ערבים בישראל

מרחב מידע רב תחומי

ערבים בישראל מרחב מידע רב תחומי

חינוך: אירועים, נתונים ותוכניות

ללמד לפי הספר או לדבר על הנכבה: הדילמה של המורים הערבים לאזרחות. לכאורה יש להם חופש ביטוי, אבל האווירה הציבורית ופיטורי מורים גורמים להם לפחד. במחקר חדש הם מספרים על הקושי לדון בזכויות אזרח כשאין פלסטינים בתוכנית הלימודים, וכמה מהם החליטו למרוד בה: "זה לא הסיפור של התלמידים שלי, הם לא מבינים אותו", שירה קדרי-עובדיה, 15.10.21 ♦

שום תוכנית לימודים לא תמחק מהעולם את הלאומיות הפלסטינית. הדיכוי של הלאומיות הפלסטינית במערכת החינוך משיג את ההיפך מהמכוון, ומחקרים מראים כי המורות והמורים הערבים מוצאים דרכים להתמודד עמו ו"להלך בין הטיפות". ראוי שמשרד החינוך יוביל את השתחררות החברה הישראלית מפחדיה, וייתן להם אוטונומיה… מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בחן את האופן שבו מורות ומורים לאזרחות בחינוך הערבי מתמודדים עם ההתנגשות בין עמדותיהם האישיות והקולקטיביות (כפלסטינים) לבין המדיניות של משרד החינוך בתוכנית הלימודים לבגרות באזרחות…", מאת: גיל גרטל, שיחה מקומית,  14.10.2021 ♦

משרד החינוך הפקיר את התיכונים הערביים, ומתקמצן על 700 מיליון שקל. הסיכוי של תלמיד ערבי לגשת לבגרות מורחבת באנגלית הוא חצי מזה של יהודי — גם אם שניהם הוציאו אותו ציון באנגלית בכיתה ח'. זו תוצאה של תקצוב מפלה — תלמיד יהודי בתיכון מקבל תקציב גבוה ב–50%. אז למה חיכינו למנסור עבאס כדי להתחיל לתקן את זה? מירב אלרוזורוב, דה מרקר, 13.10.21 ♦

מי בצמרת, מי בתחתית: הזכאות לבגרות בערים ובבתי הספר. בשנת הקורונה עלה שיעור הזכאים לבגרות, אבל הפערים עוד גדולים. בראש רשימת הרשויות לפי הזכאות לבגרות: ערים עשירות, מועצות שבהן בתי ספר עם שכר לימוד גבוה – וגם יישובים דרוזיים. בתחתית: ערים חרדיות, יישובים ערביים – וגם ירושלים. אלו בתי הספר שכל תלמידי י"ב בהם היו זכאים לבגרות, תמר טרבלסי חדד, YNET, 6.10.21 ♦

גם משרד החינוך אלים כלפי האזרחים הערבים – وزارة التربية والتعليم عنيفة أيضا تجاه المواطنين العرب. בימים בהם הפשיעה בחברה הערבית לא יורדת מהכותרות, ולא חולף יום בלי אירוע מדמם, חשוב להגיד שהכל מתחיל בחינוך. ובו נעוץ גם לפחות חלק הארי של הפתרון. מאז ומתמיד סבלה מערכת החינוך הערבית בישראל מאי-שוויון ממסדי שקוף, מצב זה מהווה משולש מערכתי שזרועו הראשונה אי-שוויון תקציבי, השנייה  אי-שוויון ייצוגי בפיקוח ובניהול מערכת החינוך והשלישית היא חוסר שוויון בתכנים הלימודיים ובתוכניות הלימודים…", פרופ' אימעיל אבו סעד, הארץ – הזירה, 5.10.21 ♦

האם תלמידי הפריפריה מקופחים? דו"ח משרד החינוך נחשף. משרד החינוך פירסם את התמונה החינוכית ואת דו"ח השקיפות התקציבית של המשרד. הדו"ח חושף שלושה ממצאים עיקריים בנוגע לתקצוב התלמידים בישראל. האם תלמידי הפריפריה מקופחים? וכמה מתוקצבים תלמידים במגזר הערבי? מערכת אייס,  4/10/21 ♦

ראו גם:  חינוך דו-לשוני  ♦  ו – ערבים באקדמיה  ♦

מחקר: פערי ההישגים בחינוך גדולים יותר בערים מעורבות. הפער בין בנים יהודים לערבים בכלל הארץ הוא 13 נקודות אחוז לעומת 22 בערים המעורבות. ירידה בזכאות לבגרות של ערבים בערים מעורבות..רק 49% מהבנים הערבים בערים המעורבות זכאים לבגרות, לעומת 68% בקרב הבנים היהודים באותן ערים. כך עולה ממחקר של ראשת התוכנית לחברה הערבית במכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר נסרין חאג' יחיא וחוקרי המכון בן פרג'ון ועו"ד עודד רון. עוד נמצא כי ישנם פערים בהישגי החינוך בין ערבים שגרים בערים לא מעורבות לערבים שגרים בערים מעורבות. בעוד הישגי הבנים הערבים בערים לא מעורבות נמצאים בעלייה, בערים המעורבות הם בירידה…", שחר אילן, כלכליסט,  04.10.21 ♦

71% מבני הנוער מדווחים על מוטיבציה נמוכה ללימודים. סקר שנערך בקרב 500 תלמידות ותלמידים חושף נתונים מדאיגים בעקבות השנה האחרונה. בין השאר, כמעט מחצית מהתלמידים מעידים כי הקשרים שלהם עם חבריהם נחלשו…נקודה מעניינת היא הפער בין המגזר היהודי למגזר הערבי בשני מדדים. כ-50% מבני הנוער במגזר הערבי העידו כי מידת המוטיבציה שלהם בלימודים היא גבוהה, בעוד שבמגזר היהודי השיעור נמוך בהרבה. לפער הזה עשויות להיות סיבות שונות, חלקן קשורות במגבלות המחקר. 50% מתלמידי המגזר הערבי העידו שתחושת השייכות שלהם לבית הספר התחזקה בתקופת הקורונה, ממצא שעשוי להעיד על כוחו של בית הספר כגורם מאחד ומשמעותי גם בתקופה סוערת…", מיקה דפני, הגיע זמן חינוך, 29/09/2021 ♦

"תלמיד שלנו נעצר בחשד לסחר בסמים. כשהוא חזר עשו לו קבלת פנים של מלך. ראו שהמשטרה לא עשתה לו כלום". בעוד השיח לגבי הפשיעה במגזר הערבי מתרכז בעיקר בתגבור כוחות השיטור – מנהלי בית הספר זועקים לעזרה ומתריעים על האופן שבו עבריינים הופכים לגיבורי תרבות בקרב בני נוער ומתפתים לכסף המהיר של עולם הפשע. "נוער בחברה הערבית חווה מציאות של אלימות קשה, מישהו מדבר איתם על זה? נותן כלים?"  רוני זינגר, השומרים,  פורסם במקום הכי חם בגיהנום, 26.9.21 26.09.21 ♦

מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול: כך דוחפים הניכור והעדר האפשרויות את בני הנוער הערביים לזרועות העבריינים. אם לא די בכך שהפשיעה המשתוללת בחברה הערבית גובה את חייהם של צעירים, העבריינים גם הופכים לגיבורי תרבות בקרב בני נוער. מנהלי בתי הספר התיכון מביטים בייאוש בנוער שנשמט להם מהידיים לטובת הכסף המהיר שעולם הפשע מציע. "אתה שומע מהם על 'ההוא' שאמרו לו, אם תירה תקבל 700 שקל וכל מה שצריך לעשות זה לשים קסדה ולירות. זה כמה דקות – ויש כסף״. תחקיר: רוני זינגר, שומרים, 20.9.21 ♦

הורים בחברה הערבית – חסנו את ילדיכם. שיעור ההיענות הנמוך לחיסון השלישי בחברה הערבית חייב להדליק נורה אדומה בקרב ההורים, אם הם חפצים בניהול שיגרת לימודים…פרופ' יוסף משהראוי (חבר ועדת הקורונה לחברה הערבית), גלובס, 14.9.21 ♦

נוער חוץ-תקציבי. אלפי בני/ות נוער נושרים מדי שנה ממערכת החינוך. בהיעדר נתונים מעודכנים, ניתן לשער שהתופעה התגברה בשנתיים האחרונות, במיוחד בקרב ילדים/ות ובני/ות נוער שהקשר שלהם למערכת החינוך היה ממילא קלוש ובהם אלה שהתקשו להשתלב במנגנוני הלמידה מרחוק … בקרב הערבים אזרחי ישראל, שיעורי הנשירה הגבוהים ביותר נרשמו ביישובים הבדואיים בנגב: כסייפה (49 לאלף), רהט (33 לאלף), חורה (30 לאלף), תל שבע (28 לאלף), וערערה בנגב (27 לאלף). עמותת "יכולות", המוכרת מהישגיה בהעלאת שיעור הזכאות לתעודת בגרות בבתי הספר ביישובים הדרוזיים בצפון והפועלת היום גם ביישובי הבדואים בנגב, מציגה נתונים ולפיהם ב-2018, 30% מבני/ות ה-17 הבדואיים כלל לא היו במסגרת חינוכית. ..", שלמה סבירסקי (מרכז אדווה) העוקץ,  03.09.21 ♦

חינוך משותף יהודי-ערבי בבתי ספר – חובה וגם זכות. רק כאשר דוחים את הנחת היסוד המוטעית ומתנסים לעומק בעבודה בצוות יהודי-ערבי, ניתן להבין את ההזדמנות החינוכית, הערכית והמקצועית הבלתי רגילה שנלווית אליה…", יובל דביר, (מנהל בית הספר הבינלאומי לחברה משותפת בגבעת חביבה (GHIS)), כלכליסט, 3.9.21 ♦

מודל הלימוד המשותף בערים המעורבות: הזדמנויות וחסמים –  نموذج التعليم المشترك في البلدات المختلطة: ُفرص وعوائق כתיבה: ד"ר אמאני ג'בר וליאור בסרמן-נבון, יוזמות אברהם, ספטמבר 2021 ♦

חוזרים למדרסה: פינת הערבית פותחת את שנת הלימודים, "..הבוקר בפינה הצטרף אל סונדוס אלחוט משה זעפרני, הממונה על השפות במשרד החינוך. לדבריו "שר החינוך האחרון שרצה כאן לימודי ערבית נרחבים היה יצחק נבון", האזינו. ישי שנרב, גל"צ, 1.9.21 ♦

אלימות, הישגים נמוכים ומשבר זהות: האתגרים של מערכת החינוך הערבית. לקראת פתיחת שנת הלימודים מצביעים פרופ' קוסאי חאג' יחיא, ראש המכון להכשרת מורים ערביים בבית ברל, והילאל מצראווה, מנהל תיכון בטייבה, על הקשיים מולם ניצבת המערכת אבל גם על דרכים להתגבר עליהם, יניב שרון, דבר1, 31.8.21 ♦

פתיחת שנה"ל ביישובים הערביים: הקורונה היא רק קצה קרחון הבעיות. בנוסף לבלבול והכאוס הכללי שבהם נתונים כלל התלמידים, המורים וההורים בישראל, מערכת החינוך הערבית צריכה להתמודד גם עם תשתיות רעועות, מחסור חמור בכיתות לימוד ומצוקות נוספות, שבפועל הופכות את הוראות הקורונה לבלתי ניתנות לביצוע, מאת: בכר זועבי, שיחה מקומית,  31.8.2021 ♦

12 שנה בלי לפגוש ערבי. כ-136 אלף ילדים יהודים וכ-40 אלף ערבים יחלו מחר את כיתה א'. את י"ב הם יסיימו ללא אינטראקציה ביניהם ובקושי יכולת לשוחח. גם זה קשור לאירועי מאי, מיכל סלע (גבעת חביבה), YNET, 31.8.21 ♦

חומר רקע לועדת החינוך בכנסת – מצגת משרד החינוך – פתיחת שנה"ל תשפ"ב בחברה הערבית (30.8.21) ♦

פתיחת שנה"ל בחברה הערבית: ל- 9,000 תלמידים נפתחו תיקים במשטרה. בסקירה עדכן [עבדאללה חטיב, מנהל אגף בכיר חינוך במגזר הערבי במשרד החינוך] …כי במערכת החינוך בחברה הערבית 288,768 תלמידים, 231,768 תלמידי א' עד יב' ו- 56,837 תלמידי גן. 30,297 תלמידים ב-558 בתי ספר קיבלו מחשבים בשנת הלימודים החולפת…ח"כ שרן השכל יו"ר ועדת החינוך, אמרה כי הוועדה תקיים דיון חירום בעניין האלימות במערכת החינוך במגזר הערבי בעקבות הנתונים שעלו בישיבה.", אביב רוזנבלום, מבזקלייב,  30 באוגוסט 2021 ♦

.

מסמכי מדיניות – תזכורת: 

אמין אלג'מל, פתאן אלזינאתי, שירין נאטור חאפי. יו"ר הועד המנהל של "אזרחים בונים קהילה" ומנהל בית ספר אלראשדיה; מנהלת המרכז הערבי-יהודי שיקגו; מנהלת בי"ס אורט למדעים ולהנדסה, 100 המשפיעים של דה מרקר תשפ"א, גילי מלניצקי, 30.8.21 ♦

"במקום כימיה, ביולוגיה ופיזיקה – כלים של שיטות מחקר והבנה של עקרונות מדעיים". רבאב נאסר, מנהלת אורט מקיף ערבי רמלה ופעילה בארגון מנהלי בתי הספר מנהיגים: "אנחנו מלמדים את הילדים המון מקצועות שהם פשוט לא צריכים. בטווח הארוך זה פוגע בהם", ליאור דטל, דה מרקר, 29.8.21 ♦

רמת הידע בתחומי היסוד של דוברי הערבית בישראל, מתוך מדריך שורש למערכת החינוך בישראל, אוגוסט 2021, ד"ר דן בן דוד (  ע'3): ♦

מבצע הבדיקות הסרולוגיות לילדים יצומצם: יתמקד ברשויות עם שיעור חיוביים גבוה. ברקע שיעור הבדיקות החיוביות הנמוך מהצפוי, המבצע יצומצם כך שייערך רק ביישובים שבהם אחוז החיוביים שהתגלו היה גבוה מ-10%…מנתוני מבצע הבדיקות הסרולוגיות עד כה עולות כאמור תוצאות נמוכות מאלה שמשרדי הבריאות והחינוך העריכו. במגזר החרדי 18.7% מהילדים נמצאו חיוביים, במגזר הערבי 17.7% ובמגזר הכללי רק 11.6% מהתוצאות היו חיוביות. במשרדי הבריאות והחינוך סברו שהתוצאות יהיו לכל הפחות 20%…", מירב כהן וסוניה גורודיסקי, וואלה, 24.8.21 ♦

״אף אחד לא מבין״: בחינוך הערבי מזהירים מקשיים ביישום מתווה הקורונה. היעדר הסברה ומצוקת משאבים מקשים על מערכת החינוך הערבית להיערך למתווה החדש. הבלבול גדול והורים רבים מתלבטים אם לשלוח את ילדיהם ללימודים. בוועד ההורים קוראים למשרדי החינוך והבריאות לסייע לרשויות ולבתי הספר להתגבר על הקשיים, דיאא חאג' יחיא, הארץ 21, 22.8.21 ♦

מצטערת טיבי, הפעם אתה טועה. "…חשוב לזכור שהאוכלוסייה בישראל אינה אחידה, משבר הקורונה המחיש את הפערים בין הערים השונות, בין הפריפריה למרכז. אני קוראת לחברי הקבינט לבחון שוב את החזרה ללימודים של התלמידים במגזר הערבי, תוך התחשבות במצב הבריאותי בחברה זו, ובמוכנות של ההורים בה להתמודד עם האחריות המלאה שמוטלת עליהם להיענות ולשתף פעולה עם ההנחיות של מתווה החזרה לבית הספר….", שירין פלאח סעב, הארץ, 24.8.21 ♦

"אין באפשרות מורה ערבייה לחנך": הסערה בבית הספר היוקרתי בהרצליה פיתוח. הורי תלמידי בית הספר היסודי נוף ים בהרצליה פיתוח זועמים על כוונת המנהלת למנות מחנכת ערבייה לכיתה ב' • "מחנכת ערבייה לא יכולה להעניק מעטפת של אהבת ישראל, החגים וימי הזיכרון • ניקול ראידמן, שבנה לומד באותה הכיתה, חושבת אחרת: "דעות חשוכות" יעל אודם|המהדורה המרכזית N12, 23/08/21 ♦

יש פתרון: מורים ערבים בבתי ספר יהודיים. מערכת החינוך הכורעת תחת מצוקת כוח אדם מחמיצה אלפי מורות ומורים מובטלים מהציבור הערבי. היתרון כה ברור, עד שקשה להאמין שזה לא נעשה, ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא (המכון הישראלי לדמוקרטיה), YNET, 19.8.21 ♦

פורסמה רשימת בתי הספר המצטיינים: זה המענק שיקבלו צוותי ההוראה. "… משרד החינוך פרסם היום (רביעי) רשימה בת 313 מוסדות לימוד מחטיבות הביניים בארץ, שנבחרו על סמך קריטריונים שונים להצטיינות במגוון התחומים…על פי הנתונים שפרסם המשרד, 56% מחטיבות הן במגזר היהודי-ממלכתי, 26% בחינוך הממלכתי-דתי, 11% מהחינוך הערבי, 3.4% מהחינוך החרדי, 1.9% מהחינוך הדרוזי, ו-1.9% מהחינוך הבדואי. ..", אליאב בטיטו, מעריב, 18.8.21 ♦

הדחייה בחודש תפגע בתלמידים בציבור הערבי. דחיית שנת הלימודים לאחר חגי תשרי תפגע בתלמידים במגזר הערבי – כך מזהיר ד"ר שרף חסן, ראש ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי. במערכת החינוך במגזר הערבי לומדים כ-550 אלף תלמידים, ובחודש ספטמבר אין חגים במגזר הערבי, כך שעבורם מדובר בפגיעה פדגוגית משמעותית…"לדבריו, התכניות של משרד החינוך לנוכח תקופת הקורונה לא היו מותאמות למגזר הערבי, והלימוד מרחוק באמצעות הזום לא מתאים לחברה בה שני שליש מהילדים מתחת לקו העוני. בנוסף, יש מחסור במחשבים ובחלק מהיישובים אין תשתיות אינטרנט המתאימות ללמידה מרחוק. "משרד החינוך צריך לקחת בחשבון שאין חגים בספטמבר, לגבש תכניות מתאימות למגזר הערבי יחד עם גורמי השטח"., יעל פרידסון, וואלה, 17.8.21 ♦

"על הלימודים בחברה הערבית להיפתח ב-1 בספטמבר – כי האלטרנטיבה גרועה". החברה הערבית סובלת משיעור מתחסנים נמוך, אך ח"כ ג'ידא רינאווי זועבי אומרת שללא לימודים בבתי הספר התלמידים ייחשפו לאלימות ולפשע: "אין מסגרות אחרות". ראשי הרשויות נאבקים להגדיל את שיעור המתחסנים: "עשינו מבצעי חיסון בבתי ספר, שכללו פרסים כמו טאבלטים. צריך לעודד את הצעירים", אלכסנדרה לוקש, YNET, 16.8.21 ♦

למרות שיעור האלימות הגבוה במערכת החינוך הערבית – משרד החינוך נמנע מלטפל בתופעה. לפי מחקר של יוזמות אברהם, משרד החינוך מפעיל רק תוכניות ספורות ולא אפקטיביות למיגור האלימות במערכת החינוך הערבית. כ-28% מהבנים הערבים נושאים עימם נשק בתוך בית ספר, לעומת 9% במגזר היהודי. "המעורבים בפשיעה בחברה הערבית הם צעירים שיצאו ממערכת החינוך, ואין לכך התייחסות",  גלית הראלי, המקום הכי חם בגיהנום,  05.08.21 ♦

מצוינות נגד שיוויון – ריסטארט פרק #12 עם יולי תמיר. "אי אפשר לחנך ילדים לשוויון כשבחוץ יש גזענות, או לחנך לצדק כשבחוץ יש תחרות ברוטלית". וגם על חוסר בתשתיות לחינוך למדעים ולמצויינות במערכת החינוך הערבית, שיחה עם שרת החינוך לשעבר ונשיאת מכללת בית ברל יולי תמיר, מראיין אלי הורביץ מנהל קרן טראמפ. 27.7.21 ♦

במערכת החינוך בקושי לומדים ערבית ובטח לא כדי לדבר עם ערבים. תחום הוראת הערבית בישראל הוא תחום מופקר: הכשרה לוקה, מידע לוקה, פיקוח לוקה. ספר חדש מאת ד"ר יונתן מנדל מתאר את ממדי המחדל. זה מה שקורה כשמביטים על הערבית "דרך משקפת, כמו מתוך עמדה מבוצרת", ד"ר גיל גרטל , שיחה מקומית, 29.7.2021 ♦

"כל האוכלוסיה צריכה ללמוד לדבר את השפה הערבית" – כך אמרה שרת החינוך במליאת הכנסת, ערוץ הכנסת, 28.7.21 ♦

שלוש בשורות טובות ושתיים פחות, בנושא הוראת ערבית במערכת החינוך העברית. שלשום (יום ראשון) נפגשנו בלשכת שרת החינוך עם ראש המטה של השרה, תמי לוי, המפקחת הארצית על הוראת הערבית, סיגלית שושן; ראש אגף שפות במשרד החינוך, משה זעפרני וראש ועדת המקצוע לערבית ואסלאם, פרופ' אייל זיסר. ביקשנו את הפגישה במטרה להעלות לראש סדר היום של השרה את הצורך להעמיק ולהרחיב את לימודי הערבית בקרב תלמידים דוברי עברית. פוסט FB של אמנון בארי, מנכ"ל שותף, של יוזמות אברהם, 27.7.21 ♦

זעאתרה בהצעה לסדר: הקמת ועדה להרחבת לימוד ערבית וקידום חינוך דו-לשוני. יו"ר חד"ש במועצה הגיש הצעה לסדר שעלולה לאתגר את מועצת השינוי לפיה ראש העיר תמנה ועדה לקידום החינוך לחיים משותפים ומיגור הגזענות. כמו כן תידרש הועדה להרחיב את לימוד הערבית במוסדות החינוך ולקדם מודלים לחינוך דו-לשוני. זעאתרה: "אני עובד על הדבר הזה כבר כמה חודשים, בלי קשר להתפתחויות הפוליטיות האחרונות. אבל טוב לדעת מי תומך בחינוך לחיים משותפים ומי מתנגד".,  מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 22.7.21 ♦

מחקרים על השפעת הקורונה על מערכת החינוך הערבית (המדען הראשי):

רק 15% מהמורים לערבית בחינוך העברי – דוברי ערבית כשפת אם. ממחקר חדש עולה כי לא בוחנים בכל שנות הכשרת המורים את יכולתם לתקשר בערבית. מרבית הבוגרים להוראת השפה לא למדו עם מרצה ערבי, לירן כוג'הינוף, כאן 11, 19 ביולי 2021 ♦

הכשרות מורים להוראת ערבית בחינוך העברי – מחקר מדיניות, יעל מעוז שי ויעלה מזור, עמותת סיכוי, יולי 2021 ♦

בניסיון לערער את הדו קיום בקואליציה, בליכוד מקדמים חוק שיחייב לימודי ערבית בתיכונים. יו"ר סיעת הליכוד, יריב לוין, הגיש מחדש הצעת חוק ישנה שנחשבת לחוק דגל של מרצ – שתחזיר את השפה הערבית כמקצוע חובה בבתי הספר התיכוניים. באופוזיציה מזהים את דופן השמאל כחוליה החלשה של הממשלה, ומתכננים להביך כך את רע"ם ומרצ עם חקיקה פרטית שנוגעת לחברה הערבית, טל שלו, 18.7.21 ♦

[שאשא] ביטון, תפסיקי את סיווגם הביטחוני של המורים הערביים – بيطون، أوقفي اختبارات الشاباك الأمنية تجاه المعلمين العرب. "… קיים שוני מהותי בין מערכת החינוך הערבית לבין מערכת החינוך העברית הן ברמת הגדרת המטרות והיעדים והן ברמת תכניות הלימודים וכמובן בשיטת מינוי עובדי ההוראה וקידומם. אופי מערכת החינוך הערבית נקבע על ידי אוסף קריטריונים שאין לחברה הערבית כל השפעה עליהם… יש פתרון? בהחלט בשנות ה-80 עלתה לדיון הצעה להקים מינהל חינוך ערבי אוטונומי במשרד החינוך (במתכונת מינהל החינוך הדתי)…", פרופ' אסמעיל אבו סעד (עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה), הזירה – الساحة הארץ, 15.7.21 ♦

הפלסטינים הוצגו בשיעור באופן מאוזן, ואמון התלמידים בהם עלה. מחקר שהציג לבני נוער ישראלים דימויים חיוביים ושליליים של הפלסטינים מהיסטוריית הסכסוך העלה כי תמונה מגוונת שלהם גרמה לעלייה בתמיכת התלמידים בהסכם שלום, ולהפך… נדמה כי המחקר מאתגר את לימודי ההיסטוריה בבתי הספר ודוחף אותם לכיוון פלורלסטי יותר, כזה המכיל, או לכל הפחות מתייחס, גם לזיכרון ולעמדות פלסטיניות, שבדרך כלל נעדרים מהשיעורים. שרת החינוך החדשה, יפעת שאשא־ביטון, מכירה את הנושא מקרוב: עבודת הדוקטורט שהגישה לאוניברסיטת חיפה בחנה את השפעת הנרטיבים המוכרים – ובמיוחד את ההשתתפות בתוכנית לחינוך לשלום – על תפיסת המושג בקרב נוער יהודי־ישראלי ופלסטיני. שאשא־ביטון מצאה כי השתתפות בתוכנית הגבירה אצל התלמידים "תפיסות מסוימות או בלמה הידרדרות והקצנה של תחושות קשות"., אור קשתי, הארץ, 2.7.21 ♦

משימה ראשונה לשרת החינוך החדשה: קידום לימודי השפה הערבית. הבנת השפה הערבית לבדה לא תפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אך מציאות שבה בוגרי מערכת החינוך העברי ידעו לדבר ערבית תייצר בטווח הרחוק מרחב הזדמנויות חדש ואחר לחלוטין לעשות זאת, ובטווח הקרוב יותר תפתח פתח לחברה משותפת ושוויונית בין ערבים ויהודים בישראל, עופר דגן (עמותת סיכוי), גלובס, 02.07.2021 ♦

תלמידים עם צרכים מיוחדים, לפי סוגי לקויות ומסגרות לימוד, מעקב רב-שנתי (200910 – 2018/19). ראו: אחוז הילדים עם הפרעות התנהגותיות בחינוך הקדם-יסודי שלמדו בכיתות גן רגילות וקיבלו שירותי שילוב, לפי מגזר ופיקוח, תש"ע ותשע"ט (מע'8 והלאה). למ"ס 24.6.21 ♦

משימה ראשונה לשרת החינוך החדשה. אירועי האלימות האחרונים חשפו את הצורך החיוני בהידברות, אלא שקשה לעשות זאת כאשר פחות משני אחוזים מבוגרי מערכת החינוך היהודים דוברים ערבית. השינוי המערכתי בהוראת הערבית צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות של השרה הנכנסת , מאת: עופר דגן  (עמותת סיכוי), שיחה מקומית, 21.6.2021 ♦

הצעירים שסחפו רבבות ללמוד ערבית בחינם, רוצים לשנות גם את בית הספר. שיחה אקראית עם רוכל בשוק הביאה ללידתה של אחת היוזמות העצמאיות המצליחות שהתרחשו כאן: "מדרסה" – בית ספר מקוון ללימודי ערבית ללא תשלום, המשרת יותר מ-100 אלף לומדים. במפתיע, אירועי האלימות בערים המעורבות הביאו לעלייה בשיעור ההרשמה אליו. היזמים, גילעד סוויט ודניאל דותן, ביקשו לעסוק במה שהם אוהבים אך גילו שהם משנים את המציאות. כעת הם מעודדים את הגולשים ללחוץ על משרד החינוך לשנות את תוכנית הלימודים, מרים אלונה אילוז, YNET, 20.6.21 [ראו גם "מעמדה של השפה הערבית"] ♦

זה בידיים שלה: החיבור בין יהודים לערבי יתעצב לפי החלטות שרת החינוך. הצעדים החשובים ביותר לתיקון הנתק בין יהודים לערבים מצויים במשרד החינוך. השרה הנכנסת יפעת שאשא־ביטון, יש לך את הכוח לעצב את עתידנו, אנא השתמשי בו לטובה, מיכל סלע (גבעת חביבה) מעריב, 20/06/2021 ♦

שרת החינוך, ברוכה הבאה! זה הזמן לחינוך לחיים משותפים. קריאה של ארגוני חברה משותפת עם המלצות מדיניות (פורסמה כמודעה בעיתון הארץ, 18.6.21 – הקליקו על התמונה), מתוך עמוד הפייסבוק של יוזמות אברהם ♦ 

עתירה לבג"ץ לחייב את משרד החינוך לקבוע תוכנית לחינוך לדמוקרטיה וזכויות אדם. ביום 15.6.2021 הגישה הקליניקה לקידום שוויון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן עתירה לבג"ץ נגד משרד החינוך בדרישה לחייב את המשרד לקבוע תוכנית לימודים מחייבת לחינוך לדמוקרטיה, לזכויות אדם ולחיים משותפים, שתילמד בכל הגילאים ובכל בתי הספר. העתירה הוגשה לאחר שבמשך עשרות שנים משרד החינוך לא מילא את חובתו החוקית מכוח חוק חינוך ממלכתי לקיים תוכנית כזאת, וזאת למרות דרישותיהם של הכנסת, מבקר המדינה וועדות ציבוריות. מקור: דן-נט, דן יקיר, 16.6.21 ♦

הדוקטורט של שאשא ביטון: יש פלסטינים ויש להם נרטיב. הדוקטורט של ד"ר יפעת שאשא ביטון, שרת החינוך החדשה, עסק בתפיסות שלום ומצא שבעוד שילדים יהודים רוצים שלום "שלילי", כלומר העדר אלימות, ילדים פלסטינים רוצים שלום "מבני" ועמוק. צריך לקוות שהתובנות האלה יחלחלו לתוכניות של משרד החינוך, מאת: גיל גרטל , שיחה מקומית, 17.6.2021 ♦

ראו גם:  חינוך דו-לשוני  ♦  ו – ערבים באקדמיה 

כמה מסמכי עבר – תזכורות:

האקתון התיכונים של צופן: "לאפשר לעוד ערבים כניסה להיי-טק הישראלי". האקתון התיכונים המסורתי השנתי של צופן, נערך בשבוע שעבר (ה'), זו השנה השישית ברציפות. "חינוך  ומודעות להיי-טק כבר מגיל צעיר, הם המפתח להכפלת מספר הערבים בתעשיית ההיי-טק הישראלית", אמר סאמי סעדי, מנכ"ל משותף וממייסדי ארגון צופן…האירוע, שהתקיים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך וארגון רואד, התקיים כחלק מתכנית "תיכונים להייטק", אשר מפעיל ארגון צופן, הפועל ב-50 תיכונים בחברה הערבית…,. דיילי ציפי, PC אנשים ומחשבים, 15.6.21 ♦

הממשלה חייבת לחנך לדו-קיום אחרת ישראל תהפוך ללבנון. מי שמבין שהערבים לא "ייעלמו" יום אחד, מודע מן הסתם לחשיבות העניין להמשך חיים נורמליים בערים המעורבות. ממשלה שמורכבת מדתיים, חילונים וערבים היא המתאימה ביותר לחיזוק תוכניות לדו קיום. חובה לנצל את הסיטואציה הפוליטית למען הדורות הבאים, פרופ' יזהר אופלטקה (אוניברסיטת תל אביב), וואלה, 13.6.21 ♦

הטיפול בגיל הרך בישראל מוזנח, בחברה הערבית עוד יותר. העובדה שהטיפול בגיל הרך לא מרוכז בידי גורם אחד פוגעת בכל הילדים בישראל. הילדים הערבים נפגעים יותר בגלל התשתיות הגרועות, ההכשרה הלא מספקת לצוותים המקצועיים וההפרטה. אלה השנים המכריעות בחיי הילדים, אסור להחמיץ אותן, מאת: נבילה אספניולי, שיחה מקומית,  7.6.2021 ♦

אם כן, יש נרטיב פלסטיני? – هناك رواية فلسطينية إذن؟ "…אדוני השר, למרות ההכרה התקדימית שלך בקיומו של נרטיב פלסטיני, הסר דאגה מלבך, מערכת החינוך שאתה עומד בראשה, לא אפשרה ולא תאפשר לאזרחים הפלסטינים לגדול על ״הנרטיב הפלסטיני״. …", ד"ר מוזנה עוויד-בשארה, הזירה – الساحة הארץ, 8.6.21  ♦

מערכת החינוך נכשלה במבחן. אין לנו את הפריבילגיה לחכות יותר – בתוך מציאות של חוסר אמון בין המיעוט הערבי ובין מוסדות המדינה, דרושה מערכת חינוך שמעזה לתת למחלוקת מקום ולעסוק בה • לא משנה מי יהיה שר או שרת החינוך ומאיזו מפלגה יגיעו, סדר העדיפויות של המשרד חייב להשתנות, חולוד אדריס ויעלה מזור (עמותת יוזמות אברהם), גלובס, 5.6.21 ♦

בי"ס רב תרבותי ביפו עמד בשבועות האחרונים במבחן, ועבר אותו בהצלחה. המציאות החיצונית זלגה אל ביה"ס, ש-40% מתלמידיו ערבים. תיווך נכון של המורות סייע לגשר על הקונפליקטים… אחת הדרכים להתמודד עם המציאות שמחוץ לבית הספר היא להתמקד בשכונה, קבוצת-שייכות קרובה ומוכרת… תוכנית הלימודים ב"חשמונאים" היא בהתאם לחינוך הממלכתי-העברי. הורים ערבים בוחרים לשלוח לכאן את ילדיהם, בתקווה כי יקבלו חינוך טוב יותר…", אור קשתי, הארץ, 4.6.21 ♦

גם בחברה הערבית מתחולל שינוי ביחס למיניות. מדריכת בני נוער במגזר הערבי, סוריידה מנסור אסעד, מסבירה כיצד מנחילים חינוך מיני לצעירים שגדלים בחברה מסורתית ונחשפים ברשת לעולם מושגים שונה… ", תוכנית התפתחותית לחינוך מיני שנכתבה על ידי היחידה, במגזר הערבי. במסגרת התוכנית תלמידי ותלמידות כיתות ה'-ו' זוכים למערכי שיעור שעוסקים במגוון רחב של היבטים פיזיולוגיים, נפשיים וחברתיים בחייהם…, נטע הלפרין, הארץ, 3.6.21 ♦

המלצת קריאה לשר גלנט: חיזוק הזהות הפלסטינית הוא אינטרס ישראלי. ספר חדש אודות מערכת החינוך הערבית מעלה כי ככל שזהותו התרבותית של צעיר מקבוצת המיעוט מגובשת יותר, כך הוא מפתח הרגשה חיובית יותר כלפי קבוצת הרוב. לידיעת שר החינוך המבקש למחוק את הנרטיב הפלסטיני לטובת זה הישראלי. ספר חדש ומיוחד על מדף החינוך: חינוך בחברה הערבית בישראל (הוצאת מכון מופ"ת 2021). אני כותב "מיוחד", בעיקר משום שכל המאמרים המוצגים בו, נכתבו בידי חוקרים ערבים ישראלים (חלקם בשיתוף חוקרים יהודים). מרענן ומשמח לראות שאפשר לייצג קבוצת מיעוט על ידי בני הקבוצה, ולא בגישה הקולוניאלית הקלאסית של: "תנו לנו לספר לכם על עצמכם"., מאת:ד"ר  גיל גרטל, שיחה מקומית,  27.5.2021 ♦

שעתם של המורים להתגייס. "…לצערי, המדינה בוערת מבית ומחוץ. האלימות, ההשחתה והביזה מאיימים על חוסננו, על האמון שנרקם בין החברה היהודית לחברה הערבית. האתגר הניהולי שלי הוא לנסות ולגשר על הפערים הללו יום יום … אני קורא לכולכם, עמיתיי למקצוע – זוהי שעת הכושר, או אם תרצו – צו ההתייצבות של כולנו. רק בידינו האפשרות להנמיך את גובה הלהבות ולצמצם את ממדי ההרס העתידיים…", דני פסלר (מנכ"ל רשת עתיד), זמן ישראל,27.5.21 ♦

לשנות את לימודי הערבית בבתי הספר. לימודי השפה הערבית מסתיימים בסוף כיתה ט'; הרוב הגדול שוכח הכל ורק מיעוט קטן של תלמידים ממשיך ללמוד ערבית לבגרות; כך מדינת ישראל מוציאה מדי שנה כסף רב על לימודים לא יעילים ולא גורמת לשינוי חיובי בפועל בין האוכלוסיות היהודית והערבית, אברהם פרנק ועלי זחלקה, כלכליסט,  28.05.21 [רא גם: מעמדה של השפה הערבית] ♦

רוצים פחות גזענות? בטלו את ההפרדה בחינוך. "..שוב שואלים אנשי חינוך מה ניתן לעשות כדי להנמיך את הלהבות. ההפתעה מ"המצב" בכל פעם מחדש, קצת מייאשת… מהלך אחד לא נידון, לא בארגוני החברה האזרחית, בטח לא במשרד החינוך: ביטול ההפרדה בין יהודים לערבים במערכת החינוך..", אור קשתי, הארץ, 27.5.21 ♦

מדריך להתמודדות מערכת החינוך עם המשבר. המדריך  מציע פעולות קונקרטיות להתמודדות עם המשבר עבור אנשי חינוך, מנהלים ומורים, הן בעת המשבר הנוכחי והן בימים שאחריו. יוזמות אברהם ומט"ח, מאי 2021 ♦

דרישה משר החינוך ליישם את תוכניות החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות. עצומה של זזים ♦

יחד, לב אל לב: לעבוד בצוות יהודי-ערבי ביום שאחרי המהומות. "במהומות האחרונות, מצאתי עצמי מצלצלת לאנשי הצוות שלי, מהחברה הערבית והיהודית, ומבקשת מהם לשמור על עצמם. תלמידים התקשרו למורים, ומורים לתלמידים; יהודים לערבים, וערבים ליהודים. ובחוץ האדמה רעדה". דורית ג'ימס בנימין, מנהלת תיכון עם צוות ממגזרים שונים, מספרת איך מנצחים את החושך // טור אישי, דורית ג'ימס בנימין (מנהלת עוצמ"ה עתיד-זוקו בקרית ביאליק), הגיע זמן חינוך, 25/05/2021 ♦

אל תחכו למשרד החינוך. "…המשימה הדחופה ביותר של אנשי חינוך בימים שאחרי סבב האלימות האחרון היא לסלול דרכים לקידום החיים המשותפים בבתי הספר. אין טעם לחכות לשם כך למשרד החינוך. .. החלטת משרד החינוך לרוקן כל משמעות מהחינוך לחיים משותפים התקבלה באופן מודע.. ההפרדה בבתי הספר בין יהודים לערבים החלה לפני קום המדינה ונמשכת מאז. מצב ובו צעירים משתי הקבוצות אינם מכירים אלה את אלה הוא מתכון בטוח להמשך מופעי הפחד והשנאה…", הארץ, מאמר המערכת, 24.5.21 ♦

כשלמורים יש ציונים נמוכים בבגרות — למערכת החינוך הערבית אין סיכוי. עיריית ת"א חוללה בשנים האחרונות מהפך במערכת החינוך ביפו באמצעות השקעת תקציבים והחלפת כל המנהלים ■ ואולם בשאר הערים הערביות איכות המורים נמוכה, המנהלים חסרי כישורים ותרבות עבריינית חודרת לבתי הספר, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 24.5.21 ♦

עבור מורות ערביות בבתי ספר יהודיים, ההסלמה עוררה חשש מקולגות ומתלמידים. ימי ההסלמה הדגישו את המורכבות שבעבודתן של המורות, שלפתע מצאו עצמן בחזית. "אני מנסה לא להקשיב לתהיות הפנימיות", סיפרה אחת מהן. "אם אוותר ואעזוב, התלמידים כנראה לא ישמעו קול כמו שלי", אור קשתי, הארץ, 23.5.21 ♦

אל מעבר לחומות – חינוך לשותפות בצל משבר ביטחוני וחברתי דגשים להתמודדות בכיתה, מדריך של מרכז אקורד (פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי), מאי 2021 ♦

המדינה משקיעה 77% פחות בתלמידים ערבים, ומתפלאת כשהם מידרדרים לאלימות. מה שהתפוצץ בשבוע האחרון ברחובות הערים המעורבות בישראל הוא פרי הבאושים של ההזנחה הפושעת של מדינת ישראל: היא נטשה את התיכונים הערביים, ואחר כך סופקת כפיה ומתפלאת כשהנוער הערבי יוצא לרחובות ועושה שמות בכל מי שנקרה בדרכו, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 21.5.21 ♦

"הקמפיינרים כנראה אמרו לגלנט אל תפטר את המנהל, זה יוריד את האהדה כלפייך". אדם ורטה, המורה לאזרחות שפוטר מהמערכת על רקע שמאלנות, לא מופתע מדו"ח מבקר המדינה השבוע שחשף את ההזנחה של לימודי האזרחות, ובוודאי שלא מתגובתו החלשה של שר החינוך למנהל שיידה אבנים בלוד, גלית הראל, המקום הכי חם בגיהנום, 21.5.21 ♦

החבלה השיטתית של משרד החינוך בכל רמז לחיים משותפים התפוצצה לישראל בפנים. השרים והדרג המקצועי במשרד מתעלמים בשנים האחרונות באופן שיטתי ממחקרים, סקרים ודו"חות מבקר המדינה – כל הדרך לקבירת החינוך לדו-קיום, אור קשתי, הארץ, 21.5.21 ♦

דוח המבקר: כך כשלה ישראל בחינוך למניעת גזענות. שתי תכניות למניעת גזענות מקבלות תקציב אך תקועות מ-2009 במשרד החינוך ● חלק מהעמותות שמקבלות תקציב לקיום מפגשים בין אוכלוסיות שונות עוסקות בחיזוק הזהות היהודית ● רק 1% מהמורות עברו הכשרות למניעת גזענות ● הכשלים עלו עוד בדוח המבקר מ-2016 – אבל כמעט דבר לא השתנה, יעל פינקלשטיין, שקוף, 20.5.2021 ♦

החינוך הוא התיק החשוב ביותר ב-20 שנים הבאות. המראות הקשים בין ערבים ליהודים בשבוע שעבר מבטאים את פשיטת הרגל ארוכת השנים של מערכת החינוך. הבדלנות וההפרדה נעשות בכוונת מכוון והגיע הזמן שכל המפלגות החילוניות יפנימו זאת, משה בן עטר, הארץ, 19.5.21 ♦

חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות – לא בבית ספרנו. בתזמון הולם, פירסם מבקר המדינה דו"ח מעקב על פעולות משרד החינוך בנושא מיגור הגזענות וחינוך לחיים משותפים, לאחר שב-2016 מצא כי "המילים היפות לא גובו במעשים". מהמעקב עולה כי הדבר פשוט לא מעניין אף אחד במשרד, או שבכלל מעוניינים שם לטפח את ההיפך, מאת: גיל גרטל, שיחה מקומית,  20.5.2021 ♦

"צריך יותר מפגשים בין בתי ספר יהודים וערבים". לדברי עלי סלאלחה – מי שהוביל את התיכון הדרוזי מקיף בית ג'אן להישגים הטובים בארץ בבגרות – כדי להרחיק את הצעירים הערבים מהאלימות צריך להנהיג חינוך לסובלנות בשני הצדדים, ומצד שני לשנות את חלוקת המשאבים כך שתהיה לצעירים האלה תקווה, שחר אילן, כלכליסט, 20:11 , 18.05.21 ♦

מנהל בי"ס ברעננה תועד מיידה אבנים על ערבים בלוד. המנהל להורים בווטסאפ: "טעות בשיקול הדעת" • חלק מהורי התלמידים גיבו וחיזקו אותו • משרד החינוך: הנושא בבדיקה, אוריה אלקיים, כאן חדשות 11, 19 במאי 2021 ♦

הלהבה מתחילה בבתי הספר – تبدأ الكراهية من المدارس. "…שערכנו סקר בקרב מורים ושאלנו אותם איך מתנהלים דיונים שנוגעים ביחסי יהודים ערבים בכיתה, הופתענו לגלות שקיים שיעור גבוה של אמירות גזעניות בכיתה… המורים שכן מצליחים לקיים דיון פורה למרות האמירות הגזעניות פועלים ללא משנה סדורה ומשתמשים בכלים המוכרים להם מתחומי הדעת שהם מלמדים… המורים פועלים ללא גיבוי ברמה הבית ספרית ולא ברמה הארצית, ורוחות ההשתקה ומקרי פיטורים של מורים ומניעת דיונים כפי שקרה בריאלי בחיפה מרמזים להם שעדיף לא להיכנס לנושאים פוליטיים…", שחר גינדי ורקפת ארליך רון,  הארץ הזירה – الساحة, 18.5.21 ♦

חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות – ביקורת מעקב. "…יישום מרכיבים מרכזיים בתפיסה המנחה – בדוח הקודם עלה שמשרד החינוך לא קידם מרכיבים שנועדו לחולל שינוי בגישה לחינוך הדמוקרטי, האזרחי והערכי ברוח המלצות ועדה ציבורית שאימץ כבר במחצית שנות התשעים של המאה העשרים. בביקורת המעקב עלה כי לא חלו שינויים בתחום זה, והמשרד טרם החל לקדם מרכיבים מרכזיים מהתפיסה המנחה, כגון הקמת ועדת היגוי לתכלול הנושא ולקביעת מדיניות שתתורגם לתוכנית אופרטיבית שתחייב את כלל יחידות המשרד. נוסף על כך, המשרד לא עיגן את התפיסה בחוזר מנכ"ל שיתווה את אבני הדרך לחינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים בכלל המגזרים ושלבי החינוך…", מבקר המדינה, 18.5.21 ♦

תחזית תלמידים למערכת החינוך, לשנים 2025-2050. בשנת 2050 מספר התלמידים הכולל בבתי הספר צפוי להגיע לכ-3.052 מיליון תלמידים, לעומת כ-1,789 מיליון תלמידים בשנת 2020 (תוספת של כ-1.263 מיליון תלמידים, גידול של 70.6%)…בחינוך הערבי מספר התלמידים צפוי להגיע לכ-572 אלף תלמידים בשנת 2050 ,לעומת 437 אלף תלמידים בשנת 2020 (תוספת כוללת של כ-135 אלף תלמידים לעומת שנת 2020 , גידול של 30.9%) … במהלך השנים 2021-2050 , המשקל היחסי של החינוך העברי (ללא חרדים) והממלכתי-ערבי צפויים לרדת ל 46.2% ול18.7%  , בהתאמה עד 2050 . החינוך החרדי צפוי לעלות ל- 35.0%….", מופאק סיף ודוד מעגן, למ"ס,  11.5.21 ♦

רפורמות חינוכיות לצמצום פערי הישגים / تقرير معلومات داعمة للتخطيط: برامج إصلاحيّة تربويّة لتقليص الفجوات في التحصيلات العلميّة. דוח מת"ת, נועה לורבר־הוס וד"ר עדו ליטמנוביץ', האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, אפריל  2021 [עברית וערבית] – לדוחות נוספים שלהם, היכנסו כאן ♦

הציבור הישראלי משמיד את עצמו באמצעות מערכת החינוך. מערכת שמפרקת את הנרטיב הישראלי והציוני לגורמיו, מכפיפה אליו את הערבים, מתעלמת מאתגרי המאה ה-21 – ובסופו של דבר שולחת את הדור הגדל כאן אל אבדון ערכי…הציבור הערבי, בהכללה, כפוף בתוך החינוך הממלכתי לנרטיב היהודי־הציוני, שממנו הוא מודר מהותית. זהו מצב פרדוקסלי, שכן הנרטיב התרבותי של ציבור זה לא מקבל מקום ראוי במערכת, ומכאן שלא מתאפשר לו שיח והתמודדות אותנטית עם המורכבות של להיות ערבי בישראל… רוב הילדים והילדות כיום בכיתות א' במדינת ישראל [ערבים וחרדים], שיהיו בריאים ואהובים כולם, הם חרדים וערבים. מדובר ברוב העתידי של המדינה, המתחנך בתוך נרטיב היוצר ניכור מהמדינה…", יובל כהן (מנהל בית ספר), דה מרקר, 3.5.21 ♦

לא מחכים למדינה: בזק תפרוש סיבים אופטיים במוסדות החינוך ביישובים הערביים. ברקע אי-יישום תוכנית החומש למגזר הערבי, בזק והוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות חתמו על הסכם שבמסגרתו החברה תפרוש תשתית ב-300 מוסדות חינוך, רפאלה גויכמן, דה מרקר, 28.4.21 ♦

העליון דחה ערעור של הורים שדרשו להקים בית ספר ערבי בנוף הגליל. שופטי העליון החליטו להותיר על כנה את פסיקת המחוזי לפיה אין להורות לעירייה להקים בית ספר ערבי יסודי בעיר. השופט גרוסקופף פסק לדחות את הערעור, אולם הבהיר כי המצב שבו שליש מילדי נוף הגליל לומדים במוסדות פרטיים או מחוץ לעיר "אינו תקין", נעה שפיגל ונטעאל בנדל, הארץ, 20.4.21 ♦

המדינה משקיעה מיליארדים, אבל לא מצליחה לקדם את החברה הערבית. שיעור הגברים הערבים בעלי תואר אקדמי כמעט לא עלה ב-20 השנים האחרונות, ושכרם היחסי נותר כשהיה ■ הזכאות לבגרות עלתה, אבל לא כמו בקרב היהודים ■ העשורים חולפים והערבים ממשיכים לפגר, בעיקר בגלל מערכת החינוך הכושלת שלהם, מירב ארלוזורוב, 7.4.21 ♦

קטע מתוך דו"ח בנק ישראל לשנת 2020: היבטים כלכליים של החברה הערבית טרם הקורונה ובעקבותיה. "…לימודיהם של הערבים במערכת החינוך ובאקדמיה נפגעו במידה ניכרת, וזאת בשל גישה מוגבלת לתשתיות ואמצעים המאפשרים למידה מרחוק. יש להפעיל תוכניות מעקב וסיוע לתלמידים וסטודנטים ערבים שנפגעו מהמשבר…", (עמ' 87-84), 29.3.21 ♦

מבקר המדינה למשרד החינוך: "ממליץ לנצל את התקציב ליישום הלמידה מרחוק". ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של בית הספר מדורג נמוך – יש פחות מחשבים לתלמידים, במגזר הערבי המצב חמור עוד יותר. כתבי YNET, 15.3.21 ♦

חינוך בחברה הערבית בישראל. ספר זה, הראשון מסוגו, דן במנעד רחב של שאלות הקשורות לחינוך בחברה הערבית בישראל, בניסיון לסקור את הידע העדכני הקיים ולהצביע על מה שעדיין דורש התייחסות ומחקר. את פרקי הספר כתבו מומחים מובילים בתחומם הדנים בנושאים שונים, בכללם: ניצני אוריינות, מיומנויות קריאה וכתיבה, השפעות הדיגלוסיה ולקויות התפתחותיות, לקויות למידה, הישגים לימודיים, אוריינטציית עתיד, התנהגות אלימה, זהות תרבותית ועוד.", כותבים: פרופ' משה ישראלאשוילי ופרופ' פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א, הוצאת מכון מופת, 2021  (ראו תוכן ומבוא) ♦

פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית ההיי-טק. "…פער של %31 ו-%51 בין בתי הספר היהודיים-ממלכתיים לבין בתי הספר מהמגזר הערבי והיהודי-חרדי, בהתאמה, בלימודי מדעי המחשב בבתי"ס שבהם לומדים גם 5 יח"ל במתמטיקה49 .במקצוע תכנון ותכנות מערכות הפער עומד על %21 ו-%54 מהמגזר הערבי והיהודי-חרדי, בהתאמה…", דוח מבקר המדינה 71ב, 15.3.21, ע' 32 ♦

אחת מכל עשר כיתות נמצאת בבידוד. אחת מכל עשר כיתות לימוד (10.3%) נמצאת בבידוד בשל תחלואת קורונה, כאשר במגזר החרדי מדובר על אחת מכל 8 כיתות. שיעור הכיתות הנמצאות בבידוד במגזר החרדי עומד על 12.8%, במגזר הכללי – 9.9% ובמגזר הערבי – 8.3%. כך עולה מנתונים שמפרסם לראשונה משרד הבריאות. 10.1% מגני הילדים נמצאים בבידוד, כאשר במגזר החרדי שיעורם גבוה ועומד על 11.7%. במגזר הכללי – 9.7% ובמגזר הערבי – 8.5%….", מיטל יסעור בית-אור, ישראל היום, 11.3.21 ♦

רפורמה בלימודי ההוראה: התוכנית תקוצר לשלוש שנים. המועצה להשכלה הגבוהה הודיעה על שינוי תוכניות הלימוד להכשרת מורים וגננות בישראל ■ בתוכנית החדשה ישולבו בין היתר תכנים של למידה חברתית-רגשית, חיים משותפים בחברה רב-תרבותית ומניעת גזענות..יעלה מזור מעמותת סיכוי, רכזת חינוך לחיים משותפים במחלקה לחברה משותפת, מסרה: "אנחנו מברכים על הצעד של המל"ג להכנסת חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות כתכני ליבה במתווה החדש להכשרות המורים. מדובר על שינוי בעל פוטנציאל של ממש – מורים חייבים לקבל כלים להתמודד עם החברה המשוסעת והמקוטבת בישראל כדי שתהיה כאן חברה משותפת באמת. עכשיו צריך לוודא שזה קורה בפועל…", ליאור דטל, דה מרקר, 25.2.21 ♦

רפורמה בהכשרת המורים והגננות בישראל. המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג)  אישרה אתמול (ג' 23.2.21) את המתווה החדש שגובש על ידי ועדת מומחים ל"בחינת מבנה ומתווה ההכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל". למוסדות המכשירים תהיה האחריות והאוטונומיה האקדמית לתכנון ויישום ההכשרה כך שישקפו את החזון, האידיאולוגיה, הערכים והצרכים הרלוונטיים…… תכני הלימוד: יתווספו יחידות לימוד בנושאים כדוגמת "למידה חברתית רגשית (Social Emotional Learning – SEL)", חינוך לחיים משותפים בחברה רב תרבותית, מניעת גזענות והתמודדות עם סוגיות של מגדר, מיניות וקונפליקטים במסגרת הכיתה…", המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), 24.2.21 ♦

חינוך דו-לשוני > ראו כאן ♦  וגם: ערבים באקדמיה 

מחקר: תוכנית הרמזור מקפחת את היישובים החלשים, ומגדילה את הפער מהחזקים. לפי מחקר של פרופ' ניהאיה דאוד מאוניברסיטת בן גוריון, כיוון שמצב היישוב בתוכנית הרמזור קובע את קצב פתיחת מוסדות החינוך בו, המשמעות היא שהתוכנית מרחיבה עוד יותר את הפערים החינוכיים, וגורמת לכך שדווקא התלמידים החלשים יותר ימשיכו להישאר בבית.. הלמידה מרחוק הגדילה מאוד את הפער בשל הפער הדיגיטלי שגרם לכך שתלמידים רבים אינם משתתפים בלמידה מרחוק או משתתפים בה באופן חלקי מאוד בשל העדר מחשבים או תשתית אינטרנט, וכן בשל העדר מקום לימודים בבתים צפופים. כעת מתברר שהרמזור מאריך את תקופת השהות של התלמידים החלשים בבתים…", שחר אילן, כלכליסט, 24.2.21 ♦

שנה בלי חינוך: עם נשירה פי 5 ונזק אדיר למשק. מערכת החינוך סגורה באופן מלא או חלקי כמעט שנה, והנשירה צפויה לחצות את רף ה־10%…יו"ר ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, ד"ר שרף חסאן, אומר ששיעור המשתתפים בלמידה המקוונת במגזר הערבי נמוך מ־50%. לדבריו, אצל הבדואים בנגב היקף הנשירה הרבה יותר גדול והנוכחות כשבתי הספר נפתחים עומדת על 20%-15%. לדבריו, "אלה ממדים בלתי נתפסים". הוא מזהיר ש"תלמידים עלולים ליפול ברשת של ארגוני פשע ואלימות"…., שחר אילן כלכליסט, 9.2.21 ♦

המחוזי בחיפה: השימוש בחוק הלאום בדחיית התלמידים הערבים שגוי מהיסוד. נשיא בית המשפט העביר ביקורת חריפה על פסיקת ביהמ"ש השלום נגד דרישת ילדי כרמיאל לקבל החזר נסיעות לבית ספר מחוץ ליישוב, שהתבססה על חוק היסוד. "האופן בו עשה שימוש בחוק עלול לגרום לפגיעה באמון הציבור", קבע…והוסיף כי "זכותם של המערערים והוריהם לבחור בחינוך בשפה הערבית". לדבריו, אם היו ההורים רושמים את ילדיהם ללימודים מחוץ לכרמיאל במוסדות חינוך רשמיים המצויים ביישובים שבמיפוי הבין-יישובי, לרבות בענה וראמה שם נרשמו, הם היו זכאים למימון הסעותיהם בהתאם להנחיות בחוזר המנכ"ל. אך משבחרו הורי המערערים משיקוליהם שילדיהם ילמדו דווקא במוסדות חינוך לא רשמיים, עליהם לשאת במימון הסעתם ואין בבחירתם כדי לחייב את עיריית כרמיאל להסיעם או לממן את הוצאות נסיעתם. הוא החליט כי לפנים משורת הדין אין צו לתשלום הוצאות בערעור…", יואב איתיאל, וואלה, 4.2.21 ♦

משרד החינוך יאפשר לתלמידים ערבים להגיש הצעות מחקר בשפתם. בחודש שעבר פורסם ב"הארץ" כי המשרד דורש מתלמידי תיכון ערבים לכתוב את חלקה הראשון של עבודת הגמר, השווה בערכה ל-5 יחידות בגרות, בעברית בלבד. כעת הודיע כי ישנה את מדיניותו, שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 3.2.21 ♦

חינוך והשכלה בחברה הערבית – פערים וניצנים של שינוי, נסרין חדאד חאג' יחיא | איימן סייף | ניצה קלינר קסיר | בן פרג'ון, קרן פורטנלד והמכון הישראלי לדמוקרטיה, פברואר 2021 ♦

לא חוזרים אחורה: המלצות ליציאה ממשבר החינוך, "סגירה לא מוצדקת של בתי הספר, הפערים הדיגטליים, העמקת הפערים הלימודיים, נשירה מבתי הספר…", ד"ר סראב אבו רביעה קווידר, פרופ' יוסי דהאן , צוותי המומחים של המשבר, ינואר 2021 ♦

משרד החינוך מעריך: שליש מתלמידי התיכון לא לומדים מרחוק באופן סדיר. לפי הערכת המשרד, למידתם הסדירה של מחצית מתלמידי התיכון הערבים נפגעה, ונשירתם הגלויה והסמויה מהלימודים האמירה. בכיר במשרד: "מספר התלמידים הנעלמים עצום, לא הצלחנו להציע פתרונות אמיתיים לבעיה הזאת"… לדברי ד"ר סראב אבורביעה־קוידר מאוניברסיטת בן גוריון, החברה ב"צוותי המומחים של המשבר", שגרת הלימודים בחינוך הבדואי לא חודשה למעשה מאז חודש מארס…", אור קשתי, הארץ, 22.1.21 ♦

תלמידי תיכון ערבים שכותבים עבודת גמר נדרשים להגיש את הצעת המחקר בעברית. משרד החינוך דורש להגיש בעברית את חלקה הראשון של עבודת הגמר, השווה בערכה ל-5 יחידות בגרות, אף שהעבודה הסופית יכולה להיכתב גם בערבית. תלמידת תיכון: "מי שקוראת את ההצעה לא יודעת ערבית", שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 20.1.21, חוק הלאום בפעולה. תגובת הדר שפירא, המורה המנחה של אחת העבודות בכתבה. הארץ, 20.1.21 ♦

הלהטוטנים המתמקחים: הדילמות של מורים ערבים בישראל. תפקידם של מורות ומורים ערבים בישראל מורכב ביותר: מצופה מהם להיות אנשי חינוך, נציגי האוכלוסייה הערבית, ובו בזמן גם נציגים של מדינת ישראל. מחקר חדש התחקה אחר הדילמות שלהם ואסטרטגיות ההתמודדות שהן מזמנות, וצמד כותביו מפרט במאמר הבא תמצית מהממצאים…" ד"ר שחר גינדי וד"ר רקפת ארליך רון, המרכז לחיים משותפים המכללה האקדמית בית ברל., הפורום לחשיבה אזורית, 18.1.21  ♦

מרחבים משותפים במערכת החינוך ובאקדמיה, בעריכת אילנה פאול-בנימין ורוני ריינגולד, הוצאת מופ"ת, ינואר 2021 ♦

בגרות באזרחות: מחקרים עוותו כדי להוכיח ש"הערבים משתלבים". לכותבי הבחינה באזרחות היה חשוב להראות שהזהות הישראלית מתחזקת אצל צעירים ערבים שעובדים בהייטק. העובדה שהמחקרים שהוצגו בשאלון לא תמכו בטענה הזו לא שינתה להם. לנשאלים שעלו על הסתירה בין המחקרים הופחתו נקודות, ד"ר גיל גרטל, שיחה מקומית,  24.12.20 ♦

שלוש שנים אחרי שהתחייב, משרד החינוך טרם הקים מועצה מייעצת לחינוך הערבי. משרד החינוך הודיע לבג"ץ באוגוסט 2017 כי יחדש את פעילותו של הגוף שנועד לשתף את הציבור הערבי בקבלת החלטות הנוגעות לחינוך ילדיו. נציגת המשרד אמרה אתמול בכנסת שהעיכוב נובע בגלל הקורונה והבחירות … המועצה אמורה להמליץ לשר החינוך לפעול בשורה של נושאים חינוכיים הקשורים לציבור הערבי, אולם הוא לא מחויב לקבל את המלצותיה. לשם השוואה, המועצה של החינוך הממלכתי-דתי נהנית מאוטונומיה נרחבת, ושר החינוך מחויב להיוועץ עמה בנושאים שונים, כולל החלטות על מינוי מפקחים, מנהלים ומורים…", שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 24.12.20 ♦

קידום הקמת מועצה פדגוגית ערבית. דיון בוועדה המיוחדת לזכויות הילד, בשיתוף ועדת החינוך (לרגל יום השפה הערבית) בכנסת. הדיון ישודר יום שלישי, 22.12.20, 11:00 ♦

גם בלי חוק הלאום, הגזענות כבר מובנית במערכת החינוך. פסק הדין שמנע מילדים ערבים החזר נסיעות מכיוון שאין מוסד לימוד ערבי בעירם כרמיאל, היה יכול באותה מידה להתבסס גם על העובדה שאין זרם נפרד לחינוך ערבי בישראל, ולכן גם לא מוכרת הזכות לבחור בכזה. גם היום, הפחד מפני אוטונומיה חינוכית לחברה הערבית הוא סנטימנט מוביל במערכת הפוליטית, מאת: יפעת סולל, שיחה מקומית,  13.12.20 ♦

עשור ללא שינוי: תלמידי ישראל במקום התשיעי בעולם במתמטיקה, שיפור במגזר הערבי. המבחן הבינלאומי "TIMSS" מצביע על עליות בהישגים במתמטיקה ובמדעים לעומת לפני חמש שנים, אך קיפאון בהשוואה לעשור הקודם. בדירוג הכללי עלו התלמידים שבעה מקומות בהשוואה ל-2015 במתמטיקה ושלושה מקומות במדעים. המחקר נערך באפריל 2019…ממוצע הציונים גבוה מהממוצע הבינלאומי ואמנם בישראל שיפרו התלמידים את מיקומם הבינלאומי, אולם לאורך עשור נותרו הישגי ישראל ללא שינוי. דוברי ערבית שיפרו באופן ניכר את ההישגים ואילו דוברי עברית שמרו על יציבות יחסית – הפער בין המגזרים צומצם… בקרב דוברי הערבית הישגי הבנות גבוהים מהישגי הבנים בשני המקצועות. .. השינוי הבולט בין שני המחזורים האחרונים – ירידה של כעשרה אחוזים בשיעורי התלמידים דוברי הערבית המתקשים במתמטיקה ובמדעים, כחלק מצמצום הפער בין המגזרים….", תמר טרבלסי חדד, YNET,  08.12.20 ♦

ביהמ"ש הכשיר מחיקת תביעה של ילדים ערבים מכרמיאל באמצעות חוק הלאום. בתביעה, מבקשים שני אחים מביהמ"ש להורות לעירייה להחזיר להם את התשלומים על הסעות למוסדות ערביים מחוץ לעיר, שבהם הם נאלצים ללמוד בלית ברירה. הרשם הבכיר טען כי מצב כזה עשוי "לפגוע בצביונה של העיר" כי יעודד ערבים להתגורר בה. אביהם של הילדים: "לא ציפיתי לגזענות כזו בחסות החוק. הנימוק הוא שזו עיר יהודית", נעה שפיגל, הארץ, 30.11.20 [ראו גם סיפור דומה מאד: העליון ידון בסירובה של עיריית נוף הגליל להקים בית ספר ערבי, יואב איתיאל ואלי אשכנזי, וואלה, 11.11.20] ♦

השקעה בחינוך תמנע את רצח האישה הבאה בחברה הערבית. בכל המגזרים, גם ובעיקר בחברה הערבית – ללא פחד ומתוך אמונה ואחריות גדולה שמה שהיה עד כה לא סייע מספיק, ונדרשת פריצת דרך, גם בחינוך, דינא נסר אלדין, גלובס, 25.11.20 ♦

לראשונה: פרויקט פר"ח גם בבתי ספר חרדיים וערביים. במסגרת ההתקשרות עם מכון דוידסון לחינוך מדעי שמפעיל את פרויקט פר"ח חיפה, אשר אושרה בוועדת המכרזים של עיריית חיפה, הוחלט כי הפרויקט יפעל לראשונה גם בבתי ספר של החינוך המוכר שאינו רשמי במגזרים החרדי והערבי, מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והקריות,  24.11.20 ♦

נתוני הקורונה: 705 אובחנו היום, 60% מהתלמידים שנדבקו – מהמגזר הערבי. מספר הנדבקים גבוה יחסית ושיעור הבדיקות החיוביות עומד על 1.9%. דאגה מההדבקה במגזר הערבי המשתקפת בנתוני משרד החינוך….. נתוני משרד החינוך שפורסמו קודם לכן הצביעו על כך ש-60 אחוזים מכל התלמידים מאובחני הקורונה מהעת האחרונה הם מהמגזר הערבי…", ירון דרוקמן, איתמר אייכנר, YNET,  23.11.20 ♦

לקט נתונים לרגל יום הילד הבין-לאומי 2020. בסוף 2019 חיו בישראל 3.011 מיליון ילדים (בני 17-0), שהם כ-33% מאוכלוסיית המדינה. מתוכם כ-2.173 מיליון ילדים יהודים (72.2%) 735 אלף ילדים ערבים (24.4%) ועוד 103 אלף ילדים (3.4%) שסווגו כאחרים (בלתי מסווגים לפי דת במרשם האוכלוסין ונוצרים לא ערבים)….אחוז נשירת תלמידים בכיתות ז-יב, במגזר הערבי (3.4% )גבוה יותר מהאחוז במגזר העברי (1.9%)…בשנת תשע"ט )19/2018 ,)למדו 123 בני נוער ערבים במוסדות להשכלה גבוהה. בשנת תש"ף, כתוצאה מהכפלת מספרם (פי 2.2 )במכללה האקדמית נתניה, הוכפל מספרם והגיע ל-243 ,9.2% מתוך כלל בני הנוער שלמדו בהשכלה הגבוהה. אחוז זה היה נמוך משמעותית בהשוואה לאחוז הערבים 17.6%) ) בקרב כלל הסטודנטים לתואר ראשון )בכל הגילים). הקבוצה הגדולה ביותר של בני הנוער הערבים (84.4%) למדה במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות (206 ,)והם היו כמחצית (48.2%) מבני הנוער שלמדו בתש"ף במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות..", למ"ס , 18.11.2020 ♦

שר החינוך חילק מחשבים ניידים. יחד עם חברת הכנסת סונדוס סאלח מהרשימה המשותפת, שר החינוך יואב גלנט חילק היום מחשבים ניידים ביישוב משהד, זאת בכדי לאפשר את הלמידה מרחוק בתקופת משבר הקורונה… חברת הכנסת סונדוס סאלח: "משבר הקורונה חשף את עומק הפערים בין החברות היהודית לערבית, בגישה למשאבים, בתשתיות, בחינוך ובכלל…", אברהם בלוך, חדשות סרוגים, 03.11.20,   ט"ז בחשוון תשפא ♦

מתעלמים מהתחלואה: חתונות המוניות בברטעה ובג'סר א-זרקא. ביממה האחרונה התקיימו לפחות שתי חתונות בניגוד לתקנות משרד הבריאות – בכפר החצוי ברטעה ובג'סר א-זרקא, שם המשטרה פיזרה את האירוע. פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו התריע שוב היום מנתוני התחלואה הגואים באוכלוסייה הערבית, ynet, 5.11.20 ♦

הישגי תלמידים משכבות נמוכות מושפעים לרעה מהמסגרות שבהן היו בגיל הרך. החוקרים של מרכז טאוב [ראו כאן] מסבירים תוצאה זו באיכות הנמוכה של המסגרות בשכבות החלשות ובמגזר הערבי. בגילאים 6-2 ההשתתפות תורמת להישגים. החוקרים: להוריד את גיל חינוך חובה מ-3 ל-2. מסקירת הנתונים במחקר עולה שאיכות החינוך לגיל הרך בישראל נמוכה משמעותית מאשר ב-OECD, שחר אילן, כלכליסט, 03.11.20 ♦

לאחר השקעה של מאות אלפים: ציוד ללמידה מרחוק נגנב מתל שבע. בניסיון לצמצם את הפערים ולהקים תשתית ללמידה מרחוק עבור תלמידי הפזורה הבדואית, המדינה השקיעה 700 אלפי שקלים בתשתית ללמידה מרחוק, אך הציוד נגנב. כעת, אפשרות זו ירדה מהפרק, אלמוג בוקר, חדשות 13, 3.11.20 ♦

"הכל פוליטי. משרד החינוך מפקיר את הילדים ונותן לכל אחד לדאוג לעצמו" . במקום לעזור לתלמידים המוחלשים, הממשלה משקיעה כסף בלהרוס בתים בכפרים הבדואיים, אומרת ד"ר סראב אבו רביעה קווידר… "ברגע שהמשרד לא אוסף נתונים, זה אומר שהנושא לא מעניין אותו, וכך הוא מפקיר את הילדים ונותן לכל אחד להסתדר ולדאוג לעצמו. כשהמשרד לא אוסף נתונים זה יכול להיות חלק מניסיון להעלים נתונים. ייתכן שבמשרד פשוט לא רוצים לדעת ולא רוצים שידעו את עומק המשבר… בינתיים יש דור שלם שהולך לנו לאיבוד. הנשירה מתרחשת יותר במגזרים הערבי והחרדי, אבל גם במגזר הכללי, בקרב אוכלוסיות מוחלשות…", ליאור דטל, דה מרקר, 3.11.20 ♦

מבקר המדינה: בניגוד לחוק לימוד חובה – כ-135 אלף תלמידים לא לומדים מרחוק. לפי דוח ביניים שפרסם המבקר אנגלמן, משרד החינוך השתמש באומדנים שגויים ולא יודע מהו המחסור האמיתי בתשתיות ובמחשבים ללמידה מרחוק  … בנוסף לעשרות אלפי תלמידים בחברה הערבית אין יכולת לקיים למידה מרחוק…", לירן כוג'הינוף ואוריה אלקיים, כאן 11, 26.10.20  [דוח מבקר המדינה] ♦

כיתות התגבור בחינוך הדתי מקבל יותר, אבל התוצאות ניכרות דווקא בחברה הערבית. כך קובע מחקר שערך בנק ישראל ופורסם היום (רביעי). המחקר מגלה שהפעלת כיתות התגבור בתוכנית מב"ר (מסלול בגרות רגיל) בחטיבות ותיכונים אפקטיביות לתלמידים ולמשק, אך הפערים בין התלמידים דוברי העברית לדברי דוברי הערבית ניכרים גם כאן…", לירן כוג'הינוף, כאן, 14.10.20 ♦

השפעת משבר הקורונה על החינוך במגזר הערבי – הקורונה מחזירה אותנו אחורה. השפעתו של המשבר המתמשך והמעבר ללמידה מרוחק עלולים לפגוע בסיכויי ההצלחה של התלמידים במערכת החינוך ובכניסתם לעולם האקדמיה, רו"ח אחמד איאד (מכללת ספיר), גלובס, 6.10.20 ♦

הפסד של דור שלם: המחיר שנשלם על המעבר לשיעורים המקוונים. ד"ר סראב אבו רביעה קווידר מאוניברסיטת בן גוריון הסבירה לדו"ח הטכנולוגי את מחיר המעבר ללמידה מרחוק והפערים ההולכים ומתרחבים בין תלמידי ישראל: "בית זו לא מסגרת למידה, הפערים שנוצרו עכשיו יישארו", עומר כביר, כלכליסט, 01.10.20 ♦

על הסגר והתלמיד הערבי: מה שמקולקל בשגרה יחריף במצב חירום. חוסר האמון השורר בין האוכלוסייה הערבית ומנהיגיה לבין הממשלה, ודאי לא יתרום לשיתוף פעולה שיועיל לתלמיד הערבי, שבתקופת הקורונה מצבו הוחמר…", ד"ר עירית הרבון ומוחמד אבו נסרה (בית הספר לחינוך, המכללה למינהל), גלובס, 30.9.20 ♦

הוועדה לזכויות הילד: תכנית 'חוג לכל ילד' לא פתחה את שנת הפעילות; יו"ר הוועדה ג'בארין: מגמה מדאיגה של פגיעה דווקא בילדים מקבוצות מוחלשות.. תכנית "חוג לכל ילד", שהפעילה בשנים האחרונות חוגים בסבסוד ממשלתי מלא לכ-55 אלף תלמידים, אך לא פתחה את שנת הפעילות בשל קשיים תקציביים. בשל כך הופסקה גם עבודתם של כ-2,200 מדריכים ורכזים…דודי מזרחי, ראש אגף תקציבים במשרד החינוך: "אין תקציב מאושר ל-2020 או ל-2021. לכן לא היה תקציב לנושאים קריטיים ושורה ארוכה של תוכניות, שאף אחד לא רוצה להפסיק…", חדשות הכנסת, 22.9.20 ♦

“אלפי ילדים במיגזר הבדואי לא מצליחים להתחבר מרחוק וללמוד באופן מקוון בגלל הקיפוח שלהם”. "…זה מה שניגלה לעיניהם של חברי כנסת שהגיעו בתחילת השבוע לסיור בבתי ספר בתל ערד, באל פורעה ובאבו תלול, כאורחים של ראש מועצת אל קסום סלאמה אל אטראש..",  כתב מקומונט 14 ספטמבר, 2020 ♦ 

באמצעות הלמידה מרחוק, המדינה מפרה את חוק לימוד חובה שהעבירה בעצמה. כשמאות אלפי תלמידים שאין להם גישה למחשב או לאינטרנט אינם יכולים ללמוד מרחוק, האחריות על לימודיהם עוברת מהממשלה לידי ההורים. אלו יהיו עסוקים במאבק ההישרדות הכלכלי – ואת המחיר ישלמו, פעם נוספת, הילדים… לא מדובר רק במחסור במחשבים או ברוחב הפס. גם כאשר התנאים הטכנולוגיים בשלים לכאורה, הלמידה מרחוק מחייבת מעורבות גדולה יותר, לא פעם מקוונת, של ההורים בתהליך הלמידה., אור קשתי, הארץ, 14.9.20 ♦

הקורונה פוגעת במקום שבו המדינה הזניחה את החינוך. כל 40 היישובים שעליהם הוטל השבוע סגר לילי נמצאים בשני החמישונים הנמוכים מבחינה חברתית-כלכלית, ושייכים לחינוך הערבי והחרדי – שני הזרמים שמשרד החינוך מפלה לרעה ומפקיר מאז הקמת המדינה, מאת: גיל גרטל, שיחה מקומית,  10.9.20 ♦

יישובים חלשים נענשים על שייכותם למועצה חזקה – ולא מקבלים סבסוד. הורים ביישובים בדואים בצפון עתרו נגד משרד החינוך בטענה לאפליה לרעה בסבסוד צהרונים. לדבריהם, המשרד מתבסס על דירוג המועצה האזורית משגב, שאינו תואם את המצב הסוציו-אקונומי של מקום מגוריהם. "זו פיקציה שהורה מיישוב עני ישלם כאילו הוא מתגורר ביישוב עשיר", מאיה הורודניצאנו ויואב איתיאל, וואלה, 8.9.20 ♦

"עצוב לי שהגענו רק ל־98.7 אחוז זכאות לבגרות". בכל בוקר ד"ר לילא עבאס בודקת מי מתחמק ממבטה או מדיף ריח סיגריות | אחר כך התלמידים שלה נפרדים מהסלולרי, שנכנס לכספת עד סוף היום | בהתחלה נרשמה התנגדות, אבל האהבה הקשוחה של מנהלת התיכון בפקיעין השתלמה השבוע, כשבית הספר הגיע לראש טבלת הזכאות לבגרות | עכשיו היא מספרת למה לא נבהלה כשהמינוי שלה התקבל ביריות, איך הפכה מתלמידה ש"עשתה חפלה מציון 55" לאשת חינוך הישגית, ומה אמרה לתלמידות כיתה ח' שהתארסו, סמדר שיר, מוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 4.9.2020 ♦

אין לימודים ברשויות "אדומות": "נשים באות לחתונות מאופרות ולא שמות מסכה". שעות ספורות לפני החזרה למוסדות החינוך, קיבלו 23 ראשי רשויות ברחבי הארץ עדכון על החלטת קבינט הקורונה למנוע לימודים במקומות שבהם יש נתוני תחלואה גבוהים. ראש מועצת לקיה בריאיון לאולפן ynet: "עד 23:00 בלילה פרסמנו שאנחנו פותחים, אנשים זלזלו וקיימו חתונות בצפיפות".. [ישובים ערבים]: דלית אל כרמל, טירה, עין מאהל, כפר קאסם, עוספיה, כפר כנא, זמר, אל-בטוף, לקיה, בית ג'אן, אעבלין, מעלה עירון, כפר ברא, ג'לג'וליה, כעביה, ג'דידה-מכר, אום אל פאחם, ג'ת…" אטילה שומפלבי, YNET,  01.09.20 , 09:44 ♦

תלושים לאוכל יממנו למידה מרחוק: הפערים במערכת החינוך מתרחבים בחסות הקורונה. החזרה ללימודים צפויה להותיר מאחור עשרות אלפי משפחות שידן אינן משגת מחשבים וחיבור אינטרנט ראוי. הנפגעים העיקריים הם תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות כמו חרדים, ערבים ומהגרים, המתמודדים עם קשיים חריפים גם בימי שגרה. מומחים מזהירים: "תהיה נשירה המונית", מאיה הורודניצאנו, וואלה, 31.8.20 ♦

כמאל אגבריה (ראש תחום שילוב מורים ערביים בבתי ספר יהודיים במרחבים) ברשת בי אצל ערן זינגר. יחד עם יונה יהב (ראש עיריית חיפה לשעבר). שיחה על פרויקט מרחבים לשילוב מורים\מורות ערבים\ערביות בבתי ספר יהודים. עמותת מרחבים, טוויטר, 30.8.20 ♦

"מתעסקים בפוליטיקה, לא בחינוך": ראשי יישובים "אדומים" על פתיחת הלימודים. בכפר קאסם תומכים בסגירת מוסדות עד להורדת התחלואה, בדליית אל כרמל מאפשרים להורים להחליט אם לשלוח את ילדיהם, ובבני ברק טוענים: "נפתח את השנה כרגיל". כ-20 יישובים צפויים להיכלל ברשימת "הערים האדומות" – שטרם הוצגה רשמית. אלכסנדרה לוקש, YNET,  30.08.20 ♦

ראש מטה הקורונה במגזר הערבי: "הנתונים בחברה הערבית מטרידים מאוד". רגע לפני ה-1 בספטמבר, איימן סייף מגבה את ראשי היישובים הערבים: "אנחנו ממליצים שבערים האדומות שנת הלימודים לא תיפתח", 103FM 30/08/2020 11:30  ♦

גמזו בביקור בטירה: "שנת הלימודים לא תיפתח בערים אדומות". ממונה הקורונה ביקר בעיר שהוגדרה כמוקד תחלואה, עם 348 חולים חדשים בשבוע. הוא שב והדגיש כי עדיין קיימת אפשרות להטלת סגר. ח"כ טיבי: "יש להוסיף תקציבים מיוחדים לרשויות הערביות כדי לסייע להן לעבור את המשבר", יואב איתיאל, וולה, 29.8.20 ♦

פתיחת שנת הלימודים: משמרות בקלאנסווה, ערבוב כיתות בבאקה. ״30% מהתלמידים בלי מחשב בבית״. ביישובים הערביים נערכים לפתיחת השנה.  ואליד מג'אדלה, מנהל אגף חינוך בבאקה אל גרביה, מספר ש"יש שכונות שלמות שהאינטרנט כמעט לא עובד" ומתריע: "חסרים פסיכולוגים חינוכיים" | סגן מנהל בית ספר בקלנסווה: "מנסים להתגבר על הפחד ואי הוודאות", מאת יניב שרון , דבר ראשון, עדכון אחרון: 27.08.20 ♦

הפערים מתרחבים: תקציב תלמיד בתיכון דתי – גבוה ב-30% מזה של תלמיד בתיכון חילוני. לאורך כל הקדנציה של נפתלי בנט כשר החינוך התקיימה רפורמה של העדפה מתקנת בבתי הספר היסודיים, אבל מדו"ח התקציבים של משרד החיוך עולה שבמקביל הפערים בין התיכונים הדתיים לתיכונים החילוניים צמחו מ-20% ל-32%; הפער בין תיכון יהודי דתי לתיכון ערבי עומד על 61%. … הפער בין החינוך הממלכתי דת לחינוך הערבי כמובן גדול בהרבה, והוא עמד ב-2019 על 61% – כלומר כפול מהפער בין תלמיד יהודי דתי לתלמיד יהודי חילוני. זו עלייה לעומת 2015, בה עמד הפער בין תלמיד ממ"ד לתלמיד ערבי על 56%, אבל זו ירידה מ-2018 בה עמד הפער על 64%. הנתונים הללו מופיעים בדו"חות השקיפות התקציבית לשנת 2019 שמפרסם היום (ד') משרד החינוך…", שחר אילן, כלכליסט, 26.08.20 ♦

"החינוך הוא המפתח היחיד שיכול לסייע לחברה הערבית להשתלב בחברה הישראלית". את הדברים אמר עבדאללה חטיב, מנהל אגף בכיר במגזר הערבי במשרד החינוך בכנס על שילוב האוכלוסייה הערבית בהייטק • ראש האגף ברשות לפיתוח כלכלי ערבי במשרד לשיוויון חברתי על החלטת הממשלה 922:"עמדנו ביעדים של ההשכלה הגבוהה בתוכנית 922 שלוש שנים לפני הזמן", אורי ברקוביץ', גלובס, 24.08.20 ♦

"צעיר שמסיים תיכון עם חמש יחידות מתמטיקה ולא יכול לנהל שיחה בעברית – יש פה כשל גדול". כך עולה מהדיון בפאנל שעסק בצמצום פערים ושילוב החברה הערבית בהייטק, כחלק מוועידת "גלובס" וארגון צופן שהתקיימה בקליקה בכפר קאסם • את הדברים אמר אחמד מואסי, מנהל תחום חברה ערבית בקרן אדמונד דה רוטשילד, יסמין יבלונקו, גלובס, 24.08.20 ♦

נתוני הבגרויות: יציבות במגזר היהודי, פחות מ-50% מהבדואים קיבלו תעודה מלאה. משרד החינוך פרסם כמדי שנה את שיעור הזכאות בקרב תלמידים שייסמו את לימודיהם בשנה הקודמת. התלמידות גברו על התלמידים בשיעור הזכאות, המגזר הדרוזי מוביל עם 82.7% זכאים לבגרות, ובמגזר החרדי נרשמה עלייה של כ-2% בקרב התלמידים…עם זאת, במגזר הלא יהודי עומד שיעור הזכאות על 62.8% – ירידה של 1.1% מהשנה שעברה. במגזר הבדואי נרשמה ירידה של לא פחות מ-4% בזכאים לבגרות – רק 48.1% מתלמידי י"ב סיימו עם תעודה מלאה. בקרב התלמידים הערבים נרשמה ירידה של כמעט אחוז ל-63.9% זכאים לבגרות ובמגזר הדרוזי שיפרו מעט את הנתונים – 82.5% זכאים לעומת 82.2%., תמר טרבלסי חדד, YNET, 24.08.20 ♦

לקראת פתיחת שנת הלימודים: מוקד פניות ציבור לקידום שוויון הזדמנויות בחינוך. לקראת פתיחת שנת הלימודים הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה,  פותחת מוקד פניות ציבור לקידום שוויון הזדמנויות בחינוך. המוקד יפעל בין התאריכים 23.8.20-17.9.20 בימים א'-ה' בשעות 9:30-15:00. אתם מוזמנים להתקשר לטלפונים 04-8288607 או 04-8280725, אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל השנה לכתובת דואר אלקטרוני law.haran@gmail.com או לדף הפייסבוק של הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך. ♦

נתונים על מספר התלמידים הממוצע בכיתה במערכת החינוך, אסף יניגר, מרכז המחקר והמידע בכנסת, 3.8.20 ♦

המורים במערכת החינוך בישראל, מרכז המחקר והמידע בכנסת, יולי 2020 ♦

"מגיפת הנשירה מהלימודים בחברה הערבית חמורה מהקורונה". החינוך הערבי בישראל סובל מאפליה קשה גם בימים רגילים, והקורונה הקצינה את הבעיות. אנשי חינוך ומומחים חוששים כי המעבר ללמידה מרחוק יגדיל את שיעור הנשירה ליותר מ-50%, ויוביל להתגברות האלימות והפשיעה, מאת: סוהא עראף, שיחה מקומית,  20.8.20 ♦

לא הזנחה, הפקרה: החינוך בחברה הערבית לא מעניין את המדינה. מחסור חמור במחשבים, בתשתיות אינטרנט ובכיתות, אלפי מורים מובטלים, אפליה חמורה בתקציב לתלמיד – אלה רק חלק מהבעיות של החברה הערבית שהוצגו בדיון על מוכנותה לפתיחת שנת הלימודים. אך משרד החינוך מתעקש על פתרונות אחידים שלא מתאימים כמעט לאף אחד, ואף ח"כ יהודי לא טרח אפילו להגיע, מאת ד"ר גיל גרטל, שיחה מקומית,  18.8.2020 ♦

התחזית ל־1 בספטמבר: תקציבים על הנייר, נשירת תלמידים ועלייה בעבריינות.  "…הערבים לא חזרו לבי"ס.  סכנת הנשירה חמורה בהרבה במגזר הערבי, שם מערכת החינוך בעצם לא חזרה לפעילות מאז הסגר. יו"ר ועדת החינוך של ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, ד"ר שארף חסאן, אומר שלאחר הסגר הנוכחות במוסדות החינוך הערביים עמדה על 30%-10%, כלומר כמעט לא היתה קיימת. לשם השוואה בפעם האחרונה שמשרד החינוך דיווח על הנוכחות במוסדות החינוך היהודיים (ב־17 במאי) עמדה זו על 75%. יתרה מזאת, הוא מאשים את משרד החינוך שאינו מקיים דיאלוג עם המגזר הערבי. "ביקשנו פגישות. אין היענות. יש נתק"., שחר אילן, כלכליסט, 17.8.20 ♦

דיון בוועדת החינוך של הכנסת: היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"א בחינוך הערבי. 7.8.20. (עדיין לא פורסם סיכום – אבל אפשר לצפות בכל הדיון).

חומרי רקע לישיבה:

"להאריך את החופש הגדול עד אחרי החגים, לפצל כיתות ולבטל את ימי שישי והבגרויות". נחום בלס חוקר ועוסק בחינוך כבר 50 שנה. והוא לא מבין את התנהלות משרד החינוך בתקופת הקורונה…יש גם מחסור גדול בתשתיות של מחשבים — רק בשליש מבתי הספר יש בכל כיתה מחשב וחיבור אינטרנט שמאפשרים קישור בין הלמידה מרחוק לנעשה בכיתה, ולכ–150 אלף תלמידים אין בכלל מחשב בבית…התלמידים הערבים התקדמו? בתקופת הקורונה הפערים בין יהודים לערבים בולטים יותר.יש פערים ובעיות בתשתית, אבל יש גם אינדיקציות שמצביעות על כך שבתי הספר הערביים הם סיפור הצלחה: הצפיפות בכיתות ירדה, שיעור הנשירה ירד, הזכאות לבגרות עלתה. כשמשווים בין תלמידים ערבים ליהודים מאותה רמה חברתית־כלכלית, רואים שהם מצליחים להדביק את הפער ולפעמים להציג הישגים טובים יותר. זה לא קרה רק בגלל משרד החינוך, אלא גם בגלל צמצום הילודה…", רותם שטרקמן וליאור דטל, דה מרקר, 15.8.20 ♦

רחוק מלימודים: הילדים שיפתחו את השנה בלי מחשבים. שלושה שבועות לפני תחילת שנת הלימודים, ואין פתרון לכ-150 אלף תלמידים שלא יכולים לקנות מחשב. …במגזר הערבי הבעיה חמורה יותר, ובעיקר ביישובים הלא מוכרים, שם כלל לא ערוכים לפתיחת שנת הלימודים. "כמעט לכל הילדים פה אין מחשב בבית ולרבים אין גם חשמל", סיפר נג'יב אבו־בניה (50), תושב ואדי אל־נעם ואבא לשבעה ילדים – הקטן עולה לכיתה א' והגדול לי"א. "כשהלימודים בבתי הספר הפסיקו המורים ניסו לעשות למידה מרחוק באמצעות שליחה של שאלונים בוואטסאפ או בטלפון הנייד, אבל העומס היה אדיר. בנוסף, לא כל ההורים יודעים עברית ויכולים לעזור לילדים שלהם. אמרו שיחלקו לנו מחשבים אבל לא חילקו"., YNET, 11.8.20 ♦

למידה מרחוק תגרום לנשירת תלמידים חלשים. משבר הקורונה הרחיב את הפערים הלימודיים בין אוכלוסיות חזקות למוחלשות ובין המרכז לפריפריה ■ זו העת להביט בכל תלמיד ולנסות להעניק לו את המענה החינוכי וההוראה הדיפרנציאלית והמותאמת במיוחד לו – גם אם מרחוק.."עשהאל שריר (מנהל פדגוגי שלך תוכנית היל"ה), דה מרקר, 11.8.20 ♦

שיעור בבלגן: החינוך בישראל צועד לכישלון ידוע מראש. "…בפועל, שנת הלימודים תיפתח עבור התלמידים המבוססים. התלמידים המוחלשים שוב יתקשו להשתלב בלמידה מרחוק — במיוחד לאור הודעת משרד החינוך כי רכישת המחשבים, שחסרים בכיתות ובבתי התלמידים המוחלשים, תימשך כשנה. יתרה מזאת, משרד החינוך הודיע על ביטול תוכניות המסייעות לקידום תלמידים בפריפריה — כולל התוכניות לנוער בסיכון ולתלמידים נושרים…", ליאור דטל, דה מרקר, 11.8.20 ♦

שר החינוך יואב גלנט ומנכ"ל משרדו עמית אדרי הגיעו הבוקר לישיבת ועדת החינוך לסקור את היערכות משרד החינוך לפתיחת שנת הלימודים תשפ"א. "… עוד אמר השר גלנט במענה לשאלות חברי הכנסת: "החברה הערבית נמצאת במרכז הקשב שלנו. אני פונה למובילי דעה בחברה הערבית שישפיעו על כך שהתלמידים יגיעו לבית הספר כשניתן, וילמדו מרחוק כשניתן. אנחנו נשתדל לתת יותר למי שיש פחות. חלק מהאמצעים יגיעו רק במהלך החצי השני של השנה כי יש זמן רכש, זמן הצטיידות וזמן התקנה". חדשות הכנסת, 10.8.20 ♦

בלי מחשב ובלי אינטרנט: מחשבות על פתיחת שנת הלימודים בחברה הבדואית. "…כמה מהאתגרים שבהם נתקלתי ואת ההכנות שיש לעשות לדעתי לקראת השנה הקרובה, בקרב משפחות שאין להן סביבה אופטימלית ללמידה מרחוק…. פעילויות אלה אינן פותרות את "הבעיות הגדולות". על הממשלה לפעול על מנת לצמצם פערים ולאפשר חינוך לכל, אך ניתן בהחלט לקדם את הלמידה מרחוק במגזר הבדואי ובמגזרים אחרים שהלמידה מרחוק מאתגרת אותם..", יוסרא אמטיראת (מורה בנגב), הגיע זמן חינוך, 9.8.2020 ♦

אלפי תלמידים נושרים יפתחו את שנת הלימודים ברחוב כי משרד החינוך סוגר תכניות. הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית בראשות חה"כ מנסור עבאס (הרשימה המשותפת) דנה הבוקר (ד) בנושא תכנית משרד החינוך למניעת אלימות ובמהלכה התגלה כי המשרד מבטל תכניות ייעודיות לנוער נושר ומתכוון לפטר עובדים בתכניות אלו. ..", חדשות הכנסת, 5 באוגוסט 2020, ט"ו באב תש"ף ♦

זמינות אמצעי קצה וחיבור לאינטרנט עבור ילדים לצורך למידה מרחוק, "…על פי הערכות של משרד החינוך, המבוססות על נתוני איסוף ראשוני שערכו גורמי המשרד השנה, לכ-95,000 עד 117,000 תלמידים, אשר מהווים בין כ-%5 לכ-%7 מכלל התלמידים במערכת החינוך, אין כיום בבית אמצעי קצה מסוג מחשב או טאבלט. רוב התלמידים להם אין מחשב בבית, על- פי איסוף ראשוני זה, הם תלמידים ערבים (כ-42,000), ותלמידים מהחברה הבדואית בדרום (כ- 43,000 תלמידים)….", מריה רבינוביץ, מממ – הכנסת, 27.7.20 – ראו גם: הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו. רועי גולדשמיט, מממ – הכנסת, 20.7.20  ♦

המשבר בחיוואר יגיע לכנסת ולמועצת העיר. בעקבות הצעה לסדר של ח"כ אחמד טיבי יידון נושא בית הספר חיוואר בחיפה ופיטורי המנהלת בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. גם מועצת העיר תדון בכך בעקבות שאילתה שהגיש יו"ר סיעת חד"ש במועצה רג'א זעאתרה לראש העיר עינת קליש רותם, מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 27.7.20 ♦

"המערכת רקובה": האם משרד החינוך נכנע לחוק השבטי במגזר הבדואי? המציאות בנגב היא בעיקרה תוצר של עשרות שנים שבהן הרשויות עצמו עיניים והתעלמו מהצרכים של כ-300 אלף הבדואים שמתגוררים שם. אנשי החינוך במגזר מלינים על העדר ריבון, על הישגים נמוכים ואנאלפבתיות, ומשרד החינוך מאפשר לחוקי השבט להכתיב את מה שקורה בגני הילדים ובבתי הספר. הפרק השלישי בסדרת הכתבות #ארץ_אחרת של ויקו אטואן, מתוך כאן-חדשות הערב 22.07.20 ♦

נתוני משרד החינוך: 17% מהילדים הבדואים לא הולכים לגן, לעומת 1% מהיהודים. לפי הנתונים, שנמסרו למרכז המחקר של הכנסת, המשרד לא עמד ביעדי תוכנית לצמצום מספר בני 3 עד 5 בחברה הבדואית שאינם נשלחים למסגרת חינוך. משרד החינוך הכיר בצורך לבנות 660 כיתות גן חדשות, אך רק 151 כיתות תוקצבו, שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 20.7.20 ♦

חברי הכנסת של הרשימה המשותפת: יש למנות בהקדם מועצת מייעצת לחינוך הערבי. "…לבקשת ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת) דנה הבוקר ועדת החינוך של הכנסת בהעלמה והשתקה של הסכסוך הישראלי – פלסטיני בספרי הלימוד הישראליים…ד"ר יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) ציין כי הציבור הערבי ואנשי החינוך הערביים אינם מיוצגים ברמה הניהולית והפדגוגית במשרד החינוך. לכן, לדבריו,  קבלת ההחלטות מייצגת בעיקר פשרות בתוך הציבור היהודי עצמו. ..", הודעות וועדת החינוך, 15.7.20 ♦

משרד החינוך הקשיח את תנאי הקבלה למורים ערבים בעקבות הכישלון במבחן פיזה. תוצאות המבחן הבינלאומי הצביעו על פער גדול בין תלמידים יהודים לערבים. מועמדים להוראת מדעים ומתמטיקה ייבחנו במבחן פנימי שישפיע על סיכויי הקבלה שלהם ויישלחו למרכזי הערכה, שירה קדרי-עובדיה,  הארץ, 14.7.20 ♦

מנהל בית ספר שנורה בנגב: "האנשים שירו בי שוחררו – וממשיכים לאיים". חאתם אבו קוידר מלמד את תלמידיו להשתלב בחברה הישראלית – ולטענתו הוא מתמודד עם אנשים שמסרבים לקדמה. "יותר מהכדור שיש לי בחזה, מצמרר אותי שהם שוחררו אחרי 4 ימים. הם רצו שאח שלהם יהיה מנהל, במגזר הבדואי מסוגלים לרצוח בשביל משרה", אלכסנדרה לוקש, ריקי כרמי, YNET, פורסם 08.07.20 ♦

"כשליש מבתי הספר – מסוכנים במיוחד": נתוני האלימות בחברה הערבית. הוועדה המיוחדת בכנסת דנה בהצעה למאבק בפשיעה במגזר, כשגורמי אכיפת החוק מצביעים על חינוך כאחד מהפתרונות האפשריים. המתווה כולל תגבור תקנים ובניית מערכי שיעור, ומהמספרים שהוצגו עולה כי 170 בתי ספר במגזר נחשבים אלימים במיוחד. "מדאיג ומצריך טיפול מיידי..", יואב איתיאל, וואלה, 1.7.2020 ♦

מתוך דיון הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית: "…מנהל אגף בכיר חינוך במגזר הערבי במשרד החינוך מר עבדאללה חטיב הציג את תוכנית משרדו למתווה למניעת אלימות בחברה הערבית (PPTX)  לדבריו, במגזר הערבי פועלים 170 בתי ספר שמוגדרים כבתי ספר אדומים בהם דווחו מקרי אלימות רבים. אותם בתי ספר ישתתפו בשנה"ל תשפ"א בתוכנית ייחודית למניעת אלימות. התוכנית מבוססת על מדד מעורבות באירועי אלימות-נתונים מדיווחי תלמידים על אלימות בבתי הספר במגזר הערבי. חטיב סבור כי רצוי שראשי הרשויות הערביות יובילו את התוכנית. משרד החינוך ייתן את המעטפת. חטיב קרא לראשי הרשויות להקים צוות חשיבה במסגרת שולחן עגול בו ייקחו חלק, הרשויות המקומיות, משרד החינוך וכל משרדי הממשלה הרלוונטיים. חטיב הציע להכשיר צוות מקצועי ייעודי להתמודדות עם אלימות. כ"כ, חטיב הציע להקים צוות ייעודי בבתי ספר בהם דווח על מקרי אלימות. לא יהיה בית ספר ערבי בו לא יהיה יועץ חינוכי שיטפל באלימות, הבטיח חטיב.   הכנסת, 1.7.2020 ♦

140 מיליון שקל שיעזרו לשמור על גוש הימין. "…בתקופתו של שר החינוך נפתלי בנט מימינה גדל מאוד הפער התקציבי בין התיכונים הממלכתיים דתיים לתיכונים אחרים. זאת בין היתר בעזרת הכספים הקואליציוניים למגזר זה. תלמיד תיכון ממלכתי דתי מקבל 29% יותר מתלמיד ממלכתי חילוני ו־64% יותר מתלמיד ערבי…התקציב הממוצע לתלמיד תיכון דתי לאומי עומד על 40,300 שקל, לעומת 31,300 שקל לתלמיד ממלכתי ו־24,500 לתלמיד ערבי. כך עולה מנתוני השקיפות התקציבית של משרד החינוך ל־2018, השנה האחרונה שלגביה התפרסמו נתונים….", שחר אילן, כלכליסט, 1.7.20 ♦

הפער הדיגיטלי: פי 8.5 מחשבים לתלמידים בעשירון העליון ביחס לתחתון. לפי סקירה של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר [כאן], יישום הוראה מרחוק באופן ממושך יגדיל את הפערים במערכת החינוך שגם כך הם מהגבוהים ב-OECD; עוד עולה כי שיעור התלמידים ללא מחשב וללא אינטרנט עומד על כ-15% מסך כלל התלמידים במערכת, כשהערבים וחרדים נמצאים בנחיתות גדולה ביחס לשאר האוכלוסייה..26% ללא מחשב ו-38% ללא חיבור לרשת בקרב תלמידים ערבים ו-42% ו-72% בקרב תלמידים חרדים ..", שחר אילן, כלכליסט, 28.06.20 ♦

משרד החינוך משקר. למרות האפליה, בתי הספר הערביים יעילים יותר. אחרי שהתפרסמו תוצאות מבחן פיזה, משרד החינוך יצר מצג שווא לפיו החינוך במגזר הערבי אינו יעיל ולא מתרגם תקציבים להישגים. דו"ח חדש מראה כי למרות האפליה התקציבית, בתי הספר הערביים מביאים את התלמידים להישגים גבוהים יותר מאשר בחינוך העברי… "הממצאים מלמדים כי התוצאות שמערכת החינוך הממלכתי-ערבי מצליחה להשיג טובות מאלה שמשיג החינוך הממלכתי במגזר היהודי.. לא די בזה שבתי הספר התיכוניים של המגזר הערבי משיגים יותר, אלא שהם עושים זאת בתקציבים נמוכים בהרבה. ..", מאת: גיל גרטל, שיחה מקומית,  25.6.20 ♦

"העירייה מפלה בין יהודים לערבים וזורקת אותנו לכלבים". הורים לתלמידים בבית הספר היסודי אל-כרמה טוענים כי עיריית חיפה לא הקצתה תקנים חדשים לבית הספר התיכון אל-כרמה, וילדים רבים בוגרי בית הספר היסודי, שהתקבלו לתיכון, לא יכולים להמשיך ללמוד שם: "לא יכול להיות שתהיה גזענות בעירייה ושהם יחליטו בשבילנו היכן הילדה שלנו תלמד", מאת: שושן מנולה, כלבו חיפה והקריות, פורסם בתאריך: 21.6.20 20:23 ♦

כשתלמידים ערבים ויהודים לומדים יחד אנגלית. מט"ח מפעילה תוכנית למידה משותפת, ומחקרים הוכיחו שהיא קידמה את הלמידה, הגבירה את הסובלנות, יצרה סביבה רב-לשונית וחוללה חברויות בין הילדים. אז למה זה לא קורה ביותר בתי ספר? כתבה שניה בסדרה, נועה לימונה, הארץ, 10.6.20 ♦

כדי למנוע את האסון הבא, ארבע נערות פיתחו מכשיר שיזהיר חירשים משריפות. לפני כמה שנים, אדם חירש נספה בשריפה שפרצה בביתו בכפר סנדלה, משום שלא שמע את אזעקת גלאי העשן. תלמידות מחטיבת הביניים מוקייבלה שמעו על המקרה, מצאו פתרון שימנע אירועים דומים וזכו בתחרות יוקרתית של משרד החינוך. "הפתרון הטכנולוגי יכול להציל חיים", אמרה אחת מהן, אלי אשכנזי, וואלה, יום שלישי, 09 ביוני 2020 ♦

"ישראל היתה ברמת מוכנות נמוכה מהממוצע ב-OECD ללמידה מרחוק בקורונה". עפ"י מחלקת המחקר של בנק ישראל (ראו כאן), בכמחצית מבתי הספר בישראל יש כוח הוראה מיומן טכנית ופדגוגית למעבר ללימוד דיגיטלי; בנושא פערי ההשגים, נמצא כי השגי התלמידים הערבים בישראל גבוהים מאלה של היהודים אם משווים אותו חתך כלכלי-חברתי, שחר אילן, כלכליסט, 09.06.20 ♦

מישהו חשב על התלמידים הערבים?  "…מהות הוויכוח סביב שאלת החזרה ללימודים של התלמידים הערבים, קשורה בהערכת המצב הבריאותי הכללי בחברה הערבית, ובמוכנות של בתי הספר הערביים מבחינת יכולת מילוי הוראות משרדי הממשלה. הממשלה החלה לדון בחזרה ללימודים כאשר היה ברור שעקומת ההידבקות במדינה יורדת ונקודת השיא כבר עברה. אך בו בזמן עקומת ההידבקות בחברה הערבית טיפסה והמחלה החלה להתפשט בחלק מהיישובים הערביים..", ד"ר שרף חסאן, ראש ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, הארץ, 26.5.20 ♦

המדינה בבג"ץ הלמידה מרחוק: העניים אשמים במצבם. בתשובתם לעתירות שדרשו לתקן את האפליה במערך הלמידה מרחוק, עסקו המדינה ומשרד החינוך בגלגול האחריות והאשמה לכל עבר: הבדואים אשמים שבחרו לחיות בפזורה; 95 אלף ילדים ערבים ללא מחשב זה לא הרבה; וחלוקת מחשבים לילדים עניים תפגע בעקרון השוויון, מאת: ד"ר גיל גרטל, שיחה מקומית,  21.5.2020 ♦

מוסדות החינוך הערביים והחרדיים עתרו לבג"ץ: החזירו את התקציב. לפני שלושה חודשים הופסק תקציב "סל הטיפוח" לעשרות בתי ספר, שבעזרתו מוסיפים שעות הוראה לאוכלוסיות מוחלשות. עשרות בתי ספר עתרו נגד הפסקתו: "פגיעה קריטית בתלמידים, המשך קיומנו בספק". עשרות בתי ספר חרדיים, מוסלמיים ונוצריים מהחינוך המוכר שאינו רשמי עתרו השבוע לבג"ץ בתביעה להשיב להם את תקציב "סל הטיפוח" שהופסק באמצע שנת הלימודים. לטענתם, "מדובר בפגיעה קריטית בתלמידים מהאוכלוסיות המוחלשות"…", תמר טרבלסי חדד, YNET, פורסם:  18.05.20 ♦

הפתרון של משרד החינוך מותיר מאחור את התלמידים בחברה הערבית. "…עם תחילת משבר הקורונה התקיימה למידה מקוונת ללא כל התאמה של תכניות הלימוד. יתר על כן, לא נעשתה כל התאמה לתלמידים, בדגש על התעלמות ממחסור במחשבים… על פי נתוני נייר העמדה של ועדת המעקב לענייני חינוך בחברה הערבית, כמחצית מהתלמידים הערבים לא מחוברים בצורה רציפה ללמידה מרחוק, כשביישובים מסוימים הלמידה מרחוק לא מתקיימת כלל עקב היעדר תשתיות.. הפער הדיגיטלי העצום בחברה הערבית קשור למעמד של המיעוט הערבי בישראל…", ד"ר אימן טרביה, וואלה, 14.5.20 ♦

למידה מקוונת? קודם תחברו את הכפר לחשמל. – تعلم عن بُعد؟ اربطوا بيوتنا بالكهرباء أولا! "…ואם ענייננו בלמידה מקוונת בחברה הערבית, שם יש מצוקה אמיתית ומהותית ממנה סובלים הורים ומורים גם יחד. מצד אחד, שמענו לאחרונה את זעקתן של משפחות רבות שיש להן שלושה – ארבעה ילדים בבית, ואין להן מספיק מכשירים ואמצעים טכנולוגיים כדי לאפשר למידה מקוונת כולל ביצוע משימות לימודיות מרחוק, לכל הילדים. מצד שני למשרד החינוך לא אכפת. הוא ממשיך ללחוץ על המנהלים ועל המורים, גם אם זה על חשבון זמנם האישי, לקיים את הלמידה המקוונת בכל מחיר. מנהלים ומורים רבים, כמוני, חוששים לאבד את עבודתם, במיוחד לנוכח פיטורים של צוותים חינוכיים. ..", מייסא מנסור, הזירה – الساحة הארץ, 10.2.20 ♦

החוברת שתעזור לאלפי ילדים דוברי ערבית לבנות חוסן רגשי. "…ההתמודדות עם משבר הקורונה מאתגרת במיוחד עבור ילדים בחברה הבדואית והערבית, בהן התפיסה התרבותית היא שהשיח הרגשי אינו נוכח מספיק בשיחות היומיות בין הורים לילדים, ואחוז גדול של הורים אינם מתווכים לילדיהם את המציאות. כתוצאה מכך ילדים רבים חשים חרדה וחוסר ודאות לאור המצב ואינם יודעים כיצד להתמודד עם רגשות אלה. לקראת היום שאחרי החליט ארגון תמר בשיתוף הקואליציה הישראלית לטראומה לבנות חוברת שתעזור לילדים בחברה הבדואית ובחברה הערבית לבנות חוסן נפשי וביטוי רגשות במצבי משבר וקושי…", מקומונט הנגב, 10.5.20 [החוברת לא עלתה עדיין לרשת].♦

תלמידי החברה הערבית יחזרו ללימודים החל מיום ראשון הקרוב. גורמים רבים בהם ועדת הבריאות הארצית, ועדת המעקב לענייני חינוך והתאחדות ועדי ההורים בחברה הערבית, התכנסו לישיבה משותפת, במהלכה גובשה המלצה לחזרת הלימודים בחברה הערבית, עמית המאירי, מעריב, 07/05/2020 ♦

בחברה הערבית חוששים לפתוח את בתי הספר. ד"ר שארף חסאן, יו"ר ועדת המעקב לענייני חינוך, טוען: "מוסדות החינוך שלנו אינם ערוכים לקלוט תלמידים בגלל היעדר משאבים ותקציבים",  מאת  ישי פרידמן, מקור ראשון,  י׳ באייר ה׳תש״ף (04/05/2020 ♦

נציגי ציבור בחברה הערבית להורים: "אל תשלחו את ילדיכם לבית הספר".  פורום משותף להורים, אנשי חינוך ונציגי רשויות מקומיות מזהיר מעליית התחלואה ביישובים הערבים, ומהיעדר תנאים המאפשרים שמירה על ההנחיות בבתי הספר | אחמד ג'בארין, יו"ר ועד ההורים הערבי הארצי: "הכיתות מונות יותר מ-30 תלמידים, לפיכך יש צורך בשלוש קבוצות ובשלושה מורים לכיתה", מאת יניב שרון דבר ראשון, עדכון אחרון: 30.04.2020, 20:16 ♦

מורים ומנהלים מתריעים כי יתקשו לחדש את הלימודים בשבוע הבא. "בנו תוכנית פעולה בסד זמנים בלתי ריאלי", כתבו ראשי ארגון המנהלים "מנהיגים". בשורת יישובים ערביים הודיעו כי לא יחזירו את התלמידים לבתי הספר לפני שיסתיים הרמדאן… ההחלטה שלנו היא החלטה סופית וברורה", אמר יו"ר ועד ההורים המרכזי בטירה, מועתז עיראקי. לדבריו, כולם מבינים את הלחץ הכלכלי שההורים נתונים בו, אך החשש מהתפשטות הנגיף עדיין קיים ביישובים הערביים. עמדה דומה הציגו גם באום אל-פחם… "אני לא יכול לקחת סיכון כזה", אמר סלים סליבי, ראש המועצה המקומית מג'ד אל-כרום, שבה עלה מספר החולים בשבוע האחרון משישה ל-15. "בתי הספר וגני הילדים לא יכולים להכיל את המהלך שבמשרד הבריאות ובמשרד החינוך מתכוונים ליישם. עדיף שנמתין, אפילו שבועיים-שלושה, כדי שהתמונה תהיה ברורה יותר".., שירה קדרי-עובדיה וג'קי חורי, הארץ, 30.4.20 ♦

המחסור במחשבים יותר חריף בחברה הערבית והסיוע מתעכב. לכשליש מתלמידים אין מחשב, תשתיות האינטרנט ביישובים הערבים עובדות באופן חלקי ותכני הלימוד פחות טובים • התקציב הממשלתי – 50 מיליון שקל – מתעכב • האוצר: הסוגיה עדיין בבחינה מקצועית", עמרי זרחוביץ', גלובס, 27.4.20 ♦

משבר הקורונה והשפעתו על מערכת החינוך הישראלית. דוח צוותי המומחים של המשבר, אפריל 2020. "…ח. מערכת החינוך הערבית מערכת החינוך בחברה הערבית נכנסה למשבר הנוכחי כשהיא סובלת מנחיתות ארוכת שנים בהשוואה לשאר מערכת החינוך בישראל. המיעוט הערבי סובל מאפליה שיטתית בהקצאת משאבים ונתון למנגנונים שונים של שליטה ופיקוח.21 בחברה הערבית קיים מחסור כרוני באנשי הוראה מקצועיים, באלפי כיתות לימוד ובעשרות אלפי שעות הוראה..", (עמ' 16-15) ♦

מרכז עדאלה: משרד החינוך מתעלם מעשרות אלפי תלמידים ערבים. … רבבות מהם לא יוכלו להצטרף למערך הלמידה מרחוק שכן אין בבתיהם מחשב. דרשנו השבוע יחד עם ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי ממשרד החינוך שייתן מענה מיידי למחסור הזה, וכן עתרנו יחד לבג״ץ כדי להנגיש את הלמידה מרחוק ליותר מ-50,000 תלמידים מהכפרים הלא מוכרים בנגב…", טלי כהן, מבזקלייב, 19.4.20 ♦

בהוראת נתניהו: 30,000 מחשבים ירכשו למגזר החרדי והערבי לטובת הלימודים מרחוק. חדשות כיפה, כב בניסן התשפ,  16 באפריל, 2020 ♦

החינוך הערבי הופלה תמיד, מחדלי הקורונה מאיימים לרסק אותו כליל. מחסור חמור במחשבים ובציוד מתאים, אי הנגשת חומרי לימוד בשפה הערבית והורים שנקרעים בין קריסה כלכלית לצורך לסייע לילדים בכל צעד. "משרד החינוך מרוצה ואומר שהלימודים ממשיכים להתקיים, אבל הילדים שלנו לא נספרים", מאת: סוהא עראף, שיחה מקומית,  7.4.2020 ♦

עתירה דחופה לבג"ץ: לחבר את התלמידים הערבים בנגב ללמידה מרחוק. יותר מ-50 אלף תלמידים ב-48 כפרים אינם מחוברים לחשמל ולאינטרנט, ומאז שהופסקו הלימודים הם נותרו מנותקים לגמרי. בעתירה נטען כי חוסר אפשרותם להתחבר ללמידה מרחוק פוגע אנושות בזכותם לחינוך שווה, וצפוי להגדיל את הפערים בינם לבין יתר בני גילם, מאת: אורן זיו, שיחה מקומית,  6.4.2020 ♦

עם תשתיות רעועות ומעט מחשבים, בחברה הערבית מתקשים לעבור ללימוד מרחוק. כשמערכת החינוך החלה לפעול במתכונת מקוונת, מורות מיישובים ערביים גילו כי לתלמידים רבים אין כל אפשרות להשתתף בשיעורים. אך חרף ניסיונותיהן למצוא פתרונות יצירתיים, נראה שמשבר הקורונה מעמיק את הפערים בין תלמידים יהודים וערבים, שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 30.1.20 ♦

בניגוד לדימוי הרווח, מערכת החינוך הערבית בישראל נותרה כושלת. רמתו של התלמיד הערבי נמוכה בממוצע בשלוש שנות לימוד מזו של היהודי, אחוז המצטיינים שואף לאפס ואחוז הנכשלים שערורייתי. בניגוד לשיח הערבי-ישראלי הנפוץ לאחרונה, המתבשם בהישגי החינוך של הקהילה הערבית, המציאות עגומה ביותר. האשמים: נתניהו ובנט, דימה דרואשה, העוקץ, 25.3.20 ♦

למידה מקוונת? במשרד החינוך שכחו את התלמידים הערבים. וירוס קורונה מדגיש את הפערים בין מערכות החינוך העברית והערבית בישראל ■ כדי שלמידה מקוונת תצליח, נדרשים משאבים חומריים, כמו מחשב בכל בית ותשתית אינטרנט יציבה, יעלה מזור וחולוד אדריס (עמותת סיכוי), דה מרקר, 25.3.20 ♦

"עתיד ההיי-טק הישראלי תלוי בחינוך הערבי". כך אמר סאמי סעדי, מנכ"ל משותף בצופן – הארגון שיזם את האקתון, בו לקחו חלק יותר ממאה תיכוניסטים ערבים שהאהבה לתחום המחשבים בוערת בהם, מאת מערכת אנשים ומחשבים 16 במרץ 2020 ♦

מרכז "עדאלה" וועדת המעקב לענייני החינוך הערבי התריעו על ליקויים בהיערכות מערכת החינוך ללמידה מרחוק עבור תלמידים ערבים, בעקבות תשתיות לקויות והיעדר הכשרה של צוותי החינוך. זאת, על רקע ההחלטה הצפויה להשבית את הלימודים במערכת החינוך, ליאור ורלובסקי, חדשות 13, טוויטר, 12.3.20 ♦

רמת העברית של התלמידים הערבים בירידה – וגם הסיכוי שלהם להרוויח כמו יהודים. הם לא צופים בטלוויזיה בעברית, לא מדברים עברית עם הסובבים אותם וגם מעדיפים ללמוד אנגלית על פניה. בשעה שידיעת השפה לא משפיעה על סיכויי הקבלה של בני החברה הערבית לאקדמיה, מחקר מגלה כי יש לה השפעה מרחיקת לכת על השתלבותם בשוק העבודה, שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 9.3.20 ♦

"מגדלים למציאות בלי הגדרות" – המורה הערבייה שמתפללת עם התלמידים היהודים. האם מפגשים בין מורים ערבים לתלמידים יהודים או בין תלמידים יהודים לערבים באמת יכולים לשנות את המציאות בישראל? הילין מנסה להראות לתלמידים היהודים שלה [תל"י הוד השרון] צורת הסתכלות קצת אחרת ממה שהם מכירים. את דרך המחשבה של משפחתה שלה כבר הצליחה לשנות. כתבתו של ערן זינגר, מתוך חדשות הערב 19.02.20 ♦

במחאה על הפגישה עם שב"כ: תלמידים באום אל פחם יגיעו לביה"ס רק עם הקוראן. בעקבות חשיפת ynet על פגישת נציגי שירות הביטחון הכללי עם מנכ"ל משרד החינוך, הורי התלמידים באום אל פחם החליטו לשלוח את ילדיהם לבתי הספר ללא ספרי לימוד. יו"ר ועד ההורים הארצי: "70 שנה עברו – והמדינה עדיין מתייחסת לערבים בחשדנות"…תקציר הידיעה בערבית: غدا طلبة ام الفحم سيحضرون الى مقاعد الدراسة مع كتاب القرآن الكريم فقط كرد على تدخل جهاز الشاباك بالتعليم…", חסן שעלאן, YNET, פורסם:  16.02.20 ♦

היומן נחשף: פגישת נציגי שב"כ ומנכ"ל משרד החינוך על התלמידים הערבים. יומן הפגישות של מנכ"ל משרד החינוך, שהגיע לידי ynet בעקבות עתירת התנועה לחופש המידע, מגלה כי לצד נושאים אזרחיים עלו בפגישתו של שמואל אבואב עם נציגי שב"כ גם נושאים כמו השתתפותם של תלמידים ערבים בתנועות ובארגוני נוער, ומניעת כניסת עובדי הוראה קיצונים לבתי ספר, אדיר ינקו, YNET, פורסם:  13.02.20 ♦

מחקר של מרכז טאוב: תלמידים ערבים משיגים הישגים גבוהים יותר לעומת יהודים מאותו רקע כלכלי. החוקר נחום בלס ממרכז טאוב מגלה כי כשמשווים תלמידים יהודים וערבים מאותה שכבה חברתית כלכלית – הערבים מצטיינים יותר. פערי הענק בין יהודים לערבים נובעים מהשיעור הגבוה של ערבים מרקע כלכלי-חברתי נמוך [תאור המחקר – שעדיין לא עלה לאתר המכון], שחר אילן, כלכליסט, 17:0010.02.20 ♦

ליברמן: מטריד אותי ההקצנה בקרב ערביי ישראל. "…ואחת הסיבות היא שכל שנה מתווספים כ-310 מורים שהם בכלל בוגרי אוניברסיטאות של הרשות הפלסטינית. הם נכנסים לחינוך הערבי במדינת ישראל, הם בוגרי אוניברסיטאות בית לחם, ביר זית והמכללה האיסלאמית בחברון. זה טירוף. הם לא עוברים שום הסבה אקדמאית בנושא ההוראה. ואח"כ אנחנו מופתעים שבוגרי ביר זית מלמדים בבתי ספר בארץ ויש הקצנה. כמו כן, אם יש אגף פדגוגי לדרוזים, למה לא מקימים אגף פדגוגי לנוצרים?…", מרדכי גריינימן, ערוץ 20, 30.1.2020 ♦

שר החינוך של כולם? יומן הפגישות של רפי פרץ נחשף. יומנו של פרץ מגלה כי השר ביקר בעיקר במוסדות חינוך דתיים, לא הגיע לבית ספר ערבי וקיים יותר מ-200 פגישות פוליטיות בתפקידו… השר פרץ, כאמור, מעולם לא ביקר בבית ספר במגזר הערבי. לפי יומן הפגישות, בית הספר היחידי שבו ביקר השר הוא תיכון בכפר הדרוזי כסרא. כמו כן, הפגישה היחידה שקיים השר ועסקה בחינוך הערבי הייתה בהשתתפות מנכ"ל משרדו, שמואל אבואב, והיא התמקדה באלימות בחברה הערבית. השר פרץ גם לא נפגש עם אנשי חינוך ערבים באופן יחידני – ואשת החינוך הערבייה היחידה שעימה קיים פגישה כזו הייתה פרופ' מונא מארון, חברת הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת). אדיר ינקו, YNET, 20.1.2020 ♦

חינוך דו-לשוני > ראו כאן ♦  וגם: ערבים באקדמיה 

20 התיכונים הטובים ביותר בישראל בשנת 2020. במקום הראשון בדירוג 20 התיכונים הטובים בישראל נמצא בית ספר דרוזי – בית הספר למדעים ומנהיגות דרכא, בירכא שבצפון… חוץ ממנו, ברשימה נמצאים 5 בתי ספר ממלכתיים (חילוניים), 4 בתי ספר של המגזר הערבי ולא פחות מ-10 בתי ספר ממלכתיים-דתיים..", דנה גוטרזון | mako | פורסם 20/01/20 07:01  | עודכן 20/01/20 ♦

תוצאות מבחני המיצ"ב: פערים משמעותיים בין המגזר היהודי למגזר הערבי​. נתונים שפורסמו מעידים כי בדומה לשנים קודמות, קיים שוני ניכר בתוצאות בהתבסס על מגזר, רקע חברתי-כלכלי ומגדר. השר פרץ: "במשרד פועלים במרץ לשינוי במצב", עפר לבנת, מעריב, 15:58 15/01/2020 [נתוני המיצ"ב] ♦

תלמידים בחינוך העל-יסודי הערבי נושרים בשיעור כמעט כפול לעומת החינוך היהודי. דו"ח המועצה לשלום הילד מעלה כי בשנת הלימודים 2018-2017 נשרו בישראל כ-23 אלף תלמידים. שיעור הנשירה בחינוך הערבי גדול יותר גם ביסודי, ובחינוך היהודי עולים חדשים נושרים בשיעור כפול לעומת תלמידים שנולדו בישראל, שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 14.1.2020 ♦

הנשק של בתי הספר נגד אלימות בחברה הערבית: טיפוח חלומות וביטוי רגשי. אנשי חינוך מעידים שמקרי האלימות משפיעים על תלמידים ברמה יומיומית. מנהלות בבתי ספר במשולש ייסדו תוכניות פורצות דרך להתמודדות עם התופעה – וההשפעה ניכרת בשטח, שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 12.1.2020 ♦

הזוכה בפרס טראמפ להוראה איכותית: מג'דולין ח'יזראן. מג'דולין מלמדת מתמטיקה מזה 17 שנים, רכזת תחום מתמטיקה ורכזת פדגוגית בחטיבת הביניים ב' סריסה במועצה המקומית הדרוזית ירכא.  הגיע זמן חינוך, 9.1.2020 ♦

בפעם השלישית השנה, לימודיהם של 19 אלף תלמידים במועצת אל-קאסום יושבתו. הלימודים בכפרים לא-מוכרים שבאחריות המועצה יופסקו לאחר שלא הושג סיכום עם משרד החינוך בנוגע לתקציב. במשרד החינוך טוענים כי המועצה העלתה דרישות חדשות שאין ביכולתה לעמוד בהן..", שירה קדרי-עובדיה ואלמוג בן זיכרי, הארץ, 10.1.2020 ♦

שירין נטור חאפי: “כשתלמיד שלי הופך למורה בבית ספרנו – זאת ההצלחה שלנו”. בקמפוס רחב הממדים של התיכון הערבי השוכן בלב שכונת הרכבת [לוד] – שוקדים על לימודיהם 1,362 תלמידים, שחלקם יהיו בעלי התואר האקדמאי הראשון במשפחתם • הוא נוסד בשנת 2009 והחל את דרכו עם 150 תלמידים ו-10 מורים • נתוני האקלים במוסד, מראים עד כמה שהתלמידים והמורים מרגישים שבית הספר מאפשר להם צמיחה ומעניק להם מוגנות • לדבריה של שירין נטור חאפי, מנהלת התיכון הערבי אורט למדעים ולהנדסה בלוד, “אחת ההצלחות של התיכון, הוא שתלמידים בוגרים הפכו למורים בין כותלי הכיתות המרווחות והמתקדמות”.,  כתב מקומונט 6 ינואר, 2020 ♦

דורכים במקום: המאבק בעוני מוצה, נדרשים כלים חדשים. דו"ח העוני ל-2018 [כאן] הוא דו"ח של דריכה במקום, ושל בלימה בשיפור המתמשך שהיה בממדי העוני עד כה ■ הוא מעיד כי המהלכים שישראל נקטה מיצו את עצמם – ועכשיו צריך לטפל בבעיות היסוד: שיפור מערכות החינוך החרדיות והערביות…כאשר נותחו הסיבות לפער התוצר עלה ששילוב גובר של גברים חרדים ונשים ערביות בשוק העבודה פותר שליש מהבעיה, ואילו שיפור איכות ההון האנושי החרדי והערבי פותר שני שלישים מהבעיה. חייבים, כלומר, לדחוף את הנשים הערביות והגברים החרדים לעבוד, אבל עוד יותר מכך צריך לדאוג לשיפור ההשכלה של הערבים (גברים ונשים) והחרדים (גברים ונשים). בלי שיפור ההשכלה שלהם, לא נצליח להמשיך לצמוח בקצב של מדינה מערבית…", מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 6.1.2020 ♦

מערכת החינוך: מבט על. מתוך "דוח מצב המדינה" של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. 30.12.2019:

  • חלקו של מגזר הערבי בחינוך היסודי ירד מ-28% ב-2010 ל-24% ב-2019 בעקבות הירידה בשיעורי הילודה בקרב נשים ערביות.
  • תהליך מעניין, אם כי מצומצם עדיין, המתחולל בחברה הערבית, הוא של אזרחים ערבים השולחים את ילדיהם למוסדות לימוד יהודיים, ביישובים יהודיים וביישובים מעורבים: נכון ל-2018, ב-24 בתי ספר יהודיים לומדים מעל 10% תלמידים ערבים.
  • שיעור העלייה בתקציב חינוך הערבי היה גבוה מאשר בחינוך העברי. אך גובה התקציב לתלמיד במגזר היהודי עדיין גבוה במידה ניכרת מגובה התקציב לתלמיד במגזר הערבי הלומד בבית ספר באותה רמת טיפוח. תלמידי החינוך הממלכתי-דתי נהנו מהתקציבים הגבוהים ביותר. ♦

עד שהילדים הבדואים לא ילמדו עם יהודים. התוצאות העגומות במבחני פיז"ה הן שיקוף של מערכת החינוך הכושלת (והמוכשלת) ביישובים הבדואים. הפתרון הוא שבירת חומות ואינטגרציה, ג'מאל אלקרינאווי (עמותת השחר החדש, רהט), YNET, פורסם:  24.12.19 ♦

כך מתנהלים כלפי נתינים, לא אזרחים. ההוראות שפירסם לאחרונה משרד החינוך למורים הערבים לאזרחות בנוגע לחוק הלאום אינן מותירות מקום לספק: "התלמידים יכירו ויבינו את תוכן החוק ומרכיביו", "התלמידים יבינו שהחוק מאגד בתוכו את מאפייני מדינת ישראל כמדינה יהודית", והחשוב מכל: "התלמידים יפנימו את חזון המדינה, הכולל את היותה של ישראל מדינת העם היהודי". לא די להכיר או לדעת; יש מבחן חשוב יותר: הפנמה. ..", אור קשתי, הארץ, 24.12.2019 ♦

קורס אקדמי מקוון ישראלי מועמד לאוסקר בחדשנות. הקורס מבוא לרב תרבותיות" נבחר מתוך 1,500 הצעות שנשלחו מ 39 מדינות. הקורס הופק במסגרת המיזם "קמפוס IL", ynetפורסם:  02.12.19 ♦

הנגידה לשעבר קרנית פלוג: "מערכת החינוך אינה מייצרת שוויון הזדמנויות". כך אמרה פרופ' פלוג בכנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהתקיים היום בירושלים…"הפערים בין תלמידים מרקע כלכלי-חברתי שונה גבוהים ביותר, והפערים בין תלמידים מהאוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית רק הולכים וגדלים בשנים האחרונות. במילים אחרות – מערכת החינוך הישראלית אינה מייצרת שוויון הזדמנויות". , בילי פרנקל, כלכליסט, 18.12.19 ♦

דעה: מערכת החינוך שאין להזכיר את שמה. "נפרד אבל שווה" זו פנטזיה שאי אפשר להחיל על מערכת חינוך של אוכלוסיית מיעוט שלמה… הערבים נאחזים בנפרדות בחינוך כמכשיר מפני היטמעות… היהודים נאחזים בנפרדות בחינוך כמכשיר לשימור העליונות… על המדינה לייסד זרם של חינוך ממלכתי יהודי-ערבי…", אמנון בארי סוליציאנו (יוזמות אברהם), גלובס, 17.12.2019 ♦

מי שפוסל ערבים – שלא יתפלא אם הם כושלים במבחני פיזה. חשיפת ציוני תלמידי ישראל במבחני פיזה סיפקה לציבור הישראלי הוכחה ברורה לעומק הפערים שהולכים ומתרחבים בין ילדי ישראל היהודים והערבים, אופיר פז – פינס, דה מרקר, 16.12.2019 ♦

בתנאים האלה התלמידים הערבים לא יסגרו את הפערים. המדינה עדיין משקיעה בילד ערבי כ-40% פחות בהשוואה לילד יהודי ■ בעוד בחינוך היהודי תוכנית פדגוגית מתעדכנת כל ארבע־חמש שנים עם חומרים חדשים, תוכניות פדגוגיות בחינוך הערבי מתעדכנות פעם ב-10–15 שנה, מוחמד דראושה (גבעת חביבה), דה מרקר, 15.12.2019 ♦

השינוי במערכת החינוך בחברה הערבית אפשרי והכרחי. מערכת החינוך הנוכחית במגזר פועלת בשיטות הוראה ישנות ומבוססת על שינון – כך היא גורמת לפערים אדירים בידע ובכישורי הלמידה, שנגררים עד האקדמיה; שיטת הניקוד למורים ערביים של משרד החינוך, אינה מאפשרת הכנסת כוח עבודה רענן וצעיר – אך אלו אינן גזירות גורל, אחמד מואסי (קרן רוטשילד), כלכליסט, 15.12.19 ♦

30 אחוזים מהמורים במגזר הערבי לא למדו בישראל. רובם רכשו את השכלתם באוניברסיטאות פלשתיניות ובירדן • האם זו אחת הסיבות לפערים במבחני פיז"ה? • משרד החינוך: המועמדים עמדו בכל תנאי הקבלה, עקיבא ביגמן, ישראל היום, פורסם ב: 15.12.2019 ♦

משרד החינוך יסיר מתוכניות הלימוד סרט שיוצרו השתוקק "להטביע את ישראל". הנחיית ההסרה של הסרט היא חלק מעדכון תוכנית הלימודים "אומנות הקולנוע" מטעם משרד החינוך…הנחיית ההסרה של הסרט היא חלק מעדכון תוכנית הלימודים "אומנות הקולנוע" מטעם משרד החינוך. זו כללה עד כה המלצת צפייה בסרטו של של סולימאן לתלמידי כיתות י' ומעלה במסגרת תת-התכנית "קולנוע פוליטיקה וחברה".,  מאת  ישי פרידמן, מקור ראשון,  י״ד בכסלו ה׳תש״ף (12/12/2019) ♦

"חינוך לחיים משותפים" או "חינוך לשותפות". הגדרות והבדלים במושגי מפתח בחינוך האזרחי העכשווי בישראל, תקציר דוח מחקר מסכם לקראת כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך 9102 ,תש"ף. כתבה: ד"ר תמי הופמן, ראש פרויקט מדיניות חינוך לדמוקרטיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 10.12.2019 ♦

אי שוויון בחינוך: ממחקר למדיניות. חנה איילון, נחום בלס, יריב פניגר, יוסי שביט, מרכז טאוב, נובמבר 2019 ♦

בדיקת מצב: ערבים בישראל – מהשכלה לתעסוקה. מחבר: צוות מרכז טאוב, תקציר מדיניות, 10.12.2019 ♦

נתוני מחקר פיזה 2018:

בתכנון: בית ספר לילדים על הרצף האוטיסטי במגזר הערבי. עיריית חיפה נענתה לבקשתה של עמותת ג'וסור והיא מתכננת להקים בית ספר לתלמידים על הרצף האוטיסטי במגזר הערבי. העמותה מבקשת להקים בית ספר צומח ואף דורשת שהוא יהיה בית ספר על אזורי שישרת תלמידים מחוץ לחיפה, מאת: שושן מנולה, כלבו חיפה והצפון, פורסם בתאריך: 2.12.19 ♦

המפתח לבעיית האלימות במגזר הערבי. "…כדי לעקור מהשורש את התופעות הללו גם בטווח הארוך הרתעה איננה מספיקה – חייבים להשקיע בחינוך. ..לחינוך בלתי פורמלי, המבוצע ברמה גבוהה ומלווה באנשי מקצוע בעלי הכשרה ראויה, יש יכולת מוכחת לחלץ צעירים רבים משולי החברה ולהפחית אלימות בקרב בני נוער…", מוחמד אבו אלהיג'א (סגן יושב-ראש האיגוד הארצי למנהלי מחלקות נוער ברשויות המקומיות), ישראל היום), 26.11.2019 ♦

תוכנית חדשה להכשרת מחנכים נגד אלימות יוצאת לדרך. עמותת יוזמות אברהם יוצאים בפיילוט של תוכנית חינוכית, שמתחיל כעת ב-4 יישובים בהם פועל מיזם "קהילות בטוחות": מג'ד אלכרום, ג'סר אלזרקא, עכו, וערערה בנגב. התוכנית מאושרת ע"י משרד החינוך ומתקיימת בשיתוף עם מרכזי הפסג"ה, תוך תיאום מלא מול גורמי המקצוע הרלוונטיים ברשויות המקומיות ובבתי הספר. אנו מקווים שהפיילוט יזכה להצלחה שתתורגם בהמשך לאימוץ התוכנית על-ידי משרד החינוך ולהטמעתה בכל הארץ. אתר יוזמות אברהם, נובמבר 2019 ♦

חינוך דו-לשוני > ראו כאן ♦  וגם: ערבים באקדמיה 

מועצה עצמאית לחינוך ממלכתי למען המוחלשים ונגד ההדתה. אם אנחנו רוצים לתת ייצוג פוליטי לתלמידים עם צרכים מיוחדים, לחנך את ילדינו לאור ערכי החברה החופשית, לצמצם את נזקי התחלופה המתמדת של שרי חינוך, ולתקן את האפליה בהשקעה בתלמידים ובתמיכות לגופים חיצוניים – עלינו להירתם ולסייע בהנעת הקמת המועצה, מאת ד"ר גיל גרטל, שיחה מקומית,  22.11.2019 ♦

לימוד משותף ליהודים וערבים. בתי ספר יהודים וערבים בתל אביב יפו ילמדו ביחד אנגלית בתכנית הלימוד המשותף של יוזמות אברהם. מדובר בתוכנית ארצית בה משתתפים השנה 40 ביה"ס בפריסה ארצית, מתוכם 4 בתל אביב יפו: תלמידי רב תחומי עמל ליידי דייויס ילמדו אנגלית עם תיכון עירוני ל"ג אלמוסתקבל יפו, ותלמידי עירוני א' לאמנויות ת"א ילמדו אנגלית עם תלמידי תיכון ל"ב אג'יאל יפו,  כתב לוקאל, 13/11/2019 ♦

שביתת הגנים ובתי הספר במגזר הבדואי והערבי בארץ צפויה להתרחב. שביתת הגנים ובתי הספר במגזר הבדואי והערבי בארץ תורחב אם משרד החינוך לא ייטפל באופן מיידי בליקויים החמורים במערכות החינוך במגזר, כך הוחלט בתום דיון שהתקיים היום בירושלים, ובו השתתפו ח״כים מהרשימה המשותפת ומנהיגי החברה הערבית והבדואית בארץ. עופר לבנת מעריב, 11.11.2019 ♦

תלמידים יהודים וערבים מחיפה ילמדו אנגלית ביחד. תלמידי מבתי הספר עירוני ג', אחווה ושקד ילמדו ביחד אנגלית בתוכנית דו שנתית במסגרת פיילוט ארצי מצומצם שמפעילה עמותת יוזמות אברהם בהשתתפותם של יותר מ-1,000 תלמידים, מאת: שושן מנולה, כלבו חיפה והצפון, פורסם בתאריך: 10.11.19 07:46 ♦

האם תיכוניסט ערבי עני באמת מקבל פחות מחצי מיהודי? יוסף ג'בארין טוען שגימנזיסט ערבי עני מקבל 56% פחות מיהודי – בדקנו בטבלאות של משרד החינוך …בשורה התחתונה: דברי ג'בארין נכונים ברובם. תלמיד תיכון יהודי בחמישון הטיפוח התחתון מקבל ממשרד החינוך 43 אלף שקל, ואילו ערבי – 24 אלף שקל, סכום הנמוך ב-44% אך גבוה מזה שציין ג'בארין. צוות המשרוקית של גלובס, 04/11/2019 ♦

רבע מתושבי נוף הגליל הם ערבים, אך העירייה לא מוכנה להקים להם בית ספר. בנוף הגליל פועלים ארבעה גני ילדים המיועדים לתושבים הערבים, אבל ההכרה בייחודיות של החינוך הערבי לא ממשיכה לשלבים הבאים. כ-75 משפחות הביעו תמיכה בהקמת בית ספר ערבי יסודי ממלכתי בעיר, אך העירייה קבעה כי אין מספיק ביקוש להקמתו, אור קשתי, הארץ, 1.11.2019 ♦

החינוך הערבי והשינוי הנדרש לצורך המאבק באלימות.  التعليم العربي والتغيير المطلوب لمواجهة العنف . "…מערכת החינוך בחברה הערבית סובלת מחוסר אונים בהתמודדות עם תופעות כמו אלימות ופשע. הרעיונות שהעלה משרד החינוך לאחר גל המחאה האחרון בחברה הערבית, למרות חשיבותם, אינן מתכנסות לכדי תוכנית מקיפה ואינן נושאות בשורה של שינוי שורשי ועמוק שעשוי לסייע לבתי ספר הערביים ולמורים ערבים להתגבר על מצב חוסר האונים שהם סובלים ממנו…", ד"ר שרף חסאן (ועדת המעקב לענייני חינוך), הארץ | הזירה – الساحة, 25.10.2019 ♦

לא רק מומנטום: מי השיקו ברהט את התוכנית למצוינות במתמטיקה. בעיר רהט הושקה השבוע תוכנית "מומנטום" להעצמה ועידוד למצוינות במתמטיקה, במטרה להגדיל משמעותית את מספר המסיימים בהצלחה את בחינות הבגרות במקצוע ברמה של 4 ו-5 יחידות לימוד, וכן בשפה העברית. הפעילות מתקיימת במסגרת אגרת החוב החברתית ללימודי מתמטיקה במגזר הבדואי, שפיתחה חברת ההשקעות החברתיות – Social Finance Israel, ככלי פיננסי במסגרתו גוייס הון פרטי למימון תוכניות כאלו, בשותפות עם משרד החינוך ועיריית רהט. שירי דובר, גלובס, 10/10/2019 ♦

השר רפי פרץ: החינוך הוא הפתרון לאלימות בחברה הערבית. שר החינוך, הרב רפי פרץ, נפגש עם מנהלים ומנהלות מהמגזר הערבי. "הם חלק בלתי נפרד מהגורמים שיכולים לסייע להפחית את רף האלימות"., אורלי הררי, ערוץ 7, י"א בתשרי תש"פ 10/10/19  ♦

לומדים יותר, נושרים פחות: מגמות נשירה בחטיבה העליונה. "…שיעור הערבים הנושרים בחינוך העיוני כפול משיעור היהודים. במגזר הערבי ניכרת ירידה בשיעור הנשירה מיותר מ-15% לכ-8%, ובולטת במיוחד האוכלוסייה הדרוזית, ששיעורי הנשירה בקרבה מתקרבים לאלה של יהודים לא-חרדים. עם זאת, שיעור הנשירה בקרב תלמידים ערבים בחינוך העיוני כפול מהשיעור בקרב יהודים. בהתחשב בשיעורי הנשירה הגבוהים בקרב תלמידים ערבים בחינוך העיוני, מפתיע לגלות ששיעור הנשירה בחינוך הטכנולוגי הערבי דווקא נמוך מזה שבחינוך העברי. בהיבט המגדרי, שיעור הנשירה של בנים ערבים גבוה יותר מפי שלושה מזה של בנות ערביות…", גיא ינאי, הדס פוקס, נחום בלס, מרכז טאוב, תקציר מדיניות, 22.09.2019 ♦

פערי החינוך בין החברה היהודית לערבית – גם בגלל אופן המינוי של מנהלים ומורים. הסתכלו על כל יישוב ערבי ותראו שבחירת מנהלי בתי הספר קשורה למיקום של בית הספר ולחמולה החזקה באותו יישוב, ד"ר סאמי מיעארי, גלובס, 03/10/2019 ♦

חומת ההפרדה החינוכית. "… יותר משני מיליון ילדים בישראל – יהודים וערבים – מתמודדים עם השסעים העמוקים שרק העמיקו בעקבות שתי מערכות בחירות סוערות ועמוסות במסרים מפלגים… מערכות החינוך הערבית והיהודית מופרדות כמעט לחלוטין. במהלך 12 שנות לימודיהם, רובם המכריע של הילדים לא יפגשו תלמידים או מורים בני הלאום השני במוסדות החינוך. למרות הרצון הלגיטימי בזרמי חינוך שונים, להפרדה העמוקה הזו יש מחיר חברתי גבוה…", יעלה מזור (עמותת סיכוי), הארץ, 27.9.2019 ♦

שיעור הנשירה מהתיכון ירד משמעותית, אך הפערים בין המגזרים עדיין גדולים. לפי מחקר של מרכז טאוב ( ראו כאן), ב-2008 עמד שיעור הנשירה בכלל האוכלוסייה על 10.1% ואילו ב-2017 הוא ירד ל-7.6%. עם זאת, הפערים בין ערבים ליהודים עדיין משמעותיים…  ב-2003 וב-2017: במגזר הבדואי שיעור הנשירה כיום הוא 9.6% ובציבור הערבי הוא עומד על 8% – לעומת נשירה של כ-4% בלבד במגזר היהודי-הממלכתי והממלכתי-דתי…", שירה קדרי עובדיה, הארץ, 25.9.2019 ♦

המנהלת שלא מוותרת על תלמידים עם תיק פלילי – זירת הפשע רמלה, פרק 3. דקירות, אקדחים ובגרויות: היא לא מוותרת על תלמידים עם תיק פלילי ולא מפחדת להיעזר במשטרה. ככה הפכה רבאב נאסר תיכון נחשל ברמלה למקום שבו כמעט 70% מהתלמידים זכאים לבגרות,   יפעת גליק, חדשות כאן, 20.9.2019 ♦

הטובים להייטק: הפרויקט שמעודד תלמידים מהמגזר הערבי להשתלב בתחום. תוכנית חדשה, שבמסגרתה נחשפו אלפי תלמידי תיכון מהמגזר לענף ולאפשרויות הגלומות בו במטרה לעודד אותם להמשיך ללימודים אקדמיים של מקצועות בענף, משיגה את מטרותה מעבר למצופה. אחת התלמידות: "האוכלוסייה הערבית היא העתיד של החברה והכלכלה בישראל"… הפרויקט, בשם שיעורים להייטק, מתקיים בקרב תלמידי תיכון מהאוכלוסייה הערבית מזה כשלוש שנים. מדובר ביוזמה של ארגון צופן, הפועל לשילוב אקדמאים ערביים בתעשיית ההייטק בישראל, לה שותפים משרד החינוך ושורה של קרנות תמיכה….", בילי פרנקל, YNET, פורסם:  20.09.19 ♦

"גטו גדול": התלמידים הערבים בחיפה נדחסים ברחוב קטן וחד סטרי. תושבי חיפה הערבים מפוזרים בכל השכונות, אך בתי הספר שלהם מרוכזים במקום אחד. בית ספר חדש, גם בשכונה עם רוב ערבי, יהיה יהודי. 70% מהתלמידים הערבים לומדים בבתי ספר כנסייתיים, שמקבלים מימון ממשלתי אך גובים שכר לימוד גבוה. והמצב בבתי הספר הממשלתיים חמור, מאת: סוהא עראף, שיחה מקומית,  9.9.2019 ♦

17 אלף תלמידי מועצת אל-קאסום פתחו את שנת הלימודים לאחר שביתה של שבוע. המועצה לא פתחה את הלימודים בשל הטענה כי משרד החינוך לא מעביר לה את התקציבים הדרושים לה ולכן היא מצויה בגרעון. בהסכמות עם המשרד, הוחלט שיועבר לה תקציב זמני עד שיימצא פתרון ארוך טווח, יסמין בכריה, הארץ, 9.9.2019 ♦

עתיד הפעוטות הערבים תלוי בבחירות הקרובות. "… ברשויות המקומיות הערביות יש 74 אלף ילדים מתחת לגיל שלוש שהתחילו את שנת הלימודים הנוכחית ללא מסגרות מפוקחות…. הקריטריונים לקבלת תקציב בינוי מהממשלה מאפשרים בניית מעונות יום חדשים רק בקרקע ציבורית זמינה, אך העובדה שמשאב זה נמצא במחסור ביישובים הערבים, בניגוד למצב ברוב היישובים היהודים, מהווה חסם ייחודי …", ג'ורג' סלימאן (עמותת סיכוי), הארץ | הזירה – الساحة, 5.9.2019 ________ בערבית: مستقبل الأطفال العرب رهن الانتخابات القادمة ♦

"פעם היא הייתה 'היהודייה', היום היא רק יעל": כך משולבים מורים יהודים בבתי ספר ערביים. זה התחיל בחשדנות, אבל המיזם של משרד החינוך וגבעת חביבה לא ויתר במאבק לדו קיום, ויפעל השנה בכמעט מחצית מבתי הספר בחברה הערבית. "בהתחלה הילדים היו מובכים, אבל זה השתנה", סיפרה ל-ynet יעל שריג, שמלמדת עברית כבר 5 שנים בכפר קאסם. אפילו במשטרה מתקשים להאמין..מדובר ביוזמה במסגרת תוכנית ל"עברית דבורה", שנמצאת בכל חטיבות הביניים בחברה הערבית, וועל פי משרד החינוך היא נכנסה השנה ל-46% מכלל בתי הספר דוברי הערבית…", חסן שעלאן, YNET, 06.09.19 ♦

"לא נשתוק יותר": תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב מוחים על אי פתיחת שנת הלימודים. שנת הלימודים נפתחה במגזר הערבי כמעט כסדרה, למעט תלמידים אלה, בגלל מחלוקת תקציבית עם משרד החינוך. תושבת אחד הכפרים: "אי אפשר להמשיך ככה", עפר לבנת, מעריב 05/09/2019 ♦

תלמידים לא מוכרים. בשל מחסור בתקציב: 17,000 תלמידים בדואים בנגב לא פתחו את שנת הלימודים.  במועצה האזורית 'אל קסום', בה 7 ישובים בדואים מוכרים ועוד 4 שאינם מוכרים | תלמידות ותלמידי המועצה לא פתחו את שנת הלימודים בשל גרעון של 17 מליון שקלים בתקציב המועצה, לטענתה בשל העדר תמיכה מספקת של משרד החינוך, מאת דוד טברסקי, דבר ראשון,  עדכון אחרון: 03.09.2019 ♦

רוב בתי הספר הערביים – באזורים מסוכנים להולכי רגל. מדוח ארצי שהכינה הסדנה לידע ציבורי עולה כי רוב בתי הספר במגזר הערבי בחיפה שוכנים באזורים מסוכנים להולכי רגל שהתרחשו בהם עשרות תאונות דרכים. ברשימה של עשרת בתי הספר שבקרבתם נפגעו הכי הרבה הולכי רגל נמצאים שמונה שמשרתים את המגזר, מאת: שושן מנולה, כלבו חיפה והצפון, 1.9.19 ♦

הזכות לחינוך – לא לכל הבדואים. לאחר מעל 70 שנה הכפרים בנגב הם עובדה קיימת, גם אם ברבות מהמפות הם לא מסומנים. סירובה של המדינה להכיר בהם יוצר מצב שבו הנגב על כל תושביו יוצא נפסד ובמעגל הרחב יותר, המדינה כולה, בתיה רודד ויצחק אהרונוביץ' , העוקץ, 01.09.19 ♦

בפנינו דרך ארוכה כדי להבטיח שוויון הזדמנויות אמיתי לכל ילדי ישראל. אל לנו לתת להבדלים להפוך לחסמים. אסור לאפשר לנקודת הפתיחה להכתיב את נקודת הסיום. נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בטור מיוחד לכבוד פתיחת שנת הלימודים, ראובן (רובי) ריבלין , פורסם במעריב, 01/09/2019 ♦

ביוב זורם וחוטי חשמל גלויים: כך נראות כיתות תלמידי היישובים הלא מוכרים בנגב. המדינה מפילה על המועצות הבדואיות גם את התלמידי בני הפזורה מהיישובים הלא מוכרים, אבל איננה מתקצבת אותן בהתאם. עכשיו המועצות הללו יוצאות למאבק, מאת  אלישיב רייכנר –  מקור ראשון, כ״ח באב ה׳תשע״ט (29/08/2019 18:34) ♦

"כל מורה ערבי שרוצה להיכנס לבית ספר יהודי הוא סוכן של שינוי". במערכת החינוך היהודית מלמדים כיום 868 מורים ערבים בלבד, אף שהעסקתם עשויה להיות פתרון למחסור בעובדי הוראה • מחקר חדש של ד"ר וורוד ג'יוסי, שותפה במרכז לקידום חיים משותפים במכללת בית ברל, חושף את המכשולים העומדים בפני שילוב מורים (ובעיקר מורות) ערביים בבתי ספר יהודיים ומצביע על היתרונות שלו: לא רק ניפוץ סטריאוטיפים, אלא גם הגברת תחושת המסוגלות העצמית של המורים, דפנה ברמלי גולן, גלובס, 29/08/2019 ♦

רבע שעה ממרכז תל אביב, תלמידי תיכון לא יודעים מה זה סטארט-אפ. ממחקר של האוניברסיטה העברית עלה שתלמידי חמישה תיכונים דוברי ערבית ביפו, שהשתתפו בתוכנית חשיפה ליזמות, לא ידעו לומר מהי חברת סטראט-אפ • התלמידים האלה הם רק דוגמא לניתוק בין הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית לתעשייה • "גלובס" מנתח איך אפשר לצמצם את הפערים הללו , יסמין יבלונקו, גלובס, 29/08/2019 ♦

התחזית: יותר תלמידים יהודים, פחות תלמידים ערבים. לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה, מפרסמת היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תחזית [ראו כאן] למספר התלמידים בישראל בשנים 2020-2024….הנתונים מצביעים על מגמה ברורה של גידול במספר התלמידים במגזר היהודי (בכל אחת ממערכות החינוך: ממלכתי, דתי וחרדי), לעומת ירידה במספר התלמידים מהמגזר הערבי…", זאב קליין, ישראל היום, פורסם ב 28.08.2019 ♦

למה תלמידים ערבים מקבלים פחות. הקשיבו לכתב לענייני חינוך לירן כוג'הינוף, לשירין נאטור חאפי מנהלת בית הספר אורט ערבי למדעים ולהנדסה בלוד, ראג׳י אלכורם מנהל תיכון אורט אבו תלול, נסרין חדד חאג' יחיא ראשת התוכנית ליחסי יהודים ערבים במכון הישראלי לדמוקרטיה, בשיחה עם קרן נויבך בתוכנית "סדר יום", כאן חדשות, 26.8.19 ♦

במועצה אזורית אל קסום [בנגב] מזהירים: 20 אלף תלמידים לא יפתחו את שנה"ל . ראש המועצה טוען כי משרד החינוך אינו מעביר כ-35 מיליון שקלים לתקצוב מוסדות החינוך הנמצאים במועצה: "המשרד צריך לקחת אחריות על הילדים האלה", עפר לבנת, מעריב, 10:57 22/08/2019 ♦

היכן נולדים פערים חברתיים? בואו נתחיל ברמת המורים. ציון הפסיכומטרי הממוצע של מורים מהציבור הערבי ב–2018 היה 446 — בדיוק כפי שהיה ב–2006 ■ המבחן הפסיכומטרי נחשב חסם עבור סטודנטים ערבים, וממוצע הציונים הכללי של הסטודנטים הערבים שנבחנים בו נמוך יותר ■ "המחסור במורים הוביל להורדת רף הקבלה", ליאור דטל, דה מרקר, 22.08.2019 ♦

לקראת פתיחת שנת הלימודים: מוקד פניות ציבור לקידום שוויון הזדמנויות בחינוך. הפלו את ילדיך על רקע כלכלי, גזע, דת, לאום, מגדר או על רקע אחר?  …לקראת פתיחת שנת הלימודים הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה,  פותחת מוקד פניות ציבור לקידום שוויון הזדמנויות בחינוך. אוגוסט 2019 ♦

בנק ישראל: להוסיף 13 מיליארד שקל למשרד החינוך כל שנה, להשקיע בערבים ובחרדים. דו"ח בנק ישראל קובע גם כי יש צורך באפליה מתקנת במגזר הערבי כדי לצמצם את הפערים, ולהנחיל לימודי ליבה בחינוך החרדי…לפי המבחנים הבינלאומיים, קיים פער של שלוש שנות לימוד בין התלמידים הערבים ליהודים. חלק מהבעיה נובע מאפליה תקציבית של משרד החינוך כלפי האוכלוסייה הערבית…", ליאור דטל, דה מרקר, 18.08.2019 ♦

דירוג התיכונים: הרשת המובילה בישראל – וזו שמשתרכת מאחור. "…במקום השישי מבין שבע ניצבת רשת סכנין, המפעילה כ-18 מוסדות במגזר הערבי ונותנת דגש לחינוך טכנולוגי. הציון הממוצע של הרשת בתשע המדדים של משרד החינוך היה גבוה רק ב-10 נקודות מזה של רשת עמל, שדורגה אחרונה. הישגיה נמוכים ברוב המדדים, והיא מדורגת במקום האחרון הן במדד שיעור התלמידים שנבחנים ב-5 יחידות מתמטיקה והן במדד האלימות. עם זאת, היא דורגה במקום הראשון במדד השילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים…", ליאור דטל, דה מרקר, 18.8.2019 ♦

לוח החופשות והחגים בבתי הספר הערביים בשנת הלימודים התש"פ ♦

רשות מקרקעי ישראל הודיעה על הקמת בית ספר יסודי לילדי הכפר הבלתי מוכר רח'מה. בתום 13 שנה של מגעים עם התושבים, הודיעה המדינה כי ביה"ס יפעל החל מהחודש הבא. בית הספר שיוקם במהלך השבועות הקרובים יהיה ארעי ויורכב מקרוואנים, אלמוג בן זיכרי, הארץ, 14.8.2019 ♦

הדמוגרפיה של כיתות א': יותר חרדים, פחות ערבים. מגמת העלייה במספר התלמידים החרדים נמשכת, כשבדיוק ההיפך נרשם במגזר הערבי. מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולות גם תופעות נוספות: חרדים רבים בוחרים שלא ללמוד במוסדות החינוך שלהם, בקרב תלמידים ערבים מתחזקת מגמת המעבר לחינוך הממלכתי יהודי, אדיר ינקו, YNET, 31.07.19 ♦

הבדואים חייבים להשקיע יותר בחינוך. אם האזרחים הבדואים חפצים בהשתלבות, הם חייבים להשקיע רבות בחינוך…בפני מערכת החינוך הבדואית עדיין ניצבים אתגרים וקשיים רבים. שיעור הזכאים לתעודות בגרות עומד כיום על 22% בלבד, ועל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור בני ה-17 שאינם לומדים במסגרת חינוך כלשהי מגיע ל-29.3%…", מחמד אלדבסאן, גלובס,  22/07/2019 ♦

החילונים נותרו מאחור: תלמידים דתיים מקבלים תקציב גבוה ב-30%. משרד החינוך מתקצב כל תלמיד תיכון דתי ב-40.3 אלף שקל בשנה – גבוה ב-65% מהתקציב לתלמיד ערבי ■ תלמידים חילונים בתיכונים בזרם הממלכתי הסתפקו בתקציב של 31.3 אלף שקל, ליאור דטל, דה מרקר, 14.07.2019 ♦

אלופי הבגרויות: התלמידים הדרוזים. שיא חדש לתלמידי ישראל: 69.9% מהם סיימו את שנת הלימודים הקודמת עם תעודת בגרות • המגזר הדרוזי הוא המצטיין, עם 82% זכאים לבגרות, וזאת הודות להשקעה במשאבים והרבה מוטיבציה • הנתון בקרב היהודים: 80.6% , תמר טרבלסי חדד, ידיעות אחרונות, 11.7.2019 ♦

המיזם של אינטל: לימוד תכנות בבתי ספר ערביים. החברה, בשיתוף פעולה עם עמותת יד ביד שמפעילה בתי ספר דו־לשוניים, תרגמה את תוכנת סקראץ' לערבית. עובדי אינטל מעבירים שיעורים בבתי ספר, ליאור נוביק, מעריב, 10/07/2019 ♦

חינוך לגיל הרך בחברה הערבית . מחאת ההורים מתגברת – חינוך חינם מלידה ביישובים הערבים, גם זו אחריות המדינה! אלפי אנשים מפגינים בימים האחרונים בעשרות מוקדים ברחבי הארץ בדרישה שהמדינה תיקח אחריות על חינוך ילדים מלידה ועד גיל 3 – וראש הממשלה כבר מבטיח שינויים. האם הממשלה תתייחס גם לבעיה העמוקה של חינוך מלידה בישובים הערבים, או שתמשיך להתעלם ולהפקיר את ילדי הגיל הרך הערבים? פוסט FB של עמותת סיכוי, 10.7.2019 ♦

תיכון ערבי: מסרבים להוציא תלמידים למשלחות בגלל מבחן ההסברה. משרד החינוך מחייב תלמידים בקורס מקוון בהסברה ממשלתי לפני יציאה למשלחות לחו"ל. לדברי עו"ד נארימאן שחאדה זועבי, מדובר ב"נוהל פוליטי, מגמתי, המשרת עמדה פוליטית ימנית קיצונית", אור קשתי, הארץ, 3.7.2019 ♦

שקיפות בחינוך. אתר משרד החינוך עם כל הנתונים על בתי הספר במערכת החינוך ♦

"רוב התיכוניסטים הערבים שלמדו אלקטרוניקה ומחשבים לא ידעו מה זה הייטק". ארגון "צופן", שסאמי סעדי הוא אחד ממייסדיו, מעודד תיכוניסטים ערבים לחלום על משרה בפייסבוק או בגוגל, להצטיין בלימודים כדי להשתלב בהייטק, ומושך חברות כמו מיקרוסופט ואמדוקס לערים הערביות – ובהצלחה רבה: "אנחנו לא המקום שיספק חומוס לחברה היהודית", קרן צוריאל הררי וליעד ליבנה, כלכליסט, 28.06.19 ♦

בתי הספר ערביים יניפו דגל ישראל? משרד החינוך בוחן אפשרות לאכוף על מוסדות חינוך במגזר הערבי את ההנחייה המחייבת להניף את דגלי ישראל. ערוץ 7 , כ"ג בסיון תשע"ט 26/06/19 ♦

למוטט את מחסום השפה של הילדים הבדואים. רמת העברית של תלמיד כיתה י"ב ברהט חופפת לרמה של תלמיד כיתה א' ביישוב להבים השכן ■ יש מכנה משותף בין הבדואי הנווד ליהודי הנודד – רק צריך למצוא אותו, ג'מאל אלקרינאווי (עמותת השחר החדש), דהמרקר, 23.06.2019 ♦

הבגרות בגיאוגרפיה תורגמה לערבית, המפות לא: "מעליב ומטריד". מורים מבתי ספר ערביים מוחים על כך שבזמן אמת ייאלצו תלמידיהם להתמודד עם מונחים ושמות שלא בשפתם. האגודה לזכויות האזרח: "אפליה אסורה ופסולה". משרד החינוך: "אלה שמות בודדים, לא טקסטים מורכבים", אדיר ינקו, YNET, 12.06.19 >> בג"צ האגודה לזכויות האזרח (6.6.2019) בנושא: בג"ץ 4069/19 ה.ס. נ' מנכ"ל משרד החינוך ♦

"נדלקה נורה אדומה": בחברה הערבית נלחמים בתופעת הטביעות. כאן חדשות | בשנה שעברה טבעו למוות בישראל 37 ילדים, מתוכם 7 ערבים. מתחילת השנה מתו בטביעה שלושה ילדים ערבים. על רקע האירועים הקשים האלה גדלה בשנים האחרונות המודעות בחברה הערבית לסכנות שבמים. את התוצאה אפשר לראות בין היתר בבריכת השחייה בסחנין. כתבתו של ערן זינגר, מתוך כאן – חדשות הערב, 12.06.19 ♦

הוצאה פרטית לתלמיד עבור שירותי חינוך ב-2017, "..ההוצאה הפרטית לתלמיד הממוצעת בחודש עבור תלמידים יהודים, עמדה על 749 ש"ח בפיקוח הממלכתי, 625 ש"ח בפיקוח הממלכתי-דתי ו-430 ש"ח בפיקוח החרדי, לעומת 296 ש"ח עבור תלמידים ערבים…", למ"ס, 10.6.2019 ♦

ספרי הלימוד בישראל: 100 בהדרת הציבור הערבי. לפי הנחיות משרד החינוך, ספרי הלימוד צריכים לתת ייצוג לכל המגזרים. המציאות שונה. בבדיקה שעשתה עמותת סיכוי בספרים ללימוד ערבית ומדעים, לא נמצאה אף דמות ערבית. ככה זה כשההתעלמות וההדרה יורדים מלמעלה, ד"ר גיל גרטל , שיחה מקומית, 7.6.2019 ♦

"כך נוצרת בורות וגזענות": הערבים מודרים מספרי הלימוד. על פי מיפוי של עמותת "סיכוי" (כאן) – אין ייצוג של דמויות ערביות או מקומות ערבים בשם או בדימוי. עלה כי מתוך 1,112 דוגמאות, בהן שמות של דמויות ויישובים, יש שלושה שמות ערביים בלבד ואין התייחסות למועדים החשובים בחברה הערבית, לירן כוג'הינוף, חדשות כאן, 21 במאי 2019 ♦

והיום תלמידים נלמד להכחיש את הנכבה: אבו כביר כמשל. שלט בכניסה לבית הספר לטבע בתל אביב אמור לספר את ההיסטוריה של הכפר אבו כביר, שעמד במקום עד 1948. אבל במקום לספר את הסיפור האמיתי, הוא הופך את התושבים המקוריים למהגרים ואת הכפר לגבעה של צלפים. הגיע הזמן לשינוי, מאת: גיל גרטל, שיחה מקומית,  8.5.2019 ♦

ברהט מנסים לעודד את לימודי המתמטיקה — בעזרת כספי משקיעים. האג"ח החברתיות הוכיחו עצמן כשהורידו את שיעור הנשירה באוניברסיטת חיפה. הפעם המטרה היא להגדיל את מספר התלמידים במתמטיקה מוגברת ברהט, ולשם כך יגויסו הכסף של בנק מזרחי ואייל ולדמן, המחויבות של רונלד כהן והדרשות של האימאמים במסגדים, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 02.05.2019 ♦

מול יהודי: מה הסיכוי של תלמיד ערבי להצליח בבגרות? סקירה כלכלית שבועית שמפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר (כאן) עוסקת בהישגים בבגרות ובפערים בין ערבים ויהודים: תלמידים ערבים מצליחים משמעותית פחות בבחינות הבגרות בהשוואה לתלמידים יהודים, גם אם הם בעלי ציונים דומים בכיתה ח', לאה אפרתי, ביזנעס – אתר הלכלכלה של הציבור החרדי,  30.04.2019 ♦

לקראת ממשלה: בחברה הערבית מודאגים משר חינוך מאיחוד מפלגות הימין. בכירים במערכת החינוך הערבית מביעים חשש ממינוי של אחד מחברי הכנסת מהימין לתפקיד: "לשר היוצא נפתלי בנט לקח שנתיים עד שהתחיל להתייחס לחברה הערבית", עפר לבנת, מעריב, 05:59 14/04/2019 ♦

הצעירות הערביות כובשת את פסגת ה-OECD בחינוך הטכנולוגי. הבנות הדתיות מגיעות מחברה שמרנית יותר – אך כך גם הבנות הערביות, שכאמור לומדות כיום מדעים וחינוך טכנולוגי בשיעורים גבוהים מאוד, הדס פוקס, דה מרקר, 30.03.2019 ♦

ישראל מתקמצנת על התלמידים הערבים – ומפסידה תוצר של 130 מיליארד שקל. המדינה משקיעה בתלמיד יהודי 75% יותר מבתלמיד ערבי ■ התוצאה היא פיגור עצום של הערבים במבחנים הבינלאומיים, ופגיעה אנושה בפוטנציאל הצמיחה והתוצר ■ במערכת בחירות שבה פוליטיקאים מצטלמים יורים בח"כים ערבים, קל לשכוח שבאפליה הזו אנחנו בעיקר יורים לעצמנו ברגל, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 27.3.2019 ♦

בחינוך הממלכתי-דתי יש מורה לכל 5 תלמידים. בחינוך הערבי – לכל 10. הפער בין המגזרים בא לידי ביטוי גם במספר שעות ההוראה בכל כיתה – 76.1 שעות בחינוך הממלכתי-דתי בהשוואה ל-70.8 שעות בחינוך הערבי, וכן בהשקעה הכספית הממוצעת בכל תלמיד, [דוח למ"ס] שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 19.3.2019 ♦

המחסור במורים גבר על הדעות הקדומות: יותר ויותר ערבים מלמדים בחינוך היהודי. מספר המורים הערבים בבתי הספר היהודיים גדל בהתמדה בשנים האחרונות. השינוי לא נולד מתוך רצון לדו־קיום, אלא כמענה לצורך דחוף של המערכת והמורים – ובכל זאת מוליד פתח לשינוי מחשבת, שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 19.3.2019 ♦

נשות העתיד: מגמות בחינוך הטכנולוגי בקרב תלמידות תיכון. "…  באוכלוסייה הערבית חלה עלייה ניכרת במספר הבנות שבחרו במסלול הטכנולוגי הגבוה. למעשה, בחינוך הערבי התלמידות הן רוב בקרב תלמידים במסלול הטכנולוגי הגבוה – בניגוד לחינוך העברי, שבו שיעור הבנות במסלול זה עודו נמוך בהרבה משיעור הבנים. השינוי המשמעותי ביותר התחולל באוכלוסייה הדרוזית והבדואית. במגזר הבדואי הפער בין שיעור הבנות הלומדות במסלול הטכנולוגי הגבוה לשיעור הבנים הוא הגבוה ביותר מכל המגזרים: 21 לעומת 12 אחוזים, בהתאמה. העלייה הגדולה בחלקן של הבנות בכל זרמי חינוך הערבי במסלול הגבוה מלווה בהתרחבות גדולה של שיעורי הזכאות לבגרות בקבוצה זו ובעלייה במספר הנשים הערביות הרוכשות השכלה אקדמית", צוות מרכז טאוב, 17.3.2019 ♦

חמש שנים אחרי השקתה, משרד החינוך יתחיל לתרגם לערבית מערכת לימודים מקוונת. המערכת פעלה עד כה בעברית, אף שהיא מציעה גם שיעורים בערבית. במשרד לא ציינו מתי תושלם הנגשת המערכת, המאפשרת לתלמידי חטיבת הביניים והתיכון להירשם בחינם לשיעורים פרטיים וקבוצתיים ברשת, שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 3.3.2019 ♦

מבחני המיצ"ב חושפים: פערים גדולים בין התלמידים היהודים לערבים. ההבדלים בין המגזרים גדלים: 62% מהתלמידים הערבים קיבלו ציון נמוך מ-60 במתמטיקה, לעומת 48% מהחינוך העברי. באנגלית המצב גרוע יותר – מיצ"ב תשע"ח 2017 – עפר לבנת, מעריב, 17/02/2019 ♦

מוסלל, אבל לפניך: לראשונה – החינוך המקצועי עקף את החינוך העיוני. "דו"ח של הכנסת מצא כי לראשונה יש יותר זכאים לבגרות בחינוך הטכנולוגי מאשר בבתי הספר העיוניים ..בציבור הערבי הפערים צומצמו כמעט לחלוטין בין בוגרי שני המסלולים, ובאופן חלקי בהשוואה לציבור היהודי: ב–2000 רק 17.5% מבוגרי החינוך הטכנולוגי השתלבו בלימודים אקדמיים, וב–2009 שיעורם זינק ל–31% — בהשוואה ל-33% בקרב בוגרי החינוך העיוני בציבור הערבי…", ליאור דטל, דה מרקר, 14.2.2019 ♦

בלי "אל קודס" ו"פלסטין": סערת ספר האזרחות למגזר הערבי. ספר האזרחות החדש של משרד החינוך תורגם מעברית לערבית במימון גורם חיצוני, ובמשרד אף אילצו את המתרגמים לשנות חלק מהמושגים. גורם חינוך במגזר הערבי: "תרגום נפיץ שיעורר זעם בקרב התלמידים", אדיר ינקו, YNET, 31.01.19 ♦

משרד החינוך מציע למשקיעים: שימו את כספכם על הציונים במגזר הבדואי. 18% מהתלמידים ברהט ניגשים לבגרות במתמטיקה ברמה מוגברת • אם עד שנת 2022 השיעור יעלה ל–27% – אולי תרוויחו מיליוני שקלים • הדרך: השקעה באג"ח החברתית הראשונה שהשיק משרד החינוך, שאמורה לצמצם את אי–השוויון, תמר טרבלסי חדד, ידיעות אחרונות, 26.1.2019 ♦

"אין שוויון הזדמנויות": דוברי ערבית בלי שיעורים מקוונים. הערבים, הבדואים והדרוזים נבחנים בערבית – אבל השיעורים בפורטל החדש של משרד החינוך בעברית בלבד. האגודה לזכויות האזרח: "אפליה אסורה, מונע שוויון הזדמנויות בחינוך". המשרד: "פועלים לצמצום פערים", אדיר ינקו, YNET, 17.01.19 ♦

משרד החינוך פתח בפיילוט לתקצוב נוסף של תיכונים מוחלשים.  "הפיילוט, שיימשך שלוש שנים, גובש במטרה לצמצם פערים סוציו־אקונומיים בין תיכונים, כפי שנעשה בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים. בשלב הראשון הוא יופעל רק במוסדות ערביים…… המודל, שגובש כדי לצמצם פערים סוציו־אקונומיים בין בתי הספר, יופעל בשלב הראשון בכ–110 תיכונים, שכולם מיועדים לציבור הערבי. בשלב זה מדובר בפיילוט שיימשך שלוש שנים…", שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 17.1.2019 ♦

התוכנית לחיזוק העברית במגזר הערבי חורקת: אין שיפור ברמת התלמידים. תוכניתו של שר החינוך בנט גרמה לעלייה מסוימת ברמת העברית, אך בשלוש השנים האחרונות נבלמה המגמה. יותר משליש מהתלמידים ברמת בקיאות נמוכה, רבע מהם חוששים לדבר את השפה. חוקרת שבחנה את התוכנית: "היא לא נלקחת ברצינות הראויה", אדיר ינקו, YNET, 14.01.19 [דו"ח ראמ"ה] ♦

מערכה על פירורים: חינוך במגזר הבדואי. התוכנית להשלמת השכלה מעניקה אפשרות לנשים בדואיות שנפלטו ממערכת החינוך להשלים את שנות הלימוד שהחסירו. כעת, עצם קיומה עומד בסכנה – כי מה אכפת למדינה שהן תשארנה בלתי אורייניות וחסרות תעסוקה? אמאל נסאסרה (סידרא) וחיה נח (פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי), העוקץ, 08.01.19 ♦

צדק חינוכי, הפרטה ומטרות החינוך. [ראו שם: רב-תרבותיות ומערכת החינוך הערבית, ועוד], פרופ' יוסי דהאן, הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד 2018 ♦

לימודי אזרחות: מה לומדים מזה?  "…שני ממצאים בולטים במיוחד במחקר זה, מהם עולה מסקנה אחת מכרעת: א. הממצאים מלמדים על קשר חלש בין לימודי האזרחות )הטקסטים( לבין מציאות החיים של אזרחים בוגרים. ב. הגורם המשפיע ביותר על חוויית הלימודים ועל העניין בלימודי האזרחות הוא קיומה של פדגוגיה דיונית, אותה מובילים מורות ומורים המאמינים בגישה דיאלוגית ובהיותה של האזרחות דרך חיים המתהווה מתוך תהליך הלמידה…", ד"ר גל לוי, האוניברסיטה הפתוחה וד"ר מחמד מסאלחה, האוניברסיטה הפתוחה ומכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה, כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך 2018. ♦

מדברים על אתגרי החינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים. הכנס השנתי של פורום דב לאוטמן שייערך ברביעי הקרוב (26.12) בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה בחר השנה לעסוק בשתי זירות מרכזיות, בזירה של החינוך לאזרחות ובזירה התקשורתית. במהלכו יוצגו מחקרים בנושא ויערכו פאנלים בהשתתפות נשיא המדינה, הסופר א. ב יהושע, מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, אלונה ברקת, ועוד. כל הפרטים, ynet בשיתוף קרן לאוטמן, 24.12.18 ♦

פורסמו נתוני המיצ"ב: "תלמידי ישראל נמצאים בכיוון הנכון". עליה במתמטיקה לצד התרחבות הפער באנגלית מול המגזר הערבי. אלו נתוני המיצ"ב לשנת תשע"ח. בנט: המגמה היא חיובית, דברים זזים בחינוך….נתוני השנה האחרונה (תשע"ח לעומת תשע"ז) מצביעים על התרחבות הפערים בין דוברי העברית לדוברי הערבית לאחר שבשנים האחרונות החלה להסתמן מגמה של צמצום הפער. ..", ערוץ 7 , ט"ו בטבת תשע"ט 23/12/18 [דוחות מיצ"ב תשע"ח] ♦

  • הפערים בין תלמידים במגזר היהודי לערבי מתרחבים בעיקר באנגלית. "…בכיתות ח', נרשמו במקצועות מדע וטכנולוגיה, אנגלית ומתמטיקה פערים עקביים בהישגים לטובת תלמידים דוברי עברית בהשוואה לתלמידים דוברי ערבית. בשנת הלימודים תשע"ח הפערים לטובת התלמידים דוברי העברית נותרו דומים לפערים בתשע"ז במבחנים לכיתות ח'–במתמטיקה (פער של 40 נקודות בתשע"ח לעומת 37 נקודות בתשע"ז) ובמדע וטכנולוגיה (פער של 21 נקודות לעומת 16 נקודות בהתאמה). לעומת זאת, הפער באנגלית התרחב מפער של 46 נקודות בתשע"ח לעומת 35 נקודות בתשע"ז…", עפר לבנת, מעריב, 23.12.2018 ♦

דף מידע החינוך הבדואי בנגב 2018 – נתונים נבחרים, אתי וייסבלאי, מרכז המחקר והמידע, בכנסת, 31.11.2018 ♦

Implementation Status of “Etgarim”: The Program for Informal Education in Arab Society1 December 2018, Inter-Agency Task Force on Israeli Arab Issues, December 2018 ♦

דוח יישום רפורמת אתגרים בחינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית 2018-2016, דני רוזנר, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך, 2018 [רא גם כנס בנושא תכנית אתגרים לחינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 7.5.2018 וכן מסמך מדיניות של המכון. ראו גם עמוד במינהל חברה ונוער] ♦

בהיעדר כיתות ותקציבים, אלפי ילדים בדואים נאלצים להישאר בבית במקום ללכת לגן. לפי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, ל-4,000 ילדים אין מקום במסגרת לימודית. הנתון אמנם בירידה, אך משרד החינוך לא מצליח לצמצם את הפערים. השנה קבע המשרד שחסרות כ-1,200 כיתות, אך העביר תקציב לבניית 331, שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 18.12.2018 ♦

למרות החלטת הממשלה: אין תקציבים לנוער יוצא אתיופיה ומהמגזר הערבי. כבר שלוש שנים שמשרד החינוך מעכב העברת כספים לארגוני נוער – סניפים נסגרו והופסקו פעילויות לאלפים. "מדובר בהחלטה פוליטית", אמר גורם ל-ynet. תגובת המשרד: "החלטה הממשלה עסקה בחינוך בלתי פורמלי ולא בארגוני הנוער", אדיר ינקו, YNET,16.12.18 ♦

סקר: כשליש מהציבור מתנגד למורים ערבים בבתי ספר יהודים. סקר של רשות המחקר במכללת לוינסקי בחן את עמדת הציבור לרב תרבותיות בבתי ספר. המצב שעורר הכי מעט התנגדות הוא מורה חרדי בבית ספר חילוני, לירן כוג'הינוף, כאן, 12 בדצמבר 2018 ♦

ועדת החינוך הורתה להקים מועצה מייעצת לחינוך הערבי בתוך חודש. שנה וחצי לאחר שמשרד החינוך התחייב בפני בג"ץ להקים את המועצה, הורתה הוועדה להאיץ את ההליך. אנשי המשרד נימקו את העיכוב ברצון להבטיח ייצוג הולם לציבור הערבי, אך נציגים ערבים אמרו כי לא פורסם קול קורא בנושא, שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 10.12.2018 ♦

האיכות מנצחת את הזהות: יותר ויותר תלמידים ערבים עוברים לחינוך יהודי. מחקרים מציגים עלייה במספר התלמידים הערבים במערכת החינוך היהודית. בעוד שבחברה הערבית מזהירים מפגיעה בזהות הילדים, ההורים מתפשרים עבור חינוך בבתי ספר חזקים ועשירים יותר, שירה קדרי-עובדיה ואור קשתי, הארץ, 6.12.2018 ♦

עלי סלאם, ראש עיריית נצרת: "אם מגיע לעפולה ובית שאן – אז מגיע גם לנצרת". סלאם אמר היום בוועידה הכלכלית של החברה הערבית: "חינוך זה הנשק של המגזר הערבי. אנחנו משקיעים בזה", עירד עצמון שמאייר, הארץ, 21.11.2018 ♦

יותר משנה אחרי שהתחייב בבג"ץ, משרד החינוך טרם הקים מועצה מייעצת לחינוך הערבי. באוגוסט 2017 הודיע המשרד בלחץ עתירה שהוגשה לבג"ץ כי יחדש את פעילותו של הגוף שנועד לשתף את הציבור הערבי בקבלת החלטות הנוגעות לחינוך ילדיו. עם זאת, עד כה המועצה לא אוישה, שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 20.11.2018 ♦

פרויקט ששווה פרס: המסע הישראלי המשותף של מטרו ווסט ומקיף בית ג'אן. מנהלי שני התיכונים זכו בפרס מסע ישראלי ליזמות חברתית, בעקבות מסע משותף של התלמידים משני התיכונים. אמנון בר נתן, מנהל מטרו ווסט: "כשיש את השיח החברתי על חוק הלאום, המסע המשותף הזה רלוונטי מתמיד", מאת: דניאל סלגניק, צומת השרון רעננה, 15.11.18 12:32 ♦

השקעה בחשבון כבר בגיל 4 וחינוך למניעת השמנה בגיל6.. גידול חד בתקציב משרד החינוך בעשור האחרון לא הצליח לפתור שתי בעיות קריטיות: ההישגים עדיין נמוכים ויש קשר הדוק בין המקום שבו הילד גדל להישגיו ולעתידו הכלכלי • מחקר חדש של חברת ERI, שנעשה עבור הג’וינט ומשרד החינוך..העבודה על מפת הידע כוונה בתחילה לחברה הערבית, כחלק מתוכנית 922, תוכנית החומש של הממשלה שבמסגרתה הושקעו 15 מיליארד שקל בחברה הערבית. כמיליארד שקל מתוך הסכום הכולל הוקצו להשקעה בחינוך, חלק גדול לחינוך בלתי פורמלי …", עמרי זרחוביץ, גלובס, 7.11.2018 ♦

"אין עונשים, אין ציונים": סיפורו של מחייה החינוך הפלסטיני. לפני למעלה ממאה שנה, הקים ח'ליל אל-סכאכיני, לאומן והומניסט, פטריוט ופציפיסט, את ביה"ס אל דוסתוריה בירושלים ופרץ דרך. הכירו את המחנך הפלסטיני שאתגר את החינוך הדתי והלאומי בדרישה לחופש לתלמידים, ד"ר גיל גרטל, שיחה מקומית,  2.11.2018 ♦

הארגון הערבי-ישראלי שמחנך נוער להתנגדות אלימה. האדרת מחבלים, קריאות למאבק אלים בישראל, שירים על שחרור פלסטין, נערים רעולי פנים והצגות על עהד תמימי. מחנה הנוער של תנועת אבנאא אל-בלד שהתקיים במועצה המקומית כאבול שבגליל המערבי מבטא קול של ערבים ישראלים המזוהים עם המאבק האלים של תנועה הלאומית הפלסטינית. פעיל הארגון: מדובר ב"לימוד על ההוויה הפלסטינית",  מאת  ישי פרידמן, מקור ראשון,  כ״ו בתשרי ה׳תשע״ט (05-10-2018) ♦

המדינה ביטלה תוכנית שהעניקה השכלה למאות נשים וגברים בדואים. התוכנית הציעה למשתתפים, שחלקם לא ידעו קרוא וכתוב, השלמת חינוך ברמת 12 שנות לימוד. לאחר שאזל התקציב שהוקצה לה, כ-2 מיליון שקל בשנה, הודיע משרד החינוך שלא נמצאו כספים להפעלתה, אלמוג בן זכרי, הארץ, 03.09.2018 17:49 עודכן ב: 21:59 ♦

החינוך הערבי – היבטים נבחרים. מסמך שנכתב לקראת דיון בנושא פתיחת שנת הלימודים בחברה הערבית. במסמך מוצגים נתונים הנוגעים להיבטים שונים, ובכלל זה הישגים לימודיים, תקצוב ובניית כיתות לימוד, פרסומים אחרונים של מחלקת המחקר ומהידע בכנסת, ספטמבר 2018 ♦

שנת הלימודים בפתח: כ-2.3 מיליון ילדים חוזרים לכיתות. "…לפי נתוני משרד החינוך, כ-1,760,000 מיליון ילדים, ילדות, נערים ונערות ילמדו השנה בחינוך במגזר היהודי לעומת כ-388 אלף במגזר הערבי, כ-120 אלף במגזר הבדואי, 41 אלף במגזר הדרוזי וכאלף תלמידים צ'רקסים…", יעל אודם, חדשות 2, 1.9.2018 ♦

הסללה, הדתה וחזון: הצד הפחות מוכר של מערכת החינוך. משרד החינוך הודיע כי שנת הלימודים הקרובה תהיה בסימן "שומרים על אחדות, שומרים על ייחודיות" ● "גלובס" בדק מה קורה בשטח: למה המשרד לא מעודד חרדים ללמוד לימודי ליבה מפוקחים, האם הבעיה של החינוך הערבי היא רק הכסף, המקום המצומצם שמקבל החינוך הבלתי פורמלי, הסללת ילדים לחינוך המקצועי ובתי הספר שבהם הנורמה היא להיות שונה ● פרויקט לפתיחת שנת הלימודים, עמרי זרחוביץ', גלובס, 02/09/2018 ♦

הנהגת הציבור הערבי בישראל הכריזה על שנת הלימודים הקרובה כ״שנת השפה הערבית והזהות, חדשות 10, 1.9.2018 ♦

הנושא השנתי – "אחדות ישראל". שר החינוך, נפתלי בנט  הודיע כי הנושא השנתי שילווה את שנת הלימודים החדשה יהיה בסימן "שומרים על אחדות, שומרים על ייחודיות".  "מערכת החינוך הממלכתית היא ביתם של כל תלמידי ישראל. אני שר החינוך של 2.3 מיליון תלמידים מכל הגוונים – יהודים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים, דתיים, חילונים, חרדים. כולם ילדיי. לכל ילד במדינת ישראל מגיע חינוך מצוין והזדמנות הוגנת. לאחר שבעת האחרונה החברה הישראלית התמודדה עם קיטוב הולך וגובר, סברתי כי התרופה לבעיה הזו היא אחדות ופיוס דרך החינוך. לכן, החלטתי ששנת הלימודים הקרובה תתקיים בסימן ״אחדות ישראל״. עלינו לזכור שוויכוחים בתוך המשפחה הם רצויים ובריאים, כל עוד זו תמיד נשארת משפחה".  אמר השר בנט.  במסגרת הנושא השנתי, יעסקו בתי הספר בסוגיית האחדות בשני צירים מרכזיים: 1) אחדות בין כל מרכיבי החברה הישראלית. 2) עמיות יהודית וקשר עם יהודי התפוצות, משרד החינוך 2.9.2018 ♦

פרוייקט שפה משותפת של האתר "חיים משותפים" – לקראת היום הראשון בביה"ס ♦

מידע כללי:

אחרי הקיץ הסוער, התלמידים הדרוזים חוזרים לביה"ס: "לא שונים מהיהודים". יחד עם כלל התלמידים יחזרו 41 אלף תלמידים דרוזים ללימודים. בקיץ האחרון חוו בני הנוער הדרוזים את הסערה סביב חוק הלאום שהגדיר אותם "סוג ב'" וחלקם אף בחרו לחשב מסלול מחדש. רגע לפני תחילת השנה סיפרו לוואלה! NEWS על הדילמות והחששות לצד הפטריוטיות והגאווה במדינה", יואב איתיאל, וואלה, 30.8.2018 ♦

אתגרי החינוך הערבי: מדברים על כסף, אך איש לא עוסק בזהות. אפליה בחלוקת תקציבים, מחסור בכיתות ואלימות בבתי הספר מקשים על התלמיד הערבי להתקדם, אך אנשי חינוך בחברה הערבית מדגישים כי הבעיות העיקריות הן סוגיית הזהות ומעמד החברה הערבית במדינה • שרף חסאן, יו"ר ועדת המעקב לענייני חינוך של החברה הערבית: "ההתעלמות מהנרטיב ההיסטורי שלנו מובילה לריקנות בבתי הספר", עמרי זרחוביץ', גלובס, 30/08/2018 ♦

תוכנית החומש במזרח ירושלים: השקעה בחינוך, או חינוך מחדש? מאות מיליונים יושקעו החל משנת הלימודים הקרובה בבתי הספר במזרח ירושלים ובעידוד מעבר לתוכנית הלימודים הישראלית. הורים פלסטינים מוחים על ישראליזציה של המערכת, ניר חסון, הארץ, 29.08.2018 ♦

40 אלף ילדים מסכנים את חייהם כל בוקר בנסיעות בדרכים משובשות, רק בשביל להגיע לבית הספר או לגן , פוסט של עמותת סיכוי, 29.8.2018 ♦ 

המיתוס של חינוך שוויוני. "…ישנם גורמים רבים לפערים החינוכיים בישראל, בהם הקצאת משאבים בלתי מספיקה ובלתי שוויונית של המדינה למגזרים שונים. לתלמיד בתיכון דתי מוקצה תקציב גדול הרבה יותר מתקציב המוקצה למי שלומד בתיכון ממלכתי, והרבה יותר מלתלמיד ערבי. נוספים לכך גם הפערים בין יכולותיהן הכלכליות של רשויות מקומיות שונות. הפער בהקצאת משאבים למערכת החינוך בין רשות ענייה לבין רשות עשירה אינו שולי, והוא יכול להגיע לפי 20… מחקרים מצביעים על כך שהסביבה הביתית של התלמיד, לא בית הספר, היא המשתנה הבודד המשפיע ביותר על הישגיו הלימודיים. אי־השוויון והעוני אינם נותרים מחוץ לשערי בית הספר: הם משתקפים ומשתכפלים בו", פרופ' יוסי דהאן, ידיעות אחרונות, 28.8.2018 ♦

למידה מהצלחה בבתי ספר ערביים מחקר אמפירי על פי תפיסת הורים, (PDF) יסמין עבוד-חלבי | סאמי מיעארי, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2018 ♦

לראשונה ייפתח מרכז למצוינות אמנותית שמיועד לתלמידי תיכון ערבים. המרכז, יוזמה משותפת של קרן רוטשילד ובצלאל, ימוקם בגלריה אום אל־פאחם ויקבל לשורותיו 40 תלמידים בכתה י', במטרה ללות אותם עד תום לימודי התיכון, מיה אשרי, הארץ, 27.08.2018 ♦

שבוע לפני תחילת הלימודים: משרפת פסולת לא חוקית פועלת ליד בתי ספר. משרפה שהוקמה על מגרש של מנהל מקרקעי ישראל בכפר ג'דיידה מכר, מרעילה תלמידים בארבעה בתי ספר ■ המועצה: "המפגע טופל, אך עבור מפגעים אחרים מחכים לתקציב מהמשרד להגנת הסביבה", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 27.08.2018 ♦

הבדואים מתרחקים מישראל: "המדינה נתנה את הילדים שלנו מתנה לערבים". כ-93 אלף תלמידים בדואים לומדים במערכת החינוך, ובמגזר עצמו מתלוננים על מינויים לא מקצועיים, נתוני נשירה כוזבים, הזנחה ואלימות קשה. תושבים מספרים איך המדינה גרמה לניכור. "מביאים מורים ערבים שמטיפים נגד הגיוס לצבא". משרד החינוך: "יש ירידה בנשירה, מטפלים במקרי האלימות". אדיר ינקו ויהודה שוחט, ידיעות אחרונות, 27.08.18 ♦

פטור לחרדים, התערבות פוליטית ודמוקרטית נגד יהודית: כך נראה מקצוע האזרחות בביה"ס. כל השסעים בחברה הישראלית מתנקזים לבחינת בגרות אחת. המומחים מגדירים את המקצוע "שק החבטות של הפוליטיקאים", כי לכל שר חינוך חדש יש חזון אחר, והקרבות בין ימין לשמאל כופים מינויים פרסונליים ושינויים בתוכן הלימוד. אלא שבסופו של דבר המשתנה החשוב ביותר הוא המורה, דעותיו האישיות והחופש להביע אותן. איך זה מתבטא בשטח? אדיר ינקו, YNET, 25.08.18 ♦

התנגדות תושבים מעכבת פתיחת מרכז למידה. תושבים בהדר מתנגדים לפתיחת מרכז למידה ופנאי לילדים, רובם מהמגזר הערבי, שהתקשו להשתלב במסגרות אחרות. בעיריית חיפה מקווים שניתן יהיה לפתוח את המרכז בחודש הבא, מאת: שושן מנולה, כלבו חיפה והצפון, 21.8.18 ♦

במקום לחזק את החלשים, משרד החינוך מתגבר את החזקים. כיתות תיגבור הן משאב עיקרי של משרד החינוך לצמצום פערים ■ בדיקת TheMarker מראה שהמשרד הקצה כיתות כאלו דווקא לבתי ספר מבוססים, ובכמה יישובים מוחלשים לא הוקצו כיתות כלל ■ בשנה הקרובה מתכנן המשרד להקצות תקציבים נוספים לתיכונים ערביים – הנפגעים העיקריים מהאפלייה בתקצוב… ביישובים הערביים, הדרוזיים והבדואיים פועלות רק 417 כיתות תגבור – 18.5% בלבד מכלל כיתות המב"ר והאתגר. כיתות המב"ר והאתגר אמנם חולקו באופן שווה ביחס לכלל כיתות הלימוד בין המגזרים, ואולם ביישובים הערביים הצורך בכיתות תגבור גבוה בהרבה, שיעור הזכאות לבגרות נמוך באופן משמעותי ושיעור הנשירה גבוה במיוחד. בנוסף, רוב תלמידי התיכון בחברה הערבית הם ממעמד כלכלי בינוני ומטה…", ליאור דטל, דה מרקר, 13.08.2018 ♦

תוכנית חינוך חדשה ברעננה: לימודים משותפים לתלמידים יהודים וערבים. בשנת הלימודים הקרובה תצטרף רעננה לתוכנית לימוד בה תלמידים מבתי ספר יהודיים ילמדו עם תלמידים ערבים. מבין כל הישובים היהודים שישתתפו בתוכנית, רעננה מובילה עם ארבעה בתי ספר, מאת: דניאל סלגניק, צומת השרון רעננה, 12.8.18 ♦

החינוך בישראל והשפעתו 2017-2018 (PDF), פרופ' דן בן דוד, מכון שורש, 2018 ♦

משרד החינוך עדכן תכנים לבגרות: הדרוזים מעריצים אותנו כי ניצחנו. יחידת לימוד אודות הדרוזים והצ'רקסים לבגרות בהיסטוריה הפכה לחובה, אך הועברה מפרק "העולם הערבי" לפרק "מלחמת העצמאות". השנה ילדינו ילמדו שיש ערבים טובים שמוכנים למות למען הזהות העליונה שלנו, ושערבים מעריצים רק כוח, גיל גרטל , שיחה מקומית, 3.8.2018 ♦

החינוך הכי טוב בישראל: כך הדרוזים עשו ליהודים בית ספר. בתוך עשור הצליחו התיכונים הדרוזיים להזניק את שיעור הזכאים לבגרות ■ כבר ארבע שנים הם עוקפים את האוכלוסייה היהודית, אף שב-2017 זכו לתקציב נמוך מזה שהושקע בתלמידי תיכון דתיים ובתיכונים ממלכתיים ■ אז למה משרד החינוך של בנט אסר על האחראים למהפך להתראיין? ליאור דטל, דה מרקר, 08.08.2018 ♦

בבתי ספר במגזר הערבי התלמידים באים לכיתה כדי להירגע. ניסיון חלוצי של תרגול מיינדפולנס בקרב מורים בבתי ספר בחינוך הערבי הניב תוצאות טובות מהצפוי, איתן גילור מילר, הארץ, 06.08.2018 ♦

מבט על החינוך הערבי – לקראת דיון בפתיחת שנת הלימודים במגזר הערבי, אסף ויניגר, מרכז מחקר ומידע בכנסת, 15 ביולי 2018 ♦

לנהל דיון על חינוך ערבי כשהזהות הערבית נרמסת מעבר לקיר. ללא נוכחות ח"כים יהודים ומבלי להתייחס לאפליה התקציבית המובנית נגד התלמידים הערבים, ועדת החינוך הקציבה שתי דקות לנציגי הציבור הערבי כדי לדבר על הבעיות בתחום החינוך. דיון ברוח חוק הלאומנות, גיל גרטל, שיחה מוקמית,  27.7.2018 ♦

התוספת לתיכונים ערבים תכסה שישית מהפער עם היהודים. בתגובה לנתונים על פערי מימון של 6,500 שקל בין תלמיד יהודי לערבי, הודיע משרד החינוך על תוספת שנתית של 130 מיליון שקל לתיכונים ערביים. בדיקה מעלה: הפער יצטמצם ב־1,200 שקל בלבד, שחר אילן, כלכליסט, 23.07.18 ♦

מורשת בנט: תלמיד דתי מקבל כבר 30% יותר מחברו החילוני. ב– 4 השנים האחרונות זכו התיכונים הדתיים לתוספת הגבוהה ביותר, וההשקעה בתלמיד דתי גבוהה ב– 66% מבתלמיד ערבי ■ משרד החינוך: זה בגלל מימון לימודי תורה ושעות תפילה, גאים בצמצום הפערים בבתיה"ס היסודיים, ליאור דטל, דה מרקר, 19.07.2018 ♦

"זו לא התרבות שלנו": מי נמצא בראש המעתיקנים. נתוני משרד החינוך מראים: עשרת היישובים שבצמרת רשימת המחברות הפסולות הם ערביים. "כולם שותפים לתרמית, אבל זה לא נכון שבחברה הערבית מחנכים לרמאות", אומר איש חינוך מבאקה אל גרבייה", אדיר ינקו, YNET, 18.07.18 ♦

המטרה: ישולש מספר המורים לעברית בבתיה"ס הערביים, נצחיה יעקב ונועם (דבול) דביר, ישראל היום, 4.7.2018 ♦

לימוד השפה הערבית במערכת החינוך העברית:

מִדְרַג אִצְטַבָּא, קהילה לומדת עברית בבית הספר הערבי והבדואי, משרד החינוך, מחוז צפון ♦

צדק חינוכי, הפרטה ומטרות החינוך, יוסי דהאן, מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2018 ♦

פתרון פשוט למצוקת הקריאה בציבור הערבי. ברוב היישובים הערביים בישראל אין חנויות ספרים וגם בספריות ההיצע דל. "עם הספר", הגיע הזמן לקחת אחריות ולחייב למשל כל ספרייה וחנות ספרים בארץ להחזיק אצלם לפחות 5 אחוז של ספרים בערבית, יוסף חדאד, הארץ, 5.6.2018 ♦

ספרי ילדים גם בערבית – פרוייקט גיוס המונים לתרגום ספרי מופת לילדים, מאי 2018 ♦

למרות הבטחת הממשלה: אין כסף לתנועת הנוער הערבית. לפני 3 שנים אישרה הממשלה 15 מיליארד שקל לתחומי בריאות, דיור ותעסוקה במגזר. אבל לטענת גופי חינוך ערביים בלתי פורמליים, הסכומים שהובטחו להם לא הגיעו. יו"ר "צופי השלום": "נאלצנו לסגור 11 סניפים, מחנה הקיץ בסכנה". משרד החינוך: "התוספות טרם הועברו", אדיר ינקו, YNET, 31.05.18 ♦

להפסיק לממן מוסדות שמציינים 'נכבה'. דבורה גונן, אמו של דני הי"ד דורשת להחיל את החוק גם על אירועי מחאה שהתקיימו במוסדות אקדמיים נגד פעילות צה"ל בגבול עזה. בני טוקר , ערוץ 7, ז' בסיון תשע"ח 21/05/18  ♦

איך מונעים מהשקעה של 650 מ' ש' בחינוך הערבי לרדת לטמיון? מאות מיליוני שקלים הוקצו במסגרת תוכנית לקידום האוכלוסייה הערבית, אך מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה: בלי השקעה בהון אנושי – התוכנית לא תצליח ● "נפלו על משרד החינוך והרשויות המקומיות 650 מיליון שקל – והם לא ידעו מה לעשות איתם", אומרת יוזמת המחקר, עמרי זרחוביץ, גלובס, 16.5.2018 {דוח המכון הישראלי לדמוקרטיה} ♦

עובדי הוראה במערכת החינוך, תשע"ח.  (2017/18). V בשנת הלימודים תשע"ח מספרם של עובדי הוראה בכלל המערכת היה כ-175 אלף לעומת כ-170 אלף בשנת הלימודים תשע"ז (גידול של 3%). בחינוך העברי מספר עובדי ההוראה היה כ-134 אלף לעומת כ-130 אלף בשנה הקודמת (גידול של 3.1%). בחינוך הערבי מספר עובדי ההוראה היה כ-41 אלף לעומת כ-40 אלף בשנה הקודמת (גידול של 2.5%). למ"ס, 1.5.2018 ♦

כנס. תוכנית אתגרים לחינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית בישראל,  דוח מחקר בשיתוף משרד החינוך. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 7מאי2018, כ"ב אייר תשע"ח בשעה 09:30 . [ראו גם דוח מ 2015, חינוך בלתי פורמלי בחברה הערבית, האקדמיה הישראלית למדעים.] ♦

יוזמה חדשה: מסע משותף למורים דתיים, חילונים, חרדים וערבים. השנה ייצאו 20 צוותים חינוכיים למסע משותף בבני ברק, כפר קאסם, נצרת עילית, מגדל העמק וכפר הרא"ה. זאת במטרה לייצר היכרות ביניהם ולגשר על פערים חברתיים בישראל, אדיר ינקו, YNET, 23.04.18 ♦

בבתי הספר במגזר לא חוגגים: "יום העצמאות? זה יום הנכבה שלנו". רוב בתי הספר במגזר הערבי יתעלמו מיום העצמאות, ומנהלי בתי הספר מודים שיש השתקה מכוונת סביב הנושא. "המנהלים לא מחוברים לזה – ובצדק". מנהל התיכון בבענה הורה דווקא למורים לשוחח עם התלמידים ובמגזר הבדואי יש פתיחות גדולה יותר, אדי ינקו, ,YNET 17.04.18 ♦

בית הספר האיטלקי מציג: יום השפה עברית. במהלך היום ניהלו התלמידים דיון בעברית בשאלה אם משחק כדורגל מתאים לבנות, העלו הצגות, שמעו סיפורים והכינו ברכות ליום האם בעברית. מנהלת בית הספר ראג'ידה דאוד: "אני מקווה שגם במגזר היהודי יקיימו יום לשפה הערבית", מאת: שושן מנולה, כלבו חיפה והצפון, 2.4.2018

כיצד הצליח בית הספר מרהט להגיע לגמר אליפות הסייבר של ישראל? כשמדברים על חינוך, בעיקר על חינוך טכנולוגי וסייבר, העיר רהט לאו דווקא קופצת לראש. אבל מנהל בית ספר אחד נחוש, שהחליט שהגיע הזמן לשינוי, הצליח לעשות מהפך מדהים, חדשות 10, 29.3.2018 ♦

תקציב 2019 מזניח את שילוב החרדים והערבים. מה שצורם יותר מכל הוא ההתעלמות הבוטה של הנהגת המדינה מהכתובת שמרחו על הקיר ה־OECD וקרן המטבע הבינלאומית… אלא שהבעיה הגדולה באמת בנוגע למגזר הערבי, פרט לעיכובים מסוימים ביישום התוכנית הקיימת, היא שכבר היום צריך לתכנן את תוכנית ההמשך, שתיגע בכל מה שהתוכנית המקורית לא הקיפה. זה, בינתיים, לא קורה…", עמרי מילמן, כלכליסט, 19.3.2018 ♦

לא נשאר תקציב, התלמידים והמורים בשטח חשופים: 202 בתי ספר ערביים לא מאובטחים. האלימות החיצונית בתוך בתי הספר הערביים הגיעה לשיאה בירי לעברו של נער בן 17 בתיכון בג'לג'וליה. הממשלה הקצתה עשרות מיליוני שקלים לנושא, אבל הכסף לא הספיק ל-202 מוסדות במגזר שעדיין לא מאובטחים. מנהלים מתריעים: "האירוע הבא – עניין של זמן". הרשויות מגלגלות אחריות זו על זו, אדיר ינקו, YNET, 12.03.18 ♦

"כרוך במלחמה": רוב הילדים עם צרכים מיוחדים לא משתלבים בחינוך הרגיל. נתונים שפירסמה הלמ"ס חושפים כי רק 39% מהילדים בעלי צרכים מיוחדים מצליחים להשתלב במסגרות חינוך רגילות – ורבים מהם זקוקים לסיוע. "מדיניות שגויה שלא רואה בתלמיד עם המוגבלות כבעל פוטנציאל להצליח…מהנתונים עולה גם הפער בין תלמידים בעלי צרכים מיוחדים מהמגזר היהודי לעומת אלו מהמגזר הערבי. בעוד שכמעט 58 אחוזים מהיהודים נותרו בחינוך המיוחד, במגזר הערבי שיעור התלמידים שלא הצליחו להשתלב בחינוך הרגיל עמד על כמעט 76 אחוזים. ..", אדיר ינקו, YNET, 05.03.18 ♦

למרות ההבטחות: המורים הערבים לא משתלבים במגזר היהודי. לפני חמש שנים הכריזו במשרד החינוך כי בכל שנה יצטרפו 500 מורים מהמגזר הערבי לבתי ספר במגזר היהודי. מאז שום דבר לא השתנה, | לירן כוג'הינוף, כאן חדשות – תאגיד השידור הציבור, חדשות הערב 04.03.18 ♦  teachers rejected

70% מהנשים הערביות הזכאיות לבגרות למדו במגמות מדעיות – אז למה הן בוחרות בהוראה? מחקר חדש שפירסם מרכז טאוב מלמד כי שיעור הנשים הערביות המצליחות בבחינות הבגרות עולה בהרבה על זה של הגברים הערבים, ומתקרב לזה של יהודיות שאינן חרדיות ■ פערי השכר בין נשים יהודיות לערביות בעלות תואר במחשבים גבוה במיוחד – כ-60%, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 04.03.2018  ♦

החינוך הבדואי בנגב – תמונת מצב כ-250,000 בדואים מתגוררים בנגב, חלקם ביישובים לא-מוכרים. בשנים האחרונות הצהיר משרד החינוך שאחד מיעדיו המרכזיים הוא צמצום פערים בין תלמידים על רקע חברתי או מגזרי. במסמך זה מובאים נתונים בנושא ובהם על בינוי כיתות, על הסעות תלמידים ועל הישגים בלימודים. נוסף על כך, מובא מידע על יישום החלטות הממשלה בנושא. המסמך פורסם בגרסת דף מידע בעברית ובערבית, אתי וייסבלאי, מרכז המחקר והמידע בכנסת, 30.10.2017 ♦

בנט ביקר בביה"ס בג'לג'וליה בו אירע הירי: "נחצו קווים אדומים". שר החינוך הגיע לתיכון למדעים בו נורה תלמיד בן 17 ע"י שני רעולי פנים ושוחח עם המנהלת והתלמידים: "אני מתייחס אליכם כמו לבית הספר של הילדים שלי – לא נקבל אלימות", חדשות 10, 8.2.2018

צמצום הפערים נכשל, והעשירים מנצחים בתחרות על החינוך. דו"ח מרכז אדווה מראה כיצד התלמידים במערכת החינוך נחלקים לפי המצב הכלכלי של הוריהם. משרד החינוך מצידו אמנם שואף לצמצום פערים, אך הנתונים מצביעים שוב על הכישלון, ינואר 2018 ♦

ממוצע הבגרות: הערבים והחרדים מובילים באנגלית. משרד החינוך פרסם לראשונה את ממוצע ציוני הבגרות המפורטים, בעקבות עתירה של התנועה לחופש המידע. ב-5 יחידות אנגלית מוביל בית הספר נזירות נצרת, וב-5 יחידות מתמטיקה מוביל בית הספר אליאנס, מאת: שושן מנולה, כלבו חיפה והצפון, 5.1.18 08:02 ♦

משרד החינוך אישר את המשך השימוש בחוברת שמציגה ערבים אזרחי ישראל כעוינים. חברי ועדת מקצוע האזרחות, שלושה מהם ערבים, אישרו את חוברת המושגים על אף שחלקם כלל לא השתתפו בישיבותיה וחרף ביקורת של בג״ץ. החוברת מציגה את ביהמ"ש העליון כשנוי במחלוקת ואת הדמוקרטיה כפרוצדורלית, ירדן צור, הארץ, 3.1.2017 ♦

יישום רפורמת אתגרים בחינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית 2018-2016, במסגרת יישום החלטת ממשלה 922. פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2020-2016, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך. [ראו גם באתר להתייעצות על יישום החלטת ממשלה 922 של של המשרד לשוויון חברתי] ♦

תפיסת תפקיד השלטון המקומי בקידום החינוך לערכי דמוקרטיה ולחיים משותפים, גלי שפיגל כהן, כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך, 2016 ♦

השפעת החינוך המקצועי במגזר הערבי על רכישת השכלה בתיכון, ועל התעסוקה והשכר של הבוגרים, אלעד דה מלאך ונעם זוסמן, חטיבת המחקר בבנק ישראל, 5.12.2017 ♦

מבחן קריאה: ירידה בציוני תלמידי ישראל ופערים גדולים. תוצאות עגומות במבחן פירלס שבודק אוריינות קריאה: ירידה משמעותית בציון ביחס למבחן הקודם, שיעור התלמידים המתקשים בישראל גבוה בהרבה מהממוצע העולמי. ממוצע הישגיהם של תלמידים דוברי עברית (557 נקודות) גבוה ב-96 נקודות מזה של תלמידים דוברי ערבית (461 נקודות). ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר..", שחר חי, YNET, 05.12.17 ♦

נתוני המיצ"ב נחשפים: עלייה במדדים, צומצם הפער בין המגזרים. הנתונים מציגים עלייה כמעט בכל התחומים [ראו כאן], במיוחד במתמטיקה ובמדעים. באנגלית ובעברית אין שינוי משמעותי מהשנה שעברה. הפערים בין יהודים לערבים הצטמצמו, אך נמצאה עלייה בפערים על רקע סוציו אקונומי. בנט: "אנחנו בדרך הנכונה", עמרי מניב, חדשות 10, 29/11/2017 ♦

הוועדה לצדק חלוקתי: "המדינה קוברת 80 אלף ילדים". בתי הספר היסודיים המוכרים שאינם משתייכים לרשתות החינוך הגדולות, מתוקצבים בשיעור של כמחצית מהתקציב הבסיסי של מוסד חינוך רשמי, ערוץ 7 , כ"ו בחשון תשע"ח 15/11/17 ♦

דו"ח: פער של עשרות אחוזים בין תקציבי בתי ספר הממלכתיים לערבים וחרדים. פערים של עשרות אחוזים בהשקעה של משרד החינוך שמופנים לבתי הספר שמחוץ לזרמים המרכזיים. הוועדה לצדק חלוקתי מפרסמת את נתוני מחקר הכנסת שמצביע על הפערים בין בתי ספר ערבים וחרדים לממלכתיים. ח"כ זוהר: "התלמידים מהזרמים החלשים ביותר בחברה – מקבלים 60% פחות מהממוצע", עדי רוזנברג, YNET, פורסם:  15.11.17 ♦

רמת השליטה בשפה האנגלית בישראל נתונים מתוך סקר מיומנויות בוגרים בישראל 2015-2014, למ"ס, 22.10.2017 ♦

♦ The Arab education system in Israel: Are the gaps closing? Author: Taub Center Staff Bulletin Articles, November 08, 2017

החינוך הערבי בישראל: האם הפערים מצטמצמים? מחבר: צוות מרכז טאוב, מחקר על קצה מזלג, 08.11.2017 ♦

♦The Academic Achievements of Arab Israeli Pupils. Author: Nachum Blass, Policy Research, August 30, 2017

ההישגים הלימודיים תלמידים ערבים. מחבר: נחום בלס, מכון טאוב, מחקרי מדיניות, 30.08.2017 ♦

איתור תלמידים מחוננים במערכת החינוך, מוגש לוועדה לזכויות הילד. "בשנת 2016 אותרו במבחני איתור מחוננים 339,2 תלמידים בחינוך העברי ו-490 תלמידים בחינוך הערבי, והם היו כ-%3 מכלל תלמידי כיתות ב'עד ה' שנבחנו בשנתון זה…במגזר הערבי, משנת 2013 ניכרת עלייה מסוימת בשיעור התלמידים שאותרו כמחוננים בהשוואה לשנת 2011 ולשנת 2012 :בכל אחת מהשנים 2013–2016 שיעור התלמידים שאותרו כמחוננים בחינוך הערבי היה כ-%10 מכלל הנבחנים, לעומת %9 ו-%7 בשנת 2011 ובשנת 2012 בהתאמה.", ריה רבינוביץ, מרכז המידע והמחקר, הכנסת, 16.8.2017 ♦

החינוך הבדואי בנגב – תמונת מצב, אתי וייסבלאי, מרכז המחקר והמידע, הכנסת, 30.10.2017 ♦

מערכת החינוך כמנגנון לשליטה ועיצוב זהות דרוזית־ישראלית, רבאח חלבי, גילוי דעת, גיליון 12, סתיו 2017 ♦

אבא של שב"כ. מסמכים סודיים, שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות", חושפים: לאורך שנים ארוכות פעל השב"כ בחשאי בבתי ספר של המגזר הערבי בישראל – ובשיתוף משרד החינוך הפעיל מנגנון צללים חשאי לסילוק מורים ומנהלים שכונו "פסולים", ולטרפוד מינויי אנשי חינוך, שנחשדו כעוינים למדינה. במקרים רבים, ה"פסולים" אפילו לא ידעו למה פתאום נאסר עליהם להיכנס לכיתה. תחקיר של גיא ליברמן, ליאור אילתי, 7 ימים, ידיעות אחרונות, 3.10.2017 ♦

התלמידים הערבים עדיין מופלים לרעה. קיים ניסיון של משרד החינוך להוספת תקציבים ולתמיכה בבתי הספר היסודיים החלשים ובחטיבות הביניים החלשות, אך זהו ניסיון עמום שלוקה בחסר, פאדי סמעאן (אינג'אז), דה מרקר, 30.09.2017 ♦

האפליה הערבית מתחילה במערכת החינוך. מערכת החינוך צריכה להתמודד עם האתגרים של תעסוקה ועוני בחברה הערבית כבר מגיל צעיר, ולהכיר בכך שאת התוצאות נראה רק בעוד 20 שנה, נסרין חדאד חאג'־יחייא (המכון הישראלי לדמוקרטיה), דה מרקר, 30.09.2017 ♦

קיום משותף, גרסת בית הספר אלמותנבי. בבית הספר אלמותנבי [בחיפה] יתחיל בקרוב לפעול מיזם שבמסגרתו סטודנטים יהודים ילמדו את התלמידים עברית, ויסתייעו בהם ללימודי ערבית. המטרה: לקדם דו שיח וחשיפה הדדית, מאת: שושן מנולה, כלבו חיפה והצפון, 24.9.17 ♦

תקציב של 121 מיליון שקל מעוכב בגלל 17 מיליון שקל לבתי ספר נוצריים. ועדת הכספים מעכבת את ההעברה בעקבות לחץ מוסדות חרדיים ודתיים־לאומיים, שטוענים שההעברה מקפחת אותם, שחר אילן, כלכליסט, 12.9.2017 ♦

שבוע וחצי לפתיחת שנת הלימודים: 71 תלמידים בחינוך המיוחד עדיין ללא פתרון הולם. לאחר שהאחד בספטמבר הגיע ועמו עשרות מקרים של תלמידים ללא שיבוץ, יו"ר ועדת החינוך ח"כ מרגי, הודיע כי יקיים שולחן עגול בנושא על מנת למנוע הישנות הבעיות בשנה הבאה, עפר לבנת, מעריב, 11/09/2017♦

התכנית לחינוך בלתי פורמלי במגזר הערבי:  תנועות נוער, חוגים, העשרה, מדעים, אנגלית בהשקעה של 130 מש״ח. סרטון שעלה בטוויטר של שר החינוך, 5.9.2017 ♦

דו"ח: עשירים מוציאים על חינוך פי 3.4 מעניים. נתונים של הלמ"ס בהתייחס לשנת 2014 [כאן] חושפים שוב תמונה עגומה: ההוצאה הפרטית הממוצעת בחודש לתלמיד בקרב אוכלוסיות חזקות עמדה על 603 שקלים לעומת 176 שקלים אצל החלשים כלכלית. פער עצום נמצא גם בהשקעה בפעילויות אחרי שעות הלימודים ובהוצאות עבור רכישת ספרים….גם בחלוקה לפי מגזרים ניתן לראות את הפערים המדוברים. כך למשל ההוצאה הפרטית הממוצעת בחודש לתלמיד בקרב המגזר היהודי עמדה ב-2014 על 408 שקלים בפיקוח הממלכתי, 369 שקלים בפיקוח הממלכתי-דתי ו-292 שקלים בפיקוח החרדי. לעומת זאת, ההוצאה הפרטית הממוצעת בחודש לתלמיד במגזר הערבי עמדה על 193 שקלים, שחר חי, YNET, 5.9.2017 ♦

בצל הפערים בתקצוב, נפתחה שנת הלימודים בחברה הערבית. בוועדת המעקב לענייני החינוך הערבי ציינו כי הפערים אמנם הצטמצמו, אך עדיין אין שוויון מלא. לפי נתוני משרד החינוך, ההשקעה בתלמיד בחינוך הממלכתי-דתי גבוהה בכ-13 אלף שקל מבתלמיד ערבי, ג'קי חורי, הארץ, 5.9.2017 ♦

הפתרון שמציע משרד החינוך לילדים הבדואים גרוע כמעט כמו הבעיה. משרד החינוך לא נערך מבעוד מועד להרחבת חוק חינוך חובה לילדים מגיל 3 ביישובים הבדואים בנגב. כעת מבקש המשרד לתקן את המחדל באמצעים לא אפקטיביים שעלולים אף לסכן את חיי הילדים, עטייה אל-אעסם ועופר דגן, שיחה מקומית,  6.9.2017 ♦

בדואי, אוהב ספרים?  "… 12 שנים עשה תושב הפזורה הצעיר הזה במערכת החינוך הישראלית, והצליח. הוא לא נמנה עם 81 האחוזים שאינם זכאים לבגרות במגזר הבדואי, הוא לא נשר מבית הספר כמו 40 אחוז מחבריו והוא גם לא מובטל כמו 38 אחוז מן התושבים. העברית שלו רצוצה, גם הערבית. תוכנית החומש המיוחדת שעליה הכריזו בחגיגיות בתחילת השנה שר החינוך נפתלי בנט ושר החקלאות אורי אריאל כבר לא תסייע לו ולאלפי הבדואים שעומדים לסיים את לימודיהם התיכוניים. הם יהפכו לעוד דור אבוד, שבמקרה הטוב יתפרנס מעבודות פשוטות ובמקרה הרע יעסוק בגניבת מתכות…", צבי בראל, הארץ, 6.9.2017 ♦

היום הצטרפו לספסל הלימודים 53,000 תלמידים מהחברה הערבית.  ביום החגיגי הזה חשוב להזכיר את הפערים הקשים שקיימים בין מערכת החינוך היהודית לערבית ועל הדרכים לתקן אותם. מוחמד דראושה (גבעת חביבה) ו חה"כ זוהיר בהלול אצל בן כספית, בתוכנית עושים סדר, הטלויזיה החינוכית, 5.9.2017 ♦

מודי'ס מזהירה: "ישראל תתקשה לשמור על יתרון ההון האנושי". "…ישראל נמצאת בבעיה שתקשה עליה לשמור על היתרון התחרותי שלה בשל הפערים הגדולים בחינוך ובפריון של היהודים הלא חרדים מול החרדים והערבים. החברה מציינת כי כבר היום מחצית מהילדים בבתי הספר היסודיים הם ערבים או חרדים, כאשר שיעורי הילודה שלהם גבוהים משל החילונים. שיעורי התעסוקה הנמוכים שלהם, הפיריון הנמוך, והיעדר לימודי הליבה במקרה של החרדים מאיימים על היתרון היחסי בהון האנושי ממנו נהנית היום ישראל…", עמרי מילמן, כלכליסט, 05.09.17 ♦

כחצי מליון תלמידים ערבים פתחו הבוקר את שנת הלימודים, בתום חג הקורבן. ח"כ יוסף ג׳בארין אומר כי חסרות עשרות אלפי שעות לימוד בחינוך הערבי, כאן ועכשיו  –  ✔@kann_news, 5.9.2017 ♦

מידע אודות לימודי ערבית בבתי ספר דוברי עברית. התנועה לחופש המידע ביקשה ממשרד החינוך מידע על בתי הספר בהם לומדים ערבית, כמה שעות מוקצות ללימודי השפה, כמה מורים מלמדים אותה ועוד נתונים שיאירו את הפינה החשוכה הזאת. הנה המידע. 4.9.2017 ♦

מערכת החינוך מתעלמת: איך הערבית הפכה ל"שפה של פיגועים"? השפה השנייה הכי מדוברת בישראל היא הערבית, שזוכה למעמד נמוך בהרבה מצרפתית או אנגלית. חלק גדול מכך בגלל שהערבית, שפה רשמית במדינת ישראל, הפכה להיות שפה שנואה. מדוע מערכת החינוך מתעלמת? ולמי יש אינטרס, שלא נבין את השפה השלטת במזרח התיכון? עמרי מניב, "המגזין", חדשות 10, עודכן 22:47 02/09/2017 ♦

תקציב החינוך הוכפל – אז למה בישראל אין את בתי הספר הטובים בעולם?  מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב בראיון מיוחד עם פתיחת שנת הלימודים "….התקלה הלאומית הגדולה הם הפערים הבלתי נתפשים במערכת החינוך, ושגם כשיש עלייה בהישגים היא אינה מנת חלקם של הפריפריות…בערך 40 רשויות מקומיות מוחלשות ועוד מגזרים מסוימים בחברה, כמו הערבים והבדואים. הפערים האלה נובעים בין היתר מכך שבמשך הרבה מאוד שנים, עד היום, יש אנשים שעדיין סבורים שחלוקת הכישרונות בישראל לא היתה שווה בכל האוכלוסיות… ישנה דעה רחבת היקף בחברה של אנשים שחושבים שהכישרון והפוטנציאל לא חולקו באופן שווה לכל המגזרים בציבור..", רותם שטרקמן ו ליאור דטל, הארץ, 01.09.2017 ♦

כשתהיו גדולים תהיו פחחים ומזכירות: חצי מהנוער בפריפריה — בחינוך המקצועי. ארבעה מכל עשרה תלמידי תיכון יסיימו את הלימודים עם מקצוע, אך עלולים להישאר תקועים במקום. רובם יבואו מהפריפריה ומהחברה הערבית. במשרד החינוך מתגאים במגוון מקצועות, אך יש הבדל בין לימודי סייבר לבישול…  על כל תלמיד במסלול העיוני ביישוב [מג'ד אל-כרום] יש תשעה הלומדים בחינוך המקצועי־טכנולוגי. זה אכן ייתן להם מקצוע ואולי גם פרנסה, אך לימודים גבוהים, גם אם ירצו בכך בעתיד, יהיו קשים להשגה. פחות ממחצית מבוגרי מגמות אלה עומדים בתנאי הסף לקבלה לאוניברסיטה…", ירדן צור, הארץ, 1.9.2017 ♦

5 יחידות בערבית. במשך שנים נמנע משרד החינוך מחיזוק מעמד הערבית. לימוד אמיתי, המשלב שפה ותרבות, בבתי ספר במגזר היהודי יכול להיות כלי חשוב בהנמכת חומות ההסתגרות וגלי האיבה בין הרוב היהודי למיעוט הערבי, ולשמש כנוגדן למגמות המאיימות להרוס את החברה בישראל. לימודי הערבית נמצאים במעמד שולי מערכת החינוך העברית, הארץ – מאמר המערכת, 01.09.2017 ♦

לימוד עברית במגזר הערבי: טעימות בשפה העברית. תלמידי המגזר הערבי ילמדו עברית כמקצוע חובה כבר מגן הילדים ועד כיתה יב'. המטרה: שיפור וקידום שליטת התלמידים בשפה העברית בדגש על חיזוק מיומנויות ההאזנה והדיבור... החל משנת הלימודים תשע"ו, מפעיל משרד החינוך תכנית חדשה בקרב תלמידי החברה הערבית בכל שכבות הגיל שמטרתה לחזק את שליטת התלמידים בשפה העברית המדוברת. במסגרת היוזמה "עברית על הרצף" נוסף לתלמידי המגזר הערבי מקצוע חובה. [ראו גם את: שנה שלישית פוריה ומוצלחת לתכנית "יהיה בסדר", באתר גבעת חביבה] ♦ 

החל משנת הלימודים הבאה: בני העדה הדרוזית יצטרפו ל"מסע ישראלי". משרד החינוך מתכנן להרחיב את התוכנית שבמסגרתה מסיירים תלמידים באתרי מורשת ברחבי הארץ לבני העדה. במסגרת התוכנית שבשנה הבאה תופעל כפיילוט, ייצאו כלל התלמידים מכל שכבות הגיל לאתרים הנוגעים להמורשת היהודית והדרוזית, משה שטיינמץ, וואלה, יום רביעי, 30 באוגוסט 2017 ♦

"לילדים האלה יש ידיעה שהם ביחד, ושהם שווים". זה התחיל משלוש נשים שנפגשו לכוס קפה וחלמו ביחד, והיום זאת קהילה של אלפי אנשים ששולחים את הילדים שלהם לבתי הספר הדו־לשוניים ברחבי הארץ. ילדים יהודים, מוסלמים ונוצרים חוגגים את כל החגים, משחקים יחד בחצר ולומדים יחד את כל המקצועות. רק דבר אחד הם לא מבינים: "למה בעצם מבוגרים יהודים לא יודעים לדבר ערבית?", יהודה שוחט | צילום: אביגיל עוזי, מוסף 24 – ידיעות אחרונות,  30.08.2017 ♦

האם בישראל ניתן עדיין לנהל מוסדות חינוך משותפים ליהודים וערבים? בבתי הספר הדו-לשוניים בטוחים שכן, ומנסים להנחיל ערכים של צדק חברתי: "אנחנו לא תמימים…", כתבה של ריאד עלי, כאן11, 30.8.2017 ♦

בתוך שנת לימודים אחת: זינוק במספר המורים הערבים במגזר היהודי. לפי נתונים שהגיעו לידי וואלה! NEWS, חלה עלייה של 18% במורים מהמגזר הערבי שנקלטו בשנה האחרונה בבתי ספר יהודיים. השתלבותם מתאפשרת באמצעות ארגונים המתווכים ביניהם למנהלים. "הרבה מורים ערבים מובטלים, ומצד שני יש צורך גדול במורים נוספים", משה שטיינמץ, וואלה, יום רביעי, 30 באוגוסט 2017 ♦

מוסדות חינוך - חלוקה למגזרים - תשע"ו (נתוני משרד החינוך)
מוסדות חינוך – חלוקה למגזרים – תשע"ו (נתוני משרד החינוך)

אלפי ילדים בדואים ישארו ללא מסגרות לימוד. ד"ר אבו פריח: "הילדים נופלים בין הכיסאות, זאת אפליה ברורה וכואבת!" ד"ר עוואד אבו פריח, ראש המחלקה לביו טכנולוגיה במכללת ספיר ומומחה לחינוך במגזר הבדואי דן במצב החינוך במגזר – מדוע משרד החינוך העניק תקציב אולם הרשויות נתקלות בקשיים ביורוקרטיים? 103 FM, 28/08/2017 ♦

מחקר: תלמידים ערבים מצמצמים פערים בהשוואה ליהודים. שיעורי הלמידה בחטיבות העליונות במגזר הערבי עלו מאז 1990 מ־63% ל־93%. עם זאת, ישנם עדיין פערים בתקציבים – 16 אלף שקל בממוצע לתלמיד ערבי לעומת 20 אלף שקל ליהודי [המחקר], עפר לבנת, מעריב, 30/08/2017 ♦

על ההישגים הלימודיים של התלמידים הערבים. מחקרי מדיניות, מחבר: נחום בלס, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, 30.08.2017 ♦

למרות הבטחת משרד החינוך, הוקמו רק כמחצית מכיתות הגן שתוקצבו לילדי הבדואים בנגב. משרד החינוך תקצב הקמת 97 כיתות גן לרשויות, אך הן נתקלות בקשיים טכניים וביורוקרטיים שלא זוכים למענה. כמו כן, לא ברור כיצד יתנהל מערך ההסעות לגנים, המרוחקים מבתי הילדים, אלמוג בן זכרי, הארץ, 28.08.2017 ♦  

ההסתה בבתי הספר הערבים: לא רק ברשות הפלסטינית. במשרד החינוך נקטו בצעדים משמעתיים נגד 12 בתי ספר בשטח ישראל, בגין הסתה של מורים ומנהלים נגד המדינה ונגד חיילי צה"ל. כך דווח ב'ישראל היום' [כאן], עדי דניאל, ערוץ 20, 25/08/17 ♦

מתרגמים של ספר האזרחות החדש לערבית מסרבים לחתום עליו ולהשלים את תרגומו. יותר משנה לאחר שיצא בעברית, גרסתו הערבית של הספר טרם פורסמה. כמה מתרגמים טוענים: "הספר מנותק מהווייתו של התלמיד הערבי". משרד החינוך: "הספר נמצא בתהליך תרגום מתקדם", אור קשתי, הארץ, 22.8.2017 ♦

האם התיכון של הילדים שלכם ברשימת בתי הספר המצטיינים או האלימים ביותר? "…התיכון עם שיעור הזכאים הגבוה ביותר הוא התיכון הדרוזי דרכא שביישוב ירכא, המוביל בכמה מדדים של משרד החינוך…. בתי הספר האלימים ביותר – ביישובים הערביים והבדואיים..מרבית המצטיינים – דווקא בפריפריה, ובעיקר אולפנות ובתי ספר ערביים־נוצריים..", ליאור דטל, הארץ, 22.8.2017 ♦

חינוך מקרוב: מה מסתתר מאחורי החינוך במגזר הדרוזי? הדרוזים לומדים במערכת חינוך נפרדת ושוקדים על הלימודים, אך הם לא שוכחים לעודד לסובלנות, גיוס לצבא ולהקנות ערכים. האם כולם ניגשים לבחינות הבגרות? ועל מה בתי הספר במגזר שמים דגש? את כל אלה תוכלו לגלות בכתבה השלישית בסדרת הכתבות שלנו, ספיר ליפקין , פרוגי, פרסום ראשון: 17/08/2017 ♦

הפערים הגדולים ביותר בעולם המפותח: תלמיד תיכון דתי מקבל הרבה יותר מתלמיד ערבי. הפערים במערכת החינוך בישראל הם הגדולים בעולם המפותח, ושיטת התקצוב של משרד החינוך היא אחד הגורמים המרכזיים לכך ■ התקציב הממוצע לתלמיד בתיכון דתי גבוה ב-22% מבתיכון ממלכתי ■ בתיכונים נמשכת בינתיים האפליה התקציבית שפוגעת בתלמידים המוחלשים ביותר, ליאור דטל, דה מרקר, 17.08.2017 ♦

בלחץ עתירה לבג"ץ: משרד החינוך יקים מחדש את המועצה המייעצת לחינוך הערבי. הוועדה, שלא הופעלה במשך 20 שנה, מוסמכת להמליץ לשר החינוך בנושאים הקשורים לחינוך הערבי. גם איתה, האוטונומיה של החינוך הערבי תהיה צרה לעומת זו של הציבור החרדי והממלכתי-דתי, ירדן צור, הארץ, 15.8.2017 ♦

התיכונים המצטיינים בארץ: רק חמישה ערבים בדירוג הגבוה ביותר. הרשימה המלאה של בתי הספר שהצטיינו בתחום הערכי, החברתי והלימודי, נחשפה בפעם החמישית, ומתוכה עולה כי 53% שייכים למגזר היהודי הממלכתי ורק 8.5% לערבי, עפר לבנת, מעריב, 14/08/2017 ♦

בישול בוואדי. למה הפתאת נחשב למאכל עירוני, מה הסוד של קולאז' טוב, ואיך הופכים 100 קילו עגבניות ל-10 קילו רסק. מירב בן גוריון מבקרים במטבחים של שכנותיה מוואדי ערה, מגלה תרבות אוכל חדשה ולא אומרת "דו קיום קולינרי" אפילו פעם אחת. מאת מירב בן גוריון-כהן, על השולחן,  צילום: אילן נחום, 24 ביולי 2017 ♦

שני הנציגים הערבים בוועדת המקצוע לאזרחות התפטרו בגלל מילון המושגים; בג"ץ לא קיבל את טענות העותרים. חוברת המושגים החדשה, שנערכה בעקבות ביקורת בג"ץ ואושרה בשבוע שעבר בוועדה, מוסיפה להציג את הערבים הישראלים כעוינים את המדינה. יאסין ושחאדה: אף אחת מהערותינו לא התקבלה, ירדן צור,  כתבת החינוך של "הארץ, 20.07.2017 10:10 עודכן ב: 21.07.2017 09:29 ♦

 החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית בישראל , דוח מיפוי (באנגלית) שנכתב ע"י עלמה שניידר, עבור Inter Agency Task Force, 19.7.2017 ♦

ביום 13.7.2017 עתרה האגודה לזכויות האזרח יחד עם הורים מנצרת עילית ומרכז "מוסאוא" לביהמ"ש לעניינים מינהליים בנצרת בדרישה להקים ביה"ס ערבי בנצרת עילית. המצב הוא שכיום יותר מ-20% מהתושבים ויותר משליש מתלמידי נצרת עילית הם ערבים. למעשה, למעלה מאלפיים מתלמידי נצרת עלית נאלצים לנדוד לעיר אחרת בכדי ללמוד.♦

משרד החינוך מעמיד למבחן את הדו קיום בבית הספר של נווה שלום. בית הספר היהודי־ערבי הראשון בישראל מקפיד מאז היווסדו על איזון מספרי בין יהודים לערבים. החלטת משרד החינוך, שתמנע מקבוצת תלמידים יהודיים להירשם אליו, עלולה להעמיד את המוסד בסכנה, אור קשתי, הארץ, 14.7.2017 ♦

ועדת הכספים תדון בהעברת הכספים לבתי הספר הנוצריים. העברת הכספים לבתי הספר המוכש"ר של הנוצרים, שהועברו תוך אפליית מוסדות החינוך החרדים, יעלו לדיון מחודש בוועדת הכספים • מנהלים חרדיים: "ישנה הזדמנות פז לתקן את העיוות", כיכר השבת, י"ט בתמוז תשעז,13.07.17 ♦

"התוכנית הזאת הוסיפה לתלמידים בכל מימד אפשרי". השנה הראשונה של בית הספר הדו לשוני נמצאת לקראת סיום, והשותפים בפרויקט החדש מביעים שביעות רצון מהניסיון הראשוני. הכיתה שתיפתח בשנה הבאה מלאה לחלוטין, עם רשימת המתנה ארוכה, מאת: שושן מנולה, כלבו חיפה והצפון, 25.6.17 ♦

הרשאות בינוי מעונות בוטלו ו-110 מיליון ₪ הוחזרו לאוצר במקום לעבור למעונות אחרים – כך נחשף היום בוועדה למעמד האישה. עוד נחשף: נבנו רק 5 מעונות יום לאוכלוסייה הערבית בשלוש השנים האחרונות • ח״כ תומא- סלימאן: ״יש להסיר את החסמים העומדים בפני הרשויות. כסף המוחזר לאוצר יילך בסוף השנה לדילים פוליטיים במקום לבינוי מעונות״, 19 ביוני 2017, כ"ה בסיון תשע"ז, [פוסט של "סיכוי" בעניין זה] ♦

חבר ערבי בוועדת המקצוע לאזרחות ביקש לפרוש ממנה. ד"ר יוסף שחאדה נימק את בקשתו בכך שחברי הוועדה מעניקים פרשנות מעוותת לחומרי הלימוד במקצוע ושנוכחותו בה מיותרת. מקורבים לבנט: לא מיררנו בבכי על ההתפטרות, ירדן סקופ ו חיים לוינסון, הארץ, 05.06.2017 ♦

הכשרת מורים לחיים משותפים במציאות החברתית בישראל – אוסף מאמרים. במת דיון, ביטאון מכון מופ"ת, גיליון 60, אייר-סיוון תשע"ז, מאי 2017 ♦

"הם רוצים 200 אלף דולר": כך ניסה מפקח במשרד החינוך לסחוט מאות אלפי דולרים ממנהל. מפקח של משרד החינוך ובן דודו, מנהל מבית ספר בלוד, ניסו לפי החשד לסחוט מאות אלפי דולרים ממנהל בית ספר במזרח ירושלים שמשרד החינוך פועל לסגירתו – למרות שהוא היחיד מעבר לגדר שלימד את תכנית הלימודים הישראלית • כך נשמעת לכאורה עסקת השוחד להשארת המוסד במקומו, עמרי מניב, חדשות נענע10, 9.5.2017 ♦

הממשלה משקיעה בתקציבים גבוהים בקידום ההשכלה וההכשרה בקרב ציבור הבדואים בנגב. במסגרת סיור ביישובים הבדואים בנגב: שר העבודה והרווחה חונך את מרכז ריאן- אלקסום ונפגש עם ראשי הרשויות הבדואיות בנגב. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ, חנך הבוקר (ד') מרכז הכוון תעסוקתי חדש ביישוב אום בטין, השייך למועצה אזורית אלקסום, וזאת במסגרת רשת מרכזי 'ריאן' הפועלים בדרום הארץ, מערכת THE-PULSE, 03.05.2017 ♦

5,000 ילדים בדואים לא לומדים במערכת החינוך. זהו אינטרס לאומי לוודא כי ילדים הגדלים בישראל יקבלו את החינוך האיכותי ביותר שהמדינה יודעת לספק… הבעיה נובעת מכך שמשרד החינוך טוען כי אינו יכול לבנות כיתות לימוד ביישובים הלא מוכרים, ומכיוון שיישובים רבים נמצאים כבר שנים רבות במאבקי קרקעות, גם שיפור תשתיות החינוך אינו מתקדם. תחתית הטופס..", סתיו כהן (דרכנו), דה מרקר, 24.04.2017 ♦

מועדון סגור: רשימת התיכונים הכי הטובים בישראל נחשפת. "…החילונים בחוץ – הדתיים והערבים בפנים. התלמידים המצטיינים ביותר – בתיכון דרוזי בירכא. בשליש מבתי הספר אף תלמיד לא לומד 5 יחידות מתמטיקה ו-10% לא מגישים לבגרות ■ לראשונה נחשף דירוג התיכונים בישראל… מבין עשרת בתי הספר התיכון המובילים במדד, 50% ביישובים ערביים ודרוזיים, 30% דתיים, ורק שני תיכונים הם ממלכתיים, שבהם לומדים בעיקר תלמידים חילונים. עם זאת, כולם קולטים תלמידים ממעמד כלכלי גבוה ובינוני־גבוה, ורק אחד מהם — בית ספר הנוצרי טרה סנטה בעכו, קולט בעיקר תלמידים ממעמד בינוני….", ליאור דטל, דה מרקר, 25.04.2017 ♦

דיון בכנסת: 5,000 ילדים בנגב לא הולכים לגן. יו"ר ועדת החינוך ח"כ יעקב מרגי דרש ממשרד החינוך להציג בפניו תוכנית עבודה לשילובם של אלפי ילדי בדואים חסרי מסגרת חינוכית: "אנחנו גוזרים עליהם פערים שימשיכו איתם עד סוף חייהם", שירית אביטן כהן, nrg,  20/3/2017 13:53 ♦

״סמים הם תופעה קשה במגזר הערבי, מתחילים מחשיש ומגיעים להרואין״. הזנחה, דעות קדומות, חוסר מודעות ומחסור חמור בהסברה הובילו לבעיות סמים קשות בחברה הערבית, כשהתרבות השמרנית לא באמת מאפשרת למכורים לצאת מהמעגל ההרסני. אחמד בכרי, מכור לשעבר וכיום מדריך נגמלים ומרצה בנושא התמכרויות לסמים, חושף את התופעה המדאיגה, אסנת עופר | mako בריאות | פורסם 16/03/17 07:00 ♦

משרד החינוך לא מנפיק תעודות בגרות בערבית: "קיים קושי בכתיבת השמות הערביים". שר החינוך הודיע כי לא ניתן לתרגם את התעודות, כי רשימת התלמידים מבוססת על מרשם האוכלוסין בשפה העברית. אלפי בוגרי החינוך הערבי הזקוקים להן מתרגמים את התעודות באופן פרטי, ירדן סקופ, 01.03.2017 ♦

משרד החינוך מלמד אזרחות שונה לתלמידים יהודים וערבים. מורים לאזרחות נדהמו לגלות כי חלק ממושגי היסוד באזרחות הושמטו מהמושגון בתוכנית הלימוד לתלמידים הערבים, כמו למשל שרוב ערביי ישראל מעוניינים לשמור על אזרחותם הישראלית. משרד החינוך: מדובר ב"התאמות תרבותיות", שירית אביטן כהן, nrg | 9/2/2017  [המושגון בעברית, המושגון בערבית] ♦

נתונים על לימודי מדעים – פערים על רקע חברתי-כלכלי, מרכז המחקר והמידע, הכנסת, 9.2.2017 ♦

מקדמים את החינוך במגזר הבדואי. שר החקלאות אריאל ושר החינוך בנט סיירו במערכת החינוך של המגזר הבדואי בנגב במטרה לשמוע את צרכי המגזר בתחום החינוך, חזקי ברוך, ערוץ 7, י"א בשבט תשע"ז 07/02/17 ♦

הוצאה פרטית לתלמיד עבור שירותי חינוך ב-2013. "…קיימים פערים גבוהים מאוד בהישגים הלימודיים של תלמידים בישראל. לדוגמה, שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב תלמידים ביישובים המאופיינים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, נמוך באופן משמעותי מהשיעור ביישובים המאופיינים ברמה חברתית-כלכלית גבוהה… ההוצאה הפרטית לתלמיד הממוצעת בחודש עבור תלמידים יהודים, עמדה על 502 ש"ח בפיקוח הממלכתי, 420 ש"ח בפיקוח הממלכתי-דתי ו-321 ש"ח בפיקוח החרדי, לעומת 158 ש"ח עבור תלמידים ערבים… חלקם של התלמידים הערבים המתגוררים ביישובים חלשים (דורגו ברמה חברתית-כלכלית נמוכה),3 גבוה מחלקם בסך התלמידים – 65.7% ו-24.4%, בהתאמה..", למ"ס, 24.1.2017 ♦

משרד החינוך מלמד כי שריפות נובמבר היו לאומניות ללא בדל הוכחה. המשטרה אמרה שלא היה, בתי המשפט אמרו שלא היה, ורק משרד החינוך מתעקש על מניע לאומני, מאת ג'ון בראון, שיחה מקומית,  17.1.2017 ♦

מנהל במשרד החינוך נפצע קל מירי בג'לג'וליה. אלמונים ירו לעבר טארק אבו חג'לה, מנהל מחוז מרכז של המגזר הערבי במשרד החינוך, ופצעו אותו ברגליו. "אם יורים לעבר בכיר במשרד החינוך, כולנו בסכנה", אמרו בכפר, חסן שעלאן, YNET, 07.01.17  ♦

חזון הלימודים המשותפים בצפון אירלנד נראה רק לפני כמה שנים כמדע בדיוני. אבל אסור להשוות. "…הציע פרופ' טוני גלאגר לחשוב על בתי הספר כרשת — ששינוי במרכיב אחד בה ישפיע בהכרח על מרכיב אחר — במקום כמוסדות העומדים בפני עצמם, ולעתים גם מתחרים ביניהם. דרך רקימת השותפות, הוא האמין, אפשר להביא לשינוי עמדות בלי לשנות באופן רדיקלי את מבנה מערכת החינוך….", אור קשתי, הארץ, 6.1.2016 ♦

תוכנית חדשה במגזר הערבי – שיעורי היי-טק כבר בתיכונים. ארגון צופן יחל בתוכנית בקרב 250 תלמידים בכיתות י"א אשר לומדים כיום במגמות מדעיות-טכנולוגיות בתיכונים בישובים הערבים בטירה, טמרה, כפר קאסם וג'לג'וליה, עידן רבי, גלובס, 2.1.2017 ♦

מליאת הכנסת, דחתה היום (רביעי) את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ערבי), התשע"ה-2015 של ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת) וקבוצת חברי כנסת. 28.12.2016 [הצעת החוק] ♦

שוויון לבדואים מתחיל בחינוך הבלתי־פורמלי. על הרשויות המקומיות לתרגם את התקציב לחינוך בלתי־פורמלי שהקצתה הממשלה לתוכניות לבני נוער ולקהילה… אף ש–60% מהבדואים בישראל מצויים מתחת לגיל 18, ואף שקצב הריבוי הטבעי בקרב הבדואים גדול פי 6.5 מבחברה היהודית, ביישובים הבדואיים אין כמעט מענה לילדים ונוער אחרי שעות הלימודים..", יוסי מלכה (קרן רש"י), דה מרקר, 26.12.2016 ♦

משרד החינוך מפלה את התלמיד הערבי ב-1.4 מיליארד שקל בשנה. משרד החינוך מפלה את התלמיד הערבי ב-1.4 מיליארד שקל בשנה לפחות, כך עולה ממסמך שהפיץ מרכז מוסאוא בישיבת וועדת הכספים שדנה בתקציב משרד החינוך השבוע. המסמך הופץ בין חברי הכנסת, ומבוסס על עיבוד נתונים שפירסם משרד האוצר. תאריך: 2016/12/05 ♦

שותפות ודמוקרטיה בישראל, כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך :

⇐ אוסף מחקרים, מאמרים ומסמכים מהכנס ♦

ג'ידא רינאווי זועבי, מנכ"לית מרכז אינג'אז לקידום השלטון המקומי בחברה הערביתצילום: נמרוד גליקמן
ג'ידא רינאווי זועבי, מנכ"לית מרכז אינג'אז לקידום השלטון המקומי בחברה הערבית. צילום: נמרוד גליקמן

פרסום ראשון: צה"ל יגייס בדואים מחוננים שישרתו כמורים במגזר. לאחר הלימודים והשירות כמורים חיילים, יובטחו לצעירים משרות בבתי ספר בפזורה. "חשוב לי לשרת את המדינה שלי, וזה גם מבטיח לי עבודה", מספר אחד המשתתפים, נועם אמיר, מעריב און ליין, 06/12/2016 ♦

מדריך: חינוך לחיים משותפים – איך עושים את זה? מטח, נובמבר 2016 ♦ ראו גם :

מבחני הערכה:

  • הערבים נוהרים למבחנים. "…בין דוברי עברית לדוברי ערבית קיים פער קבוע של כ–100 נקודות. אמנם האוכלוסייה הערבית ברובה המכריע נמצאת בתחתית הסולם החברתי הכלכלי, אך את הפער האורייני בין יהודים לערבים לא ניתן לייחס רק לפערים הכלכליים. .. הנה כמה הצעות לקברניטי המדינה, לשרים ולחברי הכנסת, יהודים וערבים כאחד. ראשית, יש לבטל את כל מערכות החינוך המגזריות…. שנית, תוכנית הלימודים האחידה לבתי הספר הממלכתיים ברחבי המדינה תיושם בשפה העברית בקרב כל תלמידי ישראל, יהודים וערבים כאחד. ושלישית, כל תלמידי ישראל, החל בכיתות הנמוכות וללא הבדל, יחויבו ללמוד את השפה הערבית…", סלמאן מצאלחה, הארץ, 08.12.2016 ♦
  • קטסטרופה בחינוך: התלמידים הכי גרועים במערב – ובכמה נקודות שיפרו 28 מיליארד שקל את הציונים? "…מבחני הפיזה הנערכים בכל שלוש שנים נחשבים למבחנים המקיפים והחשובים ביותר בעולם בתחום החינוך… מבחני הפיזה בודקים את המיומנויות והיכולות של התלמידים בגילאי 15 ברחבי 70 מדינות בעולם… 20.2% מתלמידי ישראל נכשלו בכל שלושת המבחנים – במדעים, במתמטיקה ובקריאה – יותר מפי 1.5 משיעור הנכשלים ב-OECD, שהסתכם ב-13%…הפערים בין הישגי התלמידים בישראל הם לא רק הגבוהים מכל מדינות ה-OECD אלא מהגבוהים בעולם. ..במשרד החינוך הבהירו בתגובה כי במבחן הנוכחי נרשמה ירידה בשיעור הנכשלים בכל המבחנים בהשוואה למבחן שנערך לפני עשור ב-2006, אז הוא הסתכם בכ-26%, בעיקר בזכות ירידה בשיעור הנכשלים היהודים, אך במשך כל העשור האחרון המשרד לא הצליח להטיב את מצבם של התלמידים הערבים, שם שיעור הנכשלים גבוה באופן משמעותי ושיעור המצטיינים בכל המבחנים אפסי. ככל הנראה, הסיבה לכך נעוצה גם בכך שהתלמידים הערבים בישראל מופלים לרעה בחלוקת התקציב של משרד החינוך. כך, 45% מהתלמידים הערבים נכשלו בכל המבחנים (בהשוואה ל-12% מהתלמידים היהודים) 64% מהתלמידים הערבים נכשלו במבחן במתמטיקה ו-56% נכשלו במבחן בקריאה ובמדעים…", ליאור דטל, דה מרקר, 6.12.2016 ♦
  • פער בהישגים בין דוברי עברית לערבית. דוח  TIMSS הבינלאומי (כאן): ישראל נמצאת במקום 16 מתוך 39 במתמטיקה ומקום 19 במדעים. גדל הפער בין דוברי עברית לדוברי ערבית. ערוץ 7 , כ"ח בחשון תשע"ז 29/11/16  ♦ 
  • הפערים האדירים הפכו לסימן היכר מובהק של מערכת החינוך בישראל. מאז 2011 הפער בחברה היהודית בין הישגי תלמידים מרקע מבוסס לתלמידים ממשפחות עניות גדל דרמטית, בנוסף לפער המוכר בין יהודים לערבים, אולם ספק אם בנט יתייחס לכך. … במתמטיקה ובמדעים גדל חלקם של התלמידים – במיוחד הערבים – שהישגיהם נמצאים "מתחת לסף הניתן להערכה". "אין תיאור של ביצועיהם", מסביר דו"ח המחקר, שמציין כי מדובר בכ-30% מהתלמידים הערבים. על אלה יש להוסיף כ-25% מהתלמידים הערבים הנמצאים ברמה הנמוכה ביותר, המורכבת מ"ידע מסוים על מספרים שלמים וגרפים פשוטים" במתמטיקה והיכרות עם "עובדות בסיסיות" במדעים. במלים אחרות: כ-55% מהתלמידים הערבים נמצאים בשתי רמות ההישגים הנמוכות ביותר בשני המקצועות. זהו ציון נכשל מהדהד – לא לתלמידים אלא למשרד אשר הפקיר אותם. ..", אור קשתי, הארץ, 29.11.2016 ♦
  • נתוני המיצ"ב תשע"ו: לראשונה נרשם צמצום פערים בין שכבות אוכלוסייה בחלק מהמקצועות. במקצוע המדע והטכנולוגיה בכיתה ח' צומצם הפער בין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך לגבוה ב-25 נקודות. עלייה נרשמה בהישגי התלמידים בכיתות ה' באנגלית, ערבית ומתמטיקה… מנכ"לית ראמ"ה, ד"ר חגית גליקמן, אמרה כי "זו פעם ראשונה שרואים צמצום פערים בגילים הללו". היא הסבירה כי הסיבה המרכזית לצמצום בפערים היא עליות ברורות בהישגי תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, שהיו גבוהים יותר מהשינויים המקבילים בקרב תלמידים מרקע בינוני וגבוה. בקרב דוברי הערבית נרשם גם כן צמצום בפערי הישגים בין תלמידים מרקע נמוך ובין תלמידים מרקע בינוני, אך במספר קטן יותר של מקצועות.." – [תוצאות המיצ"ב – כאן], ירדן סקופ, הארץ, 15.11.2016 ♦
  • עברית כשפה שניה לתלמידים דוברי ערבית  ממצאי תשע"ו. "ממצאים ממחקר העוסק בהוראת תחום העברית כשפה שניה בבתי ספר דוברי ערבית בישראל. …. לאורך השנים תשע"ד-תשע"ו חלה עלייה מתונה של 12 נקודות בהישגי התלמידים במבחן בעברית לדוברי ערבית. ממוצע הציונים בשנת תשע"ו היה 512 לעומת 505 בשנת תשע"ה ו-500 בשנת הבסיס תשע"ד…", הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), אוגוסט 2016 ♦

"לעולם לא אשכח את הסטירה הראשונה שקיבלתי". בכתבה השלישית בסדרת הכתבות על החינוך בישראל אנחנו מתמקדים במערכת החינוך הערבית, שסובלת מדעות קדומות ומאי שוויון במשאבים, אך מאכלסת תלמידים מצטיינים ששואפים להגיע הכי רחוק שיש. מורה ושני תלמידים מבתי ספר ערביים הסכימו לתת לנו הצצה לתוך מערכת החינוך מנקודת מבטם, והתמונה שהם מציירים אופטימית ופסימית כאחד, דורין רוטנשטרייך רובין | מעריב לנוער | פורסם 21/11/16  ♦

הכלת ה'נכבה' ו'השילוש' הנוצרי לקראת יום הסובלנות…. חשבתם שלציין את ה'נכבה' זה רע? חשבו שוב… • המורים בישראל לומדים איך לפתח אצל התלמידים את היכולת להכיל את "הנרטיב הקולקטיבי של הצד השני", לקראת יום הסובלנות הבינלאומי שחל בשבוע שעבר (16 בנובמבר למניינם) קבלו מורות ומורים בבתי ספר רבים חוברת הדרכה: "חינוך לחיים משותפים – איך עושים את זה?…יש גם המלצה מקורית בחלק הזה: להמציא חג משותף ליהודים וערבים במדינת ישראל בשביל להוסיף אהבה ואחווה בין העמים…", אורי קירשנבום, הקול היהודי, 21.11.2016 ♦

מגמות ואינדיקטורים בקרב מנהלי בתי הספר, 2016-1991. "…בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16), היו במערכת החינוך 3,850 מנהלי בתי ספר, 2,568 מנהלים בחינוך היסודי ו-1,282 מנהלים בחינוך העל-יסודי…. . שיעור הנשים בחינוך הממלכתי-ערבי, הגיע לכ-38% בחינוך היסודי ולכ-23% בחינוך העל-יסודי…. בשיעורם של המנהלים בגילי 50 ומעלה, ניכרת מגמת יציבות בעשור האחרון בכלל המערכת, ללא הבדל ניכר בין החינוך היסודי לעל-יסודי ובין החינוך העברי לערבי…. השכר החודשי הממוצע בקרב מנהלי בתי ספר בחינוך הממלכתי-ערבי עמד על כ-23 אלף ש"ח, לעומת כ-22,700 ש"ח בחינוך הממלכתי-עברי, כ-21,700 ש"ח בחינוך הממלכתי-דתי וכ-17,400 ש"ח בחינוך החרדי..", הלמ"ס, 21.11.2016 ♦

r.jpeg27,000 תלמידים יהודיים נפגשו השנה עם תלמידים ערביים, כך נחשף בוועדה לביקורת המדינה. יו"ר הוועדה קארין אלהרר: אין תכנית כוללת, לתכניות הקיימות אין אחראי, ואין הכשרת מורים בעניין. נדרוש מעורבות מנכ"לית משרד החינוך… הפרופ' מרדכי קרמניצר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הזהיר כי "המדינה לא באמת מתמודדת עם האיום הבסיסי על עתיד החברה. דו"ח המבקר לוקה באופטימיות-יתרה, כי זהו האתגר הראשון במעלה במערכת החינוך, ותפיסת העולם של הממשלה היא עידוד הייחודיות הלאומי והיהודי – וזו סותרת מהותית חינוך המוניסטי"., ועדת ביקורת המדינה, 21 בנובמבר 2016, כ' בחשון תשע"ז, בשעה 12:00 ♦

חתרנות בטלוויזיה: תוכנית חדשה מנסה ללמד ילדים ישראלים לא לשנוא ערבים. עם עליית "בין השורות", אוהד חמו  (לצפייה), הכתב לענייני ערבים של חדשות 2, מספר איך התמודד עם מושג הנכבה, למה אף פרק לא עוסק בכיבוש ומדוע אין סיכוי שתוכנית כזו תשודר בטלוויזיה הפלסטינית, איתי שטרן, הארץ, 21.11.2016 ♦

"עברית תעסוקתית": משרד החינוך בתכנית מהפכנית לנוער הערבי-ישראלי. "עברית על הרצף" תכלול היקף לימודים של 30 שעות בשנה שתתבצע בהדרכת מורים דוברי השפה העברית, ותגרום לעידוד התעסוקה של הנוער, בעוד ניסיון לשילוב בשוק העבודה, עפר לבנת, מעריב און ליין, 13/11/2016 ♦

60 שנים לטבח: איך לדבר עם תלמידים על מה שקרה בכפר קאסם. איך מגיעים חיילים לכפר ורוצחים 49 אזרחים חפים מפשע? במלאת 60 לטבח כפר קאסם אנחנו חייבים לשאול את עצמנו מה הוביל לזה ואיך ניתן למנוע את הטבח הבא. לא מספיק לדבר על פקודה בלתי חוקית בעליל, ד"ר גיל גרטל, שיחה מקומית, 28.10.2016 ♦

מי ללימודים ומי לעבודה: הדילמה של ההורה הבדואי. 90% מבוגרי מערכת החינוך בחברה הבדואית לא יזכו להשכלה גבוהה או להכשרה מקצועית. מרביתם לא ימצאו תעסוקה. ההורים מבינים שלימודים בתיכון לא מבטיחים כלום, ואם הם שרויים בעוני הם נאלצים לעתים לבצע סלקציה אכזרית. ראיון עם ח׳יר אלבז בעקבות ההרג של נמר באסם אבו עמאר בן ה-15 בגבול מצרים, העוקץ,  27.10.16 ♦

צו השעה: תכניות הלימודים חייבות להתחיל להתייחס למיעוט הערבי. דוח המבקר העניק לבנט את ההזדמנות להציב את צמצום הקרע העמוק בין יהודים לערבים בראש סדר העדיפויות. חוסנה של החברה בישראל תלוי בכך, נסרין חדאד חאג׳־יחיא, מעריב און ליין, 26/10/2016 ♦

ועדת המעקב הציגה חומרים משלימים ללימודי אזרחות לערבים. החומרים מציגים את הנרטיב הערבי־פלסטיני ביחס לאירועים היסטוריים הקשורים לסכסוך הישראלי־פלסטיני. הצוות הוסיף הערות מתקנות ל-46 מושגים בחוברת של משרד החינוך וכתב 13 חדשים, ג'קי חורי ו ירדן סקופ, הארץ, 11.10.2016 ♦

"ילדים ערבים ויהודים יכולים לשחק ביחד". "עוד לא היו לי חברים יהודים והמפגשים אתכם היה דבר חדש ומרגש בשבילי וגם בשביל חברים אחרים שלי. יהיה כיף אם נמשיך להיפגש אפילו אם אצל המבוגרים יש פחד או כעס". תלמידים יהודים וערבים נפגשים ולומדים להכיר אחד את השני בתכנית שמובילה עמותת "יוזמות קרן אברהם",ynet, 10.10.16 ♦

מבקר המדינה פרסם היום דוח ביקורת מיוחד על "חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות". הדוח מלמד כי מדינת ישראל עושה מעט מדי על מנת לעקור תופעות חמורות של גזענות ושנאה, 22.9.2016 ♦

תחזית תלמידים למערכת החינוך, לשנים 2017-2021 דו"ח מתודולוגיה וממצאים, למ"ס, ספטמבר 2016 ♦

מהפכה בחינוך הבלתי פורמאלי במגזר הערבי בצפון. החינוך הבלתי פורמאלי במגזר הערבי יעבור ממטה המשרד, לאחריות מחוז הצפון במשרד החינוך, כתב לוקאל-עכו,  19.09.2016 ♦

מערכת החינוך כמנוע לשילוב כלכלי-חברתי של החברה הערבית – ניתוח השוואתי ועקרונות מנחים, משרד ראש הממשלה (אוגוסט 2015) ♦

נשיא המדינה העניק הערב את "אות הנשיא לחינוך לשותפות". נשיא המדינה העניק הערב את "אות הנשיא לחינוך לשותפות" לשנת תשע"ו 2015/16, במסגרת כנס "תקווה ישראלית בחינוך" בהשתתפות מנהלי ונציגי בתי ספר מכל הארץ ומכלל השבטים הפועלים למען חינוך לשותפות נשיא המדינה: "החינוך לשותפות – צורך אסטרטגי למדינת ישראל", The PULSE, מערכת החדשות, 18.09.2016 ♦

מבקר המדינה: משרד החינוך קבר את קידום החיים המשותפים ומניעת הגזענות. הדו"ח, שיימסר לנשיא בשבוע הבא, מתמקד בתקופת פירון ובנט וקובע כי המשרד מעולם לא יזם תוכנית משמעותית בנושאים הללו. בין ההמלצות: מדידה שיטתית של הגזענות במערכת החינוך, הקצאת תקציבים והגדלת היקף המפגשים בין ערבים ליהודים, אור קשתי, הארץ, 15.09.2016 ♦ invest_per.jpeg

להביא את הפריפריה למרכז. הפערים במשאבי הרשויות בין הפריפריה למרכז, מעמיקים את הפערים גם בתוצאות החינוכיות ובמבחני למידה בינלאומיים ומציבים את ישראל בפיגור משמעותי אחרי הממוצע במדינות המפותחות. אז מדוע ברעננה משקיעים 19 אלף שקלים על כל תלמיד ובג'יסר א-זרקא 860 שקלים בלבד? "להיות תלמיד בפריפריה" כתבה ראשונה בסדרה, משה גלנץ, YNET, 15.09.16 ♦ 

משרד החינוך: גם תלמידים ערבים שחוזרים משהות ממושכת בחו"ל זכאים להקלות בבגרויות. בחוזר מנכ״ל בדבר זכויותיהם של תלמידים תושבים חוזרים נכתב כי ההקלות, בהן התעלמות משגיאות ותוספת נקודות לציון השנתי, מיועדות רק לנבחנים בשפה העברית, ירדן סקופ, הארץ, 07.09.2016 ♦

דו"ח: החינוך הממלכתי גדל, האטה במגזר החרדי והערבי. על פי דו"ח של מרכז טאוב שעקב אחרי נתוני מערכת החינוך ב-15 השנים האחרונות, יש מגמה ברורה של מעבר תלמידים מבתי ספר חרדים למוסדות פחות דתיים. חוקר בכיר: "כל התחזיות שלפיהן ב-2015 הערבים והחרדים יהוו 50% ממערכת החינוך – הופרכו", שחר חי, YNET, 05.09.16 ♦  infogr_edu_sikkuy

בנט בפתיחת שנת הלימודים בבי"ס ערבי: "כל התלמידים – ילדיי". בצד המילים היפות על שוויון, ההשקעה בתלמיד יהודי מרקע חלש גבוהה ב-75% ביחס לתלמיד מקביל במגזר הערבי, שי ניב, גלובס, 1.9.2016 ♦

2 מיליון תלמידים פתחו את שנת הלימודים; נתניהו בבי"ס בטמרה: "תלמדו שנועדנו לחיות ביחד". שנת הלימודים נפתחה הבוקר כסדרה. כ-160 אלף תלמידים יחלו את שנתם הראשונה בבתי הספר, כ-125 אלף את שנתם האחרונה. השר בנט: "לא נוותר על אף ילד במדינת ישראל ולא נוותר לאף ילד", נעה שפיגל, הארץ, 01.09.2016 ♦

בין רעננה לדימונה: כך נראית המציאות שמאחורי האי-שוויון. לא כולם נולדו עם סיכוי שווה. נזמיה מג'סר א-זרקא תנסה לקבל תעודת בגרות בזמן שמאיה מאריאל וקורל מדימונה מתוקצבות פי 10 ממנה וליאת מרעננה מתוקצבת פי 22 ממנה. מנתוני משרד החינוך נראה שהמדינה רק מנציחה ומגדילה את הפערים. ארבע תלמידות, ארבעה סיפורים – הכתבה המלאה הבוקר ב"ידיעות אחרונות", שחר חי, 31.08.16 ♦

ההשקעה בתלמידי תיכון יהודים: 33% יותר מבערבים. לפי נתונים שפרסם משרד החינוך המתייחסים לשנת הלימודים הקודמת, בחלק מהמקרים הפערים בין האוכלוסיות מגיעים ל־73%, ספי קרופסקי, כלכליסט, 31.8.16 ♦

טעימה ראשונה מנתונים שפרסם עכשיו משרד החינוך: גם בשנת הלימודים הקודמת נרשמו פערים אדירים, בלתי נתפסים, בתקצוב תלמידים יהודים וערבים בכל שלבי הגיל, ותלמידי הזרם הממלכתי-דתי ממשיכים ליהנות מהתקציב הגדול ביותר (אור קשתי, פוסט בפייסבוק – כנראה לקראת טור מחר בבוקר בהארץ, 31.08.2016):

ע"פ נתוני משרד החינוך (אור קשתי)
ע"פ נתוני משרד החינוך (אור קשתי)

מדינה אחת, ארבע מערכות: הפערים בחינוך לא נעלמים, הם רק עוברים דירה. מפעם לפעם "מפתיע" יישוב כזה או אחר ושובר את הטבלה המוכרת של נתוני הבגרויות זה שנים. אך כשהתקצוב אינו שוויוני, הקשר בין הצלחה חינוכית של התלמיד לרקע הסוציו-אקונומי מעולם לא היה ברור יותר, אור קשתי, 30.08.2016 ♦

תמונה חינוכית יישובית. התמונה החינוכית מתייחסת לבתי הספר התיכוניים ומציגה מבט רחב ומקיף על העשייה החינוכית המשלבת בין ערכים, תרומה לקהילה והישגים לימודיים…. מידע במדדים שונים על נתוני התלמידים הגרים בכל היישובים בארץ. משרד החינוך, 29.8.2016 ♦

מגעים קדחתניים למען פתיחת שנת הלימודים במגזר הדרוזי והצ'רקסי. סגן השר לשיתוף פעולה איזורי ח"כ איוב קרא, הממונה על פיתוח הישובים הדרוזים והצ'רקסים: קיימתי בסוף השבוע שיחות עם גורמים באוצר והובטח לי שיעבירו לאישור ועדת הכספים בכנסת סך של 39 מלש"ח הפרשים ממשרד החינוך בגין השנים 2015 ושנת 2016. מערכת  THE PULSE, 27.08.2016 ♦

בתוך 3 שנים: זינוק של 40% במספר המורים הערבים במגזר היהודי. מנתונים שהגיעו לידי וואלה! NEWS עולה כי מספר המורים בבתי ספר יהודיים צמח עקב תכנית מיוחדת לשילובם. כעת, בעקבות קמפיין חדש, פנו עוד עשרות כדי להצטרף למערכת – חרף התנגדות חלק מההורים, משה שטיינמץ, וואלה, יום ראשון, 28 באוגוסט 2016 ♦

עידכונים מאתר משרד החינוך:

  • "יהיה בסדר" – חיזוק השליטה בשפה העברית. [תוכנית של גבעת חביבה]. במסגרת היוזמה "עברית על הרצף" נוסף לתלמידי המגזר הערבי מקצוע חובה: לימוד השפה העברית. עם פתיחת שנת הלימודים תשע"ו מיושמת בהדרגה התכנית, אשר נועדה לשפר ולקדם את שליטת התלמידים הערבים בשפה העברית. התכנית מיועדת לילדים בכל הרצף החינוכי, מגני הילדים ועד לכיתה י"ב. ♦
  • שילוב מורים יהודים בחטיבות הביניים במגזר הערבי ♦
  • צוות הוראה משולב של מורים יהודים ומורים ערביים ♦

קורס הרתכות החזיר לבני נוער בדואים, שנשרו מבית הספר, את האמונה ביכולותיהם. שמונה תלמידי כיתה י"ב מבית הספר תיכון בכסייפה, שנשרו מלימודיהם ולא האמינו שיוציאו תעודת בגרות, סיימו קורס רתכים ראשון מסוגו במגזר הבדואי. במקום להתבטל בחופש הגדול, הם הגיעו לסדנת המסגרות, עבדו בתנאים לא פשוטים של חום כבד וצום הרמדאן – ויצאו עם בגרות טכנולוגית ביד, עודד בר-מאיר, MYNET, 23.8.2016 ♦

דו"ח מצב החינוך: 47% לא זכאים לבגרות, נשירה גבוהה בקרב חרדים וערבים. דו"ח אדוה, שמנתח את נתוני כיתות י"ב מ-2014, מעלה כי קיימת נשירה גבוהה מהתיכון, בעיקר בקרב חרדים וערבים. ד"ר שלמה סבירסקי: "חייבים להעלות דרמטית את שיעור הזכאים". משרד החינוך: "הנתונים לא עולים בקנה אחד עם העובדות בשטח", שחר חי, YNET, 18.08.16 ♦ 

אי-שוויון וחינוך: קשרים בין גידול באי-שוויון חברתי-כלכלי לבין שוויון בהזדמנויות ובהישגים בחינוך 2016, עודד בושריאן, היוזמה למחקר יישומי בחינוך, האקדמיה הישראלית למדעים, 2016 ♦

המסע של הצופים אל הצד השני של הסיפור. רק בשנת השירות, הבינו חברי גרעין "למדבר" שמעולם לא דיברו איתם על הנכבה או על החברה הערבית. הם החליטו לצאת ולשאול: "איך יכול להיות שיש שתי היסטוריות? זה לא הגיוני", עפרה אידלמן, הארץ, 21.08.2016 ♦

עברית על הרצף: מקצוע חובה לתלמידי החברה הערבית מגני הילדים ועד כיתה יב'. התכנית "עברית על הרצף" נועדה לשפר את המיומנויות של השפה הערבית בקרב תלמידי החברה הערבית. השליטה בשפה העברית היא מפתח לצמצום פערים, השתלבות במשק ובאקדמיה וכלי שבאמצעותו ניתן לגשר ולחבר בין שתי התרבויות הערבית והיהודית. צפו בסרטון שמסביר איך לומדים עברית במשחק, בשירה ובעיקר בחדווה. משרד החינוך. ♦

מי לפס הייצור ומי להנהגה? לחץ להרחיב את שורות החינוך המקצועי ניכר בישראל, אך נדרשת רפורמה נרחבת במערכות רבות על מנת שהחינוך הזה יוביל את בוגריו להצלחה מעשית. על הדו"ח החדש של מרכז אדוה "לקראת שנת הלימודים 2016/2017: איפה החצי השני? בני הנוער שאינם זכאים לתעודת בגרות", יוסי דהאן, העוקץ,  18.08.16 ♦

לדבר את השפה. מה חושבים ערביי ישראל על לימודי השפה העברית? ערביי ישראל רואים חשיבות בלמידת השפה העברית שבלעדיה נעולה הדלת אל עולם התעסוקה, אך הסוציולוג ד"ר אבו עסבה משקף את חוסר השוויון: "הבחור הערבי הממוצע מבין הרבה יותר בתרבות, בהיסטוריה, בדת ובספרות היהודית ביחס למקבילו היהודי", מאת דוד טברסקי , דבר ראשון, 17.08.2016 [עברית כשפה שניה לתלמידים דוברי ערבית – ממצאי תשע"ו, הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), – כאן] ♦

ועדת החינוך דנה (יום ב', 15.8.16) בהיערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ז במגזר הערבי. עבדאללה ח'טיב, מנהל אגף החינוך למגזר הערבי במשרד החינוך פתח את הדיון בהצגת נתונים ותוכניות המשרד לשנים הקרובות. על-פי נתוני המשרד, בשנת 2016 יהוו תלמידי המגזר הערבי קרוב ל-26% מכלל התלמידים בישראל (17.7% ערבים, 5.2% בדואים, % 1.9 – דרוזים וצ'רקסים). …… נושא משמעותי נוסף שעלה בדיון הוא המחסור בכיתות לימוד במגזר הערבי…….. התקנות הקיימות מחייבות, מאז 1996, הקמת מועצה מייעצת במשרד החינוך לענייני המגזר הערבי ועד היום לא הוקמה ועדה כזאת". , עידן יוסף,  מחלקה ראשונה, 15.8.2016♦

מצגת משרד החינוך: היערכות לפתיחת שנה"ל  תשע"ז במערכת החינוך בחברה הערבית, ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, 15.8.2016 ♦

עלייה בזכאות לבגרות, אך הפער בין יהודים לערבים מתרחב. מנתונים שפרסם משרד החינוך עולה כי בקרב ערבים בני 17 שיעור הזכאות הוא 48.4% בעוד שאצל היהודים – 75.6%. המדדים החדשים של המשרד להערכת בתי הספר אינם כוללים פילוח מגזרי, ירדן סקופ, הארץ, 01.08.2016 ♦

בג"ץ תקף בחריפות את חוברת המושגים באזרחות בשל היחס לערבים ולבית המשפט. בדיון בעתירה נגד השימוש במילון המושגים אמר השופט ג'ובראן כי הוא מתייג את הערבים כעוינים למדינה, והשופט זילברטל תהה: מי אמר שבאזרחות צריך לדקלם מושגים? ירדן סקופ, הארץ, 27.07.2016 ♦

לא נבון ולא נחוץ. "…אני מאמין בכנות כוונותיהם של אנשי משרד החינוך  ותחושת העלבון והפגיעה שלהם אל נוכח התגובה למהלך המהלך האחרון בו נקטו של הקטנת התקצוב, באמצעות צמצום המכסות המאושרות,  לסטודנטים ערבים תושבי הצפון הלומדים במוסדות להכשרת עובדי הוראה. יחד עם זאת אני סבור שמהלך זה הוא לא נבון (בלשון המעטה) ולא נחוץ..", נחום בלאס, מכון טאוב (בלוג), 10.07.2016 ♦

האבולוציה של האפליה: מהצהרות ריקות על שוויון – להפרדה בין יהודים לערבים. קשה לקבל את טענת משרד החינוך, לפיה אלפי מורים ערבים מובטלים מחייבים הנהגת מימון שונה וחסר לסטודנטים הערבים. האפליה בתקצוב התלמידים הערבים תורחב כעת לשלב נוסף, אור קשתי, הארץ, 07.07.2016 ♦

משרד החינוך פועל לצמצום מספר המורים הערבים: סטודנטים ערבים יתוקצבו בחצי לעומת יהודים. לאור עודף מורים ערבים ועל אף המחסור במערכת החינוך היהודית, הוחלט לתקצב מכללות בצפון על בסיס מוצא הסטודנטים. גורם באחת המכללות: סופרים ראשים, בודקים מי ערבי ומתקצבים פחות, ירדן סקופ, הארץ, 06.07.2016 ♦

היום בועדת הכספים: חמישים מיליון לחינוך הנוצרי. משרד האוצר פנה לוועדת הכספים לאשר העברת חמישים מיליון ₪ למוכש"ר הנוצרי בלבד • הנהלת פורום המוכש"ר לראשי המפלגות החרדיות: "מדובר בצעד מקומם ובלתי מתקבל על הדעת ובטוחים אנו שתעמדו מנגד", מנדי קליין כ"ח סיון התשע"ו, כל הזמן,   04.07.2016 ♦

תיכון לרופאים צעירים. 200 סטודנטים לרפואה ו־30 רופאים הצמיח בית־הספר התיכון טומשין בטירה בעשר שנותיו • בזכות מורים שנבחרו בקפידה, תוכניות לימוד מיוחדות ודגש על מדעים, הפך התיכון השני שהוקם בעיר למקפצה מבוקשת בדרך ללימודי הרפואה, רותם אליזרע, ידיעות אחרונות, 05.07.16 ♦

פערים במיומנויות. פערים גדולים ברמת הקריאה בין יהודים לערבים בישראל. כך לפי סקר המיומנויות שערכו הלמ"ס, הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך וארגון ה-OECD. עוד לפי הסקר: השכלה אקדמית משפיעה על רמת המיומנויות וכך גם כמות הספרים בבית. מאת ניצן צבי כהן דבר ראשון, 28.06.2016 ♦

מנהלי בתי הספר הנוצריים מאיימים: "לא נפתח את שנת הלימודים". המנהלים טוענים כי ההסכם עם משרדי החינוך והאוצר לא כובד וסכום של 50 מיליון שקלים לא הועבר אליהם. משרד האוצר: "פועלים לעמוד בסיכום ולהעביר את הכסף בהקדם", גלי מרקוביץ סלוצקר, מעריב און ליין, 25/06/2016 ♦

לקראת הקיץ: summer

  • התכנית "בתי הספר של החופש הגדול", תופעל בשבועות הראשונים של חופשת הקיץ, מה-1 ביולי ועד 21 ביולי. הפעילות תתקיים בימים א-ה, בין השעות 8.00- 13.00. במגזר הערבי ובמגזר הבדואי בקיץ תשע"ו, בשל צום הרמדאן והחג, תפעל התכנית מיום 11 ביולי ועד יום 31 ביולי כולל. אתר משרד החינוך, יוני 2016 ♦

============================

יעדים בתחום החינוך בקרב אוכלוסיית המיעוטים. החלטה מספר  1560 של הממשלה מיום 19.06.2016 ♦

הצעת המדינה לתקצוב ביה"ס נוצרים – מרגיזה את הוותיקן. פרסום ראשון: במשרד החינוך מתמודדים עם בעיית התקצוב של בתי הספר בבעלות הכנסייה. פתרון המשרד שמרגיז את הכנסייה: בתמורה לתקציבים – היא תעביר את ביה"ס לבעלות המדינה, מיכאל האוזר טוב, גלי צה"ל, 15.6.2016 ♦

מועדים לפורענות: חוסר מעש של הצעירים מאיים על החברה הערבית. 60 אלף צעירים וצעירות ערבים בגילאי 18-22 מוגדרים כ"חסרי מעש" – לא לומדים ולא עובדים. חיים של עוני, שעמום וייאוש שמובילים לאלימות. אלו לא בעיות משפחתיות אלא מדיניות. במקום לתייג אותם כבריונים הרשויות המקומיות צריכות להשקיע משאבים ולהתמודד עם התופעה,מקבולה נסאר, שיחה מקומית, 13.6.2016 ♦

המבחן האמיתי של מוחמד זידאן מתחיל עכשיו. מוחמד זידאן, בן 19 מכפר מנדא הוא כפי הנראה הצעיר הערבי היחיד בישראל שהצליח להביא את שר החינוך נפתלי בנט מהבית היהודי ואת ח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת להחליף מילות ברכה חמות ביניהם. זידאן קיבל ציון 800 בבחינה הפסיכומטרית – הגבוה ביותר שניתן לקבל. טיבי כתב על כך בחשבון הטוויטר שלו (25 במאי), שר החינוך בנט מיהר לצטט את ברכתו של טיבי, ושני היריבים הפוליטיים אף החליפו מילות ברכה ביניהם. שלומי אלדר, אל-מו ניטור, 3.6.2016 ♦

תלמידים שחוזרים משהות ממושכת בחו"ל זוכים להקלות במבחני הבגרות — חוץ מערבים. משרד החינוך מאפשר הקלות שונות, בהן התעלמות משגיאות ותוספת נקודות לציון, אך רק לנבחנים בעברית. אחת ההטבות מאפשרת בחינה דו־לשונית, אך רק ברוסית, אמהרית אנגלית צרפתית וספרדית, ירדן סקופ, הארץ ,30.05.2016 ♦

משרד התרבות מתמהמה, וילדי הבדואים עלולים להישאר ללא ספרייה ניידת. שלוש ספריות ניידות שפועלות בנגב, במשולש ובגליל מעניקות בשנים האחרונות שירות לעשרות אלפי ילדים בדואים וערבים. למרות ההצלחה הגדולה וחשיבות הפרויקט, משרד התרבות לא חידש את המכרז, משה גלעד, הארץ, 29.05.2016 ♦

מבקר המדינה: כישלון מתמשך של משרד החינוך במניעת גזענות.  תקצוב נמוך, היעדר תוכנית עבודה והתחמקות שיטתית של החינוך הדתי: דו"ח מיוחד [של מבקר המדינה] שיתפרסם בשבועות הקרובים מצביע על ליקויים רבים בחינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים, אור קשתי ו ירדן סקופ, הארץ, 27.05.2016 ♦

יותר מחצי מההורים היהודים מתנגדים למורים ערבים בבתי בספר. 82% מההורים בציבור הדתי לא יסכימו לשיבוץ מורה ערבי בכיתות יהודיות. 40% סבורים כי מורה ערבי אינו מסוגל ללמד תכנים על ציונות או על יום הזיכרון. "הממצאים – דגל שחור שאסור להתעלם ממנו", משה שטיינמץ, וואלה, 24.5.2016 ♦

ספר האזרחות מראה לערבים את הדרך החוצה. "… המסר שהספר מעביר לתלמידים הערבים הוא, שהמשך חייהם הבוגרים בישראל אינו בגדר הרצוי. אדרבה, בעיני המדינה, מוטב לצעירות ולצעירים הערבים לשקול להקים משפחה במקום אחר, וזאת תהיה הדרך היעילה ביותר מצדם לתרום לביטחון הדמוגרפי של הרוב היהודי…", דימיטרי שומסקי, הארץ, 18.05.2016 ♦

תלמידי בתי הספר המקצועיים: יותר ערבים, עולים ועניים. דו"ח חדש של משרד החינוך משרטט את הפער העמוק בין תלמידי בתי הספר שבפיקוחו לאלה הלומדים בחינוך המקצועי. מבעד לים הנתונים מסתתרים אלה שנעלמו לגמרי ממסגרת חינוכית, אור קשתי, הארץ, 13.05.2016 ♦

בציבור הערבי זועמים על ספר האזרחות החדש; יוציאו חוברת עזר. הספר מציג את המיעוט הערבי ככזה שאין לו קשר שורשי לארץ ומתעלם ממפעל ההתנחלויות. הצעה שעלתה לחבר ספר אלטרנטיבי ירדה מהפרק, מחשש שמשרד החינוך לא יאמצו בכל מקרה, ירדן סקופ ג'קי חורי, הארץ, 11.05.2016 ♦

הכירו את הבדואי שמממן תלמידים במיליון שקל. יזם בדואי צעיר מממן מכיסו תוכנית שמגישה את נערי המגזר לבגרות, במטרה לשנות את הסטטיסטיקה העגומה. עכשיו הוא מצפה לתמיכה ממשרד החינוך, אלישיב רייכנר, מקור ראשון NRG,   9/5/2016 ♦

בהיעדר הסעות וגנים, 5,200 ילדים בדואים לא רשומים באף מסגרת חינוכית. אי נגישות של הילדים לגנים גורם לכך שרבים מהם נכנסים למערכת החינוך רק בגיל חמש וחווים קשיים לימודיים וחברתיים. עתירה לבית המשפט דורשת ממשרד החינוך למצוא פתרון לבעיה, אלמוג בן זכרי, הארץ, 07.05.2016 ♦

"כל הערבים רעים, חוץ ממך המורה ".  "כל הערבים רעים, הלוואי שכולם ימותו. חוץ ממך, המורה, אני אוהב אותך, את שונה מכל הערבים האחרים". חייכתי אליו בחזרה ואמרתי: "גם אני מאוד אוהבת אותך, ואתה יודע מה, אני אגלה לך סוד קטן: יש עוד הרבה ערבים טובים כמוני, אתה רק צריך לרצות להכיר אותם"., מהא מנצור, הארץ, 27.04.2016 ♦

מנהלת התיכון הערבי בלוד לא מפחדת מאף אחד. בתיכון אורט הערבי בלוד התירוץ הוא לא "הכלב אכל את המחברת" אלא "היס"מ ערך חיפוש בבית", והנושרים מגיעים למעגל האלימות ולא לאבטלה. זה לא ימנע מהמנהלת שירין נאטור חאפי להישאר מלאת תקווה, אפילו כשזגוגיות הרכב שלה כבר שילמו את המחיר, יאיר שלג, מקור ראשון-NRG, 15/4/2016 ♦

סובול בעצרת החינוך הדו לשוני: לגדל דור שילמד לחיות בהרמוניה. יהושע סובול בעצרת החינוך הדו לשוני ביפו: הדרך היחידה להוציא את החברה מהאומללות היא לגדל דור שילמד לחיות בהרמוניה. יהושע סובול, תאמר נפאר, רננה רז, סיסטם עאלי ואחרים הפגינו היום יחד עם ילדי והורי קהילת "יד ביד" למען החיים המשותפים ובקריאה לעירייה להסיר את הקשיים שעלולים להרוס את החינוך הדו לשוני ביפו, מערכת THE PULSE , נוצר ב 11 מרס 2016 ♦

משרד החינוך מסרב לתקצב הכשרת בנות ערביות לשירות האזרחי. במשרד מממנים רק הכשרת בנות, דתיות לרוב, שהתקנים שלהן מתוקצבים על ידו ולא על ידי מינהלת השירות הלאומי. הוועדה לביקורת המדינה תקיים היום דיון בנושא.. בנות השירות הלאומי מהחברה הערבית מגיעות ברובן לפעילות בבתי הספר והגנים הערביים, באמצעות תקנים שמממנת עבור משרד החינוך מינהלת השירות הלאומי..", ירדן סקופ, הארץ, 06.03.2016 ♦

שגרירים: המורים הערבים שמלמדים בביה"ס היהודיים. מורים ערבים וארגונים המלמדים ערבית בבתי הספר בישראל הם השער שלנו לחיים משותפים. המורים רואים בעצמם שגרירים של תרבותם וטוענים כי לימוד השפה בחטיבת הביניים הוא מאוחר מדי, ויש ללמדה עוד ביסודי. "שער לעולם שהילד לא היה מכיר אחרת", שירית אביטן כהן, NRG, 3/3/2016 ♦

לא מכירים בגן הדו-לשוני: "יש כאן אלמנט גזעני". למה המועצה האזורית דרום השרון לא מכירה בגן הדו לשוני המשותף לתושבי השרון והמשולש כמוסד ציבורי? לטענת ההורים וההנהלה, כל פניותיהם לרשות בשנה האחרונה העלו חרס. בינתיים, הביקוש לגן עולה, רשימת ההמתנה מתארכת, אבל ללא תקציבים לא יוכלו בגן להרחיב את הפעילות. "לא נוותר, נפגין, נגיע לכנסת, נצא למאבק ציבורי", אומר ניב שריג, ממובילי המאבק. המועצה: "אנו פועלים על פי הנחיות משרד החינוך", נועם לנדמן, MYNET, 1.3.2016 ♦

הצפיפות בכיתות: פערים בין החינוך הממלכתי לדתי. דו"ח של הלמ"ס קבע כי תלמידי ישראל לומדים בצפיפות הגבוהה ביותר מבין מדינות ה-OECD. בדו"ח נחשפו פערים בין החינוך החילוני והערבי לבין הממלכתי דתי והחרדי ונחשף: כ-20% מכלל הכיתות עם 35 תלמידים ויותר, שירית אביטן כהן, NRG,   28/2/2016 ♦

פוטר המורה מבקה אל-גרבייה שנטען כי הקרין בפני תלמידי תיכון סרט שאינו הולם. העירייה הודיעה על הפיטורים יומיים אחרי שערכה שימוע לעלי מוואסי. חד"ש, בל"ד, ועדת המעקב העליונה ובמאי הסרט שהוקרן הביעו תמיכה במורה, ג'קי חורי, הארץ, 28.02.2016 ♦

תלמידים ערבים מבאר שבע נאלצים לנסוע קילומטרים: "זרקו עליהם אבנים". מדי יום נוסעים מאות תלמידים ערבים מבאר שבע לתל שבע כי רק שם קיים בי"ס שמלמד בערבית. אך הם סובלים מהתנכלויות, איומים וידויי אבנים. דרישתם למוסד חינוכי שילמד בשפתם בעיר טרם נענתה, למרות "חובת הרשות המקומית להנגיש חינוך חינם לתלמידים בשפת אמם", אילנה קוריאל, YNET, 20.02.16 ♦

ספר האזרחות ירד לדפוס לפני שהמעריך הערבי בחן אותו. במחאה על התנהלות משרד החינוך החליטה ועדת המעקב של ערביי ישראל לפרסם חומרי לימוד משלה באזרחות. שני מומחים בולטים לאזרחות ביקשו להצטרף לוועדת המקצוע אך נדחו, אור קשתי ו ירדן סקופ , הארץ, 19.02.2016 ♦

אחרי סערת ספר האזרחות: האלטרנטיבה של ערביי ישראל. בוועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל יזמו ועדה מקצועית שתפיץ חומרי לימוד באזרחות נוסף לאלו של משרד החינוך, שבהם תהיה התייחסות לנרטיב הפלסטיני, גלי מרקוביץ סלוצקר, מעריב און ליין, 17/02/2016 ♦

לא תאמינו איזה ספר ללימוד ערבית אישרו במשרד החינוך. בספר משנת 2010, "שפה מספרת תרבות", מהללים את הנשיא הסורי בשאר אסד שטובח בבני עמו, ואת קטאר התומכת בחמאס ובאחים המוסלמים. הספר משובץ בפסוקים מהקוראן, בתפילות מהרמאדן ובהלכות איסלאמיות. משרד החינוך בתגובה: "שפה, תרבות ומורשת חד הן", מיכל רז-חיימוביץ', 11/02/2016 ♦

מחוץ למסגרת: כ-3,400 ילדים בדואים לא לומדים במוסדות חינוך. ממידע שהגיע לידי וואלה! NEWS עולה כי כחלק מתופעה הנמשכת שנים, אלפי ילדים בגילאי 3 עד 5 אינם רשומים למוסדות. משרד החינוך מוגבל בהקמת גנים חדשים עקב מעמד הקרקעות הבלתי מוסדר בפזורה, ובהיעדר גוף האחראי לתקצוב הסעות לילדים בגילאים אלה – הם נשארים בבתיהם, יניר יגנה, משה שטיינמץ ועמרי נחמיאס, וואלה, יום שישי, 12 בפברואר 2016 ♦

בסוף כל משפט בעברית כבר אין ערבי עם נרגילה. כולם מדברים על חשיבות לימודי הליבה לחרדים כדי שישתלבו בשוק העבודה. אבל האם במגזר הערבי נוצר גטו של חסרי יכולת לדבר עברית בסיסית? דוד רטנר, הארץ, 09.02.2016 ♦

החמרה בעונשם של מציתי הדו-לשוני. בית המשפט העליון החמיר היום בעונשם של מציתי בית הספר הדו לשוני בירושלים, והם ירצו שמונה חודשי מאסר נוספים על העונש המקורי. שנה אחרי ההצתה, בבית הספר בית הספר הדו לשוני מתמודד בימים אלה עם אתגר חדש: איך להמשיך לקיים חיים משותפים בצל גל הטרור, ציון נאנוס | גיא פלג | חדשות 2 | פורסם 31/01/16 ♦

ההורים ועיריית ת"א במאבק על החינוך הדו-לשוני ביפו. כיתות דו־לשוניות החלו לפעול ביפו רק השנה בתוך בית ספר קיים, אך המשך פעילותן עומד בימים אלה בסימן שאלה. במסגרת מאבקם הודיעו ההורים שירשמו את ילדיהם לבית ספר ערבי, ירדן סקופ, הארץ, 28.1.2016 ♦

נפסל שאלון שהודלף בבחינת הבגרות בספרות במגזר הערבי.  כשעה לפני שהייתה אמורה להתחיל בחינת הבגרות בספרות ערבית, הודיע משרד החינוך על ביטול הבחינה למגזר הערבי עקב דליפה של אחד השאלונים בבחינה. במשרד נערכים לשגר שאלון חלופי באמצעות רשת האינטרנט הפנימית של מטה הבחינות הארצי, סמי עבד אל חמיד, נענע10, עודכן 17:41 21/01/2016 ♦

מורים ערבים לא מוצאים עבודה. משרד החינוך: כ-12,000 מורים ערבים חדשים מחפשים עבודה בהוראה מדי שנה, רק 30% מהם משובצים. חזקי עזרא, ערוץ 7, י' בשבט תשע"ו 20/01/16 ♦

ילד ערבי שווה תשיעית מילד יהודי. האפליה של ערביי ישראל מתחילה קודם כל בתקציבי החינוך, ולא מותירה לילד ערבי בישראל סיכוי לצמצם את הפערים בינו לבין ילד יהודי ■ התקציב שמקבל תלמיד ערבי נמוך ב–78%–88% מזה של תלמיד יהודי – אף שהתלמידים הערבים חלשים יותר בממוצע, ואמורים ליהנות מתקציב מטפח ■ גם תוכנית החומש החדשה למגזר הערבי אינה נוגעת בתקציבי היסוד של משרד החינוך, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 05.01.2016 ♦

משרד החינוך פסל ספר המתאר רומן בין ערבי ויהודייה. הוועדה הפדגוגית אישרה את בקשות המורים לספרות ללמד את "גדר חיה" של דורית רביניאן לבחינת הבגרות, אולם במשרד החינוך הטילו וטו. הנימוק: "יחסים אינטימיים בין יהודים ושאינם יהודים מאיימים על הזהות הנפרדת". בנט: "מגבה את ההחלטה". רביניאן: "החלטה אירונית". א.ב. יהושע: "על ידי פסילת ספרים לא מחסלים את המציאות", חן ליברמן, נענע10, 30/12/2015 ♦

נתונים על תקציב משרד החינוך לפי מגזרים, מחלקת המחקר והמידע, אסף וינינגר, הכנסת, דצמבר 2015 ♦

להביא את הטכנולוגיה אל המגזר הערבי. החלטת שר החינוך להקים מכללה באחת הערים הערביות בצפון היא יוזמה מבורכת, שיכולה להועיל גם להיי-טק ● מה שצריך הוא לפתח במקביל מקורות תעסוקה ביישובים ערביים ולעודד חברות מהענף להתמקם בהם, מאת יהודה קונפורטס ,  אנשים ומחשבים, 22 בדצמבר 2015 ♦

הערבים מאיימים: נוציא ספר אזרחות מטעמנו. ועדת החינוך דנה ב"שינויים המהותיים בהוראת מקצוע האזרחות". …במהלך הדיון אמר יו"ר ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, ח"כ לשעבר מוחמד ברכה, כי אם ספר האזרחות לא ישונה, ועדת המעקב, בשיתוף אקדמאים ומורים מהמגזר הערבי, תוציא ספר חלופי המיועד למגזר הערבי….אנשי משרד החינוך דחו את הטענות שהושמעו בדיון, חזקי עזרא, ערוץ 7, י' בטבת תשע"ו, 22/12/15 ♦  1book

האזרחות החדשה: הרבה יותר יהודית. טיוטת הספר החדש באזרחות נפתחת בציטוט מתפילה, מדגישה את הממד היהודי על פני הדמוקרטי ומגמדת את זכויות המיעוט הערבי. למרות ביקורת חריפה, נראה שבנט ואנשיו נחושים להוציאו לאור, אור קשתי, הארץ, 18.12.2015 ♦

קול קורא ללמוד, ללמוד: עדנאן סעיד עושה מהפכה חינוכית במגזר הבדואי. מקים המכללה הקהילתית בבאר שבע, שמאפשרת לימודים אקדמיים לצעירים בדואים בלי תנאי קבלה, טוען: "אם היה כאן פרופסור פלצן, כבר היו נותנים לו פרסים", הדר פריאנטה, XNET, 10.12.2015 ♦

משרד החינוך מציג: תכנית לימודים למניעת התגייסות בדואים לדאעש. התכנית שהחלה בנגב מתמקדת בהטמעת זהות ישראלית בקרב תלמידים ובמניעת הפצת מסרים קיצונים בידי מוריהם. המהלך החל ביישוב חורה, שממנו יצא המחבל בבאר שבע, ובמגזר יש מי שמזהיר: "איסלאמיסטים מנצלים את הוואקום שהותירה ההזנחה הממסדית", יניר יגנה, וואלה, יום שני, 30 בנובמבר 2015 ♦

האחר לא מעניין את שרי החינוך בישראל. השרים התחלפו, אך המסר שיצא מלשכותיהם דומה: במערכת החינוך אין מקום לשאלות או להרהורים, ויש להימנע מכל מפגש בין יהודים לערבים. בישראל נדרש חזון שרואה בשונות ערך חינוכי ולא איום קיומי, אך הסיכוי שמהלך כזה יתרחש הולך וקטן, אור קשתי, הארץ, 25.10.2015  ♦

הפערים לא מצטמצמים: תלמיד יהודי חזק מקבל יותר מתלמיד ערבי מוחלש. התקציב שמשרד החינוך משקיע בתלמיד תיכון דתי גדל ב–12% ב–2014 לעומת 2012 – לעומת גידול של 8% בזרם הממלכתי ■ בבתי ספר יסודיים, תלמיד יהודי מרקע כלכלי־חברתי חלש מקבל תקציב גבוה בכ–20% מתלמיד ערבי מרקע זהה, ליאור דטל, הארץ, 26.10.2015 ♦

אף שתמכה בו בעבר, העבודה התנגדה לחוק להנצחת הקורבנות בכפר קאסם. שתי הצעות חוק שנדחו קראו להכרה באחריות לטבח ולהכנסתו לתוכנית הלימודים. חברי מרצ והרשימה המשותפת נעדרו מהצבעה על עיגון עיקרי נאום בר אילן בחקיקה, יהונתן ליס, הארץ, 22.10.2015 ♦

העברית אינה מחסום לשילוב ערביי ישראל. סוד ידוע הוא כי כל תלמיד ערבי בחינוך הממלכתי מתחיל ללמוד עברית בכיתה ג' – וזה לא מקדם את מעמד הערבים בישראל….הטענה המקוממת כי "הדרך לצמצום פערים עוברת בלימודי עברית", שעמדה במרכז מאמרם של תאבת אבו ראס ואמנון בארי סוליציאנו (TheMarker, 8 בספטמבר 2015), אין לה אחיזה, ולו הקלושה ביותר, במציאות הישראלית המורכבת., מוסטפא נאשף, הארץ, 21.10.2015 16:37 ♦

מורה לחיים: איים של דו קיום בתוך גל הטרור הנוכחי. בתי ספר יהודיים שבהם מלמדות מורות ערביות ובית ספר ערבי שבו מלמד מורה יהודי, מהווים יקום מקביל למצב בישראל. לינדה מסארווה, מחנכת כיתה ז' בבית ספר שזר בכפר סבא: "אני כמו אמא שנייה שלה התלמידים. אי אפשר להסתיר מהם דברים", אריק וייס, נענע10, 17.10.2015 ♦

בכיתה מעורבת ביפו, התלמידים לומדים שיעור בשפיות. כיתה ד' בקרית חינוך יפו משמשת דוגמה לחיים משותפים גם בימים מתוחים, אך התגובות להסלמה זולגות פנימה. במשרד החינוך דווקא מעדיפים להצניע את שיתופי הפעולה, אור קשתי, הארץ, 16.10.2015 ♦

הפתרון של מערכת החינוך לגזענות בכיתות: התעלמות. בעוד שמורים רבים מתלוננים על חוסר אונים מול ביטויי גזענות מצד תלמידים, החליט משרד החינוך, שהיה אמור לתמוך בהם בהתמודדות עם התופעה, לטרפד יוזמה לחינוך לחיים משותפים, אור קשתי, הארץ, 02.10.2015 ♦

15 שנים לאוקטובר 2000; ביישובים הערביים יתקיימו טקסים. בתי הספר הערביים יקדישו יום ללמידה על 13 האזרחים הערבים שנהרגו מירי משטרתי, ותהלוכה תתקיים בסכנין אחר הצהריים. המשטרה: צופים שקט, אך ערוכים לכל תרחיש, ג'קי חורי, הארץ, 01.10.2015  ♦

הנוצרים צודקים: יש אפליה חינוכית לטובת החרדים. הנמכת רף הפיקוח ורף התקצוב איפשרה לבתי הספר החרדיים לפעול בלי פיקוח בכלל, אבל עם תקציב, מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 01.10.2015 ♦

משרד החינוך נלחם בבתי הספר היהודיים – והנוצרים חוטפים את האש. אתמול חודשו הלימודים ב-47 בתי הספר הנוצריים שהיו מושבתים במשך כחודש ■ אם זה מנחם את 33 אלף התלמידים ובני משפחותיהם, בכל הקשור לטענותיהם על אפליה תקציבית הם נמצאים בחברה טובה – עם בתי הספר היוקרתיים של היהודים, מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 30.09.2015 ♦

הַשפֵּל ומשול. "…שביתה זו הנה מאבק מכונן בחיי האוכלוסייה הערבית בישראל. לראשונה היא מנהלת מאבק ארוך טווח ברמה הארצית. אחת התוצאות האפשריות במאבקים פתוחים כאלה היא כישלון טוטלי. על כן אין להקל ראש בהישגי השובתים במצב המסובך כאן…", עודה בשאראת, הארץ, 29.09.2015 ♦

השביתה בבתי הספר הכנסייתיים הסתיימה – 34 אלף תלמידים ישובו לכיתות. מאז פתיחת שנת הלימודים, אלפי התלמידים של החינוך הכנסייתי בישראל נשארו בביתם. השביתה שנפתחה כבר לקראת סוף שנת הלימודים הקודמת הסתיימה כעת, זאת לאחר שהושגו הבנות בין נציגי החינוך למשרד הממונה. רק אתמול, הכריזו ראשי החינוך הנוצרי על כך שיצאו להפגין ברחובות תל אביב, סמי עבד אל חמיד, נענע10, 27/09/2015 ♦

ח"כ עודה: שביתה כללית תוכרז במגזר הערבי בתמיכה בבתי הספר הנוצריים, אריק בנדר, מעריב און ליין, 21.9.2015 ♦

משרד החינוך הפיץ מסמך עם מסרים המשמיצים את בתי הספר של הכנסייה. ועדת המעקב של ערביי ישראל הודיעה כי אם השביתה תימשך גם בשבוע הבא, ישביתו את כל בתי הספר הערביים. בנט הציע להקים היום ועדה בראשות שני יו"רים, ערבי ויהודי, שתמצא פתרון למשבר, ירדן סקופ ו ג'קי חורי, הארץ, 21.09.2015 ♦

"מנסים לעשות 'פלסטיניזציה' לבתי הספר הנוצריים". ועדת החינוך של הכנסת דנה במשבר התקצוב של בתי הספר הנוצריים שעדיין לא פתחו את שנת הלימודים. ח"כ ברקו: "לצרף את בתי הספר למערכת החינוך הרשמית". ח"כ זועבי: "מפלים את המגזר הערבי", שירית אביטן כהן,NRG, 20/9/2015 ♦

מצוינות בשביתה: הצצה לבתי הספר הכנסייתיים. רוב התלמידים הם מוסלמים, אך מתחנכים בהם גם יהודים. שיעורי הבגרות מגיעים ל-95% בממוצע והבוגרים ממשיכים לאקדמיה ולהייטק. בתום שושלת ארוכת שנים שבה פועלים המוסדות הכנסייתיים, נקלעו בתי הספר למשבר תקציבי שהוביל לשביתה ממושכת: "כנראה שלא רוצים ערבים מצליחים", חסן שעלאן, YNET,18.09.15 ♦

המשבר בבתי הספר הנוצריים: החינוך העל-יסודי יושבת לשעתיים בהזדהות. ארגון המורים העל-יסודי הודיע כי ביום ראשון יחלו הלימודים בשעה 10:00. הכנסת תתכנס לדיון פגרה מיוחד בסוגיה בשבוע הבא, ירדן סקופ וג'קי חורי, הארץ, 17.09.2015 ♦

תנו לנוצרים ללמוד. "…רבים התקוממו על כך ששר החינוך הודיע בחגיגיות על פתיחת שנת הלימודים "כסדרה" ובלא שביתות. התלמידים והוריהם חשו שקופים, בלתי נראים ולא רלוונטיים. רבים במגזר הערבי חשו, שהתקשורת שיתפה פעולה בקנוניה זו — להעלים את 33 אלף התלמידים בבתי הספר הנוצריים — ולא הזכירה זאת כמעט בשידוריה….", בוטרוס מנסור, מנכ"ל בית הספר הבפטיסטי בנצרת וחבר בוועד הפעולה של בתי הספר הנוצריים, הארץ, 15.09.2015 ♦

בתי הספר הכנסייתיים אכן מופלים לרעה, אבל לא בגלל שהם ערבים. בעוד שבתי הספר החרדיים השיגו לעצמם הטבות דרך הממשלה, ובעוד שמשרד החינוך הצליח לבלוע לתוכו את בתי הספר הפרטיים, אלה הכנסייתיים נותרו קירחים מכאן ומכאן. הערבים נתרו מאחור, ובינתיים לאיש לא ממש אכפת,  מאת גיל גרטל, שיחה מקומית,  | 13.9.2015 ♦

מה עושה נער בשם מוחמד בבית ספר קהילתי כנסייתי? השביתה המתמשכת בבתי הספר הכנסייתיים היא חלק ממאבק בין המדינה לציבור הערבי על אופיו של דור העתיד שלנו. אחרי עשרות שנים של הזנחת החינוך הממלכתי הערבי, לא פלא שהקהילה מתגייסת למען החינוך המצוין של הכנסייה,מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  | 12.9.2015 ♦

"אם לא יהיה חינוך לאוכלוסיה הערבית, ההרג והעוני יימשכו, הכעס יחריף". ד"ר סוהיר ריחאני בשאראת, חוקרת בבית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה ודיקנית הסטודנטים במוסד האקדמי בנצרת, מזהירה מפני סגירת המכללה על ידי המל"ג: "תסגרו מוסדות לימוד אקדמיים לצעירות וצעירים ערבים – תזרקו אותם ללמוד בג'נין, שכם, ביר זית, חברון, והם יחזרו עם דעות זרות וידרדרו את החברה שלנו", סטלה קורין ליבר, גלובס, 11.9.2015 ♦

הדרך לצמצום פערים עוברת בלימודי עברית. מהן הסיבות להיחלשות השליטה בשפה העברית בקרב ערבי ישראל, וכיצד הקושי הלשוני משריש ומחזק את השסע הערבי-יהודי?תאבת אבו ראס ואמנון בארי סוליציאנו, דה מארקר, 07.09.2015 ♦

שביתה במגזר הערבי: חצי מיליון תלמידים בבית. מוסדות החינוך במגזר הערבי כולו הצטרפו הבוקר לשביתת בתי הספר הכנסיתיים, ששובתים כבר שבוע בדרישה להגדיל את תמיכת המדינה. "המאבק מוצדק, נתמוך בבתי הספר עד הסוף", אמר ראש עיריית סכנין, פוראת נסאר | עמית ולדמן | חדשות 2 | פורסם 07/09/15 11:35 ♦  צילם: אמיל סלמן, הארץ

המאבק מחריף: בתי הספר הערבים יצטרפו מחר לשביתת החינוך הכנסייתי. אלפי מורים, תלמידים הורים ואנשי דת הפגינו בירושלים במחאה על הקיצוץ בתקציבי בתי הספר הכנסייתיים. יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה שהודיע על השבתת כלל בתי הספר הערבים מחר: "הפגיעה הקשה במערכת החינוך הכנסייתית היא פגיעה בכלל הציבור הערבי", מאת יעל מרום, שיחה מקומית,  | 6.9.2015 ♦

"מערכת החינוך הערבית במגמת עלייה". לפני חודש מונה איש החינוך הוותיק מדחת זחאלקה למרכז הפיקוח הערבי במשרד החינוך מחוז חיפה. "לא אישן ולא אשקוט עד שאחרון התלמידים הערבים במחוז יקבל את מה שמגיע לו",פאוזי אבו טועמה, MYNET, 31.8.2015 ♦

הרשימה המשותפת תיפגש עם נתניהו: "מערכת החינוך שלנו על סף קריסה". ח"כ איימן עודה, ביחד עם ח"כ אחמד טיבי, ינסו לרתום את ראש הממשלה על מנת לפתור את איום ההשבתה המתוכננת במגזר הערבי, אריק בנדר, מעריב און ליין, 31/08/2015 ♦

מה הבעיה של בתי הספר במגזר הערבי? תרבות שלטונית לקויה והכשרה המונית של מורים במכללות הייעודיות למגזר הערבי יוצרים תופעות של שחיתות והורדת הסטנדרט של רמת ההוראה בבתי הספר הלא-יהודיים ■ כיצד התגברו בבית ג'אן על החסמים ומדוע היתר נותרים מאחור? ד"ר סאמי מיעארי, דה מארקר, 30.08.2015  ♦

ניסיון למנוע את שביתת מערכת החינוך במגזר הערבי. חברי כנסת מהרשימה המשותפת ייפגשו מחר עם ראש הממשלה נתניהו ועם הממונה על התקציבים באוצר בניסיון למצוא פתרון שיאפשר את פתיחת שנת הלימודים במגזר הערבי. בתוך כך דווח על התקדמות במו"מ עם משרד האוצר ועל החלטה להעברת 240 מיליון שקלים לרשויות הערביות, פוראת נסאר | חדשות 2 | פורסם 30/08/15 20:03 ♦

"התייאשנו מההבטחות": המגזר הערבי ישבית את פתיחת הלימודים. עשרות ראשי ערים ערביות התכנסו בסכנין והחליטו שלא לפתוח את השנה בשבוע הבא, בשל אפליה לטענתם ואי-השוויון בתקצוב. ראש העיר סכנין מאזן גנאים שוחח עם שר האוצר כחלון: "החברה הערבית מוזנחת", משה שטיינמץ, וואלה, יום רביעי, 26 באוגוסט 2015 ♦

השר בנט: "כל ילד יהודי צריך ללמוד ערבית". לאחר שהוציא לפועל את תוכנית לימודי השפה העברית במגזר הערבי וזכה לביקורת בעיקר ממחנה הימין הקיצוני, מספר בנט על התוכנית לעתיד: לימודי השפה הערבית במגזר היהודי, יאיר קראוס18/8/2015, NRG ♦

טיפוח ומיצוי ההון האנושי בישראל מערכת החינוך כמנוע לשילוב כלכלי-חברתי של החברה הערבית, ניתוח השוואתי ועקרונות מנחים, משרד ראש הממשלה, משרד החינוך והמשרד לשוויון חברתי,  אוגוסט 2015 ♦

שנת תשע"ו: לימודי עברית חובה במגזר הערבי, במסגרת התכנית בשם "עברית על הרצף", ילמדו לראשונה תלמידי החברה הערבית את השפה העברית מגני הילדים ועד לכיתה י"ב, רעות וילף, NRG,  | 13/8/2015 ♦

הזכאים לבגרות: ירידה במגזר היהודי, עלייה בערבי.  משרד החינוך פרסם את נתוני הזכאות לבגרות לשנת הלימודים תשע"ד, מהם עולה כי חלה ירידה של 0.7% בזכאים לתעודה. ירידה של 1.3 במגזר היהודי, עליה של 3.5 בערבי. "נטמיע שחינוך הוא לא עניין של גאוגרפיה אלא של מוטיבציה", הגיב שר החינוך נפתלי בנט, עמרי מניב, נענע 10, 21/07/2015 ♦

נדחתה הצעת חוק הגדרת מטרות החינוך הערבי. הכנסת דחתה היום ברוב של 53 מול 20 את הצעת החוק להגדרת מטרות החינוך הערבי. ההצעה, שהוגשה ביוזמת חבר הכנסת יוסף ג'בארין וחתומה על ידי כל חברי הרשימה המשותפת, היא ההצעה הראשונה מטעם הרשימה המשותפת אשר מציגה את ״האני מאמין״ של הרשימה בתחום החינוך. ההצעה קוראת, בין השאר, להעמקת הזהות הערבית-פלסטינית במערכת החינוך,  יונתן עשת, הטלויזיה החברתית, 9.7.2015 ♦

ועדת השרים לחקיקה תדון היום בהוספה של מטרות החינוך הערבי לחוק החינוך הממלכתי. הרשימה המשותפת מבקשת להבחין את החינוך הערבי בחוק, בדומה לממלכתי-דתי. הסעיפים החדשים כוללים העמקה של זהות פלסטינית, דיאלוג עם יהודים והגברת היכולת להשתלב בשוק העבודה, ירדן סקופ, הארץ, 05.07.2015 ♦

"התלמידים הלא יהודים צריכים לדעת שישראל יהודית ודמוקרטית". ד"ר אסף מלאך, דתי-לאומי מעופרה, מונה ליו"ר ועדת מקצוע האזרחות שנושאיו ידועים ברגישות הפוליטית שלהם. בריאיון ראשון הוא מתייחס גם לסוגיית לימודי הנכבה ואומר: "צריך ללמד אותם כעמדת האויב, לא כעמדת המדינה", רויטל בלומנפלד, וואלה, 5.7.2015 ♦

שילוב ערבים ויהודים בבתי ספר בישראל. רובם המוחלט של הישראלים חיים ביישובים חד-לאומיים, עובדים במקומות עבודה נפרדים ולומדים במוסדות נפרדים במערכת החינוך. עם זאת, מציאות ההפרדה נמצאת בתהליך של שינוי, ובתחומים שונים נוצרים מרחבים אינטגרטיביים יותר. פרק זה מתמקד במערכת החינוך, ובוחן את ההיסטוריה וההווה של הפרדה ושילוב בין יהודים לערבים על גורמיו, השלכותיו והאתגרים שהוא מציב. בחלקו הראשון של הפרק נסקרת התהוות ההפרדה בין ערבים ליהודים במערכת החינוך במהלך המאה העשרים. החלק השני מציג נתונים עכשוויים על מגמות השילוב הגוברות לאטן בעשור האחרון. חלקו השלישי של הפרק עוסק במוטיבציות של הורים בבואם לבחור בית ספר משולב עבור ילדיהם, והסיכום נוגע בקצרה באתגרים שהשילוב מציב בפני מעצבי מדיניות החינוך.מחברים: אורי שויד, יוסי שביט, מייסלון דלאשה ומורן אופק, מחקרי מדיניות, מכון טאוב, 17.12.2014 ♦

חוזר מנכ"ל בנושא השאלת ספרי לימוד בשפה הערבית ♦

זעם במגזר: משרד החינוך מזלזל בלימודי הערבית לתלמידינו. אנשי חינוך טוענים להתנשאות מצד המשרד כלפי השפה הערבית במערכת הלימודים של תלמידי המגזר. בין השאר, מחקר מצא 16 אלף טעויות בספרי לימוד בכיתות ג'-ט'. "יש רצון להעלים את השפה מהמרחב הציבורי", רויטל בלומנפלד, וואלה, יום שני, 08 ביוני 2015 ♦

בנט דואג לילדים הערבים. אי-השוויון החינוכי בישראל הוא איום כלכלי־אסטרטגי על עתידה ■ התוספת של סייעת בגנים היא בשורה חשובה,
 אבל חשוב לא פחות הוא האופן שבו תתווסף הסייעת – עם תקציב דיפרנציאלי ואפליה לטובת אוכלוסיות מוחלשות, מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 09.06.2015 ♦

בדרכי: קבלו את האישה שהמציאה מחדש את החינוך הערבי־ישראלי. 25  שנה אחרי שיצאה מהכפר ללימודים גבוהים על אף התנגדות חריפה של המשפחה, ממשיכה ד"ר דאליה פדילה לנפץ עוד ועוד תקרות זכוכית, טל בשן, מעריב און ליין, 08/06/2015 ♦

שרה נתניהו בבי"ס ערבי: "דו קיום זה דרך חיים". רעיית ראש הממשלה ביקרה בבית ספר "נווה שלום" בלוד ואמרה: "אני שמחה לראות את החינוך שלכם לשלום ואני מאחלת לנו המון שלום עם השכנים שלנו, וגם בתוכנו", אסף גולן, NRG,  | 4/6/2015 ♦ 

צילום: לע"ם
צילום: לע"ם

נשכחו מאחור: 75% מילדי הבדואים לא הולכים לגן. נתונים שפורסמו לרגל יום הילד הבינלאומי מראים כי אחוז ילדי המגזר שאינם רשומים בגן גדול פי 15 מאשר בציבור היהודי, וילד יהודי מתוקצב יותר מערבי. "גם ההתנחלויות אינן יישובים מוכרים אבל שם יש הטבות, ומה זו אם לא גזענות?"רויטל בלומנפלד, וואלה, יום שני, 01 ביוני 2015 ♦

מנהלי בתי ספר: משרד החינוך קובר את החינוך לדמוקרטיה במרתף. שני מחקרים חדשים חושפים תמונה מטרידה על מצב החינוך לדמוקרטיה: מיעוט הכשרות ומדיניות לא ברורה, קושי ללמד במגזר הערבי שסובל מאי-שוויון, והתנגדות לנושא בחינוך הדתי. הבעיה מתחילה בדמוקרטיה עצמה, מאת ד"ר גיל גרטל, שיחה מקומית, 29.5.2015 ♦

בתי הספר הנוצריים דורשים את התערבות הוותיקאן: משרד החינוך מפלה אותנו בתקציבים. אנשי זרם החינוך הנוצרי מוחים על הקיצוץ בתקציב מוסדותיהם יחד עם הגבלת גביית תשלומי ההורים. משרד החינוך: "המוסדות מתוקצבים על פי חוק, נציגיהם דחו כל חלופה שהועלתה בפניהם", ירדן סקופ ו ג'קי חורי, הארץ, 28.05.2015 ♦

הקושי בבגרויות במגזר הערבי: עברית וערבית. בשבוע שעבר נאלץ משרד החינוך לבטל שוב לבתי הספר הערביים את בחינת הבגרות בעברית לאחר שזו דלפה והגיעה מראש לתלמידים. אחוז ניכר של התלמידים נכשלים בשני מקצועות קבועים – עברית וערבית, דורון בן דור, MYNET, 18.5.2014 ♦

מאה נשים ערביות השתתפו בכנס יזמיות בטכניון. מטרת הכנסת הכיתה לחשוף את הנשים במגזר הערבי לתחומי המדע והמחקר, אסף גולן, NRG,  | 13/5/2015 ♦

מחקר: תלמידים דרוזים יודעים עברית טוב יותר מתלמידים ערבים ובדואים. לפי מחקר של משרד החינוך, שבדק את ידיעת העברית בקרב תלמידי כיתה ו' דוברי ערבית, 82% דיווחו שהם נהנים ללמוד עברית ו-93% אמרו שהם מבינים את חשיבות השליטה בשפה להצלחה עתידית, ירדן סקופ, הארץ, 05.05.2015 ♦

סקר במערכת החינוך: חצי מתלמידי החטיבות העליונות בחברה היהודית נעזרים במורים פרטיים. לעומתם, רק שליש מתלמידי החטיבות העליונות בחברה הערבית מקבלים שיעורים. הדיווחים על אלימות מילולית ופיזית מצד מורים רבים יותר בבתיה"ס ערביים – אולם ההורים מרוצים יותר, ירדן סקופ, הארץ, 26.04.2015 ♦

טייס קרב לשעבר הקים מרכז לחלל בכפר ערבי. אסף ברימר בן קיבוץ איילת השחר, טייס קרב לשעבר, ויתר על הקוקפיט ועל משרה נחשקת בתעשייה האווירית כדי להקים את מרכז 'מונא' לחלל וטכנולוגיה דווקא במג'ד אל כרום. המטרה המרכזית שסימן הייתה הורדת מפלס הניכור בין תלמידים יהודים וערבים. בעיות המימון לא איחרו לבוא: תורמים יהודים לא ששים להעביר כספים לפרויקט בכפר ערבי, וברימר נאלץ לא פעם להוציא כספים מהפנסיה הצבאית שלו, אבל מסרב לוותר. "אנחנו מוכיחים שאפשר אחרת", ענת יטח, MYNET – עמק וגליל 7/4/2015 ♦ 

דה מארקר, 2013
דה מארקר, 2013

קריית אונו בצמרת, עפולה בתחתית: "חינוך הילדים ייקבע לפי המזומנים שלנו בבנק". הפערים בין תלמידים מרקע כלכלי-חברתי שונה בישראל הם מהגבוהים במערב. תלמידים מרקע נמוך לומדים פחות מדעים ומשיגים ציונים נמוכים יותר. גם יהיה טוב יותר למי שחי ברשות חזקה שמשקיעה בתלמיד כ-13 אלף שקלים. "ילד בפריפריה מפסיד פעמיים", שחר חי ,YNET, 05.03.15  ♦

לבחור בדו-קיום. הפוליטיקאים מעדיפים לברוח מהסוגיות של חינוך לסובלנות ומיגור הגזענות. הם כמעט לא מדברים על הנושא אבל אנחנו מבקשים תשובות, הזאר מסרי-חוסייןYNET,  22.02.15  ♦

משרד החינוך הקשה על קיום פאנל בחירות בבית ספר ערבי. על אף שבתיכונים יהודיים הפכו אירועי הבחירות לדבר שבשגרה, בי"ס תיכון בראמה נאלץ לקיימם תחת תנאים מחמירים ונתקל בשיתוף פעולה מועט גם מצד הפוליטיקאים, ירדן סקופ, הארץ, 19.02.2015 ♦

היתרונות של חינוך דו־לשוני. נהוג לחשוב כי ילדים דו־לשוניים מתאפיינים במוח יותר גמיש וזריז אך האם זה הוכח מחקרית? ואיך הדו־לשוניות באה לידי ביטוי בארץ כאשר השפות מייצגות גם יחסי כוחות בין לאומים, דתות ותרבויות שונות?רותה קופפר, הארץ, 15.02.2015  ♦

OECD: ישראל צריכה להתמקד בחינוך של חרדים וערבים ולהגדיל את התחרות. ארגון המדינות המפותחות פירסם דו"ח שבו קרא למנהיגים להתמקד באי שוויון ולא רק בצמיחה, מאת: ישראל פישר, דה מארקר, 09.02.2015 ♦

למערכת החינוך במגזר הערבי חסרים כיתות ומחשבים. מערכת החינוך במגזר הערבי סובלת ממחסור כרוני בכיתות לימוד וציוד טכנולוגי. 
לפי עמותת "סיכוי", במשרד החינוך לא פועלים מספיק לצמצום הפערים, נטע אחיטוב, הארץ, 04.02.2015 ♦

עיריית תל אביב מסרבת לפתוח בית ספר דו-לשוני ביפו. הורים לילדים בגני ילדים דו-לשוניים ביפו ביקשו ליצור מסגרת המשך בית ספרית. העירייה אמרה כי הציעה לשלבם בקריית חינוך יפו, אך ההורים טוענים שמנהל התיכון אינו משתף פעולה, ירדן סקופ, הארץ, 29.01.2015 ♦

טופס הבחינה דלף – הבגרות במתמטיקה בוטלה. לאחר שחשפנו בחדשות 2 Online כי טופס מבחן הבגרות ברמת שלוש יחידות במתמטיקה דלף במגזר הערבי והשאלות הופצו בוואטסאפ, משרד החינוך ביטל את הבחינה גם למגזר הערבי וגם למגזר היהודי, ועירב את המשטרה בחקירה: "זו חציית קו אדום, ניאבק בתופעה"‎, דפנה ליאל | פוראת נסאר | חדשות 2 | פורסם 22/01/15 ♦

בחינת הבגרות בספרות ערבית למגזר הערבי תבוטל בגלל הדלפת השאלות לרשת. מנכ"לית משרד החינוך הורתה לבטל לאלתר את הבחינה שהיתה אמורה להתקיים הערב: ״השמירה על טוהר הבחינות מהווה ערך עליון". יחידת הסייבר הארצית של המשטרה פתחה בחקירת האירוע, ירדן סקופ, הארץ, 15.01.2015 ♦

מחקר: כמחצית מבני הנוער היהודים והערבים מעדיפים להתרחק האחד מהשני. משאל מקיף מגלה שכבר ביסודי מחצית מהתלמידים היהודים־חילונים והערבים אינם מוכנים לבלות זה בחברתו של זה. עם זאת, ככל שהמערכת עוסקת יותר בחינוך לקבלה ולשוויון, העוינות יורדת, אור קשתי, הארץ,02.01.2015 ♦

מחקר: תלמידות ערביות מצמצמות פערים מול המגזר היהודי. מחקר מראה כי הציונים של הבנות הערביות מתקרבים לציוני בנים יהודים, ולעתים אף עוברים אותם. תוכנית של משרד המדע מעודדת לימודי מדעים בקרב בנות שני המגזרים, ירדן סקופ, הארץ, 25.12.2014 ♦

הנתונים נחשפים: כמה כסף מקבלים הילדים שלכם? חשיפה ראשונה לדירוג המלא של התקציב לתלמיד בבתי הספר היסודיים בישראל ■ מיהו בית הספר היסודי שתלמידיו זכו לתקציב הגבוה ביותר מהמדינה ומי קיבל הכי מעט? ליאור דטל,  דה מארקר, 15.12.2014 ♦

פרסום חדש. יוסף ג'בארין ואימאן אגבארייה, אוטונומיה לחינוך הערבי בישראל: זכויות ואפשרויות, גילוי דעת (כתב עת רב-תחומי לחינוך, חברה ותרבות), גיליון 5, 13 – 40 ♦

האלימות במוסדות החינוך הערביים: הזנחה אלימה ואדישות מתמשכת. נתוני המיצ"ב מדגישים מדוע נדרשת לחינוך הערבי תוכנית חירום, אשר תיחלץ אותו מתנאי העולם השלישי בו הוא נמצא, אור קשתי, הארץ, 29.10.2014 ♦

תוכנית פירון לשילוב מורים ערבים תקועה; פחות מ-50 מורים שולבו השנה. על פי מטרות התוכנית, שנתיים לאחר תחילתה היו אמורים ללמד 250 מורים ערבים בבתי ספר יהודיים, אך נכון להיום יש רק 10 מורים במקצועות ליבה, ירדן סקופ, הארץ, 11.09.2014 ♦

החינוך הערבי סובל עדיין ממחסור גדול בכיתות ובמחשבים. לפי דו"ח עמותת "סיכוי", חסרים מבנים לכשליש מהכיתות במגזר הערבי, למרות ההבטחות. בחינוך הערבי והבדואי קיים מחשב אחד לכל 20 ילדים, ירדן סקופ, הארץ, 31.08.2014 ♦

ראו גם: ערבים באקדמיה הישראלית ♦

רק מתנדבות יהודיות לשירות לאומי בגנים יזכו להכשרה ממשרד החינוך. בניסיון להתמודד עם הביקורת על מיעוט אנשי הצוות בגני הילדים, מכשיר המשרד בנות שירות לאומי. עם זאת, מתנדבות ערביות לא יזכו להכשרה, אור קשתי, הארץ, 29.06.2014 ♦

מספר הערבים שנבחנים בפסיכומטרי הוכפל ב-14 השנה האחרונות. הנבחנים בערבית מגיעים עם ציוני הבגרויות הגבוהים ביותר בממוצע, אך מקבלים את הציונים הנמוכים ביותר בפסיכומטרי; זינוק גם בשיעור הנבחנות הערביות, ירדן סקופ, הארץ, 22.05.2014 ♦

ביה"ס הדו-לשוני: שעות לימוד לטובת יום הנכבה. בבית הספר הירושלמי, בו לומדים יהודים וערבים, החליטו לאזכר את אירועי הקמת המדינה עם סיפורים מפי מרצים פלסטינים. "אנו חשים גאווה בציון יום הנכבה", אמרו שם. "צריך לשמוע את כל הצדדים", דודי אביטן , MYNET, 22.5.14 ♦

פירון: החינוך הממלכתי־דתי יתרום מאות מיליוני שקלים לחינוך הערבי. חלקו של התקציב העודף שיופנה לבתי הספר הערביים בכיתות א'־ט' כנראה ישולש ■ גם בתי ספר חזקים ברשויות חזקות ייפגעו, אם כי בשיעור מתון יותר ■ משרד האוצר יקצה כחצי מיליארד שקל למהלך ■ המטרה: לטפל בפערים במערכת החינוך, שבאו לידי ביטוי במבחן פיז"ה, מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 20.05.2014 ♦

"שילוב יהודים וערבים בבתי ספר בישראל",  שויד, אורי, יוסי שביט, מייסלון דלאשה ומורן אופק, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. נייר מדיניות מספר 2014.12 ♦

הערבים צריכים לעבור למקינטוש. [האם הפער בפיז"ה הוא בגלל הפונטים של מיקרוסופט?], סלמאן מצאלחה, הארץ, 04.04.2014 ♦

בחן פיז"ה: ישראל במקום ה-34. חלקו השני של המחקר פורסם • "…פערים בין מצטיינים למתקשים… בהשוואה בין דוברי עברית לדוברי ערבית, דוברי העברית משיגים ציונים גבוהים ב-133 נקודות בממוצע מציוני דוברי הערבית. ממוצע הציונים של דוברי העברית הוא 483 נקודות – פער של 17 נקודות בלבד מממוצע ה-OECD, בעוד שממוצע הציונים של דוברי הערבית הוא 350 נקודות – פער של 150 נקודות מממוצע ה-OECD. פערים אלו באים לידי ביטוי גם ברמות הבקיאות: בקרב דוברי העברית, שיעור התלמידים המצטיינים הוא 12%, ואילו בקרב דוברי ערבית פחות מ-1%. לעומת זאת, שיעור התלמידים המתקשים הוא 28% בקרב דוברי עברית ו-77% בקרב דוברי ערבית…", מערכת ישראל היום, 1.4.14 ♦

משרד החינוך משיק תוכנית לעידוד קריאה בגנים דוברי ערבית. קרן גרינספון, קרן פרייס ומשרד החינוך מתרגמים תכנית לעידוד הקריאה הפועלת כיום בקרב אלפי גנים דוברי עיברית. התכנית החדשה תכונה "מַכּתָבַּת אַל-פַאנוּס" והיא תופעל בכ-1,750 גני ילדים ערביים, תמר וילרפורט, כלכליסט, 10.3.2014 ♦

הילדים הערבים נותרו מאחור – באשמתנו. לילדים הערבים, העתיד של כולנו, אין עתיד של ממש בשוק העבודה הישראלי המתקדם. מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 09.03.2014 ♦

גיבורה מקומית: סיפורה של שירין נאטור חאפי, מנהלת בית ספר ערבי בלוד. שירין נאטור חאפי היא תושבת לוד, בוגרת ספרות עברית מאוניברסיטת בר אילן, ערבייה בעלת מבטא עברי נהדר, אבל יותר מכל היא סוג של גיבורה מקומית שלקחה על עצמה את אחת המשימות הכי קשות שעולות על הדעת – לנהל תיכון ערבי בשכונת הרכבת בלוד. נסלי ברדה ליוותה אותה בתוך הקלחת הזו במשך חודשים ארוכים. נסלי ברדה, המקור, ערוץ 10, 6.3.14 ♦

רק לאחר עתירה לבג"ץ, המדינה תחבר לחשמל 7 בתי ספר בכפרים בדואיים. שבעה בתי ספר בכפרים מוכרים בנגב משתמשים בגנרטורים בעלי אספקה נמוכה שמסכנים את התלמידים. הם יחוברו לחשמל בחודשים הקרובים, שירלי סיידלר, הארץ, 05.03.2014 ♦

בחיפה מסרבים להכיר בגן היהודי-ערבי. ההורים בעמותת "יד ביד" בעיר הכרמל נאלצים לממן את החינוך של ילדיהם בגן הדו-לשוני, בשעה שמוסדות דומים בארץ שייכים לחינוך הציבורי ונהנים מסבסוד. ראש העיר: "אין לנו צורך אמיתי בגן הזה", רעות וילף, מעריב,  | 8/1/2014 ♦

נתוני פיז"ה: "בערבים משקיעים פחות". מומחי חינוך טוענים כי הסיבות להישגים הנמוכים במבחן ה-OECD נעוצות ברמת ההוראה, בגימיקים וגם בהישגי המגזר הערבי בשל המצב הסוציו-אוקונומי. "אם מסתכלים רק על המגזר היהודי – אנחנו לא מדשדשים מאחור", הסבירה פרופסור זוהר מהאוניברסיטה העברית. ד"ר ח'אלד אבו-עסבה: "כבר 60 שנה אומרים שהפערים יצטמצמו". מתן חצרוני, חדשות 2 באינטרנט | חדשות 2 | פורסם 03/12/13 ♦

הישראלי הבא עם נובל בכימיה יהיה אישה ערבייה. הישגי החינוך במגזר הערבי נמצאים בנסיקה, כשהמוקד במגמות המדעיות – שם יש רוב של בנות. אלי הורביץ מברך על השינוי העמוק במג