ערבים בישראל

מרחב מידע רב תחומי

ערבים בישראל מרחב מידע רב תחומי

יחסי יהודים – ערבים. סיפורים ותובנות

שותפות יהודית-ערבית בזמן של אסון ומלחמה עקובה מדם ברצועת עזה. שותפות לא חייבת להיות מותנית בהסכמה על הכל, אך היא חייבת להתבסס על כנות ויושר, אמג'ד שביטה, זו הדרך, 17.5.24

נשים כמו סברין הן התקווה לקידום חברה משותפת. במקום זה היא נרדפת. למרות מאמצי המדינה להשתיק, לרדוף ולנשל את החברה הערבית מזהותנו הפלסטינית, ראיתי סביבי חברים פועלים, מהנדסים, רופאים, מורים ומנהלים, צועדים כולם בראש מורם ובגאווה, וזה מילא אותי בתקווה. החדשות מאתמול בערב, על שיחת הבירור אליה זומנה המורה והמחנכת סברין מסארווה בשל השתתפותה באירוע, פוגגו את התקווה. כמוני, וכמו רבים שהשתתפו בתהלוכה, גם סברין משתתפת מדי שנה בצעדת הזיכרון הזו, צעדה שכדבריה "מכבדת את הכאב של עמנו". סברין, כמו אזרחים ערבים, נרדפת במקום עבודתה ונענשת על עמדה אנושית זו… סברין היא לא המורה הראשונה שנרדפת מאז ה-7 באוקטובר. מחקר שערכנו ועתיד להתפרסם בקרוב אסף עדויות רבות של מורות שחוו אמירות גזעניות ורדיפה הן מגורמי המדינה והן מצד הורים..", חולוד אידריס (עמותת סיכוי-אופוק), הארץ, 15.5.24

זהו זמן של הכחשה, של אסון ושל פיוס. ההדחקה, הטראומה, הכאב, ההשפלה, הפנטזיה – כל אלה מביאים אותנו לזמן ההתאבדות ההדדית. תמות נפשי עם הציונים. תמות נפשי עם הפלסטינים. אנחנו חייבים ללקק את הפצעים ולהתעקש להפוך לשורדים של האסון האחרון במולדת..", ד"ר אמיר פאח'ורי , שיחהמקומית, 12.5.2024

"בימים לא פשוטים ומורכבים, הספורט הוא התקווה". פרויקט מרגש של המכון היהודי ערבי של ההסתדרות, ילדים נפגשים לתחרויות ספורט מתוך תקווה לחיבור והכרת האחר. המנכ"ל: "אתם התקווה לחיים משותפים", מערכת ONE | 10/05/24

נערה טבעה בנהריה, אדהם קפץ למים והציל אותה: "לשנייה לא חשבתי אם להיכנס לים". שני צעירים שהיו בטיילת שמעו אמא צועקת שבתה טובעת. הם נכנסו לים הסוער וחילצו אותה, כשהיא נראית מחוסרת הכרה ולא מגיבה. "לא חושב שהעניין הוא בחור ערבי שהציל יהודייה, כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו", אמר בשיחה עם ynet. ח"כ טיבי שיתף את התיעוד: "סיכנו את חייהם, והצילו אותה", ניר (שוקו) כהן| YNET, 5.5.24

"כאן בזכותכם": המפגש בין המדריך במעון החוסים לשכניו שהצילו אותו. כשפרצה שריפה במעון החוסים שבירושלים ביום ראשון שעבר, ראסם צפה בה מביתו – ויחד עם בנו יחיא, היו הראשונים להגיע לזירה, ונכנסו לתוך האש – כדי להציל את החוסים והמדריכים שהיו כלואים במבנה הבוער. אחד מהמדריכים הוא ישראל, שפגש אותם כעת – לאחר שהצילו את חייו. "כשמישהו בעת צרה, אנחנו קודם כל בני אדם", יוסי אלי | חדשות 13, 25.4.24

הריבאונד של כפר קאסם. אירועי 7 באוקטובר והמלחמה היו עלולים לחסל גם את קבוצת הכדורסל הערבית־יהודית שהגיעה הכי רחוק בענף, עד הליגה הלאומית. אבל בבני כפר קאסם סירבו להיכנע למצב, והתעקשו להפוך לדוגמה להתאוששות ותקווה. ההישגים על המגרש עדיין חלקיים, אבל השאיפה היא לבנות בכפר מעצמת כדורסל, שתיקח אותם עד ליגת העל, איתי גודר, מוסף כלכליסט, 25.4.24

בערבית ובעברית: בזמן שבחוץ האיבה גואה, במופע הזה האהבה היא שפה אוניברסלית. במופע "אדבר איתך – שתי שפות. אהבה אחת", שירי האהבה הגדולים, העבריים והערביים, הושרו בשפת התרגום; כך רביד כחלני ודיקלה שרו בערבית, ונור דרוויש ואכרם עודה – בעברית. המופע הלהיב וריגש את הקהל בבית האופרה בתל אביב, ובמציאות שבה יחסי יהודים-ערבים רוויים עוינות הוא הראה שבכוחה של המוזיקה לברוא מציאות אחרת, יון פדר, YNET, 11.4.24

60 לבית הגפן: "בחיפה קיימת הליבה שיודעת לשים את האירועים הקשים מאחוריה". אסף רון מתרפק על כל הודעת פירגון שקיבל לאחר האירוע הענק לציון 60 שנה. הוא מוקסם מהחיים המשותפים בחיפה, אך גם מפוכח: "גם אם אהיה פה עוד 10 שנים לא אראה שלום. שלום מצריך סידור מדויק של כוכבים", עומר מוזר, רדיו חיפה 107.5, 11/04/24

פסטיבל האביב בנחל ציפורי: חגיגה גלילית של טבע, מוזיקה ורב תרבותיות. פסטיבל האביב בנחל ציפורי, יתקיים השנה בין התאריכים 20-17 באפריל 2024 (סוף השבוע שלפני פסח), בסימן "צמיחה, תקווה, שותפות". הפסטיבל – יוזמה משותפת של רשות ניקוז ונחלים קישון, המובילה את פרויקט שיקום נחל ציפורי ושל עמותת פוליפוני – יהווה חגיגה של חיים משותפים, יצירה ותרבות, תוך שיתוף פעולה בין יהודים וערבים תושבי האזור והגליל. מפיקי הפסטיבל רואים בו הזדמנות לחגוג את הפיכת מרחב הנחל המשוקם, לנקודת מפגש חוצת מגזרים, והזדמנות להשמיע את קולה של המוזיקה כגורם שמחבר בין קהילות ובין תרבויות…", שוש להב, IAS , 11.4.24

ידידינו הערבים: יהודים רבים יותר משנראה דווקא כן "סופרים אתכם". אזרחים ערבים ישראלים מלינים על כך שהיהודים "לא סופרים אותם", ובציבור היהודי נשמעות הערות כמו "הערבים דווקא התנהגו יפה ברמדאן", כביכול הם חשודים מלכתחילה בארגון מהומות…אבל שיתוף פעולה פורה בין יהודים למי שמוגדרים כבני מיעוטים הוא אפשרי, וגם כבר קרה… הקו המפריד בין שתי הקבוצות הגדולות במדינה איננו בין יהודים לערבים. המוצא, הדת והמגדר אינם בידינו, אך הבחירה בחיים, הנכונות לעזור ולהתגייס, לשתף פעולה ולשאת בנטל — אלה פרי של בחירה חופשית. ובחירה זו בשתי הקבוצות היא מקור לחוסן ולתקווה…", ד"ר צביה ולדן, הארץ, 10.4.24

"יותר גרוע מהקורונה ומשומר חומות": היהודים כבר לא באים, והעסקים בטירה קורסים. יהודים רבים אינם באים עוד לעסקים ערביים מאז 7 באוקטובר, וההשפעות מורגשות היטב במרכז המסחרי בטירה. אך מלבד ייאוש, תושבים מעידים על קושי נוסף: הפיצול בין הרצון לשקם את היחסים בתוך ישראל ובין הדאגה לתושבי עזה, דיאא חאג' יחיא, הארץ,  10 באפריל 2024

המשק נותר אי של חברה משותפת – עלינו לטפח אותו. ניגוד בולט לאווירה המתוחה בין יהודים לערבים בישראל כמעט בכל זירה, נראה שמקומות העבודה המשותפים נותרו איים של יחסים תקינים יחסית בין בני שני המגזרים, 5 חודשים וחצי לתוך המלחמה. מסקר שערך ארגון יוזמות אברהם, באמצעות מכון אפקאר, מתגלה שרובם המוחלט של העובדים במקומות האלו, יהודים כערבים, מעידים כי היחסים ביניהם נותרו יציבים…", אמנון בארי סוליציאנו וד"ר ת'אבת אבו ראס (יוזמות אברהם), כלכליסט,  31.03.24

יהודים, ערבים ו-7 באוקטובר. פודקאסט. למרות המתח, החשדנות ולעיתים העוינות, החשש מהתפרצות של אלימות בהיקף נרחב בין יהודים וערבים בישראל – התבדה. גם חודש רמדאן עובר עד כה לשמחתנו בשקט. אך האם זה שקט מתעתע? תמר אלמוג שוחחה עם פרשננו לענייני החברה הערבית, ערן זינגר, ועם רון גרליץ, מנכ"ל מרכז אקורד באוניברסיטה העברית, בניסיון להבין איך השפיעו מתקפת חמאס והמלחמה בעזה על יחסי שתי האוכלוסיות ומה מנע עד כה מהאלימות להתפרץ [31 דקות], כאן חדשות, 28.03.24

בצל מלחמת חרבות ברזל: זינוק בגזענות במגרשי הכדורגל בישראל. למרות 4 מחזורים ללא קהל ועוד כמה שבהם הוגבלה הכניסה ל-5,000 – נרשמה עלייה חדה בקריאות הגזעניות בליגת העל העונה וגם במספר האירועים האלימים • בעונה הסדירה נשמעו ביציעים גם יותר שירים עם אזכורים לשואה • מי מובילה בטבלת הגזענות? בן גולדפריינד| חדשות 12, 26/03/24

היום יותר מתמיד – חיים משותפים. בשבוע שעבר התקיים בבאר שבע אירוע משולב של ארוחת איפטאר וקרנבל פורים, לאחר שרוב האירועים המשותפים השנה בוטלו עקב המלחמה. דווקא בגלל החששות מאז ה-7 באוקטובר, יש חשיבות לחזק את החיים המשותפים. היום, יותר מתמיד, מוכרחים לקיים מפגשים בין יהודים וערבים..",  אביטל בנשלום (מנהלת ביה"ס הדו-לשוני "דגניה" בבאר שבע), המקום הכי חם,  26.03.24

מגמות ביחסי יהודים וערבים בישראל בעקבות המלחמה 2023 באוקטובר/ ̏﮳̎﮵ﺔ̏﮵ ﺔ واﻟﻌﺮ̎﮵ ﻬﻮد̸﮴ ﺎت اﻟ﮳ ﺎﻫﺎت اﻟﻌ ال ﺤ̏﮴ا 2023 ̏﮳ﺮ ﻮ̎﮴̏﮳ ﻌ ﺪ ﺣﺮب أﻛﻞ ﮵ ا ٕﺳﺮا̎ٔ̏﮵̸﮲ ﻰ,  צוות המחקר: יארא נאסר, מונא עוידה, לי אלדר, ד"ר יוסי חסון, מרכז אקורד, 2024 מרץ >>

"תזמורת המהפכה" מחברת בין עברית, ערבית ואהבה. המופע החדש – "אדבר איתך. " أتحدث إليك" מחבר בין שירי אהבה בשפות עברית וערבית…כמה קרוב ודומה, אך בסיכול הברה כל כך רחוק ושונה. פרויקט שירי אהבה – עבריים וערביים – באופן שמעולם לא נשמעו. השירים העבריים – יושרו בערבית, ואילו השירים הערביים – יושרו בעברית. כך, באמצעות התרגום לשפה האחרת, נתקרב ונתרחק, ננוע בין המוכר לבין הזר, נשמע את שירי האהבה שלנו באופן שונה וניצור דיאלוג משותף. ערב מוזיקלי על אהבה, שפה ובני-האדם שביניהן…", יובל אראל, בלוג, 22.3.24

סלים ג'ובראן היה סמל לדו-קיום בישראל. כל ניסיון לסכם בקצרה את חייו והישגיו של התינוק שעזב עם משפחתו בסירה ללבנון בזמן מלחמת העצמאות ומונה לימים למשנה לנשיאת בית המשפט העליון של ישראל – נידון לכישלון. ד"ר מתן גוטמן, שהיה עוזרו של השופט המנוח, נפרד, מתן גוטמן, YNET, 15.3.24

מנכ"לית מועדון כדורגל, יהודייה בקבוצה ערבית: החלוצה ששוברת את כל הסטיגמות. שירה יונגר לא התעניינה בכדורגל עד לפני מספר שנים, אלא שאז קיבלה הצעת עבודה ששינתה את חייה – להיות מזכירה בקבוצת כדורגל. היא לא האמינה שהיא תתגלגל להיות המנכ"לית של מ.ס כפר קאסם. כעת היא משוכנעת שנשים נוספות צריכות להיכנס למגרש הזה: "זה נושא שהיה צריך להיות מובן מאליו, לצערי זה לא", אביחי דלאל, כאן חדשות,  08 במרץ, 2024

קווים לדמותו: הדו קיום העדין מאז 7 באוקטובר. ההנהגה הערבית גינתה מיד את מתקפת הטרור לאחר 7 באוקטובר, וערביי ישראל, שברובם המכריע הזדעזעו ממעשי הזוועות, לא נענו לקריאות החמאס להבעיר את רחובות ישראל • בחמשת החודשים שלאחר תחילתה של המלחמה, הדו קיום השביר ממילא – מתוח מתמיד, לקראת חודש רמדאן • הקולות של ערביי ישראל בצל המלחמה, יוסי מזרחי|המהדורה המרכזית|  חדשות 12, 04/03/24

בדואי הציל את חברו היהודי בדרום הר חברון: "הפלסטיני ניסה לדקור גם אותי". גבר מאשקלון הגיע עם חברים בדואים לכפר דהרייה בדרום הר חברון, כדי לראות רופא. צעיר פלסטיני זיהה שהוא יהודי והתחיל לדקור אותו. אחד החברים השתלט עליו: "הוא אמר לי 'אני אדקור אותך', תפסתי אותו ולא עזבתי". צה"ל אישר: זה פיגוע, המחבל נעצר, אילנה קוריאליואב זיתון|02.03.24 , YNET

״מפגש חיובי בין יהודים וערבים לפני המלחמה יכול למתן רגשות שליליים ולהגביר אמפתיה בין הצדדים״. בין יולי 2021 לאוקטובר 2023 נערכו באקורד מספר מחקרים לבחינת היחסים בין אזרחים יהודים וערבים בזירות שונות בחברה הישראלית, כמו, למשל מחקר סטודנטים באקדמיה, מחקר תושבים בערים מעורבות ומחקר העוסק במרחבי תעסוקה משותפים. מחקרים אלו בחנו לעומק תפיסות, רגשות ועמדות של יהודים וערבים, וכן מגמות בשינוי היחסים. מחקרים שנעשו אחרי-ה7.10 ובתקופת המלחמה, הראו באופן לא, מפתיע נתונים: קשים עליה בתחושת האיום של שתי ,הקבוצות חשש מהקבוצה, השנייה הקצנה משמעותית ברגשות של כעס ושנאה של) יהודים כלפי (ערבים ותפיסה מוטעית לפיה הצד השני תומך באלימות יותר ממה שהוא תומך בפועל. מחקרים אחרים חשפו נתון משמעותי שחזר על עצמו בכל זירות המפגש בין ערבים ויהודים: מפגש חיובי בין ערבים ויהודים לפני המלחמה סייע במיתון הרגשות הקשים במהלךהמלחמה והגביר נכונות לקרבה הדדית. מרכז אקורד, 20.2.24

טעיתי ואני מצטער, מתעקש לחיות יחד. טעיתי בשימוש לא מוצלח ולא נכון במילים, ועל כך אני מצטער. היו כאלו שתירגמו את דבריי להסתה לאלימות כנגד הדתיים, דבר שאין בו אמת..אינני חושב כך. אני עובד בשיתוף פעולה ויחסי ידידות גם עם בני הציונות הדתית, שנים ארוכות. אני מאמין בכנות, שלבני הציונות הדתית ולערבים אזרחי ישראל יש יכולת לכונן שיח ושיתוף פעולה למרות הבדלי דעות מהותיים. בדברי אלו כיוונתי אך ורק לאלו שמדינת ישראל רואה בהם פורעי חוק אל מול פלסטינים ואלו שתוקפים פלסטינים בגדה המערבית בניגוד לחוק ושלא כדין…", מחמד דראושה, ערוץ 7, כ"ט בשבט תשפ"ד  8.02.24

קול קורא: שמחות להציג את התכנית החדשה של קו. לאב – המעבדה לחברה משותפת, בשיתוף עם עולא עג'מי (קו. לאב 04) מנהלת המרכז היהודי ערבי לשלום בגבעת חביבה. נשמח לכל עזרה בהפצה רחבה. התוכנית מיועדת לחברה משותפת של כל הקהילות בחברה בישראל והיא נפתחת במאי הקרוב. המפגשים יערכו במקומות שונים בארץ. ההרשמה בעיצומה 5.2.24

נועם שוסטר אליאסי: "משתמשים בכאב ובהלם שלנו כדי ליצור מציאות שלא תהיה ממנה דרך חזרה". הסטנדאפיסטית הישראלית שהתפרסמה בעולם הערבי מבקשת שנפסיק להתעלם מהאבל בצד השני … "זה באמת לא סמל, אני לא מסמלת שום דבר", היא אומרת. "אני לא מתכחשת להפרדה המוחלטת שיש בחוץ. אבל מבחינתי זה דבר שאני מרגישה ב-DNA שלי; לא לדבר על, אלא לחיות את האלטרנטיבה. אחרת אני אלך לאיבוד בתוך השנאה וההפרדה. מבחינתי הדו-קיום זה המובן מאליו…", תמר קפלנסקי, מוסף הארץ, 2.2.24

דווקא בימים אלו: פרוייקט משותף לנוער ערבי ויהודי בלוד יצא לדרך. לוד היא עיר מעורבת שמהווה מודל לעשייה משותפת של יהודים וערבים, ובמיוחד בימים אלה חשוב לכולנו להאחז במשותף והטוב שקורה ביחד. ולכן, הקרן לפיתוח לוד, קבוצת ממן ועמותת מחשבה טובה חברו יחד לפרויקט משותף למען עתיד הנוער בלוד.  אביחי טבק, מקומונט לוד, 29 ינואר, 2024

"אף פעם לא בוחרים לנבחרת שחקנים לפי דתם". בניון בטקס שותפות בכדורגל בישראל: "אמרו שאני מתעדף את המגזר וגם שאני נגדם", גינצבורג: "צריך ללמד ערבית בביה"ס יהודיים ועברית בביה"ס ערביים". כנס שותפות בכדורגל הישראלי התקיים היום (שני) במתנ”ס אום אל פאחם. השתתפו בו בין היתר המנהל המקצועי של נבחרת ישראל יוסי בניון וגם בוני גינצבורג, קארין סנדל, עבאס סואן, מחמוד ג’אבר ושון גולדברג לקחו חלק..", תומר חבז | One,  29/01/2024

מחוברים במגרש ובכאב: הפרידה הקשה משי לוינסון. הם נכנסים לאוהל האבלים בשקט, מחבקים את האם השכולה, דומעים: "הלב שבור". החיבור בין האחים סמעאן ממ.ס עילבון למשפחתו של שחקן הכדורעף שי לוינסון התחיל מאהבת ספורט והפך למופת של דו-קיום שמעון אלבז, YNET, 24.1.24

בימים אלו במיוחד, חשוב להשמיע קול של חיים משותפים. בתקופה קשה ומאתגרת זו, מקום עבודה יכולה להוות חלק מבניית גיוון והכללה, וחיזוק ושימור יחסים בין העובדים הערבים והיהודים בתוכו. אנו מודים למהנדסים מוסטפא עלי ואבי שביט מחברת INTUIT על השתתפותם בקמפיין "نعمل معًا – עובדים ביחד". עמותת "צופן", 18.1.24

דו-קיום בשפות? עלייה משמעותית במספר הישראלים שרוצים ללמוד ערבית. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", מדווחים בתי ספר ומורים לערבית על עלייה במספר הישראלים שנרשמים ללימודי השפה, ומנסים לנתח את הסיבות: מ"לדעת את האויב", דרך להכיר את השכן ועד התקווה לדו־קיום אחרי המלחמה, דודי פטימר, מעריב,  18/01/2024

בתי העסק הערביים משוועים לחזרת הקהל היהודי: "כשהמדינה נפגעת – אנחנו נפגעים". באבו גוש לא זוכרים תקופה כזו. הקצב באטליז בטירה מבין את התחושות של הלקוחות שלא הגיעו ובעלי הגלידרייה בקלנסווה, שמייחל לימים שבהם השתרך תור ארוך בסופי השבוע. מפרוץ המלחמה נרשמה צניחה של עשרות אחוזים בהכנסות, אבל כולם עם מסר אחד: "רוצים לחיות בשלום", ינון שלום יתח וארז הראל, וואלה,  18.1.2024

דו-קיום, לערבים בלבד. בתקופה האחרונה מופיעים ביישובים ערביים שלטי חוצות שנושאים מסרים של קיום משותף בין יהודים לערבים. פעילים ופרשנים סבורים שמדובר במסר מתנשא, בעייתי ואפילו מאיים. "ההסתה של יהודים נגד ערבים גדולה בהרבה, יותר יעיל להפיץ קמפיינים כאלה ביישובים יהודיים",  בכר זועבי, שיחה מקומית, 17.1.24

לוסי איוב: "ב-7 באוקטובר הרגשתי שכולנו באותה סירה". סקר חדש של מכון אקורד באוניברסיטה העברית חושף עד כמה החשש וחוסר האמון ההדדי בין ערבים ליהודים התגברו מאז 7 לאוקטובר. קמפיין שמושק בימים אלה מציג שאפשר גם אחרת. בין המשתתפים: שחקנים, ספורטאים, רופאים, שפים, אנשי תקשורת, תעשיינים, יזמים – וגם אזרחים טובים שהצילו את חייהם של מאות חוגגים בפסטיבל נובה. "המטרה היא שלמרות השוני, נצליח לחיות באותו מקום, יחד", קובי ליברמן, YNET, 17.1.24

הגזענות לובשת ממדים מפלצתיים...היום נראה שגם ללא הפיכה המשטרית אימצה החברה הישראלית חלקים מרוח העוועים שהיא סימלה. החברה הישראלית הולכת ונעשית יותר דתית, משיחית וקרתנית — ובעיקר, הרבה יותר גזענית. והגזענות הזאת נעשית יותר ויותר בוטה, גלויה ולא מתנצלת. היא מתבטאת בעיקר ביחס כלפי האזרחים הערבים..", עוזי ברעם,  הארץ, 17.1.24

גופשטיין הורשע בהסתה לגזענות, והצהיר בביהמ"ש: "מוכן לכלא במקום עבודות שירות". במהלך הכרעת הדין השופטת העלתה אפשרות של מתווה עבודות שירות, אך גופשטיין ציין שהוא מוכן להיכנס לכלא. האישום שבגינו הורשע נוגע לאירוע מ-2014, שבו טען כי "האויבים בתוכנו הם סרטן – ואם לא ניקח ונזרוק אותו, ימותו כאן יהודים כל יום"…גופשטיין אמר לאחר ההכרעה: "המלחמה בהתבוללות היא לא גזענות. היום אחרי שבעה באוקטובר הייתי בטוח שכבר כולם יודעים שאני צודק וצדקתי בכל שאמרתי והזהרתי…", רוני גרין שאולוב, YNET, |14.01.24 |

גנץ על יחסי יהודים-ערבים: "האחריות להסיר את חומות הפחד היא קודם כול שלנו כהנהגה". יו"ר המחנה הממלכתי השתתף בכנס שעסק באתגרי היחסים בין ערבים ליהודים בצל המלחמה | אשת העסקים רים יונס: "אני מזדהה עם הפלסטינים, אבל זה לא אומר שאני שונאת את היהודים פה. תפסיקו עם זה שכל יום צריך להישבע נאמנות", יניב שרון, דבר, 10.1.24

מגזר השנאה: כך האספסוף הגזעני מנהל מלחמה נגד ערביי ישראל | על רקע מרקם היסטורי נפיץ של יחסי יהודים־ערבים מנהל האספסוף הגזעני מלחמה משלו נגד ערביי ישראל תוך הסתייעות באירועי הטבח ובגיבוי מפלגות השנאה ושליטתם במשרדים הרלוונטיים למגזר הערבי, רן אדליסט, מעריב,  10/01/2024

"יש תקווה בהעלאת הצגה שיש בה שחקנים ערבים ויהודים שעובדים יחד". בתום הפוגה מאז השבעה באוקטובר, השחקנית רוני שטקלר חוזרת לבמה עם ההצגה "דרכון מנגאלי": "נחוץ דווקא בימים כאלו", מאיה כהן, ישראל היום, 9/1/2024

קמפיין: שומרים על החיים ביחד, פורום עסקים, ההתאחדות לכדורגל, התאחדות התעשיינים, ההסתדרות הרפואית וההסתדרות הכללית, 7.1.24

קריאות גזעניות מאוהדי חולון למשעור. אירוע מכוער במהלך המשחק בין רמת גן לחולון, כאשר אוהדי האורחת, שגם השליכו אבוקה וחפצים לפרקט, השמיעו קריאות "כארם מת" כנגד שחקנה של המארחת, משה ברדה , ONE, 06/01/2024

"אנחנו חיים בתקופה האיסלמופובית ביותר מזה שנים": המכינה שמנסה לקדם דו-קיום. רבין אבו-חאמיד התחנך במדרשת "לחיים משותפים" וחזר להדריך בה אחרי השירות הצבאי, סבין עבדאלחלק נרשמה אליה בזכות אחותה הגדולה וכעת שוקלת להמשיך לשנת שירות ואיתי ברנט חיפש מקום שיכין אותו לשירות הצבאי וגם יקדם שיח של חיים משותפים. במכינה שבקיבוץ מזרע מתחנכים צעירים ישראלים בני כל הדתות, יחד הם מנסים לממש את חזון הדו קיום. "מציאות שבה כל צד תופס את הצד השני כאיום – תחסל את הסיכוי לחיים משותפים", ישראל מושקוביץ|, YNET, 5.1.24

במשך שנים נתפס השמאל כמנותק ותל־אביבי. ברחבי הארץ מסתמנת הזדמנות למפנה. תנועת עומדים ביחד, שדוגלת בשותפות שצומחת מלמטה, נמצאת בתנופה: 5,000 חברים משלמים דמי חבר, מספר תאי הסטודנטים הוכפל, וקבוצות חדשות של יהודים וערבים פועלות לשמר את הסולידריות — ולנטוע תקווה לחיים משותפים בישראל, נטע אחיטוב, מוסף הארץ, 28.12.23

סקרים:

 מרכז אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי (האוניברסיטה העברית):

  1. יחסי יהודים-ערבים בערים מעורבות – תמונת מצב והמלצות (דצמבר 2023)
  2. סקר עמדות של סטודנטים ערבים ויהודים באקדמיה (נובמבר 2023)
  3. Trends in Jewish and Arab relations following the Iron Swords War (12.12.23)

 סקר עמדות החברה הערבית בנושא מלחמת "חרבות ברזל": כשני שלישים מהאזרחים חשים חלק ממדינת ישראל ומבעיותיה. מאת: ד"ר אדם אסעד, ירון קפלן המכון הישראלי לדמוקרטיה (25.12.23):

  1. יותר ממחצית (56%) מסכימים עם דברי מנסור עבאס ולפיהם מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר אינה משקפת את החברה הערבית וערכי האסלאם 
  2. 5% תומכים בסיוע במאמץ האזרחי בתקופת המלחמה 
  3. 71% אינם מרגישים בנוח להתבטא בחופשיות ברשתות החברתיות 
  4. 84% חוששים לביטחונם הפיזי ו-86% לביטחונם הכלכלי 

המדגם כלל  538 מרואיינים בטלפון בשפה הערבית. טעות הדגימה המרבית למדגם זה היא 4.31% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון אפקאר בראשות ד"ר הישאם ג'ובראן.

יחסי ערבים–יהודים בצל המלחמה. מאז מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, נשמרת הרגיעה ביחסי יהודים וערבים בישראל. סקרים שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי מלמדים על המצב בחברה הערבית ועל הדרכים לשמירת השקט הקיים בין שני המגזרים [כולל המלצות למדיניות], מבט על, גיליון 1805, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 27 בדצמבר 2023:

  1. נראה כי החשש ההדדי מפני אלימות מצטמצם
  2. ניכרת מגמה של הזדהות מצד האזרחים הערביים כלפי המדינה והאזרחים היהודיים
  3. מסתמנת מגמה של הזדהות עם המדינה ותמיכה בה בהקשר למלחמה בחמאס
  4. זינוק מחודש בפשיעה החמורה
  5. החמרה במצב הכלכלי
  6. החרפת ההגבלות על חופש הביטוי
  7. פרובוקציות והתנכלויות מצד גורמים לאומניים קיצוניים

ריסס כתובות "מוות לערבים" וטוען: "לא מדובר בהסתה". הנאשם שוהה במעצר כחודש ימים • בבקשתו להשתחרר ציין שהוא מוכן למחוק את הכתובות, ושעשה זאת בעקבות הטבח • השופטת השאירה אותו במעצר, אך שלחה אותו לתסקיר מבחן, אבי כהן, ישראל היום, 27/12/2023 

"יחד, בלי חששות ובלי פחד": העיבוד היהודי-ערבי המרגש ל"סיפור הפרברים" צפו. 60 מוזיקאים יהודים וערבים התאחדו בצל המלחמה על במת האופרה הישראלית, וביצעו את "אי שם" – השיר שכתבו לאונרד ברנשטיין וסטיבן סונדהיים למחזמר האגדי ב-1957. מילות השיר, שתורגמו לטובת הביצוע לעברית, ערבית ואנגלית, מבקשות להפיץ "מסר של תקווה". YNET, 27.12.23

"למרות המצב, צריך לעבוד על המשותף": אולפן יהודי-ערבי ישדר מנצרת. בתום שבועיים של פרוייקט "נאחזים במשותף" לקידום חיים משותפים, יתקיים ב-28-29 בדצמבר אולפן מאוחד במלון גולדן קראון בנצרת | ראדה זועבי: "המטרה שלנו שכל מי שהיסס לדבר על האחדות יוכל לדבר", יניב שרון, דבר, 27.12.23

בשיא המלחמה והמתיחות בין יהודים וערבים: שלטי חוצות של רבנים ושיח'ים קוראים לריסון. ג'אדה זועבי, מייסדת ובעלים של קבוצות החדשות "בוקרא" ביחד עם קואליציה של ארגונים חברתיים א-פוליטיים יצאו ביוזמה ארצית "נאחזים במשותף" —"-المشترك ما بنترك", במסגרתה נפרסו שלטי חוצות בערים מעורבות, ג'וש ארונסון, מעריב, 12:10 24/12/2023

מ.ס עילבון בקריאה להחזיר את שי לוינסון השבוי. שחקן קבוצת הכדורעף מהמגזר נחטף לרצועת עזה ובמועדון התייצבו ותומכים במשפחתו. מאמן הקבוצה סמעאן: "שי חלק בלתי נפרד מהכפר, מקווים שיחזור", אסי ממן |One1,  04/11/23

ביזיון: קומץ אוהדי בית"ר י-ם קרא קריאות גזעניות והשליך חפצים לעבר שחקנה הערבי של מכבי נתניה. תקרית מגעילה התרחשה באצטדיון בנתניה כאשר אוהדי הקבוצה האורחת התנהגו בצורה מחפירה כלפי כארם ג'אבר מגן היהלומים, מערכת ספורט היום – ישראל היום, 20/12/2023

אב לתלמיד תיכון חשוד בתקיפת 2 אחים ערבים בביה"ס: "זה היה מגזענות" | תיעוד. משפחת הנערים הגישה תלונה על המקרה שאירע בתיכון בחריש, האב החשוד נעצר – והמשטרה הודיעה כי יוגש נגדו אישום. לפי האחים, החשוד "התקרב אלינו, הכה אותנו בראש במפתחות, וקילל אותנו. לא עשינו לו כלום". האם: "הם לא הולכים לבית הספר כי הם מפחדים שזה יקרה שוב, האירוע לא יעבור בשתיקה", חסן שעלאן, YNET, 20.12.23

"הם צעקו 'אנחנו לא רוצים נהגים ערבים' בעיר". שני צעירים תושבי אלעד מואשמים שתקפו נהג אוטובוס ערבי בראש העין, ממניעים גזעניים. השניים צפרו לו ואחרי שעצר בצד, ירדו מרכבם והחלו לקלל אותו כשנודע להם על מוצאו. בהמשך רדפו אחריו עם אלה – עד לחניון. "נכנסתי לחדר נהגים, לקחתי מטף וריססתי באוויר", שמעון איפרגן ​|mako ,17/12/23

למחוק את החוק: רקטות וטילים לא מבדילים בין אזרחים, אבל חוקים כן. מתקפת הטרור של חמאס, שיגור הטילים לתוך ישראל וגם הפיגועים לא מבדילים בין אזרחים ערבים ליהודים. חוק הלאום, לעומתם, בהחלט כן…בשבוע השני למלחמה התכנסו במתנ"ס אבו גוש כ-200 מתושבי הכפר והיישובים היהודים הסמוכים, כדי לחשוב ביחד איך להמשיך ולטפח את מרקם החיים המשותף המאפיין את האזור לאורך כל השנים, דווקא כשגורמים שונים מנסים להסית ולסכסך בין הקהילות…האירועים המאחדים האלה מדגישים את הבידול וההדרה וההבחנה שעושה חוק הלאום, הנוגד את רוחה של מגילת העצמאות… עלינו לעשות מאמץ גדול כדי לשמור ולאפשר חיים משותפים ושוויוניים של יהודים וערבים במדינה..", איסמעיל עותמאן (אבו גוש), YNET, 16.12.23

המדרשה שמחברת יהודים וערבים סביב עשייה: "מקבלים אחד את השני, כי חיים ביחד, ומשתנים". בקיבוץ מזרע בעמק יזרעאל פועלת המדרשה לחיים משותפים, שפונה לצעירים שהם "לא הקהל הקלאסי של מכינות", לדברי המנהל איתי שורניק | אחמד, חניך בן 19, מספר על החזרה למדרשה אחרי 7 באוקטובר: "זה היה אתגר לדבר על זה, אבל אנחנו רוצים לעשות שינוי", יניב שרון, דבר, 14.12.23

"אם נצליח לשכנע את הציבור שחיים משותפים הם חוסן חברתי, זה לא משנה איזו ממשלה תהיה". ח'יר אל-באז, יו"ר אג'יק, פועל להמשיך את מורשתה של ויויאן סילבר ז"ל, שנרצחה ב-7 באוקטובר בביתה בקיבוץ בארי, ומוביל מהלכים להקמת מרחב משותף לקהילות השונות בנגב: "צריך ליצור מנהיגות צעירה שמאמינה באפשרות של קהילות לחיות יחד", יניב שרון, דבר, 12.12.23

הנדון: המלצות למניעת הסלמה ושמירה על מרקם החיים המשותפים בין יהודים וערבים. "…המרחב הציבורי המשותף, שבו ערבים ויהודים חיים ופועלים יחד, זקוק לניהול הדוק ואחראי בכדי לאפשר לכל התושבים להרגיש מוגנים. על מנת להקטין את הניכור ואת חוסר האמון ולהפחית את הסיכון לאלימות אזרחית,יש לנקוט מהלכים מכוונים ומניעתיים ולפעול להידוק הקשרים בין הקהילות, כך שיקטן הצורך במעורבות של כוחות אכיפה. באחריותכם למנוע התלקחות ולחזק את החוסן העירוני והאזורי מבעוד מועד…", מכתב לראשי רשויות מיוזמות אברהם, מרכז אקורד, סיכוי-אופוק וקאדאיא. 11.12.23

הוארך מעצר תושב זכרון יעקב: חשוד בהסתה לאלימות נגד ערבים בטלגרם. בית משפט השלום בעכו האריך היום (ראשון) עד יום שלישי את מעצרו של נועם דיין, תושב זכרון יעקב בן 34, ששוטרי מחוז חוף עצרו ביום שלישי שעבר בחשד להסתה נגד ערבים בקבוצות טלגרם. מדובר בהארכת מעצר שלישית. יואב איתיאל, וואלה, 10.12.23

מול ה"יחד ננצח" של נתניהו, יהודים ופלסטינים צריכים להציע "יחד" אחר. הסיסמה "יחד ננצח" השתלטה על המרחב הציבורי בישראל, אבל חוץ מהרס וחורבן, לא ברור מי נכלל ב"יחד" שמדברים עליו, ומה ייחשב לניצחון. סמאח סלאימה עם תמונת הניצחון שלה, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  6.12.2023

הסטודנטים הערבים ביקשו לחזור למעונות מכללת נתניה – כך הגיבו מההנהלה. תושבי קרית השרון הופתעו מההודעה שקיבלו לפני מספר ימים סטודנטים ערבים שפונו ממעונות המכללה בעקבות המהומה בחודש שעבר…בעקבות עתירה שהגישו הסטודנטים בטענה לאפליה, התקיים בשבוע שעבר דיון בו השתתפו נציגי הסטודנטים הערבים ונציגי חברת מפעילת המעונות של המכללה איסתא נכסים. בדיון סיכמו הצדדים כי הסטודנטים יחזרו בכפוף לבדיקה כי הם לא ביצעו עבירות משמעת הנוגדת את תקנון המכללה. נטאלי סילבר, מיינט נתניה, 06.12.23

ביקשה מלקוח ערבי לא להגיע למסעדה: "יש לו חזות ערבית, זה נפיץ". בעלת מסעדה בקדימה ביקשה מלקוח ערבי ישראלי מקלאנסווה שלא יגיע למסעדה בשביל לא ליצור חיכוך עם שאר הלקוחות: "אני לא מתנצלת על דבריי, זו תקופה לחוצה, אנשים מגיעים טעונים"; הלקוח: "זו הרגשה שאי אפשר לתאר, אנחנו גרים 15 דקות נסיעה משם, אני לא רוצה שלאחד מהילדים שלי גם יקרה דבר כזה", תיקי גולן, YNET, 6.12.23

דיון חירום של ערבים ויהודים: "האם יש עתיד למדינה?" נציגי ממשלה, רשויות מקומיות, מורים, אנשי חינוך ובני נוער יהודים וערבים נפגשו לדיון חירום בנושא עתיד החברה הישראלית בתחום החינוך והחברה…בכנס שכותרתו "חברה משותפת דרום", שהתקיים הבוקר (שני) במתנ"ס שגב שלום, נפגשו עשרות בני נוער, יהודים וערבים עם אנשי חינוך, ונציגים מארגונים שונים, במטרה לפתח יוזמות ורעיונות שיקדמו חיים משותפים בחינוך ובמדינה. מערכת אייס, 4.12.23

מועדון הכדורסל הודיע: לא נופיע למשחקים מול קבוצות מהמגזר הערבי עד הודעה חדשה. קבוצת הכדורסל הפועל בינימינה גבעת עדה שמשחקת בליגה ב' הודיעה שלא תיקח חלק במשחקים נגד קבוצות ערבית בעקבות המצב הביטחוני: "אנחנו בימי מלחמה ובתקופה זו מפגשים עם קבוצות ערביות מהמגזר מעוררים רגישות יתרה", מערכת ספורט היום, ישראל היום, 4/12/2023

אדל בספלוב בדרישה מהגננת: "לא יכול להיות ילד ערבי בגן של הילדים שלי". בהודעה ששלחה בקבוצת הוואטסאפ של הגן בו רשום גם בנה, ביקשה הכוכבת לדבר על הבעייתיות שבשילוב ילדים ממוצא ערבי על רקע מלחמת חרבות ברזל • האזינו להודעה במלואה, ערן סויסה, ישראל היום, 3/12/2023

ביום ההפגנה הגזענית בצפת: תושב העיר מואשם שריסס "מוות לערבים" סמוך לבית ספר.  לפי האישום, הגבר ריסס את הכתובת על שני מבנים בלב שכונת מגורים והתעמת עם השוטרים שעצרו אותו, ביום בו הפגינו בעיר 1,500 בני אדם נגד הקמת מעונות לסטודנטים ערבים. פרקליטו של הנאשם טוען כי הוא מוכר כמתמודד נפש וכי האישומים נגדו ניתנו ללא הצדקה: "נטפלו לדג רקק", אלי אשכנזי, וואלה, 3.12.2023

מאז אירועי יולי 2021, מרכז אקורד סוקר לעומק מגמות ביחסים בין האזרחים היהודים והערבים בישראל, באמצעות מחקר אורך שנועד לבדוק את היחסים בין קבוצות אלה, לרבות התפיסות, העמדות והרגשות שלהם, וכן לזהות מגמות בשינוי היחסים בין הקבוצות לפני מלחמת חרבות ברזל, במהלכה ואחריה בבוא העת. ממצאי המחקר הנוכחי מתבססים על מדגמים של האוכלוסיות מאז יולי 2021 ועד אוקטובר 2023, כשבוע לאחר פרוץ המלחמה. לצפייה בממצאי המחקר המלא לחצו כאן

זכות השיבה אל מעגל החברים. ב–7 באוקטובר הדינמיקה בקבוצה שלנו השתנתה פתאום ונעשתה פחות ברורה. כולנו נחרדנו מהסרטונים ממתקפת חמאס שהודלפו באינטרנט, אבל משהו באנרגיה הרגיש אחרת. כבוי. .. לקח לי כמה ימים להבין שאנחנו מתמודדים עם משהו חדש. אכן, עינינו הקטנות ראו כבר זוועות גדולות ולמדנו יחד איך לשלב קולות ולמחות נגד, אך בכל המקרים זה היה למען אסון פלסטיני שגרמו הממשלה הישראלית, הצבא, או המתנחלים… אין לי קושי להביע אמפתיה כלפי כל אדם שנפגע, הקושי הוא בסטייטמנט הפוליטי…", תאמר נאפר, הארץ, 30.11.23

כך פעלה ישראל מאחורי הקלעים כדי למנוע אירועי "שומר החומות" 2. ניטור השיח ברשתות החברתיות, שלטי חוצות עם קמפיין "שותפות גורל" בערבית וקשר צמוד עם ראשי הרשויות • במשרד התפוצות פעלו מאז הטבח בעוטף בתוך החברה הערבית במטרה להרגיע את השטח • כעת הפנים קדימה: מזרח ירושלים, שירית אביטן כהן, ישראל היום, 27/11/2023

המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך סקר דעת קהל [מכון רפי סמית] המיועד לבחון את יחסי יהודים-ערבים במהלך מלחמת "חרבות ברזל". להלן תמצית עיקרי הממצאים: 1) מעל למחצית מהציבור היהודי והערבי חש בשינוי לרעה ביחסים ביניהם מאז פתיחת המלחמה. 2) קיים פער משמעותי בין עמדות הציבור היהודי והציבור הערבי לגבי האופן בו נוהגת מדינת ישראל בעניין ההגבלות על חופש הביטוי בזמן המלחמה. 3) תחושת הביטחון האישי בקרב הציבור הערבי נמוכה משמעותית מזו של הציבור היהודי…. מורן דויטש, מאיר אלרן, מוחמד ס. ותד, אפרים לביא ועידית שפרן גיטלמן, 27.11.23

 

על חיים משותפים ומצב השמאל בזמן הזה / ד"ר דב חנין ופרופ' ניסים מזרחי בוחנים יחד את חזון החיים המשותפים. ד"ר חנין חושש שממשלות ישראל מובילות אותנו למצדה, ושהקיצונים בשני הצדדים מחזקים זה את זה – ומאמין שחייבים להמשיך בדרך של ניסיון לייצר פתרון מדיני ומרחב משותף, לא רק ליהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים, אלא גם לחילונים, דתיים ומסורתיים. מי שעוד אינו יכול לעשות זאת, פרופ' מזרחי מוסיף, הוא השמאל העולמי, שהתגייס כנגד ישראל בלי שום ענווה או ידע, רק מתוך מבנה אידיאולוגי שאינו מסוגל להכיל אמביוולנטיות. במקום שהמרחב האקדמי באמריקה יהפוך למרחב פתוח, סקרן, דיאלוגי, הוא הפך לזירת התגוששות בין קבוצות. –––– בהשתתפות: פרופ' ניסים מזרחי, החוג לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל אביב; מכון ון ליר בירושלים ד"ר דב חנין, חבר כנסת לשעבר, מכון ון ליר, 22.11.23

בן 17 מירושלים פתח קבוצה בווטסאפ – ואז המשטרה דפקה לו בדלת. כתב אישום הוגש נגד הצעיר, שלאחר אירוע ה-7 באוקטובר פתח קבוצה בת 300 משתתפים ופרסם בה קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור נגד ערבים: ״תשרפו רכבים, כפרים, תאנסו נשים, תרצחו, לא ישאר ערבי אחד שלא נשחט אותו״. הוא אותר על ידי המשטרה, ונעצר..מאז תחילת הלחימה בעזה, גברו בירושלים הקריאות להימנע מהעסקת ערבים ואף לפגוע בהם. מספר עובדי תברואה של עיריית ירושלים הותקפו באלימות ללא סיבה בשבועות האחרונים. לפני מספר שבועות הזהירו רבנים בירושלים ממעשים מסוג זה וקראו לציבור שלא לפגוע בערביי ישראל.", אבישג זוהר, מיינט ירושלים, 21.11.23

המלחמה מלבה את השנאה של יהודים כלפי ערבים; 90% צופים עימות פנימי. סקרים שערך מכון "אקורד" מראים כי מידת התמיכה של יהודים באלימות כלפי ערבים עלתה בחדות מאז 7 באוקטובר. "הטראומה הקולקטיבית תעצב את אופי היחסים בין שתי הקבוצות לשנים רבות", אומר פרופ' עירן הלפרין…מאפיין בולט של המצב הנוכחי הוא "חוסר הבנה מוחלט, הרבה יותר מבעבר, של הצד השני..", אור קשתי, הארץ, 15.11.23

"חמש פעמים ביום היא מתקשרת": במעונות בנתניה הודו שפינו ערבים בשל לחץ של ראשת העיר. סטודנטים ערבים שפונו לפני כשבועיים בזמן הפגנה נגדם גילו במפתיע שהם לא יכולים לחזור. בהקלטה שהגיעה ל"הארץ" טען מנכ"ל החברה שמפעילה את המעונות שהדבר נעשה למען ביטחונם: "יש פה שכונה משוגעת", שירה קדרי-עובדיה ונאדין אבן לבן, הארץ, 15.11.23

"יש הרבה כאב. מול פחדים קמאיים, צריך להפיץ אור קמאי". ביקור בחמ"ל היהודי-ערבי ברהט. לפעילות המשותפת בחמ"ל היהודי-ערבי, שהקימו נשים יהודיות ובדואיות ברהט מיד אחרי 7 באוקטובר, יש איכות מרפאת. הן והמתנדבים הרבים מוכיחים כי הקשר בין הקהילות חזק היום יותר מתמיד. "ברגע הסיוטי הזה שותפות הגורל שלנו התגלתה במלואה", נועה לימונה, הארץ, 14.11.23

"פעילות סולידרית שמזכירה שאפשר לחיות יחד": אירוע התרמה בהשתתפות יהודים וערבים התקיים בלוד. מעל 100 מתנדבים הגיעו לארוז ולחלק סלי מזון למשפחות שנפגעו מירי הטילים: "לא מובן מאליו שאירוע כזה קורה. יש המון פחד" | הלי מישאל, ממארגנות האירוע: "אם נוותר על השותפות, קולות קיצוניים יכתיבו את העתיד"…האירוע, ביוזמת המרכז לצדק חברתי ברמלה ועמותת ג'ינדאס בהנהלת הילדה בהלול ותנועת עומדים ביחד, התקיים במועדון חד"ש בלוד. .", יניב שרון, דבר, 14.11.23

אחרי ארבעה כנסי סולידריות יהודית-ערבית, אנחנו ממשיכים מחר 13.11 בירושלים! בשבועיים האחרונים ערכנו ברחבי הארץ חמישה כנסי סולידריות בהשתתפות אלפי אנשים. ביחד אנחנו משמיעים קול משותף שמתנגד למי שמנסה להפריד בינינו ולשסות אותנו זה בזה. בואו ליצור ביחד איתנו את העתיד האפשרי היחידי כאן – עתיד של שותפות, סולידריות ושלום. להרשמה: https://omdi.me/49hqBjP תנועת עומדים ביחד, 12.11.23 

The Jews and Arabs coexisting in crisis. Just over 20% of Israel’s population are Palestinian citizens of Israel – or Israeli Arabs – making them the largest minority in the country. They’re distinct from the Palestinians living in the occupied West Bank and Gaza as most have citizenship and far greater freedoms. However, they complain of discrimination and even in “mixed” cities the Jews and Palestinians tend to co-exist rather than interact. Following the attacks and killing of Israeli citizens on 07 October by Hamas and the subsequent bombing and killing of Palestinians in Gaza by the Israeli army tensions are high. That’s where Standing Together comes in. It’s a peace movement, comprising Jews and Palestinians who are trying to jointly diffuse tensions on the streets of their neighbourhoods. For Assignment Emily Wither talks to two Jewish Israelis and two Palestinian citizens of Israel, who work for the organisation, about their different experiences of growing up in Israel and their hopes for the future. Presenter: Emily Wither, BBC, 12.11.23

איך משפיעה המלחמה על ענף הבנייה בקריות וחיפה? יזמי הנדל"ן מנתחים. בניגוד לאזורים אחרים בארץ בקריות וחיפה אין פועלי בניין מהשטחים והעבודות נמשכות ברוב המקרים כרגיל. למרות זאת מפלס החשדנות נגד פועלים ערבים עולה. קבלנים מעריכים שצפויה האטה קטנה בשוק, אדי גל, מיינט, 12.11.23

הרעש שמבהיל את תושבי צפון בת ים מוקדם בבוקר: "עושים ליהודים בכוונה". תושבי צפון בת ים סובלים בשעות הבוקר המוקדמות מקולות חזקים שמגיעים מיפו, שמבהילים במיוחד בשעת המלחמה. תושב העיר טוען: "הגבירו את הווליום בכוונה כדי להפריע לכמה שיותר יהודים ולעצבן אותנו". עיריית ת"א-יפו: מנסים לתווך בין הצדדים, שי שגב, מיינט, 12.11.23

שמונה יהודים הואשמו מתחילת המלחמה בעבירות אלימות נגד ערבים ממניע גזעני. הפרקליטות, המבקשת להדוף טענות לאפליה של אזרחים ערבים, הודיעה כי מ-7 באוקטובר הוגשו אישומים בגין שלוש תקריות שבהן הותקפו בני ציבור זה. בהודעה נכתב גם שנפתחו כמה חקירות נגד יהודים החשודים בהסתה לאלימות נגד ערבים. מתחילת המלחמה הוגשו יותר מ-60 אישומים נגד ערבים בגין הסתה ותמיכה וטרור, חן מענית, הארץ, 9.11.23

לא מהחמאס אני פוחד, אלא שברית הדמים בינינו תישכח ביום שאחרימשבת בצהריים ועד החילוץ האחרון ביום חמישי נכנסנו ויצאנו מהעוטף בעשרות ג'יפים עם מאות אנשים. בתחילה קיבלנו קריאות מרועי צאן ושומרים בדואים שהיו באזור, אבל הטלפונים שלנו הופצו ודי מהר מצאנו את עצמנו מחלצים אנשים גם מניר יצחק, כיסופים, מגן, גבולות ויישובים אחרים. מבחינתנו לא עשינו מעשי גבורה, מילאנו חובה אנושית בסיסית… האדם הבדואי יודע להתנתק מהעבר ולפתוח דף חדש. אנחנו מבקשים שייפול האסימון והחברה היהודית תקבל אותנו כפי שאנחנו מקבלים אותה. אחרי שהממשלה הרעה והגזענית הזאת תיפול, אסור לחזור למציאות של 30 השנים האחרונות..", סלימאן שליבי, הארץ, 8.11.23

משהו נסדק בתחושה של רבים מאיתנו מול ערביי ישראל | מה גובר – הזכות של הילדים להרגיש בטוחים או שמירה על זכויות מיעוטים? בישראל הקודמת התשובה הייתה ברורה, אך מאז ה-7/10 כנראה שהמציאות קצת אחרת. עו"ד תמר מיכאלי קידר, מעריב,  08/11/2023

"אנחנו יוצרות את התקווה": הנשים המדהימות שמאחורי החמ"ל היהודי-ערבי. ערבות הדדית, רוחב לב וחיבוק חם – זה בדיוק מה שישראל צריכה עכשיו. חנאן אלסאנע ושיר נוסצקי הקימו יחד את החמ"ל היהודי-ערבי ברהט, ופועלות למען החברה הבדואית שנפגעה קשות במלחמה, תומי שטוקמן, את, 7  בנובמבר 2023

מאז אותה שבת, האנשים ביפו שקטים מהרגיל. מאז 7 באוקטובר, הציבור הערבי בישראל, ובתוכו השכנים שלי, ההורים בבית הספר של רובי, המורות והמורים שלה ועוד ועוד, עלולים להפוך במחי הגה או פוסט לאיום קיומי ומיידי על העם היהודי לכן רבים מפחדים לדבר או לשאול שאלות, מקפידים לא לספר מה מפחיד אותם או כואב להם, נמנעים משיחות ולפעמים אפילו מקשר עין, אבל גם מקפידים לא לשתוק לחלוטין, כי שתיקה עלולה להתפרש כאילו הם מסרבים לגנות את מה שברור שהם, בתפקידם כמורה, ירקן ורופא, מוכרחים לגנות. מהצד השני, ישנם התושבים היהודים של יפו. כמו שאר בית ישראל, אנחנו אבודים, מבולבלים, מפחדים לחיינו, בורחים לחו"ל וחוזרים, כועסים וכואבים…", לירון והפעמון, בלוג הארץ, 7.11.23

שלושה ערבים מנצרת חשודים בתקיפת צעיר יהודי על-רקע לאומני: "היה להם רצח בעיניים" . ישראל מושקוביץ, YNET, 6.11.23

"עווד לא חשב על עצמו, אלא על איך להציל אחרים". עווד דראושה עבד כפרמדיק בפסטיבל נובה. כשהחלה המתקפה הרצחנית סייע לפצועים דקות ארוכות, חשוף לאש המחבלים – עד שנרצח. אחיו, מוחמד דראושה, סיפר הבוקר כי יהודים רבים מגיעים לנחם את המשפחה בכפר איכסאל: "אחי לא הבדיל בין יהודי לערבי. האיסלאם לא מאפשר להרוג אנשים. אלה היו דאעש שם", חדשות הבוקר|mako| פורסם 06/11/23

יחסי יהודים-ערבים בזמן הסלמה או מלחמה. מרכז אקורד עוסק בהיבטים הפסיכו-חברתיים של יחסים בין קבוצות באופן שוטף. בתקופות של הסלמה בטחונית, ובוודאי בעתות מלחמה, הרגשות מתעצמים, העמדות מקצינות, ונדרשים כלים מיוחדים כדי להבין ולהתמודד עם המתרחש בזירה הבין-קבוצתית. הדברים נכונים במיוחד באותן זירות שבהן מתקיים מפגש יומיומי בין הקבוצות – כמו מקומות עבודה, מוסדות השכלה גבוהה ורשויות מעורבות – או שבהם נדרש שיח על המתרחש – כמו מערכת החינוך./ במהלך השנה האחרונה צוות אקורד הכין תכנית מגירה ליום של הסלמה במערכת היחסים שבין יהודים וערבים ובמסגרתה הכנו מודלים ומדריכים שונים. מאז תחילת המלחמה התאמנו את התוצרים למציאות הנוכחית והם נמצאים בשימוש ומהווים סיוע משמעותי לרבים. נובמבר 2023

דווקא עכשיו: ערבים ויהודים מקדשים את החיים | ראינו לאחרונה מקרים קיצוניים של עובדי מערכת הבריאות שהביעו הזדהות עם ארגוני טרור, ועלינו לעקור את המקרים האלה מהשורש. אבל זכרו, מדובר בשוליים של השוליים. בתוך התופת ההיא, ראינו רופאים ופרמדיקים ערבים שמחרפים את נפשם להציל חיים. יו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי, מציע לכולנו לשכפל את מודל הדו-קיום ממערכת הבריאות – לחברה הישראלית כולה, פרופ' ציון חגי, YNET, 5.11.23

"שותפי גורל": החברה הבדואית בנגב מפגינה רוח של סולידריות. החברה הבדואית בנגב נפגעה קשה במתקפת חמאס, ומאז פרוץ המלחמה היא מפגינה רוח של התנדבות וסולידריות. יש גם קולות אחרים, אבל הם בודדים, מאת   אלישיב רייכנר, ישראל היום,  י״ח במרחשון ה׳תשפ״ד, 02/11/2023

בזמן שהמציאות תוססת והמרקם העדין של החיים המשותפים שבנינו עומד במבחן, יש אזרחים ואזרחיות שלא מוכנים לוותר על החיים המשותפים כאן. בתוך כל הפחדים והחששות הקיימים, יש ערבים ויהודים שמבינים את צו השעה ובוחרים באומץ, בוחרות להפיץ אור ותקווה בתוך החושך הקיים, בוחרים בחיים של שותפות ושל שלום. אנחנו פועלים ופועלות בזירות רבות מתוך אמונה בלתי ניתנת לערעור שאפשר לחיות כאן יחד.  בעכו וברמלה – מנהלות המרכזים יחד עם הפעילים והפעילות שלנו מקיימים סיורים שכונתיים לבירור הצרכים של הקהילה, הן עוברות דלת דלת ומבררות האם המקלט תקין, האם יש צורך לדבר עם מישהו, האם יש אוכל על השולחן, מה חסר, ואיך אפשר לעזור. את המענה על הצרכים הללו, הפעילים והפעילות ממלאים בעצמם או מעבירים לחמ"ל העירייה להמשך טיפול. בנוסף, אנחנו מקיימים פעילויות הפגה לילדים ולמבוגרים, ערבים ויהודים ביחד. בשכונות מורגש ההירתמות הסולידריות והדאגה ההדדית כלפי מרקם החיים המשותפים.  מרכזים לצדק חברתי, 2.11.23

יחסי יהודים-ערבים בישראל בתום שלושה שבועות למלחמה. שמירת השקט בין יהודים לערבים הינו אינטרס מובהק של החברה היהודית, של החברה הערבית ושל מדינת ישראל, וודאי בעת מלחמה. עד כה השקט נשמר באופן מופתי – כיצד ניתן לשמר את המצב הקיים?  אפרים לביא, מוחמד ס. ותד ומאיר אלרן, המכון למחקרי ביטחון לאומי, מבט על, גיליון 1778, 1 בנובמבר 2023

"מי שצועק 'מוות לערבים' כדאי שיידע שגם אחרי המלחמה אנחנו נהיה השכנים". מאז שפרצה המלחמה, אזרחי ישראל הערבים חשים עלייה בשנאה, שעולה להם בפרנסה ומאיימת על תחושת הביטחון שלהם. יש כאלו שחוששים לדבר ולהגיב, אחרים נלחמים בכל הכוח, אך הם מסכימים: "אנחנו כאן כדי להישאר, ובסוף אחרי כל המלחמות יהיה שלום. השאלה מי ישלם את המחיר", חסן שעלאן, YNET, 30.10.23

חומוס אבו שאקר בחיפה עובר חרם ערבי: "מי שלא בא לו, שלא יבוא". המוסד המיתולוגי לא מפחד לגנות את מתקפת הטרור, ומדגיש שהמסעדה "היא מקום של כולם"…"הבנו שיש עליהם חרם צרכני מצד אזרחים ערבים מפני שהם תרמו אוכל לחיילים", נכתב בפוסט על הנושא. "לא ייאמן שאפילו תרומת מזון נהפכה לעניין פוליטי". יואב איתיאל, וואלה, 28.10.2023

קריאה חריגה של רבנים בכירים נגד התנכלויות לעובדים ערבים. הרבנים הראשיים לישראל ורבנים נוספים יצאו בחריפות נגד תופעת התקיפה של עובדים ערבים בירושלים, במכתב מיוחד אותו יזם ראש העיר משה ליאון: "הפסד גדול, מנוגד בתכלית לדרך תורתנו הקדושה", יקי אדמקר,  ושלומי הלר, וואלה, 26.10.2023 / 15:59

הורי נעמת הפטל זועמים על העסקתן של שתי מטפלות מהחברה הערבית. ההורים במעון הפטל של נעמת, זועקים לעצור את המחדל, לדבריהם, המתרחש במעון בעקבות העסקתן של שתי עובדות מהחברה הערבית. דוברת נעמת: "במעונות נעמת במקומות שונים בארץ משולבות עובדות מהחברה הערבית בהצלחה רבה…"הורי המעון הופתעו אמש כאשר קיבלו הודעה ממנהלת המעון בו היא מודיעה להם כי "החל ממחר יום ב' 18/9 נקלוט שתי עובדות מהחברה הערבית שמאויישות במספר רב של מעונות בארץ לטובת משבר כוח האדם. נעשה את המיטב והמירב לקליטתן. בהצלחה, ענת והצוות הניהולי מרחב אשדוד." פורטל יבנה שלי, 18.9.23

סאמר סקול רהט: בצל האלימות והירי – הניסיון להפוך את העיר לאטרקטיבית. כאשר האלימות בחברה הערבית שוברת שיאים – עם 154 נרצחים מתחילת השנה, יש מי שעובד לשנות את המצב, ובדרך – גם את התדמית השלילית. ברהט, התאספו במהלך הקיץ ישראלים מכל רחבי הארץ – שבחרו לוותר על החופשה בחו"ל, ללמוד ערבית ולהתארח אצל התושבים הבדואים, רובי המרשלג, כאן חדשות, 27.8.23

מאבק של ישראלים. לא עוד יהודים וערבים שחיים במציאות מקבילה • את מה שהבינו במרכז השלטון המקומי, הגיע הזמן שיבינו גם מנהיגים נוספים בחברה היהודית ובמשק: הערבים הם שותפים שלנו למדינה – והם במאבק על חייהם • דעה של עופר דגן (סיכוי-אופוק), חדשות 12, 23.8.23

קול דמי שכניכם ואזרחיכם הערבים זועקים מן האדמה. אם יש בי מעט תקווה היא מאותם אזרחים שמצטרפים אלינו, מביעים את כאבם, ואליהם אני פונה בין היתר – עזרו לנו להגיע למנהיגים שלכם, לאותם רבנים ורבניות שאולי ישפיעו על חובשי הכיפות בממשלה. שקוראים מדי שבוע בבית הכנסת את פרשת השבוע ויודעים – גם ביהדות וגם באסלאם – הפגיעה באדם היא פגיעה באל. אין עבירה קשה מזו, גאדיר האני, 23.08.23,  ו' באלול תשפג

מתחברות: המפגש המרגש של נשים יהודיות וערביות מסובב כנרת. קבוצה של 20 נשים נפגשות פעם בחודש ליד מקורות מים באזור, מכירות זו את זו ולומדות יחד מלאכה. "יש נשים בנות 50 ו־60 מוואדי חמאם שמעולם לא היו בחוקוק ונשים מגינוסר שמעולם לא ביקרו בבית בוואדי חמאם. המטרה שלנו היא שהנשים ישמשו כגשר אל הקהילות", דניאל דדון, מיינט קיבוצים, 25.08.23

בחסות החשיכה: חסידים ניסו לפרוץ לכנסיית סטלה מאריס. לפנות בוקר נכנסו עשרות חסידים לשטח כנסיית סטלה מאריס וניסו לפרוץ את דלת הכניסה. משהדבר לא עלה בידם הם חזרו לאוטובוס שהמתין להם בסמוך, לא לפני שנשאו תפילה ושרו שירים ביידיש. ראשי הקהילה הקתולית בחיפה קוראים לכל המאמינים להפגין נוכחות בכנסייה 24 שעות ביממה, מאת: חגית הורנשטיין, כלבו חיפה, פורסם בתאריך: 18.7.23 – ראו עוד גם ב: דת, עדות ויחסים בינ(ע)דתיים 

חשד לפשע שנאה באבו גוש: מכוניות הוצתו וכתובת רוססה. ארבע מכוניות עלו באש ביישוב שליד ירושלים, ועל קיר במקום רוססה כתובת "תג מחיר". המשטרה חוקרת חשד לפשע שנאה. תיעוד, חסן שעלאן, לירן תמרי, YNET, 17.07.23

הדיון על "עתידנא":

  • היזהרו מעתידנא, אל תתנו להם להנדס לכם את התודעה. .. חשד מכרסם בי, שכל התוכניות החיוביות בעתידנא נועדו בדיוק לרגעים האלה. דגלים פוזיטיביים לנופף בהם, כדי להסיט את השיח מהתוכנית החברתית־פוליטית הגדולה של העמותה: לייצר, לזהות ולארגן ערבים שאיתם הימין הפוליטי בישראל מסוגל לשתף פעולה. הנוכחות של עתידנא מסוכנת לילדים ולנוער בחברה הערבית, בעיקר בגלל התחכום…", פאדי אלעוברה, הארץ, 13.7.23
  • "عتيدنا" تزعجهم | "עתידנא" מפריעה להם. בתנועה אין שמץ של שנאה לעצם קיומה של ישראל, והיא מאתגרת את ההנהגה הערבית. גל ההסתה נגדה כבר החל. צריך לקוות שייכשל. אינשאללה [עברית אחרי הערבית]. בן-דרור ימיני|  YNET, 07.07.23
  • בשקט־בשקט, הימין הקים תנועת נוער ערבית. פה חשדנו. מאחורי "עתידנא", תנועת נוער ערבית־ציונית, עומדים אנשי ימין עמוק עם חזון מרחיק לכת: לחולל שינוי עומק בחברה הערבית, שיוביל לעליית זרם ערבי־ימני..  קואליציה בין החברה הערבית לבין המחנה הלאומי הציוני? זה כבר ניסוח שעשוי להרים גבות. אפשר לנחש מדוע הוא הושמט מהגרסה בערבית… כשמבינים מיהן הדמויות שמובילות את התנועה, ייתכן שקל יותר לנחש לאן היא מכוונת…", הילו גלזר ונדין אבו לבן, הארץ, 30.6.23

"הקול השפוי שרוצה לחיות בשלום": על רקע המתיחות – מפגש ביוזמת ההסתדרות בין נערים יהודים לערבים. במעמד הנשיא הרצוג, במסגרת פרויקט "נפגשים לשלום" נועדו כ-30 נערים ונערות מהיישוב נחף ומהעיר השכנה כרמיאל • מנכ"ל הפרויקט היהודי-ערבי: "המפגש – אמירה בימים לא פשוטים אלו שעוברים על ישראל"…מנכ"ל המכון היהודי-ערבי שאדי קבלאן, שיזם את הפרויקט, אמר בבית הנשיא: "אין לנו ארץ אחרת והפתרון היחיד הוא לחיות יחד. ..", מערכת ישראל היום, 25/6/2023

נשיא המדינה והחברה למתנ"סים במיזם להרחבת הדיאלוג בחברה הישראלית. בית הנשיא בשיתוף החברה למתנ"סים במיזם להרחבת הדיאלוג וצמצום הקיטוב – "מחליפים מילה בקהילה: יצירה ישראלית משותפת…בין הפעולות המתוכננות במסגרת המיזם: עשרות פעולות משותפות בין קהילות במאות המתנ"סים ברחבי הארץ כבר השנה..", וואלה! מקומי, 25/06/2023

סלאח הותקף בירושלים כי ישב עם יהודייה: "יש לי צלקת בראש וגם בנפש לכל החיים". סלאח חלוואני, שעל פי החשד הותקף עם מוט ברזל סמוך לשייח ג'ראח, שחזר את רגעי הפחד. "ישבתי עם ידידה, החשוד אמר לי 'ערבי מסריח שיוצא עם יהודיות' – והכה אותי. יש לי חרדות וטראומות מאז". הוא תקף בחריפות את המשטרה: "אם התוקפים היו ערבים והקורבן היה יהודי – הכול היה מתנהל אחרת", לירן תמרי, YNET, 18.6.23

חסידי ברלנד התפללו במנזר נוצרי בחיפה – והותקפו: "חסרים מקומות קדושים?" תושב חיפה (53) נעצר לאחר שתועד תוקף מתפלל מחוץ למנזר "סטלה מאריס" בעיר – ושוחרר. ברקע: החלטת החסידים להגיע למקום, שנחשב קדוש עבור הקהילה הנוצרית-קתולית. "הרב שלנו היה מגיע להתפלל פה, זו מסורת", טענו. תושב חיפה: "לא נמנע מהם להתפלל, אבל הם טוענים לבעלות", ליאור אל-חי, YNET, 17.6.23

הנבחרת הצעירה: הכי קרוב לגן עדן ישראלי. נבחרת ישראל הצעירה משנה את סיפור היחסים שבין ערבים, יהודים וכדורגל..הכדורגל הישראלי הוא כמו אי. אי שלפעמים מתרחשת בו מציאות ייחודית רק לו. ככה בדיוק, ההצלחה של ח׳לאילה ושיבלי אינה מקרית והיא לא מגיעה משום מקום. לחברה הערבית יש חלק אדיר בכדורגל הישראלי. מאת אורי לוי, ליברל,  08/06/2023

יצאתי למסע בפולין עם משלחת של ערבים ישראלים וחזרתי מלאת תקווה. יצאתי למסע בפולין עם משלחת של ערבים ישראלים שרוצים לחיות כמיעוט משגשג במדינה יהודית־דמוקרטית והבנתי שגם כיהודים, טרם הפנמנו את השיעור האמיתי מהשואה, אבל חזרתי מוצפת באופטימיות ובתקווה, לילך סיגן, מעריב,  03/06/2023 ♦

המאמנת שעשתה שינוי בירושלים: "אצלי בקבוצה יש נערות חרדיות לצד ערביות". רבקה רוס גדלה בבית דתי ליברלי, שיחקה כדורסל בליגת העל לנשים, והפכה למאמנת ויזמית חברתית שמחברת בין חלקי החברה הישראלית: "יש בקבוצה שלי בנות ממוסדות חינוך חרדיים או מאולפנה, שמשחקות לצד חילוניות וערביות. הסיכוי היחיד שהעולמות שלהן ייפגשו הוא פה"…במהלך המסע שלה היא התגלגלה לעבוד בעמותת "PeacePlayers" הישראלית, שמאמינה כי דרך הכדורסל אפשר לגשר בין אוכלוסיות שנמצאות בקונפליקט, נצחיה יעקב, YNET, 1.6.23 ♦

הסטודנט מערערה שסייע להציל את הישראלי בירדן: מאושר שהיה לי חלק בזה. כמאל אלטלקאת, סטודנט בדואי מהנגב המתמחה בבית החולים הפסיכיאטרי בירדן סיפר לוואלה! שהתבקש ממנהל המחלקה לסייע לתקשר עם המטופל, וכתב לו בעברית: "הוא התחיל לכתוב בחזרה". באופן מדהים, רוטבן זכר את מספר הטלפון של אימו – שזיהתה מיד את תמונותיו, יואב איתיאל, YNET, 26/05/2023 ♦

רוצים חיים בשותפות: המהפך במגזר הערבי ברצון להשתלב בחברה הישראלית. אחרי המהומות בערים המעורבות במבצע שומר חומות חלה ירידה חדה ברצון בחברה הערבית להשתלב לצד יהודים. סקר חדש מגלה כי 80 אחוז מעוניינים שמפלגה ערבית תהיה חלק מהקואליציה – זינוק של פי 1.5 לעומת 2021. זינוק נרשם גם ברצון לחיים משותפות בשכונות בין ערבים ליהודים…סקר מיוחד שהוזמן על ידי ארגון "גבעת חביבה" ונעשה על ידי מכון סמית במגזר היהודי ומכון יאפא במגזר הערבי מצא ששנתיים אחרי המבצע, רוב מכריע במגזר הערבי אומר שהוא מעוניין להשתלב במגורים בערים יהודיות, שילדיו ילמדו בתיכונים לצד תלמידים יהודיים וגם מעדיף שנבחריו יהיו חלק מהממשלה ומקבלי ההחלטות…", מערכת וואלה! חדשות, 23/05/2023 ♦

שופט בית דין מוסלמי ביטל השתתפות בכנס לקידום שוויון בשל תלונה של "בצלמו". ארגון הימין דרש מנציב התלונות על השופטים לאסור על הקאדי עבד אל-כרים עבאס לקחת חלק בכנס, בטענה שאופיו פוליטי. השופט דחה את הטענות, אך הודיע שלא ישתתף באירוע "למען הזהירות"…השופט עבאס הוזמן לקחת חלק בפאנל שנושא את הכותרת "הטמעת תרבות גישורית, מומחים בשטח", במסגרת הכנס השנתי של ארגון גבעת חביבה..", חן מענית, הארץ, 22.5.23 ♦

תמר איש שלום זוכה לכבוד: הולכת בדרכו של רובי ריבלין. העיתונאים תמר איש שלום וג'קי חורי יקבלו מחר את אות גבעת חביבה לחברה משותפת, להוקרה על פועלם התקשורתי לקידום שוויון בחברה הישראלית. בעבר זכו באות הנשיא הקודם ראובן ריבלין, יולי תמיר ומאזן גנאים, מערכת ice | 21/5/2023 ♦

שת"פ יהודי-ערבי מעורר תקווה לזכר הילד שנרצח בגן משחקים. בני נוער מתיכון מח"ט עמל זרזיר ומהישוב חנתון הקימו יחד בביר אל-מכסור גן הנצחה מוזיקלי-אקולוגי לזכר עמאר חוג'יראת שנורה למוות במהלך חילופי אש בין עבריינים. מנהלת התיכון בזרזיר סוכינה סואעד: "גאה מאוד בתלמידיי ובנוער המדהים מחנתון שעבדו קשה יחד ונתנו מזמנם להנצחת ילד שלא הכירו, אבל לא יכלו להישאר אדישים לגורלו". צילום: דרך כפר/ מח"ט עמל זרזיר, 14/05/23 |   מערכת עמקניוז ♦

חשיפת N12: השב"כ חוקר את תקיפת דוברי הערבית בתל אביב ובמירון. שירות הביטחון הכללי נכנס לחקירת האירועים בהם הותקפו צעירים רק בגלל ששוחחו בערבית • בתום חקירה מואצת, המשטרה עצרה מספר בני אדם, בהם קטינים, בחשד שהיו מעורבים באירוע התקיפה סמוך לקניון עזריאלי • במקביל, נמשכת חקירת אירוע התקיפה של המאבטחים הערבים במירון, ברהנו טגניה |N12|  09/05/23 ♦

"אין כניסה לערבים. זה לא מה שהיה פעם". עבריינים יהודים, בהם מתן ארביב ושלומי בן דוד, הודיעו כי אין בכוונתם לאפשר לארגוני פשיעה ערבים להיכנס לערים במגזר היהודי. "העברנו את המסר לארגונים הערבים ובינתיים הם לא פועלים אצלנו. אם יכנסו – שיצפו למלחמה. זה לא מה שהיה פעם, שהם יעשו מה שהם רוצים ואנחנו נתקפל. נגמרו הימים האלה. אנחנו פה שולטים. נקודה", הבהיר גורם בעולם התחתון, שמעון איפרגן​|mako| פורסם 13/04/23 ♦

תרבחו ותסעדו ותשכחו ותמחקו. אם היינו חוגגים את המימונה המקורית, תפקידי בתור שכנה מוסלמית, בשלנית כפייתית ומכורה לסוכר, היה להחזיק את החמץ של היהודים במהלך הפסח ובסופו להגיע לביתם חמושה במיני תופינים. במקום זה אני צופה מהצד בחגיגת מנהלי המעברות עם האדונים האשכנזים…אנחנו, המוסלמים הפלסטינים, נמצאים פה, לא נעלמנו, אנחנו עדיין קונים את כל החמץ של היהודים בערב פסח ומחזירים אותו עם צאת החג. אם היינו חוגגים את המימונה המקורית, כמו במרוקו, היה אמור להיות לי תפקיד משמעותי בתור שכנה מוסלמית בשלנית כפייתית ומכורה לסוכר. ..", סמאח סלאימה , שיחה מקומית, 13.4.2023 ♦

"רק הספורט מחבר יהודים וערבים במדינה". עיסאווי פריג' על סערת סכנין ואירוח המשחק: "במשפט אחד אפשר להרוס הכל", מערכת אתר ערוץ הספורט,  10.04.23 ♦

בקריית שמונה מסרבים לארח את בני סכנין ותוקפים: "נותנים גב לאויב". עיריית קריית שמונה הודיעה להנהלת מועדון הכדורגל בני סכנין כי לא תאשר את בקשתה לקיים את שני משחקיה הביתיים הקרובים באיצטדיון המקומי בעיר, זאת בשל תקיפת כוחות הביטחון וקריאה לפגיעה בקריית שמונה, מעריב אונליין,  07/04/2023 >>  אבו יונס: "לא רוצים את סכנין בכדורגל הישראלי". היו"ר התייחס לפרשת האירוח בק"ש ב"יש מצב בשישי": "חמור מה שראשי הערים עושים. זו גזענות לשמה. כשלה פמיליה מתפרעים, אני לא זוכר שמבקשים מאברמוב לגנות", מערכת אתר ערוץ הספורט,   07.04.23 ♦

חשד לפשע שנאה בכפר קאסם: מכוניות הוצתו, כתובת "תג מחיר מנהלי" רוססה. על-רקע ההסלמה הביטחונית באזור, גילו תושבי העיר הערבית בשרון כי אלמונים הציתו כמה מכוניות וריססו כתובת "מחאה" על קיר. המשטרה חוקרת, חסן שעלאן, YNET, 7.4.23, |09:19 ♦

כ-20,000 תלמידי החינוך ההתיישבותי השתתפו במרוץ למען אחדות ושוויון בחברה. מרוץ משאל"ה, המתקיים זו השנה השלישית, מקדם שותפות, אחדות ושוויון בחברה הישראלית, מכל המגזרים ובכל הארץ. מנהלת המינהל לחינוך התיישבותי: "גאה בתלמידים שלנו שהגו מיזם ארצי שמהותו תיקון עולם", יוסי וקנין, מיינט העמק, 3.4.23 ♦

"נעות" – רקדניות ערביות ויהודיות מבטאות חירות והתנגדות דרך היצירה. פסטיבל "נעות" הנשי והדו־לשוני מציג מופעי מחול שנוצרו בשותפות ערבית־יהודית. לא פחות משהעבודות מאתגרות את הקונבנציות של מחול, הן מאתגרות באומץ ובאינטליגנציה קונבנציות פוליטיות, חברתיות וזהותניות, רן בראון, הארץ, 21.3.23 ♦

קורס אקדמי חדש פועל לגישור ביחסי הסטודנטים הערבים והיהודים . על מנת לחזק את השיח הרב-תרבותי, החליטו בקריה האקדמית אונו לקדם קורס מיוחד של 'גישור רב-תרבותי' בין סטודנטים ערבים ויהודים, ג'וש ארונסון, מעריב, 20/03/2023 ♦

שחקני בית"ר יגיעו לדוחא דרך כביש המילוט. במשטרה החליטו לתגבר את הכוחות במשחק הביתי של סכנין ויהיו 450 שוטרים ו-130 סדרנים. 4,400 כרטיסים הוקצו למארחים, 500 לאוהדי הצהובים שחורים, דורון בן דור | One ,07/03/2023  ♦

"יום עסל יום בסל": אנסמבל "קול הנוער" בהצגה חדשה על הדו-קיום בין ערבים ליהודים. הצגה מקורית ומיוחדת של העמותה לקידום נוער ערבי-יהודי ביפו אשר עוסקת בחברות בין שתי נשים המתגוררות על קו התפר בירושלים, תעלה מחר במרכז סוזן דלל…אורן כהן-מגן, מנכ"ל ומנהל אומנותי של עמותת "קול לנוער", אמר: "אנסמבל התיאטרון מהווה בית חם ואמיתי עבור בני ובנות הנוער ומאפשר מפגש אמיתי בין בני נוער יהודים וערבים על נושאים של זהות, קבלה והבדלים חברתיים ותרבותיים. השחקנים, יהודים וערבים, בוגרי אנסמבל "קול הנוער" ביפו, מביאים לבמה את קולם הייחודי באופן מרגש ויוצא דופן". מעריב אונליין,  13/02/2023 ♦

יוזמה בצפון: ערבים ויהודים לקחו חלק במופע ייחודי. בשבוע שעבר התקיים מופע בכורה ייחודי של 15 זמרים, חלקם ערבים וחלקם יהודים, שמשתתפים במקהלת "מרננים". המשתתפים בחבורת הזמר מגיעים מהיישובים מעיליא, מעונה, עבדון ,יערה, מעלות, מצפה הילה, אשחר ואבירים, יובל בגנו, מעריב,  16/01/2023 ♦

גזענות במגרש הכדורגל: שחקן סכנין פרץ בבכי. שחקן בני סכנין טאלב טוואטחה פרץ בבכי לאחר קריאות גזעניות לעברו מצד אוהדי מכבי תל אביב. טוואטחה הגיב לסערה וכתב: "מקווה בשבילי ובשביל כל השחקנים שלא נחווה חוויות כאלה במגרשי כדורגל", אליהו לוקסנברג, חדשות סרוגים, 04.01.23,  י"א בטבת תשפג ♦

סדרת הנוער של גורי אלפי וסייד קשוע היא הדבר הכי אופטימי שיש. זה לא ש"מדרסה", הסדרה החדשה של כאן חינוכית, היא סיטקום מתקתק בו הכל תמיד מסתדר יפה ונקי עד סוף הפרק, ממש לא. אבל עצם קיומה של סדרה על החיים בבית ספר דו-לשוני היא בדיוק מה שהיינו צריכים השבוע, מאת אבישי סלע, טיים אאוט, 1 בינואר 2023 וגם >> גורי אלפי על הצעד הדרמטי בקריירה: "הזדמנות שהיא חלום". גורי אלפי שוב נכנס לנעליים של הבמאי בסדרה החדשה של כאן חינוכית – מדרסה, ודיבר על הקשיים עם השפה הערבית, שיוף הפעולה עם סייד קשוע, הקושי לצלם סדרה בישראל ודו הקיום שהוא מקווה שהסדרה החדשה תביא איתה: "יכול להרגיע את הרוחות המאוד סוערות במדינה שלנו", מערכת אייס, 1.1.23 ♦

איך נמנע מדור העתיד לחיות בעולם של שנאה וגזענות? אם הממשלה החדשה מבקשת למשול בחברה חפצת חיים ושואפת עתיד, היא חייבת להמשיך את מגמת התיקון שלנחיצותה התייחסו מבקרי המדינה. אחרת, ניאלץ כולנו לחזות בדור העתיד שלנו מתפרק תחת גילויי שנאה, ניכור וגזענות. יעל נאמן (מנכ"לית קרן לאוטמן) YNET , 21.12.22 ♦

"זה ממש לא פרויקט של 'בואו תראו איזה יופי, הדו־קיום הצליח'". ארבע אמניות יהודיות וארבע אמניות פלסטיניות מציגות יחד בתערוכה החדשה "משובש.ת משותפ.ת", שנוצרה בעקבות המהומות בזמן "שומר החומות". "לא רצינו להתעלם מהפערים בינינו", אומרות האוצרות, "אלא לעבוד מתוכם", אופיר חובב, הארץ, 11.12.22 ♦

שיר בעברית וערבית: אם לא נבין את 2 השפות – לא נוכל להבין את הצד השני. האזינו לקליפ. …לשפה הערבית המוזיקאי נועם צוריאלי נחשף בפעם הראשונה במסגרת שירותו כלוחם ביחידת "דובדבן"…השיר החדש שלו, "נוס נוס" (חצי חצי בערבית), שם את הזרקור על הפער הזה בחברה הישראלית. "נוס נוס" נכתב בצורה מיוחדת – שורה בעברית, שורה בערבית – כאשר השורה בערבית אינה התרגום – אלא המשך ישיר בצורה שאי אפשר להתעלם מאחת השפות ויחד עם הרצון לרקוד למוזיקה, באה גם הסקרנות להבין…הקליפ צולם בשיתוף תלמידי בית הספר "יד ביד" בירושלים – תיכון המשלב תלמידים מכל המגזרים, כשעברית וערבית זוכות למעמד שווה בבית הספר…", אריאל פייגלין, ערוץ 7, י' בכסלו תשפ"ג, , 4.12.22 ♦

יהודים, מוסלמים ודרוזים. זו לא התחלה של בדיחה, זו אמנות בגבעת חביבה. 11 אמנים מדתות וקבוצות אתניות שונות משתתפים בפרויקט "רזידנסי" בגבעת חביבה. הם גרים בצוותא, מכירים זה את זה, מגבשים יצירה משותפת ובעיקר חיים בשיתוף. "הבנו שיש צורך גדול בחברה משותפת ובמתן הזדמנות לאמנים צעירים", מסבירה מנהלת המרכז לאומנות, ענת לידרור, מאת מירית גולן, מיינט קיבוץ, 01.12.22 ♦

חשד לפשע שנאה: 5 רכבים נשרפו באבו גוש ועין נקובא לצד כתובות "גירוש לערבים". הרכבים עלו באש סמוך לאזורי מגורים והמשטרה הוזעקה למקום. לא דווח על נפגעים אך נזק כבד נגרם למכוניות שנשרפו כליל. בזירות נמצאו כתובות "עם ישראל חי" ו"די לפיגועים – גירוש לערבים". שוטרים סרקו באזור אחר מעורבים במעשה וחקירה נפתחה, שלומי הלר, וואלה, 25/11/2022 ♦

"אין תרבות פלסטינית. צריך להוציא צו סגירה למקום הזה. בושה". אחרי שניסו לטרפד את האירוע של בית הגפן בחיפה באמצעות רכישת מאות כרטיסים מראש, הגיעו אנשי ימין למקום וקראו למשתתפים "תומכי טרור". הפעיל שי גליק: "ארדוף אותם בכל מקום". אחת המשתתפות: "עוף, יודונאצי עם כיפה".. גליק לא נרתע. "המקום הזה ייסגר — אנחנו נייבש אותו תקציבית. אנחנו נדאג שהעירייה, שר התרבות ומשרד הגליל והנגב יפעלו למען זה. המקום הזה משחק באש", אמר…", שירין פלאח סעב, הארץ, 21.11.22 ♦

לאמיר ח'ורי היה מותר רק להיהרג בבני ברק, לא לגור בה. … אתמול צייץ העיתונאי אורן נהרי סיפור שמגלם בתוכו את השנאה כלפי ערבים בבני ברק. בציוץ כתב: "חברה שלנו ביקשה להשכיר דירה בבני ברק, הגיע שוכר חילוני להתעניין. השכנים סברו שהוא ערבי (ולא שזה משנה אבל הוא לא, הוא יהודי), פרצו לדירה והנה התוצאה". הקירות של הדירה רוססו בכתוביות "ערבים לא גרים בבני ברק" בצבע שחור. רק בישראל השנאה כלפי ערבים היא דבר נורמלי שלא צריך לדבר עליו, כלב נשך איש, וזה לא פותח מהדורות..", שירין פלאח סעב, הארץ, 18.11.22 ♦

פרס שולמית אלוני למפעל חיים יוענק לדויד ברוזה ולנביל עבוד אשקר. הפרס יוענק לשניים "על תרומתם המיוחדת ויוצאת הדופן לקידום זכויות אדם, שוויון, צדק חברתי וחיים משותפים", שני נחשוני, כאן חדשות, 17 בנובמבר 2022 ♦

"נקודת אל חזור": סגן ראש העיר ירושלים מעורב ביוזמה לעידוד הגירת ערבים. הצעת עבודה שפרסם סגן ראש עיריית ירושלים אריה קינג, חשפה תוכנית חדשה "לעידוד הגירה למטרות עבודה של מי שאינו יהודי". לדבריו, מאחורי התוכנית עומד פילנטרופ שמעוניין להישאר בעילום שם. בראיון למקום אומר קינג: "אם נצליח להוציא מגבולות המדינה רבע מיליון או חצי מיליון דוברי ערבית, דיינו",  ❘ איתי רון, המקום הכי חם,  10.11.22

"מגדלור של סובלנות וחיים משותפים". "מערכת הבריאות הישראלית הייתה ועודנה מגדלור של סובלנות וחיים משותפים. היא הייתה כזו גם ברגעים קשים מאוד, בין היתר בתקופת מבצע "שומר החומות", ואין לי ספק שהיא תמשיך להיות כזו בזכות שבועת הרופא שעומדת תמיד כנר לרגלינו. אתמול פורסמו דברים מצערים שאמר מנהל מחלקה בבית החולים סורוקה, במסגרת כינוס פוליטי. דבריו ודאי לא משקפים את ציבור הרופאות והרופאים. ההסתדרות הרפואית מגנה בכל תוקף כל אמירה שיש בה ולו רמז לגזענות או לאפליה כלשהי. …הצוותים הרפואיים שלנו מהווים דוגמה ומופת לעבודה שכם אל שכם, יהודים ולא יהודים, בשוויון ובכבוד מעורר השראה…",הפרופ' ציון חגי, יו"ר הר"י, 25.10.22 ♦

שונאים סיפור אהבה. שונאים סיפור אהבה מספר את מערכת היחסים בין יהודים לערבים דרך "השאלה העדתית" וקורא את היחסים בין מזרחים לאשכנזים דרך "השאלה הפלסטינית". ההיסטוריון הלל כהן שוזר באופן מקורי עובדות היסטוריות בתובנות חברתיות, שופך אור חדש על פרשות ידועות, וחושף לראשונה פרשות עלומות ועדויות גנוזות, פרופ' הלל כהן, הוצאת עברית, 2022 ♦

נהג אוטובוס ערבי הותקף אחרי הפיגוע ליד מודיעין: "הם רצו להרוג אותי" | תיעוד. המשטרה פתחה בחקירה בעקבות דיווח על תקיפת נהג בחברת קווים שנרגם באבנים במודיעין עילית ונזקק לטיפול, כמה שעות אחרי ששמונה ישראלים נפצעו בפיגוע. הנהג, מומזר קראמי, טוען: "זה בגלל הפיגוע, חששתי שלא אצא בחיים", רועי רובינשטיין, YNET, 23.9.22 ♦

פרישת בל"ד מהרשימה המשותפת היא הזדמנות לבסס יחסים פוליטיים בין יהודים לערבים. לצד המורכבות של החיים המשותפים פה, ההתפתחויות האחרונות פותחות פתח של תקווה להרחבת השותפות שהחלה מפלגת רע"ם בממשלה הנוכחית. על מפלגות המרכז-שמאל להבין זאת ולהתחיל לדבר עם הבוחרים הערבים, ועל המפלגות הערביות להבין שגם צעד קטן בכיוון הנכון הוא חשוב | דעה של מוחמד עוסמאן, וואלה, 20/09/2022 ♦

פסטיבל ערביט: כשהמוזיקה טובה, היא מחברת קהל של ערבים ויהודים כאחד. עשרות אמנים מילאו את יפו העתיקה ביצירה ערבית מעניינת שמשלבת ישן עם חדש. גם כשההרכבים פועלים בז'אנרים מהפכניים – מרגאיי והיפ הופ ועד אלקטרוני – ההשפעות המסורתיות חבויות בצלילים ובמקצבים. "למוזיקה יש כוח לשנות, ביחד, את המציאות הקיימת", אמרה סמירה סרייה, מההרכב סיסטם עאלי, יון פדר , YNET, 18.9.22 ♦

חסימת הסייעות לגן בחולון אינה הגנה על הפעוטות – אלא מפגן שנאה וגזענות. הבטן מתהפכת מאז התיעוד שבו הורים חסמו את הכניסה לסייעות הערביות, אני לא מזהה את החברה שהפכנו להיות. בסוף, כולם מפסידים מהגזענות – העובדות שלא יוכלו להתפרנס. ההורים, שיישארו בלי פתרונות, והילדים שיפסידו היכרות עם בני אדם טובים, נדב מנוחין, וואלה, 15/09/2022 ♦

לאחר מחאת ההורים: המעון בחולון לא ייפתח מחר, הסייעות הערביות לא יחזרו מחשש לביטחונן. עשרות הורים חסמו לשלוש הסייעות החדשות את הכניסה למקום עבודתן: "הן בשוק". המוחים טענו: "הן לא יודעות עברית, איך יעשו לילדים קבלת שבת?". בנעמת זעמו על תגובת ההורים, והודיעו על סגירת המעון החל ממחר "במחאה על גילויי הגזענות". אחת הסייעות בגן הצטרפה להורים: "גם אני פחדתי", מאיר תורג'מןהדר גיל-עד, YNET, 13.9.22 ♦

הבעלים של מאפיית אבולעפיה הותקף ע"י יהודים: "שאלו אם אנחנו בישראל או בפלסטין". סעיד אבולעפיה הותקף יחד עם אחד מעובדיו מחוץ לסניף בנמל תל אביב על-ידי קבוצת בליינים שיכורים. "זה לא לאומני, זה טרור חברתי", טען בעל הרשת שאמר כי משפחתו פועלת למען דו-קיום. תיעוד: תוקף יהודי יורה עם אקדח מאולתר, לירן לוי, YNET, 11.9.22

מכות בהסעה מבית הספר: התלמידים התקוטטו – רעולי פנים חזרו אחר כך לנקום. היחסים בין היישובים עלמה לריחאניה שבגליל העליון מתוחים מאוד, לאחר שקטטה שפרצה בין תלמידים הובילה לכמה מעשי נקמה. אחרי הסכסוך, כמה בני משפחה מעלמה ארבו להסעה מריחאניה, ותקפו את התלמידים. בעקבות המעשה, נכנסו מעלמה רעולי פנים שתקפו משפחה מהיישוב, אלי אשכנזי, וואלה, 07/09/2022

שגרירי הדו-קיום: הסרט "ילדי השלום" מציג חינוך לפנטזיה בלתי ניתנת להגשמה. הסרט של מעיין שוורץ, שישודר בכאן 11, הוא סרט רגיש ויפה, המראה בדייקנות את החיים בתוך משבר זהות עמוק. מה שבטוח הוא ששלום אין במקום הזה, דורון ברוש, מעריב,  03/09/2022 – לצפייה בסרט

בית"ריסט בלב סכנין: "לקח זמן עד שהתחלתי להרגיש שם בנוח”. בשנת 2007 החליט טדי פסברג, ירושלמי אוהד בית"ר ירושלים, לעבור לחיות שנה בעיר סכנין, המאוכלסת ברובה בערבים מוסלמים. כעת, 15 שנה אחרי, הוא מוציא ספר המגולל את חוויותיו… “ערימה של חבר’ה על הדשא – שנה בסכנין” (הוצאת כרמל ירושלים)…", דודי פטימר, מעריב, 29/08/2022 ♦

הפוך אבו שחאדה, הפוך. כשסמי אבו שחאדה אומר שלפלסטינים אין פרטנר בפוליטיקה הציונית הוא לא רק טועה בניתוח המציאות. הוא גוזר על הפוליטיקה הפלסטינית שיתוק. כדי להיכנס, הפלסטינים צריכים לדפוק על הדלת, ואפילו לבעוט בה. ניתוח פרדיגמות הפעולה של המיעוט הפלסטיני, מאת: אמיר פאח'ורי, שיחה מקומית,  25.8.2022 ♦

התקיפה הגזענית בי-ם: נערים הכו עובד בסופר רק כי הוא ערבי. עשרות צעירים יהודים, חלקם קטינים ואחד מהם בן 12 בלבד, התפרצו בחודש שעבר למרכול בשכונת רמת שלמה בירה ותקפו את מהדי ג'בארין, צעיר בשנות ה-20 לחייו, באלה ואגרופים. נגד אחד התוקפים הוגש כתב אישום – אבל רוב התוקפים עדיין מסתובבים חופשי • תיעוד, יוסי אלי, חדשות 13, 21.8.22 ♦

בשל ביזוי ההמנון מצד אוהדיה: אום אל פאחם לא תוכל לארח בגרין. עיריית נוף הגליל החליטה לבטל את ההסכם עם אום אל פאחם בשל אירועי יום חמישי האחרון: "אין לנו שום כוונה לתת לקבוצה שמבזה את ההמנון הלאומי את הפריווילגיה לשחק במגרש שלנו"…במידה ואום אל פאחם לא תצליח לשכנע את נוף הגליל לחזור בה מהחלטה, הקבוצה עשויה לנסות ולהשיג את האישור לשחק באצטדיון העירוני בעפולה, אך ספק אם בעיריית עפולה יאשרו את המהלך", שמעון אלבז, YNET, 22.8.22 ♦

קול קורא להצטרפות לפורום ארגוני חברה אזרחית למאבק בגזענות. יחידת התיאום הממשלתית למאבק בגזענות במשרד המשפטים, מיסדה לפני כשנה וחצי פלטפורמה לדיאלוג מתמשך עם ארגוני חברה אזרחית ומוסדות להשכלה גבוהה (קליניקות) על מנת לשמוע, לשתף בידע וברעיונות, ולהיות שותפים לקידום שינויים רוחביים למיגור ומניעת גזענות במדינת ישראל. תאריך אחרון להגשה10.09.2022 , תאריך פרסום 10.08.2022 ♦

"יש בתרבות העברית דברים שאני שמח לתת להם כאפה". הוא מתחשבן עם אבא שלו על השם שנתן לו, מדביק לשיר שואה מילים בערבית ומצמיד לדפני ליף סטוקר. הראפר והשחקן נטע וינר פורץ במקביל עם אלבום ומחזה חדשים, מופע קאלט בהתהוות וגיחות לטלוויזיה, ומאמין שהשילוב של היפ הופ, יידיש ומזרחית זה בדיוק מה שחסר פה. בגיל 15 הגיע לג'אמים ביפו במסגרת תנועת הנוער "סדאקה רעות" המקדמת שותפות נוער ערבי ויהודי, ומאז לא עזב את העיר, את המוזיקה ואת הדו־קיום. הוא סולן להקת ההיפ הופ "סיסטם עאלי" שנוסדה לפני יותר מעשור בשכונת עג'מי ויוצרת בשש שפות ומנהל אמנותי של בית סיסטם עאלי בשכונת ג'סי כהן בחולון: תנועה תרבותית־חינוכית הפועלת לקידום שוויון ושינוי חברתי־פוליטי…", מאיה נחום שחל, כלכליסט, 08.08.22 ♦

כשמתייחסים לערבים כאזרחים על תנאי, למה שייצאו להצביע?. החברה הערבית נמצאת בשטח המת של שדה הראייה היהודי-ישראלי ועד שלא נכיר בחוסר הצדק האזרחי, הוא רק ימשיך להתרחב. כדי שהחברה הערבית תצביע ותשתתף היא צריכה להיות חלק בלתי נפרד ממארג החיים, לשם כך נדרשים שותפים מהצד היהודי..", קרן הבר, הארץ, 7.8.22 ♦

77% מכתבי האישום שהוגשו בשנים האחרונות על הסתה היו נגד ערבים. דו"ח של המרכז הרפורמי לדת ומדינה, המנתח את אכיפת עבירות ההסתה בשבע השנים האחרונות, מצביע על פער משמעותי בטיפול במסיתים ערבים לעומת יהודים. מחבריו טוענים שהממצאים מעידים גם שהפרקליטות נוטה להימנע מהגשת כתבי אישום על הסתה נגד אישי ציבור, ובמיוחד רבנים, אור קשתי וחן מענית, הארץ, 1.8.22 (הדוח לא עלה עדיין לרשת) ♦

ביום חמישי היה חם בתל אביב. אבל היה גם – לפחות עבורי – משמח ואפילו מרגש בטקס במשרד החינוך שבו הוגש לשרת החינוך שאשא ביטון דו"ח של הועדה לקידום חיים בשותפות במערכת החינוך במעמד של הנהלת משרד החינוך ונציגים רבים שלנו מארגוני החברה האזרחית…", רון גרליץ (מרכז אקורד) פוסט פייסבוק, 31.7.22 ♦

משרד החינוך יחייב לחנך נגד גזענות, אך בתי הספר יוכלו להתחמק. בעקבות המלצות הוועדה לקידום חיים בשותפות יחויבו בתי ספר להשקיע תקציב בתוכניות חיצוניות לקידום סובלנות בין מגזרים שונים בחברה הישראלית, אך יוכלו לבחור בתכנים אחרים ולהמנע מעיסוק בנושא…החלטה התקבלה כחלק מיישום המלצות הוועדה לקידום חיים בשותפות, שהגישה אתמול את עיקרי מסקנותיה למשרד החינוך. זוהי הפעם הראשונה שבה מחייב משרד החינוך את בתי הספר להתייחס לנושא. הסכום שיחויבו בתי הספר להקדיש לתוכניות נע בין כמה אלפי שקלים לכעשרת אלפים שקלים, בהתאם לגודל בית הספר, וההשקעה המצטברת מגיעה לכ–20 מיליון שקלים…", שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 29.7.22 [הדוח עדיין לא עלה לרשת – להלן מצגת שהוצגה לשרה: מצגת אירוע הגשת המלצות הוועדה לשרת החינוך 28.7.22הדוח המלא: חיים בשותפות, המלצות ועדת ההיגוי – מוגש לשרת החינוך, יולי 2022  (ראו עוד ב: חינוך

לא בכל יום ילדים משחקים עם שחקני פרמייר-ליג". אתמול ביפו זה קרה. "שער שוויון", עמותה שמטרתה ליצור שוויון הזדמנויות ולצמצם פערים חברתיים בישראל, ארגנה אמש ביפו אימון משותף בין שחקני טוטנהאם לילדות וילדים יהודים וערבים מכל רחבי הארץ. "מפגש כזה הוא זריקת מוטיבציה עבורם", אומר מייסד העמותה…. "אני עובד עם ילדים שמגיעים משכונות קשות, וזו תוספת מדהימה (עבורם)", אומר צבי לנדסמן, שעובד בעמותה כבר ארבע שנים … לנדסמן מציין גם את אחד מדגלי העמותה – מפגש בין יהודים לערבים. "במציאות הישראלית היום-יומית שלנו, 'שער שוויון' הוא הגשר", הוא מסביר, "אין סיכוי שהילדים שלנו עד הצבא יגיעו למפגש שכזה, אז פה נוצר החיבור. יש סובלנות, יש אחווה ומשחקים כדורגל בשיתוף פעולה"…. עידו רקובסקי, הארץ, 30.7.22 ♦

כשראשי הרשויות הגיעו ללמוד גמרא באום אל-פחם. מעשה במוסלמי וליכודניק מאריאל שהיו מסובין באום אל-פחם ולמדו ביחד גמרא • כן, אולי לא שמעתם אבל "חוג הגמרא" של ראשי הרשויות חי ובועט – והפעם הם התארחו בעיר הערבית כדי ללמוד, לאכול – וגם לרכל • משיחה על חוקרים פרטיים ועד החיזוקים שגרמו לראש עיריית אום אל-פחם לחזור בו מהתפטרותו: "זו חברות אמיתית" • הצצה נדירה, יוגב כרמל |חדשות 12, 28.7.22 ♦

"אתם צדיקים אלה עוכרי ישראל": בני המשפחה של הנאשמים בתקיפת ערבי השתוללו בבית המשפט. כתב אישום הוגש נגד שלושה צעירים תושבי חדרה בגין זריקת בקבוק תבערה לעבר צעיר ערבי – על רקע לאומני • הנאשמים נכנסו לאולם בית המשפט מחויכים ושלחו נשיקות באוויר לקרוביהם, בעוד אלה מתפרעים במקום וקוראים קריאות גנאי • הצעירים הישראלים יואשמו בעבירות טרור שונות, פוראת נסאר, חדשות 12, 28/07/22 ♦

"שאלו מה השעה – והשליכו בקבוקי תבערה": 3 צעירים יהודים חשודים בתקיפת ערבי בחוף הים בחדרה. הותר לפרסום: בחודש שעבר הותקף תושב מועאוויה שבילה עם חברתו בחוף אולגה. שלושת החשודים נתפסו בזכות מצלמות אבטחה שתיעדו אותם, ובביתו של אחד מהם נתפס M-16. שב"כ: נמשיך לסכל טרור באשר הוא, רענן בן צור, YNET, 27.7.22 ♦

צריך לומר את האמת: חלק גדול מהחברה הערבית הוא כמו מואנס דאבור. למרות קריאות הבוז, מואנס דאבור לא ויתר והיה תקוע כמו עצם בגרון לגזענים. הוא פרש כי ניסיונותיו לקירוב לבבות בחברה הישראלית ובכדורגל נכשלו – כמו שנכשלה השותפות הערבית-יהודית בפוליטיקה ובערים המעורבות… על ההתאחדות לכדורגל להפנים כי שחקני הנבחרת הערבים עומדים בין הפטיש לסדן: אם זו החברה הערבית ממנה הם באים או זו היהודית… החברה היהודית עדיין לא הגיעה להבנה שערבי הוא ערבי הוא ערבי. ..", נדין אבו לבן, הארץ, 27.7.22 (עוד על פרשת דבאבור והנבחרת, ראו גם כאן) ♦

החוליגנים ניצחו, בנבחרת צריכים לפעול יותר. זוהיר בהלול בטור אישי ל-ONE: דאבור לא צריך הכשר מאף אחד, הפרישה שלו פגעה בכולנו ורק אנחנו מפסידים, הכהניסטים מתסיסים ומחרבים את מה שבנינו, one, 26.7.22 ♦

הותקף ליד אגם הסופרלנד: "הם דיברו ערבית ורגמו אותי באבנים". האם אחד האזורים הפופולרים בראשון לציון הפך לאתר מסוכן? לאוניד אימל הותקף על ידי צעירים שדיברו בערבית סמוך לסופרלנד כשחזר מדיג באגם הסמוך. הוא אושפז עם שבר בארובת העין בבית החולים וולפסון. המשטרה חוקרת, אבי איצקוביץ', מיינט ראשל"צ, 26.07.22 ♦

רכב המירוץ האוטונומי – שבונים סטודנטים ערבים ויהודים בטכניון. סטודנט צעיר בטכניון בחוג להנדסת מכונות, עומד בראש פרוייקט יוקרתי המפתח דגם של מכונית חשמלית אוטונומית. מדובר בדגם חדשני של מה שיהיה בסוף – מכונית פורמולה. פגשנו אותו ומסביר מדוע סיפור ההצלחה הזה, קשור לזינוק הדרמטי בשיעור הסטודנטים בטכניון. כתבתו של ערן זינגר מתוך כאן חדשות הערב, #קול_איסראיל, 20.07.22 ♦

פרסומים חדשים:

כיסאות של תקווה: קבוצת הכדורסל שפועלת למען הנכים במגזר הערבי. יהודים, מוסלמים ודרוזים, גברים ונשים משתפים פעולה בקבוצת כדורסל הנכים של מג'ד אל–כרום, שזכתה בדאבל וסחפה את הכפר כולו. לאחר שעשתה היסטוריה והעפילה לליגת העל, מקווים ראשי המועדון לחולל שינוי דרמטי ביחס לנכים במגזר הערבי, מאת  דותן מלאך, מקור ראשון,  כ״ח בסיון ה׳תשפ״ב, 27/06/2022 ♦

יו"ר הכנסת בתערוכת אומנות האיסלאם: "צעד הכרחי לקיומם של חיים משותפים הוא הכרה באחר" ..יו"ר הכנסת, ח"כ מיקי לוי, אשר חנך את התערוכה יחד עם סגן יו"ר הכנסת, מנסור עבאס וח"כ אוסאמה סעדי, אמר באירוע ההשקה: "במשך מאות ואלפי שנים חיו יהודים ומוסלמים אלה לצד אלה. ברבות השנים נוצר שיח בין-תרבותי עשיר שיצר מסורות ומנהגים משותפים, שניכרים ביצירות האומנות והמוטיבים התרבותיים שאנו חולקים. בכנסת יש מפלגות ערביות, ובפעם הראשונה מפלגה ערבית שותפה בקואליציה. מאז שנבחרתי ליו"ר הכנסת אני פועל להורדת גובה הלהבות בחברה הישראלית בשביל שאנחנו, יהודים ומוסלמים, נוכל לחיות כאן בשלום, סובלנות וכבוד הדדי. צעד הכרחי לקיומם של חיים משותפים הוא הכרה באחר, בעברו ותרבותו. אני שמח להשיק בכנסת תערוכה שמציגה בגאווה עבור כל באי הבית חלק קטן אך יפהפייה, מאותה תרבות אסלאמית מפוארת"., יצחק גולדמן, חדשות מבזק לייב,  21 ביוני 2022

שלום מוסיקלי: תלמידי קרית שמונה ומג'אר שרו יחד בבית יגאל אלון. בבית יגאל אלון על שפת הכנרת השתתפו תלמידי כיתות ו' מבית הספר 'המגינים' בקרית שמונה ומבית הספר יסודי ד' במג'אר במופע מוסיקלי מרגש משותף במסגרת תכנית 'קולות של תקווה' – מיזם מוזיקלי דו לשוני לקידום חיים משותפים. מופע השירה המשותפת לילדים היהודים והערבים בו שרו הילדים בשלוש שפות – עברית, ערבית ואנגלית, בנוכחות מנהלי בתי הספר, הורי התלמידים וגורמים בכירים ברשויות המקומיות היה אירוע השיא של התוכנית בה לקחו חלק התלמידים לאורך השנה: למופע קדמו מפגשי הכנה משותפים, ביניהם מפגשים בבית יגאל אלון ומפגשים בכל בית ספר שאירח את התלמידים מבית הספר המקביל. חדשות מבזק לייב, נטלי בן דוד , 19 ביוני 2022 

"אנחנו מעיזים לחלום הכי גבוה והתחלנו להגשים". ..רגע לפני שתשמע יריית הפתיחה לאירוע "100 שנות חיים משותפים" בגלבוע, ראש המועצה עובד נור מדבר על התוכניות האופטימיות לעתיד, ההגשמה, וגם: המסר שחשוב לו להעביר…הגלבוע תמיד היה סמל לחיים משותפים" – רבות דובר על המגזרים והקהילות הרבות שחיות בגלבוע. קיבוצים, מושבים, כפרים ערביים יישובים קהילתיים, הכל מהכל, תמהיל חסר תקדים. "בסוף זה הכל אנשים. החיבור הזה יבוא לידי ביטוי גם בצורה טבעית בקונספט של המופע המושקע- שעליו עמלים בתקופה זו לילות כימים", מדגיש נור, "החיבור בין התושבים הוא הדי.אן.איי של הגלבוע. באירוע הזה אנחנו נוגעים בעבר, הווה ועתיד ובוודאי ומשלבים במופע בטבעיות את החיים בין היהודים לערבים, בכל פסיפס הקהילות הקסום שלנו..", יניב אעידן, עמקניוז, 17/06/22 

כל סוף הוא התחלה: בלינוי משדרות הושתל הלב של ביסאן מרהט. כשהייתה בת תשע, גילו הוריה של לינוי דוידוב משדרות שהיא סובלת מתסמונת נדירה שמסכנת את חייה. הרופאים הסבירו שרק השתלת לב תציל אותה. לפני כחודש – זה קרה. ליווינו את לינוי ומשפחתה, מליל הניתוח המורכב ועד למפגש המרגש עם המשפחה התורמת, שאיבדה את היקר לה מכל ובחרה להעניק חיים. כתבתו של נוב ראובני מתוך חדשות הערב, כאן, 16.06.22

על דו־קיום וכדורגל. לחלקנו עדיין קשה להפנים ערבי ישראלי עם כוונות טובות, שגם עומד על זכויותיו, אביעד פוהורילס, ישראל היום,  16/6/2022

קירוב לבבות נוסח כפר סבא. פועלה של עיריית כפר סבא לקידום חיים משותפים בין החברה היהודית לחברה הערבית בא לידי ביטוי ביוזמות, מיזמים ופעולות שונות ומגוונות המתרחשות, בין היתר, במוסדות החינוך בעיר. לראייה תלמידי בית החינוך הרצוג נפגשו שבוע שעבר בבית הנשיא עם תלמידי תיכון מהבית הספר הרב תחומי עמל אחווה ע"ש יוסף שאהין מטייבה את נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג לאחר שהשתתפו בפרויקט מיוחד במינו שהביא לחיבור יוצא דופן. חדשות כפר סבא, 15/06/2022

מנסור עבאס: "יש גם ערבים שחושבים; הלוואי והיה אפשר ללחוץ על כפתור". מנסור עבאס אומר כי יכול להיות שהקואליציה הזאת צריכה לצאת לבחירות כדי לחזור לאותה נקודה, לדבריו גם בליכוד וגם במשותפת מסיתים נגד השותפות בין יהודים לערבים, וגם מה ההבדל בין בנט לנתניהו, חדשות סרוגים, 16.06.22, י"ז בסיון תשפב

עבאס מגיב לכהנא: "דרושה סובלנות אמיתית, לא מתוך אילוץ". יו"ר רע"ם הגיב לדברים שאמר סגן השר כהנא ופורסמו בכאן חדשות לפיהם היה לוחץ על כפתור שמעביר את הערבים ברכבות לשוויץ: "הוא רצה להסביר איך הגיע למסקנה שאנחנו צריכים להשלים אחד עם השני", הבוקר הזה כאן חדשות, 15 ביוני 2022

נשים יהודיות וערביות השתתפו ב"סיור לשלום". המכון היהודי-ערבי של ההסתדרות מקיים טיולי מורשת (יהודית-ערבית) באזורים שונים בארץ, לבילוי משותף, למען חיזוק הקשרים החברתיים באופן פיזי וישיר, הכרת המורשת ושבירת החסמים..למען הדו קיום- כ100 נשים יהודיות וערביות מעמק בית שאן ויזרעאל, נטלו חלק בפרויקט מרגש שנועד לחבר בין העמים, טיול מורשת במקומות מרכזיים בעמק שעיצבו את אורח החיים המשותף בין העמים באזור…", מערכת עמקניוז, 15/06/22

חיים משותפים בשפת הסימנים – חלום שנרקם והתגשם ◄ צפו. שיתוף פעולה בין מועדוני רוטרי דאלית אל כרמל לרוטרי נשר ומועדון אח"א (אגודת חירשים) חיפה – בית בורלא, הניב סיור מלכותי בכפרים הדרוזיים דאלית אל כרמל ועוספיא שעל רכס הכרמל…", חי פה 14.6.22

אתמול בהר הצופים בטקס הענקת תארי דוקטורט של האוניברסיטה העברית, היה ארוע מרגש ומיוחד. אחרי שרקטור האוניברסיטה, פרופ' ברק מדינה, סיים לנאום הוא עצר, ביקש מהקהל לחרוג מהטקס והזמין את פרופ' מונא חורי כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון, לברך בערבית את מסיימי הדוקטורט הערבים. ..", פוסט פייסבוק של רון גרליץ, 14.6.22

קהילה מפתחת נחל: המהפך של נחל תבור. סיפורו של נחל תבור, שמאחד סביבו יהודים, מוסלמים ונוצרים, צעירים ומבוגרים, שרואים את פיסת הטבע המרהיבה כחלק מביתם, יהונתן שר, זווית, YNET,  14.6.22 

האם יהודיה וערביה יכולות להיות באמת חברות? "אויבת יקרה שלי" – סרטה של היוצרת ציפי טרופה עוסק בחברות ילדות יהודיה וערביה האם חבית אבק השריפה שדואגים לפזר קיצוניים משני הצדדים ומקיפה אותן, תהרוס את החברות ביניהן? בטור אישי היא משתפת בתחושות שהביאו ליצירת הסרט ומציעה פתרון לשאלה שבכותרת, פרופ' ציפי טרופה, YNET, 13.6.22

אירוע קרוב: כנס הגליל השני לשותפות יהודית-ערבית יוצא לדרך! * 23.6.22 * ننطلق لمؤتمر الجليل الثاني للشراكة اليهودية- العربية – בכפר מנדא الخميس حزيران بكفر مندا, מארגנים: עומדים ביחד, נשים עושות שלום, אמהות למען חיים,  שכנים של שלום, אג'יק, אג'אל, סיפור חיכאיה, יד ביד וסיכוי – אופוק. רישום כאן

סקר: עלייה בשיעור היהודים שמעדיפים לחיות בנפרד מערבים. לפי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 59% מהיהודים מעדיפים חיים בהפרדה לעומת 22% מהערבים. בסקר שנערך בשנה שעברה, לפני מבצע שומר החומות, שיעור היהודים התומכים בחיים נפרדים היה 45%…", אור קשתי, הארץ, 7.6.22

על טהרת הדו קיום: קבוצת הנערים של הרי י-ם. פרויקט מיוחד של המכון היהודי ערבי מחבר בין נערים מקריית יערים ואבו גוש, ונאבק בגזענות. בטקס מרגש השחקנים זכו בתלבושת המשחק שלהם לעונה הבאה, מערכת ONE-YNET, 27.5.22

המאבק המשותף יותר יעיל מהסקאדים של סאדםالنضال المشترك أنجع من صواريخ صدام. אין ספק שאחת הסתירות המרכזיות אשר עומדת בלב זהותנו הלאומית והאזרחות שלנו, היא השימוש שאנחנו עושים לעתים קרובות באזרחות שלנו על מנת להשיג יעדים שישרתו את מאבקינו הלאומי, ומנגד השימוש בלאומיות שלנו על מנת להשיג יעדים שישרתו את מאבקינו האזרחי… אולם מה שמייחד אותנו משאר הפלסטינים האחרים היא העובדה שיש ביכולתנו להשפיע מבפנים על מדיניותה של ישראל ולגרום לה לשקול פתרון מדיני אפקטיבי שישרת את האינטרס של העם הפלסטיני …", תמים אבו חיט (תנועת עומדים ביחד), הארץ | הזירה – الساحة, 24.5.22

מבצע שומר החומות סימן את קו פרשת המים ביחסי ישראל ואזרחיה הערבים | דעה. לא ירחק היום שבו נמצא את עצמנו בעיצומה של אינתיפאדה שלישית. אם ישראל חפצת חיים היא חייבת לשמור בקפדנות על ריבונותה כמדינת הלאום של העם היהודי, יוסי הדר, מעריב,  23/05/2022

עיניים עצומות לרווחה: מה יעלה בגורל הדו-קיום בין יהודים לערבים? מאז שהוקמה הממשלה ורע"מ הצטרפה לקואליציה, היה נדמה שהיחסים ישגשגו – אבל התהליך התהפך. העימותים בהר הבית, המהומות בבתי החולים והפשיעה בנגב – כל אלה פגמו בתחושת הביטחון האישי. "תהליך של הסלמה והדרדרות – בחלק מהמקומות זה מתקרב להגדרה של אנרכיה", אילה חסון, חדשות 13 יום שישי, 20.5

בנפול אויבך אל תשמח: צריך להקשיב לכאב בנכבה. החגים הלאומיים שלנו הם האסון של שכננו. החברה הערבית מציינת את יום הנכבה – בו נגוזה תקוותם לריבונות על הארץ, אני מבינה שאם אנו, הרוב והריבון לא נכיר באסון לא נוכל לפתח שפה של אמון ושלום, הרבנית בתיה קראוס, סרוגים,19.05.22 ,  י"ח באייר תשפב

יוזמות אברהם: ללמד את ה"נכבה" בבתי הספר. ארגון 'יוזמות אברהם' קורא לשרת החינוך להורות על לימוד ה"נכבה" כדי שהתלמידים יכירו את המיעוט הערבי ותרבותו. דלית הלוי, ערוץ 7, י"ז באייר תשפ"ב, 18.05.22

למה יש לי תחושת מועקה כה חזקה? כי אני יודע שאנחנו מתקרבים מאוד לעוד עימות (לא עם האיראנים, זה לא מפחיד אותי בכלל). יהודים וערבים שאני מדבר איתם מדברים בשפה של מלחמה, של רצון לצאת ו"להכנס בהם". כל צד מתכנס בכאב שלו, בתסכול שלו. כל צד בטוח שרק הוא צודק. זה לא התחיל בשירין》 שרשור ציוצים של ערן זינגר, 17.5.22

פסטיבל יאפא לאופטימיות: "אנשים חזרו לחיות ביחד, וחוזרים גם לתיאטרון". הערב ייפתח בתיאטרון יפו הפסטיבל השביעי לתרבות ערבית. התוכנית המגוונת כוללת, בין השאר, הפקה גרנדיוזית בשיתוף פעולה עם תיאטרון אלמהבאש מרהט. מנהל התיאטרון, יגאל עזרתי, סבור שהעננה שהטילו אירועי אשתקד התפוגגה, ולא תעיב על הפסטיבל, מאת: אורלי נוי, שיחה מקומית,  17.5.2022

"גגות ירוקים" דו קיום אקלוגי נוסח כפר סבא וכפר קאסם בהובלת מרכז פרס לשלום ולחדשנות. חדשות כפר סבא, 15/05/2022

בחוץ מתוח, בפנים דו קיום: כך יוצרים מציאות אופטימית בבית הספר בגבעת חביבה. בזמן שברחבי המדינה המתח בין יהודים וערבים גואה, בבית הספר הבינלאומי בגבעת חביבה מציגים מציאות אחרת. תלמידים יהודים וערבים לומדים בצוותא, מדברים על סוגיות נפיצות ובונים דו קיום. המנהל יובל דביר: "המטרה היא שקודם נראה אחד את השני כבני אדם", מירית גולן, מיינט קיבוץ, 13.5.22

שלטים בערבית נתלו ליד גני ילדים בפתח תקוה: "זה מזעזע ומכעיס, זו הפחדה מיותרת". שלטים של ארגון יד לאחים עוררו תחילה בהלה ובהמשך כשהתברר שמדובר בקמפיין של ארגון יד לאחים נוצר כעס רב. ירון קדושים: "הם התנצלו". אנה נבות: "שימוש בזוי במיקום אותו בחרו", מאת: מיכאל פרוסמושקין, מלאבס פתח תקווה וראש העין, 12.5.22

"עופו מפה": אבנים הושלכו על ערבים בחופי הים בחדרה, 3 נעצרו. שני בני 23 ונער בן 17 נעצרו בחשד שקיללו, היכו, יידו אבנים וגרמו נזק למכוניות של ערבים שהגיעו לבלות בחופי הים בחדרה. אחד הערבים נפצע, אישה שהגיעה עם בנה הותקפה אף היא…על פי החשד, במהלך השבועיים האחרונים הגיעו החשודים בכמה הזדמנויות שונות לחופי הים באזור, ואיתרו ערבים שהגיעו לבילוי בחופים. הם החלו לקלל אותם קללות גזעניות על רקע מוצאם, קראו לעברם "עופו מפה" ו"אין לכם מה לעשות פה", ודרשו מהם לעזוב את החוף. רענן בן צור, YNET, 13.5.22

ראו גם: ערים ואזורים מעורבים / משותפים

מגדלאור של תקווה: לחתור לטוב המשותף בלי לוותר על הזהות. השבוע הלכה לעולמה פאתן אל זינאתי, שכיהנה כמנהלת תחום חינוך בלתי פורמאלי בחברה הערבית בלוד וכמנהלת מתנ"ס הערבי-היהודי שיקגו • היא הייתה דמות מופת, מנהיגה ייחודית ופורצת דרך… פאתן לא אהבה את המושג "דו קיום", היא ביקשה קיום: חיים בכבוד, מערכות חינוך איכותיות, חיי תרבות וחברה, מפעלי חסד ונתינה, תשתיות. ועל הבסיס הזה פעלה עבור "קיום משותף". לא מפגשים של "חומוס וגפילטע פיש" כך היא הייתה אומרת אלא מפגשים של אמת, מפגשים של היכרות הדדית, של שיח פתוח, של נגיעה בכאב ובקונפליקט .."  טור לזכרה. יפית חייקין, גלובס, 11.05.2022

האחריות של המיעוט, "אין אזרחים ישראלים שמכירים את הערבים והערביוּת כמונו; אין ערבים בעולם שמכירים טוב מאיתנו את היהודים ואת היהדוּת… אנחנו יודעים להכיר בכאב היהודי. אנחנו למודי ניסיון בחיפוש המצפן שיוביל אותנו למסלול חלופי, שיאפשר לנו לקדם את פתרון הסכסוך. אנחנו יכולים להוות דוגמה לחיים המשותפים של יהודים וערבים. זוהי האחריות שלנו, האחריות של המיעוט"., נזיר מג'לי, הוצאת ידיעות אחרונות, פברואר 2022

"למה שיישרף הכפר זה גזעני ות"א עולה באש לא?" עורכת הדין של מכבי בדיון על האירועים בסכנין: "חשבנו אני ואבו יונס על קמפיין משותף דרך משרד פרסום". אבו יונס: "תמיד הקהל שלנו מעוכב בסיום", תומר חבז, ONE, 3.5.22

כמעט שנה להקמת הקואליציה עם רע"מ: "יותר יהודים רואים בערבים כשותפים". בסקר שנערך לבחינת "מדד הפלורליזם" עולה כי למרות שיותר יהודים וערבים מאמינים שהצד השני קיצוני – חל גידול ברצון לקיים שיתופי פעולה בין הדתות. בחברה הדתית והחרדית מתנגדים למפגשים עם ערבים בים ובאוניברסיטאות. רוב היהודים מעדיפים שכונות נפרדות, הערבים מעדיפים להתערבב…עוד עלה בסקר, שנערך ע"י פרופ' קמיל פוקס עם עמיתי המכון נח סלפקוב ושמואל רוזנר, כי רוב הישראלים רוצים מרחבים משותפים ללא הפרדה בין קבוצות חברתיות שונות, אך בכל הנוגע למגורים, שני שליש מהיהודים מעדיפים שכונות יהודיות בלבד, ובקרב הערבים המצב הפוך – רק שליש מעוניינים בהפרדה גם בשכונות המגורים…", איתמר אייכנר, YNET, 2.5.22

"אם רק היו נותנים לנו להביא את השלום דרך האוכל". שילוב החגים בשלוש הדתות, היהודית, המוסלמית והנוצרית – פסח, סיום הרמדאן והפסחה – הביא את עובדי מפעל "כתר" להתנדב ולהכין מארזי קינוחים מתוקים בפס ייצור מיוחד לחלוקה בקרב הקהילות השונות. היינו שם כדי לתעד. "זה הכי כיף לתת מעצמך לסביבה ולדעת שעשית משהו טוב". צפו בכתבה, עומר חמאוי|01.05.22 | בשיתוף חברת כתר, YNET

חיים משותפים – חגיגה משותפת. אמש חגגו יחדיו סטודנטים ומרצים יהודים וערבים ממכללת אורנים את שבירת צום האיפטאר. היחידה לחיים משותפים ועשייה אזרחית במכללת אורנים ארגנו אמש אירוע מרגש לעשרות סטודנטים ומרצים יהודים וערבים במכללה לרגל שבירת צום האיפטאר. הארוע נפתח בברכה מרגשת של ד"ר ניר מיכאלי – רקטור מכללת אורנים אשר שם דגש על ערכים אוניברסליים של אהבה, רגישות וכבוד לאחר, לאמונתו ולמסורתו. כמו כן, נשאו דברים גם אילת אילני דיקנית הסטודנטים, וופא ויסמין כאתורה דוברות הסטודנטים הערבים, אלון באום יו"ר אגודת הסטודנטים של המכללה ופאתן טאבגה בראכת מנהלת שותפה של היחידה לחיים משותפים. הארוע כלל ארוחה ומוזיקה אותנטית של להקת דנדנה הרקידה את הנוכחים. המקומון "מרכז העניינים", 27.4.22

מעבירים מסר של אהבה: כשסעודת האפטאר פוגשת את המימונה. דווקא בשיא המתיחות היהודית־ערבית החניכים הבוגרים, בכנפיים של קרמבו מוכיחים מהי שותפות, והם יקיימו הערב לחבריהם מכל הארץ סעודה חגיגית בסניף המעורב של התנועה, יובל בגנו, מעריב, 24/04/2022

"בקש שלום ורדפהו" הכרות עם יוזמות מקטן ועד גדול לקידום שינוי חברתי להבנה בין הקהילות היהודיות והערביות. …פעם בחרתי להדגיש פעולות מעניינות שהן תוצרים של שלוש יוזמות לקידום דיאלוג והבנה בין הקהילות היהודיות והערביות מקטן ועד גדול..", מאת: קרן קטקו איילי, האתר "חיים משותפים" | אפריל 23, 2022

היה קשה אך בסוף הצלחנו: מה חושבים בנווה-שלום על המצב בארץ. "הגענו למצב שבו ערבי מגן בגופו על הכובש", רביעה מתרעמת נגד המלחמה בטרור. השכן שלה, אורי, מתלבט בין מרצ למשותפת, והממשלה קצת ימנית מדי לטעמו. ונדב, מנהל בית ספר, שמח שהילדים שלו "חוגגים עם החברים שלהם את כל החגים בטבעיות גמורה", מאת   יקי הפשטיין, מקור ראשון,  ט״ז בניסן ה׳תשפ״ב  (17/04/2022 12:03)

 הני זובידה: "אני חי בשלום עם שתי הזהויות שלי, היהודית והערבית". הני זובידה ראה באימה את המהומות האלימות בזמן "שומר החומות". עם עליית סדרה שיצר על הדו־קיום השברירי בערים המעורבות, הוא מדבר על ההשפעה הרעילה של הגרעינים התורניים, נזכר בהוצאה להורג של דודו בעיראק ומסביר למה דווקא ישראלים בני עדות המזרח מתקשים לגלות סולידריות עם הפלסטינים, שירין פלאח סעב, הארץ, 18.4.22

יובל דיסקין במכתב פתוח לאזרחי ישראל הערבים. הקיצונים שמנסים להבעיר אש בחיבור הרגיש בין חודש הרמדאן וחג הפסח הובילו אותי לכתוב • בניגוד לנאום של עודה, שנחל כישלון בקידום ענייני החברה הערבית, יהודים וערבים נדרשים לבנות אמון • אסור לאזרחים הערבים לזלזל בעובדה שמצבם טוב יותר מרוב המדינות הערביות, יובל דיסקין, גלובס, 15.04.2022

מה ניתן לעשות בכדי למנוע אלימות עכשיו?

  1. מניעת הסלמה על רקע סמיכות חגים ומועדים בתקופה מתוחה, אפריל-מאי 2022, מדריך של "יוזמות אברהם"
  2. מועדים לאומיים – איך נאפשר לערבים וליהודים להרגיש בנוח במקומות העבודה גם בימים של מועדים לאומיים. סרטון של "אקורד – פסיכולוגיה החברתית לשינוי חברתי", 13.4.22 –  (להורדת המדריך)

מדברים דוגרי: הצמד הישראלי-ערבי שמנסה להביא לשינוי בעזרת המוזיקה. כמעט שנה אחרי אירועי מאי בשומר החומות, כשמתיחות בין יהודים לערבים גוברת בימים אלה, צמד היוצרים אוריה רוזנמן וסאמח זקות מנסים לקדם הידברות מסוג אחר. דרך פרויקט של שיח ישיר, דוגרי, הם עושים מוזיקה ומנסים להתמודד עם לאומנות ודעות קדומות. כתבתו של ערן זינגר במוסף "קול איסראיל" מתוך כאן החדשות הערב 13.04.22

כנס מיוחד על רקע האירועים הביטחוניים האחרונים: הטרור מול מגמת חיזוק היחסים בין יהודים וערבים בישראל. לצפייה בכנס המלא. המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך כנס מיוחד ברקע אירועי הטרור האחרונים, הדן בהשפעתם על מגמת השיפור ביחסים בין היהודים והערבים בארץ בתקופה האחרונה. באירוע דנים חוקרי המכון, יחד עם מומחים אורחים – בהם יו"ר רע"ם ד"ר מנסור עבאס – בדרכים האפשריות להתמודד עם האתגרים לדו הקיום הרגיש. 11.4.22

ליהודים אין בלעדיות על השיח לגבי מעמדם של הערבים במדינה. גם לנו יש מה להגיד. אני מסרב להיות רק אובייקט ביטחוני או פוליטי, אלא אובייקט ומרכיב אינטגרלי לקיומה של המדינה והחברה. היהודים בארץ צריכים ללמוד להתנהג כרוב אחראי ולא דורסני, דרכנו תוכלו להוכיח שיהדות ודמוקרטיה יכולים לקרות יחד. בעזרת אמון ותלות הדדית נוכל להנביט זהות משותפת, מוחמד דראוושה (גבעת חביבה), וואלה, 05/04/2022 – האזינו לכתבה 6 דקות

סיפורי סלב'ס:

חגיגה של דו קיום: תחרות הרכיבה על סוסים. על אף המצב הביטחוני הנפיץ והימים המורכבים, בחוות חניאל בעמק חפר התקיים האירוע עם מאות משתתפים. בסיום בני נוער מהמגזר הערבי והיהודי רקדו יחד… חשוב מאוד להראות לציבור שיש התארגנויות של בוגרים וילדים שמנסים להפיג את החושך באור, באמצעות הספורט. כשנודע בדבר הפיגועים המתועבים בשבוע שעבר עלה ספק בהקשר של קיום האירוע, שמהווה כמעין כור היתוך של החברה הישראלית המעורבת הכוללת יהודים, ערבים ודרוזים.", מערכת ONE, 4.4.22

ספורי: "אוהדי חיפה קראו לי מחבל מסריח". עימות חריג בין הקהל הירוק לשחקן הפועל ב"ש, שהשתולל בסיום המשחק..משחק שלם של עימותים, שהסתיים ב-0:2 של מכבי חיפה על ב"ש, הגיע לנקודת רתיחה בסיום עם תקרית חריגה נוספת. בסיום המשחק, רמזי ספורי רץ באמוק לכיוונם של אוהדי הירוקים בירידה לחדרי ההלבשה, לאחר שאלה, לטענתו, התגרו בו. "אוהדי מכבי חיפה קראו לי מחבל ערבי מסריח. אי אפשר להבליג. כולם שמעו", אמר ספורי בסיום.", מערכת אתר ערוץ הספורט |ספורט 5| פורסם 05/04/22

האם התרגלנו לשמוע "מוות לערבים"?  עוה"ד אמל עוראבי מסביר למה הוא עדיין לא התרגל לשמוע "מוות לערבים", ומי דווקא כן התרגל, מהצד השני עם גיא זהר, כאן 11, 4.4.22 

שם ערבי זה בסדר בשביל להיהרג אבל לא בשביל להתפרנסהרי הזיכרון של הישראלים כל כך קצר, שהם שכחו שבאסון מירון שהתרחש לפני פחות משנה הערבים הם פתחו את בתיהם באזור הצפון למשפחות הנפגעים להתרעננות וחלקם אף התייצבו באזור כדי להסיע ולעזור כמה שאפשר. במשבר הקורונה, הצוותים הרפואיים שחלקם ערבים היו שותפים מלאים לפעול בימי המגפה… ממה בדיוק את מפחדת, גברת דדון? הרי את בעצמך בת להורים יוצאי מרוקו, מדינה ערבית בצפון אפריקה, האמ-אמא של הערבים. דדון, כיהודים יוצאי ארצות ערב אחרים, למדו להתנכר לערביות שבהם, למדו להתבייש ואפילו להסתיר את החלקים האלו…", שירין פלאח סעב, 4.4.22

יש להתאחד: הם אחד מתוך כל חמישה ישראלים, והם שותפינו בקיום המדינה. מי שאוהב את הארץ הזאת ורוצה בטובת המדינה צריך לבקש דבר אחד עכשיו – שמיליוני יהודים וערבים יתאחדו מסביב לאינטרס המשותף: מיגור האלימות ורדיפת הקיצוניות…הם אחד מתוך כל חמישה ישראלים, והם שותפים מלאים שלנו בקיום המדינה, שותפים לגורל. הבחירה האומללה להציג כמעט שני מיליון אזרחים תחת מתקפה כל כך קשה היא לא רק מופת של חוסר הוגנות, אלא היא נוגדת את האינטרס הלאומי של ישראל..", שיר נוסצקי (האם ראיתם את האופק לאחרונה), מעריב, 04/04/2022

לחתור למגע, לבחור בחיים. הרוב המכריע של הפלסטינים אזרחי ישראל בחר לנהל את מאבקו האזרחי בכלים לא אלימים. מסעות הרצח שהתרחשו באחרונה משמשים תירוץ לשכוח מזה, כדי להחזיר את רעיון ההפרדה המוחלטת בין שני העמים החיים כאן, מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  2.4.2022

סוכני השקר: הקונספציה על ערביי ישראל והדו-קיום שוב מתפוצצת לנו בפרצוף. עיתונאים ופוליטיקאים משמאל מספרים לנו כבר שנים שהערבים לא באמת שונאים אותנו, ושהאיום האמיתי לביטחוננו נשקף מכיוונם של כמה נערי גבעות עם פאות. לשקר הזה, שהם הצליחו להטמיע כאן בהתמדה, יש מחיר דמים כבד, קלמן ליבסקינד, מעריב, 2.4.22

עלינו להכיר את המציאות ולא את תעמולת ההסתה. 98 אחוזים מהאזרחים הערבים מתנגדים לפיגועים הללו. 98 אחוזים. זו לא טעות. אך 44 אחוזים מהאזרחים היהודים בטוחים שהרוב המכריע של האזרחים הערבים תומכים בפיגועים הללו. זה כל העניין. עו"ד דניאל חקלאי, זמן ישראל, 1.4.22

שחקן הכדורגל שמאמין בדו קיום דרך הרגליים. השוער עומרי אזולאי, בן 35 מאופקים, לא חלם שאחרי קריירה ארוכה, דווקא בהפועל רהט מליגה ג' הוא יהפוך לכוכב • בריאיון לתוכנית "השבוע עם גאולה" הוא מבהיר: "אני בא לשחק כדורגל – לא בא למלחמות", דני דגן, כאן חדשות, 02 באפריל 2022

דיווח: ערבי הותקף בידי יהודים בפרדס חנה. עובד תברואה בן 42 מג'יסר אל-זרקא מאושפז באורח קשה לאחר שהותקף "על רקע לאומני" בפרדס חנה. דלית הלוי , ערוץ 7, כ"ט באדר ב תשפ"ב, 01.04.22

"דווקא עכשיו זו הזדמנות לבקר בישובים הערביים": אירועי הרמדאן מתחילים. קבלת פנים חמה, שיטוט בין חנויות הכפרים, הכרת האנשים מקרוב ובעיקר לדבר יחד על מה שחשוב לכולם. אלו חלק מהחוויות שהמטיילים שיבחרו בתיירות חברתית יקבלו השנה באירועי החג "תכלס חיים משותפים". "לא ניתן לעשבים השוטים לקלקל לנו", שירי הדר, YNET, 31.3.22

גל הפיגועים:

  • "תפסיקו עם ההכללות": השבוע שבו הפחד השתלט על כולנו. ערן זינגר משוחח בהסכת מרחאבית עם לוסי אהריש ואימאן קאסם סלימאן על הפחד של יהודים מערבים ולהיפך, על השיח האלים ברשתות בחברה הערבית, על הופעתו המחודשת של דאעש, ועל הלקחים שלמדנו ולא למדנו מהעבר, מרחאבית כאן חדשות, 02 באפריל 2022
  • סאד, רים ואמירה מאמינים בדו קיום בחדרה. למרות הפיגוע הנורא. לאחר הפיגוע פתח רופא השיניים סאד אבו עיסא מחדרה, את קבוצת הפייסבוק "ערביי ישראל נאמנים למדינה". האיומים שקיבל לא מפחידים אותו: "אמרו לי להוריד את מה שכתבתי – אבל אני לא מוכן". גם אחותו של סאד, אמירה זידאן מזועזעת, אבל מאמינה: הדו קיום יישמר, מירית גולן, מיינט חדרה, 01.04.22
  • חרדים מרחבי הארץ בהלוויית השוטר: "כולנו חבים לו חוב ענק". אף שלא הכירו באופן אישי את רס"ב אמיר חורי, עשרות מהציבור החרדי השתתפו בהלוויית השוטר הערבי-נוצרי שהסתער על המחבל בפיגוע. איתמר, צעיר חרדי, הגיע להלוויה ממודיעין עילית: "נסעתי חמש שעות באוטובוסים רק כדי לחלוק כבוד אחרון לגיבור". אליהו, תושב מגדל העמק המתמודד עם נכות, נסע לנחם את המשפחה האבלה למרות הקושי: "הלב שלי אמר לי להגיע", ישראל מושקוביץ, YNET, 31.03.22
  • יהודים וערבים בישראל בצומת היסטורי. הפיגועים שהתרחשו תוך שבוע הבהירו שפסגת הנגב לא תעלים את האיומים הפנימיים שממשיכים להתעצם. החברה הערבית בין השתלבות להתנגשות…הפיגועים בבאר שבע ובחדרה נבעו מהסתה הרווחת בקבוצת שוליים בחברה הערבית, אך מייצגים בעיות יסוד שעלולות להפוך לאיומים אסטרטגיים, ובראשם התרופפות משילות המדינה בציבור הערבי, חולשת ההנהגות המקומיות, משבר הדור הצעיר וגלישת הפשיעה והאלימות מהמרחב הפלילי הערבי לממד הלאומני, תוך פגיעה גם בציבור היהודי…", אלוף (מיל') עמוס גלעד, ד"ר מיכאל מילשטיין, YNET, 31.3.22
  • מחקר בזק של אקורד שנערך בימים האחרונים בקרב אזרחים יהודים וערבים התפרסם כעת בחדשות ערוץ 12 וחשף פערים עצומים בין העמדות שיהודים מייחסים לערבים לגבי הפיגועים שבצעו אזרחים ערבים, לבין עמדות של אזרחים ערבים בפועל. הנה הממצאים:* 98% מהאזרחים הערבים מתנגדים לאלימות כלפי יהודים; 91% מהיהודים מתנגדים לאלימות כלפי ערבים…",  מכון אקורד (FB), 30.3.22
  • המצוד אחר פועלים מהשטחים: "עוברים בין המכוניות ומחפשים ערבים". יום אחרי הפיגוע בבני ברק, ראשי עיריות ומעסיקים החליטו לעצור כניסת פועלים מהשטחים. פעילי ימין רודפים אחרי מי שהגיע. פועלים רבים החליטו לא להגיע לעבודה. "המצב מסוכן מדי", הם אומרים, מאת: יובל אברהם, שיחה מקומית, 30.3.22
  • אסור לוותר על שותפות הגורל עם אזרחי ישראל הערבים. הקריאה "מוות לערבים" איננה רק סיסמתם של אנשי "לה פמיליה". ישראלים רבים אחרים חושדים באזרחים הערבים שהם לא השלימו עם קיומם של היהודים פה. התוצאה היא שהם עצמם רוצים להעלימם מהארץ הזאת… עם כל התסכול והזעם מה שמפחיד אותי באמת הוא פגיעה במרקם היחסים בין יהודים לערבים…", עוזי ברעם, הארץ,30.3.22
  • חמישה תושבי צפת נעצרו בחשד להצתת כלי רכב בשכונה ערבית בעיר. ארבעה מבין חמשת העצורים קטינים. במשטרה מעריכים כי ההצתה היא תגובה לגל הפיגועים בשבוע האחרון. עדי חשמונאי, הארץ, 30.3.22
  • קריאות מסיתות בטלגרם: "נקמה נקמה נקמה", "להגיע מצוידים היום" . לצד דרישתם של ראשי ערים למנוע כניסת פועלים ערבים לאתרי בנייה והפגנה גדולה של ארגוני ימין הערב, מתרבות ברשתות הקריאות לפגיעה בערבים. במאי האחרון זה הגיע ללינץ' בבת ים,  גלית הראלי, המקום הכי חם,  30.03.22

מחקר: טיקטוק מגשרת בין יהודים לערבים. רשתות חברתיות זוכות לרוב לביקורת על כך שהן מחזקות את עמדותינו, ואף מקצינות אותן, מאחר שהן מראות לנו רק עוד ועוד ממה שאנו מכירים. מחקר חדש מצא כי בני נוער יהודים, ערבים ופלסטינים נחשפים אלה לאלה בטיקטוק, שנוטה להראות תכנים לוקאליים בניגוד לאינסטגרם שמתמקדת בתכנים גלובליים. "כלי נהדר להנגיש את האחר בקונטקסט פחות מאיים ודמוני", אושרית גן-אל, YNET, 29.3.22

תושב נתניה נאשם בניסיון רצח נהג מונית ערבי: "להרוג מחבלים". דוראל קדוש, תושב נתניה בן 24, נאשם שהיה מעורב בתקיפה בסכין של קבוצת אזרחים ערבים שניסו לסייע לנהג מונית שהותקף. אחד מהם נפצע קשה ואושפז בבית חולים למשך חודש וחצי, גלעד מורג, YNET, 27.3.22

2 שוטרים נהרגו בפיגוע בחדרה, המחבלים הגיעו חמושים מאום אל פחם. 6 פצועים, בהם 3 שוטרים, פונו לבית החולים במצב קשה, בינוני וקל • כוח מסתערבים שהיה במקום נטרל את המחבלים לאחר קרב יריות • שרי החוץ בפסגת הנגב גינו את הפיגוע • מפקד המשטרה: "מילאנו את כל המחוז בשוטרים", אורלי אלקלעי ומשה שטיינמץ, כאן חדשות, 27 במרץ 2022, 21:00, עודכן ב 22:29

בציבור הערבי גינו את הפיגוע, ומקווים שגם ההנהגה היהודית תנסה להנמיך את הלהבות. הפיגוע בבאר שבע תפס את המנהיגות הערבית בעיצומו של קמפיין נגד הסיירת האזרחית שהקים פעיל עוצמה יהודית בנגב. כולם מדגישים כי המפגע תומך דאעש, ומבינים שכעת ייאלצו להתמודד עם מציאות אחרת, ג'קי חורי, הארץ, 25.3.22

שנה סוערת ביחסי יהודים-ערבים. מה השתנה ביחסים בין יהודים לערבים ולאן פנינו? הצגת ממצאי המחקר המרתקים, ודיון בהשלכותיהם על הקידום של חיים משותפים שוויוניים, סובלניים ומכבדים בין ערבים ליהודים בישראל. מרכז אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי. צפו במצגת, 22.3.22

חשד לפשע שנאה בג'לג'וליה: עשרות מכוניות הושחתו | תיעוד. אלמונים ניקבו צמיגים של כ-30 מכוניות וריססו כתבות נאצה, כשנתיים אחרי מקרה דומה ביישוב, 9.3.22

גזענות במוקד של בית החולים: "תנתק, גם ככה הוא ערבי". עובדת לשעבר במוקד של שירות הרפואה הפרטית בבית החולים הדסה נחשפה לגל של גזענות מצד אחראית המשמרת. האחראית כינתה לקוחות "ערבושים", הנחתה לחטא מקום שישב בו מוקדן ערבי וזלזלה ברופאים הערבים. הדסה: "כל המטופלים זוכים ליחס שווה והגון", עינב חלבי, YNET, 08.03.22

פסטיבל נעות مع بعض: ריקוד פוליטי ערבי-יהודי ששובר מוסכמות. דבקה פלסטינית, ריקודי בטן, מחול אפריקאי, עבודה אנטומית מודעת ואימפרוביזציה. מארגנות פסטיבל המחול שנפתח היום בטור מיוחד על משמעות התנועה במרחב הדו-לשוני ביפו, יסמין גודר ונור גראבלי, טיים אאוט תל אביב, 3 במרץ 2022

קבלת הפנים לזוג בנשר: "אין כניסה לערבים". אמיר ושרה רכשו דירה אחרי שהתארסו • הם נערכו לעבור אליה, ולאחר שבאו לראות את השיפוץ אלמונים חיבלו במנעול של דלת הכניסה • כמה ימים לאחר מכן גילו שריססו עליה כתובות נאצה • אמיר ל-N12: "כנראה שמישהו קלט שיש דוברי ערבית בשכונה בזמן שהיינו שם ודיברנו אחד עם השנייה" • שרה ארוסתו: זה מזעזע והם מנסים להפחיד – אבל עשינו את הבחירה שלנו • משטרת נשר פתחה בחקירה, פוראת נסאר | N12 |  01/03/22

"דיברנו בערבית והתנפלו עלינו, ראיתי את המוות בעיניים". ארבעה אוהדי בני סכנין נקלעו לעימות אלים מול אוהדי בית"ר ירושלים בסיום משחק בטדי. אחד מהם סיפר לכאן רשת ב: "הרביצו לנו עם בקבוקים, בעטו, גנבו לנו טלפון ושברו משקפי ראייה", ליאן וילדאו, כאן חדשות, 28 בפברואר 2022

ניסה לסייע לנהג מונית שהותקף, נדקר – ומאושפז במצב קשה. ויסאם (20) וחברו (24) הבחינו בתקיפת נהג מונית בתחנת דלק בנתניה. הם אזרו אומץ לסייע לנהג המונית, אך בהמשך נתקלו בתוקפים ובחבריהם שדקרו אותם בתחנת דלק אחרת. אלעג'ו נפצע קשה, התוקפים חופשיים. במשטרה שוללים רקע לאומני, אם הקורבן: "אמרו להם 'אתם ערבים מחבלים וצריך להרוג אתכם'", חסן שעלאן, רענן בן צור, YNET, 28.2.22

נטע אלקיים והדיאלוג המזרחי-פלסטיני. הביקורת על התערוכה במכון הערבי בפריז מדגימה כיצד שוב נכפה אלם היסטורי, עכשווי ועתידי על מזרחים בישראל. הדיון שהתפתח מעלה תהיה לגבי האופנים שבהם, אם בכלל, השתנו התנאים לדיאלוג מזרחי-פלסטיני מאז הכישלון של המפגש ההיסטורי בטולדו בשנת 1989, מאיר עמור, העוקץ,  09.02.22

העונש הוחמר: תושב פ"ת שהסית לפגיעה בערבים ברשת יישלח למאסר. בית המשפט המחוזי מרכז קיבל את ערעור הפרקליטות והחמיר את עונשו של זהר זוארץ מפ"ת, שירצה תשעה חודשי מאסר לאחר שהורשע בהסתה לאלימות וגזענות, מעריב אונליין,  10/02/2022

רוטנשטיינר בריאיון פרידה: "העימות היהודי ערבי, שנכנס לנבחרת, היה הכי קשה לי". וילי רוטנשטיינר יעזוב השבוע את ישראל ואולי יחזור בקרוב: "לא פוסל עבודה בקבוצה כאן". הוא חוזר לקונפליקט הלאומי ולסיפור דאבור ("האירוע הכי קשה שעברתי בכדורגל"), יניב טוכמן, וואלה ספורט, 8.2.22

מודל ייחודי ופורץ-דרך שפותח במרכז אקורד נועד לספק ל[מנהלות ומנהלים] כלים לאבחון היחסים בין יהודים לערבים בצוות, בזמן הסלמה ואחריה, כמו גם מערך של כלים תומכים להתערבות ופרקטיקות ניהוליות מומלצות. פוסט של מרכז אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי, 3.2.22

מטרת הימין גלויה: עימות אלים בין המדינה לבין אזרחיה הערבים. עם ירידת רעיון הסיפוח מהפרק והתחזקות הכוח הפוליטי של האזרחים הערבים, האגף המיליטנטי של הציונות הדתית הבין שהמאבק האמיתי מתחולל בישראל גופא ומגייס את משאביו להילחם ב"סכנה הדמוקרטית". אפרטהייד, מבחינתם, אינו איום כי אם מודל ראוי, מאת: מירון רפופורט , שיחה מקומית, 2.2.2022

מה המתח העיקרי בחברה הישראלית? אתם כבר יודעים. שני סקרים של שני גופים שונים בדקו מהם המתחים העיקריים בחברה הישראלית, על פי דעת הישראלים. באופן לא מפתיע, שניהם הגיעו לאותו ממצא בנוגע למתח בין יהודים לערבים … המכון למחקרי ביטחון לאומי מקיים את ועידתו השנתית תחת שם בומבסטי כמקובל ("עת להחלטות קריטיות" – ועל זה ייאמר, או שכן או שלא). ועוד כמקובל, המכון פרסם סקר שמלווה את הדיונים, שבוודאי יהיו מעניינים. בין השאר בחן הסקר את המתחים העיקריים בחברה הישראלית, כפי שהם נתפסים על ידי הישראלים עצמם. זה מעניין, משום שרק לפני כמה שבועות פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה ממצאים מקבילים בשאלה מקבילה, כך שיש מה להשוות ולמה להשוות…", שמואל רוזנר, המדד – כאן חדשות, 31.1.22

"הייתי ילד ישיבה בחפלות": המוזיקאי החרדי שמנגן מוזיקה ערבית קלאסית. אחרי שנים שבהן התביישו, ו"אם" שמעו מוזיקה ערבית בבית אז רק כשהדלתות והחלונות סגורים – העידן הזה נגמר. גם הדור הצעיר מתעניין במוזיקה הערבית שסבא וסבתא אהבו להאזין לה. "פירקת אל נור" הוא דוגמא להרכב כזה, שמצליח לסחוף את הקהל היהודי והערבי כאחד – עם מוזיקה ערבית קלאסית. כתבתו של ערן זינגר, מתוך כאן חדשות הערב 26.01.22

המאמן עאמר הותקף במכות ע"י בכירי א.ס אשדוד צפו: אירוע מביש בכדורגל הישראלי: בסיום ה-1:1, מאמן ראשל"צ הוכה לטענתו על ידי שני הבעלים של היריבה במנהרת השחקנים. האלימות במגרשים מגיעה לשפל חדש, 1one, 21/01/2022  

נעצרו שני צעירים החשודים בריסוסי כתובות "מוות לערבים" על תחנת אוטובוס סמוך לחריש. דידי אלאלוף, מבזקלייב, 21.1.22

3 תושבי בת ים יואשמו בניסיון רצח על רקע לאומני ביפו. שלושה גברים, תושבי בת ים, יואשמו בניסיון רצח אחרי שנעצרו בחשד לתקיפה בכלי ירי שאילתרו ממהדק סיכות שני גברים ערבים ושתי צעירות יהודיות בגינה ציבורית ביפו בליל שבת לפני כחודשיים. אחת הצעירות, תושבת תל אביב בת 20, נפגעה ברגלה וטופלה בבית חולים. כך התירו היום (חמישי) לפרסום המשטרה ושב"כ, שניהלו עד כה חקירה סמויה והגדירו את האירוע לאומני…", דניאל אלעזר, כאן חדשות, 20 בינואר 2022

חשד לפשע שנאה לאומני: פקידת דואר מאשקלון חשודה בניסיון רצח של ערבי. שוטרי משטרת אשקלון עצרו תושבת אשקלון בת 34 בחשד למעורבות בניסיון רצח של תושב כפר קאסם שנדקר בכל חלקי גופו ליד מועדון בעיר. "על פי החשד הקורבן נבחר אך בשל מוצאו. מדובר בתיק חמור ביותר הנושא כאמור אופי לאומני", כתב השופטת והאריכה את מעצרה. החשודה מכחישה, מאת: דוד לוי, כאן דרום, 18.1.22

חיבור דרך הכדור: הילדים מלוד שהפכו לחברים על המגרש. אחמד הרוש וליאור מלאקו, שני נערים בני 12, משחקים יחד בקבוצת כדורגל בלוד ומנסים לחזק את שיתוף הפעולה בין המגזרים, מתוך אמונה שעם אהבה משותפת לכדור – אפשר גם ליצור בעיר עתיד טוב יותר. כתבתו של יואב בורוביץ', כאן חדשות,  17.01.22

אנחנו על המפית – עונה 4 | פרק 5 – סיר לסלאם. דיאלוג יהודי ערבי נשי: דפנה קרמר ומוזנא בשארה עומדות מאחורי המיזם ״סיר לסלאם״, במסגרתו הן מארחות מפגשי אוכל יהודיים-פלסטינים. השתיים מחברות בין המטבחים ומגשרות על הפערים. קרמר ובשארה הכירו ב"משק יעקבס" כשפרץ לחייהן וחיינו חוק הלאום, שנתן לתחושתן סנוקרת למאמצים להרחבת הדו-קיום. השתיים חברו יחד לארוחה אחת, חד פעמית, בה תכננו להציג את מיטב המאכלים מכאן (פלסטין) ומשם (מזרח אירופה) כדי לנסות לבסס גשר קולינרי בין העמים. ההצלחה הביאה אותן לקיים מאז מעל 80 ארוחות שמתחילות בקובה וקיגל ולאט לאט מחברות בין המטבחים (ריזוטו פריקה בבורשט). ברק יחזקאלי, כאן חדשות, 11.6.22

חיים משותפים בעידן של משברים. כנס בנושא חיים משותפים נערך במכללה האקדמית עמק יזרעאל – פרי שיתוף פעולה בין החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, המועצה האזורית עמק יזרעאל, עמותת יוזמות אברהם, אגודת המפגש הבין דתי והמרכז לחקר מגוון חברתי וקונפליקטים בין קבוצות במכללה. המקומון מרכז העיניינים, 23/12/2021

לאן עכשיו / وإسا لوين ? – ועידת ״הארץ״ ועיריית חיפה לחברה משותפת. יום רביעי | 05.01.2022 | 10:00 | אולם רפפורט חיפה. מגפת הקורונה, אירועי חודש מאי, הקמת הממשלה החדשה וגל הפשיעה הם רק חלק מהאירועים שאילצו אותנו לחשוב מחדש בשנה החולפת על היחסים המורכבים בין יהודים לערבים בישראל. ועידת ״הארץ״ ועיריית חיפה לחברה משותפת תדון באתגרים אלה ועוד בזירה הארצית, המקומית והאזרחית. בואו לחיפה, המציינת בימים אלה את תקופת החגים באווירת סובלנות וכבוד הדדי, לברר איתנו: ״לאן עכשיו / وإسا لوين״?

הקופי שופ המשותף ליהודים וערבים מטופלי קנאביס. מקלנסווה, מטירה, מטייבה, מצור יצחק, מכפר סבא ומהרצליה פיתוח – כולם נאספים ב"סמוקי מונקי" של כארם, קופי שופ משותף ליהודים וערבים מטופלי קנאביס, בו תמצאו בנוסף למוצרים הרגילים גם קנאפיס – כנאפה עם שמן קנאביס, דוקותיים כאן חדשות, 07 בדצמבר 2021

פרסים לסטודנטים שזכו בתחרות יצירה מקורית, העוסקת ביחסי יהודים-ערבים. התחרות הארצית כללה סטודנטים משש אוניברסיטאות. בשלושת המקומות הראשונים בפרסי קרן ארדיטי זכו סטודנטים מהאוניברסיטה הפתוחה, YNET, 6.12.21

"דקירה אחת ויבינו את המסר": הצצה מבפנים למחתרת היהודית החדשה. אחרי "שומר החומות" פעילות ארגוני הימין הקיצוני עלתה שלב. תחקירן חדשות 13 הצליח להיכנס לתוך קבוצה חשאית של פעילים ב"עוצמה יהודית", שתכננה לפגוע בערבים – ונעצרה רגע לפני פעולה. "היום נירה להם בראש", דור כהן, עמרי מניב, חדשות 13, 6.12.21

ואף-על-פי-כן, שותפות דו-לשונית …"אוּבּוּנטוּ" לפי הארכיבישוף דזמונד טוטו, חתן פרס נובל לשלום, הוא אידיאל תרבותי אפריקאי לפיו בני האדם הופכים הומניים באופן מלא אך ורק דרך אינטראקציה עם בני אדם אחרים. … מספירה שהתחלתי לעשות באחרונה עולה עשרות אלפים חיים בארץ מדי יום את החיים המשותפים בין יהודים לערבים באופן ישיר ומכוון, מתוך בחירה בזיקת-שותפות ושוויון לצד השני, לתרבותו, וללוח השנה השונה שלו. הפסקתי את הספירה בתחילתה, כשהגעתי ל-54,500 נשים, גברים וילדים: התלמידים בחינוך הדו-לשוני ומשפחותיהם; העובדות והעובדים בארגונים המשותפים; מעגלי העשייה המשותפת והשיח המשותף; בוגרי התוכניות המשותפות הרבות והמתנדבים בכל הארץ. יש גם העובדות והעובדים הרבים במערכת הבריאות, במסחר ובתעשייה, בתרבות ואף במשרדי הממשלה. במילים אחרות – חובבי ההפרדה המתנגדים לשותפות אינם מצליחים באמת להפריד בין יהודים לערבים. גם האדבוקציה לשינוי מדיניות הממשלה מכוונת לבינוי חברה משותפת ושוויונית…" שולי דיכטר (לשעבר מנכ"ל ידי ביד, ועמותת סיכוי), הארץ, 30.11.21

מדד השותפות בקרב בני ובנות נוער בישראל לשנת 2021. [הדוח] עמדות בני ובנות נוער יהודים וערבים בישראל לאחר אירועי ההסלמה בחודש מאי וההתמודדות החינוכית הנדרשת בעקבותיהם, כתיבה: שירה רן וד"ר ליאת נצר, מרכז אקורד, נובמבר 2021

וובינר מדד השותפות 2021 של מרכז אקורד, 30.11.21, 10:00-11:30. בוובינר נחשוף את ממצאי המדד, נדון על תובנות המחקר, ונציע המלצות יישומיות להתמודדות חינוכית עם המתחים והמשקעים שנותרו בקרב בני הנוער היהודים והערבים אחרי אירועי ההסלמה. צריך רישום מוקדם. היכנסו

לא צריך מילון: ילדי קיבוץ פלך ודיר אל אסד יוצאים יחד לפעילות דו לשונית ביער. מיזם חדש ומקורי מפגיש את ילדי הגנים בדיר אלאסד ובתובל-פלך לפעילות משותפת וערכית ביער שבקיבוץ פלך. הגננת חוה בר-און: "כל מפגש מסתכם בסיפור שאנחנו מספרים בשתי שפות", אבי איצקוביץ', MYNET קיבוץ, 29.11.21 ♦

בעקבות המהומות האלימות בין יהודים וערבים בערים המעורבות בחודש מאי האחרון, הכריזה הקרן החדשה לישראל שתקצה מיליון שקלים עבור יוזמות אזרחיות שיקדמו חיים משותפים. לקול הקורא, שמטרתו שיקום היחסים בין ערבים ויהודים, הגישו לא פחות מ-597 בקשות! מתוכן בחרה ועדה מקצועית 22 יוזמות ופרויקטים המקדמים דיאלוג, חינוך משותף, פיתוח תרבות משותפת ויזמות וטכנולוגיה…אלה הן היוזמות הזוכות במענק "קולות של תקווה" 2021/ مرفق قائمة المبادرات الفائزة في منحة "أصوات الأمل" 2021…" פוסט FB של הקרן החדשה לישראל, 28.11.21

74% מהנוער: אין אפשרות ליחסים טובים בין יהודים וערבים. ממדד השותפות בקרב בני הנוער לשנת 2021, העלה נתונים קשים באשר לאפשרות לשיקום היחסים בין יהודים לערבים, בקרב מתבגרים. שכן חלה עלייה ברמת השנאה שחשים בני נוער ערבים כלפי יהודים, יובל בגנו, מעריב, 28/11/2021

היום נפגשנו יהודיות/ים וערביות/ים מבאר שבע והאזור בפארק נחל באר שבע כדי לדבר על חיי היום יום שלנו, דיברנו בזוגות של ערבים ויהודים, מהאקדמיה דיברו מאוניב' בן גוריון ומכללת קיי, פעילים למען ההכרה בפרים הלא מוכרים, תושבות ותושבים מהכפרים הלא מוכרים, באר שבעיות ובאר שבעיים, פעילות ופעילים פוליטיים. פוסט FB של גאדיר האני, 27.8.21

אתמול בערב, ברחבת המשביר הישן במרכז ירושלים, קיימנו עמידת מחאה וסולידריות בעקבות מקרה התקיפה המזעזע של שניים מבוגרי תיכון "יד ביד" בירושלים …", וסט FB של עמות "יד ביד" 28.11.21

השנאה והפחד שחשים בני נוער ערבים כלפי יהודים גברו אחרי שומר החומות. מחקר שבחן את התחושות של בני ובנות נוער ערבים ויהודים זה כלפי זה הראה שכמעט בכל מדד חלה השנה הרעה בתחושותיהם של הערבים. רמות השנאה והפחד של יהודים נותרו יציבות – וגבוהות מאלה של הערבים..מחקר שנערך בקרב מדגם מייצג של כאלף בני נוער מצביע על עלייה ברמת השנאה והפחד שחש נוער ערבי כלפי יהודים לאחר מבצע "שומר החומות", בהשוואה לשלוש השנים הקודמות. ככלל, בני הנוער היהודים חשים רמה גבוהה יותר של פחד ושנאה כלפי ערבים – אך זו נותרה יציבה השנה בהשוואה לשנים קודמות. כמעט בכל מדד במחקר חלה השנה הרעה בתחושותיהם של בני הנוער הערבים. הנתונים נאספו כחלק ממחקר של מרכז אקורד באוניברסיטה העברית, הפועל לקידום הסובלנות בין קבוצות האוכלוסייה באמצעות ידע וכלים מתחום הפסיכולוגיה החברתית.", שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 19.11.21

"כולנו חיים כאן יחד". ביום שישי ייצא לדרך בחסות בנק הפועלים מסע אופניים חוצה מגזרים שזכה במקום הראשון מבין מיזמים חברתיים שיזמו עובדי הבנק. מאחורי היוזמה עומדת חיה זינו מסניף כפר תבור, שאיבדה את בתה טל בתאונת טרקטורון בשנת 2007, מערכת עמקניוז, 17.11.21

"אין לי אוויר": שר הצמד היהודי-ערבי 'דוגרי', ושם את כל הרגשות על השולחן. "אנחנו רוצים לקדם שיח דוגרי, אותנטי, לשים פוליטיקה בצד ולדבר על האמת ולשים אותה על השולחן. מתוך המקום הזה להכיר בכאב של שני הצדדים, לפעול יחד בשיתוף פעולה כדי לייצר עתיד משותף, לייצר מקסימום טוב למקסימום אנשים". סאמח 'סאז' זקות ואוריה רוזנמן, המהווים את הצמד "דוגרי", בריאיון לאולפן ynet על הקליפ החדש והפעילות המשותפת. צפו. אטילה שומפלבי, |YNET 15.11.21

הכול מתחיל בחינוך: נפתח קורס גישור למנהיגות חינוכית יהודית-ערבית. במשך מספר חודשים עבד צוות משותף מטעם הקונגרס הישראלי וגבעת חביבה על בניית מתווה הקורס וגיוס האנשים המתאימים להשתתף בו. לבסוף, גובשה חבורה של 20 נשים וגברים, יהודים וערבים, מנהיגים חינוכיים פורצי דרך בעלי רזומה חינוכי, יזמי וחברתי שאפשר רק להוריד בפניו את הכובע. היום, הם התכנסו כאן למפגש הפתיחה מרגש: קורס גישור למנהיגות חינוכית יהודית-ערבית של הקונגרס הישראלי וגבעת חביבה יצא לדרך. נובמבר 2021

פערי השכר בין יהודים וערבים: זו לא פוליטיקה, זו כלכלה. בדו"ח שפרסם האוצר בשבוע שעבר נחשף כי ערבים מרוויחים הרבה פחות מיהודים. היחסים העגומים שבין הערבים ליהודים הם, כך מסתבר, בעיה כלכלית מן המעלה הראשונה, שלמה טייטלבאום, כלכליסט,  14.11.21

הכלת המורכבות באקדמיה היא מפתח לחיים משותפים. המפגש של סטודנטים וסטודנטיות יהודים.ות וערבים.ות עלול להיות טעון וקשה, אבל אם יינתנו למרצים כלים להכיל את המורכבות ולאפשר שיח מכבד, תוכל האקדמיה להגביר את הסבלנות ולשתול זרעים של שילוב ושוויון, יעל מעין (עמותת "יוזמות אברהם"), גלובס, 16.10.2021

המשטרה: אוהדי נתניה יידו אבנים לעבר אוהדי סכנין ראשונים. המשטרה טוענת: אוהדי מכבי נתניה הם אלה שיידו אבנים ראשונים לעבר אוהדי בני סכנין, באירוע החריג שהתרחש אמש (שבת) אחרי המשחק בדוחא. מכבי נתניה ניצחה 1:3 במשחק, ובצילומי הטלוויזיה נראו כמה עשרות אוהדים של סכנין משליכים אבנים לתוך האצטדיון, כנראה לכיוון היציע בו התמקמו אוהדי מכבי נתניה. למרות זאת, לטענת המשטרה שפתחה בחקירה ומנסה לאתר את החשודים באמצעות צילומי אבטחה מהזירה, יידוי האבנים היה הדדי. שלמה וייס ורענן ברנובסקי, וואלה ספורט, 3.10.21

צעיר מג'לג'וליה נדקר בחוף אולגה: "אמרו לי 'לך מכאן ערבי מלוכלך'". לדבריו, הוא ניסה להימלט והם רדפו אחריו. "נפלתי על האדמה והם דרכו עליי וגם גנבו לי את הטלפון ואת מפתח הרכב, עד שהגיעו למקום כמה ערבים ויהודים שהצילו אותי ממוות. לאחר זמן קצר, יהודי החזיר לי את הדברים שגנבו". הוא הוסיף כי במהלך התקיפה ראה באזור שני שוטרים: "קראתי להם לעזרה אבל הם לא רצו להגיע, אלא השאירו אותי פצוע ותחת התקפה". לדבריו, כשסיפר זאת בתחנת המשטרה כשהגיע להתלונן על התקרית נאמר לו כי "ההנחיות מחייבות את השוטרים לא להתערב במקרה כזה או דומה"., חסן שעאלן, YNET, 1.10.21

מאז אוקטובר 2000 אני שותק את מותך, אסיל. תמונתך בחולצה הירוקה של מחנה זרעים של שלום עוד עומדת על שולחני, אותה חולצה שבה נורית למוות. אני זוכר את הלילה שבו ישנו כף רגל לראש, אבל עדיין לא מוצא את המילים לדבר עליך עם יהודים בישראל. הם עדיין שואלים את השאלות הלא נכונות, אסיל  , מאת: רועי כהן  שיחה מקומית, 28.9.2021

איך הפכה עמק יזרעאל לחממה של מכינות קדם-צבאיות וחברתיות. לא פחות משבע מכינות, שתיים מתוכן משותפות ליהודים וערבים, פועלות ברחבי המועצה. סגנית ראש המועצה דליה אייל מסבירה את התופעה החיובית שהחלה לפני כעשור, דניאל דדון, MYNET, 22.9.21

מגמות ביחסי יהודים וערבים בעקבות ההסלמה. חודש מאי 2021 סימן נקודת שפל אלימה ביחסים בין האזרחים היהודים והערבים בישראל. בעקבות זאת נרתמנו במרכז אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי לערוך מחקר שביקש לזהות את העמדות, את הרגשות ואת הדעות של יהודים וערבים אלה כלפי אלה בתקופה שאחרי ההסלמה..הממצאים של המחקר קשים ומעוררי דאגה וקוראים לנו לפעולה. אבל אל לנו לאבד תקווה. על סמך הממצאים יש ביכולתנו לזהות את מרחבי ההשפעה הרלוונטיים ביותר לשיפור יחסי ערבים-יהודים: הנרטיבים והרגשות כלפי חיים משותפים, העמדות הקשורות לחינוך ולילדים, העמדות הקשורות לשילוב בתעסוקה והעמדות כלפי מדיניות לקידום חיים משותפים.." המחקר בוצע בהובלת קבוצת חוקרות וחוקרים של מרכז אקורד, יארא נאסר, לי אלדר טל אוריאן הראל, וד"ר יוסי חסון. 12.9.21 (הכנסו למצגת, אינפוגרפקיה והקלטה של וובינר)

"סמל לאחדות", "די לגזענות": הניצחון הענק בצל סערת דאבור. נבחרת ישראל גברה על אוסטריה 2:5 במשחק מרשים שמהלכו כבש גם השחקן המוסלמי שספג שריקות בוז • רבים חיזקו את דאבור בתום המשחק ובהם גם חברי כנסת • "ההכרעה החשובה היא בין גזענות לדמוקרטיה", כתב ח"כ עודה • ח"כ בליאק מיש עתיד: "עוד ניצחון לאחדות הישראלית" • מנגד, כתב ח"כ בן גביר: "האוהדים ששרקו בוז הם ישראל היפה",  N12| פורסם 05/09/21

הפועל אבו גוש מבשרת ציון: יהודים ומוסלמים כאחד. אחרי 31 שנה בתפקידים בשירות החוץ והממשלה, ד"ר אלון ליאל הקים מועדון המחבר בין שתי מועצות מקומיות ושתי הדתות. "ההנהלה? חצי-חצי, אין עוד כזה", יונתן גינזבורג, 1one, 3.9.21

גרעין של תקווה. קבוצה של צעירים יהודים הגיעו מכל הארץ לשכור את הדירה שאני מפנה במרכז עכו • חששתי שמדובר בחבר'ה שבאו "להראות מי בעל הבית", ומהר מאוד הבנתי שטעיתי – המטרה שלהם היא להקים גרעין אזרחי של חיים משותפים • זה חימם לי את הלב, הרגשתי שהם מדברים בשמי, ג'לאל בנא, ישראל היום, 1.9.21

האיזון העדין בין ערבים ליהודים בנבחרת ישראל אולי לא ייסדק, אבל הוא מלא באינטרסים. דרישת ההתאחדות ממואנס דאבור להתנצל על הפוסט שלו הזכירה שוב את דו-הקיום השברירי בנבחרת ישראל. רפעת טורק, הערבי הראשון ששיחק במדים הלאומיים, מדבר על הקשיים שחווים השחקנים המוסלמים. ויש גם מי שטוען שהמצב משרת את שני הצדדים, איתמר קציר, הארץ, 1.9.21

12 שנה בלי לפגוש ערבי. כ-136 אלף ילדים יהודים וכ-40 אלף ערבים יחלו מחר את כיתה א'. את י"ב הם יסיימו ללא אינטראקציה ביניהם ובקושי יכולת לשוחח. גם זה קשור לאירועי מאי, מיכל סלע (גבעת חביבה), YNET, 31.8.21

זאת כן גזענות. "…האמת העגומה על השילוב בין יהודים לערבים מצויה אלפי קילומטרים משם, בבית הספר "נוף ים" בהרצליה. הורי תלמידים העולים לכיתה ב' מתנגדים בתוקף להחלטה האמיצה של המנהלת, לשבץ לכיתה מחנכת ערבייה. כל זאת אף על פי שהובהר, כי תוצמד לה מורה חונכת, מורה אחרת תלמד עברית ותורה, והמורה הערבייה לא תעביר תכנים העוסקים, למשל, בחגים יהודיים…", הארץ, מאמר מערכת, 26.8.21

פרץ בוני הנגב הפלתה ערבים, תיקנס בחצי מיליון שקל?  תביעה חברת "פרץ בוני הנגב" הפלתה ערבים בשיווק דירות למגורים בבאר-שבע – ברשות מקרקעי ישראל התעלמו. התובע ל ice – "אני תושב באר שבע מנהל בכיר, לא מכיר עיר אחרת. אני חי בקרב יהודים. לראשונה הרגשתי תחושה של גזענות, השפלה זלזול באינטליגנציה שלנו לא למכור לערבים" מפרץ בוני הנגב נמסר: אין תגובה . אריאל נוי, ICE,  25/8/2021

ביטל חוזה שכירות לדיירת ערביה – וישלם לה יותר מ-30 אלף שקלים. ביהמ"ש קבע כי בעל דירה בעפולה הפלה את השוכרת, אם לשישה, על רקע גזעני. למרות שההסכם בין הצדדים היה חתום ובעל הבית אף מסר לה את מפתחות הנכס – הוא ביטל את החוזה והחליף את מנעול הדלת. "לא רצה להתעמת עם דיירי הבניין והעדיף אינטרסים כלכליים על פני קיום החוזה", אלי אשכנזי, וואלה, 24.8.21

"אין באפשרות מורה ערבייה לחנך": הסערה בבית הספר היוקרתי בהרצליה פיתוח. הורי תלמידי בית הספר היסודי נוף ים בהרצליה פיתוח זועמים על כוונת המנהלת למנות מחנכת ערבייה לכיתה ב' • "מחנכת ערבייה לא יכולה להעניק מעטפת של אהבת ישראל, החגים וימי הזיכרון • ניקול ראידמן, שבנה לומד באותה הכיתה, חושבת אחרת: "דעות חשוכות" יעל אודם|המהדורה המרכזית N12, 23/08/21

כך מאבדת הציונות את אדמות הגליל. אנחנו לא גזענים, אומרים האזרחים במושבות הוותיקות. אנחנו בעד דו־קיום, מבהירים ראשי המועצות. ובכל זאת, אלה ואלה מודאגים ממה שנראה כמו השתלטות ערבית יזומה על מיזמי נדל"ן עתידיים, בתי מגורים בלב היישובים וגם אלפי דונמים של שדות ומטעים שנקנים במחירים מופרזים והופכים למתחמי מנגלים. תחקיר דיוקן מגלה: כך מאבדת מדינת ישראל את מה שהשיגו גואלי הקרקעות כשעוד היה מותר לדבר על ייהוד הגליל, מאת   יאיר קראוס, מקור ראשון, 21.8.21

הפרדה במעונות הסטודנטים: "אני לא אשים בדירת שותפים ערבי ויהודי". האזינו: במוסדות אקדמיים רבים אישרו בשיחות טלפוניות כי סטודנטים יהודים וערבים לא משובצים יחד במעונות • בין המוסדות נמנים האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת ת"א • גם בטכניון אמרו כי הם "משתדלים מאוד לבצע את ההפרדה בכל מקרה" • על אף הדברים הברורים שנשמעים בהקלטות – במוסדות דוחים כעת את הטענות על הפרדה מכוונת, נדב ברגר|N12| פורסם 19/08/21

ח"כ עודה נפגש עם הנשיא: "שוחחנו גם על יחסי יהודים ערבים בצל המאורעות האחרונים". חדשות כיפה, 11.8.21, ג אלול התשפ"א

אזרחים דרוזים לא מצליחים לשכור דירה בירושלים בגלל גזענות: "ניתקו לנו בפנים, עברנו מעל 100 שיחות טלפון". בני הזוג חלבי מירכא מעוניינים לעבור לירושלים, אך ניסיונותיהם לשכור דירה לא צלחו בגלל המוצא שלהם • "כשאני אומרת שאנחנו דרוזים, הם מנתקים או נעלמים", סיפרה סחר בשיחה עם N12 • בפוסט בפייסבוק הם שיתפו את החוויה הלא נעימה וביקשו עזרה: "אנחנו עדיין מחפשים דירה, בסך הכול מנסים להתפרנס בכבוד", ענבר טויזר| N12|  פורסם 01/08/21

יהודים, תפסיקו לפחד מהזהות הפלסטינית. ההתלקחות האלימה בין אזרחים ערבים יהודים בחודש מאי העלתה למרכז השיח הציבורי את שאלת ההיתכנות של חברה משותפת ליהודים וערבים בישראל. במהלך האירועים ואחריהם ראינו גורמים משמעותיים ובעלי עוצמה בשלטון המקומי, בחברות עסקיות, בארגוני העובדים, במערכת החינוך, באקדמיה ובגופים ציבוריים נוספים, שקראו לשמירה ואף להעמקת המאמצים לכינון מרקם חיים משותף….אך המגמה הזו נמצאת רק בתחילת דרכה וחשוב להרחיב ולהעמיק אותה כדי לייצר תשתית יציבה הרבה יותר לחברה משותפת…. אנו מבקשים להצביע על שלוש בעיות יסוד שפוגעות ומחלישות את היוזמות והמרחבים המשותפים, ולהציע למובילים של אותם מהלכים ומרחבים משותפים, כמה קווי יסוד להתמודדות עם אותן בעיות…", רון גרליץ (אקורד) ועופר דגן (סיכוי), זמן ישראל, 29.7.21

לראשונה: פסגת שלום למען חיים משותפים תתקיים בחיפה. הוועידה תיערך במעמד נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ובמהלכה יחתמו כל מנהיגי הדתות בישראל וראש השלטון המקומי על אמנה משותפת, הקוראת לאיחוד בין העמים ומניעת אלימות בחברה הישראלית. הארכיבישוף ד"ר יוסף מתא, ראש העדה היוונית-קתולית בגליל, בשיתוף מרכז השלטון המקומי, יכנס את ועידת "חיים משותפים בישראל" במעמד יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, ובהשתתפות נשיא המדינה, יצחק הרצוג. בוועידה ינכחו גם המנהיגים הרוחניים בישראל – הרב הראשי לישראל, הראשון לציון, הרב יצחק יוסף; הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו; וראש איגוד ראשי הדת המוסלמי, השייח' נאדר הייב. יורי ילון, ישראל היום, 29/7/2021

הנתונים מסבירים: האמת מאחורי המתיחות בין יהודים לערבים. יש חילוקי דעות עמוקים בין האזרחים היהודים לערבים במדינה במגוון נושאים. לכל קבוצה יש נושאים שבהם היא רואה פתח לשותפות, ואחרים שמהם היא נרתעת. האתגר שלנו הוא למצוא את הדרך לתת צ'אנס לחיים משותפים…אז כן, יש בהחלט חילוקי דעות עמוקים בין האזרחים היהודים לערבים במדינה במגוון נושאים. לכל קבוצה יש נושאים שבהם היא רואה פתח לשותפות, ואחרים שמהם היא נרתעת. האתגר של כולנו הוא למצוא איך להתגבר על החששות ולתת צ'אנס לחיים משותפים…", פרופ' דרור פייטלסון, דה מרקר-בלוגים, 23.7.21

בכירי הספורט השתתפו בכנס למען דו קיום: "התנועה הגדולה ביותר היא הכדורגל". הכנס ממטעם מרכז הפועל נערך בנוף הגליל בנוכחות ראשי קבוצות הכדורגל והכדורסל והשר לקידום אזורי ועסק במלחמה בגזענות..מאות ראשי קבוצות כדורגל וכדורסל, יחד עם בכירי הספורט בישראל, השתתפו היום (רביעי) בכנס מיוחד של מרכז הפועל למען קידום דו קיום יהודי ערבי בספורט ומלחמה באלימות ובגזענות, שהתקיים במלון רמאדה נוף הגליל…,, מערכת וואלה, 14.7.21

״לא מוכן לדבר עם חייל, אבל עומרי חבר שלי״: בגרעין יהודי-ערבי בלוד מסכמים שנה מטלטלת. בין שלל הכותרות הפסימיות מלוד, שותפות ערבית-יהודית צעירה נרקמה השנה למרות ובצל הקשיים בין בוגרי תיכונים יהודים וערבים שבחרו להתנדב יחד בעיר. ״הארץ 21״ הצטרף לטקס הסיום שלהם לשיחה על ההצלחות והאתגרים… ״שנת קהילה״ היא שנת התנדבות משותפת לבוגרי תיכון ערבים ויהודים שפועלת משנת  2002. הפרויקט כולל כיום ארבע קבוצות – בנגב, ברמלה-לוד וביפו – ובהן משתתפים מדי שנה כ-70 צעירות וצעירים. עד היום השתתפו בסך הכול כ-500…במהלך העימותים בחודש מאי הפכו השיחות על זהות לאומית לסבוכות עוד יותר מהשגרה. ..", תאמר מסעודין, הארץ 21, 14.7.21

צו השעה: הישרדות משותפת והידברות משופרת בין יהודים וערבים. מה שמאחד בינינו הוא תחושת הישרדות משותפת המתקיימת על בסיס אנושיות והידברות משופרת, אמיתית וכנה בין יהודים וערבים – הישרדות המתבססת על ההבנה כי אין לנו ברירה אחרת אלא לחיות באותה חלקת אדמה • הגיע הזמן שנהיה מציאותיים ונסתכל על הקשיים בעיניים פקוחות – ולא נסתפק בהצעות מלאכותיות, פרופ' יוסף משהראוי, גלובס, 10.7.21

יצחק הרצוג הושבע לנשיא ה-11 של ישראל: אוריד את הטון, אנמיך את הלהבות. הנשיא היוצא ריבלין אמר בטקס השבעה: "אני מאמין שנמצא את הדרך לחיות פה יחד, יהודים וערבים…אני מאמין, שאם אנחנו נצליח לחיות פה יחד, יהודים וערבים, נמצא את הדרך לחיות יחד, בין הים לנהר הירדן ובאזור כולו". הוא הוסיף כי "לא תהיה ישראל אם היא לא תהיה דמוקרטית ויהודית, יהודית ודמוקרטית, בדיבור אחד"." מיכאל האוזר טוב, הארץ, 7.7.21

הערבים רוצים שוויון, היהודים רוצים נותני שירות. … הפרדוקס של השותפות בין היהודים לערבים: הערבים רוצים שוויון, היהודים רוצים נותני שירות — בבית חולים, בבנייה, בניקיון ובהסעדה. חילופי תרבות, צמיחה כלכלית ודברים גדולים יותר — את זה כבר מוצאים במקומות רחוקים.", שירין פלאח סעב, הארץ, 5.7.21

רבנים בציונות הדתית נגד קניה מחקלאות ערבית. כחלק מקמפיין של 'אוצר הארץ', שמעודד לרכוש תוצרת חקלאית רק מיהודים, פרסמו מכתב שבו הם מתנגדים לקניה מחקלאות ערבית: "לעזור לאחינו ולתמוך בפרנסתם" | בנוסף הם תמכו ברב אליהו, לאחר שפרסם מכתב דומה, וח"כ קרא לחקור אותו, יאיר כלפה, בחדרי חרדים, י"ח תמוז תשפ"א 28/06/2021

בעקבות כתובות הנאצה נגד חלאיילה: מכבי ת"א פנתה למשטרה. במועדון גינו את כתובות הנאצה נגד החלוץ החדש במתחם בקריית שלום. מנכ"ל בני סכנין, חאלד דוכי, התייחס להצטרפותו לצהובים: "אולי יפתח דלת לערבים נוספים"…בינתיים הצהובים כבר הספיקו להגיש תלונה במשטרה על ריסוס חומות המתחם בקריית שלום בכתובות נאצה נגד חלאיילה: "לא רוצים ערבים", "מכבי טהורה לעד" ו"אוסמה מת"….", נדב צנציפר, מיקי שורץ, YNET, 23.6.21

השלום מתחיל בבית הספר. מאה עובדים סוציאליים יהודים וערבים נפגשים מחר ביישוב נוה שלום כדי לדבר על הסכסוך, אולי תהיה זו סנונית ראשונה, אורלי וילנאי, הארץ, 22.6.21

מדד השלום מאי 2021.  ביחס לעתיד היחסים בין יהודים לערבים בישראל, רוב בקרב שני הציבורים תומך בהגברת השוויון ושיתוף הפעולה בין הקבוצות, ומתנגד להגברת ההפרדה ביניהן. עם זאת, רוב גדול בציבור היהודי תומך בהגברת השליטה היהודית.  הציבור היהודי מביע רמות גבוהות ביותר של חוסר אמון כלפי הפלסטינים בשטחים, לצד רמות גבוהות של חוסר אמון כלפי הערבים אזרחי ישראל. לעומת זאת, הציבור הערבי מביע רמות מתונות הרבה יותר של חוסר אמון כלפי הציבור היהודי…", ד"ר נמרוד רוזלר ופרופ' אפי יער, אוניברסיטת תל אביב, מאי 2021

הרב שמואל אליהו: "לא לרכוש תוצרת חקלאית מערבים". רב העיר צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית, השתתף בקמפיין ארגון המעודד צריכה מחקלאים יהודים בלבד, כדי לפרנסם בשנת השמיטה שתחל בראש השנה הקרוב: "אנחנו נמצאים אחרי לחימה ממושכת באויב ערבי שרוצה להשמיד אותנו. חובתנו המוסרית היא לא לפרנס את מי שרוצה ברעתנו"…, קובי נחשוני, YNET,  20.6.21

תרגום למען השלום: פרידה מעמנואל קופלביץ. במשך 75 שנה ועד יומו האחרון, בגיל 98, הוא תירגם ספרות ערבית לעברית בתקווה לקרב בין העמים. "אם לא נכיר ונבין יותר, לא יהיה שלום", אמר.. "אני סבור, מרגיש וחושב, שלא יהיה שלום בארץ שלנו, בשום מסגרת, אם לא יכירו הערבים והיהודים זה את זה יותר. את התרבות, הספרות וההיסטוריה", עופר אדרת, הארץ  – אחרי מות, 16.6.21

"השבר ביפו עצום ולא מטפלים בו, אבל במהקהלה הזאת שום דבר לא יכול לגעת". גם בימי מלחמות ופיגועים, חברות "ראנה" לא העזו לבטל חזרה. בחודש שעבר, לראשונה בתולדות המקהלה היפואית המונה נשים ערביות ויהודיות, האלימות ברחובות שיבשה את פעילותה. בראיון הן מספרות על האתגר בהופעות במוסדות ממלכתיים ועל הבנת האחרת ש"לא מגיעה מניגוב חומוס", אלא מהקשבה לשירתה..", בן שלו, הארץ, 13.6.21

יהודים מתיישבים לערבים על הראש, ומתלוננים שהורסים להם את הדו-קיום. יובלים, הישוב שגדלתי בו, הוקם כאי מגודר בלב הגליל, אדיש למצוקת הישובים הערביים סביבו. כשפרצו אירועי אוקטובר 2000, התושבים תהו איך ייתכן שהערבים שאכלנו אצלם חומוס התקוממו נגדנו. עכשיו אנחנו רואים שידור חוזר, מאת: ברק מאייר, שיחה מקומית,  10.6.2021

"זעם ספונטני": המניפולציות של חברת הכנסת תומא סלימאן. למנהיגי החברה הערבית יש דרך מיוחדת לגנות את האלימות בתוכם, לטעון שהצד היהודי הוא תוקף מתוכנן בעוד הערבים מדובר בהתפרצות זעם ספונטנית..אז מה האמת העובדתית? תומא סלימאן כנראה הייתה באזור המלון. ערבים לא היו אלו שפינו את הר-אבן אלא שוטרי יס"מ בלבוש אזרחי. לגבי פעולות החילוץ והמאמץ של תומא סלימאן באותו אירוע נקודתי – המחלוקת כנראה תישאר… חברי הכנסת הערבים נכשלו כישלון חרוץ בהרגעת הרוחות. חלקם לקחו חלק בחימום האירועים האלימים….. ההנהגה הערבית מסרבת לקחת אחריות. מסרבת לדבר בחריפות נגד האלימות הגזענית והאנטישמית שיצאה מהחברה הערבית נגד יהודים בפרעות האחרונות..", מאת   ישי פרידמן, מקור ראשון,  ל׳ בסיון ה׳תשפ״א , 10/06/2021

שלושה תושבי ואדי ערה מואשמים בירי לעבר יהודי במהלך המהומות. במקביל, שני תושבי כפר קרע מואשמים במעורבות בתקיפת יהודים על רקע לאומני בשתי תקריות שונות שאירעו במהלך סבב הלחימה האחרון ברצועה… שלושה תושבי הכפר זלפה שבוואדי ערה הואשמו היום (חמישי) במעורבות בירי לעבר תושב קיבוץ גבעת עוז הסמוך…", נעה שפיגל ואלמוג בן זיכרי, הארץ, 10.6.21

שבעה יהודים עצורים בחשד לתקיפת ערבי ליד מסגד בהרצליה. שבעה יהודים עצורים בחשד לתקיפת ערבי ליד מסגד בהרצליה על רקע לאומני – כך הותר היום (חמישי) לפרסום. על פי החשד, השבעה, תושבי אזור הרצליה, דקרו את האדם, תושב טייבה בשנות ה-60 לחייו, באמצעות חפץ חד וריססו את פניו בגז פלפל בימים הראשונים לסבב הלחימה ברצועת עזה.  רן שמעוני, הארץ, 10.6.21

המשפחות שאיבדו את יקיריהן בפרעות בלוד נפגשות. חודש למהומות ולפּרעות בערים המעורבות, נפגשים שני בני המשפחות של מוסא חסונה שנורה למוות במהלך ההתפרעויות בלוד ושל יגאל יהושע שנרצח בלינץ' למחרת בעיר. הכתבה של ערן זינגר במוסף #קול_איסראיל מתוך כאן חדשות הערב 09.06.21

המיזם הקולינרי ערבי-יהודי שנולד כתגובה לחוק הלאום מקבל סוף סוף הכרה. אחרי לא פחות מתשע דחיות, מיזם הדו קיום הקולינרי שנולד כתגובה לחוק הלאום, קיבל הוקרה מהנשיא ריבלין. בריאיון עמן מסבירות דפנה קרמר ומוזנא בשארה למה דווקא מהאוכל יכולה לצמוח הבנה הדדית, ומה נדרש כדי לקיים פה דו קיום אמיתי, איתן לשם, מוסף הארץ, 8.6.21

אחרי המהומות: בני נוער יהודים וערבים מדברים על גזענות, פחד ומכנה משותף. "אתם לא שומעים כלום על הנרטיב שלנו, אתם לא יודעים מה קורה אצלנו" • שבועיים אחרי הפרעות, בני נוער יהודים וערבים מדברים אחד עם השני באומץ על תחושותיהם • בני הנוער הערבים מספרים על תחושת הניכור והתסכול, ואילו היהודים מספרים על הפחד ועל הכעס מחוסר נכונותם של עמיתיהם לתמוך במדינה • צפו. יעל אודם| N12 המהדורה המרכזית| פורסם 07/06/21

גלישת גלים ואמנויות לחימה – אימון לחיים משותפים. ללא הבדל דת, גזע ומין, צעירות וצעירים מרקעים שונים ומכל הארץ, חגגו בפעילות ספורטיבית משותפת שכללה גלישת גלים, תצוגת ראווה ואימון משותף של אמנויות לחימה. "לספורט יש את הכוח להעצים את הדור הבא לבניית חברה הרמונית יותר". צפו. אסף קמר, YNET, 7.6.21

אופטימיות זהירה: שבועיים אחרי המבצע בעזה, המבקרים היהודים חזרו לנצרת. אחרי שהקורונה העלימה את התיירים מחו"ל, הגיע המבצע בעזה והבריח גם את המבקרים היהודים — אך לא לאורך זמן ■ העיר עוד רחוקה מהפריחה טרום הקורונה, אבל בסוף השבוע כבר השתרכו תורים בדוכני האוכל ■ "אחרי צוק איתן לקח לנו חצי שנה לחזור למצב שיש פה היום", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 7.6.21

ביקור יהודים אצל ערבים חשוב עכשיו יותר מתמיד. דו־קיום אין פירושו לאכול חומוס אצל ערבים, אבל בשעות קשות, בהן השוק הנהדר בעכו עומד נטוש — הולכים לבקר אצל מי שקשה לו, משה גלעד, הארץ, 7.6.21

ושוב חשד לתקיפה לאומנית בפארק נחל חדרה: שני צעירים מטייבה נאלצו להמלט הלילה מרכבם לאחר שנחסמו ע"י רכב אחר ממנו יצאו מספר גברים לתקוף אותם. יואב איתיאל (וואלה – בטוויטר), 4.5.21

אם תקום ממשלת שינוי, אז חובה שיהיה בה שר לחיים משותפים. ללא חזון ואומץ לעסוק בסיפורים השונים בחברה הישראלית, ומתוכם לשזור סיפור מחבר עם עתיד וחזון משותף, מה שראינו ברחובות לפני פחות מחודש הוא רק הקדימון למה שעוד עתיד לקרות כאן. חייבת להירקם תכנית פעולה לטיפול בשסעים, ערן שוורץ (בית יגאל אלון), וואלה, 4.6.21

חיים משותפים אחרי אירועי האלימות: "אנחנו מחוזקים יותר מתמיד". מעל 100 ארגוני חברה אזרחית השתתפו אתמול (ד') בכנס שדן בשאלה הבוערת: כיצד ניתן לאחות את הקרעים, ולחשוב מחדש על בניית חיים משותפים בין ערבים ויהודים? "אין מה לחשוש. אנחנו מחוזקים היום יותר מתמיד ונחושים לקידום החיים יחד בשוויון וכבוד בישראל", אמר נעם לאוטמן, יו"ר קרן לאוטמן, מיטל ר. פישמן, YNET בשיתוף פורום דב לאוטמן  3/6/21

אשליית הדו-קיום: זה הזמן להגדרת יחסים מחודשת עם המיעוט הערבי. שום דבר לא ישוב להיות זהה ביחסים בין יהודים לערבים בישראל. אבל זה לא בהכרח דבר רע; כי חיסולו של שקר יכול גם לפתח מערכות יחסים חדשות ואמיתיות יותר…לכן, האירועים הנוכחיים בתוך ערי ישראל, שחשיבותם עולה  אולי על זו של הטילים שנורו לעבר תל אביב וירושלים, מציבים את המיעוט הערבי וגם את הרוב היהודי בישראל בפני בחירה גורלית. … מעבר למקרה שלהם, המיעוט הערבי כולו צריך לבחור את זהותו. עליו לבחור בין זהות של ישראלים בעלי תרבות ערבית, או להישאר "פלסטינים החיים בישראל". הבחירה בזהות הישראלית אינה רק שאלה מנהלית…", פייר יצחק לורקט, מקור ראשון, 3.6.21, כ"ג בסיון, התשפ"א

הצעיר הדרוזי שהותקף בידי יהודים פגש את השוטר שחילץ אותו: "הצלת לי את החיים". סנד חניפס, צעיר בן 18 משפרעם שצפוי להתגייס בקרוב לצה"ל, ניצל מניסיון לינץ' בקריות באחד מלילות העימותים לפני כשלושה שבועות • השוטר שהבחין בהם מכים אותו ללא הרף, רס"ל רמי עלואן, מיהר להיחלץ לעזרתו – וכך הציל את חייו • חניפס ורס"ל עלואן נפגשו היום לראשונה אחרי המקרה: "אם תוך שניות לא הייתי מוציא אותו מהמקום – היינו במקום אחר" • הצעיר שחזר את רגעי האימה: "התנפלו עליי תוך שניות, צעקתי להם שאני דרוזי לפני גיוס" …צפו בתיעוד התקרית הקשה, כרמל ליבמן |N12| פורסם 03/06/21

ראו גם: יישובים ואזורים מעורבים/משותפים.

האם מודל השילוב נכשל? – גורמי העומק למעורבות של ערביי ישראל במהומות מאי. במהלך חודש מאי התנגשו ערבים ויהודים במהומות אזרחיות אלימות. מהומות אלו מסמלות תנועה נגדית להשתלבות הגוברת של ערביי ישראל בכלכלה ובפוליטיקה הישראלית בעשור האחרון. ד"ר דורון מצא מציג את המאפיינים העיקריים של מודל השילוב ומסביר מה היו גורמי העומק לפרוץ המהומות, דורון מצא, דיומא, 1.6.21

"הם קיללו, ירקו וזרקו לעברי אבנים. ברור שהם עשו את זה בגלל שאני ערבי". לפני כשבועיים, במהלך מבצע "שומר החומות" ובשיאן של המהומות בערים המעורבות, צעיר ערבי תושב שפרעם הותקף על ידי עשרות צעירים שרגמו אותו באבנים באחד הרחובות בקרית אתא. גם עם הגעת השוטרים למקום המשיכו הצעירים במעשיהם, ורק השבוע נעצר החשוד המרכזי בפרשה שמכחיש כל קשר לאירוע. כל הפרטים, שמעון איפרגן​|mako| פורסם 01/06/21

בעקבות פרסום mako: טכנאי הרנטגן שהשמיץ לוחמת מג"ב בפייסבוק פוטר מעבודתו באסותא. עובד רנטגן ערבי בבית החולים אסותא, שהשמיץ בפוסט מיני ומתלהם לוחמת מג"ב פוסט שבעקבותיו היא קיבלה איומים על חייה, פוטר בימים האחרונים מעבודתו. כעת הלוחמת מגישה נגדו תביעה בגובה מאות אלפי שקלים על פגיעה בשמה הטוב. תגובת אסותא: "רואה בחומרה רבה את הפוסט. הטכנאי לא עובד ולא יעבוד באסותא", שמעון איפרגן​|לימודים וקריירה mako| פורסם 01/06/21

ביום שאחרי הדו־קיום. כל מתכנן לאומי אחראי בישראל יידרש להכין מענה למלחמה רב־חזיתית, שבה מצטרף מיעוט ערבי למלחמה נגד המדינה. דווקא לנוכח השתלבותם גדל הנזק הפוטנציאלי.. לא כולם, כמובן, השתתפו בתוקפנות כלפי שכניהם היהודים. אפילו לא רובם. האשמה הפלילית נוגעת למיעוט קטן. גם ההסתה הלאומנית הבוטה נוגעת רק למיעוט גדול וחשוב. אבל האחריות לגיבוי השבטי שהעניקו פרנסי הציבור הזה להתנהגות הפוגרומיסטית של המיעוט הקטן ולהזדהות הנרחבת עם האויב בעת מלחמה, מוטלת על הקולקטיב, ד"ר דן שיפטן, ישראל היום, 1/6/2021

הכהניסטים תקפו והמשטרה הצטרפה. "התקשרנו למשטרה, אבל השוטרים שהגיעו למקום בחרו לתקוף אותנו בתוך מתחם מעונות הסטודנטים, שבהם אנו מתגוררים. הכהניסטים שניצבו במקום קראו סיסמאות גזעניות ויידו בנו אבנים ובקבוקים". עדות מהפגנה באוניברסיטת באר שבע, שהסתיימה במעצרים אלימים, ריהאם ח'לאילה, העוקץ, 31.05.21

מה מרגיש ערבי כששדרן בערוץ מרכזי עונד טלאי צהוב. "…המשמעות ברורה: עונדי הטלאי הצהוב אז היו יהודים מול נאצים, כעת היהודים עם הטלאי הצהוב עומדים מול הערבים. באבחת ביזיון אחת נהפכתי לנאצי..בשעה שהמשטרה הכריזה מלחמה על הצעירים הערבים, עמוק בפנים הוחבאה העובדה הדרמטית, שלא היו כלל קבוצות ערביות מאורגנות ששמו להן למטרה להשליט תוהו ובוהו ברחובות. כל זאת בשעה שהתפרסמו עדויות, שקבוצות מאורגנות וחמושות מקרב המתנחלים והימין הקיצוני הגיעו ללוד, לחיפה, לעכו וליפו… איני מזכיר עובדות אלו בשביל להפחית מחומרת ההתקפות על הרכוש הציבורי והפרטי ועל אתרים קדושים, וכמובן הפגיעה ביהודים שנקלעו למהומות. דברים אלה יש לגנות בכל לשון, גם מבחינה מוסרית וגם מבחינת האינטרס של הציבור הערבי…" עודה בשאראת, הארץ, 31.5.21

"לא חשבתי אם הוא יהודי או ערבי. אצלי אדם לאדם אדם" . הקריה האקדמית אונו העניקה את אות המופת החברתי לתלמיד התואר השני של הקריה פאדי קסאם, שנחלץ לעזרתו של מור ג'נאשווילי שהותקף על ידי עשרות ערבים שניסו לבצע בו לינץ' בעכו, מעריב אונליין 31/05/2021

צוערים בשירות המדינה פירסמו מכתב בעד חיים משותפים – ונענו באיום בהעמדה לדין. כ-100 צוערים חתמו על גילוי דעת על רקע אירועי האלימות בעת מבצע שומר החומות ■ בנציבות הודיעו להם על "חשש לעבירת משמעת", וערכו בירור למנהלת אגף ■ הנציבות: "הנציב ראה בעייתיות בשימוש בתשתית של שירות המדינה ולא בתוכן", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 31.5.21

יהודים התארגנו ברשתות החברתיות: "הולכים לרצוח ערבים, נקודה". רגע לפני שפעילי ימין קיצוני מאזור עפולה יצאו לדרכם, תחקירנים שעלו על ההתכתבויות בטלגרם העבירו את המידע למשטרה שמנעה פגיעה באזרחים ערבים. "אין לי בעיה לשבת בבית סוהר", נשמע אחד הפעילים בהקלטות שנחשפות לראשונה באולפן ynet. "היום אני לוקח נשמה של ערבי", משי איידאטילה שומפלבי YNET, 30.5.21

דקירת הערבי בשוק מחנה יהודה: שלושה יהודים מואשמים במעשה טרור של ניסיון רצח. גלעד כהן, YNET, 30.5.21

כשדו קיום מוביל לחגיגה על המגרש. יגל ביגי – השחקן היהודי היחיד בסגלה של איחוד בני בקה, כבש צמד שערים וסייע לקבוצתו לנצח 2:3 את הפועל עכו – ולקרב הישארות בליגה. ביגי: "בקה זו משפחה חמה"….חודש מאוד טעון עובר על מדינת ישראל, בכל הקשור למרקם היחסים בין יהודים וערבים – זאת בעקבות תקריות אלימות בנקודות רבות ברחבי הארץ על רקע לאומני. אם היינו צריכים עוד הוכחה ניצחת, כמה הספורט ובפרט הכדורגל זהו האמצעי הטוב ביותר לקרב ערכים של כבוד הדדי ושיתוף פעולה בין אוכלוסיות ואפילו אהבה בחלק מהמקרים..", אורי שמיר, האתר וולה, 30.5.21

אי אפשר לתקן את הנזק של המהומות. צריך לבנות מחדש. כמו אגרטל שנשבר, לא יעזור להדביק את פיסות הדו קיום מחדש • צריך לבחון מה לא עשינו מספיק בתחומי החינוך, מיגור האלימות ויצירת הזדמנויות, אחרת – זה יקרה שוב…צריך להבין. זה לא הזמן לדבר על דו קיום, או על חיים משותפים. זה הזמן לפעול ולבחון מה לא עשינו עדיין מספיק. כל כך הרבה דיברנו על האלימות בחברה הערבית. הנה, זה חצה את הגבול. האם עכשיו ימצאו התקציבים לעקירת שן הבינה שמאיימת על הגוף כולו?..", פאיז אבו סהיבן וחיים טייב (ראש העיר רהט ונשיא קרן מנומדין), גלובס, 29.5.2021

איך עזר טיקטוק לנוער הישראלי להפסיק לפחד ממוזיקה ערבית. לצד האלימות והמתח הבין-דתי בישראל, מתרחשת גם תופעה תרבותית רחבה יותר: באמצעות פתיחת הגבולות של הרשתות החברתיות עוד ועוד צעירים יהודים מאמצים לאוזנם את המוזיקה הערבית ומנטרלים את השפה מהמטען הנפיץ שלה. לא מאמינים? חפשו את הסרטונים של עדן בן זקן, חן אלמליח, הארץ – מוסף שבת,28.5.21

מפקד מג"ב: "במהומות האחרונות היינו קרובים למצב שאזרחים יירו על אזרחים. היינו על סף אנרכיה". "הרגיעה הנוכחית היא אשליה זמנית. כשחבית הנפץ בערים המעורבות תתלקח שוב, אני חושש שמאות אלפי רובים ואקדחים גנובים יופנו לכיוון השוטרים ולוחמי מג"ב" • "המשטרה לא אשמה בפרוץ המהומות, אבל זה נכון שבשעות הראשונות, התוצאות לא היו טובות" • "צריך לטפל בשורשי השנאה, שניטעו ביום הקמת המדינה" • "לא הפכנו לסלחנים או לחלשים, ולא באנו להתרפס ולמצוא חן. אנחנו מגיבים תמיד בנחישות" • מפקד מג"ב החדש, ניצב אמיר כהן, עונה לשאלות הקשות, טל אריאל אמיר, ישראל היום, 28.5.21

יוזמות ה’דו-קיום’ גורמות יותר נזק, הן מעניקות לגיטימציה לאלימות. הפתרון אינו לקרוא להרגעת הרוחות 'משני הצדדים', בדיוק כשם שהפתרון לעימות עם חמאס אינו להטיל את האשמה על 'שני הצדדים' • יש צד אחד אלים, עוין, רצחני, וצד שני שרוצה לחיות בשלום, הרב מנחם ברוד (דובר תנועת חב"ד), חרדים1, 28.5.21, י"ז סיוון התשפ"א

אנחנו לא אויבים. מה כן? | הפודקאסט היומי. האלימות ברחובות, ההזדהות עם הפלסטינים, האכזבה מהפוליטיקאים (משני הצדדים), התסיסה סביב אל-אקצא – והעתיד המשותף: אטילה שומפלבי ופרופ' יוסף משהראוי בשיחה פתוחה על יהודים, ערבים וכל מה שביניהם, בפרק מיוחד של "הכותרת". האזינו, אטילה שומפלבי, YNET, 26.05.21

הסיבות מאחורי התלקחות האלימות בין אזרחים ערבים ויהודים. ההתפרצות של האלימות ברחובות בין אזרחים ערביים ויהודיים במאי 2021 ביפו, לוד, חיפה ושאר הערים המעורבות, הובילה לשאלה קריטית – איך בעצם הגענו למצב הזה? עמותת סיכוי, מאי 2021

מדריך לשכן: מה לעשות מול מעצר של אזרח פלסטיני. רבים עומדים חסרי אונים מול הפעילות המשטרתית הנרחבת נגד פלסטינים בישראל בימים האחרונים, ורוצים לעזור ולהשמיע קול נגד ניסיונות ההפחדה וההשתקה. לשם כך כדאי לדעת מה מותר ואסור לשוטרים לעשות, וכיצד לא להחמיר את המצב, מאת: אלמה ביבלש וגבי לסקי, שיחה מקומית,  26.5.2021

התוכנית החדשה של בכירי מגזר הבריאות והביומד לדו-קיום. גם בסקטורים שמתורגלים בעבודה משותפת המתחים צפים ועולים • יוזמה חדשה של 8400, רשת בכירים בביומד ובמערכת הבריאות, מנחה את המנהלים כיצד לנהל דיאלוג בונה בשגרה, גלי וינרב, גלובס, 26.05.2021

"שני אנשים עברו פה לינץ' ולא יודעים על זה": תיעוד ליל הפרעות בצומת בנימינה. כתב אישום אחד בלבד צפוי להיות מוגש בשל הפרות הסדר שאירעו בצומת לפני כשבועיים, בו השתתפו מאות בני אדם ושבמהלכו הותקפו במשך שעות עוברי אורח ערבים. עובדים במתחם טוענים כי התקיפות זכו לתגובה נרפית של כוחות המשטרה, ושהאירועים הסתיימו בנס רק בשל התערבות אזרחים, יואב איתיאל, וואלה, 25.5.21

תקף רופא ערבי שלטענתו לא טיפל בבנו – ונשלח לשנת מאסר. תושב נתניה שתקף רופא ערבי במרפאת 'ביקור רופא' בטענה שלא טיפל בבנו וכינה אותו 'ערבי מלוכלך' נשלח לשנת מאסר, שמעון איפרגן​|mako  25.5.21

ועד שכונה בעפולה דחה בקשת אזרח ערבי להתקבל כדייר במקום. אלי אשכנזי, וואלה, 25.5.21 

ראו ריכוז של יוזמות וקריאות שונות לקידום שותפות יהודית ערבית בעמוד הפייסבוק של OnePlace

דו-קיום של חומוס ומוסכניקים. באולפנים ישבו יהודים המומים שהזדעזעו מההכללות וסיפרו בהתרגשות על הירקן הערבי שלהם או נותן שירות אחר. זה לא דו-קיום אלא פער מעמדי. סימטריה לא תמצאו כאן, פאדי מקלדה, YNET,  25.05.21

כשהתותחים רעמו, האליטה העסקית דיברה על "דו קיום". בעוד הימין ניצל את האלימות כדי להעצים את המתקפה הגזענית שלו על הפלסטינים בישראל, החברות הגדולות במשק בחרו דווקא לקדם "שותפות". האם זה אומר שהאליטות מרגישות שהימין כבר לא יכול לספק יציבות? מאת: מירון רפופורט , שיחה מקומית, 25.5.2021

רוצים לחזור לדו-קיום? רמי יונס מספר איך הדו-קיום הזה נראה מהצד השני. מהצד השני עם גיא זהר, כאן 11, 25.5.21

דב הלברטל: הייתי תמים; השבועות האחרונים הפכו אותי לאיש ימין. הפרעות של ערביי ארץ ישראל בשבועות האחרונים, הפכו אותי לאיש ימין. איבדתי כל אמון בדו קיום בו האמנתי. גם אין מה לצפות מהשמאל שהפכו פוסט ציונים ודואגים לערבים יותר מאשר לאחיהם היהודים, דב הלברטל24.05.21 16:26 , סרוגים, י"ג בסיון תשפא

דווקא עכשיו, הסרט הזה מזכיר שהכוח לשנות נמצא בידינו. פרויקט משותף, יוזמתן של משפחות ערביות ויהודיות בירושלים, מביא שינוי מבורך למציאות מסוכסכת ומוכיח שהיכרות אמיתית, שכנות טובה וקהילה בריאה – יכולות לנצח גזענות ושנאת זרים, נועה לימונה, הארץ, 25.5.21

רוב היהודים והערבים מאמינים: "אפשר לחיות בשלום". 61% מהיהודים ו-73% מהערבים חושבים שניתן לחיות בשלום זה לצד זה, גם לאחר מבצע "שומר החומות" והמהומות בערים המעורבות. כך עולה מסקר שנערך בזמן הלחימה בעזה [על ידי מרכז אקורד מהאוניברסיטה העברית]. עם זאת, 45% מהיהודים ו-67% מהערבים חושבים שהצד השני תומך באלימות, רועי רובינשטיין, YNET,  23.05.21 – המחקר המלא

תמר בלומנפלד, הארץ, 24.5.21

"ייקח זמן להחזיר את האמון, אבל אין לנו פריווילגיה לוותר אחד על השני". האם החזרה לשגרת המסחר והתיירות ביישובים הערביים תהיה מהירה יותר מאוקטובר 2000? ■ פרויקטור הקורונה: "הפצעים יתאחו אם ישתנה השיח שמובילה הממשלה" ■ מנכ"ל הפורום הכלכלי־הערבי: "הפעם נקודת המפנה היא ביחסי יהודים־ערבים, וזה הרבה יותר גרוע", טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 24.5.21

ואז – בום! חלום השותפות התפוגג בן רגע. "לפני שנה בדיוק, כשהתפשטה מגפת הקורונה, גבר השיח בחברה הערבית על הווירוס… באותו זמן היו בציבור בכלל ובחברה הערבית בפרט מי שפיתחו אשליה נוספת, חיובית ומעודדת, שבסיסה העובדתי נכון: הווירוס אינו מבדיל בין ערבים ליהודי., .. הפוליטיקאים עטו על המציאה. נפתלי בנט סייר בכפר קאסם ובטייבה ודיבר על הצורך להתגייס ולשתף פעולה במאבק בקורונה. וכמובן גם ראש הממשלה הבין שיש כאן הזדמנות:.. לתודעה הישראלית פרץ גם שחקן חדש על המגרש הפוליטי, יו"ר רע"ם, חבר הכנסת מנסור עבאס. .. ואז, כשהכל היה קרוב כל כך — בום. .. מה שלפני חודש היה חלום ורוד של שותפות ושל השפעה התפוגג בן רגע. יהודים וערבים הגיעו לקו התנגשות, האולפנים היו שטופי שנאה..", ג'קי חורי, הארץ, 24.5.21

התקשורת בעברית משתמשת הרבה בשבוע האחרון במילה "שותפות" כדי לתאר את המצב הרצוי בין יהודים וערבים בארץ, וזה מצוין, אבל בואו נפרק שניה את הביטוי הזה. בבסיס השותפות היהודית ערבית בארץ חייב להתקיים שוויון, כי קיום זה לצד בכפוף לכך שהצד הערבי משאיר חלקים מערביותו מחוץ למשוואה זו לא שותפות. מוזמנים לצפות באפרת מאיר, מנהלת תיכון "יד ביד" הדו לשוני בירושלים, מדברת בדיוק על זה עם העיתונאי ערד ניר וד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא מהמכון לדמוקרטיה, אתמול באולפן חדשות 12. ערד ניר, חדשות 12, 22.5.21

חזרה לשגרה? ככה מקומות עבודה צריכים להתמודד עם המתח בין עובדים ערבים ליהודים. לאחר ההכרזה על הפסקת האש, הבוקר (א') נדרשו מאות אלפי אזרחים ערבים ויהודים שעובדים יחד באותו ארגון (ולעיתים גם באותו הצוות), לגשר על מתיחות שהצטברה בשבועיים האחרונים בין הצדדים ולחזור לשגרת עשייה ועבודה. אבל איך עושים את זה בצורה נכונה בלי להשאיר משקעים? מומחה לניהול חוצה תרבות מסביר (בר אילן), פרופ' ברוך שמעוני|לימודים וקריירה mako| פורסם 23/05/21

אלפים הפגינו בתל אביב למען שותפות יהודית-ערבית ושמירה על הפסקת האש. המפגינים צעדו מכיכר רבין לכיכר הבימה, בהמשך לגל מחאות שמאל הקוראות לדו-קיום ולפיוס. "הסתיים העידן שבו הכוח שלנו יוכל לקבוע מדיניות שנוחה אך ורק לנו", אמר הסופר דויד גרוסמן… הסופר עודה בשאראת אמר: … להיות יחד כאן, ערבים ויהודים היא התשובה הנכונה המפיחה תקווה, שזה לא הגורל שלנו, שבנחישות אנחנו נצייר דרך אחרת, גם לנו וגם לבנים שלנו"., בר פלג, הארץ, 23.5.21

ליהודים המופתעים מאירועי מאי 2021. המראות של הימים האחרונים לא מותירים מקום לספק: אנחנו עמוק בתוך משטר אפרטהייד שנדרשת מידה גדולה של כוח ברוטאלי והתנהלות אלימה כדי להבטיח את שליטתו. תתמודדו עם האמת, מעולם לא היה פה דו קיום… מי שבחר לחיות בתודעה הכוזבת שפרקטיקות אלה נמצאות אי שם מעבר לקו הירוק יתקשה היום להסביר את מה שמתרחש פה…", דאליה חלבי, העוקץ,  23.05.21

היום שאחרי המערכה: מה חושבים המנכ"לים? בסוף כולנו נישאר לחיות כאן ביחד: מנהלים בכירים מדברים על היום שאחרי מבצע "שומר החומות". על רקע המתיחות שגאתה השבוע בין יהודים וערבים ברחבי המדינה, האם אפשר להציל את המצב? שאלנו כמה מנהלים בכירים במשק הישראלי, יהודים וערבים, כיצד הם רואים את היום שאחרי ומה לדעתם צריך לעשות.", וואלה, 21.5.21

הרב שמואל אליהו: ארבעה תנאים לסולחה עם הערביםהרב שמואל אליהו מציב גדרים לפיהם אפשר ליישר את ההדורים עם ערביי ישראל. "בלי התנאים הללו אין לפורעים מקום במדינה". הרב שמואל אליהו , ערוץ 7, ט' בסיון תשפ"א 20/05/21

החיים יחד דורשים עבודה בלתי פוסקת. קשים, מפחידים, נוראים ככל שיהיו האירועים – והם כאלה, גדול ככל שיהיה השבר, אין לנו אלא לחרוק שיניים ולהבין, כי אין דרך להתמודד עם גזענות ושנאה, אלא להמשיך ולייצר כמה שיותר אפשרויות של מפגש ושיח, כמה שיותר למידה האחד על השני, כמה שיותר כלים לחיים בחברה מרובת תרבויות, מאת: אסף רון (מנהל בית הגפן בחיפה), כלבו חיפה והקריות, 21.5.21

החבלה השיטתית של משרד החינוך בכל רמז לחיים משותפים התפוצצה לישראל בפנים. השרים והדרג המקצועי במשרד מתעלמים בשנים האחרונות באופן שיטתי ממחקרים, סקרים ודו"חות מבקר המדינה – כל הדרך לקבירת החינוך לדו-קיום, אור קשתי, הארץ, 21.5.21 

בין ייאוש לאופוריה: הסחנה הוא המקום היחיד שבו הישראלים מצליחים להסתדר יחד. אין בישראל עוד מקום כזה. חצר שאינה יהודית ואינה ערבית, עם מערכת חוקים ברורה ונופי גן עדן. גיל טבת על המיקס המחורפן שמציע המקום שהוכתר כאחד הגנים היפים בעולם, ויכול לשמש כבית ספר לחיים משותפים,  ❘ גיל טבת, המשוטט, המקום הכי חם,  21.05.21

מסרבים להיות אויבים: קרית טבעון ובסמת טבעון קיימו עצרת בעד דו קיום. מאות תושבות ותושבים, ערבים ויהודים, הגיעו ביום שישי שעבר להגיד יחד בקול רם וברור: לא לאלימות, כן לשכנות טובה וכן לעתיד משותף , מרכז העניינים – קרית טבעיון, 20.5.21 

אחווה ודו קיום: משחק הידידות שצפוי בלוד. ביום שני, סואן, חסארמה, זוהר וחזן על מגרש אחד. לאור המצב הביטחוני בישראל בתקופה האחרונה, ביום שני הקרוב (18:00, ישיר ב-5SPORT) יתקיים משחק לאחווה ודו קיום בעיר לוד, אשר מתגוררים בה תושבים ערבים ויהודים וחלק גדול מהפרעות התחוללו בעיר. המטרה של המשחק היא ליצור מחדש אמון בין התושבים. ראש עיריית לוד יאיר רביבו נרתם והיה שותף פעיל למהלך, ואף הזמין את נכבדי העיר מהמגזר הערבי למשחק על מנת שיהיו שותפים מלאים בו. מערכת אתר ערוץ הספורט, 20.5.21

Let's talk straight | בוא נדבר דוגרי | تعال نحكي دغري –  Uriya & SAZ – 20.5.21  – צפו בקליפ (יוטיוב) ראו גם את הכתבה הזו עליהם 

יהודי וערבי החליטו לדבר דוגרי – ויצא מזה קליפ מעולה. אוריה רוזנמן וסאמח ״סאז״ זקות פרסמו יום מחווה לקליפ של הראפר ג׳וינר לוקאס ״אני לא גזען״. ליוזמה מתלווה גם קבוצת פייסבוק לדיון ״דוגרי״ בין יהודים לערבים, נדין אבו לבן, הארץ 21, 21.5.21

מחלקה פנימית בבית החולים שיבא. במהלך שנת הקורונה תיעד חיים ריבלין את שגרת החיים של ביה"ח שיבא. שניים מגיבורי התיעוד שלו – ד"ר גדי סגל והאח הראשי מוחמד אגבאריה דיברו כבר אז על גזענות ומתח בין ערבים ליהודים. עכשיו, חיים חזר לשיבא וגילה אנשים שלא חוזרים הביתה מהפחד. המקור, רשת 13, 20.5.21

דו קיום? ספרו את זה לאנשים שאף אחד לא מוכן למכור להם דירה – והבנק לא נותן להם משכנתא. אפליה מבנית, עמוקה ומושרשת לא איפשרה דו־קיום אמיתי מעולם ■ גם ערבים שעובדים עם יהודים נאלצים להתמודד עם תנאים חברתיים ירודים, גזענות ותקרות זכוכית ■ לעבוד באותו מקום זה לא מספיק, טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 20.5.21

דו־קיום: שמיכת טלאים שיש לשמור עליה. כל האחריות היא עלינו – בין שהיוזמים הם שולי החברה הערבית ובין שהם שולי החברה היהודית. תופעות של התבהמות והתאכזרות יהודית במדינת היהודים חייבות להיבחן בזכוכית מגדלת, משום שמדובר במי שמהווים חלק מן הרוב השולט…בשונה מאירועי אוקטובר 2000, היוזמות של גורמים שונים להבליט את שיתוף הפעולה היהודי־הערבי ואת הצורך להמשיכו ולחזקו לטובת שני הצדדים, ראויות להערכה. .. האמת היא שהמצב פריך. כל החיבורים בין יהודים ליהודים, בין יהודים לערבים, בין דתיים לחילונים, הם עדינים מאוד, ובכל פעם שהם נפרמים אנחנו מופתעים מחדש ונערכים לכמה שנות עוינות עד שנחזור לעצמנו…", ד"ר יוסי ביילין, ישראל היום, 19.5.21

שאל את הרב: חרם כלכלי על הציבור הערבי. שלום וברכה, ניתן להבין מאוד את הכעס כלפי הציבור הערבי. ואת הרצון להחרים מבחינה כלכלית. אף על פי כן, נראה לי כי הדבר לא יהיה נכון מסיבות רבות: הרב יובל שרלו, "כיפה, 19.5.21

בילדותי היו למשפחתי יחסי שכנות קרובים עם התושבים הערבים. היום כל זה נגוז, נרי ליבנה, הארץ, 20.5.21

רוב אזרחי ישראל הערבים מעוניינים בדו קיום אמיתי. היחסים בין ערבים ליהודים ידעו משברים קשים לאורך השנים • דווקא כעת יש מקום לאופטימיות, פרידה ג'אבר בראנסי, גלובס, 20.5.21

הדו קיום מנצח בצפון ובכפר סבא. שחקני קבוצות ילדים א' של מ.ס רובי שפירא חיפה וקבוצת הנוער של עליה כפר סבא העלו קליפ בעד דו קיום לרשת. בקרית ים יהודים וערבים נפגשו על מגרש אחד ושיחקו יחד. אורי שמיר, אתר וולה, 19.5.21

כעס בראש העין בעקבות השביתה במגזר: בתי מרקחת נסגרו, מרכולים התרוקנו. "זו לא שביתת עובדים עבור תנאים ושכר. זו התקוממות נגד המדינה וצה"ל שלנו", הגיב תושב העיר. בסופרפארם אומרים: "על פי חוקי משרד הבריאות, אסור לפתוח בית מרקחת ללא רוקח. לא נמצאו רוקחים למשמרת והסניפים עבדו במתכונת חלקית", מתן דויטש, MYNET ראש העין, 19.05.21

בעיצומם של ימים אלו על הנשיא לקרוא למנהיגים יהודים ומוסלמים ולנסח מסר של פיוס. לנשיא יש תפקיד מכריע בימי משבר לאומיים. כמו שעשה פרס ב־2008, צריך ריבלין להפגיש בין מנהיגי הציונות הדתית לאימאמים, ולנסות להרגיע את השטח, יורם דורי, מעריב, 19/05/2021

המנופים דממו, הרחובות לא נוקו: השביתה המחישה את תלות המשק בעובדים ערבים. 65 אלף פועלי בניין נעדרו מעבודתם, התחבורה הציבורית שובשה וכאלף עובדי רפואה חסרו במערכת הבריאות. "בכל הארץ הרגשנו את חסרונם", אמרו מעסיקים, "איננו יכולים בלעדיהם", לי ירון, הארץ, 19.5.21

חשופים לתקיפות ולהסתה, סטודנטים ערבים מתרחקים מהקמפוסים וחוזרים למשפחותיהם. בצל המהומות בשבוע שעבר והלחימה בעזה, סטודנטים בכל הארץ מאוימים במעונות, בהפגנות וברחובות. במוסדות ובארגוני הסטודנטים מנסים לספק סיוע ותמיכה, אולם צעירים רבים שחזרו לבית ההורים מפחדים לחזור לשגרה, הגר שיזף וינאל ג'בארין, הארץ, 19.5.21

מרפאים את הפצעים: רוצים להשתתף ביוזמות חברתיות שמקדמות דו-קיום? קבלו מדריך יומי. מדי יום נביא בפניכם יוזמות חברתיות מהשטח – אירועים, מפגשים ומפגנים של אחווה אזרחית, יהודית וערבית, בכל הארץ. יוזמים מפגש ידידות ופיוס? שלחו אלינו את הפרטים ונפרסם, ynet,  19.05.21

"ההורים חוששים מהמשך קיום משחקי ליגות הנוער". מחלוקת בהתאחדות לגבי המשך ליגות הנוער, אבי קאופמן, יו"ר ועדת הנוער: "זו לא החלטה בהינף יד, בחמישי תתקיים ישיבה, מקבלים עשרות שיחות ביום".. הנהלת ההתאחדות לכדורגל תתכנס היום (שלישי) לישיבה מיוחדת כדי להעביר מסר של פיוס ע"י כל חברי הנהלת ההתאחדות מבחינת, יהודים, ערבים, וכו', אך מאחורי הקלעים  לא שקט לגבי המשך קיום ליגות הילדים, נערים ונוער. גידי ליפקין, One, 18.5.21

"לא ניכנע לניסיונות לפגוע בחיים המשותפים". בצל הלחימה וההרג, יזם מפקח מחוז צפון של משרד התרבות והספורט נוג'ידאת עאזי מפגש מרגש בין מחלקות הספורט בצפון, ממנו יצא מסר של פיוס: "המרקם העדין חיוני להמשך קיומנו כחברה מוסרית". כשתושג רגיעה יתקיימו פעילויות משפחתיות משותפות ליהודים וערבים, מיקי שורץ, YNET, 18.5.21

יכולים לחיות יחד, לא ניתן לקיצוניים להרוס את מה שבנינו – סרטון של ראשי רשויות מקומיות במשולש ובשרון, אשכול השרון ועמותת סיכוי, 19.5.21

"זה לא דו קיום אם זה מבוסס על השתקה": המגדלור של מערכת הבריאות עומד למבחן. צוותי רפואה ערבים נתקלו לעתים בכתף קרה, אחרים שפירסמו פוסטים שמבקרים את פעולת צה"ל בעזה ספגו איומים, וחלקם פשוט פחדו להגיע לעבודה ■ המציאות הקשה מבחוץ מחלחלת גם לתוך מערכת הבריאות, רוני לינדר, דה מרקר, 19.5.21

מנהל בי"ס ברעננה תועד מיידה אבנים על ערבים בלוד. המנהל להורים בווטסאפ: "טעות בשיקול הדעת" • חלק מהורי התלמידים גיבו וחיזקו אותו • משרד החינוך: הנושא בבדיקה, אוריה אלקיים, כאן חדשות 11, 19 במאי 2021

"אוכל לא יביא לדו־קיום, התרבות שבאה איתו כן". מסעדנים ערבים וכאלה שמתמחים באוכל ערבי נפגעו במיוחד בשבועות האחרונים של מתח ביטחוני. חלקם ספגו גל ביטולים ואפילו נאלצו לסגור את המסעדות שלהם, אבל הם עדיין מאמינים בכוחו של האוכל שלהם לגשר על מחלוקות: "התסריט שכתבו האחראים עלינו בממשלה הוא פאדיחה. השטח קצת שונה. אנשים מבינים שנצטרך להמשיך לחיות ולאכול יחד", חיליק גורפינקל, כלכליסט,  19.05.21

רעיונות, תוכניות ופתרונות לחיים משותפים בישראל של יהודים וערבים. אליקים רובינשטיין, איימן סייף, ד"ר נסרין חאג' יחיא, אייל שוחט, אבי בן אסאייג ועוד – כלכליסט בפרויקט מיוחד: רעיונות, תוכניות ופתרונות לחיים משותפים בישראל של יהודים וערבים, כתבי כלכליסט, פרוייקט מיוחד של העיתן, 08:49 , 18.05.21  [תמונת שער העיתון בכותרת למעלה]

מתכנן תשתיות ברהט: "יצא לי החשק לעזור לבדואים". התגובה לא איחרה לבוא. האיש, המועסק על ידי רשות הבדואים בדרום, הסביר כי שיטות הפעולה שלהם לא מקובלות עליו, ומנכ"ל הרשות הבהיר: "בזוי! לא תעבוד יותר עבור הממשלה", אבי בר-אלי, דה מרקר, 18.5.21

סלקום הודיעה על שביתת מחאה של יהודים וערבים: סמוטריץ' גינה ואלפים התנתקו. בצל השביתה בחברה הערבית הודיע ועד עובדי סלקום על מחאה משותפת של יהודים וערבים • הדבר עורר סערה: סמוטריץ' קרא לחרם צרכני וראשי רשויות ביהודה ושומרון הודיעו על התנתקות • סלקום בתגובה התנצלה על העיתוי והבהירה כי לא התכוונה להזדהות עם השביתה, אך גם ביקרה את המוחים: "מחפשים להלהיט את הרוחות", ליה ספילקין|N12| פורסם 18/05/21

"חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות – ביקורת מעקב. מבקר המדינה, 18.5.21

בסיקור מהומות הערבים אין סימטריה, אבל גם אין קונטקסט. אכן, ראינו פרעות מזעזעות של חוליגנים שבהם חובה לטפל. אבל מה הרקע? הציבור היהודי, שהדחיק את הפשיעה, את חוק הלאום ואת ההתססה של קיצוני הימין, מצא את עצמו מופתע..נקרע הלב למראה הפרעות בין ערבים ליהודים בתוך ישראל… אירועי השבוע האחרון הביאו לכדי ייאוש רבים שהאמינו בקיום משותף בין יהודים לערבים. אם ברצוננו לחיות כאן חיים של שלום ושגשוג, אסור לנו ולילדינו להיכנע לייאוש הזה. נהיה חייבים להמשיך לטפח את יחסי ערבים ויהודים ממקום של שוויון ולא של התנשאות. הגיע הזמן שנממש את החזון הציוני של הכרזת העצמאות, שקראה לשוויון מוחלט לערביי ישראל…", נדב תמיר (ג'יי סטריט ישראל), YNET, 18.05.21

תם עידן הדו- קיום": קריאת השכמה לחברה הישראלית. מנכ"ל מפלגת הציונות הדתית, יהודה ולד, טוען כי תם עידן הדו-קיום בין ערבים ליהודים ואומר: "האירועים האחרונים הם קריאת השכמה זועקת לחברה הישראלית", יהודה ולד, סרוגים,18.05.21 , ז' בסיון תשפא

לאן נעלם הדו-קיום בישראל? התשובה אצל הפלסטינים. יש פוליטיקאים שמכנים את ערביי ישראל גייס חמישי, וקוראים "לדכא התקוממות". נסו לבנות את יחסי היהודים והערבים מחדש דרך ביטול חוק הלאום, מימוש שוויון אזרחי ושוויון כלכלי, ותראו שינוי. אבל הטיפול האמיתי טמון בפתרון הסכסוך המדמם בשטחים, שמטיל את צלו על הכול, חיה נוח (פורום דו-קיון בנגב), וואלה דעות, 18.5.21

"שילוב ערבים חייב להתקיים גם בשדה הפוליטי, לא רק בכלכלה". "התנאים לשוויון של ערביי ישראל לא בשלו", אומר אורני פטרושקה, יזם הייטק לשעבר, וכיום יו"ר משותף של יוזמות אברהם, "אך למרות השפל שבו אנו מצויים הסיכוי לשיקום החברה טוב מתמיד….אני עד היום משמש יו"ר משותף של "יוזמות אברהם" הגוף המוביל בתחום יחסי יהודים ערבים בישראל — מה שהיה קרן אברהם. אם לא הייתי מאמין שחיים משותפים אפשריים לא הייתי ממשיך להיות מעורב", אומר יזם ההייטק אורני פטרושקה.", , דיאנה בחור ניר, כלכליסט, 18.05.21

"מפגשים מצטלמים פחות יפה מלינץ', אבל יוצא מהם שיקום". יואב קפלן, המשנה למנכ"ל רני צים מרכזי קניות, הפעילה בחברה הערבית, משוכנע שהיחסים בין המגזרים ישתקמו מהטראומה הקשה כי האינטרסים הכלכליים יגברו…" "בעיניי האירועים האלה הם טראומה, אבל הם לא ישפיעו על החיים המשותפים. מה שישפיע על החיים המשותפים זה העובדה שמצמצמים פערים, והעובדה שיבנו תשתיות, תחבורה וחינוך ויאפשרו לאנשים לחיות כמו שצריך. מבחינתי יהודים וערבים זה חלק מהתלכיד הישראלי…", אמיתי גזית, כלכליסט,  18.05.21

איך ניסו למכור לערבים ישראליזציה כמו אוויר בצנצנת. المسمار الأخير في نعش الأسرلة. לכל החוששים לעתיד היחסים בין היהודים לערבים במדינת ישראל — הסירו דאגה מלבכם. בתוך כמה שבועות הכל יחזור לשגרת ה"דו־קיום". בעוד כמה ימים "יירגעו הרוחות" ויתחילו מאמצי ה"סולחות" וקירוב הלבבות בין השכנים ביישובי הגליל, המשולש והנגב. הרבה עבודה והרבה פרויקטים מחכים לעמותות הפועלות למען חיים משותפים, שינסו לשקם את "המרקם העדין" שנפרם בשבוע האחרון. אני כותב את הדברים הללו בלי טיפה של ציניות…. אל תקחו את זה קשה, רובנו נפלנו בפח, כולל עבדכם הנאמן — פח אשליית החיים הכאילו נורמליים, שכלום אינו נורמלי בהם… אבל בכל זאת, איך הגענו עד הלום? איך נכשל פרויקט הישראליזציה של הפלסטינים בישראל כישלון קולוסאלי? ", נביל ארמלי, הארץ, 18.5.21

"חייבים לפתח חינוך שוויוני ומרכזי תעסוקה לערביי ישראל". איש העסקים והיזם, יו"ר באבקום עימאד תלחמי, "רואה דווקא את ההזדמנות לתיקון ולשינוי בכל דבר רע שקורה". לדבריו, "ישראל היא מעצמת יוניקורנים. איפה ערביי ישראל בזה? כשיש תסכול, דברים מתפרצים"…תלחמי (62) מעוספיא מאמין שאת השבר בין יהודים לערבים צריכים לאחות "המבוגרים האחראיים", משני המגזרים, ולחשוב איך מחזירים את הגלגל למסלול "הרי אף אחד לא הולך מכאן לשום מקום. אנחנו נבנה ביחד חברה לתפארת. אין לנו ברירה"., יובל אזולאי, כלכליסט, 18.05.21

אל תתנו להפחדות לערער את הדו-קיום בין יהודים לערבים. תחת קורת גג אחת טופלו בימים האחרונים קורבן לינץ' ערבי בבת ים וחייל שעבר לינץ'. טיפלו בו אחים ואחיות יהודים וערבים • בי"ח הוא המודל הכי גדול של דו-קיום בישראל. יש כמה דברים שכולם יכולים ללמוד ממנו • הגיע הזמן שהמנהיגים שלנו יעניקו ביטחון לרוב דומם וחושש שיושב בביתו למול המראות הקשים, במקום להיגרר לאמירות קיצוניות בלשון מתלהמת • מנהל "איכילוב" בטור מיוחד ל-N12, פרופ' רוני גמזו|N12| פורסם 17/05/21 09:30

"לא לקחו להם את הנשק כי חשבו שערבים הורגים רק ערבים – כעת זה התהפך על כולם". הפרסומאי מוסא חסדיה מספר על הפרסומות למגזר הערבי שבוטלו, וסבור שהיחיד שמרוויח מהמצב הוא נתניהו: "החמאס הציל אותו מממשלת השינוי. סביר שהם מעדיפים אותו על פני נפתלי בנט". הפרסומאי מוסא חסדיה מדוכדך. לא רק בגלל שתקציבי הפרסום לחברה הערבית נעצרו בעקבות מבצע שומר חומות, הוא חושש שהאופטימיות שלו לגבי הדו-קיום בין הישראלים לערבים בישראל תתבדה. עדי דברת-מזריץ, דה מרקר, 17.5.21

נגד גזענות: צוותי רפואה יהודים וערבים פרסמו מכתב בעד דו קיום. במכתב, שפורסם בערבית ובעברית, בצל האירועים האלימים ברחבי הארץ, נכתב בין השאר: "נסרב בכל מחיר לראות בדו-קיום שמתקיים במרפאות ובבתי החולים כאיזה פלא יוצא דופן. אנחנו לא החריג – אנחנו הנורמלי", אדיר ינקו, YNET, 16.05.21
"מסר מפויס זה יפה אבל איך ילדים ישחקו במגזר?" הנהלת ההתאחדות תתכנס בשלישי במטרה לצאת בקריאה "אין מקום לגזענות ולאלימות", אך חברי ההנהלה הגיבו: "חייבים תוכנית מסודרת איך להתמודד עם המצב", גידי ליפקין, ONE,  | 16/05/2021

"נבנה את האמון": יוזמות פיוס משותפות של יהודים וערבים. ראשי רשויות בגליל המערבי חתמו על מכתב הקורא לתושבי האזור, יהודים וערבים, להימנע מכל גילוי של אלימות פיזית או מילולית…את המפגש יזמו שמעון לנקרי, ראש עיריית עכו; משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר; רונן מרלי, ראש עיריית נהריה; ראדי נג'ם, ראש המועצה המקומית בית ג'אן; אדגר דקואר, ראש המועצה המקומית פסוטה; חאתם עראף, ראש מועצת מעיליא, ועוד. במכתב עליו חתמו ראשי הערים נכתב כי מצופה מכל תושבי האזור, ערבים ויהודים, להימנע מהפעלה של כל אלימות פיזית או מילולית וכל פעולה שיש בה כדי לעודד ולהסית לאלימות, ברחוב או ברשתות החברתיות…", כתבי כלכליסט, 16.5.21

"להדליק אור ולא אש": תמונות פיוס ואחדות מציפות את הרשתות. אחרי אירועי האלימות הקשים ברחבי הארץ, תושבים יהודים וערבים מעלים שלל פוסטים מאחדים ויוצאים נגד האלימות • הקמפיין של עיריית חיפה, המסר של צוותי בית החולים, ילדי קבוצת הכדורגל וגם כוכב הרשת שהתגייס • הרוב הדומם משמיע קול • מנסור עבאס: "מוכנים לקחת חלק בשיקום בתי הכנסת שנפגעו", פוראת נסאר|כרמל ליבמן|N12| פורסם 16/05/2

מחשש לתקיפות של ערבים: צה"ל אישר לחיילים לנוע בלבוש אזרחי. מפקדים לחיילים שמתגוררים ביישובים בהם קיים חשש לחיכוך עם אוכלוסיה ערבית, הונחו להתיר להם לנוע בלבוש אזרחי. ראש אגף המבצעים במטכ"ל הורה על עיבוי מערכי האבטחה בבסיסים הסמוכים למוקדי המהומות, אמיר בוחבוט, וואלה, 16.5.21

אחרי הפרעות, המאבק של כולנו הוא להחיות את הדו קיום. ערב שבועות, בגדד 1941, הפרהוד שבמהלכו נטבחו יהודים, חיסל מאות שנים של חיים משותפים. ערב שבועות, ישראל 2021, העימותים בין יהודים לערבים יצרו קו שבר חדש. אם חפצי חיים אנחנו, חובה עלינו לאחותו תחת הכלל "ואהבת לרעך כמוך"…אני לא נאיבי וברור לי שזוהי מלחמה לא פשוטה, אבל לשם מלחמה במסיתים ובפורעים אין די בפתרונות מסוג "יד חזקה", אלא בשיתוף, בהבנה, בחינוך ובהידברות בין קהילות…", יוסי (יוסף) יצחק יו"ר קבוצת פורטוגליס, וואלה, 16.5.21

״מצילים חיים ומפחדים על חיינו״: אלפי עובדי רפואה ערבים שובתים היום כשעה. כ-6,500 אנשי ונשות צוותים רפואיים מהחברה הערבית ברחבי הארץ מתכוונים לשבות היום בשעות 13:00-14:00 במחאה על תחושת חוסר ביטחון בצל המהומות…האוכלוסייה הערבית בישראל מהווה כיום כ-20% מעובדי מערכת הבריאות. אחת ממשתתפות המחאה, ננסי ווחידי, רוקחת מרמלה, אמרה ל״הארץ״ כי היא חוששת כעת להגיע עם כיסוי ראש למקום עבודתה..", נדין אבו לבן ואמל גאווי, הארץ 21, 15.5.21

מנהלתה האישית של לינה מחול: "תתביישי לך, חצית כל קו אדום". אירית טנהנגל, שניהלה בעבר את הזמרת שזכתה בתוכנית דה וויס ישראל במתקפה כנגד האמנית: "לקחתי אותך תחת חסותי בגאווה רבה על מנת להוות דוגמה לדו קיום והשלום בישראל – את מסתובבת עם דרכון ישראלי, למען השם! איך את מעיזה לשתף פוסטים שקריים"… אחד הסטוריז שפורסמו בחשבון האינטסגרם של מחול פנה ישירות לקהל מעריציה ונכתב בערבית: "חברים אני מתחננת בפניכם לא להיגרר לאלימות ושנאה. יודעת יודעת יודעתתתת כמה קשה, אבל כל חיינו אנחנו מורגלים לסבלנות. יש לנו סבלנות יותר מכל עם אחר. תזכרו את מטרתנו!!! הגנה על זכויותנו האנושיות והבסיסיות! זכרו!!! מערכת מאקו מוזיקה, 15.5.21

אלפי אנשים הפגינו נגד האלימות ובעד שותפות יהודית-ערבית. מאז שעות אחר הצהרים התקיימו הפגנות במוקדים רבים ברחבי המדינה נגד ההסתה וההסלמה ובדרישה להרגיע את. כאלף איש הפגינו בכיכר הבימה בתל אביב. המשטרה ניסתה לפזר בכוח את ההפגנה בירושלים, מאת: שיחה מקומית,  15.5.2021

"חלאס, די!" – עשרות יוזמות ברשת למען פיוס בין ערבים ליהודים. כולם למען פיוס – עשרות גופים ציבוריים, חברתיים ופרטיים הגיבו לגל האלימות ששוטף את המדינה עם מסר ברור – לא לאלימות; משטראוס דרך בנק לאומי ועד הפורום הכלכלי-חברתי – צפו ביוזמות, כלכליסט, 21:29 , 15.05.21

אור בקצה המנהרה: במקום כוח, עוד כוח ורק כוח – אולי נתחיל להפעיל מוח. כל מה שצריכים מקבלי ההחלטות לעשות זה לפתוח את דו"ח ועדת אור ולקרוא אותו ואת הלקחים העולים ממנו ■ אם מישהו מהם היה עושה את הצעד המתבקש הזה, הטעויות הנוראות של השבוע החולף לא היו קורות, מירב אלרוזורוב, דה מרקר, 15.5.21

איל וולדמן: "זו שעת מבחן אבל נעבור אותה. נבנה מחדש את הגשרים". מייסד מלאנוקס, שהעסיק עובדים ערבים רבים – מישראל ומהשטחים – אומר שכבר היו תקופות קשות יותר בין העמים; "צריך להרגיע את הרוחות משני הצדדים", הוא אומר, מאיר אורבך, כלכליסט, 15:12 , 15.05.21 

"תוקפים אותי משני הצדדים; אני מתפללת שהאלימות תיפסק". השחקנית הערבייה לונא מנסור ("פאודה", "קופה ראשית"), שנולדה וגדלה בעכו בטור מיוחד ל-N12 • "קיבלתי מלא הודעות נאצה בימים האחרונים – מהצד היהודי איומי מוות והודעות על זה שאני 'בוגדת' ו'צבועה' מהצד הערבי", לונא מנסור|N12| 15/5/21 

דווקא עכשיו: מיומנו של מורה יהודי בתיכון ערבי. איתי גודר, מחנך בתיכון פרר ביפו, סבור שלמרות המהומות – הנס של מורה יהודי בתיכון נוצרי עם רוב מוסלמי ממשיך להתקיים באהבה, בדאגה ובתפילה, איתי גודר, כלכליסט, 19:07 , 15.05.21 

לא לאלימות, כן לדו-קיום: שורה של עצרות ברחבי הארץ. ברחבי הארץ נערכו היום שורה של הפגנות ועצרות נגד האלימות בין ערבים ליהודים, אמיתי גזית, כלכליסט, 20:35 , 15.05.21 

נקלעו לניסיונות לינץ' בכביש, ערבים ובדואים סייעו: "היינו בטוחים שנמות". אלמוג, שנקלעה עם בעלה ושלוש בנותיהם הקטנות למתקפת אבנים בכביש 31 בנגב, סיפרה כיצד שני בדואים חילצו אותם מהתופת: "רצו לפגוע בנו, אבל השניים האלה שמרו עלינו". בן אור ומשפחתו נחלצו ממארב בצפון וזכו לסיוע מתושבי אום אל פחם: "משפחה מדהימה עזרה לנו", אילנה קוריאל, אחיה ראב"ד, אלכסנדרה לוקש, YNET, 14.05.21

ממשיכים: ערבים ויהודים, נעצור את זה ביחד | مستمرون: عرب ويهود، معًا نوقف الدمار. אבל ברחבי הארץ יש גם קול חזק, של רוב יהודי-ערבי שיוצא מהבתים אל הרחוב, כדי לדרוש שינוי כיוון. ولكن في كافة أنحاء البلاد يوجد صوت قوي، لأغلبية يهودية-عربية تخرج من البيوت للشارع للمطالبة بتغيير اتجاه. בשבת אנחנו ממשיכים בכל הארץ. בואו להיות חלק מהרוב. בואו לעצרות ועמידות משותפות בכל רחבי הארץ. مستمرون يوم السبت في مختلف أنحاء البلاد. تعالوا لتكونوا جزءًا من الأغلبية. تعالوا وشاركوا بالوقفات المشتركة في كل أنحاء البلاد. תנועת "עומדים ביחד", איוונט פייסבוק, 14.5.21

לעידכוני עצרות והפגנות

״מצילים חיים ומפחדים על חיינו״: אלפי עובדי רפואה ערבים שובתים היום כשעה. כ-6,500 אנשי ונשות צוותים רפואיים מהחברה הערבית ברחבי הארץ מתכוונים לשבות היום בשעות 13:00-14:00 במחאה על תחושת חוסר ביטחון בצל המהומות. הפגנות מתוכננות גם בטייבה, סכנין ובאום אל-פחם, נדין אבו לבן ואמל גאווי, הארץ, 15.5.21 

אלימות לעולם לא צומחת יש מאין. כמו אחרי רצח רבין, גם היום הרוב הגדול של אזרחי ישראל מסתובב בתחושת הלם • איש מאיתנו לא דמיין שערבים ישראלים בערים מעורבות יבצעו מעשי לינץ' ביהודים • איש מאיתנו לא דמיין שיהודים יבצעו לינץ' בערבים ישראלים • אבל לאירועי הימים האלה קדמו שנים של הסתה, גזענות ושנאה, חן מענית, גלובס, 14.05.2021

כ-500 איש השתתפו בהפגנה בכביש 444 נגד האלימות ובעד חיים משותפים. ביוזמת ראשי הרשויות בשרון, יהודים וערבים, התקיימה היום בצהריים (שישי) הפגנה בצומת כוכב יאיר, על כביש 444, נגד האלימות ובעד חיים משותפים. בהפגנה השתתפו כ- 500 איש, תושבי היישובים הסמוכים – טירה, טייבה, קלאנסווה, כפר סבא, רעננה וכוכב יאיר-צור יגאל. דוד אלמגור, מבזקלייב,  14 במאי 2021

כ-300 איש השתתפו הבוקר באירוע סולידריות בבית הגפן. האירוע התקיים הבוקר (שישי) בבית הגפן, תחת הכותרת "רק יחד", בצל אירועי הפרות הסדר של הימים האחרונים. המסר המרכזי של כל הדוברים היה הצורך והחובה להפסיק את האלימות ולקדם את ההבנה שכולנו נמשיך לחיות כאן יחד, מאת: מיכל גילת, כלבו – חיפה והקריות, 14.5.21

הנהגת ההורים בחיפה: "אין לנו פתרון אחר מלבד חיים משותפים". יושבי ראש של הנהגות ההורים בבתי הספר בעיר חיפה מכל הדתות והתרבויות פרסמו אתמול, בצל האירועים, גילוי דעת: "אין שום דרך אחרת להרגעת הרוחות חוץ מהידברות אמיתית עמוקה ורציונלית דרך מרחב משותף המכבד את האחר ומעודד סובלנות ופלורליזם שהם נשמת אפה של הדמוקרטיה", מאת: חגית הורנשטיין, כלבו חיפה והקריות, 14.5.21

הקריאה המשותפת של ראשי השכונות: "לא ניתן למגפת השנאה להרים ראש ולהרוס את המרקם בירושלים". האלימות הקשה מצד קבוצות קיצוניות של ערבים ויהודים | יושבי ראש המינהלים הקהילתיים בשכונות ברחבי ירושלים יוצאים היום (שישי) בקריאה משותפת: "להחליש את הגורמים המביאים להתססה ולהרעלת האווירה", מאת: הילה נהון, העיר ירושלים, 14.5.21

בעקבות התגברות המהומות ברחבי המדינה: הסטודנטים קוראים לפיוס. סטודנטים בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת יצאו בקריאה לשלום, לפיוס ול"שמירה על הבית": "מבקשים להזכיר כי זה הבית של כולנו, אנחנו צריכים לחיות בו יחד ולשמור עליו", כפיר אדר, אייס,  14/5/2021

הליכים משמעתיים נגד עובדי מדינה ערבים שפרסמו פוסטים גזעניים והתבטאויות אלימות. נציבות שירות המדינה פתחה בהליכים נגד עובדי צוותים רפואיים בבתי חולים ממשלתיים, שכתבו ברשתות: "אסור לשרת את היהודים. כל ערבי שיוצא לעבוד הוא ערבי בזוי". נציבות שירות המדינה למשרדי הממשלה: "לאור המצב הביטחוני בכוונתנו לנקוט ביד קשה מול כל התבטאות שכזו מצד עובד\ת מדינה", איתמר אייכנר, YNET, 14.05.21

רן ארז: "ההשקעה שלנו כמורים בדו קיום לא הספיקה". יו"ר ארגון המורים, רן ארז, שלח מכתב למורים שבו קרא להם לפעול להרגעת הרוחות ■ ארגון מנהלי בתי הספר קרא להפסיק את האלימות ולפעול לאהבת חינם ■ שר החינוך עדיין שותק, ליאור דטל, דה מרקר, 13.5.21

"כולם נהנו עד היום, עכשיו כולם ישלמו ביוקר". ההסלמה משפיעה על עניין אולי לא ממש מוכר, אך כזה שהוא כלכלי ואפילו תורם לדו קיום: יחסי חרדים וערבים, ובעיקר תמיכה כלכלית של חרדים שהלכו למוסכים ערביים •  'ביום עושים עלינו כסף, ובלילות שורפים ליהודים רכוש ומבצעים לינץ' ביהודים', יענקי פרבר, גלובס, 14.5.21

יוזמות פיוס בין יהודים וערבים: "לעצור את האלימות עכשיו". שורה של גופים ציבוריים וחברתיים וחברות מסחריות הגיבו לגל האלימות ששוטף את המדינה; אנשי חינוך קיימו עצרת מול הכנסת, חברי מועצות מקומיות פרסמו קריאה נגד האלימות ושופרסל העלתה תמונות משותפות של עובדים ערבים ויהודים, שחר אילן, נורית קדוש ויובל שדה, כלכליסט, 14.5.21

איך מתמודדים בקמפוסים שבהם לומדים יחד ערבים ויהודים? בעקבות האירועים אמש (ד'), הקריה האקדמית אונו מקדמת מיזם לקידום דו שיח בין סטודנטים ערבים ויהודים, פלסטינאים וישראלים. "רק כך נוכל לבנות מחדש ויחד חברה בריאה שכולנו משתוקקים לה. הלוואי שזה יקרה במהרה". כשהתותחים רועמים הסטודנטים חייבים להמשיך לדבר, פרופ' יובל אלבשן|לימודים וקריירה mako| פורסם 13/05

אירועי הימים האחרונים בערים המעורבות מספקים הצצה לעתיד אפשרי של ישראל. ההפרדה המובנית בין ערבים ליהודים הביאה את ישראל לסף פיצוץ. בארגונים המקדמים חיים משותפים מציעים לחשוב על פתרונות חדשים, אור קשתי, הארץ, 14.5.21

הראשון לציון והפוליטיקאים מגנים את האלימות. בעקבות פעולות הנקם הערב על ידי אנשי ימין קיצוניים בכמה ערים מעורבות יהודים וערבים, בהם עכו, לוד, בת ים ורמלה, גינויים חריפים נשמעים מצידם של הרב הראשי לישראל וכן הפוליטיקאים מכל סיעות הבית, משה ויסברג, בחדרי חרדים, א' סיון תשפ"א 12/05/2021

רוצים לחיות ביחד: פרויקט מיוחד של גלובס למען חיים משותפים והפסקת האלימות. יהודים וערבים, אנשי ונשות משק חברה וכלכלה הצטרפו היום לקריאת גלובס למען חיים משותפים והפסקת האלימות • מוזמנים להצטרף, גלובס, 13.5.21

בצל המהומות: עשרות יוזמות של יהודים וערבים ברחבי הארץ לפיוס והרגעה. יהודים וערבים מכל רחבי הארץ מתאגדים היום ליוזמות פיוס והרגעה. חלק מהיוזמות הן ספונטניות ומקומיות, בין תושבים, וחלקן מאורגנות גם על ידי עובדים בתחומים משותפים כמו רפואה והוראה, חנין שיבלי, שירין פלאח סעב, תאמר מסעודין, ינאל ג׳בארין ומריה ראשד, הארץ 21, 13.5.21

"בואו נבנה תקווה": עצרות של פיוס נגד האלימות בין יהודים לבין ערבים מתקיימות ברחבי ירושלים. על רקע האלימות הקשה ברחבי הארץ – עשרות ירושלמים וירושלמיות, יהודים וערבים, עומדים יחד בגבעה הצרפתית, בקרית היובל ובצומת אורנים וקוראים לפיוס: "די לאלימות, די לגזענות", שלומי הלר, קול העיר, 13.5.21

יש גם תקווה: יוזמות פיוס ואירועי סולידריות של יהודים וערבים. לצד האלימות הגואה בין ערבים ליהודים בערים המעורבות, מתארגנות יוזמות פיוס משותפות • בין היתר, עובדי בי"ח רמב"ם יצאו בקמפיין מצולם של בני הדתות השונות • בתוך כך, מנהלי בתי ספר ואנשי חינוך מכל הארץ הוזמנו לרחבה מול משכן הכנסת לעצרת בעד חיים משותפים ונגד אלימות, חן מענית, גלובס, 13.5.21

הרוב הדומם משמיע קול – יהודים וערבים פועלים יחד להרגעת הרוחות. יוזמות אזרחיות להרגעת הרוחות מגיעות במשותף מיהודים וערבים. הפגנות עמידה נגד האלימות וההסלמה יתקיימו במוקדים שונים בארץ. ראשי רשויות יהודים וערבים קוראים יחד: "על כולנו מוטלת האחריות לכבות את אש השנאה שמאיימת על כולנו בנחישות וללא פשרות. זוהי השעה להחזיר לרחובות סבלנות וסובלנות, ערבות הדדית, רעות וסולידריות – כפי שאנחנו יודעים לעשות בכל יום, כבר עשרות שנים", ynet מעורבות, 13.5.21

עצרת הקוראת לרגיעה ולפיוס תתקיים הערב במרכז חורב. תחת הכותרת "הבית המשותף שלנו בוער ואנו לא יכולים לעמוד מנגד" יעמדו הערב יהודים וערבים ויקראו להרגעת הרוחות. במקביל, מתארגנות בעיר יוזמות נוספות של אירועי סולידריות שיקראו למניעת הסלמה, מאת: חגית הורנשטיין, כלבו חיפה והקריות, 13.5.21 12:05

היינו עיוורים למה שהתרחש אצל השכנים הערבים, עכשיו זה מתפוצץ לנו בפנים. אחת הסיבות למשבר הנוכחי צמחה מתחת לרדאר, בדמות גרעינים תורניים שנועדו להבהיר לאוכלוסייה הערבית מי בעל הבית בשטח. זה נהדר להשתפך על הרופאה או האח הערבים שטיפלו בנו אבל דווקא עכשיו ישראל צריכה נציגים ערבים בממשלה. המהומות שפרצו בשבוע האחרון ברחבי ישראל והעימותים האלימים וחסרי התקדים בין יהודים לערבים הגיעו דווקא בתקופה בה המפלגות הערביות היו בשיא השפעתן על הפוליטיקה הישראלית… גל השנאה מצד ערבים כלפי יהודים הכה בהלם ישראלים רבים. תמונות הפוגרומים בלוד ובעכו היו מזעזעות. השתיקה של חלק מהפוליטיקאים הערבים היתה מייאשת. אבל בסוף היום הפורעים הם המיעוט…", ברק רביד, וואלה, 13.5.21

מדריך אקורד למנהלי מרחבי עבודה משותפים. ההסלמה בין ישראל לעזה והאירועים האלימים בין אזרחים יהודים וערבים בישראל גובים מחיר דמים ומעוררים בנו עצב ודאגה עמוקים. הם גם מעלים את המתח ואת העוינות בין האזרחים היהודים והערבים בישראל. ארגונים ומקומות עבודה רבים בישראל נדרשים להתמודד עם המתח והקונפליקטים שנוצרים בימים סוערים אלה בין העובדים היהודים והערבים.  באקורד כתבנו מדריך קצרצר למנהלות ומנהלים כדי לסייע להם להתמודד עם אתגר זה.   מרכז אקורד לפסיכולוגיה חברתית, 12.5.21

החמאס הורס את עתידם של ערביי ישראל. האירועים הקשים האחרונים הם רגע מכונן בתולדות היחסים בין יהודים וערבים • המתפרעים בכל הערים המעורבות הורסים במו ידיהם את עתיד ילדיהם בארץ הזאת • המנהיגים הערבים חייבים להתערב – לעמוד בחזית הניסיון להרגיע את הרוחות • שי פירון, N12, 12.5.21

ראו על אירועי אפריל 2021 בעיקר ב: ישובים ואזורים מעורבים  ♦ ♦

ראש עיריית נתניה דורשת: לשלול אזרחות מערבים המתפרעים. מרים פיירברג איכר ירתה בריאיון ל90 FM לאטילה שומלפבי ויוסי לאור מכלוף: "כל שנה בחג ערבים מגיעים לפה וחוגגים. השנה לצערי לא נאפשר לאוטובוסים האלה להיכנס לעיר" , מערכת ice | 12/5/2021 

"עם ישראל היקר, אנחנו צריכים להחליש אותם": האם אנחנו בדרך לחרם כלכלי? בוואטסאפ מועברת הודעה שקוראת לחרם צרכני על עסקים ערביים בישראל ■ בלוד מופצת מפה שמסווגת עסקים לפי בעליהם – יהודים או ערבים, חגי עמית, דה מרקר, 12.5.21

"סלאם, שלום": מנהלי בתי חולים בצפון קוראים לפיוס. כשהמתח בין ערבים ויהודים גואה, עובדי בית החולים רמב"ם יצאו במסר לציבור – "אנחנו ביחד", כשהם נושאים שלטים עם הכיתוב "שלום וסלאם". מנהל ביה"ח שלח איגרת לעובדים: "מתרכזים במשימה המשותפת". גם מנהלי בתי החולים הגליל וזיו הבהירו: "עלינו לחיות יחד", אדיר ינקואחיה ראב"ד, YNET, 12.5.21

מנהיגים ערבים ויהודים מהערים המעורבות קוראים היום ביחד: להרגיע את הרוחות. על הקריאה החשובה הזו, שיצאה מפורום מנהיגי הערים המעורבות של יוזמות אברהם, חתומים למעלה מתריסר חברי מועצות מלוד, עכו, חיפה, תל אביב-יפו, ורמלה, שבחרו לעמוד ביחד נגד האלימות משני הצדדים ולמען חיים משותפים. ויזמות אברהם בטוויטר, 12.5.21

ראשי הרשויות בשרון, יהודים וערבים, בקריאה משותפת אל תושבי השרון לחדול מכל מעשי האלימות ופגיעה ברכוש ובאנשי כוחות הביטחון. … "אנחנו עוברים תקופה קשה ומדאיגה בכל הנוגע למערכת היחסים העדינה והמורכבת בין אזרחים ערבים ויהודים. המאורעות האלימים של הימים האחרונים מדאיגים מאוד, ומדירים שינה מעיננו. רק על-ידי כבוד הדדי ניתן יהיה לאפשר חיים וצמיחה משותפת בירושלים ובארץ כולה. אנחנו פונים אליכם, כי אנחנו מרגישים שאנחנו נמצאים קרוב מאוד להתפשטות לכדי עימותים רחבים בין אזרחים." מתוך פוסט FB של המועצה המקומית כוכב יאיר צור יגאל, 12.5.21

"לראשונה לא מרגיש דו קיום בחיפה": הקריאות לחרם על ערבים מעמיקות את השסע. ברשתות החברתיות נשמעות קריאות בוטות להחרים עסקים של ערבים בכלל ובחיפה בפרט. הסוחרים והתושבים הערבים קוראים לפיוס: "זה כמו חלום בלהות, אנחנו מבואסים ומבוהלים". חד"ש ביטלה את ההפגנה שתוכננה להערב בוואדי ניסנס. ראש העיר: "נעבור את התקופה הקשה", יואב איתיאל, וואלה, 12.5.21, 13:36

לפני שאנחנו מידרדרים לאירועי אוקטובר 2000, צריך לעצור ולחשוב. עברו 18 שנה מפרסום דו"ח ועדת החקירה הממלכתית לאירועי ההפגנות האלימות של האזרחים הערבים, והלקחים צריכים להדהד: המהומות שמתחילות בגלל חוסר רגישות יהודי בהר הבית, נובעות בעיקר מקיפוח חברתי-כלכלי, מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 12.5.21

ככה הערבים בישראל מוכיחים רצון לשותפות? אני, שטענתי בתוקף שהציבור הערבי משווע לשותפות, צפיתי בדיכאון בהפגנות הופכות לפרעות ובלינץ' שמבוצע ביהודים בשל יהדותם. הח"כים שותקים, והאחריות עברה לציבור, פאדי מקלדה, YNET,  11.05.21 

כל שנה מחדש אני צריכה להסביר מה זה רמדאן. זה החודש המשמעותי בשנה עבור כ-2 מיליון ישראלים, אבל היהודים לא יודעים עליו דבר. מערכת החינוך לא מבינה שתרבות אינה משחק סכום אפס. לא צריך לבחור. אפשר ללמוד הכל, סג'א כילאני (עמותת סיכוי), YNET,  04.05.21

האב פגש את השוטר שחילץ: "הצלת לי את הילד. בשבילי הצלת את כל העולם". מפגש מרגש נערך בסוכת האבלים של משפחת חיות שבבני ברק, בין הרב אביגדור ובנו שמואל – לרס"ל רמי עלואן, השוטר הדרוזי שנחלץ לעזרתם באסון מירון: "הוא צעק: תן לי יד, אני מושך אותך – וביקשתי ממנו, תציל את הבן שלי". …הרב חיות אמר בהתרגשות: "כשהשוטר רמי היה מעליי הוא לא שאל אותי מאיזו מפלגה אני, לאיזה זרם אני משתייך, או אם אני בדואי או ערבי. רמי הציל את חיינו.", סיון חילאי, YNET, 3.5.21

מחאה בכפר תבור נגד מכירת בתים לערבים: "רוצים לקרוא לי גזענית – אז בבקשה". המועצה המקומית בגליל נחצתה לשניים לאחר שערבים קנו קרקעות מתושבים. כמה מהם הפגינו מול ביתו של אדם שמכר אותו, וכנס מחאה ייערך בקריאה "להילחם על הצביון". ברשתות החברתיות כינו את המוכרים "תאבי בצע". מנגד, תושבים אחרים יצאו נגד ההתנגדות: זו גזענות, אלי אשכנזי, וואלה, 3.5.21

רמדאן 2021: רגע לפני שנגמר, כך תוכלו לטייל, ללמוד ולטעום ממנו. חודש הרמדאן הוא החגיגי, הצבעוני והטעים ביותר בלוח השנה המוסלמי. מספר עמותות ועיריות מציעות מגוון סיורים בתחומים שונים להבנת החודש והתרבות הערבית כולה. ריכזנו עבורכם את המיטב: פסטיבל לילות רמדאן של עמותת דרכים שלובות, סיורי רמדאן ביפו של עיריית תל אביב-יפו, לילות רמדאן של "מרבד ירוק ואדי ערה", סיורי לילות רמדאן בעכו, לילות רמדאן ברהט, אהלן רמדאן – ירושלים, איתן לשם, הארץ, 2.5.21

הערבים נחלצו לעזרה, מי היה מאמין? מה זה אומר עלינו, כשבחדשות מספרים שערבים עשו את המובן מאליו והושיטו עזרה לנפגעים בהר מירון…", עמירה הס, הארץ, 3.5.21

מציעים סיוע, מחבקים, אך לא חוסכים ביקורת מאוחנה: החברה הערבית מגיבה לאסון. לאחר האסון בהר מירון, בלטו יוזמות הסיוע מהרשויות המקומיות הערביות • חברי כנסת ואנשי ציבור מהחברה הערבית שלחו הודעות ניחומים, ראשי מדינות ושרים מהעולם הערבי הביעו צער וביקרו באופן חריף את הקיצוניים ששמחו לאיד • הח"כים לא חסכו ביקורת מהשר אמיר אוחנה ודרשו שיתפטר,דני זקן, גלובס, 1.5.21

ערביי הגליל נרתמו לסייע: "נקודת אור באסון הגדול". בעיר טמרה הקימה העירייה נקודת מנוחה עבור המתפללים שהיו באסון במירון וחוזרים לביתם, ובמועצות נוספות פתחו עבורם את מתקני היישובים. ראשי המפלגות הערביות הביעו תנחומים: "צער עמוק על מי שנספו כשבאו לשמוח בחגם", חסן שעלאן, דניאל סלאמה, YNET,  30.04.21

סכסוך לדורות: לא קל לשני עמים לגור בארץ אחת. הסכסוך שלנו עם הערבים אינו התנגשות אינטרסים, אלא קונפליקט של זהויות לאומיות, מאת   הרב חיים נבון, מקור ראשון,  י״ח באייר ה׳תשפ״א, 30/04/2021

שוברים את הצום התיירותי: הישראלים מגלים את היישובים הערביים ברמדאן. המתיחות הביטחונית והאירועים האלימים ביפו לא פגעו בהתעניינות של תיירים יהודים בסיורי רמדאן ביישובים הערביים ■ היישובים מסוגלים למשוך תיירי פנים במהלך כל השנה — אך הממשלה לא מקצה לכך תקציבים… "אנחנו פותחים את הדלת לציבור היהודי, ושליש ממשתתפי הסיורים הם משתתפים חוזרים", אומר אורי קנדל, מנכ"ל עמותת דרכים שלובות, המציעה בימים אלו סיורי רמדאן מטעמה לציבור, ובשאר ימות השנה מציעה סיורים ביישובים הערביים לקבוצות מאורגנות, למקומות עבודה ולתיכונים. "לעתים, אנשים מגיעים עם דעות קדומות על יישובים ערביים, ואחרי הביקור הם מבינים שיש פער בין המקום לבין הדימוי שלהם עליו… האירועים האלימים שהתרחשו בשבוע שעבר ביפו והמתיחות הביטחונית הכללית עוררו חשש בקרב מארגני הסיורים לפגיעה בהזמנות, אך לפי קנדל לא נרשמו ביטולים או ירידה ברישום לסיורים..", רינה רוזנברג קנדל, דה מרקר, 28.4.21

שני צעירים ערבים הותקפו בטבריה: "רק בגלל שאמרנו שאנחנו ערבים". השניים יצאו לבילוי בטבריה בסוף השבוע האחרון – וטוענים שהותקפו רק בגלל מוצאם • "שאלו אותנו אם אנחנו ערבים ואז ישר התחילו לתקוף, זה היה גזעני", סיפרו ל-N12 • השניים, שסובלים מפציעות קלות ונזק נגרם לרכב בו נסעו, הגישו תלונה במשטרה • "גל ההסתה שמובילים בן גביר וסמוטריץ' נגד יותר מ-20 אחוז מהאזרחים במדינה עלול לגרום לעוד מקרי גזענות אלימים", אומרים במרכז מוסאוא, פוראת נסאר| חדשות 12 , 26/04/21 

צריך לעשות הכל כדי לכבות את האש בין יהודים וערבים. בין אידיאל הקדושה לבין אש השנאה המלבה את מדורת העימות ומחללת את ה': ברגעי חרום אלו, אין טעם לחפש אשמים באש השנאה שהתלקחה, אלא למנוע כל תגובה של עוינות, הכפשה, גזענות, וכוחנות, גדעון אדמנית ("תג מאיר"), 22.04.21 13:58,  י' באייר תשפא

המתיחות בירושלים גואה: צעיר בן 15 נדקר ע"י ערבי, קטטה אלימה פרצה ברחוב הלל. במהלך הלילה נמשכו העימותים האלימים בין צעירים יהודים וערבים כשכוחות המשטרה עשו מאמצים כדי להשליט סדר • צעיר יהודי בן 15 נפצע קל מדקירה, צעיר אחר נפצע במהלך קטטה אלימה בין ערבים ויהודים. ארבעה נעצרו • הכוננות הביטחונית תעלה שלב כשהערב צפויה להתקיים תהלוכה של ארגון להב"ה, ענבר טויזר|משה נוסבאום|N12| פורסם 22/04/21

איתי בלומטנל מביא את ההקשר של אירוע האלימות ביפו ע"פ התושבים הערבים. טוויטר, 18.4.21

עימותים ומעצרים ביפו בהפגנות של יהודים וערבים בעקבות תקיפת רב. שידור ישיר: עשרות יהודים ומולם עשרות ערבים הפגינו אלו מול אלו ביפו בעקבות תקיפת ראש ישיבת ההסדר בשכונת עג'מי בעיר. המחאה הסלימה כשמפגינים ערבים יידו אבנים אל שוטרים, ירו זיקוקים והבעירו פחי אשפה. שני שוטרים נפצעו קל. המשטרה עצרה שלושה חשודים, איתי בלומנטל, YNET, 18.04.21

חשד: שני תושבי יפו תקפו את ראש ישיבת ההסדר בעג'מי. במשטרה חוקרים אם סכסוך על שימוש במבנה בין ישיבת ההסדר של השכונה ביפו לשכנים הוביל לתקיפה. הרב שהוכה, אליהו מאלי, לא נזקק לטיפול רפואי. עד ראייה: "הם קראו לראש הישיבה ולרב אחר 'אסור לכם לעבור מכאן'". שני החשודים בתקיפה נעצרו לחקירה, איתי בלומנטלאלי סניור, YNET,  18.04.21

חשד לפשע שנאה בכפר כמאנה: נוקבו צמיגי רכבים ורוססה כתובת "די להתבוללות". במשטרה החלו בבדיקת חשד ל"תג מחיר" בגליל, במהלכו צמיגהם של כ-20 רכבים נוקבו ורוססו כתובות. נסיבות האירוע נבדקות, אלון חכמון, מעריב, 9.4.21

מפגש יהודי ערבי מעורר מחלוקת בטייבה. תושבים בעיר טייבה מוחים על האישור שהעניקה העירייה למפגש בין תלמידים מ'התנחלות' אורנית עם תלמידים מקומיים. דלית הלוי – ערוץ 7 , כ"ו בניסן תשפ"א 08/04/21

בחירות מרץ 2021:

  • הקשר בין יהודים לערבים עובר מהפך היסטורי. אם בעבר היו אלה המפלגות החרדיות, תוצאות הבחירות מציבות את הרשימה של מנסור עבאס בעמדת מפתח אסטרטגית • אם המחנה הלאומי יקבל את הערבים, הרי שיש בכך שבירת מחסום פסיכולוגי, שאם יישבר, ייצר מציאות אחרת בשיח הציבורי על יחסי יהודים-ערבים, ד"ר גדי חיטמן (מכללת אריאל), גלובס, 1.4.21
  • דמוקרטיה יכולה להתגונן, תלמדו מגרמניה. התרגשות רבתי אחזה בבריות לנוכח האביב היהודי־ערבי שהפציע לפתע בשמי הפוליטיקה הישראלית. רעש אדיר של חומות נופלות ודעות קדומות מתנפצות גדש את האוויר. זאבים וכבשים התכנסו לשיחות רקע. נמרים וגדיים החליפו ניירות עמדה. שרוליק וישמעאליק צעדו שלובי זרוע אל האופק. "מהפך היסטורי" אמרו יודעי דבר, "עידן חדש" פעו מביני עניין, "פריצת דרך" בישרו פרשני חצר…מוזר. אני דווקא ראיתי מופע אדיר של גזענות. רק גזענות. בוטה, חשופה, חפה מכל בושה או היסוס … מתברר שיש המוכנים לסבול ערבים, אבל רק "מבחוץ". אחרים מוכנים גם לערבים "מבפנים", אבל בלי שררה. ..אבל איך אני מעז להשוות, הלא אסור להשוות. ב. מיכאל, הארץ, 1.4.21

יום אחד עוד נגיע לדמשק: הנשים שעושות כבוד למטבח הסורי המפואר. סיגי מנטל חוקרת את השורשים הקולינריים של משפחתה, וספאא איברהים מבשלת ארוחות מפוארות בכפר הדרוזי שבו נולדה. מפגש מקרי באינסטגרם הוביל אותן לידידות יוצאת דופן, ולמסע מעורר תיאבון, רונית ורד, הארץ, 11.3.21

"אין לילדים האלה שנאה תהומית לערבים. הם מוציאים תסכול, והזנחה החוצה". הדריסה במאה שערים הציפה תופעה עגומה: תקיפות אלימות מצד נערי שוליים חרדים נגד נהגים ערבים. התוקפים הם לרוב צעירים מרקעים קשים, בני הקהילה שבראשה עומד הרב אליעזר ברלנד. המקרים ידועים למשטרה ולרווחה, אך האירוע הבא הוא רק עניין של זמן, יקי אדמקר, וואלה, 2.3.21

שותפות יהודית-ערבית מתחילה במקום מפגש. את חוכמת החיים המשותפים, הנמצאת כעת אצל פעילים, אנשי ארגונים אזרחיי, ובאוניברסיטאות – יש לתעל אל מסד רעיוני ומדף ספרים משותף שממנו יוכלו כולם לצאת ואליו כולם גם יוכלו לחזור.. ישראל מתנהלת באופן מובהק על-פי קוד חד-לאומי… עם כל הקושי המוסרי שבדבר, הצעתנו מתמקדת בבניית חברה משותפת על בסיס האזרחות בישראל בלבד. … אנו מציעים להקים את "המכון לחברה משותפת ושוויונית בין יהודים וערבים" –  מפעל שיהפוך את השאיפה לחברה משותפת ממעשים טובים, אך אקראיים, לתחום דעת…", אמיר פאח'ורי ושולי דיכטר, הארץ – ראדיקל, בלוג, 1.3.21

החיילת הבודדה שגייסה 200 אלף שקל למען עתידם של צעירים ממנה: "מרגישה מחויבת". יערה שירן משרתת כמש"קית תאום וקישור בזמן שהוריה בשליחות בחו"ל, אבל כל זה לא מונע ממנה להמשיך ולפעול במסגרת תוכנית שיזמה כחניכת מכינה קדם צבאית, לשילוב סטודנטים בדואים מביר הדאג', הכפר רווי הסמים והפשע. בראיון ל-mako היא מספרת איך השיגה את המימון לפרויקט, איך הגיבו החברים בצבא ועל המכינה שבה הכל החל ונמצאת בעיצומו של גיוס המונים, ארנון שוורצמן|מאקו 12N פז"ם| פורסם 19/02/21

סקר: הנוער החרדי שונא ערבים, הנוער הדתי רוצה לשלול מהם זכויות. מחקר מקיף שנערך באוניברסיטה העברית מראה כי בני נוער רבים בישראל מחזיקים בסטריאוטיפים שליליים כלפי קבוצות אחרות. "משרד החינוך חייב להפסיק להתעלם", אומרים החוקרים. כמחצית מבני הנוער הדתיים תומכים בשלילת זכות ההצבעה מערבים, רמות השנאה בקרב חרדים כלפי ערבים הן הגבוהות ביותר שנרשמו מבין הקבוצות החברתיות השונות, כמחצית מבני הנוער הערבים מחזיקים בסטריאוטיפים שליליים כלפי חרדים, ואילו חילונים מדווחים בעיקר על אמפתיה נמוכה כלפי כלל הקבוצות, המצביעה על הסתגרות פנימית. כך עולה ממחקר רחב היקף שנערך במרכז אקורד, באוניברסיטה העברית…", אור קשתי, 19.2.21

המשפחה לא הספיקה להיפרד, האח בביה"ח התפלל "שמע ישראל". מאהר איברהים וידא שחסיד חב"ד ישמע לפני מותו את המילים החשובות עבורו – בלי לדעת את כל התפילה: "ידעתי שזה חשוב, יש לנו אלוהים אחד" • בתו של החולה: "כאן מתחיל השלום" | האזינו, אלמוג וגילת, כאן חדשות 11, 18 בפברואר 2021

הגזענים היהודים בחיים לא יתנצלו. שהערבייה תתנצל. סמוטריץ' עדיין חושב שתינוקות יהודים צריכים להיות רחוקים מתינוקות ערבים כשהם נולדים. הוא לא מתנצל ולא מצטער, הוא מאמין בזה גם היום. בן גביר חושב שכהנא צדק, כן, גם היום הוא חושב ככה. מתנצל? מצטער? בחלום הלילה. ואבי מעוז, יו"ר מפלגת נועם ההומופובית, חושב שלהט"בים ממיטים עלינו אסון. הוא יתנצל? מה פתאום… נתחיל מהסוף: שותפות יהודית ערבית לא תהיה בארץ הזו עם ערבי מחמד או עם ערבי ממתק. תכניסו את זה טוב טוב לראש. ..", אלדד יניב|מאקו 12N , 14/02/21

זינוק באלימות כלפיי נהגים: "צעק 'זבל ערבי' וירד מהאוטובוס, אנחנו שקופים". במודיעין עילית רוססה הכתובת "להרוג נהגים ערבים" ורבים מספרים על עלייה ניכרת בתקריות אלימות. נור שריקאת נהג מירושלים לבית עין: "קיבלתי גז מדמיע לפנים ובערך 20 נערים זרקו אבנים, אני סובל מכאבים עד עכשיו". נהג אחר אומר: "אם תוקפים נהג זה לא מעניין אף אחד", אסף זגריזק, YNET,  21.01.21

"האמנות שבסולידריות" בג'סר א-זרקא. קבוצת אמנים ערבים ישראלים נפגשה עם קבוצת אמנים מקרב עולי בריה"מ בכפר הערבי ג'סר א-זרקא. במשך שלושה ימים הם וציירו יחד את חיי היום יום במקום. התוצאה – תערוכת אמנים בשם "האמנות שבסולידריות והסולידריות שבאמנות", שתוצג בתיאטרון הסראיא ביפו, ביוזמת מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, ynet, 09.12.20

שיעור בסובלנות: “שונים אך דומים” מפגש וירטואלי בין תלמידי מקיף ו’ דרכא לבין תלמידי כסייפה. במסגרת פרויקט “שונים אך דומים”  תלמידי כיתת מו”פת דיפלומטית בבית הספר מקיף ו’ דרכא באשקלון, יוצרים קשר פעמיים בחודש, באמצעות הזום, עם תלמידי כיתת ז’ באלמונתבי שבכסייפה. הפרויקט הייחודי, שהחל השנה, מצליח להתגבר על מחסומים וסטריאוטיפים שליליים ומאפשר היכרות, דיאלוג ואף יחסי חברות הדדיים בין בני נוער יהודים ובדואים, שלא היו נפגשים במסגרת אחרת.", מקומונט דרום, 8.12.20

איימן עודה זעק, ואתם לא שמעתם מילה. יו"ר הרשימה המשותפת התחנן מעל הדוכן לעצור את השתוללות הפשיעה בחברה הערבית, אך כדי להקשיב לו, להזדהות ולפעול – צריך להסיר פילטרים של גזענות. ואנחנו, היהודים, גזענים… אין לערבים שום סיבה לסמוך על האזרחים היהודים בישראל. בימים שבהם שום פוליטיקאי יהודי לא מתייצב לצד ח"כ עודה וזועק את זעקת הציבור הערבי;…", האזרחית '. (קרן הבר), הארץ בלוגים, 19.11.20

בני נוער יהודים ופלסטינים יסיימו את הכיבוש, לא ביידןسينهي الشباب اليهود والفلسطينيون الاحتلال، لا بايدن. "…כמי שעוסקות בחינוך לחיי חברה משותפת בתוך החברה האזרחית בישראל ועדות לשסע העמוק בין שתי החברות הערבית והיהודית, המושתת על פחד, שנאה והדרה של החברה הערבית מכל תחומי החיים. אנו רואות ב "הסכם נרמול היחסים" עם מדינות המפרץ, צעד מדיר לאוכלוסייה הערבית בישראל וגם לעם הפלסטיני בכללותו. עוד, בעיננו הוא מחריף את הסכסוך הישראלי פלסטיני, על אף ההישג החיובי של הקפאת תכנית הסיפוח.  הסכמים אלה מחזקים את הטיעון השלט "שאין פרטנר" בצד הפלסטיני… אנו מאמינות כי מפגש ושיח אמיתי הוא זה שיבנה אמון וביטחון בין שני העמים. אנו פועלות לבנות דור צעירים שמאמינים ושואפים לעתיד בריא יותר, אנו פועלות כדי להכשיר בני נוער להנהיג את העתיד…", היבא זייד והדס חסידים (סמינר גבעת חביבה), הזירה – الساحة |הארץ, 8.11.20  ♦

המשטרה: להכיר בנהג מונית ערבי שהותקף ע"י יהודים כנפגע פעולת איבה. שני תושבי בני ברק הואשמו בתקיפת איסמעיל בסיס, נהג מונית מטירה, על רקע מוצאו. במסמך של המשטרה שנשלח לוועדת התביעות במשרד הביטחון נכתב כי "נסיבות האירוע מעלות יסוד סביר להניח כי הפגיעה נגרמה כתוצאה מפעולת איבה", חסן שעלאן, YNET,  28.10.20 

אהלן וסהלן: הצעירים שעברו לאבו-גוש כדי ללמוד ערבית. עבור משתתפי תוכנית "בלנדר", הכפר שבדרך לירושלים הוא לא רק מקום לניגוב חומוס. הם עוברים לשם למשך חודש שלם, מתערים באוכלוסייה, מתנדבים – ולומדים ערבית. אביה שקלאר-חמו פגשה אותם,  מאת  אביה שקלאר-חמו, מקור ראשון,  כ״ז בתשרי ה׳תשפ״א (15/10/2020

בדרכי שלום. רבים בציבור הדתי בישראל מבססים את יחסם לערבים לפי הגותו של הרב קוק, ומפרשים אותה כרוחם • הראי"ה לא באמת הספיק לגבש משנה סדורה לגבי הסכסוך • אבל מהמעט שתועד מתגלה אדם מתון ופשרן • על דמותו המדינית החידתית, שמעסיקה חוקרים עשורים רבים לאחר מותו, נדב שרגאי, ישראל היום, 01.10.2020 ♦

"אני ערבי יהודי": משה חוגג מגיב על לחץ לה-פמיליה לביטול הקשר עם האמירויות. אחרי שלה-פמיליה התבטאו בפייסבוק נגד גיוס משקיעים מאבו דאבי, משה חוגג, שצפוי לטוס לאמיריות, משיב: "גזענות היא תוצאה של בורות/מוח רפוי, בעזרת השם נתפלל להחלמתם של כל החולים במחלה הקשה…", ספורט הארץ, 16.9.20 ♦

"הוראה של הרבנים": היישוב שיוותר על 2,500 דירות כדי לא לגור ליד בדואים. כל נימוק אפשרי גויס לטרפוד תוכנית רכסים צפון של הוותמ"ל, שבה מתוכננות אלפי דירות לציבור החרדי ■ הסיבה: הבנייה תיצור רצף בין רכסים ליישוב הבדואי אִבּטין, עדי כהן, דה מרקר, 9.9.20 ♦

כולנו מפחדים מיהודים. "…בספקטרום הרגשות של הקולקטיב הערבי הפלסטיני בישראל תפס הפחד נפח משמעותי לאורך השנים. זה התחיל בפחד מפני הגירוש וחיי הפליטוּת בזמן הנכבה, זה נמשך בפחד מכליאה ועינויים בשנות השלטון הצבאי, ולאחר מכן בפחד מפני השב"כ וכוחות הביטחון, שלא חסכו מאמץ כדי לסכל כל ניסיון מחאה בעשורים האחרונים…", אמל עוראבי (עמותת סיכוי), הארץ, 5.9.20 ♦

להוריד מסקרה בפשטות ונוחות: חניכי יוניסטרים במיזם שנולד מחיבור בין תרבויות. איתי גספו ולארא מוסלם מנוף הגליל הקימו מיזם במסגרת תכנית שמקדמת חיים משותפים בין החברה הערבית והיהודית, בשותפות הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי USAID. המיזם יתמודד בתחרות השנתית של יוניסטרים "יזם השנה", יחד עם עוד 100 סטארטאפים צעירים, אביאור אבו, חדשות N12, 07.09.20 ♦

השמיים סגורים, החופים מוצפים והמנקים מקבלים איומים: "קוראים לנו עבדים". עובדים ערבים וסודאנים בחופי הכנרת ובנחלי הגליל מספרים על התעמרות וגזענות מצד מטיילים צעירים שאינם מנקים את הזבל שהשאירו ולעיתים קרובות גם מאיימים. ברשות הכנרת מדברים על "שנה לא שפויה" בחריגות הזיהום והרעש של המבקרים, נעה שפיגל, הארץ, 29.8.20 ♦

"הפחד לגיטימי": מעיין אדם על סערת נהג המונית הערבי. המגישה התייחסה לסרטון הוויראלי, לפיו נוסעת סירבה לעלות לרכבו של הנהג בטענה שהיא מפחדת • "המחבלים אשמים בחוסר הצדק", ענבל חייט, ישראל היום,  27.08.2020 ♦

הילדה בכתה מהערת הפקח; הנהג הערבי ריחם • צפו. "כל הכבוד לך, אתה מדהים", שיבחו נוסעים נהג אוטובוס אחרי שנחלץ להגנתה של ילדה חרדית קטנה, שמיררה בבכי בעקבות הערה של פקח כי לא עוטה טוב את המסכה, דוד הכהן, כיכר השבת, ז' באלול תשפ   17:42  27.08.20 ♦

חמישה עוכבו בקטטה בכנרת; עד ראייה: עשרות צעקו "מוות לערבים" לעובדים בחוף. לפי המשטרה, הקטטה התפתחה לאחר ששלושה עובדי ניקיון ביקשו משני נערים להנמיך את המוזיקה. החמישה הורחקו מהחוף. מנהל עבודה שהיה עד לתקרית: העובדים הסתתרו בקרוואן ויידו עליהם אבנים.. זועבי מתח ביקורת על המשטרה. "את מי המשטרה לקחה לחקירה? את עובדי הניקיון", אמר, "משעה אחת בלילה עד 11 בבוקר הם היו בחקירה. לא עצרו אפילו אחד מה-200 איש שתקפו". לדבריו, "כל לילה צועקים 'מוות לערבים'. כבר חודש זה ככה", אך הוא הוסיף כי אתמול הדברים הסלימו עוד יותר…", נעה שפיגל, הארץ, 20.8.20 ♦

"הגיע הזמן לחיסול חשבונות חוקי": מתחם הפיינטבול מציע ללקוחותיו לירות בדמויות ערביות. מתחם פיינטבול בנתניה קורא בימים האחרונים למבקרים להגיע לאטרקציה – שהתחדשה במטרות ירי חדשות • המטרות: קארים, עבדול, ג'אבר וחליל, שלבושים כולם בבגדים ערביים מסורתיים • בפרסומת נאמר: "הגיע הזמן לחיסול חשבונות חוקי" • הנהלת המתחם במענה לפניית N12: "לא מדובר במסר גזעני – יש לנו גם דמויות של מתנחלים, חרדים ואנשים בחליפות קורונה" • לאחר פניית N12 הפרסום הוסר, אור רביד|N12| פורסם 17/08/20 ♦

לחנך את "רוי בוי": 6 טיפים נגד נגיף הגזענות. "…הריפוי היחיד שאני מכירה לווירוס הגזענות הוא קירוב חברתי ומפגש פנים אל פנים. הרבה יותר קל להרחיק מאשר לקרב…  תרשו לי לחלוק אתכם טיפים, אם במקרה נדבקתם או התחלתם לפתח תסמינים של המחלה:…", סמאח סליאמה (נווה שלום ואהאת א-סלאם), הארץ 19.7.2020 ♦

טחינה אל ארז היא רק השליח. "…לבסוף, מלה לכל המזדהים מהחברה הישראלית־יהודית, בין אם ארגונים ועמותות ובין אם פוליטיקאים, שבחרו לחבק את חברת אל ארז בשם זכויות האדם וחירותו וחופש הביטוי: נכון, מדובר באמירה חשובה ובעמדה עקרונית, אך צריך להבין שבחברה הערבית לא תמימים ולא נאיביים. אי אפשר לתמוך במאבק זכויות הלהט"בים ולהתעלם משורה ארוכה של בעיות בוערות בחברה הערבית, שהן במהותן תוצאה של אפליה על רקע לאומי. אי אפשר להציף אותנו בדברי שבח ובחיבוקי תמיכה כשמדובר בלהט"בים ולהתעלם כאשר האזרח הערבי נאבק על זכויותיו בדיור, בביטחון אישי, בחינוך ובשוויון. וכן, גם בסיום הכיבוש. לעתים זה נראה כמו פינקוושינג באמצעות שליח.", ג'קי חורי, הארץ, 12.7.20 ♦

"מי רוצה להאכיל בדואי?": כוכב הילדים "רוי בוי" תיעד סרטון בו השפיל ילדים. בסרטון שהופץ ברשתות החברתיות נראה כוכב הילדים פונה לילדיו בעת טיול בשטח הפזורה, כשהוא שואל אותם אם הם מעוניינים לתת מזון לילדים בדואים שנכחו במקום. הסרטון, שצולם לפני כחמש שנים, הועבר לבדיקת המשטרה, יניר יגנהיואב איתיאל ולירן לוי, וואלה, יום שבת, 11 ביולי 2020 ♦

הטרגדיה של "המלאך מיכאל" מציפה את התקווה לחיים משותפים בנגב. במגזר הבדואי שכחו השבוע מהכול – מהריסות הבתים, מהמלחמות עם המשטרה ומההפגנות נגד האפליה. לבם היה עם מיכאל בן זיקרי מאשדוד, שטבע למוות לאחר שהציל שלושה ילדים בדואים. "הוא הפך להיות סמל וגיבור, אולי בזכותו היחסים בינינו ישתפרו", אמרו, יניר יגנה, וואלה, יום שישי, 10 ביולי 2020 ♦

עדן בן זקן ועומר אדם, רוצים לשמח אותנו? שירו בערבית — אל תתחפשו לערבים. התרבות הערבית צריכה להיות לגיטימית גם כשיהודי מתחתן עם ערבייה או כשערבי רוצה לגור לידכם. ואם ערבים אינם יכולים לעשות זאת, אז עומר אדם ועדן בן זקן אינם יכולים להתחפש לערבים..", חאדר אבו סייף, הארץ, 2.7.20 ♦

חיבור יהודי־ערבי, אבל אחרת.  "…מי שנרתם למאבק של תושבי יפו המוסלמים, היה דווקא חבר הכנסת ינון אזולאי מש"ס….הצד השני של המטבע של חולדאי הוא בצלאל סמוטריץ'. זה פסק בביקורו בנגב כי הילודה הבדואית היא "פצצה מתקתקת" שיש לטפל בה בהקדם…שנים משכנעים אותנו ש"ישראל השנייה", המזרחית והמסורתית, היא גזענית ופשיסטית. בפועל, היא זו שמגלה שוב ושוב שהדרך לחיים משותפים ושלום־בית בין יהודים לערבים חייבת לעבור בערכים המשותפים, כשהמרכזי שבהם הוא כבוד האדם, גם המת, מתוך כבוד לקהילה, למורשת ולדת של האחר. אין דרך אחרת…", עו"ד אופיר טובול (תנועת תור הזהב), ישראל היום, 14.6.20 ♦

"אני מסתכל על גדעון סער כעל אבא של החברה שלי שאני מאוד אוהב. כל אחד עם הדעות שלו". אמיר חורי הפך בשנה האחרונה לאחד הכוכבים המבטיחים בישראל, אבל הזוגיות עם אלונה סער, הבת של, סידרה לו תפקיד ראשי בדרמה פוליטית. עכשיו, כשהוא מככב בעונה החדשה של 'תאג"ד', חורי מגלה מה קרה בפגישה הראשונה עם גדעון סער וגאולה אבן שגרם לו להוציא עשן מהאוזניים, מסביר למה הרצח של ג'ורג' פלויד בארה"ב מזכיר את הגזענות והאלימות המשטרתית בישראל, לא מבין למה כל הערבים ב'פאודה' צריכים למות ומעדיף שתקללו אותו מאשר שתגידו שהוא "ערבי טוב", איתי סגל, ידיעות אחרונות, 12.06.20 | 08:17 ♦

גם היהודים וגם הבדואים באזור צאלים מתוסכלים: "חיים במערב פרוע". אחרי העימות המתועד בין חיילי צה"ל לבדואים מביר הדאג', ביישוב רתמים הסמוך כועסים שהרשויות לא פעלו לפני כן ("התנהגות עבריינית כל השנה") ובטוחים שהמבצע המשטרתי הוא טיפה בים. ביישוב הבדואי חשים שיש מי שמנסה לסכסך בינם לבין המדינה וצה"ל: "זה קומץ, מגנים את האירוע", ריקי כרמי, YNET, עדכון אחרון:  12.06.20 ♦

הימין אינו מפחד מדגלי פלסטין אלא משותפות יהודית-ערבית. ההפגנה בכיכר רבין במוצאי שבת נגד הסיפוח הציגה נרטיב שאנשים כמו עמית סגל או יועז הנדל עושים הכל כדי שיושכח. עבור מי שמבוהל ממנה, יש חדשות טובות וחדשות רעות…הפחד שהתגלה כאן הוא ברובד אחר. זהו פחד פוליטי. פחד שהנה יש כאן התאגדות יהודית-ערבית ששמה לה למטרה לייצר כוח. הימין היהודי ניצח את השמאל היהודי מזמן. הכרעה ברורה ובלתי הפיכה..", עומר עינב, הארץ, 8.6.20 ♦

השמאל הציוני לא יכול עוד לברוח מההכרעה בין שוויון לאפרטהייד. השמאל היהודי יודע שהוא רוצה למנוע את הסיפוח, אבל מתקשה להציג לו חלופה רעיונית. אבל כשהסיפוח הוא כבר מציאות בפועל, השמאל חייב לעדכן לא רק את טיעוניו אלא גם את שותפיו למאבק, מאת ד"ר מנחם קליין, שיחה מקומית,  31.5.2020 ♦

שותפות פוליטית יהודית-ערבית: מהי תמיכת הציבור היהודי בישראל בשותפות זו? צוות המחקר: ד"ר רותי פליסקין  |  לי אלדר  |  יוסי חסון  |  פרופ' עירן הלפרין, מרכז אקורד, האוניברסיטה העברית, מרץ 14, 2020 ♦

הצד חיובי של הקורונה: ההתקרבות בין הציבור היהודי לערבי. חודש הרמדאן מאפשר לחברה הישראלית לבחון את הניצנים החיוביים שנראו בארץ, ולכן השנה הוא חשוב יותר מהרגיל. אם נעבור זאת בשלום – זה יהיה צעד ענק לאיחוי השסעים, רות וסרמן לנדה, מעריב, 25/04/2020

השלב הבא ביחסי יהודים־ערבים. "ממשלת נתניהו־גנץ הוקמה סוף־סוף, אחרי משבר פוליטי מהעמוקים ומהמתישים שידעה המדינה, ועל רקע משבר בריאותי וכלכלי בקנה מידה היסטורי. אולם כמו בכל משבר, גם הפעם אפשר שתהיה טמונה בו הזדמנות גדולה. לא, אני לא מתכוון לתוכנית המאה, שנתניהו נחוש לקדם. ההזדמנות שאני מזהה היא שילוב האזרחים הערבים במדינה ובמוסדותיה והמשך שיפור מצבם הכלכלי והחברתי. ..", ג'לאל בנא, ישראל היום, 22.4.20

משבר ממוטט חומות: החברה הערבית התגייסה למען החרדים. ההנהגה הערבית מיהרה להביע סולידריות ולהציע סיוע לבני ברק בהתמודדות עם מגיפת הקורונה, ובשטח פרחו שלל יוזמות פרטיות להושטת יד לעזרה. ההנהגה החרדית הגיבה בהתעלמות, מאת: ישראל פריי, שיחה מקומית,  8.4.2020

"הנגיף לא מבדיל בין יהודים לערבים". מכתב הסולידריות מכפר קאסם לבני ברק: "נעזור בכל מה שאנחנו יכולים".  ראש עיריית כפר קאסם, עאדל בדיר, על מכתב התמיכה ששלח לראש עיריית בני ברק: "זה לא מצב קל שראש העיר נמצא בו, ואני חש שמחובתי לחזק את התושבים ואותו. צריך לגבות אחד את השני, כדי שנעבור את זה", מאת יהל פרג' , דבר ראשון, עדכון אחרון: 06.04.2020

טיבי יוצא להגנת החרדים: "לגלות אמפתיה, בני ברק במצוקה". על רקע ההסתה – יו"ר סיעת הרשימה המשותפת אחמד טיבי יוצא להגנת החרדים: "מאחל החלמה ובריאות לשר ליצמן ולכל תושבי בני ברק", ארי קלמן, י"א ניסן תש"פ 05/04/2020

הבעיה של בני ברק היא גם הבעיה של נצרת, תל אביב ובאר שבע… מאחל לתושבי בני ברק וכולנו בריאות וימים בטוחים יותר.  חה"כ איימן עודה, טוויטר, 3.4.20

פלסטינים ישראלים, יש לכם בני ברית מפתיעים. בין היהודים שמזהירים מהאידיאולוגיה הימנית-קיצונית נמצאים אנשים ככרמי גילון ותמיר פרדו. בלי לשכוח את עברם, אפשר להסתכל בתקווה לעתיד…", עו"ד ג'ואד בולוס, YNET, פורסם:  30.03.20

אמבולנס של תקווה: דו-קיום בצל משבר הקורונה. בימים בהם נגיף הקורונה גורם לכלל אזרחי ישראל להיסגר בבתיהם ולהתכנס בתוך עצמם, ישנם כאלו שבוחרים למקד את כוחם יחד בעזרה לאחרים: זוהיר אבו ג'אמע ואברהם מינץ, שני חובשי מד"א, מראים לאזרחי ישראל ולעולם כולו כיצד גם בצל משבר הקורונה ניתן למצוא תקווה לדו-קיום בין יהודים למוסלמים, יגאל מוסקו|אולפן שישי| פורסם 28/03/20

"תומך טרור", "בשביל מה באת לגור כאן?": תושב הירוקה אירח לחוג בית את איימן עודה והותקף בנאצות. רופא השיניים ד"ר פלאח סמארה אירח לחוג בית את יו"ר הרשימה המשותפת וזכה לתגובות קשות בפייסבוק. מעולם לא נתקלתי בכאלה תגובות גזעניות", הוא אומר לצומת השרון, פורסם בתאריך: 1.3.20

גזענות בקריית אונו: "רוצים עיר טהורה. ערבים החוצה". משה בן-אולול, סטודנט בקריה האקדמית אונו, נחרד לגלות הבוקר שלט גזעני בכניסה למעונות: "יש לי שותף ערבי ואני מזדעזע לראות כתובות כאלה בעיר שלי", תומר קרן, אונו-news,  23 פברואר 2020

חצי שנה אחרי חשיפת חדשות 12: בבריכה מודים שהפלו ערבים. בחודש אוגוסט תיעדה המצלמה הנסתרת את עובדי ומנהלי בריכת חגור מונעים מתושבי כפר קאסם הסמוך להיכנס, בטענה כי הכניסה למנוים בלבד. למבקרים יהודים שהגיעו דקות לאחר מכן, הכניסה הותרה ללא בעיה. כעת מודים בבריכה: מדובר "בהתנהלות שגויה. מתנצלים", לי נעים|N12| פורסם 23/02/20

ערביי ישראל והציבור היהודי חולקים לא רק תעודת זהות, אלא גם גורל משותף. יש רק תשובה אחת לפוליטיקאים כמו היבא יזבק, שהופכים את משימת החיבור בין יהודים לערבים בישראל לקשה הרבה יותר. המגזר ממנו באה היה צריך לגנות את דבריה, קרן אוזן, מעריב, 14:25 14/02/2020

פשע שנאה בצפון: נזק לעשרות מכוניות וכתובות "להפסיק להתבולל". צמיגי עשרות מכוניות נוקבו בגוש חלב (ג'יש) שמצפון לצפת. על שני מבנים רוססו כתובות נאצה. המשטרה חוקרת, חסן שעלאן, YNET, פורסם:  11.02.20 

דגלים בבאקה:

  • עדיף גיהינום ישראלי על פני גן עדן ערבי? אמנם אף ערבי אזרח ישראל לא היה רוצה לגור תחת אחת הדיקטטורות במזה"ת, כולל הרשות, אבל הנפת דגל פלסטין בהפגנות היא עניין אחרי לגמרי…הדגל הפלסטיני שהונף בהפגנות אחרי תוכנית טראמפ אינו בבחינת זהות אלא הזדהות. הוא לא מצביע על רצון לחיות תחת שלטון המדינה הפלסטינית, אלא על הזדהות עם העם הפלסטיני ועם מאבקו הצודק נגד הכיבוש והעוול שישראל מעוללת – מכליאת פלסטינים בתוך מובלעות, דרך ייסורים יומיים במחסומים, ועד מעצרי ילדים החיים בעוני מחפיר…", עו"ד שקיב (שכיב) עלי, YNET, 9.2.20 
  • הפלסטינים בחרו בדגל כסמל של זהות, הם לא יורידו אותו. שלושה יהודים חילונים, פעילי שלום וחיים משותפים עזבו את ההפגנה בבאקה אלע'רביה בשבת כי לא הרגישו נוח עם דגלי פלסטין. אנחנו הפלסטינים נתקלים בדגל ישראל בטיימס סקוור, למה לא נוכל להניף את הדגל שלנו במחאה נגד הניסיון למחוק אותנו? מאת: סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  3.2.2020
  • פעילי שמאל נטשו את ההפגנה בגלל דגלים פלסטיניים. אתמול קיימה ועדת המעקב הפגנה בבאקה אל גרביה ביחד עם הח"כים הערבים נגד עסקת המאה. בהפגנת הונפו עשרות דגלי אש"ף שהביאו לנטישה של פעילי שמאל רבים, בעיקר יהודים, שבאו להזדהות עם המפגינים הערבים: "זו לא ירייה ברגל, זו ירייה ישר לרקה",  מאת  ישי פרידמן, מקור ראשון,  ז׳ בשבט ה׳תש״ף (02/02/2020 19:01)
  • יהודים שמתקשים עם דגלי פלסטין בהפגנה לא מבינים את מהותה. איש שמאל יהודי שעוזב הפגנה מכיוון שהונפו בה דגלי פלסטין מגלה עיוורון לחוסר הסימטריה העמוק שבין הצדדים. הכרה בדגל הזה ובזהות הלאומית של נושאיו אינה רק ביטוי של סולידריות, אלא צעד הכרחי עבור כל מי שמבקש להמיר את האתנוקרטיה היהודית בדמוקרטיה, מאת: אורלי נוי, שיחה מקומית,  2.2.2020

סרטונים על יהדות, בשפה הערבית. סדרת סרטוני וידאו להכרת היהדות לדוברי ערבית [ראו כאן]. "נניח את היסודות לקשרים הדוקים יותר בין יהודים לערבים"., מרסי אוסטר – JTA , ד' בשבט תש"פ 30/01/20

השפעות של מערכת הבחירות 2020:

  • עם "הערבי" או בלעדיו – השמאל הציוני מנוכר לערבים. مع "العربيّ" أو دونه- يتنكّر اليسار الصهيونيّ للعرب . "… בבחירות הקרובות לא יהיה אף ח"כ ערבי במפלגה ציונית. מפלגת העבודה ויתרה מזמן על ייצוג הערבים ואינה רואה את עצמה מחויבת למחוז הערבי שהצטמק עד כדי שבריר האחוז…  מה שנהוג לכנות "השמאל הציוני" מעולם לא היה פתוח ומחובר לציבור הערבי ולבטח מעולם לא היה הוגן כלפיו, בניגוד לרטוריקה החלולה שהוא מרבה להשתמש בה בזכות השוויון וכו' וכו… האם הרשימה המשותפת מסוגלת למנף את ההתפתחות הזו לטובתה? האם זאת התפתחות טובה לציבור הערבי לטווח הארוך? אני סבור שהתשובה היא "לא"…" ד"ר סלים בריק, הארץ | הזירה – الساحة, 22.1.2020
  • מפנים עורף לערביי ישראל. "…דברי הימים יירשם שבשעה שערביי ישראל התמזגו בשוק העבודה הישראלי בממדים חסרי תקדים, בעידן שבו איימן עודה ואחמד טיבי, שני פוליטיקאים מסבירי פנים ובקיאים ברזי החברה הישראלית, מעלים לראש סדר היום את שיפור מצבה של החברה הערבית ואת עקירת האלימות מתוכה, ואף מביעים נכונות חסרת תקדים לשתף פעולה עם מפלגות ציוניות — היהודים, ברובם הגדול, מפנים את גבם ומעמידים פנים שלא השתנה דבר…נקמה תהיה מתוקה שבעתיים אם זו תזכה במנדט או שניים גם מקולותיהם של יהודים, שהאיחוד בשמאל הוא בבחינת גשר אחד רחוק מדי בעיניהם..", חמי שלו, הארץ, 21.1.2020
  • מפלגה יהודית-ערבית – מיד לאחר הבחירות. בישראל לא קיימת כיום מפלגה שמשקפת שוויון מלא בין ערבים ליהודים, עם תרבות, שפה, גיאוגרפיה, יעדים ואינטרסים משותפים. ב-3 במרץ נתחיל בהקמת מפלגה משותפת אמיתית, שתהיה "אור לישראלים", מאת: מוסי רז, שיחה מקומית,  15.1.2020

מצויד במכל דלק וסכין: פעיל ימין נאשם בניסיון לבצע פשע שנאה באבו גוש. דור עובד הגיע ליישוב באישון לילה בכוונה לבצע תג מחיר ונעצר על ידי שוטרים שעברו במקום. על פי כתב האישום, מעשיו היו "בכוונה לפגוע ברכוש אנשי הכפר ולרסס כיתוב מתוך למניע להשפיל". הפעיל טען לאלימות בחקירתו. סנגורו: "שירות הביטחון מתפרע כשמדובר בנערי גבעות", מאיה הורודניצ'אנו, וואלה, יום ראשון, 19 בינואר 2020

הקבוצה הקטנה מהכפר הערבי בצפון – שהתמודדה מול בית"ר ירושלים. כשבית"ר ירושלים פוגשת קבוצה מהחברה הערבית – זה תמיד אירוע שהוא יותר מספורט. המתחים, הפוליטיקה – לפעמים גם הכדורגל –הבטיחו אירוע טעון. עלי מוגרבי, חדשות 13, 19.1.2020

שותפות בין קהילות ערביות ויהודיות  לבניית חברה משותפת – מודל גבעת חביבה , מחבר: ד"ר רן קוטנר, דצמבר 2019

"גרביים של פעם" חזרו ליודפת. לאחר שמפעל יודפת נסגר, החזירו אותו עובדיו לחיים. בשיתוף פעולה יהודי־ערבי הם מייצרים שוב את גרבי יודפת ביישוב שבגליל התחתון, אדר ריכטר, כלכליסט, 07.01.20

בשוק הזה לא מדברים פוליטיקה. הדבר הבולט ביותר כשמגיעים לשוק כפר קאסם הוא תחושת הבלגן המסחררת, שמצליחה לאחד ערבים ויהודים. לא רחוק משם פועל מתחם ברביקיו, שקשה למצוא לו מתחרים בישראל…עזרי עמרם, החוקר את השוק בשנים האחרונות. "רבים מבאי המקום, יהודים ופלסטינים, תופסים את המקום כמרחב תרבותי משותף לכאורה נטול פוליטיקה. או לפחות זו הלאומית המפרידה בין פלסטינים ליהודים. אני אומר 'לכאורה', כי אנחנו יודעים שאין דבר כזה מקום שהוא באמת לא פוליטי, אבל ברוב המרחבים בישראל מדגישים את הגבולות הקשיחים בין יהודים לפלסטינים, ובשוק של כפר קאסם הגבולות מיטשטשים…", רונית ורד, מוסף הארץ, 27.12.2019

37% מהצעירים היהודים רואים בזכויות המיעוטים ערך עליון – פחות מהממוצע בעולם הערבי. "…מחקר ישראלי-גרמני [ראו כאן] מצא שבממוצע, 44% מהצעירים בעולם הערבי חושבים שזכויות המיעוטים הן חשובות מאוד. עוד עולה מהמחקר כי בקרב יהודים, התמיכה בחופש הביטוי יורדת ביחס הפוך לעלייה ברמת הדתיות… מחקר, שבוצע בשיתוף פעולה בין מכון המחקר הגרמני קרן פרידריך אברט למרכז מאקרו לכלכלה מדינית בישראל… מבין כלל האוכלוסיות שנבדקו במחקר, הקבוצה שבה השיעור הגבוה ביותר של צעירים הסבורים כי הגנה על זכויות מיעוטים היא ערך עליון היא האזרחים הערבים בישראל… "בעולם הערבי יש מגמות לכיוון של ערכים ליברליים ופתיחות, בזמן שאצלנו המגמה היא הפוכה במידה מסוימת", אמר ל"הארץ" ד"ר רובי נתנזון, שערך את המחקר יחד עם ד"ר דליה שיינדלין וינאי ויס..", שירה קדרי-עובדיה, הארץ, 25.12.2019

להכיר אותנו באמת. "…כשהכיתה של הבן שלי, תלמיד תיכון בטמרה, הלכה למפגש עם תלמידי תיכון מבית ספר יהודי בעיר סמוכה, הבן שלי סירב להשתתף. "אני לא רוצה להיות הערבי הראשון שהם פוגשים", אמר לי, "זה שהם מדביקים עליו את כל הסטריאוטיפים שהם שמעו"….רק דרך שינוי גישה ומדיניות נוכל להתקדם לעבר חברה משותפת, בה הבן שלי וצעירים יהודים וערבים כאחד ירגישו שייכות ובעלות על המרחב הציבורי…", חולוד אידריס, סיכוי), הארץ, 20.12.2019

תושבי בית לחם הגלילית מגיעים להביע תמיכה בתושבי מנשיה זבדה – אלבום תמונות של גל מוסנסון. 15.12.2019

חשד לפשע שנאה: נוקבו צמיגי 20 כלי רכב בכפר בדואי בצפון. בנוסף לניקוב הצמיגים בכפר מנשייה זבדה – שרבים מתושביו משרתים בצה"ל וזרועות הביטחון – רוססו גם כתובות נאצה שבהן נכתב "מוחמד חזיר" ו"ערבים החוצה". במועצה גינו: "לא נגלה סובלנות כלפי גזענות". המשטרה פתחה בחקירה, אחיה ראב"ד וחסן שעלאן, YNET, פורסם:  12.12.19

מה קרה כשזכאית לדיור ציבורי ממוצא ערבי הגיעה לראות דירה בדרום תל אביב? יום לאחר שהאשה הגיעה לראות את הדירה בשכונת תל כביר, היא נפרצה, הושחתה, ומגן דוד רוסס על הרצפה ■ הדיירת נאלצה לוותר על הדירה, וביקשה לעבור לאזור מגורים של אוכלוסייה ערבית ■ לפני כשבועיים תושבים בלוד הפגינו נגד כניסת דייר ערבי לדירת דיור ציבורי, גילי מלניצקי, דה מרקר, 10.12.2019

ראו גם: יישובים ואזורים מעורבים

פעם זה הצליח: סיפורה של שותפות יהודית-ערבית באוני' העברית. תנועת קמפו"ס ירושלים, שפעלה בסוף שנות ה-70 ותחילת ה-80, הצליחה איפה שמעט תנועות שמאל הצליחו: לחבר בין יהודים וערבים ולהפוך לכוח פוליטי משמעותי. מה אפשר ללמוד מהסיפור שלה? מתוך קובץ לזכרו של נעם קמינר שהיה אחד ממנהיגיה, מאת: לב גרינברג, שיחה מקומית,  7.12.2019

על הבמה: שת"פ יהודי-בדואי. מיה מרמת יוחנן ותיימא מהכפר הבדואי מופיעות יחד בפרויקט במועצה האזורית זבולון • "להשפיע על החברה הישראלית". תיאטרון קהילתי מביא אל במה אחת את זיו ומיה מקיבוץ רמת יוחנן ותיימא מהכפר הבדואי חוואלד במועצה אזורית זבולון. במופע "ברודווי זבולון" שיעלה השבוע בתאטרון יד למגינים, יועלו קטעים ממחזות זמר וישתתפו בו למעלה מ-100 מתושבי המועצה הכוללים כפרים ערבים ובדואים, מושבים, קיבוצים וישוב קהילתי. מערכת ישראל היום, פורסם ב 06.12.2019

השיח הערבי לראשל"צ: "היחיד בגישתו שיכול לפעול לקירוב לבבות". חברי המועצה העולמית לשלום הגיעו לביקור במעונו של הראשון לציון הגר"ש עמאר: "כבוד הרב הוא היחיד בגישתו שיכול לפעול לקירוב לבבות בין כולם" …. נשיא המועצה העולמית לשלום, השי'ח קאסם באדר, בדבריו ביקש את ברכתו מהראשון לציון: "כבוד הרב הוא היחיד בגישתו שיכול לפעול לקירוב לבבות בין כולם, המטרה שאליה אנו שואפים להגיע, לחיות יחד מתוך אהבה ואחווה בין כולם".. צפו (חרדים), ישי כהן, כיכר השבת, ה' בכסלו תשפ   18:22  03.12.19

עשור של יחסי יהודים-ערבים: הסתה לצד התחזקות חברתית. מצד אחד, בעשור האחרון נתניהו לא הפסיק להסית נגד הערבים. מצד שני, באותו זמן החברה הערבית דווקא התחזקה כלכלית, חברתית ופוליטית. רון גרליץ, המנכ"ל השותף היוצא של סיכוי, מבקש להדגיש את ההישגים בלי לזלזל בסכנות, מאת: רון גרליץ, שיחה מקומית,  2.12.2019

פשע שנאה בשרון: עשרות צמיגים נוקבו, כתובות נגד התבוללות. אלמונים השחיתו 40 מכוניות בג'לג'וליה והותירו כתובות: "יהודים תעצרו את הגלות, תפסיקו להתבולל". כוחות משטרה גדולים הגיעו לאזור. תושבת המועצה: "לא אופתע אם גם אותנו ירצחו כמו את משפחת דוואבשה", חסן שעלאן, YNET, פורסם:  28.11.19

על גזענות ואפליה: שלוש נקודות לשים לב אליהן ביחס לערביי ישראל. הגיע הזמן להסיר את משקפי ההתחסדות: החל ממי שמוחים נגד אפליה אך לא ישכירו דירה לערבי, ועד למי שפוטרים את הביקורת על האלימות בחברה הערבית כ"גזענות", עמוס גלבוע, מעריב, 21.11.2019

"אין מקום להתבטאות כזאת, צריך להתנצל" . ארמלי על דברי בנין. ראדי: "דיבור מיותר, אני סולד מזה. בסכנין הבנתי שאמר עליי דברים דומים. העימות בין טל בנין לביברס נאתכו הגיע היום לשיאו בתוכנית "5 באוויר" ועורר הדים רבים, ובמוקד, דבריו של קשר העבר שאמר לקפטן הנבחרת: "תלמד את המילים של ההמנון". קשר בני סכנין מהראן ראדי, שלבש את המדים הלאומיים 10 פעמים, וכן שחקן העבר האגדי זאהי ארמלי, התייחסו היום לדברים בתכנית "מגרש פתוח". מערכת אתר ערוץ הספורט,   20.11.19

האמנם דיאלוג יכול לחולל שינוי חברתי? מהם התהליכים שמשנים אותנו? מה מערער את ההנחות הממסגרות – והממלכדות – בחשיבתנו? כיצד מתחלפות המשקפיים שבאמצעותן אנו רואים את המציאות? איך נסללת דרך לשינוי תפיסות ביחס לשלום ומלחמה? ד"ר נאווה זוננשיין היא מנהלת בית הספר לשלום בוואחאת אל סלאם –נווה שלום. SHIFT – שתיל, 10.11.2019

המרפאה שואלת את המטופלים: "אפשר לתת אמון ברוב הערבים?" בסקר שנשלח למטופלים שביקרו במוקד החירום של "טרם" נכללו שאלות כמו "האם רוב הערבים רוצים לחיות בשלום? והיהודים?". מטופלת: "מאוד מטריד לדעת מה הם עושים עם המסקנות". "טרם": "הסקר נשלח מתוך רצון ללמוד על השפעת תחושת הדו קיום על ידי הטיפול הרפואי", יעל פרידסון, YNET, פורסם:  05.11.19

קול (בן) דודי דופק. "… רגע כזה מתרחש לנגד עינינו ביחסי היהודים והערבים בישראל, כאשר הדוד או לעניינו בן הדוד, הציבור הערבי בישראל מתדפק על דלת המדינה ומחכה לרעהו היהודי, אך ניסיונותיו עולים בתוהו…",  עו"ד עודד רון (המכון הישראלי לדמוקרטיה), הארץ, 7.11.2019

דווקא יכולים לחיות ביחד. מערכת היחסים בין יהודים לערבים היא מורכבת, רגשית וטעונה – אבל שנאה אינה הרכיב הדומיננטי בה. שורת מחקרים מצביעה על הרדידות המסוכנת של נרטיב "שיח השנאה"..ואולם, הנרטיב הזה הצבוע בשחור־לבן טועה ומטעה. חמור מכך, במקרים רבים הוא נועד לקדם אג'נדות פוליטיות כאלה ואחרות. למעשה, מערכת היחסים בין יהודים לערבים בישראל היא מורכבת, רבת פנים ומשתנה עם הזמן. היא טעונה מאוד היסטורית, פוליטית, דתית, כלכלית, וחברתית ומשום כך רוויית רגשות. אבל שנאה – על פי הנתונים שבידינו – אינה הרכיב הדומיננטי בה….", ד"ר תמר הרמן (המכון הישראלי לדמוקרטיה), דה מרקר, 05.11.2019

כתובות נאצה ונזק לרכבים: שני תושבי צפת נעצרו בחשד לפעולת תג מחיר. המשטרה עצרה שני גברים בני 17 ו-28 בחשד שגרמו ניקבו גלגלים וריססו על המבנים כתבות נאצה: "שטח צבאי סגור ו"רק גויים מגרשים מהארץ". במרכז לנפגעי גזענות מפנים אצבע מאשימה לרב העיר שבעקבות "התבטאויותיו המסיתות" יש עלייה במקרים האלו,  אלי אשכנזי, וואלה, יום חמישי, 31 באוקטובר 2019

יהודים וערבים נפגשים באקדמיה – אבל זה לא עוזר. השבוע נפתחה שנת הלימודים במוסדות הלימוד האקדמיים – הזירה המרכזית למפגש בין צעירים יהודים וערבים בישראל ■ ואולם לא בטוח שהמפגש הזה משמעותי כמו שהיינו אולי רוצים שיהיה…המרחב האקדמי יכול להיות קרקע פורייה להסרת מסיכות וסטריאוטיפים, העמקה בתרבות של האחר והנעת מומנטום חיובי למערכות יחסים שיכולות לתרום לכל אחד ואחד מאתנו ולחברה הישראלית כולה. ..", ד"ר אילן שדמה, דה מרקר, 30.10.2019

שותפות מול עליונות יהודית, זה המאבק האמיתי בישראל כיום. כדי להיחלץ מהמבוי הסתום שבו אנחנו נמצאים כבר שנה, צריך למסגר מחדש את הפוליטיקה הישראלית. לא עוד ימין ושמאל, ליברלי מול שמרני, דתי מול חילוני, אלא זרם של שותפות ושוויון אמיתי בין ערבים ליהודים שלו פוטנציאל אלקטורלי רב, מול זרם העליונות היהודית, מאת: אמיר פאח'ורי ומירון רפופורט, שיחה מקומית,  27.10.2019

מסעדה ערבית בנצרת: "אסור לנו לדבר עברית". בעלים של מסעדת אל רידא בנצרת הורה לצוות המקום לדבר עם הלקוחות רק בערבית או באנגלית, על אף שהם מבינים עברית. לקוח במסעדה: "הרגשתי מושפל, כאילו לא רוצים אותנו פה"; בעל המסעדה בתגובה לפנייתנו: "אני לא מבין את ההודעה שלכם", תיקי גולן, YNET, פורסם:  27.10.19

שיח מפלג: איך אפילו ביטול האיסור על קטיף של זעתר הפך לקרב נרטיבים בין יהודים וערבים. גם אחרי שרשות הטבע והגנים ביטלה את האיסור המוחלט על קטיף הזעתר והעכוב, יש מי שמשוכנעים יותר מתמיד שבסוף כל החלטה מקצועית שלה יושב ערבי עם נרגילה • הסופר עודה בשאראת: "ברור שהמדינה רצתה ליצור ניכור בין הערבים לבין הטבע, רוצים שהערבי ישתגע במדינה הזאת", דרור פויר, גלובס, 20/10/2019 [ראו גם: בעקבות פניות עדאלה: המדינה מגבשת מדיניות חדשה בנושא אכיפת איסור ליקוט צמחי בר מהמטבח הפלסטיני המסורתי, 21.7.2019]

ניצחון לתושבי רהט: הבריכה העירונית בקריית גת תספק 1,500 כרטיסים. תושבים שלא הורשו להיכנס לבריכה העירונית בעיר הגישו נגדה תביעה ייצוגית. במסגרת ההסכם שנחתם, הביעה ההנהלה צער על המקרה והתחייבה להימנע מכל הליך של סינון של הנכנסים לבריכה: "ניכנס לשם כשווים", אילנה קוריאל, YNET, פורסם:  15.10.19

האושפיזין החדשים: פריחת הסיורים של יהודים ביישובים ערביים. סיורים של קבוצות של יהודים ביישובים ערביים פורחים באחרונה — מהעיירה העתיקה ג'לג'וליה, דרך בתי משפחות האצולה של יפו ועד מזרח ירושלים. חלק מהסיורים הם רק תרבותיים וחברתיים, חלקם פוליטיים, אך כולם עסוקים בהבנת המציאות המורכבת בישראל. ובכל זאת, היה רגע שבו השתררה שתיקה מביכה, משה גלעד, הארץ – מוסף לסוכות, 13.10.2019

"אחווה, תקווה ושכנות": זוג רופאים ערבים הקימו סוכה בחצר ביתם. ד"ר חליל ורים, עוסקים ברפואת שיניים, מטפלים גם ביהודים וגם בערבים. יחד הם בנו בנוף הגליל סוכה לקהל הרחב. כבר לפני שנתיים עשו זאת, אז להערכתם השתתפו כ-1,500 אנשים. "אנחנו חווים את שני העולמות ורואים שיש המון משותף בינינו. חבל שפוליטיקאים מחפשים את המבדיל", אלי אשכנזי, וואלה, יום שישי, 11 באוקטובר 2019

"קראו לבן שלי ערבי מסריח, זה עניין של חינוך". חצי יהודייה, חצי ערבייה, נשואה לבדואי וזה מה יש. ככה ענת עיסאת פותחת את הטור שלה, אחרי שחשפה את סיפורה המשפחתי בסרט של עדי שילון, אל תתערבו לי באהבה. עכשיו, היא פונה להורים בבקשה אחת – תגדלו פה דור של ילדים טובים יותר, כאלה שיודעים לקבל גם את האחר, ענת עיסאת |מאקו | פורסם 11/10/19

"לא יודעת איך אגיב אם יקראו לו 'ערבי מסריח'". כשעדי שילון החלה לנהל מערכת יחסים עם השחקן הערבי יוסף סוויד, היא ידעה שתאלץ להתמודד עם אינספור ביקורות מצד הסביבה. אך כעת, עם הריונה הראשון, היא מספרת על הפחד המוחשי לגדל ילד מעורב בישראל בסרט "אל תתערבו לי באהבה" (קשת 12), יפעת הללי אברהם | mako | פורסם 10/10/19 11:40

אנחנו זקוקים לכם. "…  מאבק שרובו ככולו נעשה ביישובים הערביים, על ידי ערבים. הוא לא מצליח לצרוב את התודעה של הציבור היהודי, כי הוא לא יוצא באמת מתחומי החברה הערבית, לא בפעילות ולא בתודעה…זה לא מספיק להתלונן על אחוזי ההצבעה בחברה הערבית בבחירות מועד א' ולשבח את אחוזי ההצבעה בבחירות מועד ב'. צריך להוכיח לציבור הערבי בישראל שהוא לא לבד. צריך להוכיח לנו שיש ציבור יהודי גדול, שכואב את כאבנו ומשתמש ביכולת ההשפעה שיש לו כדי לסייע לנו…", עיסאווי פריג', הארץ, 8.10.2019

חבריי היהודים, קחו אחריות על הרגע ההיסטורי הזה. אף שהמדינה הכריזה עלי מלחמה, אני פונה לאזרחים היהודים – לא כאסיר המבקש רחמים, אלא כאדם הנושא באחריות על ההיסטוריה במרחב שבו הוא חי: משמעות הבחירה שעומדת בפנינו היא מאבק משותף למען עתיד משותף, או עוד נהרות של דם, מאת: מרזוק אלחלבי, שיחהמקומית,  7.10.2019

יש פרטנרית: הירושלמיות שנפגשות כדי ללמד אחת את השנייה עברית וערבית. זה התחיל בשתי חברות, יהודייה ופלסטינית, שרצו ללמוד כל אחת את שפת האם של השנייה. השיטה עבדה, והן החליטו לחלוק אותה. הקבוצה שהקימו מונה כיום מאות משתתפות – ממזרח וממערב העיר, ניר חסון, הארץ, 8.10.2019

שותפות בעירבון מוגבל: יחסי יהודים וערבים בישראל 2019. מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר אור ענבי, אלה הלר, פאדי עומר, וויליאם קביסון, מרכז גוטמן – המכון הישראלי לדמוקרטיה, 22 בספטמבר 2019

היסטוריה והיסטריה: על המגעים לחיבור פוליטי בין יהודים לערבים. צעד הלגיטימציה הנוסף לערביי ישראל, שביצעה מפלגת כחול לבן, הוא מהלך מבורך בדרך לשותפות אזרחית מלאה, ובעצם לשפיות, רן אדליסט, מעריב,  25/09/2019

במקום לגבות אלף שקל: אינסטלטורים השאירו לקשישה מסר מרגש על החשבונית. כשהאחים סימון וסלים מטרי, זוג אינסטלטורים מחיפה, הגיעו לעשות תיקון בביתה של קשישה מהעיר, הם לא תיארו לעצמם שבאותו יום הם ייחשפו לסיפור חיים מרגש כמו שלה. בסוף העבודה, הם החליטו שלא יגבו ממנה שקל, ובמקום זה השאירו לה מסר מרגש במיוחד על החשבונית, שמעון איפרגן |  13 mako  | פורסם 24/09/19 10:42

מוסר כליות. ישראל וחנאן, יהודי וערבייה שנזקקו להשתלת כליה, חיכו שנים לניתוח המיוחל • כשסוף־סוף נמצאה כליה, התברר שהיא לא מתאימה להם • בעזרת שרשרת השתלות, שגם איחדה בין יהודים לערבים, נמצאו להם תורמים וחייהם ניצלו • "הגזענות של הפוליטיקאים הורגת – יהודים וערבים יודעים לחיות יחד", סיכמו. ענבר טויזר, ידיעות אחרונות, 18.9.2019

המתנדבות שהסיעו מצביעים בדואים הראו שיש תקווה לחברה בישראל. אחרי שנאסר על ארגון "זזים" להסיע תושבים מהכפרים הלא-מוכרים לקלפי, צצה בן לילה התארגנות להסיע באופן פרטי. ל-95 אחוז מהמתנדבות שהגיעו זו היתה הפעם בכפרים הלא-מוכרים. הן שידרו מסר: כולנו שותפים….עבדנו יחד בשילוב כוחות מדהים: מאות של נשים יהודיות מכל הארץ, שהבינו שהשותפים שלהן לאזרחות ולעתיד ישראל הם ערבים. עשרות פעילים ערבים, שלא נתנו לייאוש לשבור אותם, ופעילות ערביות-בדואיות ששברו את גבולות המותר ואסור והוציאו א.נשים רבים לקלפיות והמשיכו עד לרגע סגירת הקלפיות….", מאת: יעלה רענן, שיחה מקומית, 18.9.2019

שתקנו כשהסיתו נגד הערבים. "…מי ששתק לנוכח דברי השנאה והשיסוי שהשמיע ליברמן ב–2015 נגד ערבים, קיבל ב–2019 מסע דה־לגיטימציה של הציבור החרדי…", ישראל כהן, הארץ, 18.9.2019

ההרכב "סיסטם עאלי" הוא אצבע בעין של חוק הלאום. האלבום החדש של הרכב ההיפ הופ הרב־דתי־גזעי־מגדרי־לשוני לוקח את המאבק שלהם במערכת הישראלית המשסעת צעד אחד קדימה. ראיון עם אנשים שלא מתייאשים…"סיסטם עאלי" הוקמה מתוך מפגשים בין בני נוער ישראלים ופלסטינים אזרחי ישראל, המתקיימים בתנועת "סדאקה-רעות" ביפו…", אינס אליאס, הארץ, 4.9.2019

"שנאת מוות" – סדרה של רון כחלילי, הוט 8:
  • שנאת מוות  –  كُره موت. "…שלושת הפרקים של הסדרה מוציאים את הצופה למסע מצמרר לתוך שנאת הערביות מצפון ועד דרום… מעבר לשאלות אנושיות בסיסיות, ופוליטיות רחבות יותר, מתוך שנאת והרחקת הערבים, הסדרה מתעסקת במחיקת הערביות של יהודי ערב פנימה…בסיום הסדרה חשבתי עד כמה הסדרה הזאת היא מראה להצלחה-כישלון של הפרויקט האירופאי והמנשל שנוסד כאן. ..", עמרי נג'אד, הארץ | הזירה – الساحة, 17.9.2019
  • ‘שנאת מוות’ היא סדרה שטחית ומנותקת מהמציאות. הסדרה התיעודית מתיימרת לעסוק ביחסים המתוחים בחברה הישראלית, אך מציגה תמונה חד-צדדית ומעוותת לפיה שנאה קיימת רק מצד יהודים כלפי ערבים,גוסטבו פרדניק, מידה,16/09/2019
  • שנאה שחושפת משבר בזהות היהודית. הסדרה "שנאת מוות" חושפת את הריאקציה של הציבור היהודי לשינוי המעמדי שמתחולל בחברה הערבית, ותגובתה האלימה נוכח האיום על הפריווילגיות שלה, עבד אבו שחאדה, העוקץ,  09.09.19
  • מבוא לשנאה. "אם הייתי פלסטיני, הייתי חמאס", "שנאת הערבים מניעה תעשייה שלמה. כלכלית, פשוט משתלם לשנוא ערבים", "לביבי נתניהו עושים עוול", "השמאל הישראלי גזען", "אנשים לא נולדים גזענים. מערכת החינוך מחנכת אותם. הצבא הופך את הערבים למטרות ניידות שיש 'לנטרל'". רון כחלילי יצא לבדוק בסדרה 'שנאת מוות' למה כולם בישראל שונאים ערבים, ולא משאיר אף אחד נקי, יהודה נוריאל , 7 לילות ידיעות אחרונות, 6.9.2019 ♦ 
  • "מוות לערבים" אינה רק קריאה – זו מדיניות. האם יש משמעות למילים בעולם שבו הן נהיות קונקרטיות ורצח הוא פתרון אפשרי? על "שנאת מוות", הסדרה התיעודית החדשה של רון כחלילי, איריס חפץ, העוקץ,  05.09.19 ♦ 
  • כל המסכות הוסרו: השנאה לערבים הפכה לקונסנזוס החדש. כאשר העולם כולו נשטף בתיעוב לערבים ולאיסלאם, גם הישראלים מרשים לעצמם להתפרע… כחלילי שואל מה קרה בשנתיים האחרונות, עפרי אילני, הארץ מוסף שבת, 5.9.2019
  • סמולנית? "שנאת מוות" מוכיחה שהתקשורת לאומנית ומפחדת מערבים. מטלטלת אך מגויסת מדי: נדמה שכל הסדרות שביים עד היום רון כחלילי הובילו אותו לסדרה ב"הוט 8" על שנאת הערבים, המציבה מראה מול הגזענות הישראלית, עינת אוליבייר, מעריב,  3/9/2019
  • הסדרה קבעה: מקור הגזענות בימין המזרחי המסורתי. "רון כחלילי שאל "למה אנחנו אוהבים לשנוא ערבים?" והסיק בדרכו המכלילה והמגמתית שמוקד הרוע נעוץ בציבור הימני, המזרחי והמסורתי מהפריפריה • ניר וולף שאל "כמה פרובוקציות מניפולטיביות אפשר לדחוס בשלושה פרקים?" והסיק שהרבה יותר מדי…איך ומה חושבים אותם ערבים על הגזענות הישראלית – קשה להבין מהסדרה..", , ניר וולף, ישראל היום, פורסם ב: 03.09.2019
  • "שנאת מוות": גם בזה אשמים האשכנזים?  הדוקומנטריסט רון כחלילי לא מצליח להסביר למה כל שתי דקות מתפרסם בישראל פוסט גזעני נגד ערבים, אז הוא חוזר למקורות (שלו) ותולה את האשמה ביחסי אשכנזים ומזרחים. סמדר שילוני חושבת שהגיע הזמן להקשיב לאואזיס ולהפסיק להביט אחורה בזעם, סמדר שילוני, YNET, 03.09.19 
  • הסדרה "שנאת מוות" נותנת בוקס בבטן כי היא מראה שכולנו שונאים ערבים. היוצר הדוקומנטרי רון כחלילי לא רוצה לחקור את מקורות הסכסוך בסדרה "שנאת מוות" (HOT8). במקום זאת, הוא מתעד מה שהוא רואה בחברה היהודית בישראל של זמננו וביחסה אל שכניה הערבים – וזה נראה רע מאוד. השנאה לערבים, כך מתברר, חוצה מגזרים, רמות השכלה ועדות, נדב מנוחין, וואלה, יום שלישי, 03 בספטמבר 2019
  • "שנאת מוות", מזמן לא הוצבה מראה כזאת בפני הישראלים. אלון מזרחי, המקום הכי חם בגיהנום, 3.9.2019
  • מוות לערכים. בסדרה דוקומנטרית חדשה, רון כחלילי מתמקד בשנאה הגוברת של הציבור היהודי-ישראלי למיעוט הערבי-ישראלי, ומנסה להבין מי מרוויח מכל זה. "שנאת מוות" הייתה יכולה להפוך לסדרה חשובה, אבל בכלל לא ברור למי היא מיועדת, מתן שרון | tvbee | פורסם 03/09/19 10:04
  • "שנאת מוות" היא סטירת לחי לשמאלנים טהורים. ללא הנחות מוקדמות ובלי הנחות לאיש, הסדרה "שנאת מוות" של רון כחלילי פורטת לפרטים את התיעוב והגזענות היהודיים כלפי ערבים, בכל חלקי החברה, אריאנה מלמד, הארץ, 2.9.2019
  • הסדרה "שנאת מוות" מטיחה בפנינו את מה שאנחנו מסרבים לראות. בלי סימטריה מזויפת ובישירות אפקטיבית, רון כחלילי מתחקה בסדרה החדשה שלו אחרי המנגנונים שהפכו את שנאת הערבים למרכיב מרכזי בזהות החברה היהודית בישראל. האם קהל היעד יסכים להביט במראה? מאת: אורלי נוי, שיחה מקומית,  31.8.2019
  • "שנאת מוות": מקללים את הערבים ברשת בגלל 1948, ועוד טענות מעייפות. הסדרה של רון כחלילי מנסה לטעון (ולא בהכרח בצדק) שהשיח ברשתות נגד הערבים נעשה אלים יותר. בישראל של היום כולם מקללים את כולם והפוליטיקאים רק נהנים יותר, דורון ברוש, מעריב,  30/08/2019

80 שנה אחרי המלחמה: כשנוער יהודי-ערבי פגש את צאצי הנאצים. "…בתכנית חילופי המשלחות של גבעת חביבה משתתף נוער יהודי וערבי במסגרת תכנית הדגל של המוסד החינוכי ששמה "שותפות בין קהילות יהודיות וערביות". לדברי ליסט-אבנר, "במפגש באירופה, הנוער היהודי-ערבי מהארץ נפגש עם קבוצות נוער מגרמניה ופולין, יחד הם עוברים תהליך לימוד אינטנסיבי ומעמיק. התהליך כולל חקר, בחינת ההיסטוריה והנרטיבים השונים של היהודים, הפלסטינים, הגרמנים והפולנים. במהלך התהליך המונחה מתאפשר לנוער לבחון סוגיות מורכבות המתייחסות לקהילות מהן הם מגיעים, השפעתן על חייהם והשלכתן על חיי היומיום של הנוער. לאחר הנסיעה לאירופה, הקבוצות המקומיות מארחות ביחד את הקבוצות האירופאיות וממשיכות כאן את תהליך ההיכרות והלימוד"., אלי אשכנזי, וואלה, 31.8.2019

רגעי החסד של הדמוקרטיה והדו-קיום. "… ההצלחה החשובה ביותר הייתה סיכול האפשרות ששניים מתלמידיו המצטיינים של הרב כהנא יזהמו את ספסלי כנסת ישראל…. [ו]זה קרה בזמרייה שהתקיימה בשבוע שעבר [21-18 באוגוסט] באולמות האבירים בעכו . זו היתה הצלחה של ישראל היפה והפתוחה ושל אנשי ציבור ומארגנים שסירבו לסתום את פיותיהם של אמנים שאינם חוששים לשיר ולנגן פזמוני שלום ושירי מחאה נגד מלחמה. ..", עקיבא אלדר, אל מוניטור, 29.8.2019

נשיא המדינה ראובן ריבלין נפגש עם שחקנים ומאמנים יהודים וערבים. לרגל פתיחת העונה, הנשיא אירח בבית הנשיא שחקנים ומאמנים ביוזמה של חבר הכנסת עיסוואי פריג'. הנשיא אמר: "אתם סמל להצלחה ולשותפות", מערכת וואלה! ספורט, יום שלישי, 27 באוגוסט 2019

צעירים ערבים הוכו בטירת הכרמל: "הותקפנו על רקע לאומני". מספר צעירים ערביי ישראל הוכו במקלות ובאבנים בסוף השבוע האחרון בכניסה לטירת כרמל – וטוענים שהותקפו על רקע לאומני. שני פצועים פונו לבית החולים עם שברים ביד ובלסת. במענה לפניית החדשות 12, המשטרה הודיעה: "נפתחה חקירה, 4 חשודים עוכבו", פוראת נסאר | החדשות 12 | פורסם 25/08/19 17:44

בשביל רונה רמון: בין יישוב דתי, כפר ערבי וקיבוץ. "…פרויקט חדש שהוציא לפועל צוות נחשון מתנועת בני עקיבא נחנך לאחרונה, והוא מנציח את בני משפחת רמון וחורט את זכרם על אדמת הארץ… מדובר ב"שביל שכנים" במועצה האזורית מנשה, שמחבר בין היישובים מצפה אילן, אום אל קוטוף וברקאי. תמצית הישראליות: יישוב קהילתי דתי, כפר ערבי וקיבוץ…", אורלי גנוסר, גלובס, 24/08/2019

עיטור העוז. כאשר אחסן חלאיילה מסכנין שמע שאלמונים השחיתו את האנדרטה לזכרו של סמ"ר עוז מנדלוביץ' ז"ל, לוחם גולני שנפל בצוק איתן — הוא החליט לעשות מעשה • במהרה הוא גייס אנשי מקצוע, ציוד ותורמים ודאג לשיפוץ האנדרטה • "לא ניתן לשרוף את מערכת היחסים שבנינו בין יהודים וערבים", אמר • אמו של עוז, אסנת מנדלוביץ', הגיבה בהתרגשות למחווה: “אנחנו חיים בהרמוניה מלאה עם השכנים, אני מחבקת אותו", גואל בנו, ידיעות אחרונות, 25.8.2019

"לחיות ביחד בכבוד": מקהלת "ראנה" מחברת יהודיות וערביות דרך מוזיקה. מקהלת "ראנה" המורכבת מ-18 זמרות תופיע באירוע "זמריה" בעכו. עליא חטאב ועירית אהרוני ששרות, ומיקה דני שמנצחת, מדברות על מקהלה שחשיבותה היא בעצם קיומה, רותי קדוש, מעריב,19/08/2019

קניון מלחה: לקוחה הטיחה בעובד ״ערבי מסריח״ – ונתבעת ברבע מיליון שקלים. לירן תמרי, mynet ירושלים, 20.8.2019

המצלמה הנסתרת חשפה: אין כניסה לערבים בבריכת מושב חגור. האם בבריכה שבמושב חגור שבשרון לא מאפשרים לערבים להיכנס? צעירה מכפר קאסם רצתה לבלות עם משפחתה בבריכה – אבל נאמר לה שאין מקום. אז שלחנו תחקירנים לבדוק את הכניסה למקום – אישה ערביה וגבר יהודי. למי מהם נתנו להיכנס, ומה התשלום שביקשו מהם? כל הפרטים, לי נעים, חדשות 12, 19/08/19

קייטנה משותפת ליהודים ולערבים בליאו באק. בקמפוס של מרכז החינוך ליאו באק נפתחה קייטנה יהודית-ערבית בהשתתפותם של כ-100 ילדים. הקייטנה מסובסדת על ידי ליאו באק והשגרירות האמריקאית בישראל. מנהלת מתנ"ס ליאו באק סאמיה דיאב: "אנחנו רוצים לקרב את הילדים האחד לתרבותו של השני דרך חוויה משותפת", מאת: שושן מנולה, כלבו חיפה והצפון, 14.8.2019

אישום: צעיר מנתניה דקר ערבי במכולת שכונתית. אברהם קסטה מואשם שהגיע למכולת בעיר, ולאחר שהבין במהלך שיחה עם שני קונים כי מדובר בערבים – החל לאיים עליהם וקרא לעברם "ערבים מסריחים תלכו מפה". בפרקליטות טוענים: הוא עזב את המקום וחזר עם סכין שבאמצעותה דקר אחד מהם במצחו, אור רביד | החדשות 12 | פורסם 06/08/19 11:47

נוח לכולם חוץ מלערבים, ליהודים ולמדינת ישראל. "…הנהגה ערבית אמיצה היתה מנסה לנסח גרסה אחרת של הנרטיב הפלסטיני, שתתאים למה שרוב הציבור הערבי רוצה, אבל גם תעורר בוודאי האשמות בבגידה. מי צריך את הצרה הזאת? הנהגה יהודית אמיצה היתה פועלת כדי להקל על רוב הציבור הערבי לממש את שאיפתו להשתלב בישראליות מבלי לוותר על זהותו …", פרופ' אלכסנדר יעקובסון, הארץ, 6.8.2019

תושב שדרות מואשם שתקף מציל ממוצא בדואי, ובחקירתו אמר: "אני שונא ערבים". אלמוג בן זיכרי, הארץ, 5.8.2019

חשד לתג מחיר בג'סר א-זרקא: כתובות נאצה רוססו, צמיגים נוקבו. יואב איתיאל, וואלה, 31.7.2019

תג מחיר בכפר קאסם: נזק נגרם למשאיות וכתובות גרפיטי רוססו על קירות בחצרות בכפר קאסם. במשאיות התגלו תקרים בגלגל ועל הקירות נכתב: "מוות לערבים", "די להתבוללות", "עם ישראל חי", "אחותי לא הפקר" ורוססו מגני דוד. נסיבות האירוע בבדיקה, חדשות כאן, 28.7.2019, טוויטר

היסטוריה. "פתאום ישבנו עם יהודים כשווים בין שווים". הם חיו בקיבוצים, עבדו בשדות, רקדו הורה ושרו "התקווה". סיפורם הנשכח ורצוף הסתירות של החלוצים הערבים — תנועה שנולדה בתקווה רומנטית והסתיימה בשיברון לב, איילת בכר, מוסף הארץ, 25.7.2019

אם ההרוגה מתמודדת עם גל גזענות: "אומרים שיהודייה שהלכה עם ערבי שווה מוות"‎. אידה קרמר נהרגה שלשום בתהפכות הרכב בצפון ומשפחתה נאלצת להתמודד עם מבול תגובות גזעניות – רק כי בעל הרכב מגיע מיישוב ערבי. "אנחנו לא גזענים, בשבילי בן אדם זה בן אדם. אין לנו שום דבר נגד שום אדם", אמרה אמה", אחיה ראב"ד, YNET, 21.07.19

"הגיעו מים עד נפש": על גילויי הגזענות של אוהדי בית"ר י-ם. יו"ר קבוצת הכדורגל הפועל אום אל פחם, מוחמד סלימאן ג'בארין, הגיב על התקרית הגזענית שאירעה אתמול באימון של קבוצת בית"ר ירושלים. במהלכו, קיללו האוהדים את שחקנה החדש עלי מוחמד וקראו לעברו "עלי מוחמד מת", ערן זינגר, מרחאבית – כאן חדשות, 12 ביולי 2019 

העמדה הכי חזקה שלי כפלסטינית היא הזדהות עם העדה האתיופית. "…האזרחים הערבים כמונו צריכים להזדהות עם מחאת האתיופים. גם אם הם יהודים והולכים לצבא – גם אותם מנצלים ומדכאים יהודים אחרים, חזקים הרבה יותר. צריך למצוא דרך לאחד כוחות בין כל הקורבנות…", סמאח סליימה, שיחה מקומית, 11.7.2019

"זה רק עניין של זמן, למרצ יהיה יו"ר משותף, יהודי-ערבי". הבוחרים הערבים מוכנים לקבל את הציונות של מרצ, לשמאל היהודי המאבק נגד הדרת האזרחים הערבים ונגד הכיבוש חשוב יותר מכפייה דתית, ומרצ יכולה להיות החוט "שמחבר בין אחמד למשה". ראיון עם עיסאווי פריג' ומוסי רז שמאמינים שהתוו דרך חדשה למרצ ולשמאל, מאת: אורן זיו, שיחה מקומית, 24.6.2019

ערבים ורוסים בישראל: בין ברית של מנודים לעוינות. בין יוצאי ברה"מ לשעבר והאזרחים הפלסטינים מתחולל מזה כ-30 שנה מאבק בסוגיה "של מי הארץ הזו", הד למאבק בין חוק השבות לזכות השיבה. אבל בשתי הקהילות יש גם כאלה שמזהים את פוטנציאל החיבור, ועובדים כדי לבנות גשרים, מאת: לילי גלילי , שיחה מקומית, 23.6.2019

דגלי להב"ה, כיבוס השם נצרת וחוק הלאום. פלא שהערבים נעלבים בהמוניהם? ערבית למתחילים: אנחנו לא לומדים ערבית ולא מנסים אפילו להתקרב או להבין את התרבות של 20% מהאוכלוסייה כאן. ברור שהניכור והחשד עולים על גדותיהם, שי להב, מעריב,  21/06/2019 

נתניהו זרע, בעפולה קוצרים. "…עפולה היא מראה גזענית של חלקים נרחבים בחברה, מורשת השנים האחרונות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. רוח חוק הלאום — גולת הכותרת של ממשלת נתניהו — נושבת בהפגנה זו ואף נותנת לגיטימציה להתייחסות המפלה והמכוערת כלפי האזרחים הערבים. ישראל זקוקה בדחיפות למנהיגות ארצית ומקומית, שתאפשר פיתוח חיים משותפים של יהודים וערבים…", מאמר מערכת הארץ, 17.6.2019

סקר הקונגרס היהודי העולמי חושף: כמחצית מהישראלים חוו גזענות במגרשי הספורט בארץ או היו עדים לכך. 84% מהציבור הערבי שמגיע למגרשי הספורט חוו או היו עדים באופן אישי ליחס של גזענות ואפליה במגרשים , 2 יוני 2019

בעיית תקשורת בין חברי הקבוצה הערבים והיהודים • ״אוהל הידברות״ • מעגלי שיח של תנועת הנוער בחיפה. "..היום השתתפתי במעגל שיח של אחת מתנועות הנוער בחיפה..היה זה אבסורד בעיניי שאנו נמצאים במעגל שיח ובוא יושבים ומשתתפים בני נוער ערבים ויהודים, שלא מסוגלים לנהל שיחה ללא מתורגמן שמתרגם לשתי השפות.  איך זה יכול להיות שבחיפה, עיר מעורבת, ילדים ובני נוער בגילי (17,18) לא מסוגלים להבין עברית ואני לא מסוגלת להבין מילה בערבית?! ", שי כרמי (כתבת נוער), חי פה, חדשות חיפה, 29.5.2019

"יש המון התפרעויות ברמדאן": אוטובוס של קווים מפלה ערבים. קו 39 של חברת קווים לא נכנס לערים במשולש בשעות שבירת הצום, ומוריד נוסעים בכבישים מרוחקים. נציגת החברה טענה בשיחה עם ynet כי מדובר בהנחיית הרשויות, אולם במשטרה ובמשרד התחבורה הדגישו כי המהלך מנוגד להנחיות. תושב טייבה: "זו גזענות". חברת קווים: "המקרה ייבדק", חסן שעלאן, YNET, 24.05.19

נדחה ערעורו של אליאב מועלם שהורשע בעבירות הסתה לאלימות וגזענות כלפי ערבים. "… בית המשפט המחוזי מרכז דחה את כל טענותיו של הנאשם, קיבל את עמדת הפרקליטות וציין בין היתר, כי עונש של שישה חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח הוא עונש ראוי בנסיבות העניין ומאסר על תנאי לפרק זמן דומה בעבודות שירות הוא קל יתר על המידה.", מעריב אוןליין, 23.5.2019

תרבות יהודית־ערבית: יש דבר כזה. תגובה למאמרו של ראובן שניר, "זהות יהודית־ערבית: כבר מזמן אין דבר כזה" ("תרבות וספרות", 10.4). מחקרים עדכניים מאירים מחדש את היווצרותה של התרבות היהודית־ערבית בהקשר של תהליכים שעברו על ארצות מוצאם וחושפים את השתתפותם המשמעותית בתחומי כלכלה, הגות ותרבות. בד בבד, בישראל ובמדינות ערביות מתקיימים מפעלים מרשימים לשימור המורשת ההיסטורית והתרבותית של יהודי ארצות ערב והאסלאם.", יורם מיטל, אורית בשקין, ננסי ברג, יובל עברי (אנשי אקדמיה), הארץ, 21.5.2019

"אנשים שאוכלים יחד לא יכולים להיות אויבים". חודש הרמדאן בעיצומו: כתבנו יצא לשבור את הצום בסכנין וזכה לחוויה קולינרית יוצאת דופן. על השולחן עלו ובאו עופות צלויים, כבש בתנור, עלי גפן מגולגלים, תבשילי ירקות עשירים, אורז אוורירי אבל נימוח וספוג תבלינים וניחוחות מקומיים של סומק, קינמון וזעתר, יקיר אלקריב, ידיעות אחרונות, 21.5.2019

לילות טייבה. להתארח בבתים רגע לפני שבירת הצום, להכיר את מנהגי החג, ללמוד קצת על עקרונות האיסלאם, וכן גם לאכול המון קטאייף • סיור רמדאן מרתק בטייבה, שיר-לי גולן | צילום: יובל חן, ידיעות אחרונות, 16.5.2019 [לפרטים: דרכים שלובות].

שקט! מתחברים: בעין דור מאמינים בכוחה של היצירה לשבור מחסומים. אלו ימים שקל להתייאש בהם, ימים שבהם האיבה והפחד מן האחר גואים. אבל בפרויקט YUAR מבית מוזיאון עין דור פועלים לקירוב, באמצעות המצלמות. כך, שבוע אחר שבוע, נפגשים שם בני נוער יהודים וערבים – מהקיבוץ, מהעיר ומהכפר – ועושים ביחד קולנוע כדי להילחם בגזענות. "זו בועה של שמחה ושל דיאלוג חווייתי שדרכה יצמח פה דור שיילחם בשוני", אומרת עדי ניסנבאום־נוי מדגניה ב', מנהלת המיזם, ניר שטיינברג, מיינט קיבוץ,, 14/5/2019

פרוייקט "משחקים הוגן- מובילים שלום" בין ההתאחדות למרכז פרס לשלום יצא לדרך. הפרוייקט הינו פרוייקט ייחודי של מרכז פרס, במסגרתו נפגשים ילדים וילדות יהודים וערבים מקהילות שונות בישראל במטרה לחבר בין המגזרים השונים בעזרת משחק הכדורגל • התכנית פועלת לאורך שנת הלימודים בשיתוף בתי ספר מכל רחבי הארץ, ליאב נחמני, ישראל היום,  13.05.2019 

הקרב על הדגל בבית החולים: ההנהלה מתנגדת, העובדים מאיימים לשבות. הנהלת ביה"ח כרמל בחיפה פרסמה הנחיה לעובדיה להסיר דגלים וקישוטים שנתלו במחלקות לקראת יום העצמאות מחשש לפגיעה ברגשות האוכלוסיה הערבית. בוועד העובדים התנגדו וההחלטה הוקפאה, אך אם לא תימצא פשרה – הם מאיימים בשביתה. הנהלת ביה"ח: "נתלו דגלים בשטחים ציבוריים", דנה ירקצי ויואב איתיאל, וואלה, יום שישי, 03 במאי 2019

תקפו אזרחים ערבים ממניעים גזעניים – וייאסרו. קורן אלקיים וטמיר ברטל, שהיו חלק מקבוצת צעירים שתקפה לפני שנתיים אזרחים ערבים ברחובות באר שבע, נידונו לשנת מאסר. לפי כתב האישום, מטרת הקבוצה הייתה לזרוע פחד באותם אזרחים שקיימו קשרים עם נשים יהודיות, אילנה קוריאל, YNET, 30.04.19

יהודים וערבים חייבים להיאבק יחד. השאלה על מה נאבקים. בתור אקטיביסטים ותיקים, ברור שאנחנו רוצים שינוי. אבל כיוון שמדובר במאבק לשחרור לאומי, הדרך היחידה ליהודים היא להצטרף למאבק הלאומי הפלסטיני, גם אם יעמדו בשורה השנייה. תגובה לתגובות למאמר שלנו לפני שבוע, מאת: רמי יונס ואורלי נוי, שיחה מקומית,  23.4.2019

הגישה השוללת שותפות יהודית-ערבית מוותרת על התקווה לשינוי. רוב האנשים בארץ נפגעים ממדיניות הממשלה. שותפות ביניהם היא הדרך להתמודד עם צורות הדיכוי השונות, לרבות סיום הכיבוש. תפקיד השמאל הוא לחשוף את האופן שבו המדיניות פוגעת באנשים ולארגן אותם למאבק לשינוי. תגובה לאורלי נוי ורמי יונס, מאת: נסרין שחאדה ואלון-לי גרין, שיחה מקומית,  22.4.2019

לא, הפתרון איננו "שותפות יהודית-ערבית". קריסת מחנה השמאל השיבה לשיח הפוליטי את המושג הזכור לרע "דו-קיום" בגרסתו העכשווית: שותפות יהודית-ערבית. מה שהיא מציעה זה בעיקר מצג שווא סימטרי בין המדכא למדוכא, המתבסס על הגמוניה יהודית שתמיד נשארת שקופה, מאת: רמי יונס ואורלי נוי, שיחה מקומית, 17.4.2019

ראו עוד בדיון הזה:בחירות 2019

60 אלף מילים, שניסו לקרב בין יהודים וערבים. ד"ר דוד שגיב, שעלה מעיראק, שקד במשך 50 שנה על חיבור המילון העברי-ערבי המקיף ביותר. "ידיעת הלשון תהיה גשר להידברות", קיווה. החודש נפטר בגיל 91, עופר אדרת, הארץ, 18.04.2019 17:22 עודכן ב: 17:33

זהות יהודית־ערבית: כבר מזמן אין דבר כזה. מה מניע חוקרים מכובדים באקדמיה הישראלית להתעקש ולטעון שיש זהות יהודית־ערבית "חיה ובועטת" ושהתרבות הערבית פורחת בקרב הציבור היהודי? מן הסתם מדובר באותו דיסוננס קוגניטיבי כרוני שממנו סובלים אנשי התרבות והאינטלקטואלים היהודים בישראל: הם רואים עצמם פתוחים לתרבותו של האחר הערבי או המזרחי, אבל בעצם, בתוכי תוכם, הם בזים לתרבות הזאת, ראובן שניר, הארץ, 10.4.2019

לא ייתכן שיהודים וערבים ייפגשו לראשונה רק באקדמיה. זירות המפגש החיובי בין יהודים וערבים הן אולי התקווה האחרונה אל מול האלטרנטיבה השלטונית הרצויה — זירת התגוששות וקרב, נסרין חדאד חאג' יחיא (המכון הישראלי לדמוקרטיה), דה מרקר, 07.04.2019

הדברים הטובים והפחות טובים שלמדתי מסקר "שיחה מקומית". סקר "שיחה מקומית" מראה שמעבר לביצת השנאה וההסתה, היחסים בין יהודים וערבים יותר מורכבים ומעניינים. בעוד הערבים בוחרים בשותפות, היהודים מתקשים לראות אותם כאזרחים. אבל הנתונים מלמדים שהשינוי אפשרי והוא יכול להיות די פשוט, מאת: אבירמה גולן , שיחה מקומית, 6.4.2019

סקר בלעדי: רוב הישראלים בעד שותפות בין יהודים וערבים. סקר "שיחה מקומית" לקראת הבחירות: 87% מהערבים רוצים מפלגה ערבית בממשלה; 47% מהערבים מוכנים להצביע למפלגה יהודית שתשקף את עמדותיהם, ורק 4% מהיהודים היו עושים ההיפך; רוב הישראלים חושבים שהיחסים בין יהודים וערבים הם לרוב חיוביים, מאת: דליה שיינדלין, שיחה מקומית,  4.4.2019

כשנתניהו מסית נגד ערביי ישראל, נבחרת הכדורגל היא סמל לדו-קיום. השידור הישיר בתחנה ערבית ישראלית, האוהדים מהמגזר שבאו בהמוניהם והשחקנים: בניגוד למציאות בארץ, על המגרש נוצר קולקטיב ספורטיבי שפורץ את גבולות המגזר, שי להב, מעריב,  29/03/2019

סירב לקבל משלוח מהסופר: "אתה ערבי? אל תבוא". חאלד אבו דין עובד כשליח כבר 4 שנים, אולם השבוע כשהגיע למסור משלוח של שופרסל הופתע לגלות כי הלקוח לא מעוניין לקבל ממנו את המשלוח בגלל מוצאו. אבו דין: "כולנו שווים". צפו בריאיון באולפן ynet והאזינו להקלטות, חסן שעלאן, 28.03.19

באורט בן גוריון מקדמים שיח בין בני הנוער בסמינר חיים משותפים. תלמידי השכבה הגיעו לסמינר [גבעת חביבה] עם חששות ושאלות לקראת הפגישה עם בני הנוער מהיישוב דיר אל- אסד, אך מיד התברר לכלל חברי הקבוצה שחברי הקבוצה השותפה אינם שונים כלל מכלל התלמידים,  ,28/03/19 | מערכת עמקניוז

התפרצות מקרי גזענות נגד ערבים. על רקע המתיחות הביטחונית בדרום, מספר רב של אזרחים ערבים מדווחים על תקיפות פיזיות ומילוליות מצד יהודים. מצפון ועד דרום, אלה האירועים שתיעדו המתלוננים מהימים האחרונים, פוראת נסאר | החדשות 12 | פורסם 27/03/19 20:56

קונצרט של פיוס וקירבה בגבעתיים. תזמורת התלמידים של קלנסוואה התארחה בבית הספר בן גוריון לקונצרט משותף. בעוד הדי הטילים ששוגרו ללב הארץ מורגשים בכל עוצמתם, עלו אחר הצהרים של יום שני 25.3 צלילים של פיוס ותקווה בגבעתיים.", מקומונט גבעתיים

היהודים התפלאו, המוסלמים התפלאו: מורה חרדית באום אל פאחם. בכיסוי ראש, לבוש חרדי למהדרין ועם ברכת הרב שלה, הגיעה איטל לוי לראיון עבודה בבית ספר מוסלמי – ומאז היא שם. התלמידים המוסלמים התקשו לקבל אותה, ולא פעם היא נשאלה על הדת שלה, אבל לוי לא נשברה והוכיחה שאפשר לנצח את הסטיגמות בהרבה אהבה, אדיר ינקו, YNET, 24.03.19

בחירות 2019:

  • מירוץ החימוש של "מיהו ציוני". "…האסטרטגיה של מפלגות הימין – למצב את האזרחים הערבים כאיום בטחוני חסר זכויות לאומיות וקולקטיביות ואת מי שמשתפים איתם פעולה כלא לגיטימיים ולא ראויים לשלטון – אמורה להיות הזדמנות עבור כלי התקשורת והעיתונאים בישראל לייצר שיח חדש…", עידן רינג (עמותת סיכוי), הארץ, 20.3.2019
  • למרות הפוליטיקה, עתידה של ישראל כחברה משותפת כבר כאן. דור צעיר של בני המקום, יהודים וערבים שגדלים בישראל, מבינים שלנצח נחיה כאן ביחד, שנועדנו להיות שותפים בארצנו המשותפת. תגובה למאמרו של שלום ירושלמי, מאת  יניב שגיא – מקור ראשון, י״ב באדר ב׳ ה׳תשע״ט (19-03-2019 13:00)
  • ימין או שמאל: מי באמת שכח מה זה להיות יהודי? לא רק שהסיסמה של הליכוד ״ביבי או טיבי״ חושפת את מידת הגזענות וההדרה שהימין דרדר אותנו אליהן, היא גם מנוגדת לערכים מרכזיים ביהדות. 36 פעמים חזרה התורה על מצוות אהבת הגֵר, יותר מכל מצווה אחרת. חבל שבימין מתעלמים מזה, מאת: יניב שגיא (גבעת חביבה), שיחה מקומית,  18.3.2019
  • הסיסמאות ריקות מתוכן: דו־קיום אמיתי לא יהיה כאן. כל עוד נמשך העימות עם הפלסטינים, גם בתוך ישראל לא תיכון סובלנות אמיתית בין יהודים לערבים. זה לא אומר שצריך להרוס את המרקם השביר שנבנה פה למרות הכול, מאת  שלום ירושלמי – מקור ראשון, י״א באדר ב׳ ה׳תשע״ט, 18-03-2019

משימה לאומית: הטירוף סביב הפועל אום אל פאחם. שירי הלל למאמן שמעון הדרי, צחוקים בחדר ההלבשה על ביבי וטיבי וגם צלחת חומוס שמוטחת בפרצוף כנקמה. עם אלפי אוהדים בטריבונה הפועל אום אל פאחם עושה חיים כל הדרך אל הליגה הלאומית. צפו במשה בן לולו חוטף צלחת חומוס לפנים, דוד בן שימול, YNET, 13.03.19

חברה מגודרת או חברה משותפת? במשך 70 שנות קיומה של מדינת ישראל, החברה היהודית מתנהלת באופן נפרד לחלוטין מהחברה הפלסטינית. בתרבות, בשפה, במגורים, במערכת החינוך ובעצם בכל תחום חיים כמעט. איך ההפרדה בין החברות הפכה להיות כל כך טבעית? מה הבסיס של ההבנה כי נגזר עלינו לחיות בנפרד, והאם קיימות אפשריות אחרות? כתבה של עמרי נג'אד, הטלויזיה החברתית, 10.3.2019

"אין מעשה ציוני כמו שותפות עם הערבים בישראל". תומר פינס, יו"ר המשמרת הצעירה של "העבודה", רץ לפריימריז ודורש ממפלגתו חשבון נפש: להפסיק להתרפק על העבר ולהכיר בעוולות כלפי מזרחים ופלסטינים. ראיון עם מועמד שלא חושש לשבור שמאלה, מאת: מירון רפופורט, שיחה מקומית,  2.2.2019 ♦

גזענות ברפואה היא הרבה מעבר למטופל שקורא לרופא "ערבי מסריח". כרופאה ערביה, אני נתקלת לא פעם במופעי גזענות מצד מטופלים. אבל אני נתקלת גם במערכת שהפנימה את ההפרדה הגזעית בין ערבים ויהודים, תוך הפרת המחויבות הבסיסית ביותר שלה לטיפול שוויוני. את המחיר משלמות, כתמיד, קבוצות המיעוט, מאת: ד"ר יסמין אבו פריחה, שיחה מקומית,  26.1.2019 ♦

פריג': כפר קאסם מסמלת מה שטוב בישראל. חבר הכנסת ואוהד הקבוצה התרגש אחרי העליה לרבע גמר גביע המדינה: "אחד הרגעים הכי מאושרים שלי. יש פה שותפות אמיתית. יש לנו אוהדים יהודים רבים", גידי ליפקין, one, 18.1.2019 ♦

האם התנופה החדשה במאבק המזרחי בישראל מסייעת לשוויון הזכויות של האזרחים הערבים בישראל או פוגעת בו? אפרת פודם, סמאח סלאימה, תום מהגר, נועם שוסטר-אליאסי, הארץ, 18.1.2019 ♦

"מונא" מתאמצת מדי אך חשובה בשל תרומתה ליחסי ערבים-יהודים. הסדרה נעה, לפעמים עד זרא, סביב ציר הסכסוך היהודי-ערבי, אך משמח את הלב לשמוע את העברית והערבית שוטפות יחד באופן טבעי, דורון ברוש, מעריב,  13:44 11/01/2019 ♦

היהודים נוהרים במזחלות לנצרת: פוסט פלסטיני זועם הורד על ידי פייסבוק. מהא אגבריה יצאה בפייסבוק נגד תיירות חג המולד היהודית, יהודים נזעמים הגיבו נגדה, ופייסבוק הסירה את הפוסט בטענה ל"דברי שטנה". אגבריה: דו קיום לא מתקיים רק שלושה ימים בשנה. תושבים בנצרת: למה שלא יבואו תיירים? ניצן פינקו, נצרת,  24.12.2018 ♦

עוד לא אבדה תקוותנו: מסע בעקבות נאום ארבעת השבטים. המתנחלת שנאבקת להגדלת הייצוג הנשי בפוליטיקה, איש החינוך החילוני שחושש שהזרם הממלכתי ייעלם, מנהל המכללה הערבי שהחליט לשבור את כל הכללים, והרב החרדי שמסרב להתמרמר: קבוצת מורים מחיפה יצאה לפגוש מקרוב את הפלגים בחברה הישראלית, ולבדוק אם השסע עדיין ניתן לאיחוי,  מאת  רחלי מלק-בודה, מקור ראשון,  י״ט בטבת ה׳תשע״ט (27-12-2018) ♦

מדברים על אתגרי החינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים. הכנס השנתי של פורום דב לאוטמן [ראו כאן] שייערך ברביעי הקרוב (26.12) בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה בחר השנה לעסוק בשתי זירות מרכזיות, בזירה של החינוך לאזרחות ובזירה התקשורתית. במהלכו יוצגו מחקרים בנושא ויערכו פאנלים בהשתתפות נשיא המדינה, הסופר א. ב יהושע, מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, אלונה ברקת, ועוד. כל הפרטים, ynetפורסם:  24.12.18 ♦

נצרת היפה / דו קיום במרחב הקדוש. מאת דן לזר, דבר ראשון, 25.12.2018 ♦

קבוצת כושר משותפת לערבים וליהודים הוקמה בפארק: "רוצים לשנות את האווירה". תלונות של תושבים על הימצאות ערבים בפארק כפר סבא הובילו את עירית לבנון ואת מירב בן דור להקים קבוצת כושר משותפת לערבים וליהודים…, ורד אלמן,   כפר סבא, YNET, 24.12.18 / 08:02 ♦

קבוצת כושר משותפת לערבים וליהודים הוקמה בפארק: "רוצים לשנות את האווירה". תלונות של תושבים על הימצאות ערבים בפארק כפר סבא הובילו את עירית לבנון ואת מירב בן דור להקים קבוצת כושר משותפת לערבים וליהודים…, ורד אלמן,   כפר סבא, YNET, 24.12.18 / 08:02 ♦

"מאחדת את כולם": נצרת מתכוננת לתהלוכת חג המולד. בנצרת תתקיים היום תהלוכת חג המולד ה-36 ובה צפויים להשתתף עשרות אלפי בני אדם. מארגן האירוע נביל תותרי ציין כי שמה הוא "תהלוכת השלום והאחווה" וכי "מה שמייחד את התהלוכה הוא שמגיעים יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים ותיירים", הבוקר הזה – כאן, 24 בדצמבר 2018 ♦

בחסות ראשי הערים בצפון הארץ נערך אתמול הכנס לחיים משותפים של עמותת אפשר אחרת. מנהלי בתי הספר מחנכים של 16 הכיתות, יהודים וערבים כאחד, סיפרו על הפעילויות הייחודיות שקיימו בשיתוף צוות המקצועי של העמותה. החל משיעורי הלמידה המשותפים בנושאי מוזיקה, ספורט, אומנות, ועד ליום התנדבות, סיור אמנות רב תרבותיים בעיר המעורבת חיפה. פוסט פייסבוק, אפשר אחרת, 21.12.2018 ♦

ביהמ"ש: התקיפה במודיעין עלית – סכסוך בין נהגים ולא על רקע גזעני. השופטת חוי טוקר דחתה את בקשת המשטרה להאריך מעצרו של חייל משוחרר, שנעצר בחשד כי תקף נהג ערבי של 'קווים' בליל שישי בקרית ספר: "סכסוך בין נהגים" • הסנגור: "נהג האוטובוס התגרה, ולאחר מכן ניסה לצייר את האירוע כאירוע לאומני" • חוננו: "שוב מתנפצת עלילה כנגד יהודים", חיים טוויל, חרדים, ט' טבת התשע"ט / 17.12.2018 ♦

"כולם הסתכלו והתעלמו": נהג אוטובוס ערבי הותקף במודיעין עילית. רכב חסם את האוטובוס שבו נהג תושב מחנה הפליטים שועפאט נדאל אל-פקיה, ממנו ירדו שני צעירים. כשזיהו שמדובר בדובר ערבית החלו להכות אותו ונמלטו מהמקום. מצבו של הנהג קל. המשטרה פתחה בחקירה, מאיה הורודניצ'אנו ויואב איתיאל, וואלה, יום שישי, 14 בדצמבר 2018 ♦

סקר: כשליש מהציבור מתנגד למורים ערבים בבתי ספר יהודים. סקר של רשות המחקר במכללת לוינסקי בחן את עמדת הציבור לרב תרבותיות בבתי ספר. המצב שעורר הכי מעט התנגדות הוא מורה חרדי בבית ספר חילוני, לירן כוג'הינוף, כאן, 12 בדצמבר 2018 ♦

המשטרה עצרה ארבעה קטינים יהודים בחשד שהשחיתו כלי רכב ביישוב ערבי. העצורים, בני 15 עד 17, חשודים שהשחיתו כ-20 מכוניות וריססו כתובות נאצה בכפר יפיע שליד נצרת. בסיום חקירתם שוחררו החשודים למעצר בית בתנאים מגבילים, נועה שפיגל, הארץ, 12.12.2018 ♦

הדתל"שים המוסלמים. הוא יהודי דתי – היא ערבייה מוסלמית, הוא חובש כיפה – היא חובשת כיסוי ראש, הוא "שומר מצוות" – היא "דתייה". הם אלחנן מילר ות'נא ג'ואברי, פעילים חברתיים שרוצים להכיר את האיסלאם והיהדות לשני מגזרים מקוטבים מאוד, אלחנן מילר ות'נא ג'ואברי, YNET, 11.12.18 

"סקר הרתיעה": מה הציבור היהודי בישראל חושב על המגזר הערבי? עקב סקר CNN על האנטישמיות באירופה, חדשות עשר ומרכז גוטמן בחנו את יחסם של יהודים בארץ כלפי האחר. התוצאות: האוכלוסיה היהודית נגועה בתפיסות גזעניות • כל הנתונים, לונדון וקירשנבאום, חדשות 10, 9.12.2018 ♦

נישואי יהודים-ערבים:

  • שני עמים, משפחה אחת: הילדים שנולדו לאב פלסטיני ואם יהודייה. סטיגמות, נידוי חברתי וקושי במציאת בן זוג, הם רק חלק מהמטען שילדי המשפחות המעורבות נושאים על גבם. "הייתי מעדיף להיוולד לאחד מהצדדים, אבל במקום מסויים זו גם זכות", יפעת טאו, חדשות 10, 7.12.2018 ♦
  • "בגן הייתי הילד הערבי היחיד והאחרים היו קוראים לי 'ערבי מסריח'. לא הבנתי מה זה אומר, גם הם לא". מתבאס על הגזענות הסמויה שהוא חש מהבכירים בטלוויזיה. גם מ'פאודה'. ומהמציאות שמכריחה זוגות מעורבים כמו לוסי אהריש וצחי הלוי להסתתר. מברלין, שם הוא חי עם אשתו הטרייה, עדי שילון, הוא מביט על מה שקורה בישראל, ואין לו ממש חשק לחזור. עכשיו יוסף סוויד מככב בפריים–טיים ב'כפולים' ומייחל ליום שלא ייתנו לו רק תפקיד של ערבי או מחבל, רז שכניק, 7 לילות ידיעות אחרונות, 4.12.2018 
  • זוגיות של יהודיות ופלסטינים בישראל. זוגות מעורבים יש בכל חברה, וחשש מפני התופעה נפוץ בכל החברות שיש בהן קונפליקט אתני, דתי או לאומי. מה הגביר את החשש הזה בחברה היהודית בישראל בשנים האחרונות?…השינוי אינו בהיקפה של התופעה, אלא בהרכבם החברתי־כלכלי של הזוגות. הנישואים המעורבים בישראל היו תופעה חברתית שולית שאפיינה בעיקר נשים מזרחיות ועולות חדשות מברית המועצות לשעבר, כלומר נשים מהפריפריה החברתית והכלכלית של ישראל. אולם התפתחותו של מעמד בינוני פלסטיני בישראל והשתלבותו בשוק העבודה גורמת בין השאר לעלייה במספר הזוגות המעורבים שבהם האישה היא ממוצא אשכנזי ובת למעמד הבינוני…", ליאורה שיאון, הפורום לחשיבה אזורית, 4.12.2018 ♦
  • סיון ששון: "אנחנו לא חוגגים את יום העצמאות". אחרי שש שנות היעדרות שבהן התמקדה במשפחתה לצד הבמאי הערבי אמיר ניזאר זועבי, השחקנית סיון ששון חוזרת לבמה ומתעלמת מגילויי הגזענות. בריאיון ל"ידיעות אחרונות", מוסף "7 ימים", היא מזדהה עם לוסי אהריש, מתייחסת לחוק הנאמנות בתרבות וחושפת את ההטרדה המינית שעברה בהבימה, "נאלמתי דום". צפו, איתי סגל, ידיעות אחרונות, 23.11.18 ♦
  • ואז התאהבתי בבחורה מוסלמית. לא בחרתי להתבולל. בחרתי לא להחמיץ זוגיות יפהפייה, מלאת אהבה וצחוק ותמיכה:

האישה שלי לא יהודיה
היא לא צמה ביום כיפור
וגם ברמדאן היא מחפפת אבל נהנית מעוגיות שקדים שוות
היא לא אזרחית שוות זכויות במדינת ישראל
אבל מגיע לה כבוד ושוויון במולדת שלה לא פחות ממני
היא לא רוצה להיות ערביה ישראלית
היא מתעקשת להיות פלסטינית גאה

בעילום שם, העוקץ, 20.10.18

  • מהתשאול בנתב"ג ועד השאלות המציקות כבר מגיל הגן: איך זה להיות בת לזוג הורים יהודי-ערבי. אחרי שלוסי אהריש וצחי הלוי שמעו את דעתו של כל אזרח במדינה על חתונתם, כתבת הסטארט-אפים של "גלובס" רוצה לספר להם מניסיון איך זה לגדול ב'משפחה מעורבת' • מהשאלות הקיומיות בגן ועד ההבנה שמה שחשוב להורים של החברים שלה זה שהם יתחתנו עם יהודייה, "אבל לא מגזענות", יסמין יבלונקו, גלובס, 19/10/2018 ♦
  • לוסי וצחי, תלמדו מהניסיון שלנו. הם מאושרים מהנישואים של לוסי אהריש וצחי הלוי, אבל גם מכינים אותם לקשיים הגדולים שבדרך. ראיינו בני זוג מעורבים, יהודים וערבים, על החיים שלהם בישראל 2018. איך מתמודדים עם המשפחה הקרובה שמתנכרת? איך מחנכים את ילדים? האם בדיעבד היו נכנסים שוב להרפתקה הזו? מה הם עונים לכל הטוקבקיסטים שמשמיצים ומקללים את לוסי וצחי? והאם בסופו של דבר זאת משימה בלתי אפשרית לנצח בכוח האהבה את כל המכשולים בדרך? ליאור אוחנה, איתי אילנאי, נעם ברקן ואיריס ליפשיץ קליגר, ידיעות אחרונות, 13.10.2018 ♦

כשתושבי עפולה יזדקקו לרופא ערבי. בשבוע שעבר נשבעו החברים החדשים של מועצת העיר עפולה לשמור על צביונה היהודי של העיר. …רוח השבועה ברורה: אל תיתנו ליותר מדי ערבים להיכנס לעיר — לא כבעלי בתים, לא כיזמים עסקיים, לא כמורים ולא כתלמידים…. היתרונות שמביאים האזרחים הערבים לחברה הישראלית ניכרים לא רק בתחום הרפואה. הדוגמה הזאת פשוט בולטת במיוחד. אפשר לזהות מצב דומה באוניברסיטאות, במכללות, בתעשייה — למעשה, בכל המקצועות…אסור שיהיה הבדל בין יהודים לערבים. לא בעפולה ולא בתל השומר. העובדה שישראל היא מדינת היהודים אינה צריכה להשפיע על כך. אדרבה, ישראל צריכה להתגאות בשוויון ההזדמנויות שהיא מעניקה בכל התחומים לכל אזרחיה, יהודים ולא יהודים.", משה ארנס, הארץ, 3.12.2018 ♦

אלמונים ניקבו צמיגים של עשרות מכוניות בכפר קאסם: "יהודים לא שותקים". שוטרים הגיעו לשכונה המזרחית בעיר ומסרו כי הם בודקים את נסיבות התקרית. ראש העיר כפר קאסם: "הפושעים מקבלים גיבוי מפוליטיקאים ולא משלמים מחיר", בר פלג וג'קי חורי, הארץ, 2.12.2018 ♦

פרויקט ששווה פרס: המסע הישראלי המשותף של מטרו ווסט ומקיף בית ג'אן. מנהלי שני התיכונים זכו בפרס מסע ישראלי ליזמות חברתית, בעקבות מסע משותף של התלמידים משני התיכונים. אמנון בר נתן, מנהל מטרו ווסט: "כשיש את השיח החברתי על חוק הלאום, המסע המשותף הזה רלוונטי מתמיד", מאת: דניאל סלגניק, צומת השרון רעננה, 15.11.18 12:32 ♦

הפלסטינים בישראל: מתודעה של הסדר לתודעה של התנגשות. מה סוד ההימנעות הגוברת של הציבור הערבי משיתוף פעולה עם ארגונים ישראליים יהודיים? האם גישת ה־BDS חדרה גם למקומותינו? ההימנעות וההחרמה מבטאות עמדה ערכית במקום שבו הפוליטיקה הפסיקה להושיע, מרזוק אלחלבי, הפורום לחשיבה אזורית, 2.11.2018 ♦

ארץ המקף – טיים אאוט תל אביב:

לחיות יחד: מסע בין שסעים בחברה הישראלית. 25 ישראלים מכל המינים, הדתות, העדות, הזרמים וההשקפות נפגשו במשך שנה וחצי כדי לגבש שפה חדשה לשותפות רב־תרבותית בארץ הזאת. מיזם "לחיות יחד", שנחתם בסיור בין טראומות, חומות ותקוות בקפריסין החצויה והמסוכסכת, ניסה להבין איך יוצרים מכנה משותף לאזרחים ישראלים שלא מסכימים על שום דבר. יומן מסע  מאת  יהודה יפרח, מקור ראשון,  י״ט במרחשון ה׳תשע״ט (28-10-2018) 

חשד לפשע שנאה ביפיע שבגליל. צמיגי 20 מכוניות נוקבו וכתובות "נקמה" ומגן דוד אותרו על קירות בתים בכפר יפיע שבגליל, במה שמסתמן כפשע שנאה. המשטרה הוזעקה למקום ופתחה בחקירה. תושב הכפר סיפר: "מנסים לפגוע במרקם החיים המשותף", פוראת נסאר | חדשות 2 | פורסם 26/10/18 ♦

נערים יהודים וערבים דרך עדשת המצלמה בגבעת חביבה. תערוכה חדשה מציגה את פרי יצירתם של תלמידי תיכון, שלמדו בשנה האחרונה על צילום ועל כוחה של תמונה ביצירת זוויות ראייה אחרות על החיים, אבי יופה, MYNET, 21.10.2018 ♦

המטרה: אלף יהודים וערבים רצים יחד בבירה. עוד ארבעה ימים נותרו לגיוס ארבעים אלף שקלים לטובת קיומו של המרוץ היהודי ערבי הגדול ביותר שעתיד להתקיים בירושלים בנובמבר. עמותת "רצים ללא גבולות" יוזמת המרוץ מציגה חזון ספורטיבי ואופטימי,  ynet מעורבות, פורסם:  07.10.18 ♦

איך לקרב בין סטודנטים יהודים לערבים באמצעות תיאטרון? באקדמיה גליל מערבי יש מחלקה לתיאטרון שבה סטודנטים ערבים ויהודים עוסקים בנושא השונות והדמיון בניהם, פרופ' פיטר הריס מספר על הרעיון ואיך זה עובד, רשת (ערוץ 13), 4.10.2018 ♦

הגזענות נמצאת במיינסטרים, אוהדי בית"ר מבטאים אותה. בתור אחד ממנהיגי "לה פמיליה", דוד מזרחי היה אחד מגיבורי הסרט התיעודי "טהורה לעד" שזכה אתמול בפרס אמי. היום הוא מבין שטעה. כדי לעשות שינוי רחב, הוא כותב, צריך תוכנית חינוך רחבה נגד גזענות. דוד מזרחי, שיחה מקומית, 2.10.2018 ♦

מורות לחיים בצל טרור וסכסוך: יהודייה, נוצרייה ומוסלמית מחפשות דיאלוג. אחותה של יונת פורטוגז נרצחה בפיגוע בקו 300, אחיה של חנין מזאוי נהרג מכדור של חייל צה"ל, והילין זעריר-נזאל שנשואה לפלסטיני מרמאללה מתמודדת עם השפלות במחסומים. ובכל זאת שלושתן, מורות במערכת החינוך, פועלות יחד להפגיש ילדים יהודים, מוסלמים ונוצרים. "מאמינות שזה יצליח", אדיר ינקו, YNET, 29.09.18 ♦

כתובת נאצה על דלת בית של משפחה ערבית בעפולה. חייל משוחרר מהגליל שעבר להתגורר בעיר לפני 5 חודשים גילה בבוקר שכתובת "מוות לערבים" נכתבה על דלת ביתו. בשיחה עם החדשות Online הוא סיפר על התחושות הקשות: "בקרוב אחליט מה אני עושה, לא אתן להם להפחיד אותי ולא אירתע לגור איפה שאני רוצה לגור".‎ המשטרה פתחה בחקירה, פוראת נסאר | חדשות 2 | פורסם 10/09/18 12:40  | עודכן 10/09/18 15:46 ♦

שיעור בדו־קיוםבלב אבו גוש, במבנה אבן עתיק, הוקם מרכז המקדש סובלנות חברתית • ערבים ויהודים, חרדים וחילונים, מתקבצים שם לשיעורים – ומוצאים גשרים • "האחר הוא האחר ואני הוא אני", אומר נאיל זועבי, המלמד במקום, "אבל אין בינינו התנגדות"..בלב אבו גוש, המקום שהפך לסמל של דו־קיום, הוקם מרכז "הינם" שמבקש לקדם סובלנות בין אנשים שונים, מרקעים שונים..", יהודה שלזינגר, ישראל היום, 06.09.2018 ♦

עשרות ערבים ויהודים מחו נגד הגזענות בעקבות התקיפה בחוף נאות בקרית חיים | סיקור וידאו מההפגנה. סמר עודה, חי פה  חדשות חיפה, 30.8.2018 ♦

גיא, דב נבון, נורמן עיסא ואיצ'ו אביטל יצאו לצימר בגוש חלב – והגיעו למסקנה שהסכסוך היהודי-ערבי מיותר מאוד, אורלי וגיא, ערוץ 10, 30.8.2018 ♦

כן לחיים משותפים בגליל המערבי ובמדינה כולה. "השבוע התקיים בבית לוחמי הגטאות כנס "חיים משותפים" בהשתתפות כ- 300 תושבי הגליל וצפון הארץ…", התנועה הקיבוצית, 29.8.2018 

אל תשנא ערבים. אל תשנא ערבים, על אף כל הצרות וההיסטוריה. כי הם בני אדם כמונו.. אל תשנא ערבים, כי אין לשנוא בני אדם, וערבים הם בני אדם. אל תשנא ערבים, כי אמנם כתוב ואהבת לרעך כמוך, והוא לא רעך, לכן אין מצוה לאוהבו, אבל אין להסיק מכך שיש מצוה לשונאו…אל תשנא ערבים, כי בכך תצדיק אלה שטוענים שהכיבוש משחית, שהרי לא כבשנו ארץ זרה, אלא חזרנו לארצנו…אל תשנא, כי זה טבעך לא לשנוא, אך אל תירדם בשמירה…", הרב שלמה אבינר, כיפה, יז באלול התשעח, 28 באוגוסט, 2018 ♦

מי שסבור כי אירועי האלימות האחרונים הם מקרים נקודתיים – לוקה בעיוורון. רוח התקופה דוחקת את הערבים לכדי מעמד של אזרחים סוג ב’, וסופה שהיא הופכת אותם ואת מי שמזוהה עמם לטרף עבור פושעי שנאה. זה לא ייעצר עד שמי שאחראי לרוח המפקד – יגנה בחריפות את האלימות, ד"ר רויטל עמירן, מעריב, 27/08/2018 

הגזענים בישראל לא מסוגלים לראות ערבים חוגגים. חג הקרבן הוציא עשרות אלפי ערבים לחגוג בחיק הטבע ובחופים. עבור יותר מדי יהודים, המראה הזה היה קשה מנשוא. מניסיון לינץ' בחוף קריית חיים עד תושבת חדרה שתיעדה בזעזוע, בגועל ובאימה את הערבים ש"ממלאים" את חוף גבעת אולגה. קיצור תולדות הגזענות בצל חוק הלאום, סמאח סלאימה, שיחה מקומית , 27.8.2018 ♦

התקיפה בחוף קרית חיים:

  • "אתה הגיבור שהציל אותנו". שלושת הצעירים משפרעם, שהוכו קשות בחוף הים בגלל מוצאם הערבי, נפגשו אתמול עם יאיר אללוף שגירש את תוקפיהם והודו לו בחום • אללוף: "כמעט רצחו אותם ולאף אחד בחוף לא היה אכפת", גואל בנו ואיתמר אייכנר, ידיעות אחרונות, 26.8.2018 ♦
  • שני צעירים נעצרו בחשד לתקיפה של שלושה ערבים תושבי שפרעם. השלושה הותקפו במקלות, שרשראות וסכינים כשבילו בחוף הים בקרית חיים, ואחד מהם סיפר כי התוקף וידא שהם ערבים. אחד החשודים שוחרר למעצר בית. עורך דינו: לא נערך מסדר זיהוי, אין לו קשר למעשה, נעה שפיגל, הארץ, 25.08.2018 11:22 עודכן ב: 26.08.2018 07:27 ♦
  • קרא לחבריו – ותקף במוטות את הצעירים הערבים: נעצר חשוד בקריות. בן 23 מקריית חיים נעצר בחשד לתקיפת שלושה תושבי שפרעם בחוף בעיר. לפי החשד, הצעיר ניגש לשלושת הצעירים הערבים, שאל למוצאם, ולאחר מכן חזר עם חבריו ותקף אותם. ביהמ"ש ידון בהארכת מעצרו, יואב איתיאל, וואלה, יום שבת, 25 באוגוסט 2018 ♦
  • הותקפו בחוף: "שאלו אם אנחנו ערבים – וכמעט רצחו אותנו". שלושה גברים משפרעם התלוננו במשטרה לאחר שלדבריהם הותקפו בידי חבורת צעירים יהודים בחוף קריית חיים. "אמרו לנו: 'אתם ערבים כלבים, אל תישארו כאן; ביקשנו מהם שיפסיקו – אבל הם המשיכו". המשטרה: "נפתחה חקירה", חסן שעלאן, YNET, 25.08.18 ♦

 "ערבי בבית"ר? חוגג גרוע מטביב". הבעלים החדשים של בית"ר ירושלים נפגש עם נציגי ארגון האוהדים הקיצוני לה פמיליה, כדי לספר להם על כוונותיו בנוגע לקבוצה. בהקלטות של אנשי הארגון אחרי הפגישה הם נשמעים כשהם מדברים נגד הבעלים: "הוא דיבר 3 שעות וחצי רק על להביא שחקן ערבי ושניישר איתו קו, ושכל מי שיצעק ביציע יקבל תביעה של 100 אלף", חדשות 2 | החדשות | פורסם 23/08/18 22:49 ♦

חוגג הצהיר: "דת לא תהווה פקטור בבחירת השחקנים", מערכת אתר ערוץ הספורט  22.08.18 – 18:46276 ♦

כשיהודים וערבים ישבו ביחד כדי להקים את הכדורגל הישראלי. החודש צוינו 90 שנים להקמת ההתאחדות הארץ-ישראלית לכדורגל, לימים ההתאחדות לכדורגל בישראל. זו הזדמנות טובה להזכיר לאנשים כמו אייל ברקוביץ' שללא שיתוף הפעולה בין יהודים וערבים, כל זה לא היה קורה, וכמה טוב ששיתוף הפעולה הזה ממשיך עד היום, עומר עינב, הארץ, 22.8.2018 ♦

חיים של שותפות עם האזרחים הערבים. "…חוק הלאום מביא לשיא את הדרת האזרחים הערבים בהגדרת המדינה..חשוב לשים לב שהחברה האזרחית הישראלית מתנהגת הפוך מהמדינה…והנה הישג גדול של אזרחי המדינה היהודים והערבים: חיי היום־יום המשותפים מתקיימים בלא הפרעה…ליברלים ישראלים צריכים לפעול בזירה הפוליטית לשינוי חוק הלאום..", פרופ' מני מאוטנר, הארץ, 21.08.2018 ♦

גליל שברירי: יהודי או ערבי? מסע בחבל הצפוני אחרי חקיקת חוק הלאום. האם הרצון לייהד את האזור, שיש בו רוב ערבי, עוד קיים ואיך זה משפיע על הדו קיום השברירי ממילא? ערבייה תושבת כרמיאל: "שיחוקקו מה שהם רוצים, אנחנו פה". יהודי תושב העיר: "מה יש להם לחפש פה? זה לא נעים", גיא ורון, כתב בצפון | חדשות 2 | פורסם 17/08/18 23:47 ♦

חרדי, ערבי ורבנית לומדים ביחד: בית המדרש באבו גוש. הרב משאש התיר לקהילה באלג'יר לאכול בשר ששחטו יהודים שלא שמרו שבת, ובבית המדרש לסובלנות ביישוב הערבי, אבו גוש – לומדים יהדות שאיננה מפחדת לאתגר. עושים את זה חרדים מבני ברק לצד ערבים, חילונים לצד נשים חובשות כיסוי ראש. רוחמה וייס הצטרפה אליהם ללימוד משותף של פרשת השבוע ושל תקווה, פרופ' רוחמה וייס, YNET, 17.08.18 ♦

איך הפכו הכפרים הנוצריים לאחד ממוקדי חיי הלילה בצפון. נוצרי, יהודי, מוסלמי ודרוזי נכנסים לבר. זו לא התחלה של בדיחה אלא תיאור של חיי הלילה השוקקים שתופסים תאוצה בכפרים הנוצריים בגליל. רועי צ'יקי ארד יצא לבדוק את הסצנה החדשה וגילה שהסוד לבילוי מוצלח הוא לא לדבר על פוליטיקה, רועי צ'יקי ארד, הארץ, 08.08.2018 

לא מספיק שהסיפור שלנו יותר טוב: צריך להקשיב לסיפור הערבי. כל צד בסכסוך מטפח נרטיב, וברור לי שצריך להכיר אותו ולהעמיק בו. פעילותי המשותפת עם משוררים ערבים עוררה אצלי תהייה – האם אפשר להתקדם הלאה? מאת  בתאל קולמן,  מקור ראשון, ד׳ באב ה׳תשע״ח (16-07-2018 14:44) ♦

היהודים לא רוצים שכן ערבי, גם במחיר פגיעה כלכלית. השתלבות הערבים בחברה הישראלית תעוצב לא רק מהחלטות ממשלה, אלא גם מרגעים קטנים ויומיומיים■ יהודים-ישראלים מעדיפים למנוע נוכחות של ערבים-ישראלים בקרבתם, נעם גדרון, דה מרקר, 23.07.2018 ♦

"אנחנו, בפעילות שלנו, את השלום כבר עשינו". השבוע ייפתח באום אל–פאחם הקניון הגדול הראשון לתושבי ואדי ערה, שהוקם בשותפות של יזמים ערבים ויהודים • אילו רשתות יפעלו בו, ומה יקרה לחזון הדו–קיום בפעם הבאה שיהיו הפגנות ומהומות בוואדי? עופר פטרסבורג, ידיעות אחרונות, ממון • 04.07.2018 ♦

יהודיערבי? אין דבר כזה. השימוש במונח "יהודי-ערבי" להגדרת יהודים בעלי רקע מזרחי אינו נכון היסטורית ועובדתית, משה בן עטר, הארץ, 27.6.2018 ♦

תושב שגב שלום: "לא הוכנסנו לבריכה כי אנחנו בדואים". עדאל חמאמדה, מורה לאזרחות מהיישוב הבדואי, רצה לבלות עם משפחתו בבריכה ציבורית ביישוב מבועים שבמועצה האזורית מרחבים, אלא שאז לדבריו, נדחה על ידי הנהלת המקום. המועצה האזורית מרחבים: "מתנגדים לכל סוג של אפלייה, הזכיין יזומן לבירור", אור רביד, וואלה, יום ראשון, 17 ביוני 2018 ♦

תיעוד: בדואים ריססו כתובות על מכוניות בבאר שבע. המשטרה הודיעה שתגיש מחר כתב אישום נגד איברהים אבו עליון, בן 22 משגב שלום, שהיה מעורב בהשחתת עשרות מכוניות פרטיות. הוא נעצר עם חשודים נוספים לאחר שהצבע שבו השתמש נמצא במחסן שפרץ אליו, אילנה קוריאל, YNET, 17.06.18 ♦

"אין לכם מה לחפש פה": עשרות הפגינו בעפולה נגד מכירת בית לערבים. המפגינים, בהם גם שני מתמודדים לראשות העיר, התייצבו מול הבית שנמכר ונשאו שלטים בהם נכתב "בגידה היא הפקרות" ו"מכירת חיסול". אתמול התעמתו תושבים עם מוכר הבית. סוגיית מגורי ערבים בעיר עולה לדיון ציבורי והופכת כלי במאבקים הפוליטיים לקראת הבחירות, אלי אשכנז, וואלה, ייום רביעי, 13 ביוני 2018 ♦

15 מיליארד שקל לא יספיקו. תוכנית החומש להשקעה במגזר הערבי לא תועיל כל עוד לא נלחמים בגזענות..עו"ד אלונה וינוגרד ונסרין חדאד חאג'-יחיא (המכון הישראלי לדמוקרטיה),  03/06/2018 ♦

כן, היתה פעם סולידריות יהודית-ערבית. "…בחברה הערבית בישראל יש נטייה לחשוב שליהודים אף פעם לא היה אכפת ממה שקורה אצלנו, ובטח שלא אכפת להם מהחברה הערבית מחוץ לגבולות המדינה. אבל חלקנו זוכרים בפירוש אחרת. .. כדי שהמנהיגות שלנו תוכל להיות אמיצה, היא זקוקה לגב האזרחי שלנו. אנחנו, פעילים ופעילות יהודים וערבים, חייבים להיות נוכחים במרחב הציבורי…", מיסם ג׳לג׳ולי, הארץ, 29.5.2018 ♦

פמיניזם, מסורת ואוכל מצוין: סיור רמדאן באום אל-פחם. חרף התשתיות המוזנחות, ברחובות אום אל־פחם המקושטים ניתן לחוש בקלות את החג המוסלמי. עמותה ערבית־יהודית מקיימת במקום סיורים, והתושבים, שפותחים את ביתם לארוחת שבירת הצום, מספרים איך מארחים גם בימים של מתיחות, נטע אחיטוב, הארץ, 28.5.2018 ♦

22 ק"מ מעזה, יש מי שמדבר על שלום. במפעל סודה סטרים ברהט חנכו רב יהודי ואימאם מוסלמי בתי תפילה לבני הדתות השונים. וכן, מחכים שם לעובדים מרצועת עזה, אינשאללה, רונית מורגנשטרן | mako | פורסם 17/05/18 12:32 ♦

"לא משכיבים ביחד יהודים וערבים": תביעת ענק מבקשת לעצור את הפרדת היולדות. שורת עדויות מעלה כי למרות הסערה הציבורית, ההפרדה השיטתית והיזומה בין יולדות יהודיות וערביות ממשיכה להתקיים, תחת עינו הפקוחה של משרד הבריאות. כעת פונות ארבע יולדות לנתיב המשפטי ותובעות מאות מיליונים מבתי החולים ומהמשרד, בתקווה להביא לשינוי, רויטל חובל עידו אפרתי, הארץ, 18.05.2018 ♦

היסטוריה. יחסים מפתיעים: הקשר בין הרב קוק להנהגה הערבית. מסמכים שהתגלו לאחרונה שופכים אור על מערכת היחסים שניהל הרב קוק [הראי"ה] עם ההנהגה הערבית בישראל. לאחרונה החלו בבית הרב קוק לנסות לעורר את הקשר הזה,  מאת  יהודה יפרח, מקור ראשון,  כ״ג באייר ה׳תשע״ח (08-05-2018 ♦

איך הופכים את מפת הדרכים לחברה משותפת? מטרת הכנס [6.5 בגבעת חביבה] היא להוביל צעדים מעשיים לקידום המלצות מפת הדרכים ליצירת חברה משותפת, תוך רתימה ארגונים עמיתים בממשל הארצי והמקומי, בחברה האזרחית, באקדמיה ובחינוך…", שובל גבע, MynetKiboutz, 29.4.2018 ♦

פשע שנאה בכפר ערבי בצפון: מכוניות הוצתו, כתובת רוססה. המשטרה חוקרת אירוע פשע שנאה בכפר אכסאל שבצפון. שתי מכוניות הוצתו ועל הקיר נכתב "יהודים בואו ננצח". אדם חבשי שמכוניותיו הוצתו אמר: "זה מעשה מאוד חמור. לא אופתע אם יבוצע גם במקומות אחרים". גורמים משטרתיים אמרו כי חקירת הפשע באכסאל מקבלת עדיפות גבוהה, חסן שעלאן ואחיה ראב"ד, YNET, 25.04.18 ♦

יוזמה חדשה: מסע משותף למורים דתיים, חילונים, חרדים וערבים. השנה ייצאו 20 צוותים חינוכיים למסע משותף בבני ברק, כפר קאסם, נצרת עילית, מגדל העמק וכפר הרא"ה. זאת במטרה לייצר היכרות ביניהם ולגשר על פערים חברתיים בישראל, אדיר ינקו, YNET, 23.04.18 ♦

בין נכבה לעצמאות: מעגלי ההקשבה שנותנים במה לכל הזוויות של 1948. בכנסייה קטנה וציורית בעיילבון התכנסו כ-150 יהודים וערבים, במטרה להקשיב אחד לשני ללא כל סייג. המסורת, שמקורה ביוזמה פרטית, מתקיימת מאז 2003, נעה שפיגל, הארץ, 20.4.2018 ♦

פנייה לארדן ואלשיך: "חשש להתלקחות בין יהודים לערבים בכרמל". המשטרה אישרה לציבור הערבי לקיים ביום העצמאות בשטח ששייך למושב ניר עציון את האירוע המרכזי בנושא זכויות העקורים. במועצת חוף הכרמל מתריעים: "15 אלף בני אדם יבצעו פעילות אנטי-ציונית בשטחנו. תושבים יפגינו מנגד, קיום האירוע מהווה סכנה". המשטרה: "המקום נבחר בתיאום עם המועצה", אחיה ראב"ד, YNET, 18.04.18 ♦

"לתינוק ערבי אני עורף את הראש": תושב פתח תקווה נאשם בהסתה. יותר מאלף עוקבים בפייסבוק נחשפו להסתה מצד זהר זוארץ, שקרא לאלימות נגד ערבים וכוחות הביטחון. בין פרסומיו ברשת החברתית: "צאו לרחובות וטבחו את כל הערבים!". הפרקליטות דורשת למנוע ממנו גישה לאינטרנט: "אדם קיצוני, המלא בשנאה יוקדת", דניאל דולב, וואלה, יום שני, 16 באפריל 2018 ♦

"העובדה שאני ערבי לא מונעת ממני לתרום לניצולות שואה". הסטייליסט הערבי, סיזאר סחניני, לא מבין למה כולם מתפלאים לשמוע שהוא התנדב בפרויקט "גיבורות היופי" בהשתתפות 70 ניצולות שואה. "אומרים לי 'כל הכבוד, זה לא מובן מאליו', אבל בשבילי זה הכי מובן מאליו. זה מרגש אותי להתנדב למען ניצולות שואה". סמדר שיר ראיינה אותו ביחד עם השותפה שלו באירוע, מעצבת האופנה החרדית ממודיעין־עילית, יעל שרעבי: "אפילו הניצולות התפעלו משיתוף הפעולה יוצא הדופן שלנו", סמדר שיר, ידיעות אחרונות, 9.4.2018 ♦

קבוצת חילופי שפות עבריתערבית נפתחה בטכניון. הקבוצה שפועלת בחינם צברה לדברי המארגנים פופולריות רבה תוך זמן קצר, ואל המפגשים מגיעים סטודנטים, תושבים יהודים וערבים וגם מאום אל-פחם, מסכנין וממזרח ירושלים. בינתיים לא מדברים שם על פוליטיקה, מאת: שושן מנולה, כלבו חיפה והצפון,4.4.2018 ♦

סקר: 88% מהיהודים מעדיפים שהמוביל שלהם לא יהיה ערבי. בסקר שנערך לאחרונה על ידי מכון המחקר Zeta Tools עולה כי האוכלוסייה היהודית נוטה להזמין חברת הובלה מספק יהודי, ובאופן מפתיע גם 42% מהמגזר הערבי מעדיפים מוביל יהודי, לעומת רק 35% שבוחרים במוביל ערבי, לימודים וקריירה mako | פורסם 02/04/18 06:53 ♦

השינוי הדרמטי שחל בתודעה הציבורית למוזיקה ערבית מקדם את השלום. העושר המוזיקלי המגוון שהגענו אליו בשנים האחרונות רשם הצלחה מסחררת, שלעתים זוכה להערכה ואף קנאה בארצות אויב. קבלת סוגים שונים של מוזיקה תביא בסופו של דבר להבנה יותר עמוקה והערכה של התרבות של האחר, לינדה מנוחין עבד אלעזיז, מעריב, 25/03/2018 ♦

"אנחנו אוהבים את הערבים": עשרות הפגינו בעד ונגד חיים משותפים בכפר ורדים. קבוצה אחת קראה "דו קיום אחד ליד השני ולא אחד בתוך השני" ומולה קראו מפגינים "די לסמוטריצ'ים". הוויכוח על זכיית ערבים במכרז לשיווק קרקעות בכפר ורדים יצא לרחובות, לדרך שמובילה לתרשיחא, נעה שפיגל, הארץ, 22.3.2018 ♦

דוח הגזענות: רוב התלונות עוסקות באתיופים וערבים. אחת התלונות שטופלה ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, הוגשה בעקבות תחקיר "כאן חדשות" שחשף התבטאויות גזעניות של המוהל מחדרה אליהו אסולין, אמוץ שפירא וגיא מולדבסקי, כאן תאגיד השידור, 21 במרץ 2018 [ דוח פעילות של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, מרץ 2018] 

תושבים בכפר ורדים רוצים לשמור על צביון פלורליסטי, ליהודים חילונים בלבד. מצד אחד בכפר ורדים רוצים להרגיש ערכיים ותומכים בשוויון, מצד שני מנסים למנוע מערבים נוספים להתגורר ביישוב. אבל תשתיות היישוב הן לא רכוש פרטי, אלא של כלל האזרחים, ומי שלא רוצה שערבים יגורו לידו – מוזמן לארוז ולעבור למקום אחר, רון גרליץ, שיחה מקומית,  19.3.2018 

מועצת כפר ורדים עצרה שיווק קרקעות לאחר שמחצית הזוכים במכרז היו ערבים. זכייתן של 58 משפחות ערביות הציתה דיון סוער ברשתות החברתיות. ראש המועצה סיון יחיאלי עצר את המכרזים העתידיים: "אני אמון על שמירת צביונו הציוני-יהודי-חילוני של היישוב, "נעה שפיגל ג'קי חורי, הארץ, 18.3.2018 ♦

"לא שוברים את הכלים" – ממצאי מדד יחסי ערביםיהודים 2017 / נוהאד עלי ואפרים לביא, , "הדים – أصداء",  הגיליון השני, אשגר התכנית לחקר יחסי יהודים-ערבים בישראל של המכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיתוף מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, אוניברסיטת תל-אביב. מרץ 2018 

ערב עיון "לא שוברים את הכלים" – עמדות הציבור הערבי והציבור היהודי לגבי היחסים ביניהם ויחסם למדינה, יום חמישי, 8 במרץ 2018 – לצפייה באירוע – אולם כס המשפט, אוניברסיטת תל אביב, מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, אוניברסיטת תל אביב המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב המרכז היהודי ערבי, אוניברסיטת חיפה ♦ smooha2018A

מדד הגזענות 2017: כל 71 שניות מתפרסם פוסט גזעני נגד ערבים. על פי הדו"ח השנתי של מרכז "חאמלה", במהלך 2017 פורסמו ברשתות החברתיות 445 אלף פוסטים גזעניים נגד פלסטינים. אחד מכל תשעה פוסטים המתיחסים לפלסטינים הכיל קללות או קריאה לאלימות, מאת רמי יונס, שיחה מקומית,  7.3.2018 ♦

סערה בבית ספר בשדרות: "לפטר מנקות בדואיות". ל-ynet נודע כי ועד ההורים בבית הספר המדעי-תורני בעיר פנה לעירייה בדרישה להפסיק את ההתקשרות עם קבלן ניקיון שמעסיק עובדות מהמגזר הבדואי: "הילדים מפחדים מנשים עם רעלה". בעירייה השיבו כי אין ביכולתם לעשות דבר: "פועלים לפי חוק", מתן צורי, YNET, 07.03.18 ♦

"האחרת" הנצחית קיבלה פרס חשוב וסוף-סוף הרגישה "שווה, כמו כולם". כל חייה מתנהלת מנאר אבו-דחל בניגוד למקובל במגזר הבדואי: רווקה, גדלה עם יהודים, פועלת לקירוב בין מגזרים גם במקומות טעונים. עכשיו זכתה להוקרה… בשם תנועת נשים עושות שלום את הפרס השנתי של ארגון ארצות הים התיכון (PAM) של האו"ם. התנועה זכתה בפרס עבור פועלה ומחויבותה לקדם פתרון מכבד, לא אלים ומקובל על הישראלים והפלסטינים, ואבו-דחל נבחרה לקבל אותו….", איתי חכמה, XNET, 2.3.2018 ♦

ואז הבלתי ייאמן קרה ו-3,000 ישראלים התחילו לשיר יחד. האירוע הגדול ביותר של מיזם השירה החברתית – קולולם – התקיים בשבוע שעבר בחיפה. 3,000 איש, דוברי שפות שונות, הגיעו להאנגר ענק בחיפה ושרו ביחד את הלהיט של מתיסיהו One day. צפו בהכנות, בחזרות ובתוצאה המרגשת…מרכז התרבות היהודי-ערבי "בית הגפן" יחד עם עיריית חיפה חברו לקולולם כבר בקיץ האחרון והחלו לבשל את האירוע יחד במטרה להתחבר למיזם הייחודי ולהביא אותו אל הקהל החיפאי היהודי והערבי ולשיר ביחד לא רק בשלושה קולות אלא גם בשלוש שפות – עברית ערבית ואנגלית. וואלה, 24.2.2018 ♦

ככה עושים שלום. אנחנו מדברים אחד עם השני. אחד על השני. אחד אל השני. מקשיבים ולא מקשיבים. שואלים על זהות. שואלים על מקום. על קשר בלתי נמנע ביניהם. פותחים פצעים… הפרויקט عربي غربي ערבי-מערבי הוא מסע ושיחה. בינינו, בין אוהד חדד להלאל ג׳בארין. בין ערבי ליהודי, בין שני ערבים, בין שני חברים..", אוהד חדד והלאל ג׳בארין // חשיפה, הארץ בלוגים, 15.02.2018 ♦

"צעקתי די! יש כאן תינוק": תושבי פוריידיס הותקפו בזכרון יעקב.  נור ואשתו הגיעו לקניות, ולאחר ויכוח בחניון הותקפו על ידי כ-20 בני אדם במכות ובקללות. "הראש שלי נחבט ברצפה והתעלפתי, שלוש נשים הכו את אשתי". לדבריו, המשטרה לא התייחסה ברצינות לתלונות כי מדובר באירוע על רקע לאומני: "אם היה מדובר ביהודים, כל המקום היה מתהפך", וואלה, יואב איתיאל, יום חמישי, 15 בפברואר 2018 ♦

כשחרדים, חילונים וערבים התאחדו. אלפי חרדים, חילונים ובדואים הפגינו בערד נגד מכרה הפוספטים שמתוכנן באזור. "אין מאבק צודק יותר מהמאבק על החיים", חיים לב, ערוץ 7, כ"ג בשבט תשע"ח 08/02/18 ♦

"עונות מעבר": דיוקן אמין של החיים בגליל, בצל המתח בין יהודים לערבים. תעלומת רצח של שתי נערות, יהודייה וערבייה, שגופותיהן נמצאות באתרים נטושים בגליל, משמשת את דורית קלנר כדי להציג את החיים המורכבים באזור. התיאור הפרטני של חיי היום־יום של הדמויות מעשיר את העלילה וקושר אותה בתווים ריאליסטיים למקום שבו נכתב הספר, עלית קרפ, הארץ ספרים, 08.02.2018 ♦

הציונות הדתית צריכה לכרות ברית עם ערביי ישראל. יש קולות ערבים שמוכנים לתת הזדמנות לשבירת הפרדיגמה של ימין=אויב. סנונית ראשונה לבניית ציר שותפות היסטורי אפשר למצוא בבית הרב קוק, גיטה חזני-מלכיאור, YNET, פורסם:  01.02.18 ♦

אוהדי מכבי ת"א מנעו החתמת שחקן ערבי. כתובות נאצה בסביבת מגרש האימונים של מכבי ת"א, כנגד שחקנה של מאריבור הסלובנית וקשר נבחרת ישראל, מרואן קבהא מנעו את החתמתו, נרי וייס , ערוץ 7, ט"ו בשבט תשע"ח 31/01/18  ♦

ורק הגזענות הרסה: בית"ר ירושלים ניצחה אחרי קאמבק מול סכנין. הצהובים-שחורים חזרו מפיגור 2-0 בטדי מול הקבוצה החדשה של טל בנין, והפכו את המשחק עם 2-4 נפלא. הקהל הבית"רי הגיב עם מפגן גזענות….. לך תבין איך 12 אלף איש "מכבדים" את עליית השחקנים בשירת "הקבוצה הגזענית של המדינה" בזמן שביציע הצפון מערבי ניצב שלט צהוב יתום: "אוהדי בית"ר נגד אלימות וגזענות במגרשים". היה זה כמובן רק המבוא לפזמון המוכר והמחריד "שיישרף לכם הכפר", אור בוקר, הארץ, 22.01.2018 22:37 עודכן ב: 23:49 ♦

ברקוביץ': "לא אאשר לבתי לצאת עם ערבי, שתתאהב במישהו אחר". שחקן העבר התעמת עם נסרין קדרי במהלך התכנית "אופירה וברקוביץ'", על רקע ביטול חתונתה עם בן זוגה היהודי. הזמרת השיבה: "התבטאויותיך הן של אדם לא חכם", מעריב אונליין, 21/01/2018 ♦

לשולי דיכטר ממענית, מנכ"ל עמותת יד ביד הפורש, יש הצעה שלא תשאיר אף חבר [קיבוץ] אדיש לה, נחמן גלבוע, mynet קיבוץ, 5.1.2018 ♦

חינוך לשותפות בקרב בני נוער במרכזים הקהילתיים בישראל, תקציר דוח מסכם לקראת כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך, ד"ר מיכל רייפן תגר, המרכז היישומי לפסיכולוגיה של שינוי חברתי, הבינתחומי, הרצליה, דצמבר 2017 ♦

סקר של ליברמן: 41% תומכים בחרם על ואדי ערה. לפי סקר שהזמינה מפלגתו של שר הביטחון, רוב דחוק בציבור מתנגד לקריאתו נגד ערביי ואדי ערה. הליכוד מקבל 24 מנדטים, יש עתיד 19, המחנה הציוני 17 וישראל ביתנו 9, מורן אזולאי, YNET, 26.12.17 ♦

צפה ב-'"ערבים ויהודים לא ביחד": הזוגות המעורבים שנכווים משיימינג ברשת | מתוך חדשות הערב, כאן החדשות – תאגיד השידור הישראלי, 24.12.17' ב-YouTube‎ ♦

נוער ערבי לא חש חלק מהחברה הישראלית. 46% מבני הנוער היהודים לא דיברו מעולם עם בני נוער מהמגזר הערבי, כך עולה מסקר שערך רפי סמית עבור כנס דב לאוטמן. ערוץ 7 , ג' בטבת תשע"ח 21/12/17  [הסקר] ♦

סעו לאום אל־פחם. "…סעו לאום אל־פחם, כי אסור שהגזענות הבוטה של שר הביטחון "השקול" תישא פרי — והיא נושאת. מעטים היהודים המבקרים בעיר…. סעו לאום אל־פחם, כי לא ננצח את הגזענות רק באמצעות התרסה… סעו לאום אל־פחם. כי אנו רוצים לחיות במדינה דמוקרטית, מדינה שבה שר בממשלה שקורא להטיל חרם על אזרחים ערבים יסולק בתוך דקה מתפקידו בידי ראש ממשלה אחראי, נועז ושקול…", עוזי ברעם, הארץ, 20.12.2017 ♦

יהודים נגד שכנים ערבים – ולהפך. לא מוכנים לוותר על פריבילגיות, לא רוצים יישובים ערבים חדשים, לא מעוניינים לגור ליד ערבים – ועדיין מאמינים בדו קיום: זוהי תמונת המצב שעולה מסקר החיים המשותפים של גבעת חביבה. לפי הסקר, 66% מהישראלים מעוניינים בקידום החיים המשותפים ומסכימים כי חינוך הוא הדרך להשיג מטרה זו, אך נמנעים מצעדים קונקרטיים, כתבת חדשות 2, 18.12.2017 ♦

הסתה לאלימות ולגזענות (פירסומים ב'"קול היהודי"). השופטת אליאנא דניאלי, מבימ"ש השלום בפ"ת גזרה על הנאשמים שהורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות הסתה לאלימות ולגזענות עונשים של מספר חודשי מאסר שהנאשמים ירצו בעבודות שירות. במרכז גזר הדין עומדת סוגיית רף הענישה שיש להשית על מי שביצע עבירות הסתה לאלימות ולגזענות. [תודה לעו"ד דן יקיר על הפרסום]. ♦

ראו גםיישובים ואזורים מעורבים ♦  והשיח על אופי המשטר (חזון) 

לחלום בגדול, ללכת צעד צעד. מה בני הנוער חושבים על חיים משותפים בין חילונים ודתיים, יהודים וערבים ואיפה מבחינתם אפשר להכיר ולפגוש נערים שונים מהם באופן הטוב ביותר? יצאנו ושאלנו. צפו, אורן טוב, YNET, 17.12.17 ♦

אז מה אם ליברמן אמר: הנכבה השנייה היא לא בדיוק מה שחשבתם. מחאת ערביי ישראל על "הצהרת ירושלים" של טראמפ הולידה תגובה חריפה – וצפויה – של שר הביטחון, אך אם מנקים את הצעקות והטינה מרחובות ואדי ערה, מגלים דווקא פצצת דו-קיום, יואב איתיאל, וואלה, 14 בדצמבר 2017 ♦

סונטה זוגית לדו־קיום. בשארה הוא פסנתרן ערבי מנצרת ועדי היא כנרת יהודייה מרמת גן • יחד יש להם זוגיות וגם מופע משותף, שמשלב בין מוזיקה, מחול וקולנוע • "הקשר של ערבי ויהודייה הוא לא אישיו מבחינתנו", הם אומרים בראיון, יריב פלג, ישראל היום,  14.12.2017 ♦

תושבי ואדי ערה, יהודים וערבים, עומדים יחד נגד השנאה. בוואדי ערה חיים היום יהודים וערבים זה לצד זה – עובדים יחד, לומדים יחד, מבלים יחד, מתאשפזים יחד בשעת הצורך, מקיימים יחד קשרי מסחר. אנחנו רואים אחד בשני שותפים מלאים ורוצים לקיים יחד חיים משותפים. על כן אנו מפגינים היום יחדיו נגד השנאה שמבקש שר הביטחון להפיץ, מאת חסאם מסאלחה ורחל קסל,  שיחה מקומית,   12.12.2017 ♦

האם יש סיכוי לחיים משותפים בישראל? איך יוצרים חיים משותפים בין קבוצות שונות באוכלוסיה ההטרוגנית בישראל? כנס דב לאוטמן שיתקיים בסוף החודש יעסוק באפשרויות השילוב והחיבור דרך מסגרות החינוך הבלתי פורמלי בישראל. "החינוך הבלתי פורמלי יוצר את ההזדמנות להיפגש, ללמוד ולעשות יחד", מורן רגב, YNET,  12.12.17 ♦

מועקה בוואדי. בכביש 65 עמוס הנוסעים בדרך כלל נראתה אתמול תנועה דלילה למדי • ערימת הסופגניות במאפיית השוק המתינה מיותמת ללקוחות היהודים שלא הגיעו • גם השולחנות במסעדת "אל באבור" הוותיקה נותרו ריקים • ההפגנה האלימה וזריקות האבנים בשבת, יחד עם קריאתו של ליברמן לחרם צרכנים, עשו את שלהן, ישראל מושקוביץ, ידיעות אחרונות, 11.122017 ♦

"בני נחטף והותקף בגלל שהוא ערבי". אב מחיפה הגיש תלונה במשטרה על כך שלטענתו בנו הותקף בחמישי האחרון בעיר לאחר יום לימודים בגלל שהוא ערבי. לטענתו, בנו הועלה על רכב בו הוכה נמרצות בגלל שהוא ערבי – וכשגילו כי הנער נוצרי החליטו להוריד אותו, פוראת נסאר | חדשות 2 | פורסם 02/12/17 10:01 ♦

החינוך לשותפות יביא לצמצום הפערים בחברה. "החינוך לשותפות הוא חלק בלתי נפרד מהדאגה לצמצום הפערים בחברה הישראלית – אני מאמין שאפשר ליצור חברה אחת, מתפקדת חזקה, עם ארבע מערכות חינוך נפרדות – אבל, רק אם מוודאים שגשרים חזקים מחברים ביניהן"   נשיא המדינה העניק זו השנה השלישית את "אות הנשיא לחינוך לשותפות" לשנת תשע"ז 2016/17, במסגרת כנס "תקווה ישראלית בחינוך" בשיתוף שר החינוך וקרן לאוטמן, יפעת גדות, מחלקה ראשונה, 23.11.2017 

ח"כ זוהר: "בחברה הערבית יש מושג שניתן להטריד מינית יהודייה". יו"ר הוועדה לשוויון חברתי וצדק חלוקתי התייחס בדיון שעסק בהטרדות מיניות בפריפריה לחברה הערבית, "אם ערבי יטריד מינית ערבייה יום למחרת הוא יירצח על רקע כבוד המשפחה. אבל אין לו בעיה להטריד יהודייה", משה ויסטוך, כיפה, ב בכסלו התשעח, 20 בנובמבר, 2017 

לא נתפסים בנבדל: ארסנל מחברת בין ערבים ליהודים בסימן דו-קיום. ערבים ויהודים התחברו דרך אהבה לכדורגל ואהדה למועדון ארסנל האנגלי. החברים הקימו פורום אוהדים בפייסבוק והם מנהלים בו דו-שיח ספורטיבי מקוון ומדי פעם מקיימים מפגשים. "זה מפגש תרבותי יותר מאשר ספורטיבי", סמי עבד אלחמיד, חדשות 10, עודכן 22:56 18/11/2017 ♦

חרדי וערבי נוצרי נפגשו.. זו לא בדיחה. מפגש נדיר ומסקרן בין קמב"ץ זק"א צפון ועו"ד סאמי אבו ורדה ישתפו פעולה להכרה וקירוב בין דתות… המפגש נועד לדון בקירוב בין כל אזרחי חיפה והצפון, יהודים וערבים, דתיים, חרדים וחילוניים, נוצרים, דרוזים ומוסלמים. "באנו לקרב בין כולם" ציינו הקמב"ץ ועורך הדין…", יונתן הללי, מעריב, 13/11/2017 

יחסים בין יהודים וערבים – על הפנים? לא מדויק. נסרין חדאד חאג'-יחיא, ראשת התכנית ליחסי יהודים-ערבים במכון מציגה [וידאו] את היחסים המורכבים ומסבירה, כי גם אם ברמה הלאומית הפערים גדולים, דווקא ברמה האישית- בחיי היומיום, בעבודה ובפייסבוק היחסים ביננו מעולים. [ראו הדוח בהמשך ⇓ ] ♦  

שותפות בעירבון מוגבל: יהודים וערבים. מאת: פרופ' תמר הרמן, חנן כהן, , אלה הלר, ציפי לזר-שואף, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2017 ♦

סקר במגזר הערבי: 78% חוששים מביקור ביישובים יהודים. סקר שהוזמן על ידי אתר "בוקרא", המחדש בימים אלה מיזם העוסק בדו קיום, חושף כי 85 אחוזים מהציבור הערבי חושש מעלייה ברמת הגזענות בחברה היהודית…", אור רביד, וואלה,  6.11.2017 ♦

שוברים שוויון. התהום בין יהודים לערבים מעמיקה • סקר חדש מגלה: רבע מהיהודים חושבים שאסור לערבים לרכוש קרקעות, 40 אחוז מהיהודים חושבים שמגיעות להם זכויות יתר, ורק עשירית מהערבים רואים עצמם כישראלים. חלום הדו־קיום מעולם לא נראה שברירי יותר: ארבעה מכל עשרה יהודים סבורים שיהודים צריכים לקבל זכויות יתר, שישה מכל עשרה יהודים סבורים שיש לשלול זכות הצבעה מערבי שלא מסכים שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, ושמונה מכל עשרה ערבים סבורים שלא משנה מה — תמיד יעדיפו יהודי בקבלה ללימודים או לעבודה. מאת תלם יהב, ידיעות אחרונות, 7.11.2017 

Print

מגיע לנו עתיד טוב יותר: בדרך לחיים משותפים. אנחנו חיים זה לצד זה שנים רבות, לכל צד היסטוריה פרטית וכואבת משלו, אבל בלי שיתוף בינינו, העתיד של כולנו לוטה בערפל. המרכז לחברה משותפת בגבעת חביבה פועל למען עתיד משותף טוב יותר בעזרת העצמה הדדית ולכל הגילאים. כך זה נראה,  בשיתוף גבעת חביבה, ynet, 06.11.17 ♦

גזענות באוטופיה. החופשה הרומנטית שתכננו א' וד' בצימר "אוטופיה בצפון" שבמושב דלתון נהרסה אחרי שמפעילי המקום הבינו שהאוהבים הצעירים שהזמינו את המקום הם ערבי ויהודייה • “בני הזוג סולקו מהצימר מסיבה אחת ויחידה, היותם זוג מעורב” קבע בית המשפט ופסק לזוג פיצויים בגובה 20 אלף שקלים • "כולנו בני אדם", אמר אתמול א', "הכי חשוב שזכינו, הכסף פחות חשוב" • בעלי הצימר יערערו על ההחלטה, יורם ירקוני, ידיעות אחרונות, 2.11.2017 ♦

כך מנסים לגרש שכן ערבי: "זה פשע". יורם ישראלי עבר להתגורר לפני כשנה עם משפחתו בשכונה דתית בנתניה, אך שכניו לא מעוניינים, בלשון המעטה, במגוריו הסמוכים. הסיבה: הוא ערבי. רב השכונה אף פנה לחברת עמידר בבקשה להעבירו למקום אחר, רכבו הוצת 4 פעמים ומכתבי נאצה ואיומים נשלחו לפתחו: "הם מחבלים, רציתי להתחבר אליהם אך הם לא רוצים", גיא פלג | חדשות 2 | פורסם 02/11/17 22:06 ♦

גופשטיין: "להגיד ליהודיה לא לצאת עם ערבים – לא עבירה". יו"ר ארגון להב"ה בנצי גופשטיין התייחס בראיון לכאן רשת ב' לחקירתו במשטרה: "מעניין ומצחיק". על פעילותו: "אנו מחלקים ליהודיות סוכריות עם פתקים", כאן ועכשיו, 25 באוקטובר 2017 ♦

רוב הציבור סבור: החברה הישראלית מפולגת מאוד – וזה לא ישתנה. לפי סקר הליגה נגד השמצה בישראל 75% מהישראלים חושבים שהסיבה לפילוג היא המנהיגות הפוליטית…עוד עלה בסקר כי כ-50% מהציבור חושבים שאין סיכוי לשנות בעתיד את העמדות השליליות כלפי ערבים ישראלים… רק כמחצית מן הציבור בישראל (51%) בעד שמירת מעמדה של הערבית כשפה רשמית שנייה…", בני טייטלבוים, כאן תאגיד השידור בהרצה, 19.10.2017

בכירי כפר קאסם בביקור ניחומים באלקנה: "מוטי חי דו-קיום". אנשי העיר הערבית שבה נרצח ראובן מוטי שמרלינג ערכו ביקור תנחומים בבית האבלים בהתנחלות הסמוכה. ח"כ עיסאווי פריג' שמתגורר בכפר קאסם אמר: "למרות הריחוק האידאולוגי, הקרבה הגיאוגרפית מייצרת חיים משותפים", אלישע בן קימון, YNET, 16.10.17 ♦

חוששים לבקר במגזר: "אל תשפטו חברה שלמה בגלל בודדים". שמואל מפתח תקווה הגיע לכפר קאסם לאחר שראובן שמרלינג נדקר למוות: "אנחנו חיים יחד, לא צריך לפחד". אבל בעלי עסק רבים במגזר בטוחים שמעשי הרצח הם הסיבה לירידה במספר הרוכשים היהודים בסוכות: "בעקבות האלימות הקונים היהודים נעלמו", חסן שעלאן, YNET, 12.10.17 ♦

הערבי שבנה סוכה למהדרין: בואו להתארח אצלי בחג. עם אוכל כשר (למהדרין) וסוכה שבנויה לפי כל כללי ההלכה, ממש במוצאי יום הכיפורים – מזמינים ד"ר חליל וד"ר רים בקלה מנצרת את האוכלוסייה היהודית להתארח: "לפעמים העוינות נובעת מהיעדר הזדמנויות למפגשים. זאת סוכה של תקווה חדשה לחיים משותפים", אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, YNET, 2.10.2017 ♦

"מדינה שמשקפת 100% מתושביה" . מה השיח הקיים כיום בין ערבים ליהודים, האם נגזר עלינו לחיות יחד או שנועדנו לחיות זה לצד זה בשלום וכיצד בא לידי ביטוי השיתוף החברתי של כל אחד ואחת מאיתנו בחיים הללו? יוזמת "מפת דרכים" לחיים משותפים פועלת לשינוי מתוך החברה ובעזרתה, אלכסנדרה לוקש, YNET, פורסם:  28.09.17 , 10:45 בשיתוף גבעת חביבה 

שוברות מחיצות: המתנחלת והערבייה שכתבו וצילמו יחד שיר. כשנוראן אבו קוטוב מיפו ודבורה יקיר מברקן שמעבר לקו הירוק הכירו אחת את השנייה, הן הבינו ששני העמים שחיים יחד לא באמת מכירים אחד את השני. שתי הנערות כתבו יצירה של "שירה מדוברת", והתחילו לשבור מוסכמות. צפו. מערכת מהדורה צעירה | חדשות 2 | פורסם 21/09/17 16:53  ♦

"לא היה צריך לפטר את כהן, הרוב בבית"ר בעד שחקן ערבי".  מערכת אתר ספורט 1, 14.9.2017♦

אז למה הם מצביעים עוד פעם למי שדופק אותם? נתניהו מבין היטב את הפחד הגדול של מי שנמצא במעמדות הנמוכים בישראל, ומבטיח לו עליונות גזעית. למרות שכולם מבינים שנתניהו לא יבטיח להם חיים בכבוד, הוא יודע על איזה מיתרים עליו לפרוט… ההתנהלות הזו מעניקה גם ליהודי העני ביותר יתרון על כל ערבי באשר הוא, ומתוקף זה היהודי העני ביותר בישראל אינו נמצא במעמד הנמוך ביותר…", ירון בן עזרי,  שיחה מקומית,  13.9.2017 ♦

אלי כהן, מישהו ביקש ממך להגיד את האמת? אלי אוחנה, ניר חפץ, פרסים מנשיא המדינה. בית"ר ירושלים עושה הכל כדי לכתוב את סיפורה החדש: "כך אנו נאבקים בגזענות". הבעיה היא שמתחת לסיפור ישנה מציאות: אין ערבי בבית"ר. כנראה גם לא יהיה בקרוב. זה בדיוק מה שאלי כהן אמר. פלא שפוטר?  אלון עידן, הארץ, 15.9.2017♦

 הסיבה האמיתית לסיום עבודתו של אלי כהן בבית"ר. התבטאויות לא ראויות כפי שהיו לאלי כהן השבוע כבר נשמעו במחוזותינו, אז מה היה שונה הפעם שגרם לעזיבה המפתיעה של "השריף" ומדוע המהלך היה בלתי נמנע?… הסיבה העיקרית לסיום עבודתו של אלי כהן בבית״ר ירושלים, היא הלחץ הגדול של בית הנשיא. החל משעות הבוקר של יום רביעי, בבית הנשיא נכנסו ללחץ, ההתנהלות בקרב מספר גורמים בבית נשיא המדינה דמתה לאירוע חריג בסדר גודל בינלאומי. ", משה בוקר, ערוץ 20, 15.9.2017 ♦

כנס أمل مشترك תקווה משותפת, קלנסואה, 12.9.2017 – לא מעט התארגנויות חוץ פרלמנטריות פועלות למען שותפות יהודית-ערבית בתחומים שונים: בחינוך, הגנה על זכויות הפרט, ביצירת שיח משותף של זיכרון והנצחה של קורבנות הסכסוך, ובמאבק בכיבוש. הארגונים האלה יכולים להיות חלק מתשתית שתעמיד את יכולותיה לרשות שותפות פוליטית יהודית-ערבית חדשה. הרעיון הוא לחזק את השותפות הפוליטית היהודית-ערבית כד לבנות הסכמות ותאום פרלמנטרי נרחבים אשר בעתיד עשויים להוביל למערך פוליטי משותף.  [יש תמונות ועדכונים מהכנס בעמוד הפייסבוק של האירוע] 

פאנל חברות וחברי הכנסת בכנס קלנסואה 2017 (צילום: PnePlace)
פאנל חברות וחברי הכנסת בכנס קלנסואה 2017 (צילום: OnePlace)

בגלל מחאה, סיייעות ערביות הועברו מתפקידן. לירן חוג'אינוף, כאן – הערוץ הראשון. 10.9.2017 [תגובת העירייה – לוקאל הוד השרון, 14.9.2017]  

מחרוזת יהודית ערבית – איזו הברקה. מופע הפתיחה של פסטיבל "מקודשת" בירושלים היה "כולנא", בביצועים משותפים שחלקם נהדרים ממש, של מוזיקאים יהודים וערבים בדואטים ובמחרוזות, בן שלו, הארץ, 08.09.2017 ♦

יוזמה חדשה תרחיב את שיתוף הפעולה הפוליטי בין יהודים לערבים. בעוד שבועיים יתקיים כנס "תקווה משותפת" בהשתתפות אנשי רוח, פוליטיקאים וארגונים המאוחדים סביב הדאגה לזכויות אדם והחתירה לסיום הכיבוש. המטרה: קידום מעשי של שותפות פוליטית יהודית ערבית בישראל, בשיר כרכבי, שיחה מקומית,  30.8.2017 ♦

שכנים וקרובים. לשקם את הטבע ואת היחסים: בדואים ויהודים בהר הנגב מוכיחים שאפשר אחרת. פרוייקט שיקום השקייה של מטע זיתים ותיק בכפר הבדואי הלא מוכר ואדי אריכה, הפך בחודשים האחרונים לקרקע פוריה למפגש, שיחה וחברות | על רקע המתח של השנים האחרונות, תוכנית פראוור ואירועי אום אל-חיראן, נובט בהר הנגב שיתוף פעולה מעודד, מאת אוריאל לוי ושלום דנוף , דבר ראשון, עדכון אחרון: 30.08.2017 ♦

"אם אשכיר לערבים זה ירתיע שוכרים". האגודה לזכויות האזרח פנתה באחרונה למשרד המשפטים בדרישה לפרסום הנחיות ברורות למתווכי דירות לא להפלות לקוחות בשל מוצאם: "המסר הוא פשוט: גזענות לא מתווכים", גילי מלניצקי, דה מרקר, 23.08.2017 ♦

משמרות הגזענות. תופעה חדשה: חבורות של צעירים יהודים מכות ערבים עד זוב דם… שני חיילים בחופשת סוף שבוע ישבו בגינה ציבורית בפרדס חנה, ולפתע הותקפו בידי חבורה של צעירים והוכו מכות רצח. למה? כי "הם נראים כמו ערבים". דרור פויר, גלובס, 26.8.2017 ♦

"השסע הערבי-יהודי פוגם באיכות החיים". נאום השבטים המפורסם של הנשיא ריבלין היה קריאת השכמה ליניב שגיא ובעקבותיו נולד פרויקט "מפת הדרכים" המתווה דרך אלטרנטיבית לחברה משותפת של יהודים וערבים, ומנסה ליישם באמצעים פרקטיים, ובשיתוף הציבור הרחב, חזון חדש לחיים משותפים, מיטל ר. פישמן, בשיתוף גבעת חביבה, YNET, פורסם:  22.08.17 , 08:53 ♦

תושבי יישוב בגליל מסכלים הרחבה כדי למנוע כניסת ערבים: "הם כמו עצם בגרון". "לא רוצים ערבים, בחרתי באיכות החיים" ■ "כמה מגרשים יש לאנטיוכוס?" ■ "יש הגבלה על הקמת מסגד לבני דודינו?" ■ ל"הארץ" הגיעה הקלטת הדיון שניהלו תושבי היישוב נופית שבגליל, הפועלים לסכל את הרחבתו כדי למנוע כניסה של ערבים לתחומו, אור קשתי ו נעה שפיגל,17.08.2017 22:50 עודכן ב: 18.08.2017 13:59 ♦

מפגש בחיפה לקראת הקמת לובי יהודי-ערבי ארצי. כ-30 פעילים יהודים וערבים, ובהם הבמאי סיני פתר, המחזאי יהושע סובול והעיתונאי והסופר עודה בשאראת, קיימו מפגש ראשון שמטרתו היא יצירת מערך פוליטי שיאחד את גופים העוסקים בפעילות משותפת, מאת: שושן מנולה, כלבו חיפה והצפון, 16.8.17 ♦

הקייטנה שמראה כי אפשר לחיות האחד לצד השני. היום מסתיימת קייטנת הקיץ של השומר הצעיר ותנועת אג'יאל, שחיברה בין ילדי שובל לבין תלמידי רהט. אייל כהן (השומר הצעיר), Mynet הקיבוץ, 3.8.2017 ♦

רוב היהודים: ערביי ישראל תומכים בפיגועים האחרונים. על רקע המשבר האחרון בהר הבית שניצת בעקבות הפיגוע בו נרצחו שני שוטרים לפני כשבועיים וחצי, "מדד השלום" שמתפרסם היום חושף כי מרבית הישראלים סבורים שהתנהלות הצמרת המדינית סביב המשבר הייתה לקויה. בקרב הציבור היהודי, הרוב מאמין כי אזרחי ישראל הערביים תומכים בפיגועים בהר הבית וברצח המשפחה בחלמיש, חדשות 2 | חדשות 2 | פורסם 02/08/17 11:40 ♦

הפתרון למשבר ביחסי היהודים והערבים בישראל טמון בספורט. בזמנים בהם אנחנו מתבצרים כל אחד במחנהו והסדקים בחברה הישראלית מתרחבים ומעמיקים, הספורט יכול לעזור לנו לשפר את הלכידות החברתית כמו ששום תחום אחר לא יכול – כפי שהוכיח לנו הקונצנזוס סביב נבחרת העתודה. הגיע הזמן להשתמש בכוח הזה לטובתנו, ניר הופמן, הארץ, 29.07.2017 ♦

כשבדואית נואמת באולפנה לציון יום גוש קטיף. כנס יום השנה לעקירת גוש קטיף אירח השנה פאנל שעסק בחברה הבדואית, בהשתתפות פעילה חברתית מרהט. מבחינת המארגנים, זה חלק מהתיקון, אלחנון ריינר, מקור ראשון, 28.7.2017 ♦

יש עדיין סיכוי לחברה משותפת ליהודים וערבים, וזה מה שצריך לעשות. לצד המגמה החותרת לעימות ולשיסוי, יש גם כוחות רבים הפועלים לפיתוח יחסים טובים ואנושיים בין יהודים וערבים. הניסיון מראה שבטווח הארוך, חברה שוויונית היא לא תסריט בדיוני, רון גרליץ, הארץ, 20.07.2017 ♦

מברוכ, חברים. סבא של הדיל בנה את השבילים בקיבוץ, מחמוד התגורר בו אחרי הלימודים, ולשניהם לא היה ספק שיום אחד, ביחד עם הילדים, הם יחזרו לסגור מעגל • ביום שישי החברים בקיבוץ אילון הצביעו והחליטו: משפחת מזעל, מהכפר הבדואי ערב אל־עראמשה, התקבלה באופן רשמי לחברות בקיבוץ • "אם חברת קיבוץ בת 90 אומרת לי 'אני באה להצביע בעשר אצבעות בשבילכם'", מגלה מחמוד, "זה אומר הכל", גואל בנו, ידיעות אחרונות, 10.7.2017 ♦

היהודים נוהרים לסיורי הרמדאן. חודש הרמדאן עוד רגע מסתיים והשנה השתתפו בסיורי "לילות רמדאן" אלפי מבקרים יהודים – עם עליה של 30% בהשוואה לשנים קודמות… צפו בראיון המשותף עם ראאד אבו ריא מפורום דרכים שלובות ורון גרליץ, מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי, על ההצלחה הגדולה של הסיורים. כאן – תאגיד השידור הציבורי, 22.6.2017 ♦

יחסי יהודים-ערבים בעקבות אירועי כפר קאסם– סכנת 'המדרון החלקלק'. האירוע הקשה בכפר קאסם התחולל על רקע המאבק בפשיעה הפנימית ובאלימות במגזר הערבי, גם בהקשר האלימות כלפי נשים. בשנים האחרונות ניתנה לסוגיה זו בולטות גבוהה והיא מעסיקה משמעותית את האוכלוסייה הערבית. עבודה משותפת עם הרשויות הערביות, בין היתר לשם הקמת גופי שיטור עירוניים-מקומיים, חיונית ביותר. מהלך כזה לא יהיה נטול בעיות, אולם הוא ושכדוגמתו עשויים לסייע בקידום היציבות, בצמצום האלימות במגזר הערבי ובשיפור האווירה בינו לבין יתר המגזרים בחברה. דורון מצאמאיר אלרן, מבט על, גיליון 939, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 14 ביוני 2017 

לילות רמדאן: אלפי יהודים מסיירים בערים ערביות בעקבות חודש הצום המוסלמי. חודש הרמדאן מספק הזדמנות נדירה לתיירות ישראלית לערים ערביות. אלפי יהודים מתארחים אצל משפחות ערביות ודווקא בשנים האחרונות כשהמתח עולה – גם הפופולריות של הסיורים האלה בעלייה, חן ליברמן, חדשות 10, 7.6.2017 ♦

מי כאן הערבי ומי היהודי המזרחי? האמנים שפועלים בין חברות לזהות. בספר "ערבי־מערבי", שהיה חלק מפרויקט הגמר של אוהד חדד והלאל ג'בארין בבצלאל והיום הם מנסים לגייס מימון להוצאתו, מציגים השניים חברוּת שנדרשה לצלוח את משוכת הזהות. אבל זו לא חגיגת דו־קיום נוטפת דבש ובקלאווה. רחוק מזה, איל שגיא ביזאוי, 01.06.2017 

פשעי השנאה צוברים תאוצה: "רודפים אותנו וזו התוצאה". תוך חודש נמנו חמישה פשעי שנאה נגד ערבים, האחרון הלילה בוואדי ערה, כשבאותו זמן הוגשו צווי הרחקה מבתיהם ליותר מ-20 נערי גבעות. המתנחלים ממהרים לקבוע שמתעמרים בהם: "מציקים לנו ואחר כך מתפלאים שזה קורה". בשב"כ טוענים כי צווי ההרחקה נועדו להרגיע את השטח, אלישע בן קימון, YNET, 24.05.17 

ואדי ערה: כלי רכב הוצתו ורוססו כתובות נאצה. כתובות "תג מחיר" רוססו על קירות אחד הבתים בכפר ערה, בשכונה שבה הוקם אוהל תמיכה בשביתת הרעב של האסירים הביטחוניים. התושבים חוששים מהסלמה, חסן שעלאן, YNET, 24.05.17 ♦

עצרת הזדהות עם תושבי כפר נאורע על אירוע תג המחיר בישוב (צילום: דוברות המועצה אזורית הגלבוע).
עצרת הזדהות עם תושבי כפר נאורע על אירוע תג המחיר בישוב (צילום: דוברות המועצה אזורית הגלבוע).

אור גדול בחשכה. לא נכנעים לשנאה: יהודים וערבים בגלבוע בעצרת משותפת כנגד "תג מחיר". בעקבות הרס מכוניות וריסוס גרפיטי בכפר נאעורה בשבוע שעבר, קיימו מעל אלף תושבי האיזור עצרת מחאה | סגן ראש המועצה: "אנחנו מתייצבים כאן לומר – כן לאהבה, כן לשכנות טובה, כן לחיים משותפים ולא לגזענות ושנאה"' מאת מיכל רוזן, דבר ראשון, 15.05.2017 ♦

חזית יהודית־ערבית למאבק בסיפוח. אחרי 50 שנים של מאבק חוץ־פרלמנטרי אמיץ יש לחשוב גם על שימוש מושכל בכלים פרלמנטריים. כיום פועלות בכנסת רק שתי רשימות המתמידות בהתנגדות בלתי מתפשרת לסיפוח: מרצ והרשימה המשותפת. אלה הן שתי המפלגות היחידות שמציבות בראש סדר היום שלהן את המאבק באיום הקיומי הגדול ביותר שרובץ לפתחה של ישראל — הפיכתה למדינת אפרטהייד גזענית ואלימה. דא עקא, כל אחת משתי הרשימות זוכה לתמיכה רק בקרב בני קבוצה לאומית ודתית אחת מקרב שני העמים החיים כאן. אבל בלא שותפות בין נציגי שני העמים, לא ניתן יהיה לקדם באפקטיביות פתרון שיחתור לסיום הכיבוש ויעצור את הסיפוח….. למרבה הצער, קואליציה יהודית־ערבית כזאת למאבק בסיפוח לא קמה עדיין בישראל….קואליציה כזאת יכולה להוות תשתית להתארגנות הנדרשת לקראת הסכנה הגדולה שאולי אורבת מעבר לפינה: ניסיון של הימין להפוך את ישראל למדינה ריכוזית שתחסל את הדמוקרטיה, תפרק את ארגוני ההתנגדות ותקדם מהלכים נפשעים עוד יותר בשטחים…", פרופ' דניאל בלטמן, הארץ, 11.5.2017 

ראו גם: יישובים ואזורים מעורבים 

בפעם השנייה בתוך שעות: כתובות "תג מחיר" וצמיגים מנוקבים בכפר ערבי. כתובות "תג מחיר" רוססו בכפר נעאורה שבגלבוע, וצמיגי רכב נוקבו. כתובות נוספות רוססו הלילה על מספר רכבים שחנו לאורך ציר 21 בסמוך לשכונת שועפאט שבירושלים. המשטרה פתחה בחקירה, יוסי אלי וסאמי עבד אל חמיד, חדשות נענע10, 9.5.2017 ♦

המחתרת היהודית, גרסת 2017. עם מקלות גולף, אלות ומסיכות סקי, יצאו רז, קורן, טמיר, שרון, רן ו-נ' לתקוף בדואים וערבים ברחבי באר שבע. הטקס היה קבוע: אחרי שאיתרו קורבנות, הכו אותם, דקרו, והשאירו אותם לדמם – הם חזרו לישיבת בית יוסף בעיר, שם רז, המנהיג, היה מעביר לכולם שיעור תורה, שמעון איפרגן | חדשות 2 – מגזין mako | 4.5.2017 ♦

הותר לפרסום: חיילים ונער מבאר שבע מואשמים בשורת תקיפות נגד ערבים. הנאשמים, שישה תושבי באר שבע והם שני חיילים בשירות סדיר וקטין, חשודים שהיו מעורבים במספר הזדמנויות באירועי תקיפה שונים נגד ערבים באמצעות מוטות ברזל ואלות, ואף ביצעו פיגוע דקירה. לטענת עורך דינם, אחד החשודים לא עמד בלחץ החקירות – וניסה לשים קץ לחייו.. לפי החשד, מאז דצמבר 2016 בוצעו ברחבי באר שבע מספר מעשי תקיפה נגד ערבים, אחד מהם אף היה פיגוע דקירה שבוצע ב-21 בפברואר האחרון..", אלמוג בוקר ויוסי אלי, חדשות 10, 23.4.2017 ♦

המדריך המלא להתמודדות עם מחמאות גזעניות של ישראלים. פסח כבר כאן ואיתו הטיולים בשבילי פלסטין הכבושה והקפיצה אל היישובים הסמוכים למקומות הבילוי כדי לקנות פיתות. לצד הטיולים, נכונים לישראלים רבים מפגשים עם פלסטינים, ואיתם גם פליטות פה מביכות. הנה כיצד על הפלסטינים להתמודד איתן, מאת רמי יונס, שיחה מקומית,  11.4.2017 ♦

המזרחים שונאים ערבים. "…המכנה המשותף שעמד ביסוד דיכוי הפלסטינים מזה והמזרחים  מזה על ידי ההגמוניה הישראלית האשכנזית בעשורים הראשונים לקום המדינה — הרקע הערבי המשותף של שתי הקבוצות, … גל ההזדהות עם מעשה אזריה, כולל הכתרתו בתור "גיבור", איננו נטול גוון אתני־שבטי, אלא אדרבה, מזוהה במובהק עם קולות יהודיים־מזרחיים. … כתוצאה עקיפה של הכפשת הערביות על ידי הממסד הציוני־אשכנזי ההגמוני בעבר, תופעת שנאת הערבים נהפכה עם הזמן לאחד הקולות הדומיננטיים בקרב המזרחים בישראל העכשווית..האחריות לסילוק המטמורפוזה הגזענית האנטי־ערבית של אותה רתיעה מתוך הנוף המזרחי הישראלי בהווה מוטלת כל כולה על כתפי הציבור המזרחי והאליטות שלו. ", דימיטרי שומסקי, הארץ, 27.03.2017 ♦

הצבעה על 25 המלצות שיכולות להוביל לחיים בחברה משותפת, פרוייקט "מפת הדרכים לחברה משותפת", גבעת חביבה ו YNET ♦

המתכון לאחווה ושלום: בני נוער ערבים ויהודים משתפים פעולה בדרך ייחודית. פרוייקט מדהים מקשר בין נערים יהודים וערבים, שביחד בונים רחפנים. מייסד הפרוייקט מספר על העבודה המשותפת ועל הנגשת הטכנולוגיה לאוכלוסיות ממודרות, דני רופ, חדשות 10, הייטק וטכנולוגיה, 21/03/2017 ♦

 גזענות במשטרת ישראל כלפי שוטרים ערבים? פרסום ראשון: מסיבת הפורים של המשטרה שהפכה מאירוע משמח לעימות אלים וגזעני – שוטרים יהודים תקפו וקיללו שוטרים ערבים במהלך אירוע של המשטרה. במח"ש כבר פתחו בחקירה, הדס שטייף, גלי צה"ל, 21.3.2017 

הרב אליקים לבנון הורשע בגין התבטאויות גזעניות נגד ערבים. בהליך תקדימי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, נגזר עונש של נזיפה חמורה על הרב אליקים לבנון ■ בין השאר הוא אמר: "אסור למכוניות ערביות לצאת מהערים, ערבים שרוצים – ייסעו באוטובוסים", משה ליכטמן, גלובס, 19.3.2017 ♦

סקר: 48% אינם מוכנים שמורה ערבי ילמד את ילדיהם. נתונים למחשבה: 42% מההורים לא רוצים מורה חרדי ו־14% – מורה אתיופי • נשיא מכללת כנרת: "הממצאים מראים שלחברה הישראלית יש הרבה עבודה", נועם (דבול) דביר, ישראל היום, 19.3.2017 ♦

טביב: אני בעד שחקן ערבי בבית"ר ירושלים. בעלי בית"ר ל-102FM: "צריך לסגור את הכדורגל עד למיגור האלימות, בדרך הזאת לא אמשיך בבית"ר, אם יהיה צורך לא נעלה למשחק, מימר ימשיך עוד עונה", אופירה אסייג ואייל ברקוביץ, one, 19.3.2017 ♦

ראו גם : השיח על אופי המשטר בישראל – החזון ♦

דו"ח: מערכת הבריאות היא מודל לדו־קיום בין ערבים ליהודים. חלקם של הערבים במערכת הבריאות גדול מחלקם היחסי בשוק התעסוקה ובמגזר הציבורי ■ דו"ח של המרכז הרפורמי לדת ומדינה [הדו"ח]  מצא כי מערכת הבריאות מאפשרת לאזרחים ערבים להשתלב ולהתקדם לתפקידים בכירים, וכי "העתקת המודל למקומות עבודה נוספים תחולל שינוי אמיתי", רוני לינדר-גנץ, 14.03.2017 ♦

דו קיום ברפואה. תמונה שצולמה במהלך "צוק איתן" בה נראים צוות פנימית ב' ב"כרמל" מחזיקים כרזות עליהן מודפס יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים" נבחרה כשער בדו"ח רשמי סוקר את מערכת הבריאות בישראל כמודל לחיים משותפים של יהודים וערבים, שיוגש לנשיא המדינה, אתר לוקאל,  11.12.2016 ♦

פתח תקווה: רימון הלם הושלך לדירת ערביות. שתי נשים ושני גברים יהודים נעצרו בחשד שאיימו על אם ובתה, ערביות שעברו לאחרונה להתגורר בפתח תקווה, על מנת שיעזבו את דירתן. האם איתרה שרידי רימון הלם שהושלך לביתה. חלק מהחשודים מוכרים למשטרה, רענן בן צור, YNET, 13.03.17 ♦

צועדים יחד לפיוס מכנה משותף לערבים ויהודים בישראל, מסמך חזון של תנועת צועדים יחד לעתיד משותף نسير معاً نحو مستقبل مشترك, 2017 [עבריתערביתאנגלית

כשהעברית פוגשת את הדרבוקה. ג'יהאן ג'אבר הזכירה לנו שהערבית עדיין מודרת מהמרחב הציבורי, לימדה אותנו איך נראית למידה משמעותית, והראתה לנו איך צריכים להיראות החיים המשותפים במדינת ישראל, גילי רעי |מאקו | פורסם 02/03/17 07:15 ♦

חיזוק היחסים בין יהודים למוסלמים: שדולה או השתדלות? השיח הבין-דתי האפקטיבי ביותר בישראל מתקיים בקרב החברה האזרחית, ולא במסגרת מוסדות המדינה. השדולה החדשה בכנסת עשויה להעצים את המפגש והשיח, אולם חובת ההוכחה מוטלת על חברי הכנסת גליק ובהלול, ערן צדקיהו, הפורום לחשיבה איזורית, 17.2.2017 ♦

למה שיהיה לי אכפת מהערבים? "מה באמת אכפת למישהו, יהודי כלומר, מהערבים, וליתר דיוק – מהערבים אזרחי ישראל… מי שחושב שהדרת 1.4 מיליון איש (לא כולל ערביי מזרח ירושלים), אפלייתם ובשנים האחרונות גם ההסתה הפרועה נגדם והמהלכים הבלתי מרוסנים של מחיקת הלגיטימציה שלהם כאזרחי המדינה, היא "בעיה שלהם" – לא מבין שהוא הולך על קרח דק…", מאת אבירמה גולן , ליברל, 12 בפברואר 2017 

ראאד סאלח בקמפיין חדש: להחרים את העברית. מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, שרק בחודש הקודם השתחרר מהכלא הישראלי, פרסם קמפיין חדש בהנהגתו הקורא להדיר את השפה העברית מצעירי המגזר הערבי. לדברי סאלח, העונש על מי שידבר בשפת הקודש יהיה 10 שקלים – עבריים לחלוטין, אגב, אסף גבור, nrg,  | 12/2/2017 ♦

אלפים בהפגנה הגדולה ביותר בת"א זה שנים למען שוויון יהודי-ערבי. בהפגנה קראו המפגינים להתפטרות גלעד ארדן ולעצירת הריסות הבתים, ולקידום שוויון אזרחי מלא. אלמנת יעקוב אבו אל-קיעאן מאום אל-חיראן: בואו נפעל כדי שהחיים בישראל יהיו ראויים זכרם של יעקוב והשוטר ארז, מאת חגי מטר, שיחה מקומית,  5.2.2017 

הפגנה בתל אביב 4.2.2017
הפגנה בתל אביב 4.2.2017

רצח גיא כפרי ז"ל בחיפה: פיגוע על רקע לאומני, מתוך "שנאת יהודים". תושב העיר מחמד שינאוי שביצע שלושה אירועי ירי במהלכם נקבע מותו של הישראלי ונפצע קשה הרב יחיאל אילוז, הואשם ברצח, ניסיון לרצח ופעולה בנשק למטרות טרור, מעריב אונליין, 30/01/2017  ♦

למה הזמנתם את איימן עודה למבשרת ואז ביטלתם? על הקו עם ורד ושלום ירושלמי. "..ראש המועצה אמר לי שזו החלטה משותפת שלך, של שלום ושלו. הוא אמר לי שהוא לא לחץ עליכם. שפשוט קיבלתם את זה. ואת אומרת שהוא לא שיקר לי...", ניר גונטז', הארץ, 26/1/2017 ♦

הכי קל לא להכיר: 'בדואים?! שילכו לעזאזל'. ראייה חד מימדית של אוכלוסיות שלמות בישראל דוחפת אותן לפינה ומייצרת חשדנות וניכור. זה יכול להועיל לפוליטיקאים שמבקשים קיצורי דרך לפרסום. זה מזיק לכל מי שאוהב את החברה הישראלית, אבי דבוש, nrg | 24/1/2017 ♦

בוטלה השתתפות ח"כ איימן עודה בפאנל במבשרת ציון. חה"כ מהרשימה המשותפת היה אמור להשתתף באירוע "שבתרבות" במבשרת ציון, אך מחאת אזרחים, בין היתר של משפחה שכולה, גרמה לביטול, אריק בנדר, מעריב, 23/01/2017 

הורסים את היחסים. ראשי העדה הדרוזית מתבוננים בדאגה על המחאה הניצתת במגזר הערבי בעקבות אירועי אום אל־חיראן. צווי הריסה שניתנו בכפרים דרוזים מתסיסים את השטח, ובמיוחד כועסים הצעירים על צווים שניתנו למשפחות שכולות, אחרי שנים של עיכוב היתרי בנייה שלא הותירו להם ברירה. "מאות צעירים מתאספים בבתים, כועסים. אסור לנו להגיע למצב כזה", אומר השיח' מוואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה בישראל, נעם ברקן, ידיעות אחרונות,  22.01.17 

ראו גם: יישובים ואזורים מעורבים 

בקרוב נהיה הרוב: על גנרלים, דחלילים ושדים. בשבוע שבו גנרלים מ״מחנה השלום״ הבעיתו את הציבור מפני הרוב הפלסטיני בשלטי חוצות, כוחות הביטחון פעלו באלימות כדי לחרב את קיומו, מרזוק אלחלבי, העוקץ,  21.01.17 ♦

סדנת חיבוקים נדונה לכישלון. "…חלק ניכר מהעם פוחד  מערבים. כן כן, פוחד פחד מוות.  אני עצמי פחדתי מערבים במשך שנים, וגדלתי במשפחה שפחדה מערבים, מה שלא מנע סיפורים על ארצות המוצא, שם היו בני בית אצל השכנים הערבים, ולהיפך…. הניסיון להעביר את שני הצדדים סדנת חיבוקים ופיוס נדון לכישלון. זה לא יקרה, לא תהיה כאן אהבה: הישראלים יפחדו וישנאו את הפלסטינים, והפלסטינים יפחדו וישנאו את הישראלים. .. רגש מניע לפעולה יותר מכל הסבר מפותל ומפות וחישובים..", אמילי מואטי, הארץ, 19.01.2017 ♦

קילל שוטר ערבי באופן גזעני – וישלם לו פיצוי. בפעילות שוטרים בבני ברק תועד שוטר ערבי שעצר עובד: "מניאק, אתה ערבי שחונק יהודי". הפיצוי: 20 אלף שקלים, איתי בלומנטל, YNET, 16.01.17 

מימין ומשמאל תוקפים את קמפיין הגנרלים: "גזעני ומכוער". קמפיין ההיפרדות מהפלסטינים הוביל להתבטאויות תקיפות משני צדי המתרס הפוליטי. ח"כ זועבי: "גזענים בדיוק כמו 'הצל', ביבי וליברמן". ח"כ יוגב: "מדינת טרור פלסטינית לא תהיה כאן לעולם", חנן גרינווד ואסף גבור, NRG,  15/1/2017 ♦

עולים בתמר: בדואי מוסלמי ויהודי דתי מקדמים יחד את החברה הבדואית בנגב. איברהים נסאסרה (35) ואיתן פלזנשטיין (30) משתייכים לשני קטבים של החברה הישראלית. האחד בדואי מהיישוב לקיה והשני בחור דתי מרתמים. הרצון לקדם ולפתח את החברה הבדואית בנגב חיבר ביניהם, ובעבודתם במרכז 'תמר' הם מנסים להגשים את החזון. רק אל תדברו איתם על דו־קיום. "אנחנו חיים את זה, בלי סיסמאות ובלי כותרות", הם אומרים, יעקב לוי, MYNET, 2.1.2017 ♦

טרנד חדש במודיעין: לימודי ערבית מדוברת. הפתעה: לימודי ערבית מדוברת הפכו לאחרונה לטרנד במודיעין כשיותר ויותר תושבים מצטרפים לשיעורים בבית הספר 'מדוברת' שנפתח בעיר. המנהל: "אנחנו מנסים להפחית את הפחד הקיים בין היהודים לערבים", רותי בוסידן , MYNET, 25.12.2016 ♦

האם פלסטינים יכולים לשתף פעולה עם נכדי הכובשים והרוצחים? זאת לא שאלה קלה, ופלסטינים נוטים לחמוק ממנה – אבל אני אענה: אנחנו רוצים לשתף פעולה עם השמאל היהודי על אף הקושי, אבל יש לכך תנאים ברורים. אחרת זה לא יעבוד… לכן, חברים פוטנציאלים עתידיים שלי, הנה חלק מהצעדים שמכשירים את הקרקע ומסייעים פסיכולוגית לפלסטיני הממוצע לקחת צעד אחד קדימה לעבר שותפות ברת קיימא. צעדים בוני אמון: להפסיק עם ההכחשה, ולהיפטר מהציונות..", מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  | 20.12.2016 ♦

הקוראן, ספינת הדגל של ההתחדשות היהודית בישראל. לפני 80 שנה יצא לאור תרגום הקוראן לעברית, פרי עבודה מאומצת של יוסף יואל ריבלין, אביו של נשיא המדינה, וביאליק, שראו בפרויקט משימה לאומית "…"ערך מיוחד נמצא בו אנחנו היהודים, מתוך שהוא אחת יצירות הרוח השמית היותר מפליאות….", חנן חריף, הארץ, 23.12.2016 ♦

החזון הדו-לשוני של תיאטרון אלמינא. לקראת פסטיבל אלמינא להצגות ילדים, גדעונה רז מסבירה איך האמנות מגשרת בין העברית לערבית. "אנחנו מאמינים בקיום משותף ואומרים – אל תאהבו אחד את השני, תכבדו אחד את השני. תהיו בדיאלוג עם השכנים שלכם ותצאו נשכרים מזה. תכירו מאכלים אחרים, מוזיקה אחרת, סיפורים נוספים. חקרתי את סיפורי ג'וחא וסיפורי אלף לילה ולילה, ואני חושבת שלתווך את זה לחברה הישראלית היהודית זו מצווה.", הבמה, 19.12.2016 

הערבים מקופחים אבל יש להשקיע ביהודים. יותר ממחצית (53%%) מהיהודים סבורים שאזרחי ישראל הערבים מקופחים לעומת היהודים. ובכל זאת, קרוב למחצית מהיהודים (44.5%) תומכים בכך שישראל כמדינה יהודית תזרים יותר תקציבים ליישובים יהודים מאשר לערבים. כמו כן רוב יציב בציבור היהודי (השנה 59%) מתנגדים לצירוף מפלגות ערביות לממשלה ולמינוי שרים ערבים. זאת בניגוד לרוב (72%) מהערבים התומכים בהצטרפות של מפלגות ערביות לממשלה ומינוי שרים ערבים. עם זאת, הסקר העלה נכונות ניכרת לקרבה חברתית (שכנות, חברות, עבודה משותפת) בין יהודים לערבים, למעט נושא הנישואין שהוא בבחינת טאבו בשני הציבורים. [ע"פ  "מדד הדמוקרטיה הישראלית 2016" של המכון הישראלי לדמוקרטיה]. איתמר אייכנר, YNET, 19.12.2016 ♦

ברית המדוכאים יושבת בפער בין עמונה לגבעת עמל וואדי ערה. אחרי שהשקיע את כל זמנו ומרצו בנסיון להציל את עמונה ונכשל, מבטיח ראש הממשלה למתנחלים פיצוי: נהרוס בתים גם לערבים.. לפתע ברית המוחלשים של יושבי הארץ הזו נראתה לי כה מובהקת. נהיה נהיר וברור כי אותו גוף שלטוני נעמד מול שתי אוכלוסיות מוחלשות, משני רקעים תרבותיים שונים, האחת ילידית והשנייה מהגרת, שתיהן מזרחיות..",  יאסר אבו-ערישה, שיחה מקומית,  | 17.12.2016 ♦

אל תגיד לי איך לנהל את המאבק שלי. "תאמר יקירי. לדרוש ממני "סולידריות מוחלטת עם הפלסטיני" (תאמר נפאר, "הארץ" 4.12), ואם לא אזי הוא רואה בי "משת"פ של עליונות הגזע היהודי", זה לא רק ילדותי, זה בעיקר פופוליסטי. … מעולם לא היתה הכרה פלסטינית ברורה בעניין המזרחי, למרות שרוב התנועות המזרחיות, לאורך כל שנות המדינה, עמדו לצד הפלסטינים… אני לא אוהב שאומרים לי איך לנהל את המאבק שלי. ישנם הבדלים מהותיים בין שני המאבקים, המזרחי והפלסטיני, ולעתים, מה לעשות, הם מתנגשים.. רון כחלילי, הארץ, 15.12.2016 ♦

מירי רגב העלילה עלינו עלילת דם. "…רון כחלילי יקירי. למרות אהבתי אליך, ואולי בגללה, אני מרגיש שבמאמר האחרון שלך ("ואם מירי רגב היתה אשכנזייה?" "הארץ", 30.11) הקרבת אותי אישית, ואת הפלסטינים בכלל, תמורת נזיד עדשים……  אולי כבר ויתרת על צדק מרוב ייאוש, ואתה רוצה רק להחליף את האשכנזים על חשבוני… אתה אומר שבשביל צדק חלוקתי תלך עם הגזענית. אבל אין צדק חלוקתי אצל מירי רגב, זה שקר…", תאמר נפאר, הארץ, 03.12.2016 ♦

מה זה להיות יהודי-ערבי? בשיח המזרחי החדש מכירים בערביות, אבל לא בערבים. בתרבות מבית אמא, אבל לא בכיבוש שכולנו שותפים לו… בשיח הגזעני והימני – צר לי על השימוש במילים אשכנזיות – הפושה בישראל כיום, המזרחים החדשים ישלמו מחיר כבד על האנשת הערבים. ואת המחיר הזה הם אינם מוכנים לשלם. לכן הם מכירים בערביות כתרבות, אך ממעטים לדבר על הערבים כאנשים. אולם האנשת הערבים, והנכחת מה שאנו מעוללים לפלסטינים בשטחים מדי יום ביומו, היא הדרך היחידה לספר סיפור חדש לעצמנו ולעולם – ולהפיק ממנו תועלת לעתיד, ולא רק לעבר.", אסף דוד, שיחה מקומית,   4.12.2016 

גל השריפות 2016 – עמוד מיוחד ♦

שותפות ודמוקרטיה בישראל, כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך : אוסף מחקרים, מאמרים ומסמכים מהכנס, 7.12.2016 

גשרים של שלום. תלמידי השפה הערבית בבית הספר "אורט הנרי רונסון" השתתפו לאחרונה בסמינר עם תלמידים מהמגזר הערבי תחת הכותרת 'גשרים של שלום'. "הצלחנו להכיר אחד את השני טוב יותר וחווינו חוויה שונה" סיפרו התלמידים, מערכת אשקלונים, 11/12/2016 ♦

אחריכן. מפגש נשים ערביות ויהודיות הצליח לפרוץ את חומות הגזענות. בסוף שבוע גשום במיוחד נפגשו 40 נשים לסמינר של נעמ"ת בנושא "אנטי גזענות". הן גילו כי מעבר לחומות ישנן נשים אמיצות שיכולות לחולל יחדיו שינוי ענק, מאת מיכל רוזן, דבר ראשון, 09.12.2016 ♦

נוף עתאמנהאיסמעיל: אני לא מחפשת 15 דקות של תהילה. אחרי שלושה וחצי תארים בביולוגיה, החליטה נוף עתאמנה-איסמעיל להגשים חלום ישן ולהתחיל לבשל. היא נכנסה ל"מאסטר שף" במטרה לעשות שינוי קריירה, וכעת, אחרי שזכתה בעונה הקודמת, היא כבר מוכנה לכבוש את היעד הבא :בית ספר לבישול שיצליח לחבר בין יהודים לערבים, מורן מימוני, OnLife,   01.12.16 ♦

כשמובילי המאבק למען חירות הערבים היו מנהיגי הימין. במלאת 50 שנה לביטול הממשל הצבאי על ערביי ישראל, מתגייסים בימין להזכיר את חלקם במאבק, ומציינים כי פעם מנהיגם יכול היה לומר "תבונת השלטון היא איך לא להשתמש בכוח העומד לרשותו", עופר אדרת, הארץ, 02.12.2016 ♦ 

"זו הייתה תקופה אפלה": 50 שנה לסיום הממשל הצבאי על ערביי ישראל. יובל שנים חלפו מאז תום המשטר הצבאי שהוטל על ערביי ישראל מימי קום המדינה, אך עבור אלה שהיו שם, הזיכרון עדיין צרוב כטראומה קשה: "לא רוצים שהילדים שלנו יזכרו את זה", עוז רוזנברג, מעריב און ליין, 1/12/2016 ♦

בית"ר ירושלים תעמוד לדין על קריאות גזעניות וזריקת חפצים. תובע ההתאחדות החליט להעמיד את הקבוצה לדין משמעתי בעקבות התפרעות אוהדיה בהפסד 1:0 לבני סכנין. ע'פ דו"וח השופט, האוהדים צעקו "מוות לערבים" ו"מוחמד מת". בנוסף, הושלכו כוסות שתייה ובקבוק מים, אדי חליאבין, ישראל ספורט, 29.11.2016 ♦

הליגות הנמוכות בנגב מציגות דו־קיום מרשים על מגרש הכדורגל. בליגות הנמוכות ניתן לראות לא פעם כיצד שחקנים יהודים ובדואים משחקים זה לצד זה כל הדרך לניצחון ומשאירים את הדעות הקדומות מחוץ למשחק. "הקהל ברהט אוהב שחקנים יהודים. זה בא לידי ביטוי מבחינתם בכך שהם שופטים את הקבוצה על פי מספר השחקנים היהודים שבה", סיפרו בהפועל רהט, כרמל קושניר, MYNET, 29.11.2016 ♦

מדריך: חינוך לחיים משותפים. איך עושים את זה?  כתיבה ופיתוח: נועה שפירא וצוות מט"ח – ופורום לחינוך לחיים משותפים, נובמבר 2016 ♦

אמנת “צועדים יחד לעתיד משותף”: אנו, בני כל המגזרים, העדות והדתות המרכיבים את החברה הישראלית, חותמים על אמנה זו, בקריאה לממשלת ישראל לאמץ מחדש וליישם את עקרונות מגילת העצמאות…. אנו רואים בישראל מדינה יהודית, דמוקרטית ולכל אזרחיה ,מדינה השוקדת על קידום ופיתוח הארץ לטובת כל אזרחיה; מדינה המושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום, תוך שהיא מבטיחה שוויון זכויות לכל אזרחיה – בלי הבדל דת, גזע ומין, ומתוך מחויבות להבטיח את זכותם של כל מגזרי החברה לקיים את דתם, תרבותם ולשונם…", צועדים יחד לעתיד משותף, סתיו 2016 ♦

חוק המואזין: החוק להגברת השנאה הבין-דתית. למרות התנגדות העולם היהודי, ממשלת ישראל ממשיכה לקדם את חוק המואזין. במקום לנסות למצוא את הגשרים בין הדתות הפוליטיקאים מנסים ללבות ביניהן מלחמה, מאת הרב נועה מזור, שיחה מקומית,  22.11.2016 ♦

שב"כניק לשעבר מחפש את השלום בווידאו. לאחר שנים רבות של עבודה בשב"כ, החליט עו"ד חיים נתיב לתעד בצילומי וידיאו סיפורים אישיים של ערביי ישראל. לדעתו, האזנה לסיפורים יכולה לקרב לבבות: "מהניסיון למדתי שכדי שצדדים יתפייסו, הם צריכים להקשיב האחד לנרטיב של השני". ולא, הוא לא פוחד מטוקבקיסטים, מירית פנחס, MYNET, 22.11.2016 ♦

27,000 תלמידים יהודיים נפגשו השנה עם תלמידים ערביים, כך נחשף בוועדה לביקורת המדינה. יו"ר הוועדה קארין אלהרר: אין תכנית כוללת, לתכניות הקיימות אין אחראי, ואין הכשרת מורים בעניין. נדרוש מעורבות מנכ"לית משרד החינוך… הפרופ' מרדכי קרמניצר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הזהיר כי "המדינה לא באמת מתמודדת עם האיום הבסיסי על עתיד החברה. דו"ח המבקר לוקה באופטימיות-יתרה, כי זהו האתגר הראשון במעלה במערכת החינוך, ותפיסת העולם של הממשלה היא עידוד הייחודיות הלאומי והיהודי – וזו סותרת מהותית חינוך המוניסטי"., ועדת ביקורת המדינה, 21 בנובמבר 2016, כ' בחשון תשע"ז, בשעה 12:00 ♦

יו"ר להב"ה עם סמרטוט ותמונה של לוסי אהריש: "תתכוננו לספונג'ה". בירושלים נערך כנס לזכר מאיר כהנא. איש הימין הקיצוני בנצי גופשטיין הניף סמרטוט עם תמונתה של העיתונאית הערבייה-ישראלית: "היא השוותה אותי לחמאס, נגשים לה את הסיוט". אהריש: "האיש לא ראוי לתגובה", יעל פרידסון ורן בוקר, YNET, 18.11.16 ♦

בעקבות נאום השבטים של הנשיא ריבלין:RIVLIN

וכן, פעילויות נוספות בנושא "חברה משותפת":

הזוכה הערבי בפסטיבל עכו: ״היהודים לא רואים את הצד השני״. בראיון ראשון אחרי זכייתו אומר לאל-מוניטור השחקן ג׳ורג׳ איברהים, המוכר בישראל כסמי מהסדרה ״סמי וסוסו״, כי הוא מתנגד לשיתופי פעולה ישראלים-פלסטינים. ״זה דורש נורמליזציה שאינה יכולה להתרחש בין כובש לנכבש. יתרה מזאת, אני גם חושב שאסור שתהיה", שלומי אלדר, אל מוניטור, 24.10.2016 ♦
שלומי אלקבץ ומייסלון חמוד: סיפור אהבה יהודי-ערבי. הרבה מתיחות נרשמה השבוע סביב העיר הצפונית, במחלוקות שבין האמנותי לפוליטי וביחסי יהודים-ערבים. מה שהתחיל בסאגת תאמר נפאר וההופעה המתוקשרת קיבל תפנית חיובית כשהבימאית מייסלון חמוד עלתה לבמה בפסטיבל חיפה יחד עם שלומי אלקבץ שהפיק את סרטה "לא פה, לא שם". השניים הפגינו שיתוף פעולה וביקורת על ההנהגה הגברית משני הצדדים. צפו ברגע המרגש, אמיר בוגן, YNET, 20.10.16 ♦

אברך חרדי עזר לעיוור הערבי, וגרם לקידוש ה’ גדול. "הוא ערבי", צעק ילד על אופניים לעברו של אברך שביקש לעזור לנער העיוור לחצות את הכביש. "הוא בן אדם", השיב האברך שהמשיך בחסד בצומת פת בירושלים, וגרם לקידוש ה' גדול היום (ה'). עיתונאי שנקלע למקום מיהר לצייץ את המעשה בחשבון הטוויטר שלוו, והרשת מצדיעה לאברך, שירה כהן |, הידברות, י"ח תשרי התשע"ז | 20.10.16 ♦

"המטבח הערבי כבר הגיע למיינסטרים". שף ערבי ושף יהודי בשיחה על אוכל: מה קורה כששף ערבי מצפון הארץ נפגש עם שף יהודי בתל אביב? את זה יגלו האורחים של מסעדת "דלידה", מסעדה השוכנת בדרום תל אביב, ומציעה למשך מספר ימים בלבד תפריט חובק מגזרים – וכן, יש גם כנאפה לקינוח, תיקי גולן, YNET, 20.10.16 ♦

ריבלין על נאפר: "נועדנו לחיות ביחד". הנשיא התייחס לסערה סביב הופעת הראפר הערבי תאמר נפאר בחיפה. "צריכים להכיר את האחר גם אם אנחנו לא מסכימים איתו", עדו בן פורת ערוץ 7, י"ז בתשרי תשע"ז,  19/10/16 ♦

עוצמה נשית. במפעל קטן בגליל נשים ערביות קושרות סלים ומערכות יחסים חדשות. חרף האתגרים של שיתוף הפעולה היהודי-ערבי, השפה והאתגר המגדרי – עוד ועוד נשים מצטרפות 'עמותת סינדיאנת' הקיימת 20 שנים. סלאח עיישה, עובדת במפעל כבר 4 שנים "הקשרים יותר חזקים אחת עם השניה, מאת מיכל רוזן , דבר ראשון, 18.10.2016 ♦

עיריית חיפה חזרה בה: תאמר נפאר יופיע כמתוכנן בפתיחת פסטיבל בעיר. בעקבות פניית שרת התרבות מירי רגב העירייה שקלה לבטל את הופעתו ותכננה לקצרה ולהעבירה מפתיחת הפסטיבל לסיומו. אולם, בלוח הזמנים המעודכן מופיע הראפר כפי שתוכנן תחילה, נעה שפיגל, הארץ, 17.10.2016 ♦

מחאה ברשת: "אם עיריית חיפה לא תבטל הופעתו של תאמר נפאר, נפוצץ אותה". מופע של הראפר הערבי-ישראלי הנערך בחסות עיריית חיפה עורר מחאה ברשת על רקע מסריו הפוליטיים. עוזרה של ח"כ נאוה בוקר: "העירייה הזמינה את נפאר לשמח אותנו לפני החג בקצת שירים על אכילת בשר של יהודים". נפאר לוואלה! תרבות: "זו התלהמות"' איתמר חדד, וואלה, יום שבת, 15 באוקטובר 2016 ♦

ההורים לחצו, יהודים וערבים הופרדו בחדרה. גזענות מכוערת בבית הספר לכדורגל של הפועל חדרה, אליו צורפו לאחרונה כ-50 ילדים מאום אל פאחם. היו"ר סיפר: הורים רבים הפסיקו להביא את הילדים. נותרתי חסר אונים, רז זהבי, 5 – ערוץ הספורט,   15.10.16 ♦

נסרין ולואי עוד ימלאו את קיסריה: ישראל מתאהבת במוזיקה הערבית. זוכת "אייל גולן קורא לך" סלסלה בערבית, והקהל האזין מהופנט. ישראל היא מזמן מדינת "יאללה כפיים" אך רק מספר מצומצם של ערבים ודרוזים חדרו למיינסטרים של המוזיקה המזרחית – למה, ומה גורם לשינוי? "הקהל המזרחי, הבשר של הימין, הופך את הערבים לחלק מהתרבות שלו", עדי דניאל, וואלה, יום חמישי, 13 באוקטובר 2016 ♦

"ילדים ערבים ויהודים יכולים לשחק ביחד". "עוד לא היו לי חברים יהודים והמפגשים אתכם היה דבר חדש ומרגש בשבילי וגם בשביל חברים אחרים שלי. יהיה כיף אם נמשיך להיפגש אפילו אם אצל המבוגרים יש פחד או כעס". תלמידים יהודים וערבים נפגשים ולומדים להכיר אחד את השני בתכנית שמובילה עמותת "יוזמות קרן אברהם",ynet, 10.10.16 ♦

לכל הצבועים שתוקפים את הרשימה המשותפת. "…יהודים מדברים על דו קיום וחברה שוויונית, אך בפועל קורה בדיוק ההיפך: המדינה הופכת ליותר יהודית ויותר לאומנית… את הטון לא קובעת בל"ד, כפי שמסבירים כמה "ערביסטים", אלא דור צעיר שמבטא תחושה של זעם ותיסכול ומרגיש שדוחקים אותו לפינה. מול עיניו גוברת תחושת העוינות והגזענות, מול פניו מתנפץ החלום הפלסטיני של הגדרה עצמית והקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל… בחברה הערבית יש המבקרים את החרמת ההלוויה של פרס. זה בריא, נכון וחיוני גם בתוך הרשימה על מרכיביה, כדי להסיק את המסקנות המתבקשות מדינית, פוליטית ותקשורתית. כך אמורה להתנהל חברה מודרנית ומפלגה פלורליסטית. כך – מבלי לקבל את התכתיב הישראלי ובעיקר של חובבי הדו-קיום המזויף והתקשורת המתחנפת…", ג'קי חורי, הארץ, 3.10.16 ♦

ערבייה ויהודייה קוראות להידברות בין העמים. חגית לביא ממצפה חרשים ואולפת חיידר מחיפה יובילו את צעדת התקווה שתחל במוצאי החג בראש הנקרה ותסתיים כעבור שבועיים בעצרת המונית מול בית ראש הממשלה בירושלים, מירית קושניר סטרומצה, MYNET, 2.10.16 ♦

"אין דרך טובה יותר מספורט לצבור חוויות". קבוצת כדורשת המיועדת לאימהות, יהודיות וערביות, החלה להתאמן בכפר קרע לקראת משחקיה בליגת "מאמאנט". אחת ממקימות הקבוצה, זוהר שחר: "הצהרת כוונות וצעד ראשון לקראת הקמה של קבוצות משותפות נוספות, זו הדרך שלנו לחיות יחד". מנכ"לית הליגה, גלית אבשלום: "המסר הוא שכל אמא יכולה", מיקי שורץ, YNET, 26.09.16 ♦

השמאל הציוני צריך לעשות חשבון נפש, במקום להתאכזב מהרשימה המשותפת. מה עשיתם אתם כדי שהח"כים של הרשימה המשותפת יגיעו לקו הסיום של חייו של פרס ביחד איתכם? האם חשבתם אי פעם להציע שיתוף פעולה? במקום לרדוף אחרי הימין במרוץ ההסתה האם חשבתם אי פעם שיש לכם תפקיד להתנגד להצעות החוק נגד הח"כים הערבים? מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,   2.10.2016 ♦

פרסים:

  • פרס בינ"ל ליזמות מעוררות השראה למקהלת ראנה. מקהלת ראנה היא בין מקבלי הפרס הבינלאומי ע"ש הראנט דינק לשנת 2016 בקטגוריה של יוזמות מעוררות השראה. בטקס שהתקיים ב-22 בספטמבר במרכז הכנסים באיסטנבול הוענקו פרסי הערכה לאנשים פרטיים וגופים מרחבי העולם אשר פועלים למען עולם חופשי מאפליה, גזענות ואלימות, ושבאמצעות פועלם מעוררים השראה ומעודדים אחרים להיאבק למען האידאלים שלהם. נכתב על ידי חן פטר, הטלויזיה החברתית, 26.9.2016 ♦
  • נשיא המדינה העניק הערב את "אות הנשיא לחינוך לשותפות". נשיא המדינה העניק הערב את "אות הנשיא לחינוך לשותפות" לשנת תשע"ו 2015/16, במסגרת כנס "תקווה ישראלית בחינוך" בהשתתפות מנהלי ונציגי בתי ספר מכל הארץ ומכלל השבטים הפועלים למען חינוך לשותפות נשיא המדינה: "החינוך לשותפות – צורך אסטרטגי למדינת ישראל", The PULSE, מערכת החדשות, 09.2016 ♦

חג הקורבן מוכיח עד כמה אנחנו דומים, בני דודנו היהודים. מיליוני מוסלמים יחגגו ממחר את חג הקורבן, "החג הגדול", המציין את סופו הטוב של סיפור העקדה. בגרסה המוסלמית היה זה ישמעאל שכמעט הועלה כקורבן, ולא יצחק. כך או כך, זה סיפורו של אב שהתעלל באשתו הצעירה ובבנה-בנו מתוך נאמנות או חולשה, ושל שני עמים המסרבים להודות עד כמה הם בעצם דומים, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  11.9.2016 ♦

נהג המונית שתרגם את ביאליק לערבית. לפני כחודשיים [יולי 2016] רכש משה חורש מונית חדשה והתקין בה מערכת מולטימדיה משוכללת. המערכת היקרה נועדה לא רק להנעים את זמנו בשעות הנהיגה הארוכות בכבישי הארץ, אלא גם להפיץ מסר מקרב לבבות באמצעות השמעת שירים ישראליים אהובים בתרגום לשפה הערבית, אותם מבצעת רעייתו סנדרה במקצועיות רבה. שלומי אלדר, אל מוניטור, 9.9.2016 ♦

עת לשינוי אסטרטגי בתהליכי השילוב והשוויון של ערביי ישראל. הקרבה והמגע היומיומי ממלאים תפקיד תפקיד מכריע בהבניית היחסים בין שתי החברות, מלמטה, ובאופן טבעי. זהו הדיאלוג שתורם בצורה מכרעת לביטחון וליציבות במדינה, ועל המדינה לשאוף לעודד אותו. דעה. ערב עיון לרגל השקת הספר "החברה הערביתפלסטינית במדינת ישראל: עת לשינוי אסטרטגי בתהליכי השילוב והשוויון", יתקיים ב-06.09.16 במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)., ד"ר אפרים לביא, וואלה, יום שני, 05 בספטמבר 2016 ♦

אם קיבוצניקית, אב בדואי: חייה של מעיין, שגרה בזרזיר ולומדת בנהלל. אמה היהודייה הכירה את אביה המוסלמי אחרי הצבא, ולמרות התנגדות ההורים נישאו. בתם המתבגרת מספרת על ההלם של החברים והקשיים – אך מודה: "אני גאה בהם", שרון רופא אופיר, לאשה – XNET, 1.9.2016 ♦

ארגון ההצלה החרדי חונך סניף ראשון בטייבה. דו קיום מתחיל בהצלת חיים • ארגון ההצלה החרדי "איחוד הצלה" הקים סניף מתנדבים ראשון ביישוב הערבי • יו"ר הסניף, יליד המקום: "התרגלנו לחבר'ה עם הכיפות השחורות, הפכנו למשפחה", נצחיה יעקב, ישראל היום,  עודכן ב30.08.2016 ♦

פסטיבל מסרחיד מאמין בדו קיום. לחאלד אבו עלי, מנהלו האמנותי של הפסטיבל, נמאס מהבלגן בין ערבים ליהודים. גם השנה ממשיכה עכו לשים במרכז את שיתוף הפעולה היהודי-ערבי, הפעם עם פסטיבל מסרחיד – הפסטיבל היחיד בארץ לתיאטרון בשפה הערבית – העולה זו הפעם ה-15 במרכז לתיאטרון עכו, ומאפשר לצופיו הצצה חשובה לתכנים המעסיקים את החברה הערבית בישראל, טל גורדון, הבמה, 29.8.2016 ♦

"העברית היא שפה מזרחית": המשורר שמנסח חזון לתרבות היהודית-ערבית. "ייתכן שאנחנו בתוך תהליך של התרחבות המהלך המזרחי, בצורה שלא תאפשר שוב את צמצומו וביטולו". ד"ר אלמוג בהר, חבר בפאנל "עירהור" מתכונן לפסטיבל "מקודשת", כרמית ספיר ויץ, מעריב און ליין, 28/08/2016 ♦

שיעור בסובלנות. במשך שנה, שלוש פעמים בשבוע, נסעה יעל שריג מביתה בשרון אל בית הספר לבנות שבאום אל־פחם כדי ללמד עברית • למרות ההבדלים, קשיי השפה, המתח הביטחוני וההתרסות, היא הצליחה ליצור קשר נדיר עם תלמידותיה הערביות • ב־1 בספטמבר תתחיל הכל מחדש, בבית ספר ערבי אחר, בת-חן אפשטיין אליאס, ישראל היום,26.08.2016 ♦

המסע של הצופים אל הצד השני של הסיפור. רק בשנת השירות, הבינו חברי גרעין "למדבר" שמעולם לא דיברו איתם על הנכבה או על החברה הערבית. הם החליטו לצאת ולשאול: "איך יכול להיות שיש שתי היסטוריות? זה לא הגיוני", עפרה אידלמן, הארץ, 21.08.2016 ♦

שוק היונים של כפר קאסם — אחד האזורים היחידים בישראל שבהם מתקיים דו־קיום אמיתי. יהודים וערבים עם אהבה משותפת לטיפוח יוני נוי נפגשים בשוק הציפורים של כפר קאסם 
מדי שבוע והופכים לחברי נפש. אפילו המחסומים ואיסורי הסחר עם השטחים 
ועם ירדן לא מצליחים לפגוע באופטימיות של מי שרואים בעצמם מכורים. 
האם יהיו אלה היונים שיביאו את השלום בסופו של דבר? יש שמועה כזו, הם אומרים, רועי צ'יקי ארד, מוסף הארץ, 19.8.2016 ♦

פיצוי למוסלמית שהתקיפו חברי לה-פמיליה: "נפגעת פעולות איבה". אוהדי בית"ר ירושלים התקיפו את נדווה ג'אבר שנסעה בעיר עם בנותיה. היא ניצלה מפגיעה פיזית, אך המכונית ניזוקה. מס רכוש פיצה אותה כנפגעת פעולת איבה. ל-ynet אמרה: "אני ממשיכה להאמין ואוהבת את המדינה", רועי ינובסקי, 18.08.16 ♦

מציעים דירה לרוני: "למה שיפריע לי שאתה ערבי?" בעקבות טור הדעה של רוני כנעאני, שטען שפונה מדירה משום שהוא ערבי, פנו ל-ynet  גולשים שביקשו להשכיר לו את דירתם. הבוקר באולפן הוא שוחח איתם בטלפון, אלכסנדרה לוקש, 18.08.16 ♦

מארגנת מפגשים בין יהודיות וערביות וחושבת שהשלום יכול לעבור במטבח. כיסוי הראש שלה גורם למאבטחים להעביר אותה בידוק משפיל, אבל אנהאר מסארווה מגבעת חביבה ממשיכה לטפח דיאלוג בין העמים. היא גם מאמינה שהסכסוך פתיר, מאיה בניטה, XNET, 17.8.2016 ♦

נפתח: אתר/בלוג חיים משותפים בחברה הישראלית. מטרתו להוות פלטפורמה לכל מי שעוסק, מעוניין או מתעניין בחיים משותפים – קירוב לבבות, סובלנות והכרת האחרים בחברה שלנו. הפורטל הוא בלתי תלוי, עם כוונת רווח חברתי בלבד (בהתנדבות); ומביא למתעניינים פרטים אודות העשייה בתחום. מטרתו ליצור מקום ובמה לעוסקים ולמי שמתחבר. האתר ינוע בין  האישי לציבורי ויש בו הרבה מקום להתחבר ולהשפיע. הבלטת העשייה והעושים בתחום, תיטע תקווה בלבנו– למעננו ולמען עתיד ילדינו. המטרה החשובה היא ליצור חיבורים שיצמיחו שיתופי פעולה וריבוי בעשייה. השותפות היא דרך חיים וכולי תקווה כי גם כאן על גבי במה זאת יתאפשר מפגש ושותפות של כל הנוגעים בתחום. יש מקום  לשתף, ליידע, להתחבר ולהשפיע. יוני 2016 ♦

"אידאולוגיה גזענית של שנאת המגזר הערבי". כתב אישום חמור של הפרקליטות נגד חברי 'לה פמיליה': "חברי הקומץ פעלו לכפות את האידאולוגיה על הנהלת בית"ר. קשרו קשר לפצוע את אוהדי הפועל ת"א", מערכת ONE, 7.8.2016 ♦

האזינו לאפליה: כשערבי מתקשר לבריכה בירוחם. למופיד מוודאי אל נעים נאמר כי הכניסה לבריכה הציבורית היא לתושבי ירוחם בלבד, אבל לאילנה מבאר שבע נמסר כי היא מוזמנת להגיע עם משפחתה. "לבריכה יש מפעיל חיצוני, נערוך עמו בירור ונחדד נהלים", נמסר מהמועצה. בדיקת ynet: האם ערבים ובדואים לא מורשים להיכנס לבריכה בירוחם? צפו אילנה קוריאל, חסן שעלאן ואטילה שומפלבי, 07.08.16 ♦

ראש המועצה האזורית גליל תחתון: לא רוצה ערבים אצלי בבריכות. בראיון ברדיו אמר מוטי דותן: "אני לא שונא ערבים, אבל אני לא רוצה אותם אצלי בבריכות. גם אני לא הולך לבריכות שלהם". בתגובה לפניית ח"כים הורה שר הפנים אריה דרעי לבחון את הדברים, נעה שפיגל, הארץ, 28.07.2016 ♦

לראשונה בעכו: קייטנה משותפת ליהודים וערבים. "הקייצת" מספקת הזדמנות להציץ למציאות השפויה שמאפיינת את עכו כעיר משותפת – ערבים ויהודים חיים ביחד, דלת ליד דלת, מירית קושניר סטרומצה, MYNET, 28.7.2016 ♦

כשנערה משדה יצחק פגשת נער מכפר קרע.  משתתפים בפרוייקט " בעיניים אחרות" של גבעת חביבה מתראיינים בטלוויזיה ומספרים על התהליך שעברו. שיחת היום עם לוסי אהריש, רשת, 17.7.2016 ♦

יהודים וערבים מקימים גן דו לשוני – "הילדים שלנו יגדלו יחד". הורים יהודים וערבים מראש פינה, כפר טובא ויישובי הסביבה החלו בהקמת גן דו־לשוני לפעוטות עד גיל שלוש. הם כבר גיבשו צוות הקמה, גייסו כסף ובחרו גננת מטובא, גנן מקיבוץ ברעם וסייעת מכפר עכברא. רנא הייב, שבִּתה תלמד בגן בשנה הקרובה: "נגַדל אותם לדו־קיום ולקבלת האחר, והם יהיה אזרחים שלא מחזיקים בדעות קדומות", ענת יתח, MYNET, 18.7.2016 ♦

מנהלת תיכון סירבה לאפשר לתלמידה מבית ספר אחר להיכנס לבית ספרה רק משום שהיא ערבייה, מנהלת תיכון במרכז הארץ סירבה לאפשר לתלמידה מבית ספר אחר להיכנס לבית ספרה לצורך עבודה חינוכית – רק משום שהיא ערבייה. כתבנו לענייני חינוך איתם לחובר חושף הערב את התיעוד המטריד. איך מגיבים במשרד החינוך? איתם לחובר, מבט – רשות השידור, 14.7.2016 ♦

שרות שלום: מקהלת ראנה – דו קיום יצירתי ומרגש. שרות תקווה: מקהלת ראנה פועלת ביפו והחברות בה הן נשים יהודיות, מוסלמיות ונוצריות, שמציגות שיתוף פעולה אמנותי שעולה על כל הסטריאוטיפים שלימדו אתכם על "הצד השני". "בשירתן מבטאות נשות המקהלה את תחושת שותפות הגורל ואת התקווה לחיים ולשלום", ניצן סניור שניאור | מאקו, 14/07/16 ♦

מה עשתה קבוצת ישראלים חודש שלם בכפר ערבי? דתיים וחילונים, ותיקים ועולים, קיבוצניקים ומתנחלים ונוצרים ויהודים חיו במשך חודש בכפר הגלילי דיר אל-אסד והצטרפו לחגיגות סיום הרמאדן בו. "אנחנו רוצים שייראו את הפנים האחרות של החברה הערבית", אומר נציג הכפר, איתן אלחדז, וואלה, יום חמישי, 07 ביולי 2016 ♦

תלמידים יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים. "המפגש הראשוני היה מלחיץ אבל מהר מאוד הפחד התחלף בסקרנות. שני ילדים, יהודי וערבי, יושבים כל אחד מול מסך אחר ומדברים- בלי חששות, בלי פחדים, בלי מעצורים, פשוט מדברים. השימוש במחשב, שבו אני מבלה את רוב יומי, נתן לי הרגשה של ביטחון במהלך השיחה ואפשר לי להיות אני". איתמר, נער המשתתף בפרויקט "גשרים לשלום", משתף, איתמר , YNET, 06.07.16 ♦

מדד השלום: 44.5% מהיהודים מתנגדים להשתתפות ערביי ישראל במשאל עם. תוצאות מדד השלום החודשי של אוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לדמוקרטיה: לא היה צריך לחתום על הסכם עם טורקיה ללא החזרת מנגיסטו וגופות החיילים; רוב הישראלים בעד משאל עם על הסדר מדיני; קרוב למחצית מתנגדים להשתתפות אזרחי ישראל הערבים במשאל כזה, מערכת THE PULSE, 05.07.2016 ♦

מלונות פתאל ללקוחות יהודים: "יהיו הרבה ערבים בסופ"ש". נציגי מלון מג'יק סאנרייז אילת מתקשרים מיוזמתם ללקוחות יהודים ו"מעדכנים" אותם שבסופ"ש יחול החג עיד אל פיטר: "זה חג של המוסלמים. יהיה עמוס, זה מה שבטוח", שירות גלובס05/07/2016 ♦

רמדאן בעכו: מסורת חדשה מפגישה בין נשים יהודיות וערביות. משהו טוב קורה במרכז למשפחה בעכו הנותן מענה למשפחות להן ילדים עם צרכים מיוחדים: אמהות יהודיות לילדי המרכז החליטו לפנק את חברותיהן המוסלמיות אשר צמות את צום הרמדאן והכינו להן מטעמים שהוגשו להן בשבוע שעבר עם שבירת הצום, מערכת THE PULSE, 04.07.2016 ♦

דברים שלמדתי על ערבים ויהודים כרופאה בבית חולים. רק כשהתחלתי להכיר ערבים באופן אישי, באוניברסיטה ובבית החולים, היכתה בי המציאות העגומה של יחסי הערבים-יהודים בישראל. בדיוק שם גם טמונה הגדולה האמיתית של הרפואה הציבורית, טל גרינברג, הארץ, 30.06.2016 ♦

חבר מועצה מקדם הצעה דחופה: חוף נפרד לערבים בראשון לציון. חבר המועצה מטעם ש"ס, מאיר עקיבא, מקדם הצעה לפתיחת חוף נפרד לתושבי השטחים המגיעים לחופי העיר. לטענתו, "אסור להפקיר את ילדינו, אצל הערבים דקירות זה עניין של מה בכך". העירייה: "ההצעה גזענית ואין לה מקום", אור רביד, וואלה, יום רביעי, 29 ביוני 2016 ♦

שנאת אשכנזים ואהדה לערבים: שיח מזרחי בשנות ה-60. "בכתבי עת של העדה הספרדית, "קול סיני" ו"במערכה", אפשר להבחין גם בעוינות של המזרחים לעולם הליברלי האשכנזי וגם בפתיחות לעולם הערבי… בעשור השני למדינה, בראשית שנות השישים, הופיעו בישראל כמה כתבי עת שייצגו פובליציסטים ספרדים ועולי מדינות אסיה ואפריקה. …", עודד היילברונר, הארץ, 17.06.2016 ♦

"אלה הילדים שלי, ויש להם אבא ערבי". בטי נפרדה מבן-זוגה הערבי בהסכמה הדדית ומתוך אהבה גדולה. מורן לעומתה ספגה אלימות קשה – אך ניצלה בזכות רעייתו הבדואית של בעלה, והודיה נמכרה לסוחר סמים מהשומרון. עכשיו הן חולקות קבוצת תמיכה של "יד לאחים", שמנסה לסייע להן להשתלב בחזרה בחברה היישראלית-יהודית – וזה לא קל, טלי פרקש, YNET-יהדות, 16.06.16 ♦ 

מחקר חדש: החברה הישראלית לא מתבהמת. החברה הישראלית מתבהמת? מחקר חדש של פרופ' סמי סמוחה, שעדיין לא פורסם באופן רשמי, קובע חד-משמעית: הציבור היהודי הולך ומתמתן ביחסו לערבים. לתשומת לב קוראי מדור הדעות ב'הארץ', נעם יורב-רפאל, מידה, | 13/06/2016 ♦

קוּפּה אחת לשני עמים. עשרות אלפי קונים יהודים כבר גילו את קינג סטור, רשת הסופרמרקטים הגדולה שפורצת את גבולות המגזר הערבי באמצעות מחירים זולים, מוצרים שאין במקומות אחרים, קפה אסלי וג'ימבורי. הבעלים שלה, בני הדודים בלאל ומוחמד סלאח, מחזיקים גם בחברת סלולר, ובסך הכל רוצים להמשיך להצליח בלי להיהפך למופת לאומי. ובכל זאת, מאחורי הסיפור הזה, ובכל אחד מ־11 הסניפים שלהם, אפשר למצוא גם תמונת מצב מעודדת של היחסים בין ערבים ליהודים בישראל. אולי הדו־קיום הוא בכלל מבצע 1+1, ארי ליבסקר, כלכליסט, 11.6.2016 ♦

שייח' פריג': "אם לא יהיה טוב לאנשי כפר קאסם, יהיה רע לתושבי פתח תקוה". בריאיון נדיר, משרטט סגן ראש הפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית את זווית הראייה של רבים מערביי ישראל, אודות הקרעים בדו קיום היהודי-ערבי. תכניסו אותנו לדיאלוג הפוליטי והחברתי, אומר השייח' צפוות פריג', לא ייתכן ש"רק אם נקלל את המדינה או נעלה על איזה משט לעזה, פתאום נהיה בכותרות", אורי קידר, MYNET, 9.6.2016 ♦

שני מקרים בתוך יממה: אלימות קשה כלפי ערבים. בשני אירועים שונים שהתרחשו בירושלים תועדו ילדים מקללים ואף תוקפים ערבים, תוך כדי השמעת קריאות גזעניות. עדת ראייה: "הילדים צעקו קריאות מוות לערבים והשמיעו מוסיקה גזענית". המשטרה: "כשהגיעו השוטרים הילדים עזבו את המקום", ירון אברהם | חדשות 2 | 08.6.2016 ♦

יהודים חגגו רמדאן בטייבה: "לקידום השלום" כ-250 יהודים מאזור השרון התארחו בעיר טייבה, והשתתפו עם שכניהם המוסלמים בתהלוכה לציון תחילת הרמדאן. רביד מכפר סבא: "הדרך הזאת תוביל אותנו למקום הנכון". רולא מטייבה: "כולנו רוצים לחיות בשלום ואחווה", חסן שעלאן, YNET, 07.06.16 ♦

מדריך ליהודים: כך תתמודדו עם ערבים שצמים ברמדאן. אל תתקרבו אלינו עם קפה, ישיבות חשובות משותפות יש לקיים על הבוקר, וזה ה-זמן לשווק לנו ממתקים או יוזמות צדקה. מורה נבוכים והזמנה לביקורים, מאת סמאח סלאימה, שיחה מקומית,  6.6.2016 ♦

לאן נעלם היהודי־ערבי. הספר "קשורים" [מאת מנחם קליין, הקיבוץ המאוחד] מספר על ארץ ישראל, בימים שחיו בה יהודים וערבים זה לצד זה, מחוברים יחד לשפה ולמרחב, לפני שהלאומיות הפרידה ביניהם…. הזהות המשותפת והשייכות למקום ולאנשים שגרים בו רלוונטית מאוד לימים אלה, והיא עומדת בניגוד להפרדה החריפה שנהוגה בישראל של היום, ולא רק בגדה המערבית. זו הפרדה שעומדת בסתירה לזהות היהודית־ערבית, ומנציחה זהות יהודית נוקשה, שמשאירה 20 אחוז מאזרחי ישראל מנוכרים לה, ועוד לפחות 50 אחוז מהנותרים, היהודים יוצאי מדינות ערב, באיום מתמיד על חלק יסודי בזהות שלהם, זה שנרכש במאות שנות היסטוריה משפחתית וחברתית במדינות ערביות..", דוד זונשיין, הארץ, 03.06.2016 ♦

"אני תמיד אמרתי, אם ה-11 הכי טובים יהיו ערבים, שזה יהיה ההרכב". לצד עסקני ספורט שסבורים כי הכדורגל הוא המקום בו דו הקיום מתממש בצורה הטובה ביותר, קיימים שחקנים ערבים שטוענים לקיפוח ואפליה שהובילו אותם לשולי התודעה, דור בלך, הארץ, 02.06.2016 ♦

איפה הדו־קיום בין יהודים לערבים משגשג ופורח? רק בעולם התחתון. סמאח סלאימה אגבריה, בת 40, עובדת סוציאלית, מייסדת נעם — נשים ערביות במרכז, 
ומנהלת את פרויקט המאבק באלימות ופשיעה בחברה הערבית בעמותת סיכוי. מתגוררת בנווה שלום.  איילת שני, הארץ, 26.05.2016 ♦

דו קיום יהודי ערבי שמריח לא טוב. כבר שנה שתושבי השכונות המזרחיות בכפר סבא סובלים ממפגעי ריח קשים. בשבוע שעבר הם חברו לתושבים מטייבה וקלאנסווה, שנלחמים נגד אתרי פסולת לא חוקיים. מנהל המחוז במשרד להגנת הסביבה: "זה מצב לא ראוי", אריה אברמזון , MYNET, 26.5.2016 ♦

המשימה הדחופה ביותר של השמאל. "… המשימה הגדולה המוטלת על השמאל היא לעשות כל מאמץ כדי למשוך ולשלב את החברה הפלסטינית המקומית בתוך החברה הישראלית הרחבה. לצד החתירה לחברת רווחה אנושית וצודקת, השמאל הוא זה שצריך לפלס את הדרך למיעוט הערבי ללב החברה הישראלית…",  צביה גרינפילד, הארץ, 25.05.2016 ♦

אובמה שלח ברכה מיוחדת לגבעת חביבה: 'יכולים לשנות את ההיסטוריה'. נשיא ארה"ב, ברק אובמה, שלח איגרת ברכה רשמית ויוצאת דופן לכנס גבעת חביבה, העוסק בקידום חיים משותפים ליהודים וערבים בישראל. "כאשר אנשים מרקע ומוצא שונה מתעלים מעל המחלוקות ביניהם ומשתפים פעולה למען תכלית משותפת, יש ביכולתם לשנות את מהלך ההיסטוריה", כתב אובמה לאנשי גבעת חביבה, מערכת  THE PULS, 24.05.2016 ♦

אפשר גם אחרת: פרויקט משותף ליהודים וערבים מעורר תקווה. פרויקט משותף של תלמידים יהודים וערבים ממנשה, כפר קרע ובאקה אל-גרבייה מפגיש לראשונה בין משפחות יהודיות וערביות באזור, ומנסה לבנות זהות אזורית משותפת ולשבור חלק מהסטריאוטיפים שיש אחד כלפי השני, דורין רוטנשטרייך רובין, MAKO, 23/05/16 ♦

יותר מחצי מההורים היהודים מתנגדים למורים ערבים בבתי בספר. 82% מההורים בציבור הדתי לא יסכימו לשיבוץ מורה ערבי בכיתות יהודיות. 40% סבורים כי מורה ערבי אינו מסוגל ללמד תכנים על ציונות או על יום הזיכרון. "הממצאים – דגל שחור שאסור להתעלם ממנו", משה שטיינמץ, וואלה, 24.5.2016 ♦

שהמבוגרים ילמדו מהם: ילדים ערבים ויהודים משחקים יחד כדורגל בדו-קיום מושלם. כשנואר אבו יחיא, אלדד פלקר, ליאל דנינו ועבד־רבו אבו עמרה עולים על כר הדשא ומשחקים כדורגל, הם מרגישים בעננים. רגע לפני שהתלמידים הצעירים מהנגב ייפגשו עם נשיא המדינה, הם מספרים על השתלבותם בפרויקט 'שער שוויון' במסגרתו הם סופגים את רזי הכדורגל וגם ערכים של סובלנות ודו־קיום, עודד בר־מאיר, MYNET, 23.5.2016 ♦

פרס החינוך היהודי – לגבעת חביבה המקדמת דו קיום יהודי – ערבי. אוניברסיטת תל אביב העניקה הערב (שלישי) את הפרס היוקרתי לחינוך יהודי, על שם ד"ר חיים קונסטנטינר, לגבעת חביבה, המרכז לקידום חברה משותפת בישראל. "הפרס מוענק על פעילות יהודית, ציונית וישראלית מתמדת, אותה מקיים מרכז גבעת חביבה מאז קום המדינה לקידום החינוך, השלום והסולידריות החברתית בין הקהילות והמגזרים השונים בישראל", כתבה ועדת הפרס. מערכת THE PULSE, 17.05.2016 ♦

מדוע טלאל כועס. "… כאשר חזר לאום אל־פחם, פגש בחבריו וכשסיפר להם על החוויה שעבר צחקו בכל פה. הם, העובדים בנתניה ובחדרה, עדים יום יום לפגיעות מהסוג הזה, אפילו מצד נערים עולי ימים. עצם היותם ערבים הופך אותם לבלתי לגיטימיים…", עוזי ברעם, הארץ, 18.05.2016 ♦

יוצאי 8200 הקימו מאיץ סטארט-אפים למגזר הערבי. עמותת בוגרי 8200 השיקה אקסלרטור שמקדם את הדו קיום ומארח תשע חברות מהמגזר הערבי: "מחפשים יזמים שלא נראים כמו יזם ההיי-טק הקלאסי", שירי דובר, גלובס, 16.5.2016 ♦

מורה הותקפה בידי אוהדי בית"ר: "הם צעקו 'הנה ערבים' והחלו להתפרע". מורה מבית הספר הדו-לשוני בנווה שלום הותקפה סמוך לקניון מלחה על ידי אוהדי בית"ר ירושלים, שזיהו את חזותה הערבית והחליטו לכלות בה את זעמם. "קפצו על האוטו 40-50 אוהדים ובעטו בו, לא היה לי לאן לברוח", שחזרה… מרות החוויה הקשה שעברה, היא מסרבת להפסיק להאמין בדו-קיום: "הקבוצה הזו לא מייצגת את האוכלוסייה כולה", סיפרה ג'אבר ל-mynet, ישי פורת, MYNET, 4.5.2016 ♦

הדרוזים וישראל: גלגוליה של ברית דמים. החג הדרוזי נבי שועייב, החל במקביל לחג הפסח היהודי, הוא הזדמנות מצוינת לעמוד על שורשי הברית הייחודית בין הדרוזים למדינת ישראל ועל האתגרים הצפויים לה, שמעון אביבי, מידה, 28/04/2016 ♦

אסור להיגרר: לא כל ערבי כועס הוא מחבל. אביעד פוהרילס משיב לזאב קם שקבע כי צריך להעיף את בני סכנין מליגת העל, בעקבות המהומות בדוחא במשחק נגד מכבי ת"א, וטוען: אין צורך להיגרר אחרי הליצנים הפופוליסטים שמתחזים לחברי כנסת ולהגיע למחוזות של קנאות דתית ולאומנות זולה, הרי גם בעלי תפקידים ממכבי פ"ת התפרעו לפני שלוש שנים מול הפועל חיפה. האם גם את המלאבסים צריך לזרוק? ואיפה המנהלת בכל הסיפור? אביעד פוהורילס, NRG,  | 27/4/2016 ♦

הערבים שאני אוהב. "…רציתי שתדע, חברי הטוב יצחק: אני דווקא אוהב ערבים. גם ערבים…. כן, חבר. אני אוהב את האנשים האלה. לא מפני שהם ערבים, אלא כי הם בני אדם. העולם שלי לא מחולק לכולנו (היהודים הטובים) נגד כל ה"הם" (הערבים הרעים). אין בי נאמנות אוטומטית ליהודים רק בשל יהדותם, להיפך. העולם שלי נחלק באופן שונה מזה שלך: מצד אחד כל הטובים — יהיו מוצאם ואמונותיהם אשר יהיו, ומן העבר השני, כנגדנו, כל הרעים, גם אם הם חברים קרובים ואפילו בני משפחה…", אברהם בורג, הארץ, 25.04.2016 ♦

להקת הריקוד שניסתה ליצור דו קיום בין בני נוער יהודים וערבים. בקרוב ישודר בערוץ 8 בכבלים הסרט "לרקוד בתקווה", סרט המציג את שיתוף הפעולה של בני נוער יהודים וערבים במסגרת להקת ריקוד בחיפה. אך האם שיתוף הפעולה המוזיקלי הצליח לכל אורך הדרך? חן ליברמן, נענע10, 23/04/2016 ♦

הגיע הזמן שארגוני הימין יעסקו בדו קיום. הריק שבמסגרתו רק השמאל עוסק בדו-קיום הוא מסוכן. גם ארגוני הימין צריכים לשאוף לחברה מתוקנת שבה ערביי ישראל הם חלק חשוב ואינטגרלי….  נאום השבטים ויוזמות שעולות מן השטח מוכיחים כולם שהציבור מבעבע, שנמאס לו מן ההגדרות. מה שמעצים את ההפרדה ואת החלוקה לשבטים זו הפוליטיקה, התרבות הפוליטית הנוכחית שמעצימה היפרדות. … ייתכן שהחיבור האמיתי והנכון בין היהודים לבין ערביי ישראל יבוא רק דרך אנשים שגאים בזהות שלהם, ולא מעוניינים לטשטש אותה..", מירי שלם, NRG-מקור ראשון, 17/4/2016 ♦

בחדרי לידה, הציבור הישראלי לא רוצה גזענות. "…אולם נשאלת השאלה מדוע דווקא המקרה הספציפי הזה, של הפרדת יולדות בבתי החולים, גרם לזעזוע בציבור יותר מהפרדות אחרות בין יהודים לערבים במקומות שונים בישראל ובשטחים, אשר רוב הזמן מתקבלות באדישות?… כמה חבל שרבים מאלה שהתקוממו נגד הגזענות בחדרי הלידה, שוכחים שגם מחוץ לבתי החולים יש בני אדם – יהודים וערבים – שמבקשים תקווה ושפיות…", שלומי אלדר, אל מוניטור, 11.4.2016 ♦

אנחנו מפחדים: 49% לא רוצים לגור בבנין עם שכנים ערבים. בעקבות הסערה שחולל השבוע ח"כ סמוטריץ' כשהתבטא שאשתו לא מעוניינת להיות בחדר לידה עם יולדת ערביה, בדק סקר 'מדגם' כמה יהודים חושבים שהיא צודקת, כמה יסכימו לקבל טיפול מרופא ערבי וכמה מוכנים שיהיה להם שכן כזה, עקיבא וייס, בחדרי חרדים, 9.4.2016 ♦

כשערבייה תתחיל לספר על חתונה. "..אז כן, אני מודה, המפגש והמגע עם היהודים מייסר בכל פעם מחדש. ככל שהוא משמעותי יותר הוא מורכב ומאתגר יותר. אבל למדתי בדרך הקשה שאין לי את הפריווילגיה לוותר, אין לי מרחב מוגן שבו אני יכולה לחיות עם המשפחה שלי, השפה שלי והתרבות שלי לבד, והבנתי שגם לא צריך להיות — המקום הזה הוא גם שלי ועד הסוף. אני מודה שהאסטרטגיה שרוב הערבים נוקטים, ובצדק, בישראל של היום, היא אסטרטגיה של הסתגרות וריחוק. זה נקרא ״הישרדות״ של מיעוט במרחב עוין של הרוב, שהאוויר בו מהול בגזענות וחשדנות, הכל עלול לקרות והכל שברירי, לכן שומרים על מגע מינימלי, רק היכן שאין ברירה — בעבודה, בקופת חולים, בתחבורה הציבורית ובלימודים — על כל שאר הנקודות של השיח האנושי הסתמי והמזדמן עדיף לוותר…", סמאח סלאימה אגבאריה, הארץ, 07.04.2016 ♦

עלייה דרמטית בשיח השנאה ברשת – בעיקר נגד ערבים. מספר השיחות שכוללות קללות וקריאות לאלימות עלה ב-2015 ב-20% ועומד על 15 אלף שיחות בכל יום – כך עולה מדו"ח חדש. הערבים סובלים מכמעט מחצית מהן, מאת יניב הלפרין, אנשים ומחשבים,7 באפריל 2016 ♦

שיתוף פעולה בין מועצת הנשים ברעננה לנשות טירה. כתב LOCAL 06.04.2016 

סקר: 78 אחוזים מערביי ישראל חוששים להגיע למרכזי קניות. המצב הביטחוני משפיע קשות גם על התחושות של אנשי המגזר הערבי, כשחלקם המכריע טוען כי גם מציאת עבודה הפכה למשימה קשה יותר מאז תחילת גל הטרור, יאסר עוקבי, מעריב און ליין, 05/04/2016 ♦

בבתי חולים רבים יש הפרדה בין יולדות יהודיות לערביות. טיבי: זו כניעה להלך הרוח הכללי בארץ ואין להיכנע לרוחות גזעניות כאלה, דקלה אהרן שפרן, ערן זינגר, YNET, ,05.04.16 ♦

כמה ישראלים יודעים מהו רמדאן? סקר שערכו בקריה האקדמית אונו בנושא "הבורות כלפי האחר" מצא כי מחצית מהיהודים בישראל לא יודעים מהו צום הרמדאן או מהו עיד אל-פיטר. כ-45% לא חושבים שערביי ישראל צריכים להיות שווי זכויות ליהודים, וכ-60% לא מעוניינים שבמדינת ישראל יכהן שר ערבי, אלכסנדרה לוקש, YNET, 05.04.16 ♦

הציוץ הגזעני של הח"כ: "אחרי לידה אשתי רוצה לנוח, לא חפלות כמו אצל יולדות ערביות". ברשת ב' דווח כי בכמה בתי חולים נהוגה מדיניות הפרדה בין יולדות יהודיות לערביות. ח"כ סמוטריץ' מהבית היהודי תמך בכך והוביל לגל של גינויים, בהם גם של יו"ר מפלגתו השר בנט: "חביב אדם שנברא בצלם. כל אדם. יהודי או ערבי". ח"כ טיבי: "רוח סמוטריץ' מנשבת מעל מחלקות היולדות", מורן אזולאי, YNET, 05.04.16 ♦

ביישוב שהיה מופת לדו-קיום, השלום לא מתחיל בבית. דווקא בנוה שלום פרץ סכסוך קרקעות עם שכנים – משפחה בדואית שיושבת על אדמות המיועדות לבנייה. כמו בכל סכסוך קרקעות טוב, גם כאן כל צד בטוח בצדקתו. גישור? בתי משפט? הפתרון לא נראה לעין עד כה, הארץ, עפרה אידלמן, 01.04.2016 ♦

'שיר עושה סרט אמיץ מאוד". שיר פאלי, תלמידת מגמת הקולנוע של כיתת אי"ל בתיכון אביב, מצלמת במסגרת סרט הגמר שלה סרט שעוסק בנושא יחסי ערבים יהודים. "מי שיראה את הסרט יבין שיש פה שני עמים שצריכים לחיות ביחד", אומרת שיר, רועי רובינשטיין, לוקאל רעננה,  31.03.2016 ♦

"סלפי ישראל" 2: "גדר חיה". עמרי מניב במסע בין מוקדי החיכוך בין יהודים לערבים, בזמן השפל החסר תקדים ביחסים בין שני העמים בישראל. האם אנחנו עומדים בפני החרפה נוספת? סלפי ישראל – מערכת דוקו 10 עודכן 20:51 30/03/2016 ♦

בלא מבוכה, בלי לומר שלום. "…קבוצה של סטודנטים וסטודנטיות ערבים יושבים בקפטריה. סטודנט יהודי מצטרף אליהם….", מרואן דוירי, הארץ, 29.03.2016 ♦

היהודים והערבים יכולים להפיל את חומת הגזענות בישראל. 78% מערביי ישראל חוששים לצאת למרכזי קניות בגלל שהם מפחדים מאזרחי ישראל היהודיים. כן, קראתם נכון. הפחד והתסכול הקיים בחברה היהודית כובש עכשיו גם את החברה הערבית. ואין שום סיבה שזה יקרה. השלב הראשון: בואו נפסיק להקשיב לפוליטיקאים משני הצדדים, ג'אדה זועבי, וואלה, יום שלישי, 29 במרץ 2016 ♦

פעם היתה פה אחווה יהודית־ערבית, והיא לא נעלמה סתם. פרעות, פיגועים, איבה ופחד – אלה המושגים ששולטים בנראטיב היהודי־ערבי. אלא שמערכת היחסים בין העמים כללה, בעיקר לפני 1948, גם הרבה מאוד חיבה. כך טוען המזרחן פרופ' מנחם קליין, ממנסחי הסכם ז'נבה. בראיון הוא מסביר מי אחראי לשחיקתה ההדרגתית של האחווה הזאת ונותן כמה סיבות לאופטימיות, ניר חסון, הארץ, 23.03.2016 ♦

מדרג הגזענות הישראלי: שונאים ערבים יותר מאשר מבקשי מקלט. לפי סקר של המטה למאבק בגזענות, 52% חושבים שישראל הפכה לגזענית יותר, בעיקר כלפי ערבים. עוד עולה כי צעירים חווים גזענות באחוזים הגבוהים ביותר. מנהל המטה: "הכרה במחלה היא שלב קריטי בטיפול", דנה ויילר-פולק, וואלה, יום ראשון, 20 במרץ 2016 ♦

חותרים לדו-קיום דרך תיירות יהודית ערבית. המיזם "דרכים שלובות" מעודד ומתאם פעילות תיירות ואירוח המשלבת יישובים יהודיים וערביים – וגם ענפי התיירות של הקיבוצים משתפים פעולה, ארנון לפיד, MYNET, 15.3.2016 ♦

דווקא עכשיו לטייל בשפרעם ובסכנין. ב"דרכים שלובות", גוף היוזם סיורים ביישובים יהודים וערבים בגליל, מאמינים כי תיירות היא כלי לשינוי. מלבד האוצרות המחכים למבקרים בשפרעם ובסכנין, גם התושבים צמאים לתיירות כמו פעם, מזמן, לפני 20 שנה, משה גלעד, הארץ, 13.03.2016"משקרים לנו שהיהודים רוצים לפגוע באל אקצה".  נאיל זועבי, מנהל בית הספר בכפר הגלילי טמרה, עומד בלב המאבק של המגזר נגד חברי הכנסת של הרשימה המשותפת, ולמען השתלבות ערבית במרקם האזרחי של המדינה: "הגיע הזמן שהציבור הישראלי יכיר את ערביי ישראל, ושאנחנו נכיר אתכם", יאיר קראוס, מקור ראשון – NRG,   13/3/2016 ♦

הדתיה ההריונית שנדקרה הגיעה לחגוג בבאקה אל-ע'רביה. יוזמה של תושבת באקה ותושבת פרדס חנה, יצרה חגיגה של כ-700 נשים ערביות ויהודיות. השתתפו גם הרבנית הדסה פרומן וכלתה מיכל שנדקרה לפני כמה שבועות, פאוזי אבו טועמה ,  MYNET, 9.3.2016 ♦

מחצית מהיהודים תומכים בגירוש ערבים. סקר ענק שערך מכון המחקר האמריקני "פיו" מצביע על כך שעמדות האוכלוסייה היהודית מפולגות בכל הנוגע לרעיון הכללי של חיים משותפים עם האוכלוסייה הערבית, המהווה כ-20% מהחברה בישראל. 43%: "לא רואים אפשרות של קיום מדינה פלסטינית לצד ישראל", חדשות 2 | חדשות 2| 08/03/16 ♦

"כל ערבי שנכנס לנצרת עילית – מקבל מכות". מכתב אישום שהוגש היום לבית המשפט בנצרת עולה כי מפעיל קבוצת הפייסבוק "נצרתים בפייס (פייסבוק ליהודים בלבד)" קרא להפעלת אלימות כלפי בני החברה הערבית בנצרת עילית. "אני קורא לכם לשבור להם הכול, את האוטו, את האייפון, את השיניים", כתב באחד הפוסטים, פוראת נסאר | חדשות 2 | 02/03/16 ♦ 

ארבעה נערים יהודים מואשמים שתקפו ערבים בנתניה על רקע לאומני. לפי כתב האישום, הארבעה שתו אלכוהול בחוף הים בעיר, וכשהבחינו בשני הנערים הערבים – קיללו, הכו אותם, השליכו לעברם אבנים וצעקו "מחבל". אחד המתלוננים התמוטט ואיבד את הכרתו, לי ירון, הארץ, 1.3.2016 ♦

קונצרט יהודי – ערבי יערך בלוד בהשתתפות שרת התרבות, מירי רגב. קונצרט יהודי – ערבי משותף ראשון מסוגו בהשתתפות שרת התרבות, מירי רגב, יערך תחת כיפת השמים בחאן חילו. הקונצרט מתקיים לרגל השקת מרכז חדש ללימוד מוזיקת המזרח הערבית והיהודית, שמושך אליו גם אמנים מחו"ל המגיעים לשיעורים. השירים, שחלקם נכתבו במיוחד לארוע, מדגימים את הקרבה של סגנונות השירה והפיוט בשתי השפות, מערכת THE PULSE , 01 מרס 2016 ♦

"צריך לחנך את שר החינוך". כשסערת מירי רגב מאחוריו, השחקן נורמן עיסא מעלה הצגת ילדים בערבית לפי "דוד אריה" בתיאטרון אלמינא, ומחפש גשר תרבותי שלא עובר דרך משרד החינוך… הקהל באלמינא מעורב, אך עיסא הופתע כאשר קהל דובר עברית ביקש לרכוש כרטיסים עבור "עמו אוסאמה" בערבית. ..", מאיה נחום שחל, כלכליסט, 21.2.2016 ♦

העובדות מוכיחות: המגזר הערבי רוצה להיות חלק ממדינת ישראל. בכיר שב"כ לשעבר טוען שלמרות הפרובוקציות של הח"כים הערבים וההקצנה בקרב בודדים, הפחדים אינם מציאותיים וכי ערביי ישראל מעוניינים להשתלב במדינה, ליאור אקרמן, מעריב און ליין, 15/02/2016 ♦

שגרירת ארה"ב לאו"ם בדו לשוני: "לשבור את החומות". סמנתה פאוור, שגרירת ארה"ב לאו"ם, ביקרה בבית הספר הדו לשוני שהוצת בשנה שעברה ונפגשה עם התלמידים היהודים והערבים: "השגרירים הטובים ביותר של השלום,  שירית אביטן כהן, NRG,  | 15/2/2016 ♦

ראשי הרשויות מרהט ובני שמעון: "להעביר מסרים מאחדים". ראשי הרשויות ביקרו את הפצועה מן הפיגוע ברהט: ראשת מועצת בני שמעון, ראש מועצת רהט קיימו ישיבת מועצה משותפת וביקרו את פצועת הפיגוע מאתמול, שלומית גונן. " לצערי הרב המסרים שמגיעים מהנהגת המדינה אחרי פיגועים הם מסרים מפלגים. ערביי ישראל הם אזרחי ישראל בדיוק כמונו", מערכת THE PULSE , 7.2.2016 ♦

"נכשלנו, עכשיו צריך לתקן". כשהרב דניאל הרטמן ומוחמד דראושה מסתכלים סביבם, הם רואים איך עבודה של עשרות שנים למען הדו־קיום מאיימת לרדת לטמיון. רגע לפני שזה יקרה, הם מאחדים כוחות כדי לגדל דור חדש, ציוני דתי לצד מוסלמי ערבי, שמאמין בערכים של דמוקרטיה ושוויון. "התפקיד שלנו הוא לעצב את העתיד עבור הנכדים שלנו", הם אומרים, יהודה שוחט, ידיעות אחרונות, 03.02.16 ♦

"אבל אתה לא נראה ערבי", אחרי שנים של השתתפות בפרויקטים של דו קיום, שמטרתם בעיקר להוכיח ליהודים שגם הערבים הם בני אדם, שאנחנו אוכלים, חיים וישנים בדיוק כמוכם, החלטתי שלא עוד, מאת מוחמד קבהא,  שיחה מקומית | 30.1.2016 ♦

קשורים, ד"ר מנחם קליין, הקיבוץ המאוחד – ספרית הפועלים, 2016. הספר קשורים לוקח את הקוראים למסע מרתק ברחובות יפו, ירושלים וחברון. המסע מתחיל לפני כ־ 150 שנה, בימים שבהם יהודים וערבים שחיו בארץ היו שותפים לזהות על־לאומית רחבה ומכילה, כזו שאפשרה להם בפשטות לראות בעצמם, ואלה באלה, "בני המקום". הם התגוררו בשכונות מעורבות,  בילו יחד בשעות הפנאי ושלחו את ילדיהם לאותם בתי ספר. לא אחת אף נישאו ביניהם. חלקו הראשון של הספר עוקב אחר התפוררותה ההדרגתית והכואבת של מציאות זו עד לחורבנה המעשי והסמלי ערב הקמת המדינה. חלקו השני מוקדש לתיאור מקרוב של היחסים שהתפתחו מאז 1948 ♦

סקר: 90% מהיהודים נגד נישואים עם ערבים. מהסקר, שהזמין ארגון "יד לאחים" ששם לעצמו "להיאבד בהתבוללות בקרב צעירים יהודים ונגד ארגונים מיסיונריים", עולה כי רק 19% מהיהודים הבוגרים מכירים זוגות של יהודי/יה וערבי/יה. "יד לאחים": הנתון "מעודד ומרגש. מחריד שמאות בנות מתבוללות מדי שנה", nrg חדשות | 24/1/2016 ♦

הנשק נגד הטרור: תזמורת היוקולילי היהודית-ערבית שתנגן עם דונובן. בני נוער יהודים וערבים מהוד השרון ומטירה הסמוכה מנגנים יחד ביוקולילי בתזמורת שהקים פול מור עם בת זוגו דפנה אוריון כתגובה לפיגועי הטרור. השבוע הם יופיעו ביפו עם הזמר בן דור הפרחים דונובן, שגרם למור לעזוב בצעירותו את עבודתו בבורסה ולנדוד בעקבות המוזיקה, בן שלו, הארץ, 24.01.2016 ♦

קמפיין חדש של ועד מתיישבי השומרון: סימון חנויות של ערבים וקריאה להחרמתן. בשביתה האחרונה שעליה הכריזה ועדת המעקב של ערביי ישראל, עודד הוועד אזרחים לצלם ולשלוח לו בתי עסק סגורים בערים המעורבות. מחר הוא מתחיל לפרסם את הרשימות השחורות וקורא ליהודים להימנע מלהיכנס אליהן. מנכ"ל הוועד, הממומן מכספי ציבור: "על ערביי ישראל לבחור צד", אורי משגב, הארץ, 21.01.2016 ♦

יחסי הרוב היהודי עם המיעוט הערבי — האם יש התקדמות לקראת שילוב ? אפרים לביא, הערכה אסטרטגית לישראל 2016-2015,, המכון למחקרי בטחון לאומי INSS, עורכים:  שלמה ברום ו-ענת קורץ, ינואר 2016 ♦

סמי מיכאל בקו התפר הטראגי של חיפה. מסע בעקבות הרומאנים החיפאיים של מיכאל, שתיאר בהם את טרגדיית המפגש בין יהודים וערבים המתקוממים נגד ההפרדות הדתיות והעדתיות שנכפו עליהם, נילי גולד, הארץ, 15.01.2016 ♦

לא שוברים את הכלים. מדד יחסי ערבים-יהודים בישראל 2015. טיוטה. פרופ' סמי סמוחה, דצמבר 2015 ♦

האזרח קַיִן. כדי להצליח ולהביא לשיתוף – החברה צריכה לעודד שיח מחבר ומ