"חשד למימון טרור": העליון פסק נגד העמותה האסלמית שחשבונה נחסם. באוקטובר שעבר חסם בנק לאומי את חשבונה של עמותת "אלקלוב אל רחימה", מחשש שמשמש להעברת כספים לטרור. לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את עתירת העמותה לסעד זמני, כעת דחה אותה גם העליון: "מצב המלחמה מצדיק בחינה מחודשת של פעילות העמותה שעה שעל הפרק חשד למימון טרור", וואלה כסף, 6.10.2024 ♦
ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעור המשטרה על ההחלטה לשחרר את המרצה מהעברית. רוני גרין שאולוב, YNET מבזקים, 20.4.24, 15:36 ♦
בית המשפט הורה לשחרר ממעצר את המרצה החשודה בהסתה עקב דברים שאמרה על 7.10. השופט מתח ביקורת על המשטרה ואמר כי לא הציגה ממצאים שמצדיקים את מעצרה של פרופ' נאדירה שלהוב-קיבורקיאן בחשד להסתה לטרור. המשטרה טענה בדיון שהיא "משקרת ומשתמשת בעלילות כדי לקדם מהלכים נגד ישראל, המדינה שבה היא חיה", ניר חסון, ג'קי חורי וג'וש בריינר, הארץ, 19.4.24 ♦
סטרוק וקרויזר דורשים לדון בהדחת שופט העליון חאלד כבוב: "דברים מטרידים". השרה וחבר הכנסת שחברים בוועדה לבחירת שופטים טוענים כי הקביעות של נציב התלונות על ניגוד עניינים של השופט "מקרינות על המערכת כולה" – ולכן מצדיקות דיון הדחה. טובה צימוקי, YNET, 02.04.24 ♦
ג'ובראן האופטימיסט השאיר צוואה שניתן לתמצת במילה אחת: שוויון. סלים ג'ובראן, שהחל את חייו כתינוק פליט למשפחה נוצרית שנמלטה ללבנון, היה לשופט הערבי הראשון בעליון שמונה במינוי קבע, ונלחם להגברת הסובלנות ולצמצום פערים. "ערבים אינם יכולים להיות יהודים", כתב. "הם כן יכולים להיות אזרחים ישראלים תוך שימור תרבותם, מורשתם ושפתם", עוה"ד דינה זילבר, הארץ, 16.3.24 ♦
סלים ג'ובראן היה סמל לדו-קיום בישראל. כל ניסיון לסכם בקצרה את חייו והישגיו של התינוק שעזב עם משפחתו בסירה ללבנון בזמן מלחמת העצמאות ומונה לימים למשנה לנשיאת בית המשפט העליון של ישראל – נידון לכישלון. ד"ר מתן גוטמן, שהיה עוזרו של השופט המנוח, נפרד, מתן גוטמן, YNET, 15.3.24 ♦
הימין נגד השופט המוסלמי הראשון בעליון: סטרוק וקרויזר בקריאה להדחתו של כבוב. התלונה של ארגוני ימין צפויה לעלות לדיון בתיאום השר לוין בוועדה לבחירת שופטים – שמתכנסת מחר כדי לדון במינויים – אך לא תעלה להצבעה. ארגון "לביא" טען: "שימוש בתמונתו של השופט נעשה לקידום משרד עו"ד של בתו – צריך לחקור גם את הנציב". יו"ר לשכת עורכי הדין: "ניסיון חיסול פוליטי מתוזמן", טובה צימוקי, ידיעות אחרונות, 28.02.24 ♦
דרישה להדיח את שופט העליון ח'אלד כבוב. התנועה למשילות פנתה הערב (ראשון) לממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן בדרישה שישתמש בסמכותו ויורה מיידית על הדחת שופט בית המשפט העליון ח'אלד כבוב מכהונתו. התנועה ציינה את חשיפת כתב התאגיד אבישי גרינצייג ממנה עולה "הפרה בוטה ושיטתית של כללי האתיקה לשופטים, וחמור מכך-כבוב שיקר לנציב". על פי הדיווח, כבוב השתמש בתפקידו כדי לקדם את משרדי עורכי הדין של ילדיו, בלי להתחשב לניגוד העניינים. גרינצייג מנה מספר מקרים בהם נתפס כבוב משקר…", ערוץ 7, י"ז באדר תשפ"ד, 26.02.24 ♦
לוין וסטרוק פסלו קידום שופטת כי "הקלה" בענישה נגד אזרחים ערבים. פרסום ראשון: הוועדה לבחירת שופטים החליטה פה אחד על מינוי 16 שופטים לבתי המשפט המחוזיים בצפון ובחיפה ושופט אחד לבית משפט השלום באילת, ובמסגרת הדיון פסלו השרים, בנוסף לח"כ קרויזר, את הקידום של השופטת טל תדמור-זמיר למחוזי בחיפה, מכיוון שלטענתם הקלה בענישה נגד עבריינים שהורשעו בעבירות במהלך המהומות במאי 2021. "הפריזמה שמעניינת אותי היא לאומנות", אמרה סטרוק בדיון, ולאחר מכן הבהירה: "אין לי שום דבר נגד ערבים, אביעד גליקמן, חדשות 13, 20.2.24 ♦
עורכי דין ערבים: האווירה הצבאית הגיעה גם למערכת המשפט. התביעה משרבבת את 7 באוקטובר גם לתיקים שאין להם שום קשר להתקפה, שופטים מאריכים מעצר על הבעת דעה. עורכי דין ערבים מספרים שהגזענות הגיעה גם למקום שבו הם הרגישו בטוחים יחסית, מאת: בכר זועבי, שיחה מקומית, 28.12.2023 ♦
ראש תחום הסתה בפרקליטות: בזכות העבודה שלנו השטח רגוע. שלומי אברמזון, המרכז את תיקי ההסתה הרבים שהוגשו מאז פרוץ המלחמה נגד מי שתמכו בפומבי במעשי חמאס, משוכנע כי הגשת כתבי אישום בגין פרסומים מסיתים הם הגורם העיקרי לכך שאירועי "שומר החומות" לא חזרו על עצמם, שילה פריד, מקור ראשון, י״ג בטבת ה׳תשפ״ד, 25/12/2023 ♦
רדיפת האזרחים הערבים: "עכשיו הגיע תור המעצרים המנהליים". לצד גל המעצרים באמתלה של פרסומים במדיה החברתית, מאז תחילת המלחמה שבעה אזרחים פלסטינים נעצרו מנהלית. בציבור הערבי רואים בכך הסלמה מדאיגה ביחס אליהם כאל "אויבים מבית" ומאמינים שהמגמה צפויה להחריף , מאת: בכר זועבי, שיחה מקומית, 20.12.2023 ♦
ועדת המעקב משכה את העתירה לבג"ץ נגד המשטרה מחשש לקביעת תקדים נגדה. לאחר שלא הושגה פשרה על התנאים לאירועי המחאה שאינם דורשים רישיון, החליטו העותרים לסגת מהדרישה להבטיח את זכות המחאה שלהם. המשטרה הציעה לקיים את האירוע מחוץ לנצרת, השופט כשר: "המוחים לא רוצים לקיים את העצרת במקום נידח", יעל פרידסון וג'קי חורי, הארץ, 14.12.23 ♦
בג"ץ דחה עתירות שדרשו לאפשר הפגנות נגד המלחמה ביישובים ערביים. השופטים יצחק עמית, יעל וילנר ורות רונן כתבו כי "חרף מעמדה הרם של זכות ההפגנה, יש במציאות המורכבת בה אנו מצויים כדי להשפיע על אופן עריכת האיזונים בעניינה". עמית ציין כי בג"ץ רשם לפניו את התחייבות המשטרה שככל שיוגשו בקשות לקיום עצרות ותהלוכות – כל אחת תיבדק לגופה, חן מענית, הארץ, 8.11.23 ♦
אפס כתבי אישום הוגשו בגין הסתה נגד ערבים – למרות השנאה המשתוללת ברשת. הרשתות החברתיות מלאות בקריאות לאלימות נגד ערבים ובסטריאוטיפים גזעניים, אך משרד המשפטים והמשטרה לא עושים דבר בעניין ● לעומת זאת, עשרות כתבי אישום הוגשו נגד ערבים בגין הסתה ברשתות החברתיות ● הפרקליטות בתגובה: "ההחלטות מתקבלות על בסיס שיקולים מקצועיים בלבד", ג'רמי שרון, זמן ישראל, 8.11.23 ♦
בלי ערבים ונשים: הדיון החשוב ביותר בבג"ץ נגוע באי-סבירות. פסק הדין בעתירות לפסילת ביטול עילת הסבירות קודם לליגה של פסקי הדין המכוננים והחשובים של המשפט הישראלי עוד בטרם נכתב, נחתם ופורסם. העיתונות, הממשלה, המחאה והמתעניינים והמתעניינות מהעולם הכתירו אותו לאחד מפסקי הדין החשובים שיצאו תחת ידו של בג"ץ עוד בשלב העוברי, בטרם נולד. ההנחה היא שהוא יהיה אבן פינה – לכאן או לכאן – של אופיה החוקתי של מדינת ישראל בשנים לבוא… כמה נדיר הוא אירוע כזה של שיח אמיתי, מעמיק על ערכי היסוד שלנו כחברה. 15 שופטות ושופטים, שמונה עותרים, שני ידידי בית משפט, ושלושה משיבים … שיח על העקרונות שמגדירים את מדינת ישראל הוא שיח פנים יהודי שאין בו שום מקום למיעוט הפלסטיני של אזרחי המדינה. אמנם בין 15 השופטים ישב גם שופט ערבי אחד, השופט חאלד כבוב, אבל מוטת כנפי הדיון הוגדרה באופן אתני הן תוכנית והן צורנית. בין עורכי הדין לא היה ולו עורך דין אחד ערבי וקשה לומר שמדובר בעניין מקרי…", עו"ד מיכאל ספרד, הארץ, 14.9.23 ♦
העליון דחה סופית את בקשתו של יוצר הסרט שמשמיץ את צה"ל "ג'נין ג'נין". נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות דחתה את בקשת מוחמד בכרי לדיון נוסף בעניין שידור הסרט בישראל וחייבה לפצות קצין צה"ל במיל' ב-175 אלף ₪, ערוץ 7, ד' באלול תשפ"ג, 21.08.23 ♦
לשכת עורכי הדין בחרה את מוחמד נעאמנה כנציגה לוועדה לבחירת שופטים. נעאמנה, יו"ר מחוז צפון בלשכה, זכה לתמיכתו של היו"ר עמית בכר והביע את התנגדותו להפיכה המשטרית. הוא יכהן לצדה של אילנה סקר, שחברה בוועדה מאז 2015 ותסיים את תפקידה בנובמבר, חן מענית, הארץ, 31.7.23 ♦
ביהמ"ש: הכפר הבדואי הלא מוכר ראס ג'ראבה יפונה לטובת הרחבת דימונה. שופט השלום, מנחם שח"ק, פסק כי לתושבי הכפר אין הוכחות לכך שקיבלו היתר לשבת בקרקע, וציין כי לפי העדויות, הנתבעים ובני משפחותיהם נדדו במרחב דימונה ולא גרו כל התקופה בשטח עצמו. מרכז עדאלה, שמייצג את תושבי הכפר: "הם מתגוררים בקרקע כדין לפני שנרשמה על שם המדינה. לא מדובר בפולשים", אילנה קוריאל, YNET, 27.7.23 ♦
הערבי צריך למות: קריאה בזיכוי השוטר שהרג את איאד אלחלאק. העובדות במקרה של איאד אל חלאק היו פשוטות: שוטר ירה למוות בצעיר פלסטיני מוגבל, ששכב לא חמוש על הארץ. השופטת היתה צריכה להתפתל ואפילו לשקר כדי לזכות אותו. כשמדובר בערבי, זה לא היה כל כך מסובך, מאת: ג'ון בראון, שיחה מקומית, 19.7.2023 ♦
"הופעלו עליי לחצים פוליטיים פסולים ממי שלא רצה שיהיה נציג ערבי בוועדה לבחירת שופטים". ראש לשכת עורכי הדין הנבחר, עמית בכר, יחשוף הערב (ראשון) ב"אנשים" כי בכוונתו להמליץ על עו"ד מוחמד נעאמנה כמועמד שלו בוועדה לבחירת שופטים, זאת על אף ההתנגדות לעניין מגורמים בקואליציה: "יש קשר ישיר בין לאומנות וגזענות לבין הרצון האנטי-דמוקרטי לפרק את לשכת עורכי הדין", קשת 12 |mako| פורסם 16/07/23 ♦
בתמיכת 86 ח"כים: יצחק קרויזר הוא נציג הקואליציה בוועדה למינוי שופטים. הח"כ מעוצמה יהודית נבחר בסבב הבחירות השני לאחר בחירתה של ח"כ אלהרר לנציגת האופוזיציה בוועדה, כאן חדשות, 12 יולי 2023 – ראו גם: מועמד הקואליציה לוועדה לבחירת שופטים: "שופט שלא מחובר לציונות אינו ראוי". ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית, שצפוי להיבחר היום במליאת הכנסת להיות נציג הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים, רמז שיתנגד למינוי שופטים ערבים: "מי שלא מכבד את ההמנון, הדגל וסמלי המדינה – למה לתת לו לשפוט?". גם מי שיתנגד להתיישבות אינו ראוי מבחינתו, מערכת וואלה! חדשות, 12/07/2023 ♦
בית המשפט קבע שלמפונים מהכפר אל־עראקיב בנגב אין זכויות על הקרקע. המחוזי בבאר שבע דחה את טענת התובעים כי ההפקעה של אדמותיהם ב–1951 לא היתה חוקית. השופטת קבעה כי הכשרת ההפקעה בדיעבד נעשתה כדין, וכי התביעה הוגשה בשיהוי, נתי יפת, הארץ, 20.6.23 – ראו גם: זו היתה הפעם הראשונה שהפסדתי בתיק והרגשתי אשכרה רצון לפרוש מעריכת דין (זה עבר). עו"ד מיכאל ספרד, פייסבוק, 20.6.23 ♦
הקול הערבי בלשכת עורכי הדין עשוי לקבוע איך יראה בג״ץ, אבל התקשורת מתעלמת. הבחירות ללשכת עורכי הדין שיתקיימו בשבוע הבא עשויות להיות גורליות מתמיד, על רקע המהפכה המשטרית והניסיון של הממשלה להשתלט על הוועדה לבחירת שופטים. תוצאות הבחירות, שיקבעו מי יהיו נציגי הלשכה בוועדה, עשויות לשנות את פניה של מערכת המשפט והמדינה כולה. בתוך הסיקור האינטנסיבי של הנושא, התקשורת מפספסת קול אחד קריטי – הקול הערבי בלשכת עורכי הדין שבכוחו להכריע את תוצאות הבחירות. הנה כמה דברים שאולי לא ידעתם על עורכי הדין הערבים בלשכה…", ACT ב פייסבוק, 15.6.23 ♦
The right to access courts and the right to fair trial in the ecclesiastical courts in Israel: an international law analysis” by Dr. Sonia Boulos and Shirin Batshon, attorney, Mada el Carmel, 2023 (English and Arabic) ♦
חברת gett תבטל שירות שהפלה נהגי מוניות ערבים ותשלם 6 מיליון שקל פיצוי. השירות, שנקרא "גט-מהדרין", היה זמין רק לנהגי מוניות שהצהירו כי הם שומרים שבת, ונהגים שתבעו את החברה טענו כי הוא הופעל ממניע גזעני. בהסכם פשרה הוסכם כי כ-2,800 נהגים יפוצו בסכומים של בין אלף ל-16 אלף שקלים כל אחד, יעל פרידסון, הארץ, 30.5.23 ♦
70 שנה אחרי שהופקעו קרקעות בגליל: המדינה תפצה במיליארד שקל – עורכי הדין יקבלו 150 מיליון שקל. בית המשפט העליון פסק כי רמ"י תשלם פיצויים בגין הפקעת קרקעות לטובת הקמת ערים כמו כרמיאל ונוף הגליל, הצפויים להסתכם במיליארד שקל ושכר טרחה מוגדל בשיעור של 15% ■ לפסיקה השלכות על מאות תיקים זהים המתנהלים בבתי המשפט המחוזיים, שלומית צור, דה מרקר, 7.3.23 ♦
גם שופטים ערבים יהיו קורבנות ההפיכה. הקואליציה רוצה להפוך את הוועדה לבחירת שופטים לגוף פוליטי, שבו רוב לאגף הימני שממילא מסית נגד הציבור הערבי. גם אנחנו חייבים לצאת להפגין. את היעדרותם מההפגנות נגד ההפיכה המשפטית מנמקים ברחוב הערבי בכך שבית המשפט העליון מעולם לא עשה צדק עם הציבור הערבי והפלסטיני ולכן אין הצדקה לגונן עליו. לדידם של אלה, מדובר במאבק יהודי נטו. אלא שטענה זו מתעלמת מהפגיעה הצפויה בחברה הערבית, ובעיקר בסיכוי למינוי שופטים ערבים ובלימת קידומם של אלה שכבר מכהנים…", עו"ד שקיב (שכיב) עלי, شكيب علي، محام, YNET, 17.2.23 ♦
חשש לפגיעה במיעוטים ולפסילת מועמדים לכנסת: כך תשפיע הרפורמה המשפטית על הציבור הערבי. עו"ד עדי מנסור מארגון עדאלה ועו"ד יעקוב איברהים מעמותת יוזמות אברהם מפרטים שורת השלכות אפשריות, ומזכירים את הנקודות המעטות בהן בג"ץ התערב לטובת זכויות המיעוט הערבי | על ביטול עילת הסבירות: "עצם היעדר האפשרות לביקורת מתיר שימוש בכוח", יניב שרון, דבר, 14.2.23 ♦
עבור הדרוזי מן השורה, בג"ץ הוא נמר של נייר. עוד לפני חוק הלאום ומשבר הקרקעות, דרוזים רבים רצו להיעזר בבית המשפט בהתמודדות מול השליטה המוחלטת של מוואפק טריף בעדה. זה לא עזר להם, ד"ר יעקוב חלבי, YNET, 10.02.23 ♦
הרשות השותקת. שמונה דוגמאות נתנה נשיאת העליון אסתר חיות להגנה שמעניק בג"ץ לזכויות האדם בישראל. אף אחת מהן לא נגעה לפלסטינים. לא במקרה. במה שנוגע לפלסטינים, המורשת של בג"ץ היא הכשרת הדיכוי והגזל, מאת: חגי אלעד (בצלם), שיחה מקומית, 19.1.2023 ♦
פי עשרה: הפער בעונשים בין יהודים לערבים באירועי מאי 2021. יהודי שהורשע במעורבות בלינץ' בבת ים נדון ל-15 חודשי מאסר, ערבי שהורשע במעורבות בלינץ' בעכו נדון ל-10 שנים. "האכיפה הסלקטיבית התחילה באירועים עצמם ונמשכת עד היום", אומרים בארגון מוסאוא העוקב אחרי המשפטים, בכר זועבי, שיחה מקומית, 18.12.2022 ♦
"אנחנו רואים איפה ואיפה, כשנאשמים ערבים מתמודדים עם מערכת משפט מפלה". חה"כ אחמד טיבי נשא היום (שני) דברים בישיבת הסיעה של חד"ש תע"ל. בדבריו, האשים טיבי את מערכת המשפט באפליה וביצוע איפה ואיפה בפסקי הדין וכתבי האישום עליהם היא מחליטה. איתמר רובינשטיין , חדשות מבזק לייב, 28.11.22 ♦
שופטי העליון בחרו 68 עוזרים משפטיים בשלוש שנים. איש מהם אינו ערבי. נתוני הרשות השופטת מעלים כי מאז 2019 הועסקו בבית המשפט העליון יותר עוזרות מעוזרים, וכי שניים היו חרדים – ורק הם לא הגיעו לתפקיד עם תואר ראשון מאוניברסיטה. התפקיד נחשב מהיוקרתיים בישראל, ומשמש מקפצה למשרות בכירות בענף, חן מענית, 2.8.22 ♦
"הפרת אמונים למדינה": העליון אישר לשלול אזרחות למחבלים. בית המשפט דחה את הערעור על החלטת דרעי לשלול אזרחות של שני ערבים שהורשעו בעבירות טרור. "לא נפל פגם חוקתי בהסדר המאפשר לשלול את אזרחותו של מי שביצע עבירת הפרת אמונים", קבעו השופטים, יעל פרידסון, וואלה, 21/07/2022 ♦
"מתוך מניע לאומני דתי": 9 שנות מאסר לצעיר שביצע לינץ' ביהודי. ביהמ"ש המחוזי בב"ש גזר את העונש על בדל עזיז עמראני, בן 21 מהפזורה הבדואית, שבמהלך אירועי "שומר החומות" נטל חלק בהתפרעויות בכביש 25. "מדובר במעשה טרור אשר ביצע הנאשם תוך שהוא גורם לפגיעה חמורה בגופו של אדם ובביטחון הציבור", אלמוג בוקר, חדשות 13, 13.7.22 ♦
ביצע לינץ' בערבי בשומר החומות – וזוכה ממעשה טרור. רומן לויטן הורשע בגרימת חבלה בכוונה מחמירה ובאחזקת סכין, אך לדברי השופט, גם אם פעל ממניע גזעני – "אין לומר כי מדובר במעשה טרור". לויטן הכחיש במשפטו את המיוחס לו וטען כי יצא ברכבו לטיול כדי לנהל שיחות עסקיות – ובאקראי נקלע למקום, יואב איתיאל, וואלה, 10/07/2022 ♦
"עשו שלום": השופט חובש הכיפה ציטט מהקוראן – והפנה משפחות מסוכסכות לסולחה. שתי משפחות, שמסוכסכות כבר שנים על רקע טענות הדדיות לאלימות, הגישו תביעות אחת נגד השנייה. במסגרת אחת מהתביעות, השופט קבע כי הצדדים יגיעו להסכמות עד הדיון הבא – או שיופנו לסולחה אצל שייח. בהחלטתו, השופט ציטט פסוק מהקוראן: "פייסו ביניהם בצדק, אללה אוהב את עושי הצדק", חסן שעלאן, 3.7.22, YNET ♦
התייצב מול ארגוני הפשע, סירב לשיר "התקווה": דרכו של השופט ג'ורג' קרא. התעסק בתיקים של ארגוני פשע למרות האיומים על חייו, התנגד להריסת בתי מחבלים ולהגבלת ביקורי ח"כים אצל אסירים ביטחוניים, וכתב דעת מיעוט מוערכת נגד חוק הלאום. אחרי 33 שנים במערכת המשפט, השופט ג'ורג' קרא פורש… מכהונתו בבית המשפט העליון, טובה צימוקי, YNET, 28.5.22 ♦
מתוך 74 מתמחים בעליון בשנתיים האחרונות, רק אחד היה ערבי. מהנתונים שהתקבלו לבקשת "הארץ" עולה גם כי רובם המוחלט של המתמחים למדו באוניברסיטת תל אביב או בעברית, ורק רק מתמחה אחד למד במוסד אקדמי שאינו אוניברסיטה, חן מענית, הארץ, 23.5.22 ♦
עתירה לביטול חוק האזרחות והכניסה לישראל (חוק איחוד משפחות). ביום 10.3.2022 התקבל בכנסת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, שהוא המשכו של החוק שנחקק ב-2003, ופקע ביולי האחרון, לאחר שהממשלה לא הצליחה להשיג רוב להאריך את תוקפו… ביום 25.4.2022 עתרו האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם ו-23 מנפגעי החוק בדרישה לבטלו. מתוך עידכון של עו"ד דן יקיר, האגודה לזכויות האזרח, 26.4.22 ♦
לרגל חג הפסח, חודש הרמדאן, עיד אל פיטר וחג הפסחא, נשיא המדינה ושר המשפטים יוצאים בקריאה לציבור להגיש בקשות חנינה, בדגש על בקשות למחיקת רישום פלילי. בית הנשיא, 17.3.22 ♦
העליון החמיר את עונשו של אחד המשתתפים בלינץ' בבת ים במהלך "שומר החומות". השופטים קבעו בהחלטתם כי העונש שניתן ללהב נאוגרקר, שהיה מעורב בתקיפת נהג ערבי, לא משקף את חומרת מעשיו והחמירו את עונשו ל-20 חודשי מאסר. "מעשים אלה, הנעשים על רקע גזעני, הם מהחמורים שבדין", ציינו, חן מענית, הארץ, 6.3.22 ♦
הנשים הערביות נפקדות מהדיון על הנפקדים בבית המשפט העליון. בתוך ים המלל שנכתב אודות ה"דו-שיח" בין ח"כ דודי אמסלם לנשיאה אסתר חיות אודות הייצוג בביהמ"ש, קולן של הנשים הערביות לא נשמע • הגיעה העת לעשות מאמץ כדי שיותר נשים מהחברה הערבית יתברגו בבתי המשפט…הייצוג של המרצות הערביות בפקולטות למשפטים, שלהן פוטנציאל להיות מועמדות למשרת השיפוט ובפרט בבית המשפט העליון, הוא עודנו דל מאוד…", ד"ר מנאל תותרי-ג'ובראן, גלובס, 01.03.2022 ♦
לראשונה בעליון: שופט מוסלמי ואישה ממוצא מזרחי. חברי הוועדה לבחירת שופטים אישרו את מועמדותם של השופטים חאלד כבוב, גילה כנפי-שטייניץ, רות רונן ועורך הדין יחיאל כשר לכהונה בבית המשפט העליון…. שר המשפטים סער הוסיף כי "ההרכב שיובא גם מגוון ומאוזן מבחינת התפיסות המשפטיות ומשקף את הפסיפס החברתי המגוון שלנו". טובה צימוקרי, YNET, 21.2.22 ♦
הדיל כמעט סגור, אבל הלחצים לא נפסקים: מאחורי הקלעים – רגע לפני הדיון המכריע בוועדה לבחירת שופטים... בהנחה שהדיל אכן ייצא אל הפועל תיבחרנה שתי שופטות חדשות לעליון, בעוד שכל ארבעת השופטים הפורשים הם גברים, מה שיגביר את השיוויון המגדרי בוועדה. כמו כן, ייבחרו לראשונה אישה מזרחית לעליון (כנפי-שטייניץ) ושופט מוסלמי (כבוב)…", יובל אראל, חדשות 12, 20.2.22 ♦
תובעים ערבים נדרשים לשלם מכיסם למתורגמנים בבתי המשפט. הנהלת בתי המשפט הקצתה לכך תקציב ייעודי, אך ההחלטה אם לממן מתורגמנים לערבית בהליכים אזרחיים תלויה ברצונם הטוב של השופטים, חן מענית, הארץ, 15.2.22 ♦
מרכז מוסאוא פנה לוועדה למינוי שופטים ודרש ממנה לכבד את עיקרון הייצוג ההולם של אזרחים ערבים במערכת בתי המשפט. פניית המרכז הועברה לשר המשפטים גדעון סער בעקבות הפרסום על החלטות הוועדה למנות 56 שופטים רק שישה מתוכם הם שופטים ערבים. לטענת המרכז פחות מ 7% מהשופטים בישראל כיום הם ערבים. המרכז ציין כי בשנים האחרונות פועלות מפלגות הימין להשתלט על הוועדה למינוי שופטים ואינה מקיימת את עיקרון הייצוג ההולם לערבים. אתר מרכז מוסאווא, 1.2.22 ♦
לראשונה – שופטת ערביה במחוזי | מינויי הוועדה לבחירת שופטים. …השופטת אוסילה אבו אסעד תכהן כשופטת הערביה הראשונה בבית המשפט המחוזי [בתל אביב] … מנתונים שקיבל לבקשת חופש מידע ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, בשנת 2019 כיהנו 63 שופטים ערבים בערכאות השונות, שהיוו 8.3% מתוך 754 השופטים שכיהנו אז במערכת. שליש מהם נוצרים, 52% מוסלמים ו-14% דרוזים. עם זאת, הייצוג לשופטות ערביות נמוך יותר ועד כה הן כיהנו רק בבתי משפט שלום או בבתי דין שונים אך לא במחוזי ובעליון…", יובל אראל, YNET, 27.1.22 ♦
ועדה לבחירת שופטים מיום 27.01.2022. הועדה לבחירת שופטים בראשות סגן רה"מ ושר המשפטים גדעון סער בחרה היום (כ"ה בשבט התשפ"ב 27 בינואר, 2022) במועמדים הבאים: הודעה לעיתונות, הרשות השופטת ♦
מפקד מחוז דרום לשעבר: שופטים בדואים נותנים עונשים מקלים. ניצב בדימוס אורי בר לב בריאיון לערב ערב: "שופט בדואי שחוזר לרהט או לכל יישוב אחר שבו הוא מתגורר – אם אין לו רף תחתון לענישה, זה בהחלט משהו שעובר בראשו", ערב ערב, כאן חדשות, 07 בדצמבר 2021 ♦
זה רק סרטון מזכה, למה למהר? הדבר המקומם ביותר בסיפור הוא הקצב. אנשי מערכת אכיפת החוק התנהלו כאילו יש להם כל הזמן שבעולם…. מה שבאמת מטורלל הוא שהשופט שמואל מלמד מהמחוזי בירושלים מקבל את הבקשה. עוצר את כולם עד תום ההליכים וקובע, בהחלטה שכאילו יצאה ממשפט ראווה בברית המועצות, שהסרטון מחזק את ראיות התביעה. איך? לא ברור… במשך חודשיים הפרקליטות אינה חוזרת בה מהאישומים הכוזבים…", רביב דרוקר, הארץ, 15.11.21 ♦
בעונש המקל לאריה שיף, בית המשפט כפר בפער האינסופי שבין חיי אדם לבין רכוש. בית המשפט התרשם כי לשיף לא היתה ברירה אלא לנהוג כפי שנהג, אך היו לו אפשרויות רבות. בחברה המקדשת את ערך החיים יש גבול להתחשבות במי שמקפח במודע חייו של אחר, גם כאשר הממית הוא אזרח שומר חוק שנקלע לניסיון לגנוב את רכבו, פרופ' מרדכי קרמניצר, הארץ, 9.11.21 ♦
עבודות שירות לאריה שיף שירה למוות באדם שפרץ לרכבו – לא ירצה מאסר בפועל. ביהמ"ש גזר עונש קל על שיף, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של המתה בקלות דעת של מוחמד אל-אטראש. זאת, חרף דרישת הפרקליטות ל-4 שנות מאסר. תומכיו התעמתו עם תושבים בדואים לפני גזר הדין. שיף: "שמח שזה נגמר, עצוב על הטרגדיה". שי דרומי לוואלה!: "שמח בשבילו", יניר יגנה, וואלה, 9.11.21 ♦
מדוע המשנה לסניגורית הראשית מוטרדת מהמאבק בפשיעה הערבית. ד״ר חגית לרנאו, קרימינולוגית בכירה, משקיפה בחשש ממשרדה בסניגוריה הארצית על התוכנית הממשלתית המתגבשת לטיפול במשבר הפשע בחברה הערבית. בניגוד למחקרים, היא אומרת, התוכנית שמה דגש על החמרת ענישה וכליאה ״וזה לא עובד״. בראיון מיוחד ל״הארץ 21״ היא מזהירה מפני התפתחות מסוכנת של תפיסות ענישה נפרדות ליהודים וערבים, שירין פלאח סעב, הארץ, 4.11.21 ♦
לדבר אמת אל הכוח. ביקורת על הספר עוצמה ואדמה – מאתנוקרטיה לאפרטהייד זוחל בישראל/פלסטין, אורן יפתחאל, רסלינג, 2021. "אורן יפתחאל מציע בספרו פרדיגמות ביקורתיות חדשות להבנת הקונפליקט הישראלי/פלסטיני. זוהי קריאת חובה לכל מי שמתעניין בהבנה מעמיקה יותר של המרחב המקומי…מבחינה קונספטואלית יפתחאל עושה שימוש במסגרת הקולוניאלית ההתיישבותית כמסגרת ניתוח רחבה של המצב בישראל/פלסטין… היבט מרכזי של הספר הוא האופן בו עומד יפתחאל על התפקיד המהותי שמערכת המשפט ממלאת בפרויקט האתנוקרטי, והלגיטימציה שהיא מעניקה לו באמצעות חוקים, חוקות ותקנות…", ד"ר ראויה אבורביעה, פנס, מוסף לביקורת ספרות, 28.10.21 ♦
הפרקליטות סגרה מחוסר אשמה את תיק חקירת מותו של תושב לוד שנורה למוות בשומר החומות. 5 יהודים נחשדו במעורבות בירי הקטלני במוסא חסונה בזמן מבצע "שומר החומות" – וכעת הודיעה הפרקליטות על סגירת התיק • "לא ניתן לקבוע ברמת הוודאות הנדרשת במשפט הפלילי כי חשוד זה הוא שביצע את הירי הקטלני" • אביו ל-N12: נגיש תלונה בבית הדין בהאג – אנחנו נוכיח מי ירה בו בדיוק, אור רביד |N12| פורסם 21/10/21 ♦
נדחתה העתירה לחקור את השוטרים מאום אל חיראן: "הייתה אנדרלמוסיה". כשנה לאחר שרה"מ לשעבר נתניהו הודה כי יעקוב אבו-אלקיעאן לא היה מחבל, דחה בית המשפט העליון עתירה לפתיחת חקירה פלילית נגד השוטרים שירו בו למוות בינואר 2017. "הפעילות בזירה הייתה בעלת אופי מבצעי והתרחשה באפלה, את פעולות השוטרים צריך לבחון על רקע תנאים אלה", קבעו, גלעד מורג, YNET, 21.10.21 ♦
שופט ערבי אחד זה לא מספיק. רשימת המועמדים לעליון מנציחה את תפיסת "הכיסא הערבי הבודד" הבלתי ראויה, משום שמדובר במיעוט במדינת לאום מקוטבת, שסובל שנים מאפליה… מעבר לבית המשפט העליון, משקלו של המיעוט הערבי בהרכב יתר בתי המשפט נמוך גם היום (8.4% נכון לשנת 2019, לפי נתונים שהתקבלו מהנהלת בתי המשפט לבקשת חופש מידע שהגיש הח"מ). משקלם של השופטים הערבים נמוך בבתי המשפט הן מבחינת מספרם והן מבחינת דרגתם. לפי נתונים נוספים שהתקבלו, נכון ל-2019 רק 6.1% משופטי בתי המשפט המחוזיים היו ערבים. היה על הוועדה לבחירת שופטים למצוא מועמדים ערבים רבים לבית המשפט העליון..", ד"ר גיא לוריא (המכון הישראלי לדמוקרטיה), YNET, 3.10.21 ♦
השופט כבוב כבר חשב לפרוש משיפוט. בנובמבר ייתכן שימונה לעליון. חאלד כבוב, סגן נשיא המחוזי בתל אביב, הוא מועמד מוביל להיות שופט העליון הערבי־מוסלמי הראשון. השופט שהרשיע את נוחי דנקנר והחמיר את רף הענישה בעבירות כלכליות נחשב מוערך בקרב עורכי דין…הנוהג שבבית המשפט העליון מכהן שופט ערבי קיים מאז 2003, אז מונה סלים ג'ובראן (הנוצרי) לשיפוט בערכאה העליונה. הוא נעשה מתוך הכרה של הוועדה לבחירת שופטים כי יש לתת ביטוי לגיוון החברתי במערכת המשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט…", חן מענית, הארץ, 14.9.21 ♦
סער מקדם רפורמה משפטית נגד הפשיעה בחברה הערבית. שר המשפטים יוזם צו שלפיו בתי המשפט הכלכליים יעסקו בנושאים פליליים, ולא רק אזרחיים – וכך "לסגור" על ארגוני הפשיעה משני הכיוונים. הוא מקדם יחד עם השר לביטחון פנים תיקונים נוספים בחוק, ודורש לערב את שב"כ במערכה, טובה צימוקי, YNET, 31.8.21 ♦
ככה לא נלחמים בפשיעה בחברה הערבית: תיק הדגל של הפרקליטות מעלה אבק כבר 4 שנים. 78 ערבים ישראלים נרצחו מתחילת השנה, מהם שלושה השבוע g אולם גם כאשר המשטרה מצליחה לפענח תיקי פשיעה במגזר, טחנות הצדק טוחנות לאט מדי • כך, בתיק נגד אחד מארגוני הפשיעה החזקים בצפון ובמרכז הוגש כתב אישום בינואר 2018, אולם טרם החלו דיוני ההוכחות, ניצן שפיר, גלובס, 31.8.21 ♦
המחקר שהתחיל בגלל איילת שקד: "בג"ץ הוא סניף של מרצ? הוא זורם עם המדינה, הימין טועה". ד"ר ועו"ד רעות פינגר-דסברג מצאה במחקרה כי בניגוד לטענה הרווחת, בג"ץ מיישר קו עם שאר מוסדות המדינה בשמירה על הצביון היהודי ■ "בג"ץ מכיר במתח בין ערבים ליהודים, אבל נמנע מהתמודדות. הוא לא רוצה להיות אויב העם", רותם שטרקמן שיחת פנים, דה מרקר, 13.8.21 ♦
עתירה: משרד הפנים סירב לדון בבקשות לאיחוד משפחות. על אף שהקואליציה כשלה באישור חוק האזרחות, והאחריות בנושא שבה למשרד הפנים, זוגות מעורבים של ישראלים ופלסטינים טוענים כי הרשויות אמרו להם שבקשותיהם לא יטופלו, אמוץ שפירא, כאן חדשות, 11 באוגוסט 2021 ♦
שופטי הרוב התעלמו ממציאות של אפליה. השופט הערבי אמר אמת ונותר לבדו. בג"ץ שפך מים צוננים על הניסיון להדיר את הערבים מהמדינה בחוק הלאום, וקבע שהכנסת אינה רשאית לשלול את אופיה הדמוקרטי של ישראל. ועדיין, פסק הדין מהווה אכזבה קשה כי הוא מאפשר פגיעה בשוויון בשם צביונה היהודי של המדינה, פרופ' מרדכי קרמניצר, הארץ, 9.7.21 ♦
בג"ץ דחה את העתירות נגד חוק הלאום: לא שולל את היות ישראל מדינה דמוקרטית. בהחלטה שנקבעה ברוב של 10 שופטים מול שופט אחד, נכתב כי חוק היסוד מהווה "פרק אחד בחוקתנו המתגבשת", וכי הכנסת לא חרגה מסמכותה. השופט קרא שהיה בדעת מיעוט: סעיפים בחוק מזעזעים את אמות הסיפים של המבנה החוקתי, נטעאל בנדל, הארץ, 8.7.21 ♦
עתירה לבג"ץ לחייב את משרד החינוך לקבוע תוכנית לחינוך לדמוקרטיה וזכויות אדם. ביום 15.6.2021 הגישה הקליניקה לקידום שוויון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן עתירה לבג"ץ נגד משרד החינוך בדרישה לחייב את המשרד לקבוע תוכנית לימודים מחייבת לחינוך לדמוקרטיה, לזכויות אדם ולחיים משותפים, שתילמד בכל הגילאים ובכל בתי הספר. העתירה הוגשה לאחר שבמשך עשרות שנים משרד החינוך לא מילא את חובתו החוקית מכוח חוק חינוך ממלכתי לקיים תוכנית כזאת, וזאת למרות דרישותיהם של הכנסת, מבקר המדינה וועדות ציבוריות. מקור: דן-נט, דן יקיר, 16.6.21 ♦
בג"צ דורש מהמדינה להכיר בקיומו של הכפר הערבי הלא מוסדר דהמש. דהמש הוא כפר ערבי לא מוסדר שבו מתגוררות 600 משפחות, המצוי בתחום השיפוט של המועצה האזורית שדות דן, בין הערים לוד ורמלה • בג"ץ קיבל את עתירת התושבים לעניין הסדרת סטטוס היישוב, גיא נרדי, גלובס, 29.04.2021 ♦
בית המשפט העליון לעליונות יהודית. שופטים נכבדים, עניינכם הוא לא היצע וביקוש, אלא זכויות האזרח. ואם אתם מאשרים מצב שבו ל-30 אלף יהודים בעיר יש 16 בתי ספר ול-13 אלפי ערבים אין אפילו אחד, אתם או דפוקים בשכל או גזענים חשוכים או שניהם כאחד, קובי ניב, הארץ בלוגים, 27.4.21 ♦
העליון דחה ערעור של הורים שדרשו להקים בית ספר ערבי בנוף הגליל. שופטי העליון החליטו להותיר על כנה את פסיקת המחוזי לפיה אין להורות לעירייה להקים בית ספר ערבי יסודי בעיר. השופט גרוסקופף פסק לדחות את הערעור, אולם הבהיר כי המצב שבו שליש מילדי נוף הגליל לומדים במוסדות פרטיים או מחוץ לעיר "אינו תקין", נעה שפיגל ונטעאל בנדל, הארץ, 20.4.21 ♦
המחוזי ביטל את רכיב חוק הלאום במחיקת תביעה של ילדים ערבים מכרמיאל. נשיא ביהמ"ש המחוזי בחיפה קבע כי בית משפט השלום בקריות טעה כשקשר את חוק הלאום למחלוקת, וכי הפרשנות שהוענקה לחוק היתה שגויה. עם זאת, הוא דחה את הערעור מטעמים אחרים, נעה שפיגל, הארץ, 4.2.21 ♦
בהחלטה שעברה מתחת לרדאר, השופט עמית נטרל מטען צד של חוק הלאום. לפני חודש נראה כי העליון נוטה לקבוע שחוק הלאום הוא הצהרתי וסמלי, אלא ששופט במחוזי ירושלים החל לתת לו משמעות מעשית מאוד. השבוע העליון ניסה לאותת לו את הכיוון הרצוי לחוק היסוד הנפיץ. דניאל דולב, וואלה, 29.1.21 ♦
ספוילר: שופטי בג"ץ לא ימהרו להתערב בחוק הלאום. חוק הלאום הוא טוב ביסודו, אך כולל שתי הוראות רעות ששמות את הרוב היהודי כעליון מעל המיעוט הערבי • גם אם שופטי בג"ץ יביעו שאט נפש מחלק מסעיפיו, סביר שהם יימנעו מפסילת חוק יסוד בגלל שהוא מנוגד לעקרונות חוקתיים, חן מענית, גלובס, 18.12.20 ♦
ביום שלישי, 22.12.2020, בשעה 9:00 יקיים בג"ץ בהרכב 11 שופטים דיון ב-15 העתירות לביטול חוק הלאום, או בשמו הרשמי: חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, שנחקק ביולי 2018. (מתוך הודעה של עו"ד דן יקיר):
- העתירה ה-16, שהוגשה לפני כשנה, נמחקה על הסף, ולגבי העתירה ה-17, שהוגשה לאחרונה, הוחלט שהטיפול בה יושהה עד שיינתן פסה"ד בעתירות הקודמות.
- הדיון ישודר בשידור חי וניתן יהיה להתחבר אליו דרך אתר בית המשפט העליון.
- לעתירת האגודה לזכויות האזרח מדצמבר 2018 (עוה"ד דן יקיר, גיל גן-מור, רגד ג'ראיסי וסנא אבן ברי כתבו את העתירה) ולתגובות הכנסת והממשלה לעתירות, שהוגשו לפני כשבועיים וחצי
- לעתירת עדאלה מאוגוסט 2018 (עוה"ד ד"ר חסן ג'בארין, סוהאד בשארה, סאוסן זהר, מאיסאנה מוראני ופאדי חו'רי כתבו את העתירה) ♦
נציגות הליכוד החרימו, השופט עבאס עאסי קודם למחוזי. טובה צימוקי, YNET, 7.12.20 –
שופטת לבתי משפט לתעבורה במחוז צפון:
- עו"ד ג'ידא עספור-שאהין
שופטים לבתי משפט השלום במחוז חיפה:
- עו"ד פרחה ג'ובראן-מילר
- הרשם הבכיר ראמי נאסר
שופטים לבתי משפט השלום במחוז תל אביב:
- עו"ד כריסטינה חילו-אסעד
- הרשם הבכיר קייס נאשף
שופטים לבית המשפט המחוזי ירושלים:
- השופט עבאס עאסי ♦
נציגי הימין מחרימים דיון בוועדה לבחירת שופטים בשל קידום מועמד "אנטי ציוני". השרה רגב וח"כ מארק מהליכוד כמו גם ח"כ האוזר מדרך ארץ הודיעו שייעדרו מהדיון שבו אמורים להיבחר כ-20 שופטים חדשים. הסיבה: מסתמן רוב לקידום שופט בית משפט השלום בירושלים עבאס עאסי לבית המשפט המחוזי בעיר. "פסיקותיו מעידות על השקפתו", טענו, טובה צימוקי, YNET,06.12.20 ♦
ביהמ"ש הכשיר מחיקת תביעה של ילדים ערבים מכרמיאל באמצעות חוק הלאום. בתביעה, מבקשים שני אחים מביהמ"ש להורות לעירייה להחזיר להם את התשלומים על הסעות למוסדות ערביים מחוץ לעיר, שבהם הם נאלצים ללמוד בלית ברירה. הרשם הבכיר טען כי מצב כזה עשוי "לפגוע בצביונה של העיר" כי יעודד ערבים להתגורר בה. אביהם של הילדים: "לא ציפיתי לגזענות כזו בחסות החוק. הנימוק הוא שזו עיר יהודית", נעה שפיגל, הארץ, 30.11.20 ♦
בג"ץ קבע: הרב שמואל אליהו יעמוד לדין משמעתי בשל התבטאויות פוגעניות. "…העתירה בעניינו הוגשה לפני ארבע שנים על ידי המרכז הרפורמי לדת ומדינה, עם פורום תג מאיר, המטה למאבק בגזענות והאגודה לזכויות האזרח…., וואלה, 21.9.20 ♦
כשפרשת אום אל-חיראן הגיעה למחוזי בת"א. שופטת בית המשפט המחוזי חייבה את משפחת יעקוב אבו-אלקיעאן בתשלום אגרה • מדובר בהחלטה המנוגדת לשכל הישר ולעקרונות הצדק..אלא שלפני בירור התביעה הכה-חשובה הזו לכולנו, ניצב מכשול אדיר ממדים. לפי כללי הנזיקין הרגילים, שנוסחו כרגיל על-ידי בעלי הכוח בשיטה, על התובעים לשלם אגרה בסך 367,000 ₪!. ", פרופ יובל אלבשן, גלובס, 26.8.20 ♦
מוחמד נעאמנה נבחר כנציג לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים. עו"ד נעאמנה הוא יו"ר מחוז צפון של לשכת עורכי הדין וחבר המועצה הארצית של הלשכה מאז 2011, חן מענית, גלובס, 28.7.20 ♦
בכל מקרה זה יהיה ה"ערבי" נגד ה"דתי": מי יהיו נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. מתחמם הקרב על נציג לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת משפטים. מוחמד נעאמנה או מאיר מזרחי ויש עוד אפשרויות שכולן נצבעות בפוליטיקה הארצית והברנז'אית שבוחשת בכל הכוח בעוד מאבק על דמותה של מערכת המשפט, משה גורלי, כלכליסט, 08.07.20 ♦
המחוזי דחה את העתירה נגד הבנייה באתר הקבורה המוסלמי ביפו; העבודות יוכלו להתחדש. בר פלג, הארץ, 7.7.20 ♦
סערת הריסת אתר הקבורה ביפו: בית המשפט הקפיא זמנית את העבודות. בעקבות עתירה של המועצה המוסלמית נגד העירייה, הוציא בית המשפט המחוזי בתל אביב צו ביניים וקבע כי יש לעצור את העבודות להקמת מעון לדרי רחוב במקום שבו שוכן בית העלמין המוסלמי "אל-איסעאף" ביפו. רחוב בעיר נחסם בגלל הפגנות, וכמה מוחים נעצרו, איתי בלומנטל, YNET, פורסם: 17.06.20 ♦
בג"ץ חובב ערבים? ביטול חוק ההסדרה עושה חסד גדול עם מדינת ישראל. בית המשפט מציל את המדינה מפני הסתבכות עם המשפט הבינלאומי, ומראה שעדיין לא קיפל את דגל זכויות האדם והוא נאמן לתפקידו. כל זאת, בתקופה הפוליטית הקשה ביותר בתולדותיו, משה גורלי, כלכליסט, 09.06.20 ♦
סוף לסאגה: בית הספר בנגב יחובר לקו מים, והתלמידים ישובו סוף סוף ללימודים. תלמידי בית הספר היסודי תל-ערד, שנמצא בשטח שאינו משויך לשום מועצה או רשות, נותרו בבית מעל לחודשיים בגלל בעיה באספקת המים, בעוד הרשויות השונות מתווכחות על מי מוטלת האחריות לשנות זאת. ביהמ"ש שם לכך סוף, וקבע כי על משרד החינוך לחבר את המוסד למים עד תחילת יוני, יניר יגנה, וואלה, יום חמישי, 28 במאי 2020 ♦
נדחתה העתירה להקמת תשתיות ביישובים הלא חוקיים בפזורה. בג"ץ דחה את עתירת ארגוני השמאל עליה דווח לראשונה במקור ראשון. בעתירה דרשו הארגונים מהמדינה להקים תשתיות אינטרנט בכל רחבי הפזורה הבדואית בנגב. השופט קרא על העתירה: "תפיסת טרמפ על גב הקורונה", מאת אילת כהנא, מקור ראשון, כ״ו באייר ה׳תש״ף (20/05/2020 ♦
כך הפך המיעוט הערבי למגן זכויות האזרחים בישראל. מעתירה נגד מעקבי השב"כ, דרך הגנה על נשים בהריון ועד דרישה לבטל את תקנות החירום, עדאלה והרשימה המשותפת מצאו את עצמם מגינים על זכויות כל האזרחים בישראל בתקופת משבר הקורונה. זה מה שקורה כשהמיעוט הפלסטיני מתחזק והשמאל הישן נחלש, מאת: מירון רפופורט, שיחה מקומית, 10.5.2020 ♦
ארגון עדאלה הגיש עתירה דחופה לבג״ץ בדרישה להנגשת בדיקות קורונה ולמתן שירותי אמבולנסים לתושבי הכפרים הבדואים בנגב. 1.4.20 ♦
עתירה לבג"ץ: לבטל את מינוי ראש הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים. גילה גמליאל מינתה לפני חודשיים את ראש אגף האסטרטגיה במשרדה לתפקיד, תוך שהיא מסבירה כי מדובר במינוי זמני ■ מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל עתר נגד המינוי, חגי עמית, דה מרקר, 15.3.20 ♦
בית המשפט ניצל במקרה יזבק. "… דעת המיעוט החליפה את הניתוח המשפטי מבוסס הראיות וקר הרוח שנדרש משופט בכניעה לרוח התקופה ולקול ההמון… נימתה של יזבק ודאי אינה נעימה לאוזניים ישראליות-ציוניות כשלי. אבל מה לכך ולשאלת זכותה להתמודד בבחירות לכנסת? ..", ד"ר רועי פלד, הארץ, 10.2.2020 ♦
יזבק בבג"ץ: החברה הפלסטינית על ספסל הנאשמים. הדו-שיח בין עו"ד חסן ג'בארין, שייצג את יזבק, לבין השופטים הציג שוב את האמת המרה – בכל פעם שערבי עומד מול בית משפט יהודי, כל הפלסטינים בישראל עומדים בפועל למשפט. גם היום, נושא המשפט לא היה הפוסטים ששותפו בפייסבוק אלא הצדקת העליונות היהודית, מאת: אורלי נוי, שיחה מקומית, 5.2.2020 ♦
העליון דן בפסילת מועמדותה של ח"כ יזבק. יעל פרידסון, YNET, 5.2.2020 ♦
פסילת היבא יזבק: ההזדמנות של בית המשפט העליון. המקרה של חברת הכנסת מהרשימה המשותפת הוא גבולי. הפסילה של רשימת כך של מאיר כהנא מאוד מזכירה את המקרה הזה, עו"ד אורי קינן, מעריב, 03/02/2020
נקבע ההרכב שידון בפסילת ח"כ יזבק. תשעה שופטים ישבו בהרכב שידון ביום רביעי השבוע בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את ח"כ היבא יזבק מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-23. ערוץ 7 , ז' בשבט תש"פ 02/02/20 ♦
האם השייח' ראאד סאלח זכה למשפט צדק? "…ברוב המקרים דברי ההסתה של פעילי ימין קיצונים לא מגיעים לבית המשפט בשל המעטפת הפוליטית-ציבורית שהם זוכים לה. אכן, סאלח הוא מטיף דתי שדבריו ומעשיו מקוממים, אבל משפט צדק יהיה כאן רק כשמסיתים אחרים יועמדו גם כן לדין…", שלומי אלדר, אלמוניטור, 26.11.2019 ♦
בג"ץ הורה ליועמ"ש להעמיד לדין שוטר שירה למוות בצעיר בכפר כנא, ארבע שנים אחרי שהתיק נסגר. השופטים גרוסקופף וקרא הורו ליועמ"ש להעמיד לדין את נאור יצחק, שב-2014 ירה והרג את חיר חמדאן לאחר שזה תקף שוטרים. השופט סולברג התנגד, בר פלג, הארץ, 28.10.2019 ♦
בג"ץ דחה את העתירות נגד חקיקת חוק המצלמות. בית המשפט העליון אמר [ראו כאן] כי כפי שהוא אינו מבקש מהכנסת לחוקק חוקים, הוא אינו מתערב בהליכי חקיקה "בעודם בעיצומם". עוד טענו השופטים כי כחול לבן ועו"ד שחר בן מאיר נחפזו בהגשת העתירות, אמוץ שפירא, כאן חדשות, 05 בספטמבר 2019 ♦
"הדמוקרטיה ושלטון החוק". "…אני בעד שיכתבו את ערך השוויון בחוק יסוד ובחוקה ,המדינה שאין בחוקיה ולא בחוק יסוד המלה "שוויון" יש לה בית משפט שמשרת את ההגמוניה היהודית…אני מרגיש הרבה פעמים שבית המשפט לא מגן על הדמוקרטיה , בוודאי לא מגן על זכויות האזרחים הערבים בישראל …. הגיע הזמן אולי להגיד אוקי,יכול להיות, ראוי ,שפחות ופחות נפנה לבית המשפט כי בסופו של דבר רואים שבית המשפט לא תמיד מגן על זכויות אדם בישראל…", מתוך דברים שאמר ג'עפר פארח (מוסאוא) בכנס על "הדמוקרטיה ושלטון החוק", 30.8.2019 ♦
החלטת העליון לפסול רק כהניסטים מאפשרת לגזענים לייט להיכנס לכנסת. פסילתם המתחייבת של גופשטיין ומרזל מהתמודדות לכנסת אינה טיפול יעיל בגזענות. כל עוד לא יופנם שלא ניתן לצפות מערבים אזרחי ישראל לאמץ את הציונות, ירבו בקשות פסילה של מועמדיהם לכנסת… קבלת הבקשה [לפסילת הרשימה המשותפת] היתה הופכת את ישראל לדמוקרטיה שבה כמעט ואין כלל ייצוג למיעוט הערבי – דמוקרטיה ליהודים בלבד, שאינה דמוקרטיה כלל… כל עוד הכוחות הפוליטיים הדומיננטיים תומכים באפליה נגד ערבים בהתיישבות ובדיור, מטילים ספק מתמיד בלגיטימיות של הפוליטיקה הערבית ומתייצבים מאחורי חוק יסוד הלאום – הגזענות תרים ראש…", פרופ' מרדכי קרמניצר, הארץ, 27.8.2019 ♦
העליון פסל את גופשטיין ומרזל מהתמודדות לכנסת, ואישר את רשימת עוצמה יהודית. שופטים כתבו כי התבטאויותיו של גופשטיין הן "נקודת שפל חדשה בשיח הגזעני אשר כמותה לא ידענו בעבר". הם לא קיבלו את הצהרות החרטה של מרזל, שנועדו להכשיר את התמודדותו… על הבקשה לפסילת הרשימה המשותפת כתבו השופטים: "לא מצאנו כי התשתית הראייתית שהוצגה בערעור דנן ..",, יהונתן ליס, הארץ, 25.8.2019 [פסק הדין] ♦
שופט העליון קבע: הגזענות בישראל מותרת, כל עוד היא על קרקע פרטית. בפסק דין בעניינה של משפחה ערבית שלא הורשתה לקנות דירה, קבע השופט אלכס שטיין כי בניגוד לקרקע ציבורית, בנדל"ן פרטי "קביעת המותר והאסור מצריכה איזון מורכב". עמדתו מרוקנת במידה רבה את איסור ההפליה ופוגעת בערך השוויון, פרופ' מרדכי קרמניצר, הארץ, 25.8.2019 ♦
העליון דן בערעורים נגד עוצמה יהודית והרשימה המשותפת; הצדדים התעמתו במקום. 9 שופטי העליון דנו בערעור נגד החלטת ועדת הבחירות לאשר את התמודדות עוצמה יהודית, ובערעור נגד אישור הרשימה הערבית המשותפת. ההחלטה תימסר ביום א'. מחוץ לאולם קראו פעילי עוצמה יהודית לטיבי: "תחזור למצרים". הוא השיב: "אני בעל הבית", ישי פורת, YNET, 22.08.19 ♦
המחוזי ביטל את החלטת עיריית אום אל-פחם לא לקיים את הופעתו של תאמר נפאר. בדיון הוצגה עמדת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה רשויות אינן רשאיות להתערב בתוכנם של אירועים מ"שיקולים שאינם ענייניים". העירייה ביטלה את האירוע בנימוק כי "תכניו לא מתיישבים עם המקובל"..בית המשפט בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים דן בעתירה שהגישו תושבים בעיר והאגודה לזכויות האזרח…", ג'קי חורי, הארץ, 22.8.2019 ♦
חברה סירבה למכור דירה בפסגת זאב לזוג מאעבלין ותפצה אותם ב-20 אלף שקל. בני הזוג פנו לביהמ"ש בטענה שחברת מי-טל הפלתה אותם בשל מוצאם; בתי המשפט השלום והמחוזי צדדו בהם ובערור החברה לעליון השופטים פסקו כי עליה לפצות את בני הזוג שהפלו. עם זאת, השופטים לא הכריעו בשאלה האם על דירות חל החוק לאיסור הפליה..היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שהתבקש לספק על כך חוות דעת קבע, כי יש לחייב שיוויון גם כאשר אין לכך ביטוי רשמי בחוזה..", דותן לוי, כלכליסט, 20.08.19 ♦
תושבי הכפר הלא חוקי ישלמו על הפינוי. בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי בדואים שפלשו מעל 150 פעמים לאדמות המדינה, ישאו בעלות חלקית של הפינויים החוזרים. ערוץ 7 , ה' באב תשע"ט 06/08/19 ♦
העליון פרסם את הנימוק המלא לפסילת מיכאל בן ארי: ליבה שנאת ערבים באופן שיטתי. פסק הדין המלא, שאת עיקריו כתבה הנשיאה חיות (ראו כאן) בא אחרי פרסום חריג של נימוקים חלקיים בלבד לפני הבחירות. הוא מתייחס גם להחלטות להתיר לעופר כסיף ולרשימות הערביות להתמודד, יותם ברגר, הארץ, 18.7.2019 ♦
אחרי האיסור: הפארק בעפולה ייפתח גם לערבים. בעקבות תביעת ארגון עדאלה, השופט הבהיר כי ההחלטה לסגור את הפארק למי שאינם תושבי העיר אינה חוקית – ונתן תוקף של פסק דין להסכם שאליו הגיעו הצדדים, אחיה ראב"ד, YNET, 14.07.19 ♦
ניצחון לתלמידים: הבגרות תתורגם, הם יקבלו תוספת זמן. בעקבות הפרסום ב-ynet על מפות בעברית בבגרות לגאוגרפיה בערבית: הוגשה עתירה לבג"ץ [האגודה לזכויות האזרח > ראו כאן] שבעקבותיה הודיע המשרד על תרגום הבחינה והענקת תוספת זמן לנבחנים. השופטים למשרד החינוך: "מוטב להפיק לקחים". התלמידה שעתרה: "גאה שהשגתי משהו חשוב", אדיר ינקו, YNET, 18.06.19 ♦
ערבים, חזקו את בג"ץ כדי שימשיך לדפוק אתכם. האזרחים הערבים נקראים לנהור לקלפיות כדי להגן על מוסדות הדמוקרטיה ובראשם ביהמ"ש העליון, זה שמפלה אותם לפי חוק וסדר. "עסקת המאה" של "עטרת כהנים" היא הדוגמה האחרונה לכך, עודה בשאראת, הארץ, 13.6.019 ♦
ביהמ"ש המחוזי בנצרת: השיר שכתבה דארין טאטור אינו "הסתה". השופטים החליטו לזכות את המשוררת דארין טאטור מהאישומים בעבירות הקשורות בפרסום השיר שכתבה, "התקומם עמי". ההרשעה בגין שני פרסומים בפייסבוק נותרה על כנה. עו"ד לסקי קראה לשרת התרבות מירי רגב להתנצל "על מה שגרמת ליוצרת, לתרבות, ליצירה", מאת: אורן זיו, שיחה מקומית, 16.5.2019 ♦
ביהמ"ש עצר את התוכנית להעברת מפעל תעש לנגב בעקבות התנגדות הבדואים. המחוזי בבאר שבע הורה לוועדה המחוזית שאירה את התוכנית, לשוב ולדון בה. השופטת ביקשה מהמדינה לחתור לפתרון מוסכם עם 550 התושבים שגרם בשטח ולהימנע מפינויים בכוח, אמיתי גזית, כלכליסט, 21.03.19 ♦
העליון: הכשרת מועמדותו של בן ארי היתה נותנת לגיטימציה לשיח הגזעני בישראל. בהחלטה שפרסם ההרכב שפסל את יו"ר עוצמה יהודית מהשתתפות בבחירות [ראו כאן], , נכתב כי במעשיו ובהתבטאויותיו "יש משום הסתה לגזענות כמטרה דומיננטית ומרכזית של משנתו", רויטל חובל, הארץ, 21.3.2019 ♦
אחרי התקדים ההיסטורי: במפלגות הימין מבטיחים לטפל בבג"ץ. החלטת בג"ץ לפסול את מועמדות מיכאל בן-ארי מהווה תקדים משפטי, אבל גם מחזקת את המאבק בבית המשפט. אחת המשימות המרכזיות של ממשלת ימין, אם תקום כזו, תהיה "טיפול בבג"ץ" ושינוי יחסי הכוחות. פוליטיקאים בימין מבטיחים להציג תוכניות למאבק בבג"ץ, מורן אזולאי ויעל פרידסון, YNET, עדכון אחרון: 18.03.19 ♦
בית המשפט העליון פסל את מיכאל בן-ארי ואישר את עופר כסיף. שופטי העליון החליטו ברוב קולות שלא לאפשר לבן ארי להתמודד בבחירות לכנסת הקרובה. השופט סולברג התנגד להחלטה. בנוסף אושרה השתתפותן של המפלגות הערביות בבחירות לכנסת וכן של מועמד חד"ש עופר כסיף, יעל פרידסון, חסן שעלאן, אלישע בן קימון ומורן אזולאי, YNET, 17.03.19 [החלטת בית המשפט, ראו כאן] ♦
שקד על אפשרות פסילת בן ארי: "מקווה שהעליון לא יתערב בדמוקרטיה הישראלית". שרת המשפטים בהתייחסות ראשונה לאפשרות פסילת מועמד "עוצמה יהודית". "הוא כיהן כחבר כנסת והשמיים לא נפלו", אמרה למעריב אונליין, אבישי גרינצייג 17:53 14/03/2019 ♦
הדיון בפסילת בל"ד: "לא דמוקרטיה מתגוננת אלא ציונות מתגוננת". תשעה שופטי עליון דנו בשתי עתירות בעניין פסילתן של "עוצמה יהודית" ורעמ"-בל"ד. בעוד השופטים ביקשו להגביל את הדיון לשדה הראיות, התעקש בא כוחה של הרשימה הערבית לקיים דיון עקרוני בשאלה האם מותר לקבוצת מיעוט להיאבק על שוויון בדרכים דמוקרטיות, מאת: אורן זיו, שיחה מקומית, 14.3.2019 ♦
[בתמונה – עה"ד חסן ג'אברין בדיון על פסילת הרשימות לכנסת, צילום: רון גרליץ, 14.3.2019]
תקדים מסוכן: המפץ השיפוטי של חוק הלאום. החלטת בית המשפט העליון לדון בחוק הלאום הולכת צעד נוסף בהרחבת הסמכות של בית המשפט והיא אף עומדת בניגוד להגיון של השופט בדימוס אהרן ברק. משמעותה: מתן אפשרות לשופטים לפסול כל חקיקה של הכנסת, מאת עו"ד יותם אייל , מקור ראשון, כ״ה בטבת ה׳תשע״ט (02-01-2019 17:59) ♦
הדיון בעתירות נגד חוק הלאום יתקיים בהרכב מורחב של 11 שופטים, מבזק YNET, 31.12.2018 ♦
התנועה לטוהר המידות עתרה לבג"ץ: "חוק הלאום" פוגע בזכויותיהם של כלל אזרחי המדינה בשל פגיעתו בשוויון. התנועה לטוהר המידות הגישה היום (31.12.2018) עתירה לבג"ץ, בבקשה שבית המשפט יורה על ביטולו של חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי ("חוק הלאום") בהיותו בלתי חוקתי. ["העתירה ה-13", עוה"ד דן יקיר] ♦
העליון הכריע: עיריית ב"ש לא תסלק עמותה יהודית-ערבית ממקלט ציבורי בעיר. ביהמ"ש המחוזי קבע כי העמותה הפרה חוזה מול העירייה כשקיימה אירועים בעלי גוון פוליטי במקלט, אך העליון הפך את ההחלטה. השופטים קבעו כי העירייה רשאית לבחון את ההתקשרות עם העמותה בעתיד, אלמוג בן זיכרי, הארץ, 26.12.2018 ♦
בל"ד דורשת מבג"ץ להכריע בין עליונות יהודית לדמוקרטיה. בל"ד עתרה לבג"ץ לאחר שנשיאות הכנסת מנעה כל דיון בהצעת חוק "מדינת כל אזרחיה". המסר למפלגה: אתם יכולים לשבת בכנסת אבל לא לקדם את המצע שלכם. השופטים נשמו לרווחה עם ההודעה על הקדמת הבחירות,מאת: אורלי נוי, שיחה מקומית, 25.12.2018 ♦
פעיל בדואי נכנס לכלא על רקע מאבק הקרקעות בנגב: "אין חוק שישמור עליי". מאות בני אדם ליוו הבוקר את שייח אבו מדיעם בן ה-69 לכלא מעשיהו, שם ירצה עשרה חודשי מאסר. "הם אומרים שבניתי מבנים לא חוקיים", אמר. "תסתכל על מה שיש פה, קרשים עם יוטה", אלמוג בן זיכרי, הארץ, 25.12.2018 ♦
האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ בדרישה שבית המשפט יורה על ביטולו של חוק הלאום. בעתירה נטען כי חוק הלאום "עיגן בחוק יסוד את זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. בשל כך ולשם כך נקבעו בחוק, כפיל בחנות חרסינה, הסדרים גורפים ופוגעניים ברמה הסמלית, המשפטית והפרקטית, המקבעים ומחדדים את ההיררכיה המעמדית שהייתה קיימת ערב החוק בין האזרחים היהודים לערבים במדינה, ומכפיפים באופן מסוכן וחסר תקדים את זהותה של ישראל כמדינה דמוקרטית להגדרה הלאומית היהודית, מאיימים על זכויות האדם הקולקטיביות והפרטיות של כלל האזרחים, ופוגעים באופן בוטה בזכויות המיעוט הערבי". עוה"ד דן יקיר, רגד ג'ראיסי, סנא אבן ברי וגיל גן-מור והמתמחה רעות שאער כתבו את העתירה. 23.12.2018 ♦
מבשארה עד זעאתרה – כך הכשיר בג"ץ את הלאומנות ה'פלסטינית' | דעה. התבטאויות בעד חיזבאללה וחמאס ונגד הזדהות עם ישראל מצד סגן ראש עיריית חיפה המיועד, רג'א זעאתרה, עוררו סערה ציבורית סביב האיש. אבל זעאתרה הוא לא הבעיה, אלא התוצר של "תעודת הכשרות" שהעניק בג"ץ ללאומנות ה'פלסטינית', אלון מליק, ערוץ 20, 11.12.2018 ♦
תנו לערבים לשפוט. "…רק לתאר, שלשופט ערבי היתה ניתנת הזכות להכריע בעניין הכפר אום אל־חיראן. האם היה אפשר אז להעלות על הדעת, שהוא יסכים שהשלטונות יעקרו את אחיו הערבים וישכנו במקומם בני דודים יהודים, שאין להם שום זכות על האדמה?…על פי מחקר שנערך לבקשת הנהלת בתי המשפט ולשכת עורכי הדין לפני כמה שנים מתברר, שבמערכת המשפט יש נטייה להחמיר עם נאשמים ערבים, ו"יש להם סיכוי גבוה יותר להיות מורשעים, וכאשר הם מורשעים, יש סיכוי גבוה יותר שיוטל עליהם עונש חמור". מה לעשות, הרי גם שופטים הגונים הם בני תרבותם…", עודה בשאראת, הארץ, 10.12.2018 ♦
לא, הריאיון עם מצית הדו לשוני לא זעזע אותי. למה מזדעזעים מאייטמים מטורללים בערוץ 20? הרי ידוע מי ומה הם. הכעס האמיתי צריך להיות מופנה למערכת המשפט שלא באמת לוקחת ברצינות פשעי שנאה של יהודים, ולערוץ הראשון שהסית והביא להצתת בית הספר… יצחק גבאי נשפט לשלוש שנות מאסר – שנתיים על ההצתה, ועוד עשרה חודשים על פרסום דברי הסתה בפייסבוק. עשרה חודשים. דארין טאטור, לשם השוואה, איבדה שלוש שנות חירות בגלל פרסום שיר, שלא רק שמעולם לא הוכח כל קשר בינו לבין מעשה אלימות כלשהו…", מאת: אורלי נוי 12.11.2018 ♦
בג"ץ דרש משקד: הסבירי למה הרב אליהו אינו עומד לדין משמעתי. צו על תנאי ניתן עקב התבטאויות של רב העיר צפת מהשנים האחרונות. בין השאר דיבר נגד ערבים, קהילת הלהט"ב, מערכת המשפט, שירות מעורב ובכירים במערכת הביטחון, אהרן רבינוביץ, הארץ, 29.10.2018 19:30 עודכן ב: 19:32 ♦
בקשה לייצוגית: הדואר מפלה יישובים ערביים. המבקש: דואר שליחים מסופק ב–1,000 יישובים, מהם רק 15 ערביים • הדואר: "לא מפלים מגזרית", מאת ליטל דוברוביצקי, ממון ידיעות אחרונות, 27.10.2018 ♦
עוד בהקשר חוק הלאום – ראו למטה ⇓
דיון חשף: מעצר עד תום ההליכים בתיקי הסתה – רק לערבים. ההגנה במשפטו של רג'א אגבאריה, לשעבר מזכ"ל תנועת אבנאא אלבלד, הראתה ששום חשוד יהודי בהסתה לא נעצר עד תום ההליכים. התביעה הציגה מקרה אחד כזה, וגם הוא מפוקפק. על טעות בתרגום הפוסטים, ענתה התביעה: "זה לא משנה", יואב חיפאווי, שיחה מקומית, 8.10.2018 ♦
קנס של 30 אלף שקל לחברת בנייה שהפלתה רוכש ערבי. האגודה לזכויות האזרח גילתה שדירה עבור אזרח ערבי יקרה יותר, והדרך לנציגת השירות ארוכה יותר ■ "גובה הקנס מעיד כי רמ"י אינה פועלת בצורה נחושה מספיק כדי למגר את התופעה של אפליה במגורים. אם חברת משהב תמשיך לנקוט במדיניות מפלה נבקש לפסול את השתתפותה במכרזי בנייה", גילי מלניצקי, דה מרקר, 03.10.2018 ♦
האם שופט דתי לאומי יכול לשפוט בהגינות ערבים? ". אבל מה הם יעשו כשחוקי המדינה סותרים את אלה של התורה? ..כל דתי לאומי שבכל זאת מתפתה לכהן כשופט הם מטילים את החובה להיות שליחו של העם להטמעת המשפט העברי. כשאומרים משפט עברי מתכוונים לחוקי התורה. כשאומרים "הטמעה" מתכוונים ל"החלפה"…, יוסי קליין, הארץ, 26.09.2018 20:00 עודכן ב: 20:18 ♦
איפה שמתנחל מקבל פיצוי, הבדואי הולך לכלא. 10 חודשי מאסר נגזרו על השייח צייאח אל-טורי מאל-ערקיב בגין הסגת גבול. זה לא קרה בעמונה, מגרון, נתיב האבות ובמאחזים בלתי חוקיים אחרים, עו"ד סנא אבן ברי (האגודה לזכויות האזרח) YNET, 05.09.18 ♦
בן 68 מהכפר אל-עראקיב נשלח ל-10 חודשי מאסר בגין הסגת גבול. בית משפט בבאר שבע הרשיע את סייאח אבו מדיע'ם, פעיל מרכזי במאבק הקרקעות בין המדינה לבדואים, ב-19 עבירות של כניסה למקרקעי ציבור שלא כדין. עורך דינו: עונש מהחמורים שידענו, אלמוג בן זכרי ורויטל חובל, הארץ,24.12.2017 22:12 עודכן ב: 26.12.2017 ♦
חוק הלאום:
- בג"ץ וחוק הלאום. "…אין צורך להיות משפטן, כדי להבין שעקרונות מגילת העצמאות, הקובעים כי מדינת ישראל תהיה מבוססת על שוויון בין כל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומין, הם אבן יסוד של המדינה, ממש כמו היותה מדינה יהודית כפי שקובעת המגילה. המסקנה המתבקשת היא כי אכן יש לבג"ץ הסמכות לדון בחוק יסוד..", פרופ' שלמה אבינרי, הארץ, 8.11.2018 ♦
- בג"ץ חוק הלאום: בית המשפט כביטוי לקול העם. כשבית המשפט מתערב בהחלטות המחוקק אין הוא עושה זאת כדי לפגוע בריבון בשיטת המשטר הדמוקרטית, אלא כדי להגן על העם ועל סמכותו המכוננת, מאת יניב רוזנאי -, מקור ראשון, ט׳ במרחשון ה׳תשע״ט (18-10-2018 11:11) ♦
- מי ירסן את חברי הכנסת אם לא בית המשפט? "… הגיעה העת שהקהילה המשפטית והקהילה האקדמית ומנהיגיהן ישמיעו קול רם וצלול: חוקי היסוד שהכנסת מחוקקת הם לא הבסיס החוקתי לסמכותו של בית המשפט לפסול חוקים המפירים זכויות אדם בסיסיות. הבסיס לסמכות זו ארוג בעקרונות היסוד ובערכי־העל המרחפים מעל שיטת המשפט והממשל בישראל — עקרונות וערכים שהיוו את הבסיס הבינלאומי, המשפטי והערכי להקמת מדינתנו.", פרופ' יוסף מ' אדרעי, הארץ, 18.10.2018 ♦
- שקד מהמרת גבוה מדי בקרב נגד בג"ץ. המתקפה האחרונה של שרת המשפטים נגד בית המשפט העליון הייתה מוגזמת • מתנגדי חוק הלאום נמצאים במצב של "לוז-לוז", ויפסידו בכל תוצאה שתתקבל בבג"ץ • דעה, אמנון לורד, ישראל היום, פורסם ב: 09.10.2018 ♦
- השר לוין: "חוק הלאום – שלב בדרך לתום עידן הדיקטטורה המשפטית". בכנס 'קהלת' בעד חוק הלאום, אמר השר לוין: "הניסיון לפסול את חוק הלאום הוא אירוע חסר תקדים במערכת משפט כלשהי". יו"ר הכנסת: "לא צריכים עזרה מבג"ץ. הכנסת מקבלת ותמשיך לקבל החלטות לבד", עטרה גרמן, חדשות סרוגים 09.10.18 11:08 ל' בתשרי תשעט ♦
- שקד נגד שופטי בג"ץ: "התערבות מסוכנת, פסילת חוקי יסוד – חלם". בביהמ"ש מונחות 8 עתירות נגד חוק הלאום, ושרת המשפטים מזהירה שהתערבות של העליון "עלולה למוטט כל יסוד משטרי". בכנס קהלת בנושא היא אמרה: "מנסים להציל אותנו באמצעות תרופה שלא תועיל ממחלה שלא תבוא". השר לוין הוסיף: "אני קורא לשופטי בג"ץ: תתעשתו", טובה צימוקי וענבר טויזר, YNET, פורסם: 09.10.18 ♦
- כן, דרושה ביקורת של העליון על חוקי יסוד. בישראל, שבה הרשות המחוקקת נשלטת ע"י הממשלה, עלולים חוקי היסוד להיות קורבן לקפריזה של רוב נתון בכנסת. גם ברמה החוקתית יש עקרונות יסוד שנמצאים מעל ההליך החוקתי. תשובה לשרה שקד ולפרופ' פרידמן. פרופ' סוזי נבות וד"ר יניב רוזנאי, YNET, 07.10.18 ♦
- שקד: לשופטי בג"ץ אין סמכות לפסול חוקי יסוד שהכנסת חוקקה. בדיון פגרה בכנסת טענו באופוזיציה ששרת המשפטים פועלת במכוון כדי להחליש את בית המשפט העליון. שקד אמרה בדיון שאם הכנסת תחוקק חוקים גזעניים "בית המשפט לא יושיע אותנו מהריקבון", יהונתן ליס, הארץ, 17.09.2018 16:46 עודכן ב: 23:57 ♦
- עיקרון דמוקרטי: התגובה של מנדלבליט לבג"ץ חוק הלאום. בית המשפט צפוי לדון בעתירות נגד חוק הלאום בעוד כחצי שנה. בניתיים, היועץ המשפטי לממשלה, וכן היועץ המשפטי של הכנסת אייל ינון, נערכים לטעון שהחוק אינו סותר את העיקרון הדמוקרטי, ושהחלת דוקטורינת "התיקון החוקתי שאינו חוקתי", שטרם התקבלה בישראל, לא תהיה נכונה במקרה הזה, מאת נטעאל בנדל, מקור ראשון, י״ג באלול ה׳תשע״ח (24-08-2018) ♦
- מקיום בכבוד עד חוק הלאום: מה עושים כשבג”ץ חורג מסמכותו? כדי למנוע מראש את המשבר הצפוי מהדיון בעתירות נגד החוק, נבחרי הציבור צריכים לגלות את אותה נחישות שגילו בעבר ולהבהיר לשופטים מי הוא הריבון, שמחה רוטמן (התנועה למשילות ודמוקרטיה) מידה, | 23/08/2018 ♦
- לעליון אין סמכות לדון בחוק יסוד. "…זה לא משנה אם אתם תומכים בחוק הלאום או בראש הממשלה. מי שמחזיק בעמדות דמוקרטיות צריך להתבונן בהשלכות של פסילת חוקי יסוד, ולהבהיר לבג"ץ שאין לו סמכות להתערב בחוקי יסוד..", (פורום קהלת), ישראל היום, 23.8.2018 ♦
- המאבק נמשך: 24 אזרחים דרוזים הגישו עתירה נוספת נגד חוק הלאום. פנייה נוספת הוגשה לבית המשפט העליון, בדרישה לבטל את החוק מעורר הסערה. בין העותרים: רפיק חלבי ויו"ר הוועדה למען החייל הדרוזי, אריק בנדר, מעריב, 19/08/2018 ♦
- חוק הלאום רע, אבל בג"ץ לא השאיר ברירה. בעשורים האחרונים הכשיר העליון את תופעת הלאומנות הפלסטינית בכנסת. החוק הוא תשובה (מיותרת) לכך. עזמי בשארה כמשל, פרופ' דניאל פרידמן, YNET, 15.08.18 ♦
- על מסלול התנגשות: בג"ץ, חוק הלאום וקרב הרשויות. העתירות נגד חוק הלאום מעמידות את שופטי בג"ץ בפני דילמה תקדימית: האם יש בסמכותם לפסול חוק יסוד. מומחים מעריכים כי הם לא יפסלו את החוק, אך יפרשו אותו בהתאם להשקפת עולמם. ד"ר אביעד בקשי: "העתירות היו צריכות להידחות על הסף", מאת נטעאל בנדל, מקור ראשון, ג׳ באלול ה׳תשע״ח (14-08-2018) ♦
- פסילת חוק הלאום תהיה הכרזת המלחמה של בג"ץ על הכנסת. אפשר יהיה להמשיך להתווכח עוד 10 שנים מי ירה את יריית הפתיחה במלחמה הזאת, אבל היא יכולה להסתיים רק בתוצאה אחת: הריבון יאמר את דברו לאלו שלא נבחרו על ידו, פרופ' אריה אלדד, מעריב, 11/08/2018 ♦
- בניגוד לעמדת שקד, תקדימים מראים שבג"ץ יכול לפסול חוקי יסוד. העתירות נגד חוק הלאום ייאלצו את בג"ץ להכריע אם יוכל לפסול חוק יסוד. שרת המשפטים איילת שקד טוענת שלא, אך פסקי דין ותקדימים בעולם מרמזים שהאפשרות הזו קיימת, רויטל חובל, הארץ, 10.08.2018 ♦
- חיות על איומי שקד: נמלא את תפקידנו ללא מורא וללא משוא פנים. נשיאת העליון אמרה את הדברים בטקס השבעתו של פרופ' אלכס שטיין לשופט. מועמדותו של שטיין, ששב לארץ לאחר 15 שנים בחו"ל, נתמכה על ידי שרת המשפטים איילת שקד, רויטל חובל, הארץ, 09.08.2018 11:17 עודכן ב: 13:08 ♦
- איילת שקד מובילה לרפובליקת בננות. "…האיום בשימוש בכוח הבלתי מוגבל של שתי הרשויות, הכנסת והממשלה, כלפי העליון, נועד לגרום לבית המשפט לקבל את טענת השרה — המלומדת במדעי ההנדסה אך חפה מלימודי משפטים — ולקבוע כי אינו רשאי להתערב כלל בשינוי חוקי יסוד. זו קביעה שאין לה כל בסיס, לא בחוק ולא בפסיקה… בכך היא מדרדרת את ישראל לעבר רפובליקת בננות, שבה לממשלה יש כוח בלתי מוגבל, הפוליטיקאים שלוחי רסן ולאזרחות, לזכויות יסוד ולזכויות המיעוט — אין משמעות." עו"ד טליה ששון, הארץ, 8.8.2018 ♦
- חוק הלאום בין שקד לעליון. אפשר להתבונן על העימות המתרחש בשנים האחרונות בפולין הלאומנית והאנטי-דמוקרטית, כקדימון ל"מלחמה בין רשויות" בה מאיימת שקד, פרופ' יוסי דהאן, העוקץ, 07.08.18 ♦
- עתירת הגופים הערביים נגד חוק הלאום: "אם כל העתירות". העתירה שהגיש ארגון עדאלה בשם ועדת המעקב, ועד ראשי הרשויות הערביות והרשימה המשותפת היא מסמך משפטי, אבל לא פחות מכך מסמך רעיוני שמתמודד עם השאלות מהו המיעוט הערבי בישראל, מהי מהות המשטר, ומיהו אזרח במדינה, מירון רפופורט, שיחה מקומית, 7.8.2018 ♦
- ועדת המעקב עתרה נגד חוק הלאום: "הקיצוני ביותר מאז סיום האפרטהייד". העתירה החמישית בדרישה לביטול החוק הוגשה הבוקר לבג"ץ, והוועדה מתכננת שורה של צעדי מחאה נוספים, ובהם צעדת מחאה במוצ"ש. ח"כ זחאלקה: "נתניהו נתן לנו כלי שלא היה בידינו קודם", ג'קי חורי ובר פלג, הארץ, 7.8.2018 – ר' גם באתר עדאלה ♦
- קצינים בדואים עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את חוק הלאום. לטענת העותרים, סגן אלוף במילואים חסן הייב ויעקוב אבו אל גיעאן, החוק פוגע בזכות החוקתית לשוויון ונועד להבדיל בין אזרחיה היהודים של המדינה ובני דתות אחרות. עוד נטען כי החוק אינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל ומפר את האיזון בין שתיים מהוויותיה של ישראל – יהודית ודמוקרטית, איציק זוארץ, כאן, 05 באוגוסט 2018 ♦
- לוין ל"הארץ" על חוק הלאום: כשהרכב השופטים יהיה אחר, נוכל להשיג מה שרצינו. לדברי השר שקידם את החקיקה, "עד היום השופטים הסתתרו מאחורי הטענה שהם נצמדים לחוקי היסוד הקיימים, עכשיו מלאכתם קשה יותר". לוין הוסיף כי החוק יאפשר מתן תמיכה ליישובים כדי לשמור על אופיים היהודי, יהונתן ליס, הארץ, 06.08.2018 05:46 עודכן ב: 05:59 ♦
- בג"ץ, פסול את חוק הלאום."… סוף־סוף נחשפות הפנים האמיתיות של גורמים רבים בשמאל, שבמשך שנים רבות הסתירו את מטרותיהם תחת מסווה של "שוויון", "זכויות אדם" ו"דמוקרטיה". עכשיו הם נאלצים להודות שרעיון מדינת הלאום היהודית זר להם..", עקיבא ביגמן, ישראל היום, 6.8.2018 ♦
- שקד מאיימת: אם בג"ץ יפסול את חוק הלאום תהיה מלחמה בין רשויות. שרת המשפטים אמרה שלבג"ץ אין סמכות לפסול חוקי יסוד. "אני לא מאמינה שיהיה רוב בבית המשפט העליון שיחליט לעשות צעד כזה", אמרה, והוסיפה כי החלטה שכזאת תהיה "רעידת אדמה", רויטל חובל ו נעה שפיגל, הארץ, 05.08.2018 18:18 עודכן ב: 20:03 ♦
- האם בג"ץ יעשה מה שאף בימ"ש בעולם המערבי לא עשה. בית המשפט מעולם לא ביטל חוק יסוד, והוא יבטל את חוק הלאום רק אם ישתכנע שמעמד-העל שקיבל הלאום היהודי פוגע אנושות בדמוקרטיה, משה גורלי, כלכליסט, 05.08.18 ♦
- פרקליט המדינה על חוק הלאום: "לאפשר לכל הקבוצות לחוש שוות". שי ניצן ניצל את טקס הפרידה מהשופט שהם כדי להביע ביקורת מרומזת על החוק השנוי במחלוקת: "כל אחת מן הקבוצות המוחלשות בחברה הישראלית מבקשות מעט מנוח לכף רגלה", חדשות 10, 2.8.2018 ♦
- שקד על חוק הלאום: "אין לעליון סמכות לפסול חוק יסוד". שרת המשפטים התארחה בכנס לשכת עורכי הדין באילת: "מציעה לח"כים למשוך את עתירתם". על הצעת ח"כ ביטן שתתמודד על ראשות הליכוד: "אני אוהבת להיות בבית היהודי", אבישי גרינצייג, מעריב, 02/08/2018 ♦
- רצים לבג"ץ בגלל חוק הלאום? חכו – לא בטוח שתאהבו את התוצאה. אביגדור פלדמן, שהגיש הרבה עתירות בחייו, חושב שהסיכוי לבטל את חוק הלאום בבג"ץ קלוש. ומה כן יקרה אם יוגשו עתירות? כנראה שרע יהפוך לגרוע. הנה ההסבר, אביגדור פלדמן, המקום הכי חם בגיהנום, 1.8.2018 ♦
- מרצ עתרה נגד חוק הלאום: "צריך להיות מושלך לפח האשפה". חוק הלאום עבר בכל הקריאות ברוב הדרוש, אך לטענת מרצ הוא "מעגן את האפליה בחוק יסוד, ולכן סותר עיקרון יסוד של השיטה" ● העתירה לבג"ץ מתמקדת בסעיפים הנוגעים להעדפת ההתיישבות היהודית ולמעמד השפה הערבית, טל שניידר, גלובס 31/07/2018 ♦
- העתירה נגד חוק הלאום: לבית המשפט אין איך לנצח. הבחירה של בג”צ היא בין התפרקות מהכוח לביטול חוקים לבין בגידה בערכים הפרוגרסיביים, זיו מאור, מידה, | 31/07/2018 ♦
- שני ח"כים מהקואליציה הגישו בג"צ נגד חוק הלאום. נגד כנסת ישראל וממשלת ישראל: 3 הח"כים הדרוזים: אכרם חסון (כולנו) חמד עמאר (ישראל ביתנו) וסאלח סעד (מחנ"צ) הגישו הבוקר עתירה לבג"צ נגד חוק הלאום. חסון: "נעשה הכל כדי לעצור את החוק הגזעני הזה… חה"כ חסון הנמנה על הקואליציה, יחד ח"כ עמאר הצביעו שניהם נגד החוק ואפילו הצביעו בעד כל ההסתייגות נגדו, כשפעלו במקביל בכדי להכשילו. חסון אף יושב בכנסת במקום יו"ר מפלגתו, שר האוצר משה כחלון בהתאם לחוק הנורבגי…, עטרה גרמן, חדשות סרוגים , 22.07.18 08:48 י' באב תשעח ♦
- חוק הלאום יחייב את בג"ץ להעדיף את אופייה היהודי של המדינה. טיוטת החוק שהגיעה לידי "הארץ" דוחקת את מעמדה הדמוקרטי של המדינה לסעיף משני. בלחץ נתניהו ועל אף המחלוקות, החוק צפוי לעלות להצבעה בקריאה ראשונה בעוד כשבועיים וחברי הקואליציה התבקשו להישאר בארץ, יהונתן ליס, הארץ, 11.07.2017 19:33 עודכן ב: 22:36 ♦
גזר דינה של טאטור מוכיח: בישראל קיים דין שונה למסיתים ערבים ומסיתים יהודים. עונשה של דארין טאטור ממחיש שמה שמותר לרבנים אסור למשוררת ערבייה. המדינה חוששת לכאורה מדבריה המסיתים, אך ההליכים נגדה עשויים להפוך אותה מדמות שולית לגיבורה לאומית, פרופ' מרדכי קרמניצר, הארץ, 31.07.2018 20:30 עודכן ב: 01.08.2018 05:58 ♦
בג"ץ דחה העתירה נגד הייצוג הבולט של קק"ל במועצת מקרקעי ישראל. ועד ראשי הרשויות הערביות, ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח טענו כי הייצוג של 43% של קק"ל במועצה "מהווה פגיעה בזכות לשווין של האוכלוסייה הערבית"; השופטים: "ניהול ציבורי של אדמות קק"ל, מבלי ליתן לה מעורבות בניהול הזה, אינו סביר", ענת דניאלי, כלכליסט, 20.06.18 ♦
בל"ד עתרה לבג"ץ נגד איסור הכנסת לדון בחוק להפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה. לאחר שבצעד חריג פסלה נשיאות הכנסת את הנחת ההצעה, הסיעה כתבה בעתירה כי ההחלטה פוגעת בחופש הביטוי, יהונתן ליס, הארץ, 11.6.2018 ♦
הסדרי טיעון מקלים לנאשמים בתקיפת ערבים. במקום עונש שמותאם לעבירות לפי חוק המאבק בטרור, כפי שיוחס לו בתחילה, יזכה הנאשם המרכזי בתקיפת ערבים בעונש מופחת. לשני נאשמים נמחקה ההרשעה והם נידונו לשעות שירות לציבור. אחד מהקורבנות העיד בעבר: "הם גילו שאני ערבי והתחילו לתת לי מכות בראש עם ברזלים או דוקרנים", אילנה קוריאל, YNET, 04.06.18 ♦
ביהמ"ש שם לב שזה חוק נגד ערבים בלבד? "… כל ישראלי שעיניו בראשו יודע שחוק ההדחה נועד למטרה אחת ויחידה, והיא לשמש כלי כנגד חברי הכנסת הערבים. עובדה פשוטה וברורה זו לא מוזכרת ולו ברמז בפסק דינם של שופטי העליון…", ד"ר רועי פלד, הארץ, 28.5.2018 ♦
הח"כ הערבי: בג"צ נכשל בהגנה על המיעוט. חה"כ ד״ר יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת שעתר נגד חוק ההדחה הגיב על פסק הדין: ״אני מאוכזב מאוד מכך שבית המשפט החליט להשאיר את החוק על כנו. בג״ץ נכשל להגן על המיעוט הערבי המקופח ועל נציגיו בכנסת מול חוק ההדחה שפוגע באופן דראקוני בנו והופך את זכויותינו לכפופות לרודנות הרוב. ישראל חבר, כל הזמן, י"ג סיון התשע"ח 27.05.2018 ♦
שופטי בג"ץ הכשירו את החוק המאפשר להדיח חבר כנסת מכהן: "יש בו איזונים ובלמים". תשעה שופטי בג"ץ דחו פה אחד את העתירות נגד החוק. נשיאת העליון אסתר חיות כתבה כי החוק אמנם פוגע בזכויות יסוד, אך "אין לומר כי הוא שולל את ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה". לפי החוק, הכנסת תוכל להדיח חבר כנסת בגין הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין נגד ישראל ברוב של 90 ח"כים, רויטל חובל, הארץ, 28.5.2018 ♦
בג"ץ לא הגן על המיעוט. "…מאז חקיקת חוקי היסוד בשנת 1992, בג"ץ לא ביטל אף חוק בגלל שפגע בזכויות המיעוט הערבי. נהפוך הוא. הוא אישר את כל החוקים המפלים, גם כשנתפשו על ידי רבים, לרבות הקהילה הבינלאומית, כגזעניים או כשוללים את חופש הביטוי של המיעוט הפוליטי…", עוה"ד חסן ג'בארין (עדאלה), הארץ, 12.5.2018 ♦
דארין טאטור: בימה"ש הוכיח שחופש ביטוי יש רק ליהודים. בית המשפט קבע שהשיר שכתבה טאטור, "התקומם עמי" הוא בגדר סיוע לטרור. גבי לסקי, עורכת דינה של טאטור: בית המשפט קבר היום את חופש הביטוי בישראל, אורן זיו, שיחה מקומית, 3.5.2018 ♦
היום יוכרע דינה של המשוררת שהואשמה בהסתה לטרור. דארין טאטור פרסמה בין היתר שיר בו נכתב "התנגדו בני עמי, לא אסכים לפתרון שלום", והואשמה בקריאה למעשי אלימות ובעידודם. עורכת דינה: תרגום השיר הוציא אותו מהקשרו, נעה שפיגל, 2.5.2018 ♦
תושב אום אל-פחם הצית אשפה בזמן גל השריפות ב-2016, ויישלח לשנתיים מאסר. המדינה לא ייחסה מניע לאומני לעלי מחאג'נה, ושירות המבחן המליץ לגזור עליו עבודות שירות, אך השופט קבע כי הנאשם פגע בביטחון הציבור ובשמירת שלום הציבור. סנגורו הודיע שיערער, נעה שפיגל, ניר חסון, הארץ, 25.04.2018 21:31 עודכן ב: 23:15 ♦
ח"כ ג'בארין עתר לבג"ץ: אפשרו לי לנסוע לסבב הרצאות בארה"ב, אריק בנדר, 22.4.2018 ♦
תקפת ערבי? לא נורא, נסדר לך עבודות שירות. "…תולדות הענישה בישראל כוללות מקרים לא מעטים שבהם נגזרו על יהודים עונשים מגוחכים בגין פגיעות בערבים, לרבות גרימת מותם, שלא ניתן להבינם אלא כאפליה בוטה..", פרופ' מרדכי קרמניצר, הארץ, 2.4.2018 ♦
שופט בב"ש: פעילות עמותה ערבית-יהודית בעיר – כמו להביא את כהנא לאום אל-פחם. עמותת "פורום דו-קיום בנגב" קיימה בעבר דיונים על סרבנות גיוס במקלט ששכרה מהעירייה, שטוענת כי מדובר בהפרת חוזה. העמותה לביהמ"ש: פוגעים לנו בחופש הביטוי, אלמוג בן זכרי, הארץ, 22.3.2018 ♦
בג"ץ למועצות הבדואיות: "גבו ארנונה או שהתקציב שלכן יקוזז". בדיון העלו המועצות את קשייהן, אך בג"ץ הורה להן להתחיל בגביית המס מהתושבים עד אוגוסט, שלומית צור, גלובס, 21.3.2018 ♦
הטענה שביהמ"ש העליון לא בשל לקבל שופטים ערבים היא הבל הבלים. זה יפה להשתתף בצערו של השופט כבוב על טענתו לקיפוח, אבל משום מה לא נרשמה תמיכה כזו כשנאבקו כדי למנות את יוסף אלרון, שמוצאו המזרחי הודגש היטב, קלמן ליבסקינד, מעריב, 28/02/2018 ♦
מרכז עדאלה עתר לבג"ץ נגד מדיניות משרד הבריאות לאסור על הכנסת ואכילת חמץ בבתי החולים במהלך שבוע חג הפסח. בהתאם למדיניות זו, אשר נאכפה בשנים האחרונות בבתי חולים ברחבי הארץ, כל האזרחים וביניהם גם אזרחים ערבים נאלצים במהלך חג הפסח לעבור בידוק קפדני בכניסה לבתי החולים ובמידה ויש ברשותם חמץ, המזון מוחרם או מושמד. במקרים שבהם אזרחים סירבו למסור את המזון למאבטחים בכניסה לבית החולים, נאסרה כניסתם למוסד ונמנע מהם לבקר את קרוביהם בבית החולים. לעיון בעתירה. 28.2.2018 ♦
רשמת ערביה ראשונה, נשיאה לבית הדין לעבודה, בת של מבקר מדינה. השופטים החדשים. הוועדה לבחירת שופטים שמכונסת למנות שני מועמדים חדשים לבית המשפט העליון מינתה גם שופטים נוספים. בין היתר… סאמח עמאר היא הרשמת הערביה הראשונה שתעבור בשלום בירושלים, טובה צימוקי ויעל פרידסון, YNET, פורסם: 22.02.18 ♦
השופט כבוב הסיר מועמדותו לעליון. פרסום ראשון: מי שהיה יכול להיות השופט העליון המוסלמי הראשון הודיע לוועדה לבחירת שופטים כי הוא מסיר את מועמדותו. שמו של שופט המחוזי בת"א נכלל כמועמד של לשכת עורכי הדין וכן של הנשיאה אסתר חיות. למקורביו אמר כבוב כי החליט כך משום שסיכוייו אינם ריאליים, טובה צימוקי, YNET, פורסם: 18.02.18 [תגובתו היום של השופט חאלד כבוב, פוראת נאסר, חדשות 2, טוויטר) ♦
השופט חאלד כבוב בדרך לשבור שתי תקרות זכוכית | פרשנות. אם כבוב ייבחר לבית המשפט העליון, הוא ישבור את תקרת הזכוכית שחסמה עד היום שופטים מוסלמים מלהגיע לערכאה העליונה – וגם את התקרה של נציג ערבי אחד בלבד בעליון בזמן נתון, חן מענית, גלובס, 28.12.2017 ♦
היסטוריה: שופט מוסלמי מתקרב לעליון. נציגי לשכת עורכי הדין הפתיעו: עושים מאמץ למנות את השופט חאלד כבוב לשופט בית־המשפט העליון ומוותרים בינתיים על מינוי עורך דין מהמגזר הפרטי • הערכה: גם השופטים החברים בוועדה לבחירת שופטים יתמכו במינוי כבוב • ראש הלשכה אפי נוה: המינוי יקדם את עיקרון ייצוג כל חלקי החברה הישראלית במערכת המשפט, טובה צימוקי, ידיעות אחרונות, 21.12.2017 ♦
מאז כניסת שקד לתפקידה: עלייה של 650% בהגשת כתבי אישום נגד ערבים על הסתה. ב-2017 הוגש רק כתב אישום אחד נגד מתנחלת יהודיה, שלצד פוסטים המשבחים את שריפת הנער מוחמד אבו ח'דיר, חטאה בכך שקראה לפגוע בחיילי צה"ל. זאת לעומת 17 כתבי אישום השנה בעניין דומה נגד ערבים, ג'ון בראון, בלוג הארץ, 19.12.2017 ♦
הסתה לאלימות ולגזענות (פירסומים ב'"קול היהודי"). השופטת אליאנא דניאלי, מבימ"ש השלום בפ"ת גזרה על הנאשמים שהורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות הסתה לאלימות ולגזענות עונשים של מספר חודשי מאסר שהנאשמים ירצו בעבודות שירות. במרכז גזר הדין עומדת סוגיית רף הענישה שיש להשית על מי שביצע עבירות הסתה לאלימות ולגזענות. [תודה לעו"ד דן יקיר על הפרסום]. ♦
התנגדות ל"חוק ההדחה". בג"ץ ידון מחר בבוקר (ג', 21.11.17) בעתירה [כאן] שהגישו חה"כ יוסף ג'בארין, מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח נגד "חוק ההדחה". החוק, שאושר ביולי 2016, הוא תיקון לחוק יסוד: הכנסת, המאפשר למליאת הכנסת להדיח חבר כנסת מכהן בגין הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל, וזאת במידה ו-90 ח"כים יאשרו את ההדחה. הדיון יתקיים מחר בפני הרכב של 9 שופטים, בראשותה של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות. ארד טריפון רשף, הטלויזיה החברתית, 20.11.2017 ♦
מורשת ההריסות של נאור: יד קשה אצל היהודים, יד רכה אצל הערבים. דברי הנשיאה היוצאת על "חשיבות שלטון החוק" נשמעו כמו בדיחה עצובה, לנוכח שנים של השלמה שיפוטית עם בנייה בלתי חוקית של בדואים ופלסטינים, קלמן ליבסקינד, מעריב,28/10/2017 ♦
השופט: אין ראיה לאפליה, אבל הרופא הערבי יוכל להיכנס לקאנטרי. תיקון לחוק אפשר למועצת כוכב יאיר-צור יגאל למנוע מתושבי חוץ כניסה לקאנטרי קלאב. רופא מטירה טען בעתירה לביהמ"ש כי הוא מופלה בגלל מוצאו. השופט פסק כי אין אפליה, אך קבע כי 10% מהמנויים יימכרו לתושבי חוץ ובכללם העותר. האגודה לזכויות האזרח: "העדיפו את אינטרס התושבים על פני הגברת שוויון", גלעד מורג, YNET, פורסם: 24.09.17 ♦
אישור ההסדר עם החטיבה להתיישבות: הכוונות הנסתרות גלויות. בג"ץ הכשיר אתמול [כאן] את פעילות החטיבה להתיישבות יהודית כזרוע מבצעת של הממשלה, ודחה את העתירות נגד החוק והחלטות הממשלה שכוננו את מעמד החטיבה. העתירות טענו נגד התפרקות הממשלה מסמכויותיה וההפלייה לטובת יהודים, משה גורלי, כלכליסט, 08:2507.09.17 ♦
בג"ץ מחק עתירה לייצוג נשים וערבים במועצת מקרקעי ישראל. השופטים ציינו כי "כיום מכהנות במועצה 3 נשים, והמצב הנורמטיבי הקיים בעקבות תיקון החוק מחייב כי בקרוב ימונה נציג קבוע מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית", מלכה רדוזקוביץ, גלובס, 24/08/2017 ♦
אל־מידאן עתר לבג"ץ: משרד התרבות מקפיא תמיכתו בנו מסיבות פוליטיות. התיאטרון הערבי דורש שהמשרד יעביר לו את כספי התמיכות לשנים 2016 ו–2017, בסכום של יותר משני מיליון שקלים, יאיר אשכנזי, הארץ, 16.8.2017 ♦
ג'ובראן פורש מהעליון: "רוצה לראות חברה ישראלית סובלנית". מי שהיה לאזרח הערבי הראשון שמונה לשופט עליון קבוע ודחה את ערעורו של קצב על הרשעתו באונס פורש מכס השיפוט. "פגיעה בסמכות בג"ץ תפגע באמון הציבור", הזהיר ג'ובראן והודה: "מתינוק פליט בסירה מטלטלת זכיתי לשבת בערכאה השיפוטית העליונה". הנשיאה נאור: "ג'ובראן הוא ההתגלמות הישראלית במיטבה", טובה צימוקי ותלם יהב, YNET, פורסם: 03.08.17 ♦
היסטוריה: המשנה הערבי הראשון לנשיא בית המשפט העליון – השופט ג'ובראן. הוועדה לבחירת שופטים בחרה כעת בשופט סלים ג'ובראן לתפקיד משנה לנשיאת ביהמ"ש העליון עד לפרישתו באוגוסט 17. שרת המשפטים איילת שקד:" השופט ג'ובראן הוא שופט מהמעלה הראשונה ופורץ דרך. מינויו למשנה לנשיאת בית המשפט העליון יביא הרבה כבוד למדינת ישראל", עו"ד חור אוריאל ניזרי , תקדין,12.06.2017♦
"נפעיל חוקרים פרטיים במטרה לגבות ארנונה ביישובים בדואים". בשנת 2014 הגישה עמותת רגבים עתירה לבג"ץ, בדרישה להורות למועצות האזוריות נווה מדבר ואל קסום לפעול לראשונה לגביית ארנונה ביישובים בדואים, שתושביהם מעולם לא שילמו ארנונה, שלומית צור, גלובס, 1.5.2017♦
בין כתלי היכלי הצדק והדעת, ראיון של חגית צרלמאייר עם שופט בית המשפט העליון סלים ג'-בראן, חיים משותפים, 28.3.2107 ♦
בג"ץ לא פינה בדואים שפלשו לשטח בבעלות יהודית. הבדואים בדרום פלשו והקימו מבנים לא חוקיים על שטח בבעלות יהודית. בעל השטח עתר לבג"ץ, אך בית המשפט מסרב לפנות את המבנים הבלתי חוקיים, אלעד שור , ערוץ 20, פברואר 9, 2017 ♦
"אנחנו לא במשטר צבאי": הדרמה מאחורי החלטת בג"ץ בעתירת אבו אלקיען. המשטרה זרקה לחלל בית המשפט את צמד המילים הקסום "חומר חסוי" וציפתה לסגור עניינים במעמד צד אחד. אבל עו"ד חסן גבארין מעדאלה, שמייצג את משפחתו של אבו אלקיען, התנגד והבהיר שהציפיה שהוא יסמוך על המשטרה מופרכת מן היסוד. זה נגמר בהחלטה מפתיעה, מאת אורלי נוי, שיחה מקומית, 24.1.2017[החלטת בג"צ 708/17] ♦
בג"ץ הורה לשחרר לקבורה את גופת הנהג הדורס מאום אל–חיראן. בהחלטתם קבעו השופטים כי בניגוד לעמדת המשטרה, מספר המשתתפים בהלווייתו של יעקוב מוסא אבו אל-קיעאן לא יוגבל. השופט עמית: "משפחת המנוח משתייכת לעדה שבניה אזרחים שומרי חוק",ניר חסון, ג'קי חורי, אלמוג בן זכרי, הארץ,23.01.2017 ♦
אחריות בג"ץ: לא הכנסת אשמה במעשי הבוגדים של בל"ד. בית הדין הוא זה שלא הסתפק במרגל אחד שנחשף, בשני שנתפס ובשלישית שסייעה למרמרה. הוא שאפשר שוב ושוב לתומכי הטרור לכהן בכנסת ולחתור מתוכה תחת קיומה של המדינה, פרופ' אריה אלדד, מעריב און ליין, 25/12/2016 ♦
שלושה יישובים בגצ"ו לדרך, בים בם בום. סרטון של "רגבים" משווה את ההתייחסות של בג"ץ ליישובים יהודים על קרקע בבעלות ערבית וליישובים בדואים על קרקע בבעלות יהודית' ערוץ 7 , ט' בכסלו תשע"ז, 09/12/16 ♦
"עדיין בהלם, תלמדו לקרוא ערבית". המשטרה עצרה ביום חמישי עיתונאי מרהט שכתב פוסט שהגדיר כסאטירי בעמוד הפייסבוק שלו. במהלך חקירתו שב והסביר כי דבריו לא תורגמו כהלכה, אך למרות זאת מעצרו הוארך פעמיים. על אף שהיה אמור להישאר במעצר עד מחר, במשטרה הוחלט בצעד חריג לשחררו. "כתבתי פוסט כמו כל בן אדם שכואב לו על מה שקורה כאן", הסביר, תמיר סטיינמן | חדשות 2 | פורסם 27/11/16 ♦
למחקרי רקע:
- צדק לכל? יהודים וערבים במערכת המשפט בישראל, אריה רטנר וגדעון פישמן, כנס הרצליה, דצמבר 2003 ♦
- ערבים ויהודים בהליכי הארכת מעצר ראשוני מאת אורן גזל- אייל, רענן סוליציאנו-קינן, גל עינב ועטאללה שובאש, 2007 ♦
בג"ץ שוב מגן על הבדואים. בית המשפט העליון החליט לדחות שוב את פינוי היישוב הבדואי אום אל חירן בטענה שטרם נמצא פיתרון הולם לתושבים. ח"כ אבו עראר מאיים, ניצן קידר ,ערוץ 7, כ"א בחשון , תשע"ז 22/11/16 ♦
האם כבוב יעשה היסטוריה ויהיה לשופט המוסלמי הראשון בעליון? כבוב, מי שיגזור בקרוב את עונשו של נוחי דנקנר, סולל את דרכו כמעט בוודאות לבית המשפט העליון – וצפוי להפוך לשופט המוסלמי הראשון בערכאה הגבוהה, חן מענית, גלובס, 2.11.2016 ♦
המבחן הגדול של שקד: מינוי השופטים הבאים לעליון. ארבעה שופטים יתמנו השנה לבית המשפט העליון – והשמות החמים כבר צפים ועולים, בהם: מוסלמי, מתנחל, אקדמאי ודתייה. האם שרת המשפטים תצליח לבלום את האקטיביזם השיפוטי של בג"ץ? גדעון דוקוב, מקור ראשון NRG, 11/10/2016 ♦
בג"ץ מגבה את משרד הפנים: אלפי בדואים לא יוכלו להצביע אם לא יירשמו כתושבים. שר הפנים דרעי הודיע כי הוא פועל לדחיית הבחירות המקומיות במועצה האזורית אל־קאסום לסוף אפריל כדי לתת זמן נוסף לתושבים להירשם, אלמוג בן זכרי, הארץ, 22.09.2016 ♦
עמותת "ידיד" להנהלת בתי המשפט: קביעת דיונים למתדיינים מוסלמים בחג הקורבן פגיעה בזכויותיהם. 13/09/2016 ♦
עתירה נגד שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה בדרישה להעמיד לדין משמעתי את רב העיר צפת, הרב שמואל אליהו. הוגשה ביום 14.9.16 על ידי המרכז הרפורמי יחד עם פורום תג מאיר, המטה למאבק בגזענות והאגודה לזכויות האזרח. בעתירה נפרשת מסכת התבטאויות חמורה וארוכת שנים של הרב אליהו, שבאופן עקבי ומתמשך נוהג להסית כנגד הציבור הערבי, ובכלל זה קורא לסילוקם של ערבים ממכללת צפת ומצפת בכלל, להימנע מלהשכיר לציבור הערבי דירות, מתייחס לכלל הערבים כאל אויבים ומחבלים ועוד. 15.9.2016 ♦
משרד התרבות לבג"צ: התרבות הערבית זכתה לחיזוק תקציבי. בתשובה לעתירת ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות ומרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים, שדרשו להורות על חלוקה שוויונית של תקציב המשרד, מסרו במשרד כי הוא "פועל לקידום וחיזוק פעילות תרבות בפריפריה ובכלל זה במגזר הערבי". העותרים: "התקציב לתרבות הערבית נותר 3%", גלי גינת ושגיא בן נון, וואלה, יום ראשון, 11 בספטמבר 2016 ♦
ביהמ"ש העליון צריך לסייע למימוש הקצאה שוויונית של משאבים לאוכ' הערבית. במציאות הקיימת, בהיעדר סיכוי לשינוי במעמדו של המיעוט הערבי בישראל במסגרת המדינית, מתבקשת פעולה במישורים אחרים, ביניהם זה המשפטי, אפרים לביא, מעריב און ליין, 01/08/2016 ♦
בית משפט שלום – ראשון בעיר ערבית. שרת המשפטים איילת שקד הכריזה על הקמת בית משפט שלום ראשון בעיר טייבה. "מקווה שעוד השנה נזכה למנות קאדית אישה"., עדו בן פורת, ערוץ 7, , כ' בתמוז תשע"ו, 26/07/16 ♦
בג"ץ למדינה: נמקו מדוע לא מוסדר מעמדו של הכפר הערבי דהמש. בדיון שנערך לפני יותר משנה ביקש בג"ץ לבחון את סיפוח הכפר הלא מוכר ללוד, אך טרם התקבלה החלטה – בין היתר מכיוון שמשרד הפנים ומשרד רה"מ מגלגלים האחריות זה לזה, ג'קי חורי, הארץ, 19.07.2016 ♦
האגודה לזכויות האזרח בישראל ומרכז מוסאוא עתרו לבית המשפט לעניינים מנהלים בנצרת בדרישה להקים בית ספר ממלכתי ערבי ראשון בעיר נצרת עלית. [ידיעה ב MYNET] 15.6.2016 , העתירה נכתבה ע"י עו"ד רג'ד ג'ראיסי, בסיוע המתמחות לילא סוייד ומרים הווארי ועוה"ד עודד פלר ועאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח. ♦
אזרחים ערבים יוצאים למאבק: החובה לייבא בשר כשר היא כפייה דתית. בעתירה נגד משרד הכלכלה מבקשים העותרים, בהם חברת בשר מכפר כנא, להחריג את הערבים מתחולת החוק המתנה ייבוא בשר בקבלת תעודת כשרות של הרבנות הראשית, ג'קי חורי, הארץ, 19.05.2016 ♦
יעלון: התניית שיפוט בשירת התקווה – אות קלון. שר הביטחון הגיב על דברים שאמר נציג האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים "איננו דורשים מחיילים וקצינים בני מיעוטים המסכנים את חייהם למען המדינה לשיר את מילות 'התקווה', אלא רק לכבד את ההמנון בעמידת דום והצדעה. איציק וולף, מחלקה ראשונה, 24.7.2015 ♦
"מינוי שופטים ערבים לבתי המשפט בישראל", גיא לוריא, משפט וממשל טז 307 (2015) ♦
טיבי: בג"צ לא מגן על אזרחים ערבים. ח"כ אחמד טיבי התארח ב"כנס לחברה משותפת" ואמר כי "בית המשפט העליון לרוב אינו נותן סעד, לא לפלסטינים ולא לאזרחים הערבים בישראל". ח"כ עודה קרא להכניס תכנים ערביים לתוכניות הלימוד של בתי הספר, nrg חדשות, | 28/5/2015 ♦
ביום 14.5.15 דחה ביהמ"ש העליון בפס"ד בן 63 עמ' את הערעור של בני שבט אלעוקבי לגבי הזכויות בקרקעות עליהן הם יושבים… "השופט ס' ג'ובראן: אני מסכים לפסק דינה היסודי של חברתי השופטת א' חיות, וכן מצטרף בחום לקריאתה למציאת פתרון לסוגיית זכויותיהם של שבטי הבדואים באדמות הנגב (פסקה 82 לפסק דינה). מן הראוי כי המדינה תפעל בהקדם למציאת דרך שבה יהיה ניתן להסדיר את זכויותיהם באותן אדמות.." ♦
בג"ץ: על מה כבר נותר להגן. "… כל אזרח וטוב יקום עכשיו ויתנער להגן על בית המשפט, להציל אותו מיד הממשלה, שעומדת עליו לסרסו. זה יהיה קרב אחרון במלחמת שני עולמות, לפחות…", יוסי שריד, הארץ, 15.05.2015 ♦
העליון מאפשר פינוי תושבים מאום אל-חירן: "התיישבותם בוטלה כדין על ידי המדינה". ברוב של שני שופטים לעומת אחת דחה ביהמ"ש את עתירת התושבים הבדואים, הגרים עשרות שנים במקום בו צפוי לקום יישוב חדש: "התושבים לא קנו זכות במקרקעין אלא ישבו בהם כבני רשות חינם", שירלי סיידלר, הארץ, 05.05.2015 ♦
שיח ימני קיצוני בבג"ץ. אם הימין רצה לעשות מהפך במדיניות בג"ץ, הוא הושלם באישור חוק החרם. זו חוליה נוספת בשרשרת פסקי דין מפלים שזכו לגושפנקא, עו"ד סאוסן זהר, YNET 25.04.15 ♦
מחקר: נוכחות שופט ערבי בהרכב מגדילה את סיכויו של נאשם ערבי להקלה בעונשו. לפי הממצאים, שבחנו את אפקט הפאנל, כשיושב שופט ערבי בהרכב הדן בערעור של ערבי על גזר דינו גדל ב-50% הסיכוי שהערעור יתקבל. על מערער יהודי נוכחות של שופט ערבי כמעט לא משפיעה, רויטל חובל, הארץ, 30.01.201 ♦
חילוקי דעות בין שופטי בג"ץ בעתירה נגד אחוז החסימה. בג"ץ דן בהרכב מורחב של 9 שופטים • העותרים: העלאת אחוז החסימה גורמת לפגיעה בזכויות האדם של האזרחים הערבים • היועץ המשפטי: לדחות העתירות – תכליתה של העלאת אחוז החסימה היא הגברת המשילות • הנשיא אשר גרוניס: "הערכות לגבי תוצאות המהלך הן ספקולציה שבספקולציה", נחמן גור, חרדים 10, ו' טבת התשע"ה / 28.12.2014 ♦
השופט ג'ובראן על העלאת אחוז החסימה: "כופים על המגזר הערבי להתאחד". אבירם זינו, מעריב און ליין, 29/12/2014 ♦
היום: דיון בהרכב מורחב בעתירה נגד העלאת אחוז החסימה. משמעותו של התיקון הוא שגודלה המינימלי של סיעה בכנסת יעמוד על ארבעה ח"כים במקום שניים, עדנה אדטו, ישראל היום, 28.12.2014 ♦
ביטול תנאים מפלים בתקנון של ישוב חדש. הקליניקה לזכויות אדם עתרה לבג"ץ בשמה של האגודה לזכויות אזרח נגד הליכי שיווק המגרשים בישוב כרמית שבנגב. זאת, בשל תנאי הקבלה המפלים לישוב, שבתקנון האגודה השיתופית שלו נקבע כי יכול להתקבל אליה רק "יהודי, אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל, השומר על ערכי היהדות וכן מי ששירת בצבא או קיבל פטור בנסיבות מסוימות". עוד קובע התקנון הגבלות על קבלת בעלי עבר פלילי וכי משפחות חד-הוריות או רווקים יתקבלו רק ברוב מיוחד. בתגובה לעתירה הודיעה המדינה שננקטות פעולות לביטול הדרישות המפלות הנזכרות לעיל. המדינה אף הודיעה שתבהיר לאגודה השיתופית שאין להתנות רכישת מגרש בישוב בחברות באגודה השיתופית. קליניכאן, ינואר 2014 ♦
בג"ץ קובע סופית זועבי וסלאח לא יישפטו על ה"מרמרה". גרוניס: אין מדובר במקרה חריג ביותר המצדיק התערבות בשיקול דעתו של וינשטיין; ההחלטה התקבלה לאחר דיון מעמיק ולאור קשיים משמעותיים הן בראיות והן בצד המשפטי. בג"ץ 9733/11, מיכאל בן-ארי ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' / פס"ד, איתמר לוין, מחלקה ראשונה, 24.12.13 ♦
רגבים: איפה ואיפה בפסיקת בג"ץ. בתנועת רגבים מתקשים להבין את היחס השונה של בג"ץ לבניה בלתי חוקית של ערבים, לעומת בניה דומה של יהודים. ידידיה בן אור, ערוץ 7, כ"ו בכסלו תשע"ד, 29/11/13 ♦
המדינה לבג"ץ: המערכת לבדיקה אוטומטית של מטען נוסעים תחל לפעול במארס 2014 בנתב"ג. בעתירה שהוגשה ב–2007 דרשה האגודה לזכויות האזרח לבטל את קריטריון הלאום הערבי בתהליך קביעת חומרתה של הבדיקה הביטחונית שלה נדרשים נוסעים בנתב"ג ובשדות התעופה הפנים־ארציים. מאת: זוהר בלומנקרנץ, דה מארקר, 24.11.2013 ♦
בג"ץ: הרב שמואל אליהו יוכל להתמודד לתפקיד הרב הראשי. השופטים דחו את העתירה שביקשה לפסול את הרב של צפת להתמודדות על תפקיד הרב הראשי בשל עמדותיו הגזעניות לכאורה. הם הבהירו כי אין בהחלטתם הבעת עמדה, וכי הזמן להכריע קצר מדי עד הבחירות מחרתיים. יוסי זילברמן | חדשות 2, 22.7.2013 ♦
המירוץ לרבנות מגיע לבג”ץ: עתירה ראשונה נגד מועמדות הרב אליהו. למרות הודעת היועמ”ש כי לא יוכל להגן על מינויו הרב צפת בבג”ץ, החליט אליהו לא לעתור נגד החלטת וינשטיין – שקבע כי אינו ראוי לתפקיד. יאיר אטינגר, הארץ, 17.7.2013 ♦
בג"צ ביטל את החלטת בית הדין השרעי שמונעת את מינויה של אישה בוררת בתיק גירושין. "…בפס"ד מיום 27.6.13 קיבל בג"צ את העתירה, ביטל את החלטת בתי הדין השרעיים והחזיר את התיק אליהם על מנת שיאפשרו לעותרת למנות אישה בוררת מטעמה בתיק הגירושין. ההחלטה היא החלטה תקדימית ומשמעותה היא שמהיום נשים יוכלו לכהן כבוררות בהליכי גירושין בבתי הדין השרעי, מה שעד היום לא התאפשר. בהחלטתו הדגיש בג"צ את חובתו של בית הדין השרעי לפעול על פי עיקרון השוויון בין המינים וכן חוק שיווי זכויות האישה…", שירין בטשון, עו"ד,רכזת המחלקה המשפטית,כיאן-ארגון פמיניסטי ♦
בג"ץ דחה את עתירת מגדלי הביצים הערבים הטוענים לאפליה. ביהמ"ש אמנם סירב להתערב במכסות שמקצה משרד החקלאות למגדלי הביצים למאכל, אך המליץ למדינה להמשיך במגמת האפליה המתקנת. ג'קי חורי, הארץ, 23.06.2013 לעיון בעתירה; לעיון בפס"ד; ♦
הדיון בפסילת ח"כ זועבי על ידי ועדת הבחירות המרכזית:
- תשעת שופטי העליון החליטו פה אחד: זועבי יכולה להתמודד בבחירות. פסלו את החלטת ועדת הבחירות המרכזית. זועבי: "זו היתה רדיפה פוליטית נגד הציבור הערבי"; ח"כ לוין (ליכוד): "הם לא יבינו עד שהיא תתפוצץ בכנסת". עופרה אידלמן, הארץ, 30.12.2012♦
- החלטת בג"צ (תודה לדן יקיר) ♥
- העליון שוב מציל את רסיסי הדמוקרטיה הישראלית. כותב פרופ' אייל גרוס: "בית המשפט העליון אמנם ביטל את פסילתה של ח"כ זועבי, אך הבעיות החריפות שנובעות מקיומה של ועדת בחירות פוליטית נותרות על כנו", הארץ, 30.12.2012 ♦
- תגובות סוערות לאישור זועבי. "חבר הכנסת יריב לוין מהליכוד טען כי: ״מדובר בשערורייה נוספת מבית מדרשו הפוסט ציוני של בית המשפט העליון. שופטי בג״ץ הותירו את אזרחי ישראל, חיילי צה״ל והכנסת חשופים בפני תא הטרור שהקימה ח״כ זועבי בקדנציה האחרונה. מסתבר כי עד שלא תתפוצץ ח״כ זועבי בין כתלי הכנסת לא ישכילו שופטי העליון להבין כי אין מקומה שם. מי שמעוות את החוק ומאפשר לתומכי הטרור לפעול מתוך הכנסת אינו ראוי לכס השיפוט", אריק בנדר וזאב קם, מעריב, 30.12.2012 ♦
- ההסתרה סללה את הדרך להסתה נגד זועבי. "פרשת זועבי חייבת להדאיג את כל הציבור שלא קיבל מידע רלוונטי ובמועד מרשויות אכיפת החוק. הנוגעים בדבר ידעו שחברת הכנסת לא הייתה קשורה להתרחשויות האלימות", עו"ד סאוסן זהר, YNET, 30.12.2012 ♦
וועדות קבלה:
- בג"ץ על ועדות הקבלה: "אם החוק ב'כאילו', אז כשיהיה מקרה קונקרטי הוא ייבחן". הרכב של 9 שופטים דן אתמול בעתירה נגד החוק המתיר מנגנון סינון למועמדים ליישובים קהילתיים, בטענה שאינו חוקתי. משה גורלי, כלכליסט, 5.12.2012 ♦
- דיון בחוק ועדות הקבלה: "נועד רק לחסום ערבים".בג"ץ שב לדון בחוק מעורר המחלוקת, המסדיר קבלת אזרחים ליישובים קהילתיים. העותרים טענו: יישובים שינו התקנון – נגד ערבים וחרדים. חור אריאל ניזרי, מעריב, 4.12.2012 ♦
- ביום 4.12.12 יקיים בג"ץ בהרכב של 9 שופטים דיון בעתירות נגד חוק ועדות הקבלה (עו"ד גיל גן-מור כתב את עיקרי הטיעון). מדובר בתיקון לפקודת האגודות השיתופיות, לפיו רכישת זכויות במקרקעי המדינה, המשווקים בישובים קהילתיים, כפופים לאישור ועדת קבלה של הישוב. הוועדה מוסמכת לקבל או לדחות מועמדים על פי קריטריונים של התאמה לחיי חברה בקהילה והתאמה למרקם החברתי תרבותי או על פי תנאי קבלה נוספים, שייקבעו בתקנון. האגודה לזכויות האזרח הגישה את העתירה בשמה ובשם יוזמות קרן אברהם וארבעה תושבים של ישובים קהילתיים במשגב. היא תידון ביחד עם עתירה נוספת באותו הנושא של עדאלה. עו"ד דן יקיר, האגודה לזכויות האזרח בישראל ♦
בג"ץ דחה בקשה להפסיק בנייה על קברי מוסלמים באוניברסיטת תל אביב. לאחר תחילת העבודות התגלו באתר הבנייה 26 קברים מהתקופה העותמאנית. השופט שדן בעתירה: הזכות להגנה על כבוד המת הינה מוגבלת. הארץ, ♦13.8.2012
המדינה לבג"ץ: הפיגוע שביצע נתן זאדה – אירוע פלילי. משפחות ההרוגים עתרו לבג"ץ בדרישה לחקור מה היו מניעיו של זאדה ואם פעל לבדו, אך לפי הפרקליטות – מדובר ברצח פלילי ואין סיבה לבדוק את הדברים. הארץ, 11.7.2012 ♦
גרוניס: לנמק מדוע לא להתיר הצ"ח לביטול "חוק הנכבה". "חוק הנכבה" אושר בכנסת במארס 2011 ומאפשר לשר האוצר להפחית העברות מתקציב המדינה לגוף מתוקצב, שהוציא הוצאה שהיא במהותה, בין היתר, "ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל". גלובס, 21.6.2012 ♦
בג"ץ דחה עתירה שתקפה את החלטת הממשלה להעניק לחיילי מילואים הטבות במכרזי רכישת קרקעות, בטענה כי היא פוגעת בעיקר בתושבי יפו הערביים הסובלים ממצוקת דיור. עם זאת, מתח ביקורת על ההחלטה להעניק למילואימניקים דווקא הטבה שולית ובעייתית מעין זו. 10.5.2012 ♦
הרשויות הערביות דורשות 20% מתקציב התרבות. ועד ראשי הרשויות הערביות ומסאווא עותרים לבג"ץ: אנחנו מופלים, אין לנו היכל תרבות אחד, תיאטראות ותזמורות נאלצים לנדוד ליישובים יהודיים, הארץ, 3.6.2012 ♦
פרופיילינג בנתב"ג – עדכון. כותב עו"ד דן יקיר (מהאגודה לזכויות האזרח שהגישה את העתירה לפני חמש שנים): "ביום 22.5.12 החליט בג"ץ שלא להחליט ונתן למדינה אורכה של שנה להכניס מיכשור חדש לבדיקת המזוודות בנתב"ג, שלטענתה: "שיטת הבידוק החדשה תביא לביטול אי-הנוחות ותחושת ההשפלה הכרוכות בבידוק מחמיר של כבודת הנוסע באולם הנוסעים ובעיכוב הנוסע בשל עריכת בידוק כאמור." ♦
בג"ץ: המדינה מפלה יישובים ערבים במס הכנסה. שופטי בג"ץ דנו בשמונה עתירות בנוגע ליישובים שתושביהם מקבלים הטבות מס. השופטים קיבלו עתירות של יישובים ערבים בצפון, ששכניהם היהודים מקבלים את ההטבות. מנגד, נדחו עתירות של עיריות בצפון – שדרשו גם הן לקבל הטבות, YNET, 22.5.2012 ♦
שופטי בג"ץ הוציאו אמש (א') צו על-תנאי המורה למדינה להסביר מדוע לא ימונו נשים וערבים למועצת מקרקעי ישראל, הגוף המחליט על הקצאת קרקעות המדינה. זאת, בעקבות עתירת האגודה לזכויות האזרח ועמותת המשפטניות "איתך-מעכי"., גלובס, 21.5.2012 ♦
פרופסור הלל וייס: "בבג"ץ יושבים מחבלים". … חודש בלבד לאחר שהורשע בדין משמעתי על ידי לשכת עורכי הדין לאחר שכינה את בית המשפט העליון כ"בית נבלים", שב הפרופ' הלל וייס לגדף את במילים חריפות המוסד. בעלון שיחולק בבתי הכנסת בשבת הקרובה קובע פרופ' וייס כי בית המשפט העליון "ממיט שואה חדשה הצפויה על כל יהודי בארץ ובעולם" וקובע כי "בבג"ץ יושבים מחבלים". וואלה-חדשות, 16.5.2012 ♦
ביום 3.4.12 הגישו האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום, בקשה להצטרף כידיד בית משפט לערעור בביהמ"ש העליון על פסק דין, שקיבל חלקית עתירה של היישוב הערבי ערערה נגד דחיית תוכנית מתאר מקומית ליישוב. ♦
האגודה לזכויות האזרח הגישה היום (25.3.2012) את תגובתה לתגובה המשלימה של המדינה בעתירה נגד השימוש בלאום הערבי כקריטריון לחומרה בבדיקות הביטחוניות בשדות התעופה ("פרופיילינג") ♦
עו"ד עודד פלר מספר באתר "לסה פאסה": "…הבוקר למדנו מפסיקת בית המשפט העליון שקשר עם בני מיעוטים הוא פרט ביוגרפי קשה ומצער בסיפורה של נערה יהודיה. לא די בכך שאביה נטש אותה; לא די שבילדותה איבדה עם אימה את דירתן, ונותרה ללא קורת גג; לא די שנשרה מן הלימודים בכיתה ז'; לא די שהיתה מעורבת בפלילים; ואף לא די בכך שנאנסה באכזריות על ידי צעיר יהודי. בית המשפט מוצא להוסיף על כל אלה: "החל מגיל 13 התרועעה עם בני מיעוטים ואף התגוררה עם בן מיעוטים כבן 21 שהפך לבן זוגה." כלומר, המסכנה התרועעה עם ערבים, ואפילו התגוררה עם ערבי, מספר לנו בית המשפט העליון" 20.2.2012 ♦
הכנסת האריכה את תוקף חוק האזרחות ברוב של 37 לעומת 14. האופוזיציה תקפה בחריפות: "החוק הזה הוא ירידה נוספת במדרגות הרוע". מנגד אמר ח"כ אלדד: לא נהפוך למדינה דו-לאומית באמצעות נישואים המוניים. הארץ, 24.1.2012 ♦
בלי עתירות מופשטות, כותב פרופ' מאני מאוטנר: "…זוהי פנייה לארגוני זכויות האדם: אם זכויות האדם יקרות לכם, אל תגישו עתירות נוספות לפסילת חוקים. אם זכויות האדם יקרות לכם, אל תציבו את בית המשפט העליון בעימות מול הכנסת. בית המשפט ייאלץ לדחות את עתירותיכם, ובתוך כך יוציא מתחת ידיו פסיקה שמרנית, שתוביל לצמצום ההגנה על זכויות האדם. במקום זאת, הגישו עתירות נגד החלטות המינהל הציבורי של המדינה, שבהן מופעלת חקיקת הכנסת. ." , הארץ, 18.1.2012 ♦
בג"ץ דחה עתירות נגד חוק האזרחות. העתירה נגד החוק, האוסר על איחוד משפחות לישראלים עם בני זוג פלסטינים בישראל, נדחתה ברוב של 6 שופטים כנגד 5; ביניש נותרה בדעת מיעוט. הארץ, 12.1.2012 ;תקציר פסק הדין ♦
וכן:
-
- הזוגות המעורבים נגד הכרעת בג"ץ: "השופטים הושפעו מגל הפאשיזם בארץ" . אלפי ערבים ישראלים התאכזבו מהחלטת בג"ץ שלא לבטל את החוק האוסר איחוד משפחות לישראלים עם בני זוג פלסטינים, "בג"ץ זרק עלינו דלי מים", הארץ, 12.1.2012;
- תגובת עדאלה: "…עורכי הדין חסן ג'בארין וסאוסן זהר מארגון עדאלה: "היום למעשה אישר בית המשפט את החוק הגזעני, שלא ניתן למצוא כמוהו בשום דמוקרטיה בעולם, האוסר איחוד משפחות על רקע לאומי – ערבי-פלסטיני. פסק הדין זה מוכיח כי יש הידרדרות מסוכנת ביותר בנוגע להגנה על זכויות האזרחים הערבים בישראל…." – מצ"ב שם גם שלוש חוות דעה בינלאומיות, עדאלה, 12.1.2012
- אדמונד לוי נגד אשר גרוניס: על מה הוא מתבסס?השופט בדימוס, שבפסיקתו האחרונה היה בדעת מיעוט וביקש לקבל את העתירה נגד "חוק האזרחות", תקף את עמיתיו לשעבר וביניהם הנשיא הבא של העליון. לטענתו, דבריהם עלולים לגרום לתחושה שביקש להניח את "הבסיס לסכנה קיומית למדינה", YNET 12.1.2012;
- אם חוק האזרחות היה נפסל – הייתה זו רעידת אדמה. שינוי אחד בהרכב בג"ץ, וחוק האזרחות לא היה עובר. הפעם ניצלנו, אבל יש לרסן את האקטיביזם השיפוטי כדי למנוע התאבדות לאומית, בן דרור ימיני, מעריב 12.1.2012;
- סוף עידן ברק–ביניש. פסק הדין שהכשיר את חוק האזרחות מבטא במידה רבה את חילופי המשמרות בבית המשפט העליון ואת סיום האג'נדה הליברלית של ביניש, נעם שרביט, מעריב 12.1.2012;
- בג"ץ נכשל כישלון חרוץ בהגנה על זכויות אדם בסיסיות. תגובת האגודה לזכויות האזרח, 12.1.2012
- זחאלקה חושש מהגירה המונית. חה"כ זחאלקה מביע חשש שאישור חוק האזרחות ע"י בית המשפט יביא להגירתם. ערוץ 7, 12.1.2012
- "תם עידן בביהמ"ש העליון". בעוד חברי כנסת מן השמאל תוקפים את אישורו של חוק האזרחות אמש בבג"ץ, תנועות ימין דווקא מברכות על החלטתו של בית המשפט. ערוץ 7, 12.1.2012
- של פלסטינים החיים בישראל אל שטחי הרשות הפלסטינית
- רוח אנסטסיה בבג"ץ. הקול קול אנסטסיה והמעשה מעשה גרוניס. בג"ץ שפך מכל מים ענק על המיעוט הערבי. אפילו אני לא הייתי מסוגל להתחתן היום עם מאי, אשתי הפלסטינית מטול כרם. ח"כ אחמד טיבי, YNET 12.1.2012
- חוק האזרחות: במדרון לאפרטהייד, מאמר מערכת הארץ, 13.1.2012
- Read this article in English: Down the slope of apartheid
- 'חוק האזרחות – הכרזת מלחמה על ערביי ישראל', דחיית העתירה נגד "חוק האזרחות" מאיימת על שלמותן של אלפי משפחות שבהן אחד מבני הזוג הוא פלסטיני. חסן שעאלן, YNET, 13.1.2012
- נסיגה בתפישת זכויות האדם, כותב פרופ' אייל גרוס: "..לנוכח העוני של חקיקת היסוד בתחום זכויות האדם בישראל, והיעדר מגילת זכויות אדם שלמה, הפחתת המעמד של הזכויות שלא נמנו מפורשות בחוק היסוד אך נקבע בעבר שנגזרות ממנו למעמד נחות, מעידה גם היא על נסיגה בתפישת זכויות האדם שמאפיינת את פסק הדין בצורה מדאיגה..", הארץ, 13.1.2012
-
חוק האזרחות: המוגלה של האפליה, יצחק לאור, הארץ, 17.1.2012
-
ציון נכשל לבג"ץ, ד"ר שלומי סגל, הארץ, 17.1.2012
-
גטאות האהבה של ישראל, "..חוקי המדינה מונעים מכלל אזרחי ישראל – יהודים, מוסלמים ונוצרים – להקים חיי משפחה מחוץ למסגרת העדה הדתית שלהם ומגבילים אותם למסגרות הדתיות. מדובר לא רק בנישואים חוצי גבולות בין העדות השונות, אלא, למשל, גם בנישואי כוהן וגרושה. ארגוני זכויות האדם שנרתמו לעתירות בנושא הנישואים לפלסטינים, מעולם לא התמודדו עם פגיעה זו, שהיא חמורה פי כמה…", פרופ' שלמה אבינרי, הארץ, 18.1.2012
-
משפטנים: על אף התנגדותה, ביניש חששה לבטל את החוק. גורמים המעורבים בעתירות נגד חוק האזרחות: ההחלטות של ביניש באשר לזהות חברי ההרכב הביאו לפסיקה שמנוגדת לעמדתה. "היא לא באמת רצתה לבטל את החוק", אמרו. הארץ, 13.1.2012
-
מה רשמו לנו השופטים? חגי אלעד מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח, העוקץ, 13.01.12 . "שופטי הרוב דחו את העתירות נגד "חוק האזרחות" באומרם: אנחנו לא נרשום לכם, הציבור היהודי בישראל, "התאבדות לאומית". אבל מה בדיוק הם כן רשמו לנו בפסיקתם? חגי אלעד על רמיסתן של זכויות אדם בשם כוח שלטונו של החוק"
- ח"כ חוטובלי: אנשי השמאל – צבועים. יו"ר הועדה לקידום מעמד האשה, בירכה על החלטת בג"ץ לדחות את העתירה נגד 'חוק האזרחות', "שיתאחדו ברמאללה". ראיון. ערוץ 7, 13.1.2012
- להוציא את הדמוגרפיה מהארון. פרופ' יורם רבין כותב "..חוק האזרחות הוא מקרה מיוחד, שבו לחוק יש תכלית משתנה: תכלית דומיננטית אחת בעת חקיקתו, ותכלית דומיננטית אחרת בעת בחינת חוקתיותו.." הארץ, 15.1.2012
- חוק האזרחות: ימים רעים לבג"ץ. כותב ד"ר יוסי ביילין: ".. במתח שבין ה"יהודית" וה"דמוקרטית" (שהוא מתח לגיטימי ואפילו חיוני, ואשר בשום אופן אינו בבחינת "סתירה"), התקבלה החלטה בלתי מידתית – לאשר חוק כנסת בעל אופי מפלה בעליל….", ישראל היום, 15.1.2012
- חוק האזרחות והדמוגרפיה. "… בג"ץ ממשיך להסתתר מאחורי שיח הזכויות והשיח הביטחוני, בעוד השיח האמיתי, שאולי אינו נחשב פוליטיקלי קורקט, הוא השיח הדמוגרפי-לאומי..", נדב שרגאי, ישראל היום, 15.1.2012
- ח"כ זחאלקה: "סנקציות על משטר הגזענות הישראלי", מגאפון, 18.1.2012
- בית המשפט הגבוה לחוסר צדק,כותב יורם קניוק: "… הבושה נעלמה לא רק ברחוב. אלא גם בבית הדין העליון…", וואלה, 18.1.2012
- "חוק האזרחות": על דמוגרפיה וזכויות אדם: "..מקריאת פסק הדין עולה הרושם כי השאלה הדמוגרפית שיחקה בו תפקיד לא מבוטל, וכי הטיעון הבטחוני שימש כסות נוחה להימנעות מקיום דיון נוקב בשאלת הלגיטימיות של פגיעה בזכויות אדם מטעמים דמוגרפיים..", ד"ר גילה שטופלר, אפשר לחשוב, 20.1.2012
- תינוק ערבי אינו קונספירציה, כותב עודה בשאראת: "… בישראל, השלטון שנסמך על רוב אתני, מדכא את המיעוט. השלטון במדינת ישראל לא מפסיק כבר 63 שנים להתעמר במיעוט הנחמד שלו, והכל חוקי למהדרין. כל דונם שהופקע אושר בכנסת, כל בית שנהרס זכה בהכשר בית דין. המועצות מופלות בתקציבים לפי פרוצדורה מיניסטריאלית. כל זה מתרחש מפני שנציגי הרוב האתני שולטים בכנסת, במשרדים ממשלתיים, בגופים הכלכליים, וגם במערכת המשפט. .." הארץ, 23.1.2012
עודה בשאראת על המינויים לבית המשפט העליון, הארץ, 11.1.2012 ♦
בג"צ חוק הנכבה. ביום 5.1.12 דחה בג"ץ את העתירה שהגישו עדאלה והאגודה לזכויות האזרח נגד חוקתיותו של חוק הנכבה. נקבע, שחוק הנכבה מעורר שאלות מורכבות בעלות חשיבות ציבורית, היורדות לשורש הבעיות המפלגות את החברה הישראלית. למרות זאת בג"ץ נמנע מלדון בסוגיות אלה בקובעו כי השאלה המשפטית איננה בשלה להכרעה בהעדר נסיבות קונקרטיות או החלטה של שר האוצר להפחית מתקציב של גוף נתמך שציין את יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל. ♦
שופט ערבי לעליון. בימים אלה, כאשר מתנהל דיון סוער על מינוי שופטים חדשים לבית המשפט העליון, הגיעה השעה שהעוסקים במלאכה יזכרו את המיעוט הערבי במדינה. עו"ד ג'יאת נאסר, הארץ, 26.12.2011; ♦
בינאום המשפט הישראלי – תמיכת ממשלות זרות בעתירות לבג"ץ. מחקר של המכון לאסטרטגיה ציונית, דצמבר 2011. המחקר הנוכחי הינו מחקר המשך, איכותני בעיקרו, המתאר כיצד אותם ארגונים, אשר מציגים עצמם כחלק מהחברה האזרחית בישראל ופועלים במימון ממשלות זרות, משפיעים על סדר היום הציבורי באמצעות הגשת עתירות לבית המשפט העליון. כפי שניתן להיווכח במחקר מקיף זה, אשר סוקר עשור שלם (2000-2009), הפכו העתירות לבג"צ לכלי משמעותי לקידום מדיניות פוליטית וזאת עוד בטרם הגשתן ועד לאחר קבלת ההחלטה בעניינן; ♦
שר המשפטים: "להגביל כוח בית המשפט לפסול חוקים". טרם חלפה הסערה הציבורית סביב החוקים לשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים וכבר מאיים שר המשפטים יעקב נאמן לעורר סערה נוספת. והפעם – סמכות בית המשפט לפסול חוקים שחוקקה הכנסת. וואלה, 7.12.2011; ♦
לראשונה: נציג ערבי נבחר לוועדה למינוי שופטים. עו"ד חאלד חוסני-זועבי, המזוהה עם המחנה המקורב לביניש, יחליף את המקורב לשר נאמן בוועדה. "זוהי תעודת כבוד ללשכה", אמר ל-ynet. נדחתה בקשה לדחות את ההצבעה עד לסיום החקיקה הנוגעת לשינוי הרכב הוועדה.YNET 22.11.2011 ♦
סובלנות? ליהודים בלבד. פרופ' שמעון שמיר כותב על ספרו של פרופ' יצחק רייטר: "מקום-מבטחו של אללה? פרשת בית הקברות ממילא ומוזיאון הסובלנות, המאבק על הנוף הסמלי והפיזי": שופטי [בית המשפט] העליון אימצו במפורש את השיח היהודי-לאומני התואם את מטרות מקימי המוזיאון. הארץ, מוסף ספרים, 26.10.2011 ♦
אפליה וקיפוח: מרתון בבג"צ (5.10.2011), האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, איתך-מעכי ועוד – כמה דיונים התקיימו במקביל:
- ייצוג הולם לערבים ולנשים במועצת מקרקעי ישראל – "העובדה שבשירות המדינה אין ערבים בכירים היא בעיה", אמרה הנשיאה בייניש. בית המשפט הורה למדינה לעדכן את בית המשפט כיצד היא פועלת כדי לממש את עקרון הייצוג ההולם לנשים ולערבים במועצת מקרקעי ישראל תוך 60 יום ♦
- הבידוק הבטחוני בנתב"ג – הנשיאה בייניש שאלה, "האם האוכלוסיה מחולקת לשתי קטגוריות? האם יש שני סוגים של אזרחים בבידוק הבטחוני?". בית המשפט החליט לדחות את ההכרעה לגבי המשך הדיון בעתירה. ♦
- עתירה נגד חוק הנכבה – "היה דיון ארוך, השופטים שתקו. לא ברור לאן זה מוביל…" ♦
"… בית המשפט העליון ממלא תפקיד חשוב מאוד כסָמן וכשומר של ״קווים אדומים״ דמוקרטיים במתכונת היחסים שמקיימת המדינה עם המיעוט. הוא מהווה בכך גורם מרכזי במניעת הידרדרות במעמדו הסוציופוליטי של המיעוט… שנית, לבית המשפט תפקיד חשוב נוסף, מוכר פחות, של מי שמעמיד — במודע או שלא במודע — ״חזון מגשר״ בפני החברה הישראלית; מעין דרך שלישית, הניצבת בין הסטטוס־קוו הקיים, הדחוי עמוקות על ידי המיעוט, ובין ״המדינה הדו־לאומית״ האהודה על המיעוט אך הדחויה לחלוטין על ידי קהילת הרוב… שלישית, בית המשפט ראוי עם זאת לביקורת. לעתים לא נדירות, ובאופן שאינני מוצא לו הסבר, הוא נמנע מלעשות דברים שמצויים בלב הלגיטימיות המשפטית (והם גם לא צפויים לגרור מחיר חברתי־פוליטי כבד). בניסוח אחר׃ בית המשפט אינו טורח די בקידומו המעשי של אותו חזון מגשר שהוא עצמו מסמן…" בית המשפט העליון והמיעוט הערבי־פלסטיני׃ תמונה (ותחזית) לא בשחור־לבן, אילן סבן, משפט וממשל ח', תשס"ה ♦
"תפקידו של בית המשפט העליון בחברה דמוקרטית", א' ברק, עיוני משפט כא (תשנ"ז) ♦
השפעת בית המשפט העליון על מעמד הערבים בישראל, אילן סבן, משפט וממשל ג', תשנ"ו ♦
המשפט והמיעוט הערבי-פלסטיני בשלושת העשורים הראשונים למדינה: מתכונת הפיקוח, אילן סבן, מחקרי משפט כד, התשס"ט – 2008 ♦
מחקר בתי המשפט: ערבים מופלים לרעה בענישה מחקר שסקר את השנים 1996 עד 2005 מגלה: משהגיעו נאשמים ערבים לבית המשפט, יש להם סיכוי גבוה יותר מאשר ליהודים להיות מורשעים. כאשר הם מורשעים, יש להם סיכוי גבוה יותר מיהודים שיוטל עליהם עונש חמור. תומר זרחין, הארץ 2.8.2011 ♦
מבחר החלטות ודיונים בבג"צ (רשימה מצומצמת)
בג"ץ בדיון על אפליית ערבים בבדיקות הביטחוניות בשדה התעופה: "אי אפשר לתייג אוכלוסייה שלמה", בג"צ 4797/07, החלטת בג"צ (מרץ 2011), ♦
בג"צ: היישובים הערבים הופלו בתוכנית לשיקום שכונות. YNET 12.12.2001 ♦
בג"צ הורה למדינה לתקן לאלתר הפליה במתן הנחות במס הכנסה לתושבי יישובים ערבים ( בג"צ 8300/02) ♦
בג"צ הוציא צו על תנאי בעניין הוספת שבעת הכפרים הבדואים הערבים בנגב לרשימת אזורי עדיפות לאומית א' בחינוך (2004) ♦
בג"צ קעאדן – קבלה ליישובים קהילתיים ♦
בג"צ למדינה: נמקו חוקיות חוק ועדות קבלה ליישובים הקהילתיים, הארץ 20.6.2011 ♦
בג"צ חוק האזרחות – הוראת השעה ♦
בג"צ איזורי עדיפות לאומית בחינוך ♦
הכרה בשפה הערבית כשפה רשמית בבתי המשפט בישראל, בג"צ 792/02 עדאלה נגד מנהל בתי המשפט; העתירה הוגשה בינואר 2002; פסק הדין התקבל ביוני 2003. ♦
שילוט דרכים בשפה הערבית, בג"צ4438/97 עדאלה ואח' נגד משרד התחבורה ואח'; העתירה הוגשה ביולי 1997; פסק הדין ניתן בפברואר 1999 ♦
דיון בעתירה בנושא העדר מסגרות חינוך מיוחד לילדים ערבים, האגודה לזכויות האזרח, פברואר 2001 ♦
ועדת חקירה פרלמנטארית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי, יום שני, ד' בכסלו התשס"ט (01.12.2008)דיון בתעסוקת ערבים בהנהלת בתי המשפט בהשתתפות מנהל בתי המשפט, השופט משה גל ♦
לרשימת הבג"צים של עדאלה ♦