ערבים בישראל

מרחב מידע רב תחומי

ערבים בישראל מרחב מידע רב תחומי

החברה האזרחית הערבית בישראל

חיזוק חברה אזרחית ערבית המספקת שירותים חברתיים. גורם מרכזי בחוסנה של כל חברה הוא מתן מענה מקצועי, מותאם ומדויק לצרכים של האזרחים, בין השאר באמצעות ארגונים בחברה האזרחית המספקים שירותים חברתיים במסגרת רכש של המדינה, תמיכות שלה או מעבר לכך. החברה הערבית מהווה כ- 21% מכלל האוכלוסייה בישראל, אולם על אף הצרכים החברתיים והכלכליים הרבים הקיימים בה, היקף העמותות הערביות הפעילות הוא 4% בלבד (900 עמותות ערביות מתוך קרוב ל-20,000 עמותות פעילות בישראל). 3 דוחות מצ"ב. הודעות דוברות, 31.08.2022 ♦

עמותות וחל"צ בחברה הערבית. 2,305 ארגונים בחברה הערבית…הטיוב אודות החברה האזרחית הערבית נעשה בשותפות של רשות התאגידים, הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, במשרד לשוויון חברתי והיחידה לשיתופי פעולה רב מגזריים במשרד ראש הממשלה. עמוד מתעדכן של גיידסטאר – אתר העמותות של ישראל [נצפה לאחרונה ב 28.8.22] ♦

השינוי בחברה הערבית יבוא רק אם קודם כל ניקח אחריות על עצמנו. השחקן היחיד שיכול להיות יזמי, לשנות מדיניות ולהגיע באופן ישיר למוטב בקצה, הוא המגזר השלישי • החברה האזרחית היא הפוטנציאל הגדול ביותר לחולל שינוי חברתי אמיתי דרך מנוף זה, במטרה להתמודד עם האתגרים העצומים בחברה הערבית, עו"ד אחמד מוהנא, גלובס, 12.04.2022 ♦

משרדי הממשלה באים לפגוש את ארגוני החברה האזרחית הערבית בצפון. במהלך חודש מרץ 2022 קיימנו מפגש בהשתתפות כ- 80 נציגי עמותות חברה אזרחית ערבית וכ- 20 נציגי ממשלה ממשרדי ראש הממשלה, בטחון הפנים, חינוך, משפטים, רווחה ושירותים חברתיים, תרבות ושיוויון חברתי. מנהיגות אזרחית, 29.3.22 ♦

פורום ארגוני חברה אזרחית ערבית. באוקטובר 2021 הושק בנצרת פורום ארגוני חברה אזרחית ערבים למיצוי משאבים ממשלתיים ולחיזוק יכולות ארגוני החברה האזרחית בחברה הערבית. לפורום הצטרפו בשלב הזה מעל 70 ארגונים מכל התחומים ומכל האזורים הגאוגרפיים בארץ ונבחר ועד מוביל להובלת העשייה המשותפת של הארגונים בפורום. הפורום הינו חלק ממיזם קידום נגישות למשאבים ממשלתיים עבור ארגוני חברה אזרחית ערבית ביחד עם 'שתיל' וקרן מובדאראת. את הפורום מוביל בכשרון רב עו"ד נדאל עותמאן. מנהיגות אזרחית ♦

דו"ח ביניים מסמך ממצאים ותובנות מראיונות עם מנכלי עמותות ערביות.  איסוף חומרים, כתיבה וניתוח: ד"ר עינת רונן, היחידה לשיתופי פעולה בין מגזריים, משרד רה"מ רנין סאלח, קרן מובדארת – המשרד הפילנתרופי של עו"ד עדינה שפירא, נובמבר 2021 ♦

האפליה הכפולה של ארגוני החברה האזרחית הערבית. למען כולנו: דרוש ארגון-גג שיתאם בין הארגונים האזרחיים בחברה הערבית ובין הממשלה בתקופת המשבר ובשגרה, ד״ר רג'דה אלנאבולסי וד״ר רנא אסעיד, גלובס, 17.06.2020 ♦

ארגוני החברה האזרחית הערבית בזמן משבר: תחליף למדינה או שותפים שלה? כתבו: ד״ר רג'דה אלנאבולסי | המחלקה לעבודה סוציאלית, המרכז האקדמי רופין וד״ר רנא אסעיד | ביה״ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, האוניברסיטה העברית בירושלים, צוות המומחים של המשבר, צוות רווחה, נייר עמדה מס' 4, מאי 2020 ♦

מתנדבים מתוך ולמען החברה הערבית. "יד לקהילה" – יוזמה של עמותת רוח טובה, יצרה יחידות מתנדבים מתוך החברה הערבית, שמקבלים הכשרה בתחומי עזרה ראשונה, בטיחות ילדים בבתים וברכבים, ביטחון יישובי וזכויות האזרח. הכירו, שחר גולדברג, YNET, פורסם:  26.09.19 ♦

זה התחיל מניסיון שוד במדבר – ומסתיים באחד הפרויקטים החברתיים המצליחים בישראל. גוגל ומשרדי הממשלה עומדים בתור אצל מתן יפה כדי לתת לו תקציבים ותרומות לתוכנית לטיפוח מנהיגות בקרב הנוער הבדואי,  מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 29.10.2019 ♦

רשם העמותות ממליץ לבית המשפט לפרק את עמותת את אלמידאן. התיאטרון התפרסם בזכות הצגת הדגל שלו על רוצח החייל משה תמם המחבל ואליד דקא. כעת התיאטרון והעמותה שמממנת אותו על סף סגירה, אלדר ממן, ערוץ 20,  10/10/19 ♦

העבודה הפרלמנטרית אינה מספיקה. "…משך זמן רב היו החיים המפלגתיים (ואני בפירוש לא מתכוון לחיים הפרלמנטריים) בסיס לארגון הפוליטי והחברתי של המיעוט הפלסטיני בארץ…. המפלגות הערביות תשבנה באופוזיציה וכי לא תהיינה חלק מן הממשלה גם אם תקבלנה יחד עשרים מנדטים. בהתאם לכך, יש צורך לבנות תנועה לאומית שיהיו לה שלוחות ציבוריות שתפעלנה ברחוב ולא רק בכנסת ושתהיה לה יכולת לארגן ולערב קבוצות גדולות בחברה בעשייה הפוליטית היומיומית…", פאדי שביטה (סיכוי), הארץ, 6.8.2019 ____ ערבית: ما بين الاعلان عن المشتركة وبناء عمل مشترك, فادي شبيطة ♦

מדריך לניהול ארגוני חברה משותפת. דרור איתן, פתחי מרשוד וננסי שטריכמן, עורכת חמוטל גורי, יוני 2019 ♦

ארגונים ערביים־פלסטיניים בחברה האזרחית בישראל, פרופ' אמל ג'מאל ד"ר מיכל אלמוג־בר ויקטוריה קוקבין ד"ר רנא אסעיד, מכון וולטר ליבך לחינוך, לדו-קיום יהודי ערבי, אוניברסיטת תל אביב, 2019 ♦

ארגוני החברה האזרחית בישראל: מבט עדכני על בסיס נתוני גיידסטאר-ישראל. ד"ר מיכל אלמוג-בר וד"ר איתי גרינשפן. המרכז לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה בישראל, האוניברסיטה העברית ירושלים, חוברת 25, מאי 2019 ♦

ביקורת ספרים, ד"ר אפרים לביא. על ספרו של פרופ' אמל ג'מאל / החברה האזרחית הערבית בישראל – אליטות חדשות, הון חברתי ותודעה אופוזיציונית, "…פרופ' אמל ג'מאל בספרו את החברה הערבית בישראל כ"סוכנת" שחותרת לחולל שינוי במצבה ופועלת בתוך "מבנה", מדינת ישראל, המגדיר את אפשרויות הפעולה שלה. ג'מאל מעלה על נס את הישגיה של החברה הערבית, אותם היא מגשימה למרות המדיניות המדירה הננקטת כלפיה….המחבר רואה בארגונים האזרחיים כ"הון חברתי" (social capital) המאפשר לחברה הערבית לפעול במסגרת החוקית של המדינה…", הדים, גיליון מס 1, נובמבר 2017, המכון למחקרי ביטחון לאומי ♦

מחקר חדש במרכז: עמותות ערביות בחברה האזרחית בישראל: מאפיינים ודרכי פעולה. חוקרים: פרופ' אמל ג'מאל, החוג למדע המדינה, אונ' תל אביב; ד"ר מיכל אלמוג-בר וגב' רנא אסעיד, המרכז לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה, האונ' העברית.  המחקר מבקש למלא את החסך בידע ולהציג נתונים עדכניים לגבי ארגונים ערבים הפועלים בחברה האזרחית בישראל, ועל הפילנתרופיה לקבוצת ארגונים זו. אף כי ידוע כי בעשור האחרון גדל מספרם של הארגונים הערבים הפועלים בחברה האזרחית בישראל והתרחבה פעילותם, לא קיימים נתונים עדכניים לגבי מספר הארגונים הפעילים ומאפייניהם. המחקר מבקש למפות את הארגונים הערבים הפועלים בחברה האזרחית בישראל ולעמוד על מאפייניהם הארגוניים, מקורות המימון שלהם ואופני פעילותם. מיפוי וניתוח מאפייני הארגונים במחקר מבוסס של נתונים שהתקבלו מגאייד-סטאר ישראל.המחקר הוא יוזמה משותפת של מרכז וולטר ליבך לחינוך לדו-קיום יהודי-ערבי, הפקולטה למדעי החברה באונ' תל אביב ושל המרכז לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה בישראל באוניברסיטה העברית. ניוזלטר המרכז לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה יולי 16, 2018 ♦

"יכול להיות שהמעצר היה הדבר הכי אפקטיבי שעשיתי בחיים שלי". עם ערימה של סרטוני מעצרים שלא פורסמו, עוזב את הארגון שהקים אך מחכה עם הכנסת, ג'עפר פרח לא יורד על הברכיים. "התקלה שלהם הייתה מכה אחת יותר מדי, לאדם הלא נכון", עינת פישביין, המקום הכי חם בגיהנום,  05.06.2018 

החברה האזרחית והדמוקרטיה בישראל, כנס דו-לשוני בעברית ובערבית בליווי תרגום סימולטני, 19.12.2017, 10:00-16:00, באוניברסיטה העברית בירושלים, קמפוס הר הצופים, בית מאירסדורף, אולם 503 (מכון ון  ליר) ♦

"הגיע הזמן למצעד גאווה בעיר הערבית הגדולה בישראל". להט"בים במגזר הערבי חשופים כיום גילויי אלימות, השפלה, נידוי, איומים ובידוד. מצעד גאווה בנצרת יכול להוות צעד משמעותי במסע להקל על המצוקה ממנה סובלים להט"בים ערבים. ערן רוזנצויג סבור שמצעד שיעורר דיאלוג ולא אנטגוניזם, מסוגל לנפץ את מסך השתיקה בעניין ולשבור את דלתות הארון בחברה הערבית, עו"ד ערן רוזנצויג | mako גאווה | פורסם 22/08/17 07:00 ♦

נפקדים נוכחים בקידום השלום. יום עיון של פורום ארגוני השלום הישראלי וארגוני חברה אזרחים ערבים בישראל. כתבה של הטלויזיה החברתית (4.46 דק'), 30.4.2017 (With English Subtitles) ♦

החברה האזרחית הערבית בישראל, אמל ג'מאל, קו אדום – הקיבוץ המאוחד, ספרית הפועלים, 2017 [השקת הספר: 21.4.2017, בשעה 10:30, בצוותא תל אביב]  

חיים משותפים – מאגר הארגונים 

ראו גם: רשימת ארגוני חברה אזרחית (בסדר א"ב)  ♦

לציון 20 שנה לעדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, מפרסם הארגון תרשים הממפה על ציר הזמן שני עשורים של מאבק משפטי וציבורי למען זכויותיהם של הפלסטינים בארץ ♦

בעקבות חשיפת העמותות שמזכות בהטבת מס: ח"כ עיסאוי פריג' דורש מכחלון את פירוט העמותות שנדחו. פריג': "עמותות יהודיות מאושרות למכביר, עמותות ערביות נדחות, ורשות המיסים מוצאת טיעונים מטיעונים שונים מדוע לא לפרסם את הדחיות ואת הנימוקים להן", אפרת נוימן, דה מרקר, 21.12.2015 ♦

ממגזר שלישי למגזר אזרחי, לשאלות הזהות הקולקטיבית של ארגוני המגזר האזרחי, נייר עמדה. בני גדרון, ניסן לימור, אסתר זיכלינסקי, מכון ון ליר, 2015 ♦

Israel – Roadmap for engagement with civil society (2014-2017)An analysis of the civil society arena; An assessment of the EU – CSO engagement in the country; Priorities for EU engagement and corresponding actions; A dashboard to keep track of the process, EU, 2015  ♦

המחאה בקרב ערביי ישראל – מאפיינים, סיבות ומגמות, מאת ר"ז, עשתונות גיליון מס 7, יולי 2014, המכללה לביטחון לאומי, מרכז המחקר ♦

Mapping study of Civil Society Organisations in Israel December 2013, Final mapping Report,  the European Commission,  December 2013

הצהרה של ארגוני החברה האזרחית הערבית במדינת ישראל [בעקבות הצעות חוק וחקיקה גזענית], עדאלה, 24/02/2011 ♦

כנסים:

ראו גם:

ארגון הנוער הגאה מבין שגם צעירים ערבים צריכים אוזן קשבת. התהליך יחל בהקמה של פורומים ואתר אינטרנט בערבית, מאחר שבארגון הרגישו שהשטח אינו בשל עדיין לקבוצה. "במגזר הערבי יש פחדים שלא קיימים במגזר אחר", העיד אחד המקימים, ירדן סקופ, הארץ, 24.04.2015 ♦

קרן פילנתרופית לשילוב בעלי מוגבלות מחפשת את "רוטשילד" הערבי. בעלי ההון ואנשי העסקים בחברה הערבית מעדיפים לתרום למוסדות דת, ולא לעמותות חברתיות ■ קרן מסירה ‏(מסע בערבית‏), הפועלת לשילובם של בעלי מוגבלויות ערבים בחברה, הצליחה לרתום עד כה 50 אנשי עסקים – אבל גייסה רק 120 אלף שקל ■ "יש שכבה גדולה של אנשי עסקים ערבים שצברו הון – הגיע הזמן שנדאג לעצמנו". הילה ויסברג, דה-מארקר, 25.4.2013 ♦

פרופ' אסעד גאנם מנתח את תוצאות הבחירות 2013, ואת החברה האזרחית הפלסטינית בישראל: "…החברה האזרחית שהתעצמה בשנות התשעים והקימה גופים חוץ-פרלמנטריים שדאגו לשאלות לאומיות התפוררה לאט-לאט לאוסף של סניפי מפלגות המקדמות סדר יום פלגני ולא מתחדשות. כספים רבים שנאספו בחוץ לארץ ובעולם הערבי תחת הססמה של סיוע לפלסטינים בישראל לבנות את מוסדותיהם הלאומיים נעלמו, ורובם שולשלו לחשבונות אישיים של העוסקים בדבר. השחיתות גברה והפוליטיקה פינתה את מקומה לאופורטוניזם שיעדו קידום פלוני או אלמוני מבין הפוליטיקאים, המבקשים בעיקר לשמר את מקומם ואת ציבור אומרי ההן שלהם במפלגות ומחוצה להן…", "הבחירות מאחורינו, מה הלאה?", במת ון ליר, גיליון מס. 1, אפריל 2013  ♦

העמותות וארגוני החברה האזרחית בישראל,  עדכן, יוזמות קרן אברהם 2013 ♦

Arab civil society and education in Israel: the Arab Pedagogical Council as a contentious performance to achieve national recognition, Ayman K. Agbaria, Race Ethnicity and Education, March 2013 ♦

החברה האזרחית הערבית בישראל והמעורבות בחינוך: הפוליטיקה של ההבדל בין האזרחי-לאומי והקהילתי-דתי.  אימן אגבאריה ומוהנד מוסטפא, מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, כרך כ' גליון 35, יוני 2012

גורמים המשפיעים על קבלת אישור לפי סעיף 46 לזיכוי מס לתורמים במוסדות ציבור במגזר הערבי, ארקדי רודמן, אוניברסיטת בן גוריון, מאי 2011 (מלגאי של עמותת סיכוי) ♦

יזמות חברתית בישראל 2011 – יזמות וכיוונים להמשך, גיא אברוצקי ורותם אשכנזי, עבור שיתופים, מרץ 2011 ♦

חברה אזרחית ומגזר שלישי בישראל, פורום קיסריה להתוויית מדיניות כלכלית לאומית בישראל, יוני 2010, ניסן לימור (ראש הצוות). פרק העוסק בחברה האזרחית הערבית בישראל – ר' עמ' 26 ♦

"State Mutability and Ethnic Civil Society: the Palestinian Arab Minority in Israel". Haklai, Oded, Ethnic and Racial Studies, 32, 5 (June 2009), 864-882.

לא על הפילנתרופיה לבדה – מיזמים חברתיים עיסקיים בישראל, רחל בנזימן, 2009 ♦

מיפוי ארגונים ערביים לסיוע במזון בישראל, חאלד אבו עסבה, אמירה קראקרה איברהים (מכון מסאר), ברוך רוזן ואדר שץ (מכון ברוקדייל), אוגוסט 2009 ♦

"..ככל שגוברת השפעתו של המשבר הכלכלי,  יותר ויותר ארגוני חברה אזרחית הפועלים בקהילה הערבית פלסטינית בישראל מגלים שהעתיד הקרוב טומן להם סיכונים משמעותיים, שבמקרים מסוימים מאיימים על עצם קיומם."   חברה אזרחית, פיתוח בר קיימא ואסטרטגיות אי-תלות, ד"ר באסל גטאס, הירחון האלקטרוני של עדאלה, גיליון מס' 62, יולי 2009 ♦

הממשלה תומכת בהצעת חוק שתכליתה לפגוע בחברה האזרחית בישראלנייר עמדה של ארגוני חברה אזרחית בישראל, 2009 ♦

שיתוף ארגוני חברה אזרחית בתהליך קבלת החלטותמחקרים ופרוייקט של משרד ראש הממשלה, 2009 ♦

Arab NGOs and the Political Question in Israel (November, 2009), Mada Al-Carmel ♦

The counter-hegemonic role of civil society: Palestinian–Arab NGOs in Israel, Amal Jamal, Citizenship Studies , Volume 12, Issue 3, 2008

ארגונים פמיניסטים יהודים ויהודים-פלסטינים בישראל, מאפיינים ומגמות. דורית אברמוביץ, קרן היינריך בל, תל אביב, 2008 

המדריך לשותפויות בין המגזרים (ציבורי, עסקי ושלישי), אלכ"א 2007 ♦

החברה הפלסטינית בישראל במצב חירום, נביה בשיר, אגודת הגליל, 2007. פרק העוסק בחברה האזרחית ובשלטון המקומי – ע' 39 ♦

30 Arab NGO's Debated EU Policy at the Mossawa Center, Mossawa, 1/7/2007 ♦

"…ארגוני החברה האזרחית מהווים עמוד התווך ביישום החזון הקולקטיבי של כל חברה ממודרת ממוסדות המדינה כמו החברה הערבית הפלסטינית בישראל. בשביל לפתח מוביליות פוליטית, תרבותית, כלכלית וחברתית נדרש פיתוח המבנה הארגוני של הארגונים הלאומיים באופן שיתאים את יכולת הפעולה במסגרת מוסדות המדינה ליכולת פעולה עצמאית כחברה בעלת מוסדות ומנהיגות פוליטית וחברתית…" מתוך הפרק על עשייה ציבורית ופוליטית, בחזון העתיד לערבים הפלסטינים בישראל, 2006, ועד ראשי הרשויות הערביות בישראל, כתב ג'עפר פארח, ע'  35 ♦

Even-Chorev, Nadav. "Arab NGOs for Civic and Social Change in Israel – Mapping the Field. The Van Leer Jerusalem Institute, UJA Federation of New York, February 2006, 1-185: "The author summarizes findings of a 2005-6 survey on Arab NGOs in Israel, in areas of social change, and of Jewish philanthropic involvement in this field. The main findings are: a) Most of the NGOs focus on culture and leisure. b) Arab organizations constitute about 5% of all registered organizations (284 out of 2,118), and about 5% of active ones (172 out of 1,348). c) Most of the Arab NGOs concentrated in the northern part of the country. The author also includes a detailed list of all Arab NGOs activate in Israel.♦

פיתוח אסטרטגיה ותמיכה בארגוני חברה אזרחית ערבים-פלסטינים בישראל שתיל

PalestinianNGOs in Israel: A Campaign For Civic Equality in a Non-Civic State, Payes, Shany. Israel Studies, Volume 8, Number 1, Spring 2003

" ….ארגוני מגזר שלישי ערביים בישראל הם ספק מרכזי של שירותי רווחה, חינוך ובריאות לאוכלוסיה הערבית. כתוצאה מהדרתה של אוכלוסיה זו מהשירותים הממלכתיים לאורך שנים, התפתחו השירותים האלה כתחליף או כהשלמה לשירותי המדינה …המדינה מתייחסת אל רבים מבין ארגונים אלה כאל "גורם עוין"..",  ארגוני מגזר שלישי בקרב הערבים בישראל, בתוך דוח מסכם של הועדה לבדיקת תפקידי המגזר השלישי בישראל והמדיניות הננקטת כלפיו, בראשות פרופ' יצחק גלנור, המרכז לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן גוריון 2003, עמ' 47 – 50 ♦

יחסי משרד התמ"ת והמגזר השלישי – נייר מטה, 2002 ♦

לקראת שנת 2005: התיתכן חברה אזרחית משותפת ליהודים ולערבים בישראל? אלוף הראבן, (2000), בתוך: גביזון רות ודפנה הקר (עורכות), השסע היהודי-ערבי בישראל: מקראה. ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ' 87-106. ♦

הארגונים הלא ממשלתיים בחברה הערבית-פלסטינית בישראל, בתוך "תרומה והתנדבות בחברה הערבית-פלסטינית בישראל", אליאס זידאן (מכון אלמד-יעוץ ארגוני ותכנון אסטרטגי) וד"ר אסעד גאנם (המחלקה למדעי המדינה אוניברסיטת חיפה), במסגרת המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן גוריון, בנגב. פברואר 2000 ♦

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

ארועים קרובים

◄ הקודם

דצמבר 2022

הבא ►
אבגדהוש

1


2


3


4


5


6


7


8


9


10


11


12


13


14


15


16


17


18


19


20


21


22


23


24


25


26


27


28


29


30


31


למידע על:

OnePlace הוקם במאי 2011 במטרה לעודד את העברת הדיון ביחסים שבין המיעוט הערבי-פלסטיני לרוב היהודי למישור החברתי-אזרחי. האתר פועל להעמיק ולשפר דיון זה ולבססו על ידע ועובדות, להבין טוב יותר את מרכיבי הסוגיה והקשריה, לחזק את העוסקים בתחום ולהעצים את עשייתם כחלק מתמונה רחבה ומערכתית, וכן להעניק להם את כלי הידע הטובים ביותר להתמודדות עם התהליכים והקשיים השונים בניסיון להביא למציאות חיים הוגנת ושוויונית במדינת ישראל.

נושאי רוחב

המערכת הציבורית

הסכסוך

ניווט מהיר

Copyright © 2019 oneplace