ערבים בישראל

מרחב מידע רב תחומי

ערבים בישראל מרחב מידע רב תחומי

יישובים ואזורים מעורבים/משותפים

למרות הכל, בני נוער ערבים ויהודים מותחים את פניה של לוד יחד. כחלק מצעד חשוב של חיבור צעירי החברות הערביות והיהודיות בעיר לוד יזמו קבוצת ״שנת קהילה גרעין במדבר״ בלוד, פעילות שיא במועדונית בשכונת כרם אל תופאח בעיר. כחלק מהיוזמה, הגיעו צעירים משתי החברות על מנת להחיות את מגרש הספורט היחיד באיזור, הגיעו עם דליים ומברשות צבעו את הטריבונות במגרש, ניקו וגרמו לו להיות אטרקטיבי לפעילויות אחר הצהריים…״שנת קהילה גרעין במדבר״ היא תולדה של שיתוף פעולה בין “שביבת אג’יק” ותנועת הצופים. כך נרתמים הצעירים מכלל החברות למען העיר ולמען הקהילה. כחלק מהיוזמה צבעו הילדים והמדריכים את הטריבונות במגרש הספורט הצמוד למועדונית בו מתקיימות הפעילויות…", שרון מאירוביץ, חדשות אפס שמונה, 27.3.24 ♦

ראש העיר נוף הגליל: כך מחברים את כל חברי המועצה לקואליציה. לאחר שזכה באחוזי תמיכה מהגבוהים בישראל,98.5%, ראש עיריית נוף הגליל, רונן פלוט, הציג הבוקר את הרכב הקואליציה בה חברים כל 17 חברי סיעות הבית, כולל הרשימה הערבית והחרדים. וואלה! מקומי, 13.3.2024 ♦

יחסי שכנות במועצה האזורית עמק יזרעאל. הוקמה יחידה חדשה בתחום יחסי שכנות יהודים-ערבים. במהלך החודשים האחרונים, הוקמה במועצה האזורית עמק יזרעאל יחידה שתעסוק בתחום יחסי שכנות יהודים-ערבים, במרחב המועצה. היחידה פועלת תחת מחלקת ישובים במועצה, בשיתוף מ"מ וסגנית ראש המועצה – דליה אייל…", חנן אסולין, מרכז העניינים, 13.3.24

עינת קליש השתתפה באירוע ישראלי-פלסטיני אותו אסרה לקיים בבית הגפן. כתב וואלה! ניוז יואב איתיאל מדווח, כי אמש (חמישי) התקיים בחיפה אירוע השקת הגרסה העברית לספר "אפירוגון" מאת קולום מק'קאן, זאת בניגוד להנחיית העירייה, שנעתרה לפניית שי גליק וארגון "בצלמו" ואסרה על קיומו במרכז התרבות העירוני היהודי-ערבי בית הגפן. האירוע, בחסות "פורום המשפחות השכולות" הישראלי-פלסטיני והוצאת הספרים "ספרי נובמבר", התקיים בסופו של דבר 300 מ' מבית הגפן, במרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערביים בישראל…ומי שהפתיעה בנוכחותה הייתה דווקא ראש עיריית חיפה, עינת קליש רותם, לה מייחסים בבית הגפן את ההנחיה לבטל את האירוע במתקן העירוני. "מעולם לא התנגדתי", אמרה קליש רותם לכתב וואלה! יואב איתיאל, כשנכנסה לאירוע, והבטיחה שתישא דברים שיסבירו את השתתפותה באירוע, חרף התנגדותה. אלא שמארגני האירוע לא הזמינו אותה לבמה, וכעבור כ-40 דקות, היא נטשה את המקום…",  חדשות חיפה והקריות, 16 בפברואר 2024

יניב בן שושן, יו"ר הליכוד בחיפה מאשים: "הפיגוע היום בחיפה תוצאה של ההסתה הפרועה של חד"ש". יניב בן שושן, יו"ר סיעת הליכוד בחיפה התייצב הבוקר במקום בו אירע פיגןע הדריסה בבת גלים והפנה אצבע מאשימה: "תוצאה של ההסתה הפרועה של חד"ש. כולנו עדים להסתה הפרועה של חד"ש בחיפה נגד חיילי צה"ל ונגד מטרות המלחמה", מערכת ניוזיםינואר 29, 2024

גוברים הקולות לביטול האירוע של פורום המשפחות השכולות. חבר מועצת העיר יואב רמתי דורש מראש העיר לסגור את בית הגפן, מנכ"ל בצלמו שי גליק משווה במכתב לשר התרבות והספורט את פורום המשפחות השכולות לארגון של אנסים, ויו"ר עמותת לנצח אחי אלי דבי אומר: "הם ממנפים את האג'נדה הפלסטינית על קברי חללינו". נמשכות הקריאות לביטולו של אירוע השקת הספר "אפירוגון" שיקיימו פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני והוצאת ספרי נובמבר בבית הגפן ב-15 בפברואר. כפי שפורסם ב"כלבו – חיפה והקריות", מנכ"ל ארגון בצלמו שי גליק תקף את הפורום ואת בית הגפן, קרא לבטל את האירוע והבטיח "לבוא עם בני משפחות שכולות ועם חיילי מילואים ולמנוע את קיום האירוע בגופינו". בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 28.1.24

"תושבי חיפה יהודים וערבים עלולים לשלם מחיר בגלל ההפגנה נגד המלחמה". ניצב בדימוס עו"ד יעקב בורובסקי המתמודד לראשות העיר חיפה, הביע חשש מאישור ההפגנה המתוכננת למחר, שבת בחיפה נגד מלחמת "חרבות ברזל". "אישור בקשת ההפגנה שהגישה חד"ש בפשרה שהושגה בבג"ץ היא טעות חמורה שתושבי חיפה יהודים וערבים עלולים לשלם מחיר כבד בגללה. יחד עם זאת כמובן יש לכבד את החלטת בג"ץ". מערכת וואלה! חדשות, 19.1.2024

דווקא בימים אלו: פרוייקט משותף לנוער ערבי ויהודי בלוד יצא לדרך. לוד היא עיר מעורבת שמהווה מודל לעשייה משותפת של יהודים וערבים, ובמיוחד בימים אלה חשוב לכולנו להאחז במשותף והטוב שקורה ביחד. ולכן, הקרן לפיתוח לוד, קבוצת ממן ועמותת מחשבה טובה חברו יחד לפרויקט משותף למען עתיד הנוער בלוד.  אביחי טבק, מקומונט לוד, 29 ינואר, 2024

פרויקט מנהיגות בחברה הערבית של מרכז הגישור לוד. “מרכז הגישור בעיר שם לו למטרה לעבוד עם מגוון פסיפס התרבויות שבעיר ולהנחיל דרך של פתרון סכסוכים וגישור לתושבי העיר בהתאמה לצרכים של כל קהל וקהל”. במסגרת פרויקט להעצמת מנהיגות חברתית בשכונות הערביות, עברו נציגים פעילים משכונות הרכבת, פרדס שניר, ורדה, ואזור תעשיה צפוני ס”א, ס”ח, סדנה שנתנה להם כלים למעורבות חברתית לטובת השכונות…", שרון מאירוביץ, חדשות 08, 3.1.24

עוד מחיפה:

  • גבריאלי: "עובד שמאמין ברעיון הנכבה לא יעבוד אצלי". "לקח לי שבועיים להתפכח ולהבין שיש אצלי עובדים שמעלים פוסטים נגד 'רצח העם' בעזה" @ "מי שמכחיש את הטבח וטוען שזה פייק ניוז – בבקשה, דרכו החוצה מובטחת" . "נגמר הנרטיב הערבי-ישראלי-פלסטיני-חיפאי, הוא לא קיים יותר מבחינתי" | גל גבריאלי כבר לא רואה בדו קיום ערך עליון. מאז שגל גבריאלי פתח את גל'ס בייקרי במרכז הכרמל, הוא נוהג להעסיק עובדים יהודים וערבים אלה לצד אלה במסגרת הדו קיום החיפאי. מתקפת החמאס הרצחנית ב-7 באוקטובר טלטלה רבים, ורבים מהמאמינים בדו קיום משותף עשו חשבון נפש. כך גם גבריאלי. כעת הוא מודה שההכלה שהיתה אופיינית לו כל כך נשברה…", בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 4.12.23
  • עיר מקלט. הצורך להתכונן לאפשרות של מתקפת טילים מלבנון הוליד מבצעי ניקוי מקלטים ואיתור מקומות מחסה נוספים בחיפה, מה שהוביל לשותפויות ערביות–יהודיות לא צפויות בעיר השלישית בגודלה בארץ ● "אנחנו צריכים לעבור מדו־קיום לשותפות. פעילות המקלטים מחזקת את השותפות הזאת", מאת כנען לידור, זמן ישראל,  29/11/2023
  • "הלוואי שישראל היתה מתנהגת כמו חיפה": המסעדות בעיר מנסות לשמר דו קיום. הסצינה הקולינרית המשגשגת של חיפה, שהיא שיקוף מהימן של עיר שכולה דו קיום, כבר עמדה במבחן של שומר החומות. האם המלחמה המתארכת והטבח שקדם לה יהפכו את הסדק שנפער אז לשבר? סיור מסעדות מהעיר התחתית ועד לראש הכרמל מספק תשובה מורכבת, רותם מימון, הארץ, 23.11.23
  • מצב טעון: כיתות הכוננות בחיפה – צו השעה או סכנה לסמל הדו קיום? הצורך בהקמת כיתות הכוננות בימים אלו מובן, אך האם זה מתאים לעיר כמו חיפה? יש שסבורים שהתשובה היא לא, ובאמצע – מפקד תחנת משטרת חיפה מנסה להרגיע: "מי שפעיל סמכות בניגוד לחוק – יסתבך בפלילים", עומר מוזר, רדיו 107.5, ,13/11/23  – ראו גם דיון בועדה לביטחון לאומי בכנסת + חומרי רקע שהוגשו לועדה (13.11.23)
  • המנהיגות הערבית בחיפה: חשש ממהומות כמו במאי 2021. מנהיגי הציבור הערבי בחיפה התכנסו והקימו גוף שיעבוד מול המשטרה והעירייה כדי למנוע שחזור אירועי "שומר חומות". נציגי הציבור הערבי: "חוששים מפרובוקציות של גורמי ימין קיצוניים", פאוזי אבו טועמה, מיינט חיפה, 15.10.23

בן גביר: "לדעתי 'שומר החומות 2' בפתח", בכיר בממשלה: "פוגע בביטחון בשביל כותרות". השר לביטחון לאומי הגיע לתחנת המשטרה בשדרות והודיע כי הנחה את המפכ"ל להיערך לתרחיש של הפרות סדר בתחומי ישראל בזמן הלחימה. גורם בכיר בממשלה תקף אותו: "כל מערכת הביטחון עסוקה בהפרדת הזירות, ובן גביר בפופוליזם". בן גביר גם התעמת עם העיתונאים: "די עם הפייק ניוז", מאיר תורג'מןמורן אזולאי| YNET, 11.10.23

לא ניתן למאי 21' לחזור. מדינת ישראל עברה ועדין עוברת יום שחור וכואב שכמותו לא ראינו עשרות שנים לצערנו, לאור אירועי עבר קיים חשש שבמקום שנתלכד בימים הקרובים נהיה עדים לאלימות בינינו ערבים ויהודים בערים המעורבות. התקופה הקרובה תהיה קשה מאוד לכולנו, אבל אסור שהפצע המדמם הזה יעמיק>>>", אמיר בדראן, ועד ראשי הרשויות הערביות, טוויטר X, 8.10.23, 13:54

חשש לפרובוקציות ביפו: הוקם המשמר לשותפות יהודית ערבית. מול החשש להסלמה בערים המעורבות וביפו בפרט, הוקם אמש "המשמר לשותפות יהודית ערבית" שיפעל למנוע את חזרתם של אירועי אלימות וגזענות כפי שנראו במהומות מאי 2021 ולדאוג לביטחון התושבים. המועמד לראשות העיר אמיר בדראן: "אל מול המסיתים והגזענים – נשמיע תגובה של סולידריות ושוויון", מאת מערכת טיים אאוט, 8 באוקטובר 2023

זעאתרה: "קורא לציבור הערבי לא להיגרר לאלימות ולפרובוקציות". בתום פגישה שקיימה ראש העיר עינת קליש רותם עם ראשי הציבור הערבי בעיר אמר יו"ר רשימת חד"ש למועצת העיר רג'א זעאתרה: "אנחנו רוצים למנוע חזרה על אירועי מאי 2021, שבהם התנהלות המשטרה הוסיפה אש למדורה. אני מקווה שהפעם הם לא ינהגו איפה ואיפה ולא יאפשרו לפעילי הימין הקיצוני להגיע לעיר", בעז כהן, כלבו חיפה והקריות, 7.10.23

בצל הפשע והזיכרונות משומר החומות, התושבים בלוד מבקשים "לחיות בשקט". לוד עדיין לא התאוששה מהפרעות ב"שומר החומות", וכבר נפתחה בעיר חזית חדשה: ארגוני הפשיעה גורמים לתושבים שוב לחשוש לצאת מהבית. מעל אלה מרחף גם הקרב הבלתי-נגמר על אופי העיר המעורבת, שבה בני גרעינים תורניים וערבים מקומיים חיים זה לצד זה בחשדנות משתקת, יאיר קראוס ואדיר ינקו, YNET, 26.9.23

גטאס: "מי שחשב שאלימות תישאר בגטו הערבי – קיבל הוכחה שזה לא המצב". המועמד הערבי לראשות העיר חיפה, יוצא בגינוי ההתפרעויות של רוכבי האופנועים הערביים בערב כיפור, ומסביר: "מדובר בהמשך של פעולות אלימות שמתרחשות כל יום", אודיה שווץ, רדיו 107.5, פרסום: 26/09/23

״כך נראית עיר ללא צביון יהודי ומשילות״: אופנוענים ערבים רכבו בערב כיפור ברחובות חיפה תוך צפירות וצעקות. צפו. חדשות חיפה והקריות. 25 בספטמבר 2023

נדחה : כנס השנתי של יוזמות אברהם לערים מעורבות. يسرنا دعوتك للمؤتمر السنوي الثالث لمبادرات إبراهيم للبلدات المختلطة. הכנס יתקיים, באולם האגודה האורתודוקסית לצדקה ביפו, ברחוב לואי פסטר 7 יפו, ביום שלישי 10.10.23, בין השעות 9:30-15:30. תוכנית מפורטת תישלח בהמשך. יש להירשם מראש בקישור. سيعقد المؤتمر في قاعة الجمعية الخيرية الأرثوذكسية في يافا, شارع لوي باستر 7 يافا، يوم الأربعاء 10.10.23 بين الساعات  9:30-15:30. سنرسل البرنامج الكامل لاحقاً. يجب التسجيل مسبقاً في الرابط. יש חניה במקום האירוח למשתתפי הכנס. موقف سيارات متوفر لمشاركي المؤتمر في مكان الضيافة

"העימות הבא בלתי נמנע. עכו היא מקום מבעבע, שלא נעשה מספיק כדי להרגיעו". אחרי 16 שנה, מפנה שמעון לנקרי את לשכת ראש עיריית עכו ■ מחליפו יצטרך לדאוג לשקט ולעתיד בעיר מעורבת ומתחרדת, שאין בה בית ספר או מתנ"ס אחד שמשותף לשני הלאומים ■ "כשאין מה להפסיד, הזעם מתלקח", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 8.9.23

"העיר הכי שווה": הקמפיין החדש שיוציא אתכם להצביע. יוזמות אברהם מעודדת השתתפות בבחירות המוניציפליות הקרובות בקרב הערים המעורבות. ההשראה: הצלחת נבחרות הכדורגל הישראליות בקיץ האחרון. ומי הפרזנטור של התשדירים? מערכת אייס, 4.9.23 >>קמפיין יוזמות אברהם

קטטה פרצה במתחם מגורים משותף ליהודים וערבים ברמלה. בית משפחה יהודית ניזוק. המשפחה סובלת מהצקות מצד ערבים מאז שנכנסה לבית, ממנו הוצאה תושבת ערבייה בצו בית משפט. יהודי וערבי נעצרו, הדס גרינברג, כאן חדשות, 1.9.23

"האלימות תפחת כשנחזק את החיים הנורמליים". למרות האפליה, המצוקה והאלימות, היחסים בין יהודים לערבים ברוב מועצות העיר המעורבות – תקינים ● סיעות ערביות נמצאות בקואליציות וראשי עיר ממנים סגנים ● הבוחרים היהודים והערבים מוטרדים מנושאים דומים, שמככבים בתעמולה בשתי השפות: חינוך, תברואה, אלימות ושחיתות ● יוצאת הדופן היא לוד, שם הקונפליקט הלאומי הסלים והשתלט על כל הפוליטיקה המקומית, מאת תני גולדשטיין, זמן ישראל, 23/08/2023

תושבי הכפר הבדואי חוסנייה חוששים שהעיר כרמיאל תבלע אותו. תוכנית המתאר של כרמיאל תאפשר הגדלת העיר לכ-124 אלף תושבים. אחת ההתנגדויות לה היא של תושבי הכפר הבדואי חוסנייה השכן, זאת מחשש שזו תעלה על תוכנית המתאר של הכפר שטרם הגיעה להפקדה. תושבי חוסנייה: "התוכנית עלולה לפגוע באפשרויות פיתוח, אורח החיים ובקרקעות התושבים", גיא נרדי, כלכליסט, 22.08.23

דימונה תתרחב מזרחה לרובע ענק — על חשבון כפר בדואי לא מוכר. אתמול אושרה בוועדה המחוזית דרום תוכנית להקמת רובע חדש בדימונה, שיכלול 7,400 יחידות דיור, שייבנה על שטח של כפר בדואי לא מוכר שנדרש להתפנות ■ "תושבי הכפר נשענים רבות על שירותי הבריאות והרווחה הקיימים בדימונה, ורואים את עצמם חלק בלתי נפרד מהעיר", קים לגזיאל, דהמרקר, 16.8.23

איבדנו את הגליל. זו המציאות המספרית נכון לקיץ 2023. עובדות בלבד, מבחן התוצאה. רגע לפני הפוליטיקה ומי אשם…לא רק שהפרויקט הציוני "יהוד הגליל" נכשל, אנחנו בהתרסקות שלא מעניינת את אף אחד…היום בגוש משגב מגרש עולה כמליון מאתיים. צמוד ליושבים שם, במגזר הערבי העלות כ-50 אלף שקל. רק לבני חמולות מוכרים…", יועז הנדל, פוסט פייסבוק, 11.8.23

נוצרים ויהודים חיים ביחד בחיפה במשך שנים. איום חיצוני עלול לפגוע כעת ביחסים. בחודשים האחרונים החלו חרדים לפקוד את כנסיית סטלה מאריס, במה שהתפתח לסדרת עימותים אלימים עם נוצרים צעירים. החסידים טוענים כי כל רצונם הוא להתפלל, אך הנוצרים חשים כי מדובר בצעד נוסף בתהליך הדרתם מהמקומות הקדושים להם, עדי חשמונאי, הארץ, 4.8.23

המתח בין יהודים לערבים ישפיע על רבים ברמלה בבואם לקלפי. הריחוק בין התושבים היהודים לערבים, הפשיעה הגואה ותנועות צעירים שלא מוכנות להתפשר יותר: הבחירות ברמלה, התחלנו,  משה מאירסדורף, מקור ראשון, ט״ו באב ה׳תשפ״ג  (02/08/2023 10:41)

"פורום מנהיגי דתות בישראל"- ישיבה לבניית תוכנית עבודה לקידום חיים משותפים בערים המעורבות. אתמול, (שלישי ה-18/07), התקימה ישיבה לבניית תוכנית להמשך עבודה של "פורום מנהיגי דתות בישראל". האגף לעדות דתיות במנהל לתפקידים מיוחדים בשיתוף בית מורשה פועלים מזה 5 שנים לביסוס פורום מנהיגי דתות בישראל, ששם לו למטרה להביא אל קידמת העשיה החברתית את כלל מנהיגי הדתות בישראל המאמינים ופועלים יחד למען אחדות וסובלנות בערים מעורבות ולהתערבות למניעת אלימות. דוברות משרד הפנים, 19.07.2023

זעאתרה חוזר להתמודד על ראשות חד"ש ולאחד את הרשימות הערביות. רג'א זעאתרה, לשעבר יו"ר סיעת חד"ש במועצת העיר שפרש ממנה ועבר להתגורר במצרים, יחזור לחיפה כדי להתמודד על ראשות הרשימה לקראת הבחירות הקרובות, ובכוונתו לגבש את כל הרשימות הערביות לרשימה אחת מאוחדת במטרה להגדיל את הייצוג הערבי במועצה לארבעה מנדטים, בועז כהן, כל חיפה והקריות, פורסם בתאריך: 16.7.23

המועמד לראשות העיר תוקף: "לא רוצה מסגדים בבאר שבע". עדיאל חדד, המועמד הבודד עד כה לראשות העיר באר שבע – יצא הבוקר למתקפה בעקבות הדיווחים על הקמת מפלגה ערבית ראשונה שתתמודד למועצה…בפוסט שפרסם בדף הפייסבוק שלו, יצא חדד למתקפה חסרת מעצורים כנגד הדיווחים אודות כוונת מספר בעלי כוח ערביים בעיר להקים מפלגה, כפי שפרסמנו אתמול בבאר שבע נט. בפוסט, שזכה לכמה עשרות תגובות, טען חדד כי אין מקום לדרישות שהועלו בכתבה: "מנסים להפוך את באר שבע לעיר מעורבת כמו לוד ועכו. כמי שהשלים תואר ראשון במזרח תיכון, את האסלאם אני מכיר היטב. מסגד בעיר שלנו זה אמאם, מופתי ומואזין. זה מרחב שלא ניתן יהיה להיכנס אליו ולשלוט בדרשות יום השישי"., רותם שרון, בארשבע נט, 26.6.23

"יש דברים שאף אחד לא מדבר עליהם": ברוכים הבאים ללוד, החצר האחורית של ישראל. בן גביר וסמוטריץ' הם "חלק מהבעיה, לא מהפתרון", הצעירים שמסיימים בית ספר "נקלטים בשוק הפשע", בלילות יש קרבות ירי בגלל ריב על חשמל, ורוב המתנ"סים מנוהלים על ידי הגרעין התורני ■ פידא שחאדה מלוד, רכזת קואליציית נשים נגד נשק ופורום אמהות למען החיים, מותחת ביקורת על הממשלה שמזניחה את העיר — וגם על הקהילה שלה, רותם שטרקמן, ענייני פנים – הארץ, 23.6.23

הכנסות יהודים וערבים בערים המעורבות – מתוך דוח מרכז טאוב – תמונת מצב המדינה 2023:

"יצרנו תמונה משותפת ושמנו בצד את הכאב למען דור העתיד". חודש וחצי לאחר האירוע שהבעיר את הגלבוע נערך מפגש מחבר בין תושבים מהכפר סנדלה והיישוב גן נר בגלבוע. בין המשתתפים: רב הישוב גן נר, הרב אבשלום קייל, והשייח מחמוד עומרי מסנדלה. מוחמד גראמנה, מערכת עמקניוז, 18.6.23

מאות הפגינו בסטלה מאריס בחיפה נגד פריצת חסידי ברסלב למנזר. ההפגנה התקיימה על רקע תפילות שמנהלים בשבועות האחרונים חסידי ברסלב ליד הכנסייה ואפילו בתוכה. להפגנה הגיעו נוצרים; מוסלמים ויהודים וחה"כ עודה ותומא-סלימאן. אחד הנזירים אמר: היהודים לימדו אותנו שלא ויתרתם על הזכויות שלכם כשהייתם מיעוט. למה עושים לנו את זה? יואב איתיאל, וואלה, 18/06/2023

הגליל:

  • יהודים וערבים, הצילו יחד את הגליל. היום מי שחותר לקפח את הערבים בגליל הוא זרם פשיסטי פנאטי חשוך, שמאיים על כלל החברה בישראל, ובכלל זה החברה היהודית החילונית, שמספר לא מבוטל מבניה גרים בצפון הארץ. על כן, אם בעבר ההצדקה היתה לאומנית־גזענית נגד הערבים, היום מי שמארגנים את המיזם הזה הם האויבים הכי המסוכנים של הציבור החילוני היהודי. פנאטים אלה, ובראשם השרה אורית סטרוק..", עודה בשאראת, הארץ, 19.6.23
  • מאבק הגליל: רגע לפני שיהיה מאוחר מדי. יישוב הארץ לא תם, המשימה משנה את פניה ומהותה. המאבק על הגליל עולה שלב ויחד איתו גם השליחות. גם ישיבת ההסדר כרמיאל מצטרפת אל המלחמה על הקרקעות בצפון. "עוד ניתן להחזיר את הגליל ואת כרמיאל לתפארתם", ערוץ 7 בשיתוף ישיבת ההסדר כרמיאל, כ"ט בסיון תשפ"ג  06.23
  • הדמוגרפיה עושה את שלה: בצפת מתהווה עיר מעורבת מסוג חדש — חרדית־ערבית. אחרי שנים שהאוכלוסייה החרדית גדלה ושינתה את אופייה של העיר, החלו לזרום אליה סטודנטים ערבים מהכפרים השכנים. בינתיים החיים המשותפים מחזיקים מעמד, אבל יש גם סימנים מעוררי דאגה, מירב מורן, הארץ, 15.6.23
  • מה שלום ה"ייהוד"? מקרה נוף הגליל. היעדר התשתיות בישובים הערביים וחוק ועדות הקבלה, המיועד כעת להרחבה, משנים את ההרכב הדמוגרפי בערים היהודיות. כיום, שליש מתושבי נוף הגליל הם ערבים, אך העיר, לדבריהם, עדיין רחוקה מלהיות "עיר מעורבת", מאת: בכר זועבי, שיחה מקומית,  7.6.2023
  • בשם "חיזוק ההתיישבות היהודית בגליל", הממשלה מקבלת החלטות אנטי־ציוניות. מטרת ייהוד הגליל, שחיברה בין בכירים בתנועה הקיבוצית לגוף מייסודו של פורום קהלת, היא מסווה להגדלת ההנחות בקרקע ביישובים יוקרתיים ■ היא גם נועדה לאפשר להם לחלק את ההנחות רק לילדיהם ולחבריהם, ולא לתושבים הערבים ■ אך המהלכים האלה דווקא יעכבו את ייהוד האזור, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 6.6.23

בן 14 נרצח ברחוב, המצלמה "לא עבדה": העיר הכי מדממת בישראל. "אין פה רחוב שאין בו ירי": בעיר לוד נרצחו הכי הרבה תושבים השנה, והסוף לשפיכות הדמים לא נראה באופק • ההזנחה, היריות ברחוב והטענות הקשות: "הרוצחים כבר לא טורחים לכסות את הפנים" • האימהות שחוו את האלימות והפשע בביתן שלהן, ושילמו את המחיר הגבוה מכול, מדברות • ביקור בשטח ההפקר, יוגב כרמל |חדשות 12, 15/06/23

אזהרת הבכירה במשטרה בדיון על שומר החומות. ראש אג"ם ניצב סיגל בר צבי: סיכוי גבוה שניאלץ להשתמש בנשק חם בהתקוממות הבאה | משה שטיינמץ, כאן 11, 6.6.23

מפכ"ל המשטרה: אף גוף לא התריע. נתפסנו ברמה מודיעינית נמוכה". הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי התכנסה היום יחד עם מפכ"ל המשטרה רנ"צ קובי שבתאי, מפקד מג"ב ניצב אמיר כהן ובכירים במשטרה לדיון בממצאי דו"ח המבקר על מבצע שומר החומות והמהומות בערים המעורבות.// מפכ"ל המשטרה: אף גוף לא התריע. נתפסנו ברמה מודיעינית נמוכה"; רה"ע לוד: "21 יום לפני התרעתי שהעיר על סף פיצוץ ודרשתי מכל הגורמים אסיפת נשק", חדשות הכנסת, 6.6.23 [ראו כאן חומרי רקע שהובאו לישיבה]

הציונות הדתית רוצה לייהד את עכו, אבל העיר נשארה ערבית. לפי הכותרות, הציונות הדתית "משנה את פניה של עכו". המציאות יותר מורכבת. אחרי 20 שנה של מאמץ, שיעור הערבים בעיר רק עלה. ועדיין, רבים חוששים שהגרעין התורני יהפוך את עכו ללוד חדשה, מאת: בכר זועבי, שיחה מקומית,  30.5.2023

המשטרה אישרה תאריך חדש לצעדת הערבים בלוד לציון "אירועי הכבוד". לאחר שתאריך הצעדה לציון שנתיים לפרעות "שומר החומות" נדחה פעמיים, המשטרה והמנהיגים הערבים בלוד סיכמו על תאריך חדש לקיומה, מאת   שילה פריד, מקור ראשון,  ג׳ בסיון ה׳תשפ״ג, 23/05/2023

84.4% מהאזרחים הערביים בסקר: אירועי "שומר החומות" יחזרו על עצמם. סקר העמדות שהוצג בכנס הרצליה  – [צפו כאן – על ידי ד"ר אריק רודניצקי], מעלה כי 61.7% מהאזרחים הערבים חוששים לביטחונם האישי בשל האלימות בחברה | כ-60% תומכים בהצטרפות למחאה נגד הרפורמה המשפטית, אך כ-70% סבורים שעקרונות מגילת העצמאות לא יכולים להיות בסיס לחוקה | התמיכה בהצטרפות מפלגה ערבית לממשלה עולה, יניב שרון, דבר1, 24.5.23

דפוסי הגירה בערים המעורבות בישראל: היבטים חברתיים-כלכלייםلتحميل البيان الصحفي ، اضغط هنا, בנימין בנטל ולביב שאמי, מרכז טאוב, מאי 2023

21 רבנים מצפת קוראים שלא להקים מעונות למכללה האקדמית – כדי שלא יגורו בהם ערבים. הרבנים חתמו על מכתב שקורא לחדול מקידום התוכנית: "פגיעה חמורה בקדושת וצביון עיר הקודש, וסכנה חמורה לכלל התושבים ברוחניות ובגשמיות". היום מתוכננת הפגנה מול בניין העירייה: "המהלך יגרום נזק נורא ואיום", אלי אשכנזי, וואלה, 21/05/2023

התקשורת והאקדמיה הלבינו את האלימות הערבית, ובמקביל האשימו את הגרעינים התורניים. שנתיים לפרעות תשפ"א: בזמן שאליטת השמאל האשימה את היהודים בפרעות נגדם, עמד בכיר בפלג הצפוני של התנועה האסלאמית ואמר: כי המתפרעים "מדגישים את הבלעדיות של זכותנו בו ואין ליהודים זכות אפילו לגרגר אדמה בו", מאת   ישי פרידמן, מקור ראשון,  א׳ בסיון ה׳תשפ״ג  (21/05/2023 20:32)

"חיים ומוות בלוד": יש שותפות גורל יהודית-ערבית, אבל אין נחמה. בסרט "חיים ומוות בלוד" מתמקדת הילה מדליה בשלושה אנשים שהמהומות בעיר חרצו את גורלם. היא מתעדת באיפוק את הסיפור הקשה הזה, שסופו עדיין רחוק. דוקאביב 2023, שני ליטמן, הארץ, 19.5.23

"חיפשו בחברה הערבית דמות לשנוא, והדמות הזו הייתה אני". במהלך עשר שנות כהונתו כראש עיירית לוד, התמודד יאיר רביבו עם דברים רבים. מצב פוליטי רגיש ומגפה עולמית, אבל נראה כי החיכוך הפנימי במהלך "שומר החומות" היה דרמטי בעבורו. כעת הוא מגיע ל"אנשים" ומדבר על הקושי להיות דמות שנואה ועל האלימות בחברה הערבית. "קשה לשלוט באדם שמחליט לקום ולנקום על רקע סכסוך דמים", קשת 12|mako| 17/05/23

הדברים שהבנתי בחמ"ל המתנדבים בלוד: הקונספציה של ישראל קרסה. שאלת הזהות של ערביי ישראל אינה שאלה צדדית שניתן להתעלם ממנה, ככל שמצבם משתפר מבחינה כלכלית וחברתית היא הופכת לקריטית דורשת מענה… בשנתיים החולפות נראה כי נעשה מאמץ אדירים להשיב את השד לבקבוק, להדחיק מחדש את מה שפרץ אל התודעה כדי להתחמק מלחשוב מחדש על הנחות היסוד. התקשורת ומערכות הממסד השונות מנסות להפטיר כדאשתקד. אבל את שהתגלה אי אפשר למחוק. הציבור הישראלי ראה בזמן אמת חלקים משמעותיים בחברה הערבית בישראל בוחרים בצד של אוייבי ישראל בשעת מלחמה. משמעות הדבר היא טקטונית. ההשלכות קשות וכואבות מאוד. אם אופן קריאת המציאות שלנו היה שגוי מה זה אומר על הפתרונות בהם נקטנו?   אסף גרינפלד, מקור ראשון,  כ״ה באייר ה׳תשפ״ג  (16/05/2023 19:47)

מהומות 2021 היו סופה של מדיניות "השלום הכלכלי". פרויקט שנתיים לפרעות תשפ"א: האירועים שהתחוללו במאי 2021 בערים המעורבות בישראל היוו נקודת ציון והתחלה גם להתגברות האלימות ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ובאחרונה גם רצועת עזה ומשטח לבנון,  ד"ר דורון מצא, מקור ראשון, כ״ו באייר ה׳תשפ״ג (17/05/2023)

ערבים ויהודים חיים יחד בדו קיום; מה זה עושה למחירי הנדל"ן? לכאורה, זאת התמונה שהיינו רוצים לראות – ערים מעורבות עם חיי קהילה משותפים ועלה של זית; אבל במציאות, ערים כמו עכו, נוף הגליל ומעלות לא מתרוממות, רמלה ולוד בפיגור בעליות המחירים לעומת שאר המדינה – למה זה קורה? איציק יצחקי, ביזפורטל,  11/05/2023 08:20

פחד ביפו: יהודים וערבים דורשים לבחון את קיום מצעד הדגלים בעיר. בערב יום העצמאות האחרון מצעד דגלים – בהשתתפות מתנחלים חמושים, כוחות מג"ב גדולים ובהפרדה מגדרית – רוקן את רחובות יפו מתושבים. עכשיו הם רוצים לחזור, עם מצעד דומה ביום ירושלים הקרוב, ומאות תושבי יפו פנו למשטרה ולעירייה בבקשה שלא יאפשרו לביזיון לחזור. וגם: מדוע קידמה העירייה את המצעד הקודם? מאת מערכת טיים אאוט, 8 במאי 2023

ערביי לוד מתכננים צעדה לציון שנתיים לפרעות שערכו בעיר. במודעה חגיגית תחת הכותרת "יום השנה השני לאירועי הכבוד" מזמינים ערביי לוד את הציבור לצעדה לציון הפרעות שערכו ביהודים בעיר בזמן מבצע "שומר החומות". מסתמן כי המשטרה תאשר את הצעדה בהגבלות, מאת   שילה פריד, מקור ראשון,  י״ז באייר ה׳תשפ״ג (08/05/2023 10:35)

שנתיים לשומר חומות: בלוד משתקמים מהטראומה – ורואים את האור בקצה המנהרה. שנתיים חלפו מאז הפרעות בעיר. הפחד והשנאה עדיין שולטים ברחובות והגופות ממשיכות להיערם – אבל מצד שני יש גם בית קפה חדש, וליכודניק שעובד עם ערבים, ואישה ערבייה שהכליה שהושתלה בגופה הגיעה מלא אחר מאשר קורבן הפרעות היהודי, ערן זינגר, כאן חדשות, 05 במאי 2023

חגיגה המשותפת בחיפה מוכיחה שאפשר גם אחרת. ברקע המתיחות הגואה בארץ, מוסלמים, נוצרים ויהודים בחיפה מנסים לבנות גשר בין־דתי על־ידי קיום אירועי חג משותפים ● המנהלת הנוצרייה של בית הספר אחווה מספרת לזמן ישראל: "התפקיד שלי הוא ללמד את הילדים על החברה ועל הדת של האחרים" ● יוזמי האירועים מאמינים שזו הדרך ליצירת חברה סובלנית ומתחשבת, מאת כנען לידור, זמן ישראל, 27/04/2023

התרחיש שממנו חוששים במערכת הביטחון: הסלמה גם בערים המעורבות. בתום הערכות מצב ביטחוניות, בדרג המדיני ביקשו להיערך לאפשרות שתיווצר זירה פנימית בעקבות אירועי הר הבית • במקביל, ישראל קיימה שיחות עם מדינות ערב המתונות, שבהן הדגישה כי היא שומרת על הסטטוס קוו ומאפשרת חופש פולחן • בצה"ל יתגברו כוחות ביו"ש, במרחב התפר, בחטיבת הבקעה והעמקים – ובתיאום עם המשטרה גם בת"א, ירון אברהם| המהדורה המרכזית | חדשות 12, 09/04/23

הקשרים בין ראש עיריית לוד ואחיו חבר הכנסת לחמולה שבמרכז אחד הסכסוכים המדממים בעיר. איש עסקים לגיטימי או ראש חמולה שפלגים בתוכה מעורבים בחיסולים? תחקיר זמן אמת – הקשרים בין ראש עיריית לוד ואחיו לחמולת אזברגה, אבי עמית, כאן חדשות, 04 באפריל 2023

מרחב משותף בעיר מעורבת – מודל ניתוח ופעולה. המסמך בנוי משלושה חלקים: החלק הראשון מציג את הרקע התאורטי לחקר מרחבי המפגש בערים מעורבות, החלק השני מציע מודל של ניתוח ופעולה לפיתוח מרחבים משותפים, והחלק השלישי מדגים את השימוש במודל בשני מקרי בוחן בירושלים – שדרות אלרוב ממילא וגן הפעמון. המסמך נכתב בשיתוף קרן קונרד אדנאואר בישראל, והוא מיועד למקבלי החלטות ברמה המקומית, למנהלי ארגונים הפועלים במרחבים מעורבים, לאדריכלים ומתכנני ערים ולפעילים קהילתיים ופעילי חברה אזרחית. ד"ר מריק שטרן וניצן פייביש, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, אפריל 2023

נוכחות הצבא ביישובים ערביים עלולה לסכן את היחסים עם הציבור הערבי. במערכת הביטחון נערכים לתרחיש של "שומר החומות 2", כך שכוחות מילואים של צה"ל יופעלו במקרים שבהם יפרצו עימותים בין ערבים ליהודים בערים המעורבות. אולם, גורמים ביטחוניים מזהירים כי התיוג של ערבים אזרחי ישראל כ"אויבים פוטנציאליים" עלול להוביל לתוצאות הרסניות.. באחרונה גובשה תוכנית אופרטיבית שבמסגרתה אמורים להתפרס כוחות מילואים של פיקוד העורף ולאבטח את התנועה בעשרות כבישים העוברים בקרבת יישובים ערביים. לכאורה אמורה המשטרה, ובעתיד המשמר הלאומי, לשמור על הביטחון ביישובים הערביים עצמם וכן בערים המעורבות…", עמוס הראל, הארץ, 3.4.23

לקראת הרמדאן, ברמלה מתעוררים הסיוטים של שומר החומות. בשכונת עמישב בעיר רמלה עולה המתח בקרב היהודים והערבים כאחד: אלה מפחדים מהישנותם של מעשי האלימות כלפי יהודים, ואלה חוששים מפרובוקציות מצד הגרעין התורני וממשטרת בן גביר ושרי הממשלה…", איתי רון, המקום הכי חם בגיהנום, 20.3.23

התנגדות ערבית להקמת כיתת כוננות אזרחית בלוד. פעילים פוליטיים וחברתיים בחברה הערבית קוראים להתנגד ליוזמת השר בן גביר להקים כיתת כוננות יהודית ותומכים בהקמה במקביל של ועדות ערביות להגנה עצמית. דלית הלוי, ערוץ 7, י"ג באדר תשפ"ג'   6.03.23

נערכים להסלמה: פלוגת הלוחמים האזרחית החדשה בלוד. המשטרה הכשירה ומימנה בחודשים האחרונים פלוגה של מתנדבים אזרחים תושבי לוד כחלק מההיערכות לחודש הרמדאן… מדובר על כמה עשרות מתנדבים, כולם תושבי לוד ששימשו כלוחמים בצבא, שהמשטרה אימנה והכשירה בחודשים האחרונים והכפיפה אותם אליה באופן מלא… מהחומרים בוועדה של פוגל עולה שיש כוונה לשכפל את המודל הזה גם בערים מעורבות אחרות. ערוץ 7, י"ג באדר תשפ"ג,  6.03.23

"אנחנו מפחדים": יהודים וערבים תושבי לוד מחו מול ישיבת הממשלה. "הגיע הזמן לקחת את לוד ברצינות": כ-1,000 תושבים ועובדי עירייה הגיעו לירושלים בעקבות מקרי הרצח כדי "להשמיע קול זעקה ולהשיב את הביטחון" לעיר. "לא נעצור במחאה עד שהממשלה תסייע לנו", הבטיח בשיחה עם ynet radio ראש העיר יאיר רביבו. ב-10 הימים האחרונים נרצחו חמישה בני אדם בלוד, YNET, מאיר תורג'מן, גלעד כהן, אודי סגל, דוריה למפל, 19.02.23

ניהול שירותי רווחה ציבוריים בערים מעורבות עקרונות פעולה. "בחוברת זו מוצגים עקרונות פעולה לפיתוח שירותי רווחה ציבוריים בערים מעורבות בישראל ההולמים את מורכבותן הדמוגרפית, החברתית והפוליטית. עקרונות אלה גובשו בתהליך פיתוח ידע שנמשך כשנה בהשתתפות מנהלי ומנהלות ועובדי ועובדות שירותי רווחה ציבוריים בשש ערים מעורבות: תל אביב-יפו, ירושלים, חיפה, עכו, לוד ורמלה…", עורכים: פרופ' רוני סטריאר | עו"ס איילה וול | עו"ס נדים שיבאן | עו"ס אפרת הרמל סער, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, פברואר 2023

קולות המסגד ביפו הקימו עליו את שכניו היהודים החדשים. בעיר חוששים שזו רק ההתחלה. היהודים שעברו לשוק הפשפשים באו בעקבות הקסם של יפו ופנטזיה על קיום משותף, אבל עוצמת המואזין שינתה הכל. הם ושכניהם הערבים אינם מוכנים לוותר, ורק על דבר אחד כולם מסכימים: מכאן עלול להתפתח עימות רחב יותר, רן שמעוני, הארץ, 17.2.23

נתוני פשיעה מדווחת בערים המעורבות – חומר רקע לדיון הוועדה לביקורת המדינה בדוח ביקורת מיוחד בנושא שיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי "שומר החומות", רמי שוורץ, מרכז המחקר והמידע בכנסת, 23.1.23

"לוד עלולה להתפוצץ בכל דקה". המתיחות בלוד גברה לאחר שבן גביר ביקר במקום. ראש העירייה, שהזמין את השר, טוען שהפעילות העבריינית שהתגברה עלולה להידרדר ל"שומר חומות 2". פעילים בעיר סבורים שהקישור בין הפשיעה לצד הלאומי פיקטיבי, ונועד להצדיק את המדיניות המפלה נגד תושבי העיר הערבים,  בכר זועבי, שיחה מקומית,  7.2.2023

בעקבות לחץ של תושבים, בן גביר הורה למשטרה לבצע מעצרים בלוד. 15 חשודים נעצרו לאחר שהשר לביטחון לאומי פנה למשטרה עקב אירועי ירי שהתרחשו בעיר לאחר ביקורו. בהקלטה ששלח לתושבים מתח ביקורת על כך ששלחו לו הודעות: "במקום שאני אוכל לתת הוראות נכונות למפכ"ל אני מתעסק בלהחזיר לכם תשובה", ג'וש בריינר, הארץ, 26.1.23 – ראו גם : לילה של ירי מאסיבי בלוד, ראש העיר: "להכניס את השב"כ". שעות לאחר ביקור הבזק שקיימו השר איתמר בן גביר ומפכ"ל המשטרה קובי שבתאי בלוד, החל בעיר רצף אירועי ירי חריג – "כל הלילה צרורות של ירי ברחבי לוד",   שילה פריד, מקור ראשון,  ד׳ בשבט ה׳תשפ״ג (26/01/2023 09:59)

יוזמה חדשה: לודאיות למען דו קיום. כמו לא מעט ערים, גם העיר לוד עברה טלטלה ביחסים בין ערבים ליהודים, כעת מנסים בעיר לאחות בין הצדדים בפרויקט מיוחד ומרגש בין נשים ערביות ויהודיות, וואלה! כסף, 19/01/2023

תרבות בחיפה:

  • בעלי מסעדת עראבסקה: "הלוואי שהיינו מתעסקים רק באוכל". בזמן שבכנסת מדברים על חוקים שיפלו ערבים ולהט"בים, מרחיבים אכרם עבד ועידן מאדב, זוג בעסקים ובחיים, את מסעדת "עראבסקה" שלהם בחלק המחוספס של שוק תלפיות בחיפה. "באנו לעשות את השינוי פה. פתחנו מקום שיקבל אותנו כמו שאנחנו ולא משנה אם אנחנו יהודים, ערבים או גייז", הם אומרים בראיון גלוי לב, יוצאים נגד המגמה "לפתוח מסעדות פלצניות באמצע השוק", אבל לא מבטיחים שעוד חמש שנים נמצא אותם בחיפה ולא בברלין, חיליק גורפינקל, כלכליסט,  11.01.23
  • זעאתרה: "להנגיש את פסטיבל הצגות הילדים לחברה הערבית". במטרה להנגיש את פסטיבל חיפה להצגות ילדים, שיתקיים בחול המועד פסח, לחברה הערבית נפגשו יו"ר סיעת חד"ש במועצת העיר רג'א זעאתרה ואנשי תרבות ותיאטרון ערבים עם מנכ"לית תיאטרון חיפה ניצה בן צבי. זעאתרה: "ביקשתי לקיים את הפגישה עכשיו, שלושה חודשים לפני הפסטיבל, כדי להשיג את היעד", כלבו חיפה והקריות, 11.1.23
  • המאבק על שימור התרבות הפלסטינית בחיפה. הפרק השני התמקד בביטויי הלאומיות ולעיתים גם הלאומנות הפלסטינית בחיפה, שהפכה בשנים האחרונות לבירה של התרבות הפלסטינית. תיעדנו בעיר התנגשות ועימות בין פעילים ערבים תושבי העיר לבין מפגיני ימין שהאשימו אותם בתמיכה בטרור. עוד בפרק: כיצד מנסים לשמר בחיפה את הזהות הפלסטינית של רחובות שניתנו להם שמות עבריים אחרי הקמת המדינה, ולמרות זאת, רבים מקרב הערבים ממשיכים להשתמש בשמות הערביים שלהם. וגם – על חנויות שלא תמצאו בהם מילה בעברית ומנציחות את הנכבה. ערן זינגר ורועי אטינגר, סדרת כתבות בכאן 11, 10.1.23

דיירי נכסי הנפקדים פוחדים לאבד את הבית. עיריית ת"א פינתה את מהא מסארווה מביתה ביפו אחרי שני עשורים שגרה שם ● בשנים האחרונות הוצאו מאות צווים לפינוי משפחות מבתים המוגדרים נכסי נפקדים בערים מעורבות ● הדיירים דורשים מתווה עדכני שיסייע להם ברכישת הבתים ● ביפו הבעיה חמורה במיוחד משום שהמחירים זינקו פי שבעה ב־20 שנה ● ועדה ממשלתית הייתה אמורה לגבש פתרון אך התאיידה עם נפילת הממשלה ● תושבת יפו: "בואו לגור איתי, לא במקומי", מאת עומר שרביט, זמן ישראל,03/01/2023

התפתחויות באזורים מעורבים בדרום ובצפון נוכח הממשלה החדשה:

מה אומרים ראשי הרשויות היהודיות בדרום?

הדיון על "דמוגרפיה בגליל":

  • איך מתקרנפים, ועוד מהר כל כך?  … לא האמנתי למקרא עיני. הממשלה הגזענית, הלאומנית והדורסנית ביותר בתולדות מדינת ישראל טרם קמה, ועל עגלתה הריקה מיהרו לקפוץ לא אחרים מאשר ראשי תנועות ההתיישבות העובדת…", ניסים זוילי (לשעבר מזכ"ל מפלגת העבודה ח"כ ומזכ"ל תנועת המושבים), הארץ, 9.1.23
  • מדינת ישראל מציגה: אפליית יהודים ביישובי הגליל. מוסדות התכנון מאפשרים שיווק קרקעות למגזר הערבי במחירים נמוכים ביחס לקרקעות ביישובים יהודיים • כמו כן יישובים אלה אף לא מקבלים שטחים להתרחבות • ראש מועצת משגב: "המדינה מגרשת אותנו", עידן אבני, ישראל היום, 6/1/2023
  • הרס מבפנים: כך איבדה ישראל את הגליל. התיישבות יהודית בצפון הוזנחה וצומצמה באופן מטריד. שינוי בתוכנית המתאר הארצית הוא צורך אסטרטגי דחוף, אלדד קולנשר, מידה, 02/01/2023
  • מה לקיבוצים ולריקוד שנאת הערבים? קראנו בזעזוע במאמרו של עודה בשאראת ("הארץ", 26.12), ובאתר התנועה הקיבוצית, כי מזכיר התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, הצטרף ל"פורום לב הגליל", שמובל על ידי מכון הימין "שילה", ופנה בקריאה נרגשת "לייהד את הגליל" עם תוספת של מיליון תושבים יהודים, על מנת "להצילו" ממי? מתושביו הערבים, כמובן…", שולי דיכטר, יניב שגיא, ויויאן סילבר ושרה אוסצקי-לזר, הארץ, 31.12.22
  • בעקבות התבטאויות התנועה הקיבוצית בנושא הגליל, שלחנו היום מכתב רשמי למזכ"ל התנועה, ניר מאיר, הקורא לתנועה הקיבוצית לא לפגוע בערך השוויון, החיים המשותפים והשכנות הטובה בגליל, ולא לשרת כוחות המנסים להצית את השטח. גבעת חביבה מקדמת חיים משותפים עבור יהודים וערבים בישראל כבר עשרות שנים. הבסיס של חיים כאלו הוא שוויון. ..", גבעת חביבה, פייסבוק, 29.12.22
  • המפגש שייזכר לדראון עולם. דווקא עכשיו מגדלור הדמוקרטיה, הליברליזם ואחוות העמים, כלומר מנהיגי התנועה הקיבוצית, מתכנסים עם גורמים אחרים בשביל לקטוף פירות מסוג אחר: אולי עוד גזל אדמות ועוד "דילול" של ערבים באזור… הפגישה התקיימה במועצה אזורית משגב, שיושבת ליד סח'נין, עראבה, דיר חנא, מע'אר ועוד עיירות ערביות, אלא שכמובן שום נציג ערבי לא השתתף בה…", עודה בשאראת, הארץ, 26.12.22
  • תוכניות הציונות הדתית לנגב ולגליל: הטבות ליהודים בלבד ומינוי נציגים בוועדות התכנון. ההסכמות עם הליכוד יקנו למפלגתו של סמוטריץ' השפעה גדולה על מדיניות הקרקעות ויאפשרו לה להשפיע על קביעת היישובים הכלולים באזורי עדיפות לאומית. עוד על הפרק: הרחבת חוק ועדות קבלה המאפשר סינון מועמדים, אור קשתי, 25.12.22 ♦ 
  • תנועות ההתיישבות ומועצות אזוריות חברו ל"הצלת הגליל". מרכז השלטון האזורי, התנועות הקיבוציות והמושביות ופורומים אזרחיים, חברו יחד. המטרה: להשפיע על הממשלה החדשה להציב את שינוי המצב הדמוגרפי בגליל כיעד לאומי… האלוף במיל' אייל בן ראובן, חבר הפורום לביטחון הגליל ותושב יודפת, סיפר שכשהיה עדיין בצבא, הערכת המצב שדיברה על צורך להילחם בתוך שטחנו, הייתה מתאר בעל סבירות מאוד נמוכה. היום זה המתאם הסביר. "הכוחות שיצטרכו לנוע לעבר מערכה בלבנון או סוריה יצטרכו לעבור אזורים כמו ואדי ערה, ואני לא רוצה לחשוב מה יקרה מבחינת הציבור הערבי. יורידו טנקים ויתחילו לירות. אירועי אוקטובר 2000 עלולים להיראות כמשהו שולי". .. ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, התייחס לנתונים הדמוגרפיים ואמר כי "המציאות בלב הגליל צורחת את הצורך בשינוי. הצלת הגליל הוא יעד לאומי ואנחנו צריכים ללחוץ על הממשלה החדשה להציב את היעד הזה בצמרת סדר העדיפויות"…מיינט הקיבוץ בשיתוף התנועה הקיבוצית,24/12/22 ♦ 
  • מהלך ציבורי ל"הצלת הגליל", ניוזלטר התנועה הקיבוצית, 22.12.22 ♦ 
  • בכירי ביטחון לשעבר: הרוב הערבי בלב הגליל – איום אסטרטגי. צוות "ביטחוניסטים" מימין ומשמאל, בהובלת אלוף במיל' אייל בן־ראובן, מתריע: התנגדות רשויות התכנון לפיתוח ההתיישבות היהודית בצפון מגבירה את הלאומנות הערבית | "בעת עימות בגבולות נספוג אש פנימית חזקה" | ח"כ סטרוק: להעביר את הגליל לאחריות החטיבה להתיישבות, מאתיאיר קראוס, מקור ראשון, כ״א באב ה׳תשפ״ב (18/08/2022 21:00)

אפשר להפגין בחיפה, אבל רק הרחק מעיני הציבור ובלי דגלים. חראק חיפה (תנועת חיפה) ארגנו בשבת הפגנה נגד העונשים הכבדים שהוטלו על עצורי אירועי מאי 2021 הערבים. בשל אירועי "חג החגים", המשטרה דרשה לשנות את המיקום ולהימנע מלהניף דגלי פלסטין, אף שהדבר חוקי. אך גם לאחר שמקום ההפגנה שונה, המפגינים זכו ליחס עוין, דגלים נחטפו ושלושה נעצרו, מאת: יואב חיפאווי, שיחה מקומית,  19.12.2022

"לא ראוי לבני אדם": קרוואן מוזנח מתפקד כגן ילדים בלוד כבר 5 שנים. טענות לתנאים מחפירים בקרוואן שמשמש כגן ל-70 ילדים: קיר מתפורר, רטיבות, רצפה סדוקה ועכברים שמתרוצצים. למקום אין יציאות חירום, בחצר המוזנחת יש חומה עם פינות חדות – ועץ שענפיו מאיימים ליפול. שיפוצים החלו אך הופסקו עקב "שפעת שאחזה בקבלן"…אמה של אחת הילדות אמרה: "יש לנו צוות מורים מעולה ומקצועי אבל אין מצב ללמוד בגן כזה שנמצא במצב כל כך חמור. אנחנו רוצים טיפול בלי שיזלזלו בנו". היא טענה כי העובדה שמדובר בגן עבור התושבים הערבים היא הסיבה ש"זה לא מעניין אותם"., חסן שעלאן,|YNET  12.12.22

ראש העיר לוד במכתב דחוף לשר המיועד לביטחון לאומי איתמר בן גביר: חיזוק המשילות, ההרתעה והביטחון האישי. .. כך כתב במכתבו: “אני מחזק את ידי המשטרה שעושה מאמצים למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, אולם חרף מאמצים אלה, התמונה שמצטיירת היא של היעדר הרתעה, זלזול בחוקי מדינת ישראל, חולשה משוועת והיעדר משילות בעיר הנמצאת במרכז הארץ!”  ערן טוויטו, מקומנט לוד, 7 דצמבר, 2022

בעקבות מהומות מאי 2021 (פירוט על פי ישובים ראו בהמשך העמוד):

התיאטרון הערבי שקם על חורבות אל-מידאן השנוי במחלוקת. כשנה לאחר סגירתו של תיאטרון אל-מידאן שעורר סערה גדולה עם ההצגה "הזמן המקביל" על האסיר וליד דקה, נפתח תיאטרון סארד שבראשו עומד אחד משחקני ההצגה המדוברת • יומן האירועים מתחיל להתמלא, ובו מופע מחול על הנכבה • בשיחה עם N12 מספר איימן נחאס: "כמנהל אומנותי אני לא פוסל שום דבר, על הצגה כמו 'הזמן המקביל' הייתי נלחם", עמית אטיאס, חדשות 12, 28/11/22

"זה לא נכון שהדו קיום בחיפה הוא אשליה". 4 החוקרים מאוניברסיטת חיפה שערכו את דו”ח ‘שוברי החומות’, בשיחה על הפערים בין יהודים וערבים בחיפה, תפקידה של העירייה והמסקנות מאירועי מאי 2021: “עצם זה שהרבה אומרים שהפורעים לא היו חיפאים – זו אמירה חזקה”..הדו”ח נכתב על ידי ד”ר רולי רוזן שהסתייעה בד”ר רן קוטנר וד”ר קרן שביט מהתוכנית ללימודי שלום וניהול סכסוכים, ומטרתו היא להבין את הדינמיקה שהובילה להתפרצות האלימה של אירוע ‘שומר החומות’ במאי 2021, לבחון את בעלי התפקידים, המוסדות וארגונים שונים שפעלו למניעת ההסלמה בעיר, ולנסח המלצות שיסייעו למנוע את שובם של אירועים דומים…", עומר מוזר, רדיו חיפה, 22.11.22

שוברי החומות – ההתמודדות העירונית עם אירועי מאי 2021 בחיפה – محطمو الأسوار – التعامل البلدي مع أحداث أيار 2021. שנה וחצי אחרי אירועי מאי 2021 בחיפה – מחקר אקדמי על 'שוברי החומות' בוחן את הדינמיקה של האירועים, ומצביע על כשלים שהיו ועל כיווני היערכות למניעת הישנות אירועים דומים בהמשך. יוזמות אברהם, 20.11.22

מחאה ועימותים בפסטיבל בחיפה שאירח אשת תרבות שהצדיקה פיגוע. משפחות שכולות ופעילי ימין, בהם ח"כ אלמוג כהן מעוצמה יהודית, מחו על השתתפותה של לובנא זועבי שהצדיקה פיגוע בהר הבית, ושל העיתונאי תומך ה-BDS רמי יונס, בפסטיבל "סיפור חיפאי". הח"כ תועד דוחף עובדת שניסתה למנוע ממנו לחזור לאולם: "לא תשתמשי בגוף שלך כדי לרמוס את החסינות שלי", ליאור אל-חי, YNET, 20.11.22

קול קורא לקידום תכניות עבודה בעלות השפעה חיובית על מרקם היחסים בין ערבים ויהודים בערים המעורבות לשנת 2022. תאריך אחרון להגשה: 8.12.22, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, פורסם: 7.11.22

"לנהל עיר מעורבת בישראל זה כמעט בלתי אפשרי". שמעון לנקרי, ראש עיריית עכו, הודיע על פרישה מתפקידו כראש העיר אחרי 20 שנה בתפקיד, מספר על האתגר בניהול עיר מעורבת וחולק תובנות ממהלך הדרך. “מזל שהשלטון המקומי מופרד מזה הממשלתי. אחרת, היה כאוס, מאת: מערכת רדיו חיפה | 4 בנובמבר 2022

אפקט שומר החומות בערים המעורבות: עלייה ניכרת בתמיכה בבל"ד ובציונות הדתית. מניתוח תוצאות ההצבעה לכנסת ה־25 עולה כי ביחס לבחירות הקודמות עלה כי בעיר לוד, שיעור התמיכה במפלגת בל"ד עלה בכ־17 אחוזים; ברמלה עלה שיעור התמיכה במפלגה ב־6 אחוזים ובעכו ב־8 אחוזים, מאת   יאיר קראוס, מקור ראשון,  י׳ במרחשון ה׳תשפ״ג, 04/11/2022

תוצאות הבחירות מראות: אירועי מאי 2021 הם פצע פתוח בערים המעורבות. דפוסי ההצבעה בערים המעורבות בישראל מוכיחים: יהודים וערבים הולכים ומקצינים ■ חוקרים טוענים כי בל"ד והציונות הדתית היו המפלגות היחידות שפנו ישירות לתושבי הערים הללו ועסקו בביטחון האישי שלהם, וכך שיעור המצביעים שלהן זינק..", נתנאל גמאס, דה מרקר, 3.11.22

קורבן ניסיון הלינץ' בבת ים מעיד בביהמ"ש: "שאל אותי אם אני ערבי, אמרתי כן והוא הביא לי בוקס וחשמל לצוואר". סעיד מוסא, שנפל קורבן ללינץ' המוני בבת ים במהלך מבצע "שומר החומות" בשנה שעברה, הגיע לביהמ"ש כדי להעיד נגד הנאשמים בתיק • ראיתי אנשים שצעקו 'הנה ערבי, הנה ערבי' ובאו לכיווני. ניסיתי לעשות רוורס ולברוח", העיד • מוסא הכחיש את טענות ההגנה שהגיע לטיילת על מנת לבצע פיגוע: "בחיים לא חשבתי על זה, אני תושב מדינת ישראל. המזל שלי שהכל היה מצולם", אור רביד| חדשות 12| פורסם 24/10/22

מחזקים את לוד, מחזירים את המשילות בכל המדינה! התכנית של יאיר רביבו למאבק באלימות ואירועי הרצח בחברה הערבית: ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו, פרסם את תכניתו לכנסת הבאה ולממשלה הבאה, איריס כהן-קרסנטי, חדשות 08, 18.10.22:

דווקא בעיר שנחשבת סיפור הצלחה מחירי הדירות עשויים לרדת. כרמיאל, שהוקמה כדי לשנות את המאזן הדמוגרפי בגליל, ננטשת על ידי תושבים ותיקים ונהפכת לעיר מעורבת הנמנעת בינתיים מהקמת מוסדות ציבור לתושביה הערבים, הדר חורש, דה מרקר, 14.10.22

ראש העיר לוד: העבריינים ייקנו בתים ביישובים שלכם, ואז תבינו את האיום החמור על המדינה. יאיר רביבו קורא לראשי המפלגות לתמוך בתכנית חקיקה שתאפשר מאבק בפשיעה הערבית המשלבת פלילים וטרור יחד. "הפרעות שהיו בשומר חומות יצרו דבר טוב כי השב"כ הבין את הטעות שלו ונכנס בכל הכוח לטפל בקינים הלאומניים"., שמעון כהן, ערוץ 7, י"ח בתשרי תשפ"ג, , 13.10.22

ערבים שנכנסו לבת ים בכיפור הותקפו: "אם לא היינו בורחים – היו רוצחים אותנו". תחילה דווח כי החמישה, תושבי חורה, נכנסו לעיר עם רכב, אך אחמד, אחד המותקפים, סיפר שבאו ברגל מיפו. "לא דיברו איתנו לפני", שיחזר. שניים מהם פונו במצב קל לטיפול רפואי… באירוע אחר בעיר הפכו רכב חונה של תושבי ג'לג'וליה. הרכב היה ריק מנוסעים…", דניאל אלעזר, שרון עידן וסיון סיסאי, כאן חדשות, 5.10.22

ראש עיריית עכו שמעון לנקרי כבר מתכונן לפרעות תשפ"ג. בצד אחד: יאיר קראוס, עיתונאי ותושב מודאג שלא מוכן להתעלם מהמציאות האלימה סביבו מאז ימי "שומר החומות". בצד השני: ראש העיר שמעון לנקרי, שרוצה לשמוע יותר דיווחים חיוביים, וזועם על מי שמקלקל לו את התמונה האופטימית. ערב ראש השנה, אחרי תקופה ארוכה של התבטאויות כועסות ונתק מוחלט, הם נפגשים כדי לדבר על האהבה של שניהם לעכו, ועל מה שאפשר לשנות בה כדי שלא ניאלץ לדווח משם על פרעות תשפ"ג, מאת   יאיר קראוס, מקור ראשון,  ב׳ בתשרי ה׳תשפ״ג, 27/09/2022

ועדת ההסתה. מחקר חדש: פרעות מאי 2021 לא היו אירועי אלימות מקומיים ספונטניים. ועדת המעקב של ערביי ישראל – שבמסגרתה פועלות המפלגות הערביות והרשויות המקומיות הערביות – ארגנה את הפעולות בשטח, עודדה את המתפרעים, והבטיחה להם סיוע משפטי, קלמן ליבסקינד, מעריב וואלה חדשות, 24/09/2022

אחרי הפיצול ב”משותפת” – חברת מועצת העיר לוד פידאא שחאדה מתפטרת מתפקידה בעירייה. פחות מ-72 שעות אחרי הפיצול הפוליטי הדרמטי בין המפלגות הערביות המרכיבות את הרשימה המשותפת, הפתעה גם במועצת העיר לוד כשחברת המועצה פידא שחאדה, שנחשבת לסמן הקיצוני בין מרכיבי הרשימה הערבית המאוחדת במועצת העיר, הודיעה לפני זמן קצר כי החליטה לפרוש מתפקידה ולהמשיך לפעול למען הציבור מבחוץ…",  אביחי טבק, מקומונט לוד, 18 ספטמבר, 2022

ראש עיריית לוד יאיר רביבו: צריכים כאן את השב"כ, כל הפעולות הפליליות החמורות הן לאומניות. ראש עיריית לוד מודאג מהאלימות במגזר הערבי ואומר לערוץ 7: מרדת החשיכה כל ערבי בישראל לא יודע אם יעבור את הלילה ומניין יבוא כדור מכוון או תועה. שמעון כהן, ערוץ 7, ט"ו באלול תשפ"ב,  11.09.22

הלם, פחד, חזרה לשגרה: מעגל הרציחות בין לוד לאום אל פחם. 68 בני אדם נרצחו בחברה הערבית מתחילת השנה. השבוע הנושא שוב עלה לכותרות בעקבות הרצח המזעזע של האם והבת מלוד, מנאל וחדרה אבו חג'אג', שהגיע מייד אחרי רצח העיתונאי נידאל אגברייה באום אל פחם. צוות כאן חדשות ביקר בשתי הערים האלה ופגש פחד גדול, זעם, חוסר אונים, וחוסר אמון במשטרה, שלא מצליחה לעצור את הפושעים ולהגן על האזרחים. כתבתו של אורי לוי, מתוך השבוע – כאן חדשות |  09.09.22

הערבים שעוברים לגור בערים יהודיות – פרויקט מיוחד של אוהד חמו ויוסי מזרחי, במהדורה המרכזית, חדשות 12:

יפו סדרת כתבות:

  • יפו בוערת: אנחנו אוהבים את יפו. אנחנו הורגים את יפו. יפו היא סיפור של פופולריות בנסיקה, סצנת אוכל גועשת, התחדשות עירונית בכל פינה ועוד רגע גם חיבור לרוטשילד בחמש דקות. אבל יפו היא גם סיפור של גירוש אתני-מעמדי בחסות "כוחות השוק" ופגיעה מתמשכת בתושביה המקוריים. אם רוצים שהסיפור הראשון יעבוד צריך לדאוג שהסיפור השני יסתיים, ירון טן-ברינק, טיים אאוט, 9.9.22
  • יפו 2028: כך ישנה משבר הדיור את הרובע הערבי-יהודי של תל אביב. העתיד של יפו צפוי לכלול אלפי יחידות דיור חדשות, רכבת קלה לרוטשילד בחמש דקות, קאנטרי עירוני חדש עם בריכה וצונאמי של התחדשות עירונית. מחלקת המחקר של Madlan בדקה ומצאה פערים אסטרונומיים בין מחירי הדיור בשכונות הצפוניות והדרומיות של יפו. אתם כבר יודעים למה, אהרון גולדברג, טיים אאוט, 9.9.22

בכנס השנתי של 'אשכולות הרשויות המקומיות' (שהם איגודים של רשויות מקומיות שכנות, שמוקמים כדי לעודד שיתופי פעולה לפיתוח למען כלל תושבי האשכול)… אשכול רשויות גליל ועמקים عنقود الجليل والمروج הענק שבו 18 רשויות (אכסאל, מועצה אזורית בוסתאן אלמארג', מועצה אזורית גלבוע, דבוריה, יפיע, כפר כנא, כעבייה, עילוט, מגדל העמק, נצרת, מועצה אזורית מגידו, משהד, נוף הגליל, עין מאהל, עפולה, מועצה אזורית עמק יזרעאל, זרזיר וריינה) שבהן חיים כחצי מיליון תושבים, יציג את היחידה לחיים משותפים, כפי שנאמר בפוסטר הזה כאן. ..", יוזמות אברהם, פייסבוק, 8.9.22

أنا أقول يافو أنت تقولين يافا אני אומר יפו את אומרת יאפא. יותר ויותר ערבים פלסטינים וגם יהודים, תושבי ותושבות יפו, משתמשים בשם הערבי שלה: יאפא. מי שאומר או אומרת יאפא בתוך טקטס בעברית וגם בערבית מתכוון לכוון את התודעה ליפו יאפא, שלפני 1948.  עיר קוסמופליטית, שוקקת חיים ופורחת מבחינה תרבותית, מאופיינת כעיר ערבית, מוקפת פרדסים ובוסתנים ופריפריה חקלאית… מלחמת 48 שינתה הכל. 95% מתושבי העיר הערבים גורשו או ברחו. יאפא חזרה להיות יפו, וזמן קצר לאחר מכן לתל אביב – יפו…. בעשור האחרון..החלו פלסטינים צעירים בני הדור השלישי לנסות להחזיר לתודעה את האפשרות או לפחות את הזיכרון של יפו הפלסטינית. אז מי אומר יפו ומי אומר יאפא?  …  כתב: רביב יצחקי צלם: יוסי אולך עורך: אדם גלמן, הטלויזיה החברתית, 6.9.22

הסמל הבוער של לוד. 20 קילומטר מתל אביב וחמש דקות משדה התעופה, התגשמה במלואה העסקה האפלה שישראל עושה עם כל מה שקשה ומסובך. זה היה נכון בשנות ה-90, כשלוד הייתה בירת הסמים של גוש דן, וזה נכון גם היום – כשהעיר עוד מלקקת את הפצעים והכוויות של "שומר החומות". בפרק חדש של "האמת היא", ראש העיר יאיר רביבו משוחח עם עפר שלח על המקום שהפך לסמל – ועל התקווה לריפוי שאולי יצמח מתוך הטראומה, YNET, 26.8.22

בכירי ביטחון לשעבר: הרוב הערבי בלב הגליל – איום אסטרטגי. צוות "ביטחוניסטים" מימין ומשמאל, בהובלת אלוף במיל' אייל בן־ראובן, מתריע: התנגדות רשויות התכנון לפיתוח ההתיישבות היהודית בצפון מגבירה את הלאומנות הערבית | "בעת עימות בגבולות נספוג אש פנימית חזקה" | ח"כ סטרוק: להעביר את הגליל לאחריות החטיבה להתיישבות, מאת   יאיר קראוס, מקור ראשון,  כ״א באב ה׳תשפ״ב,  (18/08/2022 21:00)- [המחקר עדיין לא פורסם, אבל ראו מחקר קודם: "מלחמה על הבית, מבית", 31.5.22]

לאחר שנשמר השקט בערים המעורבות ב"עלות השחר": עשרות מיליוני שקלים יוקצו למניעת אלימות. ההחלטה אושרה בוועדת השרים לענייני החברה הערבית בראשות השרה מירב כהן. זו הפעם השלישית בשנה האחרונה שהממשלה מאשרת הקצאת כספים לערים אלה, וזאת כדי לעודד תעסוקה, חינוך, תרבות וספורט: "אסור שהתמונות מ'שומר החומות' יחזרו", איתמר אייכנר, YNET, 18.8.22

איפה כולם? רק שרה אחת הגיעה לוועדת שרים ואישרה העברה של עשרות מיליונים. ועדת השרים לענייני החברה הערבית, בראשות השרה לשוויון חברתי מירב כהן, התכנסת הבוקר לאישור העברת עשרות מיליוני שקלים לערים המעורבות • ההחלטה התקבלה פה-אחד, שכן איש מהשרים החברים בוועדה לא הגיע לישיבה מלבד השרה כהן, שירית אביטן כהן, גלובס, 17.08.2022

הביטחון הכלכלי של הערבים בערים המעורבות קרס — וזה עוד יעלה בדם. שנה אחרי "שומר החומות", הערים המעורבות עדיין בוערות מתחת לפני השטח — עקב אפליה מתמשכת של התושבים הערבים, פערים עצומים מול שכניהם היהודים, ומשבר דיור שהביא לצניחה בדירות בבעלות בידי ערבים מ–76% ל–48% בתוך עשור. דרוש טיפול חברתי־כלכלי דחוף…", מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 15.8.22

הענישה הכבדה ומעורבות המדינה בחיי הציבור הערבי: הסיבות לשקט בערים המעורבות במבצע "עלות השחר". בשונה ממבצע "שומר החומות", במבצע "עלות השחר" נשמר השקט בערים המערבות • גורמי ביטחון מעריכים כי יש לכך שתי סיבות מרכזיות – הענישה הכבדה של הפורעים שהשתתפו בתקריות האלימות בשנה שעברה, והתפיסה של הציבור הערבי את המעורבות של המדינה בחייהם, ניר דבורי |חדשות 12 – המהדורה המרכזית| פורסם 10/08/22

המשטרה עצרה ניסיון להבעיר את השטח בערים המעורבות במהלך מבצע "עלות השחר". במשטרה זיהו כבר מתחילת המבצע בעזה כי חמאס והג'יהאד האיסלאמי ניסו לגרור את ירושלים למערכה, ודרכה את ערביי ישראל להפגנות ולפרעות בסגנון "שומר החומות". כעשרים התארגנויות למחאה שיכלו לצאת משליטה ולגרור למערכה את ערביי ישראל טופלו על ידי המשטרה, שלומי הלר, וואלה, 08/08/2022

במשטרה נערכים לאפשרות של מהומות בערים המעורבות בעקבות המבצע בעזה. עשר פלוגות מילואים של מג"ב גויסו, ומספר השוטרים בתחנות לוד, עכו, יפו וחיפה הוגדל. עם זאת, במשטרה מעריכים בשלב זה שלא יפרצו מהומות בהיקף נרחב, ג'וש בריינר, הארץ, 5.8.22, 20:43

פרסום דוח ביקורת מיוחד בנושא ערים מעורבות. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום, רביעי (27/7/22), דוח מיוחד על אכיפת החוק באירועי שומר החומות. עוד פרסם המבקר דוח העוסק בשירותים הניתנים לאזרחים בערים המעורבות – ראו תגובות לדו"ח:

  • ערים מעורבות" על הניירمُدن مُختلَطة، على الورق. "…אנחנו, תושביה הערבים של לוד, לא מעניינים איש! לוד, העיר שלי, היא "עיר מעורבת". למה במרכאות? כי למרות ש-30% מתושביה שח העיר הם ערבים, רק 1% מפקידי העיריה הם ערבים. זו אינה תחושת בטן שלי ושל פעילים ופעילות ותושבי העיר אלא עובדה, מוגמרת אליה התייחס דו״ח מבקר המדינה החריף שיצא בשבוע שעבר ועסק בערים המעורבות..מבקר המדינה מתאר בדוח החמור שפרסם את מהומות מאי של שנה שעברה, הזרמת כוחות משטרה גדולים לירושלים מפני שהצפי היה שמוקד המתחים יהיה שם. רק שאותה פעולה השאירה את הערים המעורבות, ריקות מכוחות משטרה. אצלנו, בלוד, התושבים הערבים עדיין מלקקים את הפצעים ומעכלים את הטראומה. אבל שיטור-חסר הוא תופעה שאנחנו מכירים היטב – השוטרים נמצאים בזמן ובמקום הלא נכון תמיד, כפי שקרה עם חברתי, רבאב…", פידא שחאדה (חברת מועצת העיר לוד), הזירה – الساحةהארץ, 7.8.22
  • "דו"ח המבקר מחזק את הרעיון שערבים הם אויבים ולא אזרחים". הדו"ח המיוחד בנושא הערים המעורבות התקבל בחברה הערבית ברגשות מעורבים. נטען כי הוא משקף תפיסה מתנשאת, שמתייחסת אל הערבים אזרחי ישראל כאל "איום ביטחוני". אחרים שמחו על החשיפה הרשמית של היקף הגזענות הממסדית, מאת: בכר זועבי, שיחה מקומית , 2.8.2022
  • "שומר חומות" ורצח חברתי רבאב אבו סיאם – אותם כשלים. כל זה קורה כשהמשטרה ידעה ומחלקת הרווחה של עיריית לוד ידעה. זאת בדיוק הבעיה. כולם יודעים על כל הבעיות בלוד, ואיש אינו עושה דבר כדי לפתור אותן. בגלל שאנחנו, תושביה הערבים של לוד, לא מעניינים איש… לוד, העיר שלי, היא "עיר מעורבת". למה במרכאות? כי למרות ש-30% מתושביה של לוד הם ערבים, רק 1% מפקידי העירייה הם ערבים. זאת כבר לא תחושת בטן שלי ושל פעילים ופעילות ותושבי העיר, עכשיו זה מוכח שחור על גבי לבן, בדוח חריף של מבקר המדינה שהתפרסם בשבוע…", פידא שחאדה (חברת מועצת עיריית לוד), הארץ, 31.7.22

מדוע מרים לא מצליחה לשכור דירה בלוד? כבר חודש מרים מג'דלה בת ה-29 מחפשת דירות בעיר • לאחר שנתקלה במספר סירובים וגם בחוסר מענה, מתווכת בעיר סיפקה לה תשובה שאליה לא ציפתה..לדבריה בעלי הדירה פשוט לא מעוניינים להשכיר את דירתם לערבים…", סיון סיסאי, כאן חדשות, 19 ביולי 2022

בוטל מכרז דירות לערביי יפו: "תמוה שהמדינה מקבלת החלטות בסתר". ביהמ"ש בביקורת חריפה נגד המדינה על דירות במחיר למשתכן ששווקו לערבים בלבד: "התנהלות של עמימות ומסתורין" • השופט: חרף הוראת ביהמ"ש – היועמ"שית לא נקטה עמדה בשאלה המשפטית, נטעאל בנדל, ישראל היום, 17/7/2022

רציתי להשכיר דירה בלוד לערביה. נחשו איך הגיב הגרעין התורני. כששי, חבר הגרעין התורני בלוד, שמע שבכוונת משפחתי להשכיר את הדירה שבבעלותנו בבניין שבו הוא גר לתושבת ערבייה, הוא טלפן לאבי והתריע לפניו שיש "לשמור על הצביון היהודי בבניין"….הגזענות הזאת אינה מקרה נקודתי והיא אף מוצהרת מפורשות באתר של הגרעין….", שי זילבר, הארץ, 17.7.22

מועצת העיר עפולה מקדמת איסור על שיעורי נהיגה בשבת, שירחיק ערבים מהעיר. תושבי יישובים ערביים לומדים נהיגה בעפולה בהיותה העיר הגדולה באזור ולאור התשתיות הירודות במקומות מגוריהם. "מי שנכנס לעפולה צריך לדעת שהיא עיר יהודית", אמר מגיש ההצעה, "אנחנו נלחמים על האמת שלנו כמו שנלחמנו נגד מכירת קרקעות לערבים", עדי חשמונאי, הארץ, 17.7.22

ביקש לסבלט דירה בחיפה – ואוים: "אין כניסה לערבים בבניין הזה". משפחה מהצפון ביקשה לתאם לינה בדירה בעיר במהלך חג הקורבן המסורתי שצוין השבוע, אך כשבעל הדירה גילה כי מדובר במשפחה ערבית הוא חזר בו מהעסקה המאולתרת: ״לא רוצה שיתחילו שאלות, דואג למקום שלי״ • תושב האזור ל-N12: ״צריכים להסתיר את הזהות שלנו, זו פשוט תחושה קשה", פוראת נסאר| אדר גיציס | חדשות 12 | 14/07/22

"מרחב משותף משובש" | רחוב הגפן 2, חיפה | תערוכה וסדרת מפגשים – החל מה-18.7 – בואו למעבדת האומנות של סיכוי-אופוק וגלריית בית הגפן!  הפרויקט נולד כתגובה לאירועי חודש מאי – שהציפו את המתחים המבעבעים מתחת לפני השטח, בין אזרחים יהודים וערבים. בחודשים האחרונים נפגשות 8 אמניות פלסטיניות ויהודיות מעולמות שונים: ציירות ואומניות פרפורמנס, פסלות ויוצרות בוידאו ובסאונד. היוצרות מאתגרות זו את זו למחשבה מחודשת, מחפשות יחד איך אפשר דרך פעולות אמנותיות – למצוא ולהציע זוויות הסתכלות חדשות, לחיים בחברה לא שוויונית. סיכוי-אופוק ובית הגפן

לשון יפואית – מעבדה אקטיביסטית. לפני חמישה חודשים הקמנו (Social TV – הטלוויזיה החברתית) פרוייקט חדש,  ניסיוני, בערים משותפות: מעבדה קהילתית לתקשורת אקטיביסטית. המעבדה הראשונה נפתחה ביפו וקוראות לה #לשוןיפואית. הפוקוס הוא על השפה  הטקסטואלית ושפת המרחב המשותף (חלק מהתהליך הלימוד נעשה בשיתוף עם Adam Institute מדרשת אדם ). לאף אחת מהמשתתפות אין ניסיון קודם בליצור כתבה. 10.7.22

הממשלה תאשר: 60 מיליון שקל למיגור האלימות בערים המעורבות. בצל מהומות "שומר החומות", תאשר הממשלה החלטה שבה יוקצו 34 מיליון שקל לעיבוי כוחות המשטרה ברמלה. עוד 21 מיליון שקל יועברו לתוכניות מניעה, טיפול וחוסן קהילתי בערים המעורבות וחמישה מיליון שקל נוספים יושקעו בתוכניות להגברת האמון בין התושבים למשטרה, איתמר אייכנר, YNET, 7.7.22

הנוער היפואי זקוק להתערבות כאן ועכשיו. …הקשיים העומדים לפני מערכת החינוך בהגיעה לילדים ולנוער בחברה הערבית בעיר יפו… בעיית יסוד אחת היא בעיית השפה: לצעירי יפו אין שפת אם מובהקת. הם מדברים ערבית בבית ועברית ברחוב ובבתי הספר, ואין להם שליטה מלאה באחת השפות האלה. לכן, למשל, ממוצע הפסיכומטרי שלהם נמוך.. יש כאן כר נרחב לתקווה ולפעולה, לא לייאוש. אני כותב דברים אלו כנשיא המכללה האקדמית תל אביב־יפו שיושבת בלב העיר המעורבת, ומחויבת לשינוי חברתי של ממש בקהילה. יש פעולות רבות שאפשר לעשות, ויש גם דברים רבים שכבר נעשים כדי לשנות את המצב …", פרופ' דרור ורמן, הארץ, 5.7.22

עלה לרשת: מדיניות התיישבות גרעינים בפריפריה ובערים מעורבות בישראל: בין לאומיות ונאו-ליברליזם. מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" מאת יעל שמריהו ישורון (ד"ר), אוניברסיטת בן גוריון, יוני 2020

תושבים בעכו טוענים: העירייה ביטלה מופע של ראפר פלסטיני – בעקבות לחץ פעילי "עוצמה יהודית". עיריית עכו החליטה במפתיע לבטל את הופעתו של הראפר הפלסטיני השנוי במחלוקת תאמר נאפר • המשטרה הסירה את האישור לאירוע עקב מספר רב של משתתפים, אך לכאורה העירייה הייתה יכולה בקלות לאתר מקום חלופי • תושב העיר ל-N12: "זאת לא פעם ראשונה שמבטלים אירוע תרבותי לאוכלוסייה הערבית בגלל התערבות של פנאטים", אדר גיציס|פוראת נסאר, חדשות 12, 1.7.22

משתפים בחיים משותפים. ראש המועצה אייל בצר, שיתף בעשייה המרובה, המתקיימת במועצה בנושא החיים המשותפים בין רשויות ערביות ויהודיות, והסביר על החינוך לחיים משותפים בין התושבים החיים בהן…ראש המועצה ברך על ההזדמנות להציג את חזון המועצה מעל במה זו, בפני הבכירים ממשרד הפנים ואמר: "אני גאה לשתף בחזון המועצה ובפעילות הענפה המתקיימת בה בנושא חיים משותפים. נושא זה, מתורגם כעת למודל חדשני וניסיוני שיצא אל הפועל כפיילוט, באמצעות אשכול רשויות גליל עמקים. מינוי רכז/ת חיים משותפים בכל רשות יצור רשת שיתוף, שתעלה את הנושא לסדר היום, תייצר מדיניות סדורה ותוכנית עבודה מובנית לקידום תחום חשוב זה, בכל רחבי הארץ." מרכז העניינים – טבעון, יוקנעם רמת ישי והסביבה (מס 1751), 30.6.22

מעט מאוד ערבים ביפו יש תואר אקדמי. המכשולים מתחילים כבר בגן. התלמידים הערבים ביפו נושרים יותר מהלימודים, מגיעים פחות לאקדמיה ובהמשך מקבלים שכר נמוך יותר. לשם שינוי ובניגוד לערים מעורבות אחרות, הבעיה היא לא מחסור בכסף – אלא דווקא מחסום השפה..", רן שמעוני שירה-עובדיה, הארץ, 24.6.22

שבוע של סיור לימודי בבלפסט (צפון אירלנד) מסתיים הבוקר. 13 חברות וחברי מועצה מערים מעורבות ראו, שמעו ולמדו כיצד אפשר לנהל עיר מעורבת בהוגנות, שוויון ואמון בין קהילות ואנשים שנולדו וחיו בקונפליקט מדמם וארוך שנים. אלו שנסעו איתנו הם/ן נציגי הערים בפורום נבחרי ציבור שהקמנו כבר לפני כשנתיים במטרה לקדם מדיניות ציבורית שתענה על הצרכים המיוחדים של הערים המעורבות, שאירועי מאי של השנה שעברה המחישו אותם היטב…", פוסט FB של אמנון בארי סוליציאנו (יוזמות אברהם), 3.6.22

"אם נוכל לדבר בערבית יתאפשר שיח בונה בין יהודים וערבים". ח”כ רות וסרמן לנדה (כחול לבן), בראיון על היוזמה לחיבור יהודים וערבים באמצעות השפה הערבית: “רמת המתח בערים המעורבות עולה בשנים האחרונות, השיח ייתן גישור”, מאת: מערכת רדיו חיפה | 1 ביוני 2022

מתווה ממשלתי לחיזוק האוכלוסייה הערבית בערים מעורבות אינו מיושם בהיעדר תקציב. התוכנית, בהיקף של מאות מיליונים, גובשה לאחר "שומר החומות" וכוללת מיזמי חינוך ושיכון. במשרד לשוויון חברתי אמרו כי ראשי ערים דרשו לקבל את הכסף ולחלק אותו בעצמם, ג'קי חורי, הארץ, 31.5.22

היערכות ערבית בלוד לסכל צעדת דגלים בשכונות הערביות. הוועדה העממית בעיר לוד קוראת לתושבים הערבים להתארגן כדי למנוע את מעבר צעדת הדגלים בשכונות הערביות. דלית הלוי, ערוץ 7, כ"ז באייר תשפ"ב 28.05.22

ערב מחאה ביפו: תגובה ערבית-יהודית הולמת למצעד הדגלים. בזמן שבירושלים ינסה מצעד הדגלים להבעיר את המזרח התיכון, אירוע מחאה במרכז היהודי-ערבי ביפו (29.5) ידרוש את הסדרת מעמדם של הדיירים הערבים המוגנים בנכסי נפקדים. ירימו: סיסטם עאלי, אמל מורקוס ומירה עווד, מאת מערכת טיים אאוט, 28 במאי 2022

ציר הצירים: צה"ל תירגל העברת כוחות כשהכבישים חסומים. כלקח ממבצע 'שומר חומות' בו נחסמו כבישים באזורים ערביים, תירגל צה"ל את תכנית 'ציר הצירים' להעברת כוחות בכבישים עוקפים, שדות ומעברים…כחלק מלקחי 'שומר חומות', בה נחסמו לתנועה הכבישים הראשיים שבסביבת ישובים ערביים, גם באזור באר שבע ודרומה, גם באזור ועדי ערה וגם בגליל…צפו בתירגול, אריה יואלי, חדשות סרוגים26.05.22 17:31  כ"ה באייר תשפב

ארוע: ערים מעורבות בישראל – שנה אחרי אירועי מאי 2021: מכאן…לאן? 22.5.22 (09:00-18:00), האוניברסיטה הפתוחה בשיתוף יוזמות אברהם והמכון הישראלי לדמוקרטיה

מאות כתבי אישום וניסיונות לינץ' שנותרו באפלה | שנה לפרעות ברחבי הארץ. התוקפים של אלעד ברזילי מעכו לא נתפסו, כתב האישום בהצתת המלון שבו נהרג אבי הר אבן לא כולל רצח, ובתיק הרצח של יגאל יהושע בלוד עולים קשיים. בלינץ' של הנהג הערבי בבת ים הורשעו חלק מהמשתתפים. שנה לאחר שהארץ בערה בזמן "שומר החומות", בדקנו איך פעלה מערכת המשפט אחרי הפרעות, יורם ירקוני, ליאור אל-חי| YNET, 20.5.22

הדו קיום בלוד נסדק, התקווה לא: "צריך לחזור לחיות יחד". הקירות המפויחים של בית הכנסת "בית ישראל" הם עדות לזעזוע שעברה לוד בפרעות בשנה שעברה. בקרב התושבים יש עדיין רתיעה, אבל גם אופטימיות: "היום שומעים בעיקר את הקיצונים, אבל היינו שכנים ונשארנו שכנים". וגם: כך המשטרה התמודדה עם הביקורת על ההתנהלות, והבשורה למתפללים שנותרו בלי מקום תפילה, מאיר תורג'מן, YNET, 21.5.22

 ראו ריכוז עדכונים בחלוקה לפי מקומות יישוב – לאירועי מאי 2021, בהמשך העמוד:

 

הטיפול בערים המעורבות מתעכב. וזה מדאיג. מועד גיבוש התוכנית הכלכלית לחברה הערבית חלף. היו גורמים רבים לאירועים האלימים במאי 2021, ואחד העיקריים שבהם היה המצב החברתי-כלכלי הקשה, נסרין חדאד חאג'-יחיא , עודד רון (המכון הישראלי לדמוקרטיה), YNET, 18.5.22

89% מכתבי האישום על אירועי "שומר חומות" הוגשו כנגד ערבים. הפרקליטות הודיעה היום (שלישי) כי מאז חודש אפריל בשנת 2021 היא הגישה כתבי אישום בנושא אירועי "שומרי חומות" כנגד 616 נאשמים, וכי מתוכם 89% הם ממוצא ערבי. עוד הוסיפה הפרקליטות כי רבע מהנאשמים היו קטינים יעל פרידסון, וואלה – מבזקי חדשות, יום שלישי 17.05.2022

[תמונת השער מתוך מסמך שהגישו "יוזמות אברהם" לכנס הרצליה בשנת 2009 ♦]

שנה לאירועי מאי 2021 – תמונת מצב:

פאתן זינאתי, המנהיגה שנלחמה על השפיות של לוד, הלכה לעולמה. זינאתי, מנהלת המרכז הקהילתי הערבי-יהודי "שיקגו", הובילה בעיר המרוסקת והשסועה חזון לחיים משותפים מתוך כבוד ושוויון לכל תושביה. "לא היה בתולדות העיר אדם שזכה לאהבה הענקית הזו", ספדו לה בהלווייתה, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  10.5.2022

צמיגים נוקבו, כתובות נאצה רוססו: פשע שנאה בג'סר א-זרקא. במקביל להסלמה הביטחונית, אלמונים רעולי פנים ניקבו הלילה צמיגי רכבים ביישוב הערבי. כמו כן, רוססו כתובות גרפיטי על קירות וכלי רכב ובאחת מהן נכתב: "יהודים להתעורר". ראש המועצה המקומית זעם: "זה כבר קרה בעבר, התושבים מפחדים. למה זה נמשך?" איתן גליקמן, YNET, 9.5.22

שרקי ומג'אדלה על התפר: לילה מבעד מצלמות האבטחה בלוד. כתבי החדשות יצאו למסע לציון שנה לשני מאורעות קריטיים ביחסי ערבים ויהודים בישראל: מבצע שומר החומות וכניסת רע"ם לממשלה • איך שינו שני האירועים הדרמטיים האלו את החיים כאן? • הפרק הראשון: יחסי השכנות בעיר המעורבת לוֹד, מוחמד מג'אדלה ויאיר שרקי| חדשות 12 – המהדורה המרכזית| פורסם 09/05/22 22:46  (עוד על לד, ראו בהמשך העמוד)

שנה לאירועי מאי 2021: של מי הסיפור הזה? התכנסות ודיון בשולחנות עגולים, יום ב', 9.5.2022 | 11:00-16:00
אולם הנדלר| בניין מכון טרומן (בניין מס' 61) | קמפוס הר הצופים | האוניברסיטה העברית בירושלים – ישודר בעמוד הפייסבוק של מכון טרומן

"לא נצא מכאן": דהרו עם כרכרות בכפר מסריק ואיימו על תושבים | תיעוד. חמישה צעירים ערבים נעצרו בחשד שתיעדו את עצמם מתפרעים במדשאות ובשבילים של כפר מסריק בצהרי שבת. כשאחד התושבים ניגש אליהם התעמתו איתו: "זה לא עניינך, אתה לא מפחיד אותנו יא נקניק". לבסוף עזבו את שטח הקיבוץ עם התארגנות של אנשי ביטחון…דובר הקיבוץ הוסיף כי מבחינת חברי הקיבוץ מדובר באירוע מקומי וחד-פעמי. "לא היו דברים כאלה אצלנו. כל השנים אנחנו חיים בשכנות מצוינת עם כל האזור, כולל עם התושבים בעכו ותושבי הכפרים. עובדים אצלנו כ-100 עובדים שכירים ערבים בחקלאות, בחינוך ובמטבח. בחיים לא היה עימות בין חברי הקיבוץ לציבור הערבי באזור", אחיה ראב"ד, חסן שעלאן, YNET, 1.5.22

שנה אחרי פרעות שומר החומות: המשטרה נגד קבוצות שמירה אזרחיות. מנכ"ל ארגון "בצלמו": "שוב משטרת ישראל נכנעת לארגוני שמאל קיצוני. במקום לשתף פעולה עם ארגונים אזרחיים, היא בוחרת להפנות גב לאזרחים מסורים שרוצים להתנדב ולהגן על חיי אדם", מאת   שילה פריד, 1.5.22, מקור ראשון

במלחמה נגד הפשע, הימין הקיצוני הוא הבעיה, לא הפתרון. משאבים רבים הוקצו לתוכניות למיגור הפשיעה בחברה הערבית ולמבצעי אכיפה. כל זה יירד לטמיון אם הממשלה תמשיך להיגרר אחר גורמי ימין, שבציניות רבה מנצלים את הטרגדיה והשכול של האזרחים הערבים כדי לקדם את האג'נדה הגזענית שלהם, מאת: אמנון בארי-סוליציאנו, שיחה מקומית,  30.4.2022

כך נחנקת ההתיישבות בגליל. מדיניות התכנון והבנייה של הממשלות עשויה להוביל לאובדן הלגיטימציה של ישראל על ריבונותה בגליל – כך מזהירים ראשי מועצות בצפון הארץ…לדברי דני עברי, ראש המועצה האזורית משגב, "אם לא יהיה שינוי כיוון חד ומיידי, אנחנו עלולים לרדת לפחות מ־10 אחוזים יהודים בגליל, כולל תושבי הערים. האם זה המקום שאנחנו רוצים להגיע אליו?". אריאל כהנא, ישראל היום, 27/4/2022

זמן לוד: צו קריאה על אזרחי. הם הגיעו מיצהר, מירושלים וממקומות נוספים, ויחד עם תושבים מקומיים הקימו חמ"לים, התחלקו לצוותים, הגדירו משימות, ואפילו שלחו מסתערבים • מאות מתנדבים זרמו ללוד כדי למלא את הוואקום שהשאירה המשטרה ולספק ביטחון לתושבי העיר בימי המהומות • "זו לא מיליציה. רשויות המדינה פשוט התאדו, אז אתה מוכרח להגיב", קרני אלדד, ישראל היום, 20/4/2022 [עידכונים נוספים על לוד – ראו בהמשך העמוד] 

ארגונים ערבים לאומניים מתכננים הערב הפגנה במושבה הגרמנית. המשטרה: "אין אישור". "אנו מזמינים אתכם להשתתף בהפגנה בתגובה לפשעי הכיבוש", נכתב בהזמנה להפגנה שאמורה להתקיים הערב (ראשון) בשעה 20:30. חוסאם (במבינו) סובאח, בעליה של מסעדת "קולוני גריל" במושבה הגרמנית: "קיצוניים משני הצדדים מנסים להתסיס. אם תהיה התפרעות, זה יהרוס פה את כל המרקם הנהדר שיש בינינו". במשטרה נערכים בכוחות מתוגברים, מאת: חגית הורנשטיין, כלבו חיפה והקריות, 17.4.22 14:47 [עידכונים נוספים על חיפה- ראו בהמשך העמוד]

האלימות לא חזרה לערים המעורבות, אבל חודש הרמדאן שוב מתוח. בתקשורת בישראל קשרו בין חודש הרמדאן לאלימות, השנה כמו גם בשנה שעברה. בערים המעורבות אומרים שאין קשר, אבל מודים שהאווירה ברמדאן לא דומה לשנים רחוקות יותר. "זה כמו אפר מעל לאש, כל תנועה יכולה להדליק אותה", מאת: בכר זועבי, שיחה מקומית,  11.4.2022

ערבים בעיר מעורבת? זה תלוי בדגם ובגישה. על חוסר השוויון וההדרה של הערבים מהמרחב הציבורי האמור להיות משותף בערים המעורבות ועל חוסר ההתאמצות לייזום לבניית קהילות משותפות ניתן לדבר הרבה, אך נראה שזה מיותר, כי בסופו של דבר הכל תלוי בדגם…אין בישראל עיר מעורבת שלמה. יש בישראל ערים יהודיות שמתגורר בהן מיעוט ערבי לפי הדגם "מעורב" ששורטט להם לנוע בתוכו לפי תכנון מראש…", ד"ר מייסון ארשיד שחאדה (מרצה לסוציולוגיה פוליטית, האוניברסיטה הפתוחה), גלובס, 07.04.2022

בצה"ל כללו אפשרות לעימותים בין יהודים לערבים בתוכניות הלחימה בצפון. הצבא רענן את התוכניות בעקבות העימותים בערים הערביות והמעורבות בעת "שומר החומות". גורם ביטחוני בכיר: "האירועים האלה הם מעצבים אסטרטגיים שליליים קשים מאוד על הביטחון, הרבה יותר מאיראן וחיזבאללה… בצבא נערכים למצב חירום שבו סמכויות השיטור יועברו למשטרה הצבאית, ולשוטרים הצבאיים יוקנו סמכויות אכיפה גם כלפי אוכלוסייה אזרחית." יניב קובוביץ, הארץ, 6.4.22

שנה לשומר החומות: ערים מעורבות על ההסלמה. דיון באולפן YNET, 4.4.22

"נערכים עם רבנים ואימאמים": בערים מעורבות מתכוננים לפרעות ומקווים לטוב. הכוננות בלוד, יפו ורמלה עולה בעקבות המתיחות הביטחונית והחשש שהאירועים האלימים מ"שומר החומות" יחזרו על עצמם. ראש עיריית רמלה בראיון לאולפן ynet: "אני קורא לכולם להישאר רגועים, זה תלוי בנו". חבר מועצת העיר לוד: "היהודים רוצים להסתובב בעיר ולהרגיש בטוחים, וגם אנחנו", אלכסנדרה לוקש, YNET, 4.4.22

כך ייראה "שומר החומות 2". חשיפה: צפי לפרעות בערים המעורבות, שימוש בנשק חם לעבר כוחות הביטחון ואזרחים, ויישובים נצורים לתקופה ארוכה • במקרה של עימות צבאי, זו הערכת המצב של משטרת ישראל, שתזדקק לצורך כך לתגבור של אלפי שוטרים ואנשי מילואים נוספים • קצין משטרה בכיר מזהיר: "במצב הנוכחי ייקח לנו לפחות 72 שעות להתארגן", לירן לוי, ידיעות אחרונות, 28.03.2022

זעזוע וזעם בחדרה בעקבות הפיגוע: "כואב שזה קורה בעיר שהיא סמל לדו קיום". אזרחי העיר בהלם מכך שהטרור הגיע גם אליהם, פחות משבוע לאחר הפיגוע בבאר שבע. מאות התגודדו בזירה. "אנחנו אשמים, נתנו להם להיכנס חופשי ואחרי זה אנחנו בוכים", מחה תושב העיר. "לצערנו הטרור הרים ראש. כמה מפגעים רעים באים והורסים את הדו קיום", יואב איתיאל ושלומי גבאי, וואלה, 27/03/2022

כמה מילים על הכנס "תפקיד הרווחה בערים המעורבות" שנערך אתמול בירושלים: פוסט פייסבוק של אמנון בארי-סוליציאנו (יוזמות אברהם), 15.3.22

משרד הרווחה יוביל את ההתמודדות עם האתגר של יחסי יהודים ערבים בערים המעורבות. משרד הרווחה והביטחון החברתי קיים כנס ייחודי בנוגע לשירותי הרווחה בערים המעורבות. הכנס נערך ביוזמת שר הרווחה והביטחון החברתי, מאיר כהן, בעקבות האירועים שהתרחשו במהלך מבצע שומר חומות והקשו על שירותי הרווחה בערים המעורבות להמשיך ולתת שירות לאוכלוסיית מקבלי השירותים בערים אלו. משרד הרווחה והביטחון הכלכלי, 15.03.2022

תפקיד שירותי הרווחה בקידום חיים ומרחב משותפים בערים המעורבות. כנס מיוחד במעמד שר הרווחה והביטחון החברתי ומנכ"לית המשרד. הכנס ייערך בתאריך 14.3.2022 במלון יהודה, ירושלים. (דוברות משרד הרווחה והביטחון הכלכלי), סדר היום >>> 

תושבי לוד היהודים מתארגנים להגן על עצמם. בולטים בהיעדרם: הערבים. מארגני כנס התושבים שנערך בעיר השבוע הציגו כלי נשק ומצלמות אבטחה ודיברו על האפשרות שהעיר תבער שוב, אבל הבהירו כי אין להם כוונה להחליף את המשטרה, רן שמעוני, הארץ, 12.3.22

ערים מעורבות, שנה אחרי אירועי מאי – קול קורא. עמותת "יוזמות אברהם" בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה הפתוחה, מזמינים חוקרות וחוקרים, לצד פעילות ופעילים חברתיים להגיש הצעות להרצאות העוסקות בערים המעורבות ובערים מעורבות בהתהוות. על ההרצאות להיות מבוססות מחקר או פעילות ולשפוך אור או להוסיף ידע חדש לגבי התהליכים, המגמות והאפשרויות לשיפור המדיניות והיחסים החברתיים בערים המעורבות. 9.3.22

יוזמה חדשה: מרכזי גישור קהילתיים בערים מעורבות יגשרו בין יהודים וערבים. משרד הרווחה מחזיק מרכזי גישור המספקים בעלות סמלית גישור בין אנשים מאוכלוסיות חלשות בסכסוכים שכונתיים ומשפחתיים ● בעקבות המהומות שפרצו בשנה שעברה בערים המעורבות, יוזמה של השר מאיר כהן וארגון יוזמות אברהם תשתמש במרכזי הגישור בערים המעורבות ליישוב סכסוכים מקומיים בין יהודים לערבים ולהרגעת הרוחות, במטרה למנוע או לבלום את המהומות הבאות, תני גולדשטיין, זמן ישראל, 7.3.22

רבע מהזוכים במכרז לשיווק כ-300 מגרשים ביישוב כרמית שבנגב הם בדואים. נוכח המצב בנגב, המתמלא בבניה בלתי חוקית בדואית, ניסתה המדינה להקים יישובים יהודיים חדשים. פסיקת בג"צ איפשרה לבדואים לרכוש קרקעות ביישובים היהודיים, בעוד על יהודים נאסר לרכוש קרקעות ביישובים הבדואים, קלמן ליבסקינד, מעריב,  26/02/2022

ראש מדור סיכול פשיעה במשטרת ישראל: ״בשנת 2021 נתפסו קרוב לכ-4,000 כלי נשק״. יגאל עזרא, ראש מדור סיכול פשיעה במשטרת ישראל: "במהלך 'שומר החומות' הגיעו לפרעות תושבים משטחי יהודה ושומרון, וחיברו את האלמנט הדתי בהקשר הר הבית בכדי להתסיס את האווירה", עמי רוחקס דומבה, Israel Defence | 21/02/2022

שרה העצני כהן: "היום הערים המעורבות, הן הערים הכי אנטישמיות בעולם". שרה העצני כהן, יו"ר 'ישראל שלי', מצאה את עצמה מקימה חמ"ל ומארגנת אזרחים חמושים בעיר לוד, במאורעות הדמים במאי האחרון. בהסכת צוללים לישראליות היא מספרת על רצף האירועים ועל "אבדן הממלכה" שהיא חוותה שם…העצני כהן מספרת איך היא מצאה את עצמה יום אחד מגיעה לעיר לוד, בעיצומו של מבצע שומר החומות, כשהיא והארגון שלה עוזרים לתושבים להקים חמ"ל ואף לגייס חמושים שישמרו על התושבים. "הגענו ללוד לא בכוונה", היא אומרת. "ממש לא התפקיד שלי לגייס חמושים שישמרו על בתים בלוד"., אור יזרעאלי, חדשות סרוגים20.02.22 07:23  י"ט באדר א' תשפב

הצעה לדיון מהיר בנושא: "שיקוף תקציב לערים המעורבות בתכנית החומש – 550", ועדת הכספים, 14.2.22, 10:00 (מצורפות שם גם ההצעות לסדר של חברי/חברות הכנסת)

לערים המעורבות בישראל אין אבא ואמא בממשלה או בכנסת. החומות התודעתיות בין האוכלוסיות בערים המעורבות, הן שיצרו בקרב חלק מהיהודים והערבים את ניצני תחושת הניכור והעויינות. הנושא מדיר שינה מעיני. זאת, בעיקר נוכח העובדה לפיה אין כיום "אבא ואמא" לסוגיית הערים המעורבות לא בממשלה ולא בכנסת, חה"כ רות וסרמן- לנדה, אייס,  12/2/2022

"שיח 'הנכבה' ו'השיבה' – מניע משמעותי בפרעות מאי". … שיח ה"נכבה" ו"השיבה" בקרב חלק מערביי ישראל נכח בפרעות מאי האחרון בערים המעורבות, אם ברקע האירועים ואם כמחולל ישיר שלהם שהניע את המהומות – כך עולה ממחקר של החתום מעלה, אשר פורסם כפרק בקובץ מחקרים של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. המחקרים בחנו את גורמי העומק לאירועי מאי…", נדב שרגאי, ישראל היום, 9/2/2022

המלכוד של האנשים שגרים בדיור הציבורי היקר במדינה. בתוך שוק הנדל"ן הרותח של יפו מחזיקה עמידר בנכסים ששווים מיליונים. אבל מה יהיה עם הדיירים? | חיות כיס כאן חדשות, 29 בינואר 2022

מי בעל הבית? צניחה בשיעור משקי הבית הערביים שמחזיקים דירה בערים מעורבות. שיעור הבעלות על דירות בקרב ערבים בערים מעורבות ירד ל-48% ב-2018. גרעיני ההתיישבות התורניים מצטיירים כסיבה נוספת שמאיצה שינויים במבנה הבעלות על נכסים…לאורך העשור האחרון הצטמצם שיעור הבעלות על דירות בקרב התושבים הערבים בערים המעורבות בצורה דרמטית — מ–76% ב–2008 ל–48% בלבד ב–2018, כך לפי מחקר שפירסם באחרונה המכון הישראלי לדמוקרטיה, בעריכת ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא, ראשת התוכנית לחברה הערבית במכון, ובשיתוף החוקרים עו"ד עודד רון ובן פרג'ון…", עדי כהן, דה מרקר, 26.1.22

הזמנה להגשת ניירות עמדה והתייחסות בנושא תוכנית רב שנתית לערים המעורבות. בימים אלו משרד ראש הממשלה והרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי מגבשים הצעה לתוכנית רב שנתית לשנים 2026-2022 ליישובים מעורבים, בהם אוכלוסייה ערבית כמיעוט ניכר (כגון: לוד, עכו, רמלה, מעלות תרשיחא, נוף הגליל, ת"א-יפו וחיפה), זאת בהתאם לסעיף 28 בהחלטת ממשלה מס' 550 מיום 24.10.21 בנושא "התכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026". התוכנית המתגבשת בימים אלו צפויה לעסוק, בין השאר, בפיתוח כלכלי חברתי של החברה הערבית וחיזוק החיים המשותפים בין האוכלוסיות בערים מעורבות. מועד אחרון למענה הינו 8.2.2022. הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, המשרד לשוויון חברתי, 18.01.2022

ישיבה: היערכות הממשלה לתוכנית רב שנתית ליישובים המעורבים-לפי סעיף 28, החלטת ממשלה 550. יום שלישי , 11 בינואר 2022 , ט' בשבט תשפ"ב, בשעה 11:00, הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית בכנסת

ממאי השחור ועד היום. ג'עפר פרח טוען שהמשטרה והשב"כ פעלו ביד קשה נגד הערבים ובסלחנות כלפי היהודים. עם זאת, במבחן התוצאה האירועים הקשים דווקא חיזקו את הסולידריות בעיר, מאת: ג'עפר פרח, כלבו חיפה והקריות, 30.12.21

התושבים הערבים בערים המעורבות – תמונת מצב. מחקר זה נועד לשרטט תמונת מצב עדכנית לצד מגמות ותמורות בערים המעורבות בחמישה תחומים הקשורים זה לזה בעבותות: רווחה, חינוך, השכלה גבוהה, תעסוקה ופשיעה באמצעות הצגת נתונים על ציר הזמן, אשר יסייעו לקביעת כלי מדיניות. מאת: ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא, עו"ד עודד רון , בן פרג'ון, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26 בדצמבר 2021 – צפו בדיון של עורכי המחקר עם עקיבא נוביק 

נשארו מאחור: הערבים בערים המעורבות משלמים את מחיר ההתעלמות הממשלתית. מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה: למרות הגירה חיובית של ערבים משכילים ממעמד הביניים לערים המעורבות, שיעור הילדים העניים בהן עלה. הפער מעיד על הידרדרות מצבה של האוכלוסייה הערבית הוותיקה, נתנאל גאמס וסיון קלינגבייל, דה מרקר, 22.12.21

ראש עיריית טייבה: "ערבים לא יכולים לקנות בית ביפו – זו מדיניות מכוונת". במסגרת פאנל שעסק בערים מעורבות, שנערך בוועידת ישראל לעסקים, טען ראש עיריית טייבה, עו"ד שועאע מצארווה מנצור, כי זו תעודת עניות שערבים מהגרים לעירו מכיוון שאין להם יכולת לרכוש בית בעריהם • ראשי הערים אלעד ובית שמש הסכימו כי הכוונות להקים ערים חדשות לחרדים בלבד הן מוטעות וכי יש לקדם שילוב של מגזרים, גיא ליברמן, גלובס, ועידת ישראל לעסקים 2021, 21.12.21

בן גביר על הפיגועים: "הממשלה צריכה לעשות נקמה". בן גביר על גל הטרור: "אסור לסיים את האירוע בלי שהממשלה תעשה נקמה. צריך לחזור לסיכולים ממוקדים לא רק ביו"ש, גם ברמלה ולוד. אותם טרוריסטים ומסיתים צריך להוריד אותם", אמיר אטינגר, חדשות סרוגים, 21.12.21,   י"ז בטבת תשפב

רוצים שקט בנגב? בואו נהיה רעים. כשהבדואים מסתכלים עלינו כחמולה הכי פראיירית במרחב, הם לא סופרים אותנו • וכדי לשקם את מעמדנו בעיניהם – מדינת ישראל גם צריכה להשתולל, קרני אלדד, ישראל היום, 8/12/2021

כנס השנתי השלישי לערים מעורבות – المؤتمر السنوي الثالث للبلدات المختلطة יום רביעי يوم الاربعاء | 15.12.2021 | 9:30 – 16:00 | בית הגפן, חיפה بيت الكرمة، حيفا. לצפיה בכנס  >>  "הערים המעורבות והמרחבים המשותפים ליהודים וערבים הם המקומות שבהם נבנים היחסים בין הקבוצות – לטוב ולרע. אחרי אירועי מאי 2021 כולנו כבר יודעים איך זה נראה כשלא מטפלים בכך, אבל לא כולם יודעים ומכירים שיש פתרונות כבר היום על השולחן. المدن المختلطة والمساحات المشتركة لليهود والعرب هي الأماكن التي يتم فيها بناء العلاقات بين المجموعات – للأفضل أو للأسوأ. بعد أحداث أيار 2021، نعلم جميعًا كيف يبدو الأمر عندما تُترك دون معالجة، لكن لا يعرف الجميع ويدرك أن هناك حلولًا مطروحة اليوم بالفعل على الطاولة. ♦

במהלך דיון על "שומר חומות": ח"כ עודה תקף את המשטרה, ח"כ ברק הורחקה. הוועדה לביטחון פנים התכנסה לדון במסקנות ממבצע "שומר חומות". יו"ר הרשימה המשותפת תקף את התנהלות המשטרה, ח"כ ברק הגיבה: "ממשלה שמרכינה ראש בפני ח"כ שמלבה אלימות", מעריב אונליין 13/12/2021

בדיווח המשטרה לוועדה לביטחון פנים על לקחי "שומר החומות": סגן ראש אג"מ במשטרה, מוריס חן: *יש החלטה לסד"כ של אלף לוחמי מילואים שמשתחררים מדי שנה ממג"ב, ויעמדו לרשות המשטרה, אבל אני חייב גם את הציוד והאימונים שלהם, אחרת נהיה מאד חסרים גם באירוע הבא*, חדשות הכנסת, 13.12.21 ראו גם נייר עמדה של המרכז הרפורמי לדת ומדינה שהוגש לישיבת הכנסת- מעורבות הארגונים להב"ה ולה-פמיליה במהומות האלימות שאירעו בישראל בימי מבצע "שומר החומות"

סרט חדש מביא למסך את אירועי מאי מהזווית הפלסטינית. עם תחילת המאורעות בחודש מאי האחרון, קבוצות של פעילים בלוד וביפו יצאו לתעד את האלימות שחוו התושבים הערבים. כעת העדויות מאוגדות בסרט חדש, שמביא לראשונה את הנרטיב הפלסטיני לאירועים שטלטלו את הערים…הסרט הזה, בעיניי, הוא הסרט החשוב ביותר שתראו השנה, שיוכל לפתוח לכם את העיניים למה שקורה כאן יום יום, רק בצורות ובמינונים מעט שונים.", איאת אבו שמיס , שיחה מקומית,11.12.2021 [הסרט מוקרן בימים אלה בפסטיבל סולידריות בסינמטק תל אביב]

"דקירה אחת ויבינו את המסר": הצצה מבפנים למחתרת היהודית החדשה. אחרי "שומר החומות" פעילות ארגוני הימין הקיצוני עלתה שלב. תחקירן חדשות 13 הצליח להיכנס לתוך קבוצה חשאית של פעילים ב"עוצמה יהודית", שתכננה לפגוע בערבים – ונעצרה רגע לפני פעולה. "היום נירה להם בראש", דור כהן, עמרי מניב, חדשות 13, 6.12.21

ייצוג ערבים בקרב עובדי העיריות בערים המעורבות. סקירה. מסמך זה מתמקד בנתוני ייצוג של ערבים בקרב עובדי העיריות בערים המעורבות בישראל. לצד נתונים כמותיים, המסמך מביא גם נתונים איכותיים בנושא הייצוג – השתלבות בדירוג המקצועי אל מול המנהלי, תפקידים בכירים ותפקידים סטטוטוריים. מיכל לרר, מרכז המחקר והמידע בכנסת, 30.11.21

מצעד הדגלים והניסיון של המתנחלים להפוך את לוד לירושלים. מאות בודדות של פעילי ימין השתתפו במצעד הדגלים אתמול בלוד, אבל התושבים הערבים בעיר לא חושבים שהסכנה חלפה. הגרעין התורני מנסה לייבא את השיטות של המתנחלים מירושלים ללוד, הם אומרים. "הם נלחמים נגד הנוכחות הערבית בעיר", מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  6.12.2021

"שקט מתוח": מאות השתתפו בצעדת הדגלים שהובילו פעילי ימין קיצוני בלוד…  לאור הוראת המשטרה, הצעדה לא עברה בשכונות שמרבית תושביהם ערבים או בשכונות שבהן קיים פוטנציאל לעימותים. את הצעדה, שהתקיימה בהפרדה בין גברים לנשים, הוביל ח"כ איתמר בן גביר… חלק מהמשתתפים הגיעו להפגנה מחוץ לעיר. .. "אני לא רוצה להתגרות, אני רוצה שקט ושלווה, אבל אנחנו גם צריכים לזקוף את קומתנו הלאומית".., הגר שיזף, הארץ, 5.12.21, 20:50

זאת לא אהבת הדגל, אלא שנאה לערבים. "…הצעדה המתוכננת הביאה את ארגון "יוזמות אברהם" ליזום פניה לראשי הערים ולמארגני הצעדה, עליה חתמו 22 חברי מועצות משבע הערים המעורבות, בקריאה שיפעלו באחריות וידאגו שזו לא תעבור בתוואי רגיש שעלול לייצר פרובוקציה… בצעדות הדגלים לא משתתפים יותר מכמה מאות פעילים, והיה אפשר לפטור זאת כפרובוקציה של מיעוט שוליים קיצוני. אבל צעדות הדגלים למיניהן מסמלות פצע הרבה יותר עמוק ומדמם, והוא נותן לנו הזדמנות טובה להתחיל להתמודד איתו…", שיר נוסצקי (ארגון "האת ראית את האופק לאחרונה"), הארץ, 5.12.21

בשבוע הבא: כנס [בכנסת] בנושא אלימות ערביי ישראל נגד יהודים בערים המעורבות. על רקע כנס "אלימות המתנחלים" שהתקיים בשבוע שעבר, בימין יוזמים "כינוס חירום בנושא אלימות, הסתה ופרוטקשן של ערבים נגד יהודים" • ח"כ קרעי: "אנחנו במלחמת עצמאות מול גיס חמישי" • יו"ר הציונות הדתית סמוטריץ': "כשאין הכרה בזכותה של המדינה להתקיים, אין ציות ואין משילות", מתי טוכפלד, ישראל היום, 30/11/2021 

ארגוני ימין מתכננים "צעדת דגלים" בלוד וברמלה, החשש: "יבעיר את הערים". עמותת "יוזמות אברהם" ו-22 חברי מועצה משבע ערים מעורבות מבקשים מהרשויות המקומיות לבטל את הצעדה שצפויה להתקיים ביום ראשון: "פרובוקציה תורנית". בארגוני הימין טוענים: "יחזק את גאוות תושבי האזור כולו", מאיר תורג'מן, YNET, 29.11.21

היום בכנסת ישיקו חברי הכנסת ד"ר סמי אבו שחאדה ונעמה לזימי את השדולה הפרלמנטרית לשוויון בערים המעורבות שהוקמה לאחר ששדולה אחרת שעסקה בערים המעורבות אירגנה כנס הסתה מרכז מוסאוא שיקח חלק היום בכנס השדולה החדשה הזהיר מפני פעילות ארגוני הימין הקיצוני נגד ערביי הערים המעורבות, מרכז מוסאווא, טוויטר, 29.11.21 >>> צפו בשידור

חצי שנה מה השתנה. הדירה השרופה בלוד הפכה למוקד עלייה לרגל, וגן השעשועים ברמלה נותר בחורבותיו, תזכורת לאירועי חודש מאי אבל הצלקות האמיתיות נמצאות מתחת לפני השטח … שכנות הפכה בן רגע לחשדנות | מסע בין הערים שהיו סמל לדו–קיום, ולא ברור אם יחזרו להיות, ליאור בן עמי, ידיעות אחרונות – המוסף לשבת • 25.11.2021

הגרעיניים התורניים לא צריכים לבוא על חשבון האוכלוסייה הערבית. "…הקבוצה השנייה היא גרעינים תורניים, שמטרתם להעצים את הנוכחות היהודית בערים מעורבות, כלוד, רמלה ועכו. גרעינים מסוג זה חותרים (לא באופן גלוי) לבלום את הסחף הקיים בקרב התושבים המקומיים בערים אלו, תושבים הנוטים להגר החוצה, מהעיר או מהשכונה החלשה, מגמה שמחלישה, בראש ובראשונה, את הנוכחות היהודית… ,בקרב חוגים אחרים, יותר ליברליים, תופעת הגרעינים המייהדים מושכת אש וביקורת. מה "בעייתי" (במירכאות או שלא במירכאות) בגרעינים מהסוג הזה?  באופן כללי, המהלכים, שמניעים חברים בגרעינים כאלה, עשויים לבוא על חשבון הציבור הערבי.  "…ייתכן מצב שבו  נוכחות של גרעין מסוים בעיר מעורבת, שבה חיים זה לצד זה יהודים וערבים, יכולה לשמש לקידום המקום לטובת כלל התושבים המתגוררים בו ולשיתוף פעולה פורה שישרת את האינטרסים של כולם. ..", ד"ר ז'נט כהן (האקדמית צפת), כיפה, 25.11.21, כא בכסלו תשפב

"זמן אמת" הקרינו את הסרט הנכון על פרעות שומר החומות. התחקיר של כרמל לוצטי על סרט האימה שהתחולל בעכו [ראו כאן], שם לראשונה זרקור ראוי על האירועים הקשים. "אשליית דו הקיום או מחדל עצימת העיניים". כך הקדים אסף ליברמן את הסרט של כרמל לוצטי על הפרעות בעכו בזמן מבצע שומר החומות. אמנם קוראי מקור ראשון קיבלו את תמונות האימה בשידור חי מיאיר קראוס, אבל זו אולי הפעם הראשונה שהאירועים הקשים בעכו מקבלים את אור הזרקורים הראוי להם. במיינסטרים של עולם התקשורת העדיפו להתמקד בלינץ' בבת ים או בלחזור לנגב חומוס בלוד עם הפורעים, במקום בשאלה איך במדינת ישראל של היום אנחנו עדים לפוגרומים בנוסח שנות הגלות., מאת   אביגיל זית, מקור ראשון,  י״ג בכסלו ה׳תשפ״ב (17/11/2021 09:55)

ח”כ רות וסרמן לנדה: “תוכנית החומש למגזר הערבי צריכה לתת מקום גם לערים המעורבות – כמו לוד ורמלה”.  אביחי טבק , מקומונט לוד, 14 נובמבר, 2021

"לך להתפלל, אבל למה להעיר את השכן?": החוק שלא נאכף. זהו אחד ממטרדי הרעש הנפיצים ביותר מבחינה פוליטית ודתית: כריזת המואזין לפנות בוקר. הקריאה אומנם עוברת על תקנות מפגעי הרעש בישראל, אבל אלו אינן נאכפות בשל הרגישות הדתית והצורך לאכוף באופן דומה גם בתי תפילה יהודיים. רק תנסו לספר את התירוצים האלה לשכנים, שמתעוררים לפני השמש מהדציבלים הגבוהים, יפעת גליק, כאן חדשות, 08 בנובמבר 2021

יצירה עילאית של "המקור" על הבנאליות של הרוע. שחזור התכנון, ההתארגנות והפוגרום שביצעו פורעים יהודים בעובר אורח ערבי תמים שנסע בטיילת בבת ים בימי "שומר החומות" הוא מופת עיתונאי של רביב דרוקר וצוות "המקור", שתפרו בנחישות את מהלך האירועים והזוועה, יסמין לוי, הארץ, 4.11.21

המקור – הלילה השחור של בת ים. צוות "המקור" עם תיעוד מצמרר מאחד הערבים הסוערים ביותר במבצע "שומר החומות": מהקריאות "מוות לערבים" ברחובות בת ים, הביזה והפגיעה ברכוש ועד הלינץ שבוצע בנהג ערבי מרמלה | התחקיר המלא, לצפייה ישירה, רביב דרוקר, רשת 13, יום רביעי, 3.11

הערים המעורבות דורשות כספים נוספים מתוכנית החומש. שלושת ראשי הערים לוד, רמלה ועכו פנו ביחד עם ראש מרכז השלטון המקומי בדרישה כי יתוקצבו מכספי תכנית החומש בכל התחומים ובאופן יחסי לגודל האוכלוסיה הערבית שבתוכן • ראשי הרשויות הערביות זועמים, דני זקן, גלובס, 02.11.2021

"תרבות בערים מעורבות"שולחנות עגולים ברמלה יתקיים ב-9.11.21, פורום מוסדות תרבות ואמנות בישראל

יאיר רביבו זועם: "מה עם הערים המעורבות". ראש עיריית לוד יאיר רביבו הופתע לשמוע כי תקציבי הענק שיועברו למגזר הערבי לא יועדו לערים המעורבות, כמו לוד: "לא נאפשר זאת. לא הגיוני בעליל", מאיר שלם, בחדרי חרדים , כ' חשון תשפ"ב 26/10/2021

עכו ולוד ירושתו במצלמות במסגרת המאבק בפשיעה: "מענה גם לתקריות לאומניות". הממשלה אישרה את התוכנית לטיפול בפשיעה בחברה הערבית בהיקף של 2.5 מיליארד שקלים. במקביל אושרה גם תוכנית כלכלית לצמצום הפערים החברתיים בין הציבור הערבי ליהודי, ג'וש בריינר ויהונתן ליס, הארץ, 24.10.21

בעקבות שומר החומות: 50 מליון ש"ח לערים המעורבות. בעקבות מבצע שומר החומות ובהחלטה משותפת, השר אביגדור ליברמן, והשר עודד פורר, תקצבו את המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ב- 50 מיליון ש"ח במטרה לחזק ערים מעורבות בפריפריה בפן הבטחוני, הכלכלי והחברתי…פורר מוסיף כי "במסגרת זו ערים יקבלו עד 10 מיליון ₪ לכל עיר מעורבת לטובת תכניות עבודה בעלות השפעה חיובית על מרקם היחסים בין התושבים ב"ערים מעורבות" בפריפריה, בנגב ובגליל. יאפשר לערים מעורבות הנמצאות בתחומי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית לקבל תקצוב"…חדשות סרוגים,19.10.21 , י"ג בחשוון תשפב

עצומה. הערים המשותפות יכולות וצריכות להוות מודל של יחסים טובים בין יהודים וערבים. يمكن للمدن المشتركة ويجب أن تكون نموذجًا للعلاقات الجيدة بين اليهود والعرب. הצטרפו אלינו בדרישה לשוויון בשירותים העירוניים בכל הערים המעורבות. انضموا إلينا للمطالبة بالمساواة في الخدمات البلدية في جميع المدن المختلطة….חתמו והצטרפו להתחייבות, وقّعوا وانضموا الى التعهد , יוזמות אברהם

מרעננים שורות: שב"כ בראשות ר' יסייע במיגור טרור בערים המעורבות. ראש השב"כ המיועד יורש ארגון שבימי שומר החומות הוכיח שיש לו מה לתרום בתחום מיגור הפשיעה הערבית…כלים רבים וייחודיים עומדים לרשות ארגון הביון, והוא יודע להשתמש בהם בעת הצורך. ועכשיו הגיעה העת. כשראש הממשלה נפתלי בנט קיבל המלצות לתפקיד ראש השב"כ הבא, הוא ידע שאת המפתחות יקבל מי שיהיה מוכן לקבל את המשימה הלאומית החשובה הזו, בניגוד, אגב, לארגמן שלא אהב את הרעיון…",  נועם אמיר, מקור ראשון,  ה׳ במרחשון ה׳תשפ״ב , 11/10/2021

"היום זו באר שבע, מחר אלו עכו, לוד ויפו". לאחר המפגש אמש (חמישי) עם ראש הממשלה נפתלי בנט, ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' הגיע ל"אופירה וברקוביץ'" ומצהיר כי לא יעצור עד שהביטחון יוחזר לתושבי העיר – אפילו אם יהיה צורך בהפגנות. "אנחנו נעשה הכל, גם אם צריך למרר את החיים", אופירה וברקוביץ, N12, 08/10/21

דווקא עכשיו: המשפחות שעברו לאחרונה לערים המעורבות. חודשים ספורים לאחר הפרעות שהציתו ערביי ישראל, הכירו את המשפחות שהתגברו על החששות ועברו לאחרונה לערים המעורבות… . "זה התחיל כששלחו בווטסאפ של יצהר הודעה על כך שמזמינים משפחות לחזק את רמת־אשכול בלוד",… "אנחנו לא באים לגרש אף אחד ולא להילחם באף אחד [בעכו]", מדגישה כהן. "יש חיים משותפים עם הציבור הערבי, אף אחד לא ייעלם. אבל לאחרונה הצביון היהודי מעורער והרוח נחלשה…", מאת   שילה פריד, מקור ראשון,  כ״ח בתשרי ה׳תשפ״ב (04/10/2021 18:44)

מודל הלימוד המשותף בערים המעורבות: הזדמנויות וחסמים –  نموذج التعليم المشترك في البلدات المختلطة: ُفرص وعوائق כתיבה: ד"ר אמאני ג'בר וליאור בסרמן-נבון, יוזמות אברהם, ספטמבר 2021

מחקר: פערי ההישגים בחינוך גדולים יותר בערים מעורבות. הפער בין בנים יהודים לערבים בכלל הארץ הוא 13 נקודות אחוז לעומת 22 בערים המעורבות. ירידה בזכאות לבגרות של ערבים בערים מעורבות..רק 49% מהבנים הערבים בערים המעורבות זכאים לבגרות, לעומת 68% בקרב הבנים היהודים באותן ערים. כך עולה ממחקר של ראשת התוכנית לחברה הערבית במכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר נסרין חאג' יחיא וחוקרי המכון בן פרג'ון ועו"ד עודד רון. עוד נמצא כי ישנם פערים בהישגי החינוך בין ערבים שגרים בערים לא מעורבות לערבים שגרים בערים מעורבות. בעוד הישגי הבנים הערבים בערים לא מעורבות נמצאים בעלייה, בערים המעורבות הם בירידה…", שחר אילן, כלכליסט,  04.10.21

For the benefit of all? State-led gentrification in a contested city. Interviews conducted in Acre with policy makers, Jewish newcomers involved in the gentrification process and Arab residents present a complex picture of goals, interests and concerns, as well as contradictions and tensions, Yael Shmaryahu-Yeshurun and  Guy Ben-Porat, Ben Gurion University, September 2021 (on-line)

גיא ושלמה סלמה, למעשה, הצילו את חיי הערבי מלינץ'. גיא ושלומי סלמה הם שני אחים, אנשי משטרה לשעבר, אשר הצילו ערבי מג'יסר א־זרקא מניסיון לינץ' בידי יהודים |פרויקט סיכום השנה המיוחד של שדרני 103FM, "…יוכפז ציין כי כשהשניים הגיעו למקום, קרוב לוודאי שלא הניחו כי זה מה שיעשו. "הם הגיעו כדי לחזק את ההתיישבות היהודית שם באותו אזור", ציין, "זאת אומרת – הם הגיעו מהכיוון ההפוך ואז הם נקלעו לתוך הסיטואציה הזו של ניסיון הלינץ'". לדבריו, הם גם סירבו להעיד או למסור מידע נוסף על היהודים שהשתתפו בתקיפה, ומנגד, ביקרו את הפצוע גם בבית החולים…גם כיום, קרוב ל־4 חודשים אחרי שהתפרצה ברחובות הערים, המתיחות לא שככה. יוכפז טען: "אני לא חושב שהעניין הזה נשכח – לא מצד היהודים ולא מצד הערבים. יש הרבה מאוד מתיחות בערים המעורבות. אנחנו מבינים, כולנו, שזה אירוע נפיץ, שאם לא נטפל בו גם בהקצאת משאבים וגם בתשומת לב חברתית, פוליטית וציבורית – הוא יתפרץ", מעריב, גולן יוכפז 06/09/2021

במשטרה מזהירים: "הערים המעורבות יחוו פרעות אלימות יותר – אך לא נוכל לסייע מהר". 4 חודשים אחרי ההתפרעויות של ערביי ישראל במהלך מבצע שומר החומות, ובצל הביקורת על מאמצי האכיפה, בכיר במשטרה מודה כי הארגון לא ערוך כראוי. לדבריו, היעדר תקנים עלול לגרור תגובה לא יעילה, ואת החשבון ישלמו האזרחים. "הפרעות הבאות הן רק שאלה של זמן", לירן לוי, וואלה, 4.9.21

ביטל חוזה שכירות לדיירת ערביה – וישלם לה יותר מ-30 אלף שקלים. ביהמ"ש קבע כי בעל דירה בעפולה הפלה את השוכרת, אם לשישה, על רקע גזעני. למרות שההסכם בין הצדדים היה חתום ובעל הבית אף מסר לה את מפתחות הנכס – הוא ביטל את החוזה והחליף את מנעול הדלת. "לא רצה להתעמת עם דיירי הבניין והעדיף אינטרסים כלכליים על פני קיום החוזה", אלי אשכנזי, וואלה, 24.8.21

תהלוכת לפידים בעכו במחאה על מעצר ערבים בערים המעורבות. אוהל מחאה הוקם בידי משפחות 21 העצורים שמואשמים באירועי ההצתות, הביזה, הוונדליזם והלינץ' בו נהרג אבי הר אבן בן ה-84. רובם נחקרו בשב"כ ומצויים במעצר עד תום ההליכים כאסירים ביטחוניים בהמתנה למשפט. "המחאה לא הונהגה מטעם גופים פוליטיים, ואף אחד לא לוקח אחריות", יואב איתיאל, וואלה, 23.8.21

מפחדים לחיות: 83% מהערבים בערים המעורבות חוששים מהפשיעה ברחובות. מסקר שפורסם ע"י "יוזמות אברהם" ומוסד שמואל נאמן בטכניון [ראו כאן] עולה כי בערים המעורבות הפחד מהאלימות גדול יותר מבערים הערביות. זאת, נוכח נתונים לפיהם שיעור הנרצחים ביחס למספר התושבים הערבים בערים אלו כפול לעומת ערים ערביות. האמון במשטרה בשפל: 4% בחיפה, יפו ורמלה, יואב איתיאל, וואלה, 18.8.21

כמו באוקטובר 2000: אחרי החרם, היהודים חוזרים לערים המעורבות. אחרי אירועי מאי, בארגוני ימין קראו להחרים עסקים בבעלות ערבית. בעכו, חיפה ויפו הרגישו את הירידה, אבל מאמינים שהפחד השפיע יותר מהחרם. עכשיו, מסכימים רובם, העניינים חוזרים לשגרה. "היה רצון להעניש", אומרים שם, מאת: בכר זועבי, שיחה מקומית,  29.7.2021

Arab integration in new and established mixed cities in Israel By Ahmed Baker DiabIlan ShdemaIzhak Schnell, Urban Studies 1-19, First Published July 28, 2021

אש בשדה קוצים – תיק מסות על אלימות וסולידריות . תיאוריה וביקורת (יולי 2021):

  • פתח דבר – דניאל מונטרסקו וניצן לונברג (עורכים)
  • לעזרת השם בגיבורים: התגייסות ארגוני ימין להגנה על יהודים בערים המעורבות – הלל כהן
  • של מי העיר הזאת? אלימות אורבנית והמאבק על הזהות המקומית – אריאל הנדל
  • הגיע הזמן לעצור את הנכבה: על טמפורליות של חריגות ואלימות – נדים כרכבי
  • המוסר הכפול של הדו־קיום: אתנו־ג'נטריפיקציה בערים המעורבות – יעל שמריהו-ישורון
  • عودة الروح / שיבת הרוח – זהייה קונדוס
  • קיטוב מדומה במחנה העליונות היהודית – תמיר שורק
  • שילוב מרובד ואלימות פוליטית: מבט אחר על מאורעות מאי2021 – מריק שטרן
  • מהומות עכו 2021 כמיצג של זעם – הילה צבן ונמרוד לוז

4 ימים של אש במאי: הצצה למבצע שב"כ נגד גל האלימות בערים המעורבות. גם ותיקי הארגון לא זכרו מתי נדרשו להתמודד עם שטף אירועים כמו זה שחוותה המדינה במבצע "שומר החומות". שב"כ נקרא באופן נדיר לסכל אלימות של ערבים ישראלים ולעצור את המהומות. תוך זמן קצר, בשיטות חקירה ייחודיות, נעצרו מרבית החשודים. "העוצמה היא בתחכום, לא בכוח", אמיר בוחבוט, וואלה, 17.7.21

ההפתעה המוזרה של הגרעינים התורניים מהאלימות בערים המעורבות. האירועים האלימים במאי 2021 התקבלו בתחושה של הפתעה בשיח שתיאר את הערים כמודל של דו-קיום. אך זהו מוסר כפול. מצד אחד, הערים המעורבות הוצגו כזירות רב-תרבותיות שמקדמות את כלל תושביהן. מנגד הממסד תמך והאדיר את המתיישבים על חשבון התושבים…במסה זו אבקש לטעון כי האירועים האחרונים בערים המעורבות חשפו ביתר שאת את המתחים המעמדיים והאתנו-לאומיים בין ערבים ליהודים, שהוסתרו היטב תחת שיח הדו-קיום. בפרט, הם גילו את פניה האתנו-לאומיים והממסדיים של הג'נטריפיקציה, מעבר לנרטיב המוכר של דחיקה מעמדית הנובעת מה"שוק החופשי"., מאת: יעל שמריהו-ישורון 14.7.2021

גם העוּבדות האמיתיות לא יפתרו את הסכסוך בערים המעורבות. בסדרת הכתבות "מעורבות" ששודרה בכאן 11 היה ניכר כי יהודים וערבים מספרים סיפורים שונים לחלוטין על אותם אירועים. מי צודק? לא בטוח שזה משנה, מאת   אלישיב רייכנר, מקור ראשון,  כ״ח בתמוז ה׳תשפ״א , 08/07/2021

מעורבות. מסע תיעודי בין לוד, חיפה, כרמיאל, נוף הגליל ויפו, שהחל באופטימיות בחודש ינואר השנה – וקיבל תפנית אלימה כשהארץ בערה בזמן מבצע שומר החומות, סדרת כתבות של ערן זינגר ורועי אטינגר, כאן 11, יולי 2021:

הכתובת למהומות רשומה על קירות הבתים הערביים הנטושים. במחקר שיוצא כעת כספר חושפת פרופ' טובי פנסטר בשיטתיות מטרידה את ההיסטוריה של בתים ערביים ביפו ובמערב ירושלים. קריאה בו מאפשרת הבנה ביקורתית ואלטרנטיבית של המרחב הבנוי.. הכתובת למהומות בערים המעורבות, ובעיקר ביפו ובירושלים, היתה על הקיר. או ליתר דיוק, היא מתנוססת על עשרות ומאות קירות של "בתים ערביים", שהתרוקנו מבעליהם המקוריים ב–1948 ונהפכו ל"רכוש נטוש" ו"נכסי נפקדים"., אסתר זנדברג, הארץ, 30.6.21

למנוע מלחמת אזרחים: הגיע הזמן להסדיר את היחסים בין יהודים לערבים בערים מעורבות. כדי שערים המעורבות יהיו דוגמה שתוביל לשלום יש להתחיל עם הסדרת מדיניות בחוק לרשויות מקומיות מעורבות. הקמת אגף לניהול חיים משותפים, שיקום שכונות, לימוד ערבית והקמת בתי ספר דו לשוניים – הם רק חלק מהמהלכים שכדאי לקדם כבר מחר…ההסדרה הזו צריכה להתחיל מחר בבוקר, מתוך הבנה שבכך יימנע עימות בלתי פוסק בין יהודים לערבים. זה נכון בעיקר בערים המעורבות הקיימות והמתהוות, אבל גם באינספור אינטראקציות ונקודת מגע, שילכו ויתרבו במדינה הצפופה והמעורבת שלנו.",  אמנון בארי-סוליציאנו (עמותת יוזמות אברהם), המקום הכי חם בגיהנום, 1.7.21

תזכורת: הפנים האמיתיות של "לייהד את הערים המעורבות". בלוד, ביפו ובעכו פועלים גרעינים תורניים של יהודים שהגיעו כדי "לחזק את ההיבט הדמוגרפי". תושבי שכונות העוני הערביות בטוחים שהם "הורסים את מרקם החיים", ומסתכלים בקנאה על הבתים המפוארים. בני הגרעין לא מבינים על מה המהומה: "זו העיר שלנו", ניר יהב, וואלה, 5.11.2015

אירועי מאי 2021 הם לא מכה קלה בכנף. המהומות בערים המעורבות לא היו אירוע אזרחי, אלא אירוע לאומי בעל משמעות המוגדרת במונחי החוק כמעשה של חתרנות מדינית…קריאת תיגר מפורשת מצד המיעוט הערבי, לרבות חלקים  ממנהיגותו, על מודל היחסים שהוגדר, גם אם לא פורמאלית, על-ידי המדינה להסדרת יחסיה עם המיעוט…. התנאי להמשך תפקוד המודל כרוך, כפי שהיה באירועים היסטוריים קודמים בהעמדת "קיר ברזל" בפני ניסיונות לקעקע אותו, והדבר מצריך פרקטית המשך מיצוי מבצע "חוק וסדר",.., מאת   ד"ר דורון מצא (לשעבר בכיר בשב"כ), ישראל היום,  י״ג בתמוז ה׳תשפ״א , 23/06/2021 ♦

השקט המטריד שאחרי האירועים: בגליל חוזרים לשגרה מהוססת. יאנוס ג'אטס מעכו מתוסכל מהרשויות. אורי קנדל מצבעון מאמין שאפשר לתקן. אומיימה נאסר ממג'ד אל כרום לא רואה עתיד. עדי זרחי מכמון מאוכזבת מהשכנים. והאחיות ל' וא' מספרות על גזענות והשתקה גם בבי"ס רב תרבותי. מסע באזור שנחשב לסמל של דו קיום, שמנסה לאסוף את השברים, מאת: סאמיה נאסר ועדי סגל, שיחה מקומית,  20.6.2021

ביישובים המעורבים שבהם לא פרצה אלימות מנסים להסביר את סוד ההצלחה. מדוע נשמר השקט בחודש שעבר בחלק מהיישובים המעורבים? ״הארץ 21״ חזר לכמה מהם כדי להבין כיצד תרמו ההנהגה המקומית, אנשי חינוך ותרבות השיח למניעת התלקחויות… סגני ראש העיר [מעלות-תרשיחא], נח'לה טנוס וחמד נעים, אמרו בראיון… בשיתוף פעולה של העירייה, המשטרה, אנשי הדת הצלחנו למנוע החמרה במצב. חובתנו כנבחרי ציבור למגר את הקריאות הגזעניות נגד כל תושב. הוצאנו עלונים לציבור הרחב, פוסטים להרגעת הרוחות גם ברשתות החברתיות, והסברה בבתי הספר, במרחבים הציבוריים, וגם עבדנו הרבה על הסברה, בקרב בני נוער ובעיקר תלמידים״….שירין פלאח סעד ונדין אבו לבן, הארץ 21, 18.6.21

מערים מעורבות לערים משותפות. למרות הקשיים שתושבי הערים המעורבות חווים מאז האירועים, ולמרות אי האמון ההדדי ששני הצדדים מפגינים, עדיין יש אפשרות להפוך את המשבר הקשה להזדמנות, לפני שאותן ערים יהפכו, חלילה, לחבית נפץ, ג'לאל בנא, ישראל היום, 16/6/2021

בשכר ובתקציב החינוך: פערים גדולים בין המגזרים בערים המעורבות. נתונים שהוצגו לוועדה לענייני החברה הערבית חשפו את ההבדל בין החברה היהודית לערבית, לפיהם תלמיד יהודי בעכו יתוקצב ב-46 אלף שקל – לעומת שכנו הערבי, שיסתפק ב-36 אלף שקל. עבאס: "מחדל", ליאור ורוצלבסקי, חדשות 13, 10.6.21

"הם מסתכלים על תל אביב וחושבים 'למה לנו לא מגיע?' – זה יתפוצץ לנו בפרצוף". פרופ' יוסף ג'בארין מהפקולטה לבינוי ערים בטכניון מאשים את המדינה בהפיכת היישובים הערביים לגטאות ולסלאמס…גם בשכונות הערביות בערים המעורבות – כמו לוד, רמלה, עכו וחיפה – שבמשך שנים עברו תהליך של גטואיזציה…דיכאו וריכזו אותם באזורים מסויימים..תוך הפרדה מוחלטת מהאוכלוסייה היהודית… ומה שרואים היום זה מחסור אדיר בשטחי ציבור ושירותים ציבוריים ותחום החינוך מופקר בהן לחלוטין… נסיף לזה את שיעורי העוניהגבוהים ונקבל קרקע נוחה לפשע ואלימות..", עדי כהן, מוסף דה מרקר, 11.6.21

למה בלוד העסק התפוצץ, ובנווה שלום לא. "…שאלת התנאים הסוציו־אקונומיים המאפשרים דיון בין קהילות על צדק ועל פיוס אמורה אפוא להיות לחם חוק של מחנה שמאל, החפץ בהשפעה ובשינוי פוליטי, אך עולה לדיון לעתים רחוקות, אם בכלל. שיח הצדק והפיוס מתנהל מעל לראש המעמדות הנמוכים, ולכן נפקד מקומם ממפגני הסולידריות ומעגלי השיח… המתח בין פעילי זכויות האדם ובין מעמדות נמוכים חוזר על עצמו בזירות אחרות, והפוזיציה החברתית של הצדדים ממלאת בו תפקיד מרכזי..", תום מהגר, הארץ, 6.6.21

לוד יכולה להיות שער למדינה האזרחית. ההתנחלויות בלוד מהוות כיום המשך לחזון הקיבוצי של יישוב השממה וייהוד המרחב. בבחינת מה שלא הספקנו ב-1948 נעשה ב-2021. המתיישבים החדשים אינם חפצים בדיאלוג אמיתי וכן עם תושבי המקום – היהודים והערבים – והם מחרבים את הפוטנציאל הרב תרבותי העשיר של העיר, גולן שריקר צ'ריקר, העוקץ,  06.06.21

בונים את המשותף. ״בונים את המשותף״ הוא קמפיין גיוס המונים, אשר יזמנו בג׳וינט יחד עם ארגונים ברשויות המקומיות לחידוש ושיקום מרחבים קהילתיים משותפים (גני משחקים, פארקים ומבנים משותפים) בערים מעורבות. הקמפיין יתמקד בערים עכו, לוד ורמלה. ג'וינט ישראל, יוני 2021

בשבוע שעבר יצאנו השותפים בקרן שח"ף: יו"ר הקרן אבי נאור, אבי אדסט, נעמי פיינר, טובה דורפמן וצוות הקרן לסיור בעיר לוד כדי לדבר, להקשיב, להבין ולתמוך. במהלך הביקור נפגשנו עם נציגי קהילות ופעילים יהודים – חילונים ודתיים וערבים…ומה שמענו?" פוסט פייסבוק, 6.6.21

הממשלה אישרה: שוטרי מג"ב יפעלו בערים מעורבות שלושה חודשים נוספים. התוכנית שיזם אוחנה כוללת גם גיוס מיידי של 300 שוטרים שיתגברו את תחנות המשטרה ברשויות מעורבות. צוות ממשלתי יבחן אם לרשת את הערים הללו במצלמות, ג'וש בריינר, הארץ, 4.6.21 >> ראו גם את החלטת הממשלה 1017 מיום 4.6.21 

הגרעין הקשה: כך הכיס של כולנו עוזר לתדלק את המתיחות בערים המעורבות. הצינור שמזרים כספי ממשלה לגרעינים תורניים בערים מעורבות רק גדל – למרות ביקורת חריפה מצד חברי כנסת ומבקר המדינה ■ גם העיריות עצמן מעניקות לגרעינים קדימות בגישה למבני ציבור ובנייה חדשה… אם היו משקיעים בחברה הערבית בלוד או בתושבים היהודים הוותיקים שלה את כל הכספים ששפכו על הגרעין התורני ב-20 השנים האחרונות – לוד היתה נראית אחרת לגמרי…", עדי כהן, דה מרקר, 2.6.21

אנגלמן: נפתח בביקורת על אכיפת החוק בערים מעורבות. מבקר המדינה בכנס לשכת עורכי הדין באילת: הביקורת בדגש על האירועים שהתרחשו במבצע "שומר החומות" • אנגלמן יבדוק גם את השירות המוניציפלי הניתן בערים מעורבות ברחבי הארץ, אמוץ שפירא, כאן חדשות, 31.5.21

"מוות לערבים סניף עפולה": מבט מבפנים על הטרור היהודי. בלוד, בעכו, ביפו ובבת ים – בכל הערים הללו התקיימו אירועי אלימות מחרידים של יהודים בערבים • פעילי טרור יהודיים התארגנו בקבוצות טלגרם מקומיות, בהן תכננו נסיונות פיגוע ספונטניים והחליפו רעיונות כיצד כדאי "לבצע נקמה בערבים" • אוהד חמו יצא לשטח ומצא בקבוקי תבערה ומיכלי בנזין שנועדו למטרה אחת בלבד • צפו בתחקיר המלא, אוהד חמו|המהדורה המרכזית| פורסם 31/05/21

"אכלנו אותה": הסוחרים בערים המעורבות מחכים שהקונים יחזרו. הערים המעורבות מנסות להשתקם אחרי המהומות, אבל הקריאות להחרים את העסקים במגזר הערבי והחשש מהמשך העימותים מותירים את הרחובות ריקים, רובי המרשלג, כאן חדשות, 30.5.21

הערים המעורבות נותרו מחוץ למתווה פיצויי המדינה. תוכנית משרד האוצר לשיפוי הנפגעים על הנזקים העקיפים מפעולות האיבה בחודש החולף לא כוללת ערים כמו עכו, רמלה ולוד. כדי לכלול אותן תידרש המדינה לגבש תקנות ייעודיות..",  ריקי ממן, מקור ראשון,  י״ט בסיון ה׳תשפ״א, 30/05/2021

אחרי המהומות: האם יהודים יחזרו לאכול ולנפוש בערים המעורבות? ההתפרעויות האלימות במהלך מבצע "שומר החומות" השאירו חותם על היחסים הרגישים בין יהודים לערבים, בעוד שבעסקים הערביים כבר מדווחים על פחות יהודים שבאים. "הזיכרון הקצר ישכיח הכול בקרוב", עלי מוגרבי, חדשות 13, 29.5

ליפו ולברלין יש הרבה יותר מן המשותף ממה שחשבתם. איך משפיע סכסוך בין אוכלוסיות על השגשוג של עיר, מדוע בבלפסט עדיין יש חומות למרות הסכם הפיוס, והאם יכול להיות שדווקא הקניונים הם נקודת אור בעיר מסוכסכת • מבלפסט ועד ברלין והערים המעורבות בישראל – חוקרים משרטטים את החיים בצל סכסוך מתמשך, גלי וינרב, גלובס, 28.05.2021

אחרי שהדי המהומות שככו, "דו קיום" הוא עדיין משהו שאפשר לדבר עליו?. בלוד עדיין מלקקים את הפצעים ומתקשים לראות איך ימשיכו לחיות יחד, בעכו מנסים לשמור על התקווה לצד השבר הגדול. אייל לוי ויוסי אלנו יצאו לשתי הערים המעורבות, אייל לוי, מעריב,  29/05/2021

תושבי הערים המעורבות מחפשים פתרון: "הכול קרס פה, זו צלקת שתישאר". התושבים בלוד מסכימים שצריך למגר את הנשק הלא חוקי במגזר הערבי, וטוענים: "יש לנו זיכרון קצר, עדיין צריך לטפל פה". היהודים ביפו סקפטים: "אנשים הותקפו סתם, הדו-קיום נפגע" והערבים נגד נוכחות המשטרה – "מחמם את השטח". תושבים בשלוש ערים מספרים על המצב – ואיך אפשר לחיות יחד?, רועי רובינשטייןסיון חילאיגלעד כהן, YNET, 28.5.21

"הערים המעורבות": היסטוריה של סגרגציה ואי-שוויון  03.12.1948 – 05.6.1952 , מאחורי המושג "ערים מעורבות" שעלה לכותרות בימים האחרונים מסתתרת היסטוריה מגוונת: חלק מן הערים היו מעורבות לפני 1948, חלקן נעשו מעורבות מיד אחרי המלחמה וחלקן הולכות ומתערבבות בשנים האחרונות בתהליכים חברתיים ודמוגרפיים ארוכים. מבט קצרצר על שהתרחש בערים האלה  – בליווי שורה של מסמכי ארכיון – יכול לספק הסבר אפשרי לרמות האלימות והעימות השונות שהתפרצו בשבוע האחרון. מכון עקבות | מאי 2021

ערבים בערים המעורבות − מבט-על,  כתיבה: עדו אבגר, אתי וייסבלאי, רמי שוורץ ומיכל לרר מרכז המחקר והמידע בכנסת, ט"ז בסיוון תשפ"א, 27 במאי 2021

מוחמד חקר את הערים המעורבות. יריית אקדח עצרה אותו. מוחמד אבו ניג'ם חקר את תופעת הכלכלה השחורה בחברה הערבית בכלל, ובערים המעורבות בפרט ■ תובנותיו הראשוניות מעמיקות וחשובות, במיוחד לאחר המבצע האחרון ■ ואולם, עם הירצחו בתחילת 2021, לא נותר מי שישלים את המחקר, סמי פרץ, דה מרקר, 28.5.21

למה אין ערבים בראשון לציון? למרות המהומות שאירעו בלוד או בעכו, ערים מעורבות הן לא הבעיה אלא הפתרון. הטרוגניות וערבוב בין קהלים ואוכלוסיות הם הכוח והמנוע של הערים המובילות בעולם – כלכלית, חברתית, תרבותית, דרור מרמור, כלכליסט,  27.05.21

איך הוצגו המזרחים בסיקור האלימות בערים המעורבות? כמו תמיד. שוב התושבים היהודים הוותיקים של הערים המעורבות, שרובם מזרחים, הוצגו באופן מעוות בדיון התקשורתי באלימות שהתרחשה שם, אינס אליאס, הארץ, 28.5.21

חיים משותפים בעיר מעורבת: החרם, הקושי בזוגיות והאמונה שהדו-קיום יחזור. בני משפחת אבוטבול-חדור [בחיפה] לא נותנים לאירועים הקשים שהתרחשו בערים המעורבות לשנות את דעתם על היכולת של יהודים וערבים לחיות יחד. בעוד שהבן אורי שיתף בקשיים שליוו אותו כבן למשפחה שהייתה משותפת ("לא מעניין שאמא יהודיה, ברגע שיש לי אבא ערבי אני פסול") וסיפר כי המהומות פגעו מעט במרקם החיים המשותף – אב המשפחה איברהים משוכנע: "הדו-קיום יחזור, הזמן ירפא", כרמל ליבמן |N12| פורסם 27/05/21

הערים המעורבות: אבק שריפה שמצטבר כבר שנים. התעלמות תקציבית, מצוקת דיור קשה ושלילת הזהות התרבותית והלאומית – כל הגורמים שהוזכרו בוועדת אור לחקר אירועי אוקטובר 2000 לא באמת טופלו, ולעתים אף החמירו. רק הכרה בזהויות השונות ועבודה להשגת שוויון מלא תאפשר המשך קיום משותף, מאת: אמג'ד שביטה ועופר דגן (עמותת סיכוי) שיחה מקומית, 26.5.2021

ממשיכים ביחד – מדריך להתמודדות העיריות בערים המעורבות עם המשבר. יוזמות אברהם, מאי 2021

ח"כ סופר פנה לשר גלנט: להגביר את האבטחה בבי"ס בערים המעורבות. ח"כ אופיר סופר פנה לשר החינוך, יואב גלנט, על מנת שיורה על תגבור האבטחה למוסדות החינוך בערים המעורבות. הפנייה לשר הגיעה בעקבות תקיפת תלמידים בעכו וזריקת אבנים לעבר גן ילדים בלוד, בנצי רובין, חדשות סרוגים25.05.21 21:24  י"ד בסיון תשפא

המתיחות בערים המעורבות: אסור להתפתות לליברליזם הסמכותי. במהלך המבצע הצבאי והמתיחות בערי ישראל היו כאלה שדרשו להכניס כוחות צבא לערים המעורבות כדי לדכא את המהומות – מדובר בהצעה מסוכנת שעלולה הייתה לסכן את הדמוקרטיה הישראלית… חשוב בכל זאת להזהיר ממהלכים פוליטיים בעייתיים הכרוכים בדרישה גם של ליברלים מודאגים – להכניס את הצבא על מנת לדכא אנרכיה חברתית.", פרופ' אלברטו ספקטורובסקי, גלובס, 25.5.21

הפרעות בערים המעורבות: צריך לדאוג שיהיה להם מה להפסיד. בטווח הארוך לא הצבא ולא המשטרה הם הפתרון • רק מערכת חינוך, תעסוקה, שיתוף פעולה, תהליך עומק ארוך ועיקש ונחרץ שחייב להיעשות על ידי יהודים וערבים יחד • זו לא יכולה להיות אחריות שאנחנו מגלגלים מצד לצד… במקום חיילים ושוטרים בואו ננסה נשק מסוג חדש: הכלה, קבלה, אכפתיות, ערבות הדדית, פתרונות ישימים..", עינת זינגר-דן ( מנכ"לית הפורום הכלכלי חברתי וה-Business Roundtable Israel מיסודה של נשיאות המגזר העסק וילידת עכו), גלובס, 23.5.21

ללא תחושת ביטחון בעכו ובלוד, לא תהיה גם כלכלה. הנסיקה התיירותית של עכו ותהליך השיקום בלוד נתונים בסכנה בעקבות האלימות שהשתוללה בהן בשבועיים האחרונים, מאת   ריקי ממן, מקור ראשון,  י״ב בסיון ה׳תשפ״א , 23/05/2021

הממשלה תעביר 15 מיליון שקל לרשויות מוחלשות לתיקון נזקי ההתפרעויות. על פי הקריטריונים, רשויות חלשות כלכלית כמו ירושלים ולוד יקבלו עדיפות על פני רשויות איתנות כמו חיפה או תל אביב-יפו, שיידרשו להעמיד תקציב לשיקום התשתיות ממקורות אחרים, שלומית צור, כלכליסט, 23.05.21

הפרעות נגמרו, המבלים לא חזרו: "היהודים לא מגיעים". ביפו נצפו בודדים בשוק הפשפשים, ובעלי מסעדה קרא: "אין סיבה לפחד, צריך לחזור לחיים". בעכו העתיקה הסמטאות נשארו ריקות, מקומיים היו כמעט היחידים שנראו באזור. בעלי "אבו סעיד" באבו גוש סגר מוקדם: "הגיע הזמן להוכיח שאפשר לחיות יחד". כך נראו מוקדי הבילוי בערים המעורבות וביישובים הערביים, בשבת הראשונה שלאחר הפסקת האש בדרום, הדר גיל-עד, דניאל סלאמה, סיון חילאי, חסן שעלאן ואחיה ראב"ד, YNET 23.05.21

הפסנתרן שמנסה לשקם את הדו קיום. לאחר ימי האלימות בערים המעורבות, גיל שוחט החליט לקיים קונצרטים פתוחים לקהל בערים המעורבות: "הדו קיום הוא גם תרבותי, וגם שכנות טובה", איריס לביא, כאן חדשות, 22 במאי 2021

מתגבשת תוכנית לשיקום הערים המעורבות אבל אין באופק ממשלה שתאשר אותה. ברקע המהומות נרקמת תוכנית שיקום ייעודית לאוכלוסייה הערבית בערים המעורבות • הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית מגדירה את צמצום הפערים "צורך לאומי", אבל גם כיסוי השטחים המתים של תוכנית החומש תלוי בפלונטר הפוליטי, דני זקן, גלובס, 21.5.21

האם גם הפעם תאוות הנדל"ן תנצח? "מחירי הדירות יירדו ב-10%-15%, יהיו מציאות". המתח הערבי-יהודי בערים המעורבות התפוצץ במערכה הנוכחית בעוצמות חריגות, והציב סימני שאלה סביב השקעות כלכליות, פיתוח תיירותי – וביקוש לנדל"ן. ברמלה, לוד, יפו, עכו וחיפה יש מי שבחרו כבר לארוז ולעזוב — ויש מי שסבורים שבקרוב הכל יישכח, עדי כהן, הדר חורש ויעל דראל, דה מרקר, 21.5.21

הביטוח הלאומי יכיר בנפגעי האלימות בערים המעורבות כנפגעי פעולות איבה. מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, הבהיר היום (חמישי) כי מי שיוכר על ידי משרד הביטחון ככזה שנפגע בהתפרעויות ברחבי הארץ יזכה להכרה כנפגע פעולות איבה… [עוד] פירט שפיגלר כי "מי שנפגעו אגב ביצוע לינץ' בהם, בין אם יהודים ובין אם ערבים, זכאים להכרה כנפגעי פעולות איבה והביטוח הלאומי יטפל בהם"., בר פלג, הארץ, 21.5.21 

היו חיים משותפים? הדם זורם ברחובות הערים המעורבות – ולא במקרה. ההזנחה מצד המדינה, האפליה מצד ראשי הערים היהודים והיעדר ייצוג פוליטי – הפכו את הערים המעורבות לפצצת זמן חברתית־לאומנית, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 20.5.21

"האם רמת אשכול שיש בה 30% יהודים היא שכונה ערבית? קוראים לה רמת אשכול ולא רמת הניה". המהומות ומעשי הלינץ' האלימים בלוד, עכו ובשאר הערים המעורבות בישראל, העלו אל הכותרות את הגרעינים התורניים שהתיישבו בלב האוכלוסייה הערבית, כאשר זו תולה בהם את האשמה להפרת דו-הקיום השברירי שהתקיים בהן. דוח מיוחד של שומרים מבקש לצלול אל מעבר לאירועי היום ולהציג תמונה מלאה, עד כמה שניתן, של הגרעינים התורניים. מה חושבים עליהם התושבים היהודים הוותיקים בערים, מדוע השד העדתי מתעורר בפריפריה, כמה המדינה משלמת, ומה האג'נדה האמיתית שלהם? לא מה שאולי חשבתם, חן שליטא, שומרים, 20.5.21

מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן: "הממשלה נכשלה בטיפול באלימות בחברה הערבית". מנכ"ל משרד הפנים מדגיש כי התפרצות המהומות התרחשה דווקא בערים הערביות החזקות ולא ביישובים העניים. "האלימות בתוך החברה הערבית פרצה החוצה, וכשהיא נפגשה עם קיצוניות דתית – זה גפרור שהיה קל להדליק", שלומית צור, כלכליסט,  18.05.21

ערביי לוד ויפו מתארים חיי פחד: "מפקירים אותנו". למרות רגיעה יחסית, תושבי לוד ויפו הערבים מתארים את השבוע האחרון כשונה מכל מה שהכירו: "חיינו יחד שנים, לא קרה דבר כזה בימי האינתיפאדה". אחד מהם טען: "יהודים סימנו בתים של ערבים". מנגד, תושבי לוד היהודים ממשיכים לתאר חשש גדול: "גר פה 60 שנה ומפחד לרדת מהבית", חסן שעלאן, רועי רובינשטיין, YNET,  17.05.21

פיתוח התיירות בלוד ועכו לא תורם לתושבים הערבים, הוא על חשבונם. לוד היתה עיר מפוארת עד 1948, עכו היא מהערים העתיקות היפות בארץ. בשתיהן משקיעים בתיירות, אבל זה בא במקביל לדחיקת רגלי התושבים הערבים ומחיקת ההיסטוריה שלהם. אולי לא במקרה, האלימות שם הופנתה גם למיזמי תיירות, יונתן מזרחי (עמותת "עמק השווה") , שיחה מקומית, 16.5.2021

הפעלת כוחות צה"ל להתמודדות עם הפרות סדר בערים מעורבות- בזהירות המירבית. ראוי לעשות כל מאמץ להימנע מהכנסת כוחות צה"ל לפעילות של אכיפת החוק, שתעמיד אותם בעימות עם אזרחים ישראלים. ככל שאכן מדובר במוצא אחרון, יש לתת את הדעת לנקיטת צעדים שיקטינו את הסיכון המשמעותי הצפוי מצעד זה,  מאת: פרופ' עמיחי כהן, ד"ר עידית שפרן גיטלמן, אל"מ (מיל') עו"ד לירון ליבמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 16 במאי 2021

הפגיעה של "הטילים מבית" לא פחות קשה מהנזק של טילי חמאס. הפרעות בלוד ובשאר הערים המעורבות מבוצעות על ידי קומץ צעירים נטולי זהות ותחושת שייכות למדינה • כשלאותן תחושות מתווספים חומרי בערה שמפציעים מתוך המסגדים, אלו התוצרים שאנו חווים ביממה האחרונה • ההתפרעויות שקורות הן הדדיות – הן מתבצעות על ידי קומץ חוליגנים משני הצדדים – אנשים נטולי דרך שאין להם מה להפסיד ופוגעים בכולנו, ד"ר לימור יהודה, גלובס, 16.5.21

אש ונדל"ן: מהתיישבות לאלימות ומאלימות לנישול. ההתנגשויות הנוכחיות בערים ה"מעורבות" הן תוצאת התהליך המשולב של התנחלות, ג'נטריפיקציה ודחיקה. אבל ליבוי האש על ידי המתנחלים המאורגנים עשוי גם לקדם את החרפת הנישול של התושבים הפלסטינים, פרופ' גדי אלגזי, העוקץ,  15.05.21

ראו גם: יחסי יהודים-ערבים

עידכונים מסודרים ע"פ האיזורים השונים ומתעדכנים באופן כרונולוגי.

הרצליה

אור עקיבא-ג'יסר-בנימינה

  • נכחתי בלינץ' שביצע רומן לויטן בערבי. זה היה טרור לכל דבר. 12 במאי 2021 היה היום האחרון של הרמדאן בשנה שעברה, שיאו של מבצע "שומר חומות". נסעתי לעזור בעסק המשפחתי בצומת ברניצקי בבנימינה.. ראיתי את הכל דרך חלון של קיוסק שצפה על כביש 4. קיוסק שלא יכולתי לסגור, רק לנעול את הדלת. עם שני עובדים שהחבאתי כי פחדתי שירצחו אותם. אמי הסתובבה בחוץ ושמרה על העסק. נוכחות השוטרים הייתה מינימלית. המון דברים קרו באותו לילה בכל המדינה…העובדות ברורות לי כשמש. בליל ה-12 במאי הגיעו פורעים יהודים
  • ביצע לינץ' בערבי בשומר החומות – וזוכה ממעשה טרור. רומן לויטן הורשע בגרימת חבלה בכוונה מחמירה ובאחזקת סכין, אך לדברי השופט, גם אם פעל ממניע גזעני – "אין לומר כי מדובר במעשה טרור". לויטן הכחיש במשפטו את המיוחס לו וטען כי יצא ברכבו לטיול כדי לנהל שיחות עסקיות – ובאקראי נקלע למקום, יואב איתיאל, וואלה, 10/07/2022
  • גיא ושלמה סלמה, למעשה, הצילו את חיי הערבי מלינץ'. גיא ושלומי סלמה הם שני אחים, אנשי משטרה לשעבר, אשר הצילו ערבי מג'יסר א־זרקא מניסיון לינץ' בידי יהודים |פרויקט סיכום השנה המיוחד של שדרני 103FM, "…יוכפז ציין כי כשהשניים הגיעו למקום, קרוב לוודאי שלא הניחו כי זה מה שיעשו. "הם הגיעו כדי לחזק את ההתיישבות היהודית שם באותו אזור", ציין, "זאת אומרת – הם הגיעו מהכיוון ההפוך ואז הם נקלעו לתוך הסיטואציה הזו של ניסיון הלינץ'". לדבריו, הם גם סירבו להעיד או למסור מידע נוסף על היהודים שהשתתפו בתקיפה, ומנגד, ביקרו את הפצוע גם בבית החולים..", מעריב, גולן יוכפז 06/09/2021
  • תקיפת השומר הבדואי בבנימינה: "ייתכן שהרקע פלילי". אתמול בלילה הותקף שומר באתר בנייה, על-פי החשד בידי כמה בני אדם, ועדיין לא נעצרו חשודים. לדברי אחד מעדי הראייה שהזעיק את המשטרה, התוקפים היו יהודים. במשטרה אמרו כי הרקע טרם התברר: "השומר הערבי הנוסף שהיה עם הפצוע לא נפגע", אחיה ראב"ד, YNET, 29.5.21
  • הפצוע בתקיפה בבנימינה: "תקפו אותי בגלל שאני ערבי, זה היה מאורגן". עובאדה סייד, בן ה-33 שהותקף במהלך הלילה על ידי 10 גברים לבושים בשחור תיאר לוואלה! את הרגעים בהם יצא מעבודתו. "מוקדם יותר הגיע בחור ובדק שאני ערבי. אחר כך הוא הקפיץ את כל השאר". תושב זכרון יעקב שנקלע לזירה וניסה לסייע: "זה היה מראה מזעזע, לא קל לצפייה", יואב איתיאל, וואלה, 28.5.21
  • קבוצת אנשים תקפה שומר בדואי בבנימינה ונמלטה, המשטרה פתחה בחקירה. הגבר נפצע בינוני, ועדי ראייה אמרו למשטרה כי התוקפים היו יהודים. לפי החשד, התקרית פרצה לאחר שהשומר ועובד נוסף סירבו לתת לכמה מהתוקפים להיכנס לאתר בנייה, כתבי הארץ, 28.5.21
  • הם באו לאור עקיבא כדי "להגן עליה מערבים", ומצאו עצמם מצילים ערבי מלינץ'. האחים גיא ושלומי סלמה, אנשי משטרה לשעבר, ראו עשרות יהודים מכים תושב ג'סר א-זרקא על לא עוול בכפו ולא יכלו לעמוד מנגד. "אני בטח לא איש שמאל", אמר שלומי. "אבל אדם הוא אדם". אחיו גיא מסרב לשתף פעולה עם המשטרה מחשש שלא תגן עליו… זה לא היה הלינץ' היחיד באותו ערב,  אך המקרה של א' היה יוצא דופן. יהודים התערבו לטובתו…", ג'וש בריינר, הארץ, 27.5.21
  • "שני אנשים עברו פה לינץ' ולא יודעים על זה": תיעוד ליל הפרעות בצומת בנימינה. כתב אישום אחד בלבד צפוי להיות מוגש בשל הפרות הסדר שאירעו בצומת לפני כשבועיים, בו השתתפו מאות בני אדם ושבמהלכו הותקפו במשך שעות עוברי אורח ערבים. עובדים במתחם טוענים כי התקיפות זכו לתגובה נרפית של כוחות המשטרה, ושהאירועים הסתיימו בנס רק בשל התערבות אזרחים, יואב איתיאל, וואלה, 25.5.21

לוד:

  • שנה אחרי המהומות: התוכנית שמבקשת להחיות את לוד מתחילה בעיר העתיקה. שבילי אופניים, מגדלים, שיפוץ רחובות ושימור אתרים ארכיאולוגיים: בכנס איגוד המתכננים הוצגה המהפכה התכנונית שעוברת לוד, שראשיתה דווקא בשטח העיר העתיקה המצולקת ממהומות מבצע "שומר החומות". אך עם משבר אמון קשה מול האוכלוסייה הערבית ופסיפס של אוכלוסיות מוחלשות – האתגר האמיתי נמצא מחוץ לשולחן השרטוט, אלון קדם, YNET, 21.06.22
  • הנכבה של לוד نكبة اللد. טבח, גירוש, גטו, צעדות מוות, תינוקות שהושארו בצידי הדרך ופנקס ארנונה ישן, בערבית, עם תשלומים עד יוני 1948. אלון מזרחי נסע ביום הנכבה לעיר המעורבת אולי הכי נפיצה וסימבולית, ומה שהוא שמע שם משני לודאים ותיקים יגרום גם לכם לעצור ולשקול מחדש מה אתם בכלל יודעים על החיים בפלסטין שלפני מדינת ישראל, או מה, אם בכלל, מעורב במדינת ישראל באמצע 2022. אלון מזרחי, הטלויזיה החברתית, 16.6.22
  • מאי 2021 יזכר כחודש מלחמת הערים המעורבות בישראל. כדור הפתיחה נורה כשתושב יהודי מהעיר לוד רצח את מוסא חסונא, תושב פלסטיני של העיר. היהודי מסתובב עד היום חופשי. משפחת חסונה לא משתחררת מהאבל ומהגעגוע למוסא אהובם. בלילה ההוא ובלילות שבאו אחריו הבינו התושבים הפלסטינים של לוד שהנכבה שעברו ההורים והסבים שלהם מעולם לא הסתיימה. ההבנה שכל מערכות השלטון פועלות ביחד נגדם גורמת להם כמובן כאב רב אך גם מאחדת ומגבשת אותם במאבק לצדק ולשוויון. במאי: ברק הימן Barak Heymann Heymann Brothers Films , הטלויזיה החברתית, 1.6.22
  • "לא יהיו פה זיקוקים, אני לא בעזה": האזהרה של מפקד המשטרה בלוד לתושבים הערבים. מפקד התחנה בעיר עצר באמצע חתונה את החתן ואביו – לאחר שלא הסכימו להסגיר את יורי הזיקוקים בחגיגתם. "רוצים לעשות חתונה? תעשו כמו שצריך", אמר סנ"צ ששי שלמה. הוא הזהיר את התושבים הערבים: "תעבירו את המסר לכולם". צפו בשיחה הקשה, לירן לוי, YNET, 26.5.22
  • "כל גבר ערבי, בכל מקום, עלול להיות מוסא חסונה הבא". שנה לאירועי מאי 2021, העיר לוד עדיין מלקקת את פצעיה. סגירת התיקים נגד החשודים ברצח מוסא חסונה והגב הממסדי שמקבלים גורמי ימין בעיר הבהירו לתושבים הערבים שהם חשופים לכל פגיעה, ושאיש לא ישלם על כך מחיר, מאת: סמאח סלאימה , שיחה מקומית, 24.5.2022
  • הדו קיום בלוד נסדק, התקווה לא: "צריך לחזור לחיות יחד". הקירות המפויחים של בית הכנסת "בית ישראל" הם עדות לזעזוע שעברה לוד בפרעות בשנה שעברה. בקרב התושבים יש עדיין רתיעה, אבל גם אופטימיות: "היום שומעים בעיקר את הקיצונים, אבל היינו שכנים ונשארנו שכנים". וגם: כך המשטרה התמודדה עם הביקורת על ההתנהלות, והבשורה למתפללים שנותרו בלי מקום תפילה, מאיר תורג'מן, YNET, 21.5.22
  • דגלי פלסטין ברחוב צה"ל ו"ברוח ודם נפדה את אל-אקצא": מחאת ערביי לוד. תחת אבטחה כבדה נערכת בלוד צעדה במלאת שנה לאירועי "שומר החומות", שבמהלכם נורה למוות תושב העיר מוסא חסונה. המפגינים, שמוחים על כך שאיש לא הועמד לדין בגין הירי בחסונה, מרבים להשתמש בקריאות לאומניות, מאיר תורג'מן, YNET, 13.5.22, 14:40
  • היערכות גבוהה במשטרה לקראת צעדת מחאה בלוד: "לא נאפשר איבוד שליטה". מארגני הצעדה לזכרו של מוסא חסונה – שנורה למוות במהלך המהומות בשנה שעברה – צופים שיגיעו משתתפים מכל הארץ, בהם גם ח"כים, במחאה על העיכוב במציאת האחראים למותו. תושב העיר תקף: "זה צריך להיות מפגן בקשת סליחה של ערביי לוד, נסתפק בביטול האירוע", מאיר תורג׳מן, YNET, 12.5.22
  • לקראת הצעדה המתוכננת להיערך מחר בלוד, במלאת שנה לאירועי מאי, קוראת יוזמות אברהם, פייסבוק, 12.5.22
  • פאתן זינאתי, המנהיגה שנלחמה על השפיות של לוד, הלכה לעולמה. זינאתי, מנהלת המרכז הקהילתי הערבי-יהודי "שיקגו", הובילה בעיר המרוסקת והשסועה חזון לחיים משותפים מתוך כבוד ושוויון לכל תושביה. "לא היה בתולדות העיר אדם שזכה לאהבה הענקית הזו", ספדו לה בהלווייתה, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  10.5.2022
  • שרקי ומג'אדלה על התפר: לילה מבעד מצלמות האבטחה בלוד. כתבי החדשות יצאו למסע לציון שנה לשני מאורעות קריטיים ביחסי ערבים ויהודים בישראל: מבצע שומר החומות וכניסת רע"ם לממשלה • איך שינו שני האירועים הדרמטיים האלו את החיים כאן? • הפרק הראשון: יחסי השכנות בעיר המעורבת לוֹד, מוחמד מג'אדלה ויאיר שרקי| חדשות 12 – המהדורה המרכזית| פורסם 09/05/22
  • אתר N12 והכתב עמרי מניב מתגייסים לקידום התעמולה של הפורעים הערבים בלוד. עוד בלוד: סדרה של פיגועי ירי בימי "שומר החומות" לא פוענחה עד היום. וגם: שנה אחרי שעשרות ערבים התנפלו על שכונה יהודית באבנים ובקבוקי תבערה, לא הועמד איש מהם לדין, קלמן ליבסקינד, מעריב,  7/5/22 
  • הרב אליהו בהלווית הנרצח בלוד: לא למכור דירות לערבים. הרב שמואל אליהו קרא בהלווית אורן בן יפתח הי"ד שלא להפקיר את העיר לערבים. "לא ניתן להפוך את לוד לעיר ערבית", ניצן קידר, ערוץ 7, ה' באייר תשפ"ב, 06.05.22
  • תושבים נמלטו, עסקים נבזזו: שנה למהומות שהבעירו את לוד. לפני שנה מטחי ירי כבדים נורו מרצועת עזה לירושלים ולערי הדרום, כך החל מבצע שומר חומות שהתדרדר למהומות ששטפו את רחובות הערים. בלוד תושבים נמלטו מבתיהם, אחרים נשארו נצורים, עסקים הושחתו ונבזזו וגם בתי כנסת הועלו באש, שנה לאחר מכן, המצב רגוע – אך מתוח, גיל לוין, חדשות 13 | יום שישי, 6.5

  • זיקוקין בזמן הצפירה | בנשקים שלופים: תיעוד מעצר הערבים בלוד. צפו בתיעוד מרגע המעצר של הערבים שירו זיקוקים בזמן הצפירה של ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל…ארבעה חשודים החלו להתנגד באופן אלים ותקוף את השוטרים, ואלה האחרונים הוכיחו משילות במיטבה ועצרו אותם במקום…", יהונתן גוטליב, ערוץ 7, ב' באייר תשפ"ב ,03.05.22
  • האם בכיר במשטרה טייח חקירת ירי נגד תושבי לוד? בלעדי | בזמן "שומר החומות" נהרג מירי מוסא חסונה, נהג משאית ואב ל-3 ילדים • שיחה בין חוקרי משטרה מעלה את האפשרות שראש מעבדת הנשק, סגן ניצב גיל הוכרמן, סירב לקדם את חקירת האירוע נגד 5 מתושבי לוד בטענה כי גם הוא תושב העיר • אחד החוקרים טוען: השר לביטחון הפנים דאז אמיר אוחנה התערב ישירות בחקירה • אוחנה בתגובה: "שקר וכזב", עמרי מניב, חדשות 12, 30/04/22 20:45
  • על רקע ההסלמה – בלוד חוששים מחזרת הפרעות. עצרת "הזדהות עם אל-אקצא" שצפויה להתקיים הערב במסגד הגדול בלוד, מעלה את החשש משידור חוזר של המהומות האלימות שהתחוללו בעיר בשנה שעברה, על רקע אירועי הר הבית ומבצע "שומר החומות", מאת   שילה פריד, מקור ראשון,  כ״ג בניסן ה׳תשפ״ב, 24/04/2022

  • זמן לוד: צו קריאה על אזרחי. הם הגיעו מיצהר, מירושלים וממקומות נוספים, ויחד עם תושבים מקומיים הקימו חמ"לים, התחלקו לצוותים, הגדירו משימות, ואפילו שלחו מסתערבים • מאות מתנדבים זרמו ללוד כדי למלא את הוואקום שהשאירה המשטרה ולספק ביטחון לתושבי העיר בימי המהומות • "זו לא מיליציה. רשויות המדינה פשוט התאדו, אז אתה מוכרח להגיב", קרני אלדד, ישראל היום, 20/4/2022

  • עתירה: “לוד מקימה חיץ בין יהודים לערבים". תושבי שכונת פרדס שניר הערבית טוענים כי העירייה הסיטה מיקום של שטח ציבורי מלב השכונה עד לגבול הסמוך לשכונת גני אביב היהודית כדי ליצור חיץ בין שתי האוכלוסיות. העירייה: “מתקיים שיח עם העותרים ונציג להם חלופות”, אמיתי גזית, כלכליסט, 13.04.22 

  • "כולם מפחדים": חודש הרמדאן בפתח – ובלוד נערכים לשומר החומות 2. יום השנה למבצע שומר החומות מתקרב ובלוד כבר מרגישים את המתח באוויר, בטח כשחודש הרמדאן בפתח. בשנה שחלפה מאז ההתפרצות הגדולה, התחלף מפקד משטרה בעיר – והפיקוד החדש לא מהסס להיעזר בשב"כ כדי להיערך לכל תרחיש. כתבתו של אורי לוי מתוך השבוע, כאן חדשות, 18.03.22

  • שרה העצני כהן: "היום הערים המעורבות, הן הערים הכי אנטישמיות בעולם". שרה העצני כהן, יו"ר 'ישראל שלי', מצאה את עצמה מקימה חמ"ל ומארגנת אזרחים חמושים בעיר לוד, במאורעות הדמים במאי האחרון. בהסכת צוללים לישראליות היא מספרת על רצף האירועים ועל "אבדן הממלכה" שהיא חוותה שם…העצני כהן מספרת איך היא מצאה את עצמה יום אחד מגיעה לעיר לוד, בעיצומו של מבצע שומר החומות, כשהיא והארגון שלה עוזרים לתושבים להקים חמ"ל ואף לגייס חמושים שישמרו על התושבים. "הגענו ללוד לא בכוונה", היא אומרת. "ממש לא התפקיד שלי לגייס חמושים שישמרו על בתים בלוד"., אור יזרעאלי, חדשות סרוגים20.02.22 07:23  י"ט באדר א' תשפב

  • מפקד משטרת לוד החדש מתכונן לקראת הפרעות הבאות. שמונה חודשים לאחר פרעות "שומר החומות", מפקד משטרת לוד סגן־ניצב ששי שלמה נחוש למנוע התלקחות דומה בעתיד, או לפחות להיות מסוגל להתמודד איתה בפעם הבאה. איך? נוכחות משטרתית גוברת, שיחות אזהרה ותחינה עם הערבים, וגם כיתות כוננות מקרב התושבים היהודים שיהיו זמינות ביום פקודה. ועדיין, הוא משוכנע שלוד אינה אזור מלחמה: "98 אחוזים מהתושבים נורמטיביים", מאת   שילה פריד, מקור ראשון,  י״ד בשבט ה׳תשפ״ב, 16/01/2022

  • לגדול בלוד: ביקור בעיר בה הנוער לא מרגיש בטוח ללכת לבית ספראירועי הרצח בלוד אינם נפסקים. וככל שגוברת האלימות, תושבים ערבים בעיר משנים את שגרת החיים – הורים לא מאפשרים לילדים לשחק ברחוב כשהערב יורד ומחפשים מקומות בילוי מחוץ לעיר, וחמור אולי יותר – מנהלת באחד מבתי הספר ביקשה ממשרד החינוך לעבור ללמידה בזום, מחשש שתלמידים או מורים ייפגעו מירי בשטח בית הספר. כתבתו של ערן זינגר מתוך כאן חדשות הערב 22.12.21

  • "המטרה – שכל אזרח יחיה בביטחון". בשכונת נווה שלום בלוד נפתחה נקודת משטרה בה יפעלו כוחות סיור, חקירות, מודיעין, יס"מ ושיטור קהילתי. הודעות משטרת ישראל, 20.12.2021

  • ראש עיריית לוד: "השב"כ צריך לטפל באלימות בלוד". תושבי לוד, בהנהגת ראש העיר יאיר רביבו הפגינו הערב (ראשון) מול בית המשפט המחוזי בעיר במחאה נגד האלימות הקשה והירי מצד משפחות פשע בעיר… לשב"כ יש יותר יכולות. הוא צריך להיכנס לכאן לשנה-שנתיים באופן מרוכז, לטפל במשפחות הפשע ואז להעביר את הטיפול למשטרה"., יהונתן גוטליב , ערוץ 7, ח' בטבת תשפ"ב,  12.12.21

  • חבר מועצת העיר לוד מטעם הליכוד הציע: פינוי היהודים מרמת אשכול. אמיל חדד, חבר מועצת העיר לוד מטעם הליכוד, ביקש לכנס ישיבה בעירייה ולדון בפינוי מרצון של היהודים מרמת אשכול. ראש העיר יאיר רביבו: "מכתב מטופש של חבר מועצה משועמם שקיבל ממני שיחת נזיפה חמורה' ". יהונתן גוטליב , ערוץ 7, ז' בטבת תשפ"ב , 21:33, 11.12.21

  • ראש העיר לוד: "העיר על סף פיצוץ". ברקע ההסלמה באירועי האלימות והירי בעיר לוד, ראש העיר, יאיר רביבו, פנה לראש הממשלה, נפתלי בנט, בבקשה שיפעל במהירות, מאת   שילה פריד, מקור ראשון,  ג׳ בטבת ה׳תשפ״ב, 07/12/2021

  • תושבים בלוד למשטרה: "פעלו לשמור על ביטחון צעדת הדגלים". במכתב שנשלח מטעם הארגון, נכתב כי הם "קוראים להימנע מהתלהטות הרוחות", בעת שיהודים נושאים דגלי ישראל יעברו ליד ערבים. חבר מועצת העיר: "הצעדה כלל לא עוברת במקומות שציינתם",  שילה פריד, מקור ראשון,  כ״ח בכסלו ה׳תשפ״ב, 02/12/2021
  • תושבים בלוד נגד המשטרה: "לילות של ירי מתחת לבית. אנחנו חסרי אונים". בשל סכסוך בין משפחות ערביות סובלים השכנים מירי רצוף בשעות הלילה. אפרת כהן לאולפן ynet: "אנחנו סובלים. במשטרה אומרים 'זה מדווח'". המשטרה בתגובה: תפסנו רימון ועצרנו 20 חשודים. האזינו לתיעוד הירי הלילי בלוד. הוגשו כתבי אישום נגד שני תושבים ערבים שירו על יהודים במבצע "שומר החומות", אטילה שומפלבי, יואב זיתון,2/12/21
  • תושבי לוד שירו לעבר יהודים במבצע שומר החומות הואשמו במעשה טרור. הפרקליטות הגישה היום (חמישי) כתב אישום בשורת סעיפים ובהם מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, ירי וסחר בנשק נגד אמסלם ועייד חסונה – קרובי משפחה תושבי לוד שירו לעבר תושבים יהודים בכמה אירועים במהלך מבצע שומר החומות. באחד מאירועי הירי נפצע מתנדב במד"א באורח בינוני…בסוף יולי הוגשו כתבי אישום כנגד חמישה ערבים תושבי לוד, מרביתם בני משפחת חסונה, בגין התפרעויות וירי באוויר לאחר מותו של קרוב משפחתם, מוסא חסונה, שנורה למוות. באוגוסט פרסם "הארץ" כי החמישה הוכו בידי סוהרים בכלא מגידו, בו שהו במעמד של עצירים ביטחוניים. לאחרונה, בית המשפט המחוזי מרכז שחרר את רובם למעצרי בית.", ג'קי חורי ורן שמעוני, הארץ, 2.12.21
  • מה תכליתה של הגדר החדשה שהקימה עיריית לוד בין ביה"ס הערבי לגן היהודי? האווירה בלוד עדיין רגישה ונפיצה מאז המהומות של חודש מאי – ונראה שעיריית לוד רק מוסיפה לחשדנות הכללית. בסוף השבוע האחרון, ללא תיאום עם נציגי התושבים הערבים, הקימה העירייה גדר סביב רצועת אדמה קטנה, שעומדת במחלוקת זה כמה חודשים, ויצרה חיץ בין בית הספר היסודי הערבי אלראזי לבין מתחם המכינה הקדם צבאית ומעונות היום של הגרעין התורני בשכונת רמת אשכול, יותם יעקבסון, YNET, 17.11.21
  • בלוד נערכים למאבק בסגירת התיק נגד החשודים בירי במוסא חסונה. בזמן אירועי מאי נהרגו בעיר שני אנשים – יהודי וערבי. נגד החשודים ברצח יגאל יהושע הוגשו כתבי אישום אחרי פעילות משטרתית אינטנסיבית. במקרה של חסונה, החשודים שוחררו. ביום שישי נערך כינוס בעיר, שבו הוחלט על סדרת צעדים משפטיים וציבוריים נגד ההחלטה לסגור את התיק, מאת: סמאח סלאימה , שיחה מקומית, 2.11.2021
  • האם לוד תבער שוב? התושבים מתאוששים מהמאורעות האלימים. כאן חדשות | לוד שילמה את המחיר הכבד ביותר בימי מבצע שומר החומות. במשך חמישה ימים ולילות, בזמן שרקטות מעזה נוחתות בעיר, תושבים יהודים הותקפו בידי שכניהם הערבים: עשרות מכוניות הושחתו והוצתו, בתי כנסת הועלו באש, דירות נבזזו, והשיא – רציחתו של נהג תמים, יגאל יהושע, רק בשל היותו יהודי. חזרנו לעיר המעורבת – שבה השקט, גם היום, נשאר שברירי. פרק 2 בסדרת הכתבות פצע פתוח, מתוך חדשות הערב 01.11.2021
  • ראש עיריית לוד הודף את הטענות נגד הגרעין התורני: "התרומה שלו לעיר היא אדירה". בעקבות ההשמצות הנמשכות על הגרעינים התורניים, פרסם ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, דברי תמיכה בהם, מאת   שילה פריד, מקור ראשון,  כ״ו במרחשון ה׳תשפ״ב, 1.11.21
  • הפרקליטות סגרה מחוסר אשמה את תיק חקירת מותו של תושב לוד שנורה למוות בשומר החומות. 5 יהודים נחשדו במעורבות בירי הקטלני במוסא חסונה בזמן מבצע "שומר החומות" – וכעת הודיעה הפרקליטות על סגירת התיק • "לא ניתן לקבוע ברמת הוודאות הנדרשת במשפט הפלילי כי חשוד זה הוא שביצע את הירי הקטלני" • אביו ל-N12: נגיש תלונה בבית הדין בהאג – אנחנו נוכיח מי ירה בו בדיוק, אור רביד |N12|  פורסם 21/10/21
  • תושבים ערבים בלוד מנהלים מאבק נגד תוכנית פינוי־בינוי: "רוצים לייהד את השכונה". במסגרת פרויקט התחדשות עירונית שמובילה העירייה בעיר העתיקה ייבנו רבי קומות במקום שיכוני הרכבת הישנים, והתושבים חוששים שיידחקו החוצה. המנכ"ל: "אי אפשר להתלונן שלא משקיעים בחברה הערבית – ואז להילחם בתוכנית שתשפר את תנאי חייהם", רן שמעוני, הארץ, 18.10.21
  • ראש העיר לוד: "לא כדאי לערבים שהיהודים יעזבו". בכנסת השיקו את שדולת הערים המעורות. ראש העיר לוד אמר: "מי שלא גר ביישוב מעורב לא מבין את המצב" .. רביבו הגדיר את המצב בלוד כ"שקט מתוח", … לסיום אמר רביבו כי ישמח לראות את כל תושבי לוד מרגישים בה בני בית, לדבריו "אני לא רוצה שיעזבו את לוד. אני אומר ליהודים – הערבים לא יעזוב את לוד, ולערבים אני אומר – לא כדאי לכם שהיהודים יעזבו את לוד. אוכלוסייה חזקה שעוזבת גורמת לבעיות כלכליות בעיר".,,, מאת   שילה פריד, מקור ראשון,  כ״ט בתשרי ה׳תשפ״ב,  5/10/2021
  • ספייסלאב לוד. יו"ר בנק מזרחי טפחות, משה וידמן, ראש עיריית לוד יאיר רביבו והאסטרונאוט, איתן סטיבה, השיקו את תכנית 'ספייסלאב' בלוד, במסגרת שיתוף הפעולה בין בנק מזרחי טפחות, הקרן לפיתוח לוד ועמותת קרן רמון… במסגרת שיתוף הפעולה, יתרום הבנק 100,000 שקל לטובת קידום הפעילות בשני בתי ספר בעיר לוד: בית ספר "דרכא" בשכונת גני אביב ובית ספר תיכון דאר אל חכמא מרשת חינוך "עתיד" בשכונת נווה ירק.", כפיר אדר, אייס, 20.9.21
  • האם כפרי הסטודנטים בלוד מחזקים את העיר – או גוזלים משאבים מתושביה? המציאות בלוד מאתגרת כל כוונה טובה: כפרי הסטודנטים שהקימו העמותות 'איילים', 'תוצרת הארץ' ותנועת בני עקיבא, נועדו לעצור את בריחת הצעירים ולחזק את העיר ותושביה. בפועל, רוב הסטודנטים מגיעים מבחוץ, בזכות מלגה נאה ומגורים מוזלים, ורק מיעוטם הם צעירים תושבי המקום. הרשויות משקיעות משאבים רבים בניסיון להפוך את לוד אטרקטיבית לצעירים מבחוץ, אולם גם בוגרים של התוכניות, ערבים ויהודים, טוענים שהמאמץ וההשקעה באים על חשבון התושבים הוותיקים. יותם יעקבסון מציג את המחלוקת, יותם יעקבסון, YNET, 19.9.21
  • "העיר הזו היא מטבוחה" | 4 חודשים אחרי "שומר החומות" – השקט חזר ללוד. אחרי שנראה היה שהדו-קיום בעיר כבר לא יחזור בשל הפרעות, תושבים יהודים וערבים מביעים אופטימיות רבה לגבי חיים משותפים יחדיו • אתי כהן, בעלת עסק בעיר, מספרת: "אנחנו חיים עם הערבים בכבוד. חשובה לי האחדות" • מחמוד אבו-סובחי, בעל מסעדת "השלום", חושש לעתיד העיר: "אני לא חרד לעצמי, אלא לדורות הבאים, אוהד חמו|ברהנו טגניה |חדשות 12 המהדורה המרכזית| פורסם 17/09/21
  • הפעילים בלוד נחושים: גם מעצר הילדים לא יפסיק את המחאה. המחאה נגד האלימות והפשיעה נתקלה השבוע בפרובוקציות ובהתנכלות משטרתית. אחרי שהתפזרה, נכנסו שוטרים לרחוב בעיר ועצרו חמישה ילדים בני כ-12. חבל שבמקום לאחד כוחות נגד הפשיעה, בוחרת המשטרה להיכנס ראש בראש בצעירים שמהם יכולה לצמוח התקווה, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  14.9.2021
  • התקווה של לוד המדממת תבוא מבפנים. אחרי חודשים עמוסי רציחות, ובעקבות רצח הנער אנאס אלוחוואח, קבוצה של צעירים, צעירות ואמהות החליטה שנמאס לה לקבור ילדים ולחיות תחת איום מתמיד – והתארגנה למחאה. ביום ראשון בערב הם הפגינו מול משטרת לוד, ומתכוונים להמשיך גם בשבוע הבא, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  9.9.2021
  • אמין אלג'מל, פתאן אלזינאתי, שירין נאטור חאפי. יו"ר הועד המנהל של "אזרחים בונים קהילה" ומנהל בית ספר אלראשדיה; מנהלת המרכז הערבי-יהודי שיקגו; מנהלת בי"ס אורט למדעים ולהנדסה, 100 המשפיעים של דה מרקר תשפ"א, גילי מלניצקי, 30.8.21
  • סליחות מהודו ועד לוד. בילדותי, קולות המואזין נעמו יחד עם נגינות החזנים וגילמו עבורי את מה שבלעדיו לוד אינה לוד: שלם גדול וחזק יותר מסך חלקיו…מוסלמים, נוצרים ויהודים חיו אלה לצד אלה בכבוד. אבי מורי מוזס שריקר צ'ריקר ז"ל  היה משנן באוזנינו את מה שהפך למוטו עבורי: "הערבי היה פה ויישאר כאן. אתה ואחרים לא אמורים להפריע לו, כפי שהוא לא יפריע לך"…גולן שריקר צ'ריקר, העוקץ, 25.08.21 האיש שהאימאם קורא לו 'אבא' הסתובב בשכונות לוד בלילות בלי מאבטחים ונשק. רה"מ נתניהו ביקש – ומאיר ניצן, שעמד בראש עיריית ראשל"צ 35 שנים רצופות, התנדב להנהיג את עיריית לוד במשך שלוש שנים כממונה. הוא הספיק לשלוף את העיר מהגירעון, לעצור את הבנייה הבלתי חוקית, להקים תיכון ערבי ראשון, ולהיות קשוב לצורכי כל הקבוצות בעיר הכל-כך מעורבת כדי לגשר על הפערים. בגיל 90 הוא יושב בביתו, כותב רומן היסטורי, מדבר עם נציגים ערבים ויהודים, ועדיין מאמין שהפתרון לכל חיכוך הוא לקיים שיחות גלויות. מפגש וריאיון, יותם יעקבסון|24.08.21, YNET
  • עצורים בכלא מגידו הוכו בידי סוהרים; קרוביהם: לא זיהינו אותם בשל מצבם. בשב"ס אמרו כי החמישה, המואשמים במעורבות בהתפרעויות בלוד, נעצרו בכוח כי סירבו לצאת מתאיהם, אך בני משפחותיהם מספרים כי טענו שהוכו ללא סיבה. אחד העצורים שהוכו הוא אחיו של מוסא חסונה, שנורה למוות בלילה המהומות הראשון בלוד, רן שמעוני, הארץ, 19.8.21
  • במשפחת חסונה מלוד מתקשים להבין איך האיש שהרג את מוסא עדיין חופשי. המשפחה הוותיקה מלוד זינקה אל התודעה התקשורתית בנסיבות אלימות במיוחד: בן המשפחה, מוסא חסונה, נורה בידי יהודים בליל המהומות הראשון בעיר בחודש מאי. מותו גרר הסלמה באירועי האלימות, בין היתר נוכח ייחוסה של המשפחה, עליה נמנו בעבר גם מוכתרים מקומיים. יותם יעקבסון התחקה אחר תולדות המשפחה, שעיקר כוחה נבע מדמותה של הסבתא-רבתא, האישה שצברה כוח והון, והנהיגה אותה בתחילת המאה הקודמת, יותם יעקבסון, YNET, 18.08.21
  • "סבסטיה משלנו": ח"כ רוטמן עובר לעיר לוד. חבר הכנסת שמחה רוטמן יעבור בסוף הקיץ עם משפחתו להתגורר בעיר המעורבת. "הפרעות יצרו ערבות הדדית בין תושבי יהודה ושומרון לבין אחיהם בעיר בלוד",  עטרה גרמן, מקור ראשון,  ז׳ באלול ה׳תשפ״א, 15/08/2021
  • עיריית לוד מקדמת עסקים בחברה הערבית ובעיר העתיקה. נציגי המעוף הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה, יחד עם מנהל אזורי התעסוקה והעסקים של עיריית לוד ומנהל רובע העיר העתיקה, סיירו בעסקים קטנים ובינוניים מהמגזר הערבי יחד עם יועצים עסקיים בכירים. יעל וייס, מקומונט לוד,  4 אוגוסט, 2021
  • 10 ערבים מלוד יואשמו בהשלכת בקת"בים: "ניסו לחדש את המהומות". שב"כ הודיע כי פענח פיגוע השלכת בקבוקי תבערה על בתי יהודים בעיר בסוף חודש מאי וכי עצר חשודים רבים: "האירוע תוכנן במשך ימים ארוכים – רצו לגרום פגיעה משמעותית ברכוש או בנפש", אור הלר ומאור צור, חדשות 13, יום חמישי, 15.7.21 ♦
  • ״לא מוכן לדבר עם חייל, אבל עומרי חבר שלי״: בגרעין יהודי-ערבי בלוד מסכמים שנה מטלטלת. בין שלל הכותרות הפסימיות מלוד, שותפות ערבית-יהודית צעירה נרקמה השנה למרות ובצל הקשיים בין בוגרי תיכונים יהודים וערבים שבחרו להתנדב יחד בעיר. ״הארץ 21״ הצטרף לטקס הסיום שלהם לשיחה על ההצלחות והאתגרים… ״שנת קהילה״ היא שנת התנדבות משותפת לבוגרי תיכון ערבים ויהודים שפועלת משנת  2002. הפרויקט כולל כיום ארבע קבוצות – בנגב, ברמלה-לוד וביפו – ובהן משתתפים מדי שנה כ-70 צעירות וצעירים. עד היום השתתפו בסך הכול כ-500…במהלך העימותים בחודש מאי הפכו השיחות על זהות לאומית לסבוכות עוד יותר מהשגרה. ..", תאמר מסעודין, הארץ 21, 14.7.21
  • ראש העיר לוד איים על תושב שהתבטא נגדו: אל תתעסק איתי, אוודא שייקחו לך את הנכסים תיעוד. אביו של מוסא חסונה, שנורה למוות במהומות בלוד, אמר בכנסת כי יאיר רביבו אחראי להסתה. ראש העיר איים כי יתבע אותו, והוסיף: "כל מה שעשינו לקראתך, שכח מזה. כל האדמות הולכות לעירייה", רן שמעוני, הארץ, 13.7.21
  • כתב אישום הוגש נגד אימאם המסגד הגדול בלוד על הסתה לאלימות ואיומים. השייח יוסף אלבאז נעצר בחודש שעבר לאחר שפרסם קטע מסרט שבו רוצחים שוטרים וכתב: "הדרך הטובה ביותר להתמודד עם העוול". סנגורו: החלטה שמשרתת את האג'נדה הקיצונית מבית מדרשם של בן גביר וסמוטריץ', ג'וש בריינר ורן שמעוני, הארץ, 8.7.21
  • מקאם לדאגה: החשדנות סביב שיקום קבר שיח' מעוררת מתח יהודי-ערבי בלוד. רצועת אדמה, המפרידה בין בית ספר ערבי לבין מתחם המכינה של הגרעין התורני בשכונת רמת אשכול, מעוררת מתח בין-דתי מחודש בלוד. במרכז השטח ניצב קבר שיח' מוזנח, שהעירייה רוצה לשקם ולהנגיש לציבור בשיתוף הווקף. תושבים מוסלמים חוששים שהמהלך יביא לסגירת בית הספר הערבי ולחילול הקבר בשטחו. ברקע: חוסר הסברה ושקיפות חלקית של הרשויות בעניין היוזמה, יותם יעקבסון, YNET, 7.7.21
  • נבואה שהתגשמה: הגרעין התורני יפוצץ את לוד. האלימות שהתפרצה בלוד בעוצמה במאי רוחשת כבר זמן רב, מאז שנכנס גרעין אלישיב בשנות ה-90. דו"ח שנכתב לפני יותר מעשור הזהיר שהדבר עלול להוביל להתפרצות. כיום, אנשי הגרעין הם הממסד המוניציפלי עצמו, והתסכול בקרב האוכלוסייה הערבית רק גדל והולך, מאת: נגה איתן ואילן פרנקל, שיחה מקומית,  23.6.2021
  • גנץ חתם על צו מעצר מנהלי נגד ערבי תושב לוד החשוד בירי ביהודי. שר הביטחון ביצע צעד חריג ועד כה הוצאו צווים בודדים נגד ערבים תושבי ישראל סביב הפרעות. ערוץ 7 , י"ב בתמוז תשפ"א 22/06/21 23:21
  • הלחימה נגמרה, אבל לוד מבעבעת. מוקד הנפץ הוא שביל בין פעוטון לבית ספר יסודי. משני צדיה של גדר מתכת נמוכה חיים תלמידים ערבים ואנשי המוסדות של הגרעין התורני בעיר. ביניהם נמצאת אדמת ווקף שיש מי שמכנה אותה "השכפ"ץ של בית הספר". מכאן, מעריכים תושבי שכונת רמת אשכול, עלולה להתפרץ המערכה הבאה בלוד, רן שמעוני, הארץ, 22.6.21
  • שישה אזרחים ערבים ושני פלסטינים נעצרו בחשד למעורבות ברצח יגאל יהושע בלוד. שבעה מהעצורים חשודים בעבירות של רצח ממניע גזעני ורצח כמעשה טרור, והעצור הנוסף חשוד בשיבוש מהלכי חקירה. לפי מקור במשטרה, חלק מהעצורים עבדו באולם אירועים הסמוך לזירת הרצח, ג'וש בריינר ורן שמעוני, הארץ, 20.6.21
  • המשטרה עצרה את השייח יוסף אלבאז מלוד, בחשד להסתה ברשת. אלבאז פרסם בפייסבוק פוסט ובו קישור לסרטון שכלל לכאורה קריאה לפגוע בשוטרים. הוא נלקח לחקירה ביחידת להב 433 וצפוי להיות מובא לדיון בהארכת מעצרו…אלבאז הוא אימאם המסגד הגדול בלוד, ובשנים האחרונות הפך לדמות בולטת בעיר…אלבאז מזוהה עם הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, ובמשטרה נערכים לאפשרות שבעקבות מעצרו יתפתחו מהומות אלימות בעיר. בשבוע שעבר הוארך מעצרו של כמאל חטיב, סגן יו"ר הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, הנאשם בפרסום דברי הסתה בחודש שעבר..", ג'וש בריינר, הארץ, 17.6.21
  • מתחזק החשד כי רצח יגאל יהושע בלוד בוצע בידי ערבים על רקע לאומני. ג'וש בריינר ובר פלג, הארץ, 15.6.21
  • חברות בימי מהומות: אירית וסומיה שמרו זו על זו מפני הפורעים הערבים והיהודים. השבועות האחרונים העמידו במבחן את ידידות הנפש שבין היוצרת הצבעונית אירית בן צור והמתורגמנית המוסלמית סומיה גבן, אם לשבעה, שחיות באותו רחוב בשכונת בנית בלוד. אירית קיבלה איומים לא למכור את ביתה לערבים, ולבה של סומיה נשבר בכל פעם שילדים יהודים בורחים מפניה, ועדיין הן מעידות על מרקם חיים משותף ומכבד. יותם יעקבסון משוחח עם האנשים שלא רק מדברים דו-קיום, אלא מגלמים אותו בחייהם. יותם יעקבסון, YNET, 11.6.21
  • המשפחות שאיבדו את יקיריהן בפרעות בלוד נפגשות. חודש למהומות ולפּרעות בערים המעורבות, נפגשים שני בני המשפחות של מוסא חסונה שנורה למוות במהלך ההתפרעויות בלוד ושל יגאל יהושע שנרצח בלינץ' למחרת בעיר. הכתבה של ערן זינגר במוסף #קול_איסראיל מתוך כאן חדשות הערב 09.06.21
  • מסע ההסתה השיטתי של אימאם המסגד הגדול בלוד. ישראל היא "מדינת אויב", לוחמי חמאס הם "סמל עבורנו", והגרעין התורני בעירו הוא "כנופיית פושעים". אמירותיו הבוטות של השייח' יוסף אלבאז, אימאם המסגד הגדול בלוד, הן חלק מחומר הנפץ שהצית את גל האלימות האחרון נגד התושבים היהודים בעיר המעורבת, מאת   אסף גבור, מקור ראשון,  כ״ה בסיון ה׳תשפ״א  (05/06/2021 20:50)
  • מנהלות בתי הספר בלוד בראיון משותף: “חינוך לכבוד הדדי, אחווה, סובלנות והכרת האחר”. שתי מנהלות בתי ספר יסודיים בלוד, ענת אסף ושירין מחראב, התראיינו לאתר “דבר” בצל המשבר בערים המעורבות עם פרוץ המהומות. למרות הכל, הן מאמינות שאפשר לתקן: “אנחנו מחפשות פתרונות של כבוד, של אהבה ושל שלום. אין לנו ארץ אחרת. נביא את החינוך לשותפות לכלל מעשה חינוכי. נצליח לעבור את המשבר, אנו משוכנעות שעבודת החינוך תמשיך להיות טובה ומוצלחת”., מקומונט לוד, 1.6.21
  • על רקע החשד להסתה לפגיעה ביהודים: השב"כ קיים שיחת אזהרה לאימאם של לוד. המתיחות בין יהודים לערבים נמשכת בלוד גם בימים שלאחר הפרות הסדר ההמוניות • השבוע קיבל האימאם של לוד שיחת אזהרה מהשב"כ לאחר שנתפס כמה פעמים באמירות קיצוניות שיכולות להתפרש כהסתה לפגיעה ביהודים • האימאם יוסוף אל באז הדגיש: "נרגע אם המשטרה תתנהג בהתאם ותוציא מחוץ לעיר את המתנחלים", משה נוסבאום|המהדורה המרכזית, N12,  01/06/21 החשוד בלינץ' בלוד שוחרר מחוסר ראיות. שלושה שבועות אחרי – למשטרה ולשב"כ עדיין אין חשוד בלינץ' ביגאל יהושע ז"ל • החשוד בזריקת בקבוק תבערה לעבר בית משפחה יהודית בלוד שוחרר גם כן מחוסר ראיות, הדס גרינברג, כאן חדשות, 1.6.21
  • אוחנה: הקריאה ליהודים להגיע חמושים ללוד לגיטימית. השר לביטחון הפנים השיב לחבר הכנסת עופר כסיף, שמחה על התבטאות חבר מועצת העיר לוד. אוחנה ציין כי לא ניתן להציב שוטר בכל פינת רחוב, והוסיף: "הזמנים שבהם יהודים היו חסרי מגן וחרב אינם עוד", בר פלג, הארץ, 1.6.21
  • האמנם לא נשרפו בתי כנסת בלוד, אלא מבנה של המכינה? האם באמת לא נשרפו בתי כנסת בלוד אלא מבנה של מכינה צבאית? מישהו מטעה בסיפור הזה …בשורה התחתונה: דברי ברכה אינם נכונים. על פי הגורמים הרשמיים, הוצתו ארבעה בתי כנסת, בית כנסת נוסף נפרץ והיה בו נסיון הצתה ובית כנסת אחר הושחת, בלי שהיה ניסיון הצתה…", המשרוקית של גלובס, 31.5.21 ♦
  • נעצר חשוד במעורבות בהשלכת בקבוק תבערה לדירה בלוד; חבר המועצה קרא ליהודים חמושים להגיע לעיר. עמיחי לנגפלד מהבית היהודי אמר את הדברים במהלך ביקור בבית משפחה שנפגע מהשלכת בקבוק תבערה. ראש העיר יאיר רביבו הבהיר: "לא קוראים לאנשים לקחת את החוק לידיים", בר פלג, הארץ, 30.5.21
  • הכל התערער בלוד. רק הסגרגציה נותרה בעינה. עם שוך הסערה, האפליה ממשיכה לסגור על תושביה הערבים של לוד מכל עבר. אך אותה סערה הפיחה גם רוח חדשה בקרב הצעירים הערבים, שלא מוכנים יותר לקבל את כללי המשחק הישנים, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  27.5.2021
  • "אין פה דו קיום של לה לה לנד, אבל הגרעין הביא לפה תרבות של לשנוא את האויב". המהומות ומעשי הלינץ' בלוד, עכו ועוד ערים מעורבות, העלו אל הכותרות את הגרעינים התורניים. מה חושבים עליהם התושבים היהודים הוותיקים, איך הם עוזרים לממשלה להפריט את הטיפול בעוני, ומה האג'נדה האמיתית שלהם? תחקיר שומרים,  ❘ חן שליטא, המקום הכי חם,  27.05.21
  • אחרי המהומות: תוכנית ההתחדשות השאפתנית של לוד. כאן חדשות | לוד הייתה בכותרות לאחרונה ולא במובן חיובי. המהומות בעיר העלו שאלות קשות לגבי העתיד שלה. אורי לוי נפגש עם מנכ"ל החברה הכלכלית בלוד שהציג לו תמונה אופטימית יותר, על התכנונים הגדולים לשנות את פני העיר בשנים הקרובות. האם זו תהיה השקעה שוויונית בערבים וביהודים? אורי לוי, "משחקי הכיס" כאן חדשות, 26.05.21 
  • עודה: "לחקור טענות שיהודים הרגו את יגאל יהושע, קורבן הלינץ' בלוד". יו"ר הרשימה המשותפת השתתף בהפגנה בלוד בעקבות מותו של מוסא חסונה, שנורה למוות על ידי תושבים יהודים בליל ההתפרעויות הראשון בעיר • "הסיבה שאין אף אחד מאחורי סורג ובריח היא פוליטית, אם זה היה הפוך 2 ערבים היו היום בבית הסוהר", אור רביד|פוראת נאסר|N12| פורסם 28/05/21
  • משפחתו של מוסא חסונה שנורה למוות בלוד הפגינה מול ביהמ"ש: "רוצים שהצדק יצא לאור". ההפגנה עוררה דריכות רבה בקרב המשטרה והתושבים, אך במשפחה הבהירו כי מדובר במחאה לזכרו של חסונה בלבד. יו"ר המשותפת עודה אמר במהלכה: "כשנרצח אזרח ערבי, הרוצחים זוכים לגיבוי מלא ממערכות האכיפה והמשפט", בר פלג, הארץ, 28.5.21
  • תיעוד מלוד: בקבוקי תבערה הושלכו לעבר דירת משפחה יהודית. לפחות שני בקבוקי תבערה הושלכו לעבר דירה בשכונת שער העיר בלוד בזמן שבני המשפחה ישנו בה. לא היו נפגעים והחשודים, שנמלטו, טרם נעצרו. התושבים כיבו את האש במטפים שהוחזקו בבית לאור הפרעות בעיר בתקופה האחרונה, אלי סניור, YNET, 28.5.21
  • בלוד עוד לא מצאו את הדרך חזרה לשגרה: "מה שהיה כבר לא יחזור". בשבועיים שחלפו מאז הלילות האלימים שופצו רוב הבניינים ופונו שלדי המכוניות השרופות, אך התושבים מספרים על מציאות חדשה. "אם מישהו פגע בך כך, תמהר להשלים?" שאל אלישיב, ועיסאווי קבע: "ערבים ומתנחלים לא יחיו ביחד בעיר הזאת", בר פלג, הארץ, 27.5.21
  • מוסדות החינוך נפתחו בעיר תחת אבטחה מוגברת של עובדי עיריית לוד,  יעל וייס, מקומונט לוד,   26 מאי, 2021
  • שוויון זכויות הוא ערך חשוב, אבל הוא לא מנע את הפרעות בלוד. הערבים שחיים בלוד אכן מקבלים זכויות מלאות ושוות, גם מי מביניהם ש"לא מתנהגים יפה". והנה הגיעו פרעות איומות והוכיחו ששוויון כזה לא בהכרח מבטיח דו־קיום ושלום, מאת   תמר פרלשטיין, מקור ראשון,  י״ג בסיון ה׳תשפ״א, 24/05/2021
  • תושב לוד חזר לביתו בשעות העוצר. תוקפים בדגלי ישראל כמעט גרמו למותו. פאיז אבו גאנם נקלע לפני כשבועיים אל חבורת יהודים בעיר, שרגמה אותו באבנים והרסה את מכוניתו. כוח מג"ב חילץ אותו מהמקום, אך עד היום איש לא נעצר ומשפחתו טוענת לחקירה לקויה. "מישהו צעק 'זה ערבי', ראיתי את המוות", הוא מספר, ג'וש בריינר, הארץ, 24.5.21
  • המשטרה זנחה את יהודי לוד ומאשימה את "שני הצדדים". הסיפור של ה"סבב" האחרון בלוד הוא אחד ויהודי העיר הם הקורבנות – אפשר לספר על הזנחה של שנים, על אפליה, על קיפוח, על אחווה עם הפלשתינים והתנגדות לכיבוש, אולי הכל נכון. אך אף אחד מאלה לא יכול לשמש תירוץ לאלימות ולטירוף אותו חווינו, אלעד ברדוגו, גלובס, 24.5.21
  • תושב לוד חזר לביתו בשעות העוצר. תוקפים בדגלי ישראל כמעט גרמו למותו. פאיז אבו גאנם נקלע לפני כשבועיים אל חבורת יהודים בעיר, שרגמה אותו באבנים והרסה את מכוניתו. כוח מג"ב חילץ אותו מהמקום, אך עד היום איש לא נעצר ומשפחתו טוענת לחקירה לקויה. "מישהו צעק 'זה ערבי', ראיתי את המוות", הוא מספר, ג'וש בריינר, הארץ, 24.5.21
  • "עדיין רואים את הפחד בעיניים". חלק ממוסדות החינוך בלוד נשארו גם אתמול סגורים • לוחמי מג"ב עדיין פרוסים בנקודות החיכוך בין יהודים לערבים כדי לנסות ולהחזיר את תחושת הביטחון שאבדה • והתושבים חוששים לעבור במקום שבו יגאל יהושע נרצח באכזריות • גם עכשיו, האימה מורגשת היטב ברחובות • למרות זאת, בעיר מקווים לבנות מחדש את האמון שנשבר: "חייבים להחזיר את השפיות", מאיר תורג'מן, ידיעות אחרונות, 24.5.21
  • דו-קיום בלוד? "רופא המשפחה שלי הסית נגד יהודים"; "יש הרבה שקרים וליבוי שנאה". בוטלו לימודים מחר במוסדות יהודיים פרטיים בשכונת רמת אשכול בגלל מחסור שנוצר במאבטחים חמושים בשל אילוצים בירוקרטיים, סדר יום כאן חדשות, 23 במאי 2021 מפקד מג"ב בלוד: "המשימה הייתה לחצוץ בין יהודים וערבים בעיר". תנ"צ קובי קרני, מפקד המפקדה של משמר הגבול שהוקמה בעיר המעורבת בזמן ההתפרעויות, הצליח להוריד את מפלס האלימות. בריאיון לוואלה! הוא מתייחס לשקט המתוח ששורר בעיר, וסיפר: מצאו 10 בקבוקי תבערה במסגד, בבתי כנסת – לא, לירן לוי, וואלה, 22.5.21
  • ראש העיר לוד לחברת מועצה שהביעה ביקורת: "אעביר את שמך לשב"כ". חברת מועצת עיריית לוד, פידא שחאדה, כעסה שהעירייה הורידה ברזנט ששמה על ביתה לאחר שהותקף באבנים – ראש העיר יאיר רביבו צילם מסך וכתב לה: "תפסיקי להסית, את לא משאירה לי ברירה אלא להעביר את הטיפול לשב"כ". העירייה: "היא הסיתה רבות בשבועיים האחרונים", חסן שעלאן, YNET, 22.05.21
  • שיחת פנים עם ישראל פריי, היית בלוד בלילה של המהומות בשבוע שעבר. "פחד אלוהים.". מה ראית שם? "הגיעו מאות אנשים, רבים מהם פשוט כדי להיכנס בערבים. זרקו אבנים על בתים, השחיתו מכוניות, הסתערו על חבורה קטנה של ערבים, רגמו מסגד עם מתפללים בפנים. נתקלנו גם בתושבים יהודים שיצאו נגדם…." ראיון עם רותם שטרקמן, דה מרקר, 21.5.21
  • זעם בלוד על הוצאת מג"ב שסייע במהומות: "שוב נוטשים אותנו". "מפקירים אותנו לגורלנו", אמרו תושבים בעיר לאור ההחלטה להשיב את שלוש הפלוגות למשימותיהן מעבר לקו הירוק, בשל הרגיעה היחסית בלוד ובערים מעורבות נוספות שסבלו לאחרונה מהתפרעויות אלימות, אלי סניור, YNET,  21.05.21
  • במסע בין בתי הכנסת המוצתים של לוד נשמעות בעיקר תפילות לעתיד אחר. חלונות מפויחים ומנופצים, דפי קודש מושחרים, הרס בתוך ומחוץ למבנים. המהומות בשבוע שעבר בלוד הכו בכל: בבתי כנסת, במכינה, במסגד וגם בבית עלמין מוסלמי. אך הם לא בהכרח ערערו את אמונת התושבים בעתיד המשותף. "כשהמשטרה והחיילים הולכים הביתה", אומר נאדר אזברגה, "מי שנשאר בעיר זה אנחנו", בר פלג, 20.5.21
  • נסיבות מותו של מוסא חסונה. מוסא חסונה, תושב לוד, רק ירד להתניע את הרכב שלו כשהוא נקלע שלא בטובתו למהומות בין ערבים ליהודים ונורה ממרחק עשרות מטרים על ידי יהודים, שנעצרו בחשד לרצח. ויש גם גרסה ב': מוסא חסונה היה חלק מקבוצה גדולה של ערבים שהסתערו חמושים בבקבוקי תבערה על יהודים, כשהם מאיימים לפרוץ להם לשכונה. אחד היהודים נאלץ לירות כדי להגן על עצמו וחסונה מת. איזו גרסה נכונה? דבר אחד בטוח – על הפער העובדתי העצום הזה נדלקה מדורה גדולה בלוד. חן ליברמן, איתי רום וגיא אסיף, יצאו לתחקיר על נסיבות מותו של מוסא חסונה, רביב דרוקר, המקור | רשת 13, 20.5.21
  • "מה שקורה בלוד הוא מזעזע, ניגוד גמור לאווירה שהכרתי". זמרת הסופרן איילת כהן שבה ארצה לביתה שבלוד לאחר שמונה שנים בארה"ב ולא האמינה לתעתועי המציאות ולמה שמתרחש בעיר. עכשיו היא מתכננת קונצרט בין-דתי "שירגיע את הרוחות", יעקב בר-און, מעריב,  20/05/2021
  • הרב דב ליאור בכנס בלוד: "אין פה חפים מפשע". ליאור הופיע בכנס תמיכה של הציונות הדתית בתושבי העיר לוד, ואמר: "היה פה פוגרום כמו בליל הבדולח. עם הפראים האלה אין שלום ולא יהיה שלום", הדס גרינברג, כאן חדשות 11, 20 במאי 2021
  • יותר מהזדהות עם אל אקצא: בלוד ראינו מחאה מסוג חדש. מה שקרה בירושלים השפיע על האירועים בלוד, אבל הוא לא הסבר מספיק. אפליה ממוסדת, אלימות משטרתית ופערים בלתי נסבלים מול המתנחלים שהתיישבו בעיר הובילו להתקוממות הכי רחבה מאז אוקטובר 2000. הצצה למלחמת אזרחים, מאת: אורן זיו, שיחה מקומית,  18.5.2021
  • ראשי רשויות ערביות נגד ראש העיר לוד: "התנהלות גזענית והסתה חסרת רסן". שמונה ראשי ערים שיגרו מכתב ליו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס – ובו תקפו בחריפות את יאיר רביבו. לטענתם, האלימות בעיר הסלימה בשל "אפליה רבת שנים" מצד רביבו, "אשר הגדיל לעשות שעה שנתן מחסה לפורעי חוק מארגונים אשר דינם להיות מחוץ לחוק – כגון להב"ה, רגבים ולה פמיליה". ראש העיר לוד: "הסתה ואיומים נגדי ללא הפסקה, שקרים חסרי כל בסיס", חסן שעלאן, רועי רובינשטיין, YNET, 17.05.21
  • חקירת הרצח בלינץ' בלוד: "יש שמות של 10 חשודים במעורבות". פרטים נוספים נחשפים על האירועים שהובילו למותו של יגאל יהושע (56), ולפיהם הוא הותקף פעמיים בידי פורעים ערבים לפני שהתמוטט ליד ביתו. הלינץ' כנראה התרחש בזמן שהכוחות עסקו בזירת נפילת רקטה בראשון לציון. השר אוחנה ביקר בעיר: "לא ננוח עד שנשים ידינו על המחבלים הללו". הוחלט להאריך את מצב החירום, אלי סניור, YNET, 18.05.21
  • מת מפצעיו תושב לוד שנפגע בראשו מאבן והוכה. יגאל יהושע (56) נפצע באורח קשה אחרי שספג אבנים והוכה בלוד בלילה שבין שלישי לרביעי. אחרי הידרדרות במצבו, היום נקבע מותו בבית החולים אסף הרופא. "הוא תמיד עזר לכולם, ערבים ויהודים. קיווינו שהוא ייצא מזה", סיפרה אשתו אירה, אחרי שהסכימה לתרום את איבריו, אלי סניוררועי רובינשטיין, YNET,  17.05.21
  • תושבי לוד מנסים להשיב את השקט לעיר: "אי אפשר להרוס דו קיום בשלושה ימים". במכינה שנשרפה הוקם חפ"ק למתנדבים שהגיעו כדי לשמור על השקט, חבר מועצת העיר מספר על שיחות הרגעה עם רבנים, השוטרים מתלוננים על עייפות, ורעול פנים שמתהלך ברחובות מסכם: "זהו, שלושה ימים הגזמנו וזה נגמר", בר פלג וניר חסון, הארץ, 17.5.21
  • "להיות הילד הקטן ששם את האצבע בסכר". תושבות לוד, אימהות ופעילות חברתיות, השתתפו היום בהפגנה בעיר שקוראת "פשוט די!". בטורים אישיים הן משתפות מנקודת מבטן, מה הוביל למצב בעיר ואיך ניתן למנוע את ההידרדרות המהירה שלו. "העיר שלנו בוערת, הבית של כולנו בסכנת הכחדה. אף אחד מאיתנו, לא היהודים ולא הערבים, לא רוצים ולא מתכוונים לעזוב את הבית הזה ולכן אין לנו ברירה אלא לדבר אחד עם השני. אנחנו עושים את הדבר היחיד שאנחנו חושבים שיעבוד – עומדים ביחד ומבקשים: 'די. די לאלימות'. זה הכול", מיאדה אבו-חאלד ורבקה ליאון-זדה, YNET אקיביזם,  16.05.21
  • "או שחיים ביחד או שתהיה מלחמה": מה יקרה ביום שאחרי המהומות בלוד? כאן חדשות | בתי כנסת בלוד נשרפים, תושבים יהודים בורחים ויש אובדן גורף של ההאמון בדו קיום. איך יראו החיים בעיר ביום שאחרי? הכתבה של יפעת עמיאל, מתוך כאן חדשות השבת 15.05.21
  • ראש עיריית לוד: "השב"כ צריך לבקש סליחה מתושבי העיר". יאיר רביבו הטיל את האחריות על הפרעות שפרצו בעיר על שירות הביטחון הכללי • "לפני 30 שנה הוא הביא לפה אלפי משתפי פעולה עם נשק ותעודת חיסיון", אמר ראש העירייה בריאיון לחדשות סוף השבוע • השב"כ בתגובה: "אמירות מקוממות וחסרות בסיס עובדתי", דנה ויס|N12| פורסם 15/05/21
  • "המדינה לא מגינה": ראש המכינה שהקים משמר אזרחי בלוד. הראל, ראש מכינה קדם צבאית בלוד, ראה את ההתפרעויות הקשות בעיר ונואש מאוזלת ידם של השלטונות. אז הוא החליט להקים כוח משמר אזרחי במטרה להגן על היהודים – ולמנוע פרובוקציות של קיצונים משני הצדדים. #דוקותיים מלוד הבוערת. כאן | דיגיטל, 15.5.21
  • לוד – עיר מלחמה: "הנכבה ממשיכה, מנסים להעיף אותנו מהאדמה ולייהד אותה". ישראל ספגה השבוע שתי מכות קשות במיוחד: האחת במטחים ששוגרו מעבר לגבולותיה והשנייה מבפנים – בהתפרעויות בערים המעורבות • לוד, שהייתה בין מוקדי האלימות הראשונים, יכולה לשמש מקרה מבחן – עיר ללא משילות עם משקעים עמוקים • מיוחד, יגאל מוסקו|N12| פורסם 15/05/21
  • אנשי לוד: בוגרי צבא? בואו לעשות אצלנו שבת. הרב איתמר בן יעקב, רב שכונת רמת אשכול בלוד קורא לבוגרי צבא לבוא ולעשות את השבת בלוד. "אנחנו לא נגד המשטרה, פשוט שומרים על בתים שלנו, המשטרה לא יכולה לתת מענה לכל בית ובית". הרב שמואל אליהו: "גם לדתיים וגם חילוניים זו מצווה גדולה" , אלעד הומינר, חדשות כיפה, ג בסיון התשפא,  14 במאי, 2021
  • שוטרים ירו בבן 15 בלוד; המשטרה: הוא זרק בקבוק תבערה למתנ"ס. המשטרה טוענת שהיה ניסיון לזרוק בקבוק תבערה לעבר מתנ״ס שיקאגו ושכוח מיוחד של מג״ב סיכל את הזריקה, בר פלג (הארץ), טוויטר, 14.5.21
  • "השכן הערבי מכוון את הפורע איזה רכב שייך ליהודי. אחר כך צריך לשבת איתו במקלט". תושבי לוד מצאו את עצמם השבוע בין הלהבות. היהודים מדברים על הפחד ועל חוסר האונים: "כשהמון ערבי רץ לעברנו חשבתי רק איך להגן על הבית". הערבים על תחושת הקיפוח: "יהודי מהגרעין שקונה דירה אומר, 'בעזרת ה' עוד מעט נעיף גם אותך'". ובשני צידי המתרס יודעים שגורלם קשור זה בזה ושאין ברירה אלא לנסות לשקם את ההריסות, חן ארצי סרור, YNET,14.05.21
  • האיש שעשה היסטוריה עצובה בלוד הבוערת: "לא ראיתי מראות כאלו". רגע לפני שהוטל לראשונה עוצר על העיר המעורבת, ניצב משה ברקת לא הפסיק להסתובב בשטח וסיפר כי מראות כאלו לא ראה בכל עשרות שנותיו במשטרה. "זה לא ייגמר מהר, אבל אנחנו כאן עד שהסדר יחזור" | התלווינו אליו בערב הסוער, אלי סניור, YNET,  14.05.21
  • חמושים באקדחים ובכיפות: אנשי הציונות הדתית התייצבו "להגנת יהודי לוד". המכינה הקדם צבאית בלוד הפכה בלילות האחרונים למבצר. חמושים באקדחים ואלות ובפיקודם של קצינים במילואים יוצאים מתנדבים למשימות הגנה על משפחות יהודיות. "אנחנו מחליפים את המשטרה", מצהיר אחד ממפקדי המבצע, ג'וש בריינר, הארץ, 14.5.21

ואדי ערה:

  • "אתם רוצים את כולנו לוסי אהריש": בוואדי ערה לא רוצים להתיישר לפי רצון הרוב. בשבוע שאחרי הפסקת האש החיים בוואדי ערה עדיין לא שבו למסלולם. חלק מהרמזורים השרופים בכביש 65 אמנם תוקנו, אבל יחלוף כנראה זמן רב עד שישוקמו היחסים בין יהודים לערבים. אלה וגם אלה פוחדים בינתיים להסתובב ביישובים של האחר והדו-קיום שאפיין את האזור נראה שברירי מתמיד, ירון דקל, יומן שישי, כאן חדשות, 28.5.21
  • "הכו אותנו עם אלות, התחננתי שיפסיקו בגלל הילדים". בני משפחת בלטוך טעו בניווט ליד עפולה, מצאו את עצמם בכפר הערבי סאלם – ותוך דקות הותקפו על ידי עשרות ערבים שזרקו עליהם אבנים והכו אותם באלות, כששלושת ילדיהם היו איתם באוטו. "צעקתי שיש ילדים ברכב אבל זה לא הפריע להם", חדשות הבוקר|N12| פורסם 14/05/21 10:27

יפו (ובת ים):

רהט-שובל ("הנגב") – ראו גם "מה קורה בנגב"

הגליל התחתון

חיפה והקריות:

  • משפחות ערביות בשכונות יהודיות ◄ תופעה הולכת ומתרחבת בחיפה. עוד ועוד משפחות ערביות רוכשות בשנים האחרונות דירות מיהודים, ונכנסות לגור בשכונות שבעבר הייתה בהן אוכלוסייה יהודית בלבד. "מדובר בנושא מאוד רגיש", אומר קבלן חיפאי ותיק. מאת מיכל ירון, חי פה, 16 מאי 2022
  • ההפרדה בין מגורי ערבים ויהודים בחיפה הולכת ונעלמת. הסגרגציה במגורים שאיפיינה במשך שנים רבות את השכונות ומערכת החינוך בחיפה הולכת ונעלמת, כך טוענים חוקרים ויזמים בתכנון ערים לקראת "כנס חיפה לסולידריות" אשר יתקיים ביום חמישי 12.5.2022 במוזיאון חיפה. לאורך השנים, חסר בחשיבה התכנונית בחיפה ראיה וחזון ארוך טווח קהילתי וחברתי לחיפה כעיר מעורבת וחשיבה מחודשת על שירותי קהילה, מוסדות וחינוך אשר יכילו את הגיוון הקהילתי, הלשוני, התרבותי, הדתי והעדתי החיפאי.  גם כיום, התכנון העירוני ממשיך להיות מוטה תפיסה כי ההגמוניה החיפאית היא יהודית והערבים הם אורחים בשכונות המגורים היהודיות או חיים ומתנהלים במתחמים עירוניים מוגדרים כערביים…", מרכז מוסאווא, 15.5.22
  • "העיר הזאת הולכת לאיבוד, עד היום אנחנו משלמים את מחיר אירועי מאי". הקשיבו. ג’עפר פארח, מנהל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, מדבר בראיון באולפן ‘זירה חופשית’ על הדו קיום החיפאי (“בשביל דו קיום צריך קיום”), על מחנה הפליטים בג’נין שממנו יוצאים מחבלים (“ברגע שאתה מדוכא, אנשים מחפשים לנקום”) ועל השנה שחלפה מאז מאורעות מאי שבמהלכן נעצר בנו (“צריך להגן על העיר, לשרוף הכל זה הכי קל”), מאת: מערכת ספורט רדיו חיפה | 13 במאי 2022
  • העירייה דורשת ממשרד התרבות להקפיא את המכרז להקמת תיאטרון ערבי. העירייה הגישה למשרד התרבות ערעור על ההחלטה לפסול אותה במכרז וכמו כן דורשת להקפיא את המשך ההליך. יו"ר סיעת חד"ש במועצת העיר, רג'א זעאתרה: "אני מאחל לעירייה הצלחה, אבל במקום להטיל את האשמה על אחרים, העירייה נדרשת לבדוק איפה היא פישלה", מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 10.5.22
  • דורשים קריטריונים ברורים ושוויוניים לתקציבי העירייה שמופנים לחינוך מוכר שאינו רשמי. הבוקר (ד' 23/3/2022) פנה עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, אל ראש עיריית חיפה ד"ר עינת קליש רותם ואל עו"ד ימית קליין היועצת המשפטית בעירייה, בדרישה לפעול לתקצוב שוויוני של מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי (המוכש"ר) הערביים בעיר… לאורך שנים מתלוננים הורי תלמידים מהמגזר הערבי בחיפה שבתי הספר העירוניים הערביים בעיר אינם טובים דיים, ולכן הם נאלצים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר של הכנסייה (פרטיים) כדי שילדיהם יזכו בחינוך איכותי…", מיכל ירון, חי פה, 23.3.22

  • דירקטוריון בית הגפן לקליש: לא נפיק את אירועי יום העצמאות. יו"ר דירקטוריון בית הגפן שהירה שלבי מסיעת חד"ש כתבה לקליש-רותם, כי הוחלט לדחות את בקשת הנהלת עיריית חיפה להפקת אירועי יום העצמאות, הן בשל לוח הזמנים הצפוף, והן כי "הוועד המנהל סבור שיש לתת חשיבות רבה לשמירה על תפקידו, תדמיתו של בית הגפן ועל המהות שלשמה הוא הוקם", מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 17.3.22

  • תושב קרית אתא תקף דרוזי כי חשב שהוא ערבי – ונשלח לשנת מאסר. מאור בדרי (30) מקרית אתא נאשם כי במהלך מבצע 'שומר החומות" יידה בעוצמה חפץ לעבר רכב שנסע בכביש, בעוד שאחרים הכו את הנהג באגרופים. בגזר הדין התחשב השופט בהודאתו וגזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל ופיצוי למתלונן בסך 7,500 שקל, מירית פנחס, מיינט קריות' 16.03.22
  • עיר אחת שני עמים– על העיר חיפה, בהגשת ד"ר הני זובידה, ערוץ הכנסת – 13.3.22
  • קליש-רותם הבטיחה לצמצם פערים בחינוך הערבי, אך מעבירה כסף בעיקר לחרדים. עיריית חיפה מממנת הסעות, ציוד והקמת כיתות במוסדות החינוך החרדיים המוכרים שאינם רשמיים, בעוד שהתלמידים במוסדות הערביים המקבילים נותרים מקופחים. התוכנית של ראשת העיר לגישור על הפער לא הוזכרה בהצעת התקציב העירוני לשנה הקרובה, עדי חשמונאי, הארץ, 1.2.22

  • עיריית חיפה יוזמת הקמת תיאטרון רפרטוארי ערבי. העירייה קוראת למציעים להשתתף עימה במכרז של משרד התרבות והספורט. באחד מסעיפי קול הקורא נכתב: "ההופעות לא תהיינה כאלו המהוות מטרד לציבור ו/או פוגעות ברגשותיו". בשנה הראשונה העירייה תשתתף במימון של 200 אלף שקלים, בשנה השנייה – 300 אלף שקלים, והחל מהשנה השלישית – 400 אלף שקלים ויותר, מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 18.1.22

  • כמה עובדים ערבים מועסקים בעיריית חיפה וכמה מהם במשרות בכירות? מרכז המחקר והמידע של הכנסת מפרסם דוח על ייצוג עובדים ערבים בעיריות של ערים מעורבות בישראל. בחיפה עומד שיעורם על 15.6 אחוז (גבוה משיעורם באוכלוסייה), אך רק חמישה מתוך 75 עובדים בכירים הם ערבים. זעאתרה: "הממצאים מדאיגים. דו קיום זה לא רק חומוס וכנאפה ב'חג החגים'" מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 6.1.22

  • ועידת הארץ לחברה משותפת – דבריה של ראשת העיר חיפה, ד"ר עינת קליש רותם, 5.1.2022

  • דו קיום בחיפה – הלכה למעשה ○ בתי הספר בחיפה חוגגים את חגי כל הדתות, מאת מיכל ירון חי פה, 21 דצמבר 2021  

  • לאן עכשיו / وإسا لوين ? – ועידת ״הארץ״ ועיריית חיפה לחברה משותפת. יום רביעי | 05.01.2022 | 10:00 | אולם רפפורט חיפה. מגפת הקורונה, אירועי חודש מאי, הקמת הממשלה החדשה וגל הפשיעה הם רק חלק מהאירועים שאילצו אותנו לחשוב מחדש בשנה החולפת על היחסים המורכבים בין יהודים לערבים בישראל. ועידת ״הארץ״ ועיריית חיפה לחברה משותפת תדון באתגרים אלה ועוד בזירה הארצית, המקומית והאזרחית. בואו לחיפה, המציינת בימים אלה את תקופת החגים באווירת סובלנות וכבוד הדדי, לברר איתנו: ״לאן עכשיו / وإسا لوين״?

  • עמותות תרבות ערביות יזכו לתקציב תמיכות בסעיף נפרד. ועדת התמיכות תמליץ למועצת העיר לנסח תבחינים למתן תמיכות למוסדות לתרבות ערבית כקטגוריה בפני עצמה, ולא במסגרת התמיכות לתרבות הכללית, כפי שהיה נהוג עד כה. את היוזמה הובילו חברי מועצת העיר גולן-שטיינברג וזעאתרה. זעאתרה: "אני שמח שההחלטה עברה בוועדה. זה לא אומר שיש שוויון אבל זה צעד קדימה", בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 14.12.21

  • מתכנן הערים ד"ר עורווה סויטאת הודח מוועדת השימור בעיריית חיפה. … במסגרת הצעדים שעשתה מועצת השינוי, הודח כל מי שמונה על ידי הקואליציה, ובין השאר מינויים של ראש העיר.. יש לציין כי רק לפני כשבועיים הוועדה לשימור מבנים אישרה סקר בשכונת וואדי ניסנאס לאחר תיקונים שהציג ד"ר סוויטאת. בוועדת השימור היה ד"ר סוויטאת נציג הקול הערבי והביא לדיונים את האינטרס של האוכלוסייה הערבית מבחינת שימור המבנים בעיר", מאת מיכל ירון , חי פה,13  דצמבר 2021

  • חליסה, סרט מלחמה. זה קורה ממש בלב חיפה: 14 מאנשי שכונת חליסה כבר נרצחו, האחרון רק לפני כשבועיים, באמצע הרחוב. הילדים משמשים בלדרים לאקדחים או רימונים, ורוב המבוגרים מחזיקים נשק. מבט אחד יכול להוביל לסכסוך ממושך, יריות הן עניין שבשגרה, וכמעט כולם מיואשים. ובכל זאת, כמה תושבים נחושים מסרבים לעזוב, ומתעקשים להילחם על העתיד של המקום הזה. חיים שדמי בילה איתם חודשים, במסע של כאב, פחד ותקווה, חיים שדמי, מוסף כלכליסט, 9.12.21

  • "בנותיי היו במצוקה ולא יכולתי לעזור": הבכיר הנוצרי שחייו השתנו במבצע שומר החומות. בעיצומם של האירועים האלימים בחודש מאי, התגודדו בחיפה עשרות פורעים יהודים ליד ביתו של אחד האישים הבולטים בציבור הנוצרי בארץ, וודיע אבו-נסאר. התוקפים השחיתו את המכונית של בנותיו, פצעו אחת מהן והשאירו במשפחה כולה צלקות שלא הגלידו עד היום. איש לא נעצר מאז. בריאיון מיוחד לכאן חדשות, אבו נסאר ומשפחתו מספרים שאיבדו את האמון במשטרה וברשויות – בעוד האמונה באל התחזקה, ערן זינגר, כאן חדשות, 18 בנובמבר 2021
  • עיריית חיפה ביטלה פתיחת קורס לימודי נכבה במבנה עירוני. הקורס של ארגון “זוכרות” היה אמור להתחיל החודש במבנה של עמותת “אישה לאישה”, המתוקצב על ידי העירייה: “ההסכם אוסר על העמותה לאפשר לצד שלישי שימוש בנכס”, מאת: אודיה שווץ | 7 באוקטובר 2021
  • הסתגרות בבתים ונשק ברחובות: חיי הנוער בשכונות הערביות בחיפה. כאן חדשות | מפגש עם הילדים ובני הנוער שחווים את המציאות הקשה באופן יומיומי, במקום בו הרצח המאה בחברה הערבית מתחילת השנה התרחש, העיר התחתית בחיפה. כתבתו של ערן זינגר במוסף "קול איסראיל", מתוך כאן חדשות הערב ,06.10.21 ♦
  • כתב אישום: תקפו ופצעו קשה את תושב חיפה ממניע לאומני גזעני. חמישה ערבים, שלושה מהם תושבי חיפה, מואשמים בהשתתפות באירועים הקשים שהתרחשו במהלך המהומות האלימות בעיר בחודש מאי האחרון. בין העבירות המיוחסות להם: מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה וחבלה במזיד ברכב ממניע של גזענות, מאת: חגית הורנשטיין, כלבו חיפה והצפון, פורסם בתאריך: 20.7.21 ♦
  • אוהל הידברות יהודי-ערבי בחיפה: "השלום בינינו קודם לזה שבחוץ". עשרות יהודים וערבים מחיפה ואזור הצפון השתתפו במפגש הידברות ייחודי לקידום שיח פתוח וקירוב לבבות: "להרים ולקדם קול שפוי של דו-קיום" …את המפגש יזמו אלהאם חאזן, פעילה חברתית וחברה ברשימת כחול לבן מהכפר בענה שבגליל, וחבר מועצת העיר חיפה אביהו האן (סיעת הירוקים), אחיה ראב"ד, YNET, 28.5.21
  • חד"ש יוזמת מפגש לקידום דיאלוג ערבי-יהודי נגד הגזענות והאלימות. לדברי המארגנים, הרקע למפגש הוא השבועיים הקשים שעברו על חיפה, שהתבטאו באלימות ובמעצרים ויצרו תחושה של משבר עמוק בין יהודים וערבים. לדבריהם, נוספה לכך הדה לגיטמיציה של כל מחאה נגד מדיניות הממשלה והסתה שלוחת רסן ברשתות החברתיות תוך קריאות לחרם על שכונות ועסקים ערביים… מפגש חשיבה ותכנון ערבי-יהודי יתקיים מחר (שני, 19:00) במועדון אחווה במושבה הגרמנית (שדרות בן גוריון 39), במטרה לקדם לקדם סולידריות בין שני העמים..", מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 23.5.21
  • הסובלנות תנצח. אסור להיכנע לשנאה, לטרור ולאווירת הפחד. אסור לתת לזעם לנצח. הקריאות לחיפאים ברשתות החברתיות להחרים את עסקי האוכלוסייה הערבית בעיר, כדי "לא לפרנס אותם", הן חרפה. לא רק שזו ענישה קולקטיבית המבוססת על גזענות טהורה, שנאה והסתה, זו גם פעולה אנטי חיפאית העומדת בניגוד גמור לאופייה של העיר המעורבת ולערכיה, מאת: דורון שפר (יועץ תקשורת), כלבו חיפה הוקריות, 21.5.21
  • ביחד נכבה את האש שהדליקו הקיצוניים. בשפה הערבית יש פתגם שמתאים לסיטואציה הזו בדיוק: "משוגע אחד זורק אבן לבאר מים, וצריך אלף שפויים כדי להוציא אותה". אנו עוברים ימים קשים, אולם אסור לנו לתת לגזענים ולשסע בינינו. אנחנו נמשיך לשמור על סובלנות, והיחסים הטובים בינינו יחזרו להיות כפי שהיו, מאת: אליאס עבוד, כלבו חיפה והקריות, 21.5.21
  • בחיפה יש קיום אחד. נקודה. תושבי כבאביר שמרו על שכניהם היהודים שהתגוררו ב-1948 במבואות השכונה כשהיינו רוב, וגם היום אנו ממשיכים באותה מסורת.  צעירים מבני העדה עושים משמרות שמירה בתוך השכונה ומחוצה לה, במיוחד בימים אלו, וזה כמובן על פי המסורת האסלאמית שמחייבת אותנו לשמור על השכן, מאת: מוחמד שריף עודה, כלבו חיפה והקריות, 21.5.21
  • אין דו קיום, יש עיר מעורבת. חיפה היא עיר מעורבת, חיפה היא עיר שמוציאה עיניים להרבה אנשים מערים ויישובים אחרים בארץ. כל המבקרים בה מתרשמים גם מהעיר היחידה בארץ שנהנית מים והר במרחק של קילומטרים ספורים. הרכבל מבת גלים לסטלה מאריס, שעולה מעל מערת אליהו, המקום הקדוש לכל הדתות, חוסאם סובח (במבינו), כלבו חיפה והקריות, 20.5.21
  • שעת המבחן של תושבי חיפה: מגדלור השפיות מול העשבים השוטים. כאב לי לראות את חיפה מדממת – אנשים שנפגעו במהלך ההתפרעויות, עסקים שניזוקו, אש שהוצתה • בימים כאלה נדרשת מנהיגות אחראית שתפעל לכיבוי הלהבות ולא להעצמתן , ד"ר עינת קליש רותם (ראש העירייה), 20/5/2021, 1:43, 20/5/2021
  • רקמה אנושית חיה. בעת הזאת קיומה, עתידה וחוסנה של החברה הישראלית יהיו תלויים בהיותנו חברה הדואגת לכלל אזרחיה ומקיימת את רוחה ואת תוכנה של מגילת העצמאות. אנו מאמינים כי דווקא מתוך זהותנו היהודית עלינו לדאוג לקיומה של חברה אזרחית, שוויונית, צודקת ופלורליסטית, מאת: הרב אופק מאיר, כלבו חיפה והקריות, 21.5.21
  • בילדותי היו למשפחתי יחסי שכנות קרובים עם התושבים הערבים. היום כל זה נגוז, נרי ליבנה, הארץ, 20.5.21
  • הגיע הזמן לשמוע את הקול הערבי. פורעים וונדליסטים יש בשני הצדדים. כשהמוזות בוערות, פורצת האלימות הבריונית ואותה חובה לעצור. רובם הגדול של הצעירים והצעירות הפלסטינים תושבי חיפה היוצאים היום לרחובות, מבטאים תסכול מתמשך, דרישה לשוויון וזכות לזהות. יש בהם העוז להטיח בנו היהודים דברים שדורות לפניהם לא העזו לומר, גילה לבני זמיר, כלבו חיפה והקריות, 21.5.21
  • בצל המתיחות: קמפיין פיוס ואחדות בקרב תושבי חיפה. תושבים יהודים וערבים מחיפה שעוסקים באותו מקצוע, הצטלמו יחד תחת הסיסמה "אין לנו חיפה אחרת". כרזות הקמפיין מטעם העירייה מופצות בשתי השפות בניסיון להרגיע מעט את הרוחות הסוערות. ראש העיר: "בזמן שערים משותפות חוו קשיים, חיפה תמיד נשארה מגדלור של שפיות", אחיה ראב"ד, YNET, 19.05.21
  • "בואי, שלא ישמעו אותך מדברת עברית". כתבת "כלבו – חיפה והקריות", חגית הורנשטיין, שנפצעה השבוע במהומות במושבה הגרמנית, חשבה שהיא מסקרת עוד הפגנה של החברים שלה בשדרות בן גוריון. עד שהגיע החזיז, מאת: חגית הורנשטיין, כלבו, 14.5.21 10:35
  • יו"ר מוסאוא מאשים את קליש והמשטרה באזלת יד. קליש מבקשת הגדלת כוחות השיטור בעיר. יו"ר ארגון מוסאוא ג'עפר פרח: "קליש רותם נעלמה אתמול ולא ענתה לטלפונים. השיטור העירוני שהופעל שלשום, לצד המשטרה, נעלם אתמול. השוטרים ירו כדורי גומי וגז לעבר הבתים. המשטרה מנעה ממד"א להיכנס לשכונה, והמשיכה לירות לעברנו גז מדמיע וכדורי גומי". גורמים בעיריית חיפה: "ראש העירייה מקיימת מתחילת השבוע ישיבות הערכת מצב יומיות עם צמרת המשטרה וכיבוי אש בחיפה", מאת: בועז כהן, כלבו – חיפה והקריות, 13.5.21 16:48
  • שהירה שלבי: "לאנשים צריכה להיות אמירה, אבל לא זו הדרך". סגנית ראש העירייה החדשה מסיעת חד"ש, שהירה שלבי, מגנה את האלימות בהפגנות של הימים האחרונים ("אנחנו בנינו פה במשך שנים את המוניטין שלנו, את הדרך שלנו למאבק, אנחנו נאבקים למען הזכויות שלנו, וזו לא הדרך. זה מסוכן"). באותה נשימה היא מותחת ביקורת קשה על התנהלות המשטרה ("המשטרה מגיעה מראש עם כוונה לפזר את ההפגנות האלה בכוח, לדכא את ההפגנות, כי השר שלהם שלח אותם ככה. אני אומרת שזו אחריות משותפת"), מאת: חגית הורנשטיין, כלבו חיפה והקריות, 14.5.21 12:33 
  • האלימות בערי ישראל לא פוסקת: ערבי הותקף על ידי יהודים בקריית אתא. העיתונאי מוחמד חטיב, שעשה את דרכו לעבודתו, נקלע להתקהלות של מספר צעירים יהודים שרצו לפגוע בו • הם ניסו לתקוף אותו בזמן שהיה במכוניתו – ובסופו של דבר הוא הצליח לנוס מפניהם • ראשי הרשויות המקומיות נפגשו היום עם מפכ"ל המשטרה לדיון חירום • המפכ"ל: "שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים הוא חלק קריטי במאבק של כולנו אל מול האלימות וההסתה", פוראת נסאר|N12| פורסם 14/05/21

עכו:

  • 5 תושבי עכו הואשמו במעורבות בלינץ' במור ג'נאשווילי בעכו. החמישה נאשמים בעבירות טרור בגין תקיפת ג'נאשווילי בשנה שעברה במהלך מבצע שומר החומות. הם מצטרפים לשני תושבי עכו נוספים שנעצרו כבר במאי 2021 והאושמו בעבירות דומות • ג'נשאווילי הותקף בידי המון משולהב ואבנים וחפצים הושלכו לעבר רכבו בזמן נסיעה. אחרי כן הוא הוכה באלות ומוטות ברזל ורכבו הוצת. ג'נאשווילי איבד את הכרתו ואושפז בבית החולים במצב בינוני, איתי בלומנטל, כאן חדשות, 07 בספטמבר 2022
  • הלינץ' בעכו ב'שומר החומות': כתב אישום הוגש נגד אחד המעורבים. …ראני פיראן בן ה-28 מעכו מואשם בשורת עבירות, בהן השתתפות באירוע הלינץ’ במור ג’אנאשווילי. באולם שרר מתח בין המשפחות והחלו קללות… מכתב האישום שהגישו פרקליטות מחוז חיפה ומחוז צפון (פלילי) עולה, כי הנאשם לקח חלק בגל ההתפרעויות בעכו, במהלכן יידה אבנים לעבר כוחות משטרה ובניינים, השתתף בהצתת מסעדת “אורי בורי” בעכו העתיקה, חסם כביש עם פח זבל, ואף נכנס לחנות בגדים לקח ממנה בגדים ושרף אותם עם אחרים שהיו במקום, הכל מתוך מניע לאומני- אידיאולוגי…",  מערכת רדיו חיפה | 28 ביולי 2022
  • מורים בתיכון בעכו הסיתו ברשת נגד ישראל – וזומנו לבירור. עאדל ריאן, אדם קשאשא, גינאן מוסלמני וחולוד פאודי פרסמו בפייסבוק פוסטים מסיתים בזמן מבצע "שומר חומות" • אחד המורים איחל שיתוק בידיים לחיילי צה"ל ולשוטרים, אחד אחר כתב: "מי שרוצה ברעת המוסלמים – עונשו שחיטה" • רשת אורט: "מגנים כל הסתה ואלימות" • התחקיר המלא מחר ב"ישראל השבוע", יפעת ארליך, ישראל היום, 22/6/2022
  • בעכו לא מופתעים מניסיון הלינץ': "האלימות הפכה לשגרה". התקיפה החמורה שבמהלכה הותקפו שני האחים היהודים בנמל עכו הצטרפה לשורה ארוכה של אירועי אלימות מאז "שומר החומות" – שאותם פטרו הרשויות כמעשי קונדס או אלימות בין נערים. ראש העיר: "לגדוע את הידיים שפועלות מתוך שנאה וגזענות", אחיה ראב"ד, YNET, 12.05.22 
  • שני אחים הותקפו ע"י עשרות ערבים בעכו: "זה היה מאורגן מראש". המשטרה עצרה שני חשודים נוספים בגין תקיפת שני אחים מעכו שהוכו באמצעות מקלות וסכינים בעיר העתיקה הלילה. מעצרם של שני קטינים הוארך עד הערב. אחד האחים שנפצע סיפר לאתר חדשות 13: "היו שם 25-20 נערים. הם לא אהבו שאנחנו שם", אפרת פינקל, חדשות 13, 12.5.22,12:50 
  • שנה למבצע "שומר החומות": ניצול הלינץ' מעכו חוזר לראשונה לעיר. במאי 2021 החל המבצע הצבאי, שבמהלכו נורו רקטות מהרצועה לעבר ישראל ובמקביל פרצו מהומות בתוך הערים המעורבות. מור ג'אנאשווילי גדל בעכו המעורבת כל חייו, אבל חייו השתנו כשנרגם בעשרות אבנים וסלעים על ידי ערבים תושבי עירו ונפצע באורח קשה. כעת, הוא חוזר לעיר בפעם הראשונה מאז התקיפה. "עכו בשבילי היא שדה קרב, תופת", אפרת פינקל, חדשות 13, 10.5.22
  • "הפיגועים יוצרים חיכוך": המאמץ של תושבי עכו למנוע את חזרת המהומות. המתיחות בעכו, עיר מעורבת, מגיעה לשיאה בימי רמדאן. איש שם אינו רוצה שתמונות של לינצ'ים ואנרכיה שהשתוללו ברחובות בזמן "שומר החומות" יחזרו, ויפגעו שוב במרקם העדין. סיירת הורים מהאוכלוסייה הערבית בעיר לוקחת על עצמה בימים אלה את תפקיד השמירה על הסדר והרגעת הרוחות, ומתווכת בין הצעירים למשטרה, ריאד עלי, כאן חדשות, 12 באפריל 2022

  • בעכו פועלים לשמירה על השקט באמצעות שיח עם תלמדים ומפגשים בשכונות. לאור העובדה שחג הפסח יצא השנה בסמיכות לרמדאן שהחל השבוע מקיימים צוותי עיריית עכו בתחום החינוך והרווחה פעילויות רבות בקרב בני נוער ובשכונות המעורבות. ראש העיר עכו, שמעון לנקרי ומנכ"ל העירייה יניב אשור הנחו את גורמי העירייה לקדם תהליכים בעיקר במוקדי החיכוך וזאת על מנת לשמור על מרקם היחסים העדין בעיר. עכונט, פוסט FB, 5.4.22

  • העליון החמיר עונש של אחד מהמתפרעים בעכו ב"שומר החומות". ביהמ"ש העליון קיבל את ערעור הפרקליטות והחמיר את עונשו של גבר ערבי שהשתתף בתקיפת המלון בעכו שבה נהרג אחד האורחים. עדו בן פורת , ערוץ 7, כ"ג באדר תשפ"ב, 24.02.22 

  • "אי-אפשר למנוע מדבר כזה לקרות שוב": אורי בורי פתח מחדש את המסעדה אחרי שהוצתה במהומות בעכו. אורי ירמיאס, המוכר יותר בשם "אורי בורי", פתח מחדש בגיל 77 את המסעדה שלו בעכו, שנשרפה לפני שמונה חודשים במהלך המהומות שפרצו בעיר. בריאיון הוא מסביר איך ממשיכים הלאה אחרי אירוע כזה, למה התעקש לשפץ ולפתוח מחדש ומה הוא באמת מרגיש עמוק בלב..", תיקי גולן, YNET, 10.1.22

  • הכתובת על החומה –  הפעם בזמן אמת אנחנו יוצאים לרחובות המפוחדים של עכו לבדוק איך קרה שאף אחד לא הצליח לחזות את מהומות הדמים האכזריות שהתרחשו בעיר בזמן מבצע "שומר החומות" וחושפים עדויות שמשרטטות מחדל מתמשך: שוטרים שנלקחו לגזרות אחרות, מעשי לינץ׳ שהתנהלו כמעט ללא מפריע והקצנה מתמשכת שאיש לא ניסה לעצור. האם יכול להיות שאותם גורמים שהיו משוכנעים שבעכו לא יקרה כלום, נרדמים כעת שוב בשמירה? סרטו של כרמל לוצאטי. זמן אמת, עונה 5 פרק 13, כאן, 16.11.21
  • התושבים היהודים מיואשים: "הערבים בערים המעורבות לא רוצים אותנו". מנהל המכינות הקדם צבאיות, עו"ד דני זמיר, שוחח עם אראל סג"ל ודוד ורטהיים על תקיפת תלמידי המכינה בעכו בחמישי האחרון, והביע תסכול: "אין לי תשובה טובה מה צריך לעשות מעבר לחיזוק השליטה והאכיפה, מעריב, 103FM ,25/10/2021
  • "המילה דו־קיום נותנת הרגשה של מאבק, אנחנו אחד, לא דוּ". במשך 37 שנים מתנהלים עובדי המרכז לתיאטרון עכו כמשפחה אחת גדולה של ערבים ויהודים. כשפורעים הציתו את התיאטרון במאי האחרון הם הגנו בגופם על מה שנותר, וכעת כולם מרגישים מוכנים לחזור לפעילות, אילנה שטוטלנד, מעריב, 20/09/2021
  • ערבים מעכו שמוחים נגד מעצרם של נאשמים בהתפרעויות זומנו ל"שיחת אזהרה" במשטרה. המשטרה זימנה כמה תושבים שמתכננים הפגנה נגד "היחס הלא שוויוני" שמקבלים לטענתם ערבים שהואשמ, יואב איתיאלו בלינצ'ים בעיר בזמן "שומר החומות", ביחס ליהודים שהואשמו בעבירות חמורות דומות. לדבריהם, נמסר להם שהם יישארו באחריות אם יותקפו. "במקום לטפל במי שמאיים, מאיימים עלינו", יואב איתאיל וואלה, 10.9.21
  • For the benefit of all? State-led gentrification in a contested city. Interviews conducted in Acre with policy makers, Jewish newcomers involved in the gentrification process and Arab residents present a complex picture of goals, interests and concerns, as well as contradictions and tensions, Yael Shmaryahu-Yeshurun and  Guy Ben-Porat, Ben Gurion University, September 2021 (on line)

  • הזוכה במכרז להפעלת צעירים ערבים בעכו: הגרעין התורני בעיר. למכרז בסך 140 אלף שקל ניגש מתמודד יחיד: הגרעין התורני אומץ, שהמנכ"לית שלו שיתפה פוסט ולפיו הערבים הם "גיס חמישי", ואף שלא ברור איזה ניסיון יש לעמותה ברחוב הערבי. ח"כ עאידה תומא סלימאן: לגרעין מטרה גזענית, צריך לבטל את המכרז, מאת: מירון רפופורט , שיחה מקומית, 2.9.2021
  • גרעין של תקווה. קבוצה של צעירים יהודים הגיעו מכל הארץ לשכור את הדירה שאני מפנה במרכז עכו • חששתי שמדובר בחבר'ה שבאו "להראות מי בעל הבית", ומהר מאוד הבנתי שטעיתי – המטרה שלהם היא להקים גרעין אזרחי של חיים משותפים • זה חימם לי את הלב, הרגשתי שהם מדברים בשמי, ג'לאל בנא, ישראל היום, 1.9.21
  • 7 ערבים הואשמו בהצתת מלון בעכו בשומר החומות, אך לא ברצח אחד האורחים. ביהמ"ש התיר לפרסום לבקשת "הארץ" כי הפרקליטות העמידה לדין כמה מעורבים בהצתת מלון האפנדי במאי. עם זאת, עדיין לא ברור מי גרם למותו של אבי הר אבן, והתביעה לא הצליחה לקשור את הנאשמים לכך, נטעאל בנדל, הארץ,16.8.21
  • "קיר הסובלנות" בעכו: פרויקט מחבר בימים של עוינות. האמנית כפאיה עיאטי גייסה את שכניה ורבים נוספים, יהודים וערבים, לציור קיר תלת ממדי ענק המשקף את המגוון שבחברה הישראלית. המהומות שהתרחשו בעיר במאי רק חיברו ביניהם יותר. "זו תקופה. זה יעלם, ואנחנו נישאר פה כל החיים", מאת: מירי שיינפלד , שיחה מקומית, 2.8.2021
  • מה לראות בפסטיבל עכו 2021. פסטיבל עכו הבינלאומי לתיאטרון אחר, אירוע הפרינג' הכי מצופה של השנה, חוזר לעיר המעורבת אחרי שבשנה שעברה התקיים רק אונליין. מארגניו מקווים שישיב מעט נורמליות לעכו, אבל כאירוע שוליים חתרני הוא יעסוק בנושאים בעלי פוטנציאל עוכר שלווה כמו יחסי יהודים-ערבים, אלימות נגד נשים, בדידות, סכנות הטכנולוגיה והתפוררות הדמוקרטיה, מאיה לקר|mako| פורסם 25/07/21 18:1
  • חודשיים אחרי שהציל זוג יהודים בעכו, השף הערבי המצליח עדיין מחכה שהישראלים יחזרו. סעיד שאמי כבר נגע בפסגת הקולינריה של עכו, עם מסעדה מלאה וביקורות מהללות, אך אז החלו המהומות והעבודה פסקה. "אני מאמין שזה יחזור אבל לא יודע באמת מה יקרה", הוא מודה בשיחה במסעדה הריקה, איתן לשם, הארץ, 19.7.21
  • ערבי תושב עכו הואשם בניסיון רצח של יהודי בעיר בזמן מבצע "שומר החומות". "… חביב אבו חביב, בן 41, הואשם שהשליך אבן על מרדכי כץ, ולאחר שכץ נפל על הקרקע – החל לבעוט בו ולהכותו באבנים ובמקלות יחד עם מתפרעים נוספים. … עוד ציין עו"ד קחאויש כי מרשו טוען שהאזרח היהודי שהותקף הגיע לשכונת וולפסון כדי לתקוף אזרחים ערבים וכי לא מעט אנשים יצאו להגן על בתיהם….", ג'קי חורי וג'וש בריינר, הארץ, 21.6.21
  • ביקור מיוחד בעכו החבולה: "לשפץ עסק זו לא בעיה, צריך להחזיר את הביטחון". לפני שנה עכו העתיקה פרחה, וכולם זיהו את הפוטנציאל. השבוע, בעלי העסקים שפגשנו אז, עדיין אוספים את השברים. מפגש עם אנשים טובים – יהודים וערבים – שנפגעו קשות מהפרעות, הכנופיות, ההזנחה ופערי התרבות שמנקרים את העיניים. "הבעיה של עכו היא שמפחדים מהעבריינים יותר מהמשטרה", אסי חיים, YNET, 12.6.21
  • משרד הפנים אישר לעיר עכו תקציב של כ-3.5 מיליון ₪ בגין הפרעות שהיו בעיר. מנכ"ל משרד הפנים הודיע היום לראש עיריית עכו כי אישר לעירייה תקציב סיוע של כ-3.5 מיליון ₪ לנוכח האירועים הקשים שקרו בעיר בחודש שעבר על רקע לאומני, חדשות סרוגים08.06.21 22:31  , כ"ח בסיון תשפא ♦
  • מת מפצעיו חתן פרס ביטחון ישראל, שנפצע אנוש בהצתה בעכו בעת הפרעות. אבי הר אבן (84), לשעבר ראש סוכנות החלל הישראלית, נפטר בבית החולים רמב"ם שלושה שבועות לאחר הצתת מלון אפנדי שבו שהה. על החקירה מוטל צו איסור פרסום. בעלי המלון: "היו לי תקוות שיקרה נס, שהוא יתאושש ושאולי אפילו עוד נחגוג יחד", אחיה ראב"ד, YNET, 7.6.21
  • הצתת בתי העסק במהומות בעכו: 5 חשודים נעצרו. החשודים נעצרו יותר משבועיים לאחר שמסעדת אורי בורי ומלון אפנדי בעיר העתיקה של עכו הוצתו. חתן פרס ביטחון ישראל אבי הר אבן, שנפצע בהצתת המלון, עדיין מאושפז במצב קשה בבית החולים רמב"ם בחיפה, מערכת כאן, 27 במאי 2021
  • "ליהודים בעכו יהיה קשה לחזור ולפרנס את הערבים". בעלי העסקים בעיר העתיקה אוספים את השברים, אומדים את נזקי ההתפרעיות ועדיין לא יודעים איך ומתי יוכלו לחזור לתפקד כרגיל. במשטרה מבטיחים להציב כוח מג"ב קבוע, מאת   יאיר קראוס, מקור ראשון,  י״ב בסיון ה׳תשפ״א , 23/05/2021
  • "ננער את האבק ונחזור למקום טוב יותר": בעכו העתיקה מנקים את השברים, ומקווים לטוב. הביזה, השריפות וההתפרעויות הותירו סוחרים יהודים וערבים שמפעל חייהם נחרב לנגד עיניהם. "אל-אקצא? הם מעולם לא היו שם. אלה עבריינים שניצלו את המצב", תיאר אחד מבעלי העסקים את המתפרעים. למרות השבוע הקשה, התושבים שומרים על אופטימיות: "האוכל הטוב והים יישארו", סיפרו בעלי המלון שהוצת, אחיה ראב"ד, YNET ,22.05.21 
  • חומות של תקווה בעכו. גם המהומות בעכו לא יכלו לחברות האמיצה בין לובנא אליאס וצילה רבינוביץ, המתגוררות באותו בניין בעיר. "אמרנו שאם הערבים יתקפו הם יתחבאו אצלנו, ואם היהודים יתקפו נבוא אליהם". צפו במפגש בין השתיים. הכתבה המלאה היום ב"ידיעות אחרונות", עודד שלום, 21.05.21
  • "אני מתפלל שהקורונה תחזור רק בשביל שנחזור לאהבה ששררה בינינו בשנה החולפת, לדו-קיום". מחמוד עלאק (40) אב למינא בת ה-3 ולרחים בן החודשיים • ביחד עם אשתו חנין הבעלים של "קרמל – קונדיטוריה ללא גלוטן" • "אנחנו כואבים את העובדה שקומץ קיצוניים הרס לנו את הדו-קיום" • גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז , אלה לוי-וינריב, גלובס, 21.05.2021
  • "עמדתי מול היחידה שנשרפה, ולא יכולתי להפסיק לבכות. לא מהחומריות – אלא מהשנאה המתפרצת". מיכל מטלון, מעצבת פנים • בעלת יחידות האירוח מליסנדה עכו • "מישהו הצית לא את הקירות שלנו – אלא שרף את הדו-קיום, שני אשכנזי, גלובס, 19.5.21
  • "ערבים ויהודים מסרבים להיות אויבים": צעדת האוכל שחיברה שוב את אורי בורי וסעיד. "…אירוע "מסעדנים למען השלום" כינס במסעדת "אורי בורי" אנשי אוכל ערבים ויהודים, וכן את ראש העיר עכו שמעון לנקרי, ואת הרב הראשי של העיר יוסף ישר. הוא נועד להבליט את מה שהוחשך בימים האלימים האחרונים – אהבת אדם וקדושת חיים – ולומר שוב את המובן מאליו. כלומר, שמסעדנים ישראלים מכל המגזרים והדתות מסרבים להיות אויבים ומתחייבים לארח באהבה כל אדם ללא הבדל דת, מין וגזע…", יניב גרנות, וואלה, 18.5.21
  • בחורי ישיבות חיזקו את תושבי עכו. תלמידי ישיבות מרחבי הארץ שבתו בחג השבועות בבית המדרש 'חיי עולם' בעכו. הם חיזקו את תושבי המקום שלא יכלו לעצור את דמעות ההתרגשות. יהונתן גוטליב – ערוץ 7 , ז' בסיון תשפ"א, 18/05/21
  • בגרעין אומץ עכו מבקשים את עזרתכם להרים את הדגל. בשבוע האחרון עוברים יהודי עכו תקיפות רבות. גרעין אומץ יצא בקמפיין גיוס המונים למען חיזוק הפעילות היהודית בעכו, ערוץ 7 בשיתוף גרעין אומץ עכו , ז' בסיון תשפ"א,  18/05/21
  • המדען הבכיר נלכד באש שהציתו הפורעים בעכו – ונאבק על חייו. אבי הר אבן (84), ממדעני הטילים הבולטים בארץ, אושפז בבית החולים רמב"ם אחרי שפורעים ערבים הציתו את מלון אפנדי בעכו. ליד מיטתו ניצב בנו, אלוף במיל' יואב הר אבן שמשמש כמנכ"ל רפאל, אודי עציון, YNET, 14.05.21
  • פרעות בעכו: שלושה מלונות נשרפו בעיר – אורח שישן בחדרו נפגע קשה משאיפת עשן. ביומיים האחרונים נרשמו התפרעויות רבות באחת מערי התיירות המובילות בארץ – עכו. בשיא הפרעות, מלונות האפנדי ועכותיקה היוקרתיים ואכסניית האבירים בעיר, הוצתו. אורח שישן בחדרו נפגע קשה משאיפת עשן. אתמול בתי הארחה נוספים נפגעו ונראה שמישהו סימן את מוקדי התיירות בעיר. תמונת מצב, רעות עוזיאל|mako חופש| פורסם 13/05/21
  • עכו בצל ההתפרעויות: התושבים הערבים חלוקים, הרס בעיר העתיקה. ליל המהומות אמש הסעיר את העיר עכו, שהיוותה סמל לדו קיום בין יהודים לערבים • נתניהו ביקר בעיר: "ההתפרעויות בערים מעורבות מזכירות לנו מראות מהעבר – זה דבר בלתי נסבל" • אלברט וחמודי, יהודי וערבי, שכנים מזה 60 שנה: "אנחנו חיים כאן יחד, דלת מול דלת, ממש משפחה – צריך לפעול לרגיעה" • חלק מהצעירים בעיר מאיימים: "מה שהיה בלוד זה משחק ילדים לעומת מה שיהיה בעכו", דניאל סיריוטי, ישראל היום,  12.5.21
  • לילה בעכו. מנהיגי עכו שמסיירים במקודי החיכוך ומנסים להרחיק הפורעים. ותיעוד מהזויות של השוטרים בשטח. יוסי מזרחי N12, 15.5.21
  • אורי בורי לא נשבר: המסעדה שהייתה סמל לדו-קיום הוצתה באש השנאה. במהלך ההתפרעויות בעכו נשרפה מסעדת אורי בורי שהפכה במרוצת השנים סמל למרקם החיים המיוחד המאפיין את העיר • "פתאום ראינו ארבעה רעולי פנים נכנסים – הם שברו לי את החלון עם אלות וכיסחו לי את מקרר היין", שחזר בעל המסעדה אורי ירמיאס • עוד הוא הדגיש כי "לא הייתה להם כל כוונה לשרוף אנשים – הם רק רצו לבזוז ולהרוס", אילן לוקאץ'|אולפן שישי| פורסם 15/05/21
  • "אל-אקצא? אף אחד לא יוצא בגלל זה": מפגש עם הצעירים הערבים שחוללו כאוס בעירם. ברחבת דשא חשוכה בעכו עומדים כ-50 צעירים ערבים. כמה מהם אוחזים בנשק כלשהו – אלה, קרש, אבן. "ראינו ברשתות שיהודים מגיעים לשרוף לנו את הבתים", אמר אחד מהם. "אם היהודים יעזבו אותנו בשקט, נחיה בשלום לבד. שלא יתקרבו אלינו", רן שמעוני, הארץ, 14.5.21

רמלה:

  • נעצרה תושבת רמלה בחשד לריסוס כתובות בערבית על בית כנסת וכנסייה. שוטרי תחנת רמלה פתחו הבוקּר (שישי) בחקיֹּרה מואצת, עם קבלת דיווח במוׁקד 100 בדבר גרפיטי בערבית שרוסס על קיֹרות בית כנסת וכנסיה בעיר. אביב רוזנבלום, חדשות מבזק לייב, 24.6.22
  • דו קיום ברמלה: חוויה מטורפת, מעצימה ומרגשת. נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל ביקרו היום בעיר רמלה. את הביקור ליווה ראש העיר מיכאל וידל…בפתח הביקור, נפגשו הנשיא ורעייתו עם בני נוער תושבי העיר, מהמגזר היהודי והערבי, עמם ניהלו שיח פתוח על דו-קיום בעיר מעורבת, עשייתם בעיר וכן על שאיפותיהם לעתיד…לאחר מכן, לקחו חלק באירוע משותף עם חברי המועצה וההנהגה הדתית של העיר. ולבסוף ביקרו במנזר ניקודמוס הקדוש שבעיר…", אורלי הררי, ערוץ 7, ט"ו באייר תשפ"ב, 16.05.22
  • אחרי 15 שנה של מאבק: מעמדו של הכפר דהמש יוסדר והוא יסופח לרמלה. שנה אחרי מותם של שני תושבים מפגיעת רקטה בהיעדר מרחב מוגן, שקד קיבלה את המלצת מנכ"ל משרד הפנים – למרות התנגדותם של כלל הצדדים. התושבים שמקבלים שירותים בסיסיים מהמועצה שדות דן וביקשו להצטרף אליה, מתכוונים לעתור לבג"ץ. בעיריית רמלה מוחים: להחלטה ניחוח פוליטי, אורי סלע, וואלה, 11/05/2022
  • בואו נדאג לקיום ברמלה, ואז נדבר על דו-קיום. "בשלושת השבועות האחרונים ברמלה המתח נמצא כאן באוויר ממש. השיא בינתיים הוא הצתת הסוכה בשכונת רמת דן וריסוס כתובת בערבית על 'גדודי החופש שבדרך'. כן גדודי החופש כאן, יש מחבלים שמסובבים ברמלה. הם לא נענשו בכלל והם מעודדים מהמשטרה החלשה שפועלת באוזלת יד. השיא הבא יהיה חמור בהרבה". דוד אמונה, תושב רמלה, במאמר דעה שמתריע על מצבה הנוכחי של העיר המעורבת, דוד אמונה, YNET מעורבות, 4.10.21
  • ספיר ברמן תשפוט במשחק של ילדים יהודים וערבים. ספיר ברמן, השופטת הטרנסג'נדרית הראשונה בתולדות ליגת העל, תשפוט משחק כדורגל מעורב של ילדים וילדות, יהודים וערבים מבתי ספר ברמלה בגילאי ג'-ו' במסגרת פעילות של "מרכז פרס לשלום ולחדשנות" ביום שלישי הקרוב. מערכת וואלה, 23.6.21
  • החומוסייה המפורסמת שהכנסותיה צנחו: "הקורונה היתה עדיפה". חומוסיית חליל ברמלה ספגה ירידה של 80% בהכנסות מאז המהומות. "הלקוחות לא מענישים, הם מפחדים", חיליק גורפינקל, כלכליסט,  31.05.21
  • הערים המעורבות בוערות, רמלה שומרת על שקט יחסי: "לא ניתן שיהרסו את מערכת היחסים הטובה בין יהודים לערבים בעיר". נבחרי ציבור, ראשי חמולות, משטרה וגם העבריינים דואגים שהעיר, הצמודה ללוד הבוערת, תישאר אי של דו קיום. "במושגים משטרתיים העיר שקטה מאוד", אומר גורם במשטרה. "לקחתי את כל החמולה שלי ודאגתי לגרש פורעים מהעיר. אותי לא מעניין יהודים או ערבים, מדינת ישראל שייכת לכולנו ולא ניתן להחריב אותה", מסביר ל-mako עלי ג'רושי ראש חמולת ג'רושי הגדולה ברמלה, שמעון איפרגן​|mako| 14.5.21

עדכונים קודמים:

"שורפים היום את העסקים": כך מארגנים לינצ'ים בקבוצות וואטסאפ. ביומיים האחרונים מופצות בקבוצות וואטסאפ וטלגרם קריאות להתארגנויות אלימות ■ הקבוצות מורות לאנשים היכן מתקיימים אירועים אלימים, באילו שעות, איפה הם יכולים להשיג כלי נשק ואיך להתלבש, רפאלה גויכמן, דה מרקר, 14.5.21

כבישי הדרום מושחתים, הנהגים מאוימים, והמשטרה מתקשה לעצור את המתפרעים הבדואים. דרכים וצמתים מרכזיים נחסמים מאז יום שני, פנסי רחוב מוטלים על הארץ ונהגים מותקפים בשעות הלילה. במשטרה מודים כי ההיערכות היתה חסרה, ומתריעים כי הכוחות "מתוחים עד קצה היכולת", אלמוג בן זיכרי, הארץ, 14.5.21

"להרוג אותו": התקפות בכל הארץ, אובדן שליטה בערים מעורבות. בניגוד לעמדת שר הביטחון גנץ, רה"מ שביקר בלוד הודיע למפכ"ל כי יש לו אישור להפעיל חיילים בערים המעורבות, והבטיח לחיילי מג"ב גיבוי מלא. ובינתיים, המשטרה לא מצליחה להגיע לכל המוקדים ולהשליט סדר ברחובות – והאנרכיה חוגגת: עימותים אלימים, ניסיונות לינץ' ותקיפות חמורות, יובל אגסי, כאן 11, 14 במאי 2021

"אתמול זה היה חימום, היום בכל הכוח": בטלגרם מתארגנים לקראת עוד ערב אלים ברחובות. "על הילד הקטן שמת אתמול ועל הלינץ' בעכו נזיין אותם; רק על הילד הזה צריך לקחת להם 4 ילדים, אל תרחמו", נכתב בקבוצות טלגרם ווואטספ שונות. בקבוצת רמלה לוד קראו להתארגן ל-20:00 בערב כדי "שהם יפחדו לצאת מהבית". המשטרה טוענת שיחידות הסייבר והמודיעין עוקבות אחרי הקבוצות,  גלית הראלי, המקום הכי חם בגיהנום,  13.05.21

עיר מלחמה: "החוק מאפשר לי להגן על עצמי. לא קיים חוק אחר". עם עוצר לילי ועשרות מתנחלים שהגיעו לגבות את תושבי הגרעין התורני בעיר עם כלי נשק, בלוד נערכים לסבב נוסף של לחימה. "אם המשטרה לא תגן – אנחנו נתארגן", אומר אחד התושבים. הערבים חוששים שההסלמה הנוכחית לא תאפשר תיקון. "אם יהיה לילה של רציחות – לוד לא תמשיך להיות עיר מעורבת",  עינת פישביין, המקום הכי חם בגיהנום, 12.05.21

חייל עבר לינץ' ביפו ונפצע קשה, שני פצועים מירי בלוד. המשטרה נערכה בכוחות מתוגברים בשורת מוקדים נפיצים, אך למרות זאת פרצו עימותים אלימים וביפו בוצע לינץ' בחייל צה"ל בן 19 שנפצע קשה • שני יהודים נפצעו בינוני מירי בלוד • עשרות צעירים נעצרו בחשד להפרת הסדר ואלימות • עם זאת, במשטרה סיכמו את הערב באופטימיות יחסית, ותולים את הירידה בכמות האירועים בעיד אל-פיטר ובתגבור הכוחות, משה נוסבאום|ברהנו טגניה|אור רביד|N12| פורסם 13/05/21 19:37 | עודכן 13/05/21 23:47

"הזדעזעתי. ראיתי בחדשות ששוברים לי את המקום, זה היה מאוד עצוב". "לא חשבתי שזה יקרה לי, אני 21 שנה בבת ים, כולם חברים שלי ואחים שלי", אומר הנרי סאסין, ערבי-נוצרי שסניף הגלידה שלו בבת ים נהרס במהלך המהומות שליוו את הלינץ'. תושבים בעיר הביעו התנגדות לפרעות: "צריך לעצור אותם ולמצות איתם את הדין", סוניה גורודיסקי, וואלה, 13.5.21

משפחה נקלעה למארב אבנים בצפון: "חלום בלהות". בן אור וליאת בלטוך היו בדרכם ליהוד, ובשל חסימות הכבישים לקראת ההתפרעויות, יישומון waze הוביל אותם לאזור הכפר סאלם שליד עפולה שם הותקלו באבנים. "אמרתי שיש פה ילדים אבל זה לא הפריע להם, להפך". תושבים מאום אל פחם חילצו אותם למרפאה מקומית, אחיה ראב"ד, YNET, 14.05.21

יפו: הערבים הציתו בית כנסת – השכן הערבי כיבה את האש. לא מוותרים על שכנות טובה: בית הכנסת "חלב חיטים" ביפו הוצת – השכן סמי, שגדל עם רב הקהילה המנוח – מיהר לכבות את האש ולסלק את המציתים. בטירה התפללו יחד, באופן ספונטני, אמיר ועומר: "עמדנו אחד ליד השני – אני הערבי והוא היהודי – והתפללנו לאל אחד למען החזרת השלווה והשקט והחיים בדו-קיום אמיתי. בא לנו לצעוק, 'חבר'ה בוא נחזור למה שהיינו לפני'", קובי נחשונינצחיה יעקב, YNET,  13.05.21

ביום שאחרי הלינץ', בטיילת בבת ים נעים בין בושה להצדקת הפרעות. בפרלמנט של קפה גורילה העידו שהמשטרה לא פעלה. הבעלים של גלידה ויקטורי סיפר שזו לא הפעם הראשונה שגזענים מפוצצים את העסק. שחר צפה את הבלגן אבל לא היה יכול להתערב. ורק הלקוחות בסניף ארומה נותרו בהלם, אבל מסיבה אחרת לגמרי, מורן שריר, הארץ, 13.5.21

מתגנבים, שופכים חומר דליק, ומבעירים: תיעוד רגעי הצתת המכוניות בחיפה. בסרטון שצולם על ידי מצלמות אבטחה שהוצבו בחניון נראים שניים או שלושה חשודים עם קסדות אופנוע שופכים חומר דליק על שני רכבים מסוג סקודה, מדליקים אותם באש ונמלטים. כ-60 איש, רובם ילדים, נפגעו משאית עשן בעקבות ההצתה ..  ההצתות בוצעו כחלק מההתפרעויות והאלימות בין ערבים ויהודים בערים המעורבות. בשכונה שבה אירעה התקיפה מתגוררים חרדים רבים והיא סמוכה לשכונה ערבית….", יואב איתיאל, וואלה, 13.5.21

הצתת המלון בעכו: ראש סוכנות החלל הישראלית לשעבר מאושפז במצב קשה. אבי הר אבן (84), חתן פרס ביטחון ישראל, התארח במלון האפנדי בעכו כשפורעים ערבים הציתו את המבנה השבוע. הוא הועבר לבית החולים רמב"ם במצב קשה עם כוויות, ומצבו יוצב כשהוא מורדם ומונשם, יואב איתיאל, וואלה, 13.5.21

ראש העיר לוד: "אם זה לא ייעצר אנחנו צפויים למלחמת אזרחים בכל הארץ". יאיר רביבו שיתף בתחושותיו, לאור האירועים האחרונים בעירו, הביע אכזבה מתושבי העיר הערבים והזהיר: "זה כבר לא בודדים, היו מכל המשפחות הטובות במגזר", מעריב, 103FM 13/05/2021 10:33  ♦

ביקורת חריפה בימין על התנהלות המשטרה | שקד: להכניס צבא לערים המעורבות. לאחר לילה אלים במיוחד בלוד, בת ים, עכו וערים נוספות ברחבי הארץ – איילת שקד וגדעון סער תוקפים את אופן ניהול האירועים • לאחר ששר הביטחון בני גנץ הכריז כי חיילי צה"ל לא יבצעו פעולות שיטור – שקד קוראת להיעזר בחיילים להגנה על אזרחי ישראל • סמוטריץ' קורא להתפטרותו של מפקד מחוז המרכז של המשטרה, N12|  פורסם 13/05/21 12:53  ♦

בואו נדבר על "הפיל שבחדר": ערביי ישראל. צריך לשים את הפוליטקלי קורקט בצד ולהתחיל לדבר ולעשות מה שצריך, כדי לטפל בבעיה שצמחה כאן אצלנו בבית…עשרות אלפי המחבלים שקמו בין לילה מתוך אוכלוסיית ערביי ישראל, אזרחים מן המניין הקוראים להשמדת המדינה ומבצעים מאות פוגרומים בכל הארץ על בסיס יומי, מחבלים-אזרחים אשר יוצאים כבר תקופה מדי לילה ומחפשים טרף, דם יהודי…", גלעד אך (מייסד תנועת "עד כאן"), מקור ראשון, 13.5.21

ראש השב"כ לשעבר נגד ערביי ישראל: "התנהגות אלימה ואכזרית". יורם כהן, שכיהן כראש שירות הביטחון הכללי, תקף בחריפות את המתפרעים הערבים בערים המעורבות, והאשים: "הם מבינים שהשלטון חלש. אם המשילות חלשה ואתה ממצמץ, הם מגיבים ותוקפים", מעריב, 103FM 12/05/2021 19:43

"התפרעות אזרחי ישראל הערבים – חמורה שבעתיים מירי הרקטות מעזה, זה קרע קשה". 850 רקטות נורו לישראל מאז פרוץ מבצע שומר החומות, ובזמן שאזרחים רבים נמצאים במקלטים, נמשכים כל העת האירועים האלימים בערים המעורבות. הפרשן הצבאי רוני דניאל טוען כי לעומת הירי הרקטי מעזה שאיתו צה"ל יודע להתמודד, השבר ההולך ומעמיק בין האזרחים הערבים ליהודים הוא זה שצריך להדאיג באמת: "זאת ההצלחה הגדולה של חמאס בעימות הנוכחי", חדשות הבוקר N12, 12.5.21

חיפש את תלמידיו במהומות ועבר לינץ' בעכו: "סירב לבוא הביתה לפני שימצא אותם". אלעד ברזילי (37), מורה בבית ספר בעיר, נפצע קשה כשהותקף ע"י פורעים ערבים. הבוקר חל שיפור במצבו. חברו סיפר: "המורים הלכו כקבוצה, אבל כששמע שיש תלמידים שנמצאים באזור פנימי – הוא ניגש לשם לבד". ..צעיר יהודי אחר שנפל אתמול קורבן ללינץ' בעכו הוא מור ג'נאשווילי. קבוצת מתפרעים תקפה אותו במקלות ואבנים כשישב ברכבו…. נהג יהודי שהותקף בלילה בטמרה, תושב מצפה אבי"ב שבמשגב, נפצע קל וטופל בבית החולים רמב"ם.. הוא אמר: "אני מבקש להעביר מסר שיש אנשים טובים בכל מקום. חוץ מאנשי צוות האמבולנס שחילץ אותי, היו שם כמה אנשים שהגנו עלי וניסו למנוע מההמון להרוג אותי"….", אחיה ראב"ד, YNET,  13.05.21 

 "היה ברור שזה יתפוצץ. אנשים מרגישים חרדה לקיומם". ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא קושרת במחקרה בין האירועים הקשים בערים המעורבות לבין תחושות התסכול והכעס בקרב הצעירים הערבים ■ "האוכלוסייה שם מוחלשת בכל מדד, עם רמות עוני גבוהות. הם גרים 10 דקות מתל אביב, כולם מדברים עברית – ולא יכולים להצליח", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 13.5.21

"לא מאמינים יותר בדו קיום": לוד, סרט מלחמה. העיר המעורבת בוערת כבר שלושה ימים. מצד אחד קראו לזה ליל הבדולח והגנה עצמית, ומצד שני טענו שזו הוצאת קיטור אחרי שנים של קיפוח. אבל למה הכול התפרץ דווקא עכשיו? | עוד יום כאן חדשות, 13 במאי 2021

פרעות בערים המעורבות: יהודי נפצע קשה בניסיון לינץ' בעכו. המהומות לא נפסקות: נתניהו מקדם חקיקה להכנסת חיילי צה"ל לערים המעורבות, גנץ מתנגד. בעכו: יהודי הותקף במקלות ואבנים ונפצע אנוש. בבת ים תומכי "לה פמיליה" פגעו בעסקים בבעלות ערבית, המשטרה בלמה מהם מלהגיע ליפו. בטבריה הושלכו אבנים על ערבי, גם שוטר שסייע לו נפגע. בחיפה: רימוני הלם. בלוד: ירי והתפרעויות למרות העוצר, סיון חילאי, אחיה ראב"ד, אלי סניור, רענן בן צור, איתמר אייכנר ואסף זגריזק, YNET, 12.5.21, 20:38

המתיחות בערים המעורבות: אפשר לחיות יחד בשלום ובכבוד הדדי מבלי לטשטש את זהותנו. מי שמעוניין בקולותינו חייב לכבד את זכותנו להפגין ולהיאבק בצורה לא אלימה • חזון החיים המשותפים אינו יכול לטשטש זאת • לתקשורת הישראלית יש תפקיד חשוב בעיצוב המרחב של כולנו, דווקא בימים אלה, פידא נערה טבעוני, גלובס, 12.5.21

המתיחות בערים המעורבות: חייבים לעצור הכול ולהימנע מאלימות מיותרת ושפיכות דמים. אני קורא לכל המנהיגים בקהילה לפעול מיידית וללא כל דחייה להרגעת הרוחות וקירוב הלבבות בין כל חלקי החברה • אני קורא לקול השפוי לפעול במהרה למען היום שאחרי, למען השפיות, למען האנושיות, למען ההדדיות וכנגד כל הנפשות המסיתות המסוכנות, פרופ' יוסף משהראוי, גלובס, 12.5.21

ניסיונות להרגעת הרוחות: גנץ שוחח עם ראשי רשויות ערביות; במשולש קוראים להפסקת האלימות. שר הביטחון שוחח עם יותר מ-30 ראשי רשויות בחברה הערבית: "לעשות הכל כדי שהחיים יחזרו לסדרם" • קבוצת ראשי ערים ורשויות בשרון ובמשולש פרסמה מכתב משותף נגד האלימות בערים המעורבות • גם ראשי רשויות – יהודים וערבים – פרסמו קריאה להרגעת הרוחות, דני זקן, גלובס, 12.05.2021

מסר של פיוס ממנהיגי הדתות בחיפה, לצד היערכות העיר לקראת הסלמה אפשרית. הודעת עיריית חיפה, חי פה תאגיד החדשות, 12.5.21

מועצת יש"ע בלוד: "אסור לתת לטרור הערבי לנצח". ראשי מועצת יש"ע הגיעו היום לסיור בעיר לוד, שם נפגשו עם ראש העיר יאיר רביבו והתפללו בבית הכנסת שנשרף בידי פורעים ערבים. מנכ"ל מועצת יש"ע: "מה שקורה בלוד זה כמו סכין בתוך הלב", חדשות סרוגים12.05.21 21:15  א' בסיון תשפא

את היום ביליתי בלוד. מי שלא ראה את גדודי האוטובוסים שהגיעו מההתנחלויות – כולל כל ראשי המועצות – את החלוקה לקבוצות, הרשימות, הציוד, ההתארגנות המדוקדקת, לא מבין באמת מה קרה פה הלילה. ישראל פריי דמוקרTV (טוויטר), 13.5.21

"הוציאו אותנו בשן ועין": המסעדות "אורי בורי" ו"מרקטו" בעכו הוצתו.מסעדת "אורי בורי" שהייתה במשך שנים רבות סמל היציבות והשקט, גם בתקופות מתוחות, נשרפה אמש וכמוה גם מלון הבוטיק "האפנדי" ומסעדת השוק "מרקטו" בבזאר הטורקי. השף עמרי שחר: "זרקו עלינו בקבוקי תבערה, במזל היו כאן מקומיים שנחלצו לעזור", רוני קשמין, הארץ, 12.5.21

"הפרעות בוצעו בידי המון ערבי מוסת וצמא דם, שתיקת ההנהגה הערבית מחפירה‎". הנשיא ריבלין מגיב לאירועים האלימים הלילה ביישובים המעורבים ובראשם לוד, שבה הוכרז מצב חירום אזרחי • "על ממשלת ישראל לרדוף אחר הפורעים ביד קשה, ולהשיב את הביטחון והסדר גם תוך כדי מלחמה בלתי מתפשרת בטרור העזתי", אמר ..נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין פרסם הודעה שבה כינה במילים נחרצות את הפורעים כ"המון ערבי מוסת" – וגינה את נבחרי הציבור הערביים שגם בשעה זו מרביתם ממלאים פיהם מים…", שושי חתוקה |N12| פורסם 12/05/21 13:57

אימאם המסגד בלוד: "הערבים לא עשו כלום"; כספית ומגל: "נראה לך מי בעל הבית" | האזינו. בריאיון שערכו השניים ב-103FM, שייח יוסף אל-באז נמנע מלהטיל אחריות על החברה הערבית על המהומות שפרצו ביומיים האחרונים. הוא אף תקף את המשטרה שלדבריו החלה את האירוע כשהשליכה רימוני הלם לעבר מפגינים בשטח מסגד, ואז איים "תיכנסו בנו ותמשיכו את מה שקורה…מגל עוד הוסיף כי "אם תתנהגו ככה, כך זה ייגמר, אם אתם שכחתם מה היה פה לפני 70 שנה כנראה שצריך להזכיר לכם..", וואלה חדשות, 12.5.21

קצין צה"ל ניצל מניסיון לינץ' בדרום: "נס שיצא מזה חי". קצין צה"ל שהיה בדרך לביתו הותקף הלילה לטענתו על ידי קבוצת צעירים בדואים שהשליכו סלעים לעבר הרכב בו נסע וניפצו את שמשותיו. לאחר שהאיץ הוא הצליח לברוח מהמקום בשלום, להזעיק את המשטרה ולהתקשר לאשתו, ששחזרה את הלילה הקשה: "במזל הוא יצא בחיים", שמעון איפרגן​|פז"ם| פורסם 11/05/21

האלימות בלוד: גרסת הצעירים הפלסטינים. הסיפור שמספרים הצעירים הפלסטינים בלוד הפוך למה שמספרים בתקשורת. המשטרה תוקפת ומשפילה אותם, העירייה נגדם, ואנשי הגרעין התורני מסתובבים עם נשק ומאיימים עליהם. על הציבור היהודי הם ויתרו: "הם יודעים ולא רוצים להבין"…הערב נמשכו העימותים בלוד. כ-200 מתנחלים מחוץ לעיר הגיעו למקום, והסתובבו ברחובות למרות העוצר שהוטל על העיר מהשעה שמונה בערב, כשהם חמושים בבקבוקי מולוטוב, מקלות ונשק. המתנחלים הסתובבו בלוד במשך כשעה ללא הפרעה, ותקפו את מסגד דהמש….", מאת: אורן זיו, שיחה מקומית,  12.5.2021

המבוגרים אופטימים, אך צעירי לוד נחושים לנקום: "העיר תבער עד שאחד מהם ימות". "אני לא יודע מאיפה הגיעה כל השנאה הזאת", אומר תושב לוד בן 50, וחברו מבטיח: "עוד שבוע תראה פה תור לחומוס". אבל נדמה שהצעירים חיים במציאות מקבילה. "זה לא ייגמר הערב ולא ייגמר גם כשהבלגן בעזה ייגמר. הפסקנו לפחד", ג'וש בריינר, הארץ, 12.5.21  ♦

עימותים בלוד לאחר הטלת העוצר; פעילי ימין תוקפים חנויות בבעלות ערבים בבת ים. כ-200 יהודים מנסים להתקרב לשכונת רמת אשכול בלוד ונהדפים על ידי המשטרה ■ בעכו המשטרה ביקשה מבעלי חנויות ערבים בכביש המוביל לעיר העתיקה לסגור אותן ■ בטבריה יהודים זרקו אבנים על מכונית של ערבים, כתבי הארץ, 12.5.21, 17:56

סגר לילי הוכרז בעיר החל מ-20:00. מפקד מחוז מרכז במשטרה הצהיר כי ייאסר על כל אדם לשהות במרחב הציבורי בעיר החל מהערב ועד לשעה 04:00 לפנות בוקר, וכי המשטרה תמנע כניסה ויציאה מעיר, להוציא מקרים חריגים. טל שלו ולירן לוי, וואלה, 12.5.21

"חיים משותפים"? זאת רק מכבסת מילים. "…מפתה לחשוב שהגורם המרכזי לאירועים הוא הפגיעה במעמדו של אל אקצא או הפגזות בעזה (שהיו להם השפעה ישירה על המצב כמובן), אך מתחת לפני השטח מבעבעים הגורמים לאירועים אלימים אלה מזה זמן, ולמעשה מאז קום המדינה…"הערים המעורבות" הן ערים שהמדינה השליכה אליהן פליטים מערים אחרות בעקבות המלחמה ב-48, לאחר שהפקיעה את בתיהם מכורח חוק נכסי נפקדים ושיכנה אותם בתוך בתים שהבעלות עליהם הועברה לידי החברות "עמידר" ו"חלמיש"..האירועים האחרונים, בהם מתייצבים אזרחי ישראל הפלסטינים להתנער ולתקוף, מותחים קו ישר מהחטא הקדמון של הנכבה והנישול ..", ז'נאן בסול, הארץ, 12.5.21

"רע לחיים המשותפים, רע לעתיד של הילדים". בוקר עגום בעכו אחרי ליל ההצתות והאלימות. כ-20 נקודות משטרה, מסעדות, מלון ומבנים נוספים הועלו באש ע"י מתפרעים ערבים. עובדי מסעדת "אורי בורי" שהגיעו בבוקר פרצו בבכי למראה ההריסות. הבעלים, השף אורי ירמיאס: "קיבלתי תמיכה מהווקף ומפוליטיקאים מקומיים. השפויים צריכים להילחם בקיצונים". ראש העיר ביקש סיוע משב"כ. נתניהו אישר הכנסת שתי פלוגות מג"ב לעיר: "אם צריך – נשתמש באגרוף ברזל", אחיה ראב"ד, YNET, 12.05.21 

מנהיגים ערבים ויהודים מהערים המעורבות קוראים היום ביחד: להרגיע את הרוחות. על הקריאה החשובה הזו, שיצאה מפורום מנהיגי הערים המעורבות של יוזמות אברהם, חתומים למעלה מתריסר חברי מועצות מלוד, עכו, חיפה, תל אביב-יפו, ורמלה, שבחרו לעמוד ביחד נגד האלימות משני הצדדים ולמען חיים משותפים. יוזמות אברהם בטוויטר, 12.5.21

ראשי הרשויות בשרון, יהודים וערבים, בקריאה משותפת אל תושבי השרון לחדול מכל מעשי האלימות ופגיעה ברכוש ובאנשי כוחות הביטחון. … "אנחנו עוברים תקופה קשה ומדאיגה בכל הנוגע למערכת היחסים העדינה והמורכבת בין אזרחים ערבים ויהודים. המאורעות האלימים של הימים האחרונים מדאיגים מאוד, ומדירים שינה מעיננו. רק על-ידי כבוד הדדי ניתן יהיה לאפשר חיים וצמיחה משותפת בירושלים ובארץ כולה. אנחנו פונים אליכם, כי אנחנו מרגישים שאנחנו נמצאים קרוב מאוד להתפשטות לכדי עימותים רחבים בין אזרחים." מתוך פוסט FB של המועצה המקומית כוכב יאיר צור יגאל, 12.5.21

"לראשונה לא מרגיש דו קיום בחיפה": הקריאות לחרם על ערבים מעמיקות את השסע. ברשתות החברתיות נשמעות קריאות בוטות להחרים עסקים של ערבים בכלל ובחיפה בפרט. הסוחרים והתושבים הערבים קוראים לפיוס: "זה כמו חלום בלהות, אנחנו מבואסים ומבוהלים". חד"ש ביטלה את ההפגנה שתוכננה להערב בוואדי ניסנס. ראש העיר: "נעבור את התקופה הקשה", יואב איתיאל, וואלה, 12.5.21, 13:36

"התפרעות אזרחי ישראל הערבים – חמורה שבעתיים מירי הרקטות מעזה, זה קרע קשה". 850 רקטות נורו לישראל מאז פרוץ מבצע שומר החומות, ובזמן שאזרחים רבים נמצאים במקלטים, נמשכים כל העת האירועים האלימים בערים המעורבות. הפרשן הצבאי רוני דניאל טוען כי לעומת הירי הרקטי מעזה שאיתו צה"ל יודע להתמודד, השבר ההולך ומעמיק בין האזרחים הערבים ליהודים הוא זה שצריך להדאיג באמת: "זאת ההצלחה הגדולה של חמאס בעימות הנוכחי", חדשות הבוקר|| פורסם 12/05/21 10:16

"פחד אלוהים, לא מפסיקים לירות": המהומות הקשות בלוד איבדו שליטה. המפכ"ל: "מצב שלא ראינו בעבר". בין עזה לירושלים – ביממה האחרונה הפכה לוד לחזית העימות • כוחות מג"ב הוזנקו לרחובות ומצב חירום אזרחי הוכרז בלוד • תושבי העיר מודאגים מהאירועים האחרונים, זועמים על התנהלות המשטרה – וחוששים לצאת מהבית: "מצפים שיעשו סדר, לא ייאמן מה שקורה פה" • שני תושבי העיר נהרגו כתוצאה מפגיעה ישירה בביתם, אביבית מיסניקוב|N12| פורסם 12/05/21 09:53

אוקטובר 2000, מאי 2021. "…אלא שבמקביל להידרדרות מול עזה, מתרחבת ומתפשטת מחאה אלימה ביישובים ערביים ובערים מעורבות ברחבי הארץ. רוח אירועי אוקטובר 2000 מרחפת מעל פני ההתנגשויות בין האזרחים לשוטרים, ומאיימת לחבל מחדש במרקם העדין והשברירי של החיים המשותפים, ובוודאי בתקווה הקלושה לממשלה הנשענת על שותפות יהודית־ערבית. האלימות הגיעה לשיאה בלוד וברמלה, אבל המחאה לא פסחה על יפו, חיפה ומוקדים רבים אחרים. ..", מאמר מערכת הארץ, 12.5.21

אב ובתו נהרגו מירי רקטות בכפר לא מוכר ליד לוד: "ביקשנו מקלטים, לא קיבלנו אישור". תושבי הכפר דהמש, שאין לו מעמד רשמי, מספרים כי ועדת התכנון והבנייה מנעה מהם לבנות מקלטים שיכלו להציל את חייהם של חליל ונאדין עווד שנהרגו מפגיעת רקטה: "לעובדי החקלאות יש מקלטים, ולנו אין – כי אנחנו לא בני אדם", רועי רובינשטיין, YNET,  12.05.21

יהודי בן 18 נדקר בידי ערבי ליד אזור העימותים בבאר שבע, מצבו בינוני-קשה. גבר בשנות ה-40 לחייו נפגע בעימותים כתוצאה משאיפת גז מדמיע. המשטרה השתמשה ברימוני הלם ועצרה שלושה. שוטרים הכניסו את המפגינים הערבים למעונות כדי להפריד ביניהם לבין מפגינים ימנים, אלמוג בן זיכרי, הארץ, 11.5.21

עוצמת העימותים בערים המעורבות היא תוצאה של תסכול שנבנה תקופה ארוכה. לצעירים הערבים, בניגוד לדורות הקודמים, נמאס לחכות לשוויון זכויות. מתוסכלים מהחשש מפגיעה בחופש הדת ומהסרטונים ברשתות החברתיות, הם מוכנים לפעול מיד ובלי פחד, ג'קי חורי, הארץ, 12.5.21

מציאות מורכבת: איך זה לגדל ילדים בלוד? המהומות בלוד גרמו ליהודים רבים להסתגר בבתים יחד עם ילדיהם • איזו התמודדות יש בשכונה מעורבת? אסף גולן מספר על הקשיים, אסף גולן, ישראל היום, 11/5/2021

מאות פעילי ימין תקפו ערבים ברמלה, המשטרה ירתה לעברם רימוני הלם. המפגינים, שנענו לקריאת ח"כ בן גביר ואנשי להבה, ניסו לפרוץ לעבר שכונה בעיר העתיקה שבה היו אתמול מהומות, יידו אבנים לעבר בתי ערבים ופגעו ברכבים שנהגו בהם ערבים, בר פלג, הארץ, 11.5.21

סמוטריץ': "להכניס את צה"ל לערים המעורבות ולהטיל בהן עוצר". יו"ר הציונות הדתית קורא להגיב לאירועים הביטחוניים ולהתפרעויות הערבים ברחבי הארץ על ידי סיוע של כוחות הצבא ליישובים המעורבים • "אלו לא הפרות סדר, מדובר במלחמה", כתב לרה"מ נתניהו ולשרים גנץ ואוחנה, אריאל כהנא, ישראל היום, 11/5/2021, 12:12, עודכן 11/5/2021  ♦

  ♦ צילום תמונת שער: תומר אפלבאום, הארץ   ♦  ♦

מהומות הר הבית הבעירו את היישובים המעורבים, ואשליית החיים המשותפים נסדקה. מיליציות של רעולי פנים כבשו אמש את לוד, ברמלה בתי כנסת הושחתו ואוטובוסים נרגמו באבנים, וביפו כבר התרגלו למהומות. אחרי לילה רווי במהומות ברחבי הארץ, עם משטרה שכמעט ולא נראתה באופק, ייקח זמן לשקם את הדו-קיום, ג'וש בריינר ובר פלג, הארץ, 11.5.21

כ-100 עצורים בעימותים בערים מעורבות; ריבלין: פגיעה במרקם החיים המשותף. בלוד יהודי נעצר בחשד למעורבות בירי שהביא למותו של תושב העיר, וברמלה אוטובוס נרגם באבנים ובית כנסת הוצת. עשרות בני אדם התפרעו הלילה בבית החולים אסף הרופא. מהומות נרשמו גם בשורת יישובים בצפון ובדרום, בר פלג וג'וש בריינר, הארץ, 11.5.21

התפרעויות ברחבי הארץ: צעיר ערבי נורה למוות בלוד, 8 פלוגות מילואים של מג"ב גויסו. עם ההסלמה במצב הביטחוני והתגברות העימותים באזור הר הבית, התגברו התפרעויות של צעירים בחברה הערבית ביישובים ברחבי הארץ. השר אוחנה והמפכ"ל החליטו על גיוס מילואים מידי של משמר הגבול. בלוד נעצר יהודי בן 34 בחשד לירי בצעיר, תושבי העיר הציתו מכינה קדם צבאית, צוות וואלה חדשות, 11.5.21  ♦

תיעוד: מפגינים בלוד החליפו את דגל ישראל בדגל פלסטין. גל התפרעויות במגזר הערבי: עשרות צעירים ערבים הפגינו, חסמו כבישים והציתו חפצים. ברמלה הותקפו תושבים יהודים ואוטובוס אגד. בלוד הוצת עץ סמוך לנקודת משטרה. בשתי הערים נעצרו 16 חשודים… עשרות צעירים ערבים הפגינו אמש (ב') ברחובות רמלה ולוד. המפגינים חסמו כבישים, יידו אבנים ואף תועדו מחליפים דגלי ישראל בדגלי פלסטין…", רועי רובינשטיין, YNET,  11.05.21

בשלטון המקומי, ערבים בקואליציה זו לא מילה גסה. בזמן ששאלת המפלגות הערביות בממשלה מעוררת מחלוקות באופן תמידי, בערים המעורבות רשימות ערביות תמיד השתלבו לצד היהודיות. שהירה שלבי, סגניתה החדשה של ראש עיריית חיפה, מסבירה בהסכת "מרחאבית", מדוע מה שלא עובד ברמה הלאומית, עובד ברמה המקומית, ערן זינגר, כאן חדשות 11, 08 במאי 2021

שהירה שלבי מסיעת חד"ש מונתה לסגנית ראש העירייה. היסטוריה בחיפה: חברת מועצה ערבייה מונתה לסגנית לראש העירייה. מועצת העיר אישרה לפני שעה קלה את מינויה של חברת המועצה מסיעת חד"ש, שהירה שלבי, לסגנית ראש העירייה בשכר. 16 הצביעו בעד, חמישה נגד, וחמישה נמנעו, מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והקריות,  4.5.21 20:18

חשש בחד"ש שמינויה של שלבי לסגנית ראש העיר לא יאושר. בחד"ש נפגשו עם חברים מהאופוזיציה בניסיון להשיג רוב למינוי שלבי לסגנית. החשש הוא כי הקואליציה לא תצביע פה אחד והמינוי ההיסטורי לסגן ראש עיר ערביה לראשונה בתולדות העיר – לא יעבור. יו"ר חד"ש, רג'א זעאתרה: " בעיר כמו חיפה זה לא רק עניין של קואליציה-אופוזיציה, אלא אמירה ערכית וחברתית בעיר שמתהדרת בחיים המשותפים", בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 2.5.21

מאות זכאים ערביי יפו מתחרים על 28 דירות מוזלות. כעשור לאחר שהכריזה על קידום פרויקט דיור בר השגה לאוכלוסייה הערבית, במסגרתו זכאים יוכלו לרכוש דירות בהנחה של 30% ממחיר השוק, ושבוע לאחר המהומות בעיר על רקע מכירת נכסי נפקדים, נפתחה בשבוע שעבר הגרלה לפרויקט של עיריית ת"א. העלות: עד 1.6 מיליון שקל, הילה ציאון, YNET, 03.05.21

הם עושים בניינים במיליונים, ואותנו זורקים לרחוב. נור דסוקי נדרשת לפנות דירה בבעלות המדינה שבה היא גרה, שבמתחם שבו היא ממוקמת יוקם פרויקט במסגרת מחיר למשתכן. אחמד וסאמר אל-גמל, שניהם נכים, מתבקשים לעבור מדירת הדיור הציבורי המוזנחת שלהם לדירה שכורה, עם סיוע של המדינה. אטרש גר בדירה שמוגדרת נכסי נפקדים, ורק לאחרונה התברר לו שהמדינה החליטה להעמיד אותה למכירה. שלושה סיפורים על מצוקת הדיור שמאיימת להוציא את תושבי יפו לרחובות, בר פלג, הארץ, 29.4.21

שער ליפו: המשפחות היהודיות ומוסלמיות שמוכיחות שאפשר אחרת. בבית יפה ברחוב שטרנהרץ בשכונת עג'מי גרים מוסלמים ונוצרים, יהודים דתיים וחילונים, עולים וצברים. הילדים משחקים בחצר, המבוגרים מארחים ומתארחים; אך האידיליה בבניין המשותף מתנפצת ברחובות המתוחים. דיברנו עם השכנים – דליה וגבי, ראדה ומוחמד, חיה, עדי, אסי, עופר וברק – על חששות כלכליים והזנחה שלטונית, על פשיעה ואלימות לאומנית, וגם על חלומות קטנים: לקנות דירה, ליהנות מהים, ואולי לאכול יחד ארוחת שבת, מאת   רחלי מלק-בודה, מקור ראשון,  י״ט באייר ה׳תשפ״א, 01/05/2021

פלישה, חצי פלישה, מבט אחד יהיר. התושבים הערבים המקומיים לא מאמינים בדו קיום. אנו הולכים ונדחקים החוצה מהקיום שלנו בעיר ובבתים ובלשון ובגוף שגדלנו בהם. לא נותר בנו קיום, רק טראומה וזעם על הגזל. בעקבות הסדרה "המדריך לג'נטריפיקציה"..האשליה הבורגנית של התקיימות ב״דוּ״ היא אמנם אמביציוזית, אך למעשה נוטפת בורות. המשלים את עצמם מדמיינים מציאות משותפת בין ערבים ליהודים, אך בפועל זו תורמת לגסיסתה של האוכלוסייה המקומית שלכודה ממילא בין חומות של אפליה שיטתית ממסדית ארוכת שנים ושאין לה מקום אחר לחיות בו…", נסים ג' אבו סרארי , העוקץ, 26.04.21 [עוד על אירועי יפו, אפריל 2021, ראו בהמשך]

אתגר הערים המעורבות מונח לפתחה של הממשלה שתקום. התפיסות והיחס כלפי הערבים תושבי הערים המעורבות, שנפלו בין הכסאות בכל התוכניות הממשלתיות, הם כמי שישפיעו לרעה על צביונן של הערים. האתגר עומד כעת לפתחה של הממשלה שתקום, שצריכה להשקיע ולכלול בתוכניותיה לצמצום הפערים גם את הערבים בערים המעורבות, עו"ד עודד רון, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 25.4.21

התפרעויות בבירה: ערבים יידו אבנים ובקבוקים לעבר השוטרים | פעילי ימין: "מוות לערבים". בהפרות סדר סמוך לשער שכם, נפצע שוטר מיחידת הפרשים מאבן שהושלכה ופגעה בפניו. המשטרה נערכה בכוחות מתוגברים להפגנות בירושלים, הן של יהודים והן של ערבים, ומאוחר יותר פיזרה את שני הצדדים בעזרת אמצעים לפיזור הפגנות, אלעד הומינר, חדשות כיפה, י באייר התשפא, 22 באפריל, 2021 23:38

גורמים פוליטיים מנסים לייצר תחושת מלחמה בין יהודים וערבים בערים המעורבות. האלימות הגואה בתקופה האחרונה בערים מעורבות ברחבי הארץ לא מגיעה משום מקום • נוכח מגמות של הגירה מעיר לעיר, בעיקר בחברה הערבית הסובלת ממצוקת דיור קשה ביישובים הערביים, בעשורים הבאים נראה ערים נוספות הופכות למעורבות, עם אוכלוסיות משמעותיות של יהודים וערבים שידורו אלה לצד אלה, רות לוין חן (יוזמות אברהם), גלובס, 22.4.21

ארועי יפו – אפריל 2021 – ראו בהמשך העמוד:

עיירית ב"ש סגרה את המולתקא, אנחנו נפתח אותו מחדש. אחרי 15 שנה של פעילות, נאלצנו לפנות את המרתף בבאר שבע ששימש מקום לפעילות יהודית-ערבית בנגב בגלל התנכלות מהימין. אבל הסגירה לא משנה את העובדה שבאר שבע היתה ונשארה עיר דו-לאומית, מאת: חיה נח, שיחה מקומית,  21.4.2021

ראש העיר לוד קרא להשבית את העיר בשל הפשיעה, חברי המועצה הערבים הודיעו שיתפטרו. יאיר רביבו איים להקפיא את הפעילות בעיר מול החברה הערבית ואף הציע פרס כספי לתושבים שימסרו מידע על מי שיורה זיקוקים. בתגובה, ששת חברי המועצה הערבים הודיעו על התפטרותם: "זו הכרזה על מלחמה דתית", בר פלג, הארץ, 21.4.21

העליון דחה ערעור של הורים שדרשו להקים בית ספר ערבי בנוף הגליל. שופטי העליון החליטו להותיר על כנה את פסיקת המחוזי לפיה אין להורות לעירייה להקים בית ספר ערבי יסודי בעיר. השופט גרוסקופף פסק לדחות את הערעור, אולם הבהיר כי המצב שבו שליש מילדי נוף הגליל לומדים במוסדות פרטיים או מחוץ לעיר "אינו תקין", נעה שפיגל ונטעאל בנדל, הארץ, 20.4.21

אירועי יפו (אפריל 2021):

  • התסיסה ביפו מובנת וצפויה. למה עיר שיש בה יותר מ-95% יהודים זקוקה ל"ייהוד"?  מעמד הביניים נוהר ליפו, ודוחק את האוכלוסייה המקומית והערבית ברובה החוצה ■ תוסיפו לתבשיל המבעבע הזה גם כמה גרעינים תורניים שהתיישבו בלב ריכוזי אוכלוסייה ערבית במקום, ותקבלו סכסוך מתמשך… כאן, כמובטח, מצטרף לתמונה המתח הלאומני, כי בישראל, חלופות המגורים של הציבור הערבי מצומצמות ומוגבלות. בעוד שהיהודי פונה לשכונה אחרת, לגבעתיים, להרצליה או לחולון – בפני הערבי אין כמעט אפשרויות.", רון חולדאי (ראש עיריית תל אביב – יפו), דה מרקר, 6.5.21
  • החברוניזציה של יפו. "…ההתנגשות מהווה למעשה מפגש ראשון בזירה הציבורית בין שני תהליכים מקבילים שיפו עוברת: תהליך הג'נטריפיקציה המעמדית, ותהליך ההתרחבות של נוכחות יהודית. האירוע האלים מיצב את המתנחלים כקורבן הזקוק להגנה, תוך יצירת קואליציה גלויה בינם לבין המשטרה. בדומה לתהליך שהובילו המתנחלים בחברון, שמרגע שביססו את מעמדם כמי שזקוקים להגנה הם זכו להתגייסות המדינה….האירוע המצער הנוכחי לא צץ יש מאין. גרעין ההתיישבות העירוני הוא שחקן פוליטי בעיר המשלב לאומיות עם ג'נטריפיקציה. ניתן לכנות תהליך נפיץ זה "אתנו־ג'נטריפקיציה", משום שהוא קושר בין נדל"ן ובין זהות יהודית. ..", ד"ר דניאל מונרסקו וד"ר יעל שמריהו נשורון, הארץ, 30.4.21
  • לשני עמים: ביקור בבניין אחר ביפו. שכנים מכל המינים מתגוררים יחד בשכונת עג'מי, ןמצליחים לשמר בחצר ובסלון דו-קיום עם אופי, מאת   רחלי מלק-בודה, מקור ראשון,  י״ז באייר ה׳תשפ״א, 29/04/2021
  • "רוב האוכלוסייה חיה איתנו בשלום, במיעוט הקיצוני המשטרה תטפל". הרב אליהו מאלי שהותקף השבוע ביפו מסכם עשור וחצי של פעילות בעיר, ומקווה שהאירוע הקשה מאחוריו: "גם המתנגדים לנו מבינים שאנחנו עושים כאן דברים טובים", מאת   ריקי רט, מקור ראשון,  י״א באייר ה׳תשפ״א , 23/04/2021
  • "אומרים לך בחיוך – 'אתה לא תהיה פה'": יפו בנקודת רתיחה. צפו. יפו היא לרוב סמל לדו קיום בין יהודים לערבים. השבוע, התלהטו שם הרוחות והעיר המעורבת הפכה לזירת מאבק ואלימות. הרב ומנכ"ל הישיבה בשכונת עג'מי הותקפו על רקע טענות שהם מנסים לדחוק את הערבים מיפו ולייהד את השכונה. כתבתו של אמיר גרא, מתוך "השבוע" , כאן חדשות ,23.04.21
  • יפו בוערת يافا مولعة. אתגר הערים המעורבות מונח לפתחה של הממשלה שתקום. تحدّي المدن المختلطة ينتظر الحكومة القادمة….בפתח דברים, צריך לומר את המובן מאליו: תקיפת הרב אליהו מאלי ביפו ראויה לכל גינוי. אלימות, על כל סוגיה, לא צריכה להתקבל בסובלנות על ידי הציבור ורשויות אכיפת החוק. לצד זאת, חשוב לזכור כי המתחים שהגיעו לשיא השבוע, עם תקיפתו החמורה של הרב וההפגנות שבאו בעקבותיה, התרחשו על רקע כעס מתמשך של תושבי יפו הערבים על מכירת נכסי נפקדים, המשמשים כיום כדיור ציבורי בו מתגוררים דיירים ערבים שאינם יכולים לממש את זכותם לרכוש את הדירה…", עו"ד עודד רון (המכון הישראלי לדמוקרטיה), הזירה – الساحة הארץ, 22.4.21
  • התוקף ה"לא גזעני" מיפו פועל לשחרורה "מכיבוש" ומעריץ את היטלר. בית המשפט קבע כי התוקפים ביפו לא פעלו ממניע לאומני, אך שיטוט קצר בעמוד הפייסבוק שלו חושף לא מעט תכנים אנטישמיים… הדפדוף של המניע הלאומני, הגזעני והאנטישמי היה מהיר מאוד. מהיר מדי. כי בסיפור של שני התוקפים, בני משפחת ג'רבוע, יש הרבה לאומנות ושנאת יהודים…עו"ד מחמוד נעאמנה, המייצג את אחמד ג'רבוע מסר בתגובה: "מה שמפורסם בפייסבוק לא קשור לאירוע. אני לא ראיתי את הדברים האלה, אבל האירוע הספציפי הזה איננו על רקע העמדות בפייסבוק. ..", מאת   ישי פרידמן, מקור ראשון,  י׳ באייר ה׳תשפ״א, 22/04/2021
  • החשודים בתקיפת הרב מאלי ביפו שוחררו למעצר בית: "המניע אינו גזעני". שני תושבי העיר בשנות ה-30 לחייהם, שתועדו מבצעים את המעשה החמור – הובאו לדיון בבית המשפט, שם הוחלט לשלוח אותם למעצר בית של 5 ימים בתנאים מגבילים • השופט קבע: "מקור הסכסוך – אינו גזעני" • בצל אירוע התקיפה – השטח בוער: שורה של עימותים אלימים ביפו בין יהודים לערבים, ברהנו טגניה|N12| 21/04/21
  • בין הנדל"ניסטים למתנחלים, הערבים נדחקים מיפו. באירוע שבו הותקפו אנשי ישיבה ביפו הצטלבו שני תהליכים מקבילים: העובדה שעמידר מוציאה למכירה את הבתים שתושבי יפו גרים בהם, והתרחבות הפעילות של המתנחלים היהודים בעיר. "יפו נמצאת במצב הכי קשה מאז הנכבה", אומרים שם, מאת: אורן זיו, בכר זועבי ומירון רפופורט, שיחה מקומית,  21.4.2021
  • עבור תושבי יפו הערבים, מכירת הנכסים היא ניסיון להוציא אותם מהעיר. בנכסי הנפקדים ביפו גרות לרוב משפחות במעמד סוציו-אקונומי נמוך שלא מצליחות להשיג מימון לקניית בתיהן. לאחר שנים, גם בעירייה החלו להתייחס לנושא ברצינות. "עמידר ורשות מקרקעי ישראל יבעירו את השטח על כלום", אמר בכיר בהנהלת העירייה ל"הארץ", בר פלג, הארץ, 20.4.21
  • זו היא יפו: להבחין בין הכעס לכאב. "…הערים המעורבות היו תמיד המקומות הרגישים ביותר של הסכסוך היהודי־ערבי על הארץ, עוד הרבה לפני שקמה המדינה. כך היה ביפו, בירושלים, בחברון, בטבריה, בחיפה ובצפת. שם גם ניטשו הקרבות הראשונים של מלחמת העצמאות, כאשר עוד התנהלה, בין החלטת האו"ם על חלוקת הארץ לבין הכרזת המדינה בפועל, כמלחמת אזרחים – ולפני שהפכה לעימות בין מדינת ישראל לצבאות ערב… אנשי הישיבה, כמו גם ישיבות אחרות הפועלות בערים מעורבות, פועלים במוצהר למען "ייהודה" של העיר. זו, כמובן, זכותם, אבל מי שרוצה להתמודד עם שורשי המשבר, ולא רק עם קצה הקרחון האלים שלו, צריך לשאול את עצמו בכנות: לו אני במקום הערבים, מה הייתי עושה?…", יאיר שלג, מקור ראשון, 20.4.21
  • תושב יפו אירח לארוחה את ניב שהותקף בעיר: "הוא צריך להרגיש בטוח". לארוחת האפטאר שמסמלת את סיום היום של צום הרמדאן בבית משפחת משהראוי הצטרף ניב, שהותקף בידי עשרות ערבים בתחילת השבוע. "הזדעזעתי, אמרתי שאני חייב להתנצל בפניו", סיפר אחמד, שהזמין את ניב לביתו. האחרון הודה לו: "אלו הרגעים היפים שאני לוקח", איתי בלומנטל, YNET,  20.04.21
  • בלי טיפול שורש לבעיות ביפו, פיצוץ בעיר תמיד נמצא מעבר לפינה. תחושת ביטחון אישי ירודה, צעירים חסרי תעסוקה ומצוקת הדיור בעיר הן הסיבות המרכזיות לסיר הלחץ היפואי שהתפוצץ שוב שלשום…העיר יפו סערה שלוש פעמים ב–12 החודשים האחרונים… בעיריית תל אביב גיבשו בחודש שעבר תוכנית חירום חברתית ליפו… עם זאת, מי שהודה בכישלון העירייה להגברת תחושת הביטחון האישי של תושבי יפו הוא לא אחר מראש העיר רון חולדאי…", בר פלג, הארץ, 20.4.21
  • הפגנת הזדהות הערב עם התושבים הערבים. אתמול נרשמו עימותים אלימים לאחר שלפני יומיים הוכה רב מישיבת הסדר הממוקמת בלב עג'מי. המפגינים המקומיים מוחים על מכירת נכסים שהיו בבעלות ערבית, מערכת טיים אאוט, 19.4.21
  • חולדאי על העימותים ביפו: התעלמות הממשלה משרתת את התסיסה. ראש העיר הגיב לראשונה לאירועים האלימים, התייחס למשבר הדיור של האוכלוסייה הערבית וקרא להרגעת הרוחות. "לא אשתתף בקרקס התקשורתי שצובע בשחור-לבן", מערכת טיים אאוט, 19.4.21
  • מנסה לדבר עם המתפרעים – ונרגם באבנים: תיעוד חדש מיפו. ליל המהומות: הצעיר שהיה בדרכו לגלידריה צולם בזמן שהותקף על-ידי ההמון הזועם שהתאסף סביב רכבו. התוקפים התקרבו אליו בזמן שפתח את הדלת – השליכו עליו אבנים ובעטו בו. חולדאי שוחח עם ההנהגה הדתית והערבית: "לא נשלים עם אף גילוי של אלימות, מחויבים לשימורה של יפו כסמל של חיים משותפים", איתי בלומנטל, YNET,  19.04.21
  • הטרמפיסטים של יפו. התקיפה של הרב מאלי ושל מנכ"ל הישיבה ביפו היא אירוע חמור. אלימות מכל סוג היא ראויה לגינוי, ויש למצות את הדין עם התוקפים. אבל הרי הרוחות אינן סוערות סביב האירוע עצמו, אלא בעקבות מחול השדים הגזעני שמתחולל סביבו, המתודלק על ידי גורמים אינטרסנטיים שרוצים להבעיר את השטח – ככל הנראה מסיבות פוליטיות ארציות – על הגב של התושבים בערים אלה.", ד"ר ת'אבת אבו ראס ואמנון בארי-סוליציאנו (יוזמות אברהם), הארץ, 19.4.21
  • "מתנחלים באו לתקוף את האוכלוסייה הערבית ביפו". יום לאחר אירועי האלימות ביפו, ח"כ סאמי אבו שחאדה מאשים בכך את "פרויקט ההתנחלות" שפועל בעיר • הח"כ מהמשותפת קרא להעמיד לדין את מי שתקף את הרב • "המשטרה שיתפה פעולה עם הרצון של המתנחלים לנקום את המכות שקיבל הרב מאלי", עופר חדד, חדשות 12, 19/04/21
  • הדו-קיום יימשך, אבל נדרש צמצום פערים. לכולנו ביפו יש שכנים, ערבים כיהודים • אך לא זכור לי פרויקט רציני אחד שבא לפתור את בעיית הדיור של התושבים הערבים הוותיקים של יפו • דעה, ד"ר יוסף משהראוי, ישראל היום,  19.04.2021  ♦
  • "תקיפת הרב מאלי זו עזות מצח וחוצפה, לא משנה אם זה היה יהודי או ערבי". ברקע תקיפת הרב אליהו מאלי על ידי ערבים ביפו התייחס זאב שרון, ראש המכינה "ארזי הלבנון", למהומות האלימות בעיר: "הקטע הלאומני זה שטויות. אם יהודי היה תוקף אותי הייתי תוקף בחזרה… כראש מכינה שנמצאת בשכונת עג'מי ביפו הריני להכריז בזאת הגענו ליפו כי היא יפה. הגענו ליפו כדי לחדש את החיים היהודיים. כי יש כאן בתי כנסת ריקים, אוכלוסיה מזדקנת וצעירים שעזבו. וזה פשוט זול. לא ערבים ולא התנחלויות ולא כל הסיפורים שאתם שומעים בתקשורת".מעריב אונליין 19/04/2021  ♦
  • הבעיה ביפו היא המדיניות, לא התושבים. ההפגנה אמש ברחוב יפת היא עוד חולייה בשרשרת ארוכת שנים של נישול וגזל ממסדי, בניסיון לייהד את יפו ולהפוך אותה לעיר לעשירים בלבד. שוחחנו על האירועים עם הפעיל הוותיק עבד אבו-שחאדה ועם קרן שעיו, אחת מיוצרות הסדרה החדשה "המדריך לג'נטריפיקציה", תמי ריקליס ויונית נעמן, העוקץ,  19.04.21

כך נדחקים התושבים הוותיקים של יפו לטובת תאוות בצע, לאומנות וגזענות. הסדרה "המדריך לג'נטריפיקציה", שעלתה אתמול בהוט 8, מראה כיצד תהליכי "התחדשות עירונית" שנראים תמימים מאפשרים לכולם להרוויח – מלבד לתושבים המקומיים…הטענה שההתחדשות העירונית אמורה כביכול לשפר את מצבם של דיירי השכונה מתנפצת מול המציאות, כאשר מתברר שהדיירים הוותיקים לא מצליחים להישאר במקום כדי ליהנות מההתחדשות הזאת…", שני ליטמן, הארץ, 13.4.21

אפשרות יפואית. למדתי בבתי ספר יפואיים לצד תלמידים שלא היה להם סנדוויץ' לארוחת הצהריים, שהתעייפו מניסיונותיהם לפצח את האלף-בית הערבי. בשנות התיכון החלה להירקם בתוכי כמיהה להתחבר למעגלים שבעים וקוראים. עם הגיעי לאוניברסיטה העברית חברתי לחוגים החילוניים, ששאפתנותם הפוליטית והביטחון שבו נעו בקרב הרוב היהודי בקמפוס הקסימו אותי. החבאתי אז את שטיח התפילה במעמקי ארון הבגדים בחדרי במעונות וזנחתי את הערבית היפואית השזורה בעברית לטובת ערבית צחה. כשחזרתי לביקורים בעיר הולדתי גיליתי שבעיני חלק ממכריי השתכנזתי; נהייתי יותר פלסטינית, אבל איכשהו גם פחות יפואית,, זהייה קונדוס, "הזמן הזה", מכון ון ליר, פברואר 2021

המחוזי בחיפה: השימוש בחוק הלאום בדחיית התלמידים הערבים שגוי מהיסוד. נשיא בית המשפט העביר ביקורת חריפה על פסיקת ביהמ"ש השלום נגד דרישת ילדי כרמיאל לקבל החזר נסיעות לבית ספר מחוץ ליישוב, שהתבססה על חוק היסוד. "האופן בו עשה שימוש בחוק עלול לגרום לפגיעה באמון הציבור", קבע…והוסיף כי "זכותם של המערערים והוריהם לבחור בחינוך בשפה הערבית". לדבריו, אם היו ההורים רושמים את ילדיהם ללימודים מחוץ לכרמיאל במוסדות חינוך רשמיים המצויים ביישובים שבמיפוי הבין-יישובי, לרבות בענה וראמה שם נרשמו, הם היו זכאים למימון הסעותיהם בהתאם להנחיות בחוזר המנכ"ל. אך משבחרו הורי המערערים משיקוליהם שילדיהם ילמדו דווקא במוסדות חינוך לא רשמיים, עליהם לשאת במימון הסעתם ואין בבחירתם כדי לחייב את עיריית כרמיאל להסיעם או לממן את הוצאות נסיעתם. הוא החליט כי לפנים משורת הדין אין צו לתשלום הוצאות בערעור…", יואב איתיאל, וואלה, 4.2.21
גל הצתות כלי רכב בלוד: ראש העירייה האשים וקרא לשב"כ לחקור. משאיות של העירייה ורכבים פרטיים הוצתו בשכונת גני אביב בלוד, ויאיר רביבו האשים גורמי פשיעה בעיר שביצעו "פעולת תג מחיר", לדבריו, בשל הריסת העירייה מבנים לא חוקיים…ההצתות מגיעות ככל הנראה בשל החלטת העירייה להרוס שורת מבנים לא חוקיים ברחבי העיר. בין המבנים גם בתי עסק של משפחת פשע מהמגזר הערבי בלוד…", אלון חכמון, מעריב, 24/12/2020

הדרה לשונית: הערים מעורבות, העירייה דוברת רק עברית. בלוד, בעכו, בחיפה ובערים אחרות, שיעור ניכר מהתושבים הם ערבים, ובקרב התושבים היהודים, רבים דוברים רוסית או אמהרית. למרות זאת, המענה במוקד העירייה ניתן רק בעברית. אם בגביית ארנונה כולם שווים, גם בשירותים הם צריכים להיות שווים, מאת: נסרין מורקוס, שיחה מקומית,  21.12.20

העירייה אישרה הקצאה לגן ילדים בחיואר. גן הילדים החדש של עמותת חיואר לחינוך אלטרנטיבי יוקם ברחוב הירוק בשכונת עבאס. חברת מועצת העיר שהירה שלבי מסיעת חד"ש: "זה הישג חשוב לא רק לעמותה ולמיזם החינוכי החשוב הזה אלא גם לציבור הערבי כולו שסובל ממחסור במסגרות חינוך לגיל הרך", מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 4.12.20 08:12

90% מהתלמידים הערבים בנוף הגליל נאלצים ללמוד מחוץ לעיר: "זה גם ביתנו". למרות חלקם ההולך וגדל, יותר מ-90% מהתלמידים הערבים בנוף הגליל נאלצים ללמוד מחוץ לעיר. ההורים נאבקים על פתיחת בי"ס ממלכתי-ערבי, אך בעירייה בטוחים שאין בכך צורך. הם מחכים להכרעה בערעור שהגישו ולא מתייאשים: "אם זו עיר משותפת, אנו צריכים להרגיש שזה גם ביתנו", יואב איתיאל, וואלה, 5.12.20

ביהמ"ש הכשיר מחיקת תביעה של ילדים ערבים מכרמיאל באמצעות חוק הלאום. בתביעה, מבקשים שני אחים מביהמ"ש להורות לעירייה להחזיר להם את התשלומים על הסעות למוסדות ערביים מחוץ לעיר, שבהם הם נאלצים ללמוד בלית ברירה. הרשם הבכיר טען כי מצב כזה עשוי "לפגוע בצביונה של העיר" כי יעודד ערבים להתגורר בה. אביהם של הילדים: "לא ציפיתי לגזענות כזו בחסות החוק. הנימוק הוא שזו עיר יהודית", נעה שפיגל, הארץ, 30.11.20

רבע מתושבי נוף הגליל הם ערבים, אך העירייה מסרבת להקים להם בית ספר בשטחה. העליון ידון בערעור על פסק הדין שקבע כי אין חובה להקים בי"ס ערבי בנוף הגליל, על אף שגרים בה אלפי ילדים שנאלצים להתחנך ביישובים סמוכים. זו העיר המעורבת היחידה בארץ ללא מוסד חינוך ערבי, אך בעירייה טענו: "אין ביקוש". סגן ראש העיר הבטיח: נקים בי"ס בשפה הערבית, יואב איתיאל ואלי אשכנזי, וואלה, 11.11.20

ראש העיר לוד איים לנתק מהחשמל תושבים שמעורבים בתקריות ירי. יאיר רביבו איים תחילה לגרש מעירו עבריינים, אך בהמשך הבהיר שאינו תומך בענישה קולקטיבית ושיפעל נקודתית נגד מי שבתיהם מחוברים שלא כחוק לתשתיות עירוניות. "אם יהודים ירו, גם ליהודים נעשה את זה", אמר…", בר פלג, הארץ, 29.10.20

חד"ש מבקשת את סגנות ראש העיר כבר כעת. לנוכח הדחתו של הרב דובי חיון וההערכות על צירופם של חברי אופוזיציה לקואליציה, בסיעת חד"ש מתכוונים לפנות לראש העיר עינת קליש רותם ולבקש להקדים את מינויה של שהירה שלבי לסגנית ראש העיר, מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 21.9.20

מבחן אום-כולתום: תרבות ופוליטיקה בסיפור של רחובות העיר חיפהامتحان أم كلثوم: الثقافة والسياسة في قصة شوارع مدينة حيفا. "…מבחן אום כולת'ום מזמן לחיפה ולערים מעורבות אחרות בישראל שאלה מהותית: איזה סיפור ראוי שיספרו רחובותיה של עיר מעורבת..", עינת לוי, הזירה – الساحة הארץ, 21.9.20

"עיר שסועה לה יחדיו": מסע בין גבולות ההיסטוריה, התרבות והשפה של יפו. האנתרופולוג דניאל מונטרסקו משוטט בספרו ביפו, הקרועה בין דימויים, נרטיבים ופערים חברתיים. זהו מחקר עשיר הכתוב בלשון סוחפת ובוחן את מקומם של הפוליטיקה, הכלכלה, האמנות וחיי הלילה בעיר המעורבת, שהיא הרבה יותר מאשר החצר האחורית של תל אביב, ורד לי, מוסף ספרים הארץ, 17.9.20

דרישה מראש העיר לגנות אמירות של קורן נגד זעאתרה ושלבי. חברות מועצת העיר חדוה אלמוג וסופי נקש מסיעת יונה יהב וצעירי חיפה שלחו לראש העיר עינת קליש רותם מכתב שבו הן דורשות ממנה לגנות את האמירות שנאמרו בישיבת מועצת העיר אשר התקיימה ב-27 ביולי על ידי חבר הקואליציה גרי קורן מסיעת חיפה ביתנו לעברם של שני חברי קואליציה אחרים – רג'א זעאתרה ושהירה שלבי מסיעת חד"ש….השתיים הוסיפו כי "חיפה היא עיר מעורבת של יהודים וערבים והיתה תמיד עיר של דו קיום. לא נראה לנו שחברי מועצה, במיוחד בעיר מעורבת אשר מייצגים מגוון רחב של אוכלוסיות, צריכים להשמיע או לשמוע אמירות מסוג זה. …", בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 18.8.20

קרבות על מוסר, כבוד ועצבים גבוהים בפייסבוק של יפו. דיון סביב תקיפת שני גברים בנמל יפו הידרדר לעימות מילולי וירטואלי שהציף היטב את מכלול הקונפליקטים של העיר ומספק הצצה אל הדינמיקה של המתחים והחיכוכים בחברה הישראלית, ד"ר דניאל מונטרסקו, בלוג הארץ, 13.8.20

"המאבק על אל-אסעאף הוא מאבק על הזהות של יפו". ההפגנות ביפו נגד הניסיון של העירייה להרוס את בית הקברות מתרחשות כבר חודש ונענות באלימות משטרתית קשה. "עיריית תל אביב רגילה לרמוס אותנו, כאילו אנחנו לא כאן", אומרים פעילים פלסטינים. "המפגינים בבלפור מרגישים שיש מי ששומע אותם. ההפגנה שלנו היא גם על עצם הזכות להפגין", מאת: עלמה מרים כץ, שיחה מקומית,  8.8.2020

סגירת מתחם המנגלים בפארק: תגובות כועסות במגזר הערבי, בעירייה מבהירים שאין קשר לחג הקורבן. סרטון שצילם תושב העיר יעקב אמיר מהמתחם הסגור שותף במגזר ועורר כעס גדול. סגן ראש עיריית כפר סבא, דני הרוש, מדגיש שהמתחם נסגר כדי למנוע התקהלויות ויישאר סגור עד להודעה חדשה: "זו בושה שמישהו בכלל מנסה להכניס עדתיות או גזענות לכפר סבא", אריה אברמזון ורועי הדרי, צומת השרון כפר סבא, 4.8.20

נוער יהודי וערבי עובד יחד: נוף הגליל בפתרון מאחד לחופש הגדול בקורונה. 300 בני נוער ערבים ויהודים מהעיר החלו השבוע לעבוד בניקיון במקום פנסיונרים שנמצאים בקבוצת סיכון • הנוער מרוצה שיוכל להרוויח משכורת לסייע להוריהם בהוצאות הקיץ • כמו כן, הם מברכים על הפרוייקט שיפיג את השיעמום של החופשה השונה: "כמה אפשר לשבת בבית ולראות סרטים בנטפליקס?" פוראת נאסר|N12| פורסם 21/07/20

תוכנית של ועדת הקליטה מאיימת להצית מתיחות בערים המעורבות. ועדת העלייה והקליטה של הכנסת המליצה על תוכנית לעידוד מעבר של עולים לערים המעורבות על ידי מתן תמריצים כלכליים. חברי מועצה ערבים: מדובר ביוזמה מזיקה. משאבי העירייה צריכים לשרת את כלל התושבים, מאת: ודיע עואודה, שיחה מקומית,  19.7.20

שוב עימותים ביפו סביב פינוי בית הקברות העתיק: שוטרים ירו גז מדמיע ורימוני הלם, ארבעה מפגינים נעצרו. המפגינים חסמו כבישים והציתו פחי אשפה בעיר • המשטרה השתמשה גם במכת"זית פינוי המחאה, שלטענתה לא אושרה על ידה, ערן זינגר ודניאל אלעזר, כאן חדשות, 19 ביולי 2020

מצעד איומים נגד היהודים ביפו. תחת אבטחת שוטרי יס"מ קראו עשרות מוסלמים ביפו קריאות קצובות 'חייבר חייבר יא יהוד", זיכרו יהודים את קרב חייבר, צבא מוחמד יחזור. שמעון כהן , ערוץ 7, כ"ז בתמוז תש"פ 19/07/2

רחוב אום כולתום בחיפה: "הישג לערבים". חבר מועצת עיריית חיפה אומר כי שמות ערביים של רחובות יפריכו הנרטיב הציוני על ארץ שהייתה ריקה מתושבים. דלית הלוי , ערוץ 7, כ"ג בתמוז תש"פ 15/07/20

ועדת העלייה והקליטה: להפנות עולים חדשים לערים מעורבות. כך מציעה ועדת העלייה והקליטה, ביוזמת ח"כ אופיר כץ. יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן: לשקול מתן מענק מותנה במגורים של חמש שנים בעיר… יו"ר הוועדה, דוד ביטן (הליכוד) הדגיש כי "אכן יש תוכנית, אך חובה לעבות אותה ולכוון אותה לערים אלו…", חדשות הכנסת, 13.7.20, כ"א תמוז, תש"ף

רמלה הערבית? בעיר המעורבת החליטו לשנות את שמות הרחובות לזכרם של זמרים ערבים. ועדת השמות בעיריית רמלה החליטה בצעד תקדימי לשנות את שמותיהם של מספר רחובות בשכונה מעורבת בעיר, כך שיקראו על שם זמרים ערביים, שבין יתר מילות השירים שכתבו ניתן למצוא את "אקח רובה ואשחרר את פלסטין" ואף קריאה "להרוג את היהודים". חבר מועצת העיר רמלה, הראל שוהם: "שינוי מסוכן בסטטוס קוו – העירייה במודע מרחיקה תושבים יהודים מהשכונה", המגזר, אתר החדשות למגזר הדתי, 28.6.2020

מאות פעמים! תערוכה חדשה במרכז לאמנות עכשווית "CACR" ברמלה. בתחילת יולי תפתח במרכז החדש לאמנות עכשווית ברמלה התערוכה "מאות פעמים" – בה יציגו 4 אמניות מסקרנות, עבודות המעוררות שאלות ותהיות בהקשר של נשיות. האמניות יציגו בתערוכה עבודות רישום, ניאון, מיצבים ועוד, חלקן ענקיות, הממחישות את הרב גוניות הקיימת בעיר רמלה הרב תרבותית המורכבת ממגוון דתות וקהילות. חדשות ישראל, 24.6.20

עוד הצעה לסדר: למנוע הפגנות תמיכה בטרור בחיפה. חבר הקואליציה במועצת העיר גרי קורן מסיעת חיפה ביתנו הגיש הצעה לסדר ל"מניעת הפגנות תמיכה בטרור בחיפה". לדבריו, בשבוע שעבר התקיימה בעיר התחתית הפגנה שבה תועדו מסרים ואמירות של הסתה לאלימות, לאינתיפאדה ולטרור. הביקורות לא איחרו להגיע, משמאל ומימין… יו"ר סיעת חד"ש במועצה רג'א זעאתרה מהקואליציה אמר על ההצעה כי זו "הסתה זולה ופופוליסטית שלא שווה תגובה"., מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 21.6.20

"העירייה מפלה בין יהודים לערבים וזורקת אותנו לכלבים". הורים לתלמידים בבית הספר היסודי אל-כרמה טוענים כי עיריית חיפה לא הקצתה תקנים חדשים לבית הספר התיכון אל-כרמה, וילדים רבים בוגרי בית הספר היסודי, שהתקבלו לתיכון, לא יכולים להמשיך ללמוד שם: "לא יכול להיות שתהיה גזענות בעירייה ושהם יחליטו בשבילנו היכן הילדה שלנו תלמד", מאת: שושן מנולה, כלבו חיפה והקריות, פורסם בתאריך: 21.6.20

בית הקברות המוסלמי ביפו:

  • לאחר הדרבי: אוהדי מכבי ת"א התעמתו עם תושבי יפו. המשטרה פתחה בחקירה לאחר שעשרות מאוהדי הצהובים הגיעו לאזור כיכר השעון, קראו קריאות גזעניות והשחיתו חנויות. ממשטרת ישראל נמסר: "אנחנו נדע לבוא חשבון ולשים את היד עם כל מפרי החוק", נדב צנציפר, YNET, פורסם 21.06.20
  • "אנחנו בעלי הבית עכשיו": הסכסוך שמבעיר את יפו  –  צפו. "זה לא רק בית קברות: את תושבי יפו שמפגינים מדי יום, נגד החלטת עיריית תל אביב לבנות מעון לחסרי בית על שטח שבעבר היה בו בית קברות מוסלמי, קשה מאוד לפייס. הסברים על כך שג'מאל פאשה כבר העביר משם את הקברים, או הצעות פשרה לא עובדות, והאמוציות משתוללות כמו אחוזי הלחות. בצד השני של המתרס, נמנעים מעימות כמו מאש, נמצאים חסרי הבית שבשבילם מתוכנן המעון – חלקם גם כן מוסלמים. כתבתו של אורי לוי, מתוך השבוע, כאן חדשות 11, 19.06.2020
  • על רקע הבנייה באתר הקבורה המוסלמי, הקואליציה של חולדאי נותרה ללא נציגי יפו. שני חברי סיעת "אנחנו העיר" המזוהים עם חד"ש הודיעו על פרישתם לאחר שנואשו לדבריהם מהניסיון להשפיע על סדרי העדיפויות בעירייה. בשבוע שעבר פרש נציג יפו המזוהה עם בל"ד, בר פלג, הארץ, 18.6.20
  • "לעירייה יש הזדמנות היסטורית להשלים עם האוכלוסייה הערבית ביפו". עבד אבו שחאדה, חבר מועצת העיר ותושב יפו, סיפר ב-103FM על המהומות האלימות שפרצו בעקבות הכוונה להקים מעון לדרי רחוב באתר שבו התגלה בית עלמין מוסלמי…עבד אבו שחאדה, חבר מועצת העיר ותושב יפו, התארח הבוקר (ראשון) בתוכניתם של גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM, ושיתף בפרטים  על המהומות האלימות שהובילו לבסוף להתפטרותו מהקואליציה…", 103FM 14/06/2020 09:52
  • הצתות הלילה ביפו, עיריית ת"א לא נכנעת לדרישות. זעם התושבים על בניית מעון לדרי רחוב בבית קברות מוסלמי עתיק הביא הלילה להצתות שנמשכו כשבע שעות, כולל במבנה העירייה ליד שד' ירושלים – אך שם מתעקשים: "נמשיך בבנייה כפי שאישר בית המשפט". המשטרה פתחה בחקירה, איתי בלומנטל, YNET, פורסם:  13.06.20
  • "זו רק ההתחלה": פינוי בית קברות מוסלמי עתיק מבעיר את יפו. המועצה האסלאמית בעיר מתכננת להרחיב את ההפגנות, לקיים דרשות, וכן לערוך תפילת יום שישי המונית בשטח. העירייה החלה השבוע בפינוי שרידי המקום, שננטש בתחילת המאה הקודמת עבור מעון לדרי רחוב, מה שגרר עימותים אלימים. עיריית ת"א: "המתווה שגובש – אושר ע"י בית המשפט", דנה ירקצי ויקי אדמקר, וואלה, יום חמישי, 11 ביוני 2020

בעקבות הקורונה, הורים בחינוך הערבי בחיפה זועמים: "נשבית את הלימודים". ועד ההורים בבתי הספר הערביים בעיר מתח ביקורת חריפה לאחר שלדבריהם לא נמסר להם מידע על התחלואה בבתי הספר. "כולם ממתינים חסרי אונים", אמרו. מאות תלמידים ומורים נדרשו להיכנס לבידוד לאחר שמורה ותלמיד נדבקו בנגיף, יואב איתיאל, ווואלה, יום שישי, 12 ביוני 2020

בגלל התנגדות לאכלוס ערבים בשכונות יהודיות, ראש עיריית לוד עוצר את הבנייה בעיר. יאיר רביבו הודיע על הקפאת כל הליכי השיווק והרישוי שהחלו במסגרת הסכם הגג שנועד להוסיף לעיר 27,895 דירות בתוך עשור. לטענתו, הממשלה מפרה התחייבויות שונות כלפי העיר, אך במשרד השיכון גורסים כי המהלך הוא חלק ממאבקו למנוע ממשפחות ערביות לעבור לדיור ציבורי בשכונה בעלת צביון יהודי, דותן לוי, כלכליסט, 11.6.20

המינוי המפתיע של רב העיר ירושלים. הרב הראשי של העיר ירושלים אריה שטרן החליט לשכור את שירותיו של יועץ מיוחד לענייני ערבים… בורובסקי היה בעברו איש המינהל האזרחי ביהודה ושומרון, ראש המועצה המקומית הבדואית ביר אל־מכסור ויועץ ראש הממשלה אריאל שרון לענייני ערבים…", ערוץ 7 , י"ג בסיון תש"פ 05/06/20

בלוד מנסים להנמיך את המואזין, המוסלמים: זו מלחמת דת. העירייה לוחצת על המשטרה לאכוף את עוצמת קריאות המואזין ולזמן לשימוע במשרד הפנים אימאם העובר על החוק. המוסלמים בלוד מזהירים: "נגן על אמונתנו עד שנפגוש את אלוהים",  מאת  ישי פרידמן, מקור ראשון,  י״ב בסיון ה׳תש״ף (04/06/2020 10:03)

חיפה: העירייה תחלק 750 חבילות מזון לרגל הרמדאן. מסיעת חד"ש במועצת העיר נמסר כי ראש העיר עינת קליש רותם נענתה לבקשת הסיעה לסייע למאות משפחות – מוסלמיות ונוצריות – שחלקן מטופלות ברווחה וחלקן נקלעו לקשיים בשל משבר הקורונה, נוסף על קשישים ועל תושבים קשי יום. מבצע החלוקה יתקיים מחר בשיתוף עם פיקוד העורף, בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, פורסם בתאריך: 26.4.20

הביטו בעיריות ברחבי הארץ: שותפות יהודית־ערבית היא מציאות חיינו. לא רק שקואליציה של יהודים וערבים אינה עניין מופרך אלא שהיא כבר כאן סביבנו, ומתברר שהיא דווקא אופציה מוצלחת מאוד, אמנון בארי־סוליציאנו וד"ר ת׳אבת אבו ראס, מעריב,  12/03/2020

עיריית כרמיאל מסרבת לממן הסעות למאות תלמידים ערבים שלומדים מחוץ לעיר. בכרמיאל יש כ-500 ילדים ערבים, אך אין בית ספר שמלמד בשפתם – וההורים נדרשים לשלוח את ילדיהם ללמוד בכפרים הסמוכים. העירייה טוענת כי אין סיבה שתממן את ההסעות: "תלמידים יהודים שלומדים מחוץ לעיר נוסעים לבתי הספר בכוחות עצמם", נעה שפיגל, הארץ, 11.3.20

"1,000 זוגות עוברים לחיפה מדי שנה – היא נהפכה לתל אביב של הערבים". עורווה סוויטאת, מתכנן ערים וחבר בוועדת השימור העירונית בחיפה, אינו מופתע שהצעירים הערבים מוצאים בה מפלט, אך מאשים את המדינה ביצירת גטאות ומתנגד להקמת עיר ערבית חדשה בצפון, עדי כהן, דה מרקר, 31.1.2020

העירייה שינתה שלט רחוב לשמו הערבי. בחודשים האחרונים התעורר דיון במגזר הערבי בחיפה על כך ששם הרחוב סמטת הכנסיה במושבה הגרמנית נכתב בתעתיק מעברית לערבית (הכנסיה) ולא בתרגום (אל-כניסה). בעקבות פנייה של יו"ר סיעת חד"ש רג'א זעאתרה למזכירת העיר ברכה סלע החליפה עיריית חיפה את השלט, מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, פורסם בתאריך: 16.1.20

יפו בוערת: "אנשים מגיעים על קטנוע, שופכים בנזין ומציתים. זה עניין של שניות בסך הכל". בכל חמישה ימים נשרף ביפו רכב או אופנוע, ותחושת ההפקר ברחובות גוברת מאז סגירת שדרות ירושלים. סטודנטים טוענים שגל ההצתות מכוון נגד יהודים שדחקו ערבים החוצה, הערבים טוענים שהעירייה מזניחה אותם ולא מטפלת במצוקת הדיור. "מי שסובלים מהיעדר ביטחון אישי יותר בעיר הם הערבים, אבל כשערבי נפגע זה יהדהד פחות'  מאשה אברבוך, המקום הכי חם בגיהנום,  02.01.20

ערים מעורבות שוברות את החומות. "בבחירות המוניציפליות האחרונות התרחש תהליך מעניין בערים המעורבות. בכולן נבחרו נציגים ערבים למועצת העיר, מועמדים שהתמודדו כעצמאים או ייצגו מפלגה ארצית, וכולם ללא יוצא מן הכלל הצטרפו לקואליציה והודיעו על תמיכה בראשי הרשויות שנבחרו. חמישה משבעת ראשי הרשויות הללו מזוהים עם הימין כאנשי ליכוד או ישראל ביתנו… "ערים משותפות" הוא מיזם המנסה לפתח תפיסה לניהול הערים המעורבות הקיימות, ואלה המתהוות, וקידומן לכדי ערים משותפות של ממש, הן בהגדרה והן באופן מעשי…", ג'לאל בנא, ישראל היום, 25.12.2019

סדקים בדו קיום: מחצית מערביי חיפה רוצים שכונות נפרדות. מסקר עומק שערך ארגון יוזמות אברהם – ארגון יהודי-ערבי לשינוי חברתי ולקידום שילוב ושוויון בין יהודים לערבים עולה כי 25 אחוז מהתושבים היהודים מצדדים במגורים בשכונות חד לאומיות. בפרק שעסק בשירותי העירייה התברר שהתושבים לא מרגישים שעיריית חיפה משרתת באופן שווה יהודים וערבים, מאת: שושן מנולה, כלבו חיפה והצפון, פורסם בתאריך: 24.12.19 ♦

סקר: רוב היהודים והערבים שגרים בערים מעורבות בעד חינוך משותף. סקר חדש [ראו כאן] חושף כי 55% מהיהודים ו-86% מהערבים המתגוררים בחיפה, עכו, לוד, רמלה, יפו, נוף הגליל ומעלות-תרשיחא מוכנים לשלוח את ילדיהם לבי"ס דו לשוני, יאסר עוקבי, מעריב, 23/12/2019 ♦

מערים מעורבות לערים משותפות: עמדות, אתגרים ופתרונות – من مدن مختلطة الى مدن مشتركة – مواقف،تحديات وحلول. כנס יוזמות אברהם, 23.12.2019 ♦

בחיפה לא רוצים תלמידים דרוזים. במשך עשרות שנים התקבלו ילדים דרוזים שרצו ללמוד בעברית לבתי ספר בחיפה • אולם העירייה החליטה לשנות את המדיניות ולסלקם בסוף השנה בטענה שאין מספיק מקום אפילו לתלמידים המקומיים • ההורים המומים: "הילדים מדברים עברית, חבריהם מחיפה, הם בצופים בחיפה, בקבוצת הכדורסל בחיפה, ובאבחת חרב מחריבים את כל עולמם" • חברת מועצת העיר: "זו בושה לעירייה", ליאור אל־חי, ידיעות אחרונות, 8.12.2019 ♦

מאבק יהודי ערבי: "תחנת הכוח תהרוג אותנו". התושבים מוחים על התחנה שאמורה לקום מאות מטרים מבתיהם • "הקרקע עליה מתוכננת התחנה היא פרטית – הגז מסוכן" • משרד האנרגיה: "נבחן את הנושא", ירון דורון, ישראל היום, פורסם ב 27.11.2019 ♦

גזענות בגן ילדים בב"ש: אב קילל משפחות בדואיות – וזכה לגינוי. עד סבב ההסלמה האחרון, המוסד החינוכי שבו לומדים ילדים יהודים ובדואים היה סמל לדו קיום – אלא שאז, אחד האבות החל להציף את קבוצת הוואטסאפ בהודעות אלימות: "כל המוסלמים רוצים לשחוט", אלמוג בוקר, חדשות 13, 24.11.2019 ♦

החג המטרטר. "…"החג של החגים" הופיע בחיינו כהמצאה חיפאית בעידן יצחק רבין ועמרם מצנע כניסיון למתג את חיפה לפי המודל המפא”יניקי של חיים משותפים – דו קיום בערבון מוגבל שבו הערביות והפלסטיניות הן פולקלור של אוכל אותנטי בוואדי לצד צריכת מוצרי פלסטיק מסין. מודל שבו זהות לאומית פלסטינית יכולה להתקיים רק בגבולות 67' של אוסלו. מעין תפישה בן גוריונית שלפיה “הזקנים ימותו והצעירים ישכחו”….  "החג של החגים" ממשיך לנצל באופן ציני את הנוכחות היהודית-ערבית בעיר ולהציגה כסמל של חיים משותפים פוריים… מעשה נכון עשתה העירייה בכך שקיצצה בתקציבו, וטוב יהיה אם בשנים הקרובות היא תפטור את בית הגפן מהנטל הזה ותהפוך אותו לאירוע בידורי–שיווקי טהור, ללא יומרות של דוקי שמוקי….", מאת: ג’וזף אטרש (יו"ר תיאטרון אל מידאן), כלבו חיפה והצפון, פורסם בתאריך: 2.11.19 19:43 ♦

רבע מתושבי נוף הגליל הם ערבים, אך העירייה לא מוכנה להקים להם בית ספר. בנוף הגליל פועלים ארבעה גני ילדים המיועדים לתושבים הערבים, אבל ההכרה בייחודיות של החינוך הערבי לא ממשיכה לשלבים הבאים. כ-75 משפחות הביעו תמיכה בהקמת בית ספר ערבי יסודי ממלכתי בעיר, אך העירייה קבעה כי אין מספיק ביקוש להקמתו, אור קשתי, הארץ, 1.11.2019 ♦

ראש העיר נגד מרכז לבעלי מוגבלות לאוכ' הערבית: "גזענות נגד יהודים". עמותת "בית על גלגלים" הפועלת למען אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים התכוונה לפתוח בחדרה סניף חדש, המיועד למגזר הערבי – ונתקלה בהתנגדות עזה. ראש העיר במכתב ששיגר לרה"מ: "מדובר בגזענות כלפי תושבי העיר היהודים", אור רביד | החדשות 12 | פורסם 30/10/19 13:54  | עודכן 30/10/19 13:54 ♦ 

מיזם "ערים משותפות".    החותר לשיפור היחסים בין ערבים ויהודים באותן ערים ולשמש דוגמה לערים נוספות ההופכות למעורבות. המיזם יפתח תפיסה סדורה לניהול הערים המעורבות הקיימות והמתהוות ולהפיכתן לערים משותפות, מכלילות ושוויוניות באמצעות תוכניות לחינוך בקהילה, לימוד מודלים של ערים משותפות בעולם, סִנְגוּר ומדיניות…", יוזמות אברהם, פוסט FB, 10.9.2019 ♦

"גטו גדול": התלמידים הערבים בחיפה נדחסים ברחוב קטן וחד סטרי. תושבי חיפה הערבים מפוזרים בכל השכונות, אך בתי הספר שלהם מרוכזים במקום אחד. בית ספר חדש, גם בשכונה עם רוב ערבי, יהיה יהודי. 70% מהתלמידים הערבים לומדים בבתי ספר כנסייתיים, שמקבלים מימון ממשלתי אך גובים שכר לימוד גבוה. והמצב בבתי הספר הממשלתיים חמור, מאת: סוהא עראף, שיחה מקומית,  9.9.2019 ♦

אפילו אני, שגדלתי בעיר מעורבת כמו חיפה, חונכתי לא לראות את הערבים. אין פלא איפוא שיוצרי הסדרה "הנערים" סופגים איומים וקללות, הם מתייחסים לערבים כבני אדם, נרי ליבנה, הארץ, 28.8.2019 ♦

הפגנה נוספת נגד שילוב בית הספר הדו לשוני בבית הספר חופית • הורה מהדו-לשוני סיפר לחי פה: גם אנחנו מתכננים הפגנה נגד המהלך, מאת ירון כרמי, חי פה, 12 אוגוסט 2019 ♦

א.א פאחם תארח בעפולה: תשלם 20 אלף למשחק ותעמיד ערבויות של כ-270 אלף. כפי שנחשף באתר "עמקניוז": אחרי סאגה לא נעימה וטענות לגבי גזענות, העולה החדשה ללאומית צפויה לארח את משחקיה באצטדיון העירוני בעפולה. יו"ר הפועל א.א פאחם אחמד אבו אלעם: "זו בשורה גדולה עבור אלפי האוהדים שלנו, שימלאו את האצטדיון בכל משחק. אני שמח שעפולה הפגינה שכנות טובה", אורי דוד, עמק ניוז, 17.7.2019 ♦

אחרי האיסור: הפארק בעפולה ייפתח גם לערבים. בעקבות תביעת ארגון עדאלה, השופט הבהיר כי ההחלטה לסגור את הפארק למי שאינם תושבי העיר אינה חוקית – ונתן תוקף של פסק דין להסכם שאליו הגיעו הצדדים, אחיה ראב"ד, YNET, 14.07.19 ♦

"לא באנו לכאן כדי להיות שכונה ביישוב ערבי": התקדים שמאיים להצית את ואדי ערה. פיילוט שמקדמת המדינה מבקש להלבין לראשונה בנייה בלתי חוקית של מאות יחידות דיור בערערה, לצד הרחבת היישוב דרומה, לכיוון היישוב קציר ■ התוכנית צפויה להגיע בקרוב לוותמ"ל, אך היא נתקלת בהתנגדות חריפה מצד תושבי קציר, גילי מלניצקי, דה מרקר, 11.07.2019 ♦

בית הספר הדו לשוני בחיפה מחפש בית. עד עתה בית הספר הדו לשוני (ערבית ועברית) בחיפה פעל בבית הספר אחמדיה בכבביר. בשל חוסר מקום הוא צריך לעבור לבית ספר אחר. נכון לעכשיו נשקלות מספר אפשרויות, ביניהן בית הספר יבניאלי בקריית אליעזר. בכל מקרה, לא יהיה שום שינוי באופן בו בית הספר מתנהל והכיתות הנוספות ינוהלו בנפרד. מיכל ירון, חי פה, 8.7.2019 ♦

"התהליכים", גרסת עפולה: מהתנגדות למכירת בתים לערבים ועד הדרתם מהמרחב הציבורי. אריאנה מלמד, (ביקורת טלויזיה), הארץ, 8.7.2019 ♦

"הגזענות תאכל את היהודים": הערבים מאיימים בחרם כלכלי על עפולה. בימים האחרונים הופצה ברשתות החברתיות בערבית קריאה להחרים את עפולה ולהעניש אותה כלכלית, על רקע טענות לגזענות בהתנהלותה של העירייה כלפי ערבים. במציאות הכלכלית החדשה של ישראל, החרם יכול לפגוע גם בבעלי עסקים ערבים בעפולה. כתבתו של ערן זינגר מתוך "השבוע" – חדשות כאן,  05.07.19 ♦

פנייה ליועמ"ש: "האיסור על כניסת ערבים לפארק בעפולה – לא חוקי". במכתב ששיגר ראש לשכת עורכי הדין הנבחר אבי חימי למנדלבליט, דרש למנוע מראש עיריית עפולה לאסור כניסת אזרחים ערבים לפארק העירוני. "מדובר באפליה על רקע לאום", כתב. עיריית עפולה: "הפארק פתוח לתושבי העיר בלבד". המשנה ליועמ"ש: ההחלטה מעוררת קשיים משפטיים, אלי אשכנזי, וואלה, 30.6.2019 ♦

האקתון ערבי יהודי בגליל. למעלה מ120 פעילים חברתיים התכנסו השבוע בעכו לדון בשאלה איך מקדמים חברה משותפת, יהודית וערבית בגליל, טלי גרופית, מגפון, 27.6.2019 ♦

לוד, חזון של קיום יום יומי משותף. מלוד יוצאת הבשורה של קיום וכבוד הדדי זה לצד זה, ללא ויתור על הלאומיות והייחודיות, ללא היטמעות וללא טשטוש, ואולי מכאן תצא הבשורה לכלל ישראל. ד"ר יוסי לונדין, ערוץ 7 , כ"ד בסיון תשע"ט 27/06/19 ♦

ארגונים חברתיים ליועמ"ש: התערב בהחלטת עיריית עפולה להדיר ערבים מהפארק העירוני. בעקבות פרסום "הארץ" על יוזמת העירייה לסגור את הפארק העירוני בעיר לתושבי חוץ למשך רוב חופשת הקיץ פנו בין היתר ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח לאביחי מנדלבליט: "פרנסי העיר אפילו לא טרחו להסתיר את המניע הגזעני", נעה שפיגל, הארץ, 25.6.2019 ♦

התושבים הכריעו: שמה של נצרת עילית יוחלף לנוף הגליל. מתוצאות משאל התושבים בעיר עלה כי 79.9% החליטו לשנות את שמה לנוף הגליל. ההחלטה על השינוי התקבלה לפני שלושה חודשים, אז הסביר ראש העיר רונן פלוט כי "יש להעניק לנצרת עילית שם שמבדל אותה מנצרת וימתג אותה בזהות חדשה"…ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש-תע"ל) חיזק היום את בחירתם של התושבים לשינוי שם העיר. לדבריו, "נצרת יש רק אחת והיא נצרת הערבית…", אלי אשכנזי ויואב איתיאל, וואלה, 21.6.2019 ♦

רשמית: שמה של נצרת עילית שונה לנוף הגליל. אלפי תושבי העיר הצביעו על המהלך שהוביל ראש העיר לטובת מיתוגה מחדש של העיר והכריעו באופן מוחץ את הבחירות. זוהי הפעם הראשונה בתולדות ישראל שתושבי רשות מקומית קיבלו את הזכות לבחור את שם היישוב, ישראל מושקוביץ' ואמיר אלון, YNET, 21.06.19 ♦

הנדל"ן רותח ביפו. גם התושבים. הבנייה משגשגת בכל חלקי יפו והאדריכלים השתחררו סוף סוף מהסגנונות האוריינטליסטים שאפיינו את הבנייה החדשה בעשורים הקודמים. אלא שבמקביל לבום הנדל"ני תושבים רבים חשים נחנקים ונמחקים למען שיקולים מסחריים…"יש כאן ג'נטריפיקציה שבחלקה מכוונת ובחלקה לא. לערבים ביפו אין פתרונות דיור, וזה מייצר סכסוכים ותסיסה. מבחינת העירייה, יפו היא שטח נד"לני שצריך למקסם אותו ולאמירה של התושבים אין שום ביטוי בהחלטות התכנוניות של העירייה. חונקים את התושבים מתוך מטרה ברורה שכרישי הנדל"ן יוכלו להגיע במקומם…", נעמה ריבה, הארץ, 17.6.2019 ♦

"לא לעיר מעורבת": תושבי עפולה הפגינו מול בית שנמכר לערבים. ראש העיר וחברי המועצה מחו יחד עם עשרות תושבים על מכירת בית בעיר לערבים. זאת בהמשך למאבק לשמירה על הצביון היהודי של העיר, שעמד במרכז הבחירות המקומיות האחרונות. חבר המועצה: "נעמוד לצד התושבים בכל המחאה הזאת", אלי אשכנזי, וואלה, 16.6.2019 ♦

המאבקים ברעשים מהכפר הבדואי הפכו לספר מרתק. לאחר שרשויות החוק לא הצליחו להתגבר על הרעשים הבלתי נסבלים מהכפר השכן בגליל, החליט גל ויסברג (או בשם העט "חרמון) לכתוב את הספר "בוערים" שישפיע על מקבלי ההחלטות: "לשקף מציאות שלא מדברים עליה הרבה", יהודה לוינגר, חדשות סרוגים,10.06.19 ♦

לראשונה: מינוי מומחה פלסטיני לוועדה לשימור מבנים בחיפה. עורווה סוויטאת, מתכנן ערים ופעיל חברתי, הוא הפלסטיני הראשון בארץ שיכהן בתפקיד המחזיק בפוטנציאל להשפעה ממשית על עיצוב פני העיר [חיפה]. "היסטורית, ראשי הערים המעורבות הרסו את המרכז ההיסטורי הערבי של הערים. עכשיו צריך לתקן"…, רמי יונס, שיחה מקומית,  6.6.2019 ♦

רגב: "מביעה תרעומת על קיומו של פסטיבל 'ימי תרבות ערבית'". שרת התרבות מירי רגב כתבה את הדברים בתשובה למכתבם של מנכ"ל בצלמו שי גליק ועו"ד אושר טקאטש מצעירי הליכוד שביקשו ממנה לא לממן את פסטיבל "ימי תרבות ערבית" בסימן התרבות הפלסטינית שיתקיים בסוף השבוע הבא. מנכ"ל בית הגפן אסף רון: "מאמינים שתוכן הפסטיבל יהיה התגובה הטובה ביותר להשמצות, להסתות ולשקרים המופצים סביבו", בועז כהן, כלבו חיפה והצפון, 5.6.19 [לתוכנית הפסטיבל]

בקשה לצרף סופרים ערבים לשבוע הספר ולשנות את שמו. עו"ד ג'ומאנה אגברייה המאם, מנכ"לית העמותה לקדמה חברתית חיפה, ביקשה מראש העיר עינת קליש רותם לשנות את שמו של "שבוע הספר העברי" ל"שבוע הספר" ולתת במה לספרות ולסופרים ערבים בו: "בהגדרת השבוע כ'שבוע הספר העברי' יש הדרה ברורה ומכאיבה", מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והצפון, 2.6.2019 ♦

בעיית תקשורת בין חברי הקבוצה הערבים והיהודים • ״אוהל הידברות״ • מעגלי שיח של תנועת הנוער בחיפה. "..היום השתתפתי במעגל שיח של אחת מתנועות הנוער בחיפה..היה זה אבסורד בעיניי שאנו נמצאים במעגל שיח ובוא יושבים ומשתתפים בני נוער ערבים ויהודים, שלא מסוגלים לנהל שיחה ללא מתורגמן שמתרגם לשתי השפות.  איך זה יכול להיות שבחיפה, עיר מעורבת, ילדים ובני נוער בגילי (17,18) לא מסוגלים להבין עברית ואני לא מסוגלת להבין מילה בערבית?! ", שי כרמי (כתבת נוער), חי פה, חדשות חיפה, 29.5.2019 ♦

היועמ"ש: לשבועת מועצת העיר עפולה לשמור על הצביון היהודי אין תוקף משפטי. לפי מנדלבליט, השבועה פגעה בתוקף הצהרת האמונים למדינה שבמסגרתה נאמרה, אך חברי המועצה לא יחויבו להישבע מחדש. עיריית עפולה: "לא נתפשר מול הניסיון של ח"כים ערבים ומהשמאל הקיצוני לשנות את אופיה היהודי של העיר", אור קשתי, הארץ, 28.5.2019 ♦

"מדוע צריכים לשמוע את המואזין?" רעשי המואזין ממסגדי יפו עולים עד בת ים ולסגן ראש העיר נמאס • במכתב לחולדאי הוא דורש מראש עיריית תל אביב לאכוף את תקנות הרעש, משה אברהמי, כל הזמן,  ו' אייר התשע"ט,  11.05.2019- עוד על "חוק המואזנים" ♦

מועצת קרית טבעון מנעה מפגש יהודי-ערבי בערב יום הזיכרון. האירוע, שמאורגן על ידי פעילי "לוחמים לשלום" ו"פורום המשפחות השכולות", היה אמור להתקיים ביישוב בפעם הרביעית, אך במועצה סירבו להשכיר למארגנים מבנה ציבור, "בגלל הממלכתיות", מאת: יעל מרום, שיחה מקומית,  6.5.2019 ♦

תקציב התרבות לאירועי הרמדאן [בחיפה] הוגדל ל-200,000 שקל. בעקבות פנייתם של חברת מועצת העיר מסיעת חד"ש שהירה שלבי וסגן ראש העיר ומחזיק תיק התרבות הרב דובי חיון לגזבר העירייה ג'קי ואקים הוגדל התקציב לאירועי הרמדאן ב-140,000 שקל. התקציב החדש יאפשר אירועי תרבות ואמנות בחודש הקדוש לאסלאם, מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והצפון, 5.5.19 ♦

מועצת עפולה הצביעה נגד סיפוח כפר ערבי לשטחה כדי "לשמור על צביון העיר". היום ייסגר הפארק העירוני, שבו מבלים מדי פעם ערביי הסביבה, לתושבים בלבד. ראש העיר אלקבץ הבטיח בקמפיין הבחירות שלו לשמור על "הצביון היהודי של העיר" והתריע מפני "כיבוש הפארק", נעה שפיגל, הארץ, 4.5.2019 ♦

Examining Newly-Formed Mixed Arab-Jewish Municipal Coalitions, Author: Alexander Jacob Shapiro, Bayan, Dayan Center, Tel Aviv University, 14/3/2019 ♦

שילוב בשלושה צעדים – החברה הערבית בשירות הציבורי.   (בחירות 2019), עו"ד עודד רון, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2019 [ראו הפרק על "ייצוג הולם בערים המעורבות", עמ' 4-8] ♦

כך הפכה חיפה לבירת התרבות הערבית-פלסטינית בישראל. שלושה מתחמי בילוי מלאים בבליינים, עשרות סופרים, משוררים, שחקנים ומוזיקאים שיוצרים בלי הפסקה, מסעדות שף שנפתחות בכל פינה, ברים שפועלים לאורך כל שעות הלילה וליינים של מסיבות שלא היו מביישים את המועדונים התל אביביים. מהם הגורמים לכך שדווקא חיפה, להבדיל מערים מעורבות אחרות, הפכה למחוללת של התהליכים התרבותיים במגזר הערבי? מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והצפון, 9.3.19

ראשי רשויות וח"כים סיכמו: המסגדים בטבריה ישופצו והסטטוס קוו סביבם יישמר. הסיכום הושג בעקבות ביקורת שעוררו בשבוע שעבר דיווחים בתקשורת הערבית על שיפוצים במסגד הים בעיר, בכוונה לפתוח מוזיאון במקום. המסגדים ישוקמו ויישארו סגורים לתפילה, ג'קי חורי, הארץ, 10.2.2019  ♦

אשכולות אזוריים הם המפתח לשותפות יהודית-ערבית. המרחב הגיאוגרפי בישראל עוצב במסגרת קונפליקט לאומי, וכתוצאה מכך המשאבים האזוריים – בעיקר הקרקע והתשתיות – חולקו תוך מתן העדפה ברורה ליישובים היהודיים…שותפות ערבית־יהודית בקבלת החלטות במסגרת האשכולות היא מפתח מרכזי לקידום השוויון והאמון בין תושבי האזור לבין מנהיגיהם המוניציפליים..", , יעלה מזור (סיכוי), דה מרקר, 27.01.2019 ♦

City of Oranges. An Intimate History of Arabs and Jews in Jaffa’: an interview    with Adam LeBor.  Fathom, January 2019

"תמצאי את הבכיינים": המלון שהצית ויכוח בעכו. הוויכוח שניצת בין תושביה הערבים והיהודים חושף מתחים חברתיים וכלכליים, איטה גליקסברג, כאן חדשות, 18.1.2019 ♦

הלשכה כמרחב משותף: על תפקידם של שירותי רווחה ציבוריים בערים מעורבות, פרופ' רוני סטריאר וד"ר הישאם אבו-ריא אוניברסיטת חיפה, ינואר 2019

מעורבים אך לא שווים. ייצוג התושבים הערבים בעיריות הערים המעורבות, | מאת: עו"ד עודד רון , נסרין חדאד חאג'-יחיא, פרלמנט גיליון 82, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 14 באוקטובר 2018 ♦

סוד ה'נורמליות' – 25 שנה ל'חג החגים' בחיפה: מה מסתתר מאחורי ססמאות ה'דו קיום' על הכרמל? לצד שיתופי פעולה תעשייתיים ופוליטיים ארוכי שנים, בנקודות הקשות זכו ערביי העיר ליחס מפלה ועוין מהממסד – ממחמוד דרוויש ועד ג'עפר פרח | ובכל זאת, בחיפה שוררת לפחות נורמליות בין יהודים לערבים – יותר מבכל עיר אחרת בארץ, מאת יצחק רובין, דבר ראשון, 28.12.2018,

קיבוץ בעכו: 90 איש בבניין של ארבע קומות. הקיבוץ של "דרור ישראל" בעכו רכש לאחרונה בית משלו בעיר ● בראיון ל"גלובס" מספרים חברי הקיבוץ על המניעים ("אנשים מחפשים לחזור למסגרות קהילתיות"), על החיים המשותפים ("דורש מיומנות ורגישות") ועל היתרון הכלכלי – החופש ממשכנתא, רועי ברק, גלובס,    16/12/2018, 12:2

סערת הקואליציה בחיפה:

  • קליש רותם: "מי שמתעניין בהסתה שיעלה על אוטובוס לירושלים". באירוע שבתרבות בבית אבא חושי אמרה ראש העיר עינת קליש רותם: "חיפה זה לא ישראל. אעמוד על כך שהרוח הישראלית המסיתה לא תיכנס לעיר הזו". הבשורות המוניציפליות: מדיניות התמ"א תיבחן מחדש ויישקל שינוי בתוכנית הרכבלית, מאת: אלה אהרונוב, כלבו חיפה, 29.12.18 
  • תלונה במשטרה נגד זעאתרה: "בן אדם מסוכן". יו"ר העמותה הארמית-נוצרית, שפועל לגיוס בני המגזר הערבי-נוצרי לצה"ל, הגיש תלונה נגד רג'ה זעאתרה בעקבות האיומים נגדו ונגד פעילים שכמותו. חלול לאתר מקור ראשון: "במקום לפעול לחיים משותפים הוא פועל להסית נגדנו",  מאת  יאיר קראוס, מקור ראשון,  ח׳ בטבת ה׳תשע״ט (16-12-2018) ♦
  • פרשת זעאתרה מוכיחה: חיפה בורחת מבשורה. השמאל השפוי בארץ ובחיפה מסרב להישיר מבט אל המציאות ולהכיר במותו של ה"דו קיום" המיתולוגי בעיר. כאילו שהבעיה היא אדם קיצוני אחד שדעותיו חורגות מהקונסנזוס, גרשון הורוביץ, הארץ בלוג, 16.12.2018 ♦
  • פשיטת רגל מוסרית: פרשת זעאתרה היא שפל חדש בשמאל הישראלי. הנקודה המזעזעת באמת בסערת סגן ראש עיריית חיפה היא שתמיכה בארגוני טרור אנטישמיים ורצחניים הפכה להיות עמדה לגיטימית מבחינת מנהיגי השמאל, משה איפרגן, מידה,  | 16/12/2018  ♦
  • מה חד"ש: הרוח שתוביל את זעאתרה לכנסת. מנויו של רג'א זעאתרה לסגן ראש עיריית חיפה סוכל לאחר שנחשפה באתר 'מקור ראשון' פעילותו למען חרם על ישראל ותמיכתו באסד ובחיזבאללה. האם בעתיד נראה אותו בבית המחוקקים?  מאת  ישי פרידמן, מקור ראשון,  ח׳ בטבת ה׳תשע״ט (16-12-2018) ♦
  • קליש-רותם על ההחלטה לאבטח אותה: "מסרבת עדיין להיכנס ללחץ". ראשת העיר הנכנסת של חיפה סיפרה על "אמירות קשות" שמגיעות מצד אנשי ימין בנוגע להתנהלותה. במקביל, עשרות מפגינים מחוץ לביתה ודורשים לבטל ההסכם עם סיעת חד"ש, המטה המרכזי, חדשות 10, 15.12.2018♦
  • למה רג'א זעאתרה כל כך מאיים על הימין? דווקא שיתוף הפעולה בין עינת קליש רותם לרג'א זעאתרה הקפיץ את הימין כולו. חיבור בין ערבים שלא חוששים להביע דעות פוליטיות לשמאל הציוני, למרות ההבדלים ביניהם, יכול לשנות את כללי המשחק. את זה גם נתניהו יודע,מאת: מירון רפופורט, שיחה מקומית,  13.12.2018 ♦
  • "זו לא התקפלות, זו התנהגות אחראית להרגעת הרוחות". עבור שהירה שלבי, חברת מועצת העיר מסיעת חד”ש, סערות פוליטיות הן לא דבר חדש. היא התמודדה עם ניסיונות דיכוי של נשים בחברה הערבית, עשתה מהפכות חברתיות במגזר ורגילה להיות בשוליים. ריאיון ראשון עם האשה הפלסטינית הראשונה שתשמש בעוד שנתיים וחצי סגנית ראש העיר, מאת: חגית הורנשטיין, כלבו חיפה והצפון, 13.12.18 ♦
  • קליש: "דברי השר – סחיטה באיומים". כהן בתגובה: "היא לא ראש עיר בלבנון". ראש העיר חיפה דיברה על פרשת מינוי הסגן מחד"ש, ותקפה את שר הכלכלה שאיים "לנתק את חיפה ממשאבים". כהן לא נשאר חייב: "היא התבלבלה, במקום לגלות מנהיגות חיכתה למוצא פיו של זעאתרה",מורן אזולאי, YNET, פורסם:  13.12.18 ♦
  • טיבי: "הניסיון למנוע את מינוי זעתארה – איום על יסודות הדמוקרטיה". חבר הכנסת אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) מגיב לסערה סביב מינוי בגן ראש עיריית חיפה: "מסע ההסתה והניסיון להכשיל את מינויו של רג'א זעאתרה שנבחר באופן דמוקרטי הוא תהליך מסוכן והוא הוא האיום על יסודות הדמוקרטיה וזכויות המיעוט הלאומי. אפשר לסכים ואפשר לא עם זעאתרה, אבל הוא בעל משנה סדורה שלא ייותר עליה". , אריק בנדר, מעריב,  12/12/2018 ♦
  • אני לא איש חיזבאללה, לא חמאס ולא דאעש. "…אני קומוניסט ערבי מחיפה שהבטיח לבוחריו בית ספר אנתרופוסופי, מדרכות נורמליות, מעונות יום, שדרוג מרכזים קהילתיים, קצת פחות פקקים, מלגות לסטודנטים, כיכר על שם מחמוד דרוויש וסמיח אל־קאסם וטיפול בחובות הארנונה. יש לי גם דעות משלי. אני, למשל, חושב שהכיבוש הוא אסון לשני העמים. אני מאלה שצועקים בהפגנות "גזענות היא אסון בשירות שלטון ההון" ואמשיך להפגין למען הדברים שאני מאמין בהם…", רג'א זעתרה, הארץ, 14.12.2018 ♦
  • הסיפור הוא לא זעאתרה; הסיפור הוא פניהן של חיפה ושל המדינה. מול החזון של ממשלת נתניהו עבור חיפה – עיר שטובת תושביה משועבדת לאינטרסים של הכסף הגדול – קליש-רותם הציגה חזון של שוויון ופלורליזם, וניצחה בענק. החלטתה להשאיר מחוץ לקואליציה את סיעת הליכוד עשויה להתברר כאחת ההחלטות הטובות בהיסטוריה של העיר, מאת: עמר צנגוט, שיחה מקומית,  12.12.2018 ♦
  • מינוי רג'א זעאתרה: את הדו־קיום בחיפה אי אפשר לשבור. למקהלת הפוליטיקאים שקפצה במחאה אין סיכוי: ערבים ויהודים מנהלים את חיי התרבות והבידור בעיר בלי לספור את רגב וסמוטריץ', רן אדליסט, מעריב,  12/12/2018 ♦
  • המגזר הערבי היה במשך ההיסטוריה, וישאר גם בתקופתנו, חלק מהנהגת חיפה. הודעה בטוויטר של ראשת עיריית חיפה, עינת קאליש רותם, 12.12.2018 ♦
  • הכרזתו של רג'א זעאתרה על כך ששהירה שלבי תהיה סגנית ראש עיריית חיפה: "אנו מובילים קו אמיץ של חיים משותפים ודו קיום בגובה העיניים, ולא של סוס ורוכבו", ערן זינגר, כאן חדשות, 12.12.2018 ♦
  • הפיילוט החיפאי. "…לאזרחים הערבים יש זכות לבחור את נציגיהם. זעאתרה מונה באופן דמוקרטי, במסגרת הסכם קואליציוני, ואין שום עילה חוקית לפסול אותו. הוא צפוי לכנס היום מסיבת עיתונאים וכנראה להציע לקליש־רותם שמספר שתיים ברשימתו, שהירה שלבי, תמונה לסגנית ראשת העיר במקומו. זה אולי פתרון חכם, אבל לא צודק…", מאמר מערכת הארץ, 12.12.2018 ♦
  • גורמים בעיריית חיפה: זעאתרה יודיע על ביטול ההסכם הקואליציוני. לאור בקשתה של עינת קליש רותם מסגן ראש העירייה המיועד להתנער מאמירותיו, זעאתרה צפוי לסרב וכתוצאה מכך לא להתמנות לתפקיד. ייתכן שמספר 2 בחד"ש תמונה במקומו, אלי לוי, חדשות 10, 11.12.2018 ♦
  • הפגישה הלילית – והאולטימטום: סערת הסגן בעיריית חיפה עולה שלב. על רקע הלחצים, דרשה ראשת עיריית חיפה הנכנסת עינת קליש-רותם מסגנה המיועד רג'א זעאתרה שהואשם כי הוא "תומך בחיזבאללה וחמאס", להבהיר את עמדותיו: "אם הדברים לא נכונים, צא ותגיד". במקביל, ולאחר איומים בעקבות הפרשה, תוגברה האבטחה סביב קליש-רותם, יואב איתיאל, וואלה, יום שלישי, 11 בדצמבר 2018 ♦ 
  • ריבלין ברקע הסערה בחיפה: "אסור לנבחר ציבור לתמוך בטרור". נשיא המדינה התייחס לפרשת מינוי רג'א זעאתרה לסגן ראש העירייה: "מצפים מכל נבחר ציבור בישראל להביע אפס סובלנות לטרור". גבאי: "מגנה ומתקומם נגד דבריו… בתגובה לדברים, אמר אתמול זעאתרה: "אני לא חבר לא בחמאס ולא בחזבאללה, אלא במפלגה הקומוניסטית הישראלית ובתנועת חד"ש שדוגלות בשלום, בשוויון ובאחוות העמים..", אלי לוי, חדשות 10, 10.12.2018 
  • סיכוי מגנה בתוקף את הניסיונות הפוליטיים לבטל את מינויו של רג'א זעאתרה לתפקיד סגן ראש עיריית חיפה. تستنكر سيكوي بشدة المحاولات السياسية لإبطال تعيين رجا زعاترة في منصب نائب رئيسة بلدية حيفا…. הניסיון של גורמים בממשלה לפסול את זעאתרה ואת הציבור הרחב שבחר בו על בסיס דעותיו ומעשיו – הוא בלתי לגיטימי בעליל..", פוסט פייסבוק של עמותת סיכוי,  9.12.2018 ♦
  • עינת קליש רותם סירבה לבקשת נתניהו למנוע את מינוי נציג חד"ש לסגנה. לפי מקורב לראשת העיר חיפה, שבחרה ברג'א זעאתרה לסגנה, היא אמרה שאינה מתכוונת להפר הסכמים קואליציוניים. זעאתרה: "אני לא בחמאס וחיזבאללה, כשאהיה סגן נתניהו ודרעי כבר ישבו בכלא… קליש רותם כתבה בשבוע שעבר בעמוד הפייסבוק שלה כי "חיפה היא עיר מעורבת, רב-גונית, מורכבת. סוד יופיה טמון בדיוק בזה, בפסיפס האנושי יוצא הדופן שיש בה…", נעה שפיגל, נעה לנדאו וג'קי חורי, הארץ, 9.12.2018 ♦
  • דרעי מבקש למנוע מינוי נציג חד"ש לסגן ראש עיר בחיפה בטענה שתמך בחמאס. מינויו של רג'א זעאתרה עורר זעם בקרב תושבים, ובעקבותיו פנה דרעי פנה ליועץ המשפטי במשרדו בנושא. זעאתרה ל"הארץ": נבחרתי לשרת את הציבור שבחר בי. ראשת העיר קליש-רותם: הציבור הערבי הוא חלק מהעיר שלנו, נעה שפיגל, הארץ, 7.12.2018 ♦
  • חד"ש הצטרפה לקואליציה, גם זעאתרה ישמש סגן. ראש העיר עינת קליש רותם צירפה לקואליציה שלה את סיעת חד"ש, ויו"ר הסיעה יכהן כסגנה ברוטציה עם הרב דובי חיון מסיעת מר"צ. בסביבתו של יו"ר סיעת הליכוד שמשון עידו כבר מדברים על כך שהוא ידאג לסגור בפניה את הדלתות למשרדי הממשלה, מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והצפון, 2.12.18 14:23 
  • האם לראשונה זה 25 שנה לא יהיה לחיפה סגן ערבי? אמנם הדרך לצירוף הליכוד לקואליציה עוד לא סלולה, אך אם כך יהיה יישאר המגזר הערבי ללא נציגות בצמרת קבלת ההחלטות. חבר מועצת העיר לשעבר ד"ר אליאס מטאנס, ח"כ איימן עודה והמזרחן ד"ר עידו זלקוביץ' קוראים לעינת קליש רותם למנות סגן ראש עיר ערבי, מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והצפון, 26.11.18 ♦
  • "המודל של חיפה צריך להיות ביירות, לא רק ברלין וברצלונה". הניצחון של עינת קליש בחיפה עורר חשש אצל רבים מהפלסטינים בעיר. לא אצל עורווה סוויטאת, מתכנן ערים ותושב חיפה. קליש הולכת בכיוון הנכון, הוא אומר, אבל השיקום של חיפה לא יצליח בלי הפלסטינים שלה, מאת: רמי יונס, שיחה מקומית,  21.11.2018 ♦
  • בחירות בחיפה: בעיר הדו-קיום לא סופרים את קולות הערבים. 12% מבעלי זכות הבחירה בחיפה הם ערבים, אבל בעיני המועמדים המובילים הם לא ממש קיימים. אפילו שעמותות ערביות באו עם הצעות ממשיות לשיפור המצב, המועמדים זילזלו. הדו קיום מעולם לא נראה יותר חד-צדדי, ארי רמז, שיחה מקומית,  27.10.2018 ♦

בנצרת עילית קבעו: זו הרשימה ממנה יבחר שמה החדש של העיר. המהלך לשינוי שמה של העיר הגלילית עולה שלב. הוועדה הציבורית גיבשה רשימה ממנה ייבחר שמה החדש. אחרי אישור הוועדות השונות, השם יוחלף במסגרת משאל בין התושבים. בין השמות שעלו לגמר – "נוף הגליל", "נווה עילית" ו"קריית הגליל"…"נצרת עילית הוקמה על קרקעות שהופקעו מהתושבים הערבים, ושטחה הפך לגדול יותר מנצרת", הוסיף ח"כ יוסף ג'ברין. "הושקעו בה משאבים רבים על חשבון נצרת שנותרה מאחור בכל מדד חברתי-כלכלי. אני רואה בחיוב את שינוי השם ככל שמטרתו למנוע בלבול, שכן נצרת יש רק אחת והיא נצרת הערבית. מקווה שהשינוי לא יביא להעמקת הפערים"…, אלי אשכנזי, וואלה, יום שני, 10 בדצמבר 2018 ♦

סכסוכי משפחות ופערים כלכליים: תוכנית הבנייה שמטלטלת את יפו. מחירי הנדל"ן משתוללים ומצוקת הדיור, שמבעבעת מתחת לפני השטח, עלולה להתפוצץ אם המגמה תימשך. לטענת המקומיים מדובר בניסיון לייהד את העיר • Jaffa – הפרק הראשון, דורון הרמן, חדשות 10, 9.12.2018 [ כל פרקי הסדרה JAFFA]  ♦

"1948" במוזיאון חיפה: "גם בתערוכה הביקורתית הזו מפחדים לכתוב את המלה 'נכבה'". "נגעתי בתפוח אדמה לוהט", אומרת עינבר דרור־לקס, שאצרה עם ד"ר מאג'ד ח'מרה את התערוכה "1948", העוסקת ביחסי היהודים והערבים אחרי המלחמה ההיא. איך משלבים 42 אמנים, שתי נקודות ראות וכעסים הדדיים לתערוכה אחת, ועוד בימי "החג של החגים" בעיר ? נעמה ריבה, הארץ, 9.12.2018 ♦

"הסתה נוראית": כך הפכה עפולה לזירה אלימה בין יהודים לערבים. ראש העיר הנבחר הבטיח במהלך הקמפיין שלו לשמור על צביונה היהודי של העיר, וקרא לסגור פארק בפני מי שאינו תושב העיר. מתנגדיו אומרים: "מדובר בגימיק בחירות, אריק וייס, חדשות 10, 8.12.2018 ♦

בין פחד לדו-קיום: עפולה מתקדמת במסלול לעבר הסתגרות. התושבים לא רוצים שכנים ערבים, מה שמעורר זעם בקרב הערבים שרכשו דירה בעיר. אך בפארק יושבות זו לצד זו נשים עטויות כיסויי ראש – יהודית לצד ערביות. עובד עירייה: "המאבק משרת אג'נדה פוליטית", נעה שפיגל, הארץ, 30.11.2018 ♦

העיר לוד רצופת מלחמות על השליטה בה, על דמותה ועל צביונה. עיריית העיר העתיקה, ששליש מתושביה ערבים, מסייעת לאלה ש"פלשו" אליה ולמעשה מעודדת הכשרת שוד קרקעות ומניעת אכיפת של החוק, פרופ' אריה אלדד, מעריב,  27/11/2018 ♦

חברי מועצת העיר עפולה נשבעו "לשמור על צביונה היהודי של העיר. טקס ההשבעה נערך ביום חמישי האחרון, במהלך ישיבת המועצה. בנוסף, עיריית עפולה סגרה ביום שבת את הפארק העירוני לתושבים בלבד, בצל תלונות על ביקורי ערבים במקום. העירייה: "העיר היתה יהודית ותישאר יהודית", נעה שפיגל, 25.11.2018 ♦

"ערבים מורידים את ערך הדירות." בעל דירה בלוד שהשכיר אותה לערבייה ספג קללות ואיומים בדיון בקבוצת הוואטסאפ של הבניין שכלל הודעות גזעניות – והומופוביות. "חייבים לעצור את זה, ערבי זה אויב". הדיירת לא נשברת: "לא אעזוב". תלונה הוגשה, פוראת נסאר | חדשות 2 | פורסם 22/11/18 12:34 ♦

לאיזה סיפור נאמנים החיפאים? "פסטיבל “סיפור חיפאי – مهرجان حكاية حيفاوية” השמיני בנושא אקטיביזם של זהויות בהפקתו של בית הגפן הסתיים בהצלחה מרובה, ושמחתם של החיפאים היתה רבה. אז זהו, שלא. יום לפני פתיחתו של הפסטיבל הודיע המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, שתקצב אותו בשנתיים האחרונות, כי הוא שולל מהפסטיבל את תקציבו… הפסטיבל יצר מודל עבודה שיתופי וייחודי שמזמין ארגונים, קבוצות וקהילות מקומיות להשמיע את קולם האוטנטי בשפות שבהן העיר מדברת – עברית, ערבית, רוסית, אמהרית ואקטיביסטית… התמיכה בפסטיבל הופסקה מפני שהוא מהווה חלופה להפרד ומשול של שלטון הנאמנות הימני. זוהי התקפה אלימה על האופציה החיפאית של חיים משותפים ותרבות מקומית…", מאת: רפי קמחי, כלבו חיפה והצפון, 17.11.18 ♦

נצרת, זה השם. אי אפשר למחוק אותו. התואר 'עלית' בשם נצרת עלית לא מסמן את העובדה שהיא גבוהה מהעיר נצרת, אלא שהיא עדיפה עליה. עכשיו מבקש ראש העיר להסיר את השם 'נצרת'. הכל כדי להעלים את העבר הערבי, מאת: עאמר דהאמשה, שיחה מקומית,  11.11.2018 ♦

עיר מעורבת? רק שישה רחובות בתל אביב-יפו קרויים על שם אישים ערבים. החיבור בין תל אביב ליפו עוזר לתל אביב להתהדר בליברליות ופתיחות, אבל בפועל התרבות הערבית בעיר רק הולכת ונמחקת. זה ממש לא חייב להיות ככה, נדב נוימן, טיים אאוט תל אביב, 8.11.2018 ♦

מעורבים אך לא שווים – ייצוג התושבים הערבים בעיריות הערים המעורבות. הערים המעורבות בישראל בהן חיים זה לצד זה ערבים ויהודים הן מרחבים בהם מתקיימת מערכת יחסים מורכבת. בדיקה של הייצוג של הערבים בתוך המערכת העירונית מראה מצד אחד על עליה בייצוג בקרב עובדי העיריות וכן בקרב נבחרי הציבור. עם זאת, גם בערים אלו ייצוגם של הערבים עדיין נמוך ביחס לחלקם באוכלוסייה, מאת: עו"ד עודד רון , נסרין חדאד חאג'-יחיא, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 14 באוקטובר 2018 ♦

ברמלה טוענים: לא משכירים לערבים. משפחת רזאק מנסה כבר חצי שנה לשכור דירה בעיר אך ללא הצלחה. לטענת בת המשפחה ג'נאן, משכירים טרקו למשפחתה את הדלת כאשר הבינו שמדובר במשפחה ערבית. "כואב לי שמתייחסים אליי כמו אל סוג ב', אבא שלי מתוסכל", שש עם רינה מצליח | חדשות 2 | פורסם 26/10/18 10:11 ♦

22.5% – שיעור הערבים בקרב תושבי רמלה. המסר המרכזי בשלטי התעמולה המנותצים של "הבית היהודי" ברמלה אינו נוגע לחשש מהתבוללות, אלא להבטחה להפוך אותה מעיר מעורבת לעיר יהודית. איך עושים זאת? איילת שקד יודעת, אריאנה מלמד, הארץ, 18.10.2018 ♦

בחירות לרשויות המקומיות 2018 (ראו גם כאן):

עפולה:

רביבו בכנס לוד: “ישנם אתגרים גדולים במגורים מעורבים”. כנס לוד הראשון, שהופק ע”י מרכז סיור ולימוד בשבילוד ונערך ביום חמישי האחרון, בהשתתפות ראש עיריית לוד יאיר רביבו וחבר מועצת העיר עבד אזברגה ניפק לא מעט התבטאויות ונתונים מפתיעים על הדו-קיום והיחסים המאתגרים בערים המעורבות, אך גם הצהרה משותפת: “אירועים בטחוניים לאומיים אינם מצליחים לזעזע את מרקם החיים בערים שלנו”,  אביחי טבק, מקומונט לוד,  18 יוני, 2018 ♦

חיפה – מאי-יוני 2018:

  • מריח בחירות? יונה יהב מגבה את ג'עפר פרח ואת חד"ש. חקירת מח"ש בעיצומה, אבל יונה יהב שביקר בשבוע שעבר את ג'עפר פרח, שיגר מכתב לסיעת חד"ש ובו כתב: "אינני מצדיק בשום אופן אלימות משטרתית" * גורמים פוליטיים בעיר: "יהב מתרפס בפני המצביעים הערבים' אלירן טל, ערוץ 20,  10/06/18 ♦
  • מלחמת המפרץ: כיצד השפיעו ההפגנות על הדו קיום בחיפה? העיר שמסמלת יותר מכל את החיים המשותפים במדינה הפכה למוקד הפגנות ועימותים. מסע בין הפעילים שמאשימים זה את זה לתושבים שמסרבים להכנע לפילוג • "קרוב לבית" – חדשות 10, 6.6.2018 ♦
  • חיפה מציגה: דו קיום בצלחת, ברוטב פריחה קולינרית. חומוס ערבי מעורבב עם תבשיל הונגרי, שבירת צום ברמדאן במסעדות שף: העיר שעל הכרמל משאירה את הפוליטיקה מחוץ למטבח – ופורצת קדימה בתוכו, • "קרוב לבית" – חדשות 10, 6.6.2018 
  • מחר (יום ד' 6.6, חדשות 10): "קרוב לבית" – כיצד מתמודדת חיפה עם הקרע בדו הקיום? השבוע נחדש בחדשות עשר את מבצע השידורים המיוחד, והפעם נשדר מהעיר המעורבת על מנת לבדוק את יחסי יהודים-ערבים, בעקבות ההפגנות האלימות שם בחודש האחרון. {הלינק כאן הוא לפרומו – בהמשך, נעלה לינק לשידור כולו] 
  • האם דו הקיום החיפאי בסכנה? גם ביום שישי האחרון נערכו הפגנות של תמיכה בצה"ל לעומת תמיכה בתושבי עזה זו מול זו בחיפה, בימים כתיקונם עיר שידועה דווקא בדו-קיום מופתי. בעקבות ההפגנות, נגרמה גם ירידה במספר המבקרים במתחמי הבילוי הערביים בעיר. האם דו הקיום בסכנה? פוראת נסאר | החדשות | פורסם 04/06/18 ♦
  • בחיפה מזכירים ליהב: "העתיד של העיר טמון בפלסטינים". ההצהרות של ראש עיריית חיפה נגד הפגנות ההזדהות עם עזה הרגיזו פלסטינים רבים בעיר. העיר הזו, מזכירים לו חוקרים ופעילים פוליטיים, שמרה תמיד על זהות פלסטינית, ופריחת התרבות הערבית בה תורמת לעיר יותר מכל פסטיבל אוכל, רמי יונס, שיחה מקומית, 4.6.2018 ♦
  • יונה יהב — המושל הצבאי של חיפה. "…ובכן, נכון שיהב הוא סחבק כזה שאוהב ערבים, אך בשעת אמת הוא נחשף כאיש חסר רחמים; עד כדי כך, שאפילו גלעד ארדן, השר לביטחון פנים, נראה יונה צחורה מול יונה הנץ בתמיכתו הבלתי מסויגת במשטרה. "טוב עושה המשטרה שלא מאפשרת הפגנות לא חוקיות", אמר יהב…", עודה בשאראת, הארץ, 28.5.2018 ♦ 
  • דו קיום של חומוס ופול. "…סמלי הדו קיום – מסחר משותף, בתי אוכל משותפים, אפילו מקומות בילוי משותפים – אינם מספיקים. “דו קיום הוא לא שוויון”, אמר אחד מהמרואיינים במאמר ב”גארדיאן”. במבט מפוכח, האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית הן בעיקר מופרדות…", מאת: שי אילן, כלבו חיפה והצפון, 26.5.18 09:07 
  • לא דו קיום. רב קיום. "…במעטפת של הקיום המשותף בולטת תופעה של בעלי דעות קיצוניות שמשתמשים במרחב הציבורי – הפיזי והווירטואלי – כדי להצית את להבות השנאה כפי שקרה השבוע ברשתות החברתיות… היחסים בין יהודים לערבים בישראל הם מורכבים, ולא אני ולא אף מועמד אחר לראשות העיר לא יצליח לפתור את הסכסוך, ואפילו לא את חוסר האמון בין הצדדים. אבל אזרחי ישראל הערבים הם חלק אינטגרלי מהעיר ומהמדינה – אזרחים שווי זכויות וחובות – שצריכים להרגיש שותפות גורל איתנו ולשאת בחלק שלהם בנטל. שוויון אזרחי אמיתי מתבטא גם בחובות. אין ספק שזכויות התושבים הערבים בעיר הן פחותות מאלה של התושבים היהודים…", מאת: ניר שובר (מועמד לראשות העיר ופעיל מפלגת העבודה בחיפה), כלבו חיפה והצפון, 24.5.18 

עכו העתיקה פונה לתיירות ומנסה לא להתרוקן מתושביה הערבים. העיר העתיקה היפהפייה והמתפוררת של עכו עוברת שיקום והמשקיעים, לצד העירייה, מקווים לצרף למהלך את התושבים הערבים ולא לחזור על מקרה יפו העתיקה, שדחקה את תושביה למען רובע אמנים. אז למה הסופר העכואי עלא חליחל פסימי? משה גלעד, הארץ, 15.5.2018 ♦

סערת בית העלמין המוסלמי ביפו: העירייה פינתה בטונדות שהוצבו. עבודות הפינוי בוצעו תחת אבטחה משטרתית כבדה. במקום התקהלו כמה צעירים שקראו קריאות נגד המהלך. צעיר שהתפרע במקום עוכב לחקירה. עיריית תל אביב-יפו: לא נסכים להשתלטות בלתי חוקית בשטח עירוני, אבי אשכנזי ודנה ירקצי, וואלה, יום רביעי, 16 במאי 2018 ♦

ראש עיריית לוד: "החשוד בירי הזיקוקים הוא מוסלמי עם שורשים יהודים". יאיר רביבו התייחס למעצר של תושב העיר בעקבות ירי הזיקוקים בזמן צפירת יום הזיכרון: "גורם קיצוני שמחבל בדו קיום בין יהודים לערבים וחיפש בכל דרך לחבל בלוד", מעריב אונליין, 18/04/2018 ♦

"הגיע הזמן להתעורר": תושבים בכפר ורדים נגד מגורי ערבים במקום. תושב המקום הביע בפייסבוק חוסר שביעות רצון מהעובדה שכ-50% מאלה זכו במכרז קרקעות בכפר ורדים הם ערבים. הפוסט זכה לתמיכה. תושב אחר של המקום מבהיר: "הם לא הרוב, חדשות 10, 13.3.2018 ♦

הממד המרחבי הפונקציונלי של יחסי יהודים ערבים: מערים מעורבות למרחבים מעורבים, פרופ' ראסם ח'מאיסי, פרופ' יצחק אומר, המרכז היהודי ערבי, אוניברסיטת חיפה, יולי 2017 ♦  

הממד המרחבי הפונקציונלי של יחסי יהודים ערבים: מערים מעורבות למרחבים מעורבים, פרופ' ראסם ח'מאיסי, פרופ' יצחק אומר, המרכז היהודי ערבי, אוניברסיטת חיפה, יולי 2017

number-arabs-mixed-cities

יום אחרי הפיגוע בעכו: "הערבים והיהודים בעיר – אחים". תושבי עכו לא התרגשו מפיגוע הדריסה אתמול, שבו נדרסו שלושה חיילים ושוטרי מג"ב, על-ידי נהג ערבי. סעיד מחומוס סעיד סיכם: "עכו זו עיר שהיא דוגמה לעולם לדו קיום", רועי רובינשטיין, YNET, 05.03.18 ♦

תושבי שכונת עין הים פתחו בעצומה להחזרת שם השכונה בערבית “ואדי אל ג’מאל” על שלטי האבן. מאת סמר עודה, המקומון חי פה, 4.3.2018 ♦

לא להתבוללות: ערבי תושב לוד ביקש לרשום את בנו לבית ספר מעורב וסורב. עלי עוקבי שבנו וביתו למדו בבית הספר רצה לרשום לשם גם את בנו הצעיר. בבית הספר ובעירייה התנגדו בטענה שהמוסד הפך לבית ספר לתגבור לימודי יהדות. אחת המורות הסבירה: "יש פה התבוללות", לירן כוג'הינוף, כאן – השידור הצבורי, 18 בפברואר 2018 ♦

מחקרים:

שלט פרידה מעכו הערבית. שילוט הדרכים בישראל מוצג בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית. אולם מגמת נישול השפה הערבית ממעמדה הרשמי, ומחיקת ההיסטוריה הערבית של מקומות יישוב בישראל, הולכת ומתרחבת, עאמר דהמשה, הפורום לחשיבה אזורית, 12.1.2018 ♦

עיריית לוד חייבה עובדים להפגין נגד הזיהום מהכפר הלא מוכר דהמש. עיריית לוד יזמה הפגנה נגד זיהום האוויר כתוצאה משריפת הזבל בכפר השכן דהמש, ישוב לא מוכר שלא זוכה לתשתיות או לשירותים מוניציפאליים בסיסיים כגון איסוף אשפה. תושבים: מדובר בפרובוקציה של עונת בחירות. עיריית לוד: צעד אמיץ של ראש העיר, מאת אורלי נוי, שיחה מקומית, 22.1.2018 ♦

לוד: ה'פרדס' המיתולוגי הפך לזירת הפגנה של תושבי שכונת חב"ד. עשרות רבות מתושבים ועובדי עיריית לוד מפגינים יחד עם קבוצה מחסידי חב"ד, תושבי השיכון, נגד תופעת שריפת המתכות המסוכנת הפועלת משדה הנמצא בסמוך לבניין ה'פרדס' המקורי – המקום בו שכנה ישיבת תות"ל בלוד ● בראש המפגינים: ראש העיר יאיר רביבו ● לדיווח המלא >>> כתב שטורעם נט, ו' בשבט, תשע"ח ♦

זוהי יאפא: למה הסצנה התרבותית ביפו מדירה את הערבים? אנחנו רגילים כל כך לחשוב על מקומות כמו האנה לולו כמייצגי התרבות היפואית החדשה, אבל גם כשברקע פורחות בועות של דו קיום, האוכלוסיות המוחלשות נדחקות לפינה| מאת: ז'נאן בסול, טיים אאוט, יום חמישי, 11.1.2018 ♦

למה שלא תעשו קצת חגיגות דו-קיום גם בשכונות היהודיות? אירועי חג החגים בחיפה היו אמורים להוות אבן דרך במאבק למען פלורליזם ודו-קיום בעיר. בפועל הם צמחו למימדים מבהילים שמשביתים את חיי התושבים בשכונות הערביות לשבועות. קיום משותף יכול להתקיים רק כאשר יש שותפות אמיתית במרחב, לא בזכות צלחת חומוס פעם בכמה חודשים, בשיר מנסור, שיחה מקומית, 10.1.2018 ♦ 

נשים עושות שינוי בלוד מתארחות בערב חדש. 2 נשים מקבוצת המנהיגות העירונית של אפשר אחרת בלוד מתארחות בערב חדש לספר על השנה שהייתה ועל האירוע TED לנשים שהן הפיקו , פרוייקט של "אפשר אחרת –  A New Way", ערב חדש, 7.1.2018 ♦

ערביי יפו נתבעים לפנות קברים מבית הקברות טאסו. החברה שרכשה את הקרקע דורשת 15 מיליון שקל, הפסקת הקבורה ופינוי של מאות הקברים ■ "אפילו למות בכבוד אתם לא נותנים. זה מאבק שאלוהים יודע איך ייגמר", גיא נרדי, גלובס, 8.1.2018 ♦

אושר תקציב מיוחד לפיתוח השכונות הערביות בלוד. לפני כשנה, קיבלה ממשלת ישראל החלטה היסטורית לקדם תוכנית חומש להשקעה חסרת תקדים עבור פיתוח היישובים במגזר הערבי בישראל בתחומי החינוך, הרווחה, הדיור והתשתיות, אך הערים המעורבות לא שותפו בתוכנית. לאחר התערבות עיריית לוד והעומד בראש – גם לוד הוכנסה לתוכנית, עידן הראל , מקומונט לוד, 2 ינואר, 2018 ♦

הממד המרחבי הפונקציונלי של יחסי יהודים ערבים: מערים מעורבות למרחבים מעורבים. מחקרם של פרופ' ראסם ח'מאיסי מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה ופרופ' יצחק אומר מהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב, המרכז היהודי-ערבי, אוניברסיטת חיפה, יולי 2017 ♦

הערים בערים המעורבות היבטים פוליטיים השוואתיים, סלים בריק, המרכז היהודי-ערבי, אוניברסיטת חיפה,  2017 ♦

יהב נגד רגב: "לא אתערב בפסטיבל הנכבה". ראש עיריית חיפה יונה יהב דחה את בקשתה של שרת התרבות מירי רגב לבטל את פסטיבל הנכבה המתקיים בעירו: "אין זה מתפקידה של עיריית חיפה", עדי דניאל , ערוץ 20, 14.12.2017 

עיר הדיסוננס הקיומי. "…אז רגע אחרי פסטיבל המוזיקה בתחתית ושנייה לפני פסטיבל האוכל הערבי המגוחך, אפשר לדבר על עניין הפרסום? אתחיל מהראשון, כי הוא יותר קרוב ללבי וכי מיטב המוחות עבדו עליו, ובכל זאת – בלי אף מילה בערבית. בשום מדיום. חוץ מהמילה “חיפה” בתמונה של האירוע, ואפילו שם יש טעות. יעני יותר SoLow מזה אין… ", מאת: מייסה מטר, כלבו חיפה והצפון, 9.12.17 20:02 ♦

ביישובי הגליל, אין כניסה לערבים, מזרחים ומיעוטים אחרים. "זו השאלה שתמיד עולה: 'תגיד, אתה לא רוצה ערבים?' אני משתדל לא ליפול למוקש הזה, אלא לדבר על המרחב הציבורי. יש לי דעה בשאלה אם אני רוצה שביישוב שלי יגורו ערבים, אבל היא לא רלוונטית, משום שאין שום סעיף בחוק שמונע מערבי להתגורר ביישוב קהילתי. נרתמתי למהלך משום שהיה לי חשוב שהצביון היהודי והציוני יבוא לידי ביטוי…", הילו גלזר, הארץ, 7.12.2017 ♦

חרף התנגדות משרד התרבות: עיריית חיפה אישרה העברת כ–1.2 מיליון שקלים לאל־מידאן. בעירייה הבהירו כי ההחלטה להעביר את התקציב התקבלה מאחר שהתיאטרון עמד בכל התבחינים הנדרשים, מיה אשר, הארץ, 06.12.2017 

תוכנית פיתוח רחבת היקף בעכו מתעלמת מהתושבים המוסלמים. הדמיות של תוכניות בנייה לרובע עירוני חדש בעכו הופצו לציבור ואינן כוללות מסגדים, אף ששליש מתושבי העיר מוסלמים ■ מינהל התכנון: "משאירים גמישות להחליט לאיזה דת יוקצו המבנים" ■ עיריית עכו: "האחריות לנושא נמצאת בידי משרד הדתות", מירב מורן, דה מרקר, 29.11.2017 

זה מה שמחכה לכם בפסטיבל "החג של החגים". הפסטיבל, שייערך בפעם ה-24, יכלול מופעי מוזיקה וסיורי אוכל. בנוסף יוקם מתחם קרקס בחצר האחורית של מוזיאון חיפה, בית הגפן יארח יריד עתיקות ותושבי ואדי ניסנאס יפתחו את בתיהם למבקרים, מאת: שי אילן, כלבו חיפה, 3.12.17 ♦

אות הנשיא לתקווה ישראלית בחינוך לעיר רמלה. חיבור בין בתי ספר יהודיים וערביים עמד במרכז נימוקי ועדת הפרס. ראש העיר וידל: "חשיבות רבה בקידום החיים המשותפים", שחר חי, YNET, 23.11.17 ♦

הכנס  “דיאלוג בעיר מעורבת – נפגשים ומחדשים" [15-14 בנובמבר 2017, מרכז ציפורי, יער ירושלים] , הינו יוזמה משותפת של הקרן לירושליםמדרשת אדם, ועמותת בסוד שיח. זהו הכנס החמישי בסדרה על חיים בערים מעורבות. השנה הכנס יתמקד בחברה הישראלית כחברה רב-תרבותית ורב-לאומית, ובחידוש דרכי המפגש והשיח בין חבריה

פסטיבל הסרטים [בחיפה] מציג: סרטים בתרגום לערבית. בפעם הראשונה ב-33 שנות פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה מוקרנים סרטים בתרגום לערבית. מדובר בסרטים תיעודיים בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה, והם יוקרנו בבית הגפן, מאת: שי אילן, כלבו חיפה והצפון, 8.10.17 

למה יום כיפור ביפו מעורר אלימות, משחק וחציית גבולות? בין קדושה למשחק, יום כיפור מקבל בערים מעורבות משמעות של קרנבל, המאפשר היפוך סדרים וזמנים. לעתים ערעור הגבולות מביא לאלימות, דניאל מונטרסקו, הארץ, 29.09.2017 

מנכ"ל העירייה הורה לבטל כנס של 'עוצמה יהודית'. מנכ"ל עיריית לוד, הורה להנהלת מרכז הפיס בלוד לבטל כנס של 'עוצמה יהודית' ולהפר חוזה עם התנועה. הכנס היה אמור להתקיים בבית ספר אורט, במרכז הפיס, כאשר אנשי עוצמה יהודית חתמו עם חוזה עם הנהלת המקום ובחוזה נכתב מפורשות כי מדובר בכנס של תנועת עוצמה יהודית, גיא עזרא, חדשות סרוגים 24.09.17 ♦

לוד עדיין מלקקת את הפצעים מפרובוקציית ראש העיר במסגד. קבוצות דיאלוג משותפות עברו טלטלה קשה השבוע מאז ההסתערות של ראש עיריית לוד על מסגד בתחילת חג הקורבן. את כל הכאב הזה אפשר היה למנוע אם היינו לומדים משהו מלונדון, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  8.9.2017 ♦

ראש עיריית לוד שהותקף במסגד התנצל בפני המוסלמים. שבוע לאחר שביקש להנמיך את עוצמת הרמקולים של המסגד הגדול בעירו והותקף, ראש עיריית לוד יאיר רביבו חוזר בו ומתנצל: "הגעתי למסגד גרמה לפגיעה ברגשות אחינו המוסלמים", בת אל בנימין, ערוץ 20,  08/09/17 

חג הקורבן. ראש העיר לוד התפרץ למסגד בעיר ודרש להפסיק את השימוש במערכת הכריזה. ראש העיר רביבו נכנס למסגד בעקבות רעש מהמסגד, ובינו לבין המתפללים התפתח עימות מילולי. המשטרה הפרידה בין הצדדים וטענה כי רביבו חולל פרובוקציה במטרה לזכות באהדת בוחריו היהודים, יניב קובובי, 01.09.2017 17:25 עודכן ב: 21:03 ♦

בלי בית ספר או בית קברות לתושביה הערבים, נצרת היא עיר מעורבת בהכחשה. כמעט רבע מתושבי נצרת עילית הם ערבים, שיעור גדול יותר מבחיפה, אך רק רחוב אחד נקרא על שם אישיות ערבית והאתר הרשמי של העירייה כתוב בעברית, אנגלית ורוסית. כך נראה מאבק דמוגרפי, נעה שפיגל, הארץ, 17.8.2017 ♦

הצלחה לקול הקורא של משרד הפנים: 93 רשויות מקומיות ביקשו להתאגד באשכולות יישובים. במסגרת המהלך, חלק גדול מהפעילות המוניציפלית ייעשה במסגרת הרחבה של האשכול ■ בין האשכולות שהוגשו: "השרון", שמאגד את רעננה וכפר סבא עם טייבה וקלנסאווה, ו"ואדי ערה", שמאגד את פרדס חנה וקיבוצי מנשה עם אום אל פאחם, נמרוד בוסו, דה מרקר, 13.08.2017 ♦

בית המשפט העליון אישר חלק מהמכרזים שאליהם ניגשו תושבים ערבים. שנתיים לאחר שבית המשפט המחוזי בנצרת ביטל את המכרז בו זכו תושבים ערבים ב-27 מגרשים בשכונת "מורדות עפולה הצעירה". אישר העליון את מרבית העסקאות, מור שמעוני, מעריב, 07/08/2017 

בין חסן בק למגדל השעון: היסטוריה של עימותים ביפו. העימותים שהתרחשו בסוף השבוע האחרון בעיר על רקע מותו של צעיר ערבי, מהווים תזכורות למהומות שפורצות מעת לעת בין תושבי העיר היהודים והערבים. עם זאת, העיר ידעה מאורעות קשים הרבה יותר בעברה על רקע המתח בין התושבים, אלי אשכנזי, וואלה, 31.7.2017 ♦

יועץ ראש העיר יפו לענייני ערבים: "מבין ללב הצעירים המוחים". כמאל אגבריה, יועץ ראש העיר לענייני המגזר הערבי ביפו אמר ל'לפני כולם' בעקבות המהומות בשבת: "יש הצטברות של דברים בתקופה טעונה, וחלק מהצעירים יצאו לרחוב בצורה ספונטני.. אמנם אני מבין ללבם" הבהיר, אך לא את ההתנהגות". "כמובן שאנחנו נגד הוונדליזם, אבל אבל התחברו שם כמה דברים ביחד לתקופה ארוכה והאירוע עם המשטרה היה סוג של זרז להוצאת אותם צעירים לרחובות"., ערוץ 20, 30.7.2017 

ביום 13.7.2017 עתרה האגודה לזכויות האזרח יחד עם הורים מנצרת עילית ומרכז "מוסאוא" לביהמ"ש לעניינים מינהליים בנצרת בדרישה להקים ביה"ס ערבי בנצרת עילית. המצב הוא שכיום יותר מ-20% מהתושבים ויותר משליש מתלמידי נצרת עילית הם ערבים. למעשה, למעלה מאלפיים מתלמידי נצרת עלית נאלצים לנדוד לעיר אחרת בכדי ללמוד. ♦

נתונים על מועסקים ערבים בערים מעורבות, מסמך של מרכז המחקר והמידע בכנסת, לבקשת חה"כ יוסף ג'בארין, 29.6.2016 ♦

לבקשת הגרעין התורני: עיריית לוד שקלה לבטל את חגיגות העיד אל-פיטר. ראש העיר יאיר רביבו שקל לבטל את החגיגות המסורתיות בשל זעם שהתעורר עקב תפילה ציבורית שערכו עשרות מוסלמים במתחם השוק שבעיר. לקראת הערב, הודיעה העירייה כי החגיגות מתקיימות כמתוכנן, אור רביד, וואלה, יום שני, 26 ביוני 2017 ♦

רעש המואזין: ״המשטרה לא עושה כלום״. חבר מועצת העיר לוד מסכם חודש ללא שינה. ״אתה יכול לשבת בבית, להפעיל מזגן ולסגור חלונות ותריסים והרעש יכנס", בני טוקר , ערוץ 7, ב' בתמוז תשע"ז,  26/06/17 ♦

השימוש ביחסי יהודים־ערבים בעכו כתירוץ לפסילת הצגה הוא שפל חדש. אין כל קשר בין השתקת ההצגה "אסירי הכיבוש" לבין דרדור היחסים בין יהודים לערבים בעכו. הדבר היחיד שנמנע באי העלאתה הוא האפשרות שיתקיים כאן שיח ציבורי על מצב האסירים הפלסטינים, ג'וזף אטרש, הארץ, 19.06.2017 20:11 עודכן ב: 20:29 ♦

ביקור מבקר המדינה בעיר לוד. מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא וצוות בכיר ממשרדו, התארחו אתמול (יום ג' -6.6.2017) בעיר לוד. מתוך אתר מבקר המדינה ♦

נצרת עילית החדשה תצטרך להתמודד עם המציאות של נצרת עילית הישנה. בטקס חגיגי הציגה השבוע עיריית נצרת עילית תוכניות פיתוח, הכוללות בנייה של אלפי דירות, שטחי תעסוקה, מוזיאון, אמפי תיאטרון, קאנטרי קלאב ואולם הוקי קרח ■ בינתיים, עד שיבואו כוחות חדשים ויצטרפו לחזון, ראש העיר דאג לתעסוקת הדור הוותיק באיסוף פסולת וגינון… כמה ערבים מתגוררים בנצרת עילית? בין ראש העיר, רונן פלוט, לסגנו ושותפו בקואליציית מועצת העיר, הד"ר שוכרי עוואדה, יש חילוקי דעות בעניין. פלוט טען השבוע כי 16% מ–40 אלף תושבי העיר הם ערבים, ואילו סגנו דיבר על רבע מהם..", מירב מורן, דה מרקר, 8.6.2017 

של מי העיר הזאת, לעזאזל? המאבק של שמות הרחובות ביפו. התושבים הערבים נאבקים על המורשת הפלסטינית של העיר, ומתנגדים לשמות רחובות יהודיים מובהקים כגון "שבטי ישראל". התושבים היהודים, כך נראה, אובדי עצות, דניאל מונטרסקו, הארץ,22.05.2017 ♦

לא מוכרים דירות לערבים? זוגות מיפו ולוד תובעים 300 אלף שקל. האגודה לזכויות האזרח הגישה השבוע 2 תביעות נזיקין על סך 150 אלף שקל כל אחת, בשל אפליית לקוחות ברכישת דירות למגורים בעקבות מוצאם. לדברי עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח "האפליה הסמויה חמורה מאוד דווקא מכיוון שקשה לחשוף אותה והיא לרוב עוברת מתחת לרדאר", מיכל מרגלית, YNET, 22.05.17 ♦

יוצרים מרחב אחד לשני: פיתוח מרחב משותף בחברות משוסעות. יחד עם מכון ירושלים לחקר מדיניות ערכה קרן קונרד אדנאואר את המפגש הרביעי של "תכנית קולק-אנדאואר" ליצירת מרחבים משותפים בירושלים. הדובר במפגש היה פרופסור פרנק גפיקין מאוניברסיטת קווינז בבלפסט, אשר נתן מבט מקיף מעבודתו על תכנון עירוני לפיתוח מרחבים משותפים בערים מחולקות כמו בלפסט. זמין גם ב DeutschEnglish, 11.5.2017 ♦

עיר בהכחשה: כרמיאל הופכת להיות עיר מעורבת. העיר שנועדה לקטוע את הרצף הערבי בגליל, הופכת לעיר מעורבת ■ "כרמיאל הפכה מעיירת פיתוח הומוגנית ל'עיר אומנה' – עיר שבה אוכלוסיות שבחרו לגור בה, אך העיר לא בחרה בהם", גיא נרדי, גלובס, 2.5.2017 

כבוד הדדי: בעכו תיאמו את המואזין עם אירועי יום הזיכרון. ראשי הוואקף בעיר המעורבת פעלו ביחד עם ראש העיר ורב העיר, על מנת שקולות המואזין לא יפריעו למתייחדים. "אני לא חושב שצריך חוק מואזין, ולא צריך לעשות שום דבר במלחמה או במאבק. דברים שקטים ומכובדים נשמעים ומוערכים", אמר רב העיר, יאיר קראוס nrg,  1/5/2017 

חרדים, חילונים וערבים מצטופפים יחד – וזה טוב לכולם. דוח בנק ישראל: לפי שפע מדדים כלכליים, חברתיים ולאומיים, יש לעודד חיים משותפים בשכונות ובערים מעורבות ■ אף עפ"י כן, המדינה מתפתה שוב ושוב להקים ערים נפרדות לחרדים…"הבידול עשוי להוליך להשלכות שליליות מפני שהוא מרחיק את קבוצות המיעוט ממרכזי תעסוקה וממשרות מתאימות ומתגמלות, מפריע להן לרכוש מיומנויות, ולכן מצמצם את סיכוייהן להשתלב בשוק העבודה וליהנות מרווחה כלכלית. כן מצמצם מיעוט קשרי הגומלין את סיכויי ההשתלבות עם אוכלוסיית הרוב במרחב הציבורי, במקומות העבודה, באתרי המסחר והבילוי, וכדומה", נאמר במחקר, אורי חודי, גלובס, 1.5.2017 

מצבות הושחתו בבית קברות ביפו. הציבור והתקשורת הישראלים מזדעקים במקרים של ונדליזם בבתי קברות יהודיים ברחבי העולם, אך כאשר הדבר קורה בבית קברות מוסלמי ביפו, ועוד בערב יום השואה? ובכן, השתיקה רועמת, עבד אבו שחאדה, העוקץ,  27.04.17 ♦

עוד אשה נרצחה בלוד והנשים בעיר חיות בפחד. "הרצח של סיהאם אזברגה בלוד בשבוע שעבר מציף את הבעיות הבוערות בעיר, שאוכלוסייתה מעורבת והאלימות בה גואה. פעילות זכויות הנשים מפנות אצבע מאשימה כלפי המשטרה וגורמי הרווחה. המשטרה, מצדה, מגלגלת את האשמה חזרה אל התושבים — ובינתיים נשות העיר חיות תחת איום מתמיד והגופות ממשיכות להיערם", שני ליטמן, הארץ, 6.4.2017 

יחסי יהודיםערבים בערים המעורבות, אידיאולוגיה מול חיי היוםיום. כנס לרגל השקת ספרו של ד"ר אילן שדמה, מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, אוניברסיטת תל אביב, 19.3.17 [הצגת המחקר והממצאים העיקריים.  ד"ר אילן שדמה, מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, אוניברסיטת תל-אביב החוג לשירותי אנוש, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

ערביי עכו מאיימים: "לא נקיים את חוק המואזין". אנשי ציבור ערבים בעכו, בהם אחמד עודה, ממנהיגי תנועת חד"ש, מוחים על ההחלטה להחזיר את חוק המואזין לוועדת השרים לענייני חקיקה, יפה ברנס, MYNET, 19.2.2017 ♦

יש תקווה בלוד: גם הפרדה היא סוג של דו קיום. מתנ"ס 'שיקגו' בלוד משרת בנפרד אוכלוסייה יהודית וערבית. מרחוק קל אולי לצקצק, אך גם שיתוף הפעולה הזה איננו מובן מאליו והוא הושג במאמץ רב, אלישיב רייכנר, מקור ראשון ו nrg, 13/2/2017 ♦

"חבלה בדמוקרטיה": סערה בלוד עקב ניסיונות ראש העיר למנות סגן ערבי. על רקע תמיכתו של ראש עיריית לוד בהצעת חוק המבקשת למנות סגן ערבי בערים מעורבות, חברים במועצה תוקפים בטענה שמדובר ב"שיקול פוליטי זול". מנגד, העירייה התנערה: "הנושא אינו על הפרק כרגע", אור רביד, וואלה, 06 בפברואר 2017 ♦

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון סגן ראש רשות ברשות מעורבת), התשע"ו–2016, יוזמים: חברי הכנסת דוד אמסלם ואוסאמה סעדי, פ/2939/20. מוצע כי ברשות מקומית בה קיים מיעוט דתי או לאומי של למעלה מ-20% אך פחות מ-50%, יתווסף סגן ראש רשות נוסף הנמנה עם המיעוט. כמו כן, מוצע כי ברשות מקומית בה קיימים שני מיעוטים דתיים או לאומיים כאמור יתווספו שני סגנים הנמנים עם כל קבוצת מיעוט שיחלקו בכהונה. 

תגיד לראש העיר שפשוט יבקש להחזיר את הכרזות בערבית. למשרד התחבורה נמאס מקרב גרסאות התגובה של עיריית באר שבע אשר ביקשה להורות ל"דן באר שבע" להסיר כרזות בערבית ועברית מהאוטובוסים והתחנות. "תמסור להם שרק יבקשו, שיכתבו מכתב בקשה". בעירייה מתעקשים: לנו אין סמכות לפעול. ההוראה להסיר כרזות היא של משרד התחבורה". "אנחנו לא חיים בעזה עכשיו זה כריזה באוטובוס עוד כמה שנים זה יהיה מסגד ורעש של מואזין", כתב תושב העיר. באר שבע – עיר מעורבת ולכאורה הגזענות חוגגת, כך זה נראה, אליק מאור, מגפון, 2 בדצמבר 2016 

ערביי כרמיאל רוצים הכרה ושוויון זכויות. בית ספר ערבי ראשון, התעלמות העירייה, הדרת ערבים והחשש שכרמיאל, כעיר מעורבת, תהפוך למוקד של מתח ואלימות. הדוברים בכנס לעידוד דו קיום בערים מעורבות, שנערך בעיר, שירטטו תחזית מדאיגה, רותם אטיאס, MYNET, 6.11.2016 ♦

לגדול בעיר מעורבת – כנס 2016. 15-16.11.2016, משכנות שאננים בירושלים. הכנס “לגדול בעיר מעורבת” הינו הרביעי בסדרת כנסים העוסקים בנושא החיים בערים מעורבות שהקרן לירושלים ומדרשת אדם מקיימות בירושלים. הכנס יוקדש לעיון ולמחקר של חווית הילדות, הנעורים והבגרות המוקדמת בערים המעורבות ולהצגת מודלים שיאפשרו להפיק את המיטב ממציאות זו בהווה ובעתיד. בנוסף תוצג בו העשייה המתרחשת בערים מעורבות בכלל ובכל הקשור לנושאי חינוך לחיים משותפים של שונים, תוך יצירת חיבורים בין עולם המעשה לבין העולם האקדמי והתיאורטי. מדרשת אדם. 

יחסי יהודים ערבים בערים המעורבות לוד ורמלה. "…בוחן את מערכת היחסים בין יהודים וערבים בעיר מעורבת בתקופתנו, תוך שימוש בגישה מחקרית ייחודית. המחבר רואה במערכת היחסים רקמה המשלבת גורמים "אנכיים", כאלה שמקורם ברשויות ונובעים בבסיסם במדיניות, מול גורמים "אופקיים", הנובעים מהאוכלוסיות והמשתקפים בחיי היום-יום. המחקר מתייחס לשלושה שחקנים במערכת היחסים: האוכלוסיות היהודית והערבית, הרשויות (בהתייחס למשרדי הממשלה והעיריות) וארגוני החברה האזרחית..", אילן שדמה, הוצאת כרמל ומרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, אוגוסט 2016 ♦

ארז ביטון במסע אל החצר האחורית של מדינת ישראל. במסגרת סדרת כתבות לוואלה! NEWS יצא המשורר זוכה פרס ישראל למסע מרגש בעיר נעוריו לוד כדי לבחון אם העיר המוזנחת מסוגלת לצאת לדרך חדשה. למסעו הצטרפו ראש העירייה והראפר תאמר נפאר. עורך אורח, מיוחד לסוכות. צפו, ארז ביטון, וואלה, יום רביעי, 19 באוקטובר 2016 ♦

הפתרון של ראש העיר לוד לרעש המואזין: השמעת "שמע ישראל". באירוע הקפות שניות שנערך בעיר הצהיר יאיר רביבו כי בכל פעם שיופעלו הרמקולים מהמסגדים יפעיל בתגובה הקלטה של חבר מועצה אריה לוי מקריא את מילות הפסוק "שמע ישראל". בנוסף לכך, התחייב לקיים תפילות מנחה וערבית במהלך ישיבות המועצה, יקי אדמקר, וואלה, יום שלישי, 25 באוקטובר 2016 ♦

פנייה לנתניהו: עצור את הירי בחתונות ערביות בלוד. ראש עיריית לוד מחה על המשך הירי בחתונות ערביות בעירו ושלח מכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבו טען: "תושבי העיר בהיסטריה. בלוד קיימת אווירת פחד, אווירת טרור, 'מערב פרוע'", אסף גולן, NRG,  9/10/2016 ♦

העמותה לייהוד יפו. איך הגיעו לגור בלב יפו היהודית-ערבית יותר מ-100 בני ישיבת "שירת משה", שמקבלת מיליונים מהמדינה וקשורה לעמותות שפועלות לייהוד מזרח ירושלים?   יואל הרצברג, המקום הכי נמוך בגיהנום, 30.9.2016 

"לעצור את ההתבוללות": מתרחב המאמץ לייהד את יפו. בקיץ נכנסו תלמידי ישיבת הסדר אל בית בלב שכונה ערבית־יהודית. התושבים, שכבר השלימו עם הגרעין התורני הפועל בעיר בחסות המדינה, נחושים להילחם במה שהם מכנים התנחלות מסוכנת, אור קשתי, הארץ, 30.09.2016 ♦

פקחי עיריית לוד קנסו תושב ערבי שפתח את החנות שלו בערב ט' באב. האיזון העדין שמאפשר לתושבים הערבים והיהודים לחיות יחד בלוד הופר כשיאסר אזברגה קיבל קנס של 600 שקל כי פתח את המרכול שלו אמש. "מנסים להרוס את הסטטוס-קוו", טען. העירייה: "מצפים להתחשבות מהציבור המוסלמי", אור רביד, וואלה, יום ראשון, 14 באוגוסט 2016 

מאבק שכונתי ביפו נגד הרחבת הישיבה התורנית בעג'מי. הישיבה התורנית בעג'מי מקימה שלוחה ברחוב ציונה תג'ר 15 ביפו, והשבוע נכנסה משפחה ראשונה לבית. דיירי הרחוב, ערבים ויהודים, הקימו מטה מאבק: הדו קיום בסכנה. מדובר בקבוצה בדלנית שמפיצה גזענות ושנאה. מנהל הישיבה: "כל נתיבותינו שלום. צר לי על החששות", נעמי רייכמן, מירב שלמה־מלמד, MYNET, 18.7.2016 

האגודה לזכויות האזרח בישראל ומרכז מוסאוא עתרו לבית המשפט לעניינים מנהלים בנצרת בדרישה להקים בית ספר ממלכתי ערבי ראשון בעיר נצרת עלית. [ידיעה ב MYNET15.6.2016 ♦

עיתונות מטעם, גרסת הדו-קיום. מדוע הריץ אתר חדשות ערבי את המועמד היהודי שזכה בראשות עיריית נצרת-עילית? שלומי דסקל , העין השביעית, 9.6.2016 ♦

השכנים הסתכסכו – הערבי נעצר. ויכוח שהחל בגלל מוזיקה רועשת הוביל לקטטה המונית בין שכנים, יהודים וערבים. זה קרה דווקא בחיפה, העיר המעורבת שידועה ביחסי השכנות הטובים בין כל בני הלאומים. לטענת חלק מהמעורבים, המשטרה מיהרה לעצור את מי שהותקף ונפצע – רק בגלל שהוא ערבי, פוראת נסאר | חדשות 2 | 30/05/16  ♦

בשירות הגזענות: מוכרים ליהודים, לא לערבים. בבנייני יוקרה בלוד המעורבת לא רוצים למכור דירות לערבים. איך עושים זאת? למשל באמצעות פרויקטים של מועדון "בהצדעה", המיועדים לאנשי מילואים. כשרחל, חרדית שלא עשתה צבא, ביקשה לקנות – נמצאה קומבינה. לנסרין מסרו שאי אפשר. האגודה לזכויות האזרח: "ניסיון שקוף להסוואת האפליה", יהודה שוחט, YNET, 29.05.16  ♦

הקימו רעש: עימות בסוגיית המסגדים בלוד. "אתה ראש בדואי", "המואזין בבוקר מפריע". ברקע הדו-קיום השברירי בלוד התעמתו חברי מועצה יהודים וערבים בנושא הרעש מהמסגדים. האזינו לוויכוח, חסן שעלאן, MYNET, 27.05.16 ♦

עכו: ערבים סירבו לשלוח ילדים לטקס עצמאות בגן. הרשת געשה בעקבות פוסט שהעלתה חברת מועצת עכו לשעבר, עו"ד רמאל עיסא, אשר קראה לאמהות לילדי הגנים ערביים שלא לשלוח את הילדים לטקס העירוני, ובמקום זאת, לציין את הנכבה, יפה ברנס , MYNET, 10.5.2016 ♦

המאבק על הקמת בית ספר דו לשוני קורע את ההורים ביפו. קבוצות יריבות: ישי שכטר, יו"ר ועד הורי קריית חינוך: אין צורך בבית הספר הזה. ביפו יש כבר מספיק בתי ספר בדלניים, אתם משאירים את החינוך הציבורי רק עם אוכלוסייה חלשה. לובנה ריפי ואסף רונאל, נציגי קהילת יד ביד: לא נוותר. כולם מוזמנים להצטרף אלינו, אשר קשר , MYNET, 20.3.2016 ♦

"הזדמנות אמיתית לייהד את הגליל". שדולת ארץ ישראל בכנסת ביקרה היום בנצרת עילית והצהירה על תמיכה בהפניית תקציבים לעיר. ראש העיר: יש חלון הזדמנויות שאסור לפספס' בני טוקר, ערוץ 7, ז' באדר ב תשע"ו 17/03/16 ♦

"הטרור לא מבחין בין ערבים ליהודים": יפו מנסה להתאושש מערב הדמים. אחרי הפיגוע שבו נרצח תייר אמריקני, העיר המעורבת חוותה יום שקט במיוחד ובעלי העסקים חוששים מההמשך: "האווירה השתנתה. ואולם, היו מי שבחרו לטייל ביפו למרות הכל: "נמשיך להסתובב גם במקומות שיש פיגועים", דנה ירקצי, וואלה, 10.3.2016 ♦

האם פיגועי הדקירה הצליחו לפצוע את דו-הקיום? סיור בעיר המעורבת רמלה. התושבים מסרבים להתרגש משבוע בו ארעו שני פיגועי דקירה, ומתעקשים שהחיים המשותפים בין ערבים ליהודים יימשכו: “לא היה ולא יהיה כאן מתח", אייל לוי, מעריב און ליין, 10/02/2016 ♦

התושבים דורשים בי"ס ערבי – ראש העיר מסרב. למרות העובדה שהתושבים הערבים מהווים כבר 20 אחוז מאוכלוסיית נצרת עילית, הבהיר גפסו למשרד החינוך שהתנגדותו הנחרצת עומדת בעינה. האגודה לזכויות האזרח הודיעה בשבוע שעבר שהצעד הבא יהיה עתירה לבג"ץ. העירייה: "יש לפעול לשילוב האוכלוסייה הערבית באורח החיים הישראלי ולא להבדילה במסגרות חינוך מיוחדות", ורד לוי, MYNET, 9.2.2016 ♦

תושבים ברמלה: "הפיגוע לא מייצג, יש דו קיום אמיתי". יהודים וערבים ברמלה הגיבו בעקבות הפיגוע בו דקרו תלמידות מאבטח בכניסה לתחנה המרכזית: "למרות זאת, התחושה בעיר לא נפגעה". ראש העיר: "זו עיר רב תרבותית, נמשיך לחיות בשכנות טובה, ללא הבדל בין המגזרים", אסף גולן ושירית אביטן כהן, NRG,  | 4/2/2016 ♦

מתח ברמלה אחרי הפיגוע: "נהיה מפחיד כאן". בבית הספר ובמשפחתן של בנות ה-13 מרמלה התקשו לעכל שהן חשודות בפיגוע דקירה בעיר שדוגלת בדו-קיום. תושב העיר: "יש פחד, אבל אין פתרון עירוני, זה משהו שצריך לבוא מגבוה", חסן שעלאן ונועם (דבול) דביר, YNET, 4.2.2016 

שכנות טובה- משפחות בדואיות מתגוררות ביישובים יהודים. באופקים התקיימה לאחרונה הפגנה סוערת לאחר שהתברר כי משפחות בדואיות זכו במכרזים לבניית דירות בעיר, אך מתברר כי חלק מערי הדרום הפכו בשנים האחרונות הלכה למעשה לערים מעורבות. בדואים ויהודים גרים בשכנות טובה בערד, באר שבע, דימונה וערים נוספות, אחמד אבו סוויס, וואלה, יום חמישי, 24 בדצמבר 2015 ♦

תושבי אופקים נגד בדואים בעירם: "יבנו לנו מסגד". 14 משפחות משבט טראבין זכו במכרזים של רשות מקרקעי ישראל ורכשו מגרשים לבנייה בעיר. תושבים שהפגינו הערב מתנגדים: "לא ניתן לאופקים להתאסלם". רשות מקרקעי ישראל: "משווקים מגרשים ללא הבדלי דת וגזע", אמיר אלון, YNET,  20.12.15 ♦

הערבים נוהרים מבית חנינא לרמת אביב. ההפגנות בעפולה נגד הקמת שכונה ערבית בעיר הן רק חלק מתהליך המתרחש בשנים האחרונות ברחבי ישראל – הגירת ערבים מהמעמד הבינוני היוצאים מהכפרים ומתיישבים בערים יהודיות, שלא ערוכות לקליטתם, שוקי שדה, דה מרקר, 18.12.2015 

למה אנשים מפחדים לאכול בעכו? אף על פי שבעכו לא נשלפה עד עתה ולו סכין אחת, הקהל מתרחק מהעיר המעורבת. שיחה עם מסעדנים שמתמודדים עם המכה, וגם עם כאלה שהתייאשו, רוני קשמין, הארץ, 09.11.2015 ♦

היא עיר מעורבת, אבל לא פשוט להציג תערוכה על העבר הערבי של חיפה. בניגוד לתל אביב-יפו, שכיסתה חלקים מהעבר הערבי בפארקים ומתחמי בנייה, שכבות הזמן לא אבדו כאן. הדו-קיום בין יהודים וערבים לא מנע התנגדויות לקיום התערוכה משני הצדדים, מיכאל יעקובסון, 27.10.2015 ♦

"בלי דאווין של הורה, חומוס וגפילטע פיש": הכירו את המקום הכי שפוי במדינה. זה היה יכול להיות מתכון לפיצוץ, אך הקשרים שנוצרו סביב המתנ"ס בשכונת רמת אשכול שבלוד מוכיחים את עצמם בימים אלה של מתיחות ביטחונית וגזענות, מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 26.10.2015  ♦

לוד: יש סיכוי לדו קיום, צריך ללמוד איך עושים זאת. בין מלחמה אחת לרעותה ובין גל טרור אחד למשנהו, אפשר לחיות יחד בארץ הזו. רוצים הוכחה? תראו את העיר לוד, שבה שני ערבים ויהודים משלימים עם חייהם המשותפים בעל כורחם, אסף גולן, NRG,  | 20/10/2015 ♦

לחיות בעיר מעורבת. לקראת כנס "עיר המחר – לחיות בעיר מעורבת בעתיד" במשכנות שאננים ירושלים 20-22.10.15, מתארחים ד"ר אודי שפיגל מקרן ירושלים ושמעון לנקרי ראש עירית עכו בתכונית "הערב בשש" כדי לדבר על החיים עצמם – כלומר על המציאות בערים מעורבות ♦

בערים המעורבות כבר מרגישים פגיעה בפרנסה. כשבוע לאחר תחילת גל פיגועי הדקירה, המתח בין יהודים וערבים מורגש ביתר שאת ומזכיר לחלק מתושבי הערים המעורבות את ימי האינתיפאדה השנייה. "עכשיו על כל דבר קטן ישר עושים חרם", נעה שפיגל, הארץ, 11.10.2015 

לא לוקחים סיכון: ממחר – שלוש פלוגות מג"ב יוצבו בערים המעורבות. הדרג המדיני אישר גיוס שלוש פלוגות מילואים שיוצבו ברמלה, לוד ונצרת החל ממחר, בעקבות המחסור שנוצר לאחר העברת שוטרים רבים למוקדי החיכוך בבירה. דסק הסייבר יפעל לאיתור כוונות פיגוע, יוסי אלי, וואלה, 10.10.2015 

ביחד ולחוד: הסכנה שמציב גל הטרור לדו קיום בערים המעורבות. גל האלימות הפלסטיני סוחף אחריו את ערביי ישראל ומאיים על העל החיים המשותפים. “אין לציבור הערבי אינטרס לחצות את הקווים", מעריכים גורמים במגזר, אייל לוי, מעריב און ליין, 08/10/2015 

אחרי המהומות, לילה מתוח ביפו; בקבוקי תבערה על כביש 6. בתום המהומות הראשונות בעיר מאז אוקטובר 2000, שאירעו במחאה על אירועי אל-אקצא, בעלי העסקים הערבים בעיר חוששים מהרס הדו-קיום – ומאובדן הכנסה: "זו העיר של כולנו". באירוע בסמוך לקלקיליה, לא נרשמו נפגעים, אבי אשכנזי ואמיר בוחבוט, וואלה, יום רביעי, 07 באוקטובר 2015 ♦

"עיר המחר" – לחיות בעיר מעורבת בעתיד.  כנס. 22-20 באוקטובר  2015, מרכז הכנסים ע"ש קונרד אדנאואר, משכנות שאננים, ירושלים. הכנס השלישי בסדרת כנסים העוסקים בנושא החיים בערים מעורבות שהקרן לירושלים, ומדרשת אדם מקיימות בירושלים ♦

"לולא הגרעין התורני, לוד הייתה היום עיר ערבית". ראש העיר יאיר רביבו בונה גשרים עם האוכלוסייה הערבית, קורא לצעירים חילונים להצטרף וחולם על שינוי תדמית, שמתחיל כבר לקרום עור וגידים. אבל עד אז, מודה גם רביבו: "יש עוד הרבה מה לעשות", אלישיב רייכנר, מקור ראשון – NRG,  | 23/9/2015 ♦

גטו עג'מי: הקש ששבר את גב הגמל. מדיניות הנישול המתמשכת כלפי ערביי יפו מגיעה לנקודת שבירה עם ההתנחלויות היהודיות שמוקמות בלב עג׳מי. שנים של אפליה וקיפוח הפכו לפצצה מתקתקת, שחובה למצוא לה פתרון, עבד סטל, העוקץ,  30.08.15 ♦

באחת השכונות הקשות בלוד מסתתרת דוגמה לדו-קיום מסוג אחר. במתנ"ס בן שלוש קומות בשכונת אשכול מתקיימת פעילות של בני העדה האתיופית, ערבים ואנשי הגרעין התורני – אך בנפרד. השר בנט, שהגיע לבקר במקום, הבטיח בין ליטוף מכרסמים והרמת משקולות כי מכאן תצא הבשורה: "לומדים לחיות ביחד", משה שטיינמץ, 29.7.2015 

תושבים בשכונת עכברה בצפת: צה"ל עורך אימונים בחצרות הבתים שלנו. לדברי התושבים, האימונים באזור מתקיימים זה כשנה וחצי בשעת לילה וכוללים שימוש בטנקים ובנגמשים וקולות ירי. לטענתם, באחת הפעמים צה"ל אף סגר את הכביש היחיד המוביל לשכונה, נעה שפיגל, הארץ, 08.07.2015 ♦

בשכונה הערבית של כפר סבא קונים חשמל מקלקיליה, ועדיין סובלים מחברת החשמל הישראלית. שני קווי מתח של חברת החשמל לא מאפשרים בנייה על פני 42 דונם בשכונת אבו סניינה, וקו שלישי מתוכנן לעבור קרוב יותר לבתי התושבים: "חשבו איך לחסום אותנו, שלא נתרחב", רועי צ'יקי ארד, הארץ, 06.07.2015 ♦

סערה בנצרת עלית: מונה סגן יו"ר ערבי. הרוחות סערו השבוע בעיר המעורבת בצפון בעקבות מינויו של ד"ר עוואודה כסגן ראש העיר. "במצבה של העיר כיום, המהלך רק ידרדר אותה". תושבים דורשים בחירות, יהודה פרל, הקול היהודי, 18.6.2015 ♦

גזענות בעיר שסימלה דו-קיום: "לא מוכרים דירות לערבים, אם הם מתעניינים אנחנו 'עסוקים".  עדות אפשרית נוספת לאפליה גזענית של ערבים ישראלים בשיאו של משבר הדיור בציבור הערבי. זוג שביקש להתגורר בשכונה חדשה במעלות-תרשיחא חשף בפינת "המפצח" הקלטה שבה הודתה החברה המשווקת: "אנחנו לא מוכרים דירות לערבים". "בהתחלה לא רצינו להאמין שזה המצב", אבי עמית, "המפצח", חדשות 10, 6.6.2015 ♦

עכו: "אין ייצוג הולם לערבים במחלקות העירייה". חברת המועצה עו"ד מדיחה רמאל-עיסא טוענת לאפליה בין יהודים לערבים בתחום התעסוקה בעירייה. עוד היא טוענת, ש-104 עובדים, רובם בכירים, לא מתגוררים בעכו. העירייה: "אנחנו דוגמה ומופת לשילוב האוכלוסייה הערבית", יפה ברנס, MYNET, 1.6.2015 ♦

תושבי עכו, יהודים וערבים לומדים ערבית ועברית. קיבוץ המחנכים של תנועת דרור ישראל, בשיתוף עם רשת המתנ"סים, מוטב יחדיו ועיריית עכו מפעילים בעכו את תכנית "מילה במילה"- תכנית ללימוד עברית וערבית שמטרתה ליצור נק' חיבור בין תושבי העיר, תמי מאור, LOCAL  עכו 1.6.2015 ♦

כרמיאל: הפגנה נגד סרטון של מוחמד בכרי "לא נסבול ערבים לא נאמנים בעיר"עשרות תושבי העיר כרמיאל בהם סגן ראש העיר, חברי מועצה ופעילי ימין מחו נגד הקרנת סרטו של מוחמד בכרי שכינה את חיילי צה"ל ב'צוק איתן' "כלבים משוסעים", חדשות סרוגים, 26.05.15 19:25  ח' בסיון תשעה ♦

מחאה חריפה: לא רוצים סגן ראש עיר ערבי. ד"ר שוכרי עוואדה, רופא משפחה, מונה לתפקיד סגן ראש עיריית נצרת עילית ללא שכר ועורר כלפיו זעם יוצא דופן. חברי מליאה שהתנגדו למינויו דרשו "לשמור על הצביון היהודי", והרשתות החברתיות התמלאו בסטטוסים זועמים נגד "מכירת העיר לערבים". ראש העיר תקף בחזרה: "ערבים זכאים להיות שותפים בנעשה בעיר". ד"ר עוואדה: "שהגזענים יישבו בצד וייתנו לעבוד", ורד לוי ,MYNET, 21.5.2015 ♦

עתירה: ספרים בערבית לספריות בנצרת עילית. בהמשך להגירה הגוברת של ערבים מנצרת לעיר היהודית הסמוכה, נצרת עילית, דורשים כעת התושבים הערבים שירותי ספריה בשפתם. ידידיה בן אור, ערוץ 7,  י' בניסן תשע"ה, 30/03/15 ♦

איזו ממשלה תקום לפי הבחירות בתיכוני לוד? לבחירות בתיכון דרכא בלוד הגיעו מועמדים זוטרים יותר מאשר אלו שבאים לבליך, אבל האווירה כיפית. כאן לוקחים את הבחירות בפרופורציות. רועי צ'יקי ארד במסע הבחירות 2015, רועי צ'יקי ארד, הארץ, 20.02.2015 ♦

הריסות הבתים בלוד מראות שהנכבה לא נגמרה, רק החליפה צורה. ב-1948 טבחו בפליטים שהסתתרו במסגד בלוד. עשרות שנים אחרי זה כבר אי אפשר לגרש את הפלסטינים באותן דרכים, ובמקומן שוללים היתרי בנייה ושולחים משטרה ודחפורים. אלה פניה של הנכבה המודרנית, מאת רמי יונס, שיחה מקומית,  | 11.2.2015 ♦ 

עיר בלי אלוהים. אורי רוזנווקס ואייל בלחסן, צמד היוצרים שהביא למסך הקטן את הסדרה התיעודית המרתקת "לוד – בין ייאוש לתקווה", חוזרים מלב המאפליה עם עונה שנייה, לא פחות קשה, אלימה ומייאשת, ענת אלויבייר, מעריב און ליין, 2.1.2015 ♦

אידיאליזציה של מציאות בעייתית. כתב "מקור ראשון" מסייר ברמלה ומשוחח עם יהודים |אורן פרסיקו, העין השביעית, 12.12.2014 ♦

התמוטטות הריבונות? הערים המעורבות סובלות מריבונות מזניחה. יפו ולוד לא נשלטות על ידי התנועה האסלאמית והבעיה שלהן היא לא תת-אכיפה. הערים המעורבות הופקרו למשך עשורים, ועכשיו המדינה משתמשת בגזענות כדי לנשל את יושביהן עוד יותר. תגובה לארז תדמור, מאת אלמה ביבלש, שיחה מקומית,    | 16.11.2014 ♦

התמוטטות הריבונות בערים המעורבות.נהיגה פרועה, נפצים, תקיפות פיזיות, אלימות קשה, הפרת חוקי בניה והשתלטות על המרחב הציבורי – כל אלה הם הרקע להתמוטטות החוק והסדר ביפו ובלוד • התושבים היהודיים מדווחים על דאגה ואבדן הביטחון האישי, בעוד התנועה האסלאמית מחנכת את הנוער שחובה להילחם באויב הציוני • משבר הריבונות בערים המעורבות – דו"ח מצב, ארז תדמור, מידה, 10.11.2014 ♦

"17% מתושבי נצרת עילית הם ערבים, אך הם אינם מועסקים בעירייה". על אף ש-17% מאוכלוסיית נצרת עילית הם בני המגזר הערבי, בעירייה עובדים רק 4 אנשים מתוך 77 עובדי המחלקות המרכזיות ■ מרכז עדאלה מנסה לקבל מאז 2011 תשובה לשאלה – מדוע העירייה לא מכבדת את חוק ייצוג הולם ■ מהעירייה נמסר: "אין בידינו נתונים מספריים", מאת: טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 21.10.2014 ♦

גרינברג: "צריך לשלול לזועבי את האזרחות". כרמיאל. 400 איש התייצבו ביום שישי שעבר בשני מחנות, בהפגנה הגדולה ביותר עד כה בפרשת ראמיה. סגנית ראש העיר למפגינים: "או שתהיו נאמנים למדינת ישראל, או שתעופו קיבינימט", רותם אטיאס , MYNET, 7.4.14 ♦

"זה היה אירוע לאומני": בגרעין התורני לא מתכוונים לוותר על לוד. הסטטוס-קוו השביר בלוד נסדק השבוע עם ניקוב המוני של צמיגי מכוניות והעלה אל פני השטח את המתחים הסוציו-אקונומיים והתרבותיים. חברי הגרעין התורני לא מתרגשים ומתעקשים שהם כאן כדי להציל את העיר, גם אם יש למישהו בעיה עם זה, אלקנה שור, מעריב, 31/1/2014 ♦

כנס בירושלים: "איך חיים בעיר מעורבת"?אנשי אקדמיה מובילים ינתחו את התהליכים הקשורים לדפוסי החיים וניהול של ערים מעורבות בכנס שייערך במשכנות שאננים. הכניסה ללא תשלום, מעריב, 18.11.2013 ♦

"עיר מעורבת היא לא בהכרח נטל". קבוצה מעורבת של יהודים וערבים מעכו מארחת מפגשי פוליטיקה ותרבות. ביום שבת ה-23.11.13 תקיים הקבוצה "שבתתרבות". אורחים: ירון לונדון ועמי אילון. מנחה: זוהיר בהלול. כתב LOCAL 12.11.2013 ♦

"אמשיך בפעולות לייהוד נצרת עלית". ראש העיר נצרת עלית, שמעון גפסו, נבחר לקדנציה נוספת חרף כתב האישום שהוגש נגדו. "הציבור אמר את דברו, כולם מחזקים אותי".. בני טוקר, ערוץ 7, 24.10.13 ♦

מחקר בדק מה טוב לערביי ישראל? ערים נבדלות או מעורבות. מחקר שנערך באוניברסיטת אריאל מלמד כי ההתרכזות של המיעוט הערבי בערים נפרדות בתוך המדינה פוגעת בו. התושבים חשים מנותקים מהרוב הישראלי ומשום כך לא מסייעים לעצמם ומגלים פאסיביות. אסף גולן, מעריב, | 17/10/2013 ♦

"בית ספר ערבי בעכו יוריד את ערך הדירות". ישראל בן עזרא, המתמודד על ראשות העיר, הודיע שאם ייבחר, יבטל את ההחלטה להקים בית ספר ערבי חדש: "יש לפתור את בעיית המגזר הערבי בכפרים שלהם". לנקרי: לא ראוי להתייחסות". דיקלה שחף, MYNET, 18.8.2013 ♦

העיר שחולקה לה יחדיו: מה חושבים בנצרת עילית על הקמפיין של ראש העיר. קמפיין "נצרת עילית יהודית לנצח" של שמעון גפסו העלה שוב לסדר היום את המתיחות בעיר. התושבים היהודים בטוחים שאם גפסו לא ייבחר תהפוך העיר לבעלת "רוב ערבי", והלא־יהודים מתארים "אווירה של מלחמה". אלי אשכנזי, הארץ, 09.08.2013 ♦

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ עמרם מצנע: אם בנצרת עלית קיימים תושבים המעוניינים בבית ספר ממלכתי ערבי על המדינה לכפות הקמת בית ספר כזה. 23 ביולי 2013, ידיעות הכנסת ♦

"עכו היא עיר יהודית עם ערבים, ולא עיר מעורבת". יפה ברנס,  Mynet, 27.6.2013 ♦

יפו לכל המרבה במחיר. "חוק רשות מקרקעי ישראל ופסיקות בג"צ מנחים את הרשות לשקול שיקולים של צדק חברתי וצדק חלוקתי, ובכל זאת, הרשות מפרסמת מכרזים שכל עניינם הוא רווח פיננסי, כאילו מדובר בחברה בע"מ. על מכרז אחד יותר מדי", יוסי לוס, העוקץ, 21.06.13 ♦

לוד: יהודים וערבים עושים יד אחת להצלת העיר, דניאל בן סימון, אל מוניטור, 23.5.2013 ♦

ראש העיר נצרת עילית: שימרנו את הרוב היהודי בדרכים שהשתיקה יפה להם. במסמך שהפיץ לתושביו כתב שמעון גפסו כי "עשינו את הבלתי ייאמן: בלמנו את הנסיגה הדמוגרפית", ותקף את דו"ח מבקר המדינה: "תמוה וקטנוני". אלי אשכנזי, הארץ, 15.4.2013 ♦

הדור התוסס בחברה הפלסטינית-ישראלית. תערוכה וספר חדשים מציגים את הקול הפלסטיני בערים הדו־לאומיות בישראל – אלה שמכונות לרוב בשם המכובס “ערים מעורבות”, אף כי המרחב הפלסטיני ממשיך להימחק בהן. הדור החדש דורש שוויון גם בחיים האורבניים. אסתר זנדברג, הארץ, 11.4.2013 ♦

תערוכה.  תסיסה // דיור, שפה, היסטוריה 11.4.13 – 17.8.13  אוצרת: ד"ר רונה סלע, מוזיאון נחום גוטמן, יפו ♦

כנס: אקטיביזם בערים מעורבות (מלווה תערוכה בנושא), מוזיאון נחום גוטמן, יפו. 9.5.2013 ♦

כנס: ערים מעורבות והפוליטיקה הלאומית בישראל, המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה, 24-25.4.2013 ♦

ראש העיר נצרת עילית מתנגד להקמת בית ספר ל-1,900 תלמידים ערבים בעיר. לדברי שמעון גפסו, "נצרת עילית היא עיר שנוסדה על מנת לייהד את הגליל. זה ייעודה בימים ההם וזה ייעודה בזמן הזה". בינתיים לומדים הילדים מחוץ לעיר. ג'קי חורי, הארץ, 17.1.2013 ♦

קול קורא: כנס בנושא ערים מעורבות והפוליטיקה הלאומית בישראל, אוניברסיטת חיפה. תאריך אחרון להגשה: 31 בינואר 2013 ♦

כנס. לחיות בעיר מעורבת. סרט (23 דק') מתוך הכנס שנערך מטעם מדרשת אדם לדמוקרטיה ושלום בנובמבר 2012, בו מרצים ודוברים בתחומי חינוך וקהילה, אדריכלות וסביבה, חקר דתות, אמונות ושפות, מגדר ופתרון סכסוכים, שתפו את הקהל בידע תיאורטי ומעשי על הפוטנציאל לשינוי חברתי, פוליטי וגלובלי בערים מעורבות. פורסם ב-10 בינואר 2013, > אתר הכנס

לוד:

עכו: עימות בין פרו-פלסטינים לפעילי ימין. הפגנה שהתארגנה בעיר נגד ביקורם של ח"כ בן ארי, ברוך מרזל ואיתמר בן גביר התפתחה במהרה למהומה שכללה יידוי אבנים מצד המפגינים ושליפת נשק מצד המאבטחים. "כמעט ביצעו בנו לינץ'", אמרו אזרחים שנקלעו למקום. פוראת נסאר | חדשות 2 | 20/11/12 ♦

האם יוקם ביה"ס ערבי בנצרת עילית? כאלפיים תלמידים ערבים גרים בנצרת עילית. אך בגלל היעדר ביה"ס ערבי בעירם, הם נאלצים מדי יום לנסוע לבתי הספר בעיר הסמוכה נצרת או ביישובים הערביים באזור. אמנם העירייה משתתפת בהוצאות הנסיעות אך זה לא מקל על ההורים הערבים, משלמי המסים, שמתארגנים לפנות לבג"ץ.  פרטים נוספים בכתבה של TAFI TV, יוזמות קרן אברהם, 17.10.2012 ♦

Devout Israeli Jews moving to Arab-Jewish cities, "Orthodox Jewish Israelis, the driving force of the West Bank settlement movement, have begun to turn their attention inward to Israel itself, moving into Arab areas of mixed cities in an attempt to cement the Jewish presence there. Activists say that in recent years, several thousand devout Jews have pushed into rundown Arab areas of Jaffa, Lod, Ramle and Acre, hardscrabble cities divided between Jewish and Arab neighborhoods. Their arrival has threatened to disrupt fragile ethnic relations with construction of religious seminaries and housing developments marketed exclusively to Jews", Associated Press, 4/10/2012 ♦

Israel's historic city of Acre faces tourist and settler tensions. Mixed Arab-Jewish 'sleeping beauty' city awakes to gentrification and influx of nationalist-religious Jews, The Guardian, 24/6/2012 ♦

גרעין הקונפליקט בערים מעורבות. בעשור האחרון מתרבים הגרעינים התורניים בערים המעורבות, מתוך מטרות אידיאולוגיות,  ובראשן ייהוד הערים. מוחמד דראושה סבור כי מדובר בהתרסה הנובעת ממדיניות ממשלתית תומכת. מוחמד דראושה, וואלה חדשות, 4.4.2012 ♦

מה למדת היום בבית הספר? עם החזרה ללימודים מבקשים אנשי חינוך ביפו להחיל תוכניות לימוד הקשורות לרב-תרבותיות וסובלנות בבתי הספר בעיר. זאת בעקבות האירועים האלימים שהתרחשו בחגים, מאת: גיל מועלם דורון, פורטל יפו, 26.110.2011 ♦

כשהעסקים רועמים, התותחים שותקים. השחתת המצבות בבית הקברות המוסלמי ביפו ביום כיפור היתה יכולה להצית מחאת רחוב אלימה; סיור בעיר שנהנית משגשוג כלכלי מגלה למה זה לא קרה. דה-מארקר, 27.10.2011 ♦

מעגל נקמה ביפו: בקבוק תבערה על בית כנסת, YNET, 9.10.2011

מתיחות ביפו: הממשלה תדון היום בפעולות "תג מחיר", גלובס 9.10.2011 ♦

חשד ל"תג מחיר" ביפו: קברים נותצו ורוססו. מצבות נותצו וכתובות "מוות לערבים" ו"תג מחיר" רוססו בשני בתי עלמין ביפו – של מוסלמים ושל נוצרים. המשטרה חוקרת וטרם נעצרו חשודים. בעקבות הפצת התמונות בפייסבוק, מתארגנת הפגנת מחאה הערב ביפו.   YNET 8.10.2011  ♦

עכו, ערב יום הכיפורים 2011: שלוש שנים אחרי המהומות ביום הכיפורים, התושבים חוששים משידור חוזר בעקבות ההצתה בטובא-זנגריה , YNET 7.10.2011 ♦

רב תרבותיות ולאומיות בערים מעורבות, סיכום סדנא, פברואר 2010, מרכז תמי שטיינמץ וקבוצת גבים ♦

ערים מעורבות הן תופעה גאוגרפית-חברתית ייחודית, שבבסיסה חיים משותפים של אוכלוסיות בעלות זהויות לאומיות שונות. בישראל 5 ערים המוגדרות רשמית כמעורבות, ובהן חיים כ-10% מכלל האזרחים הערביים במדינה. בשנת 2002 ערך ארגון שתי"ל סקר כללי בשלוש מערים אלו: ביפו, בלוד וברמלה. דוח זה הצביע על מצוקה והזנחה רבת שנים של האוכלוסייה הערבית בערים אלו בתחומי חיים שונים. בהמשך לכך, ארגון שתי"ל יחד עם 'המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי', ו'במקום – מתכננים למען זכויות תכנון', שיתפו פעולה בעריכת סקר תכנוני בשכונות הערביות והמעורבות בעיר רמלה, גן- חק"ל, ג'ואריש, המיעוטים ואזור העיר העתיקה. מטרת הסקר היא ליצור בסיס מידע על השכונות הערביות והמעורבות ברמלה בתחומי האוכלוסייה, החברה, הדיור, השירותים הציבוריים והנגישות, והצבעה על כיווני תכנון עבור תושבי שכונות אלה. הסקר מיועד לסייע לוועדי שכונות ולפעילים חברתיים ברמלה לגבש עמדה בתחומי תכנון שונים. מתוך אתר במקום, סקר תכנוני רמלה – דף מידע

"באופן רשמי, בישראל שבע "ערים מעורבות" אשר לפחות  % 10  מתושביהן הם ערבים:  עכו, חיפה, רמלה, לוד, יפו (למרות שכחלק מ"תל-אביב-יפו" מדובר בשיעור נמוך יותר), מעלות-תרשיחא ונצרת-עילית. בערים אלה חיים כמאה אלף אזרחים ערבים המהווים כ-% 9 מכלל האזרחים הערבים בישראל.  . ואולם, כשם שנצרת-עילית, אשר הוקמה כחלק מ"ייהוד הגליל", הפכה לעיר מעורבת במרוצת השנים, ערים  נוספות עוברות תהליך דומה בעיקר עקב מצוקת דיור חריפה ביישובים הערביים, הקיימת בין השאר משום שמדינת ישראל טרם הקימה ולו ישוב אחד עבור האוכלוסייה הערבית, אף כי זו צמחה פי שמונה בשישים השנה האחרונות. מדובר על ערים כגון כרמיאל, באר-שבע, נהרייה, צפת,  ירוחם, אילת ועוד. נתוני הלמ"ס בדבר שיעור האוכלוסייה הערבית בערים הללו מספקים תמונה חלקית מאד, שכן  האזרחים הערבים  מעדיפים במקרים רבים שלא לשנות את כתובתם ליישוב החדש הן כעניין סמלי והן בשל הרצון להמשיך לשלוח את ילדיהם ליישוב המוצא. בעיר הקולטת, לעומת זאת, מעדיפים להפחית מהצגת מימדי התופעה הנתפסת כאיום על זהותה ותדמיתה של העיר, בעיקר מתוך מחשבה שחשיפת התמונה במלואה עשויה להפחית מכוח המשיכה שלה עבור האוכלוסייה היהודית ולהוזיל את ערך הנדל"ן בעיר…".  אמנון סוליציאנו, יוזמות קרן אברהם, הארץ, 13.3.2009

הניסיון הבינלאומי לקידום ערים משותפות, שתיל 2009 ♦

התנגדות לוועדות הקבלה ליישובים קהילתיים קטנים בפריפריה – הכצעקתה?! ארנון סופר, קתדרת חייקין, אוניברסיטת חיפה, מאי 2011 ♦

ערים מעורבות בישראל – מצע לדיון, מצגת של יוזמות קרן אברהם ♦

תמצית מחקר מגמות דמוגרפיות בערים מעורבות, מוטי קידר 2011 ♦

מאחורי החומות, חומות וגדרות הפרדה בין ערבים ליהודים בתוך ערים ושכונות מעורבות בישראל, טארק איבראהים, האגודה הערבית לזכויות האדם, דצמבר 2005 ♦

ערים ושכונות מעורבות, ג'מיל גרזוזי, החוג לגאוגרפיה, אוניברסיטת חיפה ♦

היש קיום לדו-קיום? ערים מעורבות בישראל, פאנל בכנס הנשיא, יוני 2011 ♦

חיי השגרה בלוד: על כוח, זהות ומחאה מרחבית בעיר המעורבת לוד, חיים יעקובי ♦

פרוייקט ערים מעורבות – שתיל – מצגת ♦

רב תרבותיות ולאומיות בערים מעורבות: מציאות ומענה.  סיכום סדנה שהתקיימה ב- 11.2.2010, מרכז תמי שטינמיץ למחקרי שלום בשיתוף גבים ♦

יחד אך לחוד: ערים מעורבות בישראל, אלי רכס (עורך) תל אביב: תכנית קונרד אדנאואר ומרכז משה דיין, אוניברסיטת תל אביב, 2007. ♦

ערים ואזורים מעורבים: פני המחר של מדינת ישראל المدن والمناطق المختلطة: ملامح مستقبل دولة إسرائيل. מצגת של יוזמות קרן אברהם לכנס הרצליה התשיעי. פברואר, 2009 ♦

שילוט בערים מעורבות –  בג"צ 4112/99, עדאלה והאגודה לזכויות האזרח 2002 ♦

אזרחי המדינה הערביים, תושבי הערים המעורבות במדינה וסבלם המתמשך בתחומי הרווחה, הדיור והחינוך,דיון בועדת הפנים של הכנסת, 1.7.2008 ♦

נווה שלום – וואהאת א-סאלםביה"ס לשלום, יוסי ביילין על ביקור ביישוב, 2010

יוזמה להקמת יישוב מעורב בגליל – עמותת קול אחר ♦

 

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

ארועים קרובים

◄ הקודם

ספטמבר 2019

הבא ►
אבגדהוש

1

מוחרם – ראש...

2


3


4


5


6


7


8


9


10


11


12


13


14


15


16


17


18


19


20


21


22


23


24


25


26


27


28


29


30


למידע על:

OnePlace הוקם במאי 2011 במטרה לעודד את העברת הדיון ביחסים שבין המיעוט הערבי-פלסטיני לרוב היהודי למישור החברתי-אזרחי. האתר פועל להעמיק ולשפר דיון זה ולבססו על ידע ועובדות, להבין טוב יותר את מרכיבי הסוגיה והקשריה, לחזק את העוסקים בתחום ולהעצים את עשייתם כחלק מתמונה רחבה ומערכתית, וכן להעניק להם את כלי הידע הטובים ביותר להתמודדות עם התהליכים והקשיים השונים בניסיון להביא למציאות חיים הוגנת ושוויונית במדינת ישראל.

נושאי רוחב

המערכת הציבורית

הסכסוך

ניווט מהיר

Copyright © 2019 oneplace