ערבים בישראל

מרחב מידע רב תחומי

ערבים בישראל מרחב מידע רב תחומי

המחאה החברתית והאוכלוסיה הערבית – קיץ 2011/2

תזכורת מארועי המחאה החברתית 2011-12.

המודיעין המשטרתי הונחה לעקוב אחר מפגינים ערבים. בניגוד להנחיות שקיבל אגף המודיעין ביחס למפגינים היהודים, שהתייחס לאיסוף מידע ממוקד על מתפרעים ואנרכיסטים, הסעיף הנוגע לחברה הערבית לא מתייחס לפלח מסוים בקרב המפגינים אלא לכלל האזרחים הערבים. הארץ, 29.6.2012

המחאה החברתית לא דוברת ערבית, סמאח בסול, j14, 25.6.2012 ♦

המחאה החברתית ופלסטינים-ישראלים, אבי קליין, הגדה השמאלית, 7.5.2012 ♦

בגלל הערבים. כותב עודה בשאראת: "מתברר שמחאת הקיץ היתה בכלל נגד הערבים והחרדים. רק נדמה שהיא היתה נגד הטייקונים. כך לפחות עולה מדברי ראש הממשלה בראיון לסמי פרץ ומוטי בסוק", הארץ, 10.4.2012 ♦

ישראל 2021, השולחנות העגולים של דה-מארקר (11.12.2011):

  • "אל תתייחסו לערבים כאל מגזר תלוש". בשולחן העגול ברמלה הובע זעם על הפניית הגב של מוסדות העירייה לתושביה הערבים והתעלמות מהשפה הערבית ■ "אנחנו לא רוצים מתורגמנים", אמרו, "אנחנו רוצים שהאחות בטיפת חלב תדבר ערבית עם המטופלת שלה – ושלא יאמרו שאין אצלנו בעלי מקצוע"
  • "בואו אלינו ואחר כך תסעו לעפולה; לא יהיה צריך להסביר יותר". הצעות רבות בנושאים כלכליים-חברתיים עלו בשולחנות העגולים באום אל פאחם, אחת הערים העניות בישראל ■ בין השאר הוצע לייצר תעסוקה לנשים ונוער, לפתח את אזור התעשייה ולחבר את העיר לתחבורה ציבורית שתאפשר יציאה לעבודה ■ אבל הדברים הקשים באמת נאמרו מחוץ לדיונים: "שמענו מאות הבטחות לתקציבים, אבל הכסף פשוט לא מגיע. המרירות פה גוברת והולכת
  • "האנשים מאוכזבים מהפוליטיקה". "הם נאנקים תחת בעיות כלכליות וחברתיות: זו הכלכלה המסורתית שהיא פשוטה וללא מעוף. הלכידות החברתית שנמצאת בירידה משנה לשנה. זאת בנוסף לפשיעה, התשתיות הלקויות ומערכת החינוך הבעייתית"

איך אומרים צדק חברתי בערבית? המחאה החברתית אולי מדשדשת, אבל מהפכה אחת היא הספיקה לחולל: בפעם הראשונה מאז 1948 הפגינו עשרות אלפי ערבים ויהודים יחד. השבוע התכנסו מנהיגי המחאה הערבים לדון בהמשך הדרך ולעיין בממצאי סקר חדש, שמגלה שיעור מפתיע של תמיכה והשתתפות במחאה בקרב הערבים,הארץ, 2.12.2011

ח"כ טיבי: ועדת טרכטנברג התבססה על הנחות מוטעות. ועדת החקירה הפרלמנטרית של קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי, בראשות ח"כ אחמד טיבי, דנה בהמלות ועדת טרכטנברג לעידוד התעסוקה במגזר. ח"כ חמד עמאר: "הנתונים עליהם הסתמכו הם מ-2000. מאז המאפיינים השתנו לבלי היכר. נשים רבות רוכשות השכלה גבוהה אך לא מוצאות תעסוקה" . YNET 23.11.2011 ♦

סקירת תקשורת: השתתפות הערבים במחאה החברתית , חטאב נביל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 22.11.2011 ♦

המחאה החברתית והחברה הערבית- קיץ 2011, עורך רוני שוקן, יוזמות קרן אברהם, נובמבר 2011 ♦

הודעת הרשות לפיתוח כלכלי של אוכלוסיית המיעוטים במשרד ראש הממשלה בעקבות ועדת טרכטנברג :בעקבות המחאה החברתית הוקמה וועדה לשינוי חברתי-כלכלי היא ועדת טרכטנברג.  איימן סייף, ראש הרשות לפיתוח כלכלי של אוכלוסיית המיעוטים, ישב כחבר בוועדה המקצועית, אשר  שמה דגש מיוחד על שילוב אוכלוסיית המיעוטים בכלכלה הלאומית הרחבה. הישגיה הבולטים של הועדה המתייחסים לאוכלוסיית זו, באים לידי בשני היבטים מרכזים: 1. טיפול בבעיית הדיור במגזר הלא יהודי,  לפירוט בהרחבה,  ניתן לעיין בהמלצות דו"ח הועדה: http://hidavrut.gov.il/content/4185. 2. עידוד תעסוקה במגזר המיעוטים, לפירוט בהרחבה, ניתן לעיין בהמלצות דו"ח הועדה : http://hidavrut.gov.il/content/4279

רבים שואלים מדוע האוכלוסיה הערבית לא הצטרפה באופן משמעותי לתנועת המחאה. אמנון בארי-סוליציאנו ומוחמד דראושה מיוזמות קרן אברהם מנתחים את החלטת הממשלה המאשרת את המלצות דוח טרכטנברג "על חשבון הערבים". הארץ, 16.10.2011  ♦

דני כהן בנדיט [דני האדום, מאי 68'] ביקר בבית העם ברוטשילד ודיבר גם על מיעוט ומאבק חברתי: "כולנו ערבים מוסלמים", מירון רפפורט, הארץ 10.10.2011;

"בימים שבהם מחאת הדיור פושטת בכל הארץ, ומאהלים צצים תחת כל עץ רענן, חשוב להביא לתודעת הציבור את מצוקת הדיור רבת השנים של האזרחים הערבים, המהווים כחמישית מכלל אזרחי המדינה. הזכות למגורים ברמה נאותה היא זכות בסיסית של כל אזרח, וזמינות הדירות, מחירן ואיכותן מהווים אינדקציה לרווחת הקהילה. קבוצות שונות ורבות בישראל סובלות ממצוקת דיור, אך מצבו של הציבור הערבי הוא החמור והמורכב ביותר. "  בית גם לערבים, עלי חיידר, הארץ, 2.8.2011;


כמה נקודות הרלוונטית לאוכלוסיה הערבית בישראל, מתוך המלצת הועדות (27.9.2011)

 

המלצות ועדת טרכטנברג

המלצת ועדת יונה-ספיבק

 

העקרונות שצריכים להנחות את עיצוב המדיניות הכלכלית-חברתית של מדינת ישראל

2. על הממשלה לקבוע ולעדכן מעת לעת יעדים חברתיים לצד יעדים מאקרו כלכליים מסורתיים, ובכלל זה יעדים כמותיים להגדלת התעסוקה, ולהקטנת העוני ואי השוויון. 3.  שיעור הצמיחה כנמדד איננו חזות הכול: היבטים חשובים של איכות החיים לא נכללים בו, ובכלל זה מידת אי השוויון, מצב בריאותי, איכות הסביבה, וכדומה.4.  היבט חשוב של איכות החיים הנו מידת אי השוויון במשק: אי שוויון גדול גורר תחושה של אי צדק, הדרה וניכור, אשר עלולים לפגוע בלכידות החברתית ובנכונות לשאת בנטל. מכאן שהמדיניות הכלכלית צריכה לחתור לחלוקה הוגנת של פירות הצמיחה,5.  על הממשלה לפעול בהתמדה ובנחישות לשילובם של כל מגזרי האוכלוסייה בעשייה המשקית והכלל חברתית.10.  על הממשלה לאמץ ערוצי הדברות עם הציבור הרחב במתכונת של “דמוקרטיה השתתפותית", בפרט בבואה לדון על שינויים וגיבוש מדיניות הנוגעים לציבור, וזאת כיוון שזה … מגביר את תחושת השייכות ומחזק את הדמוקרטיה."…המלצות הוועדה, משקפות שינוי בסדר עדיפויות אשר בא לידי ביטוי בצד ההוצאות, בין היתר, בתוספות תקציב לחינוך, עידוד התעסוקה, דיור, רווחה ותחבורה ציבורית.. הוועדה רואה חשיבות עליונה בשמירה על המסגרות הפיסקאליות של מדינת ישראל… מקורות המימון ליישום המלצות הוועדה (בצד ההוצאות) הינם הפחתה בתקציב הביטחון מחד, והקצאת הרזרבה לעמידה ביעד ההוצאה ותקציב ההתאמות לשנת 2012 בכללותם, מאידך. חשוב להדגיש, כי ניצול הרזרבות שהוקצו בתקציב 2012 במלואם טרם תחילת השנה מקטין משמעותית את יכולתה של הממשלה לבצע שינויים נוספים בתקציב ולשנות את סדר עדיפויותיה במהלך השנה…" "…כינונה של אמנה חברתית חדשה שבה האזרחים והממשלה נוטלים יחדיו אחריות על התנהלות החברה והכלכלה…" מדיניות כלכלית: ..צמצום ממדי אי-השוויון והעוני במדינת ישראל: חתירה להגיע לרמת השוויון במתקדמות שבארצות מערב אירופה. צמצום זה מצריך את שיקום השירותים הציבוריים וכן רפורמה מעמיקה בשוק העבודה שעיקרה צמצום ההעסקה הקבלנית באופן ניכר…חקיקה: חקיקת חוק יסוד זכויות חברתיות: קביעת זכויות חברתיות בחוק יסוד; ניסוח הוראת הגנה מהותית על הזכויות בחוק היסוד; קביעת סעיף שריון לחוק; הגדרת חובת הממשלה למסור דיווח שנתי לכנסת על פעולותיה ליישום הזכויות החברתיות. הקמת נציבות זכויות חברתיות:  הנציבות תפקח על משרדי הממשלה ליישום הזכויות החברתיות שנקבעו בחוק היסוד. הנציבות, חובותיה וסמכויותיה ייקבעו בחוק.
 

תעסוקה

"…החלטות הממשלה הן צעד משמעותי בכיוון הרצוי, אך נדרשים מהלכים משלימים, ממוקדים בהסרת החסמים להשתלבות בשוק העבודה של נשים מקרב אוכלוסיית בני המיעוטים. הוועדה קוראת להמשך יישום מדיניות הממשלה לעידוד תעסוקת מיעוטים, באמצעות יישום ארבע תכניות החומש למגזר המיעוטים והגדלת היקף המתנדבים לשירות אזרחי-לאומי. הוועדה ממליצה על קידום שורת צעדים שעיקרם – הגדלת התמריץ הכלכלי לנשים ממגזר המיעוטים להשתלב בשוק העבודה – הגדלת השכר הפוטנציאלי של המעוניינות להשתלב בתעסוקה באמצעות פעולות לשיפור כישוריהן המקצועיים. זאת, באמצעות הפעולות הבאות:…" "..לשם כינונה של תעסוקה הוגנת בישראל על הרפורמה בשוק העבודה להתבסס על מספר ערכים שקידומם יעמוד לנגד עיני מעצבי המדיניות והגורמים הפועלים בשטח. הערכים המרכזיים עליהם יש להשתית את שוק העבודה הם בחירה והתפתחות, קיימות כלכלית, כבוד אישי , שוויון בין-אישי ובין-קבוצתי, צדק חלוקתי, בטחון תעסוקתי וכלכלי וקול דמוקרטי.."
 

המגזר השלישי

"… אין עוררין על מרכזיותו של המגזר השלישי בחברה הישראלית: כספק שירותים, כיסוד חשוב בחברה דמוקרטית וכמגן זכויותיהם של האזרחים וכן כערוץ לביטוי הלכי רוח, צרכים ומצוקות של האזרחים….,
 

תחבורה

"…מתן ניידות תחבורתית לכלל האוכלוסייה (ובפרט לאוכלוסיות חלשות)…. היעדרן של מערכות הסעת ההמונים מהווה צוואר בקבוק מרכזי בפתוח הרשת התחבורתית ובפתוח הכלכלי של מדינת ישראל…"[הערה: יש עדיין בלבול בסדר העמודים אתר הועדה] "…מהשקעה בניידות להשקעה בנגישות, לרבות בחינת שיקולי נגישות בתחבורה ציבורית בקביעת אזורי מגורים, תעסוקה ומסחר; שינוי סדרי העדיפויות והשקעה בעידוד תחבורה ציבורית, הליכה ברגל ונסיעה באופניים; פיתוח מואץ של  התחבורה הציבורית הפנים עירונית והמטרופולינית; הקמת איגודי ערים לתחבורה…"
 

דיור

"…מתן מענה לצורכי אוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים בכלל זאת, מענה נקודתי לחסמים הייחודיים להתפתחות שוק הדיור במגזר המיעוטים;.." "..עיגון הזכות לדיור כחלק מחוק יסוד: זכויות חברתיות…. מתן מסלול מהיר לתוכניות מגורים בתוך  ערים הכוללות רכיב משמעותי של דיור בר השגה, ולתוכניות מגורים בישובי האוכלוסייה הערבית…"
 

חינוך

 

"…רואה הוועדה חשיבות גדולה בהרחבת פעילות הממשלה בתחום הגיל הרך והגילאים הצעירים ובמיקוד צעדי המדיניות באוכלוסייה העובדת בדגש על הורים לילדים בגיל הרך…" ".. חברה דמוקרטית החותרת לשוויון הזדמנויות מלא, לסולידריות חברתית ולקדמה כלכלית, חייבת להשקיע את מיטב משאביה בחינוך ציבורי. בעשורים האחרונים נפגע מעמדו של החינוך הציבורי בישראל פגיעה קשה. פגיעה זו משמעה הפרת זכותם היסודית של ילדות וילדים בישראל לחינוך שוויוני, משמעותי ואיכותי. בין הגורמים המרכזיים לפגיעה ניתן למנות: … פריפריות חברתיות המופלות לרעה, כדוגמת המגזר הערבי…"

רווחה

 

"…שיקום רשת הביטחון הסוציאלי, נטילת אחריות מחודשת של המדינה על השירותים החברתיים, צמצום ממדי העוני בישראל באמצעות חקיקה ותכנית לאומית למיגור העוני…"
 

הבדואים בנגב

 

"…הסרת ההתנגדות להכרה ובנייה בכפרים בדווים הקיימים בנגב, תוך הסדרה תכנונית הולמת;.."

 

ארועים, פרסומים ומאמרים בסדר כרונולוגי


מתן חודורוב וגם רותם שטרקמן (דה מארקר, 28.9.2011) לא אוהבים את הביקורת (כלכליסט, 28.9.2011) על דוח ועדת טרכטנברג. גם פרופ' מנואל לא אוהב.


איימן סיף: "לטרכטנברג מענה לחלק ניכר מבעיות הדיור בחברה הערבית".  מי אחראי למצוקת הדיור במגזר הערבי? נציגי הממשלה מצאו עצמם תחת התקפה היום בדיוני הוועדה לאחר שנציגי המגזר וארגונים חברתיים טענו כי היא האשמה בכך שאינה מאפשר בנייה. מעריב, 26.9.2011


"נושא התעסוקה של האזרחים הערבים בישראל, שהם כחמישית מאוכלוסיית המדינה, הוא אחד האתגרים החשובים לחברה הישראלית ולכלכלת המדינה…", מתוך:  תעסוקה בקרב הערבים הישראליים: מסמך עמדה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לועדת טרטנברג, 2011


שינוי סדר העדיפויות הלאומי בהתייחס ליישובים הערביים, הוגש לועדת טרכטנברג מאת טובי אלפנדרי – מתכנן ערים ואזורים, לשעבר מנהל שותף עמותת שכנים, 2011;

מצוקת הדיור בחברה הערבית: חסמים נוכחיים והמלצות לשינוי , מסמך שהוגש לועדת טרטכנברג ע"י עו"ד קייס נאסר, "דיראסאת" – מרכז ערבי למשפט ומדיניות 2011

תכנון מרחבי ומדיניות דיור ציבורית, מסמך לועדת טרכטנברג, מאת: עמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, 2011


המלצות צוות המומחים של כנס ישראל 2021 של דה-מארקר לועדת טרכטנברג: החברה הערבית – "חלוקת משאבים לפי מצב כלכלי – ולא לפי זהות לאומית"

בדיונים בנושא הדרך לשיתוף החברה הערבית בישראל בכלכלה הוחלט כנקודת מוצא להמליץ לוועדות העוסקות כיום בתחום לשתף את נציגי הציבור הערבי בעבודתם. עוד הוצע בדיון למנף יוזמות מקומיות, להגדיל השקעות בחברות היי-טק ערביות בישראל גם באמצעות המדען הראשי ולפתח אזורי תעשייה בציבור הערבי לצד פיתוח תשתיות ותחבורה. בדיון השתתפו, בין השאר, סמי סעד שותף מייסד עמותת צופן, געפר סבאח מקרן הגליל לקידום השקעות הון סיכון של חברות ערביות וענבל כהן אמיתי מעמותת יעוד אמיתי לישראל. המשתתפים בדיון המליצו על "חלוקת משאבים לפי מצב חברתי-כלכלי ולא לפי זהות לאומית", בטענה כי חלוקת התקציבים כיום על ידי המדינה מפלה את הציבור הערבי. עוד נטען בדיון כי יש לפעול לקראת חזון אזרחי משותף, שיכלול מערכת חינוך ברמה אחידה לכל אזרחי המדינה. המשתתפים המליצו על קביעת מנגנון "שוויון בכוח", שיפעל לתעדוף של הציבור הערבי באמצעות מדיניות חדשה גם מבחינה תקציבית. "האזרחים הערבים יראו את עצמם מחויבים לחלוקה בנטל רק כשייראו את השוויון בהתנהלות ברמת הממשלה ומטה", אמרו השותפים לדיון. עוד עלה בדיון הצורך בקידום החינוך ולימודי המדעים בבתי הספר בציבור הערבי, והגברת שילוב עובדים ערבים בארגונים קיימים.

הבעיה: אפליית הציבור הערבי בשוק התעסוקה ובחברה הישראלית

הפתרונות: * פיתוח אזורי תעשייה במגזר הערבי, הגדלת ההשקעה בחברות היי-טק במגזר. *פיתוח תשתיות ותחבורה מהכפרים הערביים. * קידום החינוך הטכנולוגי בבתי הספר במגזר הערבי

למה אנשי מעמד הביניים הערבי נשארו מחוץ למחאה הזאת? תמונת מצב של מעמד שלם שכבר מרגיש שהוא הפסיד במאבק הזה. כלכליסט, 8.9.2011


ד"ר זוהיר טיבי: צדק חברתי משמעותו הזכות לחלוקת משאבים שוויונית, גם בין יהודים וערבים, טייבה, 1.9.2011

דברים בפני הוועדה לשינוי חברתי כלכלי בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג , עמותת סיכוי, 30 אוגוסט 2011, ירושלים, "…אני ראשית מבקש לטעון שצדק חברתי לא יתקיים במדינת ישראל ללא קידום שוויון בין ערבים ליהודים. מציאות של פערים עמוקים בין ערבים ליהודים בישראל, הן בתשומות והן בתפוקות המדיניות, מערערת כל אפשרות לקיים חברה צודקת. והאמת היא שזה גם מאיים לפרק את המדינה הזו. לא פחות מזה.." [דברי פתיחה של רון גרליץ, מנהל-שותף]


ערבים ויהודים – צאו להפגין! מאת: אמנון בארי-סוליציאנו ומוחמד דראושה [מנהלים-שותפים של יוזמות קרן אברהם], 31.8.2011. "… אין מדובר כאן בעוד בקבוצת אינטרס, אלא במחאה של כלל האזרחים, למען כלל האזרחים. זאת בדיוק הסיבה שבצעדה הקרובה במוצאי שבת צריכים לצעוד ערבים ויהודים שכם אל שכם. הצטרפותם של הערבים למחאה עד כה הייתה משמעותית גם אם טרם הפכה למסה קריטית. למרות צום חודש הרמדאן, מאהלים קמו ביישובים ערבים רבים ודוברים ערבים דיברו מעל בימות הפגנות הענק בירושלים ובתל אביב, שבהן השתתפו גם מפגינים ערבים. ועם זאת, מנהיגים ערבים מחד ומנהיגי המחאה מאידך לא ביטאו עדיין בקול רם וצלול את החשיבות שבהשתתפות כלל הציבור הערבי במחאה. עדיין לא נאמר על ידיהם המובן מאליו לכאורה: צדק חברתי לא ייכון כל עוד האזרחים הערבים, חמישית מאזרחי המדינה, ייוותרו מופלים ומקופחים כבעבר…"

על לאומנות ובדלנות, יוסף אלגזי ממפה את התגובות לתנועת המחאה בקרב הזרמים והמנהיגים הפוליטיים הערביים (29.8.2011): "… לתנועת המחאה .. הצטרפו קבוצות אזרחים ערבים במקומות שונים בארץ. זו בהחלט התפתחות חיובית שיהיו לה השלכות חשובות במרקם היחסים בין ערבים ויהודים במדינת ישראל, ואני מעז להוסיף, גם ביחסים עם הערבים שמעבר לגבול. ואולם, לתדהמתי ולצערי הגדול, נמצאו ברחוב הפוליטי הערבי גורמים שלא אהבו – בלשון המעטה, את תנועת המחאה ולא את שיתוף-הפעולה שהתפתח בה בין ערבים ויהודים. גורמים אלו אף קראו לאזרחים הערבים לא ליפול שבי אחריה.."


אנחנו כבר שנים אומרים: שלום, שיוויון וצדק חברתי". המגזר הערבי מגלה סולידריות עם מחאת האוהלים והקים מאהלים במספר יישובים; המצוקה נובעת בעיקר ממחסור בקרקעות לבנייה ובהיעדר תוכניות מתאר. דה מארקר TV , 28.8.2011

עו"ד קייס נאסר ממרכז דיראסאת למשפט ומדיניות באוניברסיטה העברית בירושלים, התייחס [בפני ועדת טרכטנברג] לבעיות הדיור במגזר הערבי. "קיימת מצוקה קשה ומחסור אדיר בדיור במגזר הערבי, שמתעצמת משנה לשנה. יש גם הריסות מבנים מסיבית ביישובים ערביים. גם התכנון תקוע בשל היעדר תשתיות. מרבית הבנייה המבוקשת היא על קרקעות פרטיות, אבל אי אפשר לבנות עליהן כי אין תוכנית מתאר. גם אם יש תוכנית, אי אפשר לפתח אותה כי אין תשתיות". לדבריו, רק 25% מקרקעות המדינה ביישובים הערביים נוצלו לדיור ציבורי, ומתוך 71 תוכניות מתאר שתוכננו בהחלטת הממשלה ממארס, רק שלוש התייחסו למגזר הערבי. דה מארקר, 24.8.2011

הלחץ עבד: נתניהו מינה דרוזית לוועדת טרכטנברג. ד"ר רביעה בסיס, שתצטרף לוועדה, מרצה במכללה הערבית לחינוך בחיפה ובמכללה האקדמית גורדון. ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה את ד"ר רביעה בסיס, דרוזית מהכפר דלית אל כרמל, כחברה בוועדת טרכטנברג לשינוי המדיניות החברתית-כלכלית. המינוי נעשה בשל לחץ של גורמים ציבוריים שונים, בעיקר מהסקטור הערבי, למנות אישה ערבייה כחברה בוועדה. דה מארקר, 24.8.2011

בג"צ מינוי אישה ערביה לועדת טרכטנברג.  עו"ד ענת טהון אשכנזי מארגון איתך – משפטניות למען צדק חברתי הגישה את העתירה בשם 13 ארגוני זכויות אדם

ראש הממשלה הודיע בסוף השבוע כי ל-14 חברי ועדת טרכטנברג תצורף אשה מהמגזר הערבי, כך עולה מתגובת המדינה היום (ראשון) לעתירה שהוגשה על ידי ארגוני נשים לבג"ץ נגד הממשלה ו-ועדת טרכטנברג. בתגובת הפרקליטות נכתב כי "הדבר צפוי להתבצע בהקדם האפשרי".     הארץ  22/8/2011

על צדק חברתי ואתוס משותף. בן דרור ימיני כותב: "… כאשר עזמי בשארה, ראאד סלאח וחנין זועבי הם הפנים הבולטות של המגזר הערבי – אכן יש בעיה. יש עוינות ולא סולידריות, ובוודאי שאין אתוס משותף….אלא שיש מגזר ערבי אחר, שהוא חלק מהאתוס. ראשית, רוב ערביי ישראל, ועדיין רוב הצעירים, תומכים בשירות אזרחי, שהוא למעשה שירות לאומי. שנית, המעורבות של ערביי ישראל בפעילות עוינת – שואפת לאפס. פחות, באופן יחסי, לעומת המיעוט המוסלמי באנגליה. ושלישית, יש היום מודלים חדשים שיוצרים את האתוס המשותף.." NRG 21.8.2011

צוות רוטשילד האלטרנטיבי: צוות תעסוקה בראשות נדיה אסמעיל, מנהלת תוכנית תעסוקה בקרן אברהם;  YNET 15.8.2011

כותב עו"ד אעוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח: "המאבק על הזכות לקורת גג הוא מאבק צודק. אבל כדי שהוא יצליח ויהיה צודק באמת, הוא חייב לכלול גם את אלה שהמדינה כפתה עליהם מגורים באוהלים עוד הרבה לפני שקם האוהל הראשון בשדרות רוטשילד.", זכות לקורת גג – גם לערבים, אפשרויות הדיור לציבור הערבי מוגבלות ובמקרים רבים אף בלתי קיימות, דה-מארקר, 15.8.2011

מאהל נצרת ע.: גורל משותף ומדיניות כלכלית דורסת את כולנו  خيمة نتسيرت عيليت: مصيرنا مشترك والسياسة الاقتصادية تدوسنا جميعا, דוגרינט 18.8.2011


לרעב ולהשפלה אין שפה. רג'א זעאתרה, הנאום מהעצרת בחיפה   14.08.11 : במקום החלוקה המסורתית ליהודים וערבים, אשכנזים ומזרחים, דתיים וחילונייים, המחאה הזו מציבה חלוקה שבין מנצלים לבין מנוצלים, בין שלטון ההון לבין הרוב שמבקיע את הדממה. הרוב הזה כולל יהודים וערבים והוא נאבק על צדק ועל שלום.

המחאה החברתית, הפגנה ביפו, שידור הטלויזיה החברתית , 13-8-11

הפגנות בכל הארץ: 30 אלף הפגינו בחיפה, 15 אלף בעפולה. בעצרת בחיפה, אמר הסופר סמי מיכאל: "בפעם הראשונה, יהודים, מוסלמים ונוצרים מצטרפים למאבק אחד. היריב מולכם הוא רקוב וחלש….. מאהל המחאה היהודי-ערבי ביפו ערך הערב הפגנה ראשונה מאז נוסד לפני כשלושה שבועות..אנחנו מפגינים בכיכר השעון, סמלה של העיר, מקום שעבור רבים שאינם מודעים למצוקות הקשות של יפו הוא יעד תיירותי ותו לא", אומרת הנא עמורי, פעילה במאהל יפו מטעם הוועדה העממית בעיר. "עד היום תמכנו והשתתפנו בכל ההפגנות הארציות, וגם יצרנו שותפויות עם מאהלים שגם קולם מוחלש במאבק הארצי, כמו המאהל בשכונת התקווה. היום החלטנו להפגין בתוך הקהילה ולהרחיב את מעגל המצטרפים למחאה בתוך יפו". כלכליסט, 13.8.2011


"אי אפשר לעשות צדק חברתי בלי 20%  מהציבור". מוחמד דראושה, מנכ"ל משותף ביוזמות קרן אברהם, קורא למנהיגי המחאה לכלול במסמך הדרישות מהממשלה גם את צורכי המגזר הערבי. את הפתרון לבעיות הכלכליות של ערביי ישראל, הוא אומר, יש למצוא במסגרת אג'נדה כלל אזרחית. , הארץ 11.8.2011

דף מסרים למארגני אוהלי המחאה – הקהילה הערבית-בדואית בנגב. עמוד בפייסבוק

הרצאה של בות'יינה דביט (שתיל-רמלה) בנושא "מצוקת הדיור אצל המיעוט הערבי בערים המעורבות – בין עבר להווה, جنينة الغزازوة شارع يفت, الحلوة – מאהל גן השניים -רח' יפת פינת דר' ארליך, 2011-08-10, 20:30 עד 22:00

"זעם במגזר הערבי: אין לנו נציג בוועדת טרכטנברג", חברי הכנסת אחמד טיבי וטאלב א-סנע מתקוממים נוכח הכוונה לשלב נציג של המיעוטים המשתייך למשרד רה"מ בצוות ההידברות עם נציגי המחאה. "הממשלה מתנכרת לזכויות הערבים". וואלה, 9.8.2011

אני לא רואה את הצפונבונים התל אביביים מוחים להרחבת שטחי המגורים בכפר ערבי". דר' רפיק חאג': "אני לא בטוח שאנשים מרהט ומאום אל-פאחם יבואו למחאה בשדרות רוטשילד; אני לעולם לא אהיה מוגדר 'מלח הארץ' כי אני ערבי". הארץ 9.8.2011

הנס של יולי – נאומו של עודה בשאראת בעצרת ה-300 אלף בתל-אביב,  6.8.2011. התפרסם גם בהארץ, 8.8.2011 … "האוכלוסייה הערבית, למודת הסבל והמאבקים, מסתכלת באהדה רבה על המתרחש ברוטשילד. מאבק נגד עושק שובה את לבה, בין אם זה בתל אביב ובין אם זה בחאלב. אחרי הניסיון המר שהיה מנת חלקה – המדינה נתפשת בעיניה כהורסת, לא כבונה. האזרחים הערבים והנהגתם נדרשים היום להשתלב במאבק הכללי ולעמוד על כך שהממשלה תתייחס אליהם כאל אזרחים שווים. השתלבות זו תהיה אות פתיחה ראוי למהלך שיוביל להבנה עמוקה יותר של המהות האזרחית של מאבקם…"

למה הערבים אינם משתתפים במחאה נגד יוקר המחיה והמחסור בדיור או מחרימים את הקוטג'? הרי הם סובלים מעוני ונפגעים הכי קשה מהתייקרויות המחירים. האם הפסיביות הזו נובעת מרגשות לאומניים ומאי הזדהות עם המתרחש במדינה?  התשובה, חד-משמעית, היא לא. אבל קיים קשר מוכח בין תחושות קיפוח לבין השתתפות בפעולה קולקטיבית שהמחאה הציבורית היא אחת מצורותיה. אוכלוסיות הסובלות מקיפוח מתמשך אינן משתתפות במחאות כי הן איבדו את התקווה לשנות את מצבן. רפיק חאג', דה-מארקר, 8.8.2011

דרור פויר: מסע למאהלי הפריפריה. "…[ביפו] אני פוגש את הנא עמורי, בחורה מרשימה מהוועדה העממית של יפו. יפו למודת מאבקי דיור, אבל עמורי פסימית לגבי סיכויי המאבק הנוכחי. מה יכול היפואי לעשות מול השוק היהודי החופשי? כמעט כלום. הבעיה ביפו, כמו גם בערים מעורבות אחרות, בקצרה ובמבט מלמעלה, היא כזו: אחרי 1948 התיישבו ערביי יפו כדיירים מוגנים בדירות שנתנה להם המדינה דרך עמידר וחלמיש. הדירות לא שלהם בטאבו. אחרי שנים של הזנחה ושל אי-גבייה באו החברות והתחילו לתבוע את הדיירים בשלל עילות: שינויים בנכס, הורשה לדור שלישי וכך הלאה. הם הוכרזו כפולשים, וצווי הפינוי לא איחרו להגיע. תוסיפו לזה את תהליך הג'נטריפיקציה שעובר על יפו ואת מחירי הנדל"ן שהאמירו, ותקבלו את התמונה: הערבים נדחקים החוצה.." ,  גלובס, 5.8.2011


ערבים ויהודים יצעדו יחד בהפגנה בשבת: "חיבור טבעי", לקראת ההפגנה הגדולה של ארגוני המחאה במוצאי שבת בתל אביב, הודיעו הבוקר (חמישי) יושבי המאהל היהודי-ערבי ביפו, כי יתאחדו בעצרת עם המאהל הגדול שהוקם בשכונת התקווה בעיר. פעילים משני המאהלים נפגשו אמש וסיכמו לצעוד יחד בהפגנה, כדי לבטא את "זעקת הקבוצות שהודרו מהחברה הישראלית",וואלה חדשות, 4.8.2011

העולם הערבי על מחאת האוהלים: למדו מאיתנו. בתקשורת הערבית טוענים בשמץ גאווה כי מחאת האוהלים הישראלית הושפעה ממצרים, ולועגים לזרם המשכילים שטענו כי ההפגנות במדינות ערב הן קנונייה של האויב הציוני. רועי נחמיאס, YNET   27/7/2011


מחאת האוהלים – גירסת המגזר הערבי. אחרי עשרות ערים ברחבי הארץ, החליטו גם צעירי בקה אל-ע'רביה, להקים במרכז העיר מאהל המזדהה עם מחאת הדיור. החום הכבד ותפילות הרמאדן מצמצמים את נוכחות הצעירים, שקיבלו את הכינוי "חמולת הפייסבוק", אבל דור הביניים תומך. יעקב ליאור ואיתן אלחרז . MYNET יישובי השרון, 4.8.2011

כיצד מעורב המגזר הערבי במחאה? מנחם הורוביץ בדק כיצד מעורבים צעירי המגזר הערבי בגל המחאה החברתי, מדוע הצטרפו אליה באיחור, וגם האם זה מה שיביא לקירוב לבבות בין המגזר היהודי לערבי, מנחם הורוביץ | כתבה בחדשות 2 | פורסם 03/08/11 21:03

 

הגיע הזמן להצטרף לרוטשילד. מוחמד דראושה כותב שעד עכשיו ערביי ישראל טרם הצטרפו למאבק נגד יוקר המחייה, למרות שרוב הדרישות של המוחים זהות לדרישותיהם. וואלה, 3.8.2011

המגזר הערבי: "אין לנו קרקע לבניית דירות". בזמן שהפגנות הענק הציתו מאות אלפים ברחבי ישראל, גם בנצרת החליטו למחות על קשיי הדיור: "נגרם עוול לחברה הערבית". רימון מרג'ייה, מעריב   1/8/2011


מהפכת ה-14 ביולי? בזמן שבשדרות רוטשילד מפגינים ודורשים מהמדינה עוד בנייה, בטייבה ובמג'ד אלכרום אין מחאה כזו כי המדינה פשוט לא בונה אלא מפקיעה קרקעות, אחמד טיבי, מעריב 1.8.2011

גם הערבים יצאו לרחוב: "צריך ממשלה חדשה". המחאה הכלל-ארצית הגיעה גם לבאקה אל-גרבייה, שם צעדו צעירים וקראו: "גם לנו מגיע דיור בר השגה". ח"כ מג'אדלה הפגין עמם: "אנחנו עוד נראה מחאה אלימה". בתל-אביב הצטרפו להפגנת הענק עשרות מתושבי יפו. חסן שעלאן ויואב מלכה, , YNET חדשות, 30.7.2011

הנהגת ערביי ישראל מצטרפת למחאת הדיור. יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות פנה לרה"מ ולשרים במכתב שבו קרא להם להתחיל בטיפול במצוקת הדיור הקיימת במגזר הערבי. ערביי ישראל מצטרפים למחאת הדיור: ראש עיריית נצרת, רמאז ג'ראיסי, המשמש גם כיושב ראש ועד ראשי הרשויות הערבים, פנה במכתב לראש הממשלה שבו הוא מחה על מצוקת הדיור במגזר הערבי. במכתב, שעותקים ממנו נשלחו גם לשר השיכון והפנים ולכל חברי הכנסת, קורא ג'ראיסי לממשלה לפעול לתיקון המצב. אריק בנדר, מעריב, 28.7.2011

ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל וועד ראשי הראויות הערביות הודיעו היום כי "מצוקת הדיור חריפה אף יותר במגזר הערבי". אנשי המגזר החליטו להצטרף למאבק, תוך הבלטה ייחודית של הבעיות הקיימות כיום במגזר הערבי. ממדד השוויון של עמותת "סיכוי" עולה כי קיים מחסור שנתי של 5,000 יחידות דיור בקרב הערבים. גל"צ, 28.7.2011

מחאת הדיור מתפשטת ומכה גלים, ואחת השאלות שעולה היא למה הציבור הערבי, שסובל ממצוקת דיור קשה, טרם הצטרף למאבק? האם רצוי שיצטרף, ואם כן, מה הדגלים שיונפו, אלו מסרים יועברו? על כך עם דר' יוסף ג'בארין מהטכניון, שכתב בדף הפייסבוק שלו שהוא אינו מזדהה עם מאבק הדיור הנוכחי, משום שאת הציבור היהודי מעולם לא באמת עניין המאבקים באל-עראקיב ובצפת ובעיות של החברה הערבית בהקשר הזה, ולכן הוא מביע ניכור ביחס לכל המאבק. לאחר מכן ראיון עםח"כ ג'מאל זחאלקה מסיעת בל"ד, שהגיש לא מזמן הצעת אי-אמון נגד הממשלה על רקע מצוקת הדיור בחברה הערבית. האם הוא חושב שהגיע הזמן להצטרפות של צעירים ערבים למחאת האוהלים?. תוכניתו של רדא ג'עבר ברדיו כל השלום, 28.7.2011

עמוד הפייסבוק של מאהל המחאה ביפו

מתחם אוהלים נוסף ייפתח ביפו – בניסיון לצרף את ערביי ישראל למחאה. מאות הפגינו היום בתל אביב ובירושלים: "בן גוריון התגורר בצריף, ורק ביבי צריך שלוש דירות". אסף גלעד, ליאור בן דוד וטל ליטמן. כלכליסט, 27.7.2011
 

מחאת הדיור מתגברת גם במגזר הערבי.  מאת ג'קי חורי, הארץ, 27.7.2011. אוהל קם באל-עראקיב וצעירים ערבים נערכים להקים אוהלים בחיפה, בנצרת ובבקה אל-גרביה. "זו הזדמנות להסביר באיזו מצוקה אנחנו חיים"

"מחאה? רק על הריסות". הציבור הערבי אדיש. מצוקת הדיור במגזר הערבי לא פחות חמורה מזו שבערים היהודיות. אז למה המחאה לא קמה? "ח"כים לא מזיזים אצבע, הציבור לא מתעורר". חסן שעלאן, YNET, 26.7.2011

דו קיום בעכו: יהודים וערבים הקימו "עיר אוהלים". למרות החום הכבד המפגינים התמקמו היום בכניסה לעיר העתיקה. אלקהר ג'ומעה: "המצוקה שלנו פה, ערבים ויהודים, היא אחת. כולנו סובלים ממצוקת דיור. ביחד נוביל את המאבק". אחד המפגינים התמוטט והובהל לבית החולים. יפה ברנס MYNET 25/7/2011

מחאת הדיור: ערבים וחרדים יקימו מאהל בצומת הר מירון, קובי דוד, מערכת וואלה! חדשות, יום חמישי, 21 ביולי 2011,

הכיסוי בתקשורת בערבית, העין ה-7: מחאת הדיור הגיעה לעמודים הראשיים גם בעיתונים הערביים

27.7.201124.7.2011.   8.8.2011



Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

OnePlace הוקם במאי 2011 במטרה לעודד את העברת הדיון ביחסים שבין המיעוט הערבי-פלסטיני לרוב היהודי למישור החברתי-אזרחי. האתר פועל להעמיק ולשפר דיון זה ולבססו על ידע ועובדות, להבין טוב יותר את מרכיבי הסוגיה והקשריה, לחזק את העוסקים בתחום ולהעצים את עשייתם כחלק מתמונה רחבה ומערכתית, וכן להעניק להם את כלי הידע הטובים ביותר להתמודדות עם התהליכים והקשיים השונים בניסיון להביא למציאות חיים הוגנת ושוויונית במדינת ישראל.

נושאי רוחב

המערכת הציבורית

הסכסוך

ניווט מהיר

Copyright © 2019 oneplace