ערבים בישראל

מרחב מידע רב תחומי

ערבים בישראל מרחב מידע רב תחומי

שוק עבודה רב תרבותי כיעד אסטרטגי

GG

מוסף בנושא גיוון תעסוקתי מוגש בשיתוף עיתון דה מרקר והפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, הפועל במסגרת מיזם משותף עם מינהל תעסוקת אוכלוסיות. 25.1.22 ♦

מיקרוסופט, פאלו אלטו וגם אינטל: חברות ההייטק המגוונות ביותר. ענף ההיי-טק מהווה את אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר עבור התמ"ג הישראלי כאשר בשנים האחרונות עולה סוגיית משבר כוח האדם בענף. התמודדות עם משבר זה מחייבת את החברות לפעול לגיוון והכללה בכוח האדם שלהן, בין אם באוכלוסיה ובין אם בשכר, תומר אמן, ביזפורטל, 28.12.21 ♦

סמנכ"לית הכספים והתפעול של אמדוקס: "חברה שלא תגוון את עובדיה תיכשל". בנאומה בוועידת העסקים בישראל אמרה סמנכ"לית הכספים והתפעול של אמדוקס תמר רפפורט-דגים כי "גיוון תעסוקתי מביא להצלחה עסקית ולחדשנות שמשפיעם על החברה המעסיקה ועל החברה בכלל ומשפיע לטובה על התוצאות העסקיות", דני זקן, גלובס, 21.12.21 ♦

רב-תרבותיות במרחבי השכלה גבוהה בירושלים. כנס בשידור חי. מכון ירושלים למחקרי מדיניות, חמישי 28.12.21, 17:30. "האם בכוחו של המפגש הבין תרבותי בין סטודנטיות וסטודנטים מקהילות לאומיות או דתיות שונות במרחבי השכלה גבוהה בירושלים, להשפיע לחיוב על עמדות הסטודנטים כלפי קבוצות ׳אחרות׳, ומכאן גם על היחסים בין הקהילות השונות בעיר?" ♦

אלו הזוכות הגדולות בתחרות הגיוון הישראלי בפרסום ובשיווק. בטקס הענקת הפרסים לחברות אשר קידמו גיוון והכללה בקמפיינים הפרסומים שלהן שהתקיים הבוקר (ב) בבית הנשיא בירושלים זכו החברות: חברת פרוקטר אנד גמבל, דלתא וארומה ישראל, שלושתן זכו במקום הראשון בשלוש קטגוריות שונות בתחרות שנועדה לקדם ולהנכיח אוכלוסיות מגוונות, לי סביליה, וואלה, 29.11.21 ♦

פאזל לקידום גיוון תעסוקתי. מה זה גיוון ולמה חשוב למנוע גזענות במקומות עבודה? מחקרים מראים שגיוון ורב-תרבותיות במקום העבודה יכולים להגביר יצירתיות, חדשנות, לפרוץ גבולות ולהגדיל את פריון העבודה. בתהליך ניהול אפקטיבי אפשר להפוך את המגוון האנושי והמאפיינים הרב-תרבותיים לנקודות חוזק ארגוניות. אם אתן מנהלות ארגונים או מנהלי משאבי אנוש, תוכלו למצוא באתר זה ידע וכלים שיסייעו לכם להפוך את הארגון לרב-תרבותי ומגוון, ולהפחית גילויים של גזענות במקום העבודה. שתיל, נובמבר 2021 ♦

חסרים עובדים בהייטק? בפריפריה יש שפע של עובדים שרק מחפשים אחר הזדמנות. כדי לייצור גיוון תרבותי מוצלח בארגונים, כל אחד ואחד מהעובדים יכול להיות סוכן השינוי וצריך לקחת אחריות והובלה, לילך הראל-דיין, גלובס, 02.10.2021

אות הגיוון בעסקים ע"ש דב לאוטמן 2021 | הגשת מועמדות, ארגון מעלה, יוני 2021 ♦

מפעל לממתקים …ולניהול נכון של מגוון עובדים. במפעל הממתקים של שטראוס בצפון הארץ עובדים כ- 750 עובדים המייצגים את כל קצוות הרבגוניות בחברה הישראלית. מפגשים במסגרת תוכנית מרחבים לניהול מגוון בארגונים הראו שגם במקומות עבודה מודעים ופעילים בנושאי גיוון והכללה, יש מקום להתפתחות…. אמירה זו מתמצתת את החשיבות החברתית של גיוון בארגונים: במציאות הישראלית בה ההפרדה בין קבוצות שונות מובילה לכך שרבים מאזרחי המדינה לא זוכים לפגוש, שלא לומר להכיר לעומק, בני קבוצת שונות – יהודים וערבים, חילונים וחרדים וכו' עבודה משותפת היא המפתח להגברת ההיכרות בין אזרחים מרקעים שונים. אך עבודה משותפת אינה מספיקה, הסוד למינוף המגוון כגורם להצלחה עסקית טמון בניהול נכון ומכיל של מגוון הזהויות בארגון. בכך שרון וצוות המנחים שלה בתוכנית מסייעים למנהלים בארגונים מגוונים…", מיקי זינגר, בלוג עמותת מרחבים, 21.6.21 ♦

"הגיוון התעסוקתי משפר את השוויון בחברה הישראלית כולה". מיזם Co Impact הוקם כדי לייצר פריצת דרך לתעסוקה הולמת בחברה הערבית ופועל בכ-40 חברות. אחת מראשונות המצטרפות הייתה אסם-נסטלה, הרואה בעובדיה מפתח להצלחתה. עסאם כיתאן, מנהל מפעל טבעול: "גיוון דעות ותרבויות מביא לחברה את חכמת ההמונים ונקודת ראיה רחבה יותר. גם העובדים וגם העסק מרוויחים", ליאת זנד, YNET בשיתוף אסם נסטלה, 17.6.21 ♦

כנס הגיוון התעסוקתי של גלובס יוצא לדרך | צפו בשידור. מה שונה בניהול ובתרבות של ארגון מגוון? האם גמישות תעסוקתית היא חסם או הזדמנות, מה למדנו על עבודה בעולם מגוון בזמן הקורונה? ואיך מתמודדים עם מתחים בין עובדים בעיתות משבר? • כנס דיגיטלי מיוחד למעסיקים, בשיתוף מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה והרווחה והפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, לכבוד יום הגיוון הבינלאומי. גלובס, 26.5.21 ♦

דו"ח גיוון וייצוג בשירות המדינה לשנת תשע"ט-תש"פ, 2020, נציבות שירות המדינה, 23.5.2021 

היום יותר מתמיד: גיוון כח האדם הוא המפתח להצלחת הארגון. תעשיית ההייטק בארץ נמצאת בתנופה גדולה: משקיעים מחפשים הזדמנויות, ותנופת גיוסי כח-האדם מגיעה לשיאים חדשים. לרגל יום הגיוון הבינלאומי החל מחר – ובעיקר על רקע אירועי הימים האחרונים, חשוב לזכור: גיוון כח האדם הוא נשמת אפו של ארגון הייטק מצליח, נטלי קרמר וגיא שמש (ATI), וואלה, 21.5.21 ♦

עוד בנושא תעסוקה

מנכ"ל אינטל: "השונות מביאה חוסן עסקי ויתרון תחרותי". חברת ההייטק, שמעסיקה 14 אלף עובדים, ובהם מאות ערבים, בנתה קהילות שונות לכל קבוצת עובדים ומקיימת פעילויות שונות בכל השפות. יניב גרטי: "בין הלהבות יש הרבה מאוד פעולות שמכוונות לדו־קיום ושיתוף, וזה המקום שנלך אליו כשנחזור לרגיעה", הגר רבט, כלכליסט, 14:03 , 18.05.21 ♦

מקדמים את הגיוון בהיי-טק הישראלי – כנס מקוון (7.2.21) של משרד העבודה. מינהל תעסוקת אוכלוסיות, ארגון IATI והפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, מזמינים אתכם לאירוע בו תיערך היכרות עם גופים וחברות מרכזיים הפועלים לגיוון בשוק ההיי-טק בישראל. האירוע יאפשר לנציגי החברות, מנהלים, אנשי HR וגורמים נוספים להיחשף לאתגרים בשילוב אוכלוסיות ומתן הזדמנויות, לשמוע על פתרונות שונים ועל דרכים מעשיות לשתף פעולה. כל זאת בכדי לפעול בצורה מעשית לקידום גיוון והכללה בהיי-טק הישראלי., משרד העבודה והרווחה ♦

תעסוקה מגוונת בארגונים גם בימי קורונה – מדריך מעשי לניהול מגוון. מרכז אקורד, ינואר 2021 ♦

"אלומה" זכתה באות הגיוון בעסקים. לתנועת אלומה הוענק אות הגיוון בעסקים על שם דב לאוטמן. יפעת סלע: "גיוון הוא הצעד הראשון כדי להביא לחיים משותפים בחברה הישראלית".. אלומה, מבית הקיבוץ הדתי, מעסיקה כיום כ-200 עובדים מתוכם 36% הם ערבים (24% בדרגי ניהול); 4% הם עובדים חרדים; 3% הם עובדים עם מוגבלות (12% בדרגי ניהול); 2% הם עובדים מבוגרים ו-4% מהעובדים הם יוצאי אתיופיה. בנוסף, ב- 85% מתפקידי הניהול מועסקות נשים.. חלק מעובדי אלומה מהחברה היהודית למדו ערבית כדי שיוכלו להעמיק את הקשר עם חבריהם לעבודה,..", יהונתן גוטליב – ערוץ 7 , י"ד בטבת תשפ"א 29/12/20  ♦

Gitex בדובאי: ערבים-ישראלים מודרים מרשת הקשרים המבוססת על שירות בצה"ל. נגה קפ, מנהלת שותפה ב- i3 Equity Partners: "במקום ללכת למזרח הרחוק ולחפש שם טאלנטים הבנו שיש לנו בחברה הישראלית מגזרים שלמים שאינם חשופים להייטק"..בין הנושאים שנידונו בהרחבה בפאנל היה הנושא של שוויון הזדמנויות וגיוון תעסוקתי. נגה קפ, מנהלת שותפה ב- i3 Equity Partners אשר הוזמנה להשתתף במשלחת קרנות ההון סיכון לדובאי, דברה על קבוצות שמודרות  מעולם ההייטק והעסקים כמו למשל ערביי ישראל, חרדים ואפילו נשים. כחברת הוועד המנהל של הארגונים צופן ומונא סיפרה קפ כיצד לפני 10 שנים בתעשיית ההייטק בישראל נמצא רק ייצוג של קבוצה אחת בחברה הישראלית ואילו בשנים האחרונות מתחילה מגמה של שינוי. .. "עוד חשוב לזכור כי האוכלוסיה הערבית בישראל רוצה לעבוד בסמוך לערים ולכפרים בהם היא מתגוררת, מרביתם לא יבואו לתל אביב בשביל להצטרף לסטארט-אפ. אבל דווקא בישראל יש מודעות לנושא, גם הממשלה מעניקה הקלות במיסים לארגונים שמקימים מפעלים ומרכזי פיתוח בפריפריה, כמו למשל אינטל שכל מרכזי העבודה שלה בישראל שוכנים בפריפריה." עמי רוחקס דומבה, Israel Defence, 14.12.20 ♦

תנובה ושטראוס ראש בראש: זה שיעור העובדים הערבים, החרדים והאתיופים בחברות הגדולות במשק. תחרות "אות הגיוון" של ארגון מעלה חושפת את היקפי העובדים ממגזרים שונים באוכלוסייה בחברות הגדולות בישראל. בתנובה ובשטראוס שיעור דומה של עובדים ערבים, אך בתנובה יותר מנהלים מהמגזר הערבי. מי גרפה את המקום הראשון? שרון טל , אייס,  29/11/2020  

ד"ר גלית דשא יוזמת Power in Diversity לקידום גיוון חברתי בהייטק, פודקאסט השיווק עם אבי זיתן, 28.11.20

אסור להשאיר את הגיוון התעסוקתי מחוץ למעגל ההתאוששות הכלכלית. בכלל המדינות מפותחות, הפגיעה המשמעותית ביותר היא באוכלוסיות מוחלשות מבחינה סוציו-אקונומית, והפערים הכלכליים-חברתיים צפויים להתרחב משמעותית,  נעמה גלעדי (מנהלת קשרי חוץ ותחום אחריות תאגידית בחברת פרוקטר אנד גמבל ישראל),  גלובס, 29.05.20

דו"ח גיוון וייצוג בשירות המדינה לשנת תשע"ח-תשע"ט, 2019. נציבות שירות המדינה, 20.5.20

יום הגיוון הבינלאומי 21.5.2020. זרוע העבודה ומינהל תעסוקת אוכלוסיות מקדמים גיוון בתעסוקה כל השנה ומבקשים להעלות מודעות בקרב מעסיקים, על הרווח הגלום בגיוון…מדינת ישראל התברכה במגוון רב של תרבותיות וסוגי אוכלוסיות, עובדה שמציבה אתגר לשוק התעסוקה בארץ. עם זאת, קבוצות דמוגרפיות מסוימות בארץ עדיין לא זוכות לייצוג ראוי, ומתמודדות עם פערי שכר בהשוואה ליתר האוכלוסייה.

יותר ערבים וחרדים בהייטק? המשבר עלול לפגוע במאמצי הגיוון. הירידה בביקוש לעובדי הייטק תעמיד במבחן את הנסיונות להפוך את התעשייה למגוונת יותר • מתי צויג מעמותת סקייל-אפ: "המשבר עלול להרחיב את הפערים בתעשייה" • מה ניתן לעשות, והאם זו דווקא הזדמנות לשינוי? "באופן כללי יש בעיה בתעסוקה של ערבים בליבת הייטק, ומועמדים בלי ניסיון בשוק העבודה או בצבא. יש פחות משרות מכיוון שלא מגייסים הרבה לתפקידים התחלתיים. [אומרת יפעת ברון מנכ"לית itworks], יסמין יבלונקו, גלובס, 15.5.20

תעסוקה מגוונת בארגונים גם בימי קורונה – מדריך.  מרכז אקורד, 5.5.20

משדרים גיוון – פודקאסט על גיוון והכללה בארגונים, פאדי אלבורה וטלי וישניה, מרכז אקורד, 22.3.20

"אנחנו בעצם מנוע חיפוש כמו גוגל עבור גיוסי העובדים בהייטק". הסטארט-אפ Skillinn – שמאפשר גיוס עובדים על פי הכישורים שלהם בלבד ולא על פי הפרטים האישיים – שואף לפתור את בעיית גיוס כוח האדם על ידי הגדלת הגיוון של המועמדים; "החברות מסתכלות ורואות בקו"ח מוחמד או יליד 1960 הן נרתעות, כי הן רוצות טייפקסט מסויים", אומר מייסד החברה איימן עאמר, הגר רבט, כלכליסט, 14:36, 13.01.20

גיוון בעיסוק. כדי לתת מענה אמיתי לצורכי האזרחים, השירות הציבורי צריך לשקף את הפסיפס הייחודי של החברה הישראלית. עו"ד מור ברזני, ראש האגף לגיוון תעסוקתי בנציבות שירות המדינה, מסבירה מדוע משימת הגיוון איננה פוגעת באיכות המינויים אלא להפך, וממחישה כיצד גם חלוקת שי לעובדים דורשת רגישות. החדשות המעודדות הן שישראל נמצאת במקום טוב, אבל ככל שעולים בדרגי הניהול האחידות שבה לשלוט,  מאת  אלישיב רייכנר, מקור ראשון,  ט׳ בכסלו ה׳תש״ף (07/12/2019

כנס השנתי #2 של הפורום הישראלי לארגוני בוגרים. השנה האירוע יעמוד בסימן גיוון חברתי בארגוני קהילות ורשתות בוגרים.  ראו לינק להרשמה לכנס/  הכנס מיועד למובילי/ות קהילות, ארגונים ורשתות בוגרים, נציגי קרנות פילנטרופיות וארגוני תשתית, וכן בעלי תפקידים מהמגזר ציבורי, מוניציפאלי שלישי ועסקי הקשורים לתחום. השנה הכנס מתארח במרכז "נא לגעת" ביפו ויערך ביום שלישי, 10.12.19, בין השעות 9:00-14:30

כנס Includay 2019 – בואו להיות חלק מהמסע שלנו בדרך לחברה מכילה ומגוונת ולהשפיע על העתיד שלנו… הקשר בין גיוון והכלה להצלחה עיסקית, בשיתוף אינטל, קו משווה ועוד, 3.12.2019

המחקר שקובע: גיוון בכוח העבודה משפר את התוצאות העסקיות. מחקר של "וול סטריט ג'ורנל" בדק את הקשר בין מידת הגיוון בחברות 500 S&P ואת הקשר לביצועים הכספיים שלהן • לפי הממצאים, המגזר הפיננסי השיג את הציונים הטובים ביותר בגיוון ומגזר האנרגיה את הציונים הנמוכים ביותר, וול סטריט ג'ורנל, פורסם בגלובס, 30/11/2019

מבין 70 ממונים על מגוון תעסוקתי במשרדי הממשלה: אף לא אחד יוצא אתיופיה. כך עולה מנותנים שהציגה נציבות שירות המדינה בדיון בנושא [בוועדת הכספים]. נתונים לגבי תעסוקת חרדים קיימים רק מהמחצית השנייה של 2018, "בשל קושי להגדיר מיהו חרדי". ירידה בשיעורי תעסוקת אנשים עם מוגבלויות… בקרב כ-70 עובדים הממונים במשרדי הממשלה על הגיוון התעסוקתי, מועסקים 5 ממונים חרדים, 4 ערבים, ממונה אחד עם מוגבלות ואף לא אחד יוצא אתיופיה., הודעות הכנסת, 5 בנובמבר 2019, ז' בחשון תש"פ

ערבי מחמד. הוא בדרך כלל נראה טוב, עם עדיפות למראה "משתכנז", ואין לו זיהוי דתי או לאומי… בישראל ידענו כבר מזרחי מחמד ודתי מחמד, והאופנה האחרונה בעולם התדמיות הנאורות של ארגונים הינה ערבי מחמד…קידום החברה הערבית וסגירת הפערים בין יהודים וערבים דורש שיתוף מלא של נציגים מהציבור הערבי בקבלת ההחלטות. שילוב ערביי מחמד בתור חותמות גומי אינו מהווה שיפור לעומת מה שהיה נהוג בעבר…", ד"ר סאמי מיעארי, גלובס, 19/09/2019

כשל השוק החמור של ההיי־טק הישראלי. ב-2018 לבדה שולמו כמיליארד דולר לחברות מיקור חוץ זרות – סכום שעוזב את ישראל אל כלכלות זרות ■ המדינה יכולה לעודד שילוב של חרדים וערבים בהיי־טק, על ידי הוספת קריטריון של גיוון תעסוקתי כתנאי לתמיכה כספית, משה קוזלובסקי ( ItWorks), דה מרקר, 28.08.2019

גיוון תעסוקתי – בשביל שורת הרווח ולא רק כדי להרגיש טוב. הון אנושי עשיר ותרבות של הכלה תעסקותית יביאו יותר יצירתיות וחדשנות למקום העבודה, מוטי אליאב (מנכ"ל e-bay), גלובס,  18/06/2019

תמונת השער מתוך: Why a Multicultural Work Place Might be Just What Your Company Needs

דרוג מעלה
דרוג מעלה

אסור להשאיר שליש מהישראלים מחוץ למעגל ההיי-טק. ערבים, יהודים, חילונים, חרדים, לכל אחד יכול להיות רעיון מבריק כיצד לשנות את העולם. כשמאתרים את מי שיכול ורוצה להגיע רחוק, ופורצים יחד דרך, מזהים כוח אדיר: אם חדשנות יכולה לשנות עיר היא יכולה לשנות מדינה ולשנות אזור, אראל מרגלית, דה מרקר, 18.11.2018 ♦

מדריך לאבחון והערכה תעסוקתיים של אוכלוסיות מרקע מגוון, נציבות שירות המדינה, 5.11.2018 ♦

אפליה תעסוקתית בישראל. בשוק התעסוקה הישראלי קיים מאז ומתמיד אי־שוויון ניכר בין קבוצות באוכלוסייה. התבוננות מדוקדקת בארבע קבוצות – נשים, ערבים, חרדים, מזרחים – מלמדת שהאי־שוויון מתרחש בכל ההיבטים של התעסוקה, בכלל זה ברמת השכר, בתנאי העבודה, בהעסקה ובפיטורים. חלק מהאי־שוויון נובע מפערים היסטוריים בין הקבוצות ומבחירות מודעות של חברי הקבוצה, אבל חלק ניכר ממנו נובע מאפליה המבוססת פעמים רבות על סטריאוטיפים שגויים מצד מעסיקים כלפי אנשי הקבוצות המופלות. מאת: רון חרמון, עו"ד חגי פורת, פרופ' יובל פלדמן, ד"ר תמר קריכלי־כץ, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2018 ♦

השר כץ ומקבילו הגרמני ישתפו פעולה בנושא שילוב מיעוטים בעבודה. "…השניים סיכמו לפעול להידוק והעמקת הקשרים בין היתר במידע שיעביר משרד העבודה והרווחה לממשלת גרמניה על התמודדותה של ישראל עם קבוצות מאותגרות תעסוקה לאור ניסיונו הרב של משרד העבודה בשילוב המגזר הערבי והחרדי וזאת לנוכח גלי ההגירה הגדולים לגרמניה…", יובל בננו, מעריב, 4.10.2018 ♦

מה מותר ומה אסור לשאול בראיון עבודה. הפסיקה והחוק לא מגדירים חד־משמעית מה יכול מעסיק לשאול מועמדים לתפקיד ■ כך תעשו זאת נכון – מורה נבוכים, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 09.08.2018 ♦

כמה כסף לבקש? האנשים שמחליטים אם תתקבלו לעבודה בהיי-טק. מנהלי משאבי האנוש והגיוס יושבים מול המועמדים, נוברים בעברם ובקורות החיים שלהם – וההחלטה שהם יקבלו היא הסופית: "ברוך הבא לחברה" או "לצערנו זה לא מתאים". איפה הם מחפשים עובדים, כיצד הם מתחרים עליהם ואיך קעקוע של סדרה חשבונית דווקא יכול לעזור, רותי לוי, דה מרקר, 20.07.2018 12:01 ♦

מגוונים את שירות המדינה – נפתחה תכנית להסמכת ממונים על גיוון תעסוקתי במשרדי הממשלה. מזה כשנה, מחויבים כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך למנות ממוני גיוון תעסוקתי במשרדם. עד היום, מונו כ-50 ממוני גיוון, ובמחזור הראשון משתתפים 27 מהם.  מאת נציבות שירות המדינה 09.05.2018 ♦

50 גוונים של עובדים. חברות רבות גילו בשנים האחרונות כי גיוון במאפיינים של העובדים — מין, מוצא, מקום מגורים וגיל — מאפשר לפתוח שווקים חדשים, ליצור נאמנות למקום העבודה ועל הדרך גם להשפיע לטובה על הקהילה. איך בונים מנגנון העסקה מכיל? בכירים בחברות גדולות מספרים, נעם פרל, ידיעות אחרונות, 30.06.2018 ♦

תוכנית חדשה תסייע לחברות ממשלתיות לגייס נשים, ערבים ובעלי מוגבלויות. רשות החברות הממשלתיות יחד עם נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה פתחו בפיילוט ראשוני וחדש מסוגו, שמטרתו העלאת הגיוון התעסוקתי והטמעת שוויון הזדמנויות ■ נמל אשדוד כבר בפנים ■ שר האוצר כחלון: "רב גוניות נכונה גם מבחינה עסקית", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 18.03.2018 ♦

לפתוח את הדירקטוריון. הגיע הזמן לגוון: לקראת מינוי דירקטורים חדשים בלאומי ודיסקונט. הוועדה למינוי דירקטורים אמורה למנות 8 דירקטורים חדשים לשניים מהבנקים המובילים בישראל | ניתן לנצל החלטה זו כדי לגוון את הרכב הדירקטורים, כך שיהיה דומה קצת יותר להרכב הלקוחות שהם משרתים, מאת אבי ביצור , דבר ראשון, עדכון אחרון: 28.01.2018 ♦

גיוון בתעסוקה כמנוף לצמיחה ומצוינות, יום עיון בקמפוס המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה כרמיאל, 8.1.2018 ♦

מהנדסים סוג ב' וייבוא עובדים זרים להיי טק. באוצר מחיים מחדש את הכוונה לייבא מהנדסים מחו"ל, אבל לא שמים לב לפתרונות למצוקת כוח האדם בהיי-טק שנמצאים בישראל ● לפני שמביאים עובדים מעבר לים, כדאי לראות את הפוטנציאל הלא ממוצה שיש במגזרים שונים בארץ, מאת יהודה קונפורטס , אנשים ומחשבים,  11  בינואר 2018 

מדד הגיוון ל-2017: פערי שכר קיצוניים לרעת יוצאי אתיופיה. נציבות שוויון זכויות בעבודה: פערי השכר לרעת יוצאי אתיופיה הם הגבוהים ביותר ■ ייצוג נמוך של קבוצות מיעוט בסגל האקדמי ■ הנשיא ריבלין: "דרושה פעולה עקבית ומתמשכת", [המדד עצמו יעלה לרשת, בקרוב,  כאן] מיכל רז-חיימוביץ, גלובס, 27.12.2017 ♦

צמצום האפליה בהיי-טק: מדברים הרבה, עושים מעט. האפליה בהיי-טק נגד חרדים, ערבים, נשים, יוצאי אתיופיה ובני 45+ עולה מדי פעם על סדר היום, אבל המציאות העגומה, שבה מתכנתות מרוויחות פחות ממתכנתים ושכר נקבע לפעמים על פי צבע עור, נמשכת ● אם רוצים באמת בשוויון, הגיע הזמן להפסיק לדבר ולעשות הרבה יותר, מאת יהודה קונפורטס , אנשים ומחשבים, 28 בדצמבר 2017 ♦

הבעיה האמיתית באקדמיה הישראלית. "…אין מחסור של נשים באקדמיה. זו עובדה…. . אז אם מחסור בנשים הוא לא הבעיה של האקדמיה, מה כן? מחסור בנשים שמגיעות מאוכלוסיות מגוונות. …לפי דו"ח המל"ג, כ-1,615 סטודנטים סיימו בתשע"ו את לימודי התואר השלישי באוניברסיטאות, אבל רק 5.7% מהם היו סטודנטים ערבים, שיעור נמוך בהרבה מהיחס של החברה הערבית באוכלוסייה הכללית. גם אם נניח שיש יותר סטודנטיות ערביות מאשר סטודנטים ערבים, עדיין מספרן של מסיימות התואר השלישי הערביות הוא זעום, לעומת מספרן של חברותיהן היהודיות…אבל למה גיוון הוא בכלל ערך שצריך לעניין אותנו כחברה בכלל, וכאקדמיה בפרט?..", ורדית גילאור (קרן אדמונד דה רוטשילד), הארץ, 20.11.2017 ♦

שוויון הזדמנויות בעזרת המעסיקים. המעסיקים מחזיקים במפתח לפתרון הבעיה. הם בעלי היכולת הגבוהה ביותר לאתר חסמים מבניים, שמקשים על גישה לאוכלוסיות מגוונות, טליה שטיינר, (המכון הישראלי לדמוקרטיה), דה מרקר, 20.11.2017 ♦

לשבור את התבניות בגיוס העובדים. אף שיש אלפי משרות פנויות בעולם ההיי-טק, עדיין לא מזמינים לראיון את מי שאינו מתאים לתבנית: בן 30, בוגר יחידה טכנולוגית שגר במרכז, יפעת ברון-גולדברג (ItWorks), דה מרקר, 19.11.2017 

שילוב בעייתי. שירות המדינה לא עושה די לשילוב סטודנטים מאוכלוסיות מגוונות. כך עולה מנייר עמדה [לקריאה] שפרסם השבוע הוועד הארצי של הסטודנטים בשירות הציבורי | מנכ"ל הוועד, אלעד דמסקי: "חשוב שהמדינה תיתן 'חכות' להצלחה, בדמות עבודה ואופק תעסוקתי רלוונטי, ולא 'דגים' בצורה של מלגות לימודים", מאת ניצן צבי כהן, דבר ראשון, 06.11.2017 

ב-BBC גילו שעובדיהם מגיעים מ"רקע פריוויליגי", ומצאו פיתרון מעניין. בדיקה פנימית שערכה ה-BBC העלתה שלמעלה מ-60 אחוזים מהצוות שלה מגיעים מבית שבו אחד ההורים מחזיק במשרת ניהול מקצועי או בכיר. בתגובה, החליטה הרשת לערוך את פרטי קורות החיים של המועמדים ולהסתיר מהמנהלים את פרטי ההשכלה של המועמדים. ובכאן 11? וואלה ברנז'ה, יום שני, 09 באוקטובר 2017 ♦

העסקה מגוונת משתלמת, מידע של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ♦

חבר מביא חבר – מאוכלוסייה מודרת. שילוב אנשים מרקעים מגוונים בעבודה משפר בצורה משמעותית את התוצאות וההישגים, ויוצר מרחב חברתי טוב יותר…. ברמה התקשורתית, כלפי חוץ, ארגונים רבים מקיימים מדיניות התומכת בהעסקה מגוונת, אך בפרקטיקה, היישום של מדיניות זו הוא אתגר משמעותי…", יצחק משיח, דה מרקר, 28.08.2017 ♦

DiversIty Works  היא תכנית מנהלים שפותחה ע”י עמותת It Works בשיתוף עם MEPI שגרירות ארה”ב בישראל…התכנית שמה למטרה ליזום ולהניע שינוי בתעשיית ההי טק באמצעות יצירת סביבת עבודה מכלילה, הלכה למעשה.♦

דו"ח: מערכת הבריאות היא מודל לדו־קיום בין ערבים ליהודים. חלקם של הערבים במערכת הבריאות גדול מחלקם היחסי בשוק התעסוקה ובמגזר הציבורי ■ דו"ח של המרכז הרפורמי לדת ומדינה מצא כי מערכת הבריאות מאפשרת לאזרחים ערבים להשתלב ולהתקדם לתפקידים בכירים, וכי "העתקת המודל למקומות עבודה נוספים תחולל שינוי אמיתי", רוני לינדר-גנץ, 14.03.2017 ♦

בישראל מפלים לא רק את הערבים. "…מעולם לא היה בחברה הישראלית יחס הוגן לזר ולשונה, בפרט לא בשוק העבודה, ובמיוחד לא כאשר הוא מתלבש ונראה אחרת מהמראה הישראלי הממוצע. הציבור החרדי מכיר את התופעה המבישה הזאת כבר עשרות שנים… גזענות ואפליה קיימות כלפי ערבים, כלפי חרדים, כלפי אתיופים ומיעוטים אחרים. שוק העבודה הישראלי דורשת מראה מערבי, ישראלי ייצוגי, ואינו מתחשב באותם מיעוטים שפעמים רבות נמנים על קהל הצרכנים ורוכשי השירותים…", ישראל כהן, הארץ, 20.2.2017 ♦

בבנק ישראל לא שכחו את המיעוטים. מספרם של המיעוטים המועסקים בבנק ישראל גדל משמעותית ב-22% בשנתיים האחרונות, אך עדיין נמוך… הנהלת בנק ישראל סבורה כי גיוון תעסוקתי יכול לתרום תרומה משמעותית להשגת יעדי הבנק.  לאור תפישה זו, אנו בבנק ישראל נוקטים אמצעים מגוונים לשילוב אוכלוסיות מיעוטים במגוון תפקידים…", פנינה קרן (בנק ישראל), דה מרקר, 07.02.2017 

"שוק העבודה הוא פלטפורמה מצוינת ליצירת חברה שוויונית ומכילה". מרים כהבא, האשה הערבייה הבכירה בשירות הציבורי, מסיימת שנה ראשונה בתפקידה כנציבת שוויון הזדמנויות בעבודה ■ היא מספרת על החשדנות מצד החברה הערבית, האתגר בשילוב אוכלוסיות מודרות בשוק העבודה, והצורך לשלב בין הסברה והכשרה לסנקציות על מעסיקים, ז'נאן בסול, דה מרקר,12.01.2017 ♦

מדד הגיוון – ייצוג ושכר בשוק העבודה הפרטי בישראל – דצמבר 2016, יחידה מפרסמת: נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ♦

דוח העסקה שוויונית ורב גונית במשרד המשפטים, 21.12.2016 ♦

ערבי, חרדי וחילוני נכנסים אל בית הנשיא. ולא, זו לא בדיחה. בבית הנשיא אנשי הצוות הם ערבים, חילונים, דתיים וחרדים. אבל כשראובן ריבלין הצביע על שינוי חברתי ב"נאום השבטים", הוא עורר סערה ציבורית, צפורה רומן, לאישה, 13.12.2016 ♦

רב תרבותיות וצה״ל, "…האם בנסיבות המיוחדות של ישראל, ניתן וראוי להשתמש בעקרונות הרב-תרבותיים, הנוגעים לאופייה של המדינה ויחסה לקהילות התרבותיות שלה, על הגיוס לצבא, ועל תנאי השירות שבו?..", מאת  פרופ׳ אמנון רובינשטיין תומר קנת, כתב העת "משפט וצבא", דצמבר 2016 ♦

"ככל שקבוצת העבודה רב-גונית בארגון, היא תהיה יצירתית יותר". אחת המגמות החזקות בתחום משאבי האנוש היא הגיוס המגוון: חברות שונות מחפשות מועמדים ממוצא, רקע וגיל שונה על מנת לקדם יצירתיות וחדשנות בארגון, דניאל דותן, גלובס, 30.11.2016 

גיוון אתני של העובדים בחברה מעלה את הצלחתה ב-35%. לא מעט ארגונים בישראל מתחילים להבין ששילוב של עובדים ממגזרים שונים, תורם לתפוקת הארגון, הרבה מעבר להיבט המוסרי-חברתי. במילים פשוטות: כשהעובדים מגיעים מפלחים שונים של האוכלוסייה, כך גם המוצר יכול לפנות לקהל רחב יותר. ומה חושבים העובדים? "חשוב לתת הזדמנות שווה לכולם, אבל לא להתייחס אליהם אחרת", אומר הישאם עבד אלחלים, מוסלמי תושב ישראלי, מנהל מוצר בפייפאל, מירב דוסטר | לימודים וקריירה mako | פורסם 05/10/16 

מדיניות ציבורית ורב-תרבותיות. ספר המאגד בתוכו מאמרים של חוקרים מתחומי ידע שונים, בוחן את הדפוסים הקיימים של מדיניות ציבורית רב-תרבותית בישראל ומציע חלופות אפשריות. בעריכת: בשיר בשיר, גיא בן-פורת, יוסי יונה, הוצאת מכון ון ליר, 2016 ♦

היסטוריה: אפל ממנה לראשונה ישראלי לתפקיד סגן נשיא החברה. ג'וני סרוג'י, ישראלי-ערבי יליד חיפה ובוגר הטכניון, קיבל את תואר סגן הנשיא לתחום החומרה, ויהיה אחראי על עיצוב שבבי הליבה בכלל מכשיריה של אפל, בכלל זה האייפון, אייפד ומחשבי המקבוק… התקשורת האמריקאית התייחסה להכרזה ככזו המעידה על כוונתה של אפל להרחיב את הגיוון של הדרג הניהולי שלה, שכלל לא רק ישראלי לשעבר, אלא גם שתי נשים…",  אסף גלעד, כלכליסט, 16.8.2016 

נבחרת הדירקטורים תצוד מועמדים מאוכלוסיות שונות. הוועדה שבחנה את הרכב הנבחרת ממליצה לאתר מועמדים ממגזרים שונים כך שייצגו את שיעורם באוכלוסייה. המלצה נוספת היא להצעיר הגיל הממוצע כדי למנוע קיבעון מחשבתי… נבחרת הדירקטורים הממשלתית תיאלץ לשנות תמהיל. דו"ח ועדה חיצונית שהוגש אתמול למנכ"ל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב ממליץ לעבור לחיפוש אקטיבי של מועמדים ממגזרי אוכלוסייה שונים, בהם ערבים ובני העדה האתיופית, וכן של עובדים בעלי מוגבלות וצעירים מהממוצע בדירקטוריונים…", ליאור גוטמן, כלכליסט, 15.8.2016 ♦

ערביי ישראל – תעסוקה. מצגת של ניצה (קלינר) קסיר בפני הפורום לגיוון בתעסוקה, בנק ישראל, 2015 ♦

הכל על גיוס עובדים  – בחוברת זו מפורטים חמישה שלבים עיקריים, בדרך לפיתוח גיוס רב גוני, במטרה לסייע למעסיקים/ות ומנהלי/ות משאבי אנוש להרחיב את מגוון הכישרונות הקיים בתוך הארגון. משרד הכלכלה והתעשייה ♦

"כל הזמן שואלים אם אנו מכירים מתכנתים ערבים". חברת ההשקעות זייתון ונצ'רס תומכת בחברות הייטק המעודדות דו־קיום, ואשר לפחות 30% מהמתכנתים שלהן מגיעים מאוכלוסיות מוחלשות, ובכללן פלסטינים. החברה מנהלת פעילות בהיקף 17 מיליון דולר, שהגיעו בעיקר ממשקיעים סינים, ובהם שניים ממייסדי עליבאבא. השלב הבא: גיוס של 30 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים, שרוצים גם ערך חברתי, גיל קליאן, כלכליסט, 1.6.2016 ♦ 

חשיבות הגיוון בשוק העבודה, הנציבה הארצית, עו"ד מרים כבהא, התארחה בתוכנית לונדון את קירשנבאום, צפו בריאיון החל בדקה 36:00, ערוץ 10, 1.6.2016♦

למה באמת חשוב לגוון בשוק העבודה? שוק עבודה מגוון בישראל חייב לכלול עובדים מכל גווני הקשת. מעסיק שיפעל לגיוון, יקדם יעילות ויצירתיות, יפנה לפלח רחב ומתרחב של האוכלוסייה, ישפר את ביצועיו ובעיקר יכיר מקרוב לעצמו, לעובדיו וללקוחותיו את האחר, נועה נאמן, YNET, 28.05.16 ♦

הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה  ♦

ערבי, חרדי ואתיופי? לא בבנק לאומי. לא יעלה על הדעת שבקרב רואי החשבון, המנהלים ועורכי הדין החרדים, הערבים והאתיופים – אין אפילו שני מועמדים מתאימים שעומדים בכל קריטריון אפשרי כדי לכהן כדירקטורים בבנק לאומי ■ תפקידה של ועדת בחירות שרוצה בהצלחת הבנק הוא לחפש מועמדים חדשים מחוץ למעגל הדירקטוריון הקבוע, זהר פלדבוי, דה מרקר, 22.05.2016 ♦

"אני רוצה שבעליון יהיו שופט מזרחי, ערבי-נוצרי, דרוזי ומוסלמי". ח"כ נורית קורן, החברה בוועדה למינוי שופטים: "בעליון ובבתי המשפט יושבת אליטה אריסטוקרטית שמחליטה על הכול וקובעת את סדר היום. אני לא רוצה את שיטת ה'חבר מביא חבר' שנהוגה היום", חן מענית, גלובס, 22.5.2016 ♦

דירקטוריון לאומי: ללא אתיופים, מזרחים, ערבים, חרדים או תושבי פריפריה. אליטות ההון-שלטון הורגלו לחלוק ביניהן את הטוב, משמרות את ההגמוניה ומסרבות לקלוט שבא הזמן לשינוי ■ האם נאלץ להעביר חקיקה שתסדיר שוויון הזדמנויות? ■דעה, סטלה קורין ליבר, גלובס, 9.5.2016 ♦

ד"ר רמזי חלבי, צופן: "החזון – 10,000 מהנדסים ערבים בהיי-טק". לדברי ד"ר חלבי, יו"ר הארגון, "ברגע שחל השינוי והכול במדינה החל להיות מתוחכם וטכנולוגי – הערבים לא היו שם; אנחנו נשנה את המצב הקיים", מאת יוסי הטוני , אנשים ומחשבים, 18 באפריל 2016 ♦

מחסור במהנדסים ובמפתחים? יוזמה חדשה תייבא אותם מכפר קאסם. אז איך באמת מתגברים על הקושי לשלב את ערביי ישראל בתעשיית ההיי-טק? לתוכנית הזאת יש לא מעט פתרונות, גבי אבנר, GeekTime, 2.4.2016 ♦

"יש סקסיזם בהיי-טק – כי התעשייה נשלטת על ידי גברים וקל לקדם אנשים שדומים לך". בשנה שעברה השקיעה אינטל בשילוב אוכלוסיות מגוונות בעבודה 300 מיליון דולר ■ 
דניאל בראון, סמנכ"לית הגיוון באינטל העולמית: "רבים חשבו שהמטרה שקבענו לגייס 40% נשים ומיעוטים היא בלתי-אפשרית, אבל הגענו ל-43%", ז'נאן בסול, דה מרקר, 03.03.2016 ♦

שילוב ערבים בתעסוקה: "השכר בנצרת תחרותי, כמו בהרצליה". האם הפתרון לשילוב אקדמאים ערבים בתעסוקה הוא הקמת סניפי חברות בינלאומיות ביישובים ערבים – כפי שעשתה ברודקום בנצרת – שבהם יעבדו ערבים לצד יהודים? ■ דיון בפאנל "מודלים של קידום העסקת אקדמאים ערבים במגזר העסקי" בוועידת העסקים של "גלובס", דפנה ברמלי, 13.12.2015 

גיוון תעסוקתי תורם לשורת הרווח. אם ברמה התיאורטית כבר ברור כי מדובר בנושא חשוב, הרי שבשלב זה מעטות הן החברות שכבר הצליחו להבריג את הנושא לתוך הדנ"א של הארגון, גלית בן שמחון , דה מארקר, 10.05.2015 ♦

"השתלבות חרדים וערבים דווקא הורידה את הפריון לעובד". הכלכלן הראשי באוצר יואל נוה: גם ההשקעה הנמוכה ההוצאה הביטחונית הגבוהה הן הסיבות העיקריות לתופעת הפריון הנמוך במשק הישראלי ■ ב-2013 עמד הפריון לעובד בישראל על 36.7 דולר, רמה נמוכה בכ-24% מהממוצע בקבוצת המדינות המפותחות, עמירם ברקת, גלובס, 19/04/2015 ♦

עשרת הדברות לשוויון בתעסוקה. ארגונים עסקיים יכולים ליהנות מהעסקת עובדים ערבים מתוך תפישה ארגונית המקדמת גיוון… תעסוקת הערבים בשוק העבודה בישראל מתאפיינת בייצוג חסר. כך, בעוד האוכלוסייה הערבית מהווה 20% מאוכלוסיית המדינה, מהווים הערבים 13% מכוח העבודה ותרומתם לתמ"ג היא 8% בלבד. הרחבת שילוב הערבים בשוק העבודה אמור להיות אינטרס לאומי, כלכלי וערכי של המדינה…", סאמי אסעד, דה מארקר, 13.04.2015 ♦

"להגיד 'רוצים גיוון בתעסוקה', זה יפה – אבל צריך לחזר אחרי עובדים מתאימים". אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים, הניפה דגל: לכל הישראלים והישראליות – ערבים, חרדים וכל קבוצה מודרת אחרת – יהיה ייצוג במצבת העובדים של המשרד ■ בכירי המשרד לומדים בסדנאות איך לערוך 
ראיון רב־תרבותי, מאת: טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 19.03.2015 ♦

מקדמים אוכלוסיות מגוונות? ייתכן שמגיע לכם ציון לשבח. בימים אלה יצא קול קורא לעסקים המקדמים יוזמות לשיפור הגיוון בתעסוקה והגדלת ייצוגן של אוכלוסיות הסובלות מתת תעסוקה בשוק העבודה (למשל, חרדים, ערבים, בעלי מוגבלויות) להגיש מועמדות. הילה ויסברג, דה מארקר, 26.02.2014 ♦

אי-שילוב ערבים בשוק העבודה עולה לישראל 30 מיליארד שקל בשנה. מזל מועלם, אל מוניטור, ספטמבר 2013 ♦

מרכז תעסוקה ביפו. המרכז, שייפתח בחודש אוגוסט [ע"י עיריית תל אביב-יפו], יציע הכוון תעסוקתי לצעירים, ייעוץ אישי, מכינות להשכלה גבוהה ומקום מפגש ופנאי. תמי מאור, לוקאל תל אביב, 26.6.2013 ♦

פתרון הוליסטי לשילוב הערבים והחרדים. יש לנתב את ההשקעה הציבורית בתחום לא רק לעידוד השכלה בקרב חרדים וערבים, אלא גם להשמתם בעבודה. מאת: גלית גרנות, דה מארקר, 20.06.2013 ♦

US president meets Intel’s wannabe future head — an Israeli Arab, 26. On his Israel Museum visit, Obama impressed not only with the technology, but also with a program to help Arabs get hi-tech jobs. David Shamah, Times of Israel, 22.3.2013♦

סקר: 17% מהאוכלוסייה חשים אפלייה בעבודה. נתוני התמ"ת [סקר מעסיקים – שוויון הזדמנויות בעבודה בסקטור הפרטי והציבורי 2012] מגלים כי לא מעט עובדים חשים מופלים במקומות העבודה רק מעצם השתייכותם לאוכלוסיה מוגדרת, בראשם ערבים, חרדים, אמהות ובעלי אנשים עם מוגבלויות. אף כי נשים דיווחו על תחושות אפליה נמוכות יחסית – בעמותת ידיד מספרים שיותר ויותר נשים עובדות ממעמד הביניים מבקשות סיוע. בילי פרנקל, YNET, 5.3.2013 ♦ [מצגת של בני פפרמן, ראש מינהל מחקר, בנושא זה, מכנס נציבות שוויון בעבודה 2012] ♦

הדור הבא של אנשי ההייטק: חרדים, אתיופים וערבים. הדור הבא של הסטארט-אפיסטים הישראלים: הכירו את החממה הטכנולוגית שהרימה את הכפפה והחליטה להשקיע מיליונים ביוזמות טכנולוגיות פורצות דרך מהפריפריה. גלובס טי.וי, 27/11/2012  02:44 ♦

"גיוון בתעסוקה"? המעסיקים מדברים הרבה, מגוונים מעט. ערבים, חרדים, אתיופים, מוגבלים, ואפילו "מבוגרים" בני 45 ומעלה – הרבה ארגונים מדברים על החשיבות בהעסקת אוכלוסיות אלה, אבל לא תמיד מבינים מה ייצא להם מזה במישור הכלכלי. עינב בן יהודה, גלובס, 20.11.2012 ♦

למה אין דירקטור ערבי בבנק לאומי? "…כדי לאזן את שלטון המנהלים בבנקים ללא גרעין שליטה – צריך גיוון מחשבתי…. זה מעלה את השאלה אם כדי לגוון את הדירקטוריונים של הבנקים יש לקדם חקיקה מתאימה. שיטת המכסות בדירקטוריונים היא בעייתית ויכולה לגרום לעיוות במינוי האנשים המתאימים, אך היא זכתה להצלחה במתן ייצוג לנשים.." סמי פרץ, דה מארקר, 9.8.2012 ♦

שוויון בתעסוקה – לעשות במקום לדבר. על ידי מתן הזדמנות שווה לאוכלוסיות השונות ועל ידי יצירת התנאים לביטול החשדנות ההדדית, ניתן יהיה ליצור שינוי אמיתי שיהפוך את המדינה למקום טוב יותר. דה מארקר, 20.6.2012 ♦

מנהלים, העסיקו עובדים ערבים. לא תהיה חברה משותפת אם ערבים לא ישתתפו במעגלי קבלת החלטות. עו"ד עלי חיידר ורון גרליץ, מנכ"לי סיכוי, דה מארקר, 22.5.2013 ♦

מיון רב תרבותי – צוו השעה, פרסום המציג מבחני מיון לאקדמאים ערבים, תוצאות המחקרים וההתאמות הנדרשות. בהוצאת קוו משווה, 2011 ♦

שוויון הזדמנויות, אפליה בעבודה והעסקה רבגונית. עמדות ותפיסות מנהלים במגזר העסקי. מיזם משותף של מינהל מחקר וכלכלה והנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה בתמ"ת, מרץ 2011 ♦

קריאת גיוון. התעוררות במודעות לסוגיית גיוון כוח העבודה, נובעת מהגישות שמצדדות בגיוון מתוך אלטרואיזם, אך גם מתוך הבנה שגיוון משפר פלאים את הדוחות הכספיים. במדינה שבה קבוצות מיעוט רבות, בהן ערבים, אתיופים וחרדים, נותר רק למצוא את המנהלים שירימו את הכפפה… בשוק העבודה האמריקני עבר הדיון בנושא גיוון מקומות העבודה, בעיקר גיוון בהנהלה, מהתמקדות בשוויון לתובנה שעובדים בעלי רקע תרבותי וסוציו-אקונומי מגוון מניבים למעסיק אופני חשיבה חדשים, פותחים את העסק (במידה ומדובר במכירות) לשווקים חדשים, ומצליחים לנהל דיאלוג טוב יותר עם מגזרי לקוחות מגוונים.  טל שניידר, גלובס, 27/09/2011 ♦

"הטכנולוגיה מנוף להשגת שוויון וקידום", מצגת אינטל לועידת ראש הממשלה למגזר הערבי 10.7.2008 ♦

מודלים ופעילות לקידום תעסוקה רב תרבותית:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest

ארועים קרובים

◄ הקודם

ינואר 2022

הבא ►
אבגדהוש

1


2


3


4


5


6


7


8


9


10


11


12


13


14


15


16


17


18


19


20


21


22


23


24


25


26


27


28


29


30


31


למידע על:

OnePlace הוקם במאי 2011 במטרה לעודד את העברת הדיון ביחסים שבין המיעוט הערבי-פלסטיני לרוב היהודי למישור החברתי-אזרחי. האתר פועל להעמיק ולשפר דיון זה ולבססו על ידע ועובדות, להבין טוב יותר את מרכיבי הסוגיה והקשריה, לחזק את העוסקים בתחום ולהעצים את עשייתם כחלק מתמונה רחבה ומערכתית, וכן להעניק להם את כלי הידע הטובים ביותר להתמודדות עם התהליכים והקשיים השונים בניסיון להביא למציאות חיים הוגנת ושוויונית במדינת ישראל.

נושאי רוחב

המערכת הציבורית

הסכסוך

ניווט מהיר

Copyright © 2019 oneplace