ערבים בישראל

מרחב מידע רב תחומי

ערבים בישראל מרחב מידע רב תחומי

תפריט

זהות. לאומיות. זיכרון. מנהיגות

תחקיר הארץ - ארכיונים

איימן עודה נבחר לאחד ממאה האנשים המבטיחים של מגזין טיים: "קול מלהיב בעד שוויון". ג'קי חורי, הארץ, 15.11.2019 TIME– ♦

קואליציה של תקווה: הרשימה המשותפת צריכה להתרחב לציבור היהודי. בהיעדר הנהגה חזקה ומובילה לשמאל הציוני, גובר הצורך והעניין של רבים בהנהגתה של המשותפת. זו מצדה תחמיץ את הפוטנציאל של הישגיה האלקטורליים אם תישאר בגדר קואליציה חד-לאומית, מאת: בשיר כרכבי וסיני פתר, שיחה מקומית,  13.11.2019 ♦

לפוצץ את בועת ההכחשה: כשהקיבוץ פגש בנכבה. אל-מעִין היה ביתה של משפחתי, אבו סיתה, במשך מאות שנים. כיום בני משפחתי הם פליטים ברצועת עזה ועל אדמותינו יושבים קיבוצים. תגובותיהם של מבקרים בתערוכה על תולדות הכפר, לימדו אותי רבות על אלה שנמנעה מהם הגישה אל האמת, קורבנות ההשתקה של הנכבה, סלמאן אבו סיתה, העוקץ, 08.11.19 ♦

מאות השתתפו בעצרת לציון 63 שנה לטבח בכפר קאסם: "פצע מדמם". "זיכרון הטבח הוא חלק מכפר קאסם", אמרה פעילה חברתית שהשתתפה בעצרת, שבה נכחו גם חברי הרשימה המשותפת. תושבת הכפר שסבתה נהרגה בטבח: הדור הצעיר נחוש לזכור את מה שהמדינה מנסה להשכיח, יסמין בכריה, הארץ, 29.10.2019 ♦

על המנהיגות הערבית לקבל אחריות ולא להטיח את כל האשמה בממשלה. ההשכלה אומנם בעלייה משמעותית, אבל מחצית מהמשפחות הערביות מתחת לקו העוני, והאי–שוויון הפנימי מעמיק • כעת תור המנהיגים לטפל בשינויים שחלים בתוך החברה, רו"ח אחמד איאד, גלובס, 17/10/2019 ♦

מיעוט נטוש. "…לא מתקבל על הדעת, שאזרחים המבקשים שוויון אזרחי מלא לא ישתלבו בכל מערכות השלטון,.. שנים על גבי שנים פוקד הציבור הערבי את הקלפיות ביום הבחירות, ושולח נציגים אל הכנסת, אך אלה תמיד נשארים מאחור, איש אינו כולל אותם בחישובי הקואליציות המתהוות… אף לא אחד מהטוענים לכתר השלטון אינו חושב לצרפם אליו, ולמרבה הפלא, גם רבים מהנציגים הערבים מדירים את עצמם מהשלטון…זה הרקע ליציאתה של החברה הערבית בישראל לתרבות רעה. זוהי חברה נטושה, ללא אג'נדה וללא חלום שמאחד את חבריה. היא לא יודעת מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה…", סלמאן מצאלחה, הארץ, 16.10.2019 ♦

הציבור הפלסטיני הוא הכוח העולה שישנה את החברה הישראלית. הרוב היהודי אולי לא מוכן עדיין להתחיל להתייחס אל הפלסטינים הישראלים כשותפים שווים בניהול המדינה. אך כפי שהיה ניתן לראות בהפגנות נגד חוק הלאום, יהודים ליברלים רבים הגיעו להבנה שלא יוכלו לנצח את הימין הביביסטי ולשמור על אורח חייהם בלי הערבים, מאת: מירון רפופורט, שיחה מקומית, 10.10.2019 ♦

ביום שהאזרחים הערבים ידרשו את מלוא זכויותיהם, ישראל תשנה פניה. מהמחאה ההמונית נגד האלימות ועד להעצמת כוחה הפוליטי, החברה הפלסטינית בישראל מפגינה נוכחות בוטחת ובריאה יותר בזירה האזרחית. אלא שההישגים בשדה האזרחי עלולים להפוך לחרב פיפיות כל עוד לא יוסדרו היחסים הלאומיים במדינה, מאת: אמיר פאח'ורי , שיחה מקומית, 7.10.2019 ♦

עידן אזרחי חדש לחברה הערבית. התסיסה החברתית בחברה הפלסטינית בישראל בשל האלימות ומקרי הרצח התכופים מדגישה את המתח בין הדרישות האזרחיות לדרישות הפוליטיות. תחושת החנק של הציבור מאתגרת את חברי הכנסת הערבים…המסקנה העיקרית שניתן לגבש מכל האירועים והטלטלות שחווה הציבור בימים האחרונים היא שלא ניתן להפריד בין הדרישות האזרחיות ללאומיות…", עבד אבו שחאדה, העוקץ,  05.10.19 ♦

איימן עודה, ישראלי לתפארת. יו"ר הרשימה המשותפת לא בא אל הציונים כמי שמתחנן לנדבה או לחסד. הוא מתייצב בפניהם כשווה מול שווים ומציע אלטרנטיבה: שיתוף, שוויון ושלום, קובי ניב, הארץ – בלוגים, 28.9.2019 ♦

מחיקת הארכיונים:

אירועי אוקטובר 2000:

בצל המחאה נגד האלימות, כאלפיים איש ציינו את יום השנה למאורעות אוקטובר 2000. העצרת המרכזית נערכה לאחר שלושה ימים רצופים של הפגנות נגד האלימות בחברה הערבית. יו"ר ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי: "נתניהו מתגאה בחשיפת סודות הגרעין, אבל ישראל לא יודעת איפה הנשק שהורס את החברה הערבית", ג'קי חורי, הארץ, 1.10.2019 ♦

קצין משטרה במהומות אוקטובר: "ברק הרס לנו את הקריירה והחיים". סגן ניצב בדימוס ירון מאיר, שהיה מפקד אחד הגזרות, תקף בחריפות את התנצלות ראש הממשלה לשעבר: "כל קציני המשטרה שתחת פיקודו ביצעו את ההוראות שלו", מעריב אונליין 12:35 24/07/2019 ♦

ההתנצלות של ברק טובה יותר מהבעת צער, אך הענשת האחראים עדיפה. דבריו של ראש הממשלה לשעבר חשודים, במיוחד בהתחשב בכך שאצלו עונת ההתנצלויות תמיד חלה סמוך לבחירות. יחד עם זאת, המשימה היא הפלת ממשלת הימין הקיצוני וברק משחק בה תפקיד מכריע, עודה בשאראת, הארץ, 24.7.2019 ♦

במגזר הערבי מגיבים להתנצלות ברק על אירועי אוקטובר: "מנסה לגרד קולות". ועדת המעקב של ערביי ישראל ומרכז עדאלה דחו את התנצלותו של רה"מ לשעבר על הרג 13 האזרחים הערבים ב-2000. סמוטריץ': "ברק רוצה לרצות את הפורעים הערבים", יאסר עוקבי, מעריב,  17:04 23/07/2019 ♦

הורים של הרוגים באוקטובר 2000: התנצלותו של ברק לא משנה, הוא צריך לעמוד לדין. קרובי משפחה של הצעירים שנהרגו באירועים, דחו את התנצלותו של ראש הממשלה לשעבר ורואים בו אחראי ישיר למות יקיריהם. אב שבנו נהרג באירועים: "מבחינתנו הוא זה שרצח את הילדים שלנו", ג'קי חורי, הארץ, 23.7.2019 ♦

"מתנצל על אירועי אוקטובר 2000". [האזינו] לאחר שח"כ פריג' קרא לו להביע צער על מות 12 האזרחים הערבים מאש כוחות הביטחון, "כדי לפתוח פרק חדש", יו"ר ישראל דמוקרטית שהיה אז רה"מ נענה: "אני אחראי ומביע עוד פעם צער בפני המשפחות שכאבן אין סופי"‎ , דפנה ליאל, כתבת כנסת | החדשות קשת | פורסם 23/07/19 13:34  | עודכן 23/07/19 15:21 ♦

ראו גם:

צדק מַעֲברי בהיעדר מעבר: ועדת אור והשסע האתנו־לאומי בישראל, סיגל הורוביץ, "משפט מיעוט וסכסוך לאומי", אוניברסיטת תל אביב, דצמבר 2016 ♦

מערך שיעור: אירועי אוקטובר 2000 בפריזמה של זכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח בישראל ♦

אירועי אוקטובר 2000 האם ּכּובד עקרון השוויון לפני החוק?  לינא סאבא, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2011 ♦

הרהורים על ועדות חקירה ועל מעמד המיעוט הערבי בישראל, פרופ' רות גביזון, מרכז מצילה 2010 ♦

פרסומי תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי במרכז משה דיין, אוניברסיטת תל אביב:

    1. הערבים בישראל – שלוש שנים לפרסום דוח ועדת אור, השופט האשם חטיב (חבר ועדת אור), 2007 ♦
    1. הערבים בישראל – שנתיים לפרסום דוח ועדת אור, פרופ' שמעון שמיר (חבר ועדת אור), 2005 ♦
  1. שנה לדין וחשבון של ועדת החקירה הממלכתית לחקר אירועי אוקטובר 2000, השופט תיאודור אור, 2004 ♦

דוח ועדת אור

פרץ, קפל את הדגל. "…. תחת הדגל הזה נכבשו רוב הכפרים הערביים ב–48', בהמשך תושביהם גורשו תחת הדגל הזה, ובצל הדגל הזה נהרסו כל הכפרים האלה… הערבים אינם נגד הדגל בגלל מה שהוא מסמל ליהודים, מדינה ועצמאות, אלא בגלל מה שהוא מסמל להם: גירוש והרס….", עודה בשאראת, הארץ, 15.7.2019 ♦

די לגיוס: הגיע הזמן שהאמנות הפלסטינית תפרוץ את גבולות המאבק לשחרור לאומי. פסטיבל התרבות הפלסטיני, שבנוסף למופעיו בגדה ובעזה התרחב השנה גם לחיפה ונצרת, הוא הזדמנות לשאול, מתי האמנות הפלסטינית תפסיק להיות מגויסת, רגאא נאטור, הארץ, 14.7.2019 ♦

המנהיגות הפרגמטית מקרב ראשי הרשויות במגזר הערבי היא המפתח לשינוי. הרחוב הערבי הצמיח שכבה נוספת של מנהיגות, ששווה התייחסות, לטוב ולרע, אך אם לשפוט לפי מידת ההתייחסות של התקשורת, נראה שלאף אחד לא באמת אכפת, רות וסרמן לנדה, מעריב,  13/07/2019 ♦

"יהודים, תבינו – לעולם לא נוותר על הדרישה שלנו לשוויון מלא". עו"ד חסן ג'בארין, יו"ר ארגון "עדאלה", לא מודאג מהמתקפות נגדו. בריאיון מיוחד לוואלה! NEWS הוא מסביר למה ימשיך להילחם על צדק ושווויון לאוכלוסייה הערבית בבתי המשפט – והודף את הביקורת נגד ייצוג מחבלים: "הגנה על זכויות של אדם לא קשורה למעשה שביצע", וואלה,  דניאל דולב,  יום שבת, 13 ביולי 2019, 16:46 ♦

מחאת האתיופים מספקת הזדמנות לבחינת המאבק הפלסטיני. איימן עודה ספג ביקורת רבה מפלסטינים על כך שנשא את תמונתו של יעקוב אבו אלקיעאן לצד תמונתו של סלומון טקה במחאת האתיופים. אך בימים בהם המאבק הפלסטיני תקוע ואין יותר אלפים ברחובות, עודה דווקא ראוי להערכה על חשיבה מחוץ לקופסה, מאת: רמי יונס, שיחה מקומית,  9.7.2019 ♦

הנכבה לא תיעלם. "… מטרת ההסתרה היא לטשטש את העדויות ולחזק את הנרטיב הישראלי השקרי, ולפיו "הערבים ברחו מרצונם ובעידוד מנהיגיהם"", הארץ מאמר המערכת, 7.7.2019 ♦

מערכת הביטחון מסתירה בכספות מסמכים על הנכבה. זה מה שהם מספרים. בשנים האחרונות סורקים אנשי משרד הביטחון ארכיון אחר ארכיון ומעלימים ראיות לנכבה. תחקיר מוסף הארץ התחקה אחר מלאכת ההסתרה, הגר שיזף, מוסף הארץ, 5.7.2019 ♦

ההיסטוריה הכוזבת של הלוחית בבניין הסאראיה ביפו. שלט ביפו מספר שבניין הסראיאה שימש "מפקדה לפורעים הערבים" ולצבא העיראקי, עד שפוצץ ע"י הלח"י. האמת שונה לגמרי: המקום שימש לשירותים חברתיים ביפו וההרוגים היו אזרחים. שיעור בחשדנות אזרחית, מאת: אנדרה דרזנין, שיחה מקומית, 25.6.2019 ♦

רגב: אפעל למנוע תקציב מפסטיבל בחיפה המוקדש לתרבות פלסטינית. לפי שרת התרבות, התכנים של פסטיבל "ימי תרבות ערבית" השנה מסיתים ותומכים בטרור. רגב ציינה בעצמה כי אין לה סמכות לפגוע בתקציב הפסטיבל, כפי שהבהיר לה בעבר היועמ"ש [תכנית הפסטיבל], נעה שפיגל, הארץ, 6.6.2019 ♦

שלום בין העמים, לא בין הנרטיבים. "…כגודל הציפיות כך גם גודל האכזבה בקרב מי שקיוו או העריכו שאירועי יום הנכבה יובילו להתלקחות לאורך גבולותיה של ישראל, ואולי אף לתסיסה בתוככי הארץ. אלא שהיום עבר בשקט, ואף נראה שהותיר את הרוב המכריע של האוכלוסייה הערבית משני צידי הקו הירוק שוות נפש, אם לא אדישה… – הלאומיות, ובפרט זו הפלשתינית, פשטה את הרגל ונותרה ללא נושאי דגל רבים…", פרופ' אייל זיסר, ישראל היום, 29.5.2019 ♦

הגיע הזמן שערביי ישראל ילמדו: מי שהמיט את האסון עליהם היו מנהיגיהם. עד כה ההנהגה הפוליטית של ערביי ישראל תמיד בחרה לפעול בדרך השלילה מול הממסד היהודי להשגת השוויון. מדוע שלא תנסו את דרך החיוב…", שמעון מנדס, מעריב, 27/05/2019 ♦

לקראת איחוי הקרעים: דרושה מנהיגות. מוחמד דראושה, מנהל תחום שוויון וחברה משותפת במרכז גבעת חביבה, מנתח את שיעור ההצבעה הנמוך בקרב לציבור הערבי בבחירות 2019…בפני האזרח הערבי לא הוצגו סיבות משכנעות מדוע עליו להצביע. לעומת זאת, סיבות רבות דווקא הניעו אותו שלא להצביע…ההתכתשות בתוך הרשימה המשותפת …חוק הלאום נתפס בעיני המצביעים הערבים כאנטיתזה לתהליך השילוב …על המנהיגים הערבים לפתוח את שורות …אין ספק כי יש לפתוח פרק חדש ביחסי המרכז-שמאל עם החברה הערבית…", ביאן 17, מרכז משה דיין, אוניברסיטת תל אביב, 20.5.2019 ♦

"שחור ולבן לא מתחתנים": הגזענות בחברה הערבית כלפי שחורים. לא פעם נשמעים סיפורים על יחס גזעני כלפי שחורים בחברה הישראלית, ונראה כי במרחב הערבי מצבם של יוצאי אפריקה לא פחות גרוע. שם אפילו מספרים על גזענות בוטה עוד יותר, ושימוש בשפה פוגענית על בסיס יומיומי. כתבתו של ערן זינגר, מתוך כאן – חדשות הערב, 14.05.19 ♦

עם דגלי פלסטין וסוריה: מאות ציינו את הנכבה בחוף דור. בנוכחות כוחות גדולים של משטרה, התאספו מאות מפגינים סמוך לשרידי הכפר החרב טנטורה וקיימו עצרת שבמהלכה שרו את ההמנון הפלסטיני והניחו זרי פרחים. חלק מהמשתתפים קראו: "טראמפ, יא חזיר". מוחמד ברכה: "זכות השיבה היא זכות בסיסית", יואב איתיאל, וואלה, 17 במאי 2019 ♦

עתיד של שיבה.  במהלך 2018 השתתפו ישראלים וישראליות בסדנה לימודית על שיבת הפליטים הפלסטינים. הסדנה היא חלק מפעילותה של עמותת זוכרות לקידום השיח על מימוש השיבה, והבנת השלכותיה על המרחב. אהוד שם טוב, הטלויזיה החברתית, 10.5.2019 ♦

מאבק על הזיכרון: הנכבה לא משכנעת את הצעיר הפלסטיני. למרות הצהרות לוחמניות מצד חמאס, הרשות והח"כים הערביים, את הצעירים הפלסטינים מעסיקה יותר העובדה שמנהיגיהם לא ממש ממלאים את תפקידם ומתעשרים באופן מושחת על חשבונם, מאת  אסף גבור -, מקור ראשון,  י״א באייר ה׳תשע״ט, 05/16/2019 ♦

להפוך את יום הנכבה ליום רשמי בישראל. הכרחי שאנחנו היהודים נבין שתקומת עמנו הייתה כרוכה באסון של הפלסטינים. אם באמצעות הברחה וגירוש ואם במניעת שיבת פליטים והריסת ישובים, יצרנו אסון לאומי ועוול מתמשך, שעד שלא נבין אותו לא נוכל לפתור את הקונפליקט הלאומי, מאת: יניב שגיא (גבעת חביבה), שיחה מקומית, 16.5.2019 ♦

מי מפחד מהנכבה? אחד הפחדים העמוקים שלנו נוגע לנכבה, לאסון של העם הפלסטיני. אנחנו חשים אשמים, או מואשמים שלא בצדק. אנחנו מבינים את הכח של הזיכרון, מי כמונו מבינים. עם ישראל אלוף העולם בזיכרון לטווחים ארוכים. ואולי דווקא בגלל זה אנחנו צריכים להבין כמה דברים פשוטים: …", אבי דבוש, פוסט FB, 15.5.2019 ♦

ספרו להם על ה"נכבה". עשרות שנים בחרה ישראל הרשמית ומערכת החינוך שלה לספר את תש"ח, כסיפור שחור לבן. הגיע הזמן לספר את הכול. ד"ר יוסי לונדין, ערוץ 7  , ' באייר תשע"ט 14/05/19 ♦

בואו נדבר על הנכבה. מבט חטוף בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמד על גודל האסון שחוו הערבים כשהפסידו במלחמה שבה פתחו • או שבעצם הרוויחו מכל העניין? • דעה, עקיבא ביגמן, ישראל היום, 15.05.2019 ♦

סטודנטים פלסטינים ציינו את הנכבה, "אם תרצו" חגגו מולם. מדי שנה מתקיים באוניברסיטת ת"א טקס לציון יום הנכבה. אלא שהשנה, "אם תרצו" החליטו להפריע על ידי קיום מסיבה רועשת מול משתתפי הטקס. "זה לא שהם רוצים להגיד משהו, הם רוצים שלא ישמעו אותנו", אמרו המארגנים הפלסטינים, מאת: אורן זיו, שיחה מקומית,  15.5.2019 ♦

מדוע הפלסטינים מציינים את יום הנכבה בתאריך (העברי) של יום העצמאות? עונה על כך ד"ר תמיר שורק: "אני עונה על השאלה באריכות בספר שלי Palestinian Commemoration in Israel. בקיצור, פלסטינים מחוץ לישראל ציינו את יום הנכבה עוד ב-1949 ב-15 במאי. הממשל הצבאי לא אפשר הנצחה כזו בתוך תחומי המדינה. עבור הפלסטינים בתוך ישראל, יום העצמאות הוא יום חופש מהעבודה, וגם תחת הממשל הצבאי זה היה היום היחיד בו אפשרו לפליטים הפנימיים נגישות לכפריהם ההרוסים. החל מ-1999 התמסדו הביקורים הללו במסורת של "צעדת השיבה" שהיא יוזמה של צאצאי הפליטים הפנימיים אך סחפה מעגלים רחבים יותר (צעדת השיבה הראשונה ב-1998 נערכה דווקא ביום האדמה). למרות שהאירוע לא מכונה יום הנכבה, זהו האירוע העיקרי בו מציינים הפלסטינים בישראל את הנכבה. פעילים שטפחו את המסורת הזו רצו גם להלחם בנטיה של חלק מהאזרחים הערבים להצטרף לחגיגות יום העצמאות, שרידים מימי הממשל הצבאי. יש גם ביקורת על בחירת התאריך הזה כי רואים בו קבלה מסויימת של לוח השנה הציוני.", פוסט פייסבוק, 12.5.2019 ♦

5,000 פעילים פלסטינים ויהודים ציינו היום את הנכבה. ח״כ אחמד טיבי יו"ר תע"ל אמר היום "נתניהו וכהנא אמרו שיש לנו 22 מדינות, האמת שיש לנו מולדת אחת, ויותר מ-500 כפרים עקורים, זה הנרטיב שמנסים למחוק וזו ההיסטוריה שמנסים לשכתב", דני זקן, גלובס,    09/05/2019 ♦

אלפים השתתפו בתהלוכה לציון יום הנכבה: "למדינה יש אינטרס שהחברה הערבית תדמם". הצועדים הגיעו לאדמות הכפר חוביזה בוואדי ערה, שפונה ב-1948, והניפו את דגלי פלסטין. ח"כ אחמד טיבי, שהשתתף בצעדה: יש לנו מולדת אחת, זהו נרטיב שמנסים למחוק, ג'קי חורי, הארץ, 9.5.2019 ♦

במהלך חגיגות העצמאות: צעדת שיבה לכפר עקור. הצעדה לכפר ח'ובייזה נערכה בהשתתפות ח"כים מהסיעות הערביות. ח"כ טיבי: "יש 500 כפרים עקורים. זה נרטיב שמנסים למחוק", ערן זינגר, חדשות כאן, 09 במאי 2019 ♦

הזיכרון ההיסטורי שגורם ליהודים וערבים להביט אחרת על הנכבה. ההנהגה הציונית באה מאירופה, שידעה מלחמות רצחניות וגירושים המוניים. המזרח התיכון תחת האימפריה העות'מנית היה מקום שליו יחסית. על הרקע הזה, אפשר להבין את הפער התהומי בין יהודים וערבים ביחס לגירוש 700,000 איש מבתיהם, מאת: שמואל פריד, שיחה מקומית,  9.5.2019

עצמאות ונכבה כפי שהסברתי לילדי. שיחה שהיתה באמת, מאת: נעם רותם, שיחה מקומית,  11.5.2016 ♦

יחד معا- عرب ويهود ערבים ויהודים لحياة مشتركة לעתיד משותף.  מפגש תחת הכותרת: בין נכבה לעצמאות: מתודעת סכסוך לתודעת פיוס. 9.5.2019 ♦

ההמלצות לטיפול בערבים: "למנוע ככל האפשר התגבשותה של שכבת משכילים רחבה". מסמכים מהעשורים הראשונים להקמת המדינה מגלים את מאמצי ההנהגה לדחוק לשוליים את אזרחיה הערבים, ד"ר אדם רז (מכון עקבות), הארץ, 20.3.2019 – לממשק החיפוש של "מכון עקבות" בקטלוג החומר המסווג של ארכיון המדינה ♦

זמן הסוסים הלבנים: האיליאדה הפלסטינית רואה אור בעברית. הרומן של אבראהים נצראללה, אחד הסופרים הערבים החשובים הפועלים בעולם, מתאר את קורותיהם של שלושה דורות בני משפחה פלסטינית אחת ושל כפר שהיה ואיננו. ביום שני יושק הספר באירוע בנווה שלום-וואחת אלסלאם, [עוד על הספר] מאת: יוני מנדל (ון ליר), שיחה מקומית,  21.3.2019 ♦

עלאא חליחל: "מלחמת הנראטיבים היא מלחמת שווא". הסופר, שהיה מועמד לזכייה בפרס ספיר עם ספרו "להתראות עכו", בריאיון לכאן רשת ב: "כל פלסטיני, במסגרת חיים משותפים, יצטרך לוותר על השאיפה למדינה עצמאית על טהרת הפלסטינים. זו פשרה כואבת", ערן זינגר, כאן רשת ב', מרחאבית, 31 בינואר 2019 ♦

המוזיאון לאמנות האסלאם: תערוכת צילומי נוף מכפרים ערביים, בדואים ודרוזים. התערוכה, "לגטימיות של נוף" של הצלם יעקב ישראל, מסכמת עבודות צילום מ-16 השנים האחרונות, שמהוות מסע דרך הנופים הסוציו-פוליטיים בכפרים הישראלים והפלסטינים, מאת: דפנה יעקובוס רנצר, כל העיר ירושלים, 23.1.19 ♦

אתגר עשר השנים: מה קרה בחברה הערבית? שלושה רבדים מרכזיים במאבקה של החברה הערבית מראה שהשינוי שעברה בעשר השנים האחרונות הוא לרעה, והמשבר שבו היא נמצאת כבר בלתי הפיך, יאסר ואקד, דה מרקר, 22.01.2019 ♦

מגן נבחרת פלסטין: "לא קיבלנו הזדמנויות בישראל, אז החלטנו לדאוג לעצמנו". עבדאללה ג'אבר, שנולד בטייבה ומשחק בחברון, הוא אחד מבין ארבעה שחקנים בעלי תעודת זהות כחולה בנבחרת פלסטין, שתתמודד הערב (18:00) נגד סוריה באליפות אסיה. "יש לנו שחקנים מכל העולם", הוא אומר, "אנחנו שונים, אבל עם מכנה משותף חזק מאוד", אורי לוי, הארץ, 6.1.2019 ♦

חנין זועבי פורשת: לא באתי להתייפייף, באתי לערער מציאות. אחרי 10 שנים בכנסת, ואחרי שהפכה למושא התקפות מרוב הפוליטיקאים היהודים, חנין זועבי הודיעה שלא תתמודד על מקום בכנסת הבאה. "הכנסת היתה מקום עוין כלפי, כפלסטינית וכאשה, אבל זה המאבק שהייתי חייבת לנהל", מאת: שיחה מקומית,  5.1.2019 ♦

בניגוד למנהיגיו: הציבור הערבי מחשב מסלול מחדש. רג'ה זעאתרה מאתגר את הזירה הבטוחה של השלטון המוניציפלי כמגדיר חדש של יחסי רוב-מיעוט בישראל. המגזר הערבי מספיק בוגר כדי להבין שלרטוריקה הפרו-טרוריסטית שלו אין מקום בהבניית האמון בין הצדדים, מאת  גיטה חזני-מלכיאור , מקור ראשון, י״ב בטבת ה׳תשע״ט (20-12-2018 16:16) ♦

"1948" במוזיאון חיפה: "גם בתערוכה הביקורתית הזו מפחדים לכתוב את המלה 'נכבה'". "נגעתי בתפוח אדמה לוהט", אומרת עינבר דרור־לקס, שאצרה עם ד"ר מאג'ד ח'מרה את התערוכה "1948", העוסקת ביחסי היהודים והערבים אחרי המלחמה ההיא. איך משלבים 42 אמנים, שתי נקודות ראות וכעסים הדדיים לתערוכה אחת, ועוד בימי "החג של החגים" בעיר ? נעמה ריבה, הארץ, 9.12.2018 ♦

מפעל הפיס לחץ – ומועצה ערבית בצפון ביטלה הצגה נגד הכיבוש. יו"ר מפעל הפיס ביקש מראש מועצת כאבול שלא להעלות את ההצגה "פלסטין, שנת אפס". ראש המועצה שוקל כעת להעלותה במימון חיצוני. ממפעל הפיס נמסר כי ההחלטה התקבלה במועצה, ג'קי חורי, הארץ, 9.12.2018 ♦

צריך אומץ כדי להאזין לתאמר נפאר. כ-1100 צעירים נרצחו בחברה הערבית משנת 2000 עד היום, אך סיפורם וסיפורה של החברה שבתוכה הם חיו ומתו אפוף שתיקה. שירו החדש "סלאם יא סאחבי" מאלץ אותנו לפקוח עיניים,עבד אבו שחאדה, העוקץ,  22.11.18 ♦

ערביי ישראל הם יותר ישראלים ממה שנהוג לחשוב. "…זה לא שזהותם הפלסטינית של האזרחים הערבים חלשה — זהותם הישראלית חזקה…זהות היא דבר מורכב. ביסודו של דבר, המיעוט הערבי בישראל רוצה את מה שמיעוט לאומי רוצה בדרך כלל: להיות "גם וגם". …, פרופ' אלכסנדר יעקובסון, הארץ, 26.11.2018 ♦

29.10.1956 – יום השנה לטבח כפר קאסם:

גם במרחץ הדמים צריך ליצור דור משכיל. מכון ראשון בישראל לחקר התרבות הערבית מנסה לתקן אנומליה ביחסי העמים. "אנחנו חיים במרחב גיאוגרפי אחד, אבל לא מכירים את עומק ההיסטוריה של התרבות הערבית", אומר מקימו, פרופ' סנאן עבד אלקאדר, אסתר זנדברג, הארץ, 17.10.2018 ♦

בחברה הערבית שובתים היום לציון מהומות אוקטובר 2000 ובמחאה נגד חוק הלאום. הפלגים הפלסטינים נענו לקריאה של ועדת המעקב לענייני החברה הערבית, וגם בגדה וברצועת עזה שובתים היום לציון יום השנה לתחילת האינתיפאדה השנייה. כאלף הפגינו בתהלוכה המרכזית בג'ת, ג'קי חורי, הארץ, 01.10.2018 07:03 עודכן ב: 19:52 ♦

"לא לאפליה": שביתה בציבור הערבי, בעזה ובגדה נגד "חוק הלאום". השביתה הכללית, לציון יום השנה לאירועי אוקטובר 2000, כוללת באופן חריג את הפלסטינים ברצועה, בגדה המערבית – ואף בלבנון. "חוק הלאום פוגע בעם הפלסטיני בכל מקום", סמי עבד אלחמיד, חדשות 10, 1.10.2018 ♦

״הסתה לטרור״ על פי המדינה: הבעת צער על חללים פלסטינים. מעצרו של מזכ״ל תנועת ״אבנאא אלבלד״ לשעבר, המייצגת זרם לאומי שמאלי בקרב הפלסטינים אזרחי המדינה, הוא רדיפה והשתקה פוליטית שקופה. כך מקלים החוקים האנטי דמוקרטיים החדשים על ישראל את מלאכת הדיכוי של אזרחיה הפלסטינים, יואב חיפאווי, שיחה מקומית,  27.9.2018 ♦

מדוע מסית לטרור זוכה לחיבוק מהנהגת המגזר הערבי? רג'א אגבאריה, יו"ר תנועת אבנא אלבלד, מביע תמיכה עקבית במחבלים ופיגועי טרור. לאחרונה נעצר בשל פרסומיו ברשת. מדוע הוא וארגונו חברים בוועדת המעקב העליונה? עורך דינו, מנכ"ל עדאלה: "פרסומים כלליים למדי". מנהיג ציבור ערבי שמתבטא פעם אחר פעם בזכות מאבק אלים נגד המדינה, נעצר לאחרונה על ידי משטרת ישראל. רג'א אגבאריה, חבר ועדת המעקב ויו"ר תנועת 'אבנא אל-בלד' הוא איש ציבור מוכר במגזר הערבי. 'אבנא אל-בלד' ("בני הכפר") היא תנועה ערבית שפועלת בקרב ערביי ישראל. התנועה דוגלת באי הצבעה לבחירות לכנסת, זכות השיבה וכינון מדינה ערבית ב"פלסטין ההיסטורית". במשך השנים נעצרו פעילים בתנועה זו על עבירות ריגול וסיוע לטרור…",  מאת  ישי פרידמן, מקור ראשון,  ד׳ בתשרי ה׳תשע״ט (13-09-2018) 

"נכבה בעברית": השינוי התודעתי שחולל ארגון "זוכרות" בשיח הציבורי בארץ. הספר "נכבה בעברית" מציג את סיפורו של ארגון "זוכרות" ומציע זהות חדשה, שתשחרר את הישראלים היהודים מהצורך המתמיד לאשש את שליטתם, תכלול קבלת אחריות על עוולות העבר ותאפשר פיוס עמו, עודה בשאראת, הארץ, 29.08.2018 ♦

"אנחנו ערבים עם זהות לאומית". חברי הרשימה המשותפת הביעו תמיכה בהנפת דגלי פלסטין בעצרת נגד חוק הלאום. יו"ר המפלגה קרא לציבור: "קבלו אותי כמו שאני", ח"כ טיבי הדגיש: "הדגל הוא לא איום" וח"כ זועבי אמרה שהנפת הדגל היא סמל לשוויון, חדשות 2 | החדשות | פורסם 12/08/18 ♦

הדרוזים מול הערבים. "…לדרוזים ולערבים משותפת שפת אם אחת, אבל הם נבדלים ביחסם לישראל. הקהילות הדרוזיות והצ'רקסיות תמכו בישראל כשזו נלחמה על חייה למול קואליציה של צבאות ערביים שפלשו אליה ב–1948…. התנגדותם של הפוליטיקאים הערבים הקיצונים להשתתפות של ערבים בהגנה על ישראל מתבססת בעיקר על הרצון לראות בחורבנה של ישראל, ולפיכך הם תומכים בכוחות המנסים להשמידה… דומה כי מרבית אזרחיה הערבים אינם תומכים בעמדות אנטי־ישראליות אלה…", משה ארנס, הארץ, 13.08.2018 ♦

“אני ערבי ישראלי גאה, אין לי דגל אחר חוץ מדגל ישראל”. נאיל זועבי, מנהל בית הספר בטמרה, אומר ל’מידה’ כי ההפגנה נגד חוק הלאום הייתה פרובוקציה: “אם המפגינים באמת רוצים שוויון, ראוי שיניפו את דגל המדינה שהם חיים בה”, אמיר לוי, מידה,  | 12/08/2018 ♦

מה אתם יודעים על הדגל הפלסטיני? רובנו מכירים את הדגל – שלושה פסים בצעי שחור, לבן וירוק ומשולש אדום בצד, אבל מעט יודעים מה עומד מאחורי הדגל שמייצג את הפלסטינים. הצבע, העיצוב והמשמעות שעומדת מאחורי הסמל הפלסטיני, חדשות 2 | החדשות | פורסם 12/08/18 

תושבי כפר קאסם דורשים מצה"ל לפרסם את המסמכים המסווגים על הטבח ב-56'. בדיון בבית דין צבאי בבקשת היסטוריון לעיין בדו"ח על המבצע לגירוש תושבי המשולש, אמר ח"כ פריג': "אחרי 62 שנה לא צריך לפחד מהאמת". הצבא טוען כי הפרסום יפגע בביטחון המדינה,  עופר אדרת, הארץ, 15.7.2018 ♦

חרדה מפני ה'ישראליזציה': המחנה הלאומי-ערבי מפחד. האינטלקטואלים הערבים מנסים לתקוע מקלות בגלגלי שיתוף הפעולה הנרקם בין מנהיגיהם הפוליטיים לישראל. חבל שהאינטרס שלהם לא מותאם לציבור אותו הוא מתיימרים לייצג. תגובה למאמרו של פרופ' אסעד גאנם. "..הקריאה של גאנם לשינוי האסטרטגיה הפוליטית של הרשימה המשותפת משקפת חרדה מפני מגמת ה'ישראליזציה' שמקופלת בתפיסתה. זהו ניסיון לתקוע מקלות בגלגלי שיתוף הפעולה הנרקם בינה ובין ישראל.  המבוסס על ריכוך תפיסת החזיונות ועל התכנסות למרחב פרקטי של שותפות כלכלית המשרתת את יעדי שני הצדדים….", מאת  דורון מצא –מקור ראשון,  ט״ז בסיון ה׳תשע״ח (30-05-2018 14:15) ♦

רמדאן 2018

  • שטראוס, אסם וקוקה קולה מצטרפות לראשונה לילות הרמדאן – מוכיחות שאפשר גם אחרת! יותר מ-1200 מבקרים השתתפו השנה בסיורי לילות רמדאן של דרכים שלובות دروب متداخــــــلة ב-8 ישובים ערבים שונים, עמותת סיכוי, פוסט פייסבוק, 14.6.2018♦
  • "מבקשים להעביר מסר של שלום, של תקווה". אמש קיימה חברת סודהסטרים את פסטיבל "רמדאן של שלום" – אירוע הרמדאן הגדול בישראל במפעל החברה בפארק התעסוקה "עידן הנגב" ברהט בהשתתפות אלפי בני אדם – מוסלמים, נוצרים, יהודים ודרוזים. בשיאו של האירוע הופרחו עפיפונים ובלונים עם הכיתוב "שלום". "אפשר לשתף פעולה", אמר המנכ"ל דניאל בירנבאום, "יש תקווה וצריך לקחת אחריות לייצר שלום", אולגה רזניק, YNET בשיתוף סודהסטרים, 14.06.18 ♦
  • "הרוח הטובה ברמדאן מלכדת אותנו". 72 יישובים – רשויות מקומיות, כפרים וערים מעורבות, קיימו בסוף השבוע האחרון ארוחות שבירת צום מסורתית של הראמאדן בנוכחות אנשים עם צרכים מיוחדים, להגברת המודעות לנושא. על הפרויקט, בו השתתפו אלפי בני אדם, אחראית עמותת "רוח טובה", ynet, פורסם:  10.06.18 ♦
  • שגעת ברהט: הסודות הנסתרים של העיר הבדואית הגדולה בישראל. רהט עלתה לכותרות לאחרונה באופן פחות מחמיא, אבל אירועי "לילות רמדאן" מנסים להתגבר על העליהום התקשורתי השלילי. תושבי העיר הבדואית מנסים לקרב לבבות ולעלות על מפת התיירות הישראלית ויש להם את כל הסיבות המוצדקות לכך. ביקור, זין ריינשטיין, וואלה, 31.5.2018 
  • עכו, כפר קרע ורהט: שלושה סיורי רמדאן. ארוחה בבית פרטי של בשלן מקומי, סודות קולינרים שרק המקומיים מכירים והרבה קטאיף: שלושה סיורים קולינרים שמתקיימים בחודש הרמדאן, לין לוי, YNET, 30.05.18 
  • "זה חג של כיף, אלוהים מברך אותנו". סיור קניות רגע לפני שבירת צום הרמדאן. יצאנו לסיור שווקים וקניות ברחובות העיר הערבית טירה, וניסינו להבין איך זה שדווקא בחג שבו צמים כל שעות היום – הוצאות המזון מזנקות, נתקלנו בציבור קונים רעב שמחכה לעדכון מהאפליקציה מתי מותר לאכול, טעמנו מהמשקה המסורתי תמרהינדי ולמדנו איך קוראים במגזר לפיתה עירקית, אסף קמר, YNET, 28.05.18 ♦
  • פמיניזם, מסורת ואוכל מצוין: סיור רמדאן באום אלפחם. חרף התשתיות המוזנחות, ברחובות אום אל־פחם המקושטים ניתן לחוש בקלות את החג המוסלמי. עמותה ערבית־יהודית מקיימת במקום סיורים, והתושבים, שפותחים את ביתם לארוחת שבירת הצום, מספרים איך מארחים גם בימים של מתיחות, נטע אחיטוב, הארץ, 28.5.2018 ♦
  • לילות רמדאן. המשקאות המיוחדים ששוברים את הצום, המאכלים הריחניים על שולחן האיפטאר ולחשי הברכות הנלווים • כל הסיורים והמפגשים – ושיהיה רמדאן כרים, שיר-לי גולן, ידיעות אחרונות, 25.5.2018 ♦
  • תוכניות לילות רמדאן – של "דרכים שלובות دروب متداخــــــلة ♦

מה רוצה האוכלוסיה הערבית בישראל? "הרוב המוחץ של האוכלוסיה הערבית בישראל רוצים גם השתלבות וגם זהות לאומית, השאלה היא האם רואים בנו אזרחים? אם כן, אז מעניין אותנו לא רק הביוב ברחובות אלא גם השלום, גם הכיבוש, גם כלכלה, גם צדק חברתי וגם איכות הסביבה. די לנסות לשים אותנו בפינה", חה"כ איימן עודה בראיון לאילה חסון, חדשות 10 יומן, 25.52018 ♦

כ-1.8 מיליון אזרחים ערביים חיים בישראל, האם הם איתנו או נגדנו? הגיע הזמן להחליט: הממשלה צריכה לשלב באופן מלא את מי שמקבל אותנו כפי שאנחנו: מדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית. ומי שלא רוצה לחיות איתנו – שיישא בתוצאות, נדב העצני, מעריב, 26.5.2018 ♦

"ילדי לא יחכו להבטחות שלי לעתיד טוב יותר". ג’עפר פרח, שרגלו השבורה הפכה לסמל של השבר בדו קיום החיפאי, מספר על מה שעבר עליו מאז שהחליט לצאת ולחפש את בניו בהפגנה ביום שישי ועד להרהורים הקשים שהתעוררו בו במהלך המעצר על האופן שבו חינך את ילדיו ועל דרכי המאבק שהוא שותף לו, מאת: ג'עפר פרח, כלבו חיפה והצפון, 24.5.18 08:10 ♦

רואים את הנכבה מתמשכתטקס יום הנכבה התקיים באוניברסיטת ת"א (14/5/2018), בדרישה מהציבור היהודי להכיר בעוול שנגרם לפלסטינים ב-48'. המפגינים ביקשו להזכיר שהנכבה לא הסתיימה ב-48' אלא היא ממשיכה כל הזמן בצורות שונות, כמו פינוי הישוב הבדואי אום אל-חיראן לטובת ישוב יהודי שיקום במקומו – חירן. עמית בוים, הטלויזיה החברתית, 15.5.2018 ♦

אם זה טרור, הרי זה מעשה של אהבה: תגובות להרשעתה של דארין טאטור. דארין טאטור כלל לא הופתעה מפסק הדין שניתן בעניינה הבוקר (ה') והרשיע אותה בהסתה לטרור. "הדמוקרטיה בישראל היא רק ליהודים," אמרה המשוררת הפלסטינית שמצויה מזה שלוש שנים במעצר בית. "קיבלנו הוכחה שהכיבוש חלש, הוא פחדן," אומר הפרופ' נסים קלדרון, העוקץ 03.05.18 ♦

הנכבה איננה רק טיהור אתני, היא דה-הומניזציה של עם. הכרה בנכבה אינה רק הכרה בעובדות או אפילו הסכמה לדון בזכות השיבה. היא בעיקר הבנה של הקשר ההדוק בין האידאולוגיה הציונית ומדינת ישראל למעשים הללו בעבר ובהווה, אילן פפה, שיחה מקומית, 14.5.2018 ♦

"ילדי הגטו" של אליאס ח'ורי: לישראלים אין מונופול על פסיכולוגיית הגטו. לא סתם התעקש אליאס ח'ורי שספרו "ילדי הגטו" יתורגם קודם כל לעברית: באחת היצירות החשובות של השנים האחרונות מציג הסופר הלבנוני את הסיפור הפלסטיני של 1948 כפי שמעולם לא סופר לישראלים, אברהם בורג, הארץ, 11.05.2018 ♦

מבוא: היבטים פוליטיים בחייהם של הערבים אזרחי ישראל, מאת פרופ' עזיז חידר, מתוך: היבטים פוליטיים בחייהם של הערבים אזרחי ישראל, פרופ' עזיז חיידר, מכון ון ליר, 2018 

יום הנכבה 2018:

photo: ashams.com
                   עתלית, 2018 photo: ashams.com  
  • 70 שנות עצמאות, 70 שנות נכבה. "…שבעים שנות עצמאותה של ישראל הן סיבה למסיבה בישראל, וסיבה לאבל ברשות הפלסטינית….. אכן, שני הנרטיבים הללו נמצאים בהתנגשות מתמדת זה מאה שנה ויותר, ונראה שלעולם לא ייושבו. תהליך אוסלו היה מאמץ משותף של יצחק רבין, שמעון פרס ויאסר ערפאת המנוחים, מתוך כוונה ליצור נרטיב חדש של דו קיום הדדי ושל עתיד משותף לשתי המדינות. ב-1998 שני הצדדים אמורים היו לחגוג עצמאות של שתי מדינות זו בצד זו. המאמץ הגיע לקצו בעקבות ההתנקשות ביצחק רבין ב-1995, ששמה קץ לכל תהליך שלום עתידי…", אורי סביר, אל מוניטור, 22.4.2018 ♦ח"כ איימן עודה דורש הכרה באסון הלאומי שלו. "…הפער הזה, בין השמחה הגדולה של היהודים לבין האסון האישי של הערבים, תורגם בשני העשורים האחרונים גם לאירוע שציין את הנכבה – יום אסונם של הפלסטינים ערביי ישראל, ואשר ביטא תודעה פוליטית רחבה וזיכרון לאומי קולקטיבי מצדם… בחזון של ח"כ עודה שני דברים יסללו את הדרך לנורמליות ביחסים בין יהודים לערבים ובין המדינה לאזרחיה הערבים: "הקמת מדינה פלסטינית כי זה העם היחיד בעולם שנותר ללא הגדרה עצמית, והכרה רשמית של מדינת ישראל בעוול ההיסטורי. ..", מזל מועלם, אל מוניטור, אפריל 20, 2018 ♦
  • עוד לא אבדה נכבתנו. "..וכך כולנו הגענו עד הלום. בריוני הלאומנות השבטית והדתית של שני העמים לופתים חזק בטלית הארץ. זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי, ואין הם מוצאים את הדרך ל"יחלוקו". וכך, לאורך השנים, רוותה הארץ הרבה דם, הרבה יזע ודמעות.      דומה כי הארץ הטובה הזאת עייפה כבר משניהם". סלמאן מצאלחה, הארץ, 21.04.2018 ♦
  • בין נכבה לעצמאות: מעגלי ההקשבה שנותנים במה לכל הזוויות של 1948. בכנסייה קטנה וציורית בעיילבון התכנסו כ-150 יהודים וערבים, במטרה להקשיב אחד לשני ללא כל סייג. המסורת, שמקורה ביוזמה פרטית, מתקיימת מאז 2003, נעה שפיגל, הארץ, 20.4.2018 ♦
  • אלפים בצעדת הנכבה בעתלית: "הסבל נמשך מ-48'". בזמן שרוב המדינה חגגה עצמאות ציינו האזרחים הערבים את מחיקת הכפרים והגירוש במלחמת העצמאות. ח"כ טיבי: "משפחות רוסקו ואחים נפוצו לכל עבר". חלק מהמפגינים צעקו: "נקריב את חיינו למען פלסטין, גאים בעזה", חסן שעלאן, YNET, 19.04.18 ♦
  • כ-20 אלף בני אדם השתתפו בתהלוכה לציון הנכבה ליד עתלית. התהלוכה התקיימה במקביל לחגיגות יום העצמאות בפעם ה-21. המשתתפים הניפו דגלי פלסטין ושלטים עם שמות כ-530 כפרים שמהם נעקרו ב-48', ג'קי חורי ו נעה שפיגל, הארץ, 19.4.2018 ♦
  • תושבי ניר עציון: "לא נאפשר לצעדת השיבה לעבור בשטחנו". תושבי הישוב הדתי זועמים לאחר שגילו כי הצעדה לציון "70 שנות נכבה", עתידה לעבור בשטחם – ביום העצמאות • "נעשה כל שיידרש כדי למנוע כל פעילות לאומנית אנטי ציונית מסוג זה בשטחנו", מזהירים התושבים, מערכת ישראל היום,  18.04.2018 ♦
  • באתי להפריע לחגיגה. "שואלים אותי: למה אתה, כאזרח מדינת ישראל, לא חוגג ביום העצמאות? זאת שאלה האטומה לכאבי. אני לא יכול להיות שותף לשמחתכם… האם אתם, החוגגים, מסוגלים לראות חורבן של עם שלם, העם שלי?.. הנכבה לא הסתיימה ב–1948, והיא תימשך כל עוד הכיבוש נמשך. הנכבה תימשך כל עוד יש כפרים לא מוכרים בנגב, כל עוד הממשלה מקדמת חוקים שנועדו לפגוע בזכויות האזרחים הערבים, כל עוד יש כיבוש ואפליה ואין שלום ושוויון… כל עוד תסרבו להכיר בעבר ולפעול לתיקון המציאות בהווה, לא נוכל לבנות ביחד עתיד ליהודים ולערבים בארץ הזאת…",  איימן עודה, הארץ, 17.04.2018 ♦
  • בבתי הספר במגזר לא חוגגים: "יום העצמאות? זה יום הנכבה שלנו". רוב בתי הספר במגזר הערבי יתעלמו מיום העצמאות, ומנהלי בתי הספר מודים שיש השתקה מכוונת סביב הנושא. "המנהלים לא מחוברים לזה – ובצדק". מנהל התיכון בבענה הורה דווקא למורים לשוחח עם התלמידים ובמגזר הבדואי יש פתיחות גדולה יותר, אדי ינקו, ,YNET 17.04.18 ♦
  • אסור לזכור. בשנים הראשונות היה מסוכן לדבר על הנופלים מ–48', ובתי הספר הערביים לא ציינו את יום הזיכרון. הדור השני לנכבה מחיה את זכרם.. ", נורית וורגפט, הארץ, 16.04.2018 ♦
  • שלטי יום העצמאות הושחתו ביישובים ערביים. מודעות פרסום לחגיגות ה-70 לישראל רוססו בצבע. התושבים תוהים: "במה מתגאה ישראל, בגירוש משפחותינו? בטבח?". מנגד, ראש עיריית רהט קבע: "אין למעשים הללו מקום". שלושה צעירים ממזרח ירושלים נעצרו בחשד לשריפת דגלי ישראל, חסן שעלאן וישי פורת, YNET,  16.04.18 ♦
  • כשמירי רגב דחפה לנו את קמפיין "יש במה להתגאות" בערבית. יו"ר הרשימה המשותפת התרעם בפייסבוק נגד שלטי החוצות שנתלו ביישובים הערבים לציון חגיגות ה-70 למדינה והבטיח לדאוג להסרתם. התגובות להן זכה מהגולשים הפלסטינים לא היו בדיוק מה שציפה, יאסר אבו ערישה, שיחה מקומית,  15.4.2018 ♦
  • 70 שנה לטבח דיר יאסין: ספר שמציג רשומון על האירועים באפריל 1948. מדוע פעלו הלוחמים בניגוד להוראת המפקדים, כמה תושבים נהרגו ולמה נבחר דווקא הכפר הזה: בספרו מציג אליעזר טאובר את הגרסאות השונות והמנוגדות לטבח בדיר יאסין ומצייר תמונה מאוזנת של הפרשה, שממשיכה להעסיק חוקרים, יחיעם ויץ, הארץ, 04.04.2018 ♦
  • האירוע השנתי "נכבה-עצמאות" الحدث السنوي "نكبة استقلال"'. האירוע יתקיים בכנסייה ההיסטורית של כפר עיילבון בגליל,  בימים רביעי (אחר הצהרים) וחמישי, 18-19 באפריל, יום הזיכרון ויום העצמאות 

האשמת הערבים בישראל באדישות לאומית ופוליטית חוטאת למציאות. השלטון הצבאי אכן ניסה לייצר את "הערבי הטוב" המנותק בזהותו הלאומית מהעם הפלסטיני, אך הקביעה כי הצליח בכך שגויה מן היסוד. הבנת הקיום הפלסטיני בישראל כ"מיעוט במלכוד" בין עמו לבין מדינתו מחייבת הבנת מורכבות יותר של המציאות. תגובה ליאסר אבו ערישה, אמיר פאח'ורי, שיחה מקומית, 15.4.2018 ♦

לאחר שבעה חודשי מעצר: השייח ראאד סלאח ישוחרר למעצר בית. מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית נעצר לאחר הפיגוע בהר הבית ומואשם בהסתה לטרור ותמיכה בהתאחדות בלתי מותרת. אם הפרקליטות תערער שחרורו יידחה עד מחר לפחות, אורלי אלקלעי, כאן השידור הציבורי, 28 במרץ 2018 ♦

דרושה הנהגה: הערבים אזרחי מדינת ישראל ומשבר המנהיגות / מורסי אבו מוך , "הדים – أصداء",  הגיליון השני, אשגר התכנית לחקר יחסי יהודים-ערבים בישראל של המכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיתוף מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, אוניברסיטת תל-אביב. מרץ 2018 ♦

עם ללא ערכים נאבק בהנהגה ללא מוסר. הציבור היהודי פיתח כישרון מיוחד לבחור שוב ושוב במנהיגים שמשקרים לו כבר שבעים שנה. אותנו הערבים השחיתות שנחשפת היום לא מפתיעה, אפילו לא במעט. המאבק בשחיתות צריך להתחיל בתיקון מוסרי עמוק. עד אז, אנחנו נשארים מחוץ להפגנות שלכם, ג'עפר פרח (מרכז מוסאוא), שיחה מקומית,  | 28.2.2018 ♦

שמות מקומות וזהות מרחבית בישראל-פלסטין, יחסי רוב-מיעוט, השכחה וזכרון. אסופת מאמרים המכסה מנעד רחב של תהליכי מִרחוב ושִיּום, אשר ביסודם יחסי רוב-מיעוט, זיכרון והשכחה, כמו גם יחסי כוחות בין קבוצות לאומיות ותוך קבוצתיות בישראל-פלסטין. אסופת המאמרים הנוכחית היא הבמה הראשונה המפגישה בין שמות המקומות של הכוח ההגמוני הישראלי לבין שמותיו של המיעוט הערבי-הפלסטיני. מאמרי הספר עוקבים אחר התהוות תהליכי השִיּום של הארץ-פלסטין – החל ממתן שמות לערים, דרך רחובות ודרכים וכלה בגאיות ונחלים – בקרב שלטונות ועמים ששלטו בארץ לפני 1948 ואחריה, ובקרב אוכלוסיות ומגזרים שונים המרכיבים את החברה בישראל, יהודים וערבים, עאמר דהאמשה ויוסי שוורץ (עורכים), רסלינג, 2018 

עיסאווי פריג': "האינתיפאדה השנייה הכניסה בי את החיידק הפוליטי". חבר הכנסת בן ה-53 ממרצ מספר על התחנות בחייו. על אביו ("תמיד חלם שאהיה מורה"), על החברות עם איתן כבל ("סידר לי עבודה כשליח") ועל ילדיו ("זכיתי לראות את פירות עמלי"), טליה לוין, מעריב, 28/01/2018  ♦

ביאן – גיליון 12, אזרחות, זהות והשתתפות פוליטית: סקר עמדות של הציבור הערבי בישראל, דצמבר 2017, תוכנית קונראד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי, אוניברסיטת תל אביב ♦

60% מערביי ישראל: גאים להיות ישראל. רוב גדול של ערביי ישראל חשים שייכות לחברה הישראלית, ואינם מעוניינים לחיות תחת שלטון פלשתיני • מנגד, רבים חשים בהסתה מצד היהודים • סקר של "ישראל היום" ומכון "הגל החדש", שיפורסם ביום שישי במוסף "שישבת", מגלה תמונת מצב עדכנית על חייהם ועמדותיהם, ברוך רון, ישראל היום,  22.11.2017 ♦

ראאד סלאח. פרופיל. ערן זינגר  LIBERAL MAGAZINE ,  15 נובמבר 2017 ♦

האוכלוסייה הערבית מתחילה לשאול שאלות את מנהיגיה. "האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל מאסה במצב הקיים ומתחילה להפנות אצבע מאשימה כלפי ההנהגה שלה.. העובדה שחברי הכנסת הערבים אינם יכולים להיות חלק מן הקואליציה הממשלתית מקשה עליהם "לסחוט" תקציבים ומשרות עבור הסקטור שלהם, כמו שעושות מפלגות אחרות..אז מה עושים? מחפשים חלופות..", רפיק חאג', הדים, גיליון 1, המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב, נובמבר 2017 

זמן לנהל דיון רציני על זכות השיבה. הסיכוי שהפלסטינים יוותרו על המרכיב המהותי ביותר של זהותם דומה לסיכוי שמליונים יתפכחו מזהותם הישראלית ו"יחזרו" לארצות שמהם היגרו הסבא והסבתא שלהם. שתי הפנטזיות האלה מסוכנות כי הן לא מציאותיות, תום פסח, העוקץ,  05.11.17 ♦

הסודות של לוד: מי מעלים את ההיסטוריה הערבית של העיר? במהלך עבודות לשיקום השוק של לוד התגלו שרידים להיסטוריה הערבית של העיר. בעירייה לא חשבו פעמיים לפני שהרסו את השרידים. סיור בעקבות ההיסטוריה שהמדינה היתה רוצה למחוק, איה זינאתי, שיחה מקומית,  2.11.2017 ♦

אחמד טיבי – משפיעים 2017, "…על פניו איימן עודה, כיו"ר הרשימה המשותפת, היה אמור להיות המוביל הרשמי והבלתי רשמי של ערביי ישראל בציבור הערבי בפרט והישראלי בכלל… זה לא קרה (ראו הרחבה על עודה ברשימת "הלא משפיעים", מאת נחמה דואק). האיש שעדיין מוביל את מדדי הפופולריות הוא אחמד טיבי…",  רן אדליסט, ליברל, 15.9.2017♦

"כמו שאני לומד את טשרניחובסקי, הישראלים צריכים ללמוד את מחמוד דרוויש". מוביל הקמפיין "האלימות אינה שפתנו" פועל נגד האלימות במגזר הערבי, רוצה לשקם את תדמית המגזר – ומאמין שהשינוי אפשרי. ראיון עם ראזי טאטור, אחד מ-18 בני הנוער המשפיעים של מעריב לנוער 2017, דניאל שירין | מעריב לנוער | פורסם  מאקו, 19/09/17 12:58 ♦

ערביי ישראל והעולם הערבי. "…ערביי ישראל הם היוצא מן הכלל. יש להם הזדמנות לחיות בחברה דמוקרטית, במדינת חוק, לנצל את ההזדמנויות שמדינה מודרנית מציעה לאזרחיה וליהנות מהנורמות של חברה מערבית, כולל שוויון בין המינים. הם בוודאי היו מעדיפים להיות הרוב, אבל התופעה של מיעוט החי במדינה דמוקרטית שכיחה בעולם. זו אינה טרגדיה. לערביי ישראל יש טענות, ורבות מהן מוצדקות, אבל בהשוואה לחלופות — מצבם, כפי שרבים מהם נאלצים להודות, טוב בהחלט…", משה ארנס, הארץ, 19.09.2017 ♦

ניצחונם של השורדים. ההיסטוריון עאדל מנאע על אלו שלא ברחו בנכבה. כשההיסטוריון עאדל מנאע ממג'ד אל־כרום החליט לחקור את הנכבה, הוא בחר להתמקד באלה שלא ברחו, שאותם הוא מכנה "השורדים". בראיון הוא מספר על הדרכים של הממשל הישראלי להביא לטיהור אתני ועל הילדים שלו, שבאופן אירוני עזבו כולם את הארץ, דליה קרפל, הארץ, 13.9.2017 

המדינה בוחנת קיצוץ בתקציב תיאטרון יפו בשל "הסתה לטרור". באופן תקדימי, משרד האוצר מסר למשרד התרבות כי ניתן להפחית את תקציב התיאטרון בגין הפרת חוק הנכבה, בעקבות אירוע התמיכה במשוררת דארין טאטור והאירוע "מחברות הכלא" של עינת ויצמן. החלטה סופית תתקבל בכפוף לשימוע ולאחר אישור שר האוצר, יאיר אשכנזי, הארץ, 6.9.2017 ♦

מאבק עכוב מזעתר: על צמחי המאכל מהמטבח הפלסטיני וחוקי הגנת הצומח בדין הישראלי. אגבאריה, ר. (2017). בתוך, י. תירוש, וא. גרוס, (עורכים), לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל (עמ' 497-533). תל אביב: הוצאת אוניברסיטת תל אביב.

נכבה והישרדות: סיפורם של הפלסטינים שנותרו בחיפה ובגליל, 1948—1956 , ד"ר עאדל מנאע, מכון ון ליר, הקיבוץ המאוחד/ספרית הפועלים, 2017 ♦adel-book

ברית דמים • העדה הדרוזית בישראל. סיפורו המרתק של המיעוט הדרוזי, שהחל לפני כאלף שנה במצרים ועלה לכותרות בשבוע שעבר, כששני שוטרים בני העדה נרצחו בהר הבית • האמונה בבורא אחד ובגלגול נשמות, החובה להזדהות עם המדינה בה הם חיים והקשר הסבוך עם ישראל • וגם: הפוליטיקאי שנכנס לכנסת בעקבות רצח, ארגוני הסירוב והטענות לקיפוח חברתי, חיים בנשק, כל הזמן, ז' אב התשע"ז 10:00 30.07.2017♦

גם אחדות פלסטינית וגם מחנה דמוקרטי. בפני מנהיגיו הפוליטיים של הציבור הערבי בישראל עומדות שאלות אסטרטגיות מכריעות: האם הרחבתה של הדמוקרטיה הפנים-פלסטינית סותרת את החתירה לעבר קואליציה עם גורמי שמאל ציוני? מתן קמינר סבור שייצוג המתח הזה בידי זרמים פוליטיים שונים הוא ביטוי לחיוניות דמוקרטית, ולא סכנה שיש לדוחקה אל מחוץ לזירה הציבורית, מתן קמינר, העוקץ,  27.07.17 ♦

ההפללה נכשלה. מה הלאה? לפני כשנה וחצי הוצא הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית מחוץ לחוק. אולם מנהיגי הפלג מצאו דרך לעקוף את רוע הגזירה באמצעות ועדת המעקב, מפלגת הנאמנות והרפורמה וגורמי חברה אזרחית, ד"ר רונית מרזן, הפורום לחשיבה אזורית, 21.7.2017 ♦

תושבים באום אל פאחם: הפיגוע הוא תוצאה של הסתה. ..אחרי הפיגוע בהר הבית השתלטה אווירת נכאים על אום אל פאחם, ממנה יצאו שלושת המפגעים. "השלושה הללו, על מסרי השנאה שספגו, גרמו נזק בל יתואר. תושבים רבים בעיר מתביישים וכואבים", אומר לאל-מוניטור אחד מתושבי העיר…תושבים מאום אל פאחם, שאינם נמנים על תומכיו של סאלח, חששו אחרי הפיגוע לדבר עם אל-מוניטור. "יש פה אווירה של טרור כלפי מי שמשמיע ביקורת נגד התנועה האסלאמית", אומר א', תושב העיר…", שלומי אלדר, אל מוניטור, 18.7.2017 ♦

חברי הרשימה המשותפת לא הצליחו לנסח הודעה משותפת בעקבות הפיגוע. חילוקי הדעות בין המפלגות שמרכיבות את הרשימה נסובו סביב מידת הגינוי של הפיגוע בנוסח ההודעה. בעדה הדרוזית תקפו את חברי הרשימה ואמרו כי בהודעות אין גינוי של ממש לפיגוע, ג'קי חורי ו יהונתן ליס, הארץ,  15.07.2017 17:31 עודכן ב: 20:08 ♦

מגנים את הפיגוע – וגם את ישראל. תגובות מעורבות במגזר הערבי. ועדת המעקב ופעילים חברתיים גינו את האירועים בהר הבית ואת הפיגוע. "האלימות לא עוזרת למאבק שלנו", מסרו והזהירו מפני הסתה נגד המגזר בעקבות הפיגוע. חברי הכנסת טיבי וסעדי מהרשימה המשותפת קראו לצעירים לא להשתמש בנשק, אך הוסיפו: "כיבוש אל-אקצה הוא שורש כל רע", חסן שעלאן, YNET, 15.07.17 ♦

ח"כ עודה מגנה את הפיגוע: "המאבק פוליטי ובשום אופן לא חמוש". יו"ר הרשימה המשותפת יצא נגד הירי בהר הבית, שהביא למותם של שני שוטרים: "מתנגדים לשימוש בנשק של הצעירים שלנו, על הממשלה לכבד את קדושת אל-אקצא". פורום ראשי הרשויות הערביים דחה את בקשת שר הפנים לפרסם הודעת גינוי, טל שלו, וואלה, 14.7.2017 ♦

ריבלין: זו שעתה של המנהיגות הערבית. נשיא המדינה קראה למנהיגות הערבית בישראל להתנער מהפיגוע הרצחני בירושלים. "אנו חבים חוב חיים לבנים שאיבדנו"., חזקי ברוך, ערוץ 7, כ' בתמוז תשע"ז 14/07/17 ♦

נתניהו ממתין לגינוי מסכנין. שר הפנים אריה דרעי ביקש מראש עיריית סכנין לגנות את הפיגוע הרצחני הבוקר בירושלים. חזקי ברוך , ערוץ 7, כ' בתמוז תשע"ז 14/07/17 ♦

מהנוער תחל השיבה. נערות ונערים בני 13-17 לא מוכנים שישתיקו אותם, לא מוכנים שיעלימו להם את ההיסטוריה המשפחתית, ולא מוכנים שיקבעו להם את הזהות הלאומית. קבוצת צעירים פלסטינים מאום אל פחם, צאצאים למשפחות שנעקרו ב-48 מכפריהם, נפגשת בכל שבוע לשיחה בנושא זהות, דיכוי לאומי ונכבה. הם חלק מפרויקט- "עודנא"- שבנו בעברית, שעוסק בקידום ותכנון של שיבת הפליטים הפלסטינים, כתבה של הטלויזיה החברתית, 11.7.2017 ♦

יש מנהיגים ערבים, אין דאגה לערבים • דעה. רוב מוחלט של תושבי ישראל הערבים הם אזרחים שומרי חוק • תושבי כפר קאסם חיים בחוסר ביטחון אישי ובחשש משווע….לכך יש לצרף את חוסר האפקטיביות של הנהגת המגזר אשר לרוב פועלת משיקולים פופוליסטיים ובעיקר אלקטורליים. ערביי ישראל מודים כי הסוגיה הפלשתינית בראש מעייניהם לא פחות מאשר אצל הפוליטיקאים הערבים, אולם רובם היו מעדיפים לראות את יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה וחבריו לסיעה עושים יותר למען אלו ששלחו אותם לכנסת. לפלשתינים יש את אבו מאזן ומדינות ערב, לנו אין אף אחד – טוענים רבים במגזר – הממשלה מתנכרת לנו וההנהגה הערבית דואגת יותר למחנות הפליטים בג'נין ובשכם ופחות ליישובי המגזר בישראל, דניאל סיריוטי, ישראל היום, 07.06.2017 ♦

יש חיים אחרי הנכבה: הספרות הפלסטינית יוצאת לדרך חדשה. הם גדלו על תרבות שהוקדשה לזיכרונות מהמולדת האבודה ונרתמה למאבק בכיבוש, אך הבינו כי העיסוק הבלעדי בסכסוך ניוון את היצירה של בני עמם. למרות שהממסד הציוני לא תומך בשפתם ועל אף החשדנות כלפיהם במדינות ערב, נחושים הסופרים הפלסטינים הצעירים בישראל לפתוח דף חדש, ז'נאן בסול, הארץ, 30.5.2017 

מייסד התנועה האסלאמית בישראל הלך לעולמו בגיל 69. עבדאללה נימר דרוויש התחיל את דרכו הפוליטית במפלגה הקומוניסטית, אך שינה את דרכו והחל ללמוד הוראת דת. בשנות ה-80 הוא ריצה עונש מאסר בשל חברותו בארגון טרור, אך לאחר התפלגות התנועה האסלאמית בשנות ה-90 הוא עמד בראש הפלג הדרומי המתון יותר, אלי אשכנזי, וואלה, 14.5.2017 ♦

שהשמאל הציוני יאכל את התבשיל שלו. על פריווילגיות לא מוותרים מרצון. הרגשת העדר מחממת, מגוננת ומחבקת. נהג לא יעצור באדום אם אין קנס כספי או שלילת רישיון. כמה מחשבות בעקבות חוק הלאום, חוק קמיניץ, הטורטית של ברגותי וכל השאר, אבו לילא (סמיר אלאחמד) , העוקץ, 09.05.17 

סדר יום חדש לישראל: הכוח ההרסני של "חוק הלאום" החדש. חוק הלאום שאושר בוועדת שרים לחקיקה מאיים על הסדר השברירי שבין הירדן לים, ושומט את סמכותו של בית המשפט. על רקע ההתפתחויות העולמיות לאחרונה, הוא טומן בחובו סכנה לאלימות משולחת רסן, מאת מרזוק אלחלבי,  שיחה מקומית | 9.5.2017 ♦

גם אני רוצה להדליק משואה. את המשואה שלי אדליק לכבוד האזרחים הפלסטינים שלמרות הרדיפה והדיכוי מצליחים ליצור פה תרבות ואמנות… אדליק משואה לכבוד דור ההורים שהייתי עד למצוקתו,… ואני רוצה להדליק משואה זו לדור החדש, שלמרות המדינה משכיל להצמיח חוקרים, מדענים, מהנדסים, פעילים פוליטיים, ולמרות הרדיפה וצמצום המרחב..", סייד קשוע, הארץ, 04.05.2017 ♦

"האמת לא חשובה רק עבור מי שיש לו מה להסתיר". "המדינה הציונית מעולם לא הכירה באזרחיה הפלסטינים: היא לא הכירה בהם כאזרחים ולא הכירה בהם כפלסטינים". דברים שנשאה ענת מטר בצעדת העקורים השנתית לציון יום הנכבה, שנערכה השנה בכפר העקור אלכאברי, בסמוך לקיבוץ כברי בגליל, מאת ענת מטר, שיחה מקומית,  3.5.2017 

לשמור על הנכבה מחוץ לזיכרון. היא נוכחת בעצי בוסתן, במבני אבן ולעתים גם בתושבים, אך ההיסטוריה הפלסטינית נעדרת לחלוטין מהסיפור הישראלי. כמה חבל שגם המועצה לשימור אתרים, גוף א־פוליטי בהצהרתו, בוחר להתעלם ממנה, אסתר זנדברג, הארץ, 3.5.2017 ♦

הערבי המדליק של השנה. גם השנה מצאו פלסטיני שילבין את הרפש הגזעני של מירי רגב, את האפליה וההסתה נגד ערבים – פרופסור אחמד עיד הוא הערבי שנבחר להדליק משואה. אבל מי יכול לכעוס על רופא שמציל חיים בעיר הקודש? מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית , 22.4.2017 ♦

התרבות הפלסטינית העצמאית עולה כיתה: כך בונים סצינת תרבות אלטרנטיבית. בחיפה פסטיבל הקולנוע הפלסטיני העצמאי חגג שנה שנייה. ברמאללה השקנו פסטיבל מוזיקה בינלאומי שעלו אליו לרגל מרחבי תעשיית המוזיקה העולמית. מתחת למגפי הכיבוש, הדור השלישי לנכבה בונה תרבות עצמאית ואלטרנטיבית, מאת רמי יונס, שיחה מקומית,  17.4.2017 ♦

יום הנכבה 2017:

  • הכרה ושיבה משני צדי הקו. אלפים השתתפו באירועים משני צדי הקו הירוק לציון הנכבה ולמען זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים, בקריאה כי בשביל להגיע לפיוס בין שני העמים חייבים להכיר בעוול שנעשה.  כתבה של הטלויזיה החברתית, 18/05/2017, (4:08 דקות) 
תהלוכת הנכבה סמוך לקיבוץ כברי בגליל, הארץ. AMMAR AWAD/רויטרס
תהלוכת הנכבה סמוך לקיבוץ כברי בגליל, הארץ. AMMAR AWAD/רויטרס

זכות להבעת רגשות גם לפלסטינים. "…בעבור אזרחי ישראל הערבים, הרואים את עצמם כפלסטינים החיים כמיעוט אתני במדינת־לאום יהודית, השוויון אינו מתמצה בקבלת ערבים למקומות עבודה, או במתן זכויות בנייה… הערבים אזרחי ישראל אינם מיעוט אתני של מהגרים, אלא מיעוט ילידי. כלומר, כאן נולדנו, כאן נולדו הורינו וילדינו. שוויון מלא בזכויות האזרח הבסיסיות, לרבות שוויון בהזדמנויות, ותחושת הבית שהשוויון נועד ליצור, לא יוכלו להתקיים במלואם במדינת לאום יהודית. אך גם אם מסתפקים בפחות, יש עוד כברת דרך לעשות… מדינת לאום אינה חייבת להיות מדינה מפלה. יש פתרונות נוספים… אלא בשינוי תפישתי והתייחסות למיעוט הערבי כבעל זהות לאומית, הזכאי לאוטונומיה בכל הנוגע לזהותו. רק כך נוכל לחיות ביחד, רוב ומיעוט, מתוך כבוד הדדי…", נסרין חדאד חאג' יחיא (המכון הישראלי לדמוקרטיה), הארץ, 02.04.2017 ♦

אילפו אותנו להריע לכל מנהיג. "…אם כבר לבקר את מנהיגינו, שהוא מעשה על גבול ההפקרות ממש, אז יש לעשות זאת בינינו לבין עצמנו, בעדינות, ובתחינה ממש. ואין זה משנה שמי ששלח אותם לכנסת זה אנחנו. ברגע שהם הגיעו לשם, הם כבר מורמים מעם (אנחנו), ואסור בתכלית האיסור לחשוב על ביקורת נגד מעשיהם….", עבד ל.עזב, הארץ, 01.04.2017 ♦

התערוכות בגלריה אום אל פחם משקפות איך יראה המוזיאון הפלסטיני הראשון. שתי תערוכות מוצגות כעת בגלריה: עבודותיו של פריד אבו שקרה מעמיד דפוס צורני של יצירה פוליטית, ואילו תצלומיו של עמאר יונס מייצרים ארכיון של הקהילה בוואדי ערה, שאול סתר,21.03.2017 

אחמד טיבי כבר מוכן להיות ראש ממשלת המדינה האחת. ראיון חגיגי. אחרי שהכריז שאם תהיה פה מדינה אחת, הוא יהיה ראש הממשלה שלה, ביקשנו מחבר הכנסת אחמד טיבי לצקת תוכן לרעיון המופשט. איזו מין מדינה זו תהיה? מה יהיה הדגל שלה? וההמנון? ומה לגבי חוק השבות ויום העצמאות? מה שבטוח, האוטופיה שטיבי מעלה בעיני רוחו לא דומה בשום צורה למדינת ישראל, קרולינה לנדסמן, הארץ, 02.03.2017 ♦

איימן עודה והאתגר של יהדות ארצות הברית.  עם התפוררות "מחנה השלום" הישראלי ופזילתו המתמשכת למרכז, הקהילה היהודית הליברלית באמריקה זקוקה לפרטנר ישראלי חדש. הנאום של איימן עודה בכנס האחרון של ג'ייסטריט הפך אותו למועמד הטבעי לתפקיד. הבעיה: הוא לא יהודי וציוני, מאת מיכאל שפר עומר-מן, שיחה מקומית  1.3.2017 ♦

כנס המנהיגות הפוליטית הערבית במדינת ישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 28 בפברואר 2017, ב' אדר תשע"ז : [ סיכום דברים מהכנס ] ♦

אז מי באמת מייצג את ״ערביי ישראל״? ״אתה לא מייצג את שאר ערביי ישראל״, הוא משפט שכל פלסטיני שומע מיהודים, ברגע שזה מעצבן אותם בויכוח פוליטי. על הסיבות מדוע הם מרגישים כך, הם מעדיפים לא לשאול, מאת רמי יונס, שיחה מקומית,  27.2.2017 ♦

עכשיו הוא הולך על הרוח: שנה למותו של סלמאן נאטור. קשה להגדיר את הייחודיות של סלמאן נאטור, מגדול הסופרים הפלסטינים שקמו כאן. רשמים מערב השקת תרגום חדש לכתביו השבוע בירושלים, ושני קטעים פרי עטו, זהייה קונדוס, שיחה מקומית,  25.2.2017 ♦

הפלסטינים חוגגים: יעקוב הוא "ערב איידול". ריאליטי השירה החשוב בעולם הערבי הסתיים בניצחון פלסטיני שני: יעקוב שאהין מבית לחם גבר על הערבי-ישראלי אמיר דנדן, שייצג גם כן את הרשות ושר "הדם שלי פלסטיני", ועל התימני הפייבוריט, אליאור לוי, YNET, 25.02.17 ♦

מי מפחד מהסלמה. האירועים האחרונים ומצבה ההולך ומידרדר של החברה הערבית מובילים למסקנה אחת בלתי נמנעת: לא עוד סטטוס קוו, לא עוד נאומים, הגיע הזמן להעלות הילוך במאבק… כל ניתוח של ״מצב החברה הערבית״ חייב לשקף תמונה הוליסטית הכוללת את העוני, המחסור בתקציבים, הגזענות הממוסדת וכוח משטרתי המתנהל כמו אחרוני העבריינים. כך שבלי קשר לאירועים הקשים האחרונים, יש להעביר הילוך במאבק… אינני רוצה ליצור רומנטיזציה של המאבק. אבל הסלמה יכולה גם ליצור תקווה ולכוון את תסכולם של הצעירים הערבים לעבר מי שבאמת אשם במצבם – המדינה..", עבד אבו שחאדה, העוקץ,  24.01.17 

תגידו, הנהגת הציבור הערבי, לא הגיע הזמן לשלוף שפן חדש? שוב התעמרות ממשלתית באוכלוסיה הפלסטינית, ושוב ההנהגה הערבית מודיעה על שביתה כתגובה. יופי, אבל חשבתם במי זה באמת פוגע? מאת יאסר אבו ערישה, שיחה מקומית,  17.1.2017 ♦

הערבים הפלסטינים במדינת ישראל – דוח אסטרטגי – תרחישים לעתיד, צוות כתיבה: באשיר באשיר, אמל ג'מאל, ראיף זרייק, ראסם חמייסי, מרזוק אלחלבי, מראם מסארווי וארין האווארי, ספטמבר 2016 באנגלית: Strategic-Report-english  ובערבית:  Strategic-Report-arabic 

אזרחי ישראל הערבים: התנתקות והתכנסות? אזרחי ישראל הערבים נדחקים בלית ברירה לאסטרטגיה שהיא תמונת ראי של מדיניותה של ממשלת הימין כלפיהם. התהליך ברור אולם אינו בלתי-הפיך, משום ששחקנים שונים בפוליטיקה הערבית עדיין מעוניינים בהעמקת השתלבותו של המיעוט הערבי במדינה, ד"ר דורון מצא, הפורום לחשיבה אזורית, 15.1.2017 

חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה ועאידה תומא-סלימאן בהפגנה בקלנסווה
חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה ועאידה תומא-סלימאן בהפגנה בקלנסווה

זהות כפולה. כבר לפני שנה הזמין ח"כ באסל גטאס את הציבור להעביר מסרים "ישירות לאסירים" במסגרת דף פייסבוק שפתח בעצמו • ח"כ זחאלקה נפגש עם בכירי חמאס, וח"כ זועבי סירבה להשתתף בטקס יום השואה • כך הפכה שאלת נאמנותם של הח"כים הערבים לסוגיה בוערת בציבוריות הישראלית, נדב שרגאי, ישראל היום,  12.01.2017 

ההריסות בקלנסווה ומשבר ההנהגה הערבית. הגיע הזמן לשינוי תרבות ההתנגדות בחברה הערבית. פרישה מהכנסת, למשל, תאפשר בניית פלטפורמה חדשה למאבק, כזאת שמקבלת את הלגיטימציה שלה מהרחוב הערבי הפלסטיני בתוך ומחוץ לקו הירוק – בלי קשר למוסדות הרשמיים עבד אבו שחאדה, העוקץ,  12.01.17 ♦

המשטרה ממליצה להעמיד לדין את ראאד סלאח בחשד להסתה. סלאח, מנהיג הפלג הצפוני בתנועה האיסלאמית, הוא הבכיר שנחקר באזהרה בחודש האחרון בחשד להסתה. הוא כלוא כעת בגין הסתה לאלימות ואמור היה להשתחרר בפברואר, שרון פולבר ו ג'קי חורי, הארץ, 12.01.2017 

די לשביתות האוטומטיות, החברה הערבית זקוקה לאסטרטגיה חדשה. המלחמה שהכריזה ממשלת הימין על האזרחים הפלסטינים הולכת ומסלימה, והיא צפויה אף להחריף ככל שהלחץ על נתניהו יגבר. במקום לפתח חשיבה אסטרטגית חדשה שתתמודד עם המציאות, מנהיגי הציבור הערבי מקובעים בתוך דפוסי מחשבה מיושנים המנותקים אפילו מההתפתחויות בתוך החברה הערבית עצמה, מאת מרזוק חלבי, שיחה מקומית,   12.1.2017 ♦

כבוש הזהות מחדש. מה גורם לצעירים ערבים שחיים במדינת ישראל להגדיר את עצמם כפלסטינים? ולמה זה חשוב? וכיצד ההפרדות שמייצרת מדינת ישראל מקשות על גיבוש זהות אחידה? רמי יונס, הטלויזיה החברתית, כתבה שניה בסדרה, 11.1.2017 

כך נולדה ההגדרה ״ערביי ישראל״. עם ביטול הממשל הצבאי ולאחר מלחמת ששת הימים, החלה המדינה בתהליכים מקבילים במערכת החינוך שנועדו לייצר זהות יהודית-ישראלית משותפת לאשכנזים ולמזרחים, ולשמר את הייחוד והבידוד של הפלסטינים אזרחי ישראל, ד"ר גל לוי, הסדנה להיסטוריה חברתית, הארץ, 10.01.2017 

צילום: דוד רטנר
            צילום: דוד רטנר

השלדים בארון של סבא (חלק א) החודש ימלאו 60 שנה להגשת מסקנות הוועדה לבחינת סיום הממשל הצבאי על ערביי הגליל והמשולש. רוב החומר עוד מוגדר (משום מה) כסודי. מאחר שסבא שלי עמד בראש הוועדה, ומאחר שהבטחתי לסבתי לפני מותה לנסות לגלות מה באמת היה שם, יצאתי למסע היסטורי. החדשות הרעות – מה שחשבו רבים על ערבים לפני 60 שנה, נכון גם היום ולמרות שמדובר באירוע שהתרחש עמוק במאה הקודמת – כנראה שאי אפשר בלי שמעון פרס כדמות מרכזית, דוד רטנר, בלוג בהארץ, 25.01.2016 ♦

ערבי ישראלי – האמנם? מוסלמי? נוצרי? בדואי? דרוזי? זה לא באמת משנה. מבחינת רוב הציבור הישראלי הם נחשבים ערבים ישראלים, אלא שבציבור הערבי יותר ויותר צעירים מגדירים עצמם בכלל כפלסטינים, ולא הולכים לפי המוסכמות במיינסטרים הישראלי. אז מה עומד בבסיס השינוי בהגדרת הזהות? כתבה של הטלויזיה החברתית (5.37 דק'), 5.1.2017 ♦

סכנה: מותו המתקרב של השיח הלאומי הפלסטיני. הקרע המסתמן ברשימה המשותפת סביב סיפור באסל גטאס מתחיל להראות מסוכן. בחד"ש מתנערים, בבל"ד תוקפים, וכולם ביחד שוכחים את הדרך המשותפת שלפנינו, מאת רמי יונס, שיחה מקומית,  30.12.2016 ♦

התשובה לחוק המואזין: דרישה להכיר באזרחים הפלסטינים כמיעוט לאומי. למרות התלהבותו של יו"ר הרשימה המשותפת, התגייסותו של השר ליצמן לעכב את חוק המואזין לא נבעה מתחושה של שותפות אלא מראיה צרה ואינטרסנטית. על נציגי האזרחים הערבים לנצל את המומנטום כדי לגייס את הציבור לדרישה חד משמעית לשימור זכויות המיעוט הילידי בארצם, לפני שניבלע כליל באתנוקרטיה היהודית, יאסר אבו ערישה, שיחה מקומית,  20.11.2016 

מי במחנה הציוני רוצה פרלמנט נפרד לערביי ישראל? "..עלתה להצבעה במליאת הכנסת "הצעת חוק יסוד: המיעוט הערבי כמיעוט לאומי". דיון ציבורי בהצעת החוק חסרת התקדים הזו כמעט ולא נערך. אולי מאחר והיא חושפת את שאיפותיהם האמיתיות של ערביי ישראל, וישנם אצלנו כאלו שמבקשים להסתיר זאת מהציבור הרחב. על הצעת החוק חתומים כל 13 חברי הכנסת של הרשימה הערבית המשותפת, והיא מבקשת (תקשיבו טוב) לעגן באופן רשמי "את מעמדו של המיעוט הערבי בישראל כמיעוט לאומי הזכאי לזכויות קולקטיביות ולשוויון אזרחי מלאים". למי שלא מבין את המשמעות של צמד המילים "זכויות קולקטיביות", הכוונה היא לסוג של אוטונומיה. אם תרצו, מדינה בתוך מדינה. בדיון סביב השולחן בארוחת שישי בערב יש כאלו שבוודאי יבחרו במילה "פסיכי" כדי לתאר את התחושה שעולה בעקבות קריאת סעיפי הצעת החוק.  סעיף 7 בהצעה הוא ההזוי מכולם. וכך נכתב בו: "בני המיעוט הלאומי הערבי זכאים להקים ולייסד מוסדות ייצוגיים בכל תחום שמייחד אותם כמיעוט לאומי". מוסדות ייצוגיים, כפי שנכתב בסעיף, זו שפה מכובסת על מנת להגיד – פרלמנט ערבי בלב ליבה של מדינת ישראל. רוצים עוד סעיף שמלמד על הכוונות הנסתרות של יוזמי החוק? סעיף 12 בהצעה קובע כי "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה הנדרש". תקראו שוב: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית".  איפה היהודית? ישראל כמדינה יהודית נעלמה לחלוטין מהסעיף. נשארה רק הדמוקרטית. אלא שמתברר שההצעה המוטרפת הזו עלתה לדיון גם בישיבת הסיעה של המחנה הציוני. …", זאב קם, NRG,  10/11/2016

נדחה בטרומית: חוק-יסוד: המיעוט הערבי כמיעוט לאומי. "…מוצע לקבוע שהמיעוט הערבי בישראל הוא מיעוט לאומי ערבי הזכאי לזכויות קולקטיביות כקבוצה ולשוויון זכויות אזרחי מלא של האזרחים הערבים כיחידים. מוצע לאפשר למיעוט הערבי כקולקטיב לנהל את ענייניו התרבותיים, להשתלב כשווי זכויות בכל מוסדות המדינה ולהקים ולייסד מוסדות ייצוגיים בכל תחום שמייחד אותם כמיעוט לאומי. עוד מוצע לקבוע את השפה הערבית כשפה רשמית שנייה. עוד מוצע לקבוע כי מדינת ישראל תכיר בזיקה המיוחדת של המיעוט הערבי לעם הפלסטיני ולשאר עמי ערב וכן תאפשר לאזרחים הערבים להביע את זהותם הערבית…", הודעות הכנסת,  9 בנובמבר 2016, ח' בחשון תשע"ז ♦ [להצעת החוק] ♦

ההיעדרות של מנהיגים ערביים ישראליים מהלוויית פרס: התרסה מקומית או ביטוי לשינוי מגמה? היעדרות אנשי הרשימה המשותפת מהלוויית פרס עלולה להעיד על עדכון מגמה, שעיקרה טעינה של האסטרטגיה החברתית ברובד חדש: בנוסף לנתיב ההשתלבות ושיתוף הפעולה עם הממשלה וזרועותיה, מובלטת כאן עתה גישה של בדלנות והתכנסות החברה הערבית לתוך עצמה. ניתן לראות בהחלטת הרשימה המשותפת שלא להשתתף בהלוויית הנשיא פרס משום קריאת תגר, המבטאת תמונת ראי למדיניות הממשלה כלפי הערבים בישראל. ככזו, היא מעידה על אימוץ תפיסה של הכלה כלכלית, בצד נטייה להדרה פוליטית מצד הערבים עצמם. כך, הם מוכנים לשתף פעולה עם הממשלה בכל הנוגע למימוש מרבי של תוכניות הסיוע הכלכליות לאוכלוסייה הערבית, ובמקביל הם מבקשים, תוך הפגנת עצמאות פעולה, לבדל עצמם מכל מה שנתפס בעיני אוכלוסיית הרוב כליבת המרחב של הקונצנזוס הלאומי, שהוא יהודי במובהק, דורון מצא אפרים לביא, מוחמד אבו נסרהמאיר אלרן, המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מבט על, גיליון 865, 1 בנובמבר 2016 ♦ 1

הדם שלא נשפך. "…כל פעם שמתפרסם סקר המצביע על מתינותו של רוב הציבור הערבי במדינת ישראל — כמו הסקר האחרון שלפיו רובו בדעה שהיה ראוי להשתתף בהלוויה של שמעון פרס — עולה השאלה הטבעית: אז למה הם מצביעים כפי שהם מצביעים?…", אלכסנדר יעקובסון, הארץ, 29.10.2016 ♦ 

כן, זה היה מרד ערבי אנטי ציוני. מותו של שמעון פרס חידד את הבלתי אפשרי בתפישות הרווחות של "דו-קיום" ו"השתלבות". ישראלים שגינו את החלטת הרשימה המשותפת לא להשתתף בלוויה, ניסו להגן על הערכים היפים שהם חושבים שהם מייצגים וציפו להצהרת אמונים של הערבים. אבל אלה סירבו להתפקד, עמר אלע'בארי, העוקץ,  26.10.16 ♦

ד"ר דליה פדילה: החזון שלי הוא להוביל תהליך של שינוי חברתי חיובי בחברה הערבית. "אני בונה הצלחות קטנות שמראות לאלה שמתנגדים שחבל שהם התנגדו", מורן מימוני, Onlife, 27.10.2016 ♦

60 שנה לטבח כפר קאסם: 

250px-Kafr_Quasim_Memorial,_Israel

  • אלפים ציינו 60 שנה לטבח בכפר קאסם: "הממשלה מזלזלת". המונים צעדו ברחובות כפר קאסם והניפו תמונות של 49 תושבי הכפר שנרצחו בשנת 1956 על ידי לוחמי משמר הגבול. "הממשלה מזלזלת בהרוגים", זעמו המוחים. "לא מספיק רק להתנצל, על הממשלה לחשוף את המניע לרצח", חסן שעלאן, YNET, 29.10.16 ♦
  • 60 שנים לטבח: איך לדבר עם תלמידים על מה שקרה בכפר קאסם. איך מגיעים חיילים לכפר ורוצחים 49 אזרחים חפים מפשע? במלאת 60 לטבח כפר קאסם אנחנו חייבים לשאול את עצמנו מה הוביל לזה ואיך ניתן למנוע את הטבח הבא. לא מספיק לדבר על פקודה בלתי חוקית בעליל, ד"ר גיל גרטל, שיחה מקומית, 28.10.2016 ♦
  • אות קין. מחר ימלאו 60 שנה לטבח המזעזע בערבים אזרחי ישראל, תושבי כפר קאסם, שהפרו את פקודת העוצר שהוטלה על האזור עם פתיחת מלחמת סיני…. הטבח מוסיף להטיל צל כבד על יחסי יהודים וערבים בישראל. כמו קין, הרוצח הראשון בתנ"ך, גם מדינת ישראל מסתובבת מאז עם "אות קין" על מצחה…", ידידיה שטרן ונסרין חדאד חאג'־יחיא, הארץ, 27.10.2016 ♦
  • מורשת כפר קאסם: לזכור ולא לסלוח. 60 שנה אחרי הטבח, בכפר קאסם כבר לא מחכים להתנצלות אלא דורשים פיצויים ופותחים תערוכה אור־קולית שכוללת גופות, דם וחיילים אכזריים, כדי להעביר את המסר: קחו אחריות למה שקרה כאן, עופר אדרת, הארץ, 28.10.2016 ♦
  • שישים שנה לטבח כפר קאסם: יחסי המדינה עם אזרחיה הערביים. המכון הישראלי לדמוקרטיה: רב שיח יהודי-ערבי שיעסוק ביחסי המדינה עם החברה הערבית בצל הטבח, האם הופקו לקחים מאז הטבח; איך בונים יחסי אמון בין המדינה והחברה הערבית בישראל.  *משתתפים מוזמנים בלבד, 30 באוקטובר 2016 | כ"ח בתשרי תשע"ז | 18:00 – 20:00, מתנ"ס כפר קאסם ♦
  • 60 שנה לטבח כפר קאסם: "הפצע עדיין בלב". במסיבת עיתונאים לציון שישה עשורים לטבח שבו נרצחו 49 תושבים, קראו המשתתפים לממשלה להכיר בטבח: "לא נשכח ולא נסלח". לכבוד המאורע נחנכה תערוכת ציורים, חסן שעלאן, YNET, 25.10.16 

ההכרעה האסטרטגית הניצבת בפני הפלסטינים בישראל. אל מול ההתחזקות העקבית של הימין הקיצוני ותהליכי ההדרה, הציבור הפלסטיני בישראל מתמרן את דרכו על הציר שבין שיח של זהות לשיח של זכויות. אבל המציאות דורשת הכרעות מאת מרזוק אל חלבי, שיחה מקומית, 26.10.2016 ♦

תרשום: "אני פלסטיני עם אזרחות ישראלית". תאמר נפאר, הראפר הכי פוליטי שיש, מסרב ליפול להגדרות הידועות. הוא נלחם בשלטון כאילו לא קיבל פרסים ונאבק בדת כאילו אינו מוסלמי. בין ההופעות ברמאללה ומיליוני צפיות ביוטיוב, הוא לא מוצא את עצמו בפריחת סצינת ההיפ הופ הישראלית. למה? תשאלו את לוסי אהריש, מאת: איתן לשם, עכבר העיר, יום ראשון 16 באוקטובר 2016 ♦

צעדת ערביי ישראל למהומות אוקטובר: "ישראל לא למדה את הלקח". בסכנין התקיימה היום עצרת לזכר 12 המפגינים מהמגזר הערבי שנהרגו במהלך המהומות באוקטובר 2000. יו"ר ועדת המעקב מוחמד ברכה: "פתאום חשוב למדינת ישראל אם אנחנו משתתפים בהלוויה של שמעון פרס", גואל בנו, YNET, 01.10.16 ♦  

הפלסטינים בישראל עיונים בהיסטוריה, בפוליטיקה ובחברה עורכים אריז’ סבאע’-ח’ורי נדים רוחאנא, מדה אל-כרמל המרכז הערבי למחקר חברתי-יישומי, 2015 (כרך שני) ♦

יום הנכבה, 2016:

  • אימת הנכבה לא חלפה. "הבשורה הטובה היא, שמדינת ישראל כבר מכירה בנכבה. היא מבינה שמשהו קרה לפלסטינים שגרו בשטח המדינה בעת מלחמת השחרור, אפילו משהו טרגי…", צבי בראל, הארץ, 18.05.2016 ♦
  • יום הנכבה באוניברסיטת חיפה: "ממשיכה עד היום". כמאתיים סטודנטים יהודים וערבים ציינו את יום הנכבה באוניברסיטת חיפה. ההנהלה הבהירה כי מי שיפגין נגד האירוע בשטח הקמפוס יעמוד בפני ועדת משמעת. במוקד עמדה "פרשת גזילת הספרים הפלסטינים ב-48'", אסף גבור ויאיר קראוס, NRG, 16/5/2016 ♦
  • טקס הנכבה: "הצעירים לא שוכחים". כ-200 בני אדם השתתפו בטקס באוניברסיטת תל אביב לציון הנכבה הפלסטינית, כשממול הפגינו כ-30 פעילי ימין שמחו על ההחלטה לקיים את הטקס בשטח האוניברסיטה. "אני מבין את הרתיעה של הישראלים מהתכנים האלו, זה תהליך, זה לוקח זמן", אמר יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה, שלקח חלק באירוע, עזרי עמרם | חדשות 2 | פורסם 15/05/16 ♦
  • קיצור תולדות הנכבה. באופן מפתיע, הראשונים להשתמש במושג "נכבה" היו דווקא חיילי צה"ל. הכיבוש של 1967 העלים את הנכבה מהשיח בישראל. ודווקא היום, על רקע הקיטוב בחברה הישראלית, חזר האסון של העם הפלסטיני לסדר היום, איתן ברונשטיין אפריסיו, וואלה, יום ראשון, 15 במאי 2016 ♦
  • אלפי ערבים-ישראלים צעדו לציון "יום הנכבה" בדרום: "זאת האדמה שלנו". כ-3,000 משתתפים התכנסו ליד רהט. מרבית חברי הכנסת מטעם "הרשימה המשותפת" הצטרפו לאירוע המחאה: "בתנועה הציונית חושבים שהמבוגרים ימותו והקטנים ישכחו, אבל נעביר את הזיכרון מדור לדור", יאסר עוקבי, מעריב און ליין, 12/05/2016 

צעירים ערבים, החברה הערבית בזה לכם. מיפו ועד רמאללה, החברה הערבית רואה בנו, הצעירים הערבים, בעיה ומטרד – אלא אם כן אנחנו מלומדים, נאורים, עשירים והיפסטרים… אנחנו לא פה כדי שתשתמשו בנו לצרכיכם הפוליטיים. כמוכם, גם לנו יש חלומות, גם לנו יש שאיפות לחיים נורמליים בהם כניסה למקומות בילוי היא לא מאבק; ..", עבד אבו שחאדה, העוקץ,  27.04.16 ♦

יום האדמה 2016:

  • "יום האדמה – מיתוס פלשתיני בתוך ישראל". כמו בכל שנה מציין המגזר הערבי את "יום האדמה" כשהשנה הנהגת הציבור הערבי הכריזה על יום בסימן "התנגדות להריסת בתים לא חוקיים" , פרשנות באולפן "ישראל היום", מערכת ישראל היום,  30.03.2016 ♦
  • מצוקת הדיור ביישובים הערביים מחריפה. לקראת יום האדמה ה-40, מפרסם מרכז עדאלה דו"ח המנתח את מדיניות שיווק הקרקעות והמכרזים אשר פורסמו על ידי רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי בשנת 2015, יעל נודלמן, הטלויזיה החברתית, 30.3.2016 ♦
  • אלפים מהמגזר יצאו להפגנות יום האדמה: "לא נשתוק". בגליל ובנגב ציינו 40 שנה ליום האדמה בהפגנות עם דגלי פלסטין וכרזות שעליהן נכתב: "אדמה לחיים או למוות". היו גם מי שהתנגדו להשבתה במסגרת יום האדמה: "רק נואמים בלי מאבק". בעזה ציינו את יום האדמה עם "הגדר המצוירת הארוכה בעולם", חסן שעלאן וליעד אוסמו, YNET, 30.03.16 ♦
  • "יום האדמה" והטרגדיה הפלסטינית. ב"יום האדמה" מציין הציבור הערבי את העוול שנגרם לו לכאורה בידי מדינת ישראל. אך האמת היא שמדובר במפגן של שנאה וצרות עין כלפי השגשוג הציוני, שמתוכו משתקף הכישלון הפלסטיני הצורב, פרופ' מרדכי קידר, מידה, 30.3.2016 ♦ 
    "ברוח ובדם": אלפים במגזר הערבי ציינו 40 שנה ליום האדמה.
    התאריך צוין בשורת הפגנות ובשביתה כללית – כבכל שנה מאז שהופקעו 20 אלף דונם לשם "ייהוד הגליל". בעראבה הפגינו נגד הירי במחבל מחברון. ח"כ עודה: "דרושה תגובה חזקה", אילן זלאיט, וואלה, יום רביעי, 30 במרץ 2016 ♦

הקשר המפתיע בין הודעת חד"ש על חיזבאללה ופיטורי המורה מבאקה. ההודעה של חד"ש נגד ערב הסעודית קשורה ישירות למאבק נגד הפונדמנטליזם הסלפי בתוך החברה הפלסטינית בישראל. במאבק הפנימי הזה סעודיה מקושרת למגמת הפנייה לדאעש, ודווקא חיזבאללה מייצגת את הסיכוי לפלורליזם מאת עבד כנעאנה,  שיחה מקומית,   16.3.2016 ♦

האופציה הגרעינית של ערביי ישראל. פרלמנט ערבי-ישראלי נבדל: השלב הבא בקעקוע הלגיטימציה של מדינת ישראל. עם רוח גבית מהבית הלבן ובתמיכת השמאל הישראלי, איימן עודה ואחמד טיבי רוכבים על גל הבדלנות הערבית, אמנון לורד, מידה, 5.3.2016 ♦

אדוני ראש הממשלה, אנחנו פלסטינים. "אדוני ראש הממשלה, סליחה על כך שאיננו יהודים, וסליחה עוד יותר גדולה על כך שאיננו ציונים. סליחה על כך שאנו מזדהים עם בני עמנו, העם הפלסטיני, אשר נעקר מאדמתו ההיסטורית ב–1948 וממשיך לשלם את מחיר הנכבה עד היום. סליחה שאנחנו מזדהים עם הכאב של בני עמנו, שהמדיניות של ממשלות ישראל הפכה אותם לנתינים תחת משטר קולוניאלי בשטחים הכבושים. סליחה על כך שיש לנו קרובי משפחה במחנות הפליטים בעולם הערבי ובשטחים הכבושים ועל כך שאנחנו מביעים דאגה לגורלם. סליחה על כך שיש לנו נציגי ציבור המייצגים את הסוגיה הפלסטינית, תוך כדי ערעור על ההגמוניה היהודית המשיחית של ממשלתך.. אדוני ראש הממשלה, אנחנו פלסטינים ואין בכוונתנו להתנצל על כך..", ראויה אבורביעה, הארץ, 11.2.2016

אחמד טיבי בבית הלבן: "מצאתי חוסר ידע על מצבנו". חבר הכנסת נועד בוושינגטון עם יועצים בכירים של אובמה, אנשי מחלקת המדינה ושגרירי מדינות ערב, חסן שעלאן, YNET, 07.02.16 

כך גילו הפלסטינים בישראל שגם להם יש יום בינלאומי. מברוק! קצת אחרי הסילבסטר ובסמוך לתחילת עונת העכוב, קבעה ועדת המעקב את ה-30 בינואר כיום הבינלאומי לסולידריות עם האזרחים הפלסטינים בישראל. כעת נותר להחליט לאן ממשיכים מכאן, ואולי גם להקים סוף סוף אתר אינטרנט לוועדת המעקב עצמה, מקבולה נסאר, שיחה מקומית,  | 1.2.2016 

ב-35 ערים בעולם נענו ליוזמה לציון יום בינלאומי לתמיכה בזכויות פלסטינים אזרחי ישראל. את היום יזמה ועדת המעקב של ערביי ישראל. הוא צוין באירופה ובאמריקה הלטינית, וכן בעזה וברמאללה. יו"ר ועדת המעקב מוחמד ברכה: שאלות הדמוקרטיה והשוויון אינן לוקאליות, ג'קי חורי, הארץ, 31.01.2016 ♦

ח"כ ברכה: "נפנה לדעת הקהל העולמית נגד הממשלה". ועדת המעקב העליונה של ערבי ישראל התכנסה לדון בנושא הוצאת עמותות ערביות מחוץ לחוק: "לא מוכנים להישאר כלואים בכלוב ששמה אותנו בו ממשלת ישראל", אסף גבור, NRG,  24/1/2016 ♦

חודשיים להפללת הפלג הצפוני: שקט על פני תהום. הפללת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית לא הייתה החלטה משפטית, אף לא בטחונית. היא הייתה החלטה של פוליטיקאים יהודים מהימין. כדאי לזכור זאת כדי להבין לאן צועדים יחסי יהודים וערבים במדינת ישראל, ד"ר יוני מנדל, הפורום לחשיבה איזורית-מולד, 24.1.2016 ♦

ריבלין: "דאעש כבר כאן וזוכה לתמיכה במגזר הערבי בישראל". נשיא המדינה נשא נאום בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי, וגינה את התגובה הרפה של מנהיגים ערבים בארץ לרצח חפים מפשע: "אות קלון לחברה הזקוקה יותר מכל לקול ברור", אריק בנדר, מעריב און ליין, 18/01/2016 ♦

הפלסטינים בישראל עיונים בהיסטוריה, בפוליטיקה ובחברה, עורכים:  אריז' סבאע'-ח'ורי נדים רוחאנא, מדה אל-כרמל, 2015 ♦

מרטין לותר קינג של הערבים הפלסטינים בישראל. איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, מבקש להוביל את המיעוט הערבי-הפלסטיני בישראל להשתלבות בקבוצת הרוב היהודי ההגמונית, תוך שמירת תרבותו של המיעוט ובחירת האלמנטים הפחות מתנגשים עם קבוצת הרוב, רונית מרזן, הפורום לחשיבה אזורית – מולד, 15.12.2015 ♦

דאעש בתוכנו? כ-50 ערבים ישראלים הצטרפו בשנים האחרונות לארגון דאעש, אבל אוהדי האידיאולוגיה רבים פי כמה • האם גם בחצר שלנו צומח הארגון המפלצתי? נדב שרגאי, ישראל היום, 20.11.2015 

בזכות ההתבדלות מהחברה היהודית. השיח הפוליטי של החברה הערבית צריך להציג אלטרנטיבה חברתית, כלכלית ופוליטית שבמסגרתה אנו פורצים את הגטו היהודי במזרח התיכון ומתנתקים ממנו, בכדי לחזור להשתלב באופן טבעי עם עמי האזור, עבד אבו שחאדה , העוקץ, 29.10.15 

מוחמד ברכה נבחר ליו"ר וועדת המעקב של ערביי ישראל. יו"ר חד"ש נבחר לעמוד בראש הוועדה הכוללת נציגים מכלל המפלגות והתנועות הפוליטיות בחברה הערבית. ברכה: "אנחנו חיים במציאות של היעדר ביטחון אישי, דמו של האזרח הערבי מופקר", ג'קי חורי, הארץ, 24.10.2015 ♦

מי מניע את המאבק הזוחל בציבור הערבי. במגזר הערבי לא צופים שחזור של אוקטובר 2000. הממשלה מוטרדת מהתנועה האיסלאמית, אך ראאד סלאח איבד מהשפעתו בציבור. אלא שצעירים הפועלים ללא הכוונה עשויים לשנות את התמונה, ג'קי חורי, הארץ, 12.10.2015 ♦

ראש עיריית נצרת על הח"כים הערבים: "הם פחדנים – באים להצטלם וללכת". עלי סלאם, שבעירו נערכה התפרעות בסוף השבוע, טען בריאיון לאולפן וואלה! NEWS כי חברי כנסת מגיעים רק בשביל הסיקור התקשורתי. "הפוליטיקאים לא יכולים להשפיע, הם עושים תהלוכה ומשאירים את הצעירים לשרוף צמיגים ופחי אשפה", דב גיל-הר, וואלה, יום ראשון, 11 באוקטובר 2015 ♦

האויב שבפנים. אצלנו עוסקים ב"הרגעת הרוחות" ומוכרים את השקר על "אלימות משני הצדדים", ואיש אינו מגיש לציבור הערבי ולמנהיגיו את החשבון, קלמן ליבסקינד, מעריב און ליין, 10/10/2015 ♦

מי יהיה הנשיא החדש של הפלסטינים בישראל? ועדת המעקב העליונה לענייני הציבור הערבי היא הפרלמנט של הפלסטינים בישראל, מבחינה סימבולית. יושבים בה נציגי כל הזרמים והמפלגות וגם אלו המחרימים את הבחירות, דתיים וחילוניים, יש שריון לנשים, וההחלטות מתקבלות פה אחד. בסוף אוגוסט יתקיימו בחירות לתפקיד יו"ר הוועדה, מאת מקבולה נסאר,  שיחה מקומית, 22.7.2015 ♦

מיעוט חזק: גם לאום וגם אזרחות. מיעוטים בעולם החיים במציאות של מחסור בדמוקרטיה, אפליה והדרה לא מתחזקים מוויתור על זהותם אלא מפיתוחה. אם המיעוט הערבי בישראל מבקש לפצח את השיח החמקמק של הימין עליו לדבר הן בשפה הלאומית הן בשפה האזרחית. מרזוק אל חלבי, אפשר לחשוב – מולד, 20.7.2015 ♦

בכיוון הרוח: שיחות על דו קיום ולאומנות בחברה הערבית בישראל. מתחת לרדאר צומחת בישראל תנועה חילונית־לאומית ערבית. צריך לומר את האמת: מי שיתמוך כספית בתרבות הזאת בונה במו ידיו פצצת זמן שתהרוס את הדו־קיום, שרה ב"ק, מעריב און ליין, 11/07/2015 ♦

"הדרך השלישית" בפוליטיקה הערבית בישראל. המהפכות במדינות ערב והמחאה החברתית בישראל הציבו, מבחינת הציבור הערבי בישראל, את השיח החברתי-כלכלי כחלופה פוטנציאלית לשיח הדתי של התנועה האסלאמית מחד, ולשיח הלאומי שרווח בפוליטיקה הערבית בישראל מאידך. איימן עודה מתבלט כמנהיג בציבוריות הישראלית גם מכיוון שהוא מייצג את ה"דרך השלישית" החדשה בפוליטיקה הערבית. דורון מצא, אפשר לחשוב – מולד, 5.7.2015 ♦

יום הנכבה בת"א: "זה אסון אנושי שבו הובס הצדק". תא חד"ש ערך טקס לציון "67' שנות נכבה". מארגני הפגנת נגד מטעם תנועת "אם תרצו": "הם טוענים שרצחנו, גנבנו וגירשנו – כדי לטעון שמדינת ישראל הוקמה בחטא ולשלול את קיומנו", רעות וילף, NRG | 20/5/2015 

מרוב ערבים לא רואים את היער.עשרת אלפים איש הגיעו ליער עופר לאירוע התנועה האיסלאמית לציון "יום הנכבה". בניגוד לאזהרות המועצה האיזורית התקיים האירוע בסדר מופתי בלב שרידי "המשולש הקטן" של ג’בע, (היום גבע כרמל), עין ר’זאל (עין אילה) ואיגזים (כרם מהר"ל). איך זה שקשה כל כך לקבל שהעלמותם מהמפה היא טרגדיה, גם אם כזו שהפלסטינים הביאו על עצמם, יואב איתיאל, מגזין המושבות, 17.5.2015 ♦

קמפיין ה'נכבה' של ערביי ישראל. ערביי ישראל מחזקים את מורשת ה'נכבה' והמחויבות למימוש תביעת השיבה באמצעות קמפיין מתמשך הכולל ביקור בכפרים הנטושים.דלית הלוי,  ערוץ 7, כ"ז באייר תשע"ה, 16/05/15 ♦

איך לטפל בפצע הפתוח של בתי הערבים ביפו שהולאמו. פרופ' טובי פנסטר העוסקת בתכנון קהילתי גילתה להפתעתה כי בית ילדותה 
ביפו שייך לערבים שגרים כיום ממול. במחקרה היא 
מחפשת דרכים להפיכת בתים במחלוקת ל"אזורי מגע" והידברות. בעמותת "זוכרות", לעומת זאת, מטפלים בנושא בדרך רדיקלית יותר, אסתר זנדברג, הארץ, 14.05.2015 ♦

אלפים השתתפו בתהלוכה לציון יום הנכבה בגליל התחתון.  בצעדה הונפו דגלי פלסטין ונשמעו קריאות נגד הריסת בתים במגזר הערבי. הצעדה הסתיימה על חורבות הכפר הפלסטיני חדת'א, ששכן מעל יבנאל עד שנת 1948. "לא נשכח ולא נסלח ואין שום פתרון ללא זכות השיבה", אלי אשכנזי, וואלה, יום חמישי, 23 באפריל 2015 ♦

עושות סדר הנכבה מזווית פמיניסטית , כתבה של הטלויזיה החברתית, ב-12/05/2015, 20:26 משך: ‏20:47 דקות ♦

לא כמו באיראן: לערביי ישראל אין ביקורת עצמית. דווקא הטרגדיה במחנה אל־ירמוכ הייתה צריכה לזעוק את כל ההבדל התרבותי המדיני שבעולם בין ישראל לבין שכנותיה, המובילות תרבות אלימה ונקמנית. אבל האינטלקטואלים הערבים אינם מסוגלים לומר את האמת, כולם תמיד אשמים במצבם הרע, רק לא הם עצמם, אמנון לורד, מקור ראשון NRG/, 1.5.2015 ♦

מדוע חייבים לחוקק חוק שיאסור הנפת דגלי פלסטין בישראל. הנפת דגלי אש"ף מצד ערביי המדינה איננה אקט תמים, היא מבטאת הזדהות עם האחים מעבר לגבול השואפים להשמיד את ישראל. יש למגר תופעה זו, יוסי אחימאיר, מעריב און ליין, 28/04/2015  ♦

"הייתי מעדיפה שבמקום אוניברסיטת תל אביב יהיה כפר ערבי". שי שטרן הלך לבדוק מי הם הערבים שמציינים את יום הנכבה, האם היהודים באמת אוהבים לכבוש ומה יש לבעלים של המאפייה הכי מפורסמת בעכו, "אבולעפיה", להגיד על כל זה  ?מערכת נענע 10 , 26/04/2015 ♦

אלפים השתתפו בתהלוכה לציון יום הנכבה בגליל התחתון. הצועדים הניפו דגלי פלסטין ושלטים עם שמות הכפרים שפונו ב-1948, וקראו למימוש זכות השיבה. ח"כ טיבי: "סיום הכיבוש וחירות לכולם הם התקווה", ג'קי חורי, הארץ,23.04.2015 ♦

ערביי ישראל ויום העצמאות. הרשימה הערבית המשותפת פרסמה הודעה לקראת יום העצמאות ה-67 המתארת אותו כיום הנכבה והבטחה כי הערבים לא ישכחו ולא יסלחו, יוני בן מנחם, מחלקה ראשונה, 23.4.2015 ♦

תפסיקו לקרוא לנו "ערביי ישראל". אז איך עם חוגג חירות בזמן שהוא כולא מבקשי מקלט ומסרב לדבר על כיבוש הגדה והמצור על עזה? ההסבר טמון בביטוי שמסמל יותר מכל את חוסר היכולת של הישראלים להבין איך זה שהם מוכנים לקבל אותנו בתור הערבים שלהם, ואנחנו מתעקשים להגדיר את עצמנו אחרת, מאת רמי יונס,  שיחה מקומית,  | 9.4.2015 ♦

מערכת הביטחון: 35 ישראלים הצטרפו לדאע"ש לאחרונה. 16 נעצרו עם שובם לארץ, והרשויות נערכות לשובם האפשרי של היתר. לאחר פרסום ריאיון עם מרגל ישראלי לכאורה שהסתנן לשורות האיסלאמיסטים, הכחיש אביו בשיחה עם וואלה חדשות את הטענות: "הוא ניסה לברוח אז עשו ממנו מרגל",  13/02/2015 וואלה! חדשות ♦

"אני מקווה שהצופים בסרט שלי ראו שהפלסטינים הם אנושיים".הבמאי מהדי פלייפל, שסרטו "עולם שאינו עולמנו" הוצג בפסטיבל "48 מ"מ", המוגדר כ"פסטיבל בינלאומי לסרטי נכבה ושיבה": "נראה שישראל מעדיפה לחיות בהכחשה ולהאמין לנרטיב מפוברק שהיא מספרת לעצמה", עופר מתן, גלובס, 03/12/2014 ♦

הו שלום: המוזיאון הערבי הראשון בישראל ייפתח בקרוב. המוזיאון הערבי לאמנות עכשווית ומורשת, הראשון מסוגו בארץ, יפתח בסכנין בדצמבר הקרוב ויכלול מעל 2,000 פריטי מורשת ערבית פלסטינית ויצירות אמנות. מאת: מערכת וואלה!יום רביעי, 1 באוקטובר 2014 ♦

אירגוני ימין מוחים על הקמת מרכז לתרבות ערבית בחיפה. ביום שלישי יפגינו חברי ארגוני ימין מול מבנה קולנוע חן הישן בהדר, שם ייפתח המרכז החדש….באחרונה נודע כי אגודת נאמני מכבי חיפה מכרה את המבנה של קולנוע חיפה לאגודה לתרבות ערבית מייסודה של תנועת בל"ד. נציגי הימין בעיר מסבירים את התנגדותם למרכז בכך שיוצג בו הנרטיב הפלסטיני והצד שלו לסכסוך. ..", תמר רותם, הארץ, 29.06.2014  (ובישראל היום – כאן) ♦

רגע האמת של אזרחי ישראל הערבים מתקרב. "… הם חייבים להחליט למי מסורה נאמנותם; למדינה שהם אזרחיה או לכוחות האופל, שבמשך שנים רבות מנסים להלך אימים על מדינת ישראל בפעולות טרור וחבלה. אין נאמנות כפולה, וקיימת סתירה מובנית בין הנאמנויות…", ד"ר ישראל שיין, ישראל היום, 29.6.2014 ♦

הנכבה, המשפט והנאמנות: הרגע ההובסיאני של הפלסטינים בישראל, מאת חסן ג'בארין,  עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל; הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים (תיאוריה וביקורת 42 עמ' 13 (2014) ♦

נזילות הלקסיקון הפוליטי הפלסטיני בישראל בצל האביב הערבי, כותב ד"ר אמל ג'מאל (ארץ אחרת, מאי 2014): "רוח האביב הערבי חדרה עמוק ללבותיהם ולהכרתם של בני הדור הצעיר הערבי בארץ. מראה המיליונים היוצאים לרחובות כדי להתקומם נגד משטר מקפח יצק תוכן בפוטנציאל המחאה הערבי נגד מדיניות המדינה הישראלית. ההשוואה הנעשית עם הסביבה הישראלית מעוררת תסכול וניכור, ולכן היא פוטנציאל להתקוממות, אבל השוואה נעשית גם עם הסביבה הערבית. תוצרי חוסר היציבות, ובעיקר השתלטות כוחות אופורטוניסטים על מוקדי הכוח בעקבות נפילת המשטרים הישנים, ציננו במידת-מה את ההתלהבות הצעירה מאפשרות ההתקוממות". ♦

מלחמה למען השם || מחיקת השמות הערביים בישראל כאמצעי שליטה והשכחה. מה מאפיין את שלטי הכניסה ליישובים ערביים בארץ ומדוע החליט אבשלום קור לקרוא לתחנת הרכבת הקלה בשייח ג'ראח על שם שמעון הצדיק. יום עיון על בחירת שמות של מקומות המחיש כיצד הטיהור הלשוני מתדלק את הסכסוך הלאומי, אסתר זנדברג, הארץ, 21.05.2014 ♦

מזכ"ל חד"ש: אנו חלק מהעם הפלסטיני. באירוע לציון יום הנכבה בשכם אמר מזכ"ל מפלגת חד"ש כי דבקות ערביי ישראל בזהותם תהפוך את ישראל ברבות הימים למדינה דו לאומית. דלית הלוי, ערוץ 7, ט"ו באייר תשע"ד 15/05/14 ♦

"ערבים מבקשים לממש את זכות השיבה בשלומי". שתי כנסיות באזור התעשייה שלומי, שחזרו לאחרונה לפעילות על ידי ערבים-נוצרים, מעלות את החשש מניסיונות השתלטות, איציק וולף, NRG, | 11/5/2014 ♦

38 שנה ליום האדמה: הציבור הערבי ממתין שהמסר יחלחל. במקום להפנים את המסרים שלמענם הפגינו ערביי ישראל ב-1976, מדיניות הממשלה דוחקת את הערבים לפינה וממדרת אותם מסדר היום הציבורי, ג'קי חורי, הארץ, 30.3.14 ♦

ערביי ישראל הפגינו: "נקריב חיינו לפלשתין". "נשחרר את כל האסירים", קראו המפגינים, ביניהם גם חברי כנסת, דניאל סיריוטי, ישראל היום, 30.03.2014 ♦

The Story of a Monument: Land Day Sakhneen 1976-2006, Abed Abdi and Gershon Knispel. Photographs: Nikola Abdo, Rafik Bachri, AminBashir, ♦ Yaron    Kaminski, Gidon Gitai, Salam Munir Diab, Al-Ittihad Archive and others. Curator: Tal Ben-Zvi

בנט: "צריך לגלות אפס סובלנות לרצונות הלאומיים של ערביי ישראל". השר אמר את הדברים בכנס של "פורום קהלת" בירושלים. עוד אמר בנט כי "ייהוד הארץ הפך להיות מגונה, כי לא הגדרנו אותו כיעד חוקתי … יו"ר הבית היהודי טען כי "צריך לגלות אפס סובלנות למאוויים לאומיים של ערביי ישראל. אני יכול להבין ערבים שרואים בישראל מולדת משותפת…", יאיר אטינגר, הארץ, 23.02.2014 ♦

"מי שמשחק בישראל, שלא יניף דגלי אש"ף". שרת הספורט, לימור לבנת, מבקשת כי ההתאחדות תטפל בהתנהגות אוהדי בני סכנין, שהניפו דגלים פלסטיניים מול בית"ר: "זאת מדינה יהודית". דובר סכנין: "חשוב גם שמכובדתינו תפנה להתאחדות ותבקש טיפול שורש לשריפת ספר הקוראן על ידי אוהדי בית"ר", בן שימול, שורץ  YNET :  18.12.13 , ♦

אללה היפסטר || תרבות השוליים הפלסטינית-ישראלית החדשה. פלסטינים תושבי ישראל מגדירים מחדש את זהותם בסצנה מתעוררת של תרבות אלטרנטיבית, שמתנערת מהתדמית המסורתית. רועי צ'יקי ארד, הארץ, 29.11.2013 ♦

אמנים, מרצים וסופרים בכנס בנצרת לקידום התרבות הערבית. "אפליית התרבות הערבית-פלסטינית בישראל, הדרך לקידום היצירה ולגיוס תקציבים והשיח הרב-תרבותי כאן יעמדו במרכז הכנס ביום שישי… הכנס מתקיים במסגרת פרויקט רחב יותר שיוזם מרכז מוסאווא בשיתוף ארגוני תרבות ערבים שונים ונועד לחזק את מפעלי התרבות הערבים…", מיה סלע, הארץ, 12.11.2013 ♦

תהלוכות ביישובים ערביים לציון 13 שנה למהומות אוקטובר. התהלוכה המרכזית תתקיים בכפר מנדא. ועדת המעקב לא הכריזה הפעם על שביתה כללית ותישמר שגרת החיים ביישובים, ובעיקר בבתי הספר. ג'קי חורי , הארץ, 01.10.2013 ♦

אנחנו לא ערבים – אנחנו ארמים. הם כאן כבר אלפי שנים: אזרחותם ישראלית, דתם נוצרית, עדתם מרונית, ואת לאומם הם מבקשים לשנות מערבי לארמי • עכשיו הם מתכוונים ללכת עם זה לבג"ץ. אמילי עמרוסי, ישראל היום, 9.08.2013 ♦

פוסטמודרניזם ורציונאליות: המיעוט הערבי והממסד הישראלי. "הערבים הישראלים החיים במדינת ישראל רואים את "האחרות" שלהם כאחד מגורמי הזהות שלהם". נופר ריבל, אי-מאגו, 1.8.2013 ♦

המלחמה על המיעוטים, כותב משה ארנס: "…בלי שאיש כמעט הבחין בכך. בראש המאמצים להביא להתנערות האוכלוסייה הלא־יהודית ממדינת ישראל ולמניעת התערותה בחברה הישראלית ניצבו חברי הכנסת הערבים – קואליציה של נציגים מהתנועה האיסלאמית, הקומוניסטים והפאן־ערביים, שמנהיגם עזמי בשארה נמלט מישראל..", הארץ, 30.7.2013 ♦

יוזמה לחוק יסוד: ערביי ישראל יקבלו אוטונומיה. הצעת החקיקה של בל"ד מבקשת גם להכיר באזרחים הערבים כ"אוכלוסיית ילידים", ח"כ זחאלקה: "ייתכן שבעתיד נדרוש זכויות לאומיות ומדיניות". אריק בנדר, מעריב 11.6.2013 ♦

ראיון רדיו של בן כספית ומירב בטיטו עם ח"כ זחלאקה, 103FM, 11.6.2013 ♦

הצעת חוק-יסוד: המיעוט הערבי כמיעוט לאומי, פ/1338/19,   יוזמים: חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי ובאסל גטאס, 3.6.2013 ♦

ממשלת צ'צ'ניה הפכה מסגד באבו גוש לאחד הגדולים בארץ. תושבי אבו גוש ונשיא צ'צ'ניה רואים בפרויקט חידוש של קשרים היסטוריים שנותקו לפני 500 שנה. הצ'צ'נים משקיעים בפרויקט יותר משלושה מיליון דולר. ניר חסון, הארץ, 28.5.2013 ♦

די לשכתוב ההיסטוריה. "… הנכבה הפלסטינית דורשת הכרה ישראלית. בלעדיה אין דרך להבין את מקור הסכסוך עם הערבים ולהגיע לפיוס היסטורי. זו איננה רק משימה לשר החינוך כי אם גם לראש הממשלה….", מאמר מערכת הארץ, 19.5.2013 ♦

המחקר שהיה אמור להוכיח שהערבים ברחו ב-48', שנים לפני שה”היסטוריונים החדשים” חשפו את גירוש הפלסטינים מבתיהם במלחמת העצמאות, הבין ראש הממשלה בן גוריון שהוא בצרות. הלחץ האמריקאי להשיב את הפליטים הוביל אותו להזמין מחקר כביכול אקדמי שיספר לעולם שהערבים עזבו מרצונם. שי חזקני, הארץ, 17.5.2013 ♦

עשרות פעילים ציינו את יום הנכבה באוניברסיטת תל אביב. צעירים שבני משפחותיהם גורשו ב-48 הקריאו עדויות בכניסה לאוניברסיטה. מנגד, פעילי ימין הניפו דגלי ישראל ושלטים עליהם נכתב "נכבה חרטא", ירדן סקופ, הארץ, 13.5.2013, הידיעה ב YNET♦

מדוע אנו מפחדים מה"נכבה"? הפחד מהנכבה נובע לא מגאווה לאומית, אלא מחוסר בטחון. הפחד הזה משתק אותנו. הוא הופך אותנו, את הישראלים היהודים, לפחות אנושיים. פרופ' ויקטור פרידמן, דוגרינט, 7.5.2013. בערבית: فقط عندما نستطيع -نحن اليهود- الاعتراف واحترام الفقدان والالم الحقيقيين اللذان ذاقهما الشعب الفلسطيني، فقط عندها نستطيع البدء ببناء حياة مشتركة..♦

כעשרת אלפים איש השתתפו באירועים לציון יום הנכבה. לצד הצועדים שהניפו דגלי פלסטין, הונפו גם כמה דגלי סוריה. ח"כ זחאלקה: "ממשלת ישראל אחראית על המשך האסון ושפיכות הדמים". ג'קי חורי, הארץ,   16.4.2013♦

Still Waiting for the Dawn by Atallah Mansour: " An updated version of Atallah Mansour's book provides a unique, first-hand look into the experiences of Arab citizens of Israel."  A book review by Daoud Koutab, Al Monitor, 2/4/2013 ♦

היום והבעיה שמאחדת גם את הקיצונים וגם את המתונים. ערביי ישראל מציינים היום את "יום אל־ארד", יום האדמה, אירוע שנחקק בזיכרון הקולקטיבי הישראלי כנקודת השבר המהותית ביותר ביחסי הערבים והמדינה. חמיס אבולעפיה, 30.3.2013, The Post

ישראל מימין, הרשות משמאל: ערביי ישראל מפסידים תמיד בקרב הזהות. בכל פעם שסכסוך הדמים מתפרץ, ערביי ישראל מואשמים על ידי אחיהם הפלסטינים כמי שאינם עושים די למען מאבקם, ואילו עבור הישראלים הם מקור תמידי לחשדנות. חמיס אבולעפיה, The Post, 4.3.2013 ♦

Israeli-Arab pols fomenting extremism. Prof. Efraim Karsh: "Militant leadership" radicalizing their communities. …An article published this month argues, based on economic and other data, that Israeli Arabs’ standard of living has risen dramatically, while Israeli Arab leaders have increasingly radicalized their community." By ARIEL BEN SOLOMON, The Jerusalem Post, 01/09/2013 ♦

מחקר: תוכנית הלימודים לדרוזים מוחקת זיקה לערבים. ד"ר יוסרי ח'יזראן, חוקר במכון ון ליר טוען כי משרד החינוך העלים מלימודי הספרות כל תוכן ערבי. "תוכניות הלימודים יוצרות אצל הנער הדרוזי משבר זהות". טלילה נשר, הארץ, 26.12.2012

The Arab Minority in Israel; Challenges and Limits in Recent Disciplinary Approaches , pp. 124-145 | DOI: 10.1353/is.2013.0001 , Oded Haklai , HTML Download PDF (138 KB),  Israel Studies, Volume 18, Number 1, Spring 2013 ♦

Shaping Israeli-Arab Identity in Hebrew Words—The Case of Sayed Kashua , pp. 146-169 | DOI: 10.1353/is.2013.0002 , Batya Shimony , HTML Download PDF (149 KB) , Israel Studies, Volume 18, Number 1, Spring 2013 ♦

"במקום לטפל בבעיות הבוערות, הח"כים הערבים עולים על משטים או יוצאים עם אבו מאזן לאו"ם".בני הדור הצעיר והמשכיל במגזר הערבי כבר לא רוצים לעסוק רק ברגשות לאומיים וברשות הפלסטינית – הם רוצים להצמיח את הכלכלה ולגשר על הפערים בין המגזרים ■ רו"ח זיאד אבו חבלה, שמקים בימים אלה את המועצה הכלכלית הערבית, זוכה לכתף קרה (ולכינוי "ציוני") מהממסד הערבי,  אבל נחוש להצליח. טלי חרותי-סובר, דה-מארקר, 9.12.2012 ♦

Israeli Arabs want a binational state: In an interview, Oded Haklai, a Queen’s University political scientist – the author of Palestinian Ethnonationalism in Israel published recently by the University of Pennsylvania Press – said that more than 50 per cent of Israeli Arabs regard themselves as “Palestinian citizens of Israel.”     The Canadian Jewish Press, 24/11/2012

הרכב ההיפ־הופ “DAM” רוצה להגיע לירח. מחאה על הכיבוש אבל גם ביקורת חריפה על החברה הערבית. חברי הרכב ההיפ־הופ הלודאי “DAM”, משיקים אלבום חדש, ולא מאמינים. בן שלו, הארץ, 21.11.2012 ♦

חלקות האלוהים הקטנות שליד ציפורי. בכל העולם מבקשים לחזור לחיים פשוטים המתנהלים על פי מחזור עונות השנה וחוקי הטבע. בשדות של מגורשי ציפורי לא פסקו החיים מלהתנהל לאורם. רונית ורד, מוסף הארץ, 20.11.2012 ♦

לא למדו לקח. כותב יוסף שדאד (עורך ראשי של האתר כל אל ערב): "…מהומות אוקטובר 2000 לא היו מרד, הן פרצו כתוצאה מתחושת תסכול שנמשכה שנים, שבהן המדינה לא השכילה לקבל את האזרח הערבי כשווה. 12 שנים לאחר מכן, שום דבר לא השתנה". מעריב, 3.10.2012 ♦

יום השנה ה-12 לאירועי אוקטובר: "לא נשכח ולא נסלח". אלפי בני אדם השתתפו בתהלוכה השנתית בסכנין לזכר 13 האזרחים הערבים שנהרגו מאש כוחות הביטחון במהלך המהומות ב-2000, בהם השייח' ראאד סלאח וח"כ טיבי, שאמר: "שכל הורה בת"א או בחדרה יתאר לעצמו שבנו נרצח והיורה לא יעמוד לדין", מעריב, 1.10.2012 ♦

סקר: רוב הערבים מעוניינים להשתלב במדינת ישראל כולל שירות אזרחי חובה. סקר של מכון ירושלים לחקר ישראל וקרן פרידריך נוימן על יחסי יהודים וערבים בישראל מצביע על רצונם של רוב מכריע של האזרחים הערבים להשתלב במדינת ישראל על בסיס אזרחות מלאה ומכלילה ובכלל זה שירות אזרחי חובה. הסקר מגלה שהאזרחים הערבים מעוניינים להיות ישראלים שווים ומשתלבים במדינה על אף העובדה שהיא מגדירה את עצמה כיהודית ודמוקרטית, ובלבד שהמדינה לא תפלה אותם לרעה בזכויות האזרח. הסקר מגלה גם שרוב היהודים מעוניינים להעניק לאזרחים הערבים שוויון אזרחי ומוכנים אף לתת להם ביטוי מסויים של זכויות קבוציות כנובע מהיותם מיעוט לאומי. לקריאת ממצאי הסקר: אנא הקליקו כאן, לקריאת הסקר המלא אנא הקליקו כאן ,  25.5.2012 ♦

יום הנכבה 2012:

עוד לא אבדה נכבתנו. כותב סלמאן מצאלחה: "..העיסוק הגובר בסוגיית ה"נכבה" מעיד יותר מכל שזהו אירוע חי הן בקרב הערבים והן בקרב היהודים. העבר הטעון של הארץ הוא בצה טובעני…יש לומר בפה מלא: כל האסונות הקשורים לארץ הזאת משותפים ליהודים וערבים. הם משותפים כי הם מדידים שינה מעיני כולם ומשפיעים על מהלך החיים של כל תושבי הארץ בלא הבדל דת, גזע ומין.  הארץ, 31.5.2012 ♦

הנכבה היא שאלה של אחריות. חנן חבר עונה ליהודה באואר (ר' למטה): "הטיעון המרשים של באואר מחמיץ את השאלה ההיסטורית שהעלה בכרי, והיא שאלת האחריות של המדינה לנכבה..". הארץ, 31.5.2012 ♦

גיבורי הנכבה. כותב פרופ' שלמה אבינרי: "העיסוק המתרחב בנכבה הוא תופעה חיובית. אך בראש ובראשונה צריך לנסות, מעל ומעבר לאמוציות הקשורות באורח טבעי בנושא, לנסות ולקבוע מה היתה הנכבה ומה היא לא היתה.."  הארץ, 30.5.2012 ♦

יוֹם אֶ(ל) נַכְּבָה, כותב עמיקם אסם ב"דף הירוק" :  "…. לו היה מתקיים כיום שיח אמתי בין הציבור היהודי לציבור הערבי, היה מקום לברר איך מתמודדים עם האסון הזה בלי להפוך אותו לאירוע אנטי ישראלי מובהק…" 24.5.2012 ♦

לדבר על הנכבה עכשיו,כותב דימיטרי שומסקי: "…בעשור השביעי לחורבנם הלאומי מבקשים הפלסטינים אזרחי ישראל לציין את יום הזיכרון לחורבנם במרחב הציבורי של המדינה הציונית. במובן העמוק של הדברים, זהו סימן מובהק של השלמה עם תוצאות הנכבה….", הארץ, 23.5.2012 ♦

לא בגלל השואה – למרות השואה. פרופ' יהודה באואר במכתב גלוי למוחמד בכרי, בעקבות דבריו על הקשר בין השואה לנכבה בטקס יום הנכבה באוניברסיטת תל אביב, הארץ, 23.5.2012 ♦

האסון האמיתי של ערביי ישראל. כותב ד"ר צ'לו רוזנברג: "יום הנכבה צריך לסמל עבור ערביי ישראל לא רק את הטרגדיה שפקדה אותם אלא את האיוולת וחוסר התבונה של ההנהגה הפלסטינית לדורותיה", מעריב 21.5.2012 ♦

הנכבה של ישראל. כותבת אסמא אגברייה זחאלקה: "… כבר 64 שנים שיום העצמאות של מדינת ישראל מגיע בעקביות אחרי יום הזיכרון, אך מיד מגיח בעקשנות יום האסון (הנכבה) ומשבית את השמחה…למעשה, הנכבה אינה זיכרון, היא המציאות היומיומית העגומה של העם הפלסטיני בגלות, בשטחים ובתוך ישראל…" 2nd opinion, 18.5.2012 ♦

ערביי ארץ ישראל גרמו לאסונם, כותב דן מרגלית:  "…שכל ערבי ישראלי יודע כי הטרגדיה שפקדה את בני עמו ב-1948 נגרמה בראש ובראשונה, למעשה אך ורק, באשמת הנהגתו…" , ישראל היום,  18.5.2012 ♦

תזכורת: הכנסת אישרה את "חוק הנכבה" . המליאה אישרה אתמול – בקריאה שנייה ושלישית – גרסה מרוככת של החוק, שהוא למעשה תיקון לחוק יסודות התקציב. הארץ, 23.3.2011 ♦

"דוגמניות ערביות זאת לא הוכחה לחברה מפותחת". כתבת "הערבים החדשים" שהתפרסמה במגזין סוף השבוע של mako עוררה גל אדיר של תגובות בקרב הגולשים. לצד תגובות שעודדו את מגמת המערביזציה של צעירי החברה הערבית בישראל, היו גם רבים שרואים בה תופעה שלילית שאינה מעידה בהכרח על קדמה. "מה שהכתבה מציגה זה מרדנות שתביא לשחיתות", מזהירה הגולשת ג'וליאנה, מאקו, 13.5.2012 ♦

הערבים החדשים. הם רוצים להיות חופשיים, מערביים, מבוססים כלכלית ומפורסמים. כמו באמריקה, אם תרצו. צעירי המגזר הערבי בישראל מתנערים מהמסורת ופונים לחיים הטובים, לשופינג, בילויים וסקס חופשי לפני הנישואים. תודעה פוליטית? לא תודה. הרבה יותר מעניין להכיר בחורות בפייסבוק, מגזין מאקו (קשת – ערוץ 2), 10.5.2012 ♦

מחקר: ערביי ישראל לא מזדהים עם הישגי המדינה. מחקר שנערך בקרב צעירים ערביי ישראל מעלה תוצאות מדאיגות: כמעט מחציתם מרגישים שהישגי המדינה לא מייצגים אותם וכי הם חשים בגזענות במוסדות לימוד. יוזם המחקר: "אין פלא". המחקר נערך על-ידי צוות חוקרים מארגון "מדה-אלכרמל" למחקרים יישומיים בחיפה, ולקחו בו חלק כאלף צעירים וצעירות ערבים-ישראלים, כולל תשע קבוצות מיקוד, בגילאים 17-28 מכל רחבי הארץ.  ניר יהב, מערכת וואלה! חדשות. 3 במאי 2012 ♦

ביום העצמאות – מה איתנו? מאת: הודא אבו חמיד, סוציולוגית ופעילה חברתית: "מה דעתכם אם ביום העצמאות הבא, ה-65, יערך כנס שישודר ברשתות הטלוויזיה בעברית ובערבית, של יוצרים יהודים ופלסטינים שיציגו תוצרים בכותרת "בונים מדינה משותפת"?, על צד שמאל, 25.4.2012 ♦

"יום האדמה" בישראל: "יש לנו זכויות על הארץ".אלפים מפגינים ביישובי הגליל, המשולש והדרום, במסגרת "יום האדמה" ומניפים דגלי פלסטין. ח"כ מוחמד ברכה הזהיר כי מדיניות הממשלה עלולה להביא ל"פיצוץ אדיר". ח"כ אחמד טיבי הגיע לוואדי אל-נעם בנגב ומחה נגד "גל החקיקה הקיצונית" . YNET 30.3.2012 ♦

לראשונה: שירי דרוויש יילמדו בחינוך הערבי. יצירותיו של המשורר הלאומי הפלסטיני ישולבו בספרי הלימוד בשפה הערבית בשנה הבאה. יוצרים אחרים שנויים במחלוקת נותרו בחוץ. מעריב NRG 21.3.2012 ♦

"מטרתנו, הערבים הפלסטינים בישראל, הינה יצירת הגדרת זהות עצמית הכוללת את כל תחומי הקיום – הפוליטי, התרבותי, הכלכלי, החינוכי, המרחבי והחברתי, אותה מגבשים מרבית הזרמים והגישות הפוליטיים, התרבותיים והמחקריים. מובן מאליו כי על מנת לעשות כן אנו נדרשים לקבץ יחדיו את הניסוחים השונים הקיימים בהגדרת הזהות העצמית של ישותנו ושל יחסנו עם עמנו הפלסטיני ועם המדינה, ולחברם בכדי לייצר ראיה מגובשת והומוגנית ככל האפשר". שאוקי חטיב, יו"ר ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל ויו"ר ועדת המעקב העליונה לערבים בישראל, הקדמה לחזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל, 2006 ♦

יום הנכבה בקרב ערבים בישראל, פרופ' עוזי רבי ואריק רודניצקי, תכנית קונראד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי, אוניברסיטת תל אביב, יולי 2011 ♦

לאומיות, הנצחה, זיכרון ופולקלור: המוזיאונים והאוספים בחברה הערבית בישראל, ד"ר עודד שי, אופקים כגאוגרפיה, כרך 77, 2011 ♦

זהותם של בני נוער פלסטינים אזרחי ישראל, מידת הזדהותם עם המדינה ועם התרבות היהודית וההשתמעויות למערכת החינוך, חאלד אבו-עסבה , ג'יוסי וורוד , נעמה צבר-בן יהושע,  דפים , כתב עת לעיון ולמחקר בחינוך של מכון מופ"ת ) מס' 52, תשע"א, 2011. עמ' 11- 46.   תקציר

ישראליות ״הצופה פני העתיד׳ של הערבים  לפי זמן יהודי־ציוני, במרחב בלי זמן פלסטיני, חסן ג׳בארין, ממשל ומשפט (ו) תשס"א ♦

הדרוזים בישראל: שאלה של זהות, אזרחות ופטריוטיות, מרדכי ניסן, המכללה למדינאות ע"ש עדו זולדן, 2011  ♦

לבנות אומה מחדש: אינטלקטואלים פלסטינים בישראל, הוניידה גאנם, ירושלים, ספריית אשכולות, מכון אשכול, האוניברסיטה העברית ומאגנס.2009 .  ביקורת של יהודה שנהב על הספר, 2010 ושל עלא חליחל, הארץ, 20.4.2010 ♦

מפתחים תחושת זהות אזרחית משותפת בישראל, מאת מייק פרשקר, מכון מרחבים,  22  יולי 2011 ♦

מתבגרים דרוזים בין זהות לנאמנות,  אסתר סיקורל-ענבל וטל ליטבק-הירש, "פנים", גליון 46 (2009) – נמצא באתר מט"ח ♦

החינוך הערבי בישראל: בין שיח הזהות המועד לבין הכישלון בהישגים, ד"ר ח'אלד אבו עסבה, הירחון האלקטרוני של עדאלה, גיליון מספר 63, אוגוסט 2009 ♦

זהות ערבית במדינה יהודית ודמוקרטית
, קרין תמר שפרמן,
פרלמנט, 2008, המכון הישראלי לדמוקרטיה ♦
העיתונות הערבית בישראל 2006-1984, כמכשיר לעיצוב זהות חדשה, מוסטפא כבהא, מכון חיים הרצוג, אוניברסיטת תל אביב, 2005 ♦

אזרחים שווי חובות, זהות דרוזית והמדינה היהודית, רבאח חלבי, 2006 ♦

קהילת יפו הערבית ומסגד חסן בכ, גיבוש זהות קולקטיבית, העצמה עצמית והתנגדות, נמרוד לוז, מכון פלורסהיימר, 2005 ♦

לראשונה: זהות ערבית קיבוצית, דני רבינוביץ, הארץ, 16.5.2005 (בעקבות דוח דברת לרפורמה בחינוך) ♦

הדור הזקוף, רבינוביץ דני וח'אולה אבו-בקר, כתר 2002. הפרק הראשון ♦

לאן נעלם הדור הזקוף? חולוד בדווי, YNET 25.4.2004 ♦

זהותם החדשה של הח"כים הערבים, דן שיפטן, תכלת (13)  2002 ♦

דיאלוג בין זהויות, חלבי רבאח, הקיבוץ המאוחד 2000. ♦

זהות ואוריינטציה בקרב הערבים בישראל: מצב של פריפריה כפולה, מאג'ד אלחאג', בתוך השסע היהודי-ערבי, מקראה בעריכת רות גביזון ודפנה הקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה 2000. מצגת

על שאלת המיעוט הפלסטיני בישראל , עזמי בשארה, תאוריה וביקורת (3), 1993

זרים באוטופיה:מעמדם האזרחי של הפלסטינים בישראל, יואב פלד,, תאוריה וביקורת (3), 1993

נוסטלגיה מזרחית: איך הפכו הפלסטינים ל"ערביי ישראל", דני רבינוביץ, תאוריה וביקורת (4), 1993

עשרים שנים של סקרי עמדות במגזר הערבי בישראל כבסיס לקביעת מגמות שינוי של זהות ואוריינטציה פוליטית, סמי סמוחה, 1998

 

על זהות ונאמנות, פרוייקט דמוקרטיה, האגודה לזכויות האזרח בישראל

זהות. ערביי ישראל. תוכנית חינוכית של מנהל חברה ונוער, משרד החינוך , תשס"ו

שיח מוגן על שייכות וזהות, הצעות לשיחות בעקבות המלחמה בדרום, לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה, משרד החינוך, פברואר 2009

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest

ארועים קרובים

למידע על:

OnePlace הוקם במאי 2011 במטרה לעודד את העברת הדיון ביחסים שבין המיעוט הערבי-פלסטיני לרוב היהודי למישור החברתי-אזרחי. האתר פועל להעמיק ולשפר דיון זה ולבססו על ידע ועובדות, להבין טוב יותר את מרכיבי הסוגיה והקשריה, לחזק את העוסקים בתחום ולהעצים את עשייתם כחלק מתמונה רחבה ומערכתית, וכן להעניק להם את כלי הידע הטובים ביותר להתמודדות עם התהליכים והקשיים השונים בניסיון להביא למציאות חיים הוגנת ושוויונית במדינת ישראל.

נושאי רוחב

  • דמוקטיה
  • תקשורת
  • כלכלה פיתוח ותעסוקה
  • חינוך
  • חזון לעתיד

המערכת הציבורית

  • ממשלה
  • שלטון מקומי
  • בית משפט
  • הכנסת

הסכסוך

  • החלפת שטחים מאוכלסים
  • המו"מ והסדר הקבע
  • פליטים פנימיים

ניווט מהיר

Copyright © 2019 oneplace