ממשיכים במהפכת האנרגיה הנקייה ברשויות הערביות: משרד האנרגיה והתשתיות יקצה 17 מיליון ₪ למעבר לאנרגיה מקיימת. משרד האנרגיה והתשתיות ממשיך לקדם אנרגיה נקייה ברשויות הערביות בישראל ויוצא בימים אלה במקצה נוסף לתמיכה במעבר לאנרגיה מקיימת ברשויות אלו, בהיקף של 17מיליון ₪. במסגרת הקול קורא, יוקצו מענקים אשר יסייעו בקידום פרויקטים של התייעלות באנרגיה וייצור אנרגיה מתחדשת. מדובר בצעד נוסף של משרד האנרגיה והתשתיות ליישום החלטת ממשלה 550 – "התכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026", בשיתוף הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים שבמשרד לשוויון חברתי. עד היום הוקצו בשני מקצים כ-56 מלש"ח לפרויקטים לאנרגיה נקייה ברשויות הערביות…", דוברות משרד האנרגיה והתשתיות, 6.10.24 ♦
"כל עובד ציבור שנוגע היום בתחום הפסולת נמצא בסכנת חיים". ההתנקשות בד"ר חוסיין טרביה, אחת הדמויות הסביבתיות הבולטות בגליל, נראית כמו עוד צעד בהשתלטות גורמי פשע על תחום הפסולת ● המשטרה לא קיימת, הרשויות המקומיות בקריסה כלכלית, ומשפחות הפשע נכנסו לשטח ההפקר ● הגיע הזמן שאזרחי ישראל יפנימו: במקום שפעם הייתה מדינה עם מערכות מתפקדות, נותר בעיקר ואקום…", אביב לביא, זמן ישראל, 12.9.24 ♦
חשש: מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה נורה בעקבות פעילותו בתחום. יריות שנורו לעבר ביתו ומכוניתו של פעיל הסביבה ד"ר חוסיין טרביה גרמו לפציעתו באורח קל-בינוני ולחשש רב בקרב פעילים וארגונים בתחום • החשש קיים לאור השתלטות של ארגוני פשיעה על התחום בחלקים בארץ • המשרד להגנת הסביבה: "הכרחי שמשטרת ישראל תחקור את האירוע במהירות ובנחישות ותמצה את הדין עם האחראים למעשה הנפשע" • "הירי מהווה חציית קוו אדום בדמות פגיעה בעובד ציבור" נמסר מטעם איגוד ערים אזור מפרץ חיפה, אסף גולן, ישראל היום, 11/9/2024 ♦
דרוש/ה: מנהל/ת תכנית לקידום אקטיביזם סביבתי בחברה הערבית – جذور. רקע: קרן של"י מתמחה מעל 20 שנה בתמיכה באקטיביזם ופעילות שטח סביבתית. הקרן מסייעת להתארגנויות וארגונים מקומיים בשטח באמצעות מענקים קטנים למימון צרכי פעילות שטח סביבתית, וכן מסייעת בייעוץ וליווי של חיים וסביבה ושתי"ל להתארגנויות. בשנתיים האחרונות, בעקבות מאמצים ממוקדים של הפצה בחברה הערבית, חל גידול בפניות של יוזמות מהחברה הערבית לקרן של"י. כמו כן, ישנה עלייה בפניות לשתי"ל וכן הצטרפות של יוזמות חדשות מהחברה הערבית לחיים וסביבה. למרות המגמה המבורכת, המעידה על עניין גובר וצורך גובר בשטח, חלק ניכר מהיוזמות לא עובר את תנאי הסף לקבלת מענק מהקרן. יוזמות אחרות אשר מצליחות לקבל מענק, לעיתים מתקשות לייצר המשכיות מעבר לפעולה נקודתית, או להתחבר למסגרות הקיימות בתנועה הסביבתית…**היקף משרה: 80%; **מיקום: חיפה/מרכז; **תחילת עבודה: מיידי [פורסם: 21.8.24] ♦
המשרד להגנת הסביבה היהודית: סילמן מסתירה תקציבים מהרשויות הערביות. המשרד בראשות ח״כ עידית סילמן מסרב לחשוף לאן נעלמו מאה מיליון שקל שהממשלה הקצתה לטיפול בהזנחה הסביבתית ביישובים הערבים, איתי רון, המקום הכי חם, 14.08.24 ♦
בחברה הערבית בגדי יד שנייה נתפסים כעזרה לנזקקים. יש מי שמנסה לשנות זאת. מרוות עודה מקדמת יוזמות ביגוד יד שנייה בחברה הערבית ומעוררת מודעות לזיהום הסביבה שנוצר מתעשיית הטקסטיל, שירין סעב פלאח, 30.6.24 ♦
חצי מיליון תושבים בסכנה בגלל בצע כסף: עצרת מחאה ענקית נגד תחנת הכוח תתקיים בצומת קסם. בניגוד להבטחות ולחוות דעת מקצועיות הממשלה מקדמת את הקמת תחנת הכוח קסם ומסכנת מאות אלפי אנשים עם זיהום אוויר ופצצה מתקתקת… ראשי הרשויות ותושבים רבים מאזור ראש העין, כפר קאסם, פתח תקווה, דרום השרון והסביבה יקיימו עצרת ענק לקראת החלטת בג"צ בנושא תחנת הכוח בצומת קסם, שתפגע במאות אלפי תושבים. העצרת תתקיים ביום שני, 24.6, החל מהשעה 18:00. מארגני העצרת אמרו: "למעלה מחצי מיליון תושבי האזור נמצאים בסכנה. הגיע הזמן לנפץ את השקרים, זה עדיין לא מאוחר מדי. על כל התושבים להגיע לעצרת חירום זו…, אייל יצחקי, מלאבס – מקומון, 10.6.24 ♦
הצפות והתחממות: כך מתמודדים ברשויות הערביות עם משבר האקלים. המשרד להגנת הסביבה יקצה אמנם כ-7 מיליון שקלים להתמודדות הרשויות הערביות עם המשבר, אבל התוכנית עוד בהכנה | בינתיים, בעמותת 'אל אמל' יזמו יום עיון בנושא | "התחלנו להרגיש את השינוי ביומיום, ביישובים ערביים יש הרבה שטפונות והצפות בשנתיים האחרונות בגלל הגשמים", יניב שרון, דבר, 2.6.24 ♦
קול קורא להגשת בקשות להשתתפות בתכנית "ג׳וז׳ור جذور". תכנית ג'וז'ור (שורשים جذور) מזמינה קבוצות מהחברה הערבית המקדמות יוזמות מתחום הסביבה להגיש בקשה למימון וסיוע לפעילויות אלה, הקרן החדשה לישראל, 14 במרץ, 2024 ♦
משרד האנרגיה והתשתיות משקיע 15 מיליון ₪ במעבר לאנרגיה מקיימת ביישובים הבדואים בנגב. משרד האנרגיה והתשתיות ממשיך לקדם את המעבר לאנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות בכל המגזרים בדגש על רשויות בפריפריה, רשויות באשכול חברתי-כלכלי נמוך ורשויות מיעוטים. בשנה החולפת תמך המשרד בהקמת פרויקטים ברשויות הבדואיות בתקציב של כ-15 מיליון ₪. דוברות משרד האנרגיה והתשתיות, 04.03.2024 ♦
אלימות אקלימית: כך קק"ל פוגעת בנגב כדי לנשל את יושביו. קק"ל אימצה את המסורת הקולוניאלית ולפיה התושבים הילידים אינם יודעים לשמור על סביבתם ולכן צריך "לחלץ" אותה מידיהם. בעולם כבר מכירים בטעות, אבל הנגב ממשיך לשמש מעבדה קולוניאלית, סלימאן א־תיהי, שיחה מקומית (פרוייקט אופק של ון ליר), 28.9.2023 ♦
אתגרי האקלים מחייבים לשלב בדואים ופלסטינים במדבר בתשתיות האזרחיות… את המציאות בקהילות הבדואיות בנגב אפשר להגדיר כעוני אנרגטי: העדר גישה לשירותי אנרגיה זמינים ומודרניים, כמו רשת אספקת חשמל מרכזית או משאבות המאפשרות אספקת מים. ברבים מהיישובים הבדואיים הלא מוכרים אין אספקת חשמל, והמאבק המתמשך עם השלטונות על מתן הכרה ליישובים מונע את פתרון הבעיה. בהעדר מקור אספקת חשמל מרכזי, הלוחות הסולאריים נעשו לאמצעי השכיח לאספקת חשמל. הדבר נכון גם לכפרים הבדואיים מעבר לקו הירוק…", צפריר רינת, הארץ, 28.6.23 ♦
טייבה בלהבות – מכת שריפות הפסולת בעיר פוגעת בכל תושבי האזור. תושבי השרון המזרחי כבר רגילים לנשום עשן שריפות, אבל מה שקורה בשבועות האחרונים שובר את כל השיאים ● מערך פינוי הפסולת בעיריית טייבה קרס, האשפה נערמת בפאתי העיר וכמעט מדי יום מעלים אותה באש ● תושב צור יצחק השכנה: "אני אומר לממשלה – תעזבו את החקיקה ומשבר האקלים ואת הדברים ברומו של עולם ותדאגו לטפל במה שקורה בשטח עכשיו. אנחנו נחנקים", אביב לביא, זמן ישראל, 17.5.23 ♦
המשרד להגנת הסביבה יודח ממוסדות התכנון: "צעד קיצוני שעלול להיות בכייה לדורות". במקביל נודע ל"כלכליסט" כי 100 מיליון שקל שהקצתה ממשלת בנט-לפיד למאבק במחדלים סביבתיים בחברה הערבית יופקעו לטובת "פעילות מגזרים וחברה בישראל", שני אשכנזי, כלכליסט, 24.02.23 ♦
שומרים על הטבע בנגב: יחידת המתנדבים הבדואית הראשונה. 13 גברים ואישה אחת התנדבו למען שמירה על הטבע בנגב במסגרת יחידת המתנדבים הבדואית הראשונה של רשות הטבע והגנים. המתנדבת היחידה סיפרה: "איכפת לי מבעלי החיים והסביבה. אני אוהבת את המדבר", אילנה קוריאל, YNET, 18.1.23 ♦
תחת בן גביר, המשטרה הירוקה תהפוך לכלי להפעלת כוח נגד ערבים. פעילות המשטרה הירוקה נגד אתרי פסולת בלתי חוקיים עלולה לספק עילה לגופי שיטור אחרים לפעול ביתר שאת ביישובים הבדואיים. השרה זנדברג: "במקום להילחם בזיהום, במשרד לביטחון הפנים יילחמו בעיקר בערבים", צפריר רינת, הארץ, 27.11.22 ♦
בג'סר א-זרקא חשופים לרעש ברמה מסוכנת, והרשויות גוררות רגליים. יישובים אחרים באזור נמצאים בסמוך לכביש, ובהם נתניה ואור עקיבא, ולידם הוקם במשך השנים קיר אקוסטי, המקטין את עוצמת הרעש שהתושבים נחשפים אליו. ואולם, כמו בהרבה תחומי חיים אחרים, היישוב הערבי הצמוד לכביש נותר מוזנח גם בתחום זה. ליד הבתים של ג'סר א־זרקא אין שום מיגון אקוסטי ועד לאחרונה לא היה נראה שהרשויות מראות עניין כלשהו במציאת פתרון למצוקת התושבים..", צפריר רינת, כלכליסט, 9.11.22 ♦
איך זה שג'לג'וליה לא משלמת על חשמל ושאר הערים בישראל כן? בהקשר של משבר האקלים אומרים בעיקר מה לא לעשות, הפעם נראה מה כן. אלון יששכר נסע לג'לג'וליה, שם ראש העיר החליט להתקין לוחות סולאריים על הגגות, ומאז היישוב נהנה מעצמאות אנרגטית וחוסך המון כסף. בחלק השני של הפרק הוא מגיע לחווה של חקלאות מקיימת, ומציץ למהפכה הירוקה שתבטיח את עתיד המזון שלנו. מהגר אקלים | פרק 3, כאן דיגיטל, 6.11.22 ♦
להזנחת היישובים הבדואיים יש מחיר סביבתי. הפסקתה דורשת התאמה תכנונית. … בנגב יש כיום אלפי מבנים ביישובים לא מוכרים ללא תשתיות בסיסיות, ויישובים מוכרים וגדולים הסובלים מהזנחה חמורה של תשתיות קיימות. לכך יש מחיר סביבתי כבד, המתבטא בהרס שטחים פתוחים וזיהום נרחב של פסולת ושפכים…", …", צפריר רינת, הארץ, 14.10.22 ♦
קול קורא 115/2022 לתמיכה במעבר לאנרגיה מקיימת של האוכלוסייה הבדואית בנגב לשנת 2022. תאריך אחרון להגשה: 13.11.2022. המשרד האנרגיה, 6.10.22 ♦
קול קורא להגשת הצעות לסקרים ולמחקרים בנושא שינוי אקלים ומערכות אקולוגיות בחברה הערבית (מספר 2022/7) – הצעות למחקרים ולסקרים בנושא שינוי אקלים ומערכות אקולוגיות ביישובי החברה הערבית בישראל, תאריך אחרון להגשה: 02.10.2022, המשרד להגנת הסביבה, 28.8.22 ♦
המשרד להגנת הסביבה תומך ברשויות מקומיות לקידום תוכניות היערכות למשבר האקלים בהיקף של כ-12.4 מיליון שקל; מתוכם 6.2 מיליון שקל לחברה הערבית במסגרת תוכנית "התקאדום הסביבתי" של המשרד. הודעת דוברות, 16.08.2022 ♦
נלחמים בשרפות הפסולת הפיראטיות: השרה זנדברג סיירה באזור המשולש הדרומי בין טייבה לקלנסווה. השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "תופעת השלכת פסולת ושרפתה היא מטרד לתושבי האזור ולסביבה. אנו משלבים כוחות עם כלל הגורמים כדי למנוע אותה ולהחזיר את איכות החיים לתושבים", הודעת דוברות, 14.08.2022 ♦
הפתעה: מי שומר יותר על הסביבה בישראל – ערבים או יהודים? מחקר חדש בדק את העמדות והפעילויות הסביבתיות של ארבע קבוצות אוכלוסייה בפריפריה הצפונית של ישראל – מושבים וקיבוצים, עיירות פיתוח, יישובים קהילתיים ויישובים ערביים, ומצא הבדלים משמעותיים ביניהן בכל הנוגע להתנהגויות סביבתיות, יהונתן שר, זווית, וואלה, 03/08/2022 ♦
כשלים בפינוי פסולת ברשויות המקומיות והטמנתה. בשנים האחרונות התקבלו כמה החלטות ממשלה שבמסגרתן הוקצו תקציבים מהמשרד להגנת הסביבה וממשרד הפנים לסיוע לרשויות הלא יהודיות בקידום הטיפול במערך הפסולת אולם הן לא יושמו במלואן. 68% מהפסולת המיוצרת בישראל מוטמנת בדרום הארץ ובעוד כמה שנים כבר לא יהיו אתרים מתאימים. 10.07.2022, מאת: פורטל הכרמל והצפון ♦
הפרויקט הזה יעצב את עתיד האנרגיות המתחדשות בארץ, אבל רק ישובים יהודיים רשאים להשתתף. המדינה מקדמת פיילוט לבחינת שימוש באנרגיה סולארית בחקלאות, אך הקריטריונים שהציבה רשות מקרקעי ישראל מאפשרים רק ליישובים כמו מושבים וקיבוצים להשתתף. משרדי ממשלה בחרו בפרויקט הדגל הסביבתי של החברה הבדואית – אך הרשות הפכה את ההחלטה, לי ירון, הארץ, 19.6.22 ♦
התקאדום הסביבתי בהיקף של 550 מיליון ₪ עובר לשלב היישום. היעד שהציב המשרד להגנת הסביבה: בתוך חמש שנים 100% מהפסולת ביישובים הערבים תועבר לטיפול מוסדר, והיקפי המחזור יהיו דומים לאוכלוסייה הכללית; עד 2026 ל-80% מהרשויות ערביות תהיה תוכנית היערכות למשבר האקלים. בסיום הליך משתף עם הציבור ומובילי החברה הערבית, המשרד להגנת הסביבה מציג תוכנית חדשה הכוללת השקעת ענק של הממשלה בחברה הערבית: תמיכה במימון עלויות הפינוי של פסולת גושית ופסולת גזם; תמיכה במיזמים להיערכות לשינוי אקלים ברשויות המקומיות; ליווי ותמיכה למובילי הסביבה שימנו הרשויות המקומיות; שיקום נחלים בסביבת יישובים ערביים ועוד…", המשרד להגנת הסביבה, 13.06.2022 ♦
קהילה מפתחת נחל: המהפך של נחל תבור. סיפורו של נחל תבור, שמאחד סביבו יהודים, מוסלמים ונוצרים, צעירים ומבוגרים, שרואים את פיסת הטבע המרהיבה כחלק מביתם, יהונתן שר, זווית, YNET, 14.6.22 ♦
"צפו פה בכל מיני ציפורים וחיות מעניינות, אבל משום מה לא נצפו בדואים". בדואים בצפון הארץ נלחמים בתוכנית להקים שמורת טבע באזור שבו הם חיים, בין קרית טבעון למפרץ חיפה, צפריר רינת, הארץ, 9.6.22 ♦
185 מיליון שקלים: תמיכה נוספת תועבר ליישובים הבדואים. המשרד להגנת הסביבה יממן תכנית כוללת לטיפול בפסולת בחברה הבדואית, התקציב יפחת בהדרגה במשך 5 שנים בסופם יתוקצב המערך שיוקם על ידי הרשויות המקומיות, מערכת ice | 1/6/2022 22:45 ♦
בכנס שנערך ב-31.5.2022 בג'לג'וליה הציגה שרת האנרגיה קארין אלהרר מתווה לתמיכה בפרויקטים בתחום האנרגיה הירוקה במגזר הערבי. התמיכה תינתן במסגרת החלטת הממשלה 550 שבמסגרתה נקבעה תכנית כלכלית לצמצום הפערים בחברה הערבית עד שנת 2026 בהנחה שזו דרך לצמצם את הפערים באיכות התשתיות ברשויות הערביות, להקטין את ההוצאות שלהן בתחום האנרגיה, להגדיל את ההכנסות שלהן ולהצעיד אותן קדימה.", תשתיות, 31.5.22 ♦
המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה פעלה מול אתר פסולת לא חוקי ביישוב אבו סנאן שבצפון הארץ; 4 חשודים עוכבו לחקירה ו-3 כלים נתפסו…במקביל לפעולות האכיפה המוצלחות, המשרד ממשיך לקדם את התוכנית לשיפור הסביבה בחברה הערבית, במטרה לצמצם באופן משמעותי את ההשלכות הלא חוקיות והפגיעה באזרחים ובסביבה." המשרד להגנת הסביבה, 16.05.2022 ♦
קול קורא מס' 14752/22 פעילויות לקידום חינוך בנושא משבר האקלים במערכת החינוך ובקהילה לשנות הלימודים תשפ"ג, תשפ"ד. הקרן לשמירת הניקיון של המשרד להגנת הסביבה, באמצעות אגף חינוך וקהילה מבקשת לתמוך ברשויות מקומיות בקידום חינוך סביבתי במערכת החינוך ובקהילה. התמיכה מיועדת לקדם פעילות חינוכיות בנושא התמודדות עם משבר האקלים. 38,000,000 ₪. ליישובי החברה הערבית הוקצה תקציב נוסף בסכום של 5,360,110 ₪. תאריך אחרון להגשה: 22.06.2022, המשרד להגנת הסביבה, 9.5.22 ♦
בהשקעה של מאות מיליונים: אלו היישובים שיהפכו לנקיים יותר. המשרד להגנת הסביבה אישר 185 מיליון שקל לטיפול בתשתיות פסולת, ניקיון המרחב הציבורי ומיחזור בחברה הערבית ובסך הכל למעלה מ-200 מיליון שקל שאושרו ויצאו לביצוע בחודש האחרון לטובת החברה הערבית, כפיר אדר, אייס, 11/5/2022 ראו כאן ♦
ממשיכים להילחם בעבריינות הסביבתית במסגרת המבצע הלאומי "מסלול בטוח". המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, משטרת ישראל ורשות המיסים יצאו לפעילות אכיפה באתר פסולת ביישוב תל שבע; נחקרו שני חשודים ונתפסו שני כלים הנדסיים כבדים; המשטרה הירוקה פתחה בחקירה פלילית, המשרד להגנת הסביבה, 12.04.2022 ♦
"לאף אחד לא אכפת": איך הפכה נצרת למזבלה אחת גדולה? בלב אחת הערים החשובות בעולם הנוצרי שאליה מגיעים מאות אלפי תיירים בשנה, קמים אתרי זבל פיראטי בכל יום סמוך לבתי התושבים, אז למה בעירייה מדחיקים? הכתבה של אורן אהרוני במוסף #ארץ_עיר, מתוך כאן חדשות הערב 20.03.22 ♦
המשרד להגנת הסביבה מזמין אותך להשתתף ולתת יד לבניית התוכנית הסביבתית החדשה ליישובים הערבים – עברית – لمزيد من التفاصيل وللاجابة بالعربية الرجاء الضغط هنا! עד ה 10.3.22 ♦
תקאדום סביבתי: כ-150 מובילים מהשלטון המקומי, מהחברה האזרחית ומהממשלה דנו היום בנצרת בגיבוש אסטרטגיה חדשה לשיפור הסביבה בחברה הערבית. המשרד להגנת הסביבה והמשרד לשוויון חברתי ישקיעו כ-550 מיליון ₪ במהלך..עוד עלה כי רק כמחצית מהרשויות דיווחו שנתנו דוחות על עבירות סביבתיות (ממוצע של כשלושה דוחות בחודש). 17 רשויות דיווחו שאין להן פקחים כלל…", המשרד להגנת הסביבה, 8.3.22 ♦
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג קיימה סיור ביישובים הערביים בגליל אבו סנאן, ג'דיידה מכר וטמרה. … השרה תמר זנדברג שוחחה עם ראשי המועצות על בעיית הפסולת החמורה בשטחם ועל זיהום האוויר שעימו מתמודדים התושבים והדגישה כי המשרד להגנת הסביבה מגבש פתרונות בנושא, כולל פעולות אכיפה ופיקוח וקידום חינוך סביבתי, כחלק מהתוכנית הסביבתית לחברה הערבית של המשרד…השרה זנדברג השתתפה גם בכנס בנושא משבר האקלים והחברה הערבית בטמרה..", המשרד להגנת הסביבה, 29.12.21 ♦
הסדרת משק הפסולת ביישובים הערביים, הדרוזיים והבדואיים – עדכון. כתיבה: ד"ר אילה אליהו, מרכז המחקר והמידע בכנסת, ט"ז בטבת תשפ"ב, 20 בדצמבר 2021 ♦
ציון יום הסביבה בכנסת בוועדה לענייני החברה הערבית. במסגרת יום הסביבה שהתקיים היום בכנסת, הוועדה לענייני החברה הערבית, בראשות ח"כ מנסור עבאס, התכנסה לדיון במצב איכות הסביבה ביישובי החברה הערבית. יישום התכניות הקיימות, לקחים והמלצות לתכניות חדשות…יו"ר הוועדה, ח"כ מנסור עבאס: "אנחנו בחברה הערבית רחוקים בכלל מהמצב שבו ניתן לדבר על איכות סביבה ואיכות חיים. יש תקציבים לנושא כבר שנים אך צריך לדעת איך לנצל זאת בצורה יעילה"..דורית זיס, מנהלת מחוז צפון ומרכזת את התוכנית הארצית לאיכות הסביבה בחברה הערבית במשרד להגנת הסביבה: "יש בתוכנית למגזר תקציב של 550 מיליון ש"ח. מסגרת התקציבית היא לכלל החברה הערבית כאשר יש כמה החלטות שהן בנפרד..", חדשות הכנסת, 16 בנובמבר 2021, י"ב בכסלו תשפ"ב ♦
התוכנית הכלכלית לחברה הערבית- היבטים סביבתיים, דיון בוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית, הכנסת, 16.11.21, 10:00 (ישודר גם בזום). מצ"ב חומרי רקע לישיבה ♦
550 מיליון שקל יושקעו בהתמודדות עם מצב הסביבה בחברה הערבית. התוכנית החדשה שתובא בפני הממשלה בשבועות הקרובים תתמקד בין היתר בטיפול בבעיית הפסולת ובשיפור מצב הסביבה בחברה הערבית • זנדברג: "האתגרים הסביבתיים ביישובי החברה הערבית הם רבים, ובכוונתנו לפעול ביתר שאת ליצירת שינוי סביבתי משמעותי עבור התושבים", שני אשכנזי, גלובס, 21.10.2021 ♦
תשעה פקחים אמורים להילחם בהשלכה הבלתי חוקית של הררי אשפה בנגב. למרות הקמתה של יחידה לטיפול בתופעה, במשרד להגנת הסביבה מודים כי היא עדיין רחוקה מלהיעלם. בינתיים, הפסולת ממשיכה להיערם בשולי היישובים הבדואיים והמושבים…מוקד הבעירה ברהט הוא אחד מני רבים בנגב: ליד יישובים בדואיים מושלכות פסולת ביתית ופסולת בניין, וליד המושבים באזור – פסולת חקלאית…", צפריר רינת, הארץ, 5.9.21 ♦
למחוז צפון דרוש/ה ראש/ת ענף איכות אוויר ואסבסט למילוי מקום זמני – מיועד לבני האוכלוסיה הערבית, לרבות הדרוזים והצ'רקסים. מועד אחרון להגשת מועמדות – 13.9.21. המשרד להגנת הסביבה, 31.8.21 ♦
גן עדן לעבריינים: הגיע הזמן שהמדינה תאכוף את אתרי הפסולת הפיראטיים בנגב. הסכנות הסביבתיות מתחילות אמנם בחוסר ההשקעה והאכיפה מול אתרי פסולת פיראטיים ביישובים הבדואים, אך זה לא נשאר רק בגבולות המגזר • זיהום הנחלים, מי התהום, הסביבה והנזק לחיות הבר, הם רק חלק מהפגיעה הסביבתית ההולכת וגוברת במרחב שלנו, בישובים הבדואיים ובישובים היהודים, סלאמה אל אטראש, גלובס, 04.08.2021 ♦
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הציגה תכנית סביבתית חדשה לחברה הערבית. השרה זנדברג "נשנה את המציאות המקולקלת שבה כשני מיליון תושבים נשכחו מאחור. זו הזדמנות משמעותית לשינוי בשטח ולשיפור איכות החיים בחברה הערבית", הודעת המשרד לאיכות הסביבה, 13.07.2021 ♦
בעקבות השלכת פסולת לא חוקית בשטחים פתוחים בעין מאהל שבצפון: המשטרה הירוקה פשטה על שלושה אתרים פיראטיים; עוכבו לחקירה שני חשודים ונתפסו חמישה רכבים שאיתם בוצעו העבירות, המשרד להגנת הסביבה, 28.6.21 ♦
בבאקה אל-גרבייה חסרים אנשי אכיפה, ומצלמות מאתרות עבריינים שמשליכים פסולת. … יישובים ערביים רבים טובעים בערימות פסולת בעקבות הזנחה של תשתיות וניהול כושל של הרשות המקומית… לדברי עורכת הדין ג'מילה הרדל ואכים מעמותת "אזרחים למען הסביבה", הפועלת בעיקר בגליל, מה שהיישובים הערביים זקוקים לו בדחיפות הוא ניהול כולל של הפסולת. יש צורך באנשי מקצוע העוסקים אך ורק בתחום הזה, ובשילוב מלא של הרשויות בתוך גופים כמו אשכולות אזוריים, המסייעים לרשויות מקומיות בניהול תחומים שונים..", צפריר רינת, הארץ, 24.6.21 ♦
באזור התעשייה בטייבה הוקמה תחנת מעבר פיראטית לפסולת בניין, משטרת ישראל בטוויטר, 18.10.20 ♦
בעוספיא לא פינו מתחם מפסולת – וישלמו כפול על הנקיון. המועצה לא פעלה לפי צו המשרד להגנת הסביבה ולא ניקתה מתחם סמוך לשביל ישראל, שהפך בחסותה למזבלה. המשרד שכר קבלן שהוציא כשלוש טונות פסולת מהמקום. עכשיו המועצה תישא בכפל עלויות ותועמד לדין, מיכל וסרמן, כאן חדשות 11, 19 באוגוסט 2020 ♦
יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה מיקי חיימוביץ': משרדי הממשלה והגופים השונים זורקים את כדור הטיפול בשריפת פסולת פיראטית מאחד לשני ולא משתפים פעולה למציאת פתרונות. "… ח"כ ע'דיר כמאל מריח: "יהודי מייצר 7 ק"ג אשפה ביום. ערבי – 15. במדינות מפותחות מייצרים הרבה פחות. צריך לתת פתרונות ייחודיים. במגזר המיעוטים חסרה מודעות". . ח"כ ג'אבר עסאקלה: "כאזרח שחי באזור שיש הרבה שריפות, לא ברורה חלוקת האחריות בין משרד להגנת הסביבה, משרד הפנים והרשויות המקומיות. אין מענה לאזרח הפשוט… עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, אזרחים למען הסביבה: "מ-2009 כלום לא השתנה. הקימו יחידת אכיפה חדשה ברשות הטבע והגנים. סוג של חארטה. 13 פקחים ללא סמכויות..", חדשות הכנסת, 6.7.20 ♦
אושר תקציב איכות הסביבה ליישובים בדואים בצפון. לוואלה! NEWS נודע כי הרשות לפיתוח כלכלי בראשות השרה לשוויון חברתי אישרה העברת כספים במסגרת התכנית להעצמת היישובים. ארבעה מיליון וחצי שקלים יועברו למועצות ולכפרים בצפון לטובת הגברת המודעות בנושא. "גאה שהצלחנו להעביר את התקציבים המתבקשים", בירכה גמליאל, יואב איתיאל, וואלה, 2.1.2019 ♦
החיים בזבל: היישובים בהם פחי האשפה יותר נקיים מהרחובות. ביישובים ערביים רבים האשפה נערמת ברחובות ועל המדרכות – זה קורה למרות העובדה שהרשויות משקיעות מאמץ ניכר. אז האם מדובר בנורמה, מאפיין תרבותי, או אולי בדרך נוספת של ערביי ישראל לצאת נגד הממסד? כתבתו של ערן זינגר, קול איסראיל – כאן חדשות הערב 01.01.20 ♦
הסדרת משק הפסולת ביישובים הערביים, הדרוזיים והבדואיים כתיבה: ד"ר אילה אליהו, מרכז המחקר והמידע בכנסת, תאריך: ג' בכסלו תש"ף, 1 בדצמבר 2019 ♦
הסדרת משק הפסולת ביישובים הערביים, הדרוזיים והבדואיים. כתיבה: ד"ר אילה אליהו, מרכז המחקר והמידע בכנסת, תאריך: ג' בכסלו תש"ף, 1 בדצמבר 2019 ♦
"הסביבה לא יכולה לחכות לשלום": האם הפתרון לסכסוך יגיע דרך אהבת האדמה? כאן חדשות | האם דווקא משברי האקלים הם אלה שיפתרו בסופו של דבר גם את המשברים הפוליטיים? במכון הערבה, שם לומדים וגרים יחד סטודנטים יהודים, פלסטינים וירדנים, מאמינים שהכול אפשרי. כתבתו של ערן זינגר, מתוך כאן חדשות הערב 21.05.19 ♦
שיתוף הקהילה בחברה הערבית בטיפול במפגעים סביבתיים מקומיים. אזרחים למען הסביבה, 2019 ♦
מפעל תע"ש המזהם יוצא מרמת השרון – וינחת על הבדואים בנגב. אחרי עשורים בהם זיהמו מפעלי תע"ש בשרון את הסביבה, החליטה המדינה החליטה להעביר אותם לרמת בקע שבנגב. היא רק שכחה לעדכן את השכנים החדשים, הבדואים, על הסכנה המתקרבת לביתם. עכשיו הם יוצאים למאבק, מאת: יעל מרום ואורן זיו, שיחה מקומית, 30.11.2018 ♦
כמו בנחל מיסקע, פרויקטים לשיקום נחלים יכולים לקרב ערבים ויהודים. "…אל נחל מיסקע מצטרפים פרויקטים נוספים, היכולים לשנות מציאות סביבתית ולאפשר ליהודים וערבים להתאחד סביב סדר יום משותף של איכות חיים ושמירת הנוף…", צפריר רינת, הארץ, 7.11.2018 ♦
בג'דיידה-מכר וביישובים לא-יהודיים רבים, גני משחקים וגינות נקברים תחת ערימות פסולת. "…יישובים לא־יהודיים רבים בישראל מתקשים לתחזק את התשתיות הנדרשות לטיפול בפסולת, בין היתר בגלל קושי בגביית ארנונה. לכך יש להוסיף פעילות נרחבת של עסקים בלתי חוקיים, שאינם מתעניינים בסילוק מוסדר של פסולת. את התוצאות אפשר לראות לא רק בג'דידה־מכר, אלא גם בקלנסווה בשרון וברהט בדרום, למשל….", צפריר רינת, הארץ, 03.10.2018 ♦
ילדים חוזרים מהגן עם עיניים צרובות. ועדת המשנה של הכנסת ביקרה באתרי השריפות הפיראטיים באיזור כפר סבא. חן זמיר, mynet כפר סבא, 17.9.2018 ♦
שבוע לפני תחילת הלימודים: משרפת פסולת לא חוקית פועלת ליד בתי ספר. משרפה שהוקמה על מגרש של מנהל מקרקעי ישראל בכפר ג'דיידה מכר, מרעילה תלמידים בארבעה בתי ספר ■ המועצה: "המפגע טופל, אך עבור מפגעים אחרים מחכים לתקציב מהמשרד להגנת הסביבה", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 27.08.2018 ♦
ראניה עקל וסעיד אלעפאסי מקימים מרכז לאמנות אקולוגית בכפר קרע. בני זוג ואמנים, מקימים בימים אלה מרכז לאמנות אקולוגית בביתם בכפר קרע: ”האתגר הוא להגיד לחברה הערבית ‘תפרידו פסולת’ כשאין גינות ציבוריות”, ענת ברזילי, כלכליסט, 20.6.2018 ♦
בבקעת בית נטופה הטבע והחקלאות מחפשים דו־קיום. בדרך כלל החקלאות והטבע נמצאים משני עברי המתרס. אבל בבקעת בית נטופה בגליל רואים בחקלאות המקומית חלק מהנוף ומחפשים דרך לשמור על שני המרכיבים, וגם על ההצפות בחורף, צפריר רינת, הארץ, 16.02.2018 ♦
מתרחב מהלך שמירת העצים ברשויות, בינתיים רק בחזקות. משרד החקלאות מרחיב את המהלך להסמכת פקידי יערות עירוניים, שתפקידם להגן על העצים ברשויות המקומיות ולמנוע כריתת עצים בלתי מבוקרת. השנה הוסמכו לתפקיד 7 פקידי יערות חדשים, אולם אף אחד מהם לא מונה ברשויות עניות במגזר הערבי או החרדי. במשרד החקלאות מסבירים: "לרשויות החזקות קל יותר לייצר תקן, ורוב הבקשות מגיעות משם", אילנה קוריאל, YNET, 06.11.17 ♦
יותר ממיליון בני אדם סובלים מזיהום אוויר בשומרון ובשרון. זיהום אוויר בשומרון ובשרון הפך בלתי נסבל ליותר ממיליון בני אדם בשרון וביהודה ושומרון בעקבות שריפה של פסולת. היום,(שישי) הפגינו פוליטיקאים, ביניהם יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון במחאה על האכיפה הלקוייה. פוליטיקאים וביניהם יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון , ראשי רשויות ותושבים יהודים וערבים, הפגינו היום(שישי) במחאה על מחדל האכיפה של שריפות הפסולת בשרון וביו”ש. יפעת אריאלי, אשקובית, 8.9.2017 ♦
הבונים הלא חופשיים: תכנון סביבתי ביישובים ערביים. "…בחודשים האחרונים התרחב שיתוף הפעולה בין המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, לחברה להגנת הטבע, וזה עשוי להיות פריצת דרך להגברת המעורבות של חמישית מאוכלוסיית ישראל בנושאי תכנון סביבתי. המרכז כולל אנשי מקצוע בתחום התכנון, ובהם ד"ר חנא סוויד, לשעבר חבר כנסת וחבר המועצה הארצית לתכנון ובנייה...", צפריר רינת, הארץ,12.07.2017 ♦
איכות הסביבה ביישובי החברה הערבית, שירי ספקטור-בן ארי, מרכז המחקר והמידע בכנסת, 7 באפריל 2019 ♦
דו קיום יהודי ערבי שמריח לא טוב. כבר שנה שתושבי השכונות המזרחיות בכפר סבא סובלים ממפגעי ריח קשים. בשבוע שעבר הם חברו לתושבים מטייבה וקלאנסווה, שנלחמים נגד אתרי פסולת לא חוקיים. מנהל המחוז במשרד להגנת הסביבה: "זה מצב לא ראוי", אריה אברמזון , MYNET, 26.5.2016 ♦
ביישובים הבדואיים אין תשתיות לאיסוף פסולת, אך המדינה מתמקדת באכיפה. בניסיון להתמודד עם המפגעים הסביבתיים הרבים יוקם בקרוב איגוד ערים ביישובים הבדואיים המוכרים. בניגוד לאיגודים אחרים ולמרות המחסור בתשתיות, הוא יעסוק בעיקר באכיפה, צפריר רינת, הארץ, 26.05.2016 ♦
איכות הסביבה ביישובי החברה הערבית, שירי ספקטור בן ארי, מרכז המחקר והמידע בכנסת, 6.4.2016 ♦
סגירת פערים: מפנים זבל מיישובים ערביים בצפון. המשרד להגנת הסביבה ישקיע כסף בניסיון להילחם בהשלכת אשפה פיראטית במגזר הערבי ובקידום עקרונות המיחזור. ח"כ איימן עודה: "קיימת תפישה שגויה, לפיה בעיות סביבתיות הן 'בעיות של עשירים', כאשר בפועל דווקא אוכלוסיות מוחלשות הן הראשונות שנפגעות ממפגעים סביבתיים", רותם אטיאס, MYNET, 23.2.2016 ♦
המשרד להגנת הסביבה יוכל לסייע לרשויות מקומיות חלשות, לטפל באופן שוטף בפסולת ובפינוי מפגעים, 31 ביולי 2013, הודעות הכנסת ♦
עשור להחלטת הממשלה בנושא `תכנית אסטרטגית לפיתוח בר–קיימא`: סקירת סוגיות מרכזיות בנושא סביבה ופיתוח בר קיימא, מרכז מחקר ומידע, כנסת, 4.6.2013 ♦
לייק לילדי הגנים ביישוב לקיה על פרויקט מיחזור. עמותת נגב בר קיימא מרחיבה את פעילותה במגזר הבדואי ותחל בפעילות סביבתית גם בגני הילדים שביישוב לקיה. הילדים והגננות ילמדו על הפרדת פסולת, שימוש בחומרים חוזרים ויצירת קומפוסט. הפעילות החדשה תחזק את המודעות הסביבתית ותקנה הרגלים סביבתיים מגיל מוקדם. משה פריאל, מגפון, 28.4.2013 ♦
פסולת הבניין והצחנה גרמו לתושבי המשולש לאחד כוחות. צפריר רינת, הארץ, 12.2.2013 ♦
כנס: צדק סביבתי וחברה, יתקיים ביום חמישי ה- 17 בינואר 2013 באולמי שפרעם – כניסה דרומית. פרטים: אגודת הגליל 04-9861171 שפת הכנס: ערבית. ♦
Cool old-new Arabic building wins award. An Arab-Israeli group is recycling traditional Arabic construction techniques for keeping a house cool in summer, warm in winter. Israel 21st, 15/10/2012 ♦
איך אומרים סביבה בערבית? סדנה אקולוגית היא הזדמנות נהדרת לקירוב לבבות. עינת מלצר יצאה לטירה וחזרה אופטימית מתמיד. שימוש נוסף זו לא מילה גסה. מעריב 19.7.2012 ♦
כנס ס'חנין: תוכניות לבנייה רוויה ביישובים ערביים עם דגש על איכות הסביבה. היום נערך יומו השני של כנס ס'חנין – כנס מיוחד שעוסק בפיתוחים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים במגזר הערבי בישראל, שזקוקים יותר מתמיד לתמיכה ולפתרונות בנושאים כמו דיור ציבורי ובנייה ירוקה, מגפון, 3.5.2012 ♦
פרס הגלובוס הירוק לשנת 2012 לחינוך סביבתי במשולש הדרומי, אפריל 2012 ♦
הפרופיל הסוציו-סביבתי של ישובי המשולש הדרומי, כרמית לובנוב ות'אבת אבו ראס, האגודה לצדק סביבתי בישראל, מרץ 2011 [המחקר יעלה בקרוב לרשת] ♦
אזורי הפריפריה הם אלה שבהם הסוגיות של אי-הגינות סביבתית כלפי הערבים מורגשות באופן החריף ביותר. הסוגיות העיקריות שיש להן תוצאות סביבתיות קשורות להקצאת קרקעות ולשימושים בהן… ללא ספק יש הבדל ביכולת היישובים היהודיים והערביים להתמודד עם סכנות סביבתיות גם באופן פנימי וגם באמצעות גיוס תמיכה ממשלתית להפחתתן…סח'נין – מקרה חקר..", דבורה שמואלי, "צדק סביבתי במציאות הישראלית", אקולוגיה וסביבה, אוקטובר 2010, גליון 3, (עמ' 45-36) ♦
"..דוגמה מובהקת לאי צדק סביבתי הינה האוכלוסייה הערבית, קבוצה מוחלשת אשר נפגעת בהיבטים של בריאות הציבור ואיכות החיים כתוצאה מהקרבה של יישובים ערביים רבים למקורות מזהמים שונים כגון מפעלי תעשייה, מקורות מים מזוהמים, אתרי פסולת פיראטיים (לרבות פסולת מסוכנת), מחצבות מזהמות (חוקיות ופיראטיות) – כל אלה גורמים למפגעים סביבתיים חמורים. הניסיון של אדם טבע ודין מלמד כי הקיפוח הסביבתי בולט ביתר שאת ביישובים הערביים ובערים המעורבות, בעיקר בכל הנוגע להיעדר תשתיות לפינוי פסולת באופן סדיר, חיבור למתקני טיהור שפכים תקינים והיעדר תשתיות ראויות לתחבורה ציבורית. אדם טבע ודין קוראת לחברי הכנסת לקדם את נושא איכות הסביבה בקרב החברה הערבית ולפעול לצמצום הפערים הסביבתיים שמקורם בקיפוח ואפליה. .." 16.6.2008 ♦
… באזורים נרחבים בישראל, במיוחד בנגב ובגליל, יש כיום מאות אלפי בני אדם המתגוררים ביישובים לא מוכרים או ברשויות מקומיות שבהן המצב הכלכלי קשה. התשתיות עלובות עד כדי כך, שהתושבים שורפים את מה שנותר מתרבות הצריכה שאותה רוצה השר לשנות. במקומות רבים מתקני הביוב קורסים והדיבורים על חיסכון במים נראים חסרי טעם. בנגב יש עשרות כפרים בדוויים לא מוכרים, שתושביהם למדו כבר מזמן לעשות שימוש באנרגיה סולארית ולהסתפק בכמות מים מצומצמת, כי אין להם חיבור לחשמל או למים. המשרד שבראשו עומד ארדן מערים קשיים רבים על השגת תקציב לטיפול במפגעים סביבתיים ביישובים בדוויים בנגב… ירוק לעשירים, צפריר רינת, הארץ 18.7.2011 ♦
מיפוי מפגעים סביבתיים ברשויות יהודיות וערביות בלב הגליל, לורנס עמר ותמנע קולברג, איגוד ערים לאיכות הביבה גליל מערבי, בהוצאת יוזמות קרן אברהם, מאי 2010 ♦
מניעת זיהום מי תהום חוצי גבולות: מקרה אום אל פאחם, ידידי כדור הארץ, ספטמבר 2008 ♦
אתגרים בתחום איכות הסביבה במגזר הערבי:
- תשתיות לטיפול בפסולת
- טיפול בשפכים
- מחסור בשטחים ירוקים
- העדר מודעות מספקת
- הסתייגויות מארגונים ארציים
- תחבורה ציבורית ותחנות דלק
מתוך נקודות לדיון לקראת יום עיון בנושא הגברת המודעות לאיכות הסביבה במגזר הערבי, מרכז מחקר ומידע, כנסת, 11 ביוני 2008
צדק סביבתי בישראל המפגש בין דיני זכויות האדם ודיני איכות הסביבה, דניאל פיש –משפט וממשל, ז, תשס"ה
סביבה, מינהל ומשפט בישראל – שורשים ובסיס, ד"ר ראובן לסטר, ד"ר אהוד חושן, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2003
דוח (אי) הצדק הסביבתי, 2005, עורכת: כרמית לובנוב, ועדת המעקב לצדק סביבתי
המצב הסביבתי במגזר הערבי בצפון, עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל
סוגיות סביבתיות במגזר הערבי בישראל, סילבוס קורס של פרופ' אלון טל, אוניברסיטת בן גוריון
צדק סביבתי בראי הנגב, עקרונות צדק סביבתי – להלכה ולמעשה, כרמית לובנוב, ד"ר דב חנין, כנס שדרות לחברה השני, אוקטובר 2004
סביבה ובריאות ביישובים הלא מוכרים בנגב, מישיבת הוועדה המשותפת פנים-עבודה לנושא סביבה ובריאות, 31.1.2011
תוכנית אב לפיתוח בר קיימא: עמק יזרעאל, 2007, המרכז לקיימות מקומית
תוכנית אב – משגב, 2006
מועצה אזורית לב השרון, מצגת
ארגונים