זהות. לאומיות. זיכרון
חברתי העזתית ואני: נכבה משני עברי הגדר. החברות עם מושירה צמחה בין שיחות הטלפון הקטועות שניהלנו, ככל שאפשרה הקליטה בעזה. דרך סיפורי רעב, עקירה ואובדן, גילינו כיצד זיכרון הנכבה ממשיך לעבור מדור לדור – בגוף הנשי, בשפה ובחלום הפשוט לפתוח חלון ולראות את הים באופק, סמאח סלאימה, שיחה מקומית, 17.5.2026 ♦ "הייתי צריך לראות בעצמי": …