ערבים בישראל

מרחב מידע רב תחומי

ערבים בישראל מרחב מידע רב תחומי

השיח על מדינה יהודית

יהודית ודמוקרטית? הגיע הזמן למחוק את המילה יהודית. …נתניהו הרי לא נכשל במבחן, הוא פשוט מתנגד לערכים שמגילת העצמאות מבטאת. הבטחותיה ל"שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה", ולאזרחות שווה ל"בני העם הערבי", תקועות בגרון לממשלת הימין־על־מלא, אפילו אם מעולם לא התממשו לגמרי גם בגבולות הקו הירוק…", אלוף בן, הארץ, 21.9.23

מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה לשעבר מזהיר: "הרוב היהודי במדינה הולך ונשחק". מוסקוביץ' אומר כי "אם ישראל חפצה להישאר כמדינה עם רוב יהודי מוצק, היא חייבת להיות מודעת לאתגרים שעומדים בפניה", ערוץ 7, י"ג בתמוז תשפ"ג, 2.07.23

הרב אליהו: "מי שלא יהודי יש לו מקומות אחרים, פה זו מדינה יהודית. צריך לייהד את המדינה". הרב שמואל אליהו מתח ביקורת על התנהלות הממשלה: "פעם הייתה החלטה של ייהוד הגליל, היום קצת מגמגמים עם זה"….רבה של העיר צפת הרב שמואל אליהו מתייחס לפירצה בסעיף הנכד בחוק השבות שתאפשר לעשרות אלפי בני אדם שאינם יהודים על פי ההלכה לעלות לישראל. ערוץ 7, י' בתמוז תשפ"ג, 29.06.23

 ר' גם: חוק הלאום וגם השיח על אופי המשטר בישראל

"הגיעה העת להגדיר מהי מדינה דמוקרטית ומהי יהודית, ואיך ערכים אלה משתלבים יחד". כנס "חוקה חברתית 2023" של ארגון "גשר" עסק במתח החברתי, שנוצר בחברה הישראלית, ובפתרונות הנדרשים על מנת להסדיר ולהבטיח את החיים המשותפים יחד. אילן גאל דור, מנכ"ל ארגון "גשר": "טוב שיש גוונים שונים בעם, אבל זה צריך להיות מתוך בסיס משותף", וואלה בשיתוף עמותת גשר, 21/05/2023

במערכה על זהות המדינה. אם בעבר הטענות על כיבוש התייחסו לשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה, הרי שהיום, ערביי ישראל מערערים על אופייה היהודי של המדינה. תהליך זה עלול לשמוט את הקרקע מתחת לרגלי המפעל הציוני ולהסיג לאחור את הישגי ההתיישבות העברית. שהרי חלקים נכבדים בארץ ובהם הגליל והנגב, הערים המעורבות, המשולש וואדי ערה, הם כבר מזמן ערביים באופיים…בשנים האחרונות העקורים דורשים להקים שכונות של בנים ממשיכים, בקרקעות שעליהן הוקמו מושבים וקיבוצים, ולהשוות זכויותיהם לבני המקום היהודים. היום ובהתבסס על פסקי העליון, לא ניתן להבטיח שהדבר יישאר בגדר דרישה בלבד." ד"ר יחאיל שבי, ערוץ 7, 19.5.23

המחלוקת בין "יהודית" ל"דמוקרטית" היא דיון קיומי לעתיד הישראלי. בגיל 75, החברה הישראלית נמצאת בגיל ההתבגרות, סוערת סביב זהותה העצמית. כדי להיחלץ ממנו עליה לעבור מהעימות הפוליטי השוצף להקשבה מעמיקה ורצינית,  פרופ' ידידיה שטרן, מקור ראשון,  ד׳ באייר ה׳תשפ״ג  (25/04/2023 22:27)

"את המחלוקת על זהותה היהודית של מדינת ישראל, ובהתאמה על מגילת העצמאות, אי אפשר להכריע". מגילת העצמאות נוכסה בחודשים האחרונים ע"י המוחים נגד הרפרומה המשפטית לטובת המחאה, אך למעשה המגילה מדברת ברובה על זהותה היהודית של מדינת ישראל. הזהות הזאת נמצאת במחלוקת קשה מראשית ימי התנועה הציונית, כשגם מגילת העצמאות ערה לה, ומכילה בתוכה את כל הזהויות, ללא הכרעה ביניהן, אסף משניות, ערוץ 7, ד' באייר תשפ"ג, 25.04.23

בראיה יהודית, העיקר שיישאר מהמחאה היא הקריאה לחירות. בראיה היסטורית של סיפור העם היהודי, הדבר העיקרי שיישאר מהמחאות הנוכחיות הן הקריאה לחירות. הקריאה היהודית וסיפור יציאת מצרים מביאים בשורה של שימוש בתבונה בכוח על מנת להיטיב, אבי דבוש, סרוגים, 10.04.23, י"ט בניסן תשפג

יהודית ודמוקרטית: ערכים שמחזקים זה את זה. לאורך השנים הרגל ה"יהודית" הלכה והתרוקנה מתוכן ממשי, בעוד הרגל ה"דמוקרטית" קיבלה נפח שהלך והתעצם • החישול המסיבי יצא לפועל בדמות חוק הלאום שחוקקנו, והוא עיגן בטקסט חוקתי בעל משמעות את היותה של המדינה מדינה יהודית • רק בהרמוניה שני הערכים יבואו לידי ביטוי תוך יציקת תוכן משותף לאופייה של ישראל, איילת שקד, גלובס, 10.04.2023

יו"ר חד"ש: "אנו החלופה למפעל הציוני". עיסאם מח’ול יו"ר החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש) אומר, כי מפלגתו אינה מקבלת את הקביעה שישראל הינה מדינה יהודית במהותה או במציאות. דלית הלוי, ערוץ 7, כ"א באדר תשפ"ג  14.03.23

טיבי תוקף: "יהודית ודמוקרטית זה אוקסימורון". טיבי טען כי מדינה יהודית לא יכולה להיות דמוקרטית, וביקר את המחאה נגד הממשלה: "יש דברים אחרים שמדאיגים אותנו, למשל מעשי רצח, הכיבוש, הגזענות הגואה", בנצי רובין, חדשות סרוגים,16.01.23  , כ"ג בטבת תשפג

ההסכמים הקואליציוניים מבשרים על העדפה של "היהודית" על פני "הדמוקרטית". ההסכמים הקואליציוניים הנרקמים מבשרים העדפה של "היהודית" על פני "הדמוקרטית" במובן הלאומי. לכן, צריכות שלוש מפלגות המרכז הגדולות – הליכוד, יש עתיד והמחנה הממלכתי – להסכים על שינוי כללי המשחק ובראשם: שינוי שיטת הבחירות…אשר יגורנו בא לנו: ההסכמים הקואליציוניים הנרקמים אכן מבשרים העדפה של "היהודית" על פני "הדמוקרטית" במובן הלאומי. כך מול ערביי ישראל והפלסטינים ביהודה ושומרון, וגם במובן הדתי, מול הציבור החילוני והזרמים שאינם אורתודוקסיים…",  יאיר שלג, מקור ראשון,  י״ז בכסלו ה׳תשפ״ג , 11/12/2022

מדינה יהודית בבוידעם של חד"ש. "…חד"ש, והמרכיב העיקרי שלה, מק"י, מייצגים כוח חשוב בציבור הערבי. רבים בציבור היהודי מבינים שזהו כוח מתון יחסית — מתון יותר מגורמים לאומניים ואיסלאמיסטיים קיצוניים, כוח שלמרות עמדותיו האופוזיציוניות החריפות מעולם לא כפר בזכות קיומה של ישראל. יש הזוכרים כי המפלגה הזאת תמכה בהקמת המדינה, לאחר שאימצה את תוכנית החלוקה שדיברה על מדינה יהודית לצד מדינה ערבית, ונציגה אף חתם על מגילת העצמאות…", פרופ' אלכס יעקובסון, הארץ, 12.2.22

יעקובסון, החידוש של רע"ם הוא בקבלת חוק הלאום. "…משך עשורים רבים הדגישו המנהיגים של מק"י, לרבות בימי העצמאות, כי עצם הלגיטימיות של מדינת ישראל אינה שלמה כל עוד החלק השני של תוכנית החלוקה — המורה על הקמת מדינה שתבטא את זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני — אינו מיושם…ב–2007, כאשר דרשה ממשלת ישראל מאש"ף לראשונה להכיר ב"מדינה היהודית" כתנאי למו"מ מדיני, הובילו מק"י וחד"ש את ההתנגדות…מנסור עבאס אינו מכיר בזכות ההגדרה העצמית, כפי שדוגלות מק"י וחד"ש, ובעקבותיהן בל"ד, תע"ל ואחרים. החידוש של רע"ם הוא בקבלת והפנמת חוק הלאום שמקבע חוקתית את העליונות היהודית בין הנהר לים. .." רג'א זעאתרה (הוועדה המדינית של חד"ש), הארץ, 9.1.22

מנסור עבאס עומד על כתפי ענקים "…קצפם של חסידי המשותפת יצא על דברים שהשמיע עבאס ב"ועידת ישראל לעסקים", ובייחוד על הצהרתו כי "מדינת ישראל נולדה כמדינה יהודית, והיא תישאר ככה"…. דומה שהמלחמה שהכריזו כל המתיימרים להיות שמאל ערבי נגד עבאס נובעת מהעובדה, שהוא תפס את הנישה שהם היו אמורים לתפוס: "אנחנו צריכים לקדם גם את העניין שלנו וגם את העניין הליברלי־דמוקרטי, ולא להתבכיין"… סלמאן מצאלחה, הארץ, 5.1.22

עבאס מכיר במדינה היהודית. מה חד"ש בזה? "…י מהמקשיבים לפולמוס זה מודע לכך שמפלגה זו לא רק הכירה במדינה היהודית הרבה לפני עבאס, אלא גם נתנה לה הכשר אידיאולוגי? עבאס מכיר במדינה היהודית דה־פקטו, כמציאות קיימת, שאין לו כוונה לערער עליה, ואילו מק"י קיבלה אותה כביטוי צודק לעיקרון פרוגרסיבי אוניוורסלי — זכות העמים להגדרה עצמית לאומית… עבאס הבהיר בדבריו, ש"למדינה יכולה להיות זהות, וגם היא יכולה להיות שוויונית לכל אזרחיה, ולהיות מדינת כל אזרחיה". דבריו ראויים, אמיצים וחשובים, אבל חידוש אין בהם…", פרופ' אלכסנדר יעקובסון, הארץ, 1.1.22

הסערה סביב ההתבטאות של עבאס: הוא לא הח"כ הערבי הראשון שאמר ש"מדינת ישראל יהודית". מנסור עבאס הטיל השבוע פצצה בוועידת ישראל לעסקים של גלובס: "מדינת ישראל היא מדינה יהודית וככה היא תישאר" • ח"כים מהרשימה המשותפת מיהרו לתקוף אך גם הם התבטאו כך בעבר • וגם: בכירים לשעבר חלוקים איך צריך לפעול מול איראן, דני זקן, גלובס, 23.12.2021

"מדינת ישראל לא תשאר יהודית": ח"כ תומא סלימאן משיבה אש למנסור עבאס. חברת הכנסת תקפה את התבטאותו האחרונה של יו"ר רע"ם בראיון אצל גולן יוכפז וענת דוידוב, ואמרה: "נראה שחוק הלאום מקובל עליו, תמורת המעט שקיבל, הוא ויתר על הרבה עקרונות", מעריב, 103FM 22/12/2021

מנסור עבאס: "מדינת ישראל היא מדינה יהודית וככה היא תישאר. השאלה היא מה המעמד של אזרח ערבי". "מדינת ישראל נולדה כמדינה יהודית, והשאלה היא איך משלבים את החברה הערבית בתוכה", כך אמר היום (ג') ח"כ מנסור עבאס, יו"ר רע"ם, בשיחה עם מוחמד מג'דאלה, פרשן ערוץ 12 ומנהל ערוץ החדשות נאס בוועידת ישראל לעסקים…",  גד פרץ, גלובס, 21.12.21

השיח המשטרי החדש של הימין המתנחלי. מה עומד מאחורי עליית השיח הלאומני בישראל בעשור האחרון, ששיאה בחקיקת חוק הלאום? ההצדקה הציונית לעליונותם הפוליטית של יהודים בגבולות 67׳ הולכת ומאבדת תוקף. עם התפוררות פרדיגמת שתי המדינות והיטשטשות הקו הירוק, נדרש הימין המתנחלי לייצר לגיטימציה מחודשת לעליונות יהודית, הפעם עבור המשטר הלא-דמוקרטי במובהק שבין הירדן לים, שצפוי להתבסס על מיעוט יהודי , ד"ר ראיף זריק, "הזמן הזה", גיליון מס 1, מכון ון ליר, מאי 2020

דמוקרטיה חלולה. על פי חברי הממשלה, העם הוא העם היהודי בלבד, והרוב בשלטון הרוב הוא הרוב מבין היהודים, שכן הערבים אינם חלק מהעם. זו איננה דמוקרטיה, אלא תפיסה מעוותת של דמוקרטיה חלולה, ד"ר עמיר פוקס, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 9.3.20

הרב שרלו: מי צריך להחליט איך תראה מדינת יהודית? שתי דרכים עומדות בפנינו בנושא המאבק על זהותה של המדינה היהודית. באיזה דרך ראוי לבחור ומי יחליט בסוף בשאלות השבת, הכשרות , הנישואים וכו'? הרב יובל שרלו, כיפה, ד באב התשעט, 05 באוגוסט, 2019 9:23 

האם מנהיגי הציונות שאפו בכלל להקמת מדינה יהודית? שורה של ספרי עיון שראו אור באחרונה מעלים יחד השערה מפתיעה: ייתכן שמאמציה של ישראל למנוע עצמאות פלסטינית מעוגנים ברתיעה היסטורית ממודל מדינת הלאום עצמו, פרופ' אריה דובנוב ואיתמר בן־עמי, הארץ, 22.05.2019 15:45 עודכן ב: 19:38

רק הכרה ערבית בישראל כמדינה יהודית תוכל לסיים את הסכסוך. הכרה פלסטינית בזכות ההיסטורית להגדרה עצמית של העם היהודי בארץ ישראל אינה רק צעד סמלי, אלא הכרחית מבחינה מעשית לכל תכנית שלום עתידית, פרופ' בנימין בראון, מידה,  | 27/04/2019

כן, מדינת הלאום של העם היהודי. "…מנסחי מגילת העצמאות לא ראו שום הבדל בין "מדינה יהודית" לבין "מדינת הלאום של העם היהודי", משום שמדובר בשני שמות לאותו הדבר… מאחר שברוב מדינות הלאום יש מיעוטים לאומיים, מועצת אירופה ניסחה אמנה שתנחה את חברות האיחוד בשאלה כיצד צריכה מדינה דמוקרטית הגונה לנהוג במיעוטים… את אופיה היהודי של המדינה ניתן יהיה לבטל רק אם תבוטל הדמוקרטיה…", גדי טאוב וניסים סופר, הארץ, 18.4.2019

ביי ביי ציונות. "…כמה פעמים עוד צריך לחזור ולומר שהציונות סיימה את תפקידה? … זה הזמן שמי שלא בחר בנתניהו וגנץ יבחן את עדר הפרות הקדושות שרבץ לידו כל חייו. הכל חייב בחינה מחודשת. הסמלים, ההגדרות והאמונות. גם החיבור המאולץ בין "דמוקרטית" ל"יהודית". למה לא די ב"דמוקרטית"? הרי דמוקרטיה יכולה להיות גם יהודית. ובאיזו יהדות מדובר? של הרבי מגור או של זנדברג? הידיעה שאיתמר בן־גביר יקרא מחר באותה הגדה שאני אקרא בה מעבירה בי צמרמורת קרה….", יוסי קליין, הארץ, 18.4.2019

בל"ד דורשת מבג"ץ להכריע בין עליונות יהודית לדמוקרטיה. בל"ד עתרה לבג"ץ לאחר שנשיאות הכנסת מנעה כל דיון בהצעת חוק "מדינת כל אזרחיה". המסר למפלגה: אתם יכולים לשבת בכנסת אבל לא לקדם את המצע שלכם. השופטים נשמו לרווחה עם ההודעה על הקדמת הבחירות, מאת: אורלי נוי, שיחה מקומית,  25.12.2018 ♦

"הממסד הישראלי רוצה לנצל את לוסי אהריש". הפובליציסט עודה בשאראת מאמין שחוק הלאום לא יחולל שינוי של ממש במציאות הישראלית ומודה שהסכסוך הישראלי-פלסטיני יחסר לו אם יהגר מכאן. עכשיו הוא מוציא ספר ילדים חדש ומסביר למה הוא מאוהב בגיבורים של עמוס עוז, יהודה נוריאל, YNET, 08.12.18 ♦

"בגן הייתי הילד הערבי היחיד והאחרים היו קוראים לי 'ערבי מסריח'. לא הבנתי מה זה אומר, גם הם לא". מתבאס על הגזענות הסמויה שהוא חש מהבכירים בטלוויזיה. גם מ'פאודה'. ומהמציאות שמכריחה זוגות מעורבים כמו לוסי אהריש וצחי הלוי להסתתר. מברלין, שם הוא חי עם אשתו הטרייה, עדי שילון, הוא מביט על מה שקורה בישראל, ואין לו ממש חשק לחזור. עכשיו יוסף סוויד מככב בפריים–טיים ב'כפולים' ומייחל ליום שלא ייתנו לו רק תפקיד של ערבי או מחבל, רז שכניק, 7 לילות ידיעות אחרונות, 4.12.2018 ♦

יהודים, ישראלים – הגיע הזמן שנחליט מי אנחנו. "…האם יש אומה ישראלית? בוודאי שיש. האם יש אומה יהודית? בוודאי שלא.היהודים הם עדה אתנית-דתית, המפוזרת בעולם. הם שייכים ללאומים שונים ורבים. יש להם זיקה חזקה למדינת ישראל, ותבוא עליהם הברכה. אנחנו, בארץ זו, מהווים את האומה הישראלית, שחבריה העברים שייכים גם לעם היהודי…חוק הלאום החדש, בעל האופי החצי-פשיסטי, מראה לנו עד כמה דחוף לנהל את הוויכוח הזה. עלינו להחליט מי אנחנו, מה אנחנו רוצים, לאן אנחנו שייכים. אחרת אנחנו נידונים לחיות לעולם במדינה זמנית…", אורי אבנרי, הארץ, 07.08.2018 12:47 עודכן ב: 15:39 ♦

היום שבו נגזלה מאיתנו המדינה היהודית. "…הרוח האולטרה־ליברלית, השלטת באקדמיה הישראלית, לבשה בשנים האחרונות מחלצות חדשות, והיא שוללת מיהדותה של המדינה אפילו את ליטרת הלגיטימיות הדלה שהיתה רגילה להעניק לה… תחת השם המכובד "פרויקט תקווה ישראלית" יוצאת מבית הנשיא קריאה ברורה לטשטוש אופייה היהודי של המדינה, ולהמרתו באופי אזרחי שאיתו יוכל להזדהות כל אזרח במדינה, אף אם אינו יהודי, או שהוא עוין את המפעל הציוני. ..", ד"ר אסף מלאך, ראש המכללה למדינאות ויו"ר ועדת המקצוע ללימודי אזרחות, ישראל היום, 24.4.2018 ♦

מדינה יהודית עם משטר דמוקרטי. מתחת לוויכוח על חקיקת פסקת ההתגברות מסתתרת מחלוקת בשאלה מה צריך להיות הצביון של מדינת ישראל…הם התכוונו שהיא תהיה בעלת משטר דמוקרטי, אבל לא טרחו לציין זאת בהכרזתם. הם בוודאי לא התכוונו להעניק לערכים ליברליים עליונות על פני ערכים לאומיים ורצון רוב העם…", עמנואל שילה, ערוץ 7, ג' באייר תשע"ח 18/04/18 ♦

ממשלת ישראל נגד המדינה היהודית. "… בשורות הבאות אבקש להראות כי הממשלה פועלת בנחרצות וביעילות נגד אופיה היהודי של ישראל, וזאת בארבעה מישורים: קיומה של המדינה כיהודית; ההיסטוריה היהודית של פעולה למען מיעוטים; זיקתה של ישראל לעם היהודי, ומעמדה של ישראל בעולם כמדינה יהודית…", פרופ' מרדכי קרמניצר, הארץ, 15.04.2018 ♦

איילת שקד: "ייהוד הגליל – לא מילה גסה". שרת המשפטים דיברה בפתיחת הקונגרס הישראלי ליהדות ודמוקרטיה בת"א: "חוק הלאום צריך לתת כוח חוקתי לשופטים לחזק את ההיבט היהודי הלאומי. בספר החוקים שלנו מעוגנים הערכים האוניברסליים, אבל הערכים היהודים והלאומיים לא קיימים", משה גורלי, כלכליסט, 12.02.18 

השמאל מוכן לדבר על ה־כ־ל, רק לא על "זה". "… בניגוד להיגיון הפשוט, רעיון הדו־קיום או ההשתלבות היהודית במרחב, כשווה בין שווים, לא הפך לרעיון שראוי להילחם בעבורו. אפילו נווה שלום, הסמל האולטימטיבי של הברית האשכנזו־פלסטינית ומי שרצה להיות מופת לדו־קיום, איבד כבר מזֹוהרו…" רון חכלילי, הארץ, 8.2.2018 

הצביעות של סלים ג’ובראן וההמנון הלאומי. כאשר השופט לשעבר מבקש לשנות את מילות ‘התקווה’, זאת רק דרך להסוות את כוונתו האמיתית – להפוך את המדינה היהודית למדינת כל אזרחיה, אריאל בולשטיין, מידה,  | 07/02/2018 ♦

שקד נגד פסיקות העליון: "הציונות לא תמשיך לכופף ראשה". בנאום סוער בוועידת המשפט, שהופסק למספר דקות בשל התפרצות מפגינים, תקפה שרת המשפטים את החלטת העליון בנושא המסתננים: "הפסיקה הישראלית לא רואה את שמירת הרוב היהודי כערך האמור להישקל". היועמ"ש מנדלבליט: "הזכות להפגין היא זכות יסוד ועל כך אין דיון", גלעד מורג וטובה צימוקי, YNET, פורסם:  29.08.17 

מה משמעות מדינת הלאום של העם היהודי במאה 21?  מכון ראות גאה להציג את ממצאיו נוכח הפער הגדל והולך בין ישראל לבין יהדות התפוצות, שעלול אף להגיע לקריאת תגר פנימית על מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. המסמך מציע שינויי מדיניות ופעולות נוספות הדרושות לטיפול ופתרון בעיה זו. אפריל 2017 

שוויון אזרחי, אבל לא בכל המקרים. "המיעוט הערבי תובע מהרוב היהודי ומהמדינה שוויון מלא. המדינה ורוב אזרחיה היהודים נכונים להעניק למיעוט הערבי בישראל שוויון. אבל — וזהו אבל ענק — יש הבדל תהומי בין משמעות השוויון בעיני הרוב היהודי למשמעותו בעיני המיעוט הערבי. בעוד שהמדינה והרוב היהודי מדברים על שוויון אזרחי בתקציבים, זכויות פרט וכדומה, מנהיגי המיעוט הערבי תובעים שוויון לאומי בין המיעוט הערבי לרוב היהודי, שמשמעו שינוי מהותי של אופי המדינה כמדינה יהודית… אבל יש סוגיות שאותן צריך לבחון בהקשר הרחב. יש מקרים שבהם זכותה וחובתה של ישראל להגן על זהותה כמדינת לאום יהודית ודמוקרטית.", שוקי פרידמן (המכון הישראלי לדמוקרטיה), הארץ, 25.03.2017 

אחמד טיבי: "אם תהיה מדינה אחת – אהיה רה"מ". שעות ספורות אחרי תום פגישתם של נתניהו וטראמפ, ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) מספק הצהרה חריגה. "אם תהיה מדינה אחת לישראלים ולפלסטינים – אני אהיה ראש הממשלה". הוא הסביר את דבריו בשינוי דמוגרפי אפשרי כך שהפלסטינים יהפכו לרוב ואף הוסיף: "גם חלק מהיהודים יצביעו לי", חדשות 2 | חדשות 2 | פורסם 16/02/17 09:22  ♦

נתניהו ועודה נגד מדינת היהודים. כשהוא מרחיק את פתרון המדינה הפלסטינית, המחנה הלאומי בראשותו של נתניהו שומט את שתי אבני היסוד שעליהן מושתת החזון הציוני הישן והטוב – היהדות והדמוקרטיה, בדיוק כמו מנהיגי הרשימה המשותפת, עקיבא אלדר, אל מוניטור, 14.2.2017 ♦

מדינה יהודית, אך שוות זכויות: חוק הלאום יובא להכרעת השרים ביום ראשון. הגרסה המרוככת שתובא להצבעה בוועדת השרים תעגן בחקיקה את ישראל כ"מדינת הלאום של העם היהודי", ותבטיח שוויון זכויות לכל אזרחיה – הגדרה שלא הופיעה עד כה בחוק הישראלי, יהונתן ליס, הארץ, 18.01.2017 

ראו גם: השיח על אופי המשטר בישראל 

לא רק אלאור אזריה: כמה דברים ששמאלנים לא מצליחים להבין בקשר למזרחים מהפריפריה. פרופ׳ ניסים מזרחי מפרק באזמל חד כמה מהעמדות של השמאל הליברלי ושוחר זכויות האדם, וחושף הנחות בעייתיות שמסתתרות מאחוריהן….. ״ישראל היא מדינה יהודית לא רק בהגדרתה הפורמלית, אלא גם בתפישה של מרבית היהודים שחיים בה. יהדות היא משאב יקר ערך בישראל — היא הופכת אדם לאזרח ממדרגה ראשונה. לערבים יש אזרחות, אבל ההשתתפות שלהם במרחב המדינתי מצומצמת מאוד… הגבולות החברתיים בין יהודים לערבים הם בלתי עבירים…בזירה היהודית־ערבית אין כרגע מענה פוליטי הולם. עד היום, אף ממשלה לא התמודדה ברצינות עם השאלה כיצד מייצרים מרחב ציבורי משותף בתנאים האלה…", נעם בוקסבאום, דה מרקר, 05.01.2017 ♦

מיזוג אופקים: מחשבה מדינית יהודית-ישראלית. המחקרים שקובץ מיזוג אופקים: מחשבה מדינית יהודית-ישראלית, מעידים על כך שהזהות המדינית היהודית בישראל נוצרת ומתפתחת מתוך מפגש בין מחשבה מדינית כללית לבין רובדי עומק המצויים במסורת היהודית כמו גם בשפה הישראלית, הממזגת עבר והווה. המחקרים, שנכתבו על ידי עמיתות ועמיתי קרן שייר למחשבה מדינית יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים, מאירים היבטים שונים של קשר בין מקורות יהודיים מסורתיים ומקורות ישראליים בני זמננו, ודנים במגוון סוגיות ובהוגים מרכזיים במסורת המחשבה המדינית לדורותיו, בעריכת: דן אבנון / דוד מ´ פויכטונגר, הוצאת מאגנס, 2016 [תוכן העניינים ופרק המבוא] ♦

הליך לבדיקת עיגון חוקתי של זהות המדינה, משרד המשפטים, 2014 ♦

איילת שקד: "על ישראל להיות מדינה יהודית יותר". שרת המשפטים: "נהיה למדינה דמוקרטית יותר ככל שנהיה מדינה יהודית יותר, ונהיה למדינה יהודית יותר ככל שנהיה למדינה דמוקרטית יותר… שרת המשפטים איילת שקד פרסמה, במאמר לכתב-העת "השילוח", את ה"אני מאמין" שלה בענייני דת ומדינה",  שירות גלובס   05/10/2016 

ביתם של כל הישראלים. כאשר הקהילה הבינלאומית הכירה בקיומם של שני העמים בארץ שבין הים והירדן ובזכות של שניהם לעצמאות לאומית, היא כינתה את שתי מדינות הלאום שהיו אמורות לקום בעקבות החלוקה "מדינה יהודית" ו"מדינה ערבית". זהו הפירוש הסביר והמוסמך ביותר למונח "מדינה יהודית"…לטעמי, תפקידה של ישראל, גם במצב של שלום, צנוע הרבה יותר אך מאתגר דיו: להיות בית לאומי ראוי לעם היהודי, ובו בזמן — ביתם ומולדתם של כל הישראלים, בלי הבדל דת ולאום, ד"ר אלכסנדר יעקובסון, הארץ, 24.9.2016 ♦

חנין זועבי לא לבד. למה מתכוונים מנהיגי הציבור הערבי בישראל כשהם מדברים על "פתרון שתי המדינות"? האמירות הגלויות אינן מותירות מקום לספק: הקמת מדינה פלסטינית לא תשים קץ לשאיפה לחסל את המדינה היהודית, עדי ארבל, מידה,   18/09/2016 

שום צו אלוהי. בניגוד למה שכותב עבד ל. עזב ("הארץ" 21.8), שום צו אלוהי אינו הבסיס להשקפתי הציונית. הבסיס לה הוא הניסיון ההיסטורי של חיי היהודים כמיעוט, וההבנה שהפתרון שחייבים לתת לו הזדמנות אמיתית הוא בית לאומי ליהודים, שבו ישלטו בגורלם… ייתכן שיש מקום לטעון נגד צורת ההתארגנות של היהודים בארץ ישראל במאה ה–20, שהדירה ערבים….", עמוס שוקן, הארץ,23.08.2016 ♦

יהודית = דמוקרטית . מאחורי הוויכוח המתמשך בין רוני שוקן לצביה גרינפילד — בשאלה אם ישראל יכולה להיות גם יהודית וגם דמוקרטית ("כן, יהודית ודמוקרטית", צביה גרינפילד, "הארץ" 12.8; "דיון שאיבד קשר עם המציאות", רוני שוקן, 19.8, בין השאר) — עומד היסק מפתיע: מרשימת חטאיהן של ממשלות ישראל ואזרחיה, גוזר שוקן שליהודים אין זכות להגדרה עצמית. ועוד בשם הדמוקרטיה. גדי טאוב, הארץ, 24.08.2016 ♦

"כשיהדות פוגשת מדינה" בעריכת פרופ' ידידיה שטרן, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2016 [פרק המבוא בלינק] ♦

החל הקרב המשפטי על טיוטות מגילת העצמאות. 68 שנה לאחר הכרזת העצמאות נפתח הדיון בתביעת המדינה לבעלות על הטיוטות שכתב מנסחה הראשון של מגילת עצמאות, בניסיון למנוע מיורשיו למכור אותן, משה גורלי, כלכליסט, 11.5.2016♦

מחצית מהיהודים תומכים בגירוש ערבים. סקר ענק שערך מכון המחקר האמריקני "פיו" מצביע על כך שעמדות האוכלוסייה היהודית מפולגות בכל הנוגע לרעיון הכללי של חיים משותפים עם האוכלוסייה הערבית, המהווה כ-20% מהחברה בישראל. 43%: "לא רואים אפשרות של קיום מדינה פלסטינית לצד ישראל", חדשות 2 | חדשות 2 | 08/03/16 ♦

קונפליקט בסיסי: ערביי ישראל והמדינה היהודית. קיפוח? גזענות? אפליה? רבים רוצים לראות במילים הללו את הסיבה לניכור ולמעורבות הגוברת והמדאיגה של ערביי ישראל בטרור ● אך האמת היא שמדובר פשוט בשנאה שורשית ועמוקה למדינת היהודים, המונעת מהם להיות אזרחים נאמנים ● מאמר דעה של פרופ' מרדכי ניסן, מידה, 24.1.2016 ♦

41% מהציבור היהודי בארץ: ישראל יותר יהודית מדמוקרטית. סקר גלצ: רק 22% מהנשאלים בסקר השיבו שישראל לדעתם יהודית ודמוקרטית במידה שווה. בנוסף – 69% מהנסקרים טענו כי ריבוי התפקידים של רה"מ נתניהו פוגע בדמוקרטיה הישראלית, עידו בנבג'י, 16.1.2016 ♦

במדינת היהודים שוויון לערבים הוא בלתי אפשרי בהגדרה. מאז הקמת המדינה ועד היום נאבקים הפלסטינים אזרחי ישראל להשגת שוויון. ניתן להניח שגם חלק ממנהיגי המדינה האמינו בשוויון כערך, והתוצאה היא עדיין כישלון מוחלט ומתמשך. אולי הגיע הזמן לשאול למה? עֻמר אלע'בארי, שיחה מקומית ,  | 20.1.2016 ♦

השמאל מבלבל במכוון בין דמוקרטיה לבין שוויון. הדמוקרטיה מוצגת כיום במדינת ישראל, כמבוססת על מספר עקרונות, וביניהם עיקרון השוויון – עיקרון שמעולם לא היה חלק מהדמוקרטיה. המטרה היא ברורה – עיקרון השיוויון נועד להפוך את מדינת ישראל ממדינה יהודית, למדינת כל אזרחיה, הרב חננאל זייני, חדשות סרוגים,   13.01.16  ג' בשבט תשעו ♦

מדינת היהודים, אבל גם ערבים. שילובם של ערביי הארץ בחברה הישראלית הוא אתגר לאומי וחברתי • אי־ההכרה של ההנהגה הערבית בקשר ההיסטורי של היהודים אל הארץ בולמת את ההתקדמות • קבלת עיקרון זה היא המפתח לדו־קיום, דרור אידר, ישראל היום, 8.1.2016 ♦

מדינת היהודים ולא מדינת החרדים. חבר הכנסת מיקי זוהר, שמבקש לאסור על פתיחת עסקים בשבת, לא מבין את מהותה של מדינת ישראל עוד מחזונו של הרצל ומורשתו של ז'בוטינסקי: לאפשר לכל יהודי לחיות בה על פי דרכו ואמונתו. לא צריך להפריד את הדת מהמדינה, אבל חייבים להפריד את הדת מהפוליטיקה, אביגדור ליברמן | mako | 23/12/15  ♦

אין יצור כזה, דמוקרטיה יהודית. "…צירופים כמו "דמוקרטיה יהודית", "מוסר יהודי" ואף "מדינה יהודית", הם בהכרח נבובים. הם מולבשים על מושגים וערכים כלליים, שרוקנו מתוכנם האוניברסלי ובמקומו הושתל תוכן המותאם למידותיו ולצרכיו של המקרה הפרטי…", יגאל עילם, הארץ, 21.12.2015 ♦

מדינה יהודית, דמוקרטיה וסמנטיקה. "…האם המקורות לפירוש דמוקרטי ל"מדינה יהודית" חסרי משקל? הרי "מדינה יהודית" מופיעה בהחלטת החלוקה של האו"ם מ–1947 — האישור הבינלאומי הראשון לעיקרון של שתי מדינות לשני העמים. ..", אלכסנדר יעקובסון, הארץ, 08.12.2015 ♦

שקד: אסור שנהפוך למדינה ערבית ולא דמוקרטית. שרת המשפטים דיברה באוניברסיטת בר אילן על ההגדרה "מדינה יהודית ודמוקרטית", והביעה ביטחון ש"נהיה למדינה דמוקרטית יותר ככל שנהיה מדינה יהודית יותר, ולהיפך", טובה צימוקי, YNET, 14.12.15 ♦

קרי מזהיר ממדינה דו-לאומית: "ישראל לא תוכל להיות יהודית ודמוקרטית". בנאום תקיף ב"פורום סבן" בוושינגטון הציג מזכיר המדינה חזון עגום לגבי ישראל אם לא תיפרד מהפלסטינים בשתי מדינות: "איך ישראל תשמור על אופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית בין הים לנהר בלי רוב יהודי? יהיו חוקים שונים לישראלים ולפלסטינים", יצחק בן חורין, וושינגטון, YNET  06.12.15 ♦

שיח מוקצן ומציאות מתונה. האם הטענות על קִצה המתקרב של הדמוקרטיה בישראל נכונות? מחקרים חדשים מראים אחרת. אשר כהן, ערוץ 7, , כ"א בכסלו תשע"ו 03/12/15 

שינויים בלימודי האזרחות: מחזקים את היהודית, זורקים את הדמוקרטית. על פי מחוון ללימודי לאזרחות שפרסם משרד החינוך: הרוב קובע, וזכויות המיעוט הן משניות; תפיסת ארץ ישראל השלמה היא הבטחה אלוהית, וגם התחייבות בינלאומית; המוסלמים מופרדים מהדרוזים והנוצרים; ורוחו של חוק הלאום, שעדיין לא עבר בכנסת, מרחפת מעל, מאת עירית קינן,  שיחה מקומית | 3.12.2015 ♦

הרוב היהודי תומך בשוויון זכויות לערבים, "האם במצב בו רוב היהודים מתנגדים לצירוף מפלגות ערביות לקואליציה יכול להתקיים שיוויון זכויות אמיתי?…. נתוני מדד הדמוקרטיה 2015 מוכיחים כי יש לממשלה מנדט ציבורי לממש חזון זה ולקדם באופן אקטיבי שוויון זכויות לאזרחי ישראל הערבים", חנן כהן, דה מארקר, 29.11.2015 

השרה שקד: "כשמדברים על גזענות אי אפשר להתעלם מאפליית ערביי ישראל". שרת המשפטים נאמה בכנס "נלחמים בגזענות" והבהירה כי "מדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי אך היא משטר דמוקרטית וערביי ישראל הם חלק אינטגרלי"…שרת המשפטים איילת שקד אמרה היום (שני) בכנס, דנה סומברג, מעריב און ליין, 23/11/2015 ♦

יהדות היא עדיין בסיס הכרחי לישראליות? מהי מדינה יהודית? האם החרדים דווקא מתמתנים? והאם ישראל היא חלק ממהלך גאולי משיחי? השאלות והתשובות בספר "כשיהדות פוגשת מדינה", ynet פורסם:  22.09.15 ♦

די ל"יהודית". "…ביום שישראל תשתחרר מהכפייתיות הזאת, ותהפוך למדינה ככל המדינות, דמוקרטיה ככל הדמוקרטיות, היא גם תהפוך למקום צודק ובטוח יותר. בינתיים זו אחת מאבני הנגף העיקריות…", גדעון לוי, הארץ, 13.09.2015 ♦

המיעוט הערבי בישראל והשיח על "מדינה יהודית", מאת: אריק רודניצקי , המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2015. הורדה חינם.

ריבלין: "דמוקרטית ויהודית, יהודית ודמוקרטית, בדיבור אחד – זהו האתגר הגדול שלנו". נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו התייחסו היום לקונפליקט שמעורר לאחרונה חוק הלאום. ריבלין, בטקס השבעת שופטים, דיבר על הצורך לאזן בין יהדות לדמוקרטיה, בעוד ראש הממשלה שנפגש עם מקבילו הסרבי דיבר על הצביעות של הפלסטינים שאינם מוכנים להכיר ביהדותה של ישראל, חדשות nana10, 01/12/2014 ♦

מה בן גוריון היה חושב על חוק הלאום. גם 41 שנים לאחר מותו, ישראלים רבים מתגעגעים לראש הממשלה הראשון שידע בחכמה כיצד ליישב את ערכי ישראל היהודים מול אלו הדמוקרטים. ראש אמ"ן לשעבר משרטט כיצד קיבל את ההחלטות המכריעות, עמוס ידלין, וואלה-דעות, 01 בדצמבר 2014 ♦

על הברכה שבהצעת חוק יסוד הלאום. הנחת ההצעה על השולחן מזמינה בחינה מחדש לא רק של הצעת חוק היסוד, שהאפליה נודפת ממנה, אלא גם של הסדר החוקתי הישן שהתרגלנו אליו (טורים, חדשות), ד"ר אורי וייס, כיכר השבת,  ז' בכסלו תשעה,  29.11.14 ♦

במקום שוויון זכויות גמור, גומרים על השוויון. נוסח ההצעה של נתניהו לחוק הלאום איננו רק מתעלם מעיקרון השוויון, אלא עלול לבצר אפליה ולחתור תחת הרעיון שגם מיעוט לאומי זכאי לייצוג בישראל, אייל גרוס, הארץ, 23.11.2014 ♦ 

יש פתרון: מדינה יהודית ואזרחות ישראלית לפלסטינים. התכנסנו לכאן כדי להקים מדינה יהודית. והיא צריכה להיות דמוקרטית, כי אם נהיה מדינת אפרטהייד לא נהיה בכלל, ושום פלפול רבני לא יועיל. הדור שלנו חזק, ויוכל להתמודד עם אתגר של מדינה אחד ששליש מאזרחיה ערבים שווי זכויות, אורי אליצור, NRG,   9/5/2014 ♦

גבריאלה שלו: שוויון וכבוד למיעוט שחי בתוכנו. "משפט אחד יהיה לכם, לגר ולאזרח הארץ", מזכירה פרופ' שלו, לשעבר שגרירת ישראל באו"ם: המדינה היהודית דורשת מתן זכויות שוות למיעוט הערבי, גם אם כרגע הם לא מסוגלים לשרת בצבא "בגלל הכיבוש", מיכאל טוכפלד, NRG,   4/5/2014 ♦

הצעת חוק-יסוד: מדינת ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. חוות דעת שהוגשה לועדת השרים לענייני חקיקה, "…הצעת חוק זו תגרום לנזקים בלתי הפיכים ליחסי יהודיםערבים בישראל, בדמותה של המדינה כלפי חוץ, ובעיקר תהפוך את המדינה למקום בלתי נסבל לכל מי שהשקפת עולמו יהודית-ליברלית…", עו"ד עמיר פוקס | פרופ’ מרדכי קרמניצר, המכון הישראלי לדמוקרטיה,02  במאי 2014 |

מהי מדינה יהודית בעינך? המנהיגים משיבים. רה"מ נתניהו: "ללא הכרה בה, לא יוכל להתקיים שלום". ח"כ הרצוג: "חייבת להכיל גם סובלנות למיעוטים". השר בנט: "צבא יהודי וכלכלה המושתתת על ערכים יהודיים" ח"כ קלדרון: "בית שקושר אותנו בעושר של מונחים אהובים". פרויקט מיוחד: "מדינה יהודית" חלק א', nrg חדשות | 2/5/2014

מוחמד בכרי: "מדינה יהודית? הייתם מיעוט". חברי כנסת, פעילים ואמנים ערבים מגיבים על החלטתו של ראש הממשלה, להגדיר בחוק יסוד את ישראל כבית הלאומי של העם היהודי. מוחמד בכרי: "המדינה הזו היא לא ליהודים אלא לכל האזרחים", חסן שעלאן  , 02.05.14

הפלסטינים: "מדינה יהודית בתמורה לגבולות 48", גורם פלסטיני בכיר הגיב בביטול להכרזת נתניהו כי יעגן בחוק יסוד את היותה של ישראל כמדינה יהודית: "הוא דוחק אותנו לפינה", אסף גבור | 2/5/2014

נתניהו: אעגן בחוק יסוד את ישראל כמדינה יהודית. בביקור בהיכל העצמאות הודיע ראש הממשלה כי יקדם חקיקה שתבסס את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום היהודי, וזאת חרף הביקורת על המהלך. "ישנם אלה שאינם מכירים בזכות טבעית זאת". עמרי נחמיאס, מערכת וואלה! חדשות, 1 במאי 2014,

איך ייתכן ה"דו" בדו-לאומיות? כותביריב מוהר: "…דווקא בתור מי שתומך מאוד באתוס דו-לאומי בישראל אני נדהם מאי-ההכרה בלאומיות היהודית בקרב מי שאמורים לתמוך בדו-לאומיות בשמאל הראדיקלי… איך ניתן שתיהיה זו "דו" לאומיות כשיש צד אחד הגאה בלאומיותו וצד שני במחנה הדו-לאומי, היהודי-שמאלני-ראדיקלי, שחלקים נרחבים בו דוחים את הלאומיות היהודית מכל וכל?", ארץ האמורי, 10.10.2012  ♦

מדינה יהודית של כל אזרחיה. כותב פרופ' שלמה אבינרי: "השאלה אם ישראל היא מדינת הלאום היהודי או מדינת כל אזרחיה היא במידה רבה מיותרת. לפי דברי שופטי בית המשפט העליון, ישראל היא גם מדינה יהודית וגם מדינת כל אזרחיה.  הארץ, 7.10.2012 ♦

מירון בנבנישתי: לא יהיו פה שתי מדינות. פוסט־ציוני, הציוני האחרון, או סתם עוד מפא"יניק שגנבו לו את המדינה? מירון בנבנשתי הקדיש את מרבית חייו לצמצום נזקי החלום הציוני שלא ידע גבולות. כעת, בספר חדש, הוא מתווה את הדרך לוויתור על חזון שתי המדינות לטובת מדינה דו־לאומית. בדרך הוא משתלח במזרחים, חובט בכל האחרים, והכל בשם הארץ הזאת. ראיון עם ארי שביט, הארץ, 4.10.2012 ♦

זה לא כל כך פשוט, כותבת פרופ' רות גביזון "…מדינה דמוקרטית היא אכן במובן חשוב מאוד מדינת כל אזרחיה. ואכן, כל אזרחי ישראל, בלי הבדל דת או לאום, נהנים בה מזכויות אזרחיות ופוליטיות. אבל הגדרה עצמית ממשית ליהודים תהיה בישראל רק אם יהודים יהיו בה רוב גדול ויציב. הגדרה עצמית ליהודים היתה המטרה של כל ההוגים הציונים. רוב אלה שהתמודדו עם המציאות בארץ-ישראל, כולל אנשי ברית שלום, קיבלו את הטענה שמדינה "אזרחית" לא תיתן מענה לרצונם של יהודים בהגדרה עצמית. זה אינו עניין עקרוני, אלא פוליטי וחברתי. הטיעון חייב להתבסס על המציאות הפוליטית והחברתית היום; אליה שומסקי אינו מתייחס. …", הארץ, 25.9.2012 ♦

קץ הציונות? כשהאמונה נגמרת, נשאר מעט מאוד. כותב פרופ' אייל חוברס: "מבט נוסף על מצב הציונות, במלאות 75 שנה לתכנית לחלוקת הארץ על ידי ועדת פיל, מגלה תמונה עגומה למדי… לאחר כמה חודשים של שמיעת עדויות, סיורים ודיונים, הגיעה הוועדה המלכותית למסקנה כי מדובר בשתי תנועות לאומיות מגובשות שהשאיפות שלהן מנוגדות. לאור זאת קבעה הוועדה כי “שני האידיאלים הלאומיים אינם מאפשרים את שילובם תחת מדינה אחת”, והציעה לראשונה לממשלת בריטניה את רעיון החלוקה… קריסת מדינת ישראל וכינון מדינה דו־לאומית או א־לאומית לא רק שיכפו קיום בצוותא על שני לאומים שהמשותף להם בשלב זה הוא בעיקר הקונפליקט,…", הארץ, 31.8.2012 ♦

מדינה אחת בין הים התיכון לנהר הירדן – חלומות באספמיה או מציאות מתהווה, "המרחב הציבורי", קיץ 2012, גיליון מס 6, כתב עת של החוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב (לא מקוון!) ♦

זכויותיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, אלן בייקר (עורך), גביזון, גילברט, אבינרי ואחרים,  המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה והקונגרס היהודי העולמי –תקציר, 2012 ♦

Isn’t Israel Already a ‘Jewish State’? writes Leonard Fein in Forward: "Peace Talks Held Hostage by Semantic Roadblock…A leading Palestinian negotiator says that for the Palestinians to recognize Israel as a Jewish state would “adversely impact the rights of Palestinian citizens of Israel.” Not at all, say Yosef Kuperwasser, director general of Israel’s ministry of strategic affairs and Shalom Lipner, special coordinator for public diplomacy in the Prime Minister’s Office. This, they insist, “is a baseless argument, since Israel will continue to guarantee the  full and equal   civil rights of all its citizens.”, Forward, 3/6/2012

התביעה להכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית – הערכה מחדש. כותב ד"ר טל בקר בנייר עמדה שפורסם במרכז מצילה: "במהלך המאמצים להתניע מחדש את שיחות השלום ולתמוך בהן, ממשיכה תביעתה של ישראל להכרה בה כמדינה יהודית לעורר פולמוס ואי-הבנה.  בעוד שההנהגה הישראלית עומדת בתוקף על הכרה זו כמהותית לכל הסכם שלום, גורמים בין-לאומיים לא מעטים מטילים ספק בחשיבותה של דרישה זו, וההנהגה הפלסטינית ומנהיגים ערבים מגיבים לתביעה בסלידה עקבית ונרחבת", מצילה, מאי 2012 ♦

"ישראל: עתיד מוטל בספק": מעמיק וצלול. רישאר לאוב ואוליבייה בורוכוביץ מציעים בספרם הערכה מוקפדת בנוגע לסיכויי החברה הישראלית להתקיים כישות לאומית עוד 20 שנה. בינתיים, זה לא נראה מבטיח, מאת יוסף הודרה, הארץ-ספרים, 20.2.2012 ♦

שטחים או מדינה יהודית? שוב נמצא רוב גדול (76%) המעדיף שישראל תישאר מדינה עם רוב יהודי כשרבע מעדיפים שהיא תמשיך לשלוט על מלוא א"י ממערב לירדן. לשאלה "אם תדע שהמשך השליטה של ישראל בגדה המערבית תביא למצב בו בכל שטח ישראל תהיה מדינה משותפת ליהודים וערבים שלא יהיה בה רוב יהודי", ענו הרוב (63%) שבמצב כזה היו מתנגדים להמשך השליטה בשטחים. ואולם, הרוב (54%) אינו מסכים לטענה שהמשך השליטה בשטחים ייצור מדינה ללא רוב יהודי. יתירה מזו, 54% מעריכים שהמשך השליטה בשטחים לא ימנע מישראל להישאר מדינה יהודית ודמוקרטית, כלומר, הציבור אמנם מעדיף שישראל תהיה מדינה יהודית מהמשך השליטה על כל שטחי הארץ, אך רובו אינו מאמין שיש סתירה בין שתי המטרות. מדד השלום, ינואר 2012

דוח מכון גוטמן – אביחי: ישראלים יהודים: דיוקן (2009). "…נתוני הסקר מורים שמרבית הישראלים סבורים כי ישראל יכולה להיות גם מדינה יהודית השומרת על ההלכה הדתית וגם מדינה דמוקרטית,  אולם הם חלוקים באשר לאופן השילוב הרצוי במקרה של קונפליקט ביניהן: קרוב למחצית סבורים שיש להעדיף תמיד את הדמוקרטיה על פני ההלכה הדתית, חלק סבורים שלפעמים כך ולפעמים אחרת, ומעטים סבורים כי יש להעדיף בכל מקרה את ההלכה הדתית.  העדפת ההלכה הדתית על פני הדמוקרטיה חדה יותר, כצפוי, בקרב חרדים, דתיים ואף מסורתיים, בהשוואה לחילונים…. מרבית היהודים הישראלים ) 61% ( סבורים שמדינת ישראל צריכה לפעול לכך שהחיים הציבוריים יתנהלו בה על פי המסורת, ומרביתם ) 71% ( "בעד" או "בהחלט בעד" תוספת של לימודי יהדות בבתי הספר של חינוך הממלכתי הכללי. כמחצית מהיהודים הישראלים סבורים שמדינת ישראל, מבחינת החיים הציבוריים המתנהלים בה, צריכה להיות כפי שהיא היום; 24% סבורים שהיא צריכה להיות יותר דתית מכפי שהיא היום; ו־ 28% סבורים שהיא צריכה להיות פחות דתית…"    ינואר 2011

יהודית יהודית , אבל….כותב מירון רפופורט ב"הארץ" (5.1.21012): "..סוגיית האופי "היהודי" היא בעיקרה עניין פוליטי, על גבול המניפולציה. לא מדינה יהודית רוצים ליברמן ונתניהו, אלא מדינה שלא-יהודים, ובמלים פשוטות יותר ערבים, אינם יכולים להיות שותפים בה. לא שמירה על ערכים יהודיים הם רוצים, אלא דחיקת הערכים של "האחר". האופי "היהודי" של המדינה הוא בעיקרו מכשיר להדיר ממנה את הלא-יהודים, את הערבים. עליהם, על הלא-יהודים, נגזר לנסוע במושב האחורי של האוטובוס הלאומי…";

הפתרון: מיעוט יהודי במדינה הפלסטינית. אסור לתת למתנחלים לסכל את חלוקת הארץ, כי מדינה "דו לאומית" תהיה מדינה ערבית ומוסלמית לכל דבר. תשובה של פרופ' אלכס יעקובסון למאמרו של א.ב. יהושע, הארץ, 6.1.2012;

מבוא למדינה דו-לאומית. א.ב. יהושוע כותב בתשובה לאברום בורג: "לאלו שהאמינו וחלמו על זהות ישראלית יהודית ועצמאית, מדינה דו-לאומית היא שבר כואב של חלומם; אך זהו תסריט שחובה להתכונן אליו", הארץ, 30.12.2011;

בדרך למדינה אחת ל-2 עמים, אברהם בורג, הארץ, 23.12.2011;

אלן דרשוויץ: "אינני חושב שישראל צריכה להיות מדינה יהודית אלא מדינת הלאום של העם היהודי". מדינה יהודית נשמע כאילו זו הדת של המדינה. וישראל היא דמוקרטיה חילונית. גלובס, 11.12.2011;

60% מערביי ישראל מתנגדים להגדרתה כמדינה יהודית "בכל נסיבה שלא תהיה". 31% מערביי ישראל יסכימו להגדיר את ישראל כמדינה יהודית רק אם תוקם מדינה פלסטינית ולערביי ישראל יינתן שוויון זכויות מלא. רוב גדול של יהודי ישראל, 71%, תומך בנוסחה שתאפשר לישראל להיות מדינת כל אזרחיה, גם אלה שאינם יהודים. הנוסחה שמקובלת על רוב זה: ישראל היא "מולדת העם היהודי ושל כל אזרחיה". גלובס, 1.12.2011

"האם ד"ר סרי נוסייבה לא הצליח להשתחרר כליל מהסירוב של התנועה הלאומית הפלשתינית להחלטת החלוקה של האו"ם?" שואל נפתלי רוטנברג, [רב, ד"ר, עמית מחקר במכון ון ליר], בתשובתו למאמר של ד"ר סרי נוסייבה, מדינת לאום-יהודית טובה גם לכם הפלסטינים, News1, 17.10.2011;

אנחנו עם, כותב פרופ' שלמה אבינרי בתשובה לד"ר סרי נוסייבה: "ניסיונו של האינטלקטואל הפלסטיני הבולט והמתון ביותר לשלול את התביעה לראות בישראל את מדינת העם היהודי מוכיח עד כמה מעטים הסיכויים לפשרה… ישראל רואה את עצמה מדינה יהודית, וגם אם עובדה זו מעמידה את המיעוט הערבי במצב לא קל – ואין להתעלם מכך – אין בכך כדי למנוע שוויון זכויות מדיני ואזרחי. אחמד טיבי נבחר לכנסת כאחד מנציגי המיעוט הערבי בפרלמנט של מדינה שאינה תיאוקרטיה ואינה מדינת אפרטהייד. אם היתה כזו או כזו, טיבי לא היה בכנסת…"  , הארץ, 7.10.2011;

לו רק ידעו אזרחי ישראל על המשמעויות הנובעות מהדרישה להכרה במדינתם כמדינה יהודית, היו נסוגים ממנה מיד – כך טען הבוקר (יום א') סרי נוסייבה במאמר המתפרסם באתר אל-גז'ירה תחת הכותרת "מדוע ישראל אינה יכולה להיות מדינה יהודית". נוסייבה, נשיא אוניברסיטת אל-קודס במזרח ירושלים, מעלה על הכתב מגוון סיבות הסותרות באופן מובנה את הדרישה הישראלית, ומסכם בפשטות – על הישראלים לבחור: מדינה דמוקרטית או מדינה יהודית. YNET 2/10/2011;

נתניהו אמר [ בקונגרס בוושינגטון]: "עמדתי בפני עמי ואמרתי שאני אקבל מדינה פלסטינית. זה הזמן של הנשיא אבו מאזן לעמוד מול אנשיו ולהגיד 'אני מוכן לקבל מדינה יהודית'".  YNET 24/5/2011.   והוסיף…." הסכסוך הוא אינו על הקמת מדינה פלסטינית – אלא על הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית".   לאתגר קרת, אמר בעת ביקור באיטליה: "זה סכסוך בלתי פתיר כי הוא לא על שטח", הוא אומר. "זה לא שאתה יכול לוותר על קילומטר יותר ולפתור אותו. השורש של הסכסוך נמצא בכלל במקום אחר. עד שאבו מאזן לא יכיר בישראל כמדינה יהודית, לא תהיה שום דרךלהגיע להסכם".

מדד הדמוקרטיה הישראלית 2011, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 25.9.2011; ניתוח עמדות יהודים וערבים לגבי הגדרת המדינה – מעמוד 40

ההצבעה באו"ם על הבקשה הפלסטינית להכרה כמדינה, ספטמבר 2011:

  • הדרמה מאחורי הקלעים: רוסיה נגד מדינה יהודית. הקוורטט הציג את המתווה לחזרה למשא ומתן, אחרי הגשת הבקשה הפלסטינית לחברות באו"ם והנאומים. ל-ynet נודע שהרוסים הטילו וטו על הכרה במדינה יהודית, לכן הוסרה גם הדרישה לקווי 67' כבסיס. בישראל מרוצים, הפלסטינים לא. YNET 24.9.2011
  • "מדברים איתנו על המדינה היהודית, אבל אני עונה להם באופן סופי: לא נכיר במדינה יהודית". כך אמר נשיא הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, במפגש עם 200 אישים ונציגים בכירים של הקהילה הפלסטינית בארצות הברית, רגע לפני שהוא נואם בעצרת הכללית של האו"ם ומבקש הכרה במדינה. YNET 23.9.2011 
  • "…בסוגיית המדינה היהודית, ציינה ההודעה הקודמת כי יוקמו "שתי מדינות לשני עמים כאשר ישראל תהיה מדינה יהודית ומדינת הלאום של העם היהודי". נתניהו הסכים להתגמש גם כאן ולאפשר נוסח שידבר רק על שתי מדינות לשני עמים ושתי מדינות לאום, כשישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, ללא ציון המונח "מדינה יהודית".  הארץ, 19.9.2011

עו"ד חסן ג'ברין מעדאלה מסביר מדוע לדעתו הפלסטינים לא יכולים לקבל "מדינה יהודית": הארץ 2.9.2011, For Palestinians to recognize the Jewish stateis to declare their surrender; to waive their group dignity.

הצעת חוק חדשה: ערבית אינה שפה רשמית. ההצעה השנויה במחלוקת עליה חתמו 40 ח"כים, מהאופוזיציה והקואליציה, תביא לשינוי הגדרת ישראל ליהודית לפני דמוקרטית.  על שולחן הכנסת הונחה אתמול הצעת חוק שנויה במחלוקת לפיה תשונה ההגדרה המקובלת של ישראל כ"מדינה יהודית דמוקרטית". לפי נוסח ההצעה, ישראל תוגדר כמדינת הלאום של העם היהודי, ומצוין בה במפורש כי המשטר הדמוקרטי בישראל יהיה כפוף להגדרתה של המדינה כ"בית לאומי לעם היהודי". על ההצעה חתומים 20 מבין 28 חברי הכנסת של קדימה.    יהונתן ליס, הארץ, 4.8.2011

חילוקי דעות סביב הסעיף שעוסק בהגדרת ישראל כמדינה יהודית הם שהובילו לכישלון פגישת שרי החוץ של הקוורטט אמש (שני 12/7/2011 ). לדברי פקידים בכירים בירושלים ודיפלומטים מערביים, שעודכנו בפרטי הפגישה, שרי החוץ לא הצליחו להגיע להסכמה בסוגיית המדינה היהודית ולכן לא פרסמו הודעת סיכום. הארץ, 13.7.2011

משה (בוגי) יעלון, משנה לראש הממשלה אומר כי "..ההכרה הפלסטינית בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי היא תנאי הכרחי לכינון שלום בר-קיימא עם הפלסטינים, אף כי אינה תנאי לכניסה למשא ומתן. הנחלת ההכרה הזו בציבור הפלסטיני היא תנאי ליישום הסכם שלום ותחייב זמן לא מבוטל. אל לנו להשלות את עצמנו ולטפח ציפיות שווא.." YNET 30/5/2011

אבו מאזן אמר בדיוני ועדת המעקב [של הליגה הערבית] כי הפלסטינים מתנגדים להכיר בישראל מדינה יהודית. לדבריו בדרישה הזו ראש הממשלה נתניהו מעוניין למנוע את זכות השיבה של כל פלסטיני ולזעזע כלשונו את הנוכחות הערבית בישראל.  קול ישראל 29.5.2011

תומס פרידמן הציע [במאמר בניו יורק טיימס] לזנוח את הבקשה מהאו"ם להכיר בפלסטין, ובמקום זאת לקדם אישור מחדש ועדכון של החלטה 181 של העצרת הכללית של האו"ם מ-29 בנובמבר 1947. בהחלטה זו הוסכם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית…..זאת יכולה להיות החלטה חדשה ופשוטה של האו"ם: 'הגוף הזה מאשר מחדש שהאזור של פלסטין ההיסטורית צריך להיות מחולק לשתי מדינות לשני עמים – מדינה פלסטינית ערבית ומדינה יהודית. החלוקה צריכה להתבסס על גבולות 1967, עם תיקוני שטחים מוסכמים הדדית וסידורי ביטחון בשני הצדדים. הגוף הזה מכיר במדינה הפלסטינית כחברה בעצרת הכללית וקורא לשני הצדדים להיכנס למשא ומתן כדי לפתור את כל הסוגיות שטרם טופלו'" 19.6.2011

ההקשר של הדיון לערבים אזרחי ישראל:

ברשות הפלסטינית עדיין מנסים לעכל את הכרזתו של נשיא ארה"ב, לפיה מדינה פלסטינית תקום לצד מדינת ישראל כמדינה יהודית. בעוד שהפלסטינים מסרבים להגיב רשמית לנושא, בכיר הרשות, נביל שעת, הבהיר: מדובר בפתח לטרנספר ערביי ישראל, וואלה 23.5.2011

ערביי ישראל נגד הכרה בישראל כמדינה יהודית. פרופ'   עזיז חיידר, מתנגד לדרישת נתניהו להכרה בישראל כמדינה יהודיתחיידר, סוציולוג ישראלי במכון ון ליר, בריאיון ליוני בן מנחם , ששודר בתכנית "מגזין המזרח התיכון" ברשת ב'.27.9.2010

ח"כ סוויד לשליח מיטשל: הכרה במדינה יהודית פוגעת באזרחים הערבים בישראל, הארץ, 24.6.2009

 

Ahmad Samih Khalidi (a former Palestinian negotiator and Senior Associate Member at St Antony's College, Oxford), says;

"…By saying that we are indifferent to Israel's self definition we would bessociating ourselves from our kinship with the "insiders" and acknowledging that we have no concern for our common identity or fate. In other words, the message to Israel would be "do with them what you will, because you can define yourself as you want regardless of what this implies". The upshot would be not only prejudicial to the Israel Arabs' political and civil rights but a dissolution of the ties that have shaped a common Palestinian identity across the boundaries of a nominal and entirely arbitrary line that was established in 1949. In this context, the Palestinians (and the international community) may as well demand that a precondition for peace is that Israel defines itself as a state of all its citizens — a demand that is certainly more consistent with the Western-liberal traditdiion that Israel purports to represent than its claim to ethno-religious exclusivity…." , The Palestinians cannot be Zionists , FP – Foreign Policy, June 15, 2011

שני מסמכים של מכון ראות:

  1. הממשק בין החוקה הישראלית לפלסטינית: הפזורה שלהם – המיעוט שלנו? הן בישראל והן ברשות הפלסטינית נדונות כינונן של חוקות. מכון ראות טוען כי על ישראל להתייחס לממשקים שלהן אשר ישפיעו על מצב הקבע.
  2. סוגיית ערביי ישראל ותהליך אנאפוליס סוגיית ערביי ישראל עשויה להיות מושפעת מהמשא ומתן הישראלי-פלסטיני שיפתח לאחר ועידת אנאפוליס.

כותב ישראל הראל בהארץ, 17.6.2011: "…הפלסטינים בישראל אינם מסתפקים עוד בהשגת זכויות שוות במדינה היהודית-הדמוקרטית, [אמר פרופ' משה הלברטל] … יעדם האסטרטגי הוא לשנות את אופיה של ישראל וזהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית. בשנים האחרונות גם אינטלקטואלים מהאגף הליברלי יותר נאלצים להודות בשינויים הדרמטיים העוברים על הקהילה הפלסטינית בישראל. האמונה-קונצפציה רבת השנים, ששוויון זכויות מלא יסדיר את מערכת היחסים, פינתה את מקומה לפיכחון כואב ולחששות מהעתיד…"

משיב לו חיים גנז | הימין נגד המדינה היהודית, הארץ, 24.6.2011

הביטוי לסוגיה בפועל:

הפרשה של אי השמעת/שירת התקווה בטכס סיום הלימודים בפקולטה למשפטים בחיפהמכתבה של פרופ' פניה עוז-זלצבורגר, 28 ביוני 2011, ותגובה של סטודנט למשפטים, פאדי ח'ורי; הסיפור הוא הציונות או הא-ציונות שלנו אלא האלימות המופעלת נגדנו, פניה עוז זלצבורגר במאמר ב"הארץ" 7.4.2011, אבינרי כותב ש.."זהו טיבם של סמלים ממלכתיים, שבמדינה דמוקרטית הם מבקשים לבטא את אמונותיו של הרוב. "הארץ" 7.4.2011. ואפרופו התקווה, בהמשך להצעת שר החינוך גדעון סער להכניס את "התקווה" לגני הילדים, כותבות-מגיבות ליוזמה ד"ר תמר ורטה וד"ר יעל דיין ממכללת דוד ילין להכשרת גננות, הארץ, 25.7.2011, וגם יוסי שריד הגיב על כך, הארץ 22.7.2011

האמנם מדובר ביהודיות המדינה או בציונות שלה? הנה מחקרו אשר כהן: כן יהודים לא – יהודים, זהות יהודית וישראלית ואתגר הרחבת הלאום היהודי בישראל, המתאר את תהליכי ההתערות של עולים אלה בחברה היהודית בישראל באמצעות מושג המפתח 'גיור סוציולוגי'. המונח מתאר את תהליך ההצטרפות המעשית לעם היהודי בישראל בדרך המנותקת לחלוטין מכל סוג של גיור דתי.

מה יהודי במדינת ישראל?  השופט אהרון ברק בבג"צ  א"ב  11280/02 (ועדת הבחירות לכנסת ה- 16 נגד טיבי ובשארה, 2003), כותב על משמעות "מדינה יהודית ודמוקרטית" שיש להעניק לה פירוש מצמצם, מאחר שהיא מגבילה זכות יסוד. זאת בניגוד לפירוש המרחיב שיש לתת לחוקים העוסקים בזכויות האדם.  השופט ברק קבע שהפירוש המינימלי ביותר למושג "מדינה יהודית" הוא:  "במרכזם עומדת זכותו של כל יהודי לעלות למדינת ישראל, בה יהוו היהודים רוב; עברית היא שפתה הרשמית המרכזית של המדינה ועיקר חגיה וסמליה משקפים את תקומתו הלאומית של העם היהודי; מורשת ישראל היא מרכיב מרכזי במורשתה הדתית והתרבותית". לפי ברק, הפירוש המינימלי ל"מדינה דמוקרטית" הוא: "הכרה בריבונות העם המתבטאת בבחירות חופשיות ושוות; הכרה בגרעין של זכויות אדם ובהן כבוד ושוויון, קיום הפרדת רשויות, שלטון החוק ורשות שופטת עצמאית".

"למה אתם מתכוונים כשאתם אומרים 'מדינה יהודית'? פעילות חינוכית באתר מוזיאון הרצל

אחמד טיבי: המדינה דמוקרטית ליהודים, ויהודית לערבים, הארץ, 22.12.2009

חומרי רקע נוספים

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

OnePlace הוקם במאי 2011 במטרה לעודד את העברת הדיון ביחסים שבין המיעוט הערבי-פלסטיני לרוב היהודי למישור החברתי-אזרחי. האתר פועל להעמיק ולשפר דיון זה ולבססו על ידע ועובדות, להבין טוב יותר את מרכיבי הסוגיה והקשריה, לחזק את העוסקים בתחום ולהעצים את עשייתם כחלק מתמונה רחבה ומערכתית, וכן להעניק להם את כלי הידע הטובים ביותר להתמודדות עם התהליכים והקשיים השונים בניסיון להביא למציאות חיים הוגנת ושוויונית במדינת ישראל.

נושאי רוחב

המערכת הציבורית

הסכסוך

ניווט מהיר

Copyright © 2019 oneplace