ערבים בישראל

מרחב מידע רב תחומי

ערבים בישראל מרחב מידע רב תחומי

פיתוח כלכלי – נתונים, פערים, פוטנציאל ותוכניות

רשת סאלח דבאח ממשיכה להתרחב: תקים עשרה סניפים במרכזי ערים. הרשת החדשה של קמעונאית המזון תפעל תחת המותג "דבאח city" ותכלול בשלב הראשון 10 סניפים בגוש דן, באשדוד ובירושלים • כיום כוללת הרשת 4 סניפי ענק, וב־2023 עמד המחזור על כמיליארד שקל • מדובר בכניסה לתחום שהפך צפוף בשנים האחרונות, והתחרות בו אגרסיבית, שירה ספיר, גלובס, 12.03.2024

המשבר הכלכלי מאיים להטביע את החברה הערבית בהלוואות שוק אפור. לפחות רבע ממעשי הרצח בחברה הערבית קשורים בהלוואות בשוק האפור. כעת מנצלים העבריינים את הזינוק באבטלה ובעוני בעקבות המלחמה, כדי להגדיל את שוק ההלוואות ואיתו את כוחם. במשטרה ובארגוני החברה מזהירים כי התוצאה תהיה עוד דם ברחובות, אך בה בעת המדינה מקצצת בתוכנית למיגור הפשיעה, דיאא חאג׳ יחיא, הארץ, 22.2.24 – ראו גם: מי שומר על החברה הערבית מפני השוק האפור. אין נתונים מדויקים על התופעה, אבל מוכרות המגמות שמסבירות למה המלחמה היא שעתם היפה של מלווים מהסוג הזה. אנחנו חיים ברולטה רוסית, עו"ד ראויה חנדקלו|YNET:05.02.24 | 07:32 

האוצר: הקיצוץ בתוכניות למגזר הערבי יגיע לכחצי מיליארד שקל בשנה. הקיצוץ שמגישה הממשלה בהיקף 15% בתוכניות הפיתוח למגזר הערבי יגיע לכחצי מיליארד שקל בשנה – כך חשף היום משרד האוצר בדיון שהתקיים בוועדת הכספים ■ עד כה, לא היה ברור מה המשמעות הכספית של הקיצוץ, נתי טוקר, דה מרקר, 20.2.24

במקום הכי לא צפוי: זו העיר בה יתקיים כנס פינטק ראשון מסוגו. השבוע התקיים בכפר קאסם כנס פינטק ראשון המתמקד בחברה הערבית בישראל. האירוע הוא פרי שיתוף פעולה בין קהילת החדשנות Fintech.IL ואבתקאר בייסקאמפ, מרכז חדשנות ייחודי. מטרת האירוע היא לעודד צמיחה פיננסית בחברה הערבית …האירוע הוא פרי שיתוף פעולה בין קהילת החדשנות Fintech.IL ואבתקאר בייסקאמפ, מרכז חדשנות, זוכה מכרז רשות החדשנות ב-2022. מערכת אייס, 7.2.24

סיכום עשור: הקניות ברשת גדלו – בעיקר במגזר החרדי והערבי. מנתוני מחקר שערכו גוגל וישראכרט בנושא הרגלי קניות אונליין של ישראלים, עולה כי כולנו קונים יותר ברשת – אבל חלקנו עושים את זה בכמות גדולה במיוחד • מהן הקטגוריות שבהן חוששים לקנות אונליין, ואיך המלחמה השפיעה על השופינג באינטרנט? … בקרב המגזר הערבי הוא מסתכם בכ-15%, לעומת 2% לפני עשור. הנתונים עולים ממחקר שערכו גוגל וישראכרט בנושא הרגלי קניות אונליין של הישראלים על פני עשור. ..", היאלי יעקבי-הנדלסמן, ישראל היום, 1.2.24

בתי העסק הערביים משוועים לחזרת הקהל היהודי: "כשהמדינה נפגעת – אנחנו נפגעים". באבו גוש לא זוכרים תקופה כזו. הקצב באטליז בטירה מבין את התחושות של הלקוחות שלא הגיעו ובעלי הגלידרייה בקלנסווה, שמייחל לימים שבהם השתרך תור ארוך בסופי השבוע. מפרוץ המלחמה נרשמה צניחה של עשרות אחוזים בהכנסות, אבל כולם עם מסר אחד: "רוצים לחיות בשלום", ינון שלום יתח וארז הראל, וואלה,  18.1.2024

תוכנית החומש: 

  • קיצוץ בתקציבי תוכניות החומש לחברה הערבית – איום בפגיעה בביטחון ובחוסן הלאומי. למרות הצורך בקיצוץ רוחבי בעקבות המלחמה בעזה, חשוב להזהיר – קיצוץ נרחב בכספי תוכניות החומש המיועדות לחברה הערבית עלול לפגוע בצורה חמורה לא רק בחברה הערבית, אלא גם בכלכלה הישראלית ובביטחון המדינה, אפרים לביא, INSS, מבט על, גיליון 1823, 1 בפברואר 2024
  • מצאו תירוץ לפגוע בחברה הערבית. יש קיצוניים בממשלה שעוד לפני המלחמה ניסו לפגוע בתוכניות החומש. הדוקטרינה שלהם היא פילוג, הפרדה והסתה של האוכלוסייה היהודית והערבית…הממשלה החליטה בשבוע שעבר לקצץ 15% מתקציבי תוכניות החומש לחברה הערבית, בנוסף לקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה העומד על 5%. קיצוץ זה יפגע קשות לא רק בחברה הערבית, אלא בחברה הישראלית כולה…… הסוגיה הבוערת ביותר בחברה הערבית היא ההיעדר המוחלט של תחושת ביטחון אישי בעקבות הפשיעה המשתוללת… סוגיה נוספת שמטרידה את החברה הערבית היא המצב הכלכלי הירוד… נקודות האור הבודדות הן בזכות תוכניות החומש לחברה הערבית, שבשנים האחרונות הקצו מיליארדי שקלים לתיקון האפליה התקציבית שממנה סובלת החברה הערבית.. ישנם גורמים קיצוניים במיוחד בממשלה, שעוד לפני המלחמה ניסו לפגוע בתוכניות החומש לחברה הערבית. הדוקטרינה שלהם היא פילוג, הפרדה והסתה של האוכלוסייה היהודית והערבית אלו באלו…", ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא (קרן פורטלנד), YNET, 21.1.24
  • "אם הקיצוץ בתקציבי החברה הערבית יצא לפועל, הפערים רק יגדלו". הקיצוץ, בהיקף של 15%, צפוי לעבור נוסף על הקיצוץ הגורף במשרדי הממשלה | חסאן טוואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית: "הקיצוץ הוא ללא הבחנה, זה לא מאפשר קביעת סדרי עדיפויות ביחס לצרכים", יניב שרון, דבר, 14.1.24
  • הקיצוץ בתקציב למגזר הערבי שאישרה הממשלה עלול להבעיר את השטח. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התעקש – וההמשלה אישרה קיצוץ של מיליארדים בתקציב לאוכלוסייה הערבית, המיועד לתקן את מה שהשב"כ מגדיר "אפליה והזנחה זה שנים" ולאפשר שירותים בסיסיים. הקיצוץ חסר האחריות עלול להביא למהומות ולפגוע בביטחון, שחר אילן, כלכליסט,  15.01.24
  • תוכנית החומש לחברה הערבית היא סיפור הצלחה. דווקא היא סופגת קיצוץ עמוק. תוכנית החומש לחברה הערבית הביאה לזינוק בתעסוקת הנשים, בזכאות לבגרות ובמספר הסטודנטים בחברה הערבית, ושיעור הביצוע שלה הוא הגבוה בממשלה ■ אף שהיא הצלחה מסחררת, היא סופגת כעת קיצוץ של 15%, לעומת קיצוץ רוחבי ממוצע של 3% בשאר משרדי הממשלה, מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 13.1.24
  • שיקלי לנתניהו: מבקש לצמצם את הקיצוץ המוצע בתוכנית החומש לחברה הערבית. שר התפוצות והשר לשיוויון חברתי עמיחי שיקלי פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו בבקשה לצמצם את הקיצוץ המתוכנן בתקציב תוכנית החומש לחברה הערבית ל-5% בלבד, בהתאם לשיעור הקיצוץ הרוחבי המתוכנן, ולא ב-15%..", יהונתן ליס, הארץ, 13.1.24

בכירי התעשייה, המשק והחברה בקריאה משותפת: "לשמור על החיים יחד". קמפיין חדש בהובלת ראשי התעשייה והחברות הגדולות במשק, פורום העסקים, התאחדות התעשיינים, ההסתדרות הרפואית, ההתאחדות לכדורגל וההסתדרות החדשה, מדגיש את האחריות המשותפת לשמירה על החיים יחד בתקופה רגישה ומורכבת זו, מערכת ice | 9/1/2024 9: – ראו גם את הקמפיין: שומרים על החיים ביחד, פורום עסקים, ההתאחדות לכדורגל, התאחדות התעשיינים, ההסתדרות הרפואית וההסתדרות הכללית, 7.1.24

השפעת הלחימה על החברה הערבית וצעדי המדיניות הנדרשים. נייר מדיניות. האיתנות הכלכלית של החברה הערבית חשובה לצמיחה ושגשוג של הכלכלה הישראלית. כבר לפני המלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר2023 היו קיימים פערים כלכליים משמעותיים בין יהודים לערבים. פערים בהשכלה ובהון האנושי תרמו לתעסוקה נמוכה של ערבים לעומת יהודים, ואף ליציאה משוק העבודה ועלייה בחוסר המעש של גברים ערבים צעירים. בשנים האחרונות החלו לצאת לפועל תוכניות ממשלתיות לצמצום פערים אלה ולפיתוח כלכלי שלהחברה הערבית. המלחמה עשויה למחוק את הישגי התוכניות האלה ולהביא להידרדרות כלכלית וחברתית נוספת בחברה הערבית, שרק תחריף את הבעיות הנוכחיות..", מריאן תחאוכו, עמית לוונטל ואיילה פרטוש, מכון אהרון – רייכמן, דצמבר 2023

השפעת המלחמה ומגמות תעסוקה בחברה הערבית (דו“ח רביעי בסדרה), כתבו: סאמי מיעארי וארנון ברק, הפורום הכלכלי הערבי, דצמבר 2023

ניתוח מיוחד של חטיבת המחקר: השפעת מלחמת "חרבות ברזל" על תשומת העבודה בחברה הערבית, בנק ישראל, 10.12.23

דו"ח העוני: כשליש ממשקי הבית בישראל חיו באי־ביטחון תזונתי ב–2023. לפי הדו"ח השנתי של הביטוח הלאומי [ראו כאן], ב–2022 הוחמר העוני כמעט בכל קבוצות האוכלוסיה. עוד עולה כי גם השנה העוני בישראל הוא מהגבוהים ביותר מבין הארצות המפותחות…לפי הסקר, שיעור החיים באי־ביטחון תזונתי הגבוה ביותר הוא בחברה הערבית — 62.7% — וכמעט חצי מקבוצה זו חיים בביטחון תזונתי נמוך מאוד. הם מהווים כ–40% מהחיים באי-ביטחון תזונתי…", בר פלג, הארץ, 28.12.23

דוח מחקר: צרכים של יזמים ועסקים קטנים ובינוניים בחברה הערבית (יולי 2023). צוות המחקר: אסף צחור-שי, איאד סנונו, דניאל כספי ועופרי יחיאל, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

"הספק היהודי אמר שישאיר את הסחורה מחוץ לכפר, אבל המצב עוד יחזור לקדמותו" ["פתאום כל המשפחה בלי עבודה" כך משפיעה המלחמה על העסקים הערבים. הכותרת בפרינט]. אלין אבו־פארס ונור פרו־זהראלדין, שותפות בחברת ייעוץ עסקי לחברה הערבית, החליטו לבחון כיצד המלחמה השפיעה על בעלי עסקים ערבים ■ הן מסבירות מדוע ענף המסעדנות חשוף יותר לפגיעה ("כולם עסקים משפחתיים"), מדברות על העבודה בשחור, שמקשה על קבלת פיצויים ("רבים מבינים שזה כבר לא שווה להם") — ואומרות שלמרות הכל, הן עדיין אופטימיות, ירדן בן גל הירשהורן, דה מרקר, 21.12.23

חסאן טוואפרה: "החברה הערבית עוברת שינוי, אולי לא מדובר ומוצג מספיק – אבל קיים, ומשפיע על המשק בכללותו". [ועידת ישראל לעסקים 2023] יובל ניסני, גלובס, 19.12.23

מרום אנרגיה יוצאת במכרז למכירת חשמל שיופק בנגב. לכלכליסט נודע כי הספק האגירה של המתקנים הוא כ-200 מגה ואט לשעה והם ממוקמים באדמות בדואים בצפון הנגב; עוד נודע לכלכליסט כי מרום פנתה לכל ספקי החשמל בישראל בהזמנה להציע הצעות לרכישת החשמל מארבעה מתקנים, לתקופה של 15 שנה, גולן חזני, כלכליסט,  15.11.23

תוכנית הסיוע מספקת מענה חלקי בלבד לעסקים קטנים – ותפגע במיוחד בחברה הערבית. בשל מודל ההכנסות של עסקים קטנים רבים, הפגיעה בהכנסותיהם תורגש רק בעוד כחודשיים לפחות, אך כיום רובם לא זכאים למענק פיצוי ■ בחברה הערבית, 96% מהעסקים הם עסקים קטנים, והם היו הראשונים להיפגע מצמצום הפעילות הכלכלית עקב המלחמה, עלאא עאלם, דה מרקר, 9.11.23

ה-OECD לממשלת ישראל: הפסיקו לסבסד תלמידי ישיבות ודרבנו אותם לעבוד . דוח חדש של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי תוקף את שיעור ההשתתפות הנמוך של החרדים והערבים בשוק העבודה הישראלי • בין ההמלצות: התניית קצבאות ילדים ביציאת האבות לעבודה והגברת המימון לבתי הספר בערבית…בנוסף, נטען כי קבוצות מסוימות בישראל, ובמיוחד החרדים והאזרחים הערביים, משתתפים בשוק העבודה בשיעורים נמוכים, עובדים מספר נמוך של שעות ומשתכרים שכר נמוך. בנוסף הם מציינים כי שתי אוכלוסיות אלו לא השתלבו בחגיגה של ההיי-טק הישראלי ומשתתפות בו בשיעור נמוך ביחס לחלקן באוכלוסייה. בנוסף מצוין כי שיעור העובדים המצויים מתחת לעוני הוא גבוה… בנוסף, מציעים מחברי דוח ה-OECD להגביר את מספר מעונות היום לילדים ביישובים הערביים וכן את המימון לבתי ספר בערבית, כך שיהיה זהה למימון שמוענק לבתי ספר בחתך חברתי-כלכלי דומה באוכלוסייה דוברת העברית..", ליאור באקאלו| חדשות 12, 03/10/23

הסטארט־אפ הישראלי־גרמני ברינג'י משנה את הרגלי הצריכה באום אל־פחם. כשבהאא מחאג'נה הגיע לביקור בישראל, הוא לא חשב שימצא את האתגר המקצועי הבא שלו באום אל-פחם.אך כשנחשף לקשיי התשתיות ביישובים ערביים, הוא החליט להקים סטארט־אפ בתחום המשלוחים. בדרך הוא רתם מומחים גרמנים ב-AI, ופתח כבר ארבעה סניפים, קורין דגני, דה מארקר, 26.9.23

צעד גדול למשק: התוכנית החדשה לצמצום פערים בחדשנות והייטק בחברה הערבית. שילובה של החברה הערבית בשוק התעסוקה הישראלי הוא אינטרס לכלכלת המדינה בהיבטי תוצר וצמיחה • הכנסתם של משקי הבית בחברה הערבית מהווה מחצית מהמקבילה בחברה היהודית • במסגרת התוכנית יקודמו שורה של מהלכים בחברה הערבית, החל מגילאי הנוער ועד להשמה לסטודנטים • בתוכנית החומש יושקעו כ-460 מיליון שקלים, מישל מכול, ישראל היום, 19/9/2023 – ראו גם כאן

ראו גם:  תקציב המדינהסוגיות תעסוקה בחברה הערבית תעסוקת נשים ערביות    שוק עבודה רב-תרבותי

הפורום הכלכלי הערבי:

מנכ"ל רני צים: "החמולות החזקות הן שותפות שלנו, אין לנו בעיות של פרוטקשן". אבישי אברהם, מנכ"ל מרכזי הקניות שפעילה במגזר הערבי, מספר ש"יש אלימות וזה מצער, אבל זה לא משפיע על הצריכה". ואכן, ה־NOI זינק בקרוב ל־50% ברבעון השני. אולם השיערוכים והריבית פגעו ברווח הנקי, גיל קליאן, כלכליסט, 31.08.23

פגיעה בתקציבים לחברה הערבית תערער את הביטחון הפנימי. כוונת שר האוצר לפגוע בתוכניות החומש לפיתוח החברה הערבית, לא רק נטולת גיבוי מקצועי ומשפטי, אלא גם טומנת בחובה השלכות קשות ומיידיות על המצב הכלכלי-חברתי של נתח נרחב מהאוכלוסיה הישראלית. על הממשלה להימנע ממימוש הכוונות המדירות כלפי הציבור הערבי, ויפה שעה אחת קודם, INSS, מבט על, גיליון 1753, 29 באוגוסט 2023

תוכנית החומש לחברה הערבית תקוצץ בעד 50%. התוכנית החברתית־כלכלית לפיתוח החברה הערבית החלה בעת כהונת ממשלת לפיד‏־‏בנט. אך כעת נודע לכלכליסט כי הממשלה הנוכחית מקצצת חלק מהתוכניות העומדות על הפרק והתקציב יקוצץ מ־5.9 ל־4-3 מיליארד שקל, שחר אילן, כלכליסט, 06:30, 23.08.23

אירוע: הועידה השלישית של הפורום הכלכלי הערבי בשיתוף "כלכליסט" והרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, סח'נין, אולם סראיא 14.9.2023. לפרטים ולרישום >>

הפרסומת להלוואה בערבית — אבל השימוש באתר הבנק בעברית. הבנקים רוצים את הכסף של המגזר הערבי, אבל מזניחים אותו בביצוע הפעולות באופן מקוון — אף שזו שפה שבה מדברת יותר מ–20% מהאוכלוסייה ■ הבנקים: אנחנו בתהליך הנגשה ■ בנק ישראל: אין היום על הבנקים חובה לתרגם תכנים לערבית, ג'ניה וולינסקי, דה מרקר, 22.8.23

דו"ח פעילות הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים לשנת 2022 (יישום החלטה 550 מיום 24.10.2021).  תכנית החומש 550 ממשיכה את תכנית 922 שקדמה לה, ומעידה על רמת החשיבות שרואה מדינת ישראל וממשלות ישראל בצמצום הפערים בין החברה היהודית לחברה הערבית בדגש על חינוך ברמה גבוהה, תעסוקה איכותית ועידוד השתלבות החברה הערבית בכל שדרות החברה…" המשרד לשוויון חברתי, 16.08.2023

סמוטריץ' נגד מדינת ישראל. המטרה מספר אחת של שר האוצר שלנו היא לא לדאוג לצמיחה אלא לדאוג לעצירת תוכניות הפיתוח לחברה הערבית ויצירת עוני ובערות בחברה המדממת גם כך. לכן, מהלכי המדיניות שלו הגיוניים לחלוטין לאור המטרה האסטרטגית שלו. אנחנו פשוט לא מבינים נכון את המטרה. מיכל סלע (גבעת חביבה), מאקו, 13/08/23

הציבור הערבי לא יהיה הקופה הקטנה של סמוטריץ' לבוחריו. אם שר האוצר היה טורח לצלול למספרים, הוא היה מגלה שמה שכתב הוא לא נכון • האוצר מתקצב את הרשויות הערביות אחרי אפליה מתמשכת, אמיר בשאראת, גלובס, 14.8.2023

הכלכלה הכהניסטית של בצלאל סמוטריץ'. ..בהיותו מתנחל תומך עליונות יהודית, הרגיל לחיות כאדון בין נתינים פלסטינים חסרי מדינה, אזרחות, הגנה או זכויות בשטחים הכבושים ובחסות צה"ל, עצם הרעיון של אזרח ישראלי ערבי שווה זכויות נשגב מבינתו של בצלאל סמוטריץ'. בהיותו מנהיג מפעל ההתנחלויות — ביזת קרקעות לאומית בחסות מדינת ישראל — הוא אינו מבין למה המדינה צריכה לתקצב רשויות מקומיות ערביות.. והוא משתמש לרעה בכוח שניתן לו בהיותו שר האוצר כדי להרע עוד את מצבם ולהפר החלטות ממשלה והתחייבויות תקציביות קודמות….", מאמר מערכת הארץ, 9.8.23

מיזם החדשנות שיחזיר את ה-DNA היזמי לחברה הערבית. Innovation BaseCamp ומייסדה עוזי צוובנר, ממקימי פארק ההיי-טק בבאר שבע, השיקו את Ibtikar BaseCamp בשיתוף עם רשות החדשנות, במטרה להגדיל את שיעור המעורבות של האוכלוסייה הערבית בענף ההייטק והיזמות בישראל, מערכת אייס | 13/7/2023

למה ההיי-טק צריך להוביל את פיתוח ההיי-טק בחברה הבדואית? הנגב ופיתוח ההיי-טק בו לא מעניינים את הממשלה ואת הח"כים – זאת המסקנה העגומה שעולה מיום הנגב, שנערך השבוע בכנסת ● זהו המקום שבו ראשי הענף צריכים להתערב ולקחת את ההובלה, לטובתו ולטובת החברה כולה, יהודה קונפורטס, אנשים ומחשבים, 13/07/2023

הדרך להגשים את חזון שילוב החברה הערבית בהייטק: שידור חי מכנס צופן. ההייטק המקומי נחשב לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים וקטר הצמיחה של הכלכלה הישראלית. עם זאת, החברה הערבית כמעט ולא לקחה חלק בתעשייה הזו במשך שנים רבות. כנס צופן שמתקיים היום (12.6) ומועבר בשידור חי ב-ynet, חוגג 15 שנות פעילות, בהן חמש שנות שיתוף פעולה עם ה-USAID, מסכם את הפעילות החלוצית שנעשתה עד כה בשילוב החברה הערבית בענף ההייטק ומנתח את הצעדים הנדרשים להמשך הדרך. קובי ליברמן, YNET, 12.6.23

הדרך להגשים את חזון שילוב החברה הערבית בהייטק: שידור חי מכנס צופן. ההייטק המקומי נחשב לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים וקטר הצמיחה של הכלכלה הישראלית. עם זאת, החברה הערבית כמעט ולא לקחה חלק בתעשייה הזו במשך שנים רבות. כנס צופן שמתקיים היום (12.6) ומועבר בשידור חי ב-ynet, חוגג 15 שנות פעילות, בהן חמש שנות שיתוף פעולה עם ה-USAID, מסכם את הפעילות החלוצית שנעשתה עד כה בשילוב החברה הערבית בענף ההייטק ומנתח את הצעדים הנדרשים להמשך הדרך. קובי ליברמן, YNET, 12.6.23

סיילספורס מבססת את נוכחותה בנצרת: זה מה שחשפה באירוע. חברת סיילפורס קיימה השבוע אירוע עבור מרכז הפיתוח שלה בנצרת ובו חשפה את שלט הלוגו החדש שלה שהוצב בחזית הבניין. טקס החשיפה התקיים במלון לגאסי שצמוד למרכז הפיתוח..חברת סיילפורס, חברה מובילה בתחום ה-CRM, קיימה השבוע אירוע עבור מרכז הפיתוח שלה בנצרת ובו חשפה את שלט הלוגו החדש שלה שהוצב בחזית הבניין. טקס החשיפה התקיים במלון לגאסי שצמוד למרכז הפיתוח. במרכז בנצרת עובדים עשרות עובדים שרובם מהמגזר הערבי. במרכז מתמקדים בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית ודאטה. בארץ החברה מפעילה קבוצת שוויון בשם ARAB FORCE וזו מהווה פלטפורמה עבור עובדים ועובדות מהחברה ערבית, בה הם יכולים לשתף חוויות, אתגרים ואת השקפותיהם. אייס, 8.6.23

"החלום הוא לראות עוד סטארטאפים שיוצאים מהחברה הערבית". כנס צופן 2023, שייערך ב-12.6 ויועבר בשידור חי ב-ynet, חוגג 15 שנות פעילות מאז הקמת העמותה לצד ציון 5 שנים של שיתוף הפעולה עם USAID (הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי), מתוך מטרה לשלב כמה שיותר נשים וגברים מהחברה הערבית בתחום ההייטק בישראל. רגע לפני תחילת הכנס, שוחחנו עם גורמים בכירים בצופן ובעולם הטכנולוגיה, על החזון, הקשיים וההצלחות, קובי ליברמן, YNET, בשיתוף צופן, 1.6.23

"משפחות ערביות מעדיפות שילדיהן ילמדו מקצועות שיציבים מבחינה כלכלית". סטודנטים מאוניברסיטת חיפה מנסים למצוא פתרונות לבעיית מחסור ביזמי הייטק בקרב אנשי החברה הערבית, שם מעדיפים שהסטודנטים ילמדו מקצועות כמו רפואה, הנדסה ועריכת דין…קבוצת סטודנטיות וסטודנטים ממרכז קיימא ו-HIL, מעבדות החדשנות של אוניברסיטת חיפה, העפילו לגמר התחרות הבינלאומית היוקרתית – Map the System של בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת אוקספורד, תוכנית ייחודית במסגרתה לומדים הסטודנטים לחקור ולנתח את הסוגיות המרכזיות של המאה ה-21… מספר בעיות מרכזיות הגורמות למיעוט של יזמי הייטק בקרב החברה הערבית, ומספר דרכים לפתרון הבעיה..", YNET, 31.5.23

רשות התחרות: לווה ערבי משלם יותר מהלווה היהודי – על אותה הלוואה בנקאית. לפי מחקר חדש של רשות התחרות, קיימת ריכוזיות גבוהה משמעותית באספקת שירותים ללקוחות ערביים ■ נתח השוק המצרפי של שלוש קבוצות הבנקאיות המובילות במגזר הערבי הוא כמעט 90% – לעומת כ-70% במגזר היהודי ■ לקוחות בישובים ערביים משלמים ריבית גבוהה יותר על אשראי – גם עם מאפייני הלוואה וסיכון דומים, אסא ששון, דה מרקר, 15.5.23

תוכנית יהודית-ערבית באוניב' ת"א גייסה 140 מיליון דולר לסטארט-אפים. מאמר אורח של היזם יאיר סאקוב: כך גייסו בוגרי אקסלרטור יהודי–ערבי למעלה מ-140 מיליון דולר בתוך 3 שנים להקמת סטארט-אפים, ועל הדרך בנו אמון לדו קיום, אייס, 4.5.23

בנק ישראל: "אפליקציות התשלומים לא פונות לציבור הערבי". מנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי ישראל מפגרת לאחור ביחס למדינות ה-OECD בכל הנוגע לחינוך פיננסי, כאשר בציבור הערבי המצב אפילו גרוע יותר – 47% מהציבור הערבי לווים כסף כדי לממן גירעונות שוטפים, בהשוואה ל-25% בציבור הכללי ו-7% במדינות ה-OECD; יותר מחצי מהציבור הערבי לא מבין את השפעת האינפלציה על כוח הקנייה… בפועל, המצב עוד גרוע יותר, זאת משום שהסקר התנהל בעברית כך שהשתתפו בו רק נציגים דוברי עברית מהחברה הערבית. סביר להניח שבקרב הציבור הערבי שאינו דובר עברית הפערים אף גדולים יותר, כך שהנתונים שמוצגים מוטים לחיוב…", , שקד גרין, כלכליסט, 28.02.23 – ראו גם: בנק ישראל – סמינר חינוך פיננסי קידום האוריינות הפיננסית וההכלה הפיננסית בציבור הישראלי בכלל ובחברה הערבית בפרט, בנק ישראל, 28.2.23

מלך הסופרים של המגזר הערבי מגיע לגוש דן. מג'די כתאני הפך את רשת הסופרים הערבית קינג סטור לאימפריה, וכעת הוא מתכונן לפתיחת סניפים מסיבית ביישובים יהודיים. עם קפה בכניסה, מחירים תחרותיים ומגוון שמבוסס על עסקים קטנים הוא מבטיח לזעזע את השוק: "גם היום 35% מהמכירות שלנו הן ללקוחות יהודים. תארו לכם מה יקרה כשנתקרב אליהם", אלה לוי-וינריב|מאקו- גלובס| פורסם 16/02/23

"היתרון בחברה הבדואית הוא הדרייב של אנשים כמותי להוכיח שאנחנו יכולים". עותמאן אלשיך, מנכ"ל הסטארט-אפ הבדואי הראשון, Siraj Technologies, בכנס הגיוון בהייטק של כלכליסט: "הקושי העיקרי כיום של יזם בחברה הערבית הוא הנטוורק. יזם יהודי מת"א בשלוש שיחות מגיע לשותף בקרן. אני צריך לנסות את מזלי ולשלוח למייל ה-Info של הקרן", מעין מנלה, כלכליסט,  29.01.23

בלי אלכוהול וסיגריות: רשת הסופרמרקטים מהחברה הערבית מגיעה לתל אביב. קינג סטור, המונה כיום 22 סניפים שרובם בצפון, תפתח חמישה סניפים חדשים השנה, כולל בתל אביב ■ הרשת, שנמצאת בבעלות משפחתית, שואפת להיות החברה הערבית הראשונה שמנפיקה מניות בבורסה הישראלית, סימי ספולטר, דה מרקר, 23.1.2023

יזמות בחברה הערבית: הופכים חלום למציאות. היעדרן של חברות בבעלות יזמים מהחברה הערבית מרשימת הסטארטאפים המבטיחים לשנת 2023 לא הייתה זועקת לשמיים, אלמלא פוטנציאל היזמות העצום החבוי בהן, עולא בכר, וואלה, 23/01/2023

הבדואים להייטק: סיראז' טכנולוגיות משנה את התפיסה סביב שילוב צעירים מהמגזר בענף | הכתבה של עודד הרוש ב-#משחקי_הכיס כאן חדשות, 22.1.23

ערבים מרוויחים 35% פחות מיהודים, וחיים 5 שנים פחות. נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על אי השוויון בין יהודים לערבים: פי 10 נרצחים ערבים ב-2021, שיעור האבטלה נמוך בשליש, ושיעור בעלי השכלה גבוהה נמוך פי 2…", יניב שרון, דבר העובדים. 19.1.23 >> ראו גם בין פערים יהודים לערבים במדדי איכות חיים בישראל, 2021, למ"ס, 17.1.23

מעל 1,000 עסקים בחברה הערבית יקבלו סיוע בהקמת חנויות מקוונות בהיקף כולל של 11 מלש"ח. עולים לאוויר: תוכנית "מסחר מקוון" לחברה הערבית 2023, של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה בשיתוף הרשות לפיתוח כלכלי – יוצאת לדרך! הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, 11.01.2023

מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי משוכנע שחייבים לשמר את תוכנית החומש למגזר הערבי. לצד החרפת המאבק בפשיעה במגזר הערבי, משוכנע מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי מאיר בינג שהממשלה הבאה חייבת לשמר גם את תוכנית החומש למגזר הערבי, שעמדה בעין הסערה בכנסת היוצאת. כמי שאמון על יישומה, הוא כבר רואה תוצאות בשטח, מאת   אסף גבור, מקור ראשון,  כ״ה בכסלו ה׳תשפ״ג  (19/12/2022 20:27)

ההייטק מגיע למגזר הערבי: רשות החדשנות מקימה מרכזי חדשנות, מאיצים ומועדון אנג'לים. המיקוד: השקעות במיזמים מהאוכלוסייה הערבית | דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: ״הזדמנות לצעירים וצעירות ערבים להגשים את הפוטנציאל היזמי שלהם״, עמי רוחקס דומבה |ישראל דיפנס, 8/12/2022 ראו גם: מרכזי חדשנות, אקסלרטורים ומועדון אנג'לים: נבחרו הזכיינים בתוכנית לעידוד היי-טק ערבי. הגופים שזכו בזיכיונות ייקחו חלק בהקמת מרכזי חדשנות ואקסלרטורים בסחנין, ערערה, שפרעם וכפר קאסם, ויקדמו יזמות היי-טק בחברה הערבית בתחומי המכשור הרפואי, פודטק, אגריטק ועוד, קורין דגני, דה מרקר, 6.12.22 [רשות החדשנות עדיין לא העלתה פרסום עם פרטים מלאים לרשת]

מה הקשר בין תעסוקת הורים וכושר השתכרותם לזה העתידי של ילדיהם? אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מפרסם נתונים על ההשפעה הבין-דורית-מגדרית על השכר והתעסוקה… בניתוח זה המתאם הגבוה בין האימהות החרדיות ובעיקר הערביות עם תוצאות בנותיהן בשוק העבודה בולט אף יותר ביחס לשאר הקבוצות ובהשוואה לניתוח המרכזי, אך המתאם בין אבות ערבים ובניהם אינו גבוה במיוחד. ממצא זה מדגיש את החשיבות הבין דורית לסגירת פערים מגדריים בשוק העבודה, בפרט בקרב נשים ערביות ששיעורי התעסוקה שלהן נמוכים יחסית..",  דור עצמון, ביזפורטל,  | 08/12/2022

עצמאים במגזר הערבי: ״שכחו אותנו, המדינה חייבת לנו מיליוני שקלים ממס הכנסה״. עו"ד היתם עמאר מפורום העצמאיים: ״בעלי עסקים במגזר בכלל לא יודעים איך לגשת למידע ולפעול מול רשויות המס״ | מחקר של ד״ר רובי נתנזון מעלה שאצל הנשים המצב חמור יותר, ושיעור העצמאיות נמוך בכשליש מבמגזר היהודי, הדס יום טוב, דבר 1, 8.12.22

צמיחה משמעותית בפעילות בדיגיטל של לקוחות הבנקים: החברה הערבית נשארת מאחור. לקוחות מהמגזר הערבי מרבים להסתייע בפקידי הבנק לביצוע פעולות בנקאיות שונות, על אף העלויות הגבוהות יותר וקיומם של ערוצי תקשורת דיגיטלית אחרים, שקד גרין, כלכליסט,  07.12.22

כנס בנושא תוכניות החומש לחברה הערבית. המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך אירוע מיוחד בנושא תוכניות החומש לחברה הערבית. באירוע, דנו חוקרי המכון ומומחים נוספים לתחום, בין היתר, באתגרים והיישומים של תוכניות החומש, וכן בהשפעת התוכנית על החברה הערבית. 27.11.22 >> ראו מאמר על סיכום תוכניות החומש לפיתוח החברה הערבית בישראל

חריש על הבוספורוס – המגזר הערבי משקיע בנדל"ן טורקי. הציבור הערבי־ישראלי מגלה את האופציה להשקיע בנדל"ן בחו"ל, ומסתער על טורקיה: "איזה עתיד יש לערבים פה בישראל? באיסטנבול יש חיים טובים, בניינים יפים והיסטוריה מרתקת. ב־100 אלף דולר אתה יכול לקנות נכס ולקבל תשואה מצוינת, עם אופציה לרילוקיישן", גיא נרדי, כלכליסט,, 30.11.22 ♦

אירוע: הפורום הכלכלי הערבי מתכבד להזמין אותכם לשולחן עגול באירוח עיריית אום אל פחם והמרכז הקהילתי להצגה ודיון בממצאי מחקר חדש שערך בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנושא: ״אנפלציה ויוקר המחיה החברה הערבית בהשוואה לחברה הישראלית״ ממצאי הדוח מפתיעים והם יוצגו לראשונה במרכז הקהילתי באום אל פחם; וזאת, ביום רביעי 16.11, בשעה 10:00 בבוקר.  להרשמה 

מבשלת הבירה הראשונה במגזר הערבי נפתחה מחדש. אחרי שנסגרה במהלך הקורונה, נפתחה לאחרונה מבשלת הבירה היחידה בארץ במגזר הערבי – בירה נצרת; בעלי המקום, ששניהם עובדים בהיי-טק, מספרים מאיפה הגיע הרעיון לפתוח מבשלת בירה בנצרת, איך הם גדלו בדיוק רגע לפני שהחלה הקורונה ואיך כל זה מסתדר עם הקריירה שלהם בהיי-טק. באסל מסאד: "לקחנו הלוואה ענקית ולא היו לנו הכנסות בגלל הקורונה וגם לא היינו זכאים לפיצוי מהמדינה כי זה עסק חדש. היינו בפני פשיטת רגל וכל משכורת ההיי-טק שהרווחנו הלכה בשביל להחזיר את ההלוואה", שי שגב, YNET, 9.11.22 ♦

מרוץ לאישור תוכניות בחברה הערבית מחשש לעצירת פרויקטים אחרי הבחירות. מתוך 25 מיליארד שקל שהובטחו למנסור עבאס במסגרת תוכנית החומש, מימשה הממשלה כמעט 20% – בין היתר בזכות בליץ לאישור פרויקטים • לאן באמת הופנה הכסף, ולמה גם ממשלת ימין אם תקום תהיה מחויבת לממן את התוכנית במהלך 2023, דני זקן, גלובס, 31.10.22 ♦

לא משנה מי ייבחר, את התוכנית הזאת חייבים להמשיך ליישם. "תקאדום", תוכנית החומש לפיתוח חברתי־כלכלי של החברה הערבית, אושרה רק לפני שנה על ידי ממשלת השינוי וכבר מפעילה עשרות פרויקטים ■ גם אם עדיין לא "נגזרו סרטים", והאזרחים הערבים אינם "רואים אותה בעיניים" , השינוי שהיא מציעה ממשי, חיוני ואקוטי, יעל מבורך, דה מרקר, 30.10.22 ♦

מענקים לתעשייה במגזר הערבי בשווי חצי מיליארד שקל – תמורת שיפור בגביית ארנונה. מדובר בתוכנית בגובה מיליארד שקל ל-5 שנים, כחלק מתוכנית החומש למגזר, חצי ממנה במימון רשויות מקומיות, להן יסייע משרד הכלכלה בפיתוח 10 אזורי תעשייה חדשים. בתמורה הן יידרשו לגבש חוקי עזר, ולשפר גם גביית היטלי השבחה… בדיקה שעשה מינהל אזורי התעשייה של המשרד העלתה כי בשונה מאזורי התעשייה המרחביים ביישובים היהודיים, יותר מ-80% מהקרקעות שזמינות לתעשייה במגזר הערבי נמצאות בבעלות פרטית, מה שמקשה על פיתוח של אזורי תעשייה מסודרים ומתן מענה לצרכי התעסוקה של התושבים…", יובל אזולאי, כלכליסט,  11.10.22ראו גם פיתוח אזורי תעשייה בהם קרקע בבעלות פרטית 

"ברגע שהבנק מסרב, אין לעסקים בחברה הערבית ברירה אלא ללכת לשוק האפור". רו"ח עלאא רנטוס, מומחה לכלכלה בחברה הערבית, אמר בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio כי "אין כמעט שוק אשראי בחברה הערבית. הבנקים נותנים כסף לאלו שלא צריכים אותו ולא סופרים את מי שכן". על הקשר לפשיעה הגוברת, אמר: "כשיש יריות והשתלטות של ארגוני פשיעה, אין סיכוי שהכלכלה תצמח", רועי כ"ץ, כלכליסט, 21.9.22 ♦

ראו גם:  תקציב המדינהסוגיות תעסוקה בחברה הערבית תעסוקת נשים ערביות    שוק עבודה רב-תרבותי

להפסיק להזניח: המגזר העסקי יכול וצריך לשלב את החברה הבדואית. החברה הערבית הבדואית בנגב מהווה כחמישית מכלל האוכלוסיה באזור. לא משנים מציאות בלחיצת כפתור, אבל המגזר העסקי יודע לפעול מהר ולהשקיע משאבים נחוצים ליצירת שינוי רחב היקף • דעה של נוא ג'השאן בטשון (קו-אימפקט) חדשות 13, 15.9.22 ♦

במימון ובניכור – למדינה יש חלק בפשיעה בחברה הערבית. תקציבי עתק מגיעים לארגוני הפשע, הכלכלה ביישובים נחנקת וההזנחה מאוקטובר 2000 מעמיקה. בציבור הערבי יש הסבורים שמדובר במדיניות מכוונת, עו"ד שקיב (שכיב) עלי, شكيب علي، محام, YNET, 11.9.22 ♦

הסרת חסמים והגברת הנגישות של הרכש הממשלתי והרכש בחברות ממשלתיות לעסקים מהחברה הערבית. מספר החלטה  1849… מחליטים… לאמץ  את עיקרי המלצות הצוות (המצורפות בזה)…להנחות את הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, רשות החברות הממשלתיות, החשב הכללי במשרד האוצר והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לפעול ליישום הצעדים ולהשגת היעדים כמפורט בהמלצות הצוות. …ועדות שרים לענייני החברה הערבית, תאריך פרסום 02.09.2022, תאריך תחולה 02.09.2022 ♦

בלב המשולש: מרכז חדשנות ייפתח בערערה. בקרוב ייפתח בערערה חאסוב גראג' – מרכז חדשנות ראשון מסוגו בחברה הערבית, שיספק מרחב עבודה משותף לקהילת הסטודנטים, היזמים, המהנדסים והטכנולוגים • מדובר במיקום אסטרטגי: לב אזור המשולש, שכולל שש ערים ערביות גדולות ו-23 כפרים עם כ-300 אלף תושבים, גלית חתן, גלובס, 8.9.22 ♦

"הוכחנו שאפשר לשבור את תקרת הזכוכית של ההייטק במגזר הערבי". הפלטפורמה לאיתור טאלנטים בהייטק שהקימו וסים אבו סאלם ומוחמד מיטוואלי מנצרת השלימה החודש גיוס פרה-סיד של 2.5 מיליון דולר. אבו סאלם: "הצלחנו להראות לגופים רבים שיש הייטק ויזמות בחברה הערבית ולפתוח להם את התיאבון לשיתופי פעולה נוספים", אליחי וידל, כלכליסט,  15.08.22 ♦

הביטחון הכלכלי של הערבים בערים המעורבות קרס — וזה עוד יעלה בדם. שנה אחרי "שומר החומות", הערים המעורבות עדיין בוערות מתחת לפני השטח — עקב אפליה מתמשכת של התושבים הערבים, פערים עצומים מול שכניהם היהודים, ומשבר דיור שהביא לצניחה בדירות בבעלות בידי ערבים מ–76% ל–48% בתוך עשור. דרוש טיפול חברתי־כלכלי דחוף…", מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 15.8.22 ♦

מתרשיחא ועד לצמרת עמק הסיליקון: היזם הישראלי הסודי של אמזון נחשף. נאפע בשארה, סגן נשיא אמזון  AWS ומהנדס בכיר, נחשף בכנס של החברה כמוח מאחורי כל סדרות השבבים של ענקית הענן – מחוות שרתים ועד אלכסה • כיצד הפסידה אינטל את השותפות עם אנפורנה לאבס, איך נראית מבפנים התחרות עם אנבידיה ומדוע יזם השבבים אביגדור וילנץ ביטל טיול לנפאל • חשיפה לישראלי המסקרן ביותר באמזון..", אסף גלעד, גלובס, 04.08.202 ♦

נבחרת הסטארטאפים של TheMarker Online לשנת 2022 פורסמה היום ואני מאוד שמח לראות 3 סטארטאפים מיסודם של יזמים מהחברה הערבית ברשימה המכובדת (ראו), מתוך 20 סטארטאפים פורצי דרך ומדהימים! ברשימה מככבים הסטארטאפ פיטולון של היזם ד״ר חלים ג׳ובראן, הסטארטאפ טרהמאונט של היזם ד״ר הישאם טהא, והסטארטאפ מיינדליפט של היזמים עזיז קעדאן ואנאס אבו מוך. כולם יזמים נפלאים מהחברה הערבית שפשוט העזו לחלום, עבדו במרץ וייסדו חברות מבטיחות וצומחות. 3 סטארטאפים מתוך 20 ברשימה מאוד מכובדת, בזכות ובעבודה קשה ללא פשרות! האנס שאקור, פוסט FB, 2.8.22 ♦

"מאמינים בפוטנציאל הצמיחה של העסקים במגזר הערבי". שוקי בורשטיין, מנכ"ל בנק מרכנתיל, אמר את הדברים בכנס פיתוח החברה הערבית [של מרכז מוסאווא] שהתקיים באוניברסיטת ת"א. מתחילת שנת 2022 מרכנתיל נתן אשראי של למעלה ממיליארד שקל לעסקים בחברה הערבית. וואלה! כסף, 01/08/2022 ♦

ההבטחה נותרה על הנייר: בוטל אגף הפיקוח על הכספים לחברה הערבית. התוכניות להזרמת מאות מיליוני שקלים לחברה הערבית הובילו לחשש כי ארגוני פשע ישתלטו על המכרזים • ראשי רשויות זעמו על התוכנית, ואחד מהם אף אמר לשרה איילת שקד: "זו חזרה למשטר הצבאי של שנות ה־50" • מי שלבסוף גרף הישג נוסף לקראת הבחירות הוא מנסור עבאס • כעת, העברת הכספים והמכרזים יפוקחו בדרכים אחרות, דני זקן, 1.8.22 ♦

"מחצית מערביי ישראל לא מחזיקים אשראי": ההמלצות לקידום חינוך פיננסי. עידוד של שימוש בכרטיס "דביט", חיוב של עסקים להחזיק במכשיר לסליקת אשראי ומנגנון של ערבות חלקית של המדינה למשכנתאות במגזר הערבי הן רק חלק מההמלצות של הצוות הבין-משרדי בראשות המשנה לנגיד בנק ישראל והמשנה ליועמ"ש (הדוח המלא). מהם הגורמים לפערים הגדולים בין קבוצות האוכלוסיה השונות ומה הפתרונות המוצעים לקידום ההכלה והאוריינות הפיננסית בארץ? דן רבן, YNET, 25.7.22 ♦

"המגזר הערבי חזק בביוטק, לא בסייבר". פאדי סווידאן, מנהל פיתוח עסקי בקרן Takwin ומייסד האקסלרטור "הייבריד" בנצרת, אמר בפאנל שהתקיים במסגרת כנס פריפריה-טק של כלכליסט, שהחוקרים באוניברסיטאות "הם ה־8200 של החברה הערבית". אביטל מנגד, סמנכ"לית HR Cymotive Technologies: "האתר באחיהוד לא נועד לבועה התל־אביבית", מאיה נחום שחל, כלכליסט,  25.07.22 ♦

אירוע: כנס פיתוח כלכלי של החברה הערבית / החברה הערבית פוטנציאל צמיחה –- צפו, מרכז מוסאווא וקרן אברט באוניברסיטת תל אביב, 21.7.22 ♦

ארוע: הוועידה הכלכלית של החברה הערבית, מלון גולדן קראון נצרת, עמותת צופן ועיתון דה מרקר. 19.7.22 – צפו בשידור הוועידה♦

אפליקציית משלוחי המזון הערבית ישראלית מתרחבת: "נגיע גם למרוקו". האפליקציה, Haat, פועלת כבר שנתיים בערבית, עברית ואנגלית ומאפשרת לתושבי כפרים וערים שחלקם ללא כתובות להזמין מזון ממסעדות שמעולם לא הציעו משלוחים אונליין לפני כן. מנכ"ל החברה: "80% מהעסקאות באפליקציה נעשות במזומן…ד"ר חסן עבאסי, מנכ"ל ומייסד משותף. "היום אנחנו חברה ישראלית ונהפוך לחברה בינלאומית". מירב קריסטל, YNET, 18.7.22 ♦

"עשיר? לא באתי ממשפחה של מיליונרים, בחברה הערבית הרבה התקדמו כמוני". באסם ג'אבר (72), בעלי קבוצת התקשורת המובילה פנורמה, מספר איך בנה את העסק המשפחתי יחד עם אשתו עאידה, מסביר למה הרבה גברים צריכים לקנא בבתו פרידה, וטוען שרוב הציבור הערבי היה מעדיף כמוהו לגור בישראל – אך לא כולם יודו בכך: "ביקרתי בהרבה ממדינות ערב. אני יודע מה זה לחיות שם", יעל ולצר, ידיעות אחרונות, 8.7.22 ♦

לאן נעלם הכסף של יונט ואיך קשורה לזה משפחה מנצרת. עשרות מיליוני השקלים שהלוותה חברת האשראי החוץ-בנקאי, ושספק אם תצליח לגבות, הועמדו ככל הידוע למשפחת זועבי, שבין היתר מקיימת עימה שותפות עסקית בנצרת, רועי ויינברגר, גלובס, 4.7.22 ♦

רשות החברות פירסמה את רשימת נבחרת הדירקטורים של ישראל 2022. "החברות הממשלתיות מהוות מרכיב משמעותי במשק הישראלי… כ-222 מיליארד ₪ בהיקף נכסים, 70 חברות וחברות בת, כ- 55 אלף מועסקים… 366 דירקטורים מכהנים [כיום]… 24 מהחברה הערבית.. הגשות לנבחרת: חברה ערבית (לרבות דרוזים וצ'רקסים) עלה מ- 337 (2017) ל- 610 (2022). מתוך מצגת של רשות החברות, יוני 2022 ♦

אירוע : ב- 21.6.21 مؤتمر التطوير الاقتصادي في المجتمع العربي הכנס לפיתוח כלכלי בחברה הערבית: "החברה הערבית פוטנציאל צמיחה"  (09:30), אוניברסיטת תל אביב, ע"י מרכז מוסאווא. מטרת הכנס היא לבחון את סוגיית הפיתוח הכלכלי של החברה הערבית במבט הוליסטי שמסמן אפיקי פעולה והשקעה אפשריים ונחוצים הן ברמת המדינה, הן ברמת השלטון המקומי והרשויות הערביות, הן של הקהילה העסקית והן של האזרחיות והאזרחים הערבים עצמם. ♦

הגברת מודעות פיננסית בקרב החברה הערבית סיור חברי הנהלת בנק ישראל ועדכונים מהשטח. במסגרת הפעילות הארצית להגברת מודעות פיננסית בקרב החברה הערבית שמקדם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, בשיתוף מרכז השלטון המקומי ויחד עם איגוד הבנקים והמערכת הבנקאית, ביקרו מנכ"לית בנק ישראל – גב' שולמית גרי, המפקח על הבנקים – מר יאיר אבידן ומנהל חטיבת טכנולוגיית המידע – מר ליאור ג'ורגי, בהרצאות שנערכו בכפר קאסם ובטייבה, זאת במקביל להרצאות נוספות המתקיימות בישובים רבים אחרים. מנכ"לית בנק ישראל קיימה שיח עם המשתתפים בו התייחסה לפערים באוריינות הפיננסית בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט. המנכ"לית ציינה שמטרת בנק ישראל היא לצמצם את הפערים הללו במגוון דרכים..", בנק ישראל, 16.6.22 ♦

אי-מוביליות: מוביליות נמוכה בקרב ערבים ומוביליות כלפי מטה בקרב חרדים. מחקר חדש שנערך לקראת כנס הורביץ לכלכלה וחברה מלמד על מוביליות בין דורית נמוכה יחסית בדומה לארה"ב. אמנם, חל צמצום פערים בהכנסה לפי מוצא ולאום בין הדורות, אך עדיין קיים יתרון לטובת אשכנזים אל מול מזרחים בדור הצאצאים, המוביליות של ערבים חלקית וחלה הידרדרות בקרב חרדים…. שיפור בקרב ערבים, אך מלכודת עוני לנשים ערביות- בקרב ערבים מוסלמים, עלה עשירון ההכנסה הממוצע מ-3.1 ל-4.2. אולם, שני-שליש (67%) מהנשים שנולדו להורים ברבעון התחתון נשארות ברבעון זה (לעומת 35% מהגברים המוסלמים). בקרב ערבים נוצרים, דור הילדים הינו במצב טוב בהרבה ביחס לדור ההורים, ועשירון ההכנסה הממוצע עלה מ-4.2 ל-5.2, זאת, למרות שגם בדור הילדים קיים עוני משמעותי…", פרופ' קרנית פלוג, גבריאל גורדון ורועי קנת פורטל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17.6.22 – ראו פאנל בנושא בכנס אלי הורוביץ (22.6.22 – 09:45-12:45 למוזמנים/ות בלבד) ♦

צפו. סקירת המשרד לשוויון חברתי- התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026 – מצב יישום בהשתתפות מירב כהן, השרה לשוויון חברתי מאיר בינג, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית, , 07 ביוני 2022 , ח' בסיוון תשפ"ב ♦

אירוע: "בין חזון למציאות – הדרך הכלכלית לצמיחה והקטנת העוני". כנס מכון אהרון (בינתחומי) ובמסגרתו יתקיים מושב: "תוכנית החומש הערבית – האם הפעם זה יעבוד?" (7.6 09:30) . צפייה. ראו מסמכים רלוונטים:

חממת MEDX וקרן Portland מודיעות על פתיחת חממת טכנולוגיה רפואית בסחנין. שיתוף הפעולה והקמת החממה נועדו כדי לעודד יזמות מקומית באזור הגליל ולספק את האמצעים והתמיכה לפיתוח טכנולוגיות רפואיות חדשניות • החממה הוקמה כחלק מתוכנית מנועי צמיחה של קרן פורטלנד בבקעת סחנין, מיכאל לוי, פאנדר, 23.5.22

מחקר: הסיכוי של ילד חרדי או ערבי לשפר את רמת חייו נמוך בהרבה מבשאר האוכלוסייה. אגף הכלכלנית הראשית פרסם מחקר ממנו עולה עוד, כי הסיכוי שרמת החיים של ילד חרדי תידרדר כשיגיע לבגרות, גבוה בהרבה מזה של החילוני. הסיכוי של ילד ערבי שנולד להורים מהחמישון התחתון לעבור לחמישון עליון הוא 8.8%, והסיכוי של ילד חרדי לעבור לחמישון העליון הוא רק 5.3%…", שלמה טייטלבאום, כלכליסט, 11:42, 22.05.22

בנק ישראל מזמין את ראשי הרשויות להצטרף לפעילות להגברת המודעות הפיננסית בחברה הערבית, 15.5.22

הכרזת העצמאות של חסן אלזיאדנה. חסן אלזיאדנה מהכפר הבדואי הלא מוכר אום נמילה יוצא בבוקר מפחון שאין בו מים או מזגן, נוחת באופן־ספייס מעוצב בתל אביב עם חשבון תן ביס, מכונת אספרסו וארבעה סוגי חלב, ובערב שב לכפר שהביוב זורם בו, למשמרת בדיר הכבשים המשפחתי. סיפור מעורר השראה על מהנדס תוכנה שמפצל את חייו בין קריירה נוחה בלב בועת ההייטק להיאחזות עיקשת במקום הולדתו, כדי לסלול דרך לצעירים מהפזורה. וגם סיפור ששופך אור על החמצה ישראלית גדולה, ארי ליבסקר, מוסף כלכליסט ליום העצמאות, 4.5.22

"כמו ליל הסדר שנמשך 30 יום": המחיר הגבוה שמשלמים 79% מהצמים ברמאדן. עובדים מוסלמים מחסירים כ-2 מיליון שעות עבודה ו-35% מהמועסקים אצל יהודים דיווחו שהמעסיק מנכה להם חלק או את כל שעות ההיעדרות – כך עולה מסקר נרחב שנערך עבור  TheMarker, "הנתונים מוכיחים עד כמה הציבור הערבי שברירי כלכלית וחסר איתנות פיננסית…", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 1.5.22

הנהירה השלילית בחברה הערבית מחייבת חישוב מסלול מחדש. המציאות הישראלית מציבה מחסום אחר מחסום לצעיר הערבי, שולחת אותו למחוזות רעים, ובכלל זה לפלילי • הגיע הזמן לשנות את זה…כמחצית מהאוכלוסייה הערבית וכ-60% בקרב הילדים מתחת לקו העוני ורק כרבע מהמשפחות העניות הערביות מקבלות קצבה מהממשלה עם שיעור מיצוי של הבטחת הכנסה שעומד רק על 48%, הקשר בין עוני והשכלה קיים בכל המגזרים, כולל בחברה הערבית ומכאן ששיפור השכלה בכלל וההשכלה המקצועית בפרט הייתה משנה את מצבם החברתי והכלכלי לאין ערוך…. אז מה המדינה יכולה לעשות כדי לשפר את המציאות? התשובה היא חינוך, חינוך ועוד חינוך. ..", פרופ' יוסף משהראוי (אוניברסיטת תל אביב), גלובס, 27.4.22

המקום שבו אפשר לקנות דירת יוקרה ב–400 אלף שקל. יותר ויותר ערבים־ישראלים עורכים קניות במיליארדי שקלים בשנה בשטחי הרשות הפלסטינית – וההסלמה הביטחונית עם תחילת חודש הרמדאן הביאה להפסדים כבדים לכלכלה המקומית. ככה זה כשיוקר המחיה הישראלי חונק ומשבר הדיור דוחף את ערביי ישראל להשקיע בנדל"ן פלסטיני, שוקי שדה, דה מרקר, 21.4.22

"מגיל 9 רציתי לעשות כסף": כך הפכו שלושה טנדרים לחברה שרוצה להיות שווה יותר ממיליארד שקל. 17 ק"מ מבאר שבע מנווטים יזם בדואי ומנכ"ל חובש כיפה בין נטיעות של קק"ל להפגנות נגד הממשלה, בדרך לחזון של קבוצה בשווי מיליארד שקל, שעוסקת בנדל"ן, במזון ובאנרגיה, גלי מלניצקי, דה מרקר, 15.4.22

אין כתובות ביישובים הערביים? זה לא מקרי. כתובת חשובה לא רק כדי לקבל משלוח מאמזון, אלא גם כדי לדעת מי מתגורר איפה, ומה מצבו הכלכלי. כשלכל הערבים יש את אותה כתובת – אי אפשר לראות את האי שוויון שהולך ונפער בחברה הערבית ומערער אותה מבפנים.. החברה הערבית של העשורים האחרונים מתאפיינת בצמיחת מעמד ביניים, בדומה לתהליכי ריבוד העוברים על חברות הנתונות בתהליכי מודרניזציה בכלל. ריבוד זה מגביר את השונות בתוך הקבוצה, כלומר, הוא מתחיל ליצור אי-שוויון. כחלק מכך יש מי שנשארים מאחור, והופכים למעמדות הנמוכים. לגידול מואץ ומהיר של האי שוויון, יש השלכות חברתיות הממשיכות להשפיע שנים קדימה, כי ברגע ששד האי-שוויון משוחרר מן הבקבוק – כבר קשה מאוד להשתלט עליו. .." מאיר יעיש, מוטי זהר, טלי קריסטל ודני גוטוויין (אוניברסיטת חיפה), המקום הכי חם,  13.04.22

מזמינים אופנה ברשת, וחוזרים לאיסטנבול: החברה הערבית בישראל משנה את הרגלי הצריכה שלה. למרות שחברות מסחריות נוטות לעתים להתעלם מהם, ערביי ישראל הם כוח צרכני משמעותי • בדיקה שנערכה לכבוד הרמדאן מגלה שינויים בדרך בה החברה הערבית בישראל רגילה ואוהבת לקנות • הקניות באונליין מתחזקות, יותר משתמשים בכרטיסי אשראי, אך למרבית האזרחים הערבים עדיין אין ביטוח דירה • סקר מיוחד שנערך על ידי מכון המחקר ביסאן עבור גלובס ו'הלא', ערוץ טלוויזיה שמשדר למגזר הערבי, מיכל רז-חיימוביץ' , גלובס, 09.04.2022

קרן Takwin תגייס 80 מיליון דולר להשקעה בחברות סטארט אפ של יזמים ערבים ישראלים. מדובר בקרן שנייה של Takwin, לאחר שהקרן הראשונה של טקווין יצאה לדרך כבר ב-2015 והשלימה את השקעותיה. בין המשקיעים בקרן החדשה יו"ר JVP אראל מרגלית וחמי פרס, שותף מייסד בקרן הון הסיכון פיטנגו. יו"ר החברה: "החברה הערבית עשירה ביזמים צעירים מוכשרים שחלומותיהם מוגבלים", מאיר אורבך, כלכליסט, 30.03.22

עלייה של 14% ביצוא מהמגזר הערבי אשתקד. סמנכ"ל כלכלה ושירתוים מקצועיים במכון היצוא, שאולי כצנלסון בראיון על יצוא במגזר הערבי ל"ישראל היום". 29.3.22

כנס – הייטק כמנוף לפיתוח כלכלי בעיר אום אל פחם והסביבה الهايتك كرافعة للتنمية الاقتصادية في مدينة أم الفحم والمنطقة, בשיתוף עמותת צופן, בתיאטרון אום אל פאחם, 15.3.22, 15:30-18:30 ♦

Nazareth-Based VC Firm NGT HealthCare II Raises $92 Million For Its Impact Fund. HENGT HealthCare II Impact Fund, a Nazareth-based venture capital firm that focuses on health technologies, has announced that it has raised a new fund with commitments of approximately $92 million (300 million NIS) for investments in its portfolio companies. While the funds are intended for investments in technologies starting from academic and medical commercial arms, an emphasis will be on the promotion of entrepreneurship within the Arab community. Reporter Health, On Mar 9, 2022 ♦

צפו – הועידה השנתית השנייה של הפורום הכלכלי הערבי וגלובס: "כלכלת החברה הערבית – צמיחה, הזדמנות ואתגרים. בהשתתפות נשיא המדינה, יו"ר ועדת המעקב, נגיד בנק ישראל ועוד 10/3/2022 ♦

הנשיא הרצוג: "החברה הערבית היא משאב מופלא”. נשיא המדינה בירך את באי הפורום הכלכלי הערבי שנעשה בשיתוף עיתון כלכליסט ואמר כי "עלינו להמשיך, לפתח ולהעצים את המשאב היקר הזה… אם חפצי חיים אנו, אם חפצי שגשוג וצמיחה אנחנו, עלינו ללמוד לפתח ולהעצים את המשאב היקר הזה. עלינו להרחיב את השותפות, ולראות עוד ועוד ערביות וערבים אוחזים בתפקידי מפתח..", שירות כלכליסט, 10.03.22 ♦

דברי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, נשא דברים בוועידה השנתית לפורום הכלכלי הערבי (10.3.22)

המפקח על הבנקים: "אין הבדל בין לווה ערבי ויהודי, הם יקבלו את אותם תנאים". יאיר אבידן דיבר בוועידה השנתית השנייה של הפורום הכלכלי הערבי בשיתוף כלכליסט: "אם תהיה אפליה אני אקפוץ על הגדר"; רו”ח מוחמד היבי, שותף בדלויט: "לחברות מהמגזר הערבי יש מקום בשוק ההון", דותן לוי, כלכליסט,  11.03.22 ♦

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן. בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים, איתי פת-יה, ביזפורטל, 6.3.22 ♦

המפקח על הבנקים בוועדת הכלכלה בדיון על הבנקאות בחברה הערבית: התשתית הבנקאית בחברה הערבית היא מצוינת בהשוואה לתשתיות אחרות. ח"כ סעדי שיזם את הדיון אמר כי היה צריך לקרוא לו "העדר בנקאות בחברה הערבית" – והוסיף כי המחסור בסניפים ואשראי מוביל ללקיחת הלוואת בשוק האפור ולאלימות לפשיעה; המפקח על הבנקים דחה את הדברים ואמר: פשיעה זה שאלה של תרבות לא של סינוף; היו"ר ביטון קרא לשלב את נציגי החברה הערבית בוועדה בין משרדית שבוחנת את הנושא ולהציג לוועדה יעדים מדידים ולוחות זמנים לשיפור המצב, חדשות הכנסת, 6 במרס 2022, ג' באדר ב' תשפ"ב- ראו:  הודעה לעיתונות לסיכום הישיבה.  וגם חומרי רקע לישיבה:

  1. נתונים על מערכת הבנקאות ביישובים ערביים. נעם בוטוש, מרכז מחקר ומידע בכנסת, 3.2.22 ♦
  2. בנקאות במשקי הבית בחברה הערבית דיון בוועדת הכלכלה.  יאיר אבידן, בנק ישראל, מרץ 2022 ♦

ראו גם: סקירת המפקח על הבנקים בדיון בוועדת הכלכלה בנושא בנקאות במשקי הבית בחברה הערבית. בנק ישראל, 6.3.22 ♦

נמכר מפעל הטחינה שהפך לסמל בחברה הערבית. מפעל טחינה אל-ארז של ג'וליה זהר, שהייתה האשה הראשונה מהחברה הערבית שניהלה מפעל בסדר גודל כזה, נמכר לקרן ההשקעות פורטיסימו – חצי שנה לאחר שפנתה לזהר עם הצעת רכישה. זהר תמשיך עוד שנתיים בניהול המפעל שעלה לכותרות בשל תמיכה בקהילת הלהט"ב – ולאחר מכן תפרוש, נווית זומר, YNET, 28.2.22 ♦

"שני הסטארט־אפים שלי נולדו במסגד. הרעיונות הכי טובים הם מהחיים". ריזיק חביבאללה התחיל קורסים בטכניון כשהיה בכיתה ח' – ובמקביל עבד בשיפוצים וניהל מסעדה ■ הוא בחר לא להיות שכיר – והחליט להקים שני סטארט־אפים ■ "הבנתי שזה יותר מדי קשה. כעת אני חיי חיים של סטארט־אפ, רק בחברה גלובלית". קוראים לי ריזיק חביבאללה. אני בן 33 מכפר עין מאהל, זה ליד נצרת בצפון. אפשר להגיד שתחילת הדרך המקצועית שלי היתה בחוג מתמטיקה בכיתה ח'. ", רועי שושן, דה מרקר, 27.2.22

סניפים צפופים, חובות גדולים ומעט אשראי: משבר הבנקאות בחברה הערבית. התושב הישראלי-ערבי הממוצע יקבל אשראי נמוך ב־107 אלף שקל ממקבילו היהודי, כך עולה ממחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת • זה רק קצה המזלג של הפערים הבנקאיים בין האוכלוסיות • המרוויחות הגדולות: משפחות הפשע שהפכו לנותנות ההלוואות בחברה הערבית, רועי ויינברגר, גלובס, 27.02.2022 ♦

עסק נוסף בבעלות ערבית בדרך לבורסה: בעל השליטה במלרן ינפיק חברת תשתיות. מואנד ריאן, המנכ"ל ובעל השליטה בחברת האשראי החוץ־בנקאי מלרן פרויקטים, מתכנן להנפיק עם שותפיו – מוחמד מסארווה ושווכאת זובידאת – חברה שתחזיק בפעילויות מלט, מחצבות, אספלט והובלה ■ ההנפקה מתוכננת לחודשים הקרובים, והשותפים ינסו לגייס כ-100 מיליון שקל, מיכאל רוכוורגר, דה מרקר, 21.2.22 ♦

נתונים על מערכת הבנקאות ביישובים ערביים. נעם בוטוש, מרכז המחקר והמידע בכנסת, 3.2.22 ♦

אירוע השקה – לצפייה: התכנית לקידום החדשנות והיזמות בחברה הערבית יוצאת לדרך اطلاق البرنامج لتعزيز الابتكار وريادة الأعمال التكنولوجية في المجتمع العربي | Israel Innovation Authority – רשות החדשנות‎‎ ה- 9.2.22 ♦

בניגוד לטענות: הבנק הדיגיטלי רלוונטי גם לערבים. הבנק הדיגיטלי יעצים אוכלוסייה ערבית שתיהנה מנגישות מקסימלית, כאשר כמובן תשתיות האינטרנט הלאומיות יצטרכו לעשות קפיצת מדרגה • מנכ"ל הבנק הדיגיטלי מגיב לטורו של זיאד אבו חבלה, גל בר-דעה, גלובס, 30.01.20 ♦

בנק דיגיטלי הוא בשורה טובה, אך לא לערבים. ההיסטריה מלמדת כי החברה הערבית נמצאת בשוליים של החברה הישראלית • הבנק הדיגיטלי, כמו שאר הבנקים בארץ, הוא מיזם פרטי שלא בהכרח רואה בחברה הערבית כשותפה שמגיע לה מענה אמיתי לצרכי האשראי שלה, רו"ח זיאד אבו חבלה, גלובס, 26.01.2022 ♦

רשות החדשנות והרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים מקצות 225 מיליון שקל לקידום ההייטק בחברה הערבית. הסכום יועבר לזכיינים נבחרים במגזר לאורך 5 שנים וינותר להקמת תכניות האצה, מועדוני אנג'לים וחממה לעידוד חדשנות. אורית פרקש הכהן, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה: "שילוב עובדות ועובדי הייטק מהחברה הערבית הוא צורך חברתי וכלכלי אסטרטגי מהמעלה הראשונה", מאיר אורבך, כלכליסט,  26.01.22 ♦

האם ל־20% מהחברה הערבית אין חשבון בנק ואין כרטיסי אשראי? כמה גדול "הפער הפיננסי" בין יהודים לערבים? אפילו יותר ממה שח"כ סעדי חושב ….מה גורם למצב החריג הזה בחברה הערבית? לפי זיאד אבו חבלה, מנכ"ל המועצה הכלכלית לפיתוח החברה הערבית, הסיבה המרכזית היא היחס שבין המדינה לחברה הערבית. "יש התייחסות מפלה מצד הבנקים, שעדיין רואים את הלקוח הערבי כמסוכן ומייחסים לחברה כולה פרמיית סיכון גבוהה", הוא מסביר. לדבריו, "יש פה כשל שוק, שדורש התערבות של הרגולטור…", צוות המשרוקית של גלובס, 11.1.22 ♦

ראו גם:  תקציב המדינהסוגיות תעסוקה בחברה הערבית תעסוקת נשים ערביות    שוק עבודה רב-תרבותי

يادة الأعمال هي مستقبلنا – יזמות היא העתיד שלנו – ד"ר זיאד חנא ואניה אלדן. מפגשי חדשנות על הבר 2021 של רשות החדשנות, 22.12.21, 18:30-21:00 ♦

"תוכניות החומש צריכות להביא מנוע צמיחה למדינת ישראל, לא רק לחברה הערבית". "זה ווין ווין, יש תועלות לחברה הערבית אבל עיקר התועלות הן למדינה": כך אמר חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, בוועידת ישראל לעסקים על תוכניות החומש • עוד התייחס לאלימות בחברה הערבית, תעסוקת נשים וצעירים ועל תדמית היישובים הערבים מבחינת הדיור, מיכל רז-חיימוביץ', גלובס, ועידת ישראל לעסקים 2021, 21.12.21 ♦

דוח העוני האלטרנטיבי לשנת 2021 של עמותת לתת: הדוח המלא  >> עקרי הדוח >> כמה עניים בישראל (סרטון 3.39 דק), דצמבר 2021 ♦

אתמול יצאנו אני וסגן שרת הכלכלה, חה"כ יאיר גולן כדי להסתכל מקרוב על הנעשה בצפון. התמקדנו ביצירת שת"פ עם גופים שונים בשטח ובחנו את הצרכים השונים למען ייעול תוכניות עתידיות לטובת החברה הערבית.  טוויטר של חה"כ ג'ידא רינאוי זועבי, 17.12.21 ♦

האינטרס הכלכלי | חכות ולא דגים – איך נסגור את הפער בין יהודים לערבים? המצוקות הקשות של החברה הערבית צפו לאחרונה על פני השטח עם גל פשיעה קשה ומדמם. תחילתו של הפתרון המיוחל עשויה להיות תכנית החומש החדשה לחברה הערבית, שמביאה איתה הבטחות גדולות מאי פעם. ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא, ראשת התכנית לחברה הערבית בישראל של המכון, מתארחת בפודקאסט שלנו עם רועי כ"ץ ואדריאן פילוט ומסבירה במה התכנית החדשה שונה מאלו שקדמו לה, ומה חייב לקרות כדי לסגור סוף סוף את הפערים – אבל לגמרי התפספס עד היום| מאת: ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא, פודקאסט של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 01 בדצמבר 2021 ♦

לראשונה זה שנים – הקמת אזורי תעשייה ביישובים הבדואים בנגב. לאחר שנים רבות של סחבת מסתיים תהליך ההכשרה והפיתוח של שבעה אזורי תעשייה ביישובים הבדואים בנגב… יאיר מעין, ראש רשות הבדואים: ""אנו יוצאים היום לתהליך חשוב שיפתח מקומות תעסוקה רבים לבדואים בנגב. בשנה הקרובה צפויים עוד שישה אזורי תעשייה חדשים בכסייפה, ערוער, אום בטין, תל שבע, שגב שלום וחורה שבהם ייפתחו כשמונת אלפים מקומות עבודה לבדואים בנגב." דוברות משרד הרווחה והביטחון החברתי, 01.12.2021 ♦

ועדת הכלכלה: רק 9% ממיזמי ההיי טק בישראל – בפריפריה. רק 1.5% מהנשים החרדיות מועסקות בתעשייה, 1.2% גברים ערבים, 1% גברים חרדים ורק 0.6% נשים ערביות. רשות החדשנות לא מכירה את תוכנית 'שמים את הפריפריה במרכז' של משרד הכלכלה ולא פעלה לפיה. יו"ר וועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון: הממשלה החדשה נדרשת לחוק חדש לעידוד השקעות הון בפריפריה…נתונים קשים על הזנחת תעשיית ההיי טק בפריפריה, הוצגו היום (שני) לראשונה בוועדת הכלכלה. לפיהם, רק 9% ממיזמי ההיי טק בישראל מצויים בפריפריה…", חדשות הכנסת, 29.11.21 ♦

הציבור הערבי מסתער על עולם קניות האונליין. חגיגת הקניות של נובמבר מסמנת מהפכה בהתנהלותם של הצרכנים הערבים בישראל שבמשך שנים נחשבו לשמרנים בתחום, פאדי ג'אבר, כלכליסט, 14:55, 28.11.21 ♦

כנס: תעשייה מתקדמת בחברה הערבית – מגמות שינוי ומבט לעתיד, מצטרפים לתעשייה 4.0. המכון לייצור מתקדם והפורום הכלכלי הערבי מזמינים תעשיינים מהחברה הערבית לקחת חלק בכנס לקידום תעשייה 4.0 בחברה הערבית. הכנס בהשתתפות שרים, חברי כנסת, ראשי רשויות, תעשיינים ומובילי דעה בתחומי תעשייה 4.0, ההשתתפות בכנס בהתאם להוראות “התו הירוק”, יום שני 29/11/2021 ◦ גני טמרה ♦

יו"ר ועדת הפנים ווליד טאהא: *מהן ההשלכות בתכנון מיליון מ"ר שטחי תעסוקה לעיר חריש בלבד, בשעה שליישובים מסביב אין שטחי תעסוקה*. יישובי הסביבה מתנגדים להצעת חוק שתאריך את כהונתה של ועדת תכנון מיוחדת שהוקמה לצורך הקמת העיר חריש…מודר יונס, ראש מועצת ערערה: "אנחנו הצענו לקציר וחריש להקים יחד אזור תעשיה, והם קיבלו שם 12%. הם סירבו לחתום על ההסכם כי רצו 50%. עכשיו הם מציגים לנו שרק רוצים לעשות סדר במה שיש. זה לא סדר, זו מפלצת על חשבון יישובים ערביים"., חדשות הכנסת, 25 בנובמבר 2021, כ"א בכסלו תשפ"ב, בשעה 12:00 ♦

תוכנית החומש לחברה הערבית: המירוץ להוצאת חצי מיליארד שקל בחודש וחצי. במשרדי הממשלה מאיצים בחודשים האחרונים פרויקטים לחברה הערבית במטרה לנצל 90% מתקציב התוכנית שאושרה ב־2016 ותסתיים בסוף 2021 • בין המיזמים: השלמת תהליכי תכנון עירוניים ושני מתחמי תעשייה בנצרת ובכפר כנא שיאכלסו יחד כאלף עובדים, דני זקן, גלובס, 16.11.2021 ♦

לראשונה: יוקם פארק הייטק במגזר הערבי באזור התעשייה נצרת. מינהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה מודיע לראשונה על הקמת פארק הייטק במגזר הערבי באזור התעשייה נצרת. הפארק ישמש להקמת מפעלי תעשייה בדגש על הייטק והשטח לשיווק יעמוד על כ– 40 דונם נטו, אשר בו צפויים להיות מועסקים כ- 200 עובדים, יוסי בראון, מבזקלייב,  16 בנובמבר 2021 ♦

ההכנסה הממוצעת למשק בית ערבי 13,023 שקלים, מחצית ממשק בית יהודי. דו"ח שפרסם משרד האוצר חושף את הסיבות המרכזיות לפערים בין יהודים לערבים: שכר שעה נמוך יותר לגברים ערבים, ופחות שעות עבודה לנשים ערביות, ניצן צבי כהן, דבר, 11.11.21  ראו: על פערי השכר בין גברים יהודים וערבים, אגף הכלכלנית הראשית, משרד האוצר, 10.11.21 ♦

הקצאת התקציב להיי-טק בחברה הערבית: "יש מקום לאופטימיות". "הסכום של 800 מיליון שקלים להגדלת חלקה של החברה הערבית בהיי-טק הוא בסיס טוב להתחיל את יישום התוכניות הרלוונטיות לצמצום הפערים", אומרים סאמי סעדי ורביטל דואק, מנכ"לים משותפים בארגון צופן, יהודה קונפורטס, אנשים ומחשבים, 7.11.21 ♦

המדד – אחד על אחד, רועי כ"ץ עם עלאא רנטוס, היועץ הכלכלי של ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות, על תוכנית החומש, ערוץ הכנסת, 4.11.21 ♦

התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026, מספר החלטה  550. משרד ראש הממשלה, 24.10.21 ♦

תוכנית רב שנתית למגזר הערבי – "תקאדום" تَقَدُّمْ (התקדמות). ביום 24 אוקטובר 2021 אישרה הממשלה את התוכנית הרב שנתית למגזר הערבי עד לשנת 2026. [מצורפים גם קבצים להורדה], המשרד לשוויון חברתי, 27.10.2021 ♦

סוף סוף, ערבים מעורבים בתקציב שלהם. תוכנית החומש החדשה לחברה הערבית היא בשורה אמיתית. גם התקציבים שהעבירה ממשלת נתניהו היו מבורכים, אבל הפעם היה הבדל אחד משמעותי… אחד החסמים העיקריים לניצול תקציבי תוכנית החומש הקודמת היה גיבושה "מעל הראש" של החברה הערבית. מבחינה זו, תהליך גיבוש התוכנית החדשה היה שונה בתכלית ולנציגי החברה הערבית היה בו קול משמעותי. באופן חסר תקדים, אולי מאז קום המדינה, הדרג הפוליטי, הפקידות המקצועית ונציגי החברה הערבית דיברו בשפה אחת. לראשונה יש הכרה ושיתוף של חלק מנבחרי הציבור הערבי ועבודה משותפת עם ארגוני החברה האזרחית…", ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא (המכון הישראלי לדמוקרטיה) YNET, 27.10.21 ♦

תוכנית החומש נועדה לשפר את חיי הערבים בישראל, "הארץ" בדק אם זה מספיק. אנשי המקצוע חלוקים בדעתם: חלקם מכנים את התוכנית לפיתוח כלכלי־חברתי של החברה הערבית "חסרת תקדים", חלקם מדגישים כי היא אינה מתייחסת לשלל בעיות כמו אי־ביטחון תזונתי…עלא גנטוס, היועץ הכלכלי של ועד ראשי הרשויות הערביות, שליווה את גיבוש התוכנית בחודשים האחרונים, מגדיר אותה "חסרת תקדים". הוא סיפר כי כחלק מההכנות, ועד ראשי הרשויות הערביות וארגוני החברה האזרחית העבירו למשרדי הממשלה רשימת צרכים "מנומקת ומבוססת" וכן מחקרים ונתונים מהשטח, וציין כי אלה תרמו לתהליך קבלת ההחלטות …גנטוס מודה שהאתגר המשמעותי יהיה באופן יישום התוכנית, אך הוא משדר אופטימיות…", ג'קי חורי, בר פלג, שירה קדרי-עובדיה ועידו אפרתי, הארץ, 27.10.21 ♦

יו"ר הרשימה המשותפת התייחס בישיבה הסיעה לתכנית הסיוע הכלכלי לחברה הערבית שאושרה בממשלה…"אנחנו רוצים שהתכנית הזו תיושם ותמומש, אבל לצערי הרב גילינו שמבחינה כמותית היא תוסיף שני מילארד שקלים. לצערי הרב אין צמיחה כלכלית, אין יישוב ערבי חדש, אין בית חולים ואוניברסיטה חדשה", אמר עודה… לשאלת מקור ראשון, האם יתמכו בתקציב השיב עודה בשלילה. "זה תקציב שפוגע בעם הפלסטיני ומרחיק את השלום, לכן אין מצב שנתמוך בתקציב הזה"…, מאת   עטרה גרמן, מקור ראשון,  י״ט במרחשון ה׳תשפ״ב ,25/10/2021 ♦

התקציב לפיתוח החברה הערבית הוכפל, אבל זה לא יספיק למלחמה בפשיעה. תוכנית החומש החדשה לחברה הערבית תזרים 30 מיליארד שקל לתשתיות דיור, חינוך, תחבורה ותעסוקה • למרות זאת, היא לא תפתור את שתי המצוקות העיקריות של האזרחים הערבים: תלות בשוק האפור בגלל היעדר מקורות להלוואות מהבנקים ומכרזים שמנוהלים בשליטתם של ארגוני פשע, גלובס, דני זקן, 25.10.202 ♦

לתוכנית החומש יש פוטנציאל, אבל שינוי אמיתי דורש החלפת דיסקט. תוכנית 922 נכשלה ביישום המדיניות וניהול התקציבים; כדי שהתוכנית החדשה תצליח נדרשים ארבעה מהלכים עיקריים, רגד ג'ראיסי ונדב דגן (עמותת סיכוי) גלובס, 25.10.2021 ♦

"המבחן יהיה בביצוע": תקציב תוכנית החומש לחברה הערבית הוכפל. תוכנית החומש החדשה לחברה הערבית נוגעת ברוב תחומי החיים, ומדגישה צמצום פערים גם בתחומים שלא נגעו בהם קודם, כמו מיזם הסיבים האופטיים. "מדובר בתוכנית מקיפה", לדברי מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי. מנסור עבאס: "החברה הערבית מקבלת רק מה שמגיע לה"…התוכנית, ששמה "תאקדום – לפיתוח חברתי כלכלי של החברה הערבית", אושרה לאחר יום דיונים ארוך, וכמה ממרכיביה נסגרו ממש לפני ההצבעה. טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 26.10.21 ♦

התייחסות בנק ישראל לתכנית החומש לפיתוח כלכלי חברתי של החברה הערבית. "… בנק ישראל מברך על הכנת התכנית ואישורה ומעריך כי למשאבים הניכרים שיושקעו בתכנית יש פוטנציאל לקדם משמעותית את מצבם הכלכלי של ערביי ישראל, ואת הרווחה בישובי החברה הערבית ובקרב הערבים תושבי הערים המעורבות. מחקרים שנערכו בבנק ישראל בשנים האחרונות הצביעו על רבים מהצעדים שנכללים בתכנית כבעלי פוטנציאל גבוה להגדיל בטווח הבינוני את רמת ההכנסות של האוכלוסיה הערבית באמצעות העלאת שיעורי התעסוקה והנגישות לתעסוקה, ובטווח המעט ארוך יותר גם להעלות את איכות התעסוקה וכושר ההשתכרות באמצעות שיפור המיומנויות וההשכלה של העובדים מהחברה הערבית, באמצעות שידרוג הביצועים של מערכת החינוך ביישובים הערביים על כל שלביה..את האישור הפורמלי יהיה חשוב ללוות במעקב קרוב ובנחישות בביצוע כדי להבטיח שההישגים הפוטנציאליים של התכנית אכן ימומשו. תהליך הביצוע יחייב גמישות של הגורמים הרבים המעורבים בו כדי להתגבר על חסמים שהיקשו עד כה על ביצוע תכניות קודמות. התמקדות בכל אלו, על בסיס התכנית שהוצגה היום, תקדם את כלכלת ישראל ואת מצבה של החברה הערבית בישראל באופן שיהיה קשה מאוד להשיג ללא המענים שהתכנית מספקת. ..", 24.10.21 ♦

החלטת הממשלה לפיתוח כלכלי בחברה ערבית לא תסגור את הפערים בעוני, תחלואה, תעסוקה, נשירה ודיור. מדובר בהחלטה שתקצה כ6 מיליארד מתוך כ 520 מיליארד (תקציב 2022)לחמישית מאזרחי המדינה. דרוש לפחות 10 מיליארד שקלים בשנה כדי להביא לצמיחה כלכלית ביישובים הערבים. ג'עפר פארח, מרכז מוסאווא, טוויטר, 24.10.21 ♦

היום אושרה תוכנית החומש הכלכלית-חברתית לחברה הערבית. המשך חשוב למהלך לצמצום הפערים בין ערבים ויהודים בישראל, שנוצרו במשך עשרות שנים של אפליה, וצעד משמעותי לכיוון שוויון. זו תוכנית שאנחנו ב עמותת סיכוי جمعية سيكوي עבדנו עליה מאוד קשה בשנתיים האחרונות ביחד עם שותפים רבים בהנהגת החברה הערבית ובחברה האזרחית. הכותרות בעיתונים יעסקו בימים הקרובים בסכומים חסרי התקדים (כ-30 מליארד ב-5 השנים הבאות). אך הסיפור הגדול בעיני הוא לא הסכומים הגדולים של הכסף. שתי הבשורות הכי גדולות שמביאה התוכנית הזו הן…", עופר דגן, עמותת סיכוי, FB, 24.10.21 ♦

הממשלה אישרה את התכנית הכלכלית לסגירת פערים בחברה הערבית בהיקף של כ-30 מיליארד ש"ח. היקף התכנית לשנים 2022-2026 יעמוד על כ-30 מיליארד ש"ח. במסגרתה, יקודמו שורת מהלכים לצמצום פערים בחברה הערבית, בהם…", הודעות דוברות משרד ראה"מ, 24.10.21 ♦

משלמים במזומן: גם זו סיבה לעלייה באלימות במגזר הערבי. יותר מ-50% מהאזרחים הערבים מתנהלים ללא כרטיסי אשראי, ול-13% מהם אין בכלל חשבון בנק • ההתנהלות הזאת מביאה חלק מהם ללוות כספים בלית ברירה מהשוק האפור, ובכך מעגל העבריינות רק גדל • על הקשר שבין עוני, עבודה לא מסודרת ואי אמון במערכת – לאלימות הגואה בחברה הערבית, אוהד חמו, חדשות 12, 22.10.21 ♦

אימפריית עפיפי נחשפת: תחבורה, נדל"ן וסוסים גזעיים. שליטה בחברת תחבורה ציבורית בשווי של 632 מיליון שקל; נתח מקניון ביג פאשן נצרת בשווי של 40 מיליון שקל; השקעות של עשרות מיליוני שקלים בקרנות הון סיכון; בתי מלון, פעילות ביטוח ותיירות. כלכליסט ממפה את חברת האחזקות הגדולה במגזר הערבי שעובדת מתחת לרדאר, ולא חוששת להשתמש בכוח כשהיא צריכה, עמיר קורץ, כלכליסט, 06:00, 18.10.21 ♦

משפחות הפשע שולטות: כך צמחה אימפריה של מזומן ונשק בחברה הערבית. רק 10% מסניפי הבנק בישראל יושבים בישובים ערביים ושיעור האזרחים הערבים ללא חשבון בנק גבוה פי 12 מזה שבחברה היהודית • המצוקה הזו תדלקה את משפחות הפשע בישובים הערביים שחולשות כיום כמעט על כל תחום: מההלוואות, דרך התשתיות ועד למכרזי הבנייה, דני זקן, גלובס, 8.10.21 ♦

"חוגגים את האמון": המרכז החמישי להכשרות היי־טק נפתח במג'ד אל־כרום. "מונא – חלל לשינוי" יקים 10 מרכזים עד לסוף שנת 2022 • הארגון, בעידוד יוזמה אמריקנית ובשיתוף רשות החדשנות, בנק הפועלים והרשויות המקומיות, שילב כבר 450 עובדים • "מענה מוצלח לשילוב הצעירים מהפריפריה", ערן בר-טל, ישראל היום, 4/10/2021 ♦

המדינה תשקיע 600 מיליון שקל כדי לעודד השתתפות מהחברה הערבית בהייטק. תוכנית החומש לחברה הערבית כוללת סעיף שיטפל בשיעור ההשתתפות הנמוך של החברה הערבית בהייטק הישראלי • בין סעיפי התוכנית: הפחתת הנשירה בקרב סטודנטים במקצועות ההייטק והקמת מרכזי יזמות, אקסלרטורים, מרכזי מו"פ ביישובים ערביים, דני זקן, גלובס, 30.9.21 ♦

דברי חה"כ איימן עודה במהלך ביקור של השרה לשוויון חברתי מרב כהן ביישובים הערביים על תוכנית 923, על החשיבות וההכרחיות בשיתוף הציבור הערבי ומנהיגיו, האלה טיוי, 29.9.21 ♦

האם 41 מיליארד שקל מכספי המסים הגיעו מאזרחים ערבים? כמה מהמס שגובה המדינה מגיע מהאזרחים הערבים? הטענה המספרית של עודה היא מעניינת לבדיקה, אך האם יש בנמצא נתונים מהסוג הזה? מרשות המסים נמסר לנו שפילוח כזה לא מבוצע על ידה, ושאין באפשרותה לעשות זאת. אנחנו החלטנו בכל זאת לשחק קצת עם המספרים… בשורה התחתונה: דבריו של עודה אינם מבוססים. ..", המשרוקית של גלובס, 13.9.21 ♦

ראו גם: תקציב המדינה סוגיות תעסוקה בחברה הערבית תעסוקת נשים ערביות שוק עבודה רב-תרבותי

במקום לצמצם פערים, תוכנית החומש לחברה הערבית עלולה להרחיב אותם. בחברה הערבית חוששים כי תוכנית החומש החדשה לא תכלול פתרונות, שנדרשים בדחיפות, לשלושה נושאים מרכזיים: פרישת הסיבים האופטיים ביישובים ערביים; הקמת אזורי תעסוקה בקרבתם; והגדלת השיעור המזערי של ערבים שזוכים לקבל הלוואת משכנתא, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 12.9.21 ♦

"בחדר הניתוח, לאיש לא אכפת אם הגענו מנצרת או מניו יורק". סטארט־אפ ביומד מהפכני שנולד בעיר ערבית בפריפריה. חברה משפחתית שלא גייסה כמעט, ושווה מאות מיליוני דולרים. עסק בינלאומי ענק שמעסיק רק 120 עובדים. אלפא אומגא,החברה שהקימו רים ועימאד יונס לפני 28 שנה, כותבת פרק חדש ומרתק בסיפורו של ההייטק הישראל, רוני דורי, כלכליסט, 9.9.21 ♦

"פעם חשבתי: מה לי, אשכנזי ממרכז הארץ, ולזה? היום אני מרגיש כמו מישהו שיושב על מאגר גז ושואב ממנו לבד". איציק פריד, שותף מנהל בקרן ההון סיכון תקווין TAKWIN, משקיע בסטארט־אפים שלפחות אחד מהיזמים בהם ערבי, ובטוח שיש שם פוטנציאל עצום שאינו ממומש. "אני מרגיש כמו מישהו שיושב על מאגר גז ושואב ממנו לבד"..בישראל יש 100–150 סטארט־אפים ערביים, טיפה בים של יותר מ–6,500 סטארט־אפים רשומים…", אמיתי זיו, כלכליסט, 27.8.21 ♦

המחסור במקורות מימון בחברה הערבית גורם לפנייה לשוק האפור. המחסור במקורות מימון מחייב בעלי עסקים ואנשים פרטיים לפנות לשוק האפור אשר לפי הערכה מגלגל כ-30 מיליארד שקל בשנה עם ריבית גבוהה משמעותית ממחיר השוק. לצד המחיר הכלכלי, למצוקת האשראי יש גם מחיר חברתי כבד כאשר חלק לא קטן ממקרי הרצח בחברה הערבית נובע מהסתבכות בשוק האפור, אחמד איאד, ICE, 28.8.21 ♦

"יש לנו יתרון גדול, ההלוואות שלנו כשרות": חברת האשראי החוץ בנקאי הזו אימצה אסטרטגיה קצת שונה. חברת האשראי החוץ בנקאי מלרן, שצמחה מתוך המגזר הערבי, סימנה כמנוע צמיחה את המגזר החרדי, ונהנית שם מיתרון מפתיע • "לחברה החרדית מאפיינים מאוד דומים למגזר הערבי", אומר המייסד והמנכ"ל מואנד ריאן לגלובס, רועי ויינברגר, גלובס, 19.8.21 ♦

דיסקונט קפיטל תשקיע 50 מיליון שקל בחברת אשראי חוץ בנקאי במגזר הערבי. תחום האשראי החוץ בנקאי פורח וזרוע ההשקעות של בנק דיסקונט תרכוש 13% בחברת האשראי החוץ בנקאי מ.ל.ר.ן פרויקטים, הצומחת בקצב מהיר במגזר הערבי – העסקה תתבצע לפי שווי חברה של 314 מיליון שקל, ותהיה זכאית לאופציה לרכישת 5% נוספים, גולן חזני, כלכליסט,  16.08.21 ♦

גם מיליארדים לא יעזרו למגזר הערבי בלי שינוי מבני. מחצית מההחלטות בתוכנית 922 לפיתוח המגזר הערבי, שמתקרבת לקיצה, לא יושמו או יושמו חלקית. מבט עומק מגלה: הבעיה נובעת ברובה מחסמים מבניים, והם צריכים להיות הדגש בחלוקה של 32 מיליארד שקל שנדונה כעת בממשלה, בעקבות ההסכם הקואליציוני עם מנסור עבאס, שחר אילן, כלכליסט, 16.08.21 ♦

משקיעים בשינוי: המדינה תאשר לראשונה מענקים למפעלי תעשייה ביישובים הערביים. לראשונה המדינה תעניק תמריצים מיוחדים למפעלי תעשייה בחברה הערבית, כאלה שבדרך כלל לא מבקשים מענקים מהמדינה. אבל האם כך באמת נפתור את ההזנחה ארוכת השנים של היישובים הערביים? כתבתו של ערן זינגר מתוך משחקי הכיס כאן חדשות, 08.08.21 ♦

נגיד בנק ישראל אירח את יו"ר רע"מ, ח״כ מנסור עבאס בבנק ישראל. הנגיד העביר סקירה כלכלית על מצב המשק הישראלי ולאחריה התקיים דיון משותף על הסוגיות הכלכליות המרכזיות שעל הפרק, לרבות אלו של החברה הערבית. בנק ישראל, 8.8.21 ♦

תוכנית חומש למגזר הערבי. החלטת ממשלה 292 (1.8.2021)..[הממשלה החליטה] לאשר תקצוב תכנית רב-שנתית עד לשנת 2026 לפיתוח חברתי-כלכלי של החברה הערבית בישראל ♦

מנכ"ל NGT: "בחברה הערבית כמעט לא מכירים את רשות החדשנות – צריך לסגור את הפער".  רשות החדשנות כיוונה לחברה הערבית – עובדים בשיתוף פעולה עם כפר קרע, אגודת הגליל ועוד – אבל לא רק. נושא החשיפה וההיכרות חסר מאוד" – כך אמר אמר זהר גנדלר, מנכ"ל NGR Healthcare, בוועידה הכלכלית של החברה הערבית, שעורך TheMarker בנצרת…", ינאל ג'בארין, דה מרקר, 28.7.21 ♦

כחול לבן ורע"ם סיכמו: הממשלה תקדם תוכנית לעידוד הייטק וסטארטאפים בחברה הערבית. שרת החדשנות והמדע אורית פרקש הכהן סיכמה עם מנסור עבאס את פרטי תוכנית החומש הסופית, במסגרתה יקודמו תכניות חינוך והכשרה מקצועית בתחומי המדע וההייטק. פרקש הכהן: "החברה הערבית צריכה להיות חלק מהתעשייה". עבאס: "להביא לייצוג הולם", טל שלו, וואלה, 27.7.21 ♦

שרת החדשנות: יותר מחצי מיליארד שקל לתוכנית חומש לשילוב החברה הערבית בהיי-טק, נתנאל גמאס, דה מארקר, 27.7.21 (בוועידה הכלכלית של החברה הערבית בנצרת) ♦

הממשלה אישרה את הגדלת סמכויות הרשות לפיתוח כלכלי וחברתי בחברה הערבית. השרה לשוויון חברתי מירב כהן: "גיבשנו לצורך כך תוכנית חומש בהיקפים חסרי תקדים שתובא לאישור הממשלה בקרוב" • תוכנית החומש לחברה הערבית היא בהיקף של כ-30 מיליארד שקל – כמעט כפול מהתוכניות הקודמות • השר עיסאווי פריג' התרעם על כך שאינו משותף בהחלטות שנוגעות למגזר…", [ראו הצעת מחליטים של הממשלה], דני זקן, גלובס, 25.7.21 ♦

מודל יישומי לפיתוח כלכלי-אזורי,מילכ"א צפון, כתיבה: רועי פולקמן, מחקר נתי חסין וקבוצת חשיבה, ג'וינט אלכא, יולי 2021 ♦

יצאנו לבדוק: מהם ההבדלים בהרגלי הצריכה בין המגזר הערבי ליהודי? הרשתות הקמעונאיות במגזר הערבי ספגו פגיעה קשה בעת הקורונה, אך מגלות סימני התאוששות. וגם: מדוע רק רשתות כלל־ישראליות בודדות הצליחו לחדור לשוק שהפוטנציאל שלו מוערך ב־5 מיליארד שקל בשנה, ד"ר חזי גור מזרחי  (המכון לחקר הקמעונאות), מעריב,23/07/2021 ♦

חודשיים אחרי שהציל זוג יהודים בעכו, השף הערבי המצליח עדיין מחכה שהישראלים יחזרו. סעיד שאמי כבר נגע בפסגת הקולינריה של עכו, עם מסעדה מלאה וביקורות מהללות, אך אז החלו המהומות והעבודה פסקה. "אני מאמין שזה יחזור אבל לא יודע באמת מה יקרה", הוא מודה בשיחה במסעדה הריקה, איתן לשם, הארץ, 19.7.21 ♦

"ברור שיש חרם על יפו, ובעיקר על עסקים של ערבים". חודשיים עברו מאז מבצע "שומר החומות" וההתפרעויות בערים המעורבות, ונראה שיפו, אחד ממוקדי הבילוי התוססים והמבוקשים במדינה – רחוקה מלחזור לשגרה. בעוד חלק מהעסקים בבעלות יהודית מעידים על התאוששות, בעלי העסקים הערבים בעיר טוענים: "אנשים מצלמים את העסקים שלנו וקוראים לא להגיע אליהם". מיוחד, זוהר צלח, N 12 |mako| 16/07/21  ♦

שימוש באינטרנט. יהודים משתמשים יותר מערבים לצורכי דואר אלקטרוני, קניות, שיחות טלפון או וידאו ושימוש בשירותי ממשל. אין הבדל בין יהודים וערבים בשימוש ברשתות חברתיות וקבוצות דיון, בוואטסאפ ולצורכי לימודים…בקרב ערבים הייתה עלייה בשיעור המשתמשים באינטרנט בטלפון הנייד מכ-%55 בשנת 2015 ל-%81 בשנת 2019 ול-%89 בשנת 2020…", מתוך הסקר החברתי בנושא שימוש באינטרנט, למ"ס, 6.7.21 ♦

יזמי השינוי בחברה הערבית: זו ההזדמנות של הממשלה. קידום תוכניות שיסייעו בפיתוח ובמימון עסקים קטנים וזעירים, מקרב האוכלוסייה הערבית, הוא קריטי ומשמעותי עבור הממשלה כולה – שכך תתפוס שתי ציפורים במכה: הקטנת תופעת האלימות בקרב צעירים ערבים לצד קידומם הסוציו-אקונומי, שבתורו יסייע למשק הישראלי כולו, הדס גייר שפריר, גלובס, 30.6.21 ♦

27.7.21 – הוועידה הכלכלית של החברה הערבית, מאורגנת על ידי עמותת צופן ועמותת אג'יק מכון הנגב ובשיתוף USAID, במלון קראון פלאזה בנצרת ♦

"אני מבין, גם אני פוחד להסתובב בהרצליה": חודש וחצי מאז המהומות, עסקים ערביים מתקשים להתאושש. בשיחותיהם עם "הארץ", חזרו בעלי העסקים במשולש שוב ושוב על המילה "פחד" כגורם שמונע מהם לשוב לשגרה. "אם היינו נפגשים בשבת לפני המהומות, לא היה לי זמן אליכם. אבל עכשיו, תראה", מוחמד ג'אבר מציג את המוסך שבבעלותו בטירה, "המקום כמעט ריק", דיאא חאג' יחיא, הארץ 21, 30.6.21 ♦

"גייסנו 200 אלף דולר, ומהר מאד מצאנו את עצמנו עובדים בחינם". ד"ר חסן עבאסי ורביע זיוד מספרים מה עומד מאחורי ההצלחה של הסטארט־אפ האאט – משלוחי מזון באזורים ללא תשתיות — ולמה סיפורי יזמות הם יוצאי דופן בחברה הערבית ■ יש אנשים מעולים עם היכולות להשתלב בהיי־טק, אבל זה לא על הראדר שלהם", קורין דגני, דה מרקר, 24.6.21 ♦

"בהתחלה כלות התביישו להגיד שהן קנו בשפרעם". מכל הארץ נוהרות לקוחות למתחם T&E בשפרעם, שאפשר למצוא בו הכל — שמלות כלה וערב, בר מאובזר ("לגברים הממתינים"), תור ארוך מכל המגזרים ובעיקר את אותו דו־קיום חמקמק שהתאדה בזמן המלחמה וחיכה לשובה של עונת החתונות והמחשופים העמוקים…"היו שבועיים־שלושה של שיתוק מוחלט בשני המגזרים, גם היהודי וגם הערבי. אני לא מכיר דבר כזה. אפילו במבצע הקודם שהיה בעזה היו מגיעים לקוחות פה ושם. כאן, בגלל שזה לא איזה משהו שקורה רחוק בעזה, אלא ממש בתוך הגבולות של המדינה, העוצמה היתה חזקה יותר…", אופיר חובב, הארץ, 23.6.21 ♦

הממשלה לא פעלה עם הרשויות המקומיות, והתקציבים לחברה הערבית לא מומשו. הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית התכנסה הבוקר (ב') לראשונה, ודנה בתכנית החומש שרק 62% מתקציביה מומשו | ח"כ מופיד מרעי (כחול לבן): "זו תעודת עניות, לתכנית ההמשך צריך להיות כסף צבוע בתקציב המדינה", יהל פרג', דבר 1, 21.6.21, 15:43 ♦

מחיר אי-שילוב החברה הערבית בכלכלת המשק – כ-40 מיליארד שקל בשנה. 90% מתקציב תוכנית החומש לחברה הערבית הוקצה לשימוש – כך דיווחה היום השרה לשוויון חברתי מירב כהן לוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית, דני זקן, גלובס, 21.6.21 ♦

סיכום תוכנית החומש 922 לפיתוח כלכלי של החברה הערבית. "לאחר עבודת מטה רחבה שכללה מחקר, פעולות להסרת חסמים ולהתייעלות וניסוח המלצות, גיבשה הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים שבמשרד לשוויון חברתי מסמך סיכום סטטוס יישום להחלטת החומש 922. את מסמך הסיכום הציגו היום (ב') השרה לשוויון חברתי מירב כהן, וראש הרשות לפיתוח כלכלי חסאן טואפרה, בפני הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית, בראשות ח"כ מנסור עבאס", הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, 21.06.2021 ♦

תכנית החומש להשקעה כלכלית במגזר הערבי 922: כ-90% מהכסף הוקצה – רק 62% מהתקציב בוצע. כך עלה היום בדיון הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית; יו"ר הוועדה עבאס: בחינת יישום 922 חשובה כדי להסיק מסקנות לגיבוש ויישום תכנית חדשה; השרה לשוויון חברתי: האתגר הוא לגבש את תכנית 923 ולטפל בתחומים שלא טופלו כמו בריאות, רווחה אלימות נגד נשים ועוד, סיכום הדיון בוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית, מתוך אתר הכנסת, 21 ביוני 2021, י"א בתמוז תשפ"א, בשעה 13:45 ♦

מדדים חברתיים-כלכליים של אוכלוסיית המיעוטים בישראל [מצגת] דיון בוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית בנושא יישום החלטת ממשלה 922,  לירן קוסמן, עמי צדיק , מרכז המחקר והמידע בכנסת, 2021 ביוני 22 ♦

המלחמה הזיקה לדלית אל-כרמל יותר מהקורונה: "חושדים בכל מי שדובר ערבית". בימי שגרה היישוב הדרוזי היה מתמלא עד אפס מקום בשבתות, אך כיום הקהל היהודי חושש להגיע ■ "אנשים שואלים אם בטוח אצלנו. הפכנו להיות עיר רפאים. הישראלים לא מבינים מי הם הדרוזים", רינה רוזנברג קנדל, דה מרקר, 20.6.21 ♦

הרב שמואל אליהו: "לא לרכוש תוצרת חקלאית מערבים". רב העיר צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית, השתתף בקמפיין ארגון המעודד צריכה מחקלאים יהודים בלבד, כדי לפרנסם בשנת השמיטה שתחל בראש השנה הקרוב: "אנחנו נמצאים אחרי לחימה ממושכת באויב ערבי שרוצה להשמיד אותנו. חובתנו המוסרית היא לא לפרנס את מי שרוצה ברעתנו"…, קובי נחשוני, YNET,  20.6.21 ♦

בתגובה לקריאות לחרם, בחברה הערבית ציינו את ״שבוע הכלכלה הלאומית הפלסטינית״. פעילים חברתיים שיזמו את האירועים אמרו ל״הארץ״ כי ההפסדים בקורונה והקריאות להחרים עסקים של ערבים, הביאו להשקת קמפיין שנועד לחזק את הכלכלה הערבית-פלסטינית בישראל ובשטחים, דיאא חאג׳ יחיא ו ינאל ג'בארין, הארץ 21, 13.6.21 ♦

שבוע הכלכלה הפלסטיני בישראל: "חייבים לתמוך אחד בשני". על רקע החרם שהטילו לקוחות יהודים על שווקים בערים וישובים ערבים, ארגנו פעילים פוליטים שורה של אירועים שנועדו לעודד פלסטינים לקנות תוצרת פלסטינית. לצד קניות, התקיימו גם אירועי תרבות: "אנחנו כאן ואי אפשר לעקור אותנו", מאת: סוהא עראף, שיחה מקומית,  7.6.2021 ♦

מדינת ישראל נכנעה לפרוטקשן של אינטרסנטים, לאו דווקא ערבים . מה הקשר בין ההון השחור, מנגנון הפיצוי על נזקי הקורונה וההתנפלות של חלק מתושביה הערבים של ישראל על שכניהם היהודים? מתברר שיש קשר הדוק… נגיף הקורונה התפשט ואיים לפגוע בכל חלקה טובה, לא רק בבריאות האנשים אלא גם בעסקים. הממשלה הייתה נדיבה מאוד. היא העניקה כספים, כמו במדינות אחרות, הן לפרטים והן לעסקים. …פה טמונה מלכודת: מי שהעלים מסים לאורך שנים ולאורך עשרות שנים, הוא ובניו ובני משפחתו היו מתחת לרדאר של שלטונות המס… אלה לא יכלו לקבל פיצוי בהגדרה….כל הגורמים האלה הכניסו חלקים מסוימים בסקטור הערבי למצב בלתי נסבל: אין כסף, אין עסק, אין פרנסה, חייבים לקיים במינימום את העסק או את המשפחה… תחרות בין מלווים הגבירה את הפשע, פגיעה בלווים הגבירה את התגובה של כל משפחת המלווה מול הנוגסים ששלחו צעירים חמושים חסרי פחד..", שלמה מעוז, מעריב,  04/06/2021 ♦

רוצים לחיות ביחד? באמת?. "…כמחצית מהמשפחות בחברה הערבית נמצאות היום מתחת לקו העוני. שישה מכל 10 משקי בית ערבים נמצאים בשלושת עשירוני ההכנסה הנמוכים. כ–40% מהם שקועים בחובות… . כ–56% מהמועסקים הערבים הם עובדי קבלן, או מועסקים עונתיים ללא חוזה. לפי נתוני בנק ישראל, כ–54% מערביי ישראל דיווחו על הרעה במצבם הכלכלי בתקופת הקורונה… אין שום דרך בעולם להגיע למימוש מלא של פוטנציאל הצמיחה הכלכלית כשכמעט חמישית מהאוכלוסייה פה מפלרטטת עם קו העוני. זה לא יעבוד. ובניגוד לפנטזיות הלכאוריות של הימין הקיצוני על היעלמות מפתיעה של ערביי ישראל משל היינו בספיישל המזרח התיכון של "הנותרים", ירצו או לא, ערביי ישראל כאן להישאר…", שירלי גל, הארץ, 4.6.21 ♦

"אם החברה הערבית תקרוס כלכלית, המצב פה יהיה הרבה יותר גרוע". גיא רולניק וענת ג'ורג'י מארחים את היזם הערבי-נוצרי עימאד תלחמי שמסביר מה צריך לעשות כדי שתהיה פה שותפות אמיתית בין יהודים וערבים, דה מרקר, 3.6.21 ♦

אלון גל מייעץ: כך יחזיר בעל העסק את הלקוחות היהודים. המאמן העסקי מגיע לוואלה! עסקים: מדי שבוע מייעץ גל בתחומי חיים שמעסיקים את כולנו. הפעם: בעל עסק במשולש רוצה לחזור לשגרה אחרי שוך מבצע שובר החומות…", 4.6.21 ♦

"אנחנו צריכים לבנות את ה-8200 של החברה הערבית – כמודל חיקוי לצעירים". כך אמר יו"ר הוועדה לחברה הערבית בהתאחדות התעשיינים, ד"ר מוחמד זחאלקה, שסיפר על האתגרים העומדים בפני התעשייה במגזר הערבי, מדוע אין שוויון הזדמנויות במכרזי ממשלה וגם פירט מהו 'השבט החמישי' מנאום השבטים של הנשיא ריבלין, יהודה קונפורטוס, PC אנשים ומחשבים, 1.6.21 ♦

הסוחרים הערבים מחזרים אחר היהודים. בעלי עסקים בבאקה אל-גרביה יוצאים בקמפיין פרסום שנועד למשוך מחדש את הלקוחות היהודיים שחוששים לביטחונם. דלית הלוי, ערוץ 7, 1.6.21 ♦

החומוסייה המפורסמת שהכנסותיה צנחו: "הקורונה היתה עדיפה". חומוסיית חליל ברמלה ספגה ירידה של 80% בהכנסות מאז המהומות. "הלקוחות לא מענישים, הם מפחדים", חיליק גורפינקל, כלכליסט,  31.05.21 ♦

העדר בנקאות, עמותה אחת מנסה לעזור לעסקים הקטנים בחברה הערבית. לאזרחי ישראל הערבים אין נגישות להלוואות או משכנתאות, הם אינם משתמשים באשראי וחסמים רבים אחרים מובילים אותם לקחת הלוואות בשוק האפור ● עמותת "קורת" מנסה לתקן את המצב באמצעות תוכניות מיקרו-מימון לעסקים קטנים, בעיקר עבור עסקים בבעלות נשים ● "לצערי, אנחנו ג'וק קטן ליד הכרישים הגדולים", אומרת סמנכ"לית העמותה חגית רובינשטיין בראיון לזמן ישראל, טל שניידר, 30.5.21 ♦

מלחמה גם בכיס: כצרכנים, יש לנו יש כוח עצום. אם בקורונה העדפנו תוצרת ישראלית כדי לעזור לכלכלה המקומית, בעת מלחמה זה נכון שבעתיים. וגם על המחיר הכלכלי שהמסיתים והפורעים צריכים לשלם…יש מקרים שבהם סנקציות כלכליות הן כורח המציאות, כלי נדרש מתוך מכלול אמצעים להתמודדות עם אויבים שמבקשים לפגוע בנו או להחליש אותנו….המלחמה בפורעים ובהסתה המשתוללת במגזר הערבי צריכה להיעשות על ידי שירותי הביטחון והפרקליטות, אך לא פחות חשובה היא ההרתעה הכלכלית… , סביר להניח שרבים מהיהודים ידירו רגליהם מהערים הערביות והמכה בכיס תהיה כואבת…",   אליצפן רוזנברג, מקור ראשון,  י״ב בסיון ה׳תשפ״א, 23/05/2021 ♦

לא להחרים את הספקים ובעלי המקצוע מהמגזר הערבי. אנו רואים בעיניים מודאגות מאוד את הנזקים הצפויים לחברה כולה מהשבועיים הסוערים ואת ההשלכות המשמעותיות עימן עלינו להתמודד כחברה. יש להגדיל את שיתופי הפעולה בין כלל העוסקים בתחומי הנדל"ן בישראל ללא הבדלי דת ולאום, איציק חסידים (יו"ר איגוד הנדלן הישראלי), אייס,  24.5.21 ♦

הלחימה נעצרה, אך העסקים בערים המעורבות עדיין מלקקים את הפצעים. דימה מירכא מחכה שהמסעדה שלה תתמלא שוב, חליל מיפו קורא ללקוחותיו לחזור לחנותו, ופאדי מחיפה אומר שהפגיעה הנפשית גדולה מזו הכלכלית. הנזקים שהותירו המהומות עוד מורגשים, נועה שפיגל ובר פלג, הארץ, 24.5.21 ♦

הפרעות נגמרו, המבלים לא חזרו: "היהודים לא מגיעים". ביפו נצפו בודדים בשוק הפשפשים, ובעלי מסעדה קרא: "אין סיבה לפחד, צריך לחזור לחיים". בעכו העתיקה הסמטאות נשארו ריקות, מקומיים היו כמעט היחידים שנראו באזור. בעלי "אבו סעיד" באבו גוש סגר מוקדם: "הגיע הזמן להוכיח שאפשר לחיות יחד". כך נראו מוקדי הבילוי בערים המעורבות וביישובים הערביים, בשבת הראשונה שלאחר הפסקת האש בדרום, הדר גיל-עד, דניאל סלאמה, סיון חילאי, חסן שעלאן ואחיה ראב"ד, YNET 23.05.21 ♦

שאל את הרב: חרם כלכלי על הציבור הערבי. שלום וברכה, ניתן להבין מאוד את הכעס כלפי הציבור הערבי. ואת הרצון להחרים מבחינה כלכלית. אף על פי כן, נראה לי כי הדבר לא יהיה נכון מסיבות רבות: הרב יובל שרלו, "כיפה, 19.5.21 ♦

הם מנהלים חברות ענק ובטוחים: העסקים הם המפתח לדו קיום. שטראוס, סודהסטרים, אמדוקס, ישרוטל ואסם-נסטלה הן חברות שמעסיקות עובדים מכל האוכלסויות • כעת המנכ"לים שלהן מסבירים איך המציאות הנפיצה של השבועות האחרונים נראית מהצד שלהם, שני אשכנזי ומיכל רז-חיימוביץ, גלובס, 18.5.21 ♦

"אוכל לא יביא לדו־קיום, התרבות שבאה איתו כן". מסעדנים ערבים וכאלה שמתמחים באוכל ערבי נפגעו במיוחד בשבועות האחרונים של מתח ביטחוני. חלקם ספגו גל ביטולים ואפילו נאלצו לסגור את המסעדות שלהם, אבל הם עדיין מאמינים בכוחו של האוכל שלהם לגשר על מחלוקות: "התסריט שכתבו האחראים עלינו בממשלה הוא פאדיחה. השטח קצת שונה. אנשים מבינים שנצטרך להמשיך לחיות ולאכול יחד", חיליק גורפינקל, כלכליסט,  19.05.21 ♦

דווקא עכשיו, חשוב לתת אשראי לחברה הערבית. אם התפרצות הזעם של החברה הערבית נראית לנו מפתיעה – כנראה שלא קראנו את הסיפור כראוי. האלימות הזו היא המשך ישיר לתופעה הגואה בתוך החברה הערבית בשנים האחרונות, שגורם קריטי לה הוא זה הכלכלי, חגית רובינשטיין (עמותת קרנות קורת), כלכליסט, 18.05.21 ♦

"צריך לתת אופק לצעירים שלא מגיעים לאוניברסיטה". איימן סייף, מוביל 922 לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, אומר שהתוכנית הבאה לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים צריכה להתמקד במאבק בפשיעה ובאלימות, ובהכשרה מקצועית לצעירים, שחר אילן, כלכליסט יחד ממשיכים, 18.05.21 ♦

"תוכנית החומש לחברה הערבית נכשלה, הלוואי ויקדמו חדשה". פרופ' יוסף ג'בארין, מתכנן ערים בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, טוען שרק 5% מתוכנית החומש מומשו: "מנגנון ההפעלה המסורבל עצר את מימושה והכספים שלה תקועים בממשלה", דותן לוי, כלכליסט, 18.05.21 ♦

המהומות הן גם פיגוע כלכלי – בעיקר במגזר הערבי. המהומות של הימים האחרונים, מגונות וחמורות ככל שהן, אינן רק תוצאה של שייח' ג'ראח ואל-אקצא. כבר שנים שהמגזר הערבי סובל מקיפוח כלכלי חמור וכעת, הוא רק יחמיר……. דווקא מהסיבה הזאת, החליט ח"כ מנסור עבאס מרע"ם לנסות ולפעול בדרך חדשה, אם באמצעות נתניהו או באמצעות בנט-לפיד: להיות בקואליציה ולדאוג משם ישירות למגזר הערבי. אולם, בדרך קרה לרעיון הזה "פנצ'ר"., גד ליאור, YNET,  13.05.21 

רמדאן: ההוצאות בכרטיסי אשראי במגזר הערבי זינקו. ההוצאות בכרטיסי אשראי בבתי עסק בעשרת היישובים הגדולים זינקו ב-43.5% לעומת רמדאן אשתקד, אז חנויות הרחוב היו פתוחות. זאת במקביל לעלייה בשימוש בכרטיסי אשראי במגזר, מירב קריסטל, YNET 29.04.21 ♦

קרן חדשה של 15 מיליון שקל תעניק הלוואות מיקרופייננס ל-250 עסקים בחברה הערבית. במשרד הכלכלה מודעים לכך שמוצרי המימון הקיימים לא מותאמים לעסקים במגזר הערבי, ולכן הקימו קרן חדשה שמטרתה מתן הלוואות לעסקים זעירים הסובלים ממצוקת אשראי… את הקרן הקימו עמותת קרנות קורת והסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה, והיא תיתן מענה לעסקים רשומים, קיימים וחדשים, שלא קיבלו הלוואה דרך הקרן בערבות המדינה בשנה האחרונה, וכן לעסקים ללא הגבלה קיימת על החשבון שלהם או תביעה פעילה בהוצאה לפועל…", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 25.4.21 ♦

3 מ-5 הערים עם שיעור האבטלה הגבוה ביותר – ערביות. נצרת ראשונה ואום אל פחם שנייה. מנתונים שפרסם השירות עולה שאילת מתחילה להתאושש, אבל 13 מבין 15 הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר הן ערביות, חרדיות או בעלות שיעור גבוה של חרדים ו/או ערבים, שחר אילן, כלכליסט, 13:06 , 21.04.21  

אחרי הקורונה: עלייה בצריכה לקראת הרמדאן. הקורונה פגעה קשות בחג הרמדאן הקודם. השנה, כך עולה מסקר הערוץ הערבי ואתר PANET, יכולים אזרחי ישראל בני הדת המוסלמית, לחזור לציין את הצום ואת הארוחות המפוארות. עוד עולה מהסקר כי 43% מהציבור הערבי בישראל אינו משתמש בכרטיסי אשראי, לי סביליה, וואלה, 19.4.21 ♦

רמדאן 2021: הערבים נוהרים לחנויות, אבל קונים פחות. האווירה בחודש הרמדאן הנוכחי טובה יותר מאשר בשנה שעברה, שבו היה סגר כמעט מוחלט. אבל מצבה של החברה הערבית הורע משמעותית, ומשפחות רבות מוצאות את עצמן קרועות בין רצון למלא את השולחן לבין חשש מפני המשך השקיעה הכלכלית, מאת: בכר זועבי, שיחה מקומית,  17.4.2021 ♦

התקווה: הרמדאן יסמל את היציאה מהקורונה ואת החזרה לחיים כלכליים נורמליים. בצילן של מגבלות הקורונה, החג נחגג בשנה שעברה בצנעה הן בישראל והן ברוב העולם המוסלמי; כתוצאה מכך נרשמה ירידה בצריכת מזון, הלבשה, קישוטים ומתנות, והפעילות הכלכלית הצטמצמה • השנה צפויה התאוששות לאור העובדה שחודש זה מהווה שיא צרכני, בדומה לטירוף הקניות לפני חגי תשרי ופסח במגזר היהודי, דני זקן, גלובס, 13.4.21 ♦

כך מקדמים יזמות טכנולוגית בחברה הערבית. רק אחוז מכלל חברות ההייטק בישראל הן חברות שצמחו מהחברה הערבית. בעזרת קהילות סטודנטיאליות, מועדון משקיעים ומרכזי חדשנות ברשויות המקומיות, מנסים בעמותת חאסוב להתיר את החסמים שמקשים על היזמים להצליח, שירה גל, דה מרקר (תוכן מקודם), 7.4.21 ♦

"מצב העסקים הקטנים חייב לתפוס מקום מרכזי בסדר היום הציבורי". מהם המאפיינים של יזמות בחברה הערבית, איך השפיע משבר הקורונה על העסקים הקטנים ומה צריך לעשות כדי לקדם יזמות ולסייע לעסקים בבעלות מיעוטים. ראיון עם כיראם בלעום, מייסדת ומנכ"לית עמותת יסמין, שירה גל, דה מרקר (תוכן מקודם), 7.4.21 ♦

"פרסום במגזר הערבי יגדיל את פוטנציאל היציאה של השוק ממשבר הקורונה". אדהם חסדייה, מבעלי משרד הפרסום הוותיק "סקטורס אלבוסתאני", רואה את המגמות המעצבות את המגזר הערבי בישראל ומצביע על הפוטנציאל הגדול שהוא טומן בחובו בזמנים של משבר כלכלי חסר תקדים. "העתיד נמצא במגזר הערבי בישראל", נועם אלקריב, דה מרקר (תוכן מקודם), 7.4.21 ♦

החברה הערבית: מתוך דוח בנק ישראל 2020, 6.4.21 ♦

כסף קטלני. החברה הערבית נעדרת שירותי בנקאות וארגוני הפשיעה נכנסים לוואקום. תחקיר. הבנקים לא מוכנים לתת משכנתה ואין מה לדבר על הלוואות ● אין להם כרטיסי אשראי וכל העסקאות מתנהלות במזומן ● בהעדר חינוך פיננסי וללא כל תשתית בנקאית הולמת, בחברה הערבית פונים לחלפני הכספים שמנוהלים על ידי ארגוני פשיעה – והריבית נגבית בדם ● אבל כשראש הממשלה מבטיח תוכניות למיגור האלימות בחברה הערבית, אף אחד לא מדבר על הבעיה הכי בסיסית שם, טל שניידר, זמן ישראל, 1.4.21 ♦

דוח בנק ישראל: "פגיעה כלכלית קשה במיוחד לחברה הערבית מהקורונה". דוח בנק ישראל [ראו כאן] שסקר היבטים כלכליים של הציבור הערבי טרם הקורונה ובעקבותיה, העלה כי שיעור הערבים שנפגעו מהמשבר וצמצמו משמעותית את צריכת המזון גבוהים מהשיעורים המקבילים בחברה היהודית, יובל בגנו , מעריב, 29/03/2021 ♦

מחשבים מסלול מחד"ש: האזרחים הערבים פורטים את הכוח הפוליטי שלהם לכסף. עם או בלי מנסור עבאס, זה כבר ברור שהממשלה הבאה לא תוכל להתעלם יותר מהצרכים התקציביים של החברה הערבית ■ אבל עם יישום של 36% בלבד מתוכנית החומש שניתנה למגזר ב-2016 והסתיימה השנה, בממשלה יצטרכו למצוא פתרון לחסמים שמונעים השקעות ביישובים הערביים, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 17.3.21 ♦

נחוש ואופטימי: הכירו את ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית. חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, רואה פוטנציאל צמיחה גדול דווקא כי המצב קשה • בראיון ראשון לתקשורת הוא מעריך כי רמת היישום בתוכנית החומש תהיה גבוהה מהממוצע בהחלטות ממשלה וחושף יעד שאפתני להעביר לשנים הבאות את הכספים שלא הוקצו, דני זקן, גלובס, 12.3.21 ♦

בשבוע שהמדינה שפכה כסף על מיקרוסופט: אקסלטור ליזמים ערבים נמצא בסכנה. תוכנית היבריד נתמכה בתקציב שנתי צנוע של 350 אלף שקל ממשרד הכלכלה, ובמשך חמש שנים נולדו דרכה 40 סטארט-אפים בחברה הערבית – שיצרו 100 משרות בפריפריה ■ עקב היעדר תקציב מדינה התוכנית מתקרבת לסוף דרכה, רותי לוי, דה מרקר, 24.2.21  

חניונים שוממים, חנויות סגורות: הסופ"ש הראשון אחרי הסגר במגזר הערבי. מרכז הקניות "ביג" בירכא, שבסופי שבוע כתיקונם גדוש בעשרות אלפי מבקרים, נותר סגור. רק בתי הקפה והגלידריות נפתחו – במתכונת של טייק אוויי בלבד. "אנשים פשוט לא יצאו", סיפר נג'יב הנו, בעל בית קפה. בעל חנות משחקים בוואדי ערה פתח חרף האיסור: "במקום שיתמכו בנו – מקשים עלינו. גם אם המשטרה תקנוס אותי – אפתח שוב", חסן שעלאן ודניאל סלאמה, YNET, 13.02.21 ♦

לא רק בזמן בחירות: המשימה החשובה של הממשלה הבאה דורשת יותר מסתם הצהרות. עם תום משבר הקורונה, מדינת ישרא חייבת להתחיל בטיפול שורש לשיקום הכלכלה ביישובים הערביים • הצעד הראשון הוא קודם כול להבין את הלבעיות, שמובילות אח"כ גם לפשיעה ואלימות ברחובות • המפתח לפתרון טמון דווקא במי שנפגעו הכי הרבה מהמשבר – נשים • פרשנות, פוראת נסאר|N12| פורסם 02/02/21 ♦

"התרבות הערבית פחות יוזמת – אבל מישהו צריך לפרוץ את הדרך". את משקיעי האנג'ל בחברה הערבית בישראל אפשר למנות בקושי על יד אחת. יוזמת Arab Angels Club מתכוונת לשנות את המצב, ויש כבר 400 אלף דולר בקופה… מדובר ביוזמה של עמותת חאסוב – העמותה לקידום יזמות וטכנולוגיה בחברה ובמימון קרן אדמונד דה רוטשילד – להקים קהילת אנג'לים ערבים. בלב המיזם: קורס אקדמי שמימנה קרן רוטשילד (בעלות 300 אלף שקל) במרכז הבינתחומי, שנועד ללמד קבוצה של כ-20 ערבים על עולם היזמות והשקעות היי-טק, ובכך לעודד אותם ליהפך למשקיעי אנג'ל. קורס נוסף ייפתח במאי…", אמיתי זיו, דה מרקר, 2.2.21 ♦

מסגר לסגר לציבור נגמר הכסף – סקר כלכלי מיוחד. "…באופן עקבי מצב הנזילות במגזר הערבי קשה הרבה יותר בהשוואה ליהודים, אך מצבם של היהודים ובפרט החרדים הורע יחסית ליולי: ל-47% מהערבים אין כסף נזיל (בדומה ל-46% בסקר יולי), ורק ל-15% מהם בעלי הכסף הנזיל יש כסף ליותר מחצי שנה. מנגד ל-27% מהיהודים שאינם חרדים אין כסף נזיל (עלייה לעומת 22% ביולי), ול-34% מהם בעלי הכסף הנזיל יש כסף ליותר מחצי שנה. בקרב החרדים3 ל-41% אין כסף נזיל (עלייה גדולה לעומת 33% ביולי). מספר הערבים שנמצאו במינוס גבוה במיוחד יחסית ליהודים הלא חרדים: 50%  מהערבים נמצאו במינוס, לעומת 30% מהיהודים הלא חרדים  (ו-48% מהחרדים)…",  ירדן קידר, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 8.2.21 ♦

רועי כהן: "אין אכיפה במגזרים הערבי והחרדי ומי שמשלמים הם בעלי החנויות". לאחר שש שנים כנשיא ל.ה.ב, רועי כהן מאמין שישב בכנסת ה-24 מטעם מפלגת תנופה שבינתיים מתחת לאחוז החסימה: "אני מאמין בחיבורים", על ראש מחאת השולמנים שחבר לבנט: "יש ביננו פערים אידאולוגים", ומבטיח כי לא ישב עם נתניהו | ראיון  , אורן שטרנברג, ICE, | 28/1/2021 ♦

דוחות חדשים:

נתניהו אומר 15 מיליארד שקלים – אבל כמה באמת השקיעה ממשלתו בחברה הערבית? בשבוע שעבר נתניהו הצפין עד נצרת בשביל לחזר אחרי הקול הערבי. הוא אמר שם שהוא השקיע בחברה הערבית יותר מאשר כל ראשי הממשלה לפניו. ועל הנייר זה אולי נכון. אבל מידע פנימי של המשרד לשוויון חברתי, שמרכז את התוכנית להשקעה בחברה הערבית, מגלה שבפועל הכסף שהגיע ליעדו הוא בערך רבע מהסכום שנתניהו נקב בו, סולימאן מסוודה | משחקי הכיס, חדשות כאן 11, 23 בינואר 2021 ♦

נתניהו והקול הערבי: "אנשים מיואשים יקשיבו לכל דבר". "השוק האפור, הבעיות הכלכליות והגזענות מצד החברה היהודית מובילים לייאוש, ואנשים מיואשים מקשיבים להכל".  אנשי חברה וכלכלה בחברה הערבית מסבירים את החיבה הפתאומית לנתניהו, טלי חרותי-סןבר, דה מרקר, 17.1.21 ♦

שנת 2021: עסקים רבים בחברה הערבית בסכנת פשיטת רגל. "ההתאוששות ממגפת הקורונה בחברה הערבית צפויה להיות איטית, וגם השנה נמצאים עסקים רבים בסיכון גבוה לסגירה…", ד"ר סאמי מיערי, גלובס, 4.1.21 ♦

עיר עצובה: "הקורונה הרגה את הכריסמס מרקט של נצרת". סוחרי נצרת, שתושביה מתפרנסים בעיקר מתיירות, חוששים מסגר שלישי, שעלול לחסל סופית את העסקים בעיר ■ כל עוד ניתן, הם ממשיכים לפתוח את העסקים ולקוות שהישראלים שלא טסים לשוקי חג המולד באירופה יסתפקו בשוק של נצרת ובעץ חג המולד הגדול במזרח התיכון, טלי חרותי סובר, דה מרקר, 23.12.20 ♦

חברת המימון החוץ בנקאי במגזר הערבי מ.ל.ר.ן פרויקטים גייסה 58 מיליון שקל במניות. החברה גייסה לפי שווי של 233 מיליון שקל לפני הכסף – 37 מיליון שקל במניות, ו-21 מיליון שקל נוספים נמכרו בהצעת מכר ע"י בעלי המניות מואנד ריאן ועילב הבורסאית שבשליטת רוני שטרנבך. המכירה נעשתה בחלקים שווים. יו"ר החברה הוא דוד גרנות, גולן חזני, כלכליסט, 20.12.20 ♦

אושר המינוי הבכיר ביותר של ערבי בשירות המדינה. הממשלה אישרה את מינוי חסאן טואפרה לתפקיד ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית במשרד לשוויון חברתי וגמלאים שלא היה מאויש כשנתיים וחצי, לבקשת השרה לשוויון חברתי מירב כהן, איתמר אייכנר, YNET,  06.12.20  ♦

ראו גם: סוגיות תעסוקה בחברה הערבית תעסוקת נשים ערביות שוק עבודה רב-תרבותי

מחכה לבשורה: הקורונה הופכת את כריסמס 2020 לעצוב ביותר שנצרת זוכרת. בשנים קודמות הרחובות והשווקים היו מלאים באלפי תיירים, אבל חודש לפני חג המולד נצרת ריקה ומדוכדכת. המשבר הכלכלי העמוק החל עוד לפני הסגר שהוטל עליה, אך התושבים נאחזים בתקווה ובאחווה הקהילתית. "טמון פה הרבה כוח ואנרגיה שיצאו בקרוב החוצה. נחזור מחוזקים", אלי אשכנזי, וואלה, 29.11.20 ♦

"לפני כמה שנים זה היה בדיוני": יוצאי 8200 שעוזרים ליזמים ערבים לפתח סטארט-אפים. עבור כל יזם היי-טק, קידום סטארט אפ הוא דבר מאוד לא פשוט, אבל עבור יזמים ערבים – האתגר קשה עוד יותר. את המצב הזה החליטה עכשיו עמותת הבוגרים של יחידת 8200 היוקרתית לנסות ולשנות: הם החלו במיזם לשילוב צעירים וצעירות ערבים בהיי-טק, ועל הדרך – גם הביאו לשינוי קטן ביחס החברה הערבית ליחידת המודיעין. כתבתו של ערן זינגר, כאן חדשות, 18.11.20 ♦

תככים, מזימות והרבה יח"צ: עידן גרעיני השליטה נגמר וזה לא הביא טיפה של שקט לדירקטוריונים. "…בבנק הפועלים  מאז היווסדו ועד היום לא היה לא אף פעם דירקטור או חבר הנהלה ערבי", הוא אומר. "ערביי ישראל מהווים 20% מתושבי ישראל, ורוב הכסף במגזר מתנהל בשחור, בין היתר בשל חוסר האמון במערכת הבנקאית. חשוב שבדירקטוריון יהיה לא רק גיוון מחשבתי אלא גם גיוון חברתי…", הדס מגן ושלומית לן, גלובס, 13.11.20 ♦

חסאן טואפרה צפוי להתמנות לראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית. טואפרה משמש כסגן מנהל רשות החברות הממשלתיות • התפקיד לא היה מאוייש בשנתיים האחרונות, מאז עזב איימן סיף • טואפרה גבר על שורה ארוכה של מועמדים, ומינויו יובא לאישור הממשלה, דני זקן, גלובס, 11.11.20 ♦

כשנה לאחר עתירת מרכז מוסאוא: מונה ערבי לתפקיד ראש הרשות לפיתוח כלכלי, תגובת עמותת מוסאוא לזכויות האזרחים הערביים בישראל, 11.11.20 ♦

"במקום להילחם באמזון – אני נלחם שיפתחו לי את השער למפעל וינקו זבל". הקפה הערבי שסוגר מפעל בשפרעם ועובר לאזור תעשייה יהודי: "שוחטים אותי. אני מרים ידיים".  על פי נייר עמדה שפורסם היום, מצוקת שטחי התעסוקה בחברה הערבית מחמירה… "משבר הקורונה שפקד את ישראל חשף את המדיניות הממשלתית כלפי החברה הערבית במערומיה", אומרת סוהא סלמאן מוסא, מנהלת שותפה במרכז מוסאוא….בנייר העמדה מצביעים במרכז מוסאוא על ההכנסות העצמיות הזעומות של הרשויות הערביות מארנונה לעסקים, שעומדות על 1.7% מכלל ההכנסות מארנונה עסקית בארץ – זאת למרות שהחברה הערבית מהווה כ-20% מהאוכלוסייה..,", גילי מלניצקי, דה מרקר, 8.11.20 ♦

"אמא לא ידעה קרוא וכתוב אבל הייתה אומרת: תראה לי שיעורי הבית שהכנת". פרופ' ג'יהאד אל–סאנע נולד בכפר הבדואי הלא מוכר תל ערד, שם חיה משפחתו ללא חשמל וללא מים • היום הוא מלמד מדעי המחשב באוניברסיטת בן–גוריון ויש לו סטארט–אפ מבטיח בתחום המציאות הרבודה • הוא גם פועל לקידום ההיי–טק בחברה הבדואית וחבר בעמותה המפעילה בית ספר למצוינות במדעים ביישובי הבדואים , טל שחף, ממון ידיעות אחרונות, 5.11.20 ♦

משרד הכלכלה: "דרושים 975 מיליון ₪ למימוש פוטנציאל הפיתוח ביישובים הערביים למשך חמש שנים". כך עלה בדיון בראשות חה"כ מנסור עבאס (הרשימה המשותפת) של הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית של הכנסת בנושא פעילות משרד הכלכלה במסגרת החלטת ממשלה 922. ידיעות הכנסת, 4.11.2020 ♦

נתניהו טוב לערבים? מה עשתה תוכנית הסיוע לחברה הערבית. דווקא רה"מ שהואשם בהסתה נגד החברה הערבית הביא לאישור תוכנית רחבה ונדיבה. אך האם היא הגשימה את ייעודה? | האזינו לעקיבא נוביק מראיין את ראש עיריית כפר קסם ומנכ"ל עמותת סיכוי, 30.10.20 ♦

"ניתן דוגמה איך עיר ערבית יודעת גם לשתף אחרים ולא רק לבקש". את הדברים אמר ראש עיריית כפר קאסם עאדל בדיר בפאנל "מה יעלה בגורלם של אזורי התעסוקה" בועידת הנדל"ן של "גלובס", מיכל רז-חיימוביץ', 27.10.20 ♦

התוכנית למגזר הערבי הוארכה, אך כמעט בלי תוספת תקציב. משבר הקורונה לא מאפשר לתכנן תוכנית חומש חדשה למגזר הערבי, ולכן הוארכה בנתיים התוכנית הקיימת בשנה אחת. כעת ניתן יהיה להשתמש ב־3 מיליארד שקל שטרם נוצלו, ולהבטיח העדפה מתקנת בתקציבים למגזר, שחר אילן, כלכליסט, 25.10.20  ♦

אחרי הפרסום ב-ynet: אושרה תוכנית לחברה הערבית בעלות של 4.7 מיליארד שקל. נתניהו ניסה למנוע את תקצובה של התוכנית לפיתוח כלכלי, אך לאחר שהדבר פורסם, איימו בכחול לבן שלא יתמכו בתוכנית בכלל – וראש הממשלה חזר בו. במערכת הפוליטית טוענים שרה"מ נבהל מהלחץ בימין. ליברמן: "שוחד פוליטי לרשימה המשותפת", מורן אזולאי, YNET,  25.10.20 ♦

מיליארדים נותרו בקופה – ותוכנית החומש של החברה הערבית הוארכה בשנה. הממשלה החליטה על הארכת תוכנית 922, שתקצה 4.7 מיליארד שקל עבור פרויקטים כמו סלילת כבישים, הקמת אזורי תעשייה והגדלת תקציבי חינוך, טלי חרותי סובר, דה מרקר, 25.10.20 

אחרי שהשלמנו עם התקציב ההמשכי – הגיע הזמן להאריך תוכניות חומש. הממשלה תדון מחר בהארכה של תוכניות חומש – כולל תוכנית 922 למגזר הערבי – שבמצב תקין היו אמורות להיות מוחלפות עכשיו בתוכניות מעודכנות לצרכי המגזרים בהן הן תומכות, חגי עמית, דה מרקר, 24.10.20 (ראו גם – תקציב המדינה) ♦

החברה שמפתחת פתרון לאובדן הכנסה של 12 מיליארד דולר. מדענית הודית שלא הצליחה לגדל צמחים בגלל מליחות בקרקע, גייסה שותפים ישראלים, והתוצאה היא סאליקרופ, שמבקשת לספק פתרונות לעולם רעב, וגם משלבת אינטגרציה בין ערבים ויהודים • שרון דביר: "פעם יזם ערבי לא היה עובר את שלב המזכירה בקרן הון סיכון" …שני חברים ותיקים שהכירו בחממה הטכנולוגית הערבית הראשונה, NGT, שנפתחה אחרי יום האדמה בשנת 2000….", שלומית לן, גלובס, 4.10.20 ♦

המרוויחים המפתיעים מהשלום של נתניהו. הנהנים הגדולים באמת מהמהלך אמורים להיות היריבים הפוליטיים הגדולים ביותר של נתניהו: ערביי ישראל… אחרי שיסתיימו הטקסים ויתחילו לעשות עסקים, יחפשו את האנשים שיידעו בעצמם ליצור תנועה — וכאן טמונה ההזדמנות. ערביי ישראל הם היחידים שיכולים לנוע בחופשיות בכל הגזרות. כשיש שפה משותפת ואמונות בסיסיות משותפות, כמו אמונה דתית ושמרנות חברתית, ישנו פוטנציאל לחיבור משמעותי יותר… נראה כי המנהיגות הפוליטית הערבית לא מבינה את שינוי המציאות ודבקה באותם מסרים שהיא מעבירה כבר 30 שנה..", איתי בן חורין (יועץ אסטרטגי), דה מארקר, 30.9.20 ♦

ועדת המדע והטכנולוגיה: שנתיים אחרי החלטת הממשלה: טרם הועברו 10 מיליון ש"ח להקמת מבני הייטק במגזר הערבי…יוזם הדיון, ח"כ יוסף ג'בארין: "יש תת ייצוג של החברה הערבית בענף ההייטק. אם נצליח במאמצים בדיון לעלות את שיעור האחוזים, זו תהיה השפעה על כמה אלפים נוספים שייכנסו לשוק ההייטק. עלינו לחזק את הנוכחות של ההייטק בתוככי היישובים הערביים – הייתה כבר החלטת ממשלה להקים פארקי ההיטק ביישובים הערבים אך זה לא יצא לפועל, חדשות הכנסת, 16 בספטמבר 2020, כ"ז באלול תש"ף – ראו חומרי רקע שהוצגו בוועדה. ♦

רני צים מתרחב: רוכש את פעילות מידאס במגזר הערבי ב-70 מיליון שקל. רני צים תגדיל אחיזתה בפרויקטים הפעילים של נדל"ן מניב מסחרי במגזר הערבי באום אל פחם וירכא. בנוסף תקבל דריסת רגל משמעותית לפרויקטים שבפיתוח בטירה, טייבה, רהט וטמרה, חזי שטרנליכט, כלכליסט, 18.09.20 ♦

יו"ר הוועדה למיגור הפשיעה בחברה הערבית: הלוואות הקורונה יביאו לגל רציחות. משבר הקורונה הכה במשפחות ערביות רבות, שלוקחות הלוואות בשוק האפור בעקבות הקושי לקבל אשראי מהבנק. החלטת הממשלה מ-2006 להקמת צוות למאבק בפשיעה הכלכלית במגזר טרם יושמה. "הגבייה תבוא כרגיל עם סחיטות באיומים, הצתות, ירי ודקירות", יואב איתיאל, וואלה, 16.9.20 ♦

"קוראים לנו בעכו 'הערבים האשכנזים'". האחים מרוואן וחמודי ברגוט גדלו בסמטאות הקשוחות של העיר העתיקה בעכו, אבל סבתא שלהם לימדה אותם שהם יכולים להשיג הכל • שמונה שנים אחרי שפתחו את מסעדת אלמרסא המצליחה הם פתחו את הבר הראשון בעיר והציתו את חיי הלילה המקומיים – ועם תוכניות לשני מלונות בוטיק הם גם לא מתכוונים לעצור • הסוד? "לא שוכחים מאיפה באנו", כתב וצילם: אסי חיים, ידיעות אחרונות, 3.9.20 ♦

"כלכלת המפרץ היא הזדמנות מצויינת לערביי ישראל". כך אומרים אלן פלד, שותף מייסד בוינטג' ונצ'ר ויפעת אורון, מנכ"לית לאומיטק בוועידת הזדמנויות במפרץ של כלכליסט. עוד הוסיף פלד: "אני לא חושב שחברות ומשקיעים מהמפרץ ישקיעו ישירות בחברות ישראליות אלא יתחילו עם השקעות לא ישירות", מאיר אורבך, כלכליסט, 26.08.20 ♦

הייטק בחברה הערבית – מתוך כנס עמותת צופן וגלובס. 24.8.20:

אחרי שנתיים ללא איוש: יצא מכרז לראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית. מאז אפריל 2018 לא אויש באופן קבוע התפקיד הבכיר ביותר העוסק בפיתוח החברה הערבית ■ השבוע פירסמה נציבות שירות המדינה מכרז שמודיע על הקמת ועדת איתור לתפקיד ■ הגשת המועמדות – עד 1 בספטמבר, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 12.8.20 ♦

מהתמחויות ועד "בוסתנים": התוכנית להגדלת מספר הערבים בהייטק. בשנים האחרונות יותר צעירים מהחברה הערבית משתלבים בתעשיית ההייטק אך עדיין קיימות שלל בעיות: תשתיות לקויות, נשירה מהלימודים וקושי למצוא עבודה • ועד הרשויות המקומיות הערביות, ארגון "צופן" ודלויט הגו תוכנית לשיפור המצב שהיקפה 700 מיליון שקל • היעד: 12 אלף עובדים ב-5 שנים, יסמין יבלונקו, גלובס, 11.8.20 [כותב הנס שאקור (עמותת צופן):"את עיקרי תכנית החומש שגיבשנו נחשוף בוועידת "משנים את הקודים – نغيّر القواعد" של צופן וגלובס אשר תתקיים ביום שני 24.8, סימולטנית מתל אביב וכפר קאסם. פרטים נוספים יפורסמו בהמשך. מוזמנים לעקוב"] ♦

נייר מדיניות: קידום ובניית ההייטק והחדשנות בחברה הערבית. עמותת צופן, ועד ראשי הרשויות הערביות בישראל ודלויט, יולי 2020 ♦

סקר: מרבית הציבור הערבי תומך בסגר למרות הפגיעה הכלכלית. סקר שערך הערוץ בערבי בשיתוף אתר PANET מציף תחושות קיפוח ואכזבה קשות בציבור הערבי סביב מידת השוויון לה זוכים מהמדינה בנוגע להתמודדות עם נגיף הקורונה, כמו גם פסימיות בנוגע ליכולת להתאושש ממנו ואכזבה מהתנהלות חברי הכנסת הערביים במשבר…כשנשאלו לגבי תחושותיהם בנוגע לשוויון בטיפול באזרחים שנפגעו במשבר, 64.5% מהמשיבים ענו כי הם חשים כי שערביי ישראל מקופחים, ואילו 35.5% השיבו כי הם חשים שווים ביחס לשאר האוכלוסייה.  ..בנוגע לתפקודם של חברי הכנסת הערביים בשלושת החודשים האחרונים, 67% ענו כי אינם מרוצים, ואילו רק 33% ענו כי הם מרוצים מתפקודם…", ניר קומם , אייס ICE,  5/8/2020  ♦

בעלי עסקים במגזר הערבי: "נפתח בשבת גם אם יהיה סגר". בעלי עסקים מהמגזר הערבי פנו לראש הממשלה בדרישה לבטל את ההחלטה לסגירת העסקים בסופי שבוע. "שבת היא יום המכירות החזק ביותר בתקופה הזו – סגירת עסקים ביום זה היא מכת מוות לאלפי עסקים במגזר", נווית זומר, YNET,  22.07.20 ♦

מפקד החקלאות הארצי 2017 – גידולים צמחיים. "…מספר המשקים החקלאיים שנפקדו ונמצאו פעילים בשנת 2017 היה 17,476.מתוכם, 10,823 משקים במושבי עובדים, 4,463 משקים במגזר הערבי, 1,882 משקים פרטיים וחברות במגזר היהודי (מחוץ למושבים) ו-308 קיבוצים ומושבים שיתופיים..", למ"ס, 30.8.2020 ♦

החברה הערבית והממשלה: ללמוד מהטעויות של תוכנית 922. במסגרת הפקת הלקחים מהטעויות צריכים נציגי הממשלה, בראש ובראשונה משרד האוצר, לשתף לגורמים נוספים בחברה הערבית ולהקשיב לבם. השנה מסתיימת תוכנית החומש 922 לחברה הערבית. לדעתי, התוכנית החמיצה הזדמנות טובה לקידום הכלכלה בחברה הערבית.. במסגרת הפקת הלקחים מהטעויות צריכים נציגי הממשלה, בראש ובראשונה משרד האוצר, לשתף לגורמים נוספים בחברה הערבית ולהקשיב לבם. בראש הגורמים הללו עומדת הרשימה המשותפת, שיש לה תפקיד חשוב בימים אלה בעצירת התנהלותו של הוועד הארצי ובהובלתה של תוכנית כלכלית רצינית יותר לקידום החברה הערבית…", ד"ר סאמי מיעארי, גלובס, 19.7.20 ♦

שליש מהכסף לחברה הערבית נתקע בצנרת, ובממשלה מאריכים את תוכנית החומש בשנה. תוכנית החומש לחברה הערבית הבטיחה להקצות תקציבי ענק לפיתוח החברה הערבית, אלא ששליש מהם עדיין לא מומשו • הסיבה: התנאים שמציבה המדינה בפני הרשויות המקומיות • במציאות הפוליטית הישראלית לא בטוח שההארכה תעזור והחשש הוא שהאוצר ימשוך את הכספים הלא מנוצלים, דני זקן, גלובס, 19.07.2020 ♦

המגזר הערבי נפגע קשות במשבר הקורונה – על הממשלה לתת על כך את הדעת. עם החשש הגובר לפריצתו של גל שני, יש לפעול נמרצות להעלאת המודעות בקרב הציבור הערבי להקפדה על הנחיות משרד הבריאות למניעת הדבקה • סיכויי ההצלחה יהיו חלקיים בלבד ללא תמיכה של משרדי הממשלה והתערבות משמעותית של השלטון המקומי, רו"ח אחמד איאד, גלובס, 16.07.20 ♦

הנכס החבוי של רני צים מניב לה מיליונים – בהשקעה אפסית. "…קשה מאוד לחברות נדל"ן ישראליות לחדור למגזר הערבי. כדי להצליח לבנות מרכז מסחרי במגזר הערבי צריך לעתים לשכנע עשרות בעלי קרקע שעוברת במשפחה דורות, ומדובר באתגר עצום… אך הנכס החבוי העיקרי של רני צים מוסתר מהעין לחלוטין. נכס זה הוא המוניטין והאמון שרכשה רני צים בעבודה אל מול החברה הערבית…", שלומי ארדן, דה מרקר בלוג, 6.7.20 ♦

איך מצילים את העסקים הערבים. העסקים בחברה הערבית נכנסו חלשים למשבר, וכל צמצום בפעילותם הכלכלית תחליש אותם עוד יותר. לפי נתוני הלמ"ס, כ-65% מהמועסקים הערבים מועסקים בעסקים קטנים, אחמד דראושה (עמותת אינג'אז), דה מרקר, 20.6.20 ♦

צוותי המומחים של המשבר – הצעות מדיניות להתמודדות עם ההיבטים הכלכליים של מגיפת הקורונה – אתר אינטרנט + ניירות עמדה בתחומים שונים ♦

עיתוני הכלכלה מדירים את החברה הערבית כמעט לחלוטין. ההדרה ב"כלכליסט", מקבוצת "ידיעות אחרונות", היא החריפה ביותר • שיעור הייצוג של החברה הערבית בעיתוני הכלכלה: 1.9% • שיעור האזרחים הערבים: כ-18% • רק כמחצית ממעט האייטמים שעוסקים בחברה הערבית מוקדשים לה באופן מלא • אורן פרסיקו, מדד הייצוג, העין השביעית בשיתוף עמותת סיכוי, 09.06.2020 ♦

היי-טקיסטים מהחברה הערבית פיתחו טכנולוגיות למאבק בקורונה. ביוזמה של ארגון צופן וקרן רוטשילד נערך בסוף השבוע האקאתון לסטודנטים וצעירים מהמגזר הערבי, שמטרתו לפתח פתרונות טכנולוגיים שיכולים לסייע בהתמודדות משבר הקורונה ● שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי: "אחת המשימות שהגדרנו לעצמנו במשרד זה להמשיך לעבוד על ה'ביחד', למחוק את הפריפריה החברתית והגיאוגרפית ולהגיע למצב שיש השתתפות של כל האוכלוסיות בחברה הישראלית במדינה", מאת נחמה אלמוג , אנשים ומחשבים PC, 1 ביוני 2020 ♦

עוצמת הפגיעה בעסקים בבעלות ערבית מחייבת הקמת קרן ייעודית. הפגיעה של הקורונה בכלכלת החברה הערבית היא קשה, במיוחד מכיוון שהיא לא קיבלה מלכתחילה יחס שווה מהבנקים…", זיאד אבו חבלה (מנכ"ל המועצה הכלכלית לפיתוח החברה הערבית ויועץ כלכלי לשעבר בבנק העולמי), דה מרקר, 27.5.20 ♦

הערבים אולי ניצחו את הקורונה אבל ישלמו את מחיר המשבר הכלכלי. לפי נתוני שירות התעסוקה, האוכלוסייה הערבית בישראל משלמת מחיר תעסוקתי כבד בעקבות משבר הקורונה. מחצית מהנרשמים החדשים בלשכת התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית במארס-אפריל הם צעירים מקבוצת הגיל 34-20, סיון קלינגבייל, דה מרקר, 24.5.20 [ראו גם: סוגיות בתעסוקה] ♦

"כמו לפתוח קבר": השוק האפור במגזר הערבי הפך לדרך קלה ומסוכנת. המשבר הכלכלי העמוק ביישובים הערביים בעקבות משבר קורונה מביא רבים שאיבדו את עבודתם לבקש הלוואות מהשוק האפור כדי לשרוד כלכלית. מדוע הלוואות מהסוג הזה נפוצות כל כך במגזר, ואיך כל זה קשור לאלימות המתחדשת ברחוב הערבי? כתבתו של ערן זינגר, מתוך חדשות הערב, #קול_איסראיל, כאן חדשות 11, 20.05.2020

יותר עסקים ביישובים ערביים מסורבים בבקשה להלוואה בערבות מדינה. הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה בראשות ח"כ עאידה תומא סלימאן קיימה הבוקר דיון המשך בנושא השפעת הקורונה על תעסוקת ורווחת האוכלוסייה הערבית. הדיון התמקד בהלוואות בערבות מדינה לעסקים באוכלוסייה הערבית ובהשפעות משבר הקורונה על התעסוקה והמצב הכלכלי בחברה הערבית ככלל…. משרד האוצר מאשר ומאידך מסייג: הנתונים חלקיים ולא כוללים מרכיבים כלכליים נוספים, חדשות הכנסת, 18 במאי 2020, כ"ד באייר תש"ף, בשעה 13:55 ♦

הציבור הערבי בזבז יותר בעקבות פרסומות שראה בימי הסגר. סקר חדש מגלה שבימי הקורונה האוכלוסיה הערבית בישראל נחשפה לפרסומות יותר מבעבר, ורכשה יותר מוצרים שראתה בהן. עורכי הסקר: "הציבור הערבי הוא כוח צרכני משמעותי והמפרסמים חייבים לשים עליו יותר דגש", איתי פת-יה, ICE | 11/5/2020 ♦

החברה הערבית "בסכנת התפרצות הר געש" בגלל המשבר. שליש מעסקי המגזר לא יתאוששו, חוששים אנשי עסקים. פרשן כלכלי מזהיר: משפחות פשע השתלטו על שוק ההלוואות. הרשויות המקומיות שובתות במחאה על אפליית תקציבים,  מאת  יאיר קראוס, מקור ראשון,  ט״ז באייר ה׳תש״ף, 10/05/2020

"זה יבוא בבום": המשבר ממוטט עסקים בחברה הערבית — והשוק האפור חוגג. מבנה שוק העבודה, הסגר שמשבית את חגיגות שבירת הצום בחודש הרמדאן, האבטלה המתמשכת והביורוקרטיה — הם מתכון לאסון כלכלי במגזר הערבי, שמבוסס על עסקים קטנים. "הכלים הממשלתיים לא מתאימים כאן; כשעסקים בחברה היהודית נפגעים, אצל הערבים הם נפגעים יותר", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 7.5.20 ♦

להציל את המגזר העסקי בחברה הערבית. קריסת העסקים בחברה הערבית תוביל גם לקריסה בהכנסות מארנונה ברשויות המקומיות הערביות, שייכנסו לגירעון עמוק ויתקשו לתפקד… הסכנה לסגירת עסקים בחברה הערבית כתוצאה ממשבר הקורונה גדולה יותר מזו שבחברה היהודית… למצב זה יש השלכות מרחיקות לכת על התעסוקה בחברה הערבית. .. יש להקים בחברה הערבית צוות כלכלי-בריאותי שיורכב מאנשי עסקים, אקדמאים, חוקרים והוגה דעות. מטרת הצוות היא סיעור מוחות והכנת תוכניות אסטרטגיות ובניית מנגנוני יישום כעזרה ליציאה הדרגתית למשק הכלכלי של החברה הערבית וגם בכלל לכלכלת המדינה…", ד"ר סאמי מיעארי (אוניברסיטת תל אביב והפורום הכלכלי הערבי) וסמיר חורי, גלובס, 18.4.20 ♦

"מצוקה קשה": העוני במגזר הערבי החריף בעקבות הקורונה. המשבר הכלכלי בעקבות הקורונה לא דילג גם על החברה הערבית. הכירו את גופי הסיוע האזרחיים והדתיים המושיטים יד מגזר בזמן המגפה. צפו בכתבתו של ערן זינגר, מתוך חדשות כאן 11, 9.04.20 ♦

The Economic Outcomes of an Ethnic Minority: The Role of Barriers, by Nitsa (Kaliner) Kasir Haredi Institute for Policy Studies Eran Yashiv Tel Aviv University, CReAM (UCL) and IZA, April 2020 ♦

האיש שעבד תחת גמליאל ועשוי להחליפה – ואלה שאולי יהפכו בקרוב לחברי כנסת. איימן סייף, ששימש מנהל הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, עשוי להתמנות לשר לענייני מיעוטים … אם אכן ייחתם הסכם להקמת ממשלת אחדות – אמור לכהן בה שר לענייני מיעוטים. זהו אחד המשרדים שכחול לבן דורשת שיוקם, והיא אמורה לקבל אותו לרשותה. מועמד דומיננטי לתפקיד הוא מי שגמליאל מכירה היטב – איימן סייף…", חגי עמית, דה מרקר, 5.4.20 ♦

הפורום הכלכלי הערבי: לא מקבלים מספיק מידע על הקורונה. במכתב מבקשים חברי הפורום מהשר לפעול באופן מיידי כך שגם אזרחי ישראל דוברי השפה הערבית יקבלו את המידע שכל כך חסר להם בנוגע לנגיף הקורונה והשלכותיו הכלכליות, הבריאותיות והחברתיות, ענת ביין-לובוביץ, גלובס, '03.04.2020 ♦

דווקא עכשיו – להשקיע בחברה הערבית. הזנחתה של החברה הערבית בכל תוכנית עתידית לחילוץ המשק מהמשבר, רק תחמיר את המצב הנוכחי ואף תאט את קצב הצמיחה הכלכלית במשק, ד"ר סאמי מיעארי, גלובס, 1.4.20 ♦

מידע בעברית בנושא הקורונה, משרד הכלכלה ♦

בהעדר שוויון, החברה הערבית תשלם יותר על הקורונה. – في غياب المساواة – سيعاني العرب من الكورونا أكثر من غيرهم. ככל שמשבר הקורונה מעמיק והשלכותיו הקשות מתגלות, אין מנוס מלהכיר בכך שגם בסיפור הזה החברה הערבית, הענייה והמוחלשת ממילא, תשלם מחיר יקר מאוד, יותר יקר מזה שתשלם כלל האוכלוסיה בישראל.  ד"ר ת'אבת אבו ראס ואמנון בארי-סוליציאנו (יוזמות אברהם), הזירה – الساحة | הארץ, 31.3.20 ♦

ראו גם: סוגיות תעסוקה בחברה הערבית תעסוקת נשים ערביותשוק עבודה רב-תרבותי

מתווה לתוכנית חומש נוספת למגזר הערבי: הסללה להייטק, העלאת התוצר לנפש וצמצום האלימות. ברקע הבחירות ומשבר הקורונה הכין המשרד לשוויון חברתי בראשות השרה גמליאל את מתווה התוכנית החדשה, שמהווה המשך לתוכנית החומש שמסתיימת השנה • המתווה כולל, בין היתר, הגברת נגישות המערכת הפיננסית לערבים, הגברת הפעילות המשטרתית בקהילה ושיפור שירותי הבריאות, דני זקן, גלובס, 31.3.20 ♦

כדור השלג מתגלגל: אף חברה לא חסינה מהטלטלה של עידן הקורונה. "…השבתת הפעילות הובילה את חברת רני צים מרכזי קניות להודיע על הפחתת שכר לבכירי החברה בשיעור של 25%, וליתר העובדים – אלה שלא הוצאו לחל"ת – ב-15%. בנוסף, רני צים הודיעה על מתן הקלות בדמי השכירות והניהול לעסקים חיוניים הפועלים במרכזים שלה, והיא השהתה את רכישת מידאס, שותפתה בפעילות של המרכזים המסחריים ביישובים ערביים…", שלי אפלברג, דה מרקר, 26.3.20 ♦

"הערבים אכפתיים, הם פשוט מפחדים על הפרנסה". ראש הממשלה ביקר את התנהגות אוכלוסיית ערביי ישראל. פארוק עמרור, מנכ"ל המכון היהודי-ערבי [בהסתדרות] וממנהיגי המגזר, מסביר: "הרוב נמצא בבתים. שלא תהיה טעות, כולם מפחדים מהקורונה, אבל רבים עובדים בעבודות מזדמנות ולא זכאים לחל"ת. רק ביחד, יהודים וערבים, ננצח במלחמה הזאת", וואלה! עסקיםיום חמישי, 19 במרץ 2020 ♦

בכירים במגזר העסקי: לכלול את נציגי הרשימה המשותפת בממשלה. הצהירו: "הדה-לגיטימציה נגד הח"כים של המפלגה הערבית היחידה משמעותה הדרה בפועל של 20% מהאזרחים. אם ליצמן יכול להיות שר הבריאות, גם טיבי יכול" • ברוניצקי: "ישראל מפספסת בגדול את הפוטנציאל של החברה הערבית", טל שניידר, גלובס, 11.3.20 ♦

רני צים תקים מרכז תעסוקה, רפואה ושירותים בעראבה בעלות של מיליארד שקל. החברה מעריכה שהפרויקט יניב תשואה של 14%-12% ■ ברני צים מעריכים כי הליך האישור של הפרויקט יימשך שנתיים ■ יואב קפלן, המשנה למנכ"ל רני צים: "הקריה תשרת אוכלוסייה של 250 אלף איש", יורם גביזון, דה מרקר, 9.3.20 ♦

אחרי הבחירות, הגיע הזמן לשלב את הערבים בכלכלה. החברה הערבית עוברת מהפך ושיעור ההשתתפות שלה במשק הישראלי מזנק בתעסוקה (59%) וחינוך (93%). המשק יכול רק להרוויח: אם ישראל תשכיל לשתף חמישית מאוכלוסייתה, היא תגיע לעשירייה הראשונה של ה־OECD, אדריאן פילוט, כלכליסט, 4.3.20 ♦

הערבים כבר לא מוכנים להיות פראיירים – ורוצים למנף את כוחם הפוליטי החדש. בתוך שנה זינק שיעור ההצבעה של הבוחרים הערבים ב–15% – הישג חסר תקדים לרשימה המשותפת ■ קמפיין "אין לגנץ ממשלה בלי טיבי" הבהיר לערבים שמפחדים מהם, שיש להם כוח פוליטי שהם יכולים למנף – אז הם ממנפים ■ ד"ר חאג'־יחיא: "נוכל להגיע להישגים יוצאי דופן", מירב ארלוזורב, דה מרקר, 4.3.20 ♦

רני צים רוכש את השותפה שלו לפעילות במגזר הערבי בכ-50 מיליון שקל. צים מרכזי קניות חתמה על מזכר עקרונות לרכישת השליטה (62.5%) במידאס השקעות – שותפתה של צים במרכזים המסחריים באום אל-פחם וירכא ■ מידאס בשליטת קורין אוונס (23.2%), מולטי-מיליונרית בלגית, קרן ריט 1 ויוסף שטיינמן…צים ציין כי זהו במהלך אסטרטגי של מיקוד והתקרבות לנכסים במגזר הערבי. "הפעילות במגזר הערבי צומחת, אותה אנחנו מובילים ומנהלים, וכעת נחזיק במלוא הבעלות בה – וניהנה ממלוא ההכנסות והפוטנציאל, תוך חיסכון בעלויות מטה", אמר צים….", ערם אזרן, דה מרקר, 27.2.20

בשורת הסטארט אפ ניישן סוף סוף מגיעה לפזורה הבדואית: נפתח אקסלרטור ראשון. כ-250 אלף בדואים חיים בנגב, ומתוכם כ-50 בלבד מועסקים בתעשיית ההייטק, לפי הערכות של חברת ההייטק הבדואית סיראג' טכנולוגיות • המספר הנמוך נובע מפערים עמוקים במיוחד בחינוך ובתשתיות העומדים לרשות החברה הבדואית, בהשוואה לחברה היהודית, יסמין יבלונקו, גלובס, 24.02.2020 ♦

מכפר ברא לכפר שמריהו: הכירו את האיש שעומד מאחורי החברה הערבית היחידה בבורסה של תל אביב. בגיל 42 הפך ריאן מואנד לבעלים של חברת אשראי חוץ בנקאי שהנפיקה לאחרונה אג"ח בבורסה בת"א • עכשיו הוא מספר על הפוטנציאל הלא ממומש של בעלי העסקים והצרכנים במגזר, ועל הדרך שעשה מכפר ברא לכפר שמריהו, הדס מגן, גלובס, 21.02.2020 ♦

מלרן – החברה הראשונה מהמגזר הערבי שפתחה את המסחר בבורסה. חברת האשראי החוץ בנקאי בראשות דוד גרנות ומוהנד ריאן, המתמחה במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים במגזר הערבי-ישראלי, השלימה לאחרונה גיוס ראשון של אג"ח בהיקף של 120 מיליון שקל, איתן גרסטנפלד, ביזפורטל, |19/01/2020 ♦

החברה הערבית כמנוע צמיחה במשק הישראלי, ד"ר מריאן תחאוכו,  נייר מדיניות 06.2019 / דצמבר 2019, מכון אהרון, המרכז הבינתחומי, הרצליה ♦

"אם הגענו לארה"ב ולסין – אין סיבה שלא נפעל גם במגזר הערבי". משרד הבוטיק של עו"ד נידאל עוואדה מתמזג עם משרד שבלת ושות', הרביעי בגודלו בישראל, וביחד הם פותחים שלוחה בנצרת שתפעל בחברה הערבית. "המטרה שלי היא להכניס את החברה שאני חלק ממנה לתוך השוק הישראלי – בסחר, בהיי־טק ובשירותים משפטיים", אפרת נוימן, דה מרקר, 8.1.2020 ♦

המגזר שמחכה להזדמנות. תעשיית ההיי-טק מכונה הקטר של המשק הישראלי, אבל המגזר הערבי בקושי נמצא על הרכבת. מהן הסיבות לכך וכיצד אפשר לטפל בהן? ד"ר סאמי מיעארי, ספר ההייטק הישראלי, דה מרקר,  31.12.2019 ♦

חברה ראשונה בבעלות יזם ערבי-ישראלי נכנסת לבורסה. שכרו העדכני של ריאן מואנד הועלה בספטמבר ל-150 אלף שקל בחודש • על רקע ביקושי יתר במכרז המוסדי: מלרן תגייס כ-120 מיליון שקל, במקום עד 80 מיליון שקל שתכננה, אביב לוי, גלובס, 30.12.2019 ♦

רני צים רוצה להיות מלך הקניונים של החברה הערבית. חברת צים מרכזי קניות זכתה אתמול במכרז שערך כונס הנכסים של אליעזר פישמן לרכישת קניון בנצרת עילית תמורת 97 מיליון שקל ■ לדברי רני צים, בחברה הערבית אחראיים לחלק גדול מהפדיון בקניונים בערים כמו כפר סבא ורעננה: "תנכה את רכישות הערבים — ותקבל קניונים בינוניים לגמרי", יורם גביזון, דהמרקר, 26.12.2019 ♦

"החברה הערבית היא החברה עם הפוטנציאל הגבוה ביותר בשוק". באירוע החגיגי שנערך השבוע לרגל פתיחת אירועי שביל העסקים בנצרת, דובר על המהפכה שעוברת החברה הערבית בתחום העסקי והתעסוקתי. עם מעל ל-60,000 סטודנטים צעירים שרוכשים השכלה גבוהה במוסדות בארץ ובעולם, ותנופת הייטק שלא נראתה כמוה במגזר – אין ספק שמתחילים לראות את השגשוג, הדר ת"ש | mako | פורסם 25/12/19 ♦

חברת מלרן, המעמידה אשראי לעסקים במגזר הערבי, גייסה אשראי של 350 מיליון שקל מגוף זר. הלווה יקבל אופציה לרכישת 5% ממניות מלרן במחיר המשקף לחברה שבשליטת ריאן מואנד שווי של כ-84 מיליון שקל • חברת האשראי החוץ בנקאי, המקדמת גיוס אג"ח, קיבלה מוקדם יותר החודש מ-S&P מעלות דירוג BBB פלוס, בתחזית יציבה, לגיוס של עד 80 מיליון שקל, אביב לוי, גלובס, 22.12.2019 ♦

פיצ' מעלית: איך אומרים סטארט-אפ בערבית? עמותת חאסוב פועלת לקידום יזמות טכנולוגית ופיתוח האקו-סיסטם בחברה הערבית. עם מיט-אפים, קהילות צומחות, קורסים ייעודיים ואפילו מרכז חדשנות – אפשר להתחיל לדבר על צמצום פערים. כתבה שנייה בסדרה, ynet, בשיתוף Google for Startups, פורסם:  19.12.19 ♦

ערבים בהיי-טק זה כבר לא מדע בדיוני. العربي رقم 300 بالهايتك, כרים פנאדקה, הארץ | הזירה – الساحة, 18.12.2019 ♦

לערבים יש ידע, אבל חסרה להם תעוזה ליהפך ליזמי סטארט־אפ. הפער בין הבסיס המדעי העשיר לחוסר הניסיון בתחומי פיתוח מוצר, הבנת השוק, המגבלות הרגולטוריות, ובכלל, ההבנה איך העולם הציני הזה פועל, מכשיל יוזמות רבות..מצד היזמים, מדובר בתהליך ארוך שנים, המחייב שינוי דורי, חשיפה לנושא היזמות כבר בגיל בית הספר ויצירת אופק בו יזמות היא אופציה. בצד שלנו, התעשייה הישראלית, נדרשת לקבלה אמיתית של כל יזם על סמך יכולותיו הטכנולוגיות והאנושיות, בלי קשר למוצא, דת או הבנת השוק…", תמר קידר האריס (NGT3), דה מרקר, 17.12.2019 ♦

מדעי החיים האמיתיים: מי הגיעו למפגש של הקרן היהודית-ערבית NGT3. קרן וחממת הביומד היהודית-ערבית NGT3 ערכה השבוע בנצרת מפגש בנוכחות משקיעים, נציגי חברות הפורטפוליו, נשות ואנשי תעשיית ההייטק ומדעי החיים בישראל, ניזאר מישעאל, CFO החממה; תמר קידר הריס, מנהלת קשרי משקיעים בחממה ואחרים. שירי דובר, גלובס, 12.12.2019 ♦

קרן ברידג'ס תשקיע 14 מיליון שקל במפעלים שפועלים בחברה הבדואית. בעקבות ההשקעה המפעלים צפויים להתרחב ולקלוט עובדות מהחברה הבדואית, בה שיעור המובטלות גבוה במיוחד, יובל אזולאי, גלובס, 10.12.19 ♦

הושק מיזם חדש להכשרת יזמים טכנולוגיים מהחברה הערבית. Trinovation הוא שמו של המיזם הייחודי והראשון מסוגו שנחנך אתמול (ד') בבכפר קרע, והוא תולדה של שיתוף פעולה בין קרן אדמונד דה-רוטשילד ומרכז המחקר והפיתוח במשולש של של משרד המדע והטכנולוגיה…המהלך כולל את היזמים אשר יגדלו בתכנית מחד, וחיבור להון-סיכון מאידך. זאת, בעזרת קורס ראשון למשקיעים מתוך החברה הערבית, בהובלת ארגון חאסוב, בשיתוף עם המרכז הבינתחומי הרצליה, קרן וינטג' ותכנית הלוואות ייעודית בהובלת עוגן. מאת מערכת אנשים ומחשבים, 28.11.2019 ♦

הרצאת מנכ"ל בנק ישראל בכנס גלובס והפורום הכלכלי-ערבי בנושא חזון אסטרטגי ואתגרים עתידיים שנערך בנצרת (כולל המצגת אותה הציג). בהרצאתו בכנס סקר המנכ"ל התפתחויות כלכליות עיקריות ומגמות ארוכות טווח, הן של המשק הישראלי בכלל והן של החברה הערבית בפרט תוך ציון מחקרים וניתוחים שונים שערך הבנק בהקשר של החברה הערבית. המנכ"ל הדגיש את חשיבות המשך שילוב האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה, והצביע בין היתר על התפתחויות שונות בהשכלה הגבוהה שעשויות לסייע על השתלבות האוכ' הערבית במגזר ההיי-טק. בנק ישראל, 12.11.2019 ♦

"בישראל יש שתי כלכלות ויש ביניהן פער עצום: הכלכלה היהודית היא כלכלה מודרנית והכלכלה הערבית נמצאת מאחור". את הדברים אמר ד"ר סאמי מיעארי בסיכום כנס הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" • "תוכנית 922 שנועדה לסגור פערים קיימים בקושי יושמה. מתוך השקעה של 15 מיליארד שקל שכלולה בתוכנית, הביצוע עבר בפועל 2 מיליארד שקל", גיא ליברמן, גלובס, 12/11/2019 ♦

"הנתונים מעודדים; היום יש כבר 100 סטארט-אפים בנצרת". יסמין יבלונקו וגיא ליברמן, גלובס, 12.11.2019 ♦

הנגיד: שילוב החברה הערבית יתרום לצמיחה. פרופ' ירון סייר בנצרת ונאם בכנס רוטרי: "תהיה תרומה גם לפריון" • הציג תוכנית החומש למגזר: יושקעו 10 מיליארד שקלים • 37% מהכבישים החדשים נועדו לשרת את ערביי ישראל…בעניין הערבים בישראל אמר הנגיד כי שיעורי העוני בקרב החברה הערבית בישראל גדולים (37.4%) משיעורם באוכלוסייה (14.6%). ממוצע ההכנסה של משק בית ערבי עומד על 11,139 שקלים, לעומת 18,408 ממוצע כלל האוכלוסייה, בעוד בחברה הערבית ממוצע הנפשות למשק בית עומד על 4.57 לעומת 3.31 נפשות באוכלוסייה הכללית…", ערן בר-טל, ישראל היום, פורסם ב 02.11.2019 [לדברי הנגיד המלאים]

שלושה צעדים בדרך להצלחהللمقالة بالعربية: ثلاث خطوات على طريق النجاح. "קיימים חסמים פנימיים וחיצוניים המונעים צמיחה כלכלית בחברה הערבית… ולהלן שלושה צעדים שכל ארגון יכול לנקוט…", חסאן טואפרה (סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות), הארץ | הזירה – الساحة, 22.10.2019 ♦

ההשקעה בחברה הערבית תניב תשואה לכל המשק. תוכנית 922 שהקצתה 15 מיליארד שקל לשיפור מצבה של האוכלוסייה הערבית בישראל עומדת לפוג ב-2020 • לאור ההצלחה נדרשת כעת תוכנית המשך • השקעה גדולה במגזר הערבי תניב תשואה לכלל המשק – רק צריך לגלות מנהיגות • "גלובס" מנתח את דרישות המגזר הערבי, דני זקן, גלובס 15/10/2019 ♦

בלי קירות ועם אפשרות לשיעור גלישה: חלל העבודה המשותף שהוקם בכפר דייגים. למפת חללי העבודה בישראל נוסף באחרונה מקום חדש ומעט שונה, ממש על הים. המיזם, שנפתח על קו החוף של ג'סר א־זרקא, מציע סביבת עבודה "כמו בסיני" ונותן דחיפה כלכלית לאחד היישובים העניים בארץ, יסמין בכריה, הארץ, 13.10.2019 ♦

על כלכלה ואלימות. רחוקים מאשראי ובלי הסדרה בקרקעות: הרקע הכלכלי לצמיחת הפשע בחברה הערבית. הקושי לקחת משכנתאות בשל המשכורות הנמוכות, היעדר רישום מסודר של הבעלות על הקרקע וקשיי הסתגלות ל'חוק המזומנים' מהווים קרקע פורה לצמיחת ארגוני פשיעה, שנכנסים לוואקום שהמדינה לא מטפלת בו | לתשומת ליבה של הממשלה, מאת יונתן קירשנבאום, דבר ראשון,  עדכון אחרון: 10.10.2019 ♦

האתגרים הכלכליים בפני תוכנית אסטרטגית לסגירת פערים. "…מאז ממשלת רבין, פיתוח כלכלי של החברה הערבית אינו נמצא בראש סדר העדיפויות של הממשלות… בישראל מתקיימות בעצם שתי כלכלות – היהודית והערבית… היו ניסיונות בעבר לגבש תוכניות אסטרטגיות לצמצום פערים אלה. האחרונה שבהן הינה תוכנית 922,…דווקא לאחר הבחירות האחרונות התבררה יכולתן של המפלגות הערביות להוות לשון מאזניים,… הצעדים לסגירת הפערים כפי שהצעתי אותם מאז 2011, כוללים:…", ד"ר סאמי מיעארי, גלובס, 9.9.2019 ♦

בעקבות ההתרחבות בחברה הערבית? הרווח התזרימי הנקי של רני צים עלה ב-40% ברבעון. ההכנסות התפעוליות נטו ברבעון השני עלו ב-20% ל-10.1 מיליון שקל, בהשוואה ל-8.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ■ רני צים: "אנו בעיצומה של תנופת התרחבות, בדגש על פעילותינו בחברה הערבית", ערן אזרן, דה מרקר, 20.08.2019  ♦

שוויון הזדמנויות בישראל – רק ליהודים, חילונים ולבנים. התנאי ההכרחי לקידום מוביליות בפריפריה הגיאו-חברתית של ישראל הוא צמצום האי-שוויון בין האוכלוסיות השונות ■ יש להשקיע בהון האנושי במוסדות החינוך מגיל לידה עד לאקדמיה,… כך למשל, הסיכויים של ילדים ישראלים מהחברה הערבית, יוצאי אתיופיה וחרדים לעלות מהרבעון התחתון לעליון נמוכים באופן משמעותי – 10%, 11% ו-6%, בהתאמה…" ד"ר רמי סולימני (ג'וינט אשלים), דה מרקר, 18.8.2019 ♦

דוח מיוחד של חטיבת המחקר: העלאת רמת החיים בישראל באמצעות הגדלת פריון העבודה. "…מתוצאות מבחנים בינ"ל עולה שאיכות ההשכלה של התלמידים והבוגרים בישראל נמוכה. בנוסף, ישראל מתאפיינת באי שוויון גדול בהישגים הלימודיים בין קבוצות האוכלוסייה השונות. אלו ממצאים מטרידים מאחר שנמצא קשר ישיר – וסיבתי – בין איכות ההשכלה של כוח העבודה לבין הפריון….", בניק ישראל, 18.8.2019 

כולם רוצים חתיכה מבועת ההייטק בנצרת. בתוך עשור הפכה נצרת מעיר ללא תשתית אינטרנט לבועת הייטק עם 40 חברות, בהן מיקרוסופט וברודקום. ביקור בלב העשייה מגלה טאלנטים שמחכים להיקטף, מרחק מדומיין מתל אביב ואפשרות אמיתית לדו קיום. וכן, גם להם יש תן ביס, הגר בוחבוט, YNET, 26.07.19  ♦

"בבית הסתכלו עלינו כעל אלילים".  קומץ מהנדסים ערבים בישראל של תחילת שנות ה-80 אזרו אומץ – ופתחו עבור מגזר שלם את הדלת להיי־טק הישראלי. כיום הם מספרים על קשיי ההסתגלות, תחושת הזרות והקשרים החמים עם הקולגות היהודים. "אחרי שעברתי את הראיון באינטל חגגנו בנצרת במשך שבוע", שגיא כהן, דה מרקר (כתבת שער בגיליון יום העצמאות), 08.05.2019  ♦

"למה גלידה במגזר הערבי? כי יש שם כוח קנייה ענק".עדי אביטל, מבעלי גלידה גולדה ואניטה, מרחיב את פעילותו בטייבה ורמאללה. בראיון ל"כלכליסט" הוא מספר כיצד פיצח את נוסחת מבנה הסניפים כך שיתאימו לחברה הערבית, מדוע התייאש מהחרדים ומה הוא מחפש באוסטרליה, אורנה יפת, כלכליסט, 16:03 24.04.19 ♦

מסטרקארד תשיק כרטיס נטען למגזר הערבי. במסגרת מחקר שביצעה חברת כרטיסי האשראי הבינלאומית נמצא כי קיים פער גדול בין כלל האוכלוסייה בישראל בהשוואה לחברה הערבית בהיקף השימוש באשראי. הכרטיס החדש יכלול הטבות מותאמות למגזר, אליצפן רוזנברג, YNET, 02.04.19 ♦

מה מעכב את הקמת פארקי ההייטק ביישובי החברה הערבית. הממשלה החליטה לפני שנה על הקמת שני פארקי הייטק בחברה הערבית, במטרה למשוך חברות ענק ולספק תעסוקה – והמשימה הוטלה על משרד הכלכלה • הראשון אמור היה להתחיל להיבנות כבר ב–2018, והשני השנה, אך טרם יצא אפילו מכרז • משרד הכלכלה: מחכים להתייחסות רמ"י, יסמין יבלונקו, גלובס,    19/03/2019 ♦

קרבת העוני: סיכון לעוני, סיכוי להצטרפות למעמד הבינוני. "…בשנת 2016 ,כמעט מחצית – %2.49 – ממשקי הבית הערביים נמצאו מתחת לקו העוני; בקרב משקי הבית היהודים, השיעור המקביל היה %2.13 .ברובד קרבת העוני, הפער בין שתי הקבוצות קטן יותר: %5.13 ממשקי הבית הערבים מול %2.7 ממשקי הבית היהודים..", את: שלמה סבירסקי, אביב ליברמן, אתי קונור-אטיאס, מרכז אדווה, 13.3.2019 ♦

"יש כאן הגשמת חלום": חממת הסטארט-אפ הראשונה של כפר קאסם. באומת הסטארט-אפ שלנו, חממות יזמים כבר פזורות ברחבי הארץ. עכשיו זה קורה בכפר קאסם. "קליקה" היא החממה הראשונה המשותפת לערבים וליהודים. המקומיים כבר מוכנים להוציא את המיזמים שלהם לעולם וקוראים לשכנים מראש העין הסמוכה להצטרף. כתבתה של שירלי ברקוביץ', מתוך כאן חדשות הערב 09.03.19

ענקית התוכנה סיילספורס מקימה מרכז פיתוח בנצרת. המרכז, בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, אמור להעסיק 100 מפתחי תוכנה ומהנדסים ערבים מהעיר והאזור. פתיחת המרכז היא חלק מהרכישה של חברת דאטורמה הישראלית בכ־850 מיליון דולר. כל המפתחים יהיו חלק מצוות הפיתוח שלה, מאיר אורבך, כלכליסט, 08:0806.03.19 

כך הפך המשרד לפיתוח הפריפריה לקופה הקטנה של דרעי. 20% מתקציב הפרויקטים הציבוריים הופנו לבתי כנסת וישיבות. רבע מתקציב אירועי התרבות הגיע לאירועים של חרדים. התקציב המוקדש למבני דת ליהודים – כפול מהתקציב שהוקצה למבני ציבור למיעוטים. יו"ר ש"ס מציג: תקציב הפריפריה בשירות המגזר החרדי, שחר אילן, כלכליסט, 10.02.19 [המשרד לפיתוח הפריפריה

טובת המשק מחייבת השקעה של מיליארדים במגזר הערבי. אחמד טיבי דורש 6.4 מיליארד שקל לשנה לפיתוח המגזר הערבי כתנאי לגוש חוסם לנתניהו. גם אם הסכום מוגזם – השקעה במגזר הערבי היא מחויבת המציאות… תוכנית החומש 922 לפיתוח כלכלי של החברה הערבית שהחלה ב-2015, התיימרה להשקיע 15 מיליארד שקל במגזר. בפועל היו שם פחות מ-10 וחלק מהם בכלל היו תקציבים קיימים ולא תוספת… יש פירות להשקעה – אבל השוויון וגם הפיתוח הכלכלי עדין רחוקים…", שחר אילן, כלכליסט, 8.2.2019 

OECD 2018
OECD 2018

הקמת אזורי תעשייה:

להפיץ את בשורת הגלידה מהגליל. אדם זיו ועלאא סוויטאת, מנהלי "גלידה בוזה", נפגשו עם המנטורים מטעם תחרות עסקים קטנים כדי להבין איך להתרחב לכל הארץ ואולי גם לחו"ל, יובל חנינוביץ, אסף קוזין ויובל גמליאל, YNET, 15.01.19 ♦

"ג'וני סרוג'י, ערבי-ישראלי שמכהן בצמרת אפל, מועמד למנכ"ל אינטל העולמית", שגיא כהן, דה מרקר, 15.1.2019 ♦

הכלכלה הפלסטינית  בישראל: היבטים חברתיים ופוליטיים, ד"ר שרה אוסצקי-לזר, עורכת. מכון ון ליר – מנבר – גליון מספר 8 – דצמבר 2018 עשרה מאמרים ועוד… ♦

מאה אלף האזרחים שנמחקו מדו״ח העוני. רק מדינה עיוורת מוחקת אוכלוסיות שלמות כדי להתהדר בצמצום הפערים בחברה. מבט עגום על דוח העוני של הביטוח הלאומי שפורסם בשבוע שעבר, חיה נח (הפורום לדו קיום בנגב לשוויון אזרחי), המקום הכי חם בגיהנום,  06.01.2019 ♦

כ-1.8 מיליון ישראלים חיים בעוני‎. דוח העוני לשנת 2017 נחשף – ומציג תמונה עגומה: 814 אלף ילדים עניים במדינה, חלה עלייה בחומרת העוני ובעומקו – גם בקרב משפחות עובדות. ישראל במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD במדד שיעור העוני לנפש‎…במגזר הערבי נרשמה ירידה זהה (2%) וכעת 47.1% מהמשפחות הערביות בארץ חיות בעוני….. הירידה החדה ביותר נרשמה בקרב ערבים שלא מתגוררים במזרח-ירושלים, שם נרשמה עלייה בתחולת העוני, כמו גם בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. למרות הירידה, בדומה לאוכלוסיה היהודית, גם במגזר הערבי עומק העוני וחומרתו עלו באופן חד, בשיעור של 10% ו-22% בהתאמה….", יונה לייבזון | החדשות 2 | פורסם 31/12/18 12:54 ♦

דוח ממדי העוני והפערים החברתיים לשנת 2017. המוסד לביטוח לאומי, 31.12.2018 ♦

דניאל, מיכל ועימאד הקימו סטארט־אפ. מי מהם יצליח?  איך נראה הפרופיל של היזם הישראלי? למה נשים לוקחות פחות סיכונים? מה עוצר את הצעירים הערבים ואיך זה שכולם רוצים לעשות אקזיט? "לקחנו את הקונספט של הסטארט־אפ ניישן לקיצון, כאילו אם אתה לא יזם — אתה לא שווה כלום", רותי לוי, דה מרקר, 31.12.2018 ♦

בהלה בחברה הערבית בגלל חוק המזומן. עשורים של חוסר יציבות תעסוקתית, גישה מוגבלת לבנק וקושי במשכנתאות הובילו את הציבור הערבי לעבוד במזומן. החוק החדש הוא מכת פתע, עו"ד נידאל עואודה, YNET, 25.12.18  

השרה גמליאל: "נשקיע 75 מיליון שקל באזורי תעשייה ערביים בשנה הבאה". מתוך התקציב, 21 מיליון ש"ח יוקצו לפארק ההיי-טק בנצרת ■ בכנס לקידום יזמות בחברה הערבית, מסרה רשות החדשנות כי השקיעה השנה 65 מיליון שקל בשילוב המגזר בתעשיית ההיי-טק…הכנס נערך נוכח העובדה כי האוכלוסייה הערבית-ישראלית מונה כ-20% מאזרחי ישראל, אך מייצגת רק שמונה אחוז מתל"ג המדינה, וכי רק שלושה אחוזים מכלל עובדי ההיי-טק הם בני המגזר. שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן, סיפר כי הגה את הרעיון לכנס בעקבות ביקור שערך לפני מספר חודשים בחממת הסטארטאפים בגן התעשייתי בנצרת, אז נחשף לאתגרים שעומדים בפני היזמים המקומיים בגיוס משקיעים…", עירד עצמון שמאייר, דה מרקר, 11.12.2018 ♦

"לב הפעילות של ההיי-טק הערבי": חלל עבודה ראשון נפתח בנצרת. ריג'ס פותחת מתחם לקהילת הסטארט-אפים בעיר, המשתרע על פני 1,000 מ"ר בבניין משרדים ■ שליש מהמתחם כבר הושכר ■ עמדת עבודה תוצע במחיר של 1,179 שקל בחודש, ומשרד פרטי יעלה מ-1,900 שקל לחודש, גילי מלניצקי, דהמרקר, 10.12.2018 ♦

רוצים לחבר את הערבים לכלכלה ולחברה? תתחילו באינטרנט. קונים פחות ברשת, משתמשים פחות במייל ומתקשים לגלוש באתרים הממשלתיים: אף שהחברה הערבית התמכרה לרשתות החברתיות ופעילה אונליין לא פחות מהאוכלוסייה היהודית – היא עדיין סובלת מפער דיגיטלי גדול ■ "כדי לפרוץ את המעגל – המדינה חייבת להתערב", רפאלה גויכמן, דה מרקר, 21.11.2018 

רני צים ומידאס מתרחבים במגזר הערבי: יקימו מרכז מסחרי בטירה ב-30 מיליון שקל. השניים יקימו את המרכז בשותפות עם יואב קפלן, שהביא את הקרקע לעסקה ■ רני צים ומידאס יעמדו את כלל המימון לפרויקט בחלקים שווים (כל אחת 50%) – כולל חלקו של קפלן, ערן אזרן, דה מרקר, 31.10.2018 ♦

העבודה בשחור מפרקת את החברה הערבית. תופעת ההון השחור בולטת בסקטורים העניים במדינה, והתופעה מבדלת ומפוררת את החברות הסגורות…תופעת ההון השחור בולטת בקרב החברה הערבית הן בקרב עצמאיים והן בקרב שכירים (להלן "העובדים השחורים"), והפיתויים לעבודה בשחור רבים ומגוונים: הפחתת תשלום מס הכנסה, מע"מ ודמי ביטוח לאומי, קבלת קצבאות כמו דמי אבטלה ודמי פגיעה בעבודה מהביטוח הלאומי, הנחה בארנונה ועוד….", עסמת ותד, גלובס, 17.10.2018 ♦

חיסול הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית יפגע בכולנו. המשרד לשוויון חברתי מתמהמה עם מינוי מנהל לרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית ■ המשמעות היא החלשה של המיעוט הערבי והרחבת השסעים בחברה (המכון הישראלי לדמוקרטיה), נסרין חדאד חאג'־יחיא, דה מרקר, 08.10.2018 ♦

”תקצו עוד משאבים לפיתוח אזורי תעשייה בתוך הישובים בחברה הערבית”. כך אמרה רים יונס, זוכת אות מנהיגי התעשייה לשנת ה-70 למדינה בוועידת משרד הכלכלה והתעשייה "הפנים אל הצפון"….ציינה כי אין מספיק תקציבים לפיתוח אזורי תעשייה. ככל שיהיו יותר תקציבים – יהיו גם ביקושים. ככל שיפותח אזור תעשייה בנצרת למשל, נוכל לשלב בתעשייה יותר נשים המעוניינות לעבוד באזור הבית, לסייע בכלכלת הבית ולקידומן העצמי…", מערכת ספונסר 04/09/2018 ♦

רני צים: "הרשתות מבינות את הפוטנציאל הגלום במגזר הערבי". רני צים, בעלי צים סנטרס, המתמקדת באזורי פריפריה: "המגזר הערבי הרבה פחות מוטה אינטרנט, והקמת הקניונים לאוכלוסייה הערבית היא לא עניין הקשור לביקושים, אלא צורך" ● על ההתפשרות במחיר ההנפקה: "לא באתי לעשות סיבוב בבורסה, אני פה כדי לחזק את החברה, להגדיל את מצבת הנכסים שלה", אביב לוי, גלובס,   22/08/2018 ♦

מחקר: הגברים אחראים על הגדלת הפערים בין יהודים לערבים. ההכנסה של משק בית יהודי היא יותר מפי שניים משל משק בית ערבי. הסיבה העיקרית לפער היא הכנסת הגברים ולא שיעור תעסוקת הנשים, שחר אילן, כלכליסט, 13.08.18 ♦

לא בוער: המכרז למנהל הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית מתעכב. התפקיד במשרד לשוויון חברתי עדיין לא אויש לאחר עזיבתו של איימן סייף לפני שלושה חודשים ■ ועדת האיתור החליטה לצאת לחיפוש אקטיבי של מועמדים, אף שכבר גובשה רשימה של שמונה מועמדים, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 14.08.2018 ♦

"נתניהו מחסל את המהלכים שהובילו לשילוב הערבים בחברה". איימן סייף, מי שכיהן כראש הרשות לקידום המיעוטים בישראל – מרבית הזמן ישירות תחת ראש הממשלה – מעריך כי חוק הלאום הוא מכת מוות לעשור של מאמצים לשילוב הערבים בכלכלה ובחברה. "המסר שעולה מחוק הלאום הוא שזה חוקתי ומשפטי להפלות את האזרחים הערבים. הערבים נהפכים בחוק הלאום לנחותים, וזהו מסר שיופנם בקרוב גם על ידי המעסיקים הפרטיים. חוק הלאום הוא מכת מוות למאמצי השילוב של הערבים בכלכלה" – כך מעריך איימן סייף, מי שכיהן עד באחרונה כראש הרשות לקידום המיעוטים בישראל…", מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 08.08.2018 ♦

מסלול השקעות חדש יעודד מפעלים להגיע לאזורי תעשייה הצמודים ליישובים בדואיים. מסלול השקעות של 25 מיליון שקל הושק באחרונה במטרה לתמרץ מעסיקים לבנות או להעתיק מפעלים לאזורי תעשייה סמוכים לרשויות מקומיות בדואיות ■ עבור קבלת ההשקעה לא נדרשים קריטריונים ליצוא, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 08.08.2018 ♦

מהם החסמים בפיתוח החברה הערבית כמנוע צמיחה למשק הישראלי? מסמכי מחקר ושולחן עגול (מכון אהרון למדיניות כלכלית, המרכז הבינתחומי, הרצליה, 12.7.2018):

האנשים שחגגו אקזיט של 850 מיליון דולר – ולא שמעתם עליהם. את האקזיט של דאטורמה, שנמכרה לסיילספורס, חגגו גם עובדי גליל סופטוור מנצרת – המעניקים שירותי מיקור חוץ לחברות היי־טק במרכז ■ מנהלי החברה מקווים להכניס כך יותר ערבים להיי־טק: "להיות מועסק בגליל זה כמו להיות מועסק במרכז הפיתוח בתל אביב"…"כשהתחלנו ב–2008, היו כ-200 ערבים שהועסקו בכל ההיי־טק המקומי. כיום יש בערך 4,000", אומר זאבי ברגמן, יו"ר גליל סופטוור..", אלירן רובין, דה מרקר, 01.08.2018 ♦

מסלול סיוע חדש של 25 מ’ ש”ח יסייע בהקמת מפעלים ביישובי הבדואים בנגב. במסגרת התכנית של משרד הכלכלה והרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים, יינתנו מענקים בהיקף של עד 25% מההשקעה, בסך של עד 10 מיליון ש"ח לתכנית ללא דרישת קריטריונים ליצוא, מערכת ספונסר 04/07/2018 10:38 ♦

"אנחנו, בפעילות שלנו, את השלום כבר עשינו". השבוע ייפתח באום אל–פאחם הקניון הגדול הראשון לתושבי ואדי ערה, שהוקם בשותפות של יזמים ערבים ויהודים • אילו רשתות יפעלו בו, ומה יקרה לחזון הדו–קיום בפעם הבאה שיהיו הפגנות ומהומות בוואדי? עופר פטרסבורג, ידיעות אחרונות, ממון • 04.07.2018 ♦

"איכות החיים של אוכלוסיות בחברה הישראלית מבט השוואתי" – המחקר הבוחן את איכות חיים של שלוש אוכלוסיות בחברה בישראל – ערבים, חרדים ויהודים לא חרדים., ניצה (קלינר) קסיר ודמיטרי רומנו, המכון החרדי למחקרי מדיניות, מאי 2018 ♦

ביבי טוב לערבים (אבל ההתנהלות שלו מתסכלת). ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, איימן סייף, מספר על הסתירה של נתניהו, שמסית נגד ערביי ישראל אבל נלחם על תקציבי ענק עבורם, השינוי שחל ביחס של הפקידות המקצועית, מהפכת מעמד הביניים בחברה הערבית – ואיך זה לגדול כנער ערבי יחיד בפנימייה יהודית, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 24.05.2018 ♦

שוק של 400 מיליון איש: האקזיט הערבי הגדול הראשון מנסה להתרומם בישראל. בריטניה מגלה עניין רב בחברה הערבית בישראל, ומשקיעה משאבים לעידוד יזמי היי־טק ■ "ישראל היא גשר לשוק הערבי, ויש פה יזמים ערבים שחיים באומת הסטארט־אפ", אומרת דונה חאג' ממרכז החדשנות של השגרירות ■ "ההשפעה גדולה – אם יהיה סיפור הצלחה כולם יכירו אותו", אלירן רובין ו טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 10.05.2018 ♦

כלכלת החברה הערבית בישראל,   ערן ישיב, ביה"ס לכלכלה ע"ש איתן ברגלס, אוניברסיטת תל אביב  ניצה )קלינר) קסיר, המכון החרדי למחקרי מדיניות מרץ 2018 * תקציר ♦

הממשלה אישרה הקמת שני פארקי היי-טק במגזר הערבי. בשלב הראשון יוקמו פארקים בנצרת ובכפר קאסם, בעלות של 20 מיליון שקלים ● המהלך מבוצע בהובלת עמותת צופן, שפועלת להשמת אקדמאים ערבים בהיי-טק הישראלי, מאת יהודה קונפורטס, אנשים ומחשבים, 24  באפריל 2018 ♦

נתניהו: 20 מיליון שקל הקצאה להייטק ביישובי מיעוטים. ראש הממשלה והשרה לשוויון חברתי הציגו תוכניות להשקעה בתחומי ההייטק במגזר הערבי, כחלק מתוכנית כוללת בהיקף של 15 מיליארד שקל ● נתניהו הגיב לסרטון מאמש וציין: לא נסבול הפרות חוק, מדינה אחת – חוק אחד לכולם [להודעת מזכירות הממשלה], טל שניידר, גלובס, 23.4.2018 

"הערבים כ-20% מהאוכלוסיה בישראל – אך תרומתם לתל"ג – 9%". "המשק הישראלי מפסיד מיליארדי שקלים מהשילוב המוגבל של הערבים בשוק התעסוקה הישראלי – שילוב מעמיק ונרחב יותר, היה יכול לתת דחיפה לכלכלת המדינה", כך אמר ד"ר רמזי חלבי, יו"ר ארגון צופן, מאת יוסי הטוני , אנשים ומחשבים, 27 במרץ 2018 

רמת חיים, צפיפות וחינוך: מהו מצבם של ערביי ישראל? חוסר הפניית משאבים לתשתיות וחינוך, לצד השינויים שעובר המגזר, הביאו לפערים בין היהודים לאזרחי ישראל הערבים. ולמרות זאת, יש אור בקצה המנהרה, מאת  נסרין חדאד חאג'-יחייא (המכון הישראלי לדמוקרטיה), מקור ראשון, 22.3.2018 ♦

רני צים: "גם ערבים רוצים לשתות קפה ולבזבז קרוב לבית. בסוף שוק ההון יבין את זה". אחרי שהקים מתחמי קניות בפריפריה, רני צים חולם לכבוש את המגזר הערבי ולהקים בו שני קניונים בשנה. בשוק ההון נלהבים פחות. הנפקת צים סנטרס הסתיימה השבוע בתמחור נמוך, אך צים אופטימי: "אפוקליפסת הקניונים של ארצות הברית רחוקה מאיתנו, במיוחד מהמגזר הערבי", דיאנה בחור ניר, כלכליסט, 22.03.18 ♦

"אחד החסמים הבולטים בתחום היזמות בחברה הערבית – תרבות 'הבושה'". מנהל מרכז העסקים בנצרת, פאדי סווידאן: "הכבוד של המשפחה הוא מעל לכל. תרבות הבושה אומרת שאסור לך להיכשל, כי כישלון הוא לא רק אישי אלא משפחתי", אלירן רובין, דה מרקר, 19.03.2018 ♦

תקציב 2019 מזניח את שילוב החרדים והערבים. מה שצורם יותר מכל הוא ההתעלמות הבוטה של הנהגת המדינה מהכתובת שמרחו על הקיר ה־OECD וקרן המטבע הבינלאומית… אלא שהבעיה הגדולה באמת בנוגע למגזר הערבי, פרט לעיכובים מסוימים ביישום התוכנית הקיימת, היא שכבר היום צריך לתכנן את תוכנית ההמשך, שתיגע בכל מה שהתוכנית המקורית לא הקיפה. זה, בינתיים, לא קורה…", עמרי מילמן, כלכליסט, 19.3.2018 

OECD: כלכלת ישראל חזקה וצומחת מהר – אך על הממשלה לפעול לצמצום פערים. הכלכלן הראשי של ה-OECD שיבח את הכלכלה הישראלית, וצופה צמיחה של 3.5% בשנה הקרובה ■ עם זאת, כדי לשמר את כוחה הכלכלי הארגון ממליץ לישראל להשקיע יותר בהכשרת ערבים וחרדים ושילובם בשוק התעסוקה… בארגון מעריכים ששיעור העוני באוכלוסיות הערבית והחרדית מגיע לכ-50% בעקבות השקעות נמוכות בחינוך והכשרה, וכי חלקם באוכלוסייה יגיע ל-50% עד 2060 – עובדה שתישא השלכות מאקרו-כלכליות משמעותיות אם המדינה לא תשקיע יותר בהכשרתם ושילובם בשוק העבודה…", רונית דומקה, דה מרקר, 11.03.2018 [דוח ה OECD] ♦ 

עסקים בחברה הערבית: כנס כלכליסט, נצרת, 12.2.2018 [טקסט ווידאו]: 

הזרוע הארוכה של אפל מגיעה עד למעבדת החדשנות במג'ד אלכרום. צוות פיתוח האפליקציות של אפל בארץ יספק תמיכה בידע למדריכים במעבדה לתחומי המציאות המועשרת (AR) שהקים המיזם הטכנולוגי מונא וציוד בדמות מחשבי מק ואייפדים. מייסד מונא, אסף ברימר: קדמה לא שייכת רק לאוכלוסיות מסוימות, עומר כביר, כלכליסט, 11.02.18 ♦

לאן נעלמו הדוברים הערבים מכנס התאחדות התעשיינים? 57 בני אדם צפויים לשאת דברים ב"ועידת התעשייה 4.0" ■ לצד שרים וחברי כנסת, שלא בהכרח יעסקו בתחומי המומחיות שלהם, לא נמצא ייצוג לאף תעשיין ערבי – וגם מספר הנשים הדוברות קטן, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 29.01.2018 ♦

"היי-טק זה מעבר לפוליטיקה: בתוך שנתיים – כפר קאסם על מפת ה-IT". "ההיי-טק הוא הקטר של המשק הישראלי ולצערנו, המגזר הערבי לא השתלב בו", אמר רו"ח סאמי סעדי, מנכ"ל משותף בצופן ● לדבריו, "אנחנו רוצים ליצור חברה משותפת ולשלב את האוכלוסייה הערבית בתעשייה", מאת יוסי הטוני , אנשים ומחשבים PC, 28 בינואר 2018 ♦

כנס העסקים של החברה הערבית של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים: החברה הערבית כמנוע צמיחה לכלכלה הישראלית – المجتمع العربي كمحرك لنمو الاقتصاد الإسرائيلي. 12.2.2018, מלון אוליביה, נצרת. הכנס יעלה לסדר היום נושאים הקרובים לליבה של החברה הערבית:

  • כלכלה, חברה ופוליטיקה – החברה הערבית כמנוע צמיחה לכלכלה הישראלית
  • תחבורה, בנייה ותשתיות ביישובים הערבים – הבעיות העיקריות, החסמים וכיצד מקדמים פתרונות בתחום
  • הייטק וטכנולוגיה – מדוע אין מספיק השקעות בסטארט־אפים בחברה הערבית ואיך מביאים לשינוי בתחום?
  • תעשייה ועסקים – איך מקדמים את העסקים בחברה הערבית
  • חשיפת הצעירים המבטיחים של החברה הערבית ♦

הנתונים החמורים: השכלה גבוהה לא מחסנת מפני עוני. דו"ח מרכז אדוה [כאן] מצביע על גידול בשיעור העניים העובדים והעניים האקדמאים. מפרנסים חדשים רבים הצטרפו לשוק העבודה – אבל בשכר נמוך… שכרם של עובדים ערבים בישראל נמוך מאוד בהשוואה לכלל השכירים במשק: גברים ערבים השתכרו 74% מהשכר הממוצע ב–2016, ונשים ערביות השתכרו רק 55% מהשכר הממוצע…", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 24.01.2018 ♦

"אם מפעל ערבי רוצה לגדול, הוא צריך לעשות את זה באזור תעשייה יהודי". המהנדסת והתעשיינית מארי ליבס היא האישה היחידה בחברה הערבית העומדת בראש מפעל בתחום החשמל ■ אף שלמדה בטכניון והיתה למהנדסת החשמל הראשונה במגזר, החלה לעבוד כמזכירה ■ כיום היא מעסיקה 46 עובדים ערבים, גברים ונשים, ובעבר העסיקה גם יהודים, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 18.01.2018

"המגזר הערבי לא שותף, והמשק מפסיד 40 מיליארד שקל". מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים, איימן סייף, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס": "תתחשבו במאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה הערבית… סייף ציין כי רק 35% מהנשים הערביות נמצאות כיום בשוק העבודה…מחיר למשתכן לא מתאים לאוכלוסייה הערבית", אורי חודי, גלובס, 11.1.2018 ♦

"20% מהתקציב להיי-טק צריך להגיע למגזר הערבי". "כדי שעוד ועוד צעירים ערבים יועסקו בענף צריך הכוונה ממשלתית, הקצאת כספים, עידודם ללכת ללימודים טכנולוגיים, והקמת מרכזים טכנולוגיים בערים הערביות, בדיוק כמו בערים אחרות בישראל", אמר ח"כ אחמד טיבי, מאת ג'ון בן-זקן , אנשים ומחשבים, 11 בינואר 2018 ♦

שדרוג המערכת הכלכלית בצפון המדינה תקציר הדוח. מוסד שמואל נאמן, הטכניון, בשיתוף משרד הכלכלה, נובמבר 2017 ♦

נשארים מחוץ לאולם. כנסים הפכו לחלק מרכזי מפעילות העיתונות הכלכלית, אך החברה הערבית מודרת מהם כמעט לחלוטין • ייצוג של פחות מאחוז ב"כלכליסט" ו"גלובס", ב"דה מרקר" המצב טוב יותר, אורן פרסיקו, העין השביעית,  11.12.2017 ♦

"המפעלים בנגב צריכים לקלוט בדואים לא רק כעובדי קבלן".  מוחמד אלנבארי, ראש מועצת חורה: "עבדתי בחברה עם 1,900 עובדים, שמהם 2 בדואים עם דוקטורט בתחום, ועוד 30 עובדים בדואים מקצועיים, שמועסקים דרך קבלן", אורה קורן, דה מרקר, 29.11.2017 ♦

צמצום פערי השכר בין ערבים ליהודים הוא אינטרס לאומי וכלכלי. השכר הנמוך בחברה הערבית מפחית את המוטיבציה של הנמצאים מחוץ למעגל העבודה לנסות לחזור ולהשתלב בו, יוסי תמיר, דה מרקר, 27.11.2017 

לקראת סיום השנתיים הראשונות לתכנית החומש לפיתוח כלכלי של אוכלוסיית המיעוטים בישראל: סטאטוס ביצוע, תפוקות ואתגרים, מאיר אלרןמוחמד אבו נסרהערן ישיבמורסי אבו מוך, מבט על, גיליון 995, המכון למחקרי ביטחון לאומי,  26 בנובמבר 2017 

כסף למגזר הערבי? רק אם מפוני עמונה יקבלו. האוצר הצמיד העברת כמעט חצי מיליארד שקל לערבים לאישור תקציב בסך 115 מיליון שקל להתנחלויות, ובין היתר להקמת הישוב עמיחי למפוני עמונה. המשמעות: אי אפשר להעביר אחד בלי השני, שחר אילן, כלכליסט, 18.11.2017 

הוועידה הכלכלית של החברה הערבית 2017:

"בחיפה יש מגמת יזמות ערבית שאין בשום מקום אחר". ערב בנושא "יזמות במגזר הערבי" יתקיים בשבוע הבא בפאב הסינקופה. את הערב מארגנת תוכנית יוזמה לאומית בשיתוף עם עיריית חיפה. דובר התוכנית ניסן זאבי: "יזמות ערבית בחיפה יכולה לקשר בין ישראל למדינות ערב", מאת: אלה אהרונוב, כלבו חיפה והצפון, 5.11.17 

נטו חקלאות – גם לאזרחים הערבים. ערכי הציונות הבסיסיים מחייבים סיוע של המדינה בפיתוח החקלאות גם בחברה הערבית־ישראלית..ד"ר עזיז חיידר ממכון ון ליר, שבדק את העיסוק החקלאי, קבע כי "אזרחי ישראל הערבים הם בעלי עיסוק נרחב בחקלאות". לדבריו "לחקלאים הערביים אין כל ייצוג בדרג מקבלי ההחלטות, מכיוון שלא התאגדו מאז 1948"… שרד החקלאות פירסם ב–2015 מסמך מפורט של מדיניות תכנון החקלאות והכפר בישראל…. אין בו התייחסות לחקלאים אזרחי ישראל הערביים..", מיכאלה אלרם, דה מרקר,30.10.2017 ♦

העסקים במגזר הערבי עם הפנים לחו"ל. "תכנית תבל", אשר הוקמה על ידי מכון היצוא ומנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה לסיוע בענף היצוא במגזר הערבי הדרוזי והצ'רקסי צפויה לקבל חיזוק בשבוע הבא. כנס שיערך בנצרת בהשתתפות בכירים רבים במשק הישראלי והממשלה [ר' כאן], בהם גם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. אז איך מסייעים למגזר הערבי לייצא? ליאת זנד, YNET, פורסם:  26.10.17 

מספר אזורי התעשייה ביישובי הבדואים יגדל מעבר למתוכנן. זאת בעקבות החלטת שרי החקלאות והכלכלה להגדיל את מקומות התעסוקה לנשים בדואיות; השניים קיימו סיור משותף לחיזוק התעשייה ביישובים הבדואיים וביקרו במפעל קרגל| מערכת ספונסר, 18/10/2017 ♦

"השקעה בחברה הערבית היא השקעה בחוסן ובחוזק של ישראל". ד"ר דליה פדילה מתמודדת עם לא מעט קונפליקטים: היא ערבייה פלסטינית ואזרחית ישראלית, אישה משכילה בחברה מסורתית, שחיה בין התרבות הערבית למערבית ■ ההתנגשויות בין הערכים הביאו אותה להקים את קיו סקול, רשת של גני ילדים ובתי ספר שהלימוד בה מתנהל בשפה האנגלית, משה ליכטמן   סטלה קורין ליבר , גלובס, 10/10/2017 ♦

יש לכם ילדים קטנים? תראו בכמה גדל המינוס שלכם מדי חודש. נתונים חדשים של הלמ"ס [כאן] מראים עד כמה קשה למשפחות עם ילדים קטנים 'לגמור את החודש' – עם פער של 1,000 שקל בין ההכנסות וההוצאות…שיעורי העוני גדולים במיוחד בקרב משפחות חרדיות 62% ו-72% בקרב ערבים. על פניו זה נראה כמעט כמו מובן מאליו. ההכנסות של המשפחה החרדית והערבית היא גם כך קטנה יותר מאשר בקרב משפחה יהודית לא-חרדית (שמכניסה פי 2 יותר מאשר החרדית והערבית), וכאשר מדובר בהורים צעירים לילדים קטנים אז על אחת כמה וכמה. אך מדובר בנקודה קריטית, משום שהילדים של שתי האוכלוסיות הללו עתידים להיות חלק ניכר מאוד מהאוכלוסיה בישראל בעשרות השנים הקרובות, והחיים בעוני גם כך מכניסים אותם בנקודת זינוק נמוכה יותר לשוק העבודה העתידי, מה שיפגע גם ביכולת ההשתכרות שלהם וגם ברמת החיים הכלכלית של כלל המשק…", מיקי פלד, כלכליסט, 03.09.17 ♦

מחשבים מסלול מחדש. "זה ה–8200 של המגזר", אומרים בגאווה בכנס מיוחד שאליו הגיעו זיאד ורפיק, כרים ודונה המטרה: להצמיח מתוך ערביי ישראל את מפתחי ווייז ומובילאיי הבאים למרות התלונות על אי–שוויון, היעדר פרגון, גניבת ציוד, והעובדה שההורים בסביבתם עדיין מעדיפים בנים רוקחים על פני סטארטאפיסטים, המשתתפים אופטימיים: "אנחנו רוצים להגיע למצב ש'אמרת ערבי–ישראלי – אמרת איש היי–טק'. זה אפשרי", עינב שיף, ידיעות אחרונות, 3.8.2017 ♦

המתחרים של קופיקס במגזר הערבי: "נשאיר את המוצרים במחיר של 5 שקלים – ונרוויח כסף טוב". ארבעה חברים ערבים ויהודים פתחו בנצרת את קפה קהוותי, המציע מוצרים ב-5 שקלים, ובקרוב ייפתחו סניפים נוספים בסכנין ושפרעם ■ "בישראל יש מיליון וחצי ערבים ואין אף רשת בית קפה שנועדה להם ומדברת אליהם. להערכתנו, יש מקום ל-30–40 סניפים של הרשת שלנו", עדי דברת-מזריץ, דה מרקר, 23.7.2017 ♦

בר: הגדלת מספר הסניפים במגזר הערבי בולטת על רקע הצמצום בערים הגדולות. המפקחת על הבנקים ביקרה בסניפי הבנקים בכפר קאסם; "המיקוד של הבנקים במגזר הערבי פועל להגברת התחרות שממנה נהנים לקוחות פרטיים ועסקים"| מערכת ספונסר, 23/07/2017 | 16:13♦

הסטארט-אפ היהודי-ערבי מנצרת מגיע להודו: חתם על הסכם ב-20 מיליון דולר. הסטארט-אפ MindoLife הוקם על ידי ארבעה יזמים, יהודים וערבים, במסגרת תוכנית ההאצה Hybrid בנצרת ■ מדובר בעסקה משמעותית עבור החברה הקטנה מנצרת, אלירן רובין, דה מרקר, 17.07.2017 ♦

לשלב ערבים במוקדי קבלת ההחלטות. קידום אזרחים ערבים ייצור תשתית לחברה שוויונית וסובלנית יותר, יקדם את הכלכלה בישראל ויאפשר ליישם מדיניות של צמצום פערים ושוויון הזדמנויות, נסרין חדאד חאג'-יחיא, דה מרקר, 12.07.2017♦

שיתוף פעולה ושאיפה לשוויון: אזור תעשייה ערבי-יהודי בשפרעם. בטכניון ובעיריית שפרעם הגיעו למסקנה (האמיצה, מסתבר) שמה שנכון לעיר זה הקמת פארק תעשייה מעורב. זו עדות ראשונה למעבר מתפיסה של "ייהוד" להעצמה ושיתוף פעולה, בדרך לצמצום פערים ושאיפה לשוויון, גיא נרדי, גלובס, 10/07/20♦

זינוק בהשקעות המדינה במחקר ופיתוח בחברה הערבית. הסכום צפוי לגדול בשנה הבאה ל-159 מיליון שקלים – כמעט פי שלושה לעומת 2014, אמר שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס ● לדבריו, מדובר בחלק מהפעילויות שעושה המשרד לצמצום הפער הדיגיטלי, מאת יהודה קונפורטס , אנשים ומחשבים,10  ביולי 2017 ♦

מסעדות ערביות שכדאי לכם להכיר. הרבה יותר מחומוס: סצינת האוכל הערבי בארץ מגוונת, ולצד מסעדות בלאדיות עם תבשילים וירקות ממולאים, אפשר למצוא מסעדות שף ערביות שמאתגרות את המטבח המסורתי ומגישות מנות אותנטיות, אבל קצת אחרת. יצאנו לחיפוש אחר המסעדות הערביות הטובות בארץ, לין לוי, YNET, 08.07.17 ♦

סיליקון ואדי: כך נראית סצנת ההייטק הערבי הצומחת בישראל. אם יש היום כותרת שמצליחה לאחד תחתיה ישראלים מבלי לעורר ויכוח היא "סטארט־אפ ניישן", אבל מי באמת נכלל בהגדרה הזו? בנצרת ו-ואדי ערה, ירושלים והנגב, חיפה ותל אביב: בפרויקט מיוחד בחנו כיצד תרבות היזמות הטכנולוגית מכה שורש במגזר הערבי, יובל הירשהורן, פורבס ישראל, 6.7.2017 

אירוע בחסות האיחוד האירופי מפגיש בין הקהילות העסקיות של המגזר הערבי והמגזר החרדי. הכנס נתמך על ידי משלחת האיחוד האירופי למדינת ישראל, ומארח אותו ראש עיריית בית שמש, מר משה אבוטבול. בעקבות ניסוי ראשוני מוצלח בשנה שעברה, האיחוד האירופי מארח אירוע עסקי ייחודי – כנס העסקים הערבי-חרדי – בשיתוף עם עיריית בית שמש. אירוע יוצא דופן זה יביא יחדיו כמאה עסקים משני המגזרים, ב-6 ביולי בבית שמש (רחוב יצחק רבין 2), החל מן השעה 14:00. השר יעקב ליצמן מסיעת יהדות התורה וחבר הכנסת איימן עודה מהרשימה המשותפת יכבדו את הכנס בנוכחותם ויישאו דברי ברכה.  מערכת טלנירי | 5/7/17 

ח”כים: המיזוג בין לאומי לבנק הערבי-ישראלי יפגע קשות בלקוחות. ועדת הכלכלה תדון בשבוע הבא בחשש לפגיעה בלקוחות לאומי, במיוחד ביישובים הערביים, בעקבות סגירת עשרות סניפים כחלק מהחלטת הבנק למזג לתוכו את הבנק הערבי ישראלי,  מערכת ספונסר |29/06/2017 ♦

במהירות ניכרת מצמיחה החברה הערבית בישראל מעמד ביניים משכיל המאמץ אורח חיים מערבי. פרופ' אלקרינאווי ומירב ארלוזורוב אצל ירון לונדון, 13.6.2017 ♦

הערבים הם היאפים החדשים של ישראל. עלייה בהשכלת נשים, עלייה בשיעור הגירושים, התרחבות תעשיית הפנאי וירידה דרמטית בשיעור הילודה ■ מעמד הביניים העולה בחברה הערבית בישראל משנה את פניו – ומשפיע גם על העמדות הפוליטיות בציבור הערבי, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 12.06.2017 ♦

רק 50% מהצרכנים הערבים מחזיקים בכרטיס אשראי. מסקר שנערך עבור אתר Panet והלא TV לקראת חודש הרמדאן, עולה כי הנתון לא גדל בשנתיים האחרונות ■ עוד עלה כי רבע מהצרכנים הערבים כלל אינם מחזיקים בחשבון בנק ■ מותג הסמארטפון הבולט בקרב בני המגזר הערבי הוא סמסונג, מיכל רז חיימוביץ, גלובס, 5.6.2017 ♦

הרשות הממשלתית עוסקת בפיקוח על הכלכלה הערבית, לא בפיתוח שלה. לאורך השנים הציגו ממשלות ישראל שורה של תוכניות שמטרתן לכאורה לשפר את מצבם הכלכלי של האזרחים הערבים. בפועל, הפערים העמוקים בין המגזר היהודי למגזר הערבי נשמרים בצורה עקבית, ולא במקרה, ד"ר אמטאנס שחאדה (מזכ"ל בל"ד), שיחה מקומית,  25.5.2017 

השקת האקסלרטור היהודי ערבי בנצרת. "היום (ג') יתקיים בנצרת אירוע השקת האקסלרטור דו קיום של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה באמצעות מעוף לעסקים, מערך השטח של הסוכנות…. אחד מתנאי הסף לקבלה לתכנית הוא העובדה כי אחד היזמים הוא מהמגזר הערבי, בתכנית כל 8 הסטרטאפים מקבלים מנטור צמוד וחבילת הדרכות וייעוץ קבועות שבועיות, העלות הכוללת נאמדת במעל למיליון שקלים…", עמי רוחקס דומבה, IsraelDefence | 23/05/2017 ♦

תוכנית לשילוב מתמחים מהאוכלוסייה הערבית בתעשייה עתירת ידע (הוראת מנכ"ל 4.20. שירות זה מאפשר למעסיקים בתעשייה עתירת ידע להגיש בקשה לקבלת סיוע להגברת שילוב סטודנטים מהאוכלוסיה הערבית הלומדים מקצועות טכנולוגיים. ​במטרה לסייע בהגברת שילוב סטודנטים וסטודנטיות ואקדמאים ערבים, דרוזים, בדואים וצ'רקסים, הלומדים מקצועות טכנולוגיים בתעשייה עתירת ידע, גיבשה הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה מסלול סיוע לשילוב מתמחים בתעשייה זו, משרד הכלכלה והתעשייה ♦

המיליונרים הבדואים יוצאים לקרב. פורום אנשי העסקים הבדואים מנסה להציל את המגזר: לקדם עסקים, להקים אזורי תעשייה, לצמצם את האפליה, להסדיר את הבנייה הלא חוקית, לשפר את החינוך. כוונות טובות יש כמו חול, אבל מחלוקות פנימיות, מסורות עמוקות וקושי בעבודה מול המדינה והבנקים מכרסמים אפילו באופטימיות של האליטה הכלכלית שאמורה למשוך את הבדואים אל העתיד, דיאנה בחור ניר, כלכליסט, 20.4.2017 

צעירים ערבים מקבלים מענק דחיפה לעולם העסקי. קבוצה מהמגזר הערבי מסיימת חלק ראשון של הכשרה לקידום לעמדות ניהול/ קבוצה של 26 צעירים מהמגזר הערבי מכל רחבי ישראל התאספו הערב (חמישי) 30.3.2017, במעונו של שגריר ארה"ב בישראל לציין את סיומו של החלק הראשון של תכנית הכשרה ייחודית [בשיתוף עמותת קוו משווה ותוכנית להב של האוניברסיטה בתל אביב] שמטרתה להקנות כלים ניהוליים שיסייעו למשתתפים לטפס בסולם הניהול העסקי בישראל. כל המשתתפים הם צעירים ערבים מוכשרים אשר מועסקים בחברות שונות במשק, אך חסרים את הכלים המתאימים להגיע לעמדות ניהול, מערכת THE-PULSE 30.03.2017  ♦

בנק ישראל: הממשלה לא עושה מספיק לצמצום העוני. "…לפי הדו"ח [כאן], מצבה של ישראל מבחינת אי השוויון והעוני, בהתבסס על הכנסה פנויה, לא השתפר ביחס לעולם ובהשוואה למצבה לפני שלוש שנים, וזאת בגלל התרומה הנמוכה של הממשלה לצמצום העוני ואי השוויון יחסית למקובל ב-OECD….מאפייניהם החברתיים-כלכליים של ערביי ישראל חזקים יחסית בישובים היהודיים ובשכונות היהודיות של הערים המעורבות, והם חלשים בהרבה בשכונות הערביות שבערים המעורבות וביישובים הערביים. "מכאן שיש להשקיע משאבים ציבוריים נוספים בחיזוק היישובים הערביים ותושביהם", נכתב…", מיכל מרגלית, YNET, 29.03.17 ♦

פירמת רוה"ח זיוהאפט מיזגה לתוכה את משרד דיביני הערבי. המשרד בראשות רוה"ח אסעד טאנוס ועימאד קאסם פועל בנצרת ובצפון ומונה 10 עובדים, כולם מהמגזר הערבי ■ ב-2008 פירמת BDO זיו-האפט זיהתה את הפוטנציאל בכוח העבודה החרדי ופתחה שלוחה מקצועית בבני-ברק, אלה לוי-וינריב, גלובס, 13.3.2017 

האם כפר קאסם בדרך להפוך למרכז היי-טק משגשג? כנס היי-טקיסטים ויזמים שנערך בעיר הראה את הפוטנציאל שגלום בחברה הערבית בישראל ● בעמותת צופן, שקיימה את האירוע, מבטיחים לספקנים שכמו שנצרת מתפתחת כמרכז טכנולוגי, כך גם כפר קאסם תעלה על מפת ההיי-טק של המדינה, מאת גלי פיאלקוב, אנשים ומחשבים, 22 בפברואר 2017 

תוכנית האצה חדשה תסייע לסטארט-אפים בוגרים במגזר הערבי. בכל אחד מהסטארט-אפים שלוקחים חלק בתוכנית יש לפחות יזם ערבי אחד ■ בארגון PresenTense מעריכים כי בישראל פעילים כ-100-150 שהיזמים שלהם הם ערבים, עידן רבי, גלובס, 20.2.2017 ♦

לקרב את הערבים למרכזי התעסוקה. לפי דו"ח הביטוח הלאומי, יותר ממחצית מהערבים בישראל חיים בעוני. המדינה יודעת בדיוק מה צריך לעשות כדי לפתור את הבעיה ויודעת כיצד לצמצם את הפערים הכלכליים בין ערבים ליהודים בישראל: שיפור התחבורה הציבורית מיישובים מרוחקים למקומות התעסוקה (שנמצאים רובם ככולם בישובים יהודיים), על ידי הכנסת מספר רב יותר של קווי אוטובוסים לשימוש והעלאת תדירותם, הקמת אזורי תעשייה משותפים ליישובים יהודים וערבים, ועידוד ארגונים ועסקים יהודיים להעסיק עובדים ערבים. כל אלה יביאו לעלייה ישירה בשיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה, ויקטינו בהתאמה את שיעור העוני…", אמנון בארי סוליציאנו  תאבת אבו ראס (מנכ"לי יוזמות קרן אברהם), דה מרקר, 02.01.2017 

אנשי השופוני. מעמד הביניים הערבי רחב מזה היהודי; לצד מותגים ונסיעות לחו"ל, המעמד שומר על הצביון הכפרי, לא תמיד מבחירה… בחג הקורבן שחל בספטמבר האחרון נסעו לחו"ל 170 אלף ערבים ישראלים, אחד מכל חמישה ערבים… מעמד הביניים הערבי, שצמח עם השנים, עומד כיום על 27% מהאוכלוסייה הערבית, לעומת 25% במגזר היהודי ..", שחר אילן, כלכליסט, 28.12.16 ♦

מאיץ חדש יסייע לסטארט-אפיסטים ערבים לצלוח את הסבב השני. התוכנית של ארגון PresenTense מיועדת ליזמים וחברות מהמגזר הערבי שכבר עברו סבב השקעה אחד ● האקסלרטור יתקיים בחיפה ויחל בחודש הבא, מאת יניב הלפרין , אנשים ומחשבים, 26  בדצמבר 2016  ♦  tzofe

התאחדות התעשיינים בצפון: יום עיון לתעשיינים בכירים מהמגזר הערבי. מטרת יום העיון הייתה להציג כלי סיוע ושירותים תומכים של ההתאחדות למפעלי התעשייה במגזר הערבי ומגוון פתרונות מימון הקיימים כיום, port2port, 25.12.2016 ♦

מרכז מוסאוא מאשים את מדיניות האפלייה הממשלתית בהעמקת העוני בקרב משפחות וילדים ערבים וזאת בעקבות פרסום דוח העוני של הביטוח הלאומי ממנו עולה כי תחולת העוני של משפחות ערביות הוסיפה לעלות מ 52.6%- ב 2014- ל 53.3%- ב 2015- ….  "העוני בחברה הערבית הוא מדיניות מכוונת. הסחבת באישור תכניות מתאר יישוביות גורמת לבנייה ללא היתר, הבנקים לא מעניקים משכנתאות. חוק האזרחות, מונע מאלפי בני זוג לעבוד. היעדר אזורי תעשיה ביישובים הערבים היא החלטה מכוונת של משרדי האוצר והכלכלה. החברה הערבית, לרבות הנשים מחפשות עבודה אך המדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל מתעלמת מהפוטנציאל של נשים וצעירים ערבים"., מרכז מוסאוא 15.12.2016 ♦

דוח העוני: ישראל ממשיכה להוביל בשיעור העניים ובאי שוויון ב-OECD.  [דוח ממדי העוני – להורדהשיעור העוני בקרב משפחות עלה ב-2015, אך שיעור האנשים העניים ירד וכך גם שיעור הילדים העניים – זאת בין השאר על רקע ירידה משמעותית בעוני בקרב חרדים…גם עומק העוני בישראל עלה: כלומר, העניים הפכו לעניים יותר. הפער בין ההכנסה הממוצעת של משפחה ענייה לבין קו העוני גדל מ-34.6% ב-2014 ל-35.7% ב-2015…העוני בקרב ערבים הוסיף לעלות מ-52.6% ב-2014 ל-53.3% ב-2015. מנגד, תחולת העוני של החרדים ירדה באופן משמעותי – מ-54.3% ל-48.7%%. ירידה זו  נובעת לא רק מהגידול בקצבאות הילדים אלא גם מגידול בהכנסה מעבודה. ירידה חדה במספר העניים, של כ-13%, נרשמה גם בקרב המשפחות החד-הוריות…", לי ירון, הארץ, 15.12.2016♦

העניים התחלפו: פחות חרדים, יותר ערבים ומשפחות קטנות. "דו"ח העוני של הביטוח הלאומי מראה עלייה בשיעור המשפחות החיות בעוני ב-2015, אך ירידה בעוני בקרב פרטים… דו"ח הביטוח הלאומי קובע כי "העניים נעשו עניים יותר", וכי ההכנסה הממוצעת של העניים המשיכה לרדת באופן משמעותי,… כיום יותר ממחצית מהתושבים הערבים בישראל עניים, ושיעורי העוני בציבור הערבי עלו מ–52.6% ב–2014 ל–53.3% בשנה שעברה. בביטוח הלאומי בוחנים אפשרות ששיעור העוני בקרב ערבים עולה כתוצאה מבעיה במדגם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה… לפי הביטוח הלאומי, ב–2015 37.4% מהמשפחות העניות היו מהציבור הערבי,… המדינה לא שמה את הטיפול בעוני בראש סדר העדיפויות שלה…", ליאור דטל, דה מרקר, 15.12.2016 ♦

האם העוני בישראל הוא קונספירציה של שמאלנים? דו"ח העוני האלטרנטיבי [להורדה] מציג: כך מידרדר מעמד הביניים ■ מנכ"ל ארגון לתת, ערן וינטרוב: "יש הטוענים שאין עניים בישראל. אלה הם מכחישי העוני. די לתקוף את העמותות ודי להאשים את הנתונים", ליאור דטל ו טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 12.12.2016 ♦

OECD: "ישראל מובילה בטכנולוגיה, אבל 99.8% מהמעסיקים – עסקים קטנים". "…דו"ח מיוחד של ה-OECD על מצב העסקים הקטנים בישראל הזמין משרד הכלכלה… הדו"ח מותח ביקורת על ביצועיה החלשים בהרבה מהממוצע של האוכלוסייה הערבית-ישראלית, המהווה 20% מהאוכלוסייה בישראל. "כמחצית מהערבים-ישראלים חיים מתחת לקן העוני", נכתב, "ופחות ממחצית האוכלוסייה בגיל העבודה (18-64) משתתפת בשוק העבודה. נשים ערביות-ישראליות סובלות משיעור האבטלה הגבוה ביותר מבין כל קבוצות האוכלוסייה בישראל. חוסר השוויון הזה הוא הגורם המרכזי לביצועיה הנמוכים יחסית של ישראל ברמת הפריון ובמדדי לכידות חברתית. "חלק גדול מהבעיה נובע ממיעוט הזדמנויות העבודה בעסקים קטנים ובינוניים בבעלות ערבית ומביצועי יזמות נמוכים..", [הדוח המלא] מיכל מרגלית ונורית יוחנן, YNET, 11.12.2016 ♦

המשנה לנגידת בנק ישראל: "בחברה הערבית טמון הרבה מפוטנציאל הצמיחה העתידי של ישראל". מכללת אל קאסמי להנדסה ומדע קיימה בפעם הראשונה ועידה כלכלית שעסקה במצב האזרחים הערבים בשוק התעסוקה הפרטי והציבורי בישראל, ז'נאן בסול, דה מרקר, 08.12.2016 .  [לעיקרי דבריה ולמצגת שהציגה בכנס

הנשיא ריבלין בכנס החינוך: "שינוי המציאות מתחיל באנשי החינוך". נשיא המדינה אמר כי "הכלכלה הישראלית לא תוכל להמשיך ולשגשג ללא השתלבות אפקטיבית של הציבור הערבי והחרדי בשוק העבודה אך זו קודם כל שאלה מוסרית ולא כלכלית"; לדבריו, "רק בעתיד שבו נוותר על הפחד ונשמש דוגמה למערכת הבנויה על שותפות נוכל לחנך את ילדינו לשותפות", מיקי פלד, כלכליסט, 07.12.16 ♦

"אי אפשר לדבר על טובת הפריפריה בלי לדאוג לטובת הערבים". ח"כ עודה בכנס שדרות: "צריך לבנות ברית של המוחלשים – יהודים וערבים", אורי תומר, דה מרקר, 29.11.2016 

הועידה הכלכלית של החברה הערבית בישראל – כנס  דה מארקר, סיכוי וצופן:kenes

יישום המלצות ועדת אלאלוף: תמונת מצב. המחקר מראה כי כמחצית מהמלצות ועדת אלאלוף אומצו באופן מלא או חלקי. לצד זאת, החוקרים מתריעים כי בשל העובדה שטרם הוקם מטה מרכזי למלחמה בעוני ובשל תקצוב חסר, העומד על כרבע מעלות היישום שהוערכה בוועדה, יהיה קשה לצמצם את העוני באופן משמעותי, ג'וני גל ושביט מדהלה-בריקת, מרכז טאוב, 21.11.2016 ♦

חברה מבאקה אל-גרבייה תקים חממות בקולומביה תמורת 76 מיליון דולר. אגרונגוסיוס, שחברות בנות שלה רשומות במדינות המפרץ הפרסי ובעיראק, חתמה על הסכם ראשון מתוך חמישה עם ממשלת קולומביה, ותקים חממות לגידול עגבניות ופלפלים ■ מנכ"ל אגרונגוסיוס: "העסקה הופכת את החברה לשחקנית מרכזית בשוק החקלאות הבינלאומי", אורה קורן, דה מרקר, 07.11.2016 ♦

תוכנית החומש למגזר הערבי: עם וידויים לא הולכים למכולת. במסמך שנחשף ב"כלכליסט" ביום שני האחרון מתוודה המדינה כיצד היא מקפחת כבר עשרות שנים את המגזר הערבי כרקע לתוכנית הפיתוח הכלכלי שתוקצבה בתחילה ב-15.5 מיליארד שקל. בינתיים, תקציב התוכנית צומצם ורשימת המכשולים התנפחה, שחר אילן, כלכליסט, 16.10.2016 

תוכנית החומש למגזר הערבי: עם וידויים לא הולכים למכולת. במסמך שנחשף ב"כלכליסט" ביום שני האחרון מתוודה המדינה כיצד היא מקפחת כבר עשרות שנים את המגזר הערבי כרקע לתוכנית הפיתוח הכלכלי שתוקצבה בתחילה ב-15.5 מיליארד שקל. בינתיים, תקציב התוכנית צומצם ורשימת המכשולים התנפחה, שחר אילן, כלכליסט, 16.10.2016 ♦

האוצר רוצה לעזור לרשויות הערביות – אבל מנציח את האפליה. הבעיה של הרשויות הערביות היא שאין להן כמעט הכנסה מארנונה לא ממגורים – כמו מאזורי תעשייה ונכסי ממשלה… לקראת אישור תקציב 2017, אנחנו אומרים בצורה ברורה: כל השקעה עקיפה, שלא תכלול הגדלה משמעותית ומיידית של תקציב הרשויות המקומיות הערביות, תנציח את האפליה — ותותיר אותן בלי יכולת לספק לתושביהן שירותים מינימליים. הגדלה משמעותית ביותר של מענקי האיזון ליישובים הערביים וחלוקה שוויונית של הארנונה מנכסי המדינה, הן צעדים הכרחיים לא רק כדי לתקן אפליה של שנים..", רון גרליץ וראונק נאטור (סיכוי), דה מרקר, 12.10.2016 ♦

האפליה המתמשכת של המגזר הערבי גוררת את כל המשק לאחור. הממשלה מודה שהפלתה לרעה את המגזר הערבי שנים ארוכות. ההיגיון שמנחה אותה כעת הוא שחיוני לחלץ את המגזר מהקיפוח בחינוך, בתעסוקה ובתחבורה הציבורית כדי שכולנו נחיה יותר טוב. אז למה היא בכל זאת לא עושה את זה, שחר אילן, כלכליסט, 11.10.2016, [תכנית לפיתוח ושילוב כלכלי של החברה הערבית דצמבר 2015, וכן תכנית מערכתית לשילוב כלכלי של החברה הערבית באמצעות תיקון עיוותים במנגנוני ההקצאה הממשלתיים, ממשלת ישראל, יולי 2016].  ♦  cal

ג'מיל מזאווי, מנכ"ל אופטימה במועדון השבבים: כולם מחפשים היום מהנדסים ערביים, אך עדיין חסרים יזמים במגזר, מאת אבי בליזובסקי, צ'יפורטל, ראשון, 09 אוקטובר 2016 ♦

דמוגרפיה של עסקים על פי מאפיינים של בעלי העסקים (בשנים 2012 ו-2015), למ"ס, 25.9.2016

  • מתוך אוכלוסיית העסקים בשנת 2012, כ-84% היו בבעלות יהודים, כ-14% – בבעלות ערבים וכ-2% – בבעלות אחרים.
  • האחוז הגבוה ביותר של עסקים בבעלות יהודים נמצא בענפי מידע ותקשורת ובענפי אמנות, בידור ופנאי, כ-96% בכל אחד מן הענפים.
  • האחוז הגבוה ביותר של עסקים בבעלות ערבים נמצא בענפי הבינוי ובענפי שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות, כ-29% וכ-24%, בהתאמה.
  • כ-82% מהעסקים שבבעלות גברים נמצאים בבעלות יהודים וכ-16% בבעלות ערבים. לעומת זאת, 90% מהעסקים שבבעלות נשים נמצאים בבעלות יהודיות וכ-7% בבעלות ערביות. ♦

קרן רוטשילד קיסריה משקיעה כמיליון ש"ח ביוזמת ארגון צופן להשתלבותם של סטודנטים מהחברה הערבית בתעשיית ההיי-טק. בין החברות המשתתפות בפרויקט: אמדוקס, HP, אינטל ועוד. קרן רוטשילד קיסריה הודיעה כי תשקיע מיליון ש"ח בתכנית המנטורים שבמסגרתה מהנדסים יהודים וערבים עם ניסיון בעולם ההיי טק מלווים סטודנטים ערבים שמעוניינים להיכנס לחברות ההיי טק בישראל. תכנית המנטורינג החלה לפעול לפני 4 שנים ביוזמת ארגון צופן ומענטק, ומפגישה בין סטודנטים וסטודנטיות ערבים להיי-טקיסטים ותיקים החושפים אותם לתעשייה.  מנחם מרום, IT-PORTAL, 20.9.2016 ♦

אושרה הקמת פארק תעשייה חדש בוואדי ערה. היקף ההכנסות הצפוי מארנונה במתחם עדיין אינו ידוע, אך נקבעה חלוקת ההכנסות בין שש הרשויות והמועצות השותפות, לפי גודל הרשות ■ אום אל־פחם תקבל את הנתח הגדול ביותר מהכנסות הארנונה, רז סמולסקי, דה מרקר, 12.09.2016

סיטיבנק תשקיע כ-1.5 מיליון שקלים ביזמות בחברה הערבית בישראל. החברה תסייע לתוכניות לקידום היזמות במגזר הערבי – בחיפה, ביפו ובבקה אל גרביה ● ניל קורני, מנכ"ל סיטיבנק ישראל, יצטרף כחבר דירקטוריון ב-PresenTense, המקיימת את התוכניות האלה, מאת יניב הלפרין, אנשים ומחשבים PC,11 בספטמבר 2016 

נגידת בנק ישראל בכפר קאסם: פיתוח המגזר הערבי חשוב ביותר לכלכלה. נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג בביקור בכפר קאסם: "פיתוח כלכלי של המגזר הערבי הינו בעל חשיבות רבה לעתידה של כלכלת ישראל. שילוב בענפים בעלי פריון גבוה יביא לעלייה בכושר ההשתכרות וברמת החיים במגזר". ח"כ עיסאוי פריג' שיזם את הסיור: "הנגידה ראתה היום יישוב ערבי שבמאמצים גדולים מצליח לעמוד על הרגליים, ראתה דוגמא כיצד שילוב החברה הערבית בכלכלה הישראלית והעצמתה, יש בהם בכדי לתרום לפיתוח המשק הישראלי כולו.", מערכת THE PULS , 05.09.2016

כך מסייעים ליצוא ישראלי מהמגזר הערבי. "תוכנית תבל" לקידום היצוא של חברות במגזר הערבי, פועלת מזה מספר שנים על ידי מכון היצוא, מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי – ובינתיים רושמת הצלחות ומחמאות. אז מה בתכנית, למי היא מיועדת וכיצד היא פועלת? צפו, אלכסנדרה לוקש, YNET, 25.08.16 ♦

זמן נשים: המגוון שמחזק את החברה הישראלית. זה עידן הנשים חברים, ואתם יודעים את זה. גם בתחום ההסברה והדיפלומטיה הציבורית, יוזמות שמובילות נשים מצליחות לפרוץ דרך ולייצר קשרים וחיבורים החיוניים לישראל ולתדמיתה… "פרלמנט הנשים", גוף שמטרתו לחבר בין נשים ממקומות שונים בחברה הישראלית; יהודיות, נוצריות, מוסלמיות, צ'רקסיות, דרוזיות, מהמרכז ומהפריפריה, חילוניות, דתיות וחרדיות – כולן ביחד…", שי זבדי |מאקו- Love Israel | פורסם 25/08/16 ♦

שילוב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בתעסוקה. בדף זה תמצאו את תכניות משרד הכלכלה והתעשייה לשילוב החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בשוק העבודה. התכניות מציעות ייעוץ, ליווי, הכשרה והשמה, תוך שיתוף ותיאום עם הרשויות המקומיות הערביות. ♦

שכני מפעל "טחינה הנסיך" משוכנעים: מאחורי סערת הסלמונלה מסתתרת גזענות. תושבי עילבון, שבו ממוקם המפעל שמעסיק מאות מתושבי המקום ומהווה מקור לגאווה, מייחסים את הסנקציות של משרד הבריאות לעובדה שמדובר במפעל בבעלות ערבית. "פגיעה בו תקפיץ את האבטלה ביישוב ליותר מ-13%. נילחם בכל כוחנו", אלי אשכנזי, וואלה, יום שלישי, 16 באוגוסט 2016 

היוזמה הערבית: ביקרנו בתעשיית ההיי-טק של כפר קאסם. בשורת ההיי-טק הגיעה בשנים האחרונות גם לערים הערביות בישראל, ואחרי ההצלחה של נצרת המקום הכי חם כיום הוא כפר קאסם. יצאנו לבקר כמה יזמי היי-טק ערבים ומוכשרים בעיר שנמצאת רק רבע שעה נסיעה מתל אביב, אבל מרוחקת שנות אור מהתעשייה. ואף מילה על גזענות, מייקי לוי, וואלה, יום חמישי, 04 באוגוסט 2016 ♦

מבט- נצרת בירת ההייטק. העיר נצרת הפכה בשלוש השנים האחרונות לבירת ההיי-טק של המגזר הערבי: יותר מארבעים חברות פועלות בה היום, עם שמונה מאות מהנדסים, והביקוש לאנשי מקצוע גבוה מתמיד. הכתבה של מיכל וסרמן, הערוץ הראשון, 3.8.2016 ♦

ועדת הכספים קוראת להקמה מיידית של אזורי תעשייה במגזר הערבי. ח"כ אחמד טיבי: "על הממשלה להכין תכנית רב-שנתית לחיזוק כלכלי של המגזר הערבי ולהגדיל משמעותית את התקציב להגדלת הצמיחה במגזר כבר בתקציב 2017-2018", מערכת THE PULSE, 02.08.2016 ♦

עם צופן למען המגזר הערבי בהיי-טק. עשרות בכירים מתעשיית ההיי-טק השתתפו באחרונה בכנס טכנולוגי בנצרת שאותו יזם ארגוןצופן, שפועל לשילוב המגזר הערבי בהיי-טק הישראלי, מאת דיילי ציפי 2, אנשים ומחשבים,  2 באוגוסט 2016 ♦

תוכנית החומש הערבית יצאה לדרך: 9.7 מיליארד שקל לפיתוח כלכלי ו-5.8 מיליארד שקל לחינוך. זוהי תוכנית ההשקעות הגדולה ביותר בחברה הערבית אי פעם ■ ההערכה היא כי תצליח לצמצם רק חלק קטן מהפערים הקיימים ■ התוכנית נתקבלה בחשדנות בחברה הערבית, אך ח"כ איימן עודה התייצב מאחוריה, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 27.07.2016 ♦

האתר ליישום ומימוש החלטת הממשלה מספר 922 לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2016-2020 ♦

סטארט-אפ מנצרת אשר מטפל בשבץ ובדימומים גייס 7 מיליון ד'. בחברה הושקעו עד כה שלושה מיליון שקל על ידי NGT3 ועל ידי המדען הראשי, מאז הקמתה באוגוסט 2014 ■  המשקיע בחברה, שבחר שלא להזדהות, הוא משקיע פרטי בעל ניסיון בתחום הפארמה, גלי וינרב, גלובס, 18.7.2016 ♦

הייטקיסט ערבי והייטקיסט יהודי עולים על מטוס – לפינלנד. שגרירות פינלנד בישראל וארגון "צופן" יזמו משלחת של יזמים ישראלים – ערבים ויהודים להלסינקי שבפינלנד, במטרה להגביר את שיתופי הפעולה המסחריים בין המדינות ולמצוא הזדמנויות עסקיות חדשות. חרם, מישהו? ניצן סניור שניאור, קשת TV 10/07/16 

על החשיבות של בתי מלון במגזר הערבי. הממשלה התחייבה כבר כמה פעמים בעבר לחסל את האפליה הנמשכת מאז קום המדינה כלפי היישובים הערביים ואפילו הבטיחה 15 מיליארד שקל למגזר הערבי; אז למה ענף התיירות הרלוונטי דווקא לתושבי הצפון הערבים – נשכח? ליאת לבנת, דה מרקר, 04.07.2016 ♦

למרות החשדנות: תוכנית הענק לפיתוח היישובים הערביים מתקדמת כמתוכנן. תוכנית החומש כוללת 9.5 מיליארד שקל, שמהם כ-2 מיליארד שקל מתוקצבים על ידי משרדי הממשלה כבר ב-2016 ■ ההשקעה כוללת מענקים חד־פעמיים של משרד הפנים, וכן השקעה בתחבורה ציבורית, כבישים, תשתיות מים וביוב, חינוך ועידוד תעסוקה, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 04.07.2016 ♦

התוכנית לפתוח היישובים הערביים:  סטטוס דיווח של הממשלה, המשרד לשוויון חברתי, יוני 2016 ♦

בעלי הקניונים החדשים: איש המודיעין שנכנס למגזר הערבי. מצב ביטחוני מעורער לא מרתיע את כולם: שותפות חדשה מתכננת לפתוח רשת של 10 קניונים במגזר הערבי תוך 5 שנים ובהשקעה של כחצי מיליארד שקלים. בראיון מיוחד לאולפן וואלה! NEWS מסביר יואב קפלן, סא"ל במילואים ומבעלי השותפות כי "המגזר הערבי היא מנוע הצמיחה של המדינה", יעל דראל, וואלה, יום שישי, 03 ביוני 2016 ♦

יוצאי 8200 הקימו מאיץ סטארט-אפים למגזר הערבי. עמותת בוגרי 8200 השיקה אקסלרטור שמקדם את הדו קיום ומארח תשע חברות מהמגזר הערבי: "מחפשים יזמים שלא נראים כמו יזם ההיי-טק הקלאסי", שירי דובר, גלובס, 16.5.2016 ♦

אדישות ערביי ישראל פוגעת במצבם הכלכלי. קל להאשים את התקשורת ואת ההנהגה בהדרה של הציבור הערבי, אבל צריכים לשים יד על הלב ולומר: לא פעם אנחנו, הציבור הערבי, אדישים למתרחש ומתנהלים באנמיות, רמזי חלבי, דה מרקר, 15.05.2016 ♦

אורחים בבודפשט: תכנית לקידום יזמות ערבית. בין הדוברים המרכזיים בועידת הסטארטאפים הראשונה בבודפשט – מקימי תוכנית Hybrid לקידום יזמים ישראלים ערבים: "שותפות לא רגילה עם שותף לא רגיל"..מקימי תוכנית Hybrid לקידום יזמים ערבים סטארטאפיסטים הוזמנו על ידי שגריר ישראל בהונגריה, אילן מור, להיות בין הדוברים המרכזיים בועידת הסטארטאפים הראשונה בבודפשט. הסיבה – השקת תוכנית הדגל של הרשות פיתוח כלכלי של המגזרים ומשרד הכלכלה לקידום סטארט-אפים במגזר הערבי בשבע שעבר בנצרת. איתמר אייכנר, YNET, 15.03.16 ♦

מיקרוסופט מקימה מרכז פיתוח בנצרת; תגייס עשרות עובדי הייטק ערבים. מרכז הפיתוח, הסמוך לכנסיית הבשורה במרכז העיר, ייחנך בחודש הבא ויעסיק בשלב הראשון 50-30 עובדים ■ מנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל: "המניע לפתיחת המרכז הוא עסקי לחלוטין – אנחנו צריכים עוד מהנדסים", ענבל אורפז, דה מרקר, 08.03.2016 ♦

עלאא עאלם מונה לראש תחום המגזר הערבי בהתאחדות התעשיינים במרחב צפון, פורט2פורט, 21.2.2016 ♦

בוגרי 8200 ילמדו יזמים ערבים להקים סטארט-אפים. עמותת בוגרי 8200 זכתה במכרז של משרד הכלכלה להפעלת תוכנית יזמות במגזר הערבי ■ מטרת התוכנית היא להגדיל את מספר היזמים במגזר ולסייע להם להתחבר לסצנת הסטארט-אפים הישראלית, ענבל אורפז, דה מרקר, 03.03.2016 ♦

הבו חומר ולבנים ונבנה – היי-טק בערים ערביות. הפתרון למחסור העובדים בהיי-טק נמצא במקום אחר. וכמו במקרים רבים – דווקא מתחת לפנס, פז הירשמן וסאמי סעדי (צופן), 2.3.2016, YNET ♦

מרכז יזמות היי-טק הערבי הראשון נפתח בכפר קאסם. "בית ההיי-טק" הוקם בעלות 6 מיליון שקל, וכולל בית ספר ליזמות ומאיץ למיזמים טכנולוגיים… הקמת מרכז ההיי-טק, היא חלק מאסטרטגיית הפיתוח העיסקי של כפר קאסם, שמוביל ראש העירייה עו"ד עאדל בדיר במטרה להגדיל את הכנסות העירייה מארנונה ולהעלות את רמת השירותים לתושב. במקביל, כפר קאסם אף ממשיך לפתח ולהרחיב את איזור התעשייה לב הארץ, בו יוקם מרכז ההיי-טק, אשר גודלו מוכפל במסגרת שלב ב'..", ז'נאן בסול, דה מרקר, 12.02.2016 ♦

"אין במגזר הערבי מספיק מסגרות עבור אנשי היי-טק". היום יושק בכפר קאסם בית ספר ליזמות שפונה למגזר הערבי: "הופתענו. יש פול של יותר מ-1,500 אנשים, טאלנטים, רובם עובדים בחברות כמו אפל, אמדוקס, מיקרוסופט וסטארט-אפים", שירי דובר, גלובס, 10.2.2016 

בקשה לייצוגית בסך 700 מיליון שקל: "האוכלוסייה הערבית סובלת מנגישות מופחתת לשירותים בנקאיים". הבקשה לתביעה הוגשה נגד חמישה בנקים מרכזיים: הבנק הבינלאומי, בנק אוצר החיל, מזרחי טפחות, בנק יהב ובנק אגוד. העותרים: "האפליה פוגעת בתחרות ומביאה לעלייה במחירי העמלות, הריביות ויתר השירותים הבנקאיים", הדר קנה, דה מרקר, 08.02.2016 ♦

מזכ"ל OECD בנגב: האתגר – החרדים והערבים. למחרת פרסום הדוח על מצב הכלכלה בישראל ביקר אנחל גורייה ביישוב חורה. "הערבים, הבדואים, האתיופים והחרדים הם המפתח לזינוק ביצרניות ובתחרותיות", הוא אמר. על הדוח: "לא אומרים לישראל מה לעשות, אלא מה מדינות אחרות עושות עם אותם אתגרים", נעמה אנגל משאלי , NRG, | 1/2/2016 

איך הופכת התוכנית הכלכלית למגזר הערבי לעוד כלי דיכוי של הממשלה? התוכנית הממשלתית לתקצוב החברה הערבית צמחה מלחץ בינלאומי ומהדרג המקצועי באוצר, בניגוד לרצון הממשלה. התוכנית עצמה אמנם תיטיב עם הערבים, אבל המחיר שהממשלה נערכת לגבות הוא כבד, דליה חלבי (דיראסאת),  שיחה מקומית,   27.1.2016 ♦

למי קראת פריפריה? תוכנית החומש למגזר הערבי כוללת בתוכה הבטחה עצומה, פוטנציאל אמיתי לשינוי דרמטי במצב הכלכלי – ומעבר לכך במארג היחסים בין ערבים ליהודים בישראל. אבל כגודל ההבטחה – כך גודל הסיכון, פז הירשמן וסאמי סעדי (צופן), דה מרקר, 26.01.2016 ♦

התוכנית הכלכלית לערבים – זכות בסיסית ללא תנאים. התבטאויות של שרי ימין שונים לגבי ההתניות, שצצו רק לאחר הפיגוע בתל אביב, לא קשורות לצרכים הכלכליים והחברתיים של האזרחים הערבים או למשק הישראלי, אלא בעיקר לצרכים הפוליטיים של השרים עצמם, שרואים בתוכנית איום על עתידם הפרלמנטרי, ראונק נאטור ועבד כנאענה (סיכוי), YNET, 25.01.16 ♦

אסור להחמיץ את התוכנית למגזר הערבי. התוכנית החדשה לפיתוח כלכלי לחברה הערבית עלולה להיקבר בדפי ההיסטוריה – לכן יש להיערך לעבודת מעקב מקצועית, שתכלול שיתוף פעולה בין הממשלה לראשי רשויות, פקידים בכירים, ארגונים אזרחיים ומומחים, איל קנץ (אינג'אז), דה מרקר, 25.01.2016 

עוד התוכנית הכלכלית ראו גם ב: תקציב המדינה 

תכנית מבורכת או ישראבלוף? תכנית החומש לתקצוב המגזר הערבי בהיקף של 15 מיליארד שקלים, שאושרה בממשלה היא צעד מבורך בדרך לצמצום פערים ושילוב ופיתוח כלכלי במגזר הערבי. עם זאת בימים האחרונים עולים כמה סימני שאלה מטרידים בנוגע ליישום התכנית, כמו: האם התכנית בכלל תצא לפועל בעקבות ההודעה שהשרים לוין ואלקין יגבשו התניות למימושה? האם חלוקת המשאבים נעשתה בצורה המיטבית? סאמי מיעארי, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 06 בינואר 2016 

תוכניות חומש – תרופה לא יעילה למחלה כרונית. כל תוכניות החומש לא יועילו אם לא ישנו כאן תפיסות עולם ביחס לאופן תקצוב הישובים הערבים. יש לדאוג לסל שירות אחיד לכל אזרחי מדינת ישראל, מאלק בדר, וואלה, יום רביעי, 06 בינואר 2016 ♦

נתניהו מעכב את תכנית החומש לסיוע למגזר הערבי: אלקין ולוין יגבשו עקרונות חדשים. התוכנית שעלותה עומדת על כ-15 מיליארד שקלים נועדה להזרים תקציבים שהוחסרו מיישובים ערביים במשך שנים ואושרה כבר בממשלה. שר התיירות הסביר בשיחה עם "כלכליסט" את העיכוב: "אנחנו לא רואים טעם להשקיע כסף בתשתיות במקום שבו אין אכיפת חוק וסדר", רוני זינגר, כלכליסט, 4.1.2016 ♦

"מי שרוצה להיות ישראלי, שיהיה ישראלי עד הסוף": כך נשמר את הערבים מודרים ומוחלשים. ראש הממשלה דורש מהאזרחים הערבים להיות "ישראלים עד הסוף", אבל יודע היטב שאינם כאלה, והרבה בזכות ממשלתו. ככה זה כשהאוכולסיה הערבית מופלת לרעה כמעט בכל סעיף תקציבי, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 04.01.2016 07:06 ♦

התוכנית לקידום הציבור הערבי: התקציבים יגדלו, אבל האפליה כנראה תישאר. עלותה המוערכת של התוכנית שתובא היום לאישור הממשלה היא 15 מיליארד שקלים, אך היא אינה מעוגנת בבסיס התקציב ונמנעת מלנקוב סכומים מדויקים. מנהיגים ערבים שסייעו לגיבושה מטילים ספק ביכולתה להביא לשוויון, ג'קי חורי ו לי ירון, הארץ, 27.12.2015 ♦

פרסום ראשון: משרד האוצר יעביר מיליארדי ש"ח למגזר הערבי. על רקע גל הטרור שלא נפסק, לחדשות 10 נודע כי בשבועות האחרונים נועדו שר האוצר כחלון ויו"ר הרשימה המשותפת עודה, במטרה להוציא לפועל תכנית חומש במסגרתה יועברו מיליארדי שקלים ליישובי המגזר. מטרת התכנית היא לעודד תעסוקה של נשים ערביות, לשקם תשתיות, להוסיף תחבורה ציבורית באותם יישובים, עקיבא נוביק, נענע10, 27.10.2015 

איך אומרים סטארט-אפ ניישן בערבית? יותר מ-100 מפתחים ומהנדסים ערבים ויהודים עבדו במשך 36 שעות רצופות במסגרת תחרות מייקאתון שנערכה בנצרת ● סאמי סעדי, מנכ"ל משותף בצופן: "זו הזדמנות לשותפות אמיתית ולקידום ההיי-טק בחברה הערבית", מאת מערכת אנשים ומחשבים  19 באוקטובר 2015 

הנשיא ריבלין השיק תוכנית מנטורינג עסקית יהודית-ערבית. מטרת התוכנית היא להשפיע על היקף המועסקים בחברה הערבית – כאשר זו תכלול מפגש חודשי בן שעה בין מנהלים בכירים לצעירים יותר, טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 09.10.2015 ♦

בדרך לאקזיט: הדרך לשוויון בין יהודים לערבים בהייטק רחוקה מלהתקדם. החממה הטכנולוגית בנצרת מצרפת ארבע חברות תרופות בשנה, המדינה מסבסדת העסקת ערבים ישראלים בהייטק, ואפליקציית ווייז רישתה את העיר טייבה. ועדיין, מעטים מבני המגזר, בוגרי מקצועות הטכנולוגיה, מתקבלים לעבודה, צביקה גוטליב, מעריב און ליין, 16/09/2015 ♦

למה לא מאשרים לערבים הלוואות? בדיקה מיוחדת של תוכנית חיסכון מעלה כי קיימת אפליה בין יהודים וערבים כשהם ניגשים לבקש הלוואה. שלחנו נציג יהודי ונציג ערבי עם אותה משכורת לבקש הלוואה – היהודי קיבל ללא בעיה, הערבי סורב, חדשות 2 | חדשות 2 | פורסם 09/09/15 

שילוב מיעוטים לא רק כשכירים. לצד שילוב עובדים ערביים בעסקים יהודיים, יש להסיר חסמים בפני התפתחות עסקים עצמאיים במגזר הערבי… מצב התעסוקה של ערביי ישראל קשור באופן הדוק לתשתית העסקים בבעלות הערבים…., איימן סייף, כלכליסט, 9.9.2015 

להשקיע בערבים על חשבון ההתנחלויות. על מנת לפעול לקידום חברה שוויונית יותר, לא די בחלוקת הכנסות נכונה יותר. צריך להביא גם לביטולם של עיוותים הפוכים, דוגמת זה שיוצרת החטיבה להתיישבות, גאידא רינאוי זועבי, דה מארקר, 07.09.2015 

"תפישת העולם של ורטהיימר ברורה – תמהיל של חברות שעוסקות בייצור וביצוא". גן התעשייה בנצרת, שהקים לפני כשנתיים סטף ורטהיימר בעלות של 85 מיליון שקל, אמור היה להכיל 1,000 עובדים ערבים ויהודים ולהוות כר צמיחה למפעלים נוספים שיוקמו בסמוך – אך מעסיק 300 עובדים בלבד, ז'נאן בסול ו טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 03.09.2015 

"אם ערבים וחרדים לא ישולבו בכלכלה ובבורסה, יהיה פיאסקו כלכלי". עו"ד אמיר עסלי, שותף בפירמת ש. הורוביץ, קורא לפעול להכנסתן לבורסה של חברות ישראליות בבעלות ערבית, ומתריע כי אם הדבר לא ייעשה – הכלכלה הישראלית תגיע בסופו של דבר לפשיטת-רגל, חן מענית, גלובס, 20/08/2015 ♦

תיירות ביישובים הערביים – זה לא חלום. עמותת סיכוי פיתחה מיזם לפיתוח תיירות בישובים הערביים במימון של ממשלת ארה"ב באמצעות זרוע הסיוע שלה – USAID ■מדוע המפגש הבלתי-אמצעי בין יהודים לערבים חשוב, והאם הוא נידון לכישלון?רון גרליץ, דה מארקר, 04.08.2015  ♦

תשכחו מ-8200, רמת החייל והרצליה פיתוח: מרכזי ההיי-טק הבאים של ישראל. סמדר נהב, מייסדת ארגון צופן שמטרתו לחבר את החברה הערבית להיי-טק: "כשיצאנו לדרך 350 ערבים עבדו בחברות היי־טק, ובסוף 2014 כבר עבדו 2,200", רותם שטרקמן ו ענבל אורפז, דה מארקר, 10.07.2015 

לבטל את החרם הבנקאי. מתבקשת רגולציה שתגדיר סיווג ואי-הענקת אשראי לחמישית מאוכלוסיית המדינה, תוך ניצול אוכלוסייה זו, כעבירה פלילית, זיאד אבו חבלה, הארץ, 21.06.2015 ♦

3  יזמיות ערביות מנצרת חולמות לכבוש את עולם ההיי-טק. מינרווה מאזאווי פיתחה אפליקציה שעוזרת לפתור מחלוקות בין בני זוג, אווה נג'ר הקימה אתר סאטירה הפונה לעולם הערבי, ורים חלףפיתחה אפליקציה לניהול פיננסי ■ כולן פעילות במאיץ הסטארט-אפים NaserahTech, שירי דובר, גלובס, 28/04/2015 ♦

הסיפור המוזר על קרן ההון-סיכון של חמי פרס: 50 מיליון שקל השקעה, 22 מיליון שקל דמי ניהול. קרן אל־בוואדר יצאה לדרך כשבקופתה 177 מיליון שקל, כמחציתם מהממשלה, להשקעה בחברות מסורתיות ובסטארט־אפים במגזר הערבי ■ אחרי חמש שנים מתברר שלמרות דמי הניהול הגבוהים, היא השקיעה רק 50 מיליון שקל בשמונה סטארט־אפים בלבד, טלי חרותי-סובר ו ענבל אורפז, דה מארקר, 24.05.2015 ♦

אושר המיזוג בין בנק לאומי לבנק ערבי ישראלי. המיזוג העתידי מהווה פתרון לאחת היוזמות של כחלון לפיה יש לפרק קבוצות בנקאיות גדולות – כך שבנק הפועל כחברה בת של בנק גדול יפוצל מפעילותו.. בלאומי, כמו מרבית הבנקים במערכת, מתכננים להעמיק ולהגדיל את פעילותם במגזר הערבי שיכול להוות עבור המערכת הבנקאית כמנוע צמיחה…", תומר ורון, כלכליסט, 4.5.2015 ♦

יהודים מוציאים 1.5 מיליארד שקל בשנה בקניות בישובים הערביים. אומדנים כלכליים של גיאוקרטוגרפיה מעלים כי 28% מהציבור היהודי מבקרים בישובים ערביים, מהם מחצית לצורכי קניות, מוטי בסוק, דה מארקר, 15.03.2015 ♦

סאמי סעדי, מנכ"ל משותף בצופן: "ההיי-טק מקדם את הדו-קיום בין יהודים לערבים". "יש בפעילות במגזר הערבי פוטנציאל מצוין לתעשייה", אמר סעדי ● הוא הביע תמיהה מדוע מובילים בתעשייה "טסים ללונדון ולמזרח אסיה כשהם יכולים לנסוע שעה ולהגיע למגזר הערבי", מאת יניב הלפרין,  PC  אנשים ומחשבים,  11   במרץ 2015 ♦

יוזמי תוכנית לשוויון בין יהודים לערבים: לפערים יש מחיר כלכלי כבד. צוות בראשות ד"ר דני גרא ופרופ' אבי ספיבק, גיבש לאחרונה תוכנית המתמקדת בתחומי תעסוקה, רשויות מקומיות, חינוך ורווחה. להערכתם, שיפור ההעסקה של ערבים יביא לעליית התמ"ג בישראל, אור קשתי, הארץ, 08.03.2015 ♦

כאלף מהנדסים ערביים גויסו בשנים האחרונות לחברות הייטק. בתום פעילות מאומצת של 4 שנים הצילח פרויקט מענטק להוביל למהפכה בענף ההייטק במסגרתו חלה עלייה דרמטית בגיוסם של מהנדסים מהמגזר הערבי, אסף גולן, NRG,  5/2/2015 ♦

משרד הכלכלה ישקיע 10 מיליון שקל בהכשרת ערבים להיי-טק. שני הגופים שזכו במכרז הם ארגון צופן ועמותת ITworks ■כמו כן, קרן Merage תקיים תחרות יזמות בין אנשי היי־טק בני 45+,מאתטלי חרותי-סובר, דה מארקר, 29.01.2015 ♦

למה רק למחצית מהצרכנים הערבים יש כרטיס אשראי? האוכלוסיה הערבית בישראל מונה 1.7 מיליון איש, אך נראה שהם אינם נתפסים כקהל יעד עם פוטנציאל שיווקי משמעותי ■ הם ממעטים לרכוש אונליין ומשוועים למועדון צרכנות עבורם ■ וגם: מדוע רק ל-40% ממנה יש חשבון בנק,  מיכל רז חיימוביץ', גלובס,  28/01/2015 ♦

הממשלה מודה באפליה כלכלית של הערבים – ותשקיע כ-600 מיליון שקל בפיתוח. הממשלה צפויה לאשר תוכנית רב־שנתית לפיתוח היישובים הערביים ■ מההצעה עולה כי קיים אי־שוויון חמור בסובסידיה לתחבורה הציבורית ובהקצאת שטחי תעסוקה עירוניים. מאת: מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 13.12.2014 ♦

סטרטאפים מהמגזר הערבי יזכו לסיוע ממשלתי. הסיוע, בגובה של עד שני מיליון שקלים, הינו ייעודי לצרכי מחקר ופיתוח ומטרתו לעודד חברות ויזמים בקרב מגזרי המיעוטים, אסף גולן, NRG,  | 7/12/2014 ♦

נצרת אליטה. סטארט־אפ נגד סטריאוטיפ: סוף שבוע בנצרת עם צעירים ערבים שופעי רעיונות טכנולוגיים מבריקים חושף את הסצנה הכי מבעבעת של ההייטק הישראלי, אמיר זיו, כלכליסט, 31.10.14 ♦

ארצות הברית תעביר ארבעה מיליון שקלים לשילוב ערבים בהיי-טק הישראלי. הכסף, שיועבר לארגון צופן, ישמש להרחבת פעילות הארגון לאזורים חדשים בישראל, ובהם שפרעם והנגב ● סמדר נהב וסאמי סעדי, מנכ"לים משותפים ומייסדי צופן: "שילוב ערביי ישראל בהיי-טק צריך להיות משימה לאומית", מאת מערכת אנשים ומחשבים 22 באוקטובר 2014 ♦

משרד הכלכלה ישקיע 10 מיליון בשילוב ערבים בתעשיית ההיי-טק.  התוכנית יוצאת לדרך בעקבות דו"ח במשרד הכלכלה שהציג תמונה עגומה ביחס להעסקת ערבים משכילים בתעשייה עתירת הידע. שר הכלכלה בנט: "כישרונות מקרב האוכלוסייה הערבית, הם כר פורה לפוטנציאל אנושי מדהים". ג'ון בן זקן, מעריב השבוע,  5.10.14 ♦

חממת Takwin גייסה 4.5 מיליון ד' להשקעה בסטארט-אפים של ערבים ישראלים. איש העסקים עימאד תלחמי יכהן כיו"ר מועצת המנהלים של Takwin Labs ■הקרן מתכננת לגייס 20 מיליון דולר להשקעות בסטארט-אפים של יזמים ערבים. מאת: ענבל אורפז, דה מארקר, 21.09.2014 ♦

"הנתק בין שני הצדדים. פיראס (שם בדוי), יזם ערבי־ישראלי מצליח: "היהודים זקוקים לאיש שיבנה להם את הבית ואנחנו חייבים תעסוקה. אי אפשר לעשות הפרדה בינינו, ולכן השגרה תהיה חייבת לחזור".מאת: ענת ג'ורג'י, דה מארקר, 11.7.14 ♦

נפילות חדות בהכנסות: הדו־קיום התרסק, ואתו העסקים. המצב הביטחוני משאיר את הישראלים בבית, אלה שיוצאים נמנעים מלהגיע ליישובים מעורבים וערביים ■ התוצאה: אזורי המסחר באבו גוש, עכו, יפו ונצרת, כולן סמלים לדו־קיום שנהנו בשנים האחרונות מתנופות נדל״ניות, תיירותיות ומסחריות, שוממים. אשר שכטר, דה מארקר, 11.07.2014 ♦

היי-טק ערבי בישראל? יש דבר כזה?רוני פלוֹמן יצאה בספרה "כוונות טובות: היי-טק ערבי בישראל
" למסע בין אנשים, סטטיסטיקות ודעות קדומות בניסיון לברר אם יש מקום לאופטימיות. ביקורת ספר. גיא הורוביץ, הארץ, 05.06.2014 ♦

הבעיה המובנית של העסקים הערביים. בהיעדר גלי עלייה באופק, הנחת העבודה של הממשלה היא שהמגזר הערבי הוא אחד ממנועי הצמיחה העתידיים של המשק הישראלי. אלא שצעדי הממשלה יתקשו להתגבר על בעיות מובנות במגזר: התמקדות בענפים מסוכנים כמו בניין, מוסכים והסעדה, ורמת כישלון הגבוהה ב-12% בהשוואה לכלל המשק. ואולי מקור הבעיה הוא בכלל פוליטי?אביטל להב , YNET,  30.05.14 ♦

הם עניים יותר, עם חינוך כושל ומתים צעירים יותר – לפיד ממשיך להפלות את הערבים. הצעד האחרון של שר האוצר בנושא המע"מ רק מגביר את האפליה הממוסדת נגד ערבים, מירב ארלוזורוב,  דה מארקר, 15.05.2014 ♦

"האבק והלכלוך הולכים לסכנין, הכסף הולך למשגב". רבים מאמינים שהיישובים הערביים סובלים מהזנחה
 "כי ערבים לא משלמים מסים", אבל מחקר חדש מגלה שהבעיה האמיתית של הרשויות הערביות היא מחסור באזורי תעשייה – ששייכים כמעט תמיד לרשויות היהודיות הסמוכות.  שוקי שדה, דה מארקר, 18.04.2014 ♦

הפוטנציאל הכלכלי העצום של הציבור הערבי. הדרך להתמודד עם הבעיות הכלכליות של היישובים הערביים היא להציב את החברה הערבית כיעד לפיתוח כלכלי. ג'ידא רינאוי זועבי, דה מארקר, 06.04.2014 ♦

שילוב ערבים בהיי-טק: הכוונות טובות, הביצועים עדיין חלשים. רק 1,500 מיותר מ-100 אלף עובדי ההיי-טק בישראל באים מהמגזר הערבי, אולם יש קרן אור: עמותת צופן פועלת לשילוב עובדים ערבים בתעשייה ונוחלת הצלחות, מאת יהודה קונפורטס,  אנשים ומחשבים, ‏17 במרץ 2014 ♦

אומת הסטארט-אפ אינה מכירה בערבים. כדי שתהיה קהילה פורחת צריכה להיות מערכת אקו־כלכלית וחברתית שלמה ■ עידוד מהנדסים ערבים ושילובם בהיי־טק מחזק אבן בניין אחת; עידוד יזמים היא אבן בניין נוספת; ויצירת מערכת קשרים, מערכת פיננסית תומכת, חינוך ללקיחת סיכונים מחושבים שסיכוי בצדם הוא נדבך נוסף, גיא חצרוני, דה מארקר, 10.03.2014 ♦

ההתחזקות הכלכלית של הערבים מושכת אש. היהודים בישראל כבר אינם תמיד למעלה בכל סולם, בכל מדרג ובכל מצב, וזה מערער את סדרי העולם של הימין הלאומני, החושש משבירת ההגמוניה המוחלטת של היהודים. רון גרליץ, דה מארקר, 4.3.14 ♦

פלוג: "משהו משתנה במגזר הערבי. אני אופטימית". "נושא השתלבות האוכלוסייה הערבית בחברה ובכלכלה הישראלית נמצא אצלנו גבוה בסדר העדיפויות", אמרה נגידת בנק ישראל במסגרת סיור עבודה בנצרת וסכנין ■ נציג משרד רה"מ: "הפיתוח הכלכלי במגזר הערבי עומד בראש מעייני הממשלה", מוטי בסוק, דה מארקר, 4.2.14 ♦

אומת הסטארט־אפ, ארבעה יזמי סטארט־אפ צעירים מכסייפה, עכו וחיפה מספקים הצצה מרתקת לעולם הפורח של ההייטק הערבי בישראל, קרן צוריאל הררי, כלכליסט, 16.01.14 ♦

איך אומרים סטארט אפ ניישן בערבית? חמי פרס, JVP ותלחמי יקימו חממה ליזמים ערבים. החממה תוקם בעיר התחתית בחיפה ותתמקד בסטארט־אפים צעירים מאוד בתחומי האינטרנט, המדיה והמובייל המיועדים לשוק דובר הערבית ■ בחממה יושקעו כמה מיליוני דולרים. מאת: ענבל אורפז, דה מארקר, 23.01.2014 ♦

בלי עבר ביחידה 8200: הפספוס הענק של ההיי-טק הישראלי. למרות העלייה במספר הערבים בענף ההיי-טק בשנים האחרונות, ייצוגם עדיין נמוך בהרבה מחלקם היחסי באוכלוסייה ■ הדרך לשוויון: התגברות על מרחק גיאוגרפי, הבדלים בתרבות העסקית ודעות קדומות ■ כתבה אחרונה בסדרה. מאת: ענבל אורפז,  דה מארקר, 22.01.2014 ♦

נתניהו: "לנצל את המשאב האדיר שקיים במגזר הערבי". שירות גלובס, 29.10.13 ♦

"המגזר הערבי נמצא מתחת לרדאר של המפרסמים. הדיגיטל יסגור פערים". הם מחוברים לאינטרנט, גולשים בפייסבוק ועוקבים אחרי בלוגים וחדשות ברשת, אבל הפרסום הדיגיטלי דילג עד כה על ערביי ישראל ■ שארק מדיה, תנסה לסייע למותגים להגיע באופן מפולח לאוכלוסייה הערבית – גם ברשות הפלסטינית ובמדינות ערב ■ מה לא יהיה שם? "לא נפרסם אלכוהול. נכבד את המסורת", נתי טוקר, דה מארקר, 21.10.13 ♦

היקף היצוא במגזר הערבי צמח בשנתיים האחרונות בכ-350%. נתונים מעודדים על היקף היצוא במגזר הערבי ■ הסיבה: גידול בסיוע ובהדרכה ליצואנים מהמגזר ■ הערכה: מגמת הצמיחה תימשך.  אורה קורן, דה מארקר,    09.10.2013 ♦

נצרת: חונכים אודיטוריום חדש בגן התעשייה. מדובר בגן התעשייה הערבי ישראלי הראשון שהוקם בתוך עיר ערבית על פי מודל גן התעשייה הקיים בתפן. הגן נועד לספק אפשרויות תעסוקה לאוכלוסייה המקומית ולשמש כבית ליזמים צעירים לחברות מקומיות. ורד לוי, YNET, 1.10.2013 ♦

מי מפחד מעבודה ערבית. קבוצה של מעצבים ישראלים עצמאיים התארחה בשבוע שעבר במפעלי ביגוד ברשות הפלסטינית כדי לבחון אפשרויות לשיתוף פעולה. אחרי שעמדו על היתרונות ונפטרו מכמה חששות עדיין נותר לראות לאן זה יתקדם מכאן. שחר אטואן, דה מארקר,26.08.2013 ♦

בביטוח הרכב במגזר הערבי אין תחרות – והנהגים משלמים יותר. זיאד אבו חבלה, מנכ"ל המועצה לפיתוח המגזר הערבי, בדק את ביטוח החובה לכלי רכב במגזר וגילה כי בשל מיעוט החברות הפועלות בו, הוא יקר ב-10% בהשוואה לממוצע במגזר היהודי ■ המפקח על הביטוח באוצר: "הנתונים אינם מוכרים לאגף שוק ההון, ולא ברור כיצד חושבו". צבי זרחיה, אסא ששון, דה מארקר, 21.8.2013 ♦

בנק ערבי ישראלי מציג תשואה על ההון של 23%: "גובים פרמיות סיכון הניזונות מסטיגמות מוטעות. ערבי ישראלי חתם על הסכם עם בנק לאומי לפיו יגדיל את התשלומים בגין שירותי המחשוב ב-10% רטרואקטיבית ■ המהלך יקטין את רווחיות ערבי ישראלי ויסייע, אולי, למתן את הביקורת הציבורית הבנק הפועלים במגזר הערבי. סיון איזסקו, דה מארקר, 12.08.2013 ♦

כנס הפנסיה בחברה הערבית שתי ידיעות של ערן אזרן, הארץ, 23.06.2013:

  • "ההבדל בתוחלת החיים בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי גורם לכך שלכל הקשור בקרנות פנסיה – המגזר הערבי מסבסד למעשה את היהודי", כך הסביר היום רג'ואן גרייב, סגן הממונה על אגף שוק ההון במשרד האוצר.

חברת מארוול העולמית הודיעה כי תצטרף לתכנית "מענטק"- יוזמתו של הנשיא פרס, טלקום-ניוז, 20.6.2013 ♦

לסגור את הפער. מאמר מערכת הארץ: "..כך מתקיימת לה מדינת ישראל כשתי מדינות נפרדות, אחת ערבית ואחת יהודית,  והפער בין שתי המדינות מבחינת רמת החיים, רמת ההכנסה, איכות ההשכלה ושיעור התעסוקה הוא עצום… עכשיו באים שני חוקרים בכירים – פרופ' ערן ישיב, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, וד"ר ניצה קסיר מבנק ישראל – ומכמתים את המחיר העצום שמדינת ישראל משלמת בשל היותה שתי מדינות בתוך מדינה אחת..". 13.6.2013 ♦

"ערביי ישראל חיים בגטאות גיאוגרפיים וכלכליים – להקים להם יישובים חדשים". מחקר של ערן ישיב וניצה קסיר מאוניברסיטת תל אביב ממליץ על השקעת ענק בשיפור מערכת החינוך הערבית ועל פיזור האוכלוסייה הערבית ■ החוקרים: "התוספת לתוצר תהיה עצומה – כ-123 מיליארד שקל עד 2050". מירב ארלוזורוב, 11.6.2013 [הנה מחקר דומה שלהם מ- 2009] ♦

שלמה מעוז: ערבים משלמים יותר ריבית מה"לבנים" בת"א. הכלכלן רמז לאפליה במערכת הפיננסית על רקע דתי ועדתי, בכנס במרכז האקדמי רופין ■ "בנק ישראל דואג רק לעצמו והבכירים שם דואגים רק למקום העבודה שלהם". גיא קצוביץ', גלובס, 22.5.2013 ♦

גירעון של 10.5% עד 2050: "בלי שילוב החרדים והערבים כלכלת ישראל לא תשרוד". על פי תחזית שהוצגה לממשלה, ללא תפנית דרמטית ישראל תשקע כבר ב-2014 בגירעון מבני של 3%, והוא יתרחב ל-10.5% עד 2050: "לא ניתן להמשיך במדיניות של 'עסקים כרגיל'" ■ במוקד החזון האסטרטגי: שיפור ניכר באיכות ההשכלה הערבית והחרדית ושימור כוח האדם האיכותי. מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 19.5.2013 ♦

הסיפור: חרדים וערבים. יש להתייחס בכובד ראש לדוח ה-OECD על מצב העוני בישראל • במקביל, יש לקחת בחשבון את שני המגזרים שחיים כאן ומולידים מספר רב של ילדים מסיבה תרבותית • עד שלא נשלב אותן במעגל העבודה – נמשיך לככב בצמרת המצעד. חזי שטרנליכט, ישראל היום, 16.5.2013 ♦

כבוד למגזר: הדרוזי שמכר את פרולור ב-480 מיליון דולר. פרופ' פואד פארס עבר דרך ארוכה מהילדות בכפר הדרוזי חורפיש ועד לאקזיט הביומד הענק בפרולור ■ בראיון מיוחד הוא מספר שצפו לו קריירה צבאית; על הסטטיסטיקה שניבאה לו תואר ראשון לכל היותר; על הקולגה באוניברסיטה שהתבטא כלפיו בגזענות ועוד. שלומית לן, גלובס, 9.5.2013 ♦

רק 1% מגביית הארנונה על תעשייה ועסקים – במגזרי המיעוטים. המבקר מצא כשלים בפעילות משרד התמ"ת ולפיה אין למשרד תוכניות עבודה רב-שנתיות לפיתוח אזורי תעשייה במגזרי המיעוטים . דותן לוי, כלכליסט, 8.5.2013 ♦

דוח המבקר: רק 2.4% משטחי התעשייה – ביישובים ערביים. מבקר המדינה יוסף שפירא מצא כי ביישובים ערביים שבהם קיימים אזורי תעשייה, שטחם הכללי קטן ביחס לשטחם של אזורי תעשייה ביישובים אחרים. יובל אזולאי, גלובס, 8.5.2013 [דוח מבקר המדינה: פרק הרשות לפתוח כלכלי במגזר המיעוטים, ופרק נוסף העוסק ב"פיתוח אזורי תעשייה ברשויות מקומיות במגזרי המיעוטים"]♦

מידע נוסף – ראו גם ב תעסוקה

ובאתר הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי

בוטלה הקמת אזור תעשייה חרדיבדואי בסמוך ליישוב רכסים. התקבלו מרבית ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית להקמת אזור התעשייה בין היישוב רכסים לכפר הבדואי אבטין, בין היתר של החברה להגנת הטבע ותושבי רכסים שטענו כי הפרויקט יגרום להם יותר נזק מתועלת. דותן ךוי, כלכליסט, 30.4.2013 ♦

"פיתוח המדינה תלוי בערבים; הפוטנציאל עצום ולא מנוצל". ראש עיריית שפרעם נאהד חזאם: "צריך להבין שבלי המגזר הערבי והחרדי, הכלכלה לא תפרח כמו שמצופה. אני מקווה ששר האוצר יאיר לפיד שדיבר על מעמד הביניים, יתייחס גם לשכבות החלשות ולמגזר הערבי בפרט". אורי חודי, גלובס, 29.4.2013 ♦

ורטהיימר: "יש יותר מדי עורכי דין בארץ שמפריעים לפרנסה של אחרים". היזם והתעשיין סטף ורטהיימר חנך היום (ג') את פארק התעשייה היהודי-ערבי שלו בעיר נצרת. בארוע השתתפו נשיא המדינה, שמעון פרס, נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ראש עיריית נצרת מר ראמז ג'רייסי, רים יונס, מייסדת ושותפה של חברת אלפא אומגה, והמנכ"ל העולמי של חברת אמדוקס, אלי גלמן.  אורה קורן, טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 23.4.2013 ♦

לידיעת בנט: שיעור העסקים הערבים במשק – 7% בלבד. רק 53 חברות מעסיקות יותר מ-200 עובדים, ורובן מרוויחות פחות מ-100 אלף דולר בשנה ■ אייל ינאי מנכ"ל משותף ב-BDI: "מדובר בהזנחה ובאובדן תוצר משמעותי. אורן מג'ר, דה-מארקר, 17.3.2013 ♦

בעקבות ועדת טרכטנברג, 150  מיליון ש"ח לפיתוח אזורי תעסוקה ביישובי המיעוטים. הרשות לפתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי, פברואר 2013 ♦

עתיד החברה הערבית תלוי בדור ה-Aכותבת יעל קאהן-שרון (קו משווה): "…הפוטנציאל שגלום בדור הצעיר של החברה הערבית הוא אדיר, ועתיד החברה הערבית תלוי במימושו", דה מארקר, 12.2.2013 ♦

תיירות חדשה בעכו העתיקה – בבעלות התושבים הערבים. לנכסי הערבים בעכו העתיקה אין מחיר. כ-30 מיזמי תיירות חדשים כבר נמצאים בשלבי הקמה שונים. אלה יונגמן התבקשה על-ידי החברה הכלכלית ללוות הקמת עסקים של ערבים בעכו העתיקה, הקשורים למורשת עכו. חדווה ליבנת, דוגרינט, 11.12.2012 ♦

ח"כ קירשנבאום מטעה את הציבור. כותב רואה חשבון זיאד אבו חבלה: "…בדיקת ההכנסות החודשיות למשק בית, לפי נתוני הלמ"ס, מראה כי תשלומי החובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות) של האוכלוסייה הערבית מסתכמים בכ-250 מיליון שקל בשנה. בחישוב שמרני, סך תשלומי המסים של האוכלוסייה הערבית מגיעים לכ-700 מיליון שקל בשנה – כמעט כפול מהסכום שבו נקבה קירשנבאום. לעניות דעתי, זהו סכום עתק – מעבר ליכולתה של אוכלוסייה ש-58% מהמשפחות בה חיות מתחת לקו העוני. …", דה מארקר, 19.11.2012 ♦

שיוויון זכויות עפ"י ח"כ פאינה קירשנבאום. ח”כ קירשנבאום בעד שוויון במסים, פחות בדברים אחרים… בלתי אפשרי להסביר את הפער הזה בלי לציין אי־שוויון מתמשך בתקציבי הרווחה והחינוך הניתנים לרשויות הערביות – אי־שוויון שבין היתר, אחראי לכך שאזרחים ערבים הם משכילים פחות, מרוויחים פחות ומשלמים פחות מסים." מאיה לקר, מוסף הארץ, 16.11.2012 ♦

בסוף השבוע: מרתון סטארט אפ במגזר הערבי. במסגרת "סטארט אפ וויקנד" שמגיע לנצרת, במשך 54 שעות מנסים יזמים לגבש פרויקט – והשופטים בוחרים את שלושת המוצלחים. בין המטרות: לצמצם את הפער בתעוסקה בין יהודים לערבים בהיי-טק הישראלי. קריאה נוספת. YNET, 8.11.2012 ♦

שולחן עגול במשרד ראש הממשלה. כותבים רון גרליץ ועו"ד עלי חיידר, מנהלים שותפים של עמותת סיכוי: "ב-16 ביולי 2012 הוביל מנכ"ל משרד רוה"מ, באמצעות הרשות לפיתוח כלכלי שולחן עגול ראשון בהשתתפות מנכ"לי משרדי ממשלה, הנציגים הבכירים של השלטון המקומי הערבי, אנשי אקדמיה ואנשי עסקים ערבים וכן נציגות מצומצמת של ארגוני החברה האזרחית. זהו כיום הפורום הבכיר ביותר שאמור לדחוף לכיוון של פיתוח כלכלי ושוויון לאזרחים הערבים. סיכוי הוזמנה להשתתף בשולחן ובעקבות הזמנתנו נטלנו חלק פעיל בהכנת התכנים של השולחן. בפגישה הראשונה הוחלט ש"קידום שוויון בהקצאת משאבים ממשלתיים" יהיה אחד מיעדי השולחן. אנו מייחסים חשיבות רבה לכך שמשרד רוה"מ משתמש בטרמינולוגיה של שוויון כיוון שבעבר השיח נסב בעיקר סביב צמצום פערים ופיתוח כלכלי." ניוזלטר, אוגוסט, 2012

היצוא הערבי מישראל נלחם בחסמים: ערק לאמריקאים ופיתות לשווייצים. המגזר הערבי הוא 20.6% מאוכלוסיית ישראל, אך ב-2011 הסתכם היצוא מהמגזר בכ-0.1% בלבד מהיקף היצוא הישראלי – כ-33 מיליון דולר ■ למרות תמיכה מצומצמת של המדינה ומחסור באזורי תעשייה, כמה עסקים משפחתיים במגזר הצליחו לפרוץ את החומות ולייצא את מרכולתם לעולם, דה מארקר, 17.7.2012 ♦

כך ישגשג ההיי-טק בחברה הערבית. כותב עבד עסאלה ממכון ראות: "יזמים ערבים לא ימהרו לעשות אקזיט וישאפו לבניית חברות שיצמחו לכדי חברות גדולות", דה מארקר, 2.7.2012 ♦

היזמים מהר תבור ושפרעם מציגים: כך נגמול את העולם מנפט. החברה המובילה בעולם בייצור דלק צמחי מעסיקה 200 עובדים למרגלות הר תבור ■ משלחות בינ"ל נוהרות למעבדה של ד"ר בשיר בשפרעם ■ TheMarker, 1.7.2012 ♦

היזמים שרוצים להביא את תל אביב לאום אל פחם. רני צים, הבעלים של רשת מרכזי הקניות צים סנטר, הוא היזם היהודי הראשון שיקים מרכז קניות גדול בעיר ערבית. לשם כך הוא חבר לעו"ד ויסאם אגבאריה להשקת פאוור סנטר חדש באום אל פחם בהשקעה של 50 מיליון שקל. לרשתות הוא ממליץ לרוץ לפרויקט החדש כדי לנצל את היתרונות של הצרכן הערבי. מעריב, 19.5.2012 ♦

ועידת העסקים הערבית 2012: "אם לא נגביל את עצמנו נגיע רחוק". קרוב ל-1,000 איש התכנסו אתמול במלון גולדן קראון בנצרת ולקחו חלק בוועידת העסקים הערבית 2012. הוועידה, שמתקיימת זאת השנה השלישית ומושכת אליה את בכירי העסקים במגזר, היא יוזמה של באסל גאטס, המוציא לאור של המגזין הכלכלי היחידי במגזר הערבי, "מלאקום".  דה מארקר, 31.5.2012 ♦

אלישע ינאי: ההיי-טק הישראלי זקוק לכוח האדם הערבי. בוועידת הכלכלה והעסקים הערבית הנערכת בנצרת זו השנה השלישית קראו יזמים ישראלים וערבים לשילוב החברה הערבית בתעשיית ההיי-טק הישראלית. דה-מארקר, 30.5.2012 ♦

יו"ר הפועלים: "לאוכלוסייה הערבית פוטנציאל צמיחה גבוה" . יאיר סרוסי נאם בוועידת העסקים הערבית בנצרת: "בשנים האחרונות שילשנו את מספר הסניפים בקרב האוכלוסייה הערבית ונמשיך במגמה" , מעריב, 30.5.2012 ♦

ערבים להצלחה כלכלית. היום נפתחת במלון גולדן קראון בנצרת ועידת העסקים הערבית השלישית – הכנס הכלכלי הגדול של המגזר הערבי, שנועד לפיתוח והעצמת העסקים במגזר. הוועידה תשלב גם השנה הרצאות ופאנלים בהנחייתם של בכירי הקהילה העסקית הישראלית והערבית מישראל, הרשות הפלסטינית ומדינות האזור.  דה מארקר, 30.5.2012 ♦

נתניהו: מעמד הביניים לא טועה – הוא באמת מממן את הערבים והחרדים. "אנשי המעמד הבינוני שיצאו לרחובות מרגישים שהם מממנים את שני הסקטורים – הערבי והחרדי, לא תמיד הם טועים" ■ "השקענו 2 מיליארד שקל במגזר הערבי. הם אזרחים שווי זכויות ויש שם הזנחה גדולה מאוד" , דה-מארקר, 5.4.2012 ♦

בראיון מיוחד אומר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "אם ננכה את הערבים והחרדים ממדדי האי שוויון – נהיה במצב מצוין בלעדיהם", הארץ, 5.4.2012 ♦

ועידת ראש הממשלה של הרשות לפיתוח המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי – חיפה, מרץ 2012;

» ראיון עם איימן סייף, ראש הרשות לפיתוח, בערוץ היוטיוב של יוזמות קרן אברהם ♦

לראשונה: חקלאים ערבים קיבלו מכסות יצור חלב וביצים. "..הרשות לתכנון ופיתוח במשרד החקלאות פרסמה הודעה לפיה 12 רפתנים ערבים קיבלו היתרים לייצר חצי מיליון ליטר בשנה לכל רפת ו-24 לולנים יקבלו בקרוב היתרים לייצר 250 אלף ביצים בשנה כל אחד… יצוין שלראשונה מאז הקמת מדינת ישראל, אושרו לחקלאים ערבים מכסות ייצור בענפים אלו. עדיין מדובר במכסות ייצור סמליות בלבד – כ-0.02% מהחלב וכ-0.03% מהביצים המיוצרים בישראל…", דה מארקר, 18.3.2012 ♦

שמחון: אמדוקס במגעים עם מרכז ההשקעות בתמ"ת להקמת מרכז פיתוח בנצרת. לדברי שר התמ"ת, החברה תשקיע עשרות מיליוני שקלים בהקמת מרכז הפיתוח ובנוסף תעסיק 200 עובדים מהמגזר הערבי. אמדוקס צפויה לקבל ממרכז ההשקעות מענק על סך 55 מיליון שקל. כלכליסט, 13.3.2012 ♦

בנק ערבי ישראלי: "הלקוח הערבי כבר לא רוצה רק פק"מ". השינוי המואץ שעובר על האוכלוסייה הערבית בישראל בא היטב לידי ביטוי גם בתוצאותיו של בנק ערבי ישראלי, ודני גיטר שעומד בראשו בטוח שיש כאן הזדמנות גדולה ■ "היעד הוא להגיע לרווח שנתי של מעל 150 מיליון שקל", הוא אומר בראיון ל"גלובס", 7.3.2012;

החלטת הממשלה 4193 מיום 29.1.2012: הגדלת שיעור ההשתתפות בכח העבודה ושיעור התעסוקה;

אפליה מובנית? הקיפוח אינו מאלוהים. "כל חיינו הפנמנו שהעובדה שמפעלים בישראל מוקמים רק בתחום היישובים היהודיים, היא גזירה משמים. לפי מידע שמביאה מרב ארלוזורוב  (משרד הפנים דופק ערבים ויהודים", 19.1), בין היתר ממרכז המחקר של הכנסת, מתברר שזו אכן גזירה, אבל לא בדיוק משמים, אלא מנציג השמים במדינת ישראל, שר הפנים אלי ישי. הוא הפוסק הבלעדי בתחומי השיפוט, איפה יירד גשם של מפעלים והיכן תהיה בצורת..." עודה בשאראת, הארץ, 20.2.2012 ♦

להפוך את ברטעה לקטר הצמיחה הפלסטיני. שיקום הכפר הניצב על הקו הירוק יהיה טוב גם לישראל וגם לפלסטינים. יואב שטרן, דה מארקר, 29.1.2012 ♦

מרכז מאקרו: המשפחה הערבית משקיעה פחות כסף בחינוך, הרבה יותר במזון. ניתוח של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה הבדלים תהומיים בהוצאות משק הבית בין יהודים לערבים-ישראלים. " ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, מסביר כי "הדרך לשילוב האוכלוסייה הערבית בחברה הישראלית עוברת דרך יצירת הזדמנויות שוות. לכך דרושה גם היכולת של אותו מגזר לנצל את הסיכויים לקידום כלכלי ופוליטי. ." NRG 25.1.2012 ♦

כנס דה-מארקר הכלכלי – ערבי למגזר העסקי 2012, נצרת (10.1.2012):

"הלאום לא משפיע על דירוג האשראי". ראש החטיבה הבנקאית בלאומי ברוך לדרמן, וסגנו מוחמד עווד – שמשמש ראש אגף אשראי, ניהול סיכונים ובקרה – אומרים כי המגזר הערבי צריך לשפר את רמת הדו"חות הכספיים. עווד ידבר מחר (10.1.2012) בכנס הכלכלי-ערבי למגזר העסקי על הפעילות הבנקאית בקרב האוכלוסייה הערבית"המודל שלנו הוא התנהגותי אוניברסלי. אם מודל אומר שסטטיסטית תוכל לפרוע את האשראי, הוא ימליץ על מתן האשראי. אין שום קשר לשכונת מגורים, לדת או לגזע. המודל הוא רק התנהגותי. שם המשחק שלנו הוא לדעת לתמחר נכון את הסיכון, כשמעל רף סיכון מסוים אתה לא רוצה לעבוד..". דה מארקר, 9.1.2012 ♦

עסקים במגזר הערבי מתלוננים על תחרות גוברת – ולא על המצב הביטחוני או אפליה. קשיים בקבלת מכרזים, קשיים בנגישות לשיווק במגזר היהודי והמצב הביטחוני – שלושת הגורמים האלה, המייצגים את האפליה של המיעוט הערבי בישראל, כמעט שאינם מטרידים את בעלי העסקים הערביים. ממצא מפתיע זה עולה מסקר של מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת שסקר את החסמים להתפתחות הפעילות העסקית בקרב האוכלוסייה הערבית. מירב ארלוזורוב, דה-מארקר, 30.10.2011.         דברי שר התמ"ת, שלום שמחון,  בכנס ♦
 
פרס ראש הממשלה מוענק לגליל סופטוואר המעסיקה מהנדסים ערבים שטרם השתלבו בהיי-טק.מגזר המיעוטים מונה 1.3 מיליון איש אך תרומתו לתל"ג היא רק 7%; בגליל סופטוואר מנצרת מנסים להגיע לפתרון – אך צריך גם את הירתמות המעסיקים מהמרכז. דה מארקר, 14.10.2011; ♦
תועלת הכלכלית של שילוב ושוויון בין ערבים לבין יהודים בישראל, יוזמות קרן אברהם, עורך: אורי גופר, ספטמבר 2009, אסופת מאמרים אשר גובשה ביוזמות קרן אברהם לקראת מושב מיוחד שנערך בנושא בכנס שדרות לחברה בשנת 2008. המאמרים עוסקים בסוגיית ההשתלבות הכלכלית של האוכלוסייה הערבית ומאירים תחומי תוכן מרכזיים המבטאים את פוטנציאל התועלת הכלכלית של שילוב ושוויון יהודי-ערבי. מסמך (נוסף) בנושא של יוזמות קרן אברהם לכנס שדרות 2008 ♦

אם תשאלו אותו, יום אחד כל האזור הזה יהיה עמק הסיליקון של ישראל. קיפוח של הפריפריה? ניכור בין רשויות מקומיות עשירות לעניות? מאבקים פוליטיים? עשרה יישובים יהודים וערבים בגליל המערבי שמו בצד את כל הקלישאות והקימו על דעת עצמם תאגיד כלכלי-אזורי.  המטרה: לבצע קפיצת מדרגה של האזור שתציב אותו על המפה הבינלאומית, כשעל הדרך כולם מרוויחים גם דו-קיום. המהפכה בשלטון המקומי, מסתבר, מגיעה מלמטה. דה מארקר, 28.9.2011 ♦

צדק חברתי למגזר הערבי: מצפון תיפתח הטובה מאת ליאור מעיין : כיום, מתקיימות בישראל שתי כלכלות באותו מרחב: כלכלה יהודית מפותחת, מתקדמת ודוהרת קדימה לצד כלכלה ערבית שאינה מפותחת כפי יכולתה. נושא התעסוקה של אוכלוסיות המיעוט בישראל מהווה אתגר משמעותי וחשוב למדינה ולחוסנה הכלכלי. 23.8.2011  *הכותב הינו מנכ"ל פארק תעשיות משגב ♦

התמ"ת יממן עד 40% משכר בני מיעוטים בהיי-טק. תוכנית פיילוט לשילוב בני מיעוטים בהיי-טק תופעל לשנתיים והיקפה התקציבי יעמוד על 10 מיליון שקל. בשלב ראשון היא אמורה להביא לקליטת 200 סטודנטים בחברות טכנולוגיה. שמחון: "העלאת שיעור התעסוקה בקרב המגזר הערבי הוא תנאי לצמיחה בשנים הבאות". YNET 14.8.2011 ♦

מנוף הצמיחה האותנטי של המגזר הערבי. ב-2006 החליטה הממשלה לטפל בשיעור התעסוקה הנמוך במגזר הדרוזי והערבי בעידוד יזמות בענף האירוח; 5 שנים אחרי – הצימרים מלאים, המוצרים נמכרים והיוזמות מתרבות. דה-מארקר, 24.7.2011 ♦

מערכת הבנקאות היא אחד החסמים העיקריים בפני הצמיחה של כלכלת המגזר הערבי כותב רואה חשבון זיאד אבו חבלה (דה מארקר, 5.7.2011) ♦

הסיכון במתן אשראי למגזר הערבי פוחת, ערביי ישראל לווים מסוכנים, אבל משתפרים במהירות,מירב ארלוזורוב, דה מארקר 12.5.2011 ♦

"קרן חדשה תעניק הלוואות של עד 20 אלף שקל לבנות מיעוטים. הקרן הושקה במסגרת הסכם שיתוף פעולה בין משרד התמ"ת, קרנות קורת ישראל והרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה". כלכליסט, 14.2.2011 ♦

נגיד בנק ישראל פישר הציג נתונים עגומים על מצבם הכלכלי של הערבים והחרדים. "אנחנו צריכים לעודד העסקת עובדים ערביים", אמר. "למשל, לנסות להקים מקומות עבודה איפה שהסקטור הערבי נמצא" . YNET, 22.3.2011 ♦

קואליציית המנכ"לים של פרס תנסה לשלב ערבים וחרדים בשוק העבודהדה מארקר 8.2.2011 ♦
שילוב המגזר הערבי בכלכלת ישראל – מאפיינים וחסמים. עבודה שהוכנה ע"י ד"ר יעקב שיינין וחן הרצוג עבור "המכון הישראלי לתכנון כלכלי" והוצגה בכנס הרצליה ב-פברואר 2010. המאמר המלא. ♦

מחקר מציע כמה מנופים לשינוי: השכלה, צמצום מספר העובדים הזרים במשק בישראל ושיפור תשתית תחבורתית, יחד עם הגדלת מקורות מימון לעסקים ועידוד עסקים עצמאיים. מטרת העבודה הינה לבחון את האפשרויות לקידום ושילוב כלכלי של המגזר הערבי בכלכלת ישראל, באמצעות ניתוח המאפיינים והחסמים הקיימים היום במגזר הערבי. "פוטנציאל הגידול בתוצר משילוב המגזר הערבי במשק הוא כ-26 מיליארד שקל בשנה" – ידיעה בדה מארקר 29.1.2010 ♦

משרד התמ"ת יקים קרן הלוואות חדשה לפיתוח עסקים קטנים במגזר הבדואי. כך הוכרז היום בכנס יסמין; "יעד שהגדרתי ל-2011 הוא קידום נשים ויזמים במגזר הערבי", אמר שר התמ"ת. דה מארקר, 24.11.2010 ♦

פעולות המשרד לעידוד מגזר המיעוטים – אתגרים ויעדים, מצגת של משרד התמ"ת, נובמבר 2010 ♦

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מקימה קרן הלוואות לנשים מהמגזר הערבי. הקרן, אשר מוקמת בשיתוף עם הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי וקרן קורת, תתוקצב ב-21 מיליון שקל. דה מארקר, 16.6.2010 ♦

שילוב הערבים אזרחי ישראל בחזון ישראל 15 – מכון ראות 2009 ♦

המשק הישראלי מפסיד 40 מיליארד ₪ בשנה כתוצאה מאי-שילוב האזרחים הערבים במשק – דיון בכנס הרצליה 2008 ♦

עידוד הפעילות העסקית המגזר הערבי מצגת של שוקי אורן, החשב הכללי 2008 ♦

אזרחי ישראל הערבים אינם שותפים לצמיחה, שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס וטטיאנה קולובוב, מרכז אדווה, מאי 2008 ♦

אסטרטגיה לפיתוח תעסוקתי – פתוח המעמד הבינוני הערבי , יוסף ג'בארין מוסד נאמן 2007 ♦

הקרן לסיוע לעידוד עסקים קטנים במגזר הערבי (משרד התמ"ת) בסך של 40 מיליון שקל החלה לפעול בימים אלו. הקרן פועלת באמצעות בנק מרכנתיל דיסקונט, שלו 11 סניפים במגזר. YNET 18.1.2006 

קרן קורת  –   הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים ♦

דוח ביצוע – מתן הלוואות 2006, הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, התמ"ת ♦

האפלייה התקציבית המתמשכת של המגזר הערבי – יורם רבין ומיכל לוצקי-ארד, המשפט 11, 2001 ♦

על הקשר בין אי–שוויון לצמיחה כלכלית, יוסף זעירא, מכון ון ליר ♦

הערבים בישראל: חסמים בפני שוויון, קובץ מאמרים בעריכת שלמה חסון ומיכאיל קרייני, מכון פלורסהיימר, 2006 ♦

חסמים ביישום מדיניות ממשלתית שוויונית לערבים, נייר לדיון לכנס הרצליה מאת ד"ר אלי רכס ודורון נבות ♦

הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי הוקמה על פי החלטת ממשלה (מס' 1204 (ערב13/) מיום 15.02.07.  הרשות מהווה גוף שמטרתו להביא למיצוי הפוטינציאל הכלכלי של האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בדרך של עידוד הפעילות הכלכלית היצרנית והעסקית בתוך היישובים הערבים, הדרוזים והצ'רקסים ושילובם בכלכלה הלאומית. בנוסף, הרשות תשמש גוף תיאום, אינטגרציה, חשיבה ומעקב אחר הפעילות הממשלתית לקידום כלכלי של האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית. ♦

הערבים בישראל: דיוקן האוכלוסייה, מאפייני תעסוקה, רמת חיים, הכנסות והוצאות,  1980 – 2008, מצגת של משרד התמ"ת, נובמבר 2010 ♦

דוחות העוני והפערים החברתיים – הביטוח הלאומי ♦

עסקים במגזר הערבי מתלוננים על תחרות גוברת – ולא על המצב הביטחוני או אפליה. קשיים בקבלת מכרזים, קשיים בנגישות לשיווק במגזר היהודי והמצב הביטחוני – שלושת הגורמים האלה, המייצגים את האפליה של המיעוט הערבי בישראל, כמעט שאינם מטרידים את בעלי העסקים הערביים. ממצא מפתיע זה עולה מסקר של מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת שסקר את החסמים להתפתחות הפעילות העסקית בקרב האוכלוסייה הערבית. מירב ארלוזורוב, דה-מארקר, 30.10.2011 ♦

"סטארט אפ ערבי? יש פחד מכישלון" ♦

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

ארועים קרובים

◄ הקודם

אוקטובר 2022

הבא ►
אבגדהוש

1


2


3


4


5


6


7


8


9


10


11


12


13


14


15


16


17


18


19


20


21


22


23


24


25


26


27


28


29


30


31


למידע על:

OnePlace הוקם במאי 2011 במטרה לעודד את העברת הדיון ביחסים שבין המיעוט הערבי-פלסטיני לרוב היהודי למישור החברתי-אזרחי. האתר פועל להעמיק ולשפר דיון זה ולבססו על ידע ועובדות, להבין טוב יותר את מרכיבי הסוגיה והקשריה, לחזק את העוסקים בתחום ולהעצים את עשייתם כחלק מתמונה רחבה ומערכתית, וכן להעניק להם את כלי הידע הטובים ביותר להתמודדות עם התהליכים והקשיים השונים בניסיון להביא למציאות חיים הוגנת ושוויונית במדינת ישראל.

נושאי רוחב

המערכת הציבורית

הסכסוך

ניווט מהיר

Copyright © 2019 oneplace