ערבים בישראל

מרחב מידע רב תחומי

ערבים בישראל מרחב מידע רב תחומי

יישובים ואזורים מעורבים/משותפים

Screenshot_2

בעקבות שומר החומות: 50 מליון ש"ח לערים המעורבות. בעקבות מבצע שומר החומות ובהחלטה משותפת, השר אביגדור ליברמן, והשר עודד פורר, תקצבו את המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ב- 50 מיליון ש"ח במטרה לחזק ערים מעורבות בפריפריה בפן הבטחוני, הכלכלי והחברתי…פורר מוסיף כי "במסגרת זו ערים יקבלו עד 10 מיליון ₪ לכל עיר מעורבת לטובת תכניות עבודה בעלות השפעה חיובית על מרקם היחסים בין התושבים ב"ערים מעורבות" בפריפריה, בנגב ובגליל. יאפשר לערים מעורבות הנמצאות בתחומי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית לקבל תקצוב"…חדשות סרוגים,19.10.21 , י"ג בחשוון תשפב

עצומה. הערים המשותפות יכולות וצריכות להוות מודל של יחסים טובים בין יהודים וערבים. يمكن للمدن المشتركة ويجب أن تكون نموذجًا للعلاقات الجيدة بين اليهود والعرب. הצטרפו אלינו בדרישה לשוויון בשירותים העירוניים בכל הערים המעורבות. انضموا إلينا للمطالبة بالمساواة في الخدمات البلدية في جميع المدن المختلطة….חתמו והצטרפו להתחייבות, وقّعوا وانضموا الى التعهد , יוזמות אברהם

לפירוט לפי אזורים וערים: ראו עדכונים שוטפים מאז מאי 2021 בהמשך העמוד… 

מרעננים שורות: שב"כ בראשות ר' יסייע במיגור טרור בערים המעורבות. ראש השב"כ המיועד יורש ארגון שבימי שומר החומות הוכיח שיש לו מה לתרום בתחום מיגור הפשיעה הערבית…כלים רבים וייחודיים עומדים לרשות ארגון הביון, והוא יודע להשתמש בהם בעת הצורך. ועכשיו הגיעה העת. כשראש הממשלה נפתלי בנט קיבל המלצות לתפקיד ראש השב"כ הבא, הוא ידע שאת המפתחות יקבל מי שיהיה מוכן לקבל את המשימה הלאומית החשובה הזו, בניגוד, אגב, לארגמן שלא אהב את הרעיון…",  נועם אמיר, מקור ראשון,  ה׳ במרחשון ה׳תשפ״ב , 11/10/2021

"היום זו באר שבע, מחר אלו עכו, לוד ויפו". לאחר המפגש אמש (חמישי) עם ראש הממשלה נפתלי בנט, ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' הגיע ל"אופירה וברקוביץ'" ומצהיר כי לא יעצור עד שהביטחון יוחזר לתושבי העיר – אפילו אם יהיה צורך בהפגנות. "אנחנו נעשה הכל, גם אם צריך למרר את החיים", אופירה וברקוביץ, N12, 08/10/21

דווקא עכשיו: המשפחות שעברו לאחרונה לערים המעורבות. חודשים ספורים לאחר הפרעות שהציתו ערביי ישראל, הכירו את המשפחות שהתגברו על החששות ועברו לאחרונה לערים המעורבות… . "זה התחיל כששלחו בווטסאפ של יצהר הודעה על כך שמזמינים משפחות לחזק את רמת־אשכול בלוד",… "אנחנו לא באים לגרש אף אחד ולא להילחם באף אחד [בעכו]", מדגישה כהן. "יש חיים משותפים עם הציבור הערבי, אף אחד לא ייעלם. אבל לאחרונה הצביון היהודי מעורער והרוח נחלשה…", מאת   שילה פריד, מקור ראשון,  כ״ח בתשרי ה׳תשפ״ב (04/10/2021 18:44)

מחקר: פערי ההישגים בחינוך גדולים יותר בערים מעורבות. הפער בין בנים יהודים לערבים בכלל הארץ הוא 13 נקודות אחוז לעומת 22 בערים המעורבות. ירידה בזכאות לבגרות של ערבים בערים מעורבות..רק 49% מהבנים הערבים בערים המעורבות זכאים לבגרות, לעומת 68% בקרב הבנים היהודים באותן ערים. כך עולה ממחקר של ראשת התוכנית לחברה הערבית במכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר נסרין חאג' יחיא וחוקרי המכון בן פרג'ון ועו"ד עודד רון. עוד נמצא כי ישנם פערים בהישגי החינוך בין ערבים שגרים בערים לא מעורבות לערבים שגרים בערים מעורבות. בעוד הישגי הבנים הערבים בערים לא מעורבות נמצאים בעלייה, בערים המעורבות הם בירידה…", שחר אילן, כלכליסט,  04.10.21

For the benefit of all? State-led gentrification in a contested city. Interviews conducted in Acre with policy makers, Jewish newcomers involved in the gentrification process and Arab residents present a complex picture of goals, interests and concerns, as well as contradictions and tensions, Yael Shmaryahu-Yeshurun and  Guy Ben-Porat, Ben Gurion University, September 2021 (on-line)

גיא ושלמה סלמה, למעשה, הצילו את חיי הערבי מלינץ'. גיא ושלומי סלמה הם שני אחים, אנשי משטרה לשעבר, אשר הצילו ערבי מג'יסר א־זרקא מניסיון לינץ' בידי יהודים |פרויקט סיכום השנה המיוחד של שדרני 103FM, "…יוכפז ציין כי כשהשניים הגיעו למקום, קרוב לוודאי שלא הניחו כי זה מה שיעשו. "הם הגיעו כדי לחזק את ההתיישבות היהודית שם באותו אזור", ציין, "זאת אומרת – הם הגיעו מהכיוון ההפוך ואז הם נקלעו לתוך הסיטואציה הזו של ניסיון הלינץ'". לדבריו, הם גם סירבו להעיד או למסור מידע נוסף על היהודים שהשתתפו בתקיפה, ומנגד, ביקרו את הפצוע גם בבית החולים…גם כיום, קרוב ל־4 חודשים אחרי שהתפרצה ברחובות הערים, המתיחות לא שככה. יוכפז טען: "אני לא חושב שהעניין הזה נשכח – לא מצד היהודים ולא מצד הערבים. יש הרבה מאוד מתיחות בערים המעורבות. אנחנו מבינים, כולנו, שזה אירוע נפיץ, שאם לא נטפל בו גם בהקצאת משאבים וגם בתשומת לב חברתית, פוליטית וציבורית – הוא יתפרץ", מעריב, גולן יוכפז 06/09/2021

במשטרה מזהירים: "הערים המעורבות יחוו פרעות אלימות יותר – אך לא נוכל לסייע מהר". 4 חודשים אחרי ההתפרעויות של ערביי ישראל במהלך מבצע שומר החומות, ובצל הביקורת על מאמצי האכיפה, בכיר במשטרה מודה כי הארגון לא ערוך כראוי. לדבריו, היעדר תקנים עלול לגרור תגובה לא יעילה, ואת החשבון ישלמו האזרחים. "הפרעות הבאות הן רק שאלה של זמן", לירן לוי, וואלה, 4.9.21

ביטל חוזה שכירות לדיירת ערביה – וישלם לה יותר מ-30 אלף שקלים. ביהמ"ש קבע כי בעל דירה בעפולה הפלה את השוכרת, אם לשישה, על רקע גזעני. למרות שההסכם בין הצדדים היה חתום ובעל הבית אף מסר לה את מפתחות הנכס – הוא ביטל את החוזה והחליף את מנעול הדלת. "לא רצה להתעמת עם דיירי הבניין והעדיף אינטרסים כלכליים על פני קיום החוזה", אלי אשכנזי, וואלה, 24.8.21

תהלוכת לפידים בעכו במחאה על מעצר ערבים בערים המעורבות. אוהל מחאה הוקם בידי משפחות 21 העצורים שמואשמים באירועי ההצתות, הביזה, הוונדליזם והלינץ' בו נהרג אבי הר אבן בן ה-84. רובם נחקרו בשב"כ ומצויים במעצר עד תום ההליכים כאסירים ביטחוניים בהמתנה למשפט. "המחאה לא הונהגה מטעם גופים פוליטיים, ואף אחד לא לוקח אחריות", יואב איתיאל, וואלה, 23.8.21

מפחדים לחיות: 83% מהערבים בערים המעורבות חוששים מהפשיעה ברחובות. מסקר שפורסם ע"י "יוזמות אברהם" ומוסד שמואל נאמן בטכניון [ראו כאן] עולה כי בערים המעורבות הפחד מהאלימות גדול יותר מבערים הערביות. זאת, נוכח נתונים לפיהם שיעור הנרצחים ביחס למספר התושבים הערבים בערים אלו כפול לעומת ערים ערביות. האמון במשטרה בשפל: 4% בחיפה, יפו ורמלה, יואב איתיאל, וואלה, 18.8.21

כמו באוקטובר 2000: אחרי החרם, היהודים חוזרים לערים המעורבות. אחרי אירועי מאי, בארגוני ימין קראו להחרים עסקים בבעלות ערבית. בעכו, חיפה ויפו הרגישו את הירידה, אבל מאמינים שהפחד השפיע יותר מהחרם. עכשיו, מסכימים רובם, העניינים חוזרים לשגרה. "היה רצון להעניש", אומרים שם, מאת: בכר זועבי, שיחה מקומית,  29.7.2021

Arab integration in new and established mixed cities in Israel By Ahmed Baker DiabIlan ShdemaIzhak Schnell, Urban Studies 1-19, First Published July 28, 2021

אש בשדה קוצים – תיק מסות על אלימות וסולידריות . תיאוריה וביקורת (יולי 2021):

  • פתח דבר – דניאל מונטרסקו וניצן לונברג (עורכים)
  • לעזרת השם בגיבורים: התגייסות ארגוני ימין להגנה על יהודים בערים המעורבות – הלל כהן
  • של מי העיר הזאת? אלימות אורבנית והמאבק על הזהות המקומית – אריאל הנדל
  • הגיע הזמן לעצור את הנכבה: על טמפורליות של חריגות ואלימות – נדים כרכבי
  • המוסר הכפול של הדו־קיום: אתנו־ג'נטריפיקציה בערים המעורבות – יעל שמריהו-ישורון
  • عودة الروح / שיבת הרוח – זהייה קונדוס
  • קיטוב מדומה במחנה העליונות היהודית – תמיר שורק
  • שילוב מרובד ואלימות פוליטית: מבט אחר על מאורעות מאי2021 – מריק שטרן
  • מהומות עכו 2021 כמיצג של זעם – הילה צבן ונמרוד לוז

4 ימים של אש במאי: הצצה למבצע שב"כ נגד גל האלימות בערים המעורבות. גם ותיקי הארגון לא זכרו מתי נדרשו להתמודד עם שטף אירועים כמו זה שחוותה המדינה במבצע "שומר החומות". שב"כ נקרא באופן נדיר לסכל אלימות של ערבים ישראלים ולעצור את המהומות. תוך זמן קצר, בשיטות חקירה ייחודיות, נעצרו מרבית החשודים. "העוצמה היא בתחכום, לא בכוח", אמיר בוחבוט, וואלה, 17.7.21

ההפתעה המוזרה של הגרעינים התורניים מהאלימות בערים המעורבות. האירועים האלימים במאי 2021 התקבלו בתחושה של הפתעה בשיח שתיאר את הערים כמודל של דו-קיום. אך זהו מוסר כפול. מצד אחד, הערים המעורבות הוצגו כזירות רב-תרבותיות שמקדמות את כלל תושביהן. מנגד הממסד תמך והאדיר את המתיישבים על חשבון התושבים…במסה זו אבקש לטעון כי האירועים האחרונים בערים המעורבות חשפו ביתר שאת את המתחים המעמדיים והאתנו-לאומיים בין ערבים ליהודים, שהוסתרו היטב תחת שיח הדו-קיום. בפרט, הם גילו את פניה האתנו-לאומיים והממסדיים של הג'נטריפיקציה, מעבר לנרטיב המוכר של דחיקה מעמדית הנובעת מה"שוק החופשי"., מאת: יעל שמריהו-ישורון 14.7.2021

גם העוּבדות האמיתיות לא יפתרו את הסכסוך בערים המעורבות. בסדרת הכתבות "מעורבות" ששודרה בכאן 11 היה ניכר כי יהודים וערבים מספרים סיפורים שונים לחלוטין על אותם אירועים. מי צודק? לא בטוח שזה משנה, מאת   אלישיב רייכנר, מקור ראשון,  כ״ח בתמוז ה׳תשפ״א , 08/07/2021

מעורבות. מסע תיעודי בין לוד, חיפה, כרמיאל, נוף הגליל ויפו, שהחל באופטימיות בחודש ינואר השנה – וקיבל תפנית אלימה כשהארץ בערה בזמן מבצע שומר החומות, סדרת כתבות של ערן זינגר ורועי אטינגר, כאן 11, יולי 2021:

הכתובת למהומות רשומה על קירות הבתים הערביים הנטושים. במחקר שיוצא כעת כספר חושפת פרופ' טובי פנסטר בשיטתיות מטרידה את ההיסטוריה של בתים ערביים ביפו ובמערב ירושלים. קריאה בו מאפשרת הבנה ביקורתית ואלטרנטיבית של המרחב הבנוי.. הכתובת למהומות בערים המעורבות, ובעיקר ביפו ובירושלים, היתה על הקיר. או ליתר דיוק, היא מתנוססת על עשרות ומאות קירות של "בתים ערביים", שהתרוקנו מבעליהם המקוריים ב–1948 ונהפכו ל"רכוש נטוש" ו"נכסי נפקדים"., אסתר זנדברג, הארץ, 30.6.21

למנוע מלחמת אזרחים: הגיע הזמן להסדיר את היחסים בין יהודים לערבים בערים מעורבות. כדי שערים המעורבות יהיו דוגמה שתוביל לשלום יש להתחיל עם הסדרת מדיניות בחוק לרשויות מקומיות מעורבות. הקמת אגף לניהול חיים משותפים, שיקום שכונות, לימוד ערבית והקמת בתי ספר דו לשוניים – הם רק חלק מהמהלכים שכדאי לקדם כבר מחר…ההסדרה הזו צריכה להתחיל מחר בבוקר, מתוך הבנה שבכך יימנע עימות בלתי פוסק בין יהודים לערבים. זה נכון בעיקר בערים המעורבות הקיימות והמתהוות, אבל גם באינספור אינטראקציות ונקודת מגע, שילכו ויתרבו במדינה הצפופה והמעורבת שלנו.",  אמנון בארי-סוליציאנו (עמותת יוזמות אברהם), המקום הכי חם בגיהנום, 1.7.21

תזכורת: הפנים האמיתיות של "לייהד את הערים המעורבות". בלוד, ביפו ובעכו פועלים גרעינים תורניים של יהודים שהגיעו כדי "לחזק את ההיבט הדמוגרפי". תושבי שכונות העוני הערביות בטוחים שהם "הורסים את מרקם החיים", ומסתכלים בקנאה על הבתים המפוארים. בני הגרעין לא מבינים על מה המהומה: "זו העיר שלנו", ניר יהב, וואלה, 5.11.2015

אירועי מאי 2021 הם לא מכה קלה בכנף. המהומות בערים המעורבות לא היו אירוע אזרחי, אלא אירוע לאומי בעל משמעות המוגדרת במונחי החוק כמעשה של חתרנות מדינית…קריאת תיגר מפורשת מצד המיעוט הערבי, לרבות חלקים  ממנהיגותו, על מודל היחסים שהוגדר, גם אם לא פורמאלית, על-ידי המדינה להסדרת יחסיה עם המיעוט…. התנאי להמשך תפקוד המודל כרוך, כפי שהיה באירועים היסטוריים קודמים בהעמדת "קיר ברזל" בפני ניסיונות לקעקע אותו, והדבר מצריך פרקטית המשך מיצוי מבצע "חוק וסדר",.., מאת   ד"ר דורון מצא (לשעבר בכיר בשב"כ), ישראל היום,  י״ג בתמוז ה׳תשפ״א , 23/06/2021 ♦

השקט המטריד שאחרי האירועים: בגליל חוזרים לשגרה מהוססת. יאנוס ג'אטס מעכו מתוסכל מהרשויות. אורי קנדל מצבעון מאמין שאפשר לתקן. אומיימה נאסר ממג'ד אל כרום לא רואה עתיד. עדי זרחי מכמון מאוכזבת מהשכנים. והאחיות ל' וא' מספרות על גזענות והשתקה גם בבי"ס רב תרבותי. מסע באזור שנחשב לסמל של דו קיום, שמנסה לאסוף את השברים, מאת: סאמיה נאסר ועדי סגל, שיחה מקומית,  20.6.2021

ביישובים המעורבים שבהם לא פרצה אלימות מנסים להסביר את סוד ההצלחה. מדוע נשמר השקט בחודש שעבר בחלק מהיישובים המעורבים? ״הארץ 21״ חזר לכמה מהם כדי להבין כיצד תרמו ההנהגה המקומית, אנשי חינוך ותרבות השיח למניעת התלקחויות… סגני ראש העיר [מעלות-תרשיחא], נח'לה טנוס וחמד נעים, אמרו בראיון… בשיתוף פעולה של העירייה, המשטרה, אנשי הדת הצלחנו למנוע החמרה במצב. חובתנו כנבחרי ציבור למגר את הקריאות הגזעניות נגד כל תושב. הוצאנו עלונים לציבור הרחב, פוסטים להרגעת הרוחות גם ברשתות החברתיות, והסברה בבתי הספר, במרחבים הציבוריים, וגם עבדנו הרבה על הסברה, בקרב בני נוער ובעיקר תלמידים״….שירין פלאח סעד ונדין אבו לבן, הארץ 21, 18.6.21

מערים מעורבות לערים משותפות. למרות הקשיים שתושבי הערים המעורבות חווים מאז האירועים, ולמרות אי האמון ההדדי ששני הצדדים מפגינים, עדיין יש אפשרות להפוך את המשבר הקשה להזדמנות, לפני שאותן ערים יהפכו, חלילה, לחבית נפץ, ג'לאל בנא, ישראל היום, 16/6/2021

בשכר ובתקציב החינוך: פערים גדולים בין המגזרים בערים המעורבות. נתונים שהוצגו לוועדה לענייני החברה הערבית חשפו את ההבדל בין החברה היהודית לערבית, לפיהם תלמיד יהודי בעכו יתוקצב ב-46 אלף שקל – לעומת שכנו הערבי, שיסתפק ב-36 אלף שקל. עבאס: "מחדל", ליאור ורוצלבסקי, חדשות 13, 10.6.21

"הם מסתכלים על תל אביב וחושבים 'למה לנו לא מגיע?' – זה יתפוצץ לנו בפרצוף". פרופ' יוסף ג'בארין מהפקולטה לבינוי ערים בטכניון מאשים את המדינה בהפיכת היישובים הערביים לגטאות ולסלאמס…גם בשכונות הערביות בערים המעורבות – כמו לוד, רמלה, עכו וחיפה – שבמשך שנים עברו תהליך של גטואיזציה…דיכאו וריכזו אותם באזורים מסויימים..תוך הפרדה מוחלטת מהאוכלוסייה היהודית… ומה שרואים היום זה מחסור אדיר בשטחי ציבור ושירותים ציבוריים ותחום החינוך מופקר בהן לחלוטין… נסיף לזה את שיעורי העוניהגבוהים ונקבל קרקע נוחה לפשע ואלימות..", עדי כהן, מוסף דה מרקר, 11.6.21

למה בלוד העסק התפוצץ, ובנווה שלום לא. "…שאלת התנאים הסוציו־אקונומיים המאפשרים דיון בין קהילות על צדק ועל פיוס אמורה אפוא להיות לחם חוק של מחנה שמאל, החפץ בהשפעה ובשינוי פוליטי, אך עולה לדיון לעתים רחוקות, אם בכלל. שיח הצדק והפיוס מתנהל מעל לראש המעמדות הנמוכים, ולכן נפקד מקומם ממפגני הסולידריות ומעגלי השיח… המתח בין פעילי זכויות האדם ובין מעמדות נמוכים חוזר על עצמו בזירות אחרות, והפוזיציה החברתית של הצדדים ממלאת בו תפקיד מרכזי..", תום מהגר, הארץ, 6.6.21

לוד יכולה להיות שער למדינה האזרחית. ההתנחלויות בלוד מהוות כיום המשך לחזון הקיבוצי של יישוב השממה וייהוד המרחב. בבחינת מה שלא הספקנו ב-1948 נעשה ב-2021. המתיישבים החדשים אינם חפצים בדיאלוג אמיתי וכן עם תושבי המקום – היהודים והערבים – והם מחרבים את הפוטנציאל הרב תרבותי העשיר של העיר, גולן שריקר צ'ריקר, העוקץ,  06.06.21

בונים את המשותף. ״בונים את המשותף״ הוא קמפיין גיוס המונים, אשר יזמנו בג׳וינט יחד עם ארגונים ברשויות המקומיות לחידוש ושיקום מרחבים קהילתיים משותפים (גני משחקים, פארקים ומבנים משותפים) בערים מעורבות. הקמפיין יתמקד בערים עכו, לוד ורמלה. ג'וינט ישראל, יוני 2021

בשבוע שעבר יצאנו השותפים בקרן שח"ף: יו"ר הקרן אבי נאור, אבי אדסט, נעמי פיינר, טובה דורפמן וצוות הקרן לסיור בעיר לוד כדי לדבר, להקשיב, להבין ולתמוך. במהלך הביקור נפגשנו עם נציגי קהילות ופעילים יהודים – חילונים ודתיים וערבים…ומה שמענו?" פוסט פייסבוק, 6.6.21

הממשלה אישרה: שוטרי מג"ב יפעלו בערים מעורבות שלושה חודשים נוספים. התוכנית שיזם אוחנה כוללת גם גיוס מיידי של 300 שוטרים שיתגברו את תחנות המשטרה ברשויות מעורבות. צוות ממשלתי יבחן אם לרשת את הערים הללו במצלמות, ג'וש בריינר, הארץ, 4.6.21

הגרעין הקשה: כך הכיס של כולנו עוזר לתדלק את המתיחות בערים המעורבות. הצינור שמזרים כספי ממשלה לגרעינים תורניים בערים מעורבות רק גדל – למרות ביקורת חריפה מצד חברי כנסת ומבקר המדינה ■ גם העיריות עצמן מעניקות לגרעינים קדימות בגישה למבני ציבור ובנייה חדשה… אם היו משקיעים בחברה הערבית בלוד או בתושבים היהודים הוותיקים שלה את כל הכספים ששפכו על הגרעין התורני ב-20 השנים האחרונות – לוד היתה נראית אחרת לגמרי…", עדי כהן, דה מרקר, 2.6.21

אנגלמן: נפתח בביקורת על אכיפת החוק בערים מעורבות. מבקר המדינה בכנס לשכת עורכי הדין באילת: הביקורת בדגש על האירועים שהתרחשו במבצע "שומר החומות" • אנגלמן יבדוק גם את השירות המוניציפלי הניתן בערים מעורבות ברחבי הארץ, אמוץ שפירא, כאן חדשות, 31.5.21

"מוות לערבים סניף עפולה": מבט מבפנים על הטרור היהודי. בלוד, בעכו, ביפו ובבת ים – בכל הערים הללו התקיימו אירועי אלימות מחרידים של יהודים בערבים • פעילי טרור יהודיים התארגנו בקבוצות טלגרם מקומיות, בהן תכננו נסיונות פיגוע ספונטניים והחליפו רעיונות כיצד כדאי "לבצע נקמה בערבים" • אוהד חמו יצא לשטח ומצא בקבוקי תבערה ומיכלי בנזין שנועדו למטרה אחת בלבד • צפו בתחקיר המלא, אוהד חמו|המהדורה המרכזית| פורסם 31/05/21

"אכלנו אותה": הסוחרים בערים המעורבות מחכים שהקונים יחזרו. הערים המעורבות מנסות להשתקם אחרי המהומות, אבל הקריאות להחרים את העסקים במגזר הערבי והחשש מהמשך העימותים מותירים את הרחובות ריקים, רובי המרשלג, כאן חדשות, 30.5.21

הערים המעורבות נותרו מחוץ למתווה פיצויי המדינה. תוכנית משרד האוצר לשיפוי הנפגעים על הנזקים העקיפים מפעולות האיבה בחודש החולף לא כוללת ערים כמו עכו, רמלה ולוד. כדי לכלול אותן תידרש המדינה לגבש תקנות ייעודיות..",  ריקי ממן, מקור ראשון,  י״ט בסיון ה׳תשפ״א, 30/05/2021

אחרי המהומות: האם יהודים יחזרו לאכול ולנפוש בערים המעורבות? ההתפרעויות האלימות במהלך מבצע "שומר החומות" השאירו חותם על היחסים הרגישים בין יהודים לערבים, בעוד שבעסקים הערביים כבר מדווחים על פחות יהודים שבאים. "הזיכרון הקצר ישכיח הכול בקרוב", עלי מוגרבי, חדשות 13, 29.5

ליפו ולברלין יש הרבה יותר מן המשותף ממה שחשבתם. איך משפיע סכסוך בין אוכלוסיות על השגשוג של עיר, מדוע בבלפסט עדיין יש חומות למרות הסכם הפיוס, והאם יכול להיות שדווקא הקניונים הם נקודת אור בעיר מסוכסכת • מבלפסט ועד ברלין והערים המעורבות בישראל – חוקרים משרטטים את החיים בצל סכסוך מתמשך, גלי וינרב, גלובס, 28.05.2021

אחרי שהדי המהומות שככו, "דו קיום" הוא עדיין משהו שאפשר לדבר עליו?. בלוד עדיין מלקקים את הפצעים ומתקשים לראות איך ימשיכו לחיות יחד, בעכו מנסים לשמור על התקווה לצד השבר הגדול. אייל לוי ויוסי אלנו יצאו לשתי הערים המעורבות, אייל לוי, מעריב,  29/05/2021

תושבי הערים המעורבות מחפשים פתרון: "הכול קרס פה, זו צלקת שתישאר". התושבים בלוד מסכימים שצריך למגר את הנשק הלא חוקי במגזר הערבי, וטוענים: "יש לנו זיכרון קצר, עדיין צריך לטפל פה". היהודים ביפו סקפטים: "אנשים הותקפו סתם, הדו-קיום נפגע" והערבים נגד נוכחות המשטרה – "מחמם את השטח". תושבים בשלוש ערים מספרים על המצב – ואיך אפשר לחיות יחד?, רועי רובינשטייןסיון חילאיגלעד כהן, YNET, 28.5.21

"הערים המעורבות": היסטוריה של סגרגציה ואי-שוויון  03.12.1948 – 05.6.1952 , מאחורי המושג "ערים מעורבות" שעלה לכותרות בימים האחרונים מסתתרת היסטוריה מגוונת: חלק מן הערים היו מעורבות לפני 1948, חלקן נעשו מעורבות מיד אחרי המלחמה וחלקן הולכות ומתערבבות בשנים האחרונות בתהליכים חברתיים ודמוגרפיים ארוכים. מבט קצרצר על שהתרחש בערים האלה  – בליווי שורה של מסמכי ארכיון – יכול לספק הסבר אפשרי לרמות האלימות והעימות השונות שהתפרצו בשבוע האחרון. מכון עקבות | מאי 2021

ערבים בערים המעורבות − מבט-על,  כתיבה: עדו אבגר, אתי וייסבלאי, רמי שוורץ ומיכל לרר מרכז המחקר והמידע בכנסת, ט"ז בסיוון תשפ"א, 27 במאי 2021

מוחמד חקר את הערים המעורבות. יריית אקדח עצרה אותו. מוחמד אבו ניג'ם חקר את תופעת הכלכלה השחורה בחברה הערבית בכלל, ובערים המעורבות בפרט ■ תובנותיו הראשוניות מעמיקות וחשובות, במיוחד לאחר המבצע האחרון ■ ואולם, עם הירצחו בתחילת 2021, לא נותר מי שישלים את המחקר, סמי פרץ, דה מרקר, 28.5.21

למה אין ערבים בראשון לציון? למרות המהומות שאירעו בלוד או בעכו, ערים מעורבות הן לא הבעיה אלא הפתרון. הטרוגניות וערבוב בין קהלים ואוכלוסיות הם הכוח והמנוע של הערים המובילות בעולם – כלכלית, חברתית, תרבותית, דרור מרמור, כלכליסט,  27.05.21

איך הוצגו המזרחים בסיקור האלימות בערים המעורבות? כמו תמיד. שוב התושבים היהודים הוותיקים של הערים המעורבות, שרובם מזרחים, הוצגו באופן מעוות בדיון התקשורתי באלימות שהתרחשה שם, אינס אליאס, הארץ, 28.5.21

חיים משותפים בעיר מעורבת: החרם, הקושי בזוגיות והאמונה שהדו-קיום יחזור. בני משפחת אבוטבול-חדור [בחיפה] לא נותנים לאירועים הקשים שהתרחשו בערים המעורבות לשנות את דעתם על היכולת של יהודים וערבים לחיות יחד. בעוד שהבן אורי שיתף בקשיים שליוו אותו כבן למשפחה שהייתה משותפת ("לא מעניין שאמא יהודיה, ברגע שיש לי אבא ערבי אני פסול") וסיפר כי המהומות פגעו מעט במרקם החיים המשותף – אב המשפחה איברהים משוכנע: "הדו-קיום יחזור, הזמן ירפא", כרמל ליבמן |N12| פורסם 27/05/21

הערים המעורבות: אבק שריפה שמצטבר כבר שנים. התעלמות תקציבית, מצוקת דיור קשה ושלילת הזהות התרבותית והלאומית – כל הגורמים שהוזכרו בוועדת אור לחקר אירועי אוקטובר 2000 לא באמת טופלו, ולעתים אף החמירו. רק הכרה בזהויות השונות ועבודה להשגת שוויון מלא תאפשר המשך קיום משותף, מאת: אמג'ד שביטה ועופר דגן (עמותת סיכוי) שיחה מקומית, 26.5.2021

ממשיכים ביחד – מדריך להתמודדות העיריות בערים המעורבות עם המשבר. יוזמות אברהם, מאי 2021

ח"כ סופר פנה לשר גלנט: להגביר את האבטחה בבי"ס בערים המעורבות. ח"כ אופיר סופר פנה לשר החינוך, יואב גלנט, על מנת שיורה על תגבור האבטחה למוסדות החינוך בערים המעורבות. הפנייה לשר הגיעה בעקבות תקיפת תלמידים בעכו וזריקת אבנים לעבר גן ילדים בלוד, בנצי רובין, חדשות סרוגים25.05.21 21:24  י"ד בסיון תשפא

המתיחות בערים המעורבות: אסור להתפתות לליברליזם הסמכותי. במהלך המבצע הצבאי והמתיחות בערי ישראל היו כאלה שדרשו להכניס כוחות צבא לערים המעורבות כדי לדכא את המהומות – מדובר בהצעה מסוכנת שעלולה הייתה לסכן את הדמוקרטיה הישראלית… חשוב בכל זאת להזהיר ממהלכים פוליטיים בעייתיים הכרוכים בדרישה גם של ליברלים מודאגים – להכניס את הצבא על מנת לדכא אנרכיה חברתית.", פרופ' אלברטו ספקטורובסקי, גלובס, 25.5.21

הפרעות בערים המעורבות: צריך לדאוג שיהיה להם מה להפסיד. בטווח הארוך לא הצבא ולא המשטרה הם הפתרון • רק מערכת חינוך, תעסוקה, שיתוף פעולה, תהליך עומק ארוך ועיקש ונחרץ שחייב להיעשות על ידי יהודים וערבים יחד • זו לא יכולה להיות אחריות שאנחנו מגלגלים מצד לצד… במקום חיילים ושוטרים בואו ננסה נשק מסוג חדש: הכלה, קבלה, אכפתיות, ערבות הדדית, פתרונות ישימים..", עינת זינגר-דן ( מנכ"לית הפורום הכלכלי חברתי וה-Business Roundtable Israel מיסודה של נשיאות המגזר העסק וילידת עכו), גלובס, 23.5.21

ללא תחושת ביטחון בעכו ובלוד, לא תהיה גם כלכלה. הנסיקה התיירותית של עכו ותהליך השיקום בלוד נתונים בסכנה בעקבות האלימות שהשתוללה בהן בשבועיים האחרונים, מאת   ריקי ממן, מקור ראשון,  י״ב בסיון ה׳תשפ״א , 23/05/2021

הממשלה תעביר 15 מיליון שקל לרשויות מוחלשות לתיקון נזקי ההתפרעויות. על פי הקריטריונים, רשויות חלשות כלכלית כמו ירושלים ולוד יקבלו עדיפות על פני רשויות איתנות כמו חיפה או תל אביב-יפו, שיידרשו להעמיד תקציב לשיקום התשתיות ממקורות אחרים, שלומית צור, כלכליסט, 23.05.21

הפרעות נגמרו, המבלים לא חזרו: "היהודים לא מגיעים". ביפו נצפו בודדים בשוק הפשפשים, ובעלי מסעדה קרא: "אין סיבה לפחד, צריך לחזור לחיים". בעכו העתיקה הסמטאות נשארו ריקות, מקומיים היו כמעט היחידים שנראו באזור. בעלי "אבו סעיד" באבו גוש סגר מוקדם: "הגיע הזמן להוכיח שאפשר לחיות יחד". כך נראו מוקדי הבילוי בערים המעורבות וביישובים הערביים, בשבת הראשונה שלאחר הפסקת האש בדרום, הדר גיל-עד, דניאל סלאמה, סיון חילאי, חסן שעלאן ואחיה ראב"ד, YNET 23.05.21

הפסנתרן שמנסה לשקם את הדו קיום. לאחר ימי האלימות בערים המעורבות, גיל שוחט החליט לקיים קונצרטים פתוחים לקהל בערים המעורבות: "הדו קיום הוא גם תרבותי, וגם שכנות טובה", איריס לביא, כאן חדשות, 22 במאי 2021

מתגבשת תוכנית לשיקום הערים המעורבות אבל אין באופק ממשלה שתאשר אותה. ברקע המהומות נרקמת תוכנית שיקום ייעודית לאוכלוסייה הערבית בערים המעורבות • הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית מגדירה את צמצום הפערים "צורך לאומי", אבל גם כיסוי השטחים המתים של תוכנית החומש תלוי בפלונטר הפוליטי, דני זקן, גלובס, 21.5.21

האם גם הפעם תאוות הנדל"ן תנצח? "מחירי הדירות יירדו ב-10%-15%, יהיו מציאות". המתח הערבי-יהודי בערים המעורבות התפוצץ במערכה הנוכחית בעוצמות חריגות, והציב סימני שאלה סביב השקעות כלכליות, פיתוח תיירותי – וביקוש לנדל"ן. ברמלה, לוד, יפו, עכו וחיפה יש מי שבחרו כבר לארוז ולעזוב — ויש מי שסבורים שבקרוב הכל יישכח, עדי כהן, הדר חורש ויעל דראל, דה מרקר, 21.5.21

הביטוח הלאומי יכיר בנפגעי האלימות בערים המעורבות כנפגעי פעולות איבה. מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, הבהיר היום (חמישי) כי מי שיוכר על ידי משרד הביטחון ככזה שנפגע בהתפרעויות ברחבי הארץ יזכה להכרה כנפגע פעולות איבה… [עוד] פירט שפיגלר כי "מי שנפגעו אגב ביצוע לינץ' בהם, בין אם יהודים ובין אם ערבים, זכאים להכרה כנפגעי פעולות איבה והביטוח הלאומי יטפל בהם"., בר פלג, הארץ, 21.5.21 

היו חיים משותפים? הדם זורם ברחובות הערים המעורבות – ולא במקרה. ההזנחה מצד המדינה, האפליה מצד ראשי הערים היהודים והיעדר ייצוג פוליטי – הפכו את הערים המעורבות לפצצת זמן חברתית־לאומנית, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 20.5.21

"האם רמת אשכול שיש בה 30% יהודים היא שכונה ערבית? קוראים לה רמת אשכול ולא רמת הניה". המהומות ומעשי הלינץ' האלימים בלוד, עכו ובשאר הערים המעורבות בישראל, העלו אל הכותרות את הגרעינים התורניים שהתיישבו בלב האוכלוסייה הערבית, כאשר זו תולה בהם את האשמה להפרת דו-הקיום השברירי שהתקיים בהן. דוח מיוחד של שומרים מבקש לצלול אל מעבר לאירועי היום ולהציג תמונה מלאה, עד כמה שניתן, של הגרעינים התורניים. מה חושבים עליהם התושבים היהודים הוותיקים בערים, מדוע השד העדתי מתעורר בפריפריה, כמה המדינה משלמת, ומה האג'נדה האמיתית שלהם? לא מה שאולי חשבתם, חן שליטא, שומרים, 20.5.21

מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן: "הממשלה נכשלה בטיפול באלימות בחברה הערבית". מנכ"ל משרד הפנים מדגיש כי התפרצות המהומות התרחשה דווקא בערים הערביות החזקות ולא ביישובים העניים. "האלימות בתוך החברה הערבית פרצה החוצה, וכשהיא נפגשה עם קיצוניות דתית – זה גפרור שהיה קל להדליק", שלומית צור, כלכליסט,  18.05.21

ערביי לוד ויפו מתארים חיי פחד: "מפקירים אותנו". למרות רגיעה יחסית, תושבי לוד ויפו הערבים מתארים את השבוע האחרון כשונה מכל מה שהכירו: "חיינו יחד שנים, לא קרה דבר כזה בימי האינתיפאדה". אחד מהם טען: "יהודים סימנו בתים של ערבים". מנגד, תושבי לוד היהודים ממשיכים לתאר חשש גדול: "גר פה 60 שנה ומפחד לרדת מהבית", חסן שעלאן, רועי רובינשטיין, YNET,  17.05.21

פיתוח התיירות בלוד ועכו לא תורם לתושבים הערבים, הוא על חשבונם. לוד היתה עיר מפוארת עד 1948, עכו היא מהערים העתיקות היפות בארץ. בשתיהן משקיעים בתיירות, אבל זה בא במקביל לדחיקת רגלי התושבים הערבים ומחיקת ההיסטוריה שלהם. אולי לא במקרה, האלימות שם הופנתה גם למיזמי תיירות, יונתן מזרחי (עמותת "עמק השווה") , שיחה מקומית, 16.5.2021

הפעלת כוחות צה"ל להתמודדות עם הפרות סדר בערים מעורבות- בזהירות המירבית. ראוי לעשות כל מאמץ להימנע מהכנסת כוחות צה"ל לפעילות של אכיפת החוק, שתעמיד אותם בעימות עם אזרחים ישראלים. ככל שאכן מדובר במוצא אחרון, יש לתת את הדעת לנקיטת צעדים שיקטינו את הסיכון המשמעותי הצפוי מצעד זה,  מאת: פרופ' עמיחי כהן, ד"ר עידית שפרן גיטלמן, אל"מ (מיל') עו"ד לירון ליבמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 16 במאי 2021

הפגיעה של "הטילים מבית" לא פחות קשה מהנזק של טילי חמאס. הפרעות בלוד ובשאר הערים המעורבות מבוצעות על ידי קומץ צעירים נטולי זהות ותחושת שייכות למדינה • כשלאותן תחושות מתווספים חומרי בערה שמפציעים מתוך המסגדים, אלו התוצרים שאנו חווים ביממה האחרונה • ההתפרעויות שקורות הן הדדיות – הן מתבצעות על ידי קומץ חוליגנים משני הצדדים – אנשים נטולי דרך שאין להם מה להפסיד ופוגעים בכולנו, ד"ר לימור יהודה, גלובס, 16.5.21

אש ונדל"ן: מהתיישבות לאלימות ומאלימות לנישול. ההתנגשויות הנוכחיות בערים ה"מעורבות" הן תוצאת התהליך המשולב של התנחלות, ג'נטריפיקציה ודחיקה. אבל ליבוי האש על ידי המתנחלים המאורגנים עשוי גם לקדם את החרפת הנישול של התושבים הפלסטינים, פרופ' גדי אלגזי, העוקץ,  15.05.21

ראו גם: יחסי יהודים-ערבים

עידכונים מסודרים ע"פ האיזורים השונים ומתעדכנים באופן כרונולוגי.

הרצליה

אור עקיבא-ג'יסר-בנימינה

  • גיא ושלמה סלמה, למעשה, הצילו את חיי הערבי מלינץ'. גיא ושלומי סלמה הם שני אחים, אנשי משטרה לשעבר, אשר הצילו ערבי מג'יסר א־זרקא מניסיון לינץ' בידי יהודים |פרויקט סיכום השנה המיוחד של שדרני 103FM, "…יוכפז ציין כי כשהשניים הגיעו למקום, קרוב לוודאי שלא הניחו כי זה מה שיעשו. "הם הגיעו כדי לחזק את ההתיישבות היהודית שם באותו אזור", ציין, "זאת אומרת – הם הגיעו מהכיוון ההפוך ואז הם נקלעו לתוך הסיטואציה הזו של ניסיון הלינץ'". לדבריו, הם גם סירבו להעיד או למסור מידע נוסף על היהודים שהשתתפו בתקיפה, ומנגד, ביקרו את הפצוע גם בבית החולים..", מעריב, גולן יוכפז 06/09/2021
  • תקיפת השומר הבדואי בבנימינה: "ייתכן שהרקע פלילי". אתמול בלילה הותקף שומר באתר בנייה, על-פי החשד בידי כמה בני אדם, ועדיין לא נעצרו חשודים. לדברי אחד מעדי הראייה שהזעיק את המשטרה, התוקפים היו יהודים. במשטרה אמרו כי הרקע טרם התברר: "השומר הערבי הנוסף שהיה עם הפצוע לא נפגע", אחיה ראב"ד, YNET, 29.5.21
  • הפצוע בתקיפה בבנימינה: "תקפו אותי בגלל שאני ערבי, זה היה מאורגן". עובאדה סייד, בן ה-33 שהותקף במהלך הלילה על ידי 10 גברים לבושים בשחור תיאר לוואלה! את הרגעים בהם יצא מעבודתו. "מוקדם יותר הגיע בחור ובדק שאני ערבי. אחר כך הוא הקפיץ את כל השאר". תושב זכרון יעקב שנקלע לזירה וניסה לסייע: "זה היה מראה מזעזע, לא קל לצפייה", יואב איתיאל, וואלה, 28.5.21
  • קבוצת אנשים תקפה שומר בדואי בבנימינה ונמלטה, המשטרה פתחה בחקירה. הגבר נפצע בינוני, ועדי ראייה אמרו למשטרה כי התוקפים היו יהודים. לפי החשד, התקרית פרצה לאחר שהשומר ועובד נוסף סירבו לתת לכמה מהתוקפים להיכנס לאתר בנייה, כתבי הארץ, 28.5.21
  • הם באו לאור עקיבא כדי "להגן עליה מערבים", ומצאו עצמם מצילים ערבי מלינץ'. האחים גיא ושלומי סלמה, אנשי משטרה לשעבר, ראו עשרות יהודים מכים תושב ג'סר א-זרקא על לא עוול בכפו ולא יכלו לעמוד מנגד. "אני בטח לא איש שמאל", אמר שלומי. "אבל אדם הוא אדם". אחיו גיא מסרב לשתף פעולה עם המשטרה מחשש שלא תגן עליו… זה לא היה הלינץ' היחיד באותו ערב,  אך המקרה של א' היה יוצא דופן. יהודים התערבו לטובתו…", ג'וש בריינר, הארץ, 27.5.21
  • "שני אנשים עברו פה לינץ' ולא יודעים על זה": תיעוד ליל הפרעות בצומת בנימינה. כתב אישום אחד בלבד צפוי להיות מוגש בשל הפרות הסדר שאירעו בצומת לפני כשבועיים, בו השתתפו מאות בני אדם ושבמהלכו הותקפו במשך שעות עוברי אורח ערבים. עובדים במתחם טוענים כי התקיפות זכו לתגובה נרפית של כוחות המשטרה, ושהאירועים הסתיימו בנס רק בשל התערבות אזרחים, יואב איתיאל, וואלה, 25.5.21

לוד:

  • הפרקליטות סגרה מחוסר אשמה את תיק חקירת מותו של תושב לוד שנורה למוות בשומר החומות. 5 יהודים נחשדו במעורבות בירי הקטלני במוסא חסונה בזמן מבצע "שומר החומות" – וכעת הודיעה הפרקליטות על סגירת התיק • "לא ניתן לקבוע ברמת הוודאות הנדרשת במשפט הפלילי כי חשוד זה הוא שביצע את הירי הקטלני" • אביו ל-N12: נגיש תלונה בבית הדין בהאג – אנחנו נוכיח מי ירה בו בדיוק, אור רביד |N12|  פורסם 21/10/21
  • תושבים ערבים בלוד מנהלים מאבק נגד תוכנית פינוי־בינוי: "רוצים לייהד את השכונה". במסגרת פרויקט התחדשות עירונית שמובילה העירייה בעיר העתיקה ייבנו רבי קומות במקום שיכוני הרכבת הישנים, והתושבים חוששים שיידחקו החוצה. המנכ"ל: "אי אפשר להתלונן שלא משקיעים בחברה הערבית – ואז להילחם בתוכנית שתשפר את תנאי חייהם", רן שמעוני, הארץ, 18.10.21
  • ראש העיר לוד: "לא כדאי לערבים שהיהודים יעזבו". בכנסת השיקו את שדולת הערים המעורות. ראש העיר לוד אמר: "מי שלא גר ביישוב מעורב לא מבין את המצב" .. רביבו הגדיר את המצב בלוד כ"שקט מתוח", … לסיום אמר רביבו כי ישמח לראות את כל תושבי לוד מרגישים בה בני בית, לדבריו "אני לא רוצה שיעזבו את לוד. אני אומר ליהודים – הערבים לא יעזוב את לוד, ולערבים אני אומר – לא כדאי לכם שהיהודים יעזבו את לוד. אוכלוסייה חזקה שעוזבת גורמת לבעיות כלכליות בעיר".,,, מאת   שילה פריד, מקור ראשון,  כ״ט בתשרי ה׳תשפ״ב,  5/10/2021
  • ספייסלאב לוד. יו"ר בנק מזרחי טפחות, משה וידמן, ראש עיריית לוד יאיר רביבו והאסטרונאוט, איתן סטיבה, השיקו את תכנית 'ספייסלאב' בלוד, במסגרת שיתוף הפעולה בין בנק מזרחי טפחות, הקרן לפיתוח לוד ועמותת קרן רמון… במסגרת שיתוף הפעולה, יתרום הבנק 100,000 שקל לטובת קידום הפעילות בשני בתי ספר בעיר לוד: בית ספר "דרכא" בשכונת גני אביב ובית ספר תיכון דאר אל חכמא מרשת חינוך "עתיד" בשכונת נווה ירק.", כפיר אדר, אייס, 20.9.21
  • האם כפרי הסטודנטים בלוד מחזקים את העיר – או גוזלים משאבים מתושביה? המציאות בלוד מאתגרת כל כוונה טובה: כפרי הסטודנטים שהקימו העמותות 'איילים', 'תוצרת הארץ' ותנועת בני עקיבא, נועדו לעצור את בריחת הצעירים ולחזק את העיר ותושביה. בפועל, רוב הסטודנטים מגיעים מבחוץ, בזכות מלגה נאה ומגורים מוזלים, ורק מיעוטם הם צעירים תושבי המקום. הרשויות משקיעות משאבים רבים בניסיון להפוך את לוד אטרקטיבית לצעירים מבחוץ, אולם גם בוגרים של התוכניות, ערבים ויהודים, טוענים שהמאמץ וההשקעה באים על חשבון התושבים הוותיקים. יותם יעקבסון מציג את המחלוקת, יותם יעקבסון, YNET, 19.9.21
  • "העיר הזו היא מטבוחה" | 4 חודשים אחרי "שומר החומות" – השקט חזר ללוד. אחרי שנראה היה שהדו-קיום בעיר כבר לא יחזור בשל הפרעות, תושבים יהודים וערבים מביעים אופטימיות רבה לגבי חיים משותפים יחדיו • אתי כהן, בעלת עסק בעיר, מספרת: "אנחנו חיים עם הערבים בכבוד. חשובה לי האחדות" • מחמוד אבו-סובחי, בעל מסעדת "השלום", חושש לעתיד העיר: "אני לא חרד לעצמי, אלא לדורות הבאים, אוהד חמו|ברהנו טגניה |חדשות 12 המהדורה המרכזית| פורסם 17/09/21
  • הפעילים בלוד נחושים: גם מעצר הילדים לא יפסיק את המחאה. המחאה נגד האלימות והפשיעה נתקלה השבוע בפרובוקציות ובהתנכלות משטרתית. אחרי שהתפזרה, נכנסו שוטרים לרחוב בעיר ועצרו חמישה ילדים בני כ-12. חבל שבמקום לאחד כוחות נגד הפשיעה, בוחרת המשטרה להיכנס ראש בראש בצעירים שמהם יכולה לצמוח התקווה, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  14.9.2021
  • התקווה של לוד המדממת תבוא מבפנים. אחרי חודשים עמוסי רציחות, ובעקבות רצח הנער אנאס אלוחוואח, קבוצה של צעירים, צעירות ואמהות החליטה שנמאס לה לקבור ילדים ולחיות תחת איום מתמיד – והתארגנה למחאה. ביום ראשון בערב הם הפגינו מול משטרת לוד, ומתכוונים להמשיך גם בשבוע הבא, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  9.9.2021
  • אמין אלג'מל, פתאן אלזינאתי, שירין נאטור חאפי. יו"ר הועד המנהל של "אזרחים בונים קהילה" ומנהל בית ספר אלראשדיה; מנהלת המרכז הערבי-יהודי שיקגו; מנהלת בי"ס אורט למדעים ולהנדסה, 100 המשפיעים של דה מרקר תשפ"א, גילי מלניצקי, 30.8.21
  • סליחות מהודו ועד לוד. בילדותי, קולות המואזין נעמו יחד עם נגינות החזנים וגילמו עבורי את מה שבלעדיו לוד אינה לוד: שלם גדול וחזק יותר מסך חלקיו…מוסלמים, נוצרים ויהודים חיו אלה לצד אלה בכבוד. אבי מורי מוזס שריקר צ'ריקר ז"ל  היה משנן באוזנינו את מה שהפך למוטו עבורי: "הערבי היה פה ויישאר כאן. אתה ואחרים לא אמורים להפריע לו, כפי שהוא לא יפריע לך"…גולן שריקר צ'ריקר, העוקץ, 25.08.21 האיש שהאימאם קורא לו 'אבא' הסתובב בשכונות לוד בלילות בלי מאבטחים ונשק. רה"מ נתניהו ביקש – ומאיר ניצן, שעמד בראש עיריית ראשל"צ 35 שנים רצופות, התנדב להנהיג את עיריית לוד במשך שלוש שנים כממונה. הוא הספיק לשלוף את העיר מהגירעון, לעצור את הבנייה הבלתי חוקית, להקים תיכון ערבי ראשון, ולהיות קשוב לצורכי כל הקבוצות בעיר הכל-כך מעורבת כדי לגשר על הפערים. בגיל 90 הוא יושב בביתו, כותב רומן היסטורי, מדבר עם נציגים ערבים ויהודים, ועדיין מאמין שהפתרון לכל חיכוך הוא לקיים שיחות גלויות. מפגש וריאיון, יותם יעקבסון|24.08.21, YNET
  • עצורים בכלא מגידו הוכו בידי סוהרים; קרוביהם: לא זיהינו אותם בשל מצבם. בשב"ס אמרו כי החמישה, המואשמים במעורבות בהתפרעויות בלוד, נעצרו בכוח כי סירבו לצאת מתאיהם, אך בני משפחותיהם מספרים כי טענו שהוכו ללא סיבה. אחד העצורים שהוכו הוא אחיו של מוסא חסונה, שנורה למוות בלילה המהומות הראשון בלוד, רן שמעוני, הארץ, 19.8.21
  • במשפחת חסונה מלוד מתקשים להבין איך האיש שהרג את מוסא עדיין חופשי. המשפחה הוותיקה מלוד זינקה אל התודעה התקשורתית בנסיבות אלימות במיוחד: בן המשפחה, מוסא חסונה, נורה בידי יהודים בליל המהומות הראשון בעיר בחודש מאי. מותו גרר הסלמה באירועי האלימות, בין היתר נוכח ייחוסה של המשפחה, עליה נמנו בעבר גם מוכתרים מקומיים. יותם יעקבסון התחקה אחר תולדות המשפחה, שעיקר כוחה נבע מדמותה של הסבתא-רבתא, האישה שצברה כוח והון, והנהיגה אותה בתחילת המאה הקודמת, יותם יעקבסון, YNET, 18.08.21
  • "סבסטיה משלנו": ח"כ רוטמן עובר לעיר לוד. חבר הכנסת שמחה רוטמן יעבור בסוף הקיץ עם משפחתו להתגורר בעיר המעורבת. "הפרעות יצרו ערבות הדדית בין תושבי יהודה ושומרון לבין אחיהם בעיר בלוד",  עטרה גרמן, מקור ראשון,  ז׳ באלול ה׳תשפ״א, 15/08/2021
  • עיריית לוד מקדמת עסקים בחברה הערבית ובעיר העתיקה. נציגי המעוף הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה, יחד עם מנהל אזורי התעסוקה והעסקים של עיריית לוד ומנהל רובע העיר העתיקה, סיירו בעסקים קטנים ובינוניים מהמגזר הערבי יחד עם יועצים עסקיים בכירים. יעל וייס, מקומונט לוד,  4 אוגוסט, 2021
  • 10 ערבים מלוד יואשמו בהשלכת בקת"בים: "ניסו לחדש את המהומות". שב"כ הודיע כי פענח פיגוע השלכת בקבוקי תבערה על בתי יהודים בעיר בסוף חודש מאי וכי עצר חשודים רבים: "האירוע תוכנן במשך ימים ארוכים – רצו לגרום פגיעה משמעותית ברכוש או בנפש", אור הלר ומאור צור, חדשות 13, יום חמישי, 15.7.21 ♦
  • ״לא מוכן לדבר עם חייל, אבל עומרי חבר שלי״: בגרעין יהודי-ערבי בלוד מסכמים שנה מטלטלת. בין שלל הכותרות הפסימיות מלוד, שותפות ערבית-יהודית צעירה נרקמה השנה למרות ובצל הקשיים בין בוגרי תיכונים יהודים וערבים שבחרו להתנדב יחד בעיר. ״הארץ 21״ הצטרף לטקס הסיום שלהם לשיחה על ההצלחות והאתגרים… ״שנת קהילה״ היא שנת התנדבות משותפת לבוגרי תיכון ערבים ויהודים שפועלת משנת  2002. הפרויקט כולל כיום ארבע קבוצות – בנגב, ברמלה-לוד וביפו – ובהן משתתפים מדי שנה כ-70 צעירות וצעירים. עד היום השתתפו בסך הכול כ-500…במהלך העימותים בחודש מאי הפכו השיחות על זהות לאומית לסבוכות עוד יותר מהשגרה. ..", תאמר מסעודין, הארץ 21, 14.7.21
  • ראש העיר לוד איים על תושב שהתבטא נגדו: אל תתעסק איתי, אוודא שייקחו לך את הנכסים תיעוד. אביו של מוסא חסונה, שנורה למוות במהומות בלוד, אמר בכנסת כי יאיר רביבו אחראי להסתה. ראש העיר איים כי יתבע אותו, והוסיף: "כל מה שעשינו לקראתך, שכח מזה. כל האדמות הולכות לעירייה", רן שמעוני, הארץ, 13.7.21
  • כתב אישום הוגש נגד אימאם המסגד הגדול בלוד על הסתה לאלימות ואיומים. השייח יוסף אלבאז נעצר בחודש שעבר לאחר שפרסם קטע מסרט שבו רוצחים שוטרים וכתב: "הדרך הטובה ביותר להתמודד עם העוול". סנגורו: החלטה שמשרתת את האג'נדה הקיצונית מבית מדרשם של בן גביר וסמוטריץ', ג'וש בריינר ורן שמעוני, הארץ, 8.7.21
  • מקאם לדאגה: החשדנות סביב שיקום קבר שיח' מעוררת מתח יהודי-ערבי בלוד. רצועת אדמה, המפרידה בין בית ספר ערבי לבין מתחם המכינה של הגרעין התורני בשכונת רמת אשכול, מעוררת מתח בין-דתי מחודש בלוד. במרכז השטח ניצב קבר שיח' מוזנח, שהעירייה רוצה לשקם ולהנגיש לציבור בשיתוף הווקף. תושבים מוסלמים חוששים שהמהלך יביא לסגירת בית הספר הערבי ולחילול הקבר בשטחו. ברקע: חוסר הסברה ושקיפות חלקית של הרשויות בעניין היוזמה, יותם יעקבסון, YNET, 7.7.21
  • נבואה שהתגשמה: הגרעין התורני יפוצץ את לוד. האלימות שהתפרצה בלוד בעוצמה במאי רוחשת כבר זמן רב, מאז שנכנס גרעין אלישיב בשנות ה-90. דו"ח שנכתב לפני יותר מעשור הזהיר שהדבר עלול להוביל להתפרצות. כיום, אנשי הגרעין הם הממסד המוניציפלי עצמו, והתסכול בקרב האוכלוסייה הערבית רק גדל והולך, מאת: נגה איתן ואילן פרנקל, שיחה מקומית,  23.6.2021
  • גנץ חתם על צו מעצר מנהלי נגד ערבי תושב לוד החשוד בירי ביהודי. שר הביטחון ביצע צעד חריג ועד כה הוצאו צווים בודדים נגד ערבים תושבי ישראל סביב הפרעות. ערוץ 7 , י"ב בתמוז תשפ"א 22/06/21 23:21
  • הלחימה נגמרה, אבל לוד מבעבעת. מוקד הנפץ הוא שביל בין פעוטון לבית ספר יסודי. משני צדיה של גדר מתכת נמוכה חיים תלמידים ערבים ואנשי המוסדות של הגרעין התורני בעיר. ביניהם נמצאת אדמת ווקף שיש מי שמכנה אותה "השכפ"ץ של בית הספר". מכאן, מעריכים תושבי שכונת רמת אשכול, עלולה להתפרץ המערכה הבאה בלוד, רן שמעוני, הארץ, 22.6.21
  • שישה אזרחים ערבים ושני פלסטינים נעצרו בחשד למעורבות ברצח יגאל יהושע בלוד. שבעה מהעצורים חשודים בעבירות של רצח ממניע גזעני ורצח כמעשה טרור, והעצור הנוסף חשוד בשיבוש מהלכי חקירה. לפי מקור במשטרה, חלק מהעצורים עבדו באולם אירועים הסמוך לזירת הרצח, ג'וש בריינר ורן שמעוני, הארץ, 20.6.21
  • המשטרה עצרה את השייח יוסף אלבאז מלוד, בחשד להסתה ברשת. אלבאז פרסם בפייסבוק פוסט ובו קישור לסרטון שכלל לכאורה קריאה לפגוע בשוטרים. הוא נלקח לחקירה ביחידת להב 433 וצפוי להיות מובא לדיון בהארכת מעצרו…אלבאז הוא אימאם המסגד הגדול בלוד, ובשנים האחרונות הפך לדמות בולטת בעיר…אלבאז מזוהה עם הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, ובמשטרה נערכים לאפשרות שבעקבות מעצרו יתפתחו מהומות אלימות בעיר. בשבוע שעבר הוארך מעצרו של כמאל חטיב, סגן יו"ר הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, הנאשם בפרסום דברי הסתה בחודש שעבר..", ג'וש בריינר, הארץ, 17.6.21
  • מתחזק החשד כי רצח יגאל יהושע בלוד בוצע בידי ערבים על רקע לאומני. ג'וש בריינר ובר פלג, הארץ, 15.6.21
  • חברות בימי מהומות: אירית וסומיה שמרו זו על זו מפני הפורעים הערבים והיהודים. השבועות האחרונים העמידו במבחן את ידידות הנפש שבין היוצרת הצבעונית אירית בן צור והמתורגמנית המוסלמית סומיה גבן, אם לשבעה, שחיות באותו רחוב בשכונת בנית בלוד. אירית קיבלה איומים לא למכור את ביתה לערבים, ולבה של סומיה נשבר בכל פעם שילדים יהודים בורחים מפניה, ועדיין הן מעידות על מרקם חיים משותף ומכבד. יותם יעקבסון משוחח עם האנשים שלא רק מדברים דו-קיום, אלא מגלמים אותו בחייהם. יותם יעקבסון, YNET, 11.6.21
  • המשפחות שאיבדו את יקיריהן בפרעות בלוד נפגשות. חודש למהומות ולפּרעות בערים המעורבות, נפגשים שני בני המשפחות של מוסא חסונה שנורה למוות במהלך ההתפרעויות בלוד ושל יגאל יהושע שנרצח בלינץ' למחרת בעיר. הכתבה של ערן זינגר במוסף #קול_איסראיל מתוך כאן חדשות הערב 09.06.21
  • מסע ההסתה השיטתי של אימאם המסגד הגדול בלוד. ישראל היא "מדינת אויב", לוחמי חמאס הם "סמל עבורנו", והגרעין התורני בעירו הוא "כנופיית פושעים". אמירותיו הבוטות של השייח' יוסף אלבאז, אימאם המסגד הגדול בלוד, הן חלק מחומר הנפץ שהצית את גל האלימות האחרון נגד התושבים היהודים בעיר המעורבת, מאת   אסף גבור, מקור ראשון,  כ״ה בסיון ה׳תשפ״א  (05/06/2021 20:50)
  • מנהלות בתי הספר בלוד בראיון משותף: “חינוך לכבוד הדדי, אחווה, סובלנות והכרת האחר”. שתי מנהלות בתי ספר יסודיים בלוד, ענת אסף ושירין מחראב, התראיינו לאתר “דבר” בצל המשבר בערים המעורבות עם פרוץ המהומות. למרות הכל, הן מאמינות שאפשר לתקן: “אנחנו מחפשות פתרונות של כבוד, של אהבה ושל שלום. אין לנו ארץ אחרת. נביא את החינוך לשותפות לכלל מעשה חינוכי. נצליח לעבור את המשבר, אנו משוכנעות שעבודת החינוך תמשיך להיות טובה ומוצלחת”., מקומונט לוד, 1.6.21
  • על רקע החשד להסתה לפגיעה ביהודים: השב"כ קיים שיחת אזהרה לאימאם של לוד. המתיחות בין יהודים לערבים נמשכת בלוד גם בימים שלאחר הפרות הסדר ההמוניות • השבוע קיבל האימאם של לוד שיחת אזהרה מהשב"כ לאחר שנתפס כמה פעמים באמירות קיצוניות שיכולות להתפרש כהסתה לפגיעה ביהודים • האימאם יוסוף אל באז הדגיש: "נרגע אם המשטרה תתנהג בהתאם ותוציא מחוץ לעיר את המתנחלים", משה נוסבאום|המהדורה המרכזית, N12,  01/06/21 החשוד בלינץ' בלוד שוחרר מחוסר ראיות. שלושה שבועות אחרי – למשטרה ולשב"כ עדיין אין חשוד בלינץ' ביגאל יהושע ז"ל • החשוד בזריקת בקבוק תבערה לעבר בית משפחה יהודית בלוד שוחרר גם כן מחוסר ראיות, הדס גרינברג, כאן חדשות, 1.6.21
  • אוחנה: הקריאה ליהודים להגיע חמושים ללוד לגיטימית. השר לביטחון הפנים השיב לחבר הכנסת עופר כסיף, שמחה על התבטאות חבר מועצת העיר לוד. אוחנה ציין כי לא ניתן להציב שוטר בכל פינת רחוב, והוסיף: "הזמנים שבהם יהודים היו חסרי מגן וחרב אינם עוד", בר פלג, הארץ, 1.6.21
  • האמנם לא נשרפו בתי כנסת בלוד, אלא מבנה של המכינה? האם באמת לא נשרפו בתי כנסת בלוד אלא מבנה של מכינה צבאית? מישהו מטעה בסיפור הזה …בשורה התחתונה: דברי ברכה אינם נכונים. על פי הגורמים הרשמיים, הוצתו ארבעה בתי כנסת, בית כנסת נוסף נפרץ והיה בו נסיון הצתה ובית כנסת אחר הושחת, בלי שהיה ניסיון הצתה…", המשרוקית של גלובס, 31.5.21 ♦
  • נעצר חשוד במעורבות בהשלכת בקבוק תבערה לדירה בלוד; חבר המועצה קרא ליהודים חמושים להגיע לעיר. עמיחי לנגפלד מהבית היהודי אמר את הדברים במהלך ביקור בבית משפחה שנפגע מהשלכת בקבוק תבערה. ראש העיר יאיר רביבו הבהיר: "לא קוראים לאנשים לקחת את החוק לידיים", בר פלג, הארץ, 30.5.21
  • הכל התערער בלוד. רק הסגרגציה נותרה בעינה. עם שוך הסערה, האפליה ממשיכה לסגור על תושביה הערבים של לוד מכל עבר. אך אותה סערה הפיחה גם רוח חדשה בקרב הצעירים הערבים, שלא מוכנים יותר לקבל את כללי המשחק הישנים, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  27.5.2021
  • "אין פה דו קיום של לה לה לנד, אבל הגרעין הביא לפה תרבות של לשנוא את האויב". המהומות ומעשי הלינץ' בלוד, עכו ועוד ערים מעורבות, העלו אל הכותרות את הגרעינים התורניים. מה חושבים עליהם התושבים היהודים הוותיקים, איך הם עוזרים לממשלה להפריט את הטיפול בעוני, ומה האג'נדה האמיתית שלהם? תחקיר שומרים,  ❘ חן שליטא, המקום הכי חם,  27.05.21
  • אחרי המהומות: תוכנית ההתחדשות השאפתנית של לוד. כאן חדשות | לוד הייתה בכותרות לאחרונה ולא במובן חיובי. המהומות בעיר העלו שאלות קשות לגבי העתיד שלה. אורי לוי נפגש עם מנכ"ל החברה הכלכלית בלוד שהציג לו תמונה אופטימית יותר, על התכנונים הגדולים לשנות את פני העיר בשנים הקרובות. האם זו תהיה השקעה שוויונית בערבים וביהודים? אורי לוי, "משחקי הכיס" כאן חדשות, 26.05.21 
  • עודה: "לחקור טענות שיהודים הרגו את יגאל יהושע, קורבן הלינץ' בלוד". יו"ר הרשימה המשותפת השתתף בהפגנה בלוד בעקבות מותו של מוסא חסונה, שנורה למוות על ידי תושבים יהודים בליל ההתפרעויות הראשון בעיר • "הסיבה שאין אף אחד מאחורי סורג ובריח היא פוליטית, אם זה היה הפוך 2 ערבים היו היום בבית הסוהר", אור רביד|פוראת נאסר|N12| פורסם 28/05/21
  • משפחתו של מוסא חסונה שנורה למוות בלוד הפגינה מול ביהמ"ש: "רוצים שהצדק יצא לאור". ההפגנה עוררה דריכות רבה בקרב המשטרה והתושבים, אך במשפחה הבהירו כי מדובר במחאה לזכרו של חסונה בלבד. יו"ר המשותפת עודה אמר במהלכה: "כשנרצח אזרח ערבי, הרוצחים זוכים לגיבוי מלא ממערכות האכיפה והמשפט", בר פלג, הארץ, 28.5.21
  • תיעוד מלוד: בקבוקי תבערה הושלכו לעבר דירת משפחה יהודית. לפחות שני בקבוקי תבערה הושלכו לעבר דירה בשכונת שער העיר בלוד בזמן שבני המשפחה ישנו בה. לא היו נפגעים והחשודים, שנמלטו, טרם נעצרו. התושבים כיבו את האש במטפים שהוחזקו בבית לאור הפרעות בעיר בתקופה האחרונה, אלי סניור, YNET, 28.5.21
  • בלוד עוד לא מצאו את הדרך חזרה לשגרה: "מה שהיה כבר לא יחזור". בשבועיים שחלפו מאז הלילות האלימים שופצו רוב הבניינים ופונו שלדי המכוניות השרופות, אך התושבים מספרים על מציאות חדשה. "אם מישהו פגע בך כך, תמהר להשלים?" שאל אלישיב, ועיסאווי קבע: "ערבים ומתנחלים לא יחיו ביחד בעיר הזאת", בר פלג, הארץ, 27.5.21
  • מוסדות החינוך נפתחו בעיר תחת אבטחה מוגברת של עובדי עיריית לוד,  יעל וייס, מקומונט לוד,   26 מאי, 2021
  • שוויון זכויות הוא ערך חשוב, אבל הוא לא מנע את הפרעות בלוד. הערבים שחיים בלוד אכן מקבלים זכויות מלאות ושוות, גם מי מביניהם ש"לא מתנהגים יפה". והנה הגיעו פרעות איומות והוכיחו ששוויון כזה לא בהכרח מבטיח דו־קיום ושלום, מאת   תמר פרלשטיין, מקור ראשון,  י״ג בסיון ה׳תשפ״א, 24/05/2021
  • תושב לוד חזר לביתו בשעות העוצר. תוקפים בדגלי ישראל כמעט גרמו למותו. פאיז אבו גאנם נקלע לפני כשבועיים אל חבורת יהודים בעיר, שרגמה אותו באבנים והרסה את מכוניתו. כוח מג"ב חילץ אותו מהמקום, אך עד היום איש לא נעצר ומשפחתו טוענת לחקירה לקויה. "מישהו צעק 'זה ערבי', ראיתי את המוות", הוא מספר, ג'וש בריינר, הארץ, 24.5.21
  • המשטרה זנחה את יהודי לוד ומאשימה את "שני הצדדים". הסיפור של ה"סבב" האחרון בלוד הוא אחד ויהודי העיר הם הקורבנות – אפשר לספר על הזנחה של שנים, על אפליה, על קיפוח, על אחווה עם הפלשתינים והתנגדות לכיבוש, אולי הכל נכון. אך אף אחד מאלה לא יכול לשמש תירוץ לאלימות ולטירוף אותו חווינו, אלעד ברדוגו, גלובס, 24.5.21
  • תושב לוד חזר לביתו בשעות העוצר. תוקפים בדגלי ישראל כמעט גרמו למותו. פאיז אבו גאנם נקלע לפני כשבועיים אל חבורת יהודים בעיר, שרגמה אותו באבנים והרסה את מכוניתו. כוח מג"ב חילץ אותו מהמקום, אך עד היום איש לא נעצר ומשפחתו טוענת לחקירה לקויה. "מישהו צעק 'זה ערבי', ראיתי את המוות", הוא מספר, ג'וש בריינר, הארץ, 24.5.21
  • "עדיין רואים את הפחד בעיניים". חלק ממוסדות החינוך בלוד נשארו גם אתמול סגורים • לוחמי מג"ב עדיין פרוסים בנקודות החיכוך בין יהודים לערבים כדי לנסות ולהחזיר את תחושת הביטחון שאבדה • והתושבים חוששים לעבור במקום שבו יגאל יהושע נרצח באכזריות • גם עכשיו, האימה מורגשת היטב ברחובות • למרות זאת, בעיר מקווים לבנות מחדש את האמון שנשבר: "חייבים להחזיר את השפיות", מאיר תורג'מן, ידיעות אחרונות, 24.5.21
  • דו-קיום בלוד? "רופא המשפחה שלי הסית נגד יהודים"; "יש הרבה שקרים וליבוי שנאה". בוטלו לימודים מחר במוסדות יהודיים פרטיים בשכונת רמת אשכול בגלל מחסור שנוצר במאבטחים חמושים בשל אילוצים בירוקרטיים, סדר יום כאן חדשות, 23 במאי 2021 מפקד מג"ב בלוד: "המשימה הייתה לחצוץ בין יהודים וערבים בעיר". תנ"צ קובי קרני, מפקד המפקדה של משמר הגבול שהוקמה בעיר המעורבת בזמן ההתפרעויות, הצליח להוריד את מפלס האלימות. בריאיון לוואלה! הוא מתייחס לשקט המתוח ששורר בעיר, וסיפר: מצאו 10 בקבוקי תבערה במסגד, בבתי כנסת – לא, לירן לוי, וואלה, 22.5.21
  • ראש העיר לוד לחברת מועצה שהביעה ביקורת: "אעביר את שמך לשב"כ". חברת מועצת עיריית לוד, פידא שחאדה, כעסה שהעירייה הורידה ברזנט ששמה על ביתה לאחר שהותקף באבנים – ראש העיר יאיר רביבו צילם מסך וכתב לה: "תפסיקי להסית, את לא משאירה לי ברירה אלא להעביר את הטיפול לשב"כ". העירייה: "היא הסיתה רבות בשבועיים האחרונים", חסן שעלאן, YNET, 22.05.21
  • שיחת פנים עם ישראל פריי, היית בלוד בלילה של המהומות בשבוע שעבר. "פחד אלוהים.". מה ראית שם? "הגיעו מאות אנשים, רבים מהם פשוט כדי להיכנס בערבים. זרקו אבנים על בתים, השחיתו מכוניות, הסתערו על חבורה קטנה של ערבים, רגמו מסגד עם מתפללים בפנים. נתקלנו גם בתושבים יהודים שיצאו נגדם…." ראיון עם רותם שטרקמן, דה מרקר, 21.5.21
  • זעם בלוד על הוצאת מג"ב שסייע במהומות: "שוב נוטשים אותנו". "מפקירים אותנו לגורלנו", אמרו תושבים בעיר לאור ההחלטה להשיב את שלוש הפלוגות למשימותיהן מעבר לקו הירוק, בשל הרגיעה היחסית בלוד ובערים מעורבות נוספות שסבלו לאחרונה מהתפרעויות אלימות, אלי סניור, YNET,  21.05.21
  • במסע בין בתי הכנסת המוצתים של לוד נשמעות בעיקר תפילות לעתיד אחר. חלונות מפויחים ומנופצים, דפי קודש מושחרים, הרס בתוך ומחוץ למבנים. המהומות בשבוע שעבר בלוד הכו בכל: בבתי כנסת, במכינה, במסגד וגם בבית עלמין מוסלמי. אך הם לא בהכרח ערערו את אמונת התושבים בעתיד המשותף. "כשהמשטרה והחיילים הולכים הביתה", אומר נאדר אזברגה, "מי שנשאר בעיר זה אנחנו", בר פלג, 20.5.21
  • נסיבות מותו של מוסא חסונה. מוסא חסונה, תושב לוד, רק ירד להתניע את הרכב שלו כשהוא נקלע שלא בטובתו למהומות בין ערבים ליהודים ונורה ממרחק עשרות מטרים על ידי יהודים, שנעצרו בחשד לרצח. ויש גם גרסה ב': מוסא חסונה היה חלק מקבוצה גדולה של ערבים שהסתערו חמושים בבקבוקי תבערה על יהודים, כשהם מאיימים לפרוץ להם לשכונה. אחד היהודים נאלץ לירות כדי להגן על עצמו וחסונה מת. איזו גרסה נכונה? דבר אחד בטוח – על הפער העובדתי העצום הזה נדלקה מדורה גדולה בלוד. חן ליברמן, איתי רום וגיא אסיף, יצאו לתחקיר על נסיבות מותו של מוסא חסונה, רביב דרוקר, המקור | רשת 13, 20.5.21
  • "מה שקורה בלוד הוא מזעזע, ניגוד גמור לאווירה שהכרתי". זמרת הסופרן איילת כהן שבה ארצה לביתה שבלוד לאחר שמונה שנים בארה"ב ולא האמינה לתעתועי המציאות ולמה שמתרחש בעיר. עכשיו היא מתכננת קונצרט בין-דתי "שירגיע את הרוחות", יעקב בר-און, מעריב,  20/05/2021
  • הרב דב ליאור בכנס בלוד: "אין פה חפים מפשע". ליאור הופיע בכנס תמיכה של הציונות הדתית בתושבי העיר לוד, ואמר: "היה פה פוגרום כמו בליל הבדולח. עם הפראים האלה אין שלום ולא יהיה שלום", הדס גרינברג, כאן חדשות 11, 20 במאי 2021
  • יותר מהזדהות עם אל אקצא: בלוד ראינו מחאה מסוג חדש. מה שקרה בירושלים השפיע על האירועים בלוד, אבל הוא לא הסבר מספיק. אפליה ממוסדת, אלימות משטרתית ופערים בלתי נסבלים מול המתנחלים שהתיישבו בעיר הובילו להתקוממות הכי רחבה מאז אוקטובר 2000. הצצה למלחמת אזרחים, מאת: אורן זיו, שיחה מקומית,  18.5.2021
  • ראשי רשויות ערביות נגד ראש העיר לוד: "התנהלות גזענית והסתה חסרת רסן". שמונה ראשי ערים שיגרו מכתב ליו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס – ובו תקפו בחריפות את יאיר רביבו. לטענתם, האלימות בעיר הסלימה בשל "אפליה רבת שנים" מצד רביבו, "אשר הגדיל לעשות שעה שנתן מחסה לפורעי חוק מארגונים אשר דינם להיות מחוץ לחוק – כגון להב"ה, רגבים ולה פמיליה". ראש העיר לוד: "הסתה ואיומים נגדי ללא הפסקה, שקרים חסרי כל בסיס", חסן שעלאן, רועי רובינשטיין, YNET, 17.05.21
  • חקירת הרצח בלינץ' בלוד: "יש שמות של 10 חשודים במעורבות". פרטים נוספים נחשפים על האירועים שהובילו למותו של יגאל יהושע (56), ולפיהם הוא הותקף פעמיים בידי פורעים ערבים לפני שהתמוטט ליד ביתו. הלינץ' כנראה התרחש בזמן שהכוחות עסקו בזירת נפילת רקטה בראשון לציון. השר אוחנה ביקר בעיר: "לא ננוח עד שנשים ידינו על המחבלים הללו". הוחלט להאריך את מצב החירום, אלי סניור, YNET, 18.05.21
  • מת מפצעיו תושב לוד שנפגע בראשו מאבן והוכה. יגאל יהושע (56) נפצע באורח קשה אחרי שספג אבנים והוכה בלוד בלילה שבין שלישי לרביעי. אחרי הידרדרות במצבו, היום נקבע מותו בבית החולים אסף הרופא. "הוא תמיד עזר לכולם, ערבים ויהודים. קיווינו שהוא ייצא מזה", סיפרה אשתו אירה, אחרי שהסכימה לתרום את איבריו, אלי סניוררועי רובינשטיין, YNET,  17.05.21
  • תושבי לוד מנסים להשיב את השקט לעיר: "אי אפשר להרוס דו קיום בשלושה ימים". במכינה שנשרפה הוקם חפ"ק למתנדבים שהגיעו כדי לשמור על השקט, חבר מועצת העיר מספר על שיחות הרגעה עם רבנים, השוטרים מתלוננים על עייפות, ורעול פנים שמתהלך ברחובות מסכם: "זהו, שלושה ימים הגזמנו וזה נגמר", בר פלג וניר חסון, הארץ, 17.5.21
  • "להיות הילד הקטן ששם את האצבע בסכר". תושבות לוד, אימהות ופעילות חברתיות, השתתפו היום בהפגנה בעיר שקוראת "פשוט די!". בטורים אישיים הן משתפות מנקודת מבטן, מה הוביל למצב בעיר ואיך ניתן למנוע את ההידרדרות המהירה שלו. "העיר שלנו בוערת, הבית של כולנו בסכנת הכחדה. אף אחד מאיתנו, לא היהודים ולא הערבים, לא רוצים ולא מתכוונים לעזוב את הבית הזה ולכן אין לנו ברירה אלא לדבר אחד עם השני. אנחנו עושים את הדבר היחיד שאנחנו חושבים שיעבוד – עומדים ביחד ומבקשים: 'די. די לאלימות'. זה הכול", מיאדה אבו-חאלד ורבקה ליאון-זדה, YNET אקיביזם,  16.05.21
  • "או שחיים ביחד או שתהיה מלחמה": מה יקרה ביום שאחרי המהומות בלוד? כאן חדשות | בתי כנסת בלוד נשרפים, תושבים יהודים בורחים ויש אובדן גורף של ההאמון בדו קיום. איך יראו החיים בעיר ביום שאחרי? הכתבה של יפעת עמיאל, מתוך כאן חדשות השבת 15.05.21
  • ראש עיריית לוד: "השב"כ צריך לבקש סליחה מתושבי העיר". יאיר רביבו הטיל את האחריות על הפרעות שפרצו בעיר על שירות הביטחון הכללי • "לפני 30 שנה הוא הביא לפה אלפי משתפי פעולה עם נשק ותעודת חיסיון", אמר ראש העירייה בריאיון לחדשות סוף השבוע • השב"כ בתגובה: "אמירות מקוממות וחסרות בסיס עובדתי", דנה ויס|N12| פורסם 15/05/21
  • "המדינה לא מגינה": ראש המכינה שהקים משמר אזרחי בלוד. הראל, ראש מכינה קדם צבאית בלוד, ראה את ההתפרעויות הקשות בעיר ונואש מאוזלת ידם של השלטונות. אז הוא החליט להקים כוח משמר אזרחי במטרה להגן על היהודים – ולמנוע פרובוקציות של קיצונים משני הצדדים. #דוקותיים מלוד הבוערת. כאן | דיגיטל, 15.5.21
  • לוד – עיר מלחמה: "הנכבה ממשיכה, מנסים להעיף אותנו מהאדמה ולייהד אותה". ישראל ספגה השבוע שתי מכות קשות במיוחד: האחת במטחים ששוגרו מעבר לגבולותיה והשנייה מבפנים – בהתפרעויות בערים המעורבות • לוד, שהייתה בין מוקדי האלימות הראשונים, יכולה לשמש מקרה מבחן – עיר ללא משילות עם משקעים עמוקים • מיוחד, יגאל מוסקו|N12| פורסם 15/05/21
  • אנשי לוד: בוגרי צבא? בואו לעשות אצלנו שבת. הרב איתמר בן יעקב, רב שכונת רמת אשכול בלוד קורא לבוגרי צבא לבוא ולעשות את השבת בלוד. "אנחנו לא נגד המשטרה, פשוט שומרים על בתים שלנו, המשטרה לא יכולה לתת מענה לכל בית ובית". הרב שמואל אליהו: "גם לדתיים וגם חילוניים זו מצווה גדולה" , אלעד הומינר, חדשות כיפה, ג בסיון התשפא,  14 במאי, 2021
  • שוטרים ירו בבן 15 בלוד; המשטרה: הוא זרק בקבוק תבערה למתנ"ס. המשטרה טוענת שהיה ניסיון לזרוק בקבוק תבערה לעבר מתנ״ס שיקאגו ושכוח מיוחד של מג״ב סיכל את הזריקה, בר פלג (הארץ), טוויטר, 14.5.21
  • "השכן הערבי מכוון את הפורע איזה רכב שייך ליהודי. אחר כך צריך לשבת איתו במקלט". תושבי לוד מצאו את עצמם השבוע בין הלהבות. היהודים מדברים על הפחד ועל חוסר האונים: "כשהמון ערבי רץ לעברנו חשבתי רק איך להגן על הבית". הערבים על תחושת הקיפוח: "יהודי מהגרעין שקונה דירה אומר, 'בעזרת ה' עוד מעט נעיף גם אותך'". ובשני צידי המתרס יודעים שגורלם קשור זה בזה ושאין ברירה אלא לנסות לשקם את ההריסות, חן ארצי סרור, YNET,14.05.21
  • האיש שעשה היסטוריה עצובה בלוד הבוערת: "לא ראיתי מראות כאלו". רגע לפני שהוטל לראשונה עוצר על העיר המעורבת, ניצב משה ברקת לא הפסיק להסתובב בשטח וסיפר כי מראות כאלו לא ראה בכל עשרות שנותיו במשטרה. "זה לא ייגמר מהר, אבל אנחנו כאן עד שהסדר יחזור" | התלווינו אליו בערב הסוער, אלי סניור, YNET,  14.05.21
  • חמושים באקדחים ובכיפות: אנשי הציונות הדתית התייצבו "להגנת יהודי לוד". המכינה הקדם צבאית בלוד הפכה בלילות האחרונים למבצר. חמושים באקדחים ואלות ובפיקודם של קצינים במילואים יוצאים מתנדבים למשימות הגנה על משפחות יהודיות. "אנחנו מחליפים את המשטרה", מצהיר אחד ממפקדי המבצע, ג'וש בריינר, הארץ, 14.5.21

ואדי ערה:

  • "אתם רוצים את כולנו לוסי אהריש": בוואדי ערה לא רוצים להתיישר לפי רצון הרוב. בשבוע שאחרי הפסקת האש החיים בוואדי ערה עדיין לא שבו למסלולם. חלק מהרמזורים השרופים בכביש 65 אמנם תוקנו, אבל יחלוף כנראה זמן רב עד שישוקמו היחסים בין יהודים לערבים. אלה וגם אלה פוחדים בינתיים להסתובב ביישובים של האחר והדו-קיום שאפיין את האזור נראה שברירי מתמיד, ירון דקל, יומן שישי, כאן חדשות, 28.5.21
  • "הכו אותנו עם אלות, התחננתי שיפסיקו בגלל הילדים". בני משפחת בלטוך טעו בניווט ליד עפולה, מצאו את עצמם בכפר הערבי סאלם – ותוך דקות הותקפו על ידי עשרות ערבים שזרקו עליהם אבנים והכו אותם באלות, כששלושת ילדיהם היו איתם באוטו. "צעקתי שיש ילדים ברכב אבל זה לא הפריע להם", חדשות הבוקר|N12| פורסם 14/05/21 10:27

יפו (ובת ים):

רהט-שובל ("הנגב") – ראו גם "מה קורה בנגב"

הגליל התחתון

  • מחלץ היהודי מלינץ' בטמרה: "זו חובתי". ד"ר עוואד מוחמד סייע לתושב מצפה אביב שנקלע למהומות בעיר: "אמרנו – 'או שאתם פוגעים בנו, או שתעזבו אותו'". ארבעה מהתוקפים הואשמו היום במעשה טרור, אסתי פרז בחצי היום, כאן חדשות, 14 ביוני 2021
  • הפצוע בלינץ' בטמרה: "אזרח ערבי הציל אותי, לא כולם אנשים רעים". אמש נפצע קשה בראשו ונדקר בצווארו תושב משגב כבן 50 לאחר שנכנס בשגגה עם רכבו ליישוב טמרה • המון ערבי זועם תקף אותו וגרם לו לחבלות קשות, אך כמה תושבים מקומיים חילצו אותו והצילו את חייו • בשיחה בלעדית ל-N12 מבית החולים שבו מאושפז אמר הפצוע: "ידעתי שאצא מזה, אבל לא ידעתי אם בחיים או לא", כרמל ליבמן|N12| פורסם 13/05/21 12:3

חיפה והקריות:

  • עיריית חיפה ביטלה פתיחת קורס לימודי נכבה במבנה עירוני. הקורס של ארגון “זוכרות” היה אמור להתחיל החודש במבנה של עמותת “אישה לאישה”, המתוקצב על ידי העירייה: “ההסכם אוסר על העמותה לאפשר לצד שלישי שימוש בנכס”, מאת: אודיה שווץ | 7 באוקטובר 2021
  • הסתגרות בבתים ונשק ברחובות: חיי הנוער בשכונות הערביות בחיפה. כאן חדשות | מפגש עם הילדים ובני הנוער שחווים את המציאות הקשה באופן יומיומי, במקום בו הרצח המאה בחברה הערבית מתחילת השנה התרחש, העיר התחתית בחיפה. כתבתו של ערן זינגר במוסף "קול איסראיל", מתוך כאן חדשות הערב ,06.10.21 ♦
  • כתב אישום: תקפו ופצעו קשה את תושב חיפה ממניע לאומני גזעני. חמישה ערבים, שלושה מהם תושבי חיפה, מואשמים בהשתתפות באירועים הקשים שהתרחשו במהלך המהומות האלימות בעיר בחודש מאי האחרון. בין העבירות המיוחסות להם: מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה וחבלה במזיד ברכב ממניע של גזענות, מאת: חגית הורנשטיין, כלבו חיפה והצפון, פורסם בתאריך: 20.7.21 ♦
  • אוהל הידברות יהודי-ערבי בחיפה: "השלום בינינו קודם לזה שבחוץ". עשרות יהודים וערבים מחיפה ואזור הצפון השתתפו במפגש הידברות ייחודי לקידום שיח פתוח וקירוב לבבות: "להרים ולקדם קול שפוי של דו-קיום" …את המפגש יזמו אלהאם חאזן, פעילה חברתית וחברה ברשימת כחול לבן מהכפר בענה שבגליל, וחבר מועצת העיר חיפה אביהו האן (סיעת הירוקים), אחיה ראב"ד, YNET, 28.5.21
  • חד"ש יוזמת מפגש לקידום דיאלוג ערבי-יהודי נגד הגזענות והאלימות. לדברי המארגנים, הרקע למפגש הוא השבועיים הקשים שעברו על חיפה, שהתבטאו באלימות ובמעצרים ויצרו תחושה של משבר עמוק בין יהודים וערבים. לדבריהם, נוספה לכך הדה לגיטמיציה של כל מחאה נגד מדיניות הממשלה והסתה שלוחת רסן ברשתות החברתיות תוך קריאות לחרם על שכונות ועסקים ערביים… מפגש חשיבה ותכנון ערבי-יהודי יתקיים מחר (שני, 19:00) במועדון אחווה במושבה הגרמנית (שדרות בן גוריון 39), במטרה לקדם לקדם סולידריות בין שני העמים..", מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 23.5.21
  • הסובלנות תנצח. אסור להיכנע לשנאה, לטרור ולאווירת הפחד. אסור לתת לזעם לנצח. הקריאות לחיפאים ברשתות החברתיות להחרים את עסקי האוכלוסייה הערבית בעיר, כדי "לא לפרנס אותם", הן חרפה. לא רק שזו ענישה קולקטיבית המבוססת על גזענות טהורה, שנאה והסתה, זו גם פעולה אנטי חיפאית העומדת בניגוד גמור לאופייה של העיר המעורבת ולערכיה, מאת: דורון שפר (יועץ תקשורת), כלבו חיפה הוקריות, 21.5.21
  • ביחד נכבה את האש שהדליקו הקיצוניים. בשפה הערבית יש פתגם שמתאים לסיטואציה הזו בדיוק: "משוגע אחד זורק אבן לבאר מים, וצריך אלף שפויים כדי להוציא אותה". אנו עוברים ימים קשים, אולם אסור לנו לתת לגזענים ולשסע בינינו. אנחנו נמשיך לשמור על סובלנות, והיחסים הטובים בינינו יחזרו להיות כפי שהיו, מאת: אליאס עבוד, כלבו חיפה והקריות, 21.5.21
  • בחיפה יש קיום אחד. נקודה. תושבי כבאביר שמרו על שכניהם היהודים שהתגוררו ב-1948 במבואות השכונה כשהיינו רוב, וגם היום אנו ממשיכים באותה מסורת.  צעירים מבני העדה עושים משמרות שמירה בתוך השכונה ומחוצה לה, במיוחד בימים אלו, וזה כמובן על פי המסורת האסלאמית שמחייבת אותנו לשמור על השכן, מאת: מוחמד שריף עודה, כלבו חיפה והקריות, 21.5.21
  • אין דו קיום, יש עיר מעורבת. חיפה היא עיר מעורבת, חיפה היא עיר שמוציאה עיניים להרבה אנשים מערים ויישובים אחרים בארץ. כל המבקרים בה מתרשמים גם מהעיר היחידה בארץ שנהנית מים והר במרחק של קילומטרים ספורים. הרכבל מבת גלים לסטלה מאריס, שעולה מעל מערת אליהו, המקום הקדוש לכל הדתות, חוסאם סובח (במבינו), כלבו חיפה והקריות, 20.5.21
  • שעת המבחן של תושבי חיפה: מגדלור השפיות מול העשבים השוטים. כאב לי לראות את חיפה מדממת – אנשים שנפגעו במהלך ההתפרעויות, עסקים שניזוקו, אש שהוצתה • בימים כאלה נדרשת מנהיגות אחראית שתפעל לכיבוי הלהבות ולא להעצמתן , ד"ר עינת קליש רותם (ראש העירייה), 20/5/2021, 1:43, 20/5/2021
  • רקמה אנושית חיה. בעת הזאת קיומה, עתידה וחוסנה של החברה הישראלית יהיו תלויים בהיותנו חברה הדואגת לכלל אזרחיה ומקיימת את רוחה ואת תוכנה של מגילת העצמאות. אנו מאמינים כי דווקא מתוך זהותנו היהודית עלינו לדאוג לקיומה של חברה אזרחית, שוויונית, צודקת ופלורליסטית, מאת: הרב אופק מאיר, כלבו חיפה והקריות, 21.5.21
  • בילדותי היו למשפחתי יחסי שכנות קרובים עם התושבים הערבים. היום כל זה נגוז, נרי ליבנה, הארץ, 20.5.21
  • הגיע הזמן לשמוע את הקול הערבי. פורעים וונדליסטים יש בשני הצדדים. כשהמוזות בוערות, פורצת האלימות הבריונית ואותה חובה לעצור. רובם הגדול של הצעירים והצעירות הפלסטינים תושבי חיפה היוצאים היום לרחובות, מבטאים תסכול מתמשך, דרישה לשוויון וזכות לזהות. יש בהם העוז להטיח בנו היהודים דברים שדורות לפניהם לא העזו לומר, גילה לבני זמיר, כלבו חיפה והקריות, 21.5.21
  • בצל המתיחות: קמפיין פיוס ואחדות בקרב תושבי חיפה. תושבים יהודים וערבים מחיפה שעוסקים באותו מקצוע, הצטלמו יחד תחת הסיסמה "אין לנו חיפה אחרת". כרזות הקמפיין מטעם העירייה מופצות בשתי השפות בניסיון להרגיע מעט את הרוחות הסוערות. ראש העיר: "בזמן שערים משותפות חוו קשיים, חיפה תמיד נשארה מגדלור של שפיות", אחיה ראב"ד, YNET, 19.05.21
  • "בואי, שלא ישמעו אותך מדברת עברית". כתבת "כלבו – חיפה והקריות", חגית הורנשטיין, שנפצעה השבוע במהומות במושבה הגרמנית, חשבה שהיא מסקרת עוד הפגנה של החברים שלה בשדרות בן גוריון. עד שהגיע החזיז, מאת: חגית הורנשטיין, כלבו, 14.5.21 10:35
  • יו"ר מוסאוא מאשים את קליש והמשטרה באזלת יד. קליש מבקשת הגדלת כוחות השיטור בעיר. יו"ר ארגון מוסאוא ג'עפר פרח: "קליש רותם נעלמה אתמול ולא ענתה לטלפונים. השיטור העירוני שהופעל שלשום, לצד המשטרה, נעלם אתמול. השוטרים ירו כדורי גומי וגז לעבר הבתים. המשטרה מנעה ממד"א להיכנס לשכונה, והמשיכה לירות לעברנו גז מדמיע וכדורי גומי". גורמים בעיריית חיפה: "ראש העירייה מקיימת מתחילת השבוע ישיבות הערכת מצב יומיות עם צמרת המשטרה וכיבוי אש בחיפה", מאת: בועז כהן, כלבו – חיפה והקריות, 13.5.21 16:48
  • שהירה שלבי: "לאנשים צריכה להיות אמירה, אבל לא זו הדרך". סגנית ראש העירייה החדשה מסיעת חד"ש, שהירה שלבי, מגנה את האלימות בהפגנות של הימים האחרונים ("אנחנו בנינו פה במשך שנים את המוניטין שלנו, את הדרך שלנו למאבק, אנחנו נאבקים למען הזכויות שלנו, וזו לא הדרך. זה מסוכן"). באותה נשימה היא מותחת ביקורת קשה על התנהלות המשטרה ("המשטרה מגיעה מראש עם כוונה לפזר את ההפגנות האלה בכוח, לדכא את ההפגנות, כי השר שלהם שלח אותם ככה. אני אומרת שזו אחריות משותפת"), מאת: חגית הורנשטיין, כלבו חיפה והקריות, 14.5.21 12:33 
  • האלימות בערי ישראל לא פוסקת: ערבי הותקף על ידי יהודים בקריית אתא. העיתונאי מוחמד חטיב, שעשה את דרכו לעבודתו, נקלע להתקהלות של מספר צעירים יהודים שרצו לפגוע בו • הם ניסו לתקוף אותו בזמן שהיה במכוניתו – ובסופו של דבר הוא הצליח לנוס מפניהם • ראשי הרשויות המקומיות נפגשו היום עם מפכ"ל המשטרה לדיון חירום • המפכ"ל: "שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים הוא חלק קריטי במאבק של כולנו אל מול האלימות וההסתה", פוראת נסאר|N12| פורסם 14/05/21

עכו:

רמלה:

  • בואו נדאג לקיום ברמלה, ואז נדבר על דו-קיום. "בשלושת השבועות האחרונים ברמלה המתח נמצא כאן באוויר ממש. השיא בינתיים הוא הצתת הסוכה בשכונת רמת דן וריסוס כתובת בערבית על 'גדודי החופש שבדרך'. כן גדודי החופש כאן, יש מחבלים שמסובבים ברמלה. הם לא נענשו בכלל והם מעודדים מהמשטרה החלשה שפועלת באוזלת יד. השיא הבא יהיה חמור בהרבה". דוד אמונה, תושב רמלה, במאמר דעה שמתריע על מצבה הנוכחי של העיר המעורבת, דוד אמונה, YNET מעורבות, 4.10.21
  • ספיר ברמן תשפוט במשחק של ילדים יהודים וערבים. ספיר ברמן, השופטת הטרנסג'נדרית הראשונה בתולדות ליגת העל, תשפוט משחק כדורגל מעורב של ילדים וילדות, יהודים וערבים מבתי ספר ברמלה בגילאי ג'-ו' במסגרת פעילות של "מרכז פרס לשלום ולחדשנות" ביום שלישי הקרוב. מערכת וואלה, 23.6.21
  • החומוסייה המפורסמת שהכנסותיה צנחו: "הקורונה היתה עדיפה". חומוסיית חליל ברמלה ספגה ירידה של 80% בהכנסות מאז המהומות. "הלקוחות לא מענישים, הם מפחדים", חיליק גורפינקל, כלכליסט,  31.05.21
  • הערים המעורבות בוערות, רמלה שומרת על שקט יחסי: "לא ניתן שיהרסו את מערכת היחסים הטובה בין יהודים לערבים בעיר". נבחרי ציבור, ראשי חמולות, משטרה וגם העבריינים דואגים שהעיר, הצמודה ללוד הבוערת, תישאר אי של דו קיום. "במושגים משטרתיים העיר שקטה מאוד", אומר גורם במשטרה. "לקחתי את כל החמולה שלי ודאגתי לגרש פורעים מהעיר. אותי לא מעניין יהודים או ערבים, מדינת ישראל שייכת לכולנו ולא ניתן להחריב אותה", מסביר ל-mako עלי ג'רושי ראש חמולת ג'רושי הגדולה ברמלה, שמעון איפרגן​|mako| 14.5.21

עדכונים קודמים:

"שורפים היום את העסקים": כך מארגנים לינצ'ים בקבוצות וואטסאפ. ביומיים האחרונים מופצות בקבוצות וואטסאפ וטלגרם קריאות להתארגנויות אלימות ■ הקבוצות מורות לאנשים היכן מתקיימים אירועים אלימים, באילו שעות, איפה הם יכולים להשיג כלי נשק ואיך להתלבש, רפאלה גויכמן, דה מרקר, 14.5.21

כבישי הדרום מושחתים, הנהגים מאוימים, והמשטרה מתקשה לעצור את המתפרעים הבדואים. דרכים וצמתים מרכזיים נחסמים מאז יום שני, פנסי רחוב מוטלים על הארץ ונהגים מותקפים בשעות הלילה. במשטרה מודים כי ההיערכות היתה חסרה, ומתריעים כי הכוחות "מתוחים עד קצה היכולת", אלמוג בן זיכרי, הארץ, 14.5.21

"להרוג אותו": התקפות בכל הארץ, אובדן שליטה בערים מעורבות. בניגוד לעמדת שר הביטחון גנץ, רה"מ שביקר בלוד הודיע למפכ"ל כי יש לו אישור להפעיל חיילים בערים המעורבות, והבטיח לחיילי מג"ב גיבוי מלא. ובינתיים, המשטרה לא מצליחה להגיע לכל המוקדים ולהשליט סדר ברחובות – והאנרכיה חוגגת: עימותים אלימים, ניסיונות לינץ' ותקיפות חמורות, יובל אגסי, כאן 11, 14 במאי 2021

"אתמול זה היה חימום, היום בכל הכוח": בטלגרם מתארגנים לקראת עוד ערב אלים ברחובות. "על הילד הקטן שמת אתמול ועל הלינץ' בעכו נזיין אותם; רק על הילד הזה צריך לקחת להם 4 ילדים, אל תרחמו", נכתב בקבוצות טלגרם ווואטספ שונות. בקבוצת רמלה לוד קראו להתארגן ל-20:00 בערב כדי "שהם יפחדו לצאת מהבית". המשטרה טוענת שיחידות הסייבר והמודיעין עוקבות אחרי הקבוצות,  גלית הראלי, המקום הכי חם בגיהנום,  13.05.21

עיר מלחמה: "החוק מאפשר לי להגן על עצמי. לא קיים חוק אחר". עם עוצר לילי ועשרות מתנחלים שהגיעו לגבות את תושבי הגרעין התורני בעיר עם כלי נשק, בלוד נערכים לסבב נוסף של לחימה. "אם המשטרה לא תגן – אנחנו נתארגן", אומר אחד התושבים. הערבים חוששים שההסלמה הנוכחית לא תאפשר תיקון. "אם יהיה לילה של רציחות – לוד לא תמשיך להיות עיר מעורבת",  עינת פישביין, המקום הכי חם בגיהנום, 12.05.21

חייל עבר לינץ' ביפו ונפצע קשה, שני פצועים מירי בלוד. המשטרה נערכה בכוחות מתוגברים בשורת מוקדים נפיצים, אך למרות זאת פרצו עימותים אלימים וביפו בוצע לינץ' בחייל צה"ל בן 19 שנפצע קשה • שני יהודים נפצעו בינוני מירי בלוד • עשרות צעירים נעצרו בחשד להפרת הסדר ואלימות • עם זאת, במשטרה סיכמו את הערב באופטימיות יחסית, ותולים את הירידה בכמות האירועים בעיד אל-פיטר ובתגבור הכוחות, משה נוסבאום|ברהנו טגניה|אור רביד|N12| פורסם 13/05/21 19:37 | עודכן 13/05/21 23:47

"הזדעזעתי. ראיתי בחדשות ששוברים לי את המקום, זה היה מאוד עצוב". "לא חשבתי שזה יקרה לי, אני 21 שנה בבת ים, כולם חברים שלי ואחים שלי", אומר הנרי סאסין, ערבי-נוצרי שסניף הגלידה שלו בבת ים נהרס במהלך המהומות שליוו את הלינץ'. תושבים בעיר הביעו התנגדות לפרעות: "צריך לעצור אותם ולמצות איתם את הדין", סוניה גורודיסקי, וואלה, 13.5.21

משפחה נקלעה למארב אבנים בצפון: "חלום בלהות". בן אור וליאת בלטוך היו בדרכם ליהוד, ובשל חסימות הכבישים לקראת ההתפרעויות, יישומון waze הוביל אותם לאזור הכפר סאלם שליד עפולה שם הותקלו באבנים. "אמרתי שיש פה ילדים אבל זה לא הפריע להם, להפך". תושבים מאום אל פחם חילצו אותם למרפאה מקומית, אחיה ראב"ד, YNET, 14.05.21

יפו: הערבים הציתו בית כנסת – השכן הערבי כיבה את האש. לא מוותרים על שכנות טובה: בית הכנסת "חלב חיטים" ביפו הוצת – השכן סמי, שגדל עם רב הקהילה המנוח – מיהר לכבות את האש ולסלק את המציתים. בטירה התפללו יחד, באופן ספונטני, אמיר ועומר: "עמדנו אחד ליד השני – אני הערבי והוא היהודי – והתפללנו לאל אחד למען החזרת השלווה והשקט והחיים בדו-קיום אמיתי. בא לנו לצעוק, 'חבר'ה בוא נחזור למה שהיינו לפני'", קובי נחשונינצחיה יעקב, YNET,  13.05.21

ביום שאחרי הלינץ', בטיילת בבת ים נעים בין בושה להצדקת הפרעות. בפרלמנט של קפה גורילה העידו שהמשטרה לא פעלה. הבעלים של גלידה ויקטורי סיפר שזו לא הפעם הראשונה שגזענים מפוצצים את העסק. שחר צפה את הבלגן אבל לא היה יכול להתערב. ורק הלקוחות בסניף ארומה נותרו בהלם, אבל מסיבה אחרת לגמרי, מורן שריר, הארץ, 13.5.21

מתגנבים, שופכים חומר דליק, ומבעירים: תיעוד רגעי הצתת המכוניות בחיפה. בסרטון שצולם על ידי מצלמות אבטחה שהוצבו בחניון נראים שניים או שלושה חשודים עם קסדות אופנוע שופכים חומר דליק על שני רכבים מסוג סקודה, מדליקים אותם באש ונמלטים. כ-60 איש, רובם ילדים, נפגעו משאית עשן בעקבות ההצתה ..  ההצתות בוצעו כחלק מההתפרעויות והאלימות בין ערבים ויהודים בערים המעורבות. בשכונה שבה אירעה התקיפה מתגוררים חרדים רבים והיא סמוכה לשכונה ערבית….", יואב איתיאל, וואלה, 13.5.21

הצתת המלון בעכו: ראש סוכנות החלל הישראלית לשעבר מאושפז במצב קשה. אבי הר אבן (84), חתן פרס ביטחון ישראל, התארח במלון האפנדי בעכו כשפורעים ערבים הציתו את המבנה השבוע. הוא הועבר לבית החולים רמב"ם במצב קשה עם כוויות, ומצבו יוצב כשהוא מורדם ומונשם, יואב איתיאל, וואלה, 13.5.21

ראש העיר לוד: "אם זה לא ייעצר אנחנו צפויים למלחמת אזרחים בכל הארץ". יאיר רביבו שיתף בתחושותיו, לאור האירועים האחרונים בעירו, הביע אכזבה מתושבי העיר הערבים והזהיר: "זה כבר לא בודדים, היו מכל המשפחות הטובות במגזר", מעריב, 103FM 13/05/2021 10:33  ♦

ביקורת חריפה בימין על התנהלות המשטרה | שקד: להכניס צבא לערים המעורבות. לאחר לילה אלים במיוחד בלוד, בת ים, עכו וערים נוספות ברחבי הארץ – איילת שקד וגדעון סער תוקפים את אופן ניהול האירועים • לאחר ששר הביטחון בני גנץ הכריז כי חיילי צה"ל לא יבצעו פעולות שיטור – שקד קוראת להיעזר בחיילים להגנה על אזרחי ישראל • סמוטריץ' קורא להתפטרותו של מפקד מחוז המרכז של המשטרה, N12|  פורסם 13/05/21 12:53  ♦

בואו נדבר על "הפיל שבחדר": ערביי ישראל. צריך לשים את הפוליטקלי קורקט בצד ולהתחיל לדבר ולעשות מה שצריך, כדי לטפל בבעיה שצמחה כאן אצלנו בבית…עשרות אלפי המחבלים שקמו בין לילה מתוך אוכלוסיית ערביי ישראל, אזרחים מן המניין הקוראים להשמדת המדינה ומבצעים מאות פוגרומים בכל הארץ על בסיס יומי, מחבלים-אזרחים אשר יוצאים כבר תקופה מדי לילה ומחפשים טרף, דם יהודי…", גלעד אך (מייסד תנועת "עד כאן"), מקור ראשון, 13.5.21

ראש השב"כ לשעבר נגד ערביי ישראל: "התנהגות אלימה ואכזרית". יורם כהן, שכיהן כראש שירות הביטחון הכללי, תקף בחריפות את המתפרעים הערבים בערים המעורבות, והאשים: "הם מבינים שהשלטון חלש. אם המשילות חלשה ואתה ממצמץ, הם מגיבים ותוקפים", מעריב, 103FM 12/05/2021 19:43

"התפרעות אזרחי ישראל הערבים – חמורה שבעתיים מירי הרקטות מעזה, זה קרע קשה". 850 רקטות נורו לישראל מאז פרוץ מבצע שומר החומות, ובזמן שאזרחים רבים נמצאים במקלטים, נמשכים כל העת האירועים האלימים בערים המעורבות. הפרשן הצבאי רוני דניאל טוען כי לעומת הירי הרקטי מעזה שאיתו צה"ל יודע להתמודד, השבר ההולך ומעמיק בין האזרחים הערבים ליהודים הוא זה שצריך להדאיג באמת: "זאת ההצלחה הגדולה של חמאס בעימות הנוכחי", חדשות הבוקר N12, 12.5.21

חיפש את תלמידיו במהומות ועבר לינץ' בעכו: "סירב לבוא הביתה לפני שימצא אותם". אלעד ברזילי (37), מורה בבית ספר בעיר, נפצע קשה כשהותקף ע"י פורעים ערבים. הבוקר חל שיפור במצבו. חברו סיפר: "המורים הלכו כקבוצה, אבל כששמע שיש תלמידים שנמצאים באזור פנימי – הוא ניגש לשם לבד". ..צעיר יהודי אחר שנפל אתמול קורבן ללינץ' בעכו הוא מור ג'נאשווילי. קבוצת מתפרעים תקפה אותו במקלות ואבנים כשישב ברכבו…. נהג יהודי שהותקף בלילה בטמרה, תושב מצפה אבי"ב שבמשגב, נפצע קל וטופל בבית החולים רמב"ם.. הוא אמר: "אני מבקש להעביר מסר שיש אנשים טובים בכל מקום. חוץ מאנשי צוות האמבולנס שחילץ אותי, היו שם כמה אנשים שהגנו עלי וניסו למנוע מההמון להרוג אותי"….", אחיה ראב"ד, YNET,  13.05.21 

 "היה ברור שזה יתפוצץ. אנשים מרגישים חרדה לקיומם". ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא קושרת במחקרה בין האירועים הקשים בערים המעורבות לבין תחושות התסכול והכעס בקרב הצעירים הערבים ■ "האוכלוסייה שם מוחלשת בכל מדד, עם רמות עוני גבוהות. הם גרים 10 דקות מתל אביב, כולם מדברים עברית – ולא יכולים להצליח", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 13.5.21

"לא מאמינים יותר בדו קיום": לוד, סרט מלחמה. העיר המעורבת בוערת כבר שלושה ימים. מצד אחד קראו לזה ליל הבדולח והגנה עצמית, ומצד שני טענו שזו הוצאת קיטור אחרי שנים של קיפוח. אבל למה הכול התפרץ דווקא עכשיו? | עוד יום כאן חדשות, 13 במאי 2021

פרעות בערים המעורבות: יהודי נפצע קשה בניסיון לינץ' בעכו. המהומות לא נפסקות: נתניהו מקדם חקיקה להכנסת חיילי צה"ל לערים המעורבות, גנץ מתנגד. בעכו: יהודי הותקף במקלות ואבנים ונפצע אנוש. בבת ים תומכי "לה פמיליה" פגעו בעסקים בבעלות ערבית, המשטרה בלמה מהם מלהגיע ליפו. בטבריה הושלכו אבנים על ערבי, גם שוטר שסייע לו נפגע. בחיפה: רימוני הלם. בלוד: ירי והתפרעויות למרות העוצר, סיון חילאי, אחיה ראב"ד, אלי סניור, רענן בן צור, איתמר אייכנר ואסף זגריזק, YNET, 12.5.21, 20:38

המתיחות בערים המעורבות: אפשר לחיות יחד בשלום ובכבוד הדדי מבלי לטשטש את זהותנו. מי שמעוניין בקולותינו חייב לכבד את זכותנו להפגין ולהיאבק בצורה לא אלימה • חזון החיים המשותפים אינו יכול לטשטש זאת • לתקשורת הישראלית יש תפקיד חשוב בעיצוב המרחב של כולנו, דווקא בימים אלה, פידא נערה טבעוני, גלובס, 12.5.21

המתיחות בערים המעורבות: חייבים לעצור הכול ולהימנע מאלימות מיותרת ושפיכות דמים. אני קורא לכל המנהיגים בקהילה לפעול מיידית וללא כל דחייה להרגעת הרוחות וקירוב הלבבות בין כל חלקי החברה • אני קורא לקול השפוי לפעול במהרה למען היום שאחרי, למען השפיות, למען האנושיות, למען ההדדיות וכנגד כל הנפשות המסיתות המסוכנות, פרופ' יוסף משהראוי, גלובס, 12.5.21

ניסיונות להרגעת הרוחות: גנץ שוחח עם ראשי רשויות ערביות; במשולש קוראים להפסקת האלימות. שר הביטחון שוחח עם יותר מ-30 ראשי רשויות בחברה הערבית: "לעשות הכל כדי שהחיים יחזרו לסדרם" • קבוצת ראשי ערים ורשויות בשרון ובמשולש פרסמה מכתב משותף נגד האלימות בערים המעורבות • גם ראשי רשויות – יהודים וערבים – פרסמו קריאה להרגעת הרוחות, דני זקן, גלובס, 12.05.2021

מסר של פיוס ממנהיגי הדתות בחיפה, לצד היערכות העיר לקראת הסלמה אפשרית. הודעת עיריית חיפה, חי פה תאגיד החדשות, 12.5.21

מועצת יש"ע בלוד: "אסור לתת לטרור הערבי לנצח". ראשי מועצת יש"ע הגיעו היום לסיור בעיר לוד, שם נפגשו עם ראש העיר יאיר רביבו והתפללו בבית הכנסת שנשרף בידי פורעים ערבים. מנכ"ל מועצת יש"ע: "מה שקורה בלוד זה כמו סכין בתוך הלב", חדשות סרוגים12.05.21 21:15  א' בסיון תשפא

את היום ביליתי בלוד. מי שלא ראה את גדודי האוטובוסים שהגיעו מההתנחלויות – כולל כל ראשי המועצות – את החלוקה לקבוצות, הרשימות, הציוד, ההתארגנות המדוקדקת, לא מבין באמת מה קרה פה הלילה. ישראל פריי דמוקרTV (טוויטר), 13.5.21

"הוציאו אותנו בשן ועין": המסעדות "אורי בורי" ו"מרקטו" בעכו הוצתו.מסעדת "אורי בורי" שהייתה במשך שנים רבות סמל היציבות והשקט, גם בתקופות מתוחות, נשרפה אמש וכמוה גם מלון הבוטיק "האפנדי" ומסעדת השוק "מרקטו" בבזאר הטורקי. השף עמרי שחר: "זרקו עלינו בקבוקי תבערה, במזל היו כאן מקומיים שנחלצו לעזור", רוני קשמין, הארץ, 12.5.21

"הפרעות בוצעו בידי המון ערבי מוסת וצמא דם, שתיקת ההנהגה הערבית מחפירה‎". הנשיא ריבלין מגיב לאירועים האלימים הלילה ביישובים המעורבים ובראשם לוד, שבה הוכרז מצב חירום אזרחי • "על ממשלת ישראל לרדוף אחר הפורעים ביד קשה, ולהשיב את הביטחון והסדר גם תוך כדי מלחמה בלתי מתפשרת בטרור העזתי", אמר ..נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין פרסם הודעה שבה כינה במילים נחרצות את הפורעים כ"המון ערבי מוסת" – וגינה את נבחרי הציבור הערביים שגם בשעה זו מרביתם ממלאים פיהם מים…", שושי חתוקה |N12| פורסם 12/05/21 13:57

אימאם המסגד בלוד: "הערבים לא עשו כלום"; כספית ומגל: "נראה לך מי בעל הבית" | האזינו. בריאיון שערכו השניים ב-103FM, שייח יוסף אל-באז נמנע מלהטיל אחריות על החברה הערבית על המהומות שפרצו ביומיים האחרונים. הוא אף תקף את המשטרה שלדבריו החלה את האירוע כשהשליכה רימוני הלם לעבר מפגינים בשטח מסגד, ואז איים "תיכנסו בנו ותמשיכו את מה שקורה…מגל עוד הוסיף כי "אם תתנהגו ככה, כך זה ייגמר, אם אתם שכחתם מה היה פה לפני 70 שנה כנראה שצריך להזכיר לכם..", וואלה חדשות, 12.5.21

קצין צה"ל ניצל מניסיון לינץ' בדרום: "נס שיצא מזה חי". קצין צה"ל שהיה בדרך לביתו הותקף הלילה לטענתו על ידי קבוצת צעירים בדואים שהשליכו סלעים לעבר הרכב בו נסע וניפצו את שמשותיו. לאחר שהאיץ הוא הצליח לברוח מהמקום בשלום, להזעיק את המשטרה ולהתקשר לאשתו, ששחזרה את הלילה הקשה: "במזל הוא יצא בחיים", שמעון איפרגן​|פז"ם| פורסם 11/05/21

האלימות בלוד: גרסת הצעירים הפלסטינים. הסיפור שמספרים הצעירים הפלסטינים בלוד הפוך למה שמספרים בתקשורת. המשטרה תוקפת ומשפילה אותם, העירייה נגדם, ואנשי הגרעין התורני מסתובבים עם נשק ומאיימים עליהם. על הציבור היהודי הם ויתרו: "הם יודעים ולא רוצים להבין"…הערב נמשכו העימותים בלוד. כ-200 מתנחלים מחוץ לעיר הגיעו למקום, והסתובבו ברחובות למרות העוצר שהוטל על העיר מהשעה שמונה בערב, כשהם חמושים בבקבוקי מולוטוב, מקלות ונשק. המתנחלים הסתובבו בלוד במשך כשעה ללא הפרעה, ותקפו את מסגד דהמש….", מאת: אורן זיו, שיחה מקומית,  12.5.2021

המבוגרים אופטימים, אך צעירי לוד נחושים לנקום: "העיר תבער עד שאחד מהם ימות". "אני לא יודע מאיפה הגיעה כל השנאה הזאת", אומר תושב לוד בן 50, וחברו מבטיח: "עוד שבוע תראה פה תור לחומוס". אבל נדמה שהצעירים חיים במציאות מקבילה. "זה לא ייגמר הערב ולא ייגמר גם כשהבלגן בעזה ייגמר. הפסקנו לפחד", ג'וש בריינר, הארץ, 12.5.21  ♦

עימותים בלוד לאחר הטלת העוצר; פעילי ימין תוקפים חנויות בבעלות ערבים בבת ים. כ-200 יהודים מנסים להתקרב לשכונת רמת אשכול בלוד ונהדפים על ידי המשטרה ■ בעכו המשטרה ביקשה מבעלי חנויות ערבים בכביש המוביל לעיר העתיקה לסגור אותן ■ בטבריה יהודים זרקו אבנים על מכונית של ערבים, כתבי הארץ, 12.5.21, 17:56

סגר לילי הוכרז בעיר החל מ-20:00. מפקד מחוז מרכז במשטרה הצהיר כי ייאסר על כל אדם לשהות במרחב הציבורי בעיר החל מהערב ועד לשעה 04:00 לפנות בוקר, וכי המשטרה תמנע כניסה ויציאה מעיר, להוציא מקרים חריגים. טל שלו ולירן לוי, וואלה, 12.5.21

"חיים משותפים"? זאת רק מכבסת מילים. "…מפתה לחשוב שהגורם המרכזי לאירועים הוא הפגיעה במעמדו של אל אקצא או הפגזות בעזה (שהיו להם השפעה ישירה על המצב כמובן), אך מתחת לפני השטח מבעבעים הגורמים לאירועים אלימים אלה מזה זמן, ולמעשה מאז קום המדינה…"הערים המעורבות" הן ערים שהמדינה השליכה אליהן פליטים מערים אחרות בעקבות המלחמה ב-48, לאחר שהפקיעה את בתיהם מכורח חוק נכסי נפקדים ושיכנה אותם בתוך בתים שהבעלות עליהם הועברה לידי החברות "עמידר" ו"חלמיש"..האירועים האחרונים, בהם מתייצבים אזרחי ישראל הפלסטינים להתנער ולתקוף, מותחים קו ישר מהחטא הקדמון של הנכבה והנישול ..", ז'נאן בסול, הארץ, 12.5.21

"רע לחיים המשותפים, רע לעתיד של הילדים". בוקר עגום בעכו אחרי ליל ההצתות והאלימות. כ-20 נקודות משטרה, מסעדות, מלון ומבנים נוספים הועלו באש ע"י מתפרעים ערבים. עובדי מסעדת "אורי בורי" שהגיעו בבוקר פרצו בבכי למראה ההריסות. הבעלים, השף אורי ירמיאס: "קיבלתי תמיכה מהווקף ומפוליטיקאים מקומיים. השפויים צריכים להילחם בקיצונים". ראש העיר ביקש סיוע משב"כ. נתניהו אישר הכנסת שתי פלוגות מג"ב לעיר: "אם צריך – נשתמש באגרוף ברזל", אחיה ראב"ד, YNET, 12.05.21 

מנהיגים ערבים ויהודים מהערים המעורבות קוראים היום ביחד: להרגיע את הרוחות. על הקריאה החשובה הזו, שיצאה מפורום מנהיגי הערים המעורבות של יוזמות אברהם, חתומים למעלה מתריסר חברי מועצות מלוד, עכו, חיפה, תל אביב-יפו, ורמלה, שבחרו לעמוד ביחד נגד האלימות משני הצדדים ולמען חיים משותפים. יוזמות אברהם בטוויטר, 12.5.21

ראשי הרשויות בשרון, יהודים וערבים, בקריאה משותפת אל תושבי השרון לחדול מכל מעשי האלימות ופגיעה ברכוש ובאנשי כוחות הביטחון. … "אנחנו עוברים תקופה קשה ומדאיגה בכל הנוגע למערכת היחסים העדינה והמורכבת בין אזרחים ערבים ויהודים. המאורעות האלימים של הימים האחרונים מדאיגים מאוד, ומדירים שינה מעיננו. רק על-ידי כבוד הדדי ניתן יהיה לאפשר חיים וצמיחה משותפת בירושלים ובארץ כולה. אנחנו פונים אליכם, כי אנחנו מרגישים שאנחנו נמצאים קרוב מאוד להתפשטות לכדי עימותים רחבים בין אזרחים." מתוך פוסט FB של המועצה המקומית כוכב יאיר צור יגאל, 12.5.21

"לראשונה לא מרגיש דו קיום בחיפה": הקריאות לחרם על ערבים מעמיקות את השסע. ברשתות החברתיות נשמעות קריאות בוטות להחרים עסקים של ערבים בכלל ובחיפה בפרט. הסוחרים והתושבים הערבים קוראים לפיוס: "זה כמו חלום בלהות, אנחנו מבואסים ומבוהלים". חד"ש ביטלה את ההפגנה שתוכננה להערב בוואדי ניסנס. ראש העיר: "נעבור את התקופה הקשה", יואב איתיאל, וואלה, 12.5.21, 13:36

"התפרעות אזרחי ישראל הערבים – חמורה שבעתיים מירי הרקטות מעזה, זה קרע קשה". 850 רקטות נורו לישראל מאז פרוץ מבצע שומר החומות, ובזמן שאזרחים רבים נמצאים במקלטים, נמשכים כל העת האירועים האלימים בערים המעורבות. הפרשן הצבאי רוני דניאל טוען כי לעומת הירי הרקטי מעזה שאיתו צה"ל יודע להתמודד, השבר ההולך ומעמיק בין האזרחים הערבים ליהודים הוא זה שצריך להדאיג באמת: "זאת ההצלחה הגדולה של חמאס בעימות הנוכחי", חדשות הבוקר|| פורסם 12/05/21 10:16

"פחד אלוהים, לא מפסיקים לירות": המהומות הקשות בלוד איבדו שליטה. המפכ"ל: "מצב שלא ראינו בעבר". בין עזה לירושלים – ביממה האחרונה הפכה לוד לחזית העימות • כוחות מג"ב הוזנקו לרחובות ומצב חירום אזרחי הוכרז בלוד • תושבי העיר מודאגים מהאירועים האחרונים, זועמים על התנהלות המשטרה – וחוששים לצאת מהבית: "מצפים שיעשו סדר, לא ייאמן מה שקורה פה" • שני תושבי העיר נהרגו כתוצאה מפגיעה ישירה בביתם, אביבית מיסניקוב|N12| פורסם 12/05/21 09:53

אוקטובר 2000, מאי 2021. "…אלא שבמקביל להידרדרות מול עזה, מתרחבת ומתפשטת מחאה אלימה ביישובים ערביים ובערים מעורבות ברחבי הארץ. רוח אירועי אוקטובר 2000 מרחפת מעל פני ההתנגשויות בין האזרחים לשוטרים, ומאיימת לחבל מחדש במרקם העדין והשברירי של החיים המשותפים, ובוודאי בתקווה הקלושה לממשלה הנשענת על שותפות יהודית־ערבית. האלימות הגיעה לשיאה בלוד וברמלה, אבל המחאה לא פסחה על יפו, חיפה ומוקדים רבים אחרים. ..", מאמר מערכת הארץ, 12.5.21

אב ובתו נהרגו מירי רקטות בכפר לא מוכר ליד לוד: "ביקשנו מקלטים, לא קיבלנו אישור". תושבי הכפר דהמש, שאין לו מעמד רשמי, מספרים כי ועדת התכנון והבנייה מנעה מהם לבנות מקלטים שיכלו להציל את חייהם של חליל ונאדין עווד שנהרגו מפגיעת רקטה: "לעובדי החקלאות יש מקלטים, ולנו אין – כי אנחנו לא בני אדם", רועי רובינשטיין, YNET,  12.05.21

יהודי בן 18 נדקר בידי ערבי ליד אזור העימותים בבאר שבע, מצבו בינוני-קשה. גבר בשנות ה-40 לחייו נפגע בעימותים כתוצאה משאיפת גז מדמיע. המשטרה השתמשה ברימוני הלם ועצרה שלושה. שוטרים הכניסו את המפגינים הערבים למעונות כדי להפריד ביניהם לבין מפגינים ימנים, אלמוג בן זיכרי, הארץ, 11.5.21

עוצמת העימותים בערים המעורבות היא תוצאה של תסכול שנבנה תקופה ארוכה. לצעירים הערבים, בניגוד לדורות הקודמים, נמאס לחכות לשוויון זכויות. מתוסכלים מהחשש מפגיעה בחופש הדת ומהסרטונים ברשתות החברתיות, הם מוכנים לפעול מיד ובלי פחד, ג'קי חורי, הארץ, 12.5.21

מציאות מורכבת: איך זה לגדל ילדים בלוד? המהומות בלוד גרמו ליהודים רבים להסתגר בבתים יחד עם ילדיהם • איזו התמודדות יש בשכונה מעורבת? אסף גולן מספר על הקשיים, אסף גולן, ישראל היום, 11/5/2021

מאות פעילי ימין תקפו ערבים ברמלה, המשטרה ירתה לעברם רימוני הלם. המפגינים, שנענו לקריאת ח"כ בן גביר ואנשי להבה, ניסו לפרוץ לעבר שכונה בעיר העתיקה שבה היו אתמול מהומות, יידו אבנים לעבר בתי ערבים ופגעו ברכבים שנהגו בהם ערבים, בר פלג, הארץ, 11.5.21

סמוטריץ': "להכניס את צה"ל לערים המעורבות ולהטיל בהן עוצר". יו"ר הציונות הדתית קורא להגיב לאירועים הביטחוניים ולהתפרעויות הערבים ברחבי הארץ על ידי סיוע של כוחות הצבא ליישובים המעורבים • "אלו לא הפרות סדר, מדובר במלחמה", כתב לרה"מ נתניהו ולשרים גנץ ואוחנה, אריאל כהנא, ישראל היום, 11/5/2021, 12:12, עודכן 11/5/2021  ♦

  ♦ צילום תמונת שער: תומר אפלבאום, הארץ   ♦  ♦

מהומות הר הבית הבעירו את היישובים המעורבים, ואשליית החיים המשותפים נסדקה. מיליציות של רעולי פנים כבשו אמש את לוד, ברמלה בתי כנסת הושחתו ואוטובוסים נרגמו באבנים, וביפו כבר התרגלו למהומות. אחרי לילה רווי במהומות ברחבי הארץ, עם משטרה שכמעט ולא נראתה באופק, ייקח זמן לשקם את הדו-קיום, ג'וש בריינר ובר פלג, הארץ, 11.5.21

כ-100 עצורים בעימותים בערים מעורבות; ריבלין: פגיעה במרקם החיים המשותף. בלוד יהודי נעצר בחשד למעורבות בירי שהביא למותו של תושב העיר, וברמלה אוטובוס נרגם באבנים ובית כנסת הוצת. עשרות בני אדם התפרעו הלילה בבית החולים אסף הרופא. מהומות נרשמו גם בשורת יישובים בצפון ובדרום, בר פלג וג'וש בריינר, הארץ, 11.5.21

התפרעויות ברחבי הארץ: צעיר ערבי נורה למוות בלוד, 8 פלוגות מילואים של מג"ב גויסו. עם ההסלמה במצב הביטחוני והתגברות העימותים באזור הר הבית, התגברו התפרעויות של צעירים בחברה הערבית ביישובים ברחבי הארץ. השר אוחנה והמפכ"ל החליטו על גיוס מילואים מידי של משמר הגבול. בלוד נעצר יהודי בן 34 בחשד לירי בצעיר, תושבי העיר הציתו מכינה קדם צבאית, צוות וואלה חדשות, 11.5.21  ♦

תיעוד: מפגינים בלוד החליפו את דגל ישראל בדגל פלסטין. גל התפרעויות במגזר הערבי: עשרות צעירים ערבים הפגינו, חסמו כבישים והציתו חפצים. ברמלה הותקפו תושבים יהודים ואוטובוס אגד. בלוד הוצת עץ סמוך לנקודת משטרה. בשתי הערים נעצרו 16 חשודים… עשרות צעירים ערבים הפגינו אמש (ב') ברחובות רמלה ולוד. המפגינים חסמו כבישים, יידו אבנים ואף תועדו מחליפים דגלי ישראל בדגלי פלסטין…", רועי רובינשטיין, YNET,  11.05.21

בשלטון המקומי, ערבים בקואליציה זו לא מילה גסה. בזמן ששאלת המפלגות הערביות בממשלה מעוררת מחלוקות באופן תמידי, בערים המעורבות רשימות ערביות תמיד השתלבו לצד היהודיות. שהירה שלבי, סגניתה החדשה של ראש עיריית חיפה, מסבירה בהסכת "מרחאבית", מדוע מה שלא עובד ברמה הלאומית, עובד ברמה המקומית, ערן זינגר, כאן חדשות 11, 08 במאי 2021

שהירה שלבי מסיעת חד"ש מונתה לסגנית ראש העירייה. היסטוריה בחיפה: חברת מועצה ערבייה מונתה לסגנית לראש העירייה. מועצת העיר אישרה לפני שעה קלה את מינויה של חברת המועצה מסיעת חד"ש, שהירה שלבי, לסגנית ראש העירייה בשכר. 16 הצביעו בעד, חמישה נגד, וחמישה נמנעו, מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והקריות,  4.5.21 20:18

חשש בחד"ש שמינויה של שלבי לסגנית ראש העיר לא יאושר. בחד"ש נפגשו עם חברים מהאופוזיציה בניסיון להשיג רוב למינוי שלבי לסגנית. החשש הוא כי הקואליציה לא תצביע פה אחד והמינוי ההיסטורי לסגן ראש עיר ערביה לראשונה בתולדות העיר – לא יעבור. יו"ר חד"ש, רג'א זעאתרה: " בעיר כמו חיפה זה לא רק עניין של קואליציה-אופוזיציה, אלא אמירה ערכית וחברתית בעיר שמתהדרת בחיים המשותפים", בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 2.5.21

מאות זכאים ערביי יפו מתחרים על 28 דירות מוזלות. כעשור לאחר שהכריזה על קידום פרויקט דיור בר השגה לאוכלוסייה הערבית, במסגרתו זכאים יוכלו לרכוש דירות בהנחה של 30% ממחיר השוק, ושבוע לאחר המהומות בעיר על רקע מכירת נכסי נפקדים, נפתחה בשבוע שעבר הגרלה לפרויקט של עיריית ת"א. העלות: עד 1.6 מיליון שקל, הילה ציאון, YNET, 03.05.21

הם עושים בניינים במיליונים, ואותנו זורקים לרחוב. נור דסוקי נדרשת לפנות דירה בבעלות המדינה שבה היא גרה, שבמתחם שבו היא ממוקמת יוקם פרויקט במסגרת מחיר למשתכן. אחמד וסאמר אל-גמל, שניהם נכים, מתבקשים לעבור מדירת הדיור הציבורי המוזנחת שלהם לדירה שכורה, עם סיוע של המדינה. אטרש גר בדירה שמוגדרת נכסי נפקדים, ורק לאחרונה התברר לו שהמדינה החליטה להעמיד אותה למכירה. שלושה סיפורים על מצוקת הדיור שמאיימת להוציא את תושבי יפו לרחובות, בר פלג, הארץ, 29.4.21

שער ליפו: המשפחות היהודיות ומוסלמיות שמוכיחות שאפשר אחרת. בבית יפה ברחוב שטרנהרץ בשכונת עג'מי גרים מוסלמים ונוצרים, יהודים דתיים וחילונים, עולים וצברים. הילדים משחקים בחצר, המבוגרים מארחים ומתארחים; אך האידיליה בבניין המשותף מתנפצת ברחובות המתוחים. דיברנו עם השכנים – דליה וגבי, ראדה ומוחמד, חיה, עדי, אסי, עופר וברק – על חששות כלכליים והזנחה שלטונית, על פשיעה ואלימות לאומנית, וגם על חלומות קטנים: לקנות דירה, ליהנות מהים, ואולי לאכול יחד ארוחת שבת, מאת   רחלי מלק-בודה, מקור ראשון,  י״ט באייר ה׳תשפ״א, 01/05/2021

פלישה, חצי פלישה, מבט אחד יהיר. התושבים הערבים המקומיים לא מאמינים בדו קיום. אנו הולכים ונדחקים החוצה מהקיום שלנו בעיר ובבתים ובלשון ובגוף שגדלנו בהם. לא נותר בנו קיום, רק טראומה וזעם על הגזל. בעקבות הסדרה "המדריך לג'נטריפיקציה"..האשליה הבורגנית של התקיימות ב״דוּ״ היא אמנם אמביציוזית, אך למעשה נוטפת בורות. המשלים את עצמם מדמיינים מציאות משותפת בין ערבים ליהודים, אך בפועל זו תורמת לגסיסתה של האוכלוסייה המקומית שלכודה ממילא בין חומות של אפליה שיטתית ממסדית ארוכת שנים ושאין לה מקום אחר לחיות בו…", נסים ג' אבו סרארי , העוקץ, 26.04.21 [עוד על אירועי יפו, אפריל 2021, ראו בהמשך]

אתגר הערים המעורבות מונח לפתחה של הממשלה שתקום. התפיסות והיחס כלפי הערבים תושבי הערים המעורבות, שנפלו בין הכסאות בכל התוכניות הממשלתיות, הם כמי שישפיעו לרעה על צביונן של הערים. האתגר עומד כעת לפתחה של הממשלה שתקום, שצריכה להשקיע ולכלול בתוכניותיה לצמצום הפערים גם את הערבים בערים המעורבות, עו"ד עודד רון, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 25.4.21

התפרעויות בבירה: ערבים יידו אבנים ובקבוקים לעבר השוטרים | פעילי ימין: "מוות לערבים". בהפרות סדר סמוך לשער שכם, נפצע שוטר מיחידת הפרשים מאבן שהושלכה ופגעה בפניו. המשטרה נערכה בכוחות מתוגברים להפגנות בירושלים, הן של יהודים והן של ערבים, ומאוחר יותר פיזרה את שני הצדדים בעזרת אמצעים לפיזור הפגנות, אלעד הומינר, חדשות כיפה, י באייר התשפא, 22 באפריל, 2021 23:38

גורמים פוליטיים מנסים לייצר תחושת מלחמה בין יהודים וערבים בערים המעורבות. האלימות הגואה בתקופה האחרונה בערים מעורבות ברחבי הארץ לא מגיעה משום מקום • נוכח מגמות של הגירה מעיר לעיר, בעיקר בחברה הערבית הסובלת ממצוקת דיור קשה ביישובים הערביים, בעשורים הבאים נראה ערים נוספות הופכות למעורבות, עם אוכלוסיות משמעותיות של יהודים וערבים שידורו אלה לצד אלה, רות לוין חן (יוזמות אברהם), גלובס, 22.4.21

ארועי יפו – אפריל 2021 – ראו בהמשך העמוד:

עיירית ב"ש סגרה את המולתקא, אנחנו נפתח אותו מחדש. אחרי 15 שנה של פעילות, נאלצנו לפנות את המרתף בבאר שבע ששימש מקום לפעילות יהודית-ערבית בנגב בגלל התנכלות מהימין. אבל הסגירה לא משנה את העובדה שבאר שבע היתה ונשארה עיר דו-לאומית, מאת: חיה נח, שיחה מקומית,  21.4.2021

ראש העיר לוד קרא להשבית את העיר בשל הפשיעה, חברי המועצה הערבים הודיעו שיתפטרו. יאיר רביבו איים להקפיא את הפעילות בעיר מול החברה הערבית ואף הציע פרס כספי לתושבים שימסרו מידע על מי שיורה זיקוקים. בתגובה, ששת חברי המועצה הערבים הודיעו על התפטרותם: "זו הכרזה על מלחמה דתית", בר פלג, הארץ, 21.4.21

העליון דחה ערעור של הורים שדרשו להקים בית ספר ערבי בנוף הגליל. שופטי העליון החליטו להותיר על כנה את פסיקת המחוזי לפיה אין להורות לעירייה להקים בית ספר ערבי יסודי בעיר. השופט גרוסקופף פסק לדחות את הערעור, אולם הבהיר כי המצב שבו שליש מילדי נוף הגליל לומדים במוסדות פרטיים או מחוץ לעיר "אינו תקין", נעה שפיגל ונטעאל בנדל, הארץ, 20.4.21

אירועי יפו (אפריל 2021):

  • התסיסה ביפו מובנת וצפויה. למה עיר שיש בה יותר מ-95% יהודים זקוקה ל"ייהוד"?  מעמד הביניים נוהר ליפו, ודוחק את האוכלוסייה המקומית והערבית ברובה החוצה ■ תוסיפו לתבשיל המבעבע הזה גם כמה גרעינים תורניים שהתיישבו בלב ריכוזי אוכלוסייה ערבית במקום, ותקבלו סכסוך מתמשך… כאן, כמובטח, מצטרף לתמונה המתח הלאומני, כי בישראל, חלופות המגורים של הציבור הערבי מצומצמות ומוגבלות. בעוד שהיהודי פונה לשכונה אחרת, לגבעתיים, להרצליה או לחולון – בפני הערבי אין כמעט אפשרויות.", רון חולדאי (ראש עיריית תל אביב – יפו), דה מרקר, 6.5.21
  • החברוניזציה של יפו. "…ההתנגשות מהווה למעשה מפגש ראשון בזירה הציבורית בין שני תהליכים מקבילים שיפו עוברת: תהליך הג'נטריפיקציה המעמדית, ותהליך ההתרחבות של נוכחות יהודית. האירוע האלים מיצב את המתנחלים כקורבן הזקוק להגנה, תוך יצירת קואליציה גלויה בינם לבין המשטרה. בדומה לתהליך שהובילו המתנחלים בחברון, שמרגע שביססו את מעמדם כמי שזקוקים להגנה הם זכו להתגייסות המדינה….האירוע המצער הנוכחי לא צץ יש מאין. גרעין ההתיישבות העירוני הוא שחקן פוליטי בעיר המשלב לאומיות עם ג'נטריפיקציה. ניתן לכנות תהליך נפיץ זה "אתנו־ג'נטריפקיציה", משום שהוא קושר בין נדל"ן ובין זהות יהודית. ..", ד"ר דניאל מונרסקו וד"ר יעל שמריהו נשורון, הארץ, 30.4.21
  • לשני עמים: ביקור בבניין אחר ביפו. שכנים מכל המינים מתגוררים יחד בשכונת עג'מי, ןמצליחים לשמר בחצר ובסלון דו-קיום עם אופי, מאת   רחלי מלק-בודה, מקור ראשון,  י״ז באייר ה׳תשפ״א, 29/04/2021
  • "רוב האוכלוסייה חיה איתנו בשלום, במיעוט הקיצוני המשטרה תטפל". הרב אליהו מאלי שהותקף השבוע ביפו מסכם עשור וחצי של פעילות בעיר, ומקווה שהאירוע הקשה מאחוריו: "גם המתנגדים לנו מבינים שאנחנו עושים כאן דברים טובים", מאת   ריקי רט, מקור ראשון,  י״א באייר ה׳תשפ״א , 23/04/2021
  • "אומרים לך בחיוך – 'אתה לא תהיה פה'": יפו בנקודת רתיחה. צפו. יפו היא לרוב סמל לדו קיום בין יהודים לערבים. השבוע, התלהטו שם הרוחות והעיר המעורבת הפכה לזירת מאבק ואלימות. הרב ומנכ"ל הישיבה בשכונת עג'מי הותקפו על רקע טענות שהם מנסים לדחוק את הערבים מיפו ולייהד את השכונה. כתבתו של אמיר גרא, מתוך "השבוע" , כאן חדשות ,23.04.21
  • יפו בוערת يافا مولعة. אתגר הערים המעורבות מונח לפתחה של הממשלה שתקום. تحدّي المدن المختلطة ينتظر الحكومة القادمة….בפתח דברים, צריך לומר את המובן מאליו: תקיפת הרב אליהו מאלי ביפו ראויה לכל גינוי. אלימות, על כל סוגיה, לא צריכה להתקבל בסובלנות על ידי הציבור ורשויות אכיפת החוק. לצד זאת, חשוב לזכור כי המתחים שהגיעו לשיא השבוע, עם תקיפתו החמורה של הרב וההפגנות שבאו בעקבותיה, התרחשו על רקע כעס מתמשך של תושבי יפו הערבים על מכירת נכסי נפקדים, המשמשים כיום כדיור ציבורי בו מתגוררים דיירים ערבים שאינם יכולים לממש את זכותם לרכוש את הדירה…", עו"ד עודד רון (המכון הישראלי לדמוקרטיה), הזירה – الساحة הארץ, 22.4.21
  • התוקף ה"לא גזעני" מיפו פועל לשחרורה "מכיבוש" ומעריץ את היטלר. בית המשפט קבע כי התוקפים ביפו לא פעלו ממניע לאומני, אך שיטוט קצר בעמוד הפייסבוק שלו חושף לא מעט תכנים אנטישמיים… הדפדוף של המניע הלאומני, הגזעני והאנטישמי היה מהיר מאוד. מהיר מדי. כי בסיפור של שני התוקפים, בני משפחת ג'רבוע, יש הרבה לאומנות ושנאת יהודים…עו"ד מחמוד נעאמנה, המייצג את אחמד ג'רבוע מסר בתגובה: "מה שמפורסם בפייסבוק לא קשור לאירוע. אני לא ראיתי את הדברים האלה, אבל האירוע הספציפי הזה איננו על רקע העמדות בפייסבוק. ..", מאת   ישי פרידמן, מקור ראשון,  י׳ באייר ה׳תשפ״א, 22/04/2021
  • החשודים בתקיפת הרב מאלי ביפו שוחררו למעצר בית: "המניע אינו גזעני". שני תושבי העיר בשנות ה-30 לחייהם, שתועדו מבצעים את המעשה החמור – הובאו לדיון בבית המשפט, שם הוחלט לשלוח אותם למעצר בית של 5 ימים בתנאים מגבילים • השופט קבע: "מקור הסכסוך – אינו גזעני" • בצל אירוע התקיפה – השטח בוער: שורה של עימותים אלימים ביפו בין יהודים לערבים, ברהנו טגניה|N12| 21/04/21
  • בין הנדל"ניסטים למתנחלים, הערבים נדחקים מיפו. באירוע שבו הותקפו אנשי ישיבה ביפו הצטלבו שני תהליכים מקבילים: העובדה שעמידר מוציאה למכירה את הבתים שתושבי יפו גרים בהם, והתרחבות הפעילות של המתנחלים היהודים בעיר. "יפו נמצאת במצב הכי קשה מאז הנכבה", אומרים שם, מאת: אורן זיו, בכר זועבי ומירון רפופורט, שיחה מקומית,  21.4.2021
  • עבור תושבי יפו הערבים, מכירת הנכסים היא ניסיון להוציא אותם מהעיר. בנכסי הנפקדים ביפו גרות לרוב משפחות במעמד סוציו-אקונומי נמוך שלא מצליחות להשיג מימון לקניית בתיהן. לאחר שנים, גם בעירייה החלו להתייחס לנושא ברצינות. "עמידר ורשות מקרקעי ישראל יבעירו את השטח על כלום", אמר בכיר בהנהלת העירייה ל"הארץ", בר פלג, הארץ, 20.4.21
  • זו היא יפו: להבחין בין הכעס לכאב. "…הערים המעורבות היו תמיד המקומות הרגישים ביותר של הסכסוך היהודי־ערבי על הארץ, עוד הרבה לפני שקמה המדינה. כך היה ביפו, בירושלים, בחברון, בטבריה, בחיפה ובצפת. שם גם ניטשו הקרבות הראשונים של מלחמת העצמאות, כאשר עוד התנהלה, בין החלטת האו"ם על חלוקת הארץ לבין הכרזת המדינה בפועל, כמלחמת אזרחים – ולפני שהפכה לעימות בין מדינת ישראל לצבאות ערב… אנשי הישיבה, כמו גם ישיבות אחרות הפועלות בערים מעורבות, פועלים במוצהר למען "ייהודה" של העיר. זו, כמובן, זכותם, אבל מי שרוצה להתמודד עם שורשי המשבר, ולא רק עם קצה הקרחון האלים שלו, צריך לשאול את עצמו בכנות: לו אני במקום הערבים, מה הייתי עושה?…", יאיר שלג, מקור ראשון, 20.4.21
  • תושב יפו אירח לארוחה את ניב שהותקף בעיר: "הוא צריך להרגיש בטוח". לארוחת האפטאר שמסמלת את סיום היום של צום הרמדאן בבית משפחת משהראוי הצטרף ניב, שהותקף בידי עשרות ערבים בתחילת השבוע. "הזדעזעתי, אמרתי שאני חייב להתנצל בפניו", סיפר אחמד, שהזמין את ניב לביתו. האחרון הודה לו: "אלו הרגעים היפים שאני לוקח", איתי בלומנטל, YNET,  20.04.21
  • בלי טיפול שורש לבעיות ביפו, פיצוץ בעיר תמיד נמצא מעבר לפינה. תחושת ביטחון אישי ירודה, צעירים חסרי תעסוקה ומצוקת הדיור בעיר הן הסיבות המרכזיות לסיר הלחץ היפואי שהתפוצץ שוב שלשום…העיר יפו סערה שלוש פעמים ב–12 החודשים האחרונים… בעיריית תל אביב גיבשו בחודש שעבר תוכנית חירום חברתית ליפו… עם זאת, מי שהודה בכישלון העירייה להגברת תחושת הביטחון האישי של תושבי יפו הוא לא אחר מראש העיר רון חולדאי…", בר פלג, הארץ, 20.4.21
  • הפגנת הזדהות הערב עם התושבים הערבים. אתמול נרשמו עימותים אלימים לאחר שלפני יומיים הוכה רב מישיבת הסדר הממוקמת בלב עג'מי. המפגינים המקומיים מוחים על מכירת נכסים שהיו בבעלות ערבית, מערכת טיים אאוט, 19.4.21
  • חולדאי על העימותים ביפו: התעלמות הממשלה משרתת את התסיסה. ראש העיר הגיב לראשונה לאירועים האלימים, התייחס למשבר הדיור של האוכלוסייה הערבית וקרא להרגעת הרוחות. "לא אשתתף בקרקס התקשורתי שצובע בשחור-לבן", מערכת טיים אאוט, 19.4.21
  • מנסה לדבר עם המתפרעים – ונרגם באבנים: תיעוד חדש מיפו. ליל המהומות: הצעיר שהיה בדרכו לגלידריה צולם בזמן שהותקף על-ידי ההמון הזועם שהתאסף סביב רכבו. התוקפים התקרבו אליו בזמן שפתח את הדלת – השליכו עליו אבנים ובעטו בו. חולדאי שוחח עם ההנהגה הדתית והערבית: "לא נשלים עם אף גילוי של אלימות, מחויבים לשימורה של יפו כסמל של חיים משותפים", איתי בלומנטל, YNET,  19.04.21
  • הטרמפיסטים של יפו. התקיפה של הרב מאלי ושל מנכ"ל הישיבה ביפו היא אירוע חמור. אלימות מכל סוג היא ראויה לגינוי, ויש למצות את הדין עם התוקפים. אבל הרי הרוחות אינן סוערות סביב האירוע עצמו, אלא בעקבות מחול השדים הגזעני שמתחולל סביבו, המתודלק על ידי גורמים אינטרסנטיים שרוצים להבעיר את השטח – ככל הנראה מסיבות פוליטיות ארציות – על הגב של התושבים בערים אלה.", ד"ר ת'אבת אבו ראס ואמנון בארי-סוליציאנו (יוזמות אברהם), הארץ, 19.4.21
  • "מתנחלים באו לתקוף את האוכלוסייה הערבית ביפו". יום לאחר אירועי האלימות ביפו, ח"כ סאמי אבו שחאדה מאשים בכך את "פרויקט ההתנחלות" שפועל בעיר • הח"כ מהמשותפת קרא להעמיד לדין את מי שתקף את הרב • "המשטרה שיתפה פעולה עם הרצון של המתנחלים לנקום את המכות שקיבל הרב מאלי", עופר חדד, חדשות 12, 19/04/21
  • הדו-קיום יימשך, אבל נדרש צמצום פערים. לכולנו ביפו יש שכנים, ערבים כיהודים • אך לא זכור לי פרויקט רציני אחד שבא לפתור את בעיית הדיור של התושבים הערבים הוותיקים של יפו • דעה, ד"ר יוסף משהראוי, ישראל היום,  19.04.2021  ♦
  • "תקיפת הרב מאלי זו עזות מצח וחוצפה, לא משנה אם זה היה יהודי או ערבי". ברקע תקיפת הרב אליהו מאלי על ידי ערבים ביפו התייחס זאב שרון, ראש המכינה "ארזי הלבנון", למהומות האלימות בעיר: "הקטע הלאומני זה שטויות. אם יהודי היה תוקף אותי הייתי תוקף בחזרה… כראש מכינה שנמצאת בשכונת עג'מי ביפו הריני להכריז בזאת הגענו ליפו כי היא יפה. הגענו ליפו כדי לחדש את החיים היהודיים. כי יש כאן בתי כנסת ריקים, אוכלוסיה מזדקנת וצעירים שעזבו. וזה פשוט זול. לא ערבים ולא התנחלויות ולא כל הסיפורים שאתם שומעים בתקשורת".מעריב אונליין 19/04/2021  ♦
  • הבעיה ביפו היא המדיניות, לא התושבים. ההפגנה אמש ברחוב יפת היא עוד חולייה בשרשרת ארוכת שנים של נישול וגזל ממסדי, בניסיון לייהד את יפו ולהפוך אותה לעיר לעשירים בלבד. שוחחנו על האירועים עם הפעיל הוותיק עבד אבו-שחאדה ועם קרן שעיו, אחת מיוצרות הסדרה החדשה "המדריך לג'נטריפיקציה", תמי ריקליס ויונית נעמן, העוקץ,  19.04.21

כך נדחקים התושבים הוותיקים של יפו לטובת תאוות בצע, לאומנות וגזענות. הסדרה "המדריך לג'נטריפיקציה", שעלתה אתמול בהוט 8, מראה כיצד תהליכי "התחדשות עירונית" שנראים תמימים מאפשרים לכולם להרוויח – מלבד לתושבים המקומיים…הטענה שההתחדשות העירונית אמורה כביכול לשפר את מצבם של דיירי השכונה מתנפצת מול המציאות, כאשר מתברר שהדיירים הוותיקים לא מצליחים להישאר במקום כדי ליהנות מההתחדשות הזאת…", שני ליטמן, הארץ, 13.4.21

אפשרות יפואית. למדתי בבתי ספר יפואיים לצד תלמידים שלא היה להם סנדוויץ' לארוחת הצהריים, שהתעייפו מניסיונותיהם לפצח את האלף-בית הערבי. בשנות התיכון החלה להירקם בתוכי כמיהה להתחבר למעגלים שבעים וקוראים. עם הגיעי לאוניברסיטה העברית חברתי לחוגים החילוניים, ששאפתנותם הפוליטית והביטחון שבו נעו בקרב הרוב היהודי בקמפוס הקסימו אותי. החבאתי אז את שטיח התפילה במעמקי ארון הבגדים בחדרי במעונות וזנחתי את הערבית היפואית השזורה בעברית לטובת ערבית צחה. כשחזרתי לביקורים בעיר הולדתי גיליתי שבעיני חלק ממכריי השתכנזתי; נהייתי יותר פלסטינית, אבל איכשהו גם פחות יפואית,, זהייה קונדוס, "הזמן הזה", מכון ון ליר, פברואר 2021

המחוזי בחיפה: השימוש בחוק הלאום בדחיית התלמידים הערבים שגוי מהיסוד. נשיא בית המשפט העביר ביקורת חריפה על פסיקת ביהמ"ש השלום נגד דרישת ילדי כרמיאל לקבל החזר נסיעות לבית ספר מחוץ ליישוב, שהתבססה על חוק היסוד. "האופן בו עשה שימוש בחוק עלול לגרום לפגיעה באמון הציבור", קבע…והוסיף כי "זכותם של המערערים והוריהם לבחור בחינוך בשפה הערבית". לדבריו, אם היו ההורים רושמים את ילדיהם ללימודים מחוץ לכרמיאל במוסדות חינוך רשמיים המצויים ביישובים שבמיפוי הבין-יישובי, לרבות בענה וראמה שם נרשמו, הם היו זכאים למימון הסעותיהם בהתאם להנחיות בחוזר המנכ"ל. אך משבחרו הורי המערערים משיקוליהם שילדיהם ילמדו דווקא במוסדות חינוך לא רשמיים, עליהם לשאת במימון הסעתם ואין בבחירתם כדי לחייב את עיריית כרמיאל להסיעם או לממן את הוצאות נסיעתם. הוא החליט כי לפנים משורת הדין אין צו לתשלום הוצאות בערעור…", יואב איתיאל, וואלה, 4.2.21
גל הצתות כלי רכב בלוד: ראש העירייה האשים וקרא לשב"כ לחקור. משאיות של העירייה ורכבים פרטיים הוצתו בשכונת גני אביב בלוד, ויאיר רביבו האשים גורמי פשיעה בעיר שביצעו "פעולת תג מחיר", לדבריו, בשל הריסת העירייה מבנים לא חוקיים…ההצתות מגיעות ככל הנראה בשל החלטת העירייה להרוס שורת מבנים לא חוקיים ברחבי העיר. בין המבנים גם בתי עסק של משפחת פשע מהמגזר הערבי בלוד…", אלון חכמון, מעריב, 24/12/2020

הדרה לשונית: הערים מעורבות, העירייה דוברת רק עברית. בלוד, בעכו, בחיפה ובערים אחרות, שיעור ניכר מהתושבים הם ערבים, ובקרב התושבים היהודים, רבים דוברים רוסית או אמהרית. למרות זאת, המענה במוקד העירייה ניתן רק בעברית. אם בגביית ארנונה כולם שווים, גם בשירותים הם צריכים להיות שווים, מאת: נסרין מורקוס, שיחה מקומית,  21.12.20

העירייה אישרה הקצאה לגן ילדים בחיואר. גן הילדים החדש של עמותת חיואר לחינוך אלטרנטיבי יוקם ברחוב הירוק בשכונת עבאס. חברת מועצת העיר שהירה שלבי מסיעת חד"ש: "זה הישג חשוב לא רק לעמותה ולמיזם החינוכי החשוב הזה אלא גם לציבור הערבי כולו שסובל ממחסור במסגרות חינוך לגיל הרך", מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 4.12.20 08:12

90% מהתלמידים הערבים בנוף הגליל נאלצים ללמוד מחוץ לעיר: "זה גם ביתנו". למרות חלקם ההולך וגדל, יותר מ-90% מהתלמידים הערבים בנוף הגליל נאלצים ללמוד מחוץ לעיר. ההורים נאבקים על פתיחת בי"ס ממלכתי-ערבי, אך בעירייה בטוחים שאין בכך צורך. הם מחכים להכרעה בערעור שהגישו ולא מתייאשים: "אם זו עיר משותפת, אנו צריכים להרגיש שזה גם ביתנו", יואב איתיאל, וואלה, 5.12.20

ביהמ"ש הכשיר מחיקת תביעה של ילדים ערבים מכרמיאל באמצעות חוק הלאום. בתביעה, מבקשים שני אחים מביהמ"ש להורות לעירייה להחזיר להם את התשלומים על הסעות למוסדות ערביים מחוץ לעיר, שבהם הם נאלצים ללמוד בלית ברירה. הרשם הבכיר טען כי מצב כזה עשוי "לפגוע בצביונה של העיר" כי יעודד ערבים להתגורר בה. אביהם של הילדים: "לא ציפיתי לגזענות כזו בחסות החוק. הנימוק הוא שזו עיר יהודית", נעה שפיגל, הארץ, 30.11.20

רבע מתושבי נוף הגליל הם ערבים, אך העירייה מסרבת להקים להם בית ספר בשטחה. העליון ידון בערעור על פסק הדין שקבע כי אין חובה להקים בי"ס ערבי בנוף הגליל, על אף שגרים בה אלפי ילדים שנאלצים להתחנך ביישובים סמוכים. זו העיר המעורבת היחידה בארץ ללא מוסד חינוך ערבי, אך בעירייה טענו: "אין ביקוש". סגן ראש העיר הבטיח: נקים בי"ס בשפה הערבית, יואב איתיאל ואלי אשכנזי, וואלה, 11.11.20

ראש העיר לוד איים לנתק מהחשמל תושבים שמעורבים בתקריות ירי. יאיר רביבו איים תחילה לגרש מעירו עבריינים, אך בהמשך הבהיר שאינו תומך בענישה קולקטיבית ושיפעל נקודתית נגד מי שבתיהם מחוברים שלא כחוק לתשתיות עירוניות. "אם יהודים ירו, גם ליהודים נעשה את זה", אמר…", בר פלג, הארץ, 29.10.20

חד"ש מבקשת את סגנות ראש העיר כבר כעת. לנוכח הדחתו של הרב דובי חיון וההערכות על צירופם של חברי אופוזיציה לקואליציה, בסיעת חד"ש מתכוונים לפנות לראש העיר עינת קליש רותם ולבקש להקדים את מינויה של שהירה שלבי לסגנית ראש העיר, מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 21.9.20

מבחן אום-כולתום: תרבות ופוליטיקה בסיפור של רחובות העיר חיפהامتحان أم كلثوم: الثقافة والسياسة في قصة شوارع مدينة حيفا. "…מבחן אום כולת'ום מזמן לחיפה ולערים מעורבות אחרות בישראל שאלה מהותית: איזה סיפור ראוי שיספרו רחובותיה של עיר מעורבת..", עינת לוי, הזירה – الساحة הארץ, 21.9.20

"עיר שסועה לה יחדיו": מסע בין גבולות ההיסטוריה, התרבות והשפה של יפו. האנתרופולוג דניאל מונטרסקו משוטט בספרו ביפו, הקרועה בין דימויים, נרטיבים ופערים חברתיים. זהו מחקר עשיר הכתוב בלשון סוחפת ובוחן את מקומם של הפוליטיקה, הכלכלה, האמנות וחיי הלילה בעיר המעורבת, שהיא הרבה יותר מאשר החצר האחורית של תל אביב, ורד לי, מוסף ספרים הארץ, 17.9.20

דרישה מראש העיר לגנות אמירות של קורן נגד זעאתרה ושלבי. חברות מועצת העיר חדוה אלמוג וסופי נקש מסיעת יונה יהב וצעירי חיפה שלחו לראש העיר עינת קליש רותם מכתב שבו הן דורשות ממנה לגנות את האמירות שנאמרו בישיבת מועצת העיר אשר התקיימה ב-27 ביולי על ידי חבר הקואליציה גרי קורן מסיעת חיפה ביתנו לעברם של שני חברי קואליציה אחרים – רג'א זעאתרה ושהירה שלבי מסיעת חד"ש….השתיים הוסיפו כי "חיפה היא עיר מעורבת של יהודים וערבים והיתה תמיד עיר של דו קיום. לא נראה לנו שחברי מועצה, במיוחד בעיר מעורבת אשר מייצגים מגוון רחב של אוכלוסיות, צריכים להשמיע או לשמוע אמירות מסוג זה. …", בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 18.8.20

קרבות על מוסר, כבוד ועצבים גבוהים בפייסבוק של יפו. דיון סביב תקיפת שני גברים בנמל יפו הידרדר לעימות מילולי וירטואלי שהציף היטב את מכלול הקונפליקטים של העיר ומספק הצצה אל הדינמיקה של המתחים והחיכוכים בחברה הישראלית, ד"ר דניאל מונטרסקו, בלוג הארץ, 13.8.20

"המאבק על אל-אסעאף הוא מאבק על הזהות של יפו". ההפגנות ביפו נגד הניסיון של העירייה להרוס את בית הקברות מתרחשות כבר חודש ונענות באלימות משטרתית קשה. "עיריית תל אביב רגילה לרמוס אותנו, כאילו אנחנו לא כאן", אומרים פעילים פלסטינים. "המפגינים בבלפור מרגישים שיש מי ששומע אותם. ההפגנה שלנו היא גם על עצם הזכות להפגין", מאת: עלמה מרים כץ, שיחה מקומית,  8.8.2020

סגירת מתחם המנגלים בפארק: תגובות כועסות במגזר הערבי, בעירייה מבהירים שאין קשר לחג הקורבן. סרטון שצילם תושב העיר יעקב אמיר מהמתחם הסגור שותף במגזר ועורר כעס גדול. סגן ראש עיריית כפר סבא, דני הרוש, מדגיש שהמתחם נסגר כדי למנוע התקהלויות ויישאר סגור עד להודעה חדשה: "זו בושה שמישהו בכלל מנסה להכניס עדתיות או גזענות לכפר סבא", אריה אברמזון ורועי הדרי, צומת השרון כפר סבא, 4.8.20

נוער יהודי וערבי עובד יחד: נוף הגליל בפתרון מאחד לחופש הגדול בקורונה. 300 בני נוער ערבים ויהודים מהעיר החלו השבוע לעבוד בניקיון במקום פנסיונרים שנמצאים בקבוצת סיכון • הנוער מרוצה שיוכל להרוויח משכורת לסייע להוריהם בהוצאות הקיץ • כמו כן, הם מברכים על הפרוייקט שיפיג את השיעמום של החופשה השונה: "כמה אפשר לשבת בבית ולראות סרטים בנטפליקס?" פוראת נאסר|N12| פורסם 21/07/20

תוכנית של ועדת הקליטה מאיימת להצית מתיחות בערים המעורבות. ועדת העלייה והקליטה של הכנסת המליצה על תוכנית לעידוד מעבר של עולים לערים המעורבות על ידי מתן תמריצים כלכליים. חברי מועצה ערבים: מדובר ביוזמה מזיקה. משאבי העירייה צריכים לשרת את כלל התושבים, מאת: ודיע עואודה, שיחה מקומית,  19.7.20

שוב עימותים ביפו סביב פינוי בית הקברות העתיק: שוטרים ירו גז מדמיע ורימוני הלם, ארבעה מפגינים נעצרו. המפגינים חסמו כבישים והציתו פחי אשפה בעיר • המשטרה השתמשה גם במכת"זית פינוי המחאה, שלטענתה לא אושרה על ידה, ערן זינגר ודניאל אלעזר, כאן חדשות, 19 ביולי 2020

מצעד איומים נגד היהודים ביפו. תחת אבטחת שוטרי יס"מ קראו עשרות מוסלמים ביפו קריאות קצובות 'חייבר חייבר יא יהוד", זיכרו יהודים את קרב חייבר, צבא מוחמד יחזור. שמעון כהן , ערוץ 7, כ"ז בתמוז תש"פ 19/07/2

רחוב אום כולתום בחיפה: "הישג לערבים". חבר מועצת עיריית חיפה אומר כי שמות ערביים של רחובות יפריכו הנרטיב הציוני על ארץ שהייתה ריקה מתושבים. דלית הלוי , ערוץ 7, כ"ג בתמוז תש"פ 15/07/20

ועדת העלייה והקליטה: להפנות עולים חדשים לערים מעורבות. כך מציעה ועדת העלייה והקליטה, ביוזמת ח"כ אופיר כץ. יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן: לשקול מתן מענק מותנה במגורים של חמש שנים בעיר… יו"ר הוועדה, דוד ביטן (הליכוד) הדגיש כי "אכן יש תוכנית, אך חובה לעבות אותה ולכוון אותה לערים אלו…", חדשות הכנסת, 13.7.20, כ"א תמוז, תש"ף

רמלה הערבית? בעיר המעורבת החליטו לשנות את שמות הרחובות לזכרם של זמרים ערבים. ועדת השמות בעיריית רמלה החליטה בצעד תקדימי לשנות את שמותיהם של מספר רחובות בשכונה מעורבת בעיר, כך שיקראו על שם זמרים ערביים, שבין יתר מילות השירים שכתבו ניתן למצוא את "אקח רובה ואשחרר את פלסטין" ואף קריאה "להרוג את היהודים". חבר מועצת העיר רמלה, הראל שוהם: "שינוי מסוכן בסטטוס קוו – העירייה במודע מרחיקה תושבים יהודים מהשכונה", המגזר, אתר החדשות למגזר הדתי, 28.6.2020

מאות פעמים! תערוכה חדשה במרכז לאמנות עכשווית "CACR" ברמלה. בתחילת יולי תפתח במרכז החדש לאמנות עכשווית ברמלה התערוכה "מאות פעמים" – בה יציגו 4 אמניות מסקרנות, עבודות המעוררות שאלות ותהיות בהקשר של נשיות. האמניות יציגו בתערוכה עבודות רישום, ניאון, מיצבים ועוד, חלקן ענקיות, הממחישות את הרב גוניות הקיימת בעיר רמלה הרב תרבותית המורכבת ממגוון דתות וקהילות. חדשות ישראל, 24.6.20

עוד הצעה לסדר: למנוע הפגנות תמיכה בטרור בחיפה. חבר הקואליציה במועצת העיר גרי קורן מסיעת חיפה ביתנו הגיש הצעה לסדר ל"מניעת הפגנות תמיכה בטרור בחיפה". לדבריו, בשבוע שעבר התקיימה בעיר התחתית הפגנה שבה תועדו מסרים ואמירות של הסתה לאלימות, לאינתיפאדה ולטרור. הביקורות לא איחרו להגיע, משמאל ומימין… יו"ר סיעת חד"ש במועצה רג'א זעאתרה מהקואליציה אמר על ההצעה כי זו "הסתה זולה ופופוליסטית שלא שווה תגובה"., מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, 21.6.20

"העירייה מפלה בין יהודים לערבים וזורקת אותנו לכלבים". הורים לתלמידים בבית הספר היסודי אל-כרמה טוענים כי עיריית חיפה לא הקצתה תקנים חדשים לבית הספר התיכון אל-כרמה, וילדים רבים בוגרי בית הספר היסודי, שהתקבלו לתיכון, לא יכולים להמשיך ללמוד שם: "לא יכול להיות שתהיה גזענות בעירייה ושהם יחליטו בשבילנו היכן הילדה שלנו תלמד", מאת: שושן מנולה, כלבו חיפה והקריות, פורסם בתאריך: 21.6.20

בית הקברות המוסלמי ביפו:

  • לאחר הדרבי: אוהדי מכבי ת"א התעמתו עם תושבי יפו. המשטרה פתחה בחקירה לאחר שעשרות מאוהדי הצהובים הגיעו לאזור כיכר השעון, קראו קריאות גזעניות והשחיתו חנויות. ממשטרת ישראל נמסר: "אנחנו נדע לבוא חשבון ולשים את היד עם כל מפרי החוק", נדב צנציפר, YNET, פורסם 21.06.20
  • "אנחנו בעלי הבית עכשיו": הסכסוך שמבעיר את יפו  –  צפו. "זה לא רק בית קברות: את תושבי יפו שמפגינים מדי יום, נגד החלטת עיריית תל אביב לבנות מעון לחסרי בית על שטח שבעבר היה בו בית קברות מוסלמי, קשה מאוד לפייס. הסברים על כך שג'מאל פאשה כבר העביר משם את הקברים, או הצעות פשרה לא עובדות, והאמוציות משתוללות כמו אחוזי הלחות. בצד השני של המתרס, נמנעים מעימות כמו מאש, נמצאים חסרי הבית שבשבילם מתוכנן המעון – חלקם גם כן מוסלמים. כתבתו של אורי לוי, מתוך השבוע, כאן חדשות 11, 19.06.2020
  • על רקע הבנייה באתר הקבורה המוסלמי, הקואליציה של חולדאי נותרה ללא נציגי יפו. שני חברי סיעת "אנחנו העיר" המזוהים עם חד"ש הודיעו על פרישתם לאחר שנואשו לדבריהם מהניסיון להשפיע על סדרי העדיפויות בעירייה. בשבוע שעבר פרש נציג יפו המזוהה עם בל"ד, בר פלג, הארץ, 18.6.20
  • "לעירייה יש הזדמנות היסטורית להשלים עם האוכלוסייה הערבית ביפו". עבד אבו שחאדה, חבר מועצת העיר ותושב יפו, סיפר ב-103FM על המהומות האלימות שפרצו בעקבות הכוונה להקים מעון לדרי רחוב באתר שבו התגלה בית עלמין מוסלמי…עבד אבו שחאדה, חבר מועצת העיר ותושב יפו, התארח הבוקר (ראשון) בתוכניתם של גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM, ושיתף בפרטים  על המהומות האלימות שהובילו לבסוף להתפטרותו מהקואליציה…", 103FM 14/06/2020 09:52
  • הצתות הלילה ביפו, עיריית ת"א לא נכנעת לדרישות. זעם התושבים על בניית מעון לדרי רחוב בבית קברות מוסלמי עתיק הביא הלילה להצתות שנמשכו כשבע שעות, כולל במבנה העירייה ליד שד' ירושלים – אך שם מתעקשים: "נמשיך בבנייה כפי שאישר בית המשפט". המשטרה פתחה בחקירה, איתי בלומנטל, YNET, פורסם:  13.06.20
  • "זו רק ההתחלה": פינוי בית קברות מוסלמי עתיק מבעיר את יפו. המועצה האסלאמית בעיר מתכננת להרחיב את ההפגנות, לקיים דרשות, וכן לערוך תפילת יום שישי המונית בשטח. העירייה החלה השבוע בפינוי שרידי המקום, שננטש בתחילת המאה הקודמת עבור מעון לדרי רחוב, מה שגרר עימותים אלימים. עיריית ת"א: "המתווה שגובש – אושר ע"י בית המשפט", דנה ירקצי ויקי אדמקר, וואלה, יום חמישי, 11 ביוני 2020

בעקבות הקורונה, הורים בחינוך הערבי בחיפה זועמים: "נשבית את הלימודים". ועד ההורים בבתי הספר הערביים בעיר מתח ביקורת חריפה לאחר שלדבריהם לא נמסר להם מידע על התחלואה בבתי הספר. "כולם ממתינים חסרי אונים", אמרו. מאות תלמידים ומורים נדרשו להיכנס לבידוד לאחר שמורה ותלמיד נדבקו בנגיף, יואב איתיאל, ווואלה, יום שישי, 12 ביוני 2020

בגלל התנגדות לאכלוס ערבים בשכונות יהודיות, ראש עיריית לוד עוצר את הבנייה בעיר. יאיר רביבו הודיע על הקפאת כל הליכי השיווק והרישוי שהחלו במסגרת הסכם הגג שנועד להוסיף לעיר 27,895 דירות בתוך עשור. לטענתו, הממשלה מפרה התחייבויות שונות כלפי העיר, אך במשרד השיכון גורסים כי המהלך הוא חלק ממאבקו למנוע ממשפחות ערביות לעבור לדיור ציבורי בשכונה בעלת צביון יהודי, דותן לוי, כלכליסט, 11.6.20

המינוי המפתיע של רב העיר ירושלים. הרב הראשי של העיר ירושלים אריה שטרן החליט לשכור את שירותיו של יועץ מיוחד לענייני ערבים… בורובסקי היה בעברו איש המינהל האזרחי ביהודה ושומרון, ראש המועצה המקומית הבדואית ביר אל־מכסור ויועץ ראש הממשלה אריאל שרון לענייני ערבים…", ערוץ 7 , י"ג בסיון תש"פ 05/06/20

בלוד מנסים להנמיך את המואזין, המוסלמים: זו מלחמת דת. העירייה לוחצת על המשטרה לאכוף את עוצמת קריאות המואזין ולזמן לשימוע במשרד הפנים אימאם העובר על החוק. המוסלמים בלוד מזהירים: "נגן על אמונתנו עד שנפגוש את אלוהים",  מאת  ישי פרידמן, מקור ראשון,  י״ב בסיון ה׳תש״ף (04/06/2020 10:03)

חיפה: העירייה תחלק 750 חבילות מזון לרגל הרמדאן. מסיעת חד"ש במועצת העיר נמסר כי ראש העיר עינת קליש רותם נענתה לבקשת הסיעה לסייע למאות משפחות – מוסלמיות ונוצריות – שחלקן מטופלות ברווחה וחלקן נקלעו לקשיים בשל משבר הקורונה, נוסף על קשישים ועל תושבים קשי יום. מבצע החלוקה יתקיים מחר בשיתוף עם פיקוד העורף, בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, פורסם בתאריך: 26.4.20

הביטו בעיריות ברחבי הארץ: שותפות יהודית־ערבית היא מציאות חיינו. לא רק שקואליציה של יהודים וערבים אינה עניין מופרך אלא שהיא כבר כאן סביבנו, ומתברר שהיא דווקא אופציה מוצלחת מאוד, אמנון בארי־סוליציאנו וד"ר ת׳אבת אבו ראס, מעריב,  12/03/2020

עיריית כרמיאל מסרבת לממן הסעות למאות תלמידים ערבים שלומדים מחוץ לעיר. בכרמיאל יש כ-500 ילדים ערבים, אך אין בית ספר שמלמד בשפתם – וההורים נדרשים לשלוח את ילדיהם ללמוד בכפרים הסמוכים. העירייה טוענת כי אין סיבה שתממן את ההסעות: "תלמידים יהודים שלומדים מחוץ לעיר נוסעים לבתי הספר בכוחות עצמם", נעה שפיגל, הארץ, 11.3.20

"1,000 זוגות עוברים לחיפה מדי שנה – היא נהפכה לתל אביב של הערבים". עורווה סוויטאת, מתכנן ערים וחבר בוועדת השימור העירונית בחיפה, אינו מופתע שהצעירים הערבים מוצאים בה מפלט, אך מאשים את המדינה ביצירת גטאות ומתנגד להקמת עיר ערבית חדשה בצפון, עדי כהן, דה מרקר, 31.1.2020

העירייה שינתה שלט רחוב לשמו הערבי. בחודשים האחרונים התעורר דיון במגזר הערבי בחיפה על כך ששם הרחוב סמטת הכנסיה במושבה הגרמנית נכתב בתעתיק מעברית לערבית (הכנסיה) ולא בתרגום (אל-כניסה). בעקבות פנייה של יו"ר סיעת חד"ש רג'א זעאתרה למזכירת העיר ברכה סלע החליפה עיריית חיפה את השלט, מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והקריות, פורסם בתאריך: 16.1.20

יפו בוערת: "אנשים מגיעים על קטנוע, שופכים בנזין ומציתים. זה עניין של שניות בסך הכל". בכל חמישה ימים נשרף ביפו רכב או אופנוע, ותחושת ההפקר ברחובות גוברת מאז סגירת שדרות ירושלים. סטודנטים טוענים שגל ההצתות מכוון נגד יהודים שדחקו ערבים החוצה, הערבים טוענים שהעירייה מזניחה אותם ולא מטפלת במצוקת הדיור. "מי שסובלים מהיעדר ביטחון אישי יותר בעיר הם הערבים, אבל כשערבי נפגע זה יהדהד פחות'  מאשה אברבוך, המקום הכי חם בגיהנום,  02.01.20

ערים מעורבות שוברות את החומות. "בבחירות המוניציפליות האחרונות התרחש תהליך מעניין בערים המעורבות. בכולן נבחרו נציגים ערבים למועצת העיר, מועמדים שהתמודדו כעצמאים או ייצגו מפלגה ארצית, וכולם ללא יוצא מן הכלל הצטרפו לקואליציה והודיעו על תמיכה בראשי הרשויות שנבחרו. חמישה משבעת ראשי הרשויות הללו מזוהים עם הימין כאנשי ליכוד או ישראל ביתנו… "ערים משותפות" הוא מיזם המנסה לפתח תפיסה לניהול הערים המעורבות הקיימות, ואלה המתהוות, וקידומן לכדי ערים משותפות של ממש, הן בהגדרה והן באופן מעשי…", ג'לאל בנא, ישראל היום, 25.12.2019

סדקים בדו קיום: מחצית מערביי חיפה רוצים שכונות נפרדות. מסקר עומק שערך ארגון יוזמות אברהם – ארגון יהודי-ערבי לשינוי חברתי ולקידום שילוב ושוויון בין יהודים לערבים עולה כי 25 אחוז מהתושבים היהודים מצדדים במגורים בשכונות חד לאומיות. בפרק שעסק בשירותי העירייה התברר שהתושבים לא מרגישים שעיריית חיפה משרתת באופן שווה יהודים וערבים, מאת: שושן מנולה, כלבו חיפה והצפון, פורסם בתאריך: 24.12.19 ♦

סקר: רוב היהודים והערבים שגרים בערים מעורבות בעד חינוך משותף. סקר חדש [ראו כאן] חושף כי 55% מהיהודים ו-86% מהערבים המתגוררים בחיפה, עכו, לוד, רמלה, יפו, נוף הגליל ומעלות-תרשיחא מוכנים לשלוח את ילדיהם לבי"ס דו לשוני, יאסר עוקבי, מעריב, 23/12/2019 ♦

מערים מעורבות לערים משותפות: עמדות, אתגרים ופתרונות – من مدن مختلطة الى مدن مشتركة – مواقف،تحديات وحلول. כנס יוזמות אברהם, 23.12.2019 ♦

בחיפה לא רוצים תלמידים דרוזים. במשך עשרות שנים התקבלו ילדים דרוזים שרצו ללמוד בעברית לבתי ספר בחיפה • אולם העירייה החליטה לשנות את המדיניות ולסלקם בסוף השנה בטענה שאין מספיק מקום אפילו לתלמידים המקומיים • ההורים המומים: "הילדים מדברים עברית, חבריהם מחיפה, הם בצופים בחיפה, בקבוצת הכדורסל בחיפה, ובאבחת חרב מחריבים את כל עולמם" • חברת מועצת העיר: "זו בושה לעירייה", ליאור אל־חי, ידיעות אחרונות, 8.12.2019 ♦

מאבק יהודי ערבי: "תחנת הכוח תהרוג אותנו". התושבים מוחים על התחנה שאמורה לקום מאות מטרים מבתיהם • "הקרקע עליה מתוכננת התחנה היא פרטית – הגז מסוכן" • משרד האנרגיה: "נבחן את הנושא", ירון דורון, ישראל היום, פורסם ב 27.11.2019 ♦

גזענות בגן ילדים בב"ש: אב קילל משפחות בדואיות – וזכה לגינוי. עד סבב ההסלמה האחרון, המוסד החינוכי שבו לומדים ילדים יהודים ובדואים היה סמל לדו קיום – אלא שאז, אחד האבות החל להציף את קבוצת הוואטסאפ בהודעות אלימות: "כל המוסלמים רוצים לשחוט", אלמוג בוקר, חדשות 13, 24.11.2019 ♦

החג המטרטר. "…"החג של החגים" הופיע בחיינו כהמצאה חיפאית בעידן יצחק רבין ועמרם מצנע כניסיון למתג את חיפה לפי המודל המפא”יניקי של חיים משותפים – דו קיום בערבון מוגבל שבו הערביות והפלסטיניות הן פולקלור של אוכל אותנטי בוואדי לצד צריכת מוצרי פלסטיק מסין. מודל שבו זהות לאומית פלסטינית יכולה להתקיים רק בגבולות 67' של אוסלו. מעין תפישה בן גוריונית שלפיה “הזקנים ימותו והצעירים ישכחו”….  "החג של החגים" ממשיך לנצל באופן ציני את הנוכחות היהודית-ערבית בעיר ולהציגה כסמל של חיים משותפים פוריים… מעשה נכון עשתה העירייה בכך שקיצצה בתקציבו, וטוב יהיה אם בשנים הקרובות היא תפטור את בית הגפן מהנטל הזה ותהפוך אותו לאירוע בידורי–שיווקי טהור, ללא יומרות של דוקי שמוקי….", מאת: ג’וזף אטרש (יו"ר תיאטרון אל מידאן), כלבו חיפה והצפון, פורסם בתאריך: 2.11.19 19:43 ♦

רבע מתושבי נוף הגליל הם ערבים, אך העירייה לא מוכנה להקים להם בית ספר. בנוף הגליל פועלים ארבעה גני ילדים המיועדים לתושבים הערבים, אבל ההכרה בייחודיות של החינוך הערבי לא ממשיכה לשלבים הבאים. כ-75 משפחות הביעו תמיכה בהקמת בית ספר ערבי יסודי ממלכתי בעיר, אך העירייה קבעה כי אין מספיק ביקוש להקמתו, אור קשתי, הארץ, 1.11.2019 ♦

ראש העיר נגד מרכז לבעלי מוגבלות לאוכ' הערבית: "גזענות נגד יהודים". עמותת "בית על גלגלים" הפועלת למען אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים התכוונה לפתוח בחדרה סניף חדש, המיועד למגזר הערבי – ונתקלה בהתנגדות עזה. ראש העיר במכתב ששיגר לרה"מ: "מדובר בגזענות כלפי תושבי העיר היהודים", אור רביד | החדשות 12 | פורסם 30/10/19 13:54  | עודכן 30/10/19 13:54 ♦ 

מיזם "ערים משותפות".    החותר לשיפור היחסים בין ערבים ויהודים באותן ערים ולשמש דוגמה לערים נוספות ההופכות למעורבות. המיזם יפתח תפיסה סדורה לניהול הערים המעורבות הקיימות והמתהוות ולהפיכתן לערים משותפות, מכלילות ושוויוניות באמצעות תוכניות לחינוך בקהילה, לימוד מודלים של ערים משותפות בעולם, סִנְגוּר ומדיניות…", יוזמות אברהם, פוסט FB, 10.9.2019 ♦

"גטו גדול": התלמידים הערבים בחיפה נדחסים ברחוב קטן וחד סטרי. תושבי חיפה הערבים מפוזרים בכל השכונות, אך בתי הספר שלהם מרוכזים במקום אחד. בית ספר חדש, גם בשכונה עם רוב ערבי, יהיה יהודי. 70% מהתלמידים הערבים לומדים בבתי ספר כנסייתיים, שמקבלים מימון ממשלתי אך גובים שכר לימוד גבוה. והמצב בבתי הספר הממשלתיים חמור, מאת: סוהא עראף, שיחה מקומית,  9.9.2019 ♦

אפילו אני, שגדלתי בעיר מעורבת כמו חיפה, חונכתי לא לראות את הערבים. אין פלא איפוא שיוצרי הסדרה "הנערים" סופגים איומים וקללות, הם מתייחסים לערבים כבני אדם, נרי ליבנה, הארץ, 28.8.2019 ♦

הפגנה נוספת נגד שילוב בית הספר הדו לשוני בבית הספר חופית • הורה מהדו-לשוני סיפר לחי פה: גם אנחנו מתכננים הפגנה נגד המהלך, מאת ירון כרמי, חי פה, 12 אוגוסט 2019 ♦

א.א פאחם תארח בעפולה: תשלם 20 אלף למשחק ותעמיד ערבויות של כ-270 אלף. כפי שנחשף באתר "עמקניוז": אחרי סאגה לא נעימה וטענות לגבי גזענות, העולה החדשה ללאומית צפויה לארח את משחקיה באצטדיון העירוני בעפולה. יו"ר הפועל א.א פאחם אחמד אבו אלעם: "זו בשורה גדולה עבור אלפי האוהדים שלנו, שימלאו את האצטדיון בכל משחק. אני שמח שעפולה הפגינה שכנות טובה", אורי דוד, עמק ניוז, 17.7.2019 ♦

אחרי האיסור: הפארק בעפולה ייפתח גם לערבים. בעקבות תביעת ארגון עדאלה, השופט הבהיר כי ההחלטה לסגור את הפארק למי שאינם תושבי העיר אינה חוקית – ונתן תוקף של פסק דין להסכם שאליו הגיעו הצדדים, אחיה ראב"ד, YNET, 14.07.19 ♦

"לא באנו לכאן כדי להיות שכונה ביישוב ערבי": התקדים שמאיים להצית את ואדי ערה. פיילוט שמקדמת המדינה מבקש להלבין לראשונה בנייה בלתי חוקית של מאות יחידות דיור בערערה, לצד הרחבת היישוב דרומה, לכיוון היישוב קציר ■ התוכנית צפויה להגיע בקרוב לוותמ"ל, אך היא נתקלת בהתנגדות חריפה מצד תושבי קציר, גילי מלניצקי, דה מרקר, 11.07.2019 ♦

בית הספר הדו לשוני בחיפה מחפש בית. עד עתה בית הספר הדו לשוני (ערבית ועברית) בחיפה פעל בבית הספר אחמדיה בכבביר. בשל חוסר מקום הוא צריך לעבור לבית ספר אחר. נכון לעכשיו נשקלות מספר אפשרויות, ביניהן בית הספר יבניאלי בקריית אליעזר. בכל מקרה, לא יהיה שום שינוי באופן בו בית הספר מתנהל והכיתות הנוספות ינוהלו בנפרד. מיכל ירון, חי פה, 8.7.2019 ♦

"התהליכים", גרסת עפולה: מהתנגדות למכירת בתים לערבים ועד הדרתם מהמרחב הציבורי. אריאנה מלמד, (ביקורת טלויזיה), הארץ, 8.7.2019 ♦

"הגזענות תאכל את היהודים": הערבים מאיימים בחרם כלכלי על עפולה. בימים האחרונים הופצה ברשתות החברתיות בערבית קריאה להחרים את עפולה ולהעניש אותה כלכלית, על רקע טענות לגזענות בהתנהלותה של העירייה כלפי ערבים. במציאות הכלכלית החדשה של ישראל, החרם יכול לפגוע גם בבעלי עסקים ערבים בעפולה. כתבתו של ערן זינגר מתוך "השבוע" – חדשות כאן,  05.07.19 ♦

פנייה ליועמ"ש: "האיסור על כניסת ערבים לפארק בעפולה – לא חוקי". במכתב ששיגר ראש לשכת עורכי הדין הנבחר אבי חימי למנדלבליט, דרש למנוע מראש עיריית עפולה לאסור כניסת אזרחים ערבים לפארק העירוני. "מדובר באפליה על רקע לאום", כתב. עיריית עפולה: "הפארק פתוח לתושבי העיר בלבד". המשנה ליועמ"ש: ההחלטה מעוררת קשיים משפטיים, אלי אשכנזי, וואלה, 30.6.2019 ♦

האקתון ערבי יהודי בגליל. למעלה מ120 פעילים חברתיים התכנסו השבוע בעכו לדון בשאלה איך מקדמים חברה משותפת, יהודית וערבית בגליל, טלי גרופית, מגפון, 27.6.2019 ♦

לוד, חזון של קיום יום יומי משותף. מלוד יוצאת הבשורה של קיום וכבוד הדדי זה לצד זה, ללא ויתור על הלאומיות והייחודיות, ללא היטמעות וללא טשטוש, ואולי מכאן תצא הבשורה לכלל ישראל. ד"ר יוסי לונדין, ערוץ 7 , כ"ד בסיון תשע"ט 27/06/19 ♦

ארגונים חברתיים ליועמ"ש: התערב בהחלטת עיריית עפולה להדיר ערבים מהפארק העירוני. בעקבות פרסום "הארץ" על יוזמת העירייה לסגור את הפארק העירוני בעיר לתושבי חוץ למשך רוב חופשת הקיץ פנו בין היתר ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח לאביחי מנדלבליט: "פרנסי העיר אפילו לא טרחו להסתיר את המניע הגזעני", נעה שפיגל, הארץ, 25.6.2019 ♦

התושבים הכריעו: שמה של נצרת עילית יוחלף לנוף הגליל. מתוצאות משאל התושבים בעיר עלה כי 79.9% החליטו לשנות את שמה לנוף הגליל. ההחלטה על השינוי התקבלה לפני שלושה חודשים, אז הסביר ראש העיר רונן פלוט כי "יש להעניק לנצרת עילית שם שמבדל אותה מנצרת וימתג אותה בזהות חדשה"…ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש-תע"ל) חיזק היום את בחירתם של התושבים לשינוי שם העיר. לדבריו, "נצרת יש רק אחת והיא נצרת הערבית…", אלי אשכנזי ויואב איתיאל, וואלה, 21.6.2019 ♦

רשמית: שמה של נצרת עילית שונה לנוף הגליל. אלפי תושבי העיר הצביעו על המהלך שהוביל ראש העיר לטובת מיתוגה מחדש של העיר והכריעו באופן מוחץ את הבחירות. זוהי הפעם הראשונה בתולדות ישראל שתושבי רשות מקומית קיבלו את הזכות לבחור את שם היישוב, ישראל מושקוביץ' ואמיר אלון, YNET, 21.06.19 ♦

הנדל"ן רותח ביפו. גם התושבים. הבנייה משגשגת בכל חלקי יפו והאדריכלים השתחררו סוף סוף מהסגנונות האוריינטליסטים שאפיינו את הבנייה החדשה בעשורים הקודמים. אלא שבמקביל לבום הנדל"ני תושבים רבים חשים נחנקים ונמחקים למען שיקולים מסחריים…"יש כאן ג'נטריפיקציה שבחלקה מכוונת ובחלקה לא. לערבים ביפו אין פתרונות דיור, וזה מייצר סכסוכים ותסיסה. מבחינת העירייה, יפו היא שטח נד"לני שצריך למקסם אותו ולאמירה של התושבים אין שום ביטוי בהחלטות התכנוניות של העירייה. חונקים את התושבים מתוך מטרה ברורה שכרישי הנדל"ן יוכלו להגיע במקומם…", נעמה ריבה, הארץ, 17.6.2019 ♦

"לא לעיר מעורבת": תושבי עפולה הפגינו מול בית שנמכר לערבים. ראש העיר וחברי המועצה מחו יחד עם עשרות תושבים על מכירת בית בעיר לערבים. זאת בהמשך למאבק לשמירה על הצביון היהודי של העיר, שעמד במרכז הבחירות המקומיות האחרונות. חבר המועצה: "נעמוד לצד התושבים בכל המחאה הזאת", אלי אשכנזי, וואלה, 16.6.2019 ♦

המאבקים ברעשים מהכפר הבדואי הפכו לספר מרתק. לאחר שרשויות החוק לא הצליחו להתגבר על הרעשים הבלתי נסבלים מהכפר השכן בגליל, החליט גל ויסברג (או בשם העט "חרמון) לכתוב את הספר "בוערים" שישפיע על מקבלי ההחלטות: "לשקף מציאות שלא מדברים עליה הרבה", יהודה לוינגר, חדשות סרוגים,10.06.19 ♦

לראשונה: מינוי מומחה פלסטיני לוועדה לשימור מבנים בחיפה. עורווה סוויטאת, מתכנן ערים ופעיל חברתי, הוא הפלסטיני הראשון בארץ שיכהן בתפקיד המחזיק בפוטנציאל להשפעה ממשית על עיצוב פני העיר [חיפה]. "היסטורית, ראשי הערים המעורבות הרסו את המרכז ההיסטורי הערבי של הערים. עכשיו צריך לתקן"…, רמי יונס, שיחה מקומית,  6.6.2019 ♦

רגב: "מביעה תרעומת על קיומו של פסטיבל 'ימי תרבות ערבית'". שרת התרבות מירי רגב כתבה את הדברים בתשובה למכתבם של מנכ"ל בצלמו שי גליק ועו"ד אושר טקאטש מצעירי הליכוד שביקשו ממנה לא לממן את פסטיבל "ימי תרבות ערבית" בסימן התרבות הפלסטינית שיתקיים בסוף השבוע הבא. מנכ"ל בית הגפן אסף רון: "מאמינים שתוכן הפסטיבל יהיה התגובה הטובה ביותר להשמצות, להסתות ולשקרים המופצים סביבו", בועז כהן, כלבו חיפה והצפון, 5.6.19 [לתוכנית הפסטיבל]

בקשה לצרף סופרים ערבים לשבוע הספר ולשנות את שמו. עו"ד ג'ומאנה אגברייה המאם, מנכ"לית העמותה לקדמה חברתית חיפה, ביקשה מראש העיר עינת קליש רותם לשנות את שמו של "שבוע הספר העברי" ל"שבוע הספר" ולתת במה לספרות ולסופרים ערבים בו: "בהגדרת השבוע כ'שבוע הספר העברי' יש הדרה ברורה ומכאיבה", מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והצפון, 2.6.2019 ♦

בעיית תקשורת בין חברי הקבוצה הערבים והיהודים • ״אוהל הידברות״ • מעגלי שיח של תנועת הנוער בחיפה. "..היום השתתפתי במעגל שיח של אחת מתנועות הנוער בחיפה..היה זה אבסורד בעיניי שאנו נמצאים במעגל שיח ובוא יושבים ומשתתפים בני נוער ערבים ויהודים, שלא מסוגלים לנהל שיחה ללא מתורגמן שמתרגם לשתי השפות.  איך זה יכול להיות שבחיפה, עיר מעורבת, ילדים ובני נוער בגילי (17,18) לא מסוגלים להבין עברית ואני לא מסוגלת להבין מילה בערבית?! ", שי כרמי (כתבת נוער), חי פה, חדשות חיפה, 29.5.2019 ♦

היועמ"ש: לשבועת מועצת העיר עפולה לשמור על הצביון היהודי אין תוקף משפטי. לפי מנדלבליט, השבועה פגעה בתוקף הצהרת האמונים למדינה שבמסגרתה נאמרה, אך חברי המועצה לא יחויבו להישבע מחדש. עיריית עפולה: "לא נתפשר מול הניסיון של ח"כים ערבים ומהשמאל הקיצוני לשנות את אופיה היהודי של העיר", אור קשתי, הארץ, 28.5.2019 ♦

"מדוע צריכים לשמוע את המואזין?" רעשי המואזין ממסגדי יפו עולים עד בת ים ולסגן ראש העיר נמאס • במכתב לחולדאי הוא דורש מראש עיריית תל אביב לאכוף את תקנות הרעש, משה אברהמי, כל הזמן,  ו' אייר התשע"ט,  11.05.2019- עוד על "חוק המואזנים" ♦

מועצת קרית טבעון מנעה מפגש יהודי-ערבי בערב יום הזיכרון. האירוע, שמאורגן על ידי פעילי "לוחמים לשלום" ו"פורום המשפחות השכולות", היה אמור להתקיים ביישוב בפעם הרביעית, אך במועצה סירבו להשכיר למארגנים מבנה ציבור, "בגלל הממלכתיות", מאת: יעל מרום, שיחה מקומית,  6.5.2019 ♦

תקציב התרבות לאירועי הרמדאן [בחיפה] הוגדל ל-200,000 שקל. בעקבות פנייתם של חברת מועצת העיר מסיעת חד"ש שהירה שלבי וסגן ראש העיר ומחזיק תיק התרבות הרב דובי חיון לגזבר העירייה ג'קי ואקים הוגדל התקציב לאירועי הרמדאן ב-140,000 שקל. התקציב החדש יאפשר אירועי תרבות ואמנות בחודש הקדוש לאסלאם, מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והצפון, 5.5.19 ♦

מועצת עפולה הצביעה נגד סיפוח כפר ערבי לשטחה כדי "לשמור על צביון העיר". היום ייסגר הפארק העירוני, שבו מבלים מדי פעם ערביי הסביבה, לתושבים בלבד. ראש העיר אלקבץ הבטיח בקמפיין הבחירות שלו לשמור על "הצביון היהודי של העיר" והתריע מפני "כיבוש הפארק", נעה שפיגל, הארץ, 4.5.2019 ♦

Examining Newly-Formed Mixed Arab-Jewish Municipal Coalitions, Author: Alexander Jacob Shapiro, Bayan, Dayan Center, Tel Aviv University, 14/3/2019 ♦

שילוב בשלושה צעדים – החברה הערבית בשירות הציבורי.   (בחירות 2019), עו"ד עודד רון, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2019 [ראו הפרק על "ייצוג הולם בערים המעורבות", עמ' 4-8] ♦

כך הפכה חיפה לבירת התרבות הערבית-פלסטינית בישראל. שלושה מתחמי בילוי מלאים בבליינים, עשרות סופרים, משוררים, שחקנים ומוזיקאים שיוצרים בלי הפסקה, מסעדות שף שנפתחות בכל פינה, ברים שפועלים לאורך כל שעות הלילה וליינים של מסיבות שלא היו מביישים את המועדונים התל אביביים. מהם הגורמים לכך שדווקא חיפה, להבדיל מערים מעורבות אחרות, הפכה למחוללת של התהליכים התרבותיים במגזר הערבי? מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והצפון, 9.3.19

ראשי רשויות וח"כים סיכמו: המסגדים בטבריה ישופצו והסטטוס קוו סביבם יישמר. הסיכום הושג בעקבות ביקורת שעוררו בשבוע שעבר דיווחים בתקשורת הערבית על שיפוצים במסגד הים בעיר, בכוונה לפתוח מוזיאון במקום. המסגדים ישוקמו ויישארו סגורים לתפילה, ג'קי חורי, הארץ, 10.2.2019  ♦

אשכולות אזוריים הם המפתח לשותפות יהודית-ערבית. המרחב הגיאוגרפי בישראל עוצב במסגרת קונפליקט לאומי, וכתוצאה מכך המשאבים האזוריים – בעיקר הקרקע והתשתיות – חולקו תוך מתן העדפה ברורה ליישובים היהודיים…שותפות ערבית־יהודית בקבלת החלטות במסגרת האשכולות היא מפתח מרכזי לקידום השוויון והאמון בין תושבי האזור לבין מנהיגיהם המוניציפליים..", , יעלה מזור (סיכוי), דה מרקר, 27.01.2019 ♦

City of Oranges. An Intimate History of Arabs and Jews in Jaffa’: an interview    with Adam LeBor.  Fathom, January 2019

"תמצאי את הבכיינים": המלון שהצית ויכוח בעכו. הוויכוח שניצת בין תושביה הערבים והיהודים חושף מתחים חברתיים וכלכליים, איטה גליקסברג, כאן חדשות, 18.1.2019 ♦

מעורבים אך לא שווים. ייצוג התושבים הערבים בעיריות הערים המעורבות, | מאת: עו"ד עודד רון , נסרין חדאד חאג'-יחיא, פרלמנט גיליון 82, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 14 באוקטובר 2018 ♦

סוד ה'נורמליות' – 25 שנה ל'חג החגים' בחיפה: מה מסתתר מאחורי ססמאות ה'דו קיום' על הכרמל? לצד שיתופי פעולה תעשייתיים ופוליטיים ארוכי שנים, בנקודות הקשות זכו ערביי העיר ליחס מפלה ועוין מהממסד – ממחמוד דרוויש ועד ג'עפר פרח | ובכל זאת, בחיפה שוררת לפחות נורמליות בין יהודים לערבים – יותר מבכל עיר אחרת בארץ, מאת יצחק רובין, דבר ראשון, 28.12.2018,

קיבוץ בעכו: 90 איש בבניין של ארבע קומות. הקיבוץ של "דרור ישראל" בעכו רכש לאחרונה בית משלו בעיר ● בראיון ל"גלובס" מספרים חברי הקיבוץ על המניעים ("אנשים מחפשים לחזור למסגרות קהילתיות"), על החיים המשותפים ("דורש מיומנות ורגישות") ועל היתרון הכלכלי – החופש ממשכנתא, רועי ברק, גלובס,    16/12/2018, 12:2

סערת הקואליציה בחיפה:

  • קליש רותם: "מי שמתעניין בהסתה שיעלה על אוטובוס לירושלים". באירוע שבתרבות בבית אבא חושי אמרה ראש העיר עינת קליש רותם: "חיפה זה לא ישראל. אעמוד על כך שהרוח הישראלית המסיתה לא תיכנס לעיר הזו". הבשורות המוניציפליות: מדיניות התמ"א תיבחן מחדש ויישקל שינוי בתוכנית הרכבלית, מאת: אלה אהרונוב, כלבו חיפה, 29.12.18 
  • תלונה במשטרה נגד זעאתרה: "בן אדם מסוכן". יו"ר העמותה הארמית-נוצרית, שפועל לגיוס בני המגזר הערבי-נוצרי לצה"ל, הגיש תלונה נגד רג'ה זעאתרה בעקבות האיומים נגדו ונגד פעילים שכמותו. חלול לאתר מקור ראשון: "במקום לפעול לחיים משותפים הוא פועל להסית נגדנו",  מאת  יאיר קראוס, מקור ראשון,  ח׳ בטבת ה׳תשע״ט (16-12-2018) ♦
  • פרשת זעאתרה מוכיחה: חיפה בורחת מבשורה. השמאל השפוי בארץ ובחיפה מסרב להישיר מבט אל המציאות ולהכיר במותו של ה"דו קיום" המיתולוגי בעיר. כאילו שהבעיה היא אדם קיצוני אחד שדעותיו חורגות מהקונסנזוס, גרשון הורוביץ, הארץ בלוג, 16.12.2018 ♦
  • פשיטת רגל מוסרית: פרשת זעאתרה היא שפל חדש בשמאל הישראלי. הנקודה המזעזעת באמת בסערת סגן ראש עיריית חיפה היא שתמיכה בארגוני טרור אנטישמיים ורצחניים הפכה להיות עמדה לגיטימית מבחינת מנהיגי השמאל, משה איפרגן, מידה,  | 16/12/2018  ♦
  • מה חד"ש: הרוח שתוביל את זעאתרה לכנסת. מנויו של רג'א זעאתרה לסגן ראש עיריית חיפה סוכל לאחר שנחשפה באתר 'מקור ראשון' פעילותו למען חרם על ישראל ותמיכתו באסד ובחיזבאללה. האם בעתיד נראה אותו בבית המחוקקים?  מאת  ישי פרידמן, מקור ראשון,  ח׳ בטבת ה׳תשע״ט (16-12-2018) ♦
  • קליש-רותם על ההחלטה לאבטח אותה: "מסרבת עדיין להיכנס ללחץ". ראשת העיר הנכנסת של חיפה סיפרה על "אמירות קשות" שמגיעות מצד אנשי ימין בנוגע להתנהלותה. במקביל, עשרות מפגינים מחוץ לביתה ודורשים לבטל ההסכם עם סיעת חד"ש, המטה המרכזי, חדשות 10, 15.12.2018♦
  • למה רג'א זעאתרה כל כך מאיים על הימין? דווקא שיתוף הפעולה בין עינת קליש רותם לרג'א זעאתרה הקפיץ את הימין כולו. חיבור בין ערבים שלא חוששים להביע דעות פוליטיות לשמאל הציוני, למרות ההבדלים ביניהם, יכול לשנות את כללי המשחק. את זה גם נתניהו יודע,מאת: מירון רפופורט, שיחה מקומית,  13.12.2018 ♦
  • "זו לא התקפלות, זו התנהגות אחראית להרגעת הרוחות". עבור שהירה שלבי, חברת מועצת העיר מסיעת חד”ש, סערות פוליטיות הן לא דבר חדש. היא התמודדה עם ניסיונות דיכוי של נשים בחברה הערבית, עשתה מהפכות חברתיות במגזר ורגילה להיות בשוליים. ריאיון ראשון עם האשה הפלסטינית הראשונה שתשמש בעוד שנתיים וחצי סגנית ראש העיר, מאת: חגית הורנשטיין, כלבו חיפה והצפון, 13.12.18 ♦
  • קליש: "דברי השר – סחיטה באיומים". כהן בתגובה: "היא לא ראש עיר בלבנון". ראש העיר חיפה דיברה על פרשת מינוי הסגן מחד"ש, ותקפה את שר הכלכלה שאיים "לנתק את חיפה ממשאבים". כהן לא נשאר חייב: "היא התבלבלה, במקום לגלות מנהיגות חיכתה למוצא פיו של זעאתרה",מורן אזולאי, YNET, פורסם:  13.12.18 ♦
  • טיבי: "הניסיון למנוע את מינוי זעתארה – איום על יסודות הדמוקרטיה". חבר הכנסת אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) מגיב לסערה סביב מינוי בגן ראש עיריית חיפה: "מסע ההסתה והניסיון להכשיל את מינויו של רג'א זעאתרה שנבחר באופן דמוקרטי הוא תהליך מסוכן והוא הוא האיום על יסודות הדמוקרטיה וזכויות המיעוט הלאומי. אפשר לסכים ואפשר לא עם זעאתרה, אבל הוא בעל משנה סדורה שלא ייותר עליה". , אריק בנדר, מעריב,  12/12/2018 ♦
  • אני לא איש חיזבאללה, לא חמאס ולא דאעש. "…אני קומוניסט ערבי מחיפה שהבטיח לבוחריו בית ספר אנתרופוסופי, מדרכות נורמליות, מעונות יום, שדרוג מרכזים קהילתיים, קצת פחות פקקים, מלגות לסטודנטים, כיכר על שם מחמוד דרוויש וסמיח אל־קאסם וטיפול בחובות הארנונה. יש לי גם דעות משלי. אני, למשל, חושב שהכיבוש הוא אסון לשני העמים. אני מאלה שצועקים בהפגנות "גזענות היא אסון בשירות שלטון ההון" ואמשיך להפגין למען הדברים שאני מאמין בהם…", רג'א זעתרה, הארץ, 14.12.2018 ♦
  • הסיפור הוא לא זעאתרה; הסיפור הוא פניהן של חיפה ושל המדינה. מול החזון של ממשלת נתניהו עבור חיפה – עיר שטובת תושביה משועבדת לאינטרסים של הכסף הגדול – קליש-רותם הציגה חזון של שוויון ופלורליזם, וניצחה בענק. החלטתה להשאיר מחוץ לקואליציה את סיעת הליכוד עשויה להתברר כאחת ההחלטות הטובות בהיסטוריה של העיר, מאת: עמר צנגוט, שיחה מקומית,  12.12.2018 ♦
  • מינוי רג'א זעאתרה: את הדו־קיום בחיפה אי אפשר לשבור. למקהלת הפוליטיקאים שקפצה במחאה אין סיכוי: ערבים ויהודים מנהלים את חיי התרבות והבידור בעיר בלי לספור את רגב וסמוטריץ', רן אדליסט, מעריב,  12/12/2018 ♦
  • המגזר הערבי היה במשך ההיסטוריה, וישאר גם בתקופתנו, חלק מהנהגת חיפה. הודעה בטוויטר של ראשת עיריית חיפה, עינת קאליש רותם, 12.12.2018 ♦
  • הכרזתו של רג'א זעאתרה על כך ששהירה שלבי תהיה סגנית ראש עיריית חיפה: "אנו מובילים קו אמיץ של חיים משותפים ודו קיום בגובה העיניים, ולא של סוס ורוכבו", ערן זינגר, כאן חדשות, 12.12.2018 ♦
  • הפיילוט החיפאי. "…לאזרחים הערבים יש זכות לבחור את נציגיהם. זעאתרה מונה באופן דמוקרטי, במסגרת הסכם קואליציוני, ואין שום עילה חוקית לפסול אותו. הוא צפוי לכנס היום מסיבת עיתונאים וכנראה להציע לקליש־רותם שמספר שתיים ברשימתו, שהירה שלבי, תמונה לסגנית ראשת העיר במקומו. זה אולי פתרון חכם, אבל לא צודק…", מאמר מערכת הארץ, 12.12.2018 ♦
  • גורמים בעיריית חיפה: זעאתרה יודיע על ביטול ההסכם הקואליציוני. לאור בקשתה של עינת קליש רותם מסגן ראש העירייה המיועד להתנער מאמירותיו, זעאתרה צפוי לסרב וכתוצאה מכך לא להתמנות לתפקיד. ייתכן שמספר 2 בחד"ש תמונה במקומו, אלי לוי, חדשות 10, 11.12.2018 ♦
  • הפגישה הלילית – והאולטימטום: סערת הסגן בעיריית חיפה עולה שלב. על רקע הלחצים, דרשה ראשת עיריית חיפה הנכנסת עינת קליש-רותם מסגנה המיועד רג'א זעאתרה שהואשם כי הוא "תומך בחיזבאללה וחמאס", להבהיר את עמדותיו: "אם הדברים לא נכונים, צא ותגיד". במקביל, ולאחר איומים בעקבות הפרשה, תוגברה האבטחה סביב קליש-רותם, יואב איתיאל, וואלה, יום שלישי, 11 בדצמבר 2018 ♦ 
  • ריבלין ברקע הסערה בחיפה: "אסור לנבחר ציבור לתמוך בטרור". נשיא המדינה התייחס לפרשת מינוי רג'א זעאתרה לסגן ראש העירייה: "מצפים מכל נבחר ציבור בישראל להביע אפס סובלנות לטרור". גבאי: "מגנה ומתקומם נגד דבריו… בתגובה לדברים, אמר אתמול זעאתרה: "אני לא חבר לא בחמאס ולא בחזבאללה, אלא במפלגה הקומוניסטית הישראלית ובתנועת חד"ש שדוגלות בשלום, בשוויון ובאחוות העמים..", אלי לוי, חדשות 10, 10.12.2018 
  • סיכוי מגנה בתוקף את הניסיונות הפוליטיים לבטל את מינויו של רג'א זעאתרה לתפקיד סגן ראש עיריית חיפה. تستنكر سيكوي بشدة المحاولات السياسية لإبطال تعيين رجا زعاترة في منصب نائب رئيسة بلدية حيفا…. הניסיון של גורמים בממשלה לפסול את זעאתרה ואת הציבור הרחב שבחר בו על בסיס דעותיו ומעשיו – הוא בלתי לגיטימי בעליל..", פוסט פייסבוק של עמותת סיכוי,  9.12.2018 ♦
  • עינת קליש רותם סירבה לבקשת נתניהו למנוע את מינוי נציג חד"ש לסגנה. לפי מקורב לראשת העיר חיפה, שבחרה ברג'א זעאתרה לסגנה, היא אמרה שאינה מתכוונת להפר הסכמים קואליציוניים. זעאתרה: "אני לא בחמאס וחיזבאללה, כשאהיה סגן נתניהו ודרעי כבר ישבו בכלא… קליש רותם כתבה בשבוע שעבר בעמוד הפייסבוק שלה כי "חיפה היא עיר מעורבת, רב-גונית, מורכבת. סוד יופיה טמון בדיוק בזה, בפסיפס האנושי יוצא הדופן שיש בה…", נעה שפיגל, נעה לנדאו וג'קי חורי, הארץ, 9.12.2018 ♦
  • דרעי מבקש למנוע מינוי נציג חד"ש לסגן ראש עיר בחיפה בטענה שתמך בחמאס. מינויו של רג'א זעאתרה עורר זעם בקרב תושבים, ובעקבותיו פנה דרעי פנה ליועץ המשפטי במשרדו בנושא. זעאתרה ל"הארץ": נבחרתי לשרת את הציבור שבחר בי. ראשת העיר קליש-רותם: הציבור הערבי הוא חלק מהעיר שלנו, נעה שפיגל, הארץ, 7.12.2018 ♦
  • חד"ש הצטרפה לקואליציה, גם זעאתרה ישמש סגן. ראש העיר עינת קליש רותם צירפה לקואליציה שלה את סיעת חד"ש, ויו"ר הסיעה יכהן כסגנה ברוטציה עם הרב דובי חיון מסיעת מר"צ. בסביבתו של יו"ר סיעת הליכוד שמשון עידו כבר מדברים על כך שהוא ידאג לסגור בפניה את הדלתות למשרדי הממשלה, מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והצפון, 2.12.18 14:23 
  • האם לראשונה זה 25 שנה לא יהיה לחיפה סגן ערבי? אמנם הדרך לצירוף הליכוד לקואליציה עוד לא סלולה, אך אם כך יהיה יישאר המגזר הערבי ללא נציגות בצמרת קבלת ההחלטות. חבר מועצת העיר לשעבר ד"ר אליאס מטאנס, ח"כ איימן עודה והמזרחן ד"ר עידו זלקוביץ' קוראים לעינת קליש רותם למנות סגן ראש עיר ערבי, מאת: בועז כהן, כלבו חיפה והצפון, 26.11.18 ♦
  • "המודל של חיפה צריך להיות ביירות, לא רק ברלין וברצלונה". הניצחון של עינת קליש בחיפה עורר חשש אצל רבים מהפלסטינים בעיר. לא אצל עורווה סוויטאת, מתכנן ערים ותושב חיפה. קליש הולכת בכיוון הנכון, הוא אומר, אבל השיקום של חיפה לא יצליח בלי הפלסטינים שלה, מאת: רמי יונס, שיחה מקומית,  21.11.2018 ♦
  • בחירות בחיפה: בעיר הדו-קיום לא סופרים את קולות הערבים. 12% מבעלי זכות הבחירה בחיפה הם ערבים, אבל בעיני המועמדים המובילים הם לא ממש קיימים. אפילו שעמותות ערביות באו עם הצעות ממשיות לשיפור המצב, המועמדים זילזלו. הדו קיום מעולם לא נראה יותר חד-צדדי, ארי רמז, שיחה מקומית,  27.10.2018 ♦

בנצרת עילית קבעו: זו הרשימה ממנה יבחר שמה החדש של העיר. המהלך לשינוי שמה של העיר הגלילית עולה שלב. הוועדה הציבורית גיבשה רשימה ממנה ייבחר שמה החדש. אחרי אישור הוועדות השונות, השם יוחלף במסגרת משאל בין התושבים. בין השמות שעלו לגמר – "נוף הגליל", "נווה עילית" ו"קריית הגליל"…"נצרת עילית הוקמה על קרקעות שהופקעו מהתושבים הערבים, ושטחה הפך לגדול יותר מנצרת", הוסיף ח"כ יוסף ג'ברין. "הושקעו בה משאבים רבים על חשבון נצרת שנותרה מאחור בכל מדד חברתי-כלכלי. אני רואה בחיוב את שינוי השם ככל שמטרתו למנוע בלבול, שכן נצרת יש רק אחת והיא נצרת הערבית. מקווה שהשינוי לא יביא להעמקת הפערים"…, אלי אשכנזי, וואלה, יום שני, 10 בדצמבר 2018 ♦

סכסוכי משפחות ופערים כלכליים: תוכנית הבנייה שמטלטלת את יפו. מחירי הנדל"ן משתוללים ומצוקת הדיור, שמבעבעת מתחת לפני השטח, עלולה להתפוצץ אם המגמה תימשך. לטענת המקומיים מדובר בניסיון לייהד את העיר • Jaffa – הפרק הראשון, דורון הרמן, חדשות 10, 9.12.2018 [ כל פרקי הסדרה JAFFA]  ♦

"1948" במוזיאון חיפה: "גם בתערוכה הביקורתית הזו מפחדים לכתוב את המלה 'נכבה'". "נגעתי בתפוח אדמה לוהט", אומרת עינבר דרור־לקס, שאצרה עם ד"ר מאג'ד ח'מרה את התערוכה "1948", העוסקת ביחסי היהודים והערבים אחרי המלחמה ההיא. איך משלבים 42 אמנים, שתי נקודות ראות וכעסים הדדיים לתערוכה אחת, ועוד בימי "החג של החגים" בעיר ? נעמה ריבה, הארץ, 9.12.2018 ♦

"הסתה נוראית": כך הפכה עפולה לזירה אלימה בין יהודים לערבים. ראש העיר הנבחר הבטיח במהלך הקמפיין שלו לשמור על צביונה היהודי של העיר, וקרא לסגור פארק בפני מי שאינו תושב העיר. מתנגדיו אומרים: "מדובר בגימיק בחירות, אריק וייס, חדשות 10, 8.12.2018 ♦

בין פחד לדו-קיום: עפולה מתקדמת במסלול לעבר הסתגרות. התושבים לא רוצים שכנים ערבים, מה שמעורר זעם בקרב הערבים שרכשו דירה בעיר. אך בפארק יושבות זו לצד זו נשים עטויות כיסויי ראש – יהודית לצד ערביות. עובד עירייה: "המאבק משרת אג'נדה פוליטית", נעה שפיגל, הארץ, 30.11.2018 ♦

העיר לוד רצופת מלחמות על השליטה בה, על דמותה ועל צביונה. עיריית העיר העתיקה, ששליש מתושביה ערבים, מסייעת לאלה ש"פלשו" אליה ולמעשה מעודדת הכשרת שוד קרקעות ומניעת אכיפת של החוק, פרופ' אריה אלדד, מעריב,  27/11/2018 ♦

חברי מועצת העיר עפולה נשבעו "לשמור על צביונה היהודי של העיר. טקס ההשבעה נערך ביום חמישי האחרון, במהלך ישיבת המועצה. בנוסף, עיריית עפולה סגרה ביום שבת את הפארק העירוני לתושבים בלבד, בצל תלונות על ביקורי ערבים במקום. העירייה: "העיר היתה יהודית ותישאר יהודית", נעה שפיגל, 25.11.2018 ♦

"ערבים מורידים את ערך הדירות." בעל דירה בלוד שהשכיר אותה לערבייה ספג קללות ואיומים בדיון בקבוצת הוואטסאפ של הבניין שכלל הודעות גזעניות – והומופוביות. "חייבים לעצור את זה, ערבי זה אויב". הדיירת לא נשברת: "לא אעזוב". תלונה הוגשה, פוראת נסאר | חדשות 2 | פורסם 22/11/18 12:34 ♦

לאיזה סיפור נאמנים החיפאים? "פסטיבל “סיפור חיפאי – مهرجان حكاية حيفاوية” השמיני בנושא אקטיביזם של זהויות בהפקתו של בית הגפן הסתיים בהצלחה מרובה, ושמחתם של החיפאים היתה רבה. אז זהו, שלא. יום לפני פתיחתו של הפסטיבל הודיע המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, שתקצב אותו בשנתיים האחרונות, כי הוא שולל מהפסטיבל את תקציבו… הפסטיבל יצר מודל עבודה שיתופי וייחודי שמזמין ארגונים, קבוצות וקהילות מקומיות להשמיע את קולם האוטנטי בשפות שבהן העיר מדברת – עברית, ערבית, רוסית, אמהרית ואקטיביסטית… התמיכה בפסטיבל הופסקה מפני שהוא מהווה חלופה להפרד ומשול של שלטון הנאמנות הימני. זוהי התקפה אלימה על האופציה החיפאית של חיים משותפים ותרבות מקומית…", מאת: רפי קמחי, כלבו חיפה והצפון, 17.11.18 ♦

נצרת, זה השם. אי אפשר למחוק אותו. התואר 'עלית' בשם נצרת עלית לא מסמן את העובדה שהיא גבוהה מהעיר נצרת, אלא שהיא עדיפה עליה. עכשיו מבקש ראש העיר להסיר את השם 'נצרת'. הכל כדי להעלים את העבר הערבי, מאת: עאמר דהאמשה, שיחה מקומית,  11.11.2018 ♦

עיר מעורבת? רק שישה רחובות בתל אביב-יפו קרויים על שם אישים ערבים. החיבור בין תל אביב ליפו עוזר לתל אביב להתהדר בליברליות ופתיחות, אבל בפועל התרבות הערבית בעיר רק הולכת ונמחקת. זה ממש לא חייב להיות ככה, נדב נוימן, טיים אאוט תל אביב, 8.11.2018 ♦

מעורבים אך לא שווים – ייצוג התושבים הערבים בעיריות הערים המעורבות. הערים המעורבות בישראל בהן חיים זה לצד זה ערבים ויהודים הן מרחבים בהם מתקיימת מערכת יחסים מורכבת. בדיקה של הייצוג של הערבים בתוך המערכת העירונית מראה מצד אחד על עליה בייצוג בקרב עובדי העיריות וכן בקרב נבחרי הציבור. עם זאת, גם בערים אלו ייצוגם של הערבים עדיין נמוך ביחס לחלקם באוכלוסייה, מאת: עו"ד עודד רון , נסרין חדאד חאג'-יחיא, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 14 באוקטובר 2018 ♦

ברמלה טוענים: לא משכירים לערבים. משפחת רזאק מנסה כבר חצי שנה לשכור דירה בעיר אך ללא הצלחה. לטענת בת המשפחה ג'נאן, משכירים טרקו למשפחתה את הדלת כאשר הבינו שמדובר במשפחה ערבית. "כואב לי שמתייחסים אליי כמו אל סוג ב', אבא שלי מתוסכל", שש עם רינה מצליח | חדשות 2 | פורסם 26/10/18 10:11 ♦

22.5% – שיעור הערבים בקרב תושבי רמלה. המסר המרכזי בשלטי התעמולה המנותצים של "הבית היהודי" ברמלה אינו נוגע לחשש מהתבוללות, אלא להבטחה להפוך אותה מעיר מעורבת לעיר יהודית. איך עושים זאת? איילת שקד יודעת, אריאנה מלמד, הארץ, 18.10.2018 ♦

בחירות לרשויות המקומיות 2018 (ראו גם כאן):

עפולה:

רביבו בכנס לוד: “ישנם אתגרים גדולים במגורים מעורבים”. כנס לוד הראשון, שהופק ע”י מרכז סיור ולימוד בשבילוד ונערך ביום חמישי האחרון, בהשתתפות ראש עיריית לוד יאיר רביבו וחבר מועצת העיר עבד אזברגה ניפק לא מעט התבטאויות ונתונים מפתיעים על הדו-קיום והיחסים המאתגרים בערים המעורבות, אך גם הצהרה משותפת: “אירועים בטחוניים לאומיים אינם מצליחים לזעזע את מרקם החיים בערים שלנו”,  אביחי טבק, מקומונט לוד,  18 יוני, 2018 ♦

חיפה – מאי-יוני 2018:

  • מריח בחירות? יונה יהב מגבה את ג'עפר פרח ואת חד"ש. חקירת מח"ש בעיצומה, אבל יונה יהב שביקר בשבוע שעבר את ג'עפר פרח, שיגר מכתב לסיעת חד"ש ובו כתב: "אינני מצדיק בשום אופן אלימות משטרתית" * גורמים פוליטיים בעיר: "יהב מתרפס בפני המצביעים הערבים' אלירן טל, ערוץ 20,  10/06/18 ♦
  • מלחמת המפרץ: כיצד השפיעו ההפגנות על הדו קיום בחיפה? העיר שמסמלת יותר מכל את החיים המשותפים במדינה הפכה למוקד הפגנות ועימותים. מסע בין הפעילים שמאשימים זה את זה לתושבים שמסרבים להכנע לפילוג • "קרוב לבית" – חדשות 10, 6.6.2018 ♦
  • חיפה מציגה: דו קיום בצלחת, ברוטב פריחה קולינרית. חומוס ערבי מעורבב עם תבשיל הונגרי, שבירת צום ברמדאן במסעדות שף: העיר שעל הכרמל משאירה את הפוליטיקה מחוץ למטבח – ופורצת קדימה בתוכו, • "קרוב לבית" – חדשות 10, 6.6.2018 
  • מחר (יום ד' 6.6, חדשות 10): "קרוב לבית" – כיצד מתמודדת חיפה עם הקרע בדו הקיום? השבוע נחדש בחדשות עשר את מבצע השידורים המיוחד, והפעם נשדר מהעיר המעורבת על מנת לבדוק את יחסי יהודים-ערבים, בעקבות ההפגנות האלימות שם בחודש האחרון. {הלינק כאן הוא לפרומו – בהמשך, נעלה לינק לשידור כולו] 
  • האם דו הקיום החיפאי בסכנה? גם ביום שישי האחרון נערכו הפגנות של תמיכה בצה"ל לעומת תמיכה בתושבי עזה זו מול זו בחיפה, בימים כתיקונם עיר שידועה דווקא בדו-קיום מופתי. בעקבות ההפגנות, נגרמה גם ירידה במספר המבקרים במתחמי הבילוי הערביים בעיר. האם דו הקיום בסכנה? פוראת נסאר | החדשות | פורסם 04/06/18 ♦
  • בחיפה מזכירים ליהב: "העתיד של העיר טמון בפלסטינים". ההצהרות של ראש עיריית חיפה נגד הפגנות ההזדהות עם עזה הרגיזו פלסטינים רבים בעיר. העיר הזו, מזכירים לו חוקרים ופעילים פוליטיים, שמרה תמיד על זהות פלסטינית, ופריחת התרבות הערבית בה תורמת לעיר יותר מכל פסטיבל אוכל, רמי יונס, שיחה מקומית, 4.6.2018 ♦
  • יונה יהב — המושל הצבאי של חיפה. "…ובכן, נכון שיהב הוא סחבק כזה שאוהב ערבים, אך בשעת אמת הוא נחשף כאיש חסר רחמים; עד כדי כך, שאפילו גלעד ארדן, השר לביטחון פנים, נראה יונה צחורה מול יונה הנץ בתמיכתו הבלתי מסויגת במשטרה. "טוב עושה המשטרה שלא מאפשרת הפגנות לא חוקיות", אמר יהב…", עודה בשאראת, הארץ, 28.5.2018 ♦ 
  • דו קיום של חומוס ופול. "…סמלי הדו קיום – מסחר משותף, בתי אוכל משותפים, אפילו מקומות בילוי משותפים – אינם מספיקים. “דו קיום הוא לא שוויון”, אמר אחד מהמרואיינים במאמר ב”גארדיאן”. במבט מפוכח, האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית הן בעיקר מופרדות…", מאת: שי אילן, כלבו חיפה והצפון, 26.5.18 09:07 
  • לא דו קיום. רב קיום. "…במעטפת של הקיום המשותף בולטת תופעה של בעלי דעות קיצוניות שמשתמשים במרחב הציבורי – הפיזי והווירטואלי – כדי להצית את להבות השנאה כפי שקרה השבוע ברשתות החברתיות… היחסים בין יהודים לערבים בישראל הם מורכבים, ולא אני ולא אף מועמד אחר לראשות העיר לא יצליח לפתור את הסכסוך, ואפילו לא את חוסר האמון בין הצדדים. אבל אזרחי ישראל הערבים הם חלק אינטגרלי מהעיר ומהמדינה – אזרחים שווי זכויות וחובות – שצריכים להרגיש שותפות גורל איתנו ולשאת בחלק שלהם בנטל. שוויון אזרחי אמיתי מתבטא גם בחובות. אין ספק שזכויות התושבים הערבים בעיר הן פחותות מאלה של התושבים היהודים…", מאת: ניר שובר (מועמד לראשות העיר ופעיל מפלגת העבודה בחיפה), כלבו חיפה והצפון, 24.5.18 

עכו העתיקה פונה לתיירות ומנסה לא להתרוקן מתושביה הערבים. העיר העתיקה היפהפייה והמתפוררת של עכו עוברת שיקום והמשקיעים, לצד העירייה, מקווים לצרף למהלך את התושבים הערבים ולא לחזור על מקרה יפו העתיקה, שדחקה את תושביה למען רובע אמנים. אז למה הסופר העכואי עלא חליחל פסימי? משה גלעד, הארץ, 15.5.2018 ♦

סערת בית העלמין המוסלמי ביפו: העירייה פינתה בטונדות שהוצבו. עבודות הפינוי בוצעו תחת אבטחה משטרתית כבדה. במקום התקהלו כמה צעירים שקראו קריאות נגד המהלך. צעיר שהתפרע במקום עוכב לחקירה. עיריית תל אביב-יפו: לא נסכים להשתלטות בלתי חוקית בשטח עירוני, אבי אשכנזי ודנה ירקצי, וואלה, יום רביעי, 16 במאי 2018 ♦

ראש עיריית לוד: "החשוד בירי הזיקוקים הוא מוסלמי עם שורשים יהודים". יאיר רביבו התייחס למעצר של תושב העיר בעקבות ירי הזיקוקים בזמן צפירת יום הזיכרון: "גורם קיצוני שמחבל בדו קיום בין יהודים לערבים וחיפש בכל דרך לחבל בלוד", מעריב אונליין, 18/04/2018 ♦

"הגיע הזמן להתעורר": תושבים בכפר ורדים נגד מגורי ערבים במקום. תושב המקום הביע בפייסבוק חוסר שביעות רצון מהעובדה שכ-50% מאלה זכו במכרז קרקעות בכפר ורדים הם ערבים. הפוסט זכה לתמיכה. תושב אחר של המקום מבהיר: "הם לא הרוב, חדשות 10, 13.3.2018 ♦

הממד המרחבי הפונקציונלי של יחסי יהודים ערבים: מערים מעורבות למרחבים מעורבים, פרופ' ראסם ח'מאיסי, פרופ' יצחק אומר, המרכז היהודי ערבי, אוניברסיטת חיפה, יולי 2017 ♦  

הממד המרחבי הפונקציונלי של יחסי יהודים ערבים: מערים מעורבות למרחבים מעורבים, פרופ' ראסם ח'מאיסי, פרופ' יצחק אומר, המרכז היהודי ערבי, אוניברסיטת חיפה, יולי 2017

number-arabs-mixed-cities

יום אחרי הפיגוע בעכו: "הערבים והיהודים בעיר – אחים". תושבי עכו לא התרגשו מפיגוע הדריסה אתמול, שבו נדרסו שלושה חיילים ושוטרי מג"ב, על-ידי נהג ערבי. סעיד מחומוס סעיד סיכם: "עכו זו עיר שהיא דוגמה לעולם לדו קיום", רועי רובינשטיין, YNET, 05.03.18 ♦

תושבי שכונת עין הים פתחו בעצומה להחזרת שם השכונה בערבית “ואדי אל ג’מאל” על שלטי האבן. מאת סמר עודה, המקומון חי פה, 4.3.2018 ♦

לא להתבוללות: ערבי תושב לוד ביקש לרשום את בנו לבית ספר מעורב וסורב. עלי עוקבי שבנו וביתו למדו בבית הספר רצה לרשום לשם גם את בנו הצעיר. בבית הספר ובעירייה התנגדו בטענה שהמוסד הפך לבית ספר לתגבור לימודי יהדות. אחת המורות הסבירה: "יש פה התבוללות", לירן כוג'הינוף, כאן – השידור הצבורי, 18 בפברואר 2018 ♦

מחקרים:

שלט פרידה מעכו הערבית. שילוט הדרכים בישראל מוצג בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית. אולם מגמת נישול השפה הערבית ממעמדה הרשמי, ומחיקת ההיסטוריה הערבית של מקומות יישוב בישראל, הולכת ומתרחבת, עאמר דהמשה, הפורום לחשיבה אזורית, 12.1.2018 ♦

עיריית לוד חייבה עובדים להפגין נגד הזיהום מהכפר הלא מוכר דהמש. עיריית לוד יזמה הפגנה נגד זיהום האוויר כתוצאה משריפת הזבל בכפר השכן דהמש, ישוב לא מוכר שלא זוכה לתשתיות או לשירותים מוניציפאליים בסיסיים כגון איסוף אשפה. תושבים: מדובר בפרובוקציה של עונת בחירות. עיריית לוד: צעד אמיץ של ראש העיר, מאת אורלי נוי, שיחה מקומית, 22.1.2018 ♦

לוד: ה'פרדס' המיתולוגי הפך לזירת הפגנה של תושבי שכונת חב"ד. עשרות רבות מתושבים ועובדי עיריית לוד מפגינים יחד עם קבוצה מחסידי חב"ד, תושבי השיכון, נגד תופעת שריפת המתכות המסוכנת הפועלת משדה הנמצא בסמוך לבניין ה'פרדס' המקורי – המקום בו שכנה ישיבת תות"ל בלוד ● בראש המפגינים: ראש העיר יאיר רביבו ● לדיווח המלא >>> כתב שטורעם נט, ו' בשבט, תשע"ח ♦

זוהי יאפא: למה הסצנה התרבותית ביפו מדירה את הערבים? אנחנו רגילים כל כך לחשוב על מקומות כמו האנה לולו כמייצגי התרבות היפואית החדשה, אבל גם כשברקע פורחות בועות של דו קיום, האוכלוסיות המוחלשות נדחקות לפינה| מאת: ז'נאן בסול, טיים אאוט, יום חמישי, 11.1.2018 ♦

למה שלא תעשו קצת חגיגות דו-קיום גם בשכונות היהודיות? אירועי חג החגים בחיפה היו אמורים להוות אבן דרך במאבק למען פלורליזם ודו-קיום בעיר. בפועל הם צמחו למימדים מבהילים שמשביתים את חיי התושבים בשכונות הערביות לשבועות. קיום משותף יכול להתקיים רק כאשר יש שותפות אמיתית במרחב, לא בזכות צלחת חומוס פעם בכמה חודשים, בשיר מנסור, שיחה מקומית, 10.1.2018 ♦ 

נשים עושות שינוי בלוד מתארחות בערב חדש. 2 נשים מקבוצת המנהיגות העירונית של אפשר אחרת בלוד מתארחות בערב חדש לספר על השנה שהייתה ועל האירוע TED לנשים שהן הפיקו , פרוייקט של "אפשר אחרת –  A New Way", ערב חדש, 7.1.2018 ♦

ערביי יפו נתבעים לפנות קברים מבית הקברות טאסו. החברה שרכשה את הקרקע דורשת 15 מיליון שקל, הפסקת הקבורה ופינוי של מאות הקברים ■ "אפילו למות בכבוד אתם לא נותנים. זה מאבק שאלוהים יודע איך ייגמר", גיא נרדי, גלובס, 8.1.2018 ♦

אושר תקציב מיוחד לפיתוח השכונות הערביות בלוד. לפני כשנה, קיבלה ממשלת ישראל החלטה היסטורית לקדם תוכנית חומש להשקעה חסרת תקדים עבור פיתוח היישובים במגזר הערבי בישראל בתחומי החינוך, הרווחה, הדיור והתשתיות, אך הערים המעורבות לא שותפו בתוכנית. לאחר התערבות עיריית לוד והעומד בראש – גם לוד הוכנסה לתוכנית, עידן הראל , מקומונט לוד, 2 ינואר, 2018 ♦

הממד המרחבי הפונקציונלי של יחסי יהודים ערבים: מערים מעורבות למרחבים מעורבים. מחקרם של פרופ' ראסם ח'מאיסי מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה ופרופ' יצחק אומר מהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב, המרכז היהודי-ערבי, אוניברסיטת חיפה, יולי 2017 ♦

הערים בערים המעורבות היבטים פוליטיים השוואתיים, סלים בריק, המרכז היהודי-ערבי, אוניברסיטת חיפה,  2017 ♦

יהב נגד רגב: "לא אתערב בפסטיבל הנכבה". ראש עיריית חיפה יונה יהב דחה את בקשתה של שרת התרבות מירי רגב לבטל את פסטיבל הנכבה המתקיים בעירו: "אין זה מתפקידה של עיריית חיפה", עדי דניאל , ערוץ 20, 14.12.2017 

עיר הדיסוננס הקיומי. "…אז רגע אחרי פסטיבל המוזיקה בתחתית ושנייה לפני פסטיבל האוכל הערבי המגוחך, אפשר לדבר על עניין הפרסום? אתחיל מהראשון, כי הוא יותר קרוב ללבי וכי מיטב המוחות עבדו עליו, ובכל זאת – בלי אף מילה בערבית. בשום מדיום. חוץ מהמילה “חיפה” בתמונה של האירוע, ואפילו שם יש טעות. יעני יותר SoLow מזה אין… ", מאת: מייסה מטר, כלבו חיפה והצפון, 9.12.17 20:02 ♦

ביישובי הגליל, אין כניסה לערבים, מזרחים ומיעוטים אחרים. "זו השאלה שתמיד עולה: 'תגיד, אתה לא רוצה ערבים?' אני משתדל לא ליפול למוקש הזה, אלא לדבר על המרחב הציבורי. יש לי דעה בשאלה אם אני רוצה שביישוב שלי יגורו ערבים, אבל היא לא רלוונטית, משום שאין שום סעיף בחוק שמונע מערבי להתגורר ביישוב קהילתי. נרתמתי למהלך משום שהיה לי חשוב שהצביון היהודי והציוני יבוא לידי ביטוי…", הילו גלזר, הארץ, 7.12.2017 ♦

חרף התנגדות משרד התרבות: עיריית חיפה אישרה העברת כ–1.2 מיליון שקלים לאל־מידאן. בעירייה הבהירו כי ההחלטה להעביר את התקציב התקבלה מאחר שהתיאטרון עמד בכל התבחינים הנדרשים, מיה אשר, הארץ, 06.12.2017 

תוכנית פיתוח רחבת היקף בעכו מתעלמת מהתושבים המוסלמים. הדמיות של תוכניות בנייה לרובע עירוני חדש בעכו הופצו לציבור ואינן כוללות מסגדים, אף ששליש מתושבי העיר מוסלמים ■ מינהל התכנון: "משאירים גמישות להחליט לאיזה דת יוקצו המבנים" ■ עיריית עכו: "האחריות לנושא נמצאת בידי משרד הדתות", מירב מורן, דה מרקר, 29.11.2017 

זה מה שמחכה לכם בפסטיבל "החג של החגים". הפסטיבל, שייערך בפעם ה-24, יכלול מופעי מוזיקה וסיורי אוכל. בנוסף יוקם מתחם קרקס בחצר האחורית של מוזיאון חיפה, בית הגפן יארח יריד עתיקות ותושבי ואדי ניסנאס יפתחו את בתיהם למבקרים, מאת: שי אילן, כלבו חיפה, 3.12.17 ♦

אות הנשיא לתקווה ישראלית בחינוך לעיר רמלה. חיבור בין בתי ספר יהודיים וערביים עמד במרכז נימוקי ועדת הפרס. ראש העיר וידל: "חשיבות רבה בקידום החיים המשותפים", שחר חי, YNET, 23.11.17 ♦

הכנס  “דיאלוג בעיר מעורבת – נפגשים ומחדשים" [15-14 בנובמבר 2017, מרכז ציפורי, יער ירושלים] , הינו יוזמה משותפת של הקרן לירושליםמדרשת אדם, ועמותת בסוד שיח. זהו הכנס החמישי בסדרה על חיים בערים מעורבות. השנה הכנס יתמקד בחברה הישראלית כחברה רב-תרבותית ורב-לאומית, ובחידוש דרכי המפגש והשיח בין חבריה

פסטיבל הסרטים [בחיפה] מציג: סרטים בתרגום לערבית. בפעם הראשונה ב-33 שנות פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה מוקרנים סרטים בתרגום לערבית. מדובר בסרטים תיעודיים בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה, והם יוקרנו בבית הגפן, מאת: שי אילן, כלבו חיפה והצפון, 8.10.17 

למה יום כיפור ביפו מעורר אלימות, משחק וחציית גבולות? בין קדושה למשחק, יום כיפור מקבל בערים מעורבות משמעות של קרנבל, המאפשר היפוך סדרים וזמנים. לעתים ערעור הגבולות מביא לאלימות, דניאל מונטרסקו, הארץ, 29.09.2017 

מנכ"ל העירייה הורה לבטל כנס של 'עוצמה יהודית'. מנכ"ל עיריית לוד, הורה להנהלת מרכז הפיס בלוד לבטל כנס של 'עוצמה יהודית' ולהפר חוזה עם התנועה. הכנס היה אמור להתקיים בבית ספר אורט, במרכז הפיס, כאשר אנשי עוצמה יהודית חתמו עם חוזה עם הנהלת המקום ובחוזה נכתב מפורשות כי מדובר בכנס של תנועת עוצמה יהודית, גיא עזרא, חדשות סרוגים 24.09.17 ♦

לוד עדיין מלקקת את הפצעים מפרובוקציית ראש העיר במסגד. קבוצות דיאלוג משותפות עברו טלטלה קשה השבוע מאז ההסתערות של ראש עיריית לוד על מסגד בתחילת חג הקורבן. את כל הכאב הזה אפשר היה למנוע אם היינו לומדים משהו מלונדון, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  8.9.2017 ♦

ראש עיריית לוד שהותקף במסגד התנצל בפני המוסלמים. שבוע לאחר שביקש להנמיך את עוצמת הרמקולים של המסגד הגדול בעירו והותקף, ראש עיריית לוד יאיר רביבו חוזר בו ומתנצל: "הגעתי למסגד גרמה לפגיעה ברגשות אחינו המוסלמים", בת אל בנימין, ערוץ 20,  08/09/17 

חג הקורבן. ראש העיר לוד התפרץ למסגד בעיר ודרש להפסיק את השימוש במערכת הכריזה. ראש העיר רביבו נכנס למסגד בעקבות רעש מהמסגד, ובינו לבין המתפללים התפתח עימות מילולי. המשטרה הפרידה בין הצדדים וטענה כי רביבו חולל פרובוקציה במטרה לזכות באהדת בוחריו היהודים, יניב קובובי, 01.09.2017 17:25 עודכן ב: 21:03 ♦

בלי בית ספר או בית קברות לתושביה הערבים, נצרת היא עיר מעורבת בהכחשה. כמעט רבע מתושבי נצרת עילית הם ערבים, שיעור גדול יותר מבחיפה, אך רק רחוב אחד נקרא על שם אישיות ערבית והאתר הרשמי של העירייה כתוב בעברית, אנגלית ורוסית. כך נראה מאבק דמוגרפי, נעה שפיגל, הארץ, 17.8.2017 ♦

הצלחה לקול הקורא של משרד הפנים: 93 רשויות מקומיות ביקשו להתאגד באשכולות יישובים. במסגרת המהלך, חלק גדול מהפעילות המוניציפלית ייעשה במסגרת הרחבה של האשכול ■ בין האשכולות שהוגשו: "השרון", שמאגד את רעננה וכפר סבא עם טייבה וקלנסאווה, ו"ואדי ערה", שמאגד את פרדס חנה וקיבוצי מנשה עם אום אל פאחם, נמרוד בוסו, דה מרקר, 13.08.2017 ♦

בית המשפט העליון אישר חלק מהמכרזים שאליהם ניגשו תושבים ערבים. שנתיים לאחר שבית המשפט המחוזי בנצרת ביטל את המכרז בו זכו תושבים ערבים ב-27 מגרשים בשכונת "מורדות עפולה הצעירה". אישר העליון את מרבית העסקאות, מור שמעוני, מעריב, 07/08/2017 

בין חסן בק למגדל השעון: היסטוריה של עימותים ביפו. העימותים שהתרחשו בסוף השבוע האחרון בעיר על רקע מותו של צעיר ערבי, מהווים תזכורות למהומות שפורצות מעת לעת בין תושבי העיר היהודים והערבים. עם זאת, העיר ידעה מאורעות קשים הרבה יותר בעברה על רקע המתח בין התושבים, אלי אשכנזי, וואלה, 31.7.2017 ♦

יועץ ראש העיר יפו לענייני ערבים: "מבין ללב הצעירים המוחים". כמאל אגבריה, יועץ ראש העיר לענייני המגזר הערבי ביפו אמר ל'לפני כולם' בעקבות המהומות בשבת: "יש הצטברות של דברים בתקופה טעונה, וחלק מהצעירים יצאו לרחוב בצורה ספונטני.. אמנם אני מבין ללבם" הבהיר, אך לא את ההתנהגות". "כמובן שאנחנו נגד הוונדליזם, אבל אבל התחברו שם כמה דברים ביחד לתקופה ארוכה והאירוע עם המשטרה היה סוג של זרז להוצאת אותם צעירים לרחובות"., ערוץ 20, 30.7.2017 

ביום 13.7.2017 עתרה האגודה לזכויות האזרח יחד עם הורים מנצרת עילית ומרכז "מוסאוא" לביהמ"ש לעניינים מינהליים בנצרת בדרישה להקים ביה"ס ערבי בנצרת עילית. המצב הוא שכיום יותר מ-20% מהתושבים ויותר משליש מתלמידי נצרת עילית הם ערבים. למעשה, למעלה מאלפיים מתלמידי נצרת עלית נאלצים לנדוד לעיר אחרת בכדי ללמוד. ♦

נתונים על מועסקים ערבים בערים מעורבות, מסמך של מרכז המחקר והמידע בכנסת, לבקשת חה"כ יוסף ג'בארין, 29.6.2016 ♦

לבקשת הגרעין התורני: עיריית לוד שקלה לבטל את חגיגות העיד אל-פיטר. ראש העיר יאיר רביבו שקל לבטל את החגיגות המסורתיות בשל זעם שהתעורר עקב תפילה ציבורית שערכו עשרות מוסלמים במתחם השוק שבעיר. לקראת הערב, הודיעה העירייה כי החגיגות מתקיימות כמתוכנן, אור רביד, וואלה, יום שני, 26 ביוני 2017 ♦

רעש המואזין: ״המשטרה לא עושה כלום״. חבר מועצת העיר לוד מסכם חודש ללא שינה. ״אתה יכול לשבת בבית, להפעיל מזגן ולסגור חלונות ותריסים והרעש יכנס", בני טוקר , ערוץ 7, ב' בתמוז תשע"ז,  26/06/17 ♦

השימוש ביחסי יהודים־ערבים בעכו כתירוץ לפסילת הצגה הוא שפל חדש. אין כל קשר בין השתקת ההצגה "אסירי הכיבוש" לבין דרדור היחסים בין יהודים לערבים בעכו. הדבר היחיד שנמנע באי העלאתה הוא האפשרות שיתקיים כאן שיח ציבורי על מצב האסירים הפלסטינים, ג'וזף אטרש, הארץ, 19.06.2017 20:11 עודכן ב: 20:29 ♦

ביקור מבקר המדינה בעיר לוד. מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא וצוות בכיר ממשרדו, התארחו אתמול (יום ג' -6.6.2017) בעיר לוד. מתוך אתר מבקר המדינה ♦

נצרת עילית החדשה תצטרך להתמודד עם המציאות של נצרת עילית הישנה. בטקס חגיגי הציגה השבוע עיריית נצרת עילית תוכניות פיתוח, הכוללות בנייה של אלפי דירות, שטחי תעסוקה, מוזיאון, אמפי תיאטרון, קאנטרי קלאב ואולם הוקי קרח ■ בינתיים, עד שיבואו כוחות חדשים ויצטרפו לחזון, ראש העיר דאג לתעסוקת הדור הוותיק באיסוף פסולת וגינון… כמה ערבים מתגוררים בנצרת עילית? בין ראש העיר, רונן פלוט, לסגנו ושותפו בקואליציית מועצת העיר, הד"ר שוכרי עוואדה, יש חילוקי דעות בעניין. פלוט טען השבוע כי 16% מ–40 אלף תושבי העיר הם ערבים, ואילו סגנו דיבר על רבע מהם..", מירב מורן, דה מרקר, 8.6.2017 

של מי העיר הזאת, לעזאזל? המאבק של שמות הרחובות ביפו. התושבים הערבים נאבקים על המורשת הפלסטינית של העיר, ומתנגדים לשמות רחובות יהודיים מובהקים כגון "שבטי ישראל". התושבים היהודים, כך נראה, אובדי עצות, דניאל מונטרסקו, הארץ,22.05.2017 ♦

לא מוכרים דירות לערבים? זוגות מיפו ולוד תובעים 300 אלף שקל. האגודה לזכויות האזרח הגישה השבוע 2 תביעות נזיקין על סך 150 אלף שקל כל אחת, בשל אפליית לקוחות ברכישת דירות למגורים בעקבות מוצאם. לדברי עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח "האפליה הסמויה חמורה מאוד דווקא מכיוון שקשה לחשוף אותה והיא לרוב עוברת מתחת לרדאר", מיכל מרגלית, YNET, 22.05.17 ♦

יוצרים מרחב אחד לשני: פיתוח מרחב משותף בחברות משוסעות. יחד עם מכון ירושלים לחקר מדיניות ערכה קרן קונרד אדנאואר את המפגש הרביעי של "תכנית קולק-אנדאואר" ליצירת מרחבים משותפים בירושלים. הדובר במפגש היה פרופסור פרנק גפיקין מאוניברסיטת קווינז בבלפסט, אשר נתן מבט מקיף מעבודתו על תכנון עירוני לפיתוח מרחבים משותפים בערים מחולקות כמו בלפסט. זמין גם ב DeutschEnglish, 11.5.2017 ♦

עיר בהכחשה: כרמיאל הופכת להיות עיר מעורבת. העיר שנועדה לקטוע את הרצף הערבי בגליל, הופכת לעיר מעורבת ■ "כרמיאל הפכה מעיירת פיתוח הומוגנית ל'עיר אומנה' – עיר שבה אוכלוסיות שבחרו לגור בה, אך העיר לא בחרה בהם", גיא נרדי, גלובס, 2.5.2017 

כבוד הדדי: בעכו תיאמו את המואזין עם אירועי יום הזיכרון. ראשי הוואקף בעיר המעורבת פעלו ביחד עם ראש העיר ורב העיר, על מנת שקולות המואזין לא יפריעו למתייחדים. "אני לא חושב שצריך חוק מואזין, ולא צריך לעשות שום דבר במלחמה או במאבק. דברים שקטים ומכובדים נשמעים ומוערכים", אמר רב העיר, יאיר קראוס nrg,  1/5/2017 

חרדים, חילונים וערבים מצטופפים יחד – וזה טוב לכולם. דוח בנק ישראל: לפי שפע מדדים כלכליים, חברתיים ולאומיים, יש לעודד חיים משותפים בשכונות ובערים מעורבות ■ אף עפ"י כן, המדינה מתפתה שוב ושוב להקים ערים נפרדות לחרדים…"הבידול עשוי להוליך להשלכות שליליות מפני שהוא מרחיק את קבוצות המיעוט ממרכזי תעסוקה וממשרות מתאימות ומתגמלות, מפריע להן לרכוש מיומנויות, ולכן מצמצם את סיכוייהן להשתלב בשוק העבודה וליהנות מרווחה כלכלית. כן מצמצם מיעוט קשרי הגומלין את סיכויי ההשתלבות עם אוכלוסיית הרוב במרחב הציבורי, במקומות העבודה, באתרי המסחר והבילוי, וכדומה", נאמר במחקר, אורי חודי, גלובס, 1.5.2017 

מצבות הושחתו בבית קברות ביפו. הציבור והתקשורת הישראלים מזדעקים במקרים של ונדליזם בבתי קברות יהודיים ברחבי העולם, אך כאשר הדבר קורה בבית קברות מוסלמי ביפו, ועוד בערב יום השואה? ובכן, השתיקה רועמת, עבד אבו שחאדה, העוקץ,  27.04.17 ♦

עוד אשה נרצחה בלוד והנשים בעיר חיות בפחד. "הרצח של סיהאם אזברגה בלוד בשבוע שעבר מציף את הבעיות הבוערות בעיר, שאוכלוסייתה מעורבת והאלימות בה גואה. פעילות זכויות הנשים מפנות אצבע מאשימה כלפי המשטרה וגורמי הרווחה. המשטרה, מצדה, מגלגלת את האשמה חזרה אל התושבים — ובינתיים נשות העיר חיות תחת איום מתמיד והגופות ממשיכות להיערם", שני ליטמן, הארץ, 6.4.2017 

יחסי יהודיםערבים בערים המעורבות, אידיאולוגיה מול חיי היוםיום. כנס לרגל השקת ספרו של ד"ר אילן שדמה, מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, אוניברסיטת תל אביב, 19.3.17 [הצגת המחקר והממצאים העיקריים.  ד"ר אילן שדמה, מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, אוניברסיטת תל-אביב החוג לשירותי אנוש, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

ערביי עכו מאיימים: "לא נקיים את חוק המואזין". אנשי ציבור ערבים בעכו, בהם אחמד עודה, ממנהיגי תנועת חד"ש, מוחים על ההחלטה להחזיר את חוק המואזין לוועדת השרים לענייני חקיקה, יפה ברנס, MYNET, 19.2.2017 ♦

יש תקווה בלוד: גם הפרדה היא סוג של דו קיום. מתנ"ס 'שיקגו' בלוד משרת בנפרד אוכלוסייה יהודית וערבית. מרחוק קל אולי לצקצק, אך גם שיתוף הפעולה הזה איננו מובן מאליו והוא הושג במאמץ רב, אלישיב רייכנר, מקור ראשון ו nrg, 13/2/2017 ♦

"חבלה בדמוקרטיה": סערה בלוד עקב ניסיונות ראש העיר למנות סגן ערבי. על רקע תמיכתו של ראש עיריית לוד בהצעת חוק המבקשת למנות סגן ערבי בערים מעורבות, חברים במועצה תוקפים בטענה שמדובר ב"שיקול פוליטי זול". מנגד, העירייה התנערה: "הנושא אינו על הפרק כרגע", אור רביד, וואלה, 06 בפברואר 2017 ♦

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון סגן ראש רשות ברשות מעורבת), התשע"ו–2016, יוזמים: חברי הכנסת דוד אמסלם ואוסאמה סעדי, פ/2939/20. מוצע כי ברשות מקומית בה קיים מיעוט דתי או לאומי של למעלה מ-20% אך פחות מ-50%, יתווסף סגן ראש רשות נוסף הנמנה עם המיעוט. כמו כן, מוצע כי ברשות מקומית בה קיימים שני מיעוטים דתיים או לאומיים כאמור יתווספו שני סגנים הנמנים עם כל קבוצת מיעוט שיחלקו בכהונה. 

תגיד לראש העיר שפשוט יבקש להחזיר את הכרזות בערבית. למשרד התחבורה נמאס מקרב גרסאות התגובה של עיריית באר שבע אשר ביקשה להורות ל"דן באר שבע" להסיר כרזות בערבית ועברית מהאוטובוסים והתחנות. "תמסור להם שרק יבקשו, שיכתבו מכתב בקשה". בעירייה מתעקשים: לנו אין סמכות לפעול. ההוראה להסיר כרזות היא של משרד התחבורה". "אנחנו לא חיים בעזה עכשיו זה כריזה באוטובוס עוד כמה שנים זה יהיה מסגד ורעש של מואזין", כתב תושב העיר. באר שבע – עיר מעורבת ולכאורה הגזענות חוגגת, כך זה נראה, אליק מאור, מגפון, 2 בדצמבר 2016 

ערביי כרמיאל רוצים הכרה ושוויון זכויות. בית ספר ערבי ראשון, התעלמות העירייה, הדרת ערבים והחשש שכרמיאל, כעיר מעורבת, תהפוך למוקד של מתח ואלימות. הדוברים בכנס לעידוד דו קיום בערים מעורבות, שנערך בעיר, שירטטו תחזית מדאיגה, רותם אטיאס, MYNET, 6.11.2016 ♦

לגדול בעיר מעורבת – כנס 2016. 15-16.11.2016, משכנות שאננים בירושלים. הכנס “לגדול בעיר מעורבת” הינו הרביעי בסדרת כנסים העוסקים בנושא החיים בערים מעורבות שהקרן לירושלים ומדרשת אדם מקיימות בירושלים. הכנס יוקדש לעיון ולמחקר של חווית הילדות, הנעורים והבגרות המוקדמת בערים המעורבות ולהצגת מודלים שיאפשרו להפיק את המיטב ממציאות זו בהווה ובעתיד. בנוסף תוצג בו העשייה המתרחשת בערים מעורבות בכלל ובכל הקשור לנושאי חינוך לחיים משותפים של שונים, תוך יצירת חיבורים בין עולם המעשה לבין העולם האקדמי והתיאורטי. מדרשת אדם. 

יחסי יהודים ערבים בערים המעורבות לוד ורמלה. "…בוחן את מערכת היחסים בין יהודים וערבים בעיר מעורבת בתקופתנו, תוך שימוש בגישה מחקרית ייחודית. המחבר רואה במערכת היחסים רקמה המשלבת גורמים "אנכיים", כאלה שמקורם ברשויות ונובעים בבסיסם במדיניות, מול גורמים "אופקיים", הנובעים מהאוכלוסיות והמשתקפים בחיי היום-יום. המחקר מתייחס לשלושה שחקנים במערכת היחסים: האוכלוסיות היהודית והערבית, הרשויות (בהתייחס למשרדי הממשלה והעיריות) וארגוני החברה האזרחית..", אילן שדמה, הוצאת כרמל ומרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, אוגוסט 2016 ♦

ארז ביטון במסע אל החצר האחורית של מדינת ישראל. במסגרת סדרת כתבות לוואלה! NEWS יצא המשורר זוכה פרס ישראל למסע מרגש בעיר נעוריו לוד כדי לבחון אם העיר המוזנחת מסוגלת לצאת לדרך חדשה. למסעו הצטרפו ראש העירייה והראפר תאמר נפאר. עורך אורח, מיוחד לסוכות. צפו, ארז ביטון, וואלה, יום רביעי, 19 באוקטובר 2016 ♦

הפתרון של ראש העיר לוד לרעש המואזין: השמעת "שמע ישראל". באירוע הקפות שניות שנערך בעיר הצהיר יאיר רביבו כי בכל פעם שיופעלו הרמקולים מהמסגדים יפעיל בתגובה הקלטה של חבר מועצה אריה לוי מקריא את מילות הפסוק "שמע ישראל". בנוסף לכך, התחייב לקיים תפילות מנחה וערבית במהלך ישיבות המועצה, יקי אדמקר, וואלה, יום שלישי, 25 באוקטובר 2016 ♦

פנייה לנתניהו: עצור את הירי בחתונות ערביות בלוד. ראש עיריית לוד מחה על המשך הירי בחתונות ערביות בעירו ושלח מכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבו טען: "תושבי העיר בהיסטריה. בלוד קיימת אווירת פחד, אווירת טרור, 'מערב פרוע'", אסף גולן, NRG,  9/10/2016 ♦

העמותה לייהוד יפו. איך הגיעו לגור בלב יפו היהודית-ערבית יותר מ-100 בני ישיבת "שירת משה", שמקבלת מיליונים מהמדינה וקשורה לעמותות שפועלות לייהוד מזרח ירושלים?   יואל הרצברג, המקום הכי נמוך בגיהנום, 30.9.2016 

"לעצור את ההתבוללות": מתרחב המאמץ לייהד את יפו. בקיץ נכנסו תלמידי ישיבת הסדר אל בית בלב שכונה ערבית־יהודית. התושבים, שכבר השלימו עם הגרעין התורני הפועל בעיר בחסות המדינה, נחושים להילחם במה שהם מכנים התנחלות מסוכנת, אור קשתי, הארץ, 30.09.2016 ♦

פקחי עיריית לוד קנסו תושב ערבי שפתח את החנות שלו בערב ט' באב. האיזון העדין שמאפשר לתושבים הערבים והיהודים לחיות יחד בלוד הופר כשיאסר אזברגה קיבל קנס של 600 שקל כי פתח את המרכול שלו אמש. "מנסים להרוס את הסטטוס-קוו", טען. העירייה: "מצפים להתחשבות מהציבור המוסלמי", אור רביד, וואלה, יום ראשון, 14 באוגוסט 2016 

מאבק שכונתי ביפו נגד הרחבת הישיבה התורנית בעג'מי. הישיבה התורנית בעג'מי מקימה שלוחה ברחוב ציונה תג'ר 15 ביפו, והשבוע נכנסה משפחה ראשונה לבית. דיירי הרחוב, ערבים ויהודים, הקימו מטה מאבק: הדו קיום בסכנה. מדובר בקבוצה בדלנית שמפיצה גזענות ושנאה. מנהל הישיבה: "כל נתיבותינו שלום. צר לי על החששות", נעמי רייכמן, מירב שלמה־מלמד, MYNET, 18.7.2016 

האגודה לזכויות האזרח בישראל ומרכז מוסאוא עתרו לבית המשפט לעניינים מנהלים בנצרת בדרישה להקים בית ספר ממלכתי ערבי ראשון בעיר נצרת עלית. [ידיעה ב MYNET15.6.2016 ♦

עיתונות מטעם, גרסת הדו-קיום. מדוע הריץ אתר חדשות ערבי את המועמד היהודי שזכה בראשות עיריית נצרת-עילית? שלומי דסקל , העין השביעית, 9.6.2016 ♦

השכנים הסתכסכו – הערבי נעצר. ויכוח שהחל בגלל מוזיקה רועשת הוביל לקטטה המונית בין שכנים, יהודים וערבים. זה קרה דווקא בחיפה, העיר המעורבת שידועה ביחסי השכנות הטובים בין כל בני הלאומים. לטענת חלק מהמעורבים, המשטרה מיהרה לעצור את מי שהותקף ונפצע – רק בגלל שהוא ערבי, פוראת נסאר | חדשות 2 | 30/05/16  ♦

בשירות הגזענות: מוכרים ליהודים, לא לערבים. בבנייני יוקרה בלוד המעורבת לא רוצים למכור דירות לערבים. איך עושים זאת? למשל באמצעות פרויקטים של מועדון "בהצדעה", המיועדים לאנשי מילואים. כשרחל, חרדית שלא עשתה צבא, ביקשה לקנות – נמצאה קומבינה. לנסרין מסרו שאי אפשר. האגודה לזכויות האזרח: "ניסיון שקוף להסוואת האפליה", יהודה שוחט, YNET, 29.05.16  ♦

הקימו רעש: עימות בסוגיית המסגדים בלוד. "אתה ראש בדואי", "המואזין בבוקר מפריע". ברקע הדו-קיום השברירי בלוד התעמתו חברי מועצה יהודים וערבים בנושא הרעש מהמסגדים. האזינו לוויכוח, חסן שעלאן, MYNET, 27.05.16 ♦

עכו: ערבים סירבו לשלוח ילדים לטקס עצמאות בגן. הרשת געשה בעקבות פוסט שהעלתה חברת מועצת עכו לשעבר, עו"ד רמאל עיסא, אשר קראה לאמהות לילדי הגנים ערביים שלא לשלוח את הילדים לטקס העירוני, ובמקום זאת, לציין את הנכבה, יפה ברנס , MYNET, 10.5.2016 ♦

המאבק על הקמת בית ספר דו לשוני קורע את ההורים ביפו. קבוצות יריבות: ישי שכטר, יו"ר ועד הורי קריית חינוך: אין צורך בבית הספר הזה. ביפו יש כבר מספיק בתי ספר בדלניים, אתם משאירים את החינוך הציבורי רק עם אוכלוסייה חלשה. לובנה ריפי ואסף רונאל, נציגי קהילת יד ביד: לא נוותר. כולם מוזמנים להצטרף אלינו, אשר קשר , MYNET, 20.3.2016 ♦

"הזדמנות אמיתית לייהד את הגליל". שדולת ארץ ישראל בכנסת ביקרה היום בנצרת עילית והצהירה על תמיכה בהפניית תקציבים לעיר. ראש העיר: יש חלון הזדמנויות שאסור לפספס' בני טוקר, ערוץ 7, ז' באדר ב תשע"ו 17/03/16 ♦

"הטרור לא מבחין בין ערבים ליהודים": יפו מנסה להתאושש מערב הדמים. אחרי הפיגוע שבו נרצח תייר אמריקני, העיר המעורבת חוותה יום שקט במיוחד ובעלי העסקים חוששים מההמשך: "האווירה השתנתה. ואולם, היו מי שבחרו לטייל ביפו למרות הכל: "נמשיך להסתובב גם במקומות שיש פיגועים", דנה ירקצי, וואלה, 10.3.2016 ♦

האם פיגועי הדקירה הצליחו לפצוע את דו-הקיום? סיור בעיר המעורבת רמלה. התושבים מסרבים להתרגש משבוע בו ארעו שני פיגועי דקירה, ומתעקשים שהחיים המשותפים בין ערבים ליהודים יימשכו: “לא היה ולא יהיה כאן מתח", אייל לוי, מעריב און ליין, 10/02/2016 ♦

התושבים דורשים בי"ס ערבי – ראש העיר מסרב. למרות העובדה שהתושבים הערבים מהווים כבר 20 אחוז מאוכלוסיית נצרת עילית, הבהיר גפסו למשרד החינוך שהתנגדותו הנחרצת עומדת בעינה. האגודה לזכויות האזרח הודיעה בשבוע שעבר שהצעד הבא יהיה עתירה לבג"ץ. העירייה: "יש לפעול לשילוב האוכלוסייה הערבית באורח החיים הישראלי ולא להבדילה במסגרות חינוך מיוחדות", ורד לוי, MYNET, 9.2.2016 ♦

תושבים ברמלה: "הפיגוע לא מייצג, יש דו קיום אמיתי". יהודים וערבים ברמלה הגיבו בעקבות הפיגוע בו דקרו תלמידות מאבטח בכניסה לתחנה המרכזית: "למרות זאת, התחושה בעיר לא נפגעה". ראש העיר: "זו עיר רב תרבותית, נמשיך לחיות בשכנות טובה, ללא הבדל בין המגזרים", אסף גולן ושירית אביטן כהן, NRG,  | 4/2/2016 ♦

מתח ברמלה אחרי הפיגוע: "נהיה מפחיד כאן". בבית הספר ובמשפחתן של בנות ה-13 מרמלה התקשו לעכל שהן חשודות בפיגוע דקירה בעיר שדוגלת בדו-קיום. תושב העיר: "יש פחד, אבל אין פתרון עירוני, זה משהו שצריך לבוא מגבוה", חסן שעלאן ונועם (דבול) דביר, YNET, 4.2.2016 

שכנות טובה- משפחות בדואיות מתגוררות ביישובים יהודים. באופקים התקיימה לאחרונה הפגנה סוערת לאחר שהתברר כי משפחות בדואיות זכו במכרזים לבניית דירות בעיר, אך מתברר כי חלק מערי הדרום הפכו בשנים האחרונות הלכה למעשה לערים מעורבות. בדואים ויהודים גרים בשכנות טובה בערד, באר שבע, דימונה וערים נוספות, אחמד אבו סוויס, וואלה, יום חמישי, 24 בדצמבר 2015 ♦

תושבי אופקים נגד בדואים בעירם: "יבנו לנו מסגד". 14 משפחות משבט טראבין זכו במכרזים של רשות מקרקעי ישראל ורכשו מגרשים לבנייה בעיר. תושבים שהפגינו הערב מתנגדים: "לא ניתן לאופקים להתאסלם". רשות מקרקעי ישראל: "משווקים מגרשים ללא הבדלי דת וגזע", אמיר אלון, YNET,  20.12.15 ♦

הערבים נוהרים מבית חנינא לרמת אביב. ההפגנות בעפולה נגד הקמת שכונה ערבית בעיר הן רק חלק מתהליך המתרחש בשנים האחרונות ברחבי ישראל – הגירת ערבים מהמעמד הבינוני היוצאים מהכפרים ומתיישבים בערים יהודיות, שלא ערוכות לקליטתם, שוקי שדה, דה מרקר, 18.12.2015 

למה אנשים מפחדים לאכול בעכו? אף על פי שבעכו לא נשלפה עד עתה ולו סכין אחת, הקהל מתרחק מהעיר המעורבת. שיחה עם מסעדנים שמתמודדים עם המכה, וגם עם כאלה שהתייאשו, רוני קשמין, הארץ, 09.11.2015 ♦

היא עיר מעורבת, אבל לא פשוט להציג תערוכה על העבר הערבי של חיפה. בניגוד לתל אביב-יפו, שכיסתה חלקים מהעבר הערבי בפארקים ומתחמי בנייה, שכבות הזמן לא אבדו כאן. הדו-קיום בין יהודים וערבים לא מנע התנגדויות לקיום התערוכה משני הצדדים, מיכאל יעקובסון, 27.10.2015 ♦

"בלי דאווין של הורה, חומוס וגפילטע פיש": הכירו את המקום הכי שפוי במדינה. זה היה יכול להיות מתכון לפיצוץ, אך הקשרים שנוצרו סביב המתנ"ס בשכונת רמת אשכול שבלוד מוכיחים את עצמם בימים אלה של מתיחות ביטחונית וגזענות, מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 26.10.2015  ♦

לוד: יש סיכוי לדו קיום, צריך ללמוד איך עושים זאת. בין מלחמה אחת לרעותה ובין גל טרור אחד למשנהו, אפשר לחיות יחד בארץ הזו. רוצים הוכחה? תראו את העיר לוד, שבה שני ערבים ויהודים משלימים עם חייהם המשותפים בעל כורחם, אסף גולן, NRG,  | 20/10/2015 ♦

לחיות בעיר מעורבת. לקראת כנס "עיר המחר – לחיות בעיר מעורבת בעתיד" במשכנות שאננים ירושלים 20-22.10.15, מתארחים ד"ר אודי שפיגל מקרן ירושלים ושמעון לנקרי ראש עירית עכו בתכונית "הערב בשש" כדי לדבר על החיים עצמם – כלומר על המציאות בערים מעורבות ♦

בערים המעורבות כבר מרגישים פגיעה בפרנסה. כשבוע לאחר תחילת גל פיגועי הדקירה, המתח בין יהודים וערבים מורגש ביתר שאת ומזכיר לחלק מתושבי הערים המעורבות את ימי האינתיפאדה השנייה. "עכשיו על כל דבר קטן ישר עושים חרם", נעה שפיגל, הארץ, 11.10.2015 

לא לוקחים סיכון: ממחר – שלוש פלוגות מג"ב יוצבו בערים המעורבות. הדרג המדיני אישר גיוס שלוש פלוגות מילואים שיוצבו ברמלה, לוד ונצרת החל ממחר, בעקבות המחסור שנוצר לאחר העברת שוטרים רבים למוקדי החיכוך בבירה. דסק הסייבר יפעל לאיתור כוונות פיגוע, יוסי אלי, וואלה, 10.10.2015 

ביחד ולחוד: הסכנה שמציב גל הטרור לדו קיום בערים המעורבות. גל האלימות הפלסטיני סוחף אחריו את ערביי ישראל ומאיים על העל החיים המשותפים. “אין לציבור הערבי אינטרס לחצות את הקווים", מעריכים גורמים במגזר, אייל לוי, מעריב און ליין, 08/10/2015 

אחרי המהומות, לילה מתוח ביפו; בקבוקי תבערה על כביש 6. בתום המהומות הראשונות בעיר מאז אוקטובר 2000, שאירעו במחאה על אירועי אל-אקצא, בעלי העסקים הערבים בעיר חוששים מהרס הדו-קיום – ומאובדן הכנסה: "זו העיר של כולנו". באירוע בסמוך לקלקיליה, לא נרשמו נפגעים, אבי אשכנזי ואמיר בוחבוט, וואלה, יום רביעי, 07 באוקטובר 2015 ♦

"עיר המחר" – לחיות בעיר מעורבת בעתיד.  כנס. 22-20 באוקטובר  2015, מרכז הכנסים ע"ש קונרד אדנאואר, משכנות שאננים, ירושלים. הכנס השלישי בסדרת כנסים העוסקים בנושא החיים בערים מעורבות שהקרן לירושלים, ומדרשת אדם מקיימות בירושלים ♦

"לולא הגרעין התורני, לוד הייתה היום עיר ערבית". ראש העיר יאיר רביבו בונה גשרים עם האוכלוסייה הערבית, קורא לצעירים חילונים להצטרף וחולם על שינוי תדמית, שמתחיל כבר לקרום עור וגידים. אבל עד אז, מודה גם רביבו: "יש עוד הרבה מה לעשות", אלישיב רייכנר, מקור ראשון – NRG,  | 23/9/2015 ♦

גטו עג'מי: הקש ששבר את גב הגמל. מדיניות הנישול המתמשכת כלפי ערביי יפו מגיעה לנקודת שבירה עם ההתנחלויות היהודיות שמוקמות בלב עג׳מי. שנים של אפליה וקיפוח הפכו לפצצה מתקתקת, שחובה למצוא לה פתרון, עבד סטל, העוקץ,  30.08.15 ♦

באחת השכונות הקשות בלוד מסתתרת דוגמה לדו-קיום מסוג אחר. במתנ"ס בן שלוש קומות בשכונת אשכול מתקיימת פעילות של בני העדה האתיופית, ערבים ואנשי הגרעין התורני – אך בנפרד. השר בנט, שהגיע לבקר במקום, הבטיח בין ליטוף מכרסמים והרמת משקולות כי מכאן תצא הבשורה: "לומדים לחיות ביחד", משה שטיינמץ, 29.7.2015 

תושבים בשכונת עכברה בצפת: צה"ל עורך אימונים בחצרות הבתים שלנו. לדברי התושבים, האימונים באזור מתקיימים זה כשנה וחצי בשעת לילה וכוללים שימוש בטנקים ובנגמשים וקולות ירי. לטענתם, באחת הפעמים צה"ל אף סגר את הכביש היחיד המוביל לשכונה, נעה שפיגל, הארץ, 08.07.2015 ♦

בשכונה הערבית של כפר סבא קונים חשמל מקלקיליה, ועדיין סובלים מחברת החשמל הישראלית. שני קווי מתח של חברת החשמל לא מאפשרים בנייה על פני 42 דונם בשכונת אבו סניינה, וקו שלישי מתוכנן לעבור קרוב יותר לבתי התושבים: "חשבו איך לחסום אותנו, שלא נתרחב", רועי צ'יקי ארד, הארץ, 06.07.2015 ♦

סערה בנצרת עלית: מונה סגן יו"ר ערבי. הרוחות סערו השבוע בעיר המעורבת בצפון בעקבות מינויו של ד"ר עוואודה כסגן ראש העיר. "במצבה של העיר כיום, המהלך רק ידרדר אותה". תושבים דורשים בחירות, יהודה פרל, הקול היהודי, 18.6.2015 ♦

גזענות בעיר שסימלה דו-קיום: "לא מוכרים דירות לערבים, אם הם מתעניינים אנחנו 'עסוקים".  עדות אפשרית נוספת לאפליה גזענית של ערבים ישראלים בשיאו של משבר הדיור בציבור הערבי. זוג שביקש להתגורר בשכונה חדשה במעלות-תרשיחא חשף בפינת "המפצח" הקלטה שבה הודתה החברה המשווקת: "אנחנו לא מוכרים דירות לערבים". "בהתחלה לא רצינו להאמין שזה המצב", אבי עמית, "המפצח", חדשות 10, 6.6.2015 ♦

עכו: "אין ייצוג הולם לערבים במחלקות העירייה". חברת המועצה עו"ד מדיחה רמאל-עיסא טוענת לאפליה בין יהודים לערבים בתחום התעסוקה בעירייה. עוד היא טוענת, ש-104 עובדים, רובם בכירים, לא מתגוררים בעכו. העירייה: "אנחנו דוגמה ומופת לשילוב האוכלוסייה הערבית", יפה ברנס, MYNET, 1.6.2015 ♦

תושבי עכו, יהודים וערבים לומדים ערבית ועברית. קיבוץ המחנכים של תנועת דרור ישראל, בשיתוף עם רשת המתנ"סים, מוטב יחדיו ועיריית עכו מפעילים בעכו את תכנית "מילה במילה"- תכנית ללימוד עברית וערבית שמטרתה ליצור נק' חיבור בין תושבי העיר, תמי מאור, LOCAL  עכו 1.6.2015 ♦

כרמיאל: הפגנה נגד סרטון של מוחמד בכרי "לא נסבול ערבים לא נאמנים בעיר"עשרות תושבי העיר כרמיאל בהם סגן ראש העיר, חברי מועצה ופעילי ימין מחו נגד הקרנת סרטו של מוחמד בכרי שכינה את חיילי צה"ל ב'צוק איתן' "כלבים משוסעים", חדשות סרוגים, 26.05.15 19:25  ח' בסיון תשעה ♦

מחאה חריפה: לא רוצים סגן ראש עיר ערבי. ד"ר שוכרי עוואדה, רופא משפחה, מונה לתפקיד סגן ראש עיריית נצרת עילית ללא שכר ועורר כלפיו זעם יוצא דופן. חברי מליאה שהתנגדו למינויו דרשו "לשמור על הצביון היהודי", והרשתות החברתיות התמלאו בסטטוסים זועמים נגד "מכירת העיר לערבים". ראש העיר תקף בחזרה: "ערבים זכאים להיות שותפים בנעשה בעיר". ד"ר עוואדה: "שהגזענים יישבו בצד וייתנו לעבוד", ורד לוי ,MYNET, 21.5.2015 ♦

עתירה: ספרים בערבית לספריות בנצרת עילית. בהמשך להגירה הגוברת של ערבים מנצרת לעיר היהודית הסמוכה, נצרת עילית, דורשים כעת התושבים הערבים שירותי ספריה בשפתם. ידידיה בן אור, ערוץ 7,  י' בניסן תשע"ה, 30/03/15 ♦

איזו ממשלה תקום לפי הבחירות בתיכוני לוד? לבחירות בתיכון דרכא בלוד הגיעו מועמדים זוטרים יותר מאשר אלו שבאים לבליך, אבל האווירה כיפית. כאן לוקחים את הבחירות בפרופורציות. רועי צ'יקי ארד במסע הבחירות 2015, רועי צ'יקי ארד, הארץ, 20.02.2015 ♦

הריסות הבתים בלוד מראות שהנכבה לא נגמרה, רק החליפה צורה. ב-1948 טבחו בפליטים שהסתתרו במסגד בלוד. עשרות שנים אחרי זה כבר אי אפשר לגרש את הפלסטינים באותן דרכים, ובמקומן שוללים היתרי בנייה ושולחים משטרה ודחפורים. אלה פניה של הנכבה המודרנית, מאת רמי יונס, שיחה מקומית,  | 11.2.2015 ♦ 

עיר בלי אלוהים. אורי רוזנווקס ואייל בלחסן, צמד היוצרים שהביא למסך הקטן את הסדרה התיעודית המרתקת "לוד – בין ייאוש לתקווה", חוזרים מלב המאפליה עם עונה שנייה, לא פחות קשה, אלימה ומייאשת, ענת אלויבייר, מעריב און ליין, 2.1.2015 ♦

אידיאליזציה של מציאות בעייתית. כתב "מקור ראשון" מסייר ברמלה ומשוחח עם יהודים |אורן פרסיקו, העין השביעית, 12.12.2014 ♦

התמוטטות הריבונות? הערים המעורבות סובלות מריבונות מזניחה. יפו ולוד לא נשלטות על ידי התנועה האסלאמית והבעיה שלהן היא לא תת-אכיפה. הערים המעורבות הופקרו למשך עשורים, ועכשיו המדינה משתמשת בגזענות כדי לנשל את יושביהן עוד יותר. תגובה לארז תדמור, מאת אלמה ביבלש, שיחה מקומית,    | 16.11.2014 ♦

התמוטטות הריבונות בערים המעורבות.נהיגה פרועה, נפצים, תקיפות פיזיות, אלימות קשה, הפרת חוקי בניה והשתלטות על המרחב הציבורי – כל אלה הם הרקע להתמוטטות החוק והסדר ביפו ובלוד • התושבים היהודיים מדווחים על דאגה ואבדן הביטחון האישי, בעוד התנועה האסלאמית מחנכת את הנוער שחובה להילחם באויב הציוני • משבר הריבונות בערים המעורבות – דו"ח מצב, ארז תדמור, מידה, 10.11.2014 ♦

"17% מתושבי נצרת עילית הם ערבים, אך הם אינם מועסקים בעירייה". על אף ש-17% מאוכלוסיית נצרת עילית הם בני המגזר הערבי, בעירייה עובדים רק 4 אנשים מתוך 77 עובדי המחלקות המרכזיות ■ מרכז עדאלה מנסה לקבל מאז 2011 תשובה לשאלה – מדוע העירייה לא מכבדת את חוק ייצוג הולם ■ מהעירייה נמסר: "אין בידינו נתונים מספריים", מאת: טלי חרותי-סובר, דה מארקר, 21.10.2014 ♦

גרינברג: "צריך לשלול לזועבי את האזרחות". כרמיאל. 400 איש התייצבו ביום שישי שעבר בשני מחנות, בהפגנה הגדולה ביותר עד כה בפרשת ראמיה. סגנית ראש העיר למפגינים: "או שתהיו נאמנים למדינת ישראל, או שתעופו קיבינימט", רותם אטיאס , MYNET, 7.4.14 ♦

"זה היה אירוע לאומני": בגרעין התורני לא מתכוונים לוותר על לוד. הסטטוס-קוו השביר בלוד נסדק השבוע עם ניקוב המוני של צמיגי מכוניות והעלה אל פני השטח את המתחים הסוציו-אקונומיים והתרבותיים. חברי הגרעין התורני לא מתרגשים ומתעקשים שהם כאן כדי להציל את העיר, גם אם יש למישהו בעיה עם זה, אלקנה שור, מעריב, 31/1/2014 ♦

כנס בירושלים: "איך חיים בעיר מעורבת"?אנשי אקדמיה מובילים ינתחו את התהליכים הקשורים לדפוסי החיים וניהול של ערים מעורבות בכנס שייערך במשכנות שאננים. הכניסה ללא תשלום, מעריב, 18.11.2013 ♦

"עיר מעורבת היא לא בהכרח נטל". קבוצה מעורבת של יהודים וערבים מעכו מארחת מפגשי פוליטיקה ותרבות. ביום שבת ה-23.11.13 תקיים הקבוצה "שבתתרבות". אורחים: ירון לונדון ועמי אילון. מנחה: זוהיר בהלול. כתב LOCAL 12.11.2013 ♦

"אמשיך בפעולות לייהוד נצרת עלית". ראש העיר נצרת עלית, שמעון גפסו, נבחר לקדנציה נוספת חרף כתב האישום שהוגש נגדו. "הציבור אמר את דברו, כולם מחזקים אותי".. בני טוקר, ערוץ 7, 24.10.13 ♦

מחקר בדק מה טוב לערביי ישראל? ערים נבדלות או מעורבות. מחקר שנערך באוניברסיטת אריאל מלמד כי ההתרכזות של המיעוט הערבי בערים נפרדות בתוך המדינה פוגעת בו. התושבים חשים מנותקים מהרוב הישראלי ומשום כך לא מסייעים לעצמם ומגלים פאסיביות. אסף גולן, מעריב, | 17/10/2013 ♦

"בית ספר ערבי בעכו יוריד את ערך הדירות". ישראל בן עזרא, המתמודד על ראשות העיר, הודיע שאם ייבחר, יבטל את ההחלטה להקים בית ספר ערבי חדש: "יש לפתור את בעיית המגזר הערבי בכפרים שלהם". לנקרי: לא ראוי להתייחסות". דיקלה שחף, MYNET, 18.8.2013 ♦

העיר שחולקה לה יחדיו: מה חושבים בנצרת עילית על הקמפיין של ראש העיר. קמפיין "נצרת עילית יהודית לנצח" של שמעון גפסו העלה שוב לסדר היום את המתיחות בעיר. התושבים היהודים בטוחים שאם גפסו לא ייבחר תהפוך העיר לבעלת "רוב ערבי", והלא־יהודים מתארים "אווירה של מלחמה". אלי אשכנזי, הארץ, 09.08.2013 ♦

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ עמרם מצנע: אם בנצרת עלית קיימים תושבים המעוניינים בבית ספר ממלכתי ערבי על המדינה לכפות הקמת בית ספר כזה. 23 ביולי 2013, ידיעות הכנסת ♦

"עכו היא עיר יהודית עם ערבים, ולא עיר מעורבת". יפה ברנס,  Mynet, 27.6.2013 ♦

יפו לכל המרבה במחיר. "חוק רשות מקרקעי ישראל ופסיקות בג"צ מנחים את הרשות לשקול שיקולים של צדק חברתי וצדק חלוקתי, ובכל זאת, הרשות מפרסמת מכרזים שכל עניינם הוא רווח פיננסי, כאילו מדובר בחברה בע"מ. על מכרז אחד יותר מדי", יוסי לוס, העוקץ, 21.06.13 ♦

לוד: יהודים וערבים עושים יד אחת להצלת העיר, דניאל בן סימון, אל מוניטור, 23.5.2013 ♦

ראש העיר נצרת עילית: שימרנו את הרוב היהודי בדרכים שהשתיקה יפה להם. במסמך שהפיץ לתושביו כתב שמעון גפסו כי "עשינו את הבלתי ייאמן: בלמנו את הנסיגה הדמוגרפית", ותקף את דו"ח מבקר המדינה: "תמוה וקטנוני". אלי אשכנזי, הארץ, 15.4.2013 ♦

הדור התוסס בחברה הפלסטינית-ישראלית. תערוכה וספר חדשים מציגים את הקול הפלסטיני בערים הדו־לאומיות בישראל – אלה שמכונות לרוב בשם המכובס “ערים מעורבות”, אף כי המרחב הפלסטיני ממשיך להימחק בהן. הדור החדש דורש שוויון גם בחיים האורבניים. אסתר זנדברג, הארץ, 11.4.2013 ♦

תערוכה.  תסיסה // דיור, שפה, היסטוריה 11.4.13 – 17.8.13  אוצרת: ד"ר רונה סלע, מוזיאון נחום גוטמן, יפו ♦

כנס: אקטיביזם בערים מעורבות (מלווה תערוכה בנושא), מוזיאון נחום גוטמן, יפו. 9.5.2013 ♦

כנס: ערים מעורבות והפוליטיקה הלאומית בישראל, המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה, 24-25.4.2013 ♦

ראש העיר נצרת עילית מתנגד להקמת בית ספר ל-1,900 תלמידים ערבים בעיר. לדברי שמעון גפסו, "נצרת עילית היא עיר שנוסדה על מנת לייהד את הגליל. זה ייעודה בימים ההם וזה ייעודה בזמן הזה". בינתיים לומדים הילדים מחוץ לעיר. ג'קי חורי, הארץ, 17.1.2013 ♦

קול קורא: כנס בנושא ערים מעורבות והפוליטיקה הלאומית בישראל, אוניברסיטת חיפה. תאריך אחרון להגשה: 31 בינואר 2013 ♦

כנס. לחיות בעיר מעורבת. סרט (23 דק') מתוך הכנס שנערך מטעם מדרשת אדם לדמוקרטיה ושלום בנובמבר 2012, בו מרצים ודוברים בתחומי חינוך וקהילה, אדריכלות וסביבה, חקר דתות, אמונות ושפות, מגדר ופתרון סכסוכים, שתפו את הקהל בידע תיאורטי ומעשי על הפוטנציאל לשינוי חברתי, פוליטי וגלובלי בערים מעורבות. פורסם ב-10 בינואר 2013, > אתר הכנס

לוד:

עכו: עימות בין פרו-פלסטינים לפעילי ימין. הפגנה שהתארגנה בעיר נגד ביקורם של ח"כ בן ארי, ברוך מרזל ואיתמר בן גביר התפתחה במהרה למהומה שכללה יידוי אבנים מצד המפגינים ושליפת נשק מצד המאבטחים. "כמעט ביצעו בנו לינץ'", אמרו אזרחים שנקלעו למקום. פוראת נסאר | חדשות 2 | 20/11/12 ♦

האם יוקם ביה"ס ערבי בנצרת עילית? כאלפיים תלמידים ערבים גרים בנצרת עילית. אך בגלל היעדר ביה"ס ערבי בעירם, הם נאלצים מדי יום לנסוע לבתי הספר בעיר הסמוכה נצרת או ביישובים הערביים באזור. אמנם העירייה משתתפת בהוצאות הנסיעות אך זה לא מקל על ההורים הערבים, משלמי המסים, שמתארגנים לפנות לבג"ץ.  פרטים נוספים בכתבה של TAFI TV, יוזמות קרן אברהם, 17.10.2012 ♦

Devout Israeli Jews moving to Arab-Jewish cities, "Orthodox Jewish Israelis, the driving force of the West Bank settlement movement, have begun to turn their attention inward to Israel itself, moving into Arab areas of mixed cities in an attempt to cement the Jewish presence there. Activists say that in recent years, several thousand devout Jews have pushed into rundown Arab areas of Jaffa, Lod, Ramle and Acre, hardscrabble cities divided between Jewish and Arab neighborhoods. Their arrival has threatened to disrupt fragile ethnic relations with construction of religious seminaries and housing developments marketed exclusively to Jews", Associated Press, 4/10/2012 ♦

Israel's historic city of Acre faces tourist and settler tensions. Mixed Arab-Jewish 'sleeping beauty' city awakes to gentrification and influx of nationalist-religious Jews, The Guardian, 24/6/2012 ♦

גרעין הקונפליקט בערים מעורבות. בעשור האחרון מתרבים הגרעינים התורניים בערים המעורבות, מתוך מטרות אידיאולוגיות,  ובראשן ייהוד הערים. מוחמד דראושה סבור כי מדובר בהתרסה הנובעת ממדיניות ממשלתית תומכת. מוחמד דראושה, וואלה חדשות, 4.4.2012 ♦

מה למדת היום בבית הספר? עם החזרה ללימודים מבקשים אנשי חינוך ביפו להחיל תוכניות לימוד הקשורות לרב-תרבותיות וסובלנות בבתי הספר בעיר. זאת בעקבות האירועים האלימים שהתרחשו בחגים, מאת: גיל מועלם דורון, פורטל יפו, 26.110.2011 ♦

כשהעסקים רועמים, התותחים שותקים. השחתת המצבות בבית הקברות המוסלמי ביפו ביום כיפור היתה יכולה להצית מחאת רחוב אלימה; סיור בעיר שנהנית משגשוג כלכלי מגלה למה זה לא קרה. דה-מארקר, 27.10.2011 ♦

מעגל נקמה ביפו: בקבוק תבערה על בית כנסת, YNET, 9.10.2011

מתיחות ביפו: הממשלה תדון היום בפעולות "תג מחיר", גלובס 9.10.2011 ♦

חשד ל"תג מחיר" ביפו: קברים נותצו ורוססו. מצבות נותצו וכתובות "מוות לערבים" ו"תג מחיר" רוססו בשני בתי עלמין ביפו – של מוסלמים ושל נוצרים. המשטרה חוקרת וטרם נעצרו חשודים. בעקבות הפצת התמונות בפייסבוק, מתארגנת הפגנת מחאה הערב ביפו.   YNET 8.10.2011  ♦

עכו, ערב יום הכיפורים 2011: שלוש שנים אחרי המהומות ביום הכיפורים, התושבים חוששים משידור חוזר בעקבות ההצתה בטובא-זנגריה , YNET 7.10.2011 ♦

רב תרבותיות ולאומיות בערים מעורבות, סיכום סדנא, פברואר 2010, מרכז תמי שטיינמץ וקבוצת גבים ♦

ערים מעורבות הן תופעה גאוגרפית-חברתית ייחודית, שבבסיסה חיים משותפים של אוכלוסיות בעלות זהויות לאומיות שונות. בישראל 5 ערים המוגדרות רשמית כמעורבות, ובהן חיים כ-10% מכלל האזרחים הערביים במדינה. בשנת 2002 ערך ארגון שתי"ל סקר כללי בשלוש מערים אלו: ביפו, בלוד וברמלה. דוח זה הצביע על מצוקה והזנחה רבת שנים של האוכלוסייה הערבית בערים אלו בתחומי חיים שונים. בהמשך לכך, ארגון שתי"ל יחד עם 'המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי', ו'במקום – מתכננים למען זכויות תכנון', שיתפו פעולה בעריכת סקר תכנוני בשכונות הערביות והמעורבות בעיר רמלה, גן- חק"ל, ג'ואריש, המיעוטים ואזור העיר העתיקה. מטרת הסקר היא ליצור בסיס מידע על השכונות הערביות והמעורבות ברמלה בתחומי האוכלוסייה, החברה, הדיור, השירותים הציבוריים והנגישות, והצבעה על כיווני תכנון עבור תושבי שכונות אלה. הסקר מיועד לסייע לוועדי שכונות ולפעילים חברתיים ברמלה לגבש עמדה בתחומי תכנון שונים. מתוך אתר במקום, סקר תכנוני רמלה – דף מידע

"באופן רשמי, בישראל שבע "ערים מעורבות" אשר לפחות  % 10  מתושביהן הם ערבים:  עכו, חיפה, רמלה, לוד, יפו (למרות שכחלק מ"תל-אביב-יפו" מדובר בשיעור נמוך יותר), מעלות-תרשיחא ונצרת-עילית. בערים אלה חיים כמאה אלף אזרחים ערבים המהווים כ-% 9 מכלל האזרחים הערבים בישראל.  . ואולם, כשם שנצרת-עילית, אשר הוקמה כחלק מ"ייהוד הגליל", הפכה לעיר מעורבת במרוצת השנים, ערים  נוספות עוברות תהליך דומה בעיקר עקב מצוקת דיור חריפה ביישובים הערביים, הקיימת בין השאר משום שמדינת ישראל טרם הקימה ולו ישוב אחד עבור האוכלוסייה הערבית, אף כי זו צמחה פי שמונה בשישים השנה האחרונות. מדובר על ערים כגון כרמיאל, באר-שבע, נהרייה, צפת,  ירוחם, אילת ועוד. נתוני הלמ"ס בדבר שיעור האוכלוסייה הערבית בערים הללו מספקים תמונה חלקית מאד, שכן  האזרחים הערבים  מעדיפים במקרים רבים שלא לשנות את כתובתם ליישוב החדש הן כעניין סמלי והן בשל הרצון להמשיך לשלוח את ילדיהם ליישוב המוצא. בעיר הקולטת, לעומת זאת, מעדיפים להפחית מהצגת מימדי התופעה הנתפסת כאיום על זהותה ותדמיתה של העיר, בעיקר מתוך מחשבה שחשיפת התמונה במלואה עשויה להפחית מכוח המשיכה שלה עבור האוכלוסייה היהודית ולהוזיל את ערך הנדל"ן בעיר…".  אמנון סוליציאנו, יוזמות קרן אברהם, הארץ, 13.3.2009

הניסיון הבינלאומי לקידום ערים משותפות, שתיל 2009 ♦

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest

ארועים קרובים

◄ הקודם

אוקטובר 2021

הבא ►
אבגדהוש

1


2


3


4


5


6


7


8


9


10


11


12


13


14


15


16


17


18


19


20


21


22


23


24


25


26


27


28


29


30


31


למידע על:

OnePlace הוקם במאי 2011 במטרה לעודד את העברת הדיון ביחסים שבין המיעוט הערבי-פלסטיני לרוב היהודי למישור החברתי-אזרחי. האתר פועל להעמיק ולשפר דיון זה ולבססו על ידע ועובדות, להבין טוב יותר את מרכיבי הסוגיה והקשריה, לחזק את העוסקים בתחום ולהעצים את עשייתם כחלק מתמונה רחבה ומערכתית, וכן להעניק להם את כלי הידע הטובים ביותר להתמודדות עם התהליכים והקשיים השונים בניסיון להביא למציאות חיים הוגנת ושוויונית במדינת ישראל.

נושאי רוחב

המערכת הציבורית

הסכסוך

ניווט מהיר

Copyright © 2019 oneplace