ערבים בישראל

מרחב מידע רב תחומי

ערבים בישראל מרחב מידע רב תחומי

תפריט

בריאות (בעיקר קורונה, אך לא רק)

משרד הבריאות קורונה ערבית

ח"כ סמי אבו שחאדה נדבק בקורונה. הח"כ מהרשימה המשותפת, ששהה בבידוד מאז שנהגו אובחן כחולה, הודיע שבדיקת הקורונה שלו חזרה חיובית: "הנגיף מתפשט בגלל אי-קיום ההוראות באופן מלא". אבו שחאדה בעצמו תועד ללא מסכה בשני אירועים שונים, וכל חברי הכנסת של בל"ד נכנסו לבידוד, חסן שעלאן, YNET, פורסם:  04.06.20 ♦

החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, בקרב בני 21 ומעלה – ממצאים מסקר המשך לאחר תקופת הסגרלמ"ס, 26.5.2020:

  • תחושת דיכאון מלווה 16.2% מהאוכלוסייה. שיעור הערבים החשים דיכאון גבוה יותר מהשיעור בקרב היהודים (22.8% לעומת 14.7%, בהתאמה(.
  • 17/5%  מעריכים את מצבם הנפשי באופן שלילי: ערבים בשיעור כפול (30.7%) מזה של (14.5%) היהודים.
  •  26/7%מהאוכלוסייה צופים כי ב-12 החודשים הבאים מצבם הכלכלי ישתפר, 54.9 % סבורים כי מצבם לא ישתנה ו-18.3% צופים כי מצבם הכלכלי יחמיר. שיעור האופטימיים בקרב הערבים(36.9%) גבוה יותר מהשיעור בקרב היהודים (24.9%).
  • 39.0% מהאוכלוסייה נותנים אמון רב בממשלה בהתמודדותה עם משבר הקורונה )ערבים –46.5% ,יותר מיהודים – 37.4%): 29.9% נוספים נותנים אמון 'במידה מסוימת'. ♦

מישהו חשב על התלמידים הערבים?  זה היה צפוי שמדיניות האפליה וההדרה הממשלתית כלפי החברה הערבית תתבטא גם בתקופת משבר הקורונה… כדי להתמודד עם המגפה אסטרטגית ולמנוע כאוס, בחרנו במודל עבודה מאורגן וקולקטיבי הנשען על ידע מקצועי, מיסדנו מודל עבודה תיאומי שעבד בשיתוף פעולה עם כל הגופים הייצוגיים, כולל הוועדות המקצועיות, ארגוני החברה האזרחית וגופים ומסגרות חברתיים ערביים שמילאו תפקידים חשובים במאבק בקורונה. לוועד הבריאותי – ארצי שהוקם על ידי ועדת המעקב העליונה וכלל מומחים, רופאים וחוקרים ברמה מקומית ועולמית, היה תפקיד משמעותי במאבק במגפה….", ד"ר שרף חסאן, ראש ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, הארץ, 26.5.20 ♦

החברה הערבית ביום שאחרי הקורונה: בלי נגיף, בלי פיצויים ועם זינוק בעוני. למרות שבועות של הסברה לקויה, חשש מהתפרצות מוקדי תחלואה, ותחושת קיפוח גדולה בחלוקת כספי הפיצוי הממשלתיים – החברה הערבית הצטיינה במיגור התחלואה בישוביה • האם יש פה פתח לתקווה? בכלל לא בטוח • האזינו , דני זקן, רון טוביה וקרן קירש, גלובס, 22.5.20 ♦

סיפור ההצלחה של הקורונה: כך ריסקו הערבים בישראל את העקומה. במהלך התקופה כולה אובחנו 1,040 חולים בלבד בחברה הערבית, ורק חמישה מתו. החשש מלהיות מותקפים כמו החרדים, ההתארגנות הפנימית להגנה על הקשישים, סגירת המסגדים היזומה ושיתוף הפעולה עם פיקוד העורף. "החברה הערבית התגייסה כדי לשמור על עצמה וגם להראות שאנחנו שותפים", רוני לינדר, דה מרקר, 20.5.20 ♦

דוחות והמלצות:

מסמך ממשלתי פנימי חושף את הכשלים בטיפול במשבר הקורונה בחברה הערבית. מסמך של המשרד לשוויון חברתי, שהגיע לידי "גלובס", מונה את הכשלים בטיפול ברשויות הערביות בזמן הקורונה ומציע תוכנית ייעודית לסיוע לרשויות אלה…  הוא חושף מחדלי הסברה, הנגשת מידע, העדר תרגום לערבית, והקצאת משאבים ותקנים בריאותיים ואחרים לחברה הערבית. המסמך שהוכן במשרד לשוויון חברתי והוגש למטה לביטחון לאומי מפרט את הכשלים, וקורא לגבש תוכנית סיוע ייחודית לרשויות הערביות, אשר שובתות בימים אלה …", דני זקן, גלובס, 11.5.20 ♦

הממשלה אישרה הערב שינויים בתקנות שעת חירום, וכן החלטת ממשלה לתקצוב 6 מלש״ח להשבת ישראלים מחו״ל.  תקנות שעת חירום (הגבלת פעילות)(תיקון): "….הגבלת פעילותם של עסקים וחנויות בשעות הערב בתקופת הרמדאן, ביישובים שמרבית תושביהם מוסלמים, תיעשה מעתה רק ביישובים שהוכרזו כ"אזור מוגבל"…תוקף התקנה עד ליום ג׳, 19 במאי 2020." הודעת משרד הבריאות בטלגרם, 11.5.20 ♦

עימות בממשלה על השימוש במתקני הכושר. "…שר הפנים אריה דרעי החליט, לאחר פנייה של יו"ר סיעת הרשימה המשותפת אחמד טיבי ויו"ר הוועד הארצי של הרשויות הערביות מודר יונס להסיר את מרבית ההגבלות שהוטלו על עסקים בישובים ערביים במטרה למנוע התפרצות של מחלת הקורונה. יש לציין כי על הממשלה לאשר את ההחלטה והיא צפויה לעשות זאת בשעות הערב. שר הפנים ציין את "ההתנהגות המופתית" של האוכלוסיה הערבית בצקופת הרמדאן, שלדבריו סייעה לבלימת התפשטות הנגיף והביע תקווה שנתוני התחלואה הנמוכים ימשכו. למרות הסרת מרבית ההגבלות, האיסור על פתיחת בתי קפה ומסעדות ישאר…", אריאל כהנא ויורי ילון, ישראל היום, 10.5.20 ♦

פתח לסדר עולמי אחר. המגפה איננה מבדילה בין יהודי לערבי או בין סיני, אמריקאי, אירופי או אפריקאי. כולם שרויים באותה סכנה..זו העת שמנהיגי העולם, גם בישראל, יחשבו על אסטרטגיות מסוג שונה: מדינת רווחה, שוויון בזכויות הסוציאליות לכלל האוכלוסייה, מיגור המונופולים וההגמוניה, עצירת ההוצאות על מרוצי חימוש ועיצוב סדר עולמי חדש, שיתוף פעולה רחב בפיתוח כלכלי, בדגש על הקצאת משאבים בתחום התעסוקה המדע והמחקרים, במיוחד בתחום הרפואה ואיכות הסביבה, ויחס שווה והוגן למדינות והאוכלוסיות העניות להבטחת רווחתן ובריאותן..", ג'אדה זועברי (אתר בוקרא), דה מרקר, 11.5.20 ♦

'האם הקורונה פתחה דף חדש בין החברה הערבית למשטרה?' בשבועות האחרונים חלה ירידה של ממש בשיעור הפשיעה בחברה הערבית, ויש מי שמסביר זאת בנוכחות המוגברת של שוטרים וחיילים בישובים הערביים בימי הסגר. האם האזרחים הערבים בארץ רואים באופן שונה על צה"ל והמשטרה? כתבתו של ערן זינגר, מתוך השבוע עם ירון דקל, כאן חדשות |  08.05.20 ♦

דעה – הקורונה והחברה הערבית: פיספנו את ההזדמנות? הקורונה מהווה הזדמנות ענקית לתקן הרבה תהליכים מעוותים • ובפרט, היא יכלה להביא להגברת האמון של הציבור הערבי במוסדות הממשלה • אך נראה כי הזדמנות זו התפספסה והציבור הערבי נשכח מאוחר… הקורונה יצרה הזדמנות ענקית לתיקון תהליכים מעוותים בחברה הערבית בישראל.. מאז התפתחות המגפה ועד הלום הציבור הערבי נשכח תמיד מאחור. …", חליל עיד (בכיר הייטק), גלובס, 7.5.20 ♦

הסגר על שכונות בחורה הוארך; מספר החולים עלה מ-1 ל-123 בפחות משבועיים. היישוב נחשב למוקד התפרצות המחלה המשמעותי ביותר בישראל כיום. חלק מהתושבים מתנגדים לחידוש הסגר, ופוחדים כי יפגע בעסקיהם בטווח הארוך: "זה יחלחל לאנשים", אלמוג בן זיכרי, הארץ, 5.5.20 ♦

מה הסיבה להתפרצות המגפה בדיר אל-אסד? קפיטליזם! ما سبب تفشّي الوباء في دير الأسد؟ الرأسمالية!  "…בחברה שלנו לא נהוג לדבר על קשרי הון – שלטון, אך כאן זה ברור וחשוף לעיני כל. ראש המועצה אחמד דבאח היה שותף במפעל שבבעלות אחיו…. לא בוצעו בדיקות והעסקים התנהלו כרגיל עד אמצע אפריל, כאשר התגלתה ההתפרצות בכפר…", שאהין נסאר, הזירה – الساحة הארץ, 5.5.20 ♦

מחקר עמדות הציבור להנחיות משרד הבריאות להתנהגות בזמן הקורונה. תמונות מצב   1.5.20, מגזר ערבי, מחלקת מחקר – לפ"מ, (משרד הבריאות), מאי  2020 ♦

הממשלה החליטה: הסגר ביישובים הערביים יתקצר בשעה וחצי. בעקבות פניית שר הפנים, אריה דרעי לרה״מ בנימין נתניהו, החליטו היום (שישי) שרי הממשלה להגדרת אזור מוגבל, במשאל טלפוני, לקצר את הסגר ביישובי החברה הערבית בתקופת הראמדן מהשעה 19:30 מדי יום ועד 3 לפנות בוקר למחר . גיא אברהם, מבזקלייב, 1.5.20 ♦

התפרצות קורונה בחורה שבנגב: עלייה של 127% במספר החולים בתוך שלושה ימים. "… על פי הנתונים, בשלושת הימים האחרונים אובחנו 37 חולים נוספים ביישוב – גידול בשיעור של 127.6%. מספר החולים הכללי שהתגלה עד כה בחורה עומד על 66…", קטי דור, 29.4.20 ♦

הפרויקט הבא: בית חולים ערבי مشروعنا القادم- إنشاء أول مستشفى عربي. דמיינו לכם מה היינו עושים אם הקורנה הייתה מתפרצת ביישובים הערביים והשלטונות הישראליים היו נוקטים, כרגיל, בכלי האהוב עליהם: הטלת סגר. בניגוד לבני ברק, בנו לא היו מטפלים בכפפות של משי. עשרות ואולי מאות היו מאבדים את חייהם! … בהתבסס על כך, אחרי שנצלח את משבר הקורונה, הפרויקט הערבי החשוב ביותר הוא הקמת בית חולים ערבי ארצי ברמה בינלאומית….", מוהנד סרסור, הזירה – الساحة , הארץ, 27.4.20 ♦

הקורונה לא מבדילה בין יהודים לערבים. האזרחים הערבים מהווים 20% מתושבי ישראל ולכן חובה להבטיח את ייצוגם במוקדי ובתהליכי קבלת החלטות בכלל וגם בהתמודדות עם מגפת הקורונה. זו חובה מוסרית וערכית של המדינה כלפי אזרחיה, וסים חוסרי (עמותת סיכוי), כלכליסט, 27.4.20 ♦

ראש מועצת דיר אל אסד לשעבר מת מקורונה: "נשאר מעורב". אחמד אבו נעמה בן ה-90 מת מהנגיף לאחר שמצבו הדרדר במרכז הרפואי לגליל. "נאבקנו, הטיפול לא צלח ונאלצנו לקבוע את מותו", אמרה מנהלת מחלקת שיקום בבית החולים. מניין המתים במגזר הערבי עלה לשבעה, חסן שעלאן, YNET, פורסם:  26.04.20 ♦

מסעדות, חנויות ומספרות – הנחיות משרד הבריאות בערבית, 26.4.20 ♦

מסתמן: שכונת מגורים בטייבה בדרך לסגר. פרסום ראשון: בדיון שנערך על "שכונת הבדואים" בעיר, עלה כי 2% מ-3,500 התושבים חולים בקורונה, וכי השכונה בדרך להיות מוגדרת "אזור מוגבל". ראש העיר העריך שיהיה קושי בפינוי בהוצאת חולים וציין כי צעירים בטייבה לא נשמעים להנחיות משרד הבריאות, אמיר אלון, YNET, 26.04.20 ♦

המסגדים נותרו ריקים ברמדאן: "הקורונה מחזירה אותנו למטרת הצום". החודש החגיגי, שמדי שנה מצוין בתפילה ובשמחה, החל בסוף השבוע באווירה השונה, והתושבים מספרים על "הרגשת מועקה באוויר". חלקם מעידים על בלבול מהנחיות משרד הבריאות: "המידע לציבור לא ברור". ראש עיריית רהט קרא אף להחמיר אותן: "צריך לסגור את העיר", יואב איתיאל ויניר יגנה, וואלה, יום שבת, 25 באפריל 2020, 18:48 ♦

כשההקלות פוסחות על הערבים: הרמדאן נפתח בבלבול ובחוסר ציות להנחיות. התקנות החדשות פורסמו ימים אחדים לאחר שהממשלה אישרה כי ביישובים ערביים ייסגרו בתי עסק מ-18:00. אווירת היציאה מהמשבר מתורגמת כעת לתורים ארוכים מחוץ לחנויות הממתקים ולתנועה ערה ברחובות, ג'קי חורי, הארץ, 25.4.20 ♦

הקורונה הפכה את הרמדאן מהחודש החגיגי ביותר למפחיד ביותר. המסגדים והרשויות הערביות קוראים למאמינים להתפלל בבית והאירועים הגדולים בוטלו, אך הפגיעה הכלכלית הקשה והרפיון בסגר מעוררים חשש גדול. וזה לא עוזר שמשרד הבריאות משתמש בהסברה שלו באנשי דת סעודים ובביזוי נשים, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  25.4.2020 ♦

בלי חגיגות ותפילות המוניות: הרמדאן החל היום בצל משבר הקורונה. במהלך כל החודש ייסגרו החנויות ביישובים הערביים לפני ההכנות לארוחת שבירת הצום ועד שלוש לפנות בוקר. המופתי של ירושלים הודיע שמסגד אל-אקצא לא ייפתח לתפילה, ג'קי חורי, הארץ, 24.4.20 ♦

קמפיין משרד הבריאות לחברה הערבית הוסר לאחר שהואשם בשוביניזם. משרד הבריאות הסיר אתמול קמפיין חדש שנועד לעודד את האזרחים הערביים להישאר בבית בחודש הראמדן • הסרטון עורר זעם, בין השאר, בעקבות שימוש "במילים שמדכאות נשים, מילים אגרסיביות ומשרישות את השוביניזם ומעמדן הנחות של הנשים הערביות", ענת ביין-לובוביץ', גלובס, 23.04.2020 ♦

קמפיין משרד הבריאות בנגב

במגזר הערבי מוחים על העוצר הלילי ברמדאן: "עונש קולקטיבי". במסגרת המגבלות שאישרה הממשלה, עסקים ביישובים עם רוב מוסלמי ייסגרו החל מהשעה 18:00 בתקופת הרמדאן. יו"ר ועדת המעקב כינה את המגבלות "דרקוניות ולא מידתיות", ראש מועצת ערערה אמר כי הן מקובלות "אך יש לנהוג ברגישות". המשטרה: "נאפשר חופש דת, אך חיי אדם לפני הכל", יואב איתיאל ולירן לוי, וואלה, יום חמישי, 23 באפריל 2020, 10:44 ♦

הממשלה אישרה את הגבלות התנועה ביום הזיכרון, יום העצמאות והרמדאן. "…לגבי הרמדאן, ביישובים המוסלמים ייסגרו כל בתי העסק ממחר (יום ה', 23 באפריל) ועד 3 במאי בין השעות 18:00 ל-3:00 לפנות בוקר, למעט בתי מרקחת. עסקים יוכלו להוציא משלוחים אך תיאסר יציאה מהיישובים. מועוויה כבהה, מרכז בכיר במשרד הבריאות, אמר הבוקר בוועידת הקורונה של הכנסת: "הרבה נדבקים במגזר נדבקו במרכולים. יש להקפיד בתקנות לדעתי על הסופרים כי יש עליהם עומס. כאנשים רוצים לקנות לקראת הארוחה בערב. צריך לנסות לשכנע כמה שיותר חולים מאומתים שיהיו בבתי מלון כדי למנוע את הפצת המחלה. הנתון המעודד: אנחנו עומדים על 25% מחלימים בכלל הנדבקים בחברה הערבית". איתמר אייכנר, 22.4.20 ♦

قائدة شرطة كفركنا ميراف فاجنير تتوجه للمواطنين بمناسبة شهر رمضان باللغة العربية  –  [צפו ב] מפקדת תחנת כפר כנא סנ"צ מירב וגנר,פונה בשפה הערבית הנחיות ،לקראת רמדאן. פוראת נאסר, טוויטר, 22.4.20 ♦

ההנהגה הערבית דורשת להחמיר את האכיפה ולסגור מסגדים. הרמדאן, שמתחיל בסוף השבוע, מתאפיין בחגיגות ליליות וביציאת אלפים למסעדות לחגוג ולאכול, ולכן פוטנציאל התפרצות הקורונה במהלכו גדול במיוחד ■ מרבית ההנהגה הערבית קוראת להטיל סגר, והממשלה תצטרך תכריע, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 22.4.20  ♦

החברה הערבית בישראל לקראת חודש רמדאן בצל הקורונה. לאחרונה נרשמה עליה ניכרת בשיעור התחלואה בקורונה בישובים ערביים בישראל. זאת, למרות שגברה המודעות לאתגרי המגפה ועמה ההיענות להנחיות משרד הבריאות בעקבות הרחבת ההפצה של המידע בשפה הערבית. חודש רמדאן המתקרב, שבו נהוגה מסורתית התקהלות ניכרת, מחייב ערנות והיערכות מיוחדת בהסברה, באכיפה, בשירותי בריאות דחופה ובסיוע לאזרחים. ברמה העקרונית, המעורבות החיובית של הציבור הערבי בהתמודדות עם מגפת הקורונה מדגישה את הצורך בשינוי בסיסי של הגישה כלפי ציבור זה, הזכאי לגישה שוויונית ובמסגרת זו גם לשירותים חברתיים ובריאותיים, בקרב רבים מהציבור היהודי וגם של הממשלה. לפיכך מומלץ…. אפרים לביאח'דר סואעדמייסלון דלאשהמורן דיטשמאיר אלרן, מבט על, גיליון 1304, המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, 20 באפריל 2020 ♦

ארדן סייר ביישובים הערביים שבסגר: "הרמדאן – האתגר המשמעותי ביותר". השר לבטחון פנים ומ"מ המפכ"ל סיירו בדיר אל-אסד ובענה, הנתונים בסגר זה היום השני בשל התפשטות התחלואה מקורונה, ובחנו את היערכות שירותי החירום והמשטרה. לדבריו, חודש הרמדאן הוא האתגר הגדול ביותר במאבק בנגיף. "המשבר – אינו מבדיל בין הדתות השונות", אלי אשכנזי ולירן לוי, וואלה, יום ראשון, 19 באפריל 2020, 17:20 ♦

חשש מצפיפות בחנויות ומתפילות המוניות: ביישובים הערביים תומכים בהחמרת ההגבלות ברמדאן. אנשי דת הביעו הסתייגות מההיתר להתפלל בחוץ בקבוצות של עד 19 בני אדם, לאחר שכבר הודיעו כי בחג יש להתפלל בבתים. "למען בריאות הציבור אין שום צורך להגיע למסגדים באווירה הזו", אמר ל"הארץ" גורם במוסד לפסקי הלכה ומחקרים באיסלאם, ג'קי חורי, הארץ, 20.4.20 ♦

הקלות בסגר – דף הנחיות בערבית, טלגראם משרד הבריאות, 20.4.20 ♦

האם הממשלה מזניחה את ההסברה אודות הקורונה בחברה הערבית? עמותת סיכוי, מרכז אעלאם והקליניקה לזכויות האזרח טוענים כי היקף וסוג הפרסום שמקצה לפ"מ למגזר הערבי לקראת חגיגות הרמדאן בצל הקורונה, אינו מספק בהשוואה למגזר היהודי • לפ"מ: "כל פרסומי משרדי הממשלה באמצעותנו מקבלים ביטוי גם בשפה הערבית", ענת ביין-לובוביץ', גלובס, 19.04.2020 ♦

ח"כ טיבי: אנחנו ערב חודש הרמדאן, חייבים לשנות את ההרגלים. צביקה סופר, מבזקלייב, 18.4.20 ♦

השר דרעי לראשי המגזר הערבי: להוציא בדחיפות חולים מהבתים. שר הפנים קיים הערב (מוצאי שבת), שיחת זום עם ראשי רשוית ערביות, חברי כנסת ואנשי משרד הפנים, במטרה להיערך לחודש הרמדאן בעת משבר הקורונה. כזכור, מונה שר הפנים דרעי, על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לרכז תכנית טיפול בחברה החרדית והערבית במשבר הקורונה…", צביקה סופר, מבזקלייב, 18.4.20 ♦

הקורונה מייצרת הזדמנות לאומית מול המגזר הערבי. הנוכחות חסרת-התקדים שמגלה המדינה במרחב המוניציפלי הערבי בניסיון לבלום את המגפה, ובלימת התהליכים הפוליטיים במגזר, יכולות לשמש הזדמנות אסטרטגית להבטיח את החזרת שיווי המשקל בינם לבין המוסדות הלאומיים, מאת  ד"ר דורון מצא, מקור ראשון, כ״ה בניסן ה׳תש״ף, 19/04/2020 ♦

הציבור הערבי פוחד להגיד "סבא מת מקורונה". ההשקעה בהסברה בחברה הערבית דלה ולא ממוקדת. היא לא לקחה בחשבון את בעיית הסטיגמה של הנגיף, והתוצאה: מבוגרים ערבים מתים בבית… השקעה בחברה הערבית לא תציל רק את הציבור הערבי אלא את כל החברה בישראל, בריאותית וכלכלית. הגיע הזמן להתמקד בקמפיינים נכונים ורלוונטיים, רגישים תרבותית וממוקדים בבעיה…", עו"ד חאלד דגש, YNET,  פורסם:  19.04.20 ♦

דרעי לראשי רשויות ערביות: "יש להוציא כמה שיותר חולים מהבתים". מבזק מעריב און ליין, 18.4.20 ♦

זינוק בנדבקים בקורונה בחברה הערבית: "מה שקורה כאן צריך להדאיג את כולם". הכפרים דיר אל אסד ובענה, הסמוכים זה לזה, הוגדרו "אזורים מוגבלים", חולקו לרבעים – ומחסומים נפרשו בשכונות ובכניסות אליהם. מתנדבים ועובדי המועצות פועלים לספק לתושבים מצרכים חיוניים – ובדיון הערכת מצב עוסקים בדרכי הפעולה לקראת חודש הרמדאן שיחול בשבוע הבא. מספר החולים בדיר אל אסד זינק ויותר מהכפיל את עצמו תוך יומיים, פוראת נסאר|N12| פורסם 18/04/20 ♦

החל מהיום יעלה קמפיין הסברה רחב היקף לקראת הרמדאן, בהובלת אגף ההסברה של משרד הבריאות ובשיתוף מלא עם לשכת הפרסום הממשלתית ומטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה. חודש הרמדאן יחל ב-23 באפריל יימשך כחודש ימים, עד עיד אלפיטר. המסרים העיקרים של הקמפיין כדי  למנוע התפשטות קורונה במגזר הערבי: *להתפלל את תפילות סיום הצום (התראויח) רק עם בני הבית *ארוחת איפטאר רק עם בני הבית  בלי אורחים ובלי אירוחים…הודעת משרד הבריאות, 18.4.20 ♦

דאגה בדיר אל-אסד ובענה: "אנשים נדבקו ולא יודעים איך". תושבים משני היישובים בגליל הנמצאים מהיום בסגר קיבלו בהבנה את הצעד המחמיר, שבמסגרתו נחסמו הכניסות והייצאות ומשטרה מסיירת בשכונות: "קשה, אבל הבריאות יותר חשובה. זה לא הזמן לזלזל". החשש לקראת הרמדאן: דווקא כשהמדינה משתחררת – יישובים ערביים נסגרים, חסן שעלאן, YNET, פורסם:  18.04.20 ♦

החל הסגר: מחסומים נפרסו בכניסות לדיר אל-אסד ובענה. עשרות שוטרים נפרסו ביישובים שבגליל כדי לאכוף את ההגבלות שאישרה הממשלה אמש. ההחלטה להטיל סגר התקבלה לאחר שמספר חולי הקורונה בדיר אל-אסד עלה אתמול ל-62, בהשוואה לחולה אחד בתחילת השבוע, ג'קי חורי ונעה לנדאו, הארץ, 18.4.2020 ♦

מחולה אחד ל-62 חולים בתוך שבוע: סגר ראשון ביישוב ערבי. בישיבת ממשלה טלפונית מיוחדת ביום שישי בערב הוכרזו דיר אל אסד ובענה שבצפון כאזור מוגבל – השלישי בארץ אחרי בני ברק ושכונות בירושלים. בדיר אל אסד טוענים: משגיח כשרות הוביל להדבקה ההמונית. בקלנסווה רופאים חילקו מסכות להגברת המודעות לנגיף. פוסק הלכה: "הימנעו ממפגשים ברמדאן", איתמר אייכנר, חסן שעלאן ואדיר ינקו, YNET, עדכון אחרון:  18.04.20 ♦

היישובים החרדיים והערביים עומדים בראש רשימת הנדבקים בתוך המשפחה. לפי משרד הבריאות, כ-65% מהחולים באלעד מגיעים מבתים שבהם שני חולים ומעלה, ובבני ברק כ-55%. באום אל-פחם, ג'סר א-זרקא וטמרה יותר מ-70% מהחולים מתגוררים בבית שבו חולה נוסף… הדבר לא מצביע בהכרח על הידבקות שהתרחשה בבית, וייתכן שכמה מבני המשפחה נדבקו מחוץ לבית…", אהרון רבינוביץ, הארץ, 17.4.2020 ♦

"בצוותים הרפואיים אנחנו נמצאים בקדמת המאבק, ובמקביל היישובים שלנו נמצאים בחצר האחורית. במשבר הזה החברה הערבית לא היתה על המפה מבחינת מתחמי הדרייב אין והבדיקות הקורונה, והנה עוד שבוע נציין את הרמדאן ואין בכלל הסברה איך לעבור אותו בבטחה. בעוד שהנהגת החברה הערבית עושה הכל כדי למנוע את התפרצות הנגיף, הממשלה צריכה לעשות יותר. צריך יותר בדיקות ליישובים הערבים ויותר הסברה, צריך לשלב מומחים ערבים בקבלת ההחלטות – משרדי הממשלה חייבים לדבר עם החברה הערבית בגובה העיניים – ולא רק עליה ואליה". האזינו לאמג'ד שביטה, מנכ"ל שותף בעמותת סיכוי, בראיון לחדשות הבוקר בכאן11, 17.4.20 ♦

הופקרו לגורלם. العرب وحدهم في مواجهة كورونا. בעוד שמחלת הקורונה היא "לכל אזרחיה", מערכת הבריאות היא יותר לאזרחיה היהודים ופחות לאזרחיה הערבים. מאז תחילת המשבר, החברה הערבית לא קיבלה ועדיין אינה מקבלת מענה הולם – בריאותי, חברתי וכלכלי. מקבלי ההחלטות, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הפקירו אותנו לגורלנו…", חה"כ יוסף ג'בארין, הזירה – الساحة , הארץ, 17.4.20 ♦

יוזמה: איסור יציאה מהבית שעה לפני תום הצום ברמאדן. ח"כים ואישי ציבור ערבים מגבשים המלצות בנוגע לחודש הצום שיחל בשבוע הבא – יבוטלו תפילות והתקהלויות המוניות • מסגד אל אקצא יישאר סגור, רועי ינובסקי, ערן זינגר וסולימאן מסוודה, כאן 11, 16 באפריל 2020 ♦

פסוקים מהקוראן וסרטוני סלבס ערבים: היערכות קורונה של פיקוד העורף לרמדאן. מבצע "לילות רמדאן" במדים ותג דגל הלאום: האתגר הבא של צה"ל בהתמודדות עם נתוני התחלואה המתגברים ביישובים הערביים יתרחש עם כניסת חודש הצום בחברה המוסלמית. האחראי בפיקוד העורף על האוכלוסייה הלא-יהודית: "יש הבנה שזאת מלחמה שלא מבדילה בין יהודים לערבים", יואב זיתון, YNET, פורסם:  16.04.20 ♦

"ברשויות שלא רוצים לראות חיילים – אנחנו מוותרים". יוסי יהושוע, ידיעות אחרונות, 16.4.20 ♦

460 חולי קורונה במגזר הערבי: המשטרה תגביר פעולות האכיפה ברמדאן. השר לביטחון פנים גלעד ארדן הנחה את הכוחות להעלות מדרגה במהלך חודש הצום שיחול בשבוע הבא. עלייה מדאיגה של 500 אחוזים בשבוע נרשמה בעיר הבדואית רהט, יאסר עוקבי, מעריב,  16/04/2020 21:35 ♦

קחו את סגר פסח ותכפילו ב-30. "…חודש הרמדאן בפתח, הזמן הקדוש ביותר בשנה לאזרחים הערבים המוסלמים. זו תקופה שמאופיינת במפגשים משפחתיים רבים וארוחות משותפות – לא מדובר ביום או בשבוע, אלא בחודש שלם… כדי להצליח, ההיערכות הממשלתית למניעת התפשטות הנגיף בחודש הרמדאן חייבת להיעשות בתיאום ובשיתוף פעולה מלא עם הנהגת החברה הערבית, כבר משלב התכנון. ..,, עופר דגן ואמג'ד שביטה (עמותת סיכוי), הארץ, 16.4.20 ♦

פיקוד העורף יפתח את מלון קרלטון נהריה כמלון קורונה לחולים ערבים בלבד. יואב לימור בטוויטר, 16.4.20 ♦

הקורונה עוד תוביל לשירות לאומי לערבים. המגפה הולידה שת"פ נדיר עם הממסד בישראל, כולל המשטרה והצבא. אולי בעתיד נראה צעירים ערבים בשירות במד"א, בכיבוי, ברווחה ובשיטור קהילתי, ד"ר מיכאל מילשטיין (מרכז דיין) YNET, פורסם:  16.04.20 ♦

כך מסייע צה"ל למגזר הערבי. בעקבות החשש מהתפשטות הקורונה במגזר, גייס צה"ל 72 אנשי מילואים • 186 אלף מנות מזון חולקו ביישובים הערביים, מערכת ישראל היום, פורסם ב 15.04.2020 ♦

צה״ל קיים הערכת מצב במטרה לסייע למגזר הערבי לנוכח עליית התחלואה. דובר צה"ל הודיע כי התקיימה הערכת מצב צבאית, לנוכח עליית נתוני התחלואה במגזר הערבי, בראשות מפקד פיקוד העורף, אלוף תמיר ידעי ובהשתתפות ראשי הרשויות הערביות, נציגי משרד הבריאות, נציגי משטרת ישראל ומד"א. מהנתונים שדובר עליהם לסיכום הצעדים של צה״ל לסיוע ליישובים הערבים במשבר הקורונה, עלה בין השאר, כי מאז החלה חלוקת המזון במגזר הערבי לפני כשבועיים, חולקו מעל ל-185,000 מארזי מזון. עוד עלה כי גויסו כ-80 אנשי מילואים יעודיים לרשויות הערביות בכל רחבי הארץ, בנוסף למשרתים הפזורים בשטח. טל לב רם , מעריב, 15/04/2020 ♦

יו״ר בל״ד: ״אין בעיית משמעת במגזר הערבי, הבדיקות שם החלו באיחור״. יו״ר בל״ד, וראש וועדת משנה קורונה בחברה הערבית ח״כ אמטאנס שחאדה, פרסם ציוץ בחשבון הטוויטר שלו, בו כתב: ״ביקור ביישובים הערבים מבהיר שאין שום בעיית משמעת. הבעיה היא שהטיפול והבדיקות החלו באיחור משמעותי ועדיין לא בהיקף הנדרש. הממצאים הקשים החלו להתגלות בעיכוב מיתר המדינה. נמשיך לפעול עם חדר המצב בחברה הערבית כי להגדיל את כמות הבדיקות ולהכין תוכנית פעולה מתאימה לחודש רמדאן״. אריק בנדר, מעריב מבזקים, 15/04/2020 19:08 ♦

ביישוב הערבי עם מספר החולים הגבוה ביותר יודעים ששיאי המגפה עוד לפניהם. תושבי אום אל-פחם, ולצידם העירייה והמשטרה, מודעים להשלכות הקשות שהרמדאן עלול להביא בחודש הבא, אבל בפועל יש רק 46 תושבים בבידוד. "זה טוב להיבדק, אבל אתה רואה – אני בבגדי עבודה. אני חייב להתפרנס", מספר אחד הממתינים במחסום, ג'קי חורי, הארץ, 16.4.20 ♦

מזל שמשגיח הכשרות אינו ערבי. צמרמורת עברה בגופי לנוכח מחשבה טורדנית: אם במקום משגיח הכשרות שפעל בבית המטבחיים בדיר אל אסד, והדביק מספר עובדים מהכפר והאזור, היה עובד ערבי שעובד במפעל בעיר יהודית, ושם הדביק את העובדים בקורונה. רק עלה הרעיון בראשי והדמיון שלי כבר שותק מאימת התסריט שעלה מול עיני. ..", עודה בשאראת, הארץ, 15.4.20 ♦

"כוחות משימה מיוחדים": נזכרים באיחור במגזר הערבי. רגע לפני צום הרמדאן מתחילה המדינה לסמן את יישובי המגזר כמוקד רגיש להתפרצות, והבוקר דווח על אחת כזו ליד כרמיאל. עלייה מדאיגה גם באום אל-פחם. במערכת הביטחון מתכננים כוח משימה ייעודי וערוכים להטיל איסורים ברמדאן, "שיהיו שונים מהסגר בפסח". מוקש מרכזי: מזרח ירושלים, יואב זיתון, אדיר ינקו וחסן שעלאן, YNET, פורסם:  15.04.20 ♦

משרד הבריאות מעדכן כי ישנה רמת תחלואה גבוה מאוד של נגיף הקורונה בישוב דיר אל אסד* (ההודעה בערבית) *משרד הבריאות מבקש מציבור התושבים של הישובים דיר אל אסד, נחף, בענה ומג'ד אל כרום להשאר בבתים*  משרד הבריאות בתיאום עם פיקוד העורף, מגן דוד אדום, המועצה המקומית וכן משטרת ישראל מטפלים באירוע. על פי הנתונים יש כרגע: 31 חולי קורונה מאומתים על פי החלוקה הבאה: דיר אל אסד 23, נחף 4, בענה 3, מג'ד אל כרום 1, סה"כ 31, משרד הבריאות, טלגרם, 15.4.20 09:14 ♦

מספר חולי הקורונה בחברה הערבית זינק והגיע ל391 , עלייה משמעותית הורגשה בעיר אם אלפחם עם 48 מקרים, עלי מוגרבי, חדשות 13 טוויטר, 14.4.20 ♦

בחברה הערבית מתרגלים לנוכחות צה"ל במאבק בקורונה: "כולנו באותה סירה". ביישובים הערביים מתמודדים עם מחסור בציוד מגן ובבדיקות על מנת למגר את התפשטות הנגיף, ונעזרים באנשי פיקוד העורף בטיפול בסוגיות הבוערות. בחסות הקורונה, ההימצאות הבלתי רגילה של חיילים באוכלוסיה הערבית הצליחה גם לייצר חיבורים: "מרגישים כאן בני בית", יואב איתיאל, וואלה, יום שלישי, 14 באפריל 2020 ♦

"פי שלושים מסדר פסח": האתגר הגדול הבא במאבק בקורונה – הרמדאן. עם סעודות רבות משתתפים, תפילות גדולות ופסטיבלים לתוך הלילה – הרמדאן המתקרב מדאיג את הממשלה ואת החברה הערבית ■ התארגנויות רבות מהשטח ומהממשלה מנסות להתמודד עם סכנת ההדבקה – והחמרת העוני בחברה הערבית, רוני לינדר וטלי חרותי-סובר, דה מרקר, 14.4.2020 ♦

אלה היישובים שבהם שיעור החולים הגבוה בישראל. חמשת היישובים הערביים בראש רשימת שיעור החולים: ג'סר א-זרקא: 35 חולים – 237.58 חולים לכל 100 אלף תושבים, דבוריה: 24 חולים – 230.46 חולים לכל 100 אלף תושבים, שבלי – אום אל-גנם: 10 חולים – 157.06 חולים לכל 100 אלף תושבים, ג'ת: 18 חולים – 151.13 חולים לכל 100 אלף תושבים, פקיעין: 6 חולים – 102.55 חולים לכל 100 אלף תושבים…", ענבר טויזר, 12N, 14.4.20, 11:28 ♦

לעדכונים נוספים על השפעת משבר הקורונה על הכלכלה, התעסוקה, החינוך, התקשורת ועוד – היכנסו לעמוד הבית

"ההגבלות הנ"ל לא יחולו על יישובים שמרבית תושביהם אינם יהודים…", מתוך *הודעה משותפת* של משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הבריאות, מתוך הודעה בטלגרם, 14.4.20, 01:23 ♦

דיווח: ישובים עם אוכלוסיה ערבית יוחרגו מההגבלות. ראש הממשלה הנחה את הפקידות המקצועית להכין תקנות לשעת חירום המגבילות מעבר בין ישובים ממחר ב־17:00 עד יום א׳ ב־6:00 (בדומה להגבלה שנכנסה לתוקף בשלישי ערב החג הראשון ב־19:00). ערוץ 7 מבזק, 13.4.2020 ♦

קורבן ראשון במגזר הערבי: סמיחה נכנעה לקורונה. סמיחה דיאב, בת 90 מטמרה, הלכה לעולמה במחלקת קורונה ברמב"ם, לאחר שנדבקה בנגיף. בטמרה חלו 16 תושבים בקורונה, והיא הוגדרה בדו"ח שהופץ על ידי משרד הבריאות בין "היישובים המדאיגים" במגזר, חסן שעלאן, YNET, פורסם:  13.04.20 ♦

ראש מועצת ג'סר א-זרקא: "כל תושב הוא פצצה מתקתקת, המשטרה חוששת מחיכוך". תושבי ג'סר א-זרקא, היישוב העני בישראל, לא מצייתים להנחיות וחלקם מסרבים להיבדק ולהיכנס לבידוד ■ ראש המועצה, מוראד עמאש, מודאג מהרמדאן המתקרב: "אנשים לא מבינים שהשנה החג יהיה אחר, בלי תפילות ובלי פגישות משפחתיות. צריך להכריז על סגר ולהפעיל אכיפה", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 13.4.20 ♦

משבר הקורונה: פעילות עדאלה נוכח ההתמודדות עם מגיפת COVID-19 – עמוד שמתעדכן באתר עדאלה ♦

הפרדה גיאוגרפית ותחושת יתמות: מדוע ערבים נדבקים פחות בקורונה. עשרה ימים אחרי שהתחילו מבצעי הבדיקות, מספרי החולים בחברה הערבית עדיין רחוקים מהמספרים בכלל החברה הישראלית. נראה כי הסיבות העיקריות לכך הן סוציולוגיות, ובעיקר תחושה שאף אחד במדינה הזאת לא ידאג לנו ולכן אנחנו צריכים לעזור לעצמנו, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  13.4.2020 ♦

במשרד הבריאות מזהים את המגזר הערבי כ"ציר יותר קריטי". למרות מספרי הנדבקים הנמוכים יחסית, בישראל חוששים מהתפרצות במהלך הרמדאן שיחל בחודש הבא. בדומה להנחיות לציבור היהודי בליל הסדר, הציבור הערבי יתבקש להישאר בבתים ולחגוג באופן מצומצם ככל הניתן. עם זאת גורם בכיר הדגיש בפני ynet כי קיימת מודעות גבוהה במגזר, יואב זיתון, אליאור לוי, חסן שעלאן ואדיר ינקו, YNET, עדכון אחרון:  12.04.20 ♦

מודיעין עילית, ביתר עילית ויישובים ערביים: הערים שבהן קצב ההדבקה גבוה ביותר. מדו"ח חדש שפירסם המרכז למידע וידע למערכה בקורונה עולה כי הערים הבעייתיות מבחינת קצב גידול החולים הן במגזר החרדי והערבי.. בדו"ח נותנים דגש גם על יישובי המגזר הערבי, שבהם יחס ההכפלה עומד על 1.6, מהגבוהים בארץ. היישובים המובילים במספר החולים ובקצב ההכפלה הם ג'סר א-זרקא, אום אל פאחם, דבוריה, טמרה, ג'ת, באקה אל גרביה ורהט. שגיא כהן, דה מרקר, 12.4.20 ♦

הפטריארכיה דווקא תומכת: איך הפכו הנשים במגזר הבדואי למסבירות נגד הנגיף? במציאות של מחסור במים זורמים, בתשתיות בריאות ובחיבור לאינטרנט, איה אבן פרג' ואחלאם אבו קרן נלחמות בהתפשטות נגיף הקורונה בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב באמצעות צוות הסברה ליישום הנחיות משרד הבריאות, טליה לוין, מעריב,  12/04/2020 ♦

נתונים לפי ישוב בישובים ערבים ומעורבים * (מעל 5000 תושבים), 12/04/2020 08:00, משרד הבריאות, טלגרם ♦

ראש מועצת דבוריה מאשים: "ההדבקה ביישוב החלה מבית אבות ביבניאל". מעריב, 12.4.20 ♦

"הבטיחו ייצוג לנשים בצוות המומחים להתמודדות עם מגפת הקורונה או שנעתור לבג"ץ". המטה הפמיניסטי לשעת חירום פנה לרה"מ ולראש המל"ל, לאחר שנודע כי אין נשים בצוות המומחים שהוקם כדי להתמודד עם מגפת הקורונה …עוד נכתב כי יישום הדרישה לייצוג הולם של נשים ממגוון קבוצות אוכלוסייה "ישרת את מטרותיה של הוועדה ויגשים את השאיפה לקבלת החלטות ראויה יותר לכלל הקבוצות בחברה"  טל שניידר, גלובס, 12.4.20 ♦

צוות המומחים של המל"ל: בלי נשים ובלי ערבים. טלי חרותי סובר, דה מרקר, 12.4.20 ♦

החברה הערבית מגיבה, אך סיר הלחץ מבעבע. לצד תפקוד מרשים של תושבים ורשויות, ניכרת עלייה באלימות במשפחה, בשימוש בשוק האפור וחשש כלכלי לקראת הרמדאן. האם הממשלה שומעת? החברה הערבית כרגע נסמכת בעיקר על הנכסים שיש לה: אנשי עסקים שתרמו מזון, רשויות מקומיות שנהנות מאמון מול התושבים, אלפי מתנדבים, מנהיגות פוליטית מגויסת שמדברת בשפה אוניברסלית, וצוות רפואי שמפיץ את הידע הנדרש לתושבים (אין כמעט משפחה ערבית שאין בה איש צוות רפואי). אך כל אלה ימשיכו להיות יעילים רק לזמן מוגבל…", עו"ד רסול סעדה (מעוז), YNET, פורסם:  12.04.20 ♦

נתונים לפי ישוב בישובים ערבים ומעורבים* (מעל 5000 תושבים) 11/04/2020 08:00), משרד הבריאות, ערוץ הטלגרם ♦

דבוריה וג'סר א-זרקא מונעות כניסה ממי שאינו תושב המקום בשל חשש מקורונה. המועצות המקומיות הקימו מחסומים בתיאום עם המשטרה בשל חוסר הקפדה של תושבים על הנחיות משרד הבריאות. מספר החולים בנגיף בחברה הערבית עלה בכ-70% מתחילת השבוע ועומד על 278 בני אדם, ג'קי חורי, הארץ, 10.4.20 ♦

התפרצות קורונה בצפון: ראש המועצה חסם כביש בין שני יישובים ערביים. ראש מועצת היישוב אכסאל, שבתחומו התגלו שישה נשאי הנגיף, החליט למנוע מעבר מהיישוב הסמוך דבורייה שבו אובחנו 26 חולי קורונה. בצד השני משתפים פעולה: "קוראים לאנשים להישאר בבתיהם, יש זלזול בהנחיות", חסן שעלאן, YNET, פורסם:  10.04.20  ♦

בימי החג, ביישובים הערביים מנסים להבין את הסגר של השכנים היהודים. למרות תקנות החירום לנגיף הקורונה שהחריגו אותם מהעוצר, התושבים הערבים בצפון טוענים כי הבלבול בנוגע לאכיפה חוגג. בינתיים הציבור מתגייס למאבק בנגיף והרחובות שעמוסים לרוב במטיילים, ריקים כמעט לגמרי. "רוצים לשמור על הבריאות, זה אינטרס של כולנו", יואב איתיאל, וואלה, יום חמישי, 09 באפריל 2020 ♦

הקורונה במגזר הערבי: בירושלים מספר החולים הגבוה ביותר. מנתוני משרד הבריאות עולה כי בבירה חלו 1,622 תושבים, בעוד שבתל אביב-יפו 413. בעיר הגדולה ביותר במגזר, נצרת, נדבקו 9 אזרחים בלבד, בעוד שבאום אל פאחם חלו 22, מעריב אונליין 08/04/2020 10:07 ♦

מלון לחשודים כחולי קורונה מהמגזר הערבי נפתח בחיפה. המתחם נפתח באכסניית נוער בעיר, והוא מכיל 95 חדרים שיאכסנו אזרחים שנחשפו לנגיף ונדרשים לבידוד. עד כה נקלטו במקום 15 איש. בימים הקרובים יימשך האכלוס במלון, וצפוי להיפתח מתחם נוסף בעכו.  יואב איתיאל, וואלה, יום רביעי, 08 באפריל 2020 

היישוב הערבי שנזקק לסיוע במלחמה בקורונה – קיבל תרומה של 2 מיליון שקל. קרן אדמונד דה רוטשילד תרמה את הכסף להקמת מערך חירום יישובי בג'יסר-א-זרקא ■ מערך החירום יעסוק בהפצת מידע, אספקת מזון ואספקה של ציוד רפואה והיגיינה ויפעל בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית, גלי מלניצקי, דה מרקר, 8.4.20 ♦

משבר ממוטט חומות: החברה הערבית התגייסה למען החרדים. ההנהגה הערבית מיהרה להביע סולידריות ולהציע סיוע לבני ברק בהתמודדות עם מגיפת הקורונה, ובשטח פרחו שלל יוזמות פרטיות להושטת יד לעזרה. ההנהגה החרדית הגיבה בהתעלמות, מאת: ישראל פריי, שיחה מקומית,  8.4.2020 ♦

להשלכות נוספות – חינוך – כלכלה – תעסוקה, היכנסו לעמוד הראשי

נשיא טורקיה תרם מטוס שהביא ארצה סטודנטים ערבים ישראלים. לאחר שבוטלה טיסת ישראייר שנועדה להשיב את התקועים בטורקיה, ח"כ טיבי פנה לארדואן שארגן טיסה חלופית. מאה סטודנטים פלסטינים לא קיבלו אישור כניסה, אך 120 סטונדטים ערבים ישראלים שבו ארצה, ברק רביד, חדשות 13, 7.4.20 ♦

כעס בחברה הערבית על הסגר: "יש מי שלא חוגג את פסח". ההנחיות המחמירות על סגר ממחר התקבלו בזעם בחברה הערבית: "אם היה מדובר בחג של המוסלמים, הסגר היה רק על היישובים הערביים". אחרים הוסיפו: "בגלל פסח עושים יום כיפור לשאר האוכלוסייה", חסן שעלאן, YNET, פורסם:  06.04.20 ♦

"אנחנו לא מקבלים שום הסברים על המחלה – כאילו שאנחנו שייכים למדינה אחרת". מיעוט חולי הקורונה במגזר הערבי יכול להיות תולדה של מחסור בבדיקות ובמקביל גם של מחסור באינפורמציה ושיתוף פעולה של האזרחים. במערכת הבריאות מסמנים את החגים המוסלמים שיחולו בחודש הבא כנקודת תורפה משמעותית. ביקורת חריפה נשמעת על ידי ראשי הציבור הבדואי: "השירות לגבי הקורונה הוא אפס", ענבר טויזר|N12| פורסם 06/04/20 ♦

החברה החרדית היא תמונת ראי לציבור הערבי. הקורונה הביאה לקדמת הבמה את תהליכי העומק המתרחשים במגזרים השונים בחברה הישראלית והאירה את הדמיון והשוני בין החברה החרדית ובין החברה הערבית, מאת  יאיר שלג -, מקור ראשון,  י״ב בניסן ה׳תש״ף, 06/04/2020 ♦

"מתביישים להגיד שנדבקו בקורונה": איך מתמודדים בחברה הערבית? בקרוב יציינו ברחבי העולם את חודש רמאדן, ובמשרד הבריאות גובר החשש שאי היענות של הציבור הערבי להגבלות שהטיל, עלולה להוביל להתפרצות הנגיף ביישובים הערביים. האם מאמצי ההסברה לאוכלוסייה, שמתחילת משבר קורונה דווקא הצליחה לרשום לא מעט הצלחות, ימשיכו להועיל? צפו בכתבתו של ערן זינגר, מתוך חדשות הערב, כאן 11 05.04.20 ♦

בציבור הערבי מעודדים מנתוני התחלואה, אבל חוששים שהרמדאן יביא להתפרצות. לפי משרד הבריאות, רק 193 חולים מכ-8,000 בישראל מגיעים מיישובים ערביים. מומחים מנסים להסביר את התחלואה הנמוכה בין היתר בכך שהציבור הערבי לא השתתף במסיבות פורים וקשוב יותר להנחיות, אך מודאגים מההשלכות של התפרצות גדולה, ניר חסון וג'קי חורי, הארץ, 6.4.20 ♦

"אנחנו לא חרדים – סגרנו את בתי הספר יומיים לפניכם, המסגד נעול ואין חתונות". בשבוע האחרון, באיחור ניכר, הוקמו מתחמי בדיקה ניידים לקורונה ביישובים ערביים — טירה, כפר קאסם, איכסל ואחרים ■ מספר הבדיקות שבוצעו עדיין נמוך מאוד ביחס לבדיקות בחברה היהודית, ובהנהגה חוששים מהדבקה מוגברת ברמדאן, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 6.4.20 ♦

———————————————————————–

מידע כללי:

_______________________________________

הנגב – מוקד ההתפרצות הבא? מעט מדי מחשבה מוקדשת לנעשה מתחת לאפה של החברה הישראלית, למציאות החיים בדרום הארץ, בתנאים לא תנאים. הכוונה, כמובן, לחברה הבדואית…. ביישובי הפזורה הבדואית אין בדרך כלל מים זורמים, אין חיבורי חשמל תקינים, אין אינטרנט, ולמרבה הצער אין די חומרי חיטוי. אפילו מים וסבון הם לא אחת מצרך נדיר… הקורונה מלמדת אותנו עד כמה מרקם החיים של כולנו – יהודים, ערבים, בדואים – שלוב זה בזה. הזנחה של האחד, תחזור במוקדם או במאוחר לפגוע בשני. הבה נלמד מכך איך להיות ערבים זה לזה. …, סלאמה אל אטראש (ראש המועצה האיזורית אל קאסום בנגב), ישראל היום, 4.4.20 ♦

"המלחמה היא לא רק במגפה אלא גם ברכילות סביבה". מספר החולים הנמוך ביישובים הערביים מלמד על היעדר בדיקות, לא על התגוננות יעילה. שייחים וכמרים יכולים לשמש "סוכני בריאות" מעולים, אך משרד הבריאות מעדיף את השיטות שלו… החברה הערבית מושתתת על חמולות גדולות שבהן ערכו של חופש הפרט מופחת. הפיקוח החברתי ההדוק בתוך המבנה החמולתי כופה התנהגות קונפורמית, והיא זו שמונעת מהציבור ללכת לבדיקה או לקבל טיפול. מצב זה מדגיש יותר מתמיד את הצורך החיוני בשיתוף פעולה…", שירין פלאח סעב, הארץ, 5.4.20 ♦

מחדל בדיקות הקורונה באוכלוסייה הערבית: איימן עודה בטור מיוחד. הפערים בבדיקות הקורונה בין כלל הציבור לישובים הערבים מסכנים קודם כל את האוכלוסייה הערבית – ובהמשך את הציבור כולו. למערכת הבריאות אין מושג כמה חולים יש שם, והתוצאה עלולה להיות במצב בו רהט או אום אל פחם יהפכו לבני ברק. יו"ר הרשימה המשותפת בטור מיוחד ל-N12, שמסביר מדוע אפשר לנצח את הקורונה – רק ביחד, איימן עודה|N12| פורסם 04/04/20 ♦

המשטרה חקרה תושב טייבה שהפר בידוד 3 פעמים בשבוע. המשטרה עיכבה לחקירה צעיר מטייבה לאחר שכבר נקנס בסכום כולל של עשרת אלפים שקל. הוא הסתתר במרכז רפואי בעיר. ראש העיר טייבה: "לצערי בחברה הערבית יש כאלו שמזלזלים בבידוד. צריך לפעול ביד קשה ואף להכניס לכלא", חסן שעלאן, YNET, פורסם:  01.04.20 ♦

עמוד הוועד הערבי לחירום – الهيئة العربية للطوارئ

כמות הנדבקים בכל יישוב: הרשימה המלאה, N12, 3.4.20 חדשות 12

קופות החולים יפתחו בשבוע הבא מרפאות ייעודיות לבדיקות קורונה. המרפאות יחלו לפעול בשבוע הבא, בגלל העומס הרב על מד"א • המטרה: הנגשת הבדיקות לכלל האוכלוסיות והמגזרים • "נגדיל משמעותית את מספרן", מיטל יסעור בית-אור, ישראל היום, פורסם ב: 02.04.2020 ♦

התפרעויות ועימותים עם שוטרים ביפו על רקע התקהלות אסורה. שוטרים שערכו היום (רביעי) סיור שגרתי בשכונת עג'מי ביפו הבחינו בצעיר שעמד באמצע הרחוב עם אדם אחר, ודרשו ממנו להזדהות על מנת לברר היכן הוא גר לטובת אכיפת תקנות משרד הבריאות. חרף פנייתם, סירב הצעיר למסור בפניהם את פרטיו ולמקום החלו לזרום עשרות תושבים מבתים סמוכים במטרה למלטו.  אלי סניור, YNET, פורסם:  01.04.20 , 17:32 ♦

חרדים וערבים: יין ויאנג של קורונה. אין חולים, אין בדיקות ואין התקהלויות ביישובים הערביים. אז למה אנחנו חייבים להגיד – בעיית הקורונה אצל החרדים וגם אצל הערבים? מהצד השני עם גיא זהר, כאן 11, 1.4.20 ♦

ברקע הגברת הבדיקות, בחברה הערבית מקווים לדחוק את הבושה. מומחים מזהירים כי היקף התחלואה ביישובים הערביים גבוה מהידוע, ומקווים שהגדלת מספר הבדיקות תיתן תמונת מצב מדויקת יותר. מנהל בית חולים בנצרת: "לפנינו שבועיים קריטיים", ג'קי חורי, הארץ, 1.4.20 ♦

די להרעלת הבארות המשותפותكفى تسميمًا للآبار المشتركة. "…. הקושי של הציבור הערבי לא מסתכם בדאגה לעתיד הכלכלי, אלא מהמגפה עצמה ומצעדי הממשלה. אמנם, דאגות אלו משותפות גם לציבור היהודי, אך ברמה נמוכה בהרבה… הציבור הערבי זקוק כיום לנבחריו יותר מאי – פעם, הן לצורך המאבק המשותף בנגיף והן לשיקום ההריסות הכלכליות שמתחילות להיערם. הדרתם ממוקדי הכוח וקבלת ההחלטות כיום, תגזור לא רק שיעורי תחלואה ועוני גבוהים יותר בקרב הציבור הערבי, אלא בכלל מדינת ישראל….", נאסרים חדאד חאג' יחיא (המכון הישראלי לדמוקרטיה), הזירה – الساحة הארץ, 31.3.20 ♦

ביטוח לאומי לצדך ברגעים החשובים – אלא אם אתה ערבי. משבר הקורונה מציף בעיה קריטית הקיימת גם בשגרה – אזרחים ערבים אינם ממצים את הזכויות שלהם מול ביטוח לאומי, בין היתר, בגלל שהשירות אינו מונגש להם במלואו, סמאח אל ח'טיב־איוב ונגה מלכין (עמותת סיכוי), דה מרקר, 31.3.20 ♦

"אני חוזר מביה"ח מותש ושומע הסתה נגד ערבים – זה מקומם ומתסכל". קמפיין חדש מביע תמיכה באנשי הרפואה מהחברה הערבית, תוך קריאה לשנות את היחס המפלה וההסתה כלפי המגזר מצד אזרחים ופוליטיקאים. רופאים המשתתפים בקמפיין סיפרו ל-N12 על התחושות הקשות שמתלוות למאבק בקורונה: "אנחנו שותפים לגורל המדינה, נלחמים כתף אל כתף, והגיע הזמן שיבינו – דו קיום הוא אפשרי", אביבית מיסניקוב|N12| פורסם 31/03/20 ♦

סיפורים לילדים וייעוץ להורים: היוזמות שהוליד משבר קורונה במגזר הערבי. שבר הקורונה הוליד יוזמות מיוחדות להתפשטות עם הנגיף במגזר הערבי. החל ממספרי סיפור לילדים לפני השינה ועד לייעוץ פסיכולוגי להורים הלחוצים והמותשים. כתבתו של ערן זינגר מתוך חדשות הערב, כאן 11 30.3.20 #קול_איסראיל

מתחמי "היבדק וסע" במגזר הערבי יצאו לדרך. אבחון המוני של נדבקים בנגיף קורונה החל לפעול בערערה שבוואדי ערה ויתרחב לישובים נוספים במגזר • ח"כ אחמד טיבי: "המספר הנמוך של נשאים מהמגזר נובע ממחסור חמור של בדיקות ביחס למגזר היהודי", דניאל סיריוטי, ישראל היום,  30.03.2020 18:49 ♦

משרד הפנים יעביר למלוניות ערבים וחרדים שלא יכולים לשהות בבידוד ביתי. משרד הבריאות יעביר את פרטי החולים והמבודדים, ועובדים סוציאליים יבדקו אם הבתים עומדים בהנחיות לבידוד ביתי. מנכ"ל משרד הפנים: מעריך שמספר האנשים שצריכים להיות בבידוד גבוה פי שניים-שלושה מהמדווח, לי ירון, הארץ, 31.3.20 ♦

"המגזר נכנס לואקום הסברתי; אני מרגישה כמו המסביר הלאומי לערבים". כך אומרת ל"גלובס" פרידה ג'אבר, עורכת ראשית של אתר פאנט • לדבריה, "יש חוסר הבנה בולט בציבור הערבי של הנחיות הממשלה, כיוון שהתרגום וההנגשה לציבור זה היו לקויים" • סוהיל כראם, בעלי רדיו א-שמס: "הפכנו להיות תחנת הסברה לכל דבר", דני זקן, גלובס, 31.3.20 ♦

השר דרעי מינה צוות מיוחד שירכז פעילות בקרב החרדים והערבים במשבר הקורונה. "…בראש הצוות למגזר הערבי יעמוד איימן סייף…" מבזק ערוץ 7, 30.3.20 ♦

במתחם הדרייב אין שהקים מד"א בערערה אתמול נבדקו 185 אזרחים בלבד למרות שבמד"א היו ערוכים ליותר מ400 בדיקות. אנשי ציבור וראשי רשויות הביעו אכזבה מאי ההיענות. המתחם ייפתח היום ליד העיר טמרה שבגליל ומיועד לשרת את האוכלוסיה בעיר והסביבתה. מחר יוקם המתחם בעיר רהט בדרום. ג'קי חורי, טוויטר, 31.3.20 ♦

אין בדיקות אז לא סופרים את החולים הערבים. "…מספר החולים המאובחנים ביישובים הערביים עומד על 38 (לפי נתונים שפורסמו ביום שישי, 27.3). הערבים הם 20% מהאוכלוסייה של ישראל, והם גם אוכלוסייה בסיכון, בשל השיעור הגבוה של חולים במחלות כרוניות, ובגלל מגורים בצפיפות ומצב סוציו־אקונומי קשה. לכן, בחישוב גס מאוד, צריכים להיות היום כ–800 חולי קורונה ערבים לפחות…", ד"ר ניהיא דאוד, הארץ, 31.3.20 ♦

מחסור במכונות הנשמה בנצרת: "אם יגיעו שישה חולים – אין דרך לטפל בהם". בהמשך לחשיפת ynet ו"ידיעות אחרונות" על נתוני מכונות ההנשמה, בבתי החולים בנצרת מודאגים שהתפשטות הנגיף תפסה אותם לא מוכנים: "יש כאן 350 אלף אזרחים, לא נוכל לטפל בחולים קשים". התושבים זועמים: "אם ימותו אנשים, משרד הבריאות יישא באחריות", חסן שעלאן, YNET, פורסם:  30.03.20 ♦

מד"א יקים מתחם נייד לבדיקות קורונה ביישובי המגזר הערבי. ח"כ אחמד טיבי, יו"ר סיעת המשותפת פנה לשר יעקב ליצמן ולמנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב כדי להקים באופן דחוף מרכז בדיקות לווירוס הקורונה בחברה הערבית. השר ליצמן נענה ובעקבות כך נפגשו הערב (ראשון) ח"כ טיבי ומנכ"ל מד"א, אלי בין ושוחחו עם מודר יונס, ראש מועצת ערה, שם הוחלט להקים את המתחם הנייד שיסתובב ביישובים רבים במגזר הערבי. כמו כן, ח"כ טיבי פנה למשרד הבריאות כדי לשנות את הקריטריונים לבדיקת קורונה בחברה הערבית לאור מיעוט הבדיקות בקרב ערבים. יוסי בראון MivzakLive, 30.3.20 ♦

שותפים לגורל: זעקת צוותי הרפואה הערביים. מצד אחד צוותי הרפואה הערביים עושים לילות כימים שכם לשכם לצד חבריהם היהודים, בימים כתיקונם ועל אחת כמה וכמה בעת משבר בריאותי כזה. מצד שני כשהם חוזרים הביתה, הם מרגישים מודרים וחשים שמכלילים מגזר שלם כ"תומכי טרור". צפו בריאיון באולפן ynet, עם ד"ר ארסלאן אבו-מוך, ynetפורסם:  30.03.20 ♦

רק 36 חולי קורונה במגזר הערבי? "לא עושים מספיק בדיקות". ורופאים במגזר הערבי מותחים ביקורת על משרד הבריאות ועל מד"א וטוענים כי הסיבה היא מיעוט הבדיקות. "הקריטריונים למתי לעשות בדיקת קורונה חייבים להשתנות", פוראת נאסר|N12| פורסם 30/03/20 ♦

משבר הקורונה: אריה דרעי מונה לפרויקטור הראשי למגזר החרדי והערבי. על דעת ראש הממשלה ושר הבריאות, התבקש אריה דרעי לשמש כפרויקטור שירכז את כלל העבודה במגזר החרדי והערבי בטיפול בנגיף הקורונה. דרעי נאות וכבר התחיל לעבוד: "מי שלא שומר על בידוד ועל הוראות משרד הבריאות – יש להוקיע אותו קשות ולדווח עליו לרשויות", חדשות כיפה, ד בניסן התשפ, 29 במרץ, 2020 ♦

בנט: היקף ההידבקות במגזר החרדי והערבי – גבוה מאוד. "…"יש פה שלוש מדינות קורונה: מדינת קורונה של החרדים, הערבים, ושאר מדינת ישראל. שיעור ההדבקה אצל החרדים והערבים גבוה מאד. אני מתנגד להחמרה בהסגר. אני רואה במגזר הכללי התנהגות רצינית – יש בעיה אצל החרדים והערבים…", מבזק ערוץ 7, ד' ניסן תש"פ, 29.3.20 ♦

ביום  29.3.2020 פנינו למשרד הבריאות בעקבות פרסומים שונים אודות היעדר כמעט כליל של בדיקות קורונה בחברה הערבית. עד כה דווחו רק 38 מקרי הידבקות של אזרחים ערבים וזאת על אף שהמספר הכולל של ההידבקויות כפי שמדווח עומד נכון לרגע זה על 3,865 מקרים מאובחנים. האגודה לזכויות האזרח. ♦

הפלסטינים בישראל מתאחדים: "אין לנו אף אחד חוץ מעצמנו" . החברה הערבית התארגנה במהירות כדי לספק סיוע לנפגעים במגיפת הקורונה ולעודד את רוחם של המסוגרים בביתם – מחלוקת מזון וטיפול רפואי דרך תמיכה נפשית ועד לתיאטרון בובות וחוגי רקמה. "ברור לנו שאנחנו לא נמצאים בראש סדר העדיפויות של המדינה. לכן אנחנו צריכים לעזור אחד לשני", מאת: סוהא עראף, שיחה מקומית,  29.3.2020 ♦

החברה הערבית בישראל בצל מגפת הקורונה. עם הפצת מידע והנחיות להתמודדות עם מגפת הקורונה בשפה בערבית, גברה המודעות בקרב הציבור הערבי לחומרת המשבר וניכר בקרבו ובקרב מנהיגיו הפוליטיים, החברתיים והדתיים, קשב להנחיות ופעולה ליישומן. זאת, תוך התמודדות עם אתגרים חברתיים, דתיים וכלכליים לא מבוטלים. המשבר המחיש את שותפות הגורל של יהודים וערבים במדינה, שעה שצוותים רפואיים ערביים פועלים שכם אל שכם עם הצוותים היהודיים במאבק במגפה ובהצלת חיי אדם. על משרדי הממשלה להמשיך ולהקפיד על העברת מידע והנחיות בשפה הערבית בזמן, על שוויון במתן שירותים רפואיים וסיוע כלכלי לציבור הערבי, וכן על הנגשה שוויונית של שירותי חינוך ורווחה. אפרים לביאמאיר אלרןח'דר סואעדמורסי אבו מוךמייסלון דלאשה, INSS, מבט על, גיליון 1288, 29 במארס 2020 ♦

כשערבי מתקשר למד"א ומתקשה להסביר את סימני המחלה, הוא מועבר ממוקדן למוקדן ובסוף נדחה. בישראל השנייה האמיתית, מד"א לא טורחת לפרוס נקודות בדיקה, לשכת הפרסום לא ממהרת לפרסם הנחיות, חמישית מהעובדים לא יכולים לחתום אבטלה, ומאיפה יגיעו מחשבים ללמידה מרחוק? בחברה הערבית חוששים בעיקר מהתפרצות נרחבת של המחלה, ג'עפר פרח (מוסאוא), המקום הכי חם, 29.3.20 ♦

מפת החשיפה לקורונה מצביעה על החור השחור של משרד הבריאות: החברה הערבית. בעוד שביישובים היהודיים יש מאות סימונים, ביישובים ערביים ובמזרח ירושלים הנתונים חסרים. לכך מצטרף מיעוט המאובחנים כחולי קורונה בחברה הערבית. אנשי רפואה מספרים על חשש מסטיגמה וקוראים לרשויות להגדיל את מספר הבדיקות, ניר חסון וג'קי חורי, הארץ, 29.3.20 ♦

מציאות בלתי נסבלת בה הרופאים הערבים בחוד החנית של המאבק בקורונה בזמן שהמשפחות שלהם נשארו בחצר האחורית. עד לרגע זה אין מתחם דרייב אין אחד לבדיקות בריכוזי אוכלוסיה ערבים. חה"כ איימן עודה, חדשות 12 (טוויטר), 28.3.20 ♦

משרד החוץ סייע להחזרת 200 סטודנטים מירדן לישראל. משרד החוץ ושגרירות ישראל בירדן סייעו הבוקר לקבוצה של כ-200 סטודנטים ערבים-ישראלים שלומדים בירדן לחזור לבתיהם בארץ. המבצע תואם מול הרשויות הירדניות, שנענו לבקשה ההומניטרית הישראלית לאפשר את חזרתם של הסטודנטים לארץ. היום חצתה הקבוצה את הגבול במעבר נהר הירדן ותועבר לבידוד במלוניות בהתאם להנחיות משרד הבריאות. אנה רייבה ברסקי , מעריב,26/03/2020 ♦

האם במשרד הבריאות החליטו לא לבדוק ערבים? בחברה הפלסטינית בישראל לא מתבצעות כמעט בדיקות, הנתונים על מסלולי חולי הקורונה מתפרסמים באיחור, במשרד הבריאות לא מנגישים את המידע ואין מענה לדוברי ערבית. "הפחד שלנו שזה יהיה מאוחר מדי, וכשהמגיפה תתפשט נתחיל לריב בינינו על מעט השירותים שאנחנו מקבלים", מאת: סוהא עראף , שיחה מקומית, 26.3.2020 ♦

הפר את הבידוד בפעם השלישית ונקנס ב-5000 ש"ח. ערבי מקלנסווה הפר את הבידוד ונתפס כי נסע ברכב עם חלונות כהים. הוא נקנס ב-5000 ש"ח וקיבל גם דו"ח על החלונות הכהים. ערוץ 7 , א' בניסן תש"פ 26/03/20 ♦

בידוד בדלתות פתוחות. הקורונה לא מבדילה בין יהודי לבדואי אבל המדינה כן, ובכפרי הפזורה בנגב האנשים מרגישים שננטשו • ככה זה כשבמקום להשקיע בסיוע ובהסברה מחלקים, דווקא עכשיו, צווי הריסה. דוד פרץ, ישראל היום, 26.3.20 ♦

איך אומרים קורונה בערבית. – كيف نقول كورونا بالعربيّة؟"… נגיף הקורונה לא מבחין בין יהודים לערבים, כפי שאמר בצדק ראש הממשלה. אם כך, יכול להיות שהנגיף הארור מחזיק בתפישת עולם מתקדמת יותר מזו של הממשלה, כי כמו ברוב תחומי החיים – גם בשעת המשבר הזו החברה הערבית נזנחת לגורלה. אתם חושבים שלכם קשה?… מחסום השפה הוא אחד החסמים העיקריים לשילובם של ערבים בחברה הישראלית ובימים אלה מדובר לפעמים על חיים ומוות. עד לאחרונה, הנחיות משרד הבריאות תורגמו לערבית באיחור ניכר ובינתיים התושבים המשיכו את חייהם, לא מודעים לסכנה….", מוחמד דראושה (גבעת חביבה), הזירה – الساحة הארץ, 26.3.20 ♦

המענה לקורונה במגזר הערבי: תוכנית ל-2 בתי חולים שדה. פרסום ראשון: לפי התוכנית שגיבש מרכז השלטון המקומי, שני בתי החולים הזמניים יוקמו במשולש ובאום אל-פחם, ויהיו מוכנים לקליטת חולי קורונה – אם העומס בבתי החולים הרגילים ימנע טיפול בהם, אמיר אלון, YNET, פורסם:  25.03.20 ♦

הסטודנטים ששבו מאיטליה הועברו לבידוד באוטובוס מזוהם ומטונף – ללא שמירה על כללי המרחק: "התייחסו אלינו כמו כלבים". שתי טיסות מיוחדות שנחתו הבוקר בנתב"ג השיבו לישראל מאות סטודנטים מאיטליה. בשל החשש שנדבקו בקורונה, הם הועברו ישירות למלונית בידוד בטבריה. אך האוטובוסים שסיפקו במשרד הבריאות ופיקוד העורף היו צפופים, מזוהמים ומלאים בלכלוך ואבק. אחד הסטודנטים ל-N12: "התנאים היו מזעזעים, כלאו אותנו במשך שעות", פוראת נאסר|N12| פורסם 24/03/20 10:1 ♦

"לא מסבירים לנו על הקורונה": בחברה הערבית מתלוננים על קיפוח. גם בקרב ערביי ישראל החלו להבין את סכנת הנגיף, אולם לטענתם בתי החולים שלהם לא נערכו כראוי, אין להם מספיק בדיקות וההסברה באשר להנחיות החירום היא לקויה. "אנחנו לא רוצים להרגיש סוג ג'", עלי מוגרבי, חדשות 13, 23.3 ♦

אין תשתיות, אין מודעות: הקורונה מתפשטת, והמגזר הבדואי בסכנה מוגברת. האיסורים על שהייה במרחב הציבורי הצליחו להשפיע רק חלקית על ההתנהלות היומיומית בפזורה הבדואית שבנגב: ילדים מסותובבים בחוץ, רבים לא מכירים את ההנחיות ורק פעילים חברתיים מסבירים מהן הסכנות. "אם הנגיף יגיע לכפרים – הוא יתפשט במהירות עצומה", יניר יגנה, וואלה, יום ראשון, 22 במרץ 2020, 18:2 ♦

אתגר הקורונה ואיום הפשיעה: ההתמודדות של החברה הערבית עם המשבר. “אילזם ביתך", הישאר בביתך, הייתה הסיסמה שחרכה את אמצעי התקשורת של ערביי ישראל בימים האחרונים. זה הביא לשיפור בהיענות, שבפרוץ המשבר הייתה חלקית למדי במגזר…הקמפיין בנושא הקורונה, שבמסגרתו גם מובלטת תרומת הציבור הערבי, כפי שמגולמת בפעילותם של אזרחים ערבים במסגרת צוותי רפואה בכל רחבי הארץ, מבטא את בגרותה של החברה הערבית בישראל, ואת שילובה בפועל בחלק ניכר ממישורי העשייה במדינה….", ד"ר מיכאל מילשטיין, מעריב, 23/03/2020 ♦

מיעוט בדיקות בחברה הערבית. "…מתוך עדויות עולה כי בחברה הערבית מבוצעת מעט בדיקות. שירותי מד"א לא נכנסים לחלק מהיישובים. זאת, בשל שימוש נרחב באמבולנסים פרטיים. אך הקושי הוא שהצוותים באותם אמבולנסים אינם ממוגנים, ואין להם את הציוד על מנת לבצע בדיקות….", הילה אלרואי וחן זנדר, חדשות 13, 22.3.20 ♦

ואם הרופאים הערבים יישבו בבית? "…הניסיון להפריד בין הציבור הערבי הרחב לבין נציגיו בכנסת נידון לכישלון. הבחירות, שנכפו על הציבור שלוש פעמים בשנה האחרונה, הגדילו בשיעור ניכר את הייצוג הערבי בכנסת והעלו בכל פעם את אחוזי ההצבעה בחברה הערבית. מי שפוסל את חברי הכנסת הערבים פוסל גם את תומכיהם, ובכלל זה את הרופאים שעתה מצילים את חייהם של ישראלים — יהודים, ערבים ודרוזים גם יחד….", אפרים הלוי (ראש המוסד לשעבר), הארץ, 23.3.20 ♦

סקר: רוב הציבור הערבי מזלזל בהנחיות משרד הבריאות. רופאים במגזר מנסים לשכנע להישמע להנחיות: "זו לא מלחמה של ביבי אלא מלחמה של כולנו, זה לא הזמן לפוליטיקה"…סקר מטריד פורסם השבוע באתר 'פאנט', הפופולרי במגזר הערבי. על פיו, 61 אחוזים מהציבור הערבי בארץ אינם מייחסים חשיבות רבה להקפדה על הנחיות משרד הבריאות במסגרת המאבק במגפת הקורונה….",  מאת  אסף גבור, מקור ראשון,  כ״ו באדר ה׳תש״ף (22/03/2020 ♦ 

העובדה שרופאים, אחים, עובדי מעבדה ורוקחים ערבים נמצאים בחזית המאבק בקורונה, לא הייתה אמורה לשנות לנו כלום, כיוון שלא צריך להיות משהו מיוחד בשביל להיות אזרח שווה.  קמפיין של "האם ראית את האופק לאחרונה?", 22.3.20 ♦

התמודדות החברה הערבית עם נגיף הקורונה נייר עמדה של יוזמות אברהם, 19.3.20 ♦

ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין: לא לאסור על ערביי מזרח ירושלים לעבור למערב העיר. ערוץ 7, 19.3.20 ♦

לבודד אוכלוסייה שמניעת מגע לא נמצאת בלקסיקון שלה. 270 אלף בדואים בנגב מתגוררים בצפיפות גדולה ופעמים רבות גם ללא אפשרות להפריד בין צעירים למבוגרים. ג'מאל אלקרנאווי, מנכ"ל עמותת "השחר החדש" שמסייעת לציבור: " השיח הוא לא רק ברמה האינפורמטיבית אלא גם ברגשית",  מאת  אסף גבור, מקור ראשון,  כ״ב באדר ה׳תש״ף, 18/03/2020 ♦

נתניהו למגזר הערבי: הקפידו על ההוראות. ראש הממשלה נפגש עם גורמי רפואה בכירים במגזר הערבי ודן עימם בהגברת המודעות להתפשטות נגיף הקורונה. ניצן קידר, ערוץ 7,  , כ"ג באדר תש"פ 19/03/20 ♦

הרופאים הערבים לא מתרגשים מנתניהו: אי אפשר להתעלם מאיתנו. העובדה שעשרים אחוז מהצוות הרפואי בבתיה"ח הם ערבים, לא מפריעה לנתניהו להמשיך להסית נגד האוכלוסייה הערבית. אבל הרופאות והרופאים הערבים לא מתרגשים. הם רגילים, וחוץ מזה חיוך של חולה יותר חשוב להם. שיחות עם רופאים בקו החזית, מאת: סוהא עראף, שיחה מקומית,  19.3.2020 ♦

"בניגוד לחרדים – אנחנו קשובים": כך מתייחס המגזר הערבי להנחיות משרד הבריאות. "אין הקפדה מספקת במגזר הערבי על הנחיות משרד הבריאות", אמר אמש נתניהו בדיון מיוחד עם בכירים מהמגזר. אולם, לאחר בדיקה מקיפה ביישובים רבים עולה תמונה די שונה – הציבור הערבי קשוב, ערני ודורש: "הפסיקו להכליל. אצלנו אפילו אין הוכחה אחת להפרת ההנחיות", פוראת נסאר|N12| פורסם 19/03/20 ♦

החברה הערבית והקורונה: בעיות שפה, תשתיות ואינטרנט. הנחיות משרד הבריאות לא מיושמות כראוי על ידי אזרחים ערבים רבים, בין השאר בשל פערי השפה. הבעיה חריפה בעיקר ביישובים הבדואים בדרום, הסובלים מהיעדר תשתיות מים וחשמל. רק אתמול סוכם על סגירת המסגדים. "שמירת מרחק היא בעיה בגלל הפן החברתי", אומר ראש עיריית רהט, אילנה קוריאל, YNET, פורסם:  18.03.20 ♦

היוזמה של העמותה מהנגב שתמזער את נזקי הקורונה בקרב החברה הבדואית.  כתב מקומונט 16 מרץ, 2020 ♦

עצומת רופאים יהודים וערבים בצל הקורונה: "די לגזענות". בעיצומו של משבר הקורונה, יוזמה חדשה של מעל 600 אנשי רפואה קוראת להפסיק את השיח הפוגעני בציבור ובפוליטיקה נגד האוכלוסייה הערבית. סגן מנהל ביה"ח שיבא: "בלי אנשי הצוות הערבים – מערכת הבריאות הייתה קורסת", מיכל פעילן|N12| פורסם 18/03/20 ♦

הרופאים הערבים נמצאים בחזית המאבק בקורונה, ומרגישים שעל גבם יש מטרה. כ-20% מאנשי הצוותים הרפואיים בישראל הם ערבים. השילוב בין התפרצות הקורונה והמגעים להקמת הממשלה שלחו אותם לקו האש – ביותר במובן אחד. בשיחות עם "הארץ" הם מספרים על התחושה הקשה כשבשעה שבה הם מצילים חיים, ראש הממשלה מתייחס אליהם כאל פצצה מתקתקת, לי ירון, הארץ, 17.3.20 ♦

בצל הקורונה, בכפר קאסם כבר לא מפחדים מהמשטרה, מנתניהו או מסגר. עד לסוף השבוע סומנה החברה הערבית כמוקד של אי-ציות להנחיות משרד הבריאות. נראה שהיחס אליהן השתנה, אבל בכפר קאסם עדיין נשאלות שאלות מטרידות שאין להן מענה… "זה כמו מלחמה פה", אומר זבידה בעודו ניצב מאחורי הדוכן, "אנשים בטראומה, לוקחים אוכל ומחביאים בבית. חזרו לאכול חומוס במקום האוכל של ההיי-טק". השלב הבא עשוי להיות עוצר. מלה מפחידה, שבכפר קאסם נושאת גם מטען היסטורי. ..", ג'וש בריינר, הארץ, 17.3.20 ♦

המדינה התעלמה, ועדת המעקב נאלצה להנגיש בעצמה מידע על הקורונה בערבית. שבועות אחרי פרוץ מגיפת הקורונה, משרד הבריאות כמעט לא פירסם מידע בשפה הערבית. הנהגת הציבור הערבי לקחה על עצמה לפרסם מידע חיוני באתר ייעודי, ובמקביל להכריח את המדינה להתחיל להתייחס גם לכ-20% מאזרחיה, מאת: סוהא עראף, שיחה מקומית,  16.3.2020 ♦

גם בבריאות – לא סופרים את האזרחים הערבים. זכותם לבריאות של האזרחים הערבים אינה מיושמת במלואה – ויש לכך השלכות חמורות ■ זה נכון בכל ימי השנה, אבל בימים אלה ההשלכות מדאיגות במיוחד, סג'א כליאני ונירה בן עוזר (עמותת סיכוי), דה מרקר, 16.3.20 ♦

"חוסר משמעת ומחסור קריטי בתשתיות רפואיות": המגזר הערבי ואתגרי הקורונה. למרות העיכוב בתרגום המידע של משרד הבריאות לערבית, הפערים הצטמצמו משמעותית לאחרונה, והרופאים ואנשי הצוות הרפואי הרבים מהמגזר מסייעים להגברת המודעות בקהילה • בינתיים, ברוב הישיבות ותלמודי התורה, הלימודים המשיכו כרגיל בניגוד להנחיות הממשלה, דניאל סיריוטי, חנן גרינווד, ישראל היום, פורסם ב: 16.03.2020 14:50 עודכן ב: 16.03.2020 ♦

תרופה למכה. "…"זה כבר היום השלישי שחולה מספר 16 לא מונשם", אומרת ד"ר היבה אבו־זיאד, מומחית ברפואה פנימית ובמחלות זיהומיות, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים במרכז הרפואי פדה, פוריה. "השיפור התחיל אחרי שהוא קיבל את התרופה, לא באופן מיידי כמובן אלא כעבור זמן. האם השיפור חל בזכות התרופה או בגלל שעבר מספיק זמן והוא התגבר באופן ספונטני, זאת לא נוכל לדעת", מציינת ד"ר אבו־זיאד…", נעם ברקן, ידיעות אחרונות, 15.3.20 ♦

"אין אצלנו קורונה": המגזר הערבי מתמודד עם הנגיף. למרות ההגבלות שהוטלו, רבים באוכלוסייה ממשיכים בשגרת יומם ולא מודעים לסכנה שבכך,  מאת  אסף גבור, מקור ראשון,  י״ט באדר ה׳תש״ף (15/03/2020 15:00)

משבר הקורונה עלול לחשוף את מצבה של מערכת הבריאות, שהוזנחה. החדשות הטובות הן שיש לנו עדיין רופאים ורופאות, אחיות ואחים נפלאים שעובדים סביב השעון במסירות אינסופית. רבים מהם ערבים – אך המפלגה שמייצגת אותם אינה מוכרת על ידי הדמוקרטיה הישראלית… אי אפשר לדמיין היום את מערכת הבריאות הישראלית ללא ערביי ישראל. ועוד לא אמרנו מילה על הרוקחים, כן? …, בן כספית, מעריב,  15/03/2020 ♦

קורונה:

בריאות היא עניין של דמוגרפיה, לא של גיאוגרפיה. רמת בריאות נמוכה מאפיינת את הערבים, העוסקים במקצועות פיזיים, חסרי ההשכלה ואת העניים, בייחוד עניים מבוגרים – בלי קשר למקום המגורים. מחקר חדש על פערי הבריאות בישראל… הפערים בין ערבים ליהודים משמעותיים ביותר בכל הערים, מלבד המקרה יוצא הדופן של נוף הגליל (נצרת עילית)…", אורי כץ, הארץ, 26.2.20 ♦

ילדים לנצח. הגורם המוביל בתמותה מהיפגעות הוא תאונות דרכים: 62 ילדים ובני־נוער קיפחו את חייהם בשנת 2019 • מהדוח של ארגון "בטרם" … ילדים ערבים נמצאים בסיכון גבוה יותר של פי שניים לתמותה מהיפגעות ביחס לילדים יהודים. באשר לחמש השנים האחרונות, קיימים הבדלים בין יהודים לערבים בכל הנוגע לסיבות העיקריות לתמותה מהיפגעות. בקרב ילדים ערבים הגורמים הבולטים המובילים לתמותה הם תאונות דרכים בסביבת הרכב (כמו דריסה לאחור) ושריפה…", ענבר טויזר, ידיעות אחרונות, 30.12.2019 ♦

סיבות מוות בישראל, 2017. שיעורי התמותה ממרבית סיבות המוות גבוהים יותר בקרב ערבים לעומת יהודים. הסיבות שבהן ההבדלים גדולים במיוחד הן: (סוכרת פי 3.2 אצל ערבים לעומת יהודים), מחלות כרוניות של דרכי הנשימה העליונות )פי 0.2 ,)תאונות דרכים גבוה בקרב הערבים (פי 7.2) ורצח (פי 3.3). לעומת זאת, השיעורים המתוקננים בהתאבדויות ובדמנציה גבוהים בקרב היהודים פי 6.2 ו-4.1 ,בהתאמה, למ"ס, 11.12.2019 ♦

דריסות, טביעות ופציעות: נתוני תאונות הילדים בחברה הערבית. מקרי תמותה בתאונות של ילדים מהמגזר הערבי מהווים 50% מהמקרים בכלל אוכלוסיית הילדים – אף שחלקם היחסי בה הוא רק כ-25%. כך עולה מנתוני ארגון "בטרם" [הדוח אמור לעלות כאן]. 60 ילדים ערבים מתים בכל שנה מהיפגעות, מצב הילדים הבדואים הוא הגרוע ביותר: "החיים שלהם במדינה הם הפקר", חסן שעלאן, YNET, פורסם:  11.12.19 ♦

נחשף: זה גורם המוות מספר אחת בישראל בשנת 2017 • וכמה נפטרו? הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את רשימת סיבות המוות לשנת 2017: במקום השני מחלות לב • שיעורי התמותה ממרבית סיבות המוות גבוהים יותר בקרב האוכלוסיה הערבית לעומת היהודי …מהנתונים עולה, כי שיעורי התמותה ממרבית סיבות המוות גבוהים יותר בקרב האוכלוסיה הערבית לעומת היהודית: תאונות דרכים – פי 2.7 ורצח פי 3.3..לעומת זאת, התאבדויות גבוהות יותר בקרב יהודים…", חרדים 10, י"ג כסלו התש"פ / 11.12.2019 ♦

הלמ"ס: הערבים ותושבי הפריפריה חיים פחות וחולים הרבה יותר. לפי הנתונים [ראו הודעת הלמ"ס] , תוחלת החיים הנמוכה ביותר נרשמה באום אל פחם (79) ואחריה באילת (80); העיר בעלת תוחלת החיים הגבוהה ביותר חרדית – מודיעין עילית (87.6); בשורה התחתונה: תוחלת החיים של יהודים גבוהה משל ערבים, אדריאן פילוט, כלכליסט, 04.12.19 ♦

מוחמד בן ה-32 מת משבץ: איבריו הצילו שלושה ישראלים. בגיל 32 לקה מוחמד מנאע ממג'ד אל כרום בשבץ מוחי. הרופאים נאבקו על חייו במשך 9 ימים אך הוא לא התאושש ומותו נקבע. משפחתו הסכימה לתרום את איבריו שהצילו שלושה ישראלים, ד"ר איתי גל, YNET, פורסם:  10.10.19 ♦

פערים באיכות ובזמינות: ערבים ממתינים לרופא פי ארבעה יותר זמן מיהודים. צפיפות גבוהה יותר, המתנה ארוכה לתור לרופא וקושי בנגישות למרפאות: מסקר שערך ארגון "רופאים לזכויות אדם" עולים פערים גדולים בין מטופלים ערבים ליהודים במידת שביעות הרצון שלהם משירותי הבריאות. ח"כ תומא-סלימאן: "המדיניות מובילה למציאות לא שוויונית", בועז אפרת, וואלה, יום שלישי, 08 באוקטובר 2019 ♦

אחרי עשור: האוצר מבטל את המענקים לרופאים בפריפריה. "…לפי מספרים רשמיים של משרד האוצר, בסך הכל חולקו במסגרת התוכנית מענקים בסך כמיליארד שקל – 670 מיליון שקל עד 2014 ועוד כ־330 מיליון שקל בהמשך – לרופאים מומחים שעברו לעבוד בפריפריה, למתמחים שהתחילו התמחות במקצועות שבחסר במרכז ובפריפריה, ולמתמחים בפריפריה שהתחילו התמחות במקצועות שהוגדרו על ידי מנהלי בתי חולים כמקצועות בחסר…", אדריאן פילוט, כלכליסט, 26.09.19 ♦

מר ישראל שדואג להכשיר מאמני כושר במגזר הערבי. כושר תמיד היווה חלק נכבד מחייו של איהאב איוב. לאחר שזכה בתחרות מר ישראל הוא נשבע לקדם את התחום בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל. כיום, הוא עומד בראשו של הקורס היחיד להכשרת מאמני כושר במגזר,מיקי שוורץ, YNET, פורסם:  20.08.19 ♦

דו"ח משרד הבריאות: אחד מכל חמישה ישראלים מעשן. ",… אחוז המעשנים בקרב האוכלוסיה הערבית גבוה בהרבה מאשר באוכלוסיה היהודית. כך למשל, אחוז המעשנים הערבים בקבוצת הגיל 21 עד 34 גבוה פי אחד וחצי מאשר באוכלוסיה היהודית, ובקבוצת הגיל 54 ומעלה גבוה הנתון פי שתיים. הגיל הממוצע לתחילת עישון אצל גברים יהודים עומד על 18.4 למול 19.8 אצל נשים יהודיות. באוכלוסייה הערבית הגילאים גבוהים יותר – עבור גברים בגיל 19.9 ונשים 24.8…" –>> הדוח, ענבר טויזר, YNET, 05.06.19 ♦

שערי צדק: טיפולי פוריות? לא לרווקות, ערביות ולהט"בים. רבקי והילה התכוננו וחיכו אבל הרופאה סירבה לטפל בזוג נשים, לרוית הודיעו שהרופאה לא מעניקה טיפול לרווקות, ערביות ולהט"בים, ומרים הרווקה קיבלה סירוב נחרץ. עכשיו מוגשות תביעות נגד ביה"ח שערי צדק וקופת חולים כללית. שערי צדק: "כל אישה המעדיפה לקבל טיפולי הפריה חוץ־גופית בשערי צדק, נענית", הדר גיל-עד, YNET, 29.05.19

תחקיר: באילו בתי חולים מפרידים בין יולדות יהודיות לערביות? כתבת חדשות 13, שפנתה למחלקות יולדות במרכזים רפואיים ברחבי הארץ, חשפה כיצד במקרים רבים האחיות נענות בקלות לדרישתה לקבל חדר ללא נשים ערביות. "אם את מבקשת, אנחנו עושות התאמות", ליאור ורוצלבסקי, החדשות 13, 27.5.2019

לאחר שנתבעו, שלושה בתי חולים מודים בהפרדת יולדות יהודיות וערביות לבקשתן. בתשובת בתי חולים לביהמ"ש נטען שהפרדת יולדות היא חלק מהחיים בארץ, אך שזו אינה מדיניות. הדסה: אפילו בתו של רה"מ שובצה עם יולדת ערבייה, רויטל חובל, הארץ, 25.4.2019

לבו של מוחמד בן ה-9 הושתל בגופו של שלום דב בן ה-13. הילד, תושב רהט רכב על אופניו כשרכב דרס אותו ופצע אותו אנושות. במשך שלושה ימים נאבק על חייו, עד שנקבע מותו. משפחתו הסכימה לתרום את איבריו שהצילו ארבעה – לבו הושתל בבן 13, כליה הושתלה בבת 5, הכבד הושתל בבת 36 וכליה נוספת ולבלב הושתלו בבן 36, ד"ר איתי גל, YNET, 24.03.19

תורם הריאה לנחמה ריבלין – תרם את לבו לאמאל. תושבת שפרעם בת 27 שפונתה לשיבא לאחר שעברה דום לב נדיר, עברה השתלת לב מגופו של יאיר יחזקאל חלבלי שנהרג בתאונת צלילה באילת. משפחתו שהתבשה כי הוא מת מוות מוחי מיד הסכימה לתרום את איבריו, מהם ניצלו ארבעה אנשים, בהם אשת נשיא המדינה נחמה ריבלין, ד"ר איתי גל, YNET, פורסם:  12.03.19

רופאים ערבים בכללית: "ההנהלה מקדמת רק יהודים". במכתב זועם שנשלח למנכ"ל הקופה ולמשרד הבריאות מוחים רופאים בכללית על תת ייצוג של ערבים בתפקידי הנהלה בכירים בקופה. "למרות שרוב הציבור הערבי חבר בכללית, זה נראה כאילו הקופה לא רוצה ערבים בתפקידים בכירים", אומר אחד הרופאים החתומים על המכתב. הכללית: "יש מנהלים ערבים בתחומים רבים", חסן שעלאן, YNET, 19.02.19

לחלק מהיהודים קשה לקשר בין רופאה טובה לבין ערבייה". ד"ר מושירה אבו־דיא היא הערבייה הראשונה שנבחרה לעמוד בראש עמותת רופאים לזכויות אדם. בראיון היא מספרת על ההתמודדות שלה עם העובדה שבזמן שהיא מסייעת לפלסטינים בשטחים, חמישה אחים שלה בחרו להתגייר ואחת אף מתגוררת בהתנחלות, נטע אחיטוב, מוסף הארץ, 06.02.2019

רק ל-38% מהמבוטחים במגזר הערבי יש ביטוח בריאות משלים. לפי הסקר, בו נבחנו נתונים מ-2017, זאת לעומת 86% מהיהודים. 77% מבני ה-20 ומעלה מחזיקים בביטוח בריאות משלים של קופות החולים; למעלה ממחצית מהמבוטחים – בשירותי בריאות כללית, מיכל מרגלית, YNET, 03.02.19 

גזענות ברפואה היא הרבה מעבר למטופל שקורא לרופא "ערבי מסריח". כרופאה ערביה, אני נתקלת לא פעם במופעי גזענות מצד מטופלים. אבל אני נתקלת גם במערכת שהפנימה את ההפרדה הגזעית בין ערבים ויהודים, תוך הפרת המחויבות הבסיסית ביותר שלה לטיפול שוויוני. את המחיר משלמות, כתמיד, קבוצות המיעוט, מאת ד"ר יסמין אבו פריחה, שיחה מקומית,  26.1.2019 

הרופא שהותקף על רקע גזעני: "אני פגוע, מקווה שהתופעה תמוגר". ד"ר אלאפיניש רזי, העובד בקופ"ח בדרום, ספג יחס גזעני ממטופלת, שבזמן המתנה לתור כינתה אותו "ערבי מסריח" וטרקה לו דלת על האצבע. "מקרים כאלו לא צריכים להיות במרפאה", אמנון לוי, חדשות 13, 24.1.2019 ♦

איך אפשר להגיע לאבחנה כשהרופא לא מבין את המטופל? אם הייתם פעם בחדר מיון, אתם בטח זוכרים את הקושי לקבל את היחס שמגיע לכם. ראיתם את הלחץ, את קוצר הזמן של הרופאים. עכשיו תחשבו שאת מעט הזמן הזה הייתם מקבלים בשפה שאתם לא מבינים. זו הבעיה שניסיתי לפתור, לובנה קאדרי | mako | פורסם 24/01/19 12:52 ♦

איברי בנו של ראש עיריית אום אל-פאחם נתרמו והצילו שלושה חולים. מוחמד חאמיד בן ה-15 נפטר לאחר שנפל לתרדמת בעקבות נפילה בעת שרכב על אופניו. המשפחה בחרה למסור את איבריו לתרומה: "לא היה שום קושי בהחלטה", יאסר עוקבי, מעריב, 21:23 09/01/2019 ♦

תמונת מצב המדינה תרשימים בנושאי חברה וכלכלה בישראל, אבי וייס, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, דצמבר 2018 [ ראו במיוחד: "זרקור: בריאות החברה הערבית בישראל (53-58) ועוד.] ♦

התפלגות סיבות המוות בישראל בקרב יהודים וערבים )אחוזים(, 2016, סיבות מוות בישראל, למ"ס, 12.12.2018 ♦

חוקרים: טפיל המסוכן לעובר נמצא בשיעור גבוה אצל ערביי הצפון בגלל אכילת קובנייה. קובנייה, מאכל ערבי מסורתי שמכיל בשר נא, עלול לשאת טפיל שגורם לפגיעה קשה בהתפתחות המוחית. לפי מחקר שנערך בצפון, 92% מהנשים ההרות שנדבקו בטפיל הטוקסופלזמוזיס היו ערביות, עידו אפרתי, הארץ, 11.12.2018 ♦

אף שאיננה חוקית, הפרדה בין יהודים לערבים נפוצה בבתי החולים. מחקר חדש שבדק את הנושא גילה גם ש-30% מהיהודים ו-20% מהערבים סבורים כי יש לאפשר זאת. אחות שרואיינה למחקר סיפרה: מעלימים עין כדי למנוע חיכוך, עידו אפרתי, הארץ, 7.12.2018 ♦

COPD מחלה חשוכת מרפא: "המגזר הערבי לא מפסיק לעשן ומסכן את עצמו". בכל הנוגע למחלת הריאות הקטלנית, המודעות במגזר הערבי לא קיימת. "כמחצית מהגברים במגזר מעשנים, והנתון הזה לא משתנה עם השנים", יפעת קונפינו-לוי, מעריב 06/12/2018 ♦

ליצמן רמז שהערבים אשמים בהתפרצות החצבת – הנתונים מראים אחרת. מדברי סגן שר הבריאות ניתן היה להסיק כי החצבת התפרצה בין היתר משום שערבים מיעטו להתחסן – אבל בפועל, הערבים מחוסנים בשיעורים גבוהים ומעטים מהם חלו ■ ליצמן: "מצר אם הדברים לא הובנו כראוי", רוני לינדר-גנץ, דה מרקר, 27.11.2018 ♦

ליצמן: החצבת מגיעה בעיקר מהמגזר הערבי. סגן השר קרא לחברי הכנסת של הרשימה המשותפת לקרוא לבני המגזר להתחסן מפני החצבת. ח"כ ג'מעה אזברגה: "כאשר אין מודעות וחשיפה של הציבור לחשיבות החיסונים, המציאות שאין מספיק מתחסנים",  מאת  יאיר קראוס, מקור ראשון,  י״ח בכסלו ה׳תשע״ט (26-11-2018) ♦

מנכ"ל משרד הבריאות: החברה הערבית צריכה לדרוש שירותים – תלמדו מהחרדים. במסגרת הוועידה הכלכלית של החברה הערבית אמר משה בר סימן טוב: "האחריות היא של הממשלה, אבל יש גם מקום לשלטון המקומי ולחברה האזרחית" ■ בנוסף, קרא להעלות את מס הבריאות: "צעד לא פופולרי בתקופת בחירות, אבל מס הבריאות בישראל הוא הנמוך בעולם", רינה רוזנברג קנדל, דה מרקר, 21.11.2018 ♦

שיעור התמותה של יהודיות מסרטן השד בישראל ירד ב-25% בתוך עשור. לפי נתוני משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, בתקופה המקבילה חלה עלייה בשיעור התמותה בקרב ערביות. בישראל חיות 22,481 חולות בסרטן השד, 78% מהן מעל גיל 50…לעומת זאת, בקרב נשים ערביות שיעור התמותה עלה בשיעור של כאחוז אחד בשנה בין השנים 1995-2015, עלייה המשקפת גידול בשכיחות המחלה אצל ערביות. הסיבות לעלייה בשכיחות קשורות לפי ההערכות לשינויים באורח החיים ולשימוש רווח יותר בבדיקות לגילוי מוקדם…", עידו אפרתי, הארץ, 25.09.2018 15:03 עודכן ב: 16:31 ♦

התחלואה בקרב ערביי ישראל: בעיה אסטרטגית. מצב בריאותה הירוד יחסית של האוכלוסייה הערבית הוא ביטוי נוסף לכישלונן המתמשך של כמעט כל ממשלות ישראל במיגור אפליית הערבים וקידום השוויון. מזל מועלם, אל מוניטור,  יולי 16, 2018 

בעיית הבריאות של הערבים בישראל. מתאשפזים יותר בבתי־חולים, מבקרים יותר בקופות החולים, וסובלים יותר מהשמנה ומסוכרת. דיון מיוחד בכנסת יעסוק היום במצבם הבריאותי של ערביי ישראל ובהשפעתו על תקציב המדינה . ח"כ ד"ר אחמד טיבי: "דרושה תוכנית מיוחדת לקידום אורח חיים בריא באוכלוסייה הערבית", עמיחי אתאלי, YNET, 10.07.18 ♦

"רוצה שאחרות יידעו”: נשים במגזר הערבי מנסות לעורר מודעות לסרטן השד. הסטיגמה, מחסום השפה והפערים הסוציו־אקונומיים גורמים למודעות לגילוי מוקדם של המחלה להיות נמוכה במיוחד במגזר הערבי. כעת יותר ויותר נשים מתגייסות כדי להעיר את השיח בסוגיה, מעיין הרוני, מעריב, 01/07/2018 ♦

חייבים לשלב ערבים במוקדי קבלת ההחלטות בתחום הבריאות. ב-2015-2014 כללה הוועדה של סל הבריאות שתי נציגות ערביות, ב-2017 לא היו בה נציגים ערבים, וכיום היא כוללת נציג ערבי אחד ■ המצב הזה מוכרח להשתנות, עודד רון, דה מרקר, 19.06.2018 ♦

תאונות דרכים עם נפגעים – סיכום שנת 2017. "… מספר ההרוגים הערבים בתאונות דרכים בשנת 2017 ,ירד ב-%0.11 לעומת שנת 2016( 105 לעומת 118 ,)בעוד שמספר ההרוגים היהודים בשנת 2017 ירד ב-%0.3 לעומת שנת 2016( 192 לעומת 198.) חלקם של הערבים בין הנפגעים גבוה מחלקם היחסי באוכלוסייה. הערבים מהווים %9.20 מאוכלוסיית ישראל, אך %8.31 מהנפגעים בתאונות דרכים )ו- %7.32 מההרוגים(. 14 ילדים ערבים )עד גיל 14 ) נהרגו בשנת 2017 ,והם מהווים %6.63 מכלל הילדים שנהרגו...", למ"ס, 28.5.2018 ♦

פער של חיים ומוות. דו"ח טאוב [להורדת הדוח]: תוחלת החיים של נשים ערביות נמוכה ב-4 שנים משל נשים יהודיות.כותבי הדו"ח: "לו המצב החברתי-כלכלי בשתי הקבוצות היה זהה, רמת הבריאות שלהן הייתה צפויה להיות דומה" | עוד ע"פ הדו"ח: ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל נמוכה בכ-2% מממוצע מדינות ה-OECD, מאת יונתן קירשנבאום, דבר ראשון, 29.05.2018 ♦

ערבים אזרחי ישראל חיים פחות שנים מהיהודים — 79 שנים בממוצע לעומת 82.7 שנים, בהתאמה. [ע"פ דו"ח טאוב [להורדת הדוח]:… בחלק מסיבות המוות יש פערים עצומים בין ערבים ליהודים: תינוקות וילדים ערבים מתים בשיעור של יותר מפי שלושה עקב מומים מולדים לעומת תינוקות יהודים: 7.2 מקרי מוות של ערבים על כל 100 אלף תושבים, לעומת 2.3 מקרים של יהודים. גם בתאונות דרכים הפער אדיר: פי שלושה ערבים נהרגים בתאונות דרכים לעומת יהודים. פערים גדולים מאוד לרעת הערבים נמצאו גם בתמותה ממחלות כרוניות של מערכת הנשימה, סוכרת ויתר לחץ דם, רוני לינדר-גנץ, דה מרקר, 29.5.2018 ♦

המחיר הבריאותי של צום הרמדאן: זינוק בשבץ מוחי ואבנים בכליות. חוקרים מהמרכז הרפואי סורוקה מצאו עלייה בשכיחות מקרי שבץ מוחי ואבנים בכליות בקרב האוכלוסיה הבדואית בנגב בזמן חודש הרמדאן. ההמלצות: להיוועץ עם רופא המשפחה, לעדכן את הטיפול התרופתי ולהרבות בשתייה בשעות המותרות, ד"ר איתי גל, YNET, 21.05.18 ♦

"לא משכיבים ביחד יהודים וערבים": תביעת ענק מבקשת לעצור את הפרדת היולדות. שורת עדויות מעלה כי למרות הסערה הציבורית, ההפרדה השיטתית והיזומה בין יולדות יהודיות וערביות ממשיכה להתקיים, תחת עינו הפקוחה של משרד הבריאות. כעת פונות ארבע יולדות לנתיב המשפטי ותובעות מאות מיליונים מבתי החולים ומהמשרד, בתקווה להביא לשינוי, רויטל חובל עידו אפרת, הארץ, 18.05.2018 06:05 עודכן ב: 19.05.2018 ♦

דוח המלצות של הועדה המתכללת בנושא גזענות, אפליה והדרה במערכת הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב שקיבל את המלצות הוועדה:  ״אנחנו מודעים לכך שזוהי משימה מורכבת וארוכת טווח אבל נחושים לפעול. צריך לומר בגלוי שאנחנו חיים בחברה גזענית והדבר בא לידי ביטוי גם במערכת הבריאות.  החשיבות הרבה של עבודה הוועדה נמצא בשיח ציבורי עמוק שהמשרד לוקח בו חלק לתיקון פצעי העבר והסתכלות ישרה, כנה ואמיתית קדימה בעיניי הפצעים בחברה הישראלית.  אני מודה לחברי הוועדה על הנכונות להתמודד עם משימה לא פשוטה ומברך אותם על צעד ראשון במסע ארוך לתיקון.״, 16.5.2018 ♦

תורמים לשיבא סירבו שכספם יגיע לרופאה ערבייה – וביטלו המענק. תוכנית "תלפיות" שמפעיל בית־החולים שיבא נועדה לקדם את דור העתיד של הרופאים בישראל. משפחה של ניצולי שואה משווייץ תורמת מדי שנה 5 מיליון שקל לתוכנית, אבל כשנודע להם שבין מקבלי המענק השנה תהיה גם רופאה ערבייה – הם איימו לבטל את תמיכתם. בשיבא סירבו להתקפל – ומצאו מקור מימון אחר, רותם אליזרע, YNET, 25.04.18 ♦

רופאים בחיים לא יודו שהם גזענים. הדס זיו, בת 55, מתגוררת בתל אביב. מנהלת את המחלקה הציבורית ברופאים לזכויות אדם ויו"ר ועדת האתיקה. … מישהו יעלה בדעתו לבנות בית חולים ליד רהט או ליד טייבה? ברור שלא. אילו טיפות חלב קיימות במזרח ירושלים, ואילו במערבה? למה לגמרי מקובל עלינו שבמגזר הבדואי יש מרפאות בקרוואנים, עם רופא שמגיע פעם בשבוע במקרה הטוב? איילת שני, מוסף הארץ, 29.3.2018 ♦

נחנכה נקודת הזנקה למד"א ב'חורה'. במועצה המקומית חורה, בה מתגוררים כ- 20,000 תושבים, נפתחה לאחרונה נקודת הזנקה חדשה של מד"א, שתיתן מענה לתושבי המועצה ולצירים המרכזיים שסובבים אותה * בימים אלו מתקיימים במועצה קורסים לגברים ולנשים להכשרתם כחובשי רפואת חירום ונהגי אמבולנס של מד"א, ישראל חבר, כל הזמן חדשות הציבור החרדי, ב' ניסן התשע"ח, 18.3.2018 ♦ 

הנגשה לשונית והתאמה תרבותית במערכת הבריאות – יישום חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 11/7, ד"ר נורית יכימוביץ-כהן, מרכז המחקר והמידע, כנסת, 6.3.2018 ♦

הרישום הלאומי לשבץ מוחי בישראל דוח לשנים 2014-2015. "שיעורי ההיארעות היו גבוהים בכ-%46 בגברים לעומת נשים, ובכ-%43 בערבים לעומת יהודים". משרד הבריאות, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, פברואר 2018 ♦

בריאות האוכלוסייה הערבית בישראל, דב צ'רניחובסקי, בשארה בשאראת, ליאורה בוורס, אביב בריל וחן שרוני, מתוך "דוח מצב המדינה 2017", מרכז טאוב, דצמבר 2017 

אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו 2017, משרד הבריאות מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, נובמבר 2017 ♦

סרטן באוכלוסייה הערבית בישראל – מגמות עתיות. הכנת הנתונים: ד"ר ברברה סילברמן, פרופ' ליטל קינן-בוקר הרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, 17.10.2017 ♦

האם מחסור בצוותי חירום רפואיים בפריפריה יגרום למשבר באישור התקציב הבא? יו"ר הוועדה לצדק חלוקתי על מחסור בצוותי חירום רפואיים בפריפריה למשרד האוצר: "אם הנושא לא יעלה בהמלצתכם לתקציב הבא – אערים קשיים על התקציב הבא'"….חה"כ אבו עראר: "בישובים הבלתי מוכרים האמבולנסים לא מגיעים בכלל, זאת המדיניות מאז קום המדינה. 80 אלף בני אדם לא זכאים לשירות מציל חיים", הודעות הכנסת, 1 בינואר 2018, י"ד בטבת תשע"ח 

הערבים משלמים על חוסר הנגישות לשירותי רפואה בארבע שנות חיים. בעוד שתוחלת החיים של יהודים עומדת על 83 שנים, אצל ערבים היא 79 שנים בלבד. למה? כי הם חיים רחוק יותר מבתי החולים וצריכים להסתפק במערכת בריאות עם מחסור ברופאים ובציוד, כתבה של הילה ויסברג, כאן, 27 בדצמבר 2017 ♦

תוחלת חיים בישראל 2016, תוחלת החיים בישראל בשנת 2016 עמדה על 82.5 שנים, 80.7 שנים בקרב גברים ו-84.2 בקרב נשים...תוחלת החיים של הנשים גבוהה מזו של הגברים ב-3.5 שנים. בקרב יהודים תוחלת החיים של נשים גבוהה מזו של הגברים ב-3.2 שנים, ובקרב ערבים – ב-4.2 שנים. תוחלת החיים בקרב יהודים גבוהה לעומת ערבים: ב-4.3 שנים בקרב גברים יהודים לעומת גברים ערבים ,וב-3.3 שנים בקרב נשים יהודיות לעומת נשים ערביות...", למ"ס, 11.12.2017 ♦  

תוחלת חיים לפי דת, למ"ס, דצמבר 2017
תוחלת חיים לפי דת, למ"ס, דצמבר 2017

יותר ערבים ישראלים חולים בסרטן. ערבים בישראל עדיין חולים פחות מיהודים בסרטן, אבל שינויים בקצב החיים, מזון מתועש, ירידה בפריון ועלייה בתוחלת החיים גורמים לפערים בין האוכלוסיות, דווקא בתחום הפחות רצוי הזה, להצטמצם. נתוני האגודה למלחמה בסרטן שמתפרסמים היום [כאן]  חושפים את המספרים, רותם אליזרע, YNET, 17.10.17 ♦

לחץ דם מקומי: ערבים ויהודים במערכת הבריאות בישראל. מנבר, מכון ון ליר, גיליון מס. 7, 2017,  עברית  ⇔  ערבית ♦

גברים ערבים ישראלים הם המעשנים הכבדים ביותר באיחוד האירופי. הגברים הערבים מעשנים בשיעורים גבוהים בהרבה מהממוצע, וגם עישון כבד יותר: רבע מהם מעשנים יותר מחפיסה ביום ■ נשים ערביות מעשנות פחות אך נפגעות פי 2 מהיהודיות מעישון פאסיבי, רוני לינדר-גנץ, דה מרקר, 08.06.2017 ♦

מחקר: ערבים מתים ממחלות לב ודם בשיעור גבוה יותר מיהודים. צוות קרדיולוגים מבית חולים כרמל בחיפה מצא כי שיעור התמותה של בני המיעוט הערבי גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. ההבדלים משקפים הבדלים באורחות החיים, אורית א. בראון, מעריב און ליין, 29/05/2017 ♦

סמאר קיבלה את לבה של נילי דרוקר ששון: "אסירת תודה". רגע לפני כניסת החג אמר מנהל יחידת ההשתלות בשיבא לסמאר תיתי, תושבת כפר בענא שבצפון, שסבלה שנים מאי ספיקת לב קשה ועברה אשפוזים רבים: "נמצא לך לב מצוין כבר בחג הקרוב". אתמול הושתל בגופה ליבה של מלכת היופי נילי דרוקר. "אנחנו אסירי תודה. כולנו – ערבים ויהודים, משפחה אחת", אומרת תיתי ל-ynet, ד"ר איתי גל, YNET, פורסם:  15.04.17 ♦

כתב מינוי לוועדה מתכללת בנושא גזענות, אפליה והדרה במערכת הבריאות – הרחבת כתב המינוי, משרד הבריאות, 5.4.2017 

24 בדואים מהפזורה בנגב סיימו קורס חובשים של מד”א. שמוליק סופר , HNN, ח׳ בניסן ה׳תשע״ז, 4.04.2017  ♦

גשם של רופאים ערבים, חרף נתניהו. "…מתברר שעראבה היא בית חרושת לייצור רופאים. העיר מדורגת במקום הראשון לא רק בישראל אלא בעולם כולו בשיעור הרופאים באוכלוסייה. יש שם כרגע, בהערכה זהירה, יותר מ–250 רופאים. אגב, ריבוי רופאים הוא תופעה שמאפיינת את כל המגזר הערבי. .", עודה בשאראת, הארץ, 27.03.2017 

אפליה? קמפיין חדש לעידוד סטודנטים ללמוד סיעוד מתעלם מהאוכלוסייה הערבית. משרד הבריאות מנסה להגדיל את מספר הסטודנטים במספר הסיעוד אך דווקא בקרב החברה הערבית, שהיוותה 42% מכלל הסטודנטים לסיעוד בשנה שעברה, הוחלט לא לפרסם את הקמפיין, עפר לבנת, מערי און ליין,26/03/2017 ♦

"זה לא שהיהודי הוא הבוס והערבי הוא המנקה". מערכת הבריאות הציבורית בישראל היא אי מבודד של דו־קיום ושיתוף בין ערבים ליהודים – זו השורה התחתונה מדו"ח שפירסם באחרונה המרכז הרפורמי לדת ומדינה, המבוסס על עשרות ראיונות עם קובעי מדיניות ועובדים יהודים וערבים במערכת, רוני לינדר-גנץ, הארץ,24.03.2017 

דו"ח: מערכת הבריאות היא מודל לדו־קיום בין ערבים ליהודים. חלקם של הערבים במערכת הבריאות גדול מחלקם היחסי בשוק התעסוקה ובמגזר הציבורי ■ דו"ח של המרכז הרפורמי לדת ומדינה מצא כי מערכת הבריאות מאפשרת לאזרחים ערבים להשתלב ולהתקדם לתפקידים בכירים, וכי "העתקת המודל למקומות עבודה נוספים תחולל שינוי אמיתי", רוני לינדר-גנץ, 14.03.2017 

נלחמים בסוכרת ובהשמנה: מהפכת הבריאות של נצרת. בעקבות מסע הסברה של ארבע שנים חל שינוי באורח החיים של תושבי העיר: 40% מתושביה הצהירו על קיום אורח חיים בריא. "ההסתברות להשמנת יתר בקרב ערביי ישראל – פי 1.5", אורית א. בראון, מעריב, 12/03/2017 ♦

ההזנחה במגזר הערבי. המחסור בניידות טיפול נמרץ במגזר הערבי והיעדר אכיפה וענישה כלפי אלימות בחברה זו מתווספים להזנחה המתמשכת של המגזר, רשת, פורסם09/02/2017 ♦

סלאמתכום • הצצה ראשונית: ארגוני חסד ערביים בבתי חולים. מי שמסתובב בבתי החולים בירושלים לא יכול להתעלם מנוכחותם ההולכת וגוברת של קבוצות מתנדבים ערבים שפועלים בשיטות המוכרות מאין ספור ארגוני החסד החרדיים • מי האחראי להפעלת המתנדבים? מה מטרת העמותות? והאם יש סיכוי לשיתוף פעולה חרדי-ערבי?  18:25 כ״א בטבת תשע״ז 19.01.2017 אתר קול חי ♦

מגזר כבד: המלחמה על בריאות הציבור הערבי בישראל. אחוז גבוה מהציבור הערבי בישראל סובל מעודף משקל ומסוכרת, בייחוד כאשר משווים את המספרים לציבור היהודי. הנתונים המדאיגים גרמו לגופים בממשלה ולמובילי דעת קהל בציבור הערבי להבין שהגיע הזמן למהפכה ולחינוך מחדש בנושא אורח חיים בריא. הבשורה, מתברר, מגיעה דווקא מהמסגדים, מירב דוסטר | mako בריאות | פורסם 18/01/17 07:00 

דו"ח: ערבים חיים בממוצע שלוש שנים פחות מיהודים. למרות שאנחנו חיים זה לצד זה, רמת הבריאות של הערבים והיהודים במדינה – לא דומה כלל. דו"ח אדוה חושף: פער של כשלוש שנים בתוחלת החיים של הערבים מול היהודים, רמות עישון ותחלואה גבוהות בהרבה באוכלוסייה הערבית ושיעור תמותת תינוקות גבוה פי 2.6 אצל הערבים, רותם אליזרע, YNET, 15.01.17 ♦

סקר מצב בריאות ותזונה לאומי, מב"ת צעיר 2, כתות ז'-יב', 2015-2016, משרד הבריאות, ינואר 2017 ♦

ירידה במספר המטופלים החדשים, עלייה במטופלים מהמגזר הערבי. יום האיידס הבינלאומי. "..באשר לנתונים המטרידים על המגזר הערבי, מסביר פרופ’ [אדוארדו] שחר כי כאן דרושה עבודה של העלאת המודעות לנושא בקרב המגזר. “ישנה ביישנות תרבותית בקרב מגזרים מסוימים בארץ, שמונעת מהאנשים לדבר בגלוי על איידס. הדבר מוביל לזה שאנשים עלולים לשאת את הנגיף, אך לא להיות מודעים לכך, עד שהמחלה מגיעה לשלבים מתקדמים. בימים אלו רמב”ם שותף ליוזמה שמקדמת מודעות בקרב המגזר, דרך בני הנוער", מאת: מערכת פורטל הדוקטור ; פורסם בתאריך 7.01.17 ♦

הקשר בין הגנטיקה לבין הסיכוי לחלות בקרוהן. בישראל, גדל בשנים האחרונות מספרם של הצעירים והבריאים החולים במחלות מעי דלקתיות. למה זה קורה ואיך טיפול תרופתי מתאים והקפדה על תזונה נכונה יכולים לעזור? … במחקר חדש שערכנו על שכיחותן של מחלות מעי דלקתיות באוכלוסייה הערבית בהשוואה ליהודית בשיתוף עם ד"ר מחמוד מחמיד ופרופ' ריפעת ספדי מבית החולים בנצרת, נמצא שמתוך כל חולי מחלות מעי דלקתיות באוכלוסייה הערבית -91% מהמטופלים בני האוכלוסייה הערבית חלו בקרוהן ו-6% בלבד בקוליטיס כיבית, בהשוואה ל-75% קרוהן -ו25% קוליטיס כיבית באוכלוסייה היהודית. כמו כן, נמצא כי אחוז המעשנים בקרב האוכלוסיה הערבית גבוה בהרבה מזה שנצפה באוכלוסיה ממוצא יהודי…", ד"ר אריאלה שטרית, YNET, 30.12.16 ♦

התמודדות לאומית עם צמצום אי-שוויון בבריאות 2016. הכנס השנתי השביעי של משרד הבריאות בנושא: התמודדות לאומית עם צמצום אי-שוויון בבריאות 2016 יתקיים בעיר אשקלון. השנה ניתן דגש מיוחד בדוח על זמינות ונגישות שירותי בריאות בעיניי המבוטח וכן על מחלת הסוכרת, ובחינת ההבדלים בתחלואה לפי מצב חברתי-כלכלי (מצ"ב מסמכים ודוחות לקראת הכנס), משרד הבריאות, 12.12.2016 ♦ 

דו קיום ברפואה. תמונה שצולמה במהלך "צוק איתן" בה נראים צוות פנימית ב' ב"כרמל" מחזיקים כרזות עליהן מודפס יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים" נבחרה כשער בדו"ח רשמי סוקר את מערכת הבריאות בישראל כמודל לחיים משותפים של יהודים וערבים, שיוגש לנשיא המדינה, אתר לוקאל,  11.12.2016 ♦Duq.jpeg

מקבלים פחות, חיים פחות. נתוני משרד הבריאות חושפים את עומק הפער בין שירותי הרפואה שיקבל אדם שחי במרכז הארץ, לבין מי שמתגורר בקצוותיה• בפריפריה אין מספיק רופאים • אין מספיק מיטות אשפוז • והתמותה גבוהה יותר • "חסרים אנשי צוות, ואנחנו משלמים את המחיר"….פילוח לפי קבוצת אוכלוסייה מתגלה הבדל בין המגזר היהודי למגזר הערבי: בקרב גברים יהודים שיעור התמותה עומד על 5.5 לכל אלף איש לעומת 7.5 בקרב גברים ערבים. בקרב נשים מדובר על 4 נשים מתוך אלף במגזר היהודי לעומת 5.3 נשים במגזר הערבי….הנתונים מתייחסים גם לנושא הרגיש והכואב של תמותת תינוקות, ששיעורה עומד על 3.1 לאלף לידות. בקרב יהודים מדובר על 2.2 ובקרב ערבים על 6.2…. ", רותם אליזרע, אילנה קוריאל, ישראל מושקוביץ וגואל בנו, ידיעות אחרונות,   8.12.16 ♦

יום האיידס: פחות מטופלים חדשים, יותר ערבים. מנהל מכון האיידס ברמב"ם, פרופ' אדוארדו שחר: "היום כבר לא מתים מאיידס, אך האתגר העיקרי שלנו נותר בעינו – למנוע מאנשים נוספים להידבק… על פי הנתונים, מגמה הפוכה נרשמת דווקא בקרב מטופלי המכון מהמגזר הערבי, שם נרשמה עלייה בשלוש השנים האחרונות, מ-5 ל-10 אחוזים ..", רוני ניר, MYNET, 1.12.2016 ♦

סקר הבריאות והסביבה באוכלוסייה הערבית בישראל 2015, עורכי הסקר: מר אחמד אלשיך מנהל "ריכאז" גב' סאוסן רזק מרג'ייה ד"ר מוחמד ח'טיב, אגודת הגליל – מרכז ריכאז, נובמבר 2016

סערה בכנס רהט: "הנגב בפני משבר בתחום הבריאות". סערה בכנס רהט: "הנגב בפני משבר בתחום הבריאות" לפי הערכות בכנס רהט-אג'יק מכון הנגב נמצא לקראת משבר בריאות בעקבות מחסור ברופאים, מערכת החדשות,  ThePulse, 17.11.2016 ♦

הפריפריה של הפריפריה: נתוני הבריאות החמורים של הערבים בצפון. סקר חדש חושף שיעור גבוה של מחלות כרוניות בקרב תושבי האזור, ושיעור גבוה של התאבדויות. "תכניות המניעה והטיפול לא מותאמות להם", הסבירה מחברת הדוח. "יכולים להיות 2,000 מטופלים לרופא וזה בלתי נתפס", רויטל בלומנפלד, וואלה, יום שני, 14 בנובמבר 2016 ♦

דוח חדש: 1 מכל 4 גברים בישראל מעשן, קיים קשר מובהק בין עישון לתחלואה בסרטן. בדוח חדש של האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות שמתפרסם לקראת מבצע ההתרמה "הקש בדלת" שייערך בשבוע הבא, עולה כי קיים קשר ישיר וחזק בין עישון כבד לתחלואה בסרטן – וכי אם החשיפה לעישון הייתה נמנעת כליל, ניתן היה לצמצם דרמטית את ממדי התחלואה בסרטן הריאה. קרוב למחצית מהגברים הערבים בישראל מעשנים, חדשות 2 | פורסם 25/10/16 ♦

מילון רפואי On-Line – אנגלית, ערבית, עברית, אלביאן תרגומים ♦

 GENESIS הוא מוסד ללא מטרות רווח בהקמה. המטרה העיקרית שלנו היא מניעת מחלות גנטיות ומומים מולדים במגזר הבדואי ע"י בדיקות סקר לפני הנישואים. החזון שלנו הוא להעלים מחלות ברות-מניעה ולאפשר התחלה בריאה לכלל הילדים…. המסע רק מתחיל, ועכשיו אנחנו מחפשים שותף! שותף לרצון ולחזון להביא לשינוי חברתי, לצורך להנגיש בריאות לכולם, ולחלום להביא לשוויון הזדמנויות אמיתי. אם אתה יזם שמחפש לשלב עבודה חינוכית, טכנולוגיות חדשות וקידום המגזר הבדואי- אנחנו רוצים אותך! ספטמבר 2016 ♦

ארגון ההצלה החרדי חונך סניף ראשון בטייבה. דו קיום מתחיל בהצלת חיים • ארגון ההצלה החרדי "איחוד הצלה" הקים סניף מתנדבים ראשון ביישוב הערבי • יו"ר הסניף, יליד המקום: "התרגלנו לחבר'ה עם הכיפות השחורות, הפכנו למשפחה", נצחיה יעקב, ישראל היום,  30.08.2016  ♦

"תודה נתניהו על הסליחה שלך, אבל אני כבר לא צריך אותה". פרופ' פואד מוחמד עאזם לא חיכה שראש הממשלה יבקש מערביי ישראל להשתלב בחברה והפך לאחד המומחים הגדולים בתחומו, מי שמגשים ליהודיות רבות את החלום להביא ילד לעולם בדרך נאלץ הרופא מטייבה להתמודד עם סירובים לקבל אותו להתמחות ותגובות גזעניות של מטופלות עכשיו, כמנהל היחידה לפריון באיכילוב, הוא מסביר למה יסכים לטפל גם באשתו של ברוך מרזל ומה ההבדל בין בעיות הפוריות של היהודים לאלו של הערבים, נחמה דואק | צילום: אביגיל עוזי, ידיעות אחרונות,  12.08.16 ♦

עוני ובריאות בחברה הערבית בישראל, תמונת מצב והמלצות למדיניות. מרכז מוסאווא, יולי 2016 ♦

אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו, אמה אברבוך ושלומית אבני, מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, דצמבר 2015 ♦

רפואה עתידית 2030 בראי האוכלוסייה הערבית, [מצגת] מאת ד"ר בשארה בשאראת, יו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית מנהל בית חולים נצרת יו"ר הועדה למחויבות חברתית, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת בר אילן, מאי 2016 ♦

גם פגועי הנפש במגזר הערבי זקוקים לעזרה. שירותי התמיכה והתעסוקה לפגועי הנפש באזור המשולש מועטים וכוללים מפעל מוגן בודד, שלושה מועדונים חברתיים ופעילות של עמותת אנוש, אבי ביצור, דה מרקר, 11.07.2016 ♦

דברים שלמדתי על ערבים ויהודים כרופאה בבית חולים. רק כשהתחלתי להכיר ערבים באופן אישי, באוניברסיטה ובבית החולים, היכתה בי המציאות העגומה של יחסי הערבים-יהודים בישראל. בדיוק שם גם טמונה הגדולה האמיתית של הרפואה הציבורית, טל גרינברג, הארץ, 30.06.2016 ♦

קמפיין משרד הבריאות לתזונה נכונה פוסח על החברה הערבית. למרות שבעיית ההשמנה בקרב ילדים ערבים חמורה יותר מאשר בקרב בני גילם היהודים, באתר משרד הבריאות אין מידע בערבית על נזקי הסוכר ואין תוכניות לקידום תזונה נכונה עבור הציבור הערבי, ג'קי חורי, הארץ,14.06.2016 ♦ הוצאת מינרווה

ילדי ישראל עוקפים את האמריקאים בצריכת משקאות ממותקים. מה זה עושה לגוף שלהם? ההשמנה עולה למדינה כ–6 מיליארד שקל בשנה – והממשלה נחושה להיכנס לנו לצלחת כדי לשפר את המצב, כפי שניסה משרד הבריאות לעשות בתשדירי החטיפים המלוחים… ילדי ישראל עוקפים אפילו את ארה"ב במדד הזה: לפי הממוצע העולמי, 25% מהבנות ו–32% מהבנים שותים משקאות ממותקים מדי יום. הממוצע בארה"ב הוא 30% בקרב בנות ו–37% בקרב בנים, ואילו בישראל הממוצע הוא 41% לבנות ו–45% לבנים. הבעיה גדולה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל: 51% מהילדים הערבים בני 11–15 צורכים משקה מתוק לפחות פעם ביום, רוני לינדר-גנץ, דה מארקר, 09.06.2016 ♦

סערת היולדות הערביות: מנהלי בתי בחולים יוזמנו לבירור. מנכ"ל משרד הבריאות הודיע כי יזמן אליו את מנהלי בתיה"ח שהוזכרו בתחקיר רשת ב' על ההפרדה המתבצעת בין יולדות ערביות ויהודיות. "המשרד חוזר ומדגיש כי אינו מקבל כל הפרדה משיקולי אפליה", נמסר בהודעת המשרד. בתחקיר צוינו בתי החולים הדסה, שערי צדק, איכילוב ומאיר, כמוסדות בהם מתבצעת האפליה, חדשות נענע10, 07/04/2016 ♦

דז'ה-וו: nrg חשף ב-2012 הפרדה בחדרי לידה. בתחקיר הקליטה כתבת nrg במצלמה נסתרת אחות במחלקת יולדות בבית חולים מאיר, שמודה: "משתדלים, לא משכיבים בחדר גם ערבים כאילו ביחד". משרד הבריאות: "לא נקבל הפרדה משיקולי אפליה", דליה מזורי , NRG, 7/4/2016 ♦

דו"ח בריאות ארצי: ערבים מתים יותר, חולים ומדוכאים יותר. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת דו"ח נתוני גוף ונפש בישראל, לרגל יום הבריאות העולמי שחל מחר. מהדו"ח עולה כי שיעור תמותת התינוקות הערבים גבוה כמעט פי 3 משל התינוקות היהודים. הדו"ח מגלה עוד כי 30% מהיהודים מדוכאים ולעומתם שיעור הדיכאון במגזר הערבי שמגיע ל-50%. למרות הכל – תוחלת החיים כאן מהגבוהות באירופה, ד"ר איתי גל, YNET, 06.04.16 ♦

"מצב סוציו-אקונומי לא מסביר הכל". ד"ר ניהאיה דאוד, חוקרת בתחום האפידמיולוגיה החברתית, על הפער באיכות הבריאות בין אוכלוסיות בישראל, אורן פרסיקו, העין השביעית,  23.03.2016 ♦

להנגיש את טיפולי ההריון למגזר הערבי. אף שמדינת ישראל מעניקה שירות רפואי לכלל אזרחיה בקבלת מעקב הריון ולידה, רק שיעור קטן מהנשים הערביות מבצעות בדיקות גנטיות ■ אי־ניצול הזכות מהווה בעיה בעיקר בגלל נישואים בין קרובי משפחה ■ למה המעקב הרפואי לא מגיע לנשים הערביות? מוחמד עתאמנה, דה מרקר, 13.01.2016 ♦

פערים במצב הבריאות ובשירותי בריאות, מרכז אדווה, נובמבר 2015 ♦

בריאות הנפש: משבר במגזר הערבי. 90% מהערבים שזקוקים לטיפול נפשי לא מקבלים אותו ורק 2.5% מהפסיכולוגים בישראל הם ערבים. המתנה של חצי שנה לפסיכיאטר. ח"כ אללוף: איך הגענו לזה? מערכת דוקטורס, 8.12.2015 [דיון בוועדת הרווחה של הכנסת] ♦

מחקר ישראלי: מי מטפל יותר יפה בזקנים בבתי אבות? מחקר של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות בישראל בחן את עמדותיהם האישיות של מטפלים מקצועיים מקבוצות תרבותיות שונות כלפי מטופליהם. איזו קבוצה הראתה הכי הרבה רגישות למטופלים? רויטל בלומנפלד, וואלה, 8.12.2015 ♦

דו"ח משרד הבריאות: נשים ערביות חולות פחות בסרטן מיהודיות. ממסמך שפרסם המשרד, עולה כי הסיכוי של בנות ובני המגזר לחלות ולמות מסרטן הוא נמוך מזה הנפוץ בקרב האוכלוסיה היהודית. הסיבה? ככל הנראה גנטית, אורית בראון אגמי, מעריב און ליין, 25/11/2015 ♦

מחקר: ערבים המאושפזים בבי"ח ישראלי חשים יותר ישראלים. מחקר שנערך במרכז שניידר לרפואת ילדים, בדק את תחושת הזהות הישראלית של משפחות למאושפזים מהחברה הערבית. מהמחקר עולה שככל שחווית האשפוז טובה יותר , כך גוברת תחושת ההזדהות עם המדינה, רותם אליזרע, YNET, פורסם:  04.08.15 ♦

דו"ח: ערבים מתים פי 1.6 יותר מיהודים משבץ מוחי. בעקבות הנתונים הללו עמותת "נאמן – נפגעי שבץ מוחי", תיכנס לפעילות במגזר הערבי עם תום הרמדאן, במטרה לקיים פעילות מניעתית. ד"ר מוחמד עומרי, מנהל מחלקת קרדיולוגיה בבית החולים האנגלי: "צריך לחנך את האוכלוסייה להקפיד לשמור על משקל תקין, להפחית עישון, להימנע מכולסטרול רע, כבר מגיל צעיר", רותם אליזרע, YNET , 05.07.15 ♦

ערבים במקצועות הבריאות והרווחה בישראל: מבט אתני ומגדרי על ייצוג ותעסוקה.  יעל קשת, אריאלה פופר-גבעון ועדו ליברמן , "ביטחון סוציאלי", תמוז תשע"ה, יולי 2015, מס 97 ♦

שוויון על הנייר: מערכת הבריאות עדיין לא נגישה לדוברי ערבית. המסמכים הרפואיים כתובים בעברית ויש חוסר במתורגמנים. כך נותרים חולים דוברי ערבית תלויים בסיוע של קרובי משפחה דוברי עברית שמתווכים בינם לבין הצוות הרפואי. למרות שהחקיקה כבר קיימת, היא לא מיושמת בשטח, מאתרואן דחאברה ויאסמין זבידאת, שיחה מקומית,   | 30.6.2015 

עניים יקבלו בזול לחם עם ויטמינים. משרד הבריאות פותח בפרויקט חדש: סבסוד לחם מועשר לתושבי רהט הבדואית, כדי לנסות ולהפחית תמותת תינוקות בשל מחסור בברזל, בחומצה פולית ובוויטמינים רבים. "העשרת הלחם תחזק את הבריאות ותצמצם את הפערים בין המגזרים", אומרת שרת הבריאות יעל גרמן. ירון קלנר  YNET :  07.01.14 ♦

הרפואה הציבורית – דוגמה לדו קיום מוצלח. עם יותר מ-2,000 רופאים, ערביי ישראל גילו שאפשר לשבור את תקרת הזכוכית. מערכת הבריאות – המקום בו הזהות הלאומית לא רלוונטית. אבי יופה, מעריב, 24.11.2013 ♦

אין אחיות, אין ניידות: בדואים לא מתחסנים. סניפי טיפת חלב ברהט נעולים, בכפרים הלא מוכרים הניידת לא פועלת בגלל הרמדאן וגם בהסברה יש ליקויים – משפחות בדואיות שנענו לקריאה של משרד הבריאות גילו כי ארוכה הדרך לחיסון נגד מחלת הפוליו. "מפקירים אותנו", מאשים ראש העיר רהט. אבל אחרים מודים: תושבים רבים מתנגדים לחיסון. ירון קלנר, YNET, 06.08.13 , ♦

פני החברה בישראל: מס 6. ישראל מאין לאן – בריאות, הלמ"ס, 2013 ♦

התוכנית של גרמן לקידום הבריאות בחברה הערבית. שרת הבריאות יעל גרמן תבחן תהקדים את הזכאות לבדיקות ממוגרפיה לאיתור סרטן השד בקרב נשים ערביות כבר מגיל 40. דן אבן, הארץ, 24.6.2013 ♦

משרד הבריאות מנסה לאתר כאלף ילדים בדרום שלא חוסנו נגד פוליו. במשרד מדווחים כי ישנם הורים רבים שעדיין מסרבים לחסן את ילדיהם נגד פוליו. עוד הוחלט על הקדמת הזמנת 220 אלף מנות חיסון. דן אבן, הארץ, 18.06.2013 ♦

פערי בריאות בין מזדקנים ערבים למזדקנים יהודים בישראל. על אף שתחולת החיים בקרב כלל האוכלוסייה בישראל נמצאת במגמת עלייה, הפער בתוחלת החיים בין יהודים לערבים נשמר ואף מתרחב עם השנים. בנוסף, למרות העלייה ברמת החיים באוכלוסייה הכללית, הפער בתמותת תינוקות בין ערבים ליהודים לא הצטמצם במשך הזמן, שלומית קגיה ונביל חטאב, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 22 במאי 2013 | ♦

דו"ח חדש מצביע על ירידה חדה בשיעור המעשנים בישראל. מהדו"ח השנתי של משרד הבריאות עולה כי 17.7% מהאוכלוסייה הבוגרת מעשנים, לעומת 20.6% בסקר מ-2012. גברים ערבים מעשנים כפול מיהודים. דן אבן, הארץ, 28.5.2013 ♦

האם ילדי המגזר הערבי יותר סובלים מאנמיה? מחקר חדש מצא כי ילדים מהמגזר הערבי העולים לכיתה א' סובלים יותר מחוסר ברזל, בנוסף ל50% מתינוקות המגזר. דן אבן, הארץ, 17.2.2013 ♦

מיזם חדש: סל תרופות מותאם תרבותית. ההסתדרות הרפואית תקים חברה לקידום הבריאות במגזר הערבי. הוגה המיזם: סל התרופות השוויוני גורם לאי-שוויון; יש להתאימו לצרכי האוכלוסיה. דן אבן, הארץ, 2.12.2012 ♦

משרד הבריאות: ערביות מיניקות יותר מיהודיות. מסקר שערך משרד הבריאות עולה כי אמהות ערביות מיניקות יותר מאמהות יהודיות. הנתונים מצביעים גם על עליה כללית בשיעור ההנקה בשני המגזרים. החדשות הרעות: אימהות רבות אינן מקפידות על כללי הבטיחות בהאכלת התינוק במזון מוצק. מעריב, 25.7.2012 ♦

פערים בין יהודים לערבים באיתור תסמונת דאון. מנתוני משרד הבריאות עולה כי הנשים היהודיות עוברות בדיקות מתקדמות במסגרת הביטוח המשלים שלהן, בעוד הערביות עוברות רק בדיקת דם שנמצאת בסל התרופות. הארץ, 23.3.2012 ♦

השילוב התעסוקתי של הערבים אזרחי ישראל במערכת הבריאות, רן רזניק, יוזמות קרן אברהם, 2011  ♦

מאמר על שילוב תעסוקתי במערכת הבריאות,  מאת אמנון בארי-סוליציאנו ומוחמד דראושה, יוזמות קרן אברהם,  22  בפברואר 2011  ♦

למה בתחום הבריאות זה מצליח? אחד התחומים בהם הפער בין ערבים ויהודים קטן יחסית הוא מערכת הבריאות. % 9.5 מעובדי המערכת הם ערבים (זאת לעומת רק % 7 בשירות המדינה למשל). אחד המשתתפים בפאנל, ד"ר מסד ברהום – מנהל בית החולים גליל מערבי בנהריה, ניסה להסביר מדוע זה עובד. כנס הרצליה 2011

קריאה של המטה הציבורי לשוויון בבריאות, יולי 2011 ♦

סוגיות בריאות וסביבה בכפרים הבדואיים הלא-מוכרים בנגב, מחלקת מחקר ומידע, כנסת, 2011 ♦

אי שוויון בבריאות בין יהודים לערבים, מחקר מאת נאביל חטאב ושלומית קאגיה, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה 2011. "…במסמך זה הוגדר מושג האי-שוויון בבריאות והוצגו הגורמים המשפיעים עליו,  כמו אי-שוויון בהכנסות, משטר, הון חברי, מרכיבים שונים של המצב הסוציו-אקונומי ואתניות;  וכן גורמים ברמת הקהילה והפרט, ביניהם גורמים סוציולוגיים ופסיכולוגיים.  לאחר מכן הוצג המקרה הישראלי,  כולל הרקע ההיסטורי והעכשווי המשמש תשתית לאי-שוויון בבריאות בישראל בכלל, ובין יהודים לערבים בפרט…" ♦

חוסר חמור בכח אדם רפואי מקצועי המותאם לאוכלוסיה הערבית-בדואית בנגב, נייר עמדה של עמותת יסמין אלנגב, מרץ 2011 ♦

אי-שוויון בבריאות בין ערבים ליהודים בישראל, נביל חטאב, שלומית קאגיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2011 ♦

אי שוויון בבריאות וההתמודדות איתו , מסמך של משרד הבריאות 2010 ♦

מצב בריאות האוכלסיה הערבית בישראל 2008, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות 2010 ♦

לצמצם היום את פערי המחר, יעדים לצמצום פערים בבריאות, מסמך של ארגוני חברה אזרחית, אפריל 2010, ל ידיעה ב YNET

מצוקות נפשיות נותרו שנים ארוכות מחוץ לשיח הרפואי בציבור הערבי בישראל, וגם רשויות הבריאות נמנעו מלברר את היקף התופעה. לאחרונה מתברר כי אחוז הסובלים מהפרעות דיכאון וחרדה באוכלוסייה הערבית גבוה מאשר באוכלוסייה היהודית, אבל הנגישות לטיפול נמוכה. דן אבן, הארץ 2.5.2010

“כתב העת הרפואי לבריאות האוכלוסייה הערבית", עורך ד"ר בשארה בשאראת, גיליון מס 1, ינואר 2010

שירותי הבריאות בנגב, מחלקת מחקר ומידע, כנסת 2009 ♦

קידום בריאות באוכלוסייה הערבית: באיזו מידה מתקיימת התאמה תרבותית וכיצד ניתן לחזק אותה? מאת ב. רוזן, א. אלרואי, נ. אקר, ש. איסמעיל, בסיוע א. קראקרה אברהים, מכון ברוקדייל-ג'וינט, 2008. "…מחקר זה הוא המחקר השיטתי הראשון העוסק בהתאמה תרבותית לאוכלוסייה הערבית בישראל במסגרת השירותים החברתיים. ככזה, הוא יכול לשמש כמודל למחקרים דומים בתחומים נוספים של בריאות וכן בתחומים כגון חינוך או שירותי רווחה…" ♦

דוח של רופאים לזכויות אדם (2008) מצא כי: "…אי השוויון בבריאות ובשירותי בריאות מהווה הפרה של חובתה של מדינת ישראל על פי אמנות בינלאומיות שהיא צד להן, ולערכיו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי שאותו חוקקה…"

    • נשים וגברים פלסטינים בישראל חיים פחות וחולים יותר ביחס לנשים וגברים יהודים
    • לתושבים פלסטינים בישראל יש פחות מרפאות ראשוניות ומקצועיות, פחות רופאים ופחות שירותי הצלה
    • תושבים פלסטינים בישראל סובלים מנגישות נמוכה של שירותי בריאות
    • פלסטינים בישראל סובלים ממחסור בתשתיות הכרחיות לחיים בריאים

אי שיוויון בבריאות בישראל, מסמך של ההסתדרות הרפואית, 2008 ♦

למה הם מתים? מאמר של אביב לביא, הארץ "…מסע בדרכי העפר הבוציות של הכפרים הלא מוכרים ממחיש עד כמה תל אביב רחוקה מכאן.." ♦

בריאות סוג ב' לערביי ישראל, ידיעה על דוח מבקר המדינה, וואלה 26.8.2002 ♦

"… ג) הענקת שירותי בריאות לתושבי ישראל היא חובה לפי החוק, ואין בטעמים של בניה בלתי חוקית על-ידי פלונים כדי להתנער ממנה כשלעצמה; חובה זו מתעצמת בגלל אופיה – שירותי בריאות, היורדים לשורש רווחתו האישית של כל אדם, ועם זאת, כל עוד פועלים שר הבריאות ומשרדו לקיום חובה זו, וגם אם כשלעצמי תומך אני ככלל, כאמור, בקביעתן של אמות מידה, איני סבור שהחלטתו של השר שלא להתקין לעת הזאת כללים מצדיקה התערבות בית משפט זה בגדרי אי סבירות קיצונית….   אין למדינה מנוס אלא להבטיח ליושביהם שירותי בריאות בסיסיים. . "    בג"צ נגד שר הבריאות ואחרים, שנדחה 4540/00

ב-19 בנובמבר 2009 פנה ארגון עדאלה, בהליך קדם-בג"ץ, למחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה בשם תושבי הכפר תל ערד בנגב ובשם עמותת רופאים לזכויות אדם, בדרישה להורות למשרד הבריאות להקים מרפאת בריאות בכפר הבדווי תל ערד בהקדם האפשרי .  ♦

בריאות ורווחה של נשים בדואיות בנגב, מכון ברוקדייל  ♦

נגישות לשירותי בריאות לילדים עם מוגבלויות במגזר הבדואי בנגב – מוחמד מוראד  ♦

משרד הבריאות : שיעורים כפולים של תמותת תינוקות מהווה בעיה קשה ממנה סובלת האוכלסיה הערבית ובמיוחד בנגב ,כאשר תמותת תינוקות בקרב האוכלוסייה הערבית עדיין כפולה מזה שקיימת בקרב האוכלוסייה היהודית המשרד מייעד תקציב מאוד נמוך לפתרון בעיה זו. התקציב הדרוש לשנת 2008 הוא 50 מיליון ₪ שיאפשר פיתוח תחנות בריאות וטיפול יסודי בבעית תמותת תינוקות בעיקר בנגב , פיתוח שלושת בתי החולים בנצרת ,תמיכה בשירותיים רפואיים חסרים בתחומים חיוניים מאוד שירותיים לבריאות הנפש וטיפולים פרא ריפואים. מתוך דוח של מרכז מוסאוא לקראת תקציב 2008

יעדי פיתוח בתחום הבריאות, כפי שהוצגו לשר ברוורמן על ידי מרכז מוסאוא בתקציב 2009 – 2010: פיתוח תחנות בריאות,  בעיקר בנגב. תוכנית מיוחדת לצמצום שיעור התמותה בקרב תינוקות ערביים, הרחבת העסקת אחיות בישובים הערביים, ופיתוח מיטות אשפוז נוספים ושירותי בריאות חיוניים במרכזי הבריאות בישובים הערביים. הרחבת מערך רפואת חירום בישובים ערבים מרכזיים.  ♦

אגודת הגליל האגודה הערבית הארצית למחקר ושירותי בריאות נוסדה בשנת 1981, במטרה להשיג שיוויון בשירותי הבריאות למיעוט הפלסטיני בישראל  ♦

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest

ארועים קרובים

◄ הקודם

אפריל 2020

הבא ►
אבגדהוש

1


2


3


4


5


6


7


8


9


10


11


12


13


14


15


16


17


18


19


20


21


22


23


24


25


26


27


28


29


30


למידע על:

OnePlace הוקם במאי 2011 במטרה לעודד את העברת הדיון ביחסים שבין המיעוט הערבי-פלסטיני לרוב היהודי למישור החברתי-אזרחי. האתר פועל להעמיק ולשפר דיון זה ולבססו על ידע ועובדות, להבין טוב יותר את מרכיבי הסוגיה והקשריה, לחזק את העוסקים בתחום ולהעצים את עשייתם כחלק מתמונה רחבה ומערכתית, וכן להעניק להם את כלי הידע הטובים ביותר להתמודדות עם התהליכים והקשיים השונים בניסיון להביא למציאות חיים הוגנת ושוויונית במדינת ישראל.

נושאי רוחב

  • דמוקטיה
  • תקשורת
  • כלכלה פיתוח ותעסוקה
  • חינוך
  • חזון לעתיד

המערכת הציבורית

  • ממשלה
  • שלטון מקומי
  • בית משפט
  • הכנסת

הסכסוך

  • החלפת שטחים מאוכלסים
  • המו"מ והסדר הקבע
  • פליטים פנימיים

ניווט מהיר

Copyright © 2019 oneplace