ערבים בישראל

מרחב מידע רב תחומי

ערבים בישראל מרחב מידע רב תחומי

דת, עדות ויחסים בינ(ע)דתיים

לאחר סדרת מפגשים אינטנסיבית בארגון החממה, אגף העדות במשרד הפנים וארגון Search for Common Ground ובתום דיאלוג פורה, יוצאים הערב שורה של מנהיגות ומנהיגי דת חיפאיים בהצהרה חשובה לציבור החיפאי: הצהרת מנהיגות ומנהיגי דת בעיר חיפה. אנו, נציגים ונציגות מהקהילות הדתיות היהודיות, המוסלמיות, הנוצריות והדרוזיות- בחיפה, התכנסנו בחודשים האחרונים ביוזמת חממת חיפה לחקר דתות שבאוניברסיטת חיפה ואגף העדות שבמשרד הפנים, בכדי לקדם מנהיגות אקטיבית הפועלת יחד למען שמירה על חיים משותפים ומניעת אלימות…." חממת חיפה לחקר דתות, אוניברסיטת חיפה, 18.3.23

איש הדת, האב אמיל שופאני מת בגיל 76.  האב אמיל שופאני מת הבוקר (ראשון) בגיל 76. שופאני, ערבי-נוצרי, תושב נצרת, היה איש דת בדרגת ארכימנדריט בכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית. הוא פעל למען סובלנות, דו-קיום ושיח יהודי-נוצרי-מוסלמי. האב שופאני עסק בהנחלת מורשת השואה לערביי ישראל כאמצעי להבנה ופיוס בין העמים, ובמסגרת זו הוביל מסע משותף של ערבים ויהודים למחנות ההשמדה בפולין. על פעילותו החינוכית זכה האב שופאני ב 2003 בפרס אונסק"ו לחינוך לשלום, וכן בכמה פרסים מטעם מדינת ישראל ומטעם ארגונים יהודיים. אלי אשכנזי, וואלה, 18.2.24

Evaluating Interfaith Encounters: A Decade of Student Engagement with Israel and Palestine. James Walters (London School of Economics), NEXUS, Haifa U., 6.2.24

"אנחנו מראים לחיילים את הצד השני של האסלאם, שהאסלאם הוא לא מה שקרה ב־7 באוקטובר". סעד סעיל נודד בין יישוב הרפאים שלו שעל גבול לבנון למשפחה שפונתה, מנסה לעזור לתושבים ולחיילים, ותוהה מה יהיה הסוף, דיאנה בחור-ניר, מוסף כלכליסט, 1.2.24

אבינו אברהם, טעינו? אין מנוס מלאמץ חשיבה אוניברסלית של שוויון, הכוללת מתן זכויות וחובות שוות לכל אזרח ותלויה גם בקבלת שלטון החוק במדינה. שני העמים חייבים להבין שאם לא נחיה ביחד – יתכן שלא נחיה בכלל… עלינו לזכור שלשתי הדתות אב משותף – אברהם אבינו. וכבנים לאב אחד, הרינו אחים. מובן כי בין אחים צריכים לשרור יחסי אהבה ואחווה, אך לצערנו מאז בריאת העולם מצאנו גם יחסי מתח ואיבה..", השיח' מוחמד שריף עודה והרב דוד מצגר (חיפאים), זמן ישראל, 10.1.24

סרט הזוועות הוקרן לכ-150 אנשי דת, שיצאו המומים: "לא האיסלאם שאני מכיר". מוסלמים, נוצרים, דרוזים ויהודים התכנסו בגלילות להקרנת הסרטון של דובר צה"ל שאיגד תיעודים גרפיים מ-7 באוקטובר. במהלך ההקרנה נשמעו קולות שבר ובכי ורבים יצאו ממנה באמצע מזועזעים ובעיניים דומעות. "שום דת לא יכולה לתת לך אישור לעשות את הדברים המאוד קשים שראינו", YNET, רענן בן צור, 18.12.23

העיקר לא מלחמת דת. מול התפיסה שלפיה הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא בעצם עימות יהודי-מוסלמי, יש רעיון אחר שמתחיל להתגבש, ונסוב על קואליציה של אנשי ונשות דת מתונים, אבי דבוש (רבנים לזכויות אדם), YNET, 11.12.23

אור בחשיכה. מפגש בין עדתי, דתי ותרבותי – בכליל * אחוות תושבי הגליל המערבי בתפילה ובתקווה משותפת לשלום…המפגש התקיים הודות שיתוף פעולה שבין הווקף האיסלאמי של כפר יאסיף ובין נציגי כליל והיה אחד מתוך סדרת מפגשים למען קירוב הלבבות, חיזוק הסולידריות וקיום חיים משותפים באיזור ובכלל..",  עודד שלומות, כפרניק, 08/12/2023

פלסטין מסתכנת במלחמת דת. "…הערבים והמוסלמים מואשמים למן המאה ה־19 בניהול מלחמת דת נגד הציוויליזציה האנושית, ואף שמרביתם השקיעו בעשורים האחרונים מאמצים גדולים במאבק בקיצוניות ובטרור האסלאמיסטיים – התקפת חמאס ב־7 באוקטובר עלולה לסלול את הדרך, אכן, למלחמת דת…בישראל, האלימות הדתית בשם האסלאם התחרתה באלימות הדתית היהודית… מאמצע שנות התשעים של המאה הקודמת חלה התקרבות בין הימין הלאומי לימין הדתי, ושני הזרמים התחרו ביניהם בקריאה לאלימות כלפי אזרחים פלסטינים ובהפעלתה, בייחוד מצד קנאי המתנחלים. הפוליטיקאים מצידם החלו לחזר אחר קולות בימין הדתי והמתנחלי. ..", רדואן א-סיד, הפורום לחשיבה אזורית, 29.11.23

חיפשתי בנרות מנהיגי דת מוסלמים שידברו נגד הטבח – לא מצאתי. אם מנהיגות דתית לא יודעת לדבר כנגד פשעים נגד האנושות – עדיף שלא תתקיים כלל. אם מנהיגי הדת המוסלמים בישראל לא מסוגלים לדבר נגד טבח בילדים וקשישים ולדרוש החזרת חטופים – שיחזירו את המפתחות לא-לוהים,  יואב אנדי, מקור ראשון,  כ״ח במרחשון ה׳תשפ״ד, 12/11/2023

תקופה של צער נורא, מהול בכעס, דאגה וייסורים, מפגש כמו זה שהתקיים אתמול במרכז האחמדיה שבחיפה היווה רגע נדיר של אופטימיות. יותר מ-60 מנהיגים ומחנכים דתיים, כולל יהודים אורתודוקסים ורפורמים, מוסלמים, נוצרים בני עדות שונות, דרוזים ובהאים נפגשו והפגינו תקווה לחיים משותפים של יהודים וערבים בארץ זו. חממת חיפה לחקר דתות באוניברסיטת חיפה כינסה את המנהיגים הללו כדי לדון בדרכים לשימור המרקם העדין של החברה המשותפת בחיפה באמצעות קריאה להציע פעולות מעשיות. בנוסף לטונים השלווים ולמחוות הסולידריות שחצו את האודיטוריום, כאשר מנהיגים שונים נאמו, יוזמות מרגשות הוצעו והותירו לנו חומר רב למחשבה ועיבוד. חממת חיפה לחקר הדתות, אוניברסיטת חיפה, פייסבוק, 31.10.23

הרבנים הראשיים נגד תקיפות גזעניות של עובדים: "הדבר מנוגד בתכלית לתורתנו הקדושה". הרב הראשי הספרדי יצחק יוסף, הרב הראשי האשכנזי דוד לאו ורבנים בכירים נוספים פרסמו היום (ה') קריאה נגד גילויי האלימות והגזענות בתקופת המלחמה | בשבועות האחרונים התרבו מקרי התקיפה של עובדים ערבים על ידי יהודים, דבר, 26.10.23

אנשי דת נוצרים בעדויות נוספות: "יורקים עלינו כשאנחנו יוצאים מהכנסייה". עימותים חריגים נרשמו ותועדו בימים בירושלים, של תקיפות קבוצות תיירים נוצרים ואנשי דת בירושלים. כומר מהכנסייה הארמנית סיפר: "אין יום שאני לא סופג קללות ויריקות, פוחדים להתלונן", שקד שדה , מעריב, 05/10/2023

בן גביר זלזל ביריקה על הנוצרים בירושלים – המפכ"ל חושב אחרת: "מדובר בכתם מקלקל". לאחר התייחסותו של השר לביטחון לאומי לסערת היריקות לעבר צליינים, שטען כי "לא כל דבר זה מעצר", שבתאי גינה את המקרה. "חופש הפולחן הוא סלע חברתי במדינה דמורקטית", מסר… בין מי שגינה את דבריו היה גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שפרסם בחשבון הטוויטר שלו באנגלית גינוי וכן התחייב לפעול נגד התופעה. שלומי הלר, וואלה, 4.10.2023

הרב הראשי גינה את היריקות על נוצרים: "תופעה פסולה שאין לה קשר להלכה". הרב דוד לאו מסר כי הוא "מגנה בכל תוקף" את ביזוי הנוצרים בירושלים, ושר הדתות מיכאל מלכיאלי הצטרף לגינויים: "אין זו דרכה של תורה, חובה עלינו להוקיע את ההתנהגות הנבזית הזו", קובי נחשוני, YNET, 3.10.23

מדובר בבור ועם הארץ שאיננו מכיר את השתתפותו של הרב קוק בלוויות של כמרים אנגליקניים, את חילופי האיגרות איתם, ובעיקר ילד מגודל שלא הקים מעולם מחסום בין הבטן לפה..", תגובה של עמית סגל (טוויטר X) לפוסט של אלישע ירד, 3.10.23

התופעה מתרחבת: עשרות יהודים ירקו לעבר נוצרים בדרך לתפילות בירושלים. עשרות אלפי יהודים השתתפו ביומיים האחרונים באירועים לרגל חג הסוכות בעיר העתיקה, חלקם תועדו יורקים לעבר מאמינים ללא סיבה. בכנסיות טוענים כי יש עלייה חדה במספר המקרים הללו, אולם במשטרה אומרים כי יש קושי לפעול משפטית נגד היורקים – בפרט מול אלה שיורקים על הרצפה, ניר חסון, הארץ, 2.10.23

בעקבות האירועים האחרונים שהתרחשו במנזר ״סטלה מאריס״ שבחיפה, הרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל שלח מכתב אל אב המנזר ג׳ין ג׳וזף ברגרה.  המכתב נשלח לאחר רצף אירועים חריגים במתחם הכנסייה והמנזר. חסידים מחצרו של הרב ברלנד בישיבת "שובו בנים" הגיעו מספר פעמים להתפלל במנזר, בטענה כי במקום קבור הנביא אלישע. עם כניסתם, נהדפו על ידי הנוצרים הקתוליים והחלו עימותים פיזיים במקום. מאת שקד שדה , מעריב, 06/09/2023

מותקפים בארץ הקודש: דאגה במשרד התיירות עקב עלייה בהתנכלויות לנוצרים. יריקות, קללות, ונדליזם ואלימות פיזית קשה – בתקופה האחרונה נרשמת עלייה במתקפות נגד נוצרים, כולל תיירים שהגיעו לארץ מטעמים דתיים ■ פורום ממשלתי ויוזמה פרטית מנסים להתמודד עם התופעה, הדר קנה, דה מרקר, 30.8.23

משרד התיירות הקים פורום בין משרדי לטיפול בהתנכלות לנוצרים בעיר העתיקה. היום נערכה הפגישה הראשונה של הפורום, בהשתתפות משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות ומשטרת ישראל. זאת לאור שורה של מקרי התנכלות לנוצרים ובמטרה לשפר את חווית התייר בעיר העתיקה בירושלים. הודעות דוברות משרד התיירות, 28.08.2023

בלילה שבין ראשון לשני לפני שבוע, נזרקו עשרות אבנים לעבר כנסיית המלאך גבריאל במגדל העמק. כל אבן שנזרקה היתה רוויה בשנאה ועם פוטנציאל לפצוע ולהרוג. האבנים שברו רעפים ואב המנזר אבונה פאדי סאלופי נמלט לתפוס מחסה. כנסיית המלאך גבריאל נמצאת במרחק של 150 מטר ממשטרת מגדל העמק. הגענו היום משלחת של חברות וחברים מתג מאיר ונציגי ארגונים וקהילות נוספים…", פוסט פייסבוק, עמותת תג מאיר, 27.8.23

קול דמי שכניכם ואזרחיכם הערבים זועקים מן האדמה. אם יש בי מעט תקווה היא מאותם אזרחים שמצטרפים אלינו, מביעים את כאבם, ואליהם אני פונה בין היתר – עזרו לנו להגיע למנהיגים שלכם, לאותם רבנים ורבניות שאולי ישפיעו על חובשי הכיפות בממשלה. שקוראים מדי שבוע בבית הכנסת את פרשת השבוע ויודעים – גם ביהדות וגם באסלאם – הפגיעה באדם היא פגיעה באל. אין עבירה קשה מזו, גאדיר האני, 23.08.23,  ו' באלול תשפג

רבנים ורבניות לממשלה: לפעול באופן משמעותי נגד האלימות במגזר הערבי. כמאה רבנים, רבניות, נשות ואנשי חינוך מהציונות הדתית מבקשים לקרוא יחד למען קדושת החיים, לפעולה אקטיבית של הממשלה למען ערביי ישראל. הקבוצה מבקשת מהממשלה לעשות ככל שביכולתה למנוע שפיכות דמים ולטפל באלימות במגזר הערבי…", חזקי ברוך, ערוץ 7, ח' באלול תשפ"ג  25.08.23,

איגוד הנוצרים הגדול בעולם נגד ישראל: "אלף מכוניות המתינו להיכנס להר תבור". מועצת הכנסיות העולמית, שמאגדת תחתיה מאות מיליוני מאמינים, גינתה את ישראל בחריפות על ההחלטה למנוע מאלפי מאמינים להיכנס להר תבור בחג ההשתנות – מהחשובים ביותר בנצרות. מזכ"ל המועצה: "פגיעה בחופש הדת בתואנה של בטיחות וביטחון – בלתי מתקבלת על הדעת", דניאל אדלסון, ניו יורק| YNET, 22.8.23

פשעי השנאה מתרבים: מי יידה אבנים לעבר המנזר במגדל העמק? באחת וחצי בלילה התעורר ראש המנזר האב פאדי שלופה לקול נביחות הכלבים – והבחין ביידוי אבנים לעבר המבנה. לדבריו, היה מדובר באבנים גדולות "שיכולות בקלות להרוג אדם". הכנסייה הקתולית: "רואים בחומרה רבה פשע שנאה זה וקוראים למשטרת ישראל לפתוח בחקירה מיידית", יואב איתיאל ואלי אשכנזי, וואלה, 21/08/2023

אירוע לאלפי נוצרים בוטל ברגע האחרון: "שערורייה מקוממת, נזק גדול לישראל". חג ההשתנות נחשב לאחד הימים החשובים בלוח השנה של הכנסייה האורתודוקסית, שביקשה לציין אותו בהר תבור – ונתקלה זו השנה השנייה ברציפות בסירוב של כבאות והצלה. ראש מועצת עמק יזרעאל: "משרד הפנים ביקש שאתערב, עשיתי הכול – ולתדהמתי גיליתי שלא מאשרים את האירוע", ישראל מושקוביץ, YNET, 19.8.23

מוקירים את העובדים באגף לעדות דתיות – האגף לעדות דתיות ציין את יום העובד באירוע אשר התקיים בנצרת. הודעת דוברות משרד הפנים, 14.08.2023

מפגש מיוחד של פיקוד מחוז ירושלים וראשי הכנסיות והעדות הנוצריות. מטרת המפגש הייתה שיח פתוח, עדכונים, הידוק הקשר, הצפת בעיות, הגברת התיאום ושיתוף הפעולה בין משטרת ישראל לנציגי הכנסיות, העדות והקהילות הנוצריות. ״מחויבים לביטחון האישי שלכם ולחופש דת מלא״- מפגש מיוחד של פיקוד מחוז ירושלים במשטרה וראשי הכנסיות והעדות הנוצריות בירושלים, דוברות משטרת ישראל, 09.08.2023

עימות אלים בחיפה: חסידי ברסלב הורחקו ממנזר | התיעוד – והכלב שנראה בכנסייה. מנזר סטלה מאריס הוא שוב מוקד עימותים: כ-30 חסידים מישיבת "שובו אחים" הגיעו למקום, בטענה כי בו קבור הנביא אלישע. הנוצרים הקתולים הדפו אותם החוצה. במקביל: אלמוני התפרץ עם כלב לכנסייה אחרת בעיר בעת התפילה, ליאור אל-חי, YNET, 23.7.23

"שינוי לרעה תחת ממשלת ישראל": כומר שביקר בכותל נדרש להסיר צלב | תיעוד. מבוכה לישראל: מדריכה באתר הקדוש תועדה מבקשת מכומר שליווה שרה בממשלת גרמניה להסיר צלב שהוא עונד על גופו. הכומר והשרה הזדעזעו, ובהמשך הגישו הגרמנים מחאה רשמית. בקרן למורשת הכותל התנצלו. גורם מדיני: "יש יותר מדי אירועים שמשדרים תחושה של עוינות כלפי הנצרות", איתמר אייכנר, YNET, 19.7.23

"פורום מנהיגי דתות בישראל"- ישיבה לבניית תוכנית עבודה לקידום חיים משותפים בערים המעורבות. אתמול, (שלישי ה-18/07), התקימה ישיבה לבניית תוכנית להמשך עבודה של "פורום מנהיגי דתות בישראל". האגף לעדות דתיות במנהל לתפקידים מיוחדים בשיתוף בית מורשה פועלים מזה 5 שנים לביסוס פורום מנהיגי דתות בישראל, ששם לו למטרה להביא אל קידמת העשיה החברתית את כלל מנהיגי הדתות בישראל המאמינים ופועלים יחד למען אחדות וסובלנות בערים מעורבות ולהתערבות למניעת אלימות. דוברות משרד הפנים, 19.07.2023

בחסות החשיכה: חסידים ניסו לפרוץ לכנסיית סטלה מאריס. לפנות בוקר נכנסו עשרות חסידים לשטח כנסיית סטלה מאריס וניסו לפרוץ את דלת הכניסה. משהדבר לא עלה בידם הם חזרו לאוטובוס שהמתין להם בסמוך, לא לפני שנשאו תפילה ושרו שירים ביידיש. ראשי הקהילה הקתולית בחיפה קוראים לכל המאמינים להפגין נוכחות בכנסייה 24 שעות ביממה, מאת: חגית הורנשטיין, כלבו חיפה, פורסם בתאריך: 18.7.23

אלי כהן נפגש עם שר החוץ של הוותיקן: "נפגין אפס סובלנות כלפי אלימות נגד נוצרים בישראל". במהלך הביקור, שוחחו השניים על הפעילות בין המדינות, בדגש על חשיבות שלומם וביטחונם של המאמינים הנוצרים בישראל – כשברקע עלייה מדאיגה באירועי תקיפה כלפי אנשי דת ומקומות קדושים לנוצרים. בנוסף, הודה כהן על פעילותו החשובה של הוותיקן במלחמה באנטישמיות, ברק רביד, וואלה, 13/07/2023

יו"ר הכנסת אוחנה לפטריארך פיצבאלה: "מדינת ישראל קמה על ערכי חופש הדת והפולחן לכל אזרחיה ואנו נוודא כי אלו ממשיכים להישמר". בנוסף, יו"ר הכנסת אוחנה גינה את גילויי האלימות כנגד אנשי דת ואזרחים נוצרים בתקופה האחרונה ברחבי הארץ ובירושלים בפרט והוסיף: "זה לא דבר שאנחנו מוכנים לקבל אותו, לא ככנסת ולא כמדינה. אנחנו רוצים שתרגישו פה בטוחים וחופשיים. מקרים כאלו הם בבחינת פגיעה במדינת ישראל, שקמה על ערכי חופש הדת והפולחן לכל אזרחיה. אנו נוודא כי אלו ממשיכים להישמר"., חדשות הכנסת, 27.6.23

ההצדקה של חלק מהקבוצות היהודיות לפשעי שנאה היא שמדובר ב״חולי רוח״. אז לא. התחקיר שלנו הוכיח שהתקיפות הן ממש לא של חולי רוח , אלא אנשים עם דעה צלולה שפשוט שונאים משהו שהם לא. שטפו להם את המוח שישו זה רע. צעירים קיצוניים, ילדים , והכי עצוב חיילים , “מלח הארץ” מביעים את שנאתם כלפי הנצרות. רק לחשוב מה הייתה התגובה של אותם היהודים אם נוצרי היה יורק עליהם באירופה. התחקיר המלא, שהאמת? היה קשה מאוד לעכל אותו ״כומר ליום אחד״… בחצי השנה האחרונה הרף עלה…", יוסי אלי, חדשות 13, טוויטר, 25.6.23

מאות הפגינו בסטלה מאריס בחיפה נגד פריצת חסידי ברסלב למנזר. ההפגנה התקיימה על רקע תפילות שמנהלים בשבועות האחרונים חסידי ברסלב ליד הכנסייה ואפילו בתוכה. להפגנה הגיעו נוצרים; מוסלמים ויהודים וחה"כ עודה ותומא-סלימאן. אחד הנזירים אמר: היהודים לימדו אותנו שלא ויתרתם על הזכויות שלכם כשהייתם מיעוט. למה עושים לנו את זה? יואב איתיאל, וואלה, 18/06/2023

בעקבות לחצים פוליטיים: בוטל כנס בנושא התנכלויות של יהודים לנוצרים. הכנס בוטל בעקבות קריאות מחאה וחרמות מאנשי ציבור בכירים, שהפעילו לחץ על מארגני האירוע, ורד פלמן, כאן 11, 16.6.23

חינוך לפלורליזם דתי במציאות של סגירות תרבותית. שיח בין-דתי מספר 2 מתוך השישה שיערכו השנה. בפאנל השתתפו: ד״ר אריאנה סבאט, סגנית המזכ״ל של הקהילה הבהאית העולמית, האב עבדו מיכאיל עבדו, כומר הקהילה הלטינית סנט ג׳וזף, הרב רונן לוביץ׳, רב קיבוץ ניר עציון ונשיא תנועת ׳נאמנהי תורה ועבודה׳, האמיר מוחמד שריף עודה, ראש העדה האחמדית האסלאמית בחיפה והשייח׳ איאד עאמר, מנהל בית הספר המקיף כפר קאסם. הנחה: ד״ר אוריאל סימנסון ראש חממת חיפה לחקר דתות. לינק למפגש המוקלט: https://bit.ly/3lwOfSi

חגיגה המשותפת בחיפה מוכיחה שאפשר גם אחרת. ברקע המתיחות הגואה בארץ, מוסלמים, נוצרים ויהודים בחיפה מנסים לבנות גשר בין־דתי על־ידי קיום אירועי חג משותפים ● המנהלת הנוצרייה של בית הספר אחווה מספרת לזמן ישראל: "התפקיד שלי הוא ללמד את הילדים על החברה ועל הדת של האחרים" ● יוזמי האירועים מאמינים שזו הדרך ליצירת חברה סובלנית ומתחשבת, מאת כנען לידור, זמן ישראל, 27/04/2023 ♦

לא פה לא שם – חילון בחברה הערבית. נדין אבו-לבן ומייסלון חמוד דנות בצורך האובססיבי להגדיר את עצמנו על הרצף הדתי-חילוני. הן משוחחות על ההבדלים שבין צום בכיפור לצום ברמדאן, על מערכת היחסים בין שמרנות לדתיות ולחילוניות, ועל הרצף האנושי שנפרס בפנינו כשאנחנו שמים בצד את הראייה בשחור ולבן שדורשת מאיתנו החברה המערבית. מכון ון ליר, 15.3.23 ♦

החממה לחקר דתות באוניברסיטת חיפה – מקורות, פעילויות אקדמיות ועוד

חג המולד – דצמבר 2022:

  • הרצוג הגיע ליפו לרגל חג המולד: "זהו מסר לעולם שאומר שאפשר לחיות כאן ביחד". נשיא המדינה הגיע לביקור ביפו והדליק את אורות עץ האשוח לרגל החג הנוצרי. הוא נפגש עם ראש העירייה רון חולדאי ומנהיגי העדה בעיר וביקש לברך את התושבים החוגגים. "זוהי זכות גדולה שבעיר הזו אנחנו מקיימים אלפי שנים של חיים משותפים ואמונות שונות ומגוונות", אורי סלע, וואלה, 21/12/2022 ♦
  • חד"ש לעירייה: צאו בקריאה לא להגיע בשבת למושבה הגרמנית. במכתב לראש העיר, למנכ"ל בית הגפן ולמפקד תחנת חיפה במשטרה, שכותרתו היא "חשש כבד לפגיעה בחופש הפולחן ובזכויות של רבבות תושבים", מבקשים רג'א זעאתרה ושהירה שלבי לקרוא למבקרים לא להגיע בשבת, ערב חג המולד, למושבה הגרמנית ולוואדי ניסנאס, ולשים דגש על עיקרון "התושב קודם", מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 20.12.22 ♦
  • בנצרת חוגגים את חנוכה ואת חג המולד דרך חיבור בין מוזיקאים יהודים וערבים. הכנר והמוזיקאי נביל עבוד אשקר הקים את הקונסרבטוריון הראשון בנצרת מתוך מטרה "למוסס מחיצות בין דתות ותרבויות באמצעות חינוך מוזיקלי" • ערב פתיחת הפסטיבל הליטורגי בעיר הוא טוען: "למוזיקה יש יכולת לספק את המכנה המשותף כדי להפגיש אנשים כשותפים", עמי פרידמן, ישראל היום, 14.12.22 ♦

"ליצור אלטרנטיבה לשיח המייאש": קולות מהכנס הבין-דתי בחיפה. חממת חיפה לחקר דתות מפגישה בין עולמות האקדמיה והדת, בניסיון להפיל את החומות ולהשתמש דווקא בשונות בין קהילות כדי לסלול דרך מקרבת ומחברת | בכנס הבין-דתי בחיפה שיזמה החממה בתחילת דצמבר נפגשו מנהיגים מדתות שונות שהגיעו מאיחוד האמירויות, מהמזרח התיכון ומאירופה | ראש החממה, ד"ר אוריאל סימונסון: "זו חוכמה קטנה לשבת עם אנשים שחושבים כמוני ולהתלונן. צריך לצאת מהשבטיות ומהקטגוריות הקשיחות", יניב שרון, דבר 1, 19.12.22 ♦

אירוע: התיקון החברתי בשלוש דתות. מפגש למידה חברתי רב תרבותי ולמידה משותפת, המרכז לקידום חיים משותפים במכללת בית ברל, 30.5.22 (18:15 – 21:00)  לרישום>>♦

חינוך לפלורליזם דתי במציאות של סגירות תרבותית. שיח בין-דתי מספר 2 מתוך השישה שיערכו השנה. בפאנל השתתפו: ד״ר אריאנה סבאט, סגנית המזכ״ל של הקהילה הבהאית העולמית, האב עבדו מיכאיל עבדו, כומר הקהילה הלטינית סנט ג׳וזף, הרב רונן לוביץ׳, רב קיבוץ ניר עציון ונשיא תנועת ׳נאמנהי תורה ועבודה׳, האמיר מוחמד שריף עודה, ראש העדה האחמדית האסלאמית בחיפה והשייח׳ איאד עאמר, מנהל בית הספר המקיף כפר קאסם. הנחה: ד״ר אוריאל סימנסון ראש חממת חיפה לחקר דתות. לינק למפגש המוקלט: https://bit.ly/3lwOfSi

כך הפכו האסלאמיסטים את עאידה תומא לאויבת הדת. במקום דיון פנימי אמיתי על הפוליטיקה הפלסטינית בישראל, האסלאמיסטים מתמקדים במתקפה נגד "ההפקרות הדתית", המאיימת לכאורה לפרק את החברה הערבית. תומא סלימאן, כפמיניסטית ונוצריה, היא מטרה נוחה, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  28.2.2021 ♦

בפעם השלישית בשבוע האחרון, עץ חג מולד הוצת מחוץ לכנסייה בסכנין. כתובת "רק הנביא מוחמד" רוססה על הקיר שמחוץ לכנסייה הקתולית בעיר. המשטרה פתחה בחקירה. תושב סכנין: "יש בודדים שרוצים לפגוע במערכת היחסים המיוחדת פה כדי להזין את השנאה", ג'קי חורי ונעה שפיגל, הארץ, 30.12.20 ♦

בליל חג המולד: אלמונים הציתו שני עצי אשוח בסכנין. לפי הכנסייה הקתולית בעיר, חשודים הדליקו באש את העץ הסמוך למבנה, ולאחר מכן הוצת עץ נוסף המוצב מול הכנסייה האורתודוקסית. "מצפים מכוחות הביטחון לפעול נגד אירועי הטרור". המשטרה פתחה בחקירה: "מתייחסים לאירוע בחומרה"… בעיר הערבית סכנין מתגורר מיעוט נוצרי קטן, ורוב מוסלמי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון 2019, התגוררו בסכנין 31,703 תושבים, מהם 94.3% ו-5.7% נוצרים. אלי אשכנזי, וואלה, 26.12.20

התשובה לא טמונה בטחינה, אלא בחילוניות הערביתالجواب ليس بالطحينة وإنما بالعلمانية العربية. " בשבועות האחרונים סערה לה המדיה החברתית המקומית בערבית, עקב דיונים סביב סוגיות הנוגעות לחיי וזכויות הקהילה הלהט"בית הפלסטינית בארץ…. דיון זה כלל בעיקר דעות וגישות דתיות שייצגו את הדעות השמרניות -דומיננטיות בחברה הערבית… למרות שקול זה היה הקול החזק בזירה המקומית, חשוב לציין שאינו היחידי ושאל מולו עלה קולה של קבוצה חברתית אחרת.. קול זה היה קולן של קבוצות וקהילות חברתיות מודרות ומושתקות מהזירה הערבית – מקומית. קהילות אלה לא אימצו להן אמנות דתיות, אלא דעות חילוניות ואף אתאיסטיות….", עלי חיג'אזי, הזירה – الساحة הארץ, 29.7.20

השייח' אמר: לכו להצביע. "ההישג האדיר של הרשימה המשותפת בבחירות האחרונות התאפשר בזכות העלייה בשיעור ההצבעה בחברה הערבית, מ–49% בבחירות הקודמות ל–63%. נראה כי ההסתה של בנימין נתניהו נגד הציבור הערבי עשתה את שלה…  גם מנהיגי דת בעולם הערבי התגייסו במפתיע למשימה. באוגוסט, זמן לא רב לפני הבחירות, פרסם השייח' פרופ' אחמד אל־ריסוני, ראש הארגון הבינלאומי של איחוד חכמי הדת המוסלמים, שני פסקי הלכה (פתוות). …ובשני קריאה לערבים אזרחי ישראל שלא להחרים את הבחירות. ..בעבור מוסלמים דתיים החיים במדינת ישראל, סוגיית ההשתתפות בבחירות אינה מובנת מאליה…המשבר הזה גרם בסופו של דבר לפיצול התנועה האיסלאמית..פסק ההלכה שפרסם השייח' ריסוני חודש לפני הבחירות האחרונות, שבו קרא לערביי ישראל ללכת ולהצביע, מבטא מעבר חד מחוסר הכרה מוחלט במדינת ישראל ומוסדותיה, לאימוץ העמדות הפרגמטיות של הפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית, הדוגלת בהשתלבות במנגנוני המדינה…", ד"ר נסיה שמר, הארץ, 14.11.2019

הסתה, איומים ואלימות: ההדתה בחברה המוסלמית גובה קורבנות. עלי נסאר רצה לפתוח מקום למפגש חברים, אלכוהול, נרגילות ומוזיקה. אבל מהר מאוד התברר לו שחריגה כזו מחוקי האיסלאם לא תעבור בשלום, ולאחר כמה תקריות אלימות – הוא נאלץ לסגור. למקרה הזה מצטרפים עוד אירועים שבהם המניע הוא אידאולוגי-דתי, והאמצעי הוא תקיפות אלימות, יאסר ואקד, דה מרקר בלוגים, 28.08.2019

המאבק בין דת לחופש תרבות בחברה הערבית עולה מדרגה. באום אל פחם בוטלה הופעה של הזמר תאמר נפאר. באבו גוש ניסו לבטל הופעה של הזמרת רולא עאזר. האם השמרנות מנצחת, או דווקא ההפך? מאת: ודיע עואודה, שיחה מקומית,  24.8.2019

עיריית אום אל-פחם ביטלה הופעה של תאמר נפאר: "תכניו לא מתיישבים עם המקובל". הופעתו של הראפר תוכננה להתקיים במתנ"ס העירוני, ולדברי מפיק האירוע נמכרו אליה מאות כרטיסים. בהודעת הביטול נכתב ששיריו לא תואמים את הלך הרוח בעיר מבחינה דתית ומוסרית, ג'קי חורי, הארץ, 21.9.2019

ראש מועצה צ'רקסית מתנגד למגורי ערבי ביישוב, לאחר שזכה במכרז. ראש המועצה המקומית כפר כמא הודיע לתושבים שיפעל לשמור על "הצביון הצ'רקסי" ומסר: "אני מודיע בזאת כי זרים לא יבנו ביישוב". כפר כמא הוא אחד משני היישובים הצ'רקסים בישראל, נועה שפיגל, הארץ, 12.7.2019

התוכנית להקמת יישוב דרוזי שמעוררת את זעמם של תושבי הגליל. מסיבות דתיות, היסטוריות, חברתיות או חקלאיות, התוכנית להקמת יישוב דרוזי חדש באזור קרני חיטין, שיש הקושרים בינה לבין הניסיון לפייס את בני העדה בעקבות חוק הלאום, מעוררת זעם בקרב דרוזים ויהודים כאחד.. הקמת יישוב בקרני חיטין תגרום למלחמה בין הדרוזים למוסלמים ותביא מהומות וחורבן", סיגל בן דוד, מעריב, 16/09/2018

הופעה באולם ללא הפרדה מפלגת את הדתיים והחילונים באום אל פחם. באגודת האימאמים של העיר מתנגדים לקיום הופעה של להקת סיראג', שחבריה גברים ונשים, כי פעילות מעורבת מנוגדת לחוקי השריעה. הוויכוח פיצל את הקואליציה הפוליטית שהיתה צפויה לזכות בראשות העיר וברוב במועצה, ג'קי חורי, הארץ, 13.9.2018 ♦

דת והגדרה עצמית של מידת דתיות. "…בסוף 2016 היו בישראל 6.628,8 אלף תושבים: 1.446,6 אלף יהודים )%7.74 ,)3.797,1 אלף ערבים )%8.20 ,) 2% 8.84 היו מוסלמים, %4.7 היו נוצרים ערבים ו-%8.7 היו 1%( 5.4 .)מהאוכלוסייה הערבית, ו-2.385 אלף אחרים דרוזים. מאוכלוסיית האחרים, דתם של %7.90 לא סווגה במרשם האוכלוסין והשאר – %3.9 – היו נוצרים לא ערבים. בקרב ערבים, כ-%11 הגדירו את אורח חייהם חילוני, כ-%57 מסורתי וכ-%31 דתי ודתי מאוד..", פני החברה בישראל   SOCIETY IN ISRAEL, דוח מס' Report No. 10 תמוז תשע"ח, יוני June 2018  [ראו גם נתונים דמוגרפיים] ♦

חג מולד שמח: הנוצרים הישראלים כפי שלא הכרתם מעולם. במשך עשורים הם נחשבו למיעוט בלתי משפיע בתוך המגזר הערבי, אך הקהילה הנוצרית בישראל פורחת בפני עצמה ומבקשת להמשיך ולהשתלב בחברה, עמית ברק, מידה,  25/12/2017 

תיעוד: קטטה בבית ספר בצפון; שלושה נפצעו.  לפי החשד, תלמידים דרוזים בתיכון בכפר מראר שבגליל התחתון תקפו תלמידים ערבים, והצדדים אף זרקו אבנים אחד על השני. הפצועים נפגעו קל ופונו לביה"ח. הנסיבות נבדקות, והרקע הוא ככל הנראה מוצאם של הנערים, סמי עבד אל חמיד ועמרי מניב, חדשות 10, 13/11/2017 ♦

איומים על חייו של שיח' כמאל חטיב בשל הצדקת הרג קצין דרוזי בצבא אסד . סטטוס אחד שהעלה השייח כמאל חטיב, יו"ר ועדת החירויות השייכת לוועדת המעקב העליונה, הצליח לעורר סערה תקשורתית וחברתית גדולה, ששיאה היה איומים על חייו. ..ההודעה על האיומים האלה קיבלה חשיפה רחבה בתקשורת הערבית ועברה להתנגחויות דתיות ועדתיות ברשתות החברתיות בין דרוזים למוסלמים…", "הסיפורים החמים בחברה הערבית, יוזמות קרן אברהם, 12.11.2017 ♦

הפטריארך: הנוצרים בישראל בסכנה. הפטריארך היווני האורתודוקסי יוצא למסע בינלאומי במטרה לשכנע את העולם שהקיום הנוצרי בישראל נמצא בסכנה…הפטריארך היוני האורתודוקסי, תיאופילוס השלישי, יצא מחר (רביעי) מירושלים למסע בינלאומי. יש לו מטרה אחת: לשכנע את העולם שהנוצרים בישראל בסכנה ושקיים איום ממשי על ביטחונם. ברקע: חילוקי דעות נדל"ניים…", דנה ויס, חדשות 2, פורסם: 22:16, 17/10/2017 ♦

מנהיגי היישוב הדרוזי מע'אר: "חרם על מי שימכור קרקעות למוסלמים". פרסום ראשון: בכנס חירום של נכבדי הכפר הוחלט להטיל חרם על מי שימכור אדמות למוסלמים. לטענתם, קרקעות רבות עברו לאחרונה מידיים דרוזיות למוסלמיות. חלק מהמוחים משוכנעים כי מאחורי מהלך הרכישה עומדים אנשי התנועה האסלאמית, יאיר קראוס, nrg | 9/8/2017 ♦

ראו גם: דרוזים בישראל

"מסיתים בין דרוזים למוסלמים": רימונים וירי בכפר שבו התגורר השוטר שנרצח. בפעם השנייה תוך שלושה ימים הושלך רימון הלם ואש נורתה לעבר מסגד בכפר מרר, שם התגורר רס"מ האיל סתאוי, שנרצח בפיגוע הירי בהר הבית. תושבי המקום חוששים מניסיון להבעיר את האווירה בין האוכלוסייה הדרוזית למוסלמית: "המצב מאוד מתוח, אנשים מפחדים לצאת מהבית", אחיה ראב"ד וחסן שעלאן, YNET, פורסם:  17.07.17 ♦

המוסלמים והדרוזים הם שני צדדים של אותו המאבק. על מנהיגי החברה הערבית, לרבות מנהיגי הדרוזים, לא ליפול במלכודת שטומנים להם בעלי אינטרס המנסים לחצוץ ביניהם – אלא לפעול ביחד למען מטרה משותפת, ג'קי חורי, הארץ, 16.7.2017 

הותר לפרסום: המחבלים מהר הבית הם ערבים-ישראלים מאום אל פחם. המחבלים שביצעו את פיגוע הירי במתחם הר הבית, רצחו שני שוטרים ופצעו שלישי, הם צעירים מאום אל פחם. שב"כ פרסם את זהותם: מוחמד אחמד מוחמד ג'בארין בן 29, מוחמד חאמד עבד אל-לטיף ג'בארין בן 19 ומוחמד אחמד מפדל ג'בארין בן 19. למחבלים אין רקע ביטחוני קודם, יואב זיתון, יעל פרידסון, אלישע בן קימון, חסן שעלאן ואליאור לוי, YNET,  פורסם:  14.07.17 ♦

רצח הנערה בכסרא־סמיע פוענח, אך הקרע בין תושבי הכפרים מעמיק. ויג'דאן אבו חמיד, בת 17, נרצחה לפני כחודש על ידי תלמיד בן גילה שלדברי מכרים היה מאוהב בה. אתמול הוגש נגדו כתב אישום, אך המתח בין שני הכפרים מאיים לפרק את בית הספר המשותף..הכפרים כסרא, שגרים בו היום כ–6,000 תושבים, וסמיע, שגרים בו כ–3,000 תושבים, אוחדו לרשות מקומית אחת בשנת 1990, למרות התנגדות חלק מהתושבים. על אף שעברו שנים רבות מאז האיחוד, נדמה כי חלק מהתושבים לא התגברו על הפערים בין הכפרים. כיום הכפרים מתנהלים כמעט בנפרד בפועל, והמתח מתנקז לחצר בית הספר. ..", נעה שפיגל ו ג'קי חורי, הארץ, 24.01.2017 

סערה ותלונה במשטרה: סטודנטית ערבייה כתבה "אלוהים מת". צעירה מאום אל פחם הציגה באוניברסיטת חיפה שטיח ועליו הכיתוב המתסיס בערבית. היא התלוננה על איומים לפגוע בה ואמרה: "לא מתחרטת, פירשו אותי לא נכון". האוניברסיטה: "נשמור על הזכות לחופש הביטוי", חסן שעלאן, YNET, 10.01.17 ♦

עיריית אום אל פאחם קראה לציבור הערבי להחרים את הסרט "לא פה, לא שם". בימים האחרונים עורר סרטה של מייסלון חמוד ויכוחים ערים, בעיקר בין פלסטינים ליברלים ושמרנים. בהודעה שפירסמה העירייה נטען כי מדובר בסרט "זול" שאינו אובייקטיבי, נירית אנדרמן ג'קי חורי, הארץ, 09.01.2017 

הפיגוע באיסטנבול חשף את הקרע בחברה הערבית בישראל. ביום שלישי [3 בינואר] התקיימה בעיר טירה הלווייתה של ליאן זאהר נאסר, בת 19, שנרצחה בפיגוע התופת במועדון "ריינה" באיסטנבול עת מחבל דאע"ש ירה בעשרות חוגגים במסיבת סילבסטר, הרג 39 מהם ופצע רבים אחרים. החברה הערבית ישראלית נתונה בשנים האחרונות במאבק רגיש וטעון נוכח רצונם של צעירות וצעירים מוסלמים להשתחרר מכבליה של החברה המסורתית, הדתית והשמרנית. התגובות המתלהמות לרצח הצעירה ליאן נאסר במסיבת סילבסטר מדגישות את עומק הקרע…,, שלומי אלדר, אל מוניטור, 4.1.2017 ♦

אלפים בהלוויית הישראלית שנרצחה בפיגוע באיסטנבול: "אהבה את החיים". נשים רבות הגיעו להלוויה בטירה והביעו את מחאתן נגד הביקורת על הבילוי של ליאן נאסר וחברותיה בליל השנה החדשה… עבור רבים ההשתתפות ההמונית בהלוויה מהווה מעין מחאה נגד מי שיצאו על נאסר וחברותיה על כך שחגגו על פי המסורת הנוצרית במועדון מעורב המוכר אלכוהול. .. הרשימה המשותפת מזהירה ומתריעה מגרורות הדאעשיזם בשולי החברה הערבית וקוראת לציבור הרחב ולחברה האזרחית לפעול ביתר שאת למיגור תופעות אלה, אשר מסכנות את הציבור הערבי כולו, את זהותו, את הווייתו ואת מאבקיו הצודקים",ג'קי חורי, הארץ, 03.01.2017 

ישראל של הימין מקבלת רק נוצרים ישראלים. בחירתו של האב גבריאל נדאף להדליק משואה ביום העצמאות מסמנת לקהילה הנוצרית בארץ כי מנוי וגמור עם ממשלת הימין לפצלה מהאוכלוסיה הערבית, ולהתנות את הזכות לייצוג שוויוני לנוצרים בהתנערות מהזהות הערבית-פלסטינית, מעיין רווה, הפורום לחשיבה אזורית, 22.5.2016 ♦

ביישוב שהיה מופת לדו-קיום, השלום לא מתחיל בבית. דווקא בנוה שלום פרץ סכסוך קרקעות עם שכנים – משפחה בדואית שיושבת על אדמות המיועדות לבנייה. כמו בכל סכסוך קרקעות טוב, גם כאן כל צד בטוח בצדקתו. גישור? בתי משפט? הפתרון לא נראה לעין עד כה, הארץ, עפרה אידלמן, 01.04.2016 ♦

"קשה להיות נוצרי תומך גיוס במדינת ישראל". ערבים-נוצרים מכפר יאסיף מספרים על התנכלויות ואלימות על רקע תמיכתם בגיוס לצה"ל, בעוד הממסד היווני-קתולי מפנה להם כתף קרה: "זה אבסורד שמי שפועל למען גיוס בישראל צריך להביט לאחור כל הזמן",ישי פרידמן, מידה,   31/03/2016 ♦

טענה בצפון: ישראל מסכסכת בין ערבים לדרוזים. פעילים בכירים בקרב ערביי ישראל טוענים, כי ישראל מנסה לסכסך בין דרוזים לבין פלסטינים ולגרום למתיחות בינעדתית. דלית הלוי, ערוץ 7,  כ' בשבט תשע"ו, 30/01/16 ♦

ממשלת ישראל בוחרת בשביל האזרחים הערבים באסלאם סטייל סעודיה. כמעט בכל רחבי העולם המוסלמי מכהנות נשים כקאדיות. אבל בישראל נוצרה ברית בין הממסד הדתי היהודי לבין הקאדים הגברים, שביחד החליטו שכאן לא יהיו נשים שופטות, מאת מקבולה נסאר, שיחה מקומית,  | 10.12.2015 

החברה הערבית צריכה לבחור: חילוניות או ח'ליפות. האסלאם הפוליטי לא מפחד להגיד בדיוק מה שהוא רוצה. אנחנו, לעומת זאת, מתביישים להתגאות בחילוניות כמטרה. על הביישנות הזאת צריך להתגבר, ולהבין שאנחנו במאבק על העתיד שלנו. ולא, לא אכפת לי מה ישראל תגיד על זה, מאת עלאא חליחל,  שיחה מקומית,    1.10.2015 ♦

מלחמת תרבות בין חילונים לדתיים מפלגת את החברה הערבית בישראל. אירועי רמדאן בטירה ואום אל־פחם חוללו סערה, מחזה סאטירי הורד בשל "פגיעה במוחמד" ומרתון בהשתתפות נשים נגדע בירי למכוניתה 
של היוזמת. האם המאבק המתלהט מבשר על אביב חילוני, ג'קי חורי, הארץ, 31.07.2015 ♦

השד העדתי של אבו סנאן מרים ראש. כשהחזון הכלל־ישראלי מתברר כהבטחה ריקה וכשהמציאות צבועה באפליה, לא צריך להתפלא על ההסתגרות של התושבים בתחומי השבט והעדה, אור קשתי, הארץ, 18.11.2014 ♦

הכתובת הייתה על הקיר.  לאחר אירועי הלילה, תושבי אבו סנאן מזהירים מנקמה: "נגמרו ימי הדו קיום בכפר" • חברי הכנסת הערבים ליבו את האש בישיבת המועצה שהתקיימה הערב…השכנים הדרוזים שלי שטובחים בי ובבני העדה שלי עם הנשק שקיבלו מהצבא ,גמרו אצלנו את הסיפור. עוד תהיה נקמה והשקט לא יישמר זמן רב"….מי שרוקד וצוהל עם דגלי פלשתין אחרי שמחבלים הורגים דרוזים ויהודים – לא מגיע לו לחיות בינינו. שילכו לפלשתין אם כל כך טוב שם"…, דניאל סיריוטי, ישראל היום, 15.11.2014 ♦

אבו סנאן: סכסוך על כאפיות בבית הספר שהסלים עקב קללות נגד נשים בסיקרט, חסן שעלאן, YNET,  15.11.2014 ♦

על רקע המתיחות הביטחונית: 41 פצועים בעימותים בין דרוזים למוסלמים באבו סנאן. פצוע אנוש ושמונה פצועים קשה במהומה גדולה בגליל, כנראה על רקע האירועים האחרונים במגזר הערבי. כוחות גדולים של משטרה פיזרו את המתפרעים, ויישארו בכפר בימים הקרובים כדי לשמור על השקט, חסן שעלאן, YNET, 15.11.14 ♦

האם הכפייה הדתית בחברה הערבית תגבר על ישו. פעילים איסלאמיים עצרו החודש בכוח ובאיומים שני אירועי תרבות, בהם סרט על מחולל הנצרות. הם טענו לפגיעה בדת, אך בציבור הערבי החילוני חוששים מהקצנה, רועי צ'יקי ארד, הארץ, 25.04.2014 ♦

ממשיכים לסכסך. "…הצעד שעליו הכריז צה"ל מוכיח, כי המוטיווציה ותפישת העולם של ח"כ לוין ביחס לערבים אינה בלעדית לו ולחבריו בימין הקיצוני. מדיניות זו, החותרת תחת מושג האזרחות, שבמשטר דמוקרטי אינו צריך ואינו יכול להפריד בין דת, גזע ומין, מאומצת על ידי הממשלה ונהפכת למדיניותה המוצהרת. את המדיניות הזאת יש להפסיק…", מאמר מערכת הארץ, 24.04.2014 ♦

אושר החוק המבדיל בין אזרחי ישראל הנוצרים והמוסלמים. יוזם החוק, ח"כ יריב לוין, הבהיר כי מדובר במהלך ראשון מתוך רבים, שמטרתם להעמיק את מעורבות האוכלוסייה הנוצרית בחברה הישראלית, יהונתן ליס, הארץ, 24.02.2014 ♦

יו"ר הקואליציה מקדם: זכויות לערבים נוצרים על פני מוסלמים. רישום ערבים נוצרים בתעודת הזהות כ"נוצרים" בלבד, ייצוג נפרד ברשויות מקומיות ושוויון הזדמנויות בעבודה. חקיקה שמקדם ח"כ יריב לוין כדי לצמצם את כוחו של הרוב המוסלמי. לוין: "הם לא באמת ערבים, נהפוך אותם לבעלי ברית שלנו". שלום ירושלמי |מעריב,  8/1/2014 ♦

משבר הזהות של הערבים הנוצרים בישראל. בין הכנסייה לבקו"ם: החיים כמיעוט בתוך המיעוט הערבי, אחוז המשכילים המאמיר וחופש הדת יצרו קרע בין הנוצרים למוסלמים. יאיר קראוס, מעריב | 29/12/2013 ♦

כי בנפשם היא. "…"גדלנו במפלגות הערביות", אמר, "הקומוניסטים ואחר כך בל"ד. עם הזמן ראיתי לאן מובילות אותנו המפלגות הערביות – רק נגד ישראל". עוד אמר שהאיסלאם כופה את נוכחותו על הנוצרים בשטח….", דרור אידר, ישראל היום, 3.10.2013 ♦

The neglected minority. No, not the haredi community, but the Christian Arab community, YISRAEL MEDAD, ELI POLLA, JPost, June 26, 2013 ♦

פלסטינים נוצרים נגד הנרטיב המוסלמי וחיזוק הזהות הדתית-קבוצתית. מחקר של אוניברסיטת בן גוריון ניסה לבחון כיצד בונים חברי קבוצות את היחסים ביניהן בקונטקסט של קונפליקט משותף עם קבוצה שלישית ומצביע על כך שהקונפליקט בין מוסלמים ונוצרים קיים במקביל לקונפליקט של שתי הקבוצות עם הקבוצה היהודית. נראה כי הקונפליקט המשותף עם היהודים מאפשר לחוש שייכות, במציאות חברתית בה הן נוצרים והן מוסלמים חשים מודרים ממעגלים שונים [על-ידי החברה היהודית, המוסלמים הפלסטינים על ידי החברה הערבית, וגם הפלסטינים הנוצרים על-ידי החברה הנוצרית המערבית. אוניברסיטת בן גוריון, אפריל 2011 ♦

בזרם הסופי מתפללים נגד הזרם. פרשנות דתית עדכנית לצד השפעות מיסטיות הקימו על הזרם הסופי אויבים רבים, גם בישראל. בימים אלה מתמודדים הסופים המעטים החיים בנצרת עם הקצנת האלימות מצד הזרם הסלאפי השמרני, אולם נחושים להמשיך בדרכם המתונה. הארץ, 16.8.2012 ♦

פרסום חדש של מכון ירושלים לחקר ישראל: נוצרים בירושלים, מאת ד"ר אמנון רמון, 2011 ♦

החוק הישראלי מכיר בקיומן של עדות דתיות שונות ומעניק לממשלת ישראל את הסמכות להכריז על עדה דתית כעדה דתית מוכרת בהתאם לשיקול דעתה. היהודים והמוסלמים אינם נחשבים לעדות דתיות, אך כל הדתות האחרות המוכרות על ידי המדינה מאורגנות כעדות דתיות. עדות דתיות מוכרות זוכות לאוטונומיה בניהול ענייניהן הפנימיים אך המדינה מסדירה בחקיקה את ארגונן ולרובן בתי דין עצמאיים המוקמים מכח חוק ודנים בענייני המעמד האישי של בני העדה. בית המשפט דן בעניינים שונים הנוגעים לעדות דתיות ובכללם תביעות להכרה בעדות דתיות, סמכויות בתי הדין של העדות השונות, מינוי נושאי תפקידים בעדה ואפליה תקציבית בין עדות.  מתוך פורטל זכויות האדם, של המכללה האקדמית למשפט ולעסקים, רמת גן. ♦

תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (אגרות), תשי'ז – 1957. בתקנות אלה מסמיך שר הדתות את המועצות הדתיות היהודיות להטיל אגרות בעד השירותים שניתנים על ידם.  להורדת המסמך לחץ/י כאן

הגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ע' 23):

  • ההגדרה קבוצת אוכלוסייה בדוח כוללת "יהודים ואחרים" "ו ערבים".
  • "יהודים ואחרים" = יהודים, נוצרים לא ערבים ואלה שאינם מסווגים לפי דת במשרד הפנים  .
  • "ערבים" = מוסלמים נוצרים ערבים ודרוזים.

מוסלמים. בסוף שנת 2009 נאמדה האוכלוסייה המוסלמית ב- 1.286.5 מיליון נפש, גידול של כ-32 אלף תושבים לעומת סוף שנת 2008.   המספר הגדול ביותר של תושבים מוסלמים מתגורר בעיר ירושלים – כ 264 אלף, והם מהווים % 20.5 מכלל המוסלמים בישראל [רובם אינם אזרחי ישראל אלא תושבי קבע – ד.ש.] ו  – % 34.2 מכלל תושבי העיר. היישוב השני מבחינת מספר תושביו המוסלמים הוא רהט, בה מתגוררים 51.6 אלף מוסלמים, נצרת (49.6 אלף) ואום אל-פחם ( 46 אלף).  יותר ממחצית מהאוכלוסייה המוסלמית מרוכזת באזור הצפון (%37.1 במחוז הצפון ו-% 14.3 במחוז חיפה). עוד % 21.3 גרים במחוז ירושלים.  היתר גרים במחוז המרכז (%11.2)  ובמחוז הדרום (%15.0). רק % 1.1 גרים במחוז תל אביב.  למ"ס 15.11.2010

נוצרים. ערב חג המולד 2010 חיים בישראל כ-153.2 אלף נוצרים, המהווים % 2 מאוכלוסיית מדינת ישראל. הישובים בעלי האוכלוסייה הנוצרית הערבית הגדולה ביותר הם נצרת (כ-22.3 אלף), חיפה (13.7 אלף), ירושלים, (אלף 9.2) ושפרעם (אלף 11.5). למ"ס 25.12.2010

דרוזים. בסוף שנת 2010, מנתה אוכלוסיית הדרוזים בישראל כ-127 אלף נפש. בסוף שנת 2009 היישוב עם מספר הדרוזים הגדול ביותר במחוז חיפה הוא  דאלית אל כרמל (14.9 אלף) ובמחוז הצפון הוא ירכא – 14.5 אלף. למ"ס 26.4.2011

מתיחות בין מוסלמים לנוצרים בקרב ערביי ישראל, ממר"י, יוני 1999, ביטויים פומביים של מתיחות ועימות בין מוסלמים לבין נוצרים הם נדירים ביותר בתקשורת הערבית. משום ששני הצדדים, כמו גם כלי התקשורת, משתדלים להימנע מהסלמה ציבורית. ♦

מוסלמי, נוצרי ודרוזי נפגשו ברשימה, על מלאכת המחשבת של הרכבת רשימת מועמדים לכנסת מטעם מפלגה ערבית, יואב שטרן, הארץ, 23.12.2008

פקיעין: מלחמת פיתות בין דרוזים למוסלמים, YNET 23.6.2011 וארוע אחר ב- 2003

נוצרים ברחו ממרר מפחד הדרוזים; המשטרה: "זה פוגרום" מאת ג'קי חורי ואלי אשכנזי הארץ, 13.02.2005

הערבים הנוצרים חשים נרדפים ומקופחים, יואב שטרן וג'קי חוגי, הארץ , 20.3.2005

מחקר על יחסים בין פלסטינים נוצרים ומוסלמים בישראל ובגדה המערבית, אוניברסיטת בן גוריון 2011

 

 

 

 

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

ארועים קרובים

◄ הקודם

פברואר 2023

הבא ►
אבגדהוש

1


2


3


4


5


6


7


8


9


10


11


12


13


14


15


16


17


18


19


20


21


22


23


24


25


26


27


28


למידע על:

OnePlace הוקם במאי 2011 במטרה לעודד את העברת הדיון ביחסים שבין המיעוט הערבי-פלסטיני לרוב היהודי למישור החברתי-אזרחי. האתר פועל להעמיק ולשפר דיון זה ולבססו על ידע ועובדות, להבין טוב יותר את מרכיבי הסוגיה והקשריה, לחזק את העוסקים בתחום ולהעצים את עשייתם כחלק מתמונה רחבה ומערכתית, וכן להעניק להם את כלי הידע הטובים ביותר להתמודדות עם התהליכים והקשיים השונים בניסיון להביא למציאות חיים הוגנת ושוויונית במדינת ישראל.

נושאי רוחב

המערכת הציבורית

הסכסוך

ניווט מהיר

Copyright © 2019 oneplace