ערבים בישראל

מרחב מידע רב תחומי

ערבים בישראל מרחב מידע רב תחומי

סוגיות תעסוקה בחברה הערבית

האזינו: "החברה היהודית לא מכירה את החברה הערבית שנמצאת בתוכה". חוסאם אבו בכר, מנכ"ל ארגון אלפנאר לקידום והעצמה כלכלית וחברתית בחברה הערבית וחוסאם אבו מוך, מנהל תכנית "ריאן" תכנית הכוון תעסוקתי שפועלת לקידום החברה הערבי בשוק העבודה מסבירים איך אפשר להתגבר על מכשול העסקת עובדים מהחברה הערבית… "החברה הערבית חיה היום בסוג של סכיזופרניה, של שני תהליכים שקורים במקביל: אם מסתכלים על חצי הכוס המלאה – מדברים על חברה ערבית שיש בה מלא משכילים, הרבה אנשים שרוצים לעבוד ולעשות, רוצים להיות חלק מבנייה של חברה…", עמותת אל פאנר, מקודם בדה מרקר, 26.11.24

ביטולים, קללות ואיומים: יהודים מסרבים לנסוע איתם, ונהגי מונית ערבים עוזבים את המקצוע. בצל המלחמה ובחסות הטכנולוגיה, עוד ועוד נוסעים דורשים באפליקציות המוניות "נהג יהודי", "לא ערבי", או "יוצא צבא". הפגיעה הכלכלית האנושה משנית רק לתחושת העלבון של הנהגים, והם מקווים שתביעה ייצוגית שהגישו תשים לזה סוף…", רן שמעוני, הארץ, 26.11.24

מורה ערביה נאלצה להתפטר – אחרי שתלמידים קראו לעברה "מוות לערבים".  החלטתה של המורה בת ה-22 הגיעה לאחר שנפתחה קבוצת וואטסאפ בדרישה לפיטוריה, וגידופים מהם סבלה מתלמידים שעל פניהם בבית הספר שבקריית אונו. "הרגשתי לא בטוחה", הסבירה. בבית הספר הגיבו: "נחשפה לאווירה עוינת. יחס משפיל כלפי האחר הוא קו אדום, זה אירוע קשה וכואב", אורי סלע, וואלה, 22.11.24

לבדואים בנגב אין לשכות תעסוקה, וגם לא אינטרנט לחיפוש עבודה בדיגיטל. נושא הקמת לשכות תעסוקה פיזיות בפזורה הבדואית עלה כבר לפני יותר משנתיים, אבל הוא לא מטופל, וגם הדיגיטציה של שירות התעסוקה לא מקודמת מספיק ● באוכלוסייה עם אוריינות דיגיטלית נמוכה, ספק אם היא תעזור, יהודה קונפורטס, אנשים ומחשבים, 19.11.24

انطلاق برنامج روافد! תכנית רוואפד יצאה לדרך! תכנית רוופאד היא תכנית לתיכונים, שמטרתה קידום שיח תעסוקתי בבית הספר, והכנה של התלמידים להשתלבות בתעסוקה, כחלק ממהלך לקידום צעירים חסרי מעש בחברה הערבית. برنامج روافد هو برنامج للمرحلة الثانوية، يهدف إلى تعزيز الحوار حول التشغيل خلال المرحلة التعليمية، وتحضير الطلاب للاندماج في سوق العمل، كجزء من الجهود المبذولة لدعم الشباب غير المؤطرين في المرحلة الثانوية بالمجتمع العربي، هذا العام، تنضم إلى البرنامج 6 مدارس ثانوية في الناصرة، الطيبة، شفاعمرو، يافا وأبو تلول. פוסט FB של עמותת אלפאנאר, 14.11.24

"אין להם כלים לשוק העבודה": נתוני משרד החינוך מציגים ירידה חדה בהישגי התלמידים הערבים – ומהווים תמרור אזהרה. נתוני משרד החינוך שהוצגו היום מראים ירידה בהישגי העברית של תלמידים דוברי ערבית בכיתה ו' – לרמה בה היו ב-2014 • פרופסור דן בן-דוד, כלכלן באוניברסיטת תל אביב: "אנחנו צריכים שדרוג משמעותי של מערכת החינוך על מנת להקטין את העוני ואת הפערים" • פרופסור ערין סלאמה-קודסי מאוניברסיטת חיפה: "שיפור רמת הבקיאות בעברית צפוי לצמצם פערי תעסוקה ופערי שכר בחברה הערבית לעומת החברה היהודית הלא חרדית ובעיקר בקרב נשים", נועם (דבול) דביר, ישראל היום,  11/11/2024, ראו גם: יותר תלמידים ערבים לא מצליחים להבין שיחות בעברית, המורים מדווחים על עמדות שליליות כלפי לימוד השפה. מחקר של הרשות הארצית למדידה והערכה מצא כי בשנת 2023, תלמידים ערבים בכיתה ו' התקשו להבין עברית מדוברת וכתובה בשלטים, בפרסומות ועוד • משמעות הדבר – היא קושי עתידי בהשתלבות בשוק העבודה הישראלי • 41% מהמורים מדווחים כי לתלמידים עמדות שליליות כלפי לימודי העברית • ירידות ניכרות בידיעה נרשמו בקרב דרוזים ובנות..", נועם (דבול) דביר, ישראל היום, 11.11.24 – להורדת הדו"ח

"לשכתב את העתיד" – למידה וחדשנות בניהול יחסי יהודים-ערבים במקומות עבודה בעת המשבר.  בשבוע שעבר אירחנו כ-20 מנהלי ומנהלות HR וגיוון מחברות מובילות ליום עבודה משותף!ה אירוע, שנערך בשיתוף תוכנית רקמה ובהנחיית צוות Buildin Innovation, התמקד בהעמקת הידע וההבנה בניהול מערכות היחסים בצוותים מגוונים בתקופת חירום, תוך שמירה על כבוד הדדי ושיתוף פעולה אפקטיבי. הזמנו אנשי מקצוע מנוסים לשתף מהידע והניסיון שלהם, לדייק ולתעדף את האתגרים, ולהעתיק זה מזו את הפרקטיקות המוצלחות ביותר.  בין האתגרים המרכזיים שזוהו: – תעדוף ארגוני: מחויבות ההנהלה לקידום הכללה, סולידריות וגיוון גם בעת מלחמה. * יצירת תחושת שייכות באמצעות כלים חדשניים שמתאימים לתקופה.   * גיוס עובדים: זיהוי חסמים חדשים מצד המעסיקים, וירידה בהגשות מצד המועמדים. * צורך בכלים ניהוליים ליצירת שיח בונה בצוות. * יצירת ביטחון אישי ופסיכולוגי. .." פוסט של מרכז אקורד – פסיכולוגיה להרתית לשינוי חברתי, 10.11.24 ♦

"8 ביטולים ב-4 שעות": לנהגי המוניות הערבים נמאס – ויש להם גם פתרון. ״דרוש נהג יהודי״, ו-״רק יוצא צבא״: מתחילת המלחמה, נהגים ערבים מדווחים על עלייה בביטולי הזמנות ובהשפלות על רקע מוצאם. "רואים שם ערבי ומבטלים, 80% מהעבודה נעלמה", מספר דיאא בראנסי. עאמר אלטלאלקה, שבן משפחתו סאמר נחטף ונהרג בשוגג אחרי 70 ימים בשבי: "מתייחסים אליי כאל אויב". בפגישה ראשונה של ועד הנהגים הערבים הוחלט: "ניאבק בגזענות, נגיע עד לבית המשפט״, חסן שעלאן, YNET, 05.09.24 

"גיוון זה לא מותרות, אלא חובה". כנס Diversity No Matter What התקיים בצל המלחמה, שדחקה מעט הצידה את הנושא החשוב של גיוון מגדרי ומגזרי בהייטק הישראלי. בכירי חברות הטכנולוגיה הישראליות נכחו בסדרת מפגשים והרצאות בנושא כדי ללמוד ולשתף כיצד ניתן לקדם את נושא הגיוון גם בזמנים מאתגרים. שוחחנו עם חלק מהמשתתפים והמשתתפות, מאור שלום סויסה, כנס הגיוון כלכליסט,  30.10.24 ♦

קורס הכשרת נשים בהייטק: מהנדסת עם ניסיון בהייטק  קחי עוד צעד קדימה בקריירה שלך? הצטרפי לתכנית הכשרה בניהול ומנהיגות עם קבוצה מגוונת של מהנדסות.  יסודות במנהיגות וניהול, ניהול צוותים, פיתוח קריירה, ניהול זמן, איזון בית- משפחה, מנהיגות בעולם תעסוקה מגוון, נטוורקינג ועוד. مهندسة مع خبرة في الهايتك؟ تقدّمي خطوة للأعلى في مسيرتك المهنية ? انضمّي لبرنامج تأهيلي في الإدارة والقيادة،. ضمن مجموعة منوّعة من المهندسات المشاركات!  في البرنامج: -أساسيّات في الإدارة والقيادة، بناء وإدارة الطّواقم، تطوير المسيرة المهنيّة، إدارة الوقت، القيادة في عالم تشغيل تنوّعي، التّوازن الوظيفي-الحياتي، التّشبيك وغيرها. البرنامج أونلاين ويبدأ في شهر يناير. עמותת צופן תאשביק, 24.10.24 ♦

ראו גם – תעסוקת נשים ערביות  גם  שוק עבודה רב-תרבותי כיעד אסטרטגי  וגם פיתוח כלכלי בחברה הערבית בישראל

מודל לשינוי: מיזם" צעירים לתעסוקה" מציע פתרון לאבטלה בחברה הערבית. "פרס "זוסמן הג'וינט", המוענק למיזמים חברתיים פורצי דרך, הוענק השבוע לצוות "צעירים לתעסוקה" על פעילותם לקידום חוסן כלכלי בקרב צעירים בדואים וערבים בסיכון. סלימאן אלעמור, מנכ"ל שותף בארגון החברתי "אג'יק – מכון הנגב": "יותר צעירים המשתלבים בשוק התעסוקה לא רק שיביא לגידול בהכנסות המדינה, הוא גם יפחית במספר מקרי האלימות וההתדרדרות לפשיעה בחברה הערבית", YNET, 12.9.24 ♦

"ראינו את הפוטנציאל הטמון בצעירים מהחברה הערבית והמגזר הבדואי בנגב". נציגות התאחדות התעשיינים וראש תחום חינוך הכשרה ותעסוקה התארחו לסיור מקיף של ארגון אג'יק-מכון הנגב במטרה להכיר חלק מהתוכניות לשילוב צעירים וצעירות מהחברה הערבית בנגב, פלד ארבלי, מעריב,  09/09/2024 ♦

"העדפנו לעבוד עם יהודים". "כמה מיליונרים ערבים יש? כמה אקזיטים של חבר'ה ערבים היו? יש פה חסמים, ומדינות אחרות יפתחו לנו הזדמנויות", כך אומר עלי (שם בדוי), עובד הייטק, בכתבה שעוסקת בהגירה של ערבים אזרחי ישראל את המדינה. את עלי אני מכיר כמה שנים, ולפני כמה חודשים הוא סיפר לי שהוא מתכנן לעזוב לחו"ל. עלי מתכנן למצוא מדינה שבה יוכל לעבוד ובעיקר מקום בטוח בשבילו ובשביל ילדיו… אבל הנה סיפור נוסף שיציג את הדברים בצורה שונה. שאם (שם בדוי) הגישה קורות חיים לסטארט-אפ ישראלי. בתחילה – התעלמו מהם. "העדפנו לעבוד עם יהודים", הם אמרו לה לימים, אחרי שעבדה של כמה שנים… זה אמנם לא קשור להייטק, לכאורה, אבל הגזענות קיימת גם בחברות הטכנולוגיה. אדם בחברה הערבית שביקש לא להזדהות בשמו, אבל מכיר את ענף ההייטק אמר לי: "אני לא חושב שההייטק יותר שפוי. הם יותר פוליטיקלי קורקט. מתנהגים בצורה יותר מתורבתת…", עמרי זרחוביץ, דה מרקר, 6.9.24 ♦

מחקר: שיעור הערבים שחשופים לסכנות בעבודה גבוה משמעותית מהיהודים. סקר שערך המוסד לבטיחות וגיהות העלה גם ששיעור העובדים הערבים שסובלים מבעיות רפואיות הקשורות בעבודה גבוה יותר | מפקח עבודה העיד בכנס בנצרת על המקומות המסוכנים: מפעלי שיש, מוסכים, אתרי בנייה ושטחים חקלאיים, ניצן צבי כהן, דבר, 4.9.24 ♦

מדד הגיוון – מהדורה שביעית (יוני 2024). מדד הגיוון התעסוקתי בוחן ומדרג את הייצוג ושוויוניות השכר של קבוצות אוכלוסייה שונות ב-20 ענפי כלכלה מרכזיים במגזר הפרטי, וכן במגזר הציבורי הכולל את הרשויות המקומיות, הממשלה המרכזית ולראשונה גם את ענף הבריאות וענף החינוך. נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה והתעשייה, 3.9.24 ♦

לצמצם את הפער: יוזמות להגדלת שיעור בני המגזר הערבי בענף ההייטק הישראלי. למרות הפערים החברתיים והתרבותיים יותר ויותר חברות הייטק בישראל קולטות עובדים מהמגזר הערבי ומייצרות עבורם סביבה תומכת לאורך חודשי העבודה הראשונים והקריטיים ביותר. יחד עם זאת, הדרך עוד ארוכה ושיעור המועסקים מהמגזר הערבי בענף עומד גם כיום על נתח זעום ביחס לאוכלוסייה… להצלחה שלי בהגדלת מספר בני המגזר העובדים בהייטק תרמו שני תהליכים שהשלימו אחד את השני: האחד, הצטרפותם של מתנדבים ואנשים טובים שעזרו לי לאתר את המועמדים הפוטנציאליים בתיכונים הערביים ברחבי הארץ, תוך הגברת המודעות בקרב בני ובנות נוער מהמגזר והוריהם לאפשרויות העומדות בפניהם. והשני, פתיחותן של חברות ההייטק לקליטת אותם מועמדים בדרך מכילה ורגישה יותר, בצורה המקלה על שני הצדדים…", אסלאם חיראללה, בשיתוף duns 100, כלכליסט,  18.08.24 ♦

עשוי להקשות על השתלבותם: תלמידי החינוך הערבי חזרו 9 שנים אחורה ברמת העברית. דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת [להורדה] חושף נתונים מדאיגים אודות לימודי השפה העברית במערכת החינוך הערבית בישראל. כשליש מהתלמידים הערבים מציגים רמות ביצוע נמוכות, ולצד דעיכת הציונים – בשנים האחרונות חלה ירידה של 12% בשיעור התלמידים שדיווחו על שימוש בשפה הערבית…קיימת הסכמה רחבה שרמת האוריינות הנמוכה בשפה העברית – ובמיוחד רמת השליטה הנמוכה בשפה הדבורה, הינה חסם משמעותי להשתלבות כלכלית וחברתית מיטבה של האוכלוסיה הערבית בישראל…", אורי סלע, וואלה, 15.8.2024 ♦

פרס זוסמן-ג'וינט יוענק לצוות מיזם "צעירים לתעסוקה". הפרס ניתן על תרומתו המשמעותית של הצוות במיזם לחוסן הכלכלי והחברתי של צעירים ערבים ובדואים בגילאי 18-24, שאינם משולבים במסגרות חינוכיות או תעסוקתיות.. הפרס יוענק לצוות המיזם הפועל בשיתוף ארגון אג'יק, תמר ומונא שחברו יחד להקמת התוכנית הפועלת לסיוע במתן עזרה לצעירים בדואים וערביים להיכנס לשוק התעסוקה הישראלי…", ג'וש ארונסון, מעריב,  29/07/2024 ♦

לא מועסקים: רבים מהצעירים הבדואים בדרום יושבים בבית, אבל תוכניות הסיוע של המדינה מוגבלות. ישיבת הוועדה המיוחדת לצעירים בכנסת העלתה נתונים קשים באשר לחוסר המעש בקרב צעירים רבים מהמגזר הבדואי בדרום הארץ | ארגון 'אג'יק': "ככל שנזניח הפשיעה תגדל" – [ראו את חומרי הרקע שפורסמו לקראת הדיון בוועדה (16.7.24)], יניב שרון, דבר, 22.7.24 ♦

השרים אישרו חוק שירחיב ייצוג של ערבים וחרדים במגזר הציבורי. ועדת שרים לענייני חקיקה אישרה הצעת חוק שמרחיבה משמעותית את ייצוג החרדים והערבים בחברות ממשלתיות וברשויות המקומיות ■ ההצעה המקורית של משה גפני נגעה רק לחרדים וכללה יעדים מופלגים, אך יצאה מוועדת העבודה והרווחה כשהיא כוללת גם את החברה הערבית, נתנאל גמאס, דה מרקר, 16.7.24 ♦

מה-7 באוקטובר: ירידה בנכונות להעסיק עובדים ערבים בהיי-טק. בוועדת המדע הוצגו נתוני מחקר בקרב מעסיקים יהודים בענף, שהעידו כי מתחילת המלחמה רמת האמון בעובדים ערבים ירדה ● 50% מהנסקרים לא יסכימו לכהן תחת מנהל ערבי ● מנגד עומדת דוגמה להתייחסות אחרת ב-אמדוקס, יהודה קונפורטס, אנשים ומחשבים, 09/07/2024 ♦

"אין בהייטק מספיק ייצוג של נשים, ואין ייצוג לערבים". כך אומרת זאדה חאג', מייסדת DANA Venture Builder ומייסדת Future Holders לקידום אוכלוסיות מגוונות בטכנולוגיות אקלים, בכנס הצמיחה של כלכליסט ומזרחי טפחות. "לפני הסכמי אברהם היה קשה ליצור הזדמנויות מבחינת גיוון אזורי", הוסיפה, תומר הדר, כלכליסט,  26.06.24 ♦

לשכת תעסוקה אחת בלבד ל-300,000 תושבים בדואים בנגב. ח"כ ואליד אלהואשלה: "1 מכל 3 צעירים בחברה הבדואית חסר מעש ואיפה שאין תעסוקה יש פשיעה; אי אפשר רק להזדעק ולא לתת כלים לפתרון", הודעות ועדת העבודה והרווחה בכנסת, 25 ביוני 2024, י"ט בסיוון תשפ"ד ♦

"דוקותיים" מציגה גזענות ורודה ומחויכת. פרק חדש בסדרת הרשת של התאגיד כאן מתמקד בקבלן יהודי שמסרב להעסיק ערבים. דווקא עכשיו, על התאגיד לגלות אחריות גדולה יותר ביחס להשפעתם של מסרים מעודדי אפליה, שהירה שלבי ואמנון בארי סוליציאנו ("יוזמות אברהם"), הארץ, 17.6.24 ♦

מפרוץ המלחמה: מנהלי משאבי אנוש מתרחקים מהחברה הערבית. "יותר חשדנות וכעס ופחות מוכנות לעבודה משותפת": מחקר חדש של משרד העבודה ומרכז אקורד מציג תמונת מצב מדאיגה על תעסוקה בחברה הערבית. שר העבודה ל'מעריב': "גיוון הוא אחד מאבני היסוד בחברה שוויונית ובכלכלה הוגנת"…ממצאי המחקר המלאים כאן.., , יובל בגנו, מעריב, 10/06/2024 ♦

סקירת מצב שוק העבודה בישראל שמונה חודשים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. …בעוד ששיעור האבטלה הרחב של גברים ערבים גדל באופן משמעותי אל מול גברים יהודים באוקטובר 2023 (15.9% לעומת 7.4%), הרי שאצל הנשים לא נפתח פער משמעותי בשיעור האבטלה הרח בשל הנשים הערביות והיהודיות בעקבות המלחמה (7.6% לעומת 9%)…", נתן שבע, מרכז מחקר ומידע בכנסת, 9.6.24 ♦

תמרור אזהרה ברור למדינה: בלי חרדים וערבים, ההייטק הישראלי יגווע. הדו"ח השנתי של רשות החדשנות לא משאיר מקום לספק – ללא מיצוי ההון האנושי ושילובם של שני המגזרים החלשים במדינה, הענף המשמעותי ביותר במשק יצטמצם משמעותית • "יש גבול לכמות האנשים מהמגזר הכללי שיכולים ורוצים לעבוד בהייטק", יוחאי שויגר, ישראל היום, 4/6/2024  – להורדת הדוח

נשיא המדינה, יצחק הרצוג: "החברה הערבית היא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית". הדברים נאמרו במהלך כנס הגיוון וההכלה בשגרה: בונים חירום בחוסן, שעסק ביחסים שבין יהודים וערבים במקומות העבודה מאז ה-7 באוקטובר. מנכ"ל אוסם, חשף, כי בימים הראשונים של המלחמה, מחצית מעובדי החברה הערבים לא הגיעו לעבודה, מתוך כנס קו-אימפקט, בלינקר, זיו פרבר, 03/06/2024 ♦

פערים דרמטיים בתופעת חוסר המעש בקרב צעירים וצעירות מהחברה הבדואית בהשוואה לחברה היהודית! فجوات هائلة في ظاهرة التعطُّل بين أوساط الشباب والشابات في المجتمع البدوي مقارنة بالمجتمع اليهودي! נייר עמדה חדש מטעם עמותת איתך מעכי שכותרתו "צעירים חסרי מעש בחברה הבדואית בנגב – בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא" מעלה נתונים מדאיגים ביותר ביחס לתופעת חוסר המעש בקרב צעירים מהחברה הבדואית. נייר העמדה נכתב על ידי עו"ד אסנת זיו ועו"ד שירין אבו עמר אלקרנאווי, במסגרת פרויקט אג'נדה 2030 שמשותף לעמותת איתך מעכי, מרכז השל לקיימות וארגון שתיל, ומומן על ידי האיחוד האירופי. ♦

דוח גיוון וייצוג בשירות המדינה לשנת תשפ"ב-תשפ"ג, 2023. "ייצוג החברה הערבית מצוי בעלייה מתמדת ועובר את היעד הממשלתי של 10% בכל השנים האחרונות.  בשנת 2023, שיעור הייצוג עלה ב 0?5%. בין השנים 2023-2020 שיעור הייצוג עלה ב 20%…", נציבות ישרות המדינה, 21.5.24  > ראו כמה נתונים מהדו"ח: ♦

"מי שרוצה לשלב את החברה הערבית צריך לעבוד בזה". בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, נוא ג'השאן־בטשון, מנכ"לית קו אימפקט, שוחחה על האתגרים בשילוב החברה הערבית בשוק העבודה ישראלי • ג'השאן־בטשון: "חברות עסקיות שהן גשר בין החברה היהודית לערבית אמנם סבלו מטראומה גדולה בעקבות המלחמה, אבל הצליחו להחזיק את זה", עידן ארץ, גלובס, כנס הפוטנציאל של החברה הערבית,  19.5.24 ♦

ירידה של כ-75 אחוז בהשמת מהנדסים מהחברה הערבית ב-2023. בשנה האחרונה צנח בפתאומיות מספר המהנדסים והמהנדסות מהמגזר לעומת השנה שלפניה. ההאטה הגלובלית, הריחוק הגיאוגרפי, היעדר קשרים לאנשים הנכונים וכמובן המלחמה הם רק חלק מהאשמים במצב..כך על פי דוח של ארגון צופן-תשביק, המקדם השתלבות של מהנדסים מהחברה הערבית בתעשיות המתקדמות בישראל בתחום התוכנה, החומרה, מערכות המידע ותחומים נוספים. הארגון מקיים מדי שנה יריד תעסוקה בהשתתפות ארגונים נוספים וחברות הייטק וטכנולוגיה מובילות, ומוציא דוח מצב שנתי על תעסוקת המגזר…", מערכת כסף|| פורסם 16/05/24 [הדוח עדיין לא עלה לרשת] ♦

הושעתה מורה שהשתתפה בצעדת יום הנכבה: "דמות חינוכית? אולי בעזה". המורה, שמלמדת ערבית בבית ספר יסודי בגני תקווה, הושעתה בעקבות תלונות של הורים וגם של ארגון בצלמו, שאף דרש לפטרה: "מי שמנופף דגל טרור הוא דמות חינוכית אולי בעזה, לא בבית ספרנו". משרד החינוך: "התנהלות המורה מנוגדת לכללי האתיקה המקצועית המצופים מאיש חינוך. הליך בירור מתקיים בעניין", תמר טרבלסי חדד, YNET, 15.5.24 ♦

"לא היה לי כסף ללימודי סיעוד. כשראיתי שצריכים עובדי ניקיון בבית החולים חשבתי שככה אתחיל להכיר את הסביבה". בכיתה י' המורה של וואסל עמאש דיבר איתם על עבודה וקריירה, והתחום של סיעוד תפס אותו מיד "משום שזה מקצוע עם המון חמלה" ■ כדי לחסוך כסף ללימודים הוא החל לעבוד בניקיון בבית החולים, וכשסיים את לימודי הסיעוד השתלב שם כאח ■ "לא ישנתי הרבה בתקופות מבחנים, וכמעט שלא היה לי זמן לצאת עם חברים", בר בליניצקי, דה מרקר, 15.5.24 

קווליטסט יוצאת בפרויקט חדש: מקרבים את הפזורה הבדואית להייטק. לאחר שרשמה הצלחה בתוכנית ההכשרה שלה למקצועות ההייטק, חברת התוכנה הישראלית קווליטסט, מרחיבה את פרויקט ההכשרה להייטק לחברה הבדואית שבחורה. מנכ"ל החברה שי ליברמן: ""יש אלפי מוחות מצוינים בפריפריה, ועלינו לפתוח בפניהם את הדלת להייטק", מערכת אייס, 12.5.24 ♦

כנס השפה העברית בחברה הערבית: "כשל של המערכת שהבוגר הערבי לא יכול לנהל שיחה". על פי סקר שנדון בכנס, 56% מהתלמידים הערבים לא משתמשים בעברית מחוץ לבית הספר | חוסר השליטה בשפה נובע מאופי הלמידה בבתי הספר ופוגע בהעסקתם ובגובה השכר שלהם, יניב שרון, דבר, 12.5.24 ♦

"אנחנו דורשים שוויון לחברה הערבית, כנקודת פתיחה לתיקון של כלל החברה הישראלית". עזיז בסיוני, יו"ר האגף לקידום שוויון בהסתדרות, סוקר את פעילות האגף בחברה הערבית ובקרב אנשים עם מוגבלויות | הוא מסמן את האתגר שזימנה המלחמה לחיים המשותפים במקומות העבודה: "אנחנו רוצים למנוע את הפיצוץ", יניב שרון, דבר, 1.5.24 ♦

"הסתה ופגיעה ברגשות": בית הדין לעבודה אישר פיטורי עובד ערבי שפרסם פסוקי קוראן אחרי 7 באוקטובר. עובדים בחברת בת של קופת החולים 'כללית' התלוננו על העובד, שפרסם את הפסוקים בסטטוס בווטסאפ | הוא פוטר לאחר בדיקה הוא ותבע במטרה לבטל את הפיטורים | בית הדין לעבודה התיר את הפיטורים בגלל משמעות הפסוקים, העיתוי של פרסומם, ולנוכח התנהלות העובד, שלא מסר הסבר מספק למטרת הפרסום, ניצן צבי כהן, דבר, 30.4.24 ♦

מנכ"ל רשות החדשנות: "ישראל כשלה בשילוב חרדים וערבים בהייטק". דרור בין מתריע שפוטנציאל ההון האנושי בהייטק אוזל במהירות מכיוון שישראל לא מפתחת אותו – בעשור האחרון נכנסו פחות מעשרת אלפים נשים, ערבים וחרדים לעולם ההייטק. מאיר אורבך, כלכליסט, 25.4.24 ♦

מקומות העבודה יכולים להוות דוגמה לשותפות גורל בין יהודים לערבים. אף אחד לא יופתע לקרוא, שמאז פרוץ המלחמה, משהו בשותפות הבסיסית בין יהודים לערבים התערער. אנחנו בני אדם, ומושפעים מהנעשה סביבנו, בייחוד כשהוא כה מטלטל וגדוש אלימות וסבל… ראינו שמעסיקים שקידמו מדיניות אסטרטגית של גיוון והכלה – בשיח, בשילוב אקטיבי של עובדים מהחברה הערבית ובניית תשתיות מתאימות בשגרה, הצליחו לבנות חוסן ולהתמודד עם המלחמה טוב מאחרים…", תסנים נערה, זמן ישראל, 15.4.24 ♦

כנס לשבירת צום הרמדאן ולקידום התעסוקה בחברה הערבית. את הכנס יזם משרד העבודה בשיתוף הג'וינט ומטרתו – חיזוק התעסוקה וסובלנות בין העמים, הדתות והמגזרים בחברה הערבית…משרד העבודה פועל לשיפור מיומנויות תעסוקתיות והעלאת שיעור ואיכות התעסוקה של אוכלוסיות מגוונות, כאשר במהלך שנת 2023 טופלו במרכזי ההכוון התעסוקתי "ריאן" כ-24 אלף דורשי עבודה, מתוכם כ-75% צעירים בגילאי 18 עד 35, 45% מתוכם שולבו בשוק העבודה. 4332 דורשי עבודה השתתפו בקורסי עברית, כ-2637 השתתפו בקורסי אנגלית ואוריינות דיגיטלית ו-2688 השתתפו בהכשרות מקצועיות. משרד העבודה שם דגש מיוחד על עידוד שילובם של צעירים ערבים בלימודים מכווני תעסוקה ובשוק התעסוקה, משרד העבודה – הודעת דוברות, 9.4.24 ♦

תושבי השרון והמרכז, שימו לב – בימים שלישי עד שישי, ה-09-12 באפריל 2024, יחולו שינויים בלוחות הזמנים של קווי השירות בשל חג עיד אל פיטר . לתשומת ליבכם הקווים יופעלו במתכונת מצומצמת מהרגיל. אנו ממליצים להתעדכן באתר מבעוד מועד או באמצעות מוקד המידע שמספרו 5900*. למידע נוסף לחצו כאן> ♦

"היחלשות המוחלשים": מתחילת המלחמה, הבדואים בנגב סובלים גם מעלייה באבטלה. בעוד שבחברה הכללית כבר בדצמבר החלה מגמת התאוששות תעסוקתית מהמלחמה, בחברה הבדואית עדיין ראו עלייה באבטלה | ד"ר מנאל חריב, שפרסמה מסמך מקיף בנושא: "אוכלוסייה שיכולה להיות יצרנית אם ישקיעו במקומות הנכונים", יניב שרון, דבר, 5.4.24 ♦

המשק נותר אי של חברה משותפת – עלינו לטפח אותו. ניגוד בולט לאווירה המתוחה בין יהודים לערבים בישראל כמעט בכל זירה, נראה שמקומות העבודה המשותפים נותרו איים של יחסים תקינים יחסית בין בני שני המגזרים, 5 חודשים וחצי לתוך המלחמה. מסקר שערך ארגון יוזמות אברהם, באמצעות מכון אפקאר, מתגלה שרובם המוחלט של העובדים במקומות האלו, יהודים כערבים, מעידים כי היחסים ביניהם נותרו יציבים…", אמנון בארי סוליציאנו וד"ר ת'אבת אבו ראס (יוזמות אברהם), כלכליסט,  31.03.24 ♦

ראו גם – תעסוקת נשים ערביות  גם  שוק עבודה רב-תרבותי כיעד אסטרטגי  וגם פיתוח כלכלי בחברה הערבית בישראל

השבוע: דיון דחוף בכנסת על שילוב דרוזים בהיי-טק. הדיון יערך בוועדת המדע והטכנולוגיה בעקבות פנייה של חברי כנסת מ-יש עתיד ● "חובה עלינו להכיר בצורך להעצים צעירים מהקהילה הדרוזית, ובפרט חיילים, לשילובם בענף ההיי-טק", יהודה קונפורטס, אנשים ומחשבים, 31/03/2024 ♦

"הגברת התעסוקה היי-טק בחברה הערבית – מפתח לקידומה". "קידום ההיי-טק הערבי יקפיץ את החברה האזרחית במדינת ישראל כולה", אמר ח"כ איימן עודה, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בסיור שהיא ערכה בעמותת חאסוב, שפועלת כדי שזה יקרה, יהודה קונפורטס, אנשים ומחשבים, 18.3.24

דשבורד אקדמאים מאוכלוסיות מגוונות בהיי-טק. דש-בורד המבוסס על נתוני הלמ"ס, בנוגע לשילוב אוכלוסיות באקדמיה. הדשבורד מאפשר פילוח לפי סטודנטים, או לפי מקבלי תארים (בוגרים) לפי שנה או טווח שנים, ובחלוקה לפי מגדר, סוג מוסד (אוניברסיטה, מכללות, אוניברסיטה פתוחה) ולפי קבוצות אוכלוסייה: חרדים, ערבים, דרוזים, יוצאי אתיופיה, אוכ' מאזור סטטיסטי 1-5 (לפי מגורים בגיל 18) ועוד..". ליה כהן, רועי הרצוג ורועי לבנון, משרד העבודה, 17.3.24

מדריך חדש למעסיקים ״סערות תת-קרקעיות: דפוסי התנהלות של צוותים יהודים וערבים במצבי קונפליקט ומלחמה – ההיבטים הסמויים מן העין.״, אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי, האוניברסיטה העברית, 11.3.24

סקר בקרב עובדי מדינה בנושא גזענות ואפליה במקום העבודה. הסקר פותח על ידי צוות היגוי של ממונים משרדיים על מניעת גזענות, בהובלתה של ד"ר גליה בונה, מהיחידה הממשלתית למאבק בגזענות, ובליווי של ענבל גלון ושלומית כהן ממחלקת המחקר של משרד המשפטים. הוא נשלח לעובדי המדינה על ידי הממונים על מניעת גזענות במשרדי הממשלה ויחידות הסמך.  הסקר נועד לשקף תמונת מצב, על מנת לייצר תוכניות עבודה ופעולות מערכתיות שיביאו ליצירת סביבת עבודה יותר בטוחה ומכילה לכלל העובדות והעובדים, הגברת האמון של העובדים במערכת, והטמעה של תרבות ארגונית נוגדת גזענות ומקדמת שוויון וכבוד לכל אדם. הסקר נערך בחודשים יולי-אוגוסט 2023, והשיבו עליו 7,880 עובדות ועובדים. ד"ר דליה בונה, משרד המשפטים, 04.03.2024

חמישה שפים מספרים על הקושי הבלתי נסבל של להיות ערבי בישראל.  אחרי חודשים של נידוי, לקוחות שנעלמו וקולגות שהפנו את הגב, חמישה מסעדנים ערבים מעזים לדבר, בתקווה שמישהו מסוגל להקשיב…"אנחנו בבעיה, חזרו ואמרו שפים ומסעדנים ערבים ישראלים בשיחות של אחורי הקלעים, כשעולם המסעדות שביר ממילא, אף אחד לא רוצה לסכן את עסקיו. "גם אם לא קוראים לזה חרם, הקהל היהודי עוד לא חזר במלואו. וספק אם יחזור בקרוב, על אף ההתאוששות", הם חזרו ואמרו…", רותם מימון, הארץ, 1.3.24

משרד העבודה: שליש מהגברים הצעירים הערבים חסרי מעש. בהשוואה ללפני המלחמה, מדובר בעלייה של כמחצית מהגברים הערבים שלא עובדים או לומדים. הנתון מדאיג במיוחד משום שהוא יוצר פוטנציאל גיוס כוח אדם משמעותי לפשע המאורגן, שידוע כנפוץ במגזר הערבי ביחס לשאר האוכלוסייה (ראו דוח משרד העבודה המלא), שחר אילן, כלכליסט,  29.02.24 – ראו גם: צעירים ערבים בישראל – תמונת מצב 2023. רשות הצעירים, 25.4.23

קיצוץ בתוכניות התעסוקה של תכנית החומש פוגע בחברה הערבית וכן מחליש את המשק הישראלי כולו. קיצוץ בתוכניות התעסוקה לנשים וגברים מן החברה הערבית פירושו הנצחת הפערים בין יהודים לערבים, ופגיעה במשק הישראלי בכללותו. בפרט לאור הפגיעה בתעסוקה של העובדים הערבים מאז פרוץ המלחמה…", פהימה עבאס, מרכז אדווה,  22.2.2024

רמי לוי מסתבך: עובדים התפטרו, לקוחות מאיימים בחרם. האמירה: 'הייתי רוצה להחליף את כל העובדים הפלסטינאים בישראלים', עולה לאיש העסקים ביוקר. נחשף כי עובדי המגזר ברשת החליטו לעזוב את הסניפים במחאה והרשת התמלאה באיומים: "לא נקנה אצלך"., מערכת אייס, 20.2.24. ראו עוד בהמשך העמוד >> 

האמון ירד: הנתונים המטרידים על יחסים בין ערבים ליהודים בעבודה מאז המלחמה. מחקר חדש זיהה ירידה ניכרת במוכנות של יהודים לעבוד עם ערבים בעלי השכלה אקדמית — ושל ערבים לעבוד בארגון עם רוב יהודי. ועדיין, יש סיבה אחת לאופטימיות: "התפיסות ההדדיות חיוביות יותר מהסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו בראש, וזה יכול להיות פתח לשיפור היחסים", נתנאל גאמס, דה מרקר, 20.2.24 – ראו מצגת מהמחקר של מרכז אקורד וקו-אימפקט

לומדה לממונים חדשים. להורדה. לומדה זו מיועדת לממונים חדשים על מניעת גזענות במשרדי ממשלה ויחידות סמך. מטרתה לתת לממונים חדשים ידע וכלים בסיסיים לגבי תפקיד הממונה המשרדי על מניעת גזענות. הלומדה כוללת הסבר לגבי מה מצופה מהממונה לעשות, בשלושת תחומי פעילותו: טיפול בתלונות, העלאת מודעות ויצירת שיח, וזיהוי ושינוי פרקטיקות ארגוניות מפלות; קישורים לחומרי קריאה חשובים לתפקיד; הסבר לגבי הממשק בין הממונה ליחידה; דגשים חשובים, ולבסוף מספר שאלות "בחן את עצמך" על הלומדה. הלומדה עשויה באופן אינטר-אקטיבי. היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, 18.2.24

רמי לוי לא לבד: "נלחצת מכל מי שמדבר ערבית". העיתונאית ליאת רון שיתפה בראיון ל-103FM כי למעשה היא מסכימה עם הדברים שאמר: "אני מרגישה בעצמי שיש בי פחות טולרנטיות לאנשים פלסטינים, אני נלחצת מכל מי שמדבר ערבית. אני אדם מאוד אוהב אדם, כל אדם באשר הוא, אבל משהו נשבר בי. לפני 7 באוקטובר לא הרגשתי ככה. היום אני כבר לא רוצה פועלים עזתים", מערכת אייס, 16.2.24

ראו גם: רמי לוי: "הייתי רוצה להחליף את העובדים הפלסטינים בישראלים, אבל זו המציאות". אמר את הדברים בוועידת מרכז הבנייה הישראלי עיר הנדל"ן: "נפגשתי עם אחד השרים הבכירים בממשלה לפני המלחמה וביקשתי ממנו שידאג שיהיו פה חצי מיליון עובדים זרים ולא נהיה תלויים בפלסטינים כי זו סכנה. הוא אמר לי: 'אנחנו פוחדים מהתבוללות'", דוד רוזנטל, וואלה, 14.2.2024

מסלולי שילוב בהייטק – השכלה והכשרה בדרך לתעסוקה בהיי-טק בחברה היהודית הכללית, החרדית והערבית, ראו גם דשבורד ייעודי למחקר, גלעד כהן קובץ' ונופר ג'רסי, עבור משרד העבודה, ספטמבר 2023

עובדות ערביות משלמות את מחיר האווירה הרעילה. "מפרוץ המלחמה, גל של רדיפה פוליטית נגד ערבים". מורה נאלצה לעבור בית ספר כי במשרד החינוך חששו לביטחונה ● מתמחה באדריכלות פוטרה בגלל שפרסמה סרטון נגד השתקה ● ועובדות בסופרמרקט פוטרו בעקבות עימות עם לקוחה שטענה כי מחאו כפיים בזמן אזעקה ● באווירה הטעונה מאז 7 באוקטובר, כל טענה נגד עובדות ערביות מתלקחת במהירות – ומעסיקים ממהרים לפעול בלי לבדוק אם יש בסיס להאשמות, עומר שרביט, זמן ישראל, 8.2.24

השפעת הקיצוץ בתכנית החומש על צעירים חסרי מעש בחברה הערבית ועל החברה הישראלית כולה. השיעור הגבוה של צעירים חסרי מעש בחברה הערבית מציב אתגרים משמעותיים למדינה, לרבות סכנת התרחבות מעגל האלימות. קיצוצים בתקציבים המיועדים לטפל בבעיה מחמירים את המצב. באקה מואסי, מרכז אדווה, 6.2.24

שעתם של הפועלים הערבים-ישראלים: "פעם לקחתי 500 שקל יומית, היום 800". חסימת הפועלים הפלסטינים העלתה את השכר לפועלים הערביים, שהעלו את הדרישות מול הקבלנים. אחד מהם מודה: "אני מאחל לפלסטינים שיתפרנסו, אבל כל עוד הם לא פה, אני מתפרנס יותר". וגם: על פערי המחירים בין רצף ערבי ליהודי והשיטה של הקבלנים לנצל את התקופה הזאת, איציק יצחקי, ביזפורטל, 07/02/2024

ערבי הופלה בקבלה לעבודה. הפיצוי: 62 אלף שקל. מנהל מפעל המאפים "ביגה" טען שלא קיבל את המועמד לעבודה בשל היותו אקדמאי שמוכשר מדי לתפקיד. אבל הראיות בתיק שכנעו את ביהמ"ש אחרת, עו"ד ארביב רלי, YNET, 7.2.24

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מפרסמת את הדוח השנתי לשנת 2023. 19% מכלל הפניות לנציבות השוויון היו של ערבים לעומת 11%-12% בשלוש השנים האחרונות. כרבע מהן (23%, 35 פניות) נעשו בעקבות קמפיין תמרקוהאש – تمرقهاش  להעלאת המודעות בקרב החברה הערבית לחקיקת השוויון ולאפליה בשוק העבודה…", משרד הכלכלה והתעשייה, 1.2.24

התשובה של הממשלה לאבטלה בחברה הערבית: קיצוצים. נתוני הלמ"ס מגלים צניחה בתעסוקת גברים ערבים בתקופת המלחמה, מה שעלול להזרים כוח אדם לפשע המאורגן ולעודד מהומות. אצל הגברים החרדים דווקא המלחמה גרמה לשיא תעסוקה, שחר אילן, כלכליסט,  04.02.24

השפעת מלחמת חרבות ברזל על שוק העבודה. כתיבה: נתן שבע, מרכז המחקר והמידע בכנסת, 16.1.24⇓

השפעת שנת 2023 והמלחמה על שילוב אנשי מקצוע מהחברה הערבית בשוק העבודה, נייר חירום לפורום העמותות של מיזם קו-אימפקט. تأثير عام 2023 والحرب على اندماج المختّصّين المهنيّين من المجتمع العربي في سوق العمل – ورقة طوارئ لمنتدى جمعيات مبادرة كو-إيمباكت. נאס מחקר וייעוץ, דצבר 2023: לתקציר להורדת המסמך המלא –    لملخصلتنزيل المستند الكامل 

השפעת מלחמת "חרבות ברזל" על תשומת העבודה בחברה הערבית – ממצאים מסקר כוח אדם לחודש אוקטובר 2023 מצביעים על פגיעה ניכרת בתעסוקה בחברה הערבית. בחודש אוקטובר 2023 שיעור האבטלה בהגדרה הרחבה עמד על 15.6 נקודות אחוז בחברה הערבית לעומת 8.6 בחברה היהודית. מעבר לכך, שיעור המועסקים שנעדרו ממקום העבודה בקרב החברה הערבית בחודש אוקטובר היה גבוה ב 4.5 נקודות אחוז מאשר בחברה היהודית. ניתוח מיוחד של חטיבת המחקר, בנק ישראל, 10/12/2023 

שיעור התעסוקה בהייטק צנח עוד לפני גל הפיטורים. 2023 היתה שנה של עליות וירידות קיצוניות בתעסוקה שהסתיימה עם מספר עובדי הייטק שקרוב לממוצע של 2022. בין אוקטובר לדצמבר ירד מספר השכירים בענף ב־15 אלף, בגלל הירידה בהשקעות והמלחמה, שחר אילן, כלכליסט,  30.01.24 – ראו גם: סקר כוח אדם לחודש דצמבר 2023 למ"ס, 29.1.24

"כל משבר גורר את השוויון בתעסוקה 10 צעדים אחורה". "בין אוקטובר לנובמבר חל זינוק של 53% במספר הפניות בנושא אפליה במקומות עבודה"; "ארגונים עשויים לחשוב פעמיים מאיזו אוכלוסייה לגייס עובדים". מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, מתארת את השפעת המלחמה על התחום, ואיך זה תפס אותה באופן אישי…המדינה היא המעסיק הגדול במשק ויש לה תפקיד חשוב בכל הקשור לגיוון תעסוקתי. צריך להבין ששירות ציבורי שלא מגוון את עובדיו מגביר את הפערים בין הקבוצות בחברה ויוצר חוסר אמון, לפעמים עד כדי תחושת ניכור בקרב אוכלוסיות מסוימות כלפי הרשויות"….יובל אזולאי, כלכליסט, 22:02, 25.01.24

הפיטורים בחברות הענק בהייטק – זו רק המנה הראשונה. גלי הפיטורים האחרונים בחברות ההייטק, שלא פסחו על ישראל, משקפים צורך להפוך קטנות וחכמות יותר. מאות אלפי עובדים הם לא נכס כשהם מכבידים את הבירוקרטיה, מגדילים את הדרג הניהולי ופוגעים בחדשנות, מאיר אורבך, כלכליסט,  24.01.24

"לא האמנתי שיתייחסו אליי ככה": מה עובר על הערבים בהייטק? ההייטק נחשב הענף הכי ליברלי במשק, אבל מהנדסים ערבים מעידים על הרעה ביחס מצד עמיתיהם…לפי סקר שנערך בדצמבר 2023 על ידי ארגון צופן ומכון המחקר נאס, 44% מהמהנדסים הערבים בענף חוששים להגיע למקום עבודתם — ויותר מ-30% חוששים לדבר בו בערבית…", נתנאל גמאס, דה מרקר, 22.1.24

תכניות להכשרה והשמה של החברה הבדואית בתחומי ההיי-טק. התאם להחלטת ממשלה 1279 לקידום החברה הבדואית, משרד העבודה, רשות החדשנות והמשרד לשוויון חברתי מודיעים כי יממנו תוכניות להכשרה והשמה בכ- 4 מיליון שקלים, מתוך תקצוב כולל של 6 מיליון שקלים (הכולל את המימון המשלים). הגופים השיקו קול קורא ייעודי במהלך 2023 ביוזמה ובתקצוב משותף, בהתבסס על מסלול 44 קרן ההון אנושי, במטרה להעלות את אחוז בוגרי החברה הבדואית, המועסקים בתעשיית ההייטק הישראלית. בהתאם להיענות לקול הקורא הייעודי, הוגשו 8 תוכניות, מתוכן נבחרו 4 תוכניות, שיקבלו מענק ממשלתי עבור הכשרה והשמה יעודית של 205 גברים ונשים בענף ההייטק. משרד העבודה, רשות החדשנות והמשרד לשוויון חברתי, 21.1.24

לא שוטפים רכב בבאקה, לא מנגבים חומוס באבו גוש: "יהודים הפסיקו לבוא בתחילת המלחמה". במסעדה של ג’וואד איברהים באבו גוש קוצץ בחצי מספר העובדים – אבל הוא עדיין לא מצליח לכסות את ההוצאות. נהג המונית אחמד אבו-מוח מבאקה אל-גרבייה נאלץ להפסיק להסיע משפחה ש"רצתה נהג יהודי". הטלטלה של 7 באוקטובר משפיעה דרמטית גם על מרקם היחסים הטעון גם כך בין יהודים וערבים בישראל, חסן שעלאן, YNET, 21.01.24

בגלל חשש מעובדים ערבים בבתי ספר: אמהות יצאו מהעבודה כדי לנקות שירותים. מאז פרוץ המלחמה ויתרו לא מעט מוסדות חינוך בירושלים על עובדי קבלן ממזרח העיר. ההורים, שחלקם התנדבו לקרצף בעצמם אסלות ולרוקן פחים, דוחים טענות לגזענות, ומסבירים: "חוששים לשלום ילדינו. לא ניקח סיכון". במנח"י אף הסכימו בצעד לא שגרתי להעביר את תקציב הניקיון למנהלים. העירייה: "העובדים בבתי הספר מחזיקים באישורים כחוק", מירב שלמה מלמד, מיינט ירושלים, 19.01.24

בימים אלו במיוחד, חשוב להשמיע קול של חיים משותפים. בתקופה קשה ומאתגרת זו, מקום עבודה יכולה להוות חלק מבניית גיוון והכללה, וחיזוק ושימור יחסים בין העובדים הערבים והיהודים בתוכו. אנו מודים למהנדסים מוסטפא עלי ואבי שביט מחברת INTUIT על השתתפותם בקמפיין "نعمل معًا – עובדים ביחד". עמותת "צופן", 18.1.24

"אם צעיר ערבי סיים הנדסת חשמל בממוצע 87 ובסוף עובד בשיפוצים, תחושת הניכור שלו כלפי המדינה עולה". אחרי שהשב"כ הזהיר מהכוונה לקצץ 15% בתקציבים שמיועדים לצמצום הפערים של החברה הערבית מההיבט הביטחוני, גם במשרדי הממשלה ובמשק מתריעים מפגיעה בשילוב ערבים בשוק העבודה ובמשרות איכותיות, וחוששים שההתקדמות של השנים האחרונות תיעצר. "פגיעה בתקציבים האלה זו פגיעה בכל הציבור בארץ", שקד אילת, YNET, 19.1.24

פערים בין יהודים לערבים במדדי איכות חיים בישראל 2022. מתוך 90 מדדי איכות חיים שפותחו לשנת 2022, נתוניהם של 67 מדדים זמינים גם בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה. ב-50 מדדים מצבם של היהודים טוב יותר ממצבם של הערבים (בדומה ל-2021), ב-11 מדדים מצבם של הערבים טוב יותר ממצבם של היהודים (13 מדדים ב-2021), וב-6 מדדים קיים שוויון בין שתי הקבוצות…בתחום איכות התעסוקה מצבם של היהודים טוב יותר ממצבם של הערבים במרבית המדדים. יחד עם זאת, בשנת 2022 נרשמה עלייה בשיעור התעסוקה בקרב ערבים – השיעור הגבוה ביותר מאז שנת 2002 (44.5% ב-2022) והפער בין הקבוצות הצטמצם….", למ"ס, 16.1.24

15 הערים עם שיעור אבטלה הגבוה ביותר — בפריפריה. שוק העבודה בדצמבר: שיעור המתגוררים ביישובים ששייכים לאשכולות כלכליים־חברתיים 3-1 בין מבקשי העבודה הגיע ל־37%, ושיעור הערבים בהם עלה ל־28%. בבחינה לפי מקצועות, הנפגעים הכי גדולים הם עובדי מוקדי המידע וענף הבנייה, שחר אילן, כלכליסט,  09.01.24

ערבב את הטיח, יענק'ל. המלחמה הציבה בפנינו לא רק אתגרים ביטחוניים אלא גם צרכים אזרחיים דחופים ובראשם השתלבות החרדים בשוק העבודה; ערביי ישראל רוכשים בהמוניהם השכלה גבוהה, אבל המלחמה מאיימת להוריד את ההשקעה לטימיון…אם ניקח בחשבון את חלקם של הערבים בלימודי ההשכלה הגבוהה כאחוז מייצג מתוך שכבת הגיל הרלוונטית ללימודים (המייצגת מכלל האוכלוסייה בגילאים אלה), אזי מתברר כי חלקם של הערבים מכלל האוכלוסייה בשכבת הגיל המייצגת לתואר ראשון היה 28.5%, לתואר שני 25.2% ולתואר שלישי 20.4%. זהו כבר הון אנושי אדיר שחייבים למצוא עבורו מקומות הולמים, הן לצרכי האזרחים הערבים המשכילים והן למען החברה והמשק הישראליים…עוינות הגוברת לערבים באשר הם, בגלל המלחמה הנמשכת, מניאה עסקים וחברות ישראליות במגזר היהודי מלשכור שירותיהם של ערבים. תגובת הסקטור היהודי אומנם סמויה, אך קיימת…מה שעלול לקרות כתוצאה מכך, הוא שהשקעת הערבים בהשכלה גבוהה ככלי להתקדמות בחיים הכלכליים, תרד לטמיון ובכך ייפגע גם המשק הישראלי. ..", שלמה מעוז, וואלה,  5.1.24

אברי גלעד בהצהרה מפתיעה: "אין אמונה באף פועל ערבי". מגיש קשת 12 הסביר בטורו השבועי: "אני שם פה החרגה לכאלה שמדברים נגד תאוות הדם של החברה שלהם ומוכיחים בדיבורם ובמעשיהם שהם בני אדם. אני מכיר כאלה כמה, הייתי מכניס אותם לביתי תמיד. זה דורש תחקיר עומק ואמון, אבל כדי לא להגיע למחוזות הגזענות חלילה, חשוב לומר שלא כולם", מערכת ice | 5/1/2024

הבאת עובדים מחו"ל:

מצב חירום תעסוקתי במזרח ירושלים: פנייה למשה ליאון. במזרח ירושלים מתרחש בימים אלה משבר חסר תקדים. רבים מהתושבים מדווחים כי איבדו את עבודתם בחודשיים האחרונים, ואלפים נזקקים בימים אלה לסיוע כלכלי, לרבות של מזון בסיסי…", נייר עמדה של עמותת "עיר עמים", 21.12.23

מוקדי האבטלה העיקריים בעקבות המלחמה: ערי המפונים והחברה הערבית. החשש העיקרי נוגע להיווצרות מוקדי אבטלה בשדרות ובקריית שמונה אחרי חזרת המפונים. האבטלה בחברה הערבית מכה במאבק בפשע המאורגן, והיעדר האמון עם האוכלוסייה היהודית מקשה עוד יותר על ההתאוששות התעסוקתית… מחקר חדש של המרכז למדיניות כלכליות של החברה הערבית במכון אהרון, בראשות ד"ר מריאן תחאוכו, מגלה ששיעור הגברים הערבים שהיו בחל"ת בנובמבר עמד על 12%, פי 3 מאשר שיעור הגברים היהודים (4%). מאחורי האבטלה הזו עומדת בעיית אמון קשה בין שתי האוכלוסיות – האוכלוסייה היהודית שחוששת מכניסת ערבים, והערבית שמפחדת מהתנכלויות…", שחר אילן, כלכליסט,  02.01.24

עובדי ניקיון מתאילנד עשויים להגיע לישראל: "הענף במשבר". בדיון שנערך בימים האחרונים בוועדה המיוחדת של הכנסת לעובדים זרים, עלתה אפשרות לייבא עובדים מתאילנד לצורך חיזוק ענף הניקיון בישראל, הסובל ממשבר כוח אדם חמור ומתמשך. "דאגה לענף הניקיון היא דאגה לעתיד בריאות הציבור כולו בישראל"…בימים כתיקונם, ערביי ישראל מהווים 22% מעובדי הניקיון בישראל, אך מאז ה-7 באוקטובר חלה ירידה בשיעור התעסוקה של פלח זה משתי סיבות: או שהמעסיק חושש להעסיק ערבים, או שהערבים חוששים להגיע לעבוד במקום שמנוהל על ישי יהודים. שני אלה יחד גורמים לפגיעה של כ-10-15% בכוח העבודה מהפלח בענף בתקופה הזו..",  שילה פריד, מקור ראשון,  כ״א בטבת ה׳תשפ״ד, 02/01/2024

השפעות הלחימה על החברה הערבית וצעדי המדיניות הנדרשים. נייר מדיניות מיוחד, מחברים: מריאן תחאוכו, עמית לוונטל ואיילה פרטוש, מכון אהרון למדיניות ציבורית, רייכמן, דצמבר 2023

השפעת מלחמת חרבות ברזל על שוק העבודה באוקטובר 2023. "..שיעור גבוה של נעדרים ממקום העבודה מסיבות שקשורות למלחמה בקרב האוכלוסייה הערבית: גם בשל סיבות שקשורות לצד הביקוש לעובדים אך בעיקר בשל סיבות הקשורות להיצע העבודה. שיעור הגברים הערבים שנעדרו ממקום עבודתם עמד על28%, כאשר16%נבעו בשל ירידה בהיצע העבודה שרובו המוחלט אינו בשל גיוס למילואים. שיעור ההיעדרות הגבוה שנובע מצד ההיצע, שמאפיין גם את היעדרות הנשים הערביות (15%), יכול לנבוע למשל מסיבות של קשיים של נגישות למקומות העבודה בתקופת המלחמה, השפעה אפשרית גבוהה יחסית של שיבוש מערכת החינוך וסיבות אפשריות נוספות כמו חשש להגיע למקומות העבודה בתקופת המלחמה..", אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, דצמבר 2023

תוכניות ממשלה חדשות:

  • תוכנית ההתנסות המעשית של ג'וניורים בחברות הייטק יוצאת לדרך. רשות החדשנות אישרה במסגרת תוכנית "הזנק להייטק" מימון התנסויות מעשיות בחברות הייטק. רשות החדשנות אישרה במסגרת תוכנית "הזנק להייטק" מימון התנסויות מעשיות בחברות הייטק. המועמדים ישובצו בחברות הייטק לתקופה של שישה חודשים ומעלה ובמהלכה יבצעו פרויקטים משמעותיים ויצברו ניסיון מעשי. בתוכנית החדשה יושקעו בסך הכול 48 מיליון ₪ מתוכם כ – 19.5 מיליון ₪ במימון רשות החדשנות, הרשות לפיתוח כלכלי חברתי של המגזר החרדי במשרד ראש הממשלה והרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי (במסגרת תוכנית החומש 550 "תקאדום" לעידוד כניסה לענף ההייטק בחברה הערבית).  על פי רשות החדשנות, פוטנציאל הבוגרים במסלול זה עומד על 1000 מועמדים שיעברו הכשרה מעשית. הגופים שזכו במסגרת הקול הקורא:..", המשרד לשוויון חברתי, 01.01.2024
  • תוכנית "שנת מעבר" לשיפור השתלבות הצעירים הערבים יוצאת לדרך. תוכנית "שנת מעבר" (GAP YEAR), היא פרי שיתוף פעולה בין הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי וג'וינט ישראל..הרשויות המקומיות שזכו בקול הקורא הן: מג'ד אל-כרום, בועיינה-נוג'ידאת, דיר אל אסד, שפרעם, באקה אל-גרבייה, כפר קרע, אבו גוש, חורה, אל קסום, רהט ויפו. תוכנית "שנת מעבר", תעניק מעטפת מקיפה לצעירים מהחברה הערבית, במטרה לשפר את השתלבותם במסלולי הכשרה שונים ובאקדמיה, לקראת השתלבות עתידית בשוק התעסוקה הישראלי. דוברות המשרד לשוויון חברתי, 27.12.2023

השפעת המלחמה ומגמות תעסוקה בחברה הערבית (דו“ח רביעי בסדרה), מלחמת "חרבות ברזל" פגעה באופן מיידי בתעסוקה בחברה הערבית והביאה לגידול חד בשיעור הנעדרים ממקום עבודתם, וכן לירידה ניכרת בשעות העבודה ובהכנסה של המועסקים • בעקבות המלחמה התגברה המתיחות בין החברה הערבית לחברה היהודית והתערערה תחושת הביטחון של נשים ערביות המועסקות בסביבה מעורבת. נמצא כי התעסוקה וההכנסה של נשים אלו נפגעו בשיעור חד יותר בהשוואה לנשים המועסקות בסביבה ערבית. • עדויות ראשונות מלמדות על התאוששות חלקית בתעסוקה לאחר כחודש וחצי. אף על פי כן, להתגברות המתיחות בין ערבים ליהודים ולצמצום הקשרים הכלכליים ביניהם עלולה להיות השפעה שלילית ארוכת טווח שתפגע במגמת ההשתלבות המואצת של נשים ערביות בשוק העבודה בישראל. הדו"ח עדיין לא עלה לרשת (נשמח לשלוח PDF ע"פ בקשה). כתבו: סאמי מיעארי וארנון ברק, הפורום הכלכלי הערבי, דצמבר 2023

"פגיעה של שנים אחורה": שיעור האבטלה בחברה הערבית גדל פי 3 מפרוץ מהמלחמה. סקר חדש מצא כי 15 אחוזים מערביי ישראל נמצאים באבטלה או חל"ת • הענף הנפגע ביותר: ענף החקלאות • הסקר בדק גם את נושא הביטחון ומצא כי כמעט חמישים אחוזים חוששים להגיע לעבודה ולחזור ממנה • אלו שעדיין עובדים מדווחים על ירידה בהכנסות, מישל מכול, ישראל היום, 26/12/2023 [הסקר עצמו עדיין לא פורסם פומבית]

היחסים בין עובדים ערבים ליהודים במקומות העבודה גם בעת חירום – הקו החם של itworks , קו משווה וצופן. מענה תוך 48 שעות. חינמי:

"ערבים ויהודים מפחדים להיות במרחב משותף". פודקאסט. שילוב הערבים בשוק העבודה והאקדמיה התקדם משמעותית בשנים האחרונות, בזכות תוכניות ממשלתיות. אבל עכשיו המלחמה עלולה לגלגל הכל לאחור, כשהפחד מבעבע בכל מקום. צליל אברהם, חיות כיס – כאן, 18.12.23 ♦

מפגש למידת עמיתים בנושא ניהול צוותים מגוונים יהודים וערבים, בשעת משבר. היום התקיימה סדנת למידת עמיתים בנושא ניהול צוותים מגוונים יהודים וערבים, במצבי חירום ומשבר. המפגש נועד למנהלים ומנהלות אדמיניסטרטיביים/ות במרכזים הרפואיים הממשלתיים וסמנכ"לית משרד הבריאות ואורגן ע"י אגף בכיר מערכת הבריאות בהובלתו של מר אילן רם והמדרשה הלאומית למנהיגות בהובלתו של מר עמרי דגן. נציבות שירות המדינה, 19.12.2023 ♦

"הם צעקו 'אנחנו לא רוצים נהגים ערבים' בעיר". שני צעירים תושבי אלעד מואשמים שתקפו נהג אוטובוס ערבי בראש העין, ממניעים גזעניים. השניים צפרו לו ואחרי שעצר בצד, ירדו מרכבם והחלו לקלל אותו כשנודע להם על מוצאו. בהמשך רדפו אחריו עם אלה – עד לחניון. "נכנסתי לחדר נהגים, לקחתי מטף וריססתי באוויר", שמעון איפרגן ​|mako|  17/12/23 ♦

"אסור להדחיק את הקונפליקט בין העובדים, בסופו של דבר זה מתפרץ". האם להכניס את הקונפליקט הלאומי גם למקום העבודה או להתעלם ממנו? האם עובד ערבי שמביע דאגה לאוכלוסיית עזה הוא בהכרח תומך חמאס? בשוק העבודה מחפשים את הדרך להמשיך להתנהל גם בימי מלחמה.. תוכנית של יוזמת הגיוון בהייטק הישראלי בשם Power In Diversity מדריכה חברות כיצד להתמודד עם מתח בין עובדים יהודים וערבים בעזרת ניתוח של אירועים. היוזמה, המאגדת מעל ל-200 קרנות השקעה וחברות סטארט-אפ ישראליות, גיבשה תוכנית סיוע וליווי בנושא יחסי יהודים וערבים בחברות הייטק בעת המלחמה. טליה לוין, וואלה, 16.12.2023 ♦

ראו גם – תעסוקת נשים ערביות  גם  שוק עבודה רב-תרבותי כיעד אסטרטגי  וגם פיתוח כלכלי בחברה הערבית בישראל

"בעבודה נכונה אפשר להגיע ל-10,000 עובדים בדואים שישתלבו בחקלאות". חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, רואה במשבר כוח האדם בחקלאות בשל המלחמה הזדמנות לטפל גם בנתוני האבטלה הגבוהים באוכלוסייה הבדואית בנגב | אחד הפרויקטים כבר יצא לדרך: "עשינו פיילוט של שילוב נשים בבתי אריזה" | התגובות בשטח: "בחברה הבדואית יש כבוד לעוסקים בחקלאות", מאיה רונן, דבר, 11.12.23 ♦

פגיעה משמעותית במגזר הערבי עקב המלחמה: שיעור האבטלה – יותר מ-15%. זאת לעומת 8.6% במגזר היהודי באוקטובר. לפי מחקר של בנק ישראל, פער זה נובע הן מירידה בביקוש לענפים בהם מועסקים ערבים כגון בנייה, תיירות ומסעדות, והן מחשש הדדי מהעסקה של ערבים. בבנק מציינים כי הפגיעה במגזר הערבי בעייתית במיוחד נוכח מצבם עוד טרם המלחמה, עירית אבישר, כלכליסט, 14:33, 10.12.23 ♦

גזענות, רדיפה, חששות וחוסר אמון: כנס בנושא השפעות המלחמה על תעסוקת ערבים נערך בנצרת. עמותת אלפנאר, שמפעילה את תוכנית מרכזי התעסוקה ריאן לחברה הערבית, קיימה כנס בהשתתפות נציגי ארגונים ומשרדי ממשלה | מנהלת תחום החברה הערבית במשרד העבודה: "ביום שאחרי המלחמה תיבנה פה חברה אזרחית חדשה, ואנחנו רוצים שהחברה הערבית תגיע כמה שיותר מוכנה", ניצן צבי כהן, דבר, 3.12.23 ♦

הפער בין לדעת לליישם: כך נמנע ממקום העבודה להפוך לזירת קרב. איך מיישמים גיוון והכלה בעת מלחמה? איך זה שלמרות הדרכות רבות שנערכות בארגונים גדולים במשק, אנו עדים לתופעות כגון אפליה מתמשכת או ביטויי גזענות? יש למתן את השפעתן השלילית של "הטיות אטומות" בעזרת נהלי העסקה, מדיניות ארגונית, כלים טכנולוגיים ועיצוב סביבה אירגונית מיטיבה. זה בידיים שלנו, ד"ר רונית נדיב, אייס,   29/11/2023 ♦

מנהלים צוותים מעורבים של יהודים וערבים ומתמודדים עם אתגרים ניהוליים מורכבים בעת הזו? מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה מזמין אתכם – מנהלים ומנהלות להכשרה בנושא
ללא עלות !23.11.23 ♦

אחריות תאגידית ומיתוג מעסיק: איך מחזקים את החוסן בעסקים ובמקומות עבודה מעורבים?  המלחמה שיבשה את חיינו בכל התחומים ויצרה קרע עמוק עוד יותר ביחסים בין יהודים לערבים במדינה. כעת, חברות שדגלו בגיוון והכללה תעסוקתית נאלצות להתמודד עם אתגרים גדולים, חברתיים ועסקיים כאחד. כיצד הן התכוננו ליום הזה והאם הן יעמדו במבחן המציאות? דיצה קרן, YNET,  23.11.2023 ♦

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה: עלייה של 53% בפניות על אפליה באוקטובר לעומת השנה שעברה. לפי הנציבות, כשליש מהפניות נגעו לעובדות ועובדים שפוטרו או שעבודתם נפגעה על בנסיבות הקשורות למלחמה | נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה עו"ד מרים כבהא: "תפקידנו שהאתגרים הרבים שעולים מהמלחמה לא יפגעו בעשייה המשמעותית לקידום שוויון בשוק העבודה…", ניצן צבי כהן, דבר, 23.11.23 ♦

"לשקם את האמון בין ערבים ליהודים ייקח זמן, בינתיים משפחות עלולות להישאר בלי הכנסות". בכנס שנערך בגבעת חביבה הועלו אתגרי העובדים הערבים בעקבות המלחמה, בהם הפגיעה בענפים כמו בנייה ותיירות והתנכלות מצד עמיתים ומנהלים יהודים | חוסאם אבו בכר, מנכ"ל ארגון לקידום תעסוקת ערבים: "חוששים ללכת אחורה", ניצן צבי כהן, דבר, 22.11.23

זוהי תקופה מאד קשה שמהווה מבחן עצום למדינה ולחברה הישראלית כולה. יש פחדים, אתגרים וכאבים רבים, אך מצד שני ניכרים גם כוחות עצומים ושיתופי פעולה שמעוררים תקווה… נפגשנו הערב עם עשרות בכירות ובכירי המשק הישראלי, כחלק ממיזם קו-אימפקט לקידום תעסוקה משותפת של יהודים וערבים…", נשיא המדינה יצחק הרצוג, טוויטר (X), 19.11.23

"מהנדסי ההייטק הערביים שולבו בהצלחה, זה הזמן לשמור עליהם". בצל המלחמה המתמשכת בעזה, חברות ההייטק מתמודדות עם מורכבות השיח הפנים-ארגוני, ומנסות למצוא פתרון מכיל לתחושות של עובדים יהודים וערבים כאחד בעת הנוכחית | טור דעה של מייסם ג'לג'ולי ומירב (בוזי) בועז (עמותת צופן) |mako| פורסם 14/11/23

הקבלנים: סגירת אתרי הבנייה בלתי חוקית ומפלה אזרחים ערבים. ערים רבות אינן מתירות בימים אלה פעילות בנייה – בעיקר משום שהן אינן מעוניינות בכניסה של אזרחים ערבים לאתרים ■ ארגון הקבלנים שלח לעיריית תל אביב מכתב אזהרה לפני תביעת פיצויים של עשרות מיליוני שקלים ליום ■ שר הבינוי והשיכון גם הוא קרא לשר הפנים להורות לעיריות לפתוח את אתרי הבנייה, רנית נחום-הלוי, דה מרקר, 18.10.23 – ראו גם: למה ראשי ערים מפחדים כל כך מערבים ישראלים? גם אם יטענו אחרת, אתמול ראינו את זה מצוין – דווקא ראשי הערים "הליברליות" ביותר, כמו תל אביב וגבעתיים, מפחדים מעובדי בניין ערבים ישראלים, ובניגוד להמלצת הממשלה ופיקוד העורף מסרבים לפתוח את אתרי הבניה. עופר פטרסבורג, וואלה,  18.10.2023 / 15:11

בין פרנסה לחשש מהתנכלות: מלכוד העובדים הערבים. מאז תחילת הלחימה ניכרת היעדרותם של ערביי ישראל ממקומות העבודה, חלקה מחשש מהתנכלויות • העדרם מורגש בענפי הלוגיסטיקה והשירות שעליהם מסתמך העורף • מנגד, מעסיקים יהודים נרתעים מהאפשרות של גילויי תמיכה של עובדיהם בחמאס, תומר גנון, כלכליסט, 16.10.23

רק בעברית: משרד העבודה מפסיק בחינות מקצועיות בערבית. ל-ynet נודע כי המשרד הודיע למוסדות שבהם מתקיימות הכשרות למקצועות שדורשים בחינות מטעמו – בין היתר חשמל ואלקטרוניקה, כי אלו יתקיימו רק בעברית – בניגוד למצב הנוכחי. במשרד הסבירו את ההחלטה בכך שהדבר "יסייע להשתלב בשוק התעסוקה" והוסיפו: "עברית הינה השפה הרשמית במדינת ישראל". מנהל מכללה להכשרות במגזר הערבי: "פשוט מכשילים תלמידים", גד ליאור, YNET, 22.8.23 >> משרד העבודה נסוג: לא יבוטלו הבחינות בערבית בחשמל ואלקטרוניקה, שחר אילן, כלכליסט, 23.8.23

משרד החינוך מקפיא תוכנית ללימודי עברית בבתי ספר ערבים. התוכנית, שסייעה לתלמידים מהחברה הערבית לתרגל עברית באינטרנט על ידי מפגש בינם לבין חונכים דוברי עברית, הוקפאה לאחר שלא נמצא מקור תקציבי כדי לתקצבה ■ כעת, העסקת עובדי התוכנית הוקפאה והם צפויים לקבל זימון לשימוע לפני פיטורים ■ משרד החינוך: "אין שום תוכנית שנעצרה בשל חוסר תקצוב", ליאור דטל, דה מרקר, 22.8.23

הכירו את מסלולי הסיוע של הרשות להשקעות. הרשות להשקעות מקיימת כנסי הסברה ומזמינה אותך לשמוע מקרוב על מסלולי הסיוע החדשים של הרשות שנפתחו לקידום העסק ולקליטת עובדים. מהרו להירשם, פורסם 22.8.23:

  • מסלול 4.17– יסייע לך לשלב עובדות ועובדים מאוכלוסיות ייחודיות, בדגש על אזורי עדיפות וירושלים;
  • מסלול 4.18– יסייע לך לקלוט עובדות ועובדים חדשים בשכר גבוה באזורי עדיפות לאומית ובירושלים;
  • מסלול 4.20– יסייע לך לקלוט בחברת ההייטק שלך מתמחות ומתמחים מהחברה הערבית;
  • מסלול 4.63 –  יסייע לך לקלוט בעסק שלך עובדות מהחברה הערבית, שמתגוררות במזרח ירושלים;
  • מסלול 4.64 – יסייע לך לקלוט בעסק שלך עובדות ועובדים מהאוכלוסייה הבדואית בנגב;

בנוסף, הרשות להשקעות מעניקה למפעלים הטבות ותמריצים באמצעות החוק לעידוד השקעות הון

מחקר: תרומה לחברה היא המרכיב החשוב ביותר בעבודה לערבים בישראל. לפי מחקר של פורום ארלוזורוב, ל-92% מהערבים חשוב לעסוק בעבודה שתורמת לחברה, בעוד ל-90% מהם חשובה יותר הכנסה גבוהה | חוקר בפורום: "התופעה מרמזת על רצון חזק לתרום לשיפור מצבה הכלכלי והחברתי של החברה הערבית בישראל", ניצן צבי כהן, דבר, 13.8.23

הפסד נקי: אי שילוב ערבים בתעשיית ההייטק מונע ממנה צמיחה ושגשוג. החדשנות נמצאת עמוק ב-DNA של החברה הערבית. אלפי רופאים ורופאות בישראל הולכים בדרכם של ממציא האלגברה אל-ח'ואריזמי ולמפתח משקפי הראייה אבן אל-היית'ם. מוחמד אבו נדא, מנכ"ל Ibtikar BaseCamp, סבור שההייטק הישראלי מחמיץ פוטנציאל עצום, מוחמד אבו נדא, כלכליסט, 10.08.23

"הקפאת התקציבים תפגע בשילוב האוכלוסייה הערבית בהיי-טק". כך אמר יזם ההיי-טק הנס שקור בתגובה להחלטת שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', להקפיא את מענקי ההשכלה הגבוהה לתושבי מזרח ירושלים ● "מה רוצה השר – להשאיר אותם חוטבי עצים ושואבי מים? לדרדר אותם לאלימות?", שאל, יהודה קונפורטס, אנשים ומחשבים,08/08/2023

קבלת סיוע לשילוב מתמחים מהאוכלוסייה הערבית בענפי התעשייה עתירת הידע. הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה מעניקה סיוע בהיקף של כ-15 מיליון ₪ לעסקים בענפי התעשייה עתירת הידע אשר ישלבו עובדים חדשים מהאוכלוסייה הערבית, במסגרת הוראת מנכ"ל 4.20. – תאריך אחרון להגשה 12.09.2023 13:00, הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה, משרד הכלכלה והתעשייה (תאריך עדכון: 17.07.2023)

"גיוון הוא כבר לא יעד. חברות רוצות לגייס את הטובים ביותר, והן לא יתפשרו". בשנים האחרונות, כל חברה שמכבדת את עצמה עשתה מאמצים לגוון את הצוות ■ ואולם בחסות המשבר בענף הייטק, יעדי החברות השתנו ■ פסיקת בית המשפט העליון בארה"ב מהחודש שעבר, שצימצמה משמעותית את ההעדפה המתקנת, עלולה ליצור תגובת שרשרת, ירדן בן גל הירשהורן, דה מרקר, 13.7.23 –  ראו עוד גם ב"שוק עבודה רבת-תרבותי"  

"ההלפר": מדריך ארגוני למאבק בגזענות. משרד המשפטים, היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, 12.7.23

קידום עובדים ערבים בשירות הציבורי יסייע בבלימת האלימות. כשהחברה הערבית מדממת והממשלה נכשלת במאבק באלימות ובפשיעה, הכרחי לקלוט הרבה יותר עובדים ערבים בשירות הציבורי – שייצוגם רחוק מהיעד הממשלתי שנקבע על 10%…דוח הגיוון התעסוקתי שפורסם בשבוע שעבר אמנם מצביע על "עלייה" בשיעור האזרחים הערבים בשירות הציבורי, אולם כשצוללים לפרטים מתגלה תמונת מצב שונה. הדו"ח מציג שיעור של 14.7% עובדים ערבים בשירות הציבורי, אולם בניכוי מערכת הבריאות – בה יש ייצוג יתר של עובדים מהחברה הערבית – מתגלה התמונה האמיתית: עלייה של 0.6% בלבד במשרדי הממשלה בהשוואה ל-2021 ורובה הגדול בדרגים הזוטרים…", סועד חסון (עמותת סיכוי-אופוק), כלכליסט, 07.07.23

#מגוונים_את_שירות_המדינה – דו"ח גיוון וייצוג בשירות המדינה לשנת תשפ"א-תשפ"ב, 2022 סיוון תשפ"ג, פורסם: מאי 2023

פורסם דו"ח שוק העבודה בישראל לשנת 2022. בעשור האחרון שיעורי תעסוקת החברה הערבית והחרדית נמצאים במגמת עליה. אומנם, שיעור תעסוקת החברה הערבית עדיין נמוך מאוד, אך יש מגמת עליה כמעט בכל הגילים המלווה במגמת עליה בהשכלה – שיעור האקדמאיות הערביות הצעירות הכפיל את עצמו בתוך עשור…בחברה הערבית נרשמה בשנת 2022 העלייה הגבוהה ביותר בשיעור התעסוקה, הן בקרב הנשים והן בקרב הגברים. הירידה החדה ביותר בשיעור התעסוקה בתקופת הקורונה נרשמה בקרב הגברים הערבים, אך לאחר שתי שנות המשבר חזר שיעור התעסוקה שלהם בסוף 2022 לרמתו בשנת .2019 עם זאת, הוא עודנו נמוך משהיה ב.2017- יתרה מזו, שיעור חסרי המעש (שאינם לומדים ואינם עובדים) בקרב גברים ערבים צעירים בני 18–24 עודנו גבוה מאוד; בשנת 2022 עמד שיעורם על ,32% ואף שמדובר בירידה ביחס לשנה הקודמת, זהו עדיין נתון גבוה ביחס לשיעור חסרי המעש שנרשם רק חמש שנים קודם לכן (21% ב-2017-(..", משרד העבודה, 5.7.23

אושר לקריאה ראשונה: חברות ממשלתיות ורשויות מקומיות יחויבו בייצוג הולם של עובדים חרדים, ערבים ועולים חדשים. הוועדה קבעה כי יעדי הייצוג ההולם ברשויות המקומיות יקבעו על פי שיעור התושבים המשתייכים לכל אוכלוסייה מאוכלוסיות המגוון באותה רשות [נוסח לדיון בוועדה], חדשות הכנסת, 3.7.23

ראו גם – תעסוקת נשים ערביות  גם  שוק עבודה רב-תרבותי כיעד אסטרטגי  וגם פיתוח כלכלי בחברה הערבית בישראל

קבוצת שטראוס בפרויקט מיוחד למען בני נוער מהחברה הערבית. 300 בנות ובני נוער מהחברה הערבית נפגשו במהלך החודש האחרון עם משפיענים, מנהלים בכירים ומבילי דעה מהחברה הערבית, ששיתפו את התלמידות והתלמידים בדרך המקצועית והאישית שלהם, כחלק מתפיסה רחבה של מודלינג להשראה וחשיפה למגוון תפקידים ואפשרויות מקצועיות ואישיות. פרויקט "קודואתי" (בערבית: ההשראה שלי, המודל שלי לחיקוי), של קבוצת  שטראוס  ועמותת "אמאנינא" פועל זוהי השנה השנייה… כיום, החברה הערבית סובלת מחוסר גיוון תעסוקתי ותעסוקה נמוכה עם שיעור השתתפות של פחות מ-40% לנשים ערביות בשוק התעסוקה לעומת 77% באוכלוסייה הכללית. 300 בנות ובני נוער מהחברה הערבית נפגשו במהלך החודש האחרון עם משפיענים, מנהלים בכירים ומבילי דעה מהחברה הערבית, ששיתפו את התלמידות והתלמידים בדרך המקצועית והאישית שלהם, כחלק מתפיסה רחבה של מודלינג להשראה וחשיפה למגוון תפקידים ואפשרויות מקצועיות ואישיות." מערכת אייס, 3.7.23

האבטלה בקרב צעירים ערבים עומדת על 30% לעומת 17% באוכלוסיה היהודית. נתונים שהוצגו לוועדת הצעירים של הכנסת מעלים גם כי אצל נשים המצב חמור עוד יותר, כאשר 43% מהצעירות לא עובדות או לומדות | לקראת ולאחר גיל 30 המצב משתפר מעט אצל הגברים ומחמיר בקרב נשים, יניב שרון, דבר, 28.6.23 – עוד על תעסוקת נשים

גפני לא נלחם למען הערבים בחוק המקורי, בוועדה הוא עבר לדבר ערבית. במרץ עברה בקריאה טרומית הצעת חוק שקידם יו"ר ועדת הכספים להרחבת הייצוג של החרדים בחברות הממשלתיות וברשויות המקומיות ■ שלשום התברר שההצעה תכלול גם את הערבים.. איך הצטרפו הערבים אל החרדים בהצעת החוק? כשההצעה עברה בקריאה טרומית ביקשה ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש־תע"ל) מגפני לכלול בה גם את הערבים. גפני שעה לבקשתה וסיכם עם תומא סלימאן ועם ח"כ אחמד טיבי (חד"ש־תע"ל) שנושא הרחבת הייצוג של הציבור הערבי בשירות המדינה יתווסף לחוק בדיונים בוועדה…", נתנאל גאמס, דה מרקר, 29.6.23

הרחבת פוטנציאל ההון האנושי מהחברה הערבית לתחומי ההייטק  (13 ביוני 2023, כ"ד בסיוון תשפ"ג) – מסמכי רקע:

חלק א': כמה ישראלים באמת עובדים בהיי-טק?  … לפי ההגדרה החדשה והמורחבת בשנת 2022 היו 508.4 אלף שכירים ושכירות בהיי-טק ובתפקידים טכנולוגיים במשק – סך הכול 14% מהשכירים ומהשכירות בישראל. בשנת 2014 עמד השיעור על 10.6%, כלומר, חלקם היחסי של השכירים במשרות טק עלה בקצב משמעותי של 32%…גם ההתקדמות בשילוב ערבים וחרדים בהיי-טק איטית מאוד. בשנת 2014 השתייכו 2% מהשכירים והשכירות בהיי-טק לחברה הערבית ו-2.2% לחברה החרדית. בשנת 2022 ייצוג החברה הערבית בהיי-טק עלה רק בארבע עשיריות האחוז ל-2.4%. .." מתוך הדוח השנתי "מצב ההיטק 2023", של רשות החדשנות, 27.6.23

"שילוב ערבים בהיי-טק – מנוף להתפתחות כלכלית ולאינטגרציה". "האם באומת ההיי-טק ניתנת הזדמנות אמיתית לכל אזרחי האומה להשתלב בתוכה? יש התקדמות, אבל יש עוד כברת דרך ארוכה מאוד", אמר נשיא המדינה, יצחק הרצוג, בכנס במלאות 15 שנים לארגון צופן, שעוסק בנושא, יניב הלפרין, מחשבים ואנשים, 12.6.23

אז כמה ערבים באמת באמת מועסקים בהייטק?! הגיע הזמן לעשות סדר בנתונים, ושלא יבלבלו לכם את השכל! בשנה האחרונה, מספר גורמים מכובדים בדקו וניתחו את מצב ההון האנושי והתעסוקה בהייטק בישראל – ועדת ההון האנושי בראשות דדי פרלמוטר, ומכון אהרן למדיניות כלכלית, ושניהם בדקו וניתחו את סך המועסקים בענף ההייטק, מועסקים "בעלי מיומנויות הייטק" ומועסקים ב"משרות טכנולוגיות", ולהלן הנתונים והעובדות:…" האנס שאקור, פוסט פייסבוק, 11.6.23

אושר בטרומית: עדיפות במשרדי ממשלה ליוצאי צבא מאוכלוסיות המיעוט. החוק יתן עדיפות במשרדי ממשלה ליוצאי צבא ומשרתי שירות לאומי אזרחי מאוכלוסיות המיעוט. ערוץ 7, י"ח בסיון תשפ"ג,  7.06.23 – ראו: הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, התשפ"ג–2023 

5 יחידות הייטק: מאות כיתות חדשות יכינו תלמידים בפריפריה לענף המבוקש. משרד החינוך מתכנן להשיק בימים הקרובים תוכנית להגדלת ההון האנושי בהייטק, שתיושם במערכת החינוך בשנים הקרובות. מטרת התוכנית היא לתת מענה למחסור בעובדים בענף באמצעות הגדלת מספר בוגרי התיכונים עם הרכב בגרות שמגדיל את הסיכוי להשתלב בהייטק בעתיד…כל הכיתות החדשות יוקמו בבתי ספר ביישובים ובשכונות המוחלשות ביותר בישראל. 65% מהכיתות שייפתחו כבר בשנה הבאה יהיו בבתי ספר של הציבור הערבי, הבדואי, הדרוזי ובמזרח ירושלים. ברוב היישובים הערביים יש כיום תת־ייצוג משמעותי בלימודי מקצועות המדעים והטכנולוגיה…", ליאור דטל, דה מרקר, 8.6.23

גם בהייטק – קולגות ערבים ויהודים נמנעים משיח על זהויות בעבודה. לקראת הכנס השנתי של עמותת צופן, הנערך ב-12.6 לציון 5 שנות הפעילות של צופן בשותפות הממשל האמריקאי (USAID) למען שילוב החברה הערבית ובניית חיים משותפים דרך תעשיית ההייטק בישראל וציון 15 שנות פעילותה של צופן בתחום, העמותה מפרסמת סקר מקיף שנערך בין בוגרי ובוגרות התכניות שלה, אשר בוחן את התחושות, ההצלחות והתסכול בכל הנוגע למצבם בשוק ההייטק. על רקע נתונים מעודדים בכל הנוגע לקידום ולאופי המכיל של הענף, יש מקום לשיפור, קובי ליברמן| YNET, 6.6.23

פורסם הדוח השנתי של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לשנת 2022. נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, עו"ד מרים כבהא, הגישה לשר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, את … בשנת 2022 חלה עלייה של פי 1.5 במספר הפניות בנושא אפליה על רקע לאום. שליש מהפניות של הערבים היה אפליה על רקע לאום. אחוז הפניות של הגברים הערבים היה כמעט פי שלושה מאחוז הפניות של הנשים הערביות (60% לעומת 22% בהתאמה). משרד הכלכלה והתעשייה, 30.5.23

חברת gett תבטל שירות שהפלה נהגי מוניות ערבים ותשלם 6 מיליון שקל פיצוי. השירות, שנקרא "גט-מהדרין", היה זמין רק לנהגי מוניות שהצהירו כי הם שומרים שבת, ונהגים שתבעו את החברה טענו כי הוא הופעל ממניע גזעני. בהסכם פשרה הוסכם כי כ-2,800 נהגים יפוצו בסכומים של בין אלף ל-16 אלף שקלים כל אחד, יעל פרידסון, הארץ, 30.5.23

משבר המחסור במורים נמשך, השילוב מהמגזר הערבי לא מספיק. יותר מ-2,000 מורים ערבים מועסקים במגזר היהודי, אך המחסור עדיין מעמיק ומטריד את מנהלי בתי הספר. "אני זקוקה למורה למחשבים ולאנגלית, וזה לא משנה אם מדובר בערבי או יהודי", אמרה מנהלת בחטיבה. עאדל דכואר מלמד כבר 7 שנים בתיכון במגדל תפן: "היה קל להשתלב, לא נכנסים לסוגיה המגזרית", תמר טרבלסי חדד, YNET, 23.5.23

הסיבה האמיתית שהמגזר העסקי חייב לשלב צעירים מהחברה הערבית. השבוע נערך כנס לקידום התעסוקה בחברה הערבית בהשתתפות מנכ"לים בכירים ונציגי הממשלה. מחקר חדש מגלה: 71% מהצעירים הערבים מאמינים כי מוצאם האתני פוגע בסיכוי שלהם להתקדם בתוך מקום העבודה, ו-54% מדווחים כי כלל לא חוזרים אליהם לאחר שהם מגישים מועמדות. השבוע התקיים כנס הגיוון השנתי של קו-אימפקט, מיזם פורץ דרך לקידום התעסוקה בחברה הערבית הפועל כבר עשור ופועל מול 64 חברות מובילות במשק. מאות מנכ"לים ומנהלים בכירים, נציגי ממשלה, אנשי מגזר שלישי ומנטורים נפגשו…", מערכת אייס, 20.5.23

"חבר עם תואר במחשבים נאלץ לעבוד בבנייה": משבר ההייטק במגזר הערבי. ההאטה בהייטק גורמת לחברות להתייעל, והסובלים מכך הם לרוב ג'וניורים חסרי ניסיון, ובעיקר אוכלוסיות בתת ייצוג, כמו ערבים ונשים. מנתוני itworks עולה כי בשנה האחרונה הוביל המשבר לצניחה של 40% בהשמת ג'וניורים ערבים בהייטק: "הנטייה ברגעי משבר היא להתכנס פנימה ולהגביר את ההומוגניות, אבל דווקא הומוגניות היא חסם לחדשנות", יעל ולצר, YNET, 26.5.23

"רוב הערבים הם ג'וניורים וחברות ההייטק מוותרות קודם כל עליהם". אחת מהאוכלוסיות שנפגעות מהמשבר בהייטק באופן משמעותי היא הג'וניורים הערבים, אשר מתקשים יותר מתמיד למצוא עבודה בתחום, כך על פי נתוני העמותות שעוסקות בגיוון ושילוב ערבים בהייטק. לצד זאת, גם מגמת הפיטורים לא פוסחת עליהם. "התופעה הזאת תביא לנזק מקצועי ועסקי לישראל', מזהירה גלית דשא, מנהלת מקצועית של  Power In Diversity, … שיעור הערבים המשולבים עדיין עומד על 3% בלבד, למרות התוכנית הכלכלית הממשלתית לפיתוח החברה הערבית שאושרה בשנה שעברה, 'תקאדום', ששאפה להגדיל את שיעורם ל-10% בחמש השנים הקרובות", אומרת ל- mako מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית ארגון צופן..",  דנה גוטרזון |מאקו| עודכן 12/05/23

לטובת כולנו, הגיע הזמן להשקיע משאבים בצעירים הערבים. שילוב הצעירים הערבים יניב למשק רווחים של כמיליארד שקלים בשנה ויסייע להפחתת האלימות • אז למה הממשלה מחכה? ד"ר אחמד בדראן, גלובס, 08.05.2023

עידוד תעסוקת הורים בחברה הערבית. האגף לעידוד תעסוקת הורים במשרד העבודה רואה חשיבות רבה וצורך במתן פתרונות לקידום ושילוב הורים בשוק העבודה בכלל, ולאור הקושי במיצוי הזכויות, בחברה הערבית בפרט. על כן, האגף יוצא למהלך זיהוי החסמים והבנת השיקולים וההעדפות של ההורים בחברה הערבית בבחירת מסגרת חינוכית לפעוטות בגיל הרך (לידה עד 3). במסגרת מהלך זה נבחרו 14 יישובים בחברה הערבית משיקולים מקצועיים הנוגעים למחקר המלווה את המהלך. הורים העונים לקריטריונים שנקבעו ויבחרו להשתתף במהלך זה, הכולל מילוי שאלונים והעברת מידע, יהיו זכאים לדמי תמיכה בסכום מירבי של 2,350 ₪ כמפורט במבחני התמיכה הייעודיים. משרד העבודה, 3.5.23

הדרך הסלולה לפשיעה: כשליש מהצעירים הערבים חיים בחוסר מעש. דו"ח חמור של מבקר המדינה [כאן] מעלה כי 57 אלף צעירים ערבים בישראל אינם לומדים ונותרו ללא תעסוקה ופרנסה, פי שלושה יותר מאשר יהודים. פחות ממחצית הבנים אינם זכאים לבגרות, משרד החינוך אינו מעניק הכוונה מקצועית והוראת העברית ירודה: "אתגר מרכזי לצמצום פשיעה בקרבם", יואב איתיאל, וואלה, 02/05/2023

רמדאן – الصفحة بالعربية. צום הרמדאן 2023 חל מיום חמישי 23.03.2023 וצפוי להסתיים ביום חמישי 20.04.2023 או ביום שישי 21.04.2023. בסיום חודש הרמדאן מציינים את 3 ימי עיד אל פיטר (חג סיום הצום). דף זה מרכז את זכויות העובדים הקשורות לחודש זה. בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק, אתר "כל זכות", מרץ 2023 ראו גם >> חודש הרמדאן: זכויות העובדים שחשוב להכיר, כל זכות, 18.4.21

מפגין הייטקיסט יקר, מתי לאחרונה גייסת ערבי? הערבים הם חמישית מהאוכלוסייה אבל רק 3% מתעשיית ההייטק. למה מובילי המאבק למען הדמוקרטיה לא מיישמים את ערכי השוויון שעליהם הם נלחמים?… על פי רשות החדשנות, בישראל עובדים 350 אלף איש בתעשיית ההייטק. 35% מהם נשים. רק 3% ערבים (10,500 איש). רק 0.4% נשים ערביות (1,400). מדובר בשיעור זניח בהתחשב בעובדה שהחברה הערבית מהווה כ-21% מאוכלוסיית המדינה…", מייסם ג'לג'ולי (עמותת צופן), YNET, 14.3.23

"מגייסת בחברת ביומד אמרה לי בתמימות שכשהיא קוראת שם ערבי היא מסננת, 'אבל לא מגזענות'". עולא בכר, יזמת ערבייה חלוצה שפעלה בעולם של גברים יהודים, מחנכת את הדור הבא של היזמים בתחום מדעי החיים בחברה הערבית – באמצעות מאיץ חדש בשפרעם ■ "הצעירים לומדים לתארים מתקדמים וחוזרים ליישובים הערביים ומגלים שאין מה לעשות איתם. יזמות תייצר משרות באזור", רותי לוי, דה מרקר, 13.2.23

מאמרים חדשים:

  • מדיניות לקידום תעסוקה איכותית בקרב צעירים בחברה הערבית. שיעור התעסוקה של גברים ערבים בני 18–24 נמצא בירידה מאז 2017. ירידה זו בתעסוקה של הגברים הערבים הצעירים תורגמה כמעט במלואה לעלייה דרמטית בשיעור הצעירים שאינם נמצאים באף מסגרת של לימודים או תעסוקה, אשר עמד נכון לרבעון הראשון של 2022 על 32% ו-26% בקרב ערבים בני 18–20 ובני 21–24, בהתאמה…על מנת להגדיל את התעסוקה האיכותית בקרב צעירים ערבים ולהקטין את שיעור הצעירים שאינם נמצאים במסגרות נדרש לבנות אסטרטגיה ולנקוט צעדי התערבות משמעותיים בשני מישורים:…", [תקציר והמסמך המלא], מריאן תחאוכו, טלי לרום וסבאא ג'באלי-סירחאן , מכון אהרון למדיניות כלכלית, רייכמן, ינואר 2023
  • מהן המיומנויות הנדרשות מעובדי ההייטק. בעבודה זו מיפינו את המסלול שעובר צעיר במדינת ישראל מלימודי התיכון, דרך הצבא והאקדמיה ועד להשמה בחברת הייטק; אילו כישורים רוכשים הצעירים במהלך התקופה הזו, ועד כמה כישורים אלה יכולים לנבא את השתלבותם העתידית במשלחי יד טכנולוגיים (משלחי יד הייטק) ככלל, ובענף ההייטק בפרט. לראשונה, בחנו גם את הכישורים והמאפיינים במקצועות הצמיחה (המקצועות העסקיים בענף ההייטק) שחשיבותם היחסית הולכת וגדלה. כדי לענות על שאלת המחקר בחנו שלושה אספקטים עיקריים…", ניראון חשאי, סרגיי סומקין ורונן ניר, מכון אהרון למדיניות כלכלית, רייכמן, ספטמבר 2022

בעקבות הפיגועים: לקוחות מבקשים לא להכניס עובדים ערבים. בהתאחדות קבלני השיפוצים מזהירים כי אם ימשך המצב הבטחוני, הדבר עלול לגרום לעיכוב בעבודות קיימות ובמסירת דירות. ערוץ 7, ז' בשבט תשפ"ג, 29.01.23

לראשונה: מכינות לצעירים ערבים שאינם לומדים או עובדים...יותר משליש מהצעירים הערבים (87 אלף איש) חסרי מעש והדבר יוצר מאגר כוח אדם לפשע המאורגן. ארבעת הארגונים שיפעילו תוכנית ינסו ליצור מסלול מעבר מסודר מבית ספר ללימודים ועבודה… יותר משליש (34%) מהצעירים הערבים בגילאי 18-24, שהם 87 אלף צעירים, מוגדרים חסרי מעש (לא לומדים, לא עובדים). בשלב ראשון נבחרו ארבעה ארגונים מפעילים לתוכניות פיילוט של "שנת מעבר" בהיקף של אלף צעירים ובעלות תקציבית של כ-15 מיליון שקל, כשהכוונה היא להרחיב את המסגרות משמעותית מאוחר יותר…", שחר אילן, כלכליסט, 30.01.23

אתמול התקיים מפגש Let’s Talk דוגרי دغري בהובלת וועדת גיוון והכללה של IATI ועיריית תל אביב-יפו. המפגש התקיים בין מנהלים בכירים מהתעשייה לבין טאלנטים מהחברה הערבית, כאשר מטרתו לקדם שיח פתוח על תהליכים, חסמים ואתגרים לשילוב האוכלוסייה הערבית בתעשייה ובכוחות משותפים להתמודד עם אתגר ההון האנושי העומד בפני הכלכלה הישראלית. IATI בפייסבוק, 23.1.23 ♦

כח אדם במקצועות הבריאות. הפרסום מציג מידע מעודכן ומגמות לאורך שנים על מספר ושיעור כוח האדם במקצועות הבריאות לפי מקצוע, התמחות, מקום לימוד ומשתנים דמוגרפים, בהתאם לרישום ההרשאות במשרד הבריאות. בנוסף, מוצג מידע על תעסוקה במקצועות הבריאות המבוסס על ניתוח נתוני סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. משרד הבריאות, 9.1.23 ♦

מגמות בפערים בין יהודים לערבים בתחום איכות התעסוקה, 2002-2021. "..בתחום איכות התעסוקה מצבם של היהודים טוב יותר ממצבם של הערבים במרבית המדדים . יחד עם זאת, בשנת 2021 נרשמה ירידה בשיעור האבטלה הממושכת בקרב ערבים לעומת עלייה בקרב יהודים והפער השתנה לטובת הערבים. בנוסף נרשמה עלייה באחוז המועסקים המרוצים מההכנסה בקרב ערבים לעומת ירידה בקרב יהודים, והצטמצם הפער בין הקבוצות במדד זה…", למ"ס, 17.1.23 – ראו גם: סקר כוח אדם לחודש דצמבר 2022 (ע' 18) למ"ס, 23.1.23 ♦

רווח כפול: הפתרון לעיכוב המייגע במתן אישורי בניה ופיתוח? בלעדי: יוצא לדרך מהלך אסטרטגי לשילוב האוכלוסייה הבדואית לצוות החופרים של רשות העתיקות, המבוסס כמעט כולו על עובדים פלסטינים. מהלך זה בין היתר יזרז אישורים מקדמיים לבניה ופיתוח שמתעכבים בזמן סגר בשטחים, עופר פטרסבורג, וואלה, 02/01/2023 ♦

גזענות ממארת. פציינטים שדורשים ומקבלים רופא יהודי, קולגות שאוסרים לדבר בערבית, בתי חולים שמתנערים מעובדיהם, רגולטור שלא ממש מתערב, והמוני עובדים מפוחדים: מערכת הבריאות הזדעקה השבוע בעקבות ההתבטאויות של חברי הציונות הדתית, אבל בפועל הגזענות כלפי ערבים מושרשת עמוק בכל בתי החולים, ולא בגלל המטופלים. וההשעיה השערורייתית של ד"ר אחמד מחאג'נה מהדסה היא רק קצה הקרחון שלה. דו"ח שומרים, חן שליטא, בשיתוף כלכליסט, 29.12.22 ♦

מימון תכניות להכשרה והשמה של האוכלוסייה הערבית בענף ההייטק. במסגרת ההליך התחרותי, נבחרו 12 תכניות ייעודיות שיכשירו מעל 2,000 גברים ונשים ערבים/ות במהלך השנתיים הקרובות בכל רחבי הארץ ויספקו מענה לאתגרי כוח האדם בהייטק ולייצוג החסר של החברה הערבית בתעשייה. > לרשימת הארגונים הזוכים. זרוע העבודה, 27.12.22  ♦

הפיטורים במפעל סודהסטרים בנגב: "כולם בהלם, המקום הזה כמו בית". 120 עובדים במפעל בעין הנגב שליד רהט ולהבים צפויים לסיים את עבודתם, כחלק מפיטורים רחבים בחברה. "אנחנו לא יודעים מה לעשות. המקום הזה כמו בית", סיפר אחד העובדים. יו"ר הוועד הבטיחה: "נמצא פתרון לכולם…יש לנו קשר טוב עם עיריית רהט וגורמים שעוזרים לתעסוקה במגזר הבדואי. הקמת המפעל הייתה לצד רהט". עוד אמרה כי "יש תחושות קשות וכבדות..", אילנה קוריאל, YNET, 12.12.22 ♦

"אנשים הולכים בכפר עם הראש למטה. זה יגיע למצב קטסטרופלי": סגירת מפעל להבים מאיימת לרסק כלכלית את התושבים הדרוזים בצפון. יותר ממחצית מהמפוטרים של מפעל טכנולוגיית להבים משתייכים לכפרים הדרוזיים בצפון ■ בחלק מהמשפחות, האב והבן עובדים במפעל, באחרות שני בני הזוג ■ באזור דל באפשרויות תעסוקה, מדובר עבור רבים מהם בהתרסקות כלכלית בטוחה ■ "זו תקלה קשה. עובדים מבוגרים מגיעים אליי בבכי. המצב נפיץ", נתנאל גאמס, דה מרקר, 12.12.22 ♦

תעסוקה במגזר הערבי: הגברים מתאוששים, שיא אצל הנשים. נתוני הלמ"ס מגלים ששיעור התעסוקה של גברים ערבים התאושש מהירידה שהחלה עוד לפני משבר הקורונה, לרמה של 76.9% ברבעון השלישי של השנה. שיא נוסף בתעסוקת נשים ערביות – 44%, אבל עדיין נמוך מאוד לעומת הממוצע במשק, שחר אילן, כלכליסט, 11.12.22 ♦

תירוץ ה"אוברקוואליפייד" נועד להדיר את העובדים הערבים. החברה הערבית מצליחה כפי שלא עשתה מעולם, אבל המעסיקים היהודים לא מאפשרים לצעיר הערבי דריסת רגל בשוק העבודה… הסיבה ההולכת ורווחת בקרב המעסיקים לדחיית המועמדים הערביים היא בהיותם "אוברקוואליפייד", או בשפה פשוטה – בעלי הכשרת יתר. אבל האמת היא, שדחיית המועמדים נובעת מהיותם ערבים ותו לא…", זיאד אבו חבלה (רואה חשבון, משפטן ומנכ"ל המועצה הכלכלית לפיתוח החברה הערבית), גלובס, 8.12.22 ♦

פרסום הדוח השנתי המסכם את פעילות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לשנת 2021. נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, עו"ד מרים כבהא, הגישה היום לשרת הכלכלה והתעשייה. האלופה (במיל') אורנה ברביבאי, את הדוח השנתי המסכם את פעילות הנציבות לשנת 2021….: פניות של יהודים וערבים: * אחוז הפניות של ערבים עמד על 12% מכלל הפניות לנציבות השוויון.  * נושא הפנייה הבולט של ערבים היה אפליה על רקע לאום (30%).* נושא הפנייה הבולט של יהודים היה אפליה על רקע היריון (17% לעומת 12% אצל הערבים).  * אחוז הפניות של הגברים הערבים על רקע לאום היה כפול מאחוז הפניות של הנשים הערביות על רקע לאום- 43% לעומת 20% בהתאמה…", נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה והתעשייה, 08.11.2022 ♦

ראו גם – תעסוקת נשים ערביות  גם  שוק עבודה רב-תרבותי כיעד אסטרטגי  וגם פיתוח כלכלי בחברה הערבית בישראל

אחרי פרשת הריגול בסלקום, משרד התקשורת מפרסם אמנה למניעת גזענות. משרד התקשורת גייס את חברות התקשורת לחתום על אמנה ראשונה מסוגה לעידוד שוויוניות ולמניעת גזענות בשוק התקשורת הישראלי | האמנה נכתבה לפני המקרה בסלקום | השאלה מה מידת היישום שלה מול שאלות ביטחוניות , עמי רוחקס דומבה, ישראל דיפנס, 6/11/2022 ♦

בלי שילוב חרדים וערבים — הקטר של המשק עלול לרדת מהפסים. ממשלת ישראל סימנה לעצמה יעד ברור: להגדיל את ההשתתפות של גברים ונשים חרדים וערבים בהיי־טק ■ האם הממשלה הבאה תפעל כדי לשלב אוכלוסיות שנמצאות בתת־ייצוג — או תיתן לשיקולים פוליטיים ומגזריים להכריע? ■ ומה יקרה עם המשקיעים הזרים? שגיא כהן, דה מרקר, 3.11.22 ♦

הותר לפרסום: מהנדס תוכנה מסלקום חשוד שסייע לחמאס. פרקליטות המדינה, משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי התירו היום (ה') לפרסום שבעקבות פעילות משולבת של שירות הביטחון הכללי והיחידה הארצית לחקירות פשיעה חמורה ובינלאומית בלהב 433, הוגש היום כתב אישום חמור לבית המשפט המחוזי מרכז נגד שלושה תושבי הצפון, בהם מהנדס תוכנה מסלקום, בגין עבירות ביטחון חמורות הנוגעות למסירת מידע רגיש בהיקף נרחב לארגון החמאס בטורקיה, ולהצבת סיכון סייבר תשתיתי חמור לחברת סלקום…", יניב אביטל, גיק-טיים, 20.10.2022 ♦

האבטלה גואה ברהט: "רק חושב איך אביא אוכל הביתה". בעיר הבדואית, מהעניות ביותר בישראל, לא מעיזים לפנטז על שינוי: האבטלה גבוהה, אין שטחי מגורים ואין כסף לאוכל • "אנחנו סגורים וחנוקים, גרים כמו עכברים, אף אחד כאן לא סובל את השני", אייל לוי, ישראל היום, 27/9/2022 ♦

בכירי ההייטק יכשירו 10,000 חרדים, ערבים ואתיופים לעבודה בתחום בתוך שנתיים. פאלו אלטו, קרן אינסייט ובכירים נוספים בענף מקימים פלטפורמה חדשה לגיוס והכשרת עובדים. היעד: להכשיר 10,000 עובדים ממגזרים שסובלים מתת ייצוג בענף לעבודה בחברות. יגובש הליך איתור וסינון מועמדים חדש וייערכו התמחויות בחברות השותפות, סופי שולמן, כלכליסט, 06:20, 22.09.22 ♦

שינויים בצמרת אינטל העולמית: קידום שלושה ישראלים לתפקידים בכירים. ממשיכים לטפס לצמרת: פאדי עבוד, ג'קי דואק ומרסלו יופה מונו ל- Intel Fellow, דרגה המקבילה לתואר סגן נשיא (VP), בקבוצת תכנון ופיתוח מעבדים. לראשונה מתמנה מהנדס מהמגזר הערבי לתפקיד… לעבוד תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון ועל הישגיו הבולטים נמנה מיזם משותף שלו ושל בסמה ח'לף-ג'ובראן ,בתמיכת הנהלת אינטל ישראל, שהקימו את קהילת מהנדסים והמהנדסות באינטל מהמגזר הערבי (AIC) אשר פועלת בהצלחה גדולה עד היום ומונה כבר למעלה מאות עובדים…", מערכת אייס | 21/9/2022 ♦

הטיל פצצה: ביאדסי הסיר את מועמדותו לתפקיד מנכ"ל העירייה. במכתב לראש העיר עינת קליש רותם כתב עו"ד פאחר ביאדסי כי הוא החליט להסיר את מועמדותו לתפקיד מנכ"ל עיריית חיפה, וטען לגזענות בהליך המינוי: "תנאי הסף עבור מועמד ערבי ואופן בדיקת מועמדותו עדיין אינם שווים לאלו של מועמד יהודי", מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 5.9.22 ♦

משתלבים, אבל לאט: מגמות בתעסוקת חרדים, ערבים וקבוצות אחרות בענפי ההייטק. המחקר הנוכחי מתמקד במגמות התעסוקה בהייטק בחברה היהודית הכללית (תוך דגש מסוים ליהודים שמוצאם מאתיופיה) בהשוואה לחברה הערבית והחברה החרדית ובמבט מגדרי. שאלות המחקר המרכזיות נוגעות להערכת ואפיון השינויים שחלו בפועל בתעסוקה בהייטק בקבוצות אלה, ולהערכת משקלה של ההשכלה. המחקר מתמקד בתעסוקה בקבוצת הגיל הצעירה (בני 35-25)…שיעור התעסוקה בהייטק של גברים ערבים הוכפל ובקרב ערביות עלה פי 8 אך הוא עדיין נמוך מאוד ביחס ליהודים לא חרדים. ..", מחבר גלעד כהן קובץ', זרוע העבודה – משרד הכלכלה, 8.8.22 ♦

מדוע החברה הערבית לא מצליחה לממש פוטנציאל של 40 מיליארד שקל. האזינו. פודקאסט מנועי הכסף של כלכליסט פרק 210 – החברה הערבית היתה אמורה להיות המרוויחה העיקרית מהשינויים בשוק העבודה בעקבות הקורונה – אלא שבפועל זה לא קרה. בפרק היום בו התארח איימן סייף, ניסינו להבין מדוע המדינה לא השכילה לשלב בכוח העבודה חמישית מהאוכלוסיה ומדוע 40% מהצעירים במגזר לא עובדים ולא לומדים, שי סלינס, כלכליסט, 25.08.22 ♦

"אינטרס משמעותי": פיילוט לשילוב ערבי מזרח ירושלים בשירות הציבורי יוצא לדרך. משרד ירושלים פותח בימים אלה תוכנית ניסויית להכשרת עובדים ערבים ממזרח ירושלים למשרות במגזר הציבורי • התוכנית תימשך שלוש שנים, ועלותה התקציבית מגיעה לכמיליון שקל • שר ירושלים ומורשת, זאב אלקין: "למדינת ישראל אינטרס משמעותי לשלב את תושבי מזרח ירושלים בשוק התעסוקה האיכותית, ובכלל זה גם בשירות הציבורי", דני זקן, גלובס, 21.08.2022 ♦

מספר דורשי העבודה עלה בשל "פיטורי קיץ": השיעור הגבוה ביותר – ברהט. שירות התעסוקה: במהלך חודש יולי עלה מספר דורשי העבודה בכל הארץ ב-6.6%, והסתכם ב-152.7 אלף…גם בחודש יולי, הערים בהן שיעור דורשי העבודה הוא הגבוה ביותר הן ערים ערביות או מעורבות, כאשר ביולי רהט, כאמור, הובילה את הרשימה עם 9.5%, אחריה אום אל-פחם עם 9% ובמקום השלישי והרביעי היו עכו (עיר מעורבת) ונצרת..", גד ליאור, YNET, 17.8.22 ♦

אירוע קרובכנס תעסוקת החברה הערבית הבדואית בנגב. קו אימפקט ושותפיה – בכירי המגזר העסקי, הממשלה, רשויות מקומיות, האקדמיה וארגוני המגזר השלישי , נפגשים ב-12/09/2022 בעיר רהט כדי לדון בסוגייה החשובה של תעסוקת החברה הערבית הבדואית בנגב. בכנס יוצגו ממצאי המחקר שבוצע על ידי חברת נאס מטעם קרן רוטשילד בשותפות קו אימפקט, אשר מציג נתונים ומגבש תובנות והמלצות אסטרטגיות ומעשיות לקידום תעסוקת החברה הערבית הבדואית בנגב בליבת המגזר העסקי.  הרשמו כאן

20 מיליון ש"ח יוענקו לגופים מהחברה הערבית שיפתחו תכניות הכשרה והשמה חדשניות להייטק. בקול קורא שפורסם ביום ד׳, 10.8.22, מזמינים שני המשרדים תאגידים, עמותות, מעסיקים ועוד, לסייע להרחבת ערוצי הכניסה לתעשייה עתירת הידע בישראל של הון אנושי לאוכלוסיה הערבית ♦

שפע אפשרויות תעסוקה בהייטק לסטודנטים ובוגרים ערבים ועם מקסימום נגישות לנציגי הגיוס. יריד התעסוקה הווירטואלי בהובלת עמותת Itworks , בשיתוף מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה  9-10   לאוגוסט – فرص متنوعة وكثيرة تنتظر طلاب وخريجي الألقاب التكنولوجية في معرض الوظائف السنوي لجمعية itworks بالتعاون مع وزارة العمل ضمن مشروع "فُرصَتك". לרשימת החברות והרשמה https://itworks-careerfair.org.il/ , זרוע העבודה, משרד הכלכלה, 25.7.22 ♦

משרד החינוך יכשיר מורים ערבים שישתלבו בבתי ספר ביישובים יהודים. המשרד פרסם קול קורא למוסדות אקדמיים להעברת תוכנית הכשרה, שתכלול היכרות עם מושגי יסוד בחברה היהודית ותימשך כחודש. מדי שנה אלפי בוגרי הוראה בחברה הערבית לא מוצאים עבודה, ובשנה שעברה רק כרבע מהמורים שפנו למשרד שובצו למשרה, שירה קדרי-עובדיה, 12.7.22 ♦

"היהודים דורשים שיפור תנאים, הערבים דורשים לעבוד". בזמן שבמערכת החינוך היהודית חסרים אלפי מורים, כ-10,000 מורים ערבים מחפשים נואשות עבודה. בחברה הערבית סבורים שאפשר לגבש פתרונות יצירתיים, שיאפשרו שילוב מוגבר של מורים ערבים בבתי ספר יהודיים, מאת: בכר זועבי, שיחה מקומית,  11.7.2022 ♦

הרשות להשקעות מודיעה על הארכת מועד ההגשה במסלול 4.64 – "תכנית סיוע לקליטת עובדים מהאוכלוסייה הבדואית בנגב". יהיה ניתן להגיש בקשות במסגרת התכנית עד תאריך 04.08.22 בשעה 13:00. משרד הכלכלה והתעשייה, 11.7.22 ♦

קבלת סיוע לשילוב מתמחים מהאוכלוסייה הערבית בענפי התעשייה עתירת הידע. הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה מעניקה סיוע בהיקף של כ-24 מיליון ₪ לעסקים בענפי התעשייה עתירת הידע אשר ישלבו עובדים חדשים מהאוכלוסייה הערבית, במסגרת הוראת מנכ"ל 4.20. תאריך אחרון להגשה 15.09.2022 13:00, הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה, תאריך פרסום – 23.06.2022 ♦

הזמנה למפגש הסברה לגבי תכנית הסיוע לקליטת עובדים מהאוכלוסייה הבדואית בנגב. הרשות להשקעות, בשיתוף האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב עורכים מפגש הסברה בנושא תכנית הסיוע לקליטת עובדים מהאוכלוסייה הבדואית בנגב (הוראה 4.64) ומזמינים אותך להשתתף ולקבל את כל המידע אודות ההשתתפות בתכנית. 20.06.2022 ♦

גם לעובדים הערבים בשירות הציבורי יש זהות. שיעור הייצוג של אזרחי ישראל הערבים בשירות הציבורי בניכוי מערכת הבריאות עומד על 8%, נמוך בהרבה משיעורם באוכלוסייה. אם המדינה מעוניינת להעלות את שיעור הייצוג הזה, עליה לתת מענה לתחושת הביטחון הזהותי של העובדים – וכן, זה כולל את הזהות הלאומית שלהם, וסים חוסרי (עמותת סיכוי-אופוק), כלכליסט,  10.06.22 ♦

ראו גם – תעסוקת נשים ערביות  גם  שוק עבודה רב-תרבותי כיעד אסטרטגי  וגם פיתוח כלכלי בחברה הערבית בישראל

מדד הגיוון ייצוג ושכר בשוק העבודה הפרטי והציבורי השוואה רב שנתית מהדורה שישית... ערבים מהווים כחמישית מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה, רבע מכוח העבודה הלא-אקדמי בישראל ורק %12 מכוח העבודה האקדמי..עובדים ערבים הגדילו את השילוב שלהם בעיקר בענפי הצווארון הכחול והמגזר הציבורי. ההשכלה הגבוהה שהם רכשו סייעה להם להגדיל את הייצוג בענפים אלה. בענפי השכר הגבוה בצווארון הלבן שילוב העובדים הערבים היה מצומצם יותר…", נציבות שוויין הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה והתעשייה, מאי 2022 ♦

מדיניות לקידום תעסוקה איכותית בקרב צעירים בחברה הערבית. מריאן תחאוכו, טלי לרום, סבבא ג'באלי- סירחאן, מכון אהרון, מאי 2022 ♦

'מחסור במורות? יש ערבים מובטלים עם תעודות הוראה'. יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, אעידה תומה סלימאן: "מחסור במורות? יש 12,000 ערבים מובטלים שיש להם תעודות הוראה. מה כל כך מסוכן בלהביא מורה ערבי למתמטיקה לתלמידים יהודים?" חדשות סרוגים,31.05.22 , א' בסיון תשפב ♦

דו"ח שוק העבודה בישראל לשנת 2021. זרוע העבודה, משרד הכלכלה, 25.5.22 ♦

"רק 12% מתוך הצעירים הערבים שסיימו תואר במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב עובדים בהייטק". כך אמר אלי בוך, מנהל הפילנתרופיה של קרן אדמונד דה רוטשילד, בדבריו בכנס אקדמיה שעובדת של קרן אדמונד דה רוטשילד וכלכליסט, והוסיף כי "הרבה צעירים, בעיקר מהפריפריה, מסיימים את האקדמיה, אך לא מצליחים לתרגם את ההשכלה הגבוהה לתעסוקה הולמת. התובנה הזו הובילה את הקרן למיקוד בחיבור בין השכלה גבוהה לתעסוקה", סופי שולמן, כלכליסט, , 24.05.22 ♦

הוא פלסטיני שהיה חוטף מכות מחיילים. איך הוא הגיע לצמרת הממשל בישראל? טארק אבו חאמד הגיע למשרת המדען הראשי של ישראל והיה הפלסטיני הראשון שישב בישיבות ממשלה ללא אזרחות ישראלית. כיום, בתפקידו כראש מכון הערבה, הוא מסביר מה ישראל צריכה לעשות כדי להימנע מאסון לאומי, ניר חסון, הארץ, 4.5.22 ♦

לייק אחד יכול להפיל חברה: השבוע הבא יהיה רגיש — כך תצאו ממנו בשלום. בשבוע הבא יחולו יום הזיכרון, יום העצמאות ועיד אל־פיטר, ותמלא שנה למבצע שומר החומות. המתיחות עלולה לזלוג שוב גם למקומות העבודה, לרשתות החברתיות ולהוביל למשבר תדמיתי — אך כמה צעדים פשוטים יכולים לעזור למעסיקים להתמודד עם המצב, נתנאל גאמס, דה מרקר, 28.4.22 ראו גם: מועדים לאומיים – איך נאפשר לערבים וליהודים להרגיש בנוח במקומות העבודה גם בימים של מועדים לאומיים. סרטון של אקורד – פסיכולוגיה החברתית לשינוי חברתי, 13.4.22 –(להורדת המדריך) ♦

מבלי להודות באפליה או פיטורין פוליטיים: רשת ויקטורי תפצה סטודנטים ערבים שפוטרו באירועי מאי 21. כמעט שנה לאחר האירועים, חייב בית הדין לעבודה את סניף טבריה של רשת המזון לפצות שלושה סטודנטים ערבים שפוטרו, בהסכם פשרה ומבלי להודות בטענות על אפליה וגזענות. ויקטורי: "טענות הזויות", עינת פישביין, המקום הכי חם,  19.04.22 ♦

הסייבריסט מעוספיה: "הדרוזים רוצים להשתלב בהייטק אבל עדיין חוששים". שאדי כיוף (27) שירת ביחידת סייבר מיוחדת בצה"ל, לאחר מכן ויתר על לימודים אקדמיים וכיום הוא עובד בתפקיד בכיר בחברת סייבר. בין לבין הוא משמש כמנטור לבני העדה שמנסים להיכנס להייטק: "הטלפון שלי רץ בעוספיה, אבל צעירים שרוצים להשתלב חייבים לעבוד קשה. אין קיצורי דרך", יעל ולצר, YNET, 15.04.22 ♦

לחברת הטכנולוגיה נגמרו המהנדסים – אז היא יוצרת מהפכה בחברה הבדואית. עבור סיראג' טכנולוגיות, חברת ההיי-טק הבדואית הראשונה, מצוקת כוח האדם היא בעיה מהותית שאיימה להשבית את פעילותה. בתגובה, החברה הקימה עמותה שמכשירה את הדור הבא של הבדואים להיי-טק. "לפני שנתיים אי אפשר היה למצוא חמישה סטודנטים לתוכנית שלנו, היום יש לנו 150", סימי ספולטר, דה מרקר, 14.4.22 ♦

בסיוע בריטי, יזמים ערבים נאבקים בתרבות ״חבר מביא חבר״ בהיי-טק הישראלי. במדינה שבה רק 1% מהשכירים הערבים מועסקים בהיי־טק לעומת 10% מהיהודים, לפעמים צריך שותף שלישי למאבק בתופעה. שגרירות בריטניה מארגנת בשנים האחרונות משלחות של יזמים ערבים ללונדון כדי לסייע להם לגשר על פער הקשרים. ״קשה לנו יותר למצוא חברים בתעשייה״…״ייצוג נשים ערביות בתעשייה זה מאתגר עבורנו משום שמלכתחילה מספר היזמים הערבים קטן ומתוכם מספר הנשים עוד יותר קטן״, מריה ראשד, הארץ, 12.4.22 ♦

"המדינה שכחה את האחים שלה": הנתון המביש על ייצוג הדרוזים בהיי־טק. 200 דרוזים בלבד עובדים בהייטק הישראלי — למרות נתונים גבוהים של חלק מהמועמדים ורצון עז לקחת בו חלק. כשסיבות כלכליות, גיאוגרפיות ודתיות מציבות חסם — נראה כי "הפתרון הוא גיבוש של תוכנית ממשלתית המיועדת לשילוב החברה הדרוזית בתחום", נתנאל גמאס, דה מרקר, 28.3.22 ♦

שנת התפתחות תעסוקתית לצעירים מהחברה הערבית. לאור המספר הגבוה של צעירים וצעירות מהחברה הערבית אשר אינם נמצאים במסגרות תעסוקתית או לימודיות יציבות ולאור ההשלכות של מגפת הקורונה שהעצימה את הפגיעה בצעירים אלה, זרוע העבודה פועלת לפיתוח תוכניות לשילוב צעירים ערבים בשוק העבודה. תוכניות אשר במסגרתן צעירים יקבלו הכשרות, חיזוק מיומנויות רכות וכלים מקצועיים לשיפור המסוגלות התעסוקתית והחברתית שלהם ובכלל זה סיוע בהכוונה בתקופת המעבר עם סיום הלימודים בבית הספר לקראת השתלבות בחברה, באקדמיה ובתעסוקה…המשרד לשוויון חברתי קורא ליזמים, עמותות, ארגונים עסקיים, להגיש תכניות חדשניות למסלול שנת התפתחות תעסוקית.. תאריך אחרון להגשה- 24.4.2022 ♦

הבדואים בנגב עדיין מחכים לעבודה. ארבעה יישובים בדואיים, שסובלים משיעורי אבטלה גבוהים, עתרו לבג"ץ בטענה לאפליה בפריסת לשכות התעסוקה בנגב. כיום פועלת רק לשכה אחת ביישוב בדואי, והשאר מופנים ללשכות ביישובים יהודיים קטנים יותר, מאת: תמר בן דוד ובכר זועבי, שיחה מקומית,  20.3.2022 ♦

Let's Talk דוגרימפגש בלתי אמצעי של בכירי ההייטק עם צעירי החברה הערבית, עיריית תל־אביב-יפו והאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), ביום ראשון 20.3 ב-16:30. מרכז מנדל, יפו ♦

מכינה חדשה להייטק תוקם באום אל-פאחם לבוגרי תיכון מהחברה הערבית. בראא סעאדה, מנהלת אסטרטגית במחלקת החינוך בעיריית אום אלפחם: "אני לא רוצה שהתלמידות יוסללו למקצועות מסורתיים כמו חינוך או רווחה, אלא שלא תהיה להן תקרת זכוכית.״… מכינה חדשה להייטק תושק לבוגרי ובוגרות תיכונים מהחברה הערבית, במטרה שתכווין אותם ותסייע להם להמשיך ללימודים גבוהים ולקריירה בהייטק. התכנית- "מסאר להייטק", תחל לפעול בסתיו הקרוב – בהובלת ארגון צופן הפועל לבניית הייטק בחברה הערבית ובשיתוף עם עמותת "שותפויות רוטשילד" מייסודה של קרן אדמונד דה רוטשילד…", עמי רוחקס דומבה, ישראל דיפנס,  17/03/2022 ♦

חומות של סגרגציה – חינוך ותעסוקה. מדוע אין שום מחשבה על שילוב פלסטינים/יות אזרחי/ות ישראל (שלמדו באקדמיה הישראלית) – בשוק התעסוקה? השבוע בפודקאסט "מה לעשות עכשיו" פרק מספר 25, פרופ' דני פילק ומייסם ג'לג'ולי, רוזה מדיה, , 17.3.22 ♦

"מהפכה בחברה הערבית": עלייה במספר הסטודנטים – אך השכר נותר נמוך. שיעור הערבים בין הסטודנטים לתואר ראשון בישראל כמעט הוכפל בעשור, אבל עדיין נמוך מאוד. בקרב סטונדטים למדעי המחשב, 16% הם ערבים. "משפחת רבות נקלעו למשבר בקורונה", ליאור דטל, דה מרקר, 17.2.22 ♦

חינוך ותעסוקה בחברה הערבית: שיעור הסטודנטים הערבים הוכפל. שנתון החברה הערבית 2021: נתוני הזכאות לבגרות בחברה הערבית קפצו בעשור האחרון לכ-64%; שיעור הסטודנטים הערבים הוכפל; עליה משמעותית בסטודנטים למדעי המחשב לכ-16%, | מאת: ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא, ד״ר מוחמד ח'לאילה, ד"ר אריק רודניצקי , בן פרג'ון, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17 במרץ 2022 ♦

החלה הכנת הצעת חוק להגדלת נקודות זיכוי להורים והגדלת מענק עבודה. חברי הכנסת דרשו הקלות נוספות, העברת נקודות זיכוי מנשים לבני זוגן ומתחו ביקורת על משרד האוצר שלא פעל למיצוי הזכאות, במיוחד בקרב האוכלוסיה הערבית…בנוסף מתח יו"ר הוועדה ביקורת על רשות המיסים, נוכח כך שהודו שלא ביצעו עבודת מטה מספקת להגדלת אחוז המיצוי של מענקי העבודה בקרב ציבור הזכאים, שעומד על כ-70% בלבד בכל האוכלוסייה, ועל 40% בקרב האוכלוסייה הערבית.", גיא טל, ביזפורטל, 14.3.22 ♦

"חברות ההייטק צריכות להתחשב בקשיי השפה של המועמדים הערבים". כך אמר עלי איוב, בכיר באנבידיה ויזם סדרתי, בפאנל על הייטק ויזמות בפורום הכלכלי הערבי בשיתוף כלכליסט; היזם חליל שואהנה: "רק 3% מהמועסקים בהייטק הם ערבים"; בסמה חלף, בכירה באינטל: "יש מקום לאופטימיות אבל התהליך מאוד איטי"…בוועידה השנתית השנייה של הפורום הכלכלי הערבי בשיתוף “כלכליסט ', ”.גיא נרדי, כלכליסט,  11.03.22 ♦

יש יותר עובדים ערבים בחברות ממשלתיות – אך מספר הדירקטורים צנח ב-50%. ב-2018 עבדו בחברות הממשלתיות 1,300 ערבים, ושנתיים לאחר מכן מספרם עלה ל-1,477 ■ ואולם מתוך 328 דירקטורים מכהנים – רק 18 הם ערבים, מתוכם ארבע נשים ■ ח"כ איימן עודה: "החברות הממשלתיות – שאמורות להוביל בהעסקה שוויונית – מובילות כיום בהדרת הציבור הערבי", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 8.3.22 ♦

הבדואים שפורצים את תקרת זכוכית ההייטק הישראלי. עמותה שמצרפת צעירים לקטר ההייטק הישראלי ובית ספר שממוסס את חומות השבטיות במגזר. בחברה הבדואית מתקיימים גם תהליכי התקדמות והשתלבות, מאת   אלישיב רייכנר, מקור ראשון,  כ״ו באדר א׳ ה׳תשפ״ב,  27/02/2022 ♦

גוגל ישראל תשקיע 25 מיליון דולר בשילוב נשים, ערבים, חרדים ותושבי הפריפריה בהייטק. לפי הודעת החברה, "היוזמה תתמוך בתוכנית הממשלה להגדיל את מספר עובדי ההייטק מ-10% מסך כוח העבודה בישראל ל-15%" • ההשקעה בפרויקט תעשה על פני חמש שנים, נבו טרבלסי, גלובס, 21.2.22 ♦

לראשונה: חרדיות הגיעו לשיעור תעסוקה כמו השאר. שיעור התעסוקה של נשים חרדיות הגיע ברבעון הרביעי של 2021 ל־83%. גם שיעור התעסוקה של נשים ערביות שבר את השיא. לעומת זאת הגברים הערבים רחוקים מהתאוששות מהנפילה הגדולה שלפני משבר הקורונה..", שחר אילן, כלכליסט,  10.02.22 ♦

ייצוג הולם של עובדים מהחברה הערבית בחברות הממשלתיות. נייר עמדה של עמותת יוזמות אברהם. 1.2.22  ♦

זינוק באבטלה במגזר הערבי; עלייה בשיעור המועסקים בהיי-טק. נתוני סיכום שנת 2021 של הלמ"ס: האבטלה במגזר הערבי עלתה ל-4.4% לעומת 2.8% בשנת 2020 • שיעור האבטלה הרחב הממוצע ירד בשנה שעברה ל-10%, לעומת 17.7% בשנה הקודמת, דנה קצי, כאן חדשות, 24 בינואר 2022 >> הדוח המלא

​68% מייצוג החברה הערבית בשירות המדינה הוא במערכת הבריאות. "…אייאת רחאל, מנהלת אגף גיוון תעסוקתי נציבות שירות המדינה, אמרה בדיון כי בייחס לייצוג של החברה הערבית בשירות המדינה, יש ייצוג של החברה הערבית לעומת כלל האוכלוסיות מרקע מגוון. במחזור אחרון יש מגמה של עלייה ומועמדים בתכניות השונות. יש מגמה חיובית של עלייה משנה לשנה. יש עלייה של 3.1% משנת 2016 לשנת 2020. 44% נשים ערביות לעומת 56% גברים ערבים בשירות המדינה. ‏68% ייצוג במערכת הבריאות לעומת 32% במערכת משרדי הממשלה ויחידות הסמך..", הוועדה לענייני החברה הערבית, 19 בינואר 2022, י"ז בשבט תשפ"ב [ראו גם חומרי רקע שהוגשו לישיבה] ♦

השקעות ענק לצד עלייה באלימות: הכלכלנית מריאן תחאוכו על הפרדוקס בחברה הערבית. מיליארדי שקלים נותבו לציבור הערבי בתכנית החומש, אך לדברי תחאוכו "היעדים לא היו נכונים, והכסף לא הלך למקומות נכונים" | במקום "להתאהב בהייטק", היא מדגישה את הצורך במענה לגברים ערבים צעירים שנותרים מחוץ למעגל העבודה, יניב שרון וטל כספין, דבר 1, 13.1.22 ♦

סקר חדש חושף: 54% מהיהודים מעוניינים לעבוד עם ערבים באותו ארגון. בקרב הערבים יש היענות גדולה הרבה יותר לעבוד לצד היהודים – 85% # על פי המחקר, שביצע מרכז אקורד, יהודים וערבים שעובדים במקומות עבודה מגוונים "מחזיקים ברגשות חיוביים יותר זה כלפי זה"… מנכ"ל מרכז אקורד רון גרליץ אמר: "זהו מחקר פורץ דרך, שמראה לראשונה קשר חיובי בין עבודה משותפת של יהודים ושל ערבים ובין עמדות כלפי הקבוצה השנייה..", יובל בגנו, מעריב, 05/01/2022 ♦

"בכפר שלי כמעט אין ערבים בהייטק, אין להם את הידע". משבר העובדים בהייטק הוביל את החברות להרחיב את החיפוש לאוכלוסיות נוספות. אך עדיין, במקומות רבים הכלים שניתנים ממערכת החינוך ומהבית יוצרים פערים משמעותיים. בארץ מתקיימות לא מעט תוכניות להדבקת הפערים: "לא יכולתי לעבור את זה לבד, כי היו חסרים לי המון דברים ברמה המקצועית", נטע צ'חנובסקי, N12, Business ♦

מערך ההכשרות המקצועיות בדגש על ערבים וחרדים כתיבה: נתן שבע, מרכז המחקר והמידע בכנסת, המחלקה לפיקוח תקציבי, כ"ג בטבת תשפ"ב, 27 בדצמבר 2021 ♦

רווח כפול – כיצד העסקת עובדים מהחברה הערבית תורמת לשורת הרווח של ארגונים בישראל, וובינר של  קו אימפקט, בשיתוף עם חברת הייעוץ TASC, , AKT ו- נספרסו ב- 19.1.22, בשעה  10:00 בזום ♦

יצא לאור הספר הדיגיטלי הראשון 'עברית לדוברי ערבית – מתחילים'. הספר מהווה חלק ממהלך נרחב לטיפול בחסם השפה, על מנת לסייע לתלמידים לצאת לחיים עם הידע והכלים המתאימים לרכישת השפה העברית, ועם היכולת להמשיך ללמוד, להתקדם ולהשתלב בחברה ובעולם העבודה בישראל…", מאה – זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה, דצמבר 2022 ♦

אתגרי שוק התעסוקה: "לא ניתן לדבר על שילוב החברה הערבית ללא השילוב בהייטק". בפאנל על אתגרים בפני עולם התעסוקה בוועידת ישראל לעסקים 2021 אמר ד"ר רמזי חלבי, יו"ר ארגון "צופן", כי "ההייטק הוא הזדמנות לחזק את הרשויות הערביות" • מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור אמר כי "אם היינו רגילים לתהליך של לימודים ועבודה. היום זה לימודים, עבודה אבל גם שעות פנאי", ניצן שפיר, גלובס, 21.12.21 ♦

רק 31% מהערבים בישראל שולטים בשפה העברית: "עד כיתה ח' לא ידעתי מילה". השליטה הנמוכה בעברית היא מהגורמים הבולטים לפערי ההשכלה בין יהודים לערבים, וכן של השכר — כ–34%. "רמת העברית בחברה הערבית מאפשרת להם 'להסתדר' — ללכת לקופת חולים ולקניון. אין להם את מה שדרוש כדי להשתלב באקדמיה או בשוק העבודה", ליאור דטל וטלי חרותי-סובר, דה מרקר, 21.12.21 ♦

רוצים שהערבים יידעו עברית? אז חייבים לדבר על פוליטיקה. השפה העברית מסמלת משמעויות פוליטיות ולאומיות עבור החברה הערבית. ללא הבנה של המטען הרגשי שכרוך בלימוד העברית – התלמידים הערבים לא יצליחו ללמוד את השפה. מי שמשלם את המחיר הם הצעירים, שנפלטים אל שוק התעסוקה ללא כישורי שפה, שירין פלאח סעב, דה מארקר, 21.12.21 ♦

משחררים את צוואר הבקבוק ומקדמים יחד פתרונות תעסוקה וביטחון כלכלי בחברה הערבית "פורום הארגונים" בהובלת אלפנאר ומרחבים, נועד ליצור ולחזק מערכת של היכרות, ידע, שיח ובניית אמון בין עמותות, ארגונים ואנשים המקדמים את אותה אג'נדה, לחזק את הקשר וההיכרות, לקדם עשייה משותפת, להתניע שיתופי פעולה פוריים, ולהסיר את צוואר הבקבוק ביוזמות לעידוד תעסוקה בחברה הערבית…", מיקי זינגר, מכון מרחבים, דצמבר 2021 ♦

ייצוג ערבים בקרב עובדי העיריות בערים המעורבות. סקירה. מסמך זה מתמקד בנתוני ייצוג של ערבים בקרב עובדי העיריות בערים המעורבות בישראל. לצד נתונים כמותיים, המסמך מביא גם נתונים איכותיים בנושא הייצוג – השתלבות בדירוג המקצועי אל מול המנהלי, תפקידים בכירים ותפקידים סטטוטוריים. מיכל לרר, מרכז המחקר והמידע בכנסת, 30.11.21 ♦

אהלן, הייטקיסטים. יש פיתרון למחסור הדרמטי בעובדי הייטק בישראל: הכשרה אינטנסיבית של האוכלוסיה הערבית. היזם הסדרתי עידן טנדלר סבור כי זו הדרך היחידה לוודא שבועת הסטארט-אפ לא תתפוצץ ושהיתרון הגלובלי של ישראל יישמר לדורות. אם לא נפעל עכשיו, נצטער על זה מאוד אחר כך, עידן טנדלר, כלכליסט, 05.12.21 ♦

ועדת המשנה לנושא שיבוץ מורים במגזר הערבי התכנסה הבוקר לישיבתה הראשונה. ח"כ אימן ח'טיב יאסין, יו"ר ועדת המשנה, אמרה כי בחברה הערבית יש כ-13,000 מורות ומורים מובטלים "שהלכו ללמד וחשבו שיוכלו לפרנס את משפחותיהם וללמד את הילדים שלנו" … וביקשה ממשרד החינוך להעביר אליה את הנוהל הכתוב של שיבוץ המורים הערבים, וכן את מספר המורים הערביים ששובצו בארבע השנים האחרונות ומקום השיבוץ שלהם. עוד ביקשה ממשרד האוצר להציג פתרון להעסקת מורים ערביים. הודעות הכנסת, 30 בנובמבר 2021, כ"ו בכסלו תשפ"ב

כלי מדיניות אפשריים להגדלת משקל המועסקים במגזר ההייטק. "…דרך מרכזית להרחבת מגזר ההייטק היא הגדלת גיוון המועסקים. בשנת 2012 פרסם צוות ממשלתי בין-משרדי דו"ח המלצות בנושא המחסור בכוח אדם במגזר והמלצותיו עסקו בעידוד בבתי הספר ובאקדמיה. 83 תרשים 25 להלן מציג את מאפייני המועסקים בהייטק בשנת 2016… קבוצות באוכלוסייה עם שיעור נמוך יחסית במגזר ההייטק היו גברים ערבים (2.1%), נשים חרדיות (1.5%) גברים חרדים (1%) ונשים ערביות (0.6%)…", כתיבה: בת חן רוטנברג, מרכז המחקר והמידע בכנסת, 23.11.21 ♦

בגלל המחסור המתגבר: הקמפיינים לגיוס עובדי הייטק עוברים גם לערבית. מצוקת העובדים בהייטק הישראלי מובילה יותר ויותר חברות לנסות לגיוס עובדים מהחברה הערבית, בפנייה ישירה, ברשתות החברתיות ובפעילות עם ארגונים שפועלים לשילובם בתעשייה ועדיין, פחות מ-3% מהעובדים בהייטק הם מהמגזר, מעין מנלה, כלכליסט, 16.11.21

המרכיב הסודי שמסביר את פערי השכר בין יהודים לערבים. סוגיית ההשכלה היא אחד ההסברים לפערי השכר בין יהודים לערבים בישראל, אך היא לא מספקת הסבר מלא להם. התשובה עשויה להיות טמונה בשירות הצבאי, סמי פרץ, דה מרקר, 15.11.21 ♦

פערי השכר בין יהודים וערבים: זו לא פוליטיקה, זו כלכלה. בדו"ח שפרסם האוצר בשבוע שעבר נחשף כי ערבים מרוויחים הרבה פחות מיהודים. היחסים העגומים שבין הערבים ליהודים הם, כך מסתבר, בעיה כלכלית מן המעלה הראשונה, שלמה טייטלבאום, כלכליסט,  14.11.21 ♦

מחקר באוצר: פערי שכר של 45% בין גברים יהודים לערבים. הגברים הערבים עובדים בממוצע 21 שעות יותר בחודש מהגברים היהודים. החוקרים טוענים שיש הסבר רק ל-65% מהפער, כמו השכלה, מקום מגורים וההתפלגות השונה בין ענפי תעסוקה, ונותרו 35% בלתי מוסברים, שלמה טייטלבאום, כלכליסט, 13:49, 10.11.21 ראו: על פערי השכר בין גברים יהודים וערבים, אגף הכלכלנית הראשית, משרד האוצר, 10.11.21 ♦

עובדי ההיי טק נפגעו הכי מעט ממשבר הקורונה. סקר כלכלי מיוחד. הפערים בין הקבוצות החלשות לחזקות הולכים ומתרחבים על רקע משבר הקורונה: שיעור המדווחים על פגיעה בשכר ביולי האחרון עמד על 10% בקרב שכירים בהיי טק, לעומת 25% מהשכירים ביתר ענפי המגזר העסקי. בתוך כך, יותר גברים נפגעו בשכרם ביולי, אך עוצמת הפגיעה בשכרן של נשים הייתה חזקה יותר, מאת: דפנה אבירם-ניצן, ירדן קידר, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 09 בנובמבר 2021 ♦

שיעור התעסוקה של הנשים במגזר הערבי בשיא, הגברים נותרו מאחור. למרות עלייה בשיעור התעסוקה במגזר ברבעון השלישי, קיים פער גדול בשיעור התעסוקה של גברים, צעירים בעיקר, לעומת אמצע העשור הקודם, שחר אילן, כלכליסט, 07.11.21 ♦

הממשלה מקדמת: פלסטינים יוכלו לעבוד בחברות היי-טק ישראליות. לראשונה: הממשלה צפויה לאשר בשבוע הקרוב העסקה של 500 עובדים פלסטינים בהיי-טק הישראלי. בשלב זה מספר המכסות מצומצם בגלל החשש מפגיעה בהעסקה של עובדים ישראלים, בעיקר מהחברה הערבית ומהחברה החרדית, עמרי זרחוביץ, דה מרקר, 1.11.21 ♦

"הגדלת מכסות העובדים הזרים בבנייה תפגע קשות בתעסוקת גברים ערבים". חוקרות מכון אהרן מצאו: "יש פה קבוצה שעבדה בבינוי ונדחקה החוצה. תנועת עובדים זמניים אינה מובילה להתייעלות בענף, ועל כן התעסוקה והשכר של עובדים בעלי מיומנויות נמוכות נפגעים, וגם ההשפעה על מחירי הדיור היא פחותה", יאסר ואקד, גלובס, 30.10.21 ♦

תעסוקה בחברה הערבית המלצות הצוות הבין משרדי, תוכנית החומש 923, המשרד לשוויון חברתי ומשרד הכלכלה והתעשייה, זרוע העבודה, אוקטובר 2021 ♦

אביגדור ליברמן מלבה את הפשיעה האלימה של גברים צעירים ערבים. ההחלטה של שר האוצר לבטל את ההיטל על העסקת עובדים זרים היא רק האחרונה כחלק מהמדיניות של פתיחת הסכר ליבוא חופשי שלהם לישראל. מי שמשלמים את המחיר על המדיניות הזאת הם הגברים הערבים, שנפלטים מענף הבניין בהמוניהם ומידרדרים לפשע, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 25.10.21 ♦

1.4 מיליארד שקל יוקצו לקידום התעסוקה בחברה הערבית. למרות התוכניות הרבות לקידום תעסוקת ערבים, ההישגים עדיין רחוקים מהיעדים שנקבעו. על פי תוכנית החומש החדשה, התקציב לקידום תעסוקת הערבים יוכפל פי 3 ויינתן דגש על הכשרה טכנולוגית, הקמת מעונות יום ולימודי עברית, שלמה טייטלבאום, כלכליסט, 06:00, 24.10.21 ♦

200 מיליון שקל יוקצו לטיפול באבטלה בקרב צעירים בחברה הערבית. כ-40% מבין הצעירים בחברה הערבית בגילאי 24-18 מוגדרים כ"חסרי מעש" • לגלובס נודע כי כחלק מתוכנית החומש מקדם כעת המשרד לשוויון חברתי שורה של פרויקטים לשילוב הצעירים בשוק העבודה • תוכנית הדגל תהיה "שנת מעבר", שמטרתה הקניית כלים וכישורים לתעסוקה ולאקדמיה, דני זקן, גלובס, 24.10.21 ♦

לאסון התעסוקה בחברה הערבית יש פתרון. נתוני האבטלה העגומים, והפער בהשוואה לשיעורי התעסוקה אצל יהודים, מובילים לאי-ביטחון תזונתי, אלימות ופשע. לממשלה יש כלים לתקן את העוול…הממשלה נוטה להתעלם מאחת הסיבות המרכזיות שאחראיות למצב העגום הזה: המעסיקים היהודים – שהם מן הסתם הרוב במשק – פשוט מעדיפים להעסיק יהודים. התוצאה היא אבטלה גבוהה בקרב עובדים מהחברה הערבית, המובילה לעוני ולחוסר מעש שלתוצאותיה אנחנו עדים יום-יום במדורי הפלילים…", מרוה סאלח (עמותת סיכוי), YNET, 22.10.21 ♦

מחסור עובדי ההייטק ומחסור התעסוקה בחברה הערבית: להפוך מינוס ומינוס לפלוס. בזמן שהמשק הישראלי משווע להון אנושי איכותי במקצועות טכנולוגיים, אוכלוסיות ליבה בישראל נותרות מחוץ לשוק התעסוקה • שני האתגרים הללו הם דוגמה מושלמת לפוטנציאל הקיים בישראל ליישום מדיניות של צמיחה מכלילה, עידן אורמן, גלובס, 19.10.21 ♦

מחסום השפה: המכשול שעומד בין צעירים ערבים לתעסוקה במשק. צעירות וצעירים ערבים לומדים עברית, שפה שהם בקושי נתקלים בה ברחוב שלהם, כדי שיוכלו ללמוד ולהתקדם. כתבתו של ערן זינגר מתוך משחקי הכיס כאן חדשות 19.10.21 ♦

רק 1% מהערבים עובדים בהיי־טק — וגם הם סובלים מפערי שכר של עשרות אחוזים. מחקר חדש של בנק ישראל [כאן] מדגיש עד כמה הייצוג העגום של הערבים בהיי־טק נובע מפערים שנצברים במסגרות החינוך.  הקשיים הם לא רק בכניסה לענף, אלא גם באיכות התעסוקה ובשכר.  וגם: פוטנציאל המגמה החדשה בשוק העבודה, והנתון שמאיים להנציח את המצב, .נתנאל גאמס, דה מארקר, 5.10.21 ♦

יו"ר צוות בין משרדי להגדלת ההון האנושי בענף ההייטק. שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, מינתה את דדי פרלמוטר, מחלוצי ההייטק הישראליים ולשעבר סגן נשיא אינטל העולמות ליו״ר צוות בין משרדי שיגבש המלצות לטיפול בבעיית כוח האדם בענף ההייטק והגברת העסקת ישראלים בתחום ההייטק בישראל. הקמת הצוות נכללה בהחלטת הממשלה על חוק ההסדרים, ביוזמת שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה, יחד עם שר האוצר, אביגדור ליברמן… הענף מתאפיין כיום בהיעדר מוביליות חברתית, ואינו ממצה את הפוטנציאל הקיים באוכלוסיות השונות במדינת ישראל…. הצוות יגיש את המלצותיו בתוך לא יאוחר מ-180 ימים…", משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, 29.9.21 ♦

מנכ"ל עמותת קו משווה סמי אסעד מסביר מה עומד הנתונים על קשיי השתלבותם של אקדמאיים ערבים בתעשייה הישראלית – האזינו. כיום מדינת ישראל רק 22% מהאקדמאים הערבים מועסקים במשרה מלאה בתחום לימודים וכתוצאה מכך יש אקדמאים מובטלים, או שעובדים במשרה עם שכר נמוך הרבה מיכולתם. בנוסף, 65% מהאקדמאים הערבים לא חושבים שמצופה מהם לעבוד בחברות עם רוב יהודי! דיברנו למעשה על החסמים התרבותיים שמביאים למספרים האלה, היחס לסמכות כדוגמא או צניעות וענווה. אז איך מתמודדים עם הנתונים האלה ומשפרים את מציאות חייהם של הערבים בישראל ועל הדרך מסייעים לכלכלה הישראלית, קולות מן המיעוט (קרן ברל)  – פודקאסט, 27.9.21 ♦

היא היתה תלמידה מבריקה וחלמה להיות אסטרונאוטית. היום, בגיל 34, היא מומחית באחד המקצועות היוקרתיים ברפואה. כשסלמא אבו פול־דראושה היתה תיכוניסטית, היא חלמה להיות אסטרונאוטית, אבל כמוסלמית שגדלה בעולם שאחרי אירועי ה–11 בספטמבר ידעה שאין לה סיכוי.  אז היא עשתה את מה שמצופה ממנה — ולמדה רפואה. היא לא לבד: נתונים מפתיעים על השתלבות הערבים בעולם הרפואה מגלים את הסוד הכי גלוי בחברה הערבית, רוני לינדר, דה מרקר, 17.9.21 ♦

המקפצה להייטק. "…אנו מוצאים כי שיעור הנשים והערבים בתעשייה נמוך יחסית, כאשר בפני שתי האוכלוסיות ניצבים חסמים להשתלבות. כך, אנו מוצאים כי ערבים שלמדו את התחומים הרלוונטיים באקדמיה משתלבים בתעשיית ההייטק בשיעורים נמוכים יותר מאשר יהודים שלמדו אותם תחומים…", יעל מזוז הרפז וזאב קריל, אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, 10.09.2017 ♦

פחות נשים, הרבה יותר ערבים: השינויים הדרמטיים ברפואה בישראל. מקצוע הרפואה עובר שינויים דרמטיים בשנים האחרונות: רק 36% מהרופאים החדשים ב-2020 למדו בישראל, בעוד כמעט 30% מהם הוכשרו במזרח אירופה ■ כמעט מחצית הרופאים החדשים הם ערבים ודרוזים — ואילו שיעור הנשים הרופאות נמצא בירידה חדה, רוני לינדר, דה מרקר, 1.9.21 ♦

מסמך מדיניות: הייצוג ההולם של האזרחים הערבים בשירות הציבורי חסמים והמלצות מדיניות,  ייצוג האזרחים הערבים במשרדי הממשלה, יחידות סמך ומערכת הבריאות הממשלתית, עו"ד וסים חוסרי, עמותת סיכוי, אוגוסט 2021 ♦

תכנית עברית +. לימודי עברית ככלי לשילוב וקידום האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה. שותפות של ג'וינט ישראל תבת ומשרד העבודה והרווחה. 19.08.2021 ♦

יש פתרון: מורים ערבים בבתי ספר יהודיים. מערכת החינוך הכורעת תחת מצוקת כוח אדם מחמיצה אלפי מורות ומורים מובטלים מהציבור הערבי. היתרון כה ברור, עד שקשה להאמין שזה לא נעשה, ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא (המכון הישראלי לדמוקרטיה), YNET, 19.8.21 ♦

מספר הערבים בהייטק נמוך מאוד ביחס לגודלם – אך יש מי שנחושים לשנות זאת. נכון שלא כל היהודים הם הייטקיסטים, אבל מספר הערבים בהייטק קטן מאוד. מחסום השפה והיעדר רקע צבאי הם רק שתיים מהסיבות לכך. ובכל זאת, יש מי שנחושים לשנות את המצב. "תעשיית ההייטק היא סיפור ההצלחה הישראלי, וראוי שתהיה הזדמנות לכלל אזרחי ישראל, ובהם הערבים, לקחת חלק ולהשפיע", אומרת ד"ר דליה פדילה, מנכ"לית משותפת (עם עמית דרי) של עמותת עתידנא לקידום השתלבותם של הערבים בחברה הישראלית….", אילנה שטוטלנד, מעריב, 13.8.21 ♦

הדוח השנתי 2020, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, 10.08.2021 ♦

דוח מבקר המדינה 72א  – שילוב עובדים מקרב החברה הערבית בשירות המדינה, 21% מאוכלוסיית ישראל בסוף שנת 2019 היו מקרב החברה הערבית, ובגיל העבודה (25 – 64) – 18%. שיעור התעסוקה בחברה הערבית נמוך במידה ניכרת בהשוואה לכלל האוכלוסייה, והפער בין שיעור התעסוקה של גברים אל מול זה של נשים בחברה הערבית גדול בהשוואה לפער המקביל בכלל האוכלוסייה. בלוח שלהלן מוצגים נתונים לשנים 2018 – 2019. (עמ' 488-511), יולי 2021 ♦

הוצגה תכנית "אימפקט לחברה הערבית"לשילוב המגזר הערבי בתחומי ההייטק והמדע. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן וסגן יו״ר הכנסת, חה״כ מנסור עבאס סיכמו על תכנית חומש בתקציב של חצי מיליארד שקלים לשיפור ההון האנושי בחברה הערבית בישראל בטווח הקצר ובטווח הארוך, אבי בליזובסקי, הידען, יולי 29, 2021 ♦

הוועידה הכלכלית של החברה הערבית בנצרת (27.7.21):

תוכנית לקידום ההשתלבות של החברה הערבית בשוק העבודה. מאת נסרין חדאד חאג' יחיא | איימן סייף | ניצה (קלינר) קסיר | בן פרג'ון, מחקר מדיניות 161, המכון הישראלי לדמוקרטיה, יולי 2021 

בעקבות מחלוקות: ההצעה להגדיל את מספר הפלסטינים בענף הבנייה לא תובא לממשלה. לפי ההצעה שהגיעה לידנו, מספר האישורים לעובדי בנין פלסטינים אמור היה לעלות ב-15 אלף ל-80 אלף בסך הכול • בשל שרים שחוששים שהמהלך יוביל לפיטוריהם של העובדים הערבים-ישראלים, ושאין כל צורך ממשי בכוח אדם חדש בענף הבנייה, ההצעה ירדה מסדר היום, דני זקן, גלובס, 25.7.21 ♦

"לא בשירות": לאן נעלמו תחנות אוטובוס בפזורה הבדואית? צפו. ההליכה המייגעת ובעיקר המסוכנת על שולי הכביש בנגב אל תחנת האוטובוס הרחוקה מסתיימת לעיתים באסונות כבדים. תחבורה ציבורית בכפרים הלא מוכרים פשוט לא קיימת ורכב פרטי זו מילה גסה. פתרונות – יש, רצון ליישם – לא בטוח. התושבים מיואשים: "אם הייתה פה תחנה, אולי הייתה לי עבודה", אסף זגריזק, YNET, 25.7.21 ♦

מתוך 350 אלף הייטקיסטים בארץ, רק 50 הם מהחברה הבדואית. עפ"י מחקר שיזמה קרן אדמונד דה רוטשילד, רק 135 סטודנטים בדואים רוכשים כעת השכלה בתחום מקצועות ההייטק במוסדות האקדמיים, כשמתוכם, לפי ניסיון העבר, 60% עד 70% נושרים מהלימודים ללא תואר, דני זקן, גלובס, 18.07.2021 ♦

דוח שירות התעסוקה ל-2020: הקורונה העמיקה את הפער בין חזקים לחלשים. הקבוצה שנפגעה יותר מהמשבר מורכבת בעיקר מדורשי עבודה מהחברה הערבית, מהחברה החרדית, מיישובים מהאשכולות הסוציו-אקונומיים הנמוכים והם גם יותר מבוגרים, יובל בגנו, מעריב,19/07/2021 ♦

התמודדות האוכלוסייה הערבית עם משבר הקורונה בשוק העבודה. ניסן אברהם, שירות התעסוקה הישראלי, פורסם ב- 08/07/2021 ♦

צה"ל סירב לאפשר לנהגי משאיות ערבים לעבוד עבורו בזמן מבצע שומר החומות. קבלנים התבשרו על איסור להכניס נהגים ערבים לבסיסים, ולאחר שטענו כי הדבר מפלה את העובדים ונוגד את תנאי המכרזים – ההנחיה צומצמה… "היתה הנחיה מטעם חמ"ל המבצעים באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, איסור כניסה גורף של בני מיעוטים לתוך הבסיסים", .. אין נהג אחד שסירב לעבוד בימי המבצע מהסיבות שפורסמו, ובצה"ל ידעו את זה ושתקו. נתנו לכל העולם להכפיש נהגים שעובדים קשה כדי להביא פרנסה הביתה. זה פשוט אירוע שלא מכבד את צה"ל"….", יניב קובוביץ, הארץ, 25.7.21 ♦

הנהגים הערבים לא הגיעו: הנתונים שמדאיגים את צה״ל. מאות נהגי משאיות ערבים לא התייצבו לעבודתם במבצע שומר החומות על רקע ההתפרעויות. התוצאה: פגיעה חמורה ביכולת המבצעית. הרמטכ"ל יקבל בקרוב תחקיר בעניין, והצבא יידרש למצוא פתרונות, יוסי יהושוע' YNET ,16/7/21 ♦

בלי חל"ת או סיוע ממשלתי, מה יהיה על העובדים הערבים?ماذا سيحلّ بالعمّال العرب بدون مخصصات بطالة ودون مساعدة حكومية؟  "… הקושי למצוא עבודה גדול יותר עבור אנשים שחיים רחוק מאזורי תעסוקה, ללא תשתיות ושירותי תחבורה המאפשרות להם גישה לאותם אזורי תעסוקה במיוחד אם הם ללא השכלה על-תיכונית או בעלי מקצוע שהביקוש אליו בקרב מעסיקים נמוך. באופן לא מקרי וכתוצאה ממדיניות ממשלתית מפלה רבת שנים, עובדי החל"ת מהחברה הערבית עונים על התיאור הנ"ל במספרים גבוהים… יש לזכור כי החברה הערבית נכנסה למשבר הקורונה ענייה ומוחלשת. שיעורי התעסוקה של גברים ונשים מן החברה הערבית היו נמוכים משמעותית..", נדב דגן (עמותת סיכוי), הזירה – الساحة  הארץ, 12.7.21 ♦

שירות התעסוקה: החברה הערבית ספגה את הפגיעה הקשה ביותר מהתפשטות הקורונה. שיעור התעסוקה בקרב ערבים באפריל 2021 היה נמוך בכ-11.7% מהשיעור בינואר ופברואר 2020. מבין הערבים, ערביי מזרח ירושלים והבדואים בדרום הם אלה שסובלים מהקושי הגדול ביותר להשתלב בשוק התעסוקה… בעקבות הממצאים, בשירות התעסוקה ממליצים להגדיל את היצע המשרות עבור החברה הערבית, בין היתר על ידי שיפור תשתיות ותחבורה. בנוסף, ממליצים החוקרים על הרחבת תוכניות להשבת מובטלים כרוניים בחברה הערבית למעגל העבודה, ..", בר פלג, הארץ, 6.7.21 ♦

מספר דורשי העבודה בחברה הערבית מתקשה להצטמצם. לצד חזרת ירידי התעסוקה, ישנה גם עלייה בהכשרות לחברה הערבית ובכלים שנותנים למעסיקים • עם זאת, עדיין ישנן מספר בעיות שמקשות על קצב החזרה לעבודה של דורשי העבודה מהחברה הערבית, דפנה ברמלי גולן, גלובס, 30.6.21 ♦

תעסוקה בחברה הערבית – השתלבות ערבים בשוק העבודה, ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מצגת לכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, 29-30.6.21 ♦

צו 8 להייטק: רק שיתוף משמעותי של החברה הערבית בענף ההייטק יביא לשוויון אמיתי. עומדות בפני תעשיית ההייטק הישראלית שתי בעיות עיקריות: הראשונה, מחסור בעובדים מיומנים, השנייה נובעת מהצפי כי פוטנציאל הצמיחה של ישראל קרוב למיצוי • הפתרון האידיאלי הוא הנגשת התעשייה לחלקים באוכלוסייה שלא משתתפים בה כרגע בצורה משמעותית: ערבים, חרדים, נשים ותושבי פריפריה, דדי פרלמוטר ופרופ' זיאד חנא, גלובס, 27.6.21 ♦

ההצלחה והמחיר: הדרך של החברה הערבית להשכלה. בעשורים האחרונים צעירים רבים מהמגזר הערבי הצליחו לבצע קפיצה משמעותית מחינוך בסיסי מאוד לתארים מתקדמים. עכשיו צריך לשאול – האם המאמץ היה שווה את זה? | האזינו להסכת "חיות כיס", כאן 11, 26.6.21 ♦

הירידה בתעסוקת גברים צעירים בחברה הערבית ומאפיינה, נייר מדיניות לקראת כנס מכון אהרון, יוני 2021, מריאן תחאוכו, טלי לרום וקיריל מושקוב, הבינתחומי ♦

אי-גיוון: שיעור הערבים המועסקים בהיי-טק – במגמת ירידה. הנתון ירד מ-2.1% ב-2018 ל-1.9% ב-2020 – כך עולה מנתונים של רשות החדשנות ומרכז המחקר והמידע של הכנסת ● זאת, למרות תוכנית חומש של הממשלה להגברת התעסוקה של ערבים במשק בכלל ובהיי-טק בפרט, שהתקבלה ב-2016, מאת יהודה קונפורטס 20 ביוני 2021,  PC אנשים ומחשבים ♦

האקתון התיכונים של צופן: "לאפשר לעוד ערבים כניסה להיי-טק הישראלי". האקתון התיכונים המסורתי השנתי של צופן, נערך בשבוע שעבר (ה'), זו השנה השישית ברציפות. "חינוך  ומודעות להיי-טק כבר מגיל צעיר, הם המפתח להכפלת מספר הערבים בתעשיית ההיי-טק הישראלית", אמר סאמי סעדי, מנכ"ל משותף וממייסדי ארגון צופן…האירוע, שהתקיים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך וארגון רואד, התקיים כחלק מתכנית "תיכונים להייטק", אשר מפעיל ארגון צופן, הפועל ב-50 תיכונים בחברה הערבית…,. דיילי ציפי, PC אנשים ומחשבים, 15.6.21 ♦

מזכ"ל ה-OECD הפורש בריאיון בלעדי: האתגר של ישראל – שילוב ערבים וחרדים במשק. ".."תמיד תמכתי בזה", הוא מציין. "היום החרדים וערביי ישראל מהווים כ-30% מכוח העבודה בישראל, אך הם יהיו כמחצית עד 2060". , משחקי הכיס, כאן חדשות, 1.6.21 ♦

עובדים ערבים פוטרו כי "נעדרו עקב נקיטת עמדה פוליטית" | האזינו. אחרי החיכוכים שנוצרו בין מעסיקים לעובדים ערבים שלא הגיעו לעבודה ביום השביתה של החברה הערבית, עובדים ברשת ויקטורי פוטרו בטענה ש"נעדרו עקב נקיטת עמדה פוליטית ופגעו בתפקוד החנות". זאת על אף שלטענתם נעדרו כי פחדו לצאת מהבית. מרכז מוסאוא: "קיבלנו עשרות פניות של עובדים שפוטרו או זומנו לשימועים בעקבות השביתה", חסן שעלאן, YNET, 1.5.21 ♦

"יש 50% צעירים ערבים חסרי מעש. ללא שינוי יהיה פיצוץ גדול". ראש הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי חסאן טואפרה אומר שבעקבות הקורונה אחד מכל שני צעירים ערבים מוגדר חסר מעש וזאת בעיה מהותית. בתוכנית 922 הוקצבו לפיתוח החברה הערבית 10 מיליארד שקל לחמש שנים ונוצלו רק 58%, שחר אילן, כלכליסט, 07:14 , 31.05.21 ♦

תפסיקו להיות פוליטיקלי קורקט ותתחילו לעבוד על דו קיום בעבודה. חברות עסקיות לא אמורות למלא את תפקידיה של המדינה, אך אנו כן יכולים לנהוג אחרת ביום שאחרי • עלינו לקיים שולחנות עגולים, לא כדי לפתור מצב פוליטי אלא כדי לאפשר שיח אמיתי ופתוח שייתן לשני הצדדים להתבטא, מיכל ברוורמן בלומנשטיק (מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח), גלובס, 31.5.21 ♦

איך חוזרים לעבוד ביחד? ארבעה טיפים לעבודה משותפת לימים שאחרי המהומות. "העצה שנציע הפעם מתאימה למצבים בהם קיים קונפליקט עמוק, מתחים והרבה דעות קדומות בין תת-קבוצות שונות בארגון (או בחברה – society – באופן רחב יותר), אבל נקודת המוצא של כולם היא שיש רצון לשפר את המצב ולייצר סביבת עבודה נעימה ומאפשרת…", יאנה שכטרמן ואמיר גרינשטיין (Northeastern University) גלובס, 29.5.21 ♦

"אמרתי לו שמשתכרים לפחות 10,000 שקל בחודש. הוא ענה: חבל שלא באתי ללמוד". אחת הדרכים המועילות לחבר את החברה הבדואית לכלכלה ולחברה הישראלית היא דרך הענף המכניס ביותר במשק, המשווע לעובדים. "צריך לשנות את התפישה בחברה שלנו. אצל הבדואים יש פוטנציאל אדיר להיי־טק", נתי טוקר, דה מרקר, 28.5.21 ♦

רשת "אושר עד" מעדיפה יהודים. אחד ממנהלי רשת "אושר עד" מוטי קוטיינר: לא מעניין אותנו מה קורה אצל המתחרים, אנחנו מעדיפים לתת פרנסה לבני עמנו. בני טוקר , ערוץ 7, "ב בטבת תשע"א 29/12/10 ♦

המתיחות בערים המעורבות הבריחה את המעסיקים מירידי התעסוקה לחברה הערבית. בגלל חשש לשלום העובדים, מעסיקים רבים ביטלו את הגעתם לירידי תעסוקה בחברה הערבית באזור המשולש והדרום • הכנסים אמנם יתקיימו באונליין, אך האפקטיביות תרד • לפי נתוני שירות התעסוקה, הערים הערביות מובילות את שיעור האבטלה • היום התקיים כנס הגיוון התעסוקתי של גלובס, דפנה ברמלי גולן, גלובס, 26.05.2021 ♦

"ערבים רבים מתייאשים מחיפוש עבודה. האירועים האחרונים מעצימים את זה". הירידה בשיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים התרחבה עוד יותר בשל הקורונה והמהומות האלימות בחודש האחרון – ומדובר בבעיה מהותית לכל אזרח בישראל. "הפיתרון חייב להיות בהסרת חסמי השילוב של ערבים בעסקים יהודיים", אומר מוחמד דראושה מגבעת חביבה. משרד העבודה: "יש כלים שאפשר להפעיל כבר עכשיו לשיפור המצב, אבל התקציב ההמשכי לא מאפשר", שקד אילת, YNET, 28.5 ♦

החרדי שמשלב ערבים בהייטק: "שמים אותנו במשבצת קטנה. החלטתי לייצר מהפך". אורי דונר ניסה וניסה להשתלב בהייטק הישראלי, אבל החרדיות שלו הכשילה, לדבריו, הרבה אפשרויות. כיום הוא מסייע לערבים להשתלב בתעשייה, במיזם המשלב גם את איחוד האמירויות: "אני מכולם מבין את הקשיים של האוכלוסייה הערבית להשתלב בתעשייה. אצלי זה כפר חב"ד שהפריע ברזומה, ואצלו זה השם מוחמד", טלי שימשוביץ, YNET, 27.5.21 ♦

השקעה ממשלתית בתעסוקת נשים ערביות היא חשובה – אבל לא מספיקה. אמנם הפערים בין החברה היהודית לערבית נובעים בעיקר מרמת התעסוקה הנמוכה של הנשים הערביות, אבל גם רמת התעסוקה הגבוהה יותר של הגברים אינה מובטחת. סגירת פערים אלה היא מפתח לחברה בריאה יותר, דרור פיטלסון, דה מרקר, 27.5.21 ♦

ממשיכים ביחד – מדריך להתמודדות מקומות עבודה עם המשבר. יוזמות אברהם, מאי 2021 ♦

הערים הערביות והחרדיות והמעורבות מתקשות להתאושש מהמשבר התעסוקתי. מנתוני שירות התעסוקה [ראו כאן] עולה כי משבר הקורונה הוביל לפגיעה בעיקר בערים החרדיות והערביות • באפריל עמד שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר בעיר אום אל פאחם – 24.4%. אחריה נצרת, רהט, עכו וביתר עילית • "הארכת הזכאות לדמי אבטלה באופן גורף הפכה את דמי האבטלה מרשת ביטחון חיונית ונצרכת מאוד בשעתה לחסם בפני חזרה לעבודה", דפנה ברמלי גולן, גלובס, 25.5.21 ♦

יחד, לב אל לב: לעבוד בצוות יהודי-ערבי ביום שאחרי המהומות. "במהומות האחרונות, מצאתי עצמי מצלצלת לאנשי הצוות שלי, מהחברה הערבית והיהודית, ומבקשת מהם לשמור על עצמם. תלמידים התקשרו למורים, ומורים לתלמידים; יהודים לערבים, וערבים ליהודים. ובחוץ האדמה רעדה". דורית ג'ימס בנימין, מנהלת תיכון עם צוות ממגזרים שונים, מספרת איך מנצחים את החושך // טור אישי, דורית ג'ימס בנימין (מנהלת עוצמ"ה עתיד-זוקו בקרית ביאליק), הגיע זמן חינוך, 25/05/2021 ♦

מחקר: שילוב עובדים מהחברה הערבית במקומות עבודה יגדיל את הרווח של הארגון. שילוב עובדים מהחברה הערבית במגזר העסקי יניב לארגון רווח של 1%-5% בשנה, כך עולה ממחקר של עמותת קו-אימפקט • לפי המחקר, כ-17% מבין הסטודנטים בישראל הם מהחברה הערבית, וכ-12,000 סטודנטים ערבים בשנה לומדים מקצועות מדעיים, כלכליים ועסקיים, דפנה ברמלי גולן, גלובס, 24.5.21 [המחקר עצמו עדיין לא עלה לרשת] ♦

"לשמוע מחבר יהודי סבאח אל ח'יר – תמיד נותן הרגשה טובה". דאהר קייס, מהנדס בכיר באינטל, עובד בחברה 22 שנה ● בראיון לאנשים ומחשבים הוא מספר על שוויון, הכלה ואתגרים בגיוס טאלנטים מהחברה הערבית, ואיך מתגברם על קשיי השפה והתרבות ● מדור חדש על דו קיום בענף ההיי-טק, יהודה קונפורטס, PC אנשים ומחשבים, 23.5.21 ♦

דו"ח גיוון וייצוג בשירות המדינה לשנת תשע"ט-תש"פ, 2020, נציבות שירות המדינה, 23.5.2021 ♦

"לא אעסיק יותר ערבים": המהומות פסקו – המתח רחוק מלהיעלם. המהומות בערים המעורבות נפסקו, אך חלק מהערבים עדיין חוששים לחזור למקומות העבודה ■ מי שחזרו לעתים נתקלים בעוינות מצד לקוחות ומעסיקים שמעדיפים עובדים יהודים, עדי דברת-מזריץ, דה מרקר, 24.5.21 ♦

זקוקים לעובדים? העסיקו ערבים. המראות הקשים של הימים האחרונים בערים המעורבות יעלמו בסופו של דבר – כי החיים חזקים הרבה יותר; ובמאבק הזה, למען נצחון "הרוב הדומם השפוי" על הקיצונים, למגזר העסקי יש חשיבות גדולה, צבי סטפק, כלכליסט, 23.05.2 ♦

חזרה לשגרה? ככה מקומות עבודה צריכים להתמודד עם המתח בין עובדים ערבים ליהודים. לאחר ההכרזה על הפסקת האש, הבוקר (א') נדרשו מאות אלפי אזרחים ערבים ויהודים שעובדים יחד באותו ארגון (ולעיתים גם באותו הצוות), לגשר על מתיחות שהצטברה בשבועיים האחרונים בין הצדדים ולחזור לשגרת עשייה ועבודה. אבל איך עושים את זה בצורה נכונה בלי להשאיר משקעים? מומחה לניהול חוצה תרבות מסביר (בר אילן), פרופ' ברוך שמעוני|לימודים וקריירה mako| פורסם 23/05/21  ♦

המלצות לארגונים – כיצד להתמודד עם האתגרים שמזמנת ה הסלמה הביטחונית ליחסים בין עובדים ערבים ויהודים, מרכז אקורד, מאי 2021

את מי זה מעניין אם הרופא יהודי או ערבי? יהודים, מוסלמים ונוצרים ממשיכים להציל חיים בבית החולים גם תחת אש. יחד עם זאת, הקיום המשותף בעבודה רחוק מלהיות אידיאלי, והוא בעיקר מסתיר את מה שקורה שם בחוץ, יונתן גופר, הארץ, 23.5.21 ♦

עבור מורות ערביות בבתי ספר יהודיים, ההסלמה עוררה חשש מקולגות ומתלמידים. ימי ההסלמה הדגישו את המורכבות שבעבודתן של המורות, שלפתע מצאו עצמן בחזית. "אני מנסה לא להקשיב לתהיות הפנימיות", סיפרה אחת מהן. "אם אוותר ואעזוב, התלמידים כנראה לא ישמעו קול כמו שלי", אור קשתי, הארץ, 23.5.21 ♦

גם הפעם זו הכלכלה: 5 גרפים מדגימים את הדרך הפתלתלה לדו קיום. חמישה גרפים על שוק התעסוקה של גברים ערבים, שמסבירים כיצד שנות השפע בישראל דילגו על החברה הערבית • ד"ר מריאן תחאוכו ממכון אהרן בבינתחומי הרצליה: "צעיר שעסוק בלימודים או בעבודה איכותית, יחשוב פעמיים אם ללכת לפשיעה או להתפרעויות", אורי פסובסקי, גלובס, 21.05.2021 ♦

ראו גם – תעסוקת נשים ערביות  וגם  שוק עבודה רב-תרבותי כיעד אסטרטגי

"יש לנו עובדים ערבים בכל אחד מהמשרדים שלנו, ולא במקרה". 130 מתוך כ-1,400 עובדים ב-Deloitte ישראל, הם מהמגזר הערבי. ברקע הפרעות בתקופה האחרונה וסערת סלקום – שחטפה זעם צרכני שלובה על-ידי גורמים בימין, יו"ר החברה רו"ח אילן בירנפלד מבהיר: "דווקא כשיש מתח באוויר צריך לדבר על זה. אנחנו לא מחביאים את השד. לא ניתן מקום אצלנו לשיח מקטב", ליטל דוברוביצקי, YNET, 21.5.21 ♦

האם אפשר לפטר עובד שנעדר בגלל השביתה במגזר הערבי. מעסיקים ועובדים נתקלים בשבוע האחרון בדילמות ייחודיות ובניסיון לשמור על יחסי עבודה והמשכיות עסקית נוכח מציאות קיצונית. השיח ברשתות החברתיות הפך בשבוע האחרון לאלים ומתלהם אף יותר מאשר בארבע מערכות הבחירות. מה מותר ומה אסור להגיד בקבוצת הווטסאפ של העבודה, והאם אפשר לפטר עובד בגלל התבטאות ברשת – מדריך, מעין מנלה, כלכליסט, 11:03 , 18.05.21 ♦

המהנדסת הערבייה הודיעה שלא תגיע בגלל השביתה. המנהל איחל לה הצלחה בהמשך. איה ביידוסי הודיעה למעסיק כי היא שובתת, והוא השיב: "תודה על התקופה שעבדת בבנדה" ■ בעלי עוף ירושלים לעובד: "מי שלא בא מחר – אין לו יותר עבודה" ■ עו"ד ערן גולן: שביתה פוליטית אינה מוגנת על פי דיני העבודה – אבל לא כל הפרת משמעת מצדיקה פיטורים, נתנאל גאמס ועדי דברת-מזריץ, הארץ, 18.5.21 ♦

"דו קיום זה לא טקסים, זה אורח חיים יום-יומי". גיורא בר דעה, מנכ"ל קבוצת שטראוס, בעלת מפעלים בלוד ובנצרת, מדבר על צורך בבנייה מחדש של יחסי העובדים… "יש לנו מפעל בלוד ועשרות ומאות אנשי מכירות וסדרניות, שעשרות מהן לא הגיעו לעבודה מחשש להגיע לחנויות ולפגוש בגילוי אלימות. צריך להבין, שכשמגיעים לקווי הייצור הכל עובד כרגיל, אבל לעובדים זה מבעבע בבטן. אי אפשר לראות את התמונות בחדשות ובבוקר לא לכאוב. הקרע גדול וכואב לאנשים ששנים דואגים לגיוון ולשילוב המגזר הערבי.", נורית קדוש, 18.05.21 ♦

פנייה דחופה וממש ממש חשובה למעסיקים לקראת השביתה הכללית של החברה הערבית מחר/הבוקר. אנא שתפו כדי לסייע למנוע פיטורים של עובדים ערבים. מחר/היום יום שלישי תתקיים שביתה כללית של החברה הערבית. פוסט FB של רון גרליץ מנכ"ל אקורד, ולשעבר מנכ"ל עמותת סיכוי), 17.5.21 ♦

"ידעתי שזה לא ייגמר טוב": החוקרת שהתריעה על מצב החברה הערבית. מאורעות הימים האחרונים בערים המעורבות לא הפתיעו את הכלכלנית ד"ר מריאן תחאוכו ממכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי… "בסופו של דבר הכלכלה לא מנותקת מיתר האלמנטים שדיברת עליהם. צעיר שאין לו הרבה אפשרויות, ואין לו הרבה מה להפסיד, נורא קל לו להיגרר ליתר הדברים שבסופו של דבר גורמים למצב הנוכחי. אבל הדברים האלה מתבשלים בעיקר מהגורמים הכלכליים. צעיר ערבי שעסוק בלימודים שלו, בהשכלה הגבוהה, או עסוק בתעסוקה איכותית, יחשוב פעמיים אם ללכת לכיוונים של פשיעה או של התפרעויות. אני עוסקת במחקר על החברה הערבית כבר ארבע שנים, והמחקרים שלנו משותפים עם אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר", מספרת תחאוכו. "והדבר הבולט שאנחנו רואים בנתונים זה חוסר היכולת של האוכלוסייה הערבית להשתלב כלכלית…", אורי פסובסקי, גלובס, 13.5.21 ♦

התבטאויות פוגעניות על רקע המצב הביטחוני. בימים אלו מדינת ישראל נמצאת תחת מתקפה צבאית. במקביל, מתרחשות ברחבי הארץ מהומות הכוללות אלימות קשה בין ערבים ליהודים. כולנו תקווה כי הסדר והשלום ישובו לשרור במדינתנו במהרה. לאור המצב נבקש להבהיר, כי אנו רואים בחומרה כל התבטאות גזענית וכל עידוד או תמיכה במעשי אלימות וכי לאור המצב הביטחוני הנוכחי בכוונתנו לנקוט ביד קשה ובכל חומרת הדין מול כל התבטאות שכזו מצד עובד/ת מדינה. נציבות המדינה, חוזרים והוראות מנכ"ל, 13.5.21 ♦

פועלים ערבים רבים לא הגיעו לעבודה; פניות של יהודים: לא לשלוח אותם אלינו. משטחי הרשות הגיעו הבוקר לעבודה רק כמחצית ממספר הפועלים שהגיעו בימים האחרונים – אבל הקבלנים תולים זאת בעיקר בחג; קבלני השיפוצים מדווחים על פניות רבות של יהודים שמסרבים להכניס לביתם פועלים ערבים: "העובדים מקבלים את זה מאוד קשה, זה ממש עלבון", דותן לוי, כלכליסט, , 12.05.2 ♦

האפליה על בסיס לאום היא אחד הגורמים ליצירת פערים בישראל. אחת הסיבות המרכזיות לפער הזה הוא אפליה גזענית כלפי ערביות וערבים המושרשת בחברה בישראלית בכלל ובשוק העבודה בפרט • זה לא נושא שראוי לצחוק עליו, להפך – צריך לעשות הכול כדי לתקנו, ליאת בר סתיו, גלובס, 11.5.21 ♦

מחמוד נסאר מצא עבודה בחברת סייבר – אבל רק מעטים יזכו ללכת בעקבותיו. שיעור הערבים הלומדים במקצועות ההיי־טק באקדמיה מטפס – אבל הם מגיעים למוסדות לימוד שלא נחשבים בתעשייה, וסובלים מנשירה גבוהה ■ גם אלה שמצליחים להגיע לארץ המובטחת, מקבלים שכר נמוך משמעותית מהיהודים. 3% בלבד. זה שיעור הערבים בקרב עובדי ההיי־טק בישראל כבר שנים – והשיפור לא נראה באופק….מנתוני זרוע העבודה עולה שבקרב בוגרי אוניברסיטאות, השכר הממוצע של יהודים ילידי 1995-1970 בהיי־טק הוא כ-32 אלף שקל בחודש – לעומת כ-26 אלף שקל בקרב הערבים…. יפעת ברון, מנכ"לית עמותת itworks, שפועלת להרחבת הגיוון התעסוקתי בהיי־טק, אומרת כי "יש כאן כשל שוק שאנחנו מתריעות עליו כבר שנים רבות, ובשנה האחרונה הוא רק התעצם. ..", נתנאל גאמס, דה מרקר, 4.5.21 ♦

משרד הכלכלה והתעשייה מקצה 53 מלש"ח לעידוד מעסיקים לשלב בשוק העבודה עובדות ועובדים מהפריפריה, בדגש על המגזר הערבי. הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה יוצאת ב-3 מקצים של מסלולי תעסוקה המתוקצבים בכ-53 מיליון ₪, לתמרוץ מעסיקים/ות בקליטת עובדות ועובדים חדשים: 2 מסלולי תעסוקה ייעודים חדשים לחברה הערבית ומסלול לקליטת עובדים חדשים בפריפריה, הכולל חידושים במסלול הקיים ביחס למקצים קודמים, הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה, 25.4.21 ♦

בענף ההיי-טק הנחשק יש 13 אלף משרות פנויות. אבל לא כולם יכולים להתקבל. תעשיית ההיי־טק נפגעה פחות במשבר, אך דו"ח של רשות החדשנות וסטארט־אפ ניישן סנטרל שופך אור על המגמות בשנה האחרונה…תעשיית ההיי־טק נשלטת על ידי גברים יהודים לא חרדים, כשני שלישים מהאוכלוסייה. בשנים האחרונות היה שיפור מתמיד מבחינת הייצוג של נשים, ערבים וחרדים, אולם בשנה האחרונה הוא נעצר… קבוצה נוספת שספגה פגיעה בזמן המשבר הן נשים מהחברה הערבית, שחלקן בקרב העובדים הערבים ירד מ-42% לכ-32%…קשה להעריך מה הסיבה לפגיעה בייצוג הנשים הערביות והמייסדות, בעיקר מכיוון שהייצוג הכללי של נשים לא נפגע. יכול להיות שהסיבה לכך היא הבדלים מגדריים בתפקידי ההורים בבית, ובכך שנשים נאלצו לשאת בנטל כבד יותר של טיפול בילדים שנשארו בלי מסגרות…", עמרי זרחוביץ, דה מרקר, 22.4.21 ♦

שירות התעסוקה: נצרת עקפה את אילת במספר דורשי העבודה. הערים הערביות והחרדיות נשארו עם הכי הרבה מובטלים • מנגד, שיעור דורשי העבודה באילת צנח ב-26%, הודות לפתיחת בתי המלון וענפי המסחר, הבילוי והפנאי, דפנה ברמלי גולן, גלובס, 21.4.21 ♦

"אנחנו אומרים לתלמידים שגוגל מחכה להם". עמותת סיראז' קמה במטרה לשלב את צעירי וצעירות החברה הבדואית בהיי–טק הישראלי, ובדרך פועלת מול אתגרים כמו אחוזי נשירה גבוהים מהלימודים, הימנעות מלמידת מקצועות מדעיים וקושי ליצור קשרים ולהיקלט בתעשייה. "בסוף, היי-טק זה 'חבר מביא חבר' ובחברה הבדואית אין את החבר הזה שיביא אותם", מסבירה מנכ"לית העמותה, פהימה אל–עטאונה, טל שחף, YNET,  17.04.21 ♦

המטרה – תעסוקה איכותית והוגנת לערביי ישראל. עוד לפני הקורונה סוגיית שילוב ערביי ישראל בשוק העבודה היתה אחד האתגרים הגדולים שהמדינה הציבה לעצמה. מי שנקרא לתרגם את היעדים למציאות בשטח הם מרכזי "ריאן", שמספקים למועמדים כלים ומיומנויות לקראת כניסתם לשוק העבודה. "הגדלת שיעור הערבים בשוק התעסוקה תשרת את החברה כולה ויכולה להיות שעתה היפה של ישראל", אומרים מנהלי המיזם, שבעקבות הקורנה שמים דגש על תעסוקת נשים וצעירים, יואל צפריר, דה מרקר (תוכן מקודם), 11.4.21 ♦

כמות על חשבון איכות: הדור הערבי הגדול בתולדות המדינה משלם את המחיר. הצעירים הערבים סבלו במיוחד מהאפליה התקציבית וניהולה הכושל של מערכת החינוך, ולכן סיכוייהם להשתלב בשוק התעסוקה נמוכים ■ הדורות הבאים קטנים מהנוכחי, ואם יזכו למערכת חינוך איכותית יותר ייתכן שיצליחו להשתלב בהיי־טק ■ ניצנים לכך כבר נראים באופק, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 8.4.21 ♦

המדינה משקיעה מיליארדים, אבל לא מצליחה לקדם את החברה הערבית. שיעור הגברים הערבים בעלי תואר אקדמי כמעט לא עלה ב-20 השנים האחרונות, ושכרם היחסי נותר כשהיה ■ הזכאות לבגרות עלתה, אבל לא כמו בקרב היהודים ■ העשורים חולפים והערבים ממשיכים לפגר, בעיקר בגלל מערכת החינוך הכושלת שלהם, מירב ארלוזורוב, 7.4.21 ♦

על הירידה בשיעור התעסוקה של הגברים הערבים טרום משבר הקורונה ובמהלכו, דוח אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, אפריל 2021 ♦

הגבר הערבי לא רלוונטי לשוק העבודה המודרני — אז הוא פונה לפשיעה. 56% מהגברים הערבים לא זכאים לבגרות, שיעור בעלי התואר האקדמי בקרבם כמעט ולא השתנה בשני העשורים האחרונים ■ עוד לפני הקורונה הגבר הערבי נפלט משוק העבודה, והתוצאה היא פשיעה גואה, מירב אלוזורוב, דה מרקר, 7.4.21 ♦

תעסוקת גברים ערבים: תוכניות מעבר מהתיכון להשכלה ותעסוקה, תוכנית כנס של מכון אהרון למדיניות כלכלית, הבינתחומי, 6.4.21 ♦

השפעת מרכזי ריאן להכוון תעסוקתי באוכלוסייה הערבית על מצב התעסוקה. דוח. צביקה דויטש, אורן תירוש, ניר לוי וסמדר סומך, מכון ברוקדייל-מאיירס ג'וינט, מארס 2021 ♦

ישראל מוצפת בעובדים זרים ופלסטינים – והגברים הערבים משלמים את המחיר. מאז 2017 ניכרת צניחה בתעסוקת גברים ערבים ישראלים, והקורלציה העיקרית שמסבירה אותה היא ההצפה של ענף הבניין בעובדים זרים ופלסטינים ■ גברים ערבים שנדחו מהענף נשארו חסרי פרנסה והידרדרו במהירות לפשע ■ לידיעת הקורא מנסור עבאס, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 5.4.21 ♦

"שלחתי עשרות קו"ח ואף אחד לא חזר אליי": הקושי של ערבים להשתלב בהיי-טק. פערי שפה ותרבות, מצב סוציו-אקונומי נמוך והיעדר חינוך של מדעים מדוייקים בבתי הספר הם חלק מהסיבות שערבים מהווים רק 2.1% מכלל העובדים בתעשייה, על אף שחלקם באוכלוסייה גדול פי 10. ומה עושים בממשלה כדי לשפר את המצב? לא הרבה. "בזבוז נורא של משאב למדינה", שקד אילת, YNET,26.03.21 ♦

KLA מגדל העמק קיימה יום זרקור למועמדים מהחברה הערבית. "…למעלה מ- 50 משתתפים לקחו חלק ביום הזרקור שקיימה KLA  למועמדים מהחברה הערבית בשבוע החולף.  לאור הביקוש הרב שנרשם באירוע הזרקור הראשון שקיימה החברה השנה החליטה להזדרז לקיים אירוע נוסף לחברה הערבית, בשיתוף עם ארגון קו-אימפקט אשר מלווה את KLA בשנה האחרונה..", מערכת עמקניוז, 21.3.21 ♦

"הצעירים הערבים פרצו את מרבית תקרות הזכוכית". היזמת רים יונס התייחסה בוועידה הכלכלית של TheMarker לצורך להרחיב את השילוב של החברה הערבית בתעשיית ההיי-טק. "כמובן שיש קשיים בדרך, אבל אני אופטימית. החברה הערבית הבינה שהיא צריכה להיות חלק מהכלכלה הישראלית" … "יזמות ערבית היא דבר מאוד חשוב, ואנחנו גם רואים את השינוי בכיוון הזה. אלפא אומגה הוקמה לפני 27 שנים והיתה אחת מחמש חברות בחברה הערבית. היום יש משהו כמו 250 חברות וסטארט-אפים בתחום הטכנולוגיה בחברה הערבית. ..", עמרי זרחוביץ, דה מרקר הוועידה הכלכלית, 15.3.21 ♦

פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית ההיי-טק. "…פער של %31 ו-%51 בין בתי הספר היהודיים-ממלכתיים לבין בתי הספר מהמגזר הערבי והיהודי-חרדי, בהתאמה, בלימודי מדעי המחשב בבתי"ס שבהם לומדים גם 5 יח"ל במתמטיקה49 .במקצוע תכנון ותכנות מערכות הפער עומד על %21 ו-%54 מהמגזר הערבי והיהודי-חרדי, בהתאמה…", דוח מבקר המדינה 71ב, 15.3.21, ע' 32 ♦

64% מהחברה הערבית לא שמעו על תחום היזמות; 78% לא מכירים עובד היי־טק. למרות מחסור חמור של עובדים בהיי־טק, הערבים הם מיעוט זניח של פחות מ–1.5% בקרב המועסקים בענף בישראל ■ מחקר חדש טוען כי הכשל נעוץ במידה רבה במחסור במודעות בסיסית ■ בערים מעורבות יש מודעות גבוהה יותר ■ "מהפכת היזמות והחדשנות בישראל אינה נגישה לכולם", אמיתי זיו, דה מרקר, 10.3.21 ♦

עתירה לבג"ץ: על שירות התעסוקה להנגיש את כלל שירותיו לערבית. תושבים ממזרח י-ם שאיבדו את עבודתם בקורונה נדרשו למלא טפסים בעברית כדי לקבל דמי אבטלה על אף שאינם שולטים בשפה, והתקשו לקבל מענה בערבית: "שירות בסיסי נחסם בגלל מחסום השפה". שירות התעסוקה: תגברנו את המוקד בדוברי ערבית, ההרשמה בעברית – כדי לאפשר טיפול מהיר", מאיה הורודניצ'אנו, וואלה, 4.3.21 

אתגר הקורונה בחברה הערבית – הזדמנות לשינוי בתעסוקה. בפני המעסיקים והעובדים בחברה הערבית עומדים אתגרים מיוחדים • זאת בשל מאפייני התעסוקה והחסמים איתם מתמודדים הערבים בישראל שנים רבות, נסרין מנסור וד"ר סאמי מיעארי, גלובס, 25.2.21 ♦

הקרטריונים שהכשילו גם מאתיים כבאים בדואים!المعايير التي أفشلت مائتي رجل إطفاء بدو.  לפני שנה בערך נכשלו מאתיים צעירים ערבים בדואים בקורס הכנה לכבאות, כן אף אחד מהם לא עבר את קריטריוני הקבלה. הסברים רבים ניתנו לכישלון הזה, הצעירים לא היו  בכושר, לא שלטו בשפה העברית, לא עברו את מבחני הקבלה ועוד… קיים מחסור גדול בכבאים, בשוטרים, בסוהרים ובאנשי הייטק, מהחברה הערבית בדואית. ועל כן, יש לבחון את  קריטריוני "ההכשלה" האלה, ולהפוכם לקריטריוני קבלה והצלחה…", ד"ר נוזהה אלאסד אלהוזייל (מכללת ספיר), הזירה – الساحة הארץ, 25.2.21 ♦

"צעיר ערבי צריך להיות יוסיין בולט כדי שיוכל לסגור את הפער". ראיד נחלה, סמנכ"ל פיתוח עסקי בינלאומי בקפה נח'לה אדום סובחי, טוען כי הקורונה העמיקה את הפער בין הערבים ליהודים בישראל: "צעירים ערבים לא יודעים לכתוב קורות חיים כמו שצריך, ומפחדים להרים את היד בהרצאה ולשאול שאלה", יעל בלקין, דה מרקר, 24.2.21 ♦

"אפשר להשפיע על האלימות באמצעות מתן תעסוקה". חליל עיד, מנהל מפעלים בחברת HP אינדיגו, מקדם פתרונות לאלימות בחברה הערבית: "לנו, כאנשי המגזר העסקי, יש דרכים רבות לסייע. נקבע פגישה עם אנשי משרד העבודה", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 16.2.21 ♦

הדלק לאלימות: 30% מהצעירים הערבים לא עובדים ולא לומדים. האבטלה בקרב הצעירים בחברה הערבית החריפה במהלך משבר הקורונה. התוצאה: הם נשאבים לארגוני הפשע, שמציעים להם כסף ותחושת שייכות. ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא: "כל צעיר ערבי שמידרדר עולה למדינה כסף רב בכיסוי הנזקים"…"הרוב המכריע של הערבים הם אזרחים נורמטיביים, שכל מבוקשם הוא להצליח בחיים, לרכוש השכלה ולמצוא תעסוקה הולמת – בדיוק כמו כל יתר האזרחים במדינה. ..", טלי חרותי סובר, דה מארקר, 15.2.21 ♦

אמור לי מי אתה ואומר לך אם תחזור לעבודה – ובאיזה שכר. מחקר של הביטוח הלאומי: ההסתברות שגברים יחזרו לעבודה בשכר נמוך גבוהה ב-11% בהשוואה לזו של נשים. לעובדים שהוצאו לחל"ת על ידי עסקים גדולים – סיכוי קטן יותר לשוב לעבודה… מהשוואה בין קבוצות האוכלוסייה עולה גם כי עומק הורדת השכר בקרב יהודים לא חרדים הוא הגבוה ביותר..", נתנאל גאמס, דה מרקר, 14.2.21 ♦

מצב הרווחה בחברה הערבית – עוני, מדיניות ממשלתית וחולשת הרשויות המקומיות, תכנית אב לקידום התעסוקה בחברה הערבית, נסרין חדאד חאג' יחיא | איימן סייף | ניצה קלינר קסיר | בן פרג'ון,  קרן פורטנלד והמכון הישראלי לדמוקרטיה, פברואר 2021 ♦

13 מיליון שקל הוקצבו לעידוד מעסיקים שיקלטו סטודנטים ערבים בהיי-טק. משרד הכלכלה מציע למעסיקים שיקלטו סטודנטים ובוגרים ערבים, הלומדים מקצועות היי-טק, השתתפות בעלות שכר עד לתקרה של 16 אלף שקל לתקופה של 18 חודשים… השנה המסלול פתוח לראשונה גם לקליטת הנדסאים..", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 2.2.21 ♦

"האקדמיה היא רק אקמול": מה צריך לעשות כדי לשלב צעירים ערבים בשוק העבודה? מנכ"ל עמותת קו משווה היוצא, דני גל, אומר ששילוב החברה הערבית בשוק העבודה שווה למדינה 30 מיליארד שקל בשנה ■ ויש לו רעיון מהפכני כיצד לעשות זאת…נוצרה פה אנומליה: מצד אחד יש עלייה משמעותית בגרף האקדמאים הערבים, ומצד שני – חלקם בשוק העבודה קטן יחסית לחלקם באוכלוסייה. רוב העובדים הערבים במשק נותרים במשרות כניסה, ומספר המנהלים הערבים קטן במיוחד. האקדמיה היא סוג של אקמול. הדגש עליה יצר מצב שבו החברה הערבית הופכת למשכילה יותר, אבל לא מצליחה להשתלב באופן שוויוני בשוק העבודה…", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 4.1.21 ♦

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה – דו"ח שנתי לשנת 2019, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, 4.1.2021  ♦

"ההיי-טקיסטים הערבים כבר לא יושבים ביציע". "יש התקדמות בנוגע לשילובם של הערבים בהיי-טק, אבל המצב רחוק מלהיות משביע רצון", אמר סאמי סעדי, מנכ"ל משותף בצופן – ארגון שמקדם תעסוקה של בני הציבור הערבי בהיי-טק הישראלי ● בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים הוא פירט על פעילויות הארגון, מאת מערכת אנשים ומחשבים 27 בדצמבר 2020 ♦

נתוני משרד החינוך: רק רבע מהמורים הערבים שביקשו ללמד השנה שובצו לתפקידי הוראה. לפי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, מתוך כ-9,400 בעלי תעודת הוראה שביקשו לקבל משרה במשרד החינוך, כ-2,400 שובצו. לפי הנתונים, הסיבות העיקריות לכך הן מחסור בתקני הוראה במערכת החינוך הערבית לעומת מספר בעלי תעודת הוראה, שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 29.12.20 ♦

Gitex בדובאי: ערבים-ישראלים מודרים מרשת הקשרים המבוססת על שירות בצה"ל. נגה קפ, מנהלת שותפה ב- i3 Equity Partners: "במקום ללכת למזרח הרחוק ולחפש שם טאלנטים הבנו שיש לנו בחברה הישראלית מגזרים שלמים שאינם חשופים להייטק"..בין הנושאים שנידונו בהרחבה בפאנל היה הנושא של שוויון הזדמנויות וגיוון תעסוקתי. נגה קפ, מנהלת שותפה ב- i3 Equity Partners אשר הוזמנה להשתתף במשלחת קרנות ההון סיכון לדובאי, דברה על קבוצות שמודרות  מעולם ההייטק והעסקים כמו למשל ערביי ישראל, חרדים ואפילו נשים. כחברת הוועד המנהל של הארגונים צופן ומונא סיפרה קפ כיצד לפני 10 שנים בתעשיית ההייטק בישראל נמצא רק ייצוג של קבוצה אחת בחברה הישראלית ואילו בשנים האחרונות מתחילה מגמה של שינוי. .. "עוד חשוב לזכור כי האוכלוסיה הערבית בישראל רוצה לעבוד בסמוך לערים ולכפרים בהם היא מתגוררת, מרביתם לא יבואו לתל אביב בשביל להצטרף לסטארט-אפ. אבל דווקא בישראל יש מודעות לנושא, גם הממשלה מעניקה הקלות במיסים לארגונים שמקימים מפעלים ומרכזי פיתוח בפריפריה, כמו למשל אינטל שכל מרכזי העבודה שלה בישראל שוכנים בפריפריה." עמי רוחקס דומבה, Israel Defence, 14.12.20 ♦

חיג'אב בשחקים: חברת ארקיע מכשירה דיילות ערביות לקו לדובאי. שבועות ספורים עברו מאז נחתמו הסכמי השלום עם מדינות המפרץ, וקווי התיירות לשם בפריחה. כעת מגייסת חברת ארקיע עובדים מהמגזר הערבי, במטרה לשלבם בקווים החדשים,  מאת  אסף גבור, מקור ראשון,  כ״ז בכסלו ה׳תשפ״א (13/12/2020 ♦

הקורונה פגעה בחלשים: שיעור התעסוקה בחמישון התחתון ירד ב-29%, בעליון – ב-6% בלבד. לפי הכלכלנית הראשית [ראו כאן], שיעור התעסוקה של בעלי תארים אקדמיים ירד מתחילת המשבר ב-10% – ושיעור התעוסקה של מי שאין להם תואר ירד ב-22%; ירידה של 12% נרשמה בהשתתפות בשוק העבודה במגזר הערבי…הירידה בשיעור התעסוקה במהלך הסגר השני בולטת במיוחד בקרב הגברים החרדים והנשים הערביות. כך, שיעור התעסוקה של גברים ערבים ירד ב-25% בהשוואה ל-2019 ושל נשים ערביות ב-21%. חלה ירידה של 22% גם בתעסוקת הגברים הערבים, אך נראה שירידה זו החלה כבר בחודשיים הראשונים של השנה, כלומר לפני פרוץ המשבר…", שחר אילן, כלכליסט, 13.12.20 ♦

לחברה הישראלית יש אינטרס גדול בשילוב החברה הערבית בתעסוקה. הכוון תעסוקתי-לימודי הוא המפתח להוצאת האוכלוסייה הערבית ממשבר התעסוקה בו היא נתונה, ד"ר מריאן תחאוכו וד"ר עידו חורש, גלובס, 05.12.20 ♦

למה הערבים לא משולבים מספיק בהיי-טק? התוכנית הממשלתית מעודדת לימודי מדעים וטכנולוגיה בכל המגזרים, אלא שלטענת ח"כים מהרשימה המשותפת, היא צריכה לכלול התייחסות ספציפית לחברה הערבית ● מדוע? ומה עם החסם העיקרי בפני בוגרי האקדמיה הערבים – המעסיקים? מאת יהודה קונפורטס , אנשים ומחשבים, 24 בנובמבר 2020 ♦

"יש אפליה ברורה ומתמשכת בשילוב הערבים בהיי-טק". "קיים תת ייצוג מתמשך של הערבים בהיי-טק, והממשלה לא מסייעת לשילובים", אמרה ח"כ סונדוס סאלח בדיון בכנסת שעסק בנושא ● הדיון נערך בעקבות החלטת הממשלה שמקצה 273 מיליון שקלים להכשרת סטודנטים להיי-טק, אך לא מזכירה את האוכלוסייה הערבית, מאת יהודה קונפורטס , אנשים ומחשבים, 23 בנובמבר 2020 ♦

תוכנית 273 מיליון שקל ללימודי הייטק יוצאת לדרך, מצגת עמותת "צופן" בפני ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, 23.11.2020 ♦

בגלל הקורונה, המשכורת שלי ירדה ל-2,000 שקל. כבר לא השתלם להישאר בת"א. מוחמד אגבריה, בן 21 מאום אל פאחם, לא עובד מאז ספטמבר 2020. הפנים שמאחורי המספרים… אני חושב שהממשלה אחראית למצב של הפערים החברתיים, והקורונה מראה שמי שנפגע יותר הן כמובן האוכלוסיות המוחלשות. ..", ליאת לוי, דה מרקר, 22.11.20 ♦

משבר הקורונה פגע בשכר של 42% מהשכירים. "…בחינת הפחתות השכר לפי מגזרים מעלה ששיעור גבוה יותר מקרב השכירים היהודים הלא חרדים ספגו פגיעה בשכרם (43%), לעומת חרדים (40.5%) ושכירים ערבים (40%). ייתכן שפער זה נובע מכך שבקרב עובדים ערבים וחרדים יותר אנשים הוצאו לחל"ת או פוטרו…", שחר אילן, כלכליסט, 22.11.20 ♦

שירות התעסוקה השיק עמוד פייסבוק בשפה הערבית

ייצוג הולם לבני העדה הדרוזית בחברות הממשלתיות, בתאגידים הציבוריים וברשויות המקומיות. במסמך מובאים נתונים על ייצוגם של בני העדה הדרוזית בחברות הממשלתיות, בתאגידים הציבוריים וברשויות המקומיות. בחברות הממשלתיות ובתאגידים הציבוריים היעד שנקבע לייצוג הולם של בני העדה הדרוזית הוא שיעורם באוכלוסייה (1.6%). החברות הממשלתיות והתאגידים הציבוריים טרם הגיעו ליעד ייצוג זה. ד"ר אילה אליהו, מרכז המחקר והמידע בכנסת, 18.11.20 ♦

ייצוג הולם בשירות המדינה: החברה הערבית, אמיר פרגר, מרכז המחקר והמידע בכנסת, 4.8.2020 ♦

דוחות:

  • מדד הגיוון – ייצוג ושכר בשוק העבודה הפרטי והציבורי, "…ערבים מהווים כחמישית מכלל האוכלוסייה בגילאי העבודה, בדומה לחלקם מכלל האוכלוסייה בישראל.  ערבים מהווים רבע מכוח העבודה הלא אקדמי בישראל ורק %11 מכוח העבודה האקדמי..ניכר ייצוג היתר של ערבים חסרי השכלה אקדמית בייצור מזון וטקסטיל, במסחר בכלי רכב ובשירותי תחזוקה ותעסוקה. ערבים אקדמאים מיוצגים בייצוג גבוה במסחר בכלי רכב ובשירותי תעסוקה, ונמצאים בייצוג יתר במכירה קמעונית ובמגזר הציבורי…", מהדורה רביעית, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרדה העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, יולי 2020 ♦
  • מגמות בשילוב החברה הערבית בישראל בתחום ההייטק, גלעד כהן קובץ וד"ר ניצה (קלינר) קסיר, משרד העבודה, יוני 2020 (פורסם – אוקט 2020) ♦

ימי קורונה: המגפה תאלץ אותנו להפסיק להדחיק. "…ישראל סובלת מפריון נמוך מדי; משיעורי השתתפות נמוכים של גברים חרדים ושל נשים ערביות בשוק העבודה, משיעורי עוני גבוהים; מפערי מיומנויות גדולים בין האוכלוסיה הכללית לחברה החרדית והערבית…כשתחל ההתאוששות, יעלה הצורך בשילובם חזרה של מאות אלפי האנשים שנפלטו משוק העבודה.. המפתח להתאוששות מהירה ובת קיימא של כלכלת ישראל נמצא ביכולת שלה לספק פתרונות וכלים למי שאיבדו את עבודתם, ולייצר תמריצים למי שהדיר רגליו משוק העבודה עד היום…", סמי פרץ, דה מרקר, 4.11.20 ♦

בתוך שלוש שנים: זינוק של 70% במספר הסטודנטים הערבים בחוגי ההיי-טק. מספר הסטודנטים הערבים שלומדים לתואר ראשון במדעי המחשב, מתמטיקה, הנדסת מחשבים ואלקטרוניקה, עלה בתש"פ ל-4,534 . "אחרי הלימודים מצפה להם האתגר של הכניסה לשוק העבודה", רותי לוי, דה, מרקר, 29.10.20 ♦

יש פתרון אפקטיבי וזול למשבר הצעירים הערבים – וכולנו נרוויח ממנו. האפשרויות העומדות בפני בוגרי ובוגרות תיכון ערבים היו מוגבלות מלכתחילה, כך שרק ניתן לשער כמה קשה מצבם בעידן הקורונה. מודל שנוסה בהצלחה בנגב נותן תקווה. סלימאן אלעמור ואריאל דלומי (עמותת אג'יק – מכון הנגב), דה מרקר, 26.10.20 ♦

לא רק בגלל הקורונה: הגברים בחברה הערבית במשבר תעסוקתי מתמשך. מחקר חדש ממכון אהרון מגלה שעוד לפני משבר הקורונה החלה מגמת ירידה בתעסוקת הגברים בחברה הערבית, הנובעת מפערי השכלה ופגיעות לתהליכי אוטומציה • בין ההמלצות שלהן: לשנות את מדיניות דמי האבטלה ולאחד את הגופים העוסקים בתעסוקת החברה הערבית, דני זקן, גלובס, 23.10.20 [המחקר עדיין לא פורסם ברשת] ♦

ראו גם – תעסוקת נשים ערביות  וגם  שוק עבודה רב-תרבותי כיעד אסטרטגי

נציב שרות המדינה: "הגיוון התעסוקתי בחברה הערבית תופס כ- 90%-80% מזמני". "…בדיון הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית של הכנסת בראשות חה"כ מנסור עבאס (הרשימה המשותפת) בנושא היעדר ייצוג הולם לבני החברה הערבית לרבות הדרוזית והצ'רקסית בשירות המדינה נחשף כי אחוז הנשים הערביות המועסקות בשרות המדינה הוא נמוך מאחוז הגברים הערבים המועסקים ההפך מהייצוג הכללי שבו נשים מיוצגות יותר מגברים. חדשות הכנסת, 14.10.20 [ראו את חומרי הרקע שהוצגו לדיון בוועדה] ♦

"מצפים שאקדמאית מסכנין תיסע כל יום להרצליה – כי אין במגזר מרכזי תעסוקה". צים אורבן מקדמת הקמת קריית תעסוקה ומסחר בין עראבה לסכנין. "באום אל־פחם לקח לנו 8 שנים להתנהל מול 18 בעלי קרקעות, עכשיו חיפשנו מראש מיעוט בעלים", גילי מלניצקי, דה מרקר, 31.8.20 ♦

ערביי ישראל צריכים לקחת דוגמה ממוחמד בן זאיד. הקורונה פגעה בערביי ישראל קשות וצמצמה עוד יותר את סיכוייהם של מובטלי המגזר למצוא תעסוקה הולמת. זה הזמן להתנער מתפיסות ישנות, "לעשות מעשה מוחמד בן זאיד", שליט האמירויות, ולהבין שאפשר גם אחרת…אם מנהיגי הציבור הערבי בישראל יבינו את גודל השעה, הם יכולים לעשות עבור האזרחים שהם מייצגים את מה שלא נעשה עבורם כבר למעלה משבעים שנה. זה הזמן להפגין אומץ לב אזרחי ולהקשיב לרחשי לבו של הציבור כי בעולם שבו אין גמישות מחשבתית – בעיקר מפסידים. ד"ר עדו חורש (מכון הדס), כלכליסט, 31.08.20 ♦

מאפייניהם של המובטלים בחודש יוני 2020 – סקירה תקופתית, הכלכלן הראשי. "…שיעורי האבטלה של גברים ערבים וחרדים גבוהים יחסית. 15% מהמובטלים בחודש יוני הם ערבים ו-7% הם חרדים. שיעור האבטלה של הגברים הערבים והחרדים )11.8% ו-12.6% בהתאמה (גבוה יחסית לשאר קבוצות האוכלוסייה) שיעור אבטלה ממוצע בגובה 9.8%.", משרד האוצר ♦

במקום לדאוג למהנדסים ערבים — צריך להקים חברות היי־טק במגזר. ספק אם העסקת עוד עשרת אלפים מהנדסים ואקדמאים מהחברה הערבית בהיי־טק תפתור את בעיית העוני בה,    (החממה העסקית והמאיץ הטכנולוגי הייבריד), פאדי סוידאן, דה מארקר, 25.8.20 ♦

כנס "צופן" וגלובס:

שירות התעסוקה לא מאפשר למובטלים למלא טפסים בערבית: "שייעזרו בקרובי משפחה". אלפי מובטלים עלולים לאבד את קצבת הקיום שלהם כיוון שהשירות מחייבם למלא טפסים דיגיטליים בעברית. מהשירות נמסר כי מדובר ב"מגבלה טכנית", ניר חסון, הארץ, 20.8.20 ♦

הצעת עבודה בחסות משבר הקורונה: 8 שקלים בשעה — ללא תלוש שכר. לא מעט מעסיקים מנצלים את המשבר לפגיעה בזכויות של עובדים מוחלשים ■ "עובדים מניחים שהם צריכים לומר תודה שהמעסיק לא פיטר אותם".. בקבוצות האוכלוסייה האחרות — ערבים וחרדים — השכר הממוצע של המובטלים, שהוא נמוך בממוצע ממילא, דווקא ירד ביוני..", סיון קלינגסביל, דה מרקר, 18.8.20 ♦

הראשונים להיות מפוטרים – והאחרונים לחזור לעבודה. המובטלים הערבים מהווים 19% משיעור המובטלים, למרות ששיעורם בשוק התעסוקה עומד על פחות מ-14% ■ השכירים שנפגעו באופן המשמעותי ביותר מהמשבר הם צעירים בעלי הכנסה נמוכה – שם שיעור הערבים גבוה, יוספה מרגולין ולנסי (עמותת סיכוי), דה מרקר, 18.8.20 ♦

הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030: דו"ח מסכם. 5.2 החברה הערבית.  נכון לשנת 2017 החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בישראל מונה 1,817,700 איש, מתוכם 760,800 בגילאי העבודה, המהווים כ-18% מכוח העבודה בישראל. על פי תחזית האוכלוסייה של הלמ"ס, בשנת 2065  הם יהוו כ-22% מכח העבודה בישראל. לחברה הערבית מאפיינים תעסוקתיים משותפים וייחודיים, המחייבים להתייחס אליהם בעת בניית תכניות לקידום התעסוקה..", (ע' 65), משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, אוגוסט 2020 ♦

משנים את הקודים: מצמיחים את ההייטק בחברה הערבית. שיעור עובדי ההייטק הערבים אמנם בעלייה, אבל עדיין נמוך ביחס לחלקם בשוק העבודה • היכן מתחילים הפערים, ואיך נכון לטפל בהם? • ועידת "גלובס" וארגון צופן תתקיים ב-24 באוגוסט ותועבר בשידור חי באתר ובעמוד הפייסבוק, שירות גלובס, 14.08.20 ♦

למעלה מעשור להחלטת הממשלה: משרדי הממשלה לא עומדים ביעד הייצוג ההולם לאוכלוסייה הערבית. "…ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "כשהתחלנו עם ועדת החקירה בכנסת היו 5%-4% וכשהוועדה סיימה האחוז עלה ל-8% וזאת על-ידי הפניית תשומת הלב לכל יחידה. היום השיעור עלה אך זה לא כשיעור האוכלוסייה הערבית. כמו כן השאלה מה השיעור בשלושת הדרגים הבכירים בשירות המדינה ולדעתי אנחנו לא קיימים שם וזה לא בכדי. שיעור הנשים הערביות קטן בהרבה מייצוג הולם…עו"ד ואסים חוסרי, רכז תחום ייצוג הולם בעמותת סיכוי: "שני החסמים המשמעותיים הם ראשית, היעדר החלטת ממשלה עדכנית שתקבע יעד חדש… חסם משמעותי נוסף הוא המגורים בירושלים…", חדשות הכנסת – דיון בוועדת חוקה, 11.8.2020 – ראו ייצוג הולם בשירות המדינה: חברה ערבית, דוח של מרכז המחקר והמידע בכנסת, כתיבה: אמיר פרגר, 4.8.20 ♦

יו"ר הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית​ חה"כ מנסור עבאס: זוהי פצצה מתקתקת, 71 אלף צעירים בגילאים 18-24 אינם מועסקים ואינם לומדים בחברה הערבית. חדשות הכנסת, 11.8.20 ♦

הייטק – הזווית החברתית: "קידום נשים בעלות זיקה טכנולוגית – משימה מאתגרת". ג'ומאנה נסייר חכים, מנהלת קהילות טכנולוגיות מגוונות במיקרוסופט, שואפת לקדם עובדים ועובדות מהחברה הערבית, וטוענת: "הם פוטנציאל אדיר לענף – צריך להצמיח את דור העתיד", ספיר פולק, מעריב, 06/08/2020 ♦

ירידה בתעסוקה בקרב קבוצות היעד של הממשלה. "… כך עולה מנתוני העמידה ביעדי התעסוקה ברבעון השני של 2020 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה… תעסוקת גברים ערבים (גילאי 25-64) ירדה מ-75% ברבעון האחרון של 2019 ל-70.4% ברבעון השני של 2020… חלק ניכר מהפגיעה במגזר הערבי נרשמה בקרב קבוצה שנבדקת בנפרד, צעירים בני 20-24…", שחר אילן, כלכליסט, 30.7.20 ♦

כוכבי המדבר: הצעירים הבדואים שמנפצים את תקרת הזכוכית. בחברת ההייטק סיראז', שמעסיקה רק צעירים בדואים, כבר מעמידים פרוייקטים מסחריים בלי צורך בתמיכה. בדריג'את לא חיכו שהמדינה תחבר אותם למים וחשמל, והפכו את הכפר שלהם לפנינה. הצעירים הבדואים שהיו צריכים להרחיק לצפון בשביל חמש יחידות מתמטיקה, מלמדים היום את הצעירים לבגרות, בכפרים עצמם. פרק 4 בסדרת הכתבות #ארץ_אחרת של ויקו אטואן, כאן חדשות | מתוך השבוע 24.07.20 ♦

אחים ואחיות ערבים מתלוננים על אפליה בבית החולים וולפסון. עובדי בית החולים טוענים כי הנהלת ביה"ח מערימה קשיים על תנאי עבודתם ומחייתם. בנוסף הם טוענים כי ההנהלה מפרה החלטות ממשלה שנועדו להגדיל את הייצוג ההולם של האוכלוסייה הערבית במערכת הממשלתית, דקלה אהרן שפרן, חדשות כאן, 21 ביולי 2020 ♦

בדיחת שילובם של הערבים בשירותי המדינה  – نكتة دمج العرب في سلك خدمات الدولة. "…לפני 11 שנים, כשהנושא עלה שנית לדיון, הממשלה קבעה יעד לא שאפתני במיוחד, להגיע לייצוג של 10% עובדים ערבים בכלל השירות הציבורי. אנחנו כערבים אמנם מהווים 20% מכלל האוכלוסייה בישראל, אבל גם כך מדובר כאן בסוג של הכפלה בשיעור עובדי המדינה הערבים. אבל היום לצערינו, התוצאה חמוצה – מתוקה.. רק בשלושה משרדים ממשלתיים…" מוחמד דראושה (גבעת חביבה), הזירה – الساحة, הארץ, 20.7.20 ♦

ועדת הפנים: האבטלה בנצרת שעמדה על 3% בלבד לפני הקורונה הגיע ל44%. יו"ר הועדה, חה"כ חיימוביץ: כשהעיר הגדולה בחברה הערבית נמצאת בתחתית סדר העדיפויות, זה חמור. אסור להשאיר את נצרת מאחור..", חדשות הכנסת, 14.7.20 ♦

ייצוג האוכלוסייה הערבית בשירות הציבורי – تمثيل المواطنين العرب في سلك خدمات الدولة – צפו בהקלטה (וסיכומי) כנס המכון הישראלי לדמוקרטיה וגבעת חביבה. 8.7.20 ♦

התוכנית שמנסה להביא צעירים בדואים להייטק: "יצרנו אצלם ציפיות ואז הגיע המשבר". תוכנית בוטקאמפ ללימודי תכנות שמה לה למטרה להביא אל ההייטק את האוכלוסייה שהכי רחוקה ממנו – הבדואים • צעירים וצעירות השתתפו במיזם הראשוני, בתקווה לעבוד בתחום ולהיות מודל לחיקוי • דפנה גבר ליפשיץ, מנכ"לית תפוח: "ה’מאני טיים’ הוא למצוא להם משרה בחברת הייטק ולהצליח", יסמין יבלונקו, גלובס, 03.07.20 ♦

הקורונה עלולה לבלום את השתלבות החברה הערבית. "…מי שמכיר את הרחוב הערבי יודע כי שיתוף הפעולה נובע מרצון להמשיך להתמזג בחיי החברה והכלכלה בישראל. .. המשבר הכלכלי שתוקף את מדינת ישראל כולה, מכה בצורה אנושה בחברה הערבית, אשר נותרה לבד במערכה. ..על מדינת ישראל לצאת כבר עכשיו ביוזמה רחבה להחזרת המובטלים הערבים למעגל העבודה. ..", פרידה ג'אבר בראנסי (קבוצת פנורמה), ישראל היום, 29.6.20 ♦

קורונה? "יש לי חשש שלא גייסו אותי לעבודה בגלל המוצא שלי". בזמן שהמדינה מחפשת פתרונות להתמודדות עם שיעור האבטלה, נתוני שירות התעסוקה מלמדים שהאוכלוסיות החלשות עדיין מתקשות לחזור לעבוד – בהן בני 55 ומעלה ובני המגזר הערבי – והמשבר רק העמיק את המצב הקיים. הייטקיסט ממזרח י-ם: "נכנס עוד משהו שימנע ממך למצוא עבודה", בילי פרנקל, YNET,  27.06.20 ♦

דופק שוק התעסוקה. "…שיעור המוסלמים, נוצרים ודרוזים אשר דיווחו על חזרה לעבודה היה נמוך באופן משמעותי מהיהודים. מצב זה יכול להעיד על המקצועות אליהם השתייכו המפוטרים. יותר מכך, נתון זה מצביע על הצורך לסייע לאותם אנשים לחזור לשוק העבודה על מנת שלא לפגוע בהישגים שהיו בשוק העבודה הישראלי בעשור וחצי האחרונים…", מאי 2020, שירות התעסוקה הישראלי ♦

תנו לערבים ייצוג הולם בשירות המדינה. מספר עובדי המדינה הערבים הוא נמוך במיוחד • על הממשלה לנקוט במהלכים דרמטיים כדי לשפר את המצב. לפני חודש ציינו את יום הגיוון הבינלאומי, ובסמוך ליום הזה פרסמה נציבות שירות המדינה דוח שנתי בשם "דוח גיוון וייצוג בשירות המדינה לשנת 2019". ממצאי הדוח מבהירים בצורה ברורה כי שוק העבודה הישראלי רחוק מלהיות שוק מגוון ומייצג באופן הולם את כל מרכיבי החברה הישראלית לגווניה וצבעיה, לרבות החברה הערבית….", ד"ר עסמת ותד, גלובס, 26.6.20 ♦

מצטרפים, אבל לא מספיק: מדוע מספר הערבים בהייטק עדיין נמוך. סצינת ההייטק במגזר הערבי עוברת שינוי עצום בשנים האחרונות והקורונה מדגישה את הצורך ברובוטים – הנושאים החמים בפודקאסט "הייטק בפקקים".האזינו החל בדקה 00:25:30…פאדי אלעוברה, מקים ומייסד טאלנטים, מדבר על סצינת ההייטק הערבית, על סיליקון ואדי ועל השינוי העצום בשוק העבודה הערבי ממצב של בערך 350 עובדים בהייטק הערבי ב-2008 ל-6,500 מהנדסים ב-2019. איך זה קרה? איזה פוטנציאל אדיר יש בטלאנטים הערבים? ומדוע הרבה חברות מפספסות אותו? שירות כלכליסט, 21.06.20 ♦

משרד העבודה והרווחה: "אנו מודאגים מאוד – חרדים וערבים נותרו מחוץ למענק התעסוקה". "…ראש מינהל תעסוקה של אוכלוסיות מיוחדות במשרד העבודה והרווחה, יוליה איתן. היא דיברה בדיון שערכה ועדת הכספים של הכנסת בהצעת החוק בעניין המענק…."אנחנו מודאגים מאוד משורה של אוכלוסיות שנותרו מחוץ למענק", אמרה איתן – ופירטה כי כוונתה לגברים חרדים, לערבים ולקבוצות אחרות שקיימים לגביהן יעדי תעסוקה לפי החלטות הממשלה..", אבי וקסמן, דה מרקר, 8.6.20 ♦

"האנשים שמאחורי הטכנולוגיה": ערבים בהייטק הישראלי – הדור השלישי. תוכנית מס' 16 בפודקאסט של Techtime, עם פרופ' זיאד חנא, מנכ"ל מרכזי המו"פ של קיידנס בישראל ויו"ר משותף בעמותת צופן, בשיחה על מגמות שילוב ערבים-ישראלים בהייטק. "אני מאמין שנראה בשנים הקרובות גידול אקספוננציאלי", 3 יוני, 2020 ♦

עבודה מרחוק? לא בחברה הערבית. הפערים רק התחדדו במשבר הקורונה: עבודה מרחוק כמעט בלתי-אפשרית לחלק מהעובדות והעובדים בחברה הערבית, הסובלים מפערים דיגיטליים ביחס לציבור היהודי. זה הזמן להפנות תקציבים ולהשקיע בתשתיות, כדי שגם הם יוכלו להתקדם, ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא|גל יעקובי|mako|12, פורסם 27/05/20 ♦

"אחוז האבטלה בחברה הערבית עוד יזנק בהמשך עקב הקורונה". חברת הכנסת מהרשימה המשותפת סיפרה על המצב הקשה במגזר הערבי נוכח המשך המשבר הכלכלי שהביאה עימה הקורונה, ותקפה: "כדאי שהממשלה תתחיל להתעשת", מעריב,103FM 25/05/2020 20:00 3 ♦

צעירים ערביים הם הנפגעים המרכזיים מההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה. מניתוח שערך שירות התעסוקה עולה כי 5% מהנרשמים הערבים הם תובעי הבטחת הכנסה, הקיצבה הניתנת למובטלים באבטלה ארוכת טווח, לעומת 3.2% בקרב הנרשמים היהודים והאחרים | בשירות חוששים כי אותו ציבור יתקשה להשתלב מחדש בשוק העבודה גם עם תום המשבר, מאת ניצן צבי כהן, דבר,  עדכון אחרון: 24.05.2020 ♦

זינוק באבטלה בקרב גברים ערבים. כמחצית מדורשי העבודה החדשים באוכלוסייה הערבית במרס-אפריל הם צעירים מקבוצת הגיל 34-20. נתון גבוה יותר מאשר באוכלוסיה היהודית…אחת הסיבות להבדלים בין האוכלוסיות ובפרט בין הנשים והגברים במגזר הערבי, נובע משיעור ההשתתפות הנמוך של הנשים בשוק העבודה. עם החזרת עובדות ועובדי ההוראה הנמצאים בחופש ללא תשלום, שיעור הנשים צפוי להשתנות הן בקרב האוכלוסייה היהודית והן בקרב האוכלוסייה הערבית (אך פחות מהיהודית), לפחות לשלב מסוים..", ערוץ 7 , א' בסיון תש"פ 24/05/20 [לקריאת הדוח] – ראו גם: מגמות האבטלה במגזר הערבי בימי קורונה , נועם (דבול) דביר, ישראל היום, 24.5.20 ♦

בעקבות המשבר: האם הערבים יהיו נוכחים נפקדים גם בתעסוקה? היום מצוין יום הגיוון הבינלאומי, אבל בישראל שוק התעסוקה רחוק מלהיות מגוון. אנחנו עדיין בעיצומו של משבר חמור בכלכלה ובשוק העבודה הישראלי, שר האוצר ושר הכלכלה החדשים יצטרכו להתמודד עמו באופן שיבטיח שהאוכלוסיות החלשות ביותר לא יוותרו מאחור. עו"ד וסים חוסרי|עו"ד יוספה מרגולין-ולנסי (עמותת סיכוי), מאקו 12,  21/05/20 ♦

KLA ישראל תרמה סעודות אפטאר לקהילה המוסלמית בצפון. "…החברה הצטרפה למיזם של עמותת קו-אימפקט ותרמה ל-150 משפחות 1,000 ארוחות לסיום יום הצום ברמדאן ● כמו כן, KLA ישראל פועלת בימים אלה להגדלת מספר העובדים הערבים בה..אורי תדמור, נשיא KLA ישראל, ציין כי "אנחנו גאים לעבוד על מנת להגדיל משמעותית את מספר המועסקים אצלנו מהחברה הערבית. ..לדברי נוא גהשאן-בטשון, מנכ"לית קו-אימפקט, שיעור הערבים המועסקים בתפקידי ניהול במשק הישראלי זניח "ומאז שהתחלנו לעבוד עם חברות, לפני ארבע שנים, אנחנו רואים מגמת שיפור איטית וקבועה. הסיבה לאחוזי ההעסקה הנמוכים טמונה בחסמים בשני הצדדים…", מאת יניב הלפרין PC מגזין, 25 במאי 2020 ♦

מרחבי עבודה משותפים – עובדים יהודים וערבים בארגוני עבודה בישראל. אסף דר, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מאי 2020 ♦

מרחבי עבודה משותפים – מה השפעתם על טיב היחסים בין ערבים ליהודים? פרופ' חאלד אבו עסבה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ינואר 2020 ♦

דו"ח הייצוג בשירות המדינה: משרדי הממשלה רחוקים מהיעדים. לפי נציבות שירות המדינה, יעדי הייצוג במשרדי הממשלה רחוקים מהנדרש עבור עובדי המגזר החרדי ואנשים עם מוגבלויות ■ ייצוג החברה הערבית עומד ביעד, אך אינו משקף את חלקה באוכלוסייה ■ נציב שירות המדינה: "שילוב אוכלוסיות הכרחי לחברה ולמשק"…רק 12.2% מהעובדים בשירות המדינה הם ערבים… כך עולה מדו"ח גיוון וייצוג של נציבות שירות המדינה…לפי הדיווח שירות המדינה עומד ביעדי הייצוג הממשלתיים ביחס לחברה הערבית (10% ייצוג) וליוצאי אתיופיה (1.7% ייצוג), אבל יעד הייצוג למגזר הערבי אותו קבעה הממשלה, נמוך מחלקו של המגזר הערבי באוכלוסיית ישראל (20%). מהנציבות נמסר כי יש כוונה לבקש מהממשלה לעלות את היעד ל-15%…", סיוון קלינגבייל, דה מרקר, 21.5.20 [להורדת הדוח] ♦

שוויון ושותפות אינם מותרות, הם הבסיס של החיים המשותפים שלנו בארץ הזו. על רקע משבר הקורונה וחודש הרמאדן נפגש נשיא המדינה עם מנכ"לי חברות השותפות במיזם קו אימפקט ועובדיהם מהחברה הערבית, ערוץ 7 , כ"ו באייר תש"פ 20/05/20 ♦

ערבים מתחת לגיל 20 אינם יכולים לקבל דמי אבטלה – מפני שאינם חיילים משוחררים. משרד המשפטים דחה דרישה של עמותת איתך-מערכי וארגונים אחרים, שתבעו לתקן את האפליה בזכאות לדמי אבטלה… צעירים ערבים אינם עומדים בדרך כלל במבחנים שנקבעו לכך, היות שחלק ממבחנים אלה קשורים בשירות צבאי. בעמותת איתך-מעכי מעריכים כי יותר מ-8,000 צעירים ערבים מובטלים נפגעים מכך. …הוועדה המיוחדת לענייני עבודה ורווחה בכנסת, בראשות ח"כ עאידה תומא סלימאן, דנה הבוקר (רביעי) בהשפעה של משבר הקורונה על התעסוקה והרווחה בחברה הערבית. ..", אבי וקסמן, דה מרקר, 14.5.20 ♦

חומר רקע לדיון בuעדה המיוחדת לענייני עבודה ורווחה בכנסת :

מכה כלכלית קשה למגזר: כ-200 אלף מובטלים חדשים בחברה הערבית. בוועדה הרווחה והעבודה נחשף כי שיעור דורשי עבודה החדשים במגזר הערבי לאחר פרוץ המשבר עומד על 189 אלף, המהווים כ-18% מכלל דורשי העבודה, אריק בנדר, מעריב,13/05/2020 ♦

השפעות משבר נגיף הקורונה על התעסוקה והעסקים במגזר הערבי. במסמך מוצגים נתונים על התעסוקה והעסקים במגזר הערבי ערב המשבר, הגידול בדורשי עבודה במגזר הערבי בעת המשבר, והשפעת המשבר על ענפי הכלכלה השונים ועל העסקים במגזר הערבי, נעם בוטוש, מרכז המחקר והמידע, הכנסת, 11.5.2020 ♦

החלטות ממשלה – האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, פירסום של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, 28.4.2020 ♦

"ייצוג הולם" לאוכלוסייה הערבית  [תאונות עבודה] בהשוואה לרוב היהודי, האוכלוסייה הערבית סובלת מרמת תעסוקה נמוכה יותר ואיכותית פחות. הגיע הזמן שלצעירים ערבים ייפתחו אפשרויות תעסוקה אמיתיות, מבלי שייכפה עליהם להתפרנס דווקא מעבודות קשות ומסוכנות כמו ענף הבנייה. נדרשת השקעה ניכרת בתחום החינוך והקצאת המשאבים הדרושים להבטחת בטיחות העובדים בענף זה…",  מאת: ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא, פרלמנט גיליון 85, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 27 באפריל 2020 ♦

למרות המשבר: גידול במספר המהנדסים הערבים בהיי-טק הישראלי. עמותת צופן, שפועלת להשמת היי-טקיסטים מהחברה הערבית בהיי-טק הישראלי, מדווחת על גידול של 35% במספר המהנדסים הערבים שנקלטו בענף ברבעון הראשון של השנה, מאת יניב הלפרין 26אנשים ומחשבים, באפריל 2020 ♦

68% מהעובדים היהודים בטוחים כי ישובו לעבודה בתום משבר הקורונה, הערבים הרבה פחות. מסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה [כאן] עולה כי 72% מהעובדים הערבים לא יוכלו להתקיים יותר מחודשיים ללא שימוש בחסכונות, לעומת 44% מהעובדים היהודים ■ לכל עובד יהודי חמישי אין כסף נזיל, טלי חרותי סובר, דה מרקר, 21.4.20 ♦

דעה: ערבים מתחת לגיל 20? תסתדרו לבד! בשל משבר הקורונה הם מצאו את ללא עבודה, ללא אפשרות להשתלב בעבודה וללא סיוע מהממשלה, עו"ד ראמי שומר, גלובס, 22.4.20 ♦

הקושי של המובטלים הערבים: הטפסים בביטוח לאומי ובשירות התעסוקה – רק בעברית. עו"ד מונא מסאלחה: "מדובר בבעיה המקשה על מי שהפכו למובטלים או הוצאו לחל"ת לקבל את הזכויות שלהם. עכשיו, עקב משבר הקורונה, גם אין אפשרות להיעזר בפקידי קבלת קהל", סיון קלינגבייל, דה מרקר, 16.4.20 ♦

בעקבות משבר הקורונה, בין 600,000 ל-1,200,000 אזרחים צפויים להצטרף לדורשי קצבת האבטלה. התהליך הבירוקרטי לקבלת דמי אבטלה מתיש עבור כולם, אבל הוא קשה עוד יותר לאזרחים הערבים – ששפת אמם אינה עברית ורבים מהם יתקשו למלא את הטופס בשפה העברית. פוסט של עמותת סיכוי, 24.3.20 ♦

רמת העברית של התלמידים הערבים בירידה – וגם הסיכוי שלהם להרוויח כמו יהודים. הם לא צופים בטלוויזיה בעברית, לא מדברים עברית עם הסובבים אותם וגם מעדיפים ללמוד אנגלית על פניה. בשעה שידיעת השפה לא משפיעה על סיכויי הקבלה של בני החברה הערבית לאקדמיה, מחקר מגלה כי יש לה השפעה מרחיקת לכת על השתלבותם בשוק העבודה, שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 9.3.20 ♦

הסטארט-אפים מעדיפים מהנדסים מחו"ל – במקום להעסיק ערבים. העובדה שמצד אחד מסתובבים בינינו אלפי מהנדסים שמסוגלים לשרת את ענף ההיי-טק, ומצד שני אלפי משרות נודדות אל מעבר לים, מעידה על כשל שוק חמור ■ על המדינה להוציא לפועל מדיניות שתניע ותדרבן את החברות לגייס אל שורותיהן את כוח העבודה הישראלי, יפעת ברון (ItWorks), דה מרקר, 5.3.20 ♦

בקשה לתביעה ייצוגית של 150 מיליון שקל נגד גט ישראל: "לא רוצים ערבים". לטענת התובעים, האפליקציה נותנת ללקוחות אפשרות להבטיח שהם לא יקבלו נהג ערבי • "הם נותנים לזה משמעות דתית. אבל למעשה, מדובר בתוקף לשירות גזעני" • מגט נמסר: "החברה מתנגדת באופן נחרץ לכל סוג של אפליה", שירות גלובס, 21.02.2020 ♦

מחוץ למעגל: המדינה נכשלה בשילוב בני מיעוטים במגזר הציבורי. בנטרול מערכות הבריאות והחינוך, הערבים תופסים אחוזים בודדים מהמגזר הציבורי, אף שהם מהווים חמישית מהאוכלוסייה • החסם המרכזי: המרחק מירושלים • "כל עוד אין לנו ייצוג בממשלה, אנחנו חייבים ייצוג בעמדות מפתח ותהליכי קבלת החלטות", עירית אבישר, ידיעות אחרונות, 13.2.20 ♦

נתונים מסקר כוח אדם לחודש דצמבר, לרבעון הרביעי ולשנת 2019. למ"ס, 30.1.2020:

  • אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב ערבים בני 25-64% – 8.2%( 6.3 בשנה הקודמת).
  • אחוז ערבים בני 25-64 בכוח העבודה – %9.56%( 7.57 בשנה הקודמת).
  • שיעור התעסוקה בקרב ערבים בני 25-64% – 3.55%( 6.55 בשנה הקודמת). ♦

פירוט החברות שניתן להן אישור לקבלת סיוע בתכנית לשילוב מתמחים מהאוכלוסייה הערבית בתעשייה עתירת הידע בשנת הכספים – 2019, לפי הוראת מנכ"ל 4.20. "…סה"כ הבקשות שאושרו: 11, סה"כ תוספת משרות: 58.29…", פורסם: משרד הכלכלה והתעשייה, 23.1.2020 ♦

מחקר: מחצית מהאקדמאים הערבים לא מגישים מועמדות למקומות עבודה יהודים. 65% מהעובדים הערבים לא חושבים שמצופה מהם לעבודה בחברות עם רוב יהודי, נורמה שמשליכה על כוונות חיפוש העבודה שלהם, כך לפי מחקר חדש שנערך עבור מיזם קו אימפקט..המחקר [של מרכז אקורד]  מצא שיש שלושה חסמים עיקריים המונעים ממועמדים ערבים להשתלב בשוק העבודה ואפילו מלהגיש מועמדות..", מעין מנלה, כלכליסט, 19.01.20 ♦

נכשלים בשילוב: רק 3% ערבים בסגל הבכיר במדינה. חלק בלתי נפרד מהפיתוח הכלכלי של האוכלוסייה הערבית, שלא מקבל תשומת לב מספקת ביחס לחשיבותו, תלוי לא רק בהשקעה במשאב הכספי, אלא גם במשאב האנושי ■ על הממשלה לקבוע יעד חדש לייצוג האוכלוסייה הערבית…מינויה של לירון הנץ לתפקיד מנהלת הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, תפקיד קריטי ליישום תוכנית החומש שאותו יכול וצריך היה לאייש מועמד המשתייך לאוכלוסייה הערבית, אינו עולה בקנה אחד עם הבנה זאת..", עודד רון (המכון הישראלי לדמוקרטיה), דה מרקר, 20.1.2020 – [ראו גם: דוח גיוון וייצוג בשירות המדינה לשנת 2018, נציבות שירות המדינה, פורסם מאי 2019] ♦

100 חברות גדולות: היעד של התוכנית לשילוב עובדים ערבים. מחקר שהזמינה עמותת קו אימפקט, הפועלת לשילוב החברה הערבית במגזר העסקי, מגלה כי החסמים העיקריים בפני גיוס מועמדים הוא קושי באיתור שלהם ובהעדר הסעות והכשרה, דפנה ברמלי גולן, גלובס, 16.1.2020 ♦

דורכים במקום: המאבק בעוני מוצה, נדרשים כלים חדשים. דו"ח העוני ל-2018 [כאן] הוא דו"ח של דריכה במקום, ושל בלימה בשיפור המתמשך שהיה בממדי העוני עד כה ■ הוא מעיד כי המהלכים שישראל נקטה מיצו את עצמם – ועכשיו צריך לטפל בבעיות היסוד: שיפור מערכות החינוך החרדיות והערביות…כאשר נותחו הסיבות לפער התוצר עלה ששילוב גובר של גברים חרדים ונשים ערביות בשוק העבודה פותר שליש מהבעיה, ואילו שיפור איכות ההון האנושי החרדי והערבי פותר שני שלישים מהבעיה. חייבים, כלומר, לדחוף את הנשים הערביות והגברים החרדים לעבוד, אבל עוד יותר מכך צריך לדאוג לשיפור ההשכלה של הערבים (גברים ונשים) והחרדים (גברים ונשים). בלי שיפור ההשכלה שלהם, לא נצליח להמשיך לצמוח בקצב של מדינה מערבית…", מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 6.1.2020 ♦

מנוע הצמיחה של חברות: שילוב עובדים ערבים. לפי בנק ישראל, היעדר שילוב תעסוקתי של החברה הערבית במשק מייצר אובדן תוצר של 31 מיליארד שקל בשנה ■ מי שלא ישלב עובדים ערבים עלול להישאר מאחור, יפעת עובדיה (קו-אימפקט), דה מרקר, 6.1.2020 ♦

מייצבים את פיזה: מה עושים כדי לקדם את השתלבותם של צעירים ערבים בהייטק? לראשונה בישראל- למעלה מ-30 ארגונים בהם חברות הייטק, מוסדות להשכלה גבוהה, ארגונים חברתיים וחברות השמה, ישבו לשולחן עגול במטרה לקדם צעירים ערבים בהייטק בנגב, לימודים וקריירה mako חדשות 12 | פורסם 02/01/20 16:39 ♦

שוק העבודה: מבט על. מתוך "דוח מצב המדינה" של מרכז טאוב לחקר המדיניות הכלכלית בישראל, דצמבר 2019:

  • בקרב הערבים שיעור התעסוקה עודנו נמוך ויש לו פוטנציאל צמיחה, בקרב גברים ונשים כאחד, וכך גם בקרב הגברים החרדים.
  • שיעור התעסוקה של נשים ערביות עלה בשנים האחרונות, אך ב-2019 הוא כמעט לא השתנה. לאור השיפור בנתוני החינוך וההשכלה הגבוהה בקרבן, צפויה עלייה בשיעור התעסוקה שלהן בשנים הקרובות.
  • בקרב גברים ערבים ניכרת ירידה בשיעור התעסוקה מאז 2017. הירידה גדולה במיוחד בקרב בני 20–24: מ-67% ב-2017 ל-61% ב-2019. ♦

מיט-אפ בנצרת להרחבת גיוס היי-טקיסטים מהמגזר הערבי. חברת KLA ממגדל העמק חברה לארגון צופן ולקהילת MobileMonday מנצרת, ויחד ערכו מיט-אפ מוצלח לסטודנטים ובוגרים של לימודי הנדסה ומדעים מן המגזר הערבי. מאת דיילי ציפי , אנשים ומחשבים, 18 בדצמבר 2019 ♦

זה כולל שירות, אבל לא בערבית. שפת אמי היא ערבית. גם שפת אמה של ראניה המוקדנית בחברת הביטוח היא ערבית. אז למה היא סירבה לדבר איתי בשפת אמנו? שמעו סיפור, יעקוב איברהים, (יוזמות אברהם),YNET פורסם:  18.12.19 ♦

בדיקת מצב: ערבים בישראל – מהשכלה לתעסוקה. מחבר: צוות מרכז טאוב, תקציר מדיניות, 10.12.2019 ♦

נקודת האמצע: זה השכר ש-50% מהישראלים מקבלים פחות ממנו. סקר הלמ"ס ל-2018 [כאן]: השכר במשק עלה זו השנה החמישית ברציפות – הנשים והערבים נותרו מאחור ■ ההכנסה החציונית היא 7,988 שקל לחודש, עלייה ריאלית של 6.3% לעומת 2017, ואילו ההכנסה החודשית הממוצעת של שכיר: 12,498 שקל, לעומת 8,546 של שכירה, סיון קלינגבייל, דה מרקר, 9.12.2019 ♦

"ההיי-טק הישראלי מפספס טאלנט אדיר בחברה הערבית מחוץ לתל אביב". פאוזי מנהל את מרכז המו"פ של פרסונטיקס בנצרת, לשם הוא מגיע כל בוקר מחיפה ■ "ללא הטמעת ההון האנושי הערבי, מדינת הסטארט-אפ ותעשיית ההיי-טק הישראלית יאבדו את היתרון התחרותי מול הודו וסין בשנים הקרובות", דנה מיכאילוביץ', דה מרקר,  04.12.2019 ♦

ריבלין: לוודא שאף אחד לא נשאר מאחור. נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ביקר היום (ראשון) במחלבת תנובה באלון התבור שבצפון, בעקבות השתתפות החברה במיזם "קו אימפקט – השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית" שהושק בבית הנשיא בשנת 2015. ערוץ 7 , ג' בכסלו תש"פ 01/12/19 ♦

עד כמה אחוז האבטלה הנמוך מעיד באמת על שוק העבודה הישראלי? על אף הטלטלה המשפטית והפוליטית, שוק העבודה בישראל נמצא, לכאורה, במצב מצוין. עם זאת, אחוז בעלי העבודה הקבועה אינו כה גבוה, במיוחד במגזר החרדי והערבי, מתן חודורוב, החדשות 13, 25.11.19 ♦

רוב העובדים בהיי-טק מגויסים בשיטת חבר מביא חבר. למועמד ערבי אין סיכוי". עמותת Itworks משיקה חברת השמה לקידום הגיוון בהיי-טק, ומבטיחה להביא לחברות עובדים טובים, שעוברים מתחת לרדאר בשיטות ההשמה הקיימות ■ מייסדת העמותה: "יש מועמדים שנפסלים על הסף בגלל דעות קדומות", אמיתי זין, דהמרקר, 26.11.2019 ♦

ההסתדרות תקיים יריד תעסוקה לאנשים עם מוגבלויות בחברה הערבית. ההסתדרות מקדמת את התעסוקה של בעלי מוגבלויות בחברה הערבית, ותערוך יריד תעסוקה מיוחד לאנשים אלו לאחר שהתברר ש-61% מבעלי מוגבלויות בקרב היהודים מעוסקים לעומת 17% בלבד בקרב הערבים. 80 נציגי מעסיקים כבר הודיע על השתתפותם ביריד, שייערך שיתקיים במלון דן פנורמה בתל אביב בימים רביעי וחמישי הקרובים. האירוע גם יכלול פאנלים ומושבים בנושאים שונים, בהם הטרדה מינית בקרב אנשים עם מוגבלות, שיקום תעסוקתי, המאבק להעלאת קצבאות הנכים ובניית תכנית לשנה הקרובה לפורום המאבק למען אנשים עם מוגבלות. ג'ון בן זקן, מעריב, 25/11/2019 10:35 ♦

על ההשלכות הכלכליות של השתלבות חרדים וערבים בשוק העבודה בעשורים הקרובים, מיקוד שבועי – 19 בנובמבר 2019, אגף הכלכלנית הראשית, משרד האוצר ♦

"השקעה של 40 מיליארד ש' בשיפור פריון העבודה תביא תועלת עצומה". כך אמר מנכ"ל בנק ישראל חזי כאלו בוועידה של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" • "אני קורא מעל במה זו למועמדים ערבים לבוא לבנק – אנחנו רוצים משפטנים, כלכנים, רואי חשבון וגם אנשי הייטק", יסמין יבלונקו, גלובס, 12/11/201 ♦

ביה"ח איכילוב הנחה את הצוות הרפואי – דברו רק עברית. לפי ההוראה, שיחות מקצועיות בין העובדים חייבות להתקיים בעברית – גם אם אינן בנוכחות המטופל. ביה"ח: לא יעלה על הדעת שאיש צוות יבחר את השפה הנוחה לו – ויגרום לטעויות. עורכת דין מעמותת סיכוי: "הנחיה פסולה, יש להכיל שוני של אזרחים ערבים". האזינו. דקלה אהרן-שפרן, חדשות כאן, 05 בנובמבר 2019 ♦

הביקוש למתמחים מאוכלוסיית יישובי המיעוטים בתעשייה עתירת הידע במסגרת מסלולי משרד הכלכלה והתעשייה עולה! הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה יצאה השנה ב-2 מקצים במסגרת מסלול לשילוב מתמחים מאוכלוסיית יישובי המיעוטים בתעשייה עתירת הידע במסגרת המקצה הראשון אושרו 5 בקשות במסגרתן יקלטו 24 מתמחים בשוק התעסוקה בהיקף תקציבי של כ-2.2 מיליוני שקלים. במקצה השני הוגשו 10 בקשות בהיקף תקציבי של כ-4.8 מיליוני שקלים, במסגרתן יקלטו כ-50 מתמחים חדשים, בעלות שכר ממוצעת של כ-15 אלף שקלים. משרד הכלכלה, תאריך פרסום 30.10.2019 ♦

הנגיד: שילוב החברה הערבית יתרום לצמיחה. "…פרופ' ירון סיכם שהיעד להגדיל את שיעורי ההשתתפות של החברה הערבית בעבודה וכן את ההשכלה וכישורי העבודה בקרבם, חשוב למדינה.  הנגיד רואה בחברה הערבית חלק חשוב בהגדלת הפריון ובצמיחה. פרופ' ירון קרא למועמדים מהחברה הערבית להצטרף לשורות בנק ישראל. לדבריו, "אני מאמין בפוטנציאל האדיר הקיים בקרב אקדמאים ערבים. בנק ישראל מחויב לקידום גיוון התעסוקה"., ערן בר-טל, ישראל היום, 2.11.2019 ♦

הביקוש למתמחים מהמגזר הערבי בתעשיית ההייטק עלה השנה. התעשייה עדיין נמצאת במצוקת כוח אדם, וכעת נודע כי תוכנית שהפעילה הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה מ-2012, תפסה השנה תאוצה, וסייעה לכ-17 חברות שונות לקלוט לענפי ההייטק כ-229 מתמחים מהמגזר -בהיקף מענק של למעלה מ-24 מיליון שקל, מאיר אורבך, כלכליסט, 27.10.19 ♦

כבר לא בשוליים: ההיי־טקיסטים הערבים תורמים 2 מיליארד שקל לתוצר הישראלי. 6,600 מהנדסים ערבים מועסקים בתעשיית ההיי־טק — 25% מהם נשים ■ מספר הסטודנטים הערבים במקצועות הטכנולוגיה הוכפל בתוך שש שנים ■ מנהל ברודקום בנצרת: "פעם היית קופץ על כל הצעת עבודה. היום מועמדים ערבים באים עם ארבע־חמש הצעות מתחרות"…"עד לפני כמה שנים, החברה הערבית כלל לא היתה חלק מתעשיית ההיי־טק הישראלי", מספר סאמי סעדי, מייסד ומנכ"ל ארגון צופן, שעוסק בחיבור ההיי־טק לאוכלוסייה הערבית… , אמיתי זיו, דה מרקר, 12.09.2019 ♦

מחפשים מהנדסים? צאו מהקיבעון וסעו שעה וחצי צפונה מתל אביב. בנצרת מעסיקים יכולים למצוא מהנדסים בקלות, לאייש את המשרות החסרות בעובדים טובים, בשכר שפוי יותר מהמרכז ובעלות שכר דירה מגוחכת – אבל הם לא באים, אמיתי זיו, דה מרקר, 12.09.2019 ♦

חיים ששווים פחות. פערים שעולים בדם: ביישובים עניים וערביים שיעור הנפגעים בתאונות עבודה גבוה יותר. ניתוח שערך המוסד לבטיחות ולגיהות מאשר את מה שהעוסקים בתחום מרגישים היטב: מתאם גבוה בין עוני ואבטלה ביישוב לנפגעי תאונות עבודה, ושיעור נפגעים גבוה ביישובים הערביים לעומת היהודיים | ההשערה: "כאשר התחרות על מקומות העבודה חזקה, תשומת הלב לבטיחות הופכת לנמוכה יותר", ניצן צבי כהן, דבר ראשון, 08.09.2019 ♦

איך לעודד צעירים ערבים להיות יזמים? חיפוש אקטיבי אחר יזמים ערבים ולא רק אחר יזמים שצמחו ביחידות הטכנולוגיות, כמו גם עידוד חברות להעסיק עובדים ערבים, עשויים להיות השקעה משתלמת בעתיד, גם למשקיעים וגם לחברה הישראלית, חולוד עיוטי )פרזנטנס) וארנית שנער, דה מרקר, 03.09.2019 ♦

לא רק בסופר פארם. "… אין חולק שהשתלבות הערבים במגזר העסקי "היהודי" תתרום תרומה אדירה הן לכלכלה הישראלית בכלל ולזו של החברה הערבית בפרט, וכן תתרום ערכית בשיפור ההיכרות בין האוכלוסיות השונות במדינה ותשפיע על מפלס הסובלנות והחיים המשותפים בישראל… הנדרש הוא שמודל ההשתלבות המרנין של הרופאים, הרופאות, האחים, האחיות, הרוקחים והרוקחות הערבים במערכת הבריאות – יועתק למגזר העסקי הישראלי, ואין סיבה שזה לא יקרה. ", סמי אסעד (קו משווה), הזירה – الساحة, הארץ, 3.9.2019 ______ ערבית: عرب، مش بس بالسوبر فارم! سامي أسعد ♦

מסר מקרן המטבע הבינלאומית: "הבעיה של ישראל היא לא הגירעון אלא הדמוגרפיה". הכלכלן אנתוני דה-לנואה מקרן המטבע הבינלאומית מודאג פחות מהגירעון בישראל… מה שמטריד אותו הרבה יותר היא העובדה שהממשלה איננה נוקטת היום צעדים שיקדמו את השתלבותם של ערבים וחרדים במשרות בעלות שכר ופריון גבוה…", עמירם ברקת, גלובס, 16.8.2019 ♦

בשל חג הקורבן: 20% מהאוטובוסים לא יגיעו השבוע לתחנה. שיבושים חמורים בתחבורה הציבורית בשל היעדרם מעבודה של הנהגים המוסלמים והדרוזים, שיחגגו את חג הקורבן. ההמלצה: בדקו באתרי חברות התחבורה הציבורית ובאפליקציות אם הקו שלכם עובד, אודי עציון, כלכליסט,  10.8.2019 ♦

החטא הקדמון של גילאי העבודה העיקריים. הנתונים על העסקת הנשים הערביות לא משקפים את הקשיים שלהן בשטח…עולה כי ההסתכלות שלנו על גילאי העבודה העיקריים לוקה בחסר, מכיוון שמתעלמים מגברים ונשים בגילאי 15-24 בכלל, ומצעירים וצעירות ערביות בפרט, שחלקם אינם לומדים ואינם משרתים בצבא, ושיעור חוסר המעש אצלם יכול להגיע לרמות גבוהות, ד"ר סאמי מיעארי, גלובס,  31/07/2019 ♦

להיות עורכת דין ערבייה בקרב 230 עורכי דין יהודים. מתוך 20 משרדי עורכי הדין הגדולים והמובילים בישראל, שבהם עובדים כ–3,000 עורכי דין, יש כ–15 עורכי דין ערבים…אין סיבה טובה לכך — קל למצוא סטודנטים ערבים, חכמים ומוכשרים שראויים להשתלב במשרדים אלה, מבחינה מקצועית ומבחינה חברתית. ..", עה"ד נסרין מנסור, דה מרקר, 04.08.2019 ♦

פרסום מכרז בין-משרדי במקום פנימי של משרות המיועדות לאוכלוסייה הזכאית לייצוג הולם. במסגרת הפעולות היזומות לשיפור תהליכי הגיוס והמיון למשרות בשירות המדינה, התאמתם לתמורות בעולם התעסוקה, וקידום תעסוקה מגוונת של מועמדים הזכאים לייצוג הולם, הוחלט להורות על פרסום משרות מיועדות במסגרת מכרז בין-משרדי כמכרז ראשון (במקום פרסום מכרז פנימי). הכוונה למשרות בכל מתחי הדרגות והדירוגים. נציבות שירות המדינה, 15.7.2019

הממשלה חייבת לטפל באפליית עובדים ערבים בשוק התעסוקה. קיים כשל שוק חמור בכל הנוגע להעסקת אזרחים ערבים בישראל ■ כך נגרם עוול כבד לאזרחים הערבים, שנמנעת מהם השתלבות שוויונית בתעסוקה, ובנוסף, נפגע המשק כולו מאי קליטתם של עובדים מוכשרים, או מהעסקתם בדרגות נמוכות ביחס להכשרתם, עופר דגן (עמותת סיכוי), דה מרקר, 06.07.2019

הקשר בין הפרטה לגזענות: המקרה של נהגי האוטובוס הערבים. 600 נהגי אוטובוס מותקפים מדי שנה, והסוד הידוע הוא ש-90% הם ערבים, השאר אתיופים ומזרחים. "אין לי עניין שנהגים שלי ייפגעו, אבל רק כתנאי שלא יאשימו את הנוסעים בגזענות", אמר לי בחברת תחבורה. אבל לא רק הנוסעים אשמים. גם המדינה, מאת: יניב בר אילן, שיחה מקומית,  4.7.2019

האחריות על קידום הערבים – גם של המעסיקים וגם של העובדים. כשם שבחירתו של נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה יצרה אפקט של השראה ותקווה בקרב ציבורים מודרים בעולם, כך גם בחירתו של חאג' יחיא ליו"ר בנק לאומי נותנת תקווה שהחברה שלנו תדע להכיל ולשלב את המוכשרים בבניה ובנותיה, דני גל (קו משווה), דה מרקר, 03.07.2019

אירוע לציון תחילת פעילות מרכז סוויץ’ מייסודו של מכון טריגובוף בפארק עידן הנגב. " מרכז סוויץ’ מייסודו של מכון טריגובוף להכשרה וקידום תעסוקה בחברה הבדואית, פועל בפארק התעסוקה המשותף לרהט, בני שמעון ולהבים “עידן הנגב” במבואת העיר רהט.."  כתב מקומונט 2 יוני, 2019

דוח מדדי הביצוע: כשלון בנמלים ובתעסוקת גברים חרדים, הצלחה במגזר הערבי. דוח מדדי הביצוע של תכניות העבודה של משרדי הממשלה שפורסם היום (ראו כאן) בחן 2600 מדדים שמתוכם בחרו משרדי הממשלה השונים 327 מדדים ביצוע מרכזיים…יעד אחר מאתגר ובעל חשיבות חברתית רבה – שבו הצליח המשרד לביטחון הפנים – הוא גיוס שוטרים מהמגזר הערבי למשטרה: ב-2018 גוייסו למשטרה 742 שוטרים בני המגזר הערבי, כשהיעד לשנה זו עמד על 740 וגייסו 742..", עמירם ברקת, גלובס  20/05/2019, {ראו גם: ספר תוכניות העבודה [של הממשלה] באתר משרד רה"מ}

טיבי: חיים של ערבים שווים פחות. ח"כ אחמד טיבי, יו"ר חד"ש תע"ל, התייחס בגל"צ לתאונות העבודה וטען שהמחדלים נמשכים משום שהנפגעים הם ערבים: "האפליה נמשכת גם כשהערבים מתים". הח"כ קישר בין ההרוגים בבנייה לנרצחים במגזר: "רשלנות פושעת", החדשות 12 | פורסם 20/05/19 02:11

"כיצד ניתן להתמודד עם אתגרי ההון האנושי בחברה הערבית?" – כנס במרכז הבינתחומי (31.03.19)

נציבות שירות המדינה: מיעוטים לא מתקדמים בשירות הציבורי. מדו"ח של הנציבות (ראו כאן) עולה כי רובם המוחלט של העובדים בשירות המדינה השייכים לאוכלוסיות חלשות מועסקים במשרות בדרג נמוך, אדריאן פילוט, כלכליסט, 15.05.19

יום העצמאות הכלכלית של החרדים והערבים. עבור אוכלוסיות בעלות רקע אחר מזה של הזרם המרכזי באוכלוסייה – אלו שגדלו ביישוב ערבי קטן או בשכונה חרדית, למשל – "שוק העבודה" הוא מושג מסתורי ומאיים; מרכזי ההכוון התעסוקתיים שהקים משרד העבודה והרווחה בשנים האחרונות מספקים להן מענה, מורן רייכמן, כלכליסט, 09.05.19

הקרב על הדגל בבית החולים: ההנהלה מתנגדת, העובדים מאיימים לשבות. הנהלת ביה"ח כרמל בחיפה פרסמה הנחיה לעובדיה להסיר דגלים וקישוטים שנתלו במחלקות לקראת יום העצמאות מחשש לפגיעה ברגשות האוכלוסיה הערבית. בוועד העובדים התנגדו וההחלטה הוקפאה, אך אם לא תימצא פשרה – הם מאיימים בשביתה. הנהלת ביה"ח: "נתלו דגלים בשטחים ציבוריים", דנה ירקצי ויואב איתיאל, וואלה, יום שישי, 03 במאי 2019

מנהלת מסעדה לעובדים: "אני לא מוכנה יותר שידברו ערבית". מנהלת סניף "מקס ברנר" בנמל תל אביב ביקשה מהעובדים הערבים שלא לדבר בערבית במהלך העבודה. "אני יכולה לדרוש מכם תוך כדי משמרת לדבר בשפה שכולנו נבין". הנהלת הרשת: "דו קיום הוא נר לרגלינו", תיקי גולן, YNET, 02.05.19

הערבים נוהרים,לשירות המדינה. בבחירות האחרונות לכנסת נרשמה ירידה באחוז המצביעים הערבים בבחירות לעומת הבחירות הקודמות ■ אך בניגוד למגמת שיעור ההשתתפות בבחירות, בשירות המדינה נרשמת עלייה עקבית בשיעור הערבים המועסקים במשרדי הממשלה בשנים האחרונות, עודד רון (המכון הישראלי לדמוקרטיה), דה מרקר, 30.04.2019

בית בגליל, אך מה עם התעסוקה? הדרך לפיתוח הצפון עוברת בחיזוק ההייטק באזור. "…אני סבור שיש פוטנציאל אדיר בצפון", אומר אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, שמתגורר בסמוך לפארק. "יש באזור יישובים ברמה סוציו-אקונומית מאוד גבוהה, וגם שיעור גבוה של הליכה לאקדמיה ביישובים הערבים. הפוטנציאל גם גדל – רק 3% מהמועסקים בהייטק הם מהחברה הערבית, אבל כיום סטודנטים ערבים מהווים 18% מכלל הסטודנטים במקצועות ההייטק. 60% מהסטודנטים הערבים הן נשים, שחלק גדול מהן מעדיף לעבוד קרוב לבית, והיום רבות מהן עוזבות את התחום. בנוסף, היצע המשרות הוא בעיקר של חברות ביטחוניות, שלא מקבלות לעבודה עובדים ערבים. חברות צריכות לנצל זאת, אין סיבה שחברות יפתחו שלוחות באוקראינה ולא בגליל", מוסיף אהרון…", עומר זרחוביץ, גלובס, 30.4.2019

שילוב מתמחים מהאוכלוסייה הערבית בתעשייה עתירת הידע. שירות זה מאפשר לתאגידים בתעשייה עתירת הידע להגיש בקשה לקבלת סיוע בעבור שילוב סטודנטים מהאוכלוסייה הערבית הלומדים מקצועות טכנולוגיים.. במסגרת התכנית ניתן לקבל מימון בשיעור ממוצע של 35% משכר המתמחה ועד לתקרה של 13,000 ₪…", משרד הכלכלה והתעשייה, הרשות להשקעות ולפיתוח הכלכלה והתעשייה, מסלול תעסוקה

טאלנט ערבי? יש דבר כזה – אבל המעסיקים עדיין לא גילו אותו. בעוד שיעור הסטודנטים הערבים הגיע ל-17%, מספר העובדים הערבים שמצליחים להשתלב בשוק העבודה הישראלי נותר נמוך ■ תוכנית להשמת אקדמאים של ארגון קו משווה מצליחה לשנות מעט את המצב, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 04.04.2019

תמונת מצב חברתית 2018. מרכז אדווה, 31.3.2019

שילוב בשלושה צעדים – החברה הערבית בשירות הציבורי.   (בחירות 2019), עו"ד עודד רון, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2019

תעסוקה בחברה הערבית – מבחר פעילויות ומקורות של יד הנדיב.

מחפשים עובדים לסטארט-אפ שלכם? המדינה תסבסד שכר של סטודנטים ערבים. הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה פועלת גם השנה לשילוב מתמחים מהאוכלוסייה הערבית, בתקציב של כ-4 מיליון שקל, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 10.03.2019 11:31 עודכן ב: 17:08

סקר של בנק ישראל: ההשקעות בשדרוג התחבורה בסקטור הערבי לא השפיעו על רמת התעסוקה. בשנים 2015-2010 חל שיפור רחב היקף בתחבורה הציבורית ברבים מהיישובים הערביים במטרה להגדיל את השתתפותם של נשים ערביות בכוח העבודה, כך מגלה מחקר של בנק ישראל שפורסם היום (המחקר המלא). מהמחקר עולה, כי לשיפור בתחבורה הציבורית הייתה, לפחות עד עתה, השפעה מועטה על התעסוקה בחברה הערבית, ובפרט לא נמצא שהוא הביא להצטרפות של נשים לכוח העבודה. ג'ון בן זקן, מעריב, 5.3.2019 

התופעה שבגללה המשק הישראלי מאבד 40 מיליארד שקל בשנה. מחקר שערכה עמותת קו משווה בשיתוף עם קרן אדמונד דה רוטשילד, מראה כי רק 22% מהאקדמאים הערבים מועסקים במשרה מלאה בתחום לימודיהם ■ מערך של חסמים שלובים זה בזה נמצא בדרכם של האקדמאים מהחברה הערבית למשרה הולמת במשק, מראם ג'ובראן, סאמי אסעד ודני גל (עמותת "קו משווה"), דה מרקר, 05.03.2019 15:29 

רופאים ערבים בכללית: "ההנהלה מקדמת רק יהודים". במכתב זועם שנשלח למנכ"ל הקופה ולמשרד הבריאות מוחים רופאים בכללית על תת ייצוג של ערבים בתפקידי הנהלה בכירים בקופה. "למרות שרוב הציבור הערבי חבר בכללית, זה נראה כאילו הקופה לא רוצה ערבים בתפקידים בכירים", אומר אחד הרופאים החתומים על המכתב. הכללית: "יש מנהלים ערבים בתחומים רבים", חסן שעלאן, YNET, 19.02.19 ♦

אפילו השכלה לא עוזרת: הישראלים שמקבלים שכר נמוך מדי – 6 גרפים שכדאי להכיר. נציבות שוויון ההזדמנויות פירסמה הבוקר את מדד הגיוון 2018, החושף הדרה של קבוצות מיעוט מענפים המאופיינים בשכר גבוה ■ אלה מקבוצות המיעוט שמצליחים להתברג לענפים הרווחיים – משתכרים הרבה פחות מעמיתיהם… באופן לא מפתיע, ערבים וערביות ללא תואר אקדמי נמצאים בייצוג יתר בענפים המשלמים את השכר הנמוך ביותר, אבל שכרם של הגברים הערבים הלא-אקדמאים גבוה בעשרות אחוזים מזה של הנשים הלא-אקדמאיות….", טלי חרותי-סובר וליאור דטל, דה מרקר, 18.02.2019 ♦

משרד האוצר לא קולט ערבים: 3% לעומת 11% במשרדי ממשלה. מבדיקת המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי ב-2018 קלט המשרד עובד ערבי אחד בלבד ■ 89 מכרזים למשרות בו כלל לא תורגמו לערבית ולא הוקצה אף תקן ייעודי לערבים ■ משרד האוצר: "עושים מאמצים לשיפור", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 18.02.2019 ♦

מדברים באותה השפה, "…האם ניתן לחייב עובדים/ות לדבר רק בשפה העברית במקום העבודה במהלך שעות העבודה?להלן יוצגו הנחיות של נציבות השוויון למעסיקים/ות בכל הנוגע ליכולתם להפעיל את הפררוגטיבה אל מול זכות העובדים/ות לשוחח בשפת אימם (אם אינה עברית) במקום העבודה…", נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים, 4.2.2019 ♦

הגיע הזמן ליישם את תוכנית החומש לחברה הערבית. רק 2.7% מעובדי משרד הבריאות הם ערבים ■ "שיאן" תת הייצוג הוא המשרד לביטחון פנים, שרק 1.6% מעובדיו ערבים…בדיקה שערכתי אודות 16 המשרדים והגופים הממשלתיים האמורים ליישם את החלטת הממשלה, מצביעה כי יש פער משמעותי בייצוג האוכלוסייה הערבית בקרבם לעומת שיעורם מתוך כלל אזרחי המדינה…", עודד רון (המכון הישראלי לדמוקרטיה), דה מרקר, 21.01.2019 ♦

הפער הדיגטלי של החברה הערבית – לא גזירת גורל. 70% מהערבים בישראל רוצים להרחיב את הידיעות והמיומנויות שלהם בסביבת המחשב והאינטרנט. התובנה הזו מעידה שהבעיה אינה ברצון אלא ביכולת, ויש לספק את מענה המותאם…מחיקת הפערים הדיגיטליים שמהם סובלת החברה הערבית אינו רק הדבר הצודק והראוי לעשות, אלא גם כוח תעסוקתי וכלכלי אדיר שהמשק כולו יוכל ליהנות ממנו.", נירה צימלס (שירות התעסוקה), דה מרקר, 10.1.2019 ♦

הבנת חסמים לחילוץ מעוני במיקומים חברתיים שונים: חסמי תעסוקה וחסמים במימוש זכויות וקבלת שירותים. אורלי בנימין ושרית ניסים, המוסד לביטוח לאומי, נובמבר 2018 ♦

"ברגע שהעובדים הערבים ילמדו לשחק את המשחק – הם יהיו הבררניים". שילוב של עברית מושלמת, נחישות, התמדה וקצת מזל סייע לפאדי אלעוברה ליהפך ליזם סדרתי שלא מוותר ומצליח להרוויח. למרות זאת, הוא מרגיש יוצא דופן ומאמין שהדרך לשינוי בחברה הבדואית עוד ארוכה, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 06.01.2019 ♦

הישראליות עובדות הכי הרבה בעולם. לפי דו"ח של מרכז טאוב, בעוד שיעור התעסוקה בקרב נשים וגברים חילונים גבוה בהשוואה למדינות המפותחות — הגברים החרדים עובדים הכי פחות, והנשים הערביות נמצאות במקום השני מהסוף… הצלחה מתחילה להסתמן גם בקבוצת הנשים הערביות. שיעורי התעסוקה שלהן, 40% בלבד, הם אמנם נמוכים מאוד — אבל הן הכפילו את שיעור התעסוקה שלהן מ–2003. בנוסף, קצב ההצטרפות שלהן לשוק העבודה גדל בשנים האחרונות, בד בבד עם שיפור מעורר השתאות ברמת ההשכלה שלהן. בדיקה שערכה פוקס מייחסת את הגידול בתעסוקת הנשים הערביות בעיקר למהפכת ההשכלה. לדברי פוקס, שיפור ההשכלה מסביר 72% מגידול התעסוקה שלהן…", מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 03.01.2019 ♦

היי-טק לכולם: "חלק מהמשקיעים לא התרגלו לסטארט-אפ שיש בו מנכ"ל ערבי" הערבים אזרחי ישראל כמעט ואינם מיוצגים באומת ההיי-טק, אבל יש מי שפועל כדי להסיר מחסומים ולשנות את המגמה | אז איך אומרים סטארט אפ בערבית, למה חברה של יהודים וערבים יחד יכולה להיות יתרון, ומה אפשר ללמוד ממי שהצליח?… אז מדוע כמעט ולא שומעים בישראל את המושג 'סטארט אפ ערבי-ישראלי'?, מאת יעל אלנתן וארז רביב , דבר ראשון, 14.12.2018 ♦

תעשיית ההייטק מפספסת את החברה הערבית. שיעור האקדמאים הערבים במקצועות טכנולוגיים עולה, אך הם לא משתלבים בסקטור… הערבים הם הכוח הצומח ביותר בהייטק ותוך שנתיים הם יכולים לספק כמחצית מכוח האדם מהמחסור בסקטור ההייטק. חברות ההייטק הינן אלו שיכולות וצריכות להרים את הכפפה, לחולל את השינוי ולהתחיל מלפתוח את הדלת, לנער את הסטיגמות, להתעורר מכל החסמים שאינם קשורים לעולם העבודה ולתת הזדמנות לאלו שראויים לה…", יפעת ברון-גולדברג (ItWorks ) וד"ר גל זהר, גלובס,  26/12/2018 ♦

מדוע הייטקיסטים ערבים מעדיפים להשתלב בחברות טכנולוגיה גדולות. הקרבה לפריפריה, המגוון התעסוקתי והיכולת לצאת ממשבצת בני המיעוטים: 8% מהעובדים בחברות גדולות הם ערבים – לעומת 3% בלבד בהייטק הישראלי • 5 סיבות שמלמדות על אופן התנהלותם של החברות הגדולות והסטארט-אפים הצעירים ביחס לערבים, חרדים ונשים, יסמין יבלונקו, גלובס, 21/12/2018 ♦

הדיכוי הכפול: אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית נאבקים על מקומם.  "להביא את השינוי לחברה הערבית". בכנס שערך האגף לשוויון חברתי בהסתדרות התמודדו המשתתפים עם השאלה: איך להביא את מהפכת התעסוקה לאנשים עם מוגבלויות לחברה הערבית? | זוהריה עזב, שנכנסה לשוק העבודה לפני 20 שנה: "יש לנו אחריות כאנשים עם מוגבלות – להיות בשטח", מאת יעל אלנתן, דבר ראשון,  עדכון אחרון: 21.12.2018 ♦

"בחברות הממשלתיות שיעור העובדים מקרב האוכלוסייה הערבית הינו אפסי", כך אמר היום בכיר במשרד מבקר המדינה בדיון שעסק בשילוב האוכלוסייה הערבית והבדואית בתעסוקה. מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ סעיד אלחרומי, אמר ש"יש החלטות ממשלה בעניין והן לא המלצה אלא לביצוע. הוועדה דורשת לקבל תוך 90 ממשרדי הממשלה והחברות הממשלתיות את יישום העסקה במגזר לפי חלוקה גיאוגרפית". אתר הכנסת, 18 בדצמבר 2018, י' בטבת תשע"ט, בשעה 18:10 ♦

הכנסות ברוטו של שכירים מסקר הוצאות משק הבית 2017. מהשוואת ההכנסה מעבודה שכירה בין שכירים באוכלוסייה היהודית לבין שכירים באוכלוסייה הערבית נמצאו פערים גדולים יחסית הן בהכנסה החודשית הן בהכנסה לשעת עבודה. ….. גם בהשוואת ההכנסות לשעת עבודה של הערבים והיהודים לפי קבוצות שנות לימוד, היו ההכנסות בקרב האוכלוסייה היהודית גבוהות יותר מאשר בקרב האוכלוסייה הערבית.." , למ"ס, 17.12.2018 ♦

דו"ח של רשות החדשנות ו-SNC: ההייטק הישראלי עובר לחו"ל ומשאיר מאחור נשים וערבים. הדו"ח מצביע על מחסור של 15 אלף עובדים בתעשייה המקומית. שיעור הנשים במשרות הטכנולוגיות עומד על 23% ושיעור הערבים על 1.4%, אבל בהייטק מעדיפים לפתוח מרכזים בחו"ל, הגר רבט, כלכליסט, 16.12.18 ♦

"אין ספק שיש אפליה, אבל המצב משתנה". ברשות החדשנות מעדיפים להסתכל על הנתונים שמעידים על מחסור במגוון בכוח האדם בהיי-טק במשקפיים ורודים ● כך, בנוגע לשיעור הערבים בענף, שעומד על 3%, הם מדגישים שהוא שילש את עצמו, וככלל, הם מפנים זרקור לתכניות שהממשלה מפעילה לקידום מגזרים אלה, מאת יניב הלפרין , אנשים ומחשבים, 16 בדצמבר 2018 ♦

חבר מביא חבר: איך בונים תעשיית היי-טק אחת עבור ערבים ויהודים בישראל? אקוסיסטם לא נוצר ב"איים" מרוחקים, מגודרים או באיזורי תעשייה מנותקים ■ המודל הקיים, בו ערבים ויהודים עובדים יחדיו בתעשיית ההיי-טק כשווים בין שווים, הוא המנצח ויש לקדם דרכים לעודד אותו, מאשר להקים שתי תעשיות נפרדות", ד"ר תומר סיימון, דהמרקר, 04.12.2018 ♦

40 רופאים ורוקחים ערבים נשאו תעודות מזויפות. משטרת ישראל עצרה לפנות בוקר 40 רופאים, סטאז'רים ורוקחים ערבים שהציגו תעודות סיום לימודי רפואה ורוקחות מזויפות. עדו בן פורת , ערוץ 7, כ"ד בכסלו תשע"ט 02/12/18 ♦

יו"ר לאומי דוד ברודט: "החברה הערבית עוברת שינויים פנימיים, הממשלה צריכה לסייע". ברודט בוועידה הכלכלית של החברה הערבית: "יש הזדמנות פז לעודד את הצעירים הערבים לקפוץ למים העמוקים ולפרוץ דרך בתעשיית ההיי-טק", TheMarker, 21.11.2018 ♦

עימאד תלחמי: "לא יכול להיות שהערבים יהיו אחוזים בודדים מההיי-טק הישראלי". אראל מרגלית: מי שיתן הזדמנות כלכלית לדור הצעיר הערבי – יביא לשינוי במפה הפוליטית בישראל, עירד עצמון שמאייר, דה מרקר, 21.11.2018 ♦

רוצים לשלב את הערבים? קודם כל תעבדו על האמון. אמון הדדי מעודד שיתופי פעולה, תכנון לטווח ארוך ואף מפחית את עלויות ההעסקה – אבל לא ניתן לבנות אמון כל עוד מדברים בשני קולות מנוגדים ■ ראשי הרשויות הם הגשר החסון ביותר בין האוכלוסייה הערבית לממשלה, שאוקי חטיב  ו  איל קנץ  (אינג'אז), דה מרקר, 20.11.2018 ♦

חוות דעת לייצוג הולם לאוכלוסיה הערבית – חוק החברות הממשלתיות, עו"ד עודד הון ונסרין חאג'-יחיא, המכון הישראלי לדמוקרטיה, נובמבר 2018 ♦

האתגר הגדול של נציב שירות המדינה החדש — תעסוקת ערבים. הנציב החדש, פרופ' דניאל הרשקוביץ, צריך לוודא שתהליכי המיון בשירות המדינה שוויוניים כלפי מועמדים ערבים — שסובלים לא אחת מיחס מפלה ומחוסר הבנה תרבותית, רועי ג'רופי (סיכוי), דה מרקר, 18.11.2018 ♦

תעסוקה שוויונית ורב-גונית בשירות המדינה – דו"ח מצב לשנת 2017, נציבות שירות המדינה, 28.8.2018 ♦

רק 2% מהעובדים בחברות הממשלתיות הם ערבים. בחברות הממשלתיות מועסקים 1,187 ערבים (לרבות דרוזים וצ'רקסים) מתוך 52,911 עובדים ■ למרות תוכנית לשיפור שעליה הכריז משרד האוצר, בינתיים לא נעשה כמעט כלום לקראת היעד של הגדלת שיעור העובדים הערבים ל-10%…ב–2003 החליטה הממשלה כי בכל חברה ממשלתית יכהן לפחות דירקטור אחד מהאוכלוסייה הערבית. שיעור האזרחים הערבים בישראל הוא 20.1%. לפי נתוני האוצר שהועברו לאחרונה לרשימה המשותפת בכנסת, ב–50 חברות ממשלתיות אין דירקטור ערבי אחד. ב–47 חברות ממשלתיות נוספות מכהנים 51 דירקטורים ערבים, שהם 12% מהדירקטורים. חלק מחברות אלה עוסקות ביישובים ערביים ובנושאים הקשורים ישירות לחיי האזרחים הערבים. לכן, 12% הוא שיעור נמוך במיוחד. הדירקטוריונים אינם החריגה היחידה. בחברות הממשלתיות …", מיכאלה אלרם, דה מרקר, 20.10.2018 ♦

למה הופכים הקורבנות הפלסטינים של ענף הבניין ל"עובדים זרים"?. על אף שהרוב המוחלט של העובדים בענף הבנייה בארץ הם פלסטינים אזרחי ישראל או תושבי הגדה, כשישראלים מדברים על פועלי בניין הם בדרך כלל חושבים על "עובדים זרים". את ההסבר לתופעה הזו צריך כנראה לחפש במישור הפסיכולוגי, נמרוד בן זאב, שיחה מקומית,  17.10.2018 ♦

מתי בפעם האחרונה טופלתם אצל רופא ערבי? איך נדע שיש רופאים ערבים מומחים? איך נסכים להתייעץ עם נשות ואנשי משפט ערבים? למה שנחפש הרצאה של יזמת היי־טק או חוקר חינוך – אם מעולם לא שמענו עליהם? ■ אחת הסיבות להרגשות האלה היא חוסר השתתפות מומחים ערבים כדוברים בכנסים המקצועיים, יעלה מזור (סיכוי), דה מרקר, 16.10.2018 ♦

הערבים בתעשיית ההייטק אומרים 'לא' לתרבות המערב. למרות שכר גבוה, טיסות לחו"ל ושלל אפשרויות, ערבים שעובדים בהייטק מעדיפים לשמור על אורח חייהם המסורתי ועל המגורים קרוב למשפחה, כך עולה ממחקר שנערך בימים אלו • עורך המחקר: "הגלובליזציה לא תמוטט את החברה הערבית המסורתית" • האם הרחבת מעגל ההייטק בחברה הערבית תשנה את התמונה? ● ישראל 2048, עמרי זרחוביץ', גלובס, 08.10.2018 ♦

סורבו לצאת לחופשה בחג הקורבן – והתפטרו. 41 נהגים בחברת "קווים" הגישו מכתב התפטרות המוני לאחר שבהנהלה החליטו לשלול חלק מתנאיהם בתגובה להיעדרותם מהעבודה במהלך חג הקורבן. מ', נהג בחברה: "חופשה בחג הקורבן הייתה פעם דבר קבוע, זה הפתיע את כולנו". "קווים" בתגובה: "הדרך הנהוגה לדרוש שיפור תנאים הינה באמצעות הוועד ולא מכתב אולטימטום להנהלה", פוראת נסאר | אריאל אוסרן | החדשות 2 | פורסם 02/09/18 20:44 ♦

ואלאא איברהים: משלבת מאות אקדמאים ערבים במשרות פיתוח. מנהלת תחום ההשמות בצופן, עמותה המסייעת למהנדסים ערבים שאינם מצליחים להשתלב בהייטק. אחראית על השמת 700 אקדמאים בשלוש השנים האחרונות, TheMarker Women, 20.08.2018 ♦

דו"ח חדש: ערבים מהווים רק 4% מכוח העבודה המקצועי בהייטק. על אף שחלה צמיחה בשיעור השילוב של בני המגזר בחברות הטכנולוגיה, הם עדיין סובלים מתת ייצוג בולט. הבעיה בולטת במיוחד כשמדובר בנשים ערביות, שמהוות רק 0.1% מכוח העבודה בתחום לעומת 24% מהנשים היהודיות…  ודו"ח חדש של ארגון The Inter Agency Task Force on Israeli Arab issue מאשר שלמרות צמיחה משמעותית מאוד בעשור האחרון, האוכלוסייה הערבית עדיין רחוקה מלהוות נתח משמעותי מעובדי ההייטק., הגר רבט, כלכליסט, 17:14, 22.08.18 ♦

משה חוגג: "מהיום, דת לא מהווה פקטור בבחירת שחקנים לבית"ר ירושלים". הבעלים החדש של בית"ר דיבר על התוכניות שלו לניהול הקבוצה והתייחס לאפשרות שיגיע לראשונה שחקן ערבי: "זה בא בחשבון. בית"ר לא קבוצה גזענית, האוהדים לא גזענים", אור בוקר, הארץ, 22.08.2018 18:38 עודכן ב: 19:47 ♦

השלכות של "חוק הלאום":

האתגר הבא של שוק העבודה: הגברים הערבים. בעוד הרשויות בוחנות דרכים להעלאת שיעור התעסוקה הנמוך בקרב נשים ערביות – שיעורי התעסוקה של גברים ערבים יורדים בהדרגה ■ הסיבה העיקרית: היעדר השכלה אקדמית והכשרה רלוונטית לתעשייה ■ לפי מחקר חדש הפתרון נמצא בהשקעה בחינוך ובהכשרה מקצועית, טלי חרותי-סובר, הארץ, 17.07.2018 ♦

שילוב בוגרי בתי ספר ערביים מובילים בשוק העבודה:  שלב שלישי, בחינת מאפייני השילוב בהתבסס על ממצאי סקר, ד"ר אילן שדמה, משרד העבודה והשירותים החברתיים, יולי 2018 ♦

"הסרת חסמים לפיתוח החברה הערבית כמנוף לצמיחת המשק הישראלי". פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר, בכנס מכון אהרן בנצרת, בנק ישראל, 15.7.2018 ♦

המדינה מפלה בכוונה ערבים בקבלה לעבודה במגזר הציבורי. עיקרון ההעדפה המתקנת בא לפתור ייצוג חסר של אוכלוסיות ששילובן חשוב לכלכלה ולחברה — לא כפרס על שירות צבאי… תמוה ומטריד שהתיקון בנוגע לבני העדה הדרוזית עבר מבלי לכלול את חובת הייצוג בקרב עובדי החברות הממשלתיות לכלל הערבים אזרחי ישראל. ..", עודד רון, (המכון הישראלי לדמוקרטיה), דה מרקר, 07.07.2018 ♦

החברות הממשלתיות צריכות להעדיף עובדים ערבים. חברות ממשלתיות צריכות להקים מפעלים חדשים באזורי המגורים של אזרחים ערבים במגוון תחומים, כולל היי־טק…  מהנתונים שפורסמו עולה כי תוכניות קודמות מ–2014–2016 לשילוב עובדים ערבים נכשלו. בנמל אשדוד הם 0.1% מהעובדים, בחברת חשמל — 1.1%, ברכבת ישראל — 2.4%, ובעמידר — 1.8%. בחברה למתנ"סים הם 10%, כשרובם מתרכזים במתנ"סים באזורי מגוריהם… קשה להאמין שתוך שנה וחצי שיעור הערבים המועסקים בחברות ממשלתיות יעלה מ–2% ל–10%…", ד"ר מיכאלה אלרם, דהמרקר, 01.07.2018 ♦

שיא בפניות עובדים שהופלו על רקע מילואים ולאום – אך המצב האמיתי חמור בהרבה…הדוח השנתי של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה  2017 [יעלה בקרוב כאן]…"מהתפלגות הפניות במגזר הערבי עולה כי 27.5% מהפניות הם בנושא אפליה על רקע לאום, 17.5% מהפניות בנושא אפליה על רקע הריון, 7.5% בגין אפליה על רקע מין, 6.9% בגין מידע ונתונים, 6.3% בשל אפליה על רקע דת ו-5% מהפניות על רקע השקפה/מפלגה. שיעור האזרחים הערבים שפנו לנציבות בשנת 2017 גדל ל-21% מסך הפונים, לעומת 14% בשנת 2016. בנציבות מציינים כי העלייה נובעת ככל הנראה כתוצאה מקמפיין “מיש-פושטא” שהתקיים ברבעון הראשון של שנת 2017, בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי, ואשר נועד להגביר את מודעות החברה הערבית לחוק ולנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה…", צחי שדה, YNET, 26.6.2018 ♦

שוק העבודה: ניתוח של אזור המרכז מול הפריפריה. מצגת מדברי מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה, 19.6.2018 ♦

כמה באמת משתכרים העובדים הערבים בישראל? במשרד האוצר בדקו את השכר של שכירים המועסקים בכמה מקומות עבודה במקביל [ר' כאן] – וגילו שהשכר הממוצע של ערבים גבוה בכרבע מכפי שמשקפים הנתונים המקובלים ■ יוצאי אתיופיה סגרו את פער התעסוקה שממנו סבלו, אבי וקסמן, דה מארקר, 25.6.2018 ♦

העלמות מס במגזר הערבי? באוצר יש הסבר אחר לנתוני השכר. באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בחנו את נתוני התעסוקה והשכר של הביטוח הלאומי והגיעו למסקנה: קשה לסקור מגמות בשוק העבודה של ערביי ישראל ● השכר הממוצע של החרדים ירד ב-20 השנה האחרונות, עמרי זרחוביץ', גלובס,   25/06/2018 ♦

יעדי התעסוקה מתעלמים מהבעיות של הערבים והחרדים. לגורמים ממשלתיים אין די מידע רלוונטי כדי להבין את השינויים העוברים על הקהילה והמשפחה החרדית בשני העשורים האחרונים. זאת, בעיקר בשל הנטייה של מנהגי הקהילה ואוכלוסייתה לצמצם את שיתוף הפעולה עם חוקרים חיצוניים, בני פפרמן, דה מרקר, 17.06.2018 ♦

15 שנה אחרי שהממשלה קבעה סף ייצוג, מספר הערבים בדירקטוריונים נותר מזערי. שיעור העובדים הלא-יהודים בחברות ממשלתיות עומד על כ-2%, וב-50 חברות לא מכהנים בכלל ערבים בדירקטוריונים. ב-2003 קבעה הממשלה שבכל חברה יכהן דירקטור ערבי אחד לפחות, ג'קי חורי, הארץ, 7.6.2018 ♦

חדש: תוכנית לשילוב ערבים בתעשיית ההייטק בירושלים. בין המשתתפות: מובילאיי ואקס-ליבריס…בין השותפים עמותת ItWorks  ומכון פויירשטיין ומוביל ארגון Start Up Nation, MYNET ירושלים, 7.6.18 ♦

היזם החברתי שמעסיק 2,000 עובדים ערבים, דרוזים וחרדים. עמאד תלחמי הקים יחד עם יוסי ורדי ודב לאוטמן את באבקום, חברת שירותי Call Centers ופיתוח תוכנה, המעסיקה בעיקר נשים במגזר הדרוזי והערבי ● בראיון מיוחד מספר תלחמי על המקור לרעיון ועל האומץ לשנות את פני החברה הישראלית דרך המגזר העסקי ● "אין ספק שאנו עושים משהו שונה ממה שמקובל בשוק", גלובס, 5.6.2018 ♦

"כדי לגייס אוכלוסיות מרוחקות — חברות ההיי־טק צריכות לשנות דנ"א". ההיי־טק הישראלי סובל ממחסור של אלפי משרות, ועמותת itworks מנסה למלא את החסר באוכלוסיות שנעדרות ממנו כיום, כמו ערבים, חרדים ובעלי מוגבלויות ■ "בקרוב חברה שלא תלמד ליישם ולהטמיע את תיאוריות הגיוון תתקשה מאוד — עד שתחדל לפעול", אלירן רובין, דה מארקר, 29.5.2018 ♦

מחקר חדש: כשערבים מדברים אנגלית, הם מתנצלים יותר. לפי מחקר שנערך במכללת סכנין, מסתבר שכאשר סטודנטים ממוצא ערבי מתנסחים באנגלית, הם שומרים על גינוני הנימוס המתנצלים של התרבות הערבית, מה שעלול להצטייר כחוסר ביטחון. האם מכשול התרגום משפיע גם על הקבלה לשוק העבודה? הדר ת"ש | לימודים וקריירה mako | פורסם 27/05/18 ♦

חסומים: למה הגברים הערבים הם הבעיה הבאה של שוק העבודה בישראל. לפני 40 שנה, שיעור התעסוקה של הגברים הערבים היה גבוה יותר מזה של הגברים היהודים אפילו. אך הצורך ההולך ופוחת במקצועות פיזיים מביא לכך שדווקא אוכלוסייה זו, ולא רק הגברים החרדים או הנשים הערביות, היא האוכלוסייה בה צריך להשקיע עכשיו, כדי לא להצטער אחר כך. קפיצה לעתיד, צחי שדה, YNET, 18.05.18 , 09:00 ♦

כלכלת החברה הערבית בישראל,  ערן ישיב, ביה"ס לכלכלה ע"ש איתן ברגלס, אוניברסיטת תל אביב  ניצה )קלינר) קסיר, המכון החרדי למחקרי מדיניות מרץ 2018 * תקציר ♦

כלכלת החברה הערבית בישראל, אמידת החסמים לתעסוקה , מצגת של ניצה קסיר לכנס גבעת חביבה, 6-5-2018 ♦

שילוב ערבים? הגיע הזמן לשכפל את המודל של בתי החולים. במערכת הבריאות השכילו להבין כי שילוב ערבים מניב רווח לכל הצדדים, אך בהיי־טק הערבים עדיין מתקשים להשתלב, נסרין חדאד חאג' יחיא (המכון הישראלי לדמוקרטיה),  דה מרקר, 6.5.2018 ♦

הכשרה חינם לצעירים מהפריפריה בהיי–טק. משרד העבודה והרווחה: בני 25־30 ילמדו 8 חודשים על חשבון המדינה ויקבלו סיוע בהשמה…  התוכנית החדשה שנקראת We Code מיועדת לצעירים מאוכלוסיות מגוונות ומהפריפריה החברתית בגילים 25־30 שמעוניינים להשתלב בענף ההיי־טק, הקריטריונים לקבלה: השתייכות לאוכלוסייה מיוחדת (ערבים, אתיופים, חרדים, בעלי מוגבלויות), מגורים בפריפריה, העסקה נוכחית במשכורות נמוכות, ועוד. מאת שגיא כהן, ידיעות אחרונות, 5.5.2018 ♦

פוטר מרשת חנויות נעליים: "הסמנכ"ל דרש שלא אדבר ערבית", חסן שעלאן, YNET, 03.05.18 ♦

ועדה ציבורית לקידום תחום התעסוקה לשנת 2030 . [תוכניות, דוחות ומצגות]. יעדים: 1) מיפוי האתגרים הצפויים בתחום התעסוקה בעשור הקרוב, בכל הנוגע להיקף ואיכות התעסוקה של אוכלוסיות יעד, למיצוי פוטנציאל ההון האנושי של העובדים במשק ולשינויים הצפויים במבנה שוק העבודה. 2) קביעת יעדים מדידים לקידומו של תחום התעסוקה והון האנושי של העובדים, ולעמידה באתגרים שזוהו. 3) גיבוש המלצות מדיניות והצעות ישימות אשר יאפשרו חיזוק היערכות הממשלה לאתגרים הצפויים בתחומי התעסוקה וההון האנושי של העובדים ועמידה ביעדים שנקבעו. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ♦

שירות המדינה חסום בפני ערבים. במחזור ה' של "צוערים לשירות המדינה" היו ארבעה ערבים מ-28 משתתפים. התת־ייצוג מחלחל כלפי מעלה – לסגל הבכיר, עודד רון, (המכון הישראלי לדמוקרטיה), דה מרקר, 11.04.2018 ♦

"יש לפתוח אופקים חדשים לתעסוקה בחברה הערבית". " החזון שלנו הוא לשלב את החברה הערבית בשוק העבודה וגם לדאוג לעבודה איכותית – אנו רוצים לראות ערבים בתפקידי מפתח במגזר הציבורי והעסקי", כך לדברי ד"ר יאסר חוג'יראת, מנכ"ל אלפנאר, יוסי הטוני, אנשים ומחשבים, 26.3.2018 ♦

ההחמצה הגדולה: "שילוב ערבים במגזר הציבורי הוא אינטרס לאומי". "פעם לעבוד בשביל הממשלה נחשב לבגידה, היום זה חלום של הרבה אמהות ערביות" – כך מתאר מוחמד דראושה מגבעת חביבה את השינוי שחל במגזר. ישראל רק תרוויח מיצירת מעמד ביניים ערבי יציב, אך פערי התעסוקה נותרים עמוקים. איך ניתן לייצר שינוי, ומה הקשר לתחבורה ציבורית? צחי שדה, YNET, 24.03.18 ♦

המחוזי דחה את ערעור האתר "עבודה עברית", שהוגדר כמפלה. לוח עבודה עברית פירסם מודעות דרושים לעובדים יהודים בלבד ■ בבית משפט השלום נקבע כי מדובר באפליה על בסיס דת ולאום ■ האתר ערער למחוזי, ואתמול חויב בפיצויים והוצאות בית משפט, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 22.03.2018 ♦

השכלה ותעסוקה בקרב צעירים ערבים, בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי ברמת ההשכלה בחברה הערבית בכל רמות החינוך. פרק זה מתמקד בשינויים שחלו ברמת בית הספר התיכון (תעודת בגרות) ובהשכלה הגבוהה (הבחינה הפסיכומטרית והלימודים האקדמיים), ומציג תמונת מצב של ההשכלה והתעסוקה של ערבים צעירים, בהבחנה בין הקבוצות השונות במגזר הדס פוקס, מרכז טאוב, מרץ 2018 ♦

בעמדת מיעוט. חשיפה: בשנת 2017 ברובם המוחלט של משרדי הממשלה מספר העובדים הערביים היה אפסי או שעמד על אחוזים בודדים בלבד • בשלושה משרדים בלבד מספר בני המיעוטים עלה על 10% אך הם הועסקו בעיקר בתפקידים זוטרים, תלם יהב, ידיעות אחרונות, 17.3.2018 ♦

"עובדי היי-טק ערביים מקבלים שליש פחות מהשכר שמשולם לעובדים יהודים". ח"כ עיסאווי פריג' ממרצ שהשתתף בועידת ניו יורק אומר בראיון [וידאו] לכלכליסט כי חסמי שפה, מרחק מהמרכז ואפלייה בשכר מקשים על צעירים ערבים להשתלב בתעשיית ההייטק. לדבריו, זהו אינטרס של המדינה והחברה בישראל לדאוג לסילוק החסמים הללו, הגר רבט, כלכליסט, 13.03.18 ♦

אפליה תעסוקתית בישראל – התמודדות מבדלת. בשוק התעסוקה הישראלי קיים מאז ומתמיד אי־שוויון ניכר בין קבוצות באוכלוסייה. התבוננות מדוקדקת בארבע קבוצות – נשים, ערבים, חרדים, מזרחים – מלמדת שהאי־שוויון מתרחש בכל ההיבטים של התעסוקה, בכלל זה ברמת השכר, בתנאי העבודה, בהעסקה ובפיטורים. חלק מהאי־שוויון נובע מפערים היסטוריים בין הקבוצות ומבחירות מודעות של חברי הקבוצה, אבל חלק ניכר ממנו נובע מאפליה המבוססת פעמים רבות על סטריאוטיפים שגויים מצד מעסיקים כלפי אנשי הקבוצות המופלות.מאת: רון חרמון, עו"ד חגי פורת, פרופ' יובל פלדמן, ד"ר תמר קריכלי־כץ, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2018 ♦

למרות ההבטחות: המורים הערבים לא משתלבים במגזר היהודי. לפני חמש שנים הכריזו במשרד החינוך כי בכל שנה יצטרפו 500 מורים מהמגזר הערבי לבתי ספר במגזר היהודי. מאז שום דבר לא השתנה, | לירן כוג'הינוף, כאן חדשות – תאגיד השידור הציבור, חדשות הערב 04.03.18 ♦

חוק המרכולים פוגע בעובדים ערבים. סגירת עסקים בשבת עלולה להביא לכך שעובדים ערבים ייאלצו לוותר על יום עבודה ואף על העסקה במשרה מלאה, עוה"ד מהא שחאדה (איתך-מעכי), דה מרקר, 04.03.2018 ♦

למרות החוק -נוסעים בנתב"ג יכולים לבקש נהג מונית שאינו ערבי. נהגי מוניות ערבים בנתב"ג טוענים כי הם מופלים לרעה, וברשות שדות התעופה משיבים כי זכותו של כל נוסע לבחור את השירות – ולא מכחישים כי הסדרן מאפשר את ה"בחירה" ■ התנהלות זו מהווה, לכאורה, עבירה על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 19.02.2018 ♦

מנכ"ל סופר פארם: "נעלבתי ממערכון הרוקחת הערבייה בארץ נהדרת; יש מחסור אדיר בתחום". בפאנל תעסוקה בכנס עסקים בחברה הערבית אמר ניצן לביא: "אין רוקחים ועוד 5 שנים תהיה קטסטרופה"; מנכ"ל אסם איציק צאיג: "מרבית המפעלים שלנו הם בדרום ויש לנו קשיים גדולים לגייס עובדים מהחברה הבדואית", אביב גוטר, כלכליסט, 12.02.18 ♦

הזרוע הארוכה של אפל מגיעה עד למעבדת החדשנות במג'ד אל-כרום. צוות פיתוח האפליקציות של אפל בארץ יספק תמיכה בידע למדריכים במעבדה לתחומי המציאות המועשרת (AR) שהקים המיזם הטכנולוגי מונא וציוד בדמות מחשבי מק ואייפדים. מייסד מונא, אסף ברימר: קדמה לא שייכת רק לאוכלוסיות מסוימות, עומר כביר, כלכליסט, 11.02.18 ♦

הערבים משתלבים בהייטק, אבל זה עוד לא מספיק. צעירים ערבים רבים משתלבים לאחרונה בלימודי מקצועות כמו מדעי המחשב והנדסת תוכנה, אך המכשולים העומדים בפניהם בדרך אל ההשתלבות הנכספת בתעשיית ההייטק מושרשים עמוק. "הסרת החסמים עשויה לתרום למשק כולו, קרן-אור גרינברג, כלכליסט, 11.2.2018 ♦

ועדה חדשה בכנסת תקדם תעסוקת ערבים ושוויון חברתי. ח"כ אחמד טיבי, שיעמוד בראש הוועדה: "לא היה קל להעביר החלטה זו באווירה השרויה בכנסת – אך נושא התעסוקה, לרבות תעסוקת נשים, הוא נושא שאמור לעניין את כל חברי הבית, והוא אכן מעניין אותם", טלי חרותי-סובר ו צבי זרחיה, דה מרקר, 07.02.2018 ♦

שילוב האוכלוסייה הערבית בתעסוקה – אינטרס של כלל החברה. המגזר הערבי סובל מאפליה בשכר, יציאה מוקדמת משוק העבודה ושיעור תעסוקה נמוך של נשים. יצירת התנאים והתשתית לשילוב הערבים תביא לצמיחה ממנה ייהנה כל המשק, מוחמד דראושה, וואלה, יום רביעי, 07 בפברואר 2018 ♦

למה צריך שירות צבאי כדי להיות פקח עירוני? בעקבות הקרב על המסחר בשבת והמודעה של עיריית אשדוד לגיוס פקחים, גילתה בדיקת ynet כי מספר רשויות דורשות שירות צבאי לקבלה לתפקיד. מומחה לדיני עבודה: "אפליה אסורה". בנציבות שוויון הזדמנויות מבטיחים לבדוק: "קריטריון בלתי רלוונטי עלול להדיר קבוצות גדולות מהאוכלוסייה", צחי שדה, YNET, פורסם:  25.01.18 ♦

מנהל המחלקה החדש ב"שערי צדק" פיטר חמישה רופאים – כולם ערבים. הרופאים פוטרו פחות משנה לאחר שנכנס לתפקידו מנהל מחלקת העיניים, פרופ' דוד צדוק. תגובת בית החולים: "הניסיון להאשים את פרופ' צדוק בגזענות משולל כל יסוד", מעיין הרוני, מעריב, 23/01/2018 ♦

מדוע מערך הכיבוי מפלה ערבים לטובה? אחרי שנודע לו כי המגזר הערבי זוכה לסיוע כדי לצלוח את המיונים למערך הכיבוי וההצלה, ח"כ נגוסה פונה לנציב הכבאות: "פעל כדי לכלול גם את האוכלוסיה האתיופית", לירן לוי, ערוץ 20,  15/01/18  ♦

ועדת הכספים קוראת לממשלה להגדיל את המשאבים לעידוד ההיי-טק במגזר הערבי. ח"כ אחמד טיבי קורא לממשלה לקדם הקמת שתי קריות היי-טק בערים ערביות ולקדם מסלולי תעסוקה באמצעות סובסידיות שכר ומענקי הרשות לחדשנות ליזמי היי-טק במגזר הערבי. שר המדע אקוניס: "משרד המדע שם לו למטרה להנגיש את הטכנולוגיה וההיי-טק לכלל המגזרים ומקצה משאבים רבים לעידוד לימוד ותעסוקה בהיי-טק במגזר הערבי", הודעות הכנסת, 9 בינואר 2018, כ"ב בטבת תשע"ח ♦

"לא מתקבל על הדעת שיהיה אסור להזכיר שיש טרור" .מנשר שהציע ייעוץ משפטי למעסיקים שחוששים להעסיק ערבים שהביעו תמיכה ברצח יהודים, נפסל על ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. בתנועת "דרך חיים" עתרו לבג"ץ, מערכת כיפה, יז בטבת התשעח, 04 בינואר, 2018 [ראו גם כאן] ♦

מדד הגיוון בתעסוקה: השכלה אקדמית לא מצמצמת פערי שכר. על פי דו"ח משרד העבודה והרווחה מיעוטים עם תואר אקדמי משתלבים בעיקר במקצועות עם שכר נמוך וסובלים מפערי שכר גבוהים לעומת האוכלוסייה הכללית [הדוח] , פולי טובמן, כאן, תאגיד השידור, 27.12.2017 ♦

מי ירוויח מעובדים זרים בהייטק. סאמי סעדי, מנכ"ל משותף בעמותת "צופן" שעוסקת בשילוב מהנדסים ערבים בהייטק… "יבוא זרים רק יגדיל את הקושי הקיים היום, במקום לנצל קודם את הפוטנציאל הקיים במגזר הערבי… הממשלה עדיין לא יישמה החלטה שהתקבלה כבר לפני שנה להקצות 900 מיליון שקל לצורך עידוד צעירים ערבים עוד בשלב התיכון, וכי גם החלטה נוספת להקים פארק תעשיות הייטק בכפר קאסם עדיין לא יצאה לפועל. ..", שי ניב, גלובס, 29.12.2017 ♦

אני יודעת למה אתם באמת מתכוונים כשאתם כותבים "דרושים עובדים אחרי צבא". "אנחנו, הערבים, ישר קולטים. לפרסם מודעת 'דרושים עובדים אחרי צבא' זה בדיוק כמו לכתוב 'המשרה אינה מיועדת לערבים'. אבל לא נעים להגיד, אז אומרים 'צבא'". חנאן מרג'יה יודעת שהמרחב הציבורי בישראל לא רואה אותה ממטר, חנאן מרג'יה [סיכוי]  | mako | פורסם 21/12/17 13:17 ♦

"אני שומר על נייטרליות בנוגע לדו-קיום". בתוך המציאות המורכבת של יחסי יהודים-ערבים מנסה עלאא סוויתאת למצוא במעלות-תרשיחא את שביל הזהב ולהאכיל אנשים באוכל שהוא אוהב, אפילו שהוא חושב כי "כל אימא שהבן שלה נמצא בשטחים או מגויס בצו 8 תתקשה לשבת לאכול במסעדה של ערבי", לין לוי, YNET, 22.12.17 ♦

אושר: 7% חרדים בשירות הציבורי; בנט הציע לבטל העדפה מתקנת לערבים. הממשלה אישרה כי 7% מהמשרות בשירות הציבורי יהיו מיועדות לחרדים בלבד, כדי לעודד את שילובם בשוק התעסוקה. שר החינוך הציע כי החלטת הממשלה הקודמת לייעוד 10% מהמשרות בשירות הציבורי לערבים תבוטל, ותבוצע העדפה מתקנת לנשים ערביות בלבד, מורן אזולאי, YNET, פורסם:  17.12.17 ♦

הנציבות שמחנכת אותנו ל"ערכים נכונים" וכופה אפליה מתקנת. בעזרת מימון וסמכות ממשלתית, "נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה" מתערבת מיוזמתה בהליכים משפטיים וכופה השקפה פרוגרסיבית, אלון תובל, מידה,  | 29/11/2017 ♦

 צמצום פערי השכר בין ערבים ליהודים הוא אינטרס לאומי וכלכלי. השכר הנמוך בחברה הערבית מפחית את המוטיבציה של הנמצאים מחוץ למעגל העבודה לנסות לחזור ולהשתלב בו, יוסי תמיר, דה מרקר, 27.11.2017 ♦

עובדים על זה. מה קורה כשהבוס אוסר לדבר על פוליטיקה? מי מגיע לחתונה של מי? ואיך מתנהגים במשרד ביום של פיגוע? • מחקר חדש של מריק שטרן ואחמד אסמר ממכון ירושלים למחקרי מדיניות נוגע לראשונה במערכת היחסים הטעונה בין יהודים וערבים, בזירת התעסוקה בירושלים המורכבת, נדב שרגאי, ישראל היום, 23.11.2017 ♦

60 אלף שקל בחודש להייטקיסט יוצרים בעיה – הנה הפתרון. יש להגדיל מאוד את מספרם של לומדי מדעי המחשב, הנדסת חשמל וכדומה, ובעיקר בציבור הערבי, שבו רמות השכר נמוכות במיוחד. כמה נמוכות? הפער בין יהודים לערבים גדול יותר מאשר הפער בין גברים לנשים..אז מה עושים כדי לשלב ערבים בשוק ההיי־טק המתגמל? פשוט מכשירים כמה שיותר מהם למקצועות ההיי־טק. טוב, זה לא כזה פשוט. ..נ.ב. יש חסם מרכזי נוסף בשילוב הערבים בהיי־טק. הוא אינו מדובר כל כך, וגם עליו גם קשה להתגבר: חלק מתעשיית ההיי־טק מצוי בזיקה עמוקה ליחידות הטכנולוגיות של צה"ל. ..", סמי פרץ, דה מרקר, 17.11.2017 ♦

הטרור התעסוקתי של הימין נגד הערבים אזרחי ישראל. בשנים האחרונות הופך כל מכרז לתפקיד בשירות המדינה המיועד לאזרח ערבי, למבחן נאמנות אישי. מקבולה נסאר חשבה שהפעם המקצועיות תתעלה מעל הפוליטיקה, אך שוב בחר השר להעביר לפלסטינים בישראל מסר מרתיע, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  11.11.2017 ♦

מדיניות קידום בתעסוקה – סוגיות במוקד הפעילות הממשלתית לאוכלוסיית החברה הערבית הצגה לועדת 2030 , [מצגת], אלה איל בר דוד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים,  אוקטובר 2017 ♦

שירות התעסוקה לא יידע דורשי עבודה דוברי ערבית בדבר זכויותיהם להגשת ערר. בעקבות התערבות נציבות תלונות הציבור פועל שירות התעסוקה להנגשת שירותיו לאוכלוסייה דוברת הערבית, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, 25.10.2017 ♦

מה עושים עם עודף של 10 מיליארד שקל? הנה רעיונות משתלמים יותר מהגדלת תקציב הביטחון. תמריצים לתעסוקת חרדים וערבים | מאת טלי חרותי־סובר. "עלות: כמה מאות מיליוני שקלים… קשה להעריך כמה משקיעה המדינה בתמריצים להעסקת חרדים וערבים מכיוון שמדובר בתוכניות רבות ומפוזרות. עם זאת, ברור שהשקעה כזאת, שמניבה פירות טובים לאורך זמן ומכניסה רבים למעגל העבודה האיכותית בשכר גבוה יחסית, דורשת הרחבה..". דה מרקר, 22.10.2017 ♦

השופטת: "עבודה עברית" זו אפלייה פסולה. עתירה שהגישו המרכז הרפורמי ו[מוסאוא] ארגון זכויות הערבים בישראל, נגד אתר המעודד העסקת יהודים בדווקא, נענתה בחיוב ע"י שופטת בימ"ש בירושלים – שגזרה עליו קנס כספי, אלי רוטמן, כיכר השבת, כ"ז בתשרי תשעח,  17.10.17 ♦

בנק ישראל בלי ערבים וחרדים. בפעם הבאה שבנק ישראל יטיף לתעסוקת חרדים וערבים, ראוי שיעודד זאת בעצמו באמצעות מינויים לוועדה המוניטרית, אלכסנדר צימרמן, דה מרקר, 17.10.2017 ♦

יש ערבים בממשלה – אך לא במשרות בכירות חלילה. במשרדי הממשלה ויחידות הסמך, ערבים הם רק 3% מהסגל הבכיר – ובמשרדים רבים אין כלל בכירים ערבים… מדובר בסימפטום של בעיה רחבה, שעליה עמדו השופטים בפסק הדין: הדרתה הכרונית של האוכלוסייה הערבית מהצמרת הניהולית של משרדי הממשלה… מעבר להשלכות של תקרת זכוכית זו על השוויון התעסוקתי, משמעותה גם שלילת זכותו של המיעוט הערבי — מיעוט לאומי, המודר באופן מתמיד מהפוליטיקה הקואליציונית — מהשתתפות אפקטיבית בזירה מרכזית שבה מתקבלות הכרעות מדיניות חשובות…., לילה מרגלית (המכון הישראלי לדמוקרטיה), דה מרקר, 15.10.2017 ♦

הדלת להיי־טק סגורה בפני ערבים. כתוצאה מפער תרבותי, מראיין בחברת היי־טק יכול לשבת מול מועמד ערבי מצוין, וחוסר הבנה הדדי עשוי לגרום לאי־קבלתו לעבודה, אחמד מואסי (קרן אדמונד דה רוטשילד), דה מרקר, 09.10.2017 ♦

האוצר: כניסת ערבים וחרדים לשוק העבודה גרמה לקיפאון בפיריון. לפי סקירת הכלכלן הראשי באוצר מאז 2015 חל קיפאון בגידול בפריון במגזר העסקי בישראל. בין הסיבות: הגדלת חלקן של אוכלוסיות המאופיינות במיעוט כישורים הרלוונטיים לשוק העבודה, מיכל מרגלית, YNET, פורסם:  02.10.17  ♦

דב לאוטמן ראה בי אדם, לא ערבי. "בעלי עסקים צריכים להבין שגיוס עובדים מאוכלוסיות שונות מקדם את החברות שלהם ומביא לרווחים גבוהים יותר. בתחילת דרכי המקצועית עבדתי בחברת דלתא הגליל. הייתי בר מזל, והתקבלתי לאחת החברות הגדולות בעולם בתחום ההלבשה התחתונה. היה שם אדם שהאמין בי, ראה בי אדם ולא רק "ערבי", אהב אותי ופתח לי הזדמנות — דב לאוטמן, הבעלים והמנכ"ל של החברה… החברה הישראלית צריכה לעשות הכל כדי ליצור שוק עבודה שוויוני, יעיל ומפותח.." , עימאד תלחמי, דה מרקר, 01.10.2017 ♦

יעדי התעסוקה שיקבלו מועד ב' ב-2030: ערביות וחרדים. נכון לסוף 2016 רק שליש מהנשים הערביות וחצי מהגברים החרדים משתתפים בשוק העבודה, שיעור נמוך משמעותית מיעדי הממשלה ל2020. כך עולה מהנתונים שהוצגו ב"ועדת תעסוקה 2030" שהתכנסה השבוע לראשונה, צחי שדה, YNET, 26.09.17 ♦

מנכל בנק ישראל: לקדם ולשלב החברה הערבית בכלכלת ישראל. חזי כאלו המנהל הכללי של בנק ישראל; אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לקרוא אל בוגרי כלכלה, חשבונאות, מקצועות טכנולוגיית המידע והמקצועות הרלוונטיים הנוספים, להתעניין במשרות שבנק ישראל, מציע ולבחון ברצינות את האפשרות לקריירה ב'בנק ישראל' קריירה שמשלבת בצידה עשייה מקצועית, התפתחות, תרומה משמעותית למדינה וסיפוק רב, המנהל הכללי של בנק ישראל, מר חזי כאלו, נשא אתמול (רביעי, כ”ב באלול, תשע”ז) דברים בכנס אקדמאים ”Academy way” בעיר טירה (الطـّيرة) אחד מיישוביי המשולש  והכריז, כי; “צו השעה; קידום ושילוב החברה הערבית בכלכלת ישראל”. כאן נעים, 14/09/2017 ♦

ריבלין: "החברה הערבית והחרדית סובלות מתת ייצוג בתעשיית ההייטק". נשיא המדינה הצביע על מדד בלומברג לחדשנות לפיו ישראל נמצאת במקום הראשון בחדשנות, אך מדורגת נמוך בפיריון העבודה ומערכת החינוך. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשמר את הפער הזה", ספי קרופסקי, כלכליסט, 13.09.17 ♦

אלי כהן: "לא אביא ערבי לבית"ר ירושלים". היועץ המקצועי החדש חוזר לפרשת השחקנים המוסלמים ("זה פגע בי בריאותית"), מבהיר את מעמדו ("בחוזה שלי כתוב שאני המאמן, המילה האחרונה שלי") ומתנער מתדמית השריף ("זה כבר לא רלוונטי"), נדב צנציפר, YNET, 13.09.17  [בית"ר טהורה לעד לצפייה – הסרט המלא (וידאו)  ♦

"על הממשלה לתת תמריצים להעסקת ערבים בהיי-טק". אביטל ינובסקי, מנהלת הפיתוח העסקי של עמותת צופן, מסבירה מה צריך לעשות כדי לשנות את הנתון שלפיו פחות מ-1.5% מעובדי ההיי-טק בעלי השכר הגבוה הם ערבים, ומציינת שהאפליה לא מגיעה לקומת ההנהלה, מאת יהודה קונפורטס , אנשים ומחשבים, 31 באוגוסט 2017 ♦

אפשר לשכנע להעסיק עובדים ערבים. עובדה. כדי שמעסיק יהודי יחפש את העובד הערבי, צריך להפעיל כלים רגולטוריים יעילים כפי שנעשה בשירות הציבורי, רועי ג'רופי (סיכוי), דה מרקר, 28.08.2017 ♦

השתלבות עובדים ערבים בתעשיית ההייטק, משרד האוצר, סקירה שבועית, 27.8.2017:

  • "אתה ערבי, איך תשתלב פה?" דו"ח משרדי העבודה והאוצר שפורסם אתמול הראה כי אמנם מספר הסטודנטים הערבים שלומדים מקצועות הייטק גדל משמעותית אך כמות עובדי ההייטק הערבים עדיין אפסית. כארים פאנדקה, אחד מהמעטים שכן עובדים בתחום, סיפר באולפן ynet על הדרך שעבר, אלכסנדרה לוקש, אטילה שומפלבי וצחי שדה, 28.08.17 ♦
  • סטודנט ערבי למדעי המחשב? יש לך 30% סיכוי להתקבל לעבודה. מסקירת משרד האוצר עולה כי מספר הערבים שלומדים את מקצועות ההיי-טק עולה בחדות ■ עם זאת, סיכויי הקבלה שלהם נותרו נמוכים, נדב שכטר, 27.8.2017, גלובס ♦
  • גם פסיכומטרי גבוה לא עוזר לערבים להשתלב בהיי־טק: שיעורם בענף רק 1.4%. שיעור העובדים הערבים מכלל עובדי ההיי־טק בישראל הוא נמוך מאוד אף שהם מהווים 17.5% מכלל העובדים במשק ■ סקירת הכלכלן הראשי באוצר מדגישה כי גם כשסטודנטים ערבים משיגים ציון פסיכומטרי גבוה ולומדים את המקצועות הנכונים – סיכוייהם להשתלב בהיי־טק נמוכים, חגי עמית, דה מרקר, 28.8.2017 ♦
  • שילוב ערבים בהייטק: יותר סטודנטים אך עדיין מעט מאוד עובדים. דו"ח של משרדי העבודה והאוצר: שיעור הערבים מקבלי שכר גבוה בתעשיית ההייטק נותר נמוך בשנים האחרונות ועומד על 1.4% בלבד. אך מבחינת כמות הסטודנטים חל זינוק – בשנת 2016 לבדה למדו יותר ערבים לתארים במקצועות ההיי טק מאשר כלל מקבלי התארים הרלוונטיים בשנים 2014-1985, צחי שדה, YNET, פורסם:  27.08.17 ♦
  • דו"ח חדש: רק 1.4% מבעלי השכר הגבוה בהייטק – ערבים. לפי נתוני משרד האוצר והמשרד לעבודה ורווחה, על אף פוטנציאל השתלבות הערבים בתעשיות הטכנולוגיה והיותם 20% מאוכלוסיית המדינה, בפועל הם לא מצליחים לתפוס משרות מבוקשות. זאת, בגלל אפליה והיעדר קשרים מתאימים, עמרי מילמן, כלכליסט, 27.08.17 ♦
  • למה ערבים מתקשים להשתלב בהייטק? נתונים שפרסם בצהריים משרד האוצר מעידים על מגוון סיבות המקשות על בני המגזר הערבי להשתלב בתעשיית ההייטק. שלמה פיוטרקובסקי , ערוץ 7, ה' באלול תשע"ז,  27/08/17 ♦

למה אין מספיק עורכי דין ושופטים ערבים? עד 1966 כיהנו בישראל רק שלושה שופטים ערבים, והפרקליטה הערבייה הראשונה מונתה רק ב-1996 ■ ד"ר גיא לוריא מצא שהגידול בשיעור הערבים בבתי המשפט היה מתון ויציב לאורך השנים, ואילו בפרקליטות הוא הואץ בעשור האחרון, בזכות יוזמות אקטיביות לאיתור מועמדים, יסמין גואטה, דה מרקר, 23.08.2017 ♦

חבל ההצלה של המשק: ערביי ישראל. מורה צעיר צריך לחיות עם שכר נמוך בתחילת דרכו המקצועית, ולמורה ותיק ושחוק קשה לעזוב את המערכת כששכרו בשיאו, סאמי סעדי ופז הירשמן (מנכלים שותפים בצופן), דה מרקר, 21.8.2017 ♦

מתקדמים להייטק. משרד העבודה והרווחה יקצה 15 מיליון ש"ח לשילוב עובדים ערבים בהייטק.המשרד פרסם מכרז במסגרתו תבוצע תוכנית חומש בה ישולבו כ-1,500 עובדים ערבים בתעשיית ההייטק | התוכנית תופעל בשנים 2018-2020 | יושם דגש על קידום נשים ערביות בתעשייה, מאת ניצן צבי כהן, דבר ראשון, 20.08.2017 ♦

88 מיליון שקל למעסיקים בפריפריה שיקלטו עובדים מאוכלוסיות מוחלשות. מעסיקים שישלבו בעלי מוגבלויות, חרדים, ערבים, בדואים וחד־הוריים, יוכלו לקבל מימון של עד 20% מעלות השכר החודשי לעובד למשך 30 חודשים ■ ב-2016 נקלטו במסלול כ–1,650 עובדים – ותקציב המסלול, שהיה בתחילה 70 מיליון שקל, הוגדל בעקבות הביקוש, אורה קורן, דה מרקר, 15.08.2017 ♦

השבוע יחנך מרכז הכוון תעסוקתי “ראיון” לאוכלוסייה הערבית בטירה. ".. מרכז הכוון תעסוקתי מעניקים הכשרות לעיסוקים כגון: קונדיטוריה, טבחות, אומנות בקהילה, יעוץ ארגוני ועוד. עוד מקיימים המרכזים קורסים ללימוד השפה העברית ובכך מורידים חסמים מהאוכלוסייה הערבית בעת חיפוש מקום עבודה..", עמי אטינגר, בלב החדשות,  14/08/2017 ♦

המשימה הראשונה של נציב שירות המדינה החדש: יעד אפקטיבי לייצוג ערבים. ייצוג משמעותי ואפקטיבי של האזרחים הערבים יוכל להבטיח קידום שותפות אמיתית שלהם בעיצוב מדיניות וקבלת החלטות, סמאח אלחטיב איוב (סיכוי), דה מרקר, 07.08.2017 ♦

בנק ישראל מתקשה לגייס עובדים מהחברה הערבית: "הם מגלים את השכר – והולכים למקום אחר". בבנק ישראל טוענים שמאז 2012 נעשה מאמץ גדול לקלוט עובדים מאוכלוסיות מגוונות כמו החברה הערבית, החרדית והקהילה האתיופית ■ המצב היום אמנם טוב משהיה בעבר, אך הבנק עדיין רחוק מייצוג הולם, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 26.07.2017 ♦

ייצוג לא הולם: הגופים שלא מעסיקים אתיופים ודרוזים. דו"ח בנושא ייצוגם של יוצאי אתיופיה ובני העדה הדרוזית קובע כי תאגידים סטטוטוריים רבים אשר מעסיקים למעלה מ-50 עובדים, כמו בנק ישראל ומכון התקנים, אינם עומדים בחוק המחייב ייצוג הולם למגזרים אלה. ברשות לני"ע אשר בה מועסקים 252 עובדים בסה"כ, לא מועסק אף עובד דרוזי או אתיופי, צחי שדה, YNET, 23.07.17 ♦

הכלכלן הראשי: הגברת התעסוקה בקרב ערבים וחרדים תפחית ב-21% את רמת העוני בישראל. לפי הסקירה השבועית של הכלכלן הראשי, אם רמת ההשכלה ואיתה התעסוקה בקרב החברה החרדית והערבית תהיה שווה לזו שבקרב האוכלוסייה היהודית הלא חרדית, יעלו שיעורי התעסוקה במשק ב-8.4%, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 24.07.2017 ♦

עושים הייטק בדואי: הצעירים ששוברים את מחסום התודעה. לרבים במגזר הבדואי אין אינטרנט פעיל, ובודדים נרשמים לפקולטות למדעי המחשב בשל החשש שלא ימצאו תעסוקה בתחום אחרי לימודיהם. אך בית תכנה חדש שהוקם על ידי אנשי הייטק ואקדמיה מהדרום ומבוסס על מהנדסי תכנה בדואים, מנסה ליצור מציאות חדשה, אילנה קוריאל, YNET, 23.07.17 ♦

הדרך לשילוב ערבים בשוק העבודה – ליווי של מנטורים. לצעירים ערבים מדובר בתנאי הכרחי, לא מכיוון שהם פחות מוכשרים או חסרי מוטיבציה, אלא בגלל היעדר רשת קשרים ומודל מקצועי לחיקוי, שמקביליהם היהודיים נהנים מהם, יפעת ברון (ITWorks), דה מרקר, 18.7.2017 ♦

"אוכלוסיה איכותית בעלת יכולות אדירות": יריד תעסוקה ראשון לאנשים עם מוגבלויות בחברה הערבית. היריד נערך בירכא עבור החברה הדרוזית והצ'רקסית, בהשתתפות החברות הגדולות במשק, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 19.07.2017 ♦

שנה לפיילוט לקידום תעסוקה בחברה הערבית: עלייה של 200% בקליטת עובדים. מיזם Collective Impact במסגרתו משתפים פעולה משרדי ממשלה, בית הנשיא ו-13 חברות מובילות במשק מסכם שנת פעילות ומוכיח עמידה ביעדים עם קליטה של מעל ל-500 עובדים ערבים בשנת 2016. ריבלין: "שוק העבודה הוא הדוגמא הטובה ליכולתנו לחיות כאן יחד", שירות כלכליסט, 18.07.17 ♦

"מהלך חיוני והכרחי לשגשוגה של ישראל". נשיא המדינה נפגש עם בכירי החברות במשק, המשתתפות במיזם של קולקטיב אימפקט לקידום העסקת ערבים במשק במסגרת "תקווה ישראלית בתעסוקה"., ערוץ 7 , כ"ג בתמוז תשע"ז 17/07/17

מענק של 5,000 שקל לבני מיעוטים שיעבדו במלונות ים המלח. משרד התיירות יזם מהלך להורדת החסמים בענף המלונאות, במטרה להוזיל את מחירי הנופש בארץ ■ בכדי להתמודד עם המחסור בעובדים בים המלח, הוחלט על מענק של 5,000 שקל שיעניק משרד העבודה והרווחה לעובדים שיתמידו במשך שנה במקצועות המשק והניקיון בבתי המלון באזור, גילי מלניצקי, דה מרקר, 06.07.2017 ♦

נתונים על מועסקים ערבים בערים מעורבות, מסמך של מרכז המחקר והמידע בכנסת, לבקשת חה"כ יוסף ג'בארין, 29.6.2016 ♦

"קפיצת מדרגה"פרויקט של משרד העבודה הכשיר ושילב צעירות וצעירים בדואים במקצועות ההנדסה. במסגרת פרויקט 'אשבאל' הוכשרו 259 הצעירים מהדרום בתחומי הנדסאות שונים במסגרת מכללות מפוקחות | הממשלה אישרה את תקצוב הפרויקט גם לחמש השנים הבאות | רק 18% מהנשים הבדואיות בגילאים 64-25 ו-44% מהגברים בדרום מועסקים, מאת ניצן צבי כהן , דבר ראשון, 06.07.2017 ♦

רופא או מהנדס? המיזם שימשוך את הבדואים מהרפואה להיי־טקהנוער הבדואי המצטיין, שמסיים בגרות ריאלית, לא פונה לעבודה בהיי־טק אלא לרפואה ■ קבוצה של יזמים הקימה בית תוכנה בבאר שבע, ונחושה למשוך אותם לתעשייה ■ "הם טוענים שהלימודים קשים ואין עבודה, לכן הקמנו יהלום שינצנץ וימשוך אליו צעירים", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 06.07.2017 ♦

חודש הרמדאן מצויין על ידי המאמינים המוסלמים במשך חודש ימים, שבמהלכם נהוג לצום בכל יום…דף זה נועד לסייע לכם בכל הקשור לזכויות עובדים ולזכויות סוציאליות אחרות הקשורות לחודש הרמדאן. כל זכות, מאי 2017 ♦

משרד הכלכלה אישר מענק להעסקה של סטודנטים ואקדמאים ערבים בענף ההיי־טק. חברת גליל סופטוור מנצרת תקבל 1.6 מיליון שקל כמענק להעסקת 13 סטודנטים ושבעה בעלי תארים אקדמיים ■ המענק ניתן במסגרת מסלול חדש לשילוב מתמחים ערבים, אורה קורן, דה מרקר, 22.5.2017 ♦ 2016aflaya

"חשש לגזענות": עורכי דין מהמגזר הערבי טוענים שלאומי סיים ההתקשרות איתם משיקולים לא ענייניים. מדובר בעורכי דין שהועסקו במתן שירותים משפטיים לבנק ערבי ישראלי. ב־2016, בעקבות מיזוג הבנק לתוך לאומי, הם טוענים כי הבנק הודיע להם על סיום ההתקשרות עמם, בניגוד ליתר נותני השירות שאינם שייכים למגזר הערבי. לאומי: "שקר מוחלט", ענת רואה, כלכליסט, 14.5.2017 ♦

תוכנית לשילוב מתמחים מהאוכלוסייה הערבית בתעשייה עתירת ידע (הוראת מנכ"ל 4.20. שירות זה מאפשר למעסיקים בתעשייה עתירת ידע להגיש בקשה לקבלת סיוע להגברת שילוב סטודנטים מהאוכלוסיה הערבית הלומדים מקצועות טכנולוגיים. ​במטרה לסייע בהגברת שילוב סטודנטים וסטודנטיות ואקדמאים ערבים, דרוזים, בדואים וצ'רקסים, הלומדים מקצועות טכנולוגיים בתעשייה עתירת ידע, גיבשה הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה מסלול סיוע לשילוב מתמחים בתעשייה זו, משרד הכלכלה והתעשייה ♦

מחקר: הגידול בתעסוקה לא התרחש בשל כניסת ערבים וחרדיות לשוק העבודה. לפי מכון אהרון, הגורמים המרכזיים לגידול בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה על פי נתוני המכון למדיניות כלכלית: שיפור בהשכלה, העלאת גיל הפרישה, ירידה בילודה בקרב ערביות וקיצוצים בקצבאות ■ לטענת החוקרים פערים בהכנסה מעבודה הם המקור המרכזי לעוני ולאי שוויון, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 04.05.2017 ♦

פוטר כי הוא ערבי – "אלבר" תפצה. חברת השכרת הרכב חויבה לשלם פיצויים לעובד לשעבר, לאחר שטען כי פוטר בשל מוצאו. בית המשפט קיבל את טענותיו ואף הפציר באנשי החברה למשוך את ערעורה בנושא. עורך דינו של העובד: "מקווים שפגיעה בכיס תרתיע מעסיקים מביצוע מעשים כאלו". פוראת נסאר | חדשות 2 | פורסם 25/04/17 17:53 [" עו״ד שירי לב רן לביא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה מחוז תל אביב והמרכז, הצטרפה כידיד בית משפט לתביעתו של איהאב נופל, תושב לוד בן 23 שטען כי פוטר בשל היותו ערבי."] ♦

כך נכנעה הממשלה לחרם נגד ישראל. "….בתחילת השבוע ממשלת ישראל עצמה נכנעה לחרם על ההתנחלויות, כשאישרה את ההסכם עם סין על גיוס 20 אלף עובדים סינים לענף הבנייה בישראל… ברור מדוע קבלני הבניין ותאגידי כוח האדם מעוניינים בעובדים זרים … מי שלא נהנה מייבוא מהגרי עבודה, לעומת זאת, הם העובדים הישראלים, בעיקר עניים, חסרי השכלה, רבים מהם ערבים אזרחי ישראל, שיבוא העובדים הזרים יוצר עבורם תחרות לא הוגנת המבוססת על הפרת חוקי עבודה והורדת שכר. זה לא מקרי שיבוא עובדים זרים מתרחש בענפים כמו בנייה, חקלאות וסיעוד, שהמועסקים בהם שייכים לקבוצות מוחלשות…", ד"ר יוסי דהאן, ידיעות אחרונות, 24.4.2017 ♦

היעד לייצוג ערבים בשירות המדינה הושג — באיחור של ארבע שנים. 10.6% מהעובדים בשירות המדינה ב–2016 היו בני מיעוטים — ואולם הממוצע מורכב מיחידות שבהן שיעורם גבוה, כמו משרד הפנים ובתי החולים הממשלתיים, לצד כאלה שבהן שיעורם נמוך מ-2%, כמו משרד ראש הממשלה והמשרד לביטחון פנים, ע"פ דו"ח של המרכז להעצמת האזרח, קרן אברהם וארגון מעש, [כאן],  טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 12.04.2017♦

נוהרים להייטק: הצצה לכנס תעסוקה לחברה הערבית. 400 אקדמאים ערבים הגיעו לאצטדיון סמי עופר לכנס השמה בתקווה לשבור את תקרת הזכוכית ולהתברג בתעשיית ההייטק. במקום דיכאון של לשכת תעסוקה, מוסף "כלכליסט" מצאה רק חיוכים מקיר לקיר, אופטימיות עיקשת ואף מילת ביקורת על אומת הסטארט־אפ שעדיין מתנהלת כמועדון חברים יהודי וסגור, ויקי אוסלנדר, כלכליסט, 30.03.17 ♦

מנהל המו"פ של מיקרוספוט ישראל: "יש נהירה של ערבים להייטק. יש הבדל תרבותי שצריך לעבור". יורם יעקבי בוועידה לעסקים וצמיחה בצפון של כלכליסט: "המגזר היהודי הולך פחות ללמוד הייטק ויותר למשפטים ואדריכלות. המגזר הערבי הוא הצומח ביותר בהייטק". אריק מימרן, מנכ"ל קוואלקום ישראל, "הרבה יותר קל לנו לקבל עובד ערבי מאשר עובד סיני או הודי", אורן פרוינד, כלכליסט, 28.03.17 ♦

לראשונה: נציג ערבי במועצת מקרקעי ישראל. בעקבות עתירת האגודה לזכויות האזרח ועמותת "איתך-מעכי" – משפטניות למען צדק חברתי, אושר אתמול (14.3.17) בקריאה שנייה ושלישית בכנסת תיקון לחוק רשות מקרקעי ישראל המחייב מינוי חבר ערבי במועצת מקרקעי ישראל. התיקון לחוק נחשף לראשונה במסגרת הדיונים בעתירה שהוגשה כבר בשנת 2010 בדרישה לייצוג ערבים ונשים ועדיין מתנהלת. זוהי לא העתירה הראשונה שהוגשה לבית המשפט בנושא. כבר בשנת 1998 עתרה האגודה לזכויות האזרח בדרישה לייצוג הולם לערבים במועצת מקרקעי ישראל, שלום בידרמן, רדיו קול חי,  16:08 י״ח באדר תשע״ז 16.03.2017 ♦

שילוב האוכלוסייה הערבית בתעסוקה: שיפור במגזר הפרטי, אי עמידה ביעדים במגזר הממשלתי. יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה ח"כ קארין אלהרר: "למרות שהממשלה הגדירה את העידוד לתעסוקה כמשימה לאומית – אין קפיצת מדרגה. הנתונים מאכזבים במיוחד שיעור העסקת אוכלוסייה ערבית במגזר הממשלתי, הודעות הכנסת, "14 במרץ 2017, ט"ז באדר תשע"ז, בשעה 17:00 ♦

דוחות ומחקרים:

במקום מהגרים – שלבו בדואים בהיי־טק. השקעה בחברה הישראלית תמלא את החוסרים בהיי־טק – ותשלב אנשים מרוחקים מעולם העבודה במשרות החסרות, יפעת ברון, דה מרקר, 12.03.2017 ♦

הנשים הקפיצו את שיעור התעסוקה בישראל מעל ל-OECD. שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בישראל עומד על 80% – גבוה מממוצע ה-OECD. לפי נתוני האוצר הפער לטובת ישראל נובע משיעור השתתפות גבוה של נשים בכוח העבודה. עם זאת, בין קבוצות האוכלוסייה קיימים פערים גדולים – בזמן ששיעור השתתפותם של גברים יהודים לא חרדים עומד על כ-90%, שיעור ההשתתפות של נשים ערביות מגיע ל-35% בלבד, מיכל מרגלית, YNET, 06.03.17 ♦

דוח בקרה – מסכם קליטה והשתלבות עובדים השייכים לאוכלוסיות הזכאיות לייצוג ההולם. "…בהתייחס לבני המיעוטים – מן הדוח עולה, כי 14 משרדים ראויים לציון, עומדים ביעד הממשלתי ואף מעבר לכך, בהעסקת בני מיעוטים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך ובמערכת הבריאות. 17 משרדים קרובים ליעד הממשלתי ומצופה מהם לבצע את הצעד הנוסף על מנת לעמוד ביעד. ולעומת זאת 51 משרדים אינם עומדים ביעד, כשמתוכם 12 משרדים ללא עובדים מבני המיעוטים כלל..". נציבות שירות המדינה, אגף בכיר בקרת ניהול ההון האנושי, ירושלים, פברואר 2017 ♦

חשיפה לטכנולוגיה תעודד תעסוקה. במקום לנסות להביא את תושבי הפריפריה למרכזי התעסוקה באזור המרכז, אפשר להביא את ההזדמנויות אל סף דלתם…האתגר המשמעותי מכל היה ונותר שיעור ההשתתפות הנמוך של אזרחי ישראל הערבים בכוח העבודה — כ–50% בלבד, לעומת 70% מהיהודים בישראל. כאשר רק 30% מהנשים הערביות עובדות, ההשלכות הן עצומות מבחינת רמת החיים, פערי ההכנסות והנגישות לשירותים ציבוריים. הדבר מוביל אף לחלוקה בלתי־שוויונית בנטל בין אזרחי המדינה, שצפויה רק להחריף. החדשות הטובות הן שבאחרונה מיושמים בפריפריה מודלים חדשים לשילוב אוכלוסיות מוחלשות בתעסוקה…", אסף ברימר (מרכז מונא), דה מרקר, 26.02.2017 ♦

זיקה אב-צוק, סיסקו: אנחנו רחוקים מלמצות את הפוטנציאל אצל הערבים והחרדים. אנחנו רחוקים מלמצות את הפוטנציאל בהייטק אצל אוכלוסיות הערבים והחרדים. כך אמרה זיקה אב-צוק בפאנל בכנס iNNOVEX2017. בפאנל שעסק בחדשנות חוצת מגזרים השתתפו גם מנכ"ל מלאנוקס אייל ולדמן, יו"ר באבקום עימאד תלחמי, מנכ"לית מרכז פרס לשלום אפרת דובדבני, היזם החרדי משה פרידמן ומנכ"ל רשת אורט אלי אייזנברג. אבי בליזובסקי, צ'יפורטל, 8.2.2017 ♦

24 כדורגלנים ממוצא ערבי שיחקו במכבי חיפה. עם שיחרורם של עטאא ג׳באר ופיראס מוגרבי, בחלון ההעברות, כולל סגל הקבוצה 4 כדורגלנים ערבים. מי היה הכדורגלן הערבי הראשון של הקבוצה, שהגיע לליגת העל? מי היה הכובש המצטיין? וכמה כדורגלנים ערבים משחקים בהפועל חיפה? אורי ירון, חדשות הקריות,6.2.2017 ♦

משרד העבודה: עלייה חדה בתלונות על אפליה בעבודה על רקע מין ולאום. מהנתונים שפרסמה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מתברר כי שיעור התלונות על אפליה על רקע מין ולאום הכפיל את עצמו מאז 2009. 63% מהתלונות הוגשו על ידי נשים ורק 30% על ידי גברים… גם שיעור התלונות בגין אפליה על רקע לאום זינק מאז 2009: בשנה זו 4.2% מהתלונות שהוגשו לנציבות היו על רקע לאום, כאשר בשנת 2016 תלונות על רקע זה היו 9.3% מסך הפניות…" , לי ירון, הארץ, 5.2.2017 ♦

27% מהצעירים הערבים עובדי קבלן: "רבים מנוצלים לרעה". שיעור העסקת עובדים צעירים כעובדי קבלן גבוה פי שלושה במגזר הערבי מאשר במגזר היהודי, וערבים מועסקים פחות במקצוע אותו למדו, כך קובע סקר חדש הבוחן את תעסוקת הצעירים. בנוסף, ערבים מעידים כי חוו פחות פגיעה בזכויות והם שומרים על מקום העבודה לאורך זמן, מיכל מרגלית, YNET, 18.01.17 ♦

בבנק ישראל שכחו את המיעוטים. ועדת למברגר יכולה להכניס לבנק ישראל נציגים מתאימים גם מקרב מיעוטים, במטרה לשלבם בחברה ובכלכלה… עיון באתר בנק ישראל ובדו"חות הוועדה והמועצה מגלה שאין נציגי מיעוטים — ערביי ישראל (20.7%), חרדים (10%) ואחרים (3%) — בקרב הגופים שאמורים לייצג את כלל הציבור בישראל.." , אלכסנדר צימרמן, דה מרקר, 17.01.2017 ♦

"שוק העבודה הוא פלטפורמה מצוינת ליצירת חברה שוויונית ומכילה". מרים כהבא, האשה הערבייה הבכירה בשירות הציבורי, מסיימת שנה ראשונה בתפקידה כנציבת שוויון הזדמנויות בעבודה ■ היא מספרת על החשדנות מצד החברה הערבית, האתגר בשילוב אוכלוסיות מודרות בשוק העבודה, והצורך לשלב בין הסברה והכשרה לסנקציות על מעסיקים, ז'נאן בסול, דה מרקר,12.01.2017 ♦

כחלון מפריח סיסמאות. הבאת 20 אלף עובדים סינים לבנייה רק תייקר את מחירי הדירות … ענף הבנייה הוא הענף שמספק הכי הרבה תעסוקה לעובדים לא מיומנים, קרי עובדים חלשים … התוצאה היא שיבוא העובדים הסינים בא על חשבון העובדים העניים ביותר בישראל (ואם נקרא לילד בשמו, בעיקר על חשבון ערביי ישראל), ובכך הוא מעמיק את העוני…", מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 04.01.2017 ♦

לראשונה: קורס נאמני בטיחות בשפה הערבית. זאת כחלק מהאסטרטגיה אותה גיבשה הנהלת המוסד לבטיחות ולגהות בנוגע לפעילותו בחברה הערבית, נוכח מקרי תאונות העבודה הרבים גם בקרב עובדים ערבים, ז'נאן בסול, דה מרקר, 03.01.2017 ♦

לקרב את הערבים למרכזי התעסוקה. לפי דו"ח הביטוח הלאומי, יותר ממחצית מהערבים בישראל חיים בעוני. המדינה יודעת בדיוק מה צריך לעשות כדי לפתור את הבעיה ויודעת כיצד לצמצם את הפערים הכלכליים בין ערבים ליהודים בישראל: שיפור התחבורה הציבורית מיישובים מרוחקים למקומות התעסוקה (שנמצאים רובם ככולם בישובים יהודיים), על ידי הכנסת מספר רב יותר של קווי אוטובוסים לשימוש והעלאת תדירותם, הקמת אזורי תעשייה משותפים ליישובים יהודים וערבים, ועידוד ארגונים ועסקים יהודיים להעסיק עובדים ערבים. כל אלה יביאו לעלייה ישירה בשיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה, ויקטינו בהתאמה את שיעור העוני…", אמנון בארי סוליציאנו  תאבת אבו ראס (מנכ"לי יוזמות קרן אברהם), דה מרקר, 02.01.2017 ♦

כבוד למגזר. יותר ויותר כדורגלנים ערבים משתלבים ומתבלטים במחלקות הנוער של מועדונים מרכזיים וכן בנבחרות הצעירות. האם זהו בסך הכל עניין מקרי-תקופתי או שמדובר בתהליך טבעי? צביקה נעים, YNET, 28.12.16  ♦

סטודנט ערבי למשפטים שמחפש מקום להתמחות? תמשיך לחפש. בעוד עמיתינו היהודים מברכים זה את זה על הזימונים שקבלו ממשרדי הענק התל-אביביים, אנחנו, הסטודנטים הערבים, עם ממוצע ציונים מרשים, קורות חיים עשירים בעשייה חברתית ושליטה בשלוש שפות, ממשיכים לחכות. החגיגה הישראלית נטולת הערבים לא פוסחת גם עלינו, מוחמד קדח,  שיחה מקומית,  26.12.2016 ♦

החמולה הורגת את עובדי הבניין. כל עוד עובדי הבניין לא יתנערו מהתלות במשפחתם המורחבת – הם ובני משפחותיהם ימשיכו להיות קורבנות..", [ראו גם הקואליציה למאבק בתאונות בניין] , אסף אדיב, דה מרקר, 20.12.2016 ♦

משרד המשפטים: 10% מהעובדים ערבים רק 3% חרדים. משרד המשפטים מפרסם דו"ח מצב מקיף ביחס להעסקה של אוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם. מהדו"ח עולה כי 10.3% מעובדי המשרד הינם ערבים ורק כ-3% בלבד הינם בני המגזר החרדי • [כנס 28.12.2016  וכן דוח העסקה שוויונית ורב גונית במשרד המשפטים, 21.12.2016], חיים בנשק, 20.12.2016, כל הזמן ♦

נשים, ערבים ויוצאי אתיופיה מרוויחים פחות. הסקר שפרסם משרד העבודה והרווחה מראה כי אוכלוסיות שלמות מודרות מענפים בעלי רמת השתכרות גבוה, נועם (דבול) דביר, ישראל היום, פורסם ב: 18.12.2016 ♦

התפרסם: דו״ח מדד הגיוון 2016 , נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה, 18.12.2016 ♦

מצבם של העובדים האתיופים – החמור ביותר. מדד "גיוון", הבודק את ייצוגן של חמש קבוצות דמוגרפיות שונות: נשים, ערבים, ילידי אתיופיה, חרדים ועובדים בני 45 ומעלה בענפים שונים במשק, מציג תמונת מצב עגומה של אי שוויון בשכר. המדד פורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הרווחה והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב…", נורית יוחנן, YNET, 18.12.16 ♦

משרד הכלכלה: אפליה על רקע לאום בקניוני עזריאלי. בעקבות דיווחים על דחיית מועמדים בדואים לעבודה באבטחה, פנתה נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה להנהלת עזריאלי: "אין לדחות מועמדים פוטנציאלים שעשויים להתאים לתפקיד רק משום השתייכותם לקבוצה מסוימת", ז'נאן בסול, דה מרקר, 08.12.2016 ♦

לא גומרים את החודש: מחצית מהשכירים מרוויחים פחות מ-7,000 שקל. השכר החציוני של השכירים במשק הוא 6,884 שקלים וההכנסה הממוצעת עומדת על 9,503 שקלים. מנתוני הלמ"ס עולה כי הפערים בין המינים הצטמצמו בהשוואה לשנים קודמות, אך שכר הנשים מהווה 68% משכר הגברים. פערים חמורים נרשמו בין האוכלוסייה היהודית לערבית, והעשירון העליון מרוויח פי 44 יותר מאשר העשירון התחתון, נורית יוחנן,  23.11.16 ♦

מכרזי מדינה – המפתח לפריצת הדרך בתעסוקת ערבים בשוק הפרטי, שילוב עובדות ועובדים ערבים באמצעות מכרזי מדינה לקידום שוויון בשוק התעסוקה, מסמך מדיניות, ניצן תנעמי ורועי ג'רופי, סיכוי, 2016 ♦

"עד לפני 10 שנים היי-טק וערבית לא השתלבו במשפט אחד". בפאנל בנושא קידום האוכלוסיה הערבית בהיי-טק הישראלי, הציגו נתונים מעודדים על עלייה בהיקף הסטודנטים שלומדים מקצועות שיובילו להיי-טק, אבל גם קשיים משמעותיים: היעדר פתיחות לנשים ערביות ומחסור במימון וחממות טכנולוגיות, אלירן רובין, דה מרקר, 28.11.2016 ♦

"חייב להיות ביקוש לעובדים ערבים גם בשוק הפרטי". רון גרליץ, מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי: "קולות ההסתה חודרים גם לחדר במשרד עו"ד או רו"ח שבו מתקבלת ההחלטה האם לראיין או לקבל מועמדים ערבים לעבודה", אלירן רובין, דה מרקר, 28.11.2016 ♦

"על המעסיקים לסלול לעובדים מהחברה הערבית נתיב לשדרות הניהול". אילן בירנפלד, יו"ר ומנהל עסקים ראשי של פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte: "אני פונה גם לעובדים בחברה הערבית ומבקש – תהיו עקשנים, תהיו אקטיביים, תתעקשו להיות חלק מרכזי יותר", ערן אזרן, דה מרקר, 28.11.2016 ♦

פערי ההכנסות בין יהודים לערבים גדלו מאוד ב-2015 – בעיקר בקרב משכילים. סקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס [כאן] מצא כי ההכנסה החציונית לשכיר ב-2015 היתה כ-6,900 שקל בחודש עלייה של 3.4% לעומת 2014 פערי השכר בין גברים לנשים הצטמצמו מעט ב-2015, אחרי מגמה של יציבות בחמש השנים האחרונות – אבל הם עדיין גבוהים, מוטי בסוק, דה מארקר, 24.11.2016 ♦

"כל צעירה ערבייה שנייה נמצאת במצב של חוסר מעש – לא עובדת או לא לומדת". 37% מהצעירים הערבים בני 19-23 בישראל מוגדרים כ"חסרי מעש" – מצב שעלול להוביל לדיכאון, עוני ועבריינות ולהגדלת הנטל על המשפחה ועל המדינה ■ נסרין חדאד חאג' יחיא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "צעירים ערבים חיים במציאות של הזדמנויות מוגבלות", ז'נאן בסול, דה מרקר, 22.11.2016 ♦

לבני זוג שעובדים בהיי־טק קשה. לבני זוג ערבים בהיי־טק – קשה יותר. שעות עבודה ארוכות, היעדר מסגרות מתאימות לילדים בשפת האם והתמודדות עם אווירה מתוחה – אלה רק חלק מהאתגרים שעמן מתמודדות משפחות ערביות שבהן שני בני הזוג עובדים בהיי־טק, ז'נאן בסול, דה מרקר, 17.11.2016 ♦

עובדים ערבים בסניף "קפה קפה" בחיפה קיבלו הוראה לא לדבר בערבית. לדברי העובדים, לסניף לקוחות ערבים רבים ומרבית המועסקים במקום הם ערבים. מרכז עדאלה: האיסור לעשות שימוש בשפת אם הוא בלתי חוקי, ג'קי חורי, הארץ, 14.11.2016 ♦

"עברית תעסוקתית": משרד החינוך בתכנית מהפכנית לנוער הערבי-ישראלי. "עברית על הרצף" תכלול היקף לימודים של 30 שעות בשנה שתתבצע בהדרכת מורים דוברי השפה העברית, ותגרום לעידוד התעסוקה של הנוער, בעוד ניסיון לשילוב בשוק העבודה, עפר לבנת, מעריב און ליין, 13/11/2016 ♦

"מדיניות טבע – לא להעסיק ערבים". מנהל מטבחים מנוסה, ערבי-ישראלי, ביקש להתמודד על תפקיד מנהל מתחם המזון בחברת התרופות. אלא שאז הוא נתקל בתגובה מקוממת שבה נאמר לו כי מדיניות החברה היא לא להעסיק ערבים. "זו מדיניות החברה כבר שנים", הסביר נציג הזכיין המפעיל את מרכז המזון.. טבע: "דוחים בשאת נפש את הטענות". האזינו, גיא פלג, חדשות 2, 30/10/2016 ♦

"מאמינים בכוחות הפנימיים". כנס לקידום תעסוקת אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית ייפתח היום. את הכנס, שיימשך עד יום שבת, עורך האגף לקידום שוויון בהסתדרות. לדברי יו"ר האגף, סוהיל דיאב, אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית סובלים מהעדר תשתיות שיסייעו בכניסתם לשוק העבודה, כמו גם מדעות קדומות בחברה הערבית עצמה, מאת ניצן צבי כהן, דבר ראשון, 27.10.2016 ♦

התוכנית לסיוע בשכר: 150 חברות מתעניינות בהעסקת ערבים וחרדים. מנהל מרכז ההשקעות, נחום איצקוביץ': "ביקוש חסר תקדים – ייתכן שנידרש לתוספת תקציבית" ■ התוכנית הורחבה לעובדים בענפי הביטוח והמלונאות, יובל אזולאי, גלובס, 19.10.16 ♦

ר' גם : תעסוקת נשים ערביות ♦

Collective Impact-לקידום תעסוקה בחברה הערבית- لتعزيزالعمل في المجتمع العربيמיזם קולקטיב אימפקט -השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית, הוקם בספטמבר 2013 מתוך מטרה לייצר פריצת דרך בתעסוקה הולמת בחברה הערבית תוך רתימה של המעסיקים לשינוי אקטיבי בדפוסי ההעסקה של החברה הערבית. ♦

המגזר שממודר ממוסדות התכנון והבנייה. יכולות להיות סיבות רבות להיעדרם של מומחים ערבים מתפקידי מפתח במוסדות התכנון והבניה, אלא שהמבחן המכריע הוא מבחן התוצאה, והממשלה צריכה לעשות יותר על מנת להבטיח ייצוג הולם, עו"ד קייס נאסר, כלכליסט, 13.9.2016 ♦

תלונה לשרת המשפטים: הזמנה להגשת מועמדות לתפקיד שמאי מכריע לא פורסמה בציבור הערבי. לטענת עו"ד קייס נאסר, "המודעה לא פורסמה בעיתונות הערבית או בשפה הערבית בכלל", ורק אחד מתוך 23 שמאים מכריעים המכהנים כיום הוא ערבי ■ משרד המשפטים: "הפרסומים נשלחו לאוכלוסיית יעד מצומצמת שעונה על הקריטריונים. נבחן את הנושא להבא", נמרוד בוסו, הארץ, 05.09.2016 ♦

מפיקי פסטיבל בירושלים ביקשו מאמבולנסים של חברה ערבית לעזוב את האירועחברת "חיאן" מהצפון נשכרה על ידי ההפקה שפעלה מטעם עיריית ירושלים, אולם לאחר כמה שעות נתבקש הצוות לעזוב את האירוע בטענה ש"עושים לנו פה מלחמה". חברת ההפקות: חלה טעות בחישוב העלויות, ג'קי חורי, הארץ, 31.08.2016 ♦

משרד הכלכלה מציע  תמריצים לטובת העסקת עובדים מהאוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית,  במטרה להרחיב את שיעור השתתפותה בתעסוקה. להלן מסלולי וכלי הסיוע, שמעמיד לרשותך משרד הכלכלה,  לקליטת והכשרת עובדים מהאוכלוסייה הערבית:​

תקרת הבטון. נתונים עדכניים שהגיעו לוועדה לביקורת המדינה בכנסת חושפים תמונה עגומה ומקוממת: שיעור הערבים המועסקים במשרדי הממשלה בקושי מגרד את ה־10% בממוצע, כאשר שיעור הערבים באוכלוסייה מזמן כפול מזה ויותר, ענת סרגוסטי, ידיעות אחרונות, 09.08.16 ♦

שילוב ערבים בהיי-טק: המציאות מאחורי הסיסמאות. הקריאה של נתניהו לציבור הערבי להשתלב יותר בחברה הישראלית מעלה את אחת הסוגיות שהענף מתעסק איתן כיום: תעסוקת הערבים בו ● יש אמנם מגמת שיפור, אבל המצב רחוק מלהיות טוב ● איך פותרים את המצב? מאת יהודה קונפורטס , אנשים ומחשבים,  26 ביולי 2016 ♦

דוח ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזים והצ'רקסים בשירות המדינה – לשנת 2015, "נציב שירות המדינה רואה חשיבות רבה בשילובם ותרומתם של בני האוכלוסייה הערבית לרבות הדרוזים והצ'רקסים בשירות המדינה. כחלק ממדיניות זו בוצעו בשנה האחרונה מספר מהלכים על מנת להגביר את שילובם בשירות המדינה. בשנת 2015 נקלטו 983 מבני אוכלוסייה זו בשירות המדינה, שיעורם בקרב עובדי המדינה עומד על 13.44 אחוז. עם השנים נשמרת מגמת הגידול בשיעורם בכלל עובדי המדינה. אנו פועלים להגעה ליעדים שקבעה הממשלה ולקדם את שילובים של בני האוכלוסייה זו בשירות המדינה. אנו צפויים לפעולות נוספות בשנה הקרובה על מנת להמשיך ולהגביר את ייצוגם של בני האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה..", נציבות שירות המדינה, 7.7.2016 ♦

בני נוער מסכנין יסייעו לבני המגזר הערבי למצוא עבודה.  שמונה תלמידי תיכון, בני 16 עד 17, הקימו את הסטארט-אפ R-M שמוביל מיזם ששמו Jib Job , עידן רבי, גלובס, 17.7.2016 ♦

המגזר הציבורי השתפר בהעסקת ערבים – עכשיו תורו של המגזר הפרטי. למרות הצלחות הממשלה בשירות המדינה, שינוי משמעותי בשוק התעסוקה חייב לכלול את המגזר הפרטי. בדיון שהתקיים באחרונה בוועדה לביקורת המדינה בישרו נציגי נציבות שירות המדינה כי הגיעו ליעד של 10% בייצוג האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה, כפי שקבעה הממשלה ב-2007. אמנם היעד הושג באיחור של ארבע שנים, אבל בסך הכל מדובר בחדשות טובות על עלייה בשיעור העובדים הערבים בשירות המדינה. רועי ג'רופי, דה מרקר, 10.07.2016 ♦

♦ ראו גם שוק עבודה רבתרבותי – יעד אסטרטגי ♦

משרד החינוך העמיד את המורים הערבים בפינה. סטודנטים ומרצים זועמים על התוכנית להפחית תקציבים לסטודנטים ערבים להוראה, שנחשפה ב"הארץ". לדבריהם, ההחלטה תפגע בעיקר בנשים, ויש לשלב מורים במסגרות יהודיותנעה שפיגל ו ירדן סקופ, הארץ, 8.7.2016 ♦

הנהגים המוסלמים של חברת 'קווים' בביתר: דורשים חופשת חג. 70 מתוך 120 נהגי אוטובוס מוסלמים בעיר ביתר, לא מסכימים לעבוד בעיד-אל-פיטר, החג המוסלמי, אך חברת 'קווים' המעסיקה אותם מסרבת לבקשתם. הנהגים המוסלמים: זה מגיע לנו על פי חוק, אלי רוטמן, כיכר השבת, כ"ז בסיון תשעו, 03.07.16 ♦

"האבטלה במגזר הערבי גורמת להפסד של מיליארדים למשק". רים יונס, מייסדת ובעלי אלפא אומגא: "ילדיי יכולים לעזוב את המדינה וללכת, אבל אני רוצה שהם יישארו כאן מבחירה ומתוך רצון לעשות את ישראל למקום טוב יותר", רעות שפיגלמן, כלכליסט, 19.6.2016 ♦

האפליה מתחילה כבר בקורות החיים. המצב המשפחתי, מקום המגורים והמגדר הם אולי פיסות מידע שיכולות לעזור בחיזוי ההשתלבות של מועמד בצוות – אך אינם בהכרח חיוניים להערכה של מידת התאמתו לביצוע המטלות הכרוכות בתפקיד, זאב רוט, דה מרקר, 05.06.2016 ♦

מספר הערבים שעובדים בבניין זהה למספר היהודים. כמה הם מרוויחים? שכרו הממוצע של יהודי שעובד בענף הבנייה הוא כ–12 אלף שקל בחודש, לעומת כ-6,000 שקל בחודש לעובד ערבי.  בענפי תעסוקה כמו אדריכלות, פיתוח תוכנה ופרסום, ייצוג הערבים הוא כמעט אפסי [נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה], ז'נאן בסול, הארץ, 31.05.2016 ♦

73% מערביי ישראל: אנחנו מופלים לרעה בהייטק. מחקר חדש שמראה כי רק 20% מהמגזר הערבי מכירים באופן אישי אדם שעובד בתחומי ההייטק והיזמות, ורק 40% שמעו על תחומים אלו לעומת 90% בקרב האוכלוסייה היהודית. עוד עולה מן המחקר כי 73% מאמינים שקיימת אפליה שמעכבת או מונעת הצלחה של ערבים בתחום, אסף גולן, NRG,  29/5/2016 ♦

דוח מבקר המדינה, מאי 2016:

ארגוני עובדים, ערביי ישראל זקוקים לכם. רוב העובדים בחברה הערבית בישראל, בדומה לאוכלוסיות מוחלשות אחרות בישראל, אינם מאוגדים ואינם יודעים לשמור על זכויותיהם, נסרין חדאד חאג'־יחיא, דה מרקר, 23.5.2016 ♦

זהירות, כאן בונים ערבים. כשיותר מ–50% מהמשפחות הערביות מתכרבלות בעוני וכ–80% מהאזרחים הערבים מתגוררים ביישובים נפרדים בפריפריה, שאין בהם כמעט מרכזי תעסוקה, הצווארון הכחול הוא מנת חלקם של רוב הגברים הערבים. סונדוס סאלח, הארץ, 12.05.2016 ♦

כשהמכסה הופכת לתקרה בשירות המדינה. כשכוונות טובות מיושמות בצורה רעה והמכסה הופכת לתקרה – נפגעים ערבים, אתיופים ובעלי מוגבלויות שניגשים למכרזים בשירות המדינה. צעירים ערבים רבים שואפים לעבוד במגזר הציבורי: השילוב של השפעה על קבלת ההחלטות במדינה לצד אתגר מקצועי ויציבות תעסוקתית קוסם לרבים. אמנם, רבים מהם לא מאמינים שביכולתם להתקבל לעבודה בשירות המדינה אך גם אלו שמנסים נתקלים בחסמים לא מעטים, יעקוב אברהים (יוזמות קרן אברהם), YNET, 10.04.16 ♦

אפליית האזרחים הערבים. האפליה מתבטאת בעקיפין: בדרישות לסיווג המתבססות על סטטיסטיקה ולא על מבדק אישי־פרטני, בהצבת תנאי־סף של שירות צבאי, בשימוש במבחנים המקשים על מועמדים ששפת אמם אינה עברית, ובחסרונם העקבי של מראיינים ערביים, ליאת לבנת, מארקר, 05.04.2016 ♦

85% מסוכני הביטוח הערבים לא יכולים להפיק פוליסות ביטוח חובה, זו אפליה. בדיון ייצרי בכנסת טענו סוכנים מהמגזר כי החברות סוגרות בפניהם הנפקת פוליסות, בשל ריבוי מקרי הביטוח | גיל ספיר: 25% מתיק ביטוח החובה שלנו במגזר, וכנראה בגלל זה הוא ניזוק | האוצר: לא מצאנו הבדלים מגזריים ", פורטל עדיף, 5.4.2016 ♦

פיצוי לעובד שפוטר בגלל שהוא ערבי. בית הדין לעבודה בת"א פסק כי חברת השכרת הרכב אלבר תפצה את העובד בסכום של 80 אלף ש"ח עקב האפלייה. שלמה פיוטרקובסקי, ערוץ 7,  כ"ד באדר ב תשע"ו 03/04/16 ♦

מה מפריד בין ערבים למעסיקים היהודים? כ–30% בלבד מהמועמדים הערבים מאמינים כי מעסיקים יהודים מעוניינים בכנות לקבלם כעובדים שווים ■ ההתגברות על חסם זה היא פשוטה ובעלות נמוכה, יאיר סאקוב (אל פנאר), דה מרקר, 23.03.2016 ♦

"בדרגים הבכירים בשירות המדינה אין כמעט ערבים". ועדת הכספים דנה בשילוב ערבים לשירות המדינה ■ ח"כ אחמד טיבי שניהל את הוועדה: "היעד הממשלתי של 10% לא תואם את שיעור הערבים באוכלוסייה, שהינו 20%" ■ נציב שירות המדינה: "יש התקדמות ניכרת ויש העדפה מתקנת", ז'נאן בסול, 22.03.2016 ♦

קריאה למשרדי עו"ד: קבלו מתמחים ערבים – אך לא כאפליה מתקנת. משרדי עורכי דין רבים השרישו תבנית עבודה של "אפליה מתקנת", הקובעת כי המשרד יעניק משרת התמחות לערבי ישראלי ■ אך הכוונה הטובה מנציחה אפליה, כי ברגע שנבחר בן מיעוטים אחד – קורות-החיים של שאר בני המגזר מושלכים לפח, דני גל, גלובס, 20.3.2016 ♦

אפלייה מתקנת במשרד המשפטים: 10% מהמתמחים יהיו ערבים. יו"ר הועדה, חה"כ תומא-סלימאן: " קיים פער בלתי-נסלח בייצוג הולם לנשים ולקבוצות מיעוט במשרדי ממשלה". מנכ"לית משרד המשפטים: "רב-גוניות בהעסקה תגביר את אמון הציבור בממשלה", מערכת THE PULSE , 16.3.2016 ♦

הצד השני של שוויון הזדמנויות בעבודה. כשזה מגיע לקבוצות מודרות – המעסיקים אינם שואלים שאלות בראיון עבודה ומסיקים מקסקנות לבדם על אורח החיים של המועמד, יובל אלבשן, קה מרקר, 16.03.2016  ♦

אין קשרים, אין עבודה; המלכוד של אקדמאים ערבים. י', עו"ד בן המגזר הערבי, סיים התמחות במשרד מוביל – אך עבר 50 ראיונות עבודה ללא הצלחה. בדומה לו, אקדמאים רבים בני המגזר מגלים שהם מתקשים לפתח קריירה מצליחה. סקר חושף כי סיבה מרכזית לכך היא היעדר קשרים, ממליצים וקולגות שיכולות לסייע בחיפוש עבודה. מהו הפתרון למלכוד הזה? בילי פרנקל, YNET, 04.03.16 ♦

תוכנית החומש במגזר הערבי: יותר הסבות להיי־טק – ועדיין לא מספיק נשים עובדות. כיצד תיושם תוכנית החומש למגזר הערבי ב-2016 והאם היא קרובה להשיג את יעדייה? טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 28.02.2016 ♦

הערבים (לא) נוהרים להיי-טק. מאות מהנדסים ערבים שסיימו מוסדות מוכרים בישראל לא מצליחים להשתלב בהיי־טק – כמו בני 45 שהתעשייה פלטה בשל "גילם המתקדם" ■ ראוי שהמדינה תדע לנצל כוחות מקומיים לפני שהיא רצה להביא מהנדסים מחו"ל, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 27.02.2016 ♦

רוצים לעודד העסקת ערבים? תנו עדיפות במכרזי ממשלה למי שמעסיקים אותם. כבר כיום יש למדינה דרך יעילה וזולה לקדם העסקת ערבים: שימוש בכוח הקנייה. מדינות רבות בעולם מגדילות את הביקוש להעסקת קבוצות מוחלשות באמצעות דרישה להעסקתן במכרזי מדינה היוצאים לשוק הפרטי, רועי ג'רופי (סיכוי), דה מרקר, 21.02.2016 ♦

הנהלת בתי המשפט עוררה סערה: "דרוש ערבי, אתיופי – או נכה". מודעת דרושים שהפיצה הנהלת בתי המשפט עוררה תגובות נזעמות ברשתות החברתיות, כשהכלילה קבוצות מיעוט שונות והשוותה את חבריהן לבעלי מוגבלויות. "נו, תזרקו להם נכה, ערבי, משהו", הגיב אחד הגולשים. תגובת מערכת בתי המשפט: "נוסח הדברים נלקח מהוראת החוק", יהושע בריינר, וואלה, יום ראשון, 31 בינואר 2016 ♦

"אובר תיתן לכל אחד לעבוד אצלה. בבאר שבע יעבדו כל הבדואים". ארגון ועד נהגי המוניות פירסם, במסגרת קמפיין נגד הכניסה של אובר, תגובה שמתייחסת לנהגים הערבים והכעיסה גולשים. הארגון: מתנצלים, התגובה נמחקה, שמעון איפרגן, מאקו, 31/01/16 ♦

סקר: 18% מהעובדים הערבים בהיי-טק "לא מרגישים בנוח". ממחקר שערכה לאחרונה פוזיטים עבור סיסקו בקרב 100 עובדים ערבים עולה כי 56% מהם דיברו על קשיי קליטה, ו-26% ציינו כי הם מבצעים עבודה שלא מממשת את כישוריהם, שירי דובר, גלובס, 28.1.2016 ♦

מורים ערבים לא מוצאים עבודה. משרד החינוך: כ-12,000 מורים ערבים חדשים מחפשים עבודה בהוראה מדי שנה, רק 30% מהם משובצים. חזקי עזרא, ערוץ 7, י' בשבט תשע"ו 20/01/16 ♦

כדי לשלב את הערבים – על המעסיקים להתאים את תהליכי הקבלה. המעסיק היהודי מבין שהמועמד הערבי מגיע מרקע שונה, אך עדיין מצפה שהוא יתנהג כמו כל מועמד אחר המגיע לחפש עבודה. ציפייה זו היא בסיס הקושי של מעסיקים יהודים להצליח ולגייס מועמדים מהחברה הערבית, יאיר סאקוב, דה מרקר, 18.01.2016 ♦

2015: גידול בהצטרפות ערבים להיי-טק – "אבל זה עדיין לא מספיק". יותר מ-200 אקדמאים ערבים הצטרפו השנה לתעשייה באמצעות צופן ● בעמותה מציינים כי שיעור בני המגזר המועסקים בהיי-טק נמוך וכי המטרה שלהם היא לשלש אותו עד 2025, מאת יניב הלפרין , אנשים ומחשבים, 14 בינואר 2016 ♦

ערבים וחרדיות בהיי-טק: "אחוז זעום ממאות אלפי עובדים". רק 200 אקדמיים ערבים השתלבו אשתקד בחברות היי-טק – הישג שנחשב לשיא שנתי. עם זאת, שיעור העובדים הערבים בענף עומד על 3% בלבד. במקביל, שיעור הנשים החרדיות בענף מוערך בכ-3,500, מתוך 5,500 עובדים חרדים. חוקרת באולפן ynet: "זה פיפס מתוך 300 אלף עובדי ההיי טק בישראל, אבל זו רק ההתחלה". צפו, בילי פרנקל ואטילה שומפלבי, YNET, פורסם:  14.01.16♦

הוכפלו הדיווחים על גזענות כלפי ערבים בעבודה. בדיון מיוחד בכנסת עלו עדויות שונות למקרי גזענות כלפי עובדים, ביניהם מועסק אתיופי שהממונה עליו כינה אותו "כושי". סקר שנערך לפני גל הטרור קבע כי 39% מהמועסקים הערבים חשו שהזהות הערבית פגעה בסיכוי שלהם להתקבל למקום עבודה, nrg חדשות | 23/12/2015 ♦

דרושה: הזדמנות שווה לעובדים ערבים. ישראל, כמדינה דמוקרטית, צריכה להפעיל אפליה מתקנת חוקית למען העסקת ערביי ישראל ומניעת אפליה, שהיא סוג בזוי של פגיעה כלכלית, שאסורה לפי חוק, ליאת לבנת, דה מארקר, 20.12.2015 ♦

הנציבות חזרה לפרסם דו"חות: המדינה כשלה בשילוב ערבים במגזר הציבורי. שיעור קליטת ערבים ב־2014 ירד ל־12.5% ושיעור העסקתם הכללי הגיע ל־9.3% – פחות מהיעד של 10% שנקבע ל־2012. ב־2013 לא נאספו נתונים, גיל קליאו, כלכליסט, 9.12.2015 > הדוח המלא. ♦

עלייה בתלונות של ערבים על אפליה בשוק העבודה. במשרד הכלכלה מסבירים את העלייה, משתי תלונות בממוצע לחודש ב-2013 לחמש ב-2015, בהסלמה במצב הביטחוני. סקר: 20% מהערבים העובדים אצל יהודים חשים לא בנוח בתקופות רגישות ביטחונית..מהנתונים עולה כי 39% מהמועסקים באוכלוסייה הערבית סבורים כי הזהות הערבית פגעה בסיכוי שלהם להתקבל למקום עבודה, 34% העידו שזהותם פגעה בסיכוי שלהם להתקדם במקום העבודה ו–21% מאמינים שהזהות הערבית פגעה ביחסים עם עובדים אחרים, עם הממונה ועם לקוחות החברה. כמו כן, 39% מהנשים שהעידו שהן עוטות חיג'אב דיווחו שהן סובלות מאפליה בקבלה לעבודה בגלל לבישתו…", לי ירון, הארץ, 08.12.2015 ♦

גם בצל הטרור צריך לבטוח בבני אדם. חובה על נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה להשמיע קול ציבורי ברור בדבר איסור פגיעה בעובדים בשל השתייכותם הלאומית או השקפתם הפוליטית, סמאח אלח'טיב־איוב, גילי רעי, דה מארקר, 16.11.2015 ♦

ירידה באחוזי האזרחים הערבים המועסקים בשירותי המדינה. דו"ח שהוציאה הנציבות לשוויון הזדמנויות בעניין הייצוג מעיד על ירידה באחוזי קליטת והעסקת עובדים ערבים בשירותי המדינה ■ ביחידה אחת בלבד מהווים הערבים כ-20%, ז'נאן בסול, דה מארקר, 11.11.2015 הדוח המלא 

מתוך דוח נציבות שירות המדינה, 2015
מתוך דוח נציבות שירות המדינה, 2015

המדינה צריכה להשקיע יותר. אדם עובד רוצה באופן טבעי לשמור על פרנסתו ולחיות בשיתוף פעולה עם שכניו ■ שביעות רצון כלכלית תוביל ישירות לשקט ביטחוני….הפער הזה נובע בעיקרו מאפשרויות התעסוקה המוגבלות במגזר הערבי. גם שיעור נמוך של השתתפות נשים ערביות מהמגזר בשוק העבודה אינו מסייע למציאת פתרונות תעסוקה. לפני שנה הכריזה הממשלה על תוכנית חומש כלכלית למגזר הערבי, אך מימושה אטי ואינו מורגש בפועל — מס שפתיים בלבד…", ליאת לבנה, דה מארקר, 11.11.2015 ♦

ארבעה מיתוסים על ערבים בהיי-טק. כדי לשפר את המצב יש לעבור מחשיבה של הכוונה תעסוקתית והכשרה, לפעולה של יצירת מקומות עבודה והנגשה…. במסגרת עבודתנו בארגון צופן, שמענו הסברים רבים לכשל השוק הזה, חלקם רק מיתוסים שהגיעה העת לנפץ…", פז הירשמן וסאמי סעדי (צופן), דה מארקר, 11.11.2015 ♦

למה אף אחד לא מקבל את הבחור הזה לעבודה? מהנדסים בוגרי אוניברסיטאות מהמגזר הערבי, שמנסים להתקבל לחברות היי־טק ואחרות, נתקלים בכתף קרה ■ סטודנט להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב: "שלחתי 150 קורות חיים. אף חברה לא חזרה אלי, אפילו לא עם תשובה שלילית", חיים ביאור, דה מארקר, 22.10.2015  ♦

בגני הילדים זקוקים לעוד סייעות, רק שיהיו יהודיות בבקשה. שנת הלימודים נפתחה השנה עם בשורת הסייעת השנייה 
בכל גן, מה שהגדיל עוד יותר את הביקוש לסייעות. למרות זאת, הרבה סייעות ערביות לא מתקבלות לעבודה בגני ילדים יהודיים, טל לאור, הארץ, 22.10.2015 ♦

אדמו"רים ורבנים בקריאה: לא להעסיק ערבים. ידועים דברי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, כי מטעמי פיקוח נפש, אין לדבר ואין לנהל מו"מ עם הערבים וכיוצא בזה • בימים אלה יצאו אדמורי"ם ורבנים בקריאה שלא להעסיק פועלים ערבים • אתר הגאולה מגיש סקירה מיוחדת, שניאור גרינפלד, 21.10.2015 ♦

רק משום שהם ערבים. אין הבדל מהותי בין פיטורים, הרחקה או הזזת העובדים הערבים לסוף יום העבודה רק משום שהם ערבים. המסר שעובר לילדים ברור לחלוטין: כשמצב הופך מתוח והפחד משתלט, צריך להעלים את העובדים הערבים ולהתחיל עם המוחלשים ביותר — עובדי הניקיון..", רון גרליץ וראונק נאטור, (מנכ"לים שותפים בסיכוי), הארץ, 19.10.2015 ♦

לא נתפש: גבר ערבי משתכר 40% פחות מיהודי – הפער בין גברים ונשים מתרחב. מחצית מהישראלים מרוויחים 6,707 שקל בחודש, עלייה של 1.5% בשנה. שכיר יהודי מרוויח כ-12 אלף שקל, לירן סהר , ביזפורטל, 19/10/2015 ♦

למרות הקריאות ברשת – אין דיווחים. הורים מרחבי הארץ קוראים בקבוצות ווטסאפ לפיטורי עובדים ערבים וברשתות החברתיות מספרים שמעסיקים מבקשים מחברות השמה "לא לשלוח עובדים ערבים" ■ עם זאת, הנתונים בשטח מצביעים על שגרה תקינה, ז'נאן בסול, דה מארקר, 15.10.2015 ♦

עובד ערבי נדרש לשנות את שמו לגנאדי – ובכל זאת פוטר. עבדאללה סביח השלים תואר בהנדסת תעשייה וניהול בהצטיינות – אולם לא מצליח להשיג עבודה בתחום, לדבריו בגלל שמו. בראיון לאולפן ynet סיפר על עשרות ראיונות עבודה קצרים שהסתיימו בדחייה, ועל מעסיק שדרש ממנו לשנות את שמו – ופיטר אותו לאחר יום עבודה אחד: "לשוק העבודה אין מה להציע לי". צפו בראיון. אטילה שומפלבי, YNET, 07.09.15 ♦

תרופה למכה: רוקחים שהוסמכו לא מוצאים עבודה בגלל היותם ערבים. בעלי בתי מרקחת טוענים שיש מחסור בעובדים. איך זה קורה? כי הרוקחים הערבים לא נספרים. על המדינה למצוא דרכים להרחבת המגוון התעסוקתי של אוכלוסיית המשכילים הערבים שרק תמשיל לגדול, פרופ׳ אלכסנדרה קלב, מעריב און ליין, 06/09/2015 ♦

מחקר: ערבים מתקשים למצוא עבודה שתהלום את השכלתם. לפי המחקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, לערבים סיכוי טוב יותר מליהודים להתקבל למשרה שהשכלתם גבוהה מהדרוש לה – אך נמוכים פי 4 לקבל משרה כשהשכלתם אינה עומדת בדרישות, אור קשתי, הארץ, 25.08.2015 ♦

מחקר חדש של מרכז טאוב עוסק ברוקחים ערבים בשוק העבודה בישראל, [המחקר]  עידו אסייג, Funder, 24.8.2015 ♦

הערבים נוהרים אבל לא לעבודה בשירות המדינה. "נציבות המדינה נמנעת כבר שלוש שנים מלפרסם נתונים בדבר קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי, אף שהיא נדרש/ת לכך על פי חוק…", גילי קליאו, כלכליסט, 19.8.2015 ♦

למנות נציבת שוויון הזדמנויות ערבייה. בפועל, וחרף המאמצים שהשקיעה הנציבות בנושא בשנים האחרונות, טרם התחוללה מהפכה בעיסוק בנושא הלאום…במבחן התוצאה, עד היום מעולם לא נדון בבית הדין הארצי לעבודה או בבית המשפט העליון תיק העוסק באפליה על בסיס לאום, ואין קנה מידה משפטי ברור להכרעות בנושאים [אלה]…", טליה שטיינר, דה מארקר, 4.8.2015 ♦

ערבים במקצועות הבריאות והרווחה בישראל: מבט אתני ומגדרי על ייצוג ותעסוקה.  יעל קשת, אריאלה פופר-גבעון ועדו ליברמן , "ביטחון סוציאלי", תמוז תשע"ה, יולי 2015, מס 97 ♦

דו"ח חדש של ה-OECD: ישראל עושה לשילוב ערבים בשוק העבודה – אבל זה לא מספיק. הקמת מרכזי ההכוונה למגזר הערבי הם צעד מבורך אך יש ללוותו בלא מעט צעדים משלימים כדי לשלב ערבים בשוק העבודה, כך קובע דו"ח מיוחד של ה- OECD שבדק מה עושה המדינה כדי לשלב ערבים בשוק העבודה ■ המסקנה: הדברים נעשים, אך צריך לעשות הרבה יותר, טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 28.07.2015 ♦

דרושה מדיניות מכוונת להעסקת ערבים. הקושי של מועמדים להשתלב במשרה ההולמת את כישוריהם נובע במידה רבה מחוסר היכרות עם תהליכי המיון ודרישות שוק התעסוקה, אלחאן גנאיים, דה מארקר, 13.07.2015 ♦

פיתוח ישראלי חדש יאפשר גיוס עובדים חרדים וערבים. "חבר מביא חבר" היא שיטת הגיוס הפופולרית ביותר בחברות היי-טק, אלא שהיא מותירה מחוץ למעגל העבודה אוכלוסיות נטולות קשרים ■ אפליקציה שקרויה Game Changer מנסה לרתום את העובדים בחברות ההיי-טק לתקן את העיוות הזה, דפנה ברמלי, גלובס, 13.7.2015 ♦

אפליה בקפה קפה: תפצה מלצר ערבי ב-30 אלף שקל. בית הדין לעבודה קבע כי מסעדת "קפה על הים" בת"א, מרשת קפה קפה, תפצה מלצר לאחר שלא קיבלה אותו לעבודה בטענה כי "המסעדה כשרה", בילי פרנקל, YNET, 09.07.15 ♦

משרד הכלכלה חוקר את בית"ר ירושלים על אפליה נגד ערבים ושוקל תביעה. אנשי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד קיבלו החלטה תקדימית לחקור את הימנעות הקבוצה מהעסקת כדורגלנים ערבים, ואף להגיש נגד ראשי המועדון כתב אישום, יואב בורוביץ, הארץ, 09.07.2015 ♦

לפני שבתיאטרון תוקפים את מירי רגב, אולי שייקחו בעצמם שחקנים ערבים? מישהו ראה לאחרונה את יוסף סוויד? קלרה ח'ורי? הם ורבים כמותם התייאשו מעולם התיאטרון הישראלי ועברו לחו"ל. לא בגלל שרת התרבות, אלא בגלל הדלתות שסגרתם בפניהם. דברים שאמרתי בכנס החירום של האמנים, מאת ראידה אדון,  שיחה מקומית,  | 15.6.2015 ♦

אנחנו לא רוצים דמי אבטלה. שורה של קשיים לא מאפשרים לנשים ערביות לצאת לעבודה, בעיקר משום שאין מקומות עבודה בסביבת מגוריהם. לגבי הגברים מהמגזר – אם אתה אקדמאי תתקשה למצוא עבודה, מוסא חסדייה, כלכליסט, 12.6.2015 ♦

"מינוי שופטים ערבים לבתי המשפט בישראל",  גיא לוריא,  משפט וממשל טז 307 (2015) ♦

מחקר: 7.7% מהשופטים בישראל ערבים, למרות הבטחות מערכת המשפט לשלבם. ב–2008 הצהיר מנהל בתי המשפט שהמערכת עושה "מאמץ כביר לגייס בני מיעוטים", והתלונן ש"עורכי דין ערבים לא רוצים לבוא לשפיטה", רויטל חובל, הארץ, 02.06.2015 ♦

נבחרת הדירקטורים 2015: 50% נשים ו-10% ערבים. לאחר חודשים של מיונים, גובשה נבחרת הדירקטורים השנייה – שיוצאת בימים אלה לדרך ■ למאגר הדירקטורים נבחרו 500 איש – כאשר כ–250 מתוכם ימונו לחברות הממשלתיות, טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 02.06.2015 ♦

תוכנית התעסוקה הממשלתית מדשדשת: רק 45% מהחרדים ו-32% מהערביות עובדים. על פי נתונים שפרסם האוצר היום הגידול שנרשם בתעסוקת נשים ערביות וגברים חרדים עוד רחוק מלהתקרב ליעדים שהציבה לעצמה הממשלה לקראת 2020; נקודות האור היחידות עליהן ניתן להצביע – שילוב נשים חרדיות וגברים צעירים במגזר הערבי, מיקי פלד, כלכליסט, 10.5.2015 ♦

נציבות שוויון הזדמנויות נגד בית"ר ירושלים: אין להפלות לרעה בקבלת ערבים לקבוצה. עו"ד ציונה קניג יאיר: "דבריו של מאמן הקבוצה הנוכחי מעידים כי לכאורה מתקיימת בה מדיניות של אפליה בקבלה לעבודה על רקע לאום ודת", חיים ביאור, דה מארקר, 20.04.2015 ♦

בעקבות צוק איתן: זינוק במספר המעסיקים החוששים מהעסקת אקדמאים ערבים. הממצא המרכזי במחקר עמדות מעסיקים עמותת קו משווה: 52% מהמעסיקים חוששים להעסיק אקדמאים ערבים לאור המצב הביטחוני-פוליטי, לעומת 20% בשנת 2013 ■ ארגונים המעסיקים אקדמאים ערבים מדווחים על חוסן וחזרה מהירה לשגרה, טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 19.04.2015 ♦

הכדורגל הישראלי: מופת לשוויון תעסוקתי של יהודים וערבים. בזמן שמאמן בית"ר ירושלים גיא לוי מצהיר כי הוא מעדיף להמתין עם צירוף ערבים לקבוצתו, המצב בליגת העל הוא נדיר מבחינת שוויון ההזדמנויות: 62 שחקנים ערבים ובני מיעוטים נמצאים בסגלי הליגה הבכירה, כולל שניים מששת הכובשים הבכירים, שרון בורנשטיין, גלובס, 15.4.2015 ♦

עשרת הדברות לשוויון בתעסוקה. ארגונים עסקיים יכולים ליהנות מהעסקת עובדים ערבים מתוך תפישה ארגונית המקדמת גיוון…תעסוקת הערבים בשוק העבודה בישראל מתאפיינת בייצוג חסר. כך, בעוד האוכלוסייה הערבית מהווה 20% מאוכלוסיית המדינה, מהווים הערבים 13% מכוח העבודה ותרומתם לתמ"ג היא 8% בלבד. הרחבת שילוב הערבים בשוק העבודה אמור להיות אינטרס לאומי, כלכלי וערכי של המדינה…", סאמי אסעד, דה מארקר, 13.04.2015  ♦

♦ ראו גם שוק עבודה רבתרבותי – יעד אסטרטגי ♦

פרופ' יוסף ג'בארין, הטכניון: "אי קליטה של ערבים בהיי-טק תחזור כבומרנג". "סטודנטים ערבים למקצועות המחשוב שולחים 20-30 פעמים קורות חיים לחברות גדולות וכלל לא נענים; האחריות למצב היא גם של החברות", אמר פרופ' ג'בארין, עוזר המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, מאת יניב הלפרין, אנשים ומחשבים, 12 באפריל 2015 ♦

האפליה בתעסוקת ערבים מתחילה כבר בראיון. מערכת הבחירות שוב הזכירה לנו את הפערים התפיסתיים בין יהודים לערבים, וגם בשוק התעסוקה הם מקבלים ביטוי. עוד בראיון העבודה מועמד ערבי עלול לא לעבור את המסננת – ולכן על המעסיקים לערוך ראיון מובנה והוגן תרבותית, יעל קאהן-שרון YNET  21.03.15 ♦

הגורמים המרכזיים לאי-שוויון בעבודה: הריון, גיל ומילואים. נציבות שויון הזדמנויות בעבודה מסכמת את 2014 במהלכה טיפלה ב-781 פניות ■ גידול חד נרשם בפניות על רקע לאום ,שירות מילואים ודת,  מאת: טלי חרותי סובר, דה מארקר, 18.01.2015 ♦

יורם יעקבי, מיקרוסופט: "קליטת עובדים ערבים – המענה למצוקת כוח האדם בהיי-טק". "ניתן לפתור את המצוקה על ידי שילוב של אוכלוסיות שכיום לא נמצאות מספיק בתעשייה: נשים, חרדים וערבים", אמר יעקבי, מנהל מרכז הפיתוח של החברה בישראל, מאת יניב הלפרין , אנשים ועסקים, 15 במרץ 2015 ♦

עבודה ערבית: אלה הקשיים של עובדים ערבים בשוק התעסוקה. מחקר של עמותת קו המשווה בדק את הסיבות לכך שערבים ויהודים אינם עובדים יחד – וליתר דיוק, מדוע ערבים מתקשים להשתלב בשוק העבודה הישראלי ולהתקדם בו, דפנה ברמלי, גלובס, 16/03/2015 ♦

ד"ר רואיאת מרעי, צופן: "התעשייה צריכה להתעורר – ולהיפתח לאוכלוסיה הערבית". "כמות הסטודנטים הערבים לטכנולוגיה יותר מהוכפלה – אבל התעשייה עוד לא פתחה מספיק את שעריה אליהם", אמר ד"ר מרעי, חבר הנהלה בעמותה, שעוסקת בקידום סטודנטים מהמגזר בהיי-טק, מאת יניב הלפרין , אנשים ומחשבים, 12 במרץ 2015 ♦

בנט מזיק לתעסוקת ערבים. הגדלת התעסוקה בציבור הערבי היא אינטרס מובהק של שני הצדדים – שיש בו פוטנציאל עצום לתרומה לצמיחה במשק.מאת: יעל קאהן־שרון (קו משווה), דה מארקר, 16.02.2015 ♦

השוק צמא למהנדסים ערבים. "בעוד שהאוכלוסייה הערבית מהווה כ–22% מסך האוכלוסייה בישראל, רק כ–1% בתעשיית ההיי־טק מגיעים ממגזר זה…במגזר הערבי עדיין מתקשים סטודנטים ובוגרים להשתלב בתעשייה ממגוון סיבות, בהן: מרחק גיאוגרפי, חוסר היכרות עם התעשייה ועובדיה וקשיי שפה. ..",מאת: גיא חצרוני, דה מארקר, 11.02.2015 ♦

רק אל תגידו שאתם פלסטינים. ה"שקט התעשייתי" – השתיקה או ההשתקה – של אנשי מקצוע ערבים במקומות עבודה יהודים הוא קריטריון מרכזי, אולי אף תנאי, לאי-הדרה חברתית גלויה מצד אוכלוסיית הרוב היהודי. אולם נשים מבטאות, בהקשר זה, תודעה פוליטית ביקורתית גבוהה יותר מזו של גברים, תוויבה מג'דוב, אפשר לחשוב – מולד, 10.02.2015  ♦

רק 0.3% ממנהלי הביניים בחברות – ערבים. מחקר שנערך בקרב 50 חברות מובילות במשק קובע: שיעור העובדים הערבים בתפקידי ניהול ביניים או תפקידי מטה הוא כ-0.3% בלבד – לעומת שיעורם באוכלוסיית המדינה שעומד על 20%. הנשיא ריבלין: "שילוב הציבור הערבי בתעסוקה איננו מתמצה בשילובם כפועלים בפס היצור", רועי ינובסקי, YNET' 8/2/15 ♦

ריבלין מקדם העסקת ערבים: "משימה לאומית". נשיא המדינה השיק את שיתוף הפעולה בין מיזם "Collective Impact" לקידום התעסוקה בחברה הערבית, לבית הנשיא.עדו בן פורת, י"ט בשבט תשע"ה, ערוץ 7, , 08/02/15 ♦

קליטת עובד ערבי לצוות – הוראות הפעלהבאיזה שלב כדאי לכם להעלות סוגיות קריטיות כמו חומוס וכנאפה? ובמקרה של אירוע ביטחוני – האם מותר לכם לדרוש הבהרות באופן מיידי? דליה חלבי עם כמה טיפים שחילצה מניסיון רב-שנים, דליה חלבי, העוקץ,  31.01.15 ♦  [וראו גם את דיאלוג בין יהודים לערבים במקום העבודה: למי זה כדאי, למה חשוב לעשות זאת ואיך בכלל מתחילים? הכותבים התנסו בתהליכי הידברות דיאלוגיים במסגרת עבודות ייעוץ מטעם "שתיל" ומטעם "צפנת" , תאריך פרסום: 12.11.2013] ♦

קידום ידיעת עברית והשכלה של האוכלוסייה הערבית לצורך השתלבות מקצועית, גדיש כרך י"ד, עורך: ד"ר עדו בסוק, משרד החינוך, 2014 :

  • שירלי מרום – חשיבות השפה העברית לשילוב ולקידום האוכלוסייה הערבית בשוק התעסוקה ♦
  • שרה גולן -הוראת עברית למגזר דובר הערבית – המעבר לאוריינטציה תעסוקתית ולתפיסה סובלנית ♦

עת למעשים: הגידול בשוויון מתחיל בתעסוקת ערבים. המתיחות והחששות יפחתו כשיותר יהודים יכירו ערבים פנים אל פנים, הוצאות המדינה על קצבאות ירדו והכנסותיה ממסים יגדלו. אז מי ירים את הכפפה? יעל קאהן שרון, כלכליסט, 26.12.2014 ♦

די לפיטורים על רקע נרטיבי. במהלך הלחימה בעזה בקיץ האחרון פוטרו עובדים ערבים שהתבטאו באופן שצרם לאוזני מעסיקיהם. רון גרליץ קורא להבנה שמדובר בפיטורים פסולים, רון גרליץ, וואלה, 7.10.14 ♦

אל תעסיקו ערבים. אנחנו נדאג לעצמנו. אנחנו כבר לא חוסכים כסף לפנסיה ולא מחפשים קביעות במקומות העבודה, אלא יוצרים מקומות עבודה, בונים שוק חדש ומייצרים צרכים חדשים לקהל הרחב ■ מדובר בקהל שחוצה את הקו הירוק, את האי הקטן והמצומצם שחיים בו, ופורצים דרכים חדשות – עם אופק חדש וחשיבה מחוץ לקופסה, מאת: דוניא מחלוף, דה מארקר, 16.07.2014 ♦

"מעסיקים מבהירים שלא יעסיקו עובדת עם כיסוי ראש, אף שדרישה כזאת אינה חוקית". נשים ערביות מתגברות אט־אט על הקשיים בדרך להשתלבות משמעותית יותר בשוק העבודה: "המשפחות הערביות מבינות שכדי להתפרנס, שני בני הזוג חייבים לעבוד" ■ עם זאת, שליטה לא מספקת בעברית, חסמים תרבותיים ואפליה הם עדיין משוכות גבוהות שיש לעבור ■ הבשורה הטובה: יש כבר יותר סטודנטיות מסטודנטים ערבים במוסדות להשכלה גבוהה ■ משתלבים בשוק העבודה, כתבה רביעית בסדרה. מאת: חיים ביאור, דה מארקר, 10.04.2014 ♦

שר הקואוצ'ינג. בנושא אי שיוויון בתעסוקה, הציבור הערבי אינו זקוק לשיחת מוטיבציה – הוא זקוק למובילי מדיניות אמיצים.יעל קאהן־שרון, דה מארקר, 06.04.2014 ♦

צמצום פערים בשלושה צעדים פשוטים.הפתרונות קצרי הטווח הם פשוטים ליישום, ההשקעה הכספית בהם נמוכה יחסית ואם אפילו יבוצעו בחלקם, הם יאיצו באופן משמעותי את הקידום של הערים הערביות והחברה הערבית. פז הירשמן, דה מארקר, 31.03.2014 ♦

משרד הכלכלה: 42% מהמעסיקים מעדיפים שלא להעסיק גברים ערבים. על פי סקר של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, 37% מהמעסיקים הביעו חוסר רצון להעסיק עובדים חרדים ו-13% מהמעסיקים הביעו חוסר רצון להעסיק נשים נשואות שהן אמהות לילדים קטנים. הילה ויסברג, דה מארקר, 30.03.2014 ♦

לערבי יש סיכוי לעבור אצלכם ראיון עבודה? המועמד לא מישיר מבט? הוא בטח חסר ביטחון. הוא לוקח את הזמן בתשובות? כנראה שהוא חושב לאט. אבל אולי זה נובע מהבדלי תרבות, כי הוא ממוצא ערבי? גם המראיינים הכי ליברליים מפלים קבוצות מיעוט בקבלה לעבודה בגלל פרשנות שגויה. טור מיוחד לרגל יום המאבק בגזענות, גיא חצרוני , YNET   21.03.14 ♦

לפיד ופרי בסכנין: פוטנציאל עצום בציבור הערבי. שר האוצר ושר המדע סיירו בסכנין ונועדו עם ראשי רשויות מהמגזר הערבי במטרה לקדם תכנית להגדלת השתלבות ערביי ישראל בשוק העבודה. חזקי עזרא,  ערוץ 7, ד' באדר ב תשע"ד, 06/03/14 ♦

בנט: "אם לא נשתמש באנשי ההיי-טק הערבים – נצא פראיירים". "הכנסת המגזר הערבי להיי-טק נמצאת בעדיפות גבוהה מאוד", אמר שר הכלכלה בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת שעסקה בבעיות של המגזר בהיי-טק ● סגנית המדען הראשי סיפרה כי בשנה האחרונה השקיעה הממשלה שבעה מיליון שקלים בחברות היי-טק מהמגזר ● ח"כ חנין זועבי: "אם סגנית המדען הראשי לא תופסת את הבעייתיות המיוחדת של היזמים הערבים, זו הסיבה שיש בעיה", נורית רוט,  אנשים ומחשבים, ‏17 בפברואר 2014 ♦

דרושים חברים מהסיירת: לערבים אין נטוורקינג. על אף שענף ההיי-טק משווע לעובדים – מהנדסים ובוגרי הטכניון ממוצא ערבי לא מצליחים למצוא עבודה. מנהלת השמה בארגון 'צופן' קוראת להניח בצד את הסטריאוטיפים ומספרת על פעילותם לשילוב ערבים בשוק העבודה, וואלאא' איברהים,   YNET   17.02.14 ♦

"מחצית מהאקדמאים הערבים בתחום ההייטק עוסקים בהוראה – זה פספוס אדיר". מנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים: "שילוב הערבים בשוק העבודה יכול לתרום 60 מיליארד שקל בשנה. רק 2% מהעובדים בהיי טק הם ערבים", דה מארקר ♦

חייבים דירקטורים ערבים. האוכלוסייה הערבית בישראל מהווה כ–20% מאוכלוסיית המדינה, אך למרות משקלה היא מהווה מיעוט פריפריאלי, כאשר אינה מיוצגת בצמרת הכלכלית והשלטונית של המדינה. זיאד אבו-חבלה, דה מארקר, 03.02.2014 ♦

חטיבת עצים, שאיבת מים, היי־טק. "…מי שהועיד את הערבים בשנות ה–50 לחטיבת עצים ושאיבת מים מקבל אותם היום כאנשי היי־טק מעולים. …", עודה בשאראת, הארץ, 27.01.2014 ♦

"רופא ערבי יכול לטפל ביהודים, ערבי בהייטק נחשב מסוכן". החברה הערבית סובלת במשך שנים מאפליה בשוק העבודה הישראלי, אבל בשנים האחרונות מתחילים הצעירים להבין את חוקי המשחק ומצליחים להשתלב בחברות גדולות ומצליחות, לעתים בתפקידי מפתח ■ האם המגמה מסמנת תחילתה של מהפכה? דפנה ברמלי, גלובס, 3.1.2014 ♦

למה אין מנהלים ערבים. הקהילה העסקית צריכה להבין ששילובם של ערבים ישראלים בשורותיה הינו אינטרס שלה ושל החברה הישראלית בכללותה. ח"כ עיסאוי פריג', כלכליסט, 1.1.2014 ♦

תעסוקת אקדמאים ערבים בישראל – סקר ייעודי מאפייני הסדרי התחבורה בין מקום מושבם של האקדמאים הערבים בישראל למקומות העבודה שלהם – דו"ח 3 גלי ליס גינסבורג סקירה, בנק ישראל 2013
תעסוקת אקדמאים ערבים בישראל – סקר ייעודי – אפיון תהליכי המיון וההכנה המקדימה לעבודה בקרב אקדמאים ערבים בישראל גלי ליס גינסבורג סקירה, בנק ישראל 2013

לאן הלכו 800 מליון ש"ח שהוקצו למגזר הערבי?המדינה השקיעה כ-800 מיליון ש"ח בעידוד התעסוקה במגזר הערבי. המשנה למבקר המדינה: איש אינו יודע היכן הכסף. חזקי עזרא, ערוץ 7, ח' בכסלו תשע"ד, 11/11/13 ♦

שירות התעסוקה מלמד ערבים עברית. קורס "עברית תעסוקתית" נפתח בשירות התעסוקה במטרה לסייע למובטלים מהמגזר הערבי לשפר את הסיכוי למצוא עבודה. שלמה פיוטרקובסקי, ערוץ 7, א' בכסלו תשע"ד, 04/11/13 ♦

בנט: "מנהלי היי-טק – תהיו סוציומטים, דאגו לחברות – והעסיקו ערבים". כך אמר שר הכלכלה נפתלי בנט בוועידת ראש הממשלה באוניברסיטת תל אביב ■ "לפי נתוני משרדנו, רק 2% מצעירי המגזר שלומדים את מקצועות התוכנה מועסקים בחברות שבהן המנכ"לים יהודים – זה הזוי". מאת: הילה ויסבר, דה מארקר, 29.10.2013 ♦

בנט קורא להעסיק ערבים – ופועל להדרתם מתעסוקה. זמן שבנט מדבר על תעסוקת נשים ערביות, הרשימה שבה היתה שותפה מפלגתו, הבית היהודי, בתל אביב־יפו הריצה קמפיין שסיסמתו “ביחד נשמור על תל אביב יהודית”. אמנון בארי־סוליציאנו, דה מארקר, 29.10.2013 ♦

תעסוקת אקדמאים ערבים בישראל – סקר ייעודי – מאפייני הסדרי התחבורה בין מקום מושבם של האקדמאים הערבים בישראל למקומות העבודה שלהם/ גלי ליס-גינסבורג, משרד הכלכלה, מינהל מינהל וכלכלה, אוגוסט 2013 ♦

"החרדים מרתיעים יותר מערבים בגלל הלבוש; עבודה איתם מפילה החסמים". משרד הכלכלה ישיק פרויקט תמרוץ מעסיקים להעסקת חרדים ■ "אני אובססיבי לגבי תעסוקת חרדים ונשים ערביות", אמר השר נפתלי בנט ■ "אנחנו לא מציעים לנגב טקסטיל מענק, אלא ערבות מדינה להלוואות", הוסיף.  הילה ויסברג, אורה קורן , הארץ, 28.08.2013 ♦

מה מסתירה אינטל בקרית גת?החברה דבקה בעמדתה שלא להנהיג העדפה מתקנת בעניין קבלת עובדים ערבים.  מאת: רון גרליץ [סיכוי], דה מארקר, 8.7.2013 ♦

הערבים מתדפקים על הדלתות, אך הן נשארות סגורות. כותבת יעל קאהן-שרון (קן משווה): "…שוק התעסוקה חסום בפניהם בתחומים רבים ואין באפשרותם להתקדם ולהגיע לתוצאה הרצויה לכולם. הם מתדפקים על דלתות המגזר העסקי, ונחשו מי לא פותח את הדלת. ..", דה מארקר, 17.6.2013 ♦

מסלולי סיוע לקליטת עובדים נוספים בעסקים בישראל בהתאם להוראת מנכ"ל 4.17 מיום 07.11.2012 מיועד רק למסלול אוכלוסיות ששיעור השתתפותן בתעסוקה נמוך. תמ"ת ♦

העדפה מתקנת.  פסק דין של בית הדין לעבודה בחיפה [הרכב בראשות השופטת עפרה ורבנר] קובע כי על הגורמים בשירות המדינה לקבוע כללים ברורים ומחייבים באלו מקרים יש להפעיל עיקרון של העדפה מתקנת וזאת על מנת שלחברי ועדות המכרזים יהיה ברור מראש, כיצד לשקול את עניין ההעדפה המתקנת. בית הדין מפנה לחוות דעת של נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה בעניין זה: ה"פ 7781-07-12 אברהם לחיאני נ' נציבות שירות המדינה ♦

עלייה של 40% בשיעור ההשתתפות של ערבים בחברות המדורגות. שטראוס והבנקים הגדולים מובילים את דירוג האחריות החברתית לעסקים של ארגון מעלה. שיעור הנשים במשרות בכירות נותר נמוך. כלכליסט, 10.6.2013 ♦

שוק העבודה של ערביי ישראל: סקירת מאפיינים וחלופות למדיניות, ערן ישיב (אוניברסיטת תל אביב) וניצה קלינר- קסיר (בנק ישראל), יוני  2013 ♦

שוברים אי-שוויון: התמודדות עם אפליית ערבים בשוק העבודה הישראלי, עו"ד טליה שטיינר, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2013 ♦

צעירים בדואים לא נלהבים לגשת לקורסי הכשרה מקצועיים בחינם, כתבה של אחמד אבו סוויס, חדר החדשות דרום, (2:31 דק'), 6.6.2013 ♦

משרד הכלכלה משיק מדד חדש העוקב אחר תחושת האפליה של מעסיקים ערבים בישראל. מינהל המחקר במשרד הכלכלה, בשיתוף הרשות לפיתוח המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה, משיקים מדד רבעוני חדש העוקב אחר תחושת האפליה של מעסיקים ערבים. המדד נבנה על בסיס  מדגם מייצג בן 1,000 מעסיקים ערבים שהשיבו לשאלה "האם אתה סבור שמפלים לרעה עסקים ערביים בישראל?". 2.6.2013 ♦

תעסוקת חרדים – חוברת מידע, ד"ר ראובן גל ואיליה זטקובסקי, מכון נאמן-הטכניון, 2013 ♦

“ערבים לא מתלוננים על אפליה בעבודה בגלל אי אמון כלפי הרשויות”. המכון לדמוקרטיה: רק 3% מהתלונות שהוגשו לנציבות שוויון הזדמנויות ב-2011 היו על רקע לאום; שיעור הערבים במשרדי הממשלה: 11%. חיים ביאור, דה מארקר, 29.5.2013 המחקרשל המכון הישראלי לדמוקרטיה. ♦

"החילונים מפחדים מהחרדים יותר מאשר מהערבים… גיא חצרוני, מנהל האחריות התאגידית של סיסקו ישראל, הילל השבוע באוזנינו את פרויקט מענטק – לשילוב עובדים ערבים בחברות ההיי־טק הישראליות. הפרויקט, הפועל תחת חסותו הפעילה של נשיא המדינה ‏(30 החברות שגויסו לפרויקט צריכות לדווח לנשיא אחת לשנה על התקדמותן בגיוס עובדים ערבים – ולדברי חצרוני, "אף אחד לא רוצה לפשל בפני שמעון פרס, כך שזה תמריץ חזק במיוחד"‏), נחשב להצלחה. מספר עובדי ההיי־טק הערבים גדל תוך שלוש שנים מ–850 ל–1,450, ועוד היד נטויה…  מירב ארלוזורוב (מתוך מאמר שבעיקרו עוסק בתעסוקת חרדים), 23.5.2013 ♦

בשבוע שעבר פנתה נציבות שויון ההזדמנויות בעבודה לנציבות שירות המדינה והגישה חוות דעת לפיה הגבלת פניה של מבקשי עבודה ערבים למשרות כלליות בשירות המדינה בשל קיומן של משרות יעודיות באותו משרד– אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק ומהווה הפליה, 14.4.2013 ♦

רקע
נושא התעסוקה של האזרחים הערבים בישראל, שהם כחמישית מאוכלוסיית המדינה, הוא אחד האתגרים החשובים לחברה הישראלית ולכלכלת המדינה. שיעור ההשתתפות של הערבים בישראל בשוק העבודה נמוך משיעור ההשתתפות של שאר אוכלוסייתה,  והוא מהשיעורים הנמוכים בעולם.  מאחר שפערים אלה מבוססים על שסעים לאומיים-דתיים קיימים, להעלאת שיעורי תעסוקת הערבים וסגירת הפערים בינם ובין היהודים בישראל השפעות כלכליות, חברתיות ופוליטיות-לאומיות.הבעיה: אפליית הציבור הערבי בשוק התעסוקה ובחברה הישראלית. הפתרונות: * פיתוח אזורי תעשייה במגזר הערבי, הגדלת ההשקעה בחברות היי-טק במגזר. * פיתוח תשתיות ותחבורה מהכפרים הערביים. * קידום החינוך הטכנולוגי בבתי הספר במגזר הערבי. מתוך : המלצות צוות המומחים של כנס ישראל 2021 של דה-מארקר (8.9.2011) לועדת טרכטנברג תעסוקת נשים ערביות בישראל, תת-נושא העומד בפני עצמו: כאן
תזכורת: –  "הפליית אזרחים ערבים בקבלה לעבודה ובמקומות עבודה במגזר הפרטי", מסמך של מרכז מחקר ומידע בכנסת, יוני 2006-  אתר נציבות השוויון בעבודה – בערבית

עדכונים – המשך:

Bennett: Employment More Important Than Equal Burden. Economy and Trade Minister says that ensuring employment for all Israelis is more important than equal burden in army service. Arutz 7, 5/4/2013 ♦

Bennett: Arabs are discriminated against in labor market, Jerusalem Post, April 2nd, 2013 ♦

Israel Arab Education Plan to Boost Growth,"… Israeli Arabs have lagged behind the Jewish majority economically and have accused the government and Jewish employers of discrimination. The state has pledged to narrow the gap and sees promoting higher education among Arabs as key…", . By Alisa Odenheimer & Gwen Ackerman , Bloomberg, Mar 14, 2013 ♦

עמלקום אתר של נציבות המדינה: ייצוג הולם ♦

3 עובדים לשעבר בחנות קרוקר שפוטרו בגלל מוצאם הערבי יזכו לפיצוי בגובה 120 אלף שקלים. השופטת קיבלה את טענותיהם של הצעירים מטייבה שנחשפו בחדשות 2, וקבעה כי סיבת הפיטורים הייתה אפליה. פוראת נסאר | יוסי מזרחי | חדשות 2, 13.2.2013 ♦

שוק התעסוקה פותח דלת לצעירי המגזר הערבי. פרויקט "הכוון קריירה" של עמותת "קו משווה" מעניק לתלמידי תיכון מהמגזר הערבי כלים לבחירת מקצוע ותחום לימודים. "הם מבינים כי שוק העבודה הישראלי לא סגור בפניהם". ניר יהב, וואלה, 30.12.2012 ♦

עולים אקדמאים מבריה"מ משתכרים כ-66% יותר מאתיופים. שוק העבודה בישראל מתאפיין באפליה עמוקה על בסיס צבע עור ולאום. מחקר חדש, שבחן את השכר הממוצע של אקדמאים על פני עשור, מצא כי יהודים ילידי ישראל מקבלים שכר גבוה יותר בממוצע כמעט בכל המקצועות ורמות השכר. העולים מבריה"מ לשעבר קרובים ליהודים ילידי הארץ ברמת השכר – והרחק מאחור נמצאים העולים מאתיופיה והערבים. הילה ויסברג, דה-מארקר, 17.12.2012 ♦

כנגד עמדה מייאשת. כותבים רון גרליץ (סיכוי) ובתיה קאלוש (קרן מוריה): "…לצד הביקורת על מדיניותה המסוכנת של הממשלה כלפי אזרחיה הערבים, חייבים לזכור כי ישנן גם מגמות חיוביות בעשור האחרון לצמצום האי-שוויון ולהנעת פיתוח כלכלי…", אפשר לחשוב, 19.10.12 ♦

הם רוצים לעבוד – אנחנו לא רוצים להעסיק אותם. חלק גדול מהמעסיקים במשק לא עושים שימוש במשאב האנושי הקיים בחברה החרדית והערבית. זיו מנדל, דה מארקר, 18.10.2012 ♦

תכנית לשילוב אזרחים אקדמאים מבני המיעוטים בעבודה. במטרה להרחיב את שילובם של דורשי העבודה האקדמאים מבני המיעוטים ולצמצם את פערי התעסוקה הקיימים עם האוכלוסייה היהודית, חברו הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי והמועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, משרד האוצר, מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת ושירות התעסוקה הישראלי לביצוע תכנית ניסיונית, לשילוב בעבודה של כ- 500 דורשי עבודה. מעסיקים אשר ישתתפו בתכנית יזכו בתמרוץ כספי, דורשי עבודה יקבלו ליווי וייעוץ להשמה.שירות התעסוקה הישראלי, ספטמבר 2012 ♦

שיעור האבטלה האמיתי של ישראל. שטייניץ מתהדר ב"שוק העבודה שמתפקד היטב" – אך זה לא המצב, כותבת מירב ארלוזורוב: "…בקרב הערביות הבעיה כנראה מורכבת יותר, ונובעת גם ממגבלות תרבותיות שמקשות על הנשים לצאת לעבוד מחוץ לכפר, גם מבעיית השכלה של הנשים הערביות,  וגם מבעיות תשתית קשות של היעדר תחבורה ציבורית, היעדר מעונות יום לילדים והיעדר אזורי תעסוקה סמוכים – כך שלנשים הערביות קשה מאוד למצוא עבודה מתאימה. לכן, עיקר הפתרון במקרה של הערביות מחייב את המדינה להשקיע בתשתיות תחבורה, תעסוקה ומעונות יום… מדוע הערבים בישראל מתייאשים ממציאת עבודה?…. הערבים נתקלים במציאות של היצע משרות לא מתאימות – ואפשר רק לנחש אם הדבר נובע מאפליה של שוק העבודה נגדם. באווירה כזו אין תמה שהם ממהרים להתייאש ממציאת עבודה בכלל או עבודה מתאימה בפרט. .." דה מארקר, 10.9.2012 ♦

דרושים: יותר ערבים בשירות המדינה. כותב עו"ד עלי חיידר (עמותת סיכוי): "באחרונה התבהר כי הממשלה לא תשיג את היעד שקבעה לעצמה – שעד 2012 הייצוג של האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה יהיה בשיעור של 10%… דו"ח רשות החברות הממשלתיות ליוני 2012, מצא כי באחרונה חלה ירידה בשיעור הדירקטורים הערבים בחברות הממשלתיות", דה מארקר, 15.8.2012 ♦

"כשלא הבאתי תרופה כי לא היה מרשם – אמרו לי: 'צריכים לזרוק אתכם לעזה". צעירים ערבים רבים, ששוק העבודה חסום בפניהם, פונים ללימודי רוקחות ■ אם הם לא מתקבלים לאחד משני בתי הספר בישראל, הם פונים ללימודים בירדן, בארה"ב או באירופה ■ התוצאה: השוק מוצף, אפשרויות התעסוקה מצטמצמות והשכר יורד. דה-מארקר, 26.7.2012 ♦

גיוס לערבים? תתחילו מזכותם לעבוד במחסן. ערבים המחפשים עבודה נתקלים בגזענות שקטה, לא רשמית, לא מדווחת, שבהקשרים אחרים היתה גורמת לשערותינו לסמור. כך תקועה הכלכלה הישראלית בסמטאות של כפר קרע. אביב לביא, פורבס ישראל, 24.7.2012 ♦

כשאמצא עבודה במקצוע שלי אחיה מהדמוקרטיה. התשובות שקיבלתי במהלך כל חיי לשאלה – למה לא קיבלנו אותך לעבודה היו תמיד "מאחורי הקלעים". אף אחד לא יעז להגיד לי בפנים: "אני לא מקבל אותך כי אתה ערבי" ,  מתאני יחיא, YNET , 5.7.2012 ♦

נאה דורש אך לא מקיים: הממשלה לא עומדת ביעדיה להעסקת ערבים. אפליית ערבים לא רק במגזר הפרטי: נציבות שירות המדינה מאיימת בסנקציות על משרדים שלא יעמדו ביעדים להעסקת מיעוטים – אך בעצמה לא רחוקה מלעמוד ביעד. דה מארקר, 27.6.2012 ♦

הדרת ערבים משוק התעסוקה במימון המדינה. כותב רון גרליץ (סיכוי): "….למרות הקמפיין להעסקת מיעוטים, למדינה ספקים רבים שמעסיקים אלפי עובדים, ואף אחד מהם לא ערבי… המדינה יכולה להחליט שכל מי שרוצה להתמודד במכרז יהיה חייב להעסיק שיעור מינימלי של עובדים ערבים. זהו כלי מדיניות אפקטיבי ביותר….". דה מארקר, 25.6.2012 ♦

רק 6% מעובדי משרדי הממשלה הם ערבים ודרוזים. בעוד שהיא יוצאת בקמפיין לעידוד תעסוקת בני מיעוטים, ממשלת ישראל לא עומדת ביעדי ההעסקה שקבעה לעצמה כבר ב–2007…… דו"ח נציבות שירות המדינה ל–2011 מגלה כי שיעור העובדים הערבים והדרוזים בכלל משרדי הממשלה הוא 6.1% בלבד. …  דה-מארקר, 21.6.2012 ♦

Cisco CEO hopes to create jobs for Israeli Arabs. Cisco Systems Inc. CEO and Chairman John Chambers on Wednesday introduced a campaign to help create 12,000 high-tech jobs in Israel's distressed Arab sector over the next four years. JERUSALEM (AP), 20/6/2012 ♦

תוך שבוע מהקמפיין: כ-300 מתעניינים בהעסקת מיעוטים. איימן סייף, ראש הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי הדרוזי והצ'רקסי: "אנו מעודדים את המעסיקים להסתכל מעבר לשמו של המועמד ולשפוט אותו לפי כישוריו"  ישראל היום 19.6.2012 ♦

על שוויון הזדמנויות וחלומות אחרים. אני לא בא ממקום של בכי ומרמור על המצב של החברה הערבית, ממש לא. אני לא מבקש יחס מועדף או שונה. אני רק מבקש יחס שווה ככל האפשר. עם הניסיון שלי אני לא מוצא עבודה אפילו ככלכלן מתחיל. צבא? אתם חושבים שהשירות של אחי עזר לו? סעד חלף, 17.6.2012, YNET ♦

די לקיפוח האקדמאים הערבים, מאמר מערכת הארץ, 15.6.2012 ♦

משה דיין בביקור בשפרעם: על אקדמאים ערבים להצטרף לשרות המדינה. המפגש בשפרעם נערך בעקבות יוזמה משותפת של עמותת "קו משווה" והרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד רה"מ. דה מארקר, 12.6.2012 ♦

קמפיין ממשלתי: העסיקו אקדמאים לא-יהודים. רק 1.3% מבני המיעוטים שלמדו מקצועות היי-טק מועסקים בתחום ו-50% מהם מועסקים בהוראה. בממשלה מאמינים כי דעות קדומות ואפליה מונעים את שילובם של אקדמאים לא יהודים בשוק העבודה ופוצחים במסע הסברה למיגור התופעה, 10.6.2012, YNET ♦

נתניהו בממשלה: במדינת ישראל אין מקום לאפליית ערבים. "המגזר הערבי הוא מנוע צמיחה מרכזי של המשק הישראלי, שעדין לא בא לידי מיצוי" אמר. הקמפיין שנפתח אתמול ע"י משרד רה"מ ומשרד התמ"ת, נועד להעלות מודעות לנושא תוך שבירת סטיגמות. דה מארקר, 10.6.2012 ♦

המגזר הערבי: גם אנחנו רוצים היי-טק. במגזר הערבי רוצים להדביק את הפערים ולגייס בכירים במשק בכדי להיכנס לתעשיית ההיי-טק. "20% מהאוכלוסייה בישראל היא ערבית, אך רק 1.5% מתעשיית ההיי-טק הוא במגזר. במקרים רבים מנכ"לים של שלוחות ישראליות לחברות בינלאומיות, כדוגמת אפל, כפופים לבוס ערבי ישראלי לשעבר שאחראי עליהם" . Ynet, 30.5.2012 ♦

שליש מערביי ישראל: לא שולטים בעברית. 35%  מהערבים בישראל: לא שולטים מספיק בשפה העברית. כך מגלה מחקר שערך פרופ' דגני הקובע: "זהו מחסום חמור בפני שילובם…. את הממצא המדאיג הזה מגלה פרופ' אבי דגני, נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה, בעקבות מחקר שערך בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל בקשר עם הצורך להגדיל את שילוב האוכלוסייה הערבית….", ערוץ 7, 30.5.2012 ♦

מנהלים, העסיקו עובדים ערבים, כותבים עלי חיידר ורון גרליץ (סיכוי): "…בדיוק כמו בקרב הציבור היהודי, גם בקרב הציבור הערבי יש נשים וגברים מוכשרים ומשכילים בכל תחומי התעסוקה. עם מעט מאמץ ותושייה וסיוע של ארגונים העוסקים בכך אפשר להגיע אליהם. אנחנו קוראים לכל מנהלת ומנהל: העסיקו אזרחים ערבים בארגונים שלכם…." דה מארקר, 22.5.2012, לקראת  פאנל בכנס ישראל 2021

ערבים רוצים לעבוד; אך לא רוצים להעסיק אותם, כותב תאאר אבו ראס, מנהל פרויקט ייצוג הולם ושוויון בתעסוקה לאוכלוסייה הערבית בעמותת סיכוי: "העמדת האוכלוסיות הערבית והחרדית באותה הקטגוריה פוסחת על האמת הבסיסית שהאוכלוסייה החרדית מעדיפה לימודי תורה – בניגוד לאזרחים הערבים", דה-מארקר, 7.5.2012 ♦

להפוך את הערבית לשפת לימוד חובה. היכרות ומגע אמיתי בין הרוב למיעוט יהפכו את שאלת שילוב הערבים בשוק העבודה למיושנת ומיותרת, דה-מארקר, 24.4.2012 ♦

בנק ישראל: נשים ערביות רוצות לעבוד, זו החברה שמונעת מהן. מחקר חדש של בנק ישראל ממליץ למדינה להשקיע בהגדלת נגישות נשים ערביות לשוק העבודה, ולהפסיק את האפליה נגדן בקרב מעסיקים יהודים. כלכליסט, 4.4.2012 ♦

אי-העסקת אקדמאים ערבים היא פשע אנושי. בישראל מתקיימות שתי כלכלות: יהודית ומתקדמת לצד ערבית ולא מפותחת. רו"ח זיאד אבו חבלה, דה-מארקר, 29.3.2012 ♦

עתירה: מועצות אזוריות מפלות חברות ערביות במכרזים. "לאחרונה נתקלות חברות ערביות שניגשות למכרזים בתנאי מפלה ולכאורה לא חוקי, לפיו המועצה שומרת על זכותה לבחור במציע שמתגורר בתחום שיפוטה שלה", גלובס 5.2.2012 ♦

הארכה הודעה על נוהל עבודה לסימון משרות לבני האוכלוסיה הערבית לרבות הדרוזית והצ'רקסית, נציבות שירות המדינה, חוזר מס. 1/2012, 5.1.2012 ♦

9.5% מהמועסקים במערכת הבריאות הממשלתית הם ערבים; רק כרבע אחוז מהם בעמדות ניהול. הודעה לעיתונות מטעם ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי, 19.12.2011 ♦

תעסוקה במגזר הציבורי.  ח"כ טיבי זועם: "בכירי האוצר התחמקו מלהופיע בפני". יו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית של קליטת עובדים ערביים בשירות הציבורי הגיש תלונה ליו"ר הכנסת ולשר האוצר, על כך שראש אגף התקציבים לא הופיע לדיון של הוועדה שאליו הוזמן ושלח במקומו את רכז המאקרו של האגף, ולא את אחד מסגניו. האוצר: "הוא הודיע מראש שלא יוכל להגיע" . YNET 6.12.2011;

ישראל 2011: פערי השכר בין ערבים ויהודים עומדים על 50%. 27%  מהנשים הערביות עובדות לעומת 66% מכלל הישראליות ■ 57% מהמשפחות הערביות הן עניות… כך עולה מדברי המשנה לנגיד בנק ישראל, קרנית פלוג, היום (א') בכנס החברה הערבית בישראל במכון ון ליר. דה מארקר, 27.11.2011,   והידיעה בגלובס;

מחקרים: פערי השכר בין יהודים לערבים בישראל – עד 67%. חוסר הסובלנות של שוק העבודה כלפי מיעוטים אינו תופעה חדשה, אך נתונים חדשים המתפרסמים ב"גלובס" מעוררים דאגה. שני מחקרים (האחדהשני)  שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, מעלים כי פערי השכר בין יהודים לערבים – המועסקים באותו תחום, באותו משלח יד ובעלי אותה השכלה – נעים בין 40% ל-60%, לטובת היהודים. עוד עולה, כי בתקופות מיתון העובדים הערבים הם הראשונים להיות מפוטרים. גלובס, 24.11.2011;  >>>  תוכנית יום העיון של המכון הישראלי לדמוקרטיה 23.11.2011;

יום עיון של משרד התעשייה – קידום התעסוקה בקרב האוכלוסיה הערבית ושילובה השוויוני בכלכלה הישראלית – 1.11.2011

תכנית פרס לשילוב ערבים בהייטק: נקלטו 125 עובדים ערבים-ישראליים. נשיא המדינה חושף את המספרים מאחורי התוכנית: בתשעה החודשים האחרונים, 31 עובדים נקלטו באינטל, 13 באמדוקס ו-22 ב-HP. כלכליסט, 14.11.2011;

נושא התעסוקה של האזרחים הערבים בישראל, שהם כחמישית מאוכלוסיית המדינה, הוא אחד האתגרים החשובים לחברה הישראלית ולכלכלת המדינה. שיעור ההשתתפות של הערבים בישראל בשוק העבודה נמוך משיעור ההשתתפות של שאר אוכלוסייתה,  והוא מהשיעורים הנמוכים בעולם.  מאחר שפערים אלה מבוססים על שסעים לאומיים- דתיים קיימים, להעלאת שיעורי תעסוקת הערבים וסגירת הפערים בינם ובין היהודים בישראל השפעות כלכליות, חברתיות ופוליטיות-לאומיות, כפי שצוין בדוחות השונים של ה-OECD.  תעסוקה בקרב הערבים הישראליים: מסמך עמדה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לועדת טרטנברג, 2011; שולחן עגול במכון הישראלי לדמוקרטיה: האתגרים והסיכויים בשילוב האזרחים הערבים בשוק העבודה הישראלי, 23.11.2011 יהיה שידור חי באינטרנט;

המלצות צוות המומחים של כנס ישראל 2021 של דה-מארקר (8.9.2011) לועדת טרכטנברג: החברה הערבית – "חלוקת משאבים לפי מצב כלכלי – ולא לפי זהות לאומית": בדיונים בנושא הדרך לשיתוף החברה הערבית בישראל בכלכלה הוחלט כנקודת מוצא להמליץ לוועדות העוסקות כיום בתחום לשתף את נציגי הציבור הערבי בעבודתם. עוד הוצע בדיון למנף יוזמות מקומיות, להגדיל השקעות בחברות היי-טק ערביות בישראל גם באמצעות המדען הראשי ולפתח אזורי תעשייה בציבור הערבי לצד פיתוח תשתיות ותחבורה. בדיון השתתפו, בין השאר, סמי סעד שותף מייסד עמותת צופן, געפר סבאח מקרן הגליל לקידום השקעות הון סיכון של חברות ערביות וענבל כהן אמיתי מעמותת יעוד אמיתי לישראל. המשתתפים בדיון המליצו על "חלוקת משאבים לפי מצב חברתי-כלכלי ולא לפי זהות לאומית", בטענה כי חלוקת התקציבים כיום על ידי המדינה מפלה את הציבור הערבי. עוד נטען בדיון כי יש לפעול לקראת חזון אזרחי משותף, שיכלול מערכת חינוך ברמה אחידה לכל אזרחי המדינה. המשתתפים המליצו על קביעת מנגנון "שוויון בכוח", שיפעל לתעדוף של הציבור הערבי באמצעות מדיניות חדשה גם מבחינה תקציבית. "האזרחים הערבים יראו את עצמם מחויבים לחלוקה בנטל רק כשייראו את השוויון בהתנהלות ברמת הממשלה ומטה", אמרו השותפים לדיון. עוד עלה בדיון הצורך בקידום החינוך ולימודי המדעים בבתי הספר בציבור הערבי, והגברת שילוב עובדים ערבים בארגונים קיימים.

הבעיה: אפליית הציבור הערבי בשוק התעסוקה ובחברה הישראלית

הפתרונות: * פיתוח אזורי תעשייה במגזר הערבי, הגדלת ההשקעה בחברות היי-טק במגזר. *פיתוח תשתיות ותחבורה מהכפרים הערביים. * קידום החינוך הטכנולוגי בבתי הספר במגזר הערבי

עובדים על ערביי ישראל בעיניים. שילוב של האוכלוסייה הערבית במשק הוא תנאי סף לקפיצת מדרגה כלכלית…מפעל אינטל יוקם לבסוף בבית שאן, בניגוד להבטחות…גם אם נזנח לרגע את הטיעונים של צדק חברתי וכלכלי כלפי האוכלוסייה הערבית, על הטעמים הרבים למדיניות של עידוד התעשייה בכלל וההיי-טק בפרט, נדמה שאין צורך לחזור: שילוב של האוכלוסייה הערבית במשק הוא תנאי סף לקפיצת מדרגה כלכלית, ובלעדיו – כפי שהדגיש לא פעם OECD – הכלכלה הישראלית לא תוכל להיות בין המובילות בעולם; דה מארקר, 7.9.2011

"המיעוטים והחרדים – הפתרון לבעיית התעסוקה".שר התמ"ת שלום שמחון בדיון במסגרת השולחן העגול: "אני רואה בשני המגזרים האלה ובשילובם בשוק העבודה הזדמנות כלכלית לחברה הישראלית. מאמצינו מתמקדים בשילוב גברים חרדים ונשים ערביות בשוק העבודה"  YNET 5.9.2011. והידיעה בגלובס

נשות המגזר הערבי משנות גישה – עכשיו המעסיקים צריכים להצטרף. שלוש נשים ערביות המכהנות בתפקידי ניהול מבהירות: "רוח חדשה מנשבת במגזר הערבי. החסמים העיקריים העומדים בפנינו הם דווקא בקרב המעסיקים היהודיים". דה מארקר, 25.8.2011,

עם הנתונים קשה להתווכח: % 11 מכלל האקדמאים הם ערבים, אבל הייצוג שלהם במגזר העסקי מגרד בקושי את ה-% 2. לא צריך להיות אקדמאי בשביל להבין למה זה קורה, אבל צריך אקדמאים בשביל לשנות את זה. זה מה שעושים בעמותת קו משווה, ורד קלנר, גלובס 17.7.2011;

נציב שירות המדינה, עו”ד משה דיין אמר בועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי בראשות ח”כ אחמד טיבי: ”משרד ממשלתי שייכשל בקליטת עובדים ערבים – יטופלהמצב בכללותו אינו טוב, ועלינו לשאוף ליותר מ- 10% עובדים ערבים בשירות הציבורי…"12/7/2011

עם תואר בהנדסת חשמל אני עובד כמתדלק. מלכתחילה ידעתי שלא יהיה קל למצוא עבודה – למעסיקים חסרה ההיכרות עם החברה הערבית. הם מעדיפים שלא להתעסק עם מועמד ממנטליות אחרת. מחפש עבודה מהמגזר, אחמד זידאן, YNET 26.7.2011

בחודש פברואר השנה (2011), קיבץ נשיא המדינה שמעון פרס 20 מנכ"לים של חברות היי-טק גדולות למסיבת עיתונאים. מבין החברות המשתתפות: IBMסיסקו ו-HP. הם הצהירו מפורשות שכל ערבי יזכה להתמודד על משרה בתעשייה.  מה עלה מחזונו של פרס לשלב ערבים בהיי-טק? 3 בלבד התקבלו לעבודה. דה מארקר, 10.7.2011

בעקבות דוח מסכם של נציבות שירות המדינה לשנת 2010, ביום שלישי, 14.6.2011 יתקיים כנס בכנסת בנושא זה בשעה 10:00 בנוכחות יו"ר הכנסת

ועדת החוקה של הכנסת אישרה עוד חוק מסדרת חוקי "נאמנות-אזרחות". מדובר בהצעת חוק של חה"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו), המעניקה עדיפות ליוצאי צבא או שירות לאומי בקבלה לעבודה בשירות המדינה. הנוסח הנוכחי צפוי לפגוע בקבוצות מיעוט רבות אשר סובלות ממילא מאפליה בקבלה לעבודה ומתת-ייצוג בשירות המדינה: חרדים, ערבים, נשים דתיות, נשים שנישאו לפני גיל צבא, עולים ובעלי מוגבלויות. אושר לקריאה ראשונה חוק של ישראל ביתנו המפלה אזרחים שלא שירתו בצה"ל , מאת יהונתן ליס, הארץ, 23.5.2011

תגובות להצעה:

היועץ המשפטי לממשלה נגד הצעת החוק המעניקה יתרון לבוגרי צבא בקבלה לעבודה בשרות הציבורי – הארץ, 16.6.2011.

יו"ר הכנסת רובי ריבלין: לתגמל את המשרתים, אך לא להפלות בשירות הציבורי, הארץ, 14.6.2011

מאג'ד אלחאג', אילו חסמים קיימים באוניברסיטאות בפני ערביםהארץ, 28.6.2011

חדש: מענק שחרור מאפלייה, מאמר של פרופ' אלכס יעקובסון, הארץ 12.6.2011

אלוף בן כותב – זהו חוק נומרוס קלאוזס שייפגע לא רק בערבים, הארץ 1.6.2011

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים, תיקון, אפליה מתקנת), שאושרה השבוע בוועדת חוקה, חוק ומשפט, היא ביטוי נוסף להידרדרות ביחסה של מדינת ישראל כלפי אזרחיה בכלל, וכלפי אזרחיה הערבים בפרט, ושלב נוסף בהפיכת ספר החוקים לאמצעי מובהק של הדרה. אבירמה גולן, הארץ, 25.5.2011  המאמר המלא בעברית

העדפה לא מתקנת, הצעת החוק של "ישראל ביתנו", שאמורה לתת העדפה למשרתי צבא בקבלה לעבודה, תעניק גושפנקא לנורמה פסולה ותפגע בייצוג ערבים וחרדים בשירות הציבורי, כפאח עבד אל-חלים YNET  27.5.2011

ואפשר בכלל לחשוב שיש ייצוג הולם לאוכלוסיה הערבית – להלן נתונים שמפרסמת המדינה מ- 2009 המצביעים על תת-ייצוג של האוכלוסיה הערבית במערכת הציבורית והרי אפילו את הוראת החוק (ייצוג הולם + שוויון בעבודה), החלטות הממשלה והוראות בג"צ לא הצליחו מעולם לממש – הנה למשל מכתב של מוסאוא בנושא זה מ- 2007 והודאה של הממונה על ייצוג הולם בנציבות המדינה, שלא יעמדו ביעד – מרץ 2010

הצעת החוק עומדת בניגוד למדיניות מוצהרתולהחלטות של ממשלות ישראל, בניגוד לחוק ייצוג הולם

ובניגוד להוראות ולפסקי בג"צ

 

ומה לגבי מימוש חוק ייצוג הולם לאוכלוסיה הערבית בשירות הציבורי?  המשך כשלון מימוש חוק ייצוג הולם לאוכלוסיה הערבית במגזר הציבורי גם בשנת 2011.

היוזמה של ח"כ חנא סוויד (חד"ש), החברות יחויבו להעסיק בכל פרויקט לפחות 20% עובדים מהמגזר הערבי, במטרה לקדם את שילובם בתעשייה. כלכליסט 14.6.2011

מדריך לשוויון בעבודה – של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, ספטמבר 2008, תמ"ת,  והנה גם בערבית

עמותת סיכוי מפעילה פרוייקט ייצוג הולם

הערות האגודה לזכויות האזרח בנוגע לחוק ייצוג הולם- נובמבר 2006,  ועתירה לבג"צ, יחד עם עם עמותת איתך

מאמר של ד"ר יוסף ג'בארין (המשפטן) על ייצוג הולם

ומסמך לפורום קיסריה 2010 של ד"ר יוסף ג'בארין (המתכנן)

דוח ביניים של ועדת החקירה הפרלמנטרית בראשות ח"כ טיבי – 2008

מסמך של עמותת במקום על חוסר ייצוג הולם במוסדות התיכנון בישראל

העדפה מתקנת למיעוט הערבי בישראל – נייר עמדה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, נכתב על ידי פרופ' קרמניצר והילי מודריק אבן חן

חסמים חיצוניים ופנימיים המעכבים קליטה  ושילוב בוגרים ערבים בחברות היי-טק, ד"ר ח'אלד אבו-עסבה, המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

ארועים קרובים

◄ הקודם

אפריל 2024

הבא ►
אבגדהוש

1


2


3


4


5


6


7


8


9


10


11


12


13


14


15


16


17


18


19


20


21


22


23


24


25


26


27


28


29


30


למידע על:

OnePlace הוקם במאי 2011 במטרה לעודד את העברת הדיון ביחסים שבין המיעוט הערבי-פלסטיני לרוב היהודי למישור החברתי-אזרחי. האתר פועל להעמיק ולשפר דיון זה ולבססו על ידע ועובדות, להבין טוב יותר את מרכיבי הסוגיה והקשריה, לחזק את העוסקים בתחום ולהעצים את עשייתם כחלק מתמונה רחבה ומערכתית, וכן להעניק להם את כלי הידע הטובים ביותר להתמודדות עם התהליכים והקשיים השונים בניסיון להביא למציאות חיים הוגנת ושוויונית במדינת ישראל.

נושאי רוחב

המערכת הציבורית

הסכסוך

ניווט מהיר

Copyright © 2019 oneplace