ערבים בישראל

מרחב מידע רב תחומי

ערבים בישראל מרחב מידע רב תחומי

תשתיות ביישובים הערביים

לא מוכנים למלחמה: ל-60% מהיישובים הערביים בצפון אין מקלטים, ל-72% חסר ציוד רפואי. במפגש בנושא המוכנות בחברה הערבית למלחמה, עלה גם כי ב-65% מהרשויות בצפון יש אחוז נמוך של מקלטים ביתיים | מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי מירב שטרן: העברנו תקציב להצבת 32 מיגוניות ביישובים ערביים בגבול, יניב שרון, דבר, 21.3.24

דו"ח חדש של מרכז המחקר בכנסת חושף: "שילוב החברה הערבית בספורט בישראל – נמוך במיוחד". זמינות נמוכה של מתקנים, חוסר נגישות לענפים אישיים ותשתיות לא מפותחות • למרות החלטת הממשלה לצמצם פערים בין החברה היהודית והערבית – נמצא כי עדיין יש פערים לרעה • יו״ר ועדת המשנה לספורט חה״כ סימון דוידסון: "אני בטוח כי צמצום הפערים הם אינטרס של כולנו שיוביל להשפעות חיוביות בחברה הישראלית כולה", בן גולדפריינד| חדשות 12, 19/03/24 >> ראו הדו"ח

הצפות בצפון – לקראת התחזקות הגשם במרכז | התיעודים. ביישובים בגליל ובכרמל הוצפו רחובות וכבישים, ובמשטרה מזהירים את הנהגים לקראת התחזקות הגשם גם במרכז ובדרום… רחובות וכבישים רבים הוצפו ביישובים שפרעם, בית ג'אן, פקיעין, נחף ועראבה שבגליל. גם בקלנסווה שבשרון הוצפו רחובות ומכוניות שקעו. "לצערי בכל פעם שיורד גשם חזק אנחנו נתקלים בהצפות", סיפר עביר, תושב שפרעם. "בכל פעם אנחנו דורשים לסדר את התשתית ולנקות אותה, אבל אין התקדמות. חובה שיהיה לנו כבישים בטוחים ובמיוחד בזמן הגשמים".. חסן שעאלן, YNET, 23.12.23

הטראומה מ-2006 לא שככה וביישובים ערביים חוששים מאסון: "נשאר רק להתפלל". 19 אזרחים ערבים נהרגו במלחמת לבנון השנייה מפגיעת רקטות, וברשויות הערביות בצפון מעידים כי המצב מאז לא השתנה. המחסור במרחבים מוגנים עדיין ניכר, והבנייה הצפופה, הסמטאות הצרות וחוסר הנגישות לבתים חושפים את התושבים לפגיעה קשה במקרה של ירי טילים. "אין לנו מקום בטוח" … מאז שנת 2006 לא חל שום שינוי בעיר בנושא. "רק עכשיו הביאו לנו תקציבים לשפץ את המקלטים שלא היו בשימוש ממלחמת לבנון, עשינו שם עבודה נחמדה שמאפשרת שהייה ממושכת בשטח הזה, אבל זה לא מספיק,..", נדין אבו לאבן ודיאא חאג' יחיא, הארץ, 18.12.23

תמ"א 38 ומיגון לעשירים בלבד. דו"ח חדש של מרכז אדווה [להורדה] חושף את פערי המיגון בין מרכז לפריפריה, ואת הכשלים בפעילות המדינה שהופכת את המיגון לעניין כלכלי הנתון לכוחות השוק. וגם כאן, כצפוי, חיי האוכלוסיות החלשות ביותר מופקרים…תושבי היישובים הבדואים בנגב סובלים מהיעדר מיגון באופן חמור במיוחד, שנובע לא רק מקושי כלכלי, אלא גם מאפליה והזנחה המאפיינות את המדיניות הממשלתית כלפי האוכלוסייה הבדואית והערבית בישראל. גם תושבי צפון הארץ סובלים מהיעדר מיגון ראוי, וביישובים הערביים המצב חמור במיוחד. מיגון הדיור הציבורי הוא נושא נוסף המופקר לשוק הפרטי. רוב הדירות ישנות ואינן כוללות ממ"ד, וממוקמות באזורים שבהם ההיתכנות להתחדשות עירונית במסגרת תמ"א 38 נמוכה במיוחד…", העוקץ 01.12.23

ראו גם : תכנון ובנייה ברשויות המקומיות הערביות ו – שלטון מקומי – תמונת מצב

למרות הבנייה הבלתי חוקית: קו מתח מעל קלנסוואה יאפשר חשמל ירוק למרכז. הקו מעל קלנסוואה הופעל אף שהוא עובר מעל בנייה לא חוקית, כדי לקדם הזרמת חשמל מאנרגיה מתחדשת, עדיאל איתן מוסטקי, כלכליסט,  20.08.23

השקעה חסרת תקדים ביישובי העדה הדרוזית. התקדמות התכנית האסטרטגית לתשתיות תחבורה בחברה הערבית וביישובי העדה הדרוזית..ביישובי הדרוזים מקודמת מהפכה תחבורתית בהיקפים שטרם נראו, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים. התוכנית כוללת מספר רב של פרויקטים, הכוללים שדרוג תשתיות והסדרה בטיחותית בצירים מרכזיים,  וכן תוספות שירות ומסלולי תחבורה ציבורית.  דוברות משרד התחבורה, 20.07.2023

משרד התחבורה הוציא קול קורא המיועד לרשויות יהודיות בלבד. קול קורא דומה, הכולל פרויקטי תשתית בתחום הבטיחות, צפוי לצאת גם לרשויות הערביות — אך הוא טרם קודם ואושר ■ ראש העיר אום אל־פחם: "אמירות שלפיהן יושלמו קולות קוראים לחברה הערבית אינן מתממשות ואינן יכולות להיות עילה להדרה מתקציבים" ■ משרד התחבורה: "דוחים מכל וכל טענות על קיפוח כביכול של המגזר הערבי", נדין אבו לבן ויפעת ראובן, דהמרקר, 16.7.23

פרויקט של כ-7.5 מיליארד שקל: הוגשו 4 הצעות במכרז לקו הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת. ארבע קבוצות בינלאומיות וישראליות הגישו אתמול הצעה למכרז של קו הרכבת הקלה, שיחבר בין חיפה לנצרת ויעבור דרך קריית אתא, שפרעם וביר אל מכסור ■ הקבוצה הזוכה תממן ותתכנן את הפרויקט – ולאחר מכן תפעיל אותו במשך 25 שנה..", יפעת ראובן, דה מרקר, 31.5.23

רבים מיישובי המגזר הערבי והדרוזי, סובלים מליקויים תחבורתיים במשך שנים רבות. תוכנית רחבת היקף שאנחנו מקדמים, בהובלת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לשדרוג תשתיות תחבורתיות הולמות ובטיחותיות ב-133 יישובים יצאה לדרך. האזינו לזאהר קבלאן, ראש אגף פרויקטים מרכז ודרום ביישובי החברה הערבית, וסודקי דקסה, מנהל אחראי בתכנית האסטרטגית לתשתיות תחבורה ביישובי החברה הערבית, שהתארחו בפודקאסט שלנו 'שיחה על הדרך' עם גיא ליברמן, וסיפקו הצצה לפרויקט כלל ארצי שכבר מחולל שינוי חיובי בשטח והופך חזון למציאות. FB וספוטיפיי, נתיבי איילון, 29.5.23

חשמל כשר, חשמל חסר. הפער בין יחס המדינה לחרדים ובדואים. כדי לאפשר לחרדים לצרוך חשמל בשבת, משרד האנרגיה יקים מתקנים מיוחדים. אבל כשזה מגיע לישובים המוכרים והלא-מוכרים בנגב, הרגישות האנרגטית הזו נעלמת, מאת: חלי הירש, שיחה מקומית,  3.5.2023

הממשלה החליטה לשדרג את כביש 65 בוואדי ערה. לאן נעלם התקציב? לפי החלטת הממשלה הקודמת מ-2021, צריכה לקום באזור "מערכת תחבורה ציבורית" ■ ועד ראשי הרשויות בחברה הערבית טוען כי התקציב שהיה מיועד לכך הופנה לאזורים אחרים בכביש – מחלף חדרה ומחלף גולני, ומאשים את הממשלה שמתעלמת מהתחייבות קודמתה, יפעת ראובן, 2.5.23

הזינוק המהיר, "הכסף השחור" והתקווה: הצמיחה של קבוצות הכדורגל מהמגזר הערבי. איחוד בני שפרעם עלתה לליגה הלאומית, ארבע שנים בלבד לאחר שהוקמה, ומצטרפת לבני ריינה שעלתה תוך שבע שנים מליגה ג' לליגת העל. מנגד, הקשיים הכלכליים והקושי לגייס משקיעים הורסים את החגיגה • במגזר אופטימיים: בקרוב נראה קבוצות נוספות בליגת העל, אביחי דלאל, כאן חדשות, 29 באפריל 2023

מירי רגב ביצעה טרנספר לתוכנית "צדק תחבורתי" ביישובים הערביים. שנתיים לאחר שהצהירה על תוכנית לשיפור כבישים בחברה הערבית ביצעה שרת התחבורה פניית פרסה והפנתה תקציב גדול פי ארבעה לכבישים בהתנחלויות ■ התושבים הערבים ימשיכו לצעוד קילומטרים לתחנת האוטובוס הקרובה, רועי ברק (עמותת סיכוי-אופוק), דה מרקר, 23.4.23

מבחן המשילות של מירי רגב. שרת התחבורה הצהירה עם כניסתה לתפקיד כי היא "באה למשול". המבחן הראשון שלה יהיה להוציא אל הפועל את תוכנית התשתיות ליישובים הערבים בהיקף של 20 מיליארד שקל, שהיא עצמה קידמה בכהונתה הקודמת, מאת: רועי ברק (עמותת סיכוי-אופוק),  11.1.2023

קחו את כלי הרכב של "באבל" ותיק תק", והעבירו ליישובים הערביים. בעקבות סגירת השירות בת"א ובירושלים, אפשר לנצל את כלי הרכב הקטנים ליישובים בעלי הסמטאות הצרות, ולתקן במעט את האפליה בתחבורה הציבורית, רועי ברק, YNET, 20.12.22

רשויות בחברה הערבית מממשות רק חצי מהתקציב המיועד להן לבניית מעונות יום לגיל הרך, לעומת 79 אחוז ברשויות החרדיות ו-61 אחוז ברשויות היהודיות הלא-חרדיות. מדוע זה קורה? אנחנו מציעים מספר חלופות מדיניות שיקלו על מימוש התקציב:  התוכניות הקיימות לא תמיד מתחשבות במציאות המורכבת בישובים הערביים. כדאי למצוא פתרונות תכנוניים לבנייה בשכונות הצפופות המאפיינות את היישובים האלה ואולי לתת לגורמים לא-ממשלתיים ליזום פרויקטים של בניית מעונות יום; המחסור החמור במשאבים ברבות מן הרשויות המקומיות הערביות מקשה את מימון שלבי התכנון והאישור של בניית מעונות יום ורכישת ציוד למסגרות. כדאי להקצות משאבים ממשלתיים רבים יותר לצרכים אלו, ולאפשר גמישות גדולה יותר לרשויות במימון תהליכי המימון והבנייה. ..עוד על הגיל הרך בישראל בחוברת החדשה שלנו", מרכז טאוב FB, 10.12.22

אהלן סיבים: משרד התקשורת קיים בנצרת כנס על פריסת הסיבים האופטיים בחברה הערבית ומשיק קמפיין הסברה נרחב בשפה הערבית. בין היישובים שהפרישה החלה בהם: אעבלין, כאוכב, רהט, אבו אל היז'א, בית ג'ן, ערערה, סאג'ור ועוד רבים נוספים, דוברות משרד התקשורת, 16.11.2022

"נרצחה על ידי נהגים עבריינים": הקטל בדרכים בחברה הערבית. בתה של פרדאוס נדרסה למוות בנוף הגליל בגלל שני נהגים שהשתוללו על הכביש. סמי איבד את אשתו בתאונה דרכים קטלנית. ורסאן, איבד ארבעה קרובי משפחה, בתוך שנים ספורות • אחד מתוך שלושה הרוגים בכבישי ישראל, הוא אזרח ערבי – כפול משיעורם באוכלוסייה, ריאד עלי, כאן חדשות, 03 בספטמבר 2022

האוטובוס לא עוצר, גם לא הרכבתلا حافلات ولا قطارات . ביישובים ערבים בקושי יש תחבורה ציבורית. עשרות אלפי תושבי ירכא, יאסיף וג'דיידה נאלצים לנסוע לתחנת הרכבת היחידה בקו כרמיאל-חיפה, הסמוכה למושב אחיהוד המונה כמה מאות משפחות. בקו הצפוני מתוכננות לקום חמש תחנות, אף לא אחת מהן ביישוב ערבי. באוטובוסים המצב לא טוב בהרבה..", פאדי אמון, הזירה – הארץ, 22.8.22

שליש מההרוגים בתאונות דרכים: המדינה מפקירה את החברה הערבית. באופן קבוע בעשור האחרון, כשליש מהרוגי תאונות הדרכים בישראל הם ערבים • המדינה צריכה להתחיל לראות את החברה הערבית ואת הצרכים הייחודיים שלה…כדי להפחית את מספר ההרוגים בתאונות דרכים יש צורך קודם כל בדרכים. רמת תשתיות הכבישים ביישובים הערביים נעה בין רעועה ללא ראויה…", רועי ברק (עמותת סיכוי-אופוק), 18.8.22

עשרות עסקים בטירה בסכנת סגירה: "מכת מוות לכלכלת העיר". באין תוכניות מתאר ושטחים מסחריים מספקים, עשרות עסקים קטנים בעיר פועלים מזה שנים במבנים המיועדים לשימוש חקלאי. לאחרונה הם קיבלו מהרשות לאכיפה במקרקעין התראות לפני הליכים משפטיים. גורמים בעיר מאמינים שהעיתוי, לקראת בחירות, אינו מקרי, מאת: אורן זיו, שיחה מקומית,  10.8.2022

הסיבים האופטיים מגיעים לחברה הערבית: החלה הפריסה באעבלין. הפריסה של IBC באעבלין היא חלק מזכייה של החברה במכרזי התמרוץ של משרד התקשורת בחברה הערבית, ואת העבודות שם עושה חברת יונייטד כקבלן משנה • מדובר ביישוב המונה כ-5,000 משקי בית, והוא נפרס כולו על גבי תשתיות עיליות של חברת בזק – בשל היעדר תשתיות תת-קרקעיות ביישוב, גד פרץ, גלובס, 02.08.2022

פה האוטובוס לא עוצר, גם לא הרכבת: ביישובים ערבים בקושי יש תחבורה ציבורית. עשרות אלפי תושבי ירכא, יאסיף וג'דיידה נאלצים לנסוע לתחנת הרכבת היחידה בקו כרמיאל-חיפה, הסמוכה למושב אחיהוד המונה כמה מאות משפחות. בקו הצפוני מתוכננות לקום חמש תחנות, אף לא אחת מהן ביישוב ערבי. באוטובוסים המצב לא טוב בהרבה: טייבה, עיר בת 45 אלף תושבים (כמו רמת השרון), חנכה רק בחודש שעבר קו עירוני ראשון. אחרי עשורים של התעלמות נעשים אמנם צעדים לשיפור מצבה של החברה הערבית, אבל הפערים עדיין עצומים.  דוח שומרים מאת פאדי עמון, 25.7.22

תושבות ותושבי הגליל – תתחדשו. במסגרת מהלך נרחב לצמצום הפערים בתחבורה הציבורית, החל ממחר (שישי) ישודרגו עשרות קווי אוטובוסים ביישובי הגליל ויחלו לפעול 4 קווים חדשים. ..במסגרת שדרוג התחבורה הציבורית, ממחר יחלו לפעול 4 קווי אוטובוס חדשים: קו ישיר (16) בין בית ג'ן לרכבת בכרמיאל, קו 54 שיחבר בין פקיעין וכסרא-סמיע לירכא, קו 67 בין סאג'ור לדיא אל אסד וקו אזורי (109) שיחבר בין שעב, יסעור ואחיהוד לתחנה המרכזית בעכו ולמרכז העיר…בנוסף, הורחבו שעות הפעילות ותדירותם של 9 קווים מבוקשים באזור", דוברות משרד התחבורה, 21.7.22

עמודי בזק רעועים וקורסים ליד בתי ספר ערביים: "ביישוב יהודי זה לא היה קורה". עמודי העץ שהותקנו עליהם מערכות תקשורת עומדים בפני סכנת קריסה ביישובים רבים, וחלקם אף קרסו על הכבישים. התושבים מתלוננים שהחברה לא נותנת מענה ראוי: "הגיע הזמן שלא נעבור על היחס הזה בשתיקה, הם מזלזלים ומפקירים את האזרחים", חסן שעלאן, YNET, 15.6.22

דיווח: שרת התחבורה מרב מיכאלי דרשה: 100 מיליון ש"ח לרשויות הערביות. שרת התחבורה מרב מיכאלי דרשה ממשרד האוצר, להעביר כספים עצומים לראשי רשויות מהמגזר הערבי – ולא כפי הדרך המקובלת – דרך 'נתיבי ישראל' • במשרד האוצר התנגדו…הסכום יועד לביצוע פרויקטים של תחבורה בחברה הערבית, מדובר בדרישה חריגה, שכן מיכאלי דרשה להעביר את התקציב ישירות ולא דרך חברות ממשלתיות שמתמחות בבניית פרויקטים, כמו נתיבי ישראל…", בני סולומון, כיכר השבת, י"ג בסיון תשפב, 12.06.22

"ראש העיר ביקש להוציא תחבורה ציבורית מהיישוב כי היא מפריעה לכלי רכב פרטיים". עד סוף השנה ישקיע משרד התחבורה מיליארד שקל בפיתוח כבישים ביישובים הערביים, אך ההשקעות בתחבורה הציבורית יישארו נמוכות בשל חוסר עניין מצד ראשי הרשויות. כשהציג משרד התחבורה את קו האוטובוס החדש בטמרה, פרצו ראשי הרשויות בצחוק: "אפילו רכב פרטי לא יכול להיכנס לעיר, אז מי צריך אוטובוס", עומר כרמון, דה מרקר, 9.6.22

השקעה חסרת תקדים בתשתיות התחבורה ביישובי החברה הערבית. משרד התחבורה הציג היום בכנס "קפיצת מדרגה" את מגוון הפרויקטים המקודמים והמתוכננים בחברה הערבית בשנים הקרובות..הכנס נועד להציג את החזון, התקציבים והמיזמים המקודמים בימים אלה על ידי משרד התחבורה, ולקדם שיח ושיתופי פעולה עם הרשויות המקומיות. במסגרת הכנס הציגו את התכניות אנשי המקצוע, ובראשם מנהל אגף רשויות מקומיות גיל קרומר ומנהל אגף מיעוטים פארג' פרג', וכן מ"מ מנהל אגף רישוי ותפעול תחבורה ציבורית אינה ברנזבורג, והתקיים פאנל מקצועי בהשתתפות ראשי רשויות וגורמי המקצוע.  משרד התחבורה, 08.06.2022

מרב מיכאלי שכחה שהערבים עדיין מחכים לאוטובוס. הרפורמה אולי תוזיל מחירים לתושבי הפריפריה, אבל היא מתעלמת מהעובדה שביישובים רבים, שממש ממש במקרה הם ערביים, בקושי עוברים אוטובוסים…ללא יישום של שני מהלכים אלו ימשיכו שכונות המגורים ביישובים הערביים להיות מנותקות תחבורתית ותושביהן יאלצו לבחור בין תלות ברכב פרטי והגדלת ההוצאות עליו לבין ויתור על היכולת להתנייד בכלל…", רועי ברק (עמותת סיכוי-אופוק), YNET, 7.4.22

20 מיליארד שקל ללא כיסוי: סימני השאלה סביב תוכנית התחבורה בחברה הערבית. בעוד שהתוכנית האסטרטגית לצמצום פערי התחבורה העמידה תקציב של 20 מיליארד שקל לעשור, ב־2022 הושקעו רק מיליארד שקל והשאר מותנה בהתקדמות • בראיון לגלובס מצביעה שרון מלכי, שהובילה את הפרויקט עד לא מזמן, על פערי התשתיות ועל סימני השאלה שמרחפים…מלכי מציינת כי מדובר באירוע תקדימי. "מעולם לא היה מצב שתוכנית החומש תוקצבה רק לשנה אחת והותירה אחריה סימני שאלה רבים לגבי השנים הבאות".., אסף זגריזק, גלובס, 16.03.2022

מודל תקצוב התשתיות בחברה הערבית יצר "פקק" תכנוני. כיום, תכנון תשתיות התחבורה ביישובים הערביים עובר דרך חברה אחת – בעוד ביישובים יהודיים הוא מבוצע על ידי הרשות המקומית במימון חלקי של המדינה. הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות: "מתוך 133 רשויות, רק ב־60 תוכננו פרויקטים", יובל שדה ודורון ברויטמן, כלכליסט,  14.03.22

תוכנית החומש לחברה הערבית מנסה לצמצם את פערי התחבורה. חברת נתיבי איילון מתחילה להוציא לפועל את התוכנית השאפתנית: בשלב הראשון יבוצעו 20 פרויקטים שבמסגרתם ייסללו כבישים ותורחב תנועת האוטובוסים ביישובים הערביים • ברקע, פערים עצומים בין החברה היהודית לערבית בתשתיות ובתחבורה הציבורית, אסף זגריזק, גלובס, 10.03.20

סיבים נפרסו במיליון משקי בית, ואף אחד מהם לא בחברה הערבית. בשבוע הבא ייצאו המכרזים שנועדו להתמודד עם הבעיה הקשה של היעדר פריסת תשתיות סיבים בחברה הערבית • במקביל הצוות הבינמשרדי מנסה למצוא פתרונות לפני שהבעיה תתפוצץ לנו בפנים, גד פרץ, גלובס, 22.02.2022

יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ ווליד טאהא: "יש פה פשע שממשלות ישראל לדורותיהם עשו נגד החברה הערבית בכל הקשור לחיבורי החשמל. זהו נושא שבגינו מעמידים לדין בינלאומי", חדשות הכנסת, 14 בפברואר 2022, י"ג באדר תשפ"ב

הקשר בין תכנון, השלמת תשתיות ותשתיות חשמל לבעיית הפסקות החשמל החוזרות ונשנות ביישובי החברה הערבית. דיון בוועדת הפנים של הכנסת, 14.2.22, 10:00  —  חומרי רקע לדיון:

מפעל הפיס מפזר כספים במגזר הערבי: זה הסכום שהושקע. בשנת 2021 הושקעו כ-160 מיליון שקל כסיוע להקמת מבני תרבות, בדגש על ערי הפריפריה ובמגזר הערבי. בין הפרויקטים הגדולים: דבורייה, רהט, באקה אל גרביה וכפר מנדא, מערכת ice,   30/1/2022

שר התקשורת יועז הנדל הקים צוות בין משרדי במטרה להקדים את פרישת הסיבים האופטיים במגזר הערבי. הצוות שבראשו עומדת מנכ״לית משרד התקשורת לירן אבישר בן חורין נדרש לבחון את החסמים, האתגרים והכלים להקדמת פרישת תשתית אינטרנט מהיר ביישובי המגזר הערבי…בשלב הראשון הצוות הבין משרדי מפרסם היום לציבור קול קורא להתייחסות וקבלת עמדות ביחס להודעת משרד התקשורת, 25.01.2022

בלי הסדרת הבנייה בחברה הערבית – חוק החשמל לא ישנה דבר. בהיעדר תקציב ייעודי לצורך הסדרת הבנייה, הרשויות המקומיות הערביות לא יוכלו להגיש תוכניות מפורטות עבור רוב המבנים – והבתים המנותקים לא יחוברו לחשמל, ווג'די חלאילה (מתכנן. עמותת סיכוי-אופוק), גלובס, 23.01.2022

דו"ח מדאיג: 50% מהילדים שנהרגו בתאונות – מהמגזר הערבי. נתונים של ארגון "בטרם" חושפים כי הסיכון של ילד ערבי להיהרג בתאונה גבוה פי 2.7 מזה של יהודי • במגזר הבדואי המצב קשה עוד יותר: 26 ילדים נהרגו בתאונות ב-2021 • ועדת הכלכלה תקיים דיון מיוחד בנושא • מנכ"לית "בטרם": "על הממשלה להקצות תקציב ייעודי"…לכל התאונות הללו סיבות רבות, שבעיקרן נובעות מהעדר תשתיות בטוחות בישובים, העדר מרחב ציבורי, וכחלק ממנו היעדר מגרשי משחקים לילדים. כמו כן, בארגון מצביעים גם על קושי באחריות הורית ובהשגחה של מבוגרים עקב קשיי היום יום של האוכלוסייה…", איליה יגורוב, ישראל היום, 17/1/2022

"חיכינו לחשמל 20 שנה": האם חוק החשמל הוא הפתרון למלחמה בפיראטיות? בשבוע שעבר אושר בכנסת "חוק החשמל", שאמור להקל על מאות אלפי אזרחים ערבים בארץ להתחבר באופן חוקי לרשת החשמל, אחרי ששנים התחברו בצורה פיראטית לשכנים או למפעלי תעשייה סמוכים. ביישובי ואדי ערה מחצית מהבתים, יותר מ-20 אלף, מחוברים לחשמל בכבלים לא חוקיים מגג לגג, בצורה מסוכנת ובלי פיקוח. איך זה עובד, והאם חוק החשמל הוא הפתרון למצב הזה בשטח? ערן זינגר, קול איסראיל כאן חדשות, 12 בינואר 2022

הצפות ונזקים ביישובים הערביים | אלו שיאניות הגשם. כמו בכל שנה, התשתיות המוזנחות ביישובים הערביים לא עמדו בעומס, והרחובות הוצפו עקב הגשמים העזים. "כל שנה נגרם לבית שלי נזק בגלל הגשם", סיפר תושב דיר אל-אסד שבצפון. וגם: כמה גשם ירד במהלך היום הסוער? חסן שעלאן, סער הס, YNET, 9.12.21

החרדים דרשו לבטל תחנות אוטובוס בוואדי עארה – ומשרד התחבורה הסכים. ח"כים חרדים דרשו לבטל תחנות ביישובים ערביים בקו אוטובוס מנוף הגליל לירושלים, "כי יש פקקי תנועה ומציקים לנוסעים החרדים", ומשרד התחבורה נענה לבקשה. פעיל חברתי: "מעדיפים 400 משפחות חרדיות על פני מאות אלפי ערבים", עומר כרמון, דה מרקר, 30.11.21

"תעוף מהשטח, או שתישחט": 2.5 ק"מ שמתארים כל מה שדפוק במדינה. אחרי 4,188 פצועים, המהנדסים החליטו שאם כולם פה סוחטים, אז גם להם מותר – ואמרו לשוטרים: "רוצים ביוב? אז קודם תספקו לנו הגנה… התכנון לשדרוג 444 החל אפוא כבר לפני עשור. לפני חמש שנים פורסם מכרז ביצוע וב-2017 הפרויקט יצא לדרך. בערך… שדרוג 444 אמור היה להסתיים בספטמבר, אך לא יושלם גם בספטמבר 2022. וכבר כעת ניתן להיווכח בנסיבות שיביאו לכך…", אבי בר-אלי, דה מרקר, 19.11.21

איילת שקד צריכה להחליט האם היא שרת הפנים של כולם, או רק של היהודים. המשבר סביב חוק החשמל מוכיח מחדש ששרת הפנים מתקשה לקבל כל הצעה שמיטבה עם האזרחים הערבים, גם אם זה לא בא על חשבון האזרחים היהודים, מוחמד מג'אדלה, גלובס, 18.11.2021

יו"ר ועדת הפנים ווליד טאהא על חוק החשמל: עשרות אלפי בתים בישראל לא נבנו בצורה בלתי חוקית, אלא בכורח המציאות שלא היה תכנון. הצעת החוק היא תלוית תכנון. רק בתים שכלולים בתוכנית כוללנית יכללו בה…"הבתים אותם אנו רוצים לחבר לחשמל לא נבנו בצורה בלתי חוקית. כשאין תכנון, מה יעשו? אי אפשר גם לעשוק וגם לבוא בטענות…", חדשות הכנסת, 9 בנובמבר 2021, ה' בכסלו תשפ"ב, בשעה 15:45

[תשתיות אבל לא רק. OnePlace]. הרלב"ד: הסיכוי של אדם מהמגזר הערבי להיהרג בתאונה – פי 2 בהשוואה לחברה היהודית. כמידי שנה, פרסמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים את "ספר המגמות בבטיחות בדרכים", אשר ממנו עולה תמונת מצב עגומה • על פי הנתונים אחד מכל 150 ישראלים נהרג או נפגע בתאונת דרכים ב-2020 • כמו כן נמצא כי ביחס לחלקם באוכלוסייה, נהגים גברים ערבים היו מעורבים ביותר תאונות בהשוואה לנהגים גברים יהודים..אך ההבדל בלט בעיקר בקבוצות הגיל הצעירות…", שלומי דיאז, ישראל היום, 26/10/2021

חילוקי דעות קשים במשרדי הממשלה סביב תשתיות התקשורת בחברה הערבית. חילוקי הדעות הובילו לכך שבטיוטת התוכנית הרב-שנתית לפיתוח כלכלי בחברה הערבית לא נכלל נושא תשתיות התקשורת • חברי כנסת ערביים דורשים שוויון בקצב הפריסה בין החברה היהודית לערבית, גד פרץ, גלובס, 20.10.21

לידיעת המשרד: גם לאזרחים ערבים מגיעה תחבורה ציבורית ראויה. היישובים הערבים צפויים לקבל ממשרד התחבורה תקציבים משמעותיים שמיועדים לשיפור שירות התחבורה הציבורית, אך ללא שינוי תפיסתי התושבים ימשיכו בכל זאת להמתין לאוטובוס…הפער מול ישובים יהודיים עדיין אדיר. וגם היום, בקרוב למחצית מהערים הערביות לא קיים שירות תחבורה ציבורית עירוני… אז מה בכל זאת אפשר וצריך לעשות?…", רועי ברק (עמותת סיכוי), YNET, 20.10.21

מיליארדים לכבישים, לתחבורה ציבורית ולבטיחות בדרכים בחברה הערבית. פרק התחבורה בתוכנית החומש הלאומית לפיתוח חברתי-כלכלי בחברה הערבית סוכם באופן עקרוני בין משרד התחבורה למשרד לשוויון חברתי. השאיפה: תקציב של 20 מיליארד שקלים במשך עשור. אלו עיקרי ההבטחות, אסף זגריזק, YNET, 10.10.21

1.45 מיליארד שקל יוקצו לחיבור 20% ממשקי הבית הערביים לתשתיות המים והביוב. כ-60 אלף משקי בית בחברה הערבית לא מחוברים לתשתיות המים והביוב הארציות • מרבית התקציב יגיע ממשרד האנרגיה • תוכנית החומש כולה, שהיקפה 25 מיליארד שקל, תובא לאישור הכנסת כבר לקראת סוף אוקטובר, דני זקן, גלובס, 7.10.2021

התנגדות תקיפה באוצר לדרישת הנדל ל-400 מיליון שקל לתשתיות תקשורת. משרד התקשורת סבור כי הכסף יקצר את פריסת הסיבים בחצי בפריפריה ויאפשר למגזר הערבי לא לפגר בהשקעות • במשרד האוצר מתנגדים וטוענים שהזרמת כסף ממשלתי לשוק הפרטי תעשה בדיוק ההיפך ותפגע בהשקעות והבעיה איננה כסף, גד פרץ, גלובס, 05.10.2021

אושרה תוכנית המוסיפה 5,000 יח"ד ו-540,000 מ"ר תעסוקה לעראבה. התוכנית (תמ"ל 1043), ביוזמת משרד הבינוי ושיכון והרשות המקומית, מתפרסת על שטח כולל של 2,650 דונם וממוקמת בכניסה הצפונית לעיר, בסמוך לכבישים 804 ו-805 • עפ"י הודעת מינהל התכנון, זו התוכנית הגדולה ביותר שאישרה הוועדה ביישוב ערבי, גיא נרדי, גלובס, 3.10.21

חשיפה | 700 מיליון שקל לספורט במגזר הערבי. בניית עשרות אצטדיונים, אולמות, מסלולי אתלטיקה ובריכות שחייה. הקמת אקדמיה, שדרוג מאמנים ושיתוף פעולה עם מדינות ערב. זה רק חלק מתוכנית ענק של משרדי הספורט והשוויון החברתי, למהפכה ספורטיבית בחברה הערבית, נדב צנציפר, YNET, 3.10.21

הרכבת הקלה מחיפה לנצרת צוברת תאוצה, עם שלושה מכרזים בהיקף של כמיליארד שקל. בחודש הקרוב חוצה ישראל תפרסם מכרזים לתכנון וביצוע גשרים ומנהרות לאורך תוואי הרכבת, על פני 41 ק"מ. בקו יהיו 20 תחנות, ובו מעל 30 רכבות מדי 4 דקות. הזוכים יתחייבו לסיים העבודות בכ-3.5 שנים, ענת רואה, כלכליסט, 19:10, 12.09.21

לערבים לא מגיע לנסוע ברכבת? 70 תחנות רכבת יש בארץ, ואף לא אחת מהן ביישוב ערבי. כשל התחבורה הציבורית ויוזמת אגרת הגודש בתל אביב פוגעים בכל הפריפריה, ובמיוחד בנו..הדרת היישובים הערביים מהתחבורה הציבורית אינה שאלה של "האם". זוהי עובדת מוצקה בשטח. בין הדו"חות הרבים שבחנו את הנושא, אחד שערכה עמותת סיכוי הראה כיצד בכפר קאסם, למשל, יישוב של כ-25 אלף תושבים, עובר רק קו אוטובוס אחד. בשוהם, דאז, שהיא קטנה יותר, עברו 27 קווים. זוהי כמובן רק דוגמה…", פאדי מקלדה, YNET ,24.08.21 

כעס בישובים הערביים על הפלת חוק החשמל: "יותר חשוב מתקציבים". אלפי משפחות בישובים ערביים נאלצות להתחבר באופן מאולתר ומסוכן לחשמל, משום שלא קיבלו טופס 4, גם אם בתיהן נבנו כחוק. חוק שהיה אמור לפתור את הבעיה – נפל בגלל יריבות בין רע"מ למשותפת. "חשמל זו זכות בסיסית", מאת: בכר זועבי, שיחה מקומית,  12.8.2021

הנדל נגד חיבורי האינטרנט הפיראטיים במגזר הערבי: "ללא הסדרה ינותקו מהרשת". חברות פיראטיות יידרשו לפנות למשרד התקשורת כדי להסדיר את הפעילות בתנאים מועדפים עד תחילת נובמבר. חברות שלא יעשו זאת ינותקו על ידי בזק ו-HOT מהרשת בהוראת משרד התקשורת…לפי נתוני משרד התקשורת, בשוק פעלו למעלה מ-50 חברות באופן פיראטי, כאשר 33 הגישו בקשה לספק אינטרנט בפס רחב, מתוכן הוענקו 23 רישיונות חדשים, ארבעה נמצאים בשלבים הסופיים של התהליך ושישה בטיפול…", רועי ברגמן, כלכליסט, 08.08.21

סיבים אופטיים לכולם? 430 אלף משקי בית יצטרכו לחכות להם עוד שנים. 40% מהאוכלוסייה – בהם חרדים, ערבים ותושבי פריפריה – לא נכללים בתוכניות פרישת הסיבים של החברות הגדולות ■ המימון לקרן שאמורה לסבסד את הפרישה בפריפריה מתעכב ■ שר התקשורת הנדל: "אנחנו פועלים להקדים פרישה גם ביישובים של חרדים וערבים", רפאלה גויכמן, דה מרקר, 8.8.21

יש חשמל בכביש: כך מקווה המדינה לעשות מהפכה בתחבורה שלנו. "…גם בכל הקשור לחברה הערבית בתקציב המדינה יש שורה של בשורות לאחת האוכלוסיות הנחשלות ביותר בתחומי התחבורה. היישובים הערביים סובלים מזה שנים ארוכות בפערים בתחום התשתיות. חלקם נובעים מהסדרה לקויה, או לא קיימת ובנייה שלא על פי תוכניות מתאר, חלקה נובעת מתקציבים מצומצמים אותם מעמידות הרשויות המקומיות, תרבות נהיגה, ציות לחוק ואכיפה. התוצאות בשטח לא מאחרות להגיע בדמות היפגעות רבה יותר משמעותית בתאונות דרכים בקרב ערביי ישראל ביחס לחלקם באוכלוסייה הכללית. בתחום התחבורה הציבורית, יוקצו במהלך חמש השנים הבאות כשני מיליארד שקלים להשקעה בתשתיות ושירות תחבורה ציבורית ליישובים ערביים…", [בתוך כתבה של] קינן כהן, וואלה, 5.8.21

בצל הקורונה, תושבים ערבים דורשים פתרון למחסור בפארקים ובגינות באזור מגוריהם. רוב היישובים הערביים בישראל סובלים מהיעדר שטחים פתוחים ציבוריים, כולל פארקים וגינות משחקים. משבר הקורונה הדגיש בשנה החולפת את המצוקה והגביר את המודעות לבעיה, מריה ראשד, הארץ 21, 4.8.21

בכנסת בדקו: כמה מגרשים יש באוכלוסיה הערבית. ח"כ מאזן גנאים ביקש דו"ח ממרכז המחקר והמידע בכנסת, שהשווה את המצב ביישובים הערביים לעומת היתר: "יש מגרשים שכתוב שקיימים, אך בפועל לא בשימוש", .אסי ממן, One, 24.6.2 >> ראו הדוח

"על איזו תחבורה ציבורית הם בכלל מדברים?" בערים ובכפרים הערביים בישראל מכירים היטב את הנתונים העגומים שמצאה עמותת סיכוי לגבי הפערים בשירותי התחבורה בין יישובים ערביים ליהודיים. קשה להגיע לתחנות, הנסיעה לעתים אטית מהליכה, ובמקרים רבים האפשרות כלל לא קיימת. עוד דוגמה לאפליה, מאת: בכר זועבי, שיחה מקומית,  30.3.2021 ♦

לא נוהרים באוטובוסים, גם לא ברכבות: מחדל התחבורה ביישובים הערביים. גרים ביישוב ערבי ורוצים להגיע לעבודה? תידרשו ללכת קילומטרים לתחנת האוטובוס, לחכות זמן רב – ולאחר. פספסתם את האוטובוס? יש אחד בעוד שעה וחצי. יישובי הפריפריה שבהם בעיית התחבורה הציבורית חמורה עוד יותר | פרק רביעי בסדרת הכתבות על התחבורה הציבורית בפריפריה..כתב מבקר המדינה ב-2019. בדוח החריף על תחבורה ציבורית בחברה הערבית מנה המבקר לא מעט ליקויים..לפי דו"ח בנק ישראל מ-2020, הפערים הצטמצמו בצורה לא אחידה ו"איכות שירות האוטובוס בישובים ערביים גדולים שבהם מתגוררת כמחצית מאוכלוסיית הערבים בישראל, נמוכה בכשליש מרמתה ביישובים יהודיים בעלי מאפיינים דומים…במשרד התחבורה טוענים שמשרד האוצר לא העביר את הכסף, אבל גורם ממשלתי מתעקש שהכסף הועבר,..ממחקר שערכו בעמותת "סיכוי" עולה שהפערים גבוהים בין ישובים דומים..", אסף זגריזק, YNET,19.03.21 ♦

ראו גם : תכנון ובנייה ברשויות המקומיות הערביות ו – שלטון מקומי – תמונת מצב

בעקבות ייצוגית: שירות דואר שליחים ב-92 יישובים ערביים במקום 15. בבקשה לייצוגית נטען כי דואר ישראל לא מספקת דואר שליחים ליישובים ערביים גדולים, בעוד שהיא מספקת את השירות ליישובים יהודיים קטנים בהרבה. בעקבות הייצוגית הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן חברת הדואר תוסיף עוד 77 יישובים ערביים לשירות, ליטל דוברוביצקי, YNET, 14.03.21 ♦

כל האמת על תחבורה ציבורית בישובים ערביים. הפערים בין היישובים היהודיים והישובים הערביים בתחבורה ציבורית עצומים. מחקר חדש שלנו בסיכוי חושף את הנתונים המטרידים ומסביר למה זה קורה ומה צריך לעשות …", 02.2021 ♦

אחרי חמש שנים ו-300 מיליון שקל, האזרחים הערבים עדיין מחכים לאוטובוס. ההשקעה בתחבורה הציבורית ביישובים הערביים הוגדלה, אבל רמת השירות בהם עדיין נחותה – בייחוד אם משווים אותה ליישובים יהודיים בגודל דומה …לטענת כותבי דו"ח המחקר בעמותת סיכוי.. המעקב יוצר תמונה מעוותת, משום שאינו משווה בין יישובים יהודיים לערביים, אלא בין יישובים ערביים לבין עצמם. האופן שבו משרד התחבורה מודד את הפער, הם טוענים, ימשיך להביא לאימוץ מדיניות "המנציחה את הפערים והחסמים העומדים בפני שיפור שירותי התחבורה הציבורית ביישובים ערביים, וכתוצאה מכך תימשך האפליה בין אזרחים ערבים ויהודים"., אסנת ניר, דה מרקר, 24.2.21 ♦

הערבים נוהרים – אבל האוטובוסים לא מגיעים. בצפת יש 35 אלף תושבים ו-26 קווים עירוניים. בטמרה יש מספר תושבים דומה, אבל רק שני קווים, שאחד מהם פועל פעם בבוקר ופעם בצהריים. עכשיו כשנתניהו מנסה למשוך את קולות הערבים הוא צפוי לגלות שאין להם דרך להגיע לקלפי, רועי ברק|mako| פורסם 01/03/21 ♦

בהיעדר היתרי בנייה: אלפי בתים ביישובים ערביים אינם מחוברים באופן חוקי לחשמל. לפי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת [ראו כאן], שהוצג לוועדה לזכויות הילד בדיון בסוגיית הילדים הגדלים בבית עם חשמל "פיראטי" או ללא חשמל כלל, יש כ-45 אלף מבנים שאינם מורשים להתחבר לרשת ומאות אלפים חשופים למפגעי בטיחות. ח"כ ג'בארין: "מהסוגיות הקשות ביותר בחברה הערבית", יואב איתיאל, וואלה, 15.12.2020 ♦

התלמידים חוזרים לבתי הספר, אך הרשויות מזניחות את תשתיות הבטיחות בדרך לשם. בדיון שנערך בוועדת המשנה לבטיחות בדרכים בכנסת, העלו ברלב"ד נתונים מדאיגים לפיהם ב-65% מבתי הספר שנדגמו יש ליקויי בטיחות…. "במגזר הערבי המצב קשה יותר: נמצאו ליקויים בשני שלישים מבתי הספר, ובחלק מהמוסדות אין תשתיות המאפשרות הגעה בטוחה לבתי הספר בכלל. רק 40% מהליקויים המאותרים מתוקנים"…. ח"כ מטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת), אמר בוועדה כי הבעיה במגזר הערבי נובעת מצפיפות מגורים וגישה לא נוחה לבתי הספר, הנובעת מהקצאת משאבים לא נכונה…", קינן כהן, וואלה, 1.12.20 ♦

לראשונה: תכנית אסטרטגית תחבורתית לחברה הערבית. התכנית כוללת מיפוי אסטרטגי יסודי של הצרכים התחבורתיים וצרכי התשתית בכל 133 היישובים בהם מתגוררת אוכלוסייה לא יהודית. התוכניות יבוצעו בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות במגזר הערבי. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב הציגה היום בפני נציגים וראשי הרשויות של מגזרי המיעוטים והשייח' מוואפק טריף… התכנית כוללת מיפוי אסטרטגי יסודי של הצרכים התחבורתיים וצרכי התשתית בכל 133 היישובים בהם מתגוררת אוכלוסייה לא יהודית. התוכניות יבוצעו בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות במגזר הערבי…", פוט2פורט, 23.11.20 [הודעת דוברות משרד התחבורה] ♦

למרות צמצום הפער בהשקעה בתח"צ – איכות השירות בישובים בהם מתגוררים מחצית מהאוכ' הערבית נמוכה בשליש מיישובים יהודים עם אופי דומה. ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום ופיתוח תחבורה ציבורית בחברה הערבית, בראשות ח"כ אימאן חטיב יאסין, התכנסה היום לישיבתה הראשונה, שעסקה בהנגשת התחבורה הציבורית בחברה הערבית לאנשים עם מוגבלות. ח"כ חטיב יאסין פתחה את הישיבה והדגישה את חשיבות התחבורה הציבורית בכלל, והנגשתה לבעלי מוגבלויות בפרט. לדבריה, בעוד שבישראל אחד מכל 5 אזרחים הוא בעל צרכים מיוחדים, בחברה הערבית מדובר באחד מכל ארבעה…נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רינת בניטה, הציגה ממצאי מסמך שהוכן לקראת הדיון ואמרה כי בעשור האחרון הצטמצם הפער בין היישובים היהודים לערבים. עם זאת, בניטה ציינה כי הפער הצטמצם בעיקר ביישובים הקטנים, בהם לא היה שירות, בעוד שבישובים הגדולים המצב הורע…", חדשות הכנסת, 15 בנובמבר 2020, כ"ח בחשון תשפ"א ♦

הרבה הרוגים – והסחבת נמשכת: מחדל התשתיות בכבישים ביישובים הערביים. אף שהם חמישית בלבד מהאוכלוסייה הכללית, ערבים מהווים שליש מקורבנות תאונות הדרכים בישראל. תוכנית החומש למגזר הוארכה ל-2021, אבל התקציבים – הזעומים מלכתחילה – עדיין לא מנוצלים. "משלמים בחיי אדם, ובסוף אנחנו אשמים", טוענים שם. משרד התחבורה: "פרויקטים נכנסו לביצוע רק השנה", אסף זגריזק, YNET, 14.11.20 ♦

"במקום להילחם באמזון – אני נלחם שיפתחו לי את השער למפעל וינקו זבל". הקפה הערבי שסוגר מפעל בשפרעם ועובר לאזור תעשייה יהודי: "שוחטים אותי. אני מרים ידיים" … בנוסף, באזור התעשייה בשפרעם אין שירותים מסודרים, אין חוקים, אין ביטח..ון ובטיחות, ועוד שוחטים אותנו בארנונה, בלי קשר לפשיעה ושוק אפור ושחור שמסתובב שם.  על פי נייר עמדה שפורסם היום, מצוקת שטחי התעסוקה בחברה הערבית מחמירה… "משבר הקורונה שפקד את ישראל חשף את המדיניות הממשלתית כלפי החברה הערבית במערומיה", אומרת סוהא סלמאן מוסא, מנהלת שותפה במרכז מוסאוא….בנייר העמדה מצביעים במרכז מוסאוא על ההכנסות העצמיות הזעומות של הרשויות הערביות מארנונה לעסקים, שעומדות על 1.7% מכלל ההכנסות מארנונה עסקית בארץ – זאת למרות שהחברה הערבית מהווה כ-20% מהאוכלוסייה..,", גילי מלניצקי, דה מרקר, 8.11.20 ♦

"ניתן דוגמה איך עיר ערבית יודעת גם לשתף אחרים ולא רק לבקש". את הדברים אמר ראש עיריית כפר קאסם עאדל בדיר בפאנל "מה יעלה בגורלם של אזורי התעסוקה" בועידת הנדל"ן של "גלובס", מיכל רז-חיימוביץ', 27.10.20 ♦

משרד התקשורת: "המגזר הערבי מפגר בשנה ממשקי הבית היהודים באיכות הגלישה הנייחת". "…יו"ר הוועדה, ח"כ עינב קאבלה: "הפערים הדיגיטליים כפי שבאים לידי ביטוי במגזרים רבים, עלולים לפגוע בהם בכל תחומי החיים: כלכלה, תעסוקה, השתלבות בחברה, פריון בעבודה ועוד….", ועדת המדע והטכנולוגיה, חדשות הכנסת, 21.7.20 ♦

התשתיות בחברה הערבית מוזנחות – וגורמות לתאונות דרכים. "מספר הנהגים מהחברה הערבית שמעורבים בתאונות דרכים היה ב-2018 גבוה פי 1.9 מנהגים במגזר היהודי…  הסיבות למצב זה הן בין השאר תשתיות ירודות, אכיפה בעייתית של חוקי תנועה, רמת אי ציות גבוהה לחוק ומחסור בהכשרות…", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 14.7.20 ♦

"600 עסקים ללא היתר בכפר קאסם – והמדינה עוצמת עיניים". עמותת רגבים עתרה נגד פעילותו של אזור התעשייה בכפר קאסם, מהגדולים בישראל, שהוקם ללא היתר על קרקע חקלאית. העירייה: "זמן רב מנסים לקדם תכנון בכל השטח", שלומית צור, כלכליסט, 15.06.20 ♦

האם הפסקות החשמל היזומות מתבצעות רק ביישובים ערביים? בשל הביקוש הגבוה בצריכת החשמל, חברת החשמל מבצעת הפסקות חשמל יזומות, אולם נראה כי היישובים הערבים סובלים יותר מההפסקות היזומות. ח"כ מנסור עבאס (הרשימה המשותפת) שיגר מכתב למנכ"ל חברת החשמל וביקש להבין מדוע ישנו פער בין היישובים: "כל התלונות באות מיישובים ערביים", חדשות כיפה, כה באייר התשפ, 19 במאי, 2020 ♦

הטיילת הבדואית הראשונה היא חזית יפה לרקע מעורר חמלה. "טיילת הרקמה" נחנכה בעלות 3.7 מיליון שקל בכפר קסר א־סיר, שעדיין פועל ללא מערכות ביוב וחשמל. האם הטיילת הבדואית הראשונה בישראל תצעיד את היישוב לתקופה המודרנית — או שאולי היה עדיף להשקיע בתשתיות? משה גלעד, הארץ, 16.1.2020 ♦

הרשויות הערביות הן המפתח. للمقالة بالعربية: السلطات العربية هي المفتاح. "…היישובים הערביים נמצאים בתחתית הסולם הסוציו־אקונומי, סובלים מהיעדר קרקע זמינה לבניית מגורים ומהיעדר אזורי תעשייה מניבי ארנונה, תוצאת עשורים של אפליה בחלוקת קרקעות ומשאבים כלכליים והיעדר ייצוג בקרב מקבלי ההחלטות, במיוחד במוסדות התכנון הלאומיים….", ג'ידא רינאוי זועבי, הארץ | הזירה – الساحة, 23.9.2019 ♦

האוטובוס לא בא. בנק ישראל: פער ברמת התחבורה הציבורית בין יישובים ערביים ליהודיים. [הדוח המלא].  ביישובים קטנים הרמה השתפרה, הרבה בזכות תכנית 922 לקידום החברה הערבית, אך בישובים הגדולים הפער נשמר באופן יחסי מאז 2010 | מה שחסר כדי לתקן את המצב זו השקעה מאסיבית בתשתיות כבישים, חניוני אוטובוסים ותחנות רכבת סמוכות, מאת יונתן קירשנבאום, דבר ראשון,  עדכון אחרון: 22.09.2019 ♦

בדרך: הקאנטרי קלאב הראשון במגזר הערבי. מרכז הספורט והנופש המיועד לחברה הערבית צפוי להתפרש על פני שטח של 10 דונם במועצה המקומית זמר, בה מתגוררים 7,000 תושבים ב-4 כפרים. בחודשים האחרונים נרשמו דיווחים רבים על אפליה ואיסור כניסה לבריכות השחייה הציבוריות ברחבי הארץ, בילי פרנקל, YNET, פורסם:  21.08.19  ♦

מה מונע מבית חדש ביישוב ערבי להתחבר לרשת של חברת החשמל. אלפי בניינים ביישובים ערביים בישראל, שחלקם בנויים לתלפיות ומצוידים במיטב האישורים, נאלצים להיעזר בגנרטור או בחיבור חשמל פיראטי • הסיבה: ליישובים אין תוכנית מתאר מאושרת • אחרי עשרות שנים של ניסיונות להתיר את הפלונטר, אין אפילו הערכה מדויקת של מספרם, ארן רונדל, גלובס המשרוקית, 26/07/2019 ♦

מתחילת 2019: ירידה בהרוגים בתאונות, עלייה משמעותית בחברה הערבית. בשלושת החודשים הראשונים של השנה נרשמה ירידה של במספר ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל – 81 לעומת 86 בשנה שעברה.עם זאת, בחברה הערבית חלה עלייה מדאיגה של 37% במספר הקורבנות. עלייה נרשמה גם בהרוגים על כלי רכב דו-גלגליים, יואב איתיאל, וואלה, יום חמישי, 04 באפריל 2019 ♦

דו"ח המבקר: למרות הגידול בתאונות דרכים: הממשלה הפסיקה להשקיע בתחבורה ביישובים ערביים. דו"ח המבקר: על אף שבשנים האחרונות פעלה הממשלה לצמצם פערים בין האוכלוסייה היהודית לערבית מבחינת רמת השירות בתחבורה הציבורית, נכון למועד הגשת הדו"ח עדיין לא קיימת תוכנית רב שנתית לביצוע, ליאור גוטמן, כלכליסט, 13.03.19 ♦

דוח ביקורת מיוחד משבר התחבורה הציבורית, ראו: קידום התחבורה הציבורית ביישובים הלא-יהודיים: "…יש פערים גדולים בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הלא-יהודית מבחינת תשתיות הכבישים, תשתיות התח"צ ושירותי התח"צ. פערים אלה מקורם בטיפול לא ראוי של ממשלות ישראל לאורך שנים. מרבית שירותי התח"צ ניתנו בעיקר על ידי קווי שירות שעברו בסמוך ליישובים לא-יהודיים במסגרת שירותי התח"צ הכלליים ולא היו ייעודיים לתושבי יישובים אלו….", עמוד 225 והלאה, מבקר המדינה, 13.3.2019 ♦

שיטפון של תירוצים בעקבות ההצפות: "עומס על מערכת הניקוז". בטייבה ובקלנסווה הוצפו כבישים בעקבות הגשם, ולא בפעם הראשונה. ראש העיר טייבה מתגונן: "עבודות הניקוז של נתיבי ישראל לא נגמרו". בקלנסווה הוצפו בתי מגורים ובתי עסק והתושבים אובדי עצות אל מול התופעה שחוזרת מדי חורף, חסן שעלאן, YNET, 06.03.19 

סקר של בנק ישראל: ההשקעות בשדרוג התחבורה בסקטור הערבי לא השפיעו על רמת התעסוקה. בשנים 2015-2010 חל שיפור רחב היקף בתחבורה הציבורית ברבים מהיישובים הערביים במטרה להגדיל את השתתפותם של נשים ערביות בכוח העבודה, כך מגלה מחקר של בנק ישראל שפורסם היום (המחקר המלא). מהמחקר עולה, כי לשיפור בתחבורה הציבורית הייתה, לפחות עד עתה, השפעה מועטה על התעסוקה בחברה הערבית, ובפרט לא נמצא שהוא הביא להצטרפות של נשים לכוח העבודה. ג'ון בן זקן, מעריב, 5.3.2019 

נמחקים מהמפה: רכבת ישראל תדלג על יישובים ערביים – "200 אלף תושבים בלי פתרון". משרד התחבורה החליט לבטל את מסילת עירון, שאמורה לחבר את חדרה ועפולה דרך ואדי ערה — ובמקומה מציע מסילה חדשה שתעקוף את היישובים הערביים מצפון ■ הפיצוי שהוצע להם: סימון נתיב נסיעה לאוטובוסים, אסנת ניר, דה מרקר, 07.02.2019 

בתים הוצפו בצפון, נהגים חולצו מהנחל שבו טבע החייל. התוצאה של הגשמים העזים והתשתיות הבעייתיות: אם ובנה חולצו מבית שהוצף בעראבה, הכביש לטבריה נחסם, הצפות גם בעכו, מגדל, סכנין ויישובים נוספים. שני רכבי שטח שקעו בנחל חילזון, הנהגים חולצו. בקריות ירדו הלילה 57 מ"מ גשם, יותר מ-30 מ"מ נמדדו בכינרת, חיפה ואזורים רבים אחרים, אחיה ראב"ד וחסן שעלאן, YNET, 14.01.19 ♦

למה צריך ללכת ליישוב יהודי בשביל אוטובוס? רק ב-19 ישובים ערבים יש קו אוטובוס פנימי. 8 כולם בלבד מכסים את כל השכונות ביישוב. קמפיין חדש דורש לשפר את מצב התחבורה הציבורית במגזר, מערכת mako כסף | mako | פורסם 20/12/18 13:39 ♦

מנכ"ל משרד התיירות: "עיריית נצרת אחראית לתשתיות הירודות – לא הממשלה". מנכ"ל קבוצות עפיפי ונתיב אקספרס טען הבוקר בוועידה הכלכלית של החברה הערבית כי הממשלה צריכה לתמוך בנצרת ולהעביר לה תקציבים, כדי לעודד הגעת תיירים ■ אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות: "לנצרת יש פוטנציאל להיות מוקד תיירותי מצליח, אבל דרוש שיתוף פעולה", רינה רוזנברג קנדל, דה מרקר, 21.11.2018 ♦

תאונות דרכים: 45% מההרוגים הם ערבים. נתוני הרוגי המגזר הערבי בקרב כלל נפגעי תאונות הדרכים על כבישי ישראל, נחשפו היום בכנס בטיחות שנערך בבקה אלגרביה. הסיבות לאחוז הגבוה לטענת ראש העיר בקה – מצב כלכלי קשה ותשתיות גרועות. חסן שעלאן  , ynet , 18.11.1 ♦

בקשה לייצוגית: הדואר מפלה יישובים ערביים. המבקש: דואר שליחים מסופק ב–1,000 יישובים, מהם רק 15 ערביים • הדואר: "לא מפלים מגזרית", מאת ליטל דוברוביצקי, ממון ידיעות אחרונות, 27.10.2018 ♦

יישובים ערביים יקבלו כספי ארנונה של מועצות בצפון. בין ההחלטות: כרמיאל ושלושה כפרים יזכו בחצי מהכנסות אזור התעשייה בר־לב. ג'סר א־זרקא ופוריידיס יקבלו הכנסות ארנונה מזכרון יעקב, נמרוד בוסו, כלכליסט, 08:0108.08.18 ♦

השתתפות ממשלתית במימון תקציבי הרשויות המקומיות, 2016-1997. המסמך בודק את גובה ההשתתפות הממשלתית בארבע קבוצות עיקריות של יישובים: היישובים המבוססים ("פורום ה-15"), עיירות הפיתוח, היישובים הערביים וההתנחלויות (אותן נחלק גם לשניים: התנחלויות חרדיות והתנחלויות לא חרדיות),מאת: אתי קונור-אטיאס, שלמה סבירסקי, מרכז אדוה, תאריך פרסום: 5 באוגוסט 2018 ♦

תיאור אזורי תעשייה וחלוקת הכנסות מארנונה מוגש לוועדת הכלכלה, " 56 אזורי תעשייה מנוהלים ע"י מינהלות, מתוכם 18 במגזר הערבי….". טבלה 3: התחלקות הארנונה מאזורי תעשייה לפי מגזר בשנת 2017 (לא כל האיזורים ענו שלאלון)….מהטבלה (מס 4)  עולה כי משקל גביית הארנונה למגורים מסך גביית הארנונה ברשויות מקומיות במגזר הערבי )%68 )גבוה מרשויות מקומיות במגזר היהודי )%46 )ומרשויות מקומיות מעורבות )%35 ….", תמיר אגמון, מרכז המחקר והמידע, בכנסת, 4.7.2018 ♦

דוח המבקר: לחצי מהאוכלוסייה הערבית בארץ אין מיגון לשעת חירום. שפירא הצביע על כך שרבע מאוכלוסיית ישראל לא ממוגן, וקיימים ליקויים חמורים בתחום המיגון בקרב האוכלוסיה הלא יהודית • על עיריית ראשל"צ: "הטבות ליזם על חשבון הציבור", חדשות 10, 9.7.2018 ♦

דוחות מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2018  – [בהן – חורפיש, מזרעה, עילבון, פקיעין – בוקייעה, אעיבלין, עוספיה, ערערה], הקדמה בערבית, מיגון ומקלוט בשטחן של רשויות מקומיות במגזר הלא יהודי בצפון ובדרום, 9.7.2018 ♦

האמהות יישארו בבית. מדוע 100 מיליון ש"ח למעונות ביישובים ערביים וחרדיים יוחזרו לאוצר?  בדיון בכנסת חשף שר העבודה והרווחה כץ כי הרשויות המקומיות אינן מנצלות את התקציב הייעודי לבניית מעונות יום חדשים | ח"כ חאג' יחיא: "הממשלה לא מאשרת תכניות מתאר להרחבות. אני לא עבריין בניה, ולא אבנה בלי היתר", מאת ניצן צבי כהן, דבר ראשון, 03.07.2018 ♦

תקועים בכביש 444: "נמאס לנו, אלפים סובלים כל יום". תושבי טייבה והאזור סובלים שנים מפקקים בכביש 444, שבו אירעו גם כמה תאונות קטלניות. הם הקימו קבוצה בפייסבוק במטרה לזרז את העבודות להרחבתו. "נשקול להרחיב את המאבק, כולל הפגנות וחסימת הכביש". נתיבי ישראל: "תוך שבוע יתחילו עבודות להעתקת תשתיות", חסן שעלאן, YNET, 14.06.18 ♦

אחרי עיכוב של 7 שנים – מתפרסם המכרז להקמת רכבת קלה בין חיפה לנצרת. האישור הרשמי של התוכניות הגיע לפני כשנה וחצי והתקציב הסופי זינק מכ-3 מיליארד שקל במקור לכ-6 מיליארד שקל כיום. מדובר באחד מקווי הרכבת הארוכים במדינה שיחבר בקצוות שלו בין חיפה ונצרת ויעצור בדרך לא פחות מ-19 תחנות על פני תוואי כולל של יותר מ-40 ק"מ, ליאור גוטמן, כלכליסט, 27.05.18 ♦

המדינה השקיעה מיליארדים במיגון עוטף עזה – אבל מה עם מאות אלפי תושבים בצפון? בצפון, עד 9 ק"מ מהגבול, ל–24% מהתושבים ביישובים היהודיים, ול–42% מהתושבים ביישובים הערביים אין מיגון תקני. בטווח של עד 20 ק"מ מהגבול ל–21% מהתושבים ביישובים היהודיים, ול–38% מהתושבים ביישובים הערביים אין מיגון תקני. בטווח של עד 40 ק"מ מהגבול ל–35% מהתושבים ביישובים היהודיים ול–41% מהתושבים ביישובים הערביים אין מיגון תקני, חגי עמית, דה מרקר, 13.5.2018 

שבוע שימור האתרים מתעלם מהמורשת הערבית. ביישובים הערביים בישראל יש אוצר בלום של אתרי מורשת. אולם בניגוד לערים היהודיות, הפוליטיקה וסדר העדיפויות מקשים על השימור וההכרה, והגופים הרשמיים מנסים להרחיק אותם מהתודעה הלאומית, אסתר זנדברג, הארץ, 10.5.2018 ♦

המדריך לרשויות המקומיות הערביות למיפוי, ניתוח והצגה של צורכי הציבור בתחום התחבורה הציבורית.  תחקיר וכתיבה: מורן אביב ומחמד חליליה, עריכה: שירלי רקח ועבד כנאענה, סיכוי, אפריל 2018 ♦

המדינה החלה בהפקעת אלפי דונם בשרון למסילת הרכבת. "… חברת נתיבי ישראל (מע"צ לשעבר) החלה בימים האחרונים בתהליך הפקעת אלפי דונם של קרקעות פרטיות בשרון לטובת הקמת המקטע הצפוני של המסילה המזרחית, מחדרה עד מחלף ג'לג'וליה. תוואי מסילת הרכבת המלא יעבור מחדרה בקצה הצפוני עד לוד בקצה הדרומי…", ענת דניאלי, כלכליסט, 1.5.2008 ♦

הנשים הבדואיות בנגב עדיין מחכות לאוטובוס. במקומות רבים אין לתושבים ברירה אלא ללכת קילומטרים בדרכי עפר ולתפוס את אחד הקווים המאספים בתחנות הכביש הראשי, שבשנים האחרונות חלק מהן אף בוטל – כך שכפרים נותרו מנותקים לחלוטין… נשים הן הנפגעות העיקריות מניתוק היישובים מתחבורה ציבורית. רק 24% מהנשים הבדואיות בנגב יוצאות לעבוד, והמדיניות הממשלתית המקשה על קיום אורח חיים חקלאי דחקה את הגברים לעבודה מחוץ לכפר, אך אותנו הנשים הכניסה עמוק יותר לתוך הבית. ..", יוסרה אבו כף, דה מרקר, 29.04.2018 ♦

נחנכה נקודת הזנקה למד"א ב'חורה'. במועצה המקומית חורה, בה מתגוררים כ- 20,000 תושבים, נפתחה לאחרונה נקודת הזנקה חדשה של מד"א, שתיתן מענה לתושבי המועצה ולצירים המרכזיים שסובבים אותה * בימים אלו מתקיימים במועצה קורסים לגברים ולנשים להכשרתם כחובשי רפואת חירום ונהגי אמבולנס של מד"א, ישראל חבר, כל הזמן חדשות הציבור החרדי, ב' ניסן התשע"ח 20:23 18.03.2018 ♦

המחסור במעונות יום ביישובים הערביים מחריף ומקשה על נשים לצאת לעבודה. המדינה החליטה לשריין תקציבים – אבל בעמותת סיכוי אומרים שבשנים האחרונות נבנו ביישובים ערביים מעונות יום ספורים בלבד לילדים עד גיל שלוש ■ משרד העבודה והרווחה: "יש רשויות ערביות שמסיבותיהן אינן מנצלות את התקציבים המשמעותיים שהוקצו להן", ליאור דטל, דה מרקר, 25.02.2018 ♦

למה אין השקעה בתיירות במגזר הערבי? לכפר כנא מגיעים כמעט כל יום אוטובוסים מלאים בתיירים, שמגיעים לבקר בכנסיות העתיקות שבו – אבל הם לנים דווקא בטבריה, שכן אין במקום תשתיות אירוח. התופעה הזו חוזרת על עצמה בעוד שלל יישובים במגזר הערבי. למה מפוספס הפוטנציאל לתיירות? כתב המגזר הערבי פוראת נסאר מסביר בפרק החדש של הפודקאסט "מיד בהרחבה", ארנת כהן | חדשות 2 | פורסם 11/02/18 17:30 ♦

משרד הפנים מערים קשיים, ובאום אל-פחם ממתינים עדיין לשמות לרחובות. התוכנית לחלוקת שמות רחובות הוקפאה בעקבות סירוב משרד הפנים לאשר כמה מהשמות שבחרה העירייה. התושבים נאלצים להתמודד בינתיים עם שירותי דואר משובשים, ג'קי חורי, הארץ, 31.01.2018  ♦

הקרב על המתים: "מדינת ישראל שמה את עצמה במקום אלוהים". במגזר הערבי מתכוננים למחאה חריפה: "מדינת ישראל שמה את עצמה במקום אלוהים והפקיעה קרקעות שהן הקדש. תאר לעצמך שהיו עושים את זה ליהודים באיזה מדינה בעולם", גיא נרדי, גלובס, 18.1.2018 ♦

הרשויות הערביות מקבלו תוספת של 50 מיליון. 550 מיליון ש"ח יושקעו בתוכנית רב שנתית למוכנות רשויות מקומיות לחירום | הרשויות הערביות מקבלות תוספת של 50 מיליון ש"ח למיגון ומוכנות בשל הפערים הגדולים, איתי גדסי, קול חי, כ״ט בטבת תשע״ח, 16.01.2018 ♦

אין אף מקלט ראוי בסכנין: בכשליש מהיישובים בצפון יש בעיית מיגון חריפה; 70% מהם ערביים. במערכת הביטחון אומרים ש–15% מהתושבים במרחק תשעה קילומטר מהגבול אינם ממוגנים כראוי, 60% מתוכם הם ערביי ישראל. ראש העיר סכנין: אם ליברמן רוצה לעזור, שידבר איתנו, יניב קובוביץ, הארץ, 27.11.2017 ♦

פחות אבל כואב. תשמרו על הילדים שלכם: אף שפחות ילדים נפגעים בישראל מתאונות דרכים ומתאונות ביתיות מבעבר – דו"ח של ארגון "בטרם" קובע שמצבנו ביחס לעולם עדיין לא מזהיר • ילדים ערבים נפגעים יותר מיהודים, חרדים יותר מחילונים, ובדואים יותר מכולם, רותם אליזרע, ידיעות אחרונות, 19.11.2017 [דו"ח בטרם – היפגעות ילדים מהחברה הערבית, יולי 2016] 

רוב הנספים בשריפות – ערבים. ח"כ טלב אבו עראר: בנגב כוחות כיבוי האש מגיעים אחרי השריפה כי התושבים עצמם כבר מכבים אותה…ח"כ טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת) אמר כי "השאלה כמה מתחנות הכיבוי הן בחברה הערבית בכלל ובנגב בפרט. בכל הנגב יש תחנה רק ברהט. תראו לי יישוב יהודי עם 18,000 בני אדם שאין בו תחנת כיבוי. בנגב בדרך כלל כוחות כיבוי האש מגיעים אחרי השריפה כי התושבים עצמם כבר מכבים אותה"' חזקי ברוך , ערוץ 7, כ"ד בחשון תשע"ח, 13/11/17 

תושבים בעקבות מות הפעוט בתאונה בערערה: "אין לנו כבישים, מפקירים אותנו". אחיו של אמיר אבו סעלוק, הפעוט שנדרס למוות בידי קרוב משפחתו בערערה, עדיין מחכים שישוב הביתה. תושבים בדואים בנגב מתריעים שוב ושוב: "אין לנו תשתיות, אין מרחבים ציבוריים. סכנה שהילדים נאלצים לשחק בכבישים", חסן שעלאן, YNET, פורסם:  11.11.17 ♦

ביוב ואשפה בקלנסווה: "יותר גרוע ממחנה פליטים". תושבים בשכונה העתיקה בקלנסווה מתלוננים על ביוב שזורם ברחובות, אשפה בין הבתים ומחסור במקומות משחק לילדים. "לחיות יש חיים טובים יותר מאיתנו". ראש עיריית קלנסווה: "מתכננים לעשות שיפור לחזות השכונה", חסן שעלאן, YNET, פורסם:  25.10.17 ♦

בעקבות כנס התמיכה בראאד סלאח: מפעל הפיס הקפיא העברת כספים לאום אל פאחם. באולם שנבנה מכספי מפעל הפיס התקיים בשבוע שעבר כנס תמיכה במנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית • "רואים בחומרה רבה קיום אירוע פוליטי במבנה פיס", יורי ילון, ישראל היום,  16.10.2017 ♦

רוב קווי האוטובוס החדשים במגזר הערבי אינם מורשים לפעול בשבת. כך עולה מתשובת המדינה לבג"ץ שהוגשה במסגרת עתירת מרצ והמרכז הרפורמי המבקשת להפעיל תחבורה צבורית ראויה ביישובי פריפריה שתושביהם אינם יהודים בשבת, שחר אילן, כלכליסט, 5.9.2017 

המים חומים ומזוהמים, תושבי הישוב שותים ממיכלים: "חיים כמו בעולם השלישי". תושבי ג'דיידה-מכר שבגליל המערבי צרכו בשלושת החודשים האחרונים מים חומים והיום התברר כי המים מזוהמים ועכורים. תאגיד המים המקומי הביא לאזור מיכלי מים לחלוקה אולם מדובר בפתרון זמני בלבד, סמי עבד אלחמיד, חדשות 10, עודכן 22:19 22/08/2017 ♦

"אנליסט": התחבורה הציבורית, הצפיפות ועוד מה מונע מנצרת מלפרוץ קדימה? מתן חודורוב, חדשות 10, 17.8.2017♦

מפעל הפיס חנך אולמות ספורט בהיקף של 15 מיליון שקלים ביישובים בדואים. השר אורי אריאל יחד עם אלוף במיל' עוזי דיין, נחכו בטקסים שנערכו בחורה, רהט ושגב בהם הוקמו אולמות חדשים, ynet ספורט, פורסם:  20.07.17 ♦

ח"כ אחמד טיבי: "השירות של בזק ביישובים הערביים אינו הולם". בעקבות טענות לאפליה בשירות שנותנת בזק ביישובים הערביים, דנה היום ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא והומלץ למשרד התקשורת להדק את הפיקוח עליה ■ בזק: "הסיבה שטיפול בתקלה מתעכב היא לא כי חסר טכנאים, אלא כי אנשים מזיזים על דעת עצמם עמודי בזק או פוגעים בתשתיות החברה", הדר קנה, דה מרקר, 05.07.2017 ♦

הרשאות בינוי מעונות בוטלו ו-110 מיליון ₪ הוחזרו לאוצר במקום לעבור למעונות אחרים כך נחשף היום בוועדה למעמד האישה. עוד נחשף: נבנו רק 5 מעונות יום לאוכלוסייה הערבית בשלוש השנים האחרונות • ח״כ תומא- סלימאן: ״יש להסיר את החסמים העומדים בפני הרשויות. כסף המוחזר לאוצר יילך בסוף השנה לדילים פוליטיים במקום לבינוי מעונות״, 19 ביוני 2017, כ"ה בסיון תשע"ז, [פוסט של "סיכוי" בעניין זה] ♦

המדינה הזניחה והכפרים הערביים צמחו לערים משובשות. התכנון העירוני שימש במשך שנים כלי לשליטה במיעוט הערבי בישראל. מציאות זו יצרה מרחב ערבי פריפריאלי, מצומצם ומוגבל – והגדילה פערים מבניים בין היישובים היהודיים והערביים. הפערים יוצרים רשויות מקומיות חלשות, המתקשות לספק את הצרכים הבסיסיים של תושביהן, מוחמד חליליה (סיכוי), דה מרקר, 26.05.2017 ♦

תאונות דרכים במגזר הערבי – פי 10 יותר הרוגים לעומת המגזר היהודי. כך על פי נתונים של הרשות הלאומית במסגרת דיון שעסק בקטל בדרכים בקרב האוכלוסייה הערבית. מוחמד ברכה: "עוני משליך גם על איכות הרכבים. הנהגים במגזר מגיעים מהעבודות השחורות, הקשות, שמעייפות ומקשות על ריכוז בנסיעה, ניר בן טובים, וואלה, 3.5.2017 [מחקרים וסקרים בנושא המגזר הערבי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים] ♦

הילדים הנשכחים: המוות שהיה נמנע עם תשומת לב ותקציב. תשתיות רעועות, מחסור בכבישים וגני שעשועים, וחוסר מודעות ותשומת לב, הם רק חלק מהסיבות לכך שהסיכוי של ילד בדואי למות בתאונה גבוה פי 7 מזה של ילד יהודי שגר בדרום. מוחמד, שאיבד את בתו: "המשטרה יודעת ומזלזלת", אילנה קוריאל וחסן שעלאן, YNET, 25.02.17 

האם מחאתו של ראש עיריית קלנסואה תוביל למרי אזרחי? התפטרותו של ראש עיריית קלנסואה במחאה על הריסה נרחבת של בתים בעירו עשויה להוביל להתפטרות המונית של ראשי הרשויות הערביות בישראל נוכח מצוקת הדיור ביישוביהם. "נתתי קריאת כיוון נואשת לכולם ללכת בעקבותיי", הוא אומר. שלומי אלדר, אל מוניטור, 13.1.2017♦

הנתונים העגומים של המגזר הבדואי: 30 ילדים נספו בתאונות ביתיות בשנת 2016. הסיכון של ילד בדואי המתגורר בנגב לקפח את חייו כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת הוא פי שבעה משל ילד יהודי. 55 אחוז ממקרי התמותה מתרחשים בבית המשפחה ובחצר הבית. למרות מאמצי ההסברה שמתקיימים במרכזי בריאות קהילתיים, במוסדות חינוך ובבתי התושבים, מספר המקרים של ילדים שנפגעו במגזר הולך ועולה. "כשיש סביבה לא בטוחה ובצד זה גם אי נטילת אחריות הורית, אז זו התוצאה", אומרים בארגון 'בטרם', עודד בר־מאיר , MYNET, 12.1.2017 

יומן תרבות הנהיגה במגזר הערבי גובה מחיר כבד, בלי חגורות בטיחות, בלי קסדות, ובהתעלמות מתמרורים ומחוקי התנועה – תרבות הנהיגה במגזר הערבי הפכה לפצצה מתקתקת. כשליש מההרוגים בתאונות הדרכים הם ערבים- הרבה מעבר לחלקם באוכלוסייה. ריאד עלי יצא לשטח ומצא שגם בתוך המגזר הערבי החל חשבון הנפש. האם זה יצמצם את גודל הטרגדיה? ערוץ 1, 8.1.2017 ♦

האוצר רוצה לעזור לרשויות הערביות – אבל מנציח את האפליה. הבעיה של הרשויות הערביות היא שאין להן כמעט הכנסה מארנונה לא ממגורים – כמו מאזורי תעשייה ונכסי ממשלה… לקראת אישור תקציב 2017, אנחנו אומרים בצורה ברורה: כל השקעה עקיפה, שלא תכלול הגדלה משמעותית ומיידית של תקציב הרשויות המקומיות הערביות, תנציח את האפליה — ותותיר אותן בלי יכולת לספק לתושביהן שירותים מינימליים. הגדלה משמעותית ביותר של מענקי האיזון ליישובים הערביים וחלוקה שוויונית של הארנונה מנכסי המדינה, הן צעדים הכרחיים לא רק כדי לתקן אפליה של שנים..", רון גרליץ וראונק נאטור (סיכוי), דה מרקר, 12.10.2016 ♦

"מניעים חשוכים וגזעניים": ההסתבכות של HOT. בקשה לתביעה ייצוגית בסך 10 מיליון שקל נגד HOT: לא מחברת יישובים ערביים לתשתית תקשורת, אמיתי זיו, דה מרקר, 05.10.2016 

שילוט בערבית בתחנות בערים מעורבות. החל מהחודש, תחל פרישה ארצית של שילוט דו-לשוני, בערבית בנוסף לעברית, בתחנות האוטובוס ובאוטובוסים בערים מעורבות. זאת לאחר שנים בהן השילוט, גם בחלק מהישובים הערבים, היה בעברית בלבד. לכך מתלווה גם יישומון חדש של משרד התחבורה, שיתן בערבית מידע בזמן אמת על הגעת הקווים.  עידן יוסף, מחלקה ראשונה, 6.10.16 ♦

ביישובים הערביים עדיין מחכים לאוטובוס. 35 קווי אוטובוס חדשים התחילו לפעול אתמול בין הערים הגדולות ליישובים הערביים בצפון – ואולם הצעד החיובי בנושא עדיין אינו מספיק כדי לסגור את הפער העצום בשירותי התחבורה הציבורית ביישובים הלא יהודיים, אורן דורי, הארץ,26.09.2016  [הודעת משרד התחבורה, 25.9.2016] ♦

לראשונה בעיר ערבית: היכל תרבות ענק עם 700 מקומות ישיבה יבנה בנצרת. ההיכל החדש והמפואר, שייקרא 'בית הפיס לתרבות', יחליף את האולם הקיים שיכול להכיל רק עד 200 איש. הוא יאובזר במערכות במה, תאורה וסאונד מתקדמות, ויכיל לובי שישמש כגלריה לתערוכות. צפוי להיות מוכן בתחילת 2018, ורד לוי, MYNET, 28.4.2016 ♦

הקטל בכבישים: המיעוטים בישראל נפגעים יותר. ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, קיימה היום שני דיונים במסגרת השימוע הציבורי לבלימת הקטל בכבישים • בשנת 2015 שלושים אחוזים מההרוגים היו מהמגזר הערבי • רוב הנפגעים החרדים: הולכי רגל, חיים בוזגלו, כל הזמן,  ה' אדר ב' התשע"ו,  15.03.2016 ♦

הקטל בדרכים – למרות ההשקעה עלייה בכמות ההרוגים במגזר הערבי. שלושת הבדואים הצעירים שנהרגו בתאונה בצומת חורה בשבוע שעבר הצטרפו לסטטיסטיקה לפיה כל הרוג שלישי בתאונות דרכים בישראל הוא מהחברה הערבית. משרד התחבורה טוען כי השקיע באופן בפיתוח תשתיות ופעילויות חינוכיות במגזר אך המספרים המבהילים מדברים בעד עצמם, אחמד אבו סוויס, וואלה, יום חמישי, 18 בפברואר 2016 ♦

300 מיליון שקלים הוקצו לטיפול בזיהום סביבתי ביישובים ערביים. המשרד להגנת הסביבה הודיע על תחילת ביצועה של תוכנית לטיפול במפגעים סביבתיים ושיפור תשתיות הפסולת ביותר מ-70 רשויות ערביות, דרוזיות ובדואיות. על התוכנית הוחלט כבר לפני כשנתיים, צפריר רינת, הארץ, 03.02.2016 

כנס מיוחד בחברה הערבית: נאבקים להציל חיים. עמותת אור ירוק בשיתוף המועצה המקומית מג'אר ערכה כנס מיוחד לנשים בחברה הערבית בנושא תמונת המצב המדאיגה של כמות ההרוגים בתאונות דרכים במגזר… ד"ר מטר הצביעה על נושא התשתיות והחינוך בחברה הערבית כנושאים המרכזיים שגורמים להיפגעות הילדים. …", nrg חדשות | 24/1/2016 ♦

סטודנטים ערבים: מערך התחבורה הציבורית מקפח אותנו. מרוב היישובים הערביים למכללות יש רק מספר קטן של נסיעות אוטובוס ביום, לעומת עשרות נסיעות מיישובי יהודיים למוסדות אקדמיים. באף יישוב ערבי בישראל אין תחנת רכבת, ירדן סקופ, הארץ, 24.01.2016 ♦

ערבים? שישחו בים. ביישובי המגזר הערבי נדיר למצוא גינות ציבוריות, מוסדות תרבות או בריכות שחייה. מדוע שירותים שנתפשים כבסיסיים במגזר היהודי, כמעט לא קיימים בפריפריה החברתית בישראל? טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 12.01.2016 ♦

בתים במגזר הערבי חוברו לחשמל. אלפי בתים ביישובים ערביים ודרוזיים לא חוברו עד היום לחשמל, למרות שניבנו כחוק, רק משום שהוקמו באזורים ללא תכנית מתאר מאושרת. אתמול החלו העבודות, אחרי ששר האוצר כחלון חתם על צו שמורה לחבר אותם לרשת החשמל, פוראת נסאר | חדשות 2 | פורסם 23/09/15 22:54  ♦

"יש 150 יישובים ערביים בלי קניונים". מיזם חדש להקמת רשת מרכזים מסחריים ביישובים ערביים ודרוזיים ינסה לתת מענה לפוטנציאל הצמיחה במגזר. שני המתחמים הראשונים מוקמים בירכא ובאום אל־פחם והיזמים מעריכים ש־30% מהלקוחות יהיו מבקרים יהודים, אמיתי גזית, כלכליסט, 27.8.2015 ♦

שאלה של תרבות: מי באמת אשם במצבה של ג'סר א-זרקא. "נישול", "קולוניאליזם תכנוני" וקיפוח שיטתי של המגזר הערבי, כך כינו ב'הארץ' את מצבה הרעוע של המועצה המקומית ג'סר א-זרקא • פרופ' ארנון סופר, דמוגרף ותיק, עונה על כך בחריפות ומבהיר: "ודאי שתושבי ג'סר א-זרקא היו יכולים להפוך את אזורם לפנינה, אבל בשביל זה הם צריכים להפסיק להאשים את המדינה ולהביט אל עצמם" • על הכתבה: "שילוב של שמאל רדיקלי, השמצות חסרות בסיס, היתממות וחוסר הבנה במציאות מסביב", ישי פרידמן, מידה, 20.8.2015 ♦

הרשויות הערביות יבקשו מנתניהו 6.4 מיליארד שקל לחיזוק היישובים הערביים. ועד ראשי הרשויות הערביות יגיש לרה"מ תוכנית עבודה רב-שנתית. הוועד הודיע כי אם הממשלה לא תסייע בצמצום הפערים מול היישובים היהודיים, בכוונתם להשבית את הרשויות ב-1 בספטמבר, ג'קי חורי, הארץ, 27.07.2015 ♦

הרשויות הערביות דורשות 5.5 מיליארד שקלים מתקציב הפיתוח הממשלתי. המחלקה הכלכלית חברתית במרכז מוסאוא גיבשה מסמך לפיו הממשלה נדרשת להעביר את הכספים לטובת פיתוח אזורי תעשיה, הקמת שכונות ויישובים חדשים, טיפול בעוני ואבטלה ועוד, אריק בנדר, מעריב און ליין, 15/06/2015 ♦

59 שנה אחרי הטבח: כפר קאסם רוצה להיכנס שוב לדפי ההיסטוריה – בלי עזרה מהמדינה. הבחירה במנכ"ל יהודי לעיר ערבית נועדה להעביר את המסר של עידן חדש בכפר קאסם, עידן של התנהלות עסקית נקייה… מי שינסה להיכנס לעיר בשעות הבוקר ימצא עצמו מזדחל בלחצי התנועה הכבדים של הכניסה לפארק התעשייה אפק — פארק היי־טק הממוקם ממש בכניסה לעיר. פארק אפק הוא סממן אופייני לרבות מהרשויות הערביות — אזור תעשייה נוצץ עם הכנסות ארנונה של 45 מיליון שקל, שיושב על הקרקעות של כפר קאסם, צמוד לכפר קאסם ופוקק את הכניסה לעיר. אבל פארק אפק אינו שייך לכפר קאסם, אף שהוא מחובר גיאוגרפית ופיזית לה, ואף שהוא יושב על אדמות שהופקעו מתושבי הכפר. הפארק שייך לעיר היהודית הסמוכה ראש העין — המנותקת ממנו גיאוגרפית — וכל הכנסות הארנונה ממנו זורמות לראש העין…", מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 16.06.2015 ♦

הרשויות הערביות לא מצליחות לבנות אפילו מעונות יום. "הכאוס התכנוני ברשויות הערביות הוא עמוק כל כך, שאפילו לצרכים רגישים כמו כבישים ובתי ספר אין די מקום…לתפישה כי הבעיות של האזרחים הערבים אינן שלהם בלבד אלא של המדינה כולה, שותפים כבר רבים מהמשרדים המקצועיים בממשלה — לרבות ההבנה המחלחלת שכדי לפתור את הבעיות הללו לא מספיק לעשות את המובן מאליו. מורכבות הבעיות של האוכלוסייה הערבית, כמו גם הבדלים תרבותיים וניהוליים, מביאים לכך שצעדים שהממשלה נוקטת דרך שגרה בקרב האוכלוסייה היהודית נכשלים לעתים קרובות באוכלוסייה הערבית...", מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 15.06.2015 

מירי רגב תקעה מיפוי צרכי התרבות הערבית שבג"צ דרש, מרכז מוסאוא, 10.6.2015 ♦

דו"ח משרד התרבות: אין אף מוזיאון, סינמטק או בי"ס לאמנות ביישוב ערבי. לפי עתירה שהוגשה לבג"ץ, רק 3% מתקציב משרד התרבות מועבר לאוכלוסייה הערבית ועתה קובע דו"ח שהוכן עבור המשרד כי אוכלוסייה זו אכן סובלת מהיעדר מימון. המשרד ממאן בינתיים לפרסם את הממצאים, ג'קי חורי, הארץ, 14.06.2015 ♦

אנחנו ב 2015, ותחבורה ציבורית כאן היא בגדר חלום. 20 אלף מתושבי אום אל־פחם תקועים כל בוקר בפקק ענק ביציאה מהיישוב. בערה־ערערה הסמוכה אין אוטובוסים ■ בשני היישובים מתמודדים עם מחסור במעונות יום, ומקווים שמתישהו יוקמו שם אזורי תעשייה ■ בינתיים הם מסתכלים בקנאה על ההשקעה ביישובים היהודיים הסמוכים, טלי חרותי סובר, דה מארקר,3.04.2015 ♦

בקרוב: היכל תרבות ראשון בוואדי ערה. בעוד רוב התושבים במדינה יכולים לצפות בהצגות ובמופעים ליד הבית, תושבי ואדי ערה נאלצים לנסוע למרכז הארץ או ליישובים יהודיים סמוכים כדי לעשות זאת. בשבוע שעבר הונחה בבאקה אל-ע'רביה אבן פינה להיכל התרבות הראשון בוואדי ערה, בתקווה שהתיאטרון יקרב לבבות כשיוצגו בו מחזות ישראליים וייתן גם ביטוי לתרבות הערבית. שחקנים ואנשי תרבות במגזר שמחים על המהלך, גם אם נעשה באיחור גדול, ואומרים: "חיכינו ליום הזה", פאוזי אבו טועמה, 26.1.2015, MYNET ♦

"900 מ' ש' כדי לסגור את פער התחבורה עם המגזר הערבי". מחקר חדש חושף פערים משמעותיים בשירות התחבורה הציבורית בין ישובים ערביים לכל הארץ. ח״כ ג'מאל זחאלקה:"הסקטור הערבי סובל משיעור גבוה של תאונות דרכים עם נפגעים. תחבורה ציבורית תחסוך חיי אדם". מירב מורן  עמירם ברקת, גלובס, 29/06/2014 ♦

"האבק והלכלוך הולכים לסכנין, הכסף הולך למשגב". רבים מאמינים שהיישובים הערביים סובלים מהזנחה
 "כי ערבים לא משלמים מסים", אבל מחקר חדש מגלה שהבעיה האמיתית של הרשויות הערביות היא מחסור באזורי תעשייה – ששייכים כמעט תמיד לרשויות היהודיות הסמוכות.  שוקי שדה, דה מארקר, 18.04.2014 ♦

90% מהפעוטות שנדרסים הם ערבים. בשאילתה שהגיש לשר התחבורה, טוען חבר הכנסת טיבי כי מספר הפעוטות שנדרסים בחצר ביתם גבוה במיוחד. השר כץ: משרד התחבורה פועל למען הסברה במגזר, nrg מעריב | 17/3/2014 ♦

שני שלישים מהילדים שנהרגו בתאונות ב-2013 הם ערבים. " נתוני "אור ירוק" העלו כי אחד מכל שלושה הרוגים בתאונות לא היה יהודי. עלייה חדה חלה גם במספר הצעירים בני 24-18 שנהרגו בתאונות… מנתוני הדו"ח עולה כי 69 אחוז מהילדים שנהרגו בתאונות הם אזרחים ערבים או דרוזים.. אחת הבעיות המרכזיות שנפוצות במגזר הערבי קשורה בדפוסי חגירת חגורת בטיחות. …בניתוח הסיבות לאחוז ההרוגים ולסיכויי ההיפגעות עולה שאחד הגורמים המרכזיים הוא רמה נמוכה של תשתית או היעדר תשתית…". ג'קי חורי, הארץ, 12.02.2014 ♦

גם בחירום מפלים את האוכלוסייה הערבית. אם במתן שירותים בשגרה הם מופלים לרעה כמעט בכל תחום, הרי שבשירותי חירום הם פשוט לא על המפה… יתה זו עדות נוספת לכך שבשעת חירום, זהותם הלאומית עלולה לסכן את בריאותם, ואולי גם את חייהם…", אמנון בארי־סוליציאנו, דה מארקר, 15.1.2014 ♦

למה נצרת הערבית צריכה לשאול אולם קונצרטים מהקיבוץ השכן?איך ייתכן שרק 1% מתקציב המוזיקה של המדינה מועבר למגזר הערבי ולנצרת הערבית אין אפילו אולם קונצרטים? בג"צ ידון מחר בעתירה של מרכז מוסאוא הטוענת לקיפוח כולל מצד משרד התרבות, אלי אליהו, הארץ, 22.12.2013♦

תאונות דרכים: 45% מההרוגים הם ערבים. נתוני הרוגי המגזר הערבי בקרב כלל נפגעי תאונות הדרכים על כבישי ישראל, נחשפו היום בכנס בטיחות שנערך בבקה אלגרביה. הסיבות לאחוז הגבוה לטענת ראש העיר בקה – מצב כלכלי קשה ותשתיות גרועות. חסן שעלאן  , ynet , 18.11.13 ♦

תעסוקת אקדמאים ערבים בישראל סקר ייעודי – מאפייני הסדרי התחבורה בין מקום מושבם של האקדמאים הערבים בישראל למקומות העבודה שלהם/ גלי ליסגינסבורג, משרד הכלכלה, מינהל מינהל וכלכלה, אוגוסט 2013 ♦

"תחבורה ואזרחי ישראל הערבים", מתוך דוח אדוה "יותר כבישים, יותר גודש – על מדיניות התקצוב של תשתיות תחבורה בישראל 2000-2012", יוני 2013, עמ' 12-13 ♦

בוטלה בניית כ-200 כיתות ביישובים ערביים ובפריפריה. ליאור דטל, דה מארקר, 20.6.2013 ♦

איך מגיעים לרחוב ערפאת פינת פריד אל-עטראש? בסכנין ממפים כעת את העיר כדי שיהיו לה שמות לרחובות ומספרים לבתים. בקרוב אפשר יהיה להזין את הג'י-פי-אס בכתובות החדשות, אם משרד הפנים יאשר אותם כמובן. אור קשתי, הארץ, 9.5.2013 ♦

סליחה, איפה זה רחוב הדמוקרטיה?מסיבות היסטוריות ופוליטיות שונות, בערים הערביות אין מיפוי מדויק ואין גם כתובת לאזרחים. המדינה לא נרתמת להעלות אותם על המפה, וזכות האזרחים לשרותים נפגעת. בבחירות לרשויות המקומיות, העדר הכתובת מעודד הצבעה חמולתית ופוגע בדמוקרטיה ובחופש ההצבעה. דפנה בן ברוך, דוגרינט, 23.4.2013 ♦

מחסמים לסיכויים: תחבורה ציבורית ביישובים הערביים. מסמך מדיניות מס' 5. כתיבה: חגית נעלי-יוסף וטובי כהן. עורך: רון גרליץ, עמותת סיכוי, נובמבר 2012 ♦

מספר יעדי התחבורה הציבורית ביישובים יהודיים גדול עד פי 14 מביישובים ערביים. מחקר שבדק את מצב התחבורה הציבורית ביישובים ערביים חושף פערים ואי שוויון חריפים בזמינותה ובתדירותה לעומת היישובים היהודיים. ג'קי חורי, הארץ, 29.11.2012 ♦

איך נפתור את מצוקת התחבורה בישובים הערביים בישראל?כשבכל העולם קובלים על עודף כבישים ומחלפים, ביישובי הערבים בישראל מתלוננים שאין מספיק ■ כך מסבירים שם את שיעור התאונות הקטלניות הגבוה, אך צרות יש גם בתחבורה ציבורית וברחובות המוזנחים. שירי דובר, גלובס, 23.10.2012 ♦

דוחף כפר קאסם. כיצד הצליחה העיר הערבית לחסוך מיליוני שקלים בתוך שנה וחצי באמצעות השקעה מינימלית. מה עושים ילדי רהט בשביל הכיף. למה אין דרישה לתחבורה ציבורית בחברה הערבית, והבשורה שבפתח: עד סוף 2013 תיכנס תחבורה ציבורית למרבית היישובים הערביים. מחלקה ראשונה, 15.9.2012 ♦

מדוע ערביי ישראל מחזיקים פי 2 מכוניות מהיהודים? בכפר קאסם הגיע לעיר לראשונה קו אוטובוס לפני כשנה וחצי ■ בשהם, הדומה בגודלה, יש 98 נסיעות בינעירוניות ביום לעומת אפס בכפר קאסם ■ חוסר הנגישות התחבורתית פוגע בשילוב המגזר הערבי בשוק התעסוקה. דה מארקר, 12.9.2012 ♦

תחבורה ציבורית ביישובים הערביים: בין תוכניות ממשלתיות למציאות בשטח, מאיסה תותרי פח'ורי ולירון פרחי, יוזמות קרן אברהם, מאי 2012 ♦

100 מיליון שקל לשיפור הכבישים ביישובים ערביים. משרד התחבורה ישקיע במוקדי סיכון, ובעיקר בהתקני בטיחות ובסימון כבישים ומעברי חציה ליד בתי ספר. מנתוני תאונות הדרכים עולה כי המגזר הערבי מעורב בתאונות פי שלושה מחלקו היחסי באוכלוסייה. על רקע נתונים אלה הודיע שר התחבורה והתשתיות ישראל כץ על העברת 100 מיליון שקל לשיפור התשתיות והבטיחות ביישובי הערביים. סכום זה מתווסף לתקציב של 110 מיליון שקל שהושקעו בשנה שעברה בפרויקטים בטיחותיים במגזר הערבי, הדרוזי והבדואי במסגרת תוכנית "דרך חיים" של משרד התחבורה. מעריב, 23.8.2012

"במגזר הערבי אין מספיק אוטובוסים". מחקר חדש [של יוזמות קרן אברהם]: ביישובים שבהם גרים אלפי ערבים, דרוזים וצ'רקסים אין תחנות אוטובוס, והסמטאות לא מאפשרות גישה לאוטובוסים. כלכליסט, 19.7.2012 ♦ קידום שוויוני של תחבורה ציבורית ביישובים ערבים – פרוייקט של עמותת סיכוי ♦

סקר: במגזר הערבי שורפים זבל – כי אין פינוי. 36% מתושבי היישובים הערביים היו עדים לשריפת זבל ו-50% טענו: הסיבה העיקרית היא ש"אין פינוי אשפה מהרחוב". בכנס שנערך בנושא בנצרת אמר השר להגנת הסביבה: התופעה מזיקה במיוחד לילדים ולקשישים ופוגעת בתוחלת החיים. YNET 16.3.2012 ♦

המועצה האזורית מטה אשר: "פרויקט שיקום התשתיות מפלה ישובים ערביים". הממשלה הקציבה מיליארד שקל לפרויקט שיקום תשתיות שיכלול 300 ישובים כפריים. תנאי הסף שקבעה הממשלה לכניסה לפרויקט שיקום התשתיות בישובים הכפריים הוותיקים בישראל מעלה חשש לאפליה לרעה של הכפרים הערביים לעומת הישובים היהודיים, דה מארקר, 2.12.2011 ♦

ג'סר א-זרקא מנותקת ממים כבר שבועיים. חברת מקורות מנתקת את זרם המים במועצה המקומית לעשר שעות בכל יום, לאחר שבשנה האחרונה טיפס החוב ל-5 מיליון שקלים. הארץ, 7.10.2011♦

30.  אי השוויון בטיפול המדינה באזרחיה הערבים עולה גם מהחלטת הממשלה, סמוך לאחר אירועי אוקטובר, לאשר תכנית רב שנתית המתייחסת למגזר הערבי. בהחלטה עצמה צוין, כי "ממשלת ישראל רואה חובה לעצמה לפעול למתן תנאים שווים והוגנים לערביי ישראל בתחום החברתי-כלכלי ובפרט בחינוך, דיור ותעסוקה … הממשלה תפעל לפיתוח ולקידום חברתי-כלכלי של יישובי המגזר הערבי ולצמצום הפערים בינם לבין היישובים והמגזר היהודי, בהתאם לתכנית דלהלן…"[33]. בהודעה רשמית, בה הובא בפירוט הרקע להחלטה נאמר, כי "התכנית מבקשת לצמצם את הפערים הקיימים בין יישובי המגזר הערבי למגזר היהודי … כמו גם להאיץ מגמות של שינוי, אשר יחשפו את יישובי המגזר הערבי להטבות כלכליות ממשלתיות שמיעטו להינות מהן עד כה, כמו סיוע במשכנתאות לזוגות צעירים, עידוד השקעות הון ועוד"[34]. אף דברים אלה מלמדים על מודעות לאי שוויון ביחס כלפי האוכלוסייה הערבית. מתוך דוח ועדת אור, ספטמבר 2003 ♦

"…במהלך השנים מאז קום המדינה נוצר בישראל פער חברתי כלכלי בין האוכלוסייה היהודית לבין האוכלוסייה הערבית,  שבא לידי ביטוי במגוון של אינדיקטורים סוציו-אקונומיים כמו למשל רמת הכנסה למשק בית ושיעור תעסוקה.  פער זה נוצר בין היתר בגלל השקעה נמוכה יותר של משרדי הממשלה במגזר הערבי במהלך השנים. בשל פער זה נוצר צורך לפתח מדיניות נפרדת בכל הקשור למגזר הערבי בתחומים כלכליים וחברתיים שעשויים להביא לעלייה ברמת החיים של האוכלוסייה הערבית.  שניים מהכלים האלו נמצאים בתחומי האחריות של משרד התמ"ת ñ פיתוח ועידוד אזורי תעשייה ופתרון בעיות תעסוקה…", מתוך מסמך רקע של מממ (כנסת) "מדיניות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בנושא פיתוח התעשייה והתעסוקה במגזר הערבי", 6 ביוני 2004 ♦

השלכות המחסור באזורי תעסוקה ותעשייה ביישובים הערביים, מאת ד"ר חנא סוויד, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי: כידוע, אזורי תעסוקה מהווים מקור ומנוף כלכלי לתושבים ולרשות המקומית. היעדר אזורי תעסוקה ביישובים הערביים מונע טיפוח חוסן כלכלי עצמי, וגורם להמשך השוליות והמצוקה הכלכלית-חברתית של האוכלוסייה הערבית במדינה. ♦

תחבורה ציבורית: פער עצום בין יהודים לערבים. המגזר הלא יהודי אחראי רק למחצית האחוז מסך הנסיעות בתחבורה הציבורית. משרד התחבורה מעוניין להקטין את הפער, ומשקיע כ-400 מיליון שקל בתשתית ותחבורה ציבורית במגזר הלא יהודי. שר התחבורה ישראל כץ: הוצאות נראות כבר בשטח. Ynet 22/3/2011

השר ישראל כץ: השקענו בתשתיות ובתחבורה הציבורית בישובים הלא יהודים למעלה מ-400 מיליון שקלים והתוצאות נראות בשטח: כבישים חדשים וכ-3.5 מיליון נוסעים בתחבורה הציבורית בשנה. משרד הצחבורה, 22.3.2011

פערים בתשתיות – תשתיות תחבורה המאפשרות הנגשה למקומות עבודה ותשתיות מימוניות המאפשרות יזמות והקמת עסקים משמעותיים, מתוך סיכום הדיון פיתוח כלכלת ערביי ישראל, כנס הרצליה ה-10, 2010 ♦

ראש הממשלה נתניהו אומר כי הממשלה משקיעה כ-2 מיליארד שקל במיזמים במגזר הערבי. כ-800 מיליון שקל כבר הועברו לפיתוח תשתיות בתחומי התחבורה, השיכון והתעסוקה ב-13 ישובים ערבים, ועוד כ-680 מיליון יועברו ב-4 השנים הקרובות לתכניות פיתוח במגזר הדרוזי. נתניהו דיבר ביפו בוועידת ראש הממשלה לפיתוח כלכלי. קול ישראל, 22.3.2011

תשתיות כלכליות מקומיות בלתי מפותחות. מתוך מצגת תוכנית לפיתוח כלכלי של יישובים במגזר המיעוטים, של הרשות לפתוח כלכלי במגזר הערבי, הבדואי והצ'רקסי, במשרד ראש הממשלה ♦

יום עיון בנושא ההטבות והסיוע הניתנים לפיתוח אזורי תעשייה בישובים הערבים,  30.10.2007, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי: "אפליה ממנה סובלים אזורי התעשייה ביישובים הערביים לעומת אלה שביישובים היהודיים" ♦

דו"ח עמותת סיכוי: חמש תוכניות פיתוח גדולות אושרו בעשור האחרון, במטרה לצמצם את הפערים מול אוכלוסיות המיעוטים; משרדי התשתיות והתחבורה יישמו את מרביתן, אך משרדי השיכון והתמ"ת השאירו מאות מיליונים בקופותיהם, גלובס, 21.5.2006

שר התמ"ת [אולמרט] מבטיח: הממשלה תשקיע בהקמת אזורי תעשייה חדשים בנצרת, באום אל פחם ובכפר כנא, תכלול את נצרת בתוכנית ויסקונסין ותקים מרכז תקשוב בדליית אל-כרמל YNET 22.7.2004

שרת התעשייה והמסחר, דליה איציק, אמרה בדבריה בכנס כי מדיניותה היא הענקת עדיפות למגזר הערבי משום שמגזר זה נפגע יותר במשבר הזה ומשום שהמגזר קיבל פחות במשך כל השנים. "המגזר הערבי הופלה לרעה לצערי בימי ממשלות ישראל לדורותיהם" אמרה השרה איציק, "ואני, לפחות בתוך המשרד שאני מופקדת עליו, אעשה הכל כדי לתקן ככל האפשר את העוול". אתר התמ"ת 12.2.2002

דו"ח המבקר [המדינה]בדק, בפעם הראשונה, את פיתוח התשתיות הפיסיות ביישובי המיעוטים, במיוחד במגזר הערבי. מצב הכבישים הירוד גורם לריבוי תאונות דרכים ונפגעים; תשתיות הביוב הלקויות גורמות לזיהום מי התהום ולמפגעים תברואתיים. ההזנחה החמורה ביותר היא ביישובי הבדווים בנגב. אורי ניר, הארץ אפריל 2002 ♦

יישובים רבים במגזר הערבי אינם מחוברים לתשתית של HOT ובזק, על אף שהחוק מחייב את החברות להגיע לכל נקודה בישראל ■ ועדה שמשרד התקשורת צריך להקים תוכל לכפות עליהן לחבר את היישובים, אך בגלל מחלוקת ביורוקרטית – הוועדה נשארת על הנייר, דה מארקר, 3.3.2010

מוסאווא: להוסיף 3.8 מיליארד ש' למגזר הערבי.  לפי נייר עמדה שהכין המרכז והועבר לממשלה לקראת דיוני התקציב, מדובר בסכום שעיקרו מיועד לגישור על פערי פיתוח תשתיות ביישובים הערבים מאת יואב שטרן, הארץ 9.8.2007

משרד התשתיות השלים העברת תקציב שנתי מיוחד של 105 מיליון שקל לרשויות המקומיות במגזר הלא-יהודי, להקמת מערכות ביוב מרכזיות ולשדרוג התשתיות הקיימות ביישובים הלא יהודיים ברחבי הארץ….היישובים הערבים והדרוזים סובלים מליקויים קשים בתשתית הביוב. לרשויות ערביות ודרוזיות רבות אין כל תשתית, ולאחרות יש תשתיות לקויות. YNET 15.12.2005

בנייה ציבורית במגזר הערבי – במדינת ישראל קיימת אפליה מתמשכת רבת שנים בכל הנוגע למימוש זכויותיהם של אזרחי מדינת ישראל הערבים, בכל הנוגע לתכנון ופיתוח ביישוביהם, לעומת היישובים במגזר היהודי. נייר העמדה מעלה מספר שאלות מפתח שיש לדון בהן, ברמה העקרונית, ומתוכן מוצע לגבש קווי מדיניות קונקרטיים, שניתן יהיה לפעול לקידומם .מסמך של במקום,♦

משאבים ותשתיות בחינוך לגיל הרך: דוח על מצב החינוך בגיל הרך במגזר הערבי בישראל … ,מוביל את העוסקים בתחום לתחושה חד-משמעית של אפליה וחוסר שוויון כבר ברמת הקצאת המשאבים בתקציב, לרעת הערבים. תחושה זו מתחזקת על אחת כמה וכמה מניתוח של הקצאה וניצול, בדיעבד, של המשאבים בשנים עברו." ♦

"….לא גובשה תוכנית לצמצום הפער ברמת השירותים הרפואיים. ליקויים בטיפול בסילוק השפכים ובתשתיות הביוב ביישובי המיעוטים, וכן ליקויים באספקת המים ובתשתית הכבישים, YNET 29.4.2002

מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל טוען, כי בשנת 2001 החזירו משרדי הממשלה לאוצר עשרות מיליוני שקלים שהיו מיועדים למגזר הערבי. כספים אלה לא הועברו לפרויקטים, למרות שאושרו בהחלטת ממשלה וסומנו בתקציב המדינה. מנתונים שאספה המחלקה הכלכלית במרכז עולה, כי מינהל הביוב במשרד התשתיות ניצל בשנת 2001 רק 48 מיליון שקל, מתוך 170 מיליון שהוקצבו למגזר הערבי. גלובס, 24.1.2002

סיבסוד הוצאות פיתוח תשתיות במגזר הערבי (לחיילים משוחררים), החלטה מס.  ערב4/ של  ועדת  שרים  לענייני  המגזר  הלא-יהודי  מיום 15.08.2006  אשר  צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של  החלטת ממשלה ביום 31.08.2006 ומספרה הוא 415(ערב4). ♦

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

OnePlace הוקם במאי 2011 במטרה לעודד את העברת הדיון ביחסים שבין המיעוט הערבי-פלסטיני לרוב היהודי למישור החברתי-אזרחי. האתר פועל להעמיק ולשפר דיון זה ולבססו על ידע ועובדות, להבין טוב יותר את מרכיבי הסוגיה והקשריה, לחזק את העוסקים בתחום ולהעצים את עשייתם כחלק מתמונה רחבה ומערכתית, וכן להעניק להם את כלי הידע הטובים ביותר להתמודדות עם התהליכים והקשיים השונים בניסיון להביא למציאות חיים הוגנת ושוויונית במדינת ישראל.

נושאי רוחב

המערכת הציבורית

הסכסוך

ניווט מהיר

Copyright © 2019 oneplace