ערבים בישראל

מרחב מידע רב תחומי

ערבים בישראל מרחב מידע רב תחומי

בריאות (הרבה קורונה – לא רק)

SmartSelect_20210808-184902_Twitter

מחקר: גיל, עוני ומחלות רקע – גורמים משמעותיים להדבקה ואשפוז עקב קורונה. עוד נמצא כי שיעורי ההדבקה הגבוהים ביותר נמצאו ביישובים חרדיים, בעוד שיעורי הבדיקות הגבוהים ביותר נמצאו ביישובים יהודיים לא חרדיים. שיעורי האשפוז הגבוהים ביותר נמצאו ביישובים דרוזיים וערביים שאינם בדואים – כך עולה מהמחקר של מרכז טאוב שערך פרופ' אלכס וינרב, מירב כהן, וואלה, 18.10.21

שימוש וחסמי שימוש בשירותי בריאות מרחוק בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל. נדב פן,  רחל גולדווג, ד"ר מיכל לרון, מכון באוקדייל-ג'וינט, אוקטובר 2021

למה ערבים חולים יותר ומתחסנים פחות. יש קשר בין פערי ההתחסנות אצל ערבים ויהודים לבין פערים אחרים במערכת הבריאות. יש גם סיבות לכך שערבים בארץ חיים פחות. ויש מה לעשות בנדון, חובב ינאי  (הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל), YNET, 5.10.21

פרויקטור הקורונה בחברה הערבית: "התחלואה בירידה, כמו בכל המדינה". איימן סייף אמר בריאיון לאולפן ynet כי לפני שבועיים היו 55 רשויות ערביות אדומות, והיום 16. הסיבה, לדבריו, היא "שעשינו המון בדיקות בספטמבר. גם המאמצים בנושא החיסונים עובדים", אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן, YNET, 4.10.21 ♦

כך תוגבר המודעות לחיסון בחברה הערבית. 40% מהחברה הערבית לא חוסנה בחיסון השלישי, ויותר מ-50 מהיישובים הערביים – אדומים לצורך כך במשרד הבריאות הציגו הערב תכנית חדשה להגברת המודעות לכך, רפאל כהן, כיכר השבת, כ"ז בתשרי תשפב,  03.10.21 ♦

הממשלה מקדמת תוכנית לצמצום פערים בתחום הבריאות בחברה הערבית. התוכנית תתמקד בהקטנת הפער בתחלואת הסוכרת והשמנת היתר וכן בהפחתת העישון. היא תובא לאישור הממשלה בחודש הקרוב, ויושקעו בה תקציבים בסכום של 650 מיליון שקלים, יהונתן ליס, הארץ, 3.10.21 ♦

בעקבות עתירת עדאלה: רגע לפני הנפקת תעודות התו הירוק החדשות, נוסף בהן כיתוב בערבית. משרד הבריאות סירב לפניות בנושא, ואף השיב לעתירה שהוגשה לבג״ץ בחודש מרץ כי לא חלה עליו חובה חוקית לעשות כן; השבוע פנה עדאלה שוב לבג״ץ לאחר שפורסמה דוגמת הדפסה של התעודות שיונפקו מחר בעברית בלבד, וזאת כשבוע לפני הדיון בעתירה. עדאלה, 02/10/2021 ♦

ראשי ערים בחברה הערבית החליטו על דעת עצמם לסגור את בתי ספר בעקבות עליית התחלואה במגזר, לחץ הורים ואכזבה מטיפול הממשלה במגפה בחברה הערבית. במשרד הבריאות מסתייגים מהטלת הגבלות מגזריות ואומרים כי מדובר בגל שיעבור. הדיווח של @SuleimanMas1, ב-#חדשותהערב, טוויטר, 30.9.21 ♦

אחוז מחוסנים נמוך, חתונות המוניות וצפיפות: כך התפשטה הקורונה בחברה הערבית. יותר מ-50 יישובים בארץ מוגדרים אדומים, ורובם ערביים. דובר משרד הבריאות בנושא הקורונה בחברה הערבית מייחס זאת ליישובים הצפופים ולחתונות עם ריבוי משתתפים ("המספרים מטורפים, שבעה לילות של חגיגות") – אך ישנן גם סיבות נוספות, נינה פוקס, 1.10.21, YNET ♦

בנט דחה ביקור לעידוד חיסונים באום אל פחם בגלל אירועי זיכרון למהומות אוקטובר. הסיור בעיר עם מנסור עבאס נועד לעודד התחסנות בחברה הערבית. רע"ם: "הביקור נדחה לזכר השהידים" • לשכת רה"מ: "דחיית הביקור נעשתה נוכח הצפי להפגנות ומטעמי אבטחה. זו הסיבה, וזו בלבד" …סולימן מסוואדה וגילי כהן, כאן חדשות, 30 בספטמבר 2021 ♦

ממקד מאמצים: בנט יבקר במתחם חיסונים בעיר ערבית. לאחר שהגביר מאמצים לקידום ההתחסנות במגזר הערבי, מחר (שישי) בשעה 10:00 יגיע ראש הממשלה לבקר במתחם חיסונים בקופת חולים כללית בעיר אום אל-פחם, מרים אגדי, חדשות סרוגים 30.09.2, כ"ד בתשרי תשפב ♦

"התחלואה בחברה הערבית משתוללת: "התעלמו מאיתנו, אנחנו מתמוטטים". 50 יישובים ערביים מוגדרים "אדומים" במתווה הרמזור, והרשויות הערביות טוענות שהממשלה שכחה מהן: "אין תוכנית מסודרת לטיפול בקורונה בחברה הערבית" • ח"כ אבו שחאדה מטיל את האשמה לשיעורי ההתחסנות הנמוכים על "מנטליות גזענית" של המדינה, אך פרויקטור הקורונה לחברה הערבית טוען: העלייה בתחלואה – בגלל עלייה בבדיקות והחזרה ללימודים, ענבר טויזר |N12|  פורסם 30/09/21 ♦

אני מתריעה כבר הרבה זמן בפני שר הבריאות שהוא מהמפלגה שלי ובפני שרת החינוך. הגענו למצב ש-40 יישובים אדומים הם ערביים. אין אכיפה, אין מתחסנים, אין הסברה. כאילו שהחברה הערבית היא החצר האחורית של הקורונה. אני לא מתכוונת לשתוק על זה": דבריה של ח"כ זועבי בוועדת הכספים , כאן חדשות בטוויטר, 30.9.21, 11:06 ♦

הקורונה במגזר הערבי: התחלואה זינקה, קצב ההתחסנות – איטי מאוד. לאחר שבחברה הערבית התנהלו הלימודים בחודש האחרון כסדרם, חלה עלייה בתחלואה במגזר שמהווה כעת, כ-34% מהמאומתים לקורונה. כעת תרכז הממשלה את מאמצי ההתחסנות ביישובים הערבים, עלי מוגרבי, חדשות 13, 29.9 ♦

גורמים במשרד הבריאות: את אותה התחלואה הגואה שאנחנו רואים היום בחברה הערבית נראה בעוד כחודש גם בחברה הכללית. הסיבה לכך זו הלמידה הרציפה – עיקר התחלואה ביישובים הערבים מגיעה מבתי הספר. מוחמד מג'אדלה, טוויטר, 29.9.21 ♦

הממשלה החליטה: נפקיר את הציבור הערבי לקורונה | דעה. קשה להתעלם מההזנחה הפושעת שהובילה למדדי תחלואה מבהילים במגזר הערבי: כמעט חצי מכמות המאומתים היומית, ונוכחות מוחלטת ברשימת 40 היישובים האדומים. איך זה קרה, ומה חלקה של הממשלה במשבר?, נתי לנגרמן, ערוץ 20, כ״ג בתשרי ה׳תשפ״ב (29/09/2021) ♦

השרה מירב כהן על התוכנית להקמת עשרות מרכזי חירום ברשויות הערביות האדומות ומאמצי עידוד החיסונים במנה הראשונה והשלישית. ינאל ג'בארין, טוויטר, 29.9.21, 16:12 ♦

רה"מ הנחה: להתמקד בהגברת מבצעי ההתחסנות בציבור הערבי. נפתלי בנט שוחח עם מנכ"לי קופות החולים על רקע אחוזי ההתחסנות הנמוכים בישובים הערביים ובמזרח ירושלים: "המפתח הוא העלאת שיעור ההתחסנות בכל חלקי החברה, לצד שימוש בבדיקות המוניות ואכיפת התו הירוק" • מרכז הוועדה המייעצת למיגור הקורונה במגזר עה"ד מןעוויה כבהה: "נלחמים בפייק ניוז – מניח שנגיע לאחוזים טובים בחיסון השלישי … "הנתונים מדברים לציבור הערבי, אבל יש דברים כמו חתונות שמשפיעים על התחלואה. חתונה בחברה הערבית זה שבועיים של התכנסות – זה כמו 10 חתונות בחברה היהודית"., גילי כהן, כאן חדשות, 29.9.21 ♦

63 יישובים אדומים, 58 מהם ערביים … נתוני משרד הבריאות מראים גם כי כמעט כל הערים האדומות הן ערביות. הרשימה המלאה של היישובים האדומים – בהמשך הכתבה. סער הס ונינה פוקס, YNET, 28.9.21, 21:41 ♦

רק שליש מהחברה הערבית התחסן בשלישית, ולראשי הרשויות אין פתרון. ממונה הקורונה בחברה הערבית, איימן סיף, אמר ל"הארץ" כי רבים נמנעים מלהתחסן בשל חוסר ידע. ברשויות, מנגד, טוענים להיערכות לקויה מצד משרד החינוך: "יצאו לחופשות החג והותירו אותנו ללא מענה הולם"…נתוני ועד החירום הערבי מדגישים את הפערים האלה: 35% מהציבור הערבי התחסנו במנה השלישית נגד הקורונה, לעומת 56% בקרב החרדים ו-73% בשאר האוכלוסייה. מעבר לזה מתברר כי יש ירידה במספר המתחסנים בחברה הערבית … הממונה על המאבק בקורונה בחברה הערבית, איימן סיף, אמר בשיחה עם "הארץ" כי רבים נמנעים מלהתחסן בשל חוסר ידע. "קיים חוסר במידע רפואי ומדעי מונגש ומותאם לחברה הערבית שמסביר את החשיבות והדחיפות של מנת החיסון השלישית", הוסיף. "קיים גם סוג של שאננות, היעדר תחושת חירום שמשפיעה על קצב החיסונים האיטי"..בניסיון להאיץ את מבצע החיסונים בעיקר בקרב צעירים בחברה הערבית, ועדה של רופאים מומחים ואנשי דת בכירים קראה בסוף השבוע להתחסן. ", ג'קי חורי, הארץ, 28.9.21 ♦

משבר הקורונה: 40% מהנדבקים – מהמגזר הערבי; ירידה בחולים קשה. במשרד הבריאות מודאגים הערב (שבת) מהתפרצות התחלואה בחברה הערבית – 40% מהמאומתים והחולים הקשים בימים האחרונים מגיעים משם – כפליים משיעורם באוכלוסייה. ההערכה היא שהעובדה שבתי הספר במגזר ממשיכים לעבוד תרמה לכך, בעוד במגזר היהודי מוסדות החינוך עדיין בחופשה. מתן חודורוב, חדשות 13,  יום שבת, 25.9 ♦

40% מהמאומתים – מהחברה הערבית: "שיעורי החיסון נמוכים, בעיקר בקרב הנערים". הקשיבו לראיון עם איימן סייף, ממונה הקורונה בחברה הערבית בראיון עם טלי ליפקין-שחק, גל"צ, 22.9.21 ♦

40% מהמאומתים אתמול – מהחברה הערבית: "עיקר התחלואה בבתי הספר". שיעור הנדבקים בקורונה ביישובים הערביים עולה, בין היתר מכיוון שהלימודים בהם מתקיימים כרגיל ללא חופשות. המומחים מודאגים: "לא מעט בתי ספר נסגרים". שיעור מחוסנים נמוך וחתונות המוניות מחמירים את הבעיה: "צריך להשקיע מאמץ גדול יותר כדי להביא את החברה הערבית להתחסן", אדיר ינקו, חסן שעלאן, YNET, 20.9.21 ♦

יש שיפור במספר המתחסנים ברשויות הערביות אבל זה עדיין לא מספיק: 63% מהמבוגרים התחסנו בחיסון שלישי, אבל רק 36% מהצעירים התחסנו! היום הגענו לעיר טמרה ויחד עם ההנהגה המקומית כרזנו ברחובות לאנשים לצאת החוצה ולהתחסן. תודה לתלמידי ותלמידות בית הספר מקיף אל-ביאן שנרתמו למשימה.השרה מירב כהן, טוויטר, 14.9.21 . צפו! ♦

הורים בחברה הערבית – חסנו את ילדיכם. שיעור ההיענות הנמוך לחיסון השלישי בחברה הערבית חייב להדליק נורה אדומה בקרב ההורים, אם הם חפצים בניהול שיגרת לימודים…פרופ' יוסף משהראוי (חבר ועדת הקורונה לחברה הערבית), גלובס, 14.9.21 ♦

אירוע חריג בטייבה: תושבים איימו וירו זיקוקים על צוות בודקים. פרסום ראשון: אירוע חריג במתחם בדיקות של שיבא-טרגט • כ-50 תושבים איימו על צוות בודקי קורונה וירו זיקוקים לתוך המתחם • המשטרה הוזעקה למקום וחילצה את הדוגמים, הנסיבות לתקרית לא ברורות • גורמים בכירים בממשלה עודכנו בפרטים: "האלימות הכי קשה שראינו", ענבר טויזר |N12| פורסם 13/09 ♦

צפיפות ודוחק בבדיקות הקורונה בטייבה: "מתחם אחד ל-50 אלף תושבים". תושבי האזור זעמו על מפעילי עמדת הדיגום היחידה באזור, ואחרי המתנה ממושכת המשטרה נקראה למקום כדי לשמור על הסדר. "בסוף שואלים למה יש עלייה במספר החולים. למה לא פותחים עוד עמדה או מתחם דרייב אין?" חסן שעלאן, YNET, 13.9.21 ♦

חולת קורונה מתה ימים ספורים לאחר שילדה בת בריאה. מצבה של אימאן רשיד אגברייה (30) מהכפר מועאוויה הידרדר לאחר לידת בתה הרביעית. היא הועברה לבית החולים כרמל בחיפה וחוברה לאקמו, אך שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותה. התינוקת במצב טוב, חסן שעלאן, YNET, 9.9.21 ♦

שני הרופאים האהובים צעדו זה לצד זה במשך יותר מ-40 שנים, ומתו בהפרש של שנה. "הצלחת להעתיק את נשמתנו, אתה שכל חייך השבת נשמות נעתקות". כך ספד לפני שנה ד"ר מילאד קרואני לחברו הטוב מכפר מרר, ד"ר דיאב עאנם, שמת במפתיע. השניים שגדלו זה לצד זה בבית הספר, עבדו בהמשך יחדיו בבית החולים פוריה. לפני שבועיים מת ד"ר קרואני מסרטן בגיל 58, אלי אשכנזי, וואלה, 4.9.21 ♦

פחות נשים, הרבה יותר ערבים: השינויים הדרמטיים ברפואה בישראל. מקצוע הרפואה עובר שינויים דרמטיים בשנים האחרונות: רק 36% מהרופאים החדשים ב-2020 למדו בישראל, בעוד כמעט 30% מהם הוכשרו במזרח אירופה ■ כמעט מחצית הרופאים החדשים הם ערבים ודרוזים — ואילו שיעור הנשים הרופאות נמצא בירידה חדה, רוני לינדר, דה מרקר, 1.9.21 ♦

הסברה לציבור במהלך משבר הקורונה (מתוך דוח מבקר המדינה, ספט 2021):

"מומלץ כי מטה ההסברה הלאומי יפעל מבעוד מועד לגיבוש תוכניות הסברה לאוכלוסיות ייחודיות, ויוודא כי יבוצע מחקר אוכלוסייה הכולל מיפוי ואפיון של קהלי היעד השונים בישראל, צורכיהם הייחודיים ושיטות ההסברה האפקטיביות לכל קהל יעד. עוד מומלץ כי גורמי ההסברה הממשלתיים ובראשם מטה ההסברה הלאומי יפעלו לוודא כי ההסברה לאוכלוסיות ייחודיות באירועי חירום מתמשכים תיעשה תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות משלבי המשבר הראשונים; גיוון אמצעי ההסברה ככל הניתן; והתייחסות לקשיים הקשורים במאפיינים הייחודיים של אוכלוסיות אלו." ♦

דוחות – ראו גם:

(27) סלמאן זרקא – פרוייקטור הקורונה. מגן ישראל והממשלה. אדריאן פילוט, 100 המשפיעים של כלכליסט תשפ"א, 31.8.21 ♦

500 איש הגיעו למתחם חיסונים בג'סר א-זקרא, רק 210 נכנסו. ראש הממשלה והשרה לשוויוון חברתי הגיעו לטייבה וסחנין וקראו לתושבים להתחסן ● אך בחברה הערבית טוענים שאין זמינות של חיסונים ושצריך שם קמפיין הסברה, בייחוד בנגב ● ממונה הקורונה לחברה הערבית: "למי שרוצה, נביא עוד חיסונים. להגיד שלא מתחסנים כי אין קמפיין? לא קונה את זה" ● 388 אלף ערבים עדיין לא מחוסנים, מאת עומר שרביט, זמן ישראל, 23.8.21

מסע ליישובים שנמצאים בתחתית רשימת המתחסנים – ולוויכוח: "מפחדים בגלל בורות", "‎מה התועלת? החיסונים לא עזרו לי". אחוז הלא מחוסנים ביישובים הבדואים בנגב גבוה במיוחד, והוא עומד על למעלה מ-70% בכסייפה ובחורה • אלו שכן מגיעים לקבל את הזריקות מסבירים: "אנשים מפחדים בגלל שמועות על ההשפעות של החיסונים, אבל זה הכול שטויות" • הרופאים במגזר מבינים את גודל הבעיה ומנסים לרתום למאבק גם את המנהיגות הפוליטית והדתית, אורי איזק|המהדורה המרכזית| פורסם 24/08/21 ♦

מי הם מיליון הישראלים שעדיין לא חוסנו נגד קורונה? 1,080,000 אזרחים טרם התחסנו ולו במנה אחת נגד הנגיף, כשרובם מגיעים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך …בקרב מי שעדיין לא התחסן במנה אחת, ישנן שלוש קבוצות עיקריות: הגדולה ביותר – 53% – מגיעה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך באוכלוסיה הכללית, 31% מיישובים ערביים ועוד 16% מקרב מי שלא התחסנו מגיעים מיישובים חרדיים. אתגר גדול במיוחד מצוי בחברה הערבית, במזרח ירושלים – ובפזורה הבדואית, שם יש יישובים שלמים שרובם הגדול כלל לא מחוסן…", עופר חדד|המהדורה המרכזית, N12  23/08/21 ♦

בחברה הערבית מעודדים מההיענות לחיסוני הקורונה, אבל הנוער לא ממהר להצטרף. למרות אופטימיות זהירה ממצב המבוגרים, בקושי רבע מבני הנוער הערבים בגילאי 15-12 התחסן, וברשויות מנסים לפתות אותם, בין היתר עם שווארמה והחלקה על הקרח, לקראת פתיחת שנת הלימודים. "קמפיינים עם פרופסורים זה משהו שפחות מדבר אליהם. צריך שיח אחר", יואב איתיאל, וואלה, 22.8.21 ♦

בריאות החברה הערבית מוזנחת, ולא רק בקורונה. למה האוכלוסייה הערבית חולה יותר? יהיו שיגידו שמדובר בחוסר מודעות לאורח חיים בריא, אבל מחקרים שנעשו בנושא מלמדים שהגורמים לפערים הם אי שוויון חברתי וכלכלי, עוני, תנאי חיים וסביבה ירודים, ופערים בפרישה ובזמינות שירותי בריאות בישובים ערביים,ד"ר נאסר סקרן, גלובס, 21.8.2 ♦

בני סכנין השתתפה בקמפיין עידוד התחסנות בחברה הערבית. ראשי המועדון החליטו לקחת חלק בעידוד ההתחסנות לאור הנתונים לפיהם כ-70 אחוז מבני הנוער במגזר הערבי לא מעוניינים להתחסן.. מי שיזמה את האירוע הייתה השרה לשוויון חברתי, מירב כהן שאמרה: "אנחנו נמצאים במירוץ – נדבקים מול מתחסנים. אם נצליח להעלות את קצב ההתחסנות נוכל להימנע מסגר כואב ומיותר. אני רוצה להודות לראש עיריית סכנין ד"ר ספואת אבו ריא ויו"ר בני סכנין מר מוחמד אבו יונס על ההירתמות למאמץ הלאומי"., שלמה וייס, ספורט1, 18.8.21 ♦

"אבו יאיר" כבר לא לבד בשטח: הביקור של בנט יסמל את השינוי? רוּחוּ תִּטָּאעֲמוּ: הקריאה של בנט בטייבה להתחסן לא התפרשה כעוד סיבוב למטרות בחירות • הביקור כבש את הכותרות והראה את השינוי שמתרחש, אך למעשה מדובר בתעודת עניות לממשלות ישראל עד כה • על החיבוק שקיבל בנט והביקורת שספג נתניהו: מוחמד מג'אדלה מאחורי הקלעים עם ביקורו של ראש הממשלה, מוחמד מג'אדלה |N12| פורסם 19/08/21 ♦

החברה הערבית תלויה במנהיגיה. גם ביקור היסטורי של ראש הממשלה לא ישנה זאת. מתחילת המגפה, גורמים פוליטיים ורפואיים בחברה הערבית מאשימים את ממשלת ישראל בכישלון הסברתי במאבק בקורונה, אך השבוע ראינו כי גם למבקרים המחמירים אחריות על הכשלון • וכמה מילים על הביקור הראשון מזה 40 שנה של ראש ממשלה ביישוב טייבה, מוחמד מג'אדלה, גלובס, 19.08.2021 ♦

בנט במתחם חיסונים בטייבה: "החיסון השלישי קריטי, רוב המתים לא היו מחוסנים כראוי". הביקור של בנט נועד לעודד אנשים להתחסן: "בחרתי לבוא ולדבר עם המגזר הערבי מכיוון שכרגע המגזר הערבי הוא הכי פחות מחוסן, החיים שלכם חשובים לי – לכו להתחסן" • משרד הבריאות עדכן הבוקר כי אתמול אובחנו 7,856 נדבקים בקורונה • אתמול הכריז ראש הממשלה כי הוא מאמין שהיום יאושרו חיסונים לבני 40 ומעלה, אסף גולן, ישראל היום, 19/8/2021 ♦

ברע״מ חושבים שההסברה של משרד הבריאות לא עובדת עבור הציבור השמרני בחברה הערבית, ופתחו בקמפיין משלהם: ״סומכים על אלוהים והולכים להתחסן״. מוחמד מג'אדלה, טוויטר, 18.8.21 ♦

אתמול התקיימה ישיבת מועצת ארצית למאבק בקורונה במשרד הבריאות. הבולטים מהנוכחים בפגישה זו הם שר הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות, שרון אלרעי פרייס וח'יר אלבאז, יו"ר ארגון אג'יק מכון הנגב, והוא חבר במועצה הארצית למאבק בקורונה… לאחר סיום הפגישה התקיימה עוד פגישה שכללה את ח'יר אלבאז יו"ר ארגון אג'יק ושר הבריאות, במהלכה ביקש השר מאג'יק את התמיכה במשרד הבריאות ובמאמציו במיוחד בדרום להתמודד בצורה יעילה יותר ולעודד להתחסן, השר, בתורו, נתן הוראות ישירות לצוותו לתקשר ישירות עם צוות אג'יק ולפעול באופן מיידי לפיתוח תוכנית מקיפה להגדלת שיעור החיסונים באופן שניכר במגזר הערבי…", פוסט FB של עמותת אג'יק, 18.8.21 ♦

הנוער בחברה הערבית לא נמצא באולפנים, והם לא רואים חדשות בטלויזיה. אם נגיע אליהם, הם יתחסנו בלי בעיה. אם צריך להגיע אליהם דרך כוכבי רשת ומובילי דעת קהל, נעשה זאת. מירב כהן, השרה לשוויון חברתי, טוויטר, 18.8.21 ♦

בלי חאפיזה ובלי הודעות מוקלטות — כך תעודדו את הערבים להתחסן. "…למרות הכוונות הטובות, נדמה שנדרשת היכרות יותר מעמיקה עם המאפיינים התרבותיים בחברה הערבית אם רוצים להשיג תוצאות אפקטיביות. מה שעובד בקרב האוכלוסייה היהודית לא בהכרח יעיל בקרב האוכלוסייה הערבית. חמשת הצעדים המתוארים להלן עשויים לעודד התחסנות בחברה הערבית…", שירין פלאח סעב, הארץ, 18.8.21 ♦

ממונה הקורונה: "הייתי רוצה הגבלות מהודקות יותר". עוד הוסיף פרופ' זרקא "הייתי מגביל חתונות ל-150 איש. השיקול הבריאותי הנקי הוא שיהיו אפס משתתפים" • במגזר הבדואי רק 1,300 זכאים התחסנו במנה השלישית, מתוך אלפים רבים…דאגה רבה בדרום בגלל שיעורי חיסון שלישי וחיסון ילדים נמוכים מאד במגזר הבדואי, שמונה יותר מ-300 אלף איש. המספרים נמוכים אפילו ביחס לחיסון הראשון. נכון להיום התחסנו במגזר הבדואי 62.5 אלף איש במנה הראשונה בלבד, מתוך 200 אלף שאמורים להתחסן. בחיסון השלישי התחסנו עד כה 1,300 איש בלבד מתוך אלפים רבים. לדברי ד"ר מאזן אבו סיאם, שמשמש אחראי קורונה במועצת אל קאסום ובהתנדבות בכל המגזר, "המצב מאוד מדאיג. אנשים עדיין לא מבינים שהם מסכנים את החיים שלהם ושל כל מי שקרוב אליהם..", כתבי כאן חדשות, 18.8.21 ♦

עלייה דרמטית בביקוש לבדיקות קורונה מהירות במגזר הערבי. תוצאות תוך 15 דקות – עשרות עמדות חדשות של בדיקות קורונה מהירות ביישובים הערבים מייצרות עלייה של מאות אחוזים בביקושים לבדיקות. איפה תוכלו להיבדק והאם זה יעזור לעצירת התפשטות המגיפה? שי לוי, |mako בריאות| פורסם 17/08/21 ♦

"הם משחקים בחיים": התושבים הערבים שמסרבים להתחסן. מאמצים גדולים מושקעים בשבוע האחרון בהסברה על החיסונים לקורונה ביישובים הערביים. מתוך כמיליון ישראלים שלא חוסנו – 400 אלף מהם מהחברה הערבית, פי שניים משיעורם באוכלוסייה. כתב כאן חדשות פגש את סרבני החיסונים ושמע מהם על הספקנות וחוסר האמון במערכת, ולצדם פגש את אלו שאיבדו את יקיריהם במגפה ודואגים מאוד מהתפשטות הקורונה. כתבתו של ריאד עלי, מתוך כאן חדשות הערב 15.08.21

פרויקטור הקורונה בחברה הערבית: "המצב מדאיג, חוששים שתהיה התפרצות". איימן סייף אמר כי למרות שכרגע התחלואה במגזר הערבי נמוכה, הוא מעריך שהאירועים ההמוניים וחוסר ההקפדה על ההנחיות יביאו לעלייה. "לא מספיק התחסנו בחיסון השלישי וגם לא בקרב בני 16-12", אטילה שומפלבי, YNET, 15.8.21 ♦

"שיח פוגעני כלפי האישה הערבייה": סרטון החיסונים שסיבך את השרה כהן. השרה לשוויון חברתי מנסה לזרז את קצב ההתחסנות במגזר הערבי, ופרסמה סרטון הומוריסטי בטיקטוק שבו ליוותה גבר מחופש לאישה ערבייה, החוששת לכאורה מקבלת הזריקה – ופוצחת בצהלולים אחרי שמגלה שהיא מהירה כל כך. שותפה לממשלה, השר עיסאווי פריג', תקף: "ניסיון לעשות כותרות על גבנו", איתמר אייכנר, YNET, 13.8.21 ♦

נפתלי בנט כמעט שכח את מצוקת הקורונה בחברה הערבית, עד שנחשף לנתון מבהיל אחד. כמחצית מהאוכלוסייה הלא מחוסנת במדינה היא מהחברה הערבית • עד לפרסום הנתון הזה, פרויקטור הקורונה בחברה הערבית, איימן סיף, נלחם כמעט לבד בשטח, ללא גיבוי רציני מראש הממשלה ומשר הבריאות • רק השבוע נעשה מאמץ מצד המדינה לראות את גודל האסון,.. חשוב לתאר את המצב בו מצויה החברה הערבית, והמציאות היא עגומה: אין אכיפה לשבים מחו"ל ולמתבקשים להיכנס לבידוד, התו הירוק ו"השמח" כמעט ולא קיימים, עונת החתונות בשיאה ורק כדי לסבר את האוזן לקוראים היהודים – מדובר בהתקהלות של לפחות 1,000 איש, לרוב בחלל סגור, ואם בחלל פתוח, יותר מ-2000 מוזמנים. תוסיפו לכל זה את הפרצה שתורמת לא פחות להעברת התחלואה ממה שאפשר לקרוא לו "חו"ל", וזה שטחי הרשות הפלסטינית. מדובר בעשרות אלפי עוברים ושבים מהחברה הערבית שיוצאים לנופש, קניות, עבודה ועוד בשטחי הרשות כששם אין שום אפשרות לאכוף או לוודא שמתקיימות ההנחיות של משרד הבריאות הישראלי…", מוחמד מג'אדלה, גלובס, 12.08.2021 ♦

אם יקיריכם חשובים לכם, לכו להתחסן | إذا كان يهمّكم أمر أحبّائكم، اذهبوا لتلقّي التطعيم. כמיליון איש בישראל עדיין לא מחוסנים נגד קורונה, רבים מהם במגזר הערבי. פרופ' מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל, בפנייה בערבית ועברית: "מי שאינו מאמין בתוצאות הקשות מוזמן לבקר במחלקות הקורונה שלנו. החיסון בטוח ומעניק הגנה. הקפידו על בידוד בחזרה מחו"ל והמעיטו בהשתתפות באירועים המוניים"…[המאמר נמצא גם בערבית], פרופ' מסעד ברהום (מנהל המרכז הרפואי לגליל וחבר בוועדה מייעצת למנכ"ל משרד הבריאות למיגור הקורונה במגזר הערבי), YNET, 12.8.21 ♦

קונספירציות, הסברה לקויה וחשש מפגיעה בפוריות: כישלון החיסונים אצל הנוער הערבי. שיעור ההתחסנות בקרב צעירי האוכלוסייה הערבית נמוך במיוחד, ובמשרד הבריאות חוששים מאוד מפתיחת שנת הלימודים והתפרצות של תחלואה. בעוד חלק מאשימים את הרשתות החברתיות במצב, אחרים חושבים שמדובר בבעיה של הנגשת המידע: "הגיעו לחסן את הצעירים כשחשבו שהמגיפה מאחורינו", יואב איתיאל, וואלה, 12.8.21 ♦

ממונה הקורונה במגזר הערבי: זו הסיבה שאחוז המתחסנים בחברה נמוך. איימן סייף שוחח עם גולן יוכפז וענת דוידוב ודן בשיעור המחוסנים והחולים בחברה הערבית. לטענתו, על אף שבשכבות גיל מסוימות ישנה היענות נמוכה לחיסונים, הדבר צפוי להשתנות, מעריב, 103FM ,11/08/2021 ♦

המסרבים להתחסן נגד קורונה בחברה הערבית מספרים על אי־אמון מתמשך במערכת. מנהל בלעום ויתר על עבודתו כפרמדיק כי נדרש להציג תו ירוק, אך אינו מתחרט על סירובו להתחסן מפני קורונה. רבים אחרים מספרים שיש ספקנות כלפי המערכת, דיאא חאג' יחיא, הארץ, 11.8.21 ♦

פחות מחצי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית: הנתונים שמראים שמבצע החיסונים במגזר הערבי נכשל. בזמן שהממשלה מנסה לקדם ככל הניתן את אחוז ההתחסנות בניסיון למנוע הגבלות חדשות ואולי אפילו סגר – במגזר הערבי אחוז המתחסנים נמוך מאוד • ההתגייסות נמוכה בקרב מתבגרים בני 12-15, אבל גם בקרב בני 60 ומעלה שצריכים לקבל את המנה השלישית • הבעיה החמורה ביותר היא בפזורה הבדואית בנגב, אבל גם באזור הצפון האחוזים נמוכים, ענבר טויזר, N12 ,11/08/21 ♦

המגזר הלא מוגן. לא סומכים על הרשויות • מושפעים מפייק ניוז • מתקשים להעמיק במידע על הקורונה, כי מרבית המידע בעברית • הסיבות רבות, אבל המציאות בעייתית: שיעור המחוסנים במגזר הערבי נמוך דרמטית מהשיעור באוכלוסייה היהודית • “אצלנו לא ממש מתרגשים מקורונה, מכמה ימי בידוד”, מסבירים צעירים מאום אל־פאחם, “יש הרבה פערים בין מה שקורה כאן למה שקורה אצלכם במגזר היהודי. חשוב לכם שנתחסן? תשקיעו בהסברה. תשקיעו בנו”, אילנה קוריאל, איתן גליקמן ונינה פוקס, ידיעות אחרונות, 11.8.21 ♦

למה בחברה הערבית שיעור המתחסנים נמוך מהחברה הכללית? העלייה בתחלואה לא פוסחת גם על החברה הערבית, ובשל אחוזי ההתחסנות הנמוכים יחסית בה – הצפי הוא לזינוק גם בשיעור החולים שמצבם קשה. אנשי המקצוע מנסים להסביר את מספר המתחסנים הנמוך ומציעים פתרונות אפשריים. כתבתו של חן ביאר, מתוך חדשות הערב, כאן חדשות , 10.08.21 ♦

כן, בישראל יש גזענות ממוסדת. זו לא סיבה לפטור את הציבור הערבי מאחריות. סרבנות החיסונים במגזר הערבי יכולה להיות מובנת, אך במצב הנוכחי אין לה צידוק. ", רוית הכט, הארץ,11.8.21 ♦

"במגזר הערבי יש היענות מועטה לחיסון". פרופ' מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל, מעריך שישראל בדרך להגבלות נוספות. "קרוב לוודאי שאנחנו הולכים לסגר". נתונים על תושבי ישראל שטרם התחסנו לקורונה מגלים כי חלק גדול מהלא-מחוסנים שייכים למגזר הערבי. ערוץ 7,  103FM , א' באלול תשפ"א, 09/08/21 ♦

הקורונה בחברה הערבית: 50% מהחולים הקשים מתחת לגיל 55 הם ערבים – רובם לא מחוסנים. מוחמד מג'אדלה, טוויטר, 10.8.21, 18:31 ♦

כשליש מהציבור הערבי לא התחסן; מומחים: על הממשלה לאמץ גישה פעילה. בוועד למאבק בנגיף בחברה הערבית קוראים להפעיל ניידות חיסון בשכונות ולהגיע באופן אישי למסרבים להתחסן כדי לשנות את המגמה..לפי נתוני הדסק הערבי בתוכנית הלאומית "מגן ישראל" למאבק בקורונה, מספר בני ה–12 ומעלה בחברה הערבית שלא התחסנו הוא כ–400 אלף איש — שהם 36% מתוך 1.1 מיליון אזרחים ישראלים שכשירים לקבל חיסון אך לא עשו זאת…", ג'קי חורי, הארץ, 10.8.21 ♦

מוחמד מג'אדלה: נתניהו פעל טוב יותר מבנט בחברה הערבית. ביקורת בחברה הערבית על תפקודה של הממשלה בכל הנוגע להתמודדותה עם התחלואה הגוברת במגזר, ועם ההיענות הנמוכה לחיסונים | מוחמד מג'אדלה: "נתניהו עשה הרבה יותר למיגור המגפה בחברה הערבית", יחיאל גלאי, בחדרי חרדים, א' אלול תשפ"א 09/08/2021 ♦

פרויקטור הקורונה בחברה הערבית: "לא צריך להפסיק חתונות המוניות". "אין אכיפה של הנחיות הקורונה בחברה הערבית", אמר איימן סייף בראיון לליאת רון ברדיו צפון 104.5FM. "גם לבעלי האולמות צריכה להיות אחריות לתו הירוק, לא הכל תאכוף המשטרה", רדיו צפון 104.5FM , מעריב,  09/08/2021 ♦

השר עיסאווי פריג': הערבים מזייפים בדיקות קורונה לפני החזרה לארץ. השר לשיתוף פעולה אזורי אמר בישיבת הממשלה כי האוכלוסייה הערבית טסה בהמוניה לטורקיה ויוון, "הם עושים את זה בחוסר אחריות". ערוץ 7 , ל' באב תשפ"א 08/08/21 ♦

ראש הממשלה בנט בקריאה לאזרחי ישראל הערבים: "צאו היום להתחסן – إذهبوا اليوم لتلقي التطعيم". "أيها المواطنون الإسرائيليون الأعزاء أبناء المجتمع العربي, أتوجه إليكم بطلب شخصي مهم. حياتكم وحياة أفراد عائلاتكم مهمة جدا بالنسبة لي., דוברות משרד ראש הממשלה, 8.8.21 ♦

כמעט 3,500 נדבקו בתוך יממה, גורמים במשרד הבריאות: קרוב למחצית מהנדבקים בימים האחרונים – מהחברה הערבית. מנתוני משרד הבריאות עולה כי 3,421 ישראלים נדבקו בקורונה ביממה האחרונה • מספר החולים שמצבם קשה מוסיף לעלות – ועומד על 241 • גורמים במשרד הבריאות אומרים ל-N12: קרוב ל-50% מהנדבקים בימים האחרונים – מהחברה הערבית, ענבר טויזר, N12, 5.8.21 ♦

لا يتوفر شرح: ההסברה המקרטעת לחיסוני הקורונה בחברה הערבית. לפי נתוני משרד הבריאות, שיעורי ההתחסנות הנמוכים ביותר נרשמו ביישובים הערביים ובקרב בני נוער. "אין שום קמפיין בערבית שמעודד אנשים להתחסן", מעידים בחברה הבדואית. בנט שלח הודעה מוקלטת בעברית לבני 60 ומעלה: "מי שלא התחסן נמצא בסכנה מיוחדת", אדיר ינקו, YNET, 5.8.21 ♦

"חייבים להעלות את המודעות": כיצד מעודדים התחסנות בחברה הערבית? דסק הערבים של "מגן ישראל" חזר אתמול (ראשון) לפעילות לאחר הפסקה של כחודשיים, בצל העלייה בתחלואה. ממונה הקורונה בחברה הערבית, איימן סייף, אמר הבוקר בריאיון לנורית קנטי: "חייבים להעלות את המודעות לזן הדלתא. בחברה הערבית מאמינים מאוד לרופא המשפחה, אז אם הוא יתקשר למבוגרים ויגיד להם להתחסן במנה השלישית – זה יעבוד בצורה יעילה מאוד". האזינו. גל"צ, 2.8.21 ♦

סכנין אדומה: רוב הנדבקים חזרו מטורקיה. לפי נתוני משרד הבריאות, חג הקורבן, יחד עם הטיסות הרבות לטורקיה, הם הגורמים שהביאו לעלייה המשמעותית בתחלואה בעיר. ממונה הקורונה בסכנין: "אין הנחיות ברורות מהממשלה". דניאל סלאמהאחיה ראב"ד, YNET, 01.08.21 ♦

"17% מהנשים הבדואית רואות רופא בפעם ראשונה רק בחדר לידה": הפערים ברפואה בדרום. רופאת הנשים ד"ר זויא אזברגה-נעמני סיפרה ל"סדר יום" על החוסר בתשתיות הבריאות בדרום, ועל הקושי למנוע מחלות ומומים מולדים בקרב האוכלוסייה הבדואית, קרן נויבך, סדר יום – כאן חדשות, 27 ביולי 2021 ♦

בחברה הערבית מתחסנים פחות: "הפייק ניוז מהעולם הערבי מגיע גם אלינו". מי שהיה ממונה הקורנה במגזר אמר לאולפן ynet כי "החברה הערבית, כמו כולם, הייתה בטוחה שזה מאחורינו ואין צורך להתחסן". הוא סיפר כי "אצל הבדואים מתחסנים פחות בגלל פייק ניוז", והזהיר מעונת החתונות ומהנסיעות לטורקיה, אטילה שומפלבי, ניר (שוקו) כהן, YNET, 26.7.21 ♦

זו המגפה השקטה שפוגעת באזרחים הערבים. מודעות נמוכה לחשיבות של תזונה בריאה ופעילות גופנית, נגישות חלקית לשירותי בריאות מתקדמים, ולא פחות מכך, עוני, הביאו לזינוק בשיעור הסובלים מעודף משקל בחברה הערבית, נדן פלדמן, דה מרקר, 20.7.21 ♦

ערב חג הקורבן, בחברה הערבית מתריעים מאדישות כלפי הקורונה. מומחי בריאות חוששים כי האירועים ההמוניים בחג והטיסות לחו"ל יביאו לזינוק בתחלואה בציבור הערבי. זויא אזבארקה, רופאת נשים בנגב: "מטופלות שרואות אותי עם מסכה תוהות למה, כאילו אין קורונה", ג'קי חורי, הארץ, 19.7.21 ♦

ראשי רשויות ערביים: חולי קורונה פלסטינים נכנסים לישראל דרך פרצות בגדר. ראש עיריית אום אל פחם לכאן רשת ב: "בכפר סמוך יש התפרצות קורונה – ומשם התושבים עוברים לתוך תחומי ישראל באין מפריע. היום העיר שלנו ירוקה, מחר זה יהיה אחרת. בפיקוד העורף הפנו אותי לצבא" • צה"ל: "לוחמי צה"ל פרוסים במרחב בהתאם להערכת המצב בשטח", אורלי אלקלעי, כאן 11, 07 ביולי 2021 ♦

למרות הזינוק בקרב בני 12–15, שיעור הילדים הערבים והחרדים שחוסנו נותר נמוך. בחברה הערבית, נתוני חיסון הילדים נמוכים באופן משמעותי. רק 2.8% מהילדים הערבים בני 12–15 חוסנו עד כה במנה אחת. בניגוד לאוכלוסיה החרדית שבה שיעור המחלימים המוכרים עומד על כרבע מקבוצת הגיל, באוכלוסייה הערבית החלימו רק 7.1% מבני 12–15… ד"ר זאהי סעיד יועץ למנכ"ל שירותי בריאות כללית מסביר כי בחברה הערבית רואים שילדים אינם חולים במחלה קשה ונשמרת אווירת הפוסט־קורונה שבגללה אנשים לא ממהרים להתחסן…", עידו אפרתי, ג'קי חורי ואהרון רבינוביץ, הארץ, 2.7.21 ♦

רה"מ בכנס לעידוד התחסנות במגזר הערבי: "נאלץ להטיל מגבלות". על רקע המאמצים לבלימת התפשטות הקורונה המחודשת בישראל, ערך הבוקר (שישי) רה״מ נפתלי בנט כינוס מיוחד עם שרת הפנים איילת שקד, שר הבריאות ניצן הורביץ, יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס וראשי רשויות במגזר הערבי מכל הארץ שמטרתו לגייס את ראשי הרשויות למאמצים להעלות את אחוזי המחוסנים בקרב בני הנוער מהמגזר הערבי. בנט אמר כי ""רשויות בהן תהיה עלייה בתחלואה בגלל שלא התחסנו ויהפכו לאדומות – נאלץ להטיל הגבלות"., ליאת עזרן 2 ביולי 2021,  MivzakLive ♦

מתים יותר, חולים יותר ומעשנים הרבה יותר: פערי הבריאות בחברה הערבית. עוד עולה מנתוני הכינוס לבריאות בחברה הערבית כי גם בתקופת הקורונה המשיכו הפערים להתחדד: בחברה הערבית מתו מקורונה פי שלושה וחצי מאשר בחברה הכללית, וגיל התמותה בה עמד על 73, בעוד שבחברה היהודית הגיל הממוצע היה 83. "זו לא רק בעיה של ערבים, אלא של החברה כולה", יואב איתיאל ומירב כהן, וואלה, 30.6.21 ♦

צמצום כמות המזון: כך השפיעה הקורונה על החברת הערבית. הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית מתכנסת בראשותו של יו"ר רע"מ מנסור עבאס לדיון מיוחד על הקורונה במגזר. בדיון משתתף ממונה הקורונה בחברה הערבית איימן סיף, אריק בנדר, מעריב, 10:07 30/06/2021 – ראו סיכום הדיון בוועדה ומסמכי רקע שהוצגו בדיון.♦

נתוני משרד הבריאות: חרדים נדבקו יותר בקורונה, ערבים מתו פי שלושה מהנגיף. לפי דו"ח של המשרד, שיעור החולים קשה בחברה הערבית היה הגבוה ביותר מכל האוכלוסיות. שיעור הנדבקים בחברה החרדית היה הגבוה ביותר, לצד שיעור מתים וחולים קשה נמוך יחסית, עידו אפרתי, הארץ, 24.6.21 ♦

ראו:

הערבים והמגפה: כמה לקחים ותקוות לעתיד. למרות הפערים הגדולים וההתחלה המהוססת, ההתמודדות של האוכלוסייה הערבית בישראל עם הנגיף יכולה לשמש לנו מודל לתחומי חיים אחרים | פרויקטור הקורונה לשעבר בחברה הערבית אופטימי אחרי שנה של התמודדות..יכולתן של קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל להתמודד עם הקורונה הייתה תלויה במידה רבה במצבן טרם המגפה. החברה הערבית הגיעה למשבר במצב בריאותי ירוד והמשבר מן הסתם חידד את הפערים… בנוסף, מצבה הכלכלי של האוכלוסייה הערבית ירוד בהשוואה לקבוצות אוכלוסייה אחרות..", איימן סייף (היה ממונה הקורונה של החברה הערבית במגן ישראל), YNET, 23.6.21 ♦

"בדואית לא תבוא לטיפול רפואי בערב, מצפים ממנה לדאוג לילדים ולבעל". נשים בדואיות נתקלות בקשיי נגישות, שפה ותרבות כשהן צריכות לקבל שירותי רפואה. שורת ראיונות שערכה חוקרת באוניברסיטת בן גוריון שופכים אור על החסמים שעלולים לפגוע בבריאותן, אלמוג בן זיכרי, הארץ, 17.6.21 ♦

דווקא בקורונה: קופת חולים כללית השאירה את האוכלוסייה הערבית מאחור. האתר והיישומון של הקופה, שבה כ-1.3 מבוטחים ערבים, נגישים בשפה העברית בלבד, בדפי המידע אין אפשרות המרה וסרטונים שונים אינם כוללים קריינות או כתוביות בערבית ■ האגודה לזכויות האזרח: "זוהי אפליה ברורה", הדר קנה, דה מרקר, 31.5.21 ♦

כ-300 חשודים נעצרו במבצע ל"החזרת ההרתעה", רובם המכריע שוחררו. במשטרה ממשיכים לעצור חשודים בהתפרעויות במהלך סבב הלחימה, לעיתים בכוחות גדולים, מתוך כוונה להפגין הרתעה ומשילות. ראשי החברה הערבית מתחו ביקורת על גל המעצרים וכינו אותו "מסע הפחדה", ג'וש בריינר, הארץ, 26.5.21

התוכנית החדשה של בכירי מגזר הבריאות והביומד לדו-קיום. גם בסקטורים שמתורגלים בעבודה משותפת המתחים צפים ועולים • יוזמה חדשה של 8400, רשת בכירים בביומד ובמערכת הבריאות, מנחה את המנהלים כיצד לנהל דיאלוג בונה בשגרה, גלי וינרב, גלובס, 26.05.2021 ♦

תקף רופא ערבי שלטענתו לא טיפל בבנו – ונשלח לשנת מאסר. תושב נתניה שתקף רופא ערבי במרפאת 'ביקור רופא' בטענה שלא טיפל בבנו וכינה אותו 'ערבי מלוכלך' נשלח לשנת מאסר, שמעון איפרגן​|mako  25.5.21 ♦

גם במערכת הבריאות הדו קיום מבוסס על עליונות יהודית. האירועים האחרונים הולידו לא מעט יוזמות בעלות כוונות טובות, בקריאה לחזור לחיים משותפים. אך גם בשגרה, העבודה "שכם אל שכם" של פלסטינים ויהודים בבתי החולים מבוססת על השתקת ודיכוי הזהות הפלסטינית. זה הזמן לנהל שיח אמיתי, ולשנות את בעיית העומק הזאת, מאת: רן גולדשטיין (רופאים לזכויות אדם), שיחה מקומית, 24.5.2021 ♦

את מי זה מעניין אם הרופא יהודי או ערבי? יהודים, מוסלמים ונוצרים ממשיכים להציל חיים בבית החולים גם תחת אש. יחד עם זאת, הקיום המשותף בעבודה רחוק מלהיות אידיאלי, והוא בעיקר מסתיר את מה שקורה שם בחוץ, יונתן גופר, הארץ, 23.5.21 ♦

מחלקה פנימית בבית החולים שיבא. במהלך שנת הקורונה תיעד חיים ריבלין את שגרת החיים של ביה"ח שיבא. שניים מגיבורי התיעוד שלו – ד"ר גדי סגל והאח הראשי מוחמד אגבאריה דיברו כבר אז על גזענות ומתח בין ערבים ליהודים. עכשיו, חיים חזר לשיבא וגילה אנשים שלא חוזרים הביתה מהפחד. המקור, רשת 13, 20.5.21 ♦

"זה לא דו קיום אם זה מבוסס על השתקה": המגדלור של מערכת הבריאות עומד למבחן. צוותי רפואה ערבים נתקלו לעתים בכתף קרה, אחרים שפירסמו פוסטים שמבקרים את פעולת צה"ל בעזה ספגו איומים, וחלקם פשוט פחדו להגיע לעבודה ■ המציאות הקשה מבחוץ מחלחלת גם לתוך מערכת הבריאות, רוני לינדר, דה מרקר, 19.5.21 ♦

אל תתנו להפחדות לערער את הדו-קיום בין יהודים לערבים. תחת קורת גג אחת טופלו בימים האחרונים קורבן לינץ' ערבי בבת ים וחייל שעבר לינץ'. טיפלו בו אחים ואחיות יהודים וערבים • בי"ח הוא המודל הכי גדול של דו-קיום בישראל. יש כמה דברים שכולם יכולים ללמוד ממנו • הגיע הזמן שהמנהיגים שלנו יעניקו ביטחון לרוב דומם וחושש שיושב בביתו למול המראות הקשים, במקום להיגרר לאמירות קיצוניות בלשון מתלהמת • מנהל "איכילוב" בטור מיוחד ל-N12, פרופ' רוני גמזו|N12| פורסם 17/05/21 09:3 ♦

נגד גזענות: צוותי רפואה יהודים וערבים פרסמו מכתב בעד דו קיום. במכתב, שפורסם בערבית ובעברית, בצל האירועים האלימים ברחבי הארץ, נכתב בין השאר: "נסרב בכל מחיר לראות בדו-קיום שמתקיים במרפאות ובבתי החולים כאיזה פלא יוצא דופן. אנחנו לא החריג – אנחנו הנורמלי", אדיר ינקו, YNET, 16.05.21 ♦

״מצילים חיים ומפחדים על חיינו״: אלפי עובדי רפואה ערבים שובתים היום כשעה. כ-6,500 אנשי ונשות צוותים רפואיים מהחברה הערבית ברחבי הארץ מתכוונים לשבות היום בשעות 13:00-14:00 במחאה על תחושת חוסר ביטחון בצל המהומות…האוכלוסייה הערבית בישראל מהווה כיום כ-20% מעובדי מערכת הבריאות. אחת ממשתתפות המחאה, ננסי ווחידי, רוקחת מרמלה, אמרה ל״הארץ״ כי היא חוששת כעת להגיע עם כיסוי ראש למקום עבודתה..", נדין אבו לבן ואמל גאווי, הארץ 21, 15.5.21 ♦

יותר מתים, ומוקדם מהיתר: הקורונה הדגישה את המצב הקשה של הערבים. לפי נתונים של משרד הבריאות, ב–2020 כולה הסתכמה התמותה העודפת בחברה הערבית ב–14%, לעומת 6% בחברה הכללית ■ לפי הערכות, הורדת שיעורי האשפוז והטיפולים בחברה הערבית יכולים לחסוך למערכת הבריאות 2.3 מיליארד שקל בשנה, רוני לינדר, דה מרקר, 10.5.21 ♦

אי שוויון, גרסת מערכת הבריאות: שיעורי תמותה כפולים מסוכרת וממחלות לב בחברה הערבית. מחר תתקיים פגישה בין נציגי משרד הבריאות, משרד האוצר והמשרד לשוויון חברתי כדי לתקצב תוכנית לחיזוק מערכת הבריאות בחברה הערבית • התוכנית גובשה כבר לפני שנתיים וחצי, אך עד היום לא יצאה אל הפועל למרות פערים גדולים שנמצאו בין מצבם הבריאותי של יהודים לערבים בישראל…", דני זקן, גלובס, 25.4.21 ♦

בחברה הערבית אופטימיים לקראת הרמדאן: "נהיה עם כל המשפחה". בניגוד לרוב מדינות העולם, אזרחי ישראל המוסלמים יוכלו לציין את החודש הקדוש תחת הגבלות מחמירות הרבה פחות, הודות לחיסונים. "בשנה שעברה לא הרגשנו את הרמדאן, עכשיו יש המון תוכניות", סיפר תושב טייבה. צפו ברחובות הערים המקושטים והמוארים, חסן שעלאן, YNET,  12.04.21 ♦

מתקרבים לרמדאן: חשש להתפרצות תחלואה נוספת בערים הערביות? "… חודש הרמדאן מתקרב, ועולה החשש מפני התפרצות תחלואה נוספת ביישובים ערביים. ממונה הקורונה במחברה הערבית, איימן סייף, עדכן הבוקר (שני) בריאיון לרינו צרור: "בחתונה שהתקיימה ברהט בניגוד להנחיות, נעצרו כ-65 מאומתים, דבר שגרם להתפרצות מסוימת בעיר". סייף הדגיש – התחלואה בחברה הערבית עדיין נמוכה יחסית, אך קרא: זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. האזינו:…", גל"צ, 5.4.21 ♦

חתונת ההדבקה בנגב: התושבים סירבו להתחסן. אחוזי הדבקה גבוהים בחתונה שהתקיימה לפני כשבוע וחצי בכפר בדואי סמוך לרהט – מתוך 122 בדיקות שנערכו, 65 נמצאו חיוביים, ותוצאות של עשרות בדיקות נוספות עדיין לא התקבלו, אסף פוזיילוב ואיציק זוארץ, כאן חדשות, 05 באפריל 2021 ♦

נקבע מותה של אישה הרה מהדרום שחלתה בקורונה, גם העובר לא שרד. …חולת קורונה מתל שבע (45) בחודש התשיעי להריונה מתה היום (ב') וגם העובר לא שרד. בהמשך התברר כי המנוחה לא חוסנה נגד נגיף הקורונה וכי לא היו לה מחלות רקע. טרם ידועה סיבת המוות…", אילנה קוריאלאדיר ינקו, YNET, 29.03.21 ♦

חייבים להיזהר מאווירת סוף קורס בקורונה. על אף שחלק גדול מתושבי המדינה כבר קיבלו את שתי מנות החיסון, צריך לזכור שהנגיף עדיין כאן….גם בקרב ערביי ישראל המצב מעורר דאגה וכך גם ברשות הפלסטינית. הדאגה היא בעיקר סביב אלה שעוברים מדי יום את הגדר ומגיעים לישראל ועלולים להוות מוקד להעברת הקורונה ווריאנטים שלה….יש לעודד את האוכלוסיה הצעירה, כולל נשים בהריון, חיילים ותלמידי תיכון להמשיך ולהתחסן. יש לעודד את האוכלוסיה הערבית להתחסן. חייבים בימים אלה לסייע לערביי הגדה ולחסן אותם גם מבחינה הומניטרית אולם גם כדי למנוע כניסת חולים ונושאי המחלה לתחום מדינת ישראל. יש לזכור שערביי הגדה סמוכים לישראל פיזית וכל עוד לא יחוסנו מהווים איום בריאותי על תושבי המדינה….", פרופ' מיכאל שכטר (מנהל היחידה למחקרים קליניים, מערך חזה, לב וכלי דם, המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר, יו"ר החוג לאפידמיולוגיה ולמניעה קרדיווסקולרית באיגוד הקרדיולוגי, והפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב), כלכליסט, 26.3.21 ♦

קורונה, קונספירציות וקיפוח: מי אחראי לשיעור ההתחסנות הנמוך אצל מיעוטים? בישראל וברחבי העולם, הקבוצות הפגיעות ביותר באוכלוסייה מתחסנות בשיעורים הנמוכים ביותר. קרן האור: העובדות בשטח מפיגות את החשדנות, ושיעור ההתחסנות עולה…גם בישראל, שמתגאה בשיעור ההתחסנות הגבוה ביותר בעולם (יותר מ–5 מיליון מתחסנים עד כה) — שיעורי ההתחסנות אינם מתחלקים באופן שווה בין קבוצות האוכלוסייה השונות. כמו בארה"ב, באופן טרגי למדי, הססנות חיסונים פוגעת דווקא בחלשים ובפגיעים ביותר בחברה. כך, דווקא קבוצות האוכלוסייה שנפגעו באופן הקשה ביותר במגפה הן אלה שאינן ממהרות להתחסן…בקרב החברה הערבית, הבדואים בולטים בהתנגדותם לחיסונים…", קים לגזיאל ורוני לינדר, דה מרקר, 17.3.21 ♦

קורבנות הקורונה – סיפורים אישיים:

  • הקורבנות שלא התחסנו: בן 37 מת מקורונה יום אחרי אמו. יממה אחרי שאמו יוסרא חלף בת ה-66 מתה מסיבוכי הנגיף, הלך לעולמו בנה, מוסטפא בן ה-37, שנדבק גם הוא ולא התחסן. לפני חמש שנים נרצח אחיו. "אנחנו מקווים שייגמרו האסונות", אמר קרוב משפחתם. במשרד הבריאות ממקדים מסרים: "כדי שנגיע בטוחים לרמדאן צריך עוד התחסנות", חסן שעלאן, YNET, 17.03.21 ♦
  • היולדת שמתה מקורונה הובאה למנוחות שבועיים אחרי אחותה: "רצינו לחגוג להן יחד". עשרות השתתפו בהלווייתה של שורוק ג'ורבאן מג'סר א-זרקא שמתה לאחר שילדה את בתה, בדומה למות אחותה. קרוביהן סיפרו על הקשר המיוחד ביניהן והשמחה על ההיריון הכפול במשפחה: "ילדו ילד ראשון אחת אחרי השנייה, ומתו". השתיים רצו להתחסן, אך המתינו לשליש השלישי של ההיריון, יואב איתיאל, 16.3.21 ♦

נתוני האכיפה: מספר הדו"חות הרב ביותר ביחס למספר החולים – ביישובים ערביים. 36 מתוך 40 המקומות המובילים במדד זה בפברואר הם יישובים ערביים ורק ארבעה מהם יהודיים, כך עולה מנתוני רשות האכיפה. העיר החרדית הראשונה ברשימה מופיעה במקום 160. המשטרה: נתונים שגויים, ג'וש בריינר, הארץ, 15.3.21 ♦

רופאים בישראל: מגמות במאפייניהם ובהכשרתם.  "חלה עלייה בשיעור הרופאים הערבים הנכנסים למערכת, וכעת הם מהווים 30% מסך הרופאים החדשים בישראל. שיעור הרופאים הערבים הפעילים בקרב כלל הרופאים מתקרב לשיעור הערבים בכלל האוכלוסייה (21%). … כ-15% מהסטודנטים לרפואה בישראל הם ערבים – עלייה של 400% משנת 1990…", מאת אביעד טור-סיני, נעם זונטג, אורנה בלונדהיים, אלכס וינרב ודב צ'רניחובסקי, מרכז טאוב, דצמבר 2020 (פורסם רק לאחרונה) ♦

אחת מכל עשר כיתות נמצאת בבידוד. אחת מכל עשר כיתות לימוד (10.3%) נמצאת בבידוד בשל תחלואת קורונה, כאשר במגזר החרדי מדובר על אחת מכל 8 כיתות. שיעור הכיתות הנמצאות בבידוד במגזר החרדי עומד על 12.8%, במגזר הכללי – 9.9% ובמגזר הערבי – 8.3%. כך עולה מנתונים שמפרסם לראשונה משרד הבריאות. 10.1% מגני הילדים נמצאים בבידוד, כאשר במגזר החרדי שיעורם גבוה ועומד על 11.7%. במגזר הכללי – 9.7% ובמגזר הערבי – 8.5%….", מיטל יסעור בית-אור, ישראל היום, 11.3.21 ♦

לשיעורי התחסנות נמוכים יש פתרון פשוט: הנגשה. משרד הבריאות זיהה כמה קבוצות אוכלוסייה כמהססות/מעוכבות חיסון, ובהן ערבים ויוצאי בריה"מ לשעבר בני 60+. כדי להגיע אליהם לא מספיק רק לתרגם את הקמפיינים, נדרשת עבודת שטח אינטנסיבית, מוקדי התחסנות קטנים ומפוזרים וסיוע בהגעה אליהם, מאת: קטי חורש ומרווה חנא, שיחה מקומית,  7.3.2021 ♦

מתגוננים מפני המגיפה: ג'אא'חה. ד"ר עזיז דראוושה, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים רמב"ם, על הבושה, הפחד והפייק ניוז שמונעים מהחברה הערבית להתחסן. ערן זינגר בשיחה בעברית וערבית על המשמעויות התרבותיות והחברתיות של הקורונה על הערבים, עורך ומגיש: ערן זינגר, פודקאסט כאן חדשות, 7.3.21 ♦

מורדמת ומונשמת אחרי לידה: "עדיין לא פגשה את התינוקת". שורוק בת ה-23 חשה ברע ופנתה לבית החולים, שם אובחנה עם קורונה. היא שוחררה לביתה ולמחרת אושפזה. לאחר שמצבה הידרדר הרופאים החליטו ליילד אותה בחודש השביעי להיריונה. אביה, שנדבק גם הוא ולא פגש את נכדתו הראשונה: "מתפללים שתתעורר", חסן שעלאן, YNET,  05.03.21♦

הזינוק בתחלואה בחברה הערבית: "הזן הבריטי הגיע אלינו". בריאיון ל- ynet הסביר הפרויקטור איימן סייף כי מקור התחלואה הגבוהה ביישובים הערביים הוא בזן הבריטי: "שלט באוכלוסייה היהודית והגיע גם אלינו. אנחנו חברה ישראלית אחת". לדבריו, המוקדים המאתגרים כעת באחוזי התחסנות "בשל פייק ניוז" הם בקרב הבדואים בדרום, מזרח ירושלים והצעירים. לקראת הרמדאן הוא קרא: "זה הפתרון, בואו", אלכסנדרה לוקשניר (שוקו) כהן, YNET, 03.03.21 ♦

במגזר הכללי: 3% מבני הנוער לא חוסנו. במגזר הערבי: 56%. חודש לאחר תחילת מבצע חיסוני בני ובנות 16-18, נראים הפערים העצומים: בזמן שבמגזר הכללי 31% מבני הנוער כבר חוסנו בשתי מנות, אצל החרדים והערבים לא יותר מ-8% חוסנו פעמיים…", אדיר ינקוירון דרוקמן, YNET, 05.03.21 ♦

הווריאנט הדרום אפריקאי יצא משליטה, מומחים תוהים אם ישראל פועלת נכון. מאות נדבקים בווריאנט הדרום אפריקאי התגלו בישראל – לצד גרסאות נוספות – והוא נפוץ בחברה הערבית. ..הנתונים שהוצגו לחברי הוועדה הראו נוכחות מוגברת של הווריאנט בחברה הערבית, בדגש על יישובי המשולש, וכן באזור עראבה, סכנין, ירכא ובית ג'ן…", עדו אפרתי, הארץ, 4.3.21 ♦

הקורונה במגזר הערבי: מקדם ההדבקה ממשיך לעלות, העלייה בתחלואה – בעיקר בקרב צעירים. מגמות מדאיגות בתחלואה במגזר • במקביל לעלייה במקדם ההדבקה שגבוה מהחברה הכללית, חלה עלייה ניכרת בקרב הצעירים הערבים שפיתחו מחלה קשה – אל מול ירידה בקרב בני ה-60 ומעלה במגזר • פרופ' ערן סגל: חלקם של החולים קשה החדשים בגיל 39-20 במגזר הערבי עלה מ-5% לפני חודש ל-20% כעת • כל הפרטים, פוראת נאסר|ענבר טויזר|N12| פורסם 03/03/21 ♦

הקורונה בחברה הערבית – הרבה מעבר למשבר בריאותי.  יש להקדיש תשומת-לב רבה לאופן שבו המשבר הבריאותי מזין כעת את האלימות. נגיף הקורונה היכה קשות בכל ציבור בישראל, אולם בחברה הערבית, שסבלה מלכתחילה מיתר תחלואה וממצב סוציו+אקונומי נמוך, הוא היכה באופן קשה במיוחד. הבדלים באורח החיים, תשתיות לקויות וכשלים במערכי ההסברה והאכיפה, גרמו לכך שכפרים וערים בחברה הערבית נשטפו בתחלואה, ושגרת חייהם השתבשה לחלוטין….", רו"ח וסים דיביני, גלובס, 3.3.21 ♦

פערי התחלואה: 40% מהנדבקים החדשים בקורונה הם מהחברה הערבית. מנתוני משרד הבריאות בשבוע האחרון עולה כי קיים פער בין המגזר הכללי לערבי בשיעור הבדיקות החיוביות, באחוז המתחסנים ובמקדם ההדבקה. כך, בקרב בני ה-60 ומעלה התחסנו 95% בחישוב הארצי לעומת 81% בחברה הערבית. מירב כהן, וואלה, 3.3.21 ♦

זינוק בקורונה במגזר: 19 היישובים הכי אדומים – ערביים. עלייה בנדבקים, עלייה במאושפזים, עלייה בחולים קשה: בזמן שישראל נפתחת מחדש, במגזר הערבי נרשמת עלייה מדאיגה בתחלואה. מקדם ההדבקה גבוה בהרבה מ-1, ברשימת היישובים האדומים ערים ערביות גדולות כנצרת, אום אל פחם ורהט. במקביל: ירידה משמעותית בשיעור המאומתים והחולים קשה במגזר החרדי, סער הס, נינה פוקס, YNET,  03.03.21 ♦

"הבן שלי מת לי בין הידיים": בן ה-23 מנצרת שנפטר מקורונה בפתאומיות. 4 ימים עברו מאז מותו הפתאומי של ראזי זועבי בן ה-23 שחלה בקורונה ונפטר אפילו שלא גילה תסמינים בכלל, ועדיין לא ברור מה הוביל לדום הלב שגרם למותו. משפחתו עדיין מנסה להתאושש מהאירוע בו איבדו את בנם הבכור, ולחפש תשובות לשאלות שנותרו פתוחות. כתבתו של חן ביאר, מתוך כאן חדשות הערב 1.3.21 ♦

28% מהמורים והגננות החרדים חלו בקורונה – לעומת 5% בלבד בחינוך הממלכתי. לפי הנתונים המצב חמור במיוחד במגזר החרדי, שבו רק 31% מעובדי ההוראה התחסנו בחיסון שני, ובמגזר הערבי שבו רק 39% מחוסנים. עם זאת, במגזרים אלה ישנם מספרים גבוהים יחסית של מחלימים. .. יצויין שבמגזרים החרדי והערבי כמויות המתחסנים בחיסון שני נמוכות יחסית – 31% בחרדי ו-39% בערבי. מה שמעלה את כמות עובדי ההוראה המוגנים אצלם היא כמות גבוהה מאוד של מחלימים,…", שחר אילן, כלכליסט, 1.3.21 ♦

נתניהו קיים דיון עם ראשי רשויות ערביות בעניין החיסונים. במהלך הפגישה, שעסקה בעידוד החיסונים בחברה הערבית, אמר ראש הממשלה: "אנשים מתים, אנשים סובלים ממחלות שיכולות להישאר לכל החיים. אגב, זה קורה גם לצעירים, ולכן צריכה להיות התגייסות מיוחדת שלכם כמנהיגי ציבור", יאיר אוריאל, ערוץ 20, י״ז באדר ה׳תשפ״א (1 במרץ 2021) ♦

למרות העלייה במספר המתחסנים, התחלואה בחברה הערבית מתפשטת. מקדם ההדבקה בחברה הערבית הוא הגבוה ביותר (1.16), ומומחה לבריאות הציבור ציין כי רוב הנדבקים הם צעירים. מנהל בית החולים בנהריה: "היה נראה שהמצב משתפר, אך אנו שוב בעלייה מדאיגה", ג'קי חורי, הארץ, 1.3.21 ♦

"הרמדאן עלול להוביל להתפרצות חסרת תקדים". דאגה במשרד הבריאות: לצד עלייה בתחלואה, עונת החתונות והחג בחודש הבא יובילו לקטסטרופה • "חייבים לגרום לציבור הערבי להגיע ולהתחסן"… הדאגה הגוברת מפני התפרצות חסרת תקדים של מגיפת הקורונה בחברה הערבית נובעת מהעובדה כי שיעור המתחסנים במגזר הערבי נמוך משמעותית ממספרם היחסי של האזרחים הערבים בציבור הכללי…",  דניאל סיריוטי, ישראל היום,01.03.2021 ♦

פאנל פוליטי בנושא תכנית הבריאות בחברה הערבית – تسجيل إلى ندوة حوارية تتناول موضوع مخطط الصحة في المجتمع العربي. פערי הבריאות בין החברה היהודית לחברה הערבית באים לידי ביטוי בתוחלת חיים, תמותת תינוקות, תחלואה, נגישות לשירותים, תשתיות מקדמות בריאות ועוד. משרד הבריאות והמשרד לשוויון חברתי הכינו יחד עם שורה של בעלי עניין במערכת הבריאות ובחברה האזרחית תכנית לשיפור מערכתי במצב בריאות החברה הערבית, אולם תכנית זו נפלה בינתיים קורבן להיעדר תקציב ולארבע מערכות בחירות בתוך שנתיים. בואו לדרוש מהפוליטיקאים/ות להשמיע את התכנית שלהם לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית. הפאנל ייערך ביום רביעי, 3/3/20201, בין השעות 11:00-12:30 בזום.♦

"חוסר אמון, נגישות והמוטציה הבריטית": האתגרים של פרויקטור הקורונה במגזר הערבי. איימן סייף, פרויקטור הקורונה בחברה הערבית, התייחס בתוכניתם של בן כספית וינון מגל לנתוני ההתחסנות במגזר הערבי: "נותרו 83 אלף אזרחים ערבים מעל גיל 50 בכל הארץ, האתגר הוא 30 אלף במזרח י-ם…הנתונים – עומדים היום על בעצם קבוצת גיל מעל 60 הגענו ל-80 אחוז מחוסנים ומחלימים. יש שיפור, יש לנו בעיות בעיקר בדרום ביישובים בדרום, וגם במזרח ירושלים". הבדואים? "שיעור החיסונים שם עומד על כ-50 אחוז", מעריב, FM103, 23.2.21 ♦

מאדום לירוק: בדיקות סופיה מהירות ייכנסו לשימוש נרחב במגזר הערבי. בחברה הערבית נחושים למגר את התחלואה ומתחילים להכניס לידי שימוש בדיקות קורונה מהירות • בטייבה יתחילו לבצע בדיקות קורונה מטכנולוגיית "סופיה" לצד התקדמות במבצע החיסונים בעיר • המודל שיתחיל בטייבה צפוי להתרחב לערים אדומות נוספות, פוראת נסאר |N12| פורסם 20/02/21 16:07  ♦

היחלשות הפייק ניוז והחשש מעונשים מעלים את מספר המתחסנים הבדואים. שלשום נשבר שיא המתחסנים היומי בקרב החברה הבדואית, אך שיעורם עוד רחוק מזה של כלל האוכלוסייה. "אנשים מספרים שמקומות העבודה שלהם התחילו ללחוץ עליהם להתחסן, אמרו להם שאם לא יתחסנו עבודתם תיפגע", אומרים במוקד ברהט, אלמוג בן זיכרי, הארץ, 17.2.21 ♦

"החיסון בטוח ואפשר לסמוך עליו מבחינה מדעית, כבר ראינו ירידה חדה בתחלואה הקשה בקרב מחוסנים… אני התחסנתי וחיסנתי את כל בני משפחתי! לא הייתי מסכנת אותם או את עצמי, אנחנו רוצים לחזור לחיים הרגילים! בבקשה, תלכו להתחסן, זה בהחלט יותר בטוח מהמחלה עצמה".. אז הנה 8 דברים שהתקשורת בעברית יכולה לעשות כדי לקדם ולעודד חיסונים באוכלוסיה הערבית בישראל…", Act. تغيير اعلامي פוסט בפייסבוק, 11.2.21 ♦

חוסנה של החברה הערבית בישראל במשבר הקורונה. אפרים לביאמאיר אלרןח'דר סואעדשמואל אבן, המכון למחקרי ביטחון לאומי, מזכר 208, 9 בפברואר 2021 ♦

גורמים במשרד הבריאות מעריכים: הסיבה לעלייה בתחלואה במגזר הערבי – התפרצות המוטציה הדרום אפריקאית. בהמשך לעליה בתחלואה בקרב המגזר הערבי, גורמים במשרד הבריאות מעריכים כי הסיבה לכך היא התפרצות סמויה של המוטציה הדרום אפריקאית. עוד מאשרים אותם גורמים כי בימים אלה נעשות בדיקות רבות למיפוי המוטציות במטרה להבין האם זו אכן הסיבה.אליאב בטיטו, מעריב, 11/02/2021 ♦

ערבים, חרדים ועולים מבריה"מ מתחסנים פחות. איך אפשר לשנות את התמונה? שיעורי ההתחסנות נמוכים במיוחד דווקא בקרב האוכלוסיות שנפגעו בצורה הכי קשה מהקורונה ■ בין הסיבות: חוסר נגישות, אמונה בקונספירציות וההנחה ששום דבר טוב לא מחולק בחינם… איימן סייף, פרייקטור הקורונה בחברה הערבית, מסביר.. בעוד בכפרים והערים ההתנגדות קטנה יחסית, הרי שהאתגרים נמצאים בשלושה מרכזים אחרים: הבדואים בדרום, שם התחסנו רק 35% מגילי 60 ומעלה, תושבי מזרח ירושלים, וכן תושבי הערים המעורבות — שם התחסנו כ–45%…", רוני לינדר וטלי חרותי-סובר, דה מרקר, 11.2.21 ♦

נשים בדואיות ויהודיות למען נפגעי קורונה. סטודנטיות בדואיות ויהודיות ממכללת קיי בבאר שבע חברו יחד לשיתוף פעולה למען אוכלוסיות נפגעות הקורונה: ילדים, קשישים, בעלי עסקים קטנים וחולי לב וסכרת. "למרות הקושי בשפה, המטרה המשותפת איחדה אותנו", ynet, 08.02.21

החרדים והערבים מאחור: האסטרטגיה להעלאת אחוז החיסונים . בדקנו: מה מונע מאותן קהילות לגשת להתחסן, וגם – כיצד קופות החולים מנסות לשפר את המצב? … "במגזר הערבי יש נתח של אוכולסיה מבוגרת שמתקשה בקבלת החיסון, מאחר שהם גרים בכפרים קטנים שבהם אין עדיין זמינות לחיסונים", הסביר דרור אגסי, מנהל מחוז הצפון בשירותי בריאות לאומית. "אנחנו הבנו שאם אותם תושבי הכפרים בצפון יידרשו להגיע לחיפה, למשל, כדי לקבל את החיסון – ייתכן שהם יוותרו על האפשרות". "לכן, אנחנו פועלים להנגשת החיסונים לתוך הכפרים עצמם", אמר. "כאשר אנחנו מגיעים לנקודת הקצה – ההיענות גבוהה יותר. במחוז הצפון, למשל, הצלחנו לשפר בתוך שבוע אחד את שיעור ההתחסנות ב-74%"…., ענבר טויזר|N12| פורסם 07/02/21 

הדבקה המונית בעקבות סולחה: 132 חיוביים, זה עץ ההדבקה. פרסום ראשון: 132 בני אדם אובחנו כחיוביים לקורונה בעקבות סדרת מפגשי "סולחה" בין שתי חמולות בפזורה הבדואית בנגב שהחלה לפני כשבועיים. נבדק אם נדבקו במוטציה, אדיר ינקו, YNET, 06.02.21 ♦

החרדים והערבים מאחור: האסטרטגיה להעלאת אחוז החיסונים. מבצע החיסונים במגזר הכללי הוגדר במערכת הבריאות כהצלחה גדולה – עם שיעור מחוסנים של כמעט 90% בקרב אוכלוסיות הסיכון • אלא שהמגזר החרדי והערבי נותרים מאחור, עם נתוני ההתחסנות מטרידים במיוחד • בדקנו: מה מונע מאותן קהילות לגשת להתחסן, וגם – כיצד קופות החולים מנסות לשפר את המצב…בעוד ששיעור המחוסנים מתוך האוכלוסייה בסיכון במגזר הכללי כבר מתקרב ל-90% – במגזר החרדי עומדים על 63%, והמגזר הערבי נמצא הרחק מאחור והמצב מטריד עוד יותר – עם 53% מתחסנים בלבד בקרב בני ה-60 ומעלה…", ענבר טויזר|N12| פורסם 07/02/21 12:1 ♦

נמשכת הירידה בתחלואה בסרטן בכל האוכלוסיות, למעט נשים ערביות. שיעור התמותה יורד בקרב כל האוכלוסיות בשני העשורים האחרונים. סרטן השד הוא הקטלני ביותר בקרב נשים יהודיות וערביות, וסרטן ריאות בקרב יהודים וערבים, הארץ, 4.2.21 ♦

כ-25% מהנדבקים החדשים בחברה הערבית מקורם בזן הבריטי. ממונה הקורונה בחברה הערבית, איימן סייף, מסר כי הזן מתפשט ביישובים הערביים וגורם לעלייה בתחלואה, סולימאן מסוודה (כאן 11), טוויטר, 3.2.21 ♦

744 מתו מקורונה במגזר הערבי. הרשות הערבית לחירום מוסרת כי שיעור החיסון הראשון והשני במגזר הערבי נמוך בהשוואה לנתונים במישור הארצי…מתחילת השבוע 47 גברים ונשים מתו מקורונה במגזר הערבי בישראל. מספר הנדבקים בקורונה במגזר הערבי הגיע ל-98,495 (15%) מתוך 624,104 הנדבקים בכלל האוכלוסיה בישראל….", דלית הלוי – ערוץ 7 , , ט"ו בשבט תשפ"א 28/01/21 20:05 ♦ 

ירידה במספר חולי קורונה במגזר הערבי. על פי נתונים רשמיים, שיעור המתים במגזר הערבי מכלל התמותה בישראל מקורונה עומד על 15.9 אחוזים… רשות החירום הערבית מוסרת (ראשון), כי מספר הנדבקים בנגיף הקורונה במגזר הערבי בישראל (בניכוי הערים המשותפות) הגיע ל-96,123 מאז פרוץ המגפה… מספר המקרים הפעילים בישובים הערביים עומד על 9,079, נתון המשקף ירידה של 20 אחוזים בהשוואה לשבוע שעבר. .", דלית הלוי – ערוץ 7 , י"א בשבט תשפ"א 24/01/21  ♦

ההתפשטות בדעיכה: מכלל המגזרים, מקדם ההדבקה הכי נמוך – בחברה הערבית. משרד הבריאות פרסם את הנתונים אודות מקדמי ההדבקה, ובכלל המגזרים יש מגמת דעיכה מעודדת • עם זאת, ללא בדיקות הסקר – אחוז החיוביים אמש הוא מהגבוהים ביותר בחודשיים האחרונים…במגזר הערבי, שהראה לפני הסגר נתוני הדבקה גבוהים מהממוצע, מקדם ההדבקה הוא הנמוך ביותר ועומד על 0.9. מקדם ההדבקה במגזר החרדי נמצא במגמת ירידה גם כן, אולם עדיין הוא הגבוה ביותר מכלל המגזרים ועומד על 1.05…",  חדשות N12, 21/01/21 ♦

"הקורונה תפסה אותי לא מוכן, נדבקתי מהקרובים אלי ביותר" .פאדי נג'אר, הבעלים של מסעדת דוזאן במושבה הגרמנית, וכל דיירי ביתו נדבקו בקורונה. אחרי אשפוז של ארבעה ימים במחלקת כתר ב' בקריה הרפואית רמב"ם הוא השתחרר, ויש לו מסר: "תפסיקו לזלזל, להתקהל ולעשות מסיבות. אף אחד לא יודע מאיפה המגיפה יכולה ליפול עליו", מאת: חגית הורנשטיין, כלבו חיפה והקריות, 22.1.21 11:53 ♦

כדי שהציבור הערבי יתחסן, חשוב להנגיש את החיסונים. בחברה הערבית אין בעיה עקרונית עם חיסונים • אחוזי ההתחסנות בחיסוני שגרה בקרב פעוטות ערבים גבוה מאוד ואף נושק ל-90%, שיעור שהוא גבוה יותר מזה של האוכלוסייה היהודית • אז בכל זאת מדוע העיכוב בחיסונים ביישובים הערבים? פרופ' ניהאיה דאוד, גלובס, 20.1.21 ♦

אכיפה בררנית: יותר תחלואה בערים חרדיות – יותר קנסות ביישובים ערבים. ניתוח הקנסות על הפרות תקנות הקורונה חושף כי כשליש מהדוחות בשנה האחרונה חולקו ביישובים שאינם יהודיים, ואילו 2.3% בלבד חולקו בערים חרדיות • ב-20 היישובים שבהם חולקו הכי הרבה דוחות ביחס למספר החולים – מופיעות רק שתי ערים יהודיות • למרות נתוני התחלואה המדאיגים במגזר החרדי, מקורבים לרב קניבסקי מדגישים: "הרב חושב שביטול תורה של תלמידי החיידרים הוא סכנה", ירון אברהם|יאיר שרקי|המהדורה המרכזית|חדשות 12, 19/01/21 ♦

יותר חולים ופחות מתחסנים: במשרד הבריאות מודאגים מהציבור החרדי והערבי. שיעור המאומתים בערים החרדיות והערביות גבוה משמעותי מהערים החילוניות • במשרד הבריאות מעריכים ששיעור המתחסנים במגזר הערבי נובע מנגישות נמוכה ..", עמליה דואק, חדשות N-12, 18.1.21

למה הערבים לא מתחסנים? لِم لا يتطعم العرب؟ . تصل نسبة الشريحة العمرية التي بلغت الـ 60 فما فوق الـ %8 فقط من مجموع المواطنين العرب…הנגשה שוויונית לחיסוני הקורונה בחברה הערבית! … חשוב לציין שלערבים אין בעיה עקרונית עם חיסונים… על כן השאלה הנשאלת, למה הערבים לא מגיעים להתחסן נגד קורונה? …" פרופ' ניהאיה דאוד (מומחית לבריאות הציבור וחברה בצוותי המומחים של המשבר), הזירה – الساحة הארץ, 19.1.21 ♦

בחברה הערבית חוששים מהמגפה אך לא מספיק מבינים. גל תיאוריות קונספירציה על הנגיף שוטפת את החברה הערבית – ומה משרד הבריאות עושה בכדי להסביר? ד"ר הישאם ג'ובראן, גלובס (חומת תשלום), 18.01.2021 ♦

גם האחים חלאילה והאסלביינק נדבקו בסכנין. אחרי כיאל, גנאים, עותמאן וסלע, עוד 3 שחקנים נדבקו, על פי הבדיקות האחרונות, בנוסף לאיש המשק עלאא גנאים. המשחק מול מכבי חיפה יתקיים כמתוכנן… הקורונה פשוט לא עוזבת את בני סכנין…", דורון בן דור, One, 17.1.21 ♦

ביקורת בחברה הערבית על קמפיין החיסונים של משרד הבריאות: "פוגעים באמון הציבור". בציבור הערבי מאשימים את משרד הבריאות בקמפיין בעייתי ■ פרופ' ניהאיה דאוד: "זה מתחיל מבחירת האנשים, עובר לבעיית נתונים ותקציבים, ומסתיים בכשל הסברתי", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 17.1.21 ♦

בעיצומו של הסגר: ח"כים השתתפו בסולחה המונית בגליל. מאות בני אדם, בהם סגן שר מהליכוד וחברי כנסת מהרשימה המשותפת, השתתפו בסולחה המונית בכפר כאבול – בניגוד מוחלט לתקנות הסגר האוסרות על התקהלויות • ח"כ עודה הסביר: "מקרה חריג של פיקוח נפש", ירון אברהם, חדשות 12, 16.1.21 ♦

רינה מצליח, אני לא עובדת בשבילךرينا مَتسلياح، أنا لا أعمل عندكِ. "..ושוב עולה השאלה למה מגישת תוכנית חדשות, עיתונאית ותיקה, מגינה על כישלונותיו ההולכים ומצטברים של משרד הבריאות בתחום ההסברה בערבית לאורך השנים, וספציפית בעידן הקורונה?… מאז פרוץ המגפה ועד לרגע זה, הציבור הערבי בישראל הופקר וממשיך להיות מודר מהשיח הבריאותי.. יומיים אחרי שידור התוכנית, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על רמת השליטה בשפה העברית בחברה הערבית: רק-32% מהערבים שולטים בשפה ברמה טובה מאוד, ואילו-43% שולטים בה ברמה בינונית, חלשה או כלל לא…", סמאח בסול (האגודה לזכויות האזרח), הזירה – الساحة הארץ, 13.1.21 ♦

שיעור המתחסנים הערבים נמוך, ובמערכת הבריאות מתקשים להצביע רק על סיבה אחת. לפי נתוני המשרד, רק 45% מבני ה-60 ומעלה ביישובים הערביים התחסנו. גורמים המעורים בנושא מבהירים כי הקושי כרוך בכמה גורמים, ובהם חוסר הנגשה והיעדר הסברה. "יש אי אמון מצטבר במערכת", אומר מומחה לבריאות הציבור, ג'קי חורי, הארץ, 14.1.21 ♦

"אסור לזלזל": בן 17 החלים מסיבוך קשה של קורונה. זן הוא נער בן 17 משפרעם שחלה בקורונה והיה מאושפז במצב קשה מאוד, בסכנת חיים, עם דלקת בשריר הלב. בימים האחרונים חל שיפור במצבו, והיום פגשה אותו משפחתו בפעם הראשונה מאז שאושפז. כתבתו של חן ביאר, מתוך כאן חדשות הערב 14.01.21 ♦

מנהלת אגף סיעוד במאוחדת: "ירידה בהיענות המגזר הערבי להתחסן". "…מלי קושא, אחות ראשית ומנהלת אגף סיעוד בקופת החולים מאוחדת, אמרה בריאיון לאולפן ynet כי קיימת ירידה בהיענות של המגזר הערבי בצפון להגיע ולהתחסן נגד קורונה. "אפילו במגזר החרדי אנחנו רואים היענות יפה, רק במגזר הערבי בצפון יש ירידה…, כלכליסט ו YNET, 13.1.21 ♦

איך אומרים "לכו להתחסן" בערבית? כשהתקשורת קובעת ש"הציבור הערבי לא מתחסן", כדאי להבין מי הציבור הזה ומדוע הוא לא מתחסן… כעת צריכה המדינה לסייע ולדרבן את הציבור הערבי להתחסן על ידי הנגשת החיסונים לאוכלוסייה – מערך הסברה ייעודי עם מסרים מותאמים שיוכלו להתחרות בפייק ניוז, הוספת מוקדי התחסנות – שכן יש מספר מועט יחסית של מוקדים כאלה ביישובים הערביים …", פרופ' ניהאיה דאוד, ישראל היום, 12.1.21 ♦

פחות ממחצית מבני ה-60 ומעלה התחסנו בערים החרדיות והערביות. דוח החיסונים של משרד הבריאות חושף כי למרות הקצב המהיר לחיסון האוכלוסייה נגד קורונה, רק 42% מהמתגוררים ביישובים ערבים, שנכללו באוכלוסייה המתועדפת, התחסנו… זאת, לעומת 65% באוכלוסייה הכללית. כמו כן, רק 9% מתחת לגיל 60 קיבלו את מנת החיסון הראשונה ביישובים הערבים…", מירב כהן, וואלה, 11.1.21 ♦

יותר מ-30% מהמתים מקורונה מתחילת 2021 היו מהחברה הערבית. נתוני משרד הבריאות: כ-30% מהמאומתים החדשים מאז תחילת השנה היו מהחברה החרדית כ-15% מהמגזר הערבי והשאר מהמגזר הכללי • עומס על מעבדות הבדיקה: לא עומדות בקצב וזמני ההמתנה מתארכים, דקלה אהרן-שפרן וקטי דור, אן חדשות 11, 11 בינואר 2021 ♦

בג"ץ ידון בעתירה להנגשת אתר מד"א לדוברי ערבית: "נוגע לעניין של חיים ומוות". המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי עתר נגד שר הבריאות ומד"א בטענה כי למרות הקביעה בחוק הלאום, גם הערבית היא שפה רשמית בישראל. לדבריהם, לעתירה משנה תוקף במיוחד בימי הקורונה: "היה ניתן לצפות כי לאחר קרוב לשנה של התמודדות עם מגיפה מד"א ינהג באורח שוויוני", יואב איתיאל, וואלה, 8.1.21 ♦

לידיעת הנוסעים: איך אומרים הצהרת בריאות בערבית? "…אתר Gov מציע אמנם בארבע שפות, כולל רוסית וערבית, אלא שעם המעבר למילוי הטופס [..הצהרת בריאות מקוון ] שהוא חובה עבור כל הנוסעים, ההיצע מצטמצם לשתי שפות בלבד….",  מיכל רז-חיימוביץ' ושירי דובר, גלובס, 8.1.21 ♦

סקר בחברה הערבית: 58% מתכוונים להתחסן נגד קורונה. בסקר חדש של הערוץ הערבי הלא TV ובאתר PANET נמצא כי הציבור הערבי מתכוון ברובו להתחסן נגד הקורונה. עוד עולה כי 70% מהנשאלים תומכים במאמצי ההסברה של ראש הממשלה ושר הבריאות בחברה הערבית, ארנולד נטייב, ICE, 7.1.21 ♦

פרויקטור הקורונה בחברה הערבית: "הפייק ניוז על החיסונים הרבה יותר גרוע במגזר". איימן סייף סיפר לאולפן ynet כי למרות שרבים במגזר חששו להגיע לעמדות החיסון בהתחלה, "אנו במגמת עלייה". לדבריו, "יש הרבה מידע כוזב סביב החיסונים וגייסנו את ראשי הערים ואנשי הדת שיסייעו". יהודי שהגיע להתחסן בבאקה אל גרבייה: "זה קרוב אלינו והשירות מצוין", אטילה שומפלבי, חסן שעלאן, YNET,  04.01.21  

באום אל-פחם מתנערים מברכת נתניהו למתחסן המיליון: "עושה עלינו סיבוב". מפגינים התאספו מול מתחם החיסונים בעיר בזמן ביקור ראש הממשלה, בטענה כי הגעתו נועדה לחפות על התעלמות מהבעיות הבוערות במגזר מול המדיניות הגזענית, לדבריהם, אותה הוא מוביל. "זו תעמולת הבחירות החדשה שלו", אמרו בעיר, יואב איתיאל, וואלה, 1.1.21 ♦

נתניהו עם "המתחסן המיליון" באום אל פחם: "פוליטיקאים מנעו סגר מהודק שרצינו". מוחמד ג'בארין הוא המחוסן המיליון בישראל. רה"מ נתניהו אמר במתחם החיסונים באום אל פחם: "ברגע שהדבר הזה יגיע למסה קריטית של מתחסנים, אפשר יהיה לעשות עסקים ולטייל בדובאי, אבו דאבי ובחריין"..יום אחרי שביקר במתחם חיסונים בטירה, אמר ראש הממשלה: "חשוב לי שגם הציבור הערבי בישראל יתחסן מהר. זה חשוב משום שזו הצלת חיים, ממש הצלת חיים"….ראש העיר ד"ר סמיר מחאמיד אמר: "אני מודה לכם שנפל בחלקנו שהמתחסן המיליון הוא בעירי, אום אל פחם. זה כבוד גדול שאתם מבקרים אותנו…", חסן שעלאן, YNET, 1.1.21 ♦

נתניהו ביקר ביישוב ערבי לראשונה זה שנה כדי לעודד את הציבור להתחסן. ראש הממשלה ביקר בעיר טירה בשל ההיענות הנמוכה למבצע החיסונים בציבור הערבי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. "המטרה היא להגיע ל-5.5 מיליון מחוסנים, זה מספיק כדי לגמור עם זה", אמר, ג'ודי מלץ, הארץ, 31.12.2 ♦

פרויקטור הקורונה במגזר הערבי: "יש הרבה פייק ניוז סביב חיסוני הקורונה". מנהל הדסק הערבי במגן ישראל, איימן סייף, שוחח עם אריה אלדד ורוני בר-און וניסה להסביר מדוע מתחסנים פחות במגזר הערבי: "יש הרבה פייק ניוז, אבל אנחנו בדרך למהפך, אני רואה את זה קורה", מעריב, 103FM 31/12/2020  ♦

החיסונים הפכו את באקה אל־גרבייה למוקד של תיירות מרפא. חוסר ההיענות להתחסן בקרב הציבור הערבי הפך את העיר לנתיב מהיר לחיסון בקרב הציבור היהודי. בעירייה מקווים שדו-הקיום הזמני יימשך גם בתום המבצע החיסונים, ניר צדוק, הארץ, 31.12.20 ♦

מיעוט המתחסנים בחברה הערבית גורם לקופות החולים לחסן גם צעירים. ביישובים הערביים ניתנים חיסונים גם לאנשים מתחת לגיל 60, כולל יהודים, כדי להימנע מבזבוז חיסונים – בזמן שבחברה החרדית מדווחים על היענות גבוהה. "הערבים חשדנים יותר כלפי הממסד, אנחנו מקווים לסגור את הפער בקרוב", אמר גורם במשרד הבריאות, ג'קי חורי ועידו אפרתי, הארץ, 30.12.20 ♦

החיסון לקורונה מדלג על החברה הערבית. לפי נתונים לא רשמיים, רק 1%-2% מהחברה הערבית התחסן לעומת יותר מ-5% באוכלוסייה הכללית • האוכלוסייה הבדואית, שמונה כרבע מיליון בני אדם, יכולה להתחסן רק בתחנה אחת שנמצאת ברהט, וגם שם רוב המתחסנים הם יהודים מהסביבה, דני זקן, גלובס, 29.12.20 ♦

פרופ' אש בביקורת על המגזר הערבי: "לא הולכים מספיק להתחסן".  "בשלב הזה אנחנו מודאגים מחוסר ההיענות בציבור הערבי להתחסן, כנראה שהפייק ניוז שם משפיעים בצורה יותר משמעותית…", הלל ביטון רוזן, ערוץ 20, 27.12.20 , י"ב בטבת תשפ"א ♦

מקום לדאגה: תושבים ערבים לא מגיעים להתחסן, היהודים במקומם. תושבים מכל ישראל מגיעים למרכז נטול התורים של קופת חולים כללית בנצרת ■ "אם החברה הערבית רוצה לצאת מהמצב שבו היא נמצאת – היא חייבת להגיע להתחסן", טלי חרותי סובר, דה מרקר, 27.12.20 ♦

סגר ארצי, פערים גדולים: 3% חיוביים בת"א, 12% בבני ברק. כל 40 היישובים שבהם שיעור החיוביים לקורונה הגבוה ביותר הם ערביים וחרדיים…הפערים בין היישובים הערביים והחרדיים לבין יתר היישובים בולטים מאוד – ועוד יותר בולטת העובדה שלא נעשה כמעט שום ניסיון לבלום את התחלואה בחלק מאזורים אלו, לפני ההחלטה על סגר כלל-ארצי… מבין 40 היישובים שבהם שיעור הבדיקות החיוביות הוא הגבוה ביותר, 34 שייכים למגזר הערבי ובששת האחרים רוב חרדי גדול…", סער הס, YNET, 24.12.20 ♦

למרות רמת התחלואה: רק שלושה מוקדי חיסון נפתחו ביישובים הערביים. אף שמדובר בכחמישית מהאוכלוסייה, יפעלו קופות החולים רק ברהט, נצרת ועראבה. מכבי ומאוחדת לא פתחו אפילו מוקד אחד ביישובים ערביים. גם בערים המעורבות רמלה, לוד ויפו אין מוקדים. ארגונים חברתיים דורשים: "להנגיש בדחיפות חיסונים לאוכלוסייה הערבית", אדיר ינקו, YNET, 20.12.20 ♦

"להקדים תרופה למכה": בטייבה בודקים תלמידים בכניסה לביה"ס. במסגרת פיילוט שאמור להוריד את רמת התחלואה בחברה הערבית, תלמידים יעברו בדיקת נוגדנים לפני כניסה לכיתות. מנהל בית הספר: "התוכנית תמשיך גם אם העיר תוגדר צהובה"…הבשורה על הגעת חיסוני הקורונה לישראל, לא מרגשת מאוד את החברה הערבית, שם טוענים שלא ימהרו להתחסן. נראה כי הממשלה, משרד הבריאות והצוות הרפואי יצטרכו לעשות מאמצים גדולים כדי לשכנע חלק גדול מהציבור הערבי לקבל את החיסון שיחסל את המגפה…", מאת  אסף גבור, מקור ראשון,  א׳ בטבת ה׳תשפ״א, 16/12/2020 ♦

התחלואה בחברה הערבית נבלמת – אבל אצל חרדים יש התפרצות מחודשת. "… אף שיש עלייה בכל המגזרים, צלילה אל תוך נתוני התחלואה מלמדת על מגמות שונות בין המגזרים. מניתוח שערכו פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן ותלמידי המחקר חגי רוסמן ותומר מאיר, עולה כי התחלואה בחברה הערבית נמצאת במגמת בלימה, ואף ירידה בקצה המאושפזים…", רוני לינדר, דה מרקר, 17.12.20 ♦

ההתפשטות במגזר הערבי נמשכת: זוהי מפת התחלואה המעודכנת. על פי הנתונים שפרסם משרד הבריאות, רשימת הערים האדומות והכתומות מתרחבת, ואליהן הצטרפו: נחף שבגליל, נוף הגליל, צפת, קרית מלאכי, קרית מוצקין ומודיעין עילית, מעריב אונליין, 15/12/2020 ♦

מחצית מהמאובחנים בקורונה השבוע – ערבים; 5 יישובים במגזר הפכו אדומים. ועדת הקורונה התכנסה לדיון בהתפרצות מחודשת של הנגיף בחברה הערבית. מספר המאובחנים הערבים זינק בשבוע האחרון, והגיע לפי שניים וחצי מחלקם באוכלוסייה. באקה אל-גרבייה, כסרא סמיע, עוספיה, פסוטה וקלנסווה הפכו מכתומות לאדומות. "המגמות בחברה הערבית מדאיגות", יואב איתיאל, וואלה, 14.12.2020, 13:38 ♦

עליה מדאיגה ברמת התחלואה בקרב החברה הערבית. ועדת הקורונה: ​המגזר הערבי השבוע: 41% מכלל החולים. יותר מפי שניים משיעורם באוכלוסייה. כך נחשף בוועדת הקורונה. חברי הכנסת מהרשימה המשותפת: האשם בהיקף-בדיקות נמוך, חוסר-הסברה וחוסר-תקציב, דיון בוועדת הקורונה בכנסת, 14.12.20, כ"ח כסלו תשפ"א.. חומרי רקע שהוצגו בישיבה

מנכ"לית מאוחדת: "מזהים בעיה באוכלוסייה הערבית והחרדית, הם מפחדים להתחסן". רגע לפני שמבצע החיסונים יוצא לדרך, סיגל רגב-רוזנברג, מנכ"לית קופת חולים מאוחדת, קראה לערוך מבצע הסברה ממוקד בקרב החרדים והערבים שממאנים להתחסן, העריכה כי מאוחדת תחסן 60 אלף איש ביום והתייחסה לדיווחים על מחסור במזרקים הנדרשים לביצוע החיסון: "נערכנו לזה מראש, קנינו 600 אלף מזרקים", חדשות הבוקר|| מאקו, 13/12/20 ♦

ממונה הקורונה: "קורא לכולם להתחסן – זה הסיכוי שלנו לצאת מהמגיפה". "…ממונה הקורונה, פרופ' נחמן אש, קרא היום (שבת) לציבור להתחסן לנגיף הקורונה כשתיפתח האפשרות לעשות זאת. בביקור משותף עם ראש מטה הקורונה לחברה הערבית, איימן סייף, במועצה המקומית דליית אל-כרמל, התייחס גם למצב התחלואה ביישוב שנמצא תחת סגר ושיבח את המאמצים הנעשים לעצירת התפשטות הנגיף…. ראש המועצה רפיק חלבי ביקר את מדיניות הסגר והדגיש כי בדליית אל כרמל פועלים כפי שהתבקשו, ושההחלטה פוגעת ואינה מידתית…", יואב איתיאל, וואלה, 12.12.20 ♦

בכניסה ליישוב יהודי בסגר: מחסומי משטרה. ביישוב ערבי: סלעים ופסולת. בניגוד לערים יהודיות שבהן הוצבו מחסומים, ביישובים ערביים שנכנסים לרשימת הרשויות האדומות חוסמים לעתים כבישים באופן מאולתר שלא מאפשר לאף רכב לעבור. "מה יקרה כשתפרוץ שריפה? זה לא אנושי", טוענים התושבים. ברשויות טוענים כי פעלו בלחץ המשטרה. המשטרה: "פריסת המחסומים נוגעת להיבטים טופוגרפיים וגאוגרפיים", חסן שעלאן, YNET,  12.12.20 ♦

נצרת אדומה, י-ם כתומה – ת"א צהובה: נתוני הקורונה של השבוע. בקריית ביאליק זינק שיעור המאומתים השבוע פי 4.5. בעיר הבירה יש 2,661 חולים פעילים ובטמרה נרשם שיעור הבדיקות הגבוה בארץ • מהו הצבע של העיר שלכם וכמה נדבקו אצלכם? … בטמרה, למשל,יש כיום 255 חולי קורונה פעילים, ובשבוע אחד זינק שיעור המאומתים שם פי 2.2. גם מג'דל שמס, סחנין ודלית-אל כרמל מוגדרות אדומות על פי משרד הבריאות, עם 226, 379 ו-140 חולים פעילים, בהתאמה. עוד ברשימת הערים האדומות: נצרת, פקיעין, ג'לג'וליה וקריית ביאליק, שם קפץ שיעור המאומתים השבוע פי 4.5…", חדשות 13, 11.12 ♦

מספר הנדבקים הרב ביותר מאז אמצע אוקטובר. "…מעלה עירון הוא היישוב עם ציון הרמזור הגבוה ביותר בארץ – 9.5. עוד בין היישובים האדומים: כפר מצר, מג'דל שמס, טמרה, מסעדה, יפיע, כפר כנא, סכנין, שפרעם, עפולה, מעלות תרשיחא, ערערה ונצרת – שלה ציון רמזור 7.3….", ירון דרוקמן, 8.12.20 ♦

ועדת השרים להכרזה על אזור מוגבל אישרה הערב (ב') את המלצת משרד הבריאות להכריז על סח'נין וכפר כנא כאזורים מוגבלים למשך 5 ימים ממחר, 8.12.20 בשעה 19:00, עד יום ראשון, 13.12.20 בשעה 19:00. הודעה משותפת, משרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות בטלגראם, 6.12.20 ♦

קבינט הקורונה יכריע היום: חובת בידוד במלוניות לחוזרים מטורקיה. "…בריאיון לאולפן ynet ביום חמישי, התייחס ראש מנהלת הקורונה בחברה הערבית, איימן סייף, לעלייה בתחלואה במגזר הערבי ואמר כי "ניתן להוריד את התחלואה בעזרת יותר הסברה ואכיפה"….לדבריו, "מקורות ההדבקה שאנו מצביעים עליהם בחודשים האחרונים זה אי-הקפדה על כללים, וטיסות מטורקיה – שחלק מהשבים ממנה לא נכנסים לבידוד, אפילו מאומתים שחוזרים רואים אותם מסתובבים בשכונות וביישובים". בנוסף, "הכניסה לרשות הפלסטינית וסוגיית החתונות שהייתה, אבל תודה לאל נגמרה עונת החתונות"., איתמר אייכנבר, YNET, 6.12.20 ♦

נצרת ואום אל-פאחם בראש: 38% מהחולים החדשים מאז תחילת ההקלות – במגזר הערבי. כך עולה מבדיקת כלכליסט של 279 ישובים, בהסתמך על נתוני משרד הבריאות; ניתוח הנתונים חושף כי בישובי המגזר גדל שיעור החולים המאומתים בתקופה זו ב-27%, ובערים מעורבות ב-11%. המצב במגזר חמור אף יותר משנדמה, בשל העובדה שהעלייה במספר החולים היא איננה תוצאה של עלייה במספר הבדיקות, דורון ברויטמן, כלכליסט, 02.12.20  

ועדת השרים החליטה להטיל סגר על שפרעם לארבעה ימים. הוועדה ביטלה את ההכרזה על עראבה כאזור מוגבל, והאריכה את הסגר על יפיע ועל אום אל פחם בשלושה ימים נוספים. נתניהו: "ייתכן שנצטרך להדק את ההגבלות עד שיגיעו החיסונים…  הוועדה…האריכה את הסגר על יפיע ועל אום אל פחם עד יום ראשון ב-17:00. גם הסגר שהוטל על נצרת, על כפר מנדא ועל דבוריה נמשך…", ג'קי חורי ונעה לנדאו, הארץ, 2.12.20 ♦

פייק סגר: "יש בעיר ארבע כניסות, שתיים מהן נותרו פתוחות". בעיר עראבה בצפון נרשמה ירידה בנתוני התחלואה בקורונה, אולם ועדת השרים לאזור מוגבל החליטה להאריך את הסגר. ראש העיר סיפר בריאיון לאולפן ynet על האבסורד: "זה סגר דמה, אנשים יוצאים כמעט חופשי והשוטרים במחסומים נזכרים כל כמה שעות לבדוק אותם", אלכסנדרה לוקש, YNET, 30.11.20 ♦

ועדת השרים לאזורים מוגבלים אישרה הערב את הצעת משרד הבריאות להכריז על המקומות הבאים כאזורים מוגבלים, 30.11.2020 :

  • רהט: שכונות 4, 9, 17, 21 ושכונת אלזיאדנה הצפונית ברהט למשך 5 ימים ממחר, 1.12.20, בשעה 17:00 עד יום ראשון, 6.12.20 בשעה 17:00. ♦
  • דבורייה:  למשך 5 ימים ממחר, 1.12.20, בשעה 17:00 עד יום ראשון, 6.12.20 בשעה 17:00. ♦
  • נצרת: הארכת ההכרזה על נצרת כאזור מוגבל למשך שלושה ימים נוספים עד יום שישי, 4.12.20 בשעה 8:00. ♦
  • כפר מנדא: הארכת ההכרזה על כפר מנדא למשך חמישה ימים נוספים, עד יום ראשון 6.12.20 בשעה 17:00. ♦

פרופ' ערן סגל: "כל המדדים בעלייה; 50% מהמאומתים – מהמגזר הערבי". על רקע פתיחת הקניונים וחזרת מערכת החינוך, נרשמת עלייה במאומתים לקורונה בישראל, זאת לצד החשש הגובר של מערכת הבריאות מתחלואה נרחבת בשפעת.", אלכסנדרה לוקש וד"ר איתי גל, YNET, 30.11.20 ♦

במגזר הערבי חוששים: "ההדבקה ההמונית תחמיר". אי הסכמות בין ממונה הקורונה פרופ' אש והממונה במגזר הערבי איימן סייף כיצד לטפל בתחלואה הסמויה • בין ההצעות: העברת מענקים לרשויות עבור כל אזרח שייבדק • "צריך להתעורר עכשיו ולפעול", דניאל סיריוטי, ישראל היום,  30.11.2020 ♦

"המצב בחברה הערבית לא טוב; צעירים אושפזו במצב קשה". שורה של חולי קורונה מהמגזר הערבי בישראל, בשכבת הגיל שבין 41 ל-68, הוצגו היום על ידי הפרויקטור פרופ' נחמן אש כדוגמה לעוצמת המגיפה הפושה בקרב בני המגזר…", קובי אטינגר, כיכר השבת, י"ג בכסלו תשפא, 29.11.20 ♦

עו"ד מועאוויה כבהה נאבק בחתונות במגזר הערבי. עו"ד מועאוויה כבהה, מרכז הוועדה המייעצת למיגור הקורונה בחברה הערבית, דורש מאחיו למגזר הקפדה על ההנחיות גם במחיר של ויתור על מנהגים. בין חקירה אפידמיולוגית להקפצה באמבולנס, הוא מדבר על הדמיון לחברה החרדית (והשוני), על תפקידה של המשטרה ועל הימים שעוד נכונו לנו,  מאת  אלישיב רייכנר, מקור ראשון,  י״ג בכסלו ה׳תשפ״א (29/11/2020 18:08)

העלייה בתחלואה: עדיין לא מאוחר לחבר את המגזר הערבי אל הכלל. בזמן שמשבר הקורונה יכול היה להיות אמצעי מקשר בין המדינה והציבור היהודי לאזרחים הערבים, הפערים והריחוק עדיין קיימים • על קובעי המדיניות לחשב מסלול מחדש ולהנגיש את חומרי ההסברה • דעה, ג'לאל בנא, ישראל היום,  29.11.2020 ♦

על רקע הסגרים הרבים: ממונה הקורונה בחברה הערבית שוקל להתפטר. איימן סייף טוען כי הסגר הוא צעד שיעילותו מוטלת בספק ונזקו גדול ■ פרויקטור הקורונה אש: "אין ברירה אלא לקיים סגר, מאחל הצלחה לסייף"… בשיחה עם TheMarker אישר סייף כי עזיבתו עומדת על הפרק, אך עדיין אינה סופית. היום אמורים השניים להיפגש כדי ללבן את הדברים ולאחר מכן תתקבל החלטה. … פרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש מדגיש שוב ושוב כי הסגרים הם "לא עונש" אלא כלי להורדת התחלואה, אך נראה כי לא הצליח לשכנע בכך את ראשי היישובים..", רוני לינדר, דה מארקר, 29.11.20 ♦

ממונה הקורונה בחברה הערבית יתפטר? בין איימן סיף ובין הפרוייקטור פרופ' נחמן אש התגלו חילוקי דעות מקצועיים., ערוץ 7 , י"ג בכסלו תשפ"א 29/11/20 ♦

החברה הערבית בין קדחת החתונות למדיניות שגויה. העלייה בתחלואה בקורונה בגל השני נעוצה באירועים המשפחתיים ההמוניים ובכך שמערכת הבריאות לא מותאמת למגזר הספציפי ולערכיו התרבותיים. קוראים לזה "אוריינות בריאות" ..היכולת של הפרט להשיג, לקרוא, להבין ולהשתמש במידע על אודות הבריאות ומערכת הבריאות בכדי לקבל החלטות מותאמות ולהיענות להנחיות הרפואיות.// אז הנה לנו שילוב בין חוסר אחריות של אנשים, יחד עם מדיניות ממשלתית שלא מותאמת לתרבותם. זה שילוב אסוני ממש, שגם אנחנו הרופאים עומדים חסרי אונים מולו…", פרופ' בשארה בשאראת (ההסתדרות הרפואית), YNET, 29.11.20 ♦

השרים החליטו: סגר ל-5 ימים על אום אל פחם ויפיע. הוועדה שינתה את הגבלות היציאה ממקום המגורים מ-1,000 מטרים ל-500. מוקדם יותר ביקש ראש עיריית אום אל פחם מהפרויקטור אש: "המתן עם ההחלטה על סגר מלא, רוב התחלואה היא במשפחות גרעיניות", גילי כהן ואורלי אלקלעי, כאן חדשות , 27 בנובמבר 2020 ♦

החברה הערבית שוברת את הטבלאות: "זו נורה אדומה שמזכירה את מה שקרה פה ביולי". פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן: "גם בחודש יולי זה התחיל בעלייה בערבים, ואז באוגוסט עלייה בחרדים, ולא עשו מספיק טיפול מקומי כדי לרסן את התחלואה בזמן"…הגידול בשיעור המאומתים בחברה הערבית בשבוע האחרון עומד על 32%, לעומת ירידה של 22% בחברה החרדית, ושל 1% במגזר הכללי. בערים מעורבות (ערבי יהודי או חרדי חילוני) יש עלייה של 12% בשיעור המאומתים..", רוני לינדר, דה מרקר, 26.11.20 ♦

הרשויות הערביות: אין אצלנו אכיפה משטרתית של הבידוד. בעקבות העלייה בתחלואה ביישובים הערביים טוענים ראשיהם כי המדינה והמשטרה אינן ממלאות את תפקידן באכיפת ההנחיות. ראש מועצת הכפר מנדא: "שיישאו באחריות",  מאת  יאיר קראוס, מקור ראשון, י׳ בכסלו ה׳תשפ״א (26/11/2020

התחלואה הסמויה במגזר הערבי: "חוששים מסגרים". במגן ישראל מוטרדים מקצב ההדבקה הגובר • "האופי המשפחתי של היישובים עלול לצבוע אותם באדום"…המאבק הבא שלנו הוא בשיעור הגבוה של התחלואה הסמויה בחברה הערבית ומיעוט הנבדקים מרצון בקרב המגזר. לא חסרות תחנות בדיקה שפועלות בישובים וברשויות הערביות,..", דניאל סיריוטי, ישראל היום,  24.11.2020 ♦

ח"כ ד"ר טיבי פונה בשפה הערבית לצופי "לפני החדשות" בהנחיית הילה קורח בערוץ 13, בעקבות הנתונים ש-51% מהחולים מגיעים מקרב החב' הערבית, עפיף אבו מוך, טוויטר, 24.11.20 ♦

45% מחולי הקורונה חיים ביישובים ערביים, והתחלואה בהם ממשיכה לעלות. לפי ועד החירום של החברה הערבית, בשבוע האחרון אובחנו 2,168 חולים ביישובים ערביים. ממונה הקורונה בחברה הערבית סבור כי סגרים אינם כלי יעיל, ומומחים אומרים כי תושבים נמנעים מלהיבדק בשל החשש מההשלכות הכלכליות של הידבקות, ג'קי חורי, הארץ, 24.11.20 ♦

נתוני הקורונה: 705 אובחנו היום, 60% מהתלמידים שנדבקו – מהמגזר הערבי. מספר הנדבקים גבוה יחסית ושיעור הבדיקות החיוביות עומד על 1.9%. דאגה מההדבקה במגזר הערבי המשתקפת בנתוני משרד החינוך. 20 היישובים הראשונים ברשימת מספר החולים ל-10,000 תושבים – מהמגזר, ירון דרוקמןאיתמר אייכנר, YNET,  23.11.20 ♦

נצרת נכנסה לסגר, ראש העיר מתנגד: "התושבים מקפידים, לא אשתוק". העיר הצפונית והמועצה עספיא הסמוכה לה הפכו לאזורים מוגבלים עד ליום חמישי, בשל העלייה במקרי ההדבקה בקורונה. ראש עיריית נצרת: "אני לא מאמין בסגר. אגיע לרה"מ כדי להבין למה", עלי מוגרבי, חדשות 13, 21.11 ♦

ממונה הקורונה פרופ' נחמן אש בקלנסווה: "החתונות הן שגרמו להתפרצות במגזר הערבי". במהלך ביקורו הודה ממונה הקורונה לראש העיר, לחברי המועצה, לנציגי הרשויות ולתושבים על העשייה הרבה מול המגפה, והדגיש: "יש להמשיך לפעול גם כאשר התחלואה בעיר תרד", מעריב אונליין 21/11/2020 ♦

הקורונה מתפשטת במגזר הערבי: "הסגרים המקומיים לא יעילים דיים". ברקע העלייה בתחלואה בחברה הערבית, הפרויקטור הייעודי איימן סייף אמר לחדשות 13 כי נדרשת אכיפה משמעותית יותר ביישובים, והזהיר: "החתונות הן מוקד ההדבקה המסוכן ביותר", אלמוג בוקר, חדשות 13, 20.11 ♦

השרים אישרו הטלת סגר על נצרת ועוספיה למשך חמישה ימים. בשל התפשטות מגיפת הקורונה ביישובים אלו, החליטה ועדת השרים להכרזה על אזור מוגבל על הטלת המגבלות, שייכנסו לתוקפן מחר בבוקר ויימשכו עד ליום חמישי. בנוסף, הסגר על קלנסווה ובוקעתא הוארך עד ליום שישי הבא, מירב כהן, וואלה, 20.11.20 ♦

כמעט מחצית מהנדבקים החדשים – מהמגזר הערבי; נצרת בדרך לסגר. ועדת השרים להכרזה על אזור מוגבל צפויה להתכנס מחר ולאשר הטלת סגר על העיר הערבית הגדולה בישראל, שבה נדבקו בשבוע האחרון 254 בני אדם. מחצות אובחנו 482 נדבקים חדשים, 315 חולים מאושפזים במצב קשה. נתוני המל"ל: שיעור הבדיקות החיוביות במגזר הערבי – 6.5%, ירון דרוקמןאיתמר אייכנראדיר ינקו, YNET, 19.11.20 ♦

הנורמות החברתיות חזקות מהקורונה. التقاليد أقوى من الكورونا! "…היקף התחלואה ביישובים הערביים היה כפול מהממוצע הכלל ארצי… שתי האוכלוסיות הערבית והחרדית, העדיפו את הכללים והנורמות החברתיות על פני המאבק במגפה… עם שוך המגפה חייבים לבחון כיצד החברה השמרנית שלנו מצאה את עצמה חסרת אונים מול מגפה זו. מנהיגי החברה הערבית כשלו בתפקידם הציבורי, היו מעין שוליה נגררת  ובמקרה הטוב מטיפים… זהו משבר של הנהגה חסרת ניסיון בכל הנוגע לניהול משברים…גם בביתי שלי לא שמרו על כללי הזהירות הבסיסיים…", ד"ר סלים בריק, הזירה – الساحة , הארץ, 19.11.20♦

בהיעדר תכנית הסברה לתלמידים בחברה הערבית יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה​ בפנייה לנציגי משרד החינוך: "להציג לוועדה תוך חודשיים תוכנית פעולה להסברה בקרב האוכלוסייה הערבית על המחלות הגנטיות ונישואי קרובים", חדשות הכנסת, 17 בנובמבר 2020, א' בכסלו תשפ"א ♦

סגר בקלנסווה ובאכסאל: "מקווים שיעבור מהר, אחרת לא יהיה לנו כסף לאוכל". בשני היישובים הערביים הוטל סגר מלא שיימשך עד ליום ראשון בעקבות העלייה בתחלואת הקורונה. ראש העיר קלנסווה: "יש אנשים שהבריאות לא מעניינת אותם, העיקר לקיים חתונה", חסן שעלאן, YNET, 17.11.20 ♦

ממונה הקורונה במגזר הערבי: "מה הטעם בסגר מקומי?" ערביי ישראל כבר הצליחו להתגבר על הקורונה, אבל יישובי המגזר שוב ניצבים בפני סגרים. בריאיון איתו אומר איימן סייף שהסגר הנקודתי שמתוכנן אינו יעיל, שנדרשת נוכחות משטרתית מוגברת לאכיפת ההנחיות, ומדבר על הנגיף הקטלני ביותר שמאיים על החברה שלו: האלימות, אדיר ינקו, YNET,  17.11.20 ♦

שכיחותן של מחלות סרטן, סוכרת, מחלות לב ויתר לחץ דם בקרב נשים בדואיות בנגב, כתיבה: רוני בלנק | מממ – מרכז המחקר והמידע בכנסת, 16.11.20

שירותי רפואת משפחה, בריאות האישה ותחנות טיפות חלב ביישובים הבדואיים בנגב, כתיבה: פלורה קוך דבידוביץ', מממ – מרכז המחקר והמידע בכנסת, 16.11.20

מגפות שקופות: אפליה והדרה חברתית בקרב ערבים בישראל בתקופת הקורונה. לא יתכן שהשיח החברתי יעסוק בקורונה, תוך התעלמות מכך שגדל בתוכנו סרטן רב גרורתי • הקורונה הציבה בפני העולם את עובדת שבריריותם של בני האדם, לצד ההשפעה ההדדית הקיימת בין כולנו • אם למישהו נדמה שאפליה כלפי ערבים בישראל אינה נוגעת לו באופן אישי – הגיע הזמן להתעורר…במימון משרד המדע, ערכתי יחד עם עמיתותיי, ד"ר חנין אליאס, ד"ר רג'דה אלנאבולסי וד"ר שולמית גרינאפול מהמחלקה לעבודה סוציאלית במרכז האקדמי רופין, מחקר שבחן את השלכות התפרצות נגיף הקורונה בקרב מדגם של 665 ערבים בישראל, בשלב היציאה מהסגר הראשון. ממצאי המחקר מדאיגים ביותר…", ד"ר שירה פגורק אשל (המרכז האקדמי רופין), גלובס, 15.11.20 ♦

המשטרה פיזרה חמש חתונות במגזר הערבי, חולקו קנסות להורי החתן והכלה. חמישה דיווחים על חתונות בטייבה ובקלנסווה, הובילו את המשטרה לפיזור החתונות וחלוקת קנסות במהלך סוף השבוע האחרון. לאחר פיזור החתונות המשתתפים עזבו מייד את המקום, יהודה לוינגר, אייס,  15/11/20 ♦

70 נדבקו בקורונה בחתונה בכפר קאסם. ראש העירייה דורש הטלת סגר לילי כדי להקטין את התחלואה • ממונה הקורונה החדש פרופ' אש בביקור בעיר: "לא רוצים שהיא תהיה מוקד תחלואה בוער", מיטל יסעור בית-אור, ישראל היום,  14.11.2020 

ערביי ישראל נוהרים לשכם ולטול כרם, כבישים בשומרון נחסמים. העסקים הסגורים בישראל מוציאים את ערביי ישראל למסע קניות ובילויים בשכם ובטול כרם. התוצאה: פקק אינסופי החוסם את הגישה ליישובים היהודים באזור. יגאל דילמוני, מנכ"ל מועצת יש"ע: לא ייתכן שהם יעקפו את ההנחיות. צריך לתת פתרון ראוי למצב החמור הזה… וישנה כאן גם סכנה בריאותית. שכן כללי הריחוק החברתי ועטיית המסכות אינם נשמרים בעסקים בתחומי הרש"פ, התחלואה שם נמצאת במגמת עלייה, ונראה כי למרות זאת אין כל אכיפה על כניסה לתחומיה.",  מאת  הודיה כריש חזוני, מקור ראשון,  כ״א במרחשון ה׳תשפ״א (08/11/2020

"במגזר הערבי יש פחות בדיקות ובעיית הדבקה, צריך לטפל שם". פרופסור ערן סגל, מומחה לביולוגיה ממכון ויצמן, בריאיון לאריה אלדד ורוני בר-און הסביר מדוע כרגע לא ניתן לתת הקלות נוספות: "כרגע לא מסוגלים למדוד את השפעת ההקלות מהשבוע, קשה להבין מאיפה מגיעות ההדבקות", מעריב 103FM 05/11/2020 ♦

רופאים בכירים במגזר הערבי: "הפסיקו את החגיגות ההמוניות"‎. על רקע העלייה המדאיגה בנתוני ההדבקה בחברה הערבית (כ-40% נדבקים מכלל המאומתים שהתגלו אתמול) מנהלי מחלקות במגזר יוצאים בקריאה תקיפה לשמירת ההנחיות: "עלינו לעשות הכול כדי למנוע סגר שלישי… בבתי החולים בישראל פועלות 111 מחלקות פנימיות, מהן הוציאו צוותים רפואיים עבור מחלקות הקורונה המבודדות. בראש כ-23 מחלקות כאלו עומדים מנהלים מהמגזר הערבי שהיו עדים להיקפי התחלואה הגבוהים מקרב דוברי השפה הערבית בגל השני…",  מאת  יאיר קראוס, מקור ראשון,  י״ח במרחשון ה׳תשפ״א (05/11/2020

התפרצות בחברה הערבית: 4 מכל 10 מאומתים – ערבים. אחוז הבדיקות החיוביות בחברה הערבית -פי 4 מהציבור הכללי. מלבד החתונות שחזרו עשרות אלפי ערבים יוצאים לשטחי הרשות ולטורקיה – וחוזרים לישראל, רוני לינדר, דה מרקר, 5.11.2020 ♦

התפרצות הקורונה בחברה הערבית: "הולכים בלי מסכות, כך לא נתגבר על התחלואה". כל היישובים האדומים הם ערביים או דרוזיים, וחלקם נמצאים בסגר. במג'דל שמס ומסעדה, אחד מכל 100 תושבים הוא חולה פעיל. תושב טייבה: "אנשים הולכים בלי מסכות, בתי עסק לא מקפידים", חסן שעלאן, ירון דרוקמן, YNET, 03.11.20 ♦

שיעור הנדבקים בקורונה בחברה הערבית זינק ב-18% בשבוע. יותר מרבע מהחולים הפעילים בארץ הם מהיישובים הערבים, ו-60% מהנדבקים הערבים גרים באזור הגליל. בוועד החירום בחברה הערבית חוששים שהתחלואה תגבר בעקבות חידוש הלימודים, ג'קי חורי, הארץ, 2.11.20  

לקראת החרפת הצעדים במגזר הערבי? "נראה יותר אכיפה השבוע".  חן זנדר, חדשות 13, 31.11.20  

"אני מותש": איימן סייף נלחם בחתונות אבל גם בדעות קדומות, כל הדרך לניהול הקורונה בחברה הערבית. בעוד כשבועיים תסתיים הקדנציה של פרויקטור הקורונה של החברה הערבית: "הייתי רוצה שהתשתית שהקמנו תמשיך לעבוד, אבל אני מותש" • סיפור מלחמתו של איימן סייף בחתונות, בדעות הקדומות ובפער הייצוג ההיסטורי של החברה הערבית בישראל, ליאת רון, גלובס, 31.10.20  

פרסום ראשון: הנופשים הישראלים בטורקיה גרמו להתפרצות הקורונה במגזר הערבי. נתונים פנימיים של משרד הבריאות מלמדים ש-20% מהמטיילים שחזרו מטורקיה ונבדקו נמצאו חיוביים לקורונה • יותר מחצי מהישראלים ששבו מחו"ל ושנדבקו בקורונה הגיעו מ-4 מדינות: טורקיה, בולגריה, יוון וארה"ב • רק 6% מהחוזרים מארה"ב נדבקו בקורונה במהלך שהותם שם, יואב אבן|N12| פורסם 31/10/20  

גמזו בביקור בפורדיס: אני רוצה שהשבוע כל החברה הערבית תיבדק, נצטרך לעשות סגר פה וסגר שם. פרופ' גמזו ביקר יחד עם מחליפו בפורדיס, שם התייחס לתחלואה המתפרצת במגזר הערבי: "צריכים יותר הסברה בחברה הערבית, יותר בדיקות, יותר חקירות ויותר אכיפה". גמזו התייחס גם לפתיחת העסקים הקטנים: "מקוה שבשבוע הבא נמצא את הדרך לפשרה שתאפשר לפתוח את העסקים הקטנים", אורלי אלקלעי, כאן חדשות , 31 באוקטובר 2020  

חתונות, חינה ומסיבת רווקות: תיעוד התקהלויות במגזר. ממשיכים לחגוג ולהתקהל, על אף העלייה בתחלואה: המשטרה פיזרה בשבוע האחרון עשרות חתונות ומסיבות ביישובים ערביים בצפון. "אירועים שכאלו הם מוקד בולט להדבקות המוניות", אמרו, אחיה ראב"ד, YNET, 29.10.20 ♦

לא רק רמזור – זרקור לרפואה מותאמת מגזר. בשבוע שעבר פורסמו נתונים מספריים שהראו שאחוז החולים הקשים ואחוז התמותה בקרב האוכלוסייה הערבית הינו עד פי שניים מהאוכלוסייה החרדית • למה בתוכנית הרמזור אין התייחסות מספקת לשוני הגדול באחוזי החולים קשה והמתים בשני המגזרים… האוכלוסייה הערבית כפולה בגודלה מהאוכלוסייה החרדית, מבוגרת יותר, ועם מספר ילדים נמוך יותר … וחשוב מכל, באוכלוסייה הערבית התחלואה בסוכרת כפולה בכל שכבת גיל מעל גיל 21 מאשר בחברה היהודית…", ד"ר תמר טננבוים, גלובס, 28.10.20  

גמזו לחברה הערבית: חלאס, לכו להיבדק. פרויקטור הקורונה הזהיר מפני התפרצות התחלואה ביישובים הערביים – והפציר בתושבים להיבדק גם אם אינם חווים תסמינים. "בבדיקות הסקר של הגננות ובחורי הישיבות יש קרוב לאחוז מאומתים, זה מצביע על תחלואה חבויה. "רוצים לקצר בידוד ל-10 ימים, אך זה דורש עוד בדיקות"…גמזו הדגיש כי בעיית הבדיקות לא מוגבלת רק לחברה הערבית. "800 מאומתים ביום במדינת ישראל זו לא הכמות האמיתית",, אדיר ינקו, YNET, 28.10.20 

פרופ' גמזו בקבינט הקורונה: יש חשש לזליגת תחלואה מהרשות הפלשתינית לישראל. "…עוד עולה שבחלוקה מגזרית, מקדם ההכפלה בחברה הערבית גבוה מ-1, דבר שמעיד על עלייה בתחלואה.עוד עולה מהנתונים כי שיעור הבדיקות החיוביות במגזר הערבי נמצא במגמת עליה ועומד על 7%, …… גמזו הציג דוגמאות לסיבות להאצת התחלואה במגזר הערבי: חתונות, בתי אבלים, הידבקות כתוצאה מחזרה מחו"ל והדבקות מאנשי צוות רפואי תושבי המגזר. אזהרה נוספת שהציג קשורה לבעיה חדשה – זליגת תחלואה מהרשות הפלשתינית. ברשות אובחנו בימים האחרונים כ-400 חולים ליום ושיעור הבדיקות החיוביות עומד אצלם על 20%. ..", מיטל יסעור בית-אור, ישראל היום, 26.10.20 ♦

מצפצפים על התקנות: 12 אלף חתונות נערכו במגזר הערבי בחודשים האחרונים. מאז שהסתיים הגל הראשון של הקורונה בסוף חודש אפריל ועד היום, נערכו אלפי חתונות רק ביישובים הערביים בצפון הארץ • במשך חצי שנה, וללא קשר למגבלות כאלה או אחרות שהוטלו – במגזר המשיכו להתחתן בבתים, ביערות ובחורשות או בחצרות ענק • מה אומרים על כך במשטרה ומי הולך בעקבות המתחתנים מהמגזר הערבי? משה נוסבאום|N12| פורסם 26/10/20 ♦

ראש מטה הקורונה בחברה הערבית: "להימנע מחתונות בכל מחיר". 11 מתוך 12 ה"ערים המהבהבות" – כאלה שנרשמה בהן עלייה בתחלואה ויש חשש שיהפכו ל"אדומות" – הן ערביות • בשיחה עם N12, מודה איימן סייף, האחראי על הטיפול בקורונה במגזר הערבי הסביר: "יש עלייה שמתחילה להדאיג אותנו, מקווה שהעלאת הקנסות תעזור" • ראשי מועצות מתריעים: תקציבי הממשלה נגמרו והאכיפה הופכת להיות בעייתית, פוראת נסאר|N12| פורסם 25/10/20 ♦

התחלואה בחברה הערבית חוזרת, ובמשרד הבריאות מודאגים מ"אווירת סוף קורונה". אנשי המשרד חוששים משובן של החתונות והאירועים ההמוניים, לצד הירידה במספר הבדיקות. למרות הגברת המאמצים בתחום, במגזר קוראים למסע הסברה ממוקד. ברשויות טוענים כי הן הוגדרו "מהבהבות" למרות מספר החולים הנמוך, ומבהירים: "צריכים תקציב", יואב איתיאל, וואלה, 26.10.20, 09:55 ♦

מוקד תחלואה בכפר הערבי החצוי: "אין מי שיאכוף חוקים". הגבלות הקורונה הובילו ישראלים מהגליל ומהמשולש למצוא פרצה בשטחי הרשות לקיום אירועים ולבילוי בחנויות ומסעדות, בעיקר בכפר ברטעה שחלקו באחריות הפלסטינים. מבקרת בשוק: "לא יכולה להשאיר את הילדים בלי בגדים". ממונה הקורונה בחברה הערבית: "בשטחים כאילו אין כלום", חסן שעלאן, YNET,  26.10.20 ♦

בחברה הערבית שוב מזהים מגמת עלייה בתחלואה בקורונה. רק לפני כשבועיים חשפו נתוני משרד הבריאות ירידה חדה במספר היישובים הערביים המוגדרים אדומים, וכעת כבר מזהים בכמה יישובים עלייה חוזרת. שני הגורמים המרכזיים: אי ציות לבידודים וחידושן של החתונות, ג'קי חורי, הארץ, 25.10.20 ♦

שוטרים שאכפו אי-עטיית מסכות ירו באוויר: "חשו סכנת חיים". שוטרים שהגיעו לאכוף את תקנות הקורונה בשכונה 7 ביישוב הבדואי תל שבע שבנגב הותקפו באבנים. שלושה חשודים נעצרו. המשטרה: "רואים את האירוע בחומרה רבה", אילנה קוריאל, YNET,  24.10.20 ♦

אפליית קנסות הקורונה: הנחה לחרדים והחמרה לערבים. מדיניות האכיפה של המשטרה אינה תלויה במספר החולים המאומתים. אף שהתחלואה ביישובים חרדים היא הגבוהה ביותר מספר הדו"חות בהם נוטה להיות נמוך. אך ביישובים ערבים הפוך: גם כשמספר החולים שומר על יציבות מספר הדו"חות מזנק, דורון ברויטמן, כלכליסט, 25.10.20 ♦

עלייה בתחלואה בחברה הערבית: גמזו ימליץ על סגר במג'דל שמס ועוצר לילי בערים שבהם התחלואה מזנקת. "… ההערכה היא כי בין הגורמים לעלייה בתחלואה בחברה הערבית עומדת חזרתה של עונת החתונות במגזר, ופתיחת חלקים גדולים מהמסחר והחנויות בניגוד להנחיות….", עמליה דואק, N12, 23.10.20 ♦

חתונות חזרו לחברה הערבית: "אנשים חושבים שהקורונה ברחה" . עם היציאה מהסגר, יש בחברה הערבית מי ששבים לזלזל בהנחיות. בכפר קאסם, שעמלה קשות להפוך מאדומה לירוקה, פוזרו אתמול שתי חתונות ושתי מסיבות חינה. ראש העיר: "יש כאלו שהחליטו לא לקיים את ההוראות", חסן שעלאן, YNET, 23.10.20 ♦

תיעוד: בניסיון להתחמק מהשוטרים – חתונה חרדית ביישוב ערבי. הנגיף גורם לקרע בעם? שיתוף פעולה חרדי-ערבי יוצא דופן תועד אמש בכפר קאסם • החתן וכלה החרדים החליטו לקיים את חתונתם במיקום שלא יעורר חשד מצד המשטרה • עד כמה הם היו נחושים? גם המוזיקה שהתנגנה נותרה ערבית • כך זה נראה, פוראת נאסר|N12| פורסם 22/10/20 ♦

יותר מ-50 ישראלים נדבקו בקורונה עקב מגע עם מטיילים ששבו מטורקיה. עשרות ישראלים נדבקו בקורונה בעקבות מגע עם מטיילים ששבו מטורקיה, כך פורסם היום (חמישי) בכאן חדשות. עוד נודע כי מדובר בלפחות 50 מקרים ידועים של נדבקים, בפרט במחוזות צפון וחיפה. לפי דוח של פיקוד העורף, מומלץ להגביר את מאמצי האכיפה על בידודים של אנשים ששבים מחו"ל בכלל המגזרים…. עוד עלה מהדוח הזה כי חלה עלייה קלה בשיעור הבדיקות החיוביות בחברה הערבית. הדוח קורא לשפר את מאמצי ההסברה ולהעלות את התודעה לחשיבות הבדיקות במגזר זה…", דקלה אהרן-שפרן, כאן חדשות, 22 באוקטובר 2020  

*** לא קורונה ** מאבק כספי או אידיאולוגי? קרב בין מד"א וחברה פרטית על הטיפול במגזר הערבי. חברת האמבולנסים חיאן שנוסדה לפני יותר מ-20 שנה, נועדה לספק שירותי רפואה דחופה במקומות שמד"א לא היה יכול אז להגיע אליהם במהירות. אבל היום, הנוכחות של מד"א ביישובים הערביים מורגשת הרבה יותר מבעבר, מה שהוביל לתחרות בין הארגונים על הטיפול באוכלוסייה. הכתבה של ערן זינגר מתוך כאן חדשות הערב, 21.10.2020 ♦

למרות החורים, ההפרות והתחמונים – הסגר השני עבד חזק ומהר יותר מהראשון. "… כך עולה מניתוח של מכון ויצמן…המגפה בחברה הערבית מתנהלת כמעט במנותק מהסגרים: בגל הראשון הערבים כמעט שלא חוו את הקורונה – עד הסגר. דווקא אחרי הסגר, ואחרי תחילת עונת החתונות, התחילה עלייה בתחלואה בחברה הערבית. בדומה לכך, הירידה הדרמטית בהיקף התחלואה אצל הערבים בשבועות האחרונים התחילה כמה ימים לפני הסגר, כך שכשהסגר התחיל הם כבר היו בתוך מגמת ירידה חדה, שממשיכה עד היום. כיום היקף התחלואה בקרב ערבים היא מתחת לחלקם היחסי באוכלוסייה – כ-13% מהחיוביים. ..", רוני לינדר, דה מרקר, 20.10.20 ♦

גמזו עורך סיורים פומביים בשבתות – איפה מחאת המגזר הדתי-לאומי? יעל לוין תוהה לגבי ביקוריו הפומביים של פרויקטור הקורונה במגזר הלא יהודי במהלך שתי שבתות רצופות, וכן בנוגע לשתיקתו של הציבור הדתי לאומי כלפיהם, ד"ר יעל לוין, כז בתשרי התשפא, כיפה, 15 באוקטובר, 2020 ♦

ח"כ טיבי: "אין אף יישוב ערבי אדום – בזכות אחריות והיענות ציבורית להנחיות". כלכליסט, 16.10.20 ♦

"אל תפריעו לנו": הערים שהפכו מאדומות לירוקות – לבדן. בדליית אל כרמל הקימו מערך קטיעת שרשראות הדבקה וראש המועצה רפיק חלבי קבע מתווה מיוחד לחתונות, פנה ישירות לאנשי הדת בעיר והצליח לרדת ל-33 חולים מאומתים בלבד תוך 3 שבועות • חלבי הסביר איך הצליח בניגוד לממשלה, אילן לוקאץ/, N12, 17.10.20 ♦

תמיכה לילדים, מיפוי תושבים וחמ"ל מקומי: הערים שנלחמות לבדן בקורונה. בעוד נתוני התחלואה יורדים ותוכנית הרמזור נכנסת לפעולה, ראשי הרשויות המקומיות דורשים להצליח היכן שהממשלה נכשלה: "הכוח הוא אצל התושבים" √ מבית שמש ועד כפר קאסם – דילוג בין הערים שלקחו את המושכות לידיים, מוריה קור, ישראל היום,  15.10.2020 ♦

למדו מבתי הכנסת והשאירו את הפוליטיקה בחוץ: כפר קרע נלחם במגפה. כאן חדשות | כפר קרע בוואדי ערה הפך לאחד הסמלים של ההצלחה בהורדת התחלואה במגזר הערבי. השבוע, אחרי שהיישוב חזר להיות ירוק, התושבים מקווים שלא יצטרכו לחזור אחורה שוב. כתבתו של ערן זינגר, #קול_איסראיל, כאן חדשות , 14.10.20 ♦

היוזמות המקומיות שצימצמו את הקורונה ברחוב הערבי. "היוזמות שלנו נתנו מענה לתושבים במקומות שבהם המדינה נטשה אותנו", אומר חבר מועצת מג'ד אלכרום, שהפכה מאדומה לירוקה בתוך זמן לא רב. גם בעיריית אום אלפחם מתארים התארגנות מבוססת מתנדבים ותרומות, שסיפקה עזרה כלכלית וסייעה לשמור על הזהירות, מאת: סוהא עראף , שיחה מקומית, 14.10.20 ♦

מנהלי בתי החולים ביישובים הערבים מברכים על הירידה בתחלואה – וחוששים מהחורף. את הצניחה בתחלואה מסבירים בציבור הערבי בצמצום החתונות ביישובים ותפילות יום השישי. אולם, יש מי שמבקשים לקחת את הנתונים בערבון מוגבל. מנהלת חדר החירום במג'ד אל-כרום: "יש ירידה משמעותית בהיקף הבדיקות ויש אדישות ושאננות או התעלמות מכך", ג'קי חורי, הארץ, 13.10.20 ♦

הדרך למניעת סגר שלישי: טיפול במוקדי התפרצות ידועים מראש. מספר חולי הקורונה הממוצע באזורים חרדיים גבוה פי 8.3 לעומת מספרם באזורים עם רוב יהודי לא־חרדי ופי 3.8 לעומת אזורים עם רוב ערבי. כך עולה מדו"ח שגיבשה הוועדה המייעצת הרשמית למטה לביטחון לאומי… המשתנה של שיעור גבוה של אוכלוסייה ערבית בא"ס יצא עם קשר שלילי מובהק בגל הראשון (כלומר ככל שיש יותר ערבים, יש פחות תחלואה) ויצא לא מובהק בגל השני. במילים פשוטות: התחלואה בקרב ערבים מוסברת על ידי המשתנים האחרים והימצאות של ערבים כשלעצמה, איננה מסבירה תחלואת קורונה גבוהה… הצוות מונה את היישובים שבהם סיכויים גבוהים לתחלואה. הערים שבהן סיכויי התחלואה גבוהים מ־90% הן אלעד, אשדוד, באקה אל גרביה, בית שמש, ביתר עילית, בני ברק, טייבה, טמרה, ירושלים (אזורים מסוימים), מודיעיו עילית, סח'נין, פתח תקווה, רהט, רכסים, שפרעם…", אדריאן פילוט, כלכליסט, 14.10.20 ♦

חתונה ערבית אחת עם קורונה והכול יתמוטט. כדי שהירידה בתחלואה תחזיק מעמד עלינו לעמוד בתוקף על דחיית כל החתונות ההמוניות בחברה בכלל ובחברה הערבית בפרט, ד"ר יוסף משהראוי (אוניברסיטת תל אביב), גלובס, 13.10.20 ♦

החברה הערבית מציגה: לנצח את הקורונה תוך שבועות בודדים. תוך קצת יותר מחודש הצליחו מרבית הרשויות האדומות בחברה הערבית להוריד בחדות את שיעורי התחלואה – מתחת לשיעור הארצי • מה עשו האימאמים שהרבנים לא השכילו לעשות, איך עבדה ההסברה ולמה דווקא שם שיתפו פעולה היטב עם פיקוד העורף, דני זקן, גלובס, 13.10.20 ♦

תוך חודש וחצי, מספר היישובים הערביים המוגדרים אדומים צנח בכ-90%. לפי ועד החירום בחברה הערבית, המשקלל נתונים מכל היישובים הערביים חוץ מהערים המעורבות וממזרח ירושלים, 13.2% מהנדבקים בקורונה בישראל מתגוררים ביישובים ערביים…, ג'קי חורי, הארץ, 12.10.20 ♦

רפיק חלבי מציג: כך נהפכה דלית אל-כרמל ממועצה אדומה לירוקה תוך חודש. לראש מועצת דלית אל-כרמל נמאס לראותה מככבת ברשימת היישובים האדומים – והחליט לקחת את הקורונה לידיים: "אנחנו עושים את התחקירים ויודעים מי נדבק בחתונה או במסעדה", רוני לינדר, דה מרקר, 12.10.20 ♦

הבדואים בנגב החמירו בהנחיות – והצליחו להשתלט על הקורונה. צעד אחד לפני הממשלה: בעוד המשטרה מפזרת התקהלויות ביישובים החרדיים, הרשויות הבדואיות בדרום זוכות לשבחים בזכות היד הקשה שהנהיגו עוד לפני ההחלטות בקבינט הקורונה. בפיקוד העורף שיבחו: "אנחנו רק המלצנו, הם החליטו להחמיר בהנחיות", יואב זיתון, חסן שעלאן, YNET,  09.10.20 ♦

מנהל ביה"ח בנצרת: "אנשים פה חיים אחד על השני. הצפיפות גדולה וההנחיות לא מתאימות". פרופ' פהד חכים, מנהל בית החולים האנגלי בנצרת, מתמודד עם התחלואה הקשה בחברה הערבית בגל השני של הקורונה – ונערך להחמרה. חכים מתאר כיצד ההצלחה הגדולה בגל הראשון הובילה לשאננות והכחשת קורונה בחברה הערבית, רוני לינדר, דה מרקר, 8.10.20 ♦

"אם לא היתה הסרבנות החרדית — תוכנית הרמזור היתה מצליחה". נתניהו בולם כל ניסיון להחמיר עם הערים החרדיות, בטענה שמדיניות דיפרנציאלית אינה עובדת בישראל.   ואולם בכפר קאסם המחישו שאם זה היה תלוי באזרחים הערבים — ישראל לא היתה נכנסת לסגר כללי… הרחק מאור הזרקורים נוהלה מדיניות דיפרנציאלית מוצלחת שהצליחה להוריד בחדות את שיעורי התחלואה בחברה הערבית. נכון לשלשום, שיעור חולי הקורונה הערביים היה 5.5% בלבד, ושיעור הבדיקות החיוביות ביישובים הערביים צנח ל–7.3% בלבד. פחות מה–11.4% בחברה היהודית הכללית, וכמובן הרחק מתחת לשיאי ה–25%–30% בחברה החרדית.", מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 8.10.20 ♦

תוכנית הרמזור? ברשויות הערביות אין מי שמסוגל לממש אותה. משבר הקורונה חשף את המחסור בכוח אדם מקצועי ברשויות הערביות, המסוגל לפתח דרכי פעולה לקטיעת שרשרת ההדבקה, אמל עוראבי (עמותת סיכוי), דה מרקר, 8.10.20 ♦

שלושת הגרפים החשובים של הקורונה: כך נראית המגפה בחברה החרדית, הערבית והכללית. בחברה הערבית כמעט לא היתה הדבקה ותחלואה בגל הראשון, והעלייה בהדבקה התחילה בסוף יוני ונבלמה רק באמצע ספטמבר. עם זאת, התחלואה הקשה והתמותה בקרב ערבים זינקה בקצב גבוה יותר מהעלייה בתחלואה, ככל הנראה בשל גיל הנדבקים ומחלות הרקע שלהם. בקרב האוכלוסייה הכללית העלייה היתה מתונה יותר, והתחלואה נשארה יציבה עד פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר, שאחריה היה זינוק בתחלואה. ", רוני לינדר, דה מרקר, 8.10.20 ♦

חשש בחברה הערבית מיציאה מהסגר: "אם נחזור ונחגוג – הכול ירד לטמיון". 13% מהחולים החדשים בקורונה הם ערבים – פחות מחלקם באוכלוסייה. מגמת השיפור מיוחסת להגבלות ולמקרי המוות ביישובים שהביאו את הציבור להתייחס ברצינות לאזהרות על חומרת המגיפה. עם זאת, במשרד הבריאות חוששים מהקלות: "יפגע בשינוי התפיסה", יואב איתיאל, וואלה, 7.10.20 ♦

דו"ח: תוחלת החיים בחברה הערבית נמוכה יותר, תמותת תינוקות הרבה יותר גבוהה. נתונים שפורסמו על בסיס מידע של משרד הבריאות מראים כי בשורת מדדים רפואיים – החברה הערבית נמצאת במצב קשה יותר מהמגזר היהודי. רופאים לזכויות אדם: "רופא משפחה מטפל באלפי חולים, זו תוצאה של מדיניות", אדיר ינקו, YNET, 07.10.20 ,  [ראו דוח רופאים לזכויות אדם] ♦

ביום שבו המשטרה נמנעה מלאכוף בבתי הכנסת בבני ברק. "…שיעור הנפטרים מקורונה מקרב החברה החרדית עד לתחילת חודש אוקטובר עמד על 12%, בעוד ש-16% הנפטרים היו מהחברה הערבית. מבין החולים שהגיעו למצב קשה וקריטי, 15% היו מהחברה החרדית ו-24% היו מהחברה הערבית..", דניאל אלעזר, כאן חדשות, 7.10.20 ♦

מספר בדיקות הקורונה בחברה הערבית ירד בכ-50% בתוך חודש. לפי ועד החירום בחברה הערבית, באמצע אוגוסט נבדקו בשבוע 53 אלף איש ובשבועיים האחרונים צנח המספר ל-21 אלף. עם זאת, בשבועות האחרונים נרשמה ירידה בהתקהלויות בציבור הערבי, בעיקר בחתונות, ג'קי חורי, הארץ, 6.10.20 ♦

זעם בחברה הערבית על מעקב יוצאי שב"כ להסברת משבר הקורונה: "החלטה גזענית". יואב איתיאל, וואלה, 4.10.20 ♦

יממה אחרי שפגש את גמזו, ראש העיר שפרעם אובחן כחולה קורונה. פרויקטור המאבק בקורונה והממונה על הציבור הערבי איימן סייף ערכו פגישת עבודה עם עורסאן יאסין בשבת. גמזו נכנס בחודש שעבר לבידוד לאחר שסייף נדבק, ג'קי חורי, הארץ, 5.10.20 ♦

איימן עודה אובחן כחולה קורונה: "הנגיף הוא אמיתי, מסוכן ומדבק". יו"ר הרשימה המשותפת מסר כי הוא סובל מתסמינים קלים בלבד של הנגיף ומרגיש טוב. "אמשיך לעבוד למען הציבור מהבידוד", אמר. "אני קורא לכולם לנהוג ביתר זהירות ולהישמע להנחיות", יואב איתיאל, וואלה, 4.10.20, 13:18 ♦

טרגדיה בצפון: גבר בן 34 ואביו מתו מקורונה בהפרש של 12 שעות. ענאן שומרי מהמועצה המקומית כסרא סמיע הלך לעולמו פחות מחצי יממה אחרי שגם אביו, שיח אבו האני שומרי, מת מהנגיף, עלי מוגרבי, חדשות 13, 4.10.20, 12:15 ♦

צה"ל מגייס אנשי שב"כ למעקב אחרי דרוזים וערבים לטיפול במשבר הקורונה. פיקוד העורף מגייס את יוצאי הארגון במטרה לאסוף מידע ממקורות גלויים וממקורות שטח ולהעביר מסרים. בצה"ל הכחישו בהתחלה את הפרטים. איש שב"כ לשעבר: "זה יכול להתפתח לכיוונים מדאיגים". ראש ענף הסברה בארגון: "אנחנו לא אוספים מידע, מנסים להעביר מסרים למובילי דעה", יואב איתיאל, וואלה, 4.10.20 ♦

אחוז הבדיקות החיוביות לפי מגזרים: מגזר כללי: 10% מגזר ערבי: 13% מגזר חרדי: 28% היעד של ארגון הבריאות העולמי הוא 5%…במגזר הערבי: ירידה בתחלואה, בקצב הסגר הראשון..", פרופ' ערן סגל (מכון וייצמן) טוויטר, 4.10.20 ♦

שיא במספר החולים קשה, זינוק בתמותה במגזר הערבי. שיעור הבדיקות החיוביות עלה ל-15%, מספר החולים קשה הגיע ל-823, כמעט 5,000 אובחנו אתמול – והמספר רק צפוי לעלות בחזרה בימים הקרובים. הנתונים מראים: זינוק בתמותה במגזר הערבי לאחר "עונת החתונות" שם. אלו 16 הערים עם יותר מאלף חולים פעילים, ירון דרוקמןאדיר ינקו, YNET,  30.09.20 ♦

פרוייקטור הקורונה בחברה הערבית ,איימן סייף תוקף את משטרת ישראל: "שיעור הבדיקות של אזרחים ערבים הוא נמוך והמשטרה לא עושה את התפקיד שלה כמו שצריך בחברה הערבית.", פוראת נאסר, טוויט, 30.9.20 ♦

קיצור הבידוד ותקציבים למערכת הבריאות בחברה הערבית: תוכנית טיבי למאבק בקורונה. הח"כ מהרשימה המשותפת, ורופא בהשכלתו, הציג באולפן ynet את תוכניתו לטיפול במשבר. "צריך לחזק את מערכת הבריאות, להגביר את האכיפה, ובמקום החל"ת לעבור למודל הגרמני", אלכסנדרה לוקש, YNET, 30.09.20  ♦

בכיר במערכת הבריאות: "החתונות במגזר הערבי נמשכות כאילו הכל כרגיל". מנהל המרכז הרפואי לגליל פרופ' מסעד ברהום שוחח עם בן כספית ואריה אלדד על מצב החולים המאושפזים אצלו והזהיר: "הסגר לא ייתן את אותותיו אם אנשים לא יפנימו את המצב", , מעריב, 103FM 29/09/2020 19:12 ♦

לפני שבועיים כשהיתה עלייה בהדבקה בחברה הערבית ראינו בלי סוף בכל מהדורה דיווחים על חתונות והפרת הוראות אצל הערבים, והנה כשמתברר שבשבוע האחרון אחוז התחלואה אצל הערבים יורד ונמוך מהממוצע הכללי בציבור כבר לא מדברים על זה. אז המצב אצל החרדים חמור מאוד – אבל אצל הערבים משתפר. חשוב לדעת (ראו טבלה מצ"ב), עידן רינג-ביטמן (עמותת סיכוי), טוויטר, 29.9.20 ♦

המהפך של כפר קאסם: מאדומה בדרך לירוקה ב-7 שלבים. בריאיון לאולפן ynet סיפר ראש העיר על תוכנית שבע השלבים שגובשה עם פרופ' גמזו, שהביאה לירידה בתחלואה בעיר. הוא ציין כי נרשם צמצום של עשרות אחוזים בקיום חתונות, וקרא לחזור לסגר לילי: "הסגר הכללי לא מדבר לחברה הערבית. צריך לתפור חליפה מתאימה לכל רשות", אלכסנדרה לוקש, YNET, 23.09.20 ♦

גמזו של החב' הערבית, איימן סייף: "80% מהתחלואה בחברה הערבית מתרכזת ב-38 יישובים". עפיף אבו מוך מצייץ את טלגראם משרד הבריאות (בערבית), 23.9.20 ♦

רופאה נקנסה בגין הפרת בידוד, וטוענת: "המשטרה עיוותה את הפרטים". ד"ר לינה קאסם חסאן מטמרה הסיעה את בעלה מבדיקת קורונה כששוטרים במחסום קנסו אותה ב- 5,000 שקל בגין אי ציות להנחיות. לטענתה, היא שהתה בבידוד מרצון בשל הדבקה בגן של בתה ואף נמצאה שלילית יום קודם. "המשטרה רוצה להוכיח ש'אפילו רופאים ערבים לא ממלאים את ההנחיות'… ד"ר קאסם חסאן טוענת כי המשטרה עיוותה את פרטי המקרה…", יואב איתיאל, וואלה, 20.9.20 ♦

למה המגזר הערבי לא נכנס תחת אלונקת הקורונה? שלוש סיבות מרכזיות עומדות מאחורי חוסר ההיענות של המגזר להנחיות – ענייני דת ואמונה, קודים חברתיים ופוליטיקה. התיקון צריך לבוא מלמעלה – אבל גם מבפנים, ריאד עלי, פרשנות, כאן 11, 18 בספטמבר 2020 ♦

קורונה בחברה הערבית – למה לא רואים את התמונה השלמה? שרשור טוויטר של Act 17.9.2020 ♦

ראש עירית כפר קאסם חושף: כך הורדנו את היקף התחלואה ב-50%. עאדל בדיר התארח בתוכניתם של בן כספית וינון מגל וסיפר על המהלכים בדרך להורדת התחלואה בעירו: "עלינו מ-70 בדיקות ליום ל-350, 80% מהחתונות נדחו", 103FM 15/09/2020 13:26 ♦

הערב התקיים מבצע הסברה ואכיפה ביישוב כאבול במסגרת המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה, במהלך הפעילות החלה התגודדות סביב השוטרים והושלכו אבנים לעבר ניידות המשטרה. הכוחות פיזרו את ההמון תוך שימוש באמצעים, חשוד נעצר בגין תקיפת שוטרים ונרשמו דוחות למספר תושבים בגין אי עטיית מסכות, משטרת ישראל, טוויטר, 15.9.20 ♦

עיר הרופאים #עראבה שבגליל חוגגת הצטרפות 17 רופאים לצוותים הפועלים בישראל. #عرابة تحتفل بتخريج 17 طبيبا من جامعة كونستانسا رومانيا,وانضمامهم الى الطواقم الطبية في اسرائيل. פוראת נאסר, טוויטר, 15.9.20 ♦

יו”ר בל”ד: הסגר הולך להיכשל בחברה הערבית. יו״ר רשימת בל״ד במשותפת, ח״כ אמטאנס שחאדה, נשא היום (שני) דברים בכנסת ובהם תקף את התנהלות הממשלה מול החברה הערבית במהלך המשבר הנוכחי. בדבריו, הסביר מדוע הסגר הצפוי יהיה כישלון בחברה הערבית..", אור אלטמן, mivzak live, 14.9.20 ♦

גם בניכוי ערבים וחרדים, מצבנו רע. ככה הגענו לסגר שני. "…הזנחה פושעת של הישובים הערבים. שלטון אחראי המעוניין בבלימת המגיפה דואג להגיע אל האוכלוסיות המודרות, החשופות יותר, והמנותקות, לעבוד בשיתוף עם מנהיגות של קהילות שונות, להזרים ולהנגיש אמצעים, ולמצוא דרכים להגברת האמון ושיתוף הפעולה. הרי הווירוס אינו מבחין בין קהילות. אבל בישראל, במיוחד כלפי הערבים, קרה כמובן ההיפך…", אסף אורון, שיחה מקומית, 14.9.20 ♦

ללא הכנה מוקדמת, אין מקום לחיילים ביישובים הערבייםدون تحضير مُسبق، لا مكان للجنود بالبلدات العربية! "… בעיצומו של הגל הראשון, קיבל פיקוד העורף עליו את האחריות לסיוע לוגיסטי בערים בהן הוטל סגר בשל שיעור תחלואה… כניסת חיילים במדים לערים ערביות צפויה להיות טעונה ומורכבת יותר, וחשוב לתת עליה את הדעת לפני מעשה.. יש אפוא כמה צעדים הכרחיים ומצטברים אשר יבטחיו את הצלחתו של מהלך זה…", ד"ר עידית שפרן גיטלמן וד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא (המכון הישראלי לדמוקרטיה), הזירה – الساحة הארץ, 14.9.20 ♦

صادقت الحكومة على توصية وزارة الصحة ومدير "ماغين يسرائيل" ببرنامج لخفص عدد الإصابات, החלטת הממשלה, 13.09.2020, משרד הבריאות, דוברות. ♦

גמזו ל"ענק הזמרים": "הופעתך – סטירת לחי לרופאים". רפעת אל-אסדי השתתף בחתונה המונית בנחף ופנה לנתניהו: "אבו יאיר, החתונה תתקיים על אפך וחמתך". בעקבות התיעוד שנחשף ב-ynet, כתב לו הפרויקטור: "מי אתה שתזלזל ותסכן חיים". אל-אסדי נחקר, שוחרר למעצר בית ונאסר עליו להשתתף בחתונות למשך שבועיים, חסן שעלאן, אדיר ינקו, YNET,  12.09.20 ♦

אחד מגדולי הזמר הערבי עוכב לחקירה לאחר שהופיע בחתונה והפר את תקנות הקורונה. רפעת אל אסדי עוכב לחקירה שבתומה נכנס למעצר בית בן חמישה ימים ונאסר עליו להופיע במשך שבועיים, בעקבות התבטאות מזלזלת נגד נתניהו בהופעתו בחתונה רבת משתתפים, אלון חכמון , מעריב,12/09/2020 ♦

קורונה בחברה הערבית: כישלון בהסברה מהרגע הראשון. 60% מהחולים בצפון הם ערבים, 75 מהישובים ה"אדומים" הם ערבים, ובכל זאת הממשלה לא הקימה מוקד מידע אמין בערבית, תקציבי הפרסום דלים, אין אסטרטגיה והמסרים לא מותאמים. בישראל, הנגיף כן מבחין בין יהודים וערבים, מאת: מקבולה נסאר, שיחה מקומית,  12.9.20 ♦

"החיילים פועלים בכל היישובים הערביים, ולמענם". מפקד מחוז דן בפיקוד העורף אל"מ אריאל בליץ עובד ברציפות עם שבע רשויות ערביות, שחלקן הוכרזו השבוע "אדומות". הוא מזהה הפנמה ושינוי התנהגות בסוגיית החתונות ההמוניות, ומדווח על קבלת הפנים החמה שחייליו זוכים לה, אסף גבור, 13.9.20, כ"ד אלול תש"ף ♦

פיקוד העורף הגיע לנצרת. מרכז שליטה של פיקוד העורף החל לפעול בנצרת, העיר הערבית הגדולה ביותר בישראל המתמודדת עם תחלואה גבוהה של קורונה. ערוץ 7, כ"ב באלול תש"פ, 11.9.20 ♦

טובת הציבור: הדילמה שקורעת את ראשי הרשויות הערביות. הציפייה שמנהיגי המגזר הערבי ייצאו נגד התקהלויות בעיצומה של עונת החתונות, פשוט איננה ריאלית. כשזאת בשילוב היעדר אמון הציבור בשלטון המרכזי – שום סגר לא יעזור, רות וסרמן לנדה 12/09/2020 07:03 ♦

הקורונה פוגעת במקום שבו המדינה הזניחה את החינוך. כל 40 היישובים שעליהם הוטל השבוע סגר לילי נמצאים בשני החמישונים הנמוכים מבחינה חברתית-כלכלית, ושייכים לחינוך הערבי והחרדי – שני הזרמים שמשרד החינוך מפלה לרעה ומפקיר מאז הקמת המדינה, מאת: גיל גרטל, שיחה מקומית,  10.9.20 ♦

ראש מועצת דליית אל-כרמל, רפיק חלבי: "עוצר לילי הוא מושג מג'בליה, לא האמנתי שליישוב שלי ישלחו יס"מ". רן פוני, ישראל היום, 10.9.20 ♦

המשטרה עולה שלב באכיפת ההגבלות במגזר הערבי: "החלק ההסברתי נגמר". פעילות האכיפה ברחבי הארץ תוגבר, והשוטרים שאוכפים את העוצר הלילי סיפרו לוואלה! NEWS על הבלבול בחלקים מהמגזר הערבי וגם על שיתוף פעולה מצד הרשויות ומצד האזרחים. "הרוב מיידעים אותנו על חתונות ואירועים מתוכננים, ומשתפים אתנו פעולה באופן מלא", לירן לוי, וואלה, 10.9.20 ♦

התופעה החדשה בחברה הערבית: גירושים בגלל השלכות הקורונה. בין שמדובר באבטלה הגואה או במצב הכלכלי המידרדר – במגזר הערבי יש דיון בלתי פוסק בשאלה – כיצד אפשר לעצור את התופעה? כתבתו של ערן זינגר, מתוך חדשות הערב, כאן 11, 09.09.20 ♦

בחברה הערבית מקדימים חתונות לצהריים ומתעקשים: "באולמות פחות יידבקו". הסגר הלילי לא מיגר את החתונות ההמוניות בבתים בחברה הערבית – והוביל את בעלי השמחות להקדים אותן לצהריים…תיעוד: מסוקי משטרה מנסים לאתר התקהלויות..", ", חסן שעאלן, YNET, 9.9.20 ♦

החתונות בחברה הערבית: לקחת בחשבון את התרבות והאופי הייחודי. במלחמה בנגיף הקטלני, החברה הישראלית–יהודית, התקשורת והפרויקטור גמזו אינם מתאמצים להבין את התרבות הערבית ואופייה • הם עוצמים את עיניהם כדי לא לדון בפתרונות יחודיים, ומסתפקים בתיאורם כפיגוע לאומי או כמפיצי מחלות • הגיע הזמן לחשיבה מחודשת, פאדי מקלדה, גלובס, 09.09.20 ♦

אדלשטיין, גמזו ובכירי משרד הבריאות נכנסו לבידוד עקב מגע עם חולה מאומת. "…החולה, איימן סייף, ראש דסק חברה ערבית מטה "מגן ישראל״ למאבק בנגיף, אובחן הערב כחולה, ונכנס מיד לבידוד… סייף אמר כי "מאז שקיבלתי המינוי כאחראי על המאבק בקורונה במגזר הערבי לפני שלושה שבועות, יזמתי עשרות סיורים וביקורים בשטח בערים וכפרים אדומים, שבהם אחוזי התחלואה גבוהים". הוא הוסיף: "אחרי שחזרתי הביתה מיום עבודה קשה הרגשתי עייפות, נכנסתי לישון והתעוררתי עייף, לכן החלטתי לבצע בדיקת קורונה. היום קיבלתי את תוצאת הבדיקה והיא היתה חיובית. למרות שאני מקפיד ונוקט בכל אמצעי הזהירות, בכל זאת נדבקתי"., עידו אפרתי, הארץ, 9.9.20 ♦

ליל העוצר הראשון הסתיים, 7 חתונות פוזרו בצפון: "הכל חרטא, זה פוליטי". חלק ניכר מהיישובים האדומים שעליהם הוטל עוצר לילי שייכים למגזר הערבי. לאחר שבימים האחרונים התפרסמו ידיעות על חתונות המוניות שמתקיימות ביישובים הערביים בניגוד להנחיות, המשטרה החלה לאכוף בצורה קשה יותר את ההגבלות ושוטרים נשלחו לפזר חתונות. פוראת נאסר, חדשות N12, 8.9.20 ♦

השרים אישרו הטלת סגר לילי: זו רשימת היישובים המלאה. החל מהערב בשעה 19:00 ועד לשעה 05:00 בבוקר יוטלו שורת מגבלות למשך שבוע על אותן רשויות… לעיון ברשימה – היכנסו, מורן אזולאי, YNET, 8.9.20 ♦

"ד"ר חיתאם חוסיין, מנהלת מערך הקורונה ברמב"ם: "הצפון בוער, אולי במרכז לא מבינים את זה…יש רמת תחלואה גבוהה מאוד בחברה ערבית כתוצאה מזלזול בהנחיות והיעדר הסברה. בגל הראשון 10% מהחולים היו מהישובים ערבים ואילו כעת מדובר על כ 50% מהחולים. הזיג זג של מקבלי ההחלטות פוגע באמון שגם ככה כמעט לא קיים בכלל האוכלוסיה", אצל קרן נויבך (טוויטר), סדר יום – רשת ב, 8.9.20 ♦

ממונה הקורונה בחברה הערבית: לערים הערביות אין כמעט דרך לאכוף הנחיות. כחודש לאחר שמונה על ידי גמזו, איימן סייף כבר שקל פרישה לאור הכוונה להטיל סגר על היישובים האדומים. כעת הוא מתריע שללא סיוע מהמדינה, יהיה קשה למגר את המגפה, אך מוסיף: "בלי הרתעה כלום לא יעזור", ג'קי חורי, הארץ, 8.9.20 ♦

בחברה הערבית מבטלים אירועים משפחתיים: "מסר לקבינט ולפרופ' גמזו". בעקבות העלייה בתחלואה במגזר ועל רקע ההגבלות שיוטלו ברבים מהיישובים הערביים – החליטו בשורת מועצות וכפרים "לקחת אחריות" ולבטל חתונות או לצמצמם רק למשפחה הגרעינית • בין המקומות שבהם ביטלו או צמצמו אירועים: משהד, כפר מיסר ובית ג'ן • ראש מועצת בית ג'ן: "החלטה שאמורה להוות דוגמה אישית", פוראת נאסר|N12| פורסם 07/09/20 ♦

בחברה הערבית גינו את החלטת נתניהו: "רק מגבירה את תחושת אי-הוודאות". יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות אמר כי בחלק מהיישובים כבר הוחלט לבטל את הלימודים. ראש העיר טייבה: "לחברה הערבית אין נציגות שיכולה להשפיע במידה כזו על מקבלי ההחלטות, ג'קי חורי ויהונתן ליס, הארץ, 7.9.20 ♦

החשדנות במגזר: זה לא יצליח בלי הידברות. בפעם הראשונה כאזרח ערבי במדינה, אני מרגיש את הדאגה של הממשלה כלפי החברה הערבית וכלפי היישובים הערביים – או ליתר דיוק, את הדאגה והחשש שהערבים ימשיכו "לסבך" את מדינת ישראל. … אולי צריך לומר תודה למשבר הקורונה, שלפחות שם את הערבים "על המפה": הם פותחים את מהדורות החדשות, בכירי המדינה מגיעים ליישובים הערביים, פיקוד העורף לא עוזב שום יישוב ערבי -…", ג'לאל בנא, ישראל היום, 7.9.20 ♦

עיר על סף סגר: בכפר קאסם מאשימים את החתונות, ואת האדישות. בסופרים עוד אין בהלה לנייר טואלט ושימורים, אבל התושבים כועסים על מי שלא מקפיד על ההנחיות. "עדיף שיהיה סגר עכשיו, כי אלוהים יודע מה יקרה אחר כך", אומר אחד מהם, מורן שריר, הארץ, 7.9.20 ♦

מנהל ביה"ח זיו: "הקו היותר שכיח ברחוב הערבי זה הקו שמכחיש שיש קורונה". מנכ"ל בית החולים זיו בצפת, פרופ' סלמאן זרקא, שוחח עם גולן יוכפז וענת דוידוב אודות העלייה המדאיגה בתחלואה בחברה הערבית: "יש מרכיב מאוד חזק של הכחשה וחוסר קבלה",  מעריב, 103FM 09:58 06/09/2020 ♦

קורונה ברמב"ם: 40% מהחולים ושליש מהנפטרים – מהמגזר הערבי. בגל הראשון 12 אחוז מ-97 חולי הקורונה שטופלו בקריה הרפואית רמב"ם ואחד מארבעת הנפטרים בבית החולים היו מהמגזר הערבי. בגל השני זינקו הנתונים ל-40 אחוז מ-511 החולים ולעשרה מ-30 הנפטרים, מאת: שושן מנולה, כלבו חיפה והקריות, 6.9.20 22:16 ♦

ח"כ טיבי מעריך: סגר כללי בסוף השבוע. ח"כ אחמד טיבי מתח ביקורת על פעילות כוחות הביטחון במגזר הערבי, והאשים: "אין אכיפה בשטח ולכן הנגיף ממשיך להתפרץ", ערוץ 7, 103FM , י"ז באלול תש"פ 06/09/20 ♦

הממשלה אישרה: עוצר לילי וסגירת מערכת החינוך ב-40 ערים אדומות. "…המסחר ומקומות העבודה צפויים להישאר פתוחים. ככל הנראה שלא יוטלו הגבלות חריפות יותר בנוגע לערים אדומות "מובהקות".  רועי ינובסקי ועמיחי שטיין, כאן 11, 6.9.20 ♦

הגיע הזמן להפסיק לצפצף על מגבלות הקורונה. אי אפשר להמשיך בהלך הרוח ששלט בתקופה האחרונה… בימים האחרונים יצאנו בקמפיין להעלאת החששות של הציבור מהמגיפה….", חה"כ אאידה תומא סלימאן, טוויטר, 6.9.20 ♦

יו"ר בל"ד  :  שערורייה, רשלנות של הממשלה וכישלון של גמזו". בכיר הרשימה המשותפת העביר מכתב לפרויקטור, שבו ביקש לשנות את תוכנית הרמזור: "אינה מתאימה לייחודיות ולדרישות החברה הערבית", פוראת נאסר, N12, 5.9.20 ♦

גמזו ידרוש סגר על 9 ערים ושכונות בבית שמש ובמזרח ירושלים. ממונה הקורונה יביא לאישור השרים הצעה לסגר כללי על ערים אדומות, בהן אום אל-פחם, טירה, לקיה, אלעד, בני ברק, ביתר עילית ושכונות בבית שמש ומזרח י-ם. עוצר לילי יוטל ב-20 ערים נוספות. ראשי ערים חרדיות בוחנים שלא לשתף פעולה עם הסגר, ולפרק את החמ"לים העירוניים…כמו כן, גמזו יציע הטלת סגר לילי על כ-20 יישובים ערבים וחרדים משעה שבע בערב ועד חמש בבוקר. הערים הגדולות ביותר בקטגוריה הזו הן נצרת, טייבה, עמנואל, כמו גם שכונות חרדיות בטבריה. ועדת השרים לאזורים מוגבלים תתכנס בארבע וחצי לאשר את הרשימה…", וואלה חדשות, 6.9.20, 14:12 ♦

חתונה אדומה: האירועים ההמוניים שהובילו לתחלואה הגבוהה בחברה הערבית. העלייה במספרי הנדבקים בימי הגל השני מתבטאת באופן מובהק ביישובים ערביים רבים • אחת הסיבות המרכזיות למצב החמור הוא חתונות גדולות, שמתקיימות ברובן בניגוד מוחלט למגבלות • גם ראשי הערים, שנפגשו עם הפרויקטור גמזו כדי לנסות לתרום למאבק במגפה, נצפו חוגגים באירועים • זלזול, היעדר אמון ואכיפה חלקית: אלו הגורמים שהובילו לזינוק, יוסי מזרחי|N12| פורסם 06/09/20 ♦

ח״כ שחאדה: "אנחנו מתריעים כבר חודשים על מחסור בתחנות בדיקה ביישובים הערבים". יו״ר רשימת בל״ד במשותפת, ח״כ אמטאנס שחאדה, כתב בחשבון הטוויטר שלו: "‏עומס כבד בתחנת הבדיקה במג׳ד אלכרום אשר משרתת איזור נרחב בצפון. זה מעיד על מחסור החמור בתחנות בדיקה ביישובים הערבים. על זה אני מתריעים כבר שבועות"., אריק בנדר, מעריב – מבזק, 05/09/2020 ♦

ההחלטה הצפויה על הטלת סגר או עוצר תעמיד במבחן גם את סוגיית האכיפה בישובים הערבים. סרטון זה מופץ ברבים ומתעד חתונה בעיר ערבית "אדומה" במרכז הארץ ,ברקע ניידת משטרה ושוטרים שלא יודעים איך לאכוף , במקביל ברוב הרשוית הערביות אין מנגנון אכיפה אפקטיבי. ג'קי חורי, סרטון בטוויטר, 5.9.20 ♦

גמזו: בתוך שלושה שבועות יהיו עשרות מתים מקורונה במגזר הערבי. הממונה על מאבק הקורונה הזהיר בפגישה עם בכירי המגזר בדלית אל כרמל: ניהול המגפה צריך להיות מקצועי ולא פוליטי • תיעוד ממזרח ירושלים: חתונה שהתקיימה אתמול בשכונת סילוואן ללא מסכות וללא שמירה על כללי הריחוק, כתבי כאן חדשות, 05 בספטמבר 2020 ♦

הפגנה בטייבה נגד ההגבלות: "סגר יגביר את האלימות". תושבי העיר, בהם תלמידים עם ילקוטים, מחו על ההגבלות המתוכננות עקב תחלואת הקורונה: "נמאס לא ללמוד". ראש העיר טען שהנתונים לא מצדיקים הגבלות, והזהיר מההשלכות: "ההורים עייפים, התלמידים צריכים מסגרות", חסן שעלאן, YNET, 04.09.20  ♦

תומא-סלימאן: הממשלה נחשלה כישלון חרוץ בהתמודדות עם המגיפה. "‏הבית, השכונה, העיר – באחריותך. זה המסר שהוצאנו עכשיו בחד"ש. המצב חמור. הממשלה נחשלה כישלון חרוץ בהתמודדות עם המגיפה בחברה הערבית, כישלון שנובע מאפליה ויוהרה, מבזק ערוץ 7, 4.9.20, ט"ו אלול תש"פ ♦

ביישובים הערביים חוששים מאובדן שליטה: "החתונות גרמו להתפרצות". מאות חולים מדי יום, אירועים המוניים בניגוד להנחיות ושאננות יתר: אחרי שעברו את הגל הראשון בהצלחה, דווקא בגל השני הכתה הקורונה בעוצמה בחברה הערבית • בכירים ברשויות מציירים תמונה מדאיגה ופועלים להחמרת ההגבלות: "הייתה התרופפות משמעותית, הציבור הערבי צריך להתעורר", ענבר טויזר|N12| פורסם 03/09/20 ♦

פילוח ישובים בישראל לפי תוכנית הרמזור. משרד הבריאות, ספטמבר 2020  ♦

ראשי רשויות ערביות על הסגר הצפוי: "המצב מסוכן, חייבים למנוע התקהלויות". העלייה בתחלואה בערים הערביות מדאיגה את ראשי הרשויות, שרבים מהם החליטו ליישר קו עם הממשלה. עם זאת, יש גם מי שמעביר ביקורת: "יש הבדל בין קריאה להישמע להוראות לבין הטלת סגר כדי להרוס את העיר", ג'קי חורי, הארץ, 4.9.20 ♦

ח"כ מטאנס שחאדה: להגביר את אכיפת הקורונה בציבור הערבי. מבזק ערוץ 7, 3.9.20, י"ד באלול תש"פ ♦

ח"כ עודה על התחלואה במגזר הערבי: "הכישלון של הממשלה, האחריות שלנו". יו"ר הרשימה המשותפת לא חסך ביקורת גם מהציבור שלו בריאיון לאולפן ynet, והוסיף כי המשטרה צריכה לפעול בתקיפות יותר מבעבר בנוגע לאכיפת ההנחיות ביישובים הערביים: "יש בעיה של מיעוט שאכן לא נשמע להנחיות ואנחנו עושים הכל כדי לשנות זאת. המשטרה צריכה לנקוט באכיפה תקיפה יותר תוך שמירה על זכויות אדם", אטילה שומפלבי, YNET, 3.9.2020 ♦

מנהל המרכז הרפואי לגליל: "החתונות במגזר הערבי – כמו משאית דוהרת". פרופ' מסעד ברהום לכאן רשת ב: "לא ניתן לעצור את המשאית הדוהרת של החתונות בחברה הערבית, ולכן מה שצריך לעשות זה למזער נזקים" • על העלייה המתמדת במספר חולי הקורונה המאושפזים בבית החולים: "בקרוב נגיע לקצה גבול היכולת" • מאות רופאים במכתב תמיכה בגמזו: קוראים לפוליטיקאים להתעלות מעל השיקולים הסקטוריאלים, סדר יום – כאן חדשות, 02 בספטמבר 2020 ♦

פרופ' חאיק מריח גם את הקורונה. מערכת חדשה לאבחון מיידי של קורונה על ידי נשיפה, שפותחה על ידי פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון, ממציא “האף האלקטרוני” הננומטרי, הראתה תוצאות מבטיחות בניסוי קליני…", הגר רבט, כלכליסט, 1.9.20 ♦

ראש העיר אום אל פאחם חושף: אלה הגורמים להתפשטות המחלה בחברה הערבית. סמיר סובחי מספר על הקריסה הכלכלית באום אל פאחם ומסביר מדוע המליץ להשהות את פתיחת שנת הלימודים בערים אדומות: "אין אצלנו שמירה על הקריטריונים לבידוד", 103FM 01/09/2020 18:47 – מעריב ♦

קורונה בחברה הערבית: "קודם צריך להאשים את עצמנו". עו"ד כבהה מועאוויה, חבר ומרכז הועדה המייעצת למיגור הקורונה בחברה הערבית במשרד הבריאות על ההבדלים התרבותיים שהביאו להתפשטות הקורונה במגזר הערבי, בעיקר בגל השני,  מאת  יאיר קראוס, מקור ראשון,  י״ב באלול ה׳תש״ף (01/09/2020 09:14 ♦

אין לימודים ברשויות "אדומות": "נשים באות לחתונות מאופרות ולא שמות מסכה". שעות ספורות לפני החזרה למוסדות החינוך, קיבלו 23 ראשי רשויות ברחבי הארץ עדכון על החלטת קבינט הקורונה למנוע לימודים במקומות שבהם יש נתוני תחלואה גבוהים. ראש מועצת לקיה בריאיון לאולפן ynet: "עד 23:00 בלילה פרסמנו שאנחנו פותחים, אנשים זלזלו וקיימו חתונות בצפיפות".. [ישובים ערבים]: דלית אל כרמל, טירה, עין מאהל, כפר קאסם, עוספיה, כפר כנא, זמר, אל-בטוף, לקיה, בית ג'אן, אעבלין, מעלה עירון, כפר ברא, ג'לג'וליה, כעביה, ג'דידה-מכר, אום אל פאחם, ג'ת…" אטילה שומפלבי, YNET,  01.09.20 , 09:44 ♦

משרד הבריאות פרסם את הרשימה המלאה של היישובים האדומים. בין היישובים: דלית אל-כרמל, אום אל-פחם, עמנואל, טבריה וביתר עלית. פרויקטור הקורונה, רוני גמזו, אמר היום כי יש עלייה ניכרת בתחלואה בחברה הערבית, אך "זו לא עלייה שמחייבת אותנו להיכנס לאיבוד עשתונות. משרד הבריאות פרסם הערב (שני) את רשימת הרשויות האדומות שהתחלואה בהן גבוהה: דלית אל-כרמל, טירה, עין מאהל, עמנואל, כפר קאסם, עוספייה, כפר עזה, כפר כנא, רכסים, זמר, אל-בטוף, לקיה, בין ג'ן, אעבלין, מעלה עירון, כפר ברא, ג'לג'וליה, נחל שורק, כעביה-טבאש-חג'אג'רה, ג'דיידה מכר, אום אל-פחם, ג'ת, טבריה וביתר עלית." נעה שפיגל ואלמוג בן זיכרי, הארץ, 31.8.2020, 18:56 ♦

ח"כ שחאדה: תכנית גמזו נועדה לכשלון, אין בה מענה למאפיינים הייחודיים בחברה הערבית. "… אין בה מענה למאפיינים הייחודיים בחברה הערבית: המחסור הקריטי בבדיקות ובחקירות אפידמיולוגיות, היעדר כלים לאכיפה ברשויות המקומיות והצורך בהסברה ייעודית בערבית. אין גם התאמה לצפיפות בבנייה ובבתיה״ס, ומתווה האירועים אינו ישים. בלי דיאלוג והתאמות זה לא יעבוד", אמר שחאדה., ערוץ 7 – מבזק, 31.8.20 ♦

ראש מטה הקורונה במגזר הערבי: "הנתונים בחברה הערבית מטרידים מאוד". רגע לפני ה-1 בספטמבר, איימן סייף מגבה את ראשי היישובים הערבים: "אנחנו ממליצים שבערים האדומות שנת הלימודים לא תיפתח", 103FM 30/08/2020 11:30

גמזו בטירה: "מבחינתי שיקנסו ב-50 אלף שקל את מפירי הכללים בחתונות". פרויקטור הקורונה הגיע לביקור בעיר שבה 500 חולים פעילים ואמר: "לא יכול להיות שיש רק 300 בבידוד. להטיל סגר כל עוד יש מי שמפר". ח"כ אחמד טיבי: "אדם שמפר בידוד הוא כמו עבריין שמסתובב בכביש ויורה". סגן ראש העיר: "קנס של 5,000 שקל לא מרתיע את בעלי החתונות", YNET,  29.08.20 ♦

הלב של הרופא מציל הלבבות מהצפון נדם בגיל 57. הקרדיולוג הבכיר ד"ר דיאב ג'אנם הציל את חייהם של אלפים באזור הצפון, אך את ליבו שלו לא הצליחו להציל. מנהל מערך הלב בבית החולים פדה פוריה מת מדום לב בביתו, בשישי, בגיל 57. בבית החולים ספדו לו: "אם היו אוספים את כל האנשים שחייבים לו את חייהם, היה צריך אצטדיון",ישראל מושקוביץ, YNET, פורסם 30.08.20 ♦

גמזו בבית חולים הצרפתי [בנצרת]. הבוקר ביקר יו”ר פרויקט הקורונה פרופ’ רוני גמזו בבית החולים הצרפתי בנצרת, פרופ’ גמזו שוחח עם הצוות על ההתמודדות מול מגפת הקורונה, ההערכות של בית החולים והצורך בחיזוק ההסברה לחברה הערבית בנושא… לסיור הצטרפו מר איימן סייף ומר אבי בן זקן.", מקומונט, 27.8.20 ♦

"קורא להפסיק להגיע לחתונות": ח"כ טיבי מודה שיש בעיה במגזר הערבי,  מרציאנו וסגל, גל"צ, 27.8.20 ♦

שאננות, והיעדר אכיפה: שיעור הנדבקים בחברה הערבית זינק פי שישה בגל השני. פרוייקטור הקורונה בחברה הערבית, איימן סיף, טוען כי בעוד שבגל הראשון שיעור הערבים בקרב הנדבקים עמד רק על 5%, כעת הוא מגיע ל-30% • מקור הדבקה העיקרי: אירועים וחתונות, דני זקן, גלובס, 26.08.20 ♦

דאגת קורונה: עלייה במספר הנדבקים ביישובים ערביים וחרדיים. "…בטירה, כפר קאסם ומודיעין עילית נרשמו עליות חדות במספר המאובחנים בנגיף… באעבלין, שבו מתגוררים כ-13 אלף תושבים, נמצאו 14% מכלל הבדיקות בשבוע האחרון חיוביות. ביישוב עין מאהל, שגם בו מתגוררים כ-13 אלף תושבים, נמצאו רבע מהבדיקות חיוביות. 48 תושבים אובחנו עם הנגיף בשבוע האחרון. העיר טירה ממשיכה להיות אחד ממוקדי התחלואה הגדולים בכלל ובחברה הערבית בפרט, ובשבוע האחרון אובחנו שם 287 בני אדם ו-17% מהבדיקות שם נמצאו חיוביות. ..", אדיר ינקו, YNET, 25.8.20 ♦

יותר נדבקים בטירה מבת"א | נתוני ההתפרצות במגזר הערבי. המספרים שמראים את החשש מ"אסון ואובדן שליטה" שעליהם הצביע הפרויקטור גמזו: בזמן שבמודיעין עילית החרדית שיעור החיוביים לנגיף צנח, נמצאות כעת בראש הרשימה עין מאהל, כפר קאסם וטירה הערביות. נמשך הזינוק בנדבקים, מספר הנפטרים מקורונה בחודש האחרון מתקרב ל-400, סער הס, YNET, פורסם25.08.20 ♦

הפרויקטור פרופ' גמזו: "התחלואה בישראל מהקשות בעולם, אסון בחברה הערבית" . פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו מצייר תמונת מצב מדאיגה, בעיקר בתחלואה במגזר הערבי: "מתקרבים ל28% מהתחלואה בישראל". לדבריו, הקורונה מתפשטת ביישובים ערביים בצורה נרחבת, "ועדיין יש שם חתונות ומסיבות. פתאום עלייה בחיפה"…, אדיר ינקו, YNET, 25.08.20 ♦

שבועיים אחרי חג הקורבן: עלייה תלולה בתחלואה במגזר הערבי. במשרד הבריאות חוששים מעלייה דומה בתחלואה גם באוכלוסייה היהודית אחרי חגי תשרי, אולם בשלב זה לא שוקלים סגר כללי. "אנחנו חייבים להקפיד שתוצאות החג במגזר הערבי לא יחזרו על עצמן בחגים היהודיים", אומר פרופ' איתמר גרוטו,  מאת  יאיר קראוס, מקור ראשון,  ג׳ באלול ה׳תש״ף (23/08/2020 ♦

עידכון נתוני קורונה, 23.8.2020 – משרד הבריאות:

משרד הבריאות מבטל את אזהרת הביקור בירכא: "הסיכון למבקרים הופחת". במשך חמישה ימים נאסרה הכניסה למי שאינו מתגורר ביישוב, לאחר שמספר החולים במקום עמד על 280. בהודעת משרד הבריאות נמסר כי בפעילות של גורמי ביטחון ורפואה ובסיוע נכבדי העדה הדרוזית, חלה ירידה בתחלואה. "מודל לטיפול נכון ומשותף של כלל הגורמים", בועז אפרת ויואב איתיאל, וואלה, 19.8.20 ♦

ישראל מתקשה בצמצום התחלואה בקורונה אצל החרדים והערבים ומתקרבת לסגר נוסף. "…ביישובים הערביים, אחרי מאמץ גדול של הרשויות המקומיות והתושבים, נרשמה בגל הראשון תחלואה נמוכה יותר מן הממוצע הארצי. זה השתנה בגל השני, וביתר שאת מאז חג הקורבן (עיד אל־אדחא) בסוף יולי. התקהלויות המוניות בניגוד להנחיות ואירועים משפחתיים, שבהם לא נשמרו כללי הריחוק החברתי, תרמו לגידול בתחלואה בחברה הערבית, שנמשך עד הימים האחרונים…", עמוס הראל, הארץ, 20.8.20 ♦

מוקד התרגום הרפואי. מוקד התרגום הרפואי מאפשר תרגום של מפגש בין מטפל למטופל בשפות שונות. כאשר אנשים מגיעים לטיפול והמטפל אינו דובר את שפתם, יכולים אנשי הסגל הרפואי להתקשר למוקד התרגום.  במוקד נמצאים מתורגמנים אשר מתרגמים סימולטנית את דברי המטפל לאדם המטופל, ולהיפך…השירות ניתן לבתי החולים הממשלתיים, לשכות משרד הבריאות, קופות חולים ובתי חולים פרטיים נוספים.   ראו גם: צמצום פערים בנגישות תרבותית לשירותי בריאות, משרד הבריאות ♦

בחברה הערבית מקבלים את הביקורת: "אי אפשר לשבת בשקט מול העלייה בתחלואה". אחרי שפרויקטור הקורונה מתח ביקורת על התנהלות החברה הערבית בחג הקורבן, קוראים התושבים והמנהיגים להימנע מהשתתפות בחתונות – שאותן הם מסמנים כמוקד ההדבקה המרכזי. תושב ירכא טוען שקומץ מפר את ההנחיות: "לטפל נקודתית". תושב טירה: "מנסים לשדר שהנגיף הוא שקר", חסן שעלאן, YNET, 17.8.20 ♦

פרופ' גמזו מתנצל על דבריו הבוקר, פוראת נסאר, פייסבוק, 16.8.20 ♦

גמזו: "החברה הערבית עשתה בשבועיים כמעט פיגוע המוני; סגר בחגים? אופציה ריאלית". הפרויקטור למאבק בקורונה התייחס באולפן ynet לשיעורי התחלואה במגזר: "התקהלויות, חפלות, מסיבות, אדישות – חשבו שזה לא יפגע בהם". אלכסנדרה לוקש ואדיר ינקו, YNET, 16.8.20 ♦

בשל העלייה החדה בתחלואה: מתחם דרייב-אין לבדיקות קורונה נפתח בירכא. האתר נפתח במטרה לקטוע את שרשרת ההדבקה ביישוב, שבו התגלו יותר מ-200 נשאים בתוך פחות משבוע. הבדיקות נערכות ללא הפנייה מקופות החולים, והצפי לקבלת תוצאות הוא יום אחד בלבד. עד כה נלקחו דגימות ממאות תושבים. פיקוד העורף והמועצה המקומית: "היענות גבוהה וסדר מופתי", יואב איתיאל, וואלה, 15.8.20 ♦

משרד הבריאות: הימנעו מכניסה לירכא בשל שיעור תחלואה גבוה. בעקבות תחלואה גבוהה בקורונה, במשרד הבריאות פרסמו הודעה חריגה שקוראת לציבור להימנע מלהגיע לירכא, שבה 271 חולים פעילים, מתוכם 213 בשבוע האחרון • היישוב בצפון מהווה בסופי שבוע מוקד מרכזי לקניות ובילויים, לי אברמוביץ'|N12| פורסם 13/08/20 ♦

"זה אויב משותף ליהודים ולערבים": קלנסווה במאבק נגד התחלואה הגואה. העיר קלנסווה ניצבה השבוע בראש רשימת היישובים האדומים בישראל, והתמקמה לצד מודיעין עילית. מספר החולים הפעילים זינק, וסגר עליה נראה קרוב מתמיד. התושבים מספרים על הקושי בהתמודדות עם הנגיף בחברה הערבית ועל המשבר הכלכלי המחריף. וגם: התמונות הנדירות של שיתוף פעולה בין צה"ל לאימאם במסגד המקומי. כתבתו של ירון דקל, מתוך השבוע, כאן 11, 14.08.20 ♦

תמונת מצב קורונה 14.8.20 (משרד הבריאות), 09:00

                     מאומתים      חולים פעילים                     חולים חדשים בשבוע האחרון

ירכא                  282                     274                                  134

כפר קאסם         373                    134                                    94                  

סח'נין                143                     88                                     64

עילוט                77                       70                                     55

דיר אל אסד      230                      69                                     36

לא דובר עברית? לא תוכל לדווח שחלית בקורונה. משרד הבריאות הוא הבולט מבין משרדי הממשלה בתרגום מידע לשפות זרות אבל דווקא טופס הדווח על בידוד קיים בעברית בלבד. משרד הבריאות: "פעילות תרגום טופס היא מורכבת"…גם חאמד סרחאן, מנכ"ל עמותת "לב אדם" שמסייעת לחולים ולקשישים מציג את ההתמודדות עם קשיי הכתיבה בקרב בני המגזר הערבי. "יש לנו בעיה במגזר עם אנשים מבוגרים ונשים שלא יודעות לקרוא. כמעט 90 אחוז מהזקנים אצלנו לא יודעים לקרוא ולכתוב וקשה להם להתמודד עם השפה. איך אתה מצפה שאנשים ידווחו על עצמם אם הם לא מסוגלים לקרוא ולכתוב את שנדרש מהם?" סרחאן מציין כי "יש אנשים רבים שנכנסים לבידוד ולא מדווחים כי הם לא יכולים. צריך להקל כמה שיותר ולהנגיש את המידע והפרטים כדי להתמודד נכון יותר עם המגיפה הזאת"., יאיר קראוס, מקור ראשון, 11.8.20 ♦

אחרי שנחשף לחולה קורונה: אחמד טיבי נכנס לבידוד. ח"כ אחמד טיבי הודיע לקצין הכנסת כי נחשף לחולה קורונה מאומת, ולכן נכנס לבידוד עד סוף השבוע. טיבי הוא הח"כ החמישי שנדרש להיכנס לבידוד בשבוע האחרון, חדשות סרוגים09.08.20 14:35  י"ט באב תשפ ♦

ממונה לניהול משבר הקורונה במגזר הערבי. ממונה הקורונה פרופ' רוני גמזו מינה את איימן סייף, שניהל את משבר הקורונה במגזר הערבי בגל הראשון מטעם משרד הפנים, לאחראי על ניהול המשבר במגזר: "אישיותו והירתמותו לתפקיד תסייע רבות למיגור הקורונה במגזר", חדשות כיפה, יט באב התשפ,  09  באוגוסט, 2020 ♦

פרופ' גמזו לראשי רשויות ערביות: "יש לכם את הכוחות המנהיגותיים לעשות את זה בלי סגר". מבזק ערוץ 7, 9.8.20 ♦

נתוני משרד הבריאות ליישובים ערביים (7.8.2020):

  • קלנסווה 667 מאומתים, 310 פעילים – 134 חולים פעילים ל-10,000
  • עין נקובא 42 מאומתים, 32 פעילים –  91 חולים פעילים ל-10,000
  • עין מאהל 217 מאומתים, 111 פעילים – 82 חולים פעילים ל-10,000
  • טייבה  561 מאומתים, 307 פעילים – 70 חולים פעילים ל-10,000 ♦

מנהל בית החולים גליל מערבי, ד"ר מסעוד ברהום, פונה בשידור ישיר בערבית לרשויות בלבנון ומציע להם סיוע רפואי مدير مستشفى نهاريا الدكتور مسعد برهوم يتوجه للقادة اللبنانية ويعرض يد العون والمساعده الطبية , דניאל סלאמה, YNET בטוויטר,  5.8.20 ♦

סקר: מרבית הציבור הערבי תומך בסגר למרות הפגיעה הכלכלית. סקר שערך הערוץ בערבי בשיתוף אתר PANET מציף תחושות קיפוח ואכזבה קשות בציבור הערבי סביב מידת השוויון לה זוכים מהמדינה בנוגע להתמודדות עם נגיף הקורונה, כמו גם פסימיות בנוגע ליכולת להתאושש ממנו ואכזבה מהתנהלות חברי הכנסת הערביים במשבר…כשנשאלו לגבי תחושותיהם בנוגע לשוויון בטיפול באזרחים שנפגעו במשבר, 64.5% מהמשיבים ענו כי הם חשים כי שערביי ישראל מקופחים, ואילו 35.5% השיבו כי הם חשים שווים ביחס לשאר האוכלוסייה.  ..בנוגע לתפקודם של חברי הכנסת הערביים בשלושת החודשים האחרונים, 67% ענו כי אינם מרוצים, ואילו רק 33% ענו כי הם מרוצים מתפקודם…", ניר קומם , אייס ICE,  5/8/2020 ♦

בג"ץ מרכזי טהרה לאוכלוסייה הערבית. ביום 4.8.2000 עתרה האגודה לזכויות האזרח בישראל לבג"ץ, בדרישה להקמת מרכזי טהרה לנפטרי קורונה מאומתים או חשודים בקרב האוכלוסייה הערבית משלוש הדתות: האיסלאם, הנצרות והדת הדרוזית; ובעניין הקמת מוקד טלפוני בשפה הערבית שייתן מענה וליווי למשפחות נפטרי קורונה, בענייני קבורה, פינוי נפטרים והעברתם למרכזי הטהרה שיוקמו…. כיום קיימים ארבעה מרכזי טהרה עבור האוכלוסייה היהודית בלבד הפרוסים ברחבי הארץ, האגודה לזכויות האזרח, 4.8.20 ♦

דוח העישון השנתי: עלייה של 12% בעישון בבית בזמן הסגר. "…בקרב האוכלוסייה הערבית אחוז המעשנים גבוה יותר – 23.2% לעומת 19.3% בקרב יהודים… לפי ההערכות, בשנת 2019 היו הכנסות המדינה ממסי קנייה על סיגריות בלבד כ-5.8 מיליארד שקל, מהם כ-5.3 שקל מייבוא וכ-543 מיליון שקל מייצור מקומי..", שני אשכנזי, גלובס, 2.8.20 [דוח שר הבריאות על העישון בישראל 2019] ♦

חג הקורבן בצל הנגיף. שיחת זום של פרויקטור הקורונה "מנהל מגן ישראל", פרופ׳ רוני גמזו, עם ראשי הרשויות הערביות לקראת חג הקורבן,משרד הבריאות, 1.8.20 ♦

שיעור התחלואה ביישובים החרדיים – 20.5%, בערביים – 9%. "…כך עולה מניתוח הנתונים שהתפרסמו היום (א') על ידי המשרד הבריאות וחשפו את התפלגות החולים ביישובי ישראל… ביישובים הערביים בהם מתגוררים 15.36% מאוכלוסיית ישראל [לא כולל את הערים המעורבות], מספר החולים המאומתים עומד על 8.93% בלבד מכלל החולים…", דורון ברויטמן, כלכליסט, 2.8.20 ♦

חג הקורבן בצל הקורונה: "השנה נשארים בבית". כבישים ריקים, חנויות ללא קונים ואווירת נכאים: בשל התפשטות המגפה יבחרו רבים מהמוסלמים בישראל לציין את ארבעת ימי החג בתא המשפחתי. "המצב הכלכלי קשה, אנשים מפחדים להידבק, הבית זה המקום הכי בטוח". גם ברשות הפלסטינית מציינים את החג – עם צניחה במכירות וחשש מהעתיד, חסן שעלאן , אליאור לוי, YNET 29.07.20 ♦

משרד הבריאות מינה ועדה מיוחדת למיגור הקורונה במגזר הערבי. "…ממקדים את המסרים לאוכלוסיות: מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי מינה היום ועדה מייעצת מיוחדת לנושא מיגור נגיף הקורונה בחברה הערבית. תפקידה של הוועדה שמורכבת בעיקר מרופאים אך גם מנציגי ציבור הוא להתאים את המסרים לאוכלוסיה הערבית ולגבש דרכים שיביאו להגברת שיתוף הפעולה עם הרשויות במטרה למנוע את התפשטות הנגיף…", יוסף קליין, כ"ט תמוז תש"פ, 21.7.20 ♦

אחים ואחיות ערבים מתלוננים על אפליה בבית החולים וולפסון. עובדי בית החולים טוענים כי הנהלת ביה"ח מערימה קשיים על תנאי עבודתם ומחייתם. בנוסף הם טוענים כי ההנהלה מפרה החלטות ממשלה שנועדו להגדיל את הייצוג ההולם של האוכלוסייה הערבית במערכת הממשלתית, דקלה אהרן שפרן, חדשות כאן, 21 ביולי 2020 ♦

משרד הבריאות למגזר הערבי: סכנת הדבקה במסיבות ואירועים. משרד הבריאות יוצא בסרטונים המיועדים למגזר הערבי הממחישים את סכנת ההדבקה במסיבות ואירועים. הסרטונים יצאו בשתי גרסאות – לגברים ולנשים והם צולמו בחברה הבדואית. צפו: מבזק, ערוץ 7, 19.7.20 ♦

המגזר הערבי נפגע קשות במשבר הקורונה – על הממשלה לתת על כך את הדעת. עם החשש הגובר לפריצתו של גל שני, יש לפעול נמרצות להעלאת המודעות בקרב הציבור הערבי להקפדה על הנחיות משרד הבריאות למניעת הדבקה • סיכויי ההצלחה יהיו חלקיים בלבד ללא תמיכה של משרדי הממשלה והתערבות משמעותית של השלטון המקומי, רו"ח אחמד איאד, גלובס, 16.07.20 ♦

מנכ"לית הרלב"ד בוועדת הכלכלה: עלייה של 40% בהרוגים למיליארד ק"מ נסועה בתקופת הקורונה. "….מאז תחילת השנה יש ירידה של 19% במספר ההרוגים, ביחס לתקופה המקבילה ב-2019, אך הוסיפה כי כ-30% מהנפגעים הם מהחברה הערבית בעוד ששיעורם באוכלוסייה עומד על 21%, ולכן דרושה תכנית ייעודית לחברה הערבית…", חדשות הכנסת, 13 ביולי 2020, כ"א בתמוז תש"ף ♦

חשש: מספר הנדבקים בקורונה בחברה הערבית גבוה מהנתונים המפורסמים. מנתונים שהגיעו לכאן חדשות עולה שמספר המבודדים ביישובים ערבים נמוך משמעותית ביחס ליישובים יהודים • עקב כך עולה החשש שאנשים שהיו צריכים להיות בבידוד לא עשו זאת, וייתכן שחלקם חולים • שיעור הבדיקות החיוביות הגיע אתמול ל-6.5% – שיא מאז תחילת הגל השני, עמיחי שטיין ודקלה אהרן שפרן, כאן 11, 12 ביולי 2020 ♦

מספר נדבקי הקורונה זינק בתוך חודש ב-500% ונפרס על פני 262 יישובים. "…זינוק נוסף במספר הנדבקים היה בחברה הערבית. בערערה בנגב חל זינוק של 822% במספר החולים הפעילים, ושיעור הנדבקים הוא 110.2 לעשרת אלפים תושבים – הגבוה ביותר באופן יחסי בכל הארץ. שיעור העלייה הגדול ביותר בארץ היה בכפר קאסם, שם עלה מספר הנדבקים מאחד ל-113 – גידול של 11,200%. שיעור הנדבקים בעיר הוא 46 לעשרת אלפים, והיא במקום השני אחרי ערערה בנגב… לפי איגוד רופאי בריאות הציבור, הסיבה המרכזית לעלייה בתחלואה בחברה הערבית קשורה לחתונות הרבות שהתקיימו לאחר סיום הרמדאן בסוף חודש מאי, ועם תחילת האביב והקיץ. ..  רופאים ערבים וכמה רשויות ערביות קראו למשטרה להגביר את האכיפה ביישובים הבדואיים ולהטיל קנסות על אנשים שלא ממלאים אחר ההנחיות.", אהרון רבינוביץ וג'קי חורי, הארץ, 8.7.20 ♦

בעקבות העלייה בתחלואה: הופעלה מחדש רשות החירום לטיפול בנגיף בחברה הערבית. למרות ההצלחה בהשתלטות על המגפה ב-"גל הראשון", החשש בעקבות התפשטות הקורונה בחברה הערבית גובר מיום ליום • יותר מ-1,300 חולים מאומתים אובחנו ביישובים ברחבי הארץ • לכן, החליטה ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל להפעיל מחדש את רשות החירום, ולפתוח בקמפיין המסביר את חשיבות ההקפדה על ההנחיות, פוראת נסאר|N12| פורסם 04/07/20 ♦

"זו לא בושה לקבל טיפול": החלופה הייחודית לאשפוז פסיכיאטרי לערבים. התפיסה במגזר הערבי כי יש להתבייש במחלות ובמצוקות נפשיות, מונעת קבלת טיפול ומביאה לריבוי אשפוזים במחלקות הפסיכיאטריות. בימים אלו נחנך בגליל הבית המאזן לנפגעי נפש ערבים, ומייסדיו מקווים שהוא יבשר על שינוי חברתי וטיפולי. כתבתו של ערן זינגר במסגרת המוסף "קול איסראיל" מתוך כאן חדשות |  – חדשות הערב 1.7.20 ♦

נדרש מענה כדי לוודא שהתפשטות המגיפה בבאקה אל-גרביה וג'ת נעצרת. נוכח ההתפשטות המחודשת של מגפת הקורונה בבאקה אל-גרביה ובג'ת בשבועות האחרונים, ראו ניתוח של נתוני התחלואה באזור. מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה משרד הבריאות, תאריך פרסום 24.06.2020 ♦

מרכז המחקר למאבק בקורונה: ההתפרצות בנגב הובילה לעלייה בתחלואה בוואדי ערה ובגדה. לפי דו"ח המרכז, חלה בסוף השבוע עלייה של 47% בתחלואה בקורונה בוואדי ערה שמקורה בחולים מרהט, מערערה שבנגב ומיפו. ראש הממשלה הפלסטיני קרא לאזרחים ערבים שלא לבקר בגדה, עידו אפרתי וג'קי חורי, הארץ, 22.6.20 ♦

ברמב”ם שומרים על המשפחה ועל הצוות הרפואי מפני הקורונה – קמפיין הסברה לציבור הערבי. כחלק מקמפיין מודעות רחב שהקריה הרפואית רמב”ם מובילה בתקופה האחרונה, העלה המרכז הרפואי בסוף שבוע האחרון, קמפיין פרסום בערבית, במהלכו נעשתה פניה לציבור הערבי, בבקשה לשמור על כללי התנהגות חשובים במהלך שהותם בבית החולים. צפו. מאת סמר עודה – כרנתינג'י, חי פה, 21.6.20 ♦

הקורונה חוצה מגזרים: איך מתמודדים בחברה הערבית?  לוסי אהריש דיברה עם אנשי מקצוע בריכוזים ערביים, שהסבירו איך החלה התפרצות מחודשת בשכונותיהם, מה הצעדים הנדרשים למניעת עלייה בהיקף התמותה, וגם שמעה על החשש מתסריטים קיצוניים. גלי צהל, 20.6.20 ♦

השרים החליטו: סגר בשכונת עג'מי ביפו, ובשכונות בערערה וברהט. על פי ההחלטה שהתקבלה בתום התייעצות עם רה"מ, תיאסר באזורים אלו התכנסות של יותר מעשרה אנשים, ייסגרו מוסדות החינוך ותוגבל הכניסה והיציאה. מסתמן כי הממשלה תודיע על פתיחת אירועי תרבות עד 250 משתתפים. גורמים במשרד הבריאות: נתמוך בהפעלת הרכבות באופן מידי, דנה ירקצי ובועז אפרת, וואלה, יום רביעי, 17 ביוני 2020 ♦

"להגביר מאמצי הסברה": עלייה בשיעור החולים במגזר הערבי והחרדי. כ-5% אחוזים מהנבדקים בחברה הערבית אובחנו כחיוביים, ו-32 חולים אובחנו במגזר הבדואי ביממה החולפת. לפי מרכז המידע והידע הלאומי למאבק בקורונה על פי הסקירה … אחד ממוקדי ההתפרצות המרכזיים כרגע בחברה הערבית הוא בבאקה אל-גרבייה שבה מאובחנים כעת 26 בני אדם עם הנגיף. מוקדי תחלואה נוספים הם אום אל-פחם, כפר קרע, פורדיס, בענה, נצרת ושפרעם. "לנוכח נתוני התחלואה שהוצגו, מומלץ להגביר את מאמצי ההסברה במגזר הערבי, להרחיב באופן משמעותי את הבדיקות ולעודד את התושבים הסובלים מתסמינים להגיע להיבדק", נכתב בסקירת המרכז… ", אדיר ינקו, YNET, פורסם:  16.06.20 ♦

יותר בדואים נדבקים בקורונה: "בגלל חיבוקים ונשיקות בחג". ביישוב חורה חשבו שהנגיף כבר מאחוריהם, אך אחרי חגיגות עיד אל-פיטר אובחנו יותר ויותר חולי קורונה. גם ברהט ובערערה סוגרים מוסדות לימוד ויוצאים למבצעי הסברה. "משפחות לא שמרו על הכללים בחתונות, מקווה שנייצב את המצב", אמר ראש העיר רהט, ריקי כרמי, YNET, פורסם:  10.06.20 ♦

ארבעה ח"כים מהרשימה המשותפת נכנסו לבידוד, המליאה תפעל במתכונת מצומצמת. בתום החקירה האפידימיולוגית לח"כ אבו שחאדה שנדבק בקורונה, משרד הבריאות הודיע לחברי הכנסת עודה, שחאדה, יזבק ותומא סלימאן כי עליהם להיכנס לבידוד. מנכ"ל הכנסת הודיע על שורת החלטות – המליאה תפעל בהיקף מוגבל בשבוע הקרוב, הוועדות יתכנסו באישור יו"ר הכנסת בלבד, יקי אדמקר, וואלה חדשות, יום שבת, 06 ביוני 2020 ♦

ח"כ סמי אבו שחאדה נדבק בקורונה. הח"כ מהרשימה המשותפת, ששהה בבידוד מאז שנהגו אובחן כחולה, הודיע שבדיקת הקורונה שלו חזרה חיובית: "הנגיף מתפשט בגלל אי-קיום ההוראות באופן מלא". אבו שחאדה בעצמו תועד ללא מסכה בשני אירועים שונים, וכל חברי הכנסת של בל"ד נכנסו לבידוד, חסן שעלאן, YNET, פורסם:  04.06.20 ♦

החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, בקרב בני 21 ומעלה – ממצאים מסקר המשך לאחר תקופת הסגרלמ"ס, 26.5.2020:

  • תחושת דיכאון מלווה 16.2% מהאוכלוסייה. שיעור הערבים החשים דיכאון גבוה יותר מהשיעור בקרב היהודים (22.8% לעומת 14.7%, בהתאמה(.
  • 17/5%  מעריכים את מצבם הנפשי באופן שלילי: ערבים בשיעור כפול (30.7%) מזה של (14.5%) היהודים.
  •  26/7%מהאוכלוסייה צופים כי ב-12 החודשים הבאים מצבם הכלכלי ישתפר, 54.9 % סבורים כי מצבם לא ישתנה ו-18.3% צופים כי מצבם הכלכלי יחמיר. שיעור האופטימיים בקרב הערבים(36.9%) גבוה יותר מהשיעור בקרב היהודים (24.9%).
  • 39.0% מהאוכלוסייה נותנים אמון רב בממשלה בהתמודדותה עם משבר הקורונה )ערבים –46.5% ,יותר מיהודים – 37.4%): 29.9% נוספים נותנים אמון 'במידה מסוימת'. ♦

מישהו חשב על התלמידים הערבים?  זה היה צפוי שמדיניות האפליה וההדרה הממשלתית כלפי החברה הערבית תתבטא גם בתקופת משבר הקורונה… כדי להתמודד עם המגפה אסטרטגית ולמנוע כאוס, בחרנו במודל עבודה מאורגן וקולקטיבי הנשען על ידע מקצועי, מיסדנו מודל עבודה תיאומי שעבד בשיתוף פעולה עם כל הגופים הייצוגיים, כולל הוועדות המקצועיות, ארגוני החברה האזרחית וגופים ומסגרות חברתיים ערביים שמילאו תפקידים חשובים במאבק בקורונה. לוועד הבריאותי – ארצי שהוקם על ידי ועדת המעקב העליונה וכלל מומחים, רופאים וחוקרים ברמה מקומית ועולמית, היה תפקיד משמעותי במאבק במגפה….", ד"ר שרף חסאן, ראש ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, הארץ, 26.5.20 ♦

החברה הערבית ביום שאחרי הקורונה: בלי נגיף, בלי פיצויים ועם זינוק בעוני. למרות שבועות של הסברה לקויה, חשש מהתפרצות מוקדי תחלואה, ותחושת קיפוח גדולה בחלוקת כספי הפיצוי הממשלתיים – החברה הערבית הצטיינה במיגור התחלואה בישוביה • האם יש פה פתח לתקווה? בכלל לא בטוח • האזינו , דני זקן, רון טוביה וקרן קירש, גלובס, 22.5.20 ♦

סיפור ההצלחה של הקורונה: כך ריסקו הערבים בישראל את העקומה. במהלך התקופה כולה אובחנו 1,040 חולים בלבד בחברה הערבית, ורק חמישה מתו. החשש מלהיות מותקפים כמו החרדים, ההתארגנות הפנימית להגנה על הקשישים, סגירת המסגדים היזומה ושיתוף הפעולה עם פיקוד העורף. "החברה הערבית התגייסה כדי לשמור על עצמה וגם להראות שאנחנו שותפים", רוני לינדר, דה מרקר, 20.5.20 ♦

דוחות והמלצות:

מסמך ממשלתי פנימי חושף את הכשלים בטיפול במשבר הקורונה בחברה הערבית. מסמך של המשרד לשוויון חברתי, שהגיע לידי "גלובס", מונה את הכשלים בטיפול ברשויות הערביות בזמן הקורונה ומציע תוכנית ייעודית לסיוע לרשויות אלה…  הוא חושף מחדלי הסברה, הנגשת מידע, העדר תרגום לערבית, והקצאת משאבים ותקנים בריאותיים ואחרים לחברה הערבית. המסמך שהוכן במשרד לשוויון חברתי והוגש למטה לביטחון לאומי מפרט את הכשלים, וקורא לגבש תוכנית סיוע ייחודית לרשויות הערביות, אשר שובתות בימים אלה …", דני זקן, גלובס, 11.5.20 ♦

הממשלה אישרה הערב שינויים בתקנות שעת חירום, וכן החלטת ממשלה לתקצוב 6 מלש״ח להשבת ישראלים מחו״ל.  תקנות שעת חירום (הגבלת פעילות)(תיקון): "….הגבלת פעילותם של עסקים וחנויות בשעות הערב בתקופת הרמדאן, ביישובים שמרבית תושביהם מוסלמים, תיעשה מעתה רק ביישובים שהוכרזו כ"אזור מוגבל"…תוקף התקנה עד ליום ג׳, 19 במאי 2020." הודעת משרד הבריאות בטלגרם, 11.5.20 ♦

עימות בממשלה על השימוש במתקני הכושר. "…שר הפנים אריה דרעי החליט, לאחר פנייה של יו"ר סיעת הרשימה המשותפת אחמד טיבי ויו"ר הוועד הארצי של הרשויות הערביות מודר יונס להסיר את מרבית ההגבלות שהוטלו על עסקים בישובים ערביים במטרה למנוע התפרצות של מחלת הקורונה. יש לציין כי על הממשלה לאשר את ההחלטה והיא צפויה לעשות זאת בשעות הערב. שר הפנים ציין את "ההתנהגות המופתית" של האוכלוסיה הערבית בצקופת הרמדאן, שלדבריו סייעה לבלימת התפשטות הנגיף והביע תקווה שנתוני התחלואה הנמוכים ימשכו. למרות הסרת מרבית ההגבלות, האיסור על פתיחת בתי קפה ומסעדות ישאר…", אריאל כהנא ויורי ילון, ישראל היום, 10.5.20 ♦

פתח לסדר עולמי אחר. המגפה איננה מבדילה בין יהודי לערבי או בין סיני, אמריקאי, אירופי או אפריקאי. כולם שרויים באותה סכנה..זו העת שמנהיגי העולם, גם בישראל, יחשבו על אסטרטגיות מסוג שונה: מדינת רווחה, שוויון בזכויות הסוציאליות לכלל האוכלוסייה, מיגור המונופולים וההגמוניה, עצירת ההוצאות על מרוצי חימוש ועיצוב סדר עולמי חדש, שיתוף פעולה רחב בפיתוח כלכלי, בדגש על הקצאת משאבים בתחום התעסוקה המדע והמחקרים, במיוחד בתחום הרפואה ואיכות הסביבה, ויחס שווה והוגן למדינות והאוכלוסיות העניות להבטחת רווחתן ובריאותן..", ג'אדה זועברי (אתר בוקרא), דה מרקר, 11.5.20 ♦

'האם הקורונה פתחה דף חדש בין החברה הערבית למשטרה?' בשבועות האחרונים חלה ירידה של ממש בשיעור הפשיעה בחברה הערבית, ויש מי שמסביר זאת בנוכחות המוגברת של שוטרים וחיילים בישובים הערביים בימי הסגר. האם האזרחים הערבים בארץ רואים באופן שונה על צה"ל והמשטרה? כתבתו של ערן זינגר, מתוך השבוע עם ירון דקל, כאן חדשות |  08.05.20 ♦

דעה – הקורונה והחברה הערבית: פיספנו את ההזדמנות? הקורונה מהווה הזדמנות ענקית לתקן הרבה תהליכים מעוותים • ובפרט, היא יכלה להביא להגברת האמון של הציבור הערבי במוסדות הממשלה • אך נראה כי הזדמנות זו התפספסה והציבור הערבי נשכח מאוחר… הקורונה יצרה הזדמנות ענקית לתיקון תהליכים מעוותים בחברה הערבית בישראל.. מאז התפתחות המגפה ועד הלום הציבור הערבי נשכח תמיד מאחור. …", חליל עיד (בכיר הייטק), גלובס, 7.5.20 ♦

הסגר על שכונות בחורה הוארך; מספר החולים עלה מ-1 ל-123 בפחות משבועיים. היישוב נחשב למוקד התפרצות המחלה המשמעותי ביותר בישראל כיום. חלק מהתושבים מתנגדים לחידוש הסגר, ופוחדים כי יפגע בעסקיהם בטווח הארוך: "זה יחלחל לאנשים", אלמוג בן זיכרי, הארץ, 5.5.20 ♦

מה הסיבה להתפרצות המגפה בדיר אל-אסד? קפיטליזם! ما سبب تفشّي الوباء في دير الأسد؟ الرأسمالية!  "…בחברה שלנו לא נהוג לדבר על קשרי הון – שלטון, אך כאן זה ברור וחשוף לעיני כל. ראש המועצה אחמד דבאח היה שותף במפעל שבבעלות אחיו…. לא בוצעו בדיקות והעסקים התנהלו כרגיל עד אמצע אפריל, כאשר התגלתה ההתפרצות בכפר…", שאהין נסאר, הזירה – الساحة הארץ, 5.5.20 ♦

מחקר עמדות הציבור להנחיות משרד הבריאות להתנהגות בזמן הקורונה. תמונות מצב   1.5.20, מגזר ערבי, מחלקת מחקר – לפ"מ, (משרד הבריאות), מאי  2020 ♦

הממשלה החליטה: הסגר ביישובים הערביים יתקצר בשעה וחצי. בעקבות פניית שר הפנים, אריה דרעי לרה״מ בנימין נתניהו, החליטו היום (שישי) שרי הממשלה להגדרת אזור מוגבל, במשאל טלפוני, לקצר את הסגר ביישובי החברה הערבית בתקופת הראמדן מהשעה 19:30 מדי יום ועד 3 לפנות בוקר למחר . גיא אברהם, מבזקלייב, 1.5.20 ♦

התפרצות קורונה בחורה שבנגב: עלייה של 127% במספר החולים בתוך שלושה ימים. "… על פי הנתונים, בשלושת הימים האחרונים אובחנו 37 חולים נוספים ביישוב – גידול בשיעור של 127.6%. מספר החולים הכללי שהתגלה עד כה בחורה עומד על 66…", קטי דור, 29.4.20 ♦

הפרויקט הבא: בית חולים ערבי مشروعنا القادم- إنشاء أول مستشفى عربي. דמיינו לכם מה היינו עושים אם הקורנה הייתה מתפרצת ביישובים הערביים והשלטונות הישראליים היו נוקטים, כרגיל, בכלי האהוב עליהם: הטלת סגר. בניגוד לבני ברק, בנו לא היו מטפלים בכפפות של משי. עשרות ואולי מאות היו מאבדים את חייהם! … בהתבסס על כך, אחרי שנצלח את משבר הקורונה, הפרויקט הערבי החשוב ביותר הוא הקמת בית חולים ערבי ארצי ברמה בינלאומית….", מוהנד סרסור, הזירה – الساحة , הארץ, 27.4.20 ♦

הקורונה לא מבדילה בין יהודים לערבים. האזרחים הערבים מהווים 20% מתושבי ישראל ולכן חובה להבטיח את ייצוגם במוקדי ובתהליכי קבלת החלטות בכלל וגם בהתמודדות עם מגפת הקורונה. זו חובה מוסרית וערכית של המדינה כלפי אזרחיה, וסים חוסרי (עמותת סיכוי), כלכליסט, 27.4.20 ♦

ראש מועצת דיר אל אסד לשעבר מת מקורונה: "נשאר מעורב". אחמד אבו נעמה בן ה-90 מת מהנגיף לאחר שמצבו הדרדר במרכז הרפואי לגליל. "נאבקנו, הטיפול לא צלח ונאלצנו לקבוע את מותו", אמרה מנהלת מחלקת שיקום בבית החולים. מניין המתים במגזר הערבי עלה לשבעה, חסן שעלאן, YNET, פורסם:  26.04.20 ♦

מסעדות, חנויות ומספרות – הנחיות משרד הבריאות בערבית, 26.4.20 ♦

מסתמן: שכונת מגורים בטייבה בדרך לסגר. פרסום ראשון: בדיון שנערך על "שכונת הבדואים" בעיר, עלה כי 2% מ-3,500 התושבים חולים בקורונה, וכי השכונה בדרך להיות מוגדרת "אזור מוגבל". ראש העיר העריך שיהיה קושי בפינוי בהוצאת חולים וציין כי צעירים בטייבה לא נשמעים להנחיות משרד הבריאות, אמיר אלון, YNET, 26.04.20 ♦

המסגדים נותרו ריקים ברמדאן: "הקורונה מחזירה אותנו למטרת הצום". החודש החגיגי, שמדי שנה מצוין בתפילה ובשמחה, החל בסוף השבוע באווירה השונה, והתושבים מספרים על "הרגשת מועקה באוויר". חלקם מעידים על בלבול מהנחיות משרד הבריאות: "המידע לציבור לא ברור". ראש עיריית רהט קרא אף להחמיר אותן: "צריך לסגור את העיר", יואב איתיאל ויניר יגנה, וואלה, יום שבת, 25 באפריל 2020, 18:48 ♦

כשההקלות פוסחות על הערבים: הרמדאן נפתח בבלבול ובחוסר ציות להנחיות. התקנות החדשות פורסמו ימים אחדים לאחר שהממשלה אישרה כי ביישובים ערביים ייסגרו בתי עסק מ-18:00. אווירת היציאה מהמשבר מתורגמת כעת לתורים ארוכים מחוץ לחנויות הממתקים ולתנועה ערה ברחובות, ג'קי חורי, הארץ, 25.4.20 ♦

הקורונה הפכה את הרמדאן מהחודש החגיגי ביותר למפחיד ביותר. המסגדים והרשויות הערביות קוראים למאמינים להתפלל בבית והאירועים הגדולים בוטלו, אך הפגיעה הכלכלית הקשה והרפיון בסגר מעוררים חשש גדול. וזה לא עוזר שמשרד הבריאות משתמש בהסברה שלו באנשי דת סעודים ובביזוי נשים, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  25.4.2020 ♦

בלי חגיגות ותפילות המוניות: הרמדאן החל היום בצל משבר הקורונה. במהלך כל החודש ייסגרו החנויות ביישובים הערביים לפני ההכנות לארוחת שבירת הצום ועד שלוש לפנות בוקר. המופתי של ירושלים הודיע שמסגד אל-אקצא לא ייפתח לתפילה, ג'קי חורי, הארץ, 24.4.20 ♦

קמפיין משרד הבריאות לחברה הערבית הוסר לאחר שהואשם בשוביניזם. משרד הבריאות הסיר אתמול קמפיין חדש שנועד לעודד את האזרחים הערביים להישאר בבית בחודש הראמדן • הסרטון עורר זעם, בין השאר, בעקבות שימוש "במילים שמדכאות נשים, מילים אגרסיביות ומשרישות את השוביניזם ומעמדן הנחות של הנשים הערביות", ענת ביין-לובוביץ', גלובס, 23.04.2020 ♦

קמפיין משרד הבריאות בנגב

במגזר הערבי מוחים על העוצר הלילי ברמדאן: "עונש קולקטיבי". במסגרת המגבלות שאישרה הממשלה, עסקים ביישובים עם רוב מוסלמי ייסגרו החל מהשעה 18:00 בתקופת הרמדאן. יו"ר ועדת המעקב כינה את המגבלות "דרקוניות ולא מידתיות", ראש מועצת ערערה אמר כי הן מקובלות "אך יש לנהוג ברגישות". המשטרה: "נאפשר חופש דת, אך חיי אדם לפני הכל", יואב איתיאל ולירן לוי, וואלה, יום חמישי, 23 באפריל 2020, 10:44 ♦

הממשלה אישרה את הגבלות התנועה ביום הזיכרון, יום העצמאות והרמדאן. "…לגבי הרמדאן, ביישובים המוסלמים ייסגרו כל בתי העסק ממחר (יום ה', 23 באפריל) ועד 3 במאי בין השעות 18:00 ל-3:00 לפנות בוקר, למעט בתי מרקחת. עסקים יוכלו להוציא משלוחים אך תיאסר יציאה מהיישובים. מועוויה כבהה, מרכז בכיר במשרד הבריאות, אמר הבוקר בוועידת הקורונה של הכנסת: "הרבה נדבקים במגזר נדבקו במרכולים. יש להקפיד בתקנות לדעתי על הסופרים כי יש עליהם עומס. כאנשים רוצים לקנות לקראת הארוחה בערב. צריך לנסות לשכנע כמה שיותר חולים מאומתים שיהיו בבתי מלון כדי למנוע את הפצת המחלה. הנתון המעודד: אנחנו עומדים על 25% מחלימים בכלל הנדבקים בחברה הערבית". איתמר אייכנר, 22.4.20 ♦

قائدة شرطة كفركنا ميراف فاجنير تتوجه للمواطنين بمناسبة شهر رمضان باللغة العربية  –  [צפו ב] מפקדת תחנת כפר כנא סנ"צ מירב וגנר,פונה בשפה הערבית הנחיות ،לקראת רמדאן. פוראת נאסר, טוויטר, 22.4.20 ♦

ההנהגה הערבית דורשת להחמיר את האכיפה ולסגור מסגדים. הרמדאן, שמתחיל בסוף השבוע, מתאפיין בחגיגות ליליות וביציאת אלפים למסעדות לחגוג ולאכול, ולכן פוטנציאל התפרצות הקורונה במהלכו גדול במיוחד ■ מרבית ההנהגה הערבית קוראת להטיל סגר, והממשלה תצטרך תכריע, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 22.4.20  ♦

החברה הערבית בישראל לקראת חודש רמדאן בצל הקורונה. לאחרונה נרשמה עליה ניכרת בשיעור התחלואה בקורונה בישובים ערביים בישראל. זאת, למרות שגברה המודעות לאתגרי המגפה ועמה ההיענות להנחיות משרד הבריאות בעקבות הרחבת ההפצה של המידע בשפה הערבית. חודש רמדאן המתקרב, שבו נהוגה מסורתית התקהלות ניכרת, מחייב ערנות והיערכות מיוחדת בהסברה, באכיפה, בשירותי בריאות דחופה ובסיוע לאזרחים. ברמה העקרונית, המעורבות החיובית של הציבור הערבי בהתמודדות עם מגפת הקורונה מדגישה את הצורך בשינוי בסיסי של הגישה כלפי ציבור זה, הזכאי לגישה שוויונית ובמסגרת זו גם לשירותים חברתיים ובריאותיים, בקרב רבים מהציבור היהודי וגם של הממשלה. לפיכך מומלץ…. אפרים לביאח'דר סואעדמייסלון דלאשהמורן דיטשמאיר אלרן, מבט על, גיליון 1304, המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, 20 באפריל 2020 ♦

ארדן סייר ביישובים הערביים שבסגר: "הרמדאן – האתגר המשמעותי ביותר". השר לבטחון פנים ומ"מ המפכ"ל סיירו בדיר אל-אסד ובענה, הנתונים בסגר זה היום השני בשל התפשטות התחלואה מקורונה, ובחנו את היערכות שירותי החירום והמשטרה. לדבריו, חודש הרמדאן הוא האתגר הגדול ביותר במאבק בנגיף. "המשבר – אינו מבדיל בין הדתות השונות", אלי אשכנזי ולירן לוי, וואלה, יום ראשון, 19 באפריל 2020, 17:20 ♦

חשש מצפיפות בחנויות ומתפילות המוניות: ביישובים הערביים תומכים בהחמרת ההגבלות ברמדאן. אנשי דת הביעו הסתייגות מההיתר להתפלל בחוץ בקבוצות של עד 19 בני אדם, לאחר שכבר הודיעו כי בחג יש להתפלל בבתים. "למען בריאות הציבור אין שום צורך להגיע למסגדים באווירה הזו", אמר ל"הארץ" גורם במוסד לפסקי הלכה ומחקרים באיסלאם, ג'קי חורי, הארץ, 20.4.20 ♦

הקלות בסגר – דף הנחיות בערבית, טלגראם משרד הבריאות, 20.4.20 ♦

האם הממשלה מזניחה את ההסברה אודות הקורונה בחברה הערבית? עמותת סיכוי, מרכז אעלאם והקליניקה לזכויות האזרח טוענים כי היקף וסוג הפרסום שמקצה לפ"מ למגזר הערבי לקראת חגיגות הרמדאן בצל הקורונה, אינו מספק בהשוואה למגזר היהודי • לפ"מ: "כל פרסומי משרדי הממשלה באמצעותנו מקבלים ביטוי גם בשפה הערבית", ענת ביין-לובוביץ', גלובס, 19.04.2020 ♦

ח"כ טיבי: אנחנו ערב חודש הרמדאן, חייבים לשנות את ההרגלים. צביקה סופר, מבזקלייב, 18.4.20 ♦

השר דרעי לראשי המגזר הערבי: להוציא בדחיפות חולים מהבתים. שר הפנים קיים הערב (מוצאי שבת), שיחת זום עם ראשי רשוית ערביות, חברי כנסת ואנשי משרד הפנים, במטרה להיערך לחודש הרמדאן בעת משבר הקורונה. כזכור, מונה שר הפנים דרעי, על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לרכז תכנית טיפול בחברה החרדית והערבית במשבר הקורונה…", צביקה סופר, מבזקלייב, 18.4.20 ♦

הקורונה מייצרת הזדמנות לאומית מול המגזר הערבי. הנוכחות חסרת-התקדים שמגלה המדינה במרחב המוניציפלי הערבי בניסיון לבלום את המגפה, ובלימת התהליכים הפוליטיים במגזר, יכולות לשמש הזדמנות אסטרטגית להבטיח את החזרת שיווי המשקל בינם לבין המוסדות הלאומיים, מאת  ד"ר דורון מצא, מקור ראשון, כ״ה בניסן ה׳תש״ף, 19/04/2020 ♦

הציבור הערבי פוחד להגיד "סבא מת מקורונה". ההשקעה בהסברה בחברה הערבית דלה ולא ממוקדת. היא לא לקחה בחשבון את בעיית הסטיגמה של הנגיף, והתוצאה: מבוגרים ערבים מתים בבית… השקעה בחברה הערבית לא תציל רק את הציבור הערבי אלא את כל החברה בישראל, בריאותית וכלכלית. הגיע הזמן להתמקד בקמפיינים נכונים ורלוונטיים, רגישים תרבותית וממוקדים בבעיה…", עו"ד חאלד דגש, YNET,  פורסם:  19.04.20 ♦

דרעי לראשי רשויות ערביות: "יש להוציא כמה שיותר חולים מהבתים". מבזק מעריב און ליין, 18.4.20 ♦

זינוק בנדבקים בקורונה בחברה הערבית: "מה שקורה כאן צריך להדאיג את כולם". הכפרים דיר אל אסד ובענה, הסמוכים זה לזה, הוגדרו "אזורים מוגבלים", חולקו לרבעים – ומחסומים נפרשו בשכונות ובכניסות אליהם. מתנדבים ועובדי המועצות פועלים לספק לתושבים מצרכים חיוניים – ובדיון הערכת מצב עוסקים בדרכי הפעולה לקראת חודש הרמדאן שיחול בשבוע הבא. מספר החולים בדיר אל אסד זינק ויותר מהכפיל את עצמו תוך יומיים, פוראת נסאר|N12| פורסם 18/04/20 ♦

החל מהיום יעלה קמפיין הסברה רחב היקף לקראת הרמדאן, בהובלת אגף ההסברה של משרד הבריאות ובשיתוף מלא עם לשכת הפרסום הממשלתית ומטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה. חודש הרמדאן יחל ב-23 באפריל יימשך כחודש ימים, עד עיד אלפיטר. המסרים העיקרים של הקמפיין כדי  למנוע התפשטות קורונה במגזר הערבי: *להתפלל את תפילות סיום הצום (התראויח) רק עם בני הבית *ארוחת איפטאר רק עם בני הבית  בלי אורחים ובלי אירוחים…הודעת משרד הבריאות, 18.4.20 ♦

דאגה בדיר אל-אסד ובענה: "אנשים נדבקו ולא יודעים איך". תושבים משני היישובים בגליל הנמצאים מהיום בסגר קיבלו בהבנה את הצעד המחמיר, שבמסגרתו נחסמו הכניסות והייצאות ומשטרה מסיירת בשכונות: "קשה, אבל הבריאות יותר חשובה. זה לא הזמן לזלזל". החשש לקראת הרמדאן: דווקא כשהמדינה משתחררת – יישובים ערביים נסגרים, חסן שעלאן, YNET, פורסם:  18.04.20 ♦

החל הסגר: מחסומים נפרסו בכניסות לדיר אל-אסד ובענה. עשרות שוטרים נפרסו ביישובים שבגליל כדי לאכוף את ההגבלות שאישרה הממשלה אמש. ההחלטה להטיל סגר התקבלה לאחר שמספר חולי הקורונה בדיר אל-אסד עלה אתמול ל-62, בהשוואה לחולה אחד בתחילת השבוע, ג'קי חורי ונעה לנדאו, הארץ, 18.4.2020 ♦

מחולה אחד ל-62 חולים בתוך שבוע: סגר ראשון ביישוב ערבי. בישיבת ממשלה טלפונית מיוחדת ביום שישי בערב הוכרזו דיר אל אסד ובענה שבצפון כאזור מוגבל – השלישי בארץ אחרי בני ברק ושכונות בירושלים. בדיר אל אסד טוענים: משגיח כשרות הוביל להדבקה ההמונית. בקלנסווה רופאים חילקו מסכות להגברת המודעות לנגיף. פוסק הלכה: "הימנעו ממפגשים ברמדאן", איתמר אייכנר, חסן שעלאן ואדיר ינקו, YNET, עדכון אחרון:  18.04.20 ♦

היישובים החרדיים והערביים עומדים בראש רשימת הנדבקים בתוך המשפחה. לפי משרד הבריאות, כ-65% מהחולים באלעד מגיעים מבתים שבהם שני חולים ומעלה, ובבני ברק כ-55%. באום אל-פחם, ג'סר א-זרקא וטמרה יותר מ-70% מהחולים מתגוררים בבית שבו חולה נוסף… הדבר לא מצביע בהכרח על הידבקות שהתרחשה בבית, וייתכן שכמה מבני המשפחה נדבקו מחוץ לבית…", אהרון רבינוביץ, הארץ, 17.4.2020 ♦

"בצוותים הרפואיים אנחנו נמצאים בקדמת המאבק, ובמקביל היישובים שלנו נמצאים בחצר האחורית. במשבר הזה החברה הערבית לא היתה על המפה מבחינת מתחמי הדרייב אין והבדיקות הקורונה, והנה עוד שבוע נציין את הרמדאן ואין בכלל הסברה איך לעבור אותו בבטחה. בעוד שהנהגת החברה הערבית עושה הכל כדי למנוע את התפרצות הנגיף, הממשלה צריכה לעשות יותר. צריך יותר בדיקות ליישובים הערבים ויותר הסברה, צריך לשלב מומחים ערבים בקבלת ההחלטות – משרדי הממשלה חייבים לדבר עם החברה הערבית בגובה העיניים – ולא רק עליה ואליה". האזינו לאמג'ד שביטה, מנכ"ל שותף בעמותת סיכוי, בראיון לחדשות הבוקר בכאן11, 17.4.20 ♦

הופקרו לגורלם. العرب وحدهم في مواجهة كورونا. בעוד שמחלת הקורונה היא "לכל אזרחיה", מערכת הבריאות היא יותר לאזרחיה היהודים ופחות לאזרחיה הערבים. מאז תחילת המשבר, החברה הערבית לא קיבלה ועדיין אינה מקבלת מענה הולם – בריאותי, חברתי וכלכלי. מקבלי ההחלטות, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הפקירו אותנו לגורלנו…", חה"כ יוסף ג'בארין, הזירה – الساحة , הארץ, 17.4.20 ♦

יוזמה: איסור יציאה מהבית שעה לפני תום הצום ברמאדן. ח"כים ואישי ציבור ערבים מגבשים המלצות בנוגע לחודש הצום שיחל בשבוע הבא – יבוטלו תפילות והתקהלויות המוניות • מסגד אל אקצא יישאר סגור, רועי ינובסקי, ערן זינגר וסולימאן מסוודה, כאן 11, 16 באפריל 2020 ♦

פסוקים מהקוראן וסרטוני סלבס ערבים: היערכות קורונה של פיקוד העורף לרמדאן. מבצע "לילות רמדאן" במדים ותג דגל הלאום: האתגר הבא של צה"ל בהתמודדות עם נתוני התחלואה המתגברים ביישובים הערביים יתרחש עם כניסת חודש הצום בחברה המוסלמית. האחראי בפיקוד העורף על האוכלוסייה הלא-יהודית: "יש הבנה שזאת מלחמה שלא מבדילה בין יהודים לערבים", יואב זיתון, YNET, פורסם:  16.04.20 ♦

"ברשויות שלא רוצים לראות חיילים – אנחנו מוותרים". יוסי יהושוע, ידיעות אחרונות, 16.4.20 ♦

460 חולי קורונה במגזר הערבי: המשטרה תגביר פעולות האכיפה ברמדאן. השר לביטחון פנים גלעד ארדן הנחה את הכוחות להעלות מדרגה במהלך חודש הצום שיחול בשבוע הבא. עלייה מדאיגה של 500 אחוזים בשבוע נרשמה בעיר הבדואית רהט, יאסר עוקבי, מעריב,  16/04/2020 21:35 ♦

קחו את סגר פסח ותכפילו ב-30. "…חודש הרמדאן בפתח, הזמן הקדוש ביותר בשנה לאזרחים הערבים המוסלמים. זו תקופה שמאופיינת במפגשים משפחתיים רבים וארוחות משותפות – לא מדובר ביום או בשבוע, אלא בחודש שלם… כדי להצליח, ההיערכות הממשלתית למניעת התפשטות הנגיף בחודש הרמדאן חייבת להיעשות בתיאום ובשיתוף פעולה מלא עם הנהגת החברה הערבית, כבר משלב התכנון. ..,, עופר דגן ואמג'ד שביטה (עמותת סיכוי), הארץ, 16.4.20 ♦

פיקוד העורף יפתח את מלון קרלטון נהריה כמלון קורונה לחולים ערבים בלבד. יואב לימור בטוויטר, 16.4.20 ♦

הקורונה עוד תוביל לשירות לאומי לערבים. המגפה הולידה שת"פ נדיר עם הממסד בישראל, כולל המשטרה והצבא. אולי בעתיד נראה צעירים ערבים בשירות במד"א, בכיבוי, ברווחה ובשיטור קהילתי, ד"ר מיכאל מילשטיין (מרכז דיין) YNET, פורסם:  16.04.20 ♦

כך מסייע צה"ל למגזר הערבי. בעקבות החשש מהתפשטות הקורונה במגזר, גייס צה"ל 72 אנשי מילואים • 186 אלף מנות מזון חולקו ביישובים הערביים, מערכת ישראל היום, פורסם ב 15.04.2020 ♦

צה״ל קיים הערכת מצב במטרה לסייע למגזר הערבי לנוכח עליית התחלואה. דובר צה"ל הודיע כי התקיימה הערכת מצב צבאית, לנוכח עליית נתוני התחלואה במגזר הערבי, בראשות מפקד פיקוד העורף, אלוף תמיר ידעי ובהשתתפות ראשי הרשויות הערביות, נציגי משרד הבריאות, נציגי משטרת ישראל ומד"א. מהנתונים שדובר עליהם לסיכום הצעדים של צה״ל לסיוע ליישובים הערבים במשבר הקורונה, עלה בין השאר, כי מאז החלה חלוקת המזון במגזר הערבי לפני כשבועיים, חולקו מעל ל-185,000 מארזי מזון. עוד עלה כי גויסו כ-80 אנשי מילואים יעודיים לרשויות הערביות בכל רחבי הארץ, בנוסף למשרתים הפזורים בשטח. טל לב רם , מעריב, 15/04/2020 ♦

יו״ר בל״ד: ״אין בעיית משמעת במגזר הערבי, הבדיקות שם החלו באיחור״. יו״ר בל״ד, וראש וועדת משנה קורונה בחברה הערבית ח״כ אמטאנס שחאדה, פרסם ציוץ בחשבון הטוויטר שלו, בו כתב: ״ביקור ביישובים הערבים מבהיר שאין שום בעיית משמעת. הבעיה היא שהטיפול והבדיקות החלו באיחור משמעותי ועדיין לא בהיקף הנדרש. הממצאים הקשים החלו להתגלות בעיכוב מיתר המדינה. נמשיך לפעול עם חדר המצב בחברה הערבית כי להגדיל את כמות הבדיקות ולהכין תוכנית פעולה מתאימה לחודש רמדאן״. אריק בנדר, מעריב מבזקים, 15/04/2020 19:08 ♦

ביישוב הערבי עם מספר החולים הגבוה ביותר יודעים ששיאי המגפה עוד לפניהם. תושבי אום אל-פחם, ולצידם העירייה והמשטרה, מודעים להשלכות הקשות שהרמדאן עלול להביא בחודש הבא, אבל בפועל יש רק 46 תושבים בבידוד. "זה טוב להיבדק, אבל אתה רואה – אני בבגדי עבודה. אני חייב להתפרנס", מספר אחד הממתינים במחסום, ג'קי חורי, הארץ, 16.4.20 ♦

מזל שמשגיח הכשרות אינו ערבי. צמרמורת עברה בגופי לנוכח מחשבה טורדנית: אם במקום משגיח הכשרות שפעל בבית המטבחיים בדיר אל אסד, והדביק מספר עובדים מהכפר והאזור, היה עובד ערבי שעובד במפעל בעיר יהודית, ושם הדביק את העובדים בקורונה. רק עלה הרעיון בראשי והדמיון שלי כבר שותק מאימת התסריט שעלה מול עיני. ..", עודה בשאראת, הארץ, 15.4.20 ♦

"כוחות משימה מיוחדים": נזכרים באיחור במגזר הערבי. רגע לפני צום הרמדאן מתחילה המדינה לסמן את יישובי המגזר כמוקד רגיש להתפרצות, והבוקר דווח על אחת כזו ליד כרמיאל. עלייה מדאיגה גם באום אל-פחם. במערכת הביטחון מתכננים כוח משימה ייעודי וערוכים להטיל איסורים ברמדאן, "שיהיו שונים מהסגר בפסח". מוקש מרכזי: מזרח ירושלים, יואב זיתון, אדיר ינקו וחסן שעלאן, YNET, פורסם:  15.04.20 ♦

משרד הבריאות מעדכן כי ישנה רמת תחלואה גבוה מאוד של נגיף הקורונה בישוב דיר אל אסד* (ההודעה בערבית) *משרד הבריאות מבקש מציבור התושבים של הישובים דיר אל אסד, נחף, בענה ומג'ד אל כרום להשאר בבתים*  משרד הבריאות בתיאום עם פיקוד העורף, מגן דוד אדום, המועצה המקומית וכן משטרת ישראל מטפלים באירוע. על פי הנתונים יש כרגע: 31 חולי קורונה מאומתים על פי החלוקה הבאה: דיר אל אסד 23, נחף 4, בענה 3, מג'ד אל כרום 1, סה"כ 31, משרד הבריאות, טלגרם, 15.4.20 09:14 ♦

מספר חולי הקורונה בחברה הערבית זינק והגיע ל391 , עלייה משמעותית הורגשה בעיר אם אלפחם עם 48 מקרים, עלי מוגרבי, חדשות 13 טוויטר, 14.4.20 ♦

בחברה הערבית מתרגלים לנוכחות צה"ל במאבק בקורונה: "כולנו באותה סירה". ביישובים הערביים מתמודדים עם מחסור בציוד מגן ובבדיקות על מנת למגר את התפשטות הנגיף, ונעזרים באנשי פיקוד העורף בטיפול בסוגיות הבוערות. בחסות הקורונה, ההימצאות הבלתי רגילה של חיילים באוכלוסיה הערבית הצליחה גם לייצר חיבורים: "מרגישים כאן בני בית", יואב איתיאל, וואלה, יום שלישי, 14 באפריל 2020 ♦

"פי שלושים מסדר פסח": האתגר הגדול הבא במאבק בקורונה – הרמדאן. עם סעודות רבות משתתפים, תפילות גדולות ופסטיבלים לתוך הלילה – הרמדאן המתקרב מדאיג את הממשלה ואת החברה הערבית ■ התארגנויות רבות מהשטח ומהממשלה מנסות להתמודד עם סכנת ההדבקה – והחמרת העוני בחברה הערבית, רוני לינדר וטלי חרותי-סובר, דה מרקר, 14.4.2020 ♦

אלה היישובים שבהם שיעור החולים הגבוה בישראל. חמשת היישובים הערביים בראש רשימת שיעור החולים: ג'סר א-זרקא: 35 חולים – 237.58 חולים לכל 100 אלף תושבים, דבוריה: 24 חולים – 230.46 חולים לכל 100 אלף תושבים, שבלי – אום אל-גנם: 10 חולים – 157.06 חולים לכל 100 אלף תושבים, ג'ת: 18 חולים – 151.13 חולים לכל 100 אלף תושבים, פקיעין: 6 חולים – 102.55 חולים לכל 100 אלף תושבים…", ענבר טויזר, 12N, 14.4.20, 11:28 ♦

לעדכונים נוספים על השפעת משבר הקורונה על הכלכלה, התעסוקה, החינוך, התקשורת ועוד – היכנסו לעמוד הבית

"ההגבלות הנ"ל לא יחולו על יישובים שמרבית תושביהם אינם יהודים…", מתוך *הודעה משותפת* של משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הבריאות, מתוך הודעה בטלגרם, 14.4.20, 01:23 ♦

דיווח: ישובים עם אוכלוסיה ערבית יוחרגו מההגבלות. ראש הממשלה הנחה את הפקידות המקצועית להכין תקנות לשעת חירום המגבילות מעבר בין ישובים ממחר ב־17:00 עד יום א׳ ב־6:00 (בדומה להגבלה שנכנסה לתוקף בשלישי ערב החג הראשון ב־19:00). ערוץ 7 מבזק, 13.4.2020 ♦

קורבן ראשון במגזר הערבי: סמיחה נכנעה לקורונה. סמיחה דיאב, בת 90 מטמרה, הלכה לעולמה במחלקת קורונה ברמב"ם, לאחר שנדבקה בנגיף. בטמרה חלו 16 תושבים בקורונה, והיא הוגדרה בדו"ח שהופץ על ידי משרד הבריאות בין "היישובים המדאיגים" במגזר, חסן שעלאן, YNET, פורסם:  13.04.20 ♦

ראש מועצת ג'סר א-זרקא: "כל תושב הוא פצצה מתקתקת, המשטרה חוששת מחיכוך". תושבי ג'סר א-זרקא, היישוב העני בישראל, לא מצייתים להנחיות וחלקם מסרבים להיבדק ולהיכנס לבידוד ■ ראש המועצה, מוראד עמאש, מודאג מהרמדאן המתקרב: "אנשים לא מבינים שהשנה החג יהיה אחר, בלי תפילות ובלי פגישות משפחתיות. צריך להכריז על סגר ולהפעיל אכיפה", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 13.4.20 ♦

משבר הקורונה: פעילות עדאלה נוכח ההתמודדות עם מגיפת COVID-19 – עמוד שמתעדכן באתר עדאלה ♦

הפרדה גיאוגרפית ותחושת יתמות: מדוע ערבים נדבקים פחות בקורונה. עשרה ימים אחרי שהתחילו מבצעי הבדיקות, מספרי החולים בחברה הערבית עדיין רחוקים מהמספרים בכלל החברה הישראלית. נראה כי הסיבות העיקריות לכך הן סוציולוגיות, ובעיקר תחושה שאף אחד במדינה הזאת לא ידאג לנו ולכן אנחנו צריכים לעזור לעצמנו, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  13.4.2020 ♦

במשרד הבריאות מזהים את המגזר הערבי כ"ציר יותר קריטי". למרות מספרי הנדבקים הנמוכים יחסית, בישראל חוששים מהתפרצות במהלך הרמדאן שיחל בחודש הבא. בדומה להנחיות לציבור היהודי בליל הסדר, הציבור הערבי יתבקש להישאר בבתים ולחגוג באופן מצומצם ככל הניתן. עם זאת גורם בכיר הדגיש בפני ynet כי קיימת מודעות גבוהה במגזר, יואב זיתון, אליאור לוי, חסן שעלאן ואדיר ינקו, YNET, עדכון אחרון:  12.04.20 ♦

מודיעין עילית, ביתר עילית ויישובים ערביים: הערים שבהן קצב ההדבקה גבוה ביותר. מדו"ח חדש שפירסם המרכז למידע וידע למערכה בקורונה עולה כי הערים הבעייתיות מבחינת קצב גידול החולים הן במגזר החרדי והערבי.. בדו"ח נותנים דגש גם על יישובי המגזר הערבי, שבהם יחס ההכפלה עומד על 1.6, מהגבוהים בארץ. היישובים המובילים במספר החולים ובקצב ההכפלה הם ג'סר א-זרקא, אום אל פאחם, דבוריה, טמרה, ג'ת, באקה אל גרביה ורהט. שגיא כהן, דה מרקר, 12.4.20 ♦

הפטריארכיה דווקא תומכת: איך הפכו הנשים במגזר הבדואי למסבירות נגד הנגיף? במציאות של מחסור במים זורמים, בתשתיות בריאות ובחיבור לאינטרנט, איה אבן פרג' ואחלאם אבו קרן נלחמות בהתפשטות נגיף הקורונה בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב באמצעות צוות הסברה ליישום הנחיות משרד הבריאות, טליה לוין, מעריב,  12/04/2020 ♦

נתונים לפי ישוב בישובים ערבים ומעורבים * (מעל 5000 תושבים), 12/04/2020 08:00, משרד הבריאות, טלגרם ♦

ראש מועצת דבוריה מאשים: "ההדבקה ביישוב החלה מבית אבות ביבניאל". מעריב, 12.4.20 ♦

"הבטיחו ייצוג לנשים בצוות המומחים להתמודדות עם מגפת הקורונה או שנעתור לבג"ץ". המטה הפמיניסטי לשעת חירום פנה לרה"מ ולראש המל"ל, לאחר שנודע כי אין נשים בצוות המומחים שהוקם כדי להתמודד עם מגפת הקורונה …עוד נכתב כי יישום הדרישה לייצוג הולם של נשים ממגוון קבוצות אוכלוסייה "ישרת את מטרותיה של הוועדה ויגשים את השאיפה לקבלת החלטות ראויה יותר לכלל הקבוצות בחברה"  טל שניידר, גלובס, 12.4.20 ♦

צוות המומחים של המל"ל: בלי נשים ובלי ערבים. טלי חרותי סובר, דה מרקר, 12.4.20 ♦

החברה הערבית מגיבה, אך סיר הלחץ מבעבע. לצד תפקוד מרשים של תושבים ורשויות, ניכרת עלייה באלימות במשפחה, בשימוש בשוק האפור וחשש כלכלי לקראת הרמדאן. האם הממשלה שומעת? החברה הערבית כרגע נסמכת בעיקר על הנכסים שיש לה: אנשי עסקים שתרמו מזון, רשויות מקומיות שנהנות מאמון מול התושבים, אלפי מתנדבים, מנהיגות פוליטית מגויסת שמדברת בשפה אוניברסלית, וצוות רפואי שמפיץ את הידע הנדרש לתושבים (אין כמעט משפחה ערבית שאין בה איש צוות רפואי). אך כל אלה ימשיכו להיות יעילים רק לזמן מוגבל…", עו"ד רסול סעדה (מעוז), YNET, פורסם:  12.04.20 ♦

נתונים לפי ישוב בישובים ערבים ומעורבים* (מעל 5000 תושבים) 11/04/2020 08:00), משרד הבריאות, ערוץ הטלגרם ♦

דבוריה וג'סר א-זרקא מונעות כניסה ממי שאינו תושב המקום בשל חשש מקורונה. המועצות המקומיות הקימו מחסומים בתיאום עם המשטרה בשל חוסר הקפדה של תושבים על הנחיות משרד הבריאות. מספר החולים בנגיף בחברה הערבית עלה בכ-70% מתחילת השבוע ועומד על 278 בני אדם, ג'קי חורי, הארץ, 10.4.20 ♦

התפרצות קורונה בצפון: ראש המועצה חסם כביש בין שני יישובים ערביים. ראש מועצת היישוב אכסאל, שבתחומו התגלו שישה נשאי הנגיף, החליט למנוע מעבר מהיישוב הסמוך דבורייה שבו אובחנו 26 חולי קורונה. בצד השני משתפים פעולה: "קוראים לאנשים להישאר בבתיהם, יש זלזול בהנחיות", חסן שעלאן, YNET, פורסם:  10.04.20  ♦

בימי החג, ביישובים הערביים מנסים להבין את הסגר של השכנים היהודים. למרות תקנות החירום לנגיף הקורונה שהחריגו אותם מהעוצר, התושבים הערבים בצפון טוענים כי הבלבול בנוגע לאכיפה חוגג. בינתיים הציבור מתגייס למאבק בנגיף והרחובות שעמוסים לרוב במטיילים, ריקים כמעט לגמרי. "רוצים לשמור על הבריאות, זה אינטרס של כולנו", יואב איתיאל, וואלה, יום חמישי, 09 באפריל 2020 ♦

הקורונה במגזר הערבי: בירושלים מספר החולים הגבוה ביותר. מנתוני משרד הבריאות עולה כי בבירה חלו 1,622 תושבים, בעוד שבתל אביב-יפו 413. בעיר הגדולה ביותר במגזר, נצרת, נדבקו 9 אזרחים בלבד, בעוד שבאום אל פאחם חלו 22, מעריב אונליין 08/04/2020 10:07 ♦

מלון לחשודים כחולי קורונה מהמגזר הערבי נפתח בחיפה. המתחם נפתח באכסניית נוער בעיר, והוא מכיל 95 חדרים שיאכסנו אזרחים שנחשפו לנגיף ונדרשים לבידוד. עד כה נקלטו במקום 15 איש. בימים הקרובים יימשך האכלוס במלון, וצפוי להיפתח מתחם נוסף בעכו.  יואב איתיאל, וואלה, יום רביעי, 08 באפריל 2020 

היישוב הערבי שנזקק לסיוע במלחמה בקורונה – קיבל תרומה של 2 מיליון שקל. קרן אדמונד דה רוטשילד תרמה את הכסף להקמת מערך חירום יישובי בג'יסר-א-זרקא ■ מערך החירום יעסוק בהפצת מידע, אספקת מזון ואספקה של ציוד רפואה והיגיינה ויפעל בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית, גלי מלניצקי, דה מרקר, 8.4.20 ♦

משבר ממוטט חומות: החברה הערבית התגייסה למען החרדים. ההנהגה הערבית מיהרה להביע סולידריות ולהציע סיוע לבני ברק בהתמודדות עם מגיפת הקורונה, ובשטח פרחו שלל יוזמות פרטיות להושטת יד לעזרה. ההנהגה החרדית הגיבה בהתעלמות, מאת: ישראל פריי, שיחה מקומית,  8.4.2020 ♦

להשלכות נוספות – חינוך – כלכלה – תעסוקה, היכנסו לעמוד הראשי

נשיא טורקיה תרם מטוס שהביא ארצה סטודנטים ערבים ישראלים. לאחר שבוטלה טיסת ישראייר שנועדה להשיב את התקועים בטורקיה, ח"כ טיבי פנה לארדואן שארגן טיסה חלופית. מאה סטודנטים פלסטינים לא קיבלו אישור כניסה, אך 120 סטונדטים ערבים ישראלים שבו ארצה, ברק רביד, חדשות 13, 7.4.20 ♦

כעס בחברה הערבית על הסגר: "יש מי שלא חוגג את פסח". ההנחיות המחמירות על סגר ממחר התקבלו בזעם בחברה הערבית: "אם היה מדובר בחג של המוסלמים, הסגר היה רק על היישובים הערביים". אחרים הוסיפו: "בגלל פסח עושים יום כיפור לשאר האוכלוסייה", חסן שעלאן, YNET, פורסם:  06.04.20 ♦

"אנחנו לא מקבלים שום הסברים על המחלה – כאילו שאנחנו שייכים למדינה אחרת". מיעוט חולי הקורונה במגזר הערבי יכול להיות תולדה של מחסור בבדיקות ובמקביל גם של מחסור באינפורמציה ושיתוף פעולה של האזרחים. במערכת הבריאות מסמנים את החגים המוסלמים שיחולו בחודש הבא כנקודת תורפה משמעותית. ביקורת חריפה נשמעת על ידי ראשי הציבור הבדואי: "השירות לגבי הקורונה הוא אפס", ענבר טויזר|N12| פורסם 06/04/20 ♦

החברה החרדית היא תמונת ראי לציבור הערבי. הקורונה הביאה לקדמת הבמה את תהליכי העומק המתרחשים במגזרים השונים בחברה הישראלית והאירה את הדמיון והשוני בין החברה החרדית ובין החברה הערבית, מאת  יאיר שלג -, מקור ראשון,  י״ב בניסן ה׳תש״ף, 06/04/2020 ♦

"מתביישים להגיד שנדבקו בקורונה": איך מתמודדים בחברה הערבית? בקרוב יציינו ברחבי העולם את חודש רמאדן, ובמשרד הבריאות גובר החשש שאי היענות של הציבור הערבי להגבלות שהטיל, עלולה להוביל להתפרצות הנגיף ביישובים הערביים. האם מאמצי ההסברה לאוכלוסייה, שמתחילת משבר קורונה דווקא הצליחה לרשום לא מעט הצלחות, ימשיכו להועיל? צפו בכתבתו של ערן זינגר, מתוך חדשות הערב, כאן 11 05.04.20 ♦

בציבור הערבי מעודדים מנתוני התחלואה, אבל חוששים שהרמדאן יביא להתפרצות. לפי משרד הבריאות, רק 193 חולים מכ-8,000 בישראל מגיעים מיישובים ערביים. מומחים מנסים להסביר את התחלואה הנמוכה בין היתר בכך שהציבור הערבי לא השתתף במסיבות פורים וקשוב יותר להנחיות, אך מודאגים מההשלכות של התפרצות גדולה, ניר חסון וג'קי חורי, הארץ, 6.4.20 ♦

"אנחנו לא חרדים – סגרנו את בתי הספר יומיים לפניכם, המסגד נעול ואין חתונות". בשבוע האחרון, באיחור ניכר, הוקמו מתחמי בדיקה ניידים לקורונה ביישובים ערביים — טירה, כפר קאסם, איכסל ואחרים ■ מספר הבדיקות שבוצעו עדיין נמוך מאוד ביחס לבדיקות בחברה היהודית, ובהנהגה חוששים מהדבקה מוגברת ברמדאן, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 6.4.20 ♦

———————————————————————–

מידע כללי:

_______________________________________

הנגב – מוקד ההתפרצות הבא? מעט מדי מחשבה מוקדשת לנעשה מתחת לאפה של החברה הישראלית, למציאות החיים בדרום הארץ, בתנאים לא תנאים. הכוונה, כמובן, לחברה הבדואית…. ביישובי הפזורה הבדואית אין בדרך כלל מים זורמים, אין חיבורי חשמל תקינים, אין אינטרנט, ולמרבה הצער אין די חומרי חיטוי. אפילו מים וסבון הם לא אחת מצרך נדיר… הקורונה מלמדת אותנו עד כמה מרקם החיים של כולנו – יהודים, ערבים, בדואים – שלוב זה בזה. הזנחה של האחד, תחזור במוקדם או במאוחר לפגוע בשני. הבה נלמד מכך איך להיות ערבים זה לזה. …, סלאמה אל אטראש (ראש המועצה האיזורית אל קאסום בנגב), ישראל היום, 4.4.20 ♦

"המלחמה היא לא רק במגפה אלא גם ברכילות סביבה". מספר החולים הנמוך ביישובים הערביים מלמד על היעדר בדיקות, לא על התגוננות יעילה. שייחים וכמרים יכולים לשמש "סוכני בריאות" מעולים, אך משרד הבריאות מעדיף את השיטות שלו… החברה הערבית מושתתת על חמולות גדולות שבהן ערכו של חופש הפרט מופחת. הפיקוח החברתי ההדוק בתוך המבנה החמולתי כופה התנהגות קונפורמית, והיא זו שמונעת מהציבור ללכת לבדיקה או לקבל טיפול. מצב זה מדגיש יותר מתמיד את הצורך החיוני בשיתוף פעולה…", שירין פלאח סעב, הארץ, 5.4.20 ♦

מחדל בדיקות הקורונה באוכלוסייה הערבית: איימן עודה בטור מיוחד. הפערים בבדיקות הקורונה בין כלל הציבור לישובים הערבים מסכנים קודם כל את האוכלוסייה הערבית – ובהמשך את הציבור כולו. למערכת הבריאות אין מושג כמה חולים יש שם, והתוצאה עלולה להיות במצב בו רהט או אום אל פחם יהפכו לבני ברק. יו"ר הרשימה המשותפת בטור מיוחד ל-N12, שמסביר מדוע אפשר לנצח את הקורונה – רק ביחד, איימן עודה|N12| פורסם 04/04/20 ♦

המשטרה חקרה תושב טייבה שהפר בידוד 3 פעמים בשבוע. המשטרה עיכבה לחקירה צעיר מטייבה לאחר שכבר נקנס בסכום כולל של עשרת אלפים שקל. הוא הסתתר במרכז רפואי בעיר. ראש העיר טייבה: "לצערי בחברה הערבית יש כאלו שמזלזלים בבידוד. צריך לפעול ביד קשה ואף להכניס לכלא", חסן שעלאן, YNET, פורסם:  01.04.20 ♦

עמוד הוועד הערבי לחירום – الهيئة العربية للطوارئ

כמות הנדבקים בכל יישוב: הרשימה המלאה, N12, 3.4.20 חדשות 12

קופות החולים יפתחו בשבוע הבא מרפאות ייעודיות לבדיקות קורונה. המרפאות יחלו לפעול בשבוע הבא, בגלל העומס הרב על מד"א • המטרה: הנגשת הבדיקות לכלל האוכלוסיות והמגזרים • "נגדיל משמעותית את מספרן", מיטל יסעור בית-אור, ישראל היום, פורסם ב: 02.04.2020 ♦

התפרעויות ועימותים עם שוטרים ביפו על רקע התקהלות אסורה. שוטרים שערכו היום (רביעי) סיור שגרתי בשכונת עג'מי ביפו הבחינו בצעיר שעמד באמצע הרחוב עם אדם אחר, ודרשו ממנו להזדהות על מנת לברר היכן הוא גר לטובת אכיפת תקנות משרד הבריאות. חרף פנייתם, סירב הצעיר למסור בפניהם את פרטיו ולמקום החלו לזרום עשרות תושבים מבתים סמוכים במטרה למלטו.  אלי סניור, YNET, פורסם:  01.04.20 , 17:32 ♦

חרדים וערבים: יין ויאנג של קורונה. אין חולים, אין בדיקות ואין התקהלויות ביישובים הערביים. אז למה אנחנו חייבים להגיד – בעיית הקורונה אצל החרדים וגם אצל הערבים? מהצד השני עם גיא זהר, כאן 11, 1.4.20 ♦

ברקע הגברת הבדיקות, בחברה הערבית מקווים לדחוק את הבושה. מומחים מזהירים כי היקף התחלואה ביישובים הערביים גבוה מהידוע, ומקווים שהגדלת מספר הבדיקות תיתן תמונת מצב מדויקת יותר. מנהל בית חולים בנצרת: "לפנינו שבועיים קריטיים", ג'קי חורי, הארץ, 1.4.20 ♦

די להרעלת הבארות המשותפותكفى تسميمًا للآبار المشتركة. "…. הקושי של הציבור הערבי לא מסתכם בדאגה לעתיד הכלכלי, אלא מהמגפה עצמה ומצעדי הממשלה. אמנם, דאגות אלו משותפות גם לציבור היהודי, אך ברמה נמוכה בהרבה… הציבור הערבי זקוק כיום לנבחריו יותר מאי – פעם, הן לצורך המאבק המשותף בנגיף והן לשיקום ההריסות הכלכליות שמתחילות להיערם. הדרתם ממוקדי הכוח וקבלת ההחלטות כיום, תגזור לא רק שיעורי תחלואה ועוני גבוהים יותר בקרב הציבור הערבי, אלא בכלל מדינת ישראל….", נאסרים חדאד חאג' יחיא (המכון הישראלי לדמוקרטיה), הזירה – الساحة הארץ, 31.3.20 ♦

ביטוח לאומי לצדך ברגעים החשובים – אלא אם אתה ערבי. משבר הקורונה מציף בעיה קריטית הקיימת גם בשגרה – אזרחים ערבים אינם ממצים את הזכויות שלהם מול ביטוח לאומי, בין היתר, בגלל שהשירות אינו מונגש להם במלואו, סמאח אל ח'טיב־איוב ונגה מלכין (עמותת סיכוי), דה מרקר, 31.3.20 ♦

"אני חוזר מביה"ח מותש ושומע הסתה נגד ערבים – זה מקומם ומתסכל". קמפיין חדש מביע תמיכה באנשי הרפואה מהחברה הערבית, תוך קריאה לשנות את היחס המפלה וההסתה כלפי המגזר מצד אזרחים ופוליטיקאים. רופאים המשתתפים בקמפיין סיפרו ל-N12 על התחושות הקשות שמתלוות למאבק בקורונה: "אנחנו שותפים לגורל המדינה, נלחמים כתף אל כתף, והגיע הזמן שיבינו – דו קיום הוא אפשרי", אביבית מיסניקוב|N12| פורסם 31/03/20 ♦

סיפורים לילדים וייעוץ להורים: היוזמות שהוליד משבר קורונה במגזר הערבי. שבר הקורונה הוליד יוזמות מיוחדות להתפשטות עם הנגיף במגזר הערבי. החל ממספרי סיפור לילדים לפני השינה ועד לייעוץ פסיכולוגי להורים הלחוצים והמותשים. כתבתו של ערן זינגר מתוך חדשות הערב, כאן 11 30.3.20 #קול_איסראיל

מתחמי "היבדק וסע" במגזר הערבי יצאו לדרך. אבחון המוני של נדבקים בנגיף קורונה החל לפעול בערערה שבוואדי ערה ויתרחב לישובים נוספים במגזר • ח"כ אחמד טיבי: "המספר הנמוך של נשאים מהמגזר נובע ממחסור חמור של בדיקות ביחס למגזר היהודי", דניאל סיריוטי, ישראל היום,  30.03.2020 18:49 ♦

משרד הפנים יעביר למלוניות ערבים וחרדים שלא יכולים לשהות בבידוד ביתי. משרד הבריאות יעביר את פרטי החולים והמבודדים, ועובדים סוציאליים יבדקו אם הבתים עומדים בהנחיות לבידוד ביתי. מנכ"ל משרד הפנים: מעריך שמספר האנשים שצריכים להיות בבידוד גבוה פי שניים-שלושה מהמדווח, לי ירון, הארץ, 31.3.20 ♦

"המגזר נכנס לואקום הסברתי; אני מרגישה כמו המסביר הלאומי לערבים". כך אומרת ל"גלובס" פרידה ג'אבר, עורכת ראשית של אתר פאנט • לדבריה, "יש חוסר הבנה בולט בציבור הערבי של הנחיות הממשלה, כיוון שהתרגום וההנגשה לציבור זה היו לקויים" • סוהיל כראם, בעלי רדיו א-שמס: "הפכנו להיות תחנת הסברה לכל דבר", דני זקן, גלובס, 31.3.20 ♦

השר דרעי מינה צוות מיוחד שירכז פעילות בקרב החרדים והערבים במשבר הקורונה. "…בראש הצוות למגזר הערבי יעמוד איימן סייף…" מבזק ערוץ 7, 30.3.20 ♦

במתחם הדרייב אין שהקים מד"א בערערה אתמול נבדקו 185 אזרחים בלבד למרות שבמד"א היו ערוכים ליותר מ400 בדיקות. אנשי ציבור וראשי רשויות הביעו אכזבה מאי ההיענות. המתחם ייפתח היום ליד העיר טמרה שבגליל ומיועד לשרת את האוכלוסיה בעיר והסביבתה. מחר יוקם המתחם בעיר רהט בדרום. ג'קי חורי, טוויטר, 31.3.20 ♦

אין בדיקות אז לא סופרים את החולים הערבים. "…מספר החולים המאובחנים ביישובים הערביים עומד על 38 (לפי נתונים שפורסמו ביום שישי, 27.3). הערבים הם 20% מהאוכלוסייה של ישראל, והם גם אוכלוסייה בסיכון, בשל השיעור הגבוה של חולים במחלות כרוניות, ובגלל מגורים בצפיפות ומצב סוציו־אקונומי קשה. לכן, בחישוב גס מאוד, צריכים להיות היום כ–800 חולי קורונה ערבים לפחות…", ד"ר ניהיא דאוד, הארץ, 31.3.20 ♦

מחסור במכונות הנשמה בנצרת: "אם יגיעו שישה חולים – אין דרך לטפל בהם". בהמשך לחשיפת ynet ו"ידיעות אחרונות" על נתוני מכונות ההנשמה, בבתי החולים בנצרת מודאגים שהתפשטות הנגיף תפסה אותם לא מוכנים: "יש כאן 350 אלף אזרחים, לא נוכל לטפל בחולים קשים". התושבים זועמים: "אם ימותו אנשים, משרד הבריאות יישא באחריות", חסן שעלאן, YNET, פורסם:  30.03.20 ♦

מד"א יקים מתחם נייד לבדיקות קורונה ביישובי המגזר הערבי. ח"כ אחמד טיבי, יו"ר סיעת המשותפת פנה לשר יעקב ליצמן ולמנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב כדי להקים באופן דחוף מרכז בדיקות לווירוס הקורונה בחברה הערבית. השר ליצמן נענה ובעקבות כך נפגשו הערב (ראשון) ח"כ טיבי ומנכ"ל מד"א, אלי בין ושוחחו עם מודר יונס, ראש מועצת ערה, שם הוחלט להקים את המתחם הנייד שיסתובב ביישובים רבים במגזר הערבי. כמו כן, ח"כ טיבי פנה למשרד הבריאות כדי לשנות את הקריטריונים לבדיקת קורונה בחברה הערבית לאור מיעוט הבדיקות בקרב ערבים. יוסי בראון MivzakLive, 30.3.20 ♦

שותפים לגורל: זעקת צוותי הרפואה הערביים. מצד אחד צוותי הרפואה הערביים עושים לילות כימים שכם לשכם לצד חבריהם היהודים, בימים כתיקונם ועל אחת כמה וכמה בעת משבר בריאותי כזה. מצד שני כשהם חוזרים הביתה, הם מרגישים מודרים וחשים שמכלילים מגזר שלם כ"תומכי טרור". צפו בריאיון באולפן ynet, עם ד"ר ארסלאן אבו-מוך, ynetפורסם:  30.03.20 ♦

רק 36 חולי קורונה במגזר הערבי? "לא עושים מספיק בדיקות". ורופאים במגזר הערבי מותחים ביקורת על משרד הבריאות ועל מד"א וטוענים כי הסיבה היא מיעוט הבדיקות. "הקריטריונים למתי לעשות בדיקת קורונה חייבים להשתנות", פוראת נאסר|N12| פורסם 30/03/20 ♦

משבר הקורונה: אריה דרעי מונה לפרויקטור הראשי למגזר החרדי והערבי. על דעת ראש הממשלה ושר הבריאות, התבקש אריה דרעי לשמש כפרויקטור שירכז את כלל העבודה במגזר החרדי והערבי בטיפול בנגיף הקורונה. דרעי נאות וכבר התחיל לעבוד: "מי שלא שומר על בידוד ועל הוראות משרד הבריאות – יש להוקיע אותו קשות ולדווח עליו לרשויות", חדשות כיפה, ד בניסן התשפ, 29 במרץ, 2020 ♦

בנט: היקף ההידבקות במגזר החרדי והערבי – גבוה מאוד. "…"יש פה שלוש מדינות קורונה: מדינת קורונה של החרדים, הערבים, ושאר מדינת ישראל. שיעור ההדבקה אצל החרדים והערבים גבוה מאד. אני מתנגד להחמרה בהסגר. אני רואה במגזר הכללי התנהגות רצינית – יש בעיה אצל החרדים והערבים…", מבזק ערוץ 7, ד' ניסן תש"פ, 29.3.20 ♦

ביום  29.3.2020 פנינו למשרד הבריאות בעקבות פרסומים שונים אודות היעדר כמעט כליל של בדיקות קורונה בחברה הערבית. עד כה דווחו רק 38 מקרי הידבקות של אזרחים ערבים וזאת על אף שהמספר הכולל של ההידבקויות כפי שמדווח עומד נכון לרגע זה על 3,865 מקרים מאובחנים. האגודה לזכויות האזרח. ♦

הפלסטינים בישראל מתאחדים: "אין לנו אף אחד חוץ מעצמנו" . החברה הערבית התארגנה במהירות כדי לספק סיוע לנפגעים במגיפת הקורונה ולעודד את רוחם של המסוגרים בביתם – מחלוקת מזון וטיפול רפואי דרך תמיכה נפשית ועד לתיאטרון בובות וחוגי רקמה. "ברור לנו שאנחנו לא נמצאים בראש סדר העדיפויות של המדינה. לכן אנחנו צריכים לעזור אחד לשני", מאת: סוהא עראף, שיחה מקומית,  29.3.2020 ♦

החברה הערבית בישראל בצל מגפת הקורונה. עם הפצת מידע והנחיות להתמודדות עם מגפת הקורונה בשפה בערבית, גברה המודעות בקרב הציבור הערבי לחומרת המשבר וניכר בקרבו ובקרב מנהיגיו הפוליטיים, החברתיים והדתיים, קשב להנחיות ופעולה ליישומן. זאת, תוך התמודדות עם אתגרים חברתיים, דתיים וכלכליים לא מבוטלים. המשבר המחיש את שותפות הגורל של יהודים וערבים במדינה, שעה שצוותים רפואיים ערביים פועלים שכם אל שכם עם הצוותים היהודיים במאבק במגפה ובהצלת חיי אדם. על משרדי הממשלה להמשיך ולהקפיד על העברת מידע והנחיות בשפה הערבית בזמן, על שוויון במתן שירותים רפואיים וסיוע כלכלי לציבור הערבי, וכן על הנגשה שוויונית של שירותי חינוך ורווחה. אפרים לביאמאיר אלרןח'דר סואעדמורסי אבו מוךמייסלון דלאשה, INSS, מבט על, גיליון 1288, 29 במארס 2020 ♦

כשערבי מתקשר למד"א ומתקשה להסביר את סימני המחלה, הוא מועבר ממוקדן למוקדן ובסוף נדחה. בישראל השנייה האמיתית, מד"א לא טורחת לפרוס נקודות בדיקה, לשכת הפרסום לא ממהרת לפרסם הנחיות, חמישית מהעובדים לא יכולים לחתום אבטלה, ומאיפה יגיעו מחשבים ללמידה מרחוק? בחברה הערבית חוששים בעיקר מהתפרצות נרחבת של המחלה, ג'עפר פרח (מוסאוא), המקום הכי חם, 29.3.20 ♦

מפת החשיפה לקורונה מצביעה על החור השחור של משרד הבריאות: החברה הערבית. בעוד שביישובים היהודיים יש מאות סימונים, ביישובים ערביים ובמזרח ירושלים הנתונים חסרים. לכך מצטרף מיעוט המאובחנים כחולי קורונה בחברה הערבית. אנשי רפואה מספרים על חשש מסטיגמה וקוראים לרשויות להגדיל את מספר הבדיקות, ניר חסון וג'קי חורי, הארץ, 29.3.20 ♦

מציאות בלתי נסבלת בה הרופאים הערבים בחוד החנית של המאבק בקורונה בזמן שהמשפחות שלהם נשארו בחצר האחורית. עד לרגע זה אין מתחם דרייב אין אחד לבדיקות בריכוזי אוכלוסיה ערבים. חה"כ איימן עודה, חדשות 12 (טוויטר), 28.3.20 ♦

משרד החוץ סייע להחזרת 200 סטודנטים מירדן לישראל. משרד החוץ ושגרירות ישראל בירדן סייעו הבוקר לקבוצה של כ-200 סטודנטים ערבים-ישראלים שלומדים בירדן לחזור לבתיהם בארץ. המבצע תואם מול הרשויות הירדניות, שנענו לבקשה ההומניטרית הישראלית לאפשר את חזרתם של הסטודנטים לארץ. היום חצתה הקבוצה את הגבול במעבר נהר הירדן ותועבר לבידוד במלוניות בהתאם להנחיות משרד הבריאות. אנה רייבה ברסקי , מעריב,26/03/2020 ♦

האם במשרד הבריאות החליטו לא לבדוק ערבים? בחברה הפלסטינית בישראל לא מתבצעות כמעט בדיקות, הנתונים על מסלולי חולי הקורונה מתפרסמים באיחור, במשרד הבריאות לא מנגישים את המידע ואין מענה לדוברי ערבית. "הפחד שלנו שזה יהיה מאוחר מדי, וכשהמגיפה תתפשט נתחיל לריב בינינו על מעט השירותים שאנחנו מקבלים", מאת: סוהא עראף , שיחה מקומית, 26.3.2020 ♦

הפר את הבידוד בפעם השלישית ונקנס ב-5000 ש"ח. ערבי מקלנסווה הפר את הבידוד ונתפס כי נסע ברכב עם חלונות כהים. הוא נקנס ב-5000 ש"ח וקיבל גם דו"ח על החלונות הכהים. ערוץ 7 , א' בניסן תש"פ 26/03/20 ♦

בידוד בדלתות פתוחות. הקורונה לא מבדילה בין יהודי לבדואי אבל המדינה כן, ובכפרי הפזורה בנגב האנשים מרגישים שננטשו • ככה זה כשבמקום להשקיע בסיוע ובהסברה מחלקים, דווקא עכשיו, צווי הריסה. דוד פרץ, ישראל היום, 26.3.20 ♦

איך אומרים קורונה בערבית. – كيف نقول كورونا بالعربيّة؟"… נגיף הקורונה לא מבחין בין יהודים לערבים, כפי שאמר בצדק ראש הממשלה. אם כך, יכול להיות שהנגיף הארור מחזיק בתפישת עולם מתקדמת יותר מזו של הממשלה, כי כמו ברוב תחומי החיים – גם בשעת המשבר הזו החברה הערבית נזנחת לגורלה. אתם חושבים שלכם קשה?… מחסום השפה הוא אחד החסמים העיקריים לשילובם של ערבים בחברה הישראלית ובימים אלה מדובר לפעמים על חיים ומוות. עד לאחרונה, הנחיות משרד הבריאות תורגמו לערבית באיחור ניכר ובינתיים התושבים המשיכו את חייהם, לא מודעים לסכנה….", מוחמד דראושה (גבעת חביבה), הזירה – الساحة הארץ, 26.3.20 ♦

המענה לקורונה במגזר הערבי: תוכנית ל-2 בתי חולים שדה. פרסום ראשון: לפי התוכנית שגיבש מרכז השלטון המקומי, שני בתי החולים הזמניים יוקמו במשולש ובאום אל-פחם, ויהיו מוכנים לקליטת חולי קורונה – אם העומס בבתי החולים הרגילים ימנע טיפול בהם, אמיר אלון, YNET, פורסם:  25.03.20 ♦

הסטודנטים ששבו מאיטליה הועברו לבידוד באוטובוס מזוהם ומטונף – ללא שמירה על כללי המרחק: "התייחסו אלינו כמו כלבים". שתי טיסות מיוחדות שנחתו הבוקר בנתב"ג השיבו לישראל מאות סטודנטים מאיטליה. בשל החשש שנדבקו בקורונה, הם הועברו ישירות למלונית בידוד בטבריה. אך האוטובוסים שסיפקו במשרד הבריאות ופיקוד העורף היו צפופים, מזוהמים ומלאים בלכלוך ואבק. אחד הסטודנטים ל-N12: "התנאים היו מזעזעים, כלאו אותנו במשך שעות", פוראת נאסר|N12| פורסם 24/03/20 10:1 ♦

"לא מסבירים לנו על הקורונה": בחברה הערבית מתלוננים על קיפוח. גם בקרב ערביי ישראל החלו להבין את סכנת הנגיף, אולם לטענתם בתי החולים שלהם לא נערכו כראוי, אין להם מספיק בדיקות וההסברה באשר להנחיות החירום היא לקויה. "אנחנו לא רוצים להרגיש סוג ג'", עלי מוגרבי, חדשות 13, 23.3 ♦

אין תשתיות, אין מודעות: הקורונה מתפשטת, והמגזר הבדואי בסכנה מוגברת. האיסורים על שהייה במרחב הציבורי הצליחו להשפיע רק חלקית על ההתנהלות היומיומית בפזורה הבדואית שבנגב: ילדים מסותובבים בחוץ, רבים לא מכירים את ההנחיות ורק פעילים חברתיים מסבירים מהן הסכנות. "אם הנגיף יגיע לכפרים – הוא יתפשט במהירות עצומה", יניר יגנה, וואלה, יום ראשון, 22 במרץ 2020, 18:2 ♦

אתגר הקורונה ואיום הפשיעה: ההתמודדות של החברה הערבית עם המשבר. “אילזם ביתך", הישאר בביתך, הייתה הסיסמה שחרכה את אמצעי התקשורת של ערביי ישראל בימים האחרונים. זה הביא לשיפור בהיענות, שבפרוץ המשבר הייתה חלקית למדי במגזר…הקמפיין בנושא הקורונה, שבמסגרתו גם מובלטת תרומת הציבור הערבי, כפי שמגולמת בפעילותם של אזרחים ערבים במסגרת צוותי רפואה בכל רחבי הארץ, מבטא את בגרותה של החברה הערבית בישראל, ואת שילובה בפועל בחלק ניכר ממישורי העשייה במדינה….", ד"ר מיכאל מילשטיין, מעריב, 23/03/2020 ♦

מיעוט בדיקות בחברה הערבית. "…מתוך עדויות עולה כי בחברה הערבית מבוצעת מעט בדיקות. שירותי מד"א לא נכנסים לחלק מהיישובים. זאת, בשל שימוש נרחב באמבולנסים פרטיים. אך הקושי הוא שהצוותים באותם אמבולנסים אינם ממוגנים, ואין להם את הציוד על מנת לבצע בדיקות….", הילה אלרואי וחן זנדר, חדשות 13, 22.3.20 ♦

ואם הרופאים הערבים יישבו בבית? "…הניסיון להפריד בין הציבור הערבי הרחב לבין נציגיו בכנסת נידון לכישלון. הבחירות, שנכפו על הציבור שלוש פעמים בשנה האחרונה, הגדילו בשיעור ניכר את הייצוג הערבי בכנסת והעלו בכל פעם את אחוזי ההצבעה בחברה הערבית. מי שפוסל את חברי הכנסת הערבים פוסל גם את תומכיהם, ובכלל זה את הרופאים שעתה מצילים את חייהם של ישראלים — יהודים, ערבים ודרוזים גם יחד….", אפרים הלוי (ראש המוסד לשעבר), הארץ, 23.3.20 ♦

סקר: רוב הציבור הערבי מזלזל בהנחיות משרד הבריאות. רופאים במגזר מנסים לשכנע להישמע להנחיות: "זו לא מלחמה של ביבי אלא מלחמה של כולנו, זה לא הזמן לפוליטיקה"…סקר מטריד פורסם השבוע באתר 'פאנט', הפופולרי במגזר הערבי. על פיו, 61 אחוזים מהציבור הערבי בארץ אינם מייחסים חשיבות רבה להקפדה על הנחיות משרד הבריאות במסגרת המאבק במגפת הקורונה….",  מאת  אסף גבור, מקור ראשון,  כ״ו באדר ה׳תש״ף (22/03/2020 ♦ 

העובדה שרופאים, אחים, עובדי מעבדה ורוקחים ערבים נמצאים בחזית המאבק בקורונה, לא הייתה אמורה לשנות לנו כלום, כיוון שלא צריך להיות משהו מיוחד בשביל להיות אזרח שווה.  קמפיין של "האם ראית את האופק לאחרונה?", 22.3.20 ♦

התמודדות החברה הערבית עם נגיף הקורונה נייר עמדה של יוזמות אברהם, 19.3.20 ♦

ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין: לא לאסור על ערביי מזרח ירושלים לעבור למערב העיר. ערוץ 7, 19.3.20 ♦

לבודד אוכלוסייה שמניעת מגע לא נמצאת בלקסיקון שלה. 270 אלף בדואים בנגב מתגוררים בצפיפות גדולה ופעמים רבות גם ללא אפשרות להפריד בין צעירים למבוגרים. ג'מאל אלקרנאווי, מנכ"ל עמותת "השחר החדש" שמסייעת לציבור: " השיח הוא לא רק ברמה האינפורמטיבית אלא גם ברגשית",  מאת  אסף גבור, מקור ראשון,  כ״ב באדר ה׳תש״ף, 18/03/2020 ♦

נתניהו למגזר הערבי: הקפידו על ההוראות. ראש הממשלה נפגש עם גורמי רפואה בכירים במגזר הערבי ודן עימם בהגברת המודעות להתפשטות נגיף הקורונה. ניצן קידר, ערוץ 7,  , כ"ג באדר תש"פ 19/03/20 ♦

הרופאים הערבים לא מתרגשים מנתניהו: אי אפשר להתעלם מאיתנו. העובדה שעשרים אחוז מהצוות הרפואי בבתיה"ח הם ערבים, לא מפריעה לנתניהו להמשיך להסית נגד האוכלוסייה הערבית. אבל הרופאות והרופאים הערבים לא מתרגשים. הם רגילים, וחוץ מזה חיוך של חולה יותר חשוב להם. שיחות עם רופאים בקו החזית, מאת: סוהא עראף, שיחה מקומית,  19.3.2020 ♦

"בניגוד לחרדים – אנחנו קשובים": כך מתייחס המגזר הערבי להנחיות משרד הבריאות. "אין הקפדה מספקת במגזר הערבי על הנחיות משרד הבריאות", אמר אמש נתניהו בדיון מיוחד עם בכירים מהמגזר. אולם, לאחר בדיקה מקיפה ביישובים רבים עולה תמונה די שונה – הציבור הערבי קשוב, ערני ודורש: "הפסיקו להכליל. אצלנו אפילו אין הוכחה אחת להפרת ההנחיות", פוראת נסאר|N12| פורסם 19/03/20 ♦

החברה הערבית והקורונה: בעיות שפה, תשתיות ואינטרנט. הנחיות משרד הבריאות לא מיושמות כראוי על ידי אזרחים ערבים רבים, בין השאר בשל פערי השפה. הבעיה חריפה בעיקר ביישובים הבדואים בדרום, הסובלים מהיעדר תשתיות מים וחשמל. רק אתמול סוכם על סגירת המסגדים. "שמירת מרחק היא בעיה בגלל הפן החברתי", אומר ראש עיריית רהט, אילנה קוריאל, YNET, פורסם:  18.03.20 ♦

היוזמה של העמותה מהנגב שתמזער את נזקי הקורונה בקרב החברה הבדואית.  כתב מקומונט 16 מרץ, 2020 ♦

עצומת רופאים יהודים וערבים בצל הקורונה: "די לגזענות". בעיצומו של משבר הקורונה, יוזמה חדשה של מעל 600 אנשי רפואה קוראת להפסיק את השיח הפוגעני בציבור ובפוליטיקה נגד האוכלוסייה הערבית. סגן מנהל ביה"ח שיבא: "בלי אנשי הצוות הערבים – מערכת הבריאות הייתה קורסת", מיכל פעילן|N12| פורסם 18/03/20 ♦

הרופאים הערבים נמצאים בחזית המאבק בקורונה, ומרגישים שעל גבם יש מטרה. כ-20% מאנשי הצוותים הרפואיים בישראל הם ערבים. השילוב בין התפרצות הקורונה והמגעים להקמת הממשלה שלחו אותם לקו האש – ביותר במובן אחד. בשיחות עם "הארץ" הם מספרים על התחושה הקשה כשבשעה שבה הם מצילים חיים, ראש הממשלה מתייחס אליהם כאל פצצה מתקתקת, לי ירון, הארץ, 17.3.20 ♦

בצל הקורונה, בכפר קאסם כבר לא מפחדים מהמשטרה, מנתניהו או מסגר. עד לסוף השבוע סומנה החברה הערבית כמוקד של אי-ציות להנחיות משרד הבריאות. נראה שהיחס אליהן השתנה, אבל בכפר קאסם עדיין נשאלות שאלות מטרידות שאין להן מענה… "זה כמו מלחמה פה", אומר זבידה בעודו ניצב מאחורי הדוכן, "אנשים בטראומה, לוקחים אוכל ומחביאים בבית. חזרו לאכול חומוס במקום האוכל של ההיי-טק". השלב הבא עשוי להיות עוצר. מלה מפחידה, שבכפר קאסם נושאת גם מטען היסטורי. ..", ג'וש בריינר, הארץ, 17.3.20 ♦

המדינה התעלמה, ועדת המעקב נאלצה להנגיש בעצמה מידע על הקורונה בערבית. שבועות אחרי פרוץ מגיפת הקורונה, משרד הבריאות כמעט לא פירסם מידע בשפה הערבית. הנהגת הציבור הערבי לקחה על עצמה לפרסם מידע חיוני באתר ייעודי, ובמקביל להכריח את המדינה להתחיל להתייחס גם לכ-20% מאזרחיה, מאת: סוהא עראף, שיחה מקומית,  16.3.2020 ♦

גם בבריאות – לא סופרים את האזרחים הערבים. זכותם לבריאות של האזרחים הערבים אינה מיושמת במלואה – ויש לכך השלכות חמורות ■ זה נכון בכל ימי השנה, אבל בימים אלה ההשלכות מדאיגות במיוחד, סג'א כליאני ונירה בן עוזר (עמותת סיכוי), דה מרקר, 16.3.20 ♦

"חוסר משמעת ומחסור קריטי בתשתיות רפואיות": המגזר הערבי ואתגרי הקורונה. למרות העיכוב בתרגום המידע של משרד הבריאות לערבית, הפערים הצטמצמו משמעותית לאחרונה, והרופאים ואנשי הצוות הרפואי הרבים מהמגזר מסייעים להגברת המודעות בקהילה • בינתיים, ברוב הישיבות ותלמודי התורה, הלימודים המשיכו כרגיל בניגוד להנחיות הממשלה, דניאל סיריוטי, חנן גרינווד, ישראל היום, פורסם ב: 16.03.2020 14:50 עודכן ב: 16.03.2020 ♦

תרופה למכה. "…"זה כבר היום השלישי שחולה מספר 16 לא מונשם", אומרת ד"ר היבה אבו־זיאד, מומחית ברפואה פנימית ובמחלות זיהומיות, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים במרכז הרפואי פדה, פוריה. "השיפור התחיל אחרי שהוא קיבל את התרופה, לא באופן מיידי כמובן אלא כעבור זמן. האם השיפור חל בזכות התרופה או בגלל שעבר מספיק זמן והוא התגבר באופן ספונטני, זאת לא נוכל לדעת", מציינת ד"ר אבו־זיאד…", נעם ברקן, ידיעות אחרונות, 15.3.20 ♦

"אין אצלנו קורונה": המגזר הערבי מתמודד עם הנגיף. למרות ההגבלות שהוטלו, רבים באוכלוסייה ממשיכים בשגרת יומם ולא מודעים לסכנה שבכך,  מאת  אסף גבור, מקור ראשון,  י״ט באדר ה׳תש״ף (15/03/2020 15:00)

משבר הקורונה עלול לחשוף את מצבה של מערכת הבריאות, שהוזנחה. החדשות הטובות הן שיש לנו עדיין רופאים ורופאות, אחיות ואחים נפלאים שעובדים סביב השעון במסירות אינסופית. רבים מהם ערבים – אך המפלגה שמייצגת אותם אינה מוכרת על ידי הדמוקרטיה הישראלית… אי אפשר לדמיין היום את מערכת הבריאות הישראלית ללא ערביי ישראל. ועוד לא אמרנו מילה על הרוקחים, כן? …, בן כספית, מעריב,  15/03/2020 ♦

קורונה:

בריאות היא עניין של דמוגרפיה, לא של גיאוגרפיה. רמת בריאות נמוכה מאפיינת את הערבים, העוסקים במקצועות פיזיים, חסרי ההשכלה ואת העניים, בייחוד עניים מבוגרים – בלי קשר למקום המגורים. מחקר חדש על פערי הבריאות בישראל… הפערים בין ערבים ליהודים משמעותיים ביותר בכל הערים, מלבד המקרה יוצא הדופן של נוף הגליל (נצרת עילית)…", אורי כץ, הארץ, 26.2.20 ♦

ילדים לנצח. הגורם המוביל בתמותה מהיפגעות הוא תאונות דרכים: 62 ילדים ובני־נוער קיפחו את חייהם בשנת 2019 • מהדוח של ארגון "בטרם" … ילדים ערבים נמצאים בסיכון גבוה יותר של פי שניים לתמותה מהיפגעות ביחס לילדים יהודים. באשר לחמש השנים האחרונות, קיימים הבדלים בין יהודים לערבים בכל הנוגע לסיבות העיקריות לתמותה מהיפגעות. בקרב ילדים ערבים הגורמים הבולטים המובילים לתמותה הם תאונות דרכים בסביבת הרכב (כמו דריסה לאחור) ושריפה…", ענבר טויזר, ידיעות אחרונות, 30.12.2019 ♦

סיבות מוות בישראל, 2017. שיעורי התמותה ממרבית סיבות המוות גבוהים יותר בקרב ערבים לעומת יהודים. הסיבות שבהן ההבדלים גדולים במיוחד הן: (סוכרת פי 3.2 אצל ערבים לעומת יהודים), מחלות כרוניות של דרכי הנשימה העליונות )פי 0.2 ,)תאונות דרכים גבוה בקרב הערבים (פי 7.2) ורצח (פי 3.3). לעומת זאת, השיעורים המתוקננים בהתאבדויות ובדמנציה גבוהים בקרב היהודים פי 6.2 ו-4.1 ,בהתאמה, למ"ס, 11.12.2019 ♦

דריסות, טביעות ופציעות: נתוני תאונות הילדים בחברה הערבית. מקרי תמותה בתאונות של ילדים מהמגזר הערבי מהווים 50% מהמקרים בכלל אוכלוסיית הילדים – אף שחלקם היחסי בה הוא רק כ-25%. כך עולה מנתוני ארגון "בטרם" [הדוח אמור לעלות כאן]. 60 ילדים ערבים מתים בכל שנה מהיפגעות, מצב הילדים הבדואים הוא הגרוע ביותר: "החיים שלהם במדינה הם הפקר", חסן שעלאן, YNET, פורסם:  11.12.19 ♦

נחשף: זה גורם המוות מספר אחת בישראל בשנת 2017 • וכמה נפטרו? הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את רשימת סיבות המוות לשנת 2017: במקום השני מחלות לב • שיעורי התמותה ממרבית סיבות המוות גבוהים יותר בקרב האוכלוסיה הערבית לעומת היהודי …מהנתונים עולה, כי שיעורי התמותה ממרבית סיבות המוות גבוהים יותר בקרב האוכלוסיה הערבית לעומת היהודית: תאונות דרכים – פי 2.7 ורצח פי 3.3..לעומת זאת, התאבדויות גבוהות יותר בקרב יהודים…", חרדים 10, י"ג כסלו התש"פ / 11.12.2019 ♦

הלמ"ס: הערבים ותושבי הפריפריה חיים פחות וחולים הרבה יותר. לפי הנתונים [ראו הודעת הלמ"ס] , תוחלת החיים הנמוכה ביותר נרשמה באום אל פחם (79) ואחריה באילת (80); העיר בעלת תוחלת החיים הגבוהה ביותר חרדית – מודיעין עילית (87.6); בשורה התחתונה: תוחלת החיים של יהודים גבוהה משל ערבים, אדריאן פילוט, כלכליסט, 04.12.19 ♦

מוחמד בן ה-32 מת משבץ: איבריו הצילו שלושה ישראלים. בגיל 32 לקה מוחמד מנאע ממג'ד אל כרום בשבץ מוחי. הרופאים נאבקו על חייו במשך 9 ימים אך הוא לא התאושש ומותו נקבע. משפחתו הסכימה לתרום את איבריו שהצילו שלושה ישראלים, ד"ר איתי גל, YNET, פורסם:  10.10.19 ♦

פערים באיכות ובזמינות: ערבים ממתינים לרופא פי ארבעה יותר זמן מיהודים. צפיפות גבוהה יותר, המתנה ארוכה לתור לרופא וקושי בנגישות למרפאות: מסקר שערך ארגון "רופאים לזכויות אדם" עולים פערים גדולים בין מטופלים ערבים ליהודים במידת שביעות הרצון שלהם משירותי הבריאות. ח"כ תומא-סלימאן: "המדיניות מובילה למציאות לא שוויונית", בועז אפרת, וואלה, יום שלישי, 08 באוקטובר 2019 ♦

אחרי עשור: האוצר מבטל את המענקים לרופאים בפריפריה. "…לפי מספרים רשמיים של משרד האוצר, בסך הכל חולקו במסגרת התוכנית מענקים בסך כמיליארד שקל – 670 מיליון שקל עד 2014 ועוד כ־330 מיליון שקל בהמשך – לרופאים מומחים שעברו לעבוד בפריפריה, למתמחים שהתחילו התמחות במקצועות שבחסר במרכז ובפריפריה, ולמתמחים בפריפריה שהתחילו התמחות במקצועות שהוגדרו על ידי מנהלי בתי חולים כמקצועות בחסר…", אדריאן פילוט, כלכליסט, 26.09.19 ♦

מר ישראל שדואג להכשיר מאמני כושר במגזר הערבי. כושר תמיד היווה חלק נכבד מחייו של איהאב איוב. לאחר שזכה בתחרות מר ישראל הוא נשבע לקדם את התחום בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל. כיום, הוא עומד בראשו של הקורס היחיד להכשרת מאמני כושר במגזר,מיקי שוורץ, YNET, פורסם:  20.08.19 ♦

דו"ח משרד הבריאות: אחד מכל חמישה ישראלים מעשן. ",… אחוז המעשנים בקרב האוכלוסיה הערבית גבוה בהרבה מאשר באוכלוסיה היהודית. כך למשל, אחוז המעשנים הערבים בקבוצת הגיל 21 עד 34 גבוה פי אחד וחצי מאשר באוכלוסיה היהודית, ובקבוצת הגיל 54 ומעלה גבוה הנתון פי שתיים. הגיל הממוצע לתחילת עישון אצל גברים יהודים עומד על 18.4 למול 19.8 אצל נשים יהודיות. באוכלוסייה הערבית הגילאים גבוהים יותר – עבור גברים בגיל 19.9 ונשים 24.8…" –>> הדוח, ענבר טויזר, YNET, 05.06.19 ♦

שערי צדק: טיפולי פוריות? לא לרווקות, ערביות ולהט"בים. רבקי והילה התכוננו וחיכו אבל הרופאה סירבה לטפל בזוג נשים, לרוית הודיעו שהרופאה לא מעניקה טיפול לרווקות, ערביות ולהט"בים, ומרים הרווקה קיבלה סירוב נחרץ. עכשיו מוגשות תביעות נגד ביה"ח שערי צדק וקופת חולים כללית. שערי צדק: "כל אישה המעדיפה לקבל טיפולי הפריה חוץ־גופית בשערי צדק, נענית", הדר גיל-עד, YNET, 29.05.19

תחקיר: באילו בתי חולים מפרידים בין יולדות יהודיות לערביות? כתבת חדשות 13, שפנתה למחלקות יולדות במרכזים רפואיים ברחבי הארץ, חשפה כיצד במקרים רבים האחיות נענות בקלות לדרישתה לקבל חדר ללא נשים ערביות. "אם את מבקשת, אנחנו עושות התאמות", ליאור ורוצלבסקי, החדשות 13, 27.5.2019

לאחר שנתבעו, שלושה בתי חולים מודים בהפרדת יולדות יהודיות וערביות לבקשתן. בתשובת בתי חולים לביהמ"ש נטען שהפרדת יולדות היא חלק מהחיים בארץ, אך שזו אינה מדיניות. הדסה: אפילו בתו של רה"מ שובצה עם יולדת ערבייה, רויטל חובל, הארץ, 25.4.2019

לבו של מוחמד בן ה-9 הושתל בגופו של שלום דב בן ה-13. הילד, תושב רהט רכב על אופניו כשרכב דרס אותו ופצע אותו אנושות. במשך שלושה ימים נאבק על חייו, עד שנקבע מותו. משפחתו הסכימה לתרום את איבריו שהצילו ארבעה – לבו הושתל בבן 13, כליה הושתלה בבת 5, הכבד הושתל בבת 36 וכליה נוספת ולבלב הושתלו בבן 36, ד"ר איתי גל, YNET, 24.03.19

תורם הריאה לנחמה ריבלין – תרם את לבו לאמאל. תושבת שפרעם בת 27 שפונתה לשיבא לאחר שעברה דום לב נדיר, עברה השתלת לב מגופו של יאיר יחזקאל חלבלי שנהרג בתאונת צלילה באילת. משפחתו שהתבשה כי הוא מת מוות מוחי מיד הסכימה לתרום את איבריו, מהם ניצלו ארבעה אנשים, בהם אשת נשיא המדינה נחמה ריבלין, ד"ר איתי גל, YNET, פורסם:  12.03.19

רופאים ערבים בכללית: "ההנהלה מקדמת רק יהודים". במכתב זועם שנשלח למנכ"ל הקופה ולמשרד הבריאות מוחים רופאים בכללית על תת ייצוג של ערבים בתפקידי הנהלה בכירים בקופה. "למרות שרוב הציבור הערבי חבר בכללית, זה נראה כאילו הקופה לא רוצה ערבים בתפקידים בכירים", אומר אחד הרופאים החתומים על המכתב. הכללית: "יש מנהלים ערבים בתחומים רבים", חסן שעלאן, YNET, 19.02.19

לחלק מהיהודים קשה לקשר בין רופאה טובה לבין ערבייה". ד"ר מושירה אבו־דיא היא הערבייה הראשונה שנבחרה לעמוד בראש עמותת רופאים לזכויות אדם. בראיון היא מספרת על ההתמודדות שלה עם העובדה שבזמן שהיא מסייעת לפלסטינים בשטחים, חמישה אחים שלה בחרו להתגייר ואחת אף מתגוררת בהתנחלות, נטע אחיטוב, מוסף הארץ, 06.02.2019

רק ל-38% מהמבוטחים במגזר הערבי יש ביטוח בריאות משלים. לפי הסקר, בו נבחנו נתונים מ-2017, זאת לעומת 86% מהיהודים. 77% מבני ה-20 ומעלה מחזיקים בביטוח בריאות משלים של קופות החולים; למעלה ממחצית מהמבוטחים – בשירותי בריאות כללית, מיכל מרגלית, YNET, 03.02.19 

גזענות ברפואה היא הרבה מעבר למטופל שקורא לרופא "ערבי מסריח". כרופאה ערביה, אני נתקלת לא פעם במופעי גזענות מצד מטופלים. אבל אני נתקלת גם במערכת שהפנימה את ההפרדה הגזעית בין ערבים ויהודים, תוך הפרת המחויבות הבסיסית ביותר שלה לטיפול שוויוני. את המחיר משלמות, כתמיד, קבוצות המיעוט, מאת ד"ר יסמין אבו פריחה, שיחה מקומית,  26.1.2019 

הרופא שהותקף על רקע גזעני: "אני פגוע, מקווה שהתופעה תמוגר". ד"ר אלאפיניש רזי, העובד בקופ"ח בדרום, ספג יחס גזעני ממטופלת, שבזמן המתנה לתור כינתה אותו "ערבי מסריח" וטרקה לו דלת על האצבע. "מקרים כאלו לא צריכים להיות במרפאה", אמנון לוי, חדשות 13, 24.1.2019 ♦

איך אפשר להגיע לאבחנה כשהרופא לא מבין את המטופל? אם הייתם פעם בחדר מיון, אתם בטח זוכרים את הקושי לקבל את היחס שמגיע לכם. ראיתם את הלחץ, את קוצר הזמן של הרופאים. עכשיו תחשבו שאת מעט הזמן הזה הייתם מקבלים בשפה שאתם לא מבינים. זו הבעיה שניסיתי לפתור, לובנה קאדרי | mako | פורסם 24/01/19 12:52 ♦

איברי בנו של ראש עיריית אום אל-פאחם נתרמו והצילו שלושה חולים. מוחמד חאמיד בן ה-15 נפטר לאחר שנפל לתרדמת בעקבות נפילה בעת שרכב על אופניו. המשפחה בחרה למסור את איבריו לתרומה: "לא היה שום קושי בהחלטה", יאסר עוקבי, מעריב, 21:23 09/01/2019 ♦

תמונת מצב המדינה תרשימים בנושאי חברה וכלכלה בישראל, אבי וייס, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, דצמבר 2018 [ ראו במיוחד: "זרקור: בריאות החברה הערבית בישראל (53-58) ועוד.] ♦

התפלגות סיבות המוות בישראל בקרב יהודים וערבים )אחוזים(, 2016, סיבות מוות בישראל, למ"ס, 12.12.2018 ♦

חוקרים: טפיל המסוכן לעובר נמצא בשיעור גבוה אצל ערביי הצפון בגלל אכילת קובנייה. קובנייה, מאכל ערבי מסורתי שמכיל בשר נא, עלול לשאת טפיל שגורם לפגיעה קשה בהתפתחות המוחית. לפי מחקר שנערך בצפון, 92% מהנשים ההרות שנדבקו בטפיל הטוקסופלזמוזיס היו ערביות, עידו אפרתי, הארץ, 11.12.2018 ♦

אף שאיננה חוקית, הפרדה בין יהודים לערבים נפוצה בבתי החולים. מחקר חדש שבדק את הנושא גילה גם ש-30% מהיהודים ו-20% מהערבים סבורים כי יש לאפשר זאת. אחות שרואיינה למחקר סיפרה: מעלימים עין כדי למנוע חיכוך, עידו אפרתי, הארץ, 7.12.2018 ♦

COPD מחלה חשוכת מרפא: "המגזר הערבי לא מפסיק לעשן ומסכן את עצמו". בכל הנוגע למחלת הריאות הקטלנית, המודעות במגזר הערבי לא קיימת. "כמחצית מהגברים במגזר מעשנים, והנתון הזה לא משתנה עם השנים", יפעת קונפינו-לוי, מעריב 06/12/2018 ♦

ליצמן רמז שהערבים אשמים בהתפרצות החצבת – הנתונים מראים אחרת. מדברי סגן שר הבריאות ניתן היה להסיק כי החצבת התפרצה בין היתר משום שערבים מיעטו להתחסן – אבל בפועל, הערבים מחוסנים בשיעורים גבוהים ומעטים מהם חלו ■ ליצמן: "מצר אם הדברים לא הובנו כראוי", רוני לינדר-גנץ, דה מרקר, 27.11.2018 ♦

ליצמן: החצבת מגיעה בעיקר מהמגזר הערבי. סגן השר קרא לחברי הכנסת של הרשימה המשותפת לקרוא לבני המגזר להתחסן מפני החצבת. ח"כ ג'מעה אזברגה: "כאשר אין מודעות וחשיפה של הציבור לחשיבות החיסונים, המציאות שאין מספיק מתחסנים",  מאת  יאיר קראוס, מקור ראשון,  י״ח בכסלו ה׳תשע״ט (26-11-2018) ♦

מנכ"ל משרד הבריאות: החברה הערבית צריכה לדרוש שירותים – תלמדו מהחרדים. במסגרת הוועידה הכלכלית של החברה הערבית אמר משה בר סימן טוב: "האחריות היא של הממשלה, אבל יש גם מקום לשלטון המקומי ולחברה האזרחית" ■ בנוסף, קרא להעלות את מס הבריאות: "צעד לא פופולרי בתקופת בחירות, אבל מס הבריאות בישראל הוא הנמוך בעולם", רינה רוזנברג קנדל, דה מרקר, 21.11.2018 ♦

שיעור התמותה של יהודיות מסרטן השד בישראל ירד ב-25% בתוך עשור. לפי נתוני משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, בתקופה המקבילה חלה עלייה בשיעור התמותה בקרב ערביות. בישראל חיות 22,481 חולות בסרטן השד, 78% מהן מעל גיל 50…לעומת זאת, בקרב נשים ערביות שיעור התמותה עלה בשיעור של כאחוז אחד בשנה בין השנים 1995-2015, עלייה המשקפת גידול בשכיחות המחלה אצל ערביות. הסיבות לעלייה בשכיחות קשורות לפי ההערכות לשינויים באורח החיים ולשימוש רווח יותר בבדיקות לגילוי מוקדם…", עידו אפרתי, הארץ, 25.09.2018 15:03 עודכן ב: 16:31 ♦

התחלואה בקרב ערביי ישראל: בעיה אסטרטגית. מצב בריאותה הירוד יחסית של האוכלוסייה הערבית הוא ביטוי נוסף לכישלונן המתמשך של כמעט כל ממשלות ישראל במיגור אפליית הערבים וקידום השוויון. מזל מועלם, אל מוניטור,  יולי 16, 2018 

בעיית הבריאות של הערבים בישראל. מתאשפזים יותר בבתי־חולים, מבקרים יותר בקופות החולים, וסובלים יותר מהשמנה ומסוכרת. דיון מיוחד בכנסת יעסוק היום במצבם הבריאותי של ערביי ישראל ובהשפעתו על תקציב המדינה . ח"כ ד"ר אחמד טיבי: "דרושה תוכנית מיוחדת לקידום אורח חיים בריא באוכלוסייה הערבית", עמיחי אתאלי, YNET, 10.07.18 ♦

"רוצה שאחרות יידעו”: נשים במגזר הערבי מנסות לעורר מודעות לסרטן השד. הסטיגמה, מחסום השפה והפערים הסוציו־אקונומיים גורמים למודעות לגילוי מוקדם של המחלה להיות נמוכה במיוחד במגזר הערבי. כעת יותר ויותר נשים מתגייסות כדי להעיר את השיח בסוגיה, מעיין הרוני, מעריב, 01/07/2018 ♦

חייבים לשלב ערבים במוקדי קבלת ההחלטות בתחום הבריאות. ב-2015-2014 כללה הוועדה של סל הבריאות שתי נציגות ערביות, ב-2017 לא היו בה נציגים ערבים, וכיום היא כוללת נציג ערבי אחד ■ המצב הזה מוכרח להשתנות, עודד רון, דה מרקר, 19.06.2018 ♦

תאונות דרכים עם נפגעים – סיכום שנת 2017. "… מספר ההרוגים הערבים בתאונות דרכים בשנת 2017 ,ירד ב-%0.11 לעומת שנת 2016( 105 לעומת 118 ,)בעוד שמספר ההרוגים היהודים בשנת 2017 ירד ב-%0.3 לעומת שנת 2016( 192 לעומת 198.) חלקם של הערבים בין הנפגעים גבוה מחלקם היחסי באוכלוסייה. הערבים מהווים %9.20 מאוכלוסיית ישראל, אך %8.31 מהנפגעים בתאונות דרכים )ו- %7.32 מההרוגים(. 14 ילדים ערבים )עד גיל 14 ) נהרגו בשנת 2017 ,והם מהווים %6.63 מכלל הילדים שנהרגו...", למ"ס, 28.5.2018 ♦

פער של חיים ומוות. דו"ח טאוב [להורדת הדוח]: תוחלת החיים של נשים ערביות נמוכה ב-4 שנים משל נשים יהודיות.כותבי הדו"ח: "לו המצב החברתי-כלכלי בשתי הקבוצות היה זהה, רמת הבריאות שלהן הייתה צפויה להיות דומה" | עוד ע"פ הדו"ח: ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל נמוכה בכ-2% מממוצע מדינות ה-OECD, מאת יונתן קירשנבאום, דבר ראשון, 29.05.2018 ♦

ערבים אזרחי ישראל חיים פחות שנים מהיהודים — 79 שנים בממוצע לעומת 82.7 שנים, בהתאמה. [ע"פ דו"ח טאוב [להורדת הדוח]:… בחלק מסיבות המוות יש פערים עצומים בין ערבים ליהודים: תינוקות וילדים ערבים מתים בשיעור של יותר מפי שלושה עקב מומים מולדים לעומת תינוקות יהודים: 7.2 מקרי מוות של ערבים על כל 100 אלף תושבים, לעומת 2.3 מקרים של יהודים. גם בתאונות דרכים הפער אדיר: פי שלושה ערבים נהרגים בתאונות דרכים לעומת יהודים. פערים גדולים מאוד לרעת הערבים נמצאו גם בתמותה ממחלות כרוניות של מערכת הנשימה, סוכרת ויתר לחץ דם, רוני לינדר-גנץ, דה מרקר, 29.5.2018 ♦

המחיר הבריאותי של צום הרמדאן: זינוק בשבץ מוחי ואבנים בכליות. חוקרים מהמרכז הרפואי סורוקה מצאו עלייה בשכיחות מקרי שבץ מוחי ואבנים בכליות בקרב האוכלוסיה הבדואית בנגב בזמן חודש הרמדאן. ההמלצות: להיוועץ עם רופא המשפחה, לעדכן את הטיפול התרופתי ולהרבות בשתייה בשעות המותרות, ד"ר איתי גל, YNET, 21.05.18 ♦

"לא משכיבים ביחד יהודים וערבים": תביעת ענק מבקשת לעצור את הפרדת היולדות. שורת עדויות מעלה כי למרות הסערה הציבורית, ההפרדה השיטתית והיזומה בין יולדות יהודיות וערביות ממשיכה להתקיים, תחת עינו הפקוחה של משרד הבריאות. כעת פונות ארבע יולדות לנתיב המשפטי ותובעות מאות מיליונים מבתי החולים ומהמשרד, בתקווה להביא לשינוי, רויטל חובל עידו אפרת, הארץ, 18.05.2018 06:05 עודכן ב: 19.05.2018 ♦

דוח המלצות של הועדה המתכללת בנושא גזענות, אפליה והדרה במערכת הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב שקיבל את המלצות הוועדה:  ״אנחנו מודעים לכך שזוהי משימה מורכבת וארוכת טווח אבל נחושים לפעול. צריך לומר בגלוי שאנחנו חיים בחברה גזענית והדבר בא לידי ביטוי גם במערכת הבריאות.  החשיבות הרבה של עבודה הוועדה נמצא בשיח ציבורי עמוק שהמשרד לוקח בו חלק לתיקון פצעי העבר והסתכלות ישרה, כנה ואמיתית קדימה בעיניי הפצעים בחברה הישראלית.  אני מודה לחברי הוועדה על הנכונות להתמודד עם משימה לא פשוטה ומברך אותם על צעד ראשון במסע ארוך לתיקון.״, 16.5.2018 ♦

תורמים לשיבא סירבו שכספם יגיע לרופאה ערבייה – וביטלו המענק. תוכנית "תלפיות" שמפעיל בית־החולים שיבא נועדה לקדם את דור העתיד של הרופאים בישראל. משפחה של ניצולי שואה משווייץ תורמת מדי שנה 5 מיליון שקל לתוכנית, אבל כשנודע להם שבין מקבלי המענק השנה תהיה גם רופאה ערבייה – הם איימו לבטל את תמיכתם. בשיבא סירבו להתקפל – ומצאו מקור מימון אחר, רותם אליזרע, YNET, 25.04.18 ♦

רופאים בחיים לא יודו שהם גזענים. הדס זיו, בת 55, מתגוררת בתל אביב. מנהלת את המחלקה הציבורית ברופאים לזכויות אדם ויו"ר ועדת האתיקה. … מישהו יעלה בדעתו לבנות בית חולים ליד רהט או ליד טייבה? ברור שלא. אילו טיפות חלב קיימות במזרח ירושלים, ואילו במערבה? למה לגמרי מקובל עלינו שבמגזר הבדואי יש מרפאות בקרוואנים, עם רופא שמגיע פעם בשבוע במקרה הטוב? איילת שני, מוסף הארץ, 29.3.2018 ♦

נחנכה נקודת הזנקה למד"א ב'חורה'. במועצה המקומית חורה, בה מתגוררים כ- 20,000 תושבים, נפתחה לאחרונה נקודת הזנקה חדשה של מד"א, שתיתן מענה לתושבי המועצה ולצירים המרכזיים שסובבים אותה * בימים אלו מתקיימים במועצה קורסים לגברים ולנשים להכשרתם כחובשי רפואת חירום ונהגי אמבולנס של מד"א, ישראל חבר, כל הזמן חדשות הציבור החרדי, ב' ניסן התשע"ח, 18.3.2018 ♦ 

הנגשה לשונית והתאמה תרבותית במערכת הבריאות – יישום חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 11/7, ד"ר נורית יכימוביץ-כהן, מרכז המחקר והמידע, כנסת, 6.3.2018 ♦

הרישום הלאומי לשבץ מוחי בישראל דוח לשנים 2014-2015. "שיעורי ההיארעות היו גבוהים בכ-%46 בגברים לעומת נשים, ובכ-%43 בערבים לעומת יהודים". משרד הבריאות, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, פברואר 2018 ♦

בריאות האוכלוסייה הערבית בישראל, דב צ'רניחובסקי, בשארה בשאראת, ליאורה בוורס, אביב בריל וחן שרוני, מתוך "דוח מצב המדינה 2017", מרכז טאוב, דצמבר 2017 

אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו 2017, משרד הבריאות מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, נובמבר 2017 ♦

סרטן באוכלוסייה הערבית בישראל – מגמות עתיות. הכנת הנתונים: ד"ר ברברה סילברמן, פרופ' ליטל קינן-בוקר הרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, 17.10.2017 ♦

האם מחסור בצוותי חירום רפואיים בפריפריה יגרום למשבר באישור התקציב הבא? יו"ר הוועדה לצדק חלוקתי על מחסור בצוותי חירום רפואיים בפריפריה למשרד האוצר: "אם הנושא לא יעלה בהמלצתכם לתקציב הבא – אערים קשיים על התקציב הבא'"….חה"כ אבו עראר: "בישובים הבלתי מוכרים האמבולנסים לא מגיעים בכלל, זאת המדיניות מאז קום המדינה. 80 אלף בני אדם לא זכאים לשירות מציל חיים", הודעות הכנסת, 1 בינואר 2018, י"ד בטבת תשע"ח 

הערבים משלמים על חוסר הנגישות לשירותי רפואה בארבע שנות חיים. בעוד שתוחלת החיים של יהודים עומדת על 83 שנים, אצל ערבים היא 79 שנים בלבד. למה? כי הם חיים רחוק יותר מבתי החולים וצריכים להסתפק במערכת בריאות עם מחסור ברופאים ובציוד, כתבה של הילה ויסברג, כאן, 27 בדצמבר 2017 ♦

תוחלת חיים בישראל 2016, תוחלת החיים בישראל בשנת 2016 עמדה על 82.5 שנים, 80.7 שנים בקרב גברים ו-84.2 בקרב נשים...תוחלת החיים של הנשים גבוהה מזו של הגברים ב-3.5 שנים. בקרב יהודים תוחלת החיים של נשים גבוהה מזו של הגברים ב-3.2 שנים, ובקרב ערבים – ב-4.2 שנים. תוחלת החיים בקרב יהודים גבוהה לעומת ערבים: ב-4.3 שנים בקרב גברים יהודים לעומת גברים ערבים ,וב-3.3 שנים בקרב נשים יהודיות לעומת נשים ערביות...", למ"ס, 11.12.2017 ♦  

תוחלת חיים לפי דת, למ"ס, דצמבר 2017
תוחלת חיים לפי דת, למ"ס, דצמבר 2017

יותר ערבים ישראלים חולים בסרטן. ערבים בישראל עדיין חולים פחות מיהודים בסרטן, אבל שינויים בקצב החיים, מזון מתועש, ירידה בפריון ועלייה בתוחלת החיים גורמים לפערים בין האוכלוסיות, דווקא בתחום הפחות רצוי הזה, להצטמצם. נתוני האגודה למלחמה בסרטן שמתפרסמים היום [כאן]  חושפים את המספרים, רותם אליזרע, YNET, 17.10.17 ♦

לחץ דם מקומי: ערבים ויהודים במערכת הבריאות בישראל. מנבר, מכון ון ליר, גיליון מס. 7, 2017,  עברית  ⇔  ערבית ♦

גברים ערבים ישראלים הם המעשנים הכבדים ביותר באיחוד האירופי. הגברים הערבים מעשנים בשיעורים גבוהים בהרבה מהממוצע, וגם עישון כבד יותר: רבע מהם מעשנים יותר מחפיסה ביום ■ נשים ערביות מעשנות פחות אך נפגעות פי 2 מהיהודיות מעישון פאסיבי, רוני לינדר-גנץ, דה מרקר, 08.06.2017 ♦

מחקר: ערבים מתים ממחלות לב ודם בשיעור גבוה יותר מיהודים. צוות קרדיולוגים מבית חולים כרמל בחיפה מצא כי שיעור התמותה של בני המיעוט הערבי גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. ההבדלים משקפים הבדלים באורחות החיים, אורית א. בראון, מעריב און ליין, 29/05/2017 ♦

סמאר קיבלה את לבה של נילי דרוקר ששון: "אסירת תודה". רגע לפני כניסת החג אמר מנהל יחידת ההשתלות בשיבא לסמאר תיתי, תושבת כפר בענא שבצפון, שסבלה שנים מאי ספיקת לב קשה ועברה אשפוזים רבים: "נמצא לך לב מצוין כבר בחג הקרוב". אתמול הושתל בגופה ליבה של מלכת היופי נילי דרוקר. "אנחנו אסירי תודה. כולנו – ערבים ויהודים, משפחה אחת", אומרת תיתי ל-ynet, ד"ר איתי גל, YNET, פורסם:  15.04.17 ♦

כתב מינוי לוועדה מתכללת בנושא גזענות, אפליה והדרה במערכת הבריאות – הרחבת כתב המינוי, משרד הבריאות, 5.4.2017 

24 בדואים מהפזורה בנגב סיימו קורס חובשים של מד”א. שמוליק סופר , HNN, ח׳ בניסן ה׳תשע״ז, 4.04.2017  ♦

גשם של רופאים ערבים, חרף נתניהו. "…מתברר שעראבה היא בית חרושת לייצור רופאים. העיר מדורגת במקום הראשון לא רק בישראל אלא בעולם כולו בשיעור הרופאים באוכלוסייה. יש שם כרגע, בהערכה זהירה, יותר מ–250 רופאים. אגב, ריבוי רופאים הוא תופעה שמאפיינת את כל המגזר הערבי. .", עודה בשאראת, הארץ, 27.03.2017 

אפליה? קמפיין חדש לעידוד סטודנטים ללמוד סיעוד מתעלם מהאוכלוסייה הערבית. משרד הבריאות מנסה להגדיל את מספר הסטודנטים במספר הסיעוד אך דווקא בקרב החברה הערבית, שהיוותה 42% מכלל הסטודנטים לסיעוד בשנה שעברה, הוחלט לא לפרסם את הקמפיין, עפר לבנת, מערי און ליין,26/03/2017 ♦

"זה לא שהיהודי הוא הבוס והערבי הוא המנקה". מערכת הבריאות הציבורית בישראל היא אי מבודד של דו־קיום ושיתוף בין ערבים ליהודים – זו השורה התחתונה מדו"ח שפירסם באחרונה המרכז הרפורמי לדת ומדינה, המבוסס על עשרות ראיונות עם קובעי מדיניות ועובדים יהודים וערבים במערכת, רוני לינדר-גנץ, הארץ,24.03.2017 

דו"ח: מערכת הבריאות היא מודל לדו־קיום בין ערבים ליהודים. חלקם של הערבים במערכת הבריאות גדול מחלקם היחסי בשוק התעסוקה ובמגזר הציבורי ■ דו"ח של המרכז הרפורמי לדת ומדינה מצא כי מערכת הבריאות מאפשרת לאזרחים ערבים להשתלב ולהתקדם לתפקידים בכירים, וכי "העתקת המודל למקומות עבודה נוספים תחולל שינוי אמיתי", רוני לינדר-גנץ, 14.03.2017 

נלחמים בסוכרת ובהשמנה: מהפכת הבריאות של נצרת. בעקבות מסע הסברה של ארבע שנים חל שינוי באורח החיים של תושבי העיר: 40% מתושביה הצהירו על קיום אורח חיים בריא. "ההסתברות להשמנת יתר בקרב ערביי ישראל – פי 1.5", אורית א. בראון, מעריב, 12/03/2017 ♦

ההזנחה במגזר הערבי. המחסור בניידות טיפול נמרץ במגזר הערבי והיעדר אכיפה וענישה כלפי אלימות בחברה זו מתווספים להזנחה המתמשכת של המגזר, רשת, פורסם09/02/2017 ♦

סלאמתכום • הצצה ראשונית: ארגוני חסד ערביים בבתי חולים. מי שמסתובב בבתי החולים בירושלים לא יכול להתעלם מנוכחותם ההולכת וגוברת של קבוצות מתנדבים ערבים שפועלים בשיטות המוכרות מאין ספור ארגוני החסד החרדיים • מי האחראי להפעלת המתנדבים? מה מטרת העמותות? והאם יש סיכוי לשיתוף פעולה חרדי-ערבי?  18:25 כ״א בטבת תשע״ז 19.01.2017 אתר קול חי ♦

מגזר כבד: המלחמה על בריאות הציבור הערבי בישראל. אחוז גבוה מהציבור הערבי בישראל סובל מעודף משקל ומסוכרת, בייחוד כאשר משווים את המספרים לציבור היהודי. הנתונים המדאיגים גרמו לגופים בממשלה ולמובילי דעת קהל בציבור הערבי להבין שהגיע הזמן למהפכה ולחינוך מחדש בנושא אורח חיים בריא. הבשורה, מתברר, מגיעה דווקא מהמסגדים, מירב דוסטר | mako בריאות | פורסם 18/01/17 07:00 

דו"ח: ערבים חיים בממוצע שלוש שנים פחות מיהודים. למרות שאנחנו חיים זה לצד זה, רמת הבריאות של הערבים והיהודים במדינה – לא דומה כלל. דו"ח אדוה חושף: פער של כשלוש שנים בתוחלת החיים של הערבים מול היהודים, רמות עישון ותחלואה גבוהות בהרבה באוכלוסייה הערבית ושיעור תמותת תינוקות גבוה פי 2.6 אצל הערבים, רותם אליזרע, YNET, 15.01.17 ♦

סקר מצב בריאות ותזונה לאומי, מב"ת צעיר 2, כתות ז'-יב', 2015-2016, משרד הבריאות, ינואר 2017 ♦

ירידה במספר המטופלים החדשים, עלייה במטופלים מהמגזר הערבי. יום האיידס הבינלאומי. "..באשר לנתונים המטרידים על המגזר הערבי, מסביר פרופ’ [אדוארדו] שחר כי כאן דרושה עבודה של העלאת המודעות לנושא בקרב המגזר. “ישנה ביישנות תרבותית בקרב מגזרים מסוימים בארץ, שמונעת מהאנשים לדבר בגלוי על איידס. הדבר מוביל לזה שאנשים עלולים לשאת את הנגיף, אך לא להיות מודעים לכך, עד שהמחלה מגיעה לשלבים מתקדמים. בימים אלו רמב”ם שותף ליוזמה שמקדמת מודעות בקרב המגזר, דרך בני הנוער", מאת: מערכת פורטל הדוקטור ; פורסם בתאריך 7.01.17 ♦

הקשר בין הגנטיקה לבין הסיכוי לחלות בקרוהן. בישראל, גדל בשנים האחרונות מספרם של הצעירים והבריאים החולים במחלות מעי דלקתיות. למה זה קורה ואיך טיפול תרופתי מתאים והקפדה על תזונה נכונה יכולים לעזור? … במחקר חדש שערכנו על שכיחותן של מחלות מעי דלקתיות באוכלוסייה הערבית בהשוואה ליהודית בשיתוף עם ד"ר מחמוד מחמיד ופרופ' ריפעת ספדי מבית החולים בנצרת, נמצא שמתוך כל חולי מחלות מעי דלקתיות באוכלוסייה הערבית -91% מהמטופלים בני האוכלוסייה הערבית חלו בקרוהן ו-6% בלבד בקוליטיס כיבית, בהשוואה ל-75% קרוהן -ו25% קוליטיס כיבית באוכלוסייה היהודית. כמו כן, נמצא כי אחוז המעשנים בקרב האוכלוסיה הערבית גבוה בהרבה מזה שנצפה באוכלוסיה ממוצא יהודי…", ד"ר אריאלה שטרית, YNET, 30.12.16 ♦

התמודדות לאומית עם צמצום אי-שוויון בבריאות 2016. הכנס השנתי השביעי של משרד הבריאות בנושא: התמודדות לאומית עם צמצום אי-שוויון בבריאות 2016 יתקיים בעיר אשקלון. השנה ניתן דגש מיוחד בדוח על זמינות ונגישות שירותי בריאות בעיניי המבוטח וכן על מחלת הסוכרת, ובחינת ההבדלים בתחלואה לפי מצב חברתי-כלכלי (מצ"ב מסמכים ודוחות לקראת הכנס), משרד הבריאות, 12.12.2016 ♦ 

דו קיום ברפואה. תמונה שצולמה במהלך "צוק איתן" בה נראים צוות פנימית ב' ב"כרמל" מחזיקים כרזות עליהן מודפס יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים" נבחרה כשער בדו"ח רשמי סוקר את מערכת הבריאות בישראל כמודל לחיים משותפים של יהודים וערבים, שיוגש לנשיא המדינה, אתר לוקאל,  11.12.2016 ♦Duq.jpeg

מקבלים פחות, חיים פחות. נתוני משרד הבריאות חושפים את עומק הפער בין שירותי הרפואה שיקבל אדם שחי במרכז הארץ, לבין מי שמתגורר בקצוותיה• בפריפריה אין מספיק רופאים • אין מספיק מיטות אשפוז • והתמותה גבוהה יותר • "חסרים אנשי צוות, ואנחנו משלמים את המחיר"….פילוח לפי קבוצת אוכלוסייה מתגלה הבדל בין המגזר היהודי למגזר הערבי: בקרב גברים יהודים שיעור התמותה עומד על 5.5 לכל אלף איש לעומת 7.5 בקרב גברים ערבים. בקרב נשים מדובר על 4 נשים מתוך אלף במגזר היהודי לעומת 5.3 נשים במגזר הערבי….הנתונים מתייחסים גם לנושא הרגיש והכואב של תמותת תינוקות, ששיעורה עומד על 3.1 לאלף לידות. בקרב יהודים מדובר על 2.2 ובקרב ערבים על 6.2…. ", רותם אליזרע, אילנה קוריאל, ישראל מושקוביץ וגואל בנו, ידיעות אחרונות,   8.12.16 ♦

יום האיידס: פחות מטופלים חדשים, יותר ערבים. מנהל מכון האיידס ברמב"ם, פרופ' אדוארדו שחר: "היום כבר לא מתים מאיידס, אך האתגר העיקרי שלנו נותר בעינו – למנוע מאנשים נוספים להידבק… על פי הנתונים, מגמה הפוכה נרשמת דווקא בקרב מטופלי המכון מהמגזר הערבי, שם נרשמה עלייה בשלוש השנים האחרונות, מ-5 ל-10 אחוזים ..", רוני ניר, MYNET, 1.12.2016 ♦

סקר הבריאות והסביבה באוכלוסייה הערבית בישראל 2015, עורכי הסקר: מר אחמד אלשיך מנהל "ריכאז" גב' סאוסן רזק מרג'ייה ד"ר מוחמד ח'טיב, אגודת הגליל – מרכז ריכאז, נובמבר 2016

סערה בכנס רהט: "הנגב בפני משבר בתחום הבריאות". סערה בכנס רהט: "הנגב בפני משבר בתחום הבריאות" לפי הערכות בכנס רהט-אג'יק מכון הנגב נמצא לקראת משבר בריאות בעקבות מחסור ברופאים, מערכת החדשות,  ThePulse, 17.11.2016 ♦

הפריפריה של הפריפריה: נתוני הבריאות החמורים של הערבים בצפון. סקר חדש חושף שיעור גבוה של מחלות כרוניות בקרב תושבי האזור, ושיעור גבוה של התאבדויות. "תכניות המניעה והטיפול לא מותאמות להם", הסבירה מחברת הדוח. "יכולים להיות 2,000 מטופלים לרופא וזה בלתי נתפס", רויטל בלומנפלד, וואלה, יום שני, 14 בנובמבר 2016 ♦

דוח חדש: 1 מכל 4 גברים בישראל מעשן, קיים קשר מובהק בין עישון לתחלואה בסרטן. בדוח חדש של האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות שמתפרסם לקראת מבצע ההתרמה "הקש בדלת" שייערך בשבוע הבא, עולה כי קיים קשר ישיר וחזק בין עישון כבד לתחלואה בסרטן – וכי אם החשיפה לעישון הייתה נמנעת כליל, ניתן היה לצמצם דרמטית את ממדי התחלואה בסרטן הריאה. קרוב למחצית מהגברים הערבים בישראל מעשנים, חדשות 2 | פורסם 25/10/16 ♦

מילון רפואי On-Line – אנגלית, ערבית, עברית, אלביאן תרגומים ♦

 GENESIS הוא מוסד ללא מטרות רווח בהקמה. המטרה העיקרית שלנו היא מניעת מחלות גנטיות ומומים מולדים במגזר הבדואי ע"י בדיקות סקר לפני הנישואים. החזון שלנו הוא להעלים מחלות ברות-מניעה ולאפשר התחלה בריאה לכלל הילדים…. המסע רק מתחיל, ועכשיו אנחנו מחפשים שותף! שותף לרצון ולחזון להביא לשינוי חברתי, לצורך להנגיש בריאות לכולם, ולחלום להביא לשוויון הזדמנויות אמיתי. אם אתה יזם שמחפש לשלב עבודה חינוכית, טכנולוגיות חדשות וקידום המגזר הבדואי- אנחנו רוצים אותך! ספטמבר 2016 ♦

ארגון ההצלה החרדי חונך סניף ראשון בטייבה. דו קיום מתחיל בהצלת חיים • ארגון ההצלה החרדי "איחוד הצלה" הקים סניף מתנדבים ראשון ביישוב הערבי • יו"ר הסניף, יליד המקום: "התרגלנו לחבר'ה עם הכיפות השחורות, הפכנו למשפחה", נצחיה יעקב, ישראל היום,  30.08.2016  ♦

"תודה נתניהו על הסליחה שלך, אבל אני כבר לא צריך אותה". פרופ' פואד מוחמד עאזם לא חיכה שראש הממשלה יבקש מערביי ישראל להשתלב בחברה והפך לאחד המומחים הגדולים בתחומו, מי שמגשים ליהודיות רבות את החלום להביא ילד לעולם בדרך נאלץ הרופא מטייבה להתמודד עם סירובים לקבל אותו להתמחות ותגובות גזעניות של מטופלות עכשיו, כמנהל היחידה לפריון באיכילוב, הוא מסביר למה יסכים לטפל גם באשתו של ברוך מרזל ומה ההבדל בין בעיות הפוריות של היהודים לאלו של הערבים, נחמה דואק | צילום: אביגיל עוזי, ידיעות אחרונות,  12.08.16 ♦

עוני ובריאות בחברה הערבית בישראל, תמונת מצב והמלצות למדיניות. מרכז מוסאווא, יולי 2016 ♦

אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו, אמה אברבוך ושלומית אבני, מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, דצמבר 2015 ♦

רפואה עתידית 2030 בראי האוכלוסייה הערבית, [מצגת] מאת ד"ר בשארה בשאראת, יו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית מנהל בית חולים נצרת יו"ר הועדה למחויבות חברתית, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת בר אילן, מאי 2016 ♦

גם פגועי הנפש במגזר הערבי זקוקים לעזרה. שירותי התמיכה והתעסוקה לפגועי הנפש באזור המשולש מועטים וכוללים מפעל מוגן בודד, שלושה מועדונים חברתיים ופעילות של עמותת אנוש, אבי ביצור, דה מרקר, 11.07.2016 ♦

דברים שלמדתי על ערבים ויהודים כרופאה בבית חולים. רק כשהתחלתי להכיר ערבים באופן אישי, באוניברסיטה ובבית החולים, היכתה בי המציאות העגומה של יחסי הערבים-יהודים בישראל. בדיוק שם גם טמונה הגדולה האמיתית של הרפואה הציבורית, טל גרינברג, הארץ, 30.06.2016 ♦

קמפיין משרד הבריאות לתזונה נכונה פוסח על החברה הערבית. למרות שבעיית ההשמנה בקרב ילדים ערבים חמורה יותר מאשר בקרב בני גילם היהודים, באתר משרד הבריאות אין מידע בערבית על נזקי הסוכר ואין תוכניות לקידום תזונה נכונה עבור הציבור הערבי, ג'קי חורי, הארץ,14.06.2016 ♦ הוצאת מינרווה

ילדי ישראל עוקפים את האמריקאים בצריכת משקאות ממותקים. מה זה עושה לגוף שלהם? ההשמנה עולה למדינה כ–6 מיליארד שקל בשנה – והממשלה נחושה להיכנס לנו לצלחת כדי לשפר את המצב, כפי שניסה משרד הבריאות לעשות בתשדירי החטיפים המלוחים… ילדי ישראל עוקפים אפילו את ארה"ב במדד הזה: לפי הממוצע העולמי, 25% מהבנות ו–32% מהבנים שותים משקאות ממותקים מדי יום. הממוצע בארה"ב הוא 30% בקרב בנות ו–37% בקרב בנים, ואילו בישראל הממוצע הוא 41% לבנות ו–45% לבנים. הבעיה גדולה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל: 51% מהילדים הערבים בני 11–15 צורכים משקה מתוק לפחות פעם ביום, רוני לינדר-גנץ, דה מארקר, 09.06.2016 ♦

סערת היולדות הערביות: מנהלי בתי בחולים יוזמנו לבירור. מנכ"ל משרד הבריאות הודיע כי יזמן אליו את מנהלי בתיה"ח שהוזכרו בתחקיר רשת ב' על ההפרדה המתבצעת בין יולדות ערביות ויהודיות. "המשרד חוזר ומדגיש כי אינו מקבל כל הפרדה משיקולי אפליה", נמסר בהודעת המשרד. בתחקיר צוינו בתי החולים הדסה, שערי צדק, איכילוב ומאיר, כמוסדות בהם מתבצעת האפליה, חדשות נענע10, 07/04/2016 ♦

דז'ה-וו: nrg חשף ב-2012 הפרדה בחדרי לידה. בתחקיר הקליטה כתבת nrg במצלמה נסתרת אחות במחלקת יולדות בבית חולים מאיר, שמודה: "משתדלים, לא משכיבים בחדר גם ערבים כאילו ביחד". משרד הבריאות: "לא נקבל הפרדה משיקולי אפליה", דליה מזורי , NRG, 7/4/2016 ♦

דו"ח בריאות ארצי: ערבים מתים יותר, חולים ומדוכאים יותר. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת דו"ח נתוני גוף ונפש בישראל, לרגל יום הבריאות העולמי שחל מחר. מהדו"ח עולה כי שיעור תמותת התינוקות הערבים גבוה כמעט פי 3 משל התינוקות היהודים. הדו"ח מגלה עוד כי 30% מהיהודים מדוכאים ולעומתם שיעור הדיכאון במגזר הערבי שמגיע ל-50%. למרות הכל – תוחלת החיים כאן מהגבוהות באירופה, ד"ר איתי גל, YNET, 06.04.16 ♦

"מצב סוציו-אקונומי לא מסביר הכל". ד"ר ניהאיה דאוד, חוקרת בתחום האפידמיולוגיה החברתית, על הפער באיכות הבריאות בין אוכלוסיות בישראל, אורן פרסיקו, העין השביעית,  23.03.2016 ♦

להנגיש את טיפולי ההריון למגזר הערבי. אף שמדינת ישראל מעניקה שירות רפואי לכלל אזרחיה בקבלת מעקב הריון ולידה, רק שיעור קטן מהנשים הערביות מבצעות בדיקות גנטיות ■ אי־ניצול הזכות מהווה בעיה בעיקר בגלל נישואים בין קרובי משפחה ■ למה המעקב הרפואי לא מגיע לנשים הערביות? מוחמד עתאמנה, דה מרקר, 13.01.2016 ♦

פערים במצב הבריאות ובשירותי בריאות, מרכז אדווה, נובמבר 2015 ♦

בריאות הנפש: משבר במגזר הערבי. 90% מהערבים שזקוקים לטיפול נפשי לא מקבלים אותו ורק 2.5% מהפסיכולוגים בישראל הם ערבים. המתנה של חצי שנה לפסיכיאטר. ח"כ אללוף: איך הגענו לזה? מערכת דוקטורס, 8.12.2015 [דיון בוועדת הרווחה של הכנסת] ♦

מחקר ישראלי: מי מטפל יותר יפה בזקנים בבתי אבות? מחקר של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות בישראל בחן את עמדותיהם האישיות של מטפלים מקצועיים מקבוצות תרבותיות שונות כלפי מטופליהם. איזו קבוצה הראתה הכי הרבה רגישות למטופלים? רויטל בלומנפלד, וואלה, 8.12.2015 ♦

דו"ח משרד הבריאות: נשים ערביות חולות פחות בסרטן מיהודיות. ממסמך שפרסם המשרד, עולה כי הסיכוי של בנות ובני המגזר לחלות ולמות מסרטן הוא נמוך מזה הנפוץ בקרב האוכלוסיה היהודית. הסיבה? ככל הנראה גנטית, אורית בראון אגמי, מעריב און ליין, 25/11/2015 ♦

מחקר: ערבים המאושפזים בבי"ח ישראלי חשים יותר ישראלים. מחקר שנערך במרכז שניידר לרפואת ילדים, בדק את תחושת הזהות הישראלית של משפחות למאושפזים מהחברה הערבית. מהמחקר עולה שככל שחווית האשפוז טובה יותר , כך גוברת תחושת ההזדהות עם המדינה, רותם אליזרע, YNET, פורסם:  04.08.15 ♦

דו"ח: ערבים מתים פי 1.6 יותר מיהודים משבץ מוחי. בעקבות הנתונים הללו עמותת "נאמן – נפגעי שבץ מוחי", תיכנס לפעילות במגזר הערבי עם תום הרמדאן, במטרה לקיים פעילות מניעתית. ד"ר מוחמד עומרי, מנהל מחלקת קרדיולוגיה בבית החולים האנגלי: "צריך לחנך את האוכלוסייה להקפיד לשמור על משקל תקין, להפחית עישון, להימנע מכולסטרול רע, כבר מגיל צעיר", רותם אליזרע, YNET , 05.07.15 ♦

ערבים במקצועות הבריאות והרווחה בישראל: מבט אתני ומגדרי על ייצוג ותעסוקה.  יעל קשת, אריאלה פופר-גבעון ועדו ליברמן , "ביטחון סוציאלי", תמוז תשע"ה, יולי 2015, מס 97 ♦

שוויון על הנייר: מערכת הבריאות עדיין לא נגישה לדוברי ערבית. המסמכים הרפואיים כתובים בעברית ויש חוסר במתורגמנים. כך נותרים חולים דוברי ערבית תלויים בסיוע של קרובי משפחה דוברי עברית שמתווכים בינם לבין הצוות הרפואי. למרות שהחקיקה כבר קיימת, היא לא מיושמת בשטח, מאתרואן דחאברה ויאסמין זבידאת, שיחה מקומית,   | 30.6.2015 

עניים יקבלו בזול לחם עם ויטמינים. משרד הבריאות פותח בפרויקט חדש: סבסוד לחם מועשר לתושבי רהט הבדואית, כדי לנסות ולהפחית תמותת תינוקות בשל מחסור בברזל, בחומצה פולית ובוויטמינים רבים. "העשרת הלחם תחזק את הבריאות ותצמצם את הפערים בין המגזרים", אומרת שרת הבריאות יעל גרמן. ירון קלנר  YNET :  07.01.14 ♦

הרפואה הציבורית – דוגמה לדו קיום מוצלח. עם יותר מ-2,000 רופאים, ערביי ישראל גילו שאפשר לשבור את תקרת הזכוכית. מערכת הבריאות – המקום בו הזהות הלאומית לא רלוונטית. אבי יופה, מעריב, 24.11.2013 ♦

אין אחיות, אין ניידות: בדואים לא מתחסנים. סניפי טיפת חלב ברהט נעולים, בכפרים הלא מוכרים הניידת לא פועלת בגלל הרמדאן וגם בהסברה יש ליקויים – משפחות בדואיות שנענו לקריאה של משרד הבריאות גילו כי ארוכה הדרך לחיסון נגד מחלת הפוליו. "מפקירים אותנו", מאשים ראש העיר רהט. אבל אחרים מודים: תושבים רבים מתנגדים לחיסון. ירון קלנר, YNET, 06.08.13 , ♦

פני החברה בישראל: מס 6. ישראל מאין לאן – בריאות, הלמ"ס, 2013 ♦

התוכנית של גרמן לקידום הבריאות בחברה הערבית. שרת הבריאות יעל גרמן תבחן תהקדים את הזכאות לבדיקות ממוגרפיה לאיתור סרטן השד בקרב נשים ערביות כבר מגיל 40. דן אבן, הארץ, 24.6.2013 ♦

משרד הבריאות מנסה לאתר כאלף ילדים בדרום שלא חוסנו נגד פוליו. במשרד מדווחים כי ישנם הורים רבים שעדיין מסרבים לחסן את ילדיהם נגד פוליו. עוד הוחלט על הקדמת הזמנת 220 אלף מנות חיסון. דן אבן, הארץ, 18.06.2013 ♦

פערי בריאות בין מזדקנים ערבים למזדקנים יהודים בישראל. על אף שתחולת החיים בקרב כלל האוכלוסייה בישראל נמצאת במגמת עלייה, הפער בתוחלת החיים בין יהודים לערבים נשמר ואף מתרחב עם השנים. בנוסף, למרות העלייה ברמת החיים באוכלוסייה הכללית, הפער בתמותת תינוקות בין ערבים ליהודים לא הצטמצם במשך הזמן, שלומית קגיה ונביל חטאב, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 22 במאי 2013 | ♦

דו"ח חדש מצביע על ירידה חדה בשיעור המעשנים בישראל. מהדו"ח השנתי של משרד הבריאות עולה כי 17.7% מהאוכלוסייה הבוגרת מעשנים, לעומת 20.6% בסקר מ-2012. גברים ערבים מעשנים כפול מיהודים. דן אבן, הארץ, 28.5.2013 ♦

האם ילדי המגזר הערבי יותר סובלים מאנמיה? מחקר חדש מצא כי ילדים מהמגזר הערבי העולים לכיתה א' סובלים יותר מחוסר ברזל, בנוסף ל50% מתינוקות המגזר. דן אבן, הארץ, 17.2.2013 ♦

מיזם חדש: סל תרופות מותאם תרבותית. ההסתדרות הרפואית תקים חברה לקידום הבריאות במגזר הערבי. הוגה המיזם: סל התרופות השוויוני גורם לאי-שוויון; יש להתאימו לצרכי האוכלוסיה. דן אבן, הארץ, 2.12.2012 ♦

משרד הבריאות: ערביות מיניקות יותר מיהודיות. מסקר שערך משרד הבריאות עולה כי אמהות ערביות מיניקות יותר מאמהות יהודיות. הנתונים מצביעים גם על עליה כללית בשיעור ההנקה בשני המגזרים. החדשות הרעות: אימהות רבות אינן מקפידות על כללי הבטיחות בהאכלת התינוק במזון מוצק. מעריב, 25.7.2012 ♦

פערים בין יהודים לערבים באיתור תסמונת דאון. מנתוני משרד הבריאות עולה כי הנשים היהודיות עוברות בדיקות מתקדמות במסגרת הביטוח המשלים שלהן, בעוד הערביות עוברות רק בדיקת דם שנמצאת בסל התרופות. הארץ, 23.3.2012 ♦

השילוב התעסוקתי של הערבים אזרחי ישראל במערכת הבריאות, רן רזניק, יוזמות קרן אברהם, 2011  ♦

מאמר על שילוב תעסוקתי במערכת הבריאות,  מאת אמנון בארי-סוליציאנו ומוחמד דראושה, יוזמות קרן אברהם,  22  בפברואר 2011  ♦

למה בתחום הבריאות זה מצליח? אחד התחומים בהם הפער בין ערבים ויהודים קטן יחסית הוא מערכת הבריאות. % 9.5 מעובדי המערכת הם ערבים (זאת לעומת רק % 7 בשירות המדינה למשל). אחד המשתתפים בפאנל, ד"ר מסד ברהום – מנהל בית החולים גליל מערבי בנהריה, ניסה להסביר מדוע זה עובד. כנס הרצליה 2011

קריאה של המטה הציבורי לשוויון בבריאות, יולי 2011 ♦

סוגיות בריאות וסביבה בכפרים הבדואיים הלא-מוכרים בנגב, מחלקת מחקר ומידע, כנסת, 2011 ♦

אי שוויון בבריאות בין יהודים לערבים, מחקר מאת נאביל חטאב ושלומית קאגיה, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה 2011. "…במסמך זה הוגדר מושג האי-שוויון בבריאות והוצגו הגורמים המשפיעים עליו,  כמו אי-שוויון בהכנסות, משטר, הון חברי, מרכיבים שונים של המצב הסוציו-אקונומי ואתניות;  וכן גורמים ברמת הקהילה והפרט, ביניהם גורמים סוציולוגיים ופסיכולוגיים.  לאחר מכן הוצג המקרה הישראלי,  כולל הרקע ההיסטורי והעכשווי המשמש תשתית לאי-שוויון בבריאות בישראל בכלל, ובין יהודים לערבים בפרט…" ♦

חוסר חמור בכח אדם רפואי מקצועי המותאם לאוכלוסיה הערבית-בדואית בנגב, נייר עמדה של עמותת יסמין אלנגב, מרץ 2011 ♦

אי-שוויון בבריאות בין ערבים ליהודים בישראל, נביל חטאב, שלומית קאגיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2011 ♦

אי שוויון בבריאות וההתמודדות איתו , מסמך של משרד הבריאות 2010 ♦

מצב בריאות האוכלסיה הערבית בישראל 2008, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות 2010 ♦

לצמצם היום את פערי המחר, יעדים לצמצום פערים בבריאות, מסמך של ארגוני חברה אזרחית, אפריל 2010, ל ידיעה ב YNET

מצוקות נפשיות נותרו שנים ארוכות מחוץ לשיח הרפואי בציבור הערבי בישראל, וגם רשויות הבריאות נמנעו מלברר את היקף התופעה. לאחרונה מתברר כי אחוז הסובלים מהפרעות דיכאון וחרדה באוכלוסייה הערבית גבוה מאשר באוכלוסייה היהודית, אבל הנגישות לטיפול נמוכה. דן אבן, הארץ 2.5.2010

“כתב העת הרפואי לבריאות האוכלוסייה הערבית", עורך ד"ר בשארה בשאראת, גיליון מס 1, ינואר 2010

שירותי הבריאות בנגב, מחלקת מחקר ומידע, כנסת 2009 ♦

קידום בריאות באוכלוסייה הערבית: באיזו מידה מתקיימת התאמה תרבותית וכיצד ניתן לחזק אותה? מאת ב. רוזן, א. אלרואי, נ. אקר, ש. איסמעיל, בסיוע א. קראקרה אברהים, מכון ברוקדייל-ג'וינט, 2008. "…מחקר זה הוא המחקר השיטתי הראשון העוסק בהתאמה תרבותית לאוכלוסייה הערבית בישראל במסגרת השירותים החברתיים. ככזה, הוא יכול לשמש כמודל למחקרים דומים בתחומים נוספים של בריאות וכן בתחומים כגון חינוך או שירותי רווחה…" ♦

דוח של רופאים לזכויות אדם (2008) מצא כי: "…אי השוויון בבריאות ובשירותי בריאות מהווה הפרה של חובתה של מדינת ישראל על פי אמנות בינלאומיות שהיא צד להן, ולערכיו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי שאותו חוקקה…"

    • נשים וגברים פלסטינים בישראל חיים פחות וחולים יותר ביחס לנשים וגברים יהודים
    • לתושבים פלסטינים בישראל יש פחות מרפאות ראשוניות ומקצועיות, פחות רופאים ופחות שירותי הצלה
    • תושבים פלסטינים בישראל סובלים מנגישות נמוכה של שירותי בריאות
    • פלסטינים בישראל סובלים ממחסור בתשתיות הכרחיות לחיים בריאים

אי שיוויון בבריאות בישראל, מסמך של ההסתדרות הרפואית, 2008 ♦

למה הם מתים? מאמר של אביב לביא, הארץ "…מסע בדרכי העפר הבוציות של הכפרים הלא מוכרים ממחיש עד כמה תל אביב רחוקה מכאן.." ♦

בריאות סוג ב' לערביי ישראל, ידיעה על דוח מבקר המדינה, וואלה 26.8.2002 ♦

"… ג) הענקת שירותי בריאות לתושבי ישראל היא חובה לפי החוק, ואין בטעמים של בניה בלתי חוקית על-ידי פלונים כדי להתנער ממנה כשלעצמה; חובה זו מתעצמת בגלל אופיה – שירותי בריאות, היורדים לשורש רווחתו האישית של כל אדם, ועם זאת, כל עוד פועלים שר הבריאות ומשרדו לקיום חובה זו, וגם אם כשלעצמי תומך אני ככלל, כאמור, בקביעתן של אמות מידה, איני סבור שהחלטתו של השר שלא להתקין לעת הזאת כללים מצדיקה התערבות בית משפט זה בגדרי אי סבירות קיצונית….   אין למדינה מנוס אלא להבטיח ליושביהם שירותי בריאות בסיסיים. . "    בג"צ נגד שר הבריאות ואחרים, שנדחה 4540/00

ב-19 בנובמבר 2009 פנה ארגון עדאלה, בהליך קדם-בג"ץ, למחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה בשם תושבי הכפר תל ערד בנגב ובשם עמותת רופאים לזכויות אדם, בדרישה להורות למשרד הבריאות להקים מרפאת בריאות בכפר הבדווי תל ערד בהקדם האפשרי .  ♦

בריאות ורווחה של נשים בדואיות בנגב, מכון ברוקדייל  ♦

נגישות לשירותי בריאות לילדים עם מוגבלויות במגזר הבדואי בנגב – מוחמד מוראד  ♦

משרד הבריאות : שיעורים כפולים של תמותת תינוקות מהווה בעיה קשה ממנה סובלת האוכלסיה הערבית ובמיוחד בנגב ,כאשר תמותת תינוקות בקרב האוכלוסייה הערבית עדיין כפולה מזה שקיימת בקרב האוכלוסייה היהודית המשרד מייעד תקציב מאוד נמוך לפתרון בעיה זו. התקציב הדרוש לשנת 2008 הוא 50 מיליון ₪ שיאפשר פיתוח תחנות בריאות וטיפול יסודי בבעית תמותת תינוקות בעיקר בנגב , פיתוח שלושת בתי החולים בנצרת ,תמיכה בשירותיים רפואיים חסרים בתחומים חיוניים מאוד שירותיים לבריאות הנפש וטיפולים פרא ריפואים. מתוך דוח של מרכז מוסאוא לקראת תקציב 2008

יעדי פיתוח בתחום הבריאות, כפי שהוצגו לשר ברוורמן על ידי מרכז מוסאוא בתקציב 2009 – 2010: פיתוח תחנות בריאות,  בעיקר בנגב. תוכנית מיוחדת לצמצום שיעור התמותה בקרב תינוקות ערביים, הרחבת העסקת אחיות בישובים הערביים, ופיתוח מיטות אשפוז נוספים ושירותי בריאות חיוניים במרכזי הבריאות בישובים הערביים. הרחבת מערך רפואת חירום בישובים ערבים מרכזיים.  ♦

אגודת הגליל האגודה הערבית הארצית למחקר ושירותי בריאות נוסדה בשנת 1981, במטרה להשיג שיוויון בשירותי הבריאות למיעוט הפלסטיני בישראל  ♦

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest

ארועים קרובים

◄ הקודם

אוקטובר 2021

הבא ►
אבגדהוש

1


2


3


4


5


6


7


8


9


10


11


12


13


14


15


16


17


18


19


20


21


22


23


24


25


26


27


28


29


30


31


למידע על:

OnePlace הוקם במאי 2011 במטרה לעודד את העברת הדיון ביחסים שבין המיעוט הערבי-פלסטיני לרוב היהודי למישור החברתי-אזרחי. האתר פועל להעמיק ולשפר דיון זה ולבססו על ידע ועובדות, להבין טוב יותר את מרכיבי הסוגיה והקשריה, לחזק את העוסקים בתחום ולהעצים את עשייתם כחלק מתמונה רחבה ומערכתית, וכן להעניק להם את כלי הידע הטובים ביותר להתמודדות עם התהליכים והקשיים השונים בניסיון להביא למציאות חיים הוגנת ושוויונית במדינת ישראל.

נושאי רוחב

המערכת הציבורית

הסכסוך

ניווט מהיר

Copyright © 2019 oneplace