ערבים בישראל

מרחב מידע רב תחומי

ערבים בישראל מרחב מידע רב תחומי

תפריט

חזון/ות

קבוצת ברית

הושטתם לנו יד, תשובתנו היא כן. אנחנו בני הארץ הזאת, זאת המולדת שמעולם לא היגרנו ממנה או אליה. כאן נולדו הורינו וילדינו. כאן נוצרו המורשת והמסורת שלנו. שנים ארוכות חיינו יחדיו; … בימים אלה קורה משהו חדש. פניתם אלינו בכנות והצעתם: "לצאת יחד אתכם לדרך ישראלית שונה לגמרי מכל הדרכים שהביאו אותנו עד הנה… הנה תשובתנו — כן! אנחנו שותפים…", [רשימת חותמים], הארץ, 16.11.20

תתפלאו, גם חבורה יהודית יכולה לקרוא להקמת תנועה פוליטית ערבית – יהודית חדשה. הקריאה החדשה להקמת שותפות פוליטית יהודית-ערבית נתקלה בלא מעט ביקורת, על רקע העובדה שהיא הושמעה מפי אישי ציבורי ופעילים יהודים בלבד ● אך המבקרים מתעלמים מהעובדה שהאחריות כאן – כמו גם לגבי קבוצות הגמוניות במקומות אחרים – מוטלת קודם כל על הרוב השולט, פרופ' נעמי חזן, זמן ישראל, 7.11.20

אולי היהודים יהיו מאגר הקולות של החברה הערבית?  إلى الكواليس أيها اليسار الإسرائيلي! "השמאל היהודי המצומק מנפיק בשנים האחרונות אין סוף עצומות ומאמרים על הצורך ב"שותפות פוליטית יהודית ערבית". הוא מקדם את רעיון "המפלגות היהודיות ערביות" (היהודית תמיד בראש), שאמורות להפציע בשמי הפוליטיקה הישראלית ולהחזיר את התקווה לשמאלנים המוכים….חלקים מהשמאל שכנראה איבדו אמונה ביכולתם לסחוף אחריהם את הציבור היהודי, מדמיינים כי אזרחי ישראל הערבים יהפכו לחבל ההצלה של השמאל היהודי…", גלעד היימן, הזירה – الساحة הארץ, 3.11.20

הקריאה היהודית לשותפות עם הערבים היא הכאה על חטא וניסיון לתיקון. המאמר שקרא להצטרפות למסגרת פוליטית יהודית-ערבית, שעליו אני חתום לצד יהודים נוספים מלב הממסד, משקף הבנה שנדרש תיקון עצום ביחסו של השמאל היהודי לאזרחים הפלסטינים. אפשר להגדיר את החותמים כאנשי האתמול, אך לא ניתן להתעלם מכך שהצגנו את החזון של המחר. …בצדק נשאלנו מדוע חתמו רק יהודים על המאמר. הסיבה למעלה. זהו מאמר של הכאה על חטאנו כיהודים – החטא של מרצ; החטא של מפלגת העבודה; החטא של הממסד. אנחנו רוצים לתקן…", מאת: מוסי רז, שיחה מקומית,  28.10.20

זאת קריאה להצטרף למסגרת פוליטית יהודית־ערבית. "…באיחור של דורות אנחנו מבקשים לצאת יחד עם האזרחים הערבים לדרך ישראלית שונה, חדשה. לא עלי תאנה ייצוגיים ולא פוליטיקה של זהויות, אלא שותפות מהותית, עמוקה ומשמעותית, המחויבת לשלום בין העמים ומדינותיהם, שכנות טובה בין הבית הלאומי הפלסטיני לבית הלאומי היהודי. סוף לכיבוש, לאיבה ולאדנות. בעד חלוקה הוגנת של המשאבים, שוויון זכויות מלא של האזרחים והקהילות ומאבק נחרץ באלימות ובאפליה. ..", רשימה של ח"כים לשעבר וא/נשי ציבור יהודים, הארץ, 24.10.20

שיטת הקנטונים: אולי מדינת תל אביב היא לא רעיון כל כך גרוע. תתארו לכם שהיינו יכולים להסכים שלא להסכים. שיטת הקנטונים – שיטה שעולה מדי כמה שנים ומבקשת להפוך את ישראל לקונפדרציה של אוטונומיות מקבלת הזדמנות שנייה, דווקא בעידן הנוכחי, דור זומר, כלכליסט, 24.10.20

לפלסטינים יש הזדמנות לקנות מניות בסדר הישראלי החדש. קריסת השיח היהודי השבטי, לצד התחזקות הפרשנויות המחודשות לציונות, מייצרות רגע מהפכני. האזרחים הפלסטינים יכולים לנצל אותו כדי להיות שותפים לרפובליקה הישראלית הראשונה, שתתבסס על הטוב המשותף במקום על הפרדה ועליונות, מאת: אמיר פאח'ורי (הפורום לחשיבה אזורית, נווה שלום, ון ליר), שיחה מקומית, 13.10.20 ♦

רשימה של תל אביבים וערבים זה נחמד אבל לא מספיק. תפסיקו להתבכיין ותצאו מהבועה — זה המשפט שעובר לי בראש כל פעם שאני שומע עוד איש שמאל מנסה להסביר כמה חשובה השותפות בין יהודים לערבים,… הישועה לא תבוא מהרשימה המשותפת… נכון, הרשימה המשותפת לא אשמה בהתרפסות של גנץ וחבריו לימין…  השמאל חייב להבין שעליו לעבור ממגננה להתקפה, וזה אומר שהשיח על סיום הכיבוש חייב לעמוד במרכז הבמה… ולא עוד לא ניסיון נחמד אבל לא באמת חשוב להרכיב רשימה של תל אביבים וערבים.", ג'קי חורי, הארץ, 21.6.20 ♦

מה שחזית יהודית־ערבית יכולה לעשות. "…הכדור נמצא היום במגרשה של הרשימה המשותפת. העומדים בראשה, עודה ואחמד טיבי, הם החכמים, האמיצים והישרים ביותר בפוליטיקה הישראלית היום. אם ישכילו, בלי לוותר על עמדותיהם, להציג רשימה אטרקטיבית עם ייצוג של שלושה־ארבעה יהודים בעלי שיעור קומה אינטלקטואלי ומוסרי, יהיה זה שינוי מהפכני ומלהיב….", ד"ר מנחם כרמי, הארץ, 12.6.20 ♦

שיח הדגלים – שותפות ערבית-יהודית:

  • נוה דרומי, למה דגל פלסטין כל כך מפחיד אותך? "…הימין מנסה לתקוע טריז בין החברים הערבים לחברים היהודים שבו — על ידי סימון היהודים כלא־ציונים בכל פעם שנרקמת שותפות ערבית־יהודית. כצפוי, יש גם לא מעט אנשי שמאל ציונים שנבהלים מההאשמות הללו, והם מתנצלים או ממהרים לנקות את עצמם מ"אשמה" — כפי שקרה במקרה של ההפגנה האחרונה….  ההפגנה היתה נגד הסיפוח, ולא במה לכבוד חגיגות יום העצמאות. ההפגנה היתה נגד מדיניות הפוגעת בזכויות הפלסטינים, ואך טבעי שהפלסטינים ירגישו צורך להניף את דגליהם — שלא כמפגינים היהודים, אשר אינם חשים שהזהות הלאומית שלהם נתונה במתקפה..", חן ליברמן (ערוץ 13), הארץ, 13.6.20 ♦
  • הנכבה עדיין אתנו ומזינה את מלחמותינוما زالت النكبة حية تغذي حروبنا. "…עד שלא נכיר בעוול שנגרם לפלסטינים ועל חלקנו בו לא נוכל לתקן, לא נוכל לבנות שותפות אמיתית, לא נסיים את מעגל האימה, הפחד, המלחמה והדמים. .. התיקון הנדרש מתחיל מהכרה באסון הפלסטיני, זהו תנאי הכרחי אך גם לא מספיק לשינוי….", יניב שגיא  (גבעת חביבה), הזירה – الساحة הארץ, 11.6.20 ♦
  • למה מפגיני השמאל מתכוונים כשהם מדברים על "שותפות יהודית־ערבית". "…איימן עודה קרן מאושר, ולא במקרה — זו בדיוק השותפות שהוא מייחל לה: צמצום הזהות היהודית והציונית לרמת דגל ישראל אחד במקרה הטוב, בתוך ים של דגלי פלסטין… בסופו של דבר, מתחת לכמיהה לשותפות יהודית־ערבית מסתתר הרצון לכונן את ישראל מחדש, כמדינת כל אזרחיה. כלומר, כמדינה שלא תוכל לתפקד כבית לאומי לעם היהודי…", נוה דרומי, הארץ, 11.6.20 ♦
  • הם לא מפחדים מדגלים – הם מפחדים משותפות ערבית יהודית. השמאל היחיד שיכול לשנות את המציאות הפוליטית יצא לרחובות והימין לא יכול להירגע. עמית סגל ואיילת שקד מפחדים מהשותפות נגד הכיבוש והסיפוח ובצדק – רק התחלנו. חה"כ איימן עודה|N12| פורסם 11/06/20 15:20 | עודכן 11/06/20 15 ♦
  • לימין יש ממה לחשוש, אבל זה לא קשור לדגלים. סערת הרגשות המזויפת סביב הנפת דגלי פלסטין מסתירה חשש מתופעה שהפכה גלויה בהפגנה במוצ"ש: השמאל היהודי אמנם הצטמק, אבל מה שנשאר ממנו רואה בשותפות עם הפלסטינים עניין יסודי, וכבר אינו מפחד להשתמש במילה אפרטהייד בלשון הווה, מאת: מירון רפופורט, שיחה מקומית,  8.6.20 ♦
  • הימין אינו מפחד מדגלי פלסטין אלא משותפות יהודית-ערבית. ההפגנה בכיכר רבין במוצאי שבת נגד הסיפוח הציגה נרטיב שאנשים כמו עמית סגל או יועז הנדל עושים הכל כדי שיושכח. עבור מי שמבוהל ממנה, יש חדשות טובות וחדשות רעות…הפחד שהתגלה כאן הוא ברובד אחר. זהו פחד פוליטי. פחד שהנה יש כאן התאגדות יהודית-ערבית ששמה לה למטרה לייצר כוח. הימין היהודי ניצח את השמאל היהודי מזמן. הכרעה ברורה ובלתי הפיכה..", עומר עינב, הארץ, 8.6.20 ♦

השמאל הציוני לא יכול עוד לברוח מההכרעה בין שוויון לאפרטהייד. השמאל היהודי יודע שהוא רוצה למנוע את הסיפוח, אבל מתקשה להציג לו חלופה רעיונית. אבל כשהסיפוח הוא כבר מציאות בפועל, השמאל חייב לעדכן לא רק את טיעוניו אלא גם את שותפיו למאבק, מאת ד"ר מנחם קליין, שיחה מקומית,  31.5.2020 ♦

שותפות פוליטית יהודית-ערבית: מהי תמיכת הציבור היהודי בישראל בשותפות זו? צוות המחקר: ד"ר רותי פליסקין  |  לי אלדר  |  יוסי חסון  |  פרופ' עירן הלפרין, מרכז אקורד, האוניברסיטה העברית, מרץ 14, 2020 ♦

הצד חיובי של הקורונה: ההתקרבות בין הציבור היהודי לערבי. חודש הרמדאן מאפשר לחברה הישראלית לבחון את הניצנים החיוביים שנראו בארץ, ולכן השנה הוא חשוב יותר מהרגיל. אם נעבור זאת בשלום – זה יהיה צעד ענק לאיחוי השסעים, רות וסרמן לנדה, מעריב, 25/04/2020 ♦

השלב הבא ביחסי יהודים־ערבים. "ממשלת נתניהו־גנץ הוקמה סוף־סוף, אחרי משבר פוליטי מהעמוקים ומהמתישים שידעה המדינה, ועל רקע משבר בריאותי וכלכלי בקנה מידה היסטורי. אולם כמו בכל משבר, גם הפעם אפשר שתהיה טמונה בו הזדמנות גדולה. לא, אני לא מתכוון לתוכנית המאה, שנתניהו נחוש לקדם. ההזדמנות שאני מזהה היא שילוב האזרחים הערבים במדינה ובמוסדותיה והמשך שיפור מצבם הכלכלי והחברתי. ..", ג'לאל בנא, ישראל היום, 22.4.20 ♦

הפרויקט הפוליטי היהודי-ערבי רחב הרבה יותר ממפלגה. מפלגה יהודית-ערבית לא צריכה לעסוק רק בשוויון אזרחי. היא צריכה לנסח מחדש במשותף את האופן שבו פועלת מדינת ישראל וליצור סביבה עורף אזרחי של ארגונים, מכוני מחקר, כלי תקשורת ועוד. הימין עשה את זה. הגיע הזמן לחקות אותו, מאת: עמיר סגל, שיחה מקומית,  4.5.2020 ♦

דרך שלישית לפוליטיקה הערבית. חרף טענותיהם המבוססות והנוקבות של ערביי ישראל לחוסר שוויון פוליטי, הם מעדיפים ברובם המוחלט להיות חלק ממדינת ישראל. דור המנהיגים הפוליטיים הנוכחי של ערביי ישראל ניהל כפילות זהותית מנוסחת להפליא, אך חסרת הישגים פוליטיים משמעותיים בפועל… גישת הפנים הכפולות של הפוליטיקה הערבית הנוכחית מיצתה עצמה, והגיעה השעה לפרגמטיות ולאפקטיביות… ממשלת האחדות הלאומית המתגבשת צריכה לראות בהשתלבות ערביי ישראל משימה לאומית חיונית. ..", ד"ר ענאן ווהבי, ישראל היום, 4.5.20 

ואז הערבי עלה לנאום וחשף את מבוכת המארגנים. בסוף כל חשש של מארגני מחאות כלל ישראליות לכלול בתוכם את המיעוט הערבי, יושב הימין וחוגג את ניצחונו. הנאום של עודה סחף את הקהל אמש בכיכר רבין, כי הוא היחיד שהציע פתרון אפשרי לשבר הדמוקרטי,  תומר מיכלזון, המקום הכי חם בגיהנום,  20.04.20

ליכוד וחמאס באותו פרלמנט? זה פחות דמיוני ממה שנשמע. תוכנית הסיפוח והתחזקות הרשימה המשותפת סוללות את הדרך למדינה אחת דמוקרטית. הנתונים מראים שזה הרבה פחות דרמטי משנדמה: ליהודים לא יהיו אותן פריבילגיות, אבל כוחם של הקיצוניים דווקא ייחלש ולכוחות הפרגמטיים בשני הצדדים יהיה כר נרחב יותר לשיתוף פעולה, מאת ד"ר יוסף רפופורט, שיחה מקומית,  15.4.2020 ♦

בחירות 2020:

  • ביבי, טיבי ומה שביניהם: עושים סדר בדיון על הרכבת הקואליציה. "כדי להבין את עמדתם של בוחרי כחול לבן בפלונטר הפוליטי הנוכחי, צריך לשאול לא רק נגד מה הם, ראש הממשלה נתניהו או הרשימה המשותפת, אלא גם נגד מה הם יותר…כדי שהערבים ימלאו תפקיד משמעותי יותר בחיים הפוליטיים בישראל, עליהם להסתגל לכמה עובדות לא בהכרח נוחות. לדוגמה, שישראל היא מדינה יהודית־ציונית וכך תישאר. לאפשרות השנייה יש שני גלגולים אפשריים. האחד: להתעקש על שינוי אצל הערבים כתנאי להשפעה פוליטית. השני: להציע השפעה פוליטית כזרז אפשרי לשינוי אצל הערבים. ובמילים פשוטות: יהיה מי שיאמר שהערבים יכולים לזכות בהשפעה אם יקבלו את ישראל כמדינה יהודית. יהיה מי שיאמר שכאשר הערבים יקבלו השפעה הם יקבלו עם הזמן את ישראל כמדינה יהודית…", שמואל רוזנר, מעריב,  14/03/2020 14:18 ♦
  • הבנליות של השותפות: כחול לבן והמשותפת מאתגרות את הסדר הפוליטי. בפגישה אפרורית בחדר ישיבות נטול הדר, שבקושי זכתה לכיסוי תקשורתי, עשו שני צוותי המשא ומתן היסטוריה. גם אם לא תקום ממשלת מיעוט בראשות גנץ ובתמיכת המשותפת, האידיאולוגיה חזרה לזירה הפוליטית, והמאבק מתנהל בין תומכי השותפות לבין תומכי העליונות היהודית, מאת: מירון רפופורט, שיחה מקומית,  12.3.2020 ♦
  • למי קראת בוגד. "…אני רוצה שמדינתנו תהיה מדינה עם רוב יהודי ברור. אבל לא פחות מכך, אני רוצה מדינה שמעניקה זכויות אזרחיות מלאות לכל אזרחיה, ללא יוצא מן הכלל. לכל אזרחיה משמעו לא רק לאזרחיה היהודים, אלא גם לאזרחיה המוסלמים, הנוצרים, הדרוזים, הצ'רקסים, הבהאים והאתאיסטים. לכולם. אזרח הוא אזרח. לכן התנגדתי בריש גלי לחוק הלאום. חוק פופוליסטי, מביש ומטופש החותר תחת החזון הממלכתי של מגילת העצמאות…בהשראתה הדמוקרטית של אותה מגילת העצמאות, לאזרחי ישראל הערבים יש זכות לייצוג בכנסת. הם שותפים לגיטימיים לקואליציה או לאופוזיציה, מבפנים או בתמיכה מבחוץ…", יובל דיסקין, ידיעות אחרונות, 11.3.20 ♦

ניצן הורוביץ בכנס IAC: אין עתיד למדינת ישראל ללא שיתוף פעולה יהודי-ערבי. יו"ר המחנה הדמוקרטי ניצן הורוביץ בכנס הישראלי-אמריקאי בפלורידה: "צריך להשלים עם העובדה שיש כאן שני עמים. לסיים את הכיבוש… הרשימה המשותפת עשתה צעד חשוב ומהותי, הם הכריזו שהם רוצים להיות חלק במשחק הפוליטי. השתתפותו של המיעוט הערבי בשלטון הישראלי הוא דבר רצוי וחיובי לכולם. הגיע הזמן להבין שהם חלק מהמרקם הישראלי' …", חזקי ברוך , ערוץ 7, ט' בכסלו תש"פ, 07/12/19 ♦

רק כשהערבים יהיו שותפים בשלטון, הם יוכלו להשיג שוויון. ערבי שתובע שוויון בישראל אינו באמת מאתגר את המיינסטרים היהודי-ציוני. התביעה לשותפות בשלטון היא האיתגור האמיתי, שכן היא מתמודדת עם המחלוקת האמיתית: מי "הבעלים" של המדינה, מי מחזיק את המפתחות, מי רושם את הצ'קים, מאת: אמיר פאח'ורי, שיחה מקומית,  6.11.2019 ♦

ראו גם: זהות. לאומיות. זיכרון. מנהיגות

החזון כבר נכתב. [בתגובה ל"הציבור הערבי במדינת ישראל: חזון לעתיד" מאת אלעד נחשון]. התשובה האמיתית והברורה ל"חזון לעתיד" של אלעד נחשון על ערביי ישראל ניתנה על ידי ועדת המעקב של ערביי ישראל ב"מסמך החזון העתידי של הערבים בישראל", שאותם היא מייצגת ובשמם היא מדברת, בשנת 2006. מסמך זה הוא למעשה הכרזת עצמאות של ערביי ישראל וכפירה מוחלטת בזכות העם היהודי למדינה. יצחק זאב דוכן, השילוח מס 16, 8.9.2019 ♦

ממשבר לרפורמה: בל"ד ושאלת הישראליות. משאימצה בל"ד את רעיון מדינת כל אזרחיה הוטלה עליה החובה להציע תשובה פוזיטיבית לשאלת הישראליוּת. היא לא עשתה זאת מעולם. עדיין לא מאוחר, אולם עליה להציע גישה רעיונית שתאזן בין גאווה לאומית ערבית-פלסטינית לבין פרגמטיות פוליטית, אמיר פאח'ורי, הפורום לחשיבה אזורית, 23.8.2019 ♦

רוצים דמוקרטיה אמיתית? שלבו את הערבים בממשלה. מאות אלפי אזרחים רואים עצמם לא רלוונטיים לדמוקרטיה הישראלית, ואת הדמוקרטיה הישראלית כלא רלוונטית עבורם, פרופ' יובל שני (המכון הישראלי לדמוקרטיה), דה מרקר, 16.07.2019 ♦

הציבור הערבי במדינת ישראל: חזון לעתיד. התקרבות בין מדינת ישראל ואזרחיה הערבים היא מהלך אפשרי בהחלט; הדרך להשגתו עוברת בהענקת ממשל עצמי לעדה הדרוזית. המסר של צעד כזה יהיה ברור: השותפות עם מדינת ישראל משתלמת, אלעד נחשון, השילוח מס 15, 9.7.2019 ♦

״מדינה יהודית ודמוקרטית״: זכויות אדם ונכסים לאומיים – עקרון השוויון בראי זכויות בני המיעוט הערבי, השופט (בדימוס)  עודד מודריק, כתב העת הבינתחומי ללימודי המזרח התיכון, גיליון מס 3, חורף 2018 ♦

מדינת חלק מאזרחיה. "הדברים שכתב אתמול ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בדף הפייסבוק שלו, בתגובה על דברים שפירסמה השחקנית והמגישה רותם סלע בחשבון האינסטגרם שלה, הם הודאה פומבית בכך שבאמצעות חוק יסוד חוק הלאום מדינת ישראל חדלה להיות מדינה דמוקרטית…", מאמר מערכת הארץ, 11.3.2019

לא יהודית, דמוקרטית. "…חידוש ישראל חייב להתייצב על יסודות השוויון האזרחי. אין ערך־על אחר מלבדו המסוגל להכיל תחתיו את מגוון הזהויות של כולנו, מתוך מחויבות מוחלטת לאורח חיים דמוקרטי. כדי להגיע אליו חייבים להקים קואליציית שוויון אזרחי שתורכב ממפלגות, תנועות ואינטרסים שונים …פירושם של כל הדברים האלה הוא פרידה כואבת מאזורי הנוחות והעליונות היהודית. ..", אברום בורג, הארץ, 24.1.2019

חוק הלאום עוד עשוי להתברר כמתנה לפלסטינים. אסור להסתפק בקריאות לביטולו של החוק. במקום זאת, עלינו לנצל את החוק המבהיר את טבעו של המשטר הישראלי, ולדרוש ביטול מנגנוני השלטון הגזעניים הקיימים מאז קום המדינה כמו חוק השבות וחוק נכסי נפקדים. אולי אז, מעז יצא מתוק, מאת: פאדי שביטה ויואב שמר-קונץ, שיחה מקומית,  3.1.2019

לחיות יחד: מסע בין שסעים בחברה הישראלית. 25 ישראלים מכל המינים, הדתות, העדות, הזרמים וההשקפות נפגשו במשך שנה וחצי כדי לגבש שפה חדשה לשותפות רב־תרבותית בארץ הזאת. מיזם "לחיות יחד", שנחתם בסיור בין טראומות, חומות ותקוות בקפריסין החצויה והמסוכסכת, ניסה להבין איך יוצרים מכנה משותף לאזרחים ישראלים שלא מסכימים על שום דבר. יומן מסע  מאת  יהודה יפרח, מקור ראשון,  י״ט במרחשון ה׳תשע״ט (28-10-2018)

הערבים בישראל לאן? דרישת הערבים לזכויות לאומיות במדינת ישראל לא רק שלא שיפרה את מעמדם, אלא אף הזיקה להם. הגיעה העת להכיר בלאומיותה היהודית של המדינה ולהתמקד במאבק לשוויון ולזכויות אזרחיות, מוחמד אל-עטאונה, הפורום לחשיבה אזורית, 21.10.2018

"בריתות בהישג יד: המקרה של המיעוט הערבי פלסטיני בשדה הפוליטי הישראלי" – כנס השקת הספר החדש בהוצאת מכון המחקר של ביה"ס לשלום נווה שלום/וואחת אל סלאם ב-20 בספטמבר 2018. פאנל דבר הפוליטיקאים בהשתתפות: ח"כ איימן עודה – יו"ר הרשימה המשותפת; ד"ר מנסור עבאס, הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ) והרשימה המשותפת; אבי דבוש – מרצ ותנועת הפריפריות; רון גרליץ – מנכ"ל שותף, סיכוי – העמותה לקידום שוויון אזרחי; רמי הוד – מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון; בהנחיית נסרין חדאד חאג'-יחיא, המכון הישראלי לדימוקרטיה. דברי פתיחה: נאוה זוננשיין – מנהל בית הספר לשלום; עו"ד אמיר פאח'ורי – מנהל מכון המחקר של בית הספר לשלום, הטלויזיה החברתית, 8.10.2018

אין כל סתירה בין מדינת לאום למדינת כל אזרחיה. "…האם מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, או מדינת כל אזרחיה?… אני מבקש לטעון שאין כל סתירה בין השתיים. .. מדוע נלחמה הציונות על רוב יהודי? מפני שעל פי החזון הציוני, המדינה שתקום תהיה דמוקרטית. יתקיים בה שוויון זכויות, ולכולם — יהודים כערבים — תינתן זכות הצבעה… הציונות איננה אפרטהייד ואיננה גזענות. היא מושתתת על אדני צדק…יש לנו, היהודים, אינטרס מובהק להגביר את השתלבותם של אזרחינו הערבים במדינה, לא להדיר אותם…", דן מרידור, הארץ, 13.09.2018

ר' הדיון על חוק הלאום של העם היהודי ♦

ללדת לאום ישראלי. "…חוק הלאום הוא גם הזדמנות להרים את הכפפה שזרק הימין המשיחי ולהבין, שאם ישראל לא תהיה דמוקרטית היא למעשה לא תהיה מדינה. זו שעת חירום,… מול המחנה הלאומני־משיחי, המתבסס על המושגים של עם, ארץ, יהדות וערביות, יש להעמיד מחנה ישראלי — המאורגן סביב מושגים חדשים של מדינה, דמוקרטיה, שוויון וישראליות..", אבנר בן זקן ויורם צברי, הארץ, 14.08.2018 ♦

בין הכלל לקהילה: המודל האסטרטגי החדש של ישראל. מטרת המדינה צריכה להביא לכדי נכונות פנימית לראות בחברה הישראלית מעשה של שתי-וערב המוגדר דרך דיאלקטיקה של שותפות לצד נפרדות, המחייבת רגישות חברתית מהסוג החותר להבנה עמוקה של 'האחר', מאת  ד"ר דורון מצא, , מקור ראשון, כ״ו בתמוז ה׳תשע״ח (09-07-2018  ♦

70 שנות מדינת לאום יהודית – כיצד רוכבים על הנמר? הכנס השנתי של סדנת הלאום במכון הישראלי לדמוקרטיה, עסק בשאלות היסוד של הלאומיות הישראלית, היחס למיעוטים ותפקידם של המוסדות הלאומיים.  25.6.2018 [וידאו של שעה ועשרים וחמש דקות] 

הגיע הזמן לחשיבה מחדש על היחסים בין ישראל לאזרחיה הערבים. ישראל נוסדה כמדינה יהודית, אך היא צריכה לקבל גם את אזרחיה הלא-יהודים שמביעים רצון אמיתי להיות שומרי חוק, מועילים לחברה ומתונים בדעותיהם, פרופ' מרדכי קידר, מידה,  | 03/07/2018  ♦

מי מפחד ממדינת כל אזרחיה? "… דמוקרטיה סלקטיבית איננה דמוקרטיה. מתן פריוולגיות לקבוצה חזקה לא מתיישב כלל עם העיקרון הדמוקרטי. מדינה שוויונית אמורה להעניק לאזרחיה זכויות ברמת הפרט והקולקטיב באופן שוויוני, ועל כן, היא לא יכולה להיות מזוהה עם קבוצת לאום ספציפית. אך נשיאות הכנסת סברה אחרת…", חה"כ חנין זועבי, הארץ, 14.6.2018 ♦

נשיאות הכנסת דחתה הצעת חוק של סיעת בל"ד. נשיאות הכנסת החליטה, לפני דקות אחדות ובצעד חריג, שלא לאשר להנחה על שולחן הכנסת את הצעת חוק- יסוד: מדינת כל אזרחיה, של חברי סיעת בל״ד ( ג׳מאל זחאלקה, חנין זועבי וג׳מעה אזברגה) בשל היותה שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. ברב של 7 תומכים למול 2 מתנגדים ( עיסאווי פראג׳ ואחמד טיבי) ונמנע אחד ( בצלאל סמוטריץ ) אמצו חברי נשיאות הכנסת את חוות דעתו המנומקת של היועמ״ש לכנסת, איל ינון, ולפיה: ״ הן במישור העקרוני והן במישור הפרטני, קשה שלא לראות בהצעה ככזאת המבקשת לשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי ועל כן בהתאם לסעיף 75 (ה) לתקנון, מוסמכת נשיאות הכנסת למנוע את הנחתה על שולחן הכנסת״., חדשות הכנסת,  4 ביוני 2018, כ"א בסיון תשע"ח ♦

לא רוצים משטרה נחמדה, רוצים מדינה אחת דמוקרטית. תם עידן שתי המדינות, הדו-קיום וההסתפקות בזכויות מיעוט במדינה אתנוקרטית יהודית. עכשיו מתחילה תקופת ההתנגדות המשותפת של ערבים ויהודים. עד לייסודה של מדינה אחת דמוקרטית כחלופה לאפרטהייד של היום, ג'וזף אטרש, שיחה מקומית, 24.5.2018 ♦

59% מהציבור הערבי: לא מכירים בזכות הקיום של מדינה יהודית.  מנתוני המדד ליחסי יהודים-ערבים עולה כי גדלו הפערים בין שני המגזרים, בהשוואה לנתונים שנאספו לפני כשנתיים. 74% מהציבור היהודי הכיר בזכות הקיום של הערבים כמיעוט בעל זכויות מלאות לעומת 80% ב-2015, יואב איתיאל, וואלה, יום רביעי, 07 במרץ 2018 ♦

רוב גדול בציבור היהודי בישראל: דרוש חוק לאום. מדד החברה הישראלית-ערבית לשנת 2017 העלה כי 61.9% מערביי ישראל חושבים שהמדינה היא מקום טוב לחיות, אולם רובם לא משלימים עם היותה בעלת רוב יהודי. בקרב הציבור היהודי חלה ירידה בהכרה בזכותם של התושבים הערבים לחיות כמיעוט בעל זכויות אזרח מלאות,  מאת יאיר קראוס, מקור ראשון,  כ׳ באדר ה׳תשע״ח, 07-03-2018 ♦

הגיע הזמן למגילת עצמאות מתקנת. מגילת העצמאות לא הייתה יכולה למנוע את הכיבוש, משום שהושתתה על רעיון ההפרדה ועל העדפת היהודים על פני הערבים בשטח המדינה היהודית. לבסוף נפלה המגילה עצמה קורבן למגמות הסיפוח של הימין. הגיע הזמן לחזון יהודי-ערבי משותף ומתקן… אי אפשר להחזיר את גלגל ההיסטוריה לאחור. אפשר גם אפשר להתקדם מכאן אל עתיד חדש וטוב לכולם. אפשר לבחור אחרת, מרזוק אל חלבי, הפורום לחשיבה אזורית, 2.3.2018 ♦

חירותו של האדם במדינה יהודית ודמוקרטית. כותב השופט אהרון ברק:"…הקביעה "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" היא בעלת מטען נורמטיבי מהותי וחשוב, ובעלת מעמד חוקתי. מכאן חשיבותן המרובה של התשובות לשאלות: מהם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וכיצד נקבעים ערכים אלה?.. "מדינה יהודית" היא מדינה שבה ערכי תורת ישראל, ערכי מורשת היהדות וערכי ההלכה היהודית הם מערכיה הבסיסיים…. הדמוקרטיה מבוססת על כך, שכל פרט בה נהנה מזכויות שגם הרוב אינו יכול לשלול אותן ממנו רק משום שבידו כוח הרוב… בניתוח הערכים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ובאיזון ביניהם, יש להתחשב בכך שלא רק יהודים חיים עמנו… הציונות נולדה כתגובה נגד אפליה ונגד גזענות. ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית נוגדים כל אפליה ומחייבים שוויון. בהכרזת העצמאות צוין, כי "מדינת ישראל… תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין"…., אהרן ברק, הארץ, 15.02.2018 ♦

מול חוק הלאום: הצעת חוק חדשה מבקשת להפוך את ישראל לדמוקרטיה. מגמת החקיקה המפלה והגזענית שמתחזקת בשנים האחרונות הביאה את ח"כ יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת לנסח הצעת חוק נגדית, הקוראת לעגן את אופיה של ישראל כמדינה דמוקרטית, רב תרבותית ושוויונית . תגובת הימין צפויה, אך כיצד יגיב השמאל הציוני לאתגר, מאת אורלי נוי, שיחה מקומית,  6.2.2018 ♦

ראו גם: השיח על מדינה יהודית 

ערביי ישראל עוד מאמינים שניתן לשנות את המדינה. "….האזרחים הפלסטינים בישראל הם קורבן מתמשך של מדיניות מכוונת, שייעודה היה ועודנו לבסס את העליונות היהודית ואת הנחיתות של כל הלא יהודים, כולל, כמובן האזרחים הפלסטינים. מדובר במדיניות של הדרה שיטתית בכל תחומי החיים. האפליה הינה המאפיין הבולט ביותר ביחסים בין המדינה והממשלות שכיהנו בה לאורך ההיסטוריה לבין הציבור הפלסטיני בישראל….המבחן המרכזי של הדמוקרטיה הינו האזרחות השוויונית, והפרוצדורה אמורה להגן על עקרון השוויון בפני החוק, הלכה למעשה. בפועל הערבים הם אזרחים מסוג ב', במקרה הטוב……. הציבור הפלסטיני והנהגתו, שלמרות האיום הגזעני ומשטר העליונות האתנית, עדיין מאמינים שאפשר לשנות את ישראל ולהופכה ממדינה המבוססת על עליונות אתנית וקולוניאליזם, למדינה נורמלית, השואפת לחיות בשלום ובביטחון עם סביבתה…", פרופ' אסעד גאנם, הארץ, 29.01.2018 ♦

[רגע של היסטוריה] הזכות הקדושה של אדם ועם לארץ מולדתם אינה נפקעת על־ידי גירוש. החודש מלאו שישים שנה למותו של יהושע רדלר־פלדמן, או בכינויו ר' בנימין, שהיה הקיצוני בחברי תנועת ברית שלום שתמכה ברעיון של מדינה דו־לאומית. רוב חבריו לתנועה נטשו את הרעיון הדו־לאומי לאחר מלחמת העצמאות, ואילו הוא המשיך לקרוא להשבת הפליטים ומעל דפי הביטאון "נר" שבעריכתו, קרא להתנגד למניפולציות שייצרה ישראל הרשמית בנוגע לגירושם, אבי־רם צורף, הארץ מוסף ספרות, 04.01.2018 15:13 עודכן ב: 06.01.2018 ♦

מפת הדרכים לחברה משותפת, גבעת חביבה, דצמבר 2017 ♦

יחי השלטון, ימות האזרח. מושג האזרחות בישראל תמיד יושם באופן שונה ביחס ליהודים וביחס לערבים. כעת השלטון מנסה לשרטט את גבולותיו על פי תפיסות אידאולוגיות ספציפיות, לקראת מודל שבו החברה מתבטלת לטובת המדינה והמדינה לטובת המפלגה, מרזוק אלחלבי, שיחה מקומית,  13.10.2017 ♦

כנס أمل مشترك תקווה משותפת, קלנסואה, 14.9.2017 -" לא מעט התארגנויות חוץ פרלמנטריות פועלות למען שותפות יהודית-ערבית בתחומים שונים: בחינוך, הגנה על זכויות הפרט, ביצירת שיח משותף של זיכרון והנצחה של קורבנות הסכסוך, ובמאבק בכיבוש. הארגונים האלה יכולים להיות חלק מתשתית שתעמיד את יכולותיה לרשות שותפות פוליטית יהודית-ערבית חדשה. הרעיון הוא לחזק את השותפות הפוליטית היהודית-ערבית כד לבנות הסכמות ותאום פרלמנטרי נרחבים אשר בעתיד עשויים להוביל למערך פוליטי משותף"  

סמוטריץ' מציג: ערביי ישראל והפלסטינים ביו"ש שיוותרו על שאיפות לאומיות יוכלו לחיות בישראל כפרטים. לפי הצעתו של חבר הכנסת, אלו שיסרבו, יקבלו סיוע בהגירה למדינות ערב ומי שינהג באלימות, "יטופל על ידי כוחות הביטחון". ח"כ תומא־סלימאן: "זו הסתה לאלימות", אריק בנדר, מעריב, 11.9.2017 ["תוכנית ההכרעה: המפתח לשלום נמצא בימין", בצלאל סמוטריץ, השילוח, 6.9.2017] ♦

"מדינה יהודית, בעלת משטר דמוקרטי". זה נוסח חוק הלאום שאישרה ועדת שרים מיוחדת והגיע לידי "ישראל היום" • לחץ הסיעות החרדיות הביא גם לקביעה כי ישראל תשמור על המורשת הדתית • השפה הערבית תשמור על מעמדה, וכהוקרה על תרומתם למדינה יזכו האזרחים הדרוזים לחוק מיוחד, מתי טוכפלד, ישראל היום, 07.07.2017 

הרוב השפוי צריך לעמוד ביחד. מכתב מערבי לאנשים שאכפת להם | בעקבות האירועים הקשים בכפר קאסם."ואם לא מספיקים העוני והנשירה מבתי הספר, האבטלה הכשירה מאות חיילים שמשרתים משפחות פשע. נשים וגברים נרצחים בידי ערבים אחרים כמעט בכל יישוב ערבי. מספרם של הערבים הנרצחים בידי ערבים עבר כבר את 1,200 הקרבנות", מאת ג'עפר פרח (מוסאווא), דבר ראשון, 07.06.2017 ♦

הניסוי שמגלה באילו תנאים נוכל לחיות בשקט עם הפלסטינים. ב–70 השנים האחרונות נערך בישראל ניסוי טבעי ביחסי יהודים וערבים. תוצאותיו מדברות בעד עצמן… אחת מנקודות המחלוקת בסכסוך הישראלי־פלסטיני קשורה בשאלה הבאה: באילו תנאים יזנחו הפלסטינים, הנמצאים תחת שלטון ישראלי ישיר או עקיף, את דרך ההתנגדות האלימה — ויחיו איתנו בשלום, או לפחות בשקט? האם קיימים בכלל תנאים כאלה? יורם יובל, הארץ, 07.06.2017 ♦

האזרחים שאינם שותפים לחגיגות המדינה. בשביל להתכתב עם רצונם של ערביי ישראל להיות חלק מהמדינה עלינו להכיר בהם כמיעוט לאומי, כקולקטיב שיש לו זכויות קולקטיביות לאומיות. עלינו ליצור מרחב ציבורי משותף שבו כל אזרחי ישראל, כולל ה-20 אחוז מהמיעוט הלאומי הערבי-פלסטיני, מרגישים בבית, יניב שגיא, YNET, 28.05.17 ♦

הכשרת מורים לחיים משותפים במציאות החברתית בישראל – אוסף מאמרים. במת דיון, ביטאון מכון מופ"ת, גיליון 60, אייר-סיוון תשע"ז, מאי 2017 ♦

רעיון האוטונומיה השלטונית לפלסטינים בישראל אקטואלי מתמיד. כאשר מנהיגי הרוב היהודי בישראל מתעקשים להדגיש את יהדותה של המדינה על חשבון הדמוקרטיה, הדרישה לאוטונומיה צריכה להיות מעבר לרמה התרבותית ועליה לכלול תחומים אחרים שעיקרם האדמות, ומה שעליהן, ד"ר סעיד זידאני,  שיחה מקומית,  19.4.2017 

מדורת השבטים בוערת. "תוצאות של סקר חדש על החברה הישראלית [כאן]. את ממצאיו אפשר לסכם במשפט שאמר אחד המרואיינים במחקר – "השנאה לאחר היא מדורת השבט הישראלית"….בעוד ריבלין השתמש בביטוי הרך יחסית "עוינות" לתיאור היחסים בין השבטים השונים, המרואיינים בסקר מבטאים דעות קדומות ורגשות שליליים עזים, כמו פחד, כעס ושנאה כלפי האחר. הגורם המרכזי המלכד את חברי הקבוצות הנציות הוא האיום מבחוץ, וההגדרה שלהם כקבוצה נסמכת על הניגוד בין הזהות של הקבוצה שלהם לזהות של הקבוצות האחרות…. לא די במפגשים מזדמנים בין אנשים כדי לגבור על סטריאוטיפים…. מה שגורם לקיומן של שנאה, בורות ודעות קדומות היא המציאות החברתית, הפוליטית, הכלכלית והתרבותית…", פרופ' יוסי דהאן, ידיעות אחרונות, 3.4.2017 ♦

זכות להבעת רגשות גם לפלסטינים. "…בעבור אזרחי ישראל הערבים, הרואים את עצמם כפלסטינים החיים כמיעוט אתני במדינת־לאום יהודית, השוויון אינו מתמצה בקבלת ערבים למקומות עבודה, או במתן זכויות בנייה… הערבים אזרחי ישראל אינם מיעוט אתני של מהגרים, אלא מיעוט ילידי. כלומר, כאן נולדנו, כאן נולדו הורינו וילדינו. שוויון מלא בזכויות האזרח הבסיסיות, לרבות שוויון בהזדמנויות, ותחושת הבית שהשוויון נועד ליצור, לא יוכלו להתקיים במלואם במדינת לאום יהודית. אך גם אם מסתפקים בפחות, יש עוד כברת דרך לעשות… מדינת לאום אינה חייבת להיות מדינה מפלה. יש פתרונות נוספים… אלא בשינוי תפישתי והתייחסות למיעוט הערבי כבעל זהות לאומית, הזכאי לאוטונומיה בכל הנוגע לזהותו. רק כך נוכל לחיות ביחד, רוב ומיעוט, מתוך כבוד הדדי…", נסרין חדאד חאג' יחיא (המכון הישראלי לדמוקרטיה), הארץ, 02.04.2017 ♦

מפת דרכים לחברה משותפתשיתוף הציבור וכתיבת מסמכי חזון. גבעת חביבה, מרץ 2017 – [פרוייקט שיתוף הציבור ב YNET

דו"ח הוועדה הציבורית בנושא חינוך לחיים משותפים בין יהודים לבין ערבים בישראל  [2011] تقرير اللجنة الجماهيريّة في موضوع التربية من أجل الحياة المشتركة بين اليهود والعرب في إسرائيل ♦

צועדים יחד לפיוס – מכנה משותף לערבים ויהודים בישראל, מסמך חזון של תנועת צועדים יחד לעתיד משותף نسير معاً نحو مستقبل مشترك, 2017 [עברית  ; ערבית;   אנגלית] ♦

הצצה לשנות העשרים של המאה הקודמת:

  • יוזמת השלום המזרחית: כשערבים ומזרחים תיכננו לחיות יחד במדינת ישראל. "לפני קום המדינה היו ערבים ויהודים מזרחים שראו אלה באלה "אחים לגזע", וניסחו חזון אוטופי לחיים משותפים. מחקר מנער את האבק מהמגעים הכושלים למזרח תיכון חדש, שתמו במלחמת העצמאות…שיתופי הפעולה הפוליטיים, החברתיים, התרבותיים והכלכליים בינם [יהודי המזרח שחיו בארץ ישראל]  ובין ערביי הארץ, אשר מתועדים בספר החדש, מצביעים על השאיפה של חלקם ליצירת "מזרח תיכון חדש", שבו יהודים מזרחים מנצלים את שתי הזהויות שלהם — היהודית והערבית — כדי לתווך, לפשר ולגשר בין שני העמים ושתי התנועות… לפני כחודשיים ראה אור ספרם של השניים, Oriental Neighbors ("שכנים מזרחים", , עופר אדרת, הארץ, 17.3.2017 ♦
  • 'ברית שלום' והציונות הדו-לאומית : השאלה הערבית כשאלה יהודית. "…בשיח הפוליטי בארץ עולה חזון המדינה הדו-לאומית בדרך כלל כאיום, כתרחיש קטסטרופלי שחובה למנוע כמעט בכל מחיר. באמצע שנות העשרים, לעומת זאת, הועלה חזון זה בידי אגודת 'ברית שלום' כמתווה ציוני חלופי. עם חברי האגודה, שהתגבשה בירושלים בשלהי שנת 1925, זמן מה לאחר הקונגרס הציוני הי"ד, נמנו כמה מהאינטלקטואלים המרתקים של התנועה הציונית וה'יישוב' בארץ ישראל, בהם ארתור רופין, גרשם שלום, ר' בנימין, שמואל הוגו ברגמן, יצחק אפשטיין ועקיבא ארנסט סימון.  'ברית שלום' חרתה על דגלה את הרעיון של הקמת מדינה דו-לאומית יהודית-ערבית בארץ ישראל, כמתווה לפתרון סכסוך הלאומים בארץ המריבה וכחלופה רדיקלית לחזון מדינת הלאום היהודית. אחרי שנים שבהן הלכה 'ברית שלום' מדחי אל דחי, לא הגיעה לכל הישג משמעותי ולא הרחיבה את בסיס התמיכה בה, התפזרה האגודה בראשית שנות השלושים. עם זאת, רעיון המדינה הדו-לאומית וזכר האגודה ממשיכים ללוות את השיח הפוליטי הציבורי בישראל ולרתק חוקרים מכל העולם, גם בחלוף למעלה משבעים שנה.
    באסופה זו מקובצים מאמרים מפרי עטם של תריסר חוקרים מדיסציפלינות, ארצות ודורות שונים, המתחקים, כל אחד בדרכו, אחר האגודה, אישיה ובעיקר אחר הרעיון הדו-לאומי ושורשיו. את האסופה חותם נספח הכולל עשרים מקורות היסטוריים מגוונים שנכתבו בידי חברי האגודה ומתנגדיה..", מחבר: עדי גורדון, הוצאת כרמל, תשס"ט – 2008 ♦
  • מה באמת קרה בתרפ״ט? בחזרה לשורשי הסכסוך. המתקפה הערבית על יהודי ארץ ישראל בתרפ”ט היא אירוע מעצב בתודעה הציונית, שבין השאר השפיע על דור מפקדי תש”ח. ההיסטוריון הלל כהן טוען שלמעשה אי אפשר להבין את הסכסוך מבלי לחזור לאותה שנה ששינתה הכל. בספר חדש  [תרפ"ט – שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי] מגולל כהן, לשעבר תלמיד ישיבה מבית אל וחבר בגוש אמונים, את אירועי 1929 ולא מתעלם מנקודת המבט הערבית ומתקיפות יהודיות שטושטשו עם השנים. בסופו של דבר, ייתכן שהאירוע המכונן של הסכסוך היהודי־הערבי התחיל בגלל קישוא קטן", דליה קרפל, הארץ, 24.10.2013 ♦

כנסת ללא ערבים. "השבוע, כמה ימים לאחר העלאת יוזמתו של ח"כ מיקי זוהר לספח את שטחי יהודה ושומרון מבלי להעניק לפלסטינים זכות הצבעה, תעלה לוועדת השרים לחקיקה הצעה שעלולה לפגוע בזכותם של  הערבים אזרחי ישראל לבחור ולהיבחר… עבור חלק גדול מחברי הכנסת הערבים, נוסח זה מבקש מהם לעשות שקר בנפשם: המונח "מדינה יהודית" שימש לאורך שנים ביטוי שמשמעותו הדרה ואפליה..", הארץ מאמר המערכת, 12.03.2017 ♦

טיבי: "במדינה דו לאומית אתייחס אליכם כמו שאתם מתייחסים אלינו". חבר הרשימה המשותפת התייחס לנאומו של ג'ון קרי ולחוק המואזין: "עדיף לשלם את הקנס מאשר לכבד את החוק. נתניהו באטרף. אין צורך בחוק הזה", אריק בנדר, מעריב און ליין, 29/12/2016  

לקראת אזרחות משותפת. "..השיתוף האזרחי בין יהודים וערבים בישראל, מלבד ביטוייו הפורמליים והמשפטיים, איננו עמוק דיו. חוויית האזרחות היא עניין לטיפוח מתמשך; יש לעודדה ולקדמה באופן יזום ומודע. דו־קיום יהודי־ערבי בישראל יוכל להתקיים רק אם נעבה את המכנה המשותף האזרחי בינינו…" , ידידיה שטרן ומייקל לויטס, הארץ, 12.11.2016 

רמיסת הדמוקרטיה ברגל 'נאור'ה. מזה זמן רב אני מהרהר בהחלפת הביטוי 'יהודית ודמוקרטית' בסיסמא אחרת, נאה הימנה – מדינה לאומית ודמוקרטית. הרב ישראל רוזן, ערוץ 7, ז' בחשון תשע"ז,  08/11/16 ♦

בעקבות נאום השבטים של הנשיא ריבלין: RIVLIN

וכן, פעילויות נוספות בנושא "חברה משותפת":

מוכנים לוותר על המוחלט. אנחנו שניים. שותפים שעדיין אינם שווים. דומים ושונים. אחד בן לחברת הרוב שיש לה הכל, ואחת בת למיעוט שנותר כמעט בחוסר כל. ובכל זאת אנחנו יחד, למען עתיד אנושי צודק והוגן, לנו ולילדינו. אברהם בורג וג'אידא רינאווי-זועבי, הארץ, 12.05.2016 ♦

לא יהיה שוויון ללא חיסול הכיבוש. "….הדרך להיחלץ ממלכוד זה היא אחת — בלי לזנוח לחלוטין את חזית המאבק הפנים־ישראלי על זכויות המיעוט הלאומי שלהם, על אזרחי ישראל הפלסטינים להקים תנועה אזרחית, שתילחם בגלוי בזירה הישראלית והבינלאומית, נגד המשך הכיבוש וההתנחלות ולמען הקמת מדינה פלסטינית ריבונית בגבולות 67'….", דימיטרי שומסקי, הארץ,19.04.2016 ♦

פתרון "מדינה אחת לשני עמים" – הייתכן או מקסם שווא?  [11 סרטונים], אירוע שנתי לזכרו של ד"ר רון פונדק ז"ל, מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום ופורום ארגוני השלום, אוניברסיטת תל אביב, 14/4/16 ♦

להעיר את התקווה: פעילים מזרחים בתמיכה ברשימה המשותפת. בפגישה מיוחדת עם חברי כנסת מהרשימה המשותפת הציגה קבוצת פעילים מזרחים מסמך חזון חדש הקורא לשיתוף פעולה פלסטיני-מזרחי, הרחק מ"הווילה בג'ונגל" של הציונות, מאת אורלי נוי, שיחה מקומית,  15.3.2016 

ראו גם: השיח על מדינה יהודית

מה יש לימין להציע לקבוצות מיעוטים בישראל. האמירות של ראש הממשלה נתניהו ביום הבחירות אודות ערבים "הנוהרים בהמוניהם" להצביע אישרו לכאורה את הדעות הקדומות של השמאל הישראלי והאמריקני נגד הימין • במקום להתנצל, יש לנתניהו ולממשלתו המתגבשת הזדמנות לצאת למתקפת-נגד פוליטית המתבססת על חזון למיעוטים הלא-יהודיים בישראל, אבי וולף, מידה, 5.4.2015 ♦

הנשיא ריבלין: מדינה דמוקרטית – לא רק ליהודים. במושב פתיחת ועידת ישראל לדמוקרטיה של עיתון "הארץ", אמר נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין: ״הערבים צריכים להבין שאנו היהודים שבנו לארצנו למולדתנו והקמנו מדינה יהודית, ואילו היהודים צריכים להבין שזו גם מולדתם של ערביי הארץ. זה לא עניין של גזירה, אנחנו חיים יחד. כל הסדר מדיני לא ישנה טופוגרפיה גיאוגרפיה או דמוגרפיה", צבי זינגר |  מגפון,  17בפברואר 2015 ♦

הצעה לציונות חדשה: חיים משותפים ושוויוניים עם הפלסטינים בישראל. "…חיים אזרחיים משותפים ושוויוניים עם הפלסטינים הם בעיניו המימוש הציוני הנכון ביותר. השוויון הזה חייב לכלול חלוקה חדשה ושוויונית של משאבים חומריים. חלוקה זו אינה יכולה לפסוח על "אדמות המדינה", כולל אדמות קיבוצים שהשתלטו על אדמות פלסטיניות…", עקיבא אלדר, אל מוניטור, 11.2.2015 ♦

מדינה דו־לאומית: אסון – או אולי פתרון? " כדרכם של רעיונות חדשניים, גם הרעיון של מדינה דו־לאומית, על ביטוייו השונים, משוּוק בלהיטות רבה על ידי הוגיו ותומכיו. בחסות היעדר דיון ציבורי בשנים האחרונות על כל מה שמריח מתהליך מדיני, רוחשים כמה רעיונות חלופיים לפתרון המסורתי של שתי מדינות..", מאת נורית קנטי, ליברל,  18 בינואר 2015 ♦

גבריאלה שלו: שוויון וכבוד למיעוט שחי בתוכנו. "משפט אחד יהיה לכם, לגר ולאזרח הארץ", מזכירה פרופ' שלו, לשעבר שגרירת ישראל באו"ם: המדינה היהודית דורשת מתן זכויות שוות למיעוט הערבי, גם אם כרגע הם לא מסוגלים לשרת בצבא "בגלל הכיבוש", מיכאל טוכפלד, NRG,   4/5/2014 ♦

הצעת חוק-יסוד: מדינת ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. חוות דעת שהוגשה לועדת השרים לענייני חקיקה, "…הצעת חוק זו תגרום לנזקים בלתי הפיכים ליחסי יהודיםערבים בישראל, בדמותה של המדינה כלפי חוץ, ובעיקר תהפוך את המדינה למקום בלתי נסבל לכל מי שהשקפת עולמו יהודית-ליברלית…", עו"ד עמיר פוקס | פרופ’ מרדכי קרמניצר, המכון הישראלי לדמוקרטיה,02  במאי 2014 

מהי מדינה יהודית בעינך? המנהיגים משיבים. רה"מ נתניהו: "ללא הכרה בה, לא יוכל להתקיים שלום". ח"כ הרצוג: "חייבת להכיל גם סובלנות למיעוטים". השר בנט: "צבא יהודי וכלכלה המושתתת על ערכים יהודיים" ח"כ קלדרון: "בית שקושר אותנו בעושר של מונחים אהובים". פרויקט מיוחד: "מדינה יהודית" חלק א', nrg חדשות | 2/5/2014 ♦

מוחמד בכרי: "מדינה יהודית? הייתם מיעוט". חברי כנסת, פעילים ואמנים ערבים מגיבים על החלטתו של ראש הממשלה, להגדיר בחוק יסוד את ישראל כבית הלאומי של העם היהודי. מוחמד בכרי: "המדינה הזו היא לא ליהודים אלא לכל האזרחים", חסן שעלאן  , 02.05.14 ♦

הפלסטינים: "מדינה יהודית בתמורה לגבולות 48", גורם פלסטיני בכיר הגיב בביטול להכרזת נתניהו כי יעגן בחוק יסוד את היותה של ישראל כמדינה יהודית: "הוא דוחק אותנו לפינה", אסף גבור | 2/5/2014 ♦

נתניהו: אעגן בחוק יסוד את ישראל כמדינה יהודית. בביקור בהיכל העצמאות הודיע ראש הממשלה כי יקדם חקיקה שתבסס את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום היהודי, וזאת חרף הביקורת על המהלך. "ישנם אלה שאינם מכירים בזכות טבעית זאת". עמרי נחמיאס, מערכת וואלה! חדשות, 1 במאי 2014 ♦

ישראליזציה ופלסטיניזציה: הפכים שמשלימים. על שיבתה של הדמוקרטיה האתנית לטוב ולרע. קריאה ביקורתית בספרו החדש של יואב פלד. גל לוי, העוקץ,  15.12.13 ♦

גופים יהודיים ייעצו לגביזון בהגדרת "מדינה יהודית ודמוקרטית". לפני כ-4 חודשים מינתה לבני את פרופ' רות גביזון לנסח את הביטוי החוקתי לישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית" ■ "המכון למדיניות העם היהודי" יסייע לה. יובל יועז, גלובס, 8.12.13 ♦

הרב ליאור: מתמודדים מול מערכה קשה המטשטשת את צביונה היהודי של ישראל. הרב דב ליאור טוען כי למרות גל החקיקה האחרון בתחומי דת ומדינה, עדיין לא הגיעה השעה להפרדת הדת מהמדינה: "אלו רק חולשות זמניות, לא נתייאש מהמאבק לשינוי צביונה של המדינה". יונתן אוריך, כיפה, י"ז כסליו תשע"ד, 20/11/2013 ♦

לפיד: "איך אפשר לטעון שכולם שווים פה כשהיהדות היא הבסיס למדינה". בנאום בוועידת רה"מ לפיתוח מגזר המיעוטים, אמר שר האוצר כי "צריך לתת לצעירים מהמגזר הזדמנות לשירות אזרחי, צריך לפתור את בעיית האדמות במגזר ואת בעיית התעסוקה הנמוכה של נשים ערביות", אופיר דוד, כלכליסט,  29.10.13 ♦

העותרים מבקשים דיון בהרכב מורחב בפסיקת הלאום הישראלי. עוזי אורנן ושותפיו טוענים שלפסק הדין השלכות נרחבות על לא-יהודים שחיים בישראל. לדבריהם, אם הלאום לא קיים אין בעיה להתיר הרישום. רויטל חובל, הארץ, 19.10.2013 ♦

ההבדל בין ישראל לבלגיה, פרופ' אייל גרוס, הארץ, 10.7.2013 ♦

בישראל כמו בבלגיה, פרופ' אלכס יעקובסון, הארץ, 24.6.2013 ♦

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. נייר עמדה. כתבה ד"ר נעמי זוסמן, מולד, יוני 2013 ♦

מדינה אחת, כותב אורי אליצור "…ובכן, ואיך אפשר לספח מיליון וחצי ערבים ולא להפוך למדינה דו-לאומית? להגדיל את מספר הח"כים, לחוקק חוקה ולהשקיע בקליטת הערבים החדשים? קודם כל לא אמרתי שזה קל. זה אתגר עצום וקשה…", מעריב, 14.6.2013 ♦

הסדר עם הפלסטינים: הסיכוי. כותב שאול אריאלי :"..דוח כאילו-יבש, מפורט מאוד, סעיף אחרי סעיף. ויש ספוילר…", פהשם, כתבנט, יוני 2013 ♦

הדרך השלישית. כותב אורי אליצור :"צריך להתחיל לחשוב באופן יצירתי על השאלה איך ישראל קולטת עוד מיליון וחצי פלסטינים, אך נשארת מדינת העם היהודי ודמוקרטית. זה אפשרי", מעריב, 7.6.2013 ♦

ר' גם: כנסת – חקיקה

דני דנון [סגן שר הביטחון]: הממשלה מתנגדת לפתרון שתי המדינות.בראיון לאתר "The Times of Israel" אמר סגן שר הביטחון כי נתניהו ממשיך לקרוא לשיחות עם הפלסטינים משום שהוא יודע כי ישראל לא תגיע איתם להסכם. אריק בנדר, מעריב, 8.6.2013 ♦

שתי מדינות לשני עמים – האם איחרנו את המועד? כתבה של דני קושמרו, חדשות 2, 31.5.2013 ♦

מי מפחד ממדינה דו לאומית? שואל משה ארנס, "…ואולם העובדה היא, שישראל היא כבר מדינה דו־לאומית, שבה חיים שני עמים יהודים וערבים…", הארץ, 13.5.2013 ♦

Israel’s Security and Its Arab Citizens, Professor Hillel Frisch, Cambridge University Press (2011). A book Review in Foreign Affairs, March-April 2013, by John Waterbury. ♦

כתב העת "המרחב הציבור" של החוג למדע המדינה באוניברסיטת ת"א, גיליון קיץ 2012: "מדינה אחת בין הים התיכון לנהר הירדן — חלומות באספמיה או מציאות מתהווה?"

  • יואב קפשוק (עורך הגיליון) – מבוא: על חשיבות הדיון בהסדרים אפשריים בין הים לנהר ♦
  • אלכסנדר יעקובסון – החשבון הדו־לאומי: סקירת המצב בעולם, באזור ובארץ
  • אמל ג'מאל – ריבונות משותפת כברירת מחדל: סכסוכים לאומיים ופתרונות דיפרנציאליים
  • זיו רובינוביץ וג'ראלד שטיינברג – תכנית האוטונומיה של מנחם בגין: בין ריאליזם מדיני ואידיאולוגיה
  • הונידה ע'אנם – לא ממש אפרטהייד: על הדינמיקה בין קולוניאליזם התיישבותי לכיבוש צבאי
  • אורן ברק – הצעה לחזון משותף יהודי־ערבי במדינת ישראל
  • ראיף זריק – מדינה אחת או שתי מדינות: אנטומיה של שיח
  • לב לואיס גרינברג – לא אחת ולא שתיים: מחשבות על עתיד משותף בישראל־פלסטין
  • אורן יפתחאל – בין אחת לשתיים: דיון בפתרון 'המדינה האחת' מול רעיון הקונפדרציה לישראל/פלסטין

רוב הציבור היהודי תומך באפרטהייד אם ישראל תספח את השטחים. סקר חדש חושף עמדות גזעניות של היהודים בישראל: 69% נגד זכות הצבעה לפלסטינים אם הגדה תסופח, ורובם מצדדים באפליית האזרחים הערבים. גדעון לוי, הארץ, 23.10.2012

ככה בונים חוקה. כותב פרופסור אדרעי: "…תקצר היריעה מלפרט את כל התופעות הציבוריות והשלטוניות שהציבור הישראלי נחשף אליהן בתדהמה…לדרך היציאה מהמילכוד שני רבדים: האחד, איתור מושכלות ראשונים ועקרונות בסיסיים, והשני, יצירת לחץ ציבורי שיגרום לכנסת לפנות את הזירה החוקתית, ולהטיל על גוף נייטרלי את מלאכת חקיקת חוק הבחירות לאסיפה מכוננת; יש להקים מנגנון ("מסך הבערות") שיבחין בין חברי הכנסת (הכוהנים) מחד גיסא, לבין כותבי החוקה (הנביאים) מאידך גיסא, שינסחו חוקה, שתעצב את החזון, זכויות האדם, וחלוקת הסמכויות והכוחות בין רשויות הממשל. ..", הארץ, 27.7.2012

התנועה הרפורמית מציגה: עקרונות יסוד מצע למציאות ישראלית חדשה, לקראת יום הרצל מפרסמת התנועה הרפורמית, באמצעות המרכז לדת ומדינה, מצע עקרונות לארגונם המחודש של יחסי הדת והמדינה בישראל. מצע זה מבקש לממש את חזונו של חוזה המדינה בנושא זה ולהבטיח את תפקידן של הקהילות הדתיות בחברה הישראלית דווקא באמצעות הפרדתם של הממסדים הדתיים מרשויות השלטון, קידום חופש הדת וביסוסם של חיי הדת בישראל על התארגנות עצמית והתנדבותית. מאי 2012 ♦

שגרירי אירופה: ללחוץ על ישראל בנושא המיעוט הערבי. במסמך חסוי שחיברו שגרירויות מדינות האיחוד האירופי נרשמה המלצה על שינוי במדיניות האיחוד בנוגע למיעוט הערבי בישראל… המסמך מתייחס גם לדרישת ראש הממשלה בנימין נתניהו להכיר בישראל כמדינה יהודית. "איננו מאמינים שהכרה בישראל כמדינה יהודית צריכה להפחית כהוא זה מהחזון של שוויון לכל אזרחיה, שקודש במגילת העצמאות", נכתב במסמך. "זה האינטרס של כל הישראלים להראות שישראל אינה רק יהודית ודמוקרטית, אלא סובלנית ומשתפת"…הארץ, 16.12.2011 ♦

חיסולה ההכרחי של הדמוקרטיה. האידיאולוגיה של גוש אמונים רואה ביצירת משטר אפרטהייד ישראלי כלי הכרחי למימושה. על רקע זה מתבצע מסע החקיקה נגד בית המשפט העליון, ארגוני זכויות האדם והעיתונות. עמוס שוקן , הארץ, 25.11.2011 ♦

סדר חברתי-כלכלי חדש: 19 הצעות חוק שישנו את פני החברה בישראל, האגודה לזכויות האזרח, אוקטובר 2011 ♦

תאוריית השלבים של הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל, כותב ישראל הראל בהארץ, 17.6.2011:  "…הפלסטינים בישראל אינם מסתפקים עוד בהשגת זכויות שוות במדינה היהודית-הדמוקרטית, [אמר פרופ' משה הלברטל] … יעדם האסטרטגי הוא לשנות את אופיה של ישראל וזהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית. בשנים האחרונות גם אינטלקטואלים מהאגף הליברלי יותר נאלצים להודות בשינויים הדרמטיים העוברים על הקהילה הפלסטינית בישראל. האמונה-קונצפציה רבת השנים, ששוויון זכויות מלא יסדיר את מערכת היחסים, פינתה את מקומה לפיכחון כואב ולחששות מהעתיד…" ♦

הצעות לשינוי שיטת הממשל ושיטת הבחירות בישראל: סקירה. מרכז מחקר ומידע בכנסת, אוקטובר 2010 ♦

בסופה של המאה העשרים, החלה בקרב הציבור היהודי בישראל מגמה של חשיבה על המבנה ואופי המשטר והחברה במדינת ישראל, בעקבות זאת פורסמו גם מסמכים של ארגונים ערביים. מסמכים, תוכניות ומהלכים חברתיים ופוליטיים רבים יצאו לאור ולדרך. כותב יאיר שלג (באין חזון,  הארץ  29.12.2010), "מה שדרוש הוא היפוך מגמה כולל בשיח הישראלי: עיצובו של חזון חיובי הכולל גם את הציבור הערבי;  והנחלת החזון הזה באמצעות אכיפת תוכנית ליבה חינוכית על כלל הקבוצות החברתיות." ♦

 

ההצעות העיקריות שעל סדר היום:

מסמכים של ארגונים יהודיים

מסמכים של ארגונים ערביים

  1. אמנת כנרת – הפורום לאחריות לאומית – מרכז רבין

  2. חוקה בהסכמה רחבה – ועדת חוקה של הכנסת

  3. חוקה בהסכמה – המכון הישראלי לדמוקרטיה

  4. חוקה למדינת ישראל – המכון לאסטרטגיה ציונית

  5. חוקה בהסכמה רחבה – הצעת נציבות הדורות הבאים

  6. עקרונות יסוד חוקתיים למדינת ישראל, הצעת המרכז לפלורליזם יהודי, 2008

  7. אמנת גביזון-מדן

  8. דוח נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל – ועדת מנחם מגידור

  9. משטר נשיאותי לישראל – גדעון דורון

  10. עם ככל העמים, לקראת הקמתה של רפובליקה ישראלית – משה ברנט

  11. הצעות שונות לשינוי שיטת הממשל – מתוך וויקיפדיה

  12. לקראת אזרחות ישראלית מכלילה – מכון ירושלים לחקר ישראל יוני 2011

  1. חוקה שוויונית לכל – 10 הנקודות של ארגון מוסאוא, כתב ד"ר יוסף ג'בארין

  2. החזון העתידי, ועד ראשי הרשויות הערביות בישראל

  3. החוקה הדמוקרטית – עדאלה

  4. הצהרת חיפה, מכון מדה

  5. הצעת חוק יסוד: המיעוט הערבי כמיעוט לאומי, 7.7.2003 , 12.10.09,

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest

ארועים קרובים

למידע על:

OnePlace הוקם במאי 2011 במטרה לעודד את העברת הדיון ביחסים שבין המיעוט הערבי-פלסטיני לרוב היהודי למישור החברתי-אזרחי. האתר פועל להעמיק ולשפר דיון זה ולבססו על ידע ועובדות, להבין טוב יותר את מרכיבי הסוגיה והקשריה, לחזק את העוסקים בתחום ולהעצים את עשייתם כחלק מתמונה רחבה ומערכתית, וכן להעניק להם את כלי הידע הטובים ביותר להתמודדות עם התהליכים והקשיים השונים בניסיון להביא למציאות חיים הוגנת ושוויונית במדינת ישראל.

נושאי רוחב

  • דמוקטיה
  • תקשורת
  • כלכלה פיתוח ותעסוקה
  • חינוך
  • חזון לעתיד

המערכת הציבורית

  • ממשלה
  • שלטון מקומי
  • בית משפט
  • הכנסת

הסכסוך

  • החלפת שטחים מאוכלסים
  • המו"מ והסדר הקבע
  • פליטים פנימיים

ניווט מהיר

Copyright © 2019 oneplace