח בטירה: פתחה את הדלת – ונורתה למוות. לפי קרוב משפחתה של הנרצחת בת ה-19, אלמוני דפק על ביתה וירה בה למוות לאחר שפתחה את הדלת. מדובר ברצח שלישי בעיר מתחילת השנה והתושבים מתוסכלים: "כלום לא עוזר. לא רוצים הפגנות וגינויים אלא מעשים שיעצרו את האיום הזה", חסן שעלאן, YNET, 10.05.18 ♦

כמה רוע אפשר לבלוע, לוסי אהריש? המון"מי אתם, אנשים עלובים וחשוכים שמתמלאים גאווה…על הרוע שאתם מפיצים?", שאלה אהריש, ספק ברצינות, ספק כתרגיל רטורי. האם היא באמת לא יודעת?…ב"רשת", הערוץ שמתהדר בתוכנית אישית של לוסי אהריש כסמן לפתיחות, שוויוניות ונאורות, בחרו באישה עם חיג'אב שתקיים את מצוות הרמדאן בבית "האח הגדול" בידיעה שזו תפעיל את הגזען היהודי הממוצע במהירות בה הוא אכן פעל. למה? כדי להרוויח עוד אחוז רייטינג,…", אריאנה מלמד, הארץ, 7.5.2018 ♦

שמי ד"ר אמל אבו סעד. אני פלסטינית, בדואית, ישראלית. בעצם זהותי; בעצם העובדה שאני עומדת כאן, מולכם, ביום הזה; בעצם מהלך חיי – אני מייצגת מורכבות. ועל מורכבות אני רוצה לדבר. טקס יום הזיכרון הישראלי פלסטיני, 17.4.2018 ♦

הרופאה הערבייה שמתנדבת בעמותה החסידית. כבר עשר שנים שד"ר איהב מנסור מעניקה טיפולי שיניים בחינם לקשישים שמרותקים לביתם במסגרת התנדבותה ביד שרה. "בראיון הקבלה לעמותה שאלו אם אהיה מוכנה לתת טיפול לקשישים יהודים. זה קומם אותי. מה ההבדל בין מוסלמי, נוצרי או יהודי?" איתי עמיקם, YNET, 21.04.18 ♦

אני אישה ערבייה: המטבח המסורתי של אום בילאל. בחגיגות, בימי אבל וסתם כך בימי חול, התבשילים והמאפים של אום בילאל הם חלק בלתי נפרד מחייהם של תושבי הכפר נחף, רונית ורד, מוסף הארץ, 4.4.2018 ♦

הסטודנטיות מהמגזר הערבי זקוקות למרכז אקדמי משלהן. סביבת לימודים ידידותית תעזור לנשים מהמגזר להישאר בתחום המדעים, ד"ר יאסר עוואד, גלובס, 26/03/2018 ♦

הזמרת רים בנא הלכה לעולמה בגיל 51 לאחר מאבק בסרטן. האמנית, הזמרת והמלחינה ילידת נצרת הלכה לעולמה הבוקר לאחר מאבק ארוך במחלת הסרטן. לאחר ששערה נשר כתוצאה מהטיפולים הכימותרפיים המשיכה להופיע בקרחת. איימן עודה: "על מילותיה גדלו דורות, ואני אחד מאותם מיליונים", וואלה תרבות, 24.3.2018 [ראו גם "המוסיקה נהפכה לנשק שלי", ראיון עם נעם בן זאב, הארץ, 28.8.2011] ♦

"ואדי מילח": "לא רוצה להיות הערבייה הישראלית הנחמדה". השחקנית למיס עמאר והמחזאית אורנה עקאד משתפות פעולה במונודרמה "ואדי מילח", ששמה במרכזה משוררת פלסטינית שזוכה בפרס נובל. בשיחה דנות השתיים בביקורת שההצגה מותחת על השמאל ובקושי להיות ערבייה שלא רוצה לגלם טרוריסטים, מיה אשרי, הארץ, 19.03.2018 18:25 ♦

המחסור במעונות יום ביישובים הערביים מחריף ומקשה על נשים לצאת לעבודה. המדינה החליטה לשריין תקציבים – אבל בעמותת סיכוי אומרים שבשנים האחרונות נבנו ביישובים ערביים מעונות יום ספורים בלבד לילדים עד גיל שלוש ■ משרד העבודה והרווחה: "יש רשויות ערביות שמסיבותיהן אינן מנצלות את התקציבים המשמעותיים שהוקצו להן", ליאור דטל, דה מרקר, 25.02.2018 ♦

מסע בעקבות אופנת החיג'אב | סמאח וותד, חדשות הערב, כאן – תאגיד השידור, 08.03.18 ♦

יום האישה הבינלאומי במגזר הערבי: "הנשים סובלות מדיכוי כפול". ממחקר של ארגון "כייאן" עולה תמונה מדאיגה ובה 10 נשים בלבד מכהנות כחברות מועצה בשלטון המקומי. ראש הארגון אומרת: "יש לפתח תוכנית כדי לשנות מצב עגום זה". חולוד מסאלחה, מנהלת מרכז אעלאם, אומרת ל-ynet: "מדברים על תקרת זכוכית, כאישה וכערבייה התקרה כפולה או משוריינת", חסן שעלאן, YNET, 08.03.18 ♦

מהתנועה האסלאמית ועד לאקדמיה: שנה של ניצחונות לנשים הערביות בישראל. מינוי שופטת שרעית ראשונה, שריון מקומות לנשים ברשימת התנועה האסלאמית לכנסת, כניסה משמעותית של נשים לבחירות המקומיות וזינוק במספר הסטודנטיות – אלה רק חלק מההישגים שרשמו הנשים הפלסטיניות בישראל בשנה האחרונה. המאבק הנשי נמצא עדיין בעיצומו, אבל כדאי לחגוג גם את הניצחונות בדרך, סמאח סלאימה, שיחה ממקומית, | 8.3.2018 ♦

"גבר יהודי שיוצא איתי לדייט יודע למה הוא נכנס". השנה האחרונה בחייה של נסרין הייתה צניחה ישירה אל ההצלחה. היא עברה מהפך אגרסיבי במראה החיצוני, מתגוררת במגדלי יוקרה, מקללת בהנאה על המגרש ב"גולסטאריות", וכבר סימנה את קיסריה להופעה. גם אחרי שביטלה חתונה עם הארוס היהודי היא לא מתרגשת מההעלבה של אייל ברקוביץ': "אני יוצאת עם יהודים לדייט, אז מה", גיל לוסטיג | mako | פורסם 08/03/18 14:27  ♦

"האחרת" הנצחית קיבלה פרס חשוב וסוף-סוף הרגישה "שווה, כמו כולם". כל חייה מתנהלת מנאר אבו-דחל בניגוד למקובל במגזר הבדואי: רווקה, גדלה עם יהודים, פועלת לקירוב בין מגזרים גם במקומות טעונים. עכשיו זכתה להוקרה… בשם תנועת נשים עושות שלום את הפרס השנתי של ארגון ארצות הים התיכון (PAM) של האו"ם. התנועה זכתה בפרס עבור פועלה ומחויבותה לקדם פתרון מכבד, לא אלים ומקובל על הישראלים והפלסטינים, ואבו-דחל נבחרה לקבל אותו….", איתי חכמה, XNET, 2.3.2018 ♦

המורה שמקדמת בעלי מוגבלויות ופורצת תקרות זכוכית, עליאא אבו־רביעה. מחנכת בבית הספר לחינוך מיוחד בקריה החינוכית תל שבע, ממייסדות ודוברת עמותת "למענכם" לקידום ילדים עם מוגבלויות, כלכליסט, 36 צעירים, 1.3.2018 ♦

השקת הקמפיין של קואליציית המונה 25 ארגוני נשים. "מקומיות 2018- יש מה להשוות".הקואליצייה תפעל במלוא המרץ לשנות את הסטטיסטיקה, לקדם נשים ולצמצם פערים בין המינים בבחירות המוניציפליות הקרובות.
בהשתתפות ח"כ ויו"ר הועדה לקידום מעמד האישה – עאידה תומא סאלימן | יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות – מר מאזן גנאיים | יו"ר איגוד היועצות לקידום מעמד האישה – גב' ענת ליבנת | נציגת פורום היועצות הערביות – גב' האיפא אסדי ועוד. 6.3.2018, 12:00 בכנסת  ♦

הסרט "אחרייך" מאתגר את השיח הפלסטיני מהמקום הכי לא צפוי. דרך הטיפול העדין בסיפור המשפחתי יוצא הדופן שלה מצליחה הבמאית רנא אבו פריחה לפתוח לדיון שאלות של זהות, לאומיות ומגדר שהן בבחינת טאבו בחברה הפלסטינית השמרנית והמדירה, רג'אא נאטור, שיחה מקומית, 26.2.2018  ♦

נשות המסגד, למידה חתרנית של ידע דתי, סיפוריהן של נשים מוסלמיות פלסטיניות המנצלות את מסגד הכפר על מנת לרכוש ידע העוסק בחיי היומיום שלהן כאמהות וכנשים, בין השאר עצמיות וזוגיות, גוף ומיניות, מאת: אפנאן מסארוה סרור, רסלניג, 2018  ♦

נשים בדואיות פורצות דרך. קורס דירקטוריות בקהילה. דני זקן , אל מוניטור, פברואר 25, 2018 ♦

לונא על הגל. הדוגמנית לונא מנסור ‑ שפורצת עכשיו לעולם המשחק ב"פאודה" ‑ מדברת בגלוי על החיים בקו התפר: השותפה לדירה שביטלה כי "לא ידעתי שאת ערבייה" והדוד הדתי, שהסתירה ממנו את סצנת הנשיקה בסדרה.אז באילו תנאים תסכים להצטלם בבגד ים ולמה היא ממש לא שוללת בן זוג יהודי, אלון הדר, 7 ימים ידיעות אחרונות, 23.2.2018 ♦

רשמת ערביה ראשונה, נשיאה לבית הדין לעבודה, בת של מבקר מדינה. השופטים החדשים. הוועדה לבחירת שופטים שמכונסת למנות שני מועמדים חדשים לבית המשפט העליון מינתה גם שופטים נוספים. בין היתר… סאמח עמאר היא הרשמת הערביה הראשונה שתעבור בשלום בירושלים, טובה צימוקי ויעל פרידסון, YNET, פורסם:  22.02.18 ♦

שקד מחזירה את המאבק הפמיניסטי נגד רצח נשים 30 שנים לאחור. הצעת חוק של משרד המשפטים מבקשת להגדיר "רצח על רקע כבוד המשפחה" כרצח בנסיבות מחמירות המחייב מאסר עולם. כך, באצטלה של הגנה על נשים פלסטיניות, שקד מחזירה בחקיקה את המושג שאנחנו נאבקות נגדו מזה עשורים ומחבלת בסולידריות הנשית בין ערביות ויהודיות, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית , 21.2.2018 ♦

על אפם וחמתם של בל"ד: האישה שמחוללת שינוי במגזר הערבי. לראידא רינאוי־זועבי נמאס משיח ה"אכלו לי שתו לי" של ראשי הרשויות הערביות, שאיתם עבדה באופן שוטף. כתחליף היא הקימה את ארגון אינג'אז, במטרה להראות לנבחרי המגזר איך שיתוף פעולה עם ממשלת ישראל יכול להפוך יישובים כושלים לסיפורי הצלחה,  מאת יהודה יפרח, מקור ראשון,  ה׳ באדר ה׳תשע״ח (20-02-2018) ♦

סמויות מן העין: נשים והערים הפלסטיניות, "…ההיסטוריה החברתית של הנשים בעיר באמצעות מיצגים, ציורים, אפיזודות כתובות ומדוברות, קטעי עיתונות, ביוגרפיות וראיונות עם מי שחיו בערים הפלסטיניות – חיפא, יאפא, רמלה ואחרות – לפני 1948..", מנאר חסן, הוצאת ון ליר, 2017 ♦

הפלסטינים מקדמים נשים, הערבים בישראל עוד לא. בבית לחם יש ראש עירייה, גם בראש נפת רמאללה עומדת אישה – אבל ביישובים הערביים בישראל שיעור חברות המועצה הוא 0.7%. מה צריך כדי לשנות? חקיקה והתעוררות, מיסם ג'לג'ולי, YNET, פורסם:  13.02.18 ♦

דליה פדילה: "החלטתי לגדל דור חדש של ערבים שלא מתנצלים ולא מתקרבנים". ראש מכללת אלקאסימי להנדסה ומדע ומייסדת רשת קיו סקולס אמרה את הדברים בכנס עסקים בחברה הערבית של "כלכליסט" וסיפרה על הדרך הארוכה מהוראה בטירה ועד לתפקידי המפתח בהם היא מכהנת כיום, דותן לוי, כלכליסט, 12.02.18♦

"כשרבין שאל אותי למה אני רוצה להיות עיתונאית הסברתי לו שאני רוצה לקדם את הדו קיום". כך אמרה פרידה ג'אבר, העורכת הראשית של אתר PANET בכנס העסקים של החברה הערבית של "כלכליסט". לדבריה, אנשים לא תמיד הסכימו להתראיין לאישה. לא היתה מספיק מודעות לחשיבות העיתונות ולכוח שיש לה. היום המציאות היא שונה לחלוטין, התחולל שינוי בהמון תחומים", נטע-לי בינשטוק, כלכליסט, 12.02.18 ♦

לראשונה: שריון מקום לנשים ברשימת התנועה האסלאמית לכנסת . עם סיום הכנס השנתי ה- 19 של הפלג הדרומי שלה, הודיעה לראשונה התנועה האסלאמית על שריון מקומות לנשים בכל דרגי התנועה, במועצה הארצית וההנהלה הכללית וגם תפקידים פוליטיים. ועוד –  הוחלט כי החל מהבחירות הבאות, ישובצו נשים גם ברשימת התנועה לכנסת. ניוזלטר של יוזמות קרן אברהם, 4.1.2018 ♦

מדוע אני כותבת בעברית | "…כשהתחלתי לכתוב בגיל ההתבגרות, התחלתי בעברית וקצת אנגלית. אף פעם לא כתבתי שיר בערבית. זה מאוד מוזר לי כרגע כשאני אמרת את זה, מכיוון שערבית היא שפת האם שלי..", איאת אבו שמיס, משוררת פלסטינית-ישראלית מיפו, מחברת הספר "סל מלא שפות שותקות", פוליטיקלי קוראת, 21.1.2018 ♦

אביה של הסטודנטית שנדקרה בג'נין מואשם בניסיון רצח. על פי כתב האישום, האב החליט להחזיר את בתו מהאוניברסיטה בעקבות שמועה שהופצה עליה. לאחר שאמרה לו שאינה רוצה לחזור הביתה הוא דקר אותה ופצע אותה קשה, נעה שפיגל, יותם ברגר, ג'קי חורי, הארץ, 31.01.2018 ♦

סטודנטיות ערביות מספרות על המעבר לעיר הגדולה. על המעבר מהכפר השקט לעיר התוססת, ההבנה שפתאום מותר לך להתלבש איך שבא לך, קשיי השפה והמפגש היומיומי עם יהודים בני גילן: שלוש סטודנטיות מספרות על החיים בעיר הגדולה, לירי אוזן, OneLife 31.1.2018 ♦

נוטעות תקווה. גאדיר האני, בדואית מהיישוב חורה, ולבנה קוקיא, אמו של סמל רון קוקיא ז"ל שנדקר למוות על ידי בדואי, יקיימו היום טקס נטיעות משותף במקום הרצח בערד • לבנה קוקיא: "אנחנו חיים אחד ליד השני, והאובדן של רון לא מערער את האמונה שלי בשלום", אילנה קוריאל,  ידיעות אחרונות, 31.1.2018 ♦

לבנה קוקיא וגאדיר האני | צילום: דנה קופל
לבנה קוקיא וגאדיר האני | צילום: דנה קופל

מחיר היציאה ללימודים: סטודנטיות ערביות נתקלות בהטרדות ואיומים. דקירתה של סטודנטית ערביה אזרחית ישראל בג'נין מפנה זרקור לאיומים ולהפצת השמועות מצד סטודנטים גברים. הסטודנטיות עצמן נאלצות לתמרן בין החברה השמרנית בבית לליברליות בקמפוסים, נעה שפיגל ו ג'קי חורי, הארץ, 21.01.2018 ♦

קולות של דו קיום. נשות מקהלת "ראנה" יוצאות בקמפיין [גיוס כספים המוני] בינלאומי במטרה להוציא אלבום עצמאי ראשון. נשים יהודיות, מוסלמיות ונוצריות חיות זו לצד זו, יוצרות ושרות בהרמוניה – זה לא רק חזון, זו המציאות שנשות מקהלת ראנה יוצרות מדי יום. מערכת הבמה, 15.1.2018 ♦

עו"ד סלאם חאמד. ארבעים הצעירים המבטיחים 2017 – מגזין גלובס – מישהי אחרת כבר הייתה מרימה ידיים מזמן, ומפסיקה להילחם. נכנסת לשותפות במשרד עורכי דין מכובד בנצרת, עיר הולדתה, או פותחת שם משרד משלה, ובונה על קליינטורה מקומית, במקום להתמודד כל יום במגרש של הגדולים בתל אביב, עם נתוני פתיחה שמפלים עוד לפני שהיא פותחת את הפה: אישה, ערביה מוסלמית ורווקה. ♦

נשים עושות שינוי לוד מתארחות בערב חדש. 2 נשים מקבוצת המנהיגות העירונית של אפשר אחרת בלוד מתארחות בערב חדש לספר על השנה שהייתה ועל האירוע TED לנשים שהן הפיקו , פרוייקט של "אפשר אחרת –  A New Way", ערב חדש, 7.1.2018 ♦

גזענות נגד מתמודדות "מאסטר שף": "אויבת", "עוכרת ישראל". פוסט שעלה בפייסבוק חושף כי מתמודדות התוכנית מוזנא בשארה ונאדיה עוויד מתמודדות מדי יום עם קומץ הודעות מכוערות של צופים חשוכים שמכילות קללות ונאצות – "נתנו לך ללכת לאוניברסיטה, במקומות אחרים היית באוהל", מערכת tvbee | tvbee | פורסם 08/01/18 12:48 ♦

הבחירות לרשויות המקומיות (30.10.2018): מקומיות 2018 – קואליציה של ארגונים. ♦

ראו גם:

שיעור מולדת. החרם על ישראל מקומם אותה ("גם אנחנו נפגעים מזה"), הבורות בעולם משעשעת אותה, ומחלת העצבים הקשה לא מגבילה אותה ("בזכותה אני מי שאני היום") • ליאן נג'מי (23), מוסלמית שגדלה בחיפה, מרצה ברחבי העולם על מורכבות חייה – ויוצאת בתוקף נגד ה־BDS, בת-חן אפשטיין אליאס, ישראל היום,  04.01.2018 ♦

לא פה לא שם. הודא נקש תקועה בין עולמות. היא פרצה בפריים טיים הישראלי, נשואה לגבר יהודי ובדרך להפוך לאושיית כושר. מצד שני אומרים לה שהיא "דווקא לא נראית ערבייה" ושהיא לא אמורה לפחד מטרור כי היא בצד שעושה את הפיגועים. "יש במדינה הגדרה של איזה לוק צריך להיות לערבים. ערבי זה מכוער, זה לא לבן כמוני", כתבה של יערה יעקב | מגזין mako | פורסם 04/01/18 15:0 ♦

בלוגרית שיחה מקומית סמאח סלאימה ברשימת עשרת החברתיים של ידיעות אחרונות ל-2017. מאת שיחה מקומית | 31.12.2017.  ברשימה, נשים ערביות נוספות שצוינו לשבח: נסרין חדאד חאג'־יחיא, בת 35 מטייבה. חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה, ראונק נאטור [ורון גרליץ], מנהלים במשותף את העמותה היהודית־ערבית "סיכוי",.אינסאף אבו שארב, עורכת דין, בת 38 ממיתר, מובילה מאבקים חשובים מאין כמותם ופעילות נגד אלימות במשפחה, רצח נשים ופוליגמיה בחברה הבדואית בנגב ♦

מפה פוליטית: תערוכה של ראניה עקל. ראניה עקל מציגה בתערוכה בגבעת חביבה מפות שממחישות את הוצאת האוכלוסייה הערבית מהשיח התכנוני. "קיבלתי צו הריסה על הבית, זה כואב", ענת ברזילי, כלכליסט, 31/12/2017 ♦

"אל תתנערו מאחריות". באומץ ובנחישות מנהלת סמאח סלאימה את אחד המאבקים החשובים בישראל: נגד אלימות כלפי נשים, בעיקר במגזר הערבי. היא עושה את זה בשתי חזיתות: מול הרשויות שלא מגלות אכפתיות, וגם פנים מגזרית, מול השוביניזם והפטריארכליות, הנבחרים החברתיים של 2017, ידיעות אחרונות.31.12.2017 ♦

חפש את האישה: למה אין נשים בוועדות ציבוריות? רק שבעה משרדים ממשלתיים מתוך 27 דיווחו לרשות לקידום מעמד האישה על אחוזי הייצוג של נשים בוועדות הציבוריות. המקופחות ביותר: נשים חרדיות וערביות. "הממשלה מתעלמת מחובת הייצוג המגוון", עדי רוזנברג, YNET, פורסם:  30.12.17 ♦

כפר ירכא: מאות הפגינו במחאה על נסיון חיסול תושבת היישוב. המפגינים צעדו בתהלוכה במועצה הדרוזית, במחאה על האלימות וכאות הזדהות עם יארא אבו עבלה בת ה-25, שמטען חבלה התפוצץ ברכבה בתחילת השבוע וגרם לפציעתה באורח קשה, חדשות 10, 30.12.2017 ♦

נשות המדבר: מסע מרתק בנגב בין עבר ועתיד, אוהל ועיר. במשך שנים שמרו הנשים הבדואיות על צניעות אך לאחרונה הן נחשפות ומספרות על עצמן ועל תפקידן בחברה. אזור הדרום מזמין לחוויה סוציולוגית בין שמרנות לקדמה… באזור הדרום, בתל שבע, רהט וכפרי הפזורה הבדואית, מרגישים את רוח החלוציות של התיירניות החדשות. …", מיטל שרעבי, מעריב, 29/12/2017 ♦

"השטיח הוא לא העניין, אלא ההתרסה כלפי מה שהוא מייצג". פאטמה שנאן הציגה תערוכה נהדרת ומתריסה במוזיאון תל אביב..שנאן, ילידת הכפר הדרוזי ג'וליס, הצליחה להתמקם היטב בסצנת האמנות המקומית, למרות שלא עברה את המסלול הטיפוסי אותו עובר כמעט כל אמן בישראל…", אנשי השנה של טיים אאוט 2017, יום חמישי, 28.12.2017 | מאת: מיטל רז ♦

נורה נוסייר מנסה. מייסדת משותפת ומנהלת טכנולוגיות ראשית בנוראמי מדיקל, ייסדה סטארט-אפ שמפתח טכנולוגיה לייצור תחליפים לרקמת קרום מוח. הטכנולוגיה פורצת הדרך משלבת ננו-סיבים עם אטמים חכמים שמתכלים בתוך הגוף. מכהנת כמנהלת הטכנולוגיות הראשית, מקום 41 ברשימת 50 הנשים המשפיעות לשנת 2017 של ליידי גלובס, דצמבר 2017 ♦

עולא בכר סלאמה. מנכ”לית סיבאנא מדיקל. עומדת בראש חברת ביומד מהחלוצות בחברה הערבית, שהחלה כסטארט-אפ. החברה מפתחת תרופה למניעת ספיגת שומן לאחר השתלה. השנה גייסה 700 אלף דולר. מקום 48 ברשימת 50 הנשים המשפיעות לשנת 2017 של ליידי גלובס, דצמבר 2017 ♦

מי ניסה לחסל בת 25 מהצפון? "ברצח אין כבוד ואין בו רומנטיקה". יארה, אם לילדה בת 5, מורדמת ומונשמת ברמב"ם יממה לאחר שנפגעה בפיצוץ רכב בירכא. עשרות תושבים מחו נגד האלימות נגד נשים: "זה חסר תקדים. גם בעולם התחתון יש חוקים – לא פוגעים בנשים ובילדים", אמר תושב הכפר. יותר ממאה נשים ערביות נרצחו ב-13 השנים האחרונות, יואב איתיאל, וואלה, יום שני, 25 בדצמבר 2017 ♦

ערבים זה לזה. נקמות הדם המתמשכות, האלימות השגרתית נגד נשים וההשלמה עם מעשי רצח הן רעות חולות שמביא המגזר הערבי על עצמו, אומרת השחקנית היאם דיאב. במחזה החדש שלה היא מציבה מראה אמיצה מול קהל הצופים, שנהנה מההומור אבל מבין את המסר הנוקב. הבעיה לא נעוצה בכיבוש או בכל סיבה חיצונית אחרת, מדגישה דיאב. היא טמונה במסורות שקשה להיפטר מהן, אבל אם המגזר חפץ חיים, אין לו ברירה אחרת, ישי פרידמן, מקור ראשון, 14 דצמ 2017 ♦

"לא ויתרתי על החלום להיות מורה ולחנך ילדים". לינדה מצארוה, תושבת טייבה, ערבייה מוסלמית, חלמה במשך שנים לחנך ילדים ולעבוד במקצוע ההוראה. לאחר שחיפשה עבודה בתור מורה ביישובים ערביים היא מצאה את יעודה כמורה ומחנכת כיתה בחטיבת שז"ר בכפר סבא, קרן שלהבת, לוקאל כפר סבא, 14.12.2017 ♦

מדד המגדר 2017 – ממד החברה הערבית (פרק יא עמ, 132 – 150), הגר צמרת-קרצ'ר ואחרות, מכון ון ליר, 2017 ♦

מתמודדת מאסטר שף: "נשים ערביות סובלות ממחלות הקשורות להשמנה". המטבח הערבי הוא שופע ומפואר, אבל האם הוא בריא? הכירו את מוזנא בשארה, המתמודדת שמצליחה לנפץ את כל המיתוסים על הבישול המסורתי מבית הוריה. בפרק האודישנים שישודר בשבת ב-21:15 (ערוץ 12) תנסה רופאת השיניים והמאמנת התזונתית מטירה, להוכיח שמגיע לה לקבל סינר, ויש לה גם מסר לנשים מהמגזר. האם היא תצליח לשכנע גם את השופטים? מערכת תכניות קשת | מאסטר שף | פורסם 01/12/17 12:16 ♦

השוטרת הבדואית פורצת הדרך. "…לפני כשבוע וחצי [21 בנובמבר] נחנכו שתי תחנות משטרה חדשות ביישובים ערביים בצפון – בג'סר א-זרקא ובכפר כנא. ארבעה ימים לאחר מכן פורסם בפייסבוק סרטון קצר בו נראית שוטרת צעירה, סברין סעדי, תושבת היישוב הבדואי בסמת טבעון, לבושה מדים וחיג'אב, עושה דרכה לתחנת כפר כנא בה היא משרתת, כשקבוצת מפגינים מגדפת אותה ויורקת עליה. סעדי אינה מגיבה ונכנסת לתחנה….", המחבר שלומי אלדר , אל מוניטור, נובמבר 30, 2017 ♦

"ערביות עוברות דרך קשה יותר מזו של היהודיות". ערביות ויהודיות מבשלות שלום: מה קורה כשנשים פותחות את הנשמה ואת הלב כלפי אישה שכנה מהמגזר השני, זה שדבקו בו סטיגמות וסטראוטיפים? כשזה קורה, השלום מתחיל להתבשל על אש קטנה: הצטרפנו למעגל נשים ערביות ויהודיות, לסדנת בישול מרתקת, לין לוי, YNET, 21.11.17 ♦

צעדים חדשים במאבק באלימות במשפחה. פרסום ראשון: לאחר שהממשלה אישרה קידום תכנית נרחבת למיגור תופעת האלימות נגד נשים ובתוך המשפחה, משרד הרווחה מפרסם את פרטיה ואת עלותה – כרבע מיליארד שקלים. בתכנית: תקנים לעובדים סוציאליים וחוקרים, מסגרות שיקומיות לגברים ומענה רחב יותר לנשים מאוימות. נתוני 2017: נשים ערביות ומחבר העמים בסיכון גדול יותר, יונה לייבזון, חדשות 2, 20.11.2017 ♦

הצעירה מקלנסואה שנלחמת ב-BDS. דימה תאיה, צעירה מוסלמית שגדלה בקלנסווה הפכה לפנים של התנועה הנלחמת ב-BDS. היא נקלעת לעימותים נפיצים ומתוקשרים, ולא באמת מבינה למה רוב המגזר הערבי-ישראלי מסתייג מהפעילות שלה. צפו במוסלמית שעומדת בחזית ההסברה למען ישראל, עידו סולומון | חדשות 2 | פורסם 10/11/17 22:14 ♦

אניסה אשקר לא מתעלמת מכך שהמוזיאון שבו היא מציגה היה פעם מסגד. בתערוכה שלה במוזיאון לתרבות האיסלאם בבאר שבע, אניסה אשקר מתעקשת להתמודד עם עברו הדתי של המבנה, שאול סתר, הארץ, 16.11.2017 ♦

"הייתי רוצה לראות יותר מנכ"ליות ערביות של חברות גדולות". הדיל תלאווי, בעלת סוכנות ביטוח בטייבה: "הלכתי נגד הזרם" ■ עפיף עפיפי, סמנכ"ל בקבוצת עפיפי: "זה לא שנשים לא רוצות לצאת לעבודה, אלא שהבית חשוב להן, זה חלק מהותי בתרבות – הן לא רוצות לוותר על הבית בשביל קריירה", אלירן רובין, דה מרקר, 15.11.2017 ♦

קמפיין MeToo: רק הנשים החזקות והעשירות מעיזות לדבר. ח"כ עאידה תומא סלימאן: "רואה בכאב את הפסיחה של הקמפיין הזה על קבוצות שונות בחברה הישראלית: נשים ערביות, נשים חרדיות, נשים מוחלשות שלא מצליחות עדיין להתגבר על הפחדים ולצאת באופן גלוי..לינדה ח'ואלדאבו אלחוף, מרכזת מרכז סיוע נצרת בעמותת נשים ונערות נגד אלימות, התייחסה להשפעת התהליכים האחרונים על נשים בחברה הערבית ואמרה כי "גם בחברה הערבית קיימת השפעה אבל עדיין ישנם מקרים מאוד בודדים של חשיפה כי נשים עדיין משלמות על כך מחיר כבד מאוד, חברתי וכלכלי כאחד". כמו-כן סיפרה כי "ב-75 אחוזים מהמקרים שליווינו בשנתיים האחרונות יצא צו איסור פרסום על שם התוקף".  עומר כרמון, מחלקה ראשונה, 14.11.2017 ♦

סינר בעד שלום? אתם עומדים להעריץ את המתמודדת הזו. היא חיה לא רחוק מגדר ההפרדה ואין יום שהיא לא חולמת על שלום בין הצדדים. עכשיו, אחרי שילדיה הפכו לסיפורי הצלחה כרופאים ועורכי דין ומשפחתה הקימה עמותה למען ילדים פלסטינים חולי סרטן, היא מתפנה כדי לנסות להגשים את עצמה. האם המנה של נדיה תצליח להרשים את השופטים כמו קורות החיים שלה? צפו בהצצה לפרק שישודר בשני בקשת, ערוץ 12, מערכת תכניות קשת | מאסטר שף | פורסם 04/11/17 19:29  | עודכן 05/11/17 17:40 ♦

לא הסירה את החיג'אב וסולקה מהכיתה. מרצה באוניברסיטת בר אילן דרש במהלך שיעור מסטודנטית ערבייה שתסיר את החיג'אב שחבשה, ומשסירבה – הורה לה לצאת מהכיתה. המרצה ננזף בחומרה ע"י הנהלת האוניברסיטה ויועלה לוועדת משמעת. האוניברסיטה בתגובה: "המעשה החריג סותר לחלוטין את ערכי האוניברסיטה", יעל אודם | חדשות 2 | פורסם 29/10/17 18:47 ♦

מכריזות עצמאות: הנשים הבדואיות שרוצות להיות דירקטוריות. קבוצה מיוחדת של נשים בדואיות לא נותנות לפחד ולחברה להסיט אותן מדרכן והן משתתפות בקורס ראשון מסוגו שנועד להכשיר אותן לדירקטוריון, כתבה של אמיר גרא, כאן ועכשיו – חדשות תאגיד השידור הישראלי, פורסם בתאריך 25 באוק׳ 2017 ♦

פרופ' מונא מארון (47) הפרופסור הערבייה הראשונה למדעי המוח, ראש מעבדה לחקר הבסיס העצבי של הרגש באוניברסיטת חיפה ויו"ר וועדת ההנגשה של החברה הערבית לאקדמיה בות"ת [הצטרפה לועד המנהל של יוזמות קרן אברהם]. ר' גם כאן, אוקטובר 2017 ♦

דימה תאיה, חיילת ערביה בצבא ההסברה לישראל. צעירה מקלנסווה שייצגה את ישראל במשלחת הסברה בארה"ב חוללה סערה בעקבות ראיון בו שיבחה את הדמוקרטיה הישראלית המפוארת, המגנה על זכויות המיעוטים והנשים הערביות. אלא שבלהט להגן על המדינה דימה שכחה כמה עובדות, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית, 22.10.2017 ♦

לינה מחול: "אני אזרחית ישראלית ואני פלסטינית". הזמרת שזכתה ב"דה ווייס" ממשיכה לעבוד במרץ – מהצטרפות למסע ההופעות של להקת הבנות הבריטית ליטל מיקס ועד חימום של וויל סמית. בריאיון בגיליון החדש של "פנאי פלוס" היא מבהירה לכל מי שמנסה לשייך אותה פוליטית שהיא שגרירה אך ורק של עצמה, שני נחשוני  , YNET, פורסם:  03.10.17 ♦

היתה מישהי שהיתה מגיעה ללשכה עם סימנים של מכות על כל הגוף. מהא דקא, 50, מנהלת לשכת התעסוקה בטייבה, מתגוררת ביישוב זמר… את מנסה לשנות את הגישה של הציבור הערבי לעבודה של נשים, ואחוזי ההצלחה שלך בלשכת התעסוקה שאת מנהלת יוצאי דופן. מאז שנכנסת לתפקיד כ–70% מהנשים בטייבה שחיו על הבטחת הכנסה יצאו ממעגל הקצבאות.", איילת שני, הארץ, 29.9.2017 ♦

אהבה ודעות קדומות. היא זמרת ערבייה מחיפה, הוא יהודי מעכו שמקפיד להניח תפילין. עכשיו נסרין קדרי ואביעזר בן מוחא מדגימים מה קורה כשהאהבה מנצחת למרות כל הסיכויים, סמדר שיר, ידיעות אחרונות, גיליון ראש השנה, 16.9.2017 עדכון: נסרין קדרי ביטלה את החתונה, צחי קומה, ידיעות אחרונות, 27.9.2017 ♦

לוסי בארץ הפלאות. עם אבא ערבי ואמא יהודייה שהתנצרה, סבא וסבתא ניצולי שואה מצד אחד, וסבתא שנשארה לבד במנזר כשמשפחתה ברחה במלחמת העצמאות מהצד השני, לוסי איוב התחבטה בשאלות זהות בסרטונים מעולים ברשת כל הדרך לכיסא הכוכבת העולה של תאגיד השידור 'כאן'. עכשיו היא מסבירה מדוע החליטה להתגייס לצה"ל ולמה אין טעם לבקש ממנה לבחור צד, נבו זיו, ידיעות אחרונות, 18.9.2017♦

אחרי שמטפלת נורתה למוות במג'ד אל-כרום: מאות במצעד נגד רצח נשים. היבא מנאע נרצחה ביישוב בתחילת השבוע, כשעשתה את דרכה ממעון הילדים לבית הוריה. בתהלוכה משתתפים חברי כנסת מהרשימה המשותפת וראשי ועדת המעקב ובולטת בה נוכחות נשים, ג'קי חורי, הארץ, 16.9.2017 ♦

הסטודנטית ששמה סוף לבידוק הביטחוני באוטובוסים על רקע אתני. תלמידה בבית הספר לרפואה בי-ם עוכבה לטענתה לבדיקה רק בגלל החיג'אב שלבשה. בעקבות תלונתה, שונו נהלי הבדיקה, והמאבטחים הונחו שלא לערוך חיפוש על בסיס מוצא הנבדק. "אין מדובר באירוע חריג אלא במציאות חיים יומיומית של אזרחים ערבים", נכתב בתלונה, אמרי סדן, וואלה,  16.9.2017 ♦

מייסלון חמוד: "דארין מפחידה את המדינה כי היא גורמת לאנשים לחשוב". חמוד, במאית קולנוע ותסריטאית: "דארין במעצר בית כבר שנתיים בגלל שיר שפרסמה. למה? כי הוא תורגם מנקודת מבטו של הכובש, שהטרמינולוגיה שלו לפירוש השיר שונה מזו של משוררת שהיא בת לעם תחת דיכוי", רותה קופפר, כלכליסט, 12.09.17 ♦

רצח במג'ד אל-כרום: אדם המתין למטפלת במעון בסמטה וירה בראשה. קרובי משפחתה של היבא מנאע, בת 35, סיפרו כי בימים האחרונים סיימה להתגרש מבעלה השני. לדבריהם, היורה וידא שהיא נהרגה לפני שנמלט מהמקום ברכב, נעה שפיגל, הארץ, 10.9.2017 ♦

"גבר דרוזי לא יכול להרשות לעצמו שמישהו יראה אותו תולה כביסה. הוא מתבייש". שבע נשים עובדות כיום במעבדות דבור בבית ג'אן – עסק חברתי שמעסיק נשים דרוזיות בלבד, ומייצא 70 מוצרי קוסמטיקה מצמחי מרפא מסורתיים בפיתוח מדעי ■ המטרה: להעסיק 30 נשים תוך 5 שנים ■ ד"ר זיאד דבור: "רוצים להיות מותג בינלאומי שמספק עבודה לכמה שיותר נשים", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 31.08.2017 ♦

קפה מר, נשים פלסטיניות וצלקת הדיכוי הכפול. בפרידיס עדיין מכינים את הקפה בסיר, אך באזור בתי הקפה בכניסה לכפר – יושבים גברים בלבד. על הקפה המיוחד של הכפר שלי, ועל נשות הכפר שמביטות בו מרחוק, מאת יאסר אבו ערישה, שיחה מקומית,  28.8.2017 ♦

דארין טאטור: "היה שם קור נורא. המילה הזאת, מחבלת. היה בזה כאב עמוק". המשוררת דארין טאטור, שנעצרה בעקבות שיר שפרסמה בפייסבוק, מספרת בראיון לשיחה מקומית על השירים שלה, על מאורעות השנתיים האחרונות מאז פשטו השוטרים על ביתה באישון ליל, על המשפט הקפקאי המתוקשר ומעצר הבית. "קשה להיות אופטימית, אבל אני משתדלת", מאת אורלי נוי, שיחה מקומית,  28.8.2017 ♦

החיג'אב ואני: איך מטר וחצי של בד שינה לי את החיים. כשהחלטתי להתחיל ללכת עם חיג'אב, לא תיארתי לעצמי את התגובות מהסביבה – עשיתי המון החלטות "תקדימיות" בחיי, אך דווקא זו הפכה להיות אתגר. ועוד משהו לא תיארתי לעצמי: כך החיג'אב שינה אותי, סירין חטיב-שחברי,  שיחה מקומית,  26.8.2017 ♦

אישה בת 39 נפצעה קשה מדקירות ברמלה, בן משפחה נעצר. האישה פונתה לבית החולים עם דקירות בכל חלקי גופה. בתום מצוד נעצר הדוקר, קרוב משפחה בן 21, כשהסתתר על גג מבנה, אלי סניור ורותם אליזרע, YNET, 21.08.17 ♦

"זלזול בוטה בחיי אדם". בת 15 התמוטטה בזמן שעבדה בחממה, מותה נקבע יומיים מאוחר יותר. הנערה, תושבת תל שבע, הועסקה בחממות במושב שקף והתמוטטה, ככל הנראה, ממכת חום , ניצן צבי כהן, דבר ראשון, 21.8.2017 ♦

נשים בחזית: הנשים פורצות הדרך בנצרת שמובילות לשינוי בחברה הערבית, תמר איש שלום, חדשות 10, 17.8.2017 ♦

כך נוצלו הנשים הבדואיות לקמפיין בעד ייהוד הנגב והגליל. בתנועת אור, זו שאמונה על יהוד הנגב, הציגו את רקמת השמלה על ידי האמן שעיצב את שמלתה של מירי רגב בתור מופת לדו קיום. מבדיקת שיחה מקומית עולה כי הנשים הולכו שולל בידי התנועה, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  11.8.2017 ♦

מעמד אישי ומגדר: נשים פלסטיניות בישראל. עורכות: היבא יזבק וליאת קוזמא, הוצאת פרדס, 2017 ♦

נשים זה כוח !! עוד בשורות טובות .. אמל סאנע אלחג'וג' תושבת הנגב קבלה דוקטורט בהצטיינות יתרה מאוניבריסטית מקגיל בקנדה. האנאדי שאער, פוסט פייסבוק, 5.8.2017 ♦

פורצות דרך. בין עבודה על מכשיר הקרנות מיניאטורי לחולי סרטן, מדבקה שמזהה שחפת ויצירת שינוי חברתי באמצעות חינוך – פועלות רותם וישינקין, אבתסאם מרעי־סרואן ועדי חנוכה למען שוויון בין המינים, מרצות על תחומי המחקר שלהן ואפילו נפגשות עם מנהיגי העולם, ביל קלינטון למשל… אבסתאם מרעי־סרואן בת ה־53 היא אמא לארבעה וסבתא לנכדה בת שנה וחצי. את שני התארים הראשונים שלה סיימה בהצטיינות בשנות ה־20 שלה, ואל הדוקטורט התפנתה רק לקראת סוף העשור החמישי לחייה, ב־2011. כיום היא עובדת כמרצה במכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה ובמכללה הערבית בחיפה.", גל בן-חיים, ישראל היום, 03.08.2017 ♦

ח"כית שלישית לרשימה המשותפת? "אני מאמינה בהגינות ההנהגה הערבית". הרוטציה המתבוששת מציבה בפני הרשימה המשותפת את אחד האתגרים הגדולים שידעה: האם הפעם נעשה היסטוריה וארבעה גברים ערבים יפנו את מקומם עבור אישה? מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  19.7.2017 ♦

בזמן שהערבים מטיילים: הנשים הפלסטיניות עושות מהפכה. החברה והמשפחה הפלסטינית משתנה לנגד עינינו: פחות ילדים, יותר השכלה, יותר נשים שמצטרפות לשוק העבודה. אפילו בעיד אל פיטר, במקום סיבוב אלולאיא בין נשות המשפחה, כולם נמצאים בחו"ל, מאת יאסר אבו ערישה, שיחה מקומית,  29.6.2017 ♦

אחרייך وَراءكِ. "..באישון לילה, הורי עזבו את הבית שאבי בנה בתל שבע הבדואית ועברו, אולי "ברחו", לעומר הבורגנית, יישוב יהודי הממוקם במרחק חמישה קילומטרים מתל שבע..  הסרט חודר לתוך האינטימיות המשפחתית, הסודות והדילמות, ומעלה שאלות נוקבות על זהות נשית ולאומית ועל שייכות לבית..", [סרט] ישראל 2017 | 70 דקות | עברית, ערבית | תרגום לערבית, עברית, אנגלית. בימוי: רנא אבו פריחה ♦

הרשאות בינוי מעונות בוטלו ו-110 מיליון ₪ הוחזרו לאוצר במקום לעבור למעונות אחרים – כך נחשף היום בוועדה למעמד האישה. עוד נחשף: נבנו רק 5 מעונות יום לאוכלוסייה הערבית בשלוש השנים האחרונות • ח״כ תומא- סלימאן: ״יש להסיר את החסמים העומדים בפני הרשויות. כסף המוחזר לאוצר יילך בסוף השנה לדילים פוליטיים במקום לבינוי מעונות״, 19 ביוני 2017, כ"ה בסיון תשע"ז, [פוסט של "סיכוי" בעניין זה] ♦

המשימה הקשה שלנו: מאבק פלסטיני-יהודי משותף נגד רצח נשים. יוזמת המחאה בתל אביב הערב לא הביאה בחשבון את הפמיניסטיות הערביות, שעומדות בחזית המאבק נגד רצח נשים. גברים מכל הסוגים רוצחים אותנו, הנשים. בדיוק בגלל זה אני אהיה שם, ולכן אנחנו צריכות לדבר, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  17.6.2017♦

הרצח פוענח: חנאן התגרשה, יצאה לעבוד – ושילמה על כך בחייה. המשטרה פענחה את רצח חנאן אלבחירי, בת 19 מלקיה, שנעדרה מתחילת מאי: על רקע גירושיה והחלטתה לצאת לעבוד, רצחו אותה שלושה בני משפחתה "כי פגעה בכבוד המשפחה". היום יוגשו נגדם כתבי אישום, אילנה קוריאל, YNET, 18.06.17 ♦

עצרת המחאה בת"א נגד רצח נשים הפכה לצעדת זעם וחסימות כבישים.  הפגנות נגד מחדלי המשטרה ושתיקת הממשלה על רצח נשים התקיימו בערים בכל הארץ. מרכז תל אביב נחסם לתנועה בשל צעדת מחאה. כ-20 נשים נרצחות בשנה על ידי בני זוג וקרובי משפחה, מאת חגי מטר, שיחה מקומית,  18.6.2017 ♦

בלחץ המשפחות, עשרות נשים ערביות מתחתנות עם גברים מוגבלים שכלית. זה קורה בעיקר ביישובים ערביים בצפון: אשה מגיעה לשנות ה-20 המאוחרות לחייה כשהיא רווקה, ואז נמצא עבורה "פתרון" – שידוך לגבר מוגבל שכלית. אולם, את זאת היא תגלה רק אחרי החתונה, לי ירון, הארץ,16.06.2017 06:00 עודכן ב: 07:24 ♦

הטרור המגדרי נגד נשים ערביות בישראל: המספרים. אלימות נגד נשים בכלל, ורצח נשים, בפרט, אינם בשום מובן בעיה ייחודית לחברה הערבית: 131 נשים ישראליות נרצחו בין השנים 2011-2016. נתון זה, יש לציין, לוקה ככל הנראה בהערכת חסר, משום שאינו כולל נשים שגופותיהן לא נמצאו, המוגדרות כנעדרות, כמו גם מקרים שבהם סיבת המוות שנרשמה בתיק שונתה. תחקיר: איכראם חוג'יראת / אינפוגרפיקה: אלעד ארגמן, המקום הכי חם בגיהנום, 5.6.2017 ♦

יממה לאחר סיום לימודיה: בת 18 נדקרה למוות. פרמדיקים של מד"א ושוטרים הגיעו לדירה ברמלה ומצאו את גופתה של הצעירה מוטלת במטבח הדירה. היא נדקרה בצווארה כמה פעמים ומותה נקבע במקום. כלי הרצח טרם אותר. אתמול חגגה הצעירה במסיבת סיום בבית הספר, אלי סניור, YNET, 13.06.17 ♦

הזמרת נסרין קדרי: דו קיום זה הדבר הכי חשוב. בחירתה של הזמרת נסרין קדרי לשיר במופע הפתיחה החגיגי של פסטיבל ישראל [18-1 ביוני] אינה עניין של מה בכך. קדרי, בת 30, זמרת ערבייה שנולדה בחיפה להורים מוסלמים ומתגוררת היום בראשון לציון, תעמוד על הבמה הגדולה שתוקם סמוך לחומות העיר העתיקה, ותשיר בפתיחת הפסטיבל היוקרתי ביותר של ישראל אשר יעמוד בסימן יובל שנים לאיחוד העיר ירושלים. שלומי אלדר, אל מוניטור, 29.5.2017 ♦

"לשבור את קשר השתיקה": עשרות הפגינו בנגב נגד אלימות כלפי נשים בחברה הבדואית.  ההפגנה התקיימה על רקע מותן של שתי צעירות בדואיות שקרוביהן נעצרו בשבוע שעבר בחשד למעורבות ברציחתן. המפגינים מתחו ביקורת על התנהלות המשטרה ולשכות הרווחה, אלמוג בן זכרי, הארץ, 30.5.2017 ♦

אישה ערבייה, מי יידע חייך. באיחור אופנתי משחרר הקולנוע הישראלי את האישה הערבייה מסדר היום של "הכיבוש", בשני סרטים חדשים ומדוברים. רק אחד מהם, דווקא זה שיצרה במאית יהודייה, משחרר אותה גם מתפקיד הפרזנטורית של הבעיטה במסורת | יעל ניצן (רובינשטיין), השילוח, אייר תשע"ז, מאי 2017 ♦

"…נפלה בחלקי הזכות לגדול בבית עם שני הורים, אמא ואבא אנאלפביתים. לא קראו ולא כתבו….", הנאום שלי מאתמול, בשם עמיתות ועמיתי תואר הכבוד, של האוניברסיטה הפתוחה, איבתיסאם מאראענה (פייסבוק),  21/05/2017 ♦

לונא אבו נסאר מאחדת את העברית והערבית למשהו גדול משתיהן. אלבומה החדש של הזמרת, שיוצא ארבעה שנים אחרי הקודם, מושר בשתי השפות. בשתיהן, יחד עם שפת המוזיקה, מצליחה אבו נסאר לתת ביטוי יוצא דופן לבדידות הקיומית, ילי ורדי, טיים אאוט, יום שני, 22.5.2017 ♦

צילום: תומר אפלבאום
צילום: תומר אפלבאום

גם ירו בו, גם השאירו אותו למות, גם החזיקו את הגופה וגם הכפישו אותו. ד"ר אמל אבו סעד, בת 42, ראש תוכנית הכשרה לגננות במגזר הבדואי במכללת קיי, מתגוררת בחוּרה… ועדיין זה היה קשה. לא רק לי, לכל הבנות מהכפר שרצו להמשיך ללמוד. אחרי שסיימנו את כיתה ו' ישבנו בבית, כי ההורים שלנו לא הרשו לנו לצאת. לא הרשו לנסוע ללימודים בתל שבע. זה לקח זמן אבל בסוף הצלחנו לשכנע אותם, אני ועוד בנות שרצו ללמוד והמורים שלנו מהיסודי שחלקם עברו בעצמם לתל שבע. הם הבטיחו שישמרו עלינו. בגיל 16 סיימתי חטיבת ביניים ותיכון בהצטיינות. רציתי ללמוד רפואה אבל לא התקבלתי. בכלל לא ידעתי מה זה בדיוק פסיכומטרי, לא ידעתי שמתכוננים לזה, אז קיבלתי ציון טוב, אבל לא מספיק לרפואה. לא ידעתי מה לעשות. מנהל בית הספר היסודי שבו למדתי אמר לי — אל תשבי בבית. אל תתחתני, כי אז לא תלמדי בחיים. לכי תלמדי הוראה במכללה, העיקר שתלמדי משהו. וכך עשיתי. ..", איילת שני, הארץ, 11.5.2017 ♦

ביקורת בחברה הערבית על מינוי אישה לקאדית: "לא להתערב לנו בדת". סגן יו"ר הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בישראל תקף את החלטת חברי הוועדה למנות את עו"ד הנא חטיב לשופטת בבית הדין השרעי: "הקשר של חלק מהם להלכה האיסלאמית הוא כמו הקשר שלי למדע החלל". יו"ר הוועדה, השרה שקד: "גאה מאוד במינוי. היא בוודאי לא האחרונה", חסן שעלאן, YNET, 27.04.17 ♦

לראשונה-אישה תכהן בתפקיד קאדית שרעית. חבר הוועדה למינוי קאדים ח"כ עיסאוי פריג' (מרצ): מדובר בהחלטה היסטורית. חשוב להודות לשרת המשפטים איילת שקד…. "זו בשורה גדולה לאישה הערבית ולחברה הערבית בכלל. אני נרגשת על הבחירה הזו ומקווה שזוהי רק סנונית ראשונה לבחירתן של נשים נוספות לתפקיד", הוסיפה שרת המשפטים…", חזקי ברוך , ערוץ 7, כ"ט בניסן תשע"ז 25/04/17 ♦

האם הפמיניסטית מעילבון הורישה ביתה רק לבנותיה – לדאוג לעתידן. בצעד יוצא דופן השאירה האם פאטמה דגש את חמשת בניה מחוץ לירושה, והשאירה את ביתה הענק לארבע בנותיה, שיפרנס אותן. בתכנון: עסק שתכליתו 'אהבת אדם', תמי שמש קריץ, לאשה, 13.4.2017♦

נרצחות ללא כבוד: "המוות רודף". 104 נשים ערביות נרצחו תוך עשור, ו-80% מתוכן הגישו תלונה קודם לכן. רק תיקים מעטים פוענחו מול ההשתקה בחברה הערבית. ע', שהורשע בהריגת אחותו: "אמרו לי שאסור שאישה תחליט על עצמה". איך נמנע את הרצח הבא? דנה ויס | חדשות 2 |8.4.17 ♦

עוד אשה נרצחה בלוד והנשים בעיר חיות בפחד. "הרצח של סיהאם אזברגה בלוד בשבוע שעבר מציף את הבעיות הבוערות בעיר, שאוכלוסייתה מעורבת והאלימות בה גואה. פעילות זכויות הנשים מפנות אצבע מאשימה כלפי המשטרה וגורמי הרווחה. המשטרה, מצדה, מגלגלת את האשמה חזרה אל התושבים — ובינתיים נשות העיר חיות תחת איום מתמיד והגופות ממשיכות להיערם", שני ליטמן, הארץ, 6.4.2017 ♦

איך עוצרים את הקטל?  פרויקט מיוחד על אלימות נגד נשים בחברה הערבית | קדימון לכתבה של דנה ויס בחדשות2,  סוף השבוע, 7.4.2017 ♦

רצח נשים לא יעבור: עשרות הפגינו במחאה על אלימות נגד נשים. זאת לאחר שארבע נשים נרצחו בשבועיים האחרונים | המפגינים קראו למדינה לעשות יותר על מנת למגר את התופעה | ח"כ עאידה תומא-סלימאן: "אנחנו לא מוכנות להמשיך בספירת גופות", מאת יהל פרג' ודבר ראשון , דבר ראשון, עדכון אחרון: 06.04.2017 ♦

"הנשים הבדואיות התרגלו למצב שבו הגבר הוא המוח ולהן אין זכות לחשוב". הנשים ביישוב הבדואי לקיה שבנגב החליטו שהגיע הזמן לצאת מהבית והקימו עסק לאריגה, שמושך אליו עוד ועוד נשים שמבקשות לעצמן עצמאות כלכלית וחולמות לייצר אופק לדור הבא, גילי מלניצקי, דה מרקר, 07.04.2017 ♦

"זו זעקה של נשות לוד": עשרות הפגינו במחאה על רצח סיהאם אזבארקה. אזבארקה נורתה בביתה בשבוע שעבר, ומתה כעבור יומיים מפצעיה. ח"כ עאידה תומא־סלימאן: אי אפשר להתעלם מהעובדה כי רק 50% ממקרי רצח נשים ערביות מפוענחים, לי ירון ו ג'קי חורי, הארץ, 05.04.2017 ♦

בעקבות רצח לינה וסיהאם: הפגנה היום (ד') נגד רצח נשים בלוד. שלוש נשים נרצחו בשבוע האחרון בישראל על ידי גברים. [היום] יצאו פעילות ופעילים למחות בלוד נגד הרצח, נגד התעלמות הרשויות מהכתובת על הקיר ונגד האלימות שגברים מפעילים כלפי נשים, מאת שיחה מקומית | 4.4.2017 ♦

מלחמת השחרור של הנשים הערביות. מאיה איידן וסמאח סלאיימה ב"לונדון וקירשנבאום", בעקבות הרצח בלוד ובראמה, ערוץ 10,  3.4.2017 ♦

לאחר הרצח בלוד ובראמה: מחאה על "טבח נשים בחברה הערבית". סמאח סלאימה, מנהלת עמותת "נשים ערביות במרכז", אומרת כי בשנה האחרונה יש מספר שיא של נרצחות: "אין לנשים ביטחון". ח"כ תומא-סלימאן: "אזלת היד של המשטרה מעודדת רוצחים", דנה ירקצי, וואלה, יום שלישי, 04 באפריל 2017 ♦

רצח הנשים במגזר: "אי אפשר לחכות בשקט מול ספירת הגופות".  יותר ממחצית מהנשים שנרצחו בישראל בעשור האחרון היו ערביות ישראליות – מתוך 173 נשים שנרצחו, 93 הן ערביות. רק הבוקר נרצחה לינה אחמד בת 35, אם לשניים מהכפר ראמה שבגליל. "החברה הערבית מדכאת את הנשים, לכן כשנשים נופלות קורבן הן חוששות לחייהן", מיה איידן, חדשות 10, עודכן 21:05 03/04/2017 ♦

הירי בפעילת זכויות הנשים בלוד: חמישה מקרובי משפחתה נעצרו בחשד למעורבות ברצח. סיהאם אזבארקה, בת 29, נורתה למוות בביתה בשבוע שעבר. העצורים חשודים בעבירות של רצח, קשירת קשר לפשע, שיבוש הליכי משפט וסיוע לאחר מעשה, ג'קי חורי ו יניב קובוביץ, הארץ, 03.04.2017 12:33 ♦

חשד לרצח בצפון: אישה בת 35 נורתה למוות בזמן שנהגה ברכבה. חובשים ופרמדיקים של מגן דוד אדום שהגיעו לזירת הירי בכפר ראמה, הנמצא סמוך לכרמיאל, מצאו את האישה כשהיא ללא רוח חיים – ונאלצו לקבוע את מותה במקום. כוחות משטרה רבים הגיעו לזירת הירי, ופתחו בחקירות נסיבות המקרה, סמי עבד אל-חמיד, חדשות 10, 03/04/2017 ♦

"לנשים הערביות נמאס להיות קורבן, יש שינוי ביחס לאלימות". הרצח של סיהאם אזבארקה בביתה שבלוד בשבוע שעבר, המקרה ה־56 במספר מאז 2012, רק דרבן את הפעילות שנלחמות באלימות נגד נשים במגזר הערבי להחריף את מאבקן, אורלי בויום, מעריב, 02/04/2017  ♦

נשים בלוד הפכו למטרה ותוהות איפה המשטרה. בעיניים כלות רואות פעילות חברתיות בלוד כיצד מועברים מיליוני שקלים לגרעינים תורניים בעיר, אבל הן "לא רואות אפילו שקל ממשלתי אחד". הן ממשיכות להזהיר מפני הנשק הלא חוקי שמסתובב ברחובות ומהעובדה שהפכו למטרה קלה, חסן שעלאן, YNET, 29.03.17  ♦ women

סיהאם איננה. מה בכוונתכם לעשות מחר? עוד אישה נרצחה. עוד רעול פנים שם קץ לחייה של צעירה ערביה בנשק שלא האזרחים הערבים מייצרים. משתיק הקול על אקדחו של הרוצח ואדישותה של המשטרה לא ישתיקו את המחאה שלנו, אבל כדאי שתפנימו – זה גם המאבק שלכם, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית, 29.3.2017 ♦

מתה מפצעיה פעילת זכויות נשים שנורתה בידי רעולי פנים בביתה בלוד. האישה, סיהאם זבארגה כבת 30, נורתה ביום ראשון בדירתה. על פי החשד, רעולי פנים הגיעו לביתה שברחוב רמת אשכול וירו בפלג גופה העליון מטווח אפס, בעוד אחיה מנסה לגונן עליה. צו איסור פרסום הוצא על פרטי החקירה, רויטל בלומנפלד ואבי אשכנזי, וואלה, יום שלישי, 28 במרץ 2017 ♦

מנאל שלבי, מייסדת עמותת "אדאר" מתראיינת בלונדון וקירשנבאום, (לפני שנודע על פטירתה של סיהאם ז"ל בלוד), 27.3.2017 ♦

פעילה למען זכויות נשים נורתה בביתה בלוד ונפצעה באורח אנוש. האשה, בת 29, היתה פעילה בעמותה למען זכויות נשים. מהמשטרה נמסר כי רעול פנים ירה בה בביתה כשהיתה עם בן משפחתה, יניב קובוביץ ו ג'קי חורי, הארץ, 26.03.2017 ♦

האמנות תנצח במקום שהמו"מ נכשל. "אמנות היא שפה בינלאומית. העובדה שלא הבנתי את השפה שלהן לא הפריעה לי כי התחברנו דרך היצירה". עשרות נשים יהודיות וערביות נפגשו ליצירה משותפת ביום האישה הבינלאומי מטעם עמותת "סינדיאנת הגליל", ניצן סניור שניאור | Mako | פורסם 12/03/17 11:51  ♦

במקום מהגרים שלבו בדואים בהיי־טק. השקעה בחברה הישראלית תמלא את החוסרים בהיי־טק – ותשלב אנשים מרוחקים מעולם העבודה במשרות החסרות, יפעת ברון, דה מרקר, 12.03.2017 ♦

על גניזת תיקים על אלימות נגד נשים [ערביות ויהודיות]. סמאח ותד, כאן – תאגיד השידור הישראלי, (1.36 דק'), 8.3.2017 ♦

שיעור בגזענות: אמנית שהזדהתה כפלסטינית סולקה מבית ספר. הרצאה של האמנית והשחקנית ראידה אדון בפני תלמידי כיתה ד' נקטעה כיוון שהזדהתה כפלסטינית, ענת ברזילי, כלכליסט, 08.03.17 ♦

המורדת. בגיל 20 הייתה מאיסה עבד אלהאדי נשואה טרייה, בתחילתו של היריון — אבל בודדה ומיואשת. דווקא אז החליטה להפנות עורף לחינוך שקיבלה, עזבה את הבית ועברה הפלה. היום, יותר מעשר שנים אחר כך ואחרי שצעדה פעמיים על השטיח האדום בקאן, היא מככבת בסרט "עניינים אישיים", מסבירה למה היא מגדירה את עצמה כפלסטינית ולא כערבייה ישראלית, ונזכרת בנשיקה הטלוויזיונית עם עפר שכטר, אלון הדר, ידיעות אחרונות, 1.3.2017 ♦

"אני עושה מוזיקה אסלית". בקרוב נראה אותה בגרסה הנשית של "גולסטאר", אבל עד שהיא עולה על המגרש נסרין קדרי מוציאה שיר ראשון מאלבום חדש וממשיכה להתמודד עם אותה שאלה: איך משתלבים כערבייה בתעשיית המוזיקה הישראלית, רז שכניק, ידיעות אחרונות, 1.3.2017 ♦

אז מי באמת מייצג את ״ערביי ישראל״? "…חלק גדול מדי מהציבור הישראלי רואה בערבים כדוגמת לוסי אהריש או אנט חסקיה (נו, זאת שלא קיבלו אותה אפילו למקום ריאלי בבית היהודי) כמייצגיו האמיתיים של הציבור הפלסטיני בישראל. למה? כי הן נוחות להם…", רמי יונס, שיחה מקומית, 27.2.2017 ♦

משפיעות, חזקות, ערביות. לוסי אהריש ועאידה תומא סלימאן (צילום ארכיון: הדס פרוש ונתי שוחט / פלאש 90).
משפיעות, חזקות, ערביות. לוסי אהריש ועאידה תומא סלימאן (צילום ארכיון: הדס פרוש ונתי שוחט / פלאש 90).

סרט על צעירה ערבייה בתל אביב זכה בתחרות ליצירה דוקומנטרית ע"ש פרלוב. "חלומות" ("אחלאם") של עביר אבו זהיא, תלמידת מכללת סמינר הקיבוצים, זכה אמש בתחרות ליצירה דוקומנטרית צעירה על שם דוד פרלוב. הפרס בשווי 40 אלף שקל הוענק לה באירוע ההוקרה השנתי לדוד פרלוב שהתקיים בסינמטק תל אביב.",  נירית אנדמן, הארץ, 22.2.2017 ♦

מהא חאג' רצתה שסרטה "עניינים אישיים" יהיה לא פוליטי. אז היא רצתה. רק בשנות ה-40 לחייה יצרה מהא חאג' סרט קולנוע ראשון, "עניינים אישיים" – והוא התקבל לפסטיבל קאן. בראיון עמה מתארת הבמאית תושבת נצרת את ההתמודדות עם היותה יוצרת פלסטינית שסרטהּ מוגדר אך ורק כישראלי וכיצד, אף שהסרט מציג סיפור של משפחה ושל דמויות המתחבטות בסוגיות של זוגיות, אהבה ובדידות, בכל זאת חדרה לתוכו הפוליטיקה, נירית אנדרמן, הארץ, 16.02.2017 ♦

באולפן: רדיר כמאל מריח. תתרגלו? לראשונה בתולדות הטלויזיה הישראלית, אשה דרוזית תגיש מהדורת חדשות בעברית, בערוץ הראשון, ויש לה עוד המון תקרות זכוכית לנפץ, אריאנה מלמד, הארץ, 15.02.2017 ♦

"הבועה הפלסטינית": איך מתמודדות הצעירות הערביות עם המעבר לעיר הגדולה? , חן ליברמן, חדשות 10, 15.2.2017 ♦

תמונות במדבר: כך נראים חייהן של הנשים הבדואיות בנגב. מציאות עגומה ותנאי חיים קשים, וגם בנייה עצמית של אלטרנטיבות וגילויי אופטימיות. האלבום החדש "יֻסַֿוִרֻנַה – מְצַלְּמוֹת למען זכויות אדם", מציג את עבודתן החזותית של נשים בדואיות משבעה כפרים בלתי מוכרים בנגב, ורד לי, הארץ, 6.2.2017 ♦

האישה השנייה. אמאל אבו סעד, דוקטור ברפואה והוראת מדעים, הייתה אשתו השנייה של יעקוב אלקיעאן, שנהרג בפינוי אום אלחיראן. מפגש איתה בבית המשפחה מגלה סיפור חיים מורכב של אשת קריירה שהתאלמנה מאהבת חייה, נישאה בלית ברירה לאחיו. אף שלא אהבה אותו, היא משוכנעת שלא היה מחבל, ורד לוי-ברזילי, המקום הכי חם בגהינום, 30 ינו', 2017 ♦

קטע קצר מראיון שערכו תמי ריקליס ויונית נעמן להעוקץ באום אל-חיראן עם אלמנתו הטרייה של יעקוב  אבו-אלקיען, אמאל אבו סעד, ראש תוכנית חינוך לגיל הרך במגזר הבדווי במכללת קיי בבאר שבע. אשה שכל מפעל חייה – זכרונות, חפצים, ספרים, הדוקטורט שלה – הפך בן רגע לגל הריסות, והיא וילדיה הקטנים איבדו עם שחר בעל, אבא ובית. כרגע אי אפשר בכלל לחשוב על איך ממשיכים, היא אומרת, ישנה רק הדרישה המיידית מהמשטרה לשחרר את גופתו של יעקוב לקבורה – ללא שום תנאים. העוקץ, 25.1.2017 ♦

הממשלה אישרה את הצעת החלטת הממשלה בתופעת הפוליגמיה, אשר גיבש צוות בראשות שרת המשפטים, 29.1.2017 ♦

לא פה לא שם, הסרט:

  • ממציאות את עצמן ואת שפתן בתוך תל אביב הלבנה. סלמה, לילה ונור, גיבורות הסרט ״לא פה, לא שם״, יוצרות שפה חדשה והיברידית המתנגחת בשפת אימן ומאתגרת אותה. אבל הזרות שלהן לא מוצאת את מקומה, מיטל אבוקסיס, העוקץ,  09.03.17 ♦
  • לא פה, לא שם: לאן נעלמה העיר הערבית? הדמויות בסרט "לא פה, לא שם"הן צעירות, חיות את תל אביב – כמו ישראליות רק בערבית. אבל הסיפור שלהן יכל להתקיים בעוד הרבה ערים בעולם הערבי, בהן ישנם חיי תרבות ואנדרגראונד בועטים, מאת  הימת זועבי שיחה מקומית | 14.2.2017 ♦
  • למה לא הצלחתי להזדהות עם גיבורות "לא פה, לא שם". צופים יהודים רבים התלהבו לגלות בסרטה של מייסלון חמוד נשים ערביות מקללות ומעשנות סמים, אבל נמנעים ממבט מעמיק על ההוויה התרבותית הערבית הרחבה, ראידה אדון, הארץ, 12.02.2017 ♦
  • צפה בעיר הגדולה.יש קווי דמיון בולטים בין השחקנית מונא חווה, החיה בתל-אביב, ובין לילא, בת דמותה בסרט "לא פה, לא שם". שיחה פתוחה וחשופה עם חווה על הכול. תל אביב לא מחבקת ערבים – ראיון. נחום מוכיח, הבמה, 1.2.2017 ♦
  • מעולם לא נראו כך פלסטינים על המסך. במשך שנים שלט הכיבוש בקולנוע הפלסטיני וכל התמודדות של הפלסטינים עצמם עם דיכוי פנימי וחיצוני נדחקה מפאת צו השעה. סרטה של מייסלון חמוד "לא פה, לא שם" מסתכל לתוך החברה פנימה, מבלי לקיים דיאלוג עם יהודים, ומערער בשיטתיות על סטריאוטיפים, אסנת טרבלסי, העוקץ, 30.01.17 ♦
  • כל השפמים רעדו. איימו עליה, קיללו אותה, קראו לה כופרת והוציאו עליה פתווה. ראש עיריית אום אל פאחם נאם נגדה במסגד, אמרו שהיא ציונית ומשת"פית, וההורים ביקשו שתחזור הביתה כדי שיוכלו לשמור עליה. הכל בגלל שמייסלון חמוד העיזה לעשות את "לא פה לא שם", סרט ערבי פמיניסטי חזק ומטלטל. וזה עוד לפני שהם שמעו אותה מדברת, תחיה ברק | מגזין mako | פורסם 25/01/17 21:26 ♦
    מתוך: "לא פה לא שם", צילום: יבני ברמן
    מתוך: "לא פה לא שם", צילום: יבני ברמן
  • אומץ ודעות קדומות: "לא פה, לא שם" הוא סרט לבוגרים בלבד. מייסלון חמוד, במאית "לא פה, לא שם" פתחה תיבת פנדורה בצורה נועזת וגסה, שבאה איתה תהילה של חלוציות וגם ביקורת ציבורית. למרות נפילה במלכודת האיסלמפוביה, הסרט מציג מורכבות ומעמת אותנו עם בעיות חברתיות שצריך להתמודד איתן. במקום להיעלב מראש – לכו לראות… הסרט הזה חזק במיוחד, עד כדי כך שסחף סביבו דעת קהל רבה, עורר עניין, וכל מי ששמע עליו הרגיש שיש לו דעה ועמדה, בעיקר אלו שלא ראו כלל את הסרט. רק לסייד קשוע היו שתי דעות שונות על אותו הסרט..", מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  26.1.2017 ♦
  • התנצלות בפני במאית הסרט "לא פה, לא שם". "…כמה פתטי מצדי לקוות לדיון פורה שהסרט מעורר בחברה הפלסטינית בתוך ישראל. שכחתי, או שניסיתי לשכוח, את טיב השיח שעלול להתפתח… טוב יעשו אותם מוחים מהעירייה ומהתנועה אם יתנערו בתוקף מכל גילויי אלימות, גידופים והפגנות אלימות כנגד הסרט. כי זו כבר לא ביקורת אלא הסתה פרועה ואלימה… בבקשה לכו לראות את הסרט, כי הוא חשוב ומעורר מחשבה. לכו לראות את הסרט בשביל להשתיק את האלימות, בשביל שאריות של תחושת חופש, בשביל לעמוד לצד היוצרים…", סייד קשוע, הארץ, 15.01.2017 ♦
  • מה חשוב לדעת על הסרט "לא פה, לא שם". גם אני נזעקתי תחילה להגן על האמנות כששמעתי את דרישתה של עיריית אום אל־פחם להחרים את הסרט "לא פה, לא שם". אבל אז צפיתי בו, סייד קשוע, הארץ, 12.01.2017 ♦
  • "לא פה, לא שם" הוא ייצוג נאמן של מציאות מדכאת. עבור נשים פלסטיניות המחפשות חיים ליברליים, "משבר זהות" הוא מלחמת הישרדות בעולם שלא מעוניין להכיל אותן – עובדה שהסרט מיטיב לבטא. אבל "לא פה לא שם" מכיל גם את דרך לפתרון… הסרט משרטט את חייהן של בנות הדור שלי בדיוק, החיות בעידן שבו המונח "זהות" הולך ונהיה מופשט יותר ונזיל יותר. אחד הדברים שהסרט מיטיב כל כך לשקף הוא שעבור אותן נשים פלסטיניות, משבר הזהות משול למאבק הישרדותי של ממש..", ז'נאן בסול, הארץ , 14.01.2017 ♦
  • נשים פלסטיניות באנדרגראונד התל אביבי: ראיון עם הבמאית מייסלון חמוד. הבמאית מייסלון חמוד מציגה נשים פלסטיניות כפי שמעולם לא נראו על מסך הקולנוע בישראל: חזקות, חופשיות, מורדות. עם עלייתו לאקרנים של סרטה "לא פה, לא שם" מסבירה חמוד, שחיה בעצמה בלבה של סצינת האנדרגראונד הפלסטינית הרוחשת ביפו־תל אביב, איזה מחיר משלמות נשים שאינן נכנעות לציפיות החברתיות מהן ולמה הגיבורות שלה לא מפסיקות לעשן סיגריות, נירית אנדרמן, הארץ, 29.12.2016 ♦

אני ערביה פריבילגית? שני הסבים של אביה כיהנו בשעתם כראשי העיר נצרת, אביה איש עסקים אמיד, אמה היתה מנהלת הסהר האדום בג'נין ובעלה שופט בית המשפט המחוזי. אבל בשאיר פאהום-ג'יוסי עו"ד בעלת משרד עצמאי ויו"ר יוזמות קרן אברהם מתעקשת ששום דבר לא בא לה בקלות, ורד לוי-ברזילי, לאישה, 16.1.2017 ♦

"שוק העבודה הוא פלטפורמה מצוינת ליצירת חברה שוויונית ומכילה". מרים כהבא, האשה הערבייה הבכירה בשירות הציבורי, מסיימת שנה ראשונה בתפקידה כנציבת שוויון הזדמנויות בעבודה ■ היא מספרת על החשדנות מצד החברה הערבית, האתגר בשילוב אוכלוסיות מודרות בשוק העבודה, והצורך לשלב בין הסברה והכשרה לסנקציות על מעסיקים, ז'נאן בסול, דה מרקר,12.01.2017 ♦

אל תשתקי. ח'ולוד ח'מיס קוראת לנשים לזעוק נגד האלימות המינית במגזר הערבי. מקימת עמוד הפייסבוק 'אל תשתקי' בערבית ח'ולוד ח'מיס מביאה את הנתונים של מספר נפגעות תקיפה מינית במגזר הערבי, מסבירה מה הביא אותה לפתוח את העמוד ומה היו התגובות,  דנה ספקטור ורן שריג, 103 FM, 08/01/2017 ♦

רצח ליאן נאסר חשף את המאבק היומיומי של האשה הערביה בישראל. מותה המזעזע של ליאן נאסר בת ה-19 מטירה בפיגוע דאעש במועדון באיסטנבול העיר את השדים מרבצם, ונתקל בתגובות נגד מעוררות תקווה. להלווייתה היום הגיעו אלפים, האם אנחנו עדים לתחילתו של שינוי? מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  3.1.2017 ♦

"אני ישראלי, אבל יודע שזאת אשליה". הם צעירים משכילים ומתקדמים, אבל הם ערבים ■ איך הם מרגישים כשהם הולכים ברחוב, שוכרים דירה, או משתתפים בשיעור באוניברסיטה? האם הדמוקרטיה הישראלית מפספסת יותר ממיליון איש?…. "הגדרת הזהות שלי תלויה בצד שבו אני קמה בבוקר. אני ערבייה ישראלית, וגם פלסטינית — תלוי באיזה יום", אומרת חנין מג'אדלה, 27, מתל אביב…",  עדי הגין, דמוקרטיה – מוסף דה מרקר, 29.12.2016 ♦

נערות וצעירות בסיכון בחברה הערבית והמענים הניתנים להן כתיבה: ד"ר נורית יכימוביץ-כהן, מרכז המחקר והמידע בכנסת, מוגש לוועדה לזכויות הילד ולוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, 28.12.2016 ♦

שוברות שתיקה: נשות אקדמיה ואנשי רווחה מדברים על מקומה של הנערה בחברה הבדואית. ביום העיון שהפיקה עמותת יחדיו בשיתוף משרד הרווחה שהתקיים אתמול (א') עלו הנושאים הרגישים ביותר בחברה הבדואית ביחס למקומה של הנערה בחברה הבדואית, מערכת THE-PULSE, 20.12.2016  ♦

חשד לרצח: גופת בת 15 עם סימני אלימות נמצאה בפארק בצפון. הנערה נמצאה סמוך ליישוב כסרא-סמיע. נסיבות האירוע אינן ברורות. מוקדם יותר היום נמצאה גופתה של צעירה כבת 20, גם היא עם סימני אלימות, ליד צומת מגדל, נעה שפיגל, הארץ, 20.12.2016 ♦

ההרוגה בתאונה ליד עפולה הובאה למנוחות: "היא הייתה מנהיגה". מותה של אימאן זועבי בת ה-53 גרם לתחושת אובדן גדולה בכפר סולם בו התגוררה. "היא הייתה אישה מיוחדת", אמרה מנכ"לית עמותת "כיאו",  בה הייתה פעילה זועבי לקידום מעמדן וזכויותיהן של נשים ערביות בישראל. בסורוקה מת מפצעיו פעוט בן שנה שנפצע בתאונה בכביש 6 בשבוע שעבר, אלי אשכנזי, וואלה, יום שני, 19 בדצמבר 2016 ♦

120 ושתיים סדרת רשת, נפגשות עם חה"כ עאידה תומא-סלימאן. פייסובק, 17.12.2016 ♦

על אלימות גברית, סוריה והמפלגה הקומוניסטית הישראלית. רג’א זעאתרה, פעיל מרכזי במפלגה הקומוניסטית ותומך אסד, איים על אישה שיחשוף את עברה המיני. הוא הושעה מיידית מהמפלגה. אך קולה לא נשמע על אינספור מקרי האונס ורציחות הנשים שמבצע המשטר בסוריה.  מאת לילך בן דוד, שיחה מקומית, 17.12.2016 ♦

גילה גמליאל: "המדינה זקוקה לחברה ערבית חזקה יותר חברתית וכלכלית" . השרה גמליאל בכנס בנצרת: "שילוב נשים ערביות בשוק העבודה זוכה הפך בשנים האחרונות ליעד לאומי בעל השלכות חשובות והשפעה ישירה על שיעורי הצמיחה", ז'נאן בסול, דה מרקר, 13.12.2016 ♦ wwp

ערביות ויהודיות תופרות שמיכת שלום במודיעין. 15 פעילות בתנועת "נשים עושות שלום" ממודיעין נפגשו ברעות עם נשים ערביות מלוד ורמלה ויחד הן יצרו "טלאים" במסגרת פרויקט אומנות בינלאומי ליצירת "שמיכת השלום", רותי בוסידן, MYNET, 12.12.2016 ♦

אחריכן. מפגש נשים ערביות ויהודיות הצליח לפרוץ את חומות הגזענות. בסוף שבוע גשום במיוחד נפגשו 40 נשים לסמינר של נעמ"ת בנושא "אנטי גזענות". הן גילו כי מעבר לחומות ישנן נשים אמיצות שיכולות לחולל יחדיו שינוי ענק, מאת מיכל רוזן, דבר ראשון, 09.12.2016 ♦

"רווקה בערבית זה 'עאנס' – ענף שמתייבש ונהפך לחסר שימוש". ד"ר מהא כרכבי סבאח, מרצה באוניברסיטת בר־אילן ומרכזת מחקר במרכז שוות במכון ון ליר: הגברים לא מעוניינים בשוויון בין המינים. אתה חושב שיש גבר שירצה לוותר על פריווילגיות כאלה? רותם שטרקמן, דה מרקר, 08.12.2016 ♦

ד"ר יסמין אבופריחה. מייסדת ומנכ"לית ארגון ג'נסיס, מלכ"ר שאותו הקימה לאחרונה ושאותו היא מנהלת, שם לו למטרה להפחית באופן דרמטי את שיעור המחלות הגנטיות והמומים המולדים באוכלוסייה הבדואית..", 40 הצעירים המבטיחים 2016, גלובס, 8.12.2016 ♦

אלף לילה ולילה: המפיקה שמחיה את חיי הלילה בערבית. קאהרה עינין, סוכנת ביטוח שנהפכה למפיקת מסיבות, עומדת מאחורי פריחת המוזיקה הערבית בחיפה, ויודעת גם איך להשתמש בה כדי למשוך יהודים לסצינה המקומית, אלעד בילו, כלכליסט, 07.12.16 ♦

פרס "נשים בחזית 2016" של סלונה הוענק לד”ר סוהיר אסדי מנהלת המחלקת הנפרולוגיה בבית חולים רמב”ם בחיפה ולנורה נסייר – קטגוריית יזמות טכנולוגית. ד"ר אסדי היא הרופאה הראשונה מהמגזר הערבי אשר מונתה לראש מחלקה בבית חולים בישראל…במדינה בה מערכת הבריאות קורסת, ד”ר אסדי היא מופת לנשים פורצות דרך בתחום המחקר לצד העבודה מצילת החיים בשטח….נורה אסייר היא מהנדסת ביו רפואית, מייסדת ומנהלת הפיתוח של חברת נוראמי מדיקל, חברה המתמחה בפיתוח תחליפים חדשניים לרקמות רכות בגוף האדם. .",    מערכת סלונה, 6.12.2016 ♦

ח"כ תומא-סלימאן: "יש מחסור חמור בעובדות סוציאליות בשטח שיטפלו בנשים נפגעות אלימות". יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, למשרד הרווחה: "יש מחסור חמור בעובדות סוציאליות בשטח, שיאתרו ויטפלו בנשים נפגעות אלימות". הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת) קיימה היום (ב') דיון במחסור במסגרות טיפוליות עבור נערות ונשים ערביות הסובלות מאלימות, במסגרת הצעה לסדר של ח"כ חנין זועבי (הרשימה המשותפת).מערכת החדשות ThePulse, 05.12.2016 ♦

לא שותקות יותר. כל עוד נציית לקשר השתיקה, גברים מהסוג הנבזי הזה ימשיכו להשתמש בכוח ובסמכות הממסדית שלהם עלינו רק כי הם יכולים… והגיע הזמן שנאחד את המאבק שלנו באלימות כלפי נשים: גם מבחינת סוגי האלימות, וגם שנפעל יחד – נשים ערביות ויהודיות. אני מזמינה את כולכן לשתף עדויות של אלימות שחוויתן בעמוד הפייסבוק החדש והדו-לשוני #לא_נשתוק #لن_نسكت כדי להציף את המרחב הציבורי ולשבור את קשר השתיקה כחלק מהמאבק נגד אלימות כלפי נשים על כל סוגיה. .. לקראת ההפגנה מחר (א') מול קריית הממשלה בקריאה "די לאלימות מינית ודי לכסתוח", ח'ולוד ח'מיס, העוקץ,  03.12.16 ♦

נוף עתאמנהאיסמעיל: אני לא מחפשת 15 דקות של תהילה. אחרי שלושה וחצי תארים בביולוגיה, החליטה נוף עתאמנה-איסמעיל להגשים חלום ישן ולהתחיל לבשל. היא נכנסה ל"מאסטר שף" במטרה לעשות שינוי קריירה, וכעת, אחרי שזכתה בעונה הקודמת, היא כבר מוכנה לכבוש את היעד הבא :בית ספר לבישול שיצליח לחבר בין יהודים לערבים, מורן מימוני, OnLife,   01.12.16 ♦

הפסקות היריון בישראל: זינוק בקרב האוכלוסייה הערבית. על פי דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (כאן), שיעורי ההפלות בקרב האוכלוסיות שאינן יהודיות זינקו בעשור האחרון. יחד עם זאת, שיעור ההפלות באוכלוסייה הכללית רשם ירידה משמעותית ב-30 השנים האחרונות… זינוק דרמטי של הפלות אצל מוסלמיות, נוצריות ודרוזיות,  רותם אליזרע, YNET, 29.11.16 ♦

אנשי הביטחון בנתב"ג החלו לחבב את השחקנית הפלסטינית מ"תאג"ד". סמר קופטי, כוכבת הסרט "ג'נקשן 48" ומגישה בערוץ טלוויזיה מרמאללה, זוכה לתגובות מפתיעות על תפקידה בדרמה "תאג"ד". בראיון היא מסבירה מה הרגישה בצילומי הסדרה, המתרחשת בבסיס צבאי, ולמה היא מסויגת מלוסי אהריש, איתי שטרן, הארץ, 29.11.2016 ♦

אין באלימות כבוד או רומנטיקה. לפחות 15 נשים נרצחו השנה בידי בן זוג או קרוב משפחה. מתוכן שמונה נשים ערביות. בחודש אוקטובר נרצחו שתי נשים יפואיות, ונשות העיר ערכו בתגובה הפגנה בהשתתפות מאות נשים וגברים נגד אלימות ורצח נשים בחברה הערבית. כתבה של הטלויזיה החברתית, 28.11.2016 ♦

"בעלי איים לשרוף אותי ואת הילדים". נשים מהמגזר הערבי מול המצלמה. אישה בשנות ה-20 לחייה ששוהה במקלט לנשים מוכות מספרת כי למרות האיומים והאלימות, בעלה עדיין מסתובב חופשי: "אני והילדים מרגישים בסכנה תמידית". צעירה אחרת סיפרה איך משפחתה סגרה אותה בחדר במשך שנתיים וחצי לאחר שעזבה את בעלה האלים שעמו אולצה להתחתן כנערה. מנהלת המקלט: "זו בעיה חברתית", חסן שעלאן, YNET, 28.11.16 ♦

זרקור – אלימות כלפי נשים, ריכוז נתונים לשנת 2016, מרכז המחקר והמידע, כנסת, 25.11.2016  ♦

עולמן המסויט של הנשים בג'סר א־זרקא. בין מעגן מיכאל לקיסריה עומד כפר שהמדינה שכחה מקיומו: בג'סר א־זרקא, השסוע בין שתי חמולות יריבות, הילדים מסתובבים ברחובות, האמהות עובדות והאבות – רובם הגדול מובטלים – הם אלה ששולטים בכסף. תופעות נפוצות שם, כמו גילוי עריות ואלימות במשפחה, מושתקות בסולחות ובעסקאות בין הגברים. נשק וסמים מצויים בשפע ברחובות ושיעור הבערות מרקיע שחקים. בשנים האחרונות החלו לצמוח יוזמות שונות לשיפור המצב. האם הן יצליחו לשנות את מציאות החיים הבלתי־נסבלת? בילי מוסקונה לרמן, הארץ, 24.11.2016 ♦

"מרבית הנשים שנרצחו על ידי קרוב משפחה – ממוצא ערבי". משרד העבודה והרווחה פרסם את הדוח השנתי על קורבנות האלימות במשפחה. בין שלל הנתונים המטרידים החושפים את גודל התופעה בישראל, בולט מקומה של החברה הערבית ששיעור הקורבנות מקרבה גבוה במיוחד, גם ביחס לשיעורה באוכלוסייה. הנתון משקף במיוחד מקרים של רצח על ידי קרוב משפחה שאינו בן זוג, יונה לייבזון | חדשות 2 | פורסם 24/11/16 06:04 ♦

פסיקה לטובת קורבנות הפוליגמיה: אשה שחיה בנפרד מבעלה תקבל גמלה נפרדת. אשה בדואית שחיה בקשר פוליגמי רצתה להתגרש, אך נמנעה מכך עקב איומים של הבעל כי ינתק אותה מתשעת ילדיהם ■ הביטוח הלאומי סירב להעניק לה גמלה בנפרד, אך בית הדין הארצי לעבודה פסק לטובתה, ז'נאן בסול, הארץ,23.11.2016 ♦

"לעשות ולשנות". השגרירות שיסייעו לנשים למצות את זכויותיהן בעבודה. המחזור הראשון של קורס "שגרירות זכויות נשים בעבודה" שיזמו נעמ"ת במרחבי המשולשים הדרומי והצפוני, האגף לקידום שוויון בהסתדרות והמכון הבינלאומי למנהיגות, עומד בפני סיום. 22 המשתתפות למדו כיצד להעביר הדרכות ולייעץ בנושאי זכויות במקומות העבודה והתאגדות, מאת ניצן צבי כהן, דבר ראשון, 17.11.2016 ♦

“המאבק לימד אותו שלנשים יש כוחות עצומים והן באמת יכולות לשנות את העולם”. שלום, שמי מיסם ג’לג’ולי ואני יו”ר נעמת במרחב משולש דרומי. אני בת 44, נשואה ואמא לשלושה ילדים. יש לי תואר ראשון בקרימינולוגיה וסוציולוגיה ותואר שני במנהיגות חינוכית. אז איך הגעתי לאן שאני נמצאת היום? …הבנו שרק אם נהיה בעמדת קבלת החלטות נוכל להוביל לשינוי. נבחרתי לכהן כיו”ר הוועד ושתי חברותיי נבחרו לכהן כחברות ועד…", סאלונה, 11.11.2016 ♦

הגינקולוגית הבדואית הראשונה מתחילה מהפכה. כמה קשה, רגישה וחשובה עבודתה של הגינקולוגית הבדואית הראשונה, ד"ר ראניה עוקבי… עוקבי (37) היא הרופאה הבדואית הראשונה בישראל, שפרצה דרך לאחרות. היא גדלה בבאר שבע וחיה בה גם כיום, גרושה ואם לשתי בנות. היא עובדת כגינקולוגית בכירה בסורוקה, במרפאה של שירותי בריאות כללית בבאר שבע וגם בקליניקה פרטית שפתחה ברהט, שמציינת כעת שנה לפעילותה…", דיאנה בחור ניר, כלכליסט, 11.11.16 ♦

אנחנו לא באותה סירה. מכתב לפמיניסטיות ישראליות. "..לפמיניסטיות ופעילות ישראליות אגיד באופן מוצהר וברור: לא, אנחנו לא באותה סירה, ואיננו שותפות לאותו מאבק.. אנחנו נמצאות בשתי סירות, שונות מהותית. אנחנו, הפמיניסטיות הפלסטיניות, לא צריכות נשים שיטיפו לנו מוסר, שיגידו לנו איך כדאי לנו לנהל את המאבק שלנו…", איה זינאתי, פוליטיקליקוראת, 6.11.2016 ♦

נשות החופש, אחרי עשרות שנים שהסיפור הזה לא נותן לה מנוח, יוצאת עביר לפרק את המושג "רצח על כבוד המשפחה", טריילר, עבּיר זייבק־חדד – במאית, יס דוקו ♦

רציחות נשים במגזר הערבי. בסיפור הבא יש הרבה אשמים, והרבה קורבנות וכמעט אפס פתרונות. והגיע הזמן לשים אותו בחזית. לא עוד סיפור מגזרי, לא עוד אמירה כללית כמו חילול כבוד המשפחה. ריאד עלי עם משפחתה של דועאא אבו שאראח שנרצחה בלוד, עם מי שחוששת שהיא הבאה בתור וגם עם אלה במגזר הערבי שהחליטו להאבק., כתבה של ריאד עלי, יומן, ערוץ 1, 30.10.2016 ♦

"אם הם רוצים לרצוח אותי, שזה יהיה בירייה". כמעט מאה נשים ערביות נרצחו בעשר השנים האחרונות על רקע מה שמכונה באופן מעוות "חילול כבוד המשפחה". רוב המקרים לא פוענחו. יצאנו עם הבמאית עבּיר זייבק חדד למסע מזעזע בין משפחות שחייהן נחרבו לבין נשים שנמלטו מהמוות ברגע האחרון. סרטה המטלטל שישודר הערב ב־yes דוקו מציג תמונה קשה של אלימות, אדישות חברתית וכישלון של רשויות החוק בישראל, יהודה שוחט, ידיעות אחרונות, 01.11.16 ♦

סערה בעצרת בכפר קאסם: "בואי בלי איפור". עלון פרסומי שקרא להגיע בלבוש צנוע ו"לא מגונדר" לעצרות הזיכרון לטבח באנשי כפר קאסם עורר מחלוקת. "זו סטירת לחי לכל המאבק הנשי של פלסטיניות בישראל", טענו מצד אחד, ומנגד היו מי שקראו "לכבד דעות אחרות", חסן שעלאן, YNET, 29.10.16 ♦

הודא אוהבת האדם, לא עזר לה איש. הכתובת הייתה על הקיר. האלימות בחייה של הודא אבו סרארי לא נפסקה לרגע, ואנחנו אכזבנו אותה ולא הצלנו אותה. אבל המאבק לא אבוד ואנחנו נמשיך להיאבק ולצרוח למען החירות, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  28.10.2016 ♦

היוצרות הערביות כובשות את הקולנוע הישראלי. את הקולנוע הישראלי כובשות כעת יוצרות ערביות מוכשרות – בימאיות ושחקניות, המגלות עשייה קולנועית מקורית, משוחררת ומתירנית. סרטיהן מתמקדים לראשונה בחייהן של נשים ערביות בישראל וגורפים פרסים נחשבים, שלומי אלדר, אל מוניטור, 28.10.2016 ♦

ד"ר דליה פדילה: החזון שלי הוא להוביל תהליך של שינוי חברתי חיובי בחברה הערבית. "אני בונה הצלחות קטנות שמראות לאלה שמתנגדים שחבל שהם התנגדו", מורן מימוני, Onlife, 27.10.2016 ♦

תקשיבו לי. לוסי אהריש רגילה לחטוף אש מכל כיוון אבל כשהדודים שלה איימו עליה ברצח – היא התפרקה. עכשיו היא מחזירה לכולם: לערביי ישראל שמתבכיינים, לתל אביבים שמשחקים אותה נאורים, ולכל אלה שמצפים ממנה להתגייר, יהודה נוריאל, ידיעות אחרונות,   26.10.16 ♦

נשים ביפו מחפשות פתרון לרציחות בעיר: "זה כמו וירוס, אנחנו חייבות לפעול". כ-25 נשים ערביות ויהודית השתתפו במפגש בו הוסכם כי שני מקרי הרצח בימים האחרונים מחייבים פעולה, אך הדעות חלוקות בשאלה מי אחראי למצב, אילן ליאור, הארץ, 26.10.2016 ♦   women

מחדל רצח הערביות בישראל: "נשים מסתובבות עם מטרה על הגב". תוכנית למאבק באלימות לא יושמה, תקציבים לא נוצלו, תקני עובדים סוציאליים לא אוישו ועשרות מאוימות ללא הגנה. אל מול המספרים המבהילים, מעלה בדיקת ynet טיפול רשלני במניעת רצח נשים ערביות. אחרי 3 נרצחות בחודש אחד מזהירה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה: "המדינה מפקירה אותן", עומרי אפרים וחסן שעלאן, YNET, 27.10.16 ♦

בתוך שלושה ימים, שתי נשים תושבות יפו נרצחו על ידי קרוביהן. הערב נדקרה למוות אם לארבעה בת 37 ואחיה, החשוד ברצח, נעצר לאחר מרדף. שלשום נמצאה מתה הווידה שאווה בת ה-44 במכונית בצפון הגדה, בעלה נעצר בחשד לרציחתה, אילן ליאור, ג'קי חורי ו יותם ברגר, הארץ, 25.10.2016 ♦

פורצות מחסום: הבמאיות הערביות השתלטו על פסטיבל הקולנוע בחיפה. פסטיבל חיפה ננעל עם מפגן של עוצמה נשית של יוצרות ככלל וערביות-ישראליות בפרט. סיפורן של המשפחות במגזר מנקודת מבט רגישה, מורכבת, לא שגרתית ועדיין ביקורתית הפכו את סרטי מהא חאג', מייסלון חמוד ועביר זייבאק-חדאד לחביבי הקהל והשופטים. תמונת מצב, אמיר בוגן, YNET, 24.10.16 ♦

מה בין הצלחה נשית לדרוויש. כאמא, כאשה וכמנכ"לית ערבייה, אני מוצאת את עצמי בקונפליקט תמידי מול הצרכים הבסיסיים ביותר של החיים, שהם לכאורה דבר מובן מאליו ■ נשים שמצליחות בתפקידים ניהוליים נהפכות להיות מודל לחיקוי ולכן אני נלחמת למען "חמש דקות של הפסקת קפה", ג'ידא רינאוי זועבי, דה מרקר, 16.10.2016 ♦

40 נשים ערביות נרצחו בלוד וברמלה ב-30 השנים האחרונות; יו"ר הוועדה למעמד האישה: "לא מוכנות להמשיך לספור גופות", שירותי הרווחה בלוד: ידוע לנו על 60 נשים ערביות שמאיימים על חייהן, הודעות הכנסת, 6 אוקטובר 2016, ד' בתשרי תשע"ז ♦

כנס בנושא תכנון ובניה בחברה הערבית ביוזמת בוגרות קורס מנהיגות נשים של קרן אברהם: "בחברה הערבית בישראל 2016, נשים מודרות באופן כמעט מוחלט מתכנון הבנייה והפיתוח העירוני בישוביהן"זאת על אף שנשים מהוות 51% מהאוכלוסייה והן המשתמשות העיקריות במרחב הציבורי ברשות המוניציפאלית, מאת: שמעון בן עמי, זה-פה, 9.10.2016 ♦

40 נרצחות ב-30 השנים האחרונות: הטיפול הכושל באלימות נגד נשים ערביות. עשרות נשים ברמלה ובלוד נרצחו מאז 1986, רובן בהכוונת קרובי משפחה, אולם המשטרה ושירותי הרווחה לא מספקים כלים להתמודד עם התופעה הקשה. "שנים אמרו שנשים ערביות לא מגישות תלונות, אבל עכשיו אנו מתלוננות ולא קורה כלום", דנה ירקצי, וואלה, יום חמישי, 06 באוקטובר 2016 ♦

מחאה בלוד: האלימות קרובה אלינו יותר מאי פעם. בהפגנה הגדולה ביום שישי נדהמתי לראות נשים רבות שלא ראיתי קודם. זה רק מעיד על חומרת המצב: האלימות מתקרבת יותר ויותר לזירות הקטנות שלנו, נהיית חלק שגרתי בחיינו, אך הפחד ששיתק אותנו מתחיל דווקא להוביל לפעולה. איה זינאתי, פעילה פמיניסטית פלסטינית מלוד, על המאבק בעקבות הרצח של דועאא׳ אבו שרך, איה זינאתי, העוקץ,  05.10.16 ♦

ערבייה ויהודייה קוראות להידברות בין העמים. חגית לביא ממצפה חרשים ואולפת חיידר מחיפה יובילו את צעדת התקווה שתחל במוצאי החג בראש הנקרה ותסתיים כעבור שבועיים בעצרת המונית מול בית ראש הממשלה בירושלים, מירית קושניר סטרומצה, MYNET, 2.10.16 ♦

גברים מתחנכים לאלף נשים שמעזות. מאחורי הרצח של דועאא אבו שרך עומדת חברה שלמה, הסובלת מעיוות ערכי קשה ומעניקה לגברים שלה זכויות יתר רק בגלל מינם. הם מתחנכים לראות נשים כפחותות ערך ונאבקים באלימות על מה שנתפס ככבודם הרמוס כשהחברה מתקדמת לקראת שוויון, דליה חלבי, העוקץ,  01.10.16 ♦

אפילו בהפגנה נגד רצח נשים בלוד נאלצו הנשים להיאבק על קולן. מאות צעדו ברחובות לוד לציון שבוע לרצח של אמא מול ילדיה. בעוד שמספר גברים ניסו למקד את המחאה רק במשטרה, בחוסר אכיפה ובגזענות, הנשים התעקשו לדבר גם על מגמות פנימיות בחברה הערבית שמאפשרות את האלימות, מאת חגי מטר, שיחה מקומית, 30.9.2016 ♦

צריפים ארעיים חשובים יותר מחיי הנשים הערביות. רצח נשים במגזר מושרש עמוק בתרבות שמקדשת את הגבר ומותירה את האישה צלע חסרת ישע. גם אחרי הרצח האחרון בלוד, הרחוב הערבי ומנהיגי הציבור שתקו. אם היה מדובר בפינוי צריף בעיר, כנראה היינו שומעים אותם, סעיד אזברגה, וואלה, יום שלישי, 27 בספטמבר 2016 ♦

הפגנת נשים בלוד, צילום: גסאן מונייר. שיחה מקומית
הפגנת נשים בלוד, צילום: גסאן מונייר. שיחה מקומית

אינתיפאדה של נשים: שבוע מאבק בלוד בעקבות רצח אם מול ילדיה. לא היה פה כזה דבר מעולם קודם לכן. אם לפני כמה שנים עמדנו חמש נשים לבד במשמרת נגד הרציחות, השבוע יצאו כל יום מאות נשים וגם גברים כדי להגיד "לא עוד". יומן מסע של התעוררות, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,   29.9.2016 ♦

תופעה: רצח נשים בחברה הערבית באמצעות רוצח שכיר. בסוף השבוע שעבר [23 בספטמבר] נרצחה בישראל עוד אישה ערבייה. מתחילת השנה [2016] נרצחו בישראל 13 נשים, חמש מהן ערביות. החמש נרצחו כולן, לפי החשד, על ידי קרוב משפחה או על ידי רוצח שכיר בהזמנת אחד מבני המשפחה, שלומי אלדר, אל מוניטור, 28.9.2016 ♦

הבת צעקה: "ירו באמא שלי". סמאח, אחותה של דועאא שנרצחה בלוד, מספרת על הכאב והכעס. "אנחנו לא פרימיטיבים. זה לא 'כבוד המשפחה'." אומרת סמאח, "אנחנו מתפללים שהיא תהיה האחרונה. הרבה נשים מפחדות." אמש שחררה המשטרה את האחים למעצר בית, והאריכה את מעצרו של הגרוש של דועאא, מאת יהל פרג' ,  דבר ראשון, 28.9.2016 ♦

אנהאר מסראווה נלחמת בשוביניזם ובמוסכמות חברתיות במגזר הערבי. בגיל 25 כבר החזיקה אנאהר מסראווה בעסק עצמאי והייתה נחושה להתקדם בזכות עצמה. היא נלחמה במנגנונים שוביניסטיים, הדפה מוסכמות חברתיות והצליחה. עכשיו – בגיל 52 עם תארים אקדמיים ופעילות ציבורית עניפה היא מנהלת פרויקטים לנשים במרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה ונלחמת את מלחמתן לשוויון זכויות. "נשים צריכות לשנות את המנטליות ולהבין שהן חזקות. לא נוכל לשנות את המצב מבלי להאמין בעצמנו", ג'ני אלעזרי, MYNET, 26.9.2016 ♦

"הילדה צרחה: 'הרגו את אימא'": משפחת הנרצחת מלוד דורשת תשובות. יומיים לאחר שנרצחה ליד אולם שמחות בלוד לעיני ארבעת ילדיה, משפחתה של דועאא אבו שרח מנסה לאסוף את השברים. עיקר הזעם הוא על המשטרה, שעצרה את אחיה אף שהמשפחה מצביעה על יחסים אלימים דווקא עם הגרוש שלה. "כשיהודייה נרצחת, באותו היום מביאים את הרוצח", אור רביד ודב גיל-הר, וואלה, יום ראשון, 25 בספטמבר 2016 ♦

לעיני ילדיה: אם ל-4 נרצחה בלוד עם משתיק קול. דועאא אבו שרך, גרושה בת 32, בילתה עם ילדיה וחיבקה אותם בתום המפגש. אז הגיע רעול פנים וירה בה מטווח קצר עם אקדח משתיק קול. מותה נקבע בבית החולים. ארבעה חשודים, בהם שלושה מאחיה של הנרצחת, נעצרו, אלי סניור וחסן שעלאן, YNET,  24.09.16 ♦

משפיעות, חזקות, ערביות.  הדס חפץ הרוש מזכירה ל'גלובס' שיש גם נשים ערביות בישראל. "בחרתי 10 נשים, מספר שמהווה 20% מתוך 50, ועל כן ייצוג ראוי לפי היחס של האזרחים הערבים באוכלוסייה הישראלית. כל אחת ואחת ברשימה הזו יכלה בקלות להיכנס לרשימה של ליידי 'גלובס'." מאת הדס חפץ הרוש , דבר ראשון, 21.09.2016 ♦

מיהן הנשים שלא נמצאות ברשימת המשפיעות של ליידי גלובס? "ליידי גלובס" לא הצליחו למצוא אשה ערביה אחת שתכנס לרשימה. בין הפוליטיקאיות ונשות האוצר, המשפטים, ההייטק והבנקים לא היה מקום גם לאף אשה שהובילה מאבק פמיניסטי או חברתי. ורק הפוטושופ עבד שעות נוספות, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,   18.9.2016 ♦

"סופת חול" הוא סרט יפה, חכם ואמיץ. "סופת חול", שיצרה עילית זקצר, הוא אחת היצירות הקולנועיות הטובות ביותר שהופקו כאן בעת האחרונה… הסרט, המתרחש בכפר בדואי בנגב, מתחיל בסצינה שבה ליילה (למיס עמאר), גיבורתו, נוהגת במשאית…. אך רושם זה מתערער מול עינינו במהרה, כאשר בהתקרבם לכפר.." אורי קליין, הארץ, 15.09.2016 ♦

נשים מתמרה: "אנחנו נמנע את הרצח הבא". דיאב היאם ודועאא דיאב, שתי נשים צעירות מתמרה, עומדות בראש התארגנות חברתית למיגור רצח של נשים במגזר. לפני שבועיים נרצחה תושבת תמרה על ידי בעלה. כמה שעות אחר כך עמדו השתיים בראש הפגנה גדולה בכיכר העיר, דיקלה שחף, MYNET, 12.9.2016 ♦

מדוע התעצבן אבי הכלה. "…בתוך עמי אני חי, ולכן לא אגלה סודות כמוסים אם אומר בפה מלא: החברה הערבית בתוך מה שמכונה הקו הירוק היא חברה שוביניסטית, שהאשה ממלאת בה תפקיד משני, אם בכלל…", זוהיר אנדראוס, הארץ, 04.09.2016 ♦

מארגנת מפגשים בין יהודיות וערביות וחושבת שהשלום יכול לעבור במטבח. כיסוי הראש שלה גורם למאבטחים להעביר אותה בידוק משפיל, אבל אנהאר מסארווה מגבעת חביבה ממשיכה לטפח דיאלוג בין העמים. היא גם מאמינה שהסכסוך פתיר, מאיה בניטה, XNET, 17.8.2016 ♦

"לא פה, לא שם" התקבל לפסטיבל הקולנוע סאן סבסטיאן. סרטה של מייסלון חמוד יוקרן בפסטיבל הספרדי היוקרתי במסגרת תחרות "במאים חדשים" על סך 50 אלף יורו… "לא פה, לא שם" מביא את סיפורן של שלוש צעירות פלסטיניות ישראליות, החיות בתל אביב: עורכת דין יפהפייה וחדת לשון, מוזיקאית לסבית וצעירה דתייה, המעמתת את שותפותיה עם החיים שהותירו מאחור. הסרט מציע נקודת מבט נשית לעולמו של דור שטרם נראה על המסך, ומתאר את החיים המתקיימים בפער הבלתי אפשרי שבין המסורת לבין אשליית החיים המשוחררים בעיר הגדולה….", נירית אנדרמן, הארץ, 27.07.2016 ♦

ספא אבו רביעה, חוקרת אשר הקדישה את הדוקטורט שלה לתיעוד וחקר ההיסטוריה הערבית הבדואית בנגב מנקודת מבט מגדרית. בקרוב היא נוסעת לאוניברסיטת הרווארד ומקווה שם אולי "לנוח" קצת מהסכסוך ולהשתחרר מהתיוגים שיש עליה פה. פרויקט 100 קולות – פלסטיניות ופלסטינים אזרחי ישראל מספרים על עצמם, דעותיהם וחוויותיהם. הטלויזיה החברתית, 4.8.2016 ♦

נשים ערביות פורצות דרך: סיפורה של ד"ר דאליה פדיילה מטירה. ערוץ 1, יומן שישי, 29/7/2016 ♦

הסטודנטית לאמנות שחולמת על המונדיאל שיתקיים בפלסטין בשנת 2034. ספאא ח'טיב – בוגרת בצלאל ובתו של כמאל ח'טיב, ממנהיגי התנועה האיסלאמית בארץ – יצרה עבודת גמר שבמרכזה משחקי גביע העולם בכדורגל הממוקמים בירושלים בעוד כשני עשורים. בראיון היא מספרת על שנותיה כסטודנטית לאמנות מוסלמית דתייה ועל הצורך שלה ליצור משהו חדש לגמרי, איל שגיא ביזאוי, הארץ, 28.07.2016 ♦

השחקנית הערבייה עוכבה בנתב"ג: "תודה על היחס". סאמר קופטי, כוכבת "ג'נקשן 48", הייתה בדרכה לפסטיבל סרטים בקולומביה אבל הבודקים הרשו לה להמריא רק עם מעיל וספר. "תודה שמזכירים לי כמה אני לא רצויה", כתבה. רשות שדות התעופה: "הבדיקה נעשתה על פי הנהלים", איתי בלומנטל, YNET, 28.07.16 ♦

שרות שלום: מקהלת ראנה – דו קיום יצירתי ומרגש. שרות תקווה: מקהלת ראנה פועלת ביפו והחברות בה הן נשים יהודיות, מוסלמיות ונוצריות, שמציגות שיתוף פעולה אמנותי שעולה על כל הסטריאוטיפים שלימדו אתכם על "הצד השני". "בשירתן מבטאות נשות המקהלה את תחושת שותפות הגורל ואת התקווה לחיים ולשלום", ניצן סניור שניאור | מאקו, 14/07/16 ♦

המתנדבות שמבקשות לשנות את חייהם של משפחות ערביות נזקקות. היוזמה החלה ברמלה לוד לקראת הרמדאן, אך הכוונה היא להמשיך אותה לאורך כל השנה. הן מבקרות בבתים של אמהות חד הוריות ואוספות עבורן מצרכים, בגדים וכלי בית. "מה שעומד לנגד עינינו הוא חיזוק והעצמה של הנשים במגזר הערבי וחיזוק החברה הערבית בכלל", שי אלבלינג, MYNET, 7.7.2016 ♦

אמאל ברכה משפרעם. אמאל רוצה שיכירו בזיכרון האינדיבידואלי והקולקטיבי ובטרגדיה של עקורי הנכבה. פרויקט 100 קולות – פלסטיניות ופלסטינים אזרחי ישראל מספרים על עצמם, הטלויזיה החברתית, 27.6.2016 ♦

מירה מהכפר מועאוויה. פרויקט 100 קולות – פלסטיניות ופלסטינים אזרחי ישראל מספרים על עצמם, דעותיהם וחוויותיהם. הטלויזיה החברתית, 26.6.2016 ♦

"את לא נראית ערבייה": חיי סטודנטיות ערביות בין הכפר לעיר הגדולה. הצלמת איריס חסיד סגל, מציגה תערוכה המתעדת את חייהן של סטודנטיות ערביות שחיות ברמת אביב. "הבנתי כמה אנחנו, כחברה, בורים עיוורים ובעלי דעות קדומות", רואי פרסול, מעריב און ליין, 23/06/2016 ♦

סיפורה של מונא מארון: הערביה הראשונה שהפכה לפרופסור למדעי המוח, קוראים לה מונא מארון, והיא האישה הראשונה שהיא פרופסור למדעי המוח מהמגזר הערבי. לא מכבר פירסמה מחקר עולמי פורץ דרך בנושא זיכרון ורגשות, והשאיפה שלה: לפתח גלולה שתמחק זיכרונות טראומטיים מבני אדם. ערוץ 1, יומן, 17.6.2016 ♦

אדון לעצמה. לשחקנית הישראלית-פלסטינית ראידה אדון יש בטן מלאה: על ראש הממשלה ("לא יכולה להגיד שהוא רה"מ שלי"), על שרת התרבות ("עושה את עצמה גיבורה"), על התיאטראות בישראל שלא נותנים לה תפקידים ("אם אין תפקיד של ערבי, אני לא שווה"), על הישראלים ועל הפלסטינים. ראיון על עבר מרשים, הווה עגום ועתיד מעורפל, בן בירון | mako | פורסם 19/06/16 ♦

"יש לי וידוי, נולדתי ערבייה": כוכבת הרשת החדשה לא מוכנה ליישב את הסתירות בזהות שלה. אביה של לוסי איוב ערבי נוצרי, אמה בת לניצולי שואה שהתנצרה, ואם יש משהו שמכעיס את הבת זה הניסיון לקטלג אותה ולשים מעל כותרת. ובכל זאת, זה מה שקרה לה אחרי שקראה בערב פואטרי סלאם את שירה "יש לי וידוי", על ערבייה "שנראית בסדר". שיחה עם מי שהפכה בין לילה לכוכבת רשת ולמושא חיזורים של ערוצי השידור,  שחר אטואן, הארץ, 16.06.2016 ♦

מרתון הערביות הראשון בוטל עקב איומים: "אקים חדר כושר לנשים". גם היריות שנורו לעבר חנין ראדי לא עצרו אותה. האיומים אמנם הובילו אותה לביטול המרתון שיזמה, אבל כעת היא מתכוונת להקים חדר כושר לנשים: "יש פחות התנגדות מבעבר", חסן שעלאן, YNET, 02.06.16 ♦

איפה הדו־קיום בין יהודים לערבים משגשג ופורח? רק בעולם התחתון. סמאח סלאימה אגבריה, בת 40, עובדת סוציאלית, מייסדת נעם — נשים ערביות במרכז, 
ומנהלת את פרויקט המאבק באלימות ופשיעה בחברה הערבית בעמותת סיכוי. מתגוררת בנווה שלום.  איילת שני, הארץ, 26.05.2016 ♦

לשבור את האזיקים: הסרט ג׳נקשן 48 דרך עיניה של אישה ערבייה. ג'נקשן 48 מביא את הפרדוקס שבו חיות נשים פלסטיניות בישראל למרכז הבמה. הסרט, שבועט בכל המוסכמות המגדריות והמסורתיות, מעיז לחלום בשביל חברה מפורקת שהאבק שלה לפעמים חונק את יופיה,  מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,   21.5.2016 ♦

בתקשורת הישראלית לא אוהבים נשים ערביות. לפי "מדד הייצוג", רמת החשיפה של נשים ערביות בטלוויזיה וברדיו בישראל עומדת על פחות מאחוז. בתוכניות האקטואליה של ערוץ 2 נרשם הנתון הנמוך ביותר וב"אולפן שישי", לא היתה ולו אשה ערביה אחת בין 155 המרואיינים בחודשים מארס־אפריל, איתי שטרן, הארץ, 15.05.2016 ♦

על תבונה ורגישות: סרטה של הבמאית הפלסטינית מהא חאג' הוקרן בקאן. "עניינים אישיים", הפקה ישראלית שעוסקת במשפחה פלסטינית, היא דרמה צנועה ורגישה – שזכתה למחיאות כפיים מיהודים וערבים לאחר ההקרנה בפסטיבל קאן. מתחת לאף שלנו צומחת לה עשייה מפתיעה של יוצרות קולנוע מהמגזר הערבי. את סוהא עראף, התסריטאית והבמאית הוותיקה, זכינו להכיר בנסיבות בעייתיות משהו כשזעזעה את הממסד הישראלי עם סרטה "וילה תומא" שהוגש לפסטיבל ונציה 2014 כסרט פלסטיני אף שנתמך כולו על ידי כספי משלם המסים הישראלי. אבל מלבד עראף, פועלות בישראל כאמור עוד כמה במאיות פלסטיניות, כמו מייסלון חמוד (שבקרוב יושלם "לא פה ולא שם" שלה בהפקת שלומי אלקבץ), אבתסאם מרעאנה וגם מהא חאג', שהציגה אמש (ה') בבכורה בפסטיבל קאן את סרטה "עניינים אישיים". אמיר בוגן, קאן, YNET, 13.05.16 ♦   

מנהיגת תאוריית החלאס: האשה שמנסה להצמיח דור חדש של ערבים ישראלים. "חלאס, מספיק, תתבגרו ותתחילו להשקיע" . "אני רוצה להצמיח פה דור חדש של מנהיגים ערבים שלא רוצה לחזור אחורה: אני קוראת להם 'הערבים החדשים'" . ד"ר דליה פדילה, מנהלת רשת בתי הספר קיו סקולס, מציעה שיח ערבי־יהודי חדש, רוני לינדר-גנץ, רותם שטרקמן, הארץ, 11.05.2016 ♦

לוסי איוב "יש לי וידוי", פואטרי סלאם, 10.4.2016 ♦

"בכל מערך יחסי הכוחות הזה הנשים ממולכדות". ד"ר סראב אבו-רביעה-קווידר, החוקרת את מצבן של נשים בקרב מיעוטים מודרים, על קליטת הפלשמורה בישראל, אורן פרסיקו , העין השביעית, 21.04.2016 ♦

יצא לדרך באזור חיפה: פרויקט מנהיגות משותף לנשים יהודיות וערביות. 24 נשים, 12 יהודיות ו-12 ערביות, משתתפות בתכנית מנהיגות יוקרתית בחיפה. המטרה: יצירת שיתופי פעולה וחברה שוויונית.. תכנית המנהיגות הנשית נולדה ומתבצעת כשותפות של העמותות "יוזמות קרן אברהם ו"כ"ן", במטרה לסייע לנשים החותרות להשפיע על המרחב הציבורי המשותף ליהודים ולערבים בישראל. דורון סולומון, MYNET, 18.4.2016 ♦

מנהלת התיכון הערבי בלוד לא מפחדת מאף אחד. בתיכון אורט הערבי בלוד התירוץ הוא לא "הכלב אכל את המחברת" אלא "היס"מ ערך חיפוש בבית", והנושרים מגיעים למעגל האלימות ולא לאבטלה. זה לא ימנע מהמנהלת שירין נאטור חאפי להישאר מלאת תקווה, אפילו כשזגוגיות הרכב שלה כבר שילמו את המחיר, יאיר שלג, מקור ראשון-NRG, 15/4/2016 ♦

"אני מאמינה שהדו קיום יכול להתחיל מנשים". נשים יהודיות, ערבית, נוצריות ודרוזיות מביעות מחאה בדרכים שונות נגד ההפרדה בין יולדות בבתי חולים בארץ ודבריו מעוררי המחלוקת של ח"כ בצלאל סמוטריץ. מסכימים איתן? חיתמו על העצומה שבמאמר, ynet-אקטיביזם, 07.04.16 ♦

דרוזית מעכו: "אקים מפלגת נשים מכל הדתות". אמה היתה האשה הדרוזית הראשונה בארץ שניהלה בית ספר. אחיה, אחיותיה וילדיה מחזיקים בקריירות מרשימות בתחומי האקדמיה, המשפט והרפואה. ד"ר ג'נאן פלאח פראג' מעכו, כלת פרס רפפורט על פעילותה למען נשים, חושבת ליצור משהו דרך הכוח הנשי, מירת קושניר סטרומצה, יפה ברנס  , MYNET, 3.4.2016 ♦

הצעירה שלימדה את המגזר הערבי והבדואי לעזור לילדים עם מוגבלויות. חיתאם אבו-בדר פתחה סניפים של תנועת "כנפיים של קרמבו" בכל הארץ ועזרה בכך לילדים ערבים ובדואים עם שיתוק מוחין להתחיל לחייך. וכשהם מחייכים, היא מאושרת, עדי בטאן מאירי, XNET, 20.03.16 ♦

הסנסציה הדרוזית: המורה שהפכה לכוכבת תקשורת ועשתה מהפכה. ספאא פרחאת היא מעצמת מדיה בעדתה, וזה לא מספיק לה: מי שבעטה במוסכמות והלכה נגד הזרם רוצה שגם דוברי עברית יידעו על פגישותיה עם מנהיגי האזור, טל ליברגל קדר, XNET, 15.03.16 ♦

סגירת תיק רצח סוהא מנצור: זלזול בחייהן של נשים ערביות. יש מדינות בהן קיים חוק לפיו מי שמבצע רצח על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה" אינו נשפט. בפועל זה מה שמדינת ישראל עושה כשאזרחיות פלסטיניות נרצחות, אבל בתואנה של חוסר ראיות, מאת אסיל אבו ורדה,  שיחה מקומית,  29.3.2016 ♦

דתייה ומוסלמית אופות אוזני המן: הסיפור העצוב של הסינמטק הערבי. זה סיפורה של ספאא דבור, ערבייה מנצרת שנאבקת עשר שנים בחברה שלה וברשויות הישראליות – למען הסינמטק היחיד במגזר הערבי. אבל זה גם סיפורה של נורית יעקבס-ינון, קולנוענית דתייה, שליוותה את מאבקה הדון-קישוטי. יצאה מזה חברות נפש, אוזני המן כשרים – וסרט שיוקרן השבוע בבכורה, מיכל ברגמן ואטילה שומפלבי, אולפן ynetפורסם:  16.03.16♦

הדתיה ההריונית שנדקרה הגיעה לחגוג בבאקה אלע'רביה. יוזמה של תושבת באקה ותושבת פרדס חנה, יצרה חגיגה של כ-700 נשים ערביות ויהודיות. השתתפו גם הרבנית הדסה פרומן וכלתה מיכל שנדקרה לפני כמה שבועות,פאוזי אבו טועמה ,  MYNET, 9.3.2016 ♦

30% מהנשים הערביות חוששות שבן משפחה יפגע בהן או בילדיהן. זאת לעומת 6% ביחס לכלל הנשים בישראל. ממחקר שנערך בכנסת ובחן את תחושת הביטחון האישי בישראל, עולה כי כמחצית מהנשאלים חוששים מהתנהגות פוגענית כלפיהם מצד מוסדות המדינה, ג'קי חורי, הארץ, 08.03.2016 ♦

בחילו וברעדה. בזכות הסדרה "פאודה" השחקנית חנאן חילו כבר לא מוכרת רק במגזר. בראיון טעון היא מסבירה איך המצב המדמם והמתוח כל כך במדינה יכול גם להצחיק, מפתיעה בבדיחות על קרום הבתולים וחוששת ממה שיקרה להצגה "חצוצרה בוואדי", שבה היא מככבת בתיאטרון חיפה – בימים שבהם פוסלים יצירות שבמרכזן סיפורי אהבה בין יהודים וערבים, יואב בירנברג | צילומים: גבריאל בהרליה, ידיעות אחרונות,  19.02.16 ♦

עיר מקלטאילו פתרונות מוצעים לנשים בדואיות שחוות אלימות? נשים מוכות מהמגזר הבדואי בדרום איבדו את אמונן ברשויות המדינה. כ80% מהן לא מגיעות למחלקות הרווחה לקבלת סיוע, ובחלק מהמקרים, אותם מקלטים שנועדו לתת להן מחסה ראשוני זמני אחרי אירוע האלימות כלל אינם ערוכים לקבלתן, אחמד אבו סוויס, וואלה, יום חמישי, 04 בפברואר 2016 ♦

מכת רצח נשים: גופה נמצאה בכפר ראמה. במשטרה פתחו בחקירת האירוע לאחר שמצאו גופה עם סימני אלימות. תושב: "היא הייתה מאוימת, חבל שהגענו למצב הזה". מדובר בנרצחת הערבייה השלישית תוך תקופה קצרה, חסן שעלאן, YNET, 31.01.16 ♦

עיתונאיות, מחנכות ורופאות מחוץ לחוק: תכירו את הנשים של התנועה האסלאמית. למרות ההנחה כי תנועה דתית תדיר משורותיה נשים, רבבות הפעילות של התנועה האסלאמית היוו מההתחלה חלק אינטגרלי ממנה. עכשיו הן מוצאות את עצמן מחוץ לחוק – יחד עם יתומים, תלמידות וגניקולוגיות – נסמכות על כספי האבטלה של המדינה שלא יכולה ולא מתכוונת למלא את החלל שהן משאירות, סמאח סלאימה, שיחה מקומית,   30.12.2015 ♦

קול באישה מהפכה: אמל מורקוס חובקת אלבום חדש. לרגל צאת אלבומה החמישי "פתח אל-ורד", מדברת הזמרת אמל מורקוס בראיון ל"שיחה מקומית" על זהותה כאישה, כפלסטינית, כאומנית וכקומוניסטית, על ניסיונות התיוג מהצד היהודי וניסיונות ההשתקה מהצד הפלסטיני, על זכרו של אביה, ועל התקווה שעל שמה היא נקראת, מאת אורלי נוי, שיחה מקומית,  24.12.2015 ♦

לשבור שתיקה על אלימות מינית – בערבית .על רקע גלי אלימות נגד נשים ערביות בישראל, קמה יוזמה מהפכנית לשיתוף חוויות ועדויות על תקיפות והטרדות מיניות. המסר: תוסקותיש. אל תשתקי, אינה מיכאלי, שיחה מקומית,  | 11.12.2015 ♦

רצח נשים בחברה הערבית – מצב חירום לאומי. הסטטיסטיקה המזעזעת של רצח נשים ערביות בשנה האחרונה מבהירה כי מדובר במצב חירום שיש לטפל בו מיידית. השינוי הדרמטי שנחוץ כאן יתרחש רק באמצעות פעולה מיידית של המדינה – כפי שמתחייב ממנה, ראונק נאטור, YNET (סיכוי), 09.12.15 ♦

פמיניזם בדואיבין קדמה למסורת. פאנל על פמניזם ערבי-בדואי שהתקיים באוניברסיטת בן גוריון בשתתפות: רינאל שלאבנה-בהותי, אינסף אבו שארב, יאסר אל עמור,ופאא אבן ברי ושיפא סאנע. הטלויזיה החברתית, 26.11.2015 ♦

הדרך למעלההצעירות הבדואיות כובשות את ספסלי האקדמיה. מהפיכת ההשכלה: רוב מוחץ לנשים בדואיות בשורות האקדמיה בדרום ובכלל. מכללות ההוראה, האוניברסיטאות בישראל, ירדן ואיו"ש שינו את פניה של החברה הבדואית בשנים האחרונות. על פי נתוני המוסדות, כ60% מהסטודנטים הבדואים הן נשים, רובן מעדיפות את מקצוע ההוראה, אחמד אבו סוויס, וואלה, 19.11.2015 ♦

רמלה: שתי נשים נמצאו ירויות בתוך רכב. שתי נשים נורו למוות בפלג גופן העליון בכביש 44 בין רמלה ללוד. במשטרה בודקים חשד לרצח כפול, ירון דורון, NRG,  | 17/11/2015 ♦

לאלימות נגד נשים אין תרבות ולאום. לפחות 18 נשים, פלסטיניות ויהודיות, נרצחו ב-2015 בישראל בידי גברים. מתי נבין שבחברה אלימה וגזענית לא ניתן להבחין בין הקורבנות, ושהציפייה של גברים שניתן להם לסיים את המלחמות שלהם בזמן שאנחנו נרצחות היא מקור האלימות? מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  | 15.11.2015♦

לזכרה של סוהא מנצור: מאות הפגינו בטירה נגד רצח נשים. סוהא מנצור, מורה ואם לארבעה מטירה, נורתה מטווח קצר ונמצאה ללא רוח חיים ביום חמישי. כשבוע קודם הגישה תלונה במשטרה על כך שחייה בסכנה. המפגינים, ביניהם ראשי ערים, חברי וחברות כנסת, קראו לפעול כדי להגן על נשים, מאת יעל מרום, שיחה מקומית , | 7.11.2015 ♦

4 נשים-יזמות מהמגזר החרדי והערבי משתפות בסוד ההצלחה שלהן. לא מדובר רק בנשים בעולם גברי, אלא בנשים שמגיעות מהמגזר הערבי והחרדי ונאלצו להתמודד עם לא מעט אתגרים בדרך ליעדים שהציבו לעצמן. ראיון עם 4 נשים מעוררות השראה, GeekTime, 5.11.2016  – ♦

10-20 נשים נרצחות בשנה בידי בני זוגן – והמדינה לא עושה הרבה. הוועדה לקידום מעמד האישה בראשות ח"כ עאידה תומא סלימאן קיימה היום דיון דחוף בנושא ■ "מחלקים כסף לכל מיני מטרות, אבל נושא האלימות במשפחה כמעט שלא מטופל", הלית ינאי לויזון, גלובס, 26.10.2015 ♦

סטודנטית ערבייה שנחשדה כמחבלת הורדה מאוטובוס בכביש 6 והושארה בצד הדרך. חייל שניגש לנהג טען שהוא מזהה נוסעת כ"מחבלת שהמשטרה דורשת לאתר", והזעיק שוטרים. אלה דרשו ממנה לרדת מהאוטובוס לתשאול קצר, ובינתיים הנהג המשיך בנסיעה, אלמוג בן זכרי, הארץ, 18.10.2015 ♦

למה נשים ערביות כבר לא מנהלות בתי קולנוע בארץ? סרט חדש שעולה בפסטיבל חיפה מציג את סיפורה של אישה מנצרת שהחליטה לפתוח סינמטק בעיר. אבל מה שכיום הוא חידוש היה פעם טבעי יותר, כשלפחות שתי נשים ניהלו בתי קולנוע. ואז באה 1948 ושינתה הכל, מאת אלי אמינוב,  שיחה מקומית,  | 26.9.2015 ♦

הסיפור על האשה שהקימה סינמטק בנצרת. בדרך להקמת הסינמטק, שברה ספאא דבור כמה תקרות זכוכית: היחס בחברה הערבית לאשה יזמית, הראשוניוּת של המוסד, הקושי של ישראלית לייבא סרטים ערביים והכסף. "האשה מהסינמטק", שביימה נורית יעקבס־ינון ויוקרן בפסטיבל הסרטים בחיפה, מגולל סיפור על אשה עם חלום בוער, נירית אנדרמן, הארץ, 20.09.2015 ♦

שחאדה: "כן, אני גם אשה ערביה וגם פמיניסטית". עשר בדואיות קיפחו את חייהן בחמש השנים האחרונות. ספא שחאדה (50), מנהלת "מען", ארגון הגג של ארגוני הנשים הערביות בנגב, לא מוכנה לקבל את ההגדרה של רצח בשל חילול כבוד המשפחה: "זו פשוט מכבסת מילים, רצח הוא רצח". ויש לה גם הסבר למצבן העגום של הנשים בחברה הבדואית, עודד בר-מאיר ,  MYNET, 3.9.2015 ♦

המתנה של איילת שקד לטלב אבו עראר על פוליגמיה: קדנציה נוספת.  ארגוני נשים בחברה הערבית מנהלים שנים מאבק נגד פוליגמיה, ולא זוכים לתמיכה של המדינה. להיפך. אפילו עכשיו שרת המשפטים מתעלמת מהארגונים, ופועלת בדרך שעלולה להזיק לנשים עצמן מאת מקבולה נאסר,  שיחה מקומית | 26.8.2015 ♦

שקד והיועמ"ש נגד פוליגמיה – מה אומרים במגזר? שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה מבקשים לאכוף את החוק לגבי התופעה שנפוצה מאוד במגזר הבדואי. בין היתר, יוטלו סנקציות פליליות ויישללו הטבות כמו קצבאות ילדים. "אבסורד לתת פרס למפרי חוק", אמרה שקד. נשות המגזר חלוקות באשר לצעד, ובעיקר באשר לדרך יישומו, טובה צימוקי וחסן שעלאן, YNET  20.08.15 ♦

שקד ווינשטיין הכריזו על יוזמה "למיגור הפוליגמיה", יינקטו צעדי אכיפה פליליים. החוק הקובע חמש שנות מאסר על פוליגימיה לא נאכף כיום. לדברי היועמ"ש, רשויות שנחשפות למידע על ריבוי נשים יחויבו להעבירו לרשויות האכיפה. ארגוני נשים ערביות הביעו ספק ביעילות הצעדים' רויטל חובל   ו שירלי סיידלר, הארץ, 19.08.2015 ♦

שטח ההפקר: מדוע הרשויות לא מגינות על נשים בדואיות בנגב?  אותן רשויות שיודעות לאתר כל מבנה בכפר בלתי מוכר כשהן רוצות להרוס, מגלות אזלת יד מבישה כשמדובר בהגנה על חייהן של הנשים בנגב. נראה שכל עוד רצח נשים אינו מהווה איום ביטחוני, "כבוד המשפחה" ימשיך להוות תירוץ לגיטימי להפקרתן על ידי החוק,  מאת סראב אבורביע,  שיחה מקומית | 7.8.2015 ♦

הכניסה לגברים אסורה: בית קפה לנשים בסחנין מציע בילוי משוחרר מדאגות. בלי נרגילות, אך עם תערוכות, ספרים והרצאות, "ניסא קפה" מאפשר לנשים ערביות לבלות בחופשיות, מבלי לקבל מבטים נועצים מגברים. לאנשי הדת בעיר לא לקח הרבה זמן להתחיל לשאול שאלות, נעה שפיגל, הארץ, 31.07.2015 ♦

ארגוני נשים ערביות הפגינו במחאה על טיפול המשטרה בתיקי רצח של בדואיות. המחאה פרצה בעקבות חשד לרצח צעירה בדואית מכפר לא מוכר בנגב שגופתה נמצאה בשבוע שעבר. לדברי מנהלות בארגונים, לגורמים רבים במשטרה וברווחה יש חלק בהפקרות גדולה ביחס לבדואיות, שירלי סיידלר, הארץ, 29.07.2015 ♦

חטאתי, פשעתי, הקמתי ארגון נשים ערביות.  בכיר בתנועה האסלאמית מאשים את פעילות ארגוני הנשים שהן מחבלות שמקבלות כספים מחו"ל. כשהוא מטיף מוסר, אנחנו מצילות קורבנות של גברים מכים ונלחמות באלימות מינית. אם זה חטא, תעמידו אותי למשפט, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  | 9.7.2015 ♦

עאידה תומא סלימאן מחויבת לנשים החלשות. ושדיילות אל-על יחכו. בכנסת יש מי שמכנים אותה טרוריסטית, וגם מבין אלה שתומכים בה, מעטים מאמינים שתצליח לחולל שינוי. 
אבל עאידה תומא סלימאן, חברת 
הכנסת הערבייה הראשונה העומדת בראש הוועדה לקידום מעמד האשה, 
לא נרתעת מימנים קיצונים שרוצים לקחת לה את תעודת הזהות ולא מאנשי דת מוסלמים שהוציאו נגדה פתווה, נעמי דרום, הארץ, 09.07.2015 ♦

באה כדי לשנות. חברת הכנסת החדשה מטעם הרשימה הערבית המשותפת, עאידה תומא-סלימאן, פרצה מסגרות בפוליטיקה ובפעילות הציבורית הערבית הרבה לפני שנכנסה לכנסת. כאישה הערביה הראשונה בהיסטוריה לעמוד בראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, היא יכולה לסלול את הדרך לנשים ערביות רבות בפוליטיקה הישראלית, ארנה כהן, אפשר לחשוב – הפורום לחשיבה אזורית, מולד, 8.7.2015 ♦

וואפא טיארה, הפמיניסטית הראשונה של כפר קרע. כשיכתבו יום אחד את קיצור תולדות הפמיניזם במגזר הערבי, וופא טיארה תזכה למקום של כבוד בצמרת הרשימה. בעידן שבו לכל גורם בעל אינטרס כלכלי במשק יש לוביסט שנלחם למענו, טיארה היא לוביסטית נמרצת ויחידה במינה שנלחמת באומץ כדי להעניק לנשות המגזר הערבי את ההזדמנות לצאת לעבוד ואת הזכות להתפרנס בצורה הוגנת. טל מילר, 2.7.2015, MYNET ♦

הקיבוצניקיות ושכנותיהן הערביות: מבשלות שלום. הן מבשלות ואוכלות יחד, מארחות ומתארחות זו אצל זו, לומדות להכיר וחולקות מכאובים ופחדים. קיבוצניקיות ושכנותיהן הערביות מבשלות שלום בקורס משותף של גבעת חביבה, ארנון לפיד , 2.7.2015, MYNET ♦

גילוי דעת של ארגוני נשים ערביות. גילוי דעת אמיץ ויוצא דופן של ארגוני נשים ערביות, היוצא נגד תופעות ההשתקה והטלת אימה על נשים ערביות, ונגד הקיצוניות והטלת צנזורה פנימית על מגוון רחב של פעילויות חברתית ותרבותית בחברה הערבית – התפרסם בעיתונות הערבית ב- 10 ליוני. גילוי הדעת קורא לדיון דמוקרטי בין הזרמים המובילים בחברה הערבית, וכיבוד כל ההשקפות כחלק מהמארג החברתי והתרבותי, הנשען על העיקרון של כיבוד זכויות הפרט וחרותו. הטלויזיה החברתית, יונתן עשת, 22.6.2015 ♦

מנהיגות ערביות ויהודיות נפגשו לסופ’’ש של דו קיום בנצרת. כ-60 נשים ערביות ויהודיות מכל רחבי הארץ נפגשו ליומיים של היכרות, דיונים ויצירת חוויות וקשר משותף מתוך רצון ושאיפה לדו קיום. מטרת הקבוצה לייצג את הקול הנשי הקורא לעשיית שלום עם שכנינו, להבטחת איכות חיים הוגנת לכל קבוצות האוכלוסייה בישראל יהודים כערבים ולהשוואת זכויותיהן של נשים, יואב איתיאל, מגזין המושבות, 14.6.2015 ♦

בדרכי: קבלו את האישה שהמציאה מחדש את החינוך הערבי־ישראלי. 25  שנה אחרי שיצאה מהכפר ללימודים גבוהים על אף התנגדות חריפה של המשפחה, ממשיכה ד"ר דאליה פדילה לנפץ עוד ועוד תקרות זכוכית, טל בשן, מעריב און ליין, 08/06/2015 ♦

הסערה שחוללה קריאתה של חנין זועבי ל"פיקוח חברתי" על המסגדים. היציאה של ח"כ זועבי נגד תופעת האלימות כלפי נשים והטלת האימה על תושבי היישובים הערביים באמצעות נשק, היא אמיצה. אבל הדרישה שהציבה ל"פיקוח חברתי" על המסגדים, היא צעד אחד רחוק מידי, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  13.5.2015 ♦

עושות סדר – הנכבה מזווית פמיניסטית , כתבה של הטלויזיה החברתית, ב-12/05/2015, 20:26 משך: ‏20:47 דקות ♦

העולם שנחשף כשנשים בדואיות מקבלות לידיהן מצלמה דיגיטלית, כ–30 נשים בדואיות קיבלו לידיהן מצלמות ויצאו לתעד את החיים בכפרים הלא מוכרים. בגלל מגבלות המסורת הן השאירו גברים מחוץ לפריים, ובדרך כלל נמנעות גם מצילום נשים וילדים. דרך העדשה הן גילו מחדש את סביבתן ואת זכויותיהן, ורד לי, הארץ,  11.5.2015 ♦

ציון לשבח פמיניסטי לחברי הכנסת של הרשימה המשותפת. כשאלמונים ירו על רכבה של חנין ראדי, ספורטאית מטירה שביקשה לקיים מרתון נשים בעיר, חברי הכנסת של הרשימה המשותפת היו הראשונים להגיע לביקור סלוידריות בביתה. זהו צעד מבורך, אך הדרך במאבק לשוויון מגדרי בחברה הערבית עוד ארוכה ומתישה, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  | 8.5.2015 ♦

3 יזמיות ערביות מנצרת חולמות לכבוש את עולם ההיי-טק. מינרווה מאזאווי פיתחה אפליקציה שעוזרת לפתור מחלוקות בין בני זוג, אווה נג'ר הקימה אתר סאטירה הפונה לעולם הערבי, רים חלף פיתחה אפליקציה לניהול פיננסי ■ כולן פעילות במאיץ הסטארט-אפים NaserahTech, שירי דובר, גלובס, 28.4.2015 ♦

נשות בקה אל-גרבייה נאבקות מהיציע. בזמן שקבוצת הכדורגל של העיר ניצחה ועלתה לליגה א', התחולל מאבק מעניין לא פחות ביציע, שם הצטרפו אל האוהדים הקבועים גם נשים אוהדות. לא כולם אהבו את זה: "מעדיפים שנשים לא יהיו במקום צפוף עם גברים", חסן שעלאן , YNET  27.04.15 ♦

הדרת נשים פלסטיניות. נבילה אספניולי מבקרת את הדרת הנשים הפלסטיניות תושבות המדינה, מהתכנית ליישום החלטת האו"ם 1325 בישראל. היא מצביעה על הסתירה הקיימת בין הדיבור על ייצוג נשים ממגוון קבוצות באוכלוסייה ושמירה על ביטחונן, לבין התעלמות תכנית הפעולה מהנשים הפלסטיניות. את דבריה היא נשאה בכנס שדן בהמשך יישום החלטת האו"ם 1325 בישראל, שנערך במכון ון-ליר ב-19 באפריל 2015, הטלויזיה החברתית ♦

"רעה, נחותה, זונה". גרושה בחברה הערבית. הילדים נשארים עם האב, והאמהות נותרות נתונות תחת עינה הביקורתית, המסורתית ולעיתים אף האלימה של החברה. במקרים מסוימים זה מגיע עד כדי סכנת חיים. "המציאו עליי שמועות, העירו לי על הלבוש, על החיים שלי, אני ממליצה לנשים לא להתגרש", אומרת ריאן. הסיפור המושתק של ערביי ישראל, חסן שעלאן ,08.04.15 ,YNET ♦

עאידה תומא סלימאן: "למה לא משווים אותי לתמר גוז'נסקי?"בקרב ערביי ישראל עאידה תומא סלימאן היא מודל לאישה עצמאית, חזקה ודעתנית, אך עבור ישראלים רבים, היא הייתה דמות אלמונית כמעט, עד שנבחרה למקום השני במפלגת חד"ש ולמקום החמישי ברשימה הערבית יהודית המשותפת, שלומי אלדר, אל מוניטור, 26.3.2015 ♦

נלחמות לשוויון: ערביות נגד בתי הדין המוסלמים. הן רוצות שהמדינה תכפה על ביה"ד שלהן את חוקי השוויון לנשים אך מאשימות אותה בקולוניאליזם ובכיבוש. הפרדוקס של ערביות בישראל, יהודה יפרח, מקור ראשון ו NRG,  | 24/3/2015  ♦

בעיה בוערת במגזר הערבי: רווקות מאוחרת. לא תוצאות הבחירות, לא האלימות וגם לא יוקר המחיה: הסוגיה הבוערת במגזר הערבי היא מספרם הגדל והולך של הרווקים, ובעיקר של הרווקות. יותר ויותר בנות ערביות מגיעות לגיל 30 בלי שיתחתנו, והן נאלצות להתמודד עם הלחץ המשפחתי הכבד, עם הסטיגמה השלילית וכינויי הגנאי, ועם היצע של חתנים שאינם מספיק משכילים, אבי כפירי, מקור ראשון, | 20/3/2015 ♦

הפוליגמיה בחברה הבדואית מפלגת משפחות ואת המגזר כולו. כמעט שליש מהבדואים בנגב מנהלים אורח חיים פוליגמי, לפי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. חוקרים אומרים שלא מסתמנת ירידה בנוהג והוא נפוץ כיום גם בקרב צעירים ומשכילים, שירלי סיידלר, הארץ, 13.03.2015 ♦

השבט אמר את דברו – מגמת התחזקות לריבוי הנשים בעדה הבדואית. תופעת הפוליגמיה בעדה הבדואית מתרחבת, למרות ההנחה שההיטמעות בחברה המודרנית וההשכלה הגוברת תפחית את ריבוי הנשים. הכתבה של אחמד אבו סוויס, וואלה, 12 במרץ 2015 ♦

הצדדים הבעייתים של הרשימה הערבית. רבות דובר על כך, שבכנסת הבאה ייצגו רק שתי נשים ערביות אוכלוסייה שלמה. ואולם, מעיני הציבור הערבי נעלמה גם העובדה, כי בין חברי הרשימה המשותפת, מאלה המייצגים את הנגב, יש נציגים פוליגמיים — אחד מטעם התנועה האיסלאמית ואחד מטעם חד"ש, אינסאף אבו שארב ורינאל שלאבנה-בהותי, הארץ, 8.2.2015 ♦

שתי מועמדות ערביות במקום ריאלי: "מי שדורש שוויון, שיקיים שוויון לנשים". עד היום ייצגו את נשות המגזר רק שלוש חברות כנסת. בבחירות לכנסת ה-20 צפויות לעשות זאת שתי נשים בלבד. הדרך לייצוג שוויוני עוד ארוכה: "מפלגה או רשימה שאין בה שוויון – אין בה היגיון", קובלות פעילות חברתיות בשטח, חסן שעלאן YNET, 29.01.15 ♦

"אנחנו לא שקופות": תערוכה למען נשים ערביות. חרף מצב היחסים הנפיץ בין יהודים וערבים, תתקיים בפעם התשיעית ברציפות תערוכת "לחם ושושנים", שעיקרה הפגנת סולידריות ותרומה למאבק לשוויון של נשים ערביות בשוק העבודה בישראל, רותי קדוש, NRG,  | 24/12/2014 ♦

מחקר: תלמידות ערביות מצמצמות פערים מול המגזר היהודי. מחקר מראה כי הציונים של הבנות הערביות מתקרבים לציוני בנים יהודים, ולעתים אף עוברים אותם. תוכנית של משרד המדע מעודדת לימודי מדעים בקרב בנות שני המגזרים, ירדן סקופ, הארץ, 25.12.2014 ♦

פוסטים נוספים בנושאי נשים

איזה הסבר לרצח מצאה המשטרה במקום כבוד המשפחה? החדשות הטובות הן שנתפסו חשודים ברצח ביסאן אבו גאנם, ושהמשטרה למדה לא לתרץ רציחות ב"רקע כבוד המשפחה". החדשות הרעות הן שהתירוץ החדש לרצח נשים גרוע עוד יותר: התנהלות עצמאית, סמאח סלאימה אגבאריה, שיחה מקומית  ,  10.12.2014 ♦

"אל תשתקי": כך יסייעו לנשים ערביות הסובלות מאלימות. 14 מתוך 19 הנשים שנרצחו בשנת 2013 הן נשים ערביות. פרויקט חדש שהוקם לאחרונה מבקש להתמודד עם הבעיה באופן שיותאם למידותיה. "לחברה הערבית נורמות שהתיאוריה המערבית לא מצליחה לספק להן מענה", דנה ויילר-פולק, וואלה, 5.12.2014 ♦

למנוע את רצח הערבייה הבאה. יותר מדי נשים ערביות לא רואות במשטרה כתובת בטוחה במקרים של סכנה ואלימות, ולכן הן נאלצות לשתוק ולוותר על זכותן לחיות בביטחון ובכבוד, הודא דראושה , 27.11.14 ♦

בעקבות רצח בוסאינה אבו גאנם: 4 נשים למקלט. במשטרת רמלה חוששים כי הן היו עדות לרצח. גורם במשטרה אומר על הקושי בפיענוח מקרי רצח במגזר הערבי: "מי שייתן עדות במשטרה פוגע בחוקי החמולה ובמקרה הטוב לא יוכל לחזור לחמולה לעולם", שי אלבלינג  , MYNET, 16.11.2014 ♦

על רקע כבוד הכתבה.משהו מוזר קרה לצוות חדשות ערוץ 10 שיצא לסקר עוד רצח של אשה "על רקע כבוד המשפחה '"סמאח סלאימה אגבאריה, העין השביעית, 10.11.2014 ♦

רצח עשר הנשים ומדרג הכבוד של גברים. למרות שאותן נשים פנו אלינו, למשטרה, לרווחה ולארגוני נשים, לא הצלחתו להציל אותן. נכשלנו כחברה. נכשלנו בשמירה על חיי נשים. נכשלנו בקבלת העובדה שנשים הן ייצור אנושי עצמאי וחופשי שיש לו זכויות בלעדיות על עצמו. מאת, סמאח סלאימה אגבאריה, שיחה מקומית | , 28.10.2014 ♦

הקורבן העשירי במשפחת אבו גאנם: "נשים שבחרו דרך חדשה – נרצחו". תיקי רצח הנשים מרמלה ממשיכים להיערם ואין מי שיעצור את מסע הקטל. קרובה מספרת: "סכנת חיים נשקפת לרוב הנשים מהמשפחה", חסן שעלאןYNET, 26.10.14  ♦

מועדון ארוחת הפסחא. עשרות החברות במועדון הנשים של הכפר ראמה מתכנסות 
בכל שבוע, אבל השבועות שלפני הפסחא הם הצפופים 
והעסוקים ביותר – אם לשפוט לפי צבא האופות שמתגלה 
למי שנמשך כסהרורי לריח הבצק החם, רונית ורד, הארץ, 17.04.2014 ♦

גיבורה מקומית: סיפורה של שירין נאטור חאפי, מנהלת בית ספר ערבי בלוד. שירין נאטור חאפי היא תושבת לוד, בוגרת ספרות עברית מאוניברסיטת בר אילן, ערבייה בעלת מבטא עברי נהדר, אבל יותר מכל היא סוג של גיבורה מקומית שלקחה על עצמה את אחת המשימות הכי קשות שעולות על הדעת – לנהל תיכון ערבי בשכונת הרכבת בלוד. נסלי ברדה ליוותה אותה בתוך הקלחת הזו במשך חודשים ארוכים. חדשות 10, מרץ 2014 ♦

עורכת הדין הבדואית ראויה אבורביעה לא מוכנה שתכניסו אותה לאוהל. ראויה אבורביעה, 33, עורכת דין באגודה לזכויות 
האזרח ודוקטורנטית למשפטים, מתגוררת בבאר שבע. 
איפה: בבית קפה בתל אביב מתי: שלישי, 11:00. איילת שני , צילום: גלי איתן. הארץ, 13.03.2014 ♦

הגיעו לבקש את ידי, בפעם הראשונה ישבנו יחד והתחלנו לבנות חלומות. פנים ושמות – נשים מספרות על החיים בצל התיקון לחוק האזרחות: פרויקט צילומים דו-לשוני, שירז גרינבאום, אקטיבסטילס & רופאים לזכויות אדם-ישראל, העוקץ,  25.12.13 ♦

נשים של שכונת ג'ואריש מתגנבות ללימודים. בכל יום שהיא משננת אותיות חדשות, מסמנת לעצמה ס' עוד ניצחון קטן. ב' פותחת את הספרים ומצליחה לשכוח לכמה שעות מהצרות. מ' מקווה למצוא עבודה טובה, "לא רק בניקיון" ואת ר' הופכים הלימודים ל"אמא חזקה יותר". כ־20 נשים ערביות מוסלמיות מרמלה ומלוד מגיעות לשכונת ג'ואריש כדי להשתתף בפרויקט ייחודי של רכישת השכלה ומציאת תעסוקה, איילה רוטה-גבאי, MYNET, 24.12.13 ♦

בין מחשופים לשמרנות: תחרות מלכת היופי של המגזר הערבי. בשבוע שעבר נערכה תחרות מלכת היופי הערבייה של ישראל. ארוע שמנסה ללכת בין הטיפות: דתי-חילוני, ערבי-ישראלי, שמרני-חושפני, פמינסטי-שובינסטי. ליווינו את הטוענות לכתר ואת הגיבורות האמיתיות של התחרות – השופטות. אוהד חמוחדשות 2 | פורסם 20/12/13 ♦

הנשים הבדואיות מנושלות פעמיים. הנשים הבדואיות ייפגעו פגיעה כפולה מתוכנית פראוור־בגין, שתנשל עשרות אלפי בני אדם מביתם ואדמתם בנגב. באפלה הזאת יש בכל זאת קרן אור אחת: המאבק בעוול הזה נותן קול לנשים, והן תופסות מקום בחזית ההתנגדות. צפי סער, הארץ, 02.12.2013 ♦

הישראלי הבא עם נובל בכימיה יהיה אישה ערבייה. הישגי החינוך במגזר הערבי נמצאים בנסיקה, כשהמוקד במגמות המדעיות – שם יש רוב של בנות. אלי הורביץ מברך על השינוי העמוק במגזר – וקורא למדינה לאפשר לפוטנציאל להתממש. מאמר אורח, וואלה, 2.11.2013 ♦

סיפורה המרגש של האישה שקראו לה 'עבד' בבי"ס. תהאני אבו עליון (33), בת קהילת הבדואים השחורים, זוכרת היטב את ההצקות, העלבונות ושמות הגנאי שחבריה לספסל הלימודים הטיחו בה רק בשל צבע עורה השונה. כשגילויי הגזענות לא פסקו גם כשבגרה, היא החליטה לא לשתוק והחלה להוביל פרויקט ייחודי למלחמה בתופעה המכוערת. עודד בר-מאיר,MYNET , 10.10.13 ♦

הבנאליות של רצח נשים ערביות. אדלה ביאדי שלון, הארץ, 03.10.2013 ♦

הבחירות ברשויות הערביות: הנשים עוברות קדימה. יותר ויותר ערביות מעורבות בפעילות פוליטית וייצוגן במועצות צפוי לגדול באופן ניכר לאחר הבחירות. "צריך לשבור כמה מוסכמות", אומרת אחת המועמדות. ג'קי חורי, הארץ, 02.10.2013 ♦

נשות ג'סר א-זרקא קוראות לשינוי. כשבני גילן למדו קרוא וכתוב, הן נאלצו לעזוב את הלימודים. כעת משלימות נשות הכפר את החסר ולומדות להאמין בעצמן. שני ליטמן, הארץ, 27.09.2013 ♦

סשה נסאר מעצבת קולקציית סתיו היישר מהאביב הערבי. אחרי שעמדה על שלה ולא שינתה את קולקציית הגמר שלה שבהשראת האביב הערבי, כפי שהמליץ צוות מומחים, זכתה סשה נסאר מיפו בתחרות בינלאומית של בוגרי בתי ספר לאופנה בלונדון. עכשיו היא מציגה בשבוע האופנה בפריז. שחר אטואן, גלריה – הארץ, 27.09.2013 ♦

אלבום בכורה מרגש ללונא אבו נסאר. אקוסטי ורוקיסטי, רך ומחוספס, ערבית ועברית – לונא אבו נסאר, כמו כל אמן מצוין, מתעלה מעל לחלוקות האלה באלבום הנהדר שלה, “אספר לך”. בן שלו, גלריה – הארץ, 27.09.2013 ♦

בהצלחה לנשות הברזל הערביות. הנה עוד אייטם שהחברה הישראלית לא תתעניין בו והתקשורת לא תסקר אותו: נשים ערביות רצות לבחירות ברשויות המקומיות בחודש אוקטובר הקרוב.  חאלד תיתי, הארץ, 10.09.2013 ♦

חנין זועבי יש רק אחת. בינתיים. ח"כ חנין זועבי הודיעה לפני מספר ימים כי היא שוקלת להתמודד על ראשות עיריית נצרת. אם תעשה כן ותנצח בבחירות, היא תהיה האשה הערבייה הראשונה שמכהנת כראשת עיר. הבעיה היא, שאם זועבי תתמודד ותתפטר מהכנסת, נישאר ללא כל ייצוג נשי ערבי בבית המחוקקים. ראויה אבורביעה, הארץ, 18.08.2013 ♦

נשים ערביות בפוליטיקה? במגזר עדיין לא בשלים למהפכה. רק 22 נשים מהמגזר הערבי והדרוזי ייקחו חלק בבחירות המוניציפליות הקרובות. למרות הכישורים והניסיון הענף שלהן, שיעור ההתמודדות של הנשים בבחירות נמצא במגמת ירידה והדרך לשבירת ההגמוניה הגברית ושלטון החמולות עדיין ארוכה. אריק בנדר, מעריב, 18.8.2013 ♦

משכילות, מתקדמות, מנודות: במגזר הערבי לא רוצים נשים בפוליטיקה המקומית. הנשים במגזר רוצות להתמודד בבחירות ולהשפיע, אבל נתקלות בשלטון גברי ובחמולות שלא מוכנות לקבל שינוי. חלקן מוותרות מראש ויש כאלה שהולכות עד הסוף כדי להוכיח שהן שוות. האם יש לזה סיכוי?  חסן שעלאן, YNET, 2.8.2013 ♦

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ויו"ר ועדת הפנים יקיימו דיון משותף על הגנה על נשים בדואיות בסיכון,23  במאי 2013 ♦

אהלן רפיק. "רפיק חלבי מראיין את מהא זחאלקה-מסאלחה, סוציולוגית, אשה אסרטיבית וחזקה המתקוממת נגד נישואין בגיל צעיר", הטלויזיה החינוכית, 16.5.2013 ♦

שקופות: הנשים הערביות שנפגעו מחוק האזרחות יוצאות לאור, ליאת שלזינגר, מעריב, 3.5.2013 [עלה באתר רופאים לזכויות האדם[ ♦

נשים ערביות על הכוונת. שתי נשים נרצחו בתוך שבוע במגזר הערבי. יותר רציחות מתבצעות בידי רוצחים שכירים, ובארגוני הנשים חוששים: הרצח הבא הוא עניין של זמן, או הזמנה. ג'קי חורי, הארץ, 30.4.2013 ♦

פעילות הפגינו נגד אלימות כלפי נשים בחברה הערבית. שיירות יצאו מהצפון ומהדרום, ועצרת נערכה בקפר קרע. הן קראו לחברי הכנסת הערביים לפעול בתקיפות רבה יותר: "החברה והמשטרה לא עושים די". ג'קי חורי, הארץ, 26.4.2013 76 נרצחות – כתבה בטלויזיה החברתית ♦

הדיבור החדיש של חלוצות הראפ הערבי. בתחילת הדרך העירו להן על הלבוש, אבל נהוא אל 
עאל וסאפא חתחות לא ויתרו. כעת, כשהן משמשות השראה לראפריות ערביות אחרות, מספרות חברות "עראפיאת” למה הן כותבות על המצב החברתי ולא על פוליטיקה. בן שלו, הארץ, 11.4.2013 ♦

רשימת 50 הנשים החזקות בישראל מזמנת גם היא ספירה. את הרשימה, שהרכיב המגזין “פורבס”, פותחת שרה נתניהו, אשת ראש הממשלה, בשל ההשפעה הגדולה שיש לה על מינויים פוליטיים בישראל, לדברי המגזין. עוד ברשימה, החשודות הרגילות: נשות עסקים ופיננסים, פוליטיקאיות ועוד בעלות תפקידים, גם עיתונאיות ודוגמניות…ועוד יותר מדכדך, שיש ברשימה פחות מעשר נשים מזרחיות ורק אשה ערבייה אחת (פרידה ג’אבר בראנסי, עורכת ראשית בקבוצת התקשורת פנורמה, במקום הלפני-אחרון). כל השאר – יהודיות אשכנזיות. לא הפתעה גדולה, כך זה בכל רשימה של בעלי כוח בישראל. אבל לאלה המעדיפים לטמון ראשם בחול זו תזכורת חשובה. צפי סער, גברת מג'ודנרת, הארץ, 2.4.2013 ♦

רקע  
  • נשים ערביות חוות אפליה משולשת: כערביות ביחס ליהודים, כנשים ביחס לגברים, וכנשים בחברה הערבית בפרט. הן נמצאות בתחתית הסולם בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ובגובה השכר. רשויות המדינה אינן מספקות להן את ההגנה הראויה במקרים של פרקטיקות פנים-חברתיות דכאניות, כגון פוליגמיה והשאת קטינות. מתוך: האגודה לזכויות האזרח
  • מעמדה של האישה הערבייה בפרט עמד במוקד של מחקרים פמיניסטיים בשנים האחרונות. מחקרים אלו מצביעים על הצורך לקשור את מעמד האישה לא רק לתרבות המשפחתית הפטריארכלית, אלא גם לתפקיד שהמדינה ומוסדותיה ממלאים בשימור מעמדה של האישה ובהעצמת ערכים פטריארכליים. בשני העשורים האחרונים התקיימה פעילות מגוּונת של העצמת נשים ערביות בישראל. על-אף שינויים אלה, בתחומים מסוימים נשמרים דפוסים שמרניים יותר. מתוך: נשים ערביות בישראל, מאת: פייסל עזאיזה, ח'אולה אבו–בקר, רחל הרץ–לזרוביץ, אסעד גאנם, הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב, 2009. לקריאת המבוא
  • לא מזוהות" – סיפורן של ערביות ישראליות בין שני עולמות. סרט הדוקו, "לא מזוהות", מביא את סיפורן של ערביות ישראליות שבחרו להתנתק מהמוסכמות ומחיי המסורת ולהשתלב בחברה הישראלית. הן מדברות על החברה הערבית והקשיים והאתגרים הכרוכים בחיים בין שני העולמות. ולצפייה בסרט (48 דק'). קשת | פורסם 13/10/11
  • נשים במגזר המיעוטים, הרשות למעמד האישה במשרד ראש הממשלה
כניסה לפוסטים נוספים בנושאי נשים

נשים ערביות בישראל: מדיכוי להעצמה, שלומי אלדר, אל מוניטור, 7.3.2013 ♦

לקט נתונים לרגל יום האישה הבין-לאומי. הלמ"ס, 6.3.2013 ♦

יום האישה במגזר הערבי: "מרגישה בבית סוהר". ערב יום האישה הבינ"ל נראה כי מעמד הנשים הערביות התחזק, אך בכל הקשור לתעסוקה מצבן עדיין בכי רע. ברקע מהדהד נושא הרציחות במשפחה. צעירה שגברה על המכשול: "איימו עליי שאשאר בבית, אבל סיכנתי את חיי כדי להגשים את השאיפות". חסן שעלאן, YNET, 7.3.2013 ♦

אמאל מישראל תרצה באו"ם על העצמת נשים ערביות. אמאל אבו סיף, דוקטורנטית מאוניברסיטת בן גוריון הוזמנה להרצות באו"ם במסגרת אירועי יום האישה הבין-לאומי. אבו סיף: "המשטרה חייבת להתייחס לרצח נשים ערביות כרצח לכל דבר ולהעניש את העבריינים על פי החוק של המדינה". משה פריאל, מגפון, 5.3.2013 ♦

"הכריחו אותי להתחתן בגיל 15, ראיתי את המוות". איומים, אלימות וחיים שלמים בצל האב והבעל שכופים חתונה בגיל ההתבגרות – הנערה שהתארסה בגיל 16 וספגה חומצה משכן קנאי בן 51 לא לבד. "זה כמו בית סוהר ואין מי שישמע אותנו", מספרות ל-ynet נשים ערביות. והרשויות לא מתערבות . חסן שעלאן ואילנה קוריאל, 23.2.2013 ♦

המהפכה הנשית במגזר הערבי מתחילה בטירה וקלנסואה. במשך שנים סבלו העובדות בעיריות טירה וקלנסואה מקיפוח – עד שכמה מהן החליטו לקחת את גורלן בידיהן. כיום ועדי העובדים בשתי העיריות הם כמעט על טהרת הנשים, שנאבקות להעצמת העובדות ולשיפור מעמדן של הנשים במגזר הערבי. אשה בראשות עיר ערבית? בקלנסואה חושבים שזה רק עניין של זמן. חיים ביאור, דה מארקר, 24.1.2013 ♦

עלייה גורפת באי-השוויון בין גברים לנשים בישראל. "על פי מדד חדש, המאפשר בחינת של מגמות אי-שוויון מגדרי בישראל, בין השנים 2004-2010, למרות העלייה בהשכלה, האפלייה המגדרית גדלה…. בחברה הערבית ראינו מצב מעניין בשוק העבודה, כמו משק אחר, מדינה בתוך מדינה", מספרת צמרת, "זו תמונה הפוכה מזו שבחברה היהודית. גברים ערבים עובדים קצת יותר מיהודים, נשים ערביות עובדות בשיעורים מאוד נמוכים בהשוואה ליהודיות. אולם אלה שכן עובדות עושות זאת ללא פערי שכר עם הגברים הערבים". , טלילה נשר, הארץ, 21.1.2013 ♦

מסייעים לערביות מאוימות: "מגלים אפס סובלנות". ב-2012 לא אירעו בלוד מקרי רצח של נשים על-רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". במשטרה מייחסים את הנתון לתוכנית לאבטחת נשים מאוימות במגזר. "החיכוך עם המאיים תמידי" . אלי סניור, YNET, 3.1.2013 ♦

הקול הנשי ינצח. כותבת דורית אברמוביץ': "ביטול פסילתה של חנין זועבי מלרוץ לכנסת מוכיח כי לא ניתן למחוק מיעוטים פוליטיים או להדיר נשים שנאבקות להשמיע את דעתן", מעריב, 1.1.2013 ♦

אח רצח את אחותו. כולם ידעו ושתקו. רצח ידוע מראש: המשטרה הוזהרה, הגורמים טיפלו – הנערה נרצחה. אתמול הוגש כתב אישום נגד אח שרצח את אחותו על הרקע המכונה "חילול כבוד משפחה". החבר התריע במשטרה וזעק לעזרה. כולם שמעו, ידעו ולא עשו דבר. אליק מאור, מגפון, 16.12.2012 ♦

תעודה כחולה במקום אהבה: נישואי אינטרס של גברים פלסטינים עם נשים מוסלמיות בישראל. מאת לילה עבד רבו. "עוד ועוד נשים מוסלמיות בישראל מוצאות את עצמן צועדות לבדן, מרומות, לבתי הדין הדתיים (השרעיים), בבקשה לתמיכה כספית או גירושין. הן נפלו קורבן לתרמית של פלסטינים מהשטחים, שמציגים עצמם כגברים אוהבים אך למעשה מעוניינים להשיג באמצעות הנישואין תעודת זהות ישראלית". מגדר, גיליון מס 1, 2012 ♦

המרכז לנפגעות תקיפה מינית ערביות בסכנת סגירה. משרד הרווחה הציע לעמותה המפעילה את המרכז סכום של 30 אלף ש"ח במקום 200 אלף בשנים קודמות, וטוען: הם לא הגישו בקשת סיוע כנדרש. ג'קי חורי, הארץ, 28.11.2012 ♦

רצח הנערה: "לחקור מדוע לא הועברה למקלט. גורם ברשויות הרווחה בדרום אמר ל-ynet שמשפחתה של הנערה ביקשה להשיא אותה לגבר שאינה מעוניינת בו. על פי החשד, אחיה רצח אותה. בארגוני הסיוע מתחו ביקורת על משרד הרווחה: "הבדואיות לא מקבלות מענה". עמרי אפרים, YNET 27.11.2012 ♦

שלוש נשים ערביות כיהנו בכנסת ישראל מאז קום המדינה. אישה ערבייה אחת הייתה ראש רשות מקומית. מחקר חדש של קרן אברהם שבדק את ההשתתפות הפוליטית של האזרחים הערבים בישראל, הקדיש פרק להשתתפות הנשים הערביות בבחירות. ממצאי הפרק הוצגו ביום עיון שנערך בעיר סחנין בהשתתפות עשרות נשים ערביות. פרטים נוספים בכתבה של TAFI TV, נובמבר  2012 ♦

יוזמה חדשה בעכו: מועצת נשים ערביות. הנשים יוצאות בגלוי נגד מעמד האשה הירוד, הבורות והאלימות במשפחה, ומקימות מועצת נשים, שתעמוד מול הממסד הגברי ותדרוש שינוי. בעתיד הן אולי ירוצו גם למועצת העיר. MyYNET עכו ונהריה, 15.10.2012 ♦

סקר חדש: מהם הרגלי הצריכה של נשות המגזר הערבי? הנשים הערביות הצעירות מתנהלות על הקו שבין שמרנות לקדמה: רק מחציתן גולשות באינטרנט, הן מעדיפות ערוצים ערביים, והן עדיין קונות בחנויות שכונתיות, גלובס, 11.6.2012 ♦

הפגינו נגד רצח נשים ערביות: "מי הבאה בתור?" שבועיים אחרי רצח נסרין עלי בכפר יאסיף התקבצו פעילות מול בית המשפט ברמלה ומחו נגד אוזלת היד של הרשויות. גם אחותה הגיעה. אחת הפעילות תהתה: "איפה הח"כים הערבים?" , YNET 10.6.2012 ♦

המרחבהפלסטיני, הישראליוהעצמי: מבטמחודשעל זירותהתמודדותשלנשיםפלסטיניותבישראל, סראב אבורביעה-קוויד ונעמי וינר-לוי, המשפט ט"ז, תשע"א ♦

בתי הדין הכנסייתיים בישראל – מבט מגדרי, עו"ד שירין בטשון, כיאן – ארגון פמיניסטי, 2012 ♦

ערביות שהותקפו פונות יותר לסיוע, אך לא מתלוננות במשטרה. העלייה במספר הפונות מצביעה על ביסוס מודעותן של הנשים בחברה הערבית לפגיעה בהן ועל האומץ שלהן לשבור שתיקה. הארץ, 13.2.2012 ♦

חייה הכפולים של סארה: מאום בטין להרווארד. היא בת 34, אמא לשישה ודוקטור לפסיכולוגיה ■ כיצד הצליחה סארה אבו כף להגיע עד הרווארד מיישוב קטן בפזורה הבדווית שעדיין לא חובר לחשמל ולמערכת הביוב ■ לא המסורת הבדווית היא שמונעת השכלה והתקדמות – הבעיה היא שאין תשתיות", היא אומרת, ומבטיחה לחזור לכפר לאחר לימודי הפוסט-דוקטורט בבוסטון, דה מארקר, 28.9.2011

עדיין כפופות, ייצוג האשה בעיתונים הערביים הארציים, אמל ג'מאל וסמאח בסול, אעלאם 2011. "…בחינת ייצוג הנשים בעיתונים הערביים המרכזיים נועד לאפשר לנו להבין לא רק את שיקולי העריכה בעיתונים, אלא גם את המוסכמות החברתיות והתרבותיות הרווחות בחברה הערבית בכללותה…

המרחב הפלסטיני, הישראלי והעצמי: מבט מחודש על זירות ההתמודדות של נשים פלסטיניות בישראל, סראב אבורביעה-קווידר ונעמי וינר לוי, המשפט, ט"ז, תשע"א, 2011

עד ראייה, יגאל סרנה פוגש נשים אקטיביסטיות ערביות, ינואר 2011

כנס רב תחומי: מעמדן וזכויותיהן של נשים ערביות בישראל, 27 אוקטובר, 2010, אוניברסיטת חיפהתוכנית הכנס

נשים במגזר הערבי: נתונים בנושא בריאות, תעסוקה והשכלה, מרכז מידע ומחקר בכנסת, מרץ 2009

לדובב את הקירות: זהותן של הנשים הפלסטיניות יושבות הבתים הפלסטיניים במרחב היפואי, עמאנה עת'מנה, אוניברסיטת בן גוריון 2009

נשים פלסטיניות בישראל: זהות, יחסי כוח והתמודדות, עורכות: סראב אבו רביע-קווידר ונעמי וינר לוי, מכון ון ליר

המאבק באלימות נגד נשים ערביות, נייר עמדה, נשים נגד אלימות WAVO, דצמבר 2009

כנס נגישות ומגדר במגזר הערבי של   כייאן, ארגון פמיניסטי

קיפוח כפול: מעמד האשה הערבייה כפרט בקהילה וכחלק מהקולקטיב הלאומי הלוחם על זכויותיו, סמר חמיס, גיליון אלקטרוני 20, עדאלה, נובמבר 2005

על האופי הפטריארכלי של החברה, אי-שוויון בין נשים לגברים ואלימות נגד נשים במשפחה, המקרה של החברה הפלסטינית, מוחמד חאג' יחיא, גיליון אלקטרוני 20, עדאלה, נובמבר 2005

גיבוש זהות והתמודדות עם ציפיות חברתיות של נשים ערביות צעירות במצב בין תרבותי, קרן סגל, מרכז שאשא

יחסים זוגיים, אסטרטגיות התמודדות עם קונפליקט בית-עבודה ורווחה נפשית: ניתוח משווה בין נשים יהודיות לנשים ערביות , ליאת קוליק ופייסל ריאן, מגמות, מרץ 2005

בריאות ורווחה של נשים בדואיות בנגב, מכון ברוקדייל

 

 

 

 

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

ארועים קרובים

◄ הקודם

נובמבר 2019

הבא ►
אבגדהוש

1


2


3


4


5


6


7


8


9


10


11


12


13


14


15


16


17


18


19


20


21


22


23


24


25


26


27


28


29


30


למידע על:

OnePlace הוקם במאי 2011 במטרה לעודד את העברת הדיון ביחסים שבין המיעוט הערבי-פלסטיני לרוב היהודי למישור החברתי-אזרחי. האתר פועל להעמיק ולשפר דיון זה ולבססו על ידע ועובדות, להבין טוב יותר את מרכיבי הסוגיה והקשריה, לחזק את העוסקים בתחום ולהעצים את עשייתם כחלק מתמונה רחבה ומערכתית, וכן להעניק להם את כלי הידע הטובים ביותר להתמודדות עם התהליכים והקשיים השונים בניסיון להביא למציאות חיים הוגנת ושוויונית במדינת ישראל.

נושאי רוחב

המערכת הציבורית

הסכסוך

ניווט מהיר

Copyright © 2019 oneplace