ערבים בישראל

מרחב מידע רב תחומי

ערבים בישראל מרחב מידע רב תחומי

תעסוקת נשים ערביות בישראל: תמונות מצב

משרד החקלאות פועל לשילוב נשים מהמגזר הבדואי בחקלאות. מיזם תעסוקת נשים בדואיות בחקלאות בשיתוף משרד החקלאות, עמותת ינאביע והג׳ויינט. מיזם ייחודי עבור חקלאי הדרום מיישובי הערבה התיכונה ועד ליישובי גדרות המעוניינים בהעסקת עובדות בחקלאות- בבתי אריזה וחממות. דוברות משרד החקלאות, 07.03.2024 ♦

נשים בהייטק: עדיין רק שליש מהעובדים, מרוויחות 20% פחות, נאמנות יותר לחברה. לפי דוח של רשות החדשנות ומכון אהרון (ראו כאן), ב-2023 גדל מספר הנשים בענף ההייטק, כולל חרדיות וערביות – אבל הוא עדיין רחוק מהיעד. בין האחראים למיעוט הנשים: המורים למתמטיקה, ישראל וולמן, YNET, 7.3.24 ♦

תערוכת לחם ושושנים 18. עמותת סינדיאנת הגליל  ומען – ארגון עובדים מקיימות מדי שנה תערוכה שנתית "לחם ושושנים 18" של מכירת יצירות אמנות, שהכנסותיה מוקדשות לפרויקטים המקדמים ומעודדים את שילובן של נשים ערביות בשוק העבודה. התערוכה אמורה הייתה להתקיים כבר בחודש דצמבר האחרון אך נדחתה לחודש מרץ בשל המלחמה, וישתלבו באירועי שבוע האישה שיצוינו באותו הזמן. בתערוכה אשר תתקיים בשבוע האישה בין 6-9 במרץ בגלריה מאיה בתל אביב, יוצגו למכירה עבודותיהם של מעל 400 אמנים ואמניות…", ARCHIJOB 22.2.24 ♦

דו"ח חדש מגלה: באלו מקצועות כדאי לעבור הכשרה מקצועית? דו"ח שהוגש למשרד העבודה בנושא הכשרות מקצועיות חושף שבמקצוע הסיעוד השכר זינק בשיעור הגבוה ביותר לאחר הקורס, ואחריו מדורגים מקצועות בתחומי הבניין. מנגד, הכשרות בתחום טיפולי היופי רשמו תשואות שליליות ומחלקן נשללה ההכרה…התשואה הגבוהה ביותר, 44%, התגלתה במפתיע בקורסי טיפול וסיעוד. הסיבה היא שהם עוזרים לשלב בשוק העבודה נשים ערביות שלא עבדו קודם..שחר אילן, כלכליסט,  19.02.24>> להורדת הדו"ח  ♦

לשאדיה נמאס מהמחירים שדפקו לה במוסך, אז היא הפכה למוסכניקית. "אולי אני עוד אהיה הבוסית שלך": לשאדיה נמאס מהמחירים המוגזמים שדפקו לה במוסך בגלל שהיא אישה, אז היא החליטה להפוך למוסכניקית בעצמה – והיא ממש לא מנסה להוכיח שהיא "יכולה גם", חמוד שרוף, כאן חדשות דיגיטל, 14.02.2024 ♦

עובדות ערביות משלמות את מחיר האווירה הרעילה. "מפרוץ המלחמה, גל של רדיפה פוליטית נגד ערבים". מורה נאלצה לעבור בית ספר כי במשרד החינוך חששו לביטחונה ● מתמחה באדריכלות פוטרה בגלל שפרסמה סרטון נגד השתקה ● ועובדות בסופרמרקט פוטרו בעקבות עימות עם לקוחה שטענה כי מחאו כפיים בזמן אזעקה ● באווירה הטעונה מאז 7 באוקטובר, כל טענה נגד עובדות ערביות מתלקחת במהירות – ומעסיקים ממהרים לפעול בלי לבדוק אם יש בסיס להאשמות, עומר שרביט, זמן ישראל, 8.2.24 ♦

ההורים התנגדו – וסייעות ערביות נאלצו לעזוב: "רצו לעשות מהגן שלנו תקדים". 2 הסייעות מרמלה החלו לעבוד השבוע במעון נעמת ביבנה – אך בשל התנגדות חלק מההורים, הן יועברו למעון אחר. אחת האמהות ל-ynet: "לא משנה שהן לא יהודיות, יש בעיה עם ההכשרה והשפה". אחרת כתבה בפייסבוק: "רצו לעשות מהגן שלנו 'תקדים' שעובדות בו לראשונה ערביות". נעמת: "אירוע מביש ומיותר", מאיר תורג'מן |YNET |19.9.23 ♦

הורי נעמת הפטל ביבנה זועמים על העסקתן של שתי מטפלות מהחברה הערבית. ההורים במעון הפטל של נעמת, זועקים לעצור את המחדל, לדבריהם, המתרחש במעון בעקבות העסקתן של שתי עובדות מהחברה הערבית. דוברת נעמת: "במעונות נעמת במקומות שונים בארץ משולבות עובדות מהחברה הערבית בהצלחה רבה…"הורי המעון הופתעו אמש כאשר קיבלו הודעה ממנהלת המעון בו היא מודיעה להם כי "החל ממחר יום ב' 18/9 נקלוט שתי עובדות מהחברה הערבית שמאויישות במספר רב של מעונות בארץ לטובת משבר כוח האדם. נעשה את המיטב והמירב לקליטתן. בהצלחה, ענת והצוות הניהולי מרחב אשדוד." פורטל יבנה שלי, 18.9.23 ♦

גידול בשיעור התעסוקה בחברה הערבית. על פי ניתוחי משרד העבודה לנתוני הלמ"ס, גדל שיעור התעסוקה בקרב נשים בחברה הערבית מ – 42.1% בתחילת 2022, ל – 44.7% בתחילת השנה הנוכחית… הנתונים המצביעים על גידול בשיעור התעסוקה בחברה הערבית, עולים בקנה אחד עם הנתונים שהציגו משרד החינוך והמל"ג, המראים עלייה בשיעור הזכאים לבגרות בחברה הערבית וכן במספר מקבלי התארים המתקדמים מהחברה הערבית בשנים האחרונות, בעקבות תוכנית החומש 922. כך למשל בין השנים 2022-2019, עלה אחוז הזכאים לבגרות בחברה הערבית מ – 69.4% ל – 74.5%. בסך הכול, הצטמצם הפער בזכאות לבגרות בין החברה הערבית לחברה היהודית מ – 16% בשנת 2010, ל – 6% בשנת 2020. ..", הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, המשרד לשוויון חברתי, 20.8.23 ♦

כ-40% מהמהנדסות הערביות לא מצליחות להיקלט בהייטק. לפי נתנונים של ארגון צופן, נכון להיום, למעלה מ-58% הלומדים את מקצועות ההייטק וההנדסה באקדמיה מקרב החברה הערבית הן נשים, אולם בתעשיית ההייטק עצמה נשים ערביות מהוות פחות מ-1% מכלל העובדים בהייטק, מערכת אייס , 11/7/2023 ♦

הנשים הערביות יוצאות לעבוד – וסוחפות איתן אחרות. נתונים חדשים של משרד העבודה מראים שבקרב נשים ערביות מתחולל שינוי אדיר – וששיעור התעסוקה שלהן כבר מאוד דומה לזה של נשים יהודיות. איך קרה הפלא הזה? שאול אמסטרדמסקי מצא 3 סיבות עיקריות.. כאן חדשות, 7.7.23 ♦

אירוע: 16 ביולי, כנס זולת על חסמים בתעסוקת נשים ערביות – הרשמו!  מדוע יש מיעוט של נשים ערביות בעולם התעסוקה בישראל? ما السبب وراء قلّة النساء العربيات في عالم التشغيل في إسرائيل؟ כיצד הגיעו הנשים הערביות כמעט לתחתית הסולם? ומה אפשר לעשות כדי לעלות משם? על כל זה נדבר בכנס מיוחד שיערך ב"בית הישג" בתל אביב, בהשתתפות מומחיות יהודיות וערביות, מעולמות של פוליטיקה, מחקר, חברה ומהשטח עצמו, בדיון משותף על הוווה והעתיד של תעסוקת נשים ערביות בישראל. במרכז הכנס, יוצג הדוח "תעסוקת נשים ערביות: חסמים מרכזיים" מאת עו"ד שירין בטשון, שעלה לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי בכנסת, בראשות ח"כ פנינה תמנו שטה.  הכניסה לכנס ללא עלות אבל המקומות מוגבלים, אז הקדימי להרשם!  זולת♦

דוח שוק העבודה: זינוק היסטורי בהשכלה ותעסוקת נשים ערביות. בשנת 2020 רבע מהנשים הערביות בין הגילאים 30 ל-34 החזיקו בתואר אקדמי – כמעט פי שתיים ביחס ל-2010, כך לפי דוח של משרד העבודה • נתון זה מצטרף לנתוני המועצה להשכלה גבוהה, שמראים גם הם עלייה ניכרת במספר הסטודנטיות הערביות, עידן ארץ, גלובס, 5.7.23. ראו גם >>

היסטוריית התעסוקה וההשכלה של נשים ערביות.  היסטורית, שיעור התעסוקה בקרב הנשים הערביות בישראל נמוך מאוד, בדומה למצב במדינות הערביות. שיעור זה עלה מאוד בעשרים השנים האחרונות, מכ20%- בתחילת שנות האלפיים ל42%- ב.2022- במקביל השתפרו מאוד נתוני ההשכלה שלהן; שיעור הזכאיות לתעודת בגרות בקרבן זינק, וכמוהו גם שיעור הפונות להשכלה גבוהה. בד בבד חלה ירידה מהירה בפריון הילודה שלהן…", מתוך, דו"ח שוק העבודה בישראל לשנת 2022, משרד העבודה, 5.7.23, עמ 25-21 ♦

מחפשות עבודה בהייטק? התוכנית החינמית שתעזור להשתלב בתחום. עמותת itworks ונציבות שיוון הזדמנויות בעבודה משיקות את תוכנית Smart Diverse, שמטרתה להעלות את שיעור הנשים המועסקות בהייטק במשרות פיתוח, בדגש על נשים ערביות. במסגרת זאת, יעברו חברות מובילות בהייטק הישראלי קורס גיוון, שבסופו הן צפויות לגייס עובדות מתוך המאגר שתבנה itworks. ואילו שאלות יש להקפיד לא לשאול בראיון עבודה רב תרבותי? דנה גוטרזון|מאקו, 18/06/23 ♦

"בחוץ הייתה הסלמה ביטחונית, ובפנים ישבנו כולנו ביחד – חילוניות, חרדיות, ערביות". עולא אמר ממזרח ירושלים יצאה ללימודים מאחורי הגב של המשפחה שניסתה לעצור אותה, והיום היא בעלת עסק לקינוחים. דקל אמסילי השלימה תואר בפסיכולוגיה, אבל העדיפה לפתוח עסק לציורי פנים. שתיהן התחברו בתכנית של עמותת "יוזמות עתיד" שמפגישה נשים יהודיות וערביות בדרך לבניית עסק. "פגשתי נשים שחיות במציאות אחרת לגמרי מהמציאות שלי"…עמותת יוזמות עתיד, שסייעה לאמר, פועלת מזה עשור במטרה לסייע לנשים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית להקים ולפתח עסקים קטנים, ובאמצעותם להגיע לעצמאות כלכלית ומשפחתית. העמותה פועלת בפריסה ארצית בעשרות ישובים ברחבי הארץ, ומלווה נשים מכלל מגזרי החברה הישראלית: יהודיות, ערביות, חילוניות, חרדיות, עולות חדשות, בדואיות, דרוזיות ואחרות…", אילי פארי|mako| פורסם 07/06/23 ♦

מידע על יישום תוכניות לקידום תעסוקת נשים ערביות כתיבה: עדו אבגר וג'רי אלמו קפיטל | מרכז המחקר והמידע בכנסת, 28 במאי 2023 ♦

חסמים מרכזיים בתעסוקת נשים ערביות בישראל: תחבורה ציבורית ומעונות יום. תקציר בערבית. נייר מדיניות מאת עו"ד שירין בטשון, צוות היגוי: פרופ' ניהאיה דאוד, ד"ר רג'דה אלנאבולסי, מכון זולת,  30/05/2023 ♦

הכירו את האישה הבדואית הראשונה שמונתה לסמנכ"לית כספים בחברת ענק. רנין אנקר אבו-עיאדה מונתה לתפקיד באורקה סקיוריטי. |tech12| 17/05/23 ♦

השפית נאיפה מולא: "עשיתי מהפכה אצל הנשים הדרוזיות". איך הפכה נאיפה מולא (כן, מ"משחקי השף"), שעד לא מזמן עבדה בבנק ולמדה ראיית חשבון, לשפית מצליחה שכדי לשבת במסעדה שלה צריך להזמין מקום חודשים מראש? תחיה ברק, לאישה, 17.04.23 ♦

"שלחתי הרבה קורות חיים ולא תמיד ענו. היום אני בלב הכלכלה הישראלית". ווידאד אלטוחי היא אם ל-3, יפואית ובכירה בפירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO. בריאיון ל-ynet, סיפרה על הקשיים במציאת העבודה הראשונה: "בסוף אמא השיגה לי ריאיון", ההתמודדות עם המשבר החברתי והכלכלי: "תמיד הייתי אופטימית. חייבים לדבר" והאלימות בחברה הערבית: "כואב לי, אני עושה את מה שאני יכולה במקום שלי", יעל ולצר, YNET, 11.04.23 ♦

מה מקשה על תעסוקת נשים ערביות, ומה ניתן לעשות. חברה פטריארכלית, ניתוק מאזורי תעסוקה, פערי שפה ועוד משאירים יותר מחצי מהאזרחיות הערביות בבית. אפשר לתקן זאת. זה אינטרס כלכלי של המדינה…בשטח יש ביקוש גדול מצד נשים ערביות מכל הגילאים שצמאות לשינוי ומוכנות לעבור כברת דרך כדי להגיע אליו…", עו"ד ראויה חנדקלו (עמותת בעצמי), YNET, 27.3.23 ♦

רעיית הנשיא לנשים: יש לנו דרך ארוכה לעשות עד שנזכה לשוויון אמיתי. מיכל הרצוג אירחה את יוזמת I am Remarkable ונשות קו אימפקט לרגל יום האישה…מנכ"לית קו אימפקט, נוא ג'השאן בטשון: "השותפות עם בית הנשיא היא אסטרטגית ומשמעותית. אנו גאים באירוע מיוחד שמפגיש נשים יוצאות דופן, ערביות ויהודיות מהארגונים והחברות השותפות של קו אימפקט…", ערוץ 7, כ' באדר תשפ"ג  13.03.23 ♦

"בתרבות שלנו לא מבקשים פרוטקשן מנשים. הם לא מגיעים אלינו": הנשים שכבשו את העיר העתיקה בנצרת. סועד הייתה מורה לאזרחות, אמאני הייתה סוכנת נסיעות ואיאת עבדה בחברת תקשורת. היום הן חלק מעשרות נשים ערביות שגייסו כספים והקימו — ללא סיוע מהמדינה או מהעירייה — עסקים במבנים המתפוררים של העיר העתיקה בנצרת, שננטשה לפני יותר מ–20 שנה. "מישהו חייב לקחת יוזמה — אם לא אנחנו, המקום יישאר נטוש", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 10.3.23 ♦

"אחת ועוד אחת שווה יותר" – נשים ערביות ויהודיות לומדות עסקים יחד. תוכנית ראשונה לעסקים שהמשתתפות בו הן נשים יהודיות וערביות ממערב ומזרח ירושלים שלומדות ועושות עסקים יחד, הסתיימה לאחרונה.. צופית גורדון מנכ"לית עמותת "יוזמות עתיד" המסייעת לנשים המגיעות ממצבים של משבר כלכלי להקים עסק עצמאי ומעניקות להן אלטרנטיבה תעסוקתית, היא זו שמובילה את הפרויקט החשוב הזה. "מהות המפגשים היא לא להביא את השלום אלא להקים עסק. וזה מה שאנחנו עושים" היא מסבירה…", נצחיה יעקב, YNET, 8.3.23 ♦

כבוד למגזר. במשך שנים הסתירה ח'ולוד עזאם, מורת דרך דרוזית, מהוריה את עיסוקה ואת העובדה שהיא יוצאת למסלולים לבד. לימים, אספה מטיילות ערביות מכל הדתות והן נפגשות פעם בחודש לטיולי שטח. "המטרה שלי ידיעת הארץ ולהוציא את הנשים החוצה", היא אומרת, עידית אלנתן, וואלה, 08/03/2023 ♦

מכפר בדואי לא מוכר — ללב ההייטק: "הייתי הראשונה מהיישוב שלמדה באוניברסיטה". ספא אבו סבית גדלה בסביבה שמרנית, שבה בנות לא ממשיכות ללמוד לאחר בית הספר היסודי ■ עם אהבה גדולה ללימודים ולמרות ביקורת מהסביבה היא המשיכה לתיכון ומשם לתואר ראשון בכימיה. כיום היא מנהלת מעבדת ייצור ולומדת לתואר שני במינהל עסקים..", בר בליניצקי, דה מרקר, 5.3.23 ♦

"האוכלוסייה כאן מעורבת וגם הצוות. ערביות, יהודיות – כולן מטפלות ומטופלות יחד". נאילה זיאדה מנהלת את התחנה לבריאות המשפחה בשכונת פת בירושלים, שמשרתת גם את תושבי בית צפאפא הסמוכה, עידו אפרתי, הארץ, 26.2.23 ♦

הנשים במגזר הערבי לוקחות יוזמה – ומקימות עסקים משלהן. מהפכת ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית תופסת תאוצה בתחומים רבים, ומספר הסטודנטיות הערביות באקדמיה עולה בהתמדה. אבל כמה מהן מנסות להקים עסק משלהן? איך מגיבים גברים ערבים כשאישה מנהלת אותם, ומה ההבדל בין הדור הצעיר לדור ההורים בכל הנוגע ליחס לנשים מנהלות?, ערן זינגר, כאן חדשות, 24 בפברואר 2023 ♦

"יש לנו יתרון על הישראליות": משפיעניות הביוטי הערביות נחשפות. העולם הערבי הולך ונפתח בפני המערב, דובאי היא מעצמה של ביוטי, אופנה ולייף סטייל, הפקות אופנה רבות משתמשות באלמנטים אתניים של התרבות הערבית – את המשפיעניות הערביות עם עשרות אלפי העוקבים שחיות ממש כאן איתנו, אנחנו לא מכירות. אז תכירו, אבי רחמים,  Sheee וואלה, 23/02/2023 ♦

בכפר ערבי בצפון פועלת מאפייה פורצת דרך שפיצחה את אתגר הגלוטן הכשר. כשהרופא הסביר לאמל יאסין שהתסמינים המוזרים שלה מעידים על צליאק, ושמכאן ואילך לא תוכל עוד לנגוס בפיתה טרייה, היא בכתה במשך חודשים. במגזר שלה, היא אומרת, איש לא הכיר את המחלה הזאת. שלושים שנה אחר כך אמל מנהלת בכפר מוסלמי מאפייה יוצאת דופן, שממציאה עוד ועוד מאכלים ללא גלוטן, וזוכה אפילו בהכשר מהודר. "אכפת לי מכל חולי הצליאק", היא אומרת. "חוויתי כמה זה כואב כשאוסרים עליך ליהנות ממשהו, ואני מתאמצת כדי שלא יחסר להם כלום", מאת  ישי אלמקייס, מקור ראשון,  כ״ה בשבט ה׳תשפ״ג  (16/02/2023 17:04) ♦

לקט נתונים לרגל היום הבין-לאומי לנשים ונערות במדע. בקרב המועסקים במשלחי יד STEM  (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) ב-2021 היו 417.7 אלף יהודים (93.6%) ו-14.7 אלף ערבים (3.3%). בקרב היהודים המועסקים במשלחי יד STEM ב-2021 היו %29.2 נשים ו-70.8%  גברים, ובקרב הערבים –21.4% נשים ו-70.8% גברים. למ"ס, 8.2.23 ♦

זו המשמעות הקשה של חוסר תעסוקת נשים ערביות. שילוב של חברה מיושנת עם הפקרות ממשלתית הביאו לכך שרבות מהן נשארות בבית, בעוני, תלויות בבעל ומתקשות לחנך את הילדים. זה צריך להשתנות עכשיו, חולוד אבו חרפה, אשת עסקים ויזמית חברתית, YNET, 22.12.22 ♦

דוח של שירות התעסוקה שפורסם אתמול מציג עלייה עקבית בשיעורי התעסוקה של נשים ערביות, אך אלו עדיין נמוכים מאוד ועומדים על 45% בלבד. אלכס וינרב, מנהל המחקר במרכז, מתייחס לנתונים ומצביע על נקודות חשובות נוספות שכדאי לשים לב אליהן בדיון על תעסוקה בקרב החברה הערבית..", מרכז טאוב FB, 12.12.22 ♦

נשים ערביות משתתפות יותר בשוק העבודה – אך זה עדיין מעט מדי. שירות התעסוקה: שיעור כוח העבודה של נשים ערביות עלה בשיעור משמעותי של 6% ב-3 השנים האחרונות, אך הוא עדיין נמוך ועומד על 45% בלבד, לעומת שיעור השתתפות של 87% בקרב הנשים היהודיות הלא-חרדיות. שיעור כוח העבודה של נשים ערביות בגילאי 20-24 נמוך עוד יותר, ועומד על 35.8%, שקד אילת, YNET, 11.12.22 ♦

״מבט לעולמן של העובדות״: תערוכת ׳לחם ושושנים׳ לעידוד תעסוקת נשים ערביות תיפתח החודש. האירוע יתקיים זו השנה ה-17 ברציפות, ויוצגו בו למעלה מ-400 יצירות של אמניות ואמנים | האמנית נטליה זורבובה: ״מרגישה קשורה לנשים הבדואיות שתיעדתי״ | אמנית הזכוכית שהד זועבי: ״נשים רבות השתלבו בעבודה בזכות הפעילות״, ניצן צבי כהן, דבר1, 7.12.22 >> ראו גם כאן

מעסיקים – גיוון תעסוקתי ישתלם לכם יותר ממה שאתם חושבים. היבא חלבי, יועצת עסקית ומלווה נשים מהמגזר הערבי והדרוזי בדרך לעצמאות עסקית וכלכלית מסבירה מדוע גיוון תעסוקתי מניב רווח כלכלי עבור חברות ותאגידים, ולמה הפתרון בדרך להטמעת גיוון תעסוקתי שונה ממה שנדמה לנו…חשוב להבין ולהטמיע שלא מדובר באפליה מתקנת ובשום פנים ואופן. לא מדובר בהתפשרות שכן ברגע שהמועמדת הפוטנציאלית מתאימה לארגון מבחינת כישורים- היא אינה צריכה להוכיח שהיא טובה במה שהיא עושה רק בגלל שהיא מגיעה מאוכלוסייה בעלת מאפיינים שונים, אלא שהיא יכולה לייעל את תפקוד והתנהלות הארגון באופן משמעותי..", היבא חלבי, Onlife" 11.10.22 ♦

ראו גם: נשים ערביות בישראל ♦  סוגיות תעסוקה – כללי

עמק יזרעאל: פרויקט ראשוני להכשרה מותאמת ושילוב מקצועי של נשים מהחברה הערבית. בשנתיים האחרונות מערכות החינוך בגיל הרך מתמודדות עם מצוקת כוח אדם משמעותית בכל רחבי הארץ. במחלקת הגיל הרך והגנים באגף החינוך במועצה האזורית עמק יזרעאל מודעים לקשיים בגיוס וביחד עם 'מעברים בעמק', מחלקת ישובים במועצה ותוכנית 'ריאן' בהנהלת אלפנאר, קיימה פרויקט ראשוני להכשרה מותאמת ושילוב מקצועי של נשים מהחברה הערבית, במערכות הגיל הרך ביישובי המועצה… עם סיום ההכשרה שארכה כשלושה חודשים- הנשים שובצו במערכות החינוך ביישובים בהם היה צורך בתוספת כוח אדם…", המקומון "מרכז העיניינים" 6.10.22 ♦

לאחר מחאת ההורים: המעון בחולון לא ייפתח מחר, הסייעות הערביות לא יחזרו מחשש לביטחונן. עשרות הורים חסמו לשלוש הסייעות החדשות את הכניסה למקום עבודתן: "הן בשוק". המוחים טענו: "הן לא יודעות עברית, איך יעשו לילדים קבלת שבת?". בנעמת זעמו על תגובת ההורים, והודיעו על סגירת המעון החל ממחר "במחאה על גילויי הגזענות". אחת הסייעות בגן הצטרפה להורים: "גם אני פחדתי", מאיר תורג'מןהדר גיל-עד, YNET, 13.9.22 ♦

העמותה להעצמה כלכלית לנשים משיקה תכנית של קידום לנשים ערביות. העמותה להעצמה כלכלית לנשים, ויצו חיפה ועמותת PresenTense חברו בחודש יולי האחרון לצורך הובלת תוכנית של She Start  שמטרתה קידום בעלות עסקים של נשים ערביות ודרוזיות בצפון בארץ, מערכת אייס, 28.8.22 ♦

מצטיינות בתיכון, אבל מגיעות לשכר של 5,000 שקל. איפה אנחנו מאבדים אותן בדרך? נשים ערביות מובילות על פני היהודים בשיעור הזכאות לבגרות מדעית — אך מיעוט זעום מהן ממשיך ללמוד את התחומים האלה באוניברסיטה ■ גם אלה שעושות זאת, בוחרות בתחומי לימוד שלא מניבים להן שכר גבוה בשוק העבודה ■ "הפוטנציאל אדיר. אי־מימוש שלו יפגע ברמת החיים של כולנו", נתנאל גאמס, דה מרקר, 31.7.22 ♦

שווה להיות עסק שוויוני – הגשת מועמדות לקבלת אותות הכרה ומענקים לעסקים המשלבים ומקדמים נשים בעבודה. מועד אחרון להגשת מועמדות 31.08.2022, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה ♦

"כשהתחלתי, לא ידעתי בכלל מה זה להיות אישה ערבייה בהיי-טק". רנין, חנאן, חליל, מריאן ואדהם הגיעו לתפקידים בכירים – בהיי-טק, בבריאות ובמגזר הממשלתי. בפאנל בוועידה הכלכלית של החברה הערבית שנערכה אתמול בנצרת, הם סיפרו על הדרך שעברו – ועל הצעדים שחייבים ליישם כדי להקל על הבאים אחריהם. "היו עוצרים אותי ברחוב ואומרים לי – 'את ההיא שהתקבלה לאינטל", ירדן בן גל, הירשהורן, דה מרקר, 20.7.22 ♦

השתתפותם של ילדים בחברה הערבית במסגרות חינוך מפוקחות לגיל הרך. שביט מדהלה, ג'וני גל, לביב שאמי ואלון סלע, מרכז טאוב, נובמבר 2021 [פורסם: יוני 2022] ♦

נתונים על תעסוקת נשים במרכז מול פריפריה. "…בשנת 2019 ,כמעט בכל הנפות – פריפריאליות ומרכזיות כאחד -ובשתי קבוצות האוכלוסייה – היהודית והערבית (ככל שקיימים לגביה נתונים) – שיעורי התעסוקה בקרב הנשים נמוכים משיעורי התעסוקה בקרב הגברים. במיוחד יצוינו הפערים המשמעותייים בין שיעורי תעסוקת נשים ושיעורי תעסוקת גברים באוכלוסייה הערבית…שיעורי התעסוקה של גברים ונשים באוכלוסייה הערבית עומדים על 64.4%  ו-38.1% ,בהתאמה…", ד"ר מיכל לרר וד"ר נלי כפיר | מרכז המחקר והמידע בכנסת, 9 ביוני 2022 ♦

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום – וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה. לאחר ראיון עבודה בזום, גילתה המרואיינת כי נשלח אליה בטעות מייל מהמראיין עוד לפני הראיון, ובו נכתב "מגזר ערבי, גם קושי בשפה" – ולאחריו מייל נוסף שהבהיר שלא היה מיועד לה.  היא הגישה נגד החברה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה, שהסתיימה בפשרה: פיצוי כספי ומכתב התנצלות, עדן ארשיד, דה מרקר, 25.5.22 ♦

נשים ערביות בתחתית טבלת התעסוקה זו לא גזירת גורל. סיכוייה של אישה ערבייה להשתלב ולמצוא עבודה נמוכים משמעותית ביחס לכל מגזר אחר בישראל • שילוב ידיים של הממשלה והמגזר העסקי יכול להוביל לשינוי מהותי, ד"ר חולוד אבו חרפה, גלובס, 12.04.2022 ♦

בסיוע בריטי, יזמים ערבים נאבקים בתרבות ״חבר מביא חבר״ בהיי-טק הישראלי. במדינה שבה רק 1% מהשכירים הערבים מועסקים בהיי־טק לעומת 10% מהיהודים, לפעמים צריך שותף שלישי למאבק בתופעה. שגרירות בריטניה מארגנת בשנים האחרונות משלחות של יזמים ערבים ללונדון כדי לסייע להם לגשר על פער הקשרים. ״קשה לנו יותר למצוא חברים בתעשייה״…״ייצוג נשים ערביות בתעשייה זה מאתגר עבורנו משום שמלכתחילה מספר היזמים הערבים קטן ומתוכם מספר הנשים עוד יותר קטן״, מריה ראשד, הארץ, 12.4.22 ♦

חייבים להאיץ את התפתחות הנשית בחברה הערבית. נחנו צריכים לשנות את דפוס החשיבה שלנו, להיות חלק מהשוק ולהשתנות, לשנות את הדעות הקדומות לקבלה מלאה: בתנאים, בשכר, ברצון ובחשיבה שמאפשרת את כניסתן של נשים ערביות להייטק הישראלי • רבגוניות מביאה לשולחן מחשבות ודעות שונות, יצירת צוותים מצליחים ועבודה מגוונת, ד"ר ליאלי דרויש, גלובס, 26.3.22 ♦

הנשים הללו חיות בשולי השוליים, שקופות ומופלות – אך לא נשברות. "בסדרה הדוקומנטרית החדשה המשודרת בערוץ "מכאן 33", "יומנה של פועלת" בבימויה של סוהא עראף, נשים פועלות מספקות הצצה לחייהן הלא פשוטים ומספרות כיצד צלחו את הקשיים, המשברים והנפילות. כל אחד משמונת פרקי הסדרה מפנה זרקור לסיפורה של אישה אחרת, כך שנוצר פסיפס של נשות הצללים שמתנהלות בשולי השוליים של החברה הערבית…", שירין פלאח סעב, הארץ, 24.3.22 ♦

30 UNDER 30 Forbes: זאדה חאג'. 27, מייסדת DANA אקסלרטור. DANA אקסלרטור נוסדה להעצמה וקידום נשים בעולמות הדזרטק (טכנולוגיית המדבר). הוא נקרא על שמה של דאנה סאלח, שהייתה שותפה של חאג' ושל תמי בנאי בסטארט־אפ בתחום ה־AI בחינוך במסגרת התוכנית 50:50. "התלהבו מאיתנו. צוות של מוסלמית, יהודייה ונוצריה. היינו שילוב מנצח", אומרת חאג'., גלית הראלי, פורבס, 14.3.22 ♦

"אמרו לי 'את גרה בזבל' ו'בואי נשתה קפה באוהל עם גמל'": הסטארטפיסטית בת ה-20 מרהט. עאישה אבו ג'בר הצליחה לשבור את תקרת הזכוכית ולהפוך לצעירה הבדואית הראשונה שהקימה סטארט-אפ משלה • היא מספרת על האפליקציה שהמציאה בעקבות צפייה בחדשות • על רואה החשבון שגנב ממנה עשרות אלפי שקלים • ובעיקר חולמת בגדול: "יש בדואיות שמוותרות על חלק מהתפיסות שלהן ונהיות מודרניות יותר – אני דווקא מאמינה שעם צורת החשיבה שלך, את יכולה להגיע רחוק יותר", ספיר ליפקין, חדשות 12, 17/03/22 ♦

לנשים ערביות קשה שבעתיים לפרוץ בעולם העסקים והמעסיקים צריכים להירתם. נשים ערביות צריכות לפרוץ שלושה חסמים משמעותיים בדרך לכיסא הניהול • המעסיקים יכולים לסייע בהסרה של חלקם ולהרוויח, נוא ג'השאן-בטשון, גלובס, 10.03.22 ♦

סדרה חדשה מביאה גיבורות שוליים ערביות למרכז הבמה. הערב יוקרן ב"מכאן" הפרק הראשון בסדרה "יומנה של פועלת", של הבמאית והעיתונאית סוהא עראף. "תמיד כשמדברים על נשים ערביות, הולכים לסיפורי ההצלחה. אותי עניינו דווקא הנשים השקופות. הן מעוררות השראה", מאת: אורלי נוי, שיחה מקומית,  7.3.2022 ♦

שירות התעסוקה: זינוק בביקוש לעבודה של צעירות, ירידה בקרב המבוגרות. שיעור דורשות העבודה עד גיל 34 עלה ב-13% לעומת התקופה שלפני משבר הקורונה, אולם שיעור המבוגרות ירד ב-10%. מספר דורשות העבודה הכללי נמוך ב-4.5% מאשר לפני הקורונה, ומספר הערביות דורשות העבודה דווקא גדל…עוד תופעה מדאיגה היא שהערביות מהוות 35% מדורשות העבודה בעוד הערבים מהווים 21% מהאוכלוסייה, פער של 14% יותר…", שחר אילן, כלכליסט, 07.03.22 – ראו הדוח. ♦

נתונים מדאיגים: 3 מתוך 4 נשים בדואיות – מחוץ למעגל העבודה. מדוח מרכז המחקר של הכנסת עולה כי נשים בדואיות מתקשות להיכנס למעגל העבודה, ואלו שעובדות מרוויחו 43% פחות מנשים יהודיות באותו המקצוע. גברים ונשים ערבים מחפשים עבודה במשך זמן ארוך יותר ממקביליהם היהודים. ח"כ תומא-סלימאן: "השכלה יש, עכשיו צריך משרות' מירב כהן, וואלה, 28.2.22 ♦

נתונים על תעסוקת נשים ערביות בדגש על בדואיות בנגב. כתיבה: ג'רי אלמו – קפיטל מרכז המידע והמחקר בכנסת, כ"ו באדר א תשפ"ב, 27 בפברואר 2022 ♦

מגיעה לנו הנשים בחברה הערבית הזכות לעבוד בכבוד ובסביבה בטוחה מהטרדות מיניות. אי אפשר לבנות תוכניות ממשלתיות לצמצום פערים בשכר, שבירת תקרות זכוכית, ולבקש מהנשים לחלום בגדול, כאשר אין לנשים בחברה הערבית סביבת עבודה בטוחה • בעיקר אם הקידום שלהן תלוי בגבר מטרידן, עו"ד ראויה חנדקלו, גלובס, 24.02.2022 ♦

תעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב – דיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, 28.2.22, 10:30  ♦

לראשונה: חרדיות הגיעו לשיעור תעסוקה כמו השאר. שיעור התעסוקה של נשים חרדיות הגיע ברבעון הרביעי של 2021 ל־83%. גם שיעור התעסוקה של נשים ערביות שבר את השיא…שיעור תעסוקת הנשים הערביות שבר את השיא והגיע ל־40.5%. כלומר בשתי הקבוצות האלו, הנחשבות ליעדי תעסוקה של הממשלה, ההתאוששות ממגפת הקורונה הסתיימה והתחדשה הצמיחה…", שחר אילן, כלכליסט,  10.02.22 ♦

ראו גם: נשים ערביות בישראל ♦  סוגיות תעסוקה – כללי

דרוזית ראשונה בתפקיד בכיר בשגרירות ישראל בארה״ב: סאוסן חסון מדלית אל כרמל, האישה הדרוזית הראשונה המשרתת כמנהלת מחלקה במשרד החוץ, תכהן בקרוב בוושינגטון כציר לדיפלומטיה ציבורית, אחרי שכיהנה כמנהלת המחלקה לכלכלת המזרח התיכון במשרד, יואב איתיאל, וואלה, 10.2.22 ♦

"קריירה בהיי־טק בלי לצאת מהכפר": נשים דרוזיות מצטרפות לתעשייה. למרות אורח החיים המחמיר של דרוזיות דתיות, עמותת לוטוס הצליחה לשלב עשרות מהן בענף ההיי־טק המקומי, קורין דגני, דה מרקר, 6.2.22 ♦

מדד המגדר אי־שוויון מגדרי בישראל 2021. "… ממד החברה הערבית רמת האי־שוויון בין נשים לגברים עלתה בין השנים 2014-2018 .בשנת 2019 המגמה השתנתה והאי־שוויון המגדרי הצטמצם. שיעור השתתפותן של נשים ערביות בשוק העבודה עומד על %30 בלבד לעומת %60 בקרב גברים ערבים. שיעור הנשים בעלות השכלה אקדמית גבוה מעט משיעור הגברים…", צוות החוקרות: הגר צמרת,  חנה הרצוג, נעמי חזן, יוליה בסין, רונה ברייר־גארב והדס בן אליהו, מכון ון ליר, דצמבר 2021 ♦

"לחם ושושנים": תערוכה המוקדשת לשילוב נשים ערביות בשוק העבודה. בסוף החודש תיערך התערוכה השנתית של מכירת יצירות אמנות, שהכנסותיה מוקדשות לפרויקטים המקדמים ומעודדים את שילובן של נשים ערביות בשוק העבודה, מעריב אונליין,  14/12/2021 ♦

גיוון: נשות קריירה פלסטיניות אזרחיות ישראל. "בשנים האחרונות נכנסות לשוק העבודה בארץ רופאות, משפטניות ומהנדסות הייטק פלסטיניות אזרחיות ישראל. ספר זה מתמקד בנשות קריירה אלו. הוא מבוסס על ראיונות אישיים עם נשים בשלבים שונים של הקריירה שלהן ופורש תמונה מורכבת של מסען האישי ושל זירות העבודה שלהן. הספר גם חושף את החסמים העומדים בפניהן, את הגזענות הגלויה והסמויה המופנית כלפיהן, ובמקביל את היוזמה והתעוזה שלהן…", מאת  פרופ' עמליה סער וד"ר הואזן יונס, הוצאת למדא – האוניברסיטה הפתוחה, 2021 ♦

הצלחה נשית: ארבע זוכות השנה בפרס התעשייה היוקרתי. בטקס שנערך בחמישי האחרון (18.11) במסגרת 100 שנים להיווסדה של התאחדות התעשיינים, חולקו תשעה פרסי "פרס התעשייה" ו-"פרס מפעל חיים" בתעשייה ע"ש אריה שנקר ז"ל" – הפרס היוקרתי ביותר במגזר העסקי בישראל. בין הזוכים והזוכות גם מהחברה הדרוזית והערבית. "הובילו לחדשנות בתחומם, ומהווים גאווה לאומית אמיתית לחברה בישראל", אמר נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר… ג'וליה זהר, מנכל"ית אגס ירוק מסחר ושירותים בע"מ, שזכתה בפרס התעשייה, נחשבת למנהלת החברה הראשונה במגזר הערבי. כבר כמעט שני עשורים מובילה זהר את מותג הטחינה אל-אר/,.. זוכה נוספת בפרס התעשייה היא היזמית מארי ליבס, מנכל"ית ומייסדת חשמל מארי הנדסה, גם היא אשת עסקים פורצת דרך בחברה הערבית. ב-2013 הקימה את החברה שהפכה למובילה בתחום תעשיית לוחות החשמל. ליבס פועלת אף נמרצות למען קידום נשים בחברה הערבית…", מיטל ר. פישמן, YNET, 21.11.21 ♦

"אני עומדת בגינת הירק שלי ומסביבי מדבר צהוב ויבש. זה ממלא אותי תקווה". פרויקט החממות החקלאיות של עמותת סידרה הוקם לפני שש שנים, כדי שנשים בכפרים הבדואיים המוכרים והבלתי מוכרים יוכלו לספק מזון ופרנסה למשפחותיהן. הן נדרשות להתגבר על משוכות כמו מים יקרים מדי וקריטריוני סיוע לא הולמים, בדרך לצמיחה ולעצמאות תזונתית, מאת: תמר בן דוד וסמאח סלאימה, שיחה מקומית,  18.11.2021 ♦

סיור בנושא תעסוקת נשים בקרב נשים ערביות בדואיות בנגב של ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, יום ראשון , 21 בנובמבר 2021 , י"ז בכסלו תשפ"ב, בשעה 10:00 ♦

שיעור התעסוקה של הנשים במגזר הערבי בשיא, הגברים נותרו מאחור. למרות עלייה בשיעור התעסוקה במגזר ברבעון השלישי, קיים פער גדול בשיעור התעסוקה של גברים, צעירים בעיקר, לעומת אמצע העשור הקודם, שחר אילן, כלכליסט, 07.11.21 ♦

הסדרי הטיפול והעדפות ההורים בתחום המסגרות לילדים עד גיל 3. "…תוצאות הסקר בקרב האימהות הערביות מלמדות שביותר ממחצית המשפחות ילדים עד גיל 3 מטופלים בבית. ההסדר העיקרי מחוץ לבית הוא המסגרות הציבוריות בהן מטופלים ילדים של כשליש מהמשפחות, ורק בעשירית מהמשפחות הילדים מטופלים בהסדר בשוק הפרטי (איור 3). שיעור התעסוקה של האימהות הערביות שהשתתפו בסקר עומד על  43%. רוב האימהות הלא מועסקות דיווחו שהסיבה העיקרית לאי התעסוקה היא טיפול בילד עד גיל 3, ומעל למחצית הסיבות לטיפול בילד בבית שציינו האימהות הלא מועסקות קשורות למסגרת הטיפולית: העדר מסגרת או מאפייני המסגרות הזמינות…", ד"ר אלה שחר, חטיבת המחקר, בנק ישראל, 18.10.21 ♦

היא היתה תלמידה מבריקה וחלמה להיות אסטרונאוטית. היום, בגיל 34, היא מומחית באחד המקצועות היוקרתיים ברפואה. כשסלמא אבו פול־דראושה היתה תיכוניסטית, היא חלמה להיות אסטרונאוטית, אבל כמוסלמית שגדלה בעולם שאחרי אירועי ה–11 בספטמבר ידעה שאין לה סיכוי.  אז היא עשתה את מה שמצופה ממנה — ולמדה רפואה. היא לא לבד: נתונים מפתיעים על השתלבות הערבים בעולם הרפואה מגלים את הסוד הכי גלוי בחברה הערבית, רוני לינדר, דה מרקר, 17.9.21 ♦

"טורקים בפניי את כל הדלתות": הפנים מאחורי משבר התעסוקה של נשים ערביות בישראל. אזהאר (29) היא בוגרת תואר שני בחינוך שלא מוצאת עבודה במקצוע: "אמרו לי שהעברית שלי לא מספיק טובה" • עדן (23) חולמת להיות עובדת סוציאלית אבל לימודיה בשכם מהווים מכשול • עמותת "יעדים לצפון" [של קרן רש"י] : "מצוקתן של נערות ונשים ערביות היא תופעה אילמת וסמויה", N12| , פורסם 28/08/21 ♦

"אין באפשרות מורה ערבייה לחנך": הסערה בבית הספר היוקרתי בהרצליה פיתוח. הורי תלמידי בית הספר היסודי נוף ים בהרצליה פיתוח זועמים על כוונת המנהלת למנות מחנכת ערבייה לכיתה ב' • "מחנכת ערבייה לא יכולה להעניק מעטפת של אהבת ישראל, החגים וימי הזיכרון • ניקול ראידמן, שבנה לומד באותה הכיתה, חושבת אחרת: "דעות חשוכות" יעל אודם|המהדורה המרכזית N12, 23/08/21 ♦

"השנה הראשונה באקדמיה היא סיוט. כל חייך הצטיינת, ופתאום את מקבלת ציון 10 מתוך 100". ד"ר הואזן יונס חקרה בעבודת הדוקטורט שלה את חוויותיהן של נשים ערביות בשוק העבודה ■ במהלך המחקר, היא שוחחה עם עשרות רופאות, עורכות דין והיי-טקיסטיות ערביות על החסמים שהוצבו בפניהן ■ "רק כשיבחרו אישה ערביה מצליחה לתפקיד בחברה הכללית – נדע שהצלחנו", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 23.8.21 ♦

הצלחה כנגד כל הסיכויים: מכפר לא מוכר לחברת היי-טק מובילה. עם מגורים בכפר בדואי בנגב, חברה מסורתית והגזענות שבה נתקלה, עמדו בפני סוזן וכילי הרבה מכשולים להשתלבות בהיי-טק ● אלא שבזכות כישורים, כוח רצון ובוטקאמפ של עמותת תפוח, היא הצליחה לעבור אותם, ומעודדת בנות בדואיות אחרות לעשות זאת, יניב הלפרין, אנשים ומחשבים PC, 11.8.21 ♦

"בחברה הערבית הייטק זה עניין גדול, זה הטרנד החדש". מרווה אבו בכר, אם ל-2, מוסלמית ישראלית בת 29 מכפר קרע, עבדה כשכירה בחברה לתוספי תזונה. בשיא משבר הקורונה היא מצאה את עצמה ללא עבודה ובתחושת חוסר וודאות כלכלית. מתוך המשבר התעסוקתי החליטה מרווה לעשות שינוי בקריירה, לנפץ את הסטיגמות ולנסות להתקבל לעבודה בהייטק: "אני מודעת לכך שאני נחשבת קצת חריגה ויוצאת מהגבולות". טור אישי, מרווה אבו בכר|לימודים וקריירה mako| פורסם 09/06/21 ♦

כנס: השתלבותן של נשים אקדמאיות, ערביות-בדואיות וחרדיות, בשוק העבודה. הכנס יבחן את נקודת המבט הן של נשים אקדמאיות, חרדיות ובדואיות, והן של המעסיקים/ות לגבי שילובן המיטבי במקומות עבודה איכותיים.​ אוניברסיטת בן גוריון 25.5.21 ♦

המלצות המועצה לשילוב וקידום נשים בעבודה לשנת 2020. נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, 28/4/21 ♦

מאחורי המספרים: השלכות מגפת הקורונה על נשים וגברים בישראל. [פרק 4: תעסוקת נשים ערביות], יעל חסון, הדס בן-אליהו, ד"ר הגר צמרת, מכון אדווה,  4.4.2021 ♦

דור ראשון של הייטקיסטיות ערביות: האם כולנו סטארטאפ ניישן? בימי פוסט בחירות אלו, חשוב שהפוליטיקאים ישכילו להבין כי ישנה הזדמנות משמעותית לקדם את החברה הישראלית כולה, בעזרת שילובן של נשים ערביות בהייטק, רביטל דואק (עמותת צופן), ופרופ' רונית קרק, גלובס, 05.04.2021 ♦

חזו שהיא תיסוג 20 שנה לאחור, המספרים דווקא מפתיעים לטובה כשמודדים תעסוקת נשים. "…מסקירה של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר בנושא פערים מגדריים עולה שבשני הסגרים הראשונים נרשמה עלייה בפערים בשיעורי התעסוקה בין גברים לנשים – מעבר לפערים שהיו ערב המשבר…שיעור התעסוקה של נשים ערביות ירד כמעט בכל חודשי השנה ב-2020 יותר מזה של הגברים הערבים. אלא שלאחר הסגר השני נראה שהנשים הערביות חזרו לעבודה באופן משמעותי יותר, וסך הירידה בתעסוקה שלהן היתה מתונה יותר מזו של הגברים בהשוואה לינואר 2020, לפני פרוץ המשבר…", נתנאל גאמס, דה מרקר, 5.4.21 ♦

האם משבר הקורונה יביא לנסיגה בתעסוקת נשים בחברה הערבית. בעשור האחרון חל שיפור משמעותי במעמד האישה בחברה הערבית, והנשים הערביות הצליחו לבקוע את תקרת הזכוכית בתחומים רבים • טוב תעשה הממשלה החדשה אם תפעל להסרת חסמים, להשקעה בפרויקטים להכשרות ולעידוד המשך התנופה בהשתתפות נשים ערביות באקדמיה ובשוק התעסוקה.. משבר הקורונה פגע מאוד גם בתעסוקת נשים בחברה הערבית כאשר הנשים מהוות 57% מהמובטלים החדשים, אחמד איאד, גלובס, 22.03.2021 ♦

כך מקדמים נשים בהיי-טק בחברה שמרנית. מאיסה חלבי אלשיך רצתה להעצים נשים בעדה שלה – הדרוזית – מבלי לעבור על הכללים הנוקשים של הקהילה ● היא הגשימה את החזון ופתחה את מרכז לוטוס להכשרת נשים להיי-טק, שמסיים את המחזור השלישי וזוכה לתמיכה של מנהיג העדה, השייח' מוואפק טריף, יניב הלפרין, PC אנשים ומחשבים, 8.3.21 ♦

נשים איישו רבים מהמקצועות החיוניים – ועדיין ספגו פגיעה קשה יותר במשבר. השנה החולפת היתה שנה רעה לנשים: רבות מהן פוטרו או התאמצו לעבוד מהבית בשעה שהמסגרות החינוכיות של ילדיהן היו סגורות – אך לא זכו לכל תמיכה נפשית או מעשית … נשים ערביות וחרדיות סבלו ביתר שאת מהשלכות המשבר. בחודשים מארס־דצמבר 2020 היה שיעור האבטלה בקרב נשים ערביות 19.8%, ובקרב נשים חרדיות — 21.2%. זאת בהשוואה לשיעור אבטלה של 14% בקרב יהודיות שאינן חרדיות…", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 7.3.21 ♦

שברו מוסכמות: כ-100 יהודיות וערביות באירוע לקידום נשים בהיי-טק. ארגון צופן, הפועל לשילובה של החברה הערבית בתעשיית ההיי-טק הישראלית, קיים השבוע (יום א'), אירוע מיוחד, ששמו Women Talk Tech, לקראת יום האישה הבינלאומי. כ-100 משתתפות מכל רחבי הארץ, לקחו חלק באירוע שהוקדש כולו לקידום נשים ערביות ויהודיות כאחת בתחום. למשתתפות באירוע סופקו כלים בנושא קריירה בהיי-טק, וסיוע ביצירת רשת קשרים בין נשים יהודיות וערביות .מאת דיילי ציפי , אנשים ומחשבים PC, 3 במרץ 2021 ♦

"נשים מנהלות יותר טוב מגברים": הפרויקט שמסייע לבעלות עסקים בטירה. משיווק דיגיטלי ועד צילומי מיתוג – פרויקט חדש של עיריית טירה מביא שינוי לעולם העסקים הגברי של החברה הערבית, איתי דודי | משחקי הכיס כאן חדשות, 27 בפברואר 2021 ♦

דוח שוק העבודה לשנת 2020: תעסוקה בימי קורונה. בחודש מרץ 2020 נכנס שוק העבודה הישראלי למשבר חריף בעקבות התפרצות מגפת הקורונה. להשלכות הבריאותיות של הנגיף נלוו השלכות כלכליות: פעילות המשק צומצמה במידה ניכרת, עסקים אולצו לשבות ומאות אלפי עובדים מצאו את עצמם מחוץ למעגל העבודה… בחלוקה לפי מגדר ומגזר, השיעור הגבוה ביותר של מפוטרים ומוצאים לחל"ת בתחילת המשבר נרשם בקרב גברים חרדים ונשים ערביות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, פברואר 2021 ♦

תרבותיות, דתיות ותעסוקה, מחקר זה בוחן את המאפיינים העיקריים של נשים ערביות המועסקות בישראל. נושא זה הוא בעל חשיבות רבה משום להשתלבות החסר של נשים ערביות בישראל בשוק העבודה יש משמעויות שליליות להכנסה ורמת החיים של משקי הבית הערבים ולאי מיצוי פוטנציאל הצמיחה של החברה הערבית והמשק כולו, ערן ישיב, סאמי מיעארי ניצה (קלינר) קסיר, 30.1.21 ♦

הלמ"ס: יותר נשים מוסמכות לעריכת דין, עלייה ניכרת בחברה הערבית. מן הנתונים עולה כי חלה עלייה בשיעור הנשים שהוסמכו כעורכות דין כשבחברה הערבית צומצמו הפערים המגדריים באופן מהיר יותר. עוד עולה כי קרוב ל-70% מעורכי הדין בשנים האחרונות התמחו במשרדי עורכי דין פרטיים…בקרב הערבים שקיבלו רישיון בשנים 1999-1995 רק 9% היו נשים, לעומת 46% בשנים 2015-2019.", אורן שטרנברג, ICE,  17/2/2021 ♦

ההיי-טק חודר לאט לחברה הערבית, אך הנשים נותרות מאחור. תת הייצוג של נשים בענפים הטכנולוגיים הוא אינדיקטור לפער המגדרי בישראל. שיעורן לא השתנה כמעט שני עשורים. כשמדובר בנשים ערביות, השינוי מתחיל בבית הספר ובהשראה מנשים שהצליחו, שירין פלאח סעב, הארץ בלוגים- מיעוטלנד, 31.1.21 ♦

בנק ישראל: לתחב"צ השפעה נמוכה על מחסור בתעסוקה בקרב נשים ערביות. "…ניתוח של הבנק מצא כי…שיעור התעסוקה של נשים ערביות בישראל – וגם שכרן – נמוך משמעותית מזה של שאר האוכלוסייה, והמחסור בתחבורה ציבורית מוצע בניתוחים שונים, שקודמים לסקר, כגורם פוטנציאלי לכך. בנק ישראל קובע כי המסקנה העולה מהניתוח הנוכחי מציבה את גורם התחבורה ציבורית כבעל חשיבות פחותה ביחס לסיבות אחרות לחוסר תעסוקה, ובראשן הטיפול בילדים או בבן משפחה…", אסנת ניר, דה מרקר, 2.12.20 [המחקר של בנק ישראל]

תעסוקת נשים בדואיות בנגב: בצל משבר הקורונה. נייר עמדה.  16 נובמבר 2020 מוגש לוועדה למעמד האישה בכנסת – מאת פורום דו קיום בנגב ועמותת סדרה ♦

המשק חייב פמיניזציהاقتصاد نسوي الآن. "…מאז חודש מרץ הוצאו מאות אלפי עובדות ועובדים לחל"ת, 60% מהם היו נשים, כאשר חלק גדול מהן לא הוחזרו לעבודתן עד היום…מצב זה החזיר את כל הנשים במיוחד הערביות – שאחוז גדול מהן היה מובטל גם לפני הקורונה- שנים אחורה. אנחנו יודעות שהמציאות הפטריארכלית עדיין מצפה מנשים לשבת בבית, לגדל ילדים, לוותר על עבודתן, להשלים עם שכר לא שוויוני – נסיבות אשר בקלות ידרדרו אותן למעגל העוני…", עוה"ד חנאן מרג'יה (עמותת נשים נגד אלימות), הזירה – الساحة הארץ, 22.9.20 ♦

הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030: דו"ח מסכם. "…אוכלוסיית הנשים הערביות מאופיינת בשיעור תעסוקה נמוך בצורה משמעותית וכן משכר ממוצע נמוך. כחלק מעבודת הוועדה, נערך ניתוח של החסמים אשר עשויים להסביר את השיעור הנמוך של השתתפות בשוק העבודה בקרב נשים. הוועדה נתנה את דעתה על ההבדלים המהותיים בדפוסי התעסוקה בין קבוצות שונות באוכלוסייה זו, ובפרט ההבדלים בין מבוגרות לצעירות, בין ערים מעורבות ליישוביים ערביים, ובין תת קבוצות בחברה הערבית )ובפרט התעסוקה הנמוכה במיוחד של נשים בחברה הבדואית(. הוועדה שמה דגש על מספר חסמים לתעסוקה איכותית של נשים ערביות… לשם השגת יעדים אלו הוועדה ממליצה להתמקד בכיווני הפעולה הבאים…", (ע' 66), משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, אוגוסט 2020 ♦

המפעל הראשון בכסיפה מבקש לתת לעובדות תחושה של מקום אחר. מאות מתושבות העיירה הבדואית ביקשו לעבוד במפעל החדש של "סודהסטרים", שנפתח החודש, ו-25 התקבלו. עיצוב הפנים נמנע ממאפיינים מקומיים, בכוונה, מיכאל יעקובסון, XNET, 2.8.20 ♦

העובדות השקופות: נשים ערביות נאלצות להשתכר 10 שקלים בשעה. נשים ערביות מרוויחות פחות ממחצית השכר הממוצע במשק ■ מדינת ישראל חייבת להתחיל לראות את הנשים הערביות, להתחיל לעודד תעסוקה בקרבן ולהתחיל לדאוג לתנאים ולשכר שלהן, עו"ד מייסא גראבלי ( הקו הפתוח לזכויות נשים בעבודה בשפה הערבית), דה מרקר, 2.8.20 ♦

"מצורעת": ניסיונות הקבלה של גננת ערבייה – לגן יהודי • תיעוד. רנין מיפו הגישה מועמדות לתפקיד בכמה ערים שונות. בכולן נאמר לה שאין תקנים ושלא מחפשים גננות, אך כשהיא שינתה את שמה ל"רונה" – התשובות היו אחרות, ליאור ורוצלבסקי, חדשות 13, 13.7 ♦

משבר הקורונה והשפעתו על נשים בשוק העבודה: נזק בלתי הפיך או ירידה לצורך עלייה? מחקר של ליאורה בוורס, מרכז טאוב, יוני, 2020 ♦

במקום לייבא עובדים זרים, תכשירו את הנשים הערביות. בניגוד גמור למתבקש במצב של אבטלת שיא, מיהרה המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה לקדם בחודש שעבר הצעה להתיר כניסה של 4,000 עובדים מחו"ל לבתי אבות, מיכל שוורץ (ארגון העובדים מען), דה מרקר, 9.7.20 ♦

המשבר עלול למחוק הישגים של עשור בהעסקת נשים חרדיות וערביות. מסמך שחיבר צוות מומחים מלמד: אופי העסקת נשים ערביות (משרות חלקיות, העסקה בשחור וללא תלושים) ושכרן הנמוך הכניסו את משפחותיהן למעגל העוני עם הוצאתן לחל"ת • בקרב החרדיות נפגעו במיוחד העובדות כמטפלות וכסייעות, אנדרה טבקוף, גלובס, 03.06.2020 ♦

עשור של עלייה בתעסוקת נשים ערביות בסכנת נסיגה. נשים הן הראשונות לשלם את מחיר המשבר, כשהן מהוות 57% מהמובטלים החדשים; על פי הערכות, הן גם יהיו האחרונות לחזור לעבודה וישלמו על כך בפגיעה בקידום. את המכה החזקה ביותר חטפו נשים ערביות, בפרט צעירות בגילאי 20-18, שחר אילן, כלכליסט, 08:01, 26.04.20 ♦

דוחות שנתיים:

מדד המגדר: אי־שוויון מגדרי בישראל 2019.מאת ד"ר הגר צמרת-קרצ'ר, ד"ר חנה הרצוג, פרופ' נעמי חזן,  יוליה בסין, רונה ברייר-גארב ו הדס בן אליהו, מכון ון ליר, 2020 ♦

דו"ח שוויון מגדרי בשירות המדינה – תמונת מצב וסקירת פעילות בנושא שוויון מגדרי וקידום נשים בין השנים 2019-2015, נציבות שירות המדינה, מרץ 2020 ♦

זזים הרבה, לומדים כל הזמן וזמינים תמיד: כך נראה העשור האחרון בשוק העבודה. "…"היום מדברים לא על תעסוקה בלבד של נשים ערביות, אלא גם על משרות בכירות". שם: אמירה קאסם. תפקיד: מנהלת הדרכה ופיתוח ידע בתוכנת מרכזי התעסוקה ריאן צפון לקידום תעסוקה בחברה הערבית, שמופעלת ע"י חברת אלפנאר…", דפנה ברמלי גולן ומיכל אריאל, גלובס, 30.12.2019 ♦

64% מהתלונות על אפליה בעבודה בעשור האחרון – מצד נשים. "…, כך לפי דו"ח של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה [ראו כאן] …נושאי הפנייה הבולטים של ערבים היו אפליה על רקע היריון ולאום, עם שיעור גבוה משמעותית מהממוצע הארצי של 31.5% ו-23% בהתאמה. התלונות בדבר אפליה על רקע הורות היוו 6.7% מכלל הפניות, והתלונות בגלל אפליה על רקע טיפולי פוריות היוו 2.7%. התלונות בגלל אפליה על רקע הטרדה מינית היוו 2.4% (18 תלונות)…. "העלייה בשיעור הפניות לנציבות בקרב נשים, ערבים ויוצאי אתיופיה, מבטאת את האמון שניתן בנציבות…", בילי פרנקל, YNET, 25.12.2019 ♦

לרכוש אמנות למען שילוב נשים ערביות בשוק העבודה. תערוכת "לחם ושושנים" חוזרת, וכבכל שנה הכנסותיה יוקדשו לעידוד שילוב נשים ערביות בשוק העבודה בישראל. בין האמנים המשתתפים: מיכל נאמן, ראידה אדון, כרם נאטור וזויה צ'רקסקי, ynet, עודכן 12.12.19 ♦

"החלום שלי הוא ללמוד עבודה סוציאלית". סנאא ומוחמד מאום אל פאחם נאבקו במשך שנים עם משכורת של 2,500 שקלים בחודש בלבד, עד שסנאא הצטרפה לתוכנית "בעצמי" ומצאה את הכוח להשתלב בשוק העבודה. היום, כשהיא עובדת בליווי ילדים בסיכון ועל הרצף האוטיסטי, היא מרשה לעצמה לשאוף גבוה יותר. "אני אוהבת את העבודה שלי ולא אוותר עליה", מירב דוסטר | mako | פורסם 22/11/19 ♦

מחקר: התשואה הגבוהה ביותר להשכלה גבוהה שייכת לנשים ערביות. לפי מחקר שערכה ד"ר יעל מלצר ממכללת ספיר, לנשים ערביות משתלם ללכת לאקדמיה – התוספת לשכר לכל שנה של נשים ערביות לא מוסלמיות היא 76% והתשואה הממוצעת להשכלה אקדמית (כולל תארים גבוהים) עומדת על 370%. התוספת לנשים מוסלמיות היא 47% והתשואה לתואר – 255%, שחר אילן, כלכליסט, 19.11.19 ♦

שיעור התעסוקה של נשים בדואיות זינק ב-182% ב-20 השנים האחרונות. סקירת הכלכלנית הראשית באוצר [ראו כאן]  מוכיח כי למעלה מ-90% מהזינוק בקרב נשים ערביות בכלל, נובע משיפור ברמת ההשכלה ומתחילת שנות ה-2000 עמד על 38%; עוד נכתב בדו"ח כי "לא צפויה עליה בשיעור הגברים החרדים העובדים בשנה הקרובה", שחר אילן, כלכליסט, 16:2104.11.19 ♦

בלי זכויות ובתת־תנאים: כך מנצלים את הנשים הערביות. שוק התעסוקה הפוגעני בישראל מונע מהנשים הערביות לממש את הפוטנציאל האדיר שלהן, וברוב הזמן מחמיץ את ההשפעה העצומה שיכולה להיות להן על החברה הישראלית ועל המשק הישראלי, מייסא גראבלי (שדולת הנשים), דה מרקר, 16.09.2019 ♦

רופאה ערביה לא התקבלה לעבודה מפני שלבשה חיג'אב – ותפוצה על כך, לי ירון, הארץ, 9.9.2019 ♦

מחסור במורים? 11 אלף נשות חינוך ערביות מחכות לעבודה. יניב בר אילן, העוקץ, 5.9.2019 ♦

ראו גם: נשים ערביות בישראל ♦  סוגיות תעסוקה – כללי

הדרה בהייטק: בוגרים מהחברה הערבית מתקשים להשתלב בתעשייה. ברוב חברות ההייטק, במיוחד הבינוניות והקטנות, יש הדרה של מיעוטים • יפעת ברון גולדברג ומשה קוזלובסקי מעמותת itworks: "כ-40% מחברות ההייטק הישראליות לא שכרו בשנה האחרונה מהנדסים זוטרים כלל.  המשרות האלה מיוצאות מחוץ לישראל. זה מונע ממהנדסים צעירים וחסרי ניסיון – כאלו שגם לא שירתו בצבא וצברו ניסיון – להשתלב בשוק ההייטק", אלי ציפורי, גלובס, 24/08/2019 ♦

שוק העבודה בישראל – תעסוקת נשים. דוח זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים: …. חסמי כניסה העומדים בפנים נשים ערביות. ניתן לדבר על שני סוגי חסמים בכניסה לשוק העבודה שקיימת ביניהם חפיפה מסוימת: חסמי חברה ותרבות וחסמי יכולת, כאשר מדיניות הממשלה מוכוונת להיבטים הנוגעים בעיקר לסוג השני. שני גורמים המשפיעים על תעסוקת נשים מהמגזר הערבי הם השכלה ושליטה בשפה העברית. שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות בעלות השכלה על-תיכונית גבוה בצורה ניכרת משיעור התעסוקה של נשים בעלות השכלה תיכונית. הדבר חשוב במיוחד מאחר, שכ-%60 מהנשים הערביות אינן מחזיקות תעודה הגבוהה מתעודת בגרות, נתון המלמד, 3 כי שיפור רמת ההשכלה טומן בחובו פוטנציאל רב להגדלת שילובן בשוק העבודה. ע1 17-18, יולי 2019 ♦

החטא הקדמון של גילאי העבודה העיקריים. הנתונים על העסקת הנשים הערביות לא משקפים את הקשיים שלהן בשטח..", ד"ר סאמי מיעארי, גלובס,  31/07/2019 ♦

להיות עורכת דין ערבייה בקרב 230 עורכי דין יהודים. מתוך 20 משרדי עורכי הדין הגדולים והמובילים בישראל, שבהם עובדים כ–3,000 עורכי דין, יש כ–15 עורכי דין ערבים…אין סיבה טובה לכך — קל למצוא סטודנטים ערבים, חכמים ומוכשרים שראויים להשתלב במשרדים אלה, מבחינה מקצועית ומבחינה חברתית. ..", עה"ד נסרין מנסור, דה מרקר, 04.08.2019 ♦

נשים ערביות ויוצאי אתיופיה מרוויחים פחות: פערי השכר בישראל ב-2018. מקצועות בתחום ההנדסה והשיווק בעלייה, בעוד מקצועות בתחום הפקידות והתדלוק בדעיכה. שר העבודה והרווחה חיים כץ: "הדוח נועד להציג את הפעילות הענפה לקידום החוסן הכלכלי והחברתי של אזרחי ישראל", נופר משה, חדשות כאן, 31 ביולי 2019 ♦

הגיע הזמן שנשים יאמצו שיטה גברית כדי לפרוץ דרך בעבודה ובהשכלה. המהפכה הפמיניסטית בארץ מתקדמת, אך אינה מקרבת את הנשים בקצב הראוי לשוויון מלא. שיטת ה"חברה מביאה חברה" תוכל להשוות את שכרן… המהפכה הפמיניסטית, כמו כל מהפכה, לא תושלם מחר, ותימשך עוד שנים ארוכות. בינתיים, רכישת השכלה – הן בקרב יהודיות, הן בקרב ערביות והן בקרב חרדיות – אינה מקרבת אותן לשוויון בקצב הראוי…", שלמה מעוז, מעריב, 06:07 28/06/2019 ♦

למ"ס: יותר ממחצית מהנשים המועסקות עברו שינוי תעסוקתי בעקבות לידה. זאת לעומת 18% מהגברים המועסקים. גם לנישואים יש השפעה על מצב הקריירה; הדבר בולט במיוחד בקרב נשים ערביות, מהן 82% הפסיקו לעבוד או הקטינו את היקף משרתן עקב נישואים [דוח למ"ס], בילי פרנקל, YNET, 18.06.19 ♦

סייעות בדואיות ב"עמל" יפוצו במאות אלפי ש'. בהסכם פשרה בין הצדדים התחייבה רשת החינוך להשוות את תנאי ההעסקה של התובעות לתנאים המקובלים במוסדות רשמיים, מערכת פסקדין, YNET, 16.06.19 ♦

"מיזוג בין מסורת למודרניות": הצצה לעולם האופנה בחברה הערבית. בשנים האחרונות רואים יותר חנויות אופנה יוקרתיות עם חלונות ראווה מהודרים ביישובים הערביים. בערוצי הלוויין הערביים התרבו תכניות הריאליטי שעוסקות באופנה, ידוענים וזמרים ערבים מכתיבים את הקו האופנתי וכך גם ברשתות החברתיות, ערן זינגר, חדשות כאן, 24 באפריל 2019 ♦

כוח מגב. אחרי שבמשך שנים עשקו אותן, נטלו מהן זכויות בסיסיות והעבידו אותן בפרך, עובדות הניקיון הערביות מרימות ראש. שלושים נשים חברות בקואופרטיב שבו הן גם מספקות את השירות, גם מנהלות את העסק וגם נהנות מהרווחים, שמאפשרים להן לצאת ללמוד מקצועות מבוקשים. המשפחה שבכפר לא תמיד אוהבת את הרעיון, אבל המייסדות מאמינות שהצעד הראשון בדרך לשוויון הוא לדעת לחלום,  מאת  רחלי מלק-בודה, מקור ראשון,  י״ב בניסן ה׳תשע״ט (04/17/2019)

(צילום כותרת: יוסי אלוני, מקור ראשון) ♦

סקר של בנק ישראל: ההשקעות בשדרוג התחבורה בסקטור הערבי לא השפיעו על רמת התעסוקה. בשנים 2015-2010 חל שיפור רחב היקף בתחבורה הציבורית ברבים מהיישובים הערביים במטרה להגדיל את השתתפותם של נשים ערביות בכוח העבודה, כך מגלה מחקר של בנק ישראל שפורסם היום (המחקר המלא). מהמחקר עולה, כי לשיפור בתחבורה הציבורית הייתה, לפחות עד עתה, השפעה מועטה על התעסוקה בחברה הערבית, ובפרט לא נמצא שהוא הביא להצטרפות של נשים לכוח העבודה. ג'ון בן זקן, מעריב, 5.3.2019 ♦

איך מרגישה סטודנטית ערבייה ביום סיום התואר שלה? מדד הגיוון מגלה את מצבן הקשה של נשים ערביות בשוק העבודה. משכילות סובלות יותר, עו״ד מייסא גראבלי , גלובס,05/03/2019 ♦

מי צריך השכלה? נשים אקדמאיות בישראל מיוצגות פחות בשוק העבודה. לא רק שהשכלה אקדמית לא מבטיחה שילוב בשוק העבודה – ברוב המקרים היא מחמירה את ההדרה ואת פערי השכר שחווים נשים ובני קבוצות מיעוט, לעומת מקביליהם שלא רכשו השכלה. מדד הגיוון התעסוקתי של נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה מציג תמונה עגומה בנוגע לשילוב ולשכר של 5 קבוצות מיעוט בכוח העבודה: נשים, ערבים, יוצאי אתיופיה, חרדים ובני 45 ומעלה, מיכל מרגלית, YNET, 18.02.19 [המדד] ♦

הישראליות עובדות הכי הרבה בעולם. לפי דו"ח של מרכז טאוב, בעוד שיעור התעסוקה בקרב נשים וגברים חילונים גבוה בהשוואה למדינות המפותחות — הגברים החרדים עובדים הכי פחות, והנשים הערביות נמצאות במקום השני מהסוף… הצלחה מתחילה להסתמן גם בקבוצת הנשים הערביות. שיעורי התעסוקה שלהן, 40% בלבד, הם אמנם נמוכים מאוד — אבל הן הכפילו את שיעור התעסוקה שלהן מ–2003. בנוסף, קצב ההצטרפות שלהן לשוק העבודה גדל בשנים האחרונות, בד בבד עם שיפור מעורר השתאות ברמת ההשכלה שלהן. בדיקה שערכה פוקס מייחסת את הגידול בתעסוקת הנשים הערביות בעיקר למהפכת ההשכלה. לדברי פוקס, שיפור ההשכלה מסביר 72% מגידול התעסוקה שלהן…", מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 03.01.2019 ♦

נשים ערביות אקדמאיות לא מועסקות בישראל תמונת מצב 2018 והצעה למודל התערבות. פרופ' חאלד אבו עסבה, מכון מסאר, נובמבר 2018 ♦

זינוק חד: שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות בישראל מתקרב ל-40%. זינוק חד ב-3.8% בשיעור התעסוקה של נשים ערביות היה התופעה הבולטת ביותר בשוק העבודה בשנת 2018, כך עולה מנתונים שמפרסם מרכז טאוב [כאן] בפרק המנתח על שוק העבודה ממבט-על, שכתבו הדס פוקס ואבי וייס, עמירם ברקת, גלובס,    31/12/2018 

לנשים הערביות והחרדיות לא משתלם לצאת לעבוד. אז מה הפלא שהן נשארות במעגל העוני? כשמדובר בשילוב של נשים ערביות וחרדיות בכוח העבודה במטרה לחלצן מעוני, משאבי המדינה צריכים להיות מופנים להעלאת שכרן, ימית נפתלי, דה מרקר,  04.12.2018 ♦

כרטיס המועדון לחברה הישראלית. נדיר להיכנס היום לרשת אופנה, פארם או ספרים ולא להיתקל במוכרת ערבייה. עבודה כזאת נהפכה לתחנת חובה במסלול ההתבגרות של צעירות ערביות, ושיעורי התעסוקה שלהן מזנקים – ומחוללים שינוי היסטורי. כי עבודה בחנות מספקת מקפצה להשתלבות בזרם המרכזי, סודקת את מחסומי הפטריארכיה, מקדמת את המשק ואפילו מעוררת תקווה לדו־קיום בריא. קווים לדמותה של מהפכה שעוברת דרך הקופה, ארי ליבסקר, כלכליסט, 29.11.2018 ♦

החל ממחר, קו פתוח לזכויות נשים בעבודה בשפה הערבית, טלי כהן, מבזק לייב, 28.11.2018 ♦

עלייה של 20% במספר הערביות העובדות בשנה האחרונה. שיעור הנשים הערביות העובדות חצה ברבעון השני של 2018 את מחסום ה־40% וכמעט הגיע ליעד של 2020. בין הסיבות לכך: שיפור בהשכלתן, שחר אילן, כלכליסט, 25.11.18 ♦

ד"ר דליה פדילה: "קוראת לנשים הערביות לא ללכת יותר למכללות לחינוך". פדילה אמרה את הדברים בשיחה בנושא נשים מובילות בעסקים בוועידה הכלכלית של החברה הערבית ■ כיראם בלעום אמרה: "אנחנו גדלות בחברה שבה מחנכים שאישה צריכה להיות צנועה. לפעמים אנחנו הולכות למקום הכי קל ונוח – וזה נובע מהחינוך שאנחנו גדלות עליו", רינה רוזנברג קנדל, דה מרקר, 21.11.2018 ♦

נתונים על תעסוקת נשים בישראל – מרכז מול פריפריה. "…כאשר בוחנים רק את האוכלוסייה הערבית, שיעורי התעסוקה של גברים עולים באופן משמעותי על שיעורי התעסוקה של נשים, הן במחוזות מרכזיים והן במחוזות פריפריאליים. בתוך כך יצוין, כי במחוז ירושלים נמצא הפער הגדול ביותר – 5.42 נקודות האחוז )%3.62 מהגברים במחוז מועסקים לעומת %8.19 מהנשים(. · ככלל יצוין, כי שיעורי התעסוקה של נשים ערביות הינם נמוכים מאוד. לעניין זה, יוצא דופן ביחס ליתר המחוזות הוא מחוז תל אביב, שבו שיעור תעסוקת הנשים הערביות גבוה יחסית ועומד על %5.53 .במחוז תל אביב, בהשוואה ליתר המחוזות, גם נמצא הפער הקטן ביותר בין שיעור תעסוקת הגברים ושיעור תעסוקת הנשים, פער אשר עומד על 1.20 נקודות האחוז. אשר ליתר המחוזות )דרום, צפון, מרכז וחיפה( ממוצע הפער בין שיעור התעסוקה של גברים ונשים בכל עומד על 5.30 נקודות האחוז...", מיכל לרר, מרכז המחקר והמידע בכנסת, 21.10.2018 ♦

תעסוקת נשים ערביות-בדואיות בנגב: מבט ביקורתי. הקהילות הבדואיות בנגב סובלות ממצוקה כלכלית ומעוני חמור, והנשים נדחקות לאבטלה או לתעסוקה בשכר נמוך ובתנאים לא הולמים. נייר עמדה זה מציג את החסמים העיקריים אשר מקשים על נשים בדואיות בנגב להשתלב בשוק העבודה, פורום דו-קיום בנגב, פורסם בהעוקץ, 08.10.18 ♦

” مشاركة النساء في سوق العمل”, Mada al-Carmel , تاريخ النشر: 23/05/2018 ♦

74 נשים ערביות התגייסו למשטרה בשנתיים: "זו שליחות". הנשיא ריבלין והמפכ"ל אלשיך נפגשו עם שוטרות מהמגזר הערבי בבית הנשיא. מאז הקמת מנהלת החברה הערבית, גויסו 728 שוטרים, עשירית מהם נשים. ריבלין: "הוכחתן שאתן מעולות". חוקרת בדרום: "הסטיגמה קיימת, אבל רואים שינוי", ישי פורת, YNET, 20.06.18 ♦

הנשים הבדואיות בנגב עדיין מחכות לאוטובוס. במקומות רבים אין לתושבים ברירה אלא ללכת קילומטרים בדרכי עפר ולתפוס את אחד הקווים המאספים בתחנות הכביש הראשי, שבשנים האחרונות חלק מהן אף בוטל – כך שכפרים נותרו מנותקים לחלוטין… נשים הן הנפגעות העיקריות מניתוק היישובים מתחבורה ציבורית. רק 24% מהנשים הבדואיות בנגב יוצאות לעבוד, והמדיניות הממשלתית המקשה על קיום אורח חיים חקלאי דחקה את הגברים לעבודה מחוץ לכפר, אך אותנו הנשים הכניסה עמוק יותר לתוך הבית. ..", יוסרה אבו כף, דה מרקר, 29.04.2018 ♦

פרויקט יסמין: דיגיטל הופך עולמות. טכנולוגיה ודיגיטל הם צוהר לעולמות שלמים ומלאים באפשרויות. תשאלו את עזיה בדווי, שאת המהפך שעבר על חייה היא דואגת להעביר הלאה, הודות לתוכנית היזמות המקוונת של עמותת יסמין ובזק, אפרת אלוני, כלכליסט בשיתוף בזק, 23.04.18 ♦

דו"ח מצב התעסוקה של נשים בדואיות בנגב.  לרגל יום האישה הבינלאומי פרסם הפורום לדו-קיום בנגב דו"ח העוסק במצב התעסוקה של נשים בדואיות בנגב. את הדו"ח מרכיבים שלושה חלקים – הראשון מציג נתונים על תעסוקה בקרב הנשים הבדואיות בנגב, השני עוסק בחסמים בכניסה לשוק העבודה והשלישי במדיניות הממשלתית לקידום תעסוקת נשים בדואיות בנגב, אוהד גבירץ, הטלויזיה החברתית, 25.3.2018 

לומדות יותר, נשארות בחוץ. מחקר של מכון טאוב: נשים ערביות מצליחות בבחינות הבגרות, אבל רובן לא משתלבות בהיי–טק ומופלות משמעותית בשכר לעומת היהודיות, מאת תלם יהב, ממון ידיעות אחרונות, 4.3.2018 ♦

השתלבות נשים ערביות בשוק העבודה: השכלה, תעסוקה ושכר. הדס פוקס, תמר פרידמן ווילסון, מרכז טאוב, 04.03.2018 ♦

70% מהנשים הערביות הזכאיות לבגרות למדו במגמות מדעיות – אז למה הן בוחרות בהוראה? מחקר חדש שפירסם מרכז טאוב מלמד כי שיעור הנשים הערביות המצליחות בבחינות הבגרות עולה בהרבה על זה של הגברים הערבים, ומתקרב לזה של יהודיות שאינן חרדיות ■ פערי השכר בין נשים יהודיות לערביות בעלות תואר במחשבים גבוה במיוחד – כ-60%, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 04.03.2018 ♦

ח"כ תומא סלימאן: "לממשלה אין שום תוכנית לקידום תעסוקת נשים בדואיות בנגב". בעקבות כישלון תוכנית הממשלתית הקודמת לפיתוח כלכלי חברתי באוכלוסייה הבדואית, ביקשה הוועדה לבחון את מרכיבי התוכנית הנוכחית שהחלה ב-2017. מעל שנה אחרי מתברר שקידום תעסוקת נשים בדואיות לא נכלל כמטרה בתוכנית ומשרדי הממשלה לא בנו תכניות בהתאם. כעת, בעקבות הלחץ בוועדה הוקם צוות בין משרדי שיבנה תוכנית ממוקדת לנושא, הודעות הכנסת, 27 בפברואר 2018, י"ב באדר תשע"ח 

המחסור במעונות יום ביישובים הערביים מחריף – ומקשה על נשים לצאת לעבודה. המדינה החליטה לשריין תקציבים – אבל בעמותת סיכוי אומרים שבשנים האחרונות נבנו ביישובים ערביים מעונות יום ספורים בלבד לילדים עד גיל שלוש ■ משרד העבודה והרווחה: "יש רשויות ערביות שמסיבותיהן אינן מנצלות את התקציבים המשמעותיים שהוקצו להן", ליאור דטל, דה מרקר, 25.02.2018 ♦

דליה פדילה: "החלטתי לגדל דור חדש של ערבים שלא מתנצלים ולא מתקרבנים". ראש מכללת אלקאסימי להנדסה ומדע ומייסדת רשת קיו סקולס אמרה את הדברים בכנס עסקים בחברה הערבית של "כלכליסט" וסיפרה על הדרך הארוכה מהוראה בטירה ועד לתפקידי המפתח בהם היא מכהנת כיום, דותן לוי, כלכליסט, 12.02.18 ♦

"כשרבין שאל אותי למה אני רוצה להיות עיתונאית הסברתי לו שאני רוצה לקדם את הדו קיום". כך אמרה פרידה ג'אבר, העורכת הראשית של אתר PANET בכנס העסקים של החברה הערבית של "כלכליסט". לדבריה, אנשים לא תמיד הסכימו להתראיין לאישה. לא היתה מספיק מודעות לחשיבות העיתונות ולכוח שיש לה. היום המציאות היא שונה לחלוטין, התחולל שינוי בהמון תחומים", נטע-לי בינשטוק, כלכליסט, 12.02.18 

משרד הכלכלה: מצפים ל-2600 משרות חדשות לחברה הבדואית תוך 5 שנים. ח"כ תומא סלימאן: "היעדר תעסוקת נשים בדואיות מונע מהן קיום בכבוד ופיתוח; משרדי הממשלה לא מציינים יעדים ברורים לשילובן"…אלה בר דוד, מנהלת תחום בכיר תעסוקת מיעוטים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים אמרה כי "על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות נמצא בעלייה פנומנלית וטיפס מ-32.4% בשנת 2016 ל-34.9% ב-2017. ב-2015-2016 …", הודעות הכנסת, 5 בפברואר 2018, כ' בשבט תשע"ח 

"עוזרת בית מקבלת 50 שקל לשעה. איך יכול להיות שמהנדסת תקבל רק 35?" המדינה זקוקה למהנדסים, אך מעט הנשים הערביות שמסיימות לימודי הנדסה מתקשות להיכנס לשוק העבודה ■ ד"ר ופא אליאס – שבקריירה שלה פגשה מקרוב חסמים רבים, ואף איומי אקדח – טוענת שהפתרון טמון בתמרוץ מעסיקים ובשינוי תפישות בחברה הערבית, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 01.02.2018 ♦

שירות התעסוקה: ירידה של 7.5% במספר דורשי העבודה ב-2017. ב-2017 התייצבו בלשכות התעסוקה כ-166 אלף דורשי עבודה בחודש בממוצע, לעומת 179.5 אלף בחודש ב-2016. כמו כן, 2017 התאפיינה בצניחה במספר הנשים ערביות שתבעו הבטחת הכנסה…בקרב נשים ערביות צעירות (18-34) ירד מספרן ב-31%. הסיבות לכך, הן שתיים: גידול בשיעור התעסוקה של נשים ערביות, אחד האתגרים שלקחה על עצמה ושמה אותה כיעד אסטרטגי לטווח ארוך, או, מעבר ל נשים ערבויות שעבדו ב"שחור" והחליטו לדווח על עבודה ולפיכך להפריש לביטוח הלאומי ולשלם מסים…", אדריאן פילוט, כלכליסט, 28.01.18 ♦

"אם מפעל ערבי רוצה לגדול, הוא צריך לעשות את זה באזור תעשייה יהודי". המהנדסת והתעשיינית מארי ליבס היא האישה היחידה בחברה הערבית העומדת בראש מפעל בתחום החשמל ■ אף שלמדה בטכניון והיתה למהנדסת החשמל הראשונה במגזר, החלה לעבוד כמזכירה ■ כיום היא מעסיקה 46 עובדים ערבים, גברים ונשים, ובעבר העסיקה גם יהודים, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 18.01.2018 ♦

13 שנה ברשימת המתנה: 11 אלף מורות ערביות מחכות לשיבוץ ממשרד החינוך. המשרד משבץ מורות בחינוך הערבי לפי דירוגן בתור, שזמן ההמתנה בו עלול להגיע ליותר מעשור. בינתיים הן פונות לעבודות קבלן וניקיון, או פורשות כליל משוק העבודה: "ממליצה ללמוד קוסמטיקה או כל דבר אחר שאפשר להקים איתו עסק, רק לא הוראה", ירדן צור, הארץ, 18.12.2017 

עפרה שטראוס מסמנת את המטרה: "יותר עסקים בבעלות נשים". עפרה שטראוס, יו"ר קבוצת המזון הגדולה בישראל ונשיאת ארגון יסמין לקידום עסקים בבעלות נשים קובעת מטרה. ויש לה הרבה מה לומר בנושא לנשים – וגם לגברים, אסף קמר, XNET, 26.11.2017 ♦

ישראל היום חצה קווים אדומים ברדיפה הפוליטית נגד מקבולה נסאר. שיחה מקומית מגנה בתוקף את סתימת הפיות וההסתה נגד העיתונאית וחברתנו לאתר מקבולה נסאר. קריאתו של שר התחבורה להדיח מתפקידה עובדת ציבור בשל דעותיה הפוליטיות היא ניסיון להלך אימים על עיתונאים ועובדי ציבור המביעים את דעתם, מאת שיחה מקומית | 8.11.2017 [קמפיין זזים] ♦

מינוי הזוי: נגד המדינה, אבל לא נגד המשכורת. תומכת ב"שיבת העקורים הפלשתינים", מאשימה בגניבה את "עיריית חיפה הציונית" ומסיתה נגד שר: "ביריון ופושע" • למרות זאת, מקבולה נסאר מונתה לאחרונה לאחראית להסברה בערבית ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים • נסאר: "זכותי להביע דעתי", דניאל סיריוטי, ישראל היום, פורסם ב: 07.11.2017 22:52 עודכן ב: 08.11.2017 09:16 ♦

"לטפל בזקנים זה מקצוע חשוב". קורס ייחודי חדש מכשיר נשים ערביות לטיפול סיעודי בזקנים. הן מרוצות והביקוש גבוה, אבל המשך המימון הממשלתי בסכנה",נורית וורגפט, הארץ, 6.11.2017 ♦

 תכנית החומש לחברה הבדואית בנגב כשלה בשילוב נשים בתעסוקה. אחוז תעסוקת הנשים עלה ב-1% בלבד משנת 2012, לקראת תכנית החומש החדשה לא נבחנו הסיבות לכישלון; ח"כ עאידה תומא סלימאן: "מיליונים הושקעו ללא תוצאות", חדשות הכנסת, 31 באוקטובר 2017, י"א בחשון תשע"ח ♦

וונדר וומן קטנה עליהן: מהפכת הנשים העובדות הערביות בפייסבוק. אלפי נשים ערביות בפייסבוק משתפות בקבוצות שונות ובכנות מרגשת את סיפורי הגבורה הנשית שלא מגיעים לכותרות. האם מתפתח גבר ערבי חדש? מהו פמיניזם ערבי? הנשים שלא מוותרות לעצמן ומשנות את הנורמות החברתיות, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  9.10.2017 ♦

היתה מישהי שהיתה מגיעה ללשכה עם סימנים של מכות על כל הגוף. מהא דקא, 50, מנהלת לשכת התעסוקה בטייבה, מתגוררת ביישוב זמר… את מנסה לשנות את הגישה של הציבור הערבי לעבודה של נשים, ואחוזי ההצלחה שלך בלשכת התעסוקה שאת מנהלת יוצאי דופן. מאז שנכנסת לתפקיד כ–70% מהנשים בטייבה שחיו על הבטחת הכנסה יצאו ממעגל הקצבאות.", איילת שני, הארץ, 29.9.2017 ♦

עובדות הסיעוד הערביות הראשונות. טקס הסיום של קורס ראשון להכשרת עובדות סיעוד ערביות לבתי אבות, יתקיים ביום א' הקרוב, 1.10.17, במרכז הרפואי הלל יפה. 29 נשים מג'יסר א-זרקא וכפרי ואדי עארה סיימו את הקורס בהצלחה, ובטקס הסיום הן תקבלנה תעודות של משרד הבריאות. הצלחת הפיילוט, והפניות המרובות מצד נשים נוספות להשתתף בפרויקט, מראים שפוטנציאל הגיוס של נשים ערביות לעבודה בסיעוד הוא עצום,  אוהד גבירץ, הטלויזיה החברתית, 28.9.2017 ♦

נשים בדואיות משתלבות בתעשיית ההיי טק במגדל העמק. לראשונה בצפון נשים מהמגזר הבדואי עברו הכשרה ותהליך השמה בסופו שולבו בהצלחה בחברת יצור מעגלים מודפסים. יניב אעידן, עמקניוז, 18.7.2017, צילום: אלפאנד ♦

המפנה בתעסוקת נשים ערביות כבר התרחש. יש להתאים את ההכשרות למקצועות העתיד, שבהם הסיכוי למציאת עבודה גבוה, השכר מכבד ויש אופק קריירה… נשים בחברה הערבית נוטלות חלק גדל והולך בשוק העבודה הישראלי. שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בגילי 64–25 בשוק העבודה הוא 33% — לעומת 20% לפני כעשור. זהו הישג משמעותי… חסמים ואתגרים רבים עומדים בפתחן של ממשלת ישראל והחברה הישראלית בתחום התעסוקה של נשים מהחברה הערבית, ביניהם המגוון המצומצם של ההכשרות המוצעות לאוכלוסייה זו והיעדר תחבורה ציבורית נגישה למקום העבודה. בשני ההיבטים האלה מתרחשת רפורמה בשנים האחרונות. אף שהרפורמה עודנה בתחילתה, אנו מאמינים כי בסופה היא תוביל לפריצת דרך אמיתית ולשינוי מהותי בכל הקשור לתעסוקת הנשים הערביות בישראל…", ד"ר יאסר חוגיראת (אלפנאר), דה מרקר, 20.06.2017 ♦

המעז מנתח: הכירורגית הבדואית הראשונה שוברת מוסכמות. אחרי שסבתה נזקקה לטיפול רפואי מיידי ולא קיבלה אותו, מיי מזאריב הבינה שהמחסור ברופאים בחברה הבדווית חייב להשתנות. כיום היא מקווה לגרום לצעירות נוספות לשבור את תקרת הזכוכית, ורק עם הדעות הקדומות מהמגזר היהודי היא עדיין מתקשה להתמודד, אתי שילה בן-ישר, מקור ראשון  nrg | 2/6/2017 ♦

זו המשכורת שתרוויחו אחרי קורס הכשרה מטעם המדינה. משרד העבודה והרווחה פרסם היום כי כ-78% מבוגרי הקורסים של המשרד היו מועסקים ב-2016. השכר הגבוה ביותר היה בקרב בוגרי קורסים בענפי הבניין, הסביבה והמחשבים. 60% מהנשים הערביות שסיימו את הקורס היו מועסקות, ynetפורסם:  25.05.17 ♦

תחקיר חדשות 10: רשתות הפארם מפלות מחפשות עבודה שלובשות חיג'אב. עובדים מדווחים על נוהל פסול, בעיקר באזורי היוקרה. לטענתם, לעבודה לא מתקבלות עובדות שעוטות כיסוי ראש, מכיוון שזה מרגיז את קהל הלקוחות באזורים אלו. מצלמה נסתרת מתעדת את הגישה השונה שמקבלת מחפשת עבודה בעלת מראה חילוני לעומת זו שמגיעה לשאול על עבודה אפשרית כשלראשה חיג'אב, עמרי מניב, חדשות 10, 16.5.2017 ♦

זהות מעמדית בהתהוות: נשים ערביות פרופסיונליות בנגב, מהם הכוחות המעכבים נשים בדוויות פרופסיונליות להתקדם בשווקי העבודה בישראל? מהם גורמי ההצלחה המאפשרים להן לתמרן בין עבודה למשפחה? מדוע זהותן המעמדית החדשה מסתכסכת עם זהויות אחרות? מתי זהותן המעמדית מסייעת להן בקידום מעמדן הציבורי ומתי היא מהווה חסם בפני התקדמותן?  אבורביעה-קווידר סראב, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, אפריל 2017 ♦

לראשונה: דיפלומטית מוסלמית בקורס הצוערים של משרד החוץ. ראשה עת'מני מבאקה אל גרבייה תהיה המוסלמית הראשונה בקורס, לאחר שכבר ייצגה את ישראל: "סוריה, ערב הסעודית, איראן, עיראק, ומצרים גינו את 'הפרת זכויות הנשים הסיסטמטית' של ישראל, בזמן שאני, ערבייה מוסלמית ממוצא פלסטיני, ייצגתי את ישראל במועצה לזכויות אדם באו"ם", איתמר אייכנר, YNET, 22.03.17 ♦

אכיפת זכויות נשים ערביות בעבודה. דיון בנושא אכיפת זכויותיהן של נשים ערביות בעבודה באיזור המשלוש התקיים היום בטייבה. הדיון התקיים לאור פניות של נשים ערביות הנוגעות להפרות זכויותיהן החוקיות. בדיון לקחו חלק חברות כנסת, ראש עיריית טייבה ונציגות ארגוני נשים, הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה ונציגי משרד הכלכלה. דיווח של חן פטר, הטלויזיה החברתית, 2.4.2017 ♦

"דוקטור או עובד ניקיון, עבודה היא עבודה". אינעאם חמזה מסארוה עשתה היסטוריה כשהפכה לערבייה הראשונה בישראל שמונתה למנהלת לשכה בשירות התעסוקה • מאז היא מובילה מהפכה שקטה שתפקידה להוציא נשים מוסלמיות ממעגל העוני: החל מסדנאות להעלאת הביטחון העצמי ועד לשיחות אישיות עם הבעלים • ראיון, נועם (דבול) דביר, ישראל היום, 30.03.2017  ♦

הזדמנות ייחודית. לראשונה: שתי נשים בדואיות הוכשרו כטכנאיות סלולר.  אני חולמת לפתוח את המעבדה הראשונה בטובא זנגריה בהנהלת אישה בדואית", אמרה מרים הייב מטובא זנגריה, שסיימה בהצלחה את הקורס | הפרוייקט נוצר כחלק מ"מרכז ריאן", לקידום תעסוקה בחברה הערבית בישראל | היעד הבא: קורס מלחימות, מאת ניצן צבי כהן, דבר ראשון,  עדכון אחרון: 27.03.2017 ♦

מנוע הצמיחה הנסתר. הקמת אוניברסיטה ערבית תזניק את ישראל ואת האזרחים הערבים קדימה. אחוז הנשים אזרחיות ישראל העובדות עומד על 33% – מתוכו רובן מעוניינות לעבוד. אחוז התעסוקה בקרב אקדמאיות יהודיות וערביות בישראל דומה – המסקה היא שיש להנגיש את ההשכלה הגבוהה כך שנשים ערביות ימצאו בה את מקומן, מאת יאסר עוואד , דבר ראשון, עדכון אחרון: 22.03.2017, 16:31 ♦

"המצב ישתפר כשבשירות התעסוקה יתחילו לראות בבדואיות בני אדם". הנשים הבדואיות בנגב סובלות מאבטלה, עוני ופוליגמיה ■ מרביתן גרות בכפרים לא מוכרים, ללא תחבורה ציבורית נגישה, מעונות יום לילדים או אזורי תעשייה קרובים – מה שמקשה על השתלבותן בשוק העבודה ■ שירות התעסוקה: "אנו מנסים לגבש מבחן תעסוקה חברתי", ז'נאן בסול, דה מרקר, 23.03.2017 ♦

הנשים הקפיצו את שיעור התעסוקה בישראל מעל ל-OECD. שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בישראל עומד על 80% – גבוה מממוצע ה-OECD. לפי נתוני האוצר הפער לטובת ישראל נובע משיעור השתתפות גבוה של נשים בכוח העבודה. עם זאת, בין קבוצות האוכלוסייה קיימים פערים גדולים – בזמן ששיעור השתתפותם של גברים יהודים לא חרדים עומד על כ-90%, שיעור ההשתתפות של נשים ערביות מגיע ל-35% בלבד, מיכל מרגלית, YNET, 06.03.17 ♦

"השוק דורש מוכרת ללא כיסוי ראש". "..ראוי לבדוק למה חברה הרואה עצמה כפלורליסטית, כפי שהחברה הישראלית סבורה על עצמה, לא מקבלת נשים עם כיסוי ראש. ..", ראמא בדיר, הארץ, 16.02.2017 ♦

נשים ערביות בשוק העבודה. הקצאת משאבים לפיתוח התשתיות ביישובים הערביים היא צעד הכרחי, שהממשלה ומשרדיה חייבים לבצע כדי ליצור תנאים חדשים ושוויוניים שיאפשרו השתלבות קלה יותר של נשים ערביות בשוק העבודה, לנא פריג, מחלקה ראשונה, 8.2.2017 ♦

מצוקת החברה הבדואית מתחילה באי־תעסוקת נשים. על המדינה להקים אזורי תעשייה, מסחר ומלאכה בתוך היישובים הבדואים, ולקרב את מקומות העבודה אל הנשים… 18% בלבד מהנשים הבדואיות בדרום משולבות בשוק התעסוקה הישראלי. בשעה שהשיעור הארצי של נשים ערביות המועסקות גבוה מ–30% — 82% מהנשים הבדואיות בדרום אינן עובדות מחוץ לבית. הנשים הבדואיות בנגב הן קבוצה מוחלשת בתוך הקבוצה המוחלשת של הנשים הערביות. ..", יאסר חוג'יראת ומחמוד אלעמור, דה מרקר, 22.01.2017  ♦

הנשים הערביות ששוברות מחסומים: "אם הייתי גבר – הכל היה קל יותר". שלוש נשים החליטו בשנים האחרונות לצאת לדרך עצמאית – ולהקים מיזמים פרטיים ■ הן מספרות על הקושי בגיוס ההון הראשוני, על החשדנות מצד החברה הגברית השמרנית, אך גם על סיפוק רב ■ השרה גילה גמליאל: "מדינה בריאה מעודדת יזמות – זה אינטרס לאומי", ז'נאן בסול, דה מרקר,05.01.2017 ♦

"צריך להבין שעוד אישה ערבייה עובדת זה טוב לכולם". ח"כ איימן עודה אמר את הדברים בפאנל שעסק בפריון העבודה בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" ■ פרופ' צביקה אקשטיין, מנהל מכון אהרון למדיניות כלכלית טוען כי הממשלה לא נקטה בצעדים משמעותיים כדי להתמודד עם בעיית הפריון, אבי לוי, גלובס, 11.12.2016 ♦

רה”מ: עושים מאמצים לרתום גברים חרדים ונשים ערביות לשוק העבודה. "נתניהו ציין בישיבת הממשלה כי שיעור העבודה בקרב נשים חרדיות וגברים ערבים כבר זהה ליתר האוכלוסייה;… רציתי להגיד הציבור הערבי והציבור החרדי אך זה לא נכון: של נשים ערביות וגברים חרדים. משום שנשים חרדיות וגברים ערבים כבר משתתפים בשוק העבודה ברמה זהה ליתר האוכלוסייה, שהיא רמה גבוהה מאוד, ולכן יש לנו מאמץ מיוחד לרתום גברים חרדים שנמצאים כרגע ב-50% שיעור השתתפות לעומת 80% בציבור, ונשים ערביות שנמצאות ב-32% לעומת 80% של יתר האוכלוסייה", משרד ראש הממשלה, 20.11.2016 

נתונים: מכון מאיירס - ברוקדייל-ג'וינט
נתונים: מכון מאיירס – ברוקדייל-ג'וינט

עוצמה נשית. במפעל קטן בגליל נשים ערביות קושרות סלים ומערכות יחסים חדשות. חרף האתגרים של שיתוף הפעולה היהודי-ערבי, השפה והאתגר המגדרי – עוד ועוד נשים מצטרפות 'עמותת סינדיאנת' הקיימת 20 שנים. סלאח עיישה, עובדת במפעל כבר 4 שנים "הקשרים יותר חזקים אחת עם השניה, מאת מיכל רוזן , דבר ראשון, 18.10.2016 ♦

מה בין הצלחה נשית לדרוויש. כאמא, כאשה וכמנכ"לית ערבייה, אני מוצאת את עצמי בקונפליקט תמידי מול הצרכים הבסיסיים ביותר של החיים, שהם לכאורה דבר מובן מאליו ■ נשים שמצליחות בתפקידים ניהוליים נהפכות להיות מודל לחיקוי ולכן אני נלחמת למען "חמש דקות של הפסקת קפה", ג'ידא רינאוי זועבי, דה מרקר, 16.10.2016 

הסיכוי של אישה בדואית למצוא עבודה – קלוש. אני אישה ערביה, משכילה ומנהלת, אבל נאבקת על זכותי אפילו בתוך החברות הממשלתיות, שמעסיקות אחוז נמוך של נשים וערבים. אם המדינה שאחראית למשרות האלו תיתן בנו אמון – היא רק תרוויח, ראניה פראירה, YNET, 06.10.16 ♦

רק 32% מהנשים הערביות מועסקות. ראיון עם רועי ג'רופי, רכז פרויקט יצוג הולם בעמותת סיכוי, ב"עושים סדר" עם גל גבאי, ביחד עם סאוסן תומא-שוקחה מעמותת "נשים נגד אלימות". 10.8.2016 ♦

זמן נשים: המגוון שמחזק את החברה הישראלית. זה עידן הנשים חברים, ואתם יודעים את זה. גם בתחום ההסברה והדיפלומטיה הציבורית, יוזמות שמובילות נשים מצליחות לפרוץ דרך ולייצר קשרים וחיבורים החיוניים לישראל ולתדמיתה… "פרלמנט הנשים", גוף שמטרתו לחבר בין נשים ממקומות שונים בחברה הישראלית; יהודיות, נוצריות, מוסלמיות, צ'רקסיות, דרוזיות, מהמרכז ומהפריפריה, חילוניות, דתיות וחרדיות – כולן ביחד…", שי זבדי |מאקו- Love Israel | פורסם 25/08/16 ♦

קבלנית שיפוצים בחברה הערבית: "אם אקשיב לביקורת לא אתקדם בחיים". לפני ארבע שנים בחרה סוזאן גאנם, אם לארבעה מזימר, להתעלם מהדעות הקדומות ולסלול לעצמה קריירה כקבלנית. כעת היא מתגאה בלו"ז מלא בפרויקטים ושיתופי פעולה עם ערבים ויהודים, ומבהירה: "אני שומעת הרבה ביקורת, אבל מתעלמת ממנה ומתמקדת במה שחשוב לי – להגשים את החלומות שלי ולהתקדם". צפו בראיון, חסן שעלאן, YNET, 21.08.16 

תעסוקה בקרב נשים ערביות, "…בשנת 2015 שיעור התעסוקה של נשים ערביות בנות 25-64 היה 31.5%.למרות המשך מגמת העלייה ההדרגתית בשיעור התעסוקה של הנשים הערביות, עדיין מדובר בשיעור נמוך במיוחד לעומת השיעור בקרב נשים יהודיות )%%79.7 )ובקרב גברים ערבים )%74.2…", שלי מזרחי סימון, מרכז מידע ומחקר, כנסת, 31.7.2016 ♦

למרות תוכניות הממשלה, רק 31.5% מהנשים הערביות מועסקות. מיליארדי שקלים הושקעו מאז 2010 בהגברת התעסוקה בחברה הערבית, אך הם אינם מצליחים להביא לשינוי. שיעור המועסקות במשרה חלקית שלא מרצונן גבוה פי שלושה בקרב ערביות, ג'קי חורי, הארץ, 01.08.2016 ♦

היעד לתעסוקת נשים ערביות חייב לעלות. "המשק מפסיד מיליארדי שקלים מאי־תעסוקה של נשים ערביות, הנשים הערביות מוכנות ויוצאות לעבוד – אבל יעד התעסוקה ל–2020 נשאר סטטי…מנתונים שהציג משרד הכלכלה בכנסת מתברר כי שיעור התעסוקה של נשים ערביות ב–2015 היה 32.3%, בעוד שהיעד המתוכנן ל–2020 הוא 41% בלבד. רבים בוועדה התקשו להבין את היעד הנמוך שהוצב להעסקת נשים ערביות…", ירון סוקולוב, דה מרקר, 31.07.2016 

טוני בלייר? אולי דווקא שרי בלייר תשנה את המזרח התיכון . אשתו של ראש ממשלת בריטניה, העומדת בראש קרן סיוע ליזמיות מהאזור – ובהן פלסטיניות, חרדיות ודרוזיות – מנסה להשפיע על העולם בדרכים אחרות, תמר גולן, דה מרקר, 19.07.2016 ♦

הפרסומת שחשפה את נקודות התורפה של יהודים וערבים כאחד. מצד אחד הזדעקו מפרסומת בערבית בפריים-טיים. מצד שני קפצו להגן על כבוד האישה הערבית שמוצגת בתור "פשוטה". באמצע ניצבת אום מונא, הדמות הפמיניסטית מהמופע למבוגרים בלבד, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  13.7.2016♦

משרד החינוך העמיד את המורים הערבים בפינה. סטודנטים ומרצים זועמים על התוכנית להפחית תקציבים לסטודנטים ערבים להוראה, שנחשפה ב"הארץ". לדבריהם, ההחלטה תפגע בעיקר בנשים, ויש לשלב מורים במסגרות יהודיות, נעה שפיגל ו ירדן סקופ, הארץ, 8.7.2016 ♦

חגיגה בג'סר: עורכת דין ורופאת שיניים ראשונות. תושבי ג'סר א-זרקא מתאחדים בשמחתן של שתיים מבנות הכפר, שמסיימות את לימודיהן בעריכת דין וברפואת שיניים. "בטוחה שבתעודה הזו אוכל לשנות את התדמית השלילית של הכפר", חסן שעלאן, YNET, 04.07.16 

"ללא תקציב נוסף – לא נגיע ליעד תעסוקת הנשים הערביות ב-2020". ארגון אלפאנר מפעיל 21 מרכזי השמה בחברה הערבית ■ יאסר חוג'יראת, המנכ"ל החדש, מספר כי בשנים האחרונות עברו במרכזים 30 אלף איש, מהם 60% השתלבו בעבודה ■ למרות הצלחת התוכנית, הוא קובל על התקציב המוגבל – ונאלץ להשיב בשלילה לראשי יישובים שמבקשים להקים מרכזים נוספים בתחומם, ז'נאן בסול, דה מרקר, 30.06.2016 ♦

המלכוד הכפול של הנשים הדרוזיות. רק 32% מהנשים הדרוזיות עובדות, ורובן מועסקות בתחום ההוראה ■ למה זה קורה ומה חושבים בחברה הדרוזית על תוכניות הממשלה? ז'נאן בסול, הארץ, 09.06.2016 ♦

קטע מדוח בנק ישראל לשנת 2015 שיתפרסם בקרוב: השפעת הסבסוד של המסגרות לטיפול בילדים בגיל הרך על תעסוקת האימהות. "…סבסוד מעונות יום ומשפחתונים הנו כלי מדיניות אפקטיבי להגברת תעסוקה של אימהות לילדים בגיל הרך….משפחות רבות הזכאיות לסבסוד אינן מקבלות אותו בשל מחסור במקומות במסגרות שבהן ניתן לקבל את המחיר המסובסד.",  בנק ישראל, 29.3.2016 ♦

עובדות ללא תמורה , משאל רחוב לכבוד יום האישה 2016 על תעסוקת נשים ערביות בישראל. כתבה של הטלויזיה החברתית,  10/03/2016 ♦

נשים ערביות בהיי-טק הישראלי: תמונת מצב. נתונים לא מעודדים על השתלבותן של נשים מהמגזר הערבי בענף נחשפו במהלך דיון בוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, מאת נחמה אלמוג , PC אנשים ומחשבים, 8 במרץ 2016 ♦

"אני נותנת מעצמי 1,000% כי אני עושה משהו למען הקהילה שלי". ארבע נשים ערביות מצליחות משתפות במסע שלהן לשבירת תקרת הזכוכית – ובתובנות שיעודדו נשים נוספות ללכת בדרכן, ז'נאן בסול, דה מרקר, 08.03.2016 ♦

"על משרד הכלכלה לוודא שאזורי התעשייה בערים ערביות מאפשרים משרות לנשים". הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת), קיימה דיון בנושא "קידום העסקת נשים ערביות בתעשיית ההיי-טק", ז'נאן בסול, דה מרקר, 07.03.2016 ♦

פתרון מבית: הדרך לפיתוח הכלכלה הישראלית עוברת בטייבה, בסכנין ובנצרת. רגע לפני שמייבאים מהנדסים מחו"ל, הייתי מציעה לראש הממשלה להעיף מבט בנסיעה מירושלים לקיסריה לאזור המשולש, שמייצר מהנדסים מוכשרים, נסרין חדאד חאג׳־יחיא, מעריב און ליין, 07/03/2016 ♦

ההזדמנות הבאה: העסקת נשים ערביות. לפי נתוני בנק ישראל, תעסוקת נשים ערביות חיונית לצמיחה הכלכלית ולהתפתחות העתידית של מדינת ישראל, יאיר סאקוב (אל פנאר), דהמרקר, 03.02.2016

רגישות תרבותית בחברה מפוצלת: המקרה של נשים ערביות בשוק העבודה, רודיינה ג'ראיסי )גראיסי( ויוחנן פרס, גדיש כךך ט"ז, 2016, משרד החינוך 

סולידריות עם לחם ושושנים. המחלקה לאמנות רב-תחומית בשנקר מארחת בימים אלה את תערוכת המכירה "לחם ושושנים". לצד יצירות האמנות ניתן לרכוש מיטב התוצרת של "סינדיאנת הגליל". אמנות למען חברתיות, ענת מנדל | 27 , מגפון, בנובמבר 2015 ♦

מעדיפים תאילנדים על נשים ערביות. אין ספק שענף החקלאות זקוק לרפורמה מקיפה. כמו באירופה, גם בישראל הממשלה צריכה לסבסד את החקלאות…ההסכם פוגע באפשרות להעסיק ישראלים בחקלאות, בעיקר נשים ערביות, שרק 30% מתוכן משולבות בשוק העבודה. ..", ופא טיארה ואמאני קעדאן, דה מארקר, 02.11.2015 ♦

למה הערביות יושבות בבית. אתחיל בבשורות טובות: ב–15 השנים האחרונות הוכפל אחוז הנשים הערביות העובדות, וכיום כ–20% מהנשים הערביות משתלבות בשוק העבודה. ואולם, למרות הגידול, זהו שיעור נמוך בהשוואה למגזר היהודי, שם 60% מהנשים משתתפות בכוח העבודה, סונדוס סאלח, הארץ, 28.10.2015 ♦

בגני הילדים זקוקים לעוד סייעות, רק שיהיו יהודיות בבקשה. שנת הלימודים נפתחה השנה עם בשורת הסייעת השנייה 
בכל גן, מה שהגדיל עוד יותר את הביקוש לסייעות. למרות זאת, הרבה סייעות ערביות לא מתקבלות לעבודה בגני ילדים יהודיים, טל לאור, הארץ, 22.10.2015  

נשים ערביות – אפליה כפולה ביציאה לעבודה ובהיחלצות מעוני. השבוע צוין יום המאבק בעוני בשורה של אירועים ודיונים. עמותת "סיכוי" לקידום שיוויון אזרחי פרסמה נייר עמדה בנושא תעסוקת נשים ערביות , רביב נאוה, עבודה שחורה, 20.10.2015 ♦

"ההסכם המקל על העסקת עובדים זרים פוגע בתעסוקת נשים ערביות בחקלאות". ארגון מען טוען כי ההסכם בין שרי האוצר והחקלאות לבין החקלאים על פטור מתשלום אגרות על העסקת עובדים זרים הוא כניעה ללובי החקלאי, אורה קורן,  דה מארקר, 12.10.2015 ♦

במשרד הכלכלה מבינים: בלי חרדים ונשים ערביות – שיעור התעסוקה יירד. במשרד האוצר כבר לא סומכים על צמיחה בתעסוקה כגורם לצמיחה במשק. מהצעת התקציב שאושרה עולה כי במשרד הכלכלה מכוונים לגידול בתעסוקת גברים חרדים ונשים ערביות, שבלעדיו תתקיים "ירידה משמעותית ברמת התוצר לנפש, והתרחבות משמעותית בפערים החברתיים ובאי השוויון", אביטל להב, YNET,  08.09.15  

דרעי פותח פרויקט: לשלב ערביות בתעסוקה. "בראש סדר העדיפויות – שילוב נשים ערביות בתעסוקה", כך אמר היום (ה') שר הכלכלה אריה דרעי, הקול היהודי, 16.7.2015 ♦

אנחנו לא רוצים דמי אבטלה. שורה של קשיים לא מאפשרים לנשים ערביות לצאת לעבודה, בעיקר משום שאין מקומות עבודה בסביבת מגוריהם. לגבי הגברים מהמגזר – אם אתה אקדמאי תתקשה למצוא עבודה, מוסא חסדייה, כלכליסט, 12.6.2015 ♦

3  יזמיות ערביות מנצרת חולמות לכבוש את עולם ההיי-טק. מינרווה מאזאווי פיתחה אפליקציה שעוזרת לפתור מחלוקות בין בני זוג, אווה נג'ר הקימה אתר סאטירה הפונה לעולם הערבי, ורים חלף פיתחה אפליקציה לניהול פיננסי ■ כולן פעילות במאיץ הסטארט-אפים NaserahTech, שירי דובר, גלובס, 28/04/2015 ♦

מאה נשים ערביות השתתפו בכנס יזמיות בטכניון. מטרת הכנסת הכיתה לחשוף את הנשים במגזר הערבי לתחומי המדע והמחקר, אסף גולן, NRG,  | 13/5/2015 ♦

צילום: עופר ועקנין
צילום: עופר ועקנין

הכירו את נהגת האוטובוס המוסלמית הראשונה בישראל: "לא הייתי צריכה אישור מאף אחד". "תמיד אהבתי לנהוג. כשבעלי עשה רישיון על אוטובוס, חשבתי: למה לא אני?", אומרת סוהילה פדילה מטירה ■ ואם הנוסעים מציקים? "אני מחייכת", טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 13.04.2015 ♦  

בקרב הנשים הערביות חלה עלייה בשיעור התעסוקה , ובשנת 2013 הוא – הגיע ל %33. כלומר, אחת מתוך שלוש נשים ערביות בגיל 64-25 הייתה מועסקת בשנים 2012 – ו 2013, לעומת שיעור התעסוקה בשנים 2011-2002 נש ע בין %16 – ל %25 .  למ"ס, סקר חברתי 2013, ינואר 2014 ♦

תקרת האבן של הערביות. הממשלה הצהירה בחגיגיות שהחליטה סוף סוף לקדם תעסוקת נשים ערביות כיעד ממשלתי. אבל איך הן יפרצו את כל החסמים שבדרך?סמאח אלחטיב-איוב, YNET,  08.03.15 ♦

100 אלף נשים עובדות בהיי-טק הישראלי, רק 100 הן ערביות. ח'יר עבד-אל ראזק, סמנכ"לית עמותת "קו משווה", מספרת ל"גלובס" על הקשיים הרבים הניצבים בפני נשים מהמגזר שרוצות להשתלב בתחום, אך מפנה את חצי הביקורת גם לאוכלוסייה הערבית עצמה, שירי דובר, גלובס, 8/03/2015 ♦

סלמה הרוקחת לא לבד. עוד ועוד נשים ערביות שוברות את המסגרת המסורתית ויוצאות מהבית לעבודה בחוץ. המצב בו 50% מהאוכלוסייה הערבית בישראל איננה יצרנית חלף מן העולם, אולם יש עוד עבודה לעשות, מוסא חסדייה, וואלה, יום חמישי, 05 במרץ 2015 ♦

נשים ערביות רוצות לצאת לעבוד. על הממשלה לקדם במהרה תוכנית מלאה לקידום תחבורה ציבורית בכל היישובים הערביים ולהזרים תקציבים כפולים ומשולשים לטובת העניין. סמאח אלח'טיב־איוב ועבד כנאענה (סיכוי), דה מארקר, 03.02.2015 ♦

רווח זו לא מילה גסה // "אי־אפשר לבסס עסק חברתי על חמלה". אט־אט צומח בישראל מגזר רביעי: עסקים חברתיים למטרות רווח ■ אחד מהם הוא אלסנאבל, מפעל המכין 7,000 מנות חמות ביום לילדי בתי הספר בחורה, ומעסיק נשים בדואיות ■ המפעל כבר עמד על סף פשיטת רגל, אבל ניהול נכון העביר אותו לרווחיות ■ "יזמים חברתיים צריכים להבין הוא שעסק חברתי הוא קודם כל עסק", אומר אחד היזמים. "החברתיות שבו באה לידי ביטוי בייעוד הרווחים". מאת: הילה ויסברג, דה מארקר, 10.07.2014 ♦

למה אין מספיק מעונות יום ברשויות הערביות. כדי לשלב נשים ערביות בשוק התעסוקה, המדינה נדרשת לספק תשתיות מינימליות, מאת: סמאח אלחטיב־איוב ושירלי רקח (סיכוי), דה מארקר,19.01.2015 ♦

ערביות רוצות לעבוד – אז תנו להן. דעה. מתקשים למצוא עבודה? לנשים בחברה הערבית יש קשיים גדולים יותר בשל מחסור באזורי תעשייה, היעדר מסגרות לילדים, שכר שלא מתקרב למינימום ואי יציבות תעסוקתית. את ההשפעות השליליות מרגיש כל המשק הישראלי, אסלאם חאג' יחיא 1, YNET'  07.05.14 ♦

"מעסיקים מבהירים שלא יעסיקו עובדת עם כיסוי ראש, אף שדרישה כזאת אינה חוקית".נשים ערביות מתגברות אט־אט על הקשיים בדרך להשתלבות משמעותית יותר בשוק העבודה: "המשפחות הערביות מבינות שכדי להתפרנס, שני בני הזוג חייבים לעבוד" ■ עם זאת, שליטה לא מספקת בעברית, חסמים תרבותיים ואפליה הם עדיין משוכות גבוהות שיש לעבור ■ הבשורה הטובה: יש כבר יותר סטודנטיות מסטודנטים ערבים במוסדות להשכלה גבוהה ■ משתלבים בשוק העבודה, כתבה רביעית בסדרה. מאת: חיים ביאור, דה מארקר, 10.04.2014 ♦

5 שקלים לשעה: אפליית נשים ערביות בעבודה. מחקר ראשון מסוגו חושף הפרות זכויות נשים ערביות המועסקות במגזר הפרטי בחברה הערבית: 88% לא מקבלות שכר מינימום, כאשר 60% מקבלות 15 שקל לשעה, 85% לא מקבלות דמי הבראה ול-92% לא הופרשו כספים לפנסיה. עורכות המחקר: "מעמדה של האישה הפלסטינית בשוק העבודה, זהה למעמדה הנחות שנובע מאי-השוויון על רקע מגדרי בחברה הערבית", חסן שעלאן,  YNET  , 09.04.14 ♦

האישה הערביה יוצאת לעבודה. יותר ויותר נשים ערביות יוצאות לעבודה דבר המשפיע על המשפחה והחברה הערבית. חלימה ערו מעיריית ג'ת מסבירה על התופעה והשלכותיה. מערכת וואלה, 6.3.2014 ♦

״לתת לבנות שלי את מה שאני לא זכיתי לו״. מבשלות את השוויון: יום יום, יוצאות נשים מהעיר הבדואית חורה, לעבוד בקייטרינג הקהילתי שהקים המרכז הערבי-יהודי ״אג׳יק״ ומכינות אוכל ביתי לילדים בבתי הספר באזור. ״העבודה מחזקת את השאיפות שלי״. ynet  פורסם:  27.02.14 ♦

אבטלת הנשים הערביות עולה למדינה 1.6 מיליארד שקל בשנה. מחקר של אוניברסיטת ת"א קובע: ישראל מפסידה עשרות מיליארדי שקלים מכיוון שרק 27% מהנשים במגזר הערבי רוצות לעבוד, מה שפוגע במשק כולו. השקעה במגזר תעלה הרבה מאוד כסף – אך תשתלם עם תשואה של 7% על כל שקל שיושקע, מיקי פלד, כלכליסט, 27.1.14 ♦

הנשים הערביות כבר מגדלות יותר עסקים מילדים. "..העסקים הקטנים במגזר הערבי מתרבים בקצב מהיר ועוברים לשליטת נשים יוזמות, חזקות, ודווקא אמהות. אחד הגורמים למגמה הוא הקיפאון בשכרן, שלא מספק לצד משכורת הבעל. כתוצאה מהפער הנראה לעין בין משכורות הגברים לנשים במדינה, החלו הנשים להוביל שינוי משמעותי בתפישה הרווחת לגביהן, ולפיה נשים צריכות להיות בבית בשעה שתיים..", דוניא מחלוף, דה מארקר, 22.12.2013 ♦

הקרב על החקלאות: הערביות נגד התאילנדים. יותר נשים ערביות מעוניינות לעבוד מחוץ לבית בגלל המצב הכלכלי הקשה אך מספר מקומות העבודה לנשים ללא השכלה גבוהה נמוך, יעל פרידסון, מעריב,  | 22/12/2013 ♦

כנס באוניברסיטת ת"א: על המצוקה והעוני מהם סובלים נשים ערביות. הכנס נערך ביוזמת ארגון העובדים מען, עמותת סינדיאת הגליל לסחר הוגן ותערוכת "לחם ושושנים" ■ המארגנים: "הכנס בא להתריע על המצוקה הגדולה והעוני המחפיר ממנו סובלת האוכלוסיה הערבית, ובעיקר הנשים, שכמעט 80% מהם אינן משולבות בשוק העבודה 18.12.2013  דה מארקר, מאת: הילה ויסברג

נשים ערביות משוועות לעבודה והממשלה רק מדברת. נשים ערביות המעוניינות להשתלב בשוק העבודה מוצאות בעיקר עבודות זמניות ועונתיות. החלטה ממשלתית על צמצום העובדים הזרים תוכל לאפשר כניסה של אלפי נשים נוספות, אולם הממשלה נמנעת ממנה. מאת מיכל שוורץ, עבודה שחורה, 3.12.13 ♦

התמונה הקשה של אבטלת הנשים הערביות. 320 אלף נשים ערביות בישראל לא משתתפות בשוק העבודה, זהו מספר עצום שפוגע בביטחונן, בבריאותן ובעתידן. מיכל שורץ מארגון העובדים מען, קוראת לפעולה דחופה, עבודה שחורה, 12.11.13 ♦

"המנטליות” כבר לא עובדת. היא מובטלת. כבר מתחילת שנות ה–90 הפטריאכליות הערבית הובסה מול המצוקה הכלכלית ■ אין פתרון קסם לבעיה של תעסוקת נשים ערביות, פרט ליצירת מקומות עבודה חדשים. מקבולה נסאר , דה מארקר, 18.09.2013 ♦

הסבה. 20 מנהלות מעונות יום ו-21 מטפלות במגזר הערבי, שעברו במחצית השנה האחרונה הסבה מענף הטקסטיל לענף הטיפול בילדים, סיימו את הכשרתן באמצעות אגף ההכשרה של משרד הכלכלה ויפתחו את שנת הלימודים הקרובה במעונות יום ומשפחתונים בצפון. תמ"ת (12.6.13)

פישר: רפורמה מהירה בתעסוקת ערבים וחרדים עשויה להיות הרסנית, "…עוד הדגישו פישר ופלוג כי הכשרת אלפי נשים ערביות בגליל לעבודה, מבלי שיהיו מקומות עבודה לקלוט אותן באזורי מגוריהן, תהיה בבחינת שגיאה גדולה, שעשויה למוטט את כל פרויקט שילוב נשים ערביות בשוק העבודה…." מוטי בסוק, דה מארקר, 1.5.2013 ♦

העלאת גיל הפרישה – בניכוי ערביות וחרדיות מצבנו מצוין. ניכוי החרדיות והערביות מאופק ראייתם של חוקרי בנק ישראל ושל עיתונאים משפיעים מייצר אצלם תפיסה מעוותת של החברה הישראלית ומביא אותם לניסוח של פתרונות מחוללי בעיות. ברברה סבירסקי, העוקץ, 28.04.13 ♦

נייר עמדה בדבר העסקת נשים ערביות במשרות ציבוריות , עו"ד סאוסן זהר, עדאלה, 2013 ♦

רקע
  • אפליית הנשים הערביות. מאמר מערכת "הארץ": "…שיעור ההשתתפות של הנשים הערביות בכוח העבודה עומד על 28% בלבד, לעומת 80% – שיעור ההשתתפות של נשים יהודיות חילוניות בשוק העבודה. המחסומים המונעים מנשים ערביות לצאת לחפש עבודה הם רבים, אבל אחד המרכזיים שבהם הוא הדרתן משוק העבודה. כך עולה מניתוח של נתוני האבטלה החדשים – לאחר השינוי שנעשה במדגם הלשכה המרכזית לססטיסטיקה – שפירסם השבוע פרופ' ערן ישיב ממרכז טאוב. ..", 12.10.2012 ♦
ראו גם: נשים ערביות בישראלוכןתעסוקת נשים: פרוייקטים שוניםוגםאפלייה וגזענות בתעסוקה
הנושאות בנטל. נשים חרדיות וערביות. רחל אברהם, הארץ, 13.3.2013

נציגות ממיזם "שריקאת חיאה" (יוזמות קרן אברהם) שמטרתו לשלב נשים ערביות בשוק התעסוקה השתתפו באירוע השקת "השדולה לשוויון תעסוקתי" בכנסת בראשות ח"כ מיכל רוזין. TAFITV, 6.3.2013 ♦

חלקן של נשים ערביות בשוק העבודה בארץ קטן מבמדינות מוסלמיות. כך מעלה מחקר שהוצג היום בדיון על תעסוקה במגזר הערבי בכנס שדרות ■ איימן סיף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי: "קמפיין 'וואליד אבו כרים' הביא 600 פניות של חברות יהודיות להעסקת בני מיעוטים. נמרוד בוסו, דה מארקר, 19.12.2012 ♦

הממשלה משאירה את הערביות בבית. כותבת אסמא אגבארייה זחאלקה:  "…כ- 80% מהנשים הערביות בישראל אינן עובדות מחוץ לבית. ממשלות ישראל לדורותיהן מאשימות את הנשים הערביות על היותן נטל על החברה. ואכן נשים שאינן משתכרות מהוות נטל כפול: עול על המדינה, שצריכה לשלם להן גמלות הבטחת הכנסה, ועול על המשפחות שלהן, שנאלצות להתמודד עם עוני ופיגור כלכלי אדיר (למעלה ממחצית מהמשפחות הערביות נמצאות מתחת לקו העוני). אלא שאותן ממשלות רק שוכחות לציין, כי אין מדובר בבחירה, אלא בגזירה…", הארץ,  11.12.2012 ♦

ככה לא יוצרים שוויון בנטל. שיעור התעסוקה של נשים ערביות בישראל גדל בהתמדה, אך הוא עדיין הנמוך ביותר באיזור. כלכליסט, 9.7.2012 ♦
מתקשות לצאת מהכפר. כותבת מירב ארלוזורוב: "היעדר תחבורה ציבורית ומסגרות לילדים מקשים על נשים ערביות להשתלב בעבודה", דה מארקר, 7.6.2012 ♦

הצעה: מורות ערביות ישולבו בבתי ספר יהודיים. נייר עמדה שהוצג היום בכנסת וטען כי 11,000 ערביות בעלות תעודת הוראה אינן מועסקות במערכת החינוך, בעיקר בשל מחסור בתקנים. הארץ, 7.6.2012 –   [והנה דיון, בדיוק בנושא זה, שהתקיים בועדת החינוך של הכנסת באוגוסט 2011]

"הממשלה משיגה מטרותיה בתחום החברתי-כלכלי – פרט לתעסוקת ערביות".המשנה לנגיד בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג: ההכנסה מעבודה של החמישון העליון גדלה ל-47% מסך ההכנסה, מה שמעיד על השתלבות מוגברת בתעסוקה, דה-מארקר, 16.4.2012 ♦
נשים ערביות בשוק העבודה בישראל: מאפיינים וצעדי מדיניות, ערן ישיב וניצה (קלינר) קסיר, בנק ישראל, אפריל 2012 ♦

"הבנקים נמנעים מלתת אשראי לעסקים של נשים – ובעיקר של ערביות". שלוש נשים ערביות שישבו בבית במשך שנים החליטו לצאת לדרך חדשה ולפתוח עסק עצמאי .  את ההון הראשוני והליווי העסקי הן קיבלו מקרן קורת, המעניקה הלוואות אשראי זעיר כדי לטפח יזמות באוכלוסייה עם שיעור האבטלה הגבוה בישראל , דה-מארקר, 15.3.2012 ♦

בשנת 2011 הוציאו ועדת האו"ם לזכויות חברתיות-כלכליות וועדת האו"ם למיגור סוגי ההפליה נגד נשים מסקנות בדבר הפרת זכויות נשים ערביות וקריאה למדינת ישראל לנקוט בצעדים לאכיפת המסקנות הנ"ל. אתמול 7.3.12 פנה ארגון עדאלה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפעול לפרסום הנחיות מטעמו למשרדים הממשלתיים הרלוונטיים שיורו על אכיפת המלצות ומסקנות ועדות האו"ם הנוגעות למימוש זכויות הנשים הערביות בישראל ♦

הנשים הערביות מנסות להיחלץ ממעגל האבטלה. רק 22% מהנשים הערביות בישראל מחזיקות במשרה כלשהי. את המציאות הזאת, שמעיבה על ההתפתחות של המגזר הערבי ושל המשק הישראלי כולו, מנסה מיזם של "קרן אברהם" לשנות. למעלה מ-500 נשים ערביות לוקחות חלק בפרויקט מדי שנה בניסיון להיחלץ ממעגל האבטלה ובדרך להתגבר על המכשולים.  טל יחזקאלי, גל"צ, 08/03/2012 ♦

"נשים ערביות משקיעות בלימודים – ועובדות בחנות או במוסך". מספר האקדמאיות במגזר הערבי עולה בהתמדה, אך כ-40% מהן אינן עובדות או מחפשות עבודה בתחום לימודיהן. במגזר היהודי,  לעומת זאת, מדובר ב-20% בלבד ."האם למדנו באוניברסיטה לחינם? אנחנו ראויות ליותר נשים במגזר הערבי", דה-מארקר, 8.3.2012 ♦

שכר הרעב של נשים ערביות: "אין אומץ להתלונן". שמונה שקלים וחצי לשעה. זה שכרה של עובדת במשרה מלאה במשרד של מהנדס בוואדי ערה. כמוה יש עוד אלפי נשים במגזר הערבי שמנוצלות על-ידי מעסיקיהן: אחת מכל 4 נשים מרוויחה פחות ממינימום. "עברתי לעבוד בניקוי בתים כי זה משתלם יותר" . טמקא 7.3.2012 ♦

הכירו ארבע היי-טקיסטיות ערביות. רק 700 מבני המגזר הערבי השתלבו בתעשיית ההיי-טק הישראלית, ובתוכם מצבן של הנשים רע במיוחד – ההערכות הן כי 70 ערביות בלבד עובדות כיום בתעשייה ■ על החסמים הרבים ועל הדרכים לפתרון. דה מארקר, 23.2.2012 ♦

שני סרטים על תעסוקת נשים:

נשים בחברה הערבית בישראל, פרופ' עוזי רבי ואריק רודניצקי, תכנית קונראד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי, אוניברסיטת תל אביב, נובמבר 2011 ♦

נשות המגזר הערבי משנות גישה – עכשיו המעסיקים צריכים להצטרף. שלוש נשים ערביות המכהנות בתפקידי ניהול מבהירות: "רוח חדשה מנשבת במגזר הערבי. החסמים העיקריים העומדים בפנינו הם דווקא בקרב המעסיקים היהודיים". דה מארקר, 25.8.2011 ♦

נדיה איסמעיל רכזת תעסוקה ביוזמות קרן אברהם, כותבת בספטמבר 2010: תתנערו מהסטריאוטיפים – הנשים במגזר הערבי, 10% מהאוכלוסיה, כבר פחות כבולות לחברה מסורתית, ורוצות לצאת לעבוד.דרושה מדיניות ממשלתית לשילובן בשוק העבודה ♦

הסיסמאות הריקות מאחורי השיח על תעסוקת נשים ערביות, ד"ר שלמה סבירסקי, מרכז אדווה 2011 ♦

תעסוקת נשים – פרוייקטים שונים

הסיכוי של נשות המגזר הערבי, עירית תמיר (מנכ"לית קו משווה), דה מארקר, 24.07.2011 ♦

מנוף הצמיחה האותנטי של המגזר הערבי. ב-2006 החליטה הממשלה לטפל בשיעור התעסוקה הנמוך במגזר הדרוזי והערבי בעידוד יזמות בענף האירוח; 5 שנים אחרי – הצימרים מלאים, המוצרים נמכרים והיוזמות מתרבות. דה-מארקר, 24.7.2011 ♦

תעסוקה בקרב אקדמאיות ערביות, אורלי אלמגור- לוטן, מרכז מחקר בכנסת, פברואר 2010 ♦

תוכניות ציבוריות להגדלת שיעור התעסוקה של נשים ערביות, אורלי אלמגור-לוטן, מרכז המחקר והמידע בכנסת, ספטמבר 2009

"לחם ושושנים": תערוכה המוקדשת לשילוב נשים ערביות בשוק העבודה. בסוף החודש תיערך התערוכה השנתית של מכירת יצירות אמנות, שהכנסותיה מוקדשות לפרויקטים המקדמים ומעודדים את שילובן של נשים ערביות בשוק העבודה, מעריב אונליין,  14/12/2021 ♦

גיוון: נשות קריירה פלסטיניות אזרחיות ישראל. "בשנים האחרונות נכנסות לשוק העבודה בארץ רופאות, משפטניות ומהנדסות הייטק פלסטיניות אזרחיות ישראל. ספר זה מתמקד בנשות קריירה אלו. הוא מבוסס על ראיונות אישיים עם נשים בשלבים שונים של הקריירה שלהן ופורש תמונה מורכבת של מסען האישי ושל זירות העבודה שלהן. הספר גם חושף את החסמים העומדים בפניהן, את הגזענות הגלויה והסמויה המופנית כלפיהן, ובמקביל את היוזמה והתעוזה שלהן…", מאת  פרופ' עמליה סער וד"ר הואזן יונס, הוצאת למדא – האוניברסיטה הפתוחה, 2021 ♦

הצלחה נשית: ארבע זוכות השנה בפרס התעשייה היוקרתי. בטקס שנערך בחמישי האחרון (18.11) במסגרת 100 שנים להיווסדה של התאחדות התעשיינים, חולקו תשעה פרסי "פרס התעשייה" ו-"פרס מפעל חיים" בתעשייה ע"ש אריה שנקר ז"ל" – הפרס היוקרתי ביותר במגזר העסקי בישראל. בין הזוכים והזוכות גם מהחברה הדרוזית והערבית. "הובילו לחדשנות בתחומם, ומהווים גאווה לאומית אמיתית לחברה בישראל", אמר נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר… ג'וליה זהר, מנכל"ית אגס ירוק מסחר ושירותים בע"מ, שזכתה בפרס התעשייה, נחשבת למנהלת החברה הראשונה במגזר הערבי. כבר כמעט שני עשורים מובילה זהר את מותג הטחינה אל-אר/,.. זוכה נוספת בפרס התעשייה היא היזמית מארי ליבס, מנכל"ית ומייסדת חשמל מארי הנדסה, גם היא אשת עסקים פורצת דרך בחברה הערבית. ב-2013 הקימה את החברה שהפכה למובילה בתחום תעשיית לוחות החשמל. ליבס פועלת אף נמרצות למען קידום נשים בחברה הערבית…", מיטל ר. פישמן, YNET, 21.11.21 ♦

"אני עומדת בגינת הירק שלי ומסביבי מדבר צהוב ויבש. זה ממלא אותי תקווה". פרויקט החממות החקלאיות של עמותת סידרה הוקם לפני שש שנים, כדי שנשים בכפרים הבדואיים המוכרים והבלתי מוכרים יוכלו לספק מזון ופרנסה למשפחותיהן. הן נדרשות להתגבר על משוכות כמו מים יקרים מדי וקריטריוני סיוע לא הולמים, בדרך לצמיחה ולעצמאות תזונתית, מאת: תמר בן דוד וסמאח סלאימה, שיחה מקומית,  18.11.2021 ♦

סיור בנושא תעסוקת נשים בקרב נשים ערביות בדואיות בנגב של ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, יום ראשון , 21 בנובמבר 2021 , י"ז בכסלו תשפ"ב, בשעה 10:00 ♦

שיעור התעסוקה של הנשים במגזר הערבי בשיא, הגברים נותרו מאחור. למרות עלייה בשיעור התעסוקה במגזר ברבעון השלישי, קיים פער גדול בשיעור התעסוקה של גברים, צעירים בעיקר, לעומת אמצע העשור הקודם, שחר אילן, כלכליסט, 07.11.21 ♦

הסדרי הטיפול והעדפות ההורים בתחום המסגרות לילדים עד גיל 3. "…תוצאות הסקר בקרב האימהות הערביות מלמדות שביותר ממחצית המשפחות ילדים עד גיל 3 מטופלים בבית. ההסדר העיקרי מחוץ לבית הוא המסגרות הציבוריות בהן מטופלים ילדים של כשליש מהמשפחות, ורק בעשירית מהמשפחות הילדים מטופלים בהסדר בשוק הפרטי (איור 3). שיעור התעסוקה של האימהות הערביות שהשתתפו בסקר עומד על  43%. רוב האימהות הלא מועסקות דיווחו שהסיבה העיקרית לאי התעסוקה היא טיפול בילד עד גיל 3, ומעל למחצית הסיבות לטיפול בילד בבית שציינו האימהות הלא מועסקות קשורות למסגרת הטיפולית: העדר מסגרת או מאפייני המסגרות הזמינות…", ד"ר אלה שחר, חטיבת המחקר, בנק ישראל, 18.10.21 ♦

היא היתה תלמידה מבריקה וחלמה להיות אסטרונאוטית. היום, בגיל 34, היא מומחית באחד המקצועות היוקרתיים ברפואה. כשסלמא אבו פול־דראושה היתה תיכוניסטית, היא חלמה להיות אסטרונאוטית, אבל כמוסלמית שגדלה בעולם שאחרי אירועי ה–11 בספטמבר ידעה שאין לה סיכוי.  אז היא עשתה את מה שמצופה ממנה — ולמדה רפואה. היא לא לבד: נתונים מפתיעים על השתלבות הערבים בעולם הרפואה מגלים את הסוד הכי גלוי בחברה הערבית, רוני לינדר, דה מרקר, 17.9.21 ♦

"טורקים בפניי את כל הדלתות": הפנים מאחורי משבר התעסוקה של נשים ערביות בישראל. אזהאר (29) היא בוגרת תואר שני בחינוך שלא מוצאת עבודה במקצוע: "אמרו לי שהעברית שלי לא מספיק טובה" • עדן (23) חולמת להיות עובדת סוציאלית אבל לימודיה בשכם מהווים מכשול • עמותת "יעדים לצפון" [של קרן רש"י] : "מצוקתן של נערות ונשים ערביות היא תופעה אילמת וסמויה", N12| , פורסם 28/08/21 ♦

"אין באפשרות מורה ערבייה לחנך": הסערה בבית הספר היוקרתי בהרצליה פיתוח. הורי תלמידי בית הספר היסודי נוף ים בהרצליה פיתוח זועמים על כוונת המנהלת למנות מחנכת ערבייה לכיתה ב' • "מחנכת ערבייה לא יכולה להעניק מעטפת של אהבת ישראל, החגים וימי הזיכרון • ניקול ראידמן, שבנה לומד באותה הכיתה, חושבת אחרת: "דעות חשוכות" יעל אודם|המהדורה המרכזית N12, 23/08/21 ♦

"השנה הראשונה באקדמיה היא סיוט. כל חייך הצטיינת, ופתאום את מקבלת ציון 10 מתוך 100". ד"ר הואזן יונס חקרה בעבודת הדוקטורט שלה את חוויותיהן של נשים ערביות בשוק העבודה ■ במהלך המחקר, היא שוחחה עם עשרות רופאות, עורכות דין והיי-טקיסטיות ערביות על החסמים שהוצבו בפניהן ■ "רק כשיבחרו אישה ערביה מצליחה לתפקיד בחברה הכללית – נדע שהצלחנו", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 23.8.21 ♦

הצלחה כנגד כל הסיכויים: מכפר לא מוכר לחברת היי-טק מובילה. עם מגורים בכפר בדואי בנגב, חברה מסורתית והגזענות שבה נתקלה, עמדו בפני סוזן וכילי הרבה מכשולים להשתלבות בהיי-טק ● אלא שבזכות כישורים, כוח רצון ובוטקאמפ של עמותת תפוח, היא הצליחה לעבור אותם, ומעודדת בנות בדואיות אחרות לעשות זאת, יניב הלפרין, אנשים ומחשבים PC, 11.8.21 ♦

"בחברה הערבית הייטק זה עניין גדול, זה הטרנד החדש". מרווה אבו בכר, אם ל-2, מוסלמית ישראלית בת 29 מכפר קרע, עבדה כשכירה בחברה לתוספי תזונה. בשיא משבר הקורונה היא מצאה את עצמה ללא עבודה ובתחושת חוסר וודאות כלכלית. מתוך המשבר התעסוקתי החליטה מרווה לעשות שינוי בקריירה, לנפץ את הסטיגמות ולנסות להתקבל לעבודה בהייטק: "אני מודעת לכך שאני נחשבת קצת חריגה ויוצאת מהגבולות". טור אישי, מרווה אבו בכר|לימודים וקריירה mako| פורסם 09/06/21 ♦

כנס: השתלבותן של נשים אקדמאיות, ערביות-בדואיות וחרדיות, בשוק העבודה. הכנס יבחן את נקודת המבט הן של נשים אקדמאיות, חרדיות ובדואיות, והן של המעסיקים/ות לגבי שילובן המיטבי במקומות עבודה איכותיים.​ אוניברסיטת בן גוריון 25.5.21 ♦

המלצות המועצה לשילוב וקידום נשים בעבודה לשנת 2020. נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, 28/4/21 ♦

מאחורי המספרים: השלכות מגפת הקורונה על נשים וגברים בישראל. [פרק 4: תעסוקת נשים ערביות], יעל חסון, הדס בן-אליהו, ד"ר הגר צמרת, מכון אדווה,  4.4.2021 ♦

דור ראשון של הייטקיסטיות ערביות: האם כולנו סטארטאפ ניישן? בימי פוסט בחירות אלו, חשוב שהפוליטיקאים ישכילו להבין כי ישנה הזדמנות משמעותית לקדם את החברה הישראלית כולה, בעזרת שילובן של נשים ערביות בהייטק, רביטל דואק (עמותת צופן), ופרופ' רונית קרק, גלובס, 05.04.2021 ♦

חזו שהיא תיסוג 20 שנה לאחור, המספרים דווקא מפתיעים לטובה כשמודדים תעסוקת נשים. "…מסקירה של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר בנושא פערים מגדריים עולה שבשני הסגרים הראשונים נרשמה עלייה בפערים בשיעורי התעסוקה בין גברים לנשים – מעבר לפערים שהיו ערב המשבר…שיעור התעסוקה של נשים ערביות ירד כמעט בכל חודשי השנה ב-2020 יותר מזה של הגברים הערבים. אלא שלאחר הסגר השני נראה שהנשים הערביות חזרו לעבודה באופן משמעותי יותר, וסך הירידה בתעסוקה שלהן היתה מתונה יותר מזו של הגברים בהשוואה לינואר 2020, לפני פרוץ המשבר…", נתנאל גאמס, דה מרקר, 5.4.21 ♦

האם משבר הקורונה יביא לנסיגה בתעסוקת נשים בחברה הערבית. בעשור האחרון חל שיפור משמעותי במעמד האישה בחברה הערבית, והנשים הערביות הצליחו לבקוע את תקרת הזכוכית בתחומים רבים • טוב תעשה הממשלה החדשה אם תפעל להסרת חסמים, להשקעה בפרויקטים להכשרות ולעידוד המשך התנופה בהשתתפות נשים ערביות באקדמיה ובשוק התעסוקה.. משבר הקורונה פגע מאוד גם בתעסוקת נשים בחברה הערבית כאשר הנשים מהוות 57% מהמובטלים החדשים, אחמד איאד, גלובס, 22.03.2021 ♦

כך מקדמים נשים בהיי-טק בחברה שמרנית. מאיסה חלבי אלשיך רצתה להעצים נשים בעדה שלה – הדרוזית – מבלי לעבור על הכללים הנוקשים של הקהילה ● היא הגשימה את החזון ופתחה את מרכז לוטוס להכשרת נשים להיי-טק, שמסיים את המחזור השלישי וזוכה לתמיכה של מנהיג העדה, השייח' מוואפק טריף, יניב הלפרין, PC אנשים ומחשבים, 8.3.21 ♦

נשים איישו רבים מהמקצועות החיוניים – ועדיין ספגו פגיעה קשה יותר במשבר. השנה החולפת היתה שנה רעה לנשים: רבות מהן פוטרו או התאמצו לעבוד מהבית בשעה שהמסגרות החינוכיות של ילדיהן היו סגורות – אך לא זכו לכל תמיכה נפשית או מעשית … נשים ערביות וחרדיות סבלו ביתר שאת מהשלכות המשבר. בחודשים מארס־דצמבר 2020 היה שיעור האבטלה בקרב נשים ערביות 19.8%, ובקרב נשים חרדיות — 21.2%. זאת בהשוואה לשיעור אבטלה של 14% בקרב יהודיות שאינן חרדיות…", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 7.3.21 ♦

ראו גם: נשים ערביות בישראל ♦  סוגיות תעסוקה – כללי

שברו מוסכמות: כ-100 יהודיות וערביות באירוע לקידום נשים בהיי-טק. ארגון צופן, הפועל לשילובה של החברה הערבית בתעשיית ההיי-טק הישראלית, קיים השבוע (יום א'), אירוע מיוחד, ששמו Women Talk Tech, לקראת יום האישה הבינלאומי. כ-100 משתתפות מכל רחבי הארץ, לקחו חלק באירוע שהוקדש כולו לקידום נשים ערביות ויהודיות כאחת בתחום. למשתתפות באירוע סופקו כלים בנושא קריירה בהיי-טק, וסיוע ביצירת רשת קשרים בין נשים יהודיות וערביות .מאת דיילי ציפי , אנשים ומחשבים PC, 3 במרץ 2021 ♦

"נשים מנהלות יותר טוב מגברים": הפרויקט שמסייע לבעלות עסקים בטירה. משיווק דיגיטלי ועד צילומי מיתוג – פרויקט חדש של עיריית טירה מביא שינוי לעולם העסקים הגברי של החברה הערבית, איתי דודי | משחקי הכיס כאן חדשות, 27 בפברואר 2021 ♦

דוח שוק העבודה לשנת 2020: תעסוקה בימי קורונה. בחודש מרץ 2020 נכנס שוק העבודה הישראלי למשבר חריף בעקבות התפרצות מגפת הקורונה. להשלכות הבריאותיות של הנגיף נלוו השלכות כלכליות: פעילות המשק צומצמה במידה ניכרת, עסקים אולצו לשבות ומאות אלפי עובדים מצאו את עצמם מחוץ למעגל העבודה… בחלוקה לפי מגדר ומגזר, השיעור הגבוה ביותר של מפוטרים ומוצאים לחל"ת בתחילת המשבר נרשם בקרב גברים חרדים ונשים ערביות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, פברואר 2021 ♦

תרבותיות, דתיות ותעסוקה, מחקר זה בוחן את המאפיינים העיקריים של נשים ערביות המועסקות בישראל. נושא זה הוא בעל חשיבות רבה משום להשתלבות החסר של נשים ערביות בישראל בשוק העבודה יש משמעויות שליליות להכנסה ורמת החיים של משקי הבית הערבים ולאי מיצוי פוטנציאל הצמיחה של החברה הערבית והמשק כולו, ערן ישיב, סאמי מיעארי ניצה (קלינר) קסיר, 30.1.21 ♦

הלמ"ס: יותר נשים מוסמכות לעריכת דין, עלייה ניכרת בחברה הערבית. מן הנתונים עולה כי חלה עלייה בשיעור הנשים שהוסמכו כעורכות דין כשבחברה הערבית צומצמו הפערים המגדריים באופן מהיר יותר. עוד עולה כי קרוב ל-70% מעורכי הדין בשנים האחרונות התמחו במשרדי עורכי דין פרטיים…בקרב הערבים שקיבלו רישיון בשנים 1999-1995 רק 9% היו נשים, לעומת 46% בשנים 2015-2019.", אורן שטרנברג, ICE,  17/2/2021 ♦

ההיי-טק חודר לאט לחברה הערבית, אך הנשים נותרות מאחור. תת הייצוג של נשים בענפים הטכנולוגיים הוא אינדיקטור לפער המגדרי בישראל. שיעורן לא השתנה כמעט שני עשורים. כשמדובר בנשים ערביות, השינוי מתחיל בבית הספר ובהשראה מנשים שהצליחו, שירין פלאח סעב, הארץ בלוגים- מיעוטלנד, 31.1.21 ♦

בנק ישראל: לתחב"צ השפעה נמוכה על מחסור בתעסוקה בקרב נשים ערביות. "…ניתוח של הבנק מצא כי…שיעור התעסוקה של נשים ערביות בישראל – וגם שכרן – נמוך משמעותית מזה של שאר האוכלוסייה, והמחסור בתחבורה ציבורית מוצע בניתוחים שונים, שקודמים לסקר, כגורם פוטנציאלי לכך. בנק ישראל קובע כי המסקנה העולה מהניתוח הנוכחי מציבה את גורם התחבורה ציבורית כבעל חשיבות פחותה ביחס לסיבות אחרות לחוסר תעסוקה, ובראשן הטיפול בילדים או בבן משפחה…", אסנת ניר, דה מרקר, 2.12.20 [המחקר של בנק ישראל]

תעסוקת נשים בדואיות בנגב: בצל משבר הקורונה. נייר עמדה.  16 נובמבר 2020 מוגש לוועדה למעמד האישה בכנסת – מאת פורום דו קיום בנגב ועמותת סדרה ♦

המשק חייב פמיניזציהاقتصاد نسوي الآن. "…מאז חודש מרץ הוצאו מאות אלפי עובדות ועובדים לחל"ת, 60% מהם היו נשים, כאשר חלק גדול מהן לא הוחזרו לעבודתן עד היום…מצב זה החזיר את כל הנשים במיוחד הערביות – שאחוז גדול מהן היה מובטל גם לפני הקורונה- שנים אחורה. אנחנו יודעות שהמציאות הפטריארכלית עדיין מצפה מנשים לשבת בבית, לגדל ילדים, לוותר על עבודתן, להשלים עם שכר לא שוויוני – נסיבות אשר בקלות ידרדרו אותן למעגל העוני…", עוה"ד חנאן מרג'יה (עמותת נשים נגד אלימות), הזירה – الساحة הארץ, 22.9.20 ♦

הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030: דו"ח מסכם. "…אוכלוסיית הנשים הערביות מאופיינת בשיעור תעסוקה נמוך בצורה משמעותית וכן משכר ממוצע נמוך. כחלק מעבודת הוועדה, נערך ניתוח של החסמים אשר עשויים להסביר את השיעור הנמוך של השתתפות בשוק העבודה בקרב נשים. הוועדה נתנה את דעתה על ההבדלים המהותיים בדפוסי התעסוקה בין קבוצות שונות באוכלוסייה זו, ובפרט ההבדלים בין מבוגרות לצעירות, בין ערים מעורבות ליישוביים ערביים, ובין תת קבוצות בחברה הערבית )ובפרט התעסוקה הנמוכה במיוחד של נשים בחברה הבדואית(. הוועדה שמה דגש על מספר חסמים לתעסוקה איכותית של נשים ערביות… לשם השגת יעדים אלו הוועדה ממליצה להתמקד בכיווני הפעולה הבאים…", (ע' 66), משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, אוגוסט 2020 ♦

המפעל הראשון בכסיפה מבקש לתת לעובדות תחושה של מקום אחר. מאות מתושבות העיירה הבדואית ביקשו לעבוד במפעל החדש של "סודהסטרים", שנפתח החודש, ו-25 התקבלו. עיצוב הפנים נמנע ממאפיינים מקומיים, בכוונה, מיכאל יעקובסון, XNET, 2.8.20 ♦

העובדות השקופות: נשים ערביות נאלצות להשתכר 10 שקלים בשעה. נשים ערביות מרוויחות פחות ממחצית השכר הממוצע במשק ■ מדינת ישראל חייבת להתחיל לראות את הנשים הערביות, להתחיל לעודד תעסוקה בקרבן ולהתחיל לדאוג לתנאים ולשכר שלהן, עו"ד מייסא גראבלי ( הקו הפתוח לזכויות נשים בעבודה בשפה הערבית), דה מרקר, 2.8.20 ♦

"מצורעת": ניסיונות הקבלה של גננת ערבייה – לגן יהודי • תיעוד. רנין מיפו הגישה מועמדות לתפקיד בכמה ערים שונות. בכולן נאמר לה שאין תקנים ושלא מחפשים גננות, אך כשהיא שינתה את שמה ל"רונה" – התשובות היו אחרות, ליאור ורוצלבסקי, חדשות 13, 13.7 ♦

משבר הקורונה והשפעתו על נשים בשוק העבודה: נזק בלתי הפיך או ירידה לצורך עלייה? מחקר של ליאורה בוורס, מרכז טאוב, יוני, 2020 ♦

במקום לייבא עובדים זרים, תכשירו את הנשים הערביות. בניגוד גמור למתבקש במצב של אבטלת שיא, מיהרה המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה לקדם בחודש שעבר הצעה להתיר כניסה של 4,000 עובדים מחו"ל לבתי אבות, מיכל שוורץ (ארגון העובדים מען), דה מרקר, 9.7.20 ♦

המשבר עלול למחוק הישגים של עשור בהעסקת נשים חרדיות וערביות. מסמך שחיבר צוות מומחים מלמד: אופי העסקת נשים ערביות (משרות חלקיות, העסקה בשחור וללא תלושים) ושכרן הנמוך הכניסו את משפחותיהן למעגל העוני עם הוצאתן לחל"ת • בקרב החרדיות נפגעו במיוחד העובדות כמטפלות וכסייעות, אנדרה טבקוף, גלובס, 03.06.2020 ♦

עשור של עלייה בתעסוקת נשים ערביות בסכנת נסיגה. נשים הן הראשונות לשלם את מחיר המשבר, כשהן מהוות 57% מהמובטלים החדשים; על פי הערכות, הן גם יהיו האחרונות לחזור לעבודה וישלמו על כך בפגיעה בקידום. את המכה החזקה ביותר חטפו נשים ערביות, בפרט צעירות בגילאי 20-18, שחר אילן, כלכליסט, 08:01, 26.04.20 ♦

דוחות שנתיים:

מדד המגדר: אי־שוויון מגדרי בישראל 2019.מאת ד"ר הגר צמרת-קרצ'ר, ד"ר חנה הרצוג, פרופ' נעמי חזן,  יוליה בסין, רונה ברייר-גארב ו הדס בן אליהו, מכון ון ליר, 2020 ♦

דו"ח שוויון מגדרי בשירות המדינה – תמונת מצב וסקירת פעילות בנושא שוויון מגדרי וקידום נשים בין השנים 2019-2015, נציבות שירות המדינה, מרץ 2020 ♦

זזים הרבה, לומדים כל הזמן וזמינים תמיד: כך נראה העשור האחרון בשוק העבודה. "…"היום מדברים לא על תעסוקה בלבד של נשים ערביות, אלא גם על משרות בכירות". שם: אמירה קאסם. תפקיד: מנהלת הדרכה ופיתוח ידע בתוכנת מרכזי התעסוקה ריאן צפון לקידום תעסוקה בחברה הערבית, שמופעלת ע"י חברת אלפנאר…", דפנה ברמלי גולן ומיכל אריאל, גלובס, 30.12.2019 ♦

64% מהתלונות על אפליה בעבודה בעשור האחרון – מצד נשים. "…, כך לפי דו"ח של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה [ראו כאן] …נושאי הפנייה הבולטים של ערבים היו אפליה על רקע היריון ולאום, עם שיעור גבוה משמעותית מהממוצע הארצי של 31.5% ו-23% בהתאמה. התלונות בדבר אפליה על רקע הורות היוו 6.7% מכלל הפניות, והתלונות בגלל אפליה על רקע טיפולי פוריות היוו 2.7%. התלונות בגלל אפליה על רקע הטרדה מינית היוו 2.4% (18 תלונות)…. "העלייה בשיעור הפניות לנציבות בקרב נשים, ערבים ויוצאי אתיופיה, מבטאת את האמון שניתן בנציבות…", בילי פרנקל, YNET, 25.12.2019 ♦

לרכוש אמנות למען שילוב נשים ערביות בשוק העבודה. תערוכת "לחם ושושנים" חוזרת, וכבכל שנה הכנסותיה יוקדשו לעידוד שילוב נשים ערביות בשוק העבודה בישראל. בין האמנים המשתתפים: מיכל נאמן, ראידה אדון, כרם נאטור וזויה צ'רקסקי, ynet, עודכן 12.12.19 ♦

"החלום שלי הוא ללמוד עבודה סוציאלית". סנאא ומוחמד מאום אל פאחם נאבקו במשך שנים עם משכורת של 2,500 שקלים בחודש בלבד, עד שסנאא הצטרפה לתוכנית "בעצמי" ומצאה את הכוח להשתלב בשוק העבודה. היום, כשהיא עובדת בליווי ילדים בסיכון ועל הרצף האוטיסטי, היא מרשה לעצמה לשאוף גבוה יותר. "אני אוהבת את העבודה שלי ולא אוותר עליה", מירב דוסטר | mako | פורסם 22/11/19 ♦

מחקר: התשואה הגבוהה ביותר להשכלה גבוהה שייכת לנשים ערביות. לפי מחקר שערכה ד"ר יעל מלצר ממכללת ספיר, לנשים ערביות משתלם ללכת לאקדמיה – התוספת לשכר לכל שנה של נשים ערביות לא מוסלמיות היא 76% והתשואה הממוצעת להשכלה אקדמית (כולל תארים גבוהים) עומדת על 370%. התוספת לנשים מוסלמיות היא 47% והתשואה לתואר – 255%, שחר אילן, כלכליסט, 19.11.19 ♦

שיעור התעסוקה של נשים בדואיות זינק ב-182% ב-20 השנים האחרונות. סקירת הכלכלנית הראשית באוצר [ראו כאן]  מוכיח כי למעלה מ-90% מהזינוק בקרב נשים ערביות בכלל, נובע משיפור ברמת ההשכלה ומתחילת שנות ה-2000 עמד על 38%; עוד נכתב בדו"ח כי "לא צפויה עליה בשיעור הגברים החרדים העובדים בשנה הקרובה", שחר אילן, כלכליסט, 16:2104.11.19 ♦

בלי זכויות ובתת־תנאים: כך מנצלים את הנשים הערביות. שוק התעסוקה הפוגעני בישראל מונע מהנשים הערביות לממש את הפוטנציאל האדיר שלהן, וברוב הזמן מחמיץ את ההשפעה העצומה שיכולה להיות להן על החברה הישראלית ועל המשק הישראלי, מייסא גראבלי (שדולת הנשים), דה מרקר, 16.09.2019 ♦

רופאה ערביה לא התקבלה לעבודה מפני שלבשה חיג'אב – ותפוצה על כך, לי ירון, הארץ, 9.9.2019 ♦

מחסור במורים? 11 אלף נשות חינוך ערביות מחכות לעבודה. יניב בר אילן, העוקץ, 5.9.2019 ♦

ראו גם: נשים ערביות בישראל ♦  סוגיות תעסוקה – כללי

הדרה בהייטק: בוגרים מהחברה הערבית מתקשים להשתלב בתעשייה. ברוב חברות ההייטק, במיוחד הבינוניות והקטנות, יש הדרה של מיעוטים • יפעת ברון גולדברג ומשה קוזלובסקי מעמותת itworks: "כ-40% מחברות ההייטק הישראליות לא שכרו בשנה האחרונה מהנדסים זוטרים כלל.  המשרות האלה מיוצאות מחוץ לישראל. זה מונע ממהנדסים צעירים וחסרי ניסיון – כאלו שגם לא שירתו בצבא וצברו ניסיון – להשתלב בשוק ההייטק", אלי ציפורי, גלובס, 24/08/2019 ♦

שוק העבודה בישראל – תעסוקת נשים. דוח זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים: …. חסמי כניסה העומדים בפנים נשים ערביות. ניתן לדבר על שני סוגי חסמים בכניסה לשוק העבודה שקיימת ביניהם חפיפה מסוימת: חסמי חברה ותרבות וחסמי יכולת, כאשר מדיניות הממשלה מוכוונת להיבטים הנוגעים בעיקר לסוג השני. שני גורמים המשפיעים על תעסוקת נשים מהמגזר הערבי הם השכלה ושליטה בשפה העברית. שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות בעלות השכלה על-תיכונית גבוה בצורה ניכרת משיעור התעסוקה של נשים בעלות השכלה תיכונית. הדבר חשוב במיוחד מאחר, שכ-%60 מהנשים הערביות אינן מחזיקות תעודה הגבוהה מתעודת בגרות, נתון המלמד, 3 כי שיפור רמת ההשכלה טומן בחובו פוטנציאל רב להגדלת שילובן בשוק העבודה. ע1 17-18, יולי 2019 ♦

החטא הקדמון של גילאי העבודה העיקריים. הנתונים על העסקת הנשים הערביות לא משקפים את הקשיים שלהן בשטח..", ד"ר סאמי מיעארי, גלובס,  31/07/2019 ♦

להיות עורכת דין ערבייה בקרב 230 עורכי דין יהודים. מתוך 20 משרדי עורכי הדין הגדולים והמובילים בישראל, שבהם עובדים כ–3,000 עורכי דין, יש כ–15 עורכי דין ערבים…אין סיבה טובה לכך — קל למצוא סטודנטים ערבים, חכמים ומוכשרים שראויים להשתלב במשרדים אלה, מבחינה מקצועית ומבחינה חברתית. ..", עה"ד נסרין מנסור, דה מרקר, 04.08.2019 ♦

נשים ערביות ויוצאי אתיופיה מרוויחים פחות: פערי השכר בישראל ב-2018. מקצועות בתחום ההנדסה והשיווק בעלייה, בעוד מקצועות בתחום הפקידות והתדלוק בדעיכה. שר העבודה והרווחה חיים כץ: "הדוח נועד להציג את הפעילות הענפה לקידום החוסן הכלכלי והחברתי של אזרחי ישראל", נופר משה, חדשות כאן, 31 ביולי 2019 ♦

הגיע הזמן שנשים יאמצו שיטה גברית כדי לפרוץ דרך בעבודה ובהשכלה. המהפכה הפמיניסטית בארץ מתקדמת, אך אינה מקרבת את הנשים בקצב הראוי לשוויון מלא. שיטת ה"חברה מביאה חברה" תוכל להשוות את שכרן… המהפכה הפמיניסטית, כמו כל מהפכה, לא תושלם מחר, ותימשך עוד שנים ארוכות. בינתיים, רכישת השכלה – הן בקרב יהודיות, הן בקרב ערביות והן בקרב חרדיות – אינה מקרבת אותן לשוויון בקצב הראוי…", שלמה מעוז, מעריב, 06:07 28/06/2019 ♦

למ"ס: יותר ממחצית מהנשים המועסקות עברו שינוי תעסוקתי בעקבות לידה. זאת לעומת 18% מהגברים המועסקים. גם לנישואים יש השפעה על מצב הקריירה; הדבר בולט במיוחד בקרב נשים ערביות, מהן 82% הפסיקו לעבוד או הקטינו את היקף משרתן עקב נישואים [דוח למ"ס], בילי פרנקל, YNET, 18.06.19 ♦

סייעות בדואיות ב"עמל" יפוצו במאות אלפי ש'. בהסכם פשרה בין הצדדים התחייבה רשת החינוך להשוות את תנאי ההעסקה של התובעות לתנאים המקובלים במוסדות רשמיים, מערכת פסקדין, YNET, 16.06.19 ♦

"מיזוג בין מסורת למודרניות": הצצה לעולם האופנה בחברה הערבית. בשנים האחרונות רואים יותר חנויות אופנה יוקרתיות עם חלונות ראווה מהודרים ביישובים הערביים. בערוצי הלוויין הערביים התרבו תכניות הריאליטי שעוסקות באופנה, ידוענים וזמרים ערבים מכתיבים את הקו האופנתי וכך גם ברשתות החברתיות, ערן זינגר, חדשות כאן, 24 באפריל 2019 ♦

כוח מגב. אחרי שבמשך שנים עשקו אותן, נטלו מהן זכויות בסיסיות והעבידו אותן בפרך, עובדות הניקיון הערביות מרימות ראש. שלושים נשים חברות בקואופרטיב שבו הן גם מספקות את השירות, גם מנהלות את העסק וגם נהנות מהרווחים, שמאפשרים להן לצאת ללמוד מקצועות מבוקשים. המשפחה שבכפר לא תמיד אוהבת את הרעיון, אבל המייסדות מאמינות שהצעד הראשון בדרך לשוויון הוא לדעת לחלום,  מאת  רחלי מלק-בודה, מקור ראשון,  י״ב בניסן ה׳תשע״ט (04/17/2019)

(צילום כותרת: יוסי אלוני, מקור ראשון) ♦

סקר של בנק ישראל: ההשקעות בשדרוג התחבורה בסקטור הערבי לא השפיעו על רמת התעסוקה. בשנים 2015-2010 חל שיפור רחב היקף בתחבורה הציבורית ברבים מהיישובים הערביים במטרה להגדיל את השתתפותם של נשים ערביות בכוח העבודה, כך מגלה מחקר של בנק ישראל שפורסם היום (המחקר המלא). מהמחקר עולה, כי לשיפור בתחבורה הציבורית הייתה, לפחות עד עתה, השפעה מועטה על התעסוקה בחברה הערבית, ובפרט לא נמצא שהוא הביא להצטרפות של נשים לכוח העבודה. ג'ון בן זקן, מעריב, 5.3.2019 ♦

איך מרגישה סטודנטית ערבייה ביום סיום התואר שלה? מדד הגיוון מגלה את מצבן הקשה של נשים ערביות בשוק העבודה. משכילות סובלות יותר, עו״ד מייסא גראבלי , גלובס,05/03/2019 ♦

מי צריך השכלה? נשים אקדמאיות בישראל מיוצגות פחות בשוק העבודה. לא רק שהשכלה אקדמית לא מבטיחה שילוב בשוק העבודה – ברוב המקרים היא מחמירה את ההדרה ואת פערי השכר שחווים נשים ובני קבוצות מיעוט, לעומת מקביליהם שלא רכשו השכלה. מדד הגיוון התעסוקתי של נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה מציג תמונה עגומה בנוגע לשילוב ולשכר של 5 קבוצות מיעוט בכוח העבודה: נשים, ערבים, יוצאי אתיופיה, חרדים ובני 45 ומעלה, מיכל מרגלית, YNET, 18.02.19 [המדד] ♦

הישראליות עובדות הכי הרבה בעולם. לפי דו"ח של מרכז טאוב, בעוד שיעור התעסוקה בקרב נשים וגברים חילונים גבוה בהשוואה למדינות המפותחות — הגברים החרדים עובדים הכי פחות, והנשים הערביות נמצאות במקום השני מהסוף… הצלחה מתחילה להסתמן גם בקבוצת הנשים הערביות. שיעורי התעסוקה שלהן, 40% בלבד, הם אמנם נמוכים מאוד — אבל הן הכפילו את שיעור התעסוקה שלהן מ–2003. בנוסף, קצב ההצטרפות שלהן לשוק העבודה גדל בשנים האחרונות, בד בבד עם שיפור מעורר השתאות ברמת ההשכלה שלהן. בדיקה שערכה פוקס מייחסת את הגידול בתעסוקת הנשים הערביות בעיקר למהפכת ההשכלה. לדברי פוקס, שיפור ההשכלה מסביר 72% מגידול התעסוקה שלהן…", מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 03.01.2019 ♦

נשים ערביות אקדמאיות לא מועסקות בישראל תמונת מצב 2018 והצעה למודל התערבות. פרופ' חאלד אבו עסבה, מכון מסאר, נובמבר 2018 ♦

זינוק חד: שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות בישראל מתקרב ל-40%. זינוק חד ב-3.8% בשיעור התעסוקה של נשים ערביות היה התופעה הבולטת ביותר בשוק העבודה בשנת 2018, כך עולה מנתונים שמפרסם מרכז טאוב [כאן] בפרק המנתח על שוק העבודה ממבט-על, שכתבו הדס פוקס ואבי וייס, עמירם ברקת, גלובס,    31/12/2018 ♦

לנשים הערביות והחרדיות לא משתלם לצאת לעבוד. אז מה הפלא שהן נשארות במעגל העוני? כשמדובר בשילוב של נשים ערביות וחרדיות בכוח העבודה במטרה לחלצן מעוני, משאבי המדינה צריכים להיות מופנים להעלאת שכרן, ימית נפתלי, דה מרקר,  04.12.2018 ♦

כרטיס המועדון לחברה הישראלית. נדיר להיכנס היום לרשת אופנה, פארם או ספרים ולא להיתקל במוכרת ערבייה. עבודה כזאת נהפכה לתחנת חובה במסלול ההתבגרות של צעירות ערביות, ושיעורי התעסוקה שלהן מזנקים – ומחוללים שינוי היסטורי. כי עבודה בחנות מספקת מקפצה להשתלבות בזרם המרכזי, סודקת את מחסומי הפטריארכיה, מקדמת את המשק ואפילו מעוררת תקווה לדו־קיום בריא. קווים לדמותה של מהפכה שעוברת דרך הקופה, ארי ליבסקר, כלכליסט, 29.11.2018 ♦

החל ממחר, קו פתוח לזכויות נשים בעבודה בשפה הערבית, טלי כהן, מבזק לייב, 28.11.2018 ♦

עלייה של 20% במספר הערביות העובדות בשנה האחרונה. שיעור הנשים הערביות העובדות חצה ברבעון השני של 2018 את מחסום ה־40% וכמעט הגיע ליעד של 2020. בין הסיבות לכך: שיפור בהשכלתן, שחר אילן, כלכליסט, 25.11.18 ♦

ד"ר דליה פדילה: "קוראת לנשים הערביות לא ללכת יותר למכללות לחינוך". פדילה אמרה את הדברים בשיחה בנושא נשים מובילות בעסקים בוועידה הכלכלית של החברה הערבית ■ כיראם בלעום אמרה: "אנחנו גדלות בחברה שבה מחנכים שאישה צריכה להיות צנועה. לפעמים אנחנו הולכות למקום הכי קל ונוח – וזה נובע מהחינוך שאנחנו גדלות עליו", רינה רוזנברג קנדל, דה מרקר, 21.11.2018 ♦

נתונים על תעסוקת נשים בישראל – מרכז מול פריפריה. "…כאשר בוחנים רק את האוכלוסייה הערבית, שיעורי התעסוקה של גברים עולים באופן משמעותי על שיעורי התעסוקה של נשים, הן במחוזות מרכזיים והן במחוזות פריפריאליים. בתוך כך יצוין, כי במחוז ירושלים נמצא הפער הגדול ביותר – 5.42 נקודות האחוז )%3.62 מהגברים במחוז מועסקים לעומת %8.19 מהנשים(. · ככלל יצוין, כי שיעורי התעסוקה של נשים ערביות הינם נמוכים מאוד. לעניין זה, יוצא דופן ביחס ליתר המחוזות הוא מחוז תל אביב, שבו שיעור תעסוקת הנשים הערביות גבוה יחסית ועומד על %5.53 .במחוז תל אביב, בהשוואה ליתר המחוזות, גם נמצא הפער הקטן ביותר בין שיעור תעסוקת הגברים ושיעור תעסוקת הנשים, פער אשר עומד על 1.20 נקודות האחוז. אשר ליתר המחוזות )דרום, צפון, מרכז וחיפה( ממוצע הפער בין שיעור התעסוקה של גברים ונשים בכל עומד על 5.30 נקודות האחוז...", מיכל לרר, מרכז המחקר והמידע בכנסת, 21.10.2018 ♦

תעסוקת נשים ערביות-בדואיות בנגב: מבט ביקורתי. הקהילות הבדואיות בנגב סובלות ממצוקה כלכלית ומעוני חמור, והנשים נדחקות לאבטלה או לתעסוקה בשכר נמוך ובתנאים לא הולמים. נייר עמדה זה מציג את החסמים העיקריים אשר מקשים על נשים בדואיות בנגב להשתלב בשוק העבודה, פורום דו-קיום בנגב, פורסם בהעוקץ, 08.10.18 ♦

” مشاركة النساء في سوق العمل”, Mada al-Carmel , تاريخ النشر: 23/05/2018 ♦

74 נשים ערביות התגייסו למשטרה בשנתיים: "זו שליחות". הנשיא ריבלין והמפכ"ל אלשיך נפגשו עם שוטרות מהמגזר הערבי בבית הנשיא. מאז הקמת מנהלת החברה הערבית, גויסו 728 שוטרים, עשירית מהם נשים. ריבלין: "הוכחתן שאתן מעולות". חוקרת בדרום: "הסטיגמה קיימת, אבל רואים שינוי", ישי פורת, YNET, 20.06.18 ♦

הנשים הבדואיות בנגב עדיין מחכות לאוטובוס. במקומות רבים אין לתושבים ברירה אלא ללכת קילומטרים בדרכי עפר ולתפוס את אחד הקווים המאספים בתחנות הכביש הראשי, שבשנים האחרונות חלק מהן אף בוטל – כך שכפרים נותרו מנותקים לחלוטין… נשים הן הנפגעות העיקריות מניתוק היישובים מתחבורה ציבורית. רק 24% מהנשים הבדואיות בנגב יוצאות לעבוד, והמדיניות הממשלתית המקשה על קיום אורח חיים חקלאי דחקה את הגברים לעבודה מחוץ לכפר, אך אותנו הנשים הכניסה עמוק יותר לתוך הבית. ..", יוסרה אבו כף, דה מרקר, 29.04.2018 ♦

פרויקט יסמין: דיגיטל הופך עולמות. טכנולוגיה ודיגיטל הם צוהר לעולמות שלמים ומלאים באפשרויות. תשאלו את עזיה בדווי, שאת המהפך שעבר על חייה היא דואגת להעביר הלאה, הודות לתוכנית היזמות המקוונת של עמותת יסמין ובזק, אפרת אלוני, כלכליסט בשיתוף בזק, 23.04.18 ♦

דו"ח מצב התעסוקה של נשים בדואיות בנגב.  לרגל יום האישה הבינלאומי פרסם הפורום לדו-קיום בנגב דו"ח העוסק במצב התעסוקה של נשים בדואיות בנגב. את הדו"ח מרכיבים שלושה חלקים – הראשון מציג נתונים על תעסוקה בקרב הנשים הבדואיות בנגב, השני עוסק בחסמים בכניסה לשוק העבודה והשלישי במדיניות הממשלתית לקידום תעסוקת נשים בדואיות בנגב, אוהד גבירץ, הטלויזיה החברתית, 25.3.2018 ♦

לומדות יותר, נשארות בחוץ. מחקר של מכון טאוב: נשים ערביות מצליחות בבחינות הבגרות, אבל רובן לא משתלבות בהיי–טק ומופלות משמעותית בשכר לעומת היהודיות, מאת תלם יהב, ממון ידיעות אחרונות, 4.3.2018 ♦

השתלבות נשים ערביות בשוק העבודה: השכלה, תעסוקה ושכר. הדס פוקס, תמר פרידמן ווילסון, מרכז טאוב, 04.03.2018 ♦

70% מהנשים הערביות הזכאיות לבגרות למדו במגמות מדעיות – אז למה הן בוחרות בהוראה? מחקר חדש שפירסם מרכז טאוב מלמד כי שיעור הנשים הערביות המצליחות בבחינות הבגרות עולה בהרבה על זה של הגברים הערבים, ומתקרב לזה של יהודיות שאינן חרדיות ■ פערי השכר בין נשים יהודיות לערביות בעלות תואר במחשבים גבוה במיוחד – כ-60%, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 04.03.2018 ♦

ח"כ תומא סלימאן: "לממשלה אין שום תוכנית לקידום תעסוקת נשים בדואיות בנגב". בעקבות כישלון תוכנית הממשלתית הקודמת לפיתוח כלכלי חברתי באוכלוסייה הבדואית, ביקשה הוועדה לבחון את מרכיבי התוכנית הנוכחית שהחלה ב-2017. מעל שנה אחרי מתברר שקידום תעסוקת נשים בדואיות לא נכלל כמטרה בתוכנית ומשרדי הממשלה לא בנו תכניות בהתאם. כעת, בעקבות הלחץ בוועדה הוקם צוות בין משרדי שיבנה תוכנית ממוקדת לנושא, הודעות הכנסת, 27 בפברואר 2018, י"ב באדר תשע"ח ♦

המחסור במעונות יום ביישובים הערביים מחריף – ומקשה על נשים לצאת לעבודה. המדינה החליטה לשריין תקציבים – אבל בעמותת סיכוי אומרים שבשנים האחרונות נבנו ביישובים ערביים מעונות יום ספורים בלבד לילדים עד גיל שלוש ■ משרד העבודה והרווחה: "יש רשויות ערביות שמסיבותיהן אינן מנצלות את התקציבים המשמעותיים שהוקצו להן", ליאור דטל, דה מרקר, 25.02.2018 ♦

דליה פדילה: "החלטתי לגדל דור חדש של ערבים שלא מתנצלים ולא מתקרבנים". ראש מכללת אלקאסימי להנדסה ומדע ומייסדת רשת קיו סקולס אמרה את הדברים בכנס עסקים בחברה הערבית של "כלכליסט" וסיפרה על הדרך הארוכה מהוראה בטירה ועד לתפקידי המפתח בהם היא מכהנת כיום, דותן לוי, כלכליסט, 12.02.18 ♦

"כשרבין שאל אותי למה אני רוצה להיות עיתונאית הסברתי לו שאני רוצה לקדם את הדו קיום". כך אמרה פרידה ג'אבר, העורכת הראשית של אתר PANET בכנס העסקים של החברה הערבית של "כלכליסט". לדבריה, אנשים לא תמיד הסכימו להתראיין לאישה. לא היתה מספיק מודעות לחשיבות העיתונות ולכוח שיש לה. היום המציאות היא שונה לחלוטין, התחולל שינוי בהמון תחומים", נטע-לי בינשטוק, כלכליסט, 12.02.18 ♦

משרד הכלכלה: מצפים ל-2600 משרות חדשות לחברה הבדואית תוך 5 שנים. ח"כ תומא סלימאן: "היעדר תעסוקת נשים בדואיות מונע מהן קיום בכבוד ופיתוח; משרדי הממשלה לא מציינים יעדים ברורים לשילובן"…אלה בר דוד, מנהלת תחום בכיר תעסוקת מיעוטים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים אמרה כי "על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות נמצא בעלייה פנומנלית וטיפס מ-32.4% בשנת 2016 ל-34.9% ב-2017. ב-2015-2016 …", הודעות הכנסת, 5 בפברואר 2018, כ' בשבט תשע"ח ♦

"עוזרת בית מקבלת 50 שקל לשעה. איך יכול להיות שמהנדסת תקבל רק 35?" המדינה זקוקה למהנדסים, אך מעט הנשים הערביות שמסיימות לימודי הנדסה מתקשות להיכנס לשוק העבודה ■ ד"ר ופא אליאס – שבקריירה שלה פגשה מקרוב חסמים רבים, ואף איומי אקדח – טוענת שהפתרון טמון בתמרוץ מעסיקים ובשינוי תפישות בחברה הערבית, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 01.02.2018 ♦

שירות התעסוקה: ירידה של 7.5% במספר דורשי העבודה ב-2017. ב-2017 התייצבו בלשכות התעסוקה כ-166 אלף דורשי עבודה בחודש בממוצע, לעומת 179.5 אלף בחודש ב-2016. כמו כן, 2017 התאפיינה בצניחה במספר הנשים ערביות שתבעו הבטחת הכנסה…בקרב נשים ערביות צעירות (18-34) ירד מספרן ב-31%. הסיבות לכך, הן שתיים: גידול בשיעור התעסוקה של נשים ערביות, אחד האתגרים שלקחה על עצמה ושמה אותה כיעד אסטרטגי לטווח ארוך, או, מעבר ל נשים ערבויות שעבדו ב"שחור" והחליטו לדווח על עבודה ולפיכך להפריש לביטוח הלאומי ולשלם מסים…", אדריאן פילוט, כלכליסט, 28.01.18 ♦

"אם מפעל ערבי רוצה לגדול, הוא צריך לעשות את זה באזור תעשייה יהודי". המהנדסת והתעשיינית מארי ליבס היא האישה היחידה בחברה הערבית העומדת בראש מפעל בתחום החשמל ■ אף שלמדה בטכניון והיתה למהנדסת החשמל הראשונה במגזר, החלה לעבוד כמזכירה ■ כיום היא מעסיקה 46 עובדים ערבים, גברים ונשים, ובעבר העסיקה גם יהודים, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 18.01.2018 ♦

13 שנה ברשימת המתנה: 11 אלף מורות ערביות מחכות לשיבוץ ממשרד החינוך. המשרד משבץ מורות בחינוך הערבי לפי דירוגן בתור, שזמן ההמתנה בו עלול להגיע ליותר מעשור. בינתיים הן פונות לעבודות קבלן וניקיון, או פורשות כליל משוק העבודה: "ממליצה ללמוד קוסמטיקה או כל דבר אחר שאפשר להקים איתו עסק, רק לא הוראה", ירדן צור, הארץ, 18.12.2017 ♦

עפרה שטראוס מסמנת את המטרה: "יותר עסקים בבעלות נשים". עפרה שטראוס, יו"ר קבוצת המזון הגדולה בישראל ונשיאת ארגון יסמין לקידום עסקים בבעלות נשים קובעת מטרה. ויש לה הרבה מה לומר בנושא לנשים – וגם לגברים, אסף קמר, XNET, 26.11.2017 ♦

ישראל היום חצה קווים אדומים ברדיפה הפוליטית נגד מקבולה נסאר. שיחה מקומית מגנה בתוקף את סתימת הפיות וההסתה נגד העיתונאית וחברתנו לאתר מקבולה נסאר. קריאתו של שר התחבורה להדיח מתפקידה עובדת ציבור בשל דעותיה הפוליטיות היא ניסיון להלך אימים על עיתונאים ועובדי ציבור המביעים את דעתם, מאת שיחה מקומית | 8.11.2017 [קמפיין זזים] ♦

מינוי הזוי: נגד המדינה, אבל לא נגד המשכורת. תומכת ב"שיבת העקורים הפלשתינים", מאשימה בגניבה את "עיריית חיפה הציונית" ומסיתה נגד שר: "ביריון ופושע" • למרות זאת, מקבולה נסאר מונתה לאחרונה לאחראית להסברה בערבית ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים • נסאר: "זכותי להביע דעתי", דניאל סיריוטי, ישראל היום, פורסם ב: 07.11.2017 22:52 עודכן ב: 08.11.2017 09:16 ♦

"לטפל בזקנים זה מקצוע חשוב". קורס ייחודי חדש מכשיר נשים ערביות לטיפול סיעודי בזקנים. הן מרוצות והביקוש גבוה, אבל המשך המימון הממשלתי בסכנה",נורית וורגפט, הארץ, 6.11.2017 ♦

תכנית החומש לחברה הבדואית בנגב כשלה בשילוב נשים בתעסוקה. אחוז תעסוקת הנשים עלה ב-1% בלבד משנת 2012, לקראת תכנית החומש החדשה לא נבחנו הסיבות לכישלון; ח"כ עאידה תומא סלימאן: "מיליונים הושקעו ללא תוצאות", חדשות הכנסת, 31 באוקטובר 2017, י"א בחשון תשע"ח ♦

וונדר וומן קטנה עליהן: מהפכת הנשים העובדות הערביות בפייסבוק. אלפי נשים ערביות בפייסבוק משתפות בקבוצות שונות ובכנות מרגשת את סיפורי הגבורה הנשית שלא מגיעים לכותרות. האם מתפתח גבר ערבי חדש? מהו פמיניזם ערבי? הנשים שלא מוותרות לעצמן ומשנות את הנורמות החברתיות, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  9.10.2017 ♦

היתה מישהי שהיתה מגיעה ללשכה עם סימנים של מכות על כל הגוף. מהא דקא, 50, מנהלת לשכת התעסוקה בטייבה, מתגוררת ביישוב זמר… את מנסה לשנות את הגישה של הציבור הערבי לעבודה של נשים, ואחוזי ההצלחה שלך בלשכת התעסוקה שאת מנהלת יוצאי דופן. מאז שנכנסת לתפקיד כ–70% מהנשים בטייבה שחיו על הבטחת הכנסה יצאו ממעגל הקצבאות.", איילת שני, הארץ, 29.9.2017 ♦

עובדות הסיעוד הערביות הראשונות. טקס הסיום של קורס ראשון להכשרת עובדות סיעוד ערביות לבתי אבות, יתקיים ביום א' הקרוב, 1.10.17, במרכז הרפואי הלל יפה. 29 נשים מג'יסר א-זרקא וכפרי ואדי עארה סיימו את הקורס בהצלחה, ובטקס הסיום הן תקבלנה תעודות של משרד הבריאות. הצלחת הפיילוט, והפניות המרובות מצד נשים נוספות להשתתף בפרויקט, מראים שפוטנציאל הגיוס של נשים ערביות לעבודה בסיעוד הוא עצום,  אוהד גבירץ, הטלויזיה החברתית, 28.9.2017 ♦

נשים בדואיות משתלבות בתעשיית ההיי טק במגדל העמק. לראשונה בצפון נשים מהמגזר הבדואי עברו הכשרה ותהליך השמה בסופו שולבו בהצלחה בחברת יצור מעגלים מודפסים. יניב אעידן, עמקניוז, 18.7.2017, צילום: אלפאנד ♦

המפנה בתעסוקת נשים ערביות כבר התרחש. יש להתאים את ההכשרות למקצועות העתיד, שבהם הסיכוי למציאת עבודה גבוה, השכר מכבד ויש אופק קריירה… נשים בחברה הערבית נוטלות חלק גדל והולך בשוק העבודה הישראלי. שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בגילי 64–25 בשוק העבודה הוא 33% — לעומת 20% לפני כעשור. זהו הישג משמעותי… חסמים ואתגרים רבים עומדים בפתחן של ממשלת ישראל והחברה הישראלית בתחום התעסוקה של נשים מהחברה הערבית, ביניהם המגוון המצומצם של ההכשרות המוצעות לאוכלוסייה זו והיעדר תחבורה ציבורית נגישה למקום העבודה. בשני ההיבטים האלה מתרחשת רפורמה בשנים האחרונות. אף שהרפורמה עודנה בתחילתה, אנו מאמינים כי בסופה היא תוביל לפריצת דרך אמיתית ולשינוי מהותי בכל הקשור לתעסוקת הנשים הערביות בישראל…", ד"ר יאסר חוגיראת (אלפנאר), דה מרקר, 20.06.2017 ♦

המעז מנתח: הכירורגית הבדואית הראשונה שוברת מוסכמות. אחרי שסבתה נזקקה לטיפול רפואי מיידי ולא קיבלה אותו, מיי מזאריב הבינה שהמחסור ברופאים בחברה הבדווית חייב להשתנות. כיום היא מקווה לגרום לצעירות נוספות לשבור את תקרת הזכוכית, ורק עם הדעות הקדומות מהמגזר היהודי היא עדיין מתקשה להתמודד, אתי שילה בן-ישר, מקור ראשון  nrg | 2/6/2017 ♦

זו המשכורת שתרוויחו אחרי קורס הכשרה מטעם המדינה. משרד העבודה והרווחה פרסם היום כי כ-78% מבוגרי הקורסים של המשרד היו מועסקים ב-2016. השכר הגבוה ביותר היה בקרב בוגרי קורסים בענפי הבניין, הסביבה והמחשבים. 60% מהנשים הערביות שסיימו את הקורס היו מועסקות, ynetפורסם:  25.05.17 ♦

תחקיר חדשות 10: רשתות הפארם מפלות מחפשות עבודה שלובשות חיג'אב. עובדים מדווחים על נוהל פסול, בעיקר באזורי היוקרה. לטענתם, לעבודה לא מתקבלות עובדות שעוטות כיסוי ראש, מכיוון שזה מרגיז את קהל הלקוחות באזורים אלו. מצלמה נסתרת מתעדת את הגישה השונה שמקבלת מחפשת עבודה בעלת מראה חילוני לעומת זו שמגיעה לשאול על עבודה אפשרית כשלראשה חיג'אב, עמרי מניב, חדשות 10, 16.5.2017 ♦

זהות מעמדית בהתהוות: נשים ערביות פרופסיונליות בנגב, מהם הכוחות המעכבים נשים בדוויות פרופסיונליות להתקדם בשווקי העבודה בישראל? מהם גורמי ההצלחה המאפשרים להן לתמרן בין עבודה למשפחה? מדוע זהותן המעמדית החדשה מסתכסכת עם זהויות אחרות? מתי זהותן המעמדית מסייעת להן בקידום מעמדן הציבורי ומתי היא מהווה חסם בפני התקדמותן?  אבורביעה-קווידר סראב, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, אפריל 2017 ♦

לראשונה: דיפלומטית מוסלמית בקורס הצוערים של משרד החוץ. ראשה עת'מני מבאקה אל גרבייה תהיה המוסלמית הראשונה בקורס, לאחר שכבר ייצגה את ישראל: "סוריה, ערב הסעודית, איראן, עיראק, ומצרים גינו את 'הפרת זכויות הנשים הסיסטמטית' של ישראל, בזמן שאני, ערבייה מוסלמית ממוצא פלסטיני, ייצגתי את ישראל במועצה לזכויות אדם באו"ם", איתמר אייכנר, YNET, 22.03.17 ♦

אכיפת זכויות נשים ערביות בעבודה. דיון בנושא אכיפת זכויותיהן של נשים ערביות בעבודה באיזור המשלוש התקיים היום בטייבה. הדיון התקיים לאור פניות של נשים ערביות הנוגעות להפרות זכויותיהן החוקיות. בדיון לקחו חלק חברות כנסת, ראש עיריית טייבה ונציגות ארגוני נשים, הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה ונציגי משרד הכלכלה. דיווח של חן פטר, הטלויזיה החברתית, 2.4.2017 ♦

"דוקטור או עובד ניקיון, עבודה היא עבודה". אינעאם חמזה מסארוה עשתה היסטוריה כשהפכה לערבייה הראשונה בישראל שמונתה למנהלת לשכה בשירות התעסוקה • מאז היא מובילה מהפכה שקטה שתפקידה להוציא נשים מוסלמיות ממעגל העוני: החל מסדנאות להעלאת הביטחון העצמי ועד לשיחות אישיות עם הבעלים • ראיון, נועם (דבול) דביר, ישראל היום, 30.03.2017  ♦

הזדמנות ייחודית. לראשונה: שתי נשים בדואיות הוכשרו כטכנאיות סלולר.  אני חולמת לפתוח את המעבדה הראשונה בטובא זנגריה בהנהלת אישה בדואית", אמרה מרים הייב מטובא זנגריה, שסיימה בהצלחה את הקורס | הפרוייקט נוצר כחלק מ"מרכז ריאן", לקידום תעסוקה בחברה הערבית בישראל | היעד הבא: קורס מלחימות, מאת ניצן צבי כהן, דבר ראשון,  עדכון אחרון: 27.03.2017 ♦

מנוע הצמיחה הנסתר. הקמת אוניברסיטה ערבית תזניק את ישראל ואת האזרחים הערבים קדימה. אחוז הנשים אזרחיות ישראל העובדות עומד על 33% – מתוכו רובן מעוניינות לעבוד. אחוז התעסוקה בקרב אקדמאיות יהודיות וערביות בישראל דומה – המסקה היא שיש להנגיש את ההשכלה הגבוהה כך שנשים ערביות ימצאו בה את מקומן, מאת יאסר עוואד , דבר ראשון, עדכון אחרון: 22.03.2017, 16:31 ♦

"המצב ישתפר כשבשירות התעסוקה יתחילו לראות בבדואיות בני אדם". הנשים הבדואיות בנגב סובלות מאבטלה, עוני ופוליגמיה ■ מרביתן גרות בכפרים לא מוכרים, ללא תחבורה ציבורית נגישה, מעונות יום לילדים או אזורי תעשייה קרובים – מה שמקשה על השתלבותן בשוק העבודה ■ שירות התעסוקה: "אנו מנסים לגבש מבחן תעסוקה חברתי", ז'נאן בסול, דה מרקר, 23.03.2017 ♦

הנשים הקפיצו את שיעור התעסוקה בישראל מעל ל-OECD. שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בישראל עומד על 80% – גבוה מממוצע ה-OECD. לפי נתוני האוצר הפער לטובת ישראל נובע משיעור השתתפות גבוה של נשים בכוח העבודה. עם זאת, בין קבוצות האוכלוסייה קיימים פערים גדולים – בזמן ששיעור השתתפותם של גברים יהודים לא חרדים עומד על כ-90%, שיעור ההשתתפות של נשים ערביות מגיע ל-35% בלבד, מיכל מרגלית, YNET, 06.03.17 ♦

"השוק דורש מוכרת ללא כיסוי ראש". "..ראוי לבדוק למה חברה הרואה עצמה כפלורליסטית, כפי שהחברה הישראלית סבורה על עצמה, לא מקבלת נשים עם כיסוי ראש. ..", ראמא בדיר, הארץ, 16.02.2017 ♦

נשים ערביות בשוק העבודה. הקצאת משאבים לפיתוח התשתיות ביישובים הערביים היא צעד הכרחי, שהממשלה ומשרדיה חייבים לבצע כדי ליצור תנאים חדשים ושוויוניים שיאפשרו השתלבות קלה יותר של נשים ערביות בשוק העבודה, לנא פריג, מחלקה ראשונה, 8.2.2017 ♦

מצוקת החברה הבדואית מתחילה באי־תעסוקת נשים. על המדינה להקים אזורי תעשייה, מסחר ומלאכה בתוך היישובים הבדואים, ולקרב את מקומות העבודה אל הנשים… 18% בלבד מהנשים הבדואיות בדרום משולבות בשוק התעסוקה הישראלי. בשעה שהשיעור הארצי של נשים ערביות המועסקות גבוה מ–30% — 82% מהנשים הבדואיות בדרום אינן עובדות מחוץ לבית. הנשים הבדואיות בנגב הן קבוצה מוחלשת בתוך הקבוצה המוחלשת של הנשים הערביות. ..", יאסר חוג'יראת ומחמוד אלעמור, דה מרקר, 22.01.2017  ♦

הנשים הערביות ששוברות מחסומים: "אם הייתי גבר – הכל היה קל יותר". שלוש נשים החליטו בשנים האחרונות לצאת לדרך עצמאית – ולהקים מיזמים פרטיים ■ הן מספרות על הקושי בגיוס ההון הראשוני, על החשדנות מצד החברה הגברית השמרנית, אך גם על סיפוק רב ■ השרה גילה גמליאל: "מדינה בריאה מעודדת יזמות – זה אינטרס לאומי", ז'נאן בסול, דה מרקר,05.01.2017 ♦

"צריך להבין שעוד אישה ערבייה עובדת זה טוב לכולם". ח"כ איימן עודה אמר את הדברים בפאנל שעסק בפריון העבודה בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" ■ פרופ' צביקה אקשטיין, מנהל מכון אהרון למדיניות כלכלית טוען כי הממשלה לא נקטה בצעדים משמעותיים כדי להתמודד עם בעיית הפריון, אבי לוי, גלובס, 11.12.2016 ♦

רה”מ: עושים מאמצים לרתום גברים חרדים ונשים ערביות לשוק העבודה. "נתניהו ציין בישיבת הממשלה כי שיעור העבודה בקרב נשים חרדיות וגברים ערבים כבר זהה ליתר האוכלוסייה;… רציתי להגיד הציבור הערבי והציבור החרדי אך זה לא נכון: של נשים ערביות וגברים חרדים. משום שנשים חרדיות וגברים ערבים כבר משתתפים בשוק העבודה ברמה זהה ליתר האוכלוסייה, שהיא רמה גבוהה מאוד, ולכן יש לנו מאמץ מיוחד לרתום גברים חרדים שנמצאים כרגע ב-50% שיעור השתתפות לעומת 80% בציבור, ונשים ערביות שנמצאות ב-32% לעומת 80% של יתר האוכלוסייה", משרד ראש הממשלה, 20.11.2016 ♦

נתונים: מכון מאיירס - ברוקדייל-ג'וינט
נתונים: מכון מאיירס – ברוקדייל-ג'וינט

עוצמה נשית. במפעל קטן בגליל נשים ערביות קושרות סלים ומערכות יחסים חדשות. חרף האתגרים של שיתוף הפעולה היהודי-ערבי, השפה והאתגר המגדרי – עוד ועוד נשים מצטרפות 'עמותת סינדיאנת' הקיימת 20 שנים. סלאח עיישה, עובדת במפעל כבר 4 שנים "הקשרים יותר חזקים אחת עם השניה, מאת מיכל רוזן , דבר ראשון, 18.10.2016 ♦

מה בין הצלחה נשית לדרוויש. כאמא, כאשה וכמנכ"לית ערבייה, אני מוצאת את עצמי בקונפליקט תמידי מול הצרכים הבסיסיים ביותר של החיים, שהם לכאורה דבר מובן מאליו ■ נשים שמצליחות בתפקידים ניהוליים נהפכות להיות מודל לחיקוי ולכן אני נלחמת למען "חמש דקות של הפסקת קפה", ג'ידא רינאוי זועבי, דה מרקר, 16.10.2016 ♦

הסיכוי של אישה בדואית למצוא עבודה – קלוש. אני אישה ערביה, משכילה ומנהלת, אבל נאבקת על זכותי אפילו בתוך החברות הממשלתיות, שמעסיקות אחוז נמוך של נשים וערבים. אם המדינה שאחראית למשרות האלו תיתן בנו אמון – היא רק תרוויח, ראניה פראירה, YNET, 06.10.16 ♦

רק 32% מהנשים הערביות מועסקות. ראיון עם רועי ג'רופי, רכז פרויקט יצוג הולם בעמותת סיכוי, ב"עושים סדר" עם גל גבאי, ביחד עם סאוסן תומא-שוקחה מעמותת "נשים נגד אלימות". 10.8.2016 ♦

זמן נשים: המגוון שמחזק את החברה הישראלית. זה עידן הנשים חברים, ואתם יודעים את זה. גם בתחום ההסברה והדיפלומטיה הציבורית, יוזמות שמובילות נשים מצליחות לפרוץ דרך ולייצר קשרים וחיבורים החיוניים לישראל ולתדמיתה… "פרלמנט הנשים", גוף שמטרתו לחבר בין נשים ממקומות שונים בחברה הישראלית; יהודיות, נוצריות, מוסלמיות, צ'רקסיות, דרוזיות, מהמרכז ומהפריפריה, חילוניות, דתיות וחרדיות – כולן ביחד…", שי זבדי |מאקו- Love Israel | פורסם 25/08/16 ♦

קבלנית שיפוצים בחברה הערבית: "אם אקשיב לביקורת לא אתקדם בחיים". לפני ארבע שנים בחרה סוזאן גאנם, אם לארבעה מזימר, להתעלם מהדעות הקדומות ולסלול לעצמה קריירה כקבלנית. כעת היא מתגאה בלו"ז מלא בפרויקטים ושיתופי פעולה עם ערבים ויהודים, ומבהירה: "אני שומעת הרבה ביקורת, אבל מתעלמת ממנה ומתמקדת במה שחשוב לי – להגשים את החלומות שלי ולהתקדם". צפו בראיון, חסן שעלאן, YNET, 21.08.16 ♦

תעסוקה בקרב נשים ערביות, "…בשנת 2015 שיעור התעסוקה של נשים ערביות בנות 25-64 היה 31.5%.למרות המשך מגמת העלייה ההדרגתית בשיעור התעסוקה של הנשים הערביות, עדיין מדובר בשיעור נמוך במיוחד לעומת השיעור בקרב נשים יהודיות )%%79.7 )ובקרב גברים ערבים )%74.2…", שלי מזרחי סימון, מרכז מידע ומחקר, כנסת, 31.7.2016 ♦

למרות תוכניות הממשלה, רק 31.5% מהנשים הערביות מועסקות. מיליארדי שקלים הושקעו מאז 2010 בהגברת התעסוקה בחברה הערבית, אך הם אינם מצליחים להביא לשינוי. שיעור המועסקות במשרה חלקית שלא מרצונן גבוה פי שלושה בקרב ערביות, ג'קי חורי, הארץ, 01.08.2016 ♦

היעד לתעסוקת נשים ערביות חייב לעלות. "המשק מפסיד מיליארדי שקלים מאי־תעסוקה של נשים ערביות, הנשים הערביות מוכנות ויוצאות לעבוד – אבל יעד התעסוקה ל–2020 נשאר סטטי…מנתונים שהציג משרד הכלכלה בכנסת מתברר כי שיעור התעסוקה של נשים ערביות ב–2015 היה 32.3%, בעוד שהיעד המתוכנן ל–2020 הוא 41% בלבד. רבים בוועדה התקשו להבין את היעד הנמוך שהוצב להעסקת נשים ערביות…", ירון סוקולוב, דה מרקר, 31.07.2016 ♦

טוני בלייר? אולי דווקא שרי בלייר תשנה את המזרח התיכון . אשתו של ראש ממשלת בריטניה, העומדת בראש קרן סיוע ליזמיות מהאזור – ובהן פלסטיניות, חרדיות ודרוזיות – מנסה להשפיע על העולם בדרכים אחרות, תמר גולן, דה מרקר, 19.07.2016 ♦

הפרסומת שחשפה את נקודות התורפה של יהודים וערבים כאחד. מצד אחד הזדעקו מפרסומת בערבית בפריים-טיים. מצד שני קפצו להגן על כבוד האישה הערבית שמוצגת בתור "פשוטה". באמצע ניצבת אום מונא, הדמות הפמיניסטית מהמופע למבוגרים בלבד, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  13.7.2016♦

משרד החינוך העמיד את המורים הערבים בפינה. סטודנטים ומרצים זועמים על התוכנית להפחית תקציבים לסטודנטים ערבים להוראה, שנחשפה ב"הארץ". לדבריהם, ההחלטה תפגע בעיקר בנשים, ויש לשלב מורים במסגרות יהודיות, נעה שפיגל ו ירדן סקופ, הארץ, 8.7.2016 ♦

חגיגה בג'סר: עורכת דין ורופאת שיניים ראשונות. תושבי ג'סר א-זרקא מתאחדים בשמחתן של שתיים מבנות הכפר, שמסיימות את לימודיהן בעריכת דין וברפואת שיניים. "בטוחה שבתעודה הזו אוכל לשנות את התדמית השלילית של הכפר", חסן שעלאן, YNET, 04.07.16 ♦

"ללא תקציב נוסף – לא נגיע ליעד תעסוקת הנשים הערביות ב-2020". ארגון אלפאנר מפעיל 21 מרכזי השמה בחברה הערבית ■ יאסר חוג'יראת, המנכ"ל החדש, מספר כי בשנים האחרונות עברו במרכזים 30 אלף איש, מהם 60% השתלבו בעבודה ■ למרות הצלחת התוכנית, הוא קובל על התקציב המוגבל – ונאלץ להשיב בשלילה לראשי יישובים שמבקשים להקים מרכזים נוספים בתחומם, ז'נאן בסול, דה מרקר, 30.06.2016 ♦

המלכוד הכפול של הנשים הדרוזיות. רק 32% מהנשים הדרוזיות עובדות, ורובן מועסקות בתחום ההוראה ■ למה זה קורה ומה חושבים בחברה הדרוזית על תוכניות הממשלה? ז'נאן בסול, הארץ, 09.06.2016 ♦

קטע מדוח בנק ישראל לשנת 2015 שיתפרסם בקרוב: השפעת הסבסוד של המסגרות לטיפול בילדים בגיל הרך על תעסוקת האימהות. "…סבסוד מעונות יום ומשפחתונים הנו כלי מדיניות אפקטיבי להגברת תעסוקה של אימהות לילדים בגיל הרך….משפחות רבות הזכאיות לסבסוד אינן מקבלות אותו בשל מחסור במקומות במסגרות שבהן ניתן לקבל את המחיר המסובסד.",  בנק ישראל, 29.3.2016 ♦

עובדות ללא תמורה , משאל רחוב לכבוד יום האישה 2016 על תעסוקת נשים ערביות בישראל. כתבה של הטלויזיה החברתית,  10/03/2016 ♦

נשים ערביות בהיי-טק הישראלי: תמונת מצב. נתונים לא מעודדים על השתלבותן של נשים מהמגזר הערבי בענף נחשפו במהלך דיון בוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, מאת נחמה אלמוג , PC אנשים ומחשבים, 8 במרץ 2016 ♦

"אני נותנת מעצמי 1,000% כי אני עושה משהו למען הקהילה שלי". ארבע נשים ערביות מצליחות משתפות במסע שלהן לשבירת תקרת הזכוכית – ובתובנות שיעודדו נשים נוספות ללכת בדרכן, ז'נאן בסול, דה מרקר, 08.03.2016 ♦

"על משרד הכלכלה לוודא שאזורי התעשייה בערים ערביות מאפשרים משרות לנשים". הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת), קיימה דיון בנושא "קידום העסקת נשים ערביות בתעשיית ההיי-טק", ז'נאן בסול, דה מרקר, 07.03.2016 ♦

פתרון מבית: הדרך לפיתוח הכלכלה הישראלית עוברת בטייבה, בסכנין ובנצרת. רגע לפני שמייבאים מהנדסים מחו"ל, הייתי מציעה לראש הממשלה להעיף מבט בנסיעה מירושלים לקיסריה לאזור המשולש, שמייצר מהנדסים מוכשרים, נסרין חדאד חאג׳־יחיא, מעריב און ליין, 07/03/2016 ♦

ההזדמנות הבאה: העסקת נשים ערביות. לפי נתוני בנק ישראל, תעסוקת נשים ערביות חיונית לצמיחה הכלכלית ולהתפתחות העתידית של מדינת ישראל, יאיר סאקוב (אל פנאר), דהמרקר, 03.02.2016 ♦

רגישות תרבותית בחברה מפוצלת: המקרה של נשים ערביות בשוק העבודה, רודיינה ג'ראיסי )גראיסי( ויוחנן פרס, גדיש כךך ט"ז, 2016, משרד החינוך ♦

סולידריות עם לחם ושושנים. המחלקה לאמנות רב-תחומית בשנקר מארחת בימים אלה את תערוכת המכירה "לחם ושושנים". לצד יצירות האמנות ניתן לרכוש מיטב התוצרת של "סינדיאנת הגליל". אמנות למען חברתיות, ענת מנדל | 27 , מגפון, בנובמבר 2015 ♦

מעדיפים תאילנדים על נשים ערביות. אין ספק שענף החקלאות זקוק לרפורמה מקיפה. כמו באירופה, גם בישראל הממשלה צריכה לסבסד את החקלאות…ההסכם פוגע באפשרות להעסיק ישראלים בחקלאות, בעיקר נשים ערביות, שרק 30% מתוכן משולבות בשוק העבודה. ..", ופא טיארה ואמאני קעדאן, דה מארקר, 02.11.2015 ♦

למה הערביות יושבות בבית. אתחיל בבשורות טובות: ב–15 השנים האחרונות הוכפל אחוז הנשים הערביות העובדות, וכיום כ–20% מהנשים הערביות משתלבות בשוק העבודה. ואולם, למרות הגידול, זהו שיעור נמוך בהשוואה למגזר היהודי, שם 60% מהנשים משתתפות בכוח העבודה, סונדוס סאלח, הארץ, 28.10.2015 ♦

בגני הילדים זקוקים לעוד סייעות, רק שיהיו יהודיות בבקשה. שנת הלימודים נפתחה השנה עם בשורת הסייעת השנייה 
בכל גן, מה שהגדיל עוד יותר את הביקוש לסייעות. למרות זאת, הרבה סייעות ערביות לא מתקבלות לעבודה בגני ילדים יהודיים, טל לאור, הארץ, 22.10.2015  ♦

נשים ערביות – אפליה כפולה ביציאה לעבודה ובהיחלצות מעוני. השבוע צוין יום המאבק בעוני בשורה של אירועים ודיונים. עמותת "סיכוי" לקידום שיוויון אזרחי פרסמה נייר עמדה בנושא תעסוקת נשים ערביות , רביב נאוה, עבודה שחורה, 20.10.2015 ♦

"ההסכם המקל על העסקת עובדים זרים פוגע בתעסוקת נשים ערביות בחקלאות". ארגון מען טוען כי ההסכם בין שרי האוצר והחקלאות לבין החקלאים על פטור מתשלום אגרות על העסקת עובדים זרים הוא כניעה ללובי החקלאי, אורה קורן,  דה מארקר, 12.10.2015 ♦

במשרד הכלכלה מבינים: בלי חרדים ונשים ערביות – שיעור התעסוקה יירד. במשרד האוצר כבר לא סומכים על צמיחה בתעסוקה כגורם לצמיחה במשק. מהצעת התקציב שאושרה עולה כי במשרד הכלכלה מכוונים לגידול בתעסוקת גברים חרדים ונשים ערביות, שבלעדיו תתקיים "ירידה משמעותית ברמת התוצר לנפש, והתרחבות משמעותית בפערים החברתיים ובאי השוויון", אביטל להב, YNET,  08.09.15  ♦

דרעי פותח פרויקט: לשלב ערביות בתעסוקה. "בראש סדר העדיפויות – שילוב נשים ערביות בתעסוקה", כך אמר היום (ה') שר הכלכלה אריה דרעי, הקול היהודי, 16.7.2015 ♦

אנחנו לא רוצים דמי אבטלה. שורה של קשיים לא מאפשרים לנשים ערביות לצאת לעבודה, בעיקר משום שאין מקומות עבודה בסביבת מגוריהם. לגבי הגברים מהמגזר – אם אתה אקדמאי תתקשה למצוא עבודה, מוסא חסדייה, כלכליסט, 12.6.2015 ♦

3  יזמיות ערביות מנצרת חולמות לכבוש את עולם ההיי-טק. מינרווה מאזאווי פיתחה אפליקציה שעוזרת לפתור מחלוקות בין בני זוג, אווה נג'ר הקימה אתר סאטירה הפונה לעולם הערבי, ורים חלף פיתחה אפליקציה לניהול פיננסי ■ כולן פעילות במאיץ הסטארט-אפים NaserahTech, שירי דובר, גלובס, 28/04/2015 ♦

מאה נשים ערביות השתתפו בכנס יזמיות בטכניון. מטרת הכנסת הכיתה לחשוף את הנשים במגזר הערבי לתחומי המדע והמחקר, אסף גולן, NRG,  | 13/5/2015 ♦

צילום: עופר ועקנין
צילום: עופר ועקנין

הכירו את נהגת האוטובוס המוסלמית הראשונה בישראל: "לא הייתי צריכה אישור מאף אחד". "תמיד אהבתי לנהוג. כשבעלי עשה רישיון על אוטובוס, חשבתי: למה לא אני?", אומרת סוהילה פדילה מטירה ■ ואם הנוסעים מציקים? "אני מחייכת", טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 13.04.2015 ♦

בקרב הנשים הערביות חלה עלייה בשיעור התעסוקה , ובשנת 2013 הוא – הגיע ל %33. כלומר, אחת מתוך שלוש נשים ערביות בגיל 64-25 הייתה מועסקת בשנים 2012 – ו 2013, לעומת שיעור התעסוקה בשנים 2011-2002 נש ע בין %16 – ל %25 .  למ"ס, סקר חברתי 2013, ינואר 2014 ♦

תקרת האבן של הערביות. הממשלה הצהירה בחגיגיות שהחליטה סוף סוף לקדם תעסוקת נשים ערביות כיעד ממשלתי. אבל איך הן יפרצו את כל החסמים שבדרך?סמאח אלחטיב-איוב, YNET,  08.03.15 ♦

100 אלף נשים עובדות בהיי-טק הישראלי, רק 100 הן ערביות. ח'יר עבד-אל ראזק, סמנכ"לית עמותת "קו משווה", מספרת ל"גלובס" על הקשיים הרבים הניצבים בפני נשים מהמגזר שרוצות להשתלב בתחום, אך מפנה את חצי הביקורת גם לאוכלוסייה הערבית עצמה, שירי דובר, גלובס, 8/03/2015 ♦

סלמה הרוקחת לא לבד. עוד ועוד נשים ערביות שוברות את המסגרת המסורתית ויוצאות מהבית לעבודה בחוץ. המצב בו 50% מהאוכלוסייה הערבית בישראל איננה יצרנית חלף מן העולם, אולם יש עוד עבודה לעשות, מוסא חסדייה, וואלה, יום חמישי, 05 במרץ 2015 ♦

נשים ערביות רוצות לצאת לעבוד. על הממשלה לקדם במהרה תוכנית מלאה לקידום תחבורה ציבורית בכל היישובים הערביים ולהזרים תקציבים כפולים ומשולשים לטובת העניין. סמאח אלח'טיב־איוב ועבד כנאענה (סיכוי), דה מארקר, 03.02.2015 ♦

רווח זו לא מילה גסה // "אי־אפשר לבסס עסק חברתי על חמלה". אט־אט צומח בישראל מגזר רביעי: עסקים חברתיים למטרות רווח ■ אחד מהם הוא אלסנאבל, מפעל המכין 7,000 מנות חמות ביום לילדי בתי הספר בחורה, ומעסיק נשים בדואיות ■ המפעל כבר עמד על סף פשיטת רגל, אבל ניהול נכון העביר אותו לרווחיות ■ "יזמים חברתיים צריכים להבין הוא שעסק חברתי הוא קודם כל עסק", אומר אחד היזמים. "החברתיות שבו באה לידי ביטוי בייעוד הרווחים". מאת: הילה ויסברג, דה מארקר, 10.07.2014 ♦

למה אין מספיק מעונות יום ברשויות הערביות. כדי לשלב נשים ערביות בשוק התעסוקה, המדינה נדרשת לספק תשתיות מינימליות, מאת: סמאח אלחטיב־איוב ושירלי רקח (סיכוי), דה מארקר,19.01.2015 ♦

ערביות רוצות לעבוד – אז תנו להן. דעה. מתקשים למצוא עבודה? לנשים בחברה הערבית יש קשיים גדולים יותר בשל מחסור באזורי תעשייה, היעדר מסגרות לילדים, שכר שלא מתקרב למינימום ואי יציבות תעסוקתית. את ההשפעות השליליות מרגיש כל המשק הישראלי, אסלאם חאג' יחיא 1, YNET'  07.05.14 ♦

"מעסיקים מבהירים שלא יעסיקו עובדת עם כיסוי ראש, אף שדרישה כזאת אינה חוקית".נשים ערביות מתגברות אט־אט על הקשיים בדרך להשתלבות משמעותית יותר בשוק העבודה: "המשפחות הערביות מבינות שכדי להתפרנס, שני בני הזוג חייבים לעבוד" ■ עם זאת, שליטה לא מספקת בעברית, חסמים תרבותיים ואפליה הם עדיין משוכות גבוהות שיש לעבור ■ הבשורה הטובה: יש כבר יותר סטודנטיות מסטודנטים ערבים במוסדות להשכלה גבוהה ■ משתלבים בשוק העבודה, כתבה רביעית בסדרה. מאת: חיים ביאור, דה מארקר, 10.04.2014 ♦

5 שקלים לשעה: אפליית נשים ערביות בעבודה. מחקר ראשון מסוגו חושף הפרות זכויות נשים ערביות המועסקות במגזר הפרטי בחברה הערבית: 88% לא מקבלות שכר מינימום, כאשר 60% מקבלות 15 שקל לשעה, 85% לא מקבלות דמי הבראה ול-92% לא הופרשו כספים לפנסיה. עורכות המחקר: "מעמדה של האישה הפלסטינית בשוק העבודה, זהה למעמדה הנחות שנובע מאי-השוויון על רקע מגדרי בחברה הערבית", חסן שעלאן,  YNET  , 09.04.14 ♦

האישה הערביה יוצאת לעבודה. יותר ויותר נשים ערביות יוצאות לעבודה דבר המשפיע על המשפחה והחברה הערבית. חלימה ערו מעיריית ג'ת מסבירה על התופעה והשלכותיה. מערכת וואלה, 6.3.2014 ♦

״לתת לבנות שלי את מה שאני לא זכיתי לו״. מבשלות את השוויון: יום יום, יוצאות נשים מהעיר הבדואית חורה, לעבוד בקייטרינג הקהילתי שהקים המרכז הערבי-יהודי ״אג׳יק״ ומכינות אוכל ביתי לילדים בבתי הספר באזור. ״העבודה מחזקת את השאיפות שלי״. ynet  פורסם:  27.02.14 ♦

אבטלת הנשים הערביות עולה למדינה 1.6 מיליארד שקל בשנה. מחקר של אוניברסיטת ת"א קובע: ישראל מפסידה עשרות מיליארדי שקלים מכיוון שרק 27% מהנשים במגזר הערבי רוצות לעבוד, מה שפוגע במשק כולו. השקעה במגזר תעלה הרבה מאוד כסף – אך תשתלם עם תשואה של 7% על כל שקל שיושקע, מיקי פלד, כלכליסט, 27.1.14 ♦

הנשים הערביות כבר מגדלות יותר עסקים מילדים. "..העסקים הקטנים במגזר הערבי מתרבים בקצב מהיר ועוברים לשליטת נשים יוזמות, חזקות, ודווקא אמהות. אחד הגורמים למגמה הוא הקיפאון בשכרן, שלא מספק לצד משכורת הבעל. כתוצאה מהפער הנראה לעין בין משכורות הגברים לנשים במדינה, החלו הנשים להוביל שינוי משמעותי בתפישה הרווחת לגביהן, ולפיה נשים צריכות להיות בבית בשעה שתיים..", דוניא מחלוף, דה מארקר, 22.12.2013 ♦

הקרב על החקלאות: הערביות נגד התאילנדים. יותר נשים ערביות מעוניינות לעבוד מחוץ לבית בגלל המצב הכלכלי הקשה אך מספר מקומות העבודה לנשים ללא השכלה גבוהה נמוך, יעל פרידסון, מעריב,  | 22/12/2013 ♦

כנס באוניברסיטת ת"א: על המצוקה והעוני מהם סובלים נשים ערביות. הכנס נערך ביוזמת ארגון העובדים מען, עמותת סינדיאת הגליל לסחר הוגן ותערוכת "לחם ושושנים" ■ המארגנים: "הכנס בא להתריע על המצוקה הגדולה והעוני המחפיר ממנו סובלת האוכלוסיה הערבית, ובעיקר הנשים, שכמעט 80% מהם אינן משולבות בשוק העבודה 18.12.2013  דה מארקר, מאת: הילה ויסברג

נשים ערביות משוועות לעבודה והממשלה רק מדברת. נשים ערביות המעוניינות להשתלב בשוק העבודה מוצאות בעיקר עבודות זמניות ועונתיות. החלטה ממשלתית על צמצום העובדים הזרים תוכל לאפשר כניסה של אלפי נשים נוספות, אולם הממשלה נמנעת ממנה. מאת מיכל שוורץ, עבודה שחורה, 3.12.13 ♦

התמונה הקשה של אבטלת הנשים הערביות. 320 אלף נשים ערביות בישראל לא משתתפות בשוק העבודה, זהו מספר עצום שפוגע בביטחונן, בבריאותן ובעתידן. מיכל שורץ מארגון העובדים מען, קוראת לפעולה דחופה, עבודה שחורה, 12.11.13 ♦

"המנטליות” כבר לא עובדת. היא מובטלת. כבר מתחילת שנות ה–90 הפטריאכליות הערבית הובסה מול המצוקה הכלכלית ■ אין פתרון קסם לבעיה של תעסוקת נשים ערביות, פרט ליצירת מקומות עבודה חדשים. מקבולה נסאר , דה מארקר, 18.09.2013 ♦

הסבה. 20 מנהלות מעונות יום ו-21 מטפלות במגזר הערבי, שעברו במחצית השנה האחרונה הסבה מענף הטקסטיל לענף הטיפול בילדים, סיימו את הכשרתן באמצעות אגף ההכשרה של משרד הכלכלה ויפתחו את שנת הלימודים הקרובה במעונות יום ומשפחתונים בצפון. תמ"ת (12.6.13)

פישר: רפורמה מהירה בתעסוקת ערבים וחרדים עשויה להיות הרסנית, "…עוד הדגישו פישר ופלוג כי הכשרת אלפי נשים ערביות בגליל לעבודה, מבלי שיהיו מקומות עבודה לקלוט אותן באזורי מגוריהן, תהיה בבחינת שגיאה גדולה, שעשויה למוטט את כל פרויקט שילוב נשים ערביות בשוק העבודה…." מוטי בסוק, דה מארקר, 1.5.2013 ♦

העלאת גיל הפרישה – בניכוי ערביות וחרדיות מצבנו מצוין. ניכוי החרדיות והערביות מאופק ראייתם של חוקרי בנק ישראל ושל עיתונאים משפיעים מייצר אצלם תפיסה מעוותת של החברה הישראלית ומביא אותם לניסוח של פתרונות מחוללי בעיות. ברברה סבירסקי, העוקץ, 28.04.13 ♦

נייר עמדה בדבר העסקת נשים ערביות במשרות ציבוריות , עו"ד סאוסן זהר, עדאלה, 2013 ♦

רקע
  • אפליית הנשים הערביות. מאמר מערכת "הארץ": "…שיעור ההשתתפות של הנשים הערביות בכוח העבודה עומד על 28% בלבד, לעומת 80% – שיעור ההשתתפות של נשים יהודיות חילוניות בשוק העבודה. המחסומים המונעים מנשים ערביות לצאת לחפש עבודה הם רבים, אבל אחד המרכזיים שבהם הוא הדרתן משוק העבודה. כך עולה מניתוח של נתוני האבטלה החדשים – לאחר השינוי שנעשה במדגם הלשכה המרכזית לססטיסטיקה – שפירסם השבוע פרופ' ערן ישיב ממרכז טאוב. ..", 12.10.2012 ♦
ראו גם: נשים ערביות בישראלוכןתעסוקת נשים: פרוייקטים שוניםוגםאפלייה וגזענות בתעסוקה
הנושאות בנטל. נשים חרדיות וערביות. רחל אברהם, הארץ, 13.3.2013♦

נציגות ממיזם "שריקאת חיאה" (יוזמות קרן אברהם) שמטרתו לשלב נשים ערביות בשוק התעסוקה השתתפו באירוע השקת "השדולה לשוויון תעסוקתי" בכנסת בראשות ח"כ מיכל רוזין. TAFITV, 6.3.2013 ♦

חלקן של נשים ערביות בשוק העבודה בארץ קטן מבמדינות מוסלמיות. כך מעלה מחקר שהוצג היום בדיון על תעסוקה במגזר הערבי בכנס שדרות ■ איימן סיף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי: "קמפיין 'וואליד אבו כרים' הביא 600 פניות של חברות יהודיות להעסקת בני מיעוטים. נמרוד בוסו, דה מארקר, 19.12.2012 ♦

הממשלה משאירה את הערביות בבית. כותבת אסמא אגבארייה זחאלקה:  "…כ- 80% מהנשים הערביות בישראל אינן עובדות מחוץ לבית. ממשלות ישראל לדורותיהן מאשימות את הנשים הערביות על היותן נטל על החברה. ואכן נשים שאינן משתכרות מהוות נטל כפול: עול על המדינה, שצריכה לשלם להן גמלות הבטחת הכנסה, ועול על המשפחות שלהן, שנאלצות להתמודד עם עוני ופיגור כלכלי אדיר (למעלה ממחצית מהמשפחות הערביות נמצאות מתחת לקו העוני). אלא שאותן ממשלות רק שוכחות לציין, כי אין מדובר בבחירה, אלא בגזירה…", הארץ,  11.12.2012 ♦

ככה לא יוצרים שוויון בנטל. שיעור התעסוקה של נשים ערביות בישראל גדל בהתמדה, אך הוא עדיין הנמוך ביותר באיזור. כלכליסט, 9.7.2012 ♦
מתקשות לצאת מהכפר. כותבת מירב ארלוזורוב: "היעדר תחבורה ציבורית ומסגרות לילדים מקשים על נשים ערביות להשתלב בעבודה", דה מארקר, 7.6.2012 ♦

הצעה: מורות ערביות ישולבו בבתי ספר יהודיים. נייר עמדה שהוצג היום בכנסת וטען כי 11,000 ערביות בעלות תעודת הוראה אינן מועסקות במערכת החינוך, בעיקר בשל מחסור בתקנים. הארץ, 7.6.2012 –   [והנה דיון, בדיוק בנושא זה, שהתקיים בועדת החינוך של הכנסת באוגוסט 2011] ♦

"הממשלה משיגה מטרותיה בתחום החברתי-כלכלי – פרט לתעסוקת ערביות".המשנה לנגיד בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג: ההכנסה מעבודה של החמישון העליון גדלה ל-47% מסך ההכנסה, מה שמעיד על השתלבות מוגברת בתעסוקה, דה-מארקר, 16.4.2012 ♦
נשים ערביות בשוק העבודה בישראל: מאפיינים וצעדי מדיניות, ערן ישיב וניצה (קלינר) קסיר, בנק ישראל, אפריל 2012 ♦

"הבנקים נמנעים מלתת אשראי לעסקים של נשים – ובעיקר של ערביות". שלוש נשים ערביות שישבו בבית במשך שנים החליטו לצאת לדרך חדשה ולפתוח עסק עצמאי .  את ההון הראשוני והליווי העסקי הן קיבלו מקרן קורת, המעניקה הלוואות אשראי זעיר כדי לטפח יזמות באוכלוסייה עם שיעור האבטלה הגבוה בישראל , דה-מארקר, 15.3.2012 ♦

בשנת 2011 הוציאו ועדת האו"ם לזכויות חברתיות-כלכליות וועדת האו"ם למיגור סוגי ההפליה נגד נשים מסקנות בדבר הפרת זכויות נשים ערביות וקריאה למדינת ישראל לנקוט בצעדים לאכיפת המסקנות הנ"ל. אתמול 7.3.12 פנה ארגון עדאלה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפעול לפרסום הנחיות מטעמו למשרדים הממשלתיים הרלוונטיים שיורו על אכיפת המלצות ומסקנות ועדות האו"ם הנוגעות למימוש זכויות הנשים הערביות בישראל ♦

הנשים הערביות מנסות להיחלץ ממעגל האבטלה. רק 22% מהנשים הערביות בישראל מחזיקות במשרה כלשהי. את המציאות הזאת, שמעיבה על ההתפתחות של המגזר הערבי ושל המשק הישראלי כולו, מנסה מיזם של "קרן אברהם" לשנות. למעלה מ-500 נשים ערביות לוקחות חלק בפרויקט מדי שנה בניסיון להיחלץ ממעגל האבטלה ובדרך להתגבר על המכשולים.  טל יחזקאלי, גל"צ, 08/03/2012 ♦

"נשים ערביות משקיעות בלימודים – ועובדות בחנות או במוסך". מספר האקדמאיות במגזר הערבי עולה בהתמדה, אך כ-40% מהן אינן עובדות או מחפשות עבודה בתחום לימודיהן. במגזר היהודי,  לעומת זאת, מדובר ב-20% בלבד ."האם למדנו באוניברסיטה לחינם? אנחנו ראויות ליותר נשים במגזר הערבי", דה-מארקר, 8.3.2012 ♦

שכר הרעב של נשים ערביות: "אין אומץ להתלונן". שמונה שקלים וחצי לשעה. זה שכרה של עובדת במשרה מלאה במשרד של מהנדס בוואדי ערה. כמוה יש עוד אלפי נשים במגזר הערבי שמנוצלות על-ידי מעסיקיהן: אחת מכל 4 נשים מרוויחה פחות ממינימום. "עברתי לעבוד בניקוי בתים כי זה משתלם יותר" . טמקא 7.3.2012 ♦

הכירו ארבע היי-טקיסטיות ערביות. רק 700 מבני המגזר הערבי השתלבו בתעשיית ההיי-טק הישראלית, ובתוכם מצבן של הנשים רע במיוחד – ההערכות הן כי 70 ערביות בלבד עובדות כיום בתעשייה ■ על החסמים הרבים ועל הדרכים לפתרון. דה מארקר, 23.2.2012 ♦

שני סרטים על תעסוקת נשים:

נשים בחברה הערבית בישראל, פרופ' עוזי רבי ואריק רודניצקי, תכנית קונראד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי, אוניברסיטת תל אביב, נובמבר 2011 ♦

נשות המגזר הערבי משנות גישה – עכשיו המעסיקים צריכים להצטרף. שלוש נשים ערביות המכהנות בתפקידי ניהול מבהירות: "רוח חדשה מנשבת במגזר הערבי. החסמים העיקריים העומדים בפנינו הם דווקא בקרב המעסיקים היהודיים". דה מארקר, 25.8.2011 ♦

נדיה איסמעיל רכזת תעסוקה ביוזמות קרן אברהם, כותבת בספטמבר 2010: תתנערו מהסטריאוטיפים – הנשים במגזר הערבי, 10% מהאוכלוסיה, כבר פחות כבולות לחברה מסורתית, ורוצות לצאת לעבוד.דרושה מדיניות ממשלתית לשילובן בשוק העבודה ♦

הסיסמאות הריקות מאחורי השיח על תעסוקת נשים ערביות, ד"ר שלמה סבירסקי, מרכז אדווה 2011 ♦

תעסוקת נשים – פרוייקטים שונים

הסיכוי של נשות המגזר הערבי, עירית תמיר (מנכ"לית קו משווה), דה מארקר, 24.07.2011 ♦

מנוף הצמיחה האותנטי של המגזר הערבי. ב-2006 החליטה הממשלה לטפל בשיעור התעסוקה הנמוך במגזר הדרוזי והערבי בעידוד יזמות בענף האירוח; 5 שנים אחרי – הצימרים מלאים, המוצרים נמכרים והיוזמות מתרבות. דה-מארקר, 24.7.2011 ♦

תעסוקה בקרב אקדמאיות ערביות, אורלי אלמגור- לוטן, מרכז מחקר בכנסת, פברואר 2010 ♦

תוכניות ציבוריות להגדלת שיעור התעסוקה של נשים ערביות, אורלי אלמגור-לוטן, מרכז המחקר והמידע בכנסת, ספטמבר 2009

תעסוקת נשים ערביות בישראלמצגת עם נתונים כלליים מאת ד"ר יוסף ג'בארין, מוסד שמואל  נאמן, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון 2009 ♦

תעסוקת נשים פלסטיניות בישראל , מאת הימת זועבי, הוצאת מדה, אוקטובר 2009  English version

מסגרות טיפול לגיל הרך: חסם מרכזי לתעסוקת נשים ערביות מאת עו"ד עולא שתיווי, פורום נשים לתקצוב הוגן, 2010  English version

נשים ערביות בישראל, מאת: פייסל עזאיזה, ח'אולה אבו–בקר, רחל הרץ–לזרוביץ, אסעד גאנם 2009,  "ספר זה מתאר את תהליכי השינוי שהתרחשו במעמדן ובמצבן של הנשים הערביות במדינת-ישראל. תהליכים אלה דומים בחלקם למה שהתרחש אצל נשים ערביות בכלל, וחלקם ייחודיים בשל המסגרת הפוליטית הישראלית. פרקי הספר מתייחסים לתהליכים פוליטיים, חברתיים ותעסוקתיים, וכן לתהליכים בתחומי החינוך והבריאות. הדיון מתמקד בדרכים שבהן נשים ערביות מפלסות את דרכן בין המבנים המסורתיים לבין המודרניוּת, תוך התמודדות עם הדילמות חסמים הניצבים בפניהן, ושם דגש בתחומים שבהם ניכרים שינויים במעמדן." ♦

תעסוקת נשים במגזר הערבי, – ריכוז נתונים,  מרכז מחקר ומידע, כנסת, 2007: מסמך שהוגש לוועדה לקידום מעמד האשה ומוצגים בו נתונים על היקף התעסוקה של נשים ערביות בישראל ועל מאפייניה. המסמך הוא עדכון של מסמך בנושא תעסוקה ויזמות של נשים במגזר הערבי מ-12 ביולי 2005, שמוצגת בו גם סקירה של תוכניות לקידום תעסוקת נשים ערביות. רוב המידע במסמך מתבסס על נתוני סקר כוח אדם לשנת 2005 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהוא המקור העדכני ביותר בעניין זה. ♦

מצב התעסוקה של נשים ערביות בגלאי 18 – 65לשנת 2006, מינהל מחקר וכלכלה, תמ"ת,שעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב ערביות עמד על כ- 22.4% בהשוואה ל – 70.6%  בקרב יהודיות בגילאים אלה. ♦

תעסוקת נשים ערביות במשק הישראלי – רקע, חסמים, פתרונות. אבראהים כתאנה, יוזמות קרן אברהם, 2007 ♦

השתלבותן של נשים ערביות בשוק העבודה הישראלי – מכשולים והצעות לפתרון , מאמר מאת: עו"ד סוניה בולוס, האגודה לזכויות האזרח 2006 ♦

השתתפות נשים ערביות בכח העבודה בעשור האחרון מאת אסנת פיכטלברג, משרד העבודה והרווחה יוני 2004. "השתתפות נשים ערביות בכח העבודה צמחה בכ- 40% בעשור באחרון, בהשוואה לגידול של 16% בקרב נשים יהודיות. אולם שיעור ההשתתפות של נשים ערביות עדיין נמוך מאד, ומהווה כשליש משיעור ההשתתפות של נשים יהודיות, המגיע לכ-   54%. " ♦

מחקר על אקדמאיות ערביות בשוק העבודה מאת יאסר עואד, המחקר מתייחס לבעיית האבטלה של אקדמאיות ערביות, ומבקש לברר את סיבותיה ונסיבותיה: מדוע תעודה אקדמית אינה מבטיחה עבודה, ואילו צעדים יכולים להביא לשילוב אקדמאיות ערביות בשוק העבודה ♦

ניידות של נשים ערביות בישראל, מחקר של עמותת כיאן (2007) הבוחן מחסום מרכזי העומד בפני נשים ערביות להשתלבות בשוק העבודה – חוסר היכולת להתנייד בשל מגבלות תחבורה ציבורית לקויה

Mobilty among Arab Women in Israel, Tamar Keinan and Dorit Bar, Editor: Tagreed Alahmad. Kayan 2007 ♦

הערבים בישראל בשוק העבודה, מאת נח לוין-אפשטיין, מאג’ד אלחאג’  ומשה סמיונוב, מכון פלורסהיימר, 1994.  English version (1999) ♦

גיבוש זהות והתמודדות עם ציפיות חברתיות במצב בין תרבותי, מאת קרן סגל, מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים, האוניברסיטה העברית. [מחקר על נשים ערביות צעירות] ♦

לא כמו אמי – נשים מעצימות את עצמן, המקרה של כפר קרע, מחקרה של שרה אוסצקי-לזר (מרכז שאשא) ♦

תקציר מאמר כללי על תעסוקת נשים: המפרנסת השנייה' בעידן הגלובליזציה : נשים בשוק העבודה בישראל, מאת  ד"ר סילביה פוגל-ביז'אווי ♦

מחיר האי-שיוויון המגדרי, נעמת, אי שוויון בין המינים בתוך שוק העבודה עדיין שריר וקיים . פערים לרעתן, של הנשים, משתקפים בכלהמדדים המרכזיים של שוק העבודה,  מצביעים על כך שעדיין קיים פוטנציאל אדיר ובלתי מנוצל של הוןאנושי-נשי,  אשר אי-מימושו מונע התפתחות וצמיחה נוספת של המשק. ♦

עובדות בשוק עבודה מעורער, מחקר של מרכז מהות 2008, ובמיוחד ר' פרק על תעסוקת נשים ערביות-פלסטיניות מאת אומיימה דיאב, עמ' 135- 147 ♦

העצמת נשים בדואיות בנגב, מאת מירי מונק, הביטוח הלאומי, מינהל מחקר ותכנון,   2005דו"ח מחקרי המסכם פיתוח שתי תוכניות ייחודיות לנשים בעיר רהט ♦

תעסוקת נשים ערביות במשק הישראלי – רקע, חסמים ופתרונות, מאת אבראהים כתאנה, יוזמות קרן אברהם לכנס שדרות 2007 ♦

עצמאות ויזמות של נשים ערביות,כפריות ובדואיות בישראל – קרק, גלילי ופויירשטיין, פלורסהיימר 2009 ♦

מעונות יום ומשפחתונים מוכרים במגזר הערבי, מוגש לוועדה לקידום מעמד האשה, המרכז למחקר ומידע, כנסת, יולי 2008 ♦

תעסוקת נשים ערביות בישראלמצגת עם נתונים כלליים מאת ד"ר יוסף ג'בארין, מוסד שמואל  נאמן, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון 2009 ♦

תעסוקת נשים פלסטיניות בישראל , מאת הימת זועבי, הוצאת מדה, אוקטובר 2009  English version

מסגרות טיפול לגיל הרך: חסם מרכזי לתעסוקת נשים ערביות מאת עו"ד עולא שתיווי, פורום נשים לתקצוב הוגן, 2010  English version

נשים ערביות בישראל, מאת: פייסל עזאיזה, ח'אולה אבו–בקר, רחל הרץ–לזרוביץ, אסעד גאנם 2009,  "ספר זה מתאר את תהליכי השינוי שהתרחשו במעמדן ובמצבן של הנשים הערביות במדינת-ישראל. תהליכים אלה דומים בחלקם למה שהתרחש אצל נשים ערביות בכלל, וחלקם ייחודיים בשל המסגרת הפוליטית הישראלית. פרקי הספר מתייחסים לתהליכים פוליטיים, חברתיים ותעסוקתיים, וכן לתהליכים בתחומי החינוך והבריאות. הדיון מתמקד בדרכים שבהן נשים ערביות מפלסות את דרכן בין המבנים המסורתיים לבין המודרניוּת, תוך התמודדות עם הדילמות חסמים הניצבים בפניהן, ושם דגש בתחומים שבהם ניכרים שינויים במעמדן." ♦

תעסוקת נשים במגזר הערבי, – ריכוז נתונים,  מרכז מחקר ומידע, כנסת, 2007: מסמך שהוגש לוועדה לקידום מעמד האשה ומוצגים בו נתונים על היקף התעסוקה של נשים ערביות בישראל ועל מאפייניה. המסמך הוא עדכון של מסמך בנושא תעסוקה ויזמות של נשים במגזר הערבי מ-12 ביולי 2005, שמוצגת בו גם סקירה של תוכניות לקידום תעסוקת נשים ערביות. רוב המידע במסמך מתבסס על נתוני סקר כוח אדם לשנת 2005 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהוא המקור העדכני ביותר בעניין זה. ♦

מצב התעסוקה של נשים ערביות בגלאי 18 – 65לשנת 2006, מינהל מחקר וכלכלה, תמ"ת,שעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב ערביות עמד על כ- 22.4% בהשוואה ל – 70.6%  בקרב יהודיות בגילאים אלה. ♦

תעסוקת נשים ערביות במשק הישראלי – רקע, חסמים, פתרונות. אבראהים כתאנה, יוזמות קרן אברהם, 2007 ♦

השתלבותן של נשים ערביות בשוק העבודה הישראלי – מכשולים והצעות לפתרון , מאמר מאת: עו"ד סוניה בולוס, האגודה לזכויות האזרח 2006 ♦

השתתפות נשים ערביות בכח העבודה בעשור האחרון מאת אסנת פיכטלברג, משרד העבודה והרווחה יוני 2004. "השתתפות נשים ערביות בכח העבודה צמחה בכ- 40% בעשור באחרון, בהשוואה לגידול של 16% בקרב נשים יהודיות. אולם שיעור ההשתתפות של נשים ערביות עדיין נמוך מאד, ומהווה כשליש משיעור ההשתתפות של נשים יהודיות, המגיע לכ-   54%. " ♦

מחקר על אקדמאיות ערביות בשוק העבודה מאת יאסר עואד, המחקר מתייחס לבעיית האבטלה של אקדמאיות ערביות, ומבקש לברר את סיבותיה  ונסיבותיה: מדוע תעודה אקדמית אינה מבטיחה עבודה, ואילו צעדים יכולים להביא לשילוב אקדמאיות ערביות בשוק העבודה ♦

ניידות של נשים ערביות בישראל, מחקר של עמותת כיאן (2007) הבוחן מחסום מרכזי העומד בפני נשים ערביות להשתלבות בשוק העבודה – חוסר היכולת להתנייד בשל מגבלות תחבורה ציבורית לקויה

Mobilty among Arab Women in Israel, Tamar Keinan and Dorit Bar, Editor: Tagreed Alahmad. Kayan 2007 ♦

הערבים בישראל בשוק העבודה, מאת נח לוין-אפשטיין, מאג’ד אלחאג’  ומשה סמיונוב, מכון פלורסהיימר, 1994.  English version (1999) ♦

גיבוש זהות והתמודדות עם ציפיות חברתיות במצב בין תרבותי, מאת קרן סגל, מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים, האוניברסיטה העברית. [מחקר על נשים ערביות צעירות] ♦

לא כמו אמי – נשים מעצימות את עצמן, המקרה של כפר קרע, מחקרה של שרה אוסצקי-לזר (מרכז שאשא) ♦

תקציר מאמר כללי על תעסוקת נשים: המפרנסת השנייה' בעידן הגלובליזציה : נשים בשוק העבודה בישראל, מאת  ד"ר סילביה פוגל-ביז'אווי ♦

מחיר האי-שיוויון המגדרי, נעמת, אי שוויון בין המינים בתוך שוק העבודה עדיין שריר וקיים . פערים לרעתן, של הנשים, משתקפים בכלהמדדים המרכזיים של שוק העבודה,  מצביעים על כך שעדיין קיים פוטנציאל אדיר ובלתי מנוצל של הוןאנושי-נשי,  אשר אי-מימושו מונע התפתחות וצמיחה נוספת של המשק. ♦

עובדות בשוק עבודה מעורער, מחקר של מרכז מהות 2008, ובמיוחד ר' פרק על תעסוקת נשים ערביות-פלסטיניות מאת אומיימה דיאב, עמ' 135- 147 ♦

העצמת נשים בדואיות בנגב, מאת מירי מונק, הביטוח הלאומי, מינהל מחקר ותכנון,   2005דו"ח מחקרי המסכם פיתוח שתי תוכניות ייחודיות לנשים בעיר רהט ♦

תעסוקת נשים ערביות במשק הישראלי – רקע, חסמים ופתרונות, מאת אבראהים כתאנה, יוזמות קרן אברהם לכנס שדרות 2007 ♦

עצמאות ויזמות של נשים ערביות,כפריות ובדואיות בישראל – קרק, גלילי ופויירשטיין, פלורסהיימר 2009 ♦

מעונות יום ומשפחתונים מוכרים במגזר הערבי, מוגש לוועדה לקידום מעמד האשה, המרכז למחקר ומידע, כנסת, יולי 2008 ♦

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

ארועים קרובים

◄ הקודם

ספטמבר 2019

הבא ►
אבגדהוש

1

מוחרם – ראש...

2


3


4


5


6


7


8


9


10


11


12


13


14


15


16


17


18


19


20


21


22


23


24


25


26


27


28


29


30


למידע על:

OnePlace הוקם במאי 2011 במטרה לעודד את העברת הדיון ביחסים שבין המיעוט הערבי-פלסטיני לרוב היהודי למישור החברתי-אזרחי. האתר פועל להעמיק ולשפר דיון זה ולבססו על ידע ועובדות, להבין טוב יותר את מרכיבי הסוגיה והקשריה, לחזק את העוסקים בתחום ולהעצים את עשייתם כחלק מתמונה רחבה ומערכתית, וכן להעניק להם את כלי הידע הטובים ביותר להתמודדות עם התהליכים והקשיים השונים בניסיון להביא למציאות חיים הוגנת ושוויונית במדינת ישראל.

נושאי רוחב

המערכת הציבורית

הסכסוך

ניווט מהיר

Copyright © 2019 oneplace