ערבים בישראל

מרחב מידע רב תחומי

ערבים בישראל מרחב מידע רב תחומי

מעמדה של השפה הערבית בישראל

סדרת "מקור ראשון" על לימודי ערבית:

  • הצעתי לילדים שלי ללמוד איתי ערבית – והתגובה הפתיעה אותי. "מברוכ" מפרגנת לי האפליקציה, כאילו מדובר בלימודי פסיכומטרי מתישים וחסרי תועלת, ולא בשפה השנייה בישראל,  יעל שבח, מקור ראשון,  י״ח באדר א׳ ה׳תשפ״ד, (27/02/2024 19:46) ♦
  • "אני לא רודפת אחרי ערבים, רק רוצה לפרסם את הדברים שלהם". במשך שנים הישראלים לא התעניינו במיוחד בשפה הערבית, ותוכנית לימודים מיושנת וידאה שהם לא יפתחו רגשות חיוביים כלפיה. עכשיו, כשצעקות בערבית מלוות סרטוני אימה ומתסיסות ומסיתות נגד יהודים, אנחנו רוצים פתאום לדעת מה באמת נאמר שם. מורן טל, מורה ותיקה לערבית ואושיית רשת דו־לשונית, מסבירה איך הפכה הערבית לשפה זרה כל כך, ומה חומק מאיתנו כשאנחנו סותמים את האוזניים,   שילה פריד, מקור ראשון,  י״ח באדר א׳ ה׳תשפ״ד, (27/02/2024 ♦
  • עשרות שנים אני גרה כאן ואין לי יכולת לתקשר עם מי שגר בהר לידי. אולי אם היינו מדברים את השפה הערבית, היינו גם רואים בבהירות את כוונות הזדון השקופות עד אימה, שהצליחו בכל זאת להפתיע אותנו בצורה נוראית כל כך,   הודיה כריש חזוני, מקור ראשון,  י״ח באדר א׳ ה׳תשפ״ד  (27/02/2024 10:49) ♦
  • עברי, דבר ערבית. "עבריתם הצחה של הפלסטינים היא מסודות הצלחתם המדינית. כוחותינו בוהים מול כתובות נאצה ערביות, וממשיכים להאמין שהשלום בעיצומו". טור שפורסם באוקטובר 95', ומובא כאן ככתבו וכלשונו (העברית והערבית), יכול להסביר גם את מה שאירע באוקטובר 23',  חגי סגל, מקור ראשון,  י״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד  (26/02/2024 12:13) ♦
  • ללמוד את השפה של הרוצחים או לברוח ממנה בכל הכוח. רוב האנשים שמנסים להרוג אותי במרחב דוברים ערבית. האם זה אומר שאני צריך ללמוד את השפה של הרוצחים, כמו שאומר לי מאיר ליוש, או שהאינסטינקט שלי נכון – לברוח מהשפה הזאת ולהתעלם ממנה בכל הכוח? מפגש בין לודאי שלמד ערבית במחסום בבקעה ובפרעות שומר החומות ובין תלמיד עפולאי סרבן, שבמבחן המגן לפני הבגרות קיבל 2 מתוך מאה..", יותם זמרי, מקור ראשון,  ט״ו באדר א׳ ה׳תשפ״ד (24/02/2024 19:49) ♦
  • לך תלמד שפה כשהבטן שלך מתכווצת מלשמוע אותה. הערבית של ילדותנו הייתה בטלוויזיה ובקומדיות ובפסקול היפואי. אבל עם כל הכבוד לנוסטלגיה, בשלב מסוים הבנו היכן נמצא העתיד..", מאת   אורלי גולדקלנג, מקור ראשון,  י״ד באדר א׳ ה׳תשפ״ד  (23/02/2024 10:57) ♦
  • "הטבח לא קרה כי 'לא ידענו ערבית' – הייתה אי הבנה של התרבות, זלזול". מי שעקב אחרי חשבון הטוויטר של מורן טל, חוקרת עצמאית של העולם הערבי ומרצה בקורסים לערבית, בשבועות שאחרי ה-7 באוקטובר – היה יכול לראות כיצד המסיתים נחשפים בזה אחר זה. "מאז שבעה באוקטובר אני שומעת מכל כיוון ש'חובה ללמוד ערבית', 'הכשל התחיל מכך שלא הבינו את שפת האויב'. אני לא בטוחה שהבעיה הייתה אי ידיעת ערבית",  שילה פריד, מקור ראשון,  י״ג באדר א׳ ה׳תשפ״ד, 22/02/2024 ♦

עבאס נאם בערבית בכנסת וחולל סערה: צפו בתיעוד. יו"ר רע"מ וחבר הכנסת מנסור עבאס, נאם במליאת הכנסת וחולל סערה בקרב חברי הכנסת. "אולי קיללת את עם ישראל? אולי תמכת בטרור?", כך קראה לעברו חברת כנסת [גוטליב] מהליכוד..",  | מישאל לוי | כיכר השבת , 8.2.24 ♦

דווקא עכשיו – מוזיאון תל אביב מדבר ערבית || تحديدًا الآن: متحف تل أبيب يتكلّم العربيّة . חששות, מתח, חוסר אמון ושבר ביחסים בין יהודים וערבים – אלה התחושות שמאפיינות את התקופה האחרונה. בדיוק לכן חשוב לנו לתת במה לפרויקט שיכול לתת לנו הצצה לעתיד אחר ואנחנו שמחים שהיינו חלק מהצעד החשוב הזה. مخاوف، توتّر، انعدام الثقة وشرخ في العلاقات بين اليهود والعرب- هذه هي المشاعر السائدة في الآونة الأخيرة. لهذا السبب تحديدًا، اخترنا تسليط الضوء على مشروع "متحف تل أبيب يتكلّم العربيّة"، والذي يعطينا لمحة عن مستقبل مختلف، بالطبع نحن في سيكوي- أفق جزء من هذه السيرورة المهمّة. לאחרונה התקיים אירוע מיוחד במוזיאון ת״א, בו הציגו את התהליך החשוב שעשו בשנים האחרונות, בעקבות עבודה איתנו ועם שותפים נוספים…", פוסט של עמותת סיכוי-אופוק, 21.1.24 ♦

דו-קיום בשפות? עלייה משמעותית במספר הישראלים שרוצים ללמוד ערבית. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", מדווחים בתי ספר ומורים לערבית על עלייה במספר הישראלים שנרשמים ללימודי השפה, ומנסים לנתח את הסיבות: מ"לדעת את האויב", דרך להכיר את השכן ועד התקווה לדו־קיום אחרי המלחמה, דודי פטימר, מעריב,  18/01/2024 ♦

השר ארבל: "אסור לפגוע במעמד השפה הערבית". שר הפנים משה ארבל (ש"ס) קרא בכנס "חברה משותפת בזמן חירום" של גבעת חביבה שלא לפגוע במעמד השפה הערבית. ארבל אמר בכנס כי "החזון שלי למדינה היהודית רואה בני אדם ואנשים שווים. למרות עמדות פופוליסטיות, רוב עם ישראל מחפש את המאחד ולא את המפלג. אסור לתת משקל יתר לקיצונים". איתמר אייכנר, YNET, 9.1.24 ♦

לא רק "דע את האויב": ביקוש גובר ללימודי ערבית מאז פרוץ המלחמה. מאז פרוץ המלחמה נרשם ביקוש הולך וגובר ללימוד השפה הערבית. אם כדי לדעת את האויב, אם כדי להכיר את השכן, ואם בגלל סקרנות או בכלל פחד – יותר ויותר יהודים מתעניינים בערבית מדוברת, ערן זינגר, כאן חדשות, 08.01.2024 ♦

ואלרי חמאתי: "אני מפחדת לדבר בערבית ומפחדת כשאני שומעת ערבית". הזמרת ואלרי חמאתי הגיעה לתוכנית "חזקים ביחד עם גיא ולירון" ודיברה על התחושה כערבייה ישראלית בתקופה הזו: "הכול רגיש והכול נפיץ. השפה היא קונוטציה לשפת האויב, אבל אי אפשר להכליל תרבות שלמה בגלל תתי אדם", חדשות 13, 10.12.23 ♦

דווקא עכשיו: חובה ללמוד ערבית. אף אחד לא היה יכול לחזות את זוועות 7 באוקטובר, אבל אם היינו מכירים את השפה והתרבות הערבית – אולי היינו יכולים להבין עוד קודם טוב יותר מול מי אנחנו עומדים, מה הכוח המניע אותם, וכיצד הם חושבים,  רעי פוקודה, מקור ראשון,  ו׳ בכסלו ה׳תשפ״ד  (19/11/2023 16:44) ♦

התייחסות היהודי הפרטי אל הערבי רובה ככולה גסה עד מאוד. לפני חמישים שנה, זמן קצר אחרי תום מלחמת יום הכיפורים, מת חוקר האסלאם מאיר פלסנר בביתו בשכונת טלביה מהתקף לב…מחויבותו למורשת המדעית הגרמנית, שהדגישה את השפה הערבית הקלאסית, היתה מוחלטת. כאשר הטילו עליו האחראים על החינוך ביישוב ללמד "ערבית חיה", מודרנית־עכשווית, חולל בנפשו הדבר משבר עמוק…  כל ימיו המשיך להיות פעיל בשדה הוראת הערבית וביקש לעודד את הכרת השפה ולהפוך את לימוד הערבית למקצוע חובה בכל בתי הספר…", עמית לוי, הארץ, 17.11.23 ♦

לוח זמנים קצר וטופס בעברית בלבד: דרישות מחמירות יקשו על הזכאים לתווי מזון ממשרד הפנים. הגשת הבקשות מתאפשרת במשך שלושה שבועות בלבד, ששבוע מתוכם הוא חול המועד סוכות בו חלק מהמשרדים סגורים | ההגשה דורשת צירוף מסמכים רבים שעל הזכאים להמציא בזמן קצר, עם חוסר אחידות בין הרשויות השונות , הדס יום טוב, דבר, 2.10.23 ♦

לראשונה: תוכני מוזיאון הרצל תורגמו לערבית. מדובר במיזם חדש של מרכז הרצל בהסתדרות הציונית העולמית • בין התכנים שתורגמו: כאלה הנוגעים לדמותו של חוזה המדינה ולפועלו, יורי ילון, ישראל היום, 2/10/2023 ♦

״מדבר ערבית״: ביקור מרתק אצל השכנים מעבר לפינה שמומלץ לראות. יש מי שמודאגים במגזר שהשפה הערבית לא עומדת בלחצים מסביב – הערבית המדוברת, העברית ו"האמריקאית" – והולכת ונעלמת. ביקור מרתק אצל השכנים מעבר לפינה [סדרה בערוץ 33], דורון ברוש, מעריב,  07:00 16/09/2023 ♦

במלאת 60 שנה למכון ללימודי ערבית, אנו גאים ושמחים להציג לכם את פעילותו הענפה ואת הצוות שמוביל אותו. אתם מוזמנים להצטרף לאלפי בוגרי ובוגרות המכון מכל קצוות החברה הישראלית ומכל מרחבי העשייה, שלמדו בו את השפה הערבית והיו חלק מבניית גשר ותקווה לעתיד משותף. يسرنا في السنة الستين للمعهد لدراسة العربية في چڤعات حبيبة ان نشارككم بلمحة عن فعاليات المعهد وطاقمه الرائع. وندعوكم.ن للانضمام لالاف الطلاب والطالبات اللذين أتوا من كل اقطاب المجتمع الإسرائيلي ومن كل فضاءات العمل، تعلموا اللغة وكانوا جزءً من الجسر لمستقبل مشترك. המכון ללימודי ערבית גבעת חביבה, אוגוסט, 2023 ♦

שילמדו עברית: משרד החינוך בקושי מספק תכנים בערבית ברשת. העובדה שרבע מהתלמידים בארץ משתייכים למגזר הערבי לא ניכרת, בלשון המעטה, באתרי האינטרנט ובחשבונות המדיה החברתית שהמשרד מפעיל. "היעדר התרגום וההנגשה של אתרי משרד החינוך פוגע בזכות של התלמידים הערבים ללמוד ולהתפתח, כמו גם בתחושת השייכות שלהם למדינה", עומר כביר, כלכליסט,  28.08.23 >> ראו הדוח המלא  

הפרסומת להלוואה בערבית — אבל השימוש באתר הבנק בעברית. הבנקים רוצים את הכסף של המגזר הערבי, אבל מזניחים אותו בביצוע הפעולות באופן מקוון — אף שזו שפה שבה מדברת יותר מ–20% מהאוכלוסייה ■ הבנקים: אנחנו בתהליך הנגשה ■ בנק ישראל: אין היום על הבנקים חובה לתרגם תכנים לערבית, ג'ניה וולינסקי, דה מרקר, 22.8.23 ♦

רק בעברית: משרד העבודה מפסיק בחינות מקצועיות בערבית. ל-ynet נודע כי המשרד הודיע למוסדות שבהם מתקיימות הכשרות למקצועות שדורשים בחינות מטעמו – בין היתר חשמל ואלקטרוניקה, כי אלו יתקיימו רק בעברית – בניגוד למצב הנוכחי. במשרד הסבירו את ההחלטה בכך שהדבר "יסייע להשתלב בשוק התעסוקה" והוסיפו: "עברית הינה השפה הרשמית במדינת ישראל". מנהל מכללה להכשרות במגזר הערבי: "פשוט מכשילים תלמידים", גד ליאור, YNET, 22.8.23 >> משרד העבודה נסוג: לא יבוטלו הבחינות בערבית בחשמל ואלקטרוניקה, שחר אילן, כלכליסט, 23.8.23 ♦

הלטינית של המזרח התיכוןהוראת הערבית בחברה היהודית ממפנה המאה ועד 1948. הספר עוסק בשלהי השלטון העות'מאני ובשנות המנדט הבריטי בארץ. תקופה זו אופיינה בריבוי אפשרויות – חברתיות, פוליטיות, חינוכיות – אשר הלכו והצטמצמו לקראת 1948, וכל שכן לאחר קום המדינה. בשדה הוראת הערבית תהליך זה ניכר במיוחד: הדיון על אופן הוראת השפה, ועל השאלה מי אמור להוביל את התחום, היה עשיר ומגוון. אך דיון זה היה כרוך בהתנגשות בלתי נמנעת בין כמה תפיסות עולם ובין סוגי ידע שונים בערבית שייצגו המעורבים בשדה: משכילים ערבים-פלסטינים שלימדו ערבית בבתי ספר עבריים ושקולם בוויכוח כמעט ולא נשמע; יהודים ספרדים משכילים שראו בערבית את שפת המרחב והיא הייתה להם כשפת אם; יהודים אשכנזים בני היישוב הישן שידעו ערבית בהיותם "בני הארץ"; מהגרים יהודים יוצאי אוניברסיטאות גרמניות בעלי ידיעות פילולוגיות בערבית; ויהודים ילידי הארץ שהתחנכו במוסדות ציוניים ושעמדו על הצורך השימושי-פוליטי בידיעת השפה…", ד"ר יונתן מנדל, הוצאת מכון ון ליר, יוני 2023 ♦

הרוצה לגרש פלסטינים ביעילות – שילמד ערבית. למדו ערבית מדוברת כדי להיטיב לגרש חקלאים ורועים פלסטינים מאדמתם: זוהי המוטציה העדכנית למניע הביטחוני-מודיעיני ששלט ושולט בלימודי הערבית בישראל. וזהו המסר שנשמע בהרצאה מקדימה לקורס מקוון לערבית מדוברת, שחיבר ומשווק גבר בן 28, יליד ארה"ב המתגורר באחת ההתנחלויות המתרחבות-תדיר שמצפון לרמאללה. עמירה הס, הארץ, 4.6.23 ♦

שלטי בתי החולים לא מותאמים: איך כותבים סכנה בערבית? ערבים מהווים כחמישית מהאוכלוסייה בישראל, אך רוב השלטים בבתי החולים ברחבי הארץ לא מונגשים לדוברי ערבית. רק כרבע מהשלטים שנבדקו בתריסר בתי חולים תורגמו מעברית, וביותר ממחצית מהמוסדות אין שלטי חירום בערבית. בתחתית הדירוג שערכו בעמותת "סיכוי-אופוק": בית החולים איכילוב שתרגם 7% בלבד משלטי האזהרה. משרד הבריאות: "רואים חשיבות בהנגשה ופועלים לאכיפת חוזר המנכ"ל בנושא", אדיר ינקו, YNET, 16.5.23 ♦

ספר הדיכוי והשליטה, שהופך את השפה למכשיר עינויים. לא מזמן נתקלתי בספרון של ההוצאה לאור הישראלית "ספרי מינרווה". הספרון הוא "שיחון עברי־ערבי, לענייני צבא וביטחון, לשפה הערבית המדוברת בתעתיק עברי". כפי שנכתב על גב הכריכה, מטרתו היא "לסייע בידי חיילים ואנשי זרועות הביטחון בישראל לתקשר בצורה טובה ויעילה יותר עם דוברי השפה הערבית". בנוסף לכך מצהיר המו"ל, כי "תקשורת והבנה הדדית עשויות למנוע אי־הבנות וחיכוכים מיותרים ואף למנוע פגיעות בנפש". ואולם, הספר המדובר הוא בעייתי — בלשון המעטה. למעשה, הוא מזיק ומסוכן…", מחמוד מונא, הארץ, 10.4.23 ♦

משרד החינוך בתחתית: מדד הנגשת אתרי הממשל בערבית נחשף. לפי המדד שגיבש איגוד האינטרנט הישראלי, למרות החלטת ממשלה לפני שנתיים שמחייבת להנגיש את כל אתרי הממשל לערבית רק 10% מהמידע והשירותים תורגמו והונגשו. במקום הראשון והרבה לפני השאר ניצב המשרד לאיכות הסביבה עם הנגשת 58% מהתכנים לערבית, עומר כביר, כלכליסט, 12:26, 29.03.23 ♦

אהלן וסהלן, הגעתם לפריים טיים: כך כבשה הערבית את הטלוויזיה הפופולרית בישראל. עד לפני כעשור לא נשמעה מילה אחת בערבית בטלוויזיה הפופולרית בארץ. עכשיו שלל סדרות חדשות כמו "תלאתה", "מדרסה" ו"איסט סייד" משתמשות בטבעיות בשפה ומנרמלות אותה. "פתאום נהיה קול לדבר ערבית", אומרים היוצרים, ותולים זאת בשלל סיבות: מפתיחות למרחב, דרך ניכוס תרבותי ועד למאמץ שמשקיע בכך תאגיד השידור הציבורי, רותה קופפר, כלכליסט,  26.02.23 ♦

"תלאתה": הסדרה לנוער שמנרמלת ערבית על המסך. … "תלאתה", תוכנית חדשה לבני נוער שיצרו מיכל קופר קרן וליאור ירון, היא אולי סדרה על שלוש גיבורות יפות ומוכשרות (ולארי חמאתי, פרפילוב מונגוזה וליהי מיירה טולדנו) שמשתתפות בריאליטי, אבל הסיטואציות החברתיות והפוליטיות שהיא מביאה אל המסך תופסות לא פחות נפח מקו העלילה המרכזי… "תלאתה" בערוץ הוט, גילי איזיקוביץ, הארץ, 20.2.23 ♦

מוכר בחנות דיווח ששמע ערבים אומרים "פיגוע" – והם נעצרו ליממה. המשטרה עצרה שלושה תושבי מזרח ירושלים למשך 24 שעות לאחר שמוכר בחנות בבני ברק דיווח ששמע אותם אומרים את המילה "עמלייה" (בערבית – פעולה, ניתוח או פיגוע). המשטרה התעקשה להשאירם במעצר בטענה שיש ברשותה הקלטות ממצלמות אבטחה המאששות את החשד נגדם, אולם בבית המשפט התברר בתוך דקות שבמצלמות כלל אין שמע – והשופט הורה לשחררם, לאחר שהתברר שאין ולא היתה כל ראיה נגדם…", רן שמעוני, הארץ, 23.2.23 ♦

רק 10% מאתרי הממשלה מונגשים בערבית – וחלקם באופן לקוי. דיון שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת חשף את הפערים העצומים בהנגשת אתרי הממשלה בעברית ובערבית ● האם בממשלה ייענו לקריאה לתקן את המצב? יהודה קונפורטס, אנשים ומחשבים, ראו גם: הודעת הוועדה בסיום הדיון – חומרי רקע שהוגשו לוועדה, 14.2.23 ♦

מה ההבדל בין ערבית מדוברת לערבית ספרותית? מרביתם של הישראלים לא מדבר ערבית וגם אלו שלומדים ערבית בבתי הספר לא בהכרח יודעים לתקשר עם הסביבה בערבית. אחת הבעיות שיש בכל הקשור ללימודי ערבית במערכת החינוך היא שמרבית בתי הספר שבהם מלמדים ערבית בוחרים ללמד ערבית ספרותית ולא ערבית מדוברת. ברמה הבסיסית אומנם מדובר על אותה השפה, אך ההבדלים בין הערבית המדוברת לזו הספרותית יכולים לעיתים להיות כל כך גדולים שכמעט מדובר על שתי שפות שונות. ביזפורטל, 9.2.23 ♦

השלום מתחיל בטיקטוק, ונגמר אחרי 15 שניות. הצלחת השיר "בייבי" של הזמרת הלבנונית שרה זכריה בקרב משתמשי טיקטוק בישראל אמורה לעורר תקווה, אבל כל עוד לא מעזים להכיר את התרבות הערבית לעומק, המבט על הערבי כ"אחר" לעולם לא ישתנה, שירין פלאח סעב, הארץ, 9.1.23 ♦

למה אני כורז בערבית? זהר מילכגרוב, הכרוז של הפועל ירושלים בכדורגל, עם התשובה לסוגייה שמכעיסה חלק מהאוהדים | טור אישי. האמת היא שזה התחיל לגמרי במקרה. במחצית של משחק נגד בני סכנין בסוף שנת 2019 הגיעו חברים אוהדי סכנין לבקר אותנו ביציע. פתאום, הרגיש לי נכון לכרוז גם בערבית. כמה דקות אחרי ההפסקה, הפועל כבשה וזכיתי לכרוז את הגול פעמיים. עכשיו כבר התמכרתי. המשכתי לכרוז בשתי השפות במשחקים מול קבוצות ערביות, כמחווה של קבלת פנים..", כל העיר, 22.12.22 ♦

האגודה לזכויות האזרח: חברות הביטוח צריכות לתת שירות גם בערבית. מוקדן בשירות הלקוחות של ביטוח ישיר [שדובר ערבית] סירב לתת שירות בערבית והפנה לנהלים של החברה ■ "האיסור פוגע ביכולתם של דוברי ערבית לממש זכויות ביטוחיות", כך טוענים באגודה ■ ביטוח ישיר: "הנוסח המחייב של הפוליסה הוא בעברית" ■ רשות שוק ההון: "לפי ההנחיות שלנו, הלקוח יוכל לבחור את השפה שבה יקבל שירות", ג'ניה וולינסקי, דה מרקר, 5.12.22 ♦

שיר בעברית וערבית: אם לא נבין את 2 השפות – לא נוכל להבין את הצד השני. האזינו לקליפ. …לשפה הערבית המוזיקאי נועם צוריאלי נחשף בפעם הראשונה במסגרת שירותו כלוחם ביחידת "דובדבן"…השיר החדש שלו, "נוס נוס" (חצי חצי בערבית), שם את הזרקור על הפער הזה בחברה הישראלית. "נוס נוס" נכתב בצורה מיוחדת – שורה בעברית, שורה בערבית – כאשר השורה בערבית אינה התרגום – אלא המשך ישיר בצורה שאי אפשר להתעלם מאחת השפות ויחד עם הרצון לרקוד למוזיקה, באה גם הסקרנות להבין…הקליפ צולם בשיתוף תלמידי בית הספר "יד ביד" בירושלים – תיכון המשלב תלמידים מכל המגזרים, כשעברית וערבית זוכות למעמד שווה בבית הספר…", אריאל פייגלין, ערוץ 7, י' בכסלו תשפ"ג, , 4.12.22 ♦

אחת מבעלי אופטיקה הלפרין: "המוכרים מדברים בערבית? לעשות פרסה ולצאת". אתי אפינגר הלפרין העלתה סטורי אחרי שהסתובבה בקניון ממילא והתבטאה בצורה גזענית נגד ערבים: "זה הגיוני שהם ידברו מה שבא להם ואיך שבא להם פה במרכז ירושלים?", תהתה וקראה לעוקביה לא לקנות ברשתות שלא דורשות מהעובדים לדבר רק בעברית: "אולי ככה זארה, מנגו וסופר פארם יבינו". אופטיקה הלפרין בתגובה: "אלה לא ערכי החברה", נינה פוקס, YNET, 2.12.22 ♦

כשלא יודעים ערבית, פלא שכל מילה היא כמו תמיכה בטרור?  איך קרה לנו שכל מילה בערבית, כל מחווה, ולו הבסיסית ביותר בין רופא למטופל, הופכת לאיום, ועוד לפני שהתמונה התבררה במלואה – כולם כבר מפנים כלפי מישהו או מישהי אצבע מאשימה. האם, בהתאם לכך, על כל אזרחית ערביה ואזרח ערבי להיזהר בדבריהם פן יואשמו בחוסר נאמנות או תמיכה בטרור? החשדנות והפחד מפני השפה הערבית אינן עוצרות אפילו באקדמיה…", חולוד אידריס (עמותת סיכוי-אופוק), הארץ, 29.11.22 ♦

מכרז פומבי מספר 102097: מנהל/ת תחום הנגשת השירות לשפה הערבית, יחידת השירות לציבור – ירושלים, משרה זו מיועדת לבני האוכלוסייה הערבית לרבות דרוזים וצ'רקסים, תאריך אחרון להגשת מועמדות 07.10.2022, משרד המשפטים, 18.9.22 ♦

מתי ידברו ערבית במוזיאונים?  – أسيتحدثُ أحد بلغة طلابنا في المتاحف الإسرائيلية؟ "…בימים אלה, בתי ספר ישראליים רבים מכינים תוכניות לטיולים וסיורים שנתיים. חלק מהתלמידים הערבים יזכו כבר השנה לבקר במוסדות תרבות שיציעו הדרכה גם בערבית, כי אלה עשו שינוי משמעותי בשנים האחרונות והנכיחו את השפה הערבית במרחבים שלהם. אבל עדיין, חלק גדול מהמוזיאונים בישראל, עוד לא הפנימו את חשיבות הנכחת הערבית במרחב המוזיאלי. ..", לוריא דלא (עמותת סיכוי-אופוק), הזירה – الساحة הארץ, 5.9.22 ♦

84% מנפגעי העבירה הם ערבים, אך המידע ביישומון הפרקליטות הוא רק בעברית. לפי דו"ח של הכנסת שבחן נפגעי עבירות, בשנים 2020-2017 נהרגו פי 30 יותר ערבים מיהודים. הפרקליטות השיקה אפליקציה חדשה לפני כחצי שנה כדי להנגיש מידע על ההליך הפלילי המתנהל נגד הפוגעים, אך המידע והטפסים בה ובאתר בעברית בלבד, חן מענית, הארץ, 30.8.22 ♦

"חיבור בין מזרח למערב": תכנית ללמידת ערבית מדוברת הושקה בירושלים. התכנית שנקראת "אהלן" תתקיים ב-30 בתי ספר ברחבי העיר. בפרויקט ילמדו 50 סטודנטים ערבים, שרובם לומדים את מקצועות החינוך, תמורת מלגת לימודים. הם ילמדו במשך 140 שעות שנתיות, שיתפרסו על 4 שעות בשבוע, בכיתות קבועות. "התלמידים יוכלו לייצר דיאלוג פורה", שלומי הלר, וואלה, 25/08/2022 ♦

רשימת שמות היישובים בישראל בעברית, בערבית ובאותיות לטיניות. רשימה זו נועדה להיות כלי עזר למשרדי הממשלה ולגופים המשַלטים (בשלטי דרכים ובשילוט אלקטרוני), עורכי לשון בגופי תקשורת, מנהלי מאגרי מידע ועוד. כללי התעתיק מובאים באתר האקדמיה ללשון העברית – ראו כאן…", המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית ♦

לזנוח את לימודי הערבית, לעבור ל"היכרות".  בכיתות ז'-ט' מלמדים, רק בחלק מבתי הספר, את השפה הערבית. פריקת העול בתחום זה היא רבה. ובכן, חלק מלמדים, אבל האם לומדים את השפה?… חשוב להבהיר בנקודה זו כי אין סימטריה בין החינוך העברי לחינוך הערבי בעניין לימודי השפות של המגזר האחר. .. המשך לימודי הערבית בקרב היהודים במתכונתה הנוכחית הוא עיוולת. יש לעשות משהו אחר לגמרי, וכבר בשנת הלימודים תשפ"ג…בקיצור, פעילות חינוכית שתקרב בין שני הצדדים…", ד"ר אברהם פרנק ועלי זחלקה (אנשי חינוך), הארץ, 7.7.22 ♦

"אם נוכל לדבר בערבית יתאפשר שיח בונה בין יהודים וערבים". ח”כ רות וסרמן לנדה (כחול לבן), בראיון על היוזמה לחיבור יהודים וערבים באמצעות השפה הערבית: “רמת המתח בערים המעורבות עולה בשנים האחרונות, השיח ייתן גישור”, מאת: מערכת רדיו חיפה | 1 ביוני 2022 ♦

לא מצליחים להגיש טופס אבטלה ברשת? משרדי הממשלה יחויבו למנוע את הסרבול המיותר לאזרחים. הממשלה קיבלה את החלטת שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ליצור שפה ממשלתית דיגיטלית אחידה • המשמעות: 3,600 שירותים דיגיטליים קיימים יועצבו מחדש בשפה אחידה ועיצוב דומה כדי לשפר את חווית השימוש לתושבים ועסקים…בשורה משמעותית חשובה היא שההנחיה של השרה גם מצביעה על השפה הערבית, כך שהחברה הערבית לא תישאר מאחור. "התחלנו כבר לעבוד על אפיון השפה לשפה הערבית ואנחנו מקווים שזה יהיה מוכן כבר לרבעון הקרוב", נבו טרבלסי, גלובס, 10.04.2022 ♦

המחוזי הורה למדינה לתרגם לראשונה כתב אישום לערבית; הפרקליטות התנגדה. בפרקליטות ובהנהלת בתי המשפט טענו כי די בתרגום האישום בעל-פה בזמן הדיון לפי הנוהל ואמרו כי תרגומו בכתב ייצור תקדים "ולא יהיה לכך סוף". השופטת נזפה בהם על ש"הפכו את הבקשה לעניין עקרוני", נטעאל בנדל, הארץ, 7.4.22 ♦

המתרגמת אילנה המרמן: "נדהמתי שאני לא יודעת ערבית". במשך שנים נקשר שמה של העורכת והמתרגמת אילנה המרמן עם ספרות אירופית. רק כשיצאה לפנסיה הלכה ללמוד ערבית, ועכשיו יוצא רומן ראשון שתרגמה מהשפה הסודאנית. המרמן פנתה לערבית ממניעים פוליטיים, אבל מודה שגם סתם מסקרנות… "במשך השנים נדהמתי לגלות שאני חיה באזור שרובו מוסלמי ולא ידעתי כלום על ערבית והאסלאם. אני הלכתי עם הפנים מערבה.", שירי לב-ארי, כלכליסט, 31.03.22 ♦

כשבעלה הקדיש לה להיט, היא תירגמה קלאסיקה ערבית. על מפעל חייה הייחודי של אלה אלמגור אין כמעט כלום בגוגל, עדות לכך שהשקיעה עצמה בעבודה ולא ביח"צ. תרגומי המופת שלה החיו מחדש יומנים היסטוריים. בתקופה שבה המעמד של השפה הערבית בישראל נמצא בנסיגה, המדינה התנערה ממנה כשפה רשמית ומעטים הם התלמידים היהודים שלומדים אותה בבית הספר, היתה אלה אלמגור קרן אור באפלה. בעיסוקה בהוראה ובמחקר של הספרות הערבית, היא סייעה לקרב לקוראי העברית עולם זר, ולהאיר זוויות תרבותיות ואתנולוגיות של רגעי מפתח בהיסטוריה…", עופר אדרת, אחרי מות – הארץ, 20.3.22 ♦

הוועדה לקידום מעמד האישה בסיור במוקד 105. יו״ר הוועדה תומא-סלימאן: המוקד עדיין לא ערוך לאוכלוסייה הערבית בכל הקשור לתקינה ולהנגשה שפתית… נצ"מ לנדס הודתה שאין להם צוות ערבי במוקד אבל נעשים מאמצים לגייס שוטרים ושוטרות למשימה: "עשירית מהפניות הן בשפה הערבית. אם היום מתקבלת פניה בערבית במוקד – אנחנו לא משיבה פניה ריקם. במוקד יש מאגר של שוטרים שניתן להקפיץ כמתורגמנים."חדשות הכנסת, 16 בפברואר 2022, ט"ו באדר תשפ"ב ♦

תובעים ערבים נדרשים לשלם מכיסם למתורגמנים בבתי המשפט. הנהלת בתי המשפט הקצתה לכך תקציב ייעודי, אך ההחלטה אם לממן מתורגמנים לערבית בהליכים אזרחיים תלויה ברצונם הטוב של השופטים, חן מענית, הארץ, 15.2.22 ♦

״השיטות שמרניות״: עבור תלמידים ערבים רבים בישראל, גם לימודי הערבית הם אתגר. בישראל רגילים להתווכח על איכות הוראת הערבית ליהודים והעברית לערבים, אבל מה לגבי הוראת הערבית לערבים? חוקרים מזהים בשנים האחרונות יותר ויותר פערי יכולת בקרב תלמידים ערבים בין השפה המדוברת והספרותית וממליצים לרענן את שיטות ההוראה, שירין פלאח סעב, נטלי אלז וזינה אבו זרקא, הארץ 21, 6.2.22 ♦

"יש לעשות רפורמה בלימודי בערבית במערכת החינוך [העברית], לקדם אותה לרמה של שפה מדוברת על מנת שהתלמידים יפיקו ממנה את המירב." אלו לא הדברים שאנחנו אמרנו, אלא מסקנות רשמיות של ועדת החינוך של הכנסת, בעקבות דיון שיזם השבוע ח"כ איימן עודה במסגרת יום השפה הערבית בכנסת. פוסט של יוזמות אברהם בעקבות יום השפה העברית בכנסת, 27.1.22 ♦

הנסיגה בהוראת הערבית מעידה על חולשת הזהות העברית. למרות המאמצים של משרד החינוך לשפר את תוכנית לימודי השפה הערבית, בשנים האחרונות חלה נסיגה במספר הלומדים בכל הגילים. הבעיה היא כנראה מהותית יותר ונוגעת לזהות הלאומית היהודית, מאת: גיל גרטל, שיחה מקומית,  27.1.2022 ♦

יום השפה הערבית בכנסת נוכח חוק הלאום: יו"ר ועדת החוקה ח"כ גלעד קריב: שוקל להקים ועדת משנה למעמדה של השפה הערבית והשלכות מעמדה על הסוגיות המשפטיות, חדשות הכנסת, 25 בינואר 2022, כ"ג בשבט תשפ"ב ♦

ועדת הכלכלה ציינה את יום השפה הערבית בכנסת; נשיא האקדמיה ללשון הערבית: מיפינו 4,000 טעויות כתיב בשילוט בערבית במרחב הציבורי, חדשות הכנסת, 25 בינואר 2022, כ"ג בשבט תשפ"ב ♦

איך אומרים חוק נורבגי וכיצד מכונה תפקידו של נתניהו: הכנסת מציינת את יום השפה הערבית. זו השנה השביעית לציון היום במשכן ובמסגרת האירועים נחשף לראשונה מיזם חדש של מנכ"ל הכנסת, במסגרתו הופק מילון מושגי יסוד בשפה הערבית. ועדות הכנסת מקיימות שלל דיונים מיוחדים בנושא. אז מה היא אִסְתִגְ'וַואבְּ ומי זאת לַגְ'נַתְ אֵ-סּוּלוּכִּיַאת? יואב איתיאל, וואלה, 25/01/2022

מושגי יסוד בפרלמנט הישראלי עברית-ערבית 2022 اصطالحات برلمانية أساسية في الكنيست اإلسرائيلية عبري-عربي, הכנסת, 25.1.2022 (יום השפה הערבית בכנסת)

הוראת השפה הערבית בבתי ספר עבריים נייר עמדה של עמותת יוזמות אברהם, ליום השפה הערבית בכנסת, 24.1.22

שפה היא הרבה יותר ממילים. אני בעד ללמד את ילדינו ערבית בבתי הספר, אבל בין זה לבין שפה רשמית שכולם מחויבים לה – המרחק גדול • שפה רשמית אחת מונעת בעיות בעתיד ומרסנת נטיות לאומניות, או אף בדלניות, של מיעוט זה או אחר, יצחק לבנון (שגריר בדימוס), ישראל היום, 24/1/2022

משרד החינוך מודה: כשליש מחטיבות הביניים לא עומדות בחובתן ללמד ערבית. עוד עולה מהדו"ח של מרכז המידע של הכנסת כי בחמש השנים האחרונות חלה ירידה של כשליש בשיעור התלמידים היהודים שניגשו לבגרות בערבית. גם בבתי הספר היסודיים מלמדים פחות ערבית, שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 24.1.22 

הוראת הערבית בחינוך העברי. סקירה לרגל יום השפה הערבית בכנסת.  כתיבה: אתי וייסבלאי, מרכז המחקר והמידע בכנסת, כ"ב בשבט תשפ"ב, 24 בינואר 2022

25.1.22  יום השפה הערבית בכנסת – ראו כאן שידורים ישירים מהוועדות:

  • ועדת ביטחון הפנים: יום השפה הערבית – שימוש בשפה הערבית בקמפיינים בערבית למלחמה בפשיעה ואלימות (09:30)
  • הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי: השפה הערבית בחדרי חקירות בעבירות אלימות במשפחה ובעבירות מין – לציון יום מיוחד בנושא השפה הערבית (11:00)
  • ועדת החוקה, חוק ומשפט: מעמד השפה הערבית – דיון מיוחד לציון יום השפה הערבית (12:30)
  • ועדת הכלכלה: טעויות כתיב ושמות מקומות בשפה הערבית בשלטי דרכים (13:00)
  • ועדת החינוך, התרבות והספורט: לימוד השפה הערבית במערכת החינוך – לציון יום השפה הערבית בכנסת (14:15)

"טרלול פרוגרסיבי": הכנסת קושטה בכתובות בערבית ועברית. הח"כים תוקפים את יו"ר הכנסת: "מיקי לוי משתמש בתפקידו כיו"ר כנסת לקידום אג'נדה פוליטית הזויה של השמאל הקיצוני"., עדו בן פורת, ערוץ 7, ט"ו בשבט תשפ"ב,  17.01.22

החיבור לשפה ולתרבות הערבית הוא נחלתם של יהודים רבים. "…אדם הגון אינו יכול שלא לחוש סימפתיה לרוב המכריע של ערביי ישראל, שמנסים — למרות ממסד אטום ויחס גזעני ומשפיל — להיות אזרחים מועילים בחברה הישראלית… החיבור לשפה ולתרבות הערבית הוא נחלתן של משפחות יהודיות רבות, ובהן גם משפחת אמי, הלוא היא משפחת אלקיים המוגרבית…", עוזי ברעם, הארץ, 12.1.22

ח"כ ערבי, דבר עברית (כי גם אני רוצה להבין). אחרי נאומו של וליד טאהא בערבית במליאת הכנסת והטענות נגד מצדם חלק מחברי כנסת – הנה דרך ביניים שתאפשר לעוד שפות חוץ מעברית להישמע מעל דוכן הנואמים, שמואל רוזנר, המדד, כאן חדשות, 10 בינואר 2022

מופע הערבית בכנסת, קריאת תיגר על הריבונות היהודית. הערבית אינה שפה רשמית, והשימוש הדווקאי בה בכנסת ישראל אינו אלא חלק מהסכסוך הלאומי, מאת   נוה דרומי, מקור ראשון,  ז׳ בשבט ה׳תשפ״ב, 09/01/2022

שפה לא משותפת. אם ישראלים רבים גדלו איתה בבית, למה השפה הערבית מעוררת כל כך הרבה אמוציות בכנסת? ח"כ אחמד טיבי וכרמלה מנשה דיברו עם ערן זינגר על השפה שמרגשת את כולם, יהודים וערבים, מרחאבית כאן חדשות, 08 בינואר 2022

במקום להזדעזע מערבית בכנסת, אפשר גם להקשיב למהות. בימין היו בהלם כשהח"כים הערבים בחרו לדבר בשפתם מעל בימת הכנסת • אלא שאף אחד לא באמת ניסה להבין מה היה תוכן הדברים שלהם, מוחמד מג'אדלה, גלובס, 7.1.22

מי מפחד מערבית במליאת הכנסת? למה נאום אחד בערבית כל כך מלחיץ אותנו? שאול בטוח שהכול מתחיל באיך שאנחנו מלמדים אותה בבית ספר,  שאול אמסטדמסקי, כאן חדשות, 7.1.22

הוגש כתב אישום: תקפו אזרח בגלל שדיבר בערבית. פרקליטות מחוז ירושלים, הגישה היום לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד בן 18 וקטין בן 17, תושבי צפת, על פי כתב האישום תקפו לפני כשלושה שבועות אזרח ערבי. חיים גולדברג, כיכר השבת, ג' בשבט תשפב,  05.01.22

האם מותר לדבר ערבית במליאת הכנסת? עושים סדר. מבדיקת תקנון הכנסת עולה כי לא מוסדר רשמית שפת הדיבור המותרת בדיוני המליאה, כך שאין מניעה שח"כים ערבים ינאמו בערבית. בעבר כשהיה נאום בשפה זרה – הכנסת סיפקה תרגום, בנצי רובין, חדשות סרוגים05.01.22,  ג' בשבט תשפב

"שהשב"כ ייקח אותך, דבר בעברית": מהומה בכנסת בהצבעה על חוק החשמל  [צפו]. החוק שמאפשר חיבור בתים שנבנו ללא היתר מובא להצבעה לאחר דיון מהיר… ח"כ דוד אמסלם מהליכוד זעם וצעק לעבר וליד טאהא: "אתה בפרלמנט פה צריך לדבר בעברית". לפני כן אמר טאהא לאמסלם: "אני לעומת אחרים לא הייתי בחקירת משטרה", אמסלם ענה: "לא המשטרה, השב"כ צריך לחקור אותך"., דפנה ליאל|N12| פורסם 05/01/22 08:05 | עודכן 05/01/22 09:06

כזה מחזה אני לא זוכר בכנסת ישראל: [צפו.] ח״כים ערבים, קואליציה ואופוזיציה, מתווכחים ארוכות בערבית. טוב, למדו מהיהודים. מוחמד מג'אדלה, טוויטר, 4.1.22

למה לוותר על אחד הכלים החשובים בתקשורת האנושית? ביום שבת האחרון חל יום השפה הערבית. זו הזדמנות טובה לשאול למה היהודים הישראלים החליטו לוותר על אחד הכלים החשובים בתקשורת אנושית, הכרת השפה הערבית… אחד הדברים העיקריים שמפרידים אותנו מהערבים, כמובן מהערבים שחיים כאזרחים בישראל (כ2 מיליון) אבל גם כל אלה שלא – זה העובדה שאנחנו פשוט לא מכירים את השפה..", חן קופרמן (עמותת Blend.Ar), זמן ישראל, 20.12.21

סערה בקורס החוקרים היוקרתי: "אל תדברו ערבית, אלה הנהלים". החניכים, שהיו בתגבור בהר הבית, הופתעו לשמוע את בקשתה החריגה של מפקדת הקורס • לטענתם, היא ביקשה מהם להפסיק לדבר בערבית גם בשגרה השוטפת של הקורס • מהמשטרה נמסר בתגובה: "ההערה לא הובנה כראוי", גיא פלג | חדשות 12|  16/12/21

איך אומרים מחיקה בערבית? התשובה היא حذف. אפשר גם محيّ. אבל איך אומרים בערבית מחיקה על מחיקה שלא קיימת? אני לא חושב שיש לזה מילה באף שפה… המציאות בישראל בשנים האחרונות היא שגופים ממשלתיים, ציבוריים, עירוניים ופרטיים מגדילים כל הזמן את הנוכחות של הערבית במרחב הציבורי. כל מי שנמצא במרחב הציבורי בישראל ולא עוסק בהכחשת המציאות רואה את זה. תגובה של רון גרליץ למאמר של חנין מג'אדלה (בהמשך), FB, 16.12.21

איך אומרים מחיקה בערבית? "…הרצון לחזות במחיקת השפה הערבית בישראל, בעקירתה ובהשפלתה. מה שמעיד לא רק על היחס לשפה, אלא בעיקר על היחס לדובריה. מאז 2014 השפה הערבית עוברת שינמוך עקבי, שנעטף בגלימה חוקתית..", חנין מג'אדלה, הארץ, 16.12.21

ערבית באוניברסיטה:

  • לאסון של הסטודנט הערבי קוראים "דיגלוסיה". הקושי האקדמי נעוץ בפער שבין הלהג הפלסטיני (השפה המדוברת) שבה הוא חי לבין הערבית התקנית שבה הוא נתקל במערכת החינוך. כדי לפתור את הבעיה הזאת, מדינת ישראל צריכה לקבל החלטה רדיקלית | מאמר תגובה של אבי שלו, YNET, 15.12.21
  • שלוש הצעות להצלת הסטודנט הערבי. התלמיד הערבי לא שולט בערבית מדוברת הנדרשת לפסיכומטרי, ולא בעברית ואנגלית הנדרשות באוניברסיטה. התוצאה: הוא ינשור או שמלכתחילה לא יירשם, פרופ' יוסף משהראוי (יו"ר ועדת ההיגוי לשילוב ערבים באוניברסיטת תל אביב), YNET, 7.12.21

המזרחים איבדו את הערבית ונותרו עם "שיחון" צבאי עילג ואדנותי. מחקרים מראים כי השפה הערבית כמעט ונכחדה בקרב מזרחים בני הדור השני והשלישי, שגם מופנים יותר לתפקידי שיטור וחיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית. כעת הצבא מצייד אותם בשיחון, שיידעו איך לנבוח פקודות בערבית-צבאית במקום הערבית שאבדה, מאת: אורלי נוי, שיחה מקומית,  13.12.2021

יא אללה: האישה שתביא את השפה הערבית לפארק צ'ארלס קלור. רק ב-17 אחוז מהשלטים בפארק מופיעה השפה הערבית, בדרך כלל בהקשר של איסור ואזהרה. פרויקט מחקר תרבותי-חברתי שהגתה שירי מלר הולך לשנות את זה ולהנכיח את השפה גם בהקשרים של תרבות ופנאי // "האנשים שעושים את תל אביב", מדור שבועי על האנשים שמשנים את תל אביב, מאת שני מויאל, טיים אאוט תל אביב,  13 בדצמבר 2021

הנגשת מידע ושירותי תכנון נסיעה באוטובוסים בשפה הערבית, לוריא דלה (עמותת סיכוי-אופוק) ויעל כצמן (עמותת 15 דקות), נובמבר 2021

לפני שנתיים הערבית התווספה לשילוט באוטובוסים – ועכשיו, אחרי תקופה ארוכה של הכנות, גם לשילוט האלקטרוני ברכבות!.. היום זה קרה – פיילוט ראשון בתחנת לוד.. ברכבת ישראל עלו על הגל – עם אפליקציה ואתר בערבית – ככה נראית תפיסה שמנגישה את השירות לא רק כי יש מי שלא דובר עברית, אלא כחלק מחזון שמכיר בנוכחותם של האזרחים הערבים כחלק אינטגרלי מכל מרחב ציבורי משותף…", עמותת סיכוי, טוויטר, 21.11.21

"פער משמעותי בשירות": רוב המידע בתחבורה הציבורית לא מונגש לערבית. עד 2016 המדינה ומפעילות התחבורה הציבורית היו אמורות להנגיש את כל המידע לערבית, אך הדבר נעשה רק באופן חלקי. ברוב האתרים והמוקדים לא ניתן כלל מידע בשפה הרשמית השנייה בישראל: "החברות הגדולות ביותר כושלות באופן עמוק ועליהן להתייחס בכבוד ובשוויון ללקוחות שלהן", אסף זגריזק, YNET, 17.11.21

בעקבות עתירה לבג"ץ: שירות התעסוקה ינגיש את שירותיו גם לשפה הערבית. בדיון שהתקיים אתמול בעתירה לבג"ץ, שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשמם של שלושה תושבי מזרח ירושלים וארגון העובדים מען, הקציב בית המשפט למדינה שישה חודשים להשלמת תהליך הנגשת שירות התעסוקה לערבית, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 28.10.21

מי היה מאמין שמדברים אליי בגובה העיניים. ובערבית. על רקע ההדרה של השפה שלי מהמרחב הציבורי, פתאום הגיע הקמפיין הדו-לשוני להתנהגות מומלצת ברכבת ישראל והוכיח שוואלה, אפשר גם אחרת, תאמר עואד (עמותת סיכוי), YNET, 28.10.21

ערבית כן בבית ספרנו. רשת בני עקיבא החליטה לעודד את לימודי ערבית דווקא לאור המתיחות והמהומות בערים המעורבות בחודשים האחרונים | האזינו להסכת עם ערן זינגר, מרחאבית כאן חדשות, 23 באוקטובר 2021

عربيه: יריב לוין נזף בערבית בחברי הכנסת מהמשותפת. בדיון על הצעת חוק של ח"כ לוין להכניס את לימודי הערבית כמקצוע חובה בבתי הספר, לוין פנה לחברי הכנסת הערבים במליאה בשפה הערבית ונזף בהם. צפו. ערוץ 7, 6.10.21, ל' בתשרי תשפ"ב

עקבות עתירת עדאלה: רגע לפני הנפקת תעודות התו הירוק החדשות, נוסף בהן כיתוב בערבית. משרד הבריאות סירב לפניות בנושא, ואף השיב לעתירה שהוגשה לבג״ץ בחודש מרץ כי לא חלה עליו חובה חוקית לעשות כן; השבוע פנה עדאלה שוב לבג״ץ לאחר שפורסמה דוגמת הדפסה של התעודות שיונפקו מחר בעברית בלבד, וזאת כשבוע לפני הדיון בעתירה. עדאלה, 02/10/2021

חוזרים למדרסה: פינת הערבית פותחת את שנת הלימודים, "..הבוקר בפינה הצטרף אל סונדוס אלחוט משה זעפרני, הממונה על השפות במשרד החינוך. לדבריו "שר החינוך האחרון שרצה כאן לימודי ערבית נרחבים היה יצחק נבון", ישי שנרב. האזינו, גל"צ, 1.9.21

נוהלי שב"ס יתורגמו לערבית, לאחר שסירב לעשות זאת על סמך חוק הלאום. השר לביטחון הפנים בר־לב הורה לשנות את ההחלטה בעקבות עתירה לבג"ץ בנושא. האגודה לזכויות האזרח: "זהו צעד ראשון בדרך להנגשת המידע הרלוונטי לאסירים על זכויותיהם וחובותיהם", ג'וש בריינר, הארץ, 24.8.21

הפרופ' שקרא לערבים להתחיל לדבר ערבית. מחמוד גנאים, מייסד של האקדמיה ללשון ערבית, נאבק בהידרדרות מעמד השפה, וקרא לבני עמו – וליהודים גם יחד – לא לשכוח שאנחנו לא גרים באירופה…בעולם הספרות נחשב גנאים פורץ דרך במחקר הרומן הערבי, וחקר את הספרות הפלסטינית, בדגש על שאלות של זהות. בין היתר, הוא חקר סופרים ומשוררים שהודרו מהדיון מטעמים פוליטיים, ישראליים ופנים־ערביים כאחד… "גנאים התעקש, שמי שלא יידע את שפתו ישכח את המקום ממנו בא, והזהיר כי פגיעה בשפת הערבית תנתק את הקשר של הערבים לזהותם"..עופר אדרת, הארץ, 23.8.21

משרד הרווחה השיק אתר להנגשת שירותים, אך הוא זמין רק בשפה העברית. בשיווק האתר שעלה לרשת בדצמבר נכתב כי יהווה "כתובת לכולם", אך הוא לא תורגם לערבית, לרוסית או לאמהרית. האתר נפתח בגלל העלייה במספר הפניות לרווחה בתקופת משבר הקורונה, שהיתה גדולה יותר בחברה הערבית…", בר פלג, הארץ, 18.8.21

הרבה יותר מסתם שלט. בבוקר אחד, כשעליתי לאוטובוס כבכל יום, פתאום שמעתי שלכריזה הרגילה צורפה כריזה בערבית. בפעם הראשונה הרגשתי שאני יכולה להתמצא במרחב בקלות ושמכירים בשפה שלי. הרגשתי שיש פה התחלה של שינוי תודעתי ובעל משמעויות רחבות יותר. הכנסת הערבית לכריזה באוטובוסים בבאר שבע לא שינתה את העולם. איננו חיים עכשיו בחברה אידיאלית, משותפת ושוויונית. אך בשבילי זה היה רגע חשוב… שני העמים חיים כאן וימשיכו לחיות כאן יחד. אם לא תהיה כאן חברה משותפת, שנותנת מקום ומעמד לכולנו, לא נצליח לייצר עתיד שוויוני ומשותף. תפישת ייאוש — שפוסלת כל הישג ומגדירה את הצעדים הפרקטיים הקטנים ליצירת שוויון בין יהודים לערבים כרומנטיקה נאיבית — מסוכנת לעתיד המשותף שלנו. ..", לוריא דלה (עמותת סיכוי), הארץ, 9.8.21

איגוד האינטרנט הישראלי: רק 10% מתכני האתרים הממשלתיים נגישים בערבית. לפי הממצאים, בין המשרדים בהם אחוז התכנים בשפה הערבית נמוך במיוחד: משרד האנרגיה, משרד התרבות והספורט, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החוץ, משרד האוצר, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד הרווחה ומשרד התחבורה, שירין פלאח סעב וינאל ג'בארין, הארץ 21, 1.8.21

מדד הנגשת מידע ושירותים לחברה הערבית. איגוד האינטרנט הישראלי, יולי 2021 [הנתונים בערבית]

במערכת החינוך בקושי לומדים ערבית ובטח לא כדי לדבר עם ערבים. תחום הוראת הערבית בישראל הוא תחום מופקר: הכשרה לוקה, מידע לוקה, פיקוח לוקה. ספר חדש מאת ד"ר יונתן מנדל מתאר את ממדי המחדל. זה מה שקורה כשמביטים על הערבית "דרך משקפת, כמו מתוך עמדה מבוצרת", ד"ר גיל גרטל , שיחה מקומית, 29.7.2021

"כל האוכלוסיה צריכה ללמוד לדבר את השפה הערבית" – כך אמרה שרת החינוך במליאת הכנסת, ערוץ הכנסת, 28.7.21

שלוש בשורות טובות ושתיים פחות, בנושא הוראת ערבית במערכת החינוך העברית. שלשום (יום ראשון) נפגשנו בלשכת שרת החינוך עם ראש המטה של השרה, תמי לוי, המפקחת הארצית על הוראת הערבית, סיגלית שושן; ראש אגף שפות במשרד החינוך, משה זעפרני וראש ועדת המקצוע לערבית ואסלאם, פרופ' אייל זיסר. ביקשנו את הפגישה במטרה להעלות לראש סדר היום של השרה את הצורך להעמיק ולהרחיב את לימודי הערבית בקרב תלמידים דוברי עברית. פוסט FB של אמנון בארי, מנכ"ל שותף, של יוזמות אברהם, 27.7.21

אהלן וסהלן בנתב"ג? הרי אנחנו לא רצויים כאן. מהיום גם אתם יכולים להתפעל משינוי השלט המרכזי בנתב"ג שכולל את השפה הערבית — אהלן וסהלן. עמותת "סיכוי", שעומדת מאחורי השינוי ואשר מקדמת שוויון ושותפות בין יהודים וערבים, נאבקה עליו במשך שנים, כי עד כה הכיתוב היה בעברית ואנגלית. אז אחרי דרישות חוזרות ונשנות להוספת כיתוב בשפה הערבית, אפשר לשמוח, להתרגש ולנשום לרווחה — השינוי המיוחל הגיע… אבל בינינו, ככה מבלי שהגויים מקשיבים, זה לא יילך. השלט לא עושה עלינו רושם…", שירין פלאח סעב, הארץ, 28.7.21

איך באמת להצליח ללמוד ערבית? זה הפך כמעט לתו איכות, בון טון שמאלני רווח בקרב גמלאים, אתגר חברתי חדש. קורסים להוראת ערבית מדוברת נפתחים באותה תדירות שבה סוגרים סניפי דואר. יש המון מהם ובכל מקום. כולם מבטיחים ללמד בשיטה חדשה ומוצלחת שתקנה ללומדים כלים מעשיים לשיחה בערבית, מיד בתום הקורס שאורכו שבעה שבועות למשך שעתיים בשבוע. למרבה הצער ועם כל הרצון הטוב, הבטחות לחוד ופטפוטים לחוד. תמר רכניץ, זמן ישראל, 26.7.21

רק 15% מהמורים לערבית בחינוך העברי – דוברי ערבית כשפת אם. ממחקר חדש עולה כי לא בוחנים בכל שנות הכשרת המורים את יכולתם לתקשר בערבית. מרבית הבוגרים להוראת השפה לא למדו עם מרצה ערבי, לירן כוג'הינוף, כאן 11, 19 ביולי 2021

הכשרות מורים להוראת ערבית בחינוך העברי – מחקר מדיניות, יעל מעוז שי ויעלה מזור, עמותת סיכוי, יולי 2021

מי מפחד מערבית מדוברת? סוגיות במעמדה ובהוראתה של הערבית המדוברת בישראל. צפו בערב עיון לזכרו של יוחנן אליחי, מכון ון ליר, 6.7.21

גדי יברקן: "ללמד את השפה הערבית בכל בתי הספר". ח"כ גדי יברקן מהליכוד קרא ללמד את השפה הערבית בכל בתי הספר, אך הדגיש: "שאף שר, יהודי וערבי, שלא ישכח שזו מדינה יהודית"., ערוץ 7 , כ"ז בתמוז תשפ"א 07/07/21

משימה ראשונה לשרת החינוך החדשה: קידום לימודי השפה הערבית. הבנת השפה הערבית לבדה לא תפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אך מציאות שבה בוגרי מערכת החינוך העברי ידעו לדבר ערבית תייצר בטווח הרחוק מרחב הזדמנויות חדש ואחר לחלוטין לעשות זאת, ובטווח הקרוב יותר תפתח פתח לחברה משותפת ושוויונית בין ערבים ויהודים בישראל, עופר דגן (כמותת סיכוי), גלובס, 02.07.2021

צפו: אטילה שומפלבי לומד ערבית בשידור חי באולפן ynet. גילעד סוויט, יוזם ומייסד ארגון "מדרסה", הגיע לאולפן ynet כדי לספר על הקמפיין שבו הוא ומדרסה משתתפים, ואשר נועד לקדם במשרד החינוך את לימודי הערבית כבר מגיל צעיר. התוצאה: שיעור ראשון בערבית מדוברת לאטילה שומפלבי, שיהפוך לשיעור שבועי בשידור חי. אז מתי בדיוק צריך לומר "אהלן", איך בדיוק אומרים "בדיוק"? ומה זה "תמאם"?, ynet, 22.6.21

משימה ראשונה לשרת החינוך החדשה. אירועי האלימות האחרונים חשפו את הצורך החיוני בהידברות, אלא שקשה לעשות זאת כאשר פחות משני אחוזים מבוגרי מערכת החינוך היהודים דוברים ערבית. השינוי המערכתי בהוראת הערבית צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות של השרה הנכנסת , מאת: עופר דגן  (עמותת סיכוי), שיחה מקומית, 21.6.2021 

הצעירים שסחפו רבבות ללמוד ערבית בחינם, רוצים לשנות גם את בית הספר. שיחה אקראית עם רוכל בשוק הביאה ללידתה של אחת היוזמות העצמאיות המצליחות שהתרחשו כאן: "מדרסה" – בית ספר מקוון ללימודי ערבית ללא תשלום, המשרת יותר מ-100 אלף לומדים. במפתיע, אירועי האלימות בערים המעורבות הביאו לעלייה בשיעור ההרשמה אליו. היזמים, גילעד סוויט ודניאל דותן, ביקשו לעסוק במה שהם אוהבים אך גילו שהם משנים את המציאות. כעת הם מעודדים את הגולשים ללחוץ על משרד החינוך לשנות את תוכנית הלימודים, מרים אלונה אילוז, YNET, 20.6.21

יניב ביטון בקמפיין חדש: "בואו נלמד ערבית, כולנו נרוויח מזה". כאשר 98% מהיהודים בישראל מודים שאינם מצליחים לתקשר בערבית גם אחרי 12 שנות לימוד, ולצד עלייה משמעותית בדרישה ללימודי ערבית בקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת. דווקא עכשיו ובעקבות המתיחות ברחוב הישראלי בין יהודים לערבים, עולה קמפיין אזרחי חדש של עמותת סיכוי ומיזם מדרסה,  שקורא למשרד החינוך לשנות את לימודי הערבית בבתי הספר: "הגיע הזמן ללמוד את השפה ואת התרבות כמו שצריך – כולנו נרוויח מזה", מאקו, 7.6.21

אין דבר יותר יהודי מללמוד ערבית. יהודים תמיד ידעו את שפת המקום ועוד שפה או שתיים של כובש מזדמן או תרבות שכנה. למה לא ללמד פה את השפה שבה כתבו הרמב"ם וסעדיה גאון?, אור גילת, YNET דעות, 1.6.21

דווקא בקורונה: קופת חולים כללית השאירה את האוכלוסייה הערבית מאחור. האתר והיישומון של הקופה, שבה כ-1.3 מבוטחים ערבים, נגישים בשפה העברית בלבד, בדפי המידע אין אפשרות המרה וסרטונים שונים אינם כוללים קריינות או כתוביות בערבית ■ האגודה לזכויות האזרח: "זוהי אפליה ברורה", הדר קנה, דה מרקר, 31.5.21

חסם נוסף בפני האוכלוסייה הערבית: בקשות לדיור ציבורי – בעברית בלבד. האגודה לזכויות האזרח עתרה נגד משרד הבינוי והשיכון בטענה לאפליית האוכלוסייה הערבית, שנדרשת להגיש למשרד מסמכים בעברית בלבד ■ "משפחות נזקקות נדרשות להוציא מאות שקלים, מה שמונע מהן להגיש בקשות לסיוע בדיור", עדי כהן, דה מרקר, 31.5.21

איך יכול להיות ש98% מהיהודים בישראל מסיימים תיכון בלי לדעת לתקשר בערבית? הגיע הזמן שמשרד החינוך יתעורר. עמותת סיכוי משיקה קמפיין חדש בשיתוף מדרסה בדרישה לעשות שינוי כבר משנת הלימודים הקרובה. צפו בסרטון ה1 בסדרה, והצטרפו לדרישה: #ערבית_עכשיו https://bit.ly/2R8MT4i, עמותת סיכוי בטוויטר, 30.5.21

לשנות את לימודי הערבית בבתי הספר. לימודי השפה הערבית מסתיימים בסוף כיתה ט'; הרוב הגדול שוכח הכל ורק מיעוט קטן של תלמידים ממשיך ללמוד ערבית לבגרות; כך מדינת ישראל מוציאה מדי שנה כסף רב על לימודים לא יעילים ולא גורמת לשינוי חיובי בפועל בין האוכלוסיות היהודית והערבית, אברהם פרנק ועלי זחלקה, כלכליסט,  28.05.21

האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם – לבג"ץ בדרישה ששב"ס יתרגם לשפה הערבית את כל הפקודות והנהלים שיש להם השלכה על זכויות חובות האסירים, ויעמיד אותם לעיון העצורים והאסירים וכן לעיון הציבור, באותו האופן שבו הפקודות והנהלים מפורסמים ומונגשים כיום בשפה העברית בלבד. 24.3.2021

עתירה לבג"ץ: על שירות התעסוקה להנגיש את כלל שירותיו לערבית. תושבים ממזרח י-ם שאיבדו את עבודתם בקורונה נדרשו למלא טפסים בעברית כדי לקבל דמי אבטלה על אף שאינם שולטים בשפה, והתקשו לקבל מענה בערבית: "שירות בסיסי נחסם בגלל מחסום השפה". שירות התעסוקה: תגברנו את המוקד בדוברי ערבית, ההרשמה בעברית – כדי לאפשר טיפול מהיר", מאיה הורודניצ'אנו, וואלה, 4.3.21  

דרישה: להוסיף את השפה הערבית למסמכי התו הירוק. לכו להתחסן! מרכז עדאלה דורש להוסיף את השפה הערבית באישורי התו הירוק ובתעודות החיסון והמחלים, תוך טענה כי הנפקת התעודות בעברית ובאנגלית בלבד מנוגדת לפסיקת בית המשפט העליון בדבר מעמדה של השפה הערבית ולהנחיות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא הנגשה לשונית ותרבותית, אברהם בלוך, חדשות סרוגים,23.02.21  , י"א באדר תשפא

משרד החינוך יאפשר לתלמידים ערבים להגיש הצעות מחקר בשפתם. בחודש שעבר פורסם ב"הארץ" כי המשרד דורש מתלמידי תיכון ערבים לכתוב את חלקה הראשון של עבודת הגמר, השווה בערכה ל-5 יחידות בגרות, בעברית בלבד. כעת הודיע כי ישנה את מדיניותו, שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 3.2.21

תלמידי תיכון ערבים שכותבים עבודת גמר נדרשים להגיש את הצעת המחקר בעברית. משרד החינוך דורש להגיש בעברית את חלקה הראשון של עבודת הגמר, השווה בערכה ל-5 יחידות בגרות, אף שהעבודה הסופית יכולה להיכתב גם בערבית. תלמידת תיכון: "מי שקוראת את ההצעה לא יודעת ערבית", שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 20.1.21, חוק הלאום בפעולה. תגובת הדר שפירא, המורה המנחה של אחת העבודות בכתבה. הארץ, 20.1.21  

שפה אחלה – שילוב הערבית בעברית הישראלית. العبرية لغة جميلة / مزج العربيّة باللغة العبريّة المعاصرة, עבד אלרחמן מרעי, הוצאת כרמל, 2020 – ראו גם ביקורת על הספר מאת ד"ר חיים ניסים – כאן.

בג"ץ ידון בעתירה להנגשת אתר מד"א לדוברי ערבית: "נוגע לעניין של חיים ומוות". המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי עתר נגד שר הבריאות ומד"א בטענה כי למרות הקביעה בחוק הלאום, גם הערבית היא שפה רשמית בישראל. לדבריהם, לעתירה משנה תוקף במיוחד בימי הקורונה: "היה ניתן לצפות כי לאחר קרוב לשנה של התמודדות עם מגיפה מד"א ינהג באורח שוויוני", יואב איתיאל, וואלה, 8.1.21

לידיעת הנוסעים: איך אומרים הצהרת בריאות בערבית? "…אתר Gov מציע אמנם בארבע שפות, כולל רוסית וערבית, אלא שעם המעבר למילוי הטופס [..הצהרת בריאות מקוון ] שהוא חובה עבור כל הנוסעים, ההיצע מצטמצם לשתי שפות בלבד….",  מיכל רז-חיימוביץ' ושירי דובר, גלובס, 8.1.21

לידיעת הנוסעים: איך אומרים הצהרת בריאות בערבית? "…אתר Gov מציע אמנם בארבע שפות, כולל רוסית וערבית, אלא שעם המעבר למילוי הטופס [..הצהרת בריאות מקוון ] שהוא חובה עבור כל הנוסעים, ההיצע מצטמצם לשתי שפות בלבד….",  מיכל רז-חיימוביץ' ושירי דובר, גלובס, 8.1.21

הגיע הזמן לדבר בכנות על הוראת הערבית בישראל. הביקורת על ספרו של יונתן מנדל לא הציגה את טיעוניו העיקריים [כאן], החושפים את התגבשות שדה הוראת הערבית בארץ בתוך מסגרת יהודית־דקדוקית ומתוך שותפות צבאית־חינוכית. תגובה מאת שלושה חוקרי שפה וחברה…", ברל ד"ר דפנה יצחקי, חברת סגל במכללת סמינר הקיבוצים; פרופ' מוחמד אמארה, המכללה האקדמית בית ברל, ויו"ר שותף בעמותת סיכוי; פרופ' אילנה שוהמי, אוניברסיטת תל אביב, הארץ, 30.12.20

ברחבי העולם ציינו את יום השפה הערבית. בישראל צריך להזכיר שהיא קיימת. קיים נתק משמעותי בין הערבית הנלמדת בבתי הספר ובאקדמיה לבין השפה אותה מדברים ערביי ישראל • דרושה פעולה ויצירה של שינוי ממשי בתפישת השפה הערבית בישראל והוראתה…בבתי הספר לומדים טקסטים בערבית ספרותית, פוסחא, אך לא יודעים לבקש את רשות הדיבור בכיתה..יום השפה הערבית מצוין ברחבי העולם ביוזמת האו"ם. אפשר היה לחשוב שאחת מן השפות המדוברות ביותר בעולם אינה צריכה חגיגות מיוחדות אך נראה שדווקא בישראל כדאי להזכיר את המשמעות של ריבוי רבדים בשפה חיה אחת..", יעלה מזור (עמותת סיכוי), גלובס, 27.12.20

קידום הקמת מועצה פדגוגית ערבית – לציון יום השפה הערבית בכנסת – ישיבה משותפת לוועדת החינוך, התרבות והספורט עם הוועדה לזכויות הילד, 22.12.20

הצעת חוק יום השפה הערבית, התש"ף-2020 (פ/23/1965). " מטרתו של חוק זה להכיר בחשיבותה של השפה הערבית באמצעות יום ציון ארצי בחשיבותה של  השפה הערבית וביסוס מעמדה כשפת רשמית במדינת ישראל. …", הוגש על ידי יוסף ג'בארין, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, דיון מוקדם במליאה 24.8.20, וועדה מטפלת: טרם נקבעה

הדרה לשונית: הערים מעורבות, העירייה דוברת רק עברית. בלוד, בעכו, בחיפה ובערים אחרות, שיעור ניכר מהתושבים הם ערבים, ובקרב התושבים היהודים, רבים דוברים רוסית או אמהרית. למרות זאת, המענה במוקד העירייה ניתן רק בעברית. אם בגביית ארנונה כולם שווים, גם בשירותים הם צריכים להיות שווים, מאת: נסרין מורקוס, שיחה מקומית,  21.12.20

בעקבות הסכמי השלום: עליה של 300% בביקוש ללימודי ערבית בישראל. אם עד לפני שנה הייתה נהירה של צעירים ללימודי סינית מתוך רצון להצליח בעסקים במזרח הרחוק, בחודש האחרון זינק מספר הישראלים שביקשו ללמוד את השפה ואת התרבות הערבית. רבים מהתלמידים הם אנשי הייטק ויזמים, שמנסים גם הם להצטרף לפוטנציאל הכלכלי של מדינות המפרץ. נרמול העסקים, לימודים וקריירה mako| פורסם 22/12/20

עד כמה משמעותי הקשר בין הממסד הביטחוני ללימודי הערבית בישראל? יונתן מנדל מצביע בספרו, "שפה מחוץ למקומה", על כשלים בלימודי הערבית במערכת החינוך העברית וטוען כי הם שימשו לחיזוק ההפרדה בין יהודים לפלסטינים. אלא שהוא מפריז בהשפעת צה"ל על הוראת השפה, מתעלם משינויים דרמטיים שהתחוללו בה ומותיר את הקורא עם ייאוש שאינו במקומו, עדי אנרגט, הארץ, 27.11.20

بلا مؤاخذة 2 | يهود يتكلّمون بالعربية – סליחה על השאלה 2 בערבית | יהודים דוברי ערבית. במאית: איבתיסאם מרענה, מכאן, 12.11.20

"אני משייך את הדמויות האלה אלי, לתרבות הערבית". האמן חמודי ג'נאם מציג גיבורי תרבות מערביים על רקע תפאורה ערבית, ומעורר שאלות על מקומה של השפה במרחב הציבורי בישראל…"הכיתוב על הכרזות, שמופיע בשפה הערבית בלבד, מעורר שאלות על מקומה של השפה הערבית במרחב הציבורי בישראל", מסביר אוצר האירוע, אבי לובין, "על אחת כמה וכמה כאשר היא לא מופיעה כחלק מהעיסוק בפוליטיקה, אלא בהקשרים של מוזיקה, תרבות ופנאי"….", נעמה ריבה, הארץ, 9.11.20

המטרה – 8200: רק בן 14 – ולומד לתואר ראשון בערבית. ליאם כץ מת"א סיים בהצטיינות את מכינת הקיץ – ויחל בקרוב את לימודיו האקדמיים באונ' בר אילן. "אני רוצה לשרת ביחידה מובחרת בצבא ולעסוק במודיעין באזרחות", אמר. "האתגר הזה יסלול לי את הדרך", תמר טרבלסי חדד, YNET,  20.10.20

לתלמידי מגמות הערבית בישראל יש רק בעיה אחת קטנה: הם לא דוברים את השפה. מעט שעות לימוד, התרכזות בשפה הספרותית הלא מדוברת וחוסר היכרות עם התרבות. מחקר חדש על הוראת הערבית בישראל [מכון ון ליר ויוזמות אברהם] מגלה שפה מתה שלא ניתן לשוחח בה, מלבד עבור מי שצריכים אותה ככרטיס כניסה לשירות צבאי נחשק. שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 8.10.20

צפו: מנכ"ל משרד הבריאות משוחח עם היולדת החולה בקורונה – בערבית. מנכ"ל משרד הבריאות ביקר בבית החולים העמק ושוחח בערבית עם יולדת כבת 30 מאושפזת עם התינוק שלה באגף הקורונה במרכז הרפואי. ערוץ 7 , י"ג בתשרי תשפ"א 01/10/20

משרד הדיגיטל ורשות החדשנות יקימו איגוד חברות NLP. יסייע בקידום הבנת השפה העברית והשפה הערבית במערכות ממוחשבות. תקציב האיגוד לשלוש השנים הקרובות עומד על כ-7.5 מיליון ש״ח. בין החברות באיגוד ניתן למצוא את רפאל, בנק הפועלים, מלינגו, ועוד, מנדי קוגוסובסקי | Israel Defence,  23/09/20

הוראת הערבית כשפה שנייה, נייר עמדה מאת חולוד אידריס ויעלה מזור, עמותת סיכוי, ספטמבר 2020

מדוע רוב המוזיאונים בארץ אינם נגישים למבקרים דוברי ערבית? לפי מחקר חדש, ב–60% מהמוזיאונים בישראל אין הנגשה, שירות או מידע בשפה הערבית. מהי הסיבה לכך, מי המוסדות המצטיינים בהנגשה 
ואיך אפשר לשפר את המצב? נעמה ריבה, הארץ, 15.9.20

ללא מענה בתקופת המשבר: אתר השירות האישי של ביטוח לאומי פועל רק בעברית. ישראלים שאינם דוברי עברית מתקשים למצות את זכויותיהם, והקושי גדל בזמן הקורונה, כשרבים הוצאו לחל"ת והפניות היו מקוונות. מרכזי הסיוע: "דווקא הארגון הזה 'שוכח' אוכלוסיות שלמות בעוני". ביטוח לאומי: אלפי עמודי תוכן מתורגמים, בשירות האישי לא ניתן לעדכן עוד שפה, מאיה הורודניצאנו, וואלה, 14.9.20

שפה מחוץ למקומה: אוריינטליזם, מודיעין והערבית בישראל. לצפייה: הסופר איאד ברגותי משוחח עם ד"ר יונתן מנדל על ספרו החדש. ערבית היא השפה המדוברת הקרובה לעברית. היא שפת המזרח התיכון, שפת הפלסטינים בארץ, ושפת המורשת של כמעט מחצית מהיהודים בישראל. זאת ועוד, הערבית הייתה שפה רשמית בישראל במשך שבעה עשורים, והיא מקצוע חובה בבתי הספר. אף על פי כן, בקרב היהודים בישראל שוררת בורות מוחלטת בכל הנוגע לערבית: רובם אינם מבינים ואינם דוברים את השפה. שפת האזור הוחלפה בידי "הערבית הישראלית", סוׂציוׂלֵקְט המיועד ליהודים בלבד, שמבטא את מרחק הביטחון שבין לומדי הערבית – ובעצם בין החברה היהודית בישראל – לבין העולם הערבי. כיצד נוצר המצב האנומלי הזה? מכון ון ליר, 8.9.20 

אָחוּשַׁרְמוּטָה, חַפִיף ומַסְטוּל: כיצד התגלגלו כל כך הרבה מילים ערביות לעברית? "… בעברית בת זמננו מופיעות לא מעט מילים שמקורן בערבית. הן אומצו בארבעה מסלולים עיקריים. ..", אילון גלעד, הארץ, 2.9.20

فاهمين شو مكتوب هون؟ (מבינים מה כתוב פה?) | מחסום השפה – פרויקט מיוחד. סדרת כתבות השבוע בחדשות כאן 11,  רועי אטינגר וערן זינגר:

למה שישראלים לא ילמדו ערבית? כחמישית מאוכלוסיית ישראל דוברת ערבית כשפת אם, אלה הם שכנינו בהווה ובעתיד ושפה משותפת יכולה ליצור גשר של הבנה ולהכהות סכסוך מדמם. ללימוד ערבית בבתי הספר חשיבות עצומה, ישנם חסמים רבים אולם עם מעט רצון ניתן יהיה להתגבר עליהם, מאת  אלחנן מילר , מקור ראשון, ו׳ באלול ה׳תש״ף, 26/08/20 ♦

שירות התעסוקה לא מאפשר למובטלים למלא טפסים בערבית: "שייעזרו בקרובי משפחה". אלפי מובטלים עלולים לאבד את קצבת הקיום שלהם כיוון שהשירות מחייבם למלא טפסים דיגיטליים בעברית. מהשירות נמסר כי מדובר ב"מגבלה טכנית", ניר חסון, הארץ, 20.8.20 ♦

בעברית לא הייתם אומרים את זה. "סדרת משטרה חדשה הצליחה לפגוע בציבור הערבי רק בגלל שמה… כל כך הרבה מילים בוטות ואלימות מהשפה הערבית עוקרו ממשמעותן המינית או הכופרת באל ומן המטען המשפיל שמלווה אליהן – פשוט כי לא הבנו אותן לעומק. כך הכשרנו אותן והפכנו אותן למילים סתמיות. חלק מהמילים אתם אפילו לא יודעים שהן כאלה, עד הרגע שבו אומרים מילה כזו ליד ערבי או ערביה …", יעלה מאור (כמותת סיכוי), הארץ, 6.8.20 ♦

סערה סביב הסדרה החדשה של כאן: "מנאייכ הוא שם הזוי ומזעזע". ישראלים רבים זועמים על השם שנבחר לסדרת המשטרה החדשה של תאגיד השידור: "בערבית מדובר במילת גנאי ותיאור זוועתי – קללה מדוברת הקשורה לעולם הזנות והבוגדנות", ענת ביין-לובוביץ', גלובס, 3.8.20 .♦

שפה מחוץ למקומה: אוריינטליזם, מודיעין והערבית בישראל. ירושלים, מנדל, י' (2020). הוצאת מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד.♦

הלך לעולמו הנזיר שהתאהב בישראל וחיבר מילון עברי-ערבי. יוחנן אליחי, שנולד בפריז בשם ז'אן לרואה והפך לנזיר במסדר קטן בצרפת, הלך לעולמו בגיל 94. הוא עלה לארץ ב-1956 ועסק בין היתר בחקר השפה הערבית הפלסטינית ובהוצאת ספרים ללימוד ערבית לדוברי צרפתית ומילונים, רועי רובינשטיין' YNET' פורסם: 05.07.20 ♦

"לפני הקורונה היו בעסק 32 מורים. עכשיו כולם בחל"ת". צקי נחמני, בעלים של בתי ספר ללימודי ערבית, תושב ירושלים, בן 35 …אלפי בני אדם משתתפים בכל שנה בקורסים שמציע "דרדש", בית ספר לערבית מדוברת. מי שהקים את המיזם, בשנת 2015, הוא צקי נחמני, בן 35, תושב ירושלים, נשוי ואב לשניים. "לפני הקורונה היו בעסק 32 מורים", מספר נחמני, "ועכשיו כולם בחל"ת". עידן רבי, גלובס, 26.5.20 ♦

שיעורי הערבית בשפת התיאטרון עברו מהבמה לזום. קאדר הריני ואנדריי אורבך מלמדים ערבית דרך שפת התיאטרון. המעבר לפעילות מקוונת רק פתח לפניהם אפשרויות חדשות, אינס אליאס, הארץ, 21.5.20 ♦

צפו: יו"ר הכנסת יריב לוין מברך בערבית שוטפת. יו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין פתח את מליאת הכנסת היום בברכה למוסלמים לרגל עיד אל פיטר שיחגג בשבת או ביום ראשון (תלוי במולד) ויסיים את חודש הרמאדאן. חדשות סרוגים, 20.5.20 ♦

מוזיקאים יהודים ששרים בערבית – טרנד מאוס או מבורך?غناء الفنانين اليهود بالعربية صيحة موسيقة أم ظاهرة مبتذلة؟. נטע אלקיים, יהודייה ממוצא מרוקאי שמראה איך אפשר לשיר בערבית בלי לנכס אותה באופן ציני. מתוך "משמש" – סדרת רשת דו לשונית על תרבות ישראלית ופלסטינית. "משמש" היא סדרת רשת שמסקרת את התרבות הישראלית והפלסטינית בעברית ובערבית. חברי מערכת הסדרה הם בוגרות ובוגרים של ששת בתי הספר הדו – לשוניים שמפעילה עמותת "יד ביד", כלומר יהודים וערבים בני 18-27 מכל רחבי הארץ. הם הוציאו לפני כחודשיים פרק ראשון שעסק בתרבות בתל אביב, יפו והמשולש וכעת הם משחררים פרק נוסף על תרבות בירושלים…", הארץ, 14.4.2020 ♦

חרף הביקורת, משרד הבריאות מתעכב בפרסום המידע על הקורונה בערבית. מרכז עדאלה וח"כ אבו שחאדה פנו לפרקליטות המדינה בדרישה שתפעל לפרסום ההתפתחויות הנוגעות לנגיף גם בערבית. זאת, לאחר שפנייתם למשרד הבריאות נענתה בעדכון חלקי בלבד של המידע. "אי הנגשת המידע אינה רק מפרה את הזכות לשוויון, אלא גם פוגעת בבריאות הציבור",  בועז אפרת, וואלה, 10.3.20 ♦

קבוצת הארץ רכשה 50% ממניות הסטארטאפ "שפה 1". החברה פיתחה תוכניות ללימוד ערבית מדוברת ומציעה קורס חינמי ללימוד קריאה וכתיבה; כיום היא משמשת אנשים פרטיים כמו גם בתי ספר, אוניברסיטאות וארגונים עסקיים, קפטן אינטרנט, הארץ, 5.3.20 ♦

למה אנחנו לא מדברים ערבית? אריאל פלקסין תוהה מדוע אנחנו לא דוברים את השפה למרות שהיא נמצאת בכל מקום בישראל? חדשות כאן, 19.2.20 ♦

כנס פוליטי לסטודנטים דוברי ערבית בלבד נערך באוניברסיטת חיפה: סטודנטים מאוניברסיטת חיפה זועמים על כך שנאלצו לעזוב כנס פוליטי, שנערך על ידי תא חד”ש בהשתתפות איימן עודה, המיועד לכלל הסטודנטים באוניברסיטה, בגלל שלא התחשבו בכך שאינם דוברי ערבית, עדי לסקר, חי פה, חדשות חיפה, 21.1.2020 ♦

ד"ש ממגדל בבל: כשאחמד טיבי דיבר בערבית בכנסת. השפל האחרון נרשם בדרדור מעמדה הרשמי של הערבית בחוק הלאום. לאום חזק ולא מפוחד יכול לגלות נדיבות כלפי מיעוט, הכולל כחמישית מסך האוכלוסייה פה, מאת  בתאל קולמן , מקור ראשון,  ח׳ בטבת ה׳תש״ף, 05/01/2020 ♦

מדוע המעצבת החרדית מפרסמת פוסטים בערבית? "מהיום כבר לא צריך להתפשר על צניעות בשביל להשאר אופנתית" מכריז האתר של המעצבת החרדית שיראל אברהמי, אז מדוע הפוסטים שלה באינסטגרם מתורגמים גם לערבית? חיה כהן, כיכר השבת, כ"ו בכסלו תשפ , 24.12.19 ♦

יהודי, דבר ערבית. "…הגיע הזמן לכך שהיהודים בישראל יפסיקו לפחד ויתחילו לאהוב את השפה הערבית, היפה והעשירה…", עיסאווי פריג', הארץ, 23.12.2019 ♦

משרד החינוך מיישם את חוק הלאום: יש ללמד שעברית היא השפה הרשמית היחידה. האחראית על מקצוע האזרחות במשרד העלתה מסמך שמנחה מורים ללמד תלמידים לבגרות שכיום "רק העברית היא השפה הרשמית". המסמך לא מציין כי חוק הלאום הקנה לערבית מעמד מיוחד, שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 22.12.2019 ♦

דודו טסה: "מאזינים התלוננו שמשמיעים ערבית ברדיו". הוא הופיע עם רדיוהד והגיע למקום ה-18 במצעד הבינלאומי, אבל כשהאלבום האחרון שלו נכשל הוא החליט לחשב מסלול מחדש, דנית צמית, YNET,  19.12.19 ♦

שפה יוצרת מציאות – כנס פורום דב לאוטמן החמישי:

  • "שפה משותפת מנמיכה חומות". כך אמר נשיא המדינה ראובן רובי רבלין בכנס דב לאוטמן למדיניות החינוך – שהתקיים השנה בסימן 5 שנים לפורום דב לאוטמן. הכנס ביוזמת קרן לאוטמן, האוניברסיטה הפתוחה וחברת דלתא גלגלי עסק השנה בנושא "השפה – כיוצרת ומשנה מציאות", ynetעדכון אחרון:  17.12.19 , בשיתוף פורום דב לאוטמן {בכתבה קישורים לדברים נוספים מתוך הכנס] ♦
  • "ככל שיינתן מקום לשפה הערבית, כך ישתפרו היחסים איתם". בכנס פורום דב לאוטמן באוניברסיטה הפתוחה הוצג מחקר שבחן מודלים שונים של לימודי שפות במקומות בעולם בהם קיימים מתחים סביב לימודי לשון זרה, ואת הלקחים והפתרונות שניתן ללמוד מהם,  מאת  ישי פרידמן, מקור ראשון,  י״ט בכסלו ה׳תש״ף (17/12/2019)
  • ריבלין: הערבית צריכה להיות שפה שהילדים והנכדים שלנו יחושו בה בנוח. נשיא המדינה נשא דברים בכנס דב לאוטמן למדיניות החינוך שעסק בנושא "שפה יוצרת מציאות" – אתגרי החינוך לדמוקרטיה ולשותפות בישראל. ערוץ 7 , י"ט בכסלו תש"פ 17/12/19 ♦
  • כנס דב לאוטמן 2019: השנה הנושא שפות על סדר היום. השפה, ומשמעויותיה לגבי זהות, חיבור (או ניכור) בין קהילות, והגשרים והחסמים שהיא עשויה לייצר, דצמבר 2019 ♦
  • החלשת הערבית — אפליה שיטתית וממוסדת. "…בעשור האחרון החל תהליך הדרגתי של החלשת השפה הערבית, מתוך מטרה ליצור זהות לאומית שתהיה חד־ממדית, יהודית בלבד. השפה היא הכלי הבסיסי החשוב ביותר, ואין לה תחליף. גזילת הזכות מהאנשים לדבר בשפתם גובה מחיר חברתי וכלכלי דו־כיווני, המתבטא בכל המישורים…." רנא ג'נאם זינאלדין, הארץ, 16.12.2019 ♦
  • "כשאתה יודע מה הזהות שלך, אין פחד ממי שעומד מולך". עד כמה השפה היא כלי שמשפיע על חיבור וקירוב בין בני עמים ובני אדם שונים? ומה ההשלכות של לימוד שפות על קידום חיים משותפים? לקראת כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך שיתקיים בשבוע הבא (17.12) ויעסוק בנושא "השפה – כיוצרת ומשנה מציאות", התקיים דיון באולפן ynet. צפו, קורל בן עזרא, YNET בשיתוף פורום דב לאוטמן, פורסם:  08.12.19 ♦

זה כולל שירות, אבל לא בערבית. שפת אמי היא ערבית. גם שפת אמה של ראניה המוקדנית בחברת הביטוח היא ערבית. אז למה היא סירבה לדבר איתי בשפת אמנו? שמעו סיפור, יעקוב איברהים, (יוזמות אברהם),YNET פורסם:  18.12.19 ♦

חדש: משחקים מהלאומית ישודרו בשפה הערבית. אתר ערוץ הספורט יעביר בשידור חי משחק שבועי מהמגזר, מערכת אתר ערוץ הספורט | ספורט 5 | פורסם 12/12/19 20 ♦

ביה"ח איכילוב הנחה את הצוות הרפואי – דברו רק עברית. לפי ההוראה, שיחות מקצועיות בין העובדים חייבות להתקיים בעברית – גם אם אינן בנוכחות המטופל. ביה"ח: לא יעלה על הדעת שאיש צוות יבחר את השפה הנוחה לו – ויגרום לטעויות. עורכת דין מעמותת סיכוי: "הנחיה פסולה, יש להכיל שוני של אזרחים ערבים". האזינו. דקלה אהרן-שפרן, חדשות כאן, 05 בנובמבר 2019 ♦

אוטונומיה לשונית ולא שפה רשמית. עד חקיקתו של חוק הלאום התגבשו בישראל נורמות המעניקות למיעוט הערבי זכויות נרחבות בנוגע לשפתו והולמות את ערכיה הליברליים של ישראל – וגם את ערכיה הלאומיים. דווקא סעיף השפה בחוק הלאום עלול להפר את האיזון, נטלי אוקון, השילוח מס 16, 4.10.2019 ♦

אגדה עיראקית: המורה לערבית של חיל המודיעין. כשהם שומעים את סיפורה של מורתם לערבית, חיילי מערך המודיעין נותרים פעורי פה • רס"ב ו' עלתה לארץ בדרך לא דרך מעיראק, שם חוותה משפחתה משטר טרור ורדיפה בגלל יהדותה ואביה אף נכלא ועונה לאחר שנחשד בריגול • "התחושה שמנחה אותי היא החובה להעביר את הידע שלי", נטע בר, ישראל היום,  20.10.2019 ♦

יש פרטנרית: הירושלמיות שנפגשות כדי ללמד אחת את השנייה עברית וערבית. זה התחיל בשתי חברות, יהודייה ופלסטינית, שרצו ללמוד כל אחת את שפת האם של השנייה. השיטה עבדה, והן החליטו לחלוק אותה. הקבוצה שהקימו מונה כיום מאות משתתפות – ממזרח וממערב העיר, ניר חסון, הארץ, 8.10.2019 ♦

צה"ל יפסיק לעודד לימודי ערבית. בצה"ל הוחלט כי במציאות התקציבית הנוכחית לא ניתן להמשיך ולקיים את פעילות מדור טל"מ (טיפוח לימודי המזרחנות), והיא תופסק לחלוטין. ערוץ 7 , ח' בתשרי תש"פ 07/10/19 08:50 ♦

בלי ערבית: המשטרה לא תרגמה את דפי המידע למתלוננים בתחנות. דפי המידע ניתנים בחודשים האחרונים לאנשים המגישים תלונה בתחנות המשטרה, ובהם הסברים על הליך הבדיקה. אולם, אלו לא תורגמו לשפה הערבית, המוגדרת כבעלת מעמד מיוחד במדינה. יש דין: "פגיעה בשירות שמעניקה המשטרה לערבים". המשטרה: בימים אלה מתורגם לשפות נוספות, מאיה הורודניצ'אנו ולירן לוי, וואלה, יום חמישי, 12 בספטמבר 2019 ♦

אנגלמן מתכוון לבטל את התרגום לערבית של המבוא שפותח את דו"חות המבקר. בעקבות החלטת מבקר המדינה הקודם, המבואות תורגמו בשנים האחרונות לערבית. אנגלמן גם התנגד בתוקף לפרסום הודעה בערבית בנוגע לזכויות נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית – וחזר בו, גידי וייץ, הארץ, 9.9.2019 ♦

שב"ס מסרב לתרגם את נהליו לערבית כי חוק הלאום אינו מחייב אותו לכך. יהושוע (ג'וש) בריינר, הארץ, 3.9.2019 ♦

אבִּי, מליק איל עאלם: כן, זה שיר חסידי. כך הפך להיט הנשמה החסידי "אבא, מלך העולם" בעברית וביידיש – ללהיט דאנס מקפיץ בעברית ובערבית, והדבר הכי שמח שאירע על פסי הרכבת הקלה לאחרונה. שרולי ונתנאל מסבירים מה למיקסר סאונד בארון הקודש – ולמה הגיע הזמן להכניס את הערבית למוזיקה היהודית, אלי מנדלבאום ולירון נגלר-כהן, YNET,02.09.19 ♦

ליבם במזרח: זינוק במספר התלמידים במגמות לערבית. 3,000 סיימו 5 יחידות בגרות בשפה הערבית אשתקד – זאת בהשוואה ל־2,000 בשנת 2011 • חיל המודיעין: "שליטה בערבית – יתרון לשירות בגופי הביטחון", נועם (דבול) דביר, ישראל היום,  17.08.2019 ♦

רקע היסטורי בערבית? באתרי התיירות לא חושבים שיש בכך צורך. בשעה שמטיילים דוברי עברית ברוב הגנים הלאומיים ובאתרי קק"ל זוכים להסברים מעשירים, המטיילים דוברי הערבית נאלצים להסתפק בשלטי אזהרה בלבד הכתובים בשפתם. "זה יוצר חוסר שייכות וזרות", אומרים בעמותת "סיכוי", משה גלעד, הארץ, 5.8.2019 – ראו גם: מיפוי נוכחות השפה הערבית בפארקים לאומיים, עמותת סיכוי, אפריל 2018 ♦

ההתרסקות של הסטודנטים החיפאים בבחינות לעריכת דין – וההסבר של האוניברסיטה. אוניברסיטת חיפה דורגה שביעית בשיעור העוברים את בחינות לשכת עורכי הדין, אחרי המכללה למינהל והמרכז הבינתחומי, ודקאן הפקולטה למשפטים מסביר: "העובדה ששפת אמם של חלק גדול מהסטודנטים אינה עברית יצרה מצג מטעה; רמת הלימודים לא נופלת משאר האוניברסיטאות", ביני אשכנזי, דה מרקר, 16.07.2019 ♦

פיצויים לצעירה שנפלה במשחק באולינג ושברה את ידה. הצעירה החליקה ב"באולניג גן שמואל" לאחר שחצתה את קו המסלול ונכנסה לשטח מרוח בשמן על מנת למנוע נזק מכדורים. השופט קבע כי מפעילת המתחם התרשלה בכך שלא הציבה שלטים בערבית ולא נתנה לתובעת הסבר בעל-פה, עו"ד דוד רייכרט | פסקדין | מאקו קשת, 30/06/19

מדוע אין שלטי מידע והכוונה המספקים שירותים חיוניים במוסדות ציבוריים בשפה הערבית? לא יאומן, אבל בירושלים אין נוהל שמחייב את הנגשת המידע בשפה הערבית. התוצאה: היעדר כיתוב בחנויות, שלטי רחוב ואף בקולנוע, דנה בן שמעון, MYNET ירושלים, 30.6.2019

שיעור מולדת. "…הניסיון למחוק את השפה הערבית מהמרחב הציבורי איננו חדש… תנוח דעת הראל ורעיו. ישראל לא היתה מעולם מדינה דו־לשונית דה־פקטו… עכשיו בא בג"ץ, ובפסק דין קטן־גדול הזכיר את מה שכבר איננו מובן מאליו: לתלמידים הערבים מגיע שוויון זכויות מלא בשפת עמם. ישראל היא גם מולדתם…", Gוד טל חסין (האגודה לזכויות האזרח), הארץ, 23.6.2019

כשבג"ץ פוגע בשוויון (של הערבים). "…לו שוויון אזרחי היה מנחה את המנהיגות של ערביי ישראל — כמו גם את בג"ץ במקרה התרגומים — היה עליהם לדרוש ששפת הלימוד העיקרית תהיה עברית. את שימור הערבית, שהיא ממילא שפת הבית והרחוב, אפשר לקיים ב"בתי ספר של שבת", בדומה לבתי הספר של יום ראשון שמקיימים היהודים בארצות הברית..", ישראל הראל, הארץ, 21.6.2019

ניצחון לתלמידים: הבגרות תתורגם, הם יקבלו תוספת זמן. בעקבות הפרסום ב-ynet על מפות בעברית בבגרות לגאוגרפיה בערבית: הוגשה עתירה לבג"ץ [האגודה לזכויות האזרח > ראו כאן] שבעקבותיה הודיע המשרד על תרגום הבחינה והענקת תוספת זמן לנבחנים. השופטים למשרד החינוך: "מוטב להפיק לקחים". התלמידה שעתרה: "גאה שהשגתי משהו חשוב", אדיר ינקו, YNET, 18.06.19

מדוע השפה ערבית אינה פופולרית בישראל? השאלה החשובה כאן היא מדוע מדינת ישראל, השוכנת בלב העולם הערבי ושחמישית מאוכלוסייתה היא ערבים, אינה מצליחה לעודד את לימוד השפה הערבית שלא במסגרת צבאית? קסניה סבטלובה (ח"כית לשעבר), אל מוניטור, 6.6.2019

בקשה לצרף סופרים ערבים לשבוע הספר ולשנות את שמו. עו"ד ג'ומאנה אגברייה המאם, מנכ"לית העמותה לקדמה חברתית חיפה, ביקשה מראש העיר עינת קליש רותם לשנות את שמו של "שבוע הספר העברי" ל"שבוע הספר" ולתת במה לספרות ולסופרים ערבים בו: "בהגדרת השבוע כ'שבוע הספר העברי' יש הדרה ברורה ומכאיבה", מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והצפון, 2.6.2019

"Linguistic Rights and Linguistic Policies in Multicultural States", By Dr. Meital Pinto, in issue 62 of Justice (pp. 42-44). The issue is the proceedings of the presentations at the International Association of Jewish Lawyers and Jurists' conference on Multiculturalism, which took place in Rome (November, 2018)

צה"ל מוותר על לימודי ערבית בבתי הספר. "מדור מיוחד בצה"ל שעסק בטיפוח לימודי הערבית והמזרחנות בקרב תלמידים נמצא בקשיים. בצה"ל טוענים כי הפרסום שגוי והמדור פועל כרגיל. במשרד החינוך סרבו להגיב. הצעת חוק מ2017 בנושא תקועה בועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת…אם צה"ל, המוסד, שב"כ ומל"ל ידחפו, אולי ההצעה תקודם בכנסת הנוכחית…", עמי רוחקס דומבה, Israel Defence, 23.5.2019

עידוד קריאה – ליהודים בלבד: "השפעה ישירה של חוק הלאום". האגודה לזכויות האזרח פנתה למשרד החינוך בנוגע לעוד תוכנית ממשלתית לעידוד קריאה בקרב בני נוער שמונגשת בעברית בלבד. הפעם מדובר ב"ספרייה בכיס" – המאפשרת האזנה לספרים מוקלטים. ארגוני זכויות דורשים להנגיש אותה לערבית: "פגיעה בשוויון". משרד החינוך: "זה רק פיילוט", אדיר ינקו, YNET, 16.05.19

ערבייה שהותקפה הוכרה כנפגעת פעולות איבה. רגדה עותמאן מאבו גוש הותקפה בקיץ האחרון בכיכר ציון בירושלים רק בגלל ששוחחה עם חברתה בערבית. בעקבות בקשה שהגישה – הוכרה כנפגעת פעולות איבה. "שמחה על ההחלטה, תמיד האמנתי שישראל היא מדינת חוק", היא אמרה, יעל פרידסון, YNET, 16.04.19

הכישלון של בנט – רק 2% מהילדים לומדים ערבית. יותר ויותר יהודים עובדים עם ערבים, כפופים להם או נותנים להם שירותים ■ ידיעת ערבית על ידי הרוב היהודי היא הכרחית, וגם בנט הבין את זה. אז למה לא מיישמים? יעלה מזור (סיכוי), דה מרקר, 17.03.2019 ♦

לימודי ערבית תמורת שיבוץ יוקרתי? במשרד החינוך יזמו מגמה לתלמידים מצטיינים בתיכונים והבטיחו שמי שילמד בה – ישובץ בתפקידים יוקרתיים בצבא ויקבל בונוסים ברישום לאוניברסיטה. הבעיה: גם בחיל המודיעין וגם באוניברסיטאות לא שמעו על כך, יעל אודם | החדשות 12 | פורסם 04/03/19 21:45  | עודכן 04/03/19 21:50 ♦

מדברים באותה השפה, "…האם ניתן לחייב עובדים/ות לדבר רק בשפה העברית במקום העבודה במהלך שעות העבודה?להלן יוצגו הנחיות של נציבות השוויון למעסיקים/ות בכל הנוגע ליכולתם להפעיל את הפררוגטיבה אל מול זכות העובדים/ות לשוחח בשפת אימם (אם אינה עברית) במקום העבודה…", נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים, 4.2.2019 ♦

חוק הלאום פוגע לא רק בפלסטינים אלא גם במזרחים. עתירה שהגישו סופרים ואנשי רוח מזרחים נגד חוק הלאום מזכירה שערבית אינה רק שפתם של הפלסטינים אזרחי ישראל, אלא גם של מיליוני יהודים שחיים פה ומתנכרים לה.. עתירה ייחודית שמזכירה שערבית היא גם השפה שלנו, של הורינו, של הסבים והסבתות שלנו, של הספרות והמורשת היהודית שצמחו במקומות שמהם הגענו אנחנו, יהודי מדינות ערב…" אינס אליאס, הארץ, 23.1.2019 ♦

איך אפשר להגיע לאבחנה כשהרופא לא מבין את המטופל? אם הייתם פעם בחדר מיון, אתם בטח זוכרים את הקושי לקבל את היחס שמגיע לכם. ראיתם את הלחץ, את קוצר הזמן של הרופאים. עכשיו תחשבו שאת מעט הזמן הזה הייתם מקבלים בשפה שאתם לא מבינים. זו הבעיה שניסיתי לפתור, לובנה קאדרי | mako | פורסם 24/01/19 12:52  ♦

"אין שוויון הזדמנויות": דוברי ערבית בלי שיעורים מקוונים. הערבים, הבדואים והדרוזים נבחנים בערבית – אבל השיעורים בפורטל החדש של משרד החינוך בעברית בלבד. האגודה לזכויות האזרח: "אפליה אסורה, מונע שוויון הזדמנויות בחינוך". המשרד: "פועלים לצמצום פערים", אדיר ינקו, YNET, 17.01.19 ♦

היש חיסרון יותר מזה שהאדם אינו מכיר את לשונו? העתירה המזרחית נגד חוק הלאום מאפשרת לנו לחזור לתחילת המאה ה-20, לרגע בו מחיקתה של השפה הערבית היתה חלק משלילת תמונת העולם שהציעו יהודים ספרדים בני הארץ, אבי-רם צורף, העוקץ,  11.01.19 ♦

עתירה מזרחית: חוק הלאום פוגע בנו. הערבית אינה רק שפה, אלא גם צורת חשיבה וביטוי תרבותי המגדיר זהות. שימור מעמדה הנו קריטי להבנת עברנו היהודי והעברי. שירה אוחיון בסקירה על יהודי ארצות ערב והשפה הערבית, לאור עתירה מזרחית שהוגשה נגד חוק הלאום, העוקץ 06.01.19 ♦

הצגת מידע בשפה הערבית באתרי האינטרנט של משרדי הממשלה – עדכון, מתן שחק, מרכז המחקר והמידע, כנסת, 9 לדצמבר 2018 ♦

ליקויים באתר הביטוח הלאומי בערבית מקשים על אזרחים לממש את זכויותיהם. בבדיקה שנערכה באוניברסיטה העברית נמצא כי ישנם דפים שכלל לא תורגמו לערבית, ובכאלה שכן – חסר מידע חשוב והתחביר משובש ומסרבל. עו"ד בקליניקה לסיוע משפטי: "התרשלות חמורה. אור קשתי, הארץ, 3.1.2019 ♦

שוויון חברתי? גמליאל הבטיחה פסיכומטרי בשתי שפות בחינם, הערבים יחכו. ינואר 2018: השרה לשוויון חברתי מבטיחה במהלך דיון בכנסת כי "ממש בקרוב יהיה קורס פסיכומטרי חינם בשפה הערבית והעברית לצעירים באונליין". דצמבר 2018: כמעט שנה חלפה, הקורס שייפתח בינואר יהיה בעברית בלבד. תגובת משרדה של גמליאל: "נתונים מהפיילוט ייושמו לפיתוח בשפות נוספות", אדיר ינקו, YNET, 31.12.18 ♦

עידכונים והשלכות מ"חוק הלאום", ר' בהמשך העמוד ⇓ ⇓

מביך: "הטעויות בערבית בשלטים יותר גרועות מגוגל טרנסלייט". במקום מנהל הלשכה – "הוא חייב כדור", ובמקום קניון אביה – "אבא של הקניון": "החלום הישראלי", פרק 3 כתבתו של ריאד עלי, תחקיר: ירון ביטר, מתוך חדשות הערב, כאן, 25.12.18 ♦

שולחן עגול: מעמדה של השפה הערבית – סיכום דיון שהתקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, 16.12.2018 ♦

עלייה בביקוש ללימודי השפה הערבית: "בתי ספר חדשים נפתחים, זה מאוד מרגש'. יעל דן, גלי צה"ל, 20.12.2018 ♦

דו"ח: הנגשת אתרי הממשלה לאוכלוסייה הערבית לוקה בחסר. באתרים של שני משרדים, כולל המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אין כלל מידע בערבית, ובאלה של שישה אחרים הוא חלקי – כך עולה מדו"ח של הכנסת ● בממשלה אומרים שצריך "לקדם את האוריינות הדיגיטלית בחברה הערבית", אבל כשזה נוגע לשירותים המקוונים שלה – הביצוע לא מלא, מאת אבי בליזובסקי, מחשבים ואנשים, 11 בדצמבר 2018 ♦

דרישה: להנגיש אתרי הממשלה לערבית. ממסמך שהגיע לידי החדשות Online בו ידונו ביום שלישי הקרוב בוועדה מיוחדת בכנסת עולה ביקורת חריפה על אי הצגת מידע בערבית באתרים של משרדי הממשלה. ח"כ ג'בארין: "קורא למשרדים להנגיש את האתרים בהקדם", פוראת נסאר | חדשות 2 | פורסם 09/12/18 17:24 ♦

צופה זועם ביקש מלוסי אהריש שלא לברך בערבית. תגובתה תידבק לכם לראש. כשקיבלה מכתב תלונה למערכת תוכניתה, בו נקראה שלא לברך את הצופים בערבית, ידעה לוסי אהריש בדיוק איך להגיב: שיר משותף עם בעלה צחי הלוי, המבוסס על מילות המתלונן. צפו בביצוע, הארץ, 28.11.2018 ♦

"גדולי הכפר" הרימו את הראש והאדונים היהודים רצו לגוגל לבדוק מה זה אומר. למה אלפי ישראלים טרחו לפתע לברר כמה מלים שנכתבו בערבית? הפוסט שהעלה בירם כיאל גילה שחלק מהבלשנים היהודים מעדיפים שהנבחרת – שנלקחה בשבי הערבי – תפסיד מאשר תנצח…לבלשנים היהודים צריך לומר דבר נוסף, חשוב לא פחות: כשאתם כותבים פוסט בעברית, בירם כיאל וחבריו קוראים אותו ומבינים מיד; כשכיאל כותב כמה מלים בערבית, אתם רצים לגוגל טרנסלייט או לאיזה מישהו שמכיר מישהו שמכיר מישהי שמכירה מישהו שיודע קצת ערבית. זה אולי כל ההבדל בין להיות יהודי בישראל לבין להיות ערבי בישראל.  ", אלון עידן, הארץ, 23.11.2018 ♦

איך הפסקתי לפחד והתחלתי לאהוב ערבית. "…חסמים רבים מונעים הידברות בדרך לתהליך השלום. חלקם נעוצים בפער בין נרטיבים היסטוריים, אחרים באים לידי ביטוי בקיבעון מחשבתי, השקפות דתיות נוקשות, חוסר היכרות של הצד השני, על שפתו ותרבותו...", השופטת (בדימוס) סביונה רוטלוי, הארץ, 19.11.2018 ♦

לא צריך לפחד ממני בגלל שאני מדבר ערבית. חיילת בבה"ד 1 שמעה אותי מדבר ערבית ונבהלה: "חשבתי שתוקפים אותי, אני מתה!". זה היה בשבילי כמו לחטוף סטירה. יכולתי לכעוס, יכולתי להתעלם. אבל החלטתי לעשות עם זה משהו, תאמר עטאללה | mako | פורסם 18/11/18 14:00 ♦

"בעבר עשינו מסיבה עם פוסטר בעברית ובערבית אבל זה לא עבד כל כך". ירון טראקס ונידאל חבשי הכירו בשלבי ההקמה של הבלוק ועובדים יחד כבר למעלה מעשור: "למוזיקה יש כוח לחבר ולגשר בין אנשים מרקעים שונים", שני מויאל, טיים אאוט תל אביב, 7.11.2018 ♦

בלי להסתיר את זהותה: הזמרת הישראלית שהפכה לכוכבת במדינות ערב. שולמית טורבינר לא חלמה להיות כוכבת בערבית, אבל זה בדיוק מה שקרה לה, ואחרי שהחלה לשחרר שירים בפייסבוק הפכה לשם עולה במדינות ערב, אף שלא הסתירה את מוצאה…לערבית היא הגיעה מהבית. "סבתי מצד אמי הגיעה מלבנון", היא מספרת. "סבי גדל בטבריה במשפחת מקובלים שישבו בעיר כמה דורות, ובמקצועו היה מורה לערבית. סבתי, ששהתה בביתנו מדי יום, לא דיברה עברית אלא רק ערבית וצרפתית, ולכן הקשר איתה היה בערבי…", רואי פרסול, מעריב, 11:04 11/10/2018 ♦

בגלל כיתוב בערבית: ועדת הבחירות פסלה את פתקי ההצבעה של אסף הראל, וחזרה בה. הוועדה פסלה את הפתקים של המועמד לראשות העיר מאחר ולטענתה אין אפשרות לכלול בפתק את שתי השפות, עברית וערבית, וזאת בניגוד לחוזר המפקחת הארצית, אריק בנדר, מעריב, 19:58 11/10/2018 ♦

והערבית, מה יהא עליה? "…לפני שבועות אחדים הקיצה השפה הערבית, והנה היא מוטלת לצד הדרך, מחלפותיה גזוזות, ובכיסה איגרת בה כתוב, בשם הרוב: "הננו להודיעך בזאת כי הוחלט לשלול ממך את מעמדך הרשמי ולגרשך ממולדתך האהובה, אשר לה שפה יחידה, השפה העברית; בזאת נחתם הדין". איגרת זו, שחוק הלאוםהוא מולידה, היא איגרת של מוג לב…מכאיב הדבר שדווקא השפה, המגשרת בין קצוות, הקושרת בין אדם לאחיו האדם, היא שנהפכה לכלי לאפליה…", ד"ר איאס יוסף נאסר, הארץ, 29.09.2018 ♦

השפה הערבית נעדרת מהשילוט בפסטיבל עכו; העירייה: העיר מהווה מופת לדו-קיום. אורחי הפסטיבל הוותיק גילו השבוע כי השילוט מופיע רק בעברית, בעיר שבה כשליש מהתושבים דוברי ערבית. עיריית עכו: "לא צריך לחפש ריב ומדון. ראש העיר קיבל תעודת הוקרה על קירוב לבבות", ג'קי חורי, הארץ, 26.09.2018 13:19 עודכן ב: 13:20 ♦

לא כל השפות נולדו שוות. לימוד השפה הערבית יכול להיות גם כלכלי, ולימוד של שפת תכנות יכול להיות אידיאולוגי: לימודי תכנות נותנים כלים להבין טוב יותר את העולם שמתבסס יותר מתמיד על טכנולוגיה, ולימודי ערבית יכולים להגדיל את שיעור ההשתתפות בשוק עבודה, רותי לוי, דה מרקר, 24.09.2018  ♦

ליש אחנא מא בנפהם ערבי?* לא הבנתם? זה לא מפתיע. רק 1.6% מהיהודים למדו ערבית בבית הספר ■ ليش احنا ما بنفهم عربي؟ ליאור דטל, דה מרקר, 24.09.2018 ♦

מי מחק את הערבית מהדרך? נהגי ישראל היהודים אולי אינם מבחינים בכך, אך הדרך הציבורית עברה תהליך עברות הרבה לפני חוק הלאום. סדר השפות על השלטים ומחיקת השמות הערביים מבהירים: זה לא המקום שלכם, גור מגידו, דה מרקר, 23.09.2018 ♦

למה אין כריזה בערבית בנתב"ג? בדיקה של עמותת "סיכוי" העלתה כי השפה הערבית מוכחדת משטחים ציבוריים בטרמינלים – ממערכת הכריזה, דרך עמדות המודיעין ועד השלטים. לכן היא השיקה קמפיין חדש שמטרתו להנכיח את השפה, וגם גיל חובב שהפך לכה מזוהה עם נתב"ג תומך: "דרשתי להקליט גם בערבית אך לא השמיעו כי אמרו שרועש מדי", לי אברמוביץ', כתבת צרכנות ותיירות | מהדורה ראשונה | חדשות 2 | פורסם 02/09/18 18:09 ♦

ערבית שפה יפה? לא אצלנו. "…תולדות הערבית כשפה רשמית במדינת ישראל ידעו עליות, אך בעיקר מורדות… הפיחות במעמדה של הערבית הוא ביטוי לרוח התקופה שהחלה לנשב בחברה הישראלית בראשית שנות ה–2000,… חשוב לזכור, כי בפועל העברית והערבית מעולם לא היו שוות. ההגמוניה של העברית מצויה בכל תחומי החיים,.. שפה יכולה לגשר בין תרבויות, אך גשר חד־סטרי שבו רק המיעוט לומד את שפת הרוב,..", פרופ' אלי פודה, הארץ, 29.08.2018 ♦

תרגום יצירות ערביות לעברית: אקט ספרותי או נורמליזציה? יצירות רבות מהספרות הערבית תורגמו לעברית בשנים האחרונות. האם נפרצה החומה התרבותית בין ישראל למדינות ערב? מה עומד מאחורי ה"פריחה" הזאת, ומדוע רבים עדיין מסרבים לתרגם את יצירותיהם לעברית? ז'אנן בסול, הפורום לחשיבה אזורית, 29.8.2018 ♦

"אמור מעט ועשה הרבה": תפקידה של השפה הערבית ביצירת סולידאריות אזרחית בין יהודים וערבים בישראל" , מאת ד"ר מיטל פינטו, עתיד להתפרסם בספר אליקים רובינשטיין (בעריכת מריים מרקוביץ-ביטון, בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן והוצאת נבו), 23.8.2018 [הנוסחים בקישורים הם טיוטות בלבד, שכפופות לעריכה סופית ולשינויים] ♦

"בין זכויות קבוצתיות למיעוט הערבי הנוכחות במרחב היהודי לבין זכויות קבוצתיות הנעדרות ממנו", מאת ד"ר מיטל פינטו, עומד להתפרסם בכתב העת "תרבות דמוקרטית" של אוניברסיטת בר-אילן. 23.8.2018 [הנוסחים בקישורים הם טיוטות בלבד, שכפופות לעריכה סופית ולשינויים] ♦

"לפי הספרים אנחנו רק בונים בניינים ואו ים פלאפל". מה חושבים ערבים על לימודי ערבית? רוב המורים יהודים, ההתייחסות למקצוע היא אגבית, רמת הלימוד נמוכה, אין חובה לבגרות והדמויות המוצגות עדיין חובשות כאפייה ורוכבות על גמלים. סטודנטים ערבים להוראה: "יש נטייה ברורה לצייר את הערבי בצורה שלילית, כמפגר". … נעדרים מוועדות מקצוע הערבית: ערבים.." , אדיר ינקו, YNET, 21.08.18 ♦

נפתלי בנט: "בחברה היהודית צריך ללמוד יותר ערבית". שר החינוך נפתלי בנט בוועדת החינוך של הכנסת: "צריך ללמוד ערבית גם בשביל דו-קיום וגם בגלל הצרכים הביטחוניים" ● "זכאות לבגרות זה כבר לא המולך", עמרי זרחוביץ', גלובס,  14/08/2018 ♦

המוטיבציה בשפל: רק 3,000 תלמידים ניגשו לבחינת בגרות בערבית. נתונים חדשים מראים שמצב לימודי השפה בכי רע: רק כ-2.5% מכלל מסיימי י"ב בחרו להיבחן בה. בכירה במחלקה לחברה משותפת בסיכוי, אומרת: "יש חוסר אפקטיביות בלמידה", עפר לבנת, מעריב, 13/08/2018 ♦

ערבי בישראל 2018? בעיה שלך. דבר עברית. עוד מעט, בחסות חוק הלאום ומה שאפשר לעשות איתו, גם המטרה השאפתנית להכיר לדוברי העברית את השפה הערבית תתוייג, תיבחן ותוכרז כעויינת. זה רק עניין של זמן, ייאוש ופסיביות אזרחית של יהודים, וגם של ערבים שאיבדו תקווה, אריאנה מלמד, הארץ, 9.8.2018 ♦

"מדברים יותר עברית מערבית": קונפליקט השפות של הערבים בארץ. פרק ב' מתוך הסדרה של ערן זינגר, כאן חדשות, 7.8.2018 ♦

אדלשטיין סירב לחתום על מכתב התפטרות בערבית כי אינו דובר את השפה. חבר הכנסת ואאל יונס מהרשימה המשותפת הגיש הבוקר מכתב התפטרות במסגרת הרוטציה בסיעה. בלשכת היו"ר דרשו לקבל אותו בעברית, יהונתן ליס, הארץ, 08.08.2018 13:10 עודכן ב: 13:18 ♦

"מדברים יותר עברית מערבית": קונפליקט השפות של הערבים בארץ. המשבר של השפה החל הרבה לפני חוק הלאום: גם בשיחות של ערבים ישראלים בינם לבין עצמם, השפה העברית נוגסת במעמדה של הערבית, ויש החוששים לעתידה ולמעמדה. "אלערבי אלג'דיד – הערבי החדש", הפרק השני מתוך הסדרה של ערן זינגר, כאן חדשות, 7.8.2018 ♦

"הילדים צוחקים": למרות חוק הלאום, בספר הזה הערבית והעברית שוות. בימים שבהם חוק הלאום מפחית באופן שרירותי וכוחני את מעמדה של הערבית בישראל, ספר הילדים של הסופר הסורי זכריא תאמר, שהופיע במהדורה ערבית־עברית, הוא מתנה נפלאה ומלאת תקווה, פרופ' צביה ולדן, הארץ, 06.08.2018 ♦

השלכות בעקבות חוק הלאום: 

התפרסם כמודעה. הארץ, 17.8.2018

גילוי דעת, פורסם ב-3.7.2018, הארץ

  • בלשנים נגד חוק הלאום: "אל ליהודים לפגוע בשפה הערבית". כ-130 חוקרי לשון ואנשי אקדמיה קוראים לשנות את חוק הלאום כך שלא יפגע מעמדה של השפה הערבית. בעצומה שניסחו כתבו: "היינו מצפים מחברי הכנסת ומשרי הממשלה שיפעלו למען הידברות וידידות בין יהודים וערבים". נשיא המדינה ביקר היום בכסייפה והתבקש שלא לחתום על החוק. לדברי הנוכחים, אמר כי יחתום אך יעשה זאת בשפה הערבית, לירן כוג'הינוף וערן זינגר, כאן, 30 ביולי 2018 ♦
  • הנשיא ריבלין: "אם אחתום על חוק הלאום – אעשה זאת בערבית". נשיא המדינה ביקר בכנס תעסוקה ביישוב הבדואי כסייפה והשיב לקריאה לא לחתום על החוק השנוי במחלוקת ולהשמיע את קולו נגדו: "לא יכול לעשות זאת, כי אז אצטרך להתפטר", יאסר עוקבי, אריק בנדר, מעריב, 30/07/2018 ♦
  • התשובה לחוק הלאום: מיליון יהודים דוברי ערבית. כשאימו של המשורר אלמוג בהר היתה בת עשר, המורה שלה ביקש מהוריה שיפסיקו לדבר אתה ערבית, השפה שהביאו מעיראק. הוא כבר גדל בעברית, רק כדי לשחרר מאוחר יותר את הערבית שהיתה חנוקה בו. דברים שנשא הערב ב"שיעור הערבית הגדול בעולם", אלמוג בהר, שיחה מקומית, 30.7.2018 ♦
  • מאות ב"שיעור הערבית הגדול בעולם": "חוק הלאום – אנטי-ישראלי". בכיכר הבימה בתל אביב התאספו כ-700 בני אדם כדי ללמוד ערבית בצוותא "ולהנכיח את השפה הערבית במרחב הציבורי" במחאה על חוק הלאום. מנחת האירוע: "אם החוק ייצא לפועל – תהיה לו משמעות", אדיר ינקו, YNET, 30.07.18 ♦
  • גם בכנס נגד פגיעה בשפה הערבית – דיברו עברית. הכנס אתמול בחיפה נגד חוק הלאום היה מפוצץ, עם הרבה משתתפים יהודים שבדרך כלל לא מגיעים לכנסים מסוג הזה. "טיפש מי שחושב שזה לא יגיע ליהודים," אמרה לי מצביעת מרצ. ובכל זאת, צעירים ערבים לא היו שם. אולי משום שהם איבדו אמון בהנהגה, רמי יונס, שיחה מקומית,  30.7.2018 ♦
  • ما هي مشكلتكم مع اللغة العربية؟ מה הבעיה שלכם עם ערבית? אני רואה אתכם בהופעות שרים איתי בערבית. איך הייתם מרגישים אם היו מנסים לגזול לכם את השפה? טור מיוחד של נסרין קדרי בעקבות חוק הלאום. أراكم في الحفلات تغنون معي بالعربية: ما هو شعوركم إذا كانوا قد سرقوا لغتكم؟ مقال خاص لنسرين قدري عقب القانون الوطني, נסרין קדרי | mako | פורסם 26/07/18 15:24 ♦
  • חוק הלאום — שנאה עצמית של ליכודניקים מזרחים. .. רבים מחברי הליכוד שהצביעו בעד חוק הלאום פגעו בעקיפין בנדבך מרכזי של תרבותם. הם הורידו את השפה הערבית והתרבות הערבית למדרגה נמוכה עוד יותר מכפי שהיתה קודם..נתניהו כה מתעב את הערבים ואת התרבות הערבית, שלא היתה ברירה בידם אלא להידמות לו ולאמץ את שיטותיו..", דניאל בן סימון, הארץ, 26.7.2018 ♦
  • חוק הלאום – חוק נגד השפה הערבית. ”… בבתי הספר היסודיים קיימת תכנית רשות ללימוד ערבית בהיקף של שעתיים בשבוע לתלמידי ה'-ו'; בחטיבות הביניים רשאים התלמידים לבחור בין ערבית לצרפתית (רבים בוחרים בצרפתית); ובתיכון ערבית היא מקצוע בחירה בהיקף של 5 יחידות (5 שעות שבועיות במשך 3 שנים). במילים אחרות: אין כל מאיץ לתלמידי ישראל ללמוד את השפה אשר חוזר המנכ"ל מגדיר את ידיעתה כבעלת "חשיבות רבה…", שלומי אלדר, אל מוניטור, 19 יולי, 2018 ♦השעות האחרונות של הערבית כשפה רשמית. "…כמי שחוקר את מעמדה של השפה הערבית, מחובתי להתייחס באופן ספציפי לסעיף בחוק המבקש למחוק את מעמדה הרשמי של הערבית. מעבר להשלכות המעשיות של המחיקה, יש לה היבט נוסף: היא מהווה איתות לכך שישראל מבקשת להיות נטע זר בין שכנותיה, ולכרות את הקשר שבין הערבית ליהודים….", ד"ר יונתן מנדל, הארץ, 18.7.2018 ♦
  • השפה שאתם לא רוצים לשמוע. פיתחתי שתי אישיויות נפרדות: הראשונה, אישה ערבייה פלסטינית, קולנית וגאה, חובבת כתיבה, ספרות ותרבות; והשנייה – אישה ערבייה אזרחית ישראל, שמרבה לחייך וממעטת לדבר, ובורחת לעיתים קרובות משיחות סלון עם עמיתים על אמנות, ספרות ותרבות. עם הדיסוננס הזה חיים כמעט כל אישה ואיש ערבים בישראל…", עו"ד רג'ד ג'ראיסי (האגודה לזכויות האזרח), ידיעות אחרונות, 15.7.2018 ♦
  • בתגובה לחוק הלאום: קדמו לימודי ערבית בבתי הספר! ממחקר חדש עולה כי מי שלמדו ערבית ביסודי מפתחים גישה שיוויונית יותר מאלו שלא למדו. דווקא משום שהממשלה שואפת להשפיל ולגמד את נוכחות השפה והחברה הערבית, הורים ואנשי חינוך צריכים לקדם לימודי ערבית מדוברת, גיל גרטל, שיחה מקומית,  12.5.2017 ♦
  • הנוסח הסופי של חוק הלאום נחשף: העברית השפה הרשמית היחידה, הערבית תוסדר בחוק נפרד. נתניהו מתכוון להביא להצבעה את חוק הלאום בשבוע הבא – וכעת נחשפים השינויים. השפה הערבית בעלת מעמד מיוחד ותוסדר בחוק נפרד. בניגוד לנוסח הקודם לא כתוב שתונגש למוסדות ציבור. הסעיף המותיר התיישבות ליהודים בלבד נותר על כנו, למרות התנגדות היועמ"ש. השר לוין: "הגיע הזמן שנלך לכיוון שכלל אזרחי ישראל יידעו עברית", מורן אזולאי, YNET, 09.07.18  ♦
  • אם מערכת החינוך היתה רוצה, זה היה קורה. "…"…בשנים האחרונות עלו קריאות לשיפור הוראת השפה הערבית מכל צדי הקשת הפוליטית והציבורית בישראל. על שולחן הכנסת מונחות הצעות חוק, שיזמו בנושא ח"כ חנין זועבי מצד אחד, וח"כ אורן חזן מצד שני. אבל את ההסכמה הרחבה על חשיבות לימודי הערבית יש לתרגם גם למעשים… משרד החינוך רק צריך להחליט שהוא מקדם את לימודי הערבית, כפי שקידם את האנגלית והמתמטיקה.." , גילי רעי (סיכוי), הארץ, 5.7.2018 ♦
  • שובו של חוק הלאום: נתניהו מבקש להעבירו עד תום המושב. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בישיבת ראשי הקואליציה כי הוא מתכנן להעביר את חוק היסוד המעגן את מעמדה של מדינת ישראל, בקריאה שנייה ושלישית עד תום המושב. לאחר פשרה בקואליציה אושר החוק לקריאה ראשונה בתחילת במושב הנוכחי.. הנוסח הנוכחי של הצעת החוק מעגן בחוק יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כ"מדינת הלאום של העם היהודי" ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי… את השפה העברית כשפה הרשמית, ואת עקרון קיבוץ הגלויות. בהצעה נכתב כי "עברית היא שפת המדינה", ובנוסף כי "לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה, לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה; אין בסעיף זה כדי לפגוע במעמד השפה הערבית"….ואת הזכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום…", טל שלו ויקי אדמקר, וואלה, יום ראשון, 01 ביולי 2018 ♦
  • חוק הלאום: הוועדה המשותפת החלה בהכנת הצעת החוק לקריאות שנייה ושלישית. עיקר הדיון עסק באופן בו יעוגן מקומה של השפה הערבית – האם כ"שפה רשמית", "שפה רשמית שנייה", או שפה הנהנית מ"מעמד מיוחד במדינה". הדיון התקיים נוכח היעדרותן של סיעות יהדות התורה והרשימה המשותפת. במהלך הדיון הועלתה דרישה להכיר בשפת הסימנים כשפה רשמית. היו"ר חה"כ אוחנה ביקש ללמוד את הנושא. הודעות  הכנסת, 16 במאי 2018, ב' בסיון תשע"ח, בשעה 14:50 ♦

שיעור הערבית הגדול בעולם درس العربية الأكبر في العالم, כיכר הבימה, 30.7.2018, 18:00-21:00, יוזמות קרן אברהם, גבעת חביבה, סיכוי ויד ביד ♦

לימודי ערב: 6 המקומות הכי טובים בתל אביב ללמוד בהם ערבית. חוק הלאום עשה לכם בחילה ואז חשק עז ללמוד ערבית? הכנו לכם רשימה עם פרטים על כל המקומות הכי חמים ללימודי ערבית בתל אביב, מאת: ב.ד שרון, טיים אאוט תל אביב, 1.8.2018 |♦

עמק יזרעאל: מפגש סיכום חגיגי לתוכנית לימודי ערבית “שפה כגשר לתרבות”. בשנה האחרונה למדו ערבית 30 קבוצות ברחבי העמק.  שני גולדשטיין, מרכז העניינים – עמק יזרעאל,  25/07/2018 ♦

ערבי, דבר ערבית. "…מה הטעם בהנפת דגל השפה אם כל ענייני הפרנסה, העסקים, הלימודים והתקשורת מנוהלים בעברית? …אם מעמדה של השפה הערבית מסמל את מידת השוויון של האזרחים הערבים, או לפחות את ההכרה בהם כבמיעוט, המאבק עליו אינו יכול להיות מונופול של הליברלים היהודים, שמגייסים את הערבית למאבק רחב יותר נגד הממשלה והתנהלותה הגזענית. זהו קודם כל מאבקם של הערבים עצמם…", צבי בראל, הארץ, 25.7.2018 ♦

איילת יא בינתי: מיזם חדש מתרגם ספרי פעוטות לערבית. עודד חצבני, שילדיו לומדים בגן דו־לשוני בחיפה, גילה שכמעט ואין ספרי פעוטות וילדים בשפה הערבית. אז הוא הקים הוצאה לאור שרוצה לשנות את המצב, מאיה נחום שחל, כלכליסט, 22.07.18 ♦

איך חוסר ההיכרות בין יהודים לערבים בירושלים גרם לי להתחיל ללמוד ערבית. על חשיבותן של מילים בדרך ליצירת דו־קיום אמיתי בין יהודים לערבים… הסעיף בחוק הלאום שמדבר על ביטול מעמדה של הערבית כשפה רשמית הוא איום מפורש על כל אפשרות לא רק של שלום בינינו לבין הפלסטינים, אלא גם על קיומה של ישראל כמדינת כל אזרחיה…, נרי ליבנה, הארץ, 19.07.2018 ♦   נצרת חלק ב', או: העיר שבה יש יותר עליות מירידות, 3.8.2018 ♦

הכירו את הערברית – השפה החדשה של ערביי ישראל. בזמן שהכנסת סוערת סביב שאלת מעמדה של הערבית בישראל, בשטח צומחת שפה חדשה. בתנועה האסלאמית כבר מזהירים מפני המגמה ורואים בה סכנה לזהות המגזרית, אבל הצעירים הערבים וחוקרי השפה לא מוטרדים, מאת  אביה שקלאר, מקור ראשון,  ד׳ באב ה׳תשע״ח (16-07-2018) ♦

"ערבית – שפת האם של יהדות המזרח". בנאום לרגל יום השפה הערבית במליאת הכנסת ציין ח"כ דני סיידה מש"ס כי כמה מיצירות המופת הגדולות ביותר של העם היהודי נכתבו בשפה זו. חזקי ברוך , ערוץ 7, כ' בתמוז תשע"ח, 03/07/18 ♦

2.5 מיליון ספרי ילדים בערבית – חינם. הוועדה לזכויות הילד דנה בספרות ילדים בשפה הערבית. "יש שוק של ספרי ילדים מזויפים אשר נשלט בידי משפחות פשע", סיפר הסופר עלא חליחל, חזקי ברוך , ערוץ 7, כ' בתמוז תשע"ח, 3.7.2018 [סיכום הדיון בכנסת] ♦

הוראת ערבית דבורה בבתי ספר עבריים: "יא-סלאם" כמקרה מבחן יום השפה הערבית, יוזמות קרן אברהם, 3 ביולי 2018 ♦

מחסמים לסיכויים – מסמך מדיניות מס' 6 לימוד ערבית בחינוך העברי من العوائق إلى الفرص – وثيقة سياسات رقم 6 تدريس العربية في التعليم العبري, מחקר וכתיבה: מיכל בליקוף עריכה: גילי רעי ויעלה מזור بحث وكتابة: ميخال بليكوف تحرير: غيلي ريعي ويعاله مزور, עמותת סיכוי, יולי 2018 ♦

נתונים על תלמידי החינוך העברי שנבחנים בבחינות הבגרות בערבית, מרכז המחקר והמידע בכנסת לבקשת חה"כ יוסף ג'בארין, 2.7.2018 ♦

יום השפה הערבית בכנסת,  ביום שלישי הקרוב  03.07.2018, במשכן הכנסת. היום המיוחד כולל דיונים במשך היום בוועדות הכנסת השונות, כנס מרכזי בשעה 14:00 ♦

שבוע השפה הערבית ברכבת הקלה בירושלים, اسبوع اللغة العربية في القطار الخفيف, אֻסְבּוּע אל-לֻّעַ'ה אלְעַרַבִּיֵّה פִי אלְקִטַאר אלְחַ'פִיף, 27.6.2016 ♦

לרגל שבוע השפה הערבית: הרכבת הקלה בירושלים מציעה שיעורי ערבית. הזכיינית סיטי פס מחלקת לנוסעים שיחונים בערבית עם משפטים שימושיים לשיחה בזמן הנסיעה, בהם "פספסתי את הרכבת" "איזה כיף לשבת במזגן" ו"זה כמו באירופה כאן", ניר חסון, הארץ, 28.6.2018 ♦

The Politics of Arabic in Israel – A Sociolinguistic Analysis, Camelia Suleiman, Published by Edinburgh University Press, 2017 ♦

כן, ערבית יכולה להפחיד אותנו. מותר לנו להיות לא פוליטיקלי קורקט ולומר שהערבית מרתיעה אותנו • רק אם ננהל על זה דיון אמיתי, רק אם נחטט בפצע הזה, אולי הוא יגליד יום אחד, אינשאללה, מעיין אדם, ישראל היום,  21.06.2018 ♦

ח"כים נגד רגב: "תחריב את האירוויזיון". "…על פי הפרסום, ברקע המחלוקת בין רגב לתאגיד עומד הקטע בו לוסי איוב מגישה את חלוקת הנקודות של המצביעים בישראל בתחרות בליסבון. לדעת רגב, שיקול הדעת של התאגיד היה מוטעה, זאת משום שאיוב פנתה לקהל בערבית בנוסף לפניה בעברית. "צריך מבוגר אחראי שיידע לעשות את המינונים הנכונים", אמרה רגב…", ירון אברהם, חדשות 2, 16.6.2018 [ראו את דברי השרה מירי רגב גם כאן] ♦

המנהלת [הליגות בכדורגל] הודיעה על השקת אתר באנגלית ובערבית. מנהלת הליגות הודיעה על השקת שני אתרים בשפות הערבית והאנגלית כחלק מהרצון להנגיש את המידע הרב שנמצא באתר לכלל אוכלוסיית אוהדי הכדורגל בארץ, מערכת one, 9.4.2018 ♦

בית הספר האיטלקי מציג: יום השפה עברית. במהלך היום ניהלו התלמידים דיון בעברית בשאלה אם משחק כדורגל מתאים לבנות, העלו הצגות, שמעו סיפורים והכינו ברכות ליום האם בעברית. מנהלת בית הספר ראג'ידה דאוד: "אני מקווה שגם במגזר היהודי יקיימו יום לשפה הערבית", מאת: שושן מנולה, כלבו חיפה והצפון, 2.4.2018 ♦

מנכ"ל רמב"ם לעובדים: "דברו עברית בלבד במפגשים מקצועיים ובשטחים ציבוריים". ברמב"ם יותר מ-4,000 עובדים שכשליש מהם ערבים ■ ב-2014 חזר בו מנהל המרכז הרפואי נהריה מהנחיה דומה בעקבות הוראת נציבות השוויון ■ ברמב"ם מבהירים בתגובה: "אין בכוונתנו להתערב בשיחה פרטית בין עובדים", רוני לינדר-גנץ, דה מרקר, 29.03.2018 ♦

ערבית תדברו בכפר שלכם. בשבוע שעבר נודע כי בסניף "ארומה" בערד נאסר על העובדים לדבר בערבית – בינם לבין עצמם וגם מול לקוחות דוברי ערבית (מאקו, 10.3). אין זו הפעם הראשונה ש"ארומה" חוטאת בעניין זה, ברי דנינו, הארץ, 21.3.2018 ♦

למה אנחנו מפחדים מערבית? השפה של האויב? ערן זינגר לא מבין למה אנחנו מפחדים כל כך מערבית כשלרובנו יש קשר אליה. אבל יש לו סיבה לקוות שבקרוב הכל ישתנה , כאן חדשות, 11.3.2018 ♦

ההנחייה: "אל תדברו ערבית בסניף". בסניף ארומה בערד נדרש מהעובדים לא להשתמש בשפה הרשמית השנייה בישראל – ערבית. בעקבות מקרה שהתרחש בסניף, דרש המנהל מהעובדים להימנע משימוש בשפה גם אם הלקוחות עצמם ערבים. מארומה ישראל נמסר: "העובדים מתבקשים לא לדבר בשפה שהלקוחות אינם מבינים", פוראת נסאר, חדשות 2,  10/03/2018 ♦

הנגשה לשונית והתאמה תרבותית במערכת הבריאות – יישום חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 11/7, ד"ר נורית יכימוביץ-כהן, מרכז המחקר והמידע, כנסת, 6.3.2018 ♦

דוח מיפוי נוכחות השפה הערבית במקומות בילוי ופנאי למשפחות, המחלקה לחברה משותפת – פרויקט מרחב ציבורי משותף, סיכוי, דצמבר 2017 ♦

"ערבית": סיפורה של מסכה קולוניאלית. השפה הערבית ותוצריה הם אחת הזירות המרכזיות שבהן מתנהל המאבק על אופיו של המשטר הקולוניאלי הציוני. קודם להקמתה של מדינת ישראל לימדו מוסדות ציוניים את השפה הערבית וייצרו ידע עליה; אולם לאחר קום המדינה החלו מוסדותיה גם לייצר "ערבית" אשר תתאים ליחסי הכוח בינה ובין אזרחיה הפלסטינים. "ערבית" זו נהפכה לזירה אשר מתבצעים בה תהליכים מכוננים של יחסי השליט והנשלט באמצעות הקריאה והכתיבה בשפה הערבית הספרותית. התקה זו של יחסים קולוניאליים אל גוף השפה הערבית ותוצריה לא הייתה פעולה חד-פעמית, אלא מבנה ייחודי אשר שימש הן את השולט הציוני והן את הנשלט הפלסטיני. ספר זה מנסה לאתר את רגעי הכינון של המבנה הזה, את אופי עבודתו ואת השינויים שעבר מאז 1948 ועד ימינו. [לינק למבוא] מאת איסמאעיל נאשף, הוצאת מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017 ♦

עברי, דבר ערבית: לא רק ידע, גם שפה היא כוח. ידיעת השפה הערבית עשויה לפתח דיאלוג ישיר עם שכנינו, להעניק תחושת שייכות לערבים הישראלים, לגשר בין עדות ולהכיר טוב יותר את מורשתנו. מדוע אם כן היא מודרת מן התרבות שלנו? מאת הרב ראובן הכהן אוריה, מקור ראשון,  כ״ו בשבט ה׳תשע״ח, 11-02-2018 ♦

קובעים את הטון: כך מכשירים את המתשאלים הקרביים. תוך שישה שבועות של הכשרה אינטנסיבית הופכים לוחמים מן השורה ממגוון יחידות צה"ל, לחוקרים מיומנים שמדברים ערבית. המתשאלים הקרביים הם החוליה המקשרת בין הכוחות והאוכלוסייה המקומית, ומסייעים למנוע חיכוך בשטח ואף פיגועים. אז איך מכינים אותם למשימה בזמן כה קצר? כתבנו הצטרף לתרגיל המסכם וחזר עם מבט מקרוב, אתר צה"ל | פורסם במאקו,  08/02/18 09:19 ♦

מחאה בפתח תקווה: "לא רוצים לשמוע ערבית באוטובוס שלנו". נוסעים בקווי אפיקים מתלוננים על השמעת מוזיקה בשפה המוכרת כשנייה בחשיבותה בישראל: "זה גורם לנו לחרדות". החברה: "הנהג מחויב לכבות את הרמקולים אם התבקש לכך", ויקי דור, מעריב, 07/02/2018 ♦

הספר הדו לשוני שיסכל לילדיכם את הפחד מערבית. שמאלני, פוחד מערבית? "הילדים צוחקים" הוא ספר דו לשוני עם מסר חתרני, שכתב סופר סורי שיודע דבר או שניים על צנזורה, מאת: ב.ד שרון, טיים אאוט, יום שלישי, 30.1.2018 ♦

לימודי הערבית בישראל הכנה לחיל המודיעין ולא לבניית גשרים. תלמידי ישראל המעטים שעדיין לומדים ערבית בבית ספר משננים כבר יותר מ-20 שנה את אותן מילים בדיוק שקשורות לנושאים מדיניים ביטחוניים. אליאור לוי מציע לשר החינוך נפתלי בנט: יש דרך אחרת לשבור את הקרח עם שכנינו הערבים, אליאור לוי, YNET, פורסם:  30.01.18 ♦

שלט פרידה מעכו הערבית. שילוט הדרכים בישראל מוצג בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית. אולם מגמת נישול השפה הערבית ממעמדה הרשמי, ומחיקת ההיסטוריה הערבית של מקומות יישוב בישראל, הולכת ומתרחבת, עאמר דהמשה, הפורום לחשיבה אזורית, 12.1.2018 ♦

מרגי: "אקדם את לימודי השפה הערבית". יו"ר ועדת החינוך ח"כ יעקב מרגי: "אקדם את לימודי השפה הערבית כדי שכולנו נוכל לדבר אחד עם השני" • מיקי גיצין, מנכ"ל הקרן החדשה לישראל: "העתיד החברתי בישראל מבוסס על חיים משותפים בין יהודים וערבים", אלי מזרחי, כל הזמן  כ"ב טבת התשע"ח, 9.1.2018 ♦

"ערבית": סיפורה של מסכה קולוניאלית, איסמעיל נאשף, הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2017 ♦

הפרסומת ל"פאודה":

צילום: מקאן

  • הקמפיין של "פאודה" מכוון נגד השפה, התרבות והערבים. הכותרות באתרי החדשות סיקרו את התגובות המפוחדות של ישראלים לנוכח הכיתוב בערבית על שלטי רחוב, שהובילו אף להסרתם. במקום לצאת נגד התגובות לקמפיין, צריך לצאת נגד הקמפיין עצמו, ד"ר יוני מנדל (ון ליר), שיחה מקומית,  6.1.2018 ♦
  • הפחד מערבים הוא בעצם פחד ממזרחים. שערוריית שלטי הפרסומת בערבית של הסדרה "פאודה" חשפה גזענות לא רק כלפי הציבור הערבי, אינס אליאס, הארץ, 03.01.2018 ♦
  • מתי התחילו היהודים לפחד כל כך מאותיות בערבית. רוב הישראלים מוכנים לשמוע ערבית רק כשהיא יוצאת מפיו של מסתערב יהודי…כיצד הפכה הערבית, שפתם של כחמישית מאזרחי ישראל, השפה שבה כתבו, דיברו, שרו ויצרו יהודים ברחבי העולם במשך דורות רבים, לשפה מבהילה ומאיימת?…. מחקר שערך בשנת 2015 מכון ון ליר בשיתוף מרכז דיראסאת ועמותת סיכוי העלה ש–10% בלבד מהיהודים בישראל דיווחו שהם מדברים או מבינים ערבית ברמה טובה; שיעור היהודים המסוגלים לקרוא עיתון בערבית — 2.6%; ורק אחוז בודד מהאוכלוסייה היהודית בישראל מסוגל לקרוא ספרות בערבית…", עמית לוי, הארץ, 02.01.2018 
  • من ماذا تخافون؟ *. "…קיבוע מעמדה של הערבית כשפת האויב וכאיום על המרחב הציבורי רק ממשיך להרחיק את היום בו הקונפליקט המתמשך בין יהודים לערבים יהפוך לנחלת העבר ויוחלף בחברה משותפת שוויונית ומשגשגת ליהודים וערבים… (* ממה אתם מפחדים?)", עידן רינג (סיכוי), הארץ, 31.12.2017 ♦
  • טרור של מילים? מה שפרסומת אחת עושה לרבבות ישראלים. כדי לקדם את העונה החדשה של "פאודה" בחרו במשרד הפרסום להציב שלטים בערבית, על רקע שחור-לבן. התשובה לבהלה שהתעוררה, שגרמה לכמה עיריות להסיר את השלטים, נמצאת בירושלים, מאת יאסר אבו ערישה, שיחה מקומית,  29.12.2017 ♦
  • הקמפיין בערבית שהוביל לזעם תושבים והגעה של כוחות הביטחון. כוחות משטרה הגיעו אמש לאזור מחלף קוממיות בחולון, זאת בעקבות תלונות של נהגים שראו תליית שלט ענק בערבית. מה עומד מאחוריו? וואלה ברנז'ה, היום רביעי, 27 בדצמבר 2017 [תגובות דומות נראו גם בכפר סבא וברעננה] ♦

"הכינורות בוכים מרחוק". שיר של מחמוד דרוויש ושירים ערביים ישראליים אחרים הולידו מופע מרתק, בערבית, מאת המלחינה מאיה דוניץ, עם מקהלת הנערות "בת קול" ונגני "מיתר", חגי חיטרון, הארץ, 30.12.2017 ♦

מבקר המדינה פרסם סקר על מצב התחבורה הציבורית בעברית בלבד. לאחר פניית ח"כ תמר זנדברג ו"הארץ", במשרד המבקר הודיעו כי יתרגמו את הסקר לערבית, רוסית ואמהרית כדי לסייע לאוכלוסיות שמשתמשות בתחבורה הציבורית, עודד ירון, הארץ, 28.12.2017 ♦

♦ The sudden, surprising rise of Arabic on Israeli street signs. The Economist, Tel Aviv, Dec 6th, 2017

מפתיע: אורן חזן שר על שלום בערבית. הח"כ השנוי במחלוקת משיק מהלך יוצא דופן, והפעם כחלק מהצעת חוק אותה מנסה להעביר בכנסת. השיר של ג'ון לנון בוצע בערבית על ידי חזן ומורתו מבית הספר במטרה לעודד לימודי השפה הערבית מכיתה א'. האם חזן הוא זה שיביא את השלום? צפו בכתבה המלאה. מערכת ערב טוב עם גיא פינס | ערב טוב עם גיא פינס | פורסם 10/12/17 20:32  ♦

זרים בשפתם. הידלדלותה של השפה הערבית בפי דובריה לא מטרידה רק ערבים בישראל — במצרים נחקק חוק נגד התופעה, אך ללא הועיל..הסלט הלשוני הזה, שבו מלופפות העברית והערבית זו בזו, מוכר היטב לכל מי שמסתובב בחברה ערבית. ה"עגה" הזאת מאפיינת ערבים ישראלים וערבים שגרים בשטחים ללא יוצא מן הכלל. מרתקת במיוחד היא השפה שבה משתמשים סטודנטים ערבים, שלומדים בישראל..", צבי בראל, הארץ, 10.12.2017 ♦

הצעה לריכוך חוק הלאום: מעמדה של השפה הערבית לא ייפגע. יו"ר ועדת החוק מציע שעברית תוגדר כשפה הרשמית במדינה, "מבלי לגרוע מתוקף ההסדרים הקיימים ביחס לשפות האחרות". לצד זה, נמשכת המחלוקת על הכפפת הדמוקרטיה לאופיה היהודי של המדינה, יהונתן ליס, הארץ, 12.11.2017 ♦

להסתערב או לחיות. כל עוד יתמיד היחס הישראלי הרווח כלפי העולם הערבי ולא ישתנו המתווכים הישראלים למזרח התיכון, כל עוד נלמד ערבית כמקצוע בחירה מתוך כוונה לשרת במודיעין, וכל עוד התמהיל של חשש וחשאיות, ביטחוניזם וניכור, אקזוטיקה ורומנטיזציה יימצא בכל מפגש בין יהודי וערבי — תמשיך לרבוץ עלינו קללת המסתערבים. טלו כאפיה מבין עיניכם, ד"ר יוני מנדל, הפורום לחשיבה אזורית (ומכון ון ליר), 3.11.2017 ♦

לענות לקופאית הערביה בסופר "שוקראן" – זה לגיטימי? הקופאית במרכז תל אביב תעריך את הנסיון שלי לדבר בשפה שלה, או שזה יראה מתנשא ומגוחך? וביפו? מחלק מוסר, הארץ, 31.10.2017 ♦

בסוף כל כוס קפה ערבית יש מסר: הצצה לקורס הטיס של השב"כ. שירי הריצה מוחלפים במהירות לפלייליסט של "ערב איידול", הח' וה-ע' נטמעות בשטח וכל ישיבה על הקרקע עלולה להפיל את הפעולה. הכירו את "אולפן" הרכזים, כיתת הלימודים החשובה ביותר במלחמת הטרור הישראלית, אמיר בחובוט, וואלה, 26.10.2017 ♦

בין הערבית של ליברמן לערבית של הפועל שכתב בוקר טוב ונעצר. צעיר מהנגב נעצר בגלל שהמשטרה לא הבינה את האירוניה בסטטוס שכתב, במשפטה של דארין טאטור מתווכחים בשאלה למה התכוונה המשוררת, ועכשיו מסתבר שאפילו ברכת בוקר טוב פשוטה בפייסבוק אנחנו לא מבינים. כשהערבית פוגעת בלכידות החברתית, מאת אורלי נוי, שיחה מקומית,  23.10.2017 ♦

המשטרה הסתמכה על תרגום שגוי של פייסבוק ועצרה פלסטיני שכתב "בוקר טוב". פועל פרסם תמונה שלו לצד דחפור עם ברכת בוקר טוב, אך שגיאה של פייסבוק תרגמה אותו ל"לפגוע בהם". המשטרה עצרה את הפועל לשווא, בלי שדובר ערבית קרא את הפוסט, יותם ברגר, הארץ, 22.10.2017 ♦

מזרחי במוזיאון: התערוכה המבריקה של תמיר צדוק. בתערוכת יחיד במוזיאון תל אביב בוחן האמן תמיר צדוק את הקשר בין מזרחיות לערביות. "מעניין אותי לבדוק את היחס שלי לעולם הערבי שאינו אויב", הוא אומר… רוב הדמויות בסרט דוברות עברית וערבית, והמעבר ביניהן נחווה כטבעי. ”אני רואה את השפה הערבית כשרשרת שמחברת למרחב. סבא שלי, אבא שלי, אחיין שלי, כולם דוברי ערבית. אני מרגיש בשרשרת הזאת כחוליה החלשה, כי הערבית שלי לא מספיק טובה", הוא אומר. ענת ברזילי, כלכליסט, 18.09.17 ♦

השפה הערבית אינה שפה כלכלית. לתלמידים אין מוטיבציה ללמוד ערבית – הגיע הזמן שייתנו להם כזו. משה בן עטר, הארץ, 17.09.2017 ♦

יצא לאור בימים אלה – כאן

באזור אילת הטבע מגיע בכל השפות. בעקבות טור ביקורתי במוסף עיתון 'הארץ' יצאנו לבדוק האם מקפידה רשות הטבע והגנים לתקשר גם מול דוברי שפות זרות שאינן עברית ● ובמיוחד עם דוברי הערבית אשר על פי הטענה מופלים תדיר בתחום זה ● חזרנו מרוצים. מאת: איה פלשקס ● צילום: מערכת ערב ערב ● 16/9/2017 14:46 ● ערב ערב 2828 ♦

לטיול יצאנו, ערבית לא מצאנו. בשבוע שעבר פורסם, כי רשות הטבע והגנים מקפחת את השפה הערבית בפרסומיה השונים. אם נבחן גם את התכנים, ולא רק את הצורה, נמצא, כי למעשה מדובר בהדרה והשכחה של התרבות והמורשת של 20% מאזרחי המדינה., עודי זהבי, הארץ, 10.09.2017 ♦

ברשות הטבע והגנים נזכרו באיחור שיש פה אזרחים ערבים. למה בשמורות הטבע והגנים הלאומיים אין הסברים בשפה הערבית? צפריר רינת, הארץ, 7.9.2017 ♦

מידע אודות לימודי ערבית בבתי ספר דוברי עברית. התנועה לחופש המידע ביקשה ממשרד החינוך מידע על בתי הספר בהם לומדים ערבית, כמה שעות מוקצות ללימודי השפה, כמה מורים מלמדים אותה ועוד נתונים שיאירו את הפינה החשוכה הזאת. הנה המידע. 4.9.2017 ♦

יהודי, דבר ערבית. הופעה צפויה של משרוע לילה בקהיר גרמה ללב שלי להתעטש, אולי זו האלרגיה לאביב הערבי, אולי זו סתם שפעת מזגנים…  בהכללה די גסה ניתן לומר שהאוכלוסייה היהודית בארץ ישראל לא יודעת ערבית. לא מלמדים אותנו ערבית, ובהתחשב בכך ש-20% מהאזרחים ו-100% מהמדינות והטריטוריות השכנות מדברים ערבית, אי אפשר שלא לחשוד שמדובר בהחלטה מכוונת…"  אוהד (מילצ') מילכגרוב, הארץ, 03.09.2017 ♦

פרויקט מדרסה – המיזם החברתי ללימוד ערבית מדוברת בחינם באינטרנט, שהוקם לפני כשנתיים על ידי קבוצה של שותפים אמיצים מעלה קמפיין גיוס המונים בהדסטרט. בשנתיים האחרונות המיזם זכה לפופולריות והשתתפות מדהימות – התגבשה קהילה של עשרות אלפי תלמידים שלומדים דרך האתר ובמפגשים ממשיים, מאות מורים ומורות באקדמיה ובמערכת החינוך משלבים את התכנים שלנו בשיעורים שלהם, ומאות אנשים פונים אלינו כדי להוקיר את המענה הנגיש, הכיפי והחינמי שאנחנו נותנים לצורך ללמוד ערבית מדוברת, וברצון שלהם שנרחיב את המיזם וניתן להם עוד.  כל זה הוביל אותנו לאחרונה להחלטה מרגשת – להעז ולקחת את מדרסה לשלב הבא! לפתח קורס משולב, עם ארבע רמות לימוד מלאות, שמבוסס על חיבור בין הטכנולוגי לקהילתי – לומדה מתוחכמת ברשת, אפליקציה לסמרטפון ומיסוד המפגשים הלימודיים בכל הארץ. בנינו תכנית עבודה מפורטת לשנה הקרובה, והגענו למסקנה שהדרך הכי טבעית למימון החלום הזה – היא בשיתוף עם הציבור והקהילה שלנו. ♦

סרט ערבי: ישראלים רבים מנסים ללמוד את השפה הערבית. מפונט מיוחד המשלב עברית וערבית, דרך מדרשה מקוונת חינמית ללימוד השפה ועד לעמוד פייסבוק שעוקב אחר פסיקת בג"ץ המחייבת שילוט עירוני בשתי השפות ■ ישראל תהפוך למדינה דו-לשונית? צאלה קוטלר, גלובס, 2.9.2017 ♦

מערכת החינוך מתעלמת: איך הערבית הפכה ל"שפה של פיגועים"? השפה השנייה הכי מדוברת בישראל היא הערבית, שזוכה למעמד נמוך בהרבה מצרפתית או אנגלית. חלק גדול מכך בגלל שהערבית, שפה רשמית במדינת ישראל, הפכה להיות שפה שנואה. מדוע מערכת החינוך מתעלמת? ולמי יש אינטרס, שלא נבין את השפה השלטת במזרח התיכון? עמרי מניב, "המגזין", חדשות 10, עודכן 22:47 02/09/2017 ♦

5 יחידות בערבית. במשך שנים נמנע משרד החינוך מחיזוק מעמד הערבית. לימוד אמיתי, המשלב שפה ותרבות, בבתי ספר במגזר היהודי יכול להיות כלי חשוב בהנמכת חומות ההסתגרות וגלי האיבה בין הרוב היהודי למיעוט הערבי, ולשמש כנוגדן למגמות המאיימות להרוס את החברה בישראל. לימודי הערבית נמצאים במעמד שולי מערכת החינוך העברית, הארץ – מאמר המערכת, 01.09.2017 ♦

זכויות להמונים: שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה ל"כל זכות". השרות שקד וגמליאל הודיעו היום (ב') על השקתו של מיזם בשיתוף ג'וינט ישראל, לפיתוח משמעותי של אתר "כל זכות" ויצירת שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה לעמותה המפעילה את האתר… בנוסף, במסגרת המיזם צפוי האתר להיות מתורגם במלואו לשפה הערבית, כחלק מהתפישה הממשלתית שמובילות שרת המשפטים והשרה לשוויון חברתי שעניינה הנגשת המידע הממשלתי לשפות המדוברות המרכזיות בישראל, ובהן השפה הערבית המשמשת כ-20% מאזרחי ישראל…", שירות גלובס, 7.8.2017 ♦

אפשרויות לימוד השפה הערבית ♦

יום השפה הערבית בכנסת. ראיון עם חה"כ ד"ר יוסף ג'בארין, ערוץ הכנסת, 12.7.2017 ♦

שפה שעושים לה טובה. "…לחוק הלאום יש משמעויות רבות, הקשורות מן הסתם לסדרת החוקים המבקשים לחדד את היותה של מדינת ישראל יהודית יותר ודמוקרטית פחות, אבל כאן איני מבקש לנתח את החוק, שכנראה יעבור, אלא דווקא את הסעיף שכנראה יוסר ממנו: סעיף השפה הערבית….הסרת סעיף השפה מחוק הלאום אין פירושה הענקת כוח אמיתי למעמד של הערבית, אלא השארתה תלויה על חוט דק, ממתינה לפעם הבאה שבה יצטרך הממסד לאיים בגזירה ולהראות לאחר מכן את "טוב לבו". זהו מצב כרוני של חולשה…", יונתן מנדל (מכון ון ליר והפורום לחשיבה אזורית), הארץ, 9.7.2017 ♦

חידון הערבית של צה"ל: "השפה נחוצה". 15 תלמידים מרחבי הארץ שיננו מילים בערבית, למדו על מנהגי האסלאם וקיוו לקטוף את המקום הראשון בחידון הארצי…  יוזמת מדור טל"ם (טיפוח לימודי מזרחנות) שבחיל המודיעין…. המועמדים, שהגיעו נרגשים לשלב האחרון והסופי, נדרשו להיחשף כמה שיותר לתכנים אקטואליים בעולם הערבי, ונבחנו בנושאים שעל סדר היום, על התרבות הערבית ועל דת האסלאם. כך, למשל, נשאלו התלמידים אודות יחסי הכוחות בסוריה, וכן אודות מוקדי שליטת ארגון חיזבאללה בלבנון… אווירת סובלנות הייתה חשובה לנו. מטרת החידון בכל שלביו הייתה להעביר את המסר שהשפה הערבית נחוצה לנו בחיינו כאן",., , (אתר צה"ל), ערוץ 7,  כ"ח בסיון תשע"ז,  22/06/17♦

יום השפה הערבית בכנסת יתקיים ב- 11.7.2017 ♦

בעקבות פנייה ליועץ המשפטי של חברת עמידר, התחילו לפרסם מכרזים בשפה הערבית, טרם הפנייה התקיים מצב אבסורדי במסגרתו מכרזים לשיווק נכסים, שחלקם בשכונות ערביות, לא פורסמו בשפה הערבית. ביום 30.4.2017 פנתה עו"ד נורה אשקר-זהר בשם השותפים בפרויקט להגנת זכויות דיור בעיר חיפה, המבוצע ע"י האגודה לצדק חלוקתי, העמותה לקדמה חברתית חיפה והקליניקה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה, ובמימון האיחוד האירופי, ליועץ המשפטי של חברת עמידר בדרישה לפרסם המכרזים לשיווק נכסים בתחומי העיר חיפה ובכלל, גם בשפה הערבית. (תודה לעוה"ד דן יקיר על ההפניה). 22.6.2017 ♦

בבית היהודי ובליכוד זעמו, החוק ירד מסדר היום. לאחר הפרסום ב-360, לפיו ח"כ דוד ביטן מקדם חוק של הרשימה המשותפת, איימו בבית היהודי במשבר. גם בליכוד תקפו את יו"ר הקואליציה, והשר לוין הבהיר לביטן כי הוא מתכוון להתנגד לחוק… על פי הצעת החוק שיזמו חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסמה סעדי, כל גוף רשמי או מסחרי בישראל יהיה חייב להעניק שירות בשפה הערבית. חרף הדחייה של החוק, אמר ביטן בוועדה שהוא יפעל להעברתה. "לא נתתם לי להעביר את זה פה אני אעביר את זה בכנסת". , אריאל כהנא ושירית אביטן , nrg, כהן | 21/6/2017 ♦

תרגום לערבית של חוזרי מנכ"ל משרד החינוך. פנייה של האגודה לזכויות האזרח, 3.5.2017 [דיון בוועדת החינוך של הכנסת, 21.6.2017, 10:00] ♦

האפליקציה החדשה ללוחמים ביהודה ושומרון. לצד וואטסאפ ופייסבוק תופיע בקרוב על מסכי הסמארטפון של המשרתים באיו"ש אפליקציה חדשה בפיתוח צה"לי שבעזרתה ילמדו החיילים משפטים שימושיים בערבית, הוראות למתן עזרה ראשונה ועל התרבות והמנהגיים הערביים, אתר צה"ל | פורסם במאקו 07/06/17 ♦

"לילות תחריר בעתיקה" – חגיגת שפה ותרבות ערבית בכיכר המוריסטאן. כיכר המוריסטאן תארח בכל יום חמישי בחודש יוני סדרת הרצאות שיפתחו צוהר לשפה והתרבות הערבית ולאחריהם מופע מוסיקלי – בילוי באחד המקומות היפים בעיר העתיקה בירושלים וללא עלות: 'אהלן וסהלן', חדשות סרוגים, 06.06.17, י"ב בסיון תשעז ♦

חוק הלאום החדש נלחם בשיקום שפת האם של היהודים המזרחים. לא רק נגד הפלסטינים מכוון חוק הלאום, שעובר בתמיכת פוליטיקאים שרוממות המזרחיות בגרונם – אלא גם בשיבה אל השפה של סבתי ודודתי, תוך שהוא מנסה להפוך את הערבית לשפת עבר לצורכי מודיעין בלבד, נטע עמר-שיף, שיחה מקומית,  17.5.2017 ♦

עמידר דוחה מכרזים לשיווק נכסים בחיפה כי לא פורסמו בערבית. בתגובה לפניות, תפרסם החברה מודעה עדכנית בשפה הערבית לגבי המכרזים בעיר, כך שהמועד האחרון להגשת הצעות יידחה וייערכו סיורים נוספים בנכסים המוצעים למכירה, | מערכת ספונסר, 15/05/2017♦

האם מדינת ישראל תצליח למחוק את הערבית מיפו? חוק הלאום מבקש להוריד את השפה הערבית למעמד נחות התואם את היחס המפלה אליה זוכים האזרחים הערבים. ערים מעורבות, בעצם קיומן בשולי החברה, חותרות תחת פרויקט טיהור השפה וייהוד המרחב, דניאל מונטרסקו, הארץ, 14.05.2017 ♦

בתגובה לחוק הלאום: קדמו לימודי ערבית בבתי הספר! ממחקר חדש עולה כי מי שלמדו ערבית ביסודי מפתחים גישה שיוויונית יותר מאלו שלא למדו. דווקא משום שהממשלה שואפת להשפיל ולגמד את נוכחות השפה והחברה הערבית, הורים ואנשי חינוך צריכים לקדם לימודי ערבית מדוברת, מאת ד"ר גיל גרטל, שיחה מקומית,  12.5.2017♦

חוק הלאום הרסני: שפה כבסיס לסולידריות. חיזוק הזהות הלאומית של היהודים בישראל אינה יכולה לבוא על חשבון ערעור מעמדם של אזרחיה הערבים… כשהמסר השלילי הזה מעוגן בחוק יסוד, הנזק כפול ומכופל. לחוקי היסוד בישראל יש מעמד נורמטיבי גבוה יותר מחוקים "רגילים", שאין להם מעמד מיוחד..", ד"ר מיטל פינטו, מקור ראשון, 12.5.2017 ♦

ביטול מעמד הערבית יהיה טעות פטאלית. מה ההשלכות של ביטול מעמד הערבית כשפה רשמית? … פיוס היסטורי בין יהודים וערבים מחייב את ידיעת השפה הערבית ורחישת כבוד לה ולתרבותה מצד היהודים בארץ. הערבית היא חלק חיוני מהאינטרס ההיסטורי של העם היהודי וערובה להישארותם באזור הזה… הגישה השלילית לטיפול בשפה הערבית כשפה ביטחונית חושפת כי באזור הזה ישנה התעלמות מנוכחותו של הערבי, ויש חוסר כבוד כלפיו וכלפי תרבותו. ….. ביטול מעמדה של הערבית כחלק מחקיקת חוקים, כמו חוק הלאום, שהם חוקים אתניים וגזעניים, מבטא לכאורה את הסתגרותם של היהודים וההתנכרות שלהם לאוכלוסייה הערבית…", פרופ' מוחמד אמארה (יו"ר שותף בסיכוי), הארץ, 11.5.2017 ♦

מתאבדים במרחב. "…יותר מכל דבר אחר, חוק הלאום שאישרו השבוע שרי הממשלה מצטייר כפעולה של פחד ואוזלת יד. איזו מדינה שבטוחה בעצמה ובזהותה צריכה לקבע בחוק שהיא באמת היא?…בתהליכים כאלה יש לסמלים משמעות עמוקה. ביטול מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית בישראל, למשל, הוא פעולה סמלית כזאת, בוטה ואווילית…שום אזרח ערבי בישראל לא האמין להגדרת "השפה הרשמית השנייה". המדינה מעולם לא יישמה את הסעיף הזה בחוק ברצינות, ולא הפנימה אותו…יושבת לה, אם כן, קבוצה אתנית קטנה ומפוררת בלב מרחב שחי, מדבר ונושם ערבית, ומתחפרת במציאות המקומית המסוכסכת שלה. מבחינתה, הים אותו ים, הרוח לא נושבת, והשמש זורחת במערב, ובטיפשותה הטרגית היא מתאבדת במרחב.", אבירמה גולן (יו"ר שותף, סיכוי), הארץ, 10.5.2017 ♦

פיצה היא פיצה. גם בערבית. אבל מי מקבל את כל התוספות? למה מפריע לממשלה שהערבית מוגדרת כשווה לעברית? אולי בגלל שדוברי הערבית רוצים שוויון לא רק בשפה אלא בחלוקת כל המשאבים, שולי דיכטר (יד ביד), שיחה מקומית,  11.5.2017 ♦

לימוד ערבית מכיתה א' [עצומה]. אנו, החתומים מטה, אזרחי ישראל, הרואים חשיבות רבה ללימוד השפה והתרבות הערבית בקרב כלל הציבור הישראלי, קוראים לממשלת ישראל בכלל, ושר החינוך בפרט, לאמץ ללא דיחוי וליישם כבר בשנת הלימודים הבאה (תשע"ח) לימודי חובה של השפה הערבית מכיתה א' בכל בתי הספר דוברי העברית. ♦

"אין מוטיבציה ללמוד ערבית": תלמידים מעדיפים ספרדית, רוסית וסינית. לא צריך את חוק הלאום שיקבע שהיא כבר לא שפה רשמית בישראל. בתי הספר מעדיפים להציע שפות אחרות ולא את שפתם של חמישית מתושבי הארץ, כרמית ספיר ויץ, מעריב און ליין, 10/05/2017 ♦

הודאה בגזענות. זהו, עם אישורו של חוק הלאום החדש, לפיו לשפה הערבית אין מעמד של שפה רשמית, ישראל הודתה באופן רשמי שהיא נוהגת בגזענות כלפי אזרחיה הערבים. אנחנו מכירים את זה מאז הכרזת המדינה ועד היום, בכל תחומי החיים, ועכשיו אישרה הממשלה שהגזענות כלפי אזרחיה הערבים היא חוקית ומקובלת. מבחינתנו, אין מה להתרגש ואין לנו על מה להתרעם. עם קבלת החוק שיזם אבי דיכטר, העמדת הפנים והשקר הסתיימו. עבד ל.עזב, הארץ, 08.05.2017 ♦

מתנגדי חוק הלאום מקבעים מצב מנדטורי. יוזם הצעת החוק המקבע את מעמדה של העברית כשפת הלאום דוחה את הביקורת משוללת היסוד הנובעת לטעמו מאג'נדת 'מדינת כל אזרחיה'. , שמעון כהן  ערוץ 7, י"ב באייר תשע"ז 08/05/17 ♦

השרים אישרו את חוק הלאום, אך בתוך חודשיים יוצג נוסח חדש. לפי נוסח החוק שאושר פה אחד בוועדת השרים, השפה הערבית תהיה "בעלת מעמד מיוחד", ולא שפה רשמית. לדברי בכירים בקואליציה, ההצבעה על הנוסח הנוכחי היתה מנוף להתחלת קידום המהלך, יהונתן ליס, הארץ, 07.05.2017 12 ♦

ידיעות אחרונות, 7.5.2017

אנחנו כאן. סבאח אלח'יר, התעוררו והריחו את הקפה השחור. אין חדש תחת השמש באחד הסעיפים הבעייתיים ביותר ב"חוק הלאום". אני מתכוון לסעיף שכביכול מנמיך את מעמדה של הערבית משפה רשמית בישראל לשפה בעלת "מעמד מיוחד". ואני אומר כביכול, משום שמדובר בסך הכל בשיאו של תהליך בן שני עשורים לפחות של הדרת השפה הערבית מהמרחב הציבורי, איימן סיכסק, ידיעות אחרונות, 7.5.2017 ♦

חיי עם הערבית. "זה היה בקיץ 1950, בסך הכל שנה אחרי חתימת הסכמי שביתת הנשק. הגענו לאום אל־פחם והתחלנו לדבר ערבית". זיכרונותיו של מזרחן, מנחם מילסון, הארץ, 3.5.2017 ♦

למה צריך לבחור בין ערבית לעברית? לצד ניסיונות המחיקה של הערבית, שנתפסת כשפה עויינת, מהמרחב הציבורי, מתרחש גם תהליך של התערבבות בין שתי השפות האחיות: כולנו משחילים מילים בערבית לעברית ולהיפך, מאת יאסר אבו ערישה, שיחה מקומית,  22.4.2017 ♦

לימודי ערבית – בפקודה! במשטרה פועלים להקמת יחידה ללימוד השפה • אחת המטרות: לאפשר חקירת חשודים בשפתם, איציק סבן, ישראל היום,  23.04.2017 ♦

משרד התחבורה: הכריזה בערבית תופעל מחדש באוטובוסים בבאר שבע. בנובמבר הורה המשרד להפסיק את הכריזה בטענה שהדבר נעשה לבקשת ראש העיר רוביק דנילוביץ'. עם זאת, בתגובה לעתירה בנושא אמר המשרד כי הורה על כך בשל טעויות שנפלו בקבצי הקול בערבית, אלמוג בן זכרי, הארץ, 19.04.2017 ♦

לראשונה: הצגה בערבית בפסטיבל הצגות הילדים בחיפה. ההצגה “קולות” היא שיתוף פעולה בין תיאטרון זיקית מהגליל המערבי והתזמורת של תרשיחא. “המסר הוא לא בתוכן של ההצגה אלא בעשייה עצמה”, אומר מקים התיאטרון פבלו אריאל, מאת: שי אילן, כלבו, חיפה והצפון, 8.4.17 ♦

אבד בתרגום: רמ"י נמנעת מלתרגם מכרזי בנייה לערבית. ל"כלכליסט" נודע כי למרות החלטת ממשלה לתרגם את המכרזים לערבית, רמ"י נמנעת מכך מחשש לטעויות תרגום, אמיתי גזית, כלכליסט, 04.04.17 ♦

קול ישראל בערבית: "היו כאלה שאמרו לי שאני כמו תחנת רדיו שלמה". רוב הסיכויים שלא שמעתם את שמו אף פעם, אך יצחק אביעזר, המכונה אסחאק אבו אליעיז, יקבל היום את פרס אקו"ם על תרומתו להטמעת המוזיקה הערבית במדינת היהודים, יעקב בר-און, מעריב און ליין, 29/03/2017 ♦

סניף "ארומה" אסר על העובדים לדבר ערבית מול הלקוחות. העובדים הערבים בסניף ארומה כפר סבא קיבלו הודעת ווטסאפ וזומנו לשיחות הבהרה בדרישה להימנע משיחות בערבית ליד לקוחות. עו"ד שדא עאמר מהאגודה לזכויות האזרח: מדובר בהפרה של הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. ארומה בתגובה: הרשת אוסרת על כל גילויי גזענות, לרבות איסור לדבר בערבית. חידדנו את ההוראה לזכיינים, מאת יעל מרום, שיחה מקומית, 29.3.2017 ♦

מה קרה כשהעזתי לכתוב בערבית. "גם כאן אתם מנסים להשתלט?", "מה הקטע הדפוק הזה לכתוב בערבית?" – ח'ולוד ח'מיס לא ציפתה לתגובות גזעניות משתיקות כאלה דווקא בקבוצה שמחשיבה עצמה פמיניסטית, ח'ולוד ח'מיס, העוקץ,  26.03.17 ♦

מד"א ירושלים: קורס ערבית לפרמדיקים. 30 מעובדי ומתנדבי מד"א בירושלים החלו באחרונה בקורס ללימודי ערבית, במטרה לגשר על פערי השפה עם תושבי מזרח ירושלים, מאת: עדי זורע, קול העיר, 14.3.17 10:54 ♦

מוציאים לאור את המילון הערבי-עברי החדש של יוחנן אליחי! לומדים ערבית? מלמדים ערבית? חושבים שמוזר לחיות במזה"ת בלי לדעת ערבית? בואו לקחת חלק בהוצאתו לאור של כלי עזר חיוני לכלל שוחרי השפה הערבית המדוברת. חברות וחברים, תנו כתף והצטרפו לתומכים בפרוייקט החשוב והמיוחד הזה! HeadStart ♦

מחוץ לקופסה: למה כדאי לבחור במגמת ערבית? רגע לפני שאתם מחליטים מה יהיו המגמות שילוו אתכם בתקופת התיכון, נתנו לכתבי פרוגי לכתוב ולספר על המגמות שלהם. הפעם: מגמת ערבית – מה כל כך מיוחד בה ולמה כדאי לבחור דווקא בה? טור אישי, ספיר ליפקין , פרוגי, 5.3.2017 ♦

משרד החינוך לא מנפיק תעודות בגרות בערבית: "קיים קושי בכתיבת השמות הערביים". שר החינוך הודיע כי לא ניתן לתרגם את התעודות, כי רשימת התלמידים מבוססת על מרשם האוכלוסין בשפה העברית. אלפי בוגרי החינוך הערבי הזקוקים להן מתרגמים את התעודות באופן פרטי, ירדן סקופ, 01.03.2017 ♦

ערברית לירון לביא טורקניץ׳ (שנקר 2012)

התלמידה הערביה רצתה לדבר ערבית בוועדת החינוך. ח"כ מירב בן ארי: "את במדינת ישראל. דברי עברית", ערוץ הכנסת, 16.2.2017 ♦

"ערבית זאת זכותי"? לא בגנים של נעמ"ת.  סייעות ערביות בגנים של נעמ"ת התבקשו לדבר ביניהן רק בעברית – גם כשהיו בהפסקה; הסיבה – זה עלול לבלבל את הילדים ■ עמותת סיכוי לקידום שוויון אזרחי: "מדובר בפגיעה בזכויות העובדות באופן הנוגד את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה", ז'נאן בסול, דה מרקר, 13.02.2017 ♦

איך אומרים את זה בערבית? לעיתים זה חוסר דיוק, לעיתים זו הגייה אחרת לגמרי, ולפעמים זה פשוט ג'יבריש. הטעויות המביכות בערבית בשלטי החוצות, כתבה של רשת, 2.2.2017 ♦

אתם יודעים ששיתפתם שלט על ברווזים ומנטוס? הפרודיה על קמפיין שתי המדינות "בקרוב נהיה הרוב" עפה ברשתות החברתיות ודווקא הצליחה לאחד בין ימין לשמאל בנושא חשוב: אף אחד מאיתנו לא יודע לקרוא ערבית, NEXTER | מאקו, 16/01/17 14:53 ♦

הטעות של חברת פלאפון שעוררה בהלה במשרד הביטחון. בחברה רק רצו לברך את דוברי הערבית לקראת השנה החדשה, אך ההודעה זלגה לכלל הלקוחות וגרמה לסאגה במסגרתה יצאה אזהרה מפני מתקפת סייבר. בפלאפון מיהרו להבהיר: "ההודעה נשלחה בשוגג גם ללקוחות שאינם דוברי השפה", אסף גולן, NRG,   28/12/2016 20:59 ♦

טרנד חדש במודיעין: לימודי ערבית מדוברת. הפתעה: לימודי ערבית מדוברת הפכו לאחרונה לטרנד במודיעין כשיותר ויותר תושבים מצטרפים לשיעורים בבית הספר 'מדוברת' שנפתח בעיר. המנהל: "אנחנו מנסים להפחית את הפחד הקיים בין היהודים לערבים", רותי בוסידן , MYNET, 25.12.2016 ♦

אין תקווה, רק ייאוש, אבל ספרי הילדים בערבית פורחים. בשנים האחרונות חלה עלייה במספר ספרי הילדים המקומיים בערבית, שהובילה להשקעה באיור ובעריכה שלהם… ותד מציין ארבעה כותרים בולטים בשנה החולפת: "לאן אני הולך כשאני כועס" (כתבה: מלאק פרוג'ה-אבו ריא, איירה: שארלוט שאמא), "בית הבתים על עץ התותים" (כתבה: מייסון חנא, איירה: שארלוט שאמא), "סיפור עץ השקדים" (כתב: ג'אוודת עיד, איירה: אמירה דיכ). כולם נקיים ממסרים חינוכיים במופגן ומתאמצים להתייחס לערכים אוניברסליים יותר מאשר לאקטואליה המקומית,..", גילי איזיקוביץ, הארץ, 19.12.2016 ♦

הצעה: כריזה בערבית – בכל האוטובוסים. חברת הכנסת תמר זנדברג הגישה הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה כפי שהיא מנוסחת כיום – הדורשת לשלב כריזה בשפה הערבית באוטובוסים בכל הארץ. "היעדר השימוש בשפה הערבית במערכות הכריזה יוצר אפליה לא מידתית בציבור הערבי", נכתב בהצעה שהדגישה כי בישראל שתי שפות רשמיות, ולא רק אחת, תמיר סטיינמן | חדשות 2 | פורסם 18/12/16 ♦

דובר צה"ל בערבית עם יותר ממיליון עוקבים: "נוכחים בסלון הערבי". רס"ן אביחי אדרעי, ראש מדור תקשורת ערבית בדובר צה"ל, נחשב למקור שעליו מסתמכים אמצעי תקשורת ערביים, ומצד שני זוכה לקללות, חיקויים ואזהרות. "אני רק הדמות שמובילה את הפלטפורמה שמגיעה למיליוני קוראים וצופים בעולם הערבי", רועי קייס, YNET, 11.12.16 ♦

מדוע השפה הערבית מפחידה את תושבי באר שבע?  במטה המאבק נגד גזענות סבורים, כי השיח הציבורי נגד ערבים שהובילו ראש הממשלה ושריו בעקבות גל השריפות, הוא שהוביל לביטול הכריזה בערבית בתחבורה הציבורית בבאר שבע על אף שרבים מנוסעיה הם בדואים תושבי העיר והסביבה,  שלומי אלדר, אל מוניטור, דצמבר 2, 2016 ♦

ב"ש: נוסעים זעמו, הכריזה בערבית באוטובוס "דן" הוסרה. פרסום ראשון: נוסעים שעלו על הקו החדש של חברת האוטובוסים בבירת הנגב התלוננו על הכריזה בשפה הערבית שנשמעת בעת העצירה בתחנות. בעקבות התלונות, פנו בדן למשרד התחבורה שהורה על ביטול הקריינות בערבית: "הכריזה הופעלה טרם זמנה", תמיר סטיינמן | חדשות 2 | פורסם 29/11/16 ♦

"עדיין בהלם, תלמדו לקרוא ערבית". המשטרה עצרה ביום חמישי עיתונאי מרהט שכתב פוסט שהגדיר כסאטירי בעמוד הפייסבוק שלו. במהלך חקירתו שב והסביר כי דבריו לא תורגמו כהלכה, אך למרות זאת מעצרו הוארך פעמיים. על אף שהיה אמור להישאר במעצר עד מחר, במשטרה הוחלט בצעד חריג לשחררו. "כתבתי פוסט כמו כל בן אדם שכואב לו על מה שקורה כאן", הסביר, תמיר סטיינמן | חדשות 2 | פורסם 27/11/16 ♦

בתי הדין השארעים בערבית בלבד. למה? התרגלנו (ולא ברור מדוע) לכך שבבתי דין בישראל מדברים וכותבים רק בערבית. ומה יעשה עו"ד יהודי? איך ייצג לקוחות? יש מי שעותר לבג"צ, שמעון כהן , ערוץ 7, כ"א בחשון תשע"ז 22/11/16 ♦

האפליקציה החדשה של הכנסת: בעברית בלבד. היישומון החדש שהכנסת השיקה רשמית השבוע לא תומך כלל בערבית, למרות החלטת ממשלה המחייבת שכל האתרים יציעו גרסה בערבית; מהכנסת נמסר בתגובה כי בעתיד תישקל גרסה ליישומון בשפות נוספות, עודד ירון, הארץ, 17.11.2016 ♦

עובדים ערבים בסניף "קפה קפה" בחיפה קיבלו הוראה לא לדבר בערבית. לדברי העובדים, לסניף לקוחות ערבים רבים ומרבית המועסקים במקום הם ערבים. מרכז עדאלה: האיסור לעשות שימוש בשפת אם הוא בלתי חוקי, ג'קי חורי, הארץ, 14.11.2016 ♦

עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיב, משרד החינוך, לבוא וליתן טעם מדוע לא יכיר בשפה הערבית הספרותית כשפה "זרה" עבור תלמידים דוברי ערבית, ומדוע לא יאשר תוספת זמן לתלמידים דוברי ערבית במבחן הפסיכומטרי ובמבחני הבגרות, או יפחית ממספר השאלות שהאחרונים נשאלים במסגרת בחינות אלה…..  את חלקה הראשון של העתירה, שעניינו בקשת העותר להכרה בשפה הערבית הספרותית כשפה "זרה" שאינה שפת אם, יש לדחות בהיעדר עילה להתערבות בית משפט זה….  ואחרי שאמרנו את שאמרנו, גם אם אין להכיר בשפה הספרותית כשפה זרה, הרי שאין להתעלם מכך שמדובר בשפה "גבוהה" יותר מהשפה המדוברת. לכן, יש להניח כי קריאת הטכסט של מבחני הבגרות בערבית, דורש מהתלמיד יותר זמן מקריאת טכסט של שפת אם "רגילה", שאליה נחשף דובר השפה במהלך היום-יום. לאור זאת, אני סבור כי טוב יעשה המשיב אם יתן דעתו פעם נוספת, לסעד השני בעתירתו של העותר, שמא יש מקום לתוספת זמן, ולו של מספר דקות, למבחני הבגרות הנערכים בשפה הערבית…",  ♦

חולמת בערבית למצוא שפה משותפת לשלום. עידית בר ממודיעין נחשפה בילדותה לשפה הערבית כשביקרה אצל סבתה, ומאז מסלול חייה נע סביב התרבות ומנהגי העולם הערבי. אחרי שנים בהן לימדה ערבית בתיכונים ובאוניברסיטה, היא מנסה לחבר את הקהל הרחב לסוגיית האיסלאם והשפעותיו. מנהלת בלוג עם קריקטורות מכלי תקשורת במזרח התיכון ומרצה בכל הזדמנות איך השפה יכולה לחבר בין אנשים ולהביא לדו־קיום,רותי בוסידן, MYNET, 22.8.2016 ♦

בתי הספר היסודיים נערכים להוראת ערבית. משרד החינוך פועל ליישום תכנית הלימוד החדשה להוראת השפה המדוברת לתלמידי כיתות ה'-ו'. השיעורים צפויים להתמקד בנושאים יומיומיים ובהכרת התרבות הערבית, ולהתנהל בצורה חווייתית, שני ארנהיים רובינשטיין, NRG, 14/8/2016 ♦

הקמפוס, השפה הערבית והסיכוי לשינוי. בשנתיים וחצי האחרונות התקיים מיזם מיוחד לקידום השפה הערבית כשפה אקדמית באוניברסיטאות בישראל. דו"ח מחקר שהתפרסם לאחרונה מדגיש את הפוטנציאל של האקדמיה לייצר שינוי, ואת המרחק שבין הפוטנציאל על הנייר לבין קרקע המציאות, יוני מנדל, הפורום לחשיבה איזורית – מולד, 11.8.2016 ♦

יש כל הסיבות שבעולם שהיהודים בישראל יהיו דולשוניים: ריאיון עם פרופ' מוחמד אמארה, ירון לונדון מראיין את פרופ' מוחמד אמארה, נשיא האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה  וראש היחידה ללימודים מתקדמים במכללת בית ברל, בעקבות הכנס השנתי בנושא שפה, זהות וקונפליקט בישראל, שבו הציג אמארה את תוצאות המחקר על הערבית באקדמיה הישראלית. הכנס נערך ב-3.7.16 בבית ברל בשיתוף מכון ון ליר בירושלים, עמותת סיכוי ומרכז  דיראסאת ובתמיכת האיחוד האירופי בישראל, לונדון את קירשנבאום, נענע10 5.7.2016 ♦

כריזה בשפה הערבית תהפוך את הנסיעה ברכבת ל"קולנית ורועשת". כך אומר שר התחבורה במסגרת תשובות במליאה לשאילתות שהוגשו לו   שאלות חברי הכנסת נענו באיחור ניכר, וחלקן זכו להתחמקות או לאי-מענה, עידן יוסף, מחלקה ראשונה, 9.7.2016 ♦

מחקר חדש: להפוך את הערבית לשפה שנייה. מחקר ראשון מסוגו קובע כי הערבית מופלית באקדמיה ובחינוך, ומציע לחייב כל תלמיד ללמוד את השפה מהיסודי עד י"ב… יש לחייב כל תלמיד ישראלי ללמוד את השפה הערבית כמקצוע חובה החל מביה"ס היסודי, כך קובע מחקר חדש, ראשון מסוגו, שהוצג אמש בכנס של המכללה האקדמית בית ברל ונערך ביוזמת מכון ון ליר, עמותת סיכוי ומרכז דיראסאת במימון האיחוד האירופי…", מערכת ישראל היום,   04.07.2016 ♦

לימוד ערבית: תוכניות ומחקרים

איך אומרים בערבית בירוקרטיה? כל אחד נדרש בשלב זה או אחר בחייו להגיש בקשה למשרד הפנים, ללשכת התעסוקה או לביטוח הלאומי וחווה על בשרו את העומס המילולי שנוחת עליך תוך כדי קריאת הטופס, על שלל סעיפיו ותת סעיפיו. שערו בנפשכם את הקושי העומד בפני אזרח שנדרש לנווט את דרכו בנבכי ה"טופסולוגיה" בשפה שהיא שפה שנייה ואף שלישית עבורו, יעקוב אברהים, YNET, 02.07.16  ♦

המפעל הציוני זימן ליידיש ולערבית גורל דומה. בעוד שהערביות נצבעת בבז'-מדבר ובירוק-חמאס, היידישקייט נצבע באפור. ביקורת על "בערבית זה נשמע יותר טוב", אוסף של פתגמים ומשלים ערביים, הארץ, עמרי לבנת, 30.06.2016 ♦

הצגת מידע בשפה הערבית באתרי האינטרנט של משרדי הממשלה מוגש לוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור, מרכז מחקר ומידע, הכנסת, מאי 2016 ♦

לימוד ערבית כמקצוע חובה הוא גשר חינוכי. דמיינו מורות ומורים ערבים עומדים בפני התלמידים היהודים, תרבותם ולשונם מובאות לכל כיתה בארץ ומתנגנת בכל חדר מורים, כשגרירים של החברה הערבית. מיזם יא-סלאם עושה את זה בהצלחה בצפון הארץ, ומקווה שמשרד החינוך יפיץ יחד איתו את הבשורה, אמנון בארי־סוליציאנו, (יוזמות קרן אברהם), דה מרקר, 06.06.2016 ♦

מילה טובה. מערכת החינוך העברית חייבת להתחיל ללמד ערבית בצורה אפקטיבית ורצינית. כך שהבוגרים שלה יהיו דוברי ערבית מדוברת ברמה טובה. זה תנאי הכרחי לחיים שלנו כאן ביחד, לירון סגינר (יוזמות קרן אברהם), YNET, 24.05.16 ♦

היום על דוכן המליאה: ח"כים מהליכוד ומכולנו ינאמו בערבית. זה קורה היום: יום השפה הערבית בכנסת. ניסיון ראשון מסוגו להעלות מודעות בבית המחוקקים לחשיבותה של השפה הרשמית השנייה, וכמה שהיא רחוקה מליהנות מהמעמד שמגיע לה, מאת יוני מנדל, שיחה מקומית,   24.5.2016 ♦

יום השפה הערבית בכנסת: "אירוע היסטורי, יכול לקרב לבבות". בית המחוקקים הקדיש לראשונה בתולדותיו יום מיוחד למעמד השפה הערבית, מתוך מטרה לקדם ולחזק את מעמדה. "השפה יכולה לקדם קירוב לבבות וחיים משותפים", אמר ח"כ ג'בארין לאולפן וואלה! NEWS, דב גילהר, וואלה, 24.5.2016 ♦

משרד החינוך יוזם: לימודי ערבית מדוברת חובה כבר מכיתה ה'. פרסום ראשון: המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך אישרה תכנית לימודים חדשה שתפעל בשנת הלימודים הבאה במסגרת פיילוט בכמה בתי ספר שיבחרו בכך. בהמשך תפעל כתכנית חובה בכל בתי הספר בארץ, משה שטיינמץ, הארץ, יום שלישי, 24 במאי 2016 ♦

בניגוד להחלטת הממשלה: יותר ממחצית מהאתרים הרשמיים בישראל לא נגישים בשפה הערבית. דו"ח מבקר המדינה הדגיש כבר לפני למעלה מעשור שהמצב בו אתרים של משרדי ממשלה אינם נגישים לדוברי ערבית אינו סביר. החלטת הממשלה בנושא אינה מיושמת, הארץ, לי ירון, 24.05.2016 ♦

"למה לך ערבית? תלמדי שפה נורמלית!" ככל שהערבית נוכחת במרחב היהודי בישראל, היא מתבטאת יותר ב'עצור או שאני יורה' שיודע לומר החייל במחסום מאשר ביכולת לקרוא את כתבי נג'יב מחפוז. האם קברניטי המדינה יודעים אילו מדינות גובלות בישראל? קסניה סבטלובה, שיחה מקומית,    17.5.2016 ♦

כשמדברים ערבית בכנסת. "…מבחינה זו עצוב לגלות שהגל העכור סחף דתיים וחילונים, אשכנזים ומזרחים. לא משנה אם הערבית נשמעה בבית ההורים או נלמדה במרתפי השב"כ, בישראל של המאה ה–21 תפקידה, למעט מקרים יוצאי דופן, הוא לא חיובי ולא פרקטי, לא תרבותי ולא מחבר. הח"כים היהודים, כמייצגי החברה היהודית בישראל, אינם יכולים להקשיב לנאום שלם בערבית וגם לא להשמיע אותו, ולכן נותר להם רק לתור אחר כמה משפטי מחץ, שמוטב אם יכללו את המלים בוגד, בוגדנות, סוס או גמל, ואז להתכונן היטב, לטעון אותם במחסנית הלשון, לעלות לדוכן, לירות את צרורות המשפטים בערבית, ולברוח…", יונתן מנדל (מכון ון ליר והפורום לחשיבה איזורית), הארץ, 14.05.2016 ♦

העליון: להצמיד כתוביות בערבית לשידור הציבורי. בעקבות בקשה לתביעה ייצוגית: בית-המשפט העליון פסק כי רשות השידור תמלא את חובתה למרות שהיא נמצאת בפירוק, אורן פרסיקו, העין השביעית,  08.05.2016 ♦

31% מהישראלים למדו שפה שנייה מהאינטרנט. סקר שנערך לרגל עשור לגוגל טרנסלייט חושף מספר תובנות מעניינות: אנגלית, ערבית ורוסית – מהוות 88% מהתרגומים הנעשים מעברית ו-60% מהתרגומים נעשים מאנגלית לעברית. התובנה העיקרית שעולה מתשובות המשתמשים היא שכולנו אוהבים עברית – כ-95% מאיתנו ליתר דיוק. אבל 19% גם מוכנים שכולנו נדבר שפת אם אחרת. זאת ועוד, רבע מהציבור (היהודי מן הסתם) היה רוצה לדבר גם ערבית ברמת שפת אם. מעל למחצית מהנסקרים (58%) חושבים שצריך ללמד ערבית כשפה שנייה בבתי הספר (מלבד עברית), רפאל קאהאן, כלכליסט, 8.5.2016 ♦

"מכריחים אותנו": תיכוניסטים נגד לימודי הערבית. תלמידי תיכון ברחבי הארץ תוקפים את תכנית לימודי השפה, בטענה שמדובר בערבית ספרותית שאינה שימושית. "ההתנהלות של משרד החינוך מאוד רשלנית", טוען אחד התלמידים. "זה מסריח מהשינויים הפוליטיים וזה מרגיז כי זה בא על חשבון החינוך שלנו", שני ארנהיים רובינשטיין, NRG,   2/5/2016 ♦

בניגוד לחוק: אין שילוט בערבית בעיר. הארגונים עדאלה והאגודה למען האזרח בישראל פנו במכתב לעיריית נצרת עילית בו הם מאיימים בהליכים משפטיים בטענה כי לא פעלו על פי חוק ולא דאגו לכיתוב בערבית בשלטי רחוב המוצבים בעיר. "מדובר בביזיון בית המשפט", האשימו, פוראת נסאר | חדשות 2 | פורסם 13/04/16 ♦

עובדי קבלן. בלשכת הפרסום הממשלתית לא יכולים לאכוף את הנוהל שהם עצמם קבעו, לפרסום שוויוני בשפה הערבית • השר הממונה: בנימין נתניהו, אורן פרסיקו, העין השביעית,  20.04.2016 ♦

מעבר לשפת עבר. לקט המאמרים הדו-לשוני של פרופ' עוזי אורנן הוא תזכורת לאפשרות אחרת במציאות הישראלית שבה העיתונות העברית והערבית חגות במעגלים נפרדים… הממד הדו-לשוני של הספר, שראה אור בהוצאת רסלינג וכותרת המשנה שלו היא "על החברה המגוונת בישראל בימינו", אינו מקרי. פרופ' אורנן אינו מסתפק בהפצת מסריו לציבור קוראי העברית. רוב המאמרים פורסמו בעבר בשבועון הערבי-ישראלי "א-סינארה"..", רפי מן, העין השביעית, 17.4.2016♦

"מישהו שרבט משהו": שגיאות כתיב בשלטים שתלתה עיריית תל אביב-יפו. שיבושים בוטים בשפה הערבית בשלט הבטיחות שהציבה העירייה סמוך לבריכה בכיכר הבימה. העירייה: נסיר את השלטים ונציב בהקדם שלטים מתוקנים, מירב שלמה-מלמד , MYNET, 6.4.2016 ♦

'דו קיום' או 'דע את האויב'? בהתנחלויות בוחרים ללמוד ערבית. טרנד חדש סוחף את תושבי היישובים שמעבר לקו הירוק – קורסים ללימוד ערבית. בשמונה יישובים ברחבי השומרון כבר מתרגלים את השפה של השכנים מן ההר ממול, והמגמה רק מתרחבת. זאת למרות שבמדינת ישראל, בה רבים מן האזרחים דוברים ערבית כשפת אמם, אין שום חוק המחייב זאת. האם מדובר בצעדים למען קיום משותף? רועי שרון, נענע10, 14/03/2016♦

שפה ערבית יהודית. בתגובה על "לייק מהחידקל"  מאת אינס אליאס ("הארץ", 4.3), המאמר על תחייתה, לכאורה, של השפה "היהודית העיראקית" מעניין וחשוב. הוא שופך אור על תופעה שהציבור אינו מודע לה: רבים מאזרחי ישראל היהודים דוברים ערבית כשפת אם. במאמר משתמע כאילו השפה הדבורה בפי יהודים יוצאי עיראק איננה, למעשה, ערבית. שמה של קבוצת הפייסבוק העוסקת בשפה זו קרוי "משמרים את השפה העיראקית", בהשמט משתמשיה את המלה "ערבית", כאילו מלת גנאי היתה. אולם אין ספק בקרב בלשנים וחוקרים אחרים, כי הערבית היהודית העיראקית הינה דיאלקט ערבי לכל דבר. אורי חורש, הארץ, 14.03.2016 ♦

על אף פסיקת בג"ץ, רוב השלטים בתל אביב לא כתובים גם בשפה הערבית. על פי האגודה לזכויות האזרח וארגון עדאלה, בגינות הציבוריות, בחופים, בחניונים, בבית החולים איכילוב, במוזיאון תל אביב ובמוסדות חינוך, נותרו השלטים בעברית בלבד או בעברית ובאנגלית, אילן ליאור, הארץ, 14.03.2016♦

כך מדינת ישראל קוברת את לימודי הערבית בבתי הספר. יוזמות החקיקה בכנסת לא עברו מעולם, רק כרבע מבתי הספר ממלאים את חובתם ללמד ערבית, וכל גל טרור ומבצע צבאי מעוררים עוינות של תלמידים כלפי "שפת המחבלים". אז למה, בעצם, כולנו מפסידים מהמצב? סדרת כתבות חדשה ב-nrg, שירית אביטן כהן  21/2/2016 ♦

ערבית באוטובוס זה הרבה יותר מסתם שלט. מפעילות התחבורה הציבורית, פרט לאחת, טוענות שמשרד התחבורה לא מחייב אותן להנגיש מידע בערבית, חסיה חומסקי פורת, (סיכוי), YNET, 18.02.16 ♦

'פיקוד התחת': השגיאה המביכה של פיקוד העורף. חבר הכנסת אחמד טיבי צייץ שגיאת תרגום של פיקוד העורף המופיעה על ערכות המגן. במקום "פיקוד העורף" נכתב "פיקוד התחת", nrg חדשות | 22/1/2016 ♦

בית ברל: סטודנטים ילמדו את המרצים ערבית. יוזמה ייחודית במכללת "בית ברל" מאפשרת לסטודנטים מהמגזר הערבי ללמד ערבית מדוברת את המרצים שלהם. "המרצים מאוד קשובים וזה מקרב בינינו", אומרים הסטודנטים. "הם לומדים להכיר את התרבות שלנו", נועם לנדמן, MYNET, 12.1.2016 ♦

נהרי, בן צור ואייכלר לומדים בכנסת את השפה הערבית. בכנסת נפתח קורס בשפה הערבית המדוברת, מקרב חברי הכנסת החרדיים, רק שלושה הצטרפו לקורס – חברי הכנסת משולם נהרי ויואב בן צור מש"ס וישראלי אייכלר מ'יהדות התורה', כיכר השבת, א' בשבט תשעו, 11.1.2016 ♦

הערבים בישראל מול העברית: דרכי הסתגלות והתמודדות ( גדיש כרך ט"ו 2015, עורך: ד"ר עדו בסוק, משרד החינוך):

  • אורלי קיים וטיאנה הירש – השתלבות, למרות הכול: מדיניות השפה במשפחה בעיני סטודנטים ערבים ישראלים הלומדים במוסד להשכלה גבוהה ♦
  • שרה ברנד – השפעת העברית על הדיבור בערבית בקרב דובריה הצעירים בני עדות שונות ♦
  • עאדל שקור ועבדאללה טרביה – היבטים פוליטיים וסוציו- לינגוויסטיים בכתיבה העברית של סופרים ערבים בישראל ♦

לראשונה בבית המחוקקים: קורס בערבית מדוברת לחברי הכנסת. 17 ח"כים הגיעו לשיעור הראשון ולמדו מילים בסיסיות כמו "בוקר טוב" ו"ערב טוב". ח"כ באסל גאטס, אחד מיוזמי הקורס: אחרי הקורס הזה אני מקווה לפחות שיתחילו לפחות לבטא את השמות שלנו נכון", אריק בנדר, מעריב און ליין, 29/12/2015 ♦

ערבית בישראל: למה רוב היהודים לא יודעים לקרוא את הכיתוב בתמונה? רק 10 אחוז מהיהודים אומרים שהם יודעים ערבית טוב, אבל רק קצת יותר מאחוז יכולים לקרוא עיתון. הבעיה היא פחות מחסור בהוראת השפה בבתי הספר, ויותר בצורה שבה מלמדים אותה, ובסיבות ללימוד, מאת מייסלון דלאשה,  שיחה מקומית,   28.12.2015 ♦

רק מעט יהודים רוצים בכלל לדעת ערבית, ולאו דווקא מהסיבות הנכונות. בשביל מה יהודים בישראל צריכים לדעת ערבית — כדי להכיר את האויב או כדי 
להשתלב במרחב? יש גם אפשרות שלישית…. העברית והערבית הן שתי שפות אחיות, שמלבד מוצאן המשותף קיימו ביניהן יחסי גומלין משך מאות שנים: אם בהשפעות ההדדיות בשירת ימי הביניים, אם ביצירתה של ערבית־יהודית שבה כתב הרמב"ם, למשל…", איל שגיא ביזאוי, הארץ, 10.12.2015 ♦

הישראלים לא מבינים ערבית. מחקר ראשון בסוגו מגלה את היקף ידיעת הערבית בקרב יהודים — 10% בלבד, הצונחים דרמטית כשנבחנת קריאה או הבנת טקסטים. היעלמות כמעט מוחלטת של ידיעת השפה נרשמה תוך שני דורות, אור קשתי, הארץ, 03.12.2015 ♦

מה המשמעות של כיתוב בערבית על תפריט של מסעדה טרנדית בתל אביב? עבור מי מסעדה של היפסטרים שהופכים ליאפים ויאפים 
שמתחזים להיפסטרים בדרום תל אביב בוחרת להגיש חשבון 
ותפריט עם כותרת בערבית? עבור ההמונים הפלסטינים 
שנוהרים למסעדה מבית לחם בשאטלים? שלי ברנר, הארץ, 04.11.2015  ♦

לימודי ערבית כבר מכיתה א': הכנסת בעד ההורים חלוקים. בקרוב כשילדכם ילמדו שא' זה אוהל, יצטרכו לדעת גם שא' היא אליף, וב' היא با. הצעת החוק ללימודי ערבית מכתה א' קיבלה אור ירוק ראשון, ובקרב ההורים יש מי שמתנגד, תמר פלד, גלי צה"ל, 29.10.2015 ♦

השרים אישרו: לימודי ערבית כבר בכיתה א'. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק של ח"כ אורן חזן ללימוד חובה של השפה הערבית החל מכיתה א', עוזי ברוך, ערוץ 7, י"ב בחשון תשע"ו, 25/10/15 ♦

הצעת חוק: רכבת ישראל תחויב לכרוז גם בערבית. חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית – מסיעות ישראל ביתנו, כולנו, יש עתיד, המחנה הציוני והרשימה המשותפת – מבקשים לחייב את רכבת ישראל לכלול כריזה ושילוט בערבית, ולא רק בעברית ואנגלית. חברי הכנסת קוראים "לשים קץ להפליית הציבור הערבי, הצ'רקסי, הדרוזי והבדואי", שחר הזלקורן, TheCar, 14.10.2015 ♦

האוניברסיטאות רוצות למשוך סטודנטים ערבים, אבל משאירות את השפה הערבית בחוץ. האוניברסיטאות מושכות סטודנטים כדי למלא אולמות, ובה בעת מתחמקות שילוט בערבית ולא דואגות לתרגום ערבי ראוי באתרי האינטרנט שלהן. הייצוג הערבי בסגל כמעט אפסי, ירדן סקופ, הארץ, 27.09.2015 ♦

קרן אברהם מעוניינת לגייס מורים לשפה הערבית. בקרן אברהם המפעילה תוכנית ללימודי השפה הערבית כתוכנית העשרה בבתי הספר היהודיים ברחבי הארץ קיים מחסור במורים, חדיד רשי ,MYNET 2.9.2015 ♦

דע את האויב: לימודי השפה הערבית בבתי הספר מגויסים לצרכי צה"ל. הקשר ארוך השנים בין חיל המודיעין ומערכת החינוך הוליד את ה"ערבית הביטחונית" הנלמדת בבתי הספר היהודיים — שפה שאינה מדוברת ומשמשת בעיקר לתכנון פעולות טרור (או לסיכולן)….נדמה שבמשרד מעדיפים להצניע את שיתוף הפעולה ההדוק עם הצבא. "המטרה של הוראת הערבית במדינת ישראל היא להכיר את התרבות, השפה, המורשת וההיסטוריה של העם הערבי",  , אור קשתי, הארץ, 28.08.2015 ♦

כך לא מלמדים ערבית. דבר לא משתווה לכישלון של לימודי הערבית. דור אחרי דור של תלמידים יהודים מסיימים את בתי הספר בלי לדעת ערבית. המועצה להשכלה גבוהה ביטלה את מעמדה של הבגרות בערבית ככזאת שמעניקה בונוס בכניסה לאוניברסיטה. מה הסיבה לכישלון?מירי ישמעאל ששון, וואלה, יום שני, 24 באוגוסט 2015 ♦

לראשונה זה שנים: לא יהיו הצגות בערבית בפסטיבל עכו. הפסטיבל אינו מציע השנה הצגות או תוכן אמנותי אחר בשפה הערבית, וגם התוכנייה באתר אינה מתורגמת לערבית. גיל אלון, המנהל האמנותי: "השיקולים היחידים לבחירת הצגות לפסטיבל עכו הם אמנותיים", יאיר אשכנזי, הארץ, 23.08.2015 ♦

בשבחי המילון המקוון לערבית, המילון הערבי־עברי המקוון מאת מנחם מילסון הוא מילון מעולה לערבית המודרנית, שיוכל לתרום באופן משמעותי לשיפור הוראת הערבית בארץ, מאיר מ' בר־אשר, הארץ, 20.08.2015 ♦

השר בנט: "כל ילד יהודי צריך ללמוד ערבית". לאחר שהוציא לפועל את תוכנית לימודי השפה העברית במגזר הערבי וזכה לביקורת בעיקר ממחנה הימין הקיצוני, מספר בנט על התוכנית לעתיד: לימודי השפה הערבית במגזר היהודי, יאיר קראוס18/8/2015, NRG ♦

"לתרגם מכרזים לערבית, שאנשים יבינו מה הם קונים". עבד כנאענה מעמותת סיכוי לקידום שוויון אזרחי: "כאשר המדינה משווקת קרקעות ביישובים הערביים, היא עושה את זה באותה מתכונת של שיווק קרקע ביישובים היהודיים – וכך זה לא ילך לעולם", אודי שישון, גלובס, 11.8.15 ♦

למה אין שילוט וכריזה בערבית ברכבת? אחרי מאבק ארוך, חלק מהשלטים הוחלפו אבל עדיין יש בעיות: "מהרכבת אמרו שהכריזה הממושכת מפריעה לנוסעים", אומר רון גרליץ, מנכ"ל סיכוי, אך ברכבות לנתב"ג דווקא יש כריזה דו-לשונית – בעברית ובאנגלית, טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 14.07.2015  ♦

שוויון על הנייר: מערכת הבריאות עדיין לא נגישה לדוברי ערבית. המסמכים הרפואיים כתובים בעברית ויש חוסר במתורגמנים. כך נותרים חולים דוברי ערבית תלויים בסיוע של קרובי משפחה דוברי עברית שמתווכים בינם לבין הצוות הרפואי. למרות שהחקיקה כבר קיימת, היא לא מיושמת בשטח, מאת רואן דחאברה ויאסמין זבידאת, שיחה מקומית,   | 30.6.2015 ♦

מישהו מדבר ערבית? תחקיר חדשות 2 (לינק לכתבה בפייסבוק, הכוללת תגובות), 12.6.2015 ♦

בניגוד לחוק: מוסדות ציבוריים ופרטיים נמנעים מהעסקת נציגים בשפה הערבית. עבור קרוב לחמישית מאוכלוסיית ישראל קבלת שירות ממוסדות ציבוריים ופרטיים – קשה עד בלתי אפשרית. בדיקת חדשות 2 מעלה שלמרות החוק המחייב מתן שירות בשפה הערבית, מקומות רבים בוחרים להתעלם מכך ולא להעניק שירות, פוראת נסאר | חדשות 2 | פורסם 10/06/15  ♦

התלמידים נרתעים, המערכת מזלזלת: למה לא לומדים ערבית? רק קומץ תלמידים בוחרים ללמוד את השפה השנייה המדוברת בארץ. מורים מתריעים על זלזול מצד משרד החינוך בנושא, ותלמידים מתקשים להתנער מההקשר הפוליטי. "הם לא מבינים שידיעת השפה משרתת אותם"…ראש הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, ניסח השבוע הצעת חוק שתחייב תלמידיתיכון יהודים ללמוד ערבית. אף שבמשרד החינוךטוענים שתומכים בלימודי השפה, שכרגע נלמדת כמקצוע רשות בתיכונים, הנתונים מצביעים על מספר זעום של תלמידים שבוחרים בה, ומוריםרבים תולים זאת בזלזול מצד המשרד…", רויטל בלומנפלד, וואלה, יום שלישי, 02 ביוני 2015 ♦

הצעת החוק של ח"כ חזן: לימודי ערבית חובה החל מכתה א'. אחרי האמירות הססגוניות הרבות של הח"כ הטרי, אתמול הוא הפשיל שרוולים והגיש הצעת חוק ללימודי ערבית חובה מכתה א' ועד יב'. ח"כים מהשמאל ומהימין ברכו, בעולם החינוך יש מי שמתנגד, תמר פלד, גלי צה"ל, 27.5.2015 ♦

חיים של אבא: למה הילדים שלי לא רוצים ללמוד ערבית? ארז מיכאלי צפה בסדרה "פאודה" ונזכר בגעגוע לערבית ששמע בבית סבו שפעם גם איכשהו התגלגלה לו על הלשון. היום, הוא יודע, הסיכוי שהילדים שלו ירצו ללמוד את "שפת האויב" היא כמעט בלתי אפשרית, וואלה, 13.5.2015 ♦

אם ערבים מבינים רק שפה אחת, בוא נדבר בה. עידן ישראלי רק בן 17 אבל שמו כבר הולך לפניו בכל הקשור לידיעת השפה הערבית. באחרונה זכה בפרס יוקרתי על הצטיינותו בתחום ותרומתו ללימוד השפה והתרבות הערבית, רותי בוסידן ,MYNET, 28.4.2015 ♦

השפה הערבית, ד"ר יונתן מנדל, מפתח – כתב עת לקסיקלי למחשבה פוליטית, אוניברסיטת תל אביב גיליון מס 9, 2015 ♦

התאחדות המלונות בישראל ו'נגישות ישראל' פיתחו לומדת מחשב בערבית להענקת שירות לאורחים עם מוגבלויות. הלומדה בערבית היא המשך ללומדה בעברית שהועברה כבר למלונות בנושא נגישות השירות. הזווית השלישית, 26.4.2015 ♦

עתירה: ספרים בערבית לספריות בנצרת עילית. בהמשך להגירה הגוברת של ערבים מנצרת לעיר היהודית הסמוכה, נצרת עילית, דורשים כעת התושבים הערבים שירותי ספריה בשפתם. ידידיה בן אור, ערוץ 7,  י' בניסן תשע"ה, 30/03/15 ♦

הבית היהודי: היצע התכנים בערבית באתרי המפלגות השונות ממחיש את יחסם לבוחר הערבי. "…כמה מפלגות הפעילו במהלך מערכת הבחירות אתרי אינטרנט בשפה הערבית? אם נוציא מהכלל את הרשימה-המשותפת, שמלכתחילה מכוונת לציבור דוברי הערבית בישראל, נוכל להסתפק באצבעות כף יד אחת. …בדומה להדרת הערבית מאתרי המפלגות העבריות, סופגת העברית יחס דומה באתר האינטרנט הרשמי של הרשימה-המשותפת….", שלומי דסקל, העין השביעית,   15.03.2015 ♦

ככל שהאפשרות של חלוקת ירושלים מתרחקת, כך גוברת הדרישה בעיר ללימוד שפתו של הצד השני. במערב העיר גוברת הדרישה ללימודי ערבית ובמזרחה ללימודי עברית, ועוד כיתות לימוד נפתחות. המניעים של התלמידים שונים, אבל הכיוון ברור – ירושלים צועדת צעד נוסף לעבר הדו־לאומיות, ניר חסון, הארץ, 22.02.2015  ♦

מודעה עירונית תורגמה לערבית עם טעויות מביכות. לא ייאמן: ברחבי יפו נתלו מודעות המזמינות את ההורים ליום פתוח לרישום לבית ספר, שהיו רוויות שגיאות כתיב ותחביר קשות. תושבים: זה מלמד על כך שבעירייה לא ממש סופרים אותנו. עשו צחוק מהשפה. מביך מאוד… זה ביזיון. הם מחקו לי את הזהות הערבית. העירייה: אנו מתנצלים. הלקחים יילמדו, מירב שלמה מלמד ,MYNET, 10.2.2015 ♦

דו לשוני ביפו: העירייה מזמינה בערבית. או אולי זה בפרסית? שפה היא תרבות. תרבות היא חיים אנושיים. כאשר עיריית תל אביב יפו מפרסמת הזמנה ליום פתוח במוסד חינוכי בתרגום לערבית קלוקלת, כה קלוקלת שהיא בלתי מובנת בעליל, היא לא באמת מזמינה ערבים. היא ממשיכה לשדר להם שהם צריכים לוותר על תרבותם ולהיכנע לתרבות העברית, זהייה קונדוס, העוקץ,  02.02.15 ♦

איך הפכה ישראל את הערבית לשפת האויב? כשערבים שומעים יהודים מדברים ערבית טובה הם מיד חושדים בהם שמקור השליטה בשפה הוא בשירותי הביטחון. זה לא תמיד היה ככה. ערבית הייתה, ויכולה להיות שוב, שפה של תרבות, אמנות וחיבור לאזור, יוני מנדל, שיחה מקומית. 2.2.2015 ♦

הערבית בישראל: שפת החיבור וההפרדה.השפה הערבית נשכחה והושכחה בחברה היהודית בישראל כשפה חיה ועצמאית, המדברת ונושמת ומרצה הרצאות וכותבת מאמרים. גם במרחב הערבי קשה אף לדמיין את המציאות האחרת, שבה יהודים התגאו בשפה הערבית, חלקו עם ערבים ידע ועניין בשפה, וראו בה חלק מזהותם ומהותם. רשמיו של מארגן הכנס "רוחות של שינוי", יוני מנדל, אפשר לחשוב, 1.2.2015 ♦

מי מימן את הכנס לחיזוק השפה הערבית? באוניברסיטת בן גוריון התקיים כנס אקדמי ראשון לחיזוק מעמד הערבית בישראל כמו גם חגי האיסלאם באקדמיה. איזה גוף מימן את האירוע? שמעון כהן,  ערוץ 7, ו' בשבט תשע"ה , 26/01/15 ♦

ממדים אידאולוגיים בשימוש של צעירים ערבים בישראל בשפה ההיברידית "ערביזי" * מוחמד יונס וארן ליביו, מסגרות מדיה, גיליון 15, חורף 2015 ♦

שילוט חדש בתחנות האוטובוס: לא בערבית. לעמותת סיכוי הגיעו תלונות: השלטים החדשים שנתלו בתחנות אוטובוס ברחבי הארץ, מציגים את המידע על הקווים בעברית בלבד, אפילו ביישובים ערביים. משרד התחבורה: "תרגום כל מאגר המידע לערבית יסתיים במחצית 2015 ולאחריו יוטמע בכל מערכות המידע, כולל שילוט קבוע ואלקטרוני", מירב קריסטל,YNET  18.01.15 ♦

מדברים באותה השפה. בזמן שיש מי שקוראים לבטל את מעמדה הרשמי של הערבית בישראל, יחסי הגומלין שלה עם העברית מעולם לא היו הדוקים יותר. לקראת כנס "לשון ראשון", ד"ר עבד אלרחמן מרעי מסביר. יעקב בראון, מעריב, 12.1.2015 ♦

יום עיון במכון ון ליר בירושלים לסיכום עבודתה של קבוצת המחקר "הערבית בישראל: שפה, ידע, כוח" –  ביום שישי 09/01/15, 09:30 עד 13:30. הדיון על השפה הערבית בישראל מעורר סוגיות כבדות משקל הנראות מכריעות מתמיד בימים אלו. השפה הערבית קשורה לתרבות הערבית ולערבים אזרחי ישראל, לזכויות קולקטיביות ולערכים פוליטיים וסימבוליים, וגם להיסטוריה של רבים מהיהודים. הערבית, המעוגנת כשפה רשמית בישראל, מהווה נקודת מוצא לדיוננו זה שבמרכזו השפעתה של שפה על חברה ושל חברה על שפה. בין השאר נעמוד על שאלות הנוגעות למעמדה הרשמי של השפה ולהשפעתה על יחסי יהודים–ערבים; על מקומה של השפה הערבית ביצירה התרבותית של הערבים בישראל ובזהות הערבית לנוכח הסכסוך; ועל החסמים העומדים בפני הערבית ועל נתיבים אפשריים לקידומה. ♦

נוכחוֹת נפקדוֹת. הקמפוס הישראלי ויחסו אל השפה והתרבות הערבית – תמונת מצב. حارضتان غائبتان, الحرم الجامعي اإلرسائييل وتعامله مع اللغة والثقافة ْ العربيتي ـ صورة الوضع. עריכה אקדמית: יעל מעין, תחקיר: ת'אאר אבו ראס, כתיבה: ת'אאר אבו ראס ויעל מעין, סיכוי, דיראסאת, מכון ון ליר, דצמבר 2014 ♦

אולי פונטים חדשים יובילו לשוויון בין יהודים לערבים. על רקע הצעת החוק שהוגשה לכנסת לא מכבר לבטל את מעמדה של הערבית כשפה רשמית בישראל, התערוכה "דבר המלך" שמציגה פונטים שמערבים בין הערבית לעברית, היא הדבר הנכון בזמן הנכון, אסתר זנדברג, הארץ, 31.12.2014  ♦

יותר צדיקים מהאפיפיור. סמדר שיר מגבבת טיעונים בעד הצעת החוק לביטול מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית, אייל אביב, העין השביעית, 03.12.2014 ♦

ערבי דבר ערבית.כחלק מהדה־לגיטימציה של האזרחים הערבים, המונים כחמישית מאוכלוסיית המדינה, בשנים האחרונות נהפכה השפה הערבית לשק חבטות חביב, המשמש לפיתוח שרירי הימין הישראלי. ההתעמרות בשפה הערבית איננה רק מצד הממסד הימני, אלא גם, לצערי, מצד הערבים עצמם, סלמאן מצאלחה, הארץ, 11.09.2014 ♦

העיר שלי. "ערביית בעברית", לובנה קאדרי, סטודנטית לרפואה וחברה בארגון שגרירי רוטשילד, מובילה בפקולטה לרפואה בירושלים מיזם ייחודי "ערבית בעברית", במסגרתו סטודנטים ערבים מלמדים סטודנטים יהודים ערבית מדוברת, תמי מאור, LOCAL 8.9.14 ♦

מדינה אחת — שתי שפות. "… לא רק כדי להקל על חייהם של האזרחים, שאינם שולטים בשפת הרוב, אלא — וזה לא פחות חשוב — כדי לאפשר לבני המיעוט להרגיש שהם אינם זרים במדינה…", משה ארנס, הארץ, 10.09.2014 ♦

אימת השפה הערבית, "… רק מדינה שאינה בטוחה בזהותה בונה חומות הגנה תרבותיות ולשוניות. רק עם מפוחד יראה בשפת המיעוט איום. רק ממשל גזעני ייאחז בשפה כתירוץ להדרת כחמישית מאוכלוסיית המדינה…." צבי בראל, הארץ, 03.09.2014 ♦

למה מתנפלים על "חוק השפה"?"..החוק המבקש להכריז על העברית כשפת המדינה לא נועד, חס וחלילה, לפגוע בשפה הערבית. אני עצמי מלמדת ערבית, וחלק חשוב במורשת היהודית ובתרבות העברית שאוב ממנה. הצעת החוק מבקשת לקדם שפה משותפת, שיש בה כדי לטפח הבנה הדדית בחברה הישראלית ולקדם לכידות חברתית. טיפוח העברית אינו צריך לבוא על חשבון הערבית, או על חשבון שפות אחרות. למען הסר ספק אדגיש, כי הגיעה העת שתלמידינו כולם ילמדו גם את השפה הערבית ואת תרבותה ויעמיקו את ידיעותיהם בתחומים חשובים אלה, דבר שאינו נעשה כיום…", נטלי אקון, הארץ, 03.09.2014 ♦

ריבלין נגד ביטול הערבית כשפה רשמית."דווקא בימים אלה למדנו על ניסיון מתריס נוסף לבטל את מעמדה המיוחד של השפה הערבית בישראל, ולקבוע את העברית כשפה הרשמית היחידה"., עדו בן פורת,, ערוץ 7,  פרסום ראשון: ז' באלול תשע"ד, 02/09/14 ♦

דו-קיום – לא בשפת הכוח. מציעי החקיקה המבקשת לבטל את מעמד הערבית כשפה רשמית בישראל מבטאים את האסטרטגיה הכוחנית שבה נוקטים חלקים מהקואליציה הזו, אמנון בארי סוליציאנו ות'אבת אבו ראס  ,   YNET 02.09.14  ♦

הצעת חוק: לבטל את מעמדה של הערבית כשפה רשמית בישראל. ההצעה מבקשת להפוך את העברית לשפה הרשמית היחידה. יוזם ההצעה, ח"כ שמעון אוחיון מישראל ביתנו, יזם גם את החוק שאוסר על הכינוי "נאצי", יהונתן ליס, הארץ, 26.08.2014 ♦

פירון, אתה עדיין רוצה לבטל את לימודי הערבית?בין אם מדובר ברצון לדו-קיום או ב'דע את האויב', החיוניות של ידיעת ערבית ליהודים בישראל היא קריטית. חבל שמשרד החינוך מעודד זלזול, נירית צוק, NRG,  | 24/7/2014 ♦

מורה לערבית זומנה לשימוע במשרד החינוך בשל מאמר שפרסמה ב"הארץ". איריס מימון הזהירה מפני הרפורמה בבגרויות ומ"הכחדת לימודי הערבית". בזימון שקיבלה צוין כי הפרה את הוראות התקשי"ר בכך שפרסמה ביקורת פוגעת, ירדן סקופ, הארץ, 06.07.2014 ♦

סבאח אל חיר: לימודי הערבית כמקצוע חובה?ועדת השרים לחקיקה תדון בהצעת חוק המבקשת לקבוע לימודי חובה של השפה הערבית בתיכונים בניגוד להחלטת שר החינוך שי פירון שהורה לבטל את חובת הלימוד. "כל בוגר מערכת החינוך בישראל צריך לדעת ערבית", מורן אזולאי, YNET, 29.06.14 ♦

ילען דין באבור אילי ג'בהום. "…היכרות עם השפה הערבית היא ביטוי לקשר שלנו עם השורשים של יהודי ארצות ערב וגם הזדמנות לשכנות טובה. למרבה הצער, במקום לחזק את לימוד הערבית…", איריס מימון, הארץ, 17.06.2014 ♦

קול קורא להצלת לימוד השפה הערבית – עצומה ♦

ערברית: השפה שערביי ישראל מדברים בה. תכירו: ערברית. שפה חדשה שהפכה לשגורה בפי ערביי ישראל ומשלבת בתוכה אלמנטים ותחביר מהשפה העברית. קבלו את: כרטיסומאת (כרטיסים) מחסומאת (מחסומים) ופקקאילטריק (הדרך פקוקה). חוקר התופעה הלשונית, ד"ר עבד אלרחמן מרעי ממכללת בית ברל, מסביר מדוע אימוץ השפה העברית הפך לכרטיס כניסה לעולם עבור ערביי ישראל, ותוהה למה התהליך אינו קורה גם בכיוון ההפוך, ג'ני אלעזרי, MYNET, 20.5.14 ♦

מי לא יכול לסבול ערבית על המדרכה? ואיך האפיפיור מנקה את ירושלים?הבלוג של ניר חסון, הארץ, 19.5.2014 ♦

ועדת החינוך: להרחיב את הוראת השפה והתרבות הערבית לתלמידי בתי הספר היסודיים לכל הארץ. 13 במאי 2014, י"ג באייר תשע"ד ♦

שטבון נגד קרן אברהם. סערה בוועדת החינוך בדיון על הוראת השפה הערבית, ח"כ יוני שטבון: להפסיק את שיתוף הפעולה עם קרן אברהם שמעודדת לימוד הנכבה. חזקי עזרא, ערוץ 7, י"ג באייר תשע"ד13/5/14 ♦

ואללה בסדר: מה קורה כשמערבבים בין עברית לערבית. מחקרו של עבד אלרחמן מרעי בוחן את השפה החדשה שמתהווה כאן ועכשיו, "הערבית הישראלית", ואת השפעותיה מרחיקות הלכת על הפוליטיקה והחינוך, יאיר אשכנזי, הארץ, 09.05.2014 ♦

שלוש השפות שיעמדו לרשות האזרח הערבי בישראל. הקהילה הערבית בישראל היא דו-לשונית, ערבית-עברית. כתוצאה מכך נוצרת שפה מעורבת חיה ושימושית, שהיא כמעט ישות שלישית בפני עצמה, מרזוק אלחלבי, הארץ, 08.05.2014 ♦

התקשורת בשפה הערבית. כתב עת. במת ון ליר: מגזין אלקטרוני ליחסי יהודים ופלסטינים בישראל/גיליון שלישי, אפריל 2014 ♦

ללמוד ערבית ברצינות."…מן הראוי שמדינת ישראל תראה בערבית שפה רשמית לא רק על הנייר ותגבה את ההצהרה על כך בצעדים מעשיים….", מאמר מערכת הארץ, 17.04.2014 ♦

שפה שסועה || למה אין סיכוי שהילדים שלכם ילמדו ערבית. זו שפה רשמית בארץ, אך בחינוך העברי אין לערבית ביקוש רב. הלימוד מתמקד בצרכי מערכת הביטחון והמשלב הספרותי דוחק הצדה את המדובר, ירדן סקופ, הארץ, 16.04.2014 ♦

לימודי הערבית בישראל: אל תדע את האויב. מי שרואה ב"זועבי'ז" אויב, חייב ממילא לדחוק את שפתם ואת תרבותם אל מחוץ ספרי הלימוד של יהודים, צבי בראל, הארץ, 16.04.2014 ♦

איך לומדים שפה דרך כוכב נולד?קשה לכם ללמוד שפה שנייה או שלישית? במרכז שלם מנסים ללמד ערבית בשיטה ייחודית: על ידי צפייה בתכניות ריאליטי מהעולם הערבי, האזנה למואזין במסגדים וגם בקריאה בכתבי הקודש האיסלאמיים. במרכז אומרים: "אנחנו רוצים שהם ילמדו לדבר ולכתוב בערבית באופן טבעי, ולא בצורה מאולצת", חדשות 2 | חדשות 2 | פורסם 07/04/14 ♦

"המנהל אמר לי 'אנחנו חיים בישראל, למה לדבר בערבית, מה אתה ערבי?'א' ערך קניות בסניף רמי לוי בני ברק בחמישי האחרון, וכשוחח עם העובדים בערבית, הם השיבו לו שוב ושוב בעברית: "מנהלת המחלקה אמרה לי 'זו הוראה של הרשת'" ■ רמי לוי מכחיש: "אין שום הוראה כזו. מי שלא יודע עברית, שידבר ערבית – אהלן וסהלן", הילה ויסברג, דה מארקר, 30.03.2014 ♦

מעמד העברית והערבית בישראל, פרופ' אלכסנדר יעקובסון, מציל"ה, מרץ 2014 ♦

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות. מאת ד"ר מחמוד כיאל, העברית, כרך סא חוברת ד (תשע"ג), עמ' 175–192, האקדמיה ללשון עברית (מרץ 2014) ♦

עברי, דבר ערבית. איך זה שאנחנו, אפילו אלה שמאמינים בדו־קיום, לא טורחים ללמוד את שפתם של שכנינו הערבים? נרי ליבנה, הארץ, 01.03.2014 ♦

מאות מורים חתמו על עצומה נגד ביטול לימוד ערבית. המחאה מגיעה גם לביה"ס: מאות מורים חתמו על עצומה נגד ביטול חובת לימודי הערבית בכיתה י'. "איך ייתכן ששכנינו לומדים את עברית מכיתה ג', ואנחנו נוהגים בזלזול מוחלט כלפי השפה של אלה שאיתם אנו רוצים שלום". גלי צה"ל, 24.2.14 ♦

ביטול הערבית – הפוך, גוטה. ביטול חובת לימודי הערבית בכיתה י' יוצר מדרון חלקלק במעמד השפה כמקצוע חובה. במקום לקצץ בשנות הלימוד, יש לחזק את המקצוע. דדי קומם,   , YNET 27.02.14 ♦

עוברים ללמידה משמעותית של ערבית. אם ברצונו של שר החינוך לעבור ללמידה משמעותית גם בערבית, עליו להרחיב, ולא לצמצם, את לימוד השפה במערכת החינוך. זאת יש לעשות באמצעות הקדמת שיעורי הערבית לגילאי בית הספר היסודי והוראת השפה המדוברת לצד השפה הכתובה, אלון פרגמן, אפשר לחשוב/מולד, 24.02.2014

קבלו את "פיהרסט" הספרייה המקוונת הראשונה בערבית. לראשונה בישראל הועלו לרשת אלפי כותרים בשפה הערבית לנוחות התלמידים והחוקרים. ספריית פיהרסט פותחה במטח ומטרתה להעמיד לרשות תלמידים, מורים, סטודנטים ושוחרי דעת את מיטב מקורות המידע שפורסמו בשפה הערבית. אסף גולן, מעריב,  | 23/2/2014 ♦

גם לספרות בערבית מגיע פרס. "… במדינת ישראל נכתבת ספרות ענפה וחשובה גם בשפה הערבית… על פי רוב ספרות זו אינה מגיעה לידיעת הציבור שאינו קורא ערבית, למרות שזו שפה רשמית בישראל, שפתם של 20% מאזרחיה הערבים של המדינה ושל יהודים רבים…", חסיה חומסקי פורת ועאזר דקואר, הארץ, 16.02.2014 ♦

פירון: ערבית כמקצוע בחירה תביא לגידול במספר הניגשים לבגרות. שר החינוך ציין שחלק גדול מהתיכונים לא יישם את הדרישה ללמד ערבית כמקצוע חובה. ארגון המלמד ערבית: הנימוק תמוה ומשדר מסר קשה לערבים, ירדן סקופ, הארץ, 13.02.2014 ♦

פירון צריך להבין שלימוד ערבית זה אינטרס לאומי. עלינו להבין ערבית לא רק כדי להכיר את המתרחש בירדן ובמצרים או להבין את שידורי אל-ג'זירה, אלא כדי להבין את המרחב בו אנו חיים, אלי אבידר, מעריב,   | 12/2/2014 ♦

למה הם לא רוצים שתדעו ערבית? שואל גונן גינת, "…מפלגתו של שר החינוך נמנית עם מה שמכנים מסיבות לא ברורות, "מחנה השלום". ידיעת השפה הערבית היא האויב הגדול ביותר של המחנה הזה. יותר דוברי ערבית – זה פחות תומכים…", ישראל היום, 10.2.14 ♦

סערה בכוס שי: כרוניקה של החלשה בלימודי הערבית בישראל. "… הוטנטוטית על הירח אכן נראית כמו דרך נאותה להמשיך ולתאר את מצבם של לימודי הערבית בישראל. שפה שכבר מזמן נשכח עד כמה קרובה היא לעברית, שהורחקה מהערבים, ושהתקרבה למודיעין. שפה שכבר שכחנו שהיא שפת הפלסטינים אזרחי ישראל, שהיא שפה רשמית בארץ, שהיא שפת האזור, שהיא שפה שפעם – לפני משרדי החינוך בישראל – יכולה היתה לקרב בין יהודים לערבים, לשמש כמכנה משותף ביניה…", יונתן מנדל, הארץ, 6.2.2014 ♦

הישג מרשים לתיכון אוסטרובסקי. עומר שחר, תלמיד תיכון "אוסטרובסקי" ברעננה, זכה במקום הראשון בחידון הארצי בערבית לשנת 2014, רעננה 4.2.2014 ♦

אז שלא ילמדו ערבית. קשה להזדעזע מצמצום לימודי הערבית. הרמה ירודה והבזבוז חוגג, מירי ישמעאל-ששון  YNET , 31.01.14 ♦

ריבלין: לימודי ערבית – הבסיס לכל הסדר. יו"ר הכנסת לשעבר הטרף לעצומה נגד צמצום לימודי הערבית. "התנכרות לשפה הערבית מבטאת ניכור שלנו לסביבה שבה אנו חיים"., חזקי עזרא, ל' בשבט תשע"ד, 31/01/14 09 ערוץ 7 ♦

חומות של בורות מפרידות בין יהודים לערבים. כ-1.6 מליון אזרחים ערבים חיים בישראל, כרבע מיליארד מסביב, אבל היהודי הסביר מבין אותם בערך כמו שהוא מבין את הסינים. אביב לביא, מעריב, 28/1/2014 ♦

גשר לשלום וכלי מלחמה. פירון, דבר עֲרָבִית, במסגרת גל של "הנחות" לתלמידים כדי למצוא חן בעיניהם, מבקש שר החינוך לצמצם את לימודי השפה הערבית, המצומצמים גם כך. למה זה יפגע בישראל? ד"ר ירון פרידמן  YNET   26.01.14 ♦

צמצום הוראת הערבית יפגע קשות בחינוך לחיים משותפים, יוזמות קרן אברהם, 23.1.2014 ♦

שר החינוך שי פירון מצמצם את לימודי הערבית. עוד רפורמה במשרד החינוך: לימודי החובה בערבית יצומצמו מארבע שנים לשלוש שנים בלבד, ויועברו רק בכיתות ז'-ט'. "הקטנת מספר הלומדים יפגע אנושות בקשר בין האנשים העמים והתרבויות" כתבו חברי ועדת מקצוע הערבית שהתריעו מפני פגיעה קשה במעמד השפה, יערה ברק, גל"צ, 23.1.2014 ♦

כנסיית השכל: ערבית כבר לא השפה של האויב. חברי "כנסיית השכל" הגיעו לאולפן של קוטנר עם שירי אלבומם האחרון ושוחחו על ההשפעות הערביות במוזיקה הישראלית בכלל, ובזו שלהם בפרט: "יש לנו שיר במרוקאית שהקהל מת עליו. זה מזמן טבעי באוזן". צפו בראיון ובביצוע המיוחד ל"מעל הים", ynet  06.01.14  ♦

ערבים מדברים עברית.השליטה בעברית בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל הולכת וגוברת. לאט אבל בטוח נוצרת שפה חדשה, מעורבת, שבה העברית היא מרכיב משמעותי,  עבד אל רחמן מרעי, אלכסון, 30.12.13  ♦

סלאם כיתה ה' || התוכנית שמקרבת את הערבית ומרחיקה את השנאה. בעוד בני הנוער הולכים ומקצינים בדעותיהם כלפי הציבור הערבי, תוכנית לימודים ליסודי בולמת את התהליך, אבל משרד החינוך לא ממהר להפוך אותה למחייבת, אור קשתי, הארץ, 21.12.2013 ♦

השפה כגשר תרבותי – "יא סלאם": מודל חינוך לחיים משותפים, דדי קומם, יוזמות קרן אברהם, נובמבר 2013 ♦

"אלכל כלול": חדירת העברית לשפה הערבית. קוראים לה ערברבית, אלערברייה או פשוט: ערבית ישראלית. זוהי השפה הערבית מהולה בעברית שחדרה לכל תחומי החיים במגזר. רוביק רוזנטל, מעריב, | 10/11/2013 ♦

ביום 9.10.13 נתן ביהמ"ש העליון פס"ד עקרוני על מעמדה של השפה הערבית, וקבע שהיתה חובה לפרסם טיוטה של תקנות המים (היטל הפקה) להערות הציבור גם בערבית וגם במדיום שקוראיו קוראי ערבית. בין היתר נדונה בפסה"ד ההלכה שנקבעה בבג"ץ עדאלה והאגודה לזכויות האזרח לגבי שילוט בערבית בערים המעורבות. יחד עם זאת ובהתאם לדוקטרינת הבטלות היחסית לא בוטלו התקנות. הגיע באמצעות הדן-נט, דן יקיר, האגודה לזכויות האזרח בישראל ♦

"ווייז" – עכשיו בגרסה הערבית. עד כה שירותיה של אפליקציית הניווט הישראלית היו חסומים בפני מיליוני ערבים ברחבי העולם – עד היום. חברת ההיי טק מרעננה העלתה גרסה חדשה למשתמשים בשפה הערבית. ומי תרמה את קולה? אלון שני | חדשות 2 | פורסם 24/10/13 23:20 ♦

השפה הערבית בישראל: בין קונפליקט לאומי למציאות פוליטית, במת ון ליר: מגזין אלקטרוני ליחסי יהודים ופלסטינים בישראל/גיליון שני. אסופת מאמרים בעריכת ד"ר שרה אוסצקי לזר, אוקטובר 2013 ♦

לימוד ערבית בבתי הספר – בזבוז של 100 מיליון שקל בשנה. כל מי שניהל אי־פעם חטיבת ביניים מכיר את הלחצים הקבועים של תלמידים והורים לקבל "פטור" מלימודי ערבית. מאת: אברהם פרנק, דה מארקר, 24.09.2013 ♦

חדש בהדסה: עובדי המינהל והמשק ילמדו ערבית. העובדים יעברו קורס על מנת לתקשר בצורה טובה יותר עם החולים ומשפחותיהם דוברי הערבית. ו"ר מועצת העובדים: "רוצים לתת שירות טוב לכל האוכלוסייה". מעריב 17.9.2013 ♦

עליונות עברית. על שילוט פוליטי. לא בכדי השם בעברית נמצא מעל לשם בערבית בשלט הכניסה לטורעאן. זה ביטוי לעליונות העברית ולנחיתות הערבית. עאמר דהאמשה,  09.08.13 ynet ♦

"אין לפנות לסטודנטים בכל שפה שאינה עברית – לא בזמן שיעור ולא בזמן בחינה, גם לא בבדיחות הדעת". אור קשתי, הארץ, 24.7.2013 ♦

33% מהציבור: מפריע לנו לשמוע את השפה הערבית בטלוויזיה. כך עולה מסקר על התוכנית "עבודה ערבית" של קשת שהוצג במכון לדמוקרטיה. לי-אור אוורבוך, גלובס, 22.7.2013 ♦

מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך אסרה על מורים ערבים להתכתב בערבית. בתגובה למכתב בערבית, שבו סיפר רכז השפה על הקמת אתר אינטרנט ש"יגשר עם אחינו היהודים", הורתה ד"ר אורנה שמחון לכתוב בעברית בלבד. ירדן סקופ, הארץ, 20.6.2013 ♦  מכתב האגודה לזכויות האזרח למנ"כלית משרד החינוך ♦

חוזרי מנכ"ל משרד החינוך לא מתורגמים לערבית. ועדי הורים ערבים התלוננו שגם אתר המשרד נגיש רק לדוברי עברית: "כיצד יוכלו הורים ערביים לוודא שביה"ס של ילדם לא גובה תשלומים מופרזים"?, ירדן סקופ, הארץ, 20.6.2013 ♦

לראשונה בגל"צ: פרסומת בערבית, דניאל סיריוטי, ישראל היום, 13.6.2013 ♦

"המיית היונה". במהלך שנת 2011 צולם בבית ספר "לפיד" סרט שנכתב ובויים ע"י גנית אילוז. הסרט מתעד את הוראת הערבית במסגרת התכנית "בא נדבר" ובו מתוארת מערכת היחסים בין המורה הדיל לצוות המורים התלמידים וההורים. ♦

אתר הכנסת בערבית – השוויוני ביותר בין אתרי הממשל, 28 במאי 2013, אתר הכנסת ♦

לשדרג את הוראת הערבית במערכת החינוך, ברוריה הורביץ, אפשר לחשוב, 9.5.2013 ♦

לבטל את חובת הוראת הערבית במערכת החינוך, "…אם אנשי משרד החינוך מוטרדים מניתוקו של התלמיד הישראלי-יהודי מסביבתו הערבית והמוסלמית, יתכבדו נא להעניק חשיבות לא רק לערבית אלא גם לערבים. מעמדה של ה"ערבית כשפה רשמית שניה" בישראל אינו יכול להיות מנותק מיחסו של התלמיד היהודי לערבי..", אסף דוד, אפשר לחשוב, 7.5.2013 ♦

הממשלה: קנס לחברות תרופות שלא יסמנו האריזות ברוסית וערבית. למרות שתי דחיות, לא הצליחו החברות לעמוד בלוח הזמנים ולסמן את התרופות; הן ייקנסו ב-60-30 אלף שקל לכל תרופה. רוני לינדר-גנץ, דה מארקר, 21.4.2013 ♦

השפה הערבית נעדרת מאתרי ממשלה. ממחקר של יוזמות קרן אברהם, עולה כי אתר הכנסת הוא השוויוני יותר, ואילו 11 אתרי רשויות וממשל נוספים מתעלמים מהערבית לגמרי. מעריב, 21.4.2013. והידיעה בכלכליסט ובאתר בוקרא, בערבית ♦

בג"ץ 2775/11 אלעארג' הוא במוקד מבזק הארות הפסיקה החדש של "'המשפט' ברשת: זכויות אדם". השאלה המשפטית שלגביה התבקשה הכרעה הייתה האם החובה להבטיח הליך הוגן מחייבת תרגום לערבית של מסמכים הנוגעים להליכים הפליליים (כגון חומרי חקירה, כתבי אישום, פרוטוקולי דיון והחלטות בית המשפט). לאחר דיון מוקדם בעתירה הוחלט על ידי המדינה לקבוע את חובת תרגום כתבי האישום בתיקון לצו בדבר הוראות ביטחון. לנוכח התיקון החליט בג"ץ  כי העתירה מיצתה את עצמה עם קביעת חובת תרגום כתבי האישום. הקתדרה לזכויות אדם ע" אמיל זולא: מבזק הארות פסיקה 6 | נופל על לשון. המבזק כולל 2 הארות פסיקה שנכתבו ע"י עו"ד סמדר בן נתן ועו"ד נטע פטריק . לקישור לחץ/י כאן ♦

מורים ערבים: לא ניתן ללמד את החומר באזרחות. במגזר הערבי טוענים שהחומר תורגם בחופזה וברשלנות ולא ניתן ללמדו. משרד החינוך הכיר במחדל של אי תרגום חומרי לימוד ומבטיח "להתחשב". טלילה נשר, הארץ, 7.4.2013 ♦

שפה שאינה זרה. כילדה שגיתי כשבחרתי ללמוד צרפתית ולא ערבית. אם שר החינוך פירון יחייב ללמוד ערבית ביסודי, העוול כלפי תלמידי המדינה יתוקן. טל לאור, מעריב, 3.4.2013 ♦

השתלמות ייחודית למורים ערבים בבתי ספר עבריים. כ 60 מורים ומורות ערביים המלמדים ערבית בבתי"ס עבריים בתכנית "יא סלאם" בהשתלמות ייחודית בעכו. פעילויות ההשתלמות היא חלק ממערך ההכשרה וההדרכה של התכנית בשיתוף של הפיקוח על הוראת ערבית במשרד החינוך וקרן אברהם.TAFI-TV, 23/3/2013 ♦

בינתיים, האדמה מדברת אנגלית. כותב עודה בשאראת על הצעת "חוקהלאום:"… בינתיים, בנוסף לערבית, אני נהנה לקרוא ולכתוב עברית, שפה יפה ופועמת. מסכנים קורבנות הפוליטיקה החדשה, שנגזר עליהם להמשיך לחיות בגלות, מנותקים מהסביבה".  הארץ, 24.3.2013 ♦

פנייה לפסטיבל הצגות הילדים בחיפה: פרסמו גם בערבית. העמותות שותפות-שראקה וסיכוי פתחו עצומת רשת הקוראת לפסטיבל הנודע להשתמש גם בערבית בשלטי החוצות ובאתר הרשמי שלו. בפסטיבל טוענים כי הופיעו פרסומים בתקשורת הערבית. מערכת וואלה-חדשות, 17.3.2013 ♦

לא יודעת ערבית אבל יודעת. ובכל זאת לא יודעת, צופה בסרט ערבי כל שישי בילדות. כמעט שלושים שנה יעברו עד שאגלה שסבתא שלי ופריד אל אטרש היו חברים. אין לי מושג, זה עובר מתחת לרדאר. ובכל זאת הן שם, המלים. תמר קלפנסקי, העוקץ, 15.2.2013 ♦

המורים הערבים נאלצו ללמד בעברית. משרד החינוך לא תרגם תוכנית לימוד באזרחות. לימודי האזרחות זהים במגזר היהודי והערבי בבתי הספר הממלכתיים. למרות שלא תורגמה, משרד החינוך דורש מהתלמידים להיבחן עליה. טלילה נשר, הארץ, 7.2.2013 ♦

ביהמ"ש המחוזי דחה עתירה לתרגום לערבית של תוכנית להקמת גן לאומי בירושלים (עת"מ 34577-01-12). ביהמ"ש המחוזי בירושלים דחה עתירה לחיוב הועדה המחוזית לתכנון ובנייה לתרגם לשפה הערבית את כל מסמכי התוכנית להקמת גן לאומי באזור הר הצופים. העותרים, מרכז ירושלים לזכויות אדם ומספר תושבים, טענו שחובת התרגום נובעת מתוך מעמד השפה הערבית כשפה רשמית, מתוך זכותם לשפתם ולהבטחת השוויון, ומתוך כך שתרגום התוכנית יאפשר להם לממש ביעילות את זכותם להתנגד לה. השופטת בן אור קבעה שהמשיבה עמדה בחובת הפרסום והתרגום לערבית הקבועה בחוק התכנון והבנייה. צוין שהמדובר בהסדר מאוחר וספציפי, ומשכך, שהוראותיו גוברות על הוראות סימן 82 לדבר המלך במועצה ופקודת הפרשנות. הובהר שעצם הקניית המעמד הרשמי לשפה כלשהי אינה גוררת, בהכרח, תובנה ברורה ומיידית בדבר ההשלכות הנובעות מכך. עוד צוין שבמקרה דנן, עיקרה של התוכנית ומהותה הובאו לידיעת העותרים, ובשפתם. לאור כל האמור, העתירה נדחתה. (ניתן 23.12.12) להורדת המסמך לחץ/י כאן ♦

אף מילה בערבית באתרי העבודה, הליכוד וש"ס. בניגוד לליכוד והעבודה, דווקא המפלגה שאין לה מועמד ערבי, "יש עתיד", בחרה להציב באתרה חלון בערבית שמציג את מצעה ורעיונותיה. ג'קי חורי, הארץ, 18.1.2013 ♦

שפתנו הערבית: חזון ואתגרים, פרופ' מוחמד אמארה, דיראסאת, 2013 ♦

ערביי ישראל – צאו והצביעו. מאמר מערכת הארץ [התפרסם בעתון המודפס בעברית ובערבית, זו לצד זו]: "…. הבחירות לפרלמנט הן ליבתו של המאבק האזרחי,…. לכן אין אלטרנטיבה טובה יותר לציבור הערבי ממאבק אזרחי, הדורש אורך רוח… על האזרחים הערבים לצאת ולהצביע, למען שלום, שוויון ודמוקרטיה..", 15.01.2013 ♦

מי הוסיף כיתוב בערבית לתחנות אוטובוס ביפו? מיזם חדש: פעילים למען דו-קיום ביפו מסתובבים ברחבי העיר ומוסיפים בתחנות האוטובוס תרגום לערבית: "חלק מהערבים החיים בעיר לא קוראים עברית ומתקשים להתמצא", סיוון שדמון, זמן תלאביב-מעריב, 2.1.2013 ♦

לדבר עברית כערבית. ערבי בישראל מוצא עצמו ניצב בפני השניוּת הלשונית. זוהי שניות המתחילה מהכורח, או מהצורך לרכוש בקיאות בשפת התרבות השלטת. צורך היוצר מערכות של כפיפות לשפה השלטת. יחסים שאינם יחסי אהבה כי אם יחסים כפויים הנובעים מן הדומיננטיות של העברית, ומן המונופול שלה על האלימות. מרזוק אלחלבי, העוקץ, 12.12.12 ♦

החינוך הדתי נלחם על השפה הערבית. תוכנית חדשה תעודד את התלמידים הדתיים ללמוד את השפה ותתמרץ מורים. מורה לערבית: "חשוב להכיר את השכנים". עמרי מניב, מעריב, 6.12.2012  ♦

בתוכנית הלימודים: חבר ארגון טרור. משרד החינוך הקפיא תוכנית ללימודי תרבות ערבית – בגלל סיפור מאת דובר "החזית העממית" בשנות ה-70….יצירה בשם "העששית הקטנה" מאת ע'אסן כנפאני, שהיה דובר החזית העממית ונהרג ב 1972 בפיצוץ מכוניתו בביירות..מנכ"ל קרן אברהם מסר כי הקרן לא היתה ערה לפעילותו של כנאפני בחזית העממית, וכי בתוכנית עצמה אין כל עיסוק בכותב…כמו כן הוא מסר כי הסיפור אושר על ידי משרד החינוך מאז 2009", תמר טרבלסי-חדד, ידיעות אחרונות, 5.12.2012 (במהדרות הדפוס בלבד). ♦

פיקוד אנא עארף. מה קורה כאשר אזרח מחפש מידע בשפה הרשמית השנייה בישראל באתר פיקוד העורף? מה קורה כאשר פיקוד העורף מקבל שיחה בערבית ונידרש לספק מידע בנושא התגוננות? כתבה של הטלויזיה החברתית, 21.11.2012 ♦

עברית אחרי ערבית. בכנסים אקדמיים רבים מופיעה שפה אחרת לפני העברית, אבל כמעט תמיד זו אנגלית. בכנס "שפה בעין הסערה" (במכון ון ליר) היתה זו ערבית. על ערעור יחסי כוח ואובדן פריבילגיות הכרוכים בוויתור על שליטה, וגם ניסיון לענות על השאלה: למה אנשי המחלקות למזרח תיכון הדירו רגליהם? יונתן מנדל, העוקץ, 19.11.12 ♦

בעלי דין דוברי ערבית נדרשים לממן מכספם מתורגמן. מדובר בנוהל של הנהלת בתי המשפט שבעבר נעתר נגדו בבג"ץ והשימוש בו הופסק. שורת החלטות מהעת האחרונה החיו הנוהל, למרות שנטען שהוא מפלה. רויטל חובל, הארץ, 19.11.2012 ♦

מוזיאונים לא יחויבו לכלול מידע בערבית בתערוכות מתחלפות. על פי טיוטת התקנות החדשות בעניין, אם לא יעמדו בדרישות בתערוכות קבע יישלל מהם מימון מהמדינה. חיים לוינסון, הארץ, 13.11.2012 ♦

האתגר: מרחב משותף לעברית ולערבית. "…ב-8 וה-9 בנובמבר התקיים במכון ון ליר בירושלים, בשיתוף עם מרכז דראסאת, כנס שככל הידוע לי הוא הראשון מסוגו במוסד אקדמי ישראלי: כנס שהוקדש למעמדה של השפה הערבית בישראל… מכון ון ליר ומרכז דראסאת הציבו בפנינו אתגר…", ליאת קוזמא, אפשר לחשוב, 12.11.2012 ♦

נער ישראלי פרסם אנתולוגיה לספרות ערבית. "מישהו צריך לעשות זאת, ואם אף אחד לא מתכוון להרים את הכפפה באופן רציני, אני אעשה זאת", מסביר אור-אל ביילנסון הוא נער ישראל בן שש עשרה שחוקר את השפה הערבית ואת ספרותה והוא מוסיף: "לספרות הערבית יש גוון ייחודי שלה, אך באותה העת גם משתלבת בקונספט האוניברסלי של הספרות, וזה דבר שיכול מאוד למשוך את העין הישראלית". שושנה ויג, מחלקה ראשונה, ספטמבר 2012 ♦

מאות אקדמאים יגויסו ללימוד השפה הערבית. לאור הדעיכה המתמשכת של המקצוע, תיכנס השנה תוכנית להגדלת מספר בוגרי התיכון הדוברים את השפה. "אנחנו במזרח התיכון, לא בשווייץ". מעריב, 27.9.2012 ♦

בזכותן של זכויות שפה, מיטל פינטו, משפט ואדם – משפט ועסקים יד, תשע"ב, ספטמבר 2012 ♦

מדוע דחתה הרכבת פנייה להוסיף כריזה בערבית? הרכבת: הוספת כריזה בשפה נוספת תהפוך את הנסיעה לקולנית ורועשת, ובכך תטריד את הנוסעים והנוסעות בה ותפגע בחוויית הנסיעה, גלובס, 10.9.2012 ♦

ערבית ברכבת. קמפיין ציבורי של שותפות שאראקה: לצפייה בסרטון בנושא- אני בדרך انا عالطريق "..שבמספר ימים קצר זכה כבר ללמעלה מ-4000 צפיות ולסיקור באמצעי התקשורת ונראה שאמירתו צוברת תאוצה. כאלף אישה ואיש הצטרפו לעמוד הקמפיין שלנו בימים האחרונים והיד עוד נטויה. אז מה אנחנו רוצות/ים לבקש מכם? פשוט. הצטרפו אלינו, שתפו חברות וחברים בקליפ שהכנו, הרשמו גם אתם לעמוד הפייסבוק של הקמפיין, וכמובן, עקבו איתנו על שלביו השונים של המאמץ המשותף, שיכלול פעולות נוספות…" ♦

ערבית באוניברסיטת חיפה. "באוניברסיטת חיפה לומדים כמעט 4,000 סטודנטים ערבים, אבל אתר האוניברסיטה לא מתורגם לערבית. אפשר למצוא אותו באנגלית, וחלקים ממנו אף מתורגמים להולנדית, צרפתית, רוסית וספרדית. אבל ערבית – אף מילה.  חושבים שזה מוזר ולא הוגן? גם אנחנו", מה יהיה? גלי צה"ל, 3.9.2012 ♦

خطأ، أخطأنا، مخطئين [טעות, טעינו, טועים]. כותב עו"ד יעקוב איברהים: "טעויות מביכות בשלטים, בטפסים ואינספור שגיאות בספרי לימוד בערבית. המצב הזה מייצר חוסר אמון. מתי הממשלה תלמד ותפעל להטמעה של ערבית תקנית?" YNET 3.9.2012 ♦

האחיות בבית החולים "פוריה" מיילדות עכשיו גם בערבית. במשך שלושה חודשים, נשארו אנשי צוות בבית החולים שעות לאחר תום יום העבודה כדי ללמוד לתקשר עם האוכלוסיה הערבית שבאה למקום. הארץ,28.8.2012 ♦

מועצת תל אביב קבעה: בלי ערבית בסמל העיר. חבר המועצה אחמד משהראוי ביקש להוסיף לסמל העברית הראשונה כיתוב בשפה הערבית. המועצה דחתה את הבקשה. חולדאי: "יש בעיר רוב יהודי, 90% מול 4% ערבים. זו התנגחות פוליטית". משהראוי: "מתעלמים מהאוכלוסייה הערבית" . YNET 6.8.2012 ♦

ערבית? אתה לא מדבר אלי, מאת הרב גלעד קריב, השפה הנפקדת. ידיעות אחרונות, 2.8.2012 ♦

השפה הערבית במערכת החינוך: "השפה הערבית היא שפה רשמית במדינת ישראל ומהווה חלק מתוכנית הליבה ואחת ממטרות החינוך כפי שהוגדרו בחוק הממלכתי . השפה הוכרזה כמקצוע חובה בבתי הספר העבריים הממלכתיים והממלכתיים הדתיים בכיתות ז'-י' (חוזר מנכ"ל תשס"ז 9.7-12). כמו כן הוכרזה השפה הערבית כמקצוע ראוי לעידוד מיוחד בכיתות י"א – י"ב.". מתוך אתר הפיקוח על הוראת הערבית, משרד החינוך (יולי 2012) ♦

ביטאון המורים לערבית ולאסלאם, משרד החינוך ♦

הוראת הערבית מניין ולאן? דוח ממפגשים לימודיים 2012 , דוח מסכם מסדרת מפגשים לימודיים שקיים צוות המומחים להוראת ערבית בחינוך העברי, עורכים: לנדאו-טסרון, מילסון, אולשטיין, אפרתי, רון-גלבע, האקדמיה הישראלית למדעים , אפריל 2012♦

הוראת ערבית במערכת החינוך העברית: צוות מומחים באקדמיה הישראלית למדעים, שעסק בשינויים אפשריים בהוראת הערבית בחינוך העברי. בראש הצוות עמדה פרופ' אלה לנדאו-טסרון מהאוניברסיטה העברית. הצוות פעל בזיקה לוועדת התחום בנושא שפה ואוריינות. הצוות, בהתייעצות עם משה"ח, העלה סוגיות רלוונטיות לדיון, והזמין בהן סקירות מדעיות. על בסיס זה כינס הצוות סדרת מפגשים לימודיים שבהם השתתפו חוקרים מתחומים שונים, אנשי מקצוע, ובעלי עניין אחרים. מפגשים אלה נועדו לשמש תשתית לעיצוב מדיניות משופרת בתחום. הצוות החל את פעילותו בחורף תשע"א (2010), ובאביב תשע"ב (2012) פרסם את הדוח "הוראת ערבית מניין ולאן" שמסכם את הידע שנאסף. הדוח וחומרים אחרים נגישים באתר היזמה. ♦

המילון הערבי-עברי המקוון החדש של מנחם מילסון ♦

ביהמ"ש השלום: לא ניתן לחייב מתדיין דובר ערבית לממן מתורגמן. נקבע כי על המדינה לשאת בעלות שכר המתורגמן כשהצדדים אינם דוברים עברית. גלובס, 27.6.2012 ♦

האם הכנס לעידוד לימודי הערבית הפך למופע של גזענות? תלמידי עירוני א' בתל אביב טוענים: "בכנס לעידוד לימודי ערבית הוצגה ידיעת השפה רק כאמצעי למלחמה בטרור, תוך תיאור גזעני של ערבים". מורה קמה במחאה באמצע, תלמיד ערבי ביקש לעזוב. זמן תל אביב, 19.6.2012 ♦

שיעור בטירוף לאומי, שהם סמיט מספרת על קמפיין בית ספרי לעידוד למידת השפה הערבית, הארץ, 15.6.2012 ♦

ימנים או שמאלנים, אתם חייבים ללמוד ערבית. כותב ירון פרידמן: "אנחנו מגדלים דור שמהלך כעיוור במזרח התיכון. הירידה במספר תלמידי הערבית וברמתה מציבה את המדינה בסכנה חמורה ומנציחה את האדישות של החברה הישראלית כלפי סביבתה". YNET, 8.6.2012 ♦

הקשר בין השפה הערבית לשפה העברית – מתוך האתר שפה עברית ♦

العربية صعبة لغة؟* לימודי הערבית במשבר. פחות ופחות יהודים יכולים לקרוא את הכותרת הזו (*ערבית קשה שפה). הוראות משרד החינוך לא נאכפות, מורים לא ממש יודעים ערבית, התוכניות מיושנות, המעורבות הצבאית שנויה במחלוקת – ומנגד בצה"ל מזהירים מ"בעיה קשה מבחינת ביטחון המדינה". אולי בגרות חובה תעזור? Ynet, 1.6.2012 ♦

הדרכות בערבית לקהל הרחב במוזיאון ישראל. יוזמה חדשה במוזיאון ישראל תאפשר הדרכות פתוחות לקהל הרחב בשפה הערבית. זאת, לאחר תקופה ארוכה שבה התקיימו במוזיאון הדרכות בערבית לקבוצות בלבד. המוזיאון גם מספק מדריך קולי בשפות שונות – ובהן ערבית.  ליוזמה זו נודעת חשיבות במיוחד לנוכח הפרסום ב"הארץ", בינואר השנה, כי בניגוד לחוק, מחצית מהמוזיאונים בישראל אינם מספקים למבקרים מידע מלא בערבית (מוזיאון ישראל אינו נכלל ברשימה זו), הארץ 23.5.2012 ♦

בעקבות הביקורת: אוניברסיטת חיפה מוסיפה ערבית ללוגו. נשיא המוסד, פרופ' אהרון בן זאב, הודיע לחברי הסגל כי הם חופשיים להשתמש בלוגו עם או בלי ערבית, לפי בחירתם. לדבריו, הערבית "הושמטה". הארץ, 23.5.2012 ♦

אוניברסיטת חיפה הסירה את הכיתוב הערבי מהלוגו. במלאות 40 שנה להיווסדה, הפיצה הנהלת המוסד לוגו שכותרתו "ישראליות משותפת". האוניברסיטה: "זה הנוהל זה שנים. לא חל שום שינוי במדיניות", הארץ, 21.5.2012 ♦

התורמים היהודים יכולים להשפיע על המאבק של השפה הערבית בישראל, מאמר של רון גרליץ (מנהל שותף בסיכוי), שתורגם מ"הארץ" באנגלית, 16.3.2012 ♦

בפס"ד מיום 9.2.12 המליץ ביהמ"ש המחוזי בירושלים לתרגם את טופס בדיקת השכרות של נהגים לערבית. השופט משה יועד הכהן: "18. בשולי הדברים, ראיתי להעיר, לאור הטענות שהועלו בבית המשפט קמא בנושא מידת ידיעתו של המערער את השפה העברית ומידת יכולתו להבין את הטופס ת/4 "דו"ח פעולה ואכיפת איסור נהיגה בשכרות", שהוא הדו"ח הסטנדרטי שבו מצויידים שוטרי משטרת התנועה, לצורך פעילות אכיפה כנגד הנוהגים בשכרות, כי ראוי שטופס זה יתורגם גם לשפה הערבית ויימצא בידי שוטרי התנועה, כך שניתן יהיה להציגו לחשודים דוברי ערבית. בעניין אחר,  תפ (י-ם) 333/09 מדינת ישראל נ' סיאד חסין בן זכי, מיום 5.1.10, כבר הבעתי את דעתי כי טפסים רשמיים של המדינה ובעיניי הטופס האמור, הוא אכן טופס רשמי, צריכים להיות כתובים גם בשפה הערבית, שהיא אחת משתי שפותיה הרשמיות של המדינה (עברית וערבית) וזאת לאור הוראת סעיף 82 לדבר המלך במועצתו משנת 1922 שהוא עודנו דבר חקיקה תקף במדינת ישראל. סעיף זה קובע כי "כל הפקודות, המודעות הרשמיות והטופסים הרשמיים של הממשלה… יפורסמו באנגלית, בערבית ובעברית" (הדגש שלי-מ.ה.), כאשר חובת הפרסום באנגלית בוטלה בסעיף 15(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948. תרגום הטופס גם עשוי למנוע טענות ומענות בנושא ידיעת השפה ולפיכך יש בו גם תועלת ברורה לרשויות האכיפה" ♦

בניגוד לחוק, מחצית המוזיאונים הגדולים אינם מספקים מידע בערבית. מחצית מהמוזיאונים המחויבים לספק למבקרים מידע מלא בערבית, כתנאי סף לקבלת סיוע כספי ממשרד התרבות והספורט, אינם עומדים בכך – כך עולה מבדיקת "הארץ". רק עשרה מתוך 49 המוזיאונים הנתמכים, מחויבים בכיתוב בערבית לפי נוסח הקריטריונים לקבלת תמיכה מהמשרד, שנקבע ב-2005. בין המוזיאונים שמחויבים בכיתוב בערבית ואינם ממלאים את התקנה במלואה נמצאים גם מוזיאון ארץ ישראל ומוזיאון תל אביב. הארץ, 1.1.2012 ♦

בחינוך הערבי לומדים עברית בכל בתי הספר היסודיים, אך ערבית לומדים רק ב 29%- מבתי הספר היסודי בחינוך העברי, למ"ס – לקט ממצאים מתוך סקר שירותי חינוך ורווחה (שח"ר), 14.12.2011 ♦

השפה הערבית בישראל: בין עבר מפואר להווה מורכב, ד"ר ישראל בן דור, דוגרינט, "…מן ההכרח לסקור את מערכת היחסים שבין העם היהודי, מדינת ישראל והשפה הערבית כדי להבין מדוע הגיעו פני הדברים לשפל הנוכחי…" ♦

ערבית שפה קשה: "…בקרוב תונחת מכת מוות על לימודי הערבית בתיכונים, וכך יחידות המודיעין ומכוני המחקר ייובשו מכוח אדם איכותי.. בהמלצת משרד החינוך, הוחלט להוציא מספר גדול של מקצועות מהרשימה המזכה את הניגשים לבחינת הבגרות בבונוס מקסימלי של 25 נקודות בתהליך הקבלה לאוניברסיטה. בין המקצועות שייפגעו מצויים לימודי השפה הערבית וכן "לימודי עולם הערבים והאיסלאם…. אל הנזק הזה מצטרפת המלחמה שחברי כנסת מסוימים החליטו להכריז על השפה הערבית. יוזמת החקיקה של ח"כ אבי דיכטר מקדימה למשל, שביקשה לבטל את מעמדה של הערבית כשפה רשמית במדינת ישראל..". אלי אבידר, NRG, 21.112011 ♦

האמנם הערבית שפה רשמית בישראל? אביעד בקשי, המכון לאסטרטגיה ציונית, נובמבר 2011 ♦

משה ארנס מתנגד לשינוי במעמד השפה הערבית: "ההצעה שהעלו כמה חברי כנסת, לבטל את המעמד של השפה הערבית כאחת השפות הרשמיות של מדינת ישראל, היא צעד מטופש. יותר מכך, היא ביטוי לחוסר כבוד כלפי יותר ממיליון אזרחי ישראל ששפת האם שלהם היא ערבית.."  הארץ, 15.11.2011 ♦

הצעת חוק חדשה: ערבית אינה שפה רשמית. ההצעה השנויה במחלוקת עליה חתמו 40 ח"כים, מהאופוזיציה והקואליציה, תביא לשינוי הגדרת ישראל ליהודית לפני דמוקרטית.  על שולחן הכנסת הונחה אתמול הצעת חוק שנויה במחלוקת לפיה תשונה ההגדרה המקובלת של ישראל כ"מדינה יהודית דמוקרטית". לפי נוסח ההצעה, ישראל תוגדר כמדינת הלאום של העם היהודי, ומצוין בה במפורש כי המשטר הדמוקרטי בישראל יהיה כפוף להגדרתה של המדינה כ"בית לאומי לעם היהודי". על ההצעה חתומים 20 מבין 28 חברי הכנסת של קדימה.    יהונתן ליס, הארץ, 4.8.2011 ♦

מעמד השפה הערבית בישראל, פרופ' עוזי רבי ואריק רודניצקי, עדכן הערבים בישראל, תוכנית קונראד אדנאואר לשת"פ יהודי-ערבי, אוניברסיטת תל אביב, 15.3.2011 ♦

מעמדה של השפה הערבית נקבע כשפה רשמית וזאת מכוח הוראת סעיף 82 לדבר המלך במועצתו 1922, אשר כותרתה "שפות רשמיות", אשר קובעת, בתרגום מלשון המקור (אנגלית), כדלקמן: "כל הפקודות, המודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים של הממשלה וכל המודעות הרשמיות של רשויות מקומיות ועיריות באזורים שייקבעו על פי צו מאת הנציב העליון יפורסמו באנגלית, בערבית ובעברית. בהתחשב עם כל תקנות שיתקין הנציב העליון,אפשר להשתמש בשלוש השפות במשרדי הממשלה ובבתי המשפט [הדגש לא במקור – ו.מ].אם תהא כל סתירה בין הנוסח האנגלי של כל פקודה או מודעה רשמית או טופס רשמי ובין הנוסח הערבי או העברי שלהם, הולכים אחר הנוסח האנגלי."לשון הסעיף מדברת בעד עצמה ולפיה, דין השפה הערבית כדין השפה העברים והאנגלית – שלוש השפות בעלות מעמד של שפה רשמית. יוער, כי לימים, מעמדה של השפה האנגלית כשפה רשמית בוטלמכוח סעיף 15 (ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט התש"ח 1948. נותרו אפוא שתי שפות רשמיות במדינת ישראל, השפה העברית והשפה הערבית. מעמדה של השפה הערבית, כשפה רשמית, הוכר אף בשורה של פסקי דין. (בית המשפט המחוזי בבאר שבע) ♦

נתניהו, דבר ערבית (דוד ברזילי, הארץ, 27.6.2011): "בישראל, הערבית היא שפת המדינה מתוקף חוק מנדטורי שאומץ על ידי כנסת ישראל. אך בניגוד למה שקורה בקנדה, כאן השוויון הוא להלכה בלבד. אין כבוד והערכה לשפה הערבית – שפה עשירה שנכתבו בה יצירות מופת.  היתה זו מחווה יפה אם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, היה משלב כמה משפטים בערבית בנאומו בקונגרס האמריקאי. לא כשירות לערבים אלא מתוך אמונה שישראל, שיותר מ-% 20 מאזרחיה ערבים, היא במהותה מדינה דו-לשונית. " ♦

בפסק דין תקדימי בעתירת האגודה לזכויות האזרח ועדאלה קבע בג"צ ב-25.7.02, כי חובה על העיריות בערים המעורבות לדאוג שהשילוט העירוני יהיה הן בעברית והן בערבית. עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, בירך על פסק הדין, וציין כי הוא מהווה צעד חשוב בדרך ארוכה להשגת שוויון זכויות מלא לכל אזרחי ישראל. עו"ד יקיר הדגיש, כי זו הפעם הראשונה שבית-המשפט קובע באופן חד-משמעי, כי הערבית היא שפה רשמית במדינת ישראל. ♦

משאבי התודעה – מעמד התרבות, השפה והזהות הערבית במדינת הרוב היהודי, חמייסי, סיכוי, 2010 ♦

על מעמד השפה הערבית בישראל, מתוך אתר משרד החינוך – לימודי אזרחות, כתבו מיכל ברק ועירית הרבון

הפגנה בבי"ס ביפו: המנהל אסר לדבר ערבית. עשרות הפגינו מול ביה"ס המעורב, שבו לומדים הן תלמידים יהודים והן תלמידים ערבים. "נראה אתכם אוסרים על ליברמן לדבר רוסית בכנסת", אמר חבר מועצת העיר, YNET 29.12.2010

לימוד השפה הערבית – תמונת מצב לחטיבות הביניים במגזר הערבי,לקראת ישיבת הועדה לשפה ואוריינות, משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, אגף החינוך הערבי, הפיקוח על הוראת הערבית  (22.12.10)

השפה הערבית והילידות של הערבים בישראל, עלאא מחאג'נה, עדאלה, 2010 ♦

מהפכת הלשון: המורים ילמדו ערבית מדוברת. חשיפת מעריב: משרד החינוך משנה את תוכנית הלימודים בערבית ומתמקד בשפה המדוברת. תשכחו מ"מרחבא" ותתחילו לשנן "סלאם עליכום", מעריב, 31.3.2010 ♦

הוראת השפה הערבית כשפת אם בבתי הספר הערביים, דו"ח שפורסם במכון לחקר מדיניות הלשון, אוניברסיטת בר אילן (לא מצויינת השנה) ♦

אתר האקדמיה ללשון ערבית, הוקמה על פי חוק בשנת 2007 , פרטים גם באתר משרד החינוך

מרכז קונראד אדנאור באוניברסיטת תל אביב פרסם קובץ מאמרים בנושא מעמד השפה הערבית בישראל, וקיים בעקבות זאת כנס -(2011) English: The status of the Arabic language in Israel

ד"ר איילת שלו-הראל, פירסמה מחקר השוואתי בין הודו וישראל (חוקתית, הודו היא מדינת כל אזרחיה; הפרסום הוא במדינה וחברה כרך 7 גיליון מס 1 אוקטובר 2010), וב – 2005 פירסמה מחקר על השוואה במעמד שפת המיעוט בין ישראל להודו

Minority Languages and Language Policy: The Case of Arabic in Israel, a PhD Thesis By Dafna Yitzhaki, Department of English, Bar-Ilan University, 2008 ♦

דיון בבית המשפט המחוזי בנצרת על מעמד המשפטי של השפה הערבית בישראל

"מעמד השפה הערבית בישראל: משפט, מציאות, וגבולות השימוש במשפט לשינוי מציאות", אילן סבן ומוחמד אמארה, מדינה וחברה (2004-4)  909-885  ♦

מאמר של מיטל פינטו (ממשל ומשפט י') – זכויות שפה, הגירה ומיעוטים בישראל

זכויות מיעוטים לאומיים ושפה במשפט הבינלאומי – לינקים לאמנות ולמקורות שונים ♦

מיזם לטיפוח עתודת מחקר ופיתוח להוראת השפה הערבית כשפת אם בישראל, האקדמיה הישראלית למדעים, 2009

נדחתה הצעה לשלילת מעמד השפה הערבית. ועדת השרים דחתה הצעה של ח"כים מהימין, שביקשו לבטל את מעמד הערבית כשפה רשמית. ח"כ לוין: מדובר בהחלטה אנטי-ציונית. מעריב 29.11.2009.

בשנת 2008, גם לימור לבנת עמדה להציע הצעה דומה

כתב במרחב הישראלי, גיל בר היחידה להיסטוריה ותיאוריה, בצלאל // גיליון מספר 20- קריאות תערוכה וירטואלית

  1. תוכניות לימוד (9.7) מקצועות הלימוד: לימודי הערבית בבתי הספר העבריים הכלליים והדתיים [חוזר מנכ"ל משרד החינוך]. "… הוראת ערבית בכיתות ז'-ט' היא חובה בהיקף של 3 ש"ש, בכל אחת משכבות הגיל. … חובה ללמד ערבית בכיתות י'. צרפתית היא החלופה היחידה המאושרת, למעט תלמידים עולים דוברי רוסית ואמהרית, שיש להם אפשרות ללמוד ולהיבחן ברוסית או באמהרית כחלופה לערבית…", חוזר מנכ"ל תשס"ח/3(א), כ' מרחשוון התשס"ח, 01 נובמבר 2007♦

שתיקה נוגה, על מעמד לימוד הערבית בבתי הספר העבריים, רן לוסטיגמן , 2007

חינוך דו-לשוני במדינת ישראל, נייר מדיניות של ארגוני חברה אזרחית, כנס יפו 2007

מדיניות לשונית – יצירה ויישום של מדיניות לשונית במערכת החינוך הישראלית, דורון נרקיס וענת סטבנס, הד האולפן החדש | גיליון 87 | אביב תשס"ה – 2005 ♦

חדירת האנגלית אל העברית ואל הערבית מנקודת מבט השוואתית, יהודית רוזנהויז, המאמר הוא הרחבת הרצאה שנישאה במסגרת הכנס השנתי של האגודה הישראלית לחקר לשון וחברה, בית ברל, יוני 2004 ♦

מעמד השפה הערבית בישראל – ריכוז נושאים באתר עדאלה ♦

מעמדה של השפה הערבית במדינה, חבר הכנסת ד' צוקר שאל את ראש הממשלה, ביום כ"ה בחשוון התשנ"ד (‎9 בנובמבר ‎1993): (ותושבת שר המשטרה משה שחל). ♦

————-

לימוד השפה הערבית – פרוייקטים

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

ארועים קרובים

◄ הקודם

ינואר 2020

הבא ►
אבגדהוש

1


2


3


4


5


6


7


8


9


10


11


12


13


14


15


16


17


18


19


20


21


22


23


24


25


26


27


28


29


30


31


למידע על:

OnePlace הוקם במאי 2011 במטרה לעודד את העברת הדיון ביחסים שבין המיעוט הערבי-פלסטיני לרוב היהודי למישור החברתי-אזרחי. האתר פועל להעמיק ולשפר דיון זה ולבססו על ידע ועובדות, להבין טוב יותר את מרכיבי הסוגיה והקשריה, לחזק את העוסקים בתחום ולהעצים את עשייתם כחלק מתמונה רחבה ומערכתית, וכן להעניק להם את כלי הידע הטובים ביותר להתמודדות עם התהליכים והקשיים השונים בניסיון להביא למציאות חיים הוגנת ושוויונית במדינת ישראל.

נושאי רוחב

המערכת הציבורית

הסכסוך

ניווט מהיר

Copyright © 2019 oneplace