ערבים בישראל

מרחב מידע רב תחומי

ערבים בישראל מרחב מידע רב תחומי

קרקע, תכנון ובנייה – מדיניות

בדמוגרפיה הציונית, לאום אל חיראן אין מקום על פני האדמה. ההריסה והגירוש של תושבי הכפר הבדואי בנגב נובעים מהתפיסה הציונית הבסיסית, שלפיה הפלסטינים הם אנשים ארעיים במרחב הזה. אבל ייתכן שהאלימות הזו מבטאת גם את הפחד מהקשר העמוק שלהם לארץ הזו, אורלי נוי, שיחה מקומית,  18.11.2024

דו"ח המבקר על תכנון ביישובים ערביים: תת-ביצוע והליכים ארוכים מדי. לפי הדו"ח, 24% מיחידות הדיור שאושרו בין 2013 ל-2022 יועדו ליישובים לא יהודיים – אך בהליכי התכנון יש עיכובים רבים, לעיתים בניגוד לחוק, ובנייה לא חוקית הופכת לחלופה הזמינה… הדו"ח מצביע על תת-ביצוע בהליכי תכנון. מינהל התכנון במשרד הפנים והרשויות המקומיות ניצלו רק כמחצית מהסכום שהוקצה לתוכניות מתאר בנושא בהחלטת הממשלה 922 מ-2016, העוסקת ב"פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2020-2016"….כותבי הדו"ח מצביעים על מספר כשלים המעכבים את קידום התכנון בישובים הערביים בכלל, ובאלה שנבדקו בפרט…", יניב שרון, דבר, 10.11.24 – להורדת הדוח

חוות בודדים (ליהודים בלבד) יוכלו להשתלט על אלפי דונמים של שטחים פתוחים. על פי הצעת החוק תוקם ועדה מלווה, שימנה שר החקלאות ובטיחות המזון. ועדה זו תוכל להגדיר שטחים בגליל ובנגב שנדרשת בהם נוכחות קבועה של רועה לשם טיפול ורעיית העדר. בשטח זה יוקמו מוקדי מרעה (חוות בודדים), שהיקפם יכול להגיע לאלפי דונמים. הרועה יוכל להקים בתוך השטח בית מגורים לו ולמשפחתו וכן מבנים חקלאיים. החוק החדש כולל מנגנון המאפשר הכשרה של חוות בודדים שכבר קיימות בגליל ובנגב ולא קיבלו עד היום אישור חוקי…לכל המתנגדים לחוק הזה ברור, שכוונתו האמיתית היא להקים חוות בודדים המיועדות ליהודים בלבד ולהדיר מהשטחים הללו כל אזרח שאיננו יהודי. זהו העתק מדויק של השיטה הפועלת, בהצלחה מבחינת הממשלה, מעבר לקו הירוק. .." צפריר רינת, הארץ, 6.11.24

הממשלה הקפיאה הסדרת כפר בדואי בנגב, עקב התנגדות ראשת המועצה הסמוכה. ב-2021 הוחלט להכיר רשמית בכפר רחמה, אך ההליך עוכב בהליכים בירוקרטיים. ראשת מועצת ירוחם [נילי אהרון] החברה בליכוד דרשה לבלום את ההסדרה, שהושקעו בה עשרות מיליוני שקלים, והשר האחראי עמיחי שיקלי נעתר..", עדן סולומון, הארץ, 27.10.24

תוקם ועדת תכנון ובניה משותפת לכלל יישובי העדה הדרוזית והצ'רקסית. בהמשך להנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוקם צוות בין-משרדי בהובלת משרד ראש הממשלה אשר גיבש הצעה לפתרונות לתכנון ופיתוח היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים. בישיבה שהתקיימה היום בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, יחד עם ראשי היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, הוצגו עיקרי התוכנית לתכנון ופיתוח היישובים הדרוזיים…" הודעת דוברות משרד ראש הממשלה, 15.10.24

רובע בדואי חדש יוקם סמוך לבאר שבע: הוועדה המחוזית אישרה אלפי יחידות דיור בבניה אקולוגית. תכירו את השכנים החדשים: אושרה הקמת 1,400 יחידות דיור בבנייה אקולוגית, עבור 16,000 תושבים: "ייצור מובילות חברתית ושגשוג", אומרים היזמים… הרובע מתוכנן לקום באבו תלול, יישוב בדואי הממוקם בתחומי מועצה אזורית נווה מדבר, כ-13 ק"מ מדרום-מזרח לבאר שבע, וצפוי לאכלס כ-16,000 תושבים…", דני בלר,  חדשות באר שבע והנגב, 15.10.24

אירוע. הכנס השנתי של המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי 28.10.2024 בנצרת: תכנון בחברה הערבית לאור המצב הנוכחי. הכנס כולל יום של דיונים ומושבים מגוונים ומתמקד באתגרים המרכזיים בנושאי התכנון והבניה בחברה הערבית. ♦

אין כניסה: "אנשים שגדלו איתי אמרו לי, שמע, אתה לא מתאים לנו". ערבים או יהודים, חילונים או דתיים, מזרחים או אשכנזים — כל המחלוקות החברתיות והמגזריות של ישראל מתנקזות לפעילותן של ועדות הקבלה ביישובים קהילתיים. בעוד הרחבת השימוש בוועדות ממתינה להכרעתם של שופטי בג"ץ, מצוקת הדיור בשטח כבר מגבירה את הלהבות, הדר חורש, דה מרקר, 08 באוקטובר 2024 ♦

פוליטיקה וטענות לניגוד עניינים במוקד הסערה על הרחבת דיר אל-אסד. המועצה הארצית לתכנון ובנייה דחתה לאחרונה תוכנית להרחבת גבולות היישוב, שהציעה להעביר את הרפתות שלו סמוך למושב לפידות, תוך לקיחת שטחים מהמועצה האזורית מעלה יוסף, שטענה כי הקשר של ראש מועצת דיר אל-אסד אחמד דבאח לאימפריית הבשר דבאח מציב אותו בניגוד עניינים. בלפידות אף גייסו את עוצמה יהודית למאבקם. דיר אל-אסד: "החלטה גזענית", גיא נרדי, כלכליסט, 07.10.24 ♦

עבירות בנייה הן "מכת מדינה" – אבל האכיפה מתמקדת בעיקר בחברה הערבית. למרות שלפי מבקר המדינה הבנייה הבלתי חוקית היא תופעה חוצת מגזרים, דו"ח הרשות לאכיפה במקרקעין לשנת 2023 [ראו כאן] מראה שפעילותה התמקדה בעיקר ביישובים בחברה הערבית – מהשבתה של ציוד הנדסי המעורב בביצוע עבירות בנייה, דרך מיפוי ואכיפה של התחלות בנייה לא חוקיות. אלה המספרים, גיא נרדי, כלכליסט, 26.9.24 ♦

"ערבים ממעמד הביניים משדרגים את עצמם לווילות, ולמישהו זה מציק". בעוד המדינה תוקעת מקלות בגלגלי הפיתוח של היישובים הבדואיים בנגב, רבע מהמגרשים בשכונת וילות חדשה בבאר שבע נרכשו על ידי ערבים וההגירה הבדואית לעיר מתעצמת ■ תושבים ערבים מעידים על גזענות, אלימות משטרתית והיעדר שירותי חינוך, היהודים חוששים מחדירת פשיעה — והעירייה מצויה בהכחשה, קים לגזיאל, דה מרקר, 20 בספטמבר 2024 ♦

אחרי הפרת חוק של יותר משנה: מונתה נציגה ערבית למועצת מקרקעי ישראל. סלימה מוסטפא-סלימאן תייצג במועצה את השרה לשוויון חברתי מאי גולן – אחרי שתקופה ארוכה המדינה הפרה בפועל את חובת הייצוג ההולם של כ-20% מכלל אזרחי המדינה ■ "פרט למחויבות החוקית, הרי שגם ההיגיון מחייב כי החלטות הרשות ומדיניות הקרקעות שלה יתנו דעתם על כלל חלקי החברה הישראלית"…הנציגה החדשה, סלימה מוסטפא־סלימאן — מנהלת אגף בכיר רשויות מקומיות במשרד לשוויון חברתי — תשמש במועצה כנציגת השרה לשוויון חברתי ומעמד האישה, מאי גולן (הליכוד)…", קים לגזיאל, דה מרקר, 11.9.24 ♦

תכנון, בנייה והריסות בנגב:

  • גורמים במשרד לביטחון לאומי נגד מנכ"ל רשות הבדואים: "כניעה לעבריינות". במשרד לביטחון לאומי תוקפים את מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, יובל תורג'מן, לאחר שהביע תמיכה בהסדרת מבנים בנגב…"מפתיע שדווקא יובל תורג'מן, תושב ההתיישבות ביהודה ושומרון, שמכיר מקרוב מה המשמעות האסטרטגית של השתלטות על אדמות, פועל באופן שהוא פועל כדי למעשה להלבין בנייה בלתי חוקית במקום להיאבק בה במלוא החורמה. מכל מקום מדיניות האכיפה נגד הבניה הבלתי חוקית וההשתלטות על אדמות מדינה תימשך ביתר שאת", אומרים הגורמים…", חזקי ברוך, ערוץ 7, כ"ה באב תשפ"ד, 29.8.24 ♦
  • "בתוך שנתיים היה גידול של 43% בהיקף הפלישות לקרקעות מדינה". האיומים עליה לא פגעו בנחישותה לעמוד על משמר אדמות הלאום: שירה תם, מנהלת חטיבת שמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל, מספרת על המאבק בפולשים לאדמות לא להם, ומותחת ביקורת על רשויות אחרות שלדבריה מתגמלות את העבריינים,ריקי ממן, מקור ראשון,  כ״ג באב ה׳תשפ״ד  (27/08/2024 13:39) ♦
  • עלייה של כ-115% בהריסות היזומות בנגב: "הממשלה מחבלת בכל סיכוי להסדרה". בלעדי: בחודשים האחרונים הרסו ברשות האכיפה במקרקעין עשרות מבנים בנגב. ברשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב הזהירו: "בן גביר פועל להבערת השטח בצורה נקמנית". השר לביטחון לאומי טוען: "כך נראית משילות. זה ימשיך, ואף יוגבר", אילנה קוריאל, YNET, 7.8.23 ♦
  • הכנסת אישרה את העברת סמכויות האכיפה בתחום התכנון והבנייה לשר לבטחון לאומי איתמר בן גביר. קשה לתפוס את מלוא משמעות ההחלטה הזו ואת ההשלכות החמורות שלה על החברה הערבית, ובמיוחד על זוגות צעירים החולמים לבנות את ביתם… החוק, לא מתחשב במצוקת הדיור הקשה בחברה הערבית ובמחסור בתכנון ובתוכניות מתאר מעודכנות. הוא מתעלם מהמציאות המורכבת בה אזרחים נאלצים לבנות ללא היתר, רק כדי לספק צרכים בסיסיים למשפחותיהם. תוצאות החוק הרסניות: הריסת בתים, קנסות כבדים, אובדן חסכונות, עוגמת נפש רבה ופגיעה אנושה באזרחים שומרי חוק, המבקשים רק לחיות בכבוד ובביטחון ביישוביהם. אבל הסיוט לא נגמר כאן. כאמור, מי שלוקח לידיו את הסמכות להרוס בתים הוא לא אחר מאיתמר בן גביר…,", פוסט של גבעת חביבה, 25.7.24 ♦

הכנסת אישרה את העברת סמכויות האכיפה בתחום התכנון והבנייה לשר לבטחון לאומי איתמר בן גביר. קשה לתפוס את מלוא משמעות ההחלטה הזו ואת ההשלכות החמורות שלה על החברה הערבית, ובמיוחד על זוגות צעירים החולמים לבנות את ביתם… החוק, לא מתחשב במצוקת הדיור הקשה בחברה הערבית ובמחסור בתכנון ובתוכניות מתאר מעודכנות. הוא מתעלם מהמציאות המורכבת בה אזרחים נאלצים לבנות ללא היתר, רק כדי לספק צרכים בסיסיים למשפחותיהם. תוצאות החוק הרסניות: הריסת בתים, קנסות כבדים, אובדן חסכונות, עוגמת נפש רבה ופגיעה אנושה באזרחים שומרי חוק, המבקשים רק לחיות בכבוד ובביטחון ביישוביהם. אבל הסיוט לא נגמר כאן. כאמור, מי שלוקח לידיו את הסמכות להרוס בתים הוא לא אחר מאיתמר בן גביר…,", פוסט של גבעת חביבה, 25.7.24 ♦

הדיל המתגבש: בן גביר יקבל את אכיפת המקרקעין, ואז יתמוך בטלפונים הכשרים. נתניהו משלים את העברת מוקדי הכוח לשותפיו הקיצוניים. סמוטריץ' כבר שולט על המינהל האזרחי במשרד הביטחון, וכעת בן גביר ישלוט ברשות המטפלת בבנייה הלא חוקית. גם חוק הרבנים, שבעבר הכשיל, יחזור מחר לסדר היום של מליאת הכנסת, צבי זרחיה, כלכליסט,  23.07.24 ♦

הצעה חדשה להסדרה חוקית של חיי הבדואים: "לא ניתן עוד להמשיך עם ההזנחה של החברה הבדואית". חבילת החוקים שמציע מכון ריפמן לפיתוח הנגב נוגעת לקרקע, לשלטון מקומי, לחינוך, לפיתוח כלכלי ולביטחון אישי | ארגונים אזרחיים: "ספק אם בדואים בכלל היו מעורבים בגיבוש התוכנית, שמשמעותה קיבוע והחמרה של האלימות המדינתית וקיבוע חוסר ההקשבה לצרכים ולרצונות של תושבי הכפרים". מכון ריפמן מציע להסדיר את סוגיות החברה הבדואית בנגב בעזרת חבילת חוקים שנקראת "חוק ריפמן". החקיקה נועדה להסדיר סוגיות מרכזיות בחיי הבדואים בנגב כמו קרקע, שלטון מקומי, חינוך, פיתוח כלכלי וביטחון אישי…", יניב שרון, דבר, 22.7.24 – ראו גם: הצעת חוק: הסדרת נושא הבדואים בנגב – בראיה ציונית. חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב בפנייה אל נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרי הממשלה חברי הכנסת וגורמים נוספים קורא לאמץ את טיוטת 'חוק ריפמן' להסדרת הבדואים בנגב, אוהד כהן,  חדשות באר שבע והנגב, 17.07.24 ♦

"70% בחברה הערבית": זה סכום הקנסות שהוטל בגין עבירות בניה מאז אושר חוק קמיניץ. בעקבות בקשת חופש מידע שהגיש עו"ד קייס נאסר, נחשפו נתוני הרשות לאכיפה במקרקעין, מהם עולה כי מאז דצמבר 2018 הוטלו קנסות בסך יותר מ-415 מלש"ח בגין בניה לא חוקית ושימושים חורגים. נאסר מעריך כי לא פחות מ-70% מהקנסות הוטלו במגזר הערבי, דורון ברויטמן|מרכז הנדל"ן| פורסם במאקו 18/07/24 ♦

כך ביורוקרטיה אפורה ומושתקת מוודאת שיהודים וערבים לא יגורו יחד. בית המשפט קבע שהכפר ראס ג'ראבה, הצמוד לדימונה, יפונה לטובת שכונה חדשה בעיר, אף שהכיר בכך שתושביו הם "בני רשות" בשטח ואף שהכפר היה קיים עוד בתקופת השלטון העותמאני ■ תושבי הכפר הבדואים לא יוכלו להיות חלק מהשכונה החדשה — בגלל תקנה אחת, קים לגזיאל, דה מרקר, 26.6.24 ♦

בג"ץ מקשה על המדינה: למה לא לבטל את הרחבת ועדות הקבלה ביישובים? אתמול התקיים הדיון הראשון בעתירה נגד התיקון לחוק, שמאפשר ליישובים עד 700 משקי בית להפעיל ועדות קבלה לסינון מצטרפים חדשים ■ היום הוציא בית המשפט צו על תנאי נגד התיקון – פרי יוזמה של גורמי ימין וראשי ציבור בצפון, שנועדה בעיקר כדי למנוע מכירת בתים לערבים…… בעתירה שהוגשה באמצעות ד"ר סוהאד בשארה ממרכז עדאלה, נטען כי היוזמה להרחיב את תחולת החוק נובעת מכך שהוא הצליח להגשים את תכליתו המקורית הפסולה, שהיא למנוע מערבים להתגורר ביישובים שנועדו ליהודים, בהסתמך על ההצהרות המפורשות של יוזמיו…", הדר חורש, דה מרקר, 27.5.24 ♦

בנייה עירונית במרכזי יישובים ערביים גדולים כמפתח לצמיחה. בכנס גלובס שוחחו בכירים בפאנל על האתגרים בתכנון ובנייה בחברה הערבית • עוד נידונה השאלה: האם נכון להמשיך לבנות יישובים מגזריים? המשתתפים הסכימו כי הגיע הזמן לשינוי, סתיו ליבנה, גלובס [כנס], 20.05.2024 ♦

"בעלי הקרקע הפרטית בחברה הערבית מחכים שיזמים יבואו". בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, ד"ר ענאיה בנא, מנכ"לית משותפת ומייסדת עמותת אל־ביאדר, דיברה על הפערים בין החברה הערבית לחברה הכללית בתחום הדיור • בנא: "85% מהדור הצעיר בתוך היישובים הערביים הוא מחוסר פתרונות דיור, מיטל וייזברג, גלובס [כנס], 19.05.2024 ♦

משבר בקואלציה: הסיעות החרדיות נגד העברת יחידת הפיקוח על עבירות בנייה לבן גביר. החרדים הודיעו לשר לביטחון לאומי כי לא יאפשרו העברת הרשות למשרדו. גורמים בסיעת עוצמה יהודית סבורים כי מדובר בדיל בינם לבין הח"כים הערבים, שיתמכו בחוק ההשתמטות, ומאיימים כי לא יצייתו למשמעת הקואליציונית; לפיכך ולנוכח היעדר רוב במליאה, נאלצה הקואליציה להסיר לפי שעה את הנושא מסדר היום, צבי זרחיה, כלכליסט, 15:48, 15.04.24 ♦

ח"כ קרויזר לנתניהו: "עצור את אישור התוכנית להכפלת סכנין של ממשלת בנט-לפיד-עבאס". יו"ר סיעת עוצמה יהודית ח"כ יצחק קרויזר פנה הבוקר במכתב לראש הממשלה וקרא לו לעצור את הכוונה לאשר את התוכנית להרחבת העיר סכנין, אנה ברסקי, מעריב,  08/04/2024 ♦

הפיקוח על עבירות בנייה יועבר לבן גביר: "חשש שיפעל באופן גזעני נגד החברה הערבית". הממשלה אישרה את העברת הרשות לאכיפה במקרקעין ממשרד האוצר למשרד לביטחון לאומי. הרשות גם תקבל סמכויות נוספות ומעתה תאכוף גם עבירות פסולת. בדברי ההסבר להצעה הובהר כי הצעד מכוון בעיקר נגד החברה הערבית, וברשויות הערביות חוששים כי המהלך יאפשר לבן גביר "להמשיך לממש אג'נדה קיצונית ומסוכנת נגד החברה הערבית", גיא נרדישני אשכנזי, כלכליסט,  07.04.24 ♦

בשבת מציינים את יום האדמה ה 48. החברה הערבית פלסטינית בישראל מציינת ביום שבת 30.3 את יום הזיכרון לאירועי יום האדמה בעצרת מרכזית בכפר דיר חנא ובתהלוכות ביישובים עראבה, סכנין, כפר כנא וטייבה. לקראת יום האדמה מתקיימים כנסים ואירועים ביישובים שונים. ב 30.3.1976 יצאה החברה הפלסטינית למחאה על הכרזה להפוך 21 אלף דונם כשטח צבאי. ההכרזה נועדה להפקיע את האדמות שעיבדו תושבי סכנין, עראבה ודיר חנא. לאחר שלושה עשורים של מאבק בהפקעות הכריז ועד ההגנה על האדמות על שביתת מחאה. הממשלה החלה לדכא את המחאה, ובסוף אירועי האדמה נורו ונהרגו שישה אזרחים, נפצעו עשרות ונעצרו מאות ברחבי הארץ. ההכרזה בטוחה בשנות התשעים. מאז מציין העם הפלסטיני בכל העולם את יום האדמה בשלושים למרץ. פורסם ע"י Sowtana, 26.3.24 ♦

"לא צריך להיות פרופ' לארכיטקטורה כדי לראות הבדל בין שכונות יהודיות לערביות". מחקר של מכון גיאוקרטוגרפיה מעלה כי למרות שהמדינה מקדמת פתרונות דיור ביישובים הערביים, בערים המעורבות דוגמת ירושלים וחיפה קיים מחסור בדירות חדשות. ד"ר רינה דגני: "התחלות הבנייה הנדרשות לאוכלוסייה היהודית לא עונות על הדרישה, והבעיה רק מחריפה במגזר". היזם נאיף אבו סוויס: "לבנות בטייבה זה לא כמו לבנות ברעננה. לא כולם חייבים וילה, צריך לבנות לגובה – אבל בשלבים", הילה ציאון, YNET, 26.3.24 ♦

חיזוק ליישוב החרדי כסיף: חמישה יישובים חדשים יוקמו במבואות ערד. ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה המליצה לאשר ארבעה יישובים עבור האוכלוסייה הכללית ויישוב אחד עבור האוכלוסייה הבדואית, המצטרפים ליישוב חדש שיאכלס עשרות אלפי חרדים, דני בלר,  חדשות באר שבע והנגב, 13.03.24 ♦

"הולך ונוצר בגליל ציר פלסטיני שמתחיל בג'נין ונגמר בלבנון". עו"ד רון רוגין, מומחה למדיניות תכנון במגזר הכפרי מתריע בפני אובדן הגליל והפקרת הצפון. מתוך הפודקאסט 'אידיוטים שימושיים' של עקיבא ביגמן…הראיון ניתן על רקע מציאות מתמשכת של ירידה באחוז הילודה ובבריחה מתמשכת של אזרחים ישראליים מהגליל, שאליה מצטרפת מדיניות של הפרעה מצד המדינה…", מערכת מידה, 23/01/2024 ♦

מימון של עשרות אלפי ש"ח לכל יחידת דיור: תנופת הבנייה ביישובים הערביים. משרד הבינוי והשיכון והרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי הכריזו על היישובים הזכאים לתקציבים עבור פרויקטים לפיתוח תשתיות בקרקעות פרטיות…אחד החסמים המרכזיים העומדים בפני פיתוח שכונות איכותיות ביישובי החברה הערבית שבהן ישנן תשתיות ציבוריות כמו כבישים, פארקים, מדרכות, תשתיות ביוב ומים ועוד, הוא הקושי של הרשויות המקומיות לתקצב ולממן פיתוח תשתיות אלו, בשל היעדר תקציב. הרשויות הזוכות במסגרת הקול הקורא החדש יזכו בתקציבים שיאפשרו את פיתוח התשתיות האיכותיות הדרושות בשכונות חדשות. קובי ברקת , בחדרי חרדים, ט"ו טבת תשפ"ד 27/12/2023 2023 – ראו גם כאן – דוברות המשרד לשוויון חברתי  

"תיכננו כביש שעובר בתוך היישוב, ואפילו לא יידעו את התושבים". כביש 5 המתוכנן לחבר את צפון דימונה לכביש 25, אמור לעבור בתוך הכפר הלא מוכר אום-רתאם | "התוואי עולה על 50 בתים, שיצטרכו להרוס. אומרים שלא ניתן להסדיר את היישוב, ובינתיים אישרו בנייה של יישובים יהודיים באזור", יניב שרון, דבר, 27.12.23 ♦

"אין הצדקה להקים יישוב בדואי חדש בנגב". "בגלל כמה משפחות שאין להם תביעות בעלות על הקרקע, נותנים אלפי דונם ליישוב, במקום לפנות אותם לאחד היישובים הקיימים", אומר ראש מועצת עומר, פיני בדש, אחד המתנגדים הבולטים להקמת רח'מה, דני בלר, חדשות באר שבע והנגב, 06.12.23 ♦

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה לקדם הקמת יישוב חדש לאוכלוסייה הבדואית. הישוב מתוכנן לקבץ בתוכו את הפזורה הבדואית המפוזרת על שטח של 15 אלף דונם • יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה: "בניגוד לניסיון העבר, קיים רצון של כלל הצדדים שהמהלך יצליח", איליה יגורוב, ישראל היום, 5/12/2023 ♦

"החלטה דרמטית": אושר מתווה של הנחות והטבות שימשכו צעירים לנגב ולגליל. במועצת רשות מקרקעי ישראל החליטו על שורה של צעדים שמטרתם יישם מדיניות הממשלה לפתור את המצוקה הדמוגרפית בנגב ובגליל. בין הצעדים: הנחות על הקרקע והנחות למשרתים במילואים,  עטרה גרמן, מקור ראשון,  כ״ז באלול ה׳תשפ״ג  (13/09/2023 20:20) ♦

"חלק מגל הפשיעה בחברה הערבית – בגלל משבר הדיור". כנס איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים סיפק הצצה למתרחש בחברה הערבית בכל הנוגע למחירי הדיור. מהנדסת העיר כרמיאל הזהירה: "מבנים רבים בעיר יפלו כמו קלפים במקרה של רעידת אדמה", איציק יצחקי, ביזפורטל, 6.9.23 ♦

הביקוש לדיור בישראל נמוך ממה שסיפרו לכם– רוב המגזר הערבי לא במשחק. אלו פתרונות דיור הציבור הערבי מייצר לעצמו, מדוע המספרים הרשמיים של ישראל מתעלמים מכך ואיך זה מגדיל בצורה מלאכותית את התחושה שחסרות כל כך הרבה דירות, ומדוע הקבלנים שמחים על כך? ד"ר אדם רויטר, ביזפורטל, 27/08/2023 ♦

תושבי הכפר הבדואי חוסנייה חוששים שהעיר כרמיאל תבלע אותו. תוכנית המתאר של כרמיאל תאפשר הגדלת העיר לכ-124 אלף תושבים. אחת ההתנגדויות לה היא של תושבי הכפר הבדואי חוסנייה השכן, זאת מחשש שזו תעלה על תוכנית המתאר של הכפר שטרם הגיעה להפקדה. תושבי חוסנייה: "התוכנית עלולה לפגוע באפשרויות פיתוח, אורח החיים ובקרקעות התושבים", גיא נרדי, כלכליסט, 22.08.23 ♦

הגיע הזמן לטיפול יסודי במצוקת המשכנתאות בחברה הערבית. אי קבלת אשראי מהבנקים מאלצת חלק מהאזרחים הערבים לפנות לשוק האפור ובכך לסכן את מצבם הכלכלי ואף את ביטחונם האישי, עלאא עאלם (סיכוי אופוק), גלובס, 19.07.2023 ♦

ביהמ"ש: הכפר הבדואי הלא מוכר ראס ג'ראבה יפונה לטובת הרחבת דימונה. שופט השלום, מנחם שח"ק, פסק כי לתושבי הכפר אין הוכחות לכך שקיבלו היתר לשבת בקרקע, וציין כי לפי העדויות, הנתבעים ובני משפחותיהם נדדו במרחב דימונה ולא גרו כל התקופה בשטח עצמו. מרכז עדאלה, שמייצג את תושבי הכפר: "הם מתגוררים בקרקע כדין לפני שנרשמה על שם המדינה. לא מדובר בפולשים", אילנה קוריאל, YNET, 27.7.23 ♦

היום בכנסת: אזרחים ערבים לא יוכלו לחיות במאות ישובים נוספים בישראל? חוק ועדות הקבלה צפוי לעלות היום לקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת ולשנות באופן משמעותי את גודל הישובים הקהילתיים ברחבי מדינת ישראל. האם החוק נועד למנוע מאזרחים ערבים לעבור ועדות קבלה?…לדברי ראש החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית, ישי מרלינג, "התיקון לפקודת האגודות השיתופיות שצפוי לעבור היום בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת הוא חוק עם משמעות אסטרטגית אדירה להתיישבות ונחוץ כמו 'אוויר לנשימה' עבור מפעל ההתיישבות בישראל. מזה כשנתיים אנחנו עובדים במרץ על התיקון לחוק בהובלה ודחיפה מתמדת של שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, אורית סטרוק, שפועלת ללא לאות להעברתו…", עופר פטרסבורג, וואלה, 19/07/2023 ♦

"התעוררות בעלי קרקע פרטיים היא תנאי לבנייה רוויה ביישובים ערביים". ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ"ש שקומם עליו את המגזר הערבי עם החמרת האכיפה על עבירות בנייה, פועל כעת בשוק הפרטי לקידום פתרונות דיור שם. לדבריו, "רוב השטח בבעלות פרטית, והמדינה לא תישא בכל הנטל", ואם יזמים "יפרצו עם פרויקט אחד או שניים יהיה פה שיטפון", אמיתי גזית, כלכליסט, 11.07.23 ♦

השער הצהוב נשאר נעול: למעלה מ-80% מהשטח בישראל, בידיים של 8% מהאוכלוסייה. מה הקשר בין הקיבוצים לפורום קהלת? בין ראשי מועצות משמאל לימין המתנחלי? התשובה היא הרצון לשמר ולהרחיב את היכולת לקבוע מי יגור ביישוביהם. ערבים? זוגות שעברו את גיל 50? חולי סרטן? תודה שפניתם אבל לא בקיבוץ שלנו. .."הישובים הערביים, לא כולל ערים מעורבות, יושבים על 3% מהשטח. המועצות האזוריות, שחיים בהן הרבה פחות אנשים, תופסות 84% מהשטח – ויש בהן ועדות קבלה שמסננות את התושבים. המועצה האזורית משגב יושבת בין סחנין לבין כפר מנדא, איזו איכות חיים יש שם במשגב, ואיזו איכות חיים יש בשני הכפרים האלה? מדינה דמוקרטית אמורה לתת אזרחות שווה – ועדות קבלה זה בדיוק ההפך מזה"., שוקי שדה, כתבה שלישית בסדרת התחקירים "הוועדה לבחירת שכנים" , 6.7.23 ♦

אור ירוק לבניית אלפי דירות חדשות ביישובים דרוזים. לאחר שבועות מתוחים בצל ההפגנות נגד הקמת טורבינות בגולן והחלטת הממשלה לקדם תוכנית לפיתוח ישובים דרוזים וצ'רקסים, מינהל התכנון דחה עררים לתוכנית לשכונה חדשה בדלית אל כרמל שבגליל, הכוללת 3,200 דירות. בשבוע שעבר אושרה סופית תוכנית המתאר ליישוב ג'וליס עם 3,365 דירות. בתוך כך, הממשלה אישרה הקמת היישוב רמת ארבל, הסמוך לעילבון, אחרי 22 שנה, הילה ציאון, YNET, 02.07.23 ♦

לפיד וגנץ, תלמדו: מה עשה יו"ר הבנק במזנון הכנסת בזמן שכתבתם פוסטיםמה עושה בכנסת ד"ר סאמר חאג'־יחיא, בכבודו ובעצמו, ומדוע שישחית במזנון הח"כים לפחות שעה־שעתיים מזמנו היקר להחריד?…. ייתכן שעל הדרך, ניהל חאג'־יחיא כמה פגישות חטופות. למשל, עם שר הפנים והבריאות, משה ארבל, שעמו החליף כמה מילים בסוגייה הכאובה של הדרת הציבור הערבי משוק המשכנתאות.. הערבים הרי מהווים רק 2% מנוטלי המשכנתאות, שיעור זניח ביחס לחלקם באוכלוסייה (21%), כאשר רק 5% ממשקי הבית הערביים מצליחים לקבל משכנתא — לעומת 30% מבין היהודים החילוניים ו–45% מהחרדים. Top of Form..", אלי בראלי, דה מרקר, 30.6.23 ♦

הוועדה בקק"ל שיצאה משליטה: "רק שחברי הליכוד הקוקסינלים לא יגיעו להשיג איזה כותרת". ועדת מפ"ק [מפעלי פיתוח קרקע] אישרה ביום חמישי האחרון להמשיך במבצע הנטיעות בנגב לצורך שמירה על הקרקע מפני השתלטות הבדואים, אך תוך כדי ההצבעה על הנושא נרשמה תקרית חריגה כשחבר דירקטוריון ממפלגת השמאל תקף את חברי הליכוד…מבצעי הנטיעות בנגב מתקיימים בשנים האחרונות כחלק מהעבודה השוטפת של יחידת הפיקוח ברשות (החטיבה לשמירה על הקרקע), לאחר שמפקחי הרשות ומפקחי הסיירת הירוקה עורכים בשיתוף קק"ל בדיקה ובחינה של שטחים בעלי "רגישות גבוהה" – כלומר, שטחים שמתקיימת בהם פלישה מסיבית, חוזרת ונשנית, בדמות עיבוד חקלאי ללא היתר ובנייה בלתי חוקית…",  עטרה גרמן, מקור ראשון,  ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ג (25/06/2023)

בית המשפט קבע שלמפונים מהכפר אל־עראקיב בנגב אין זכויות על הקרקע. המחוזי בבאר שבע דחה את טענת התובעים כי ההפקעה של אדמותיהם ב–1951 לא היתה חוקית. השופטת קבעה כי הכשרת ההפקעה בדיעבד נעשתה כדין, וכי התביעה הוגשה בשיהוי, נתי יפת, הארץ, 20.6.23 – ראו גם: זו היתה הפעם הראשונה שהפסדתי בתיק והרגשתי אשכרה רצון לפרוש מעריכת דין (זה עבר). עו"ד מיכאל ספרד, פייסבוק, 20.6.23 ♦

הוועדה המחוזית תדון בהקמת ישובים יהודיים על כביש ב"ש-דימונה, הבדואים מתנגדים. הדיון יעסוק בהקמת חמישה ישובים לאורך כביש 25 תוך יצירת דומיננטיות יהודית באזור; תזכיר שהוכן לקראתו מתריע מפני עדיפות דמוגרפית בדואית; שמונה ראשי רשויות בדואים מוחים וטוענים לקיפוח בישוביהם, גיא נרדי, כלכליסט, 19.06.23 ♦

קרקעות בגליל:

  • מאחורי פרגוד, נציג שב"כ השתתף בדיון בכנסת והביע תמיכה בייהוד הגליל. הוועדה למיזמים ציבוריים היא שזימנה את הנציג, שאמר כי "יצירת נוכחות פיזית במרחב באמצעות התיישבות היא אבן יסוד בהשגת ריבונות ומשילות בשטח". הוא ציין כי דבריו מייצגים את עמדת הארגון, נעה שפיגל, הארץ, 21.6.23 ♦
  • יהודים וערבים, הצילו יחד את הגליל. היום מי שחותר לקפח את הערבים בגליל הוא זרם פשיסטי פנאטי חשוך, שמאיים על כלל החברה בישראל, ובכלל זה החברה היהודית החילונית, שמספר לא מבוטל מבניה גרים בצפון הארץ. על כן, אם בעבר ההצדקה היתה לאומנית־גזענית נגד הערבים, היום מי שמארגנים את המיזם הזה הם האויבים הכי המסוכנים של הציבור החילוני היהודי. פנאטים אלה, ובראשם השרה אורית סטרוק..", עודה בשאראת, הארץ, 19.6.23 ♦
  • מאבק הגליל: רגע לפני שיהיה מאוחר מדי. יישוב הארץ לא תם, המשימה משנה את פניה ומהותה. המאבק על הגליל עולה שלב ויחד איתו גם השליחות. גם ישיבת ההסדר כרמיאל מצטרפת אל המלחמה על הקרקעות בצפון. "עוד ניתן להחזיר את הגליל ואת כרמיאל לתפארתם", ערוץ 7 בשיתוף ישיבת ההסדר כרמיאל, כ"ט בסיון תשפ"ג  06.23 ♦
  • מלחמת הרשויות בסערת ייהוד הגליל: "הילדים לא מסוגלים לקנות כאן קרקע". ביישובים היהודיים באזור ממשיכים להפנות אצבע מאשימה כלפי גופי התכנון ושר השיכון גולדקנופף, וקובלים על ייקור הקרקע ואפליה מול יישובים ערביים: "עבורם זה רק אירוע נדל"ני". אלוף במיל' אלמוז, ששב לחקלאות: "איך דווקא ממשלות ימין עושות זאת?". לשכת השר: ראשי המועצות מוזמנים להציג טענות, יאיר קראוס, YNET,06.06.23 ♦

  • ייהוד הגליל: הדמוגרפיה ברורה, על כל השאר יש ויכוח. בין אם אתם מחסידי השוויון ובין אם אתם מאלה שמזהירים מהפיכת האזור ל"חבל דונבאס הישראלי": על דבר אחד אין ויכוח – הנתונים. פחות מ-15% מתושבי הגליל היום הם יהודים..ומה יהא על הגליל? מחקר מקיף של מרכז טאוב זיהה כי "בנוף הגליל, חיפה ועכו מגמות ההגירה מנוגדות – יהודים עוזבים אותן וערבים מהגרים אליהן. מגמות אלו תורמות לעלייה בשיעור האוכלוסייה הערבית בערים האלה". הנה, זה מה שקורה בגליל. אגב, במרכז המגמה שונה. בלוד התהליך הפוך – ערבים עוזבים ויהודים מצטרפים…", המדד של שמואל רוזנר, כאן חדשות,  12 יוני 2023 ♦

אני חבר קיבוץ מענית, ומביא אליכם כאן ברכה מיוחדת מהמפגינים בצומת כּרכּור. …לאחרונה פורסם כאילו תושבי אום אלפחם צובאים על הגדרות של קיבוץ מגידו בדרישה לקבל את אדמותיהם בחזרה, של הכפר החרב אללג'ון. בדקתי, אישית. זה לא נכון, ומבוסס על קטעי דברים שהודבקו יחד כדי לצייר שדים על הקיר. נכון שהם זוכרים ומתגעגעים, כעת כבר הדור השני והשלישי. הם אף תובעים תיקון העוול ההיסטורי, אבל הם לא "על הגדרות" במשמעות המיתית הישראלית. הפרסום הזה נושא סממנים גסים של מסע הפחדה..", שולי דיכטר, פייסבוק, 18.6.23 ♦

צאצאי הפלסטינים שהתגוררו על אדמת הקיבוץ דורשים לשוב לנחלותיהם. מאוימים וחוששים, תושבי קיבוץ מגידו מתמודדים בשבועות האחרונות עם הפגנותיהם של תושבי ואדי ערה שמעוניינים לשוב לאדמותיהם ההיסטוריות שנכבשו ב-48'. המפגינים מצדם גורסים שלא יוותרו על דרישותיהם, ומעוניינים לבנות מסגד במקום. "חשבו שנשכח", עופר פטרסבורג, ווואלה, 11/06/2023 ♦

קיבלנו תוספת תקציבית של 250 מיליון שקלים". השר לפיתוח הנגב והגליל, והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף על הקיצוץ בתקציב משרדו: "ידעתי שהממשלה לא תפעל נגד תושבי הנגב והגליל, לכן היה חשוב להציג כמה אנחנו צריכים את הכסף הזה.. לדבריו: "היום יש סיבה טובה לשמוח, מביאים הצעת החלטה ממשלה שתגדיר את ערך הציונות כערך מכריע בפעולות הממשלה, יש לזה ערך לתושבי הגליל והדרום. גם ביחס להרחבת ישובים קיימים, לוועדות הקבלה, לתכנון, הנחות קרקע לחיילים משוחררים". "..מה עם הישובים הערבים? "מצויין, בערבה בנו 5300 יחידות דיור בשנה האחרונה, לסכנין 8000 יחידות דיור, התפתחות נהדרת שם, לכי לישוב הכפרי, כיום יש הטבות  כיום יש הטבות והנחה של 91 אחוזים על הקרקע לחיילים משוחררים בדואים, או ערבים..", רדיו צפון, 29.5.23 ♦

השר לוין, לא בניתם לערבים. איפה ציפית שהם יגורו? לא כל הערבים רוצים לקנות דירות ביישובים היהודים בגליל, אבל אין להם ברירה. בגליל נמצא הריכוז הגבוה ביותר של ערבים אזרחי ישראל. ובעוד התושבים חולמים על הרחבת שטח היישוב הערבי בו הם חיים, על מנת להצליח לבנות על פיסת האדמה שלהם, היישובים היהודים חוסמים אותם מכל עבר, מונעים מהם את היכולת להתרחב – ומחזיקים בשטחים הפרטיים שלהם כאילו היו בני ערובה…", נאדין אבו לבן, הארץ, 29.5.23 ♦

לוין: "ערבים קונים דירות ביישובים וזה גורם לעזיבה של יהודים". שר המשפטים הסביר בישיבת הממשלה למה צריך רפורמה בוועדה לבחירת שופטים: "יהודים לא מוכנים לגור עם ערבים. צריך לדאוג לכך שבבית המשפט העליון יהיו שופטים שיבינו את זה"…שיבת הממשלה דנה בין השאר בהצעת החוק "ציונות ערך מנחה", לפיה הציונות והערכים המובאים בחוק הלאום יעוגנו במדיניות ופעולות הממשלה. השר יצחק וסרלאוף, יוזם ההצעה, אמר בישיבת הממשלה היום:… בשם ערך השיווין מאבדים את המדינה. ..", מיכאל שמש, כאן חדשות, 28.5.23 ♦

"לראשונה מאז קום המדינה, הגיעה העת להקים עיר ערבית מודרנית". כיצד מצוקת הדיור, הצפיפות והפשיעה משפיעה על החברה הערבית בפרט והישראלית בכלל? ומה הממשלה צריכה לעשות? פנינו לאחמד איאד, מרצה בכיר לכלכה במכללת ספיר, וואלה! נדל"ן, 21/05/2023 ♦

צעירי החברה הערבית מנודים משוק המשכנתאות, משלמים ריביות מטורפות, ומחכים למכרזים. בעוד המדינה שופכת מיליארדי שקלים על דיור למשפחות יהודיות, היא מתעלמת מהמלצות לתמוך במשכנתאות שכמעט לא מוקצות לחברה הערבית, ומעכבת מכרזי ענק שהבטיחו להקל על מצוקת הדיור ארוכת השנים. במשרד השיכון מתגאים בזינוק במלאי הדירות המתוכננות, הדר חורש, דה מרקר, 26.4.23 ♦

"אין מקום לתקוע עיר בין רהט ללהבים": בבאר שבע וברהט זועמים על הקמת יישוב בנגב. ביום שלישי תגיע הקמת היישוב תלה להכרעת ועדת התכנון. ערי הנגב, בהן באר שבע ורהט, טוענות שיישובים חדשים מושכים אוכלוסייה חזקה ותשתיות — ומחלישים אותן, קים לגזיאל, דה מרקר, 19.3.23 ♦

ראו גם: תכנון ובנייה ברשויות המקומיות הערביות 

"אנשים ששירתו את המדינה כלוחמים עלולים להיוותר ללא בית". לאור הגברת האכיפה, קריאה לממשלה: הקפיאו באופן מידי את ההליכים להריסת בתיהם של בדואים לוחמי צה"ל עד למציאת פתרון לאומי הולם; "חשוב להעניק ללוחמים את המעמד הייחודי".. חגי רזניק, ראש מכון ריפמן, הפועל לקידום החברה הבדואית בנגב ולשעבר מנכ"ל משרד השיכון, פנה במכתב לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, לשר הבינוי והשיכון ויו"ר מועצת רשות מקרקעי ישראל יצחק גולדקנופף ולשר לשוויון חברתי האחראי על הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית, עמיחי שיקלי, בקריאה לעצירה מידית של הליכי הריסת בתיהם של לוחמי צה"ל ויוצאי מערכת הביטחון בחברה הבדואית בנגב.", עופר פטרסבורג, וואלה, 14/03/2023 ♦

70 שנה אחרי שהופקעו קרקעות בגליל: המדינה תפצה במיליארד שקל – עורכי הדין יקבלו 150 מיליון שקל. בית המשפט העליון פסק כי רמ"י תשלם פיצויים בגין הפקעת קרקעות לטובת הקמת ערים כמו כרמיאל ונוף הגליל, הצפויים להסתכם במיליארד שקל ושכר טרחה מוגדל בשיעור של 15% ■ לפסיקה השלכות על מאות תיקים זהים המתנהלים בבתי המשפט המחוזיים, שלומית צור, דה מרקר, 7.3.23 ♦

הפעילות החשאית של חברת הענק בשליטת קק"ל מזניקה את מחירי הקרקעות בגליל. חברת הימנותא, זרוע חשאית של קק"ל שהיקף נכסיה הוא כ-2 מיליארד שקל, רוכשת קרקעות בגליל במאות מיליוני שקלים, במטרה למנוע את רכישתן על ידי יזמים ערבים. המאבק מעלה את מחירן של הקרקעות ■ הימנותא: "החברה פועלת על פי חוק לרבות בכללי השקיפות והדיווח הנדרשים", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 9.2.23 ♦

הדיון על מחירי הדיור הפך לקריאה המונית לפירוק רמ"י. בוועדת הכספים נשמעו קריאות רבות להוצאת הקרקעות מידי רמ"י, ולהוזילן לטובת הזוגות הצעירים…ח"כ אימאן ח'טיב יאסין מרע"ם דיברה על המצב בחברה הערבית ואמרה שהוא גרוע יותר, "הייתי בעכו בדירה של משפחה מרובת ילדים שרוצים לזרוק אותה לרחוב אחרי 70 שנה שהם התגוררו שם. המחירים בשמיים, זה לא רק זוגות צעירים אלה גם משפחות שאין להן דירה. השיח הוא לאומי ואני רוצה להזכיר לכם שגם אנחנו בני המקום וצריך פתרון לכולם…", דותן לוי, כלכליסט,  06.02.23 ♦

שמירה, לוויינים ומצלמות: כך תתמודד המדינה עם פלישת הבדואים לקרקעות. המדינה החליטה להשתמש במערכת של רפאל למניעת פלישות של בדואים לקרקעות. הנתון המדאיג שנחשף – 1,400 פלישות חדשות מתרחשות מדי שנה, אסף פוזיילוב, כאן חדשות, 30 בינואר 2023 ♦

בחסות שנאת הערבים: הממשלה מקדמת קומבינות נדל"ן ליהודים מבוססים. הליכוד, עוצמה יהודית והציונות הדתית מרחיבות את ועדות הקבלה ליישובים של עד 1,000 משפחות ■ אף שנראה כי הרחבת הוועדות נועדה למנוע מערבים לרכוש קרקעות ביישובים יהודיים מבוקשים, מטרתה היא למנוע מיהודים אחרים להתחרות עם בני המקום על רכישת קרקע במחיר נמוך..", מירב אלרוזורוב, דה מרקר, 3.1.23 ♦

תוכניות הציונות הדתית לנגב ולגליל: הטבות ליהודים בלבד ומינוי נציגים בוועדות התכנון. ההסכמות עם הליכוד יקנו למפלגתו של סמוטריץ' השפעה גדולה על מדיניות הקרקעות ויאפשרו לה להשפיע על קביעת היישובים הכלולים באזורי עדיפות לאומית. עוד על הפרק: הרחבת חוק ועדות קבלה המאפשר סינון מועמדים, אור קשתי, הארץ, 25.12.22 ראו גם : תנועות ההתיישבות ומועצות אזוריות חברו ל"הצלת הגליל". מרכז השלטון האזורי, התנועות הקיבוציות והמושביות ופורומים אזרחיים, חברו יחד. המטרה: להשפיע על הממשלה החדשה להציב את שינוי המצב הדמוגרפי בגליל כיעד לאומי… האלוף במיל' אייל בן ראובן, חבר הפורום לביטחון הגליל ותושב יודפת, סיפר שכשהיה עדיין בצבא, הערכת המצב שדיברה על צורך להילחם בתוך שטחנו, הייתה מתאר בעל סבירות מאוד נמוכה. היום זה המתאם הסביר. "הכוחות שיצטרכו לנוע לעבר מערכה בלבנון או סוריה יצטרכו לעבור אזורים כמו ואדי ערה, ואני לא רוצה לחשוב מה יקרה מבחינת הציבור הערבי. יורידו טנקים ויתחילו לירות. אירועי אוקטובר 2000 עלולים להיראות כמשהו שולי". .. ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, התייחס לנתונים הדמוגרפיים ואמר כי "המציאות בלב הגליל צורחת את הצורך בשינוי. הצלת הגליל הוא יעד לאומי ואנחנו צריכים ללחוץ על הממשלה החדשה להציב את היעד הזה בצמרת סדר העדיפויות"…מיינט הקיבוץ בשיתוף התנועה הקיבוצית, 24.12.22 ♦

לאזרחים הערבים מגיע להרגיש שהם שותפים שווים — לא אויבים. מדינת ישראל ממשיכה לפעול לפי אסטרטגיית "ייהוד הגליל" שהייתה נהוגה בשנות ה-50 — ונלחמת באזרחיה הערבים דרך השליטה על הקרקע ■ הצעדים הנדרשים כדי ליצור שינוי בחברה אינם כרוכים בוויתורים אסטרטגיים, אלא פשוט בהפסקת ההתעלמות, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 2.11.22 ♦

הקרב על הקרקעות בצפון: החקלאים נוטשים – והשטחים הופכים ל"זולות" של בני מיעוטים. בשנתיים האחרונות מתנהל בצפון מאבק על אדמה • חקלאים מבוגרים פרשו מהתחום – ואזרחים ערבים רכשו מהם קרקעות שאמורות לשמש לחקלאות, אבל פיצלו את השטח, גידרו אותו – והפכו אותו לפינות בילוי • המועצות המקומיות מנסות להיאבק בתופעה – אבל ללא הצלחה • "השטחים הפכו לסוג של חצר אחורית",  טען ראש מועצת כפר תבור • חקלאי אמר בכאב: "הלב מתכווץ, אגרוף לבטן" • צפו בכתבה, יוסי מזרחי |המהדורה המרכזית 12| פורסם 03/10/22 ♦

מודר יונס – 100/45. ראש מועצת ערערה ויו"ר הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל. בשלוש השנים האחרונות, מודר יונס ממלא תפקיד מרכזי במהלך ניסיוני שנועד להסדיר מאות מבנים בלתי חוקיים ביישובים ערביים, לאחר שהמדינה נמנעה מלעסוק בנושא זה שנים רבות. על פי הדיל שמוביל יונס בערערה מול משרד המשפטים, משרד הבינוי והשיכון ומינהל התכנון, תיעצר הבנייה הלא־חוקית ביישוב בתמורה להסדרת מעמדם של חלק ניכר מהמבנים הלא־חוקיים שכבר נבנו. גילי מלניצקי, "100 המשפיעים" של מגזין דה מרקר, ראש השנה, ספטמבר 2022 ♦

ראו גם: תכנון ובנייה ברשויות המקומיות הערביות 

מה התקשורת לא מספרת לנו על התכנון והבניה בחברה הערבית. הצטרפו אלינו כדי להבין את המנגנונים שמייצרים אי שוויון, מחסור חמור בקרקעות, משאבים ותעשייה בחברה הערבית. נדבר על שיטת המצ'ינג ברשויות מקומיות, על החסמים והאתגרים איתם מתמודדים בנגב ובג'סר אל זרקא, ועל פעילות אזרחית שדרכה אפשר להשפיע. בואו לשמוע ברביעי הקרוב, 27.7.22, בשעה 19:00, ההשתתפות ללא תשלום, אך דורשת הרשמה מראש. שריינו לכם/ן מקום כאן    https://form.jotform.com/222018787803459, עמותת אנו ♦

זו אגדה אורבנית שרק בחברה הערבית מפרים חוק": האיש החשוב ביותר בענף הנדל"ן בצפון בראיון פרישה. אורי אילן סיים לאחרונה את תפקידו כיושב ראש הוועדה המחוזית צפון לתכנון ובנייה…זו סוגיה שבולטת בעיקר בחברה הערבית? "לא מה פתאום, זו אגדה אורבנית שרק הערבים מפרים את החוק. אני לא רוצה להזכיר שמות אבל יש עיריות שמתחרות עם החברה הערבית בבנייה לא חוקית. אומנם לא בונים שכונות שלמות על שטחים פתוחים אבל בונים בתוך העיר ובמרכז העיר מרפסות וקומות לא חוקיות וגם שם אין דין ואין דיין"., יאסר ואקד, כגלובס, 19.7.22 ♦

הקרב על הבית: הבדואים בצפון נאבקים בתוכנית שתשנה את חייהם. בשנה החולפת דובר הרבה על אובדן המשילות בנגב ועל הפשיעה החמורה שיוצאת מיישובי הפזורה הבדואית בדרום, אבל גם בצפון מתגוררת אוכלוסיה בדואית גדולה. זו קהילה שמתגייסת לצה"ל ברובה ואוהבת את המדינה, אך פגועה מההחלטה להפוך חלק גדול מאזורי המחיה והמרעה שלה – לשמורת טבע. "אנחנו כמו השחורים שיצאו למלחמה בשביל אמריקה בוויטנאם – וכשחזרו המשיכו להיות שחורים", אודי סגל, חדשות 13, 14.7.22 ♦

"לצעירים הערבים יש 3 חלופות דיור: לבנות על אדמת המשפחה, לבנות בניגוד לחוק, או לעבור ליישוב יהודי". האדריכלית רנין עודה..מנהלת פרויקטים במרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי.. משרטטת את התהליכים שיצרו את משבר הדיור בחברה הערבית, וקושרת אותו לאלימות הגוברת: "אנשים חיים בצפיפות, אין מקום לנשום" | הפתרונות: הקמת מאגר קרקעות פרטיות שיוחכרו לעיריות, חילופי קרקע, והשקעה מסיבית בתשתיות ביישובים..", יניב שרון, דבר1, 5.7.22 ♦

אחרי התנגדות ארוכה: החשב הכללי באוצר מסכים לערבויות למימון משכנתא לערבים. רק 5% ממשקי הבית הערביים בישראל מקבלים משכנתא. צוות בין־משרדי בראשות החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, מציע כי ערבים יוכלו לקבל מענק של 50 אלף שקל, או לקבל ערבות למשכנתא — אבל רק בתנאי שיסדירו את רישום הדירה בטאבו, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 15.6.22 ♦

לפני שתזעקו את שתי המילים משבר דיור, אנחנו מזכירים לכם שהמשבר הוא לא רק בתל אביב! הדיון החשוב על קורת גג חייב לכלול את מה שקורה אצל חמישית מהמדינה…הנה כמה דברים שלא שמעתם מהתקשורת על המשבר ביישובים הערביים: קודם כל, הצפיפות ביישובים הערביים אדירה והמדינה לא מקצה אדמות – למרות שביישובים הערביים חיים 14% מאזרחי המדינה, היישובים הערביים יושבים רק על 3.4% מהשטח! ולא רק זה, מאז קום המדינה לא הוקם אף יישוב ערבי חדש..", ACT, פוסט FB, 8.6.22 ♦

האם ההדרה של המגזר הערבי משוק המשכנתאות תתפוצץ לנו בפנים? המגזר הערבי מהווה רק 2 אחוזים מנוטלי המשכנתאות. איך ולמה זה משפיע גם עלינו? עו"ד פארס כבהה: "זו מציאות בלתי סבירה ואינטרס ישראלי אסטרטגי". ולמרות הכול, הוא מסביר מדוע "זה לא נובע מגזענות", דוד רוזנטל, וואלה, 30/05/2022 ♦

משפחות ערביות בשכונות יהודיות ◄ תופעה הולכת ומתרחבת בחיפה. עוד ועוד משפחות ערביות רוכשות בשנים האחרונות דירות מיהודים, ונכנסות לגור בשכונות שבעבר הייתה בהן אוכלוסייה יהודית בלבד. "מדובר בנושא מאוד רגיש", אומר קבלן חיפאי ותיק. מאת מיכל ירון, חי פה,16 מאי 2022 ♦

בוני הנגב סירבה למכור דירה לתושב ערבי – ונקנסה רק ב-30 אלף שקל. נציגי החברה הפנו ערבים שהתעניינו ברכישת דירה בפרויקט "מחיר למשתכן" להליך סרק – שלא נדרש מלקוחות אחרים. על אף שהפיצוי המוגדר בחוק הוא 450 אלף שקל, רשות מקרקעי ישראל בחרה לקנוס את החברה בסכום נמוך משמעותית. "מדובר בסכום לא מרתיע, שלא ישנה את דפוסי הגזענות בשוק הדיור", עדי כהן, דה מרקר, 15.5.22 ♦

שקד בלמה העברת קרקעות למגזר הערבי. שר הפנים לשעבר אריה דרעי העביר 34,448 דונמים מרשויות יהודיות לערביות. המגמה הואטה רק בשנה האחרונה. ערוץ 7, י"ב באייר תשפ"ב 13.05.22 ♦

הצוות להסרת חסמים בדיור ובמקרקעין בחברה הלא יהודית. אשכול נדל"ן פועל באופן שוטף על-מנת לקדם שוק נדל"ן משוכלל בחברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית (להלן: "החברה הלא-יהודית") ובכך לסייע בפתרון מצוקת הדיור בחברה זו. האשכול מקיים שיח שוטף עם נציגי החברה הלא יהודית ופועל לקידום פתרונות משפטיים שיש בהם כדי להסיר את החסמים הקיימים בתחום הדיור בחברה הלא-יהודית. בתוך כך, בשנת 2020 עברה החלטת ממשלה מספר 664, אשר מאמצת את המלצות הצוות הבין-משרדי שהוקם בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), במטרה לבחון את החסמים שקיימים בדיור ובמקרקעין ביישובי החברה הלא יהודית, ולהציע להם פתרונות.משרד המשפטים, המחלקה למשפט אזרחי, 04.05.2022 ♦

אלפי פלסטינים ציינו את יום האדמה בעצרות בדיר חנא, בגדה ובעזה. ועדת המעקב החליטה לקיים את העצרת והתהלוכה שקדמה לה חרף הפיגועים… באירוע בדיר חנא נשא דברים יו"ר ועדת המעקב של הציבור הערבי, מוחמד ברכה. "יום האדמה יישאר חרוט בזכרונם של הפלסטינים בתוך הקו הירוק", אמר. "אנחנו רוצים לחיות בכבוד ובשוויון על אדמתנו"., ג'קי חורי, הארץ, 30.3.22 ♦

"יום האדמה ב-1976 היה הפעם הראשונה שהערבים בישראל יצאו לפעולה משותפת. זה מהפך". הסוציולוג פרופ' עזיז חידר משרטט קו ישר בין ההפגנות לפני 46 שנה לכניסת רע"ם לקואליציה: הבשלת תודעה פוליטית ורצון להשתתף בקבלת ההחלטות | למרות השינויים, הוא צופה שסוגיית הקרקע תמשיך להיות משמעותית, יניב שרון, דבר1, 30.3.22 ♦

כך נראית אפליה: מיליוני דונמים ליהודים בנגב, וכמעט אפס לבדואים. הממשלה חוזרת לימי חומה ומגדל, ומקדמת הקמת תשעה יישובים יהודיים חדשים, נוסף לעיר החרדית כסיף, במטרה לחזק את המשילות בנגב. רק שכל היישובים היהודיים בעולם לא יועילו אם נמשיך לטאטא מתחת לשטיח את 150 אלף הבדואים שחיים בפזורה, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 29.3.22 ♦

מחר – יום האדמה והמאבק על השליטה בקרקע. ועדת המעקב של ערביי ישראל המארגנת את אירועי יום האדמה מדגישה, כי המאבק הוא על האדמה והשיבה … ערביי ישראל יציינו מחר (רביעי) את יום האדמה ה-46 המציין את המאבק של ערביי ישראל על האדמה וממחיש את דבקותם בה על רקע הריגתם של 6 מפגינים ב-1976 במחאה אלימה נגד החלטת הממשלה בדבר הפקעת קרקעות. את אירועי יום האדמה מארגנת הוועדה העליונה של ערביי ישראל שקראה לציבור הערבי להשתתף בהמוניו בצעדות בגליל (אל-בטוף, סח'נין, עראבה) ובאירוע המרכזי בשעה חמש בערב בדיר חנא. דלית הלוי ערוץ 7, כ"ו באדר ב תשפ"ב, 29.03.22 ♦

אירוע: יום האדמה בין העבר להווה, ספייס, 28.3.22, 19:00 ♦

השבוע מציינת החברה הערבית כולה את יום האדמה. יש מי שחושב שיום האדמה מצויין רק ביישובים סכנין, עראבה ודיר חנא (שמכונים "משולש יום האדמה" שם הוכרז על קיומו בשנת 1976), אך כיום יום האדמה מדבר אל כל החברה הערבית במיוחד בנגב. ActArab, פייסבוק, 27.3.22 ♦

ב-1948 שורטט גבול זמני ליד אדמתם. כעת המדינה לקחה אותה בטענה לנפקדות. "קו התלם" הפריד בין תושבי טייבה וקרקעותיהם לחודשים אחדים בלבד, לפני יותר מ-70 שנה – אך עבור המדינה זו עילה מספקת להחיל עליהם את חוק נכסי נפקדים. הם לא הורשו להגיש בקשה לשחרור הקרקע או לקבל מפה של אותו גבול גורלי – בטענה שחשיפתה תפגע ביחסי החוץ של ישראל…אולם, במקרה של תושבי טייבה לא מדובר באנשים שנמלטו מבתיהם או הותירו רכוש מאחור…", ניר חסון דיאא חאג' יחיא, הארץ, 15.3.22 ♦

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן. בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים, איתי פת-יה, ביזפורטל, 6.3.22. ראו גם: סקירת המפקח על הבנקים בדיון בוועדת הכלכלה בנושא בנקאות במשקי הבית בחברה הערבית. בנק ישראל, 6.3.22 ♦

דרושים: 40 מיליארד שקל למימוש תוכניות הבנייה במגזר הערבי. מחקר שהסתמך על המחירונים הממשלתיים מצא כי הפתרון למשבר הדיור בחברה הערבית אפילו לא באופק. הוותמ”ל אמנם אישרה תוכניות ל־38 אלף דירות, שטחי תעסוקה וכבישים, אך תקציבי העתק שהן דורשות מעמידות בצל את התוכנית לצמצום פערים במגזר, שמקצה כ־2.2 מיליארד שקל בלבד לסבסוד תשתיות ומבני ציבור, אמיתי גזית, כלכליסט, 03.02.22 ♦

המדינה החליטה: כפר דהמש יסופח סופית למועצה האזורית שדות דן. הוועדה הגאוגרפית במינהל הפיתוח של משרד הפנים החליטה בשבוע שעבר כי הכפר הערבי דהמש השוכן בגבולות הערים לוד-רמלה-ומועצה אזורית שדות דן, יישאר מסופח לשדות דן ויהיה תחת אחריותה, ולא יסופח לערים לוד או רמלה, כך עולה מהדו”ח המסכם של הוועדה.  אביעד ברטוב, מקומונט לוד,  9 ינואר, 2022 ♦

לבנות יישוב בדואי במועצה יהודית. בשקט בשקט, בנגב עושים היסטוריה קטנה: פזורת עַבּדֵה אמורה להתכנס ליישוב חדש תחת מועצת רמת הנגב. איך נולד הרעיון, מה עומד מאחורי החזון של ראש המועצה – שכולל את דגל ישראל ומנתח המוח הבא – מה חושבים התושבים היהודים ומה אומרים הבדואים, ומאיזו שאלה מתחמקים? האזינו לקולות מהשטח בפרק מגזין של פודקאסט החדשות היומי, ריקי כרמי פיאסצקי, YNET , 4/3/22 ♦

"הצעירים תקועים בבית של ההורים, לא מצליחים לקבל משכנתא – וארגוני הפשע מרוויחים". כשהפרק הממשלתי מאחוריו, איימן סייף, יו"ר הזרוע של רני צים לבנייה ביישובים ערביים, משוכנע שהצעירים הערבים בשלים לשינוי תרבותי ומגורים במגדלים — וטוען ששוק הנדל"ן של החברה הערבית הוא יהלום לא מלוטש של הזדמנויות, שיזמים רבים מפספסים, הדר חורש, דה מרקר, 25.2.22 ♦

"ברית אמיצה": התרגיל של עבאס בהצבעה על הקמת עיר חדשה בצפון. הצעת החוק של ח"כ איימן עודה להקמת עיר חדשה בצפון נפלה בקריאה טרומית על חודו של קול לאחר ש-48 הצביעו נגד ו-47 הצביעו בעד. הליכוד, הציונות הדתית, הרשימה המשותפת ורע"מ תמכו…בהצעת החוק הוצע לקבוע כי יוקם יישוב עירוני חדש על קרקע בבעלות המדינה, במחוז הצפון, שייועד למגורים, לתעסוקה ולשירותים בעבור האוכלוסייה הערבית. עוד הוצע לקבוע, כי כל אזרח או תושב יהיו רשאים להתגורר ביישוב ללא צורך באישורה של ועדת קבלה…", אריק בנדר, מעריב, 16/02/2022 ♦

ייצוג הולם לבני החברה הערבית במוסדות התכנון והבנייה. דיון בוועדת הפנים של הכנסת, 14.2.22, 12:00, ראו גם חומרי רקע לישיבה ♦

בניגוד לחוק: רק 3.5 אחוז מעובדי מנהל התכנון הם ערבים. דוח חדש של מרכז המידע של הכנסת [ראו כאן] חושף תת-ייצוג חמור של האזרחים הערבים בכל גופי התכנון, הן ברמה הארצית והמקומית והן ברמה המקצועית. "מערכת שמובלת על ידי פקידים ששימור קרקע יהודית יותר חשוב בעיניהם מזכויות שוות של האזרחים הערבים", מאת: מירון רפופורט, שיחה מקומית,  8.2.2022 ♦

דרושים: 40 מיליארד שקל למימוש תוכניות הבנייה במגזר הערבי. מחקר שהסתמך על המחירונים הממשלתיים מצא כי הפתרון למשבר הדיור בחברה הערבית אפילו לא באופק. הוותמ”ל אמנם אישרה תוכניות ל־38 אלף דירות, שטחי תעסוקה וכבישים, אך תקציבי העתק שהן דורשות מעמידות בצל את התוכנית לצמצום פערים במגזר, שמקצה כ־2.2 מיליארד שקל בלבד לסבסוד תשתיות ומבני ציבור. עשרות אלפי דירות שתוכננו בעשור האחרון ביישובים ערביים צפויות להישאר על הנייר, אם הממשלה לא תשנה את אופן הטיפול במשבר הדיור במגזר, כך עולה מניתוח שערך עו"ד ד"ר קייס נאסר, שותף במשרד מ.פירון ושות’.[הדוח עצמו לא פורסם עדיין פומבית], אמיתי גזית, כלכליסט, 06:00, 03.02.22 ♦

סכסוך הקרקעות מאחורי המהומות בנגב: "אלה לא נטיעות נטולות אינטרסים". מה הצית יממה של מחאה אלימה סביב נטיעות העצים ליד כביש 31? מצד אחד מבקש בן השבט הבדואי אל-אטראש מביהמ"ש שיקבע שהוא בעלי הקרקע. מצד שני מתעקשת המדינה: אנחנו נוטעים כדי למנוע פלישה ובנייה לא חוקית. המשתתפים בהפגנות הגיעו מכל הנגב: "כולנו מוסלמים וכולנו יד אחת", אילנה קוריאל, YNET, 12.1.22 ♦

תכנית הבעלות על נכסי נפקדים היא צעד ראשון בדרך להבראה. … סוגיית הבעלות על בתים ביפו היא לא ויכוח אקדמי בחוג להיסטוריה, אלא עובדות, פצעים ממשיים שנפערו ב-1948 ונותרו פתוחים עד היום…", עומר סיקסק, הארץ, 15.12.21 ♦

לתקן את העוול: אחרי 70 שנה, הגיע הזמן לסיים את חטאי הנדל"ן של 1948. האזרחים הערבים שאיבדו את רכושם ב–1948 נשלחו על ידי המדינה להתגורר בנכסי הנפקדים ביפו, במעמד ארעי של דיירים מוגנים. כיום, הדור השלישי של העקורים לא יכול לקנות את הבעלות על הדירות, וחושש להיהפך לעקור בעצמו, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 8.12.21 ♦

"פרס לעבריינים": באוצר מנסים לטרפד את תוכנית המשכנתאות בחברה הערבית. רק 2% מנוטלי המשכנתאות בישראל הם ערבים, אף שחלקם באוכלוסייה הוא 20%. צוות ממשלתי גיבש המלצות לפתרון המצב — אבל באוצר מסרבים לקחת את הסיכון שיהיה כרוך בהן, מירב אלרוזורוב, דה מרקר, 7.12.21 ♦

התוכנית לפתרון מצוקת המשכנתאות ביישובים הערביים: ערבות מדינה ב-10 מיליארד שקל. בעיות ברישום נכסים, הכנסה נמוכה ורתיעה של הבנקים מנטילת סיכונים: עבור משקי בית ערביים, הדרך למשכנתא היא מסלול מכשולים. צוות בין־משרדי גיבש פתרון שיאפשר מתן משכנתאות בערבות ממשלתית, אך התנגדות של משרד האוצר מונעת את פרסום ההמלצות, הדר חורש, דה מרקר, 6.12.21 ♦

יפו תחילה: עיריית ת"א ורע"ם מקדמות 95% הנחת רכישה לדיירים בנכסי נפקדים. התוכנית נועדה להסדיר את בעלותן של אלפי משפחות בבתים שדייריהם הערבים נמלטו מהם ב-1948. לפי מקורות המעורים בנושא, רה"מ נתן הסכמה עקרונית לקידום המהלך, שנמצא עדיין בתחילתו, רן שמעוני, הארץ, 5.12.21 ♦

הזמנה לכנס ה- 20 של המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי בנושא דיור וקרקעות .  בית מלון רמדה נצרת 30.11.21 ♦

תקציב חדש לבעיה ישנהميزانيّة جديدة لمشكلة قديمة. "…תוכנית החומש הקודמת-922, הייתה צעד ראשון בפתרון הבעיה. במסגרתה קודמו תכניות כוללניות לרוב היישובים הערביים, צעד הכרחי וחשוב אך לא מספק שכן תכניות אלו לא מאפשרות הוצאת היתרי בנייה. המצב התכנוני והקנייני ביישובים הערביים מורכב ביותר ושונה בתכלית מהמצב ברוב המדינה, ואין ביכולתם של המוסדות התכנוניים להתמודד איתו. .. הבנת החסמים הייחודיים שמאפיינים את תהליכי התכנון בחברה הערבית והירתמות אמיתית למשימהת הם תנאים הכרחיים למימוש התכנית. אתגר גדול עומד בפני כל הנוגעים בדבר …", ווג'די ח'לאילה (מתכנן בעמותת סיכוי), ומורן אביב (מנהלת תחום התכנון בעמותת סיכוי), הזירה – الساحة, הארץ, 18.11.21 ♦

הדיון על התכנון בחברה הערבית לא הצליח להתרומם מעל לפוליטיקה. במהלך הדיון הוטחו האשמות מהצד הימני והשמאלי של המפה הפוליטית וחלקם הופנו גם אל הגורמים המקצועיים; חברי הכנסת הערבים התלוננו על האכיפה; המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ: "יש ישובים שבזמן הקרוב יתחילו לראות את התוצאות בשטח", דותן לוי, כלכליסט, 16:39, 11.10.21 ♦

עו״ד דוד עציוני מונה למשנה למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. במסגרת תפקידו עציוני יהיה אחראי על יישום החלטה 923 בחברה הערבית, מערך הבאת עובדים זרים ארצה עבור שוק הנדל"ן ועוד. עו"ד דוד עציוני הוא בעל רקע מקצועי רב בשירות הציבורי, ובין היתר כיהן כסגן יו"ר הקרן הקיימת לישראל ויו"ר ועדת מינהל פיתוח קרקע, סגן ראש עיריית חיפה, יו"ר החברה הכלכלית לחיפה, יו"ר איגוד ערים ביוב בעיריית חיפה וחבר מועצת העיר…" משרד הבינוי והשיכון, 08.11.2021 ♦

תחקיר: אלפי דונמים שקיבלו מתנחלים בתוך הקו הירוק מניבים מיליונים בשנה. עתירה שהוגשה נגד חוות טורבינות ביער יתיר חושפת עובדה לא ממש מוכרת: נוסף לשטחים בגדה המערבית, התנחלויות קיבלו שטחים נרחבים בתוך הקו הירוק המכניסים להן מיליונים. הנפגעים: עיירות הפיתוח והבדואים בנגב…כן, המדינה לא הסתפקה בהענקת שטחים נרחבים בגדה המערבית לידי התנחלויות. היא העניקה להן גם שטחים נכבדים גם בתוך הקו הירוק…ראוי לציין ששום ישוב ערבי לא נופל תחת ההגדרה של "ישוב חקלאי מתוכנן", ולפיכך לחקלאים ערבים אין כמעט סיכוי לקבל אדמות בתנאים הנוחים האלה – ללא מכרז, בשכירות כמעט אפסית של שקלים בודדים לשנה עבור כל דונם, ולתקופה ארוכה של עד 50 שנה – מהמדינה שהם אזרחיה, לא פחות מתושבי הקיבוצים, המושבים וההתנחלויות…", מירון רפופורט, שיחה מקומית, 1.11.21 ♦

כמחצית ממקרי האלימות בחברה הערבית נובעים מסכסוכי קרקע. נתון מדהים שמרבית האנשים בחברה היהודית – לרבות מקבלי ההחלטות – בכלל לא מכירים, אולם בחברה הערבית כל ילד ידע להצביע עליו.  פוסט FB של עמותת סיכוי, 14.10.21 ♦

מתוך 133 יישובי מיעוטים בישראל, ל-115 יישובים יש תוכניות מתאר עדכניות בתוקף, או בשלבי אישור, או בשלבי הכנה…מיכל מריל: "מינהל התכנון מוביל מהפכה תכנונית ביישובי החברה הערבית, ומקדם עשרות תוכניות כוללניות ותוכניות מפורטות של עשרות אלפי יחידות דיור. צריך להמשיך לתכנן תכנון מפורט עם איחוד וחלוקה, תוך מתן מענה לצורכי ציבור. לשם כך, נדרש שיתוף פעולה, בין השאר, עם המנהיגות הערבית הארצית והמקומית"., מתוך דיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה,11 באוקטובר 2021, ה' בחשוון תשפ"ב, בשעה 16:20 ♦

לראשונה מקום המדינה: בדרך לעיר ערבית חדשה. תוכנית ענק שתוסיף 8,000 דירות ליישוב ג’דיידה־מכר ותהפוך אותו לעיר תעלה היום לדיון במסלול המזורז של הוותמ"ל. באופן תקדימי חלוקת הזכויות תביא בחשבון גם פרטיים שלא רשומים בטאבו, אך החזקתם בקרקע ידועה לתושבים, אמיתי גזית, כלכליסט,  06.10.21 ♦

איחוד וחלוקה בקרקע פרטית בישובי החברה הערבית, הדרוזית והצ’רקסית מתאוריה לפרקטיקה – כלים יישומיים. מסמך של מנהל התכנון, 23.8.21 ♦

לתת עוד דונם ועוד כיתה לערבים. כדי שהתוכנית החדשה לפיתוח המגזר הערבי תצליח המדינה חייבת להקצות ליישובים הערבים לא רק תקציבים – אלא גם קרקע. אם היישובים מוקפים באדמות פרטיות, אפשר לעשות חילופי קרקעות. פרשנות – שחר אילן, כלכליסט, 16.08.21 ♦

במגזר הערבי עונים לביקורת על חוק הותמ"ל: "רוצים בית, אח"כ תבנו גנים". הכנסת החלה השבוע להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להארכת תוקף חוק הותמ"ל. .. : "אנו תומכים בחוק. תמיד היינו לצד מי שחפצים בשטחים חקלאיים ובטבע, אבל המצוקה בחברה הערבית גדולה. אנו חפצי חיים לפני איכות החיים. קודם כל רוצים קורת גג, אחרי זה תבנו גנים"., הילה ציאון, YNET, 2.8.21 ♦

דיור בר השגה הערבית בחברה הערבית בישראל. מחקר וכתיבה: ד״ר ענאיה בנא-ג׳יריס מתכננת ערים; ענאן מעלוף, מתכנן ערים. המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, יולי 2021 ♦

השבוע בוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית: מצוקת הדיור. הוועדה, בראשות ח"כ מנסור עבאס, תכנס ביום רביעי (28 ביולי 2021, י"ט באב תשפ"א) לדיון מיוחד שיעסוק בנושא הדיור בחברה הערבית, בהשתתפות נציגי משרדי הבינוי והשיכון, המשפטים, רשות מקרקעי ישראל, מנהל התכנון, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים ועוד. מצ"ב קישור למסמך רקע בנושא, שהוכן במרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת ח"כ עבאס, הוכלל מידע ונתונים אודות דיור וחלוקת תקציבי סיוע לפי מגזרים. חדשות הכנסת, 25.7.21  – הישיבה בוטלה

סמוטריץ' מאשים: בנט ביקש להקפיא את ההריסות במגזר הערבי. ברקע המשבר סביב חוק האזרחות, יו"ר 'הציונות הדתית' טען כי ראש הממשלה ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה להקפיא את הריסות הבניה במגזר הבדואי והערבי: "במסגרת התשלומים לרע"מ על תמיכתה בקואליציה", יאיר כלפה, בחדרי חרדים, 25.6.21, ט"ו תמוז תשפ"א ♦

הכשלים, החסמים וגם מה אפשר לעשות: עכשיו זה הזמן לדבר על מצוקת הדיור בחברה הערבית. המחסור ארוך השנים בדיור ביישובים בחברה הערבית נכנס לראשונה לקווי היסוד של הממשלה החדשה • גלובס ממפה את הכשלים ההיסטוריים והחסמים העיקריים – ואת האפשרויות לפתרון, גיא נרדי, גלובס, 24.06.2021 ♦

המדינה רוצה להקים שמורה בשטח שבו בדואים רועים צאן מאה שנה. הבדואים באזור השמורה שממזרח לחיפה אומרים שהתוכנית תגביל את יכולתם לרעות את עדריהם ולדאוג למטעים שבבעלותם. ביום שני יידונו ההתנגדויות לתוכנית בוועדה המחוזית…בניגוד לתמונה המצטיירת מהתוכנית, שלפיה שטח השמורה מתייחס אך ורק לקרקעות מדינה, מתברר כי היא מחורצת בשטחים בבעלות פרטית… השבטים הבדואים — זבידאת, ח'ואלד, טבאש, כעביה, רמיחאת, כמיראת, ח'לף וסועאד — החלו להתיישב באזור המכונה כעת "גבעת אלונים" בתקופת השלטון העות'מאני..", אור קשתי, הארץ, 18.6.21 ♦

הממשלה התחייבה לבטל קנסות בנייה בחברה הערבית, אך היועמ"ש צפוי להתנגד. ביום שישי נחתם ההסכם הקואליציוני עם רע"ם, ובחלקו נקבע כי הממשלה תפעל לביטול קנסות בנייה בחברה הערבית באופן רטרואקטיבי • אלא שלגלובס נודע כי נושא ביטול הקנסות כבר הועלה על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה, והוא הבהיר כי ביטול קנסות רטרואקטיבית איננו אפשרי מבחינה משפטית, אבישי גרינצייג, גלובס, 13.6.21 ♦

למה הערבים באמת רוצים לבטל את חוק קמיניץ? הערבים לא רוצים בניה לא מוסדרת ולא רוצים הריסה – הערבים רוצים לבנות כחוק וליהנות מתשתיות ומאיכות חיים כאזרחי המדינה היהודים • הדרישה הייתה ועודנה להתייחס לאזרחים הערביים כאזרחים שווים • ביטול חוק קמיניץ, יחד עם עוד מגוון מהלכים, הוא מימוש לזכות האזרחים הערביים לשוויון, עו"ד ד"ר קייס נאס, גלובס, 10.6.11 ♦

קמיניץ: "הקפאת אכיפה של עבירות בנייה תסכל תכנון דירות בחברה הערבית". המשנה ליועץ המשפטי לממשלה התייחס ל"סערת" ההסכמים הקוליציוניים סביב התיקון לחוק שקרוי על שמו, והבהיר כי עבירות הבנייה בהן מטפלת המדינה בחברה הערבית מונעות תכנון נכון של בנייה חדשה, שהמגזר משווע לה. "המדינה משקיעה מאות מיליונים בתכנון, אבל הציבור הערבי לא רואה את זה. הוא רואה רק שבאים והורסים", שלומית צור ועירית אבישר, כלכליסט, 10.06.21 ♦

"הם מסתכלים על תל אביב וחושבים 'למה לנו לא מגיע?' – זה יתפוצץ לנו בפרצוף". פרופ' יוסף ג'בארין מהפקולטה לבינוי ערים בטכניון מאשים את המדינה בהפיכת היישובים הערביים לגטאות ולסלאמס, טוען כי ראשי הרשויות הערביות לא נוקפים אצבע לשינוי המצב — וקורא לבטל לאלתר את חוק קמיניץ, עדי כהן, דה מרקר, 10.6.21 ♦

העיתונות הכלכלית בעד חוק קמיניץ:

חסם נוסף בפני האוכלוסייה הערבית: בקשות לדיור ציבורי – בעברית בלבד. האגודה לזכויות האזרח עתרה נגד משרד הבינוי והשיכון בטענה לאפליית האוכלוסייה הערבית, שנדרשת להגיש למשרד מסמכים בעברית בלבד ■ "משפחות נזקקות נדרשות להוציא מאות שקלים, מה שמונע מהן להגיש בקשות לסיוע בדיור", עדי כהן, דה מרקר, 31.5.21 ♦

המכשול החדש ליישוב הבדואים בנגב: הוועדה לאנרגיה אטומית. התוכנית להרחבת היישוב הבדואי שגב שלום, באמצעות שכונת מגורים בת 2,300 דירות, כבר מוכנה – אך לטענת הוועדה לאנרגיה אטומית, האזור נשמר להקמת תחנת כוח גרעינית לייצור חשמל ■ ההשלכות של תגובה זו: הקפאת הבנייה בכל יישובי הסביבה, חגי עמית, דה מרקר, 30.5.21 ♦

תכנית ההתמחות בתכנון עירוני שמתמקדת ביישובים ערביים: "היכולת לעשות שינוי ברשויות האלה גדולה יותר". מטרת התכנית, שמתקיימת כחלק מתכנית הצוערים לשלטון המקומי, היא להכשיר עתודה לתכנון עירוני, בדגש על רשויות בפריפריה שמרביתן ערביות | אור גרין, בוגר התכנית שעובד ברהט: "יש הרבה מקום לרעיונות שלך. בעיריות גדולות זה הרבה יותר מובנה. כאן צריך אותי, זה משנה מציאות", יניב שרון, דבר 1, 26.5.21 ♦

הפיצוי ליהודים – חמש דירות; הפיצוי לערבים – תור לדיור ציבורי. סלילת הקו הסגול של הרכבת הקלה מתעכבת, מאחר שכמה משפחות בכפר שלם מסרבות להתפנות, למרות הפיצוי הנדיב – אפילו של חמש דירות למשפחה ■ בה בעת, את משפחות הערבים ביפו המדינה מפנה מהבתים ללא פיצוי, והופכת אותם לפליטים בפעם השנייה, מירב אלרוזורוב, דה מרקר, 26.5.21 ♦

היהודים הלאימו את מרבית הקרקעות הערביות — הערבים לא שכחו ולא סלחו. אחרי עשרות שנים של הפקעת קרקעות מסיבית, המדינה מנסה להפוך את הכיוון: להציע ליישובים הערביים הרחבה, לרבות הכשרה של חלק גדול מהבנייה הבלתי־חוקית ■ רק שמשבר האמון מונע מהערבים לשתף פעולה, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 13.5.21 ♦

המדינה כבר לא מנסה לייהד אזורים — אך ליישובים הערביים זה לא עוזר. הרבה כוונות טובות, השקעה של 1.2 מיליארד שקל מ–2015, אישור של מאות אלפי יחידות דיור ואפילו הסכמה של המדינה להרחיב את היישובים הערביים, על חשבון קרקע יהודית — לא הועילו ■ מצוקת הדיור ביישובים נותרה קשה בגלל חסמים סבוכים במיוחד, מירב אלרוזורוב, דה מרקר, 11.5.21 ♦

"אני אומר לשרים: בלי תוכניות מתאר מאושרות – אתם מגבילים את הפיתוח של היישובים וגורמים לבנייה בלתי חוקית". לראש הוועד המקומי של עין נקובא, סולימאן עוודאללה, יש תוכניות פיתוח מרחיקות לכת בדרך להפיכת היישוב למועצה מקומית, אך אלה מתעכבות בשל מחסור בקרקעות והיעדר תוכנית מתאר מאושרת. בינתיים הוא פועל לפתיחת עסקים מקומיים ומזהיר מפני האלימות של גורמים קיצוניים בציבור היהודי, שמנסים לפגוע ביחסי השכנות הטובים עם יישובי הסביבה, יואל צפריר, דה מרקר (תוכן מקודם), 7.4.21 ♦

יום האדמה: הגזל לא פסק, הוא רק הפך למתוחכם יותר. אירועי יום האדמה לפני 45 שנה היו האות למאבקם של האזרחים הפלסטינים נגד מדיניות גזל הקרקעות, שנמשכת עד היום. עו"ד סלים ואקים, מומחה לתחום האדמות, מדבר בראיון על חוקי הגזל, על ההונאה, ועל ההצלחות המועטות בדרך, מאת: סוהא עראף, שיחה מקומית, 30.3.2021 ♦

"מודל למאבק ציבורי": יום האדמה ה־35 מצויין במגזר הערבי. יום השנה לאירועי יום האדמה, שחלו לראשונה ב-30 באוקטובר 1976, מצוין השנה בתקופה רגישה מבחינה פוליטית. מק"י וחד"ש קראו לציבור הרחב להשתתף בפעילויות ובעיקר בתהלוכה המרכזית בעראבה, אריק בנדר, מעריב, 30/03/2021 ♦

התחדשות עירונית ביישובים הערביים בישראל ינואר 2021. אורי אטינגר ונכה שני, סיכוי-אופוק, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ומרכז הגר למחקר ופיתוח מדיניות דיור ציבורי באוניברסיטת תל אביב, ינואר 2021 ♦

מדיניות מפלה בהקצאת קרקעות למגורים ותעסוקה: הסיבות להידרדרות הכלכלית הקשה של הרשויות הערביות. המדיניות המרחבית המפלה של ממשלות ישראל לדורותיהן כלפי היישובים הערבים, דוחקת כלפי מטה חלק ניכר מהאוכלוסייה בפריפריה הצפונית ופוגעת באפשרויות הצמיחה של כלל תושבי הצפון, ד"ר אריה הרשקוביץ, גלובס, 3.1.21 ♦

הממשלה אישרה מתווה לבנייה בחברה הערבית, הספקות נשארו. החדשות הטובות הן שבאמצע המהומה הפוליטית, הממשלה אימצה מתווה להסרת חסמים לדיור בישובים הערביים. החדשות הרעות הן שהמתווה בורח משאלות יסוד ולא בטוח שיש כוח פוליטי ליישם אותו, מאת: שמוליק דוד (שתיל), שיחה מקומית,  30.12.20 ♦

המדינה מודה שהרימה ידיים בכל הנוגע לבנייה בלתי חוקית. …. היישובים הערביים: "תוכניות מתאר לכולם עד סוף 2021": …אורי אילן, יו"ר הוועדה המחוזית צפון, .. "דוח של עמותת סיכוי שקיבלנו עכשיו מעריך שיש אלפי יח"ד לא חוקיות במבנים קשיחים. יש שוני בין היישובים, אך התופעה הזאת קיימת בכולם"…."החל משנת 2014 חל שינוי גדול. הממשלה החליטה להיכנס לנושא הזה ומאז יש ממש מהפכה תכנונית. אני מקווה שעד סוף שנת 2021 לא יהיה יישוב במחוז צפון שלא תהיה לו תוכנית מתאר כוללנית חדשה"….לאילן חשוב להבהיר שתופעת הבנייה הלא חוקית קשורה לבעיה יותר חמורה: "איכות החיים בכפרים הערביים אומללה. אין דרכי גישה, אין תשתיות, אין להם מבני ציבור, לילדים אין גינות משחקים. זה לא רק עניין של הבנייה שהיא לא חוקית. זו סביבה שלא מתפקדת"., גיא נרדי, גלובס, 28.12.20 ♦

מחוץ לאזורי הביקוש: המדינה מקדמת פרויקטים במחיר מפוקח לערבים בג'לג'וליה ולחרדים בבני ברק. הוועדה המחוזית מרכז החליטה להפקיד תוכנית להקמת 100 יחידות דיור להשכרה ארוכת טווח במועצה המקומית ג'לג'וליה…הפרויקט מתוכנן על שישה דונם בחלקה המזרחי של ג'לג'וליה, ובו עתידים להבנות ארבעה בנייני המגורים להשכרה, עם שבע קומות וקומת קרקע מסחרית…", גילי מלניצקי, דה מרקר, 23.12.20 ♦

"תחילת פיתוח" שכונות אלשעב בעיר [כפר קאסם]. בטקס אינטרנטי הסברנו לתושבי העיר על הפיתוח הנרחב שיתחיל בעוד כחודש. השקעה של 40 מיליון ש"ח בשלב א' מתחילה עכשיו וכ 250 מיליון ש"ח נוספים יגיעו עם הצלחת השיווק. מדובר בפרויקט שיביא לתוספת של כ 6000 יחידות דיור, חלקן בדיור פרטי חלקן בבנייה רוויה – חלקן בשיווק חופשי וחלקן במחיר למשתכן. מתוך פוסט של מנכ"ל העירייה, אייל קאנץ-דקל, 24.12.20 ♦

דחקו אותנו לערים יהודיות. אין לנו ברירה אחרת. כאילו לא הספיקה הפקעת האדמות, ב-72 שנותיה המדינה לא הקימה יישובים ערביים חדשים והקפידה להגביל את הקיימים. אני וצעירים כמוני נמשיך לחפש עיר עד שנבנה אחת משלנו… צעירים ערבים רבים היו רוצים להישאר לגור ליד המשפחה, בקרבה למוסדות חינוך בשפתם ולמערכות תמיכה חברתיות. אבל השינויים בשוק הנדל"ן, והכישלון של המדינה להתמודד עם מצוקת הדיור ביישובים הערביים, לא מאפשרים את זה…", עו"ד אמל עוראבי (עמותת סיכוי), YNET,  23.12.20♦

לראשונה: פרויקט להשכרה ארוכת טווח במגזר הערבי. הוועדה המחוזית מרכז החליטה להפקיד תוכנית של החברה הממשלתית דירה להשכיר, במסגרתה יוקם פרויקט עם 100 דירות שיושכרו לטווח ארוך במועצה המקומית ג'לג'וליה. בכפר קאסם יוצאת לדרך שכונת מגורים חדשה שמחציתה ישווק במסגרת מכרזי מחיר מופחת, הילה ציאון, YNET, 23.12.20 ♦

ממשלת נתניהו הסדירה 180 אלף יחידות דיור במגזר הערבי. בפורום ההתיישבות הצעירה ביו"ש זועמים על "אפליה קשה ועיקבית" מצד הממשלה ביחס ליו"ש לעומת ההתיישבות הלא מוסדרת בנגב ובגליל…דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג את היקפי הסדרת הבניה הבלתי חוקית במגזר הערבי. בשנה האחרונה, 2020, ממשלת נתניהו הסדירה 60 אלף יחידות דיור, ובשנה שעברה הוסדרו 120 אלף יחידות דיור בלתי חוקיות…", חזקי ברוך – ערוץ 7 , ח' בטבת תשפ"א 23/12/20 ♦

הממשלה אישרה את המלצות הצוות להסרת חסמי הבנייה בחברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית. הממשלה אישרה את המלצות הצוות להסרת חסמי הבנייה בחברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית. הצעת המחליטים התקדימית קודמה ביוזמת שר המשפטים אבי ניסנקורן, בשיח משותף עם כל סיעות הרשימה המשותפת והמנהיגים של העדה הדרוזית והצרקסית. ההצעה שאושרה היום (ג'), מאמצת את המלצות ומסקנות הצוות הבין-משרדי, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ, ביחס לקידום הליכי התכנון, הפיתוח, רישום הזכויות והשימוש בקרקעות המדינה באופן מיטבי על-מנת להתגבר על הקשיים הקיימים כיום ביישובי החברה הלא יהודית. אנה ברסקי, מבזק מעריב, 22/12/2020  

הסרת חסמים בתחום הדיור והמקרקעין בחברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית. הצוות הבינמשרדי, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מר ארז קמיניץ, לשכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי) ♦

בהליך מואץ: אושרו תוכניות ל-7,000 דירות חדשות במגזר הערבי. הותמ"ל אישרה שתי תוכניות של משרד השיכון להקמת שכונות מגורים חדשות ביישובים מג'ד אל-כרום וטמרה שבגליל התחתון. הדירות ייבנו הן על קרקעות מדינה והן על קרקעות פרטיות, הילה ציאון, YNET, 13.12.20 ♦

סמוטריץ': זאת הסיבה לפתח יישובים ערביים. ח"כ בצלאל סמוטריץ' אמר היום כי הסיבה לפתח את היישובים הערביים היא בכדי למנוע מעבר ערבים לישובים יהודיים. אמש יו"ר רע"מ אמר כי אינו פוסל שיתוף פעולה עם סמוטריץ, אברהם בלוך, חדשות סרוגים26.11.20 10:25  י' בכסלו תשפא ♦

איך הפכה העיר היהודית חריש למוקד משיכה לערבים שבחרו להתרחק מהחברה שלהם: נשים גרושות, חברי קהילת הלהט"ב שהותקפו בשל נטייתם המינית, וגם – זוגות צעירים מיישובים ערביים סמוכים, שביקשו למצוא איכות חיים. כתבתו של ערן זינגר, מתוך כאן חדשות הערב 25.11.20 ♦

מצוקת הדיור במגזר הערבי: המדינה הקציבה 1.2 מיליארד, אך רק שליש נוצל. מדובר בסכום של 360 מיליון שקל שניצלו הרשויות הערביות, מתוך תקציב של 1.2 מיליארד שקל שהקצתה המדינה לדיור בשנת 2015, במסגרת תוכנית החומש לפיתוח כלכלי של החברה הערבית. במגזר טוענים כי הרשויות לא הצליחו לעמוד בתנאים שהוצבו לצורך קבלת הכספים. לאחרונה אישרה הממשלה להאריך את תוקף התוכנית בשנה והקלה את התנאים..לדברי ג'עפר פרח, מנכ"ל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, תנאי הסף שנקבעו לקבלת התקציבים על ידי משרד המשפטים הם אלה שעיכבו לאורך השנים את קבלת התקציבים..", הילה ציאון, YNET,  19.11.20 ♦

צמצום פערים. "…הממשלה האריכה בשנה נוספת את תוכנית החומש לחברה הערבית (החלטה 922) והחברה הבדואית (החלטה 1480), שהיו אמורות להסתיים בדצמבר. מדובר על תוכנית של 15 מיליארד שקל, שיישומה נקלע לצרות, ועד היום נוצלו בקושי 3 מיליארד מתוכם. תוכנית חומש כלכלית חדשה תגובש במהלך 2021…מחקר עדכני של מכון גיאוקרטוגרפיה, בראשות ד"ר רינה דגני המנכ"ל, שנערך בשיתוף נדל״ן היום, קובע כי לא ניתן לבנות שטחי תעסוקה מספיקים לאיזון כלכלי ביישובים הערביים ללא בניית מקבצי יישובים, כדי להצליח בשיווק ולספק רמת שירותים טובה יותר לתושבים… לפי המחקר של גיאוקרטוגרפיה, רוב היישובים הערביים היום אינם מצליחים כלכלית ומשתייכים לעשירונים הכלכליים-חברתיים הנמוכים בישראל. ההוצאה לנפש ביישובים הערבים נמוכה, והרשויות אינן יכולות להציע רמת שירותים טובה לתושבים. אין חוגים לילדים, אין מרכז תרבות, אין מוקדים רפואיים… לפי ד״ר דגני, העלאת הרמה הכלכלית של הישובים תיעשה באמצעות הגדלת הכנסות מנדל"ן מניב, תעשייה, משרדים, מסחר וויזמות של הרשות. ..", עופר פטרסבורג, ישראל היום,  12.11.2020 ♦

במגזר הערבי לא מתלהבים מהקפאת הקנסות על עבירות בנייה: "זריית חול בעיניים". למרות ההודעה על הקלות דרמטיות באכיפה, רבים בחברה הערבית סבורים שזה לא מספיק. "חיים כל הזמן בפחד מהריסה", סיפר תושב קלנסווה. אחר טען: "היו צריכים להקפיא לפחות ל-5 שנים". בכפר כנא תהו: "זה כולל גם את מי שצריך לשלם קנסות של מאות אלפי שקלים?" חסן שעלאן, YNET,  12.11.20 ♦

חוק קמיניץ לא יבוטל, אבל המדינה תקפיא את הקנסות נגד בתים לא חוקיים למגורים במגזר הערבי, דרור מרמור, כלכליסט, 12.11.20 ♦

היועמ"ש מבהיר: חוק קמיניץ לא יוקפא – יהיו הקלות באכיפת עבירות הבנייה במגזר הערבי והדרוזי. האכיפה על בנייה קיימת למגורים בגין עבירות תכנון ובנייה תוקפא לשנתיים, לא יינתנו קנסות ולא יבוצעו הריסות ביישובים הערבים והדרוזים עד ל-31 בדצמבר • שר המשפטים ניסנקורן: "הן היישובים והן המגזר החקלאי יוכלו להתפתח כראוי וכחלק ממדיניות התכנון הלאומית", אמוץ שפירא, כאן חדשות, 12 בנובמבר 2020  

משרד המשפטים צפוי להקפיא את האכיפה של עבירות בנייה ביישובים ערביים. לפי המתווה המסתמן, אכיפת "חוק קמיניץ" השנוי במחלוקת תוקפא לכמה שנים כדי להאיץ פעולות תכנון והסדרה ביישובים הערביים. המהלך קודם על ידי כחול לבן, אף שלפי ההסכמים הקואליציוניים, הנושא אמור היה להיות מוסדר בוועדה משותפת עם הליכוד.. אתמול והיום נפגש ניסנקורן עם חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי ואוסמה סעדי, לקראת ההכרזה הצפויה. יותר מעשר פגישות התקיימו בנושא בין נציגי המשותפת – בהם סעדי, משפטן במקצועו – לבין ניסנקורן והמשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ. ..", יהונתן ליס, הארץ, 12.11.20 ♦

‘חוק קמיניץ’: ישראל ביתנו הצביעה עם הערבים, נתניהו יצא באמצע. הכנסת דחתה את הצעת 'יש עתיד" לבטל את החוק שמונע בנייה ערבית בלתי חוקית • ליברמן תמך בביטול יחד עם הרשימה המשותפת, אריה ריבקינד, חרדים1, כ"ד חשון התשפ"א / 11.11.2020 – ראו גם כאן.

משרד השיכון משחרר 300 מיליון שקל לפרויקטים בחברה הערבית. ל"גלובס" נודע כי משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי קיבלו בשבוע שעבר את אישור ועדת חריגים במשרד האוצר להקצאת 316 מיליון שקל עבור המשך יישום החלטות ממשלה לפיתוח מגזרי המיעוטים בתחום השיכון… לפי הפירוט שהגיע לידי "גלובס", 275 מיליון שקל יופנו לטובת עידוד בנייה רוויה במגזר הערבי, 22 מיליון שקל להחלטה 1480 להעצמה ולחיזוק כלכלי-חברתי של היישובים הבדואים ו-19 מיליון להחלטה 2397 לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית בנגב…", דני זקן, גלובס, 8.11.20

הממשלה מבקשת להרחיב את היישוב חריש כדי למנוע רוב לא יהודי בוואדי ערה. ועדה של משרד הפנים המליצה להגדיל את שטח היישוב ב–50%, אף שמאות דירות בו עומדות ריקות. משרד השיכון על התחזית שהיהודים יהפכו למיעוט בנפת חדרה ב-2050: ניתוח ניטרלי, אור קשתי, הארץ, 29.10.20

הימין משלים את ההשתלטות על קק"ל. "… קק"ל היא גוף רקוב מיסודו, ועילת קיומה נעלמה מזמן. אבל כסף יש שם כמו חול, ולא צריך לעשות כלום בשבילו; זה מגיע בהעברה בנקאית מהמדינה. מיליארדי שקלים בכל שנה… השבוע ימונה יו"ר חדש לקק"ל. אם לא יקרה נס, זה לא יהיה עטר. מצד אחר, הימין עומד לראשונה לשלוט לחלוטין בקק"ל. עכשיו כבר יהיה אפשר לקנות בשטחים בלי לעבוד על איש. תנועת המזרחי, שעשתה מיפקד מוצלח בחו"ל (שליחת המזרחי העולמי בארצות הברית היתה סיון רהב־מאיר), תזכה בתפקיד יו"ר קק"ל לשנתיים. בשלוש השנים שלאחר מכן התפקיד יעבור לליכוד. ..", רביב דרוקר, הארץ, 19.10.20  [למה הידיעה הזו נמצאת כאן?

ועדת הערר נגד הדיווחים השגויים במגזר הערבי. בעלי שטח בכפר קרע דרשו 2 מיליון שקל על ירידת ערך בשל סלילת כביש. הוועדה אישרה רק 400 אלף שקל בנימוק ששווי עסקאות ביישוב שמדווחות לרשות המסים נמוך מהנטען, שלומית צור, כלכליסט, 13.10.20

ח"כ עודה הניח על שולחן הכנסת הצעה להקמת עיר ערבית חדשה בגליל. יו"ר "הרשימה המשותפת", חבר הכנסת איימן עודה הניח על שולחן הכנסת הצעה להקמת עיר ערבית חדשה בגליל. לדבריו, "בניית ישוב עירוני על קרקע בבעלות המדינה, ביוזמת הממשלה, תהווה הזדמנות נאותה ליצירת אב-טיפוס של עיר מעורבת מודרנית, פתוחה ורב תרבותית בישראל, ותתרום לפתרון מצוקת הדיור והתשתיות ביישובים הערביים". הצעה דומה הוגשה על ידו בכנסת ה-20. אריק בנדר, מעריב, 13/10/2020 09:27

ג'מאל זחאלקה: "נוף הגליל נבנתה על אדמותינו". חבר הכנסת לשעבר מבל"ד זעם על חבר מועצת העיר מנחם גנדל שאמר כי נוף הגליל תישאר עיר יהודית…זחאלקה הדגיש "אנחנו עומדים על זכותנו לגור בכל מקום. לא אנחנו באים לנוף הגליל, היא נבנתה על אדמותינו על חשבון פיתוח נצרת ההיסטורית"., ערוץ 7 , ג' באלול תש"פ 23/08/20

המדינה תקשה על נשים בדואיות לקבל פטור ממכרז על קרקעות מחשש לפוליגמיה. המהלך של הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים נועד למנוע ממשפחות פוליגמיות לקבל יותר מפטור אחד ממכרז. אמהות חד-הוריות הרשומות כרווקות שניגשות למכרז יצטרכו להצהיר מי אבי ילדיהן וגרושות לא יקבלו פטור אם ילדו בתשעת החודשים לאחר הגירושים… כיום, מקובל למכור מגרשים ללא מכרז לאמהות חד-הוריות מהקהילה הבדואית שהן רווקות או גרושות – מצבים משפחתיים שנחשבים כאינדיקציה לנישואים פוליגמיים. ..", אלמוג בן זיכרי, הארץ, 13.8.20

מחיר למשתכן היהודי: פחות מ-1% מהזכיות בתוכנית הדגל היו ביישובים ערביים. ליצמן מציג תוכנית דיור חדשה בוועדת הכספים, וחברי הכנסת הערבים מנופפים בדו"ח חדש וחמור של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שלפיו מחיר למשתכן לא סיפקה פתרונות דיור לערבים ■ יוזם הדו"ח, ח"כ מנסור עבאס: "זוהי תעודת עניות ומחדל ממשלתי. הממשלה נדרשת להסיר חסמים ולשחרר תקציבים כלואים בסך 435 מיליון שקל שיועדו לדיור במגזר… תוכנית שר השיכון החדש אינה כוללת התייחסות למצוקת הדיור בקרב האוכלוסייה הערבית…", גילי מלניצקי, דה מרקר, 14.7.20 ♦

נתונים על דיור ועל חלוקת תקציבי סיוע לפי מגזר, נתנאל קופראק, מרכז המחקר והמידע בכנסת, 13.7.20 ♦

משרד המשפטים נגד דרעי: מתנגד לחוק הוותמ"ל. "…במשרד טוענים כי תחת הבקשה להאריך את תוקף הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים, מנסה שר הפנים להרחיב את סמכויותיה לבנייה לחרדים ולמרכזי תחבורה – דבר שלא נכלל בחוק המקורי תחת סמכות הוועדה, שנחשבת לשנויה במחלוקת…במסגרת אותו חוק, דרעי מבקש להמשיך את ההיתר שניתן לה לפעול בתחום מתחמים גדולים לפינוי-בינוי, ואף להגדיל את פעילות הוועדה המיוחדת בתוכניות גדולות המתייחסות לאוכלוסייה הערבית והחרדית. זאת בשל טענתו, למחסור בתכנון והיצע ממוקד לאוכלוסיות אלה נכון להיום. על-פי תזכיר החוק, יישוב כזה יוגדר מתאים כאשר 30% מאוכלוסייתו ערבית או חרדית…", אריק מירובסקי, גלובס, 7.7.20 ♦

ההבטחות של נתניהו, הלחץ על ניסנקורן: האם תרוסן האכיפה של עבירות הבנייה? ערב הבחירות הבטיח נתניהו לחקלאים לפעול לשינוי "חוק קמיניץ", והמושבניקים הזכירו זאת השבוע לשר האוצר החדש ■ החוק נתקל גם בהתנגדות עזה במגזר הערבי ■ ניסנקורן: "אני מקבל דיווחים סותרים על מטרות החוק והביצוע בשטח – על זה אדבר עם קמיניץ", הדר חורש, דה מרקר, 16.6.20 ♦

ישראל: מדיניות קרקעות מפלה, תוחמת ומגבילה יישובים פלסטיניים. ערים וכפרים נדחקים לשטח מצומצם בשעה שיישובים יהודיים צומחים. (ג’סר א-זרקא) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי מדיניות ממשלת ישראל התוחמת יישובים פלסטיניים ומגבילה את התפתחותם חורגת מגבולות הגדה המערבית ורצועת עזה וחלה גם על יישובים פלסטיניים בתוך ישראל. המדיניות מפלה יהודים אזרחי ישראל לטובה לעומת פלסטינים אזרחי ישראל, ומגבילה באופן קיצוני את גישתם של פלסטינים לאדמות לצורכי דיור שייתן מענה לגידול הטבעי באוכלוסייה – היכנסו לדוח המלא. HRW, 12.5.2020 ♦

דו"ח המבקר על הדיור: חוסר תיאום בין גופי התכנון, פערים קיצוניים לרעת המיעוטים. סמכויות התכנון נותרו בידיה של ר"מי למרות שבדו"ח קודם קראו להעבירן לרשויות המקומיות ולמשרד השיכון ■ רמ"י ומשרד השיכון לא מתואמים ביניהם, ואין ראייה כוללת שתוביל תכנון ראוי של קרקעות למגורים ■ הנפגעים העיקריים: ערבים, חרדים, דרוזים ובדואים – שזוכים לפירורי אישורים לבנייה…מתוך הפער הקיים, ונוכח מצוקת הדיור החריפה לה נתונים החברה החרדית, הערבית והמגזרים הבדואים והדרוזים – קורא מבקר המדינה למשרד הבינוי ולמינהל התכנון לבחינה מחודשת של יעדי התכנון הקיימים, בהתאם לצרכים המשתנים של החברות השונות…", עדי כהן, דה מרקר, 4.5.20 [דוח מבקר המדינה 70ב, מאי 2020] ♦

זמן טוב לתיקון המחדל התכנוני במגזר הערבי. איגוד המתכננים מתריע מנזק כבד עם הפסקת תכנון הבנייה בגלל הקורונה, אבל זו דווקא העת לבחון את הכשלים הרבים שהצטברו ולחשב מסלול מחדש. יש מקום אחד במיוחד שאפשר להתחיל בו, אסתר זנדברג, הארץ, 1.4.20 ♦

כדי להבין את ההשלכות של יום האדמה, קודם צריך להקשיבما العلاقة بين يوم الأرض، أزمة السكن ومنظمات الإجرام؟. "…ביום האדמה הראשון ב-1976, יצאו אזרחים ערבים – פלסטינים לרחובות למחות נגד הפקעת אדמות נרחבת שביצעה המדינה במטרה להקים עליהם יישובים יהודים – כ-21,000 דונם, המהווים כשליש מהאדמות הפרטיות באזור עראבה, דיר חנא וסח'נין. האזור הזה נחרט בזכרון הפלסטיני הקולטיבי כ "משולש יום האדמה" (مثلث يوم الارض)… איך משבר הדיור היום קשור להפקעות אז? .. איך המחסור בקרקעות מחליש את היישובים הערביים ומחזק את ארגוני הפשע?…", אמל עורקאבי ונירה בן עוזר (עמותת סיכוי), הזירה – الساحة הארץ, 30.3.20 ♦

חוק קמיניץ: נחוץ פתרון, לא עוד אכיפה. קיים רושם מוטעה בקרב הציבור היהודי, ובמיוחד אצל פוליטיקאים, שהציבור הערבי חובב בנייה בלתי חוקית, ונהנה, לשם הספורט, להשתלט על אדמות ולבנות לגובה ולכל הכיוונים איך שבא לו. אבל האמת היא שמדובר בסוגיה מורכבת וארוכת שנים, וההתעלמות הממושכת של המדינה ממנה, היעדר הטיפול – בעיקר במישור התכנוני – גרמו לה להתעצם עוד ועוד. ", ג'לאל בנא, ישראל היום, 24.3.20 ♦

החוק שמחמיר עם עברייני בנייה מגיע למבחן בג"ץ. תושבת אום אל פחם עתרה נגד חוק קמיניץ, שעיקר אכיפתו במגזר הערבי. טענתה היא כי צמצום הסמכויות של בתי המשפט לעכב צווי הריסה אינו חוקי, אמיתי גזית, כלכליסט, 09.03.20 ♦

התכנון לערבים מתעלם מערבים. עו"ד קייס נאסר מצא כי מתוך 102 תוכניות ליישובים ערביים, רק 12 נערכו בידי מתכננים ערבים: "דחיקה בצורה מאורגנת", אמיתי גזית, כלכליסט, 13.02.20 ♦

חוק קמיניץ: המסמר האחרון בארון הקבורה של החברה הערבית. מצוקת הדיור ביישובים הערביים נולדה משילוב בין מדיניות ממשלתית לבין כשל של ראשי הרשויות. בהיעדר אדמות נדחפו התושבים לבנות ללא היתר, וכעת הם עומדים בפני עונשים כלכליים ופליליים שישלחו אותם לרחוב. חוק קמיניץ, שהמשותפת דורשת את הקפאתו, עלול להביא לקריסת המגזר, עו"ד שקיב (שכיב) עלי, YNET, 24.01.20 ♦

1.2 מיליארד שקל הוקצו לדיור במגזר הערבי. רק 200 מיליון שקל נוצלו. הכספים שהוקצבו לתוכנית החומש נועדו לפיתוח ושיווק קרקעות. אלא שעד כה, שנה אחת בלבד לפני תום התוכנית, הרשויות הערביות ניצלו רק 16% מהתקציב. למרות זאת ראשי הרשויות הערבים מרוצים ואומרים "הגישה אלינו השתנתה בשנים הקרובות ננצל את הכספים", דותן לוי, כלכליסט, 9.1.2020 ♦

ראו גם: תכנון ובנייה ברשויות המקומיות הערביות 

סערת קמיניץ  על מה כל המהומה. תקנות עבירות הבנייה החדשות כוונו למגזר הערבי, אבל את ההדף הרגישו גם המושבניקים, שהפכו שטחים חקלאיים למרכזים מסחריים ● "פשטו על 200 מושבים ברחבי הארץ, ופנסיונרים קיבלו קנסות של מאות אלפי שקלים" ● מיקי זוהר ואיילת שקד פועלים כעת להחריג את המשקים החקלאיים מהחוק, או לדעת רבים: דין אחד ליהודים – ודין אחר לערבים ● טיבי: "פועל לביטול החוק לכל האוכלוסיות", מאת עומר שרביט, זמן ישראל, 31.12.2019 ♦

10 יישובים ערביים יקבלו תקציב של 112 מיליון שקל לטובת תכנון שכונות חדשות. היישובים נכללים בתוכנית האסטרטגית לקידום תכנון בחברה הערבית, והם הצליחו לעמוד בשורה של תנאים מקדימים, ובהם הסדרה של כ-500 מבנים לא חוקיים ביישוב, למול הפקדה של תוכניות מפורטות חדשות ליישוב…היישובים הנכללים בהכרעה, וצפויים לקבל תקציבים נוספים בעתיד בכפוף להתפתחות התוכניות, הם כפר קאסם, נצרת, טייבה, ערערה, סחנין, עראבה, יפיע, כפר מנדא וג'דידה מכר וכפר כנא…עמותת סיכוי, הפועלת לקדם שוויון ושותפות בין אזרחים ערבים-פלסטינים ליהודים בתחומים שונים, מסרה כי היא מברכת על החלטת משרד הבינוי והשיכון: ‏"בשנה האחרונה ליווינו את התהליך ועבדנו ‏באופן צמוד עם חלק גדול מהרשויות המקומיות, ובמקביל עם ‏נציגי משרד הבינוי והשיכון, ואנחנו גאים ושמחים לראות את ‏פירות העבודה המאומצת של כל הנוגעים בדבר…", גילי מלניצקי, דה מרקר, 27.11.2019 ♦

במקום העיר הערבית הראשונה. משבר הדיור בישראל לא פסח על היישובים הערבים, וליתר דיוק על הכפרים. כפרים – ולא ערים – כיוון שאין באמת עיר ערבית מודרנית בישראל, אלא כפרים גדולים, שמשתווים לעיר רק במספר תושביהם. .. על מדינת ישראל ללמוד מכישלון התוכנית לעיר על גבעת טנטור, ולפעול להקמתם של מספר יישובים קהילתיים ערביים – שניים בגליל, שניים באזור המרכז, ושניים בנגב – שיוכלו למשוך אליהם אוכלוסייה ערבית איכותית ממעמד הביניים…", ג'לאל בנא, ישראל היום, 27.11.2019 ♦

"אין קרקע בפחות משלושה מיליון שקלים": הערבים שמהגרים ליישובים יהודיים. כתבתו של ערן זינגר, מתוך חדשות הערב, כאן 11, 20.11.19 ♦

הותמ"ל אישרה שכונה ברהט: 2,400 יח"ד במבנים של עד 10 קומות. התוכנית תנסה להסדיר את הגידול בתושבים ואת המגורים של חלק מתושבי הפזורה ותכלול מגורים במבנים בני עד 10 קומות וכן דירות קטנות; בנוסף אושרו בתוכנית 19 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה אשר חלקם ישולבו בשטחי המגורים; התוכנית תכלול 200 דונם של מכלאות לגידול עדרי צאן, דותן לוי, כלכליסט, 18.11.19 ♦

"נכפתה עלינו תוכנית גרנדיוזית": נעצרה התוכנית להקמת "עיר ערבית חדשה". אישור התוכנית לבניית רובע עירוני ענק ביישוב הערבי ג'דיידה מכר נעצר, לטובת תכנון מחדש בשיתוף המועצה, בהתאם להמלצת חוקרת ההתנגדויות ■ החוקרת קבעה כי יש להקטין את הבנייה מ-15 אלף דירות ל-8,000 בלבד, וליצור חיבורים לבינוי הקיים, גילי מלניצקי, דה מרקר, 14.11.2019 ♦

"ללא תכנון אורבני, היישובים הערביים יהפכו למחנות עובדים". כך אמר  מוחמד ברכה, ראש ועדת המעקב של החברה הערבית, בוועידת הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" • יו"ר בנק הפועלים, עודד ערן: "בשל מצוקת הדיור בחברה הערבית, השקנו מוצר המאפשר לצעירים ערבים לרכוש דירה, גם כשלא ניתן לרשום משכנתא בטאבו", יסמין יבלונקו, גלובס, 12/11/2019 ♦

"יש לי חלום שלכל אזרח ערבי במדינת ישראל תהיה דירה ובית". כך אמר יוסי חדד, מנהל אגף מיעוטים במשרד השיכון, בפאנל בנושא משכנתאות ומצוקת הדיור בחברה הערבית במסגרת ועידת הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" • "שני שליש מהאוכלוסייה הערבית לא מחזיקה בקרקע פרטית. נדרשת בנייה קבלנית שמסוגלת להעמיד פתרון לזוג צעיר", יסמין יבלונקו, גלובס,12/11/2019 ♦

שינויים בתוכנית להקמת עיר ערבית חדשה: תצטמק בחצי ל-8,000 דירות בלבד. עשור לאחר שיצאה לדרך והופקדה כבר פעמיים להתנגדויות, התוכנית להקמת העיר טנטור ממזרח לעכו חוזרת שוב לשולחן הדיונים. זאת בעקבות התנגדויות תושבי ג'דידה מכר, שטענו כי התוכנית קודמה ללא התחשבות בצרכי היישוב הסמוך, אמיתי גזית, כלכליסט, פורסם:  11.11.19 ♦

מצוקת הדיור בחברה הערבית. מאז תחילת המאה הקודמת הערבים בישראל חיים במלחמת קיום בלתי פוסקת על אדמתם • בשנים האחרונות מצוקת הדיור בחברה הערבים העלתה את מחיר האדמות באופן קיצוני, עד כדי כך שמחיר דונם אדמה ביישוב ערבי התקרב לא רק למחירו בהרצליה ובת"א, אלא גם למחירים בברלין ולונדון, ד"ר סאמי מיעארי, גלובס, 25/10/2019 ♦

הם רצו חוק לערבים בלבד. בשקט־בשקט התפרסמה לפני כשבוע ידיעונת ב"כלכליסט" שכותרתה: "המושבים: חוק ש'נועד לערבים' מופעל נגדנו"….שקד אפילו לא מתביישת. "באנו לברך ויצאנו מקללים", אמרה בראיון מצולם שבו גם הבטיחה לשנות את התקנות. "המטרה הייתה לאכוף בנייה בלתי חוקית במגזר הלא־יהודי, ולצערנו משתמשים בתקנה בצורה לא מידתית נגד מושבניקים"…., תמר קפלנסקי, ידיעות אחרונות, 10.9.2019 ♦

המושבים: חוק ש"נועד לערבים" מופעל נגדנו. החוקים שקידמה איילת שקד לריסון הבנייה הלא חוקית במגזר הלא יהודי מצליחים מעל למשוער גם במושבים. האיום בקנס של מאות אלפי שקלים גרם לבעלי נחלות לפנות משוכריהן מאות יחידות דיור לא חוקיות. שקד: "רצינו לברך ויצאנו מקללים", דותן לוי, כלכליסט, 05.09.19 ♦

קבוצות רכישה משפחתיות ומגדלים: הפתרון החדש של המדינה למצוקת הדיור בחברה הערבית. צוות בין-משרדי בחן את יעילות תוכנית החומש לפיתוח הדיור בחברה הלא־יהודית בישראל, ומגבש המלצות חדשות לממשלה הבאה ■ יישובי מיעוטים סובלים ממחסור קשה בפתרונות לאוכלוסייה צעירה, היעדר תכנון מוסדר וחסמים רבים המובילים לבנייה בלתי חוקית, עדי כהן, דה מרקר, 27.08.2019 ♦

מחיר למשתכן: רק 2% מהדירות המוזלות משווקות במגזר הערבי. יותר מ-98 אלף דירות שווקו למגזר היהודי במסגרת התוכנית, אך כ-2,100 בלבד למגזר הערבי. הסיבות העיקריות: לרשות מקרקעי ישראל יש רק מעט קרקעות במגזר הערבי, והתושבים שמעדיפים בנייה צמודת קרקע, עופר פטרסבורג, YNET, פורסם:  12.08.19 ♦

למה כל כך קשה לקבל היתרי בנייה ביישובים הערביים? מה היקפי הבנייה הבלתי חוקית במגזר הערבי? • למה, בניגוד לכל היגיון, אזרחי המדינה נאלצים לבנות בתים בלי היתרי בנייה? • ואיך זה קשור לחיבור שלהם לחשמל ותשתיות אחרות? • האזינו לפודקאסט "המשרוקית של גלובס", ארן רונדל  דרור שרון ,  06/08/2019 ♦

שלוש תוכניות מתאר חדשות הופקדו ליישובים במגזר הערבי. בבאקה אל גרביה, בג'ת ובכפר כנא הופקדו תוכניות שמוסיפות אלפי יחידות דיור ושטחי תעסוקה, הלית ינאי-לויזון, גלובס, 24/07/2019 ♦

משרדי הממשלה חונקים את התכנון ביישובים הערביים. באין פתרון ממשי, נראה כי אזרחים ערבים נאלצים להמשיך לבנות ללא היתר ■ פתרון לדיור הוא זכות אזרחית, ולא פרס לזוכה בתחרות שקבעה הממשלה, מורן אביב ו ואג'די חלאילה (עמותת סיכוי), דה מרקר, 15.07.2019 ♦

"הצעירים הערבים כבר מבינים שלא יהיה להם בית 180 מ"ר כמו להוריהם". פרופ' ראסם חמאיסי, שהיה מעורב בתכנון יישובים ערביים רבים, מצהיר שלציבור הערבי אין התנגדות עקרונית לבנייה לגובה ("ברמאללה יש קו רקיע עשיר ברבי קומות"), אך טוען כי דרכם של צעירים ערבים בשוק הדיור חסומה ("זוג צעיר שמחפש לשכור דירה בעיר חווה ניכור") ■ לדבריו, הפתרון טמון בשחרור השיח הנדל"ני מתפישות לאומיות, גילי מלניצקי, דה מרקר, 12.7.2019 ♦

"לא באנו לכאן כדי להיות שכונה ביישוב ערבי": התקדים שמאיים להצית את ואדי ערה. פיילוט שמקדמת המדינה מבקש להלבין לראשונה בנייה בלתי חוקית של מאות יחידות דיור בערערה, לצד הרחבת היישוב דרומה, לכיוון היישוב קציר ■ התוכנית צפויה להגיע בקרוב לוותמ"ל, אך היא נתקלת בהתנגדות חריפה מצד תושבי קציר, גילי מלניצקי, דה מרקר, 11.07.2019 ♦

הסכסוך והחברה הערבית בישראל | בהשתתפות: ז'נאן בסול. המשך הכיבוש והעלויות הגבוהות מאוד לתחזוקו מונעים מישראל לחלק את המשאבים באופן שוויוני. הנפגעים העיקריים הם תושבי הפריפריה, ועל אחת כמה וכמה החברה הערבית, שהמדינה מתייחסת אל אזרחיה כבר עשרות שנים כאל אזרחים סוג ב'. פרק רביעי, בהשתתפות העיתונאית ז'נאן בסול, במסגרת סדרת הסרטונים של מרכז אדוה על המחיר החברתי-כלכלי שמשלמת החברה הישראלית בגין התמשכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני.  צפו ושתפו! מקור לנתונים בסרטון ולקריאה נוספת >> http://bit.ly/2WeJ8qu ♦

בזכות הוותמ"ל: ארבע תוכניות ביישובים ערביים, 5,300 דירות חדשות. לאחר שנים שבהן נזנחו היישובים הערביים, מינהל התכנון ורמ"י הפקידו תוכניות ייחודיות באעבלין, ערערה, שיבלי ואבו גוש, הכוללות אלפי יחידות דיור ■ יו"ר הוותמ"ל: "התוכניות מספקות מענה למצוקות הדיור ביישובים, לצד הרחבת הבסיס הכלכלי שלהם ומתן מענה כולל לצרכי התושבים", גילי מלניצקי, דה מרקר, 02.06.2019 ♦

ערבים, תנהרו לראשון לציון. בדו"ח המקיף שכתב על כשלי מדיניות הדיור ביישובי האוכלוסיה הערבית, התעלם המבקר מהגורמים המרכזיים להם: גזענות ופחד מהתבוללות. עד שהמדינה תדע להקצות קרקעות לבניית שכונות חדשות במגזר הערבי – על משפחות מאום אל פאחם לבנות את עתידן בחריש, חדרה וראשון לציון, אמיתי גזית, כלכליסט, 21.05.19 ♦

אושרה להפקדה תוכנית ליישוב בדואי חדש במועצה האזורית רמת נגב. היישוב עבדה צפוי לכלול כ-500 יח"ד על פני 1,500 דונם, לא רחוק ממדרשת בן גוריון והעיר הקדומה עבדת. בנוסף ייבנו 3 מוקדי תיירות וחקלאות, אילנה קוריאל, YNET,  15.05.19 ♦

ניקח 350 מיליון שקל ונזרוק לפח, גרסת מבקר המדינה. ואיך יבנו את הדירות שחסרות במגזר הערבי, אם בדוח המבקר האחרון נמצא שלא מקימים ועדות מקומיות ביישובים ערביים? בוועדה המחוזית צפון יש רק נציג אחד לאוכלוסייה זו מתוך 17 חברי ועדה • פרשנות, גיא ליברמן, גלובס, 14/05/2019 ♦

דו"ח מבקר המדינה 2019: מבקר המדינה: עשרות אלפי משפחות ביישובים ערביים ללא פתרונות דיור. בדוח מבקר המדינה שמתפרסם היום [ראו כאן]  קבע יוסף שפירא כי משבר הדיור מורגש ביתר שאת במגזר הערבי, בין היתר • "ביישובים רבים לא ניתן מענה לצורכי דיור של תושבים אשר אין בבעלותם קרקעות" • קצב המחסור: 5,000 יחידות דיור בשנה… המבקר מצא כי שיעור הייצוג של אוכלוסיית המיעוטים במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בוועדת התשתיות הלאומיות ובוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה הוא דל, ודאי לעומת שיעורם באוכלוסייה…", שלומית צור, גלובס, 06/05/2019 ♦

צעדה בעזה ועצרת בסכנין: הפלס' מציינים 43 שנים ליום האדמה.בצה"ל חוששים מאובדן השליטה של חמאס בהפגנת הענק ברצועה. במקביל יתקיימו עצרות מחאה גם בנגב ובגליל • מה הביא לייסודו של היום ומה הוא מסמל עבור החברה הערבית? סמי עבד אלחמיד, החדשות 13, 30.3.2019 ♦

ועדת המעקב: יום האדמה יצוין בסוף השבוע הקרוב בגליל, במשולש ובנגב. 26.3.2019, מק"י ♦

על רקע מחאת התושבים: נדחו הדיונים בתוכנית להקמת עיר ערבית ליד עכו. מאות מפגינים מדי שבוע בשטח הצמוד לג'דיידה מכר; לטענתם, השכונה שמקדמת המדינה תוכננה בחלקה על קרקעות שהופקעו ועל שטח פרטי; אם תוקם תהפוך לשכונת מצוקה; המועצה המקומית ג'דיידה הגישה בקשה לביטולן של 2 התוכניות ולסיפוח השטח, אמיתי גזית, גלובס, 28.03.19 ♦

העיר הערבית החדשה: "המדינה רוצה לבנות גטו חדש בגליל". אחרי 70 שנה של התעלמות, החליטה המדינה לבנות עיר ערבית חדשה בגבעת טנטור ליד מכר-גדידה. אבל מתכננים ופעילים מקומיים מתנגדים בתוקף: העיר החדשה תהיה צפופה וענייה. המטרה היחידה היא להמשיך את ההפקעות, מאת: סוהא עראף, שיחה מקומית,  23.3.2019 [ראו תוכנית ותשריט] ♦

שרת השיכון: נסדיר בנייה ערבית לא חוקית. פרסום ראשון • השרה יפעת שאשא-ביטון מ"כולנו", אמרה בחוג בית בזיכרון יעקב לתושבי פורדיס: "נעשה הסדרה לכל מה שנבנה, אפילו שנבנה לא חוקי", אריאל כהנא, ישראל היום, 14.3.2019 ♦

המדינה מתכננת דירות — אבל האזרחים הערבים לא בונים, 120 אלף דירות מתוכננות ביישובים הערביים — אבל 72% מהמכרזים לבנייתן נכשלו ■ הדבר נובע בעיקר מחסמים פנימיים בחברה הערבית, שבה מרבית הקרקעות הן רכוש משפחתי, שלא נועד למכירה ברווח מקסימלי, אלא לבנייה לפי צורכי הדורות הבאים, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 21.02.2019 ♦

ייהוד הגליל, רק הפוך: ממשלת נתניהו דווקא מחזירה קרקעות לערבים. הערבים אולי נעים בכמויות אל הקלפי, אבל בדרך לשם הם יגלו שממשלת נתניהו היא הנדיבה ביותר כלפיהם אי פעם — עם 120 אלף יחידות דיור מאושרות בחמש שנים, 18 אלף דונם של קרקעות מדינה שהועברו לחזקת היישובים הערביים, והתגייסות של הוותמ"ל כדי לאשר באופן מזורז תוכניות בנייה גדולות בהם ■ אז למה הבנייה בחברה הערבית כמעט שאינה מתקדמת?  מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 19.02.2019 ♦

היועץ המשפטי לממשלה: אסור ליזם פרטי להפלות לרעה ערבים במכירת דירות. מנדלבליט התבקש להציג את עמדתו בעקבות ערעור שהגישה חברת מי-טל לבית המשפט העליון לאחר ששתי ערכאות קבעו כי הפלתה ערבים; לדברי היועץ, קבלן שמשווק דירות שנבנות על אדמות המדינה, לא יכול לסרב למכור דירה לבני זוג, רק בשל מוצאם, דותן לוי, כלכליסט, 10.02.19 ♦

תחום המושב: משטר ההדרה הגזעי במושבים בישראל. כ-400 מתוך כ-700 הישובים בישראל הפתוחים ליהודים בלבד הם מושבים. זה לא מקרה. מערך של חוקים והסדרים בין המדינה לקק"ל ולסוכנות היהודית מאפשרים זאת. שוויון אמיתי דורש ביטול המשטר הזה, ד"ר  אנדרה דרזנין, שיחה מוקמית,  12.1.2019 ♦

ערעור לבית המשפט: המדינה מנהלת אכיפה סלקטיבית בהריסת בתים בלתי חוקיים. תושב קלנסווה טוען כי בעוד שנקבע בצו מינהלי שעליו להרוס מיידית את ביתו – נגד שכניו מנהלת המדינה הליך משפטי שיארך שנים ● לדבריו, מפקח בנייה מהיחידה הארצית לאכיפה העיד בבית המשפט כי ההחלטה נגד מי לפעול היא שלו בלבד, שלומית צור, גלובס, 14/01/2019 ♦

משרד הבינוי והשיכון מקדם:בניית שכונה חדשה בשפרעם, אושרו בוועדת תכנון ופיתוח (ות”פ) עלויות הפיתוח עבור השכונה חדשה שתוקם. השכונה החדשה בשפרעם מיועדת לחיילים משוחררים, וייבנו בה כ-180 יחידות דיור. עם אישור עלויות הפיתוח יועבר מכרז לשיווק התוכנית בחודש הקרוב, עמית קליין, נדל"ן2, 27.12.2018 ♦

העיר הערבית החדשה בצפון יוצאת לדרך: תוכנית לבניית שכונה חדשה בגליל המערבי הופקדה להתנגדויות. לפי התוכנית של משרד השיכון, 8,000 יחידות דיור ייבנו במועצה המקומית ג'דיידה מכר. ביחד עם תוכנית מאושרת של רמ"י, עתידים לבנות בשכונה 14 אלף יחידות דיור ובכך תהפוך המועצה לעיר ערבית חדשה, בילי פרנקל, YNET, 26.12.18 ♦

המדינה מצופפת את החברה הערבית עד אפס מקום – ובסוף הבועה תתפוצץ. הצפיפות בכפר ג'דיידה-מכר גורמת לעומסי תנועה רבים ולתקריות אלימות. אבל הניסיון של המדינה לייהד את הגליל, כדברי שרת המשפטים, או הקמת יישוב שמיועד לדרוזים בלבד, רק מחריפים את המצב, יאסר ואקד, דה מרקר, 23.12.2018 ♦

כפר קאסם: שכונה חדשה עם 1,600 דירות – מחצית במחיר למשתכן. הופקדה להתנגדויות תוכנית שקודמה בוותמ"ל, ובהמשך להחלטת ממשלה לעידוד בנייה רוויה במגזר ערבי. התוכנית כוללת שטחי מסחר ותעסוקה ופארק עירוני, בילי פרנקל, YNET, פורסם:  17.12.18 ♦

"התקנות החדשות בחוק התכנון והבנייה כנגד עבירות בנייה רומסות את זכויות הערבים". כך טוענים הח"כים אחמד טיבי וטלב אבו ערער במכתב ששלחו לשרת המשפטים ולשר האוצר. לטענתם, התקנות שייכנסו לתוקף בדצמבר ויקנו לפקחים יכולת להטיל קנסות בסך מאות אלפי שקלים על עבירות בנייה ללא משפט, רומסות את "זכות האזרח להגנה פלילית", אמיתי גזית, כלכליסט, 12:38 27.09.18 ♦

בדואים תובעים פיצויים על הריסה. בני משפחת מוקטרן תובעים 8.7 מיליון שקל מרשות מקרקעי ישראל, עיריית רמת השרון והמשטרה, בעקבות הריסת מבנים במתחם פי גלילות. יצחק דנון, מחלקה ראשונה, 16.9.2018 ♦

איפה שמתנחל מקבל פיצוי, הבדואי הולך לכלא. 10 חודשי מאסר נגזרו על השייח צייאח אל-טורי מאל-ערקיב בגין הסגת גבול. זה לא קרה בעמונה, מגרון, נתיב האבות ובמאחזים בלתי חוקיים אחרים, עו"ד סנא אבן ברי (האגודה לזכויות האזרח) YNET, 05.09.18 ♦

"האחרים", על ישראלים שמסרבים לגור בשכנות למי ששונה מהם. סדרת כתבות של ריאד עלי, תחקיר: יצחק חברוני. מתוך חדשות הערב ב"כאן" התאגיד הציבורי:

הרשויות הערביות למנכ"ל משרד השיכון: הציבור הערבי מופלה בדיור הציבורי. הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות ועמותת סיכוי טוענים כי יש חשש גדול שתוכנית החירום לדיור הציבורי לא תיושם בישובים הערביים ■ "יש צורך אקוטי בפתרונות דיור למשפחות מעוטות יכולת", גילי מלניצקי, דה מארקר, 02.09.2018 ♦

"ביתו של האדם נהפך ממבצרו לפשעו. אנשים העדיפו להיכנס לכלא כי לא עמדו בחובות"אחד מכל שישה בתים במגזר הערבי בישראל מיועד להריסה, וערבים צעירים לא משתתפים בהגרלות מחיר למשתכן. חבר הכנסת לשעבר, חנא סוויד, סבור שהמדינה היא שאשמה במצב: "הפקידים עושים סיבוב ביישובים הערביים – חוזרים לתל אביב"', גילי מלניצקי, דה מרקר, 31.08.2018 

כי נורא בא לי: יישובים ליהודים בלבד. בין "רצון לגיטימי" לסגרגציה וגזענות – דיון בסעיף בחוק הלאום המכשיר התיישבות ליהודים בלבד, יובל אילון, העוקץ,  25.08.18 ♦

צריך לאפשר לערבים לגור איפה שיחפצו. "… במחקרי מצאתי, כי ב–940 יישובים בישראל — החולשים על כ–82% משטח המדינה — לא מתגוררת ולו משפחה ערבית אחת, ולאף ערבי אין בעלות על דירה בהם. בנוסף, קיימות ביישובים אלה ועדות קבלה מקומיות או מחוזיות, וכך מצליחים למנוע הלכה למעשה מערבים להתגורר בה… לנתון המדהים הזה מצטרפת העובדה, שהמדינה מנהלת ומחזיקה בבעלותה 93% מהקרקעות שבשטחה, ולאחר ההפקעות המסיביות של קרקעות הערבים בעשורים הראשונים להקמת המדינה, יש היום רק כ–2.1% מקרקעות המדינה בבעלות ערבית. שטחים אלה מוצו כבר, והם בנויים ברובם המוחלט…", פרופ' יוסף ג'בארין (טכניון), דה מרקר, 14.7.2018 ♦

למרות התנגדות היועמ"ש: תותר הקמת יישובים יהודיים ללא ערבים. היועץ המשפטי מנדנבליט הודיע כי הוא מתנגד לסעיף זה בחוק הלאום, אך הממשלה פירסמה את הנוסח הסופי • גם ערבים יוכלו להקים יישובים ללא יהודים • הערבית תזכה למעמד מיוחד, בוטלה עליונותו של המשפט העברי, מתי טוכפלד, ישראל היום,  09.07.2018 ♦

בג"ץ דחה העתירה נגד הייצוג הבולט של קק"ל במועצת מקרקעי ישראל. ועד ראשי הרשויות הערביות, ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח טענו כי הייצוג של 43% של קק"ל במועצה "מהווה פגיעה בזכות לשווין של האוכלוסייה הערבית"; השופטים: "ניהול ציבורי של אדמות קק"ל, מבלי ליתן לה מעורבות בניהול הזה, אינו סביר", ענת דניאלי, כלכליסט, 20.06.18 ♦

כשגזענות נתפסת כזכות יסוד. המפגינים בעפולה אינם עשבים שוטים. הם בסך הכול מבטאים בגלוי את ההפרדה הגזענית שעליה מושתת משטר הקרקעות בישראל מאז קום המדינה ועד היום, משטר שמפלה יהודים לטובה באורח קבע, עוה"ד סוהאד בשארה (עדאלה), העוקץ, 20.06.18 ♦

אושרה להפקדה תוכנית להקמת עיר ערבית חדשה מזרחית לעכו. מדובר בהוספת 15 אלף דירות ליישוב ליישוב ג'דידה מכר – שייהפך לעיר; התוכנית כוללת גם שני אזורי תעסוקה שבהם פוטנציאל לבניית 600 אלף מ"ר, אמיתי גזית, כלכליסט, 22.05.18 ♦

תנופת בנייה למיעוטים: יישוב בדואי חדש בנגב והרחבת יישוב ערבי בגליל. הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים אישרה היום את הבאת התוכנית להקמה מחודשת של היישוב עיר אובות שבנגב לדיון בוועדה הארצית ■ יואב גלנט: "הוריתי לקדם את הקמתו של יישוב אסטרטגי זה, מתוך הכרה והבנה של חשיבות יישובי הערבה והנגב", גילי מלניצקי, דה מרקר, 22.05.2018 ♦

המדינה החלה בהפקעת אלפי דונם בשרון למסילת הרכבת. בעלי קרקע פרטיים קיבלו לאחרונה הודעות על הפקעת אדמותיהם לצורך סלילת המקטע הצפוני של המסילה המזרחית שיעבור בין היתר בחדרה ובכפר סבא. תלונתם: "המדינה מציעה פיצוי זעום של עשרות אלפי שקלים לדונם", ענת דניאלי, כלכליסט, 1.5.2008 ♦

לראשונה: קנסות מנהליים של מאות אלפי שקלים על עבירות בנייה. ועדת הפנים תתבקש לאשר ביום שני תקנות שיאפשרו להטיל קנסות שינועו בין 8,000 שקל ל־360 אלף שקל על עבירות בנייה. כיום 97% מצווי ההריסה המנהליים מוצאים לישובים ערבים. המתנגדים: לא ליישם את הרפורמה ביישובים שבהם לא מונפקים היתרי בנייה, שחר אילן, כלכליסט, 26.04.18 ♦

האוכלוסייה הערבית בישראל: נוכחים-נפקדים בתהליכי התכנון. ערביי ישראל נעדרים כמעט לחלוטין מוועדות התכנון, מהאקדמיה ומשירות המדינה, מה שלא פעם גורם להשלכות הרסניות עבורם ועבור כולנו ● תאגידי המים הם משל להדרה שיצרה קריסה בתשתיות, אבל זה ממש לא המקרה היחידי, דני זקן, גלובס, 17.04.2018 ♦

יום האדמה 2018  

יום האדמה 1976
יום האדמה 1976
  • מחאת יום האדמה: "ישראל רוצחת בעזה, גאים בשהידים". מאות מפגינים ליד אום אל פחם עמדו דקת דומיה כהזדהות עם הפלסטינים שנהרגו בעזה וקראו: "נקריב את חיינו למען השהידים". ח"כ זחאלקה: "לצאת ולהיאבק כדי שישראל תפסיק את הטבח". נשים מחו בצומת יד מרדכי: "לא נשלים עם רצח מפגינים", חסן שעלאן, YNET, 31.03.18 יום האדמה עדיין רלוונטי: פינוי אום אל חיראן. ערביי ישראל מציינים היום 42 שנה להרג ששת המפגינים במחאה נגד הפקעת האדמות בגליל. ההתנהלות מול הבדואים בנגב מלמדת שדבר לא השתנה, עו"ד מאיסאנה מוראני (עדאלה), 30.03.18 ♦
  • 700 יישובים ליהודים, אפס לערבים. "..לוח השנה מזמן השבוע שילוב מיוחד לאזרחים היהודים והערבים…יש המתייחסים להפקעות הענק ולאפליית הערבים בקרקעות כאל אירוע לעבר..  אפליית האזרחים הפלסטינים בקרקעות נמשכת גם כיום.. עד עצם היום הזה מוקמים יישובים חדשים רק ליהודים… ההפקעות משפיעות באופן ממשי על חיי היומיום של האזרחים הפלסטינים.. שני העמים החיים בארץ יעסקו השנה באותו יום ממש בזיקתם למולדתם ולעמם ובחירותם. נקודות המבט בעצרת בעראבה ובשולחנות הסדר יהיו ברוב המקרים הפוכות…" , ראונק נאטור, רון גרליץ (סיכוי), הארץ, 27.3.2018 ♦
  • בעבור האזרחים הערבים, הקרקעות הן הנושא הרגיש, המסעיר והמלכד ביותר. האדמה מהווה מצד אחד משאב חומרי יקר וחיוני, במיוחד בחברה הערבית שהיא חקלאית במקורה, ומצד שני היא ערך סמלי-לאומי, המייצג את היאחזות הערבים בארץ ואת מאבקם על זכויות ומעמד במדינה. בשנים הראשונות לקיומה נטלה המדינה לידיה שטחים נרחבים של אדמות ערבים. חלק הארי של שטחים אלה היה רכוש נטוש שהועבר (בשלב ראשון) לידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים. אדמות אחרות הועברו לידי המדינה במגוון של עילות משפטיות, ובכלל זה אדמות שהוכרזו כשטחים סגורים לצורכי ביטחון או אימונים צבאיים, ואדמות שהופקעו לצורכי ציבור ולצורכי פיתוח. כן הועברו לניהול המדינה נכסי ההקדש המוסלמי.  פעולות ההפקעה היו רתומות בבירור ובמוצהר לאינטרסים של הרוב היהודי. האדמות הועברו לידי גופים, כמו הקרן הקיימת, המיועדת על פי הגדרתה לשרת את ההתיישבות היהודית, או מינהל מקרקעי ישראל, אשר על פי דפוסי ניהולו שירת אותו היעד. על האדמות המופקעות קמו מאות יישובים יהודיים, כולל ערים חדשות כנצרת עילית וככרמיאל. בתודעה הקיבוצית של החברה הערבית נתפשו ההפקעות המסיביות של שנות החמישים והשישים כמפעל נישול. כיום מכונים יישובים יהודיים שקמו על אדמות אלה באופן שגרתי על ידי אישי ציבור מן המגזר הערבי ובכלי התקשורת הערביים, כ"התנחלויות". (דוח ועדת אור קרקעות) ♦
  • יום האדמה בעיניים פלסטיניות, כתבה של הטלויזיה החברתית 9.4.2013 ♦
  • יום האדמה: האפליה במספרים. עדאלה, 30.3.2015 ♦ 

תכנית החומש (922) ורפורמת הבינוי ביישובים הערביים: אליה וקוץ בה / אפרים לביא, "הדים – أصداء",  הגיליון השני, אשגר התכנית לחקר יחסי יהודים-ערבים בישראל של המכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיתוף מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, אוניברסיטת תל-אביב. מרץ 2018 ♦

החזון של גלנט ל-2050: חצי מיליון דירות בהתחדשות עירונית ובנייה רוויה ביישובים ערביים. שר הבינוי השיכון: ""יש לנו 13 הסכמי גג עם רשויות ערביות גדולות מרהט, נצרת ועוד 54 הסכמי פיתוח עם רשויות קטנות. יחד עם מנהל התכנון אנחנו יוזמים לראשונה תחרות בין מתכננים לנושא של בניה רוויה. האוכלוסייה הערבית תצטרך את הפתרונות האלה". לדבריו אחד הקשיים ההיסטוריים בישובים ערבים היה "חוסר תכנון מהתחלה עד הסוף וחשיבה היסטורית שאמרה שאם קו התחום של הישוב יהיה קטן הוא לא יפרוץ ממנו"., אמיתי גזית, כלכליסט, 15.03.18 ♦

"יגובש נוהל עבודה לפעילות הותמ"ל מול הרשויות המקומיות". "…בפתח הדיון ניתנה רשות הדיבור למספר חברי כנסת מהרשימה המשותפת, וכולם הביעו תמיכה בהארכת תוקף הוועדה המיוחדת. כך למשל, ח"כ איימן עודה אמר בדיון כי "הותמ"ל היא שמחת עניים. אנחנו מחפשים משהו מחוץ לקופסא. אף יישוב ערבי חדש לא נבנה מאז 1948. באה הותמ"ל ופותרת בעיות… חה"כ טיבי [אמר]… כי מי שסבל הכי הרבה מההליכים הבירוקרטיים המגבילים אלו הרשיות הערביות. מצבנו בתכנון ובנייה בכי רע בגלל מדיניות ממשלתית. אבל בא הותמ"ל ורואים שכל ראש רשות ערבית רוצה שתהיה אצלו תוכנית של הוועדה המיוחדת… קיצור הליכים והאפשרות לבנות הוא טוב ליישובים הערביים שמצויים במצוקה תכנונית מזה שנים..", אורי חודי, גלובס, 11.3.2018 ♦

לראשונה ביישוב בדואי: יזם פרטי יקים שלושה רבי קומות ברהט. יזם פרטי יקים פרויקט מגורים בן 115 דירות בשלושה מבנים בני 10 קומות, שייבנו לצד מרכז מסחרי ■ היזם, שעלאן אלעטאונה: "רצו לחייב אותי להקצות 20% מהפרויקט לדירות קטנות, אבל מהר מאוד הבינו שלא יהיה להן ביקוש — כי ברהט אין זוגות צעירים עם ילד אחד", יעל דראל, דה מרקר, 24.01.2018 ♦

הקרב על המתים: "מדינת ישראל שמה את עצמה במקום אלוהים"במגזר הערבי מתכוננים למחאה חריפה: "מדינת ישראל שמה את עצמה במקום אלוהים והפקיעה קרקעות שהן הקדש. תאר לעצמך שהיו עושים את זה ליהודים באיזה מדינה בעולם", גיא נרדי, גלובס, 18.1.2018 ♦

"אינטרס אישי על חשבון הציבור הערבי". שר השיכון גלנט ניצל מפגש עם עשרות ראשי רשויות מקומיות מהמגזר הערבי למתקפה על חברי הכנסת של הרשימה המשותפת. "בשנתיים האחרונות, פועל משרד הבינוי והשיכון במרץ ומקדם את הטיפול במגזר הערבי", קבע גלנט וציין, "אנו רואים לעצמנו חובה לקיים קשר הדוק עם ראשי הרשויות הערביים ולטפל יחד איתם בפתרונות בינוי ושיכון לאוכלוסייה קורת גג הולמת לכל אזרח היא משימה לאומית… עד סוף 2019 ישקיע משרד הבינוי והשיכון את כל הסכום שהוקצה לו במסגרת החלטה 922 – כמיליארד וחצי שקל לטובת המגזר הערבי בישראל"., ניצן קידר , ערוץ 7, ו' בשבט תשע"ח 22/01/18 ♦

המדינה מצפה שהערבים לא יבנו, לא יגדלו, לא יתחתנו? | דעה. אכיפה ללא בנייה ותכנון – פגיעה באמון האוכלוסייה ■ המדינה מצפה שהערבים פשוט לא יבנו, לא יגדלו, לא יתחתנו? עו"ד קייס נאסר, גלובס, 16.1.2018 ♦

האוצר השתלט על קק"ל. בדידותה של הציונות בכנסת ישראל: 95 הצביעו נגד קק"ל, 12 בעד. הצעת החוק הממשלתית מחילה מיסוי על הגוף אלא אם כן קק"ל תעביר לידי המדינה 65% מהכנסותיה | כך, הכנסות קק"ל יכנסו לתקציב ויכולת הפעולה העצמאית של הקרן תתאיין | הצעת החוק עברה בתמיכת 'יש עתיד' ו'הרשימה המשותפת' …ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) אמר: "זה (קק"ל) גוף אנכרוניסטי, גוף שמנשל, את האזרחים הערבים מהקרקעות שלהם, נישל, והפקיע קרקעות….", יניב כרמל, דבר ראשון, 2.1.2017 ♦

מפה פוליטית: תערוכה של ראניה עקל. ראניה עקל מציגה בתערוכה בגבעת חביבה מפות שממחישות את הוצאת האוכלוסייה הערבית מהשיח התכנוני. "קיבלתי צו הריסה על הבית, זה כואב", ענת ברזילי, כלכליסט,  31.12.17 ♦

קרקע ויחסי רוב מיעוט בישראל המשטר הישראלי כפי שהוא בא לידי ביטוי במדיניות הקרקעית כלפי האוכלוסייה הערבית/פלסטינית בישראל פרופ׳ יצחק שנל ופרופ׳ גדעון ביגר, קרקע, גיליון 75, יוני 2017, קק"ל ♦

פולמוס הקרקעות המשטר הישראלי כפי שהוא בא לידי ביטוי במדיניות הקרקעית כלפי האוכלוסייה הערבית/פלסטינית בישראל, ד״ר דוד וסלי, אנתרופולוג. מכון וולטר ליבך לחינוך לדו-קיום יהודי-ערבי, אוניברסיטת תל אביב. עורכים: יצחק שנל, גדעון ביגר ואנדה רוזנברג, פורסם בקרקע, גיליון 74, ינואר 2017 ♦

המדינה חנקה את היישובים הערביים – ומתלוננת על בנייה בלתי־חוקית. חוק הלאום, הכולל סעיף שיאפשר הקמת יישובים ליהודים בלבד, מחריף את תחושת ה"גטואיזציה" ואת חוסר האמון בחברה הערבית חקיקתו תסכל את המאמצים הכנים של הממשלה לשפר את בעיות התכנון והבנייה ביישובים הערביים – שרחוקות מאוד מפתרון, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 29.11.2017 ♦

מברוק, לערבים נולד עוד גטו. "…בכן, מברוק. אחרי 70 שנות ייסורים תקים המדינה עיר ערבית, שתהיה צפופה עד מחנק, כפי שסיפר פרופ' יוסף ג'בארין בוועידה הכלכלית של TheMarker בנצרת בשבוע שעבר … פרופ' ג'בארין סבור, שנדיבות הלב של הממשלה במתן היתרי בנייה לערבים מטרתה מניעת מגורים של ערבים בעיירות היהודיות. זה טוב, והערבים יכולים להיות שמחים בהישג שלהם, גם אם הוא תוצאה של הפחד מהשחתת הערים היהודיות בערבים…", עודה בשאראת, הארץ, 20.11.2017 ♦

מנכ"ל משרד הפנים: "ממשלת ישראל לא עושה טובה לחברה הערבית". יו"ר הרשימה המשותפת' איימן עודה: "המדינה בנתה מאות יישובים חדשים מאז הקמתה – ויישובים ערביים? אפס!"■ ראש עיריית נצרת עלי סלאם: "המדינה לא תתקיים בלעדינו – והגיע הזמן שכל החברה תפנים את זה", גילי מלניצקי ו אלירן רובין, דה מרקר, 15.11.2017 ♦

המשנה ליועמ"ש: "שינוי משמעותי ביחס לחברה הערבית". בדיון סוער שהתנהל בוועידה המתקיימת בנצרת, אמר יוסף ג'אברין פרופסור לתכנון ערים בטכניון: "אנחנו עדים לתהליך של גטוזציה של החברה הערבית. רוצים למנוע חדירת ערבים לערים יהודיות כמו כרמיאל או נצרת עלית", גילי מלניצקי, דה מרקר, 15.11.2017 ♦

"כדי לאפשר צמיחה אנחנו רוצים לאכוף יותר בקפדנות את הבנייה בחברה הערבית". מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר: "אנחנו מצליחים לצמצם פערים ואין מי שנהנה מכך יותר מהחברה הערבית – אבל זהו תהליך ארוך וקשה", אלירן רובין, דה מרקר,15.11.2017 ♦

לצמצם פערים — גם בתחום הדיור. הממשלה לא פיתחה מנגנון שמאות מתאים לשוק הנדל"ן ביישובים הערביים — מה שמעכב מכרזים לשיווק קרקעות… אז מה עושים? וג'די חלאילה ו מורן אביב (סיכוי), דה מרקר,12.11.2017 

ג'ובראן: "ערבי לא נולד עם שלט על המצח שהוא עבריין בנייה". שופט העליון בדימוס סלים ג'ובראן בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה: "הכנסת צריכה לחוקק חוק יסוד זכויות אדם, שיכלול את נושא השוויון" ■ "המדינה חייבת לטפל בתוכניות המתאר ביישובים הערביים", חן מענית, גלובס, 07/11/2017 ♦

סערה בממשלה: אושר חוק למיסוי הכנסות קק"ל. הממשלה אישרה את החוק הקובע כי אם קק"ל לא תעביר מדי שנה 80% מהכנסותיה למדינה – יבוטל הפטור שלה ממסים. השרים אורי אריאל וחיים כץ התנגדו. השרה איילת שקד נמנעה. ח"כ סמוטריץ' תקף: כחלון מנסה לחסל את קק"ל. ח"כ חנין קרא מנגד: להלאים את קק"ל. הרקע: החלטת דירקטוריון קק"ל להעביר רק מיליארד שקל – ולא 2 מיליארד כפי שסוכם, מורן אזולאי, YNET, 07.11.17 [דוח מבקר המדינה על קק"ל, 18.1.2017 ♦

סוגיות בהסדרת נושא הקרקעות בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, מיכל לרר, המחקר והמידע, הכנסת, 30.10.2017 ♦

מלחמות קדושות: מה עומד מאחורי הקרב של הפלסטינים על אדמות הפטריארכיה. אחרי הטענות על עסקאות המקרקעין החשאיות, חושף "מעריב" את זהות הרוכשים, את האמת מאחורי המחירים הנמוכים ואת האינטרסים של הפלסטינים ושל הנהגת ערביי ישראל בעימות מול הפטריארך היווני…. כך או כך, כפי שאפשר להבין, לא מדובר כאן בקרב נדל"ני, אלא בקרב שבבסיסו העניין הגדול של הפלסטינים בקרקעות במדינת ישראל, אחרי שהפטריארך, בסדרה של עסקאות, מכר קרקעות כאלה – בירושלים, בקיסריה, ביפו וברמלה – ליהודים…", קלמן ליבסקינד, מעריב, 04/11/2017 ♦

בונים לחיילים הבדואים: "הריסת בית של חייל לא מצטלמת טוב". המדינה הורסת בנגב בתים של בדואים, בהם גם של אלה שמשרתים בצה"ל. הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים יזמה הקמת שכונת קרוואנים עבור אלה שבתיהם נהרסו. "חיילים שמשרתים בצבא ומוציאים להם צווי הריסה – זה לא נראה טוב", אילנה קוריאל, YNET, 25.10.17 ♦

תוכנית חדשה להרחבת אבו גוש מעוררת חשש בקרב התושבים לשינוי אופי הכפר. 2,400 יחידות דיור חדשות עתידות לשלש את אוכלוסיית המועצה האזורית, שאנשיה חוששים שדירות רבות יירכשו בידי תושבי מזרח ירושלים, ניר חסון, הארץ, 23.10.2017 ♦

העיר הערבית החדשה הפכה לנדבך בהיסטוריה של הבטחות. לאחר עשרות שנים של ציפייה התבשרו תושבי הצפון הערבים על הקמת עיר חדשה בגבעת טנטור [כאן]. מאז חלפו תשע שנים, ומהחזון נותרה שכונה ביישוב הנחשל ג'דידה־מכר, ג'קי חורי, הארץ, 15.10.2017 05:54 עודכן ב: 07:54 

עבירות בנייה: התיקון של הממשלה לא ירד אל השטח. המדינה רוצה להעניק לרשויות סמכויות אכיפה מינהליות רחבות ■ אבל חודשיים לפני כניסתן לתוקף, המפקחים בשטח שוקלים סכסוך עבודה ומתרעמים על תוספת דרגי ניהול… החלטת הממשלה בנוגע ל"חיזוק אכיפת דיני תכנון ובנייה" התקבלה ב-19 ביוני 2016. באותה עת, הממשלה ציינה במפורש שמדובר בתיקון חוק שמכוון בעיקר למגזר הערבי, "בהמשך למאמצים ליצירת פתרונות דיור למגזר". התיקון זכה לכינוי "חוק קמיניץ", על שמו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ שהוביל אותו…אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "אנחנו רוצים את השילוב של ערביי ישראל במדינת ישראל, אבל זה אומר לקבל גם את חוקי מדינת ישראל. אנחנו עושים היום תיקון ראשון – מדינה אחת, חוק אחד ואכיפה אחת…", דרור מרמור, גלובס, 2.10.2017 ♦

מאות נוצרים־אורתודוקסים מחו נגד מכירת קרקעות הכנסייה ליזמים פרטיים. בצעד המדגיש את המתח בתוך הכנסייה, כ-300 נוצרים אורתודוקסים הפגינו אתמול בעיר העתיקה בירושלים נגד עסקאות המכירה שביצע הפטריארך. לדבריהם, המכירות נעשו בניגוד לדעת המאמינים… מלבד מכירה זו, הכנסייה מכרה גם שטחים גדולים בקיסריה, יפו, טבריה, רמלה ובמקומות נוספים. ..", ניר חסון, הארץ, 10.9.2017 ♦

אישור ההסדר עם החטיבה להתיישבות: הכוונות הנסתרות גלויות. בג"ץ הכשיר אתמול [כאן] את פעילות החטיבה להתיישבות יהודית כזרוע מבצעת של הממשלה, ודחה את העתירות נגד החוק והחלטות הממשלה שכוננו את מעמד החטיבה. העתירות טענו נגד התפרקות הממשלה מסמכויותיה וההפלייה לטובת יהודים, משה גורלי, כלכליסט, 7.9.2017 ♦

החטיבה להתיישבות מקדמת הקמת יישובים חדשים ליהודים בגליל. התוכנית, הנוגעת לאזורים הנמצאים ליד יישובים ערביים גדולים, מנוגדת למדיניות התכנון, שלפיה יש לחזק יישובים קיימים. בתוכנית דומה קודמת מסרה החטיבה כי היעד הוא "לבטא ריבונות ישראלית", צפריר רינת, הארץ, 21.8.2017 ♦

התכנית האסטרטגית לדיור לשנים 2040-2017, ​​​​​​המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה, אוגוסט 2017 ♦

סוף הסיפור: אחרי 64 שנה, איילת שקד שינתה את כללי המשחק בנגב. שרת המשפטים השלימה את מה שכל הממשלות התחמקו ממנו מאז מלחמת השחרור, ורשמה את קרקעות הנגב המערבי על שם המדינה, קלמן ליבסקינד, מעריב און ליין, 03/06/2017 ♦

הברונית של אדמות קיסריה מסרבת לשחרר את הקרקע. קרן קיסריה מאיימת לדרוש בחזרה אדמות שנתנה למדינה אם שטחים בבעלותה יועברו ליישוב השכן ג'סר א־זרקא, אחת הרשויות העניות בישראל…בעשור האחרון התנגדו היישובים העוטפים את ג'סר א־זרקא — קיבוץ מעגן מיכאל מצפון, מושב בית חנניה ממזרח, וקיסריה מדרום — לתוכניות שונות שביקשו לסייע ליישוב הערבי בהוספת שטח. ההתנגשות האחרונה, לפחות לפי שעה, היא בעקבות תוכנית מתאר חדשה שמקדמים כמה משרדי ממשלה, ובשל דיונים שמנהלת הוועדה הגיאוגרפית חיפה, הפועלת במסגרת משרד הפנים ובוחנת בקשה שהגיש ג'סר להרחבת גבולות..", אור קשתי, הארץ, 1.6.2017

הלא מוכרים שלא הכרנו: גם בצפון חיים אלפים ביישובים לא מוסדרים. מיפוי ראשון מגלה כי כ-3,000 איש מתגוררים בנקודות שאינן מוסדרות, לרוב ללא תשתיות. מבחינת הרשויות מדובר פשוט בבנייה בלתי חוקית, התושבים מזכירים שהיו שם הרבה לפני תוכניות המתאר, אור קשתי ו נעה שפיגל, הארץ, 11.5.2017 ♦

החוק לאכיפת בנייה לא חוקית – מענישים את הקורבן. אזרחים ערבים לא סובלים ממום גנטי שגורם להם לבנות בלא היתר גם כשיש להם אפשרות לבנות כחוק..בעקבות החוק החברה הערבית תחווה יותר ויותר הריסות בתים, יותר ויותר קנסות בסכומי עתק לקופת המדינה ויותר ויותר אזרחים שיישלחו לבתי כלא בגין בניית קורת גג… אזרחים ערבים שילמו בחמש השנים האחרונות כ–70 מיליון שקל בקנסות על עבירות תכנון ובנייה… כמעט חצי מהחברה הערבית מצוי מתחת לקו העוני. על כן, הגברת הקנסות בעבירות תכנון והבנייה, עד כדי הטלת קנס יומי עבור השימוש בבית לא מורשה, תגביר עוד יותר את רמת העוני והאבטלה.. אזרח ערבי שבונה בעל כורחו קורת גג למשפחתו אינו בעיה בפני עצמו — הוא תוצר של בעיה שנמשכת יותר מ–60 שנה: היעדר תכנון ופתרונות דיור בחברה הערבית…", עו"ד קייס נאסר, דה מרקר, 10.05.2017 ♦

המתנה הסודית של נתניהו וכחלון לציבור הערבי. ראש הממשלה ושר האוצר סיכמו באחרונה בחשאי על הקפאת צווי הריסה באדמות פרטיות ■ בפברואר יידע ח"כ אכרם חסון מסיעת כולנו את ראשי הרשויות, אלא שהיועמ"ש הודיע שאינו מכיר בהסכמה – עם זאת, ביהמ"ש המחוזי ביטל על פיה צו הריסה בלוד….צווי ההריסה שהוצאו לבתים שנבנו באופן לא חוקי יוקפאו, ובלבד שהם עומדים בשני תנאים: שהבית נבנה על קרקע פרטית, ושהבית נכלל בשטח השיפוט של היישוב או הכפר (מונח המוכר בשפה התכנונית כ"קו כחול") , נמרוד בוסו, דה מרקר,08.05.2017 

מהנכבה עד קמיניץ, ישראל ממשיכה לשכלל את כלי השליטה והנישול. אחרי גירוש תושבים ערבים מבתיהם ב-1948 בכוח הנשק והשתלטות על הקרקעות שלהם בכוח המשפט, ישראל ממשיכה לנהל את המערכה נגד הציבור הערבי באמצעות כלים תכנוניים. המטרה נותרה אחת: יהוד מירבי של המרחב וצמצום הנוכחות הערבית, מאת עו"ד מאיסאנה מוראני (עדאלה),  שיחה מקומית | 19.4.2017 

יום עיון. "הבתים הלא מורשים ביישובים הערביים: תמונת מצב, סכנות ופתרונות". המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, 18.4.2017 [מפת מעקב תכנוני + סיכום של רון גרליץ (סיכוי) בפוסט FB] . אם יתפרסם דוח, הוא יועלה בהמשך.  ♦

שטף תוכניות במגזר הערבי: מגדל של 18 קומות בטייבה. שטף תוכניות המתאר והתוכניות לבנייה במגזר הערבי מביאות חידושים בדמות מגדלים, קניונים ושטחי ציבור בהיקף חסר תקדים ■ האם השינוי יגיע לשטח?  בשבוע שעבר אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים תוכנית מתאר כוללנית ליישוב אבו גוש. מדובר בתוכנית משמעותית ליישוב הערבי הסמוך לירושלים… ימים ספורים קודם לכן אושרה תוכנית לבניית 2,263 יחידות דיור ושטחי מסחר נרחבים בעיר טייבה במשולש…. מדובר במדיניות מכוונת, שראשיתה בדוח 120 הימים אותו חיברו במשרד האוצר בשנת 2015 ואומץ על ידי הממשלה בהחלטה שקיבלה תוקף ביוני אותה שנה..", אורי חודי, גלובס, 11.4.2017 ♦

חוק קמיניץ, מתנת החג של הדמוקרטיה המהוללת בעולם לאזרחיה הערבים. תודה לך, כנסת יהודית ודמוקרטית, שהואלת בטובך לאפשר גם לחברי הכנסת הערבים להשתתף בהצבעה על החוק לשכלול הריסת בתי הערבים, למרות ניגוד העניינים. אני מתנצל בשם הציבור הערבי שהפרענו לכם בפגרה, אבל יש דברים שכנראה לא סובלים דיחוי, מאת מוחמד זידאן (האגודה הערבית לזכויות האדם ), שיחה מקומית,   6.4.2017 

אושר החוק שמחמיר ענישה על עבירות בנייה ביישובים הערביים. נתניהו: עשינו תיקון היסטורי. 43 חברי כנסת מהקואליציה הצביעו בעד החוק, 33 התנגדו. בניסיון לרכך את הביקורת הוכנסו בחוק שינויים, והוא יכלול ענישה מוגברת רק על בניינים שנבנו בשנתיים האחרונות ועל אלה שייבנו בעתיד, יהונתן ליס, הארץ, 5.4.2017 

"מדינה אחת, חקיקה אחת, אכיפה אחת", רה"מ בדיון בכנסת. צילום מסך מערוץ הכנסת
"מדינה אחת, חקיקה אחת, אכיפה אחת", רה"מ בדיון בכנסת. צילום מסך מערוץ הכנסת

אבד בתרגום: רמ"י נמנעת מלתרגם מכרזי בנייה לערבית. ל"כלכליסט" נודע כי למרות החלטת ממשלה לתרגם את המכרזים לערבית, רמ"י נמנעת מכך מחשש לטעויות תרגום, אמיתי גזית, כלכליסט, 04.04.17 

נתניהו: נרסן את הבניה הפראית במגזר הערבי. רה"מ הנחה את מנכ"ל משרדו לקדם רפורמה בתחום אכיפת חוקי התכנון והבניה על מנת להפסיק את תופעת הבניה הבלתי חוקית במגזר הערבי ולעבור לבניה רוויה, מודרנית ומסודרת • במקביל, אשרה ועדת הפנים לקריאה שניה ושלישית את הרפורמה באכיפת חוקי התכנון והבניה במטרה לבלום תופעת הבניה הבלתי חוקית במגזר הערבי ותקודם בניה רוויה, מודרנית ומסודרת, יעקב גרודקה, בחדרי חרדים, יום ראשון ו' ניסן תשע"ז 15:34 02/04/2017 ♦

ועדת הפנים אישרה לקריאה שניה ושלישית את הצ"ח תכנון ובניה, תיקון 109 – הגברת האכיפה. החוק ייכנס לתוקפו בעוד חצי שנה. עבירת השימוש בבניין לא חוקי תיאכף על פי הדין החדש רק על בניינים שנבנו בשנתיים האחרונות ועל בניינים שייבנו בעתיד, חדשות הכנסת,  2 באפריל 2017, ו' בניסן תשע"ז, בשעה 14:55 ♦

יום האדמה 2017: 

מקימים אנדרטה לזכר יעקוב אבו אלקיעאן, החלל הטרי של אום אל חיראן. אקטיבסטילס
מקימים אנדרטה לזכר יעקוב אבו אלקיעאן, החלל הטרי של אום אל חיראן. אקטיבסטילס

מאות אנשי תכנון פנו לנתניהו: "די להריסת בתי ערבים". יותר מ-350 אדריכלים, מהנדסים, מתכננים ואנשי אקדמיה שלחו מכתב לראש הממשלה נתניהו, שבו הם מוחים על ה"אפליה המתמשכת של האוכלוסייה הערבית בתחום התכנון". תושב קלנסווה: "אני לא ישן בלילה מפחד שיגיעו ויהרסו את הבית שלי", חסן שעלאן, YNET, 26.03.17 ♦

הרשימה המשותפת: להקים ועדת חקירה שתבדוק אם עסקת קק"ל בגליל נועדה לחנוק את הערבים. לדברי ח"כ אחמד טיבי, כי העסקה מהווה "הוכחה חותכת לטענות שחונקים את היישובים הערבים, לא מרחיבים את תוכניות המתאר ושטחי השיפוט ואז מענישים את התושבים והורסים בתים", שחר אילן, כלכליסט, 21.3.2017 ♦

פרסום דוח משלים​ הקרן הקיימת לישראל הניהול הכספי של פעולות קק"ל במקרקעין שבבעלות המדינה, 21.3.2017 

לראשונה: נציג ערבי במועצת מקרקעי ישראל. בעקבות עתירת האגודה לזכויות האזרח ועמותת "איתך-מעכי" – משפטניות למען צדק חברתי, אושר אתמול (14.3.17) בקריאה שנייה ושלישית בכנסת תיקון לחוק רשות מקרקעי ישראל המחייב מינוי חבר ערבי במועצת מקרקעי ישראל. שלום בידרמן, רדיו קול חי,  16:08 י״ח באדר תשע״ז 16.03.2017 

סופית: דו"ח המבקר על עסקת הקרקעות החשאית של קק"ל בצפון – יפורסם. מדובר בפרק אחד מהדו"ח על עסקה בלתי חוקית שנעשת ב-1991 במסגרתה העביר מינהל מקרקעי ישראל לקק"ל 50 אלף דונם בגליל סמוך ליישובים ערביים. שחר אילן, כלכליסט, 14.03.17 ♦

מכרה הזהב של הימין הקיצוני. "…ועדת הפנים של הכנסת תצביע השבוע על תיקון 109 לחוק התכנון והבנייה, שיזמו ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי ועמותת המתנחלים "רגבים"…מטרת הצעת החוק היא לייצר עימותים בין אזרחי המדינה הערבים לרשויות המדינה..בעשור האחרון גילו אנשי הימין הקיצוני מכרה זהב, ששמו אכיפת חוק התכנון והבנייה. עמותה שלמה מתפרנסת מאכיפת חוק התכנון והבנייה ביישובים הערבים. עבירות הבנייה של קיבוצים, מושבים, חרדים, מתנחלים וחוות הבודדים בנגב — שבג"ץ קבע שנבנו ללא היתר ולמרות זאת הן זכו לחקיקה מיוחדת ומקבלים תקציבים ואדמות כמעט ללא הגבלה — כל אלה מעולם לא עניינו אותם..", ג'עפר פרח (מרכז מוסאוא), הארץ, 14.03.2017 

הסנגוריה נגד החמרת הענישה לעברייני בנייה ביישובים ערביים. בחוות דעת שהוגשה לוועדת הפנים קובעת הסנגוריה הציבורית כי תיקון החוק, שמקדם משרד המשפטים, הוא פתרון קיצוני ולא מידתי. לפי ההערכות, הכנסת תאשר את התיקון, אור קשתי, הארץ, 06.03.2017 ♦

"ליד אבל בחוץ", במקום
"ליד אבל בחוץ", במקום

"ליד, אבל בחוץ" – התיישבות ערבית לא מוסדרת במרכז וצפון הארץ. לאחר הקמתה של מדינת ישראל נותרו נקודות יישוב ערביות רבות ללא הכרה או מעמד כלשהו. הן מורכבות בדרך כלל ממספר בתי אבן ישנים שהם בסיס ההתיישבות במקום ושלל צריפים ופחונים המספקים את צרכי המגורים וצרכים אחרים, כולם ללא היתר בניה. בהיעדר היתר לא ניתן להרחיב או לשפץ את הבתים המטים ליפול, ובהעדר הכרה אין בבתים מים זורמים, ביוב או חיבור לרשת החשמל, במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, פברואר 2017 

מסמכי רקע:

ראו גם: תכנון ובנייה ברשויות המקומיות הערביות 

בלי משחקים: חוק חדש יאפשר לעצור בנייה כבר בשלב היסודות. התוכנית לצמצום פערים במגזר הערבי הולידה מסלול יעיל לטיפול בעבריינות בנייה, שיעקוף את מערכת המשפט. הח"כים הערבים לחוצים, אבל מבחן היישום עוד לפנינו, זאב קם, מקור ראשון,  3/3/2017 ♦

אנו, מתכננים ערבים ויהודים, אזרחי ישראל – מתנגדים לאפלייה המתמשכת של האוכלוסיה הערבית בתחום התכנון. עצומה של הפורום הערבי-יהודי לתכנון.♦

הבהלה למגרשים ברהט: אלפים הסתערו על המשרדים ההרשמה בוטלה. צפו. 462 מגרשים בעלות מופחתת הוצעו לזכאים, אולם בהוראת המשטרה ההרשמה בוטלה בשל ההמולה והלחץ במשרדי הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב בעיר. "מה שקורה פה מטורף, זה רק מראה את בעיית הדיור במגזר הבדואי שהוזנחה במשך שנים", יניר יגנה, וואלה, יום שלישי, 28 בפברואר 2017 

הערבים בונים בלתי חוקי מחוסר ברירה. צריך לעצור את הריסות הבתים, שמעוררות זעם בחברה הערבית, ולפעול לפי תוכנית החומש שאושרה בממשלה.. שנים ארוכות של אפליה וקיפוח מתמשך גרמו לכך שהיישובים הערביים נחנקים בתוך השטחים של עצמם, בעוד גופים ממשלתיים אינם דואגים לפתח אותם או למנף אותם לבנייה רוויה, לפיתוח תשתיות, לחיזוק החינוך, לקידום מגורים ראויים ועוד..", מוסא חסדייה, דה מרקר, 20.2.2017 ♦

מנדלבליט דחה בקשה של הרשימה המשותפת להקפיא צווי הריסה ביישובים ערביים. החכ"ים הציעו ליועמ"ש למנוע בנייה נוספת ללא היתר. היועץ הבהיר כי הקפאת צווי ההריסה מנוגדת לחוק, אך אמר כי הריסת בתים שנבנו ללא היתר בתוך תחומי היישובים תהיה בעדיפות תחתונה, ג'קי חורי, הארץ, 19.02.2017 16:33 ♦

יעדי הממשלה ל-2017: שיווק קרקע ל-65 אלף דירות; 4,000 מהן להשכרה. " קבינט הדיור בראשות שר האוצר, משה כחלון,  צפוי לאשר מחר את תוכנית הממשלה בתחום הדיור ל–2017. התוכנית קובעת את יעדי הביצוע לשנה הקרובה בשורה של פעולות, ובהן תכנון, שיווק קרקעות לבנייה למגורים והיקפי הבנייה לדיור ולהשכרה….. עוד קובעת ההחלטה יעד לשיווק של 3,700 דירות בקרקעות מדינה ביישובים של מיעוטים…", נמרוד בוסו, דה מרקר, 12.2.2017 

תוכנית ענק: "לתכנן עוד 2.6 מיליון דירות, לבנות עוד 1.5 מיליון דירות". עוד קובעת התוכנית שהכינה המועצה הלאומית לכלכלה כי בעוד עשור ייבנו 35% מכלל הדירות בפרויקטים של התחדשות עירונית, וכי בכל אחת מ-25 השנים הקרובות יתוכננו למעלה מ-20 אלף דירות עבור הציבור הערבי… עוד קובעת התוכנית יעדי תכנון חומשיים עבור האוכלוסיה הערבית בכל אחד מהמחוזות. בסך הכל, נקבע, על ועדות התכנון לתכנן תוכניות לבניית 211 אלף דירות לאוכלוסייה הערבית בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020, 8,500 מהן במחוז הצפון, ו-4,000 נוספות בכל אחד מהמחוזות ירושלים והדרום. בחומש שלאחר מכן כבר עולה היקף התכנון הנדרש ל-23 אלף דירות עבור האוכלוסיה הערבית מדי שנה…", נמרוד בוסו, דה מרקר, 11.2.2017 

תכנית אסטרטגית לדיור: החלטת ממשלה (לדיון ב 13.2.2017) 

ועדת הפנים צפויה לאשר החמרה ניכרת בעונשי המאסר ובקנסות על עבירות בנייה. הצעת החוק הממשלתית שואפת בין השאר לצמצם את סמכויות בית המשפט בנושא. ארגונים חברתיים: מדובר בפגיעה קשה באזרחים הערבים, אור קשתי, הארץ, 30.01.2017 ♦

קק"ל ביקשה חיסיון בגלל עסקה מ־1991 שבה קיבלה 500 אלף דונם. הקרן קיבלה את הקרקעות ממינהל מקרקעי ישראל לפני 25 שנה במקום תשלום מהמדינה. המינהל העביר את הקרקעות בלי לקבל את אישור ועדת הכספים. ועדת המשנה של הוועדה לביקורת המדינה תדון בבקשה ביום רביעי. דו"ח המבקר יפורסם בשבועות הקרובים… את הרגישות של עסקה זו יכולה אולי להסביר העובדה שחלק גדול מהקרקעות שהעבירה לה המדינה במהלך השנים היו של יישובים ערביים. מטרת ההעברה לקרן היתה להבטיח שהקרקע תישאר בבעלות יהודית. ..", שחר אילן, כלכליסט, 08.01.17 ♦

המרחב הציבורי והחזות של היישובים הערביים בישראל: הסרת חסמים ומימוש אתגרי הפיתוח, פרופ' ראסם ח'מאיסי, המרכז היהודי-ערבי, אוניברסיטת חיפה, דצמבר 2016 ♦

תושבי בית חנניה זועמים: "מרחיבים כפר ערבי על חשבון אדמותינו". כביש החוף יוסט ב־2 ק"מ על חשבון אדמות חקלאיות של המושב • התושבים יעתרו לבג"ץ: "מדובר במחטף של המדינה שנועד לפנות לג'יסר א־זרקא אדמות" • גורם במשרד התחבורה: "מהלך אבסורדי", דניאל סיריוטי, ישראל היום,  19.12.2016 ♦

מתכננים שינוי. האם יש לקדם בנייה לגובה ביישובים ערביים ואיך מתכננים תכנית מתאר ליישוב שבכלל מנוהל על ידי ועדה קרואה? אלו רק חלק מהאתגרים שניצבים בפני המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי. כתבה שניה על סדרת המפגשים של המכון ללימודים עירוניים ואזוריים והקליניקה האורבנית, הילה בר-נר, שפת רחוב – מגזין לחדשנות עירונית. 9.2.2016 ♦ 

מעל"א ACAP: המרכז שקשר את עתיד היישובים הערביים בתכנון עם התושבים. סדרת מפגשים של המכון ללימודים עירוניים ואזוריים והקליניקה האורבנית במחלקה לגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית. 2106 ♦

"המחסור ביחידות דיור ביישובים הערבים הוא אדיר – גם מספרית וגם מבחינת זמינות הקרקעות לבנייה …",  ג'ידא רינוואי־זועבי, מנכ"לית עמותת אינג'אז, התייחסה למצב ביישובים הערביים והוסיפה "…יש גם מחסור בתוכניות מאושרות, אלמנטים שקשורים לצמיחה ולא קיימים ביישובים ערביים כמו אזורי תעשייה, מוסדות ציבור, חקלאות, נדל"ן שמניב ארנונה… אין שוק נדל"ן ביישובים הערביים…אם למישהו יש קרקע הוא בונה בשביל המשפחה שלו, כי אין זמינות קרקעות אחרת. אין עידוד ממשלתי לבנייה..", ליאור דטל, דה מארקר, 22.11.2016 

"ערבי צריך לעבוד 6 שנים יותר מיהודי כדי לקנות דירה". פרופ' יוסף ג'בארין, מהמרכז לחקר עיר ואזור, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בהטכניון, שהשתתף גם כן בפאנל, העלה את בעיית הדיור הקשה במגזר הערבי אותה הוא חוקר: "המדינה צריכה להפסיק לנהוג בצורה גזענית בתחום המקרקעין כלפי הערבים..", אסנת ניר, כלכליסט, 22.11.2016 

השקר החדש של הימין: "המדינה הורסת רק ליהודים". "…השקר הגדול באמת נוגע לעובדה שהמדינה בהחלט הורסת בתים של ערבים, והיא עושה את זה בעקביות, בנחרצות וללא הפסקה…", מאת נועם שיזף, שיחה מקומית, 15.11.2016 ♦

כנס בנושא תכנון ובניה בחברה הערבית ביוזמת בוגרות קורס מנהיגות נשים של קרן אברהם: "בחברה הערבית בישראל 2016, נשים מודרות באופן כמעט מוחלט מתכנון הבנייה והפיתוח העירוני בישוביהן"זאת על אף שנשים מהוות 51% מהאוכלוסייה והן המשתמשות העיקריות במרחב הציבורי ברשות המוניציפאלית, מאת: שמעון בן עמי, זה-פה, 9.10.2016 ♦

המגזר שממודר ממוסדות התכנון והבנייה. יכולות להיות סיבות רבות להיעדרם של מומחים ערבים מתפקידי מפתח במוסדות התכנון והבניה, אלא שהמבחן המכריע הוא מבחן התוצאה, והממשלה צריכה לעשות יותר על מנת להבטיח ייצוג הולם, עו"ד קייס נאסר, כלכליסט, 13.9.2016 ♦

נחתם הסכם לבניית אלפי דירות במגזר הערבי. שר הבינוי הגיע לבאקה אל גרבייה כדי לחתום על הסכם עם 15 רשויות במגזר בהיקף כולל של 1.41 מיליארד שקל. במסגרת ההסכם יוקמו כ-30 אלף דירות על קרקעות מדינה וקרקעות פרטיות בבנייה רוויה וצמודת קרקע, הילה ציאון, YNET, 08.09.16 ♦

הסכם גג ראשון במגזר הערבי: יותר מ-8,000 דירות ייבנו בטמרה. במשרד השיכון מעריכים כי ההסכם ייחתם בתוך כשבועיים וצפוי להכפיל את מספר תושבי העיר, העומד כיום על 35 אלף, נמרוד בוסו, דה מרקר,7.09.2016 ♦

תלונה לשרת המשפטים: הזמנה להגשת מועמדות לתפקיד שמאי מכריע לא פורסמה בציבור הערבי. לטענת עו"ד קייס נאסר, "המודעה לא פורסמה בעיתונות הערבית או בשפה הערבית בכלל", ורק אחד מתוך 23 שמאים מכריעים המכהנים כיום הוא ערבי ■ משרד המשפטים: "הפרסומים נשלחו לאוכלוסיית יעד מצומצמת שעונה על הקריטריונים. נבחן את הנושא להבא", נמרוד בוסו, הארץ, 05.09.2016 ♦

המדינה דוחה הצעת בדואים להעתקת יישובם בנגבתושבי היישוב הלא מוכר ואדי אל־נעם חיים בסמוך לנאות חובב באזור הנחשב למסוכן בריאותית, והם מסרבים לעבור לשטח שמייעדת עבורם המדינה. גם החלופה שהציעו נחשבת מסוכנת, צפריר רינת, הארץ, 28.08.2016 

ביום 18.8.2016 הגישו ארגוני זכויות אדם עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את סעיף 4א(א) לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, הקובע כי 6 מתוך 14 חברי מועצת מקרקעי ישראל יהיו נציגי הקרן הקיימת לישראל (קק"ל). את העתירה הגישו עדאלה והאגודה לזכויות האזרח בשמם ובשם ועד ראשי הרשויות הערביות, במקום – מתכננים למען זכויות תכנון והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי. עו"ד סוהאד בשארה מעדאלה כתבה את העתירה ביחד עם עו"ד רגד ג'ראיסי מהאגודה לזכויות האזרח. ♦

רשויות ערביות בוואדי ערה: לא לאשר הרחבת גבולות חריש. המועצה המקומית חריש הגישה בקשה להרחיב את שטח שיפוטה העומד היום על 7,000 דונם ב-13 אלף דונם נוספים, שלומית צור, גלובס, 22.8.2016 

גלנט מקים אגף לקידום הדיור במגזר הערבי בראשות יועץ מתקופת שירותו הצבאי. האגף למיעוטים המוקם במשרד השיכון יעסוק בהסרת חסמים ובקידום תוכנית מחיר למשתכן במגזר הערבי ■ לראש האגף 
מונה אלוף משנה (מיל') יוסי חדד, מקים גדוד הסיור הבדואי ■ משרד השיכון: "חדד נבחר בהליך מכרז תקין", נמרוד בוסו, דה מרקר, 16.08.2016 ♦

עיריית תל אביב בונה פרויקט דיור בר השגה לציבור הערבי ביפו. בשבוע שעבר נחתם ההסכם לבניית בניין בן 24 דירות על מגרש עירוני בשטח של דונם ברחוב מיכאלנג'לו ביפו ■ הדירות, בשטח ממוצע של 65 מ"ר, יימכרו לזכאים במחיר של 730 אלף שקל עד מיליון שקל, נמרוד בוסו, דה מרקר, 09.08.2016 ♦

לראשונה "מחיר למשתכן" במגזר הערבי: בנצרת ייבנו 490 יח"ד. מחיר דירות בשטח של 100 מ"ר יחל ב-514 אלף שקל, ושישה יזמים יבנו את הפרויקט; בנוסף פורסמו תוצאות מכרז לבניית 224 יח"ד בקרית גת, כאשר דירות בשטח 80 מ"ר יעלו החל מ-689 אלף שקל, אביב גוטר, כלכליסט, 26.7.2016 ♦

קרקעות, שיכון ודיור בחברה הערבית – תמונת מצב ותוכניות ממשלה, הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר עהרבי, הבדורי והצ'רקסי, משרד ראש הממשלה – אתר אינטרנט ♦

בית המשפט יכריע: האם ניתן לגרש ערבים מאדמתם ללא הליך שיפוטי. במשך כארבעים שנה מנסה המדינה להשלים את פינוי הכפר הלא מוכר ראמיה לטובת הרחבת העיר כרמיאל, מבלי להציע לתושביו פתרונות דיור אלטרנטיביים. כעת 68 מתושבי הכפר מאתגרים בבית המשפט את החלטת הפינוי בטענה כי לא היו צד בהליכים המשפטיים שהתקיימו נגד קודמיהם, מאת יואב חיפאווי,  שיחה מקומית,   21.6.2016 ♦

מסלול עוקף: ח"כ עודה קבל על ישראל באו"ם בתיווך הפלסטינים. יו"ר הרשימה המשותפת פנה למשלחת הפלסטינית באו"ם: בקשו מהמזכ"ל למנות ועדת חקירה בינלאומית לבדיקת אדמות הערבים בנגב ■ מתלונן על מצבם הרע של ״התושבים ההיסטוריים״ בארץ ■ המזכ"ל התנער ■ שגריר ישראל באו"ם: מגנה פניית ח"כ ישראלי לאו"ם באמצעות הנציגות הפלסטינית, רן דגוני, גלובס, 12.6.2016 

אחרי עשורים של הזנחה: ממשלת נתניהו מקדמת תכנון ובנייה במגזר הערבי. מתברר כי האינטרסים של המגזר הערבי בתחום התכנון והבנייה מקודמים דווקא תחת הממשלות האחרונות בראשות בנימין נתניהו. במגזר טוענים: "בממשלה מתחילים להפנים את המצוקה ביישובים הערביים, אבל לא כל הפתרונות ישימים", נמרוד בוסו, דה מרקר, 03.06.2016 ♦

אושרה אחת מתוכנית הבנייה הגדולות אי פעם במגזר הערבי. לפי התוכנית שאושרה, השכונה החדשה תכלול 2,300 דירות בבנייה רוויה של עד 13 קומות ושטחי מסחר ותעסוקה בהיקף של 30 אלף מ"ר בנוי… מדובר באחת השכונות הגדולות ביותר שאושרו אי פעם במגזר הערבי. השכונה האחרונה שאושרה שמספר הדירות בה היה גדול יותר היתה שכונת הגליל בנצרת שקידמו משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל. בשכונה זו נבנות כיום 3,100 יחידות דיור…", נמרוד בוסו, דה מרקר, 29.05.2016 ♦

ר' גם: תכנון ובנייה ברשוית המקומיות הערביות ♦

סכנין תגדל על חשבון שטחי מועצת משגב. תחום השיפוט של העיר יגדל ב-20% על סמך המלצות ועדת חקירה שהקים משרד הפנים לאחר הליכים שהחלו לפני יותר מ-20 שנה. עיריית סכנין טענה כי ניסתה להיות שותפה באזור התעשייה של מועצת משגב, אך ללא הצלחה וגם סבלה מהפקעת קרקעות. הוועדה קיבלה את עמדת העירייה, למרות התנגדות משגב. דרעי: שינוי הגבולות הוא מפתח לצמצום פערים בין רשויות מקומיות, אחיה ראב"ד, YNET, פורסם:  25.05.16 ♦

האם עפולה עוד תיפול בידי הערבים? תחת מדיניות שחונקת את שטחי הבניה ועתודות הקרקע של הישובים הערבים, ובצל מגמת ההגירה המתמשכת של יהודים מהפריפריה למרכז, גם חומות הגזענות לא יצליחו לעצור את הפלישה הערבית החדשה לנצרת עילית, כותב אורח: סלימאן אבו ארשיד, שיחה מקומית ,   19.5.2016 ♦

העיר הערבית החדשה טנטור תיבנה 800 מטר בלבד מג'דיידה-מכר. למרות הקרבה משרד הפנים אינו מתכוון לאחד את היישובים לרשות אחת – ג'דיידה־מכר תישאר עם התשתיות הקיימות, כשלידה תקום עיר חדשה עם תשתיות מודרניות, דותן לוי, כלכליסט, 10.5.2016 ♦

לאחר הסערה הגדולה: בוטל מכרז הקרקעות בעפולה בו זכו רק ערבים. נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, השופט ד"ר אברהם אברהם, קבע כי נמצאו כשלים במכרז והורה לבטל את כולו: "פגיעה קשה בעקרון השוויון שבמכרז" • לאחר שבשנה שעברה פורסמו שמות הזוכים במכרז, זעמו תושבי עפולה וארבעה מהם עתרו נגד מנהל מקרקעי ישראל • "החלטה מבישה", דני ברנר, ישראל היום,24.04.2016 ♦

כך מנהלת המדינה סכסוך עם הבדואים על המרחב. "סף המדבר, קו העימות" עוסק במאבק על רקע התנאים הפיזיים שיוצר המדבר, שמנוצלים לטובת עמעום הקשר של הבדואים לאזור ודחיקתם. ביקורת ספר:  סף המדבר, קו העימות מאת איל ויצמן. הוצאת בבל, 115 עמודים, צפריר רינת, הארץ, 13.04.2016 ♦

40 שנה ליום האדמה: הנישול נמשך, וכך גם המאבק. ארבעה עשורים לאחר ההפקעות הנרחבות שהולידו את "יום האדמה", חרב הנישול עדיין מאיימת על קהילות פלסטיניות רבות בישראל. סיור לאורך מסלולה של הנכבה המתמשכת, מהגליל ועד הנגב, אמג'ד עיראקי, שיחה מקומית, 7.4.2016 ♦

 מצוקת הדיור ביישובים הערביים מחריפה .  יעל נודלמן, הטלויזיה החברתית, 30.3.2016 ♦

בין ערך חברתי לנדל"ני: משק המגורים בקרב האזרחים הערבים בישראל,  פרופ' ראסם ח'מאיסי, אוניברסיטת חיפה, דצמבר 2015 ♦

זחאלקה: ערביי ישראל בסכסוך עם "הכיבוש". בראיון לעיתון חמאס צוטט חה"כ זחאלקה, כאומר שערביי ישראל נמצאים בסכסוך עם "הכיבוש" על אדמותיהם בשטח ישראל' דלית הלוי, ערוץ 7, י"ח באדר ב תשע"ו,  28/03/16 ♦

ההנהגה הערבית נגד מכירת אדמות למדינה. קמפיין חדש של ההנהגה הערבית בניסיון למנוע מכירה של אדמות פרטיות של ערבים לידי המדינה' דלית הלוי, ערוץ 7,  ט' באדר ב תשע"ו 19/03/16 ♦

סתיו שפיר: "יש אפליה בין מרכז לפריפריה ובין יהודים לערבים בתנאי המשכנתאות". בדיון בוועדת השקיפות על המחסור בנתונים בנוגע למתן משכנתאות מצד הבנקים, אמרה היו"ר כי אם הבנקים לא יחשפו את הנתונים זה ייעשה בחקיקה, עמרי מילמן, כלכליסט, 7.3.2016 ♦

"מחיר למשתכן" – ליהודים בלבד? האגודה לזכויות האזרח דורשת משר הבינוי והשיכון יואב גלנט לתרגם את המידע באתרים "ההרשמה להגרלות" ו"מחיר למשתכן" לשפה הערבית. באתרים אלו ניתן לקבל מידע על הדירות שנבנות ועל דרכי ההרשמה להגרלות, אך המידע נגיש בעברית בלבד. מערכת THE PULSE , 6.3.2016 ♦

גלנט: "נשנה את הקו הכחול של יישובים ערבים כדי לאפשר בנייה". בכינוס היסוד של פורום ראשי הרשויות בגבעת חביבה, הבהיר שר הבינוי והשיכון כי הוא פועל להסטת הקו הכחול של יישובים במגזר הערבי. "נקבל עוד שטח לבנות והקרקע תהיה קרקע מדינה", אמר גלנט, מערכת THE PULSE , 18.2.2016 ♦

הערבים בונים לא חוקי, בעיקר כי אין להם ברירה. אין מחלוקת שיש המון בנייה בלתי-חוקית ביישובים הערביים. אין גם מחלוקת שזה פוגע בעיקר בערבים עצמם. במקום לרדוף את הערבים על כך, צריך לעזור להם לאכוף ולבנות כחוק, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 18.02.2016♦

הממשלה תתבקש לאשר: אכיפת עבירות בנייה תועבר לרשויות המקומיות הערביות. המלצות ועדת המנכ"לים לבחינת הבנייה הבלתי חוקית ברשויות הערביות יוגשו לאישור הממשלה בקרוב. ההצעה: האכיפה תועבר לרשויות, הקנסות יוגדלו, ויחידת האכיפה הארצית תוכל להוציא צווי הריסה – ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 18.02.2016 ♦

המועצה הארצית לתכנון תאשר את הרחבת הבנייה ביישובים ערביים. הצעד יידון בשבוע הבא, בהמשך להחלטת ממשלה מלפני חצי שנה. גם הארגונים הסביבתיים הכירו בצורך לפתח את היישובים על חשבון שטחים פתוחים, צפריר רינת, הארץ, 11.02.2016 

ביישובים הערבים מבהירים: לא נשתף פעולה עם כוונת הממשלה לקדם יחידה לאכיפת בנייה ללא היתר. היחידה שהקמתה תובא היום לדיון בוועדת השרים לענייני החברה הערבית תופקד בין היתר על הריסת בתים. לפי התכנון, ימנעו תקציבים מרשויות ערביות ודרוזיות שלא יאכפו את חוקי התכנון והבנייה,  ג'קי חורי, הארץ, 03.02.2016 ♦

הממשלה מקדמת אכיפה לבנייה לא חוקית ביישובים ערביים. היחידה שהקמתה תובא היום לדיון בוועדת השרים לענייני החברה הערבית תופקד בין היתר על הריסת בתים. לפי התכנון, ימנעו תקציבים מרשויות ערביות ודרוזיות שלא יאכפו את חוקי התכנון והבנייה, ג'קי חורי, הארץ, 03.02.2016 ♦

היועמ"ש מאיץ הריסת בתים לא חוקיים ביישובים ערביים. וינשטיין ממליץ: המשטרה תאבטח הריסות, הקנסות יוגדלו ועברייני בנייה יזומנו לחקירות כדי להגביר את ההרתעה. לפי ההערכות, כ-50 אלף בתים ביישובים הערביים נבנו ללא היתר, ג'קי חורי, הארץ, 24.01.2016 

נדיבות על תנאי. כדי לאכוף על הערבים חוקי תכנון, צריך לקדם תוכניות בנייה, מוחמד ברכה, הארץ, 18.01.2016 

המלצה על הקמת יישוב בדואי חדש. המועצה הארצית לתכנון ובנייה ממליצה על הקמת יישוב בדואי חדש לפזורת ואדי אל נעם,  עמי אטינגר 05/01/2016 , אשקובית – לב השומרון ♦

הקמת יישוב דרוזי חדש על אדמות כפרים פלסטיניים שנהרסו גוררת ביקורת. לראשונה מאז קום המדינה אושרה הקמת יישוב חדש, אך בעדה היו מעדיפים להרחיב את היישובים הקיימים וחוששים מהשלכות עברו של השטח המיועד על היחס עם החברה הערבית, ג'קי חורי, הארץ, 06.01.2016 ♦

לידיעת ראש הממשלה: כל בנייה ביישובים הערביים היא בלתי-חוקית. מעמדה של האוכלוסייה הערבית כמיעוט מכתיב את מדיניות השלטון המרכזי כלפי האוכלוסייה הערבית, שחסומה זה שנים בתקרת זכוכית, זיאד אבו חבלה, דה מרקר, 05.01.2016 ♦

המדינה בורחת מאחריותה למצוקת הדיור במגזר הערבי. ראש הממשלה מתכוון להתנות העברת תקציבים למגזר הערבי בקידום תוכניות בנייה רוויה, אך שוכח שבעיית הדיור ביישובים הערביים נובעת בעיקר מהאפליה בחלוקת קרקעות המדינה. ב־2015 שווקו קרקעות לבניית 34 אלף דירות, מתוכן רק כאלף למגזר הערבי, אמיתי גזית, כלכליסט, 5.1.2016 

פיתוח במגזר הערבי – אם תמוגר בנייה לא חוקית. בישיבה היום (רביעי) אישרו השרים את התוכנית שחלק מיישומה יותנה בהגברת האכיפה כלפי בנייה בלתי חוקית ביישובים הערביים. חזקי עזרא, י"ח בטבת תשע"ו, ערוץ 7, 30/12/15 19:58 ♦

ישוב לערבים ודרוזים על חשבון ישובים יהודים. ישוב ערבי חדש מתוכנן לקום בגליל, חלקו על אדמות שעד כה היו בשימוש ישובים יהודים. הישוב מתוכנן לגדול למספר של כ-1000 תושבים, הקול היהודי, 25.12.2015 

תושבים זועמים: "לא רוצים את הבדואים באופקים". זכייתם של תושבים בדואים במכרז בנייה באופקים מעוררת זעם בקרב התושבים, שמאשימים את העירייה ורשות מקרקעי ישראל ב"דילול היהודים". בעירייה הודפים את הטענות והאמירות הגזעניות ומסבירים: זה לא בסמכותנו. ברשות מקרקעי ישראל הסבירו: "משווקים קרקעות ללא הבדל דת, גזע ומין", חדשות 2 | חדשות 2 | פורסם 08/12/15 ♦

הפגנה בעפולה: "לא לבניית ערבים בעיר". התושבים מחו על זכיית ערבים ישראלים בכל המגרשים שעמדו למכרז בשכונה בעיר, דני ברנר ודניאל סיריוטי, ישראל היום,  07.12.2015 ♦

בדואים במשגב: "קרה איתנו מהפך היסטורי". אחרי שנים של הזנחה והתעלמות מצד הרשויות, עזבו תושבי ערב א-נעים את הפחונים לטובת בתי קבע. ביישוב יוקמו בנוסף ל-95 הבתים החדשים, 140 יחידות דיור, דיקלה שחף , MYNET, 6.12.2015 ♦

גלנט רוצה חמישה יישובים, רק שכח שגרים שם בדואים. היישוב היהודי דיה אמור לקום על אדמות קטמאת הבדואי, בעוד נווה גוריון מיועד לשטח שהוכר על ידי המדינה כחלק מביר הדאג'. משרד השיכון: "הנושא מחייב טיפול מערכתי", אמיתי גזית, כלכליסט, 24.11.29015 ♦

ראמיה: "גירוש זו הכרזת מלחמה על כל הערבים". ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל הבהירה כי תתנגד בחריפות להחלטת בית המשפט העליון לפנות את תושבי ראמיה משכונת הפחונים בכרמיאל. ח״כ באסל גטאס: "רק המשך המאבק יפתור את הבעיה", רותם אטיאס, MYNET, 16.11.2015 

"גם הערבים רוצים לחיות בערים עם תכנון מיטבי בסטנדרט גבוה". בשנים הקרובות אמורה לקום בגליל המערבי העיר הערבית, "טנטור" ■ מושב מיוחד בוועידת עכו לעירוניות יעסוק באתגרים הניצבים בפני מתכנני העיר, ובעתידה של העיר הערבית בישראל, אסף לוי, גלובס,   09.11.2015 ♦

נישול עלפי חוק: מדינת ישראל וקרקעות הנגב. כיצד מנשל המשפט הישראלי את הבדואים באמצעות חוק המקרקעין העות'מאני, הסדנה להיסטוריה חברתית. מוחמד אמארה, הארץ, 10.10.2015 ♦

המועצה האזורית בני שמעון תעביר לרהט 14 אלף דונם בהסכם שיסדיר כפרים בלתי מוכרים. עוד כולל ההסכם בין הרשויות הקמת חברה משותפת לקידום מיזמי תיירות וחקלאות ■ ראש מועצת בני שמעון: "במקום לריב על העוגה החלטנו להגדיל אותה", נמרוד בוסו, דה מארקר, 01.10.2015  ♦

מחיר למשתכן – גם ביישובים ערביים. היעדר של היצע דיור זמין גורם לבעלי הקרקעות הפרטיות לשמור על אדמתם, וכשאין תמריצים למכירה – ערך הקרקע מרקיע שחקים, איל קנץ, דה מארקר, 26.08.2015  ♦

אושר: הקלות למגזר הערבי ברישום נכסים. מטרת ההצעה, שתחוקק במסגרת חוק ההסדרים, היא להפחית את התופעה שלפיה קרקעות במגזר הערבי אינן רשומות על שם הבעלים האמיתי' שלמה פיוטרקובסקי, ערוץ 7, ב' באלול תשע"ה 17/08/15 ♦

מה מחפשים ערביי ישראל ברוואבי, העיר הפלסטינית החדשה. מחיר אטרקטיבי ולאו דווקא אידיאולוגיה הביאו לכך ש-10% מרוכשי הדירות בעיר הם ערבים ישראלים – שלא מתכוונים להתגורר שם. היזמים חוששים מעיר רפאים, ומגבילים את מספר רוכשי החוץ, עפרה אידלמן, הארץ, 17.07.2015  ♦

האם הממשלה תסכים לממן מהפכת תכנון במגזר הערבי. ההמלצות לרפורמת קרקעות במגזר הערבי מרחיקות לכת, על הנייר – ומעמידות למבחן את הפוליטיקאים הערבים, אריק מירובסקי, דה מארקר, 11.06.2015 ♦

המערב הפרוע של הנדל"ן הערבי. הטענה כי ערביי ישראל הם פורעי חוק, בשל ריבוי הבנייה הלא חוקית ביישוביהם, היא טענה צבועה ופוגענית – זוהי המדינה שלא דאגה לוודא שיהיו תוכניות מתאר תקפות, ויצרה את המציאות שבה לאזרחים הערבים אין ברירה אלא לבנות שלא כחוק, מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 11.06.2015 ♦

באיחור של 67 שנה – סוף עידן ייהוד הגליל. 67 שנים של אפליה קרקעית נמשכת יצרו עוני נורא, כאוס תכנוני, בנייה לא חוקית וציבור ערבי ממורמר ומנוכר ■ באיחור של 67 שנים – מציע עתה הצוות שדן בבעיות התכנון והבנייה במגזר הערבי, לבצע מפנה במדיניות אפליית הקרקע, מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 10.06.2015 

צוות ממשלתי: המדינה והחברה הערבית ישלבו ידיים בפתרון מצוקת הדיור ביישובים הערביים. דו"ח של משרד האוצר הציף את הבעיות הקשות ביישובים ערביים: היעדר תוכניות מתאר שמוביל לבנייה בלתי-חוקית, אי-רישום של נכסים ועליית מחירים ■ בנצרת נדרשות 190 משכורות לרכישת דירה חדשה לעומת הממוצע הארצי של 139 משכורות, רז סמולסקי, דה מארקר, 09.06.2015 ♦

צוות 120 הימים לטיפול בבעיית הדיור במגזר הערבי סייר היום בערים באקה אל-גרביה ואום אל פאחם, משרד האוצר11/02/2015  ♦

במגזר הערבי מצפים למימוש ההמלצות לפתרון מצוקת הדיור – ומטילים ספק אם אכן יעזרו. ראש המועצה המקומית ערה־ערערה, מודר יונס: "מדובר בצעד מבורך, אבל השאלה היא אם הוא יספק את הפתרונות שאנו זקוקים להם" ■ עמותת סיכוי, שליוותה את עבודת צוות 120 הימים: "מדובר בצעד משמעותי עבור האוכלוסייה הערבית, שמצוקת הדיור בקרבה מחריפה", טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 10.06.2015 ♦

מימון עצמי: רק ל-7% ממשקי הבית הערביים יש משכנתא. במשקי הבית היהודיים – ל-33% יש משכנתא ■ ח"כ באסל גטאס: "הפרדוקס הוא שא♦ם אותו זוג צעיר ילך לרכוש דירה בכרמיאל מחר בבוקר, שם הם יקבלו משכנתא", אורי חודי, גלובס, 9.6.2015 

מדוע בונים ללא רשיון ביישובים הערבים?האתגר העומד בפני "צוות 120 הימים" שהקימה המדינה לבחינת הבנייה הלא חוקית ביישובים הערבים הוא גדול. אך מענה הולם לצרכיה הבסיסיים של האוכלוסיה הערבית יתקן את המדיניות הבעייתית של המדינה ביחס אליה, מדיניות אשר משרישה את הפרות החוק ביישובים הערבים במקום לשרשן מן היסוד, אורנה כהן, אפשר לחשוב,29.5.2015 ♦

תוכנית המתאר החדשה של ג'סר א-זרקא: כך מנשלת מדינת ישראל את הערבים מאדמותיהם. ג'סר א־זרקא, הכפר הערבי היחיד בישראל השוכן על חוף הים, הוא אחד היישובים העניים והמוזנחים בארץ. תוכנית מתאר חדשה אמורה להרחיבו מעט, אך היא רק מדגישה את השיטה הבעייתית שנוקטים מוסדות התכנון כלפי אזרחי ישראל הערבים: התוכנית רחוקה מלספק את צורכי התושבים ומאיימת להנציח את מצוקותיהם, אמנון דירקטור, הארץ, 30.05.2015 ♦

העדפה מתקנת בהקצאת קרקעות ובפרויקטים למגורים ביישובים הערביים, ניירות עמדה, האחד משפטי והאחד המלצות לשינוי מדיניות, לצוות 120 הימים (הצוות הממשלתי שבוחן את מצוקת הדיור בחברה הערבית). נייר העמדה המשפטי מסכם את מאפייניה של מצוקת הדיור בחברה הערבית ומפרט את החובות המשפטיות המוטלות על המדינה בכל התמודדות עם מצוקה זו בהינתן מאפייניה וגורמיה, ובעיקר את החובה לנקוט במדיניות של העדפה מתקנת בהקצאת קרקעות והחובה להפוך את השיקול של תיקון העוול ההיסטורי לשיקול חובה בכל החלטה על חלוקת משאבי דיור בחברה הערבית.עו"ד עאוני בנא כתב את נייר העמדה המשפטי, בסיוע מרים הוארי; נייר המדיניות נכתב ע"י מורן אביב ועבד כנאענה מסיכוי ובסיוע עאוני בנא מהאגודה. 13.5.2015, האגודה לזכויות האזרח ועמותת סיכוי ♦

לא בתוכניות: למה אין אף אזרח ערבי בתפקיד תכנוני משפיע? על רקע מצוקת הדיור הקשה בחברה הערבית, בדיקה מעלה כי הערבים זוכים לייצוג מזערי בלבד בגופי התכנון והבנייה. מומחה לתכנון ובנייה, עו"ד קייס נאסר: "אנו מודרים מקבלת ההחלטות בכל הרמות", ג'קי חורי, הארץ, 26.05.2015 ♦

הערבים שהמדינה הורסת את בתיהם "בגלל אדמה חקלאית": הכל אידיאולוגי, חונקים אותנו. אחרי שורת הריסות בתים בתקופה האחרונה בידי המדינה טענו השבוע ביישובים ערביים שונים כי הפגיעה נעשית תוך שימוש בהגדרה "פוליטית" של הקרקע שבבעלותם. במסגרת סדרת הכתבות "ערבים/ישראלים" תקף תושב הכפר דהמש: "מי שעשה את זה חיכה לרגע שבו יגיד לתושבים: אתם לא חוקיים". טענות דומות על "חניקה אידיאולוגית" בין היתר באזור מ.א. משגב: "הסבירו לסחנין שלא רוצים שהיישוב יתקרב כי המואזין מפריע", מואב ורדי, חדשות 2, 20/05/2015 ♦

 בחברה הערבית נערכים למחאה ארצית בעקבות החלטת העליון לפנות כפר בנגב. בית המשפט איפשר אתמול למדינה לפנות את היישוב אום אל-חירן בו מתגוררים כ-700 איש. ח"כ אבו עראר: "החלטה גזענית ודורסנית כלפי אוכלוסייה מוחלשת", שירלי סיידלר ו ג'קי חורי, הארץ, 06.05.2015 ♦

שוואיה שוואיה.על הנייר מדובר בהבטחה היסטורית: עיר ערבית חדשה בצפון, לראשונה מאז קום המדינה, שתספק מענה מודרני לצרכים הדחופים של ערביי הגליל ותאפשר להם לצאת מן הכפרים הדחוסים. אלא שבשטח אף דחפור עדיין אינו מפר את שלוות חורש האורנים של גבעת טנטור, יעל דראל, כלכליסט, 6.5.2015 ♦

ערביי ישראל החלו במחאת נדל"ן שקטה – ומנסים להגיע ללבכם. המגזר הערבי בחר להגיע בשבוע שעבר לכיכר רבין בתל אביב כדי למחות נגד הריסת בתים ביישובים הערביים ■ "המטרה היא ישראליזציה של הנושא. אסור שזה יהיה נושא לאומי – זה נושא אזרחי",הלית ינאי-לויזון, גלובס, 4/05/2015 ♦

במשרד הבינוי מגבשים תוכנית להגדלת היצע הדיור במגזר הערבי. האדריכל הראשי במשרד יוסי שטיינברג ל"כלכליסט": "בחודשים האחרונים אנחנו בודקים לעומק את האפשרות לבצע מהלך מקיף לטובת המגזר הלא יהודי"…מצוקת הדיור בישראל תהיה מסוגיות הליבה בממשלה החדשה, ול”כלכליסט” נודע כי אחת התוכניות המקודמות בחודשים האחרונים במשרד הבינוי היא תוכנית להגדלת היצע הדיור במגזר הערבי, עם פוטנציאל של 100 אלף יחידות…", יעל דראל, כלכליסט, 1.4.2015 ♦

"נתניהו הוא פרעה של זמננו": אלפים הפגינו לציון "יום האדמה". אלפים מערביי ישראל השתתפו בעצרת המרכזית בדיר חנא, שאליה צעדו מסכנין עם דגלי פלסטין. גם בגוש עציון ובגבול רצועת עזה ציינו את היום שבו הפקיעה הממשלה אדמות שהיו בבעלות פלסטינית, עדי חשמונאי, וואלה, יום שני, 30 במרץ 2015 ♦

יום האדמה: "מצוקת הדיור – לא רק ליהודים". כארבע עשורים מאז שצוין לראשונה יום המחאה על אפלייתם של ערביי ישראל, וגם השנה צפויות הפגנות בדרום ובצפון. ד"ר תאבת אבו ראס אמר בגלצ: "על המצוקה של הציבור הערבי לא מדברים". האזינו, תמר ירושלמי, גל"צ, 30.6.2015 ♦

הציבור הערבי עדיין משווע לאדמה. דעה. ערביי ישראל סובלים ממצוקת דיור חריפה לפחות כמו מצוקת הדיור של הציבור היהודי. איך פותרים את הבעיה? מרחיבים את שטחי היישובים הערביים, מזרזים אישורי בנייה ומפסיקים את הריסת הבתים. לאחר מערכת הבחירות העכורה, ד"ר ת'אבת אבו-ראס קורא לממשלה לפעול בסוגיית האדמה, ד"ר ת'אבת אבו-ראס, YNET, 30.03.15 ♦

במגזר הערבי כבר לא רוצים לגור עם ההורים. סקר חדש בקרב הציבור הערבי מעלה העדפה ברורה של שכונות חדשות על פני מגורים בקרבת בני המשפחה: 78% מעדיפים לגור במגדלים בעיר מגוריהם ו-53% כבר לא רוצים לגור בבית ההורים. ומה הכי חשוב להם בשכונה? הילה ציאון, YNET,   23.02.15 ♦

אושר זוכה במכרז לדיור בר השגה לאוכלוסייה הערבית ביפו. בפרויקט, ברחוב מיכאלאנג'לו ביפו, יבנו 24 דירות ברות השגה לזכאים מקרב האוכלוסייה הערבית ביפו, תמי מאור, לוקל תל אביב, 30.12.2014  ♦

לראשונה מאז קום המדינה תוקם עיר חדשה עבור האוכלוסייה הערבית בגליל. התוכנית תובא לאישור המועצה הארצית בשבוע הבא. לפי התכנון, היישוב יתפרש על שטח של 2,700 דונם. מתכנני העיר: "תהליך של אפליה מתקנת", צפריר רינת, הארץ, 27.10.2014 ♦

המסר עבר: ערבים החוצה. בכל פעם שסוגיית מגורי ערבים בישובים קהילתיים עולה לסדר היום נשאלת השאלה אם הערבים מוכנים לקלוט אצלם יהודים. מי שמעלה את הטיעון מתעלם מכמה עובדות, ג'קי חורי, הארץ, 18.09.2014 ♦

ברוב דחוק: בג"ץ אישר לקיים ועדות קבלה ביישובים קהילתיים. ארגוני זכויות אדם עתרו נגד חוק ועדות הקבלה בטענה כי הוא מאפשר אפליה; הרכב מורחב של 9 שופטים קבע, שלוש וחצי שנים אחרי שהוגשו, כי העתירות אינן בשלות, רויטל חובל, ג'קי חורי, הארץ, 17.09.2014 ♦

כמה מגרשים לבנייה שווקו ביישובים הערביים ב 2013? כמה מגרשים בהתנחלויות? ערב יום האדמה ה-38, שיצוין ב-30 במרץ 2014, בחן מרכז עדאלה את מספר המכרזים שפרסם מנהל מקרקעי ישראל לשיווק מגרשים לבנייה, ולהקצאת קרקעות להקמת אזורי תעשייה, בישובים הערבים בהשוואה להתנחלויות וליישובים היהודים באופן כללי. עדאלה, 30.3.2014 ♦

מתח בכרמיאל: ערבים יקיימו הפגנת "יום האדמה". בדואים המתגוררים בשכונת ראמיה במרכז העיר יפגינו מחר (ו') יחד עם ח"כים וערביי הגליל בטענה שנושלו מאדמותיהם, יאיר קראוס, מעריב,  | 27/3/2014 ♦

ערבים שרכשו דירה על אדמת קק"ל: סחבת של שנים עד לרישום בטאבו. ב-2005 קבע בג"ץ כי קרקעות קק"ל ישווקו לציבור לכלל הציבור, אולם בעוד יהודים מקבלים את האישורים בזמן, ערבים נתקלים בעיכובים ותירוצים. ג'קי חורי, הארץ, 23.12.2013 ♦

כפר ערבי או עיר ערבית? בשנים האחרונות נעשו תוכניות מתאר חדשות לרוב הישובים הערביים בארץ. לרובם, תחום השיפוט ("קו כחול") נשאר כשהיה, או הורחב אך במעט.  תושבים ערביים, ובעיקר זוגות צעירים, שאין ברשות משפחתם קרקע לבניה, נאלצים למצוא פתרונות אחרים למגורים. חלקם הופכים לפורעי חוק (בניה בלתי חוקית) וחלקם מהגרים לישובים הסמוכים, רובם יהודים, ואלה נהפכים לישובים מעורבים. האם נכון הוא להמשיך במדיניות העיור המואץ בישובים הערביים ולהגביר על ידי כך את התופעות הנ"ל, או שמא אפשר למצוא פתרונות אחרים לתושבים בישובים הערבים? מאת: דפנה בן ברוך , הגדה השמאלית, 20 בדצמבר, 2013 ♦

הגליל כבר ערבי. פרופ' אלישע אפרת, הארץ, 14.12.2013 ♦

מדינת כל קרקעותיה (זו הכותרת המקורית במהדורה המודפסת): טיפשים הבדואים האלו, צבי בראל, הארץ , 04.12.2013 ♦

החטיבה להתיישבות מחדשת את תוכנית ייהוד הגליל. כחלק מהחייאת "תוכנית המצפים", יוקמו יישובים בניגוד למגבלות תוכנית המתאר הארצית, ואחרים יורחבו. המטרה: "לבטא ריבונות ישראלית". צפריר רינת, הארץ, 01.12.2013

בשורה לציבור הערבי: הצעתת לבני להכפפת קק"ל לביקורת ציבורית תפתח ויכוח פוליטי חריף‏, משה ליכטמן, גלובס, 9.9.2013 ♦

שר הפנים הקים 3 ועדות חקירה לבדיקת גבולות ולחלוקת הכנסות בדרום הארץ. משרד הפנים,  11.7.2013 ♦

האם יוקם הקיבוץ הערבי הראשון?מילחם מילחם מערערה לא רק מאמין באורח החיים השיתופי, אלא גם מוביל בהתלהבות קבוצת משפחות מוואדי ערה לרעיון מהפכני: הקמת הקיבוץ הערבי הראשון. ויש תגובות (צוננות) של הרשויות. ארנון לפיד, YNET 26.6.2013 ♦

קק"ל בודקת אפשרות להפרדתה מקרקעות המדינה. "…קק"ל מחזיקה ב-2.5 מיליון דונם, שהם כ-13% מקרקעות המדינה.. לפי דברי בכירים בקק"ל, היא שבניהול עצמאי של קק"ל היא תהיה מחויבת לכאורה לפעול לפי התקנון שלה, האוסר מכירת קרקעות לערבים.."  משה ליכטמן, גלובס, 30.6.2013 ♦

יפו לכל המרבה במחיר. "חוק רשות מקרקעי ישראל ופסיקות בג"צ מנחים את הרשות לשקול שיקולים של צדק חברתי וצדק חלוקתי, ובכל זאת, הרשות מפרסמת מכרזים שכל עניינם הוא רווח פיננסי, כאילו מדובר בחברה בע"מ. על מכרז אחד יותר מדי", יוסי לוס, העוקץ, 21.06.13 ♦

סנקציות חדשות יוטלו על קבלנים שיפלו בין רוכשי דירות. בדיון בתביעת נזיקין בנושא [של האגודה לזכויות האזרח ועמותת אליאטר בעכו], הודיע מינהל מקרקעי ישראל כי לחוזי ההתקשרות עם יזמים יוכנסו סעיפים שיחייב תשלום פיצויים במקרה של אפליה מצדם. ג'קי חורי, הארץ, 12.06.2013 ♦

יום אדמה מוצדק. כותב רון גרליץ "… ניתן לקדם באופן משמעותי שוויון ויחסים טובים בין ערבים ליהודים על ידי נקיטת צעדים כמו הרחבת תחומי השיפוט והמתאר של חלק מהיישובים הערבים, קיום הבטחת הממשלה והחלטת בית המשפט העליון להתיר לתושבי איקרית ובירעם לחזור לכפריהם, קידום התוכנית לבניית עיר ערבית חדשה בגליל, הקמת יישובים ערביים קהילתיים ואף בדיקת אפשרות להחזרת אדמות לחלק מהפליטים הפנימיים…", הארץ, 28.3.2013 ♦

בעניין קרקעות הבדואים בנגב ראו כאן

וכאן על תכנון ובנייה ברשויות המקומיות הערביות

הלאומנות מזניקה את מחירי הנדל"ן. ב-80% משטחי המדינה מנועה האוכלוסייה הערבית מלרכוש או מלחכור קרקעות ממניעים לאומניים, ודי להזכיר את בג"ץ קעדאן. זיאד אבו חבלה, דה מארקר, 13.3.2013 ♦

צאצאי מפוני הכפר איקרית: "רוצים להראות לכולם שאנחנו כאן".מאחז ערבי אחד שהוקם בתוך תחומי הקו הירוק, בגליל, מחזיק מעמד כבר חצי שנה. 64 שנים אחרי שכוחות הביטחון הישראליים הורו לתושבי הכפרים איקרית ובירעם לעזוב את בתיהם רק לשבועיים, רק עד שיהיה בטוח יותר לגור שם, חוזרים צאצאי העקורים לבית סבא וסבתא. אוהד חמו | אולפן שישי, חדשות 2 | 15/03/13 ♦

שטייניץ אישר: הנחות ענק על קרקעות במאות יישובים. שר האוצר חתם על מפת העדיפות הלאומית – אבל מעכב ההחלטה בעניין פינוי-בינוי במרכזי הערים. במשרד השיכון ובמינהל תקפו את האוצר: "ביורוקרטיה בלתי אפשרית". [מצורפת רשימת יישובים מופרטת], תומר אביטל, גלובס, 27.12.2012 ♦

הוקפא מכרז קרקעות בנצרת שיועדו ליוצאי כוחות הביטחון בלבד. העירייה והתושבים הגישו עתירה כיוון שלמרות שהקרקעות נועדו למחוסרי דיור קבוע, הרוב המכריע של תושבי העיר לא עומד בתנאי הסף. ג'קי חורי, הארץ, 28.11.2012 ♦

התנאי למכרז לקרקע מוזלת בנצרת: "שירות בכוחות הביטחון". מכרז למכירת קרקע לבנייה עצמית של צמודי קרקע דורש כי הפונים יהיו יוצאי או משרתי כוחות הביטחון ■ עתירה שהגיש ארגון עדאללה בשם עיריית נצרת טוענת לאפלייה. נמרוד בוסו, דה-מרקר, 14.11.2012 ♦

מחקר: האוכלוסייה הערבית תעבור למגדלים. למרות מצוקת הדיור במגזר, רק 5% מהאוכלוסייה הערבית במדינה גרה בבניינים רבי קומות – והשאר בבנייה פרטית. אולם מחקר שערך מרכז הבנייה הישראלי צופה כי בעשור הקרוב המגמה צפויה להתהפך: "תם העידן של החמולות" . YNET, 16.10.2012 ♦

מה לחריש ולמצב הערבים? שואל פרופ' ארנון סופר, "חריש אינה בואדי ערה". הארץ, 9.9.2012 ♦

מה לעיר חרדית בוואדי ערה? כותב זיאד אבו חבלה: "הערבים, כ-20% מכלל האוכלוסייה בישראל, מחזיקים רק ב-3.5% משטחי הקרקע בה. רק 2.4% משטחי התעשייה נמצאים ביישובים הערביים. זו אחת הדרכים של המדינה לשמור על שליטה ולרכז בידיה משאב חשוב. המונופול על הקרקע שבידי מינהל מקרקעי ישראל, המחזיק בכ-93% מאדמות המדינה, יכול להסביר מדוע לא נבנות ערים ערביות בישראל, וכמעט שלא מוקמים אזורי תעשייה ליד יישובים ערביים. זו הסיבה לכך ש-96% מהרשויות המקומיות הערביות נמצאות בתחתית האשכול החברתי-הכלכלי." הארץ, 3.9.2012 ♦

מצוקת הדיור והריסות מבנים בחברה הערבית בישראל: מכשולים נוכחיים והמלצות לשינוי, נייר עמדה משפטי, עו"ד קייס נאסר, מכון דיראסאת, פברואר 2012 ♦

הקמת יישובים חדשים לאוכלוסיית המיעוטים : "לא אומץ –  בטיפול". עדכון מימוש דוח ועדת טרכטנברג.אתר מעקב וביצוע של משרד השר מיכאל איתן, יולי 2012 ♦

נדל"ן במגזר הערבי – לא מה שחשבתם: מאות א' ש' לדונם, יותר בנייה לגובה ועלייה במספר שוכרי הדירות. בלי הרבה רעש, מאמצים רבים במגזר הערבי את סגנון הבנייה והמגורים של האוכלוסייה היהודית ■ הם מתרחקים מההורים, עוברים לבניינים גבוהים (יחסית), מתרגלים לוועד בית, ואפילו מתחילים לחשוב על הבית כעל נכס נדל"ני, גלובס, 11.6.2012 ♦

עניין של תרבות: המגזר הערבי נגד בנייה לגובה. בפאנל בנושא פתרונות דיור ליישוב הערבי שנערך בסחנין הציעו משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל פתרון: שכונות חדשות עם בנייה לגובה. אך במגזר הערבי מתנגדים: "אי אפשר לשנות את המנטליות כ"כ מהר, אף אחד לא יסכים לעבור לבית עם חדר מדרגות משותף". מציעים: בתים נמוכים עם כניסות נפרדות, YNET 3.5.2012 ♦

כנס ס'חנין: תוכניות לבנייה רוויה ביישובים ערביים עם דגש על איכות הסביבה. היום נערך יומו השני של כנס ס'חנין – כנס מיוחד שעוסק בפיתוחים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים במגזר הערבי בישראל, שזקוקים יותר מתמיד לתמיכה ולפתרונות בנושאים כמו דיור ציבורי ובנייה ירוקה, פורסם בתאריך, שרית פרקול, מגפון, 3  במאי 2012 ♦

התכנון המתארי ביישובים הערבים בישראל – תמונת מצב, במקום והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, אפריל 2012 ♦

מצוקת הדיור והריסות מבנים בחברה הערבית בישראל: מכשולים נוכחיים והמלצות לשינוי, נייר עמדה משפטי. עו"ד קייס נאסר, מכון דיראסאת, 2012 ♦

הממשלה אישרה את פרק הדיור בדוח ועדת טרכטנברג, הכוללפיתוח למגזרי מיעוטים. "..בנושא בני המיעוטים ממליצה הממשלה לאשר החלטה לעידוד בנייה ביישובים הערביים, הדרוזיים והצ'רקסיים, בין היתר בעידוד בנייה רווייה באזורים אלה. כיום, לפי הצעת הממשלה, חיים בישראל 1.5 מיליון אזרחים לא יהודים המהווים כ-20% מכלל האוכלוסייה. התוכנית שמציעה הממשלה כבר מיושמת ב-13 יישובים גדולים שנבחרו כפיילוט – ובהם נצרת, סכנין, כפר קאסם, רהט, דליית אל כרמל, עוספייה, כפר קאסם ואום אל פאחם. לפי הצעת הממשלה, התוכנית תורחב לכל היישובים של מגזרי המיעוטים שאינם מקבלים סיוע מהממשלה בתחום הדיור. לצורך כך הממשלה עשויה לאשר תקציב של כרבע מיליארד שקל לתכנון קרקעות ופיתוח תשתיות באזורים אלה בחמש השנים הבאות. ..", הארץ, 18.3.2012 ♦

האגודה לזכויות האזרח: מגרשים בעכו משווקים רק לדתיים. האגודה לזכויות האזרח: "יש לבטל זכייתן של עמותות במכרז קרקע בעכו בשל שיווק מפלה ליהודים דתיים בלבד" ■ "מדובר במקרה מובהק של אפליה פסולה על בסיס לאום ודת ופגיעה בזכות לשוויון", גלובס, 29.2.2012 ♦

לאן נעלמו האדריכלים הערבים? עבד בדראן, האדריכל הערבי הראשון שנבחר לחבר הוועד הארצי של עמותת האדריכלים, מקווה לשלב את האדריכלים הערבים בשיח ובפרקטיקה. אסתר זנדברג, הארץ, 5.1.2012 ♦

שטח ריק מלא חיים. עבודת גמר של סטודנטית לאדריכלות נוף שמה את היישובים הבדוויים הבלתי מוכרים על המפה, ומתייחסת אליהם לא כיעד להרס ועקירה אלא כמרחב שמבקש הגדרה וארגון. אסתר זנדברג, הארץ 11.11.2011 ♦

% 80 ממכרזי הדיור ביישובים הערביים נכשלים. במשרד השיכון מתקשים לענות על צורכי הבנייה של המגזר הערבי. מחקר של עמותת "סיכוי" שהגיע לידי כלכליסט קובע כי המדינה שיווקה קרקעות לבנייה רוויה, אך האזרחים טוענים כי הן אינן מגובות בתשתיות מתאימות. מנכ"ל משרד השיכון בתגובה: "צריך לבנות בצפיפויות גבוהות – גם במגזר המיעוטים".  כלכליסט, 26.9.2011 ♦

3,000   בני אדם הפגינו בג'לג'וליה נגד הפקעת אדמות. המפגינים מוחים על תכנית רכבת ישראל להפקיע 700 דונם משטחי הכפר. המשטרה סגרה את דרכי הגישה ונמנעה מלהכנס פנימה בכדי למנוע חיכוך… איאד ראבי, חבר הוועד העממי בישוב, אמר כי התכנית של הרכבת מביאה להפקעת כ-% 80 מהעתודות של הקרקע החקלאית של ג'לג'וליה ומחסלת כל סיכוי להרחיב את היישוב. .. יו"ר ועדת המעקב של ערביי ישראל, מוחמד זיידן, אמר כי התכנית בג'לג'וליה היא המשך למדיניות כיתור היישובים הערבים ומניעת הרחבת שטחי השיפוט ותכניות המתאר, כדי למנוע כל אפשרות לפתח את הישובים בצורה המתבקשת.  הארץ, 24.9.2011 , ו- 18.7.2011

33.         בעבור האזרחים הערבים, הקרקעות הן הנושא הרגיש, המסעיר והמלכד ביותר. האדמה מהווה מצד אחד משאב חומרי יקר וחיוני, במיוחד בחברה הערבית שהיא חקלאית במקורה, ומצד שני היא ערך סמלי-לאומי, המייצג את היאחזות הערבים בארץ ואת מאבקם על זכויות ומעמד במדינה. בשנים הראשונות לקיומה נטלה המדינה לידיה שטחים נרחבים של אדמות ערבים. חלק הארי של שטחים אלה היה רכוש נטוש שהועבר (בשלב ראשון) לידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים. אדמות אחרות הועברו לידי המדינה במגוון של עילות משפטיות, ובכלל זה אדמות שהוכרזו כשטחים סגורים לצורכי ביטחון או אימונים צבאיים, ואדמות שהופקעו לצורכי ציבור ולצורכי פיתוח. כן הועברו לניהול המדינה נכסי ההקדש המוסלמי.  פעולות ההפקעה היו רתומות בבירור ובמוצהר לאינטרסים של הרוב היהודי. האדמות הועברו לידי גופים, כמו הקרן הקיימת, המיועדת על פי הגדרתה לשרת את ההתיישבות היהודית, או מינהל מקרקעי ישראל, אשר על פי דפוסי ניהולו שירת אותו היעד. על האדמות המופקעות קמו מאות יישובים יהודיים, כולל ערים חדשות כנצרת עילית וככרמיאל. בתודעה הקיבוצית של החברה הערבית נתפשו ההפקעות המסיביות של שנות החמישים והשישים כמפעל נישול. כיום מכונים יישובים יהודיים שקמו על אדמות אלה באופן שגרתי על ידי אישי ציבור מן המגזר הערבי ובכלי התקשורת הערביים, כ"התנחלויות". (דוח ועדת אור – קרקעות) ♦

בשנים האחרונות מתבצע שינוי משמעותי בכל הקשור למבנה משטר המקרקעין בישראל, הן בתחום של המגזר העירוני והן בתחום של המגזר החקלאי. ככלל, ניתן לראות מעבר לכוון של הפרטת מרכיבים משמעותיים מן הזכויות בקרקע – מבעליהם, מקרקעי ישראל, לגורמים שונים בחברה הישראלית. שינוי זה משפיע באופן מרחיק לכת על מבנה החברה הישראלית, ועל חלוקת הכוח והעצמה שבה. מצגת של ד"ר סנדי קידר (2008) ♦

הזכות לבנות בית, מאמר מערכת של "הארץ": בהחלטתו השבוע נתן בג"ץ ביטוי למחלוקת שבין מדינה דמוקרטית המחויבת לשוויון זכויות לכל אזרחיה לבין מגמת החקיקה האנטי דמוקרטית בכנסת הנוכחית. עם זאת יש לזכור, שהכנסת אמנם הובילה את המגמה הגזענית, אך הכוחות הפועלים ברוח זו התעצמו מאוד בשנים האחרונות גם בציבור. כוחות אלה עלולים להחריף את מאבקם. 15.9.2011 ♦

בג"ץ הוציא צו מוחלט בעתירה שהגישה עדאלה בשנת 2007 בשם בני זוג ערבים, שוועדת הקבלה ביישוב רקפת שבגליל דחתה את מועמדותם. הצו הוצא לאחר שלאחרונה מנהל מינהל מקרקעי ישראל קיבל את הערר של בני הזוג . 13.9.11 ♦

ועדת הקבלה פסלה; המינהל הכניס זוג ערבים לישוב רקפת.בני הזוג נדחו על ידי ועדת הקבלה של היישוב בנימוק של "חשש לפגיעה ממשית במרקם החברתי"; ממלא מקום מנהל מינהל מקרקעי ישראל הפך את ההחלטה. בהחלטה יוצאת דופן ובלתי מנומקת ביטל מ"מ מנהל מינהל מקרקעי ישראל, רונן כהן-שור, החלטה של ועדת ערר של המינהל לנושא ועדות קבלה ליישובים חקלאיים וקהילתיים, והורה על קבלת בני זוג ערבים ליישוב הקהילתי רקפת שבגליל. בעוד שבני הזוג טענו כי הופלו על רקע לאומיותם, טענו ועדות הקבלה ובא כוח היישוב כי הם אלה שמנהלים מאבק לאומי ורוצים לשנות את אופיו של היישוב. דה מארקר, 2.9.2011 ♦

במועצה החדשה [של מקרקעי ישראל] אין גם נציגות מחויבת למגזר הערבי. (מעבר לאזרחי ישראל הערבים, המתגוררים בשטחי המדינה, הרי הוואקף המוסלמי מחזיק בכ-3% מקרקעות המדינה הזמינות אך ורק למוסלמים). זאת למרות שבג"ץ הורה למדינה כבר ביולי 2001 לשקול מינוי ערבי נוסף כחבר מועצת מקרקעי ישראל, בנוסף לנציג הערבי שכבר היה בה. המדינה התעלמה מההנחיה ההיא, ואפילו חיסלה את כסאו של הנציג הערבי היחיד שהיה במועצה.) איך הצליח נתניהו לרוקן את מועצת מקרקעי ישראל מתוכן? להלן מבנה מועצת מקרקעי ישראל, כפי שנקבע בחוק "הרפורמה ההיסטורית": שר השיכון יהיה יו"ר המועצה, ולצדו 13 חברים נוספים ממונים: 7 נציגי הממשלה ו-6 נציגי קק"ל. משה ליכטמן, גלובס, 15.8.2011 ♦ האגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה בנושא זה ♦

חקיקה:

השיח הקרקעי בין רוב למיעוט במדינת ישראל – סחנין. נמרוד לוז, מכון פלורסהיימר 2007 ♦

מגמות בתפרוסת האוכלוסיה הערבית בישראל, ראסם חמייסי ועמירם גונן, מכון פלורסהיימר 1992 ♦

דיון בועדת חוקה, בנושא הקרקע ב"חוקה בהסכמה רחבה", 2005 ♦

סוגיות ברישום מקרקעין בחברה הערבית בישראל: מיפוי חסמים והמלצת מדיניות, סיכוי, 2011 ♦

חסמים בפני שיתוף הערבים במוסדות התכנון ובעיצוב המרחב הציבורי בישראל, ראסם חמייסי, פלורסהיימר 2010 ♦

בג"צ 9472/00 – ייצוג הולם לערבים בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה במחוז הצפון, האגודה לזכויות האזרח, 2000

הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל  – נייר עמדה,של המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, 2009 ♦

מקרקעי ישראל והאוכלוסיה הערבית, מצגת של סנדי קידר, 2007 ♦

קרקעות, תכנון ואי-שוויון: חלוקת המרחב בין יהודים וערבים בישראל, אורן יפתחאל, מרכז אדווה,  נובמבר 2000.

תכנון מרחבי בישראל – פוליטיקה מעוגנת בקרקע, סקירה קצרה מאת ארנון מדזיני, מכללת אורנים ♦

על עצמה ואדמה – משטר המקרקעין הישראלי, יפתחאל וקידר, תאוריה וביקורת 16, ון ליר, אביב 2000, ו תגובה של יוסי לוס למאמר.♦

עימות והסכמה ביד הלשון, התייחסותן של תוכניות עירוניות ואזוריות למגזר הערבי בישראל, מאת רחל אלתרמן ותמי סתיו, מרכז תמי שטיינמץ, אוניברסיטת תל אביב 2001 ♦

קווים לדיון בסוגיה של מקרקעין והתיישבותמסמך של רות גביזון ואסנת גרידיי-שוורץ לועדת החוקה בדיוניה על חוקה בהסכמה רחבה ♦

מקרקעי ישראל – ציונות ופוסט ציונות – מאת חיים זנדברג .   לביקורת על הספר: אדם-חפרי וינוגרדוב "משטר המקרקעין בישראל בסבך הסכסוך היהודי-ערבי – על ספרו של חיים זנדברג, מקרקעי ישראל: ציונות ופוסט-ציונות", 25 המשפט 83-91 (2008) ♦

תכנון מרחבי וקרקעות, מסמך מדיניות לכנס הרצליה 2003 (בתוך קובץ מסמכי מדיניות), שנכתב על ידי ראסם חמייסי, חנא סוויד, צבי אלדרוטי וחנה שחורי ♦

מסמך של פורום נגד הפרטת הקרקעות (ומניעת הריכוזיות בהחזקתה) בישראל, מאי 2011 – רקע והמלצות ♦

׳הסדר הזכויות במקרקעין בארץ־ישראל ובמדינת ישראל׳, מאמר המתבסס על עבודת הדוקטורט של דייר חיים זנדברג, 2002 [ר' ביקורת של אדם חופריוינוגרדוב על הספר] ♦

מרחב, אדמה בית, בעריכת יהודה שנהב, ון ליר 1996, ספר זה מעמיד את סוגיית המרחב לבחינה תרבותית, חברתית ופוליטית. מתוך מגוון של פרספקטיבות ביקורתיות, מנתחים הכותבים השונים את משטר המקרקעין הישראלי ♦

קרקעות הקרן הקיימת לישראל, מסמך של המכון לאסטרטגיה ציונית ♦

הצורך בהרחבת שטחי השיפוט של היישובים הערביים, ראסם חמייסי, מכון פלורסהיימר 1999 ♦

הסדרים חוקתיים הנוגעים למקרקעי המדינה ולגבולותיה- סקירה משווה, מסמך רקע לועדת החוקה, מרכז מחקר ומידע, כנסת 2003

"מולדת ללא גבולות: על המרחבים הציוניים בזמר ובנוף", מאמר מאת אורן יפתחאל ובתיה רודד, הבוחן כיצד מעוצבת תודעה מרחבית באמצעות שיח תרבותי-פוליטי ♦

ישראל 2007-2020: על דמוגרפיה וצפיפות, מאת ארנון סופר וייבגנייה ביסטורב, 2007 ♦

עוצמה ואדמה – המנגנונים המעצבים את חלוקת המרחב בישראל, סיכום הרצאה מס' 4 – סדרת צוהר מודיעין, פרופ' אורן יפתחאל ונאיף אבו שרקייה, סיכוי ♦

מקרקעי ישראל, יהושע וייסמן ♦

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

ארועים קרובים

◄ הקודם

אפריל 2024

הבא ►
אבגדהוש

1


2


3


4


5


6


7


8


9


10


11


12


13


14


15


16


17


18


19


20


21


22


23


24


25


26


27


28


29


30


למידע על:

OnePlace הוקם במאי 2011 במטרה לעודד את העברת הדיון ביחסים שבין המיעוט הערבי-פלסטיני לרוב היהודי למישור החברתי-אזרחי. האתר פועל להעמיק ולשפר דיון זה ולבססו על ידע ועובדות, להבין טוב יותר את מרכיבי הסוגיה והקשריה, לחזק את העוסקים בתחום ולהעצים את עשייתם כחלק מתמונה רחבה ומערכתית, וכן להעניק להם את כלי הידע הטובים ביותר להתמודדות עם התהליכים והקשיים השונים בניסיון להביא למציאות חיים הוגנת ושוויונית במדינת ישראל.

נושאי רוחב

המערכת הציבורית

הסכסוך

ניווט מהיר

Copyright © 2019 oneplace