ערבים בישראל

מרחב מידע רב תחומי

ערבים בישראל מרחב מידע רב תחומי

פליטים פנימיים

במערכה על זהות המדינה. אם בעבר הטענות על כיבוש התייחסו לשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה, הרי שהיום, ערביי ישראל מערערים על אופייה היהודי של המדינה. תהליך זה עלול לשמוט את הקרקע מתחת לרגלי המפעל הציוני ולהסיג לאחור את הישגי ההתיישבות העברית. שהרי חלקים נכבדים בארץ ובהם הגליל והנגב, הערים המעורבות, המשולש וואדי ערה, הם כבר מזמן ערביים באופיים…בשנים האחרונות העקורים דורשים להקים שכונות של בנים ממשיכים, בקרקעות שעליהן הוקמו מושבים וקיבוצים, ולהשוות זכויותיהם לבני המקום היהודים. היום ובהתבסס על פסקי העליון, לא ניתן להבטיח שהדבר יישאר בגדר דרישה בלבד." ד"ר יחאיל שבי, ערוץ 7, 19.5.23

בעד זכות השיבה לאיקרית ולבירעם. … ב–2000 העליתי להצבעה בכנסת הצעת חוק להשבת תושבי איקרית ובירעם לכפריהם. אלה היו שני כפרים נוצריים בסמוך לגבול לבנון. בסוף 1948 כבש צה"ל את הכפרים בלא קרב; שבוע לאחר מכן נדרשו תושביהם להתפנות לשבועיים, לדברי צה"ל "עד שלא תהיה מניעה ביטחונית" לשובם. הם לא חזרו לשם מאז. ביולי 1951 קבע בג"ץ, שיש להשיב את התושבים — כעת כבר אזרחים ישראלים — לבתיהם…", זהבה גלאון, הארץ, 13.6.22

מקורבים לזועבי טוענים: "נפגשה עם מזכיר הממשלה כדי לקדם את הקמת הכפרים". גורמים המקורבים לח״כ ג'ידא רינאווי זועבי סיפרו כי מזכיר הממשלה שלום שלמה נפגש עמה מספר פעמים עם בלשכתה ובמזנון הכנסת בכדי לקדם רעיון הקמת ישוב ערבי לתושבי איקרית וברעם, בניגוד להכחשתו של לפיד, אנה ברסקי, מעריב,  10/06/2022

פרשיית איקרית ובירעם: "אבותינו התרחקו מכל חבר כנסת ערבי בדיוק בגלל מה שקרה". ראש ועד משפחות בירעם המרונית התייחס לטענתה של חברת הכנסת ממרצ, שטענה כי שר החוץ החל מולה תהליך של החזרת תושבי שני הכפרים הערביים שגורשו בשנת 1948: "לא היה דיבור או מו"מ איתנו ואף אחד לא שאל אותנו", אלעד הומינר, חדשות כיפה, 10/06/22, יא בסיון התשפב

גורמים המעורים בשיחות זועבי-לפיד מהרגע הראשון ועד היום (ולא מהצד של לפיד) אומרים לי שרינאווי זועבי העלתה דרישה להקים יישוב ערבי חדש על חלק מאדמות שני הכפרים "איקרית" ו"ברעם". יחד עם זאת, אותם גורמים מדגישים שלפיד לא דן בנושא ולא הבטיח דבר בעניין, לא הוא ולא מי מטעמו. מוחמד מג'אדלה, טוויטר, 9.6.22

חה"כ זועבי: מנסור עבאס מאחורי יוזמת איקרית ובירעם. חברת הכנסת גידא רינאווי זועבי חושפת, כי חה"כ מנסור עבאס הסמיך אותה לקדם עם הקואליציה את שיבת הפליטים לכפריהם. דלית הלוי, ערוץ 7, י' בסיון תשפ"ב, 09.06.22

רינאווי זועבי: לפיד הבטיח להחזיר פלסטינים שגורשו מכפרים בגליל ב-1948; לפיד: מדובר בהזיה. חברת הכנסת ממרצ טענה בריאיון ברדיו א-נאס כי ראש הממשלה החליפי התחייב בפניה להחזיר את מגורשי איקרית ובירעם: "התחלנו לעבוד, אבל זה נבלם". לפיד הכחיש בתוקף את הדברים, ומנכ"לית משרד רה"מ הגיבה באופן חריג: "לא היה ולא נברא, המצאה דמיונית", טל שלו, וואלה, 09/06/2022

לפרוע את החוב. "…מבחינת הפלסטינים, הקמתה של מדינת ישראל נחשבת ל"נכבה", אסון לאומי כבד, שהחריב את עולמם וניתץ את שאיפותיהם. הצלקת העמוקה הזאת עיצבה את מערכת היחסים העכורה בין המדינה היהודית לבין המיעוט הערבי, שכיום תופס יותר מ–21% מכלל אוכלוסייתה…קצתם נהפכו לפליטים בתוך מדינת ישראל עצמה. בקרב אלה האחרונים בולטים במיוחד פליטי הכפרים איקרית ובירעם. כ–500 תושבי איקרית וכ–700 תושבי בירעם הצטוו לעזוב את כפריהם בעת מלחמת השחרור, והובטח להם כי יוכלו לשוב בתוך זמן קצר, כאשר לא תהיה עוד מניעה ביטחונית לכך… ההבטחה הזאת מעולם לא קוימה…", מאמר מערכת הארץ, 4.5.22 (יום הזיכרון)

אחרי יותר מעשור ולמרות מחאת הפליטים: הופשר מכרז לבניית שכונה בכפר הערבי ליפתא. פרסום ראשון: רשות מקרקעי ישראל פרסמה מכרז לשכונה חדשה שתיבנה בכפר הערבי הנטוש, ותכלול 268 יחידות דיור ומלון. פליטי הכפר, שננטש בקרבות העצמאות ב-1948, זועמים: "לאף אחד אין זכות להרוס את הזיכרון של מישהו אחר. זו ההיסטוריה שלנו". עו"ד יאיר גבאי, חבר ברשימת הליכוד, שפנה לרשות בנושא: "מעשה ציוני מבורך ומרגש", נינה פוקס, YNET,  10.05.21

Exiled within Between citizenship and the struggle for return for internal Palestinian refugees in Israel. By Haneen Kinani, Refugee Studies Centre, Oxford Department of International Development, University of Oxford, March 2021

במרחק 2 ק"מ מהכפר ההרוס, העקורים הפלסטינים ממתינים לשיבה. השנה, בגלל הקורונה, נערכה תהלוכת השיבה ביום העצמאות/נכבה בזום, מה שריכך במשהו את החיכוך הכרוך ב"ימים הלאומיים". מחמד כיאל, חבר הנהלת ועד העקורים, מדבר על הנחלת התודעה לצעירים, על הקשיים הפוליטיים, ועל הסיכוי לחזור לכפרו, מאת: אורלי נוי , שיחה מקומית, 14.5.20

שיבה מעשית: הדור השלישי לנכבה חוזר להתחתן בכפרים ההרוסים. בכפר מעלול, שנהרס בנכבה, נערכו לאחרונה שתי חתונות ועוד חתונות בדרך. בכנסייה באיקרית מתקיימים טקסי טבילה, חתונה וקבורה. "אנחנו, הדור השלישי, לא רוצים לחזור כמתים, אלא כאנשים חיים", אומר היית'ם סבית שהתחתן לאחרונה באיקרית, מאת: סוהא עראף, שיחה מקומית,  28.7.2019

גם בין ערביי ישראל יש פליטים. הם נשארו בתוך הקו הירוק אחרי 48', אבל המדינה גירשה אותם מבתיהם, הרסה את כפריהם והקימה עליהם יישובים יהודיים. לפיכך, האזרחות הישראלית שלהם כמעט ריקה מתוכן. יום הנכבה דרך עיניהם של העקורים, עו"ד מאיסאנה מוראני (עדאלה), YNET 15.05.18 ♦

"עוד מאמין שאחזור לביתי": 70 שנה אחרי שפונו, תושבי איקרית ובירעם מחכים לשיבה. איקרית ובירעם הם שני כפרים נוצריים על גבול לבנון שפונו על ידי כוחות הצבא בזמן מלחמת העצמאות. הובטח לתושבים שיוחזרו בתוך שבועיים, אך מאז חלפו 70 שנה. בינתיים הם מקבלים תמיכה מחברי קיבוץ ברעם, וחלקם מוצאים את עצמם במשבר זהות לאומי לאור העוול שנעשה להם מצד המדינה, ריאד עלי, כאן תאגיד השידור, 03 במאי 2018 ♦

אין מקום כזה שנקרא מיעאר. הכפר הפלסטיני ההרוס מיעאר יושב על ראש גבעה בגליל, ממנה נשקף נוף מרהיב למפרץ חיפה וליישובי האזור. ב-1948 הכפר נכבש ע"י צה"ל ותושביו גורשו. אך ראש מועצת משגב, ששלושה מיישוביה הוקמו על אדמות הכפר, עדיין מכחיש את גירוש תושבי מיעאר במהלך הנכבה וטוען ש"רוב תושבי מיעאר עזבו מיוזמתם" ושבכלל "אין שטח כזה שקוראים לו מיעאר". מספר פליטי מיעאר מוערך כיום בכ-8,600 נפשות. כ-1,400 מתגוררים בלבנון, סוריה וירדן, ואילו כ-7,200 עקורים פנימיים גרים בתוך גבולות מדינת ישראל במספר יישובים בגליל: כאבול, סח‘נין, שעב, שפרעם, עראבה, אעבלין, אלמכר, נצרת וחיפה.", נכתב על ידי אורי בר-שלום אגמון, הטלויזיה החברתית, 8.10.2017 

מעלול: מותר לבקר בה אך לא לשוב אליה . תושבי מעלול אשר גורשו ממנה בשנת 48' הם חלק מ-300 אלף עקורים פנימיים החיים בישראל ולא ברור להם למה לא נותנים להם לחזור לאדמותיהם. את חג הפסחא הם חגגו בכנסיה במעלול, אחד המבנים היחידים ששרדו את הריסות הצבא, כתבה של רמי ינוס, הטלויזיה החברתית, 17.5.2017 ♦

החזרת עקורי איקרית ובירעם: צעד בונה אמון, ד"ר אורנה כהן, בתוך: שורוק, הפורום לחשיבה אזורית, כרך 1, גיליון 2, 2016, עמ' 24 ♦

תהלוכת השיבה ומצבם של העקוריםפנימיים בישראל, מאת: איימן עודה , הגדה השמאלית, 26 באפריל, 2015 ♦

"הדרך אל הכפר": הלא מודע הישראלי והנכבה הפלסטינית. אפרת אבן-צור, ביה"ס למדעי הפסיכולוגיה באונ' ת"א, הרצאה שניתנה בכנס הבינלאומי של המכון הישראלי לאנליזה קבוצתית, 22.5.2015 ♦

אקרית ובירעם הסיפור המלא, סקירות על הערבים בישראל, שרה אוסצקי-לזר, סקירה מספר 10, המכון ללימודים ערביים / המכון לחקר השלום, גבעת חביבה, פברואר 1993 ♦

הרצאה: פליטים ועקורים פנימיים במשפט הבינלאומי. מתוך קורס של עמותת זוכרות על פליטים ועקורים פנימיים פלסטיניים, ד"ר מוניר נוסייבה, 26/11/2014 ♦

עקרונות מדיניות האפליה כלפי הערבים בישראל 1948-1968, יאיר בוימל, עיונים בתקומת ישראל, כך 16 (2006), 391-413 ♦

מודעה של עדאלה, הארץ יום האדמה ה-31 ♦

הנכבה הפלסטינית בציבוריותה ישראלית: על תצורות ההתכחשות והאחריות, אמל ג'מאל וסמאח בסול, אעלאם, 2014 ♦

עודנא – כתבה של הטלויזיה החברתית על צעירות וצעירים פלסטינים אזרחי המדינה, הנפגשים כבר שלוש שנים, מדמיינים ומתכננים את השיבה לכפריהם שנמחקו. במסגרת פרויקט "עודנא"-שבנו בעברית, שמטרתו להגביר את מודעות הדור הצעיר לנכבה וליצור מודלים אפשריים של שיבה, יצרו צאצאי העקורים מאלע'אבסיה סרטון הדמיה המציג מודל עכשווי של הכפר.  צילום: דמיטרי וייסברג,  עריכה: דמיטרי וייסברג,  כתב/ת: חנה בן משה,  קריינות: חנה בן משה, 6.1.2016 ♦

הצעת החוק של ח"כ טיבי: להחזיר תושבים לכפרים ערבים שפונו. הצעת החוק שהוגשה על ידי ח"כים אחמד טיבי ואוסמה סעדי תבטל את הצו האוסר על תושבי הכפרים לשוב לבתיהם, ותכתיב את הקמתה של מנהלה משותפת למשרדי הממשלה השונים, אריק בנדר, מעריב און ליין, 03/11/2015 

עקורי בירעם הקימו מאחז בכפרם, "בכוונה לממש את הזכות לשוב אליו". פקחי רשות מקרקעי ישראל הזהירו בשבוע שעבר את העקורים שיש להם שבוע להתפנות, לפני שיפונו בכוח. חגי מטר, הארץ, 24.08.2013 ♦

Christians luckier than Muslims. Christian Arabs who are Israeli citizens are getting some of their churches back. The Economist, June 8th, 2013 ♦

מסמכים

בעקבות הכפרים הפלסטינים האבודים. מאל־טנטורה עד עין הוד: מסע בעקבות מבנים וכפרים פלסטיניים ששכנו על חוף הים התיכון. משה גלעד, 23.11.2012, הארץ ♦

חלקות האלוהים הקטנות שליד ציפורי. בכל העולם מבקשים לחזור לחיים פשוטים המתנהלים על פי מחזור עונות השנה וחוקי הטבע. בשדות של מגורשי ציפורי לא פסקו החיים מלהתנהל לאורם. רונית ורד, מוסף הארץ, 23.11.2012 ♦

הנרטיב הציוני

"הבריחה של קהילות ערביות, מאפריל 1948 ואילך, נגרמה על ידי הכיבוש היהודי והפחד מהכיבוש היהודי; ממתקפות יהודיות, ומהפחד ממתקפות יהודיות. ברקע עמדו הבריחה של המנהיגים הערביים, התפרקות החברה הערבית, והחולשות במקומות מסוימים במבנים האלה. בחזית הלחימה עצמה, עמדו המתקפות היהודיות ועקירה של ערבים וההחלטה של ממשלת ישראל  לא להרשות לערבים לחזור בהמוניהם, וביצועה. למרות היותה של ההוראה גורפת,היא לא בוצעה כראוי ולא באופן שיטתי בגליל; לפיכך הייתה בפועל חזרה לארץ  של עשרות אלפי מסתננים שהצליחו להתיישב בה מחדש.  יש לציין שרוב הפליטים הגיעו בסופו של דבר לחלקים אחרים של פלסטין ולא התיישבו מחוצה לה, ובמובן זה המונח "פליטים" לחלוטין לא הולם."

בני מוריס, סוגיית הפליטים הפלסטינים וזכות השיבה, יום עיון מס' 1, 29 בדצמבר 2003, אוניברסיטת תל אביב

הנרטיב הפלסטיני

"כמעט רבע מן האזרחים הפלסטינים החיים בישראל הם "פליטים פנימיים" או נפקדים נוכחים. המונח הזה הוא מונח משפטי, שטבעה הפקידות המשפטית של ישראל באירוניה קפקאית ועיגנה בחוק נכסי נפקדים התש"י (1950) לתיאור אותם פלסטינים שנעקרו מבתיהם בשנת 1948-1949 והפכו ל"פליטים פנימיים" בארצם. מוצאם של מרבית "הפליטים הפנימיים" היה מ-44 כפרים שנהרסו בצפון הארץ. קבוצה נוספת, קטנה יותר, של עקורים פנימיים מורכבת מאלה שנעקרו מבתיהם אחרי 1948 במסגרת "טרנספר" ופינוי פנימיים, הפקעת אדמות והרס בתים. חלק גדול מקבוצה זו הם בדואים פלסטינים תושבי הנגב… ההתעלמות מן "הפליטים הפנימיים" היתה מכוונת. היא גם עלתה בקנה אחד עם ההזנחה הכללית שממנה סבלו הפלסטינים בישראל."

זכרון קולקטיבי, התנגדות מקומית והמאבק על השיבה: פלסטינים בישראל שישה עשורים אחרי הנכבה נור מסאלחה, ג'דל 3' 2009, מדה אל-כרמל

 

"…אף שהשר הממונה על ביצוע החוק, מכוחו פועל האפוטרופוס לנכסי נפקדים, הוא שר האוצר, ואף שהשרים הממונים על ביצוע חוק נכסי נפקדים (פיצויים), התשל"ג-1973, הם שרי האוצר והמשפטים, אין כל קשר ארגוני – מינהלי בין יחידת האפוטרופוס ויחידת הממונה לפי חוק נכסי נפקדים (פיצויים), לבין משרד האוצר ומשרד המשפטים. האפוטרופוס הוא עובד של מינהל מקרקעי ישראל (להלן – המינהל) ויחידת האפוטרופוס (והממונה) היא יחידה מינהלית במסגרת המינהל..". דוח מבקר המדינה

"..ממשלת ישראל מסרבת לפרסם פרטים כלשהם על נכסי הנפקדים דניידי שבידיה, בטענה של "חשש לפגיעה ביחסי החוץ של המדינה". הממשלה מסרבת למסור מה היקף הנכסים דניידי שבטיפול האפוטרופוס על נכסי הנפקדים – ערבים שנעקרו מבתיהם ב-1948 שחלקם חזרו וחלקם לא – מה שוויים, מה טבעם, כיצד הם מנוהלים, או כל פרט אחר על הנכסים הללו. חרף הנחיה של מבקר המדינה משנת 1991 לרכז ולסדר את המידע הנוגע לנכסים הללו". אורי ניר, הארץ  3.2.2002

דוח ועדת אור – קרקעות

הממשל הצבאי על הערבים בישראל ותהליך ביטולו:  1948 – 1968, יאיר בוימל ♦

פליטי הפלישה (פרק 8), יואב גלבר ♦

נפקדים נוכחים: לתולדות פליטי חיפה, ד"ר תמיר גורן, בטאון העמותה למען חיפה  ♦2007

על מפתן ביתה – התגבשות מדיניותה של ישראל בסוגיית הפליטים הפלסטינים, 1956-1948, יעקב טוב, מכון בן גוריון – הוצאת ביאליק,♦

חוברות, פרוייקט של עמותת זוכרות ♦

העקורים הפלסטינים בישראל,  אריג' סבאע'-ח'ורי, ג'דל 3, מאי 2009, מדה אל כרמל ♦

"הנפקדים הנוכחים – הפליטים הפלסטינים בישראל מאז 1948", הלל כהן, ון ליר,  ♦2000

"נפקדים נוכחים", דוד גרוסמן, הקיבוץ המאוחד – קטע מתוך הספר

"הנפקדים הנוכחים בישראל", ליסקובסקי (ליש) אהרון, המזרח החדש, י' (1960), עמ' 187-190 (אין לינק)

נפקדים-נוכחים, עד מתי? טליה ששון, הארץ, 11.2.2010 ♦ 

הפליטים הפנימיים במדינת ישראל: המאבק על הזהות, הלל כהן , המזרח החדש מ"ג, תשס"ב ♦

Meron Benvenisti, Sacred Landscape – The buried history of the Holy Land since 1948,

Catastrophe Remembered: Palestine, Israel and the Internal Refugees (Paperback) , by Nur Masalha (Editor) ♦

Records of Dispossession: Palestinian Refugee Property and the Arab-Israeli Conflict, by Michael R. Fischbach,…Dumper Journal of Islamic Studies.2006; 17: 224-225

Al-Haj, Majid, September 1986, "Adjustment Patterns of the Arab Internal Refugees in Israel", in Internal Migration, vol.24(3) ♦

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

ארועים קרובים

◄ הקודם

אפריל 2022

הבא ►
אבגדהוש

1


2


3


4


5


6


7


8


9


10


11


12


13


14


15


16


17


18


19


20


21


22


23


24


25


26


27


28


29


30


למידע על:

OnePlace הוקם במאי 2011 במטרה לעודד את העברת הדיון ביחסים שבין המיעוט הערבי-פלסטיני לרוב היהודי למישור החברתי-אזרחי. האתר פועל להעמיק ולשפר דיון זה ולבססו על ידע ועובדות, להבין טוב יותר את מרכיבי הסוגיה והקשריה, לחזק את העוסקים בתחום ולהעצים את עשייתם כחלק מתמונה רחבה ומערכתית, וכן להעניק להם את כלי הידע הטובים ביותר להתמודדות עם התהליכים והקשיים השונים בניסיון להביא למציאות חיים הוגנת ושוויונית במדינת ישראל.

נושאי רוחב

המערכת הציבורית

הסכסוך

ניווט מהיר

Copyright © 2019 oneplace