לא פה לא שם – חילון בחברה הערבית. נדין אבו-לבן ומייסלון חמוד דנות בצורך האובססיבי להגדיר את עצמנו על הרצף הדתי-חילוני. הן משוחחות על ההבדלים שבין צום בכיפור לצום ברמדאן, על מערכת היחסים בין שמרנות לדתיות ולחילוניות, ועל הרצף האנושי שנפרס בפנינו כשאנחנו שמים בצד את הראייה בשחור ולבן שדורשת מאיתנו החברה המערבית. מכון ון ליר, 15.3.23 ♦
החממה לחקר דתות באוניברסיטת חיפה – מקורות, פעילויות אקדמיות ועוד ♦
חג המולד – דצמבר 2022:
- הרצוג הגיע ליפו לרגל חג המולד: "זהו מסר לעולם שאומר שאפשר לחיות כאן ביחד". נשיא המדינה הגיע לביקור ביפו והדליק את אורות עץ האשוח לרגל החג הנוצרי. הוא נפגש עם ראש העירייה רון חולדאי ומנהיגי העדה בעיר וביקש לברך את התושבים החוגגים. "זוהי זכות גדולה שבעיר הזו אנחנו מקיימים אלפי שנים של חיים משותפים ואמונות שונות ומגוונות", אורי סלע, וואלה, 21/12/2022 ♦
- חד"ש לעירייה: צאו בקריאה לא להגיע בשבת למושבה הגרמנית. במכתב לראש העיר, למנכ"ל בית הגפן ולמפקד תחנת חיפה במשטרה, שכותרתו היא "חשש כבד לפגיעה בחופש הפולחן ובזכויות של רבבות תושבים", מבקשים רג'א זעאתרה ושהירה שלבי לקרוא למבקרים לא להגיע בשבת, ערב חג המולד, למושבה הגרמנית ולוואדי ניסנאס, ולשים דגש על עיקרון "התושב קודם", מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 20.12.22 ♦
- בנצרת חוגגים את חנוכה ואת חג המולד דרך חיבור בין מוזיקאים יהודים וערבים. הכנר והמוזיקאי נביל עבוד אשקר הקים את הקונסרבטוריון הראשון בנצרת מתוך מטרה "למוסס מחיצות בין דתות ותרבויות באמצעות חינוך מוזיקלי" • ערב פתיחת הפסטיבל הליטורגי בעיר הוא טוען: "למוזיקה יש יכולת לספק את המכנה המשותף כדי להפגיש אנשים כשותפים", עמי פרידמן, ישראל היום, 14.12.22 ♦
"ליצור אלטרנטיבה לשיח המייאש": קולות מהכנס הבין-דתי בחיפה. חממת חיפה לחקר דתות מפגישה בין עולמות האקדמיה והדת, בניסיון להפיל את החומות ולהשתמש דווקא בשונות בין קהילות כדי לסלול דרך מקרבת ומחברת | בכנס הבין-דתי בחיפה שיזמה החממה בתחילת דצמבר נפגשו מנהיגים מדתות שונות שהגיעו מאיחוד האמירויות, מהמזרח התיכון ומאירופה | ראש החממה, ד"ר אוריאל סימונסון: "זו חוכמה קטנה לשבת עם אנשים שחושבים כמוני ולהתלונן. צריך לצאת מהשבטיות ומהקטגוריות הקשיחות", יניב שרון, דבר 1, 19.12.22 ♦
אירוע: התיקון החברתי בשלוש דתות. מפגש למידה חברתי רב תרבותי ולמידה משותפת, המרכז לקידום חיים משותפים במכללת בית ברל, 30.5.22 (18:15 – 21:00) לרישום>>♦
חינוך לפלורליזם דתי במציאות של סגירות תרבותית. שיח בין-דתי מספר 2 מתוך השישה שיערכו השנה. בפאנל השתתפו: ד״ר אריאנה סבאט, סגנית המזכ״ל של הקהילה הבהאית העולמית, האב עבדו מיכאיל עבדו, כומר הקהילה הלטינית סנט ג׳וזף, הרב רונן לוביץ׳, רב קיבוץ ניר עציון ונשיא תנועת ׳נאמנהי תורה ועבודה׳, האמיר מוחמד שריף עודה, ראש העדה האחמדית האסלאמית בחיפה והשייח׳ איאד עאמר, מנהל בית הספר המקיף כפר קאסם. הנחה: ד״ר אוריאל סימנסון ראש חממת חיפה לחקר דתות. לינק למפגש המוקלט: https://bit.ly/3lwOfSi ♦
כך הפכו האסלאמיסטים את עאידה תומא לאויבת הדת. במקום דיון פנימי אמיתי על הפוליטיקה הפלסטינית בישראל, האסלאמיסטים מתמקדים במתקפה נגד "ההפקרות הדתית", המאיימת לכאורה לפרק את החברה הערבית. תומא סלימאן, כפמיניסטית ונוצריה, היא מטרה נוחה, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית, 28.2.2021 ♦
בפעם השלישית בשבוע האחרון, עץ חג מולד הוצת מחוץ לכנסייה בסכנין. כתובת "רק הנביא מוחמד" רוססה על הקיר שמחוץ לכנסייה הקתולית בעיר. המשטרה פתחה בחקירה. תושב סכנין: "יש בודדים שרוצים לפגוע במערכת היחסים המיוחדת פה כדי להזין את השנאה", ג'קי חורי ונעה שפיגל, הארץ, 30.12.20 ♦
בליל חג המולד: אלמונים הציתו שני עצי אשוח בסכנין. לפי הכנסייה הקתולית בעיר, חשודים הדליקו באש את העץ הסמוך למבנה, ולאחר מכן הוצת עץ נוסף המוצב מול הכנסייה האורתודוקסית. "מצפים מכוחות הביטחון לפעול נגד אירועי הטרור". המשטרה פתחה בחקירה: "מתייחסים לאירוע בחומרה"… בעיר הערבית סכנין מתגורר מיעוט נוצרי קטן, ורוב מוסלמי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון 2019, התגוררו בסכנין 31,703 תושבים, מהם 94.3% ו-5.7% נוצרים. אלי אשכנזי, וואלה, 26.12.20 ♦
התשובה לא טמונה בטחינה, אלא בחילוניות הערבית – الجواب ليس بالطحينة وإنما بالعلمانية العربية. " בשבועות האחרונים סערה לה המדיה החברתית המקומית בערבית, עקב דיונים סביב סוגיות הנוגעות לחיי וזכויות הקהילה הלהט"בית הפלסטינית בארץ…. דיון זה כלל בעיקר דעות וגישות דתיות שייצגו את הדעות השמרניות -דומיננטיות בחברה הערבית… למרות שקול זה היה הקול החזק בזירה המקומית, חשוב לציין שאינו היחידי ושאל מולו עלה קולה של קבוצה חברתית אחרת.. קול זה היה קולן של קבוצות וקהילות חברתיות מודרות ומושתקות מהזירה הערבית – מקומית. קהילות אלה לא אימצו להן אמנות דתיות, אלא דעות חילוניות ואף אתאיסטיות….", עלי חיג'אזי, הזירה – الساحة הארץ, 29.7.20 ♦
השייח' אמר: לכו להצביע. "ההישג האדיר של הרשימה המשותפת בבחירות האחרונות התאפשר בזכות העלייה בשיעור ההצבעה בחברה הערבית, מ–49% בבחירות הקודמות ל–63%. נראה כי ההסתה של בנימין נתניהו נגד הציבור הערבי עשתה את שלה… גם מנהיגי דת בעולם הערבי התגייסו במפתיע למשימה. באוגוסט, זמן לא רב לפני הבחירות, פרסם השייח' פרופ' אחמד אל־ריסוני, ראש הארגון הבינלאומי של איחוד חכמי הדת המוסלמים, שני פסקי הלכה (פתוות). …ובשני קריאה לערבים אזרחי ישראל שלא להחרים את הבחירות. ..בעבור מוסלמים דתיים החיים במדינת ישראל, סוגיית ההשתתפות בבחירות אינה מובנת מאליה…המשבר הזה גרם בסופו של דבר לפיצול התנועה האיסלאמית..פסק ההלכה שפרסם השייח' ריסוני חודש לפני הבחירות האחרונות, שבו קרא לערביי ישראל ללכת ולהצביע, מבטא מעבר חד מחוסר הכרה מוחלט במדינת ישראל ומוסדותיה, לאימוץ העמדות הפרגמטיות של הפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית, הדוגלת בהשתלבות במנגנוני המדינה…", ד"ר נסיה שמר, הארץ, 14.11.2019 ♦
הסתה, איומים ואלימות: ההדתה בחברה המוסלמית גובה קורבנות. עלי נסאר רצה לפתוח מקום למפגש חברים, אלכוהול, נרגילות ומוזיקה. אבל מהר מאוד התברר לו שחריגה כזו מחוקי האיסלאם לא תעבור בשלום, ולאחר כמה תקריות אלימות – הוא נאלץ לסגור. למקרה הזה מצטרפים עוד אירועים שבהם המניע הוא אידאולוגי-דתי, והאמצעי הוא תקיפות אלימות, יאסר ואקד, דה מרקר בלוגים, 28.08.2019 ♦
המאבק בין דת לחופש תרבות בחברה הערבית עולה מדרגה. באום אל פחם בוטלה הופעה של הזמר תאמר נפאר. באבו גוש ניסו לבטל הופעה של הזמרת רולא עאזר. האם השמרנות מנצחת, או דווקא ההפך? מאת: ודיע עואודה, שיחה מקומית, 24.8.2019 ♦
עיריית אום אל-פחם ביטלה הופעה של תאמר נפאר: "תכניו לא מתיישבים עם המקובל". הופעתו של הראפר תוכננה להתקיים במתנ"ס העירוני, ולדברי מפיק האירוע נמכרו אליה מאות כרטיסים. בהודעת הביטול נכתב ששיריו לא תואמים את הלך הרוח בעיר מבחינה דתית ומוסרית, ג'קי חורי, הארץ, 21.9.2019 ♦
ראש מועצה צ'רקסית מתנגד למגורי ערבי ביישוב, לאחר שזכה במכרז. ראש המועצה המקומית כפר כמא הודיע לתושבים שיפעל לשמור על "הצביון הצ'רקסי" ומסר: "אני מודיע בזאת כי זרים לא יבנו ביישוב". כפר כמא הוא אחד משני היישובים הצ'רקסים בישראל, נועה שפיגל, הארץ, 12.7.2019 ♦
התוכנית להקמת יישוב דרוזי שמעוררת את זעמם של תושבי הגליל. מסיבות דתיות, היסטוריות, חברתיות או חקלאיות, התוכנית להקמת יישוב דרוזי חדש באזור קרני חיטין, שיש הקושרים בינה לבין הניסיון לפייס את בני העדה בעקבות חוק הלאום, מעוררת זעם בקרב דרוזים ויהודים כאחד.. הקמת יישוב בקרני חיטין תגרום למלחמה בין הדרוזים למוסלמים ותביא מהומות וחורבן", סיגל בן דוד, מעריב, 16/09/2018 ♦
הופעה באולם ללא הפרדה מפלגת את הדתיים והחילונים באום אל פחם. באגודת האימאמים של העיר מתנגדים לקיום הופעה של להקת סיראג', שחבריה גברים ונשים, כי פעילות מעורבת מנוגדת לחוקי השריעה. הוויכוח פיצל את הקואליציה הפוליטית שהיתה צפויה לזכות בראשות העיר וברוב במועצה, ג'קי חורי, הארץ, 13.9.2018 ♦
דת והגדרה עצמית של מידת דתיות. "…בסוף 2016 היו בישראל 6.628,8 אלף תושבים: 1.446,6 אלף יהודים )%7.74 ,)3.797,1 אלף ערבים )%8.20 ,) 2% 8.84 היו מוסלמים, %4.7 היו נוצרים ערבים ו-%8.7 היו 1%( 5.4 .)מהאוכלוסייה הערבית, ו-2.385 אלף אחרים דרוזים. מאוכלוסיית האחרים, דתם של %7.90 לא סווגה במרשם האוכלוסין והשאר – %3.9 – היו נוצרים לא ערבים.… בקרב ערבים, כ-%11 הגדירו את אורח חייהם חילוני, כ-%57 מסורתי וכ-%31 דתי ודתי מאוד..", פני החברה בישראל SOCIETY IN ISRAEL, דוח מס' Report No. 10 תמוז תשע"ח, יוני June 2018 [ראו גם נתונים דמוגרפיים] ♦
חג מולד שמח: הנוצרים הישראלים כפי שלא הכרתם מעולם. במשך עשורים הם נחשבו למיעוט בלתי משפיע בתוך המגזר הערבי, אך הקהילה הנוצרית בישראל פורחת בפני עצמה ומבקשת להמשיך ולהשתלב בחברה, עמית ברק, מידה, 25/12/2017 ♦
תיעוד: קטטה בבית ספר בצפון; שלושה נפצעו. לפי החשד, תלמידים דרוזים בתיכון בכפר מראר שבגליל התחתון תקפו תלמידים ערבים, והצדדים אף זרקו אבנים אחד על השני. הפצועים נפגעו קל ופונו לביה"ח. הנסיבות נבדקות, והרקע הוא ככל הנראה מוצאם של הנערים, סמי עבד אל חמיד ועמרי מניב, חדשות 10, 13/11/2017 ♦
איומים על חייו של שיח' כמאל חטיב בשל הצדקת הרג קצין דרוזי בצבא אסד . סטטוס אחד שהעלה השייח כמאל חטיב, יו"ר ועדת החירויות השייכת לוועדת המעקב העליונה, הצליח לעורר סערה תקשורתית וחברתית גדולה, ששיאה היה איומים על חייו. ..ההודעה על האיומים האלה קיבלה חשיפה רחבה בתקשורת הערבית ועברה להתנגחויות דתיות ועדתיות ברשתות החברתיות בין דרוזים למוסלמים…", "הסיפורים החמים בחברה הערבית, יוזמות קרן אברהם, 12.11.2017 ♦
הפטריארך: הנוצרים בישראל בסכנה. הפטריארך היווני האורתודוקסי יוצא למסע בינלאומי במטרה לשכנע את העולם שהקיום הנוצרי בישראל נמצא בסכנה…הפטריארך היוני האורתודוקסי, תיאופילוס השלישי, יצא מחר (רביעי) מירושלים למסע בינלאומי. יש לו מטרה אחת: לשכנע את העולם שהנוצרים בישראל בסכנה ושקיים איום ממשי על ביטחונם. ברקע: חילוקי דעות נדל"ניים…", דנה ויס, חדשות 2, פורסם: 22:16, 17/10/2017 ♦
מנהיגי היישוב הדרוזי מע'אר: "חרם על מי שימכור קרקעות למוסלמים". פרסום ראשון: בכנס חירום של נכבדי הכפר הוחלט להטיל חרם על מי שימכור אדמות למוסלמים. לטענתם, קרקעות רבות עברו לאחרונה מידיים דרוזיות למוסלמיות. חלק מהמוחים משוכנעים כי מאחורי מהלך הרכישה עומדים אנשי התנועה האסלאמית, יאיר קראוס, nrg | 9/8/2017 ♦
ראו גם: דרוזים בישראל
"מסיתים בין דרוזים למוסלמים": רימונים וירי בכפר שבו התגורר השוטר שנרצח. בפעם השנייה תוך שלושה ימים הושלך רימון הלם ואש נורתה לעבר מסגד בכפר מרר, שם התגורר רס"מ האיל סתאוי, שנרצח בפיגוע הירי בהר הבית. תושבי המקום חוששים מניסיון להבעיר את האווירה בין האוכלוסייה הדרוזית למוסלמית: "המצב מאוד מתוח, אנשים מפחדים לצאת מהבית", אחיה ראב"ד וחסן שעלאן, YNET, פורסם: 17.07.17 ♦
המוסלמים והדרוזים הם שני צדדים של אותו המאבק. על מנהיגי החברה הערבית, לרבות מנהיגי הדרוזים, לא ליפול במלכודת שטומנים להם בעלי אינטרס המנסים לחצוץ ביניהם – אלא לפעול ביחד למען מטרה משותפת, ג'קי חורי, הארץ, 16.7.2017 ♦
הותר לפרסום: המחבלים מהר הבית הם ערבים-ישראלים מאום אל פחם. המחבלים שביצעו את פיגוע הירי במתחם הר הבית, רצחו שני שוטרים ופצעו שלישי, הם צעירים מאום אל פחם. שב"כ פרסם את זהותם: מוחמד אחמד מוחמד ג'בארין בן 29, מוחמד חאמד עבד אל-לטיף ג'בארין בן 19 ומוחמד אחמד מפדל ג'בארין בן 19. למחבלים אין רקע ביטחוני קודם, יואב זיתון, יעל פרידסון, אלישע בן קימון, חסן שעלאן ואליאור לוי, YNET, פורסם: 14.07.17 ♦
רצח הנערה בכסרא־סמיע פוענח, אך הקרע בין תושבי הכפרים מעמיק. ויג'דאן אבו חמיד, בת 17, נרצחה לפני כחודש על ידי תלמיד בן גילה שלדברי מכרים היה מאוהב בה. אתמול הוגש נגדו כתב אישום, אך המתח בין שני הכפרים מאיים לפרק את בית הספר המשותף..הכפרים כסרא, שגרים בו היום כ–6,000 תושבים, וסמיע, שגרים בו כ–3,000 תושבים, אוחדו לרשות מקומית אחת בשנת 1990, למרות התנגדות חלק מהתושבים. על אף שעברו שנים רבות מאז האיחוד, נדמה כי חלק מהתושבים לא התגברו על הפערים בין הכפרים. כיום הכפרים מתנהלים כמעט בנפרד בפועל, והמתח מתנקז לחצר בית הספר. ..", נעה שפיגל ו ג'קי חורי, הארץ, 24.01.2017 ♦
סערה ותלונה במשטרה: סטודנטית ערבייה כתבה "אלוהים מת". צעירה מאום אל פחם הציגה באוניברסיטת חיפה שטיח ועליו הכיתוב המתסיס בערבית. היא התלוננה על איומים לפגוע בה ואמרה: "לא מתחרטת, פירשו אותי לא נכון". האוניברסיטה: "נשמור על הזכות לחופש הביטוי", חסן שעלאן, YNET, 10.01.17 ♦
עיריית אום אל פאחם קראה לציבור הערבי להחרים את הסרט "לא פה, לא שם". בימים האחרונים עורר סרטה של מייסלון חמוד ויכוחים ערים, בעיקר בין פלסטינים ליברלים ושמרנים. בהודעה שפירסמה העירייה נטען כי מדובר בסרט "זול" שאינו אובייקטיבי, נירית אנדרמן ג'קי חורי, הארץ, 09.01.2017 ♦
הפיגוע באיסטנבול חשף את הקרע בחברה הערבית בישראל. ביום שלישי [3 בינואר] התקיימה בעיר טירה הלווייתה של ליאן זאהר נאסר, בת 19, שנרצחה בפיגוע התופת במועדון "ריינה" באיסטנבול עת מחבל דאע"ש ירה בעשרות חוגגים במסיבת סילבסטר, הרג 39 מהם ופצע רבים אחרים. החברה הערבית ישראלית נתונה בשנים האחרונות במאבק רגיש וטעון נוכח רצונם של צעירות וצעירים מוסלמים להשתחרר מכבליה של החברה המסורתית, הדתית והשמרנית. התגובות המתלהמות לרצח הצעירה ליאן נאסר במסיבת סילבסטר מדגישות את עומק הקרע…,, שלומי אלדר, אל מוניטור, 4.1.2017 ♦
אלפים בהלוויית הישראלית שנרצחה בפיגוע באיסטנבול: "אהבה את החיים". נשים רבות הגיעו להלוויה בטירה והביעו את מחאתן נגד הביקורת על הבילוי של ליאן נאסר וחברותיה בליל השנה החדשה… עבור רבים ההשתתפות ההמונית בהלוויה מהווה מעין מחאה נגד מי שיצאו על נאסר וחברותיה על כך שחגגו על פי המסורת הנוצרית במועדון מעורב המוכר אלכוהול. .. הרשימה המשותפת מזהירה ומתריעה מגרורות הדאעשיזם בשולי החברה הערבית וקוראת לציבור הרחב ולחברה האזרחית לפעול ביתר שאת למיגור תופעות אלה, אשר מסכנות את הציבור הערבי כולו, את זהותו, את הווייתו ואת מאבקיו הצודקים",ג'קי חורי, הארץ, 03.01.2017 ♦
ישראל של הימין מקבלת רק נוצרים ישראלים. בחירתו של האב גבריאל נדאף להדליק משואה ביום העצמאות מסמנת לקהילה הנוצרית בארץ כי מנוי וגמור עם ממשלת הימין לפצלה מהאוכלוסיה הערבית, ולהתנות את הזכות לייצוג שוויוני לנוצרים בהתנערות מהזהות הערבית-פלסטינית, מעיין רווה, הפורום לחשיבה אזורית, 22.5.2016 ♦
ביישוב שהיה מופת לדו-קיום, השלום לא מתחיל בבית. דווקא בנוה שלום פרץ סכסוך קרקעות עם שכנים – משפחה בדואית שיושבת על אדמות המיועדות לבנייה. כמו בכל סכסוך קרקעות טוב, גם כאן כל צד בטוח בצדקתו. גישור? בתי משפט? הפתרון לא נראה לעין עד כה, הארץ, עפרה אידלמן, 01.04.2016 ♦
"קשה להיות נוצרי תומך גיוס במדינת ישראל". ערבים-נוצרים מכפר יאסיף מספרים על התנכלויות ואלימות על רקע תמיכתם בגיוס לצה"ל, בעוד הממסד היווני-קתולי מפנה להם כתף קרה: "זה אבסורד שמי שפועל למען גיוס בישראל צריך להביט לאחור כל הזמן",ישי פרידמן, מידה, 31/03/2016 ♦
טענה בצפון: ישראל מסכסכת בין ערבים לדרוזים. פעילים בכירים בקרב ערביי ישראל טוענים, כי ישראל מנסה לסכסך בין דרוזים לבין פלסטינים ולגרום למתיחות בינעדתית. דלית הלוי, ערוץ 7, כ' בשבט תשע"ו, 30/01/16 ♦
ממשלת ישראל בוחרת בשביל האזרחים הערבים באסלאם סטייל סעודיה. כמעט בכל רחבי העולם המוסלמי מכהנות נשים כקאדיות. אבל בישראל נוצרה ברית בין הממסד הדתי היהודי לבין הקאדים הגברים, שביחד החליטו שכאן לא יהיו נשים שופטות, מאת מקבולה נסאר, שיחה מקומית, | 10.12.2015 ♦
החברה הערבית צריכה לבחור: חילוניות או ח'ליפות. האסלאם הפוליטי לא מפחד להגיד בדיוק מה שהוא רוצה. אנחנו, לעומת זאת, מתביישים להתגאות בחילוניות כמטרה. על הביישנות הזאת צריך להתגבר, ולהבין שאנחנו במאבק על העתיד שלנו. ולא, לא אכפת לי מה ישראל תגיד על זה, מאת עלאא חליחל, שיחה מקומית, 1.10.2015 ♦
מלחמת תרבות בין חילונים לדתיים מפלגת את החברה הערבית בישראל. אירועי רמדאן בטירה ואום אל־פחם חוללו סערה, מחזה סאטירי הורד בשל "פגיעה במוחמד" ומרתון בהשתתפות נשים נגדע בירי למכוניתה של היוזמת. האם המאבק המתלהט מבשר על אביב חילוני, ג'קי חורי, הארץ, 31.07.2015 ♦
השד העדתי של אבו סנאן מרים ראש. כשהחזון הכלל־ישראלי מתברר כהבטחה ריקה וכשהמציאות צבועה באפליה, לא צריך להתפלא על ההסתגרות של התושבים בתחומי השבט והעדה, אור קשתי, הארץ, 18.11.2014 ♦
הכתובת הייתה על הקיר. לאחר אירועי הלילה, תושבי אבו סנאן מזהירים מנקמה: "נגמרו ימי הדו קיום בכפר" • חברי הכנסת הערבים ליבו את האש בישיבת המועצה שהתקיימה הערב…השכנים הדרוזים שלי שטובחים בי ובבני העדה שלי עם הנשק שקיבלו מהצבא ,גמרו אצלנו את הסיפור. עוד תהיה נקמה והשקט לא יישמר זמן רב"….מי שרוקד וצוהל עם דגלי פלשתין אחרי שמחבלים הורגים דרוזים ויהודים – לא מגיע לו לחיות בינינו. שילכו לפלשתין אם כל כך טוב שם"…, דניאל סיריוטי, ישראל היום, 15.11.2014 ♦
אבו סנאן: סכסוך על כאפיות בבית הספר שהסלים עקב קללות נגד נשים בסיקרט, חסן שעלאן, YNET, 15.11.2014 ♦
על רקע המתיחות הביטחונית: 41 פצועים בעימותים בין דרוזים למוסלמים באבו סנאן. פצוע אנוש ושמונה פצועים קשה במהומה גדולה בגליל, כנראה על רקע האירועים האחרונים במגזר הערבי. כוחות גדולים של משטרה פיזרו את המתפרעים, ויישארו בכפר בימים הקרובים כדי לשמור על השקט, חסן שעלאן, YNET, 15.11.14 ♦
האם הכפייה הדתית בחברה הערבית תגבר על ישו. פעילים איסלאמיים עצרו החודש בכוח ובאיומים שני אירועי תרבות, בהם סרט על מחולל הנצרות. הם טענו לפגיעה בדת, אך בציבור הערבי החילוני חוששים מהקצנה, רועי צ'יקי ארד, הארץ, 25.04.2014 ♦
ממשיכים לסכסך. "…הצעד שעליו הכריז צה"ל מוכיח, כי המוטיווציה ותפישת העולם של ח"כ לוין ביחס לערבים אינה בלעדית לו ולחבריו בימין הקיצוני. מדיניות זו, החותרת תחת מושג האזרחות, שבמשטר דמוקרטי אינו צריך ואינו יכול להפריד בין דת, גזע ומין, מאומצת על ידי הממשלה ונהפכת למדיניותה המוצהרת. את המדיניות הזאת יש להפסיק…", מאמר מערכת הארץ, 24.04.2014 ♦
אושר החוק המבדיל בין אזרחי ישראל הנוצרים והמוסלמים. יוזם החוק, ח"כ יריב לוין, הבהיר כי מדובר במהלך ראשון מתוך רבים, שמטרתם להעמיק את מעורבות האוכלוסייה הנוצרית בחברה הישראלית, יהונתן ליס, הארץ, 24.02.2014 ♦
יו"ר הקואליציה מקדם: זכויות לערבים נוצרים על פני מוסלמים. רישום ערבים נוצרים בתעודת הזהות כ"נוצרים" בלבד, ייצוג נפרד ברשויות מקומיות ושוויון הזדמנויות בעבודה. חקיקה שמקדם ח"כ יריב לוין כדי לצמצם את כוחו של הרוב המוסלמי. לוין: "הם לא באמת ערבים, נהפוך אותם לבעלי ברית שלנו". שלום ירושלמי |מעריב, 8/1/2014 ♦
משבר הזהות של הערבים הנוצרים בישראל. בין הכנסייה לבקו"ם: החיים כמיעוט בתוך המיעוט הערבי, אחוז המשכילים המאמיר וחופש הדת יצרו קרע בין הנוצרים למוסלמים. יאיר קראוס, מעריב | 29/12/2013 ♦
כי בנפשם היא. "…"גדלנו במפלגות הערביות", אמר, "הקומוניסטים ואחר כך בל"ד. עם הזמן ראיתי לאן מובילות אותנו המפלגות הערביות – רק נגד ישראל". עוד אמר שהאיסלאם כופה את נוכחותו על הנוצרים בשטח….", דרור אידר, ישראל היום, 3.10.2013 ♦
The neglected minority. No, not the haredi community, but the Christian Arab community, YISRAEL MEDAD, ELI POLLA, JPost, June 26, 2013 ♦
פלסטינים נוצרים נגד הנרטיב המוסלמי וחיזוק הזהות הדתית-קבוצתית. מחקר של אוניברסיטת בן גוריון ניסה לבחון כיצד בונים חברי קבוצות את היחסים ביניהן בקונטקסט של קונפליקט משותף עם קבוצה שלישית ומצביע על כך שהקונפליקט בין מוסלמים ונוצרים קיים במקביל לקונפליקט של שתי הקבוצות עם הקבוצה היהודית. נראה כי הקונפליקט המשותף עם היהודים מאפשר לחוש שייכות, במציאות חברתית בה הן נוצרים והן מוסלמים חשים מודרים ממעגלים שונים [על-ידי החברה היהודית, המוסלמים הפלסטינים על ידי החברה הערבית, וגם הפלסטינים הנוצרים על-ידי החברה הנוצרית המערבית. אוניברסיטת בן גוריון, אפריל 2011 ♦
בזרם הסופי מתפללים נגד הזרם. פרשנות דתית עדכנית לצד השפעות מיסטיות הקימו על הזרם הסופי אויבים רבים, גם בישראל. בימים אלה מתמודדים הסופים המעטים החיים בנצרת עם הקצנת האלימות מצד הזרם הסלאפי השמרני, אולם נחושים להמשיך בדרכם המתונה. הארץ, 16.8.2012 ♦
פרסום חדש של מכון ירושלים לחקר ישראל: נוצרים בירושלים, מאת ד"ר אמנון רמון, 2011 ♦
החוק הישראלי מכיר בקיומן של עדות דתיות שונות ומעניק לממשלת ישראל את הסמכות להכריז על עדה דתית כעדה דתית מוכרת בהתאם לשיקול דעתה. היהודים והמוסלמים אינם נחשבים לעדות דתיות, אך כל הדתות האחרות המוכרות על ידי המדינה מאורגנות כעדות דתיות. עדות דתיות מוכרות זוכות לאוטונומיה בניהול ענייניהן הפנימיים אך המדינה מסדירה בחקיקה את ארגונן ולרובן בתי דין עצמאיים המוקמים מכח חוק ודנים בענייני המעמד האישי של בני העדה. בית המשפט דן בעניינים שונים הנוגעים לעדות דתיות ובכללם תביעות להכרה בעדות דתיות, סמכויות בתי הדין של העדות השונות, מינוי נושאי תפקידים בעדה ואפליה תקציבית בין עדות. מתוך פורטל זכויות האדם, של המכללה האקדמית למשפט ולעסקים, רמת גן. ♦
תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (אגרות), תשי'ז – 1957. בתקנות אלה מסמיך שר הדתות את המועצות הדתיות היהודיות להטיל אגרות בעד השירותים שניתנים על ידם. להורדת המסמך לחץ/י כאן ♦
הגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ע' 23):
- ההגדרה קבוצת אוכלוסייה בדוח כוללת "יהודים ואחרים" "ו ערבים".
- "יהודים ואחרים" = יהודים, נוצרים לא ערבים ואלה שאינם מסווגים לפי דת במשרד הפנים .
- "ערבים" = מוסלמים נוצרים ערבים ודרוזים.
מוסלמים. בסוף שנת 2009 נאמדה האוכלוסייה המוסלמית ב- 1.286.5 מיליון נפש, גידול של כ-32 אלף תושבים לעומת סוף שנת 2008. המספר הגדול ביותר של תושבים מוסלמים מתגורר בעיר ירושלים – כ 264 אלף, והם מהווים % 20.5 מכלל המוסלמים בישראל [רובם אינם אזרחי ישראל אלא תושבי קבע – ד.ש.] ו – % 34.2 מכלל תושבי העיר. היישוב השני מבחינת מספר תושביו המוסלמים הוא רהט, בה מתגוררים 51.6 אלף מוסלמים, נצרת (49.6 אלף) ואום אל-פחם ( 46 אלף). יותר ממחצית מהאוכלוסייה המוסלמית מרוכזת באזור הצפון (%37.1 במחוז הצפון ו-% 14.3 במחוז חיפה). עוד % 21.3 גרים במחוז ירושלים. היתר גרים במחוז המרכז (%11.2) ובמחוז הדרום (%15.0). רק % 1.1 גרים במחוז תל אביב. למ"ס 15.11.2010 ♦
נוצרים. ערב חג המולד 2010 חיים בישראל כ-153.2 אלף נוצרים, המהווים % 2 מאוכלוסיית מדינת ישראל. הישובים בעלי האוכלוסייה הנוצרית הערבית הגדולה ביותר הם נצרת (כ-22.3 אלף), חיפה (13.7 אלף), ירושלים, (אלף 9.2) ושפרעם (אלף 11.5). למ"ס 25.12.2010 ♦
דרוזים. בסוף שנת 2010, מנתה אוכלוסיית הדרוזים בישראל כ-127 אלף נפש. בסוף שנת 2009 היישוב עם מספר הדרוזים הגדול ביותר במחוז חיפה הוא דאלית אל כרמל (14.9 אלף) ובמחוז הצפון הוא ירכא – 14.5 אלף. למ"ס 26.4.2011 ♦
מתיחות בין מוסלמים לנוצרים בקרב ערביי ישראל, ממר"י, יוני 1999, ביטויים פומביים של מתיחות ועימות בין מוסלמים לבין נוצרים הם נדירים ביותר בתקשורת הערבית. משום ששני הצדדים, כמו גם כלי התקשורת, משתדלים להימנע מהסלמה ציבורית. ♦
מוסלמי, נוצרי ודרוזי נפגשו ברשימה, על מלאכת המחשבת של הרכבת רשימת מועמדים לכנסת מטעם מפלגה ערבית, יואב שטרן, הארץ, 23.12.2008 ♦
פקיעין: מלחמת פיתות בין דרוזים למוסלמים, YNET 23.6.2011 וארוע אחר ב- 2003 ♦
נוצרים ברחו ממרר מפחד הדרוזים; המשטרה: "זה פוגרום" מאת ג'קי חורי ואלי אשכנזי הארץ, 13.02.2005 ♦
הערבים הנוצרים חשים נרדפים ומקופחים, יואב שטרן וג'קי חוגי, הארץ , 20.3.2005 ♦
מחקר על יחסים בין פלסטינים נוצרים ומוסלמים בישראל ובגדה המערבית, אוניברסיטת בן גוריון 2011 ♦